‫בעזרת השם😊‬

‫מטלת מנחה (ממ"ן) ‪15‬‬

‫‪ 10264‬פסיכולוגיה קוגניטיבית‬ ‫הקורס‪:‬‬

‫משקל המטלה‪ 5 :‬נקודות‬ ‫מספר השאלות‪6 :‬‬

‫מועד אחרון להגשה‪16/6/23 :‬‬ ‫ב‪2023‬‬ ‫סמסטר‪:‬‬

‫קיימות שתי חלופות להגשת מטלות‪:‬‬

‫שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס‬ ‫‪‬‬
‫שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה‬ ‫‪‬‬
‫הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה"‬

‫החומר לממ"ן זה הוא פרקים ‪ 12 ,10 ,9‬ו‪ 13 -‬בספר "פסיכולוגיה קוגניטיבית"‪ ,‬והשיעורים‬
‫והמצגות העוסקים בפרקים אלה‪.‬‬

‫פרק ‪ 22( 9‬נק')‪:‬‬

‫שאלה ‪ 14( 1‬נק')‬
‫‪ .1‬סמנו את התשובה הנכונה מהסוגריים במשפט הבא‪ 4 - :‬נק'‬ ‫א‪.‬‬
‫בניסוי ההטרמה (הסמנטית) ע"י שם צבע שערכה החוקרת אלינור רוש ( ‪)Rosch, 1976‬‬
‫התקבל הממצא שמופיע באיור ‪ . 9.6‬על פי ממצא זה‪ ,‬כאשר מציגים לנבדקים את שם הצבע‬
‫מיד לפני שהם נדרשים להגיב (לשפוט אם הגוון של שני עיגולי צבע הוא זהה או לא)‪ ,‬הם‬
‫נותנים תשובה נכונה __ (מהר יותר ‪ /‬לאט יותר‪ /‬באותה מהירות) כאשר גוון הצבע של שני‬
‫העיגולים הוא טיפוסי לצבע ששמו הוצג להם‪ ,‬מאשר כשהוא גוון לא טיפוסי שלו‪.‬‬
‫‪ 4 -‬נק'‬ ‫‪ .2‬הסבירו ממצא זה באמצעות מודל האבטיפוס של רוש‪ ,‬במשפט או שניים‪.‬‬
‫לפי מודל האבטיפוס של רוש‪ ,‬בעזרת כמה דוגמאות טיפוסיות בונים מעין אב טיפוס לכל‬
‫קטגוריה‪ ,‬שאליו אנו משווים את הפריטים והדוגמאות בקטגוריה‪ .‬בניסוי הצבעים‪ ,‬הנבדקים‬
‫משווים את הצבע חטבע האבטיפוס‪ ,‬וכאשר הצבע הוא טיפוסי‪ -‬מהר יותר הם מסיקים הוא‬
‫שייך לקטגוריה הזו‪ ,‬כי הוא ממש דומה לאב טיפוס אליו הם משווים את הצבעים‪.‬‬

‫‪ 6 -‬נק'‬ ‫בחרו את התשובה הנכונה מהסוגריים במשפטים הבאים‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫רוש סבורה ש"הרמה הבסיסית" היא הרמה המועדפת לשימוש במושגים‪ ,‬בהשוואה לשתי‬
‫רמות הייצוג האחרות של מושגים‪ :‬הרמה הגלובלית והרמה המפרטת (ראו איור ‪.)9.9‬‬
‫לדבריה ‪ ,‬בחירתנו להתייחס לעצם באמצעות שיוכו למושג מהרמה הבסיסית מעביר‬
‫_____________ (את המידע הכי מפורט‪ /‬מידע מפורט מספיק‪ /‬מידע כללי בלבד) על העצם‪,‬‬
‫בעוד שבחירה להשתמש במושג מהרמה שמעליה תמסור ______ (הרבה יותר מידע‪ /‬הרבה‬
‫פחות מידע ‪ /‬אותה כמות מידע)‪ ,‬ובחירה במושג מהרמה שמתחתיה תוסיף ________ (הרבה‬
‫יותר מידע‪ /‬מעט מידע)‪ ,‬בהשוואה לשימוש במושג מהרמה הבסיסית‪.‬‬

