‫נבחנת‪ :‬שירה מרק בן צבי‪ .

‬מ"ז‪31535148:‬‬

‫תשובה ‪1‬‬
‫א‪ .‬אינוצנטיוס של הטפה דתית מסודרת שתלהיט ותשכנע אנשים מכל שדרות‬
‫החברה להתגייס ולתרום למאמץ המלחמתי לשחרור ירושלים‪ .‬אינוצנטיוס‬
‫מסביר למטיפים שבחר שמעתה הוא ממנה אותם לשליחים מטעמו‪ .‬השליחות‬
‫הזאת תפעל למען כפרת חטאיהם‪ .‬השליחים צריכים להעביר הלאה את תוכנו‬
‫של המכתב ולהדגיש באופן הברור ביותר שפעולם והטפותיהם נובעים מרצונם‬
‫לנקום באויבי ישו ומהזדהות מוחלטת בפגיעה ברגש הדתי ומביזויה של‬
‫ירושלים בידי הכופרים‪ .‬כדי להדגיש רגשות אלה על השליחים להימנע כליל‬
‫מכל תגמול כספי ומתנות ולקחת את מה שנחוץ לכלכלם רק במשורה‪ .‬הם‬
‫צריכים גם להמעיט בבהמות משא ובמלווים ולשמור על התנהגותם ללא רבב‪.‬‬
‫אינוצנטיוס יודע שכל התנהגות שרומזת לרהבתנות או לאינטרס חומרי או אישי‬
‫כלשהו יכולה להעמיד בסיכון את האמונה ביעד הדתי של ההטפה למסע‪ .‬לכן‬
‫הוא גם מנחה את שליחו לקבל תרומות למען מסע הצלב אך להפקיד אותן מיד‬
‫במוסד דתי כלשהו‪ .‬מטרתה של ההקפדה הזאת היא כדי שינקו מכל חשד וגם‬
‫‪.‬כדי שיכל לעקוב אחרי התרומות שנאספות וקידום ההתגייסות למסע הצלב‬
‫ב‪ .‬אינוצנטיוס ה‪ 3‬היה הראשון שניסח באופן מוגדר ומשוכלל את אינדולגנציית‬
‫הצלבן והראשון שהכריז כי כל מי שתרם למסע מכספו או סייע לצלבן אחר‬
‫להתגייס למסע זוכה במחילת החטאים של הצלבן‪ .‬צעד זה דווקא תרם‬
‫להרחקתם של לא לוחמים מהמסעות ולהפיכתם של הצבאות שנקראו לצלב‬
‫לכוח יעיל יותר‪ .‬תוך כדי שהוא מדגיש שההגנה והלחימה למען הנוצרים‬
‫והנקמה באויבי ישו היא חובתו של כל נוצרי‪ ,‬אינוצנטיוס גייס את החסידות‬
‫העממית שפרחה בתקופתו ועזר למסד אותה למען מטרותיו‪ .‬בימיו אינוצנטיוס‬
‫תמך במלכי ספרד במלחמתם במוסלמים‪ ,‬יזם את מסע הצלב נגד האלביגנזים‬
‫והטיל מס קבוע שנועד לממן את מסע הצלב הרביעי‪ .‬אינוצנטיוס מיסד את‬
‫מסעות הצלב כתנועה מאורגנת יותר ואת עצמו בתור אפיפיור שיכול להשתמש‬
‫בהכרזות המלחמה האלו כדי להיאבק במינים‪ ,‬לנגח יריבים פוליטיים ולהרחיב‬
‫את גבולותיו של העולם הנוצרי‪ .‬ערוצי ההטפה שפיתח ושימת הדגש על הלהט‬
‫הדתי ועל אישיותם של מטיפים כריזמטיים הובילה לאחר ימיו להתפתחותם של‬
‫ערוצי הטפה שאומנם שירותו את מטרותיה של האפיפיורות אך לא הסתמכו רק‬
‫על ההיררכיה הכנסייתית המסורתית‪ .‬במאה ה‪ 13‬מסדרי נזירים כמו‬
‫הפרנציסקנים או המנדיקטנים פעלו ישירות תחת האפיפיור ולא היו כפופים‬
‫‪.‬לבישופים לדיוקסיות ולכמורה המקומית‬
‫תשובה ‪2‬‬
‫א‪ .‬ראשיתו של המסדר הטמפלרי הוא בקבוצה מצומצמת יחסית של אבירים‬
