‫אופי וארגון הבדלים אינדיבידואלים בפונקציות אקזקיוטיביות‪ :‬ארבע הבדלים עיקריים‬

‫פונקציות אקזקיוטיביות (‪ EFs‬הערה שלי – בארץ המינוח המקובל הוא "פונקציות ניהוליות‪ , ..‬מערך‬
‫של תהליכי בקרה שמטרתם כללית היא הסדרת מחשבות והתנהגויות של אנשים‪ ,‬הפכן לאחרונה‬
‫לנושא מחקר פופולארי וונחקרות בתת דיסציפלינות רבות של מדע הפסיכולוגיה‪ .‬מאמר זה מסכם את‬
‫מחקר ה ‪ EF‬שקבוצנו ביצעה על מנת להבין את אופי ההבדלים האינדיבידואלים ב‪ EF‬ואת בסיסם‬
‫הקוגניטיבי והביולוגי‪ .‬בהקשר של המסגרת התיאורטית החדשה אשר פיתחנו (המסגרת התיאורטית‬
‫של אחדוד‪/‬שונות) ‪ ,‬תיארנו ארבע מסקנות כלליות שהתגבשו‪ .‬בעיקר‪ ,‬טעננו שהבדלים אינדיבידואלים‬
‫ב ‪ , EF‬כפי שנמדדו במשימות מעבדתיות פשוטות א) הראו גם שונות וגם אחדות (פונקיות ניהוליות‬
‫שונות מתואמות אך נפרדות) ב) משקפות תרומה גנטית ממשית‪ )3 ,‬קשורות למגוון תופעות קליניות‬
‫וחברתיות ו ד) מראות יציבות התפתחותית מסויימת‪.‬‬

‫מילות מפתח פונקציות ניהוליות‪ ,‬ויסות עצמי‪ ,‬הבדלים אינדיבידואלים‪ ,‬גנטיקה התנהגותית‬

‫אנשים שונים במידה רבה‪ ,‬ביכולתם להסדיר את מחשבותיהם ואת התנהגותם‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫חלק מהאנשים יכולים להתנגד לפיתוי לאכול עוגת שוקולד‪ ,‬וחלקם אינו יכול לעשות זאת גם‬
‫אם הוא בדיאטה ויודע שעליו להימנע ממזון עתיר קלוריות‪ .‬מדוע אנשים שונים ביכותם‬
‫לשלוט באימפולסים ובדחפים שלהם? מהו הבסיס הביולוגי והקוגנטיבי להבדלים אלו?‬
‫אלו השאלות המרכזיות שכיוונו אותנו במחקר על ‪ .EF‬מערך של תהליכי בקרה כלליים‬
‫המקושרים לרוב לקורטקס הפרה‪-‬פרונטלי במח‪ ,‬המסדיר את הדינמיקה של הקוגניציה‬
‫והפעולה האנושית‪ .‬חשוב לחקור ‪ EF‬כיוון שהן רכיב ליבה של יכולות שליטה עצמית ושל‬
‫ויסות עצמי ("כח רצון")‪ ,‬שנמצא שיש להן השלכות נרחבות ויחודיות על חיי היומיום (‪Mischel‬‬
‫‪.).)et al 2011 Moffitt et al., 2011‬‬
‫מאז המחקר המקורי שלנו (‪ ,),)Miyake et al., 2000‬למדנו הרבה על הבדלים‬
‫אינדיבידואלים ב ‪ .EF‬במאמר זה אנו מציגים את מה שלמדנו עד עכשיו בצורה של ארבע‬
‫מסקנות כלליות‪ .‬לפני שנעשה זאת‪ ,‬נסביר את גישתנו‪.‬‬
‫הערכה של הבדלים אינדיבידואלים ב ‪.EF‬‬
‫מאתגר לחקור ‪ .EF‬נושא זה הנו לא רק חמקמק להגדרה (‪ ,)Jurado & Rosselli, 2007‬אלא‬
‫גם קשה למדידה‪ .‬למרות שיש מספר סיבות לקושי זה במדידה (‪,,)Miyake et al., 2000‬‬
‫מוסכם שהבעיה המכבידה ביותר היא בעיית זיהום המשימה ‪ .task-impurity‬מכיוון שכל ‪EF‬‬
‫שאליה אנו מתכוונים צריכה להופיע בתוך קונטקס ספציפי של משימה‪ ,‬כך של ‪ EF‬שאליה‬
‫אנו מתכוונים יהיה משהו לפעול עליו‪ ,‬הרי שכל ציון שיגזר מתוך משימת ה ‪ ,EF‬נאמר‬
‫המשימה הידועה של סטרופ (‪ ,)STROOP‬קרי לשיים את צבע הדיו של מילה צבעונית‪ ,‬נאמר‬
‫המילה "ירוק" כאשר צבע המילה ומשמעותה אינם תואמים ( ‪ ,) GREEN‬בהכרח יכללו שונות‬
‫סיסטמטית המשוייכת לתהליכים שאינם ‪ ,EF‬שקשורים לקונטקס של המשימה הספציפית‬
‫(עיבוד צבע‪ ,‬מהירות הגייה של מילים)‪ .‬לרוע המזל‪ ,‬השונות העקבית של הגורמים שאינם‬
‫‪ ,EF‬וטעות המדידה שלהם (רעש רנדומלי בתוך המידע) הנה ניכרת‪ ,‬ומקשה עלינו למדוד את‬
‫השונות של ה ‪ EF‬שהיא הדבר המרכזי שמעניין אותנו‪.‬‬
‫על מנת לצמצם את בעיית זיהום המשימה ‪, Problem task-impurity‬השתמשנו בגישה של‬
‫משתנה סמוי‪ .‬בגישה זו‪ ,‬האדם בוחר משימות לדוגמה ( ‪ ,‬ארכיטיפ ‪ ,‬דוגמה= ‪)EXEMPLAR‬‬
 ‫רבות‪ ,‬שנראות שונות על פני השטח אבל עדיין לוכדות את יכולת המטרה‪ .‬אם המשימות‬
‫לדוגמה נבחרות כך שהן מכילות שונות עקבית מעטה שקשורה למשימות שאינן ‪ ,EF‬הרי‬
‫שאפשר לגזור סטטיסטית את המשותף למשימות אלו (כשמשתמשים בטכניות סטטיסטיות‬
‫של משתנים מרובים כמו ניתוח גורמים מגבה ( ‪ )CONFIRMATORY FACTOR ANALYSIS‬או‬
‫מידול מבני של משוואה ‪ ,STRUCTUAL EQUATION MODELING‬ושימוש בשונות הסמויה‬
‫ה"נקיה" הנותרת – כאומדן ל ‪.EF‬‬
‫המחקר שלנו התמקד מלכתחילה בשלשה ‪" .EF‬עדכון" ‪ ,UPDATING‬בקרה מתמדת והוספה‬
‫או גריעה מהירה של רכיבים בזכרון העבודה‪" .‬שינוי" ‪ SHIFTING‬לעבור באופן גמיש בין‬
‫משימות‪ ,‬ו"עכבה" ‪ – INHIBITION‬דיכוי מכוון של תגובות דומיננטיות או מובילות‪.‬‬
‫אילוסטרציה של חלק מהמשימות בהן השתמשנו כדי לתפוס את אותן ‪ – EF‬מופיעה בתמונה‬
‫‪ .1‬למרות שיש ‪ EF‬אחרות (לדוגמה ביצוע משימות כפולות ‪ ) DOUBLE TASKING‬ורמות‬
‫שונות של ניתוח שניתן להצדיק ולחקור‪ ,‬הרי שה ‪ EF‬הללו (עדכון‪ ,‬שינוי‪ ,‬ועכבה) סיפקו‬
‫תובנות מועילות על טבעם ומבנם של הבדלים אינדיבידואלים ב ‪.EF‬‬

