‫ניסוי קריטי‪ :‬ניסוי המעמת בין שתי השערות‪ ,‬כשבוודאות אחת מהן תופרך‪ .

‬מקור השם בניסוי של פוקו‪,‬‬

‫שניסה לעמוד על מהות האור‪ ,‬ועימת את מודל החלקיקים הניוטוני במודל הגל המתפשט‪ .‬מאחר‬
‫שבאמצעות ניסוי קריטי ניתן להפריך השערה מסויימת‪ ,‬זה יהפוך את העיסוק בנושא למדעי באופן‬
‫מובהק‪ ,‬ע"פ פופר‪.‬‬

‫ביקורת על פופר‪:‬‬
‫‪.1‬הגדרתו את המדע כבר‪-‬הפרכה הופך אותו לארעי‪ ,‬אופנתי‪ ,‬מזדמן‪ ,‬טנטטיבי‪ .‬המתודה‬
‫הרציונלית לא יכולה לתת הוכחה על המציאות אלא רק השערות ארעיות שישרתו אותנו עד‬
‫שנוותר עליהן‪.‬‬
‫‪.2‬הוא אינו זהיר בציטוט מקורותיו (ויטגנשטיין‪ ,‬איינשטיין)‪ ,‬הוא מסלף אותם או לא בקיא‬
‫בהם‪.‬‬
‫‪.3‬קריטריון התיחום שלו בעייתי מפני שהוא רחב מדי‪ :‬תיאוריות שעומדות בקריטריון‬
‫ההפרכה יהפכו למדעיות על אף שלעיתים מדובר בתחזיות בעלמא (ספורט‪ ,‬לדוגמה)‪.‬‬
‫‪.4‬קריטריון התיחום שלו בעייתי מפני שהוא צר מדי‪ :‬אם תורה הופרכה היא מקבלת מיד‬
‫חותמת פסול‪ ,‬אם נמשיך לעבוד איתה היא לא תיחשב מדעית (לדוגמה‪ :‬המכניקה הניוטונים)‬
‫‪.5‬תת‪-‬הקבעות תיאורטית‪ :‬שתי תורות שסותרות זו את זו אך מגיעות לאותן התוצאות‪ ,‬אם‬
‫אחת מהן שקרית ואחת מהן נכונה‪ ,‬איך זה שבשני המקרים מתקבלות תוצאות אמיתיות?‬

‫המפל‪:‬‬
‫קריטריון התיחום הוא יכולת האישוש‪ ,‬ולא יכולת ההפרכה (פופר)‪ .‬ההשערה‪/‬תצפית הראשונית לא‬
‫רלוונטית‪ ,‬משום שהיא אינה בהכרח קשורה באדם‪ .‬תפקידו של החוקר הוא רק לאשש‪ ,‬ולהמשיך לאשש‪,‬‬
‫היפותזות שגיבש‪ .‬גם במקרה שההיפותזה הופרכה‪ ,‬הוא יכול לנסות "להציל" אותה – מה שלא יפסול‬
‫אותה אוטומטית‪ ,‬שכן אף פעם אי אפשר להיות בטוח שאכן התנאים היו כשרים באותו ניסוי שהפריך‬
‫היפותזה כלשהיא‪ .‬אולי הכלים לא היו מכווננים‪ ,‬אולי הסביבה לא היתה אידאלית וכו'‪ .‬על כן אי אפשר‬
‫להסתמך על לוגיקה דדוקטיבית‪ ,‬מפני שאי אפשר להתחייב על כך שהמסקנות הלוגיות שהתקבלו‪ ,‬אכן‬
‫אמיתיות‪ .‬הברירה היחידה היא להסתמך על לוגיקה אינדוקטיבית‪ ,‬שאולי לא זהירה אבל נותנת תוצאות‬
‫אמינות בסבירות מסויימת‪.‬‬

