Professional Documents
Culture Documents
ביקורת על פופר:
.1הגדרתו את המדע כבר-הפרכה הופך אותו לארעי ,אופנתי ,מזדמן ,טנטטיבי .המתודה
הרציונלית לא יכולה לתת הוכחה על המציאות אלא רק השערות ארעיות שישרתו אותנו עד
שנוותר עליהן.
.2הוא אינו זהיר בציטוט מקורותיו (ויטגנשטיין ,איינשטיין) ,הוא מסלף אותם או לא בקיא
בהם.
.3קריטריון התיחום שלו בעייתי מפני שהוא רחב מדי :תיאוריות שעומדות בקריטריון
ההפרכה יהפכו למדעיות על אף שלעיתים מדובר בתחזיות בעלמא (ספורט ,לדוגמה).
.4קריטריון התיחום שלו בעייתי מפני שהוא צר מדי :אם תורה הופרכה היא מקבלת מיד
חותמת פסול ,אם נמשיך לעבוד איתה היא לא תיחשב מדעית (לדוגמה :המכניקה הניוטונים)
.5תת-הקבעות תיאורטית :שתי תורות שסותרות זו את זו אך מגיעות לאותן התוצאות ,אם
אחת מהן שקרית ואחת מהן נכונה ,איך זה שבשני המקרים מתקבלות תוצאות אמיתיות?
המפל:
קריטריון התיחום הוא יכולת האישוש ,ולא יכולת ההפרכה (פופר) .ההשערה/תצפית הראשונית לא
רלוונטית ,משום שהיא אינה בהכרח קשורה באדם .תפקידו של החוקר הוא רק לאשש ,ולהמשיך לאשש,
היפותזות שגיבש .גם במקרה שההיפותזה הופרכה ,הוא יכול לנסות "להציל" אותה – מה שלא יפסול
אותה אוטומטית ,שכן אף פעם אי אפשר להיות בטוח שאכן התנאים היו כשרים באותו ניסוי שהפריך
היפותזה כלשהיא .אולי הכלים לא היו מכווננים ,אולי הסביבה לא היתה אידאלית וכו' .על כן אי אפשר
להסתמך על לוגיקה דדוקטיבית ,מפני שאי אפשר להתחייב על כך שהמסקנות הלוגיות שהתקבלו ,אכן
אמיתיות .הברירה היחידה היא להסתמך על לוגיקה אינדוקטיבית ,שאולי לא זהירה אבל נותנת תוצאות
אמינות בסבירות מסויימת.
דוגמא -הניסוי של ד"ר זמלוויס :תמותה מסתורית שהיתה בחדר הלידה הפכה לתעלומה שלא הצליחה
להפתר .היו המוני טענות ואף אחת מהן לא יכולה היתה להיות מוכחת ,בין טענות מטאפיזיות
לפסיכולוגיות ,בין טענות מקצועיות לניהוליות .זמלוויס יול היה למצוא עשרות היפותזות ,חלקן מופרכות
ביותר ,אך לא כל היפותזה יכולה היתה להיות מופרכת .הברירה היחידה שנותרה לו היא מבחן ההצלחה
והכשלון .בסופו של דבר זמלוויס גילה במקרה שעמית שלו מת בנסיבות דומות והעלה אפשרות שמדובר
בבעיות היגיינה – ההשערה לא הופרכה ,אלא אוששה.
ההבדל בין פופר להמפל ,אם כך ,הוא בסוג הלוגיקה שעליה מתבססות המסקנות .ע"פ פופר טיעון
אינדוקטיבי אינו תקף ,אלא שהמפל הראה שבמקרה של ד"ר זמלוויס היסק דדוקטיבי לא היה באפשר,
ורק היסק אינדוקטיבי גילה את דרך היציאה מהדילמה – בדרך של אישוש דווקא.
דוגמא נוספת :הפרכתו של טוריצ'לי את ההסבר של אימת הריק .טוריצ'לי העלה השערה ואישש אותה
כמה פעמים ,בכמה מקומות ,ובכל פעם הניסוי הצליח .בצורה זו הוא יכול היה לצפות תוצאות מסוימות
שיקרו בניסויים שטרם נעשו ,ועם קבלתם השיג אישושים נוספים.
יתרונות האישוש:
.1אישושים מחזקים הנחות ולא קובעים אותן כאמיתות אבסולוטיות
.2בעזרת תיאוריות מתפתחות ניתן לנבא תוצאות ,ולשחזר תופעות טבע באופן מלאכותי
.3בדרך זו ניתן ליצור תופעות/אפקטים שטרם נצפו ,ולייצר טכנולוגיות חדשות
.4בדרך זו ניתן אף לפתח אובייקטים חדשים שטרם היו קיימים וכך לאשש תורות היפותטיות
המוטיבציה של המפל היתה לבנות לוגיקה אינדוקטיבית ולבדוק מתי היא תקיפה ובאילו תנאים .האתגר
הפילוסופי שלו היה לבדוק מה הופך לוגיקה דדוקטיבית לנכונה בהכרח ,ואינדוקטיבית ללא תקיפה ,ומתי?
