‫מבוא‬

‫שירה וגל הן זוג ילדות בנות עשר‪ .‬אבל הן לא ילדות רגילות – הן גיבורות על!‬
‫שירה וגל נשלחו לא מזמן לכדור הארץ מממלכה קסומה בשמיים ששמה ממלכת העננים‪ ,‬כדי להגן‬
‫על בני האדם בעזרת כוחותיהן המדהימים‪.‬‬
‫אבל יש רק בעיה אחת – שני ילדים בשם גבריאל וגבריאלה גילו על כוחות העל שלהן‪ ,‬ובגלל קנאתה‬
‫הרבה של גבריאלה‪ ,‬היא וגבריאל מתכננים לגנוב לשירה וגל את כוחות העל‪.‬‬
‫מעוניינים לשמוע על התחבולות השונות של גבריאל וגבריאלה?‬
‫מחכים לגלות עוד על כוחות העל המגניבים של שירה וגל?‬
‫רוצים לשמוע איך בעזרת חברים טובים הן הצליחו לעצור את גבריאל וגבריאלה?‬
‫תמשיכו לקרוא‪...‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫פרק ‪ :1‬הכלב הרובוטי‬

‫פרק ‪ :2‬תוכנית נוספת למקרה כזה‬
‫פרק ‪ :3‬מסיבת יום הולדת מהגיהינום‬
‫פרק ‪ :4‬שירה וגל וגבריאל‬
‫פרק ‪ :5‬כמו פיתיון כזה‬
‫פרק ‪ :6‬מכונה שלוקחת כוחות על ממנוולות‬
‫פרק ‪ :7‬חברות הכי טובות לנצח?‬
‫פרק ‪ :8‬אחד בשביל כולם וכולם בשביל גל‬
‫פרק ‪ :9‬רוני‬
‫סוף דבר‬
‫בונוס‪ :‬שירים‬
 ‫פרק ‪ :1‬הכלב הרובוטי‬

‫"שירה‪ ,‬שירה‪ ,‬תתעוררי!"‬

‫שירה פקחה את עיניה במאמץ רב ומצאה את פניה המחייכות של גל מולה‪.‬‬
‫"למה הערת אותי?" שפשפה שירה את עיניה‪" ,‬וגם איך התעוררת כל כך מוקדם? תמיד כל כך קשה‬
‫לך לקום‪"...‬‬
‫"זה היום!" התרגשה גל‪.‬‬
‫"מה‪ ,‬יום ההולדת שלך?" שאלה שירה‪" .‬יום ההולדת שלך עוד כמה ימים‪".‬‬
‫"אבל זוכרת שהבטחת שתקני לי מתנה?"‬
‫"אוי לא‪ ...‬תזכירי לי איזה מתנה את רוצה?"‬
‫"כלב‪".‬‬
‫שירה התחילה לצחוק‪ ,‬ואז הבינה שגל רצינית‪" .‬אנחנו הולכות לגדל כלב? באמת?"‬
‫"זה היום‪ ,‬היום יש את יריד אימוץ חיות המחמד בפארק‪ ".‬גל חייכה מאוזן לאוזן‪" .‬נו‪ ,‬אני יודעת שגם‬
‫את אוהבת כלבים‪ .‬וחוץ מזה‪ ,‬לעזור לכלבלב קטן במצוקה לא גם נחשב עזרה לאנשים בכדור‬
‫הארץ?" עפעפה גל בעיניה בניסיון להיראות חמודה ולשכנע את שירה‪.‬‬
‫שירה ידעה שהיא לא יכולה להתווכח‪ .‬לא בגלל שהיא הבטיחה לה כבר מתנה‪ ,‬וגם לא בגלל שהיא‬
‫ממש רוצה לגדל עכשיו כלב‪ .‬אבל היא ידעה שלגל היא לא יכולה לסרב‪.‬‬
‫אז הן התארגנו והלכו לפארק שכבר היה מלא אנשים שהתעניינו באימוץ חיית מחמד‪.‬‬
‫הן הסתובבו שם כבר שעה‪ ,‬אבל במקום להחליט שירה וגל פשוט שיחקו עם החיות השונות‪ ,‬או פגשו‬
‫את חבריהן שבאו גם הם לשחק עם הכלבים‪ ,‬או נהנו מהיום היפה שבחוץ‪.‬‬
‫"אני רוצה‪ ...‬אותו!" גל התכופפה ליד אחד הכלבים ולטפה אותו‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬בעצם אותו!" גל הרימה כלבלב אחר וזה ליקק את פניה‪.‬‬
‫"בקצב הזה את בחיים לא תחליטי‪ ",‬חייכה שירה‪" ,‬את אומרת את זה על כל כלב שראינו מאז‬
‫שנכנסו‪".‬‬
‫"אבל איך אני אדע? אולי אני פשוט אאמץ את כולם?" היא תהתה בקול רם‪.‬‬
‫"או‪ ,‬שלום חמודי‪ "...‬היא אמרה לעוד כלב התיישב לה על הברכיים‪.‬‬

‫באותו זמן הצמד הידוע לשמצה‪ ,‬גבריאל וגבריאלה‪ ,‬ריגלו אחרי שירה וגל ממחבואם בשיחים ליד‬
‫הגדר של הפארק‪.‬‬
‫"גבריאל‪ ",‬אמרה גבריאלה בקולה המעצבן‪" ,‬גבריאל‪ ,‬יש לי תוכנית‪".‬‬
‫כרגיל‪ ,‬גבריאל לא הקשיב לה ורקד עם עצמו‪.‬‬
‫"גבריאל? גבריאל!!" גבריאלה צעקה אליו כדי למשוך את תשומת ליבו‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬גבריאלה?" גבריאל חזר לשבת לידה בפחד‪.‬‬
‫"יש לי תוכנית‪ .‬מה אם נשים כלב רובוטי בין כל הכלבים‪ ,‬והכלב יהיה כל כך חמוד עד ששירה וגל לא‬
‫יוכלו לעמוד בפיתוי ויהיו חייבות לאמץ אותו?"‬
‫"מאיפה נשיג כלב רובוטי?"‬
‫"שתוק ותן לי לסיים להסביר! אחרי שהמנוולות יאמצו את הכלב הרובוטי הוא ישמע אותן מדברות על‬
‫הכוחות שלהן‪ ,‬או על התוכניות שלהן‪ ,‬ואז תמיד נהיה צעד אחד לפניהן!"‬
‫"זה עדיין לא עונה לי על השאלה‪".‬‬
‫גבריאלה הצביעה על אחת החנויות מחוץ לפארק‪.‬‬
‫"מה את עושה‪ ,‬זה איזה תנועת ריקוד חדשה?"‬
‫"תסתכל!" היא איבדה את סבלנותה‪.‬‬
‫גבריאל סוף סוף הסתכל לכיוון החנות שגבריאלה הצביעה עליו‪.‬‬
‫על השלט היה כתוב 'חנות מוצרי אלקטרוניקה' ועל שלט עומד ליד החנות היה כתוב‪' :‬עכשיו בהנחה‪,‬‬
‫רובוטים שנראים כמו חיות חמודות‪ .‬קנו עכשיו!' ואז בכוכבית‪*' :‬מגיעים עם מיקרופון מיוחד להקלטה‪'.‬‬
‫"לפעמים אני חושבת שכדאי לי להשיג עוזר חדש‪ "...‬גבריאלה נדה בראשה בעצבנות‪.‬‬

‫אחרי זמן מה‪ ,‬גבריאל חזר אל השיח בו נמצאת גבריאלה כשחיוך על פניו והוא כולו מלא שריטות‪,‬‬
‫חבלות ועלים‪.‬‬
‫"יופי!" שמחה גבריאלה‪" .‬כל העלים והשריטות בטח אומרים ששמת את הכלב הרובוטי שקנינו על‬
‫העץ‪ ,‬כך ששירה וגל יצילו אותו ויתאהבו בו מיד‪".‬‬
 ‫"בדיוק‪ ,‬רואה שהצלחתי? ואת עוד פקפקת בי‪ "...‬חייך גבריאל מאוזן לאוזן והתחיל לרקוד ריקוד‬
‫ניצחון‪.‬‬
‫"אז איך זה שאני לא רואה אותו על העץ פה?" שאלה גבריאלה וחזרה להבעתה הזועפת‪.‬‬
‫"אה‪ ,‬שמתי אותו על העץ הרחוק שם‪ ,‬כדי שאף אחד אחר לא יראה אותו ויגנוב אותו‪".‬‬
‫"אידיוט‪ ,‬אבל ככה גם המנוולות לא יראו אותו!" התעצבנה גבריאלה‪" .‬הכל אני חייבת לעשות כאן‬
‫בעצמי‪"...‬‬
‫גבריאלה דחפה את גבריאל חזרה החוצה מהשיחים‪.‬‬
‫"אני רוצה שתצעק 'יש כלב שנתקע על העץ‪ ,‬בבקשה תעזרו!' ככה ששירה וגל ישמעו‪ .‬ברור?"‬
‫"יש כלב שנתקע על העץ‪ ,‬בבקשה תעזרו!" הוא חזר אחריה‪.‬‬
‫"שמעת את זה‪ ,‬שירה?" שאלה גל‪.‬‬
‫"אנחנו חייבות לעזור לכלבלב המסכן" הן אמרו שתיהן בהחלטיות‪.‬‬
‫גבריאלה משכה את גבריאל חזרה לתוך השיחים כדי ששירה וגל לא יראו אותו‪.‬‬
‫הן רצו ליד העץ‪ ,‬החליפו לבגדי גיבורות העל שלהן ועפו למעלה‪.‬‬
‫"אני לא מוצאת כלום‪ "...‬אמרה שירה לגל תוך שהן חיפשו בין הענפים הגבוהים‪.‬‬
‫"זה בעץ הרחוק!" גבריאל צעק מבין השיחים‪.‬‬
‫גל התחילה לרוץ לעץ הרחוק אבל אז שירה לחשה לה "אני חושבת שאני מזהה את הקול של הילד‬
‫הזה‪ ...‬תלכי את ואני אשאר פה‪".‬‬
‫גל רצה לעץ הרחוק‪ ,‬ושירה חיכתה לה וחיפשה את גבריאל וגבריאלה במבטה‪.‬‬
‫גל חזרה אחרי רגע כששני חלקים נפרדים של הכלב הרובוטי בידה וביניהם חוטים אלקטרונים‪.‬‬
‫"מצאתי את זה ככה" היא אמרה‪.‬‬
‫"גבריאל‪ ,‬אתה שברת את הכלב הרובוטי?" הן שמעו את קולה הצווחני המעצבן של גבריאלה מבין‬
‫השיחים‪.‬‬
‫הן הזיזו את השיחים וחשפו את מבטה הכועס של גבריאלה ואת גבריאל החבול ומלא העלים‪.‬‬
‫עוד תחבולה של גבריאל וגבריאלה סוכלה על ידי שירה וגל‪.‬‬
‫"תברח!" צעקה גבריאלה לגבריאל‪ ,‬והם שניהם רצו הרחק מהפארק כמו שני הפחדנים שהם היו‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :2‬תוכנית נוספת למקרה כזה‬

