‫‪1‬‬

‫שיטות מחקר – דוגמאות למבחן‬

‫חוקר מצא שאנשים בעלי שיער ירוק זקוקים ליותר תשומת לב מאלה בעלי שיער כחול‪ .‬לעו"ס שקרא על‬ ‫‪.1‬‬
‫המחקר יש פונה אחד עם שיער ירוק בעוד שמרבית הפונים בעלי שיער כחול‪ .‬בעקבות המאמר החליט כי‬
‫הבעיה המרכזית שיש לפונה בעל השיער הירוק היא "צורך בתשומת לב"‪ ,‬לכן עליו לעבוד איתו על בעיה זו‪.‬‬
‫מדובר כאן על‪:‬‬
‫כשל אקולוגי‬ ‫א‪.‬‬
‫תוקף פנימי‬ ‫ב‪.‬‬
‫תוקף חיצוני‬ ‫ג‪.‬‬
‫מהימנות המבחן החוזר‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ה‪.‬‬

‫חוקר שיער שתהיה השפעה חזקה יותר של טיפול דינאמי לעומת קוגניטיבי בהתמודדות עם התקפי חרדה עקב המצב‬
‫הביטחוני‪ ,‬כמו כן שיער כי ‪ 2‬סוגי טיפול אלה יהיו טובים יותר מאשר אי טיפול‪ .‬מבין ‪ 300‬פונים אשר פנו למרפאת חוץ‬
‫פסיכיאטרית בשל התקפי חרדה אסף ‪ 90‬מתנדבים‪ ,‬חילק אותם באופן אקראי ל ‪ 3‬קבוצות‪ :‬קב' טיפול דינאמי‪ ,‬קב'‬
‫קוגניטיבי וקב' ללא טיפול‪ .‬חצי שנה לאחר הטיפול נמצאו הנתונים הבאים‪:‬‬
‫ללא טיפול‬ ‫טיפול התנהגותי‬ ‫טיפול דינאמי‬

‫‪)17%( 5‬‬ ‫‪)67%( 20‬‬ ‫‪)33%( 10‬‬ ‫לא חוו חרדה‬

‫‪)83%( 25‬‬ ‫‪)33%( 10‬‬ ‫‪)66%( 20‬‬ ‫חוו חרדה‬

‫בהנחה שההבדלים בין טיפול דינאמי לקוגניטיבי לא מובהקים סטטיסטית‪ ,‬המסקנה היא‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫השערה אוששה‪ ,‬הדינאמי יעיל יותר לטיפול בחרדה‬ ‫א‪.‬‬
‫מוטב היה לו לא היו מטפלים בהם בכלל‬ ‫ב‪.‬‬
‫הפחתת חרדה קשורה למדידה לפני טיפול‬ ‫ג‪.‬‬
‫הדינאמי פחות יעיל לחרדה לעומת הקוגניטיבי‬ ‫ד‪.‬‬
‫ההשערה הופרכה‪ ,‬אין הבדל בין הטיפול הקוגניטיבי לטיפול הדינאמי בכל הקשור להפחתת חרדה‬ ‫ה‪.‬‬
‫כמה השערות לחוקר זה?‬ ‫‪.3‬‬
‫אחת‬ ‫א‪.‬‬
‫שתיים‬ ‫ב‪.‬‬
‫שלוש‬ ‫ג‪.‬‬
‫ארבע‬ ‫ד‪.‬‬
‫בהנחה שההבדלים בין שני סוגי הטיפול לבין הקב' ללא טיפול אכן מובהקים סטטיסטית משמעות הציונים‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫השערה אוששה‪ ,‬שני הטיפולים יעילים יותר מאי טיפול‬ ‫א‪.‬‬
‫הטיפול הדינאמי יעיל יותר‬ ‫ב‪.‬‬
‫מוטב לו לא היו מטפלים‬ ‫ג‪.‬‬
‫הטיפול הדינאמי פחות יעיל לעומת הקוגניטיבי‬ ‫ד‪.‬‬
‫השערה הופרכה אין הבדל בין טיפול לאי טיפול‬ ‫ה‪.‬‬

‫מערך המחקר המתואר לעיל הוא‪:‬‬ ‫‪.5‬‬

‫מערך אורך‪ -‬פאנל‬ ‫א‪.‬‬
 ‫‪2‬‬
‫מערך דמוי ניסוי‪ -‬קבוצות מרובות‬ ‫ב‪.‬‬
‫מערך ניסוי קבוצות מרובות‬ ‫ג‪.‬‬
‫מערך ניסוי קלאסי‬ ‫ד‪.‬‬
‫מערך דמוי ניסוי קלאסי‬ ‫ה‪.‬‬
‫משתני המחקר הם‪:‬‬ ‫‪.6‬‬
‫תלוי ‪ -‬חרדה ‪ ,‬בלתי תלוי ‪ -‬שיטת התערבות‬ ‫א‪.‬‬
‫תלוי ‪ -‬דינאמי קוגניטיבי ‪ ,‬בלתי תלוי ‪ -‬אי טיפול‬ ‫ב‪.‬‬
‫תלוי ‪ -‬מתנדבים ‪ ,‬בלתי תלוי ‪ -‬חוקר‬ ‫ג‪.‬‬
‫תלוי ‪ -‬שיטת התערבות‪ ,‬בלתי תלוי ‪ -‬חרדה‬ ‫ד‪.‬‬
‫תלוי ‪ -‬חרדה‪ ,‬בלתי תלוי ‪ -‬מרפאות‬ ‫ה‪.‬‬
‫הדגימה המתוארת לעיל היא‪:‬‬ ‫‪.7‬‬
‫דגימת אשכולות‬ ‫א‪.‬‬
‫דגימת נוחות‬ ‫ב‪.‬‬
‫דגימה אקראית‬ ‫ג‪.‬‬
‫דגימת שכבות‬ ‫ד‪.‬‬

