‫פרק כ' פסוקים א'‪-‬י"ח‬

‫עשרת הדברות‬
 ‫פסוקים א'‪-‬ב'‬

‫ֹלהים‪ ,‬אֵּ ת כָּל‪ַ -‬ה ְדבָּ ִרים ָּהאֵּ לֶּ ה לֵּ אמֹר‪.‬‬
‫א ַוי ְַדבֵּ ר אֱ ִ‬

‫הדיבר הראשון‬

‫אתיָך ֵּמאֶּ ֶּרץ ִמ ְצ ַריִם ִמבֵּ ית עֲ בָּ ִדים‪"...‬‬

‫ֹלהיָך‪ ,‬אֲ ֶּשר הֹוצֵּ ִ‬
‫ב אָּ נֹכִ י יְהוָּה אֱ ֶּ‬

‫דיבר זה הוא פתיחה לכל הדברות האחרים‪ .‬דיבר זה שונה מהאחרים‪ :‬הוא אינו מצווה‪ ,‬ואינו אומר מה לעשות או לא לעשות פעולה כלשהי‪,‬‬
‫אלא הוא הצהרה בלבד‪.‬‬

‫לפנינו קושי‪ :‬מדוע אם כך רואים בפסוק זה דיבר‪ ,‬הרי הוא אינו מצווה או אוסר לעשות משהו בניגוד לדיברות האחרים?‬

‫פתרון לדוגמה (יש להיות פתוחים לעוד פרשנויות)‪ :‬אפשר לראות בהצהרה עצמה מצווה לעשות‪ :‬עליכם להאמין בה' שהוציא אתכם ממצרים‪ ,‬ומתוקף אמונה זו‬
‫תקיימו גם את שאר המצוות‪.‬‬
 ‫פסוקים ב'‪-‬ה'‬

‫הדיבר השני‬

‫ג ל ֹא‪ַ -‬תעֲ ֶּשה ְלָך פֶּ ֶּסל‪ְ ,‬וכָּל‪ְ -‬תמּונָּה‪ ,‬אֲ ֶּשר בַ ָּש ַמיִם ִמ ַמעַ ל‪ ,‬וַאֲ ֶּשר בָּ אָּ ֶּרץ ִמ ָּת ַחת‬ ‫עַ ל‪-‬פָּ נָּי‪=(.‬יחד איתי‪/‬במקומי)‬ ‫ֹלהים אֲ ֵּח ִרים‪,‬‬
‫ל ֹא‪-‬י ְִהיֶּה ְלָך אֱ ִ‬
‫ֹלהיָך‪ ,‬אֵּ ל ַקנָּא פֹ ֵּקד (=זוכר) עֲ ֹון (=חטאים) אָּ בֹת עַ ל‪-‬בָּ נִ ים‬
‫וַאֲ ֶּשר בַ ַמיִם‪ִ ,‬מ ַת ַחת לָּ אָּ ֶּרץ‪ .‬ד ל ֹא‪ִ -‬ת ְש ַתחֲ וֶּה לָּ ֶּהם‪ ,‬וְל ֹא ָּתעָּ ְב ֵּדם‪ :‬כִ י אָּ נֹכִ י יְהוָּה אֱ ֶּ‬
‫מידת הדין‬ ‫ֹותי‪.‬‬
‫ּולשֹ ְמ ֵּרי ִמ ְצ ָּ‬
‫עַ ל‪ִ -‬שלֵּ ִשים(נכדים) וְעַ ל‪ִ -‬רבֵּ ִעים(=נינים)‪ְ ,‬לשֹנְ אָּ י‪ .‬ה וְעֹ ֶּשה ֶּח ֶּסד‪ ,‬לַ אֲ לָּ ִפים ְלאֹ הֲ בַ י‪ְ ,‬‬

‫האב חוטא וצאצאיו נענשים אך מנגד‪ ,‬הגמול למאמינים מוטב לאלפי דורות‪ .‬ה' פועל בעולם לפי מידת הרחמים ‪.‬‬ ‫גמול לדורות‪:‬‬

‫מיזוג אמונות שונות בעת ובעונה אחת‪.‬‬ ‫דיבר זה אוסר פעמיים על סינקרטיזם‪:‬‬

‫• "על פני"‪ -‬יחד איתי‬

‫• איסור ליצור פסלים‪/‬תמונות המייצגים את האל‪.‬‬

 ‫פסוק ו'‬

‫דיבר שלישי‬

‫ֹלהיָך‪ ,‬לַ ָּשוְא‪ :‬כִ י ל ֹא ְינ ֶַּקה(=יסלח) יְהוָּה‪ ,‬אֵּ ת אֲ ֶּשר‪ִ -‬י ָּשא אֶּ ת‪ְ -‬שמֹו לַ ָּשוְא‪.‬‬
‫ו ל ֹא ִת ָּשא אֶּ ת‪ֵּ -‬שם‪-‬יְהוָּה אֱ ֶּ‬

