‫כתבה‪ :‬ענת גזית‬ ‫מבוא לסטט' ולהסתברות לתלמידי מדעים ‪ -‬פתרון ממ"ן ‪11‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫עם עליית הקניות באתרים בין לאומיים בוצע סקר על סכומי העסקאות‪ .‬נבדקו ‪ 150‬עסקאות מקריות‬
‫והנתונים שנאספו מוצגים בהיסטוגרמה הבאה‪:‬‬

‫קנה מידה‪:‬‬
‫= ‪ 5‬עסקאות‬

‫‪10‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪50 60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪120‬‬

‫סכום העסקה )בדולרים(‬
‫רשמו את התפלגות סכום העסקה בטבלת שכיחויות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חשבו את השכיח‪ ,‬החציון‪ ,‬הממוצע והשונות של התפלגות סכום העסקה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מה אחוז העסקאות בהן סכום העסקה הוא ‪ 72$‬ומעלה?‬ ‫ג‪.‬‬
‫ציון התקן של סכום עסקה הוא ‪ .-1.2‬מהו הסכום בדולרים של עסקה זו?‬ ‫ד‪.‬‬
‫נתוניהן של עשר עסקאות נוספות נמסרו מאוחר יותר‪ .‬חמש מהן בסכומים שבין ‪ 10$‬ל‪ 30$-‬וחמש‬ ‫ה‪.‬‬
‫בסכומים שבין ‪ 80$‬ל‪ .120$-‬כיצד יושפעו המדדים שחישבתם בסעיף ב' כתוצאה מתוספת עשר‬
‫עסקאות אלו? ענו ללא חישוב מחדש ונמקו היטב את תשובתכם‪.‬‬

‫תשובה‬
‫מס' עסקאות‬ ‫סכום העסקה )בדולרים(‬ ‫א‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪10-30‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪30-50‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪50-60‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪60-80‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪80-120‬‬

‫‪Mo = 55$‬‬ ‫ב‪ .‬השכיח ‪ -‬מרכז המחלקה הצפופה ביותר‬

‫‪75 − 50‬‬
‫‪Md = 50 +‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪⋅ (60 − 50) = 58.3$‬‬ ‫החציון ‪-‬‬
‫הממוצע ‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪n‬‬ ‫= ‪∑ mx ⋅ f‬‬
‫)‪( x‬‬
‫‪150‬‬
‫)‪(20 ⋅ 15 + 40 ⋅ 35 + 55 ⋅ 30 + 70 ⋅ 40 + 100 ⋅ 30‬‬
‫‪= 61$‬‬
‫‪x‬‬

‫‪1‬‬
‫=‪S‬‬
‫‪2‬‬
‫‪X‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬ ‫=‪∑ mx 2 ⋅ f ( x ) − X‬‬
‫‪2‬‬ ‫השונות ‪-‬‬
‫‪x‬‬

