‫אינטליגנציה‪:‬‬

‫גלטון –‪ ‬המצאת מקדם המתאם‪ ,‬ניבוי אינטליגנציה‪ .‬מחקר על חוקרים בריטיים והמונים‪.‬‬

‫בינה –‪ ‬בניית מבחנים הבודקים‪ ‬יכולת הצלחה בלימודים‪ .‬שימוש במטלות כגון הסקת‬
‫מסקנות ואנלוגיה‪ .‬מושג‪ ‬מנת‪ ‬משכל‪ .IQ – ‬הציע את רעיון‪ ‬הגיל המנטאלי‪ :‬ילד חכם – הגיל‬
‫המנטאלי גבוה מהגיל הכרונולוגי‪.‬‬

‫טרמן‪ ‬מסטנפורד עשה למבחן זה סטנדרטיזציה ופיתח נורמות גיל – הפך לציוני‪ .‬היחס בין‬
‫הגיל המנטאלי לגיל הכרונולוגי> כפול ‪.<IQ=MA/CA*100 .100‬‬

‫ווקסלר –‪ ‬פיתח מבחן המבוסס פחות על שפה ומותאם יותר למבוגרים‪ .‬ההנחה היא‬
‫שאינטליגנציה היא‪  ‬יכולת כללית להסקה על חוקיות ולהסתגלות‪ ,‬יכולת הפרט להבין את‬
‫העולם הסובב אותו ולהתמודד‪ ,‬יכולת‪  ‬להפיק תועלת מניסיון ולהסתגל למצבים חדשים‪.‬‬
‫את הציון משווים לנורמות בני הגיל (הממוצע ‪ ,100‬ס"ט ‪ 2 ,15‬ציוני תקן מעל – מחונן‪2 ,‬‬
‫מתחת – מפגר)‪ Wais-R .‬למבוגרים‪ Wisc-R ,‬לגילאי ‪ wippsi ,6-16‬לגילאי ‪.2-6‬‬

‫‪ 12‬תתי מבחנים –‪ 6 ‬שייכים למערכת מילולית‪ ‬ו‪ 6-‬למערכת ביצועית‪ .‬מסודרים לסירוגין‪.‬‬

‫חלק מוגבלים בזמן‪ ,‬מתן בונוס על ביצוע מהיר‪ .‬שאלות מהקל אל הקשה – בכל תת מבחן‬
‫לאחר מס' תשובות לא נכונות מפסיקים‪ .‬מטרה – מבחן סטנדרטי‪ ,‬תנאים שווים לכל‬
‫הנבדקים‪ .‬מבחנים מילוליים – ידע כללי (סקרנות‪ ,‬אינטלקטואליות)‪ ,‬חשבון (ידע מתמטי‪,‬‬
‫ריכוז)‪ ,‬הבנה‪ .‬מבחנים ביצועיים – השלמת תמונות (הבחנה בין עיקר לטפל‪ ,‬קשב‪ ,‬קשר‬
‫למציאות)‪ ,‬סידור תמונות (סתגלתנות חברתית‪ ,‬הבנה בינאישית)‪ ,‬סידור קוביות‪.‬‬

‫מבחנים השלכתיים‪ – ‬בודק סגנון התנהגותי או אישיות‪ .‬שימוש בגירויים חזותיים עמומים‬

‫(רורשך) וגירויים מילוליים והנבדק צריך להגיב‪ .‬הגירוי הוא כמו רקע שהאדם משליך את‬
‫הפנימיות שלו‪  .‬מניחים את עקרון ההשלכה והאדם צריך להשתמש ב‪ .Top Down ‬תוצאת‬
‫התגובה לחומר של מבחן‪  ‬ההשלכה היא מיזוג של התפיסתי והדמיוני‪ – ‬השפעה הדדית בין‬
‫השניים‪.‬‬

‫יתרונות‪ )1 :‬הנבדק אינו יודע מה המבחן בודק‪ ,‬ניתן להשיג מידע בצורה לא ישירה‪ )2 .‬אינו‬
‫מאיים כמו מבחן אינטליגנציה‪ ,‬תורם לביטחון הנבדק ויוצר סביבה נעימה‪ )3 .‬ניתן לחדור‬
‫לרובד העמוק והלא מודע באישיות הנבדק ולעמוד על הכוחות הפועלים בנפשו‪.‬‬

‫חסרונות‪ )1 :‬הנורמות של מבחני ההשלכה לא מספקות או לא קיימות‪ ,‬בעיה בשיפוט‬

‫ובניקוד‪)2 .‬בעיית מהימנות‪ -‬המהימנות בין שופטים יחסית נמוכה‪ )3 .‬בעיית תוקף –‬
‫התוצאות אינן תואמות מספיק את התוצאות המתקבלות בראיון קליני‪.‬‬

‫מבחן רייבן?‬

‫חישוב המתאמים בין תתי המבחנים מראה כי –‪ ‬כל המתאמים חיוביים‪ – ‬כל ‪ 2‬מבחנים‬
‫שבודקים‪ ‬תפקידים קוגניטיביים‪ ‬יהיו בעלי מתאם חיובי‪ ,‬סיבתיות‪ ‬בין המבחנים‪.‬‬