‫אם סטודנטים משיגים ציון נמוך במבחן הפסיכומטרי ואז מצטיינים בלימודים זה‪:‬‬ ‫‪.8‬‬
‫בעיה במהימנות ריבוי גרסאות‬ ‫א‪.‬‬
‫טעות מסוג ראשון‬ ‫ב‪.‬‬
‫מסוג שני‬ ‫ג‪.‬‬
‫כשל אקולוגי‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ה‪.‬‬

‫כאשר מחלקים את האוכלוסייה לפי ישובים‪ ,‬דוגמים ‪ 50‬ישובים ואז לוקחים מדגם אקראי של משפחות בכל‬ ‫‪.9‬‬
‫ישוב ובתוך כל משפחה מראיינים הורה ילד‪ ,‬מדובר ב‪:‬‬
‫דגימה שיטתית‬ ‫א‪.‬‬

‫אקראית פשוטה‬ ‫ב‪.‬‬

‫אשכולות דו שלבית‬ ‫ג‪.‬‬
‫שכבות דו שלבית‬ ‫ד‪.‬‬
‫מורכבת רב שלבית (התקבלה גם תשובה זו)‬ ‫ה‪.‬‬

‫איזה מבין שיטות הדגימה הבאות מתאימה ביותר להשגת מדגם הסתברותי מדויק ?‬ ‫‪.10‬‬
‫דגימת נוחות‬ ‫א‪.‬‬
‫אשכולות‬ ‫ב‪.‬‬
 ‫‪3‬‬
‫כדור שלג‬ ‫ג‪.‬‬
‫מגמתית‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף אחד‬ ‫ה‪.‬‬

‫איזה מבין הבאים מתאר באופן הטוב ביותר מחקר חתך רוחב?‬ ‫‪.11‬‬
‫איסוף נתונים במס' נקודות זמן שונות‬ ‫א‪.‬‬
‫סקירת הספרות לאורך זמן‬ ‫ב‪.‬‬
‫העברת שאלון לנחקרים בנקודת זמן מסוימת‬ ‫ג‪.‬‬
‫ביצוע התערבות ובדיקת השפעתה לאחר מכן‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ה‪.‬‬

‫במונחים של תוקף‪ ,‬דגימה הסתברותית היא‪:‬‬ ‫‪.12‬‬

‫אמצעי להשגת תוקף חיצוני‬ ‫א‪.‬‬
‫אמצעי להשגת תוקף פנימי‬ ‫ב‪.‬‬
‫אמצעי להשגת תוקף נראה‬ ‫ג‪.‬‬
‫אמצעי להשגת תוקף מבנה‬ ‫ד‪.‬‬
‫אין קשר לתוקף‬ ‫ה‪.‬‬

‫להשפעת המדידה על הנבדקים יש השלכות ל‪:‬‬ ‫‪.13‬‬

‫איומים לתוקף חיצוני‬ ‫א‪.‬‬
‫איומים לתוקף פנימי‬ ‫ב‪.‬‬
‫איומים לתוקף חיצוני ‪ +‬פנימי‬ ‫ג‪.‬‬
‫איומים לתוקף מבנה‬ ‫ד‪.‬‬
‫אין השפעה‬ ‫ה‪.‬‬

‫חוקר המציא שיטת טיפול חדשנית לדפרסיה אשר תפחית את משך שהות בבי"ח‪ .‬לצורך כך בחר ‪ 6‬בי"ח במכרז הארץ‬
‫ודגם באופן אקראי ‪ 10‬אנשים חולים בדפרסיה מכל אחד מבי"ח סה"כ ‪ 60‬נבדקים‪ .‬הוא חילק את הנבדקים ל‪2-‬‬
‫קבוצות באופן אקראי‪ :‬אחת קיבלה טיפול חדשני והשנייה קונבנציונאלי‪.‬‬
‫הטיפולים התרחשו בבי"ח בו מאושפזים החולים‪ .‬החוקר בדק את משך השהיה עד לשחרור ומצא שאלו שהיו בטיפול‬
‫קונבנציונאלי שוחררו אחרי ‪ 9‬חודשים‪ ,‬ואלו של טיפול חדשני אחרי ‪ 4‬חודשים‪.‬‬
‫השערת המחקר הייתה‪:‬‬ ‫‪.14‬‬
 ‫‪4‬‬
‫שיטת הטיפול הקונבנציונאלית תעלה את הדפרסיה‬ ‫א‪.‬‬

‫טיפול קונבנציונאלי יעיל מהחדשני‬ ‫ב‪.‬‬

‫הטיפול החדשני יאריך את משך השהייה‬ ‫ג‪.‬‬
‫הטיפול החדשני יקצר את משך השהייה‬ ‫ד‪.‬‬
‫שיטת הדגימה הינה‪:‬‬ ‫‪.15‬‬

‫שכבות‬ ‫א‪.‬‬
‫אשכולות‬ ‫ב‪.‬‬
‫נוחות‬ ‫ג‪.‬‬
‫מכסה‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף אחת מהתשובות‬ ‫ה‪.‬‬
‫מערך המחקר הינו‪:‬‬ ‫‪.16‬‬
‫ניסוי אמיתי‬ ‫א‪.‬‬
‫דמוי ניסוי‬ ‫ב‪.‬‬
‫מגמה‬ ‫ג‪.‬‬
‫רוחב‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף אחד מהנ"ל‬ ‫ה‪.‬‬

‫משתני המחקר הם‪:‬‬ ‫‪.17‬‬

‫א‪ .‬בלתי תלוי –דפרסיה; תלוי ‪ -‬שיטת טיפול‬
‫בלתי תלוי – שיטת טיפול ; תלוי ‪ -‬דפרסיה‬ ‫ב‪.‬‬
‫בלתי תלוי – שיטת טיפול; תלוי ‪ -‬משך שהות בבי"ח‬ ‫ג‪.‬‬
‫בלתי תלוי – משך שהות בבי"ח; תלוי ‪ -‬שיטת טיפול‬ ‫ד‪.‬‬
‫בלתי תלוי – טיפול קונוונציונלי ; תלוי ‪ -‬טיפול חדשני‬ ‫ה‪.‬‬