‫שאלה ‪ 8( 2‬נק')‬
 ‫בעזרת השם😊‬
‫‪ 4 -‬נק'‬ ‫בחרו את התשובה הנכונה מהסוגריים במשפטים הבאים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אפקט הטיפוסיות באימות משפטים שמצאו ריפס ועמיתים (‪ )1973‬מנוגד למודל ההיררכי‬
‫(מודל המדרג) שכן על פי מודל זה היינו מצפים שזמן התגובה לאימות המשפט "יען היא‬
‫ציפור" יהיה ____ (גדול יותר מ‪ /-‬קטן יותר מ‪ /-‬שווה ל‪ )-‬זמן התגובה לאימות המשפט‬
‫"קנרית היא ציפור"‪.‬‬
‫‪ 4 -‬נק'‬ ‫סמנו את התשובה הנכונה במשפט הבא‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הממצא של מאייר ושוונבלדט ‪ ,)Meyer & Schvanevlidt, 1971‬איור ‪ )9.15‬תומך במודל‬
‫ההיררכי כי לפי טענת ההפעלה המתפשטת שבמודל זה‪ ,‬ההפעלה המתפשטת מזרזת תגובה ‪-‬‬
‫‪ .1‬למילה הראשונה בזוג המילים שאין ביניהן קשר‪.‬‬
‫‪ .2‬למילה השנייה בזוג המילים שאין ביניהן קשר‪.‬‬
‫‪ .3‬למילה הראשונה בזוג המילים שיש ביניהן קשר‪.‬‬
‫‪ .4‬למילה השנייה בזוג המילים שיש ביניהן קשר‪.‬‬

‫פרק ‪ 50( 10‬נק')‬

‫שאלה ‪ 24( 3‬נק')‬
‫א‪ .‬בסעיף "ניסויי הסריקה המנטלית של קוסלין" מתוארים שני ניסויי סריקה שונים שערך‬
‫קוסלין‪ .‬בניסוי הראשון (‪ (1973‬התבקשו הנבדקים לסרוק בדמיונם עצם (למשל‪ :‬סירה)‪,‬‬
‫ובניסוי השני (‪ ( 1978‬התבקשו הנבדקים לסרוק בדמיונם מפה של אי‪ .‬ניסוי הסריקה השני‬
‫נועד לשלול את ההסבר החלופי שהציג החוקר לי ( ‪ )Lea, 1975‬לממצא מניסוי הסריקה‬
‫הראשון‪ .‬לי טען (לגבי הניסוי הראשון) שמה שמאריך את זמן התגובה הוא לא גודל מרחק‬
‫הסריקה אלא כמות חלקי הסירה שהנבדקים "נתקלים" בהם‪ ,‬כשהם עוברים על המידע‬
‫ששמרו לגבי הסירה בזכרונם (מה שאיננו מחייב שהם עורכים סריקה של ייצוג‬
‫מרחבי‪/‬תמונתי של הסירה)‪.‬‬
‫כדי לברר מדוע נטען בספר שתוצאות הניסוי השני של קוסלין תומכות בכך שהדמיון החזותי‬
‫הוא מרחבי‪ ,‬כלומר שוללות את ההסבר החלופי של לי‪ ,‬השיבו לשתי השאלות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬מהן התוצאות שהיה מנבא ההסבר החלופי של לי עבור ניסוי הסריקה השני? (שימו לב‬
‫שבניסוי זה‪ ,‬בין כל שני מקומות‪/‬עצמים על מפת האי לא היו עצמים נוספים)‪ 4 - .‬נק'‬
‫אם זמן התגובה בניסוי השני (סריקת האי) היה קצר יותר מאשר זמן התגובה בניסוי הראשון‬
‫(הסירה)‪ ,‬היה ניתן להסביר את משך הזמן של התגובה בכמות חלקי הסירה‪.‬‬

‫‪ .2‬התוצאות שהתקבלו בפועל (המוצגות באיור ‪10.4‬ב) _____ (תואמות‪ /‬אינן תואמות) את‬
‫הניבוי שכתבתם בסעיף ‪ ,1‬כיון שהתוצאות הראו שזמן הסריקה במטלת האי דומה לזמן‬
‫הסריקה במטלת הסירה‪ ,‬ככל שהמרחק בין שני עצמים גדול יותר זמן התגובה איטי יותר‪,‬‬
‫למרות שאין ביניהם עצמים אחרים‪( .‬הסבירו בכמה מילים) ‪ 8 -‬נק'‬

