‫שיעור שברים‬

‫מונה‬
‫עד כה תיארנו שברים כפעולת חילוק של שני מספרים‪:‬‬
‫מכנה‬
‫כתיבה של יחס זהה לגמרי לכתיבה כשבר‪2:8 :‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫;‬ ‫המכנה גדול פי ‪ 4‬מהמונה‪:‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬

‫"תכונות" של שברים‬

‫מתי שבר שווה ל‪ – 1-‬כאשר המונה שווה למכנה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מתי שבר שווה ל‪ - 0-‬כאשר המונה שווה ל‪ .0-‬המכנה לעולם אינו שווה ל‪ ,0-‬וזה עניין של תחום הגדרה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מונה גדול ממכנה – שבר גדול מ‪ ; 1-‬מכנה גדול מהמונה – שבר קטן מ‪1-‬‬ ‫‪-‬‬

‫שבר שבו המונה קטן מהמכנה נקרא שבר אמיתי‪ .‬שבר שבין ‪ 0‬ל‪.1-‬‬

‫‪1 2 3‬‬
‫שבר אמיתי חיובי הוא שבר הגדול מ‪ 0 -‬אך קטן מ‪ .1 -‬דוגמאות‪, , :‬‬
‫‪3 7 5‬‬
‫‪1 3‬‬
‫שבר אמיתי שלילי הוא שבר הקטן מ‪ 0 -‬אך גדול מ‪ .-1 -‬דוגמאות‪ ,  :‬‬
‫‪3 7‬‬

‫שבר שבו המונה גדול מהמכנה נקרא שבר מדומה‪.‬‬

‫‪13 9‬‬
‫‪,‬‬ ‫שבר מדומה חיובי הוא שבר שערכו גדול מ‪ .1 -‬דוגמאות‪:‬‬
‫‪3 7‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫?‪‬‬ ‫?‪3 ‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪2‬‬

‫על מנת להפוך מספר מעורב לשבר מדומה‪:‬‬

‫כופלים את המספר השלם במכנה של השבר ומוסיפים את המספר שבמונה – ורושמים את התוצאה במונה של‬
‫השבר המדומה‪ ,‬כאשר המכנה השאר אותו דבר‪.‬‬
 ‫‪39‬‬ ‫‪7‬‬
‫?‪‬‬ ‫?‪‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪2x  y‬‬ ‫‪5‬‬

‫?‪‬‬ ‫?‪‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪15‬‬

‫? ‪3‬‬ ‫‪3 9‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪5 60‬‬ ‫? ‪8‬‬

‫שבר עשרוני‪ :‬שבר עשרוני הוא שבר שהמכנה שלו הוא חזקה כלשהי של ‪ 100 ,10( 10‬או ‪ – 1000‬אין בדרך כלל‬
‫מספרים גדולים מזה בפסיכומטרי)‪ .‬בצורת רישום זו‪ ,‬על מנת לעבור משבר עשרוני לשבר רגיל‪ ,‬מונה השבר יהיה‬
‫המספר שרשום ללא התחשבות בנקודה העשרונית‪ ,‬ומכנה השבר יקבע על ידי מספר המספרים שמימין לנקודה‬
‫העשרונית – כמספר המספרים כך מספר האפסים במכנה אחרי הספרה ‪.1‬‬

‫לדוגמה‪ :‬בשבר העשרוני ‪ ,0.15‬המספר ‪ 015‬השווה ל‪ ,15-‬מייצג את המונה של השבר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫היות שיש שני מספרים הרשומים מימין לנקודה העשרונית (‪ 1‬ו‪ ,)5-‬הרי שמכנה השבר מכיל שני אפסים‬
‫‪15‬‬
‫‪0.15 ‬‬ ‫אחרי (מימין) הספרה ‪ – 1‬כלומר המכנה הוא ‪ .100‬לפיכך‪:‬‬
‫‪100‬‬

‫דוגמה נוספת‪ :‬בשבר העשרוני ‪ ,2.4‬המספר ‪ 24‬מייצג את המונה של השבר‪ .‬היות שיש מספר אחד‬ ‫‪‬‬
‫הרשום מימין לנקודה העשרונית (רק ‪ )4‬הרי שבמכנה השבר יהיה רק אפס אחד מימין לספרה ‪– 1‬‬
‫‪355‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪3.55 ‬‬ ‫‪2.4 ‬‬ ‫כלומר המכנה הוא ‪ .10‬לפיכך‪:‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪10‬‬
 ‫חיבור וחיסור שברים‬

‫אם מדובר בשני שברים מאותו הסוג‪ .‬בחיבור או חיסור שברים ניתן לעבוד רק עם שברים מאותו סוג –‬
‫כלומר שברים בעלי אותו מכנה‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫מכיוון שהמכנים זהים‪ ,‬ניתן לחבר את המונים של השברים‬ ‫במקרה הפשוט שבו מחברים עם‬
‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫ולקבל ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫כאשר מדובר בשברים שאין להם את אותו מכנה‪ ,‬עלינו לשנות את השברים כך שיהיה להם מכנה משותף‪.‬‬
‫על מנת להגיע למכנה משותף לשני השברים ננסה לחשוב על המספר הקטן ביותר אליו ניתן להרחיב את‬
‫שני השברים – כלומר המספר הקטן ביותר המתחלק בשני המכנים‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ ,‬עלינו למצוא את המספר הקטן ביותר המתחלק הן ב‪ 3 -‬והן ב‪9 -‬‬ ‫עם השבר‬ ‫למשל‪ ,‬אם נחבר את‬
‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2 6‬‬
‫‪‬‬ ‫שהוא ‪ .9‬לפיכך‪ ,‬עלינו להרחיב את השברים כדי לקבל מכנה זה‪:‬‬
‫‪3 9‬‬
‫‪2 2 6 2 62 8‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫כעת ניתן לחבר את המונים‪:‬‬
‫‪3 9 9 9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪3 1 2‬‬ ‫‪1 5‬‬