‫לריק(סתם כך)‬ ‫לשקר‬

‫איסור שבועת שקר בשם ה' או אסור לומר שלא לצורך את שם ה'‪.‬‬
 ‫פסוקים ז'‪-‬י'‬

‫דיבר רביעי‪ :‬השבת‬

‫ֹלהיָך‪ :‬ל ֹא‪ַ -‬תעֲ ֶּשה כָּל‪-‬‬

‫יעי‪ַ --‬שבָּ ת‪ ,‬לַ יהוָּה אֱ ֶּ‬
‫ית כָּל‪ְ -‬מלַ אכְ ֶּתָך‪ .‬ט וְיֹום‪ַ ,‬ה ְש ִב ִ‬
‫ז זָּכֹור אֶּ ת‪-‬יֹום ַה ַשבָּ ת‪ְ ,‬ל ַק ְדשֹו‪ .‬ח ֵּש ֶּשת י ִָּמים ַתעֲ בֹד‪ ,‬וְעָּ ִש ָּ‬
‫ּוב ֶּה ְמ ֶּתָך‪ ,‬וְגֵּ ְרָך‪ ,‬אֲ ֶּשר ִב ְשעָּ ֶּריָך‪ .‬י כִ י ֵּש ֶּשת‪-‬י ִָּמים עָּ ָּשה יְהוָּה אֶּ ת‪ַ -‬ה ָּש ַמיִם וְאֶּ ת‪ָּ -‬האָּ ֶּרץ‪ ,‬אֶּ ת‪ַ -‬היָּם‬
‫ּוב ֶּתָך‪ ,‬עַ ְב ְדָך וַאֲ ָּמ ְתָך ְ‬
‫ּובנְ ָך ִ‬
‫ְמלָּ אכָּה אַ ָּתה ִ‬
‫(=הבדיל‪ ,‬ייחד)‪.‬‬ ‫יעי; עַ ל‪-‬כֵּן‪ ,‬בֵּ ַרְך יְהוָּה אֶּ ת‪-‬יֹום ַה ַשבָּ ת ַוי ְַק ְד ֵּשהּו‬
‫וְאֶּ ת‪-‬כָּל‪-‬אֲ ֶּשר‪-‬בָּ ם‪ַ ,‬ו ָּינַח‪ ,‬בַ יֹום ַה ְש ִב ִ‬

‫כל אדם מישראל מצטווה לשמור את השבת כדי לחקות את מעשה האלוהים בבריאה‪ .‬דיבר השבת מדגיש בדרכים שונות את שלמות הרעיון שביום השבת‪:‬‬

‫המספר הטיפולוגי ‪( 7‬הרומז על שלמות)מופיע פעמיים בשיבר זה‪:‬‬

‫פעם ראשונה כשמודגש שהשבת היא היום השביעי‪ ,‬ובפעם השנייה כאשר מונה המחוקק את הנחים בשבת‪:‬‬

‫אתה‪ ,‬בנך‪ ,‬בתך‪ ,‬עבדך‪ ,‬אמתך‪ ,‬בהמתך‪ ,‬גרך אשר בשעריך‪ .‬בכך מודגש גם השוויון בין כל הברואים ביום השבת‪ :‬כולם נחים‪ :‬אדונים‪ ,‬עבדים‪ ,‬בהמות‪.‬‬
 ‫פסוק י"א‬

‫דיבר חמישי‪ :‬כיבוד הורים‬

‫ֹתן לָּ ְך‪.‬‬

‫ֹלהיָך נ ֵּ‬
‫יא כַבֵּ ד אֶּ ת‪-‬אָּ ִביָך‪ ,‬וְאֶּ ת‪ִ -‬א ֶּמָך ְל ַמעַ ן‪ ,‬יַאֲ ִרכּון י ֶָּּמיָך‪ ,‬עַ ל ָּהאֲ ָּד ָּמה‪ ,‬אֲ ֶּשר‪-‬יְהוָּה אֱ ֶּ‬