‫ספירמן –‪ ‬מכנה משותף שעומד בבסיס המבחנים הוא‪ g (General) ‬אינטליגנציה‬

‫כללית‪ ‬של האדם‪ .‬המבחנים בוקים גם יכולת ספציפית שמאפיינת את המבחן הנדון‪ .‬ניתוח‬
‫גורמים –‪ ‬חישוב המכנה המשותף בין המבחנים‪ ,‬כמה מהשונות במבחן מבטא ‪.G‬‬

‫טורס'טון –‪ ‬השתמש גם בניתוח גורמים אך טען כי‪ ‬אין‪ G ‬כללי‪ ,‬האינטליגנציה מורכבת‬

‫מכמה גורמים בלתי תלויים‪ ,‬יכולות כלליות‪ .‬תאוריית גורמים קבוצתיים –‪– GV  ‬‬
‫ורבלי‪( ‬משפיע על אוצר מילים ומילוי הוראות)‪ – PS ,‬מהירות תפיסתית‪( ‬השוואת מספרים‬
‫וצורות)‪ .‬יש גם השפעות חלשות בכיוונים צולבים‪.‬‬

‫קאטל והורן –‬

‫אינטליגנציה פלואידית‪ – GF ‬היכולת להתמודד עם‪ ‬מצבים חדשים ובלתי מוכרים‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫למצוא דרכי פיתרון חדשות‪ ,‬יישום כללים חדשים כמו ברייבן‪.‬‬
‫אינטליגנציה קריסטלית‪ – GC ‬ידע ומיומנות שנרכשו בעבר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קריסטלית עולה במהלך החיים ופלואידית יורדת מגיל ‪.35-40‬‬

‫תיאוריות היררכיות‪  G > GC  :‬ו‪  GF > GC> GV  -‬ו‪ .PS  -‬תמיד יש חפיפה‪.‬‬

‫אקרמן – תיאוריות קוגניטיביות על אינטליגנציה‪ :‬שלבים ברכישת מיומנות‪:‬‬

‫שלב דקלרטיבי –‪ ‬שלב ההבנה‪ ‬מה עליו לבצע ולזכור את השלבים הרלוונטיים‬ ‫‪.1‬‬
‫לביצוע המטרה‪ .‬מתבסס על ידע דקלרטיבי והבנה‪ .‬אנשים עם‪ ‬היכולת‬
‫הכללית‪ G ‬יותר גבוהה‪ ‬יצליחו‪ ‬בשלב זה יותר‪.‬‬
‫פרוצדורליזציה –‪ ‬למידה‪ ‬ושיפור‪  ‬הפרוצדורה‪ ,‬ביצוע המיומנות אך לא היטב‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אנשים עם‪ ‬מהירות תפיסתית‪ ‬טובה יותר‪ ,‬יבצעו מהר יותר‪ ,‬התייעלות המיומנות‪.‬‬
‫ידע פרוצדוראלי –‪ ‬שלב המיומנות‪ .‬הידע הדקלרטיבי הופך לידע פרוצדוראלי‪" .‬אם‬ ‫‪.3‬‬
‫[תנאי] אז [תוצאה]"‪  .‬זיהוי התנאי גורם לביצוע הפעולה באופן אוטומטי‪ ,‬בלי‬
‫לחשוב‪ .‬מתאפיין ביכולות פסיכומוטוריות‪ – ‬זיהוי מהיר של התנאי וביצוע מיידי של‬
‫הפעולה‪ ,‬מאפיין אדם מיומן‪.‬‬
‫ניתן לראות כי ‪ G‬קריטי לתפקודים מורכבים אך טייס קרב זקוק ליכולות פסיכומוטוריות‬
‫גבוהות ומהירות תפיסתית גבוהה‪.‬‬

‫דנקן –‪ ‬הסיבה למתאמים בין המבחנים‪ )GF( ‬שצריך לזכור את המטרה ההתנהגותית –‬

‫יש‪ ‬מעורבות של זיכרון העבודה‪ ,‬של הקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי‪  .‬השוואת פעילות המוח‬
‫של האנשים במטלות דומות מבחינת התוכן‪ ,‬רק שאחד דורש יותר ‪ G‬מהשני‪ .‬נמדדו ההפרש‬
‫בפעילות האזורית‪ -‬האזור הפרה‪-‬פרונטאלי פעיל יותר במשימות שדורשות‪.G ‬‬

‫פרדוקס במחקר על‪ ‬הבחנה בין‪ ‬תורשה לסביבה‪ IQ – ‬עולה ב‪ 5-‬נקודות לכל ‪ 10‬שנים‪ ,‬ואין‬
‫שינוי בגנטיקה‪ .‬דיקנס ופלין – אומדני תורשה מוטעים‪ ,‬מניחים אי‪-‬תלות בין ‪ ‬תורשה‬
‫וסביבה‪  ,‬התורשה נותנת יתרון התחלתי קל ויתרון זה גורם לבחירת סביבות‪ ‬שיתמכו‬
‫ויעודדו אותו‪.‬‬