‫אם באופן החלוקה לקבוצות ישנו איום על תוקף פנימי זה איום של‪:‬‬ ‫‪.18‬‬
‫א‪ .‬היסטוריה‬
‫ב‪ .‬בחירה‬
‫ג‪ .‬התבגרות‬
‫זליגה ניסיונית‬ ‫ד‪.‬‬
‫אין כל איום‬ ‫ה‪.‬‬

‫אם באופן בו ניתן הטיפול יש איום לתוקף פנימי זה איום של‪:‬‬ ‫‪.19‬‬
‫א‪ .‬היסטוריה‬
‫ב‪ .‬בחירה‬
‫ג‪ .‬התבגרות‬
‫זליגה ניסיונית‬ ‫ד‪.‬‬
‫אין כל איום‬ ‫ה‪.‬‬

‫אם באופן הדגימה ב‪ 6 -‬בתי חולים יש איום לתוקף חיצוני זהו איום של‪:‬‬ ‫‪.20‬‬
‫א‪ .‬השפעת הבוחנים על הנבחנים‬
‫השפעת מיקום הטיפול על המטופלים‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחירה‬
‫רגרסיה אל הממוצע‬ ‫ד‪.‬‬

‫האיום על תוקף פנימי המתייחס ללמידה נקרא‪:‬‬ ‫‪.21‬‬

‫א‪ .‬הבשלה‬
‫ב‪ .‬הבחנות‬
‫משתנה בלתי תלוי‬ ‫ג‪.‬‬
‫היסטוריה‬ ‫ד‪.‬‬
‫רגרסיה אל המוצע‬ ‫ה‪.‬‬
‫איזה מבין הבאים איננה שיטה לבדיקת מהימנות של כלי מדידה‪:‬‬ ‫‪.22‬‬
 ‫‪5‬‬
‫א‪ .‬אלפא קרונבך‬
‫ליקרט‬ ‫ב‪.‬‬
‫מבחן חצוי‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬ריבוי גרסאות‬
‫מבחן חוזר‬ ‫ה‪.‬‬
‫המשותף לסולמות אמידה סיכומיים ולסולם ההבדלים הסמנטיים הוא בכך ש‪:‬‬ ‫‪.23‬‬
‫א‪ .‬שני הסולמות הומצאו ע"י ליקרט‬
‫שניהם מסודרים בסדר היררכי‬ ‫ב‪.‬‬
‫נמדדים ברמה סודרת מלא מסכים עד מסכים מאוד‬ ‫ג‪.‬‬
‫נמדדים ברמת מדידה סודרת (אורדינאלית)‬ ‫ד‪.‬‬
‫אין שום דבר משותף‬ ‫ה‪.‬‬
‫חוקרים רצו להשוות את התגובות האמוציונאליות בין נשים לגברים בסרט "טיטאניק"‪ .‬מהו המשתנה‬ ‫‪.24‬‬
‫הבלתי תלוי‪:‬‬
‫א‪ .‬תגובה אמוציונאלית‬
‫טיטאניק‬ ‫ב‪.‬‬
‫מין אנשים‬ ‫ג‪.‬‬
‫החוקרים‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף אחד‬ ‫ה‪.‬‬
‫מהו המשפט הנכון‪:‬‬ ‫‪.25‬‬
‫א‪ .‬המשתנה הבלתי תלוי הוא המשתנה אותו רוצים להסביר‬
‫המשתנה התלוי הוא זה הגורם לשינוי בתופעה‬ ‫ב‪.‬‬
‫המשתנה התלוי הוא זה שרוצים להסביר‬ ‫ג‪.‬‬
‫אף אחד מהנ"ל‬ ‫ד‪.‬‬
‫בזמן מלחמה פוחתת פניה לשירותי רווחה‪ .‬איזה מערך מחקר מתאים לבדוק השערה זו‪:‬‬ ‫‪.26‬‬
‫א‪ .‬מערך ‪ 4‬קבוצות של סולומון‬
‫ניסוי קלאסי‬ ‫ב‪.‬‬
‫אורך מגמה‬ ‫ג‪.‬‬
‫דמוי ניסוי‬ ‫ד‪.‬‬
‫חתך רוחב‬ ‫ה‪.‬‬

‫חוקר בנה שאלון בן ‪ 30‬שאלות האמור לבדוק עמדות הציבור ביחס לשאלה – איך להתייחס למנהיגים‬ ‫‪.27‬‬
‫פוליטיים של מחבלים בעקבות פיגועים‪.‬‬
‫אם החוקר העביר שאלון בשתי פעמים שונות לאותם אנשים‪ ,‬הוא בודק‪:‬‬ ‫‪.28‬‬
‫א‪ .‬תוקף פנימי‬
‫מהימנות מבחן חצוי‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬תוקף חיצוני‬
‫מהמנות מבחן ריבוי גרסאות‬ ‫ד‪.‬‬
‫מהימנות המבחן החוזר‬ ‫ה‪.‬‬

‫נניח והחוקר מצא מהימנות נמוכה בבחינה החוזרת‪ ,‬אך מהימנות גבוהה בבדיקת המבחן החצוי‪ .‬ניתן‬ ‫‪.29‬‬
‫להסביר זאת ע"י‪:‬‬
‫המבחן אינו יציב‬ ‫א‪.‬‬
‫שאלות אינן שקולות זו לזו‬ ‫ב‪.‬‬
‫זו תוצאה של דגימת נוחות‬ ‫ג‪.‬‬
‫זו תוצאה של דגימת אשכולות‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף אחד מהנ"ל‬ ‫ה‪.‬‬

