‫שאלות לדוגמא ‪ -‬התפלגות פואסון‬

‫שאלה‬
‫מספר הפונים לדיקן הסטודנטים באוניברסיטה מתפלג בקירוב פואסוני‪.‬‬
‫בממוצע פונים כל שבוע )‪ 5‬ימים( ‪ 10‬סטודנטים‪.‬‬
‫א‪ .‬מה ההסתברות שביום ג' תהיה לפחות פניה אחת?‬
‫ב‪ .‬מה ההסתברות שהן ביום ב' והן ביום ג' תהיה בדיוק פניה אחת‪ ,‬אם ידוע לך שביום א' היו ‪4‬‬
‫פניות? נמק‪.‬‬
‫ג‪ .‬יהי ‪ Y‬משתנה מקרי הסופר את מספר הימים בשבוע בהם הייתה לפחות פניה אחת‪ .‬מהי‬
‫פונקצית ההסתברות של ‪?Y‬‬

‫תשובה‬
‫א‪ .‬יהי ‪ X‬מ"מ הסופר את מספר הפניות ביום ג'‪ X .‬מתפלג פואסונית ויש למצוא את הפרמטר‬
‫שלו‪ .‬נתון כי בממוצע פונים ‪ 10‬סטודנטים ב‪ 5-‬ימים ‪ ,‬לכן בממוצע פונים ‪ 2‬סטודנטים ביום‪.‬‬
‫מכאן )‪ X ~ P (2‬וההסתברות המבוקשת היא‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫‪. P ( X ≥ 1) = 1 − P ( X = 0) = 1 −‬‬ ‫!‪0‬‬
‫‪e−2 = 0.86 5‬‬

‫ב‪ .‬יהיו ‪ X 3 , X 2 , X1‬מ"מ הסופרים את מספר הפניות בימים א'‪ ,‬ב' ו‪-‬ג' בהתאמה‪ .‬לפי סעיף א' כל‬
‫אחד מהם מתפלג פואסונית עם פרמטר ‪ .2‬בנוסף‪ ,‬מכיוון שהימים אליהם מתייחסים‬
‫המשתנים הם שונים ואין ביניהם חיתוך אז המשתנים המקריים הם בלתי תלויים‪ .‬לאור זאת‬
‫= )‪P ( X 2 = 1 ∩ X 3 = 1 | X1 = 4‬‬ ‫נחשב את ההסתברות המבוקשת‪,‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪2‬‬
‫‪21‬‬
‫= )‪= P ( X 2 = 1 ∩ X 3 = 1) = P ( X 2 = 1) ⋅ P ( X 3 = 1‬‬ ‫!‪1‬‬
‫‪e−2‬‬ ‫‪= 0.07‬‬

‫ג‪ Y .‬מתפלג בינומית כאשר כל יום הוא ניסוי ו"הצלחה" בניסוי היא לפחות פניה אחת‪ .‬בהתאם‬
‫לחישוב בסעיף א' )‪. Y ~ B (5, 0.865‬‬
 ‫שאלה‬
‫חלקיקים נפלטים מחומר בעל רדיואקטיביות נמוכה בקצב של ‪ 0.5‬לשנייה בממוצע‪.‬‬
‫א‪ .‬מה ההסתברות שיפלט לפחות חלקיק אחד בשנייה מסוימת?‬
‫ב‪ .‬מה ההסתברות שיפלטו יותר מ‪ 2-‬חלקיקים ב‪ 3-‬שניות?‬
‫ג‪ .‬מה ההסתברות שיפלט לפחות חלקיק אחד בשנייה‪ ,‬אם ידוע לך שבחמש השניות שקדמו לה‬
‫נפלטו יותר מ‪ 2-‬חלקיקים?‬
‫ד‪ .‬בחמש שניות מסוימות נפלטו שלושה חלקיקים‪ .‬מה ההסתברות שבשנייה הראשונה מתוכן‬
‫נפלט חלקיק אחד?‬