‫‪1‬‬
‫=‬ ‫=‪(202 ⋅ 15 + 402 ⋅ 35 + 552 ⋅ 30 + 702 ⋅ 40 + 1002 ⋅ 30) −‬‬
‫‪612 604$2‬‬
‫‪300‬‬
‫ג‪ .‬נמצא לפי נוסחת המאון מה אחוז העסקאות שבהן סכום העסקה קטן מ‪:72$-‬‬
‫‪72 − 60‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪k = (80 +‬‬ ‫⋅ )‪⋅ 40‬‬ ‫‪= 69.3%‬‬
‫‪80 − 60‬‬ ‫‪150‬‬
‫מכאן שאחוז העסקאות שבהן סכום הוא ‪ 72$‬ומעלה הוא ‪.(100-69.3) 30.7%‬‬
‫‪x − 61‬‬
‫= ‪.x‬‬
‫⇐ ‪31.5$‬‬ ‫=‬
‫= ‪− 1.2 ⇐ Z x‬‬
‫‪− 1.2‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪604‬‬
‫ה‪ .‬השכיח לא ישתנה‪ .‬תוספת חמש העסקאות לכל אחת מהמחלקות הקיצוניות מגדילה את‬
‫צפיפותן אך היא עדיין לא עוברת את הצפיפות של מחלקה ‪) .50-60‬קל לראות זאת‬
‫בהיסטוגרמה(‪.‬‬
‫החציון לא ישתנה‪ .‬התצפיות הוספו בצורה מאוזנת משני צדדיו ולכן עדיין חצי מהתצפיות‬
‫גדולות ממנו וחצי קטנות ממנו‪.‬‬
‫הממוצע יקטן‪ .‬הממוצע של ‪ 10‬התצפיות שנוספו הוא ‪ 60$‬והוא קטן מהממוצע המקורי )‪.(61$‬‬
‫לפי ממוצע משוקלל‪ ,‬הממוצע הכללי חייב להיות בין שני הממוצעים‪.‬‬
‫השונות תגדל‪ .‬הוספנו ערכים קיצוניים‪ ,‬רחוקים מהממוצע‪ ,‬המגדילים את הפיזור מהממוצע‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫שאלה ‪2‬‬
‫בהנהלת האוניברסיטה הפתוחה החליטו לבדוק את מספר הקורסים אליהם נרשם סטודנט בסמסטר‪ .‬מתוך‬
‫הסטודנטים שלמדו לפחות קורס אחד בשנת ‪ 2020‬בחרו ‪ 250‬סטודנטים‪ .‬עבור סטודנטים אלה בדקו את‬
‫מספר הקורסים אליהם נרשמו בסמסטר ‪2021‬א‪ .‬הנתונים מופיעים בטבלה הבאה‪:‬‬
‫מספר סטודנטים‬ ‫מספר קורסים‬
‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪4‬‬

‫תארו את הנתונים באופן גרפי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫חשבו את השכיח‪ ,‬החציון‪ ,‬הממוצע והשונות של התפלגות מספר הקורסים אליהם נרשם סטודנט‬ ‫ב‪.‬‬
‫בסמסטר ‪2021‬א‪.‬‬
‫לפני פתיחת ההרשמה לסמסטר ‪2021‬א נשלחה הודעה לכל הסטודנטים שהיו רשומים לפחות לקורס‬ ‫ג‪.‬‬
‫אחד בשנת ‪ .2020‬כמו כן על כל קורס אליו נרשם סטודנט בסמסטר ‪2021‬א נשלחות אליו ‪ 3‬הודעות‪.‬‬
‫מה הממוצע ומה השונות של התפלגות מספר ההודעות שנשלחו לסטודנטים? ענו על סמך חישוביכם‬
‫מסעיף ב' בלבד ונמקו תשובתכם‪.‬‬
‫חישבו גם את מקדם המתאם בין גיל הסטודנט ומספר הקורסים אליהם נרשם בסמסטר ‪2021‬א‬ ‫ד‪.‬‬
‫והתקבל ‪. r = − 0.48‬‬
‫אסף טען כי לפי תוצאה זו ניתן להסיק כי ככל שהסטודנט מבוגר יותר אז יש לו נטיה להרשם ליותר‬
‫קורסים‪.‬‬
‫האם טענתו של אסף נכונה? נמקו!‬
‫בבדיקה נוספת התברר כי ‪ 10‬מהסטודנטים שנרשמו לארבעה קורסים החליטו לבטל קורס אחד והם‬ ‫ה‪.‬‬
‫רשומים רק ל‪ 3-‬קורסים‪ .‬כיצד יושפעו המדדים שחישבתם בסעיף ב' כתוצאה מעדכון זה? ענו ללא‬
‫חישוב מחדש ונמקו היטב את תשובתכם‪.‬‬

‫תשובה‬
‫א‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫מספר סטודנטים‬

‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫מספר קורסים‬

‫‪3‬‬
‫‪Mo = 2‬‬ ‫ב‪ .‬השכיח ‪-‬‬
‫‪X 125 + X 126 2 + 2‬‬
‫=‬
‫‪Md‬‬ ‫‪= = 2‬‬ ‫החציון ‪-‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪550‬‬
‫=‪X‬‬ ‫∑‬
‫‪250 x‬‬
‫= )‪x ⋅ f ( x‬‬
‫‪250‬‬
‫‪= 2.2‬‬ ‫הממוצע ‪-‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1550‬‬
‫= ‪S X2‬‬ ‫‪∑ x 2 ⋅ f ( x) − X 2 = 250 − 2.22 = 1.36‬‬
‫‪250 x‬‬
‫השונות ‪-‬‬