פופר פסל אישוש מפני שאישוש הכניס אותנו למצב אינדוקטיבי שלדעתו אינו תקף ,הוא טען שאישוש לא
יביא אותנו לשום מקום ,המדע מתקדם על ידי הפרכות שגורמות לפיתוח של היפותזות חדשות מכורח
אבולוציוני .המפל טוען לעומתו שדווקא הפרכה לא תביא אותנו לשום מקום ,כפי שנראה מיד ,משום שאי
אפשר לוודא שהיא אכן הפרכה ,לעומת אישוש שמביא צידוק נוסף להיפותזה ומשאיר אותה בעינה.
ההבדל העמוק יותר בין המפל לפופר מתבטא בכיוון שאיפתו של המדע :פופר טוען שהמדע שואף
להפרכות על מנת להתרחק מן השקר ,המפל טוען שהמדע שואף לאישושים על מנת להתקרב אל האמת.
ככל שנרבה באישושים וככל שהם יהיו מרשימים יותר ,כך הבטחון שלנו באמיתותה של היפותזה יגדל.
הנחת עזר :הנחה שקשורה לסביבת הניסוי ,וחייבים לקחת אותה בחשבון משום שהיא עשויה לפגום
בתוצאות הניסוי .כך ,אם בסופו של דבר הניסוי לא הצליח ,לא בהכרח אומר שההיפתוזה הראשית /הנחת
הרקע לא נכונה .יכול להיות שהנחות העזר העיבו על הסביבה ופגמו בתוצאה .הבעיה :אף סביבה אינה
אידאלית ,אי אשר להבטיח ב 100%-את הסטריליות וההרמטיות שלה ומכאן שאי אפשר להתחקות אחר
כל הנחות העזר – כל ניסוי מכיל אינסוף הנחות עזר ,ולכן אי אפשר לומר לעולם בודאות שהפרכה היא
אכן הפרכה .מאחר שהפרכה אינה תקיפה בהכרח ,הקריטריון היחיד לבמחן של היפתוזה נותר האישוש,
הלוגיקה הנדרשת היא אינדוקטיבית.
פייר דואם ( :)Duhemכל הידע המדעי נמצא בהנחות העזר ,הנחות עזר למעשה הן שיקבעו אמיתות של
כל היפותזה ,ולכן מאחר שאי אפשר לבודד סביבה ובכל מצב יוותרו אינסוף הנחות עזר ,מאחר שאי
אפשר לדעת איזה מרכיב רלוונטי ואיזה אינו רלוונטי ,צריך לקחת בחשבון שכל דבר עשוי להעיב על
הניסוי ומכאן שכל דבר עשוי להשפיע ,כל דבר עומד למבחן ,המדע כולו משפיע על הסביבה ,המדע כולו
עומד למבחן בכל ניסוי .הפרכה לא תפריך את היפותזת הרקע בהכרח ,אלא אף את הנחות העזר ,כולל
הבסיסיות ביותר ואלה המתמטיקה והלוגיקה! גישה זו נקראת :הוליזם מדעי.
חיזוק :על פי מכניקת הקוונטים לצופה כלשהוא יש השפעה על המערכת ,הוא הופך לחלק ממנה .מאחר
שלא ניתן לבודד ב 100%-סביבה ,הרי שכל ניסוי תלוי באינסוף אובייקטים שהופכים לחלק מהסביבה –
מס' הפרמטרים הסביבתיים הוא אינסופי ולכן מתקבלות אינסוף הנחות עזר נוספות.
השערת אד-הוק :השערה שנועדה להציל תאוריה על מנת להעמיד אותה בחזרה לאחר שניסוי נכשל ,ועל
פניו ההשערה הופרכה .יש מוטיבציה לנסות לתרץ את אי תקיפותה של הפרכה :תירוץ אחד כאמור הוא
המצאותן של הנחות העזר ,תירוץ נוסף הוא השערות אד-הוק .במקום לומר שהסביבה לא היתה אידאלית
לגמרי ,השערה זו מנסה לתלות את הכשלון בתיקון ההיפותזה .השערות אד-הוק לעיתים משלימות
השערות רקע ולעיתים נוגדות את כל הידוע ,לעיתים הן אף מופרכות אך הן נסיון נוסף להעמיד את
תוצאות הניסוי באור שישאיר את ההיפותזה תקפה .השערת אד-הוק עשויה לומר" ,אולי קיימת תופעה
כלשהיא שלא ידענו על קיומה והיא הגורמת לתוצאות הניסוי להיות כך" .חלק מהשערות אד-הוק התבררו
בדיעבד כנכונות ,כך שאין לפסול מראש השערות מופרכות.