‫תשובה‬
‫א‪ .‬יהי ‪ X‬מ"מ הסופר את מספר החלקיקים הנפלטים בשנייה‪ .‬לפי נתוני השאלה )‪. X ~ P (0. 5‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪. P ( X ≥ 1) = 1 − P ( X = 0) = 1 −‬‬ ‫!‪0‬‬
‫‪e−0.5 = 0.3 9‬‬ ‫מכאן‪,‬‬

‫ב‪ .‬יהי ‪ Y‬מ"מ הסופר את מספר החלקיקים הנפלטים בשלוש שניות‪ .‬נתאים את הפרמטר לזמן‬
‫הנמדד ונקבל כי )‪ . Y ~ P (1.5‬ההסתברות המבוקשת היא‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪∑ 1.5k ! e−1.5‬‬
‫‪k‬‬
‫‪. P (Y > 2) = 1 − P (Y ≤ 2) = 1 −‬‬ ‫‪= 1 − 3.625 ⋅ e − 1.5 = 0.19‬‬
‫‪k =0‬‬

‫ג‪ .‬בשאלה מבקשים לחשב הסתברות מותנה‪ ,‬אך ניזכר כי מ"מ פואסונים המתייחסים לזמנים‬
‫שאין ביניהם חיתוך הם בלתי תלויים‪ .‬כלומר‪ ,‬ידיעה על מספר החלקיקים שנפלטו בחמש‬
‫השניות שקדמו לשנייה בה אנו מתעניינים אינה משפיעה על מספר החלקיקים שיפלטו בשנייה‬
‫"שלנו" ‪ .‬לכן ההסתברות המבוקשת היא בדיוק ההסתברות שחושבה בסעיף א'‪.‬‬
‫ד‪ .‬נגדיר את המ"מ הבאים‪ - W :‬מספר החלקיקים הנפלטים בחמש שניות‪ - T ,‬מספר החלקיקים‬
‫הנפלטים בשנייה הראשונה‪ - S ,‬מספר החלקיקים הנפלטים בארבע השניות הנותרות‪ .‬שלושת‬
‫המשתנים המקריים מתפלגים פואסונית עם הפרמטרים ‪ 0.5 ,2.5‬ו‪ 2-‬בהתאמה‪.‬‬
‫כעת נעבור לחישוב ההסתברות המבוקשת‪.‬‬
‫)‪P (T = 1 ∩ W = 3) P (T = 1 ∩ S = 2‬‬
‫= )‪P (T = 1 | W = 3‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫)‪P (W = 3‬‬ ‫)‪P (W = 3‬‬ ‫עברנו לזוג מ"מ שהזמנים אליהם הם‬
‫‪0.51‬‬ ‫‪22‬‬ ‫מתייחסים הם זרים‪.‬‬
‫)‪P (T = 1) ⋅ P ( S = 2‬‬ ‫⋅ ‪e−0.5‬‬ ‫‪e−2‬‬
‫=‬ ‫=‬ ‫!‪1‬‬ ‫!‪2‬‬
‫=‬
‫)‪P (W = 3‬‬ ‫‪2.53‬‬
‫‪e−2.5‬‬
‫‪ T‬ו‪ S-‬מתייחסים‬ ‫!‪3‬‬
‫לקטעי זמן זרים ולכן‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎞ ‪3! ⎛ 0.5 ⎞ ⎛ 2‬‬
‫‪= ⎛⎜ ⎞⎟ ⋅ 0.2 ⋅ 0.82 = 0.384‬‬
‫‪3‬‬
‫ב"ת‪.‬‬ ‫=‬ ‫⋅‬ ‫⋅‬
‫⎠⎟ ‪2!⋅ 1! ⎜⎝ 2.5 ⎟⎠ ⎜⎝ 2.5‬‬ ‫⎠ ⎝‬
‫‪1‬‬

‫שימו לב שלמעשה התקבלה כאן פונקצית‬

‫הסתברות של משתנה בינומי‪ .‬מתייחסים לכל‬
‫חלקיק שנפלט כניסוי בודד והצלחה היא‬
‫להיפלט בשניה הראשונה מבין החמש‪.‬‬