‫אם החוקר החליט לבחון על ‪ 2‬קבוצות שונות‪ ,‬מדובר על ניסיון ליצור‪:‬‬ ‫‪.30‬‬
‫א‪ .‬תוקף תוכן‬
‫תוקף נראה‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬תוקף מבנה‬
‫תוקף פנימי‬ ‫ד‪.‬‬
‫תוקף קבוצות מובחנות‬ ‫ה‪.‬‬

‫במחקרים העוסקים באלימות בקרב בני נוער נודעת תופעה כי שיטות טיפול מסוימות נמצאות כמשפיעות‬
‫ביותר במהלך המחקרים‪ .‬אך ברגע שמנסים ליישם אותן בשטח‪ ,‬העו"סים מדווחים כי אין שוני מהותי‬
‫בהתנהגות האלימה‪.‬‬
‫הבעיה המתעוררת היא‪:‬‬ ‫‪.31‬‬
 ‫‪6‬‬
‫תוקף תוכן‬ ‫א‪.‬‬
‫תוקף פנימי‬ ‫ב‪.‬‬
‫תוקף נראה‬ ‫ג‪.‬‬
‫תוקף קריטריון‬ ‫ד‪.‬‬
‫תוקף חיצוני‬ ‫ה‪.‬‬

‫אחד החוקרים משער כי הבעיה נובעת מאינטראקציה בין מדידת האלימות לפני המחקר לבין תגובת‬ ‫‪.32‬‬
‫הנערים לשיטת הטיפול באלימות‪ .‬הטכניקה המתאימה ביותר לבדוק השערה זו היא‪:‬‬
‫מבחן‪ /‬מבחן חוזר‬ ‫א‪.‬‬
‫מבחן חצוי‬ ‫ב‪.‬‬
‫מערך ניסוי קלאסי‬ ‫ג‪.‬‬
‫מערך מחקר מגמה‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 4‬קבוצות סולומון‬ ‫ה‪.‬‬
‫חוקר רוצה לבחון שביעות רצון של מטופלים שונים מהטיפול בבית החולים לאורך זמן‪ .‬הוא שיער כי חולים השוהים‬
‫יותר זמן בבי"ח יהיו פחות שביעי רצון מן הטיפול בהם‪ .‬לצורך כך הוא בחר באופן אקראי מכל בתי חולים בארץ‬
‫חולים בעלי צפי אשפוז ממושך‪ .‬סה"כ נבחרו ‪ 90‬נבדקים‪ 1/3 :‬מהם סובלים מדפרסיה‪ 1/3 ,‬מסוכרת ו‪ 1/3 -‬מבעיות‬
‫כירורגיות‪ .‬החוקר העביר להם שאלון אחרי שבוע של שהייה בבי"ח‪ ,‬אחרי חודש ואחרי חודשיים‪.‬‬
‫השערת המחקר הינה‪:‬‬ ‫‪.33‬‬
‫אין קשר בין שביעות רצון למשך שהייה בבי"ח‬ ‫א‪.‬‬
‫אלו הסובלים מסכרת פחות שבעי רצון מאחרים‬ ‫ב‪.‬‬
‫מטופלים הסובלים מדפרסיה יהיו פחות שבעי רצון ממטופלים הסובלים מסכרת‬ ‫ג‪.‬‬
‫וממחלה כירורגית‪.‬‬
‫שביעות רצון אינה מושפעת מסוג המחלה‬ ‫ד‪.‬‬
‫קיים קשר שלילי בין שביעות רצון למשך שהייה בבית חולים‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫שיטת הדגימה הינה‪:‬‬ ‫‪.34‬‬
‫שכבות‬ ‫א‪.‬‬
‫נוחות‬ ‫ב‪.‬‬
‫אשכולות‬ ‫ג‪.‬‬
‫מכסה‬ ‫ד‪.‬‬

‫משתני המחקר הם‪:‬‬ ‫‪.35‬‬

‫א‪ .‬בלתי תלוי – דפרסיה; תלוי – סוכרת‪ ,‬בעיות כירורגיות‬
‫בלתי תלוי – משך שהות בבית חולים; תלוי – דפרסיה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬בעיות כירורגיות‬ ‫ב‪.‬‬
‫בלתי תלוי – שביעות רצון; תלוי – משך שהות בבית חולים‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬בלתי תלוי – משך שהות בבית חולים; תלוי – שביעות רצון מהטיפול‬
‫בלתי תלוי – שביעות רצון; תלוי – סוג בית חולים‬ ‫ה‪.‬‬
‫מערך המחקר הינו‪:‬‬ ‫‪.36‬‬
‫א‪ .‬רוחב‬
‫אורך מגמה‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ 4‬קבוצות של סולומון‬ ‫ג‪.‬‬
‫מערך ניסוי‬ ‫ד‪.‬‬
‫אורך פאנל‬ ‫ה‪.‬‬
‫חזרה על הניסוי עם אותה קבוצת נבדקים אחרי שנתיים תגביר‪:‬‬ ‫‪.37‬‬
‫א‪ .‬תוקף פנימי‬
‫תוקף חיצוני‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהימנות הניסוי‬ ‫ג‪.‬‬
‫מהימנות ‪ +‬תוקף פנימי‬ ‫ד‪.‬‬
‫תוקף פנימי ‪ +‬חיצוני‬ ‫ה‪.‬‬
‫הטכניקה באמצעותה מוודאים כי לכל נבדק בקבוצת ניסוי יש תאום בקבוצת בקרה מכונה‪:‬‬ ‫‪.38‬‬
‫א‪ .‬בחירה מכוונת‬
‫ב‪ .‬התאמה‬
‫ג‪ .‬דגימה אקראית‬
‫דגימה שיטתית‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף תשובה‬ ‫ה‪.‬‬
 ‫‪7‬‬

