‫אחידות הכתב‬

‫זאת העצה היא עצת הזהב ‪-‬‬

‫תמיד דמיין לעצמך לכל אות ואות בשעת כתיבתה שרטוט עומד מימין‬
‫ושרטוט עומד משמאל‪ ,‬וכשם שמהשרטוט העליון והתחתון (הכפול) אינך‬
‫יוצא‪ ,‬כך גם מהשרטוט הימני והשמאלי הדמיוני‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אות שיש לה יותר מיציאה אחת הן מימין והן משמאל לדוגמא אות‬
‫אל'ף שיש לה שני חלקים יוצאים משמאלה ושניים מימינה‪ ,‬וכן אות בי'ת‬
‫יש לה שני יציאות משמאלה (גג ומושב) וכן על זה הדרך בשאר אותיות‬
‫(חוץ מנו'ן כפופה שצריכה מעט לבלוט במושבה החוצה) כולם יהיו בעיניך‬
‫בשעת כתיבה כמונחים כל אות בריבוע שווה גובהו מול רוחבו כעין דף‬
‫מחברת חשבון‪.‬‬

‫דבר שני‪ ,‬תשתדל בכל עוז להתחיל את האות בקו קולמוס (הנחת‬
‫הקולמוס) ישר עומד‪ ,‬המכונה בפוסקים "פניה שוות"‪.‬‬
‫הטעם‪( ,‬המקצועי) כי ישר אין לו שתי משמעויות‪ ,‬אלא כפשוטו ישר‪ ,‬אך‬
‫אלכסון סובל כל מיני אלכסון‪,‬‬
‫לכן תמנע מן התחלת האלכסון ותתחיל כל אות עם התחלה ישרה בלבד‬
‫(מאונך)‪ ,‬ואז רוב הכתיבה מיושרת ואחידה‪( .‬ומאושרת ‪ -‬אשורית)‬
 ‫היתרונות בכך הם רבים‪ ,‬ונזכיר כמה מהם ;‬
‫א‪ .‬אות המתחלת במשיכתה באלכסון קולמוס הרי היא גם תסתיים‬
‫באלכסון‪ ,‬מה שיגרום לה דיבוק לאות הקודמת לה מחמת אותו הסיום‬
‫האלכסוני‪.‬‬
‫ב‪ .‬אות הנצרכת לשלשה תגים של שעטנ'ז ג'ץ‪ ,‬הרי הגג של האות לא‬
‫יהיה ראוי לקבל שלשה תגים מחמת האלכסון של הנחת הקולמוס‬
‫ויהיו חלק מהתגים עומדים על צד האות (על פניה) ולא על גגה ולא‬
‫כך צריכים להיות מונחים התגים ונחשבים כאינם כי התגים הם כתר‬
‫לגג האות ולא כתוספת מן צדדי האותיות‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש פעמים שאות כמו יו'ד תהיה כל כך קצרה במשך גגה עד שלא‬
‫תיחשב לשיעור קולמוס כי תחילתה האלכסונית מונעת מגגה להיות‬
‫קולמוס וזה חיסרון הלכתי לאות ומכונה כתיבת משיט'ה ולא כתיבה‬
‫תמה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אות המתחלת אלכסון הווי אומר שהירידות של ירכי האותיות יהיה‬
‫מידי עבים כפי תנוחת היד כי הכלל הוא ברור עובי הירך הוא כפי‬
‫התחלת האות בהנחת הקולמוס‪.‬‬

‫דבר נוסף ;‬
‫ככל שתלחיץ את עצמך להגיע לתוצאה שווה של הכתיבה זה הדבר יביאך‬
‫לידי שאיפת שלימות שלילית וסתם תחליש את עצמך בחיפוש ודקדוק‬
‫סרק‪ ,‬לכן הנכון הוא ידיעת הכללים במח ויישומם לאט לאט‪.‬‬

