‫שאלות לדוגמה – מבוא לתורת ההחלטות‬

‫שם המרצה‪ :‬ד"ר עדי לוריא‬

‫בבחינה הסופית של הקורס יהיו ‪ 30‬שאלות אמריקאיות (כל שאלה שווה ‪ 3.33‬נקודות)‪ .‬בין ‪ 2-3‬שאלות על כל מאמר‬
‫מחומרי קריאת החובה‪.‬‬
‫משך הבחינה‪ :‬שעתיים‪.‬‬
‫מותר לשימוש‪ :‬מחשבון כיס פשוט‪ .‬אסור השימוש במחשבון הנמצא בטלפון נייד‪ ,‬מחשב כף יד‪ ,‬מחשב נייד או כל מכשיר‬
‫אחר‪.‬‬
‫אסור חומר עזר אחר (בחינה סגורה)‪.‬‬
‫* מטרת השאלות הבאות לשמש דוגמה בלבד – באחראיות הסטודנטים לעקוב אחר החומר הנלמד בשנת לימודים‬
‫מסוימת באמצעות אתר הקורס‪( .‬תשובות לשאלות בסוף הקובץ)‬
‫****חומרי קריאת החובה משתנים משנה לשנה – השאלות מטה על חומרי הקריאה מיועדות להדגים את סוג השאלות‬
‫שנשאלות על חומר הקריאה‪ .‬ייתכן ובשאלות מטה מופיעים נושאים ו‪/‬או מאמרים שלא נלמדו בשנת לימודים‬
‫מסוימת‪.‬‬

‫‪ .1‬מי מהבאים נכון לגבי תורת הערך (‪ )Prospect Theory‬של החוקרים כהנמן וטברסקי?‬
‫תורת הערך מציעה מודל לקבלת החלטות ספונטאנית‬ ‫א‪.‬‬
‫תורת הערך הוכיחה שאנשים מקבלים החלטות לפי התיאוריה הכלכלית‬ ‫ב‪.‬‬
‫תורת הערך הוכיחה שקבלת החלטות אנושית דומה לקבלת החלטות של חיות בטבע‬ ‫ג‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ד‪.‬‬

‫עבור שאלות ‪ 2-3‬אנא התייחסו לתרשים הבא‪ ,‬אשר מתאר עץ החלטות עבור ‪ 4‬אפשרויות‪:‬‬

‫‪ .2‬לפי שיטת השאת תוחלת רווח איזו מהאופציות עדיפה?‬

‫‪A‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪B‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪1‬‬
 ‫‪C‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪D‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .3‬באיזה מהאפשרויות מעלה יבחר אדם שונא סיכון?‬

‫‪A‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪B‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪C‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪D‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .4‬לפי הנלמד בקורס‪ ,‬כאשר נהג חדש מקפיד שכל נוסעי הרכב יהיו חגורים בכל נסיעה‪ ,‬הוא פועל על פי‪:‬‬
‫שקלול‪-‬יתר של הסתברויות קטנות בהחלטות על בסיס תיאור‬ ‫א‪.‬‬
‫שקלול‪-‬חסר של הסתברויות קטנות בהחלטות על בסיס ניסיון‬ ‫ב‪.‬‬
‫אפקט הייתכנות‬ ‫ג‪.‬‬
‫תורת הערך (‪)Prospect Theory‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .5‬לפי עקומת שקלול ההסתברויות של תורת הערך (‪ ,)Probability weighting function, Prospect Theory‬מי‬
‫מהבאים נכון לגבי הסתברויות בטווח הביניים?‬
‫הסתברות בטווח הביניים נתפסת לנו כקטנה משמעותית ממה שהיא בפועל‬ ‫א‪.‬‬
‫הסתברות בטווח הביניים נתפסת לנו כגדולה משמעותית ממה שהיא בפועל‬ ‫ב‪.‬‬
‫לפי תורת הערך קיימת חוסר רגישות לכל ההסתברויות (קטנות עד גדולות)‬ ‫ג‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ד‪.‬‬

‫בניסוי קבלת החלטות נפוץ‪ ,‬נבדקים מקבלים שאלה מסוג השאלה הבאה‪:‬‬
‫" עשר החברות הרשומות מטה נמצאו ברשימת ‪ 500‬החברות הגדולות בארה"ב (לפי היקף מכירות)‪.‬‬
‫קבוצה א'‪Apple Computers, Levi Strauss, Maytag, Quaker Oats, Nike :‬‬
‫קבוצה ב'‪Conagra, Allied-Signal, Textron, Amerada Hess, United Technologies :‬‬
‫איזה קבוצה (א' או ב') רשמה היקף מכירות גדול יותר לדעתך (כלומר איזה קבוצה של חברות מכרה יותר‬
‫מהשנייה)?"‬