‫דוגמא ‪ -‬הניסוי של ד"ר זמלוויס‪ :‬תמותה מסתורית שהיתה בחדר הלידה הפכה לתעלומה שלא הצליחה‬
‫להפתר‪ .‬היו המוני טענות ואף אחת מהן לא יכולה היתה להיות מוכחת‪ ,‬בין טענות מטאפיזיות‬
‫לפסיכולוגיות‪ ,‬בין טענות מקצועיות לניהוליות‪ .‬זמלוויס יול היה למצוא עשרות היפותזות‪ ,‬חלקן מופרכות‬
‫ביותר‪ ,‬אך לא כל היפותזה יכולה היתה להיות מופרכת‪ .‬הברירה היחידה שנותרה לו היא מבחן ההצלחה‬
‫והכשלון‪ .‬בסופו של דבר זמלוויס גילה במקרה שעמית שלו מת בנסיבות דומות והעלה אפשרות שמדובר‬
‫בבעיות היגיינה – ההשערה לא הופרכה‪ ,‬אלא אוששה‪.‬‬

‫ההבדל בין פופר להמפל‪ ,‬אם כך‪ ,‬הוא בסוג הלוגיקה שעליה מתבססות המסקנות‪ .‬ע"פ פופר טיעון‬
‫אינדוקטיבי אינו תקף‪ ,‬אלא שהמפל הראה שבמקרה של ד"ר זמלוויס היסק דדוקטיבי לא היה באפשר‪,‬‬
‫ורק היסק אינדוקטיבי גילה את דרך היציאה מהדילמה – בדרך של אישוש דווקא‪.‬‬

‫דוגמא נוספת‪ :‬הפרכתו של טוריצ'לי את ההסבר של אימת הריק‪ .‬טוריצ'לי העלה השערה ואישש אותה‬
‫כמה פעמים‪ ,‬בכמה מקומות‪ ,‬ובכל פעם הניסוי הצליח‪ .‬בצורה זו הוא יכול היה לצפות תוצאות מסוימות‬
‫שיקרו בניסויים שטרם נעשו‪ ,‬ועם קבלתם השיג אישושים נוספים‪.‬‬

‫יתרונות האישוש‪:‬‬
‫‪.1‬אישושים מחזקים הנחות ולא קובעים אותן כאמיתות אבסולוטיות‬
‫‪.2‬בעזרת תיאוריות מתפתחות ניתן לנבא תוצאות‪ ,‬ולשחזר תופעות טבע באופן מלאכותי‬
‫‪.3‬בדרך זו ניתן ליצור תופעות‪/‬אפקטים שטרם נצפו‪ ,‬ולייצר טכנולוגיות חדשות‬
‫‪.4‬בדרך זו ניתן אף לפתח אובייקטים חדשים שטרם היו קיימים וכך לאשש תורות היפותטיות‬
 ‫המוטיבציה של המפל היתה לבנות לוגיקה אינדוקטיבית ולבדוק מתי היא תקיפה ובאילו תנאים‪ .‬האתגר‬
‫הפילוסופי שלו היה לבדוק מה הופך לוגיקה דדוקטיבית לנכונה בהכרח‪ ,‬ואינדוקטיבית ללא תקיפה‪ ,‬ומתי?‬
‫פופר פסל אישוש מפני שאישוש הכניס אותנו למצב אינדוקטיבי שלדעתו אינו תקף‪ ,‬הוא טען שאישוש לא‬
‫יביא אותנו לשום מקום‪ ,‬המדע מתקדם על ידי הפרכות שגורמות לפיתוח של היפותזות חדשות מכורח‬
‫אבולוציוני‪ .‬המפל טוען לעומתו שדווקא הפרכה לא תביא אותנו לשום מקום‪ ,‬כפי שנראה מיד‪ ,‬משום שאי‬
‫אפשר לוודא שהיא אכן הפרכה‪ ,‬לעומת אישוש שמביא צידוק נוסף להיפותזה ומשאיר אותה בעינה‪.‬‬
‫ההבדל העמוק יותר בין המפל לפופר מתבטא בכיוון שאיפתו של המדע‪ :‬פופר טוען שהמדע שואף‬
‫להפרכות על מנת להתרחק מן השקר‪ ,‬המפל טוען שהמדע שואף לאישושים על מנת להתקרב אל האמת‪.‬‬
‫ככל שנרבה באישושים וככל שהם יהיו מרשימים יותר‪ ,‬כך הבטחון שלנו באמיתותה של היפותזה יגדל‪.‬‬