‫אילוסטרציה סכמטית של שלוש משימות ‪ EF‬ששימשו בסוללת מבחני ה ‪ EF‬הנוכחית‪ .‬במשימת זכרון האותיות (דוגמה למשימת "עדכון"‬
‫‪) UPDATING‬מוצגת לנבדקים סדרה של אותיות קונסוננטיות בכל פעם‪ ,‬והם נדרשים לדווח על שלוש האותיות האחרונות לאחר שהצגת‬
‫רצף האותיות מסתיימת‪ .‬כדי להבטיח שהנבדקים מעדכנים בקביעות את הרכיבים בזכרון העבודה שלהםהם נדרשים לאמר בקול רם מהן‬
‫שלוש האותיות האחרונות לאחר כל אות (שנוספה‪ .)...‬המשתנה התלוי הוא מידת הדיוק של האותיות הנזכרות בסוף‪.‬‬

‫משימת הצבע‪ -‬צורה (דוגמה ל " שינוי" ‪ ,) SHIFTING‬הנבדקים נחשפים בתחילה לאות רמז ‪ ( LETTER CUE‬או ‪ C‬או ‪, S‬המאותתות‬
‫הראשונה ל"‪ COLOR‬והשניה ל ‪ )SHAPE‬ואז‪ ,‬בהתאם לאות ‪ ,‬הם מסווגים את גירוי המטרה המוצג זמן קצר לאחר מכן במונחים של צבע‬
‫(ירוק או אדום) או צורה (עיגול או משולש) (כנראה בהתאם לאות שהוצג קודם לכן ) ‪ ,‬בעזרת לחיצה על הכפתור המתאים בלוח‬
‫הכפתורים‪ .‬המשתנה התלוי הוא עלות השינוי ‪ , switch cost‬כלומר‪ ,‬ההבדל במהירות התגובה בין תנאי השינוי ‪ SHIFT‬לתנאי החזרה‬
‫‪.REPEAT‬‬