‫גבריאל וגבריאלה ישבו בביתם ליד 'שולחן החשיבה על תוכניות' שלהם‪ .‬הם שניהם היו מבואסים‬
‫מהכישלון בפארק‪.‬‬
‫"גבריאל‪ ",‬אמרה גבריאלה‪" ,‬האם חשבת על תוכנית נוספת למקרה כזה?"‬
‫גבריאל שוב לא הקשיב כי הוא היה עסוק בלחשוב על מסיבת ריקודים ענקית שבה כל החברים שלו‬
‫משתתפים‪ ,‬וגם שירה וגל והחברים שלהן‪ ,‬ואפילו גבריאלה למרות שהיא שונאת מסיבות ריקודים‪.‬‬
‫"גבריאל!" גבריאלה הייתה צריכה לצעוק אליו פעם נוספת‪ ,‬כרגיל‪.‬‬
‫"לא גבריאלה‪ ,‬לא חשבתי על תוכנית נוספת למקרה כזה‪ ".‬הוא ענה בפחד‪.‬‬
‫"כמובן‪ ,‬הכל אני צריכה לעשות פה! עכשיו תקשיב לתוכנית הנוספת שלי‪ .‬מה אם נקנה עוד כלב‬
‫רובוטי‪ ,‬אחד שדומה מאוד לכלב שהמנוולות אימצו אחרי הכישלון הזה שהיה התוכנית שלך בפארק‪",‬‬
‫"האמת שזאת הייתה התוכנית שלך‪".‬‬
‫"שקט! בכל מקרה‪ ,‬נחליף אותו מאוחר בלילה‪ ,‬ואז התוכנית המקורית תמשיך כרגיל!"‬
‫גבריאל בהה בזבוב שהתעופף מסביבו‪.‬‬
‫"גבריאל‪ ",‬גבריאלה העיפה את הזבוב‪" .‬בטח לזבוב הזה יש יותר יכולת קשב ממך‪ .‬אתה זוכר את‬
‫התוכנית המקורית‪ ,‬נכון? אנחנו נאזין בעזרת המיקרופון שבכלב הרובוטי לשירה וגל וככה נדע איך הן‬
‫קיבלו את הכוחות שלהן‪ ,‬ואז גם אני‪ -‬כלומר אנחנו‪ ,‬נוכל לקבל כוחות גם!"‬

‫רק שהיה פגם אחד בתוכנית של גבריאלה – שירה וגל בכלל לא אמצו כלב אחרי הכישלון שהיה‬
‫התוכנית הראשונה שלה‪.‬‬
‫במקום זה הן הזמינו את חברתן מאיה למסיבת פיג'מות‪ .‬הן פגשו אותה בפארק והחליטו שהן יאמצו‬
‫כלב כבר ביום אחר‪.‬‬
‫השעה כבר הייתה מאוחרת בלילה‪ ,‬אז גבריאל וגבריאלה היו בטוחים ששירה וגל כבר ישנות‪ .‬אבל‬
‫בגלל שזאת הייתה מסיבת פיג'מות‪ ,‬שירה‪ ,‬גל וגם מאיה עדיין היו ערות‪.‬‬
‫"היה הייתה נסיכה יפה בשם מריאנה‪ ".‬שירה התחילה לקרוא סיפור לפני השינה בקול רם‪" .‬היא‬
‫הייתה נסיכה יפה כל כך עד ש‪"-‬‬
‫"זה סיפור קצת משעמם‪ "...‬קטעה אותה גל‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬זה נראה לי ספר קצת ילדותי‪ ".‬הוסיפה מאיה‪.‬‬
‫"אתן צודקות‪ ",‬אמרה שירה‪" .‬אני אלך להביא ספר אחר‪ ".‬היא קמה והלכה למדף הספרים‪.‬‬
‫ואז פתאום מהמדף התחתון היא שמעה רחשים‪.‬‬
‫"אוף‪ ,‬צפוף לי פה בפנים‪ .‬מתי יוצאים‪ ,‬גבריאלה?" אמר קול גבוה של ילד‪.‬‬
‫"שקט גבריאל‪ ,‬עדיין לא מצאנו את הכלב ששירה וגל אמצו‪ ".‬אמר קולה המעצבן של גבריאלה‪.‬‬
‫"ששש‪ ...‬אני שומעת צעדים‪ "...‬היא השתיקה אותו‪.‬‬
‫שירה חזרה לגל ומאיה‪" .‬שמעתי את הקולות של גבריאל וגבריאלה ממדף הספרים‪ ".‬היא לחשה להן‪.‬‬
‫"שמעתי שהם מתכננים למצוא את הכלב שאימצנו‪ ,‬למרות שלא אימצנו שום כלב בסוף‪".‬‬
‫"מי אלה גבריאל וגבריאלה?" שאלה מאיה‪.‬‬
‫"אלה שני ילדים מעצבנים שרוצים לגנוב לנו את הכוחות‪ .‬זה אומר שעכשיו נצטרך לפעול מהר‪".‬‬
‫עדכנה אותה גל‪.‬‬
‫שירה וגל החליפו מיד לבגדי גיבורות העל שלהן‪ .‬לאחר מכן הן יצרו ניצוץ בידן‪ ,‬מאיה לקחה אותו‬
‫בידה והפכה מיד גם היא לגיבורת על‪.‬‬
‫כן‪ ,‬יש דבר אחד שגבריאל וגבריאלה לא ידעו – שירה וגל יכולת לייצר ניצוץ מיוחד ששמו ניצוץ‬
‫הפרליפוס‪ .‬ניצוץ הפרליפוס נותן‪ ,‬באופן זמני‪ ,‬כוחות של גיבורי על לבני אדם רגילים‪.‬‬
‫אבל שירה וגל לא היו מעוניינות לתת לגבריאל וגבריאלה את ניצוץ הפרליפוס‪ ,‬אפילו אם ככה הם‬
‫יעזבו אותן בשקט‪ .‬זה פשוט לא הגיע להם‪.‬‬
‫שירה הרימה את מדף הספרים באוויר בלי לגעת בו‪ ,‬אלא בעזרת כוחות טלקינזיס‪ ,‬וחשפה את פניהם‬
‫ההמומות של גבריאל וגבריאלה‪.‬‬
‫גל ומאיה קשרו את גבריאל וגבריאלה בעזרת חבל קסום שיצא מידיהן‪ ,‬חבל שגבריאל וגבריאלה לא‬
‫יכלו להשתחרר ממנו‪.‬‬
‫"נתפסנו?" שאל גבריאל‪.‬‬
‫"ברור שנתפסנו והכל בגללך‪ ,‬טיפש!" ענתה גבריאלה בכעס‪.‬‬
‫"למה אני תמיד אשם?" יילל גבריאל‪.‬‬
 ‫"נו‪ ,‬מה תכננתם הפעם?" שאלה שירה בידיים שלובות‪.‬‬
‫"תכננו להחליף את הכלב שאימצתן בעוד כלב רובוטי כדי שנוכל להקשיב לכן ואז נדע איך קיבלתן את‬
‫הכוחות ואז‪ "-‬סיפר להן גבריאל על התוכנית‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬אל תספר להן!" קטעה אותו גבריאלה‪.‬‬
‫"תחזרו עכשיו לבית שלכם ותפסיקו להטריד אותנו‪ ".‬אמרה גל בהחלטיות‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬אתם תמיד תפסידו במילא‪ ".‬הוסיפה מאיה‪.‬‬
‫שירה‪ ,‬גל ומאיה העיפו את גבריאל וגבריאלה הקשורים אל מחוץ לדלת‪ ,‬שחררו אותם מהחבל ונעלו‬
‫את דלת הבית‪.‬‬
‫"אוף‪ ,‬אני לא מאמין שעוד פעם הפסדנו‪ "...‬יילל גבריאל‪" .‬היי‪ ,‬איך זה שאת לא כועסת?" אמר אחרי‬
‫שראה את החיוך המרושע על פניה של גבריאלה‪.‬‬
‫"אתה ראית את זה‪ ,‬גבריאל? המנוולות הפכו את החברה שלהן לגיבורת על‪ ,‬והן עשו את זה בעזרת‬
‫ניצוץ קסום! אם אנחנו נוכל לשים את ידינו על הניצוץ הזה‪ ,‬גם אני אוכל להפוך לגיבורת על!"‬
‫גבריאל היה עצוב שוב שגבריאלה שוכחת ממנו ולא רוצה שהוא יהפוך לגיבור על‪.‬‬
‫"אל תראה כל כך עצוב‪ ,‬גבריאל‪ .‬היום הייתה לנו פריצת דרך!" גבריאלה צחקה את הצחוק המרושע‬
‫שלה‪.‬‬
‫ואז הם שוב חזרו הביתה ביחד עם הכלב הרובוטי שלא הייתה להם הזדמנות להשתמש בו בכלל‪ ,‬כי‬
‫הם עדיין בסך הכל שני פחדנים‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :3‬מסיבת יום הולדת מהגיהינום‬

‫זוכרים שבפרק הראשון אמרתי לכם שבעוד כמה ימים יום ההולדת של גל? אז עכשיו זה בעוד כמה‬
‫ימים‪.‬‬
‫גל התכוננה ליום הולדתה העשירי‪ ,‬וכמו בכל שנה היא ושירה ארגנו מסיבה גדולה‪.‬‬
‫"אנחנו נצטרך בלונים‪ ,‬קישוטים‪ ,‬עוגה‪ "...‬אמרה גל‪.‬‬
‫"נזמין את מאיה‪ ,‬את אחותה הקטנה הילה‪ ,‬את שחר‪ ,‬את אופק‪ ,‬את בר‪ ,‬את אורי‪ ,‬את מיקה‪"...‬‬
‫מנתה שירה את רשימת המוזמנים‪.‬‬
‫"עוגת שוקולד ענקית‪ ,‬בעצם תות‪ ,‬בעצם גם שוקולד וגם תות‪ ,‬עם גלידה מעל וקצפת וסוכריות‪ ,‬וגם‬
‫גלידה והרבה ממתקים‪ ,‬וכבר אמרתי גלידה?" המשיכה גל לפנטז על מתוקים‪" .‬זה הולך להיות יום‬
‫הולדת מדהים‪ .‬מה כבר יכול להשתבש?"‬

‫ואם כבר מדברים על להשתבש‪ ,‬בואו נחזור למאורת הרשע‪ ,‬כלומר הבית‪ ,‬של גבריאל וגבריאלה‪.‬‬
‫"גבריאל‪ ",‬צווחה גבריאלה‪" ,‬אתה יודע איזה יום מעצבן היום?"‬
‫"יום שני?" הוא אמר תוך כדי התאמנות על צעדי ריקוד‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬טיפש‪ .‬היום זה היום המיוחד של אחת המנוולות‪".‬‬
‫"תזכירי לי מי הן המנוולות?"‬
‫"גבריאל‪ ,‬מנוול שכמותך‪ ,‬אתה באמת לא זוכר?"‬
‫"אה‪ ,‬אני חושב שהבנתי‪".‬‬
‫"אז מי הן המנוולות?" גבריאלה גלגלה את עיניה‪.‬‬
‫"אני!" אמר גבריאל כשחיוך מטופש על פניו‪.‬‬
‫"איך הגעת למסקנה הזאת?"‬
‫"לפני רגע קראת לי מנוול‪ ,‬לא?"‬
‫"אני מתכוונת לשירה וגל!" איבדה גבריאלה את סבלנותה‪ .‬אני לא חושב שיש לה סבלנות מלכתחילה‬
‫עם כל הפעמים שהיא מאבדת אותה‪" .‬עכשיו‪ ,‬שמעתי שהן מתכננות מסיבת ריקודים ענקית‪"-‬‬
‫"מסיבת ריקודים?" אורו עיניו של גבריאל‪.‬‬
‫"שלא תחשוב על זה אפילו‪ .‬הן הולכות להזמין את כל החברים שלהן‪ .‬מה שאומר שאם אנחנו נהרוס‬
‫את המסיבה‪"-‬‬
‫"למה שנרצה להרוס מסיבת ריקודים? אני אוהב מסיבות ריקודים‪ ".‬קטע אותה שוב גבריאל‪.‬‬
‫"כי המנוולות שם‪ ,‬זוכר? אנחנו נהרוס את המסיבה‪ .‬הן יתעצבנו‪ ,‬יהפכו את כל החברים שלהם‬
‫לגיבורי על ואז אנחנו נוכל להידחף באמצע ולחטוף את הניצוץ! ואז אני אהפוך לגיבורת על!! זוכר?‬
‫אמרתי את זה בפרק הקודם‪".‬‬
‫"אבל אנחנו לא מוזמנים‪"...‬‬
‫"גם על זה חשבתי‪ .‬אתה בטח לא יודע איך זה מרגיש כי אתה אף פעם לא חושב‪ .‬אנחנו נתחפש‬
‫למאיה ולאחותה הילה שהולכות להגיע למסיבה‪ ,‬ואז כולם יחשבו שאנחנו הן ולא יחשדו בנו‪ .‬שירה‬
‫וגל‪ ,‬תתכוננו למסיבה מהגיהינום‪ "...‬ואז היא צחקה שוב את הצחוק המרושע שלה‪.‬‬