‫חוקר מבצע ניסוי המיועד לבדוק את השפעת השימוש בסמים על היכולת הקוגניטיבית ומגיע למסקנה‬ ‫‪.39‬‬
‫כי אין קשר בין השניים‪ .‬סדרה של ניסויים חוזרים מראים כי שימוש בסמים מפחית את היכולת‬
‫הקוגניטיבית‪ .‬מסקנתו של החוקר הראשון‪:‬‬

‫נכונה‬ ‫א‪.‬‬
‫טעות מסוג אלפא‬ ‫ב‪.‬‬
‫טעות מסוג ביתא‬ ‫ג‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ד‪.‬‬
‫אין מספיק נתונים‬ ‫ה‪.‬‬
‫היתרון העיקרי של מחקרי ניסוי ודמויי ניסוי לעומת מערכים מתאמיים הוא בכך שאנו יכולים‪:‬‬ ‫‪.40‬‬
‫א‪ .‬ליצור שיחזור‬
‫להשפיע על הסיבתיות‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬ליצור מלאכותיות‬
‫לראות קשרים בין משתנים‬ ‫ד‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ה‪.‬‬
‫האיום על תוקף פנימי הנקרא היסטוריה הוא‪:‬‬ ‫‪.41‬‬
‫אופן בו התצפית משפיע על המשתנים הנמדדים‬ ‫א‪.‬‬
‫שינויים הקורים לאורך זמן לנבדקים‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬הנבדקים נחשפים לאותו מבחן יותר מפעם אחת‬
‫ד‪ .‬אירועים במהלך הניסוי שאינן חלק מהניסוי אך משפיעים על הנבדקים‬
‫אף אחד מהנ"ל‬ ‫ה‪.‬‬

‫הטכניקה‪ ,‬שבאמצעותה מוודאים כי לכל נבדק בניסוי יש סיכוי שווה להיות בקבוצת הניסוי או בקבוצת‬
‫הבקרה נקראת‪:‬‬
‫ו‪ .‬בחירה (השמה) מכוונת‪.‬‬
‫ז‪ .‬התאמה מגמתית‪.‬‬
‫ח‪ .‬בחירה (השמה) אקראית‪.‬‬
‫ט‪ .‬התאמה מגבילה‪.‬‬
‫כל הנ"ל‪.‬‬ ‫י‪.‬‬

‫כשהמשתנה הבלתי תלוי אינו גורם לתוצאה שנמדדה (כלומר‪ ,‬אין שינוי במשתנה התלוי)‪ ,‬אך החוקר‬ ‫‪.42‬‬
‫סבור כי השערתו אוששה‪ .‬נקרא לכך‪:‬‬
‫א‪ .‬טעות מסוג שני‪.‬‬
‫תוקף פנימי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬תוקף חיצוני‪.‬‬
‫טעות מסוג ראשון‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף אחד מהנ"ל‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫חוקר ביקש לבדוק את השפעות קבוצת התמיכה על נשים מוכות והחליט כי ברצונו לערוך מערך ניסוי‪.‬‬ ‫‪.43‬‬
‫לשם כך‪ ,‬עליו בהכרח‪:‬‬
‫א‪ .‬להשוות בין קבוצת ניסוי‪ ,‬שהשתתפה בתכנית ההתערבות‪ ,‬לבין קבוצת ביקורת‪ ,‬שלא‬
‫השתתפה בתכנית זו‪.‬‬
‫לחלק את קבוצת הנשים המוכות באופן אקראי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬למדוד משתנים תלויים ומשתנים בלתי תלויים לפני ביצוע המבדק‪.‬‬
‫אף אחד מהנ"ל‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫חזרה על ניסוי עם קבוצת נבדקים אחרת‪:‬‬ ‫‪.44‬‬

‫א‪ .‬מגבירה תוקף פנימי ומפחיתה תוקף חיצוני בניסוי‪.‬‬
‫מגבירה תוקף חיצוני ומפחיתה תוקף פנימי בניסוי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מגבירה את התוקף הפנימי ואת התוקף החיצוני‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
 ‫‪8‬‬
‫מפחיתה את התוקף הפנימי ואת התוקף החיצוני‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫כשאין לחוקר מסגרת דגימה‪:‬‬ ‫‪.45‬‬

‫א‪ .‬לא ניתן לבצע את המחקר‪.‬‬
‫החוקר חייב להשתמש בדגימה הסתברותית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫החוקר יכול להשתמש בדגימה אקראית בתנאים מסוימים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫על החוקר למצוא מסגרת דגימה‪ .‬לא יתכן שאין מסגרת כזו‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף אחד מהנ"ל‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫בחטיבת ביניים מסוימת ישנן שמונה כיתות בכל שכבה‪ .‬חוקר החליט לדגום ‪ 2‬כיתות ז'‪ 2 ,‬כיתות ח' ו‪2-‬‬ ‫‪.46‬‬
‫כיתות ט'‪ .‬בכל כיתה‪ ,‬העביר שאלונים ל‪ 10-‬בנים ול‪ 10-‬בנות‪ ,‬שנבחרו אקראית‪ .‬מה ביצע החוקר?‬
‫מסגרת דגימה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫דגימה אקראית פשוטה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬דגימת אשכולות‪.‬‬
‫ד‪ .‬דגימת שכבות‪.‬‬
‫דגימה מורכבת‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫רשימה של המרכיבים באוכלוסייה מגדירה‪:‬‬ ‫‪.47‬‬

‫א‪ .‬דגימת שכבות‪.‬‬
‫דגימה שיטתית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מסגרת דגימה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫דגימה אקראית‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מערך מחקר‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫העובדה שיש קבוצת ביקורת בניסוי‪:‬‬ ‫‪.48‬‬