דוגמא להשערת אד-הוק שהתבררה כנכונה :גילוי הרדיואקטיביות – פאולי הניח שקיים חלקיק נוסף
שלא ידענו על קיומו בתת-אטום ,הניוטרינו .מסתבר שהוא צדק .השערת אד-הוק נגדית היתה של נילס
בוהר באותו המקרה והתבררה כלא נכונה ,הוא הציע שברזולוציות כאלה חוק שימור האנרגיה לא חל.
דוגמא נוספת להשערת אד-הוק שהתבררה כלא נכונה :כימיה – הפלוגיסטון .בימי הביניים סברו שהאש
מורכבת מחלקיקים (ולא מחמצן) ,כשחומר בוער חלקיקים משתחררים לאוויר וגורמים לאפר להיות קל
יותר .הבעיה התעוררה כשגילו שעבור מתכות מסוימות המשקל עולה דווקא ,ההשערה היתה שאולי ישנם
חלקיקים בעלי משקל שלילי שדובקים בחומר .מסה שלילית היא דבר שסתר את כל הידוע קודם ,עד היום
למעשה השערה כזו לא אוששה .על כן השערה זו התבררה כלא נכונה.
ניסוי קריטי :מאחר שאין אישוש מוחלט ואין הפרכה מוחלטת הרי שניסוי קריטי מתעקר משום שגם אם
יפריך את אחת מההיפותזות שהוא בוחן ,בשל אי היכולת להפריך אותה כליל ,ההיפותזה עשויה "לקום
מעפרה" ולהתגלות כנכונה בעוד שההיפותזה שאוששה עשויה להתגלות כשגויה .דוגמא לניסוי קריטי
שהתעקר :הניסוי של פוקו באשר למהות האור – איינשטיין החיה את מודל החלקיקים בשל אבסורד
שגילה במודל הגל ,לאחר שפוקו כבר הפריך את מודל החלקיקים.
הוליזם מדעי :פייר דואם השתמש במשל השען על מנת להדגים מהו הוליזם .כמו בשעון ,גם דמע ,כל חל
תלוי בכל חלק אחר ולכן אם חלק מסוים לא מתפקד ,כל המערכת לא מתפקדת .במדע ,אם חלק אחד
הופרך כל המדע מוטל בספק .ליתר דיוק ,מאחר שהסביבה תלויה באינסוף הנחות עזר בלתי ידועות הרי
שכל חלק במדע יכול להעיב על הסביבה ועל כן הוא תורם בפועל לניסוי .כל ניסוי יעמיד את כל המדע
במבחן ,כל חלק במדע מועמד לרוויזיה בעקבות ניסוי .אין אמירות אבסולוטיות ולכן כל המדע ,כולל
היסודות הברורים שלו ,ארעי ,פגיע ,מוטל בספק .במידה והיפותיזה מסויימת הופרכה /הוטלה בספק ,אכן
יסודות המדע /הנחות היסוד /ההגדרות יועמדו למבחן משום שאין טענה יש לה חסינות ממבחן ,אין טענה
שאין לה ערך אקספרימנטלי ויש לה מעמד א-פריורי ,אין אמת מוחלטת.
השיקול במקרה הזה לא אמור להיות לוגי ,כלומר כשאחת מהאמיתות שעשויות להיות מוטלות בספק היא
הלוגיקה /מתמטיקה ,גם היא לא חסינה ולכן אין סיבה לוותר על העמדתה למבחן .על מנת לאפשר
פעילות תקינה של המדע ,צריך לתת ללוגיקה משקל נמוך מזה שהיא מקבלת בדרך כלל ,הווה אומר :יש
להוריד אותה ממצב של עובדה א-פריורית לערך ,היא בסך הכל כלי ככל כלי שיש למדעו בעבודתו ,אין
לה מעמד מועדף מבחינתו.
דואם טוען שאין הבדל מעמדי בין עובדה לבין ערך ,משום שאין לעובדה מעמד א-פריורי ,אין למעשה
עובדה .כל עובדה שנחשבה ככזו עשויה להיות מוטלת בסק,היא עומדת למבחן בכל ניסוי .מה שיגרום לנו
לעמוד על הערך שייבחן מחדש הוא כח השיפוט ,שדואם מגדיר כ .good sense -הווה אומר ,למי שיש
אינטואיציה טובה ותקנית ,מי שיפעל בתבונה נכונה ,יידע במה צריך לטפל .התבונה הזו משוייכת גם
לתחום המוסר ,כלומר מי שמאוזן מבחינה מוסרית בהכרח יידע להפעיל את השיקולים הנכונים על מנת
לדעת את מה לבחון מחדש – ההנחות או תנאי הסביבה.