‫ואלו הן ;‬
‫כשאתה כותב אות תמיד תדע לחלקה במח לחלקים וזה הווי סימנא‬
‫מילתא‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬סמן לעצמך במח כללים לכל אות מאיזה חלקים היא ואיך הוא כל‬
‫חלק‪ .‬כגון יו'ד העליונה של האל'ף נוגעת בתחילת שליש תחתון של וא'ו‬
‫האל'ף‪ ,‬יו'ד תחתונה בסוף שליש עליון‪ ,‬וזה יהיה לך ככלל ברור וכן שאר‬
‫האותיות יהיו בעיניך תמיד לחלקים‪ ,‬בשימת דגש על כל אות היכן מיקומו‬
‫של כל איבר ביחסי האות !!‬
‫אות שי"ן וכיוצא בה מהאותיות שמורכבות מכמה איברים‪ ,‬עשה סימן‬
‫במוחך מהו מרחק האיברים זה מזה‪ ,‬לדוגמא וא'ו שמאלי של שי"ן יורד‬
‫ומשתפע (מתעגל) קצת לימין ותחתיתו וחיבורו עם המושב הוא כנגד‬
‫החלל שבין ראש שמאלי לאמצעי‪( .‬כמוהו ממש היא גם אות סמ'ך לעניין‬
‫זאת נקודת המפגש‪).‬‬
‫וכן מרחקי הראשים זה מזה יהיו שווים‪ ,‬וי'ו ימינית של שי"ן תהיה רגלה‬
‫האלכסונית משוכה בשיעור אלכסוני עד כדי שסוף רגל ה‪-‬וי'ו תהיה מכוונת‬
‫כנגד קצה ראשה העליון של הוא'ו ההיא‪ ,‬וכמובן שהוי'ו הנ"ל לא תגיע‬
‫לשרטוט הכפול אלא כחצי קולמוס מרחק ממנו‪ ,‬כדי שהמושב ימשך אליה‬
‫באלכסון ועדיין לא תבלוט האות מתחת השרטוט הכפול‪.‬‬
‫(כל האותיות הם במדד של ‪ 6.5‬עובי קולמוס לכל שורה)‬
‫אות למ'ד כדוגמא‪ ,‬קצה התחתית השמאלי של העיקום בשמאל יהיה מכוון‬
‫כנגד אמצע גגה‪ ,‬וכן וי'ו שעל ראשה "תתחיל" את ראש הוי''ו באוויר‬
‫השמאלי כקולמוס לאחר גגה‪ ,‬כך כשתמשוך ותכתוב את ראשה של הוי'ו‬
‫יהיה מכוון סוף ראש הוי'ו בימינו כנגד קצה גגה השמאלי של למ'ד ואז‬
‫הירידה שווה תמיד ותהיה כאות וי'ו עומדת על גג האות בצורה ישרה‪.‬‬
‫וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד וכו'‪ ..‬ללמד על הכלל כולו יצא !!‬
‫לכן זהו בסיס לכל האותיות שיהיה כולם בחלקים מכוונים לפי כללי חלוקה‬
‫קבועים במוחך וזה סיבת אחידות הכתב !!‬

‫כלל גדול ; אל תנסה לעשות סלסולי כתב כל זמן שאין לך בסיס כתיבה‬
‫ישרה וקבועה הלכתית ע"פ הסימנים לעיל כל אות בחלקיה‪ ,‬כי הסלסולים‬
‫מונעים את אחידות הכתב ! (בשנים הראשונות)‪.‬‬
‫תצמד רק לספר אחד הלכתי מובהק לגבי צורות אותיות ולא לעשות ערבוב‬
‫כתבים‪ ,‬כי זה מכניס את דעותיך האישיות בתוך הכתב וגורם לשינויים‬
‫בצורת הכתב כשינויי מצב רוחך !!‬
‫שרטוט כפול עוזר מאוד לאחידות‪ ,‬רק שהקולמוס יהיה גם אחיד בעוביו‬
‫ובזווית שלו‪.‬‬
‫לעולם אל תקצע את חדות הקולמוס באמצע שורה רק בסופה לאחר‬
‫סיומה‪ ,‬בכל כתיבה עם שורות קצרות כגון ס"ת מזוזה ומגילה‪.‬‬
‫אבל בתפילין יהיה הקיצוע לפני מילה האחרונה של השורה כדי שתחילת‬
‫הבאה תהיה טובה כי העין קולטת את תחילת השורות שיהיו ביופיין ועוד‬
‫שלאחר קיצוע נעשה הקולמוס מושלם רק לאחר כתיבת מילה אחת כי‬
‫שיוף הקולמוס על הקלף יוצר לקולמוס אחיזה נכונה של חודו ונעשית אות‬
‫יפה‪ ,‬לכן תכתוב את אותה המילה האחרונה של השורה ותיכף בשורה‬
‫הבאה החדשה יהיה הקולמוס מוכן כפי מידתו הנכונה‪.‬‬