‫במשימת האנטי‪-‬תנועת עיניים סקאדית‪( antisaccade ,‬דוגמה ל"עכבה")‪ ,‬הנבדקים מתמקדים בתחילה על הצלב במרכז‪ .‬כשהבזק מהיר‬
‫מופיע‪ ,‬הם נדרשים להתעלם ממנו‪ ,‬ובמקום להסיט את מבטם לעבר הצד השני של המסך‪ ,‬כך שיוכלו לזהות באופן נכון ולדווח‪ ,‬על כיוון‬
‫תנועתו של חץ שמוצג שם‪ .‬המשתנה התלוי הוא פרופורציית החיצים שכיוון תנועתם דווח באופן מדויק‪ .‬נתונים פרוצדורלים נוספים של‬
‫משימות אלו והפרטים לגבי מדידות ‪ EF‬אחרות בהן השתמשנו ניתנים ב )‪..Friedman et al. (2008‬‬
 ‫תמונה ‪ .2‬שתי דרכים משלימות ליצוג של אחדות ושוני של פונקציות ניהוליות ‪ ,) )EF‬שנלקחו בהתאמה מתוך מתוצאות ניתוח הגורמים‬
‫המאושש המדווח ב );‪( Friedman et al. (2011‬שמות המשימות מופיעים באופן מקוצר)‪ .‬המספרים על החיצים הם הנם הטענת‬
‫גורמים מנורמלת (ערך ש נע בין ‪ 1-‬ל ‪1‬המציין את המידה בה המשימה האינדיבידואלית מנובאת על ידי המשתנה הסמוי)‪ ,‬והערכים מתחת‬
‫לחיצים הקטנים מייצגים את השונוית שנותרו ‪( RESIDUAL VARIANCES‬השונות במשימות שאינה מוסברת על ידי המשתנים הסמויים של ה‬
‫‪ .)EF‬בחלק העליון ‪ a‬מודגמת האחדות והשונות ב ‪EF‬ים‪ ,‬בכך שהוא מראה איך שלושת הסוגים של ה ‪( EF‬עדכון‪ ,‬שינוי ועכבה) נמצאים‬
‫במתאם גבוה האחד עם השני (אחדות) ‪ ,‬אבל עדיין נפרדים (בכך שהקורלציה רחוקה מלהיות מלאה ‪ .1.0‬זו הייתה הדרך בו מחקרנו בדק‬
‫בתחילה הבדלים אינדיבידואלים ב )‪ ..EF. (e.g., Miyake et al., 2000‬החלק השני ‪ b‬מדגים את האחדות והשונות בדרך יותר‬
‫עקבית עם מסגרת ההתיחסות של אחדות‪/‬שונות שאנחנו פיתחנו‪ .‬ניתן לראות שם יש שם גורם סמוי משותף של ‪ . EF‬שמוטען על ידי כל‬
‫תשע משחמות ה ‪( EF‬אחדות)‪ ,‬כמו גם שני גורמים סמויים הנמצאים יחד "באותו קן" (‪ ,)NESTED‬בהם משימות העדכון והשינוי‪ ,‬מייצרות‬
‫הטענה בהתאמה (שונות) ‪ .‬מכיוון שהשונות המשותפת של ה ‪ EF‬נמצאת מתואמת בצורה מושלמת עם המשתנה הסמוי של "עכבה"‬
‫‪ ,INHIBITION‬הרי שבתמונה לא מופיע אף גורם הספציפי ל"עכבה" ‪.‬‬

‫מקרא‪:‬‬

‫‪Letter = letter memory, Keep = keep track, S2back = Spatial 2-back, Color = color-shape, Number = number- .‬‬
‫‪letter, Category = category-switch, Antisac = antisaccade, and Stop = stop-signal (for details about these tasks,‬‬
‫)‪.see Friedman et al., 2008‬‬

‫ארבע מסקנות כלליות על הבדלים אינדיבידואלים ב ‪EF‬‬

‫אחדות ושוני‬
‫המסקנה הראשונה היא כי הבדלים אינדיבידואלים ב ‪ ,EF‬מראים הן אחזות ‪ UNITY‬והן שוני‬
‫‪ ,DIVERSITY‬הערה שהוצעה לראשונה בידי )‪ .Teuber (1972‬כך‪ EF ,‬שונות נמצאות במתאם אחת עם‬
‫השניה‪ ,‬כלומר קשורות ליכולת משותפת שנמצאת בבסיסן (אחדות) אך הן מראות מידה של נפרדות‬
‫‪ .DIVERSIRY‬דפוס זה מופיע בציור ‪ ,2A‬עם מידע ממדגם גדול של תאומים‬

‫( ‪ ,)Friedman, Miyake, Robinson, & Hewitt, 2011‬המתאם בין השונות הסמויה של שלוש‬
‫ה ‪ EF‬ברור אך רחוק מלהיות מושלם (‪ .)i.e., 1.0‬דפוס כללי כזה של אחדות ושוני נמצא‬
‫במדגמים אחרים כמו למשל טרום מתבגרים ( ‪,)e.g., Rose, Feldman, & Jankowski, 2011‬‬
‫( ‪ ,)e.g., Vaughan & Giovanello, 2010‬למרות שרק משתנה‬ ‫ומבוגרים אחרים‬
‫מאחד בודד יכול להיות נוכח בילדים עד גיל ‪PRESCHOOL CHILDREN. (e.g., Wiebe, Espy, 6‬‬
‫)‪ .& Charak, 2008‬השוני ב ‪ EF‬נתמך בהמשך על ידי תצפיות ששלושת ה ‪EF‬קשורות באופן‬
‫שונה למדידות אחרות‪ ,‬כמו מבחנים נוירופסיכולוגים מאוד מוכרים של תפקוד האונה‬
‫הפרונטלית‪ )Miyake et al., 2000( .‬ו ‪.)IQ Friedman) et al., 2006‬‬

‫מכיוון שעבודתנו התמקדה מלכתחילה על האופן בו שלוש ה ‪ EF‬קשורים ‪ RELATED‬אחד‬

‫לשני ולמדידות נוספות המעניינות אותנו של הבדלים אינדיבידואלים‪ ,‬מטרתנו שונתה‬
‫לאחרונה לציין במדויק את הבסיס התומך הקוגניטיבי והביולוגי של אחדות ושינוי באופן יותר‬
‫ישיר‪ .‬בציור ‪ 3‬מודגמת מסגרת התייחסות חדשה המשקפת את השינוי העדכני במטרות‬
‫המחקר‪ .‬ניתן לפרק כל יכולת ‪"( EF‬עדכון" לדוגמה) ‪,‬לחלק המשותף בין כל שלוש ה ‪ ,EF‬או‬
‫"אחדות" ( המכונה ‪ ,""COMMON EF‬ולחלק ייחודי לאותה יכולת ספציפית‪ ,‬או "שוני"‬
‫( לדוגמה – "יכולת ספציפית ל"עדכון"‪ .‬במקום האלמנטים בצד השמאלי של המשוואה‬
‫המשקפים השפעות מעורבות הן מאחדות והן משוני (עדכון‪ ,‬שינוי ועכבה)‪ ,‬הרי שמסגרת‬
‫ההתייחסות של אחדות‪/‬שוני מתמקדת באלמנטים של הצד הימני‪ ,‬שאלי ממפים באופן ברור‬
‫יותר את התהליכים הקוגניטיבים שבבסיס‪ :‬יכולת ניהולית משותפת‪ ,‬ספציפיות לעדכון‪,‬‬
‫ולספציפית לשינוי‪.‬‬