‫‪ .6‬כיצד עונים מרבית הנבדקים לשאלה שנשאלה?‬

‫מרבית הנבדקים בוחרים בקבוצה א'‬ ‫א‪.‬‬
‫מרבית הנבדקים בוחרים בקבוצה ב'‬ ‫ב‪.‬‬
‫גברים בוחרים בקבוצה א' ונשים בקבוצה ב'‬ ‫ג‪.‬‬
‫אנשים צעירים בוחרים בקבוצה א' ומבוגרים בקבוצה ב'‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .7‬מדוע מרבית הנבדקים עונים כפי שהם עונים בשאלה מעלה?‬

‫בגלל אפקט ההילה‬ ‫א‪.‬‬
‫בגלל יוריסטיקת הסימולציה‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪2‬‬
 ‫בגלל יוריסטיקת הזמינות‬ ‫ג‪.‬‬
‫בגלל חוסר הבנה של תהליכים סטטיסטיים‬ ‫ד‪.‬‬

‫בניסוי קבלת החלטות נפוץ נשאלים נבדקים את השאלה הבאה‪:‬‬

‫"אורלי ורן צריכים להירשם לקורסי בחירה לסמסטר ב'‪ .‬הם שניהם יוצאים לכיוון המכללה בבוקר‪ ,‬עוצרים לקנות‬
‫כוס קפה בדרך‪ ,‬ומגיעים למזכירות תואר ראשון כדי להירשם לקורסים‪ .‬לאורלי נאמר שהקורס שרצתה התמלא‬
‫כבר אתמול בבוקר‪ .‬לרן נאמר שהקורס שרצה התמלא בדיוק לפני עשר דקות‪ .‬מי לדעתך יותר מאוכזב?‬
‫א‪ .‬אורלי‬
‫ב‪ .‬רן‬

‫‪ .8‬כיצד עונים מרבית הנבדקים בשאלה זו?‬

‫מרבית הנבדקים עונים שאורלי יותר מאוכזבת‬ ‫א‪.‬‬

‫מרבית הנבדקים עונים שרן יותר מאוכזב‬ ‫ב‪.‬‬
‫מרבית הנבדקים אינם מסוגלים לבחור בין אורלי לרן‬ ‫ג‪.‬‬
‫התוצאות חצויות – ‪ 50%‬מהנבדקים בוחרים באורלי ו‪ 50%-‬בוחרים ברן‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .9‬איזו תופעה מסבירה את התוצאות המתקבלות בניסוי שמתואר בשאלה ‪?11‬‬