‫?‪  ‬‬ ‫?‪ ‬‬ ‫תרגול‪:‬‬
‫‪4 6 3‬‬ ‫‪2 7‬‬

‫כמה שווה חצי משליש? כאשר מחלקים שליש מגש פיצה לשני חצאים מתקבלות שתי חתיכות שגודל‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫מ‪ -‬שווה ל‪. -‬‬ ‫כל אחת מהן הוא שישית‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫בתרגום הניסוח המילולי לפעולה מתמטית‪ ,‬משמעות ה"מ‪ "-‬היא פעולת כפל‪ .‬כלומר‪ ,‬חצי משליש‬
‫‪1 1‬‬
‫מתורגם לביטוי‪ :‬‬
‫‪2 3‬‬
‫בפעולת כפל בין שברים יש לכפול בין המונים בנפרד‪ ,‬ובין המכנים בנפרד‪ .‬במקרה שלפנינו‪:‬‬
‫‪1 1 11 1‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2 3 23 6‬‬
‫‪ -‬תמיד לפני שכופלים יש לבדוק האם אפשר לצמצם את אחד המספרים שבמונה עם אחד מהמספרים‬
‫שבמכנה‪.‬‬

‫‪4 5 2‬‬
‫?‪  ‬‬ ‫למשל‪:‬‬
‫‪7 8 3‬‬
 ‫כאשר שבר מופיע בתוך שבר 'גדול יותר' (במונה‪ ,‬במכנה או בשניהם) – זהו מצב של חילוק שברים‪ ,‬ועל מנת‬
‫לעשות חילוק שברים עלינו להפוך את תרגיל החילוק‪ ,‬לתרגיל כפל שבו כופלים את המספר במונה בהופכי של‬
‫ה'שבר' שבו אנו מחלקים‪.‬‬
‫ה'הופכי' של שבר הוא המספר המתקבל כאשר מחליפים בין המונה והמכנה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫?‪5 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ ,‬נעתיק את המונה ‪  ‬כפי שהוא‪ ,‬נהפוך את‬ ‫הוא השבר‬ ‫דוגמאות‪ :‬ההופכי של השבר‬
‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪2 10‬‬ ‫‪ 10‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ .‬נחשב את פעולת‬ ‫‪ ‬‬ ‫המכנה ‪   ‬ונחליף את קו השבר הראשי בפעולת כפל‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪5 3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2 10 2 4‬‬
‫‪‬‬ ‫הכפל כרגיל‪ :‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
 ‫השוואת שברים‬

‫‪ .1‬כאשר יש שברים בעלי מכנים שווים – השבר בעל המונה הגדול יותר יהיה השבר הגדול ביותר‪.‬‬

‫דוגמה‪_____________________________________ :‬‬

‫‪ .2‬מונים שווים ‪ -‬השבר בעל המכנה הגדול יותר יהיה השבר הקטן ביותר;‬
‫השבר בעל המכנה הקטן יותר יהיה השבר הגדול יותר‪.‬‬

‫‪ .3‬אם אין מונים או מכנים שווים‬

‫‪1‬‬
‫‪ -‬נחפש להשוות ל"שבר מוכר" – ‪, 1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ -‬נבדוק האם יש שבר שהוא גם בעל המונה הגדול ביותר וגם בעל המכנה הקטן ביותר‪.‬‬
‫אם יש שבר כזה הוא בהכרח הגדול ביותר‪.‬‬

‫‪ -‬השוואת מונים‪/‬מכנים‪:‬‬
‫א‪ .‬על ידי הרחבת השבר‪/‬ים‬
‫ב‪ .‬כפל בהצלבה (השוואת מכנים)‬

‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬
‫לעומת‬ ‫דוגמה‬
‫‪11‬‬ ‫‪7‬‬

‫א‪ .‬ניתן להשוות מכנים – על ידי הרחבת שני השברים למכנה של ‪ 7( 77‬כפול ו‪)11-‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪7‬‬

‫הצבת דוגמה מספרית בשאלות ביטויים‪:‬‬

‫מתי משתמשים בה? משתמשים בשאלות ביטויים שיש בהן משתנה‪/‬ים‪ ,‬וכאשר האלגברה נראית‬
‫מסובכת מדי או שאנחנו לא בטוחים שאנו יודעים מה האלגברה שיש לעשות‪.‬‬

‫שיטת פתרון‪:‬‬
‫מציבים מספר נוח במקום המשתנה‪/‬ים בביטוי‪ ,‬ומחשבים את ערכו המספרי של הביטוי‪.‬‬
‫מציבים את אותו מספר במקום המשתנה שבתשובות‪ ,‬ופוסלים כל תשובה אשר ערכה שונה מערכו‬
‫של הביטוי‪ .‬ניתן לסמן את התשובה הנכונה רק לאחר שפסלנו ‪ 3‬תשובות!‬
‫אם פסלנו פחות מ‪ 3-‬תשובות‪ ,‬אז יש לחזור על התהליך מהתחלה עם מספר‪/‬ים אחר‪ ,‬רק לגבי‬
‫התשובות שלא נפסלו‪.‬‬

‫פירוק מונה‬
‫כאשר במונה יש מספר מחוברים (בין מחוברים שונים יש סימן חיבור‪/‬חיסור)‪ ,‬ניתן לפרק את‬
‫המונה כך שכל אחד מהמחוברים במונה יחולק במכנה כולו‪.‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪x y‬‬ ‫‪xy‬‬
‫‪1   ‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x x‬‬ ‫‪x‬‬