‫שהתקבצו ביחד בשנת ‪ 1118/9‬בראשותו של האביר הצרפתי הוגו מפאיין כדי‬
 ‫להגן על המקומות הקדושים בירושלים ועל הביטחון של הצליינים שרוצים‬
‫לפקוד אותם‪ .‬בראשית פעילותו המסדר סר למרותו של פטריארך ירושלים ולא‬
‫היו לו לבוש מובחן או תקנונים משלו‪ .‬רק בשנת ‪ 1129‬ועידת הכנסייה בטרואה‬
‫הכריזה על מעמדו האוטונומי של המסדר הטמפלרי ונכתב לו תקנון מפורט‬
‫משלו‪ .‬התקנון הטמפלרי אומנם היה מבוסס על התקנון הבנדיקטיני אך עבר‬
‫שינויים כדי שהאחים הטמפלרים יוכלו להתרכז בלחימה ובפעולה בחיי העולם‬
‫הזה‪ .‬לדוגמה‪ :‬הטמפלרים נמנעו כמו נזירים מחי אישות והיו חייבים בחי שיתוף‪,‬‬
‫אך שלא כנזירים הם היו פטורים מעריכת טקסים דתיים ומקריאה בכתבי‬
‫הקודש ואף מהשתתפות בתפילות אם נקראו להילחם‪.‬‬
‫לאחר וועידת הכנסייה ברנרד מקלרוו כתב מכתב תעמולה אודות הטמפלרים‬
‫שנקרא "בשבח האבירות החדשה"‪ .‬במהרה צבר לו המסדר תמיכה בכל העולם‬
‫הנוצרי‪ .‬הוא קיבל במתנה תרומות רבות ונכסים ולמרות האידיאל של עוני אישי‬
‫צבר עושר רב‪ .‬וועידת הכנייסה בטרואה אף הותירה לטמפלרים למנות כמרים‬
‫ולערוך סקרמנטים משלהם‪ .‬פריבילגיה שמשמעותה הייתה שלא נמצאה שום‬
‫סמכות דתית שחצצה בין הטמפלרים לאפיפיור‪ .‬בהדרגה‪ ,‬בימיו של מפקד‬
‫המסדר השני רוברט מקאן המסדר התחיל להסתדר בארגון היררכי יותר‪.‬‬
‫התקנון הטמפלרי חיקה את החלוקה המעמדית הכללית בימי הביניים והבדיל‬
‫בין עמלים‪ ,‬לוחמים ומתפללים‪ .‬משמעות הדבר הייתה שבנוסף לאבירים ואלה‬
‫שהתגייסו ככמרים‪ ,‬המסדר קיבל לשרותיו גם נותני שירותים‪ ,‬סרז'נטים כלומר‬
‫לוחמים מדרג נמוך יותר שלא היו אצילים וחברים שהצטרפו באופן זמני למנזר‬
‫בלי לנדור את נדר הפרישות‪ .‬פעילותם של הטמפלרים ברחבי אירופה‬
‫התבטאה בעיקר בגיוס ובניהול נכסיו הרבים של הארגון‪ .‬בארץ הקודש הם היוו‬
‫כוח לחימה משמעותי ביותר‪ .‬עד המאות ה‪ 12‬וה‪ 13‬הטמפלרים החזיקו בסך‬
‫הכל ב‪ 56‬מבצרים שכללו גם אדמות נרחבות בישראל ובסוריה והם היוו ביחד‬
‫‪.‬עם ההוספיטלרים את מחציתו של הצבא הנוצרי בארץ הקודש‬
‫ראשיתו של המסדר ההוספיטלרי באכסנייה ובית חולים לצליינים שפעל בסמוך‬
‫לכנסיית הקבר בירושלים‪ .‬לפי גיום מצור סוחרים מאמלפי ביקשו ממושל‬
‫ירושלים עוד לפני הכיבוש הצלבני שיקצה להם שטח להקים בו בית חולים‪,‬‬
‫מנזר וכנסייה‪ .‬בהדרגה החל המנזר לקבל תרומות שהלכו וגדלו עם כיבוש‬
‫ירושלים‪ .‬בנוסף לנזירים שצייתו לתקנון הבנדיקטיני‪ ,‬פעלו בבית החולים גברים‬
‫ונשים שלא נדרו את נדר הנזירות המלא והקדישו את עצמם כדי לסעוד את‬
‫החלשים‪ .‬זמן קצר לאחר כיבוש ירושלים קיבלו ההוספיטלרים כנסייה על שם‬
