‫כימיה כללית ב‬

‫‪204-1-1131‬‬

‫תרגיל כיתה ‪1‬‬

 ‫נהלי הקורס‪:‬‬
‫אין נוכחות חובה‪ ,‬אך מומלץ בחום להגיע לשיעורים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אתר הקורס‪http://moodle2.bgu.ac.il :‬‬ ‫‪‬‬

‫אופן הכניסה‪ :‬התחברות מאובטחת (‪← )secured login‬‬

‫מזינים שם משתמש וסיסמה אוניברסיטאיים← הקורסים שלי‪.‬‬
‫חובת הגשת תרגילים (‪ 9‬מתוך ‪ )11‬באתר הקורס‪ .‬יתקבל רק קובץ ‪PDF‬‬ ‫‪‬‬

‫אחד‪ ,‬ניתן לסרוק את ההגשה ע"י אפליקציית ‪.CamScanner‬‬

‫מועד הגשה‪ ,‬שבוע לאחר תרגיל הכיתה עד יום חמישי בשעה‬
‫‪.23:59‬‬
‫בעלי מניעה חמורה לפי תקנון האוניברסיטאי (מילואים‪ ,‬אשפוז)‬
‫מחויבים להודיע על כך לפני מועד ההגשה‪.‬‬
‫הרכב הציון‪ 95% :‬מבחן ‪ 5%‬הגשת תרגילים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שעות קבלה בתאום מראש‪Ifraemov@post.bgu.ac.il :‬‬ ‫‪‬‬

 :‫ספרים מומלצים‬
• R. Petrucci, General Chemistry, 10th Edition
• Whitten, Davis & Peck, General Chemistry

• Oxtoby, Gillis & Nachtrieb, Principles of Modern Chemistry

'‫ עקרונות הכימיה חלק א‬,‫ מנזורלה‬.‫ע‬

 :‫נושאי התרגול‬

‫ספרות משמעותיות‬
‫כללים לעיגול מספרים‬
‫מעברי יחידות‬

R. Petrucci, General Chemistry, 10th Edition

Chapter 1, subchapters 4-7, pages 8-23
 ‫כיצד קובעים כמה ספרות משמעותיות יש במספר כלשהו?‬
‫עפ"י כמה כללים‪:‬‬

‫‪ .1‬כל הספרות השונות מאפס הן ספרות משמעותיות‪.‬‬

‫לדוגמא‪:‬‬
‫‪ 3 – 46.2‬ספרות משמעותיות‬
‫‪ 2 – 3.5‬ספרות משמעותיות‬

‫‪ .2‬אפסים הממוקמים בין ספרות משמעותיות הם גם‬

‫משמעותיים‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫‪ 5 – 3100.6‬ספרות משמעותיות‬
‫‪ 4 – 2.034‬ספרות משמעותיות‬
‫‪ 3– 1.07‬ספרות משמעותיות‬

‫‪ ‬‬
‫‪ .3‬אפסים הממוקמים מצד שמאל לספרה ראשונה שאיננה‬
‫אפס אינם משמעותיים (הם מצביעים על סדר גודל)‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫‪ 1 – 0.0004‬ספרות משמעותיות‬
‫‪ 2 – 0.023‬ספרות משמעותיות‬
‫‪ 2– 0.018‬ספרות משמעותיות‬
‫‪ 3 – 0.000400‬ספרות משמעותיות‬

‫‪ .4‬אפסים הממוקמים בסוף המספר מצד ימין של הנקודה‬

‫העשרונית הינם משמעותיים‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫‪ 6– 12.1000‬ספרות משמעותיות‬
‫‪ 4 – 412.0‬ספרות משמעותיות‬
‫‪ 3 – 1.00‬ספרות משמעותיות‬
‫‪ 3 – 0.300‬ספרות משמעותיות‬
 ‫צורה מדעית לכתיבת הגדלים‬
‫הרישום מתבצע בצורה הכללית הבאה‪:‬‬
‫‪ a.bcde10n‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪12 = 1.2101‬‬
‫‪ 100. = 1.00102‬‬
‫‪ 0.100 = 1.0010-1‬‬
‫‪ 0.0023 = 2.310-3‬‬
‫‪ 1456  1.4561000=1.456103‬‬
‫‪ 1=1·100‬‬
 ‫תרגילים‬
‫מהו מספר הספרות המשמעותיות במספרים הבאים?‬

‫‪34.56 ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1.000 ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0.0004 ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x 1023 6.02 ‬‬
‫‪3‬‬
‫‪50000.001 ‬‬
‫‪8‬‬
‫קבע את מספר הספרות המשמעותיות במספרים הבאים‪:‬‬

‫‪0.0650 ‬‬
‫‪3‬‬
‫‪56.3301 ‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0.00005 ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪86.00 ‬‬
‫‪4‬‬
 ‫כללים לעיגול מספר‪:‬‬
‫‪ ‬מספרים בהם הספרה האחרונה גדולה מחמש מעגלים כלפי מעלה‪.‬‬
‫לדוגמא‪3.3 ← 3.27 :‬‬

