Professional Documents
Culture Documents
Kol Yacov, Pirkei Avot.
Kol Yacov, Pirkei Avot.
קול יעקב
ילקוט
פרקי אבות
עם סיפורי הצדיקים
ליקטתי וערכתי
יעקב שמואל לוינסון
ירושלים תובב"א
כסליו תשפ"א
כתובת המחבר:
יעקב שמואל לוינסון
רחוב פתח תקוה5 ,
ירושלים
02-5001321
©
כל הזכויות שמורות
מקום החותם
ו
תוכן הענינים
תוכן הענינים
הקדמה ������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������ ט
משנה א
יג ������������������������������������������������������������������������������������������ קבלת התורה ומסירתה
משנה ב
יט ������������������������������������������������������������������������������������������������������������ על קיום העולם
משנה ג
כא ������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� שכר מצוה
משנה ד
כג ���������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� כבוד חכמים
משנה ה
כה �������������������������������������������������������������������������������������������������������������� הכנסת אורחים
משנה ו
כז �������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� על חבירות
משנה ז
כט ������������������������������������������������������������������������������������� איך להתיחס עם הרשע
ז
תוכן הענינים
משנה ח
לא ���������������������������������������������������������������������������������������������������������������� משפט ושלום
משנה ט
לג ����������������������������������������������������������������������������������������������������������������� חקירת העדים
משנה י
לה ��������������������������������������������������������������������������������������������������� אהוב את המלאכה
משנה יא
לז ����������������������������������������������������������������������������������������� חכמים הזהרו בדבריכם
משנה יב
לט ���������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� אוהב שלום
משנה יג
מג ���������������������������������������������������������������������������������������������� לימוד התורה לשמה
משנה יד
מה �������������������������������������������������������������������������������������� שלא לשמה בא לשמה
משנה טו
מח ������������������������������������������������������������������������������������������������������������ "כי באור פניך"
משנה טז
נא ����������������������������������������������������������������������� יציאה מספק מביאה לשמחה
משנה יז
נג ��������������������������������������������������������������������������������� "עת לחשות ,ועת לדבר"...
משנה יח
נה ��������������������������������������������������������������������������������������������������� "תתן אמת ליעקב"
ח
הקדמה
הקדמה
ט
הקדמה
י
הקדמה
אי
אליהו הנביא זכור לטוב הסביר (תנא דבי אליהו זוטא ,פרק כ)" :ופושעי
ישראל עונין אמן מתוך הגיהנם' ,אמר להם הקב"ה להמלאכים' ,מי הם
הללו שעונים אמן מתוך גיהנם?' ואומרים לפניו 'רבונו של עולם ,הללו
הם פושעי ישראל שאף על פי שהם בגיהנם בעקא גדולה מאחזקים
ואומרים לפניך אמן''' .ואומר להם הקב"ה למלאכי השרת" ,יפתחו
להם שערי גן עדן ויבאו ויזמרו לפני."...
בי
פרק א -א הנשמ
פרק ראשון
משנה א
גי
התריסמו הרותה תלבק
הנתיבת שלום מסלונים זצוק"ל משלים כאן" :שמשה לקח הכח לקבל
את השליחות של קבלת התורה ,מזה שהקב"ה בחר בהר סיני הקטן,
שהשיג שנתינת התורה קשורה דוקא לקטן ושפל ערך ביותר" (ספר נתיבות
שלום על פרקי אבות ,פרק א).
שואל הרב ה"בן איש חי" זצוק"ל (פרקי אבות עם פרוש חסדי אבות פרק א) ,למה
ישב משה רבינו ע"ה בסיני ארבעים יום וארבעים לילה ללמוד תורה שם?
ולמה ירד אור השכינה על ההר ללמדו תורה?
ומשיב הרב" :הנה בזה נעשה משה רבינו ע"ה כלול מלמעלה ומלמטה,
דחומר שלו נזדכך ולא נזדכך לגמרי כעליונים ,אלא היה בסוג אמצעי בין
העליונים ובין התחתונים .וכיון דהיה אמצעי היו התחתונים יכולים לקבל
ממנו תורה וחכמה".