‫)‪ ,processes (3, updatingspecific, and shifting-specific abilities‬ושואפים לייחד את מה‬

‫שנמצא בבסיסם‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ציור ‪ .3‬ייצוג סכמטי של אחדות ושינוי של שלוש פונקציות ניהוליות ( ‪ .) EFs‬כל פונקציה ניהולית‪ ,‬לדוגמה "עדכון"‬
‫הנה בפועל שילוב של המשותף לכל שלוש הפונקציות הניהוליות ( ‪ ,)common EF‬ושל הייחודי לאותה פונקציה‬
‫ניהולית (לדוגמה‪ :‬יכולת ספציפית ל"עדכון")‪ .‬למרות שבתחילה מחקרנו התמקד בשלושת סוגי הפונקציות‬
‫הניהוליות (הצד השמאלי של המשוואה) ואיך הן קשורות למדידות פסיכולוגיות שבמוקד העניין‪ ,‬הרי שמסגרת‬
‫ההתייחסות של אחדות‪/‬שינוי שאנו מפתחים‪ ,‬מתמקדת בצד הימני של המשוואה (יכולת ניהולית משותפת‪ ,‬יכולת‬
‫ספציפיות לעדכון‪ ,‬ויכולת ספציפית לשינוי) כך שאנו יכולים לציין בפירוט‪ ,‬בצורה ישירה יותר‪ ,‬את הבסיס‬
‫הקוגניטיבי והביולוגי של האח‪/‬דות והשינוי בפונקציות ניהוליות‪ .‬בציור זה נעדר הרכיב הספציפי ל"עכבה "‪ ,‬משום‬
‫שמצאנו שוב ושוב שכאשר אנו לוקחים את הגורם המשותף לשלוש היכולות הניהוליות‪ ,‬לא נותרת שונות ייחודית‬
‫לאותו רכיב‪ ,‬נקודה המודגמת בתרשים ‪ 2b‬בנתונים ממדגם תאום גדול יותר( ‪)Friedman et al.,2011‬‬
‫דרך חדשה זו לבחינת הבדלים אינדיבידואלים ב ‪ EF‬הנה עדיין בפיתוח אבל כבר ניפקה כמה‬
‫תגליות מעניינות‪ .‬למשל‪ ,‬אחרי שלוקחים בחשבון את ה"אחדות" (יכולת ניהולית משותפת‪,‬‬
‫‪ , ) ""COMMON EF‬לא נשארת שונות ייחודית ל"עכבה" ‪inhibition (Friedman et al., 2008,‬‬
‫)‪ .,2011‬מכאן היעדרו של הגורם הספציפי ל"עכבה" בציור מספר ‪ .3‬באופן שונה גורם‬
‫ה"עכבה" נמצא במתאם וירטואלי מושלם עם היכולת הניהולית המשותפת ‪ ,common EF‬כך‬
‫שלא נשארת שונות ספציפית ל"עכבה"‪ .‬ממצא זה‪ ,‬שוחזר על ידנו בשני מדגמים בלתי‬
‫תלויים של סטודנטים ‪ ,‬מודגם בציור ‪.2b‬תגלית נוספת‪ ,‬שתודגם לאחר מכן‪ ,‬היא שהרכיב‬
‫‪ , common EF‬והרכיב הספציפי ל"שוני" ‪ ,shifting-specific component‬מראים‬ ‫של‬
‫לעיתים דפוסים מנוגדים של קורלציה עם מדדים אחרים‪ ,‬וכך מרמזים על האופי רב השטחות‬
‫של היכולת "שינוי" (יציבות לעומת גמישות) אשר מוצעת בספרות המחקרית ( ‪Goschke,‬‬
‫‪ .) 2000‬על ידי שימוש בממצאים אלו כרמזים‪ ,‬אנו מפתחים השערות לגבי איזו יכולת‬
‫ספציפית מקושרת לכל רכיב ‪. EF‬‬

‫לפי התפיסה העדכנית‪,‬יכולת ניהולית משותפת ( ‪ )COMMON EF‬עוסקת ביכולתו של אדם‬

‫לשמר אקטיבית מידע מכוון מטרה ולתחזק משימות מטרה‪ ,‬ולהשתמש במידע זה כדי‬
‫להטות ביעילות תהליכי עיבוד מסדר נמוך‪ .‬היכולת הבסיסית הזו נחוצה לשלוש הפונקציות‬
‫הניהוליות שבמחקר והוצעה גם כדרישת‪-‬מפתח בעיכוב תגובה (( ‪. Munakata et al., 2011‬‬
‫בניגוד לכך‪ ,‬אנו משערים שהרכיב הספציפי ל"שינוי" משקף גמישות‪-‬קלות מעבר לייצוג של‬
‫סט משימות חדש‪ .‬נכון להיום‪ ,‬אנו פחות בטוחים מה תרומתו של הרכיב הספציפי ל"עדכון"‪,‬‬
‫אבל שני מכניזמים מתחרים הם ‪ )1‬קבלת מידע יעילה ו‪ )2‬שליפה מבוקרת מהזכרון ארוך‬
‫הטווח‪.‬‬