‫הגמול לכיבוד הורים‪ :‬אריכות ימים‪ .‬ניתן לראות בגמול זה גמול אישי ואפשר לראות בו גמול קיבוצי לדורות‪ ,‬בזכות המילים "על האדמה אשר ה' אלוהיך נתן לך"‪.‬‬
‫האדמה ניתנה לכל העם יחדיו‪ ,‬ותילקח ממנו באופן קיבוצי (גלות)‪ ,‬אם לא יכבדו בני העם את הוריהם‪.‬‬
‫פסוק י"ב‬

‫דיבר שישי‪ :‬ל ֹא ִת ְרצָּ ח‬

‫שומר על קדושת החיים‪.‬‬

‫דיבר שביעי‪ :‬ל ֹא ִתנְ אָּ ף‬

‫ניאוף הוא קיום יחסי מין עם אישה הנשואה לגבר אחר‪-‬שמירה על חיי המשפחה‪.‬‬

‫דיבר שמיני‪ :‬ל ֹא ִתגְ נֹב‬

‫שמירה על הרכוש‪.‬‬

‫דיבר תשיעי‪ :‬ל ֹא‪ַ -‬תעֲ נֶּה ְב ֵּרעֲ ָך עֵּ ד ָּש ֶּקר‪.‬‬
‫איסור להעיד עדות שקר בבית משפט‪.‬‬
 ‫פסוק י"ג‬

‫דיבר עשירי‪ :‬ל ֹא ַת ְחמֹד‪ ,‬בֵּ ית ֵּרעֶּ ָך; ל ֹא‪ַ -‬ת ְחמֹד אֵּ ֶּשת ֵּרעֶּ ָך‪ ,‬וְעַ ְבדֹו וַאֲ ָּמתֹו וְשֹורֹו וַחֲ מֹרֹו‪ְ ,‬וכֹל‪ ,‬אֲ ֶּשר ְל ֵּרעֶּ ָך‪.‬‬

‫לחמוד פירושו לרצות בלב דבר השייך לאחר‪ ,‬כמו בית או רכוש אחר (אישה‪ ,‬עבד‪ ,‬בהמות וכו')‪.‬‬
‫האישה נמנית כאם עם הרכוש‪ ,‬ואפילו לא בראש הרשימה‪.‬‬
‫בדיבר זה שני קשיים‪:‬‬
‫איך אפשר לצוות על הלב לא לחמוד‪ ,‬הרי רגש ומחשבה הם בלתי רצוניים?‬ ‫‪.1‬‬
‫פתרון אפשרי (תהיו פתוחים לעוד פרשנויות)‪ -‬אפשר לאמן את המחשבה מילדות עד שהאדם מתרגל לא לחמוד‪.‬‬
‫מדוע מצווה המחוקק המקראי לא לחמוד‪ ,‬הרי מחשבה בלבד אינה גורמת נזק?‬ ‫‪.2‬‬
‫פתרון אפשרי (תהיו פתוחים לעוד פרשנויות)‪ -‬רש"י אומר‪" ,‬הלב והעיניים הם מרגלים לגוף ומסרסים לו את העבירה"‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬כלומר אם מביטים ואחר כך חומדים את מה שלא שלכם‪ ,‬עלולים להגיע לתכנונים כיצד לגזול את הדבר שחומדים‪ ,‬ואז זה כבר פשע‪ .‬לכן‬
‫הפתרון המקובל לקושי זה הוא שהתורה אוסרת רק לחשוב מחשבות פליליות‪ ,‬מחשבות המביאות לעשיית דבר פשע‪.‬‬
 ‫השוואה בין עשרת הדברות בשמות ובדברים‬

‫שלושה הבדלים מרכזיים קיימים בין עשרת הדברות בשמות‪ ,‬פרק כ'‪ ,‬פסוקים א'‪-‬י"ד לבין עשרת הדברות בספר דברים‪ ,‬פרק ה'‪ ,‬פסוקים ו'‪-‬י"ח‪.‬‬