‫א‪ .‬מגבירה את הסיכון לטעות מסוג ראשון ומפחיתה את הסיכון לטעות מסוג שני‪.‬‬
‫אינה משפיעה על היכולת להסיק מסקנות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬מסייעת לבקר על טעות מסוג ראשון‪ ,‬הנובעות מאפקט ההיבחנות‪.‬‬
‫מפחיתה את הסיכון לטעות מסוג ראשון‪ ,‬הנובעת מאיומים אחרים‪ ,‬כגון‪ :‬הבשלה‬ ‫ד‪.‬‬
‫והתבגרות‪.‬‬
‫תשובות ג‪+‬ד נכונות‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫האיום המרכזי לתוקף פנימי במערך מחקר‪:‬‬ ‫‪.49‬‬

‫א‪ .‬בחירה‪.‬‬
‫ב‪ .‬היבחנות‪.‬‬
‫ג‪ .‬היסטוריה‪.‬‬
‫התבגרות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫במערך ניסוי אמיתי‪:‬‬ ‫‪.50‬‬

‫א‪ .‬הדגימה חייבת להיות אקראית‪.‬‬
‫החלוקה בין קבוצות ההשוואה חייבת להיות שרירותית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬באין קבוצת השוואה‪ ,‬חייבת להיות מדידה אחת לפחות‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫כל התשובות שגויות‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫חוקרת עקבה במשך ‪ 11‬שנה אחר התפתחות בני נוער מגיל ‪( 8‬כיתה ב') ועד לגיוסם לצה"ל (סיום כיתה‬ ‫‪.51‬‬
‫י"ב)‪ .‬בכל שנה‪ ,‬היא העבירה לבני הנוער מספר שאלונים‪ .‬מערך המחקר הוא‪:‬‬
‫איום על תוקף פנימי – הבשלה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מערך מחקר אורך – פאנל‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫איום על תוקף פנימי – היסטוריה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מערך דמוי ניסוי – סדרות עיתיות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף אחד מהנ"ל‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫כשמחלקים אוכלוסייה לקבוצות ולוקחים מדגם אקראי בתוך כל קבוצה‪ ,‬מבצעים‪:‬‬ ‫‪.52‬‬
‫א‪ .‬דגימה שיטתית‪.‬‬
‫דגימה אקראית פשוטה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬דגימת אשכולות‪.‬‬
 ‫‪9‬‬
‫ד‪ .‬דגימת שכבות‪.‬‬
‫אף אחד מהנ"ל‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫הטכניקה באמצעותה מוודאים כי לכל נבדק בניסוי יש סיכוי שווה להיות בקבוצת הניסוי או בקבוצת‬ ‫‪.53‬‬
‫הבקרה נקראת‪:‬‬
‫א‪ .‬בחירה (השמה) מכוונת‬
‫התאמה מגמתית‬ ‫ב‪.‬‬
‫בחירה (השמה) אקראית‬ ‫ג‪.‬‬
‫התאמה מגבילה‬ ‫ד‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ה‪.‬‬

‫כאשר המשתנה הבלתי תלוי אינו גורם לתוצאה שנמדדה (שינוי במשתנה התלוי)‪ ,‬אבל החוקר חושב שכן‬ ‫‪.54‬‬
‫(שהשערתו אוששה) אנו קוראים לכך‪:‬‬
‫א‪ .‬טעות מסוג שני‬
‫תוקף פנימי‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬תוקף חיצוני‬
‫טעות מסוג ראשון‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ה‪.‬‬
‫חוקר מבקש לבדוק את השפעתה של קבוצת תמיכה על נשים מוכות‪ .‬החוקר מעוניין לערוך מערך‬ ‫‪.55‬‬
‫ניסויי‪ .‬לשם כך‪ ,‬החוקר בהכרח‪:‬‬
‫ישווה בין קבוצת ניסוי שהשתתפה בתוכנית ההתערבות (קבוצת התמיכה) לקבוצת‬ ‫א‪.‬‬
‫ביקורת שלא השתתפה בתכנית ההתערבות‬
‫החוקר יבצע חלוקה אקראית לקבוצות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫החוקר ימדוד לפני ביצוע המחקר משתנים תלויים ובלתי תלויים‬ ‫ג‪.‬‬

‫חוקרים רצו לבדוק את התגובות האמוציונאליות של אנשים לסרט "טיטניק"‪ .‬שלחו סוקרים ל‪ 3-‬בתי‬ ‫‪.56‬‬
‫קולנוע מרכזיים בתל‪-‬אביב‪ ,‬בהם הוקרן הסרט‪ .‬הסוקרים חילקו שאלון לצופים שהסכימו לענות‪ ,‬לפני‬
‫כניסתם לסרט‪ ,‬וביציאתם מבית הקולנוע‪ .‬השאלות התייחסו לפחד משיט בספינות‪ ,‬ונטויות רומנטיות‪.‬‬
‫מערך המחקר המתואר הוא‪:‬‬
‫מערך ניסוי שגוי‬ ‫א‪.‬‬
‫מערך מחקר קלאסי‬ ‫ב‪.‬‬
‫ארבע הקבוצות של סולומון‬ ‫ג‪.‬‬
‫מערך חתך רוחב‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ה‪.‬‬

‫מהי שיטת הדגימה המתוארת בשאלה לעיל?‬ ‫‪.57‬‬

‫א‪ .‬דגימת אשכולות‬
‫דגימה אקראית פשוטה‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬דגימת שכבות‬
‫ד‪ .‬דגימת קריטריון‬
‫דגימת נוחות‬ ‫ה‪.‬‬

‫מהו האיום המרכזי לתוקף הפנימי במערך המחקר המתואר לעיל?‬ ‫‪.58‬‬
‫א‪ .‬בחירה‬
‫היבחנות‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬היסטוריה‬
‫התבגרות‬ ‫ד‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ה‪.‬‬