‫תרומות גנטיות משמעותיות‬

‫המסקנה השנייה היא שהבדלים אינדיבידואליים ב‪ EFs-‬משקפים תרומות גנטיות משמעותיות‬

‫ברמת המשתנים הסמויים ( ‪ .) .)Friedman et al., 2008‬כפי שנהוג לעשות בניתוחים גנטיים‬
‫התנהגותיים‪ ,‬השתמשנו בקורלציות בין תאומים מונוזיגוטיים (זהים) ודיזיגוטים (אחים) כדי‬
‫לפרק לרכיביהם את מקורות ההבדלים האינדיבידואליים ב‪ EFs -‬לשלושה מרכיבים‪ :‬שונות‬
‫גנטית (תורשה) ושני סוגים של שונות סביבתית (סביבות משותפות ו סביבות לא משותפות)‪.‬‬
‫המשימות האינדיבידואליות הראו תורשה בינונית (‪ , ,)55.-25.‬והשונות הנותרת יוחסה‬
‫בעיקר לסביבה שאינה משותפת (אשר כוללת טעות מדידה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברמת המשתנים‬
‫הסמויים‪ ,‬כאשר טעות המדידה ממוזערת‪ ,‬הערכות התורשה היו גבוהות במידה ניכרת (מעל‬
‫‪ .) 75.‬חשוב יותר‪ ,‬תרומות גנטיות משמעותיות נצפו הן ברמת האחדות והן ברמת השוני‪ ,‬מה‬
‫שמצביע על כך שסטים נפרדים של גנים תורמים לשונות ב‪ , EF -‬לעומת יכולות ספציפיות‬
‫ל"עדכון" ויכולות ספציפיות ל"שינוי"‪ .‬התוצאות הללו נושאות הבטחה למאמץ העכשווי לקשר‬
‫גנים ספציפים ליכולות ניהוליות‪ ,‬לסקירה נוספת צפו ב ‪EFs (see Barnes, Dean, Nandam,‬‬
‫‪ .O’Connell, & Bellgrove,, 2011‬אך הן גם גם מצביעות על מורכבותו של המבנה הגנטי של‬
‫‪ ..EF‬עלינו להדגיש כאן שתורשה גבוהה אין פירושו אי‪-‬שינוי‪ .‬תורשתיות היא החלק היחסי‬
‫של השונות מעבר לאינדיבידואלים‪ ,‬בתוך דגימה ספציפית‪ ,‬המיוחסת לאפקט גנטי‬
‫בנקודת זמן יחודית‪ .‬לפיכך‪ ,‬זה לא אומר דבר על המקור(ים) ליכולת ה‪ EF-‬של אדם מסוים‬
 ‫היא לא אומרת‬ ‫או על היכולת את ה‪ EFs-‬של אינדיבידואל מסויים או קבוצה של אינדיבידואלים‪.‬‬

‫דבר על המקור ליכולת ה‪ EF-‬של אדם מסוים או על היכולת לאמן את ה‪ EFs-‬בתוך כל פרט או בקרב‬

‫קבוצת פרטים‪ .‬למעשה‪ ,‬מחקרים עדכניים מצביעים על כך שיכולת ה‪ EF-‬ניתנת להשפעות אימון‬

‫מסוימות (למשל‪ ,)Dahlin, Neely, Larsson, Bäckman, & Nyberg, 2008 ,‬אם כי היכולת להעביר את‬

‫ההשפעות של אימון בין סוגים שונים של משימות ‪ EF‬ומדדים קוגניטיביים (למשל‪ ,‬אינטליגנציה‬

‫פלואידית ) עדיין לא בוססה באופן ברור‪.‬‬

‫רלוונטיות קלינית וחברתית‬

‫המסקנה השלישית היא שמדדים קוגניטיביים טהורים של ‪ EFs‬יכולים לחזות הבדלים אינדיבידואליים‬

‫בהתנהגויות חשובות מבחינה קלינית וחברתית ( ‪.)Friedman et al., 2007, 2011; Young et al., 2009‬‬

‫‪ . .‬בפרט‪ ,‬עדויות עדכניות מצביעות על רכיב האחדות של יכולות ניהוליות‪ ,‬כמקור העיקרי לאותה‬

‫עצמת ניבוי‪.‬‬

‫דוגמה מאירת עיניים מגיעה מנתוני התאומים על הפרעה התנהגותית (‪ . .)Young et al., 2009‬חוסר‬

‫עיכוב התנהגותי הוא גורם כללי של פגיעות‪ ,‬שלפי השערה עומד בבסיס סוגים שונים של מה שנקרא‬

‫בעיות התנהגותיות מוחצנות כגון‪ :‬הפרעות קשב (לרוב מוצג על ידי אנשים עם ‪ ,)ADHD‬חיפוש אחר‬

‫ריגושים ‪/‬נטילת סיכונים‪ ,‬הפרעת התנהגות (‪ ,)CONDUCT DISSORDER‬ושימוש בחומרים ממכרים‪.‬‬

‫משתנה סמוי של היעדר עכבה התנהגותית‪ ,‬נמצא בקורלציה מהותית (‪ )63.-‬מבחינה גנטית עם‬

‫משתנה ה‪ EF-‬המשותף (המתאם הפנוטיפי או הלא‪-‬גנטי היה ‪ ,)35.-‬מה שמעיד על כך שיכולת ‪EF‬‬