‫הנחת עזר‪ :‬הנחה שקשורה לסביבת הניסוי‪ ,‬וחייבים לקחת אותה בחשבון משום שהיא עשויה לפגום‬
‫בתוצאות הניסוי‪ .‬כך‪ ,‬אם בסופו של דבר הניסוי לא הצליח‪ ,‬לא בהכרח אומר שההיפתוזה הראשית ‪ /‬הנחת‬
‫הרקע לא נכונה‪ .‬יכול להיות שהנחות העזר העיבו על הסביבה ופגמו בתוצאה‪ .‬הבעיה‪ :‬אף סביבה אינה‬
‫אידאלית‪ ,‬אי אשר להבטיח ב‪ 100%-‬את הסטריליות וההרמטיות שלה ומכאן שאי אפשר להתחקות אחר‬
‫כל הנחות העזר – כל ניסוי מכיל אינסוף הנחות עזר‪ ,‬ולכן אי אפשר לומר לעולם בודאות שהפרכה היא‬
‫אכן הפרכה‪ .‬מאחר שהפרכה אינה תקיפה בהכרח‪ ,‬הקריטריון היחיד לבמחן של היפתוזה נותר האישוש‪,‬‬
‫הלוגיקה הנדרשת היא אינדוקטיבית‪.‬‬

‫דוגמאות לניסויים שנכשלו בשל אי נטילת הנחות עזר‪:‬‬

‫‪.1‬טיכו ברהה שניסה להפריך את המודל ההליוצנטרי בעזרת מכשירים שכוילו לא נכון‪.‬‬
‫‪.2‬מיליקן ‪ vs‬אנרהפט בשאלת הגודל הבסיסי של יחידת החשמל‪ ,‬במקרה זה שניהם טעו בשל‬
‫אי יכולת ליצור ואקום מוחלט‪ ,‬מה שפגם בצמיגות המיכל ובחיכוך שלו‪ ,‬והביא לתוצאות‬
‫שגויות‪.‬‬

‫פייר דואם (‪ :)Duhem‬כל הידע המדעי נמצא בהנחות העזר‪ ,‬הנחות עזר למעשה הן שיקבעו אמיתות של‬
‫כל היפותזה‪ ,‬ולכן מאחר שאי אפשר לבודד סביבה ובכל מצב יוותרו אינסוף הנחות עזר‪ ,‬מאחר שאי‬
‫אפשר לדעת איזה מרכיב רלוונטי ואיזה אינו רלוונטי‪ ,‬צריך לקחת בחשבון שכל דבר עשוי להעיב על‬
‫הניסוי ומכאן שכל דבר עשוי להשפיע‪ ,‬כל דבר עומד למבחן‪ ,‬המדע כולו משפיע על הסביבה‪ ,‬המדע כולו‬
‫עומד למבחן בכל ניסוי‪ .‬הפרכה לא תפריך את היפותזת הרקע בהכרח‪ ,‬אלא אף את הנחות העזר‪ ,‬כולל‬
‫הבסיסיות ביותר ואלה המתמטיקה והלוגיקה! גישה זו נקראת‪ :‬הוליזם מדעי‪.‬‬