‫‪ ‬מספרים בהם הספרה האחרונה קטנה מחמש מעגלים למטה‪.‬‬

‫לדוגמא‪3.2 ← 3.21 :‬‬

‫במספרים בהם הספרה האחרונה שווה לחמש ‪:‬‬

‫אם הספרה שלפניה זוגית מעגלים כלפי מטה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לדוגמא‪3.2 ← 3.25 :‬‬

‫אם הספרה שלפניה אי זוגית מעגלים כלפי מעלה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לדוגמא‪3.4 ← 3.35 :‬‬

‫הערה – בסדרה של חישובים מעגלים את התשובה הסופית ולא במהלך‬

‫החישובים‪.‬‬
 ‫חישובים‪:‬‬
‫חיבור וחיסור – תוצאת פעולת חיבור וחיסור מעגלים לפי מספר‬ ‫‪‬‬

‫הספרות הקטן אחרי הנקודה העשרונית‪.‬‬

‫לדוגמא‪( :‬שתי ספרות אחרי הנקודה) ‪+26.48‬‬
‫(שלוש ספרות אחרי הנקודה) ‪4.123‬‬
‫‪30.60‬‬ ‫‪30.603‬‬
‫וכך הדבר לגבי חיסור‪.‬‬

‫מספר הספרות משמעותיות יכול לגדול‪/‬לקטון‪ ,‬אך אנו מסתכלים על‬

‫מספר הספרות הקטן אחרי הנקודה העשרונית ‪.‬‬
‫למשל ‪16=22-6 ,110=50+60‬‬

‫בחיבור וחיסור התוצאה חייבת להיות עם אותו מספר מקומות‬

‫אחרי הנקודה העשרונית כמו במספר המכיל הכי פחות ספרות‬
‫אחרי הנקודה!‬
‫כפל וחילוק – התוצאה נרשמת לפי מספר הספרות המשמעותיות‬ ‫‪‬‬

‫הקטן ביותר‪.‬‬
‫לדוגמא‪( :‬שלוש ספרות) ‪2.61x‬‬
‫‪1.2‬‬ ‫(שתי ספרות)‬
‫‪3.1‬‬ ‫‪3.132‬‬
‫וכך הדבר לגבי חילוק‪.‬‬

‫‪ ‬מספר הספרות המשמעותיות בתוצאה לא יהיה גדול יותר מאשר‬

‫בערך המדוד בעל מספר הספרות המשמעותיות הקטן ביותר‪ :‬‬
‫‪x 12.11 x 5.05 = 904.489845 = 9.04102 14.790‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬אילו במקום הערך ‪ 5.05‬היה רשום ‪ 5.050‬אז התוצאה ‪9.045102‬‬
 ‫לסיכום‪:‬‬
‫בכפל וחילוק מתייחסים למספר הספרות‬
‫המשמעותיות‬
‫בחיבור וחיסור מתייחסים למספר הספרות‬
‫לאחר הנקודה העשרונית‬
 ‫תרגילים‬
‫כתוב את תוצאת החיבור ‪ /‬חיסור בהתחשב בספרות משמעותיות‬

‫‪50 + 32.42 + 17.95 ‬‬

‫‪100‬‬
‫‪2.97 + 3.7 + 5.5 ‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪2.55 - 75 ‬‬
‫‪72‬‬
‫‪9.9 - 10 ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.25+1.0 ‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.35+1.0 ‬‬
‫‪1.4‬‬
‫כתוב את תוצאת כפל ‪ /‬חילוק בהתחשב בספרות משמעותיות‬

‫‪x 3.58 200.0 ‬‬

‫‪716‬‬
‫‪7 / 38 ‬‬
‫‪5‬‬
‫‪x 0.06 5.00009 ‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪x 21.9 7.6 ‬‬
‫‪1021.7‬‬
‫‪1.23x12.34 ‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪5.3π ‬‬
‫‪17‬‬
 ‫יחידות‬
‫יחידות המידה המקובלות ביותר בעולם למדידות גדלים פיזיקליים מסודרות על‬ ‫‪‬‬

‫פי השיטה המטרית‪ ,‬והן קרויות יחידות ‪.SI‬‬

‫מקורה של מערכת ‪ SI‬במערכת יחידות ‪( MKS‬מטר‪-‬קילוגרם‪-‬שנייה)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫במערכת ‪ SI‬יש שבע יחידות בסיסיות‬ ‫‪‬‬