‫כללית טובה יותר ‪ ,‬קשורה לכמות פחותה של התנהגויות חסרות עכבה שכאלו‪.‬‬

‫באופן כללי יותר‪ ,‬מחקר עדכני העלה ראיות משמעותיות הקושרות הבדלים אינדיבידואליים ב‪EFs-‬‬

‫להתנהגויות מגוונות של ויסות עצמי‪ ,‬כגון מתן ביטוי ושליטה בביטוי‪ ,‬של הטיות גזעיות סמויות ודעות‬

‫קדומות (למשל‪Klauer, Schmitz, TeigeMocigemba, & Voss, 2010; Stewart, von Hippel, & ,‬‬

‫‪ , ,)Radvansky , 2009‬על שמירה נאמנה לבני זוג רומנטיים (לדוגמה‪Pronk, Karremans, & ' ,‬‬

‫‪ ,)gWigboldus, 2011‬על ההצלחה לבצע דיאטה ולממש כוונות (למשל‪Hall, Fong, Epp, & Elias, ,‬‬

‫‪ . .) 2008‬ממצאים אלה מתת דיסציפלינות שונות של מדע הפסיכולוגיה מצביעים על כך שאותן‬

 ‫משימות ‪ EF‬פשוטות מבוססות מעבדה המוצגות באיור ‪ 1‬לוכדות משהו חשוב ומשמעותי‪ ,‬במיוחד‬

‫ברמת המשתנים הסמויים‪.‬‬

‫יציבות התפתחותית‬

‫המסקנה הסופית היא שהבדלים אינדיבידואליים ב‪ EFs-‬מראים יציבות מסוימת במהלך ההתפתחות‪.‬‬

‫במחקר שלנו‪ ,‬מסקנה זו עלתה משתי שורות של אנליזה ארוכת טווח‪ .‬הראשונה נוגעת ליציבות של‬

‫‪ 6‬שנים של ‪ EFs‬במדגם התאומים‪ ,‬שנמדדה בגילאי ‪ 17‬ו‪ ,23-‬שבמהלכן תאומים רבים עזבו את בתי‬

‫הוריהם והחלו לחיות בנפרד‪ .‬תוצאות ראשוניות מצביעות על כך שלמרות שינויים כה גדולים בחיים‪,‬‬

‫המתאמים בין גיל ‪/17‬גיל ‪ 23‬הם משמעותיים ברמת המשתנים הסמויים (‪ 82.‬עבור ‪EF COMMON,‬‬

‫‪ 1.00‬עבור יכולת ספציפית ל"עדכון" ו‪ 0.93-‬עבור יכולת ספציפית ל"שינוי" )‪ .‬קו הראיות השני מנצל‬

‫את העובדה שאנו עוקבים אחר דגימת התאומים שלנו מינקותם‪ .‬באופן ספציפי‪ ,‬ניסינו לזהות אמצעים‬

‫מוקדמים שיכולים לחזות הבדלים אינדיבידואליים מאוחרים יותר ב‪ . .EFs-‬המבשר המוקדם ביותר‬

‫שגילינו הוא מדד פשוט של ריסון עצמי במהלך שנותיך כפעוט (פרידמן וחב'‪ .)2011 ,‬במחקר זה‬

‫הוערכה ריסון עצמי באמצעות משימת איסור‪ ,‬שבה הראו לילד צעצוע מושך (שרביט נצנצים) ולאחר‬

‫מכן אמרו לו לא לגעת בו במשך ‪ 30‬שניות‪ ,‬משימה שיש לה קווי דמיון רעיוניים למשימה הידועה של‬

‫עיכוב סיפוק )‪ . delay-of-gratification (Michel et al., 2011‬ודורשות שמירה אקטיבית של מטרה‬

‫(למשל‪ ,‬שמירה על מטרה לא לגעת בצעצוע)‪.‬‬

‫בהתבסס על מודלים של גדילה שנוצרו מתוך בדיקה בארבע נקודות זמן (גילאי ‪ 24 ,20 ,14‬ו‪36-‬‬

‫חודשים)‪ ,‬זיהינו שני מסלולי התפתחות נפרדים‪ ,‬המוצגים באיור ‪ .4‬למרבה הפלא‪ ,‬הבדל קבוצתי זה‬

‫עדיין ניכר בגיל ‪ -The better-self :17‬קבוצת הריסון העצמי הטוב יותר הראתה ‪ EF COMMON‬טוב‬

‫יותר באופן משמעותי ( ‪ 60.-‬סטיית תקן‪ ,SD ,‬יחידות)‪ ,‬כמעט ללא הבדל ביכולת העדכון הספציפית‬

‫(‪ ,)SDs better 05.‬ויכולת הסטה ספציפית גרועה יותר באופן ברור‪ SDs 42.( ,‬גרועה יותר) בהשוואה‬

‫לקבוצה עם הריסון העצמי הנמוך‪.‬‬

‫ביחד עם מידע ממחקרים ארוכי טווח אחרים‪,)Michel et al., 2011; Moffitt et al., 2011 ( ,‬‬

‫תוצאות אלו מציעות שהבדלים אינדיבידואלים בויסות עצמי וביכולות ניהוליות‪ ,‬הנם יחסית יציבים‬
 ‫התפתחותית‪ .‬כשלוקחים בחשבון כי הן הוויסות העצמי הכולל של כל המשתתפים והן היכולות‬

‫הניהוליות שלהם השתפרו ללא הכר במהלך אותן ‪ 14‬שנים‪ .‬דוגמאות אלו ממחישות שההבדלים‬