‫חיזוק‪ :‬על פי מכניקת הקוונטים לצופה כלשהוא יש השפעה על המערכת‪ ,‬הוא הופך לחלק ממנה‪ .‬מאחר‬
‫שלא ניתן לבודד ב‪ 100%-‬סביבה‪ ,‬הרי שכל ניסוי תלוי באינסוף אובייקטים שהופכים לחלק מהסביבה –‬
‫מס' הפרמטרים הסביבתיים הוא אינסופי ולכן מתקבלות אינסוף הנחות עזר נוספות‪.‬‬

‫השערת אד‪-‬הוק‪ :‬השערה שנועדה להציל תאוריה על מנת להעמיד אותה בחזרה לאחר שניסוי נכשל‪ ,‬ועל‬
‫פניו ההשערה הופרכה‪ .‬יש מוטיבציה לנסות לתרץ את אי תקיפותה של הפרכה‪ :‬תירוץ אחד כאמור הוא‬
‫המצאותן של הנחות העזר‪ ,‬תירוץ נוסף הוא השערות אד‪-‬הוק‪ .‬במקום לומר שהסביבה לא היתה אידאלית‬
‫לגמרי‪ ,‬השערה זו מנסה לתלות את הכשלון בתיקון ההיפותזה‪ .‬השערות אד‪-‬הוק לעיתים משלימות‬
‫השערות רקע ולעיתים נוגדות את כל הידוע‪ ,‬לעיתים הן אף מופרכות אך הן נסיון נוסף להעמיד את‬
‫תוצאות הניסוי באור שישאיר את ההיפותזה תקפה‪ .‬השערת אד‪-‬הוק עשויה לומר‪" ,‬אולי קיימת תופעה‬
‫כלשהיא שלא ידענו על קיומה והיא הגורמת לתוצאות הניסוי להיות כך"‪ .‬חלק מהשערות אד‪-‬הוק התבררו‬
‫בדיעבד כנכונות‪ ,‬כך שאין לפסול מראש השערות מופרכות‪.‬‬

‫דוגמא להשערת אד‪-‬הוק שהתבררה כנכונה‪ :‬גילוי הרדיואקטיביות – פאולי הניח שקיים חלקיק נוסף‬
‫שלא ידענו על קיומו בתת‪-‬אטום‪ ,‬הניוטרינו‪ .‬מסתבר שהוא צדק‪ .‬השערת אד‪-‬הוק נגדית היתה של נילס‬
‫בוהר באותו המקרה והתבררה כלא נכונה‪ ,‬הוא הציע שברזולוציות כאלה חוק שימור האנרגיה לא חל‪.‬‬

‫דוגמא נוספת להשערת אד‪-‬הוק שהתבררה כלא נכונה‪ :‬כימיה – הפלוגיסטון‪ .‬בימי הביניים סברו שהאש‬
‫מורכבת מחלקיקים (ולא מחמצן)‪ ,‬כשחומר בוער חלקיקים משתחררים לאוויר וגורמים לאפר להיות קל‬
‫יותר‪ .‬הבעיה התעוררה כשגילו שעבור מתכות מסוימות המשקל עולה דווקא‪ ,‬ההשערה היתה שאולי ישנם‬
‫חלקיקים בעלי משקל שלילי שדובקים בחומר‪ .‬מסה שלילית היא דבר שסתר את כל הידוע קודם‪ ,‬עד היום‬
‫למעשה השערה כזו לא אוששה‪ .‬על כן השערה זו התבררה כלא נכונה‪.‬‬
‫ניסוי קריטי‪ :‬מאחר שאין אישוש מוחלט ואין הפרכה מוחלטת הרי שניסוי קריטי מתעקר משום שגם אם‬
‫יפריך את אחת מההיפותזות שהוא בוחן‪ ,‬בשל אי היכולת להפריך אותה כליל‪ ,‬ההיפותזה עשויה "לקום‬
‫מעפרה" ולהתגלות כנכונה בעוד שההיפותזה שאוששה עשויה להתגלות כשגויה‪ .‬דוגמא לניסוי קריטי‬
‫שהתעקר‪ :‬הניסוי של פוקו באשר למהות האור – איינשטיין החיה את מודל החלקיקים בשל אבסורד‬
‫שגילה במודל הגל‪ ,‬לאחר שפוקו כבר הפריך את מודל החלקיקים‪.‬‬