‫שירה וגל בדיוק תלו את הבלונים האחרונים לפני שהן שמעו דפיקה בדלת‪.‬‬
‫"מישהו הגיע" חייכה גל והלכה לפתוח את הדלת‪.‬‬
‫אלה היו מאיה והילה בפתח‪ ,‬או לפחות זה מה שהיא חשבה‪ ,‬בגלל שבעצם אלה היו גבריאל‬
‫וגבריאלה בתחפושות‪.‬‬
‫"מזל טוב" הם אמרו שניהם בקול גבוה‪ ,‬מנסים לחקות את קולן של מאיה והילה‪.‬‬
‫"תודה שהגעתן למסיבת יום ההולדת שלי‪ ".‬ברכה אותן גל‪" .‬אתן נראות קצת שונה‪ ,‬אתן יודעות?"‬
‫"זה‪ -‬זה פשוט‪ "-‬גמגם גבריאל בתחפושת הילה בקול גבוה‪.‬‬
‫"ניסינו להיראות שונה לכבוד יום ההולדת של שירה‪ ".‬אמרה גבריאלה בתחפושת מאיה בקול גבוה‬
‫גם היא‪.‬‬
‫"אתן מתכוונות של גל‪ "...‬צמצמה גל את עיניה‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬כן‪ ,‬ברור‪ ,‬אנחנו יודעות‪ ".‬הם אמרו בקולם הגבוה ונכנסו‪.‬‬
‫שאר האורחים המשיכו להגיע ובין רגע המקום היה מלא‪ .‬כולם התחילו לרקוד לצלילי המוזיקה ואף‬
‫אחד לא שם לב יותר לגבריאל וגבריאלה בתחפושת מאיה והילה‪.‬‬
‫"הגיע הזמן לשלב השני בתוכנית שלי‪ ,‬גבריאל‪ ".‬גבריאלה אמרה בקולה הרגיל תוך שהיא משכה את‬
‫גבריאל הרחק מרחבת הריקודים‪.‬‬
‫"להמשיך לרקוד?" שאל גבריאל בתקווה‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬לחבל במסיבה!" אמרה גבריאלה קצת חזק מדי‪ .‬אחד האורחים הסתכל עליה והיא חייכה אליו‬
‫חיוך מובך‪.‬‬
‫"קח את המנוולות ותקשור אותן בחבל הזה‪ .‬הן יצטרכו להשתמש בכוחות כדי להשתחרר ואז נגנוב‬
‫להן את הניצוץ‪ ".‬הדריכה אותו גבריאלה‪.‬‬
‫"למה אני? אני רוצה להמשיך לרקוד‪ "...‬התבכיין גבריאל‪.‬‬
‫"בסדר‪ ,‬אני אעשה את זה בעצמי‪ .‬הכל אני עושה פה בעצמי!" היא התעצבנה והוציאה את החבל‬
‫מכיסה‪.‬‬
‫היא בדיוק עמדה להתנפל על שירה וגל מאחור ואז נשמעה דפיקה בדלת והן הלכו לפתוח אותה‪.‬‬
‫אלה היו מאיה והילה האמיתיות בפתח‪.‬‬
‫"מזל טוב‪ ,‬סליחה שאיחרנו" אמרו מאיה והילה האמיתיות‪.‬‬
‫"אבל‪ -‬אבל כבר הגעתן למסיבה‪ "...‬התבלבלה גל‪.‬‬
‫"אם אתן פה‪ ",‬אמרה שירה‪" ,‬אז מי אלה?" היא הצביעה על גבריאל וגבריאלה בתחפושת מאיה‬
‫והילה‪.‬‬
‫גבריאל וגבריאל הבינו שהם נתפסו על חם‪ .‬שירה וגל הורידו להם את הפאות‪.‬‬
‫"גבריאל וגבריאלה?" אמרו מופתעות שירה‪ ,‬גל ומאיה‪.‬‬
‫שירה וגל סילקו את גבריאל וגבריאלה מהמסיבה‪.‬‬
‫"הכל בגלל התוכנית המטופשת שלך!" צעקה עליו גבריאלה‪" .‬הן אפילו לא השתנו לגיבורות על!"‬
‫"אבל‪ ...‬אבל זאת התוכנית שלך‪ "...‬גמגם גבריאל‪.‬‬
‫"יודע מה? אני החלטתי! אתה מפוטר!"‬
‫ואז גבריאלה ברחה משם כמו הפחדנית שהיא‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :4‬שירה וגל וגבריאל‬

‫אבל גבריאל לא ברח‪.‬‬

‫גבריאל הוריד את התחפושת של הילה ונשאר בבגדיו הרגילים‪ .‬הוא הוציא מכיסו משהו שגבריאלה‬
‫התעקשה שהוא לא צריך להביא‪ ,‬אבל הוא הביא בכל זאת‪ .‬זאת הייתה מתנה קטנה עטופה בעטיפה‬
‫כחולה מנצנצת וקשורה בסרט‪.‬‬
‫הוא דפק שוב בדלת וכששירה וגל פתחו לו הן כמעט עמדו לסגור אותו חזרה בפניו‪.‬‬
‫"רגע‪ ",‬הוא אמר‪" ,‬לפני שתעיפו אותי‪ ,‬אני רוצה לומר שלא באתי בשם גבריאלה‪ .‬באתי כדי לרקוד‬
‫אתכן במסיבה‪".‬‬
‫"ואיזה הוכחה יש לך?" שאלה גל‪ ,‬פגועה מניסיונם להרוס את מסיבת יום הולדתה‪.‬‬
‫"זה‪ .‬הבאתי לך מתנה‪ ".‬הוא הראה לה את המתנה‪.‬‬
‫"בוא תפתח אותה‪ ,‬שנראה שזה לא עוד אחת מהתחבולות שלכם‪ ".‬התעקשה שירה‪.‬‬
‫הוא קרע את העטיפה‪ ,‬פתח את הקופסה הקטנה וחשף צמיד‪ .‬צמיד מזעזע עם חרוזים ענקיים ולא‬
‫אחידים בצבעים מכוערים ותליון מנייר של מחברת משובצת שהיה כתוב עליו 'צאמיד חברוט' ('צמיד‬
‫חברות' בשגיאות כתיב)‪.‬‬
‫"הכנתי את זה בעצמי‪ ,‬את אוהבת את זה?" הוא חייך חיוך אידיוטי‪.‬‬
‫"אני‪ -‬אני מתה על זה‪ ".‬חיבקה אותו גל‪.‬‬
‫"אנחנו רואות שהתכוונת לזה באמת מכל הלב‪ .‬בוא תיכנס‪ ".‬חייכה שירה‪.‬‬
‫"באמת?" התרגש גבריאל‪" .‬גבריאלה הייתה צוחקת עלי‪ ,‬או כועסת עלי‪"...‬‬
‫"אנחנו יודעות‪ ,‬גבריאלה יכולה להיות מעצבנת‪ ".‬הם צחקו ביחד תוך כדי שהם נכנסו‪.‬‬
‫בתחילה אנשים חשדו בו‪ ,‬במיוחד מאיה והילה‪ ,‬אבל עד מהרה הוא התחיל לרקוד וכל השאר הצטרפו‬
‫גם הם‪.‬‬
‫כולם החמיאו לו על כמה טוב הוא רוקד‪ ,‬והוא שמח כי הוא באמת התאמן על ריקוד הרבה‪.‬‬
‫בפעם הראשונה גבריאל הבין איך זה להיות בלי גבריאלה‪ .‬וזה היה מדהים‪.‬‬

‫גבריאלה ישבה ליד 'שולחן החשיבה על תוכניות' בבית שלה‪ ,‬שפעם היה גם של גבריאל אבל עכשיו‬
‫כבר לא‪.‬‬
‫היא כמעט עמדה לצעוק 'גבריאל‪ ,‬חשבת על תוכנית נוספת למקרה כזה?!' אבל לא היה לה על מי‬
‫לצעוק‪ .‬אז היא פשוט סיפרה את התוכנית שלה בקול רם לכלב הרובוטי‪ ,‬כדי שהיא לא תרגיש כל כך‬
‫בודדה‪.‬‬
‫"כלב רובוטי‪ ",‬היא התחילה בקולה המעצבן‪" ,‬עכשיו גבריאל (הבוגד!!) הוא חבר של המנוולות‪ "...‬היא‬
‫סיננה את המילה מנוולות מבין שפתיה‪" .‬ואם הוא יספר להן משהו מהתוכניות שלנו אני אהיה בצרות‬
‫צרורות!"‬
‫הכלב הרובוטי פלט "האו" אלקטרוני‪.‬‬
‫"אתה טיפש‪ ,‬גבריאל‪ .‬כלומר‪ ,‬גבריאל רובוטי‪ .‬כלומר‪ ,‬כלב רובוטי‪ .‬לא יודעת למה אני מתבלבלת‪ ,‬אולי‬
‫נדבקתי מגבריאל בטיפשות‪ .‬אבל רגע‪ ,‬זה נותן לי רעיון!"‬
‫"האו?" נבח הכלב הרובוטי‪.‬‬
‫"אני אחליף את גבריאל בגבריאל רובוטי! ככה גם גבריאל לא יאמר כלום למנוולות‪ ,‬וגם המנוולות‬
‫יספרו לרובוט על הניצוץ ואז אני אוכל להשיג אותו ולהפוך לגיבורת על! אלה שתי ציפורים במכה‬
‫אחת‪ ,‬אני גאון!" ואז היא צחקה את הצחוק המרושע שלה‪.‬‬
‫"האו‪ "...‬הכלב הרובוטי נבח בקול עצוב ואלקטרוני‪.‬‬
‫"גם אתה יכול להיות גיבור על‪ ,‬לא שכחתי ממך‪ .‬עכשיו בוא נבנה גבריאל רובוטי!"‬