‫‪MKS‬‬

‫‪Meter‬‬ ‫‪Kilogram‬‬ ‫‪Second‬‬

‫סימול‬ ‫שם היחידה‬ ‫גודל פיזיקלי‬

‫‪m‬‬ ‫מטר‬ ‫אורך‬
‫‪kg‬‬ ‫קילוגרם‬ ‫מסה‬
‫‪s‬‬ ‫שניה‬ ‫זמן‬
‫‪K‬‬ ‫קלווין‬ ‫טמפרטורה‬
‫‪mol‬‬ ‫מול‬ ‫כמות חומר‬
‫‪A‬‬ ‫אמפר‬ ‫זרם חשמלי‬
‫‪cd‬‬ ‫קנדלה‬ ‫עוצמת הארה‬
 ‫‪ ‬מתוך שבע היחידות הבסיסיות נגזרות יחידות נוספות‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫שם היחידה סימול לפי היחידות הבסיסיות‬ ‫גודל פיזיקלי‬

‫‪Hz‬‬ ‫הרץ‬ ‫תדירות‬

‫‪N‬‬ ‫ניוטון‬ ‫כוח‬

‫‪J‬‬ ‫ג'אול‬ ‫אנרגיה‬

‫‪W‬‬ ‫וואט‬ ‫הספק‬

 ‫תחיליות‪:‬‬
‫על פי השיטה כל יחידת מידה יכולה לגדול או לקטון בכפולות של ‪ 10‬כשלכל‬
‫כפולה כזו יש תחילית (שמקורה בלטינית)‪.‬‬
‫למשל ‪ 1000‬מטרים הם קילומטר אחד‪ 0.001 ,‬מטרים הם מילימטר אחד‪.‬‬
‫‪symbol‬‬ ‫‪prefix‬‬ ‫‪factor‬‬ ‫‪symbol‬‬ ‫‪prefix‬‬ ‫‪factor‬‬

‫‪d‬‬ ‫‪deci‬‬ ‫‪10-1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪tera‬‬ ‫‪1012‬‬

‫‪c‬‬ ‫‪centi‬‬ ‫‪10-2‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪giga‬‬ ‫‪109‬‬

‫‪m‬‬ ‫‪milli‬‬ ‫‪10-3‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪mega‬‬ ‫‪106‬‬

‫‪µ‬‬ ‫‪micro‬‬ ‫‪10-6‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪kilo‬‬ ‫‪103‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪nano‬‬ ‫‪10-9‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪hecto‬‬ ‫‪102‬‬

‫‪p‬‬ ‫‪pico‬‬ ‫‪10-12‬‬ ‫‪da‬‬ ‫‪deca‬‬ ‫‪101‬‬

‫‪f‬‬ ‫‪femto‬‬ ‫‪10-15‬‬

 ‫מעברי יחידות‬
‫איך עוברים בין יחידות שונות ובין גדלים שונים של אותה היחידה?‬
‫מעבר יחידות יעשה בשיטת השברים‬

‫תרגילים‬
‫כתוב ‪ cm 2.5‬ביחידות של ‪ mm‬ו‪Å -‬‬ ‫‪‬‬

‫‪10 2 m 1mm‬‬
‫‪2.5cm ‬‬ ‫‪ 3  25mm‬‬
‫‪1cm 10 m‬‬

‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10 m 1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2.5cm ‬‬ ‫‪ 10  2.5 10 ‬‬
‫‪8‬‬

‫‪1cm 10 m‬‬
 ‫‪  ‬גובה בקבוק הוא ‪.m 0.525‬‬
‫מה הגובה ביחידות )‪inch? (1 inch = 2.54 cm‬‬
 ‫‪ ‬אנרגיית יינון (האנרגיה הדרושה על מנת להוציא אלקטרון מאטום‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫במצב גזי) של אטום הצזיום ‪ Cs‬היא ‪ .eV 3.89‬חשבו את האנרגיה‬
‫ביחידות של‪.joule, erg :‬‬

‫ואם מבקשים ביחידות ‪?kJ/mol‬‬ ‫‪ ‬‬

 ‫על פי המשוואה המפורסמת של איינשטיין ‪.E=mc2‬‬ ‫‪‬‬

‫מהי האנרגיה ביחידות ‪ erg‬ו‪ Joule -‬של גוף בעל מסה ‪ 1‬גרם ?‬
‫נתון‪ :‬מהירות האור ‪C=3*1010 cm/sec‬‬

‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪cm‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪cm‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1erg‬‬
‫‪E  1g   3 10‬‬‫‪10‬‬
‫‪  9 10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪erg‬‬
‫‪‬‬ ‫‪sec ‬‬ ‫‪sec‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪g  cm‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪sec 2‬‬
‫‪1J‬‬
‫‪E  9 10 erg  7‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ 9 1013 J‬‬
‫‪10 erg‬‬
 ‫ותרגיל אחרון להיום‪..‬‬
‫מה האנרגיה ביחידות ‪ Joule‬של גוף בעל מסה של ‪ g 50‬העובר‬
‫מרחק של ‪ cm 310‬בשעה וחצי?‬
‫‪ ‬‬