‫באיור ‪ 10.9‬מוצגות תוצאות ניסוי הגודל בשדה החזותי (‪ )kosslyn, 1978‬שבו התבקשו‬ ‫ב‪.‬‬
‫הנבדקים לדמיין ארנב פעם ליד פיל ופעם ליד זבוב‪ .‬האם לדעתכם ניתן או לא ניתן להסביר‬
 ‫בעזרת השם😊‬
‫תוצאות אלה על ידי הסבר הידע החבוי שהוצג על ידי פילישין (‪ )Pylyshyn, 2003‬לגבי ניסויי‬
‫הסריקה המנטלית? ‪ -‬אם לא ‪ -‬הסבירו מדוע לא‪ ,‬ואם כן ‪ -‬הסבירו כיצד‪ 8 - .‬נק'‬
‫כן‪ .‬לפי פילישין‪ ,‬אנשים "מחקים" את התגובה ש עצמם באם היתה זו מטלה תפיסתית‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כשאדם מדמיין פיל לייד ארנב‪ ,‬הוא מדמיין אותו מטושטש יותר כי לפי הידע החבוי‬
‫שלו כך ה היה אם זו הייתה מטלה פיזית‪.‬‬

‫בשאלה הבאה עליכם לבחור את התשובה הנכונה מבין ארבע התשובות (‪ 4 - :)1-4‬נק'‬ ‫ג‪.‬‬
‫ניסוי הסריקה המנטלית שערכו פינקה ופינקר (‪ ,1982‬איור ‪ )10.7‬מראה לטענתם שידע חבוי‬
‫איננו הסיבה לתוצאות הניסוי שלהם (כלומר לעליית זמן התגובה ככל שגדל המרחק בין החץ‬
‫לבין אחת מ‪ 4 -‬הנקודות שהופיעו לפניו)‪ ,‬כיון שלנבדקים בניסוי שלהם‪:‬‬
‫‪ .1‬נאמר שלא להשתמש בסריקה מנטלית‪.‬‬
‫‪ .2‬נאמר לסרוק מהחץ בקו ישר‪ ,‬ולבדוק אם הוא מצביע אל אחת מהנקודות שהופיעו לפניו‪.‬‬
‫‪ .3‬לא היה ידע חבוי שמשך הזמן שלוקח לסרוק גדל ככל שגדל המרחק לסריקה‪.‬‬
‫‪ .4‬לא הייתה אפשרות לקודד את המרחקים בין החץ לנקודות‪.‬‬

‫שאלה ‪ 26( 4‬נק')‬

‫בסעיף "מחקרי מקרה נוירופסיכולוגיים" מתוארים מטופלים עם פגיעות מוחיות‪ .‬השיבו‬ ‫א‪.‬‬
‫ב"כן" או "לא" לשתי השאלות הבאות העוסקות בכמה ממחקרי מקרה אלה‪ ,‬ואז נמקו את‬
‫תשובתכם בכמה מילים‪:‬‬
‫‪ .1‬התבוננו במקרה של ‪( M.G.S‬אצל ‪ .)Farah et al., 1993‬האם הממצא במחקר זה מראה‬
‫דיסוציאציה בין תפיסה לבין לדמיון? _____ (כן‪ /‬לא)‪ ,‬נימוק‪ :‬הייתה פגיעה גם בדימיון וגם‬
‫בתפיסה‪ ,‬ולכן זו לא דיסוציאציה‪ 6 - .‬נק'‬
‫‪ .2‬האם המקרה שנחקר על ידי גואריליה ( ‪ )Guariglia et al., 1993‬והמקרה שנחקר על ידי‬
‫פארה (‪ )Farah et al., 1988‬המוזכרים בטבלה ‪ ,10.1‬מהווים דיסוציאציה כפולה? _____ (כן‪/‬‬
‫לא)‪ ,‬נימוק‪ :‬במקרה של גוארילה‪ ,‬התפיסה הייתה תקינה והדמיון פגוע‪ .‬וגם במקרה של‬
‫פארה‪ -‬התפיסה היתה תקינה והדמיון פגוע‪ 6 - .‬נק'‬