‫הוליזם מדעי‪ :‬פייר דואם השתמש במשל השען על מנת להדגים מהו הוליזם‪ .‬כמו בשעון‪ ,‬גם דמע‪ ,‬כל חל‬
‫תלוי בכל חלק אחר ולכן אם חלק מסוים לא מתפקד‪ ,‬כל המערכת לא מתפקדת‪ .‬במדע‪ ,‬אם חלק אחד‬
‫הופרך כל המדע מוטל בספק‪ .‬ליתר דיוק‪ ,‬מאחר שהסביבה תלויה באינסוף הנחות עזר בלתי ידועות הרי‬
‫שכל חלק במדע יכול להעיב על הסביבה ועל כן הוא תורם בפועל לניסוי‪ .‬כל ניסוי יעמיד את כל המדע‬
‫במבחן‪ ,‬כל חלק במדע מועמד לרוויזיה בעקבות ניסוי‪ .‬אין אמירות אבסולוטיות ולכן כל המדע‪ ,‬כולל‬
‫היסודות הברורים שלו‪ ,‬ארעי‪ ,‬פגיע‪ ,‬מוטל בספק‪ .‬במידה והיפותיזה מסויימת הופרכה ‪ /‬הוטלה בספק‪ ,‬אכן‬
‫יסודות המדע ‪ /‬הנחות היסוד ‪ /‬ההגדרות יועמדו למבחן משום שאין טענה יש לה חסינות ממבחן‪ ,‬אין טענה‬
‫שאין לה ערך אקספרימנטלי ויש לה מעמד א‪-‬פריורי‪ ,‬אין אמת מוחלטת‪.‬‬

‫השיקול במקרה הזה לא אמור להיות לוגי‪ ,‬כלומר כשאחת מהאמיתות שעשויות להיות מוטלות בספק היא‬
‫הלוגיקה ‪ /‬מתמטיקה‪ ,‬גם היא לא חסינה ולכן אין סיבה לוותר על העמדתה למבחן‪ .‬על מנת לאפשר‬
‫פעילות תקינה של המדע‪ ,‬צריך לתת ללוגיקה משקל נמוך מזה שהיא מקבלת בדרך כלל‪ ,‬הווה אומר‪ :‬יש‬
‫להוריד אותה ממצב של עובדה א‪-‬פריורית לערך‪ ,‬היא בסך הכל כלי ככל כלי שיש למדעו בעבודתו‪ ,‬אין‬
‫לה מעמד מועדף מבחינתו‪.‬‬

‫דואם טוען שאין הבדל מעמדי בין עובדה לבין ערך‪ ,‬משום שאין לעובדה מעמד א‪-‬פריורי‪ ,‬אין למעשה‬
‫עובדה‪ .‬כל עובדה שנחשבה ככזו עשויה להיות מוטלת בסק‪,‬היא עומדת למבחן בכל ניסוי‪ .‬מה שיגרום לנו‬
‫לעמוד על הערך שייבחן מחדש הוא כח השיפוט‪ ,‬שדואם מגדיר כ‪ .good sense -‬הווה אומר‪ ,‬למי שיש‬
‫אינטואיציה טובה ותקנית‪ ,‬מי שיפעל בתבונה נכונה‪ ,‬יידע במה צריך לטפל‪ .‬התבונה הזו משוייכת גם‬
‫לתחום המוסר‪ ,‬כלומר מי שמאוזן מבחינה מוסרית בהכרח יידע להפעיל את השיקולים הנכונים על מנת‬
‫לדעת את מה לבחון מחדש – ההנחות או תנאי הסביבה‪.‬‬