‫יוריסטיקת הייצוג‬ ‫א‪.‬‬
‫תסוגה לממוצע‬ ‫ב‪.‬‬
‫יוריסטיקת ההשוואה‬ ‫ג‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .10‬במשחק האולטימאטום (גרסה מקורית) שחקן ‪ A‬מתבקש לחלק סכום של ‪ 10$‬בינו לבין שחקן ‪ ,B‬כאשר שחקן ‪B‬‬
‫יכול לקבל את ההצעה של ‪ A‬או לדחות אותה‪ .‬אם שחקן ‪ B‬דוחה את ההצעה של ‪ ,A‬שני השחקנים מקבלים ‪0‬‬
‫(כלומר אינם מרוויחים כלל)‪ .‬מהי ההצעה השכיחה (מה רוב שחקני ‪ A‬מציעים) במשחק?‬
‫‪ 5$‬לשחקן ‪B‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ 3$‬לשחקן ‪B‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ 1$‬לשחקן ‪B‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ 9$‬לשחקן ‪B‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ .11‬לפי הניבוי של המודל הרציונאלי למשחק שתואר בשאלה מעלה ‪ ,‬שחקן ‪ A‬רציונאלי יציע‪:‬‬
‫‪ 5$‬לשחקן ‪B‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ 3$‬לשחקן ‪B‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ 1$‬לשחקן ‪B‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ 9$‬לשחקן ‪B‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪ .12‬עמית ואשתו רכשו דירה לא מזמן‪ .‬עם הגשם הראשון התגלתה נזילה בתקרה של הסלון‪ ,‬ובני הזוג מיהרו לקרוא‬
‫לבעל מקצוע כדי שיעריך ויתקן את הנזק‪ .‬בעל המקצוע הסביר לבני הזוג שהוא יכול לבצע שתי בדיקות שונות כדי‬
‫לדעת האם הנזילה התפשטה לאזורים אחרים של הגג או לא‪ .‬הבדיקה הראשונה עולה ‪ ₪ 450‬ויש לה רמת דיוק‬
‫של ‪ – 98%‬כלומר ב‪ 98%‬מהמקרים היא מדויקת אבל באחוז אחד (‪ )2%‬מהמקרים היא אומרת שהנזילה לא‬
‫התפשטה לאזורים אחרים‪ ,‬כשהיא בעצם כן התפשטה‪ .‬מקרה כזה יכול להוביל לנזק גדול בעתיד‪ ,‬המוערך ב‬
‫‪ 20,000‬ש"ח‪ .‬בדיקה מחמירה יותר‪ ,‬העולה ‪ ,₪ 2,000‬מדויקת ב‪ .100% -‬מה מסבירה עקומת שקלול‬
‫ההסתברויות (‪ )Probability Weighting Function‬של תורת הערך לגבי המצב שתואר?‬
‫הפער בין ‪ 98%‬ל‪ 100% -‬נראה לרוב האנשים גדול בהרבה ממה שהוא באמת‪ ,‬לכן הבדיקה היקרה והוודאית‬ ‫א‪.‬‬
‫נראית טובה בהרבה מהבדיקה הראשונה הזולה יותר‪.‬‬
‫אנשים עושים שקלול‪-‬יתר של הסתברויות גדולות‪ 98% :‬נראה דומה ל‪ 100%-‬ולכן הבדיקה הראשונה‬ ‫ב‪.‬‬
‫(והזולה) נראית כאופציה כדאית לרוב האנשים‬
‫נקודת הייחוס של רוב האנשים היא המשכורת החודשית שלהם‪ :‬אם הם מרוויחים משכורת גבוהה הם‬ ‫ג‪.‬‬
‫יבחרו בבדיקה היקרה יותר‪ ,‬אם הם מרוויחים משכורת נמוכה הם יבחרו בבדיקה הזולה יותר‪.‬‬
‫ניסיון הוא מרכיב חשוב בשקלול הסתברויות‪ :‬אם בני הזוג כבר נתקלו בנזילות דומות בעבר הם יעשו‬ ‫ד‪.‬‬
‫שקלול‪-‬חסר של ההסתברות ויבחרו בבדיקה הזולה‪.‬‬

‫‪ .13‬המשפט "כשאני אסיים סוף‪-‬סוף את התואר הראשון אני אהיה הבן‪-‬אדם הכי מאושר בעולם" מדגים‪:‬‬
‫הטיית המיקוד (‪)Focusing Illusion‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חשיבה רגשית (‪)Emotional Thinking‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫רציונאליות מוגבלת‬ ‫ג‪.‬‬
‫יוריסטיקת הזמינות‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .14‬לפי השיעור בנושא השפעת הניסיון על תפיסת סיכון‪ ,‬מי מהבאים נכון?‬
‫א‪ .‬אנשים עושים הערכת חסר של הסתברויות קטנות בהחלטות על בסיס ניסיון‪.‬‬

‫אזהרות צפויות להשפיע בעיקר על מומחים עם הרבה ניסיון‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫אנשים בעלי ניסיון מקבלים החלטות טובות יותר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫כל התשובות נכונות‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .15‬חברה גדולה רוצה לעודד את עובדיה להפריש כספים ממשכורתם החודשית לפנסיה‪ .‬החברה מתלבטת לגבי כמה‬
‫אפשרויות של קרנות פנסיה כדאי לה להציע על מנת שמקסימום מהעובדים יפרישו לפנסיה‪ .‬לפי הנלמד בנושא‬
‫בחירה‪ ,‬כמה קרנות שונות כדאי להציע לעובי החברה?‬
‫א‪1 .‬‬
‫ב‪4 .‬‬
‫ג‪10 .‬‬
‫ד‪15 .‬‬