‫אחרי המסיבה ביום הקודם‪ ,‬שירה וגל החליטו להזמין את גבריאל לגלידה עם עוד חברים שלהן‪.‬‬
‫אבל בדיוק כשגבריאל עמד להיכנס לגלידריה‪ ,‬גבריאלה חטפה אותו וגררה אותו לתוך השיחים‪ ,‬שם‬
‫היא וגבריאל הרובוטי הסתתרו‪.‬‬
‫"אתה לא הולך לשום מקום‪ ,‬אידיוט!" היא קשרה לו את הידיים‪.‬‬
‫"גבריאלה‪ ,‬זאת את? תעזבי אותי‪ ,‬חשבתי שאנחנו לא חברים יותר‪ ".‬הוא יילל‪.‬‬
‫"אף פעם לא היינו חברים‪ ,‬ועכשיו במיוחד לא! אבל אני עדיין צריכה אותך לתוכנית שלי אז אתה‬
‫נשאר איתי‪ ".‬היא דחפה את גבריאל הרובוטי אל מחוץ לשיחים‪ ,‬והוא נכנס לתוך הגלידריה‪.‬‬
‫"גבריאל‪ ,‬הגעת" חייכו אליו כולם כשהוא נכנס‪ .‬הם לא חשדו בדבר‪.‬‬
 ‫רובוט גבריאל ניסה להתנהג כרגיל‪ ,‬הוא אכל גלידה עם כולם‪ ,‬צחק מהבדיחות שלהם והראה להם‬
‫צעדי ריקוד‪ ,‬בדיוק כמו שגבריאל האמיתי היה עושה‪.‬‬
‫"עכשיו יכול להתחיל השלב השני בתוכנית שלי!" אמרה גבריאלה לגבריאל האמיתי הקשור ממחבואם‬
‫בשיחים‪.‬‬
‫"אני אפילו לא בצד שלך יותר‪ ,‬את לא צריכה להסביר לי את התוכנית" הוא ענה‪.‬‬
‫"סליחה‪ ,‬עניין של הרגל‪".‬‬
‫גבריאלה יצאה מהשיחים ונכנסה לגלידריה בביטחון‪.‬‬
‫"מנוולות! כלומר‪ ,‬שירה וגל! וגם גבריאל וכל החברים שלכם!" היא צעקה וכולם מיד הסתכלו עליה‪.‬‬
‫"אני באתי כדי לקחת לכם את הכוחות פעם אחת ולתמיד‪ ,‬ויש לי תוכנית גאונית שאתן בחיים לא‬
‫תגלו‪ ,‬אבל היא מסוכנת מאוד!"‬
‫"אוי לא‪ ...‬עוד פעם גבריאלה‪ "...‬שירה וגל זעפו וגם החליפו מיד לבגדי גיבורות העל שלהן‪.‬‬
‫"מצוין‪ ...‬הכל הולך לפי התוכנית‪ "...‬גבריאלה חייכה את חיוכה המרושע‪.‬‬
‫"מי עוד רוצה לעזור לנו?" שאלו שירה וגל והכינו ניצוצות פרליפוס בידיהן‪.‬‬
‫"אנחנו!" אמרו מאיה והילה ומיד התחלפו בגדיהן לבגדי גיבורות על גם כן‪.‬‬
‫"אני!" צעק גבריאל הרובוטי וניצל את ההזדמנות‪.‬‬
‫שירה וגל ירו עליו את ניצוץ הפרליפוס‪ ,‬אבל במקום להפוך גם הוא לגיבור על‪ ,‬נפתח תא בחולצה שלו‬
‫וכלא את הניצוץ בפנים‪.‬‬
‫"מה? איך זה אפשרי?" התבלבלה שירה‪.‬‬
‫"איך יש לו מגירה בתוך הגוף? זה לא גבריאל האמיתי!" זעקה גל‪.‬‬
‫גבריאל הרובוטי התקרב לגבריאלה ועמד לזרוק לה את ניצוץ הפרליפוס כדי שתהפוך לגיבורת על‪.‬‬
‫אבל לפני שהניצוץ הספיק לפגוע ולתת לגבריאלה כוחות על‪ ,‬מישהו חסם את דרכו‪ .‬מישהו עמד מול‬
‫גבריאלה והניצוץ פגע בו במקום‪.‬‬
‫הוא נצץ באור כחלחל מדהים ובגדיו התחלפו לבגדי גיבורי על נוצצים‪.‬‬
‫"גבריאל!!!!" גבריאלה זעמה‪" .‬אני לא מאמינה‪ ,‬אתה הרסת לי את התוכנית‪ ,‬ואתה אפילו לא העוזר‬
‫שלי יותר! איך הצלחת להשתחרר מהחבל?"‬
‫"גבריאל‪ ,‬תודה‪ ".‬הודתה לו גל‪.‬‬
‫גבריאל החליף חזרה לבגדיו הרגילים בניצוץ‪ ,‬וכך גם ביטל את ההשפעה של ניצוץ הפרליפוס‪" .‬אני‬
‫לא צריך כוחות על במילא‪"...‬‬
‫"אבל אם זה גבריאל‪ ,‬אז מה זה?" הצביעה שירה על גבריאל הרובוטי‪.‬‬
‫"זה רובוט שנראה כמוני‪ .‬גבריאלה בנתה אותו כי היא ידעה שתהפכו אותי גם לגיבור על אם אני חבר‬
‫שלכן עכשיו‪ .‬היא קיוותה שהרובוט יתפוס את הניצוץ שלכן ויהפוך אותה לגיבורת על במקום‪ ".‬הסביר‬
‫גבריאל‪.‬‬
‫"תהיה בשקט‪ ,‬גבריאל! אתה בא איתי למאורת הרשע!" צווחה גבריאלה‪.‬‬
‫"אבל חשבתי שפיטרת אותי‪"...‬‬
‫"אתה עדיין מפוטר‪ ,‬אבל אתה בא איתי!"‬
‫ואז הם ברחו שניהם חזרה לבית שלהם כמו הפחדנית שהיא גבריאלה וכמו הגיבור שהוא גבריאל‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :5‬כמו פיתיון כזה‬

‫"גבריאל!" צעקה גבריאלה במאורת הרשע‪ ,‬כלומר הבית שלהם‪.‬‬

‫גבריאל לא שמע אותה כי הוא וגבריאל הרובוטי והכלב הרובוטי היו עסוקים במסיבת ריקודים‬
‫מלהיבה‪.‬‬
‫"יופי‪ ,‬עכשיו יש לי שניים כאלה‪ .‬שלושה‪ ,‬אם סופרים את הכלב‪ ".‬היא מלמלה אבל אף אחד לא שמע‬
‫אותה‪.‬‬
‫"גבריאל!!" גבריאלה התעצבנה וכיבתה את המוזיקה‪ .‬גם גבריאל האמיתי וגם גבריאל הרובוטי‬
‫הסתכלו עליה‪ ,‬כי לשניהם קראו גבריאל‪.‬‬
‫"לא אתה‪ ,‬האמיתי‪ ".‬היא אמרה לגבריאל הרובוטי‪.‬‬
‫"איך השתחררת מהחבל שוב? זה היה קשר כפול הפעם!" היא התעצבנה על גבריאל האמיתי‪.‬‬
‫גבריאלה קשרה את גבריאל שוב כי הוא מפוטר‪ .‬אני יודע שזה לא הגיוני‪ ,‬אבל זאת גבריאלה‪.‬‬
‫"גבריאל הרובוטי שחרר אותי‪ .‬הוא חשב שהוא זה אני‪ ,‬והוא לא רצה להיות קשור אז הוא שחרר‬
‫אותי‪".‬‬
‫"אני מוקפת באידיוטים‪ ".‬לגבריאלה נגמרה הסבלנות שמעולם לא הייתה לה‪.‬‬
‫"גבריאל‪ ,‬יש לי תוכנית!" היא הכריזה‪" .‬והפעם היא לא תיכשל כמו כל התוכניות הכושלות שלך‪".‬‬
‫"האמת שכל התוכניות עד עכשיו היו שלך‪".‬‬
‫"תהיה בשקט!" היא התגעגעה לצעוק על גבריאל‪" .‬יודע איך ששירה וגל כל הזמן מסתובבות עם‬
‫החברה הזאת שלהן?"‬
‫"את מתכוונת למאיה?"‬
‫"כן‪ ,‬מאיה‪ .‬אז אנחנו נחטוף את מאיה‪ ,‬ונסכים לשחרר אותה רק בתמורה לכך שיתנו לי כוחות על!‬
‫למנוולות אכפת כל כך מהחברים היקרים שלהם שהן יסכימו מיד!"‬
‫"אה‪ ,‬כמו פיתיון כזה?" שאל גבריאל‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬כמו פיתיון כזה‪ .‬אפילו במבוא של הסיפור הזה כתוב ששירה וגל מביסות אותנו בעזרת חברים‬
‫הכי טובים‪ ,‬אז אם אנחנו ניקח מהן את החברה שלהן זה לא יכול להיכשל!" ואז גבריאלה צחקה את‬
‫הצחוק המרושע שלה‪" .‬אה‪ ,‬כן‪ ,‬ואתה כבר לא מפוטר יותר‪".‬‬
‫"תודה גבריאלה‪ ,‬גם אני אוהב אותך!" הוא חיבק אותה‪.‬‬
‫גבריאלה גלגלה את עיניה‪ ,‬אבל בתוך תוכה המרושע היא שמחה שהיא שוב חברה של גבריאל‪.‬‬

‫בביתן של שירה וגל נשמעה דפיקה בדלת‪ .‬זאת הייתה הילה‪.‬‬

‫"או‪ ,‬היי הילה‪ ".‬שירה הזמינה אותה להיכנס‪.‬‬
‫"מאיה נמצאת אצלכן?" היא שאלה‪.‬‬
‫"מה? לא‪ ,‬מאיה לא איתנו‪ "...‬אמרה גל‪.‬‬
‫"זה מוזר‪ ,‬הייתי בטוחה שהיא אתכן‪ ".‬אמרה הילה‪" .‬היא לא הייתה הלילה בבית אז חשבתי שהיא‬
‫שוב במסיבת פיג'מות אצלכן‪".‬‬
‫"לא‪ ,‬היינו בטוחות שהיא בבית שלה‪ ".‬הסתכלו שירה וגל אחת על השנייה‪.‬‬
‫"בואו לא נקפוץ למסקנות‪ ,‬אולי היא פשוט ישנה אצל חברים אחרים‪ "...‬הציעה שירה‪.‬‬
‫"טוב‪ ,‬אתן צודקות‪ .‬היא בטח תחזור הביתה עוד מעט‪ .‬תודה על כל העזרה‪ ".‬אמרה הילה והלכה‪.‬‬
‫"לא מתאים למאיה ללכת ככה בלי להודיע לאחותה‪ ".‬אמרה גל‪.‬‬
‫"טוב‪ ,‬אני אצא לבדוק אם יש לנו דואר‪ ".‬שירה יוצאה החוצה ופתחה את תיבת הדואר‪.‬‬
‫"אוי לא‪ ",‬היא חזרה אחרי כמה דקות ונופפה בדף שנתלש ממחברת משובצת‪ .‬היה כתוב עליו בכתב‬
‫יד מזעזע‪.‬‬
‫'חתפנו עת החברא שלחם מאיה עז טבואו עם אטם רוצים לשחרר אותא‪ .‬אל החטום‪ ,‬גבריאל‬
‫וגבריאלה‪'.‬‬
‫"נפתרה התעלומה‪ ".‬אמרה גל‪.‬‬

‫"תעזבו אותי‪ ,‬תנו לי ללכת!" נאבקה מאיה שהייתה קשורה לכיסא במאורת הרשע של גבריאל‬
‫וגבריאלה‪.‬‬
‫גבריאל הרובוטי כמעט עמד לשחרר את מאיה מהכיסא אבל גבריאלה עצרה אותו‪.‬‬
‫"אבל היא ביקשה יפה‪ "...‬הוא אמר‪.‬‬
 ‫"גבריאל!" צעקה גבריאלה‪" ,‬שמת את הפתק שמסביר על התוכנית הגאונית שלי למנוולות בתיבת‬
‫הדואר שלהן?"‬
‫"כן‪ ,‬גבריאלה‪ ".‬הוא ענה‪.‬‬
‫"מה אתם רוצים לעשות איתי במילא?" שאלה מאיה‪.‬‬
‫"טוב ששאלת‪ ,‬מנוולת‪ ",‬ניצלה גבריאלה את ההזדמנות כדי להתרברב בפניה‪" ,‬את חברה של שירה‬
‫וגל‪ ,‬ואם יש דבר שלמנוולות הכי אכפת ממנו זה החברים שלהן‪ .‬אז אנחנו חטפנו אותך כדי שהן יבואו‬
‫לשחרר אותך‪ ,‬אבל אנחנו נשחרר אותך רק בתמורה לכוחות העל שלהן!" גבריאלה צחקה עוד צחוק‬
‫מרושע‪.‬‬
‫"אה‪ ,‬אז אני כמו פיתיון כזה?" שאלה מאיה‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬כמו פיתיון כזה‪ ".‬אמרה גבריאלה‪" .‬עכשיו איפה המנוולות? אין לי זמן לשטויות האלה‪".‬‬
‫ובדיוק באמרה זו דלת הבית‪ ,‬כלומר מאורת הרשע של גבריאל וגבריאלה נפתחה בחבטה‪.‬‬
‫שירה‪ ,‬גל והילה‪ ,‬כולן בבגדי גיבורות על עמדו בפתח‪.‬‬
‫"תשחררו את אחותי‪ ,‬מרושעים!" אמרה הילה‪.‬‬
‫"טוב שאמרת את זה‪ ,‬כי באמת יש דרך לשחרר אותה‪ ".‬אמרה גבריאלה בזחיחות‪" .‬אם שירה וגל‬
‫יתנו לי כוחות על פעם אחת ולתמיד אני אשחרר את‪ "-‬היא פנתה לגבריאל‪" .‬תזכיר לי איך קוראים‬
‫לה?"‬
‫"קוראים לה מאיה‪ ",‬הוא לחש‪" .‬אני אשחרר את מאיה!" היא צווחה בקולה המעצבן‪.‬‬
‫"אנחנו בחיים לא ניתן לך כוחות על‪ ".‬התעקשה גל‪.‬‬
‫"אנחנו לא יכולות לתת לך כוחות על נצחיים‪ ,‬רק זמניים‪ ,‬ואפילו את זה לא נעשה כי אנחנו יודעות‬
‫שאת תשתמשי בהם לרעה‪ ".‬הוסיפה שירה‪.‬‬
‫"טוב‪ ,‬אז כנראה שתצטרכו לומר שלום לחברה היקרה שלכם‪ "...‬חייכה גבריאלה חיוך נוראי‪.‬‬
‫גבריאלה הורידה מתג גדול שהיה על הקיר ומסור מסתובב איטי להחריד התחיל לרדת מהתקרה‬
‫באיטיות‪.‬‬
‫"גבריאל‪ ,‬חשבתי שאמרתי לך לשמן את המסור כדי שיהיה מהיר יותר!" התעצבנה גבריאלה‪.‬‬
‫"חשבתי שהתכוונת לגבריאל הרובוטי‪ ".‬אמר גבריאל האמיתי‪.‬‬
‫"חשבתי שהתכוונת לגבריאל האמיתי‪ ".‬אמר גבריאל הרובוטי‪.‬‬
‫"ושוב‪ ,‬הכל אני צריכה לעשות בעצמי! טוב‪ ,‬זה לא משנה‪ .‬זה פשוט נותן לכן יותר זמן לשנות את‬
‫דעתכן‪ ".‬פנתה גבריאלה חזרה לשירה וגל‪.‬‬
‫שירה‪ ,‬גל והילה הנהנו אחת לשנייה‪ ,‬ואז יצאו לפעולה‪.‬‬
‫שירה תפסה את גבריאלה בעזרת טלקינזיס והעיפה אותה באוויר כך שלא יכלה להשתחרר‪ ,‬גל עפה‬
‫למעלה עד שהגיעה למסור המסתובב באיטיות והרסה אותו עם חוזק העל שלה‪ ,‬והילה חתכה את‬
‫החבלים בעזרת קרני אור שפרצו מידה ושחררה את מאיה‪.‬‬
‫"גבריאלים! תעשו משהו!" זעקה גבריאלה‪ ,‬אבל גבריאל וגבריאל הרובוטי היו יותר מידי מוקסמים‬
‫מכוחות העל של שירה‪ ,‬גל והילה‪ ,‬עד שהם לא שמעו את צעקותיה של גבריאלה‪ .‬אפילו הכלב‬
‫הרובוטי היה עסוק בלנבוח על זבוב‪.‬‬
‫"אני מוקפת באידיוטים!" היא צעקה‪.‬‬
‫אומנם שירה‪ ,‬גל‪ ,‬הילה ומאיה היו אלה שברחו מביתם‪ ,‬כלומר מאורת הרשע‪ ,‬של גבריאל וגבריאלה‪,‬‬
‫אבל גבריאל וגבריאלה עדיין היו הפחדנים‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :6‬מכונה שלוקחת כוחות על ממנוולות‬