‫ג‪ .‬נסמן ב‪ y-‬את מספר ההודעות שנשלחו לסטודנט‪ .‬מתקיים הקשר הבא‪ . y = 1 + 3x :‬על פי‬
‫המסקנות מהשפעת טרנספורמציה ליניארית על המדדים )שאלות ‪ 20‬ו‪ 29-‬ביחידה ‪ (2‬מתקיים‪:‬‬
‫‪y = 1 + 3 x = 1 + 3 ⋅ 2.2 = 7.6‬‬

‫‪S y2 =32 ⋅ S x2 =32 ⋅ 1.36 =12.24‬‬

‫ד‪ .‬הטענה שגויה‪ .‬הטענה מתארת קשר ישר בין גיל הסטודנט ובין מספר הקורסים אליהם הוא‬
‫נרשם‪ .‬במקרה כזה מקדם המתאם הוא בעל ערך חיובי‪ ,‬בסתירה לנתון‪.‬‬
‫ה‪ .‬השכיח לא ישתנה‪ .‬השכיחות של הערך ‪ 3‬גדלה אבל לא עברה את השכיחות של השכיח הקודם‬
‫)‪.(2‬‬
‫החציון לא ישתנה‪ 10 .‬שערכן שונה מ‪ 4-‬ל‪ 3-‬היו ונשארו גדולות מהחציון‪ .‬כלומר‪ ,‬עדיין מתקיים‬
‫שלפחות חצי מהתצפיות קטנות או שוות ל‪ 2-‬ולפחות חצי גדולות או שוות ל‪.2-‬‬
‫הממוצע יקטן‪ .‬ערכן של ‪ 10‬התצפיות קטן ולכן סכום התצפיות יקטן‪ ,‬ללא שינוי במספרן‪ .‬מכאן‬
‫שהמנה‪ ,‬שהיא הממוצע‪ ,‬תקטן‪.‬‬
‫השונות תקטן‪ .‬התצפיות שהיו רחוקות מהממוצע‪ ,‬הועברו קרוב יותר לממוצע ולכן הפיזור‬
‫סביב הממוצע יקטן‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫שאלה ‪3‬‬
‫האחראית על רווחת הסטודנטים באוניברסיטה מתעניינת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בגיל התחלת הלימודים של‬
‫הסטודנטים באוניברסיטה‪ .‬הנתונים שאספה מ‪ 200-‬סטודנטיות שהשתתפו בסקר מרוכזים בטבלה‪:‬‬
‫מספר סטודנטיות‬ ‫גיל התחלת הלימודים‬
‫‪30‬‬ ‫‪18 - 20‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪20 - 24‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪24 - 28‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪28 - 36‬‬

‫תארו את הנתונים באופן גרפי בעזרת היסטוגרמה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫חשבו את השכיח‪ ,‬החציון‪ ,‬הממוצע וסטיית התקן של גיל התחלת הלימודים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהשוואת נתוני הסקר של הסטודנטיות באוניברסיטה‪ ,‬לנתוני מרשם האוניברסיטה‪ ,‬התברר‪ ,‬שחלק‬ ‫ג‪.‬‬
‫מהסטודנטיות שהשיבו כי החלו את לימודיהן בקבוצת הגיל ‪ ,18-20‬החלו למעשה מוקדם יותר ‪-‬‬
‫לפני גיל ‪.18‬‬
‫מה יקרה לכל אחד מהמדדים‪ :‬ממוצע‪ ,‬חציון וסטית התקן שחישבתם בסעיף ב' כתוצאה מעדכון‬
‫הנתונים? )יגדל‪/‬יקטן‪/‬לא ישתנה( ענו ללא חישוב מחדש ונמקו תשובתכם‪.‬‬
‫כשהוסיפו לנתונים המקוריים של הסטודנטיות )ללא השינוי בסעיף ג'( נתונים של ‪ 150‬סטודנטים‬ ‫ד‪.‬‬
‫)גברים( שהשתתפו באותו סקר‪ ,‬התברר כי ממוצע גיל התחלת הלימודים של שתי הקבוצות יחד‬
‫)הסטודנטים והסטודנטיות( הוא ‪.24.25‬‬
‫‪ .1‬מהו ממוצע גיל התחלת הלימודים של קבוצת הסטודנטים )גברים( שהשתתפו בסקר?‬
‫‪ .2‬שונות גיל התחלת הלימודים של ‪ 150‬הסטודנטים הגברים היא ‪ .13.5‬האם ייתכן כי שונות גיל‬
‫התחלת הלימודים של שתי הקבוצות יחד )הסטודנטים והסטודנטיות( היא ‪ ?13‬ענו ללא חישוב‬
‫ונמקו היטב את תשובתכם‪.‬‬