‫האינדיבידואליים אלו בויסות עצמי ויכולות ניהוליות – אין משמעותן בהכרח היעדר שינוי ביכולות‬

‫ניהוליות בקרב אינדיבידואלים‪.‬‬

‫איור ‪ .4‬מסלולי צמיחה של שתי הקבוצות שזוהו במודל הצמיחה של הקבוצה הסמויה ‪latent class growth‬‬

‫המדגים את התפתחותה של יכולת ריסון עצמי‪ .‬כפי שנמדד במשימת איסור פשוטה (פרידמן וחב'‪,‬‬

‫‪ .)2011‬במשימה זו מציגים לילד צעצוע מושך ואז אומרים לו לא לגעת בו במשך ‪ 30‬שניות‪.‬‬

‫קבוצה אחת (‪ 55%‬מהמדגם) הראתה ריסון עצמי טוב יותר מהקבוצה השנייה (‪ ,)45%‬ואותו הבדל בין הקבוצות‬

‫היה משמעותי בכל ארבע נקודות הזמן (גיל ‪ 24 ,20 ,14‬ו‪ 36-‬חודשים)‪ .‬כפי שהוסבר בטקסט הראשי‪ ,‬הבדל קבוצתי‬

‫זה בא לידי ביטוי גם בביצוע במשימות של פונקציות ניהוליות שהוערכו ‪ 14‬שנים מאוחר יותר בגיל ‪ .17‬לשם‬

‫הפשטות‪ ,‬הנתון המוצג כאן מבוסס על ניקוד דיכוטומי של ביצוע משימת האיסור (עובר או נכשל)‪ .‬הניתוחים והתוצאות‬

‫דווח בכתב העת )‪( Friedman et al. (2011‬המאמר המקורי החשב גם במשך הזמן בו כל ילד היה מסוגל לא לגעת‬

‫בצעצוע‪.‬‬
‫העדות שיכולת הספציפית‪-‬לשינוי גרועה יותר‪ ,‬המקושרת לריסון עצמי טוב יותר בילדות עלולה להיות‬

‫מנוגת לאינטואיציה‪ ,‬אבל זה ממחיש משהו שאליו רמזנו קודם לכן‪ :‬שני הרכיבים של היכולת‬

‫ל"שינוי"‪ ,‬רכיב ה ‪ COMMON EF‬והרכיב הספציפי ל"שינוי" מראים לעיתים דפוסים מנוגדים של‬

‫מתאמים עם מבנים אחרים‪ .‬כפי שהציע )‪ ,Goschke (2000‬היכולת לשמר אקטיבית מיקוד במשימה‬

‫בודדת עלולה להוות כח המקשה על אדם לעבור בגמישות לעבר מטרה אחרת‪.‬‬

‫כיוונים מחקריים עכשוויים ועתידיים‪ :‬פירוט הבסיס הביולוגי של יכולות ניהוליות ‪EF‬‬

‫במאמר זה‪ ,‬הצגנו ארבע מסקנות כלליות‪ -‬המתארות באופן מתומצת את מה שלמדנו על הבדלים‬

‫אינדיבידואלים ביכולות ניהוליות ‪ .Ef‬כמו שהצגנו כאן‪ ,‬הבדלים אינדיבידואלים ב ‪ Ef‬הנן בעלי רלוונטיות‬

‫גבוהה לתת דיסציפלינות רבות ושונות של מדעי הפסיכולוגיה‪ ,‬ולכן יכולות להיות להן השלכות רחבות‬

‫הן עבור מחקר בסיסי והן עבור מחקר יישומי‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬אנו חוקרים בעת הזו כיצד הבדלים‬

‫אינדיבידואלים ב ‪ EF‬קשורות לתופעות שונות וחשובות בפסיכולוגיה‪ ,‬כמו שליטה קוגניטיבית בדכאון‬

‫וחרדה (‪ ,,)Altamirano, Miyake, & Whitmer, 2010‬מתן ביטוי ‪/‬שליטה בהטיה סמויה‬

‫לעבר גזע‪ ,‬וויסות שימוש בממכרים או התנהגויות אכילה‪ .‬אנו מאמנינים שמסגרת ההתייחסות של‬

‫אחדות ‪/‬שוני שתוארה כאן מספקת בסיס שימושי לבחינת הבדלים אינדיבידואלים ב‪ EF‬במחקר עתידי‪.‬‬

‫על מנת להפוך את מסגרת ההתייחסות לשימושית עוד יותר‪ ,‬פיתחנו את הרעיון המרכזי בצורה‬

‫חישובית וניסינו לקשר את את הרמות ההתנהגותיות‪ ,‬קוגניטיביות ‪ ,‬וגנטיות של ההסבר התיאורטי‬

‫שלנו בצורה הדוקה יותר‪.‬‬

‫נסיים את מאמרנו בסקירה של מאמצינו נכון לעכשיו‪ .‬על מנת להבין טוב יותר את המנגנונים העצביים‬

‫והגנטיים שבבסיס הבדלים אינדיבידואלים ב ‪ ,EF‬אנו משתמשים במודל של רשת עצבית (‬

‫‪ )neuralnetwork‬בהקשר של זכרון העבודה בגנגליון הבזאלי הפרה ‪ -‬פרונטלי ‪prefrontal- cortex‬‬

‫(‬ ‫)‪ .basal-ganglia working-memory (PBWM‬מודל אשר פותח על ידי או'ריילי ושותפיו‬