‫ב‪ .‬התבוננו בניסוי של קוסלין ועמיתיו (‪ ,)Kosslyn et al., 1999‬שהשתמשו בגרייה מגנטית חוצה‬
‫גולגולת (‪ )TMS‬של האיזור החזותי הראשוני (אזור התפיסה החזותית)‪ ,‬והשלימו את‬
‫התשובה הנכונה מהסוגריים במשפט הבא‪:‬‬
‫אילו הטענה של פילישין הייתה נכונה (שהפעילות באזור החזותי היא רק תופעת לוואי של‬
‫הפעלת הדמיון ואיננה משפיעה על הדמיון)‪ ,‬היינו מצפים שה‪( __ TMS -‬ישפיע‪ /‬לא ישפיע) על‬
‫הביצועים בתנאי הדמיון‪ ,‬ו‪( __ -‬ישפיע‪ /‬לא ישפיע) על הביצועים בתנאי התפיסה‪ 6 - .‬נק'‬
‫ג‪ .‬במחקרי הדמיה מוחית לגבי הדמיון שמתוארים בסעיף "דמיון והמוח"‪ ,‬נמצאו תוצאות‬
‫מעורבות (כלומר‪ :‬לא חד‪-‬משמעיות) לגבי הקשר המוחי בין תהליכי התפיסה והדמיון‪:‬‬
‫‪ .1‬הסבירו במשפט או שניים במילותיכם מדוע התוצאות במחקר ההדמיה המוחית המופיע‬
‫‪ 4 -‬נק'‬ ‫באיור ‪ )Ganis et al., 2004( 10.16‬נחשבות כתוצאות מעורבות‪.‬‬
 ‫בעזרת השם😊‬
‫כיוון שהיו תוצאות שתומכות ב‪ 2‬הגישות‪ ,‬כלומר לא תוצאה חד משמעית‪ -‬ראו חפיפה רבה‬
‫בדפוס ההפעלה בקורטקס שגורמים תפיסה ודמיון חזותי באונות המצח‪ ,‬הרקה‬
‫והקודקוד‪ ,‬אבל תפיסה גורמת להפעלה רבה יותר מאשר דמיון בקורטקס החזותי‪.‬‬

‫‪ .2‬הסבירו במשפט או שניים מדוע תוצאות המטופלים שסובלים מהזנחת צד ( & ‪Luzzati‬‬
‫‪ 4 -‬נק'‬ ‫‪ Bisiach, 1978‬ו‪ )Guariglia et al., 1993 -‬נחשבות כתוצאות מעורבות‪.‬‬
‫כיוון שיש תוצאות שתומכות בגישה התמונתית‪ ,‬ויש תוצאות שתומכות בגישה הטענתית‪.‬‬
‫יש נוסוי שתוצאותיו הזנחת צד בדמיון‪ ,‬ולא בתפיסה‪ ,‬ויש ניסוי שתוצאותיו‪ -‬הזנחת צד‬
‫בדמיון ובתפיסה‪.‬‬

‫פרק ‪ 10( 12‬נק')‬

‫שאלה ‪ 10( 5‬נק')‬
‫סמנו את התשובה הנכונה מהסוגריים במשפט הבא‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫התוצאות בניסוי של מטקלף ווייב (‪ ,1987‬איור ‪( _______ )12.4‬תמכו‪ /‬לא תמכו) בכך‬
‫‪ 4 -‬נק'‬ ‫שבבעיות תובנה אכן מתרחשת תובנה‪ ,‬בניגוד לבעיות ללא תובנה‪.‬‬
‫האם‪ ,‬לדעתכם ‪ ,‬תוצאות ניסוי לוח הדמקה הפגום במחקר של קפלן וסיימון (‪ ,1990‬איור‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ ) 12.14‬מתאימות יותר לאופן שבו פותרים בעיות על פי גישת הגשטאלט או על פי גישת עיבוד‬
‫המידע? ‪ -‬נמקו מדוע לדעתכם התוצאות מתאימות לאחת מהגישות‪ ,‬ומדוע הן פחות‬
‫‪ 6 -‬נק'‬ ‫מתאימות לשנייה‪ .‬האורך המומלץ לתשובה‪ :‬שני משפטים‪.‬‬
‫לדעתי עפ"י גישת גשטאלט‪ ,‬כיוון שכאשר מבנים מציגים את הבעייה בצורה נכונה‪ -‬מצילחים‬
‫לפתור אותה‪ .‬גם בדמקה‪ -‬כאשר מציגים את הבעייה באופן שהפתרון יכול להגיע בקלות‬
‫יותר‪ -‬שבולט ההבדל ביםן המשבצות‪ -‬יהיה קל יותר‪.‬‬