‫כשאתה כותב עם קיפולים‪ ,‬תהיה צמוד מילה מול מילה ואם התקדמת‬
‫או התרחקת‪( ,‬בפרט בתפילין בפרשת והיה אם שמוע של ראש בשורה‬
‫הראשונה שהיא צפופה‪ ,‬וכן בשורה האחרונה בפרשיות של ר"ת) תשיג‬
‫את עצמך בפער שאינו מורגש ולא במשיכת אותיות מוגזמות או‬
‫בהצטופפות פתאומית אלא שיהיה שוויון שווה בנטל של המרווחים ואז‬
‫יהיה מרווחים שווים בעין‪.‬‬
‫שורה שהיא מרווחת מאוד (כדוגמת חלק משורות המזוזה וכן בתפילין‬
‫ובפרט בשורות האחרונות של פרשיות תפילין ר"ת)‪ ,‬אל תמשוך האותיות‬
‫הרבה אלא תמשוך את הרווחים‪ ,‬כלומר בין המילים שיהיה כקולמוס וחצי‬
‫עד שתיים ולא כדי קולמוס בלבד‪ ,‬ובין האותיות של תוך מילה פחות מומלץ‬
‫לשחק כדי שלא תבוא לכדי הגזמה‪ ,‬אבל גם שם נגיעונת של עודף מרווח‬
‫ואז הכתב ישמור על אחידות !!‬

‫קוצי האותיות השמ אליים כדוגמת אל'ף‪ ,‬בי'ת‪ ,‬דל'ת‪ ,‬ה'א‪ ,‬וי'ו‪ ,‬וכו'‪..‬‬
‫תמיד שיהיו מעל השרטוט וקצת‪ ,‬לא מתחת לשרטוט כי כל תבנית האות‬
‫משתנית ע"י כן‪.‬‬
‫וכמובן ידוע שקולמוס עם כתיבה עבה זה מתכון לאיטיות הכתיבה וכן‬
‫מתכון לדיבוקים וכן לצפיפות מיותרת וגורמת הרבה הפסד יופי ומונעת‬
‫חופש פע ולה לשלימות האות‪( .‬בפרט באותיות אל'ף‪ ,‬צד'י‪ ,‬פ'ה‪ ,‬שי'ן‪ ,‬ושאר‬
‫אותיות מורכבות שעלולות ליצור גודש דיו ונזילות) וכן לענין צורת אות למ'ד‬
‫שהוי'ו שלה נעשה פחות מכשיעור וכן רגל הפנימית של אות ה'ה‪ ,‬ועוד‬
‫חסרונות למתבונן‪.‬‬
‫וכן להיפך‪ ,‬קולמוס בעובי דק מדי בעוביו גורם לכתב מרווח והרבה משיכת‬
‫אותיות‪.‬‬
‫לכן צריך להיות מידה אחידה בעובי הקולמוס‪ ,‬הגם שלא יהיה בעובי פחות‬
‫מששה קולמוסים לשורה (ששה משיכות פסים זה למעלה מזה במדרגה)‪,‬‬
‫מ"מ גם לא הרבה דק מעבר לזה‪ ,‬לכן המידה המומלצת היא ‪ 6.5‬קולמוסים‬
‫לשורה‪.‬‬
‫חוץ מכתב של פרשיות תפילין פצפון שמחמת דקות הכתב ראוי שיהיה ‪6‬‬
‫עוביי קולמוסים לשורה בדיוק כדי שיהיה עובי מסויים לאות ולא יהיה‬
‫ככתיבת עט בעלמא‪( .‬אך בזה גם צריך להיזהר כנ"ל לעניין צפיפות‬
‫ואותיות מורכבות)‪.‬‬

‫אם היה לך לעזר‪ ,‬היה לי לעונג‪.‬‬

‫ואם צריך ביאור‪ ,‬אשמח‪.‬‬

‫בהצלחה !!‬

‫• מאמר זה הינו אחד מתוך כ – ‪ 20‬מאמרים כוללים בתחום מקצוע‬

‫כתיבת הסת"ם בקובץ המכונה "לבלר אומן"‪.‬‬