‫חוקר רצה לבדוק משך שהייה של חולים הסובלים מדיכאון עפ"י סוג הטיפול שניתן להם‪ .‬לצורך כך הוא‬ ‫‪.59‬‬
‫בחר ‪ 2‬בתי חולים פסיכיאטריים ראשיים באזור תל אביב ודגם ‪ 40‬אנשים המאובחנים כסובלים‬
‫מדיכאון מכל אחד מבתי החולים‪ ,‬סה"כ ‪ 80‬נבדקים‪ .‬הוא חילק את הנבדקים באופן לא אקראי ל‪4-‬‬
‫קבוצות‪ ,‬תוך שהוא מוודא שכל הקבוצות מתאימות זו לזו מבחינת משך השהייה עד כה בבית החולים‬
‫ומחינת הגיל הממוצע של המטופלים‪ .‬קבוצה אחת קיבלה טיפול חדשני‪ ,‬השנייה קיבלה טיפול‬
‫קונבנציונאלי‪ ,‬השלישית קיבלה כדורי פלצבו והרביעית לא קיבלה טיפול כל‪ .‬החוקר בדק את משך‬
‫השהייה עד לשחרור מאשפוז‪ .‬מערך המחקר המתואר הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬מערך ניסוי רב גורמי‬
‫מערך ניסוי – קבוצות מרובות‬ ‫ב‪.‬‬
‫מערך דמוי ניסוי קלאסי‬ ‫ג‪.‬‬
‫מערך דמוי ניסוי‪ 4‬הקבוצות של סולומון‬ ‫ד‪.‬‬
 ‫‪10‬‬
‫מערך ניסוי ‪ 4‬הקבוצות של סולומון‬ ‫ה‪.‬‬

‫באופן החלוקה לארבע קבוצות‪:‬‬ ‫‪.60‬‬

‫ישנו איום לתוקף הפנימי‪ :‬היסטוריה‬ ‫א‪.‬‬
‫ישנו איום לתוקף פנימי‪ :‬בחירה‬ ‫ב‪.‬‬
‫ישנו איום לתוקף פנימי‪ :‬התבגרות (הבשלה)‬ ‫ג‪.‬‬
‫ישנו איום לתוקף פנימי‪ :‬רגרסיה (נסיגה) אל הממוצע‬ ‫ד‪.‬‬
‫אין איום לתוקף הפנימי‬ ‫ה‪.‬‬

‫חוקרת נלהבת שמעה על מחקרו ושיערה כי השילוב בין תרופתו החדישה ובין הטיפול‬ ‫‪.61‬‬
‫קונבנציונאלי‪ ,‬יקצר עוד יותר את השהייה בבית החולים‪ ,‬מאשר בכל תרופה בנפרד‪ .‬כך‪ ,‬תוכל‪/‬י‬
‫להמליץ לחוקרת להפעיל מערך מחקר מסוג‪:‬‬
‫מערך ניסוי רב גורמי‬ ‫א‪.‬‬
‫מערך דמוי ניסוי – קבוצות מרובות‬ ‫ב‪.‬‬
‫מערך דמוי ניסוי קלאסי‬ ‫ג‪.‬‬
‫מערך דמוי ניסוי ‪ 4‬הקבוצות של סולומון‬ ‫ד‪.‬‬
‫מערך ניסוי ‪ 4‬הקבוצות של סולומון‬ ‫ה‪.‬‬

‫השאלה נגעה במשך שהותם של קשישים בבית אבות‪ .‬ההנחה הייתה שככל שהקשישים שוהים במשך‬ ‫‪.62‬‬
‫זמן רב יותר אז הם פחות שבעי רצון מהטיפול בהם‪ .‬דגמו ‪ 30‬חולי שיטיון‪ 30 ,‬חולי סכרת ו‪ 30-‬חולי‬
‫בעיות קרדיולוגיות‪ .‬בדקו אותם אחרי שבוע‪ ,‬אחרי חודש ואחרי ‪ 3‬חודשים‪ .‬האיום המרכזי על התוקף‬
‫הפנימי במחקר זה הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬בחירה‬
‫רגרסיה (נסיגה) אל הממוצע‬ ‫ב‪.‬‬
‫היבחנות‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬תשובות ב' ג' ו‪-‬ד'‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ה‪.‬‬

‫המחקר המתואר לעיל הוא‪:‬‬ ‫‪.63‬‬

‫א‪ .‬מחקר ניסוי‬
‫מחקר חתך רוחב‬ ‫ב‪.‬‬
‫מחקר אורך – פאנל‬ ‫ג‪.‬‬
‫מערך ניסוי שגוי‬ ‫ד‪.‬‬
‫מערך ניסוי קבוצות מרובות‬ ‫ה‪.‬‬

‫משתני המחקר הם‪:‬‬ ‫‪.64‬‬

‫משתנה בלתי תלוי – שטיון‪ ,‬משתנה תלוי – סוכרת ובעיות קרדיולוגיות‬ ‫א‪.‬‬
‫שיטת הדגימה במחקר היא‪:‬‬ ‫‪.65‬‬
‫א‪ .‬דגימת נוחות‬
‫ב‪ .‬דגימת אשכולות‬
‫דגימת שכבות‬ ‫ג‪.‬‬
‫דגימה מכוונת (מגמתית)‬ ‫ד‪.‬‬

‫במערך ניסוי אמיתי‪:‬‬ ‫‪.66‬‬

‫א‪ .‬הדגימה חיבת להיות אקראית‬
‫החלוקה בין קבוצות ההשוואה חייבת להיות שירותית‬ ‫ב‪.‬‬
‫כאשר אין קבוצת השוואה חייבת להיות מדידה אחת לפני‬ ‫ג‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ה‪.‬‬

‫כאשר מחלקים את האוכלוסייה לקבוצות‪ ,‬ואז לוקחים מדגם אקראי בתוך כל קבוצה‪ ,‬זוהי‪:‬‬ ‫‪.67‬‬
‫א‪ .‬דגימה שיטתית‬
‫דגימה אקראית פשוטה‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬דגימת אשכולות‬
‫ד‪ .‬דגימת שכבות‬
‫אף אחת מן הנ"ל‬ ‫ה‪.‬‬
 ‫‪11‬‬