‫דברים ה'‬ ‫שמות כ'‬ ‫דיבר‬

‫ׁשָ מֹור ֶאת‪-‬יֹום הַ שַ בָ ת ל ְַק ְדׁשֹו כַאֲ ׁשֶ ר צִ ּוְ ָך יְהוָה‬
‫ית כָל‪ְ -‬מלַאכְ ֶתָך‪ .‬יג וְ יֹום‬ ‫אֱ ֹלהֶ יָך‪ .‬יב ׁשֵׁ ׁשֶ ת י ִָמים ַת ֲעבֹד וְ עָ ִש ָ‬
‫הַ ְשבִ יעִ י ׁשַ בָ ת לַיהוָה אֱ ֹלהֶ יָך ל ֹא ַתעֲשֶ ה כָל‪ְ -‬מלָאכָה ַא ָתה‬
‫ׁשֹורָך וַחֲ מ ְֹרָך וְ כָל‪-‬בְ הֶ ְמ ֶתָך וְ ג ְֵׁרָך‬
‫ּובִ נְָך‪ּ-‬ובִ ֶתָך וְ עַ בְ ְדָך‪-‬וַאֲ מָ ֶתָך וְ ְ‬
‫אֲ ׁשֶ ר בִ ְׁשעָ ֶריָך לְמַ עַ ן יָנּוחַ עַ בְ ְדָך וַאֲ מָ ְתָך כָמֹוָך‪ .‬יד וְ ָזכ ְַר ָת כִ י‬
‫ִית בְ ֶא ֶרץ ִמצְ ַריִם ַויֹצִ אֲ ָך יְהוָה אֱ ֹלהֶ יָך ִמשָ ם בְ יָד חֲ ז ָָקה‬ ‫עֶ בֶ ד הָ י ָ‬
‫ּובִ זְ רֹעַ נְטּויָה עַ ל‪-‬כֵׁן צִ ּוְ ָך יְהוָה אֱ ֹלהֶ יָך ַלעֲשֹות ֶאת‪-‬יֹום הַ שַ בָ ת‪.‬‬
‫נימוק מוסרי‪-‬סוציאלי‪ :‬דאגה לחלשים‪ ,‬שיוויון‪.‬‬
‫כַבֵׁ ד ֶאת‪ָ -‬אבִ יָך וְ ֶאת‪ִ -‬אמֶ ָך כַאֲ ׁשֶ ר צִ ּוְ ָך יְהוָה אֱ ֹלהֶ יָך לְמַ עַ ן‬
‫יַאֲ ִריכֻן יָמֶ יָך ּולְמַ עַ ן יִיטַ ב לְָך עַ ל הָ אֲ דָ מָ ה אֲ ׁשֶ ר‪-‬יְהוָה אֱ ֹלהֶ יָך‬
‫נ ֵֹׁתן לְָך‪ .‬האדם במרכז‪ ,‬דאגה לחיים טובים לא רק‬
‫ארוכים‬
‫וְ ל ֹא ַת ְחמֹד ֵׁאׁשֶ ת ֵׁרעֶ ָך וְ ל ֹא ִת ְת ַאּוֶה בֵׁ ית ֵׁרעֶ ָך שָ דֵׁ הּו וְ עַ בְ דֹו‬
‫וַאֲ מָ תֹו ׁשֹורֹו וַחֲ מֹרֹו וְ כֹל אֲ ׁשֶ ר ל ְֵׁרעֶ ָך‪.‬‬
‫האישה נזכרת בראש הרשימה‪ :‬שיפור במעמד האישה‪.‬‬
‫מספר‬
‫ית‬
‫זָכֹור ֶאת‪-‬יֹום הַ שַ בָ ת‪ ,‬ל ְַק ְדׁשֹו‪ .‬ח ׁשֵׁ ׁשֶ ת י ִָמים ַת ֲעבֹד‪ ,‬וְ עָ ִש ָ‬ ‫‪4‬‬
‫כָל‪ְ -‬מלַאכְ ֶתָך‪ .‬ט וְ יֹום‪ ,‬הַ ְשבִ יעִ י‪ׁ--‬שַ בָ ת‪ ,‬לַיהוָה אֱ ֹלהֶ יָך‪ :‬ל ֹא‪-‬‬
‫ַתעֲשֶ ה כָל‪ְ -‬מלָאכָה ַא ָתה ּובִ נְָך ּובִ ֶתָך‪ ,‬עַ בְ ְדָך וַאֲ מָ ְתָך ּובְ הֶ ְמ ֶתָך‪,‬‬
‫וְ ג ְֵׁרָך‪ ,‬אֲ ׁשֶ ר בִ ְׁשעָ ֶריָך‪ .‬י כִ י ׁשֵׁ ׁשֶ ת‪-‬י ִָמים עָ שָ ה יְהוָה ֶאת‪-‬הַ שָ מַ ִים‬
‫וְ ֶאת‪-‬הָ ָא ֶרץ‪ֶ ,‬את‪-‬הַ יָם וְ ֶאת‪-‬כָל‪-‬אֲ ׁשֶ ר‪-‬בָ ם‪ַ ,‬ו ָינַח‪ ,‬בַ יֹום הַ ְשבִ יעִ י;‬
‫עַ ל‪-‬כֵׁן‪ ,‬בֵׁ ַרְך יְהוָה ֶאת‪-‬יֹום הַ שַ בָ ת‪ַ --‬וי ְַק ְדׁשֵׁ הּו‪.‬‬
‫נימוק דתי‬
‫כַבֵׁ ד ֶאת‪ָ -‬אבִ יָך וְ ֶאת‪ִ -‬אמֶ ָך לְמַ עַ ן יַאֲ ִרכּון יָמֶ יָך עַ ל הָ אֲ דָ מָ ה‬ ‫‪5‬‬
‫אֲ ׁשֶ ר‪-‬יְהוָה אֱ ֹלהֶ יָך נ ֵֹׁתן לְָך‪.‬‬
‫ל ֹא ַת ְחמֹד בֵׁ ית ֵׁרעֶ ָך ל ֹא‪ַ -‬ת ְחמֹד ֵׁאׁשֶ ת ֵׁרעֶ ָך וְ עַ בְ דֹו וַאֲ מָ תֹו‬ ‫‪10‬‬
‫וְ ׁשֹורֹו וַחֲ מֹרֹו וְ כֹל אֲ ׁשֶ ר ל ְֵׁרעֶ ָך‪.‬‬
 ‫פסוקים י"ד‪-‬י"ח‬