"ובזה תבין היטיב מה שאמרו במדרש רבה (דברים רבה יא ,ד) על הפסוק
(דברים לג ,א) " :אשר ברך משה איש האלוקים" – מחציו ולמטה "איש",
ומחציו ולמעלה "אלוקים".
די
פרק א -א הנשמ
כותב הרמב"ם" :כל המצות שניתנו לו למשה בסיני בפירושן ניתנו ...כל
התורה כתבה משה רבינו קודם שימות בכתב ידו .ונתן ספר לכל שבט ושבט
וספר אחד נתנהו בארון לעד וכו' והמצוה שהיא פירוש לא כתבה אלא צוה
בה לזקנים וליהושע ולשאר כל ישראל וכו' תורה שבעל פה ...למדה משה
רבינו כולה בבית דינו לשבעים זקנים .ואלעזר ופנחס ויהושע שלשתן קבלו
ממשה וכו' וזקנים רבים קבלו [על פה] מיהושע".
"וקבל עלי מן הזקנים ומפיהם ...ושמואל קיבל מעלי ובית דינו ...ודוד
קיבל משמואל ובית דינו ,ואחיה השילוני מיוצאי מצרים היה ,ולוי היה
ושמע ממשה ...והוא קיבל מדוד ובית דינו ...ואליהו קיבל מאחיה השילוני
ובית דינו ...ואלישע קיבל מאליהו ובית דינו ...ויהוידע הכהן קיבל מאלישע
ובית דינו ...וזכריה קיבל מיהוידע ובית דינו .והושע קיבל מזכריה ...לעמוס
...לישעהו ...למיכה ...ליואל ...לנחום ...לחבקוק ...לצפניה ...לירמיה ...וברוך
בן נריה ...ועזרא ובית דינו של עזרא הם הנקראים" -אנשי כנסת הגדולה".
וט
התריסמו הרותה תלבק
מביאה הגמרא (ברכות לג ע"א)" :אמר ר' חייא בר אבא ,אמר ר' יוחנן אנשי
כנסת הגדולה תקנו להם לישראל בברכות ,ותפילות קדושות והבדלות "...
זט
פרק א -א הנשמ
זי
התריסמו הרותה תלבק
חי
פרק א -ב הנשמ
משנה ב
טי
םלועה םויק לע
כ
פרק א -ג הנשמ
משנה ג
שכר מצוה
הוא ָהיָ ה ַא נְ ִטיגְ נוֹ ס ִא ׁיש סוֹ כוֹ ִק ֵּבל ִמ ׁ ּ ִש ְמעוֹ ן ַה ַ ּצדִּ יקּ .
אוֹ ֵמ רַ ,אל ִּת ְה ּיו כַ עֲ ָב ִדים ַה ְמ ׁ ַש ְּמ ׁ ִשין ֶא ת ָה ַרב עַ ל ְמ נָ ת
לְ ַק ֵּבל ּ ְפ ָרסֶ ,א ָּלא ֱה ּוו כַ עֲ ָב ִדים ַה ְמ ׁ ַש ְּמ ׁ ִשין ֶא ת ָה ַרב ׁ ֶשלּ ֹא
עַ ל ְמ נָ ת לְ ַק ֵּבל ּ ְפ ָרסִ ,ו ִיהי מוֹ ָרא ׁ ָש ַמיִ ם עֲ לֵ יכֶ ם:
אכ
הוצמ רכש
מביא ה"תולדות" (ספר תולדות יעקב יוסף ,בהר)" :ובזה נבאר פלוגתא בית
שמאי ובית הלל (שבת לא ,ע"א) בעכו"ם שבא להתגייר על מנת שתשימוני
כהן גדול ,ב"ש דוחקו וב"ה קיבלו ,והטעם כי ב"ש היה מדתו דין ,ומה שראוי
מצד הדין שיהיה כל מעשה אדם מתחילה ועד סופו לשם שמים ,וזולת
זה אין בו חפץ להש"י .אבל הלל הזקן מדתו חסד ורחמים בין לחייבים בין
לזכאין וכו' שקירב הגר ,ומעשה הלל לשם שמים שמתוך שלא לשמה יבוא
לשמה".