‫פרק ‪ 18( 13‬נק')‬

‫שאלה ‪ 18( 6‬נק')‬
‫‪ 4 -‬נק'‬ ‫בשאלה הבאה סמנו את התשובה הנכונה מבין התשובות (‪:)1-4‬‬ ‫א‪.‬‬
‫איזו טעות אחת מבין טעויות השיפוט הבאות נובעת משימוש ביוריסטיקת הזמינות?‬
‫‪ .1‬הסקת מתאמי שווא ויצירת סטריאוטיפים‪.‬‬
‫‪ .2‬התעלמות משיעור הבסיס של תכונות‪/‬ארועים בשיפוט הסתברות של מקרה ע"פ תיאורו‪.‬‬
‫‪ .3‬שיפוט הסתברות לצירוף תכונות‪/‬אירועים‪ ,‬שמפר את כלל החיתוך‪.‬‬
‫‪ .4‬התעלמות מגודל המדגם בהשוואת הסתברות לתוצאת מדגם‪ ,‬בין מדגמים בגדלים שונים‪.‬‬
‫סמנו את הטענה הנכונה מבין הטענות הבאות (‪ 4 - :)1-4‬נק'‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ .1‬הטייה לטובתי היא אחת מהדוגמאות של הטיית האישוש‪.‬‬
‫‪ .2‬הטיית אישוש היא אחת מהדוגמאות של הטייה לטובתי‪.‬‬
‫‪ .3‬הטיית אישוש זהה להטייה לטובתי‪.‬‬
‫‪ .4‬הטיית אישוש והטייה לטובתי הן הטיות שונות שאין ביניהן חפיפה‪.‬‬
‫במחקרים על קבלת החלטות שנוגעת לבחירה בין חלופות‪ ,‬נבדקו ההשפעה של רגשות‪ ,‬של‬ ‫ג‪.‬‬
‫ההקשר‪ ,‬ושל אופן ההצגה של החלופות‪ .‬אחד המחקרים הקלאסיים והידועים בפסיכולוגיה‬
 ‫בעזרת השם😊‬
‫ובכלכלה‪ ,‬הוא מחקרם של טברסקי וכהנמן (‪ ,1981‬איור ‪ .)13.7‬במחקר זה הוצגו לנבדקים‬
‫שתי משימות בחירה זהות (כלומר‪ :‬שתי החלופות שמביניהן התבקשו הנבדקים לבחור היו‬
‫זהות בין שתי המשימות) שנוסחו בצורה שונה‪ .‬את ההבדל שנמצא (בין שתי משימות אלה)‬
‫לגבי בחירת החלופה המועדפת ע"י הנבדקים כינו החוקרים‪" :‬אפקט המסגור"‪ .‬בשתי‬
‫השאלות הבאות ציינו את מה שהתבקשתם בשאלה (אין צורך להוסיף הסבר או נימוק)‪:‬‬
‫‪ .1‬ציינו מה היה המשתנה הבלתי תלוי שתופעל בניסוי זה‪ ,‬ומה היו שני ערכיו‪ 4 - .‬נק'‬
‫נוסח המשימות‪ .‬ערכיו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫שינצלו ‪ 600‬אנשים‪,‬‬ ‫‪ .1‬תכנית א'‪ -‬ינצלו ‪ 200‬אנשים‪ .‬תכנית ב'‪ -‬יש הסתברות של‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫שלא ינצל איש‪.‬‬ ‫והסתברות של‬
‫‪3‬‬
‫תכנית ג'‪ -‬ימותו ‪ 400‬אנשים‪ .‬תכנית ד'‪ -‬הסתברות של ‪ 1⁄3‬שאיש לא ימות‪ ,‬והסתברות‬ ‫‪.2‬‬
‫של ‪ 2⁄3‬שימותו ‪ 600‬אנשים‬

‫‪ . 2‬ציינו מה היה המשתנה התלוי שנמדד בביצועי הנבדקים‪ ,‬מה התקבל הערך שלו בכל אחד‬
‫משני תנאי המשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬ועל איזה אסטרטגיה (אהבת סיכון ושנאת סיכון) מצביע כל‬
‫‪ 6 -‬נק'‪.‬‬ ‫אחד משני ערכים אלה‪.‬‬
‫המשתנה התלוי‪ -‬התכנית שנבחרה‪.‬‬
‫בתנאי ‪ :1‬שנאת סיכון‪ ,‬בחרו בוודאיות‪ .‬כלומר בחרו בתכנית א‪.‬‬
‫בתנאי ‪ :2‬אהבת סיכון‪ ,‬בחרו בסיכוי של כולם לחיות‪ .‬כלומר בחרו בתכנית ד‪.‬‬