‫"גבריאל!!"‬
‫אני באמת צריך להסביר מה קורה בשלב הזה? אתם בטח כבר מבינים לבד‪.‬‬
‫"גבריאל‪ ,‬יש לי עוד תוכנית‪ .‬והפעם אין שום סיכוי בכלל שהיא תיכשל‪ ,‬כי אני חשבתי עליה ואני גאון‪,‬‬
‫בניגוד לכל התוכניות הקודמות שהיו שלך ואתה טיפש‪ ".‬אמרה גבריאלה בבוקר של איזה יום אחר‪.‬‬
‫"מה התוכנית‪ ,‬גבריאלה?" שאל גבריאל תוך כדי שהוא לימד את גבריאל הרובוטי תנועות ריקוד‬
‫חדשות‪.‬‬
‫"יש שני דברים מאוד חשובים שלמדנו בפרק הקודם‪ .‬הדבר הראשון הוא שהמנוולות ממשיכות לנצח‬
‫אותנו בעזרת זה שהן משתמשות בכוחות העל שלהן‪ ,‬דבר שאתה בכלל לא לקחת בחשבון בתוכניות‬
‫הקודמות שזממת‪",‬‬
‫"אבל את זאת שחשבת‪"-‬‬
‫"שתוק! הדבר השני הוא שהמנוולות לא יכולות לתת לנו כוחות על נצחיים‪ ,‬מה שעצוב מאוד‪ .‬אבל אני‬
‫חושבת שיש לי דרך לפתור את שתי הבעיות האלה בקלי קלות! אנחנו ניקח מהן את כוחו‪ "-‬התחילה‬
‫גבריאלה לומר‪.‬‬
‫"אנחנו ניקח מהן את כוחות העל לעצמנו!" התפרץ גבריאל לדבריה‪.‬‬
‫"זאת הייתה השורה שלי‪ ,‬מנוול!" כעסה גבריאלה‪" .‬לא משנה‪ .‬עכשיו‪ ,‬אני אצטרך לבנות מכונה‬
‫שתיקח מהן את כוחות העל‪ ,‬אז זה אומר שאתה לא יכול להפריע לי‪".‬‬
‫"אני? למה נראה לך שאני אעשה דבר כזה?" שאל גבריאל בטיפשות‪.‬‬
‫גבריאלה נאנחה‪" .‬וחוץ מזה‪ ,‬השתמשתי בכל החומרים שהיו לנו כדי לבנות את גבריאל הרובוטי‪ ,‬מה‬
‫שאומר שנהיה חייבים לפרק אותו‪".‬‬
‫"לא‪ ,‬את לא יכולה לעשות את זה!" הגן עליו גבריאל‪" .‬הוא חבר שלנו!"‬
‫גבריאלה הבינה שהיא לא תוכל להתקדם אם גבריאל יהיה בסביבה‪.‬‬
‫"היי‪ ,‬גבריאל‪ ,‬שמעתי ששירה וגל מארגנות עוד ממסיבות הריקודים האלה‪ .‬למה שלא תלך לבית של‬
‫המנוולות ותפסיק להטריד אותי?" היא שיקרה לו‪.‬‬
‫"מסיבת ריקודים? ברור שאני אלך! אל תדאגי‪ ,‬אני לא אחזור מאוחר מידי‪ ".‬הוא יצא מהבית בחיוך‪.‬‬
‫"נהדר‪ ,‬סוף סוף קצת שקט‪ ".‬גבריאלה נשמה בהקלה‪" .‬שנתחיל?" היא חייכה אל גבריאל הרובוטי‬
‫חיוך מרושע‪.‬‬

‫נשמעה דפיקה בדלת בביתן של שירה וגל‪.‬‬

‫"מה‪ ,‬הזמנתן עוד מישהו?" שאלו מאיה והילה שהיו גם הן בבית של שירה וגל‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬לא שזכור לי‪ "...‬אמרה שירה ופתחה את הדלת‪.‬‬
‫חיוכו המטומטם של גבריאל עמד בפתח‪" .‬אה‪ ,‬גבריאל‪ ,‬זה אתה‪"...‬‬
‫"שמעתי שאתן מארגנות מסיבת ריקודים‪ ".‬הוא אמר‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬אנחנו לא מארגנות שום מסיבה‪ "...‬אמרה שירה‪" .‬זאת עוד אחת מהתחבולות של גבריאלה‪,‬‬
‫נכון? ראיתי שחזרת לעבוד אצלה‪".‬‬
‫"טוב‪ ,‬היא כן מארגנת תוכנית‪ ,‬אני יכול לספר לכן עליה‪ ".‬הוא אמר בתמימות‪.‬‬
‫"אנחנו נשמח‪ .‬בוא תיכנס‪ ".‬שירה וגבריאל התיישבו על הספה ליד גל‪ ,‬מאיה והילה‪.‬‬
‫"אז גבריאלה בונה מכונה שתישאב לכן את כוחות העל‪ ,‬ככה שלא יהיו לכן כוחות והיא תוכל לקחת‬
‫את הכוחות לעצמה לנצח‪ ".‬גבריאל סיפר הכל‪.‬‬
‫"אוי לא‪ ,‬זה נורא‪ ".‬דאגה מאיה‪.‬‬
‫"טוב‪ ,‬נחשוב על תוכנית‪ ,‬נכון?" אמרה גל בנחישות‪.‬‬
‫"גם לכן יש 'שולחן חשיבה על תוכניות'?" התלהב גבריאל‪.‬‬
‫"לא‪ ...‬אבל אנחנו יכולים לחשוב גם בלי‪ ".‬אמרה גל‪.‬‬
‫"זה ברור שאין שום סיכוי שאנחנו ניכנס למכונה‪ ,‬נכון? אז זה אומר שאנחנו חייבות למצוא משהו אחר‬
‫לשים בתוכה‪ ,‬ככה שגבריאלה תחשוב שהיא הצליחה לתפוס אותנו‪ ".‬התחילה שירה‪ ,‬החכמה‬
‫והמסודרת‪.‬‬
‫"מה עם בובות שלנו?" הציעה גל בהתלהבות‪.‬‬
‫"יש לכן בובות שלכן?" שאלה הילה‪.‬‬
‫"לא‪ "...‬ענתה גל‪.‬‬
‫"בובות זה גם לא ממש אמין‪ ,‬הן לא יכולות לזוז‪ .‬זה יראה חשוד מידי‪ ".‬ציינה שירה‪.‬‬
 ‫"מה עם תחפושות?" הציע גבריאל‪" .‬כמו שאני וגבריאלה התחפשנו למאיה והילה ביום ההולדת של‬
‫גל‪ ".‬מאיה והילה התעצבנו קצת כשנזכרו בזה‪.‬‬
‫"האמת שזה רעיון ממש טוב‪ ,‬גבריאל‪ ".‬אמרה שירה‪" .‬מה אם מאיה והילה יתחפשו אלינו ואז‬
‫כשגבריאלה תנסה לשאוב מהן כוחות היא לא תצליח‪ ,‬כי למאיה והילה אין כוחות?"‬
‫"זה רעיון מצוין‪ .‬בזמן שהיא תהיה עסוקה עם שירה וגל המזויפות תהיה לנו הזדמנות להרוס את‬
‫המכונה‪ ".‬אמרה גל‪.‬‬
‫"אנחנו מסכימות להתחפש‪ ,‬אנחנו רוצות לעזור לכן‪ ".‬אמרה מאיה‪.‬‬
‫"אז זה מוסכם‪ ".‬חייכה שירה‪.‬‬
‫שירה הביאה למאיה והילה בגדים מהארון שלה ושל גל‪ ,‬וגל חיפשה פאות בארגז התחפושות שלהן‪.‬‬
‫"זה יראה כמו השיער של שירה אם נקלע מזה צמה‪ ,‬נכון?" הוציאה גל פאה של שיער חום גלי וארוך‪.‬‬
‫"והנה‪ ,‬בלבוש הזה אתן נראות ממש כמונו‪ ".‬אמרה שירה כשמאיה והילה סיימו להתלבש בבגדים של‬
‫שירה וגל‪.‬‬
‫"זה ממש נחמד איך שאתן עובדות ביחד‪ .‬גבריאלה אף פעם לא נותנת לי לעזור לה לתכנן תוכניות‪"...‬‬
‫אמר גבריאל בעצב‪.‬‬
‫אחרי כמה דקות מאיה והילה היו מחופשות לשירה וגל‪ ,‬כמעט אי היה אפשר לזהות אותן‪.‬‬
‫גבריאל הציץ דרך החלון וראה את גבריאלה מתקרבת לעבר ביתן של שירה וגל עם מכשיר מתכתי‬
‫שיוצאים ממנו צינורות‪ ,‬ועליו כתוב באותיות שחורות וגדולות 'מכונה שלוקחת כוחות על ממנוולות'‪.‬‬
‫"היא כאן עם המכונה‪ ",‬הוא הזהיר אותן‪" ,‬לכו להתחבא‪ ,‬שירה וגל‪".‬‬
‫שירה וגל רצו לחדרן בעוד שמאיה והילה בתחפושת נשארו ליד הדלת‪.‬‬
‫"מנוולות‪ ,‬טוב שמצאתי אתכן!" פתחה גבריאלה את הדלת בבעיטה‪.‬‬
‫"את שיקרת לי‪ ,‬בכלל לא הייתה כאן מסיבת ריקודים‪ ".‬יילל גבריאל‪.‬‬
‫"שתוק!" ירתה לעברו גבריאלה‪" .‬למה אתה מחכה? תפוס את שירה וגל ותכניס את הראש של כל‬
‫אחת מהן לצינור‪ ".‬היא חילקה לו הוראות כהרגלה‪.‬‬
‫גבריאל תפס את 'שירה'‪ ,‬כלומר מאיה בתחפושת‪ ,‬וגבריאלה תפסה את 'גל'‪ ,‬כלומר הילה בתחפושת‪.‬‬
‫מאיה והילה העמידו פנים שהן מתנגדות‪ ,‬אבל כמובן שגבריאל וגבריאלה דחפו את הצינורות מעל‬
‫ראשיהן‪.‬‬
‫גבריאלה לחצה על הכפתור הגדול האדום באמצע בלי לחשוד בדבר‪ ,‬וציפתה שמשהו יקרה‪ .‬היא‬
‫ציפתה שאולי יעבור נוזל בצינורות‪ ,‬או ששירה וגל יתחיל להוציא ניצוצות‪ ,‬או בערך כל דבר‪ ,‬רק‬
‫העיקר שיקרה משהו‪ .‬אבל כלום לא קרה‪.‬‬
‫"נו‪ ,‬תשאב את הכוחות שלהן‪ ,‬דבר מטופש!" התעצבנה גבריאלה‪.‬‬
‫מאיה והילה החניקו צחקוק‪.‬‬
‫"אולי לא אמורים לראות כלום אבל זה עובד בכל מקרה?" הציע גבריאל‪.‬‬
‫"אני זאת שבניתי את המכונה‪ ,‬אני יודעת איך זה אמור להיראות!" כעסה גבריאלה‪.‬‬
‫באותו הזמן שירה וגל האמיתיות התגנבו אל מחוץ לחדרן בבגדי גיבורות העל שלהן ואל מאחורי‬
‫גבריאלה‪.‬‬
‫שירה וגל פוצצו את המכשיר במאמץ משותף בעזרת קרני אור ירוקות עוצמתיות‪ .‬מאיה והילה ברחו‬
‫לפני שהן הספיקו להיפגע‪ .‬המכונה הייתה שבורה לחתיכות גדולות והכל היה אפוף עשן‪.‬‬
‫"אוי לא‪ ,‬המכונה שלי!" ייללה גבריאלה‪" .‬הכל בגללכן מנוולות‪ ,‬אני עוד אצליח‪ ,‬אתן תראו!"‬
‫גבריאלה ברחה הביתה כמו הפחדנית שהיא‪.‬‬
‫"אתן תסתדרו עם כל הבלגן?" שאל גבריאל בחיוך מתנצל‪.‬‬
‫"אנחנו נהיה בסדר‪ ,‬לך אליה‪ ".‬חייכו אליו שירה וגל‪.‬‬
‫"תודה שירה וגל‪ ,‬אתן בכלל לא מנוולות!" הוא צעק להן תוך כדי שהוא רץ אחרי גבריאלה הפחדנית‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :7‬החברות הכי טובות לנצח?‬

