‫המקור למצוות "ברוך שפטרני"‬

‫רמ"א "אורח חיים רכ"ה סעיף ב'‪:‬‬

‫יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצוה יברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה‬
‫וטוב לברך בלא שם ומלכות"‪.‬‬
‫רבי יחיאל מפריז מביא סיפור לגבי ר' יהודה בן ר' ברוך‪:‬‬
‫"מי שיש לו בן והגיע לשלוש‪-‬עשרה שנה‪ ,‬פעם ראשון שעומד בציבור לקרות בתורה צריך האב לברך ברוך אתה ה'‬
‫אשר פדאני מענשו של זה‪ .‬והגאון רבי יהודה ברבי ברוך קם בעמידה בבית הכנסת ובירך ברכה זו כשעמד בנו וקרא‬
‫בתורה תחילה‪ ,‬וברכה זו חובה היא"‬
‫שתי גישות –‬
‫גישה א'‪ :‬אביו נפטר מן העונשים על חטאי הבנים (אברהם הלוי גומבינר מגן אברהם) – היפטרות‬
‫מאחריות רוחנית‪.‬‬
‫גישה ב'‪ :‬ברוך שפטרני מן העונשים המוטלים עלי על שגרמתי לבני לסבול בגללי (מרדכי יפה –‬
‫הלבוש) – היפטרות מאחריות משפטית‪.‬‬

‫בעיה בא' – אם נפטר מחטאי הבנים אז לפחות גם צריך לברך על הבת‪.‬‬

‫בעיה בב' – הילדים צריכים לברך‪.‬‬

‫בראשית רבא סג' י'‪ .‬תולדות‪.‬‬

‫משל להדס ועצבונית [מין קוץ] שהיו גדלים זה על גבי זה‪ .‬כיוון שהגדילו הפריחו – זה ריחו וזה חוחיו‪.‬‬
‫כך כל שלוש‪-‬עשרה שנה הולכים שניהם לבית הספר ובאים מבית הספר‪ ,‬לאחר י"ג שנה זה הולך לבתי‬
‫מדרשות וזה הולך לבתי עבודה‪  ‬זרה‪  .‬אמר רבי אלעזר ברבי שמעון‪ :‬צריך אדם להיטפל בבנו י"ג שנה‪,‬‬
‫מכאן ואילך צריך שיאמר‪ :‬ברוך שפטרני מענשו של זה‪.‬‬

‫בבא מציעא – " קוצים אני מכלה מן הכרם"‬

‫רבי יהושע בן קרחה ‪ -‬ולא היה לך לילך לסוף העולם להניח בעל הגינה שיקוץ את הקוצים‪.‬‬
‫עזור לי הקב"ה בחינוך הילדים‪.‬‬
 ‫לפני כ‪ 900-‬שנים חרז רבי יהודה הלוי את ארבעת השורות הבאות‪:‬‬

‫– ַעבְדֵ י זְמָן ַעבְדֵ י ֲעבָדִ ים הֵם‬

‫‪ֶ :‬עבֶד אֲדֹנָי הּוא ְלבַד ָחפְׁשִי‬

‫עַל ּכֵן ְבבַּקֵׁש ּכָל ‪-‬אֱנֹוׁש ֶחלְקֹו‬

‫‪ֶ .‬חלְקִי אֲדֹנָי!” ָאמְ ָרה נַפְׁשִי“‬

‫משפט זה גרם לכעס רב בקרב קוראים יהודים במהלך ההיסטוריה משום שלכאורה הוא חסר היגיון –‬
‫כיצד אדם שמשועבד למשהו יכול להיות חופשי שהרי חופש הוא לא להיות משועבד לשום דבר ולאף‬
‫אחד‪.‬‬
‫רבי יהודה הלוי ‪,‬הפילוסוף והמשורר היהודי מספרד‪ ,‬הסתמך כנראה על חז"ל בפרקי אבות שאמרו‪:‬‬
‫"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" ועל הגמרא ב‪-‬בבא מציעא הדורשת את הפסוק של‬
‫פרשתנו‪:‬‬