‫איזו מבין שיטות הדגימה הבאות מתאימה ביותר להשגת דגימה מייצגת הסתברותית‪ :‬דגימה אקראית‬ ‫‪.68‬‬
‫פשוטה‬

‫הדרך היעילה ביותר להתמודד עם איום של התבגרות (הבשלה ) היא‪ :‬השוואה בין קבוצות‬ ‫‪.69‬‬

‫חזרה על ניסוי עם קבוצת נבדקים אחרת‪:‬‬ ‫‪.70‬‬

‫א‪ .‬תגביר את התוקף הפנימי ותפחית את התוקף החיצוני של הניסוי‬
‫תגביר את התוקף החיצוני ותפחית את התוקף הפנימי של הניסוי‬ ‫ב‪.‬‬
‫תגביר גם את התוקף הפנימי וגם את התוקף החיצוני של הניסוי‬ ‫ג‪.‬‬
‫תפחית גם את התוקף הפנימי וגם את התוקף החיצוני של הניסוי‬ ‫ד‪.‬‬

‫כאשר אין לחוקר מסגרת דגימה‪:‬‬ ‫‪.71‬‬

‫א‪ .‬הוא לא יכול לבצע את המחקר‬
‫הוא חייב להסתפק בדגימה לא הסתברותית‬ ‫ב‪.‬‬
‫הוא יכול להשתמש בדגימה אקראית בתנאים מסוימים‬ ‫ג‪.‬‬
‫הוא צריך למצוא מסגרת דגימה‪ ,‬אין דבר כזה שאין‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף תשובה אינה נכונה‬ ‫ה‪.‬‬

‫יש בבית ספר מסוים מסוג חטיבת ביניים‪ 8 ,‬כיתות בכל שיכבה‪ .‬חוקרים דוגמים בבית ספר ‪ 2‬כיתות ז'‪,‬‬ ‫‪.72‬‬
‫‪ 2‬כיתות ח'‪ ,‬ו‪ 2-‬כיתות ט'‪ ,‬ובתוך כל כיתה מראיינים ‪ 10‬בנים ו‪ 10-‬בנות אשר נבחרו באופן אקראי מבין‬
‫תלמידי הכיתה‪ ,‬זוהי‪:‬‬
‫מסגרת דגימה‬ ‫א‪.‬‬
‫דגימה אקראית פשוטה‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬דגימת אשכולות‬
‫ד‪ .‬דגימת שכבות‬
‫דגימה מורכבת‬ ‫ה‪.‬‬

‫חוקרת עקבה במשך ‪ 11‬שנים אחר התפתחותה של קבוצת בני נוער‪ ,‬מגיל ‪( 8‬כיתה ב') ועד גיוסם (סוף‬ ‫‪.73‬‬
‫י"ב)‪ .‬כל שנה העבירה לאותם בני נוער סדרה של שאלונים‪ .‬מערך המחקר בו השתמשה היה‪:‬‬
‫איום על תוקף פנימי (הבשלה)‬ ‫א‪.‬‬
‫מערך מחקר אורך – פאנל‬ ‫ב‪.‬‬
‫איום על תוקף פנימי (היסטוריה)‬ ‫ג‪.‬‬
‫מערך דמוי ניסוי – סדרות עיתיות‬ ‫ד‪.‬‬
‫אף אחד מן הנ"ל‬ ‫ה‪.‬‬

‫אם החוקרת החליטה להתמקד רק בשנה אחת זה‪ :‬חתך רוחב‬ ‫‪.74‬‬

‫אם החוקרת מתעניינת להסיק מסקנות בנוגע לכלל התלמידים בארץ‪ :‬תשובות ב' ו‪-‬ג' (עליה להיות‬ ‫‪.75‬‬
‫מודאגת מהאופן שדגמה ועליה להיות מודאגת מנשירה של תלמידים בעלי תכונות מסוימות)‬

‫בהמשך לשאלה עם התלמידים‪ ,‬התלמידים עברו סדנא למניעת ביריונות ולדעת החוקרת הסדנא‬ ‫‪.76‬‬
‫השפיעה ובדקו את זה לאורך זמן‪ :‬הפיכת המחקר למערך דמוי ניסוי – סדרות עיתיות‪.‬‬

‫אם החוקרת השוותה בין השנה שקדמה לניסוי ולשנה שאחרי הניסוי בלבד היא ערכה‪ :‬מערך ניסוי‬ ‫‪.77‬‬
‫שגוי‬
‫בין הגורמים שחייבים להתקיים ע"מ שניתן יהיה להוכיח סיבתיות‪ :‬קשר סטטיסטי ותיאורטי‪.‬‬ ‫‪.78‬‬

‫רשימה של המרכיבים באוכלוסייה מגדירה‪:‬‬ ‫‪.79‬‬

‫א‪ .‬דגימת שכבות‬
‫ב‪ .‬דגימה שיטתית‬
‫מסגרת דגימה‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬דגימה אקראית‬
‫מערך מחקר‬ ‫ה‪.‬‬
‫העובדה שיש קבוצת ביקורת בניסוי‪:‬‬ ‫‪.80‬‬
‫מגבירה את הסיכון לטעות מסוג ראשון‪ ,‬ומפחיתה את הסיכון לטעות מסוג שני‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אינה משפיעה על היכולת להסיק מסקנות‬ ‫ב‪.‬‬
 ‫‪12‬‬
‫מסייעת לבקר על הטעות מסוג ראשון הנובעת מאפקט היבחנות‬ ‫ג‪.‬‬
‫מפחיתה את הסיכון לטעות מסוג ראשון הנובעת מאיומים אחרים כגון הבשלה‬ ‫ד‪.‬‬
‫והתבגרות‬
‫תשובות ג' ו‪-‬ד' נכונות‬ ‫ה‪.‬‬