ומסכם הנועם אלימלך (בפרשת תרומה):
"דהנה הצדיק העובד השם במצות ומשמר את עצמו שלא לעבור ח"ו
על איזה מצוה קלה ומהדר אחריה לעשותה כתקנה ,אבל אינו במדריגה
זו שיבא בהמצות אל הדביקות הבורא ב"ה וחשקות גדול אליו ית' .לזה
הצדיק יש לו לצפות לתשלום גמול לעוה"ב ,אבל יש צדיק שעובד במחשבות
טהורות ומדבק את עצמו ע"י המצות בבורא ב"ה בדבקות וחשקות גדול,
ורואה תמיד רוממותו יתברך .הצדיק הזה הוא מושך תענוגי עוה"ב אליו
כאלו נהנה מזיו השכינ' בעוה"ז".
דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי
שלא לשמה ,שמתוך שלא לשמה בא לשמה (פסחים נ ,ע"ב).
בכ
פרק א -ד הנשמ
משנה ד
כבוד חכמים
יוֹ ֵס י ֶבן יוֹ עֶ זֶ ר ִא ׁיש ְצ ֵר ָדה ְויוֹ ֵס י ֶבן יוֹ ָח נָ ן ִא ׁיש יְ ּ
רו ׁ ָשלַ יִ ם
לו ֵמ ֶה ם .יוֹ ֵס י ֶבן יוֹ עֶ זֶ ר ִא ׁיש ְצ ֵר ָדה אוֹ ֵמ ר ,יְ ִהי ֵב ְית ָך ִק ְּב ּ
ֵבית ַועַ ד לַ ֲח כָ ִמיםֶ ,ו ֱה ֵוי ִמ ְת ַא ֵּבק ַּבעֲ פַ ר ַרגְ לֵ ֶיה םֶ ,ו ֱה ֵוי
ׁשוֹ ֶתה ְב ָצ ָמ א ֶא ת דִּ ְב ֵר ֶיה ם:
גכ
םימכח דובכ
דכ
פרק א -ה הנשמ
משנה ה
הכנסת אורחים
רו ׁ ָשלַ יִ ם אוֹ ֵמ ר ,יְ ִהי ֵב ְית ָך פָ ּ
תו ַח יוֹ ֵס י ֶבן יוֹ ָח נָ ן ִא ׁיש יְ ּ
לִ ְר ָו ָח הְ ,ויִ ְה ּיו עֲ נִ ִ ּיים ְּבנֵ י ֵב ֶית ָךְ ,ו ַאל ַּת ְר ֶּבה שִׂ ָיח ה עִ ם
רוַ ,קל ָוחֹ ֶמ ר ְּב ֵא ׁ ֶש ת ֲח ֵב רוִֹ .מ ָּכאן ָה ִא ׁ ּ ָשהְּ .ב ִא ׁ ְש ּת וֹ ָא ְמ ּ
רו ֲח כָ ִמיםָּ ,כל זְ ַמ ן ׁ ֶש ָא ָדם ַמ ְר ֶּבה שִׂ ָיח ה עִ ם ָה ִא ׁ ּ ָשה, ָא ְמ ּ
גּ וֹ ֵרם ָרעָ ה לְ עַ ְצמוֹּ ,ובוֹ ֵטל ִמדִּ ְב ֵרי תוֹ ָרהְ ,וסוֹ פוֹ יוֹ ֵר ׁש
ֵ ּג ִיה ֹּנ ם:
הכ
םיחרוא תסנכה
וכ
פרק א -ו הנשמ
משנה ו
על חבירות
לו ֵמ ֶה ם .יְ הוֹ ׁ ֻשעַ ֶּבן
יְ הוֹ ׁ ֻשעַ ֶּבן ּ ְפ ַר ְח יָ ה ְונִ ַּת אי ָה ַא ְר ֵּבלִ י ִק ְּב ּ
ּ ְפ ַר ְח יָ ה אוֹ ֵמ ר ,עֲ שֵׂ ה לְ ָך ַרבּ ,ו ְק נֵ ה לְ ָך ָח ֵב רֶ ,ו ֱה ֵוי ָדן ֶא ת ָּכל
כו ת:ָה ָא ָדם לְ כַ ף זְ ּ
לעולם יקנה אדם חבר לעצמו ויאכל עמו כדי שיקרא עמו וישנה עמו
ויגלה לו סתרי תורה וסתרי דרך ארץ (תנא דבי אליהו זוטא ,פרק טז)
קנה לך חבר ,אפילו שאתה צריך לקנותו בדמים יקרים (פרוש הר"ע מברטנורה).