‫יד ְוכָּל‪ָּ -‬העָּ ם ר ִֹאים אֶּ ת‪ַ -‬הקֹוֹלת וְאֶּ ת‪ַ -‬הלַ ִפ ִידם‪ ,‬וְאֵּ ת קֹול ַהשֹ פָּ ר‪ ,‬וְאֶּ ת‪ָּ -‬ה ָּהר‪ ,‬עָּ ֵּשן; ַוי ְַרא ָּהעָּ ם ַו ָּינֻעּו‪ַ ,‬ויַעַ ְמדּו ֵּמ ָּרחֹ ק‪.‬‬

‫קושי‪ :‬איך אפשר לראות קולות?‬

‫ֹלהים‪ ,‬פֶּ ן‪-‬נָּמּות‪.‬‬

‫ֹשה‪ַ ,‬דבֵּ ר‪-‬אַ ָּתה ִע ָּמנּו‪ ,‬וְנִ ְש ָּמעָּ ה; וְאַ ל‪-‬י ְַדבֵּ ר ִע ָּמנּו אֱ ִ‬
‫ֹאמרּו‪ ,‬אֶּ ל‪-‬מ ֶּ‬
‫טו וַי ְ‬

‫בנ"י מבקשים ממשה שיתווך בינם לבין ה'‪.‬‬

‫ֹלהים; ּובַ עֲ בּור‪ִ ,‬ת ְהיֶּה י ְִראָּ תֹו עַ ל‪ְ -‬פנֵּיכֶּם ְל ִב ְל ִתי‬
‫יראוּ(=תפחדו)‪ ,‬כִ י ְלבַ עֲ בּור נַּסֹות אֶּ ְתכֶּם‪ ,‬בָּ א ָּהאֱ ִ‬
‫ֹשה אֶּ ל‪ָּ -‬העָּ ם‪ ,‬אַ ל‪ִ -‬ת ָּ‬
‫ֹאמר מ ֶּ‬
‫טז וַי ֶּ‬
‫טאּו(=באמצעות ההתגלות ה' רוצה לנסות לבחון אותם‪ ,‬אם יהיו מוכנים לקבל את שלטונו עליהם)‪.‬‬
‫ֶּתחֱ ָּ‬

‫משה שוב מגלה מנהיגות במיטבה‪ ,‬הוא מרגיע את העם בשעת לחץ ומצוקה‪.‬‬

‫ֹלהים‪.‬‬
‫ֹשה נִ גַ ש אֶּ ל‪ָּ -‬העֲ ָּרפֶּ ל‪ ,‬אֲ ֶּשר‪ָּ -‬שם ָּהאֱ ִ‬
‫יז ַויַעֲ מֹד ָּהעָּ ם‪ֵּ ,‬מ ָּרחֹ ק; ּומ ֶּ‬

‫העם מתרחק ומשה ניגש אל ההר כדי לקבל מצוות נוספות‪ .‬בדברים‪ ,‬פרק ה' נראה שה' נענה לבקשתם‪ ,‬שמשה יהיה מתווך בינו לבינם‪.‬‬

‫מכאן נקבע העיקרון שדברי ה' אל עמו יועברו מעתה באמצעות נביא‪/‬שליח‪ .‬לפנינו סיפור אטיולוגי המסביר מדוע ה' לא מתגלה ישירות לעם‪.‬‬