‫אֹותם מֵ ֶ ֣א ֶרץ מִ צ ָ ְ֑רי ִם אֲ ִנ֖י י ְה ֹ ָו֥ה‬

‫ר־הֹוצאתִ י ָ ֖‬
‫ֵ֥‬ ‫ִי־לי בְנֵ ֽי־י ִׂשְ ָראֵ ל֙ עֲ ב ֔ ִָדים עֲ ב ַ ָ֣די הֵ֔ ם אֲ ׁשֶ‬
‫"ּכ ִ ֤‬
‫יכֽם" ‪ -‬עבדי הם ולא עבדים לעבדים‪.‬‬ ‫אֱ ֹלֽהֵ ֶ‬
‫במילים אחרות חז"ל מבינים שכל אדם משועבד למשהו חומרי ורק האדם המשועבד להקב"ה קרוב‬
‫הכי הרבה לחופש אמיתי כי הוא משועבד לרוח‪.‬‬
‫גם פרשת השבוע שלנו מדברת על המשמעות של חירות ובעיקר על החובות שיש לנו כדי לשמור על‬
‫חירות האנשים שסביבנו‪.‬‬
‫פרשת השבוע שלנו מתארת חובות של העם כלפי אנשים שלא שפר עליהם מזלם – אדם שאיבד‬
‫שדה‪ ,‬אדם שאיבד בית‪ ,‬אדם שנאלץ להימכר לעבד ליהודי ואדם הנמכר לגוי‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬רש"י בפרשת השבוע מבין אף הוא את פרשת "בהר" כאזהרה ליהודי השוכן בארצו מרדיפת‬
‫הממון והחומר אשר משעבדים אותו לאדון שאיננו הקב"ה – הכסף‪:‬‬
‫"ואף הפרשיות הללו נאמרו על הסדר בתחלה הזהיר על השביעית‪ ,‬ואם חמד ממון ונחשד על‬
‫השביעית סופו למכור מטלטליו‪ ,‬לכך סמך לה וכי תמכרו ממכר (ויק' כה יד)‪ ,‬מה כתיב ביה או קנה‬
‫מיד עמיתך (שם)‪ ,‬דבר הנקנה מיד ליד‪ .‬לא חזר בו‪ ,‬סוף מוכר אחוזתו‪ .‬לא חזר בו‪ ,‬סוף מוכר את‬
‫ביתו‪ .‬לא חזר בו‪ ,‬סוף לוה ברבית‪ .‬כל אלו האחרונות קשות מן הראשונות‪ .‬לא חזר בו‪ ,‬סוף מוכר את‬
‫עצמו‪ .‬לא חזר בו‪ ,‬לא דיו לישראל אלא אפילו לגוי"‬
‫הסירוב של האדם היהודי להכיר בכח החזק מהחומר גורם לו להשתעבד אליו ולהידרדר עד שלבסוף‬
‫כל החירויות שלו נלקחות ממנו – השדה‪ ,‬הבית‪ ,‬הזמן החופשי ולבסוף גם החירות הלאומית‪.‬‬
‫הפטרת פרשת "בהר"‪ ,‬קשורה אף היא לעניין זה‪ .‬ההפטרה מספרת על ירמיהו הנמצא בכלא‬
‫בירושלים לאחר שהרגיז את המוני העם בהטפותיו כנגד המרידה בבבל ובאומרו שהעצמאות‬
‫המדינית של עם ישראל‪ ,‬תחת המלך צדקיהו‪ ,‬הולכת להילקח ממנו בקרוב‪.‬‬
 ‫למרות הטפותיו אלה‪ ,‬הקב"ה מצווה את ירמיהו לפנות לקרוב משפחתו חנמאל ולפדות את השדה‬
‫המשפחתי‪ .‬ירמיהו‪ ,‬מי שמוכר ע"י העם כאחד שמנבא על חורבן הארץ ויציאת העם לגלות‪ ,‬קונה שדה‬
‫– השקעה לטווח ארוך בנדל"ן ‪ -‬פעולה חסרת היגיון בעליל לאדם היודע שלא יוכל לעבד שדה זה‬
‫לאחר החורבן‪.‬‬
‫אבל ירמיהו יודע שהקב"ה הבטיח שעם ישראל יחזור לארצו לאחר "שיחזור בו"‪ .‬גם האדם אותו‬
‫ירמיהו שולח להעביר את שטר המכירה – תלמידו של ירמיהו‪ ,‬ברוך בן נריה – יהיה רבו של עזרא‬
‫הסופר‪ ,‬אחד האנשים שהכי יזוהו עם שיבת ציון‪.‬‬
‫עזרא הסופר ניסה להקים ביהודה ממלכת כהנים המרוכזת סביב המקדש וסביב עבודת ה'‪ .‬הסיבה‬
‫שהגלות הראשונה נמשכה זמן קצר יחסית הייתה מכיוון שהעם "חזר בו" מרדיפת החומר והכיר‬
‫במלכות הקב"ה – העם השתעבד בצורה מוחלטת לה' ויכל לחזור לשדות שנטע כאמצעי לעבודת ה'‬
‫ולא כמטרה בפני עצמה‪.‬‬
‫גם אני כעת הגעתי לגיל מצוות ואני חייב לקבל עליי עול מצוות ולכאורה אני צריך להיות עצוב בגלל‬
‫העומס שרובץ על כתפיי עכשיו‪ .‬אבל למעשה אני שמח משום שקבלת עול זה משמעותה פתיחת‬
‫פתח בליבי לחירות אמיתית מעבדות הזמן‪.‬‬