‫יוחנן המטביל וקדוש זה נהפך לפטרון שלהם‪ .‬כיבוש ירושלים גרר אחריו זרם‬
‫חזק מתמיד של צליינים כמו והצריך גם שירותי הגנה ובטיפול בעניים שנשארו‬
‫בעיר החרבה למחצה‪ .‬ראש המסדר הראשון של ההוספיטלרים היה אדם בעל‬
‫מוצא לא ברור בשם ז'ררד והוא פעל רבות כדי להשיג למסדרו נכסים ומעמד‬
‫רשמי תחת השלטון הנוצרי‪ .‬בשנת ‪ 1112‬אישר מלך ירושלים את הבעלות של‬
‫ההוספיטל על כל הנכסים שהוענקו לו ובשנת ‪ 1113‬העניק האפיפיור פסקל ה‪2‬‬
‫מעמד רשמי למסדר כולל את הזכות לבחור את העומד בראשם ללא התערבות‬
 ‫חיצונית כלשהי‪ .‬ז'ררד ייסד ברחבי אירופה סדרה של אכסניות שבהם יכולים‬
‫לנוח העולים לרגל לירושלים‪ .‬במהרה גם המסדר ההוספיטלרי זכה בנכסים‬
‫בתרומות רבות ובהשפעה בינלאומית‪ .‬כאמור המסדר היה בראשיתו ארגון סעד‬
‫וצדקה ולא ברור איך הפך בהמשך גם למסדר צבאי‪ .‬יכול להיות שראשית‬
‫השינוי הייתה בשכירתם של שכירי חרב שיגנו על הצליינים‪ .‬יכול להיות‬
‫שההוספיטלרים הבינו שהמשימה שלקחו על עצמם הטמפלרים להגן על ארץ‬
‫הקודש הפכה להיות גדולה מדי למסדר אחד‪ .‬בכל אופן ההוספיטלרים החלו‬
‫לקבל על עצמם משימות צבאיות תחת כהונתו של ראש המסדר השני ריימונד‬
‫מפואי‪ .‬בשנת ‪ 1136‬קיבלו לידם ההוספיטלרים את מבצר בית גוברין‪ .‬ועד שנת‬
‫‪ 1180‬הם החזיקו בסך הכל ב‪ 25‬מבצרים בארץ הקודש ובסוריה‪ .‬בהדרגה‬
‫המסדר ההוספיטלרי התחיל להידמות למסדר הטמפלרי בדפוסים הצבאיים‬
‫שלו‪ .‬באמצע המאה ה‪ 12‬כבר עמדו לראשותו של המסדר רשת מסועפת של‬
‫מוסדות נכסים ונחלות‪ ,‬כמו גם שורה של חרויות משפטיות‪ ,‬כלכליות וכנסייתיות‬
‫‪.‬והוא הפך להיות אחד הארגונים העשירים ביותר בימי הביניים‬
‫ב‪ .‬גם המסדר ההוספיטלרי כמו הטמפלרי התחלק לאבירים ולסרז'נטים‪,‬‬
‫לאחים שלקחו על עצמם במלואו את נדר הפרישות ולמתנדבים שהצטרפו‬
‫למסדר לתקופה מוגדרת‪ .‬שני המסדרים לא היו כפופים למלך ירושלים‪ ,‬שניהם‬
‫היוו בסופו של דבר כוח צבאי משמעותי ביותר בארץ הקודש‪ ,‬שניהם זכו‬
‫לפרבילגיות משפטיות מיוחדת‪ ,‬שניהם לא היו כפופים לשום גורם כנסייתי‬
‫מלבד האפיפיור ושניהם הפכו להיות מהארגונים העשירים והחזקים ביותר‬
‫שנראו בימי הביניים‪ .‬בגלל העושר והמוניטין שהמסדרים זכו להם בתקנונים של‬
‫שניהם מופיעים קטעים שמזהירים את המצטרפים החדשים מחי הפרישות‪,‬‬
‫העוני והצייתנות הקשוחה שבמסדרים‪ .‬נראה היה שהתרעומת שזכה לו בסוף‬
‫המסדר הטמפלרי הייתה יכולה לפול גם על ההוספיטלרים‪ .‬אך ההוספיטלרים‬
‫לא נחשדו כמו הטמפלרים בהיותם תאווי בצע או בעלי סדר יום מושחת כלשהו‪.‬‬
‫בעוד שהטמפלרים הטיפו לעוני אישי‪ ,‬ההוספיטלרים נשבעו לעזור לעניים‬