‫"זאת הייתה החתיכה האחרונה‪ ",‬אמרה שירה כשזרקה שבר של המכונה של גבריאלה לפח הזבל‪.‬‬
‫"איזה כיף‪ ,‬ניקינו הכל‪ .‬עשינו את זה‪ ".‬גל חייכה ונתנה כיף לשירה‪.‬‬
‫הן נכנסו הביתה‪ ,‬סוף סוף אחרי כל הניקיונות‪.‬‬
‫"גרר‪ "...‬רטנה גבריאלה‪ ,‬שהתחבאה בשיחים וריגלה אחרי שירה וגל דרך החלון‪.‬‬
‫"נו‪ ",‬התחיל לשאול גבריאל‪" ,‬אז יש לך תו‪"?-‬‬
‫"שקט גבריאל! יש לי תוכנית‪ ".‬קטעה אותו גבריאלה‪" .‬אני חושבת שהבנתי מה סוד ההצלחה של‬
‫המנוולות‪".‬‬
‫"שיש להן כוחות על?"‬
‫"כן‪ ,‬אבל לא לזה התכוונתי‪ .‬התכוונתי לזה שהן ביחד‪ .‬החברות שלהן זה סוד ההצלחה‪ .‬אז‪ ,‬אתה‬
‫חושב מה שאני חושבת?"‬
‫"איזה מגניב‪ ,‬גם את חושבת על גלידה?" הוא שאל בהתלהבות‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬דביל‪ .‬שכחתי שאתה לא חושב בכלל‪ .‬אם נגרום לשירה וגל לשנוא אחת את השנייה‪ ,‬הן לא היו‬
‫חזקות ונוכל לקחת להן את הכוחות בקלות‪ .‬או‪ ,‬יודע מה? אפילו יותר טוב‪ ,‬אנחנו נפריד אותן ואז‬
‫אחת מהן תיתן לנו את הכוחות מרצון רק כדי לעצבן את השנייה!" ואז היא צחקה את הצחוק המרושע‬
‫שלה‪.‬‬
‫גבריאל ניסה לצחוק גם‪" .‬זה הקטע שלי‪ ,‬רק לי מותר לצחוק ברשעות!" היא כעסה עליו‪.‬‬
‫"אז קדימה‪ ,‬יש לך רעיונות איך לגרום להן לשנוא אחת את השנייה?" גבריאלה חזרה לתוכנית‬
‫שלהם‪.‬‬
‫"אולי נספר לכל אחת מהן שהשנייה עשתה משהו ממש נורא ואז הן יכעסו אחת על השנייה בלי‬
‫שהשנייה תדע למה?" הציע גבריאל‪.‬‬
‫"זה רעיון‪ ...‬ממש טיפשי‪ .‬אני אומרת שנכין קסדה שתגרום למי ששם אותה לשכוח הכל‪ ,‬ואז נשים‬
‫אותה לאחת מהן ונספר לה כמה שהשנייה היא רעה ושהיא חייבת לתת לנו את הכוחות שלה במידי‪.‬‬
‫זה רעיון נהדר‪ ,‬שלך סתם טיפשי‪ .‬עכשיו לך להוציא את המכונה השבורה מהפח של המנוולות כי‬
‫נגמרו לנו החומרים‪".‬‬
‫"למה אני?" התבאס גבריאל‪.‬‬
‫"כי אני טובה מכדי לחטט בפחים‪ .‬עכשיו תפסיק לשאול שאלות ולך!"‬

‫"זה גמור!!" הכריזה גבריאלה בתרועת ניצחון אחרי כמה ימים של עבודה‪.‬‬
‫"מוחק הזיכרון גמור? תני לי‪ ,‬תני לי לראות!" התלהב גבריאל‪.‬‬
‫גבריאלה התלבטה‪ ,‬אבל לבסוף אמרה "בסדר‪ .‬אבל רק עם העיניים‪ ,‬ולא עם שתי הידיים השמאליות‬
‫שלך כמו בדרך כלל‪".‬‬
‫היא החזיקה בידה משהו שנראה כמו כתר שחור ודק‪ ,‬שהיה חלק מבחוץ‪ .‬מבפנים הוא היה מחוספס‬
‫בדוגמת משולשים קטנים‪ ,‬לא אחידים בגודל ובצורה ויוצאים מהמשטח באקראיות‪.‬‬
‫"וואו גבריאלה‪ ,‬את ממש טובה בלבנות מכונות ודברים כאלה‪ ".‬הוא החמיא לה‪.‬‬
‫"מי ששם את הדבר הזה על הראש ישכח את החברים שלו! אני גאון!" היא צווחה ברשעות‪" .‬עכשיו‪,‬‬
‫בוא נמצא את אחת מהמנוולות!"‬

‫"אחת‪ ...‬שתיים‪ ...‬שלוש‪ ...‬עכשיו!" צעקה שירה‪.‬‬

‫שירה וגל כיתרו את הגנב משני צדיה של הסמטה‪ .‬הן ירו אורות משתקים זהובים מידיהן והצמידו‬
‫אותו לקיר‪.‬‬
‫כשהמשטרה הגיעה שירה וגל החליפו לבגדיהן הרגילים והעמידו פנים שהן סתם שתי ילדות רגילות‪.‬‬
‫הן כבר נתנו לגנב להשתחרר מהניצוץ המשתק והוא נפל על הרצפה‪ .‬המשטרה מיד קשרה את ידיו‬
‫באזיקים‪.‬‬
‫עוד משימה מוצלחת‪ ,‬בלי שאף אחד ידע אפילו‪.‬‬
‫בגלל שהסמטה הייתה מלאה שוטרים‪ ,‬הן היו צריכות לעשות סיבוב מסביב לרחוב כדי להיפגש שוב‪.‬‬
‫בעוד שגל הלכה ברחוב השומם‪ ,‬גבריאל וגבריאלה קפצו מאחד השיחים והניחו את המכשיר על‬
‫ראשה‪.‬‬
‫"אה‪-‬הא! עשינו את זה!" צחקה גבריאלה‪.‬‬
‫אחרי כמה דקות‪ ,‬שירה הגיחה מהצד השני של הרחוב‪ .‬גבריאל וגבריאלה מיהרו להוריד את המכשיר‬
‫מראשה של גל ולהסתתר באחד השיחים (מקום המחבוא האהוב עליהם)‪.‬‬
‫"עבודה טובה‪ ,‬גל" אמרה לה שירה כשהגיעה אליה‪.‬‬
‫גל שפשפה את עיניה‪ ,‬מטושטשת‪" .‬תזכירי לי מי את?" היא שאלה בטון משועמם ונמוך‪ ,‬בכלל לא‬
‫אופייני לטון השמח והקופצני הרגיל שלה‪.‬‬
‫"בדיחה טובה‪ ",‬שירה לא התרגשה מזה והחליפה לבגדי גיבורת העל שלה‪" .‬קדימה‪ ,‬אנחנו חייבות‬
‫לעוף הביתה‪".‬‬
‫היא החלה בתעופה אבל אז שמה לב שגל לא מצטרפת אליה‪" .‬גל‪ ,‬מה קרה לך?" היא הסתובבה‬
‫אליה‪.‬‬
‫"את יכולה בבקשה להפסיק לדבר אלי? זה ממש מוזר‪ ,‬אנחנו לא מכירות‪ ".‬גל הסתכלה אליה במבט‬
‫מוזר‪.‬‬
‫שירה כיווצה את עיניה בבלבול‪ .‬היא חיכתה שגל תגיד בסוף משהו כמו "עבדתי עליך"‪ ,‬או "סתם‬
‫צוחקת"‪ ,‬אבל זה לא קרה‪.‬‬
‫"גל‪ ,‬מה קרה לך?" שירה תפסה בכתפיה של גל והסתכלה לתוך עיניה‪ ,‬מנסה לראות אם גל באמת‬
‫סתם צוחקת‪.‬‬
‫"תעזבי אותי!" גל השתחררה מאחיזתה והלכה משם‪.‬‬
‫שירה נשארה לבד ברחוב‪ ,‬מבולבלת‪.‬‬
‫"אוי לא‪ .‬משהו לא בסדר עם גל‪ ".‬הבינה שירה סוף סוף‪.‬‬
‫היא עפה לביתן לבד‪ ,‬מוחה טרוד במחשבות על מצבה של גל‪.‬‬
‫באותו הזמן‪ ,‬בשיחים‪ ,‬גבריאלה התפקעה מצחוק‪.‬‬
‫"זה ממש עצוב‪ ",‬אמר גבריאל‪ ,‬לא שמח כמו גבריאלה‪" ,‬וגם ממש מרושע‪".‬‬
‫"נו בדיוק‪ ,‬זה הקטע‪ ,‬דביל‪ .‬עכשיו בוא‪ ,‬מתחיל השלב השני בתוכנית שלי!"‬
‫ואז הם הלכו אחרי גל כמו שני המטורפים שהם היו‪.‬‬
 ‫פרק ‪ :8‬אחד בשביל כולם וכולם בשביל גל‬