‫‪4‬‬
 ‫‪ .16‬מה מציעה היוריסטיקה "תסוגה לממוצע"?‬
‫לממוצעים אין ערך בניבוי העתיד‬ ‫א‪.‬‬
‫הנטייה להאמין לנתונים אובייקטיביים היא לא רציונאלית‬ ‫ב‪.‬‬
‫לאחר תצפית קיצונית במדגם‪ ,‬צפוי שתתקבל תצפית מתונה ממנה‬ ‫ג‪.‬‬
‫השפעת הרגש בקבלת החלטות הופך אותנו למקבלי החלטות ממוצעים בלבד‬ ‫ד‪.‬‬

‫שתי השאלות הבאות מתייחסת למאמר ‪ ,Would you be happier if you were richer? :‬של כהנמן ועמיתיו (‪.)2006‬‬
‫[)‪]Kahneman, D., Krueger, A.B., Schkade, D., Schwarz, N., & Stone, A.A. (2006‬‬

‫‪ .17‬מה מצאו החוקרים לגבי שכיחות של מצב רוח רע בקרב אוכלוסיות שונות של נשים?‬
‫החוקרים מצאו שלא היו הבדלים גדולים בין נשים נשואות ורווקות בשכיחות מצב‪-‬רוח רע‬ ‫א‪.‬‬
‫החוקרים מצאו הבדלים גדולים בין נשים נשואות ורווקות בשכיחות מצב‪-‬רוח רע‬ ‫ב‪.‬‬
‫החוקרים מצאו שנשים עניות מבלות יותר זמן במצב‪-‬רוח רע ממה שאחרים חושבים (ממה שאחרים‬ ‫ג‪.‬‬
‫מנבאים עבורן)‬
‫החוקרים מצאו שבאופן כללי נשים פחות מאושרות מאשר גברים‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .18‬מי מהבאים נכון לפי הנתונים המוצגים במאמר?‬

‫להכנסה אין קשר לשביעות רצון מהחיים‬ ‫א‪.‬‬
‫אנשים במעמד הביניים מאושרים יותר מאנשים בכל יתר המעמדות בחברה‬ ‫ב‪.‬‬
‫מעבר לרמת הכנסה ממוצעת תוספת הכנסה אינה קשורה לעליה בשביעות רצון מהחיים‬ ‫ג‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ד‪.‬‬

‫שתי השאלות הבאות מתייחסת למאמר‪ ,The Ikea Effect :‬של החוקרים נורטון‪ ,‬מוכון ואריאלי (‪)2012‬‬
‫]‪[Norton et al. (2012).‬‬

‫‪ .19‬מהי תרומה ייחודית של מאמר זה לתחום?‬

‫המחקר מראה ש"תופעת איקאה" מתרחשת רק כאשר הרכבה מסתיימת בהצלחה‬ ‫א‪.‬‬
‫המחקר מראה שתופעת "איקאה" תופסת בעיקר לחפצים יקרים בעלי ערך גבוהה‬ ‫ב‪.‬‬
‫המחקר מראה שאנשי עסקים רציונאליים יותר מאחרים בהקשר של תפיסת ערך של מוצרים‬ ‫ג‪.‬‬
‫המחקר מראה שאנשים לא אוהבים לקחת סיכונים מיותרים ומעדיפים לרכוש מוצר מוגמר‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .20‬מה הראו התוצאות של ניסוי מס' ‪( 1‬הרכבה של קופסאות)?‬

‫אנשים שהרכיבו קופסאות הפגינו "שנאת הפסד הפוכה" – הם דיווחו על רצון רב להיפתר מהקופסא‬ ‫א‪.‬‬
‫שהרכיבו‬
‫אנשים שהרכיבו קופסאות היו מוכנים לשלם יותר עבור הקופסא מאשר אחרים שלא הרכיבו‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪5‬‬
 ‫אנשים שהרכיבו קופסאות דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים‬ ‫ג‪.‬‬
‫אנשים מהמעמד הביניים העריכו את הקופסאות שבנו יותר מאשר אנשים מהמעמד הגבוהה‬ ‫ד‪.‬‬

‫שתי השאלות הבאות מתייחסת למאמר‪ The Dishonesty of Honest People, :‬של החוקרת מזר ועמיתיה (‪(2008‬‬
‫]‪[Mazar, N., Amir, O., & Ariely, D. (2008).‬‬