ולמה לדון לכף זכות?
מסביר האדמו"ר מקמארנא זצוק"ל ,שבזה יהיה חברותך נאה ומתקיים
(נוצר חסד על אבות ,דף ד).
ובזהר הקדוש (ספר הזהר קכח ע"ב)" :וקנה לך חבר ,באגר שלים בעי למקני
ליה ,בגין למזכי בשכינתא ,עד הכא בעי למרדף בתר זכאה ולמקני ליה".
[תרגום :צריך לקנותו בכסף מלא ,כדי לזכות בשכינה השורה על חברו,
שצריך לרדוף אחר צדיק בכל יכלתו לקנות אותו לחבר].
זכ
תוריבח לע
כתב רבינו יונה על 'קנה לך חבר' ,ששלושה דברים צריך אדם אל החבר
הטוב" :לדברי תורה ,למצות ולעצה" (אבות א ,ו) .ללמוד ממנו ולעלות בזכותו
ברמה רוחנית .להשפיע עליו לקיים את המצות כמו שצריך ,ולמצוא דברים
שצריכים תקון.
חכ
פרק א -ז הנשמ
משנה ז
טכ
עשרה םע סחיתהל ךיא
שתהיה אתה עיקר והוא טפל -היה טוב ,שיש תקוה שישמע לדבריך ,כיון
שאתה הוא העיקר .אמנם כאשר הוא יהיה העיקר ואתה טפל ,ודאי שלא
ישמע לדבריך ,ולזה אל תחבר אליו ,שתהיה אתה טפל אליו (עיין גם מדרש
שמואל אל אבות פרק א ,משנה ז בשם הרב משה אלמושנינו ז"ל).
על הדרך איך להתיחס לרשע ,כותבים בשם הבעל שם טוב זצוק"ל (ספר
כתר שם טוב ,סימן פט):
אם נזדמן לאדם שראה דבר עברה או שמע על אחד ,יבחין שיש בו שמץ
עברה זו ושירגיש לתקן את עצמו ,ואז גם הרשע יחזור בתשובה אחר שיכליל
אותו עמו על ידי אחדות שכולם אדם אחד ,ואז תגרום שתהיה מכלל ועשה
טוב ,שתעשה את הרע טוב ,ואז תבוא למדת בקש שלום ורדפהו וכו'.
ל
פרק א -ח הנשמ
משנה ח
משפט ושלום
הו ָדה ֶבן לו ֵמ ֶה ם .יְ ּ הו ָדה ֶבן ַט ַּבאי ְו ׁ ִש ְמעוֹ ן ֶּבן ׁ ָש ָטח ִק ְּב ּ
יְ ּ
ַט ַּבאי אוֹ ֵמ רַ ,אל ַּתעַ שׂ עַ ְצ ְמ ָך כְ עוֹ ְרכֵ י ַהדַּ ָ ּינִ יןּ .וכְ ׁ ֶש ִ ּי ְה ּיו
ַבעֲ לֵ י ִדינִ ין עוֹ ְמ ִדים לְ פָ נֶ ָיך ,יִ ְה ּיו ְבעֵ ינֶ ָיך כִ ְר ׁ ָשעִ ים.