‫"ואני פשוט לא מבינה מה קרה כי כשתפסנו את הגנב הכל היה בסדר ועכשיו היא מתנהגת שונה‬
‫לגמרי‪ ,‬זה כאילו היא בכלל לא מכירה אותי‪ ".‬בכתה שירה‪.‬‬
‫"את צודקת‪ ,‬זה באמת לא נשמע כמו גל‪ ".‬ניחמה אותה מאיה בביתן‪.‬‬
‫"אני מתגעגעת לחברה הכי טובה שלי‪ .‬אנחנו חברות הכי טובות כבר מאז שהיינו ממש קטנות‪ ,‬ומאז‬
‫שנשלחנו לכדור הארץ ביחד היינו ממש בלתי נפרדות‪ ".‬אמרה שירה בעצב‪.‬‬
‫"את בטוחה שזאת הייתה גל? אולי זאת הייתה רק מישהי שדומה לה?" הציעה מאיה‪.‬‬
‫"אם ככה‪ ,‬אז איך זה שגל לא כבר חזרה הביתה?" שאלה שירה בייאוש‪.‬‬
‫"את צודקת‪ ",‬אמרה מאיה‪" .‬אולי עשית לה משהו רע בלי כוונה ועכשיו היא כועסת עליך?" היא‬
‫המשיכה להציע‪.‬‬
‫"אבל הסתכלתי בעיניים שלה‪ ,‬וזה באמת נראה כאילו היא לא זיהתה אותי‪ .‬כאילו מישהו מחק לה‬
‫אותי מהזיכרון לגמרי‪ ".‬אמרה שירה‪.‬‬
‫"את חושבת שאולי מישהו עשה לה משהו? שהיא נפצעה?"‬
‫"יודעת מה? עכשיו כשאני חושבת על זה‪ ,‬יש רק שני אנשים בעולם שיכולים לחשוב על תוכנית כל כך‬
‫מרושעת‪ "...‬חייכה שירה חיוך עצוב‪.‬‬
‫"אם ככה‪ ,‬אני חושבת שכדאי שנלך לבית של גבריאל וגבריאלה ונבדוק מה קורה שם‪ .‬מה יש לנו‬
‫להפסיד?" אמרה מאיה‪.‬‬

‫"היי‪ ",‬טפח גבריאל על כתפה של גל בעוד שהיא שוטטה ברחוב‪.‬‬

‫"יופי‪ ,‬עוד זרים שאני לא מכירה‪ "...‬נאנחה גל‪.‬‬
‫"זה בסדר‪ ,‬אנחנו לא מכירים אותך‪ ,‬אבל אנחנו כן מכירים את הילדה הזאת שדיברת איתה מקודם‪,‬‬
‫ואנחנו חייבים להזהיר אותך‪ ".‬הצטרפה גבריאלה גם היא לשיחה‪.‬‬
‫"אני מקשיבה‪ "...‬הם הצליחו לעניין את גל‪.‬‬
‫"הילדה הזאת היא גיבורת על‪ ,‬יש לה כל מיני סוגים של כוחות על‪ ".‬סיפר לה גבריאל‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬באמת ראיתי אותה עפה בשמיים בגלימה‪ .‬חשבתי שאני הוזה‪ "...‬אמרה גל‪.‬‬
‫"נכון‪ ,‬בדיוק‪ .‬אבל אנחנו חייבים להזהיר אותך‪ ...‬הילדה הזאת לא השיגה את הכוחות האלה ביושר‪.‬‬
‫היא גנבה אותם מאיתנו!" גבריאלה התיזה שקרים מפיה‪" .‬בכל מקרה‪ ,‬רוצה לבוא לבית שלנו ונספר‬
‫לך עוד?" הציעה גבריאלה‪.‬‬
‫"האמת‪ ...‬למה לא? במילא אני לא מצליחה לזכור אם היו לי תוכניות‪ ...‬או איפה נמצא בכלל הבית‬
‫שלי‪ "...‬השיבה גל בתמימות‪.‬‬
‫"אז בואי אחרינו" אמר גבריאל בחיוך והם שניהם הובילו אותה לביתם‪.‬‬

‫כמה דקות אחר כך‪ ,‬גבריאל וגבריאלה כבר ישבו עם גל על הספה במאורת הרשע‪ ,‬כלומר הבית‪,‬‬
‫שלהם‪.‬‬
‫"אני יודעת שזה ישמע ממש מוזר‪ "...‬התחילה גבריאלה‪" .‬אבל גם את גיבורת על‪ .‬גם לך יש את כל‬
‫הכוחות האלה‪".‬‬
‫"מה? אין סיכוי‪ ,‬אתם משקרים לי‪ "...‬גל דווקא לא האמינה לדבר היחיד שהיה אמת בסיפוריה של‬
‫גבריאלה‪.‬‬
‫'מעניין‪ '...‬חשבה לעצמה גבריאלה‪' .‬כנראה שהמכשיר מוחק גם את כל המידע שקשור לגיבורי על‬
‫מהזיכרון‪'...‬‬
‫"לא מאמינה לנו? תדמייני שהבגדים שלך מתחלפים לבגדי גיבורי על‪ ,‬ממש כמו שעשתה הילדה‬
‫מקודם‪ ".‬הציעה גבריאלה‪.‬‬
‫גל עצמה את עיניה ובין רגע התחלפו בגדיה לבגדי גיבורת העל שלה‪" .‬וואו‪ ,‬זה פסיכי‪ "...‬היא‬
‫התלהבה‪.‬‬
‫"רואה שאנחנו לא שקרנים?" השתמשה בזה גבריאלה כתירוץ להצדיק גם את כל שאר השקרים‬
‫שאמרה‪.‬‬
‫"אבל גבריאלה‪ ",‬התחיל גבריאל‪" ,‬חשבתי שאנחנו כן צריכים לשק‪"-‬‬
‫"שקט‪ ,‬תהיה בשקט!" היא נבחה עליו‪" .‬תתעלמי ממנו‪ ,‬הוא חולה במחלה חשוכת מרפא ששמה‬
‫טיפשות‪ ".‬היא התנצלה בפני גל‪.‬‬
 ‫"בכל מקרה‪ ,‬עכשיו כשאת יודעת על כוחות העל שלך‪ ,‬אנחנו חייבים לבקש ממך עזרה‪ .‬שירה גנבה‬
‫לנו את הכוחות והשתמשה בהם לרעה‪ ,‬אבל בלי הכוחות שלנו אנחנו לא יכולים לעצור אותה‪ .‬אם את‬
‫תתני לנו את הכוחות שלך‪ ,‬אנחנו סוף סוף נוכל להחזיר את הטוב לעולם‪ ".‬גבריאלה המשיכה לשקר‪.‬‬
‫"אבל איך אני אעשה את זה?" שאלה גל‪.‬‬
‫"את יכולה לייצר ניצוץ שייתן לנו כוחות על זמניים‪ .‬את יכולה לנסות לייצר אותו בידיים שלך?"‬
‫גל שוב עצמה את עיניה בריכוז‪ ,‬וניצוץ הפרליפוס הופיע בידה‪" .‬הצלחתי‪ ,‬תראו" היא אמרה בחיוך‪.‬‬
‫"גל!" דלת הבית של גבריאל וגבריאלה נפרצה שוב בבעיטה‪.‬‬
‫"את‪ "...‬סיננה גל מבין שפתייה לעבר שירה שעמדה בפתח‪.‬‬
‫"גל‪ ,‬הם פגעו בך? מה הם עשו לך?" שירה ניסתה להתקרב אל גל אבל זו הדפה אותה‪.‬‬
‫"תפסיקי לשחק אותה תמימה‪ .‬אני כבר שמעתי מה עשית‪ ".‬אמרה גל בהחלטיות‪.‬‬
‫"אל תאמיני להם‪ ,‬הם שקרנים‪ ,‬מה הם כבר סיפרו לך?" שאלה שירה‪.‬‬
‫"את גנבת להם את כוחות העל לעצמך והשתמשת בהם לרעה!" הטיחה גל‪" .‬אני עכשיו עומדת לתת‬
‫להם את הניצוץ הזה כדי להחזיר להם את הכוחות ולעזור להם לעצור אותך‪".‬‬
‫"אבל‪ ...‬אבל זה מה שהם מנסים לעשות בעצמם! זה מה שיקרה אם תתני לגבריאלה את ניצוץ‬
‫הפרליפוס!" ניסתה שירה להוציא את האמת לאור‪ .‬אבל אין שום סיכוי שהיא תצליח לשכנע את גל‪.‬‬
‫זאת המילה שלה מול המילה של גבריאל וגבריאלה‪" .‬גבריאלה‪ ,‬מה עשיתם לה? איזה מכונה‬
‫מטורפת בניתם הפעם?"‬
‫"מאוחר מידי‪ ,‬נגמרו ימי הטרור שלך‪ ,‬מנוולת‪ .‬כלומר‪ ,‬גנבת כוחות‪ ".‬גבריאלה נשארה נאמנה‬
‫לגרסתה‪.‬‬
‫היא לקחה את ניצוץ הפרליפוס מידה של גל‪ .‬בגדיה התחלפו מיד לבגדי גיבורת על נוצצים‪ .‬היא זהרה‬
‫כולה ויכלה להרגיש את הכוחות זורמים בעורקיה‪.‬‬
‫"כן! סוף כל סוף!" היא צווחה ברשעות‪.‬‬
‫גבריאלה עפה במקום כדי לבדוק את יכולותיה‪" .‬זה מדהים! זה אפילו יותר טוב ממה שדמיינתי!"‬
‫"מה זאת אומרת דמיינת? את כבר יודעת איך כוחות על עובדים‪ ,‬את הרי היית גיבורת על‪ ".‬אמרה‬
‫גל‪ ,‬מזהה את חוסר האמינות בגרסה של גבריאלה‪.‬‬
‫"ידעתי שהפעם הראשונה תהיה מיוחדת! תודה לכן מנוולות‪ ,‬אתן טיפשות כמעט כמו גבריאל!"‬
‫גבריאלה התעלמה ממנה והתעופפה אל מחוץ לדלת‪ ,‬מצוידת בכוחות העל החדשים שלה‪.‬‬
‫גל המשיכה לעמוד‪ ,‬מבולבלת‪ ,‬מבינה שהרגע עבדו עליה‪.‬‬
‫"גל‪ ,‬את באמת לא זוכרת כלום? גבריאל וגבריאלה בטח מחקו לך את הזיכרון עם איזה מכשיר‪"...‬‬
‫ניסתה שוב שירה‪.‬‬
‫"אני‪ ...‬אני מצטערת‪ .‬אני פשוט לא זוכרת כלום‪ ".‬אמרה גל בבלבול‪.‬‬
‫"מחקנו לה את הזיכרון עם זה‪ ",‬גבריאל הראה להן את הכתר השחור המשונה‪.‬‬
‫שירה החזיקה אותו בידה כמו חרסינה עדינה שעלולה להישבר בכל רגע‪" .‬מחיקת זיכרון‪ ...‬זה‬
‫הפיך?" היא שאלה‪.‬‬
‫"אני לא חושב‪ ".‬אמר גבריאל בעצב‪" .‬אפילו שאני בצד של גבריאלה‪ ,‬גם אני מתגעגע לגל‪".‬‬
‫גבריאלה צדקה‪ .‬הדבר היחיד שהיה הכי חשוב לשירה וגל בכלל לא היה הכוחות שלהן‪ ,‬אלא אחת‬
‫השנייה‪.‬‬
‫שירה התחילה לבכות‪ .‬היא חיבקה את גל חזק כשהיא ממשיכה להתייפח‪ ,‬בעוד שגל עמדה שם‪,‬‬
‫אטומה ומרוחקת‪ ,‬ובהתה בנקודה במרחק‪.‬‬
‫זה לא יכול להיגמר ככה‪ ,‬נכון?‬
 ‫פרק ‪ :9‬רוני‬

‫"אוקיי‪ ,‬זה מספיק‪ ".‬אמר קול חד‪.‬‬

‫שירה וגל הרגישו שהן מתפוצצות‪ ,‬ואחרי רגע הן מצאו את עצמן עומדות באמצע הסלון בביתן‪ ,‬עדיין‬
‫מחובקות ואפופות ניצוצות אדומים‪.‬‬
‫דמות גבוהה בבגדי גיבורי על עמדה מולן‪ .‬שירה וגל התנתקו ומצמצו‪ ,‬מנסות להבין מה קורה‪.‬‬
‫"רוני?" שאלה שירה‪.‬‬