‫‪ PBWM ..)O’Reilly & Frank, 2006‬מספק מודל ביולוגי אפשרי של אזורי המח המעורבים ב ‪,EF‬‬

‫המציגים כישורים ספציפיים ‪ ,‬אשר מוגבלים באמצעות הביולוגיה המוכרת לנו‪ .‬השכבה הפרה‬

‫פרונטלית במח יכולה לתחזק מידע רלוונטי באופן אקטיבי‪ ,‬באמצעות הפעלה מתמשכת וקישוריות‬
 ‫חוזרת ונשנית ‪.‬מכיוון שהיא יכולה להטות ולהשפיע על פעילות מרמה נמוכה יותר‪ ,‬דרך החיבוריות‬

‫שלה לשכבות של קליפת המח הפוסטריורית‪ ,‬שנעדרות את אותה מידה של מנגנוני תיחזוק אקטיבים‪,‬‬

‫הרי שהיא "תפורה" באופן יחודי על פעילות של תחזוק מטרות ‪ ,‬ושימוש בהן כדי להשפיע ולהטות‬

‫את העיבוד המתמשך‪ .‬מידע מוכנס באופן גמיש לשכבת הקורטקס הפרה‪-‬פרונטלי דרך שכבות‬

‫הגנגליון הבזאלי‪ ,‬אשר לומדות איזה מידע הוא רלוונטי‪ ,‬בעזרת מנגנונים מופעלי דופמין של למידה‬

‫באמצעות תגמול ‪..dopaminergic reward-learning mechanisms‬‬

‫באמצעות מודל ‪ PBWM‬כללי זה לתחום‪ ,‬ביצענו הדמייה למשימות הניהוליות‬

‫)‪ , Friedman et al. (2008‬עשינו מניפולציה של פרמטרי‬ ‫בהן השתמשו במחקר של‬

‫המנגנונים המשפיעים על ההבדלים‬ ‫המודל כדי לבדוק את ההשערות שלנו לגבי‬

‫לדוח מפורט של הסימולציה שלנו על‬ ‫האינדיבידואלים( ראה ‪,Chatham et al., 2011‬‬

‫אחת ממשימות ה"עדכון" בסוללת ה ‪ EF‬שלנו)‪.‬‬ ‫משימת ה‪, ,n-back‬‬

‫חזותיים‬ ‫לדוגמה‪ ,‬בעבודה מתמשכת זו‪ ,‬כדי לדמות הבדלים אינדיבידואלים‬

‫במנגנוני ‪ EF‬נפוצים המשוערים של שמירה אקטיבית על יעדים ועל ידי כך‬

‫השפעה והטייה של רמת עיבוד נמוכה יותר‪ ,‬תמרנו פרמטרים המשפיעים על‬

‫חוזק הייצוגים בשכבת הקורטקס הקדם‪-‬מצחית של‬

‫המודל ועד כמה חזק הקורטקס הפרה‪-‬פרונטלי מתחבר‬

‫עם אזורים פוסטריורים (אחוריים)‪ .‬באופן עקבי עם ההשערות שלנו כי תחזוקה‬

‫של מטרות חיונית עבור כל הפונקציות הניהוליות ‪ ,EF‬מניפולציות אלו השפיעו‬

‫על כל המשימות שהיו במודל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מניפולציות של פרמטרים נוספים‬

‫בשכבת הקורטקס הקדם‪-‬מצחית‪ ,‬שהשפיעו על עד כמה זמן ייצוגים נמשכים גם‬

‫ךאחר שלא נזקקים להם‪ ,‬השפיעו רק על משימות ה"שינוי" באופן עקבי עם ההנחה‬

‫שגורמים ספציפיים ל"שינוי" משקפים את הקלות של מעבר לייצוגים‬ ‫שלנו‪,‬‬

 ‫חדשים בקורטקס הפרה‪-‬פרונטלי‪.‬‬

‫של אחדות‪/‬שוני שנצפה מבחינה התנהגותית‬ ‫לפיכך‪ ,‬התחלנו לשחזר את ההדפוס‬

‫עם המודל המוגבל לביולוגיה הנ"ל‪.‬‬

‫גנים‬ ‫לבדיקת‬ ‫השערות‬ ‫פיתוח‬ ‫היא‬ ‫זו‬ ‫חישובית‬ ‫הדגמה‬ ‫של‬ ‫הסופית‬ ‫המטרה‬

‫ספציפיים שתורמים להבדלים אינדיבידואליים באותם ‪ EFs -‬אלה‪ .‬למרות שמחקרים‬

‫(במיוחד בתוך מערכת‬ ‫קודמים בחנו את תפקידם של משתנים גנטים ספציפים‪,‬‬

‫‪.Barnes et al., 2011‬‬ ‫הדופמין)‪ ,‬ההשפעות הן לרוב קטנות ובלתי ניתנות לשחזור‬

‫גישה מבטיחה אחת היא לבדוק השפעות מצטברות של ריבוי‬

‫גנים ‪ ,‬אשר‪ ,‬כאשר הן משתלבות יחד‪ ,‬הנן בעלות השפעה רבה יותר על פרמטרים‬

‫ביולוגים‪ .‬מכיוון שהמודל יכול להדגים את ההשפעות של‬

‫וריאנטים גנטיים מרובים הפועלים באופן עצמאי או אפילו במשותף‪,‬‬

‫יכול לספק מסגרת תיאורטית חזקה שאיתה אפשר‬ ‫הדבר‬

‫לפתח השערות מפורטות לגבי ההשפעות הגנטיות‬

‫העומד בבסיס האחדות והשוני של ‪..EFs‬‬