ּוכְ ׁ ֶש ִּנפְ ָט ִרים ִמ ְּלפָ נֶ ָיך ,יִ ְה ּיו ְבעֵ ינֶ ָיך כְ זַ ָּכ ִא יןְּ ,כ ׁ ֶש ִּק ְּב ּ
לו
עֲ לֵ ֶיה ם ֶא ת ַהדִּ ין:
אל
םולשו טפשמ
ברוח נכונה ,יראו שני הצדדים שאין להם על מה לריב ,והאמת והשלום
ישררו בין הצדדים ,ורק באופן שרואים שאינם מגיעים לפשרה ,אזי ילכו
לדין תורה ברוח טובה כדי לברר הדבר ,אך לא במלחמה".
נסיים הנושא במדרש שמואל (מדרש שמואל אבות א ,ח)" :ולכן נקט כשקבלו
לשון רבים ,כי קבלת הזכאי פשיטא שיקבל עליו את הדין ,אלא הכוונה
להשוותם ולומר שאם קבל החייב בשוה בשמחה עם הזכאי ,אז יהיהו
בעיניך כזכאים .וז"ש ושפטים בין איש ובין רעהו ,אפילו אחר המשפט קורא
אותו רעהו ,כי שניהם קבלו עליהם את הדין באהבה ואחוה ושלום ורעות".
בל
פרק א -ט הנשמ
משנה ט
חקירת העדים
ׁ ִש ְמעוֹ ן ֶּבן ׁ ָש ָטח אוֹ ֵמ רֱ ,ה ֵוי ַמ ְר ֶּבה לַ ְחקֹ ר ֶא ת ָהעֵ ִדיםֶ ,ו ֱה ֵוי
זָ ִהיר ִּב ְד ָב ֶר ָיךֶ ׁ ,ש ָּמ א ִמ ּת וֹ כָ ם יִ לְ ְמ ּ
דו לְ ׁ ַש ֵּק ר:
גל
םידעה תריקח
דל
פרק א -י הנשמ
משנה י
אהוב את המלאכה
לו ֵמ ֶה םְ ׁ .ש ַמעְ יָ ה אוֹ ֵמ רֱ ,א הֹ ב ֶא ת ׁ ְש ַמעְ יָ ה ְו ַא ְב ַטלְ יוֹ ן ִק ְּב ּ
ַה ְּמלָ אכָ הּ ,ו שְׂ נָ א ֶא ת ָה ַר ָּב ּנותְ ,ו ַאל ִּת ְת ַודַּ ע לָ ָר ׁש ּות:
הל
הכאלמה תא בוהא
ול
פרק א -אי הנשמ
משנה יא
זל
םכירבדב ורהזה םימכח
לנוב עיר הכהנים" :אמר רבי אמי אין תורתו של דואג אלא משפה ולחוץ"
[ולא נכנסה לליבו פנימה ,ולפיכך לא הצילה אותו מהעבירה].
בפתח אליהו (הקדמה לספר תיקוני זהר) כתוב" :חכמה מוחה איהו מחשבה
מלגאו .בינה לבא ובה הלב מבין".
חל
פרק א -בי הנשמ
משנה יב
אוהב שלום
לו ֵמ ֶה םִ .ה ֵּלל אוֹ ֵמ רֱ ,ה ֵוי ִמ ַּתלְ ִמ ָידיו ׁ ֶשל ִה ֵּלל ְו ׁ ַש ַּמ אי ִק ְּב ּ
ַא ֲה רֹ ן ,אוֹ ֵה ב ׁ ָשלוֹ ם ְורוֹ ֵדף ׁ ָשלוֹ ם ,אוֹ ֵה ב ֶא ת ַה ְּב ִר ּיוֹ