‫‪ .21‬במוסדות רבים נהוג להחתים סטודנטים על "הצהרות יושרה" במבחנים או הצהרות מקוריות בעת הגשת עבודות‪.‬‬
‫לפי תוצאות המחקרים המתוארים במאמר‪ ,‬האם צפוי שהצהרות אלו יקטינו העתקות ורמאויות אחרות‬
‫במבחנים‪/‬עבודות?‬
‫כן יקטינו‬ ‫א‪.‬‬
‫לא יקטינו‬ ‫ב‪.‬‬
‫יקטינו רמאות עבור סטודנטים שנה א' אבל לא שנים אחרות (כלומר סטודנטים בלי הרבה ניסיון בבחינות)‬ ‫ג‪.‬‬
‫לא יקטינו ואף יגבירו רמאות‪/‬העתקות‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .22‬בניסוי מס ‪ 1‬במאמר החוקרים השתמשו בתזכורות דתיות‪ .‬כיצד זה השפיע על הנבדקים?‬

‫תזכורות דתיות הגבירו את שביעות רצון הנבדקים מהניסוי‬ ‫א‪.‬‬
‫תזכורות העלב את מידת ההצלחה (מספר תשובות נכונות) של הנבדקים‬ ‫ב‪.‬‬
‫תזכורות דתיות הקטינו את מידת הרמאות‬ ‫ג‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ד‪.‬‬

‫שתי השאלות הבאות מתייחסות למאמר‪The Relationship between cell phone use, academic performance, :‬‬
‫‪anxiety, and Satisfaction with Life in college students,‬‬
‫של החוקרים לפ' ועמיתיו – (‪Lepp et. al )2014‬‬

‫‪ .23‬איזה מההתנהגויות הבאות נבדקו באופן ספציפי על ידי החוקרים?‬

‫שימוש בטלפון נייד לצורך ניווט בעיר‬ ‫א‪.‬‬
‫שימוש בטלפון נייד לשמיעת מוסיקה‬ ‫ב‪.‬‬
‫שימוש בטלפון נייד לשליחת מסרונים‬ ‫ג‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .24‬מה מצאו החוקרים?‬

‫החוקרים מצאו קשר חיובי בין ציונים לשביעות רצון מהחיים‬ ‫א‪.‬‬
‫החוקרים מצאו קשר חיובי בין שימוש בטלפונים ניידים לרמות חרדה‬ ‫ב‪.‬‬
‫החוקרים מצאו קשר שלישי בין שימוש בטלפונים ניידים לציונים‬ ‫ג‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ד‪.‬‬

‫שתי השאלות הבאות מתייחסות למאמר‪"The Tyranny of Choice" :‬של החוקר ברי שווארץ‬

‫‪6‬‬
 ‫)‪(Schwartz, 2004‬‬
‫‪ .25‬איזה מהטענות הבאות מופיעות במאמר?‬
‫ריבוי אפשרויות מוביל לציפיות מוגזמות‬ ‫א‪.‬‬
‫ריבוי אפשרויות מבטיח שנמצא אופציה שהיא מדויקת עבורנו‬ ‫ב‪.‬‬
‫ריבוי אפשרויות מעלה את חופש הבחירה ולכן גם את מידת הרווחה‬ ‫ג‪.‬‬
‫ריבוי אפשרויות זה מפחית את תופעת שנאת ההפסד‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ .26‬לפי שווארץ‪ ,‬כיצד משפיעה אחראיות אישית על שביעות רצון מהבחירה?‬
‫ככול שאדם חש יותר אחראיות על הבחירה שלו כך הוא שבע רצון יותר מהחיים באופן כללי‬ ‫א‪.‬‬
‫ככול שאדם חש יותר אחראיות על הבחירה שלו כך הוא יותר שבע רצון מהבחירה של פריט מסוים‬ ‫ב‪.‬‬
‫ככול שאדם חש יותר אחראיות על הבחירה שלו כך עולה תוחלת החיים שלו‬ ‫ג‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ד‪.‬‬

‫תשובות‪-1 :‬ד‪2- ,‬ד‪-3 ,‬ב‪-4 ,‬א‪-5 ,‬ד‪-6 ,‬א‪-7 ,‬ג‪-8 ,‬ב‪-9 ,‬ד‪-10 ,‬א‪-11 ,‬ג‪-12 ,‬א‪-13 ,‬א‪-14 ,‬א‪-15 ,‬ב‪-16 ,‬ג‪-17 ,‬א‪ -18 ,‬ג‪,‬‬
‫‪ - 19‬א‪-20 ,‬ב‪– 21 ,‬א‪-22 ,‬ג‪-23 ,‬ג‪-24 ,‬ד‪-25 ,‬א‪-26 ,‬ד‬

‫‪7‬‬