‫תשובה‬
‫א‪.‬‬

‫קנה מידה‪:‬‬
‫= ‪ 5‬סטודנטיות‬

‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪36‬‬

‫גיל התחלת הלימודים‬

‫‪5‬‬
 ‫‪Mo = 22‬‬ ‫ב‪ .‬השכיח ‪-‬‬
‫‪100 − 30‬‬
‫‪Md =20 +‬‬ ‫‪⋅ (24 − 20) =23.5‬‬ ‫החציון ‪-‬‬
‫‪80‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4790‬‬
‫=‪X‬‬ ‫∑‬
‫‪200 x‬‬
‫= ) ‪mx ⋅ f ( x‬‬
‫‪200‬‬
‫‪= 23.95‬‬ ‫הממוצע ‪-‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪117350‬‬
‫=‪S‬‬
‫‪2‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪∑ mx 2 ⋅ f ( x) − X=2 200 − 23.95=2 13.15‬‬
‫‪200 x‬‬
‫סטיית התקן ‪-‬‬

‫=‬‫‪SX‬‬ ‫=‬
‫‪13.15 3.63‬‬

‫ג‪ .‬החציון – לא ישתנה‪ .‬התצפיות היו קטנות מהחציון לפני השינוי ונשארו כך גם אחריו ולכן עדיין‬
‫חצי מהתצפיות קטנות מהחציון המקורי וחצי גדולות ממנו‪.‬‬
‫הממוצע – יקטן‪ .‬ערכן של חלק מהתצפיות קטן ולכן סכום התצפיות יקטן‪ ,‬ללא שינוי במספר‬
‫התצפיות‪ .‬מכאן שהשבר‪ ,‬שהוא הממוצע‪ ,‬יקטן‪.‬‬
‫השונות – תגדל‪ .‬התצפיות שערכן השתנה התרחקו מהממוצע וטווח הערכים גם גדל‪ .‬משתי‬
‫סיבות אלו פיזור הנתונים סביב הממוצע גדל‪.‬‬
‫ד‪ .‬נסמן את גיל התחלת הלימודים של סטודנט )גבר( ב‪ .Y-‬נתון כי ‪ n y = 150‬וכי הממוצע הכולל‬
‫הוא ‪.24.25‬‬
‫‪ .1‬לפי נוסחת ממוצע משוקלל נוכל לרשום כי‪:‬‬
‫‪nx ⋅ X + n y ⋅ Y‬‬ ‫‪200 ⋅ 23.95 + 150 ⋅ Y‬‬
‫=‬
‫‪24.25‬‬ ‫=‬ ‫=‬‫‪⇒ Y 24.65‬‬
‫‪nx + n y‬‬ ‫‪200 + 150‬‬
‫‪ .2‬לא ייתכן כי השונות המצורפת של גיל התחלת הלימודים של הגברים והנשים היא ‪.13‬‬
‫השונות של כל אחת מהקבוצות גדולה מ‪ 13.15) 13-‬אצל הנשים ו‪ 13.5-‬אצל הגברים( ולכן‬
‫השונות בתוך הקבוצות חייבת להיות גדולה מ‪ ,13-‬כיוון שהיא ממוצע משוקלל של שני‬
‫מספרים הגדולים מ‪ .13-‬השונות בין הקבוצות היא חיובית )כיוון שממוצעי שתי הקבוצות‬
‫שונים( ולכן רק תגרום להגדלת הביטוי‪ ,‬הגדול מ‪ 13-‬כבר כך‪.‬‬

‫‪6‬‬