‫כן‪ ,‬רוני‪.‬‬
‫לפני ששירה וגל ירדו לכדור הארץ ממלכת העננים הן קיבלו הדרכה‪ .‬המדריכה שלהן הייתה רוני‪.‬‬
‫ועכשיו היא עומדת פה מולן‪ ,‬העבירה אותן בעזרת טלפורטציה לביתן בכדור הארץ‪ ,‬כשהיא נמצאת‬
‫בכדור הארץ‪.‬‬
‫"אני חושבת שיש כמה דברים שאנחנו צריכות להבהיר‪ ".‬היא אמרה לשירה‪" .‬אבל לפני זה‪ ,‬כדאי‬
‫שתדעי שהפגתי את ההשפעה של ניצוץ הפרליפוס על גבריאלה‪ .‬העברתי אותה למיטה שלה והיא‬
‫עכשיו ישנה שנת ישרים‪ .‬גיבורי על מהשגרירות ימחקו לה את הזיכרון עוד מעט‪ ,‬אז אתן לא צריכות‬
‫לדאוג לגבי זה‪ .‬ואם כבר מדברים על מחיקת זיכרון‪"...‬‬
‫"אפשר לתקן את זה‪ ,‬נכון? בבקשה‪ ,‬בבקשה תגידי לי שאפשר להחזיר את הזיכרונות לגל‪ ".‬התחננה‬
‫שירה‪.‬‬
‫"בדיוק בגלל זה הבאתי את זה‪ ".‬רוני הוציאה מכשיר דומה מאוד למכשיר של גבריאלה‪ ,‬רק שהוא‬
‫היה בצבע לבן והמשולשים היו כלפי חוץ‪" .‬זה מכשיר נדיר מאוד להחזרת זיכרון‪ .‬קיים רק אחד כזה‬
‫והצלחתי להביא אותו לכאן רק אחרי תחנונים רבים‪".‬‬
‫רוני הניחה את המכשיר על ראשה של גל‪ .‬שירה הנהנה לגל‪ ,‬מנסה לתת לה קצת יותר ביטחון‪.‬‬
‫המכשיר שאב לתוכו ניצוצות שחורים‪ .‬אחרי כמה דקות רוני הורידה את המכשיר מראשה‪.‬‬
‫"גל?" שאלה שירה‪ ,‬בודקת אם זה עבד‪.‬‬
‫גל מצמצה‪" .‬שירה? א‪ -‬אני‪ -‬אני זוכרת‪ .‬אני זוכרת!" היא התרגשה וחיבקה את שירה‪.‬‬
‫שירה חיבקה אותה חזרה "דאגתי כל כך‪".‬‬
‫"שירה‪ ,‬יש לך את מכשיר מחיקת הזיכרון שבנתה גבריאלה‪ ,‬נכון?" שאלה רוני‪.‬‬
‫שירה הביאה לה את המכשיר שהיא החזיקה בידה עד עכשיו‪ .‬הכתר השחור החלק מבחוץ‪ ,‬שהיה‬
‫ההפך המושלם מהמכשיר מחזיר הזיכרון‪.‬‬
‫"מאיפה היא השיגה את זה? אין סיכוי שהיא בנתה את זה לבד‪ ,‬נכון? זה נראה דומה מאוד למכשיר‬
‫הרשמי שממלכת העננים משתמשת בו‪ ".‬אמרה רוני‪.‬‬
‫שירה וגל משכו בכתפיהן‪" .‬עד כמה שהיא מרשעת‪ ,‬גבריאלה באמת ממש טובה בלבנות דברים‪".‬‬
‫הודתה גל‪.‬‬
‫"אני אביא את זה לשגרירות‪ ,‬אולי הם ישתמשו בזה‪ ".‬אמרה רוני‪" .‬ועכשיו‪ ,‬בואו שבו‪ .‬אני צריכה‬
‫לדבר אתכן‪".‬‬
‫"הסתבכנו בצרות?" לחשה גל לשירה‪.‬‬

‫"כשהדרכתי אתכן על הירידה לכדור הארץ אומנם סיפרתי לכן שאתן צריכות להישמר בסוד‪ ,‬אבל‬
‫העלמתי עין כשסיפרתן לחברים שלכן‪ ".‬רוני התחילה‪" .‬לא התעקשתי על זה שאתן חייבות להישאר‬
‫בסוד מפני ילדים כי הייתי בטוחה שזה לא חשוב מספיק‪ ,‬ואפילו נתתי לכן לתת את ניצוץ הפרליפוס‬
‫לחברים‪ .‬אבל עכשיו אני מבינה שאולי הייתי תמימה‪ ,‬אחרי שראיתי את גבריאל וגבריאלה‪ .‬אני‬
‫פוחדת שזה יוצא משליטה ואתן עלולות להיות בסכנה גדולה‪ ,‬ולשים את שאר התושבים בסכנה‪ ,‬כמו‬
‫עכשיו‪ .‬בגלל זה‪ ,‬מעכשיו אסור לכן לספר לאף אחד עליכן‪ ,‬לא בקשר לגיבורי על‪ ,‬וגם בכלל לא‪ .‬אף‬
‫אחד לא יכול לדעת שאתן קיימות בכלל‪ .‬זה ברור?"‬
‫"מה?!" נלחצה גל‪" .‬אנחנו נצטרך להיפרד מכל החברים שלנו ולחיות בסוד? הולך להיות לנו כל כך‬
‫רע כאן‪"...‬‬
‫"גל צודקת‪ ,‬את בטוחה שזה הכרחי?" הוסיפה שירה‪.‬‬
‫"לצערי כן‪ .‬מי יודע מה היה קורה אם לא הייתי מצילה אתכן עכשיו?" אמרה רוני‪.‬‬
‫"אז מה אתם תעשו? תמחקו לכל החברים שלנו את הזיכרונות מאיתנו?" שאלה גל בעצב‪ ,‬לא‬
‫מאחלת לאף אחד את אותו הדבר שקרה לה‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬כנראה שלא תהיה לי ברירה‪ ".‬השיבה רוני‪" .‬ועד אז‪ ,‬אני והשגרירות נטפל בכל‪".‬‬
 ‫שירה וגל שתקו‪.‬‬
‫"אני רוצה ששתיכן תלכו לישון‪ ,‬ומחר בבוקר תתנהגו כאילו כלום לא קרה‪ .‬ותמשיכו להתנהג כאילו‬
‫כלום לא קרה‪ ,‬לכל משך השהות שלכן בכדור הארץ‪ .‬בסדר?"‬
‫פניהן של שירה וגל נפלו‪.‬‬
‫"היי‪ ,‬תתעודדו‪ .‬לפחות היה לכן זמן לבלות איתם עד עכשיו‪ .‬שאר גיבורי העל בכדור הארץ לא‬
‫מקבלים אפילו את זה‪ ".‬רוני פרעה את שערן כמו שהיא הייתה עושה כשהן היו קטנות יותר‪" .‬אני‬
‫חייבת לזוז‪ ,‬יש לי הרבה דברים לטפל בהם‪ .‬בהצלחה בהמשך הדרך‪ ,‬ותזכרו – זאת רק ההתחלה‬
‫שלכן פה‪".‬‬
‫רוני קמה והתפוגגה באוויר‪ ,‬משאירה ניצוצות אדומים מאחוריה‪.‬‬
‫שירה חיבקה את גל שדמעות כבר עמדו בקצות עיניה‪" .‬אולי זה לטובה‪ ",‬היא הרגיעה אותה‪" .‬באמת‬
‫יהיה לנו הרבה יותר שקט ככה‪".‬‬
 ‫סוף דבר‬

‫וכך באמת היה‪ .‬שקט‪.‬‬

‫שירה וגל שמרו על פרופיל נמוך מאז השיחה עם רוני‪.‬‬
‫הן לא דיברו עם חבריהן‪ ,‬וגם כשראו אותם אלה לא זיהו אותן‪ .‬גבריאל וגבריאלה שכחו מהן לחלוטין‬
‫וכך גם הפסיקו להטריד אותן‪.‬‬
‫שירה וגל ניסו להעסיק את עצמן במשימות‪ ,‬בקריאת ספרים‪ ,‬ואפילו בבישולים וניקיונות של ביתן‪.‬‬
‫הן היו עצובות בהתחלה‪ ,‬אבל ידעו שרוני צודקת‪ .‬ככה זה הרבה יותר בטוח‪ ,‬וידעו שבשום אופן אסור‬
‫להן לוותר על הסודיות הזו‪.‬‬

‫כעבור שנתיים‪...‬‬

‫"אתה ד"ר המסה?" היא אמרה‪ ,‬לא מתרשמת‪.‬‬

‫"כן‪ ,‬אבל את יכולה לקרוא לי תומר‪ .‬את בטח המעוניינת בעבודה‪ ,‬נכון? שמעתי הרבה על היכולות‬
‫הטכניות שלך‪ ".‬הוא ענה‪.‬‬
‫"מה שנכון נכון‪ ,‬תמיד אמרתי לכולם שאני גאון‪ ".‬היא התרברבה כהרגלה‪" .‬פעם הייתי בונה הרבה‬
‫מכונות‪ ,‬אבל אני לא זוכרת למה או מה הן עשו‪ ...‬זה ממש מוזר‪ ,‬נכון?"‬
‫"לא משנה‪ .‬בואי‪ ,‬אני אראה לך את הפרויקט‪ ".‬הוא הוביל אותה במורד המדרגות אל המרתף‪.‬‬
‫"אני מתכנן להמיס כמויות גדולות מאוד של שלג‪ .‬אני צריך שתבני לי בריכה שתאסוף את כל המים‪,‬‬
‫צינור שיביא את המים מלמעלה‪ ,‬והכי חשוב‪ ,‬לוח בקרה שבעזרתו אני אוכל לשלוט על כמות המים‬
‫שמגיעה‪ ".‬הוא הסביר‪.‬‬
‫"קלי קלות‪ .‬אבל מה תיתן לי בתמורה?" היא שאלה‪.‬‬
‫"כל הזיכרונות האלה שנעלמו לך פתאום‪ ...‬רוצה אותם בחזרה?" הוא הצליח לתפוס את תשומת‬
‫ליבה‪" .‬החבר'ה שאני עובד איתם ישמחו להחזיר לך אותם‪".‬‬
‫"אני בעניין‪ ".‬היא השיבה בלי היסוס‪.‬‬
‫"נהדר‪ ",‬הוא אמר ולחץ את ידה‪" .‬נהדר לעשות איתך עסקים‪ ,‬גבריאלה‪".‬‬

‫השיר של ד"ר המסה (מספר אחת)‬
‫אה‪ ...‬מספר אחת‪ ,‬כי אני הוא ד"ר המסה‬
‫אה‪ ...‬מספר אחת‪ ,‬כי אני הוא ד"ר המסה‬
‫להיות כה נפלאים‪ ,‬עם שירה וגם גל‬
‫אני פה לא הלוזר‪ ,‬אלא היא מזל‬
‫אני פה הגאון אז תנו לי לייק עכשיו‬
‫יודע להמיס קרחון בעזרת חום‬
‫"טכניקה יפה" כך גבריאלה אמרה‬
‫אה‪ ,‬אה מספר אחת‬
‫אה‪ ,‬אה מספר אחת‬
‫כן‪ ,‬ד"ר המסה‬
‫אה‪ ...‬מספר אחת‪ ...‬כן‬
‫כן‪ ,‬ד"ר המסה‬
‫אה‪ ...‬מספר אחת‪ ,‬כי אני הוא ד"ר המסה‬
‫אה‪ ...‬מספר אחת‪ ,‬כי אני הוא ד"ר המסה‬
‫ומזל היא סתומה‪...‬‬
‫כן!‬
‫רגע‪ ,‬מה? לא!‬
‫בונוס‪ :‬שירים‬
‫שיר הנושא של שירה וגל‬
‫להציל את העולם‪ ,‬עם שירה וגם גל‬
‫להילחם בפשע‪ ,‬עם שירה וגם גל‬
‫כי עם חברים טובים‬
‫כוחות וגם פלאים‬
‫נציל את העולם מהרעים‬
‫והטובים פה ינצחו‬
‫כי ככה זה טבעי‬
‫כמו בכל האגדות והסרטים‬
‫נציל את העולם וננצח‬
‫הו‪ ,‬כמה זה נפלא‬