‫ישירות‪ .‬במסדר הטמפלרי הושם דגש רב על ההבדל בין סרז'נטים לאבירים‬
‫ורוב מתגייסיו הגיעו מתוך קבוצה אליטיסטית ומצומצמת‪ .‬למסדר ההוספיטלרי‬
‫התגייסו מרוב שדרות החברה והוא היה פתוח גם בפני נשים‪ .‬להוספיטלרים‬
‫תמיד הייתה מטרה כפולה הגנה וסעד לנזקקים‪ .‬הטמפלרים זכו לביקורת רבה‬
‫כי עם נפילת ירושלים היה ברור למדי שהם למעשה נכשלו במטרה שלשמה‬
‫נוסדו‪ :‬להגן על הנוצרים ועל המקומות הקדושים בירושלים‪ .‬עם נפילת הממלכה‬
‫הפרנקית להוספיטלרים עדיין הייתה מטרה מקודשת שהצדיקה את קיומם‪.‬‬
‫בניגוד למסדר הטמפלרי שקפא על שמריו ולא עדכן את התקנון שלו התקנון‬
‫ההוספיטלרי התעדכן והשתנה תמיד ועשה אותו סתגלני יותר לשינויים בעולם‬
‫‪.‬הכנסייתי‬
 ‫ברנרד מקלרוו היה אב מנזר קלרבו ואחד התיאולוגים החשובים של תקופתו‪.‬‬
‫הוא נכח בוועידת הכנסייה בעיר טרואה שבה המסדר הטמפלרי קיבל לראשונה‬
‫אנטומיה והכרה מהאפיפיור‪ .‬ברנרד מקלרוו לא רק עזר לכתוב תקנון למסדר‬
‫הטמפלרי תוך שהוא מבסס אותו על התקנון הבנדיקטיני אלה גם חיבר את‬
‫"בשבח האבירות החדשה" שהיה אחד מכתבי התעמולה המשפיעים ביותר‬
‫לטובת הטמפלרים‪ .‬בחיבורו ברנרד הנגיד בין האביר החילוני שמתבוסס בחיי‬
‫העולם הזה ובחטא תוך כדי שהוא שוחט נוצרים אחרים ודואג בעיקר לנוחותו‬
‫החומרית ושעשועיו‪ ,‬לבין האביר הטמפלרי המחוספס שמתרכז לחלוטין‬
‫במטרתו המקודשת‪ :‬הגנה על ירושלים הנוצרית תוך כדי "שהוא מזוהם ועורו‬
‫שחום משריון קשקשים ומשמש"‪ .‬דבריו של ברנרד מקלרוו הביאו לשטף של‬
‫‪.‬תרומות למסדר החדש ועזרו מאוד לבוסס את מעמדו ואת יוקרתו הרבה‬
‫מגן הקבר הקדוש גודפרי מבוין שהיה אחד ממנהיגיו של מסע הצלב הראשון‬
‫ודוכס לוריין התחתית לפניו‪ ,‬נבחר לאחר המצור על ירושלים להיות מנהיג‬
‫הממלכה‪ .‬גודפרי סירב לקחת לעצמו את התואר מלך ובמקומו בחר בתואר‬
‫שהיה חסר תקדים בעולם הנוצרי "מגן הקבר הקדוש"‪ ,‬תואר שהיה לו הקשר‬
‫דתי יותר מאשר חילוני‪ .‬הדבר אולי מבטא את העמימות המסוימת שהיו ליחסי‬
‫הכנסייה עם השלטון החילוני בראשית ימיה של הממלכה הפרנקית‪ .‬אומנם‬
‫מהתואר משתמע שגודפרי הוא רק עושה דבריו של האפיפיור ושירושלים היא‬
‫היא המקום בו הכס הקדוש הצליח לממש את הרפורמה הגרגוריאנית‪ .‬אך מצד‬
‫שני מחקרים מהמחצית השנייה של המאה ה‪ 20‬קובעים כי לגודפרי היו סמכויות‬
‫מלכותיות מלאות‪ ,‬שהוא עצמו לא השתמש בתואר שלעיל ושאנשי הכנסייה‬
‫שהגיעו לירושלים היו חסרים את ההשכלה ואת הדרגות הגבוהות בממסד‬
‫הכנסייתי ולא יכלו לבסס את עצמם בתור סמכות עליונה על השליטים החילוניים‬
‫‪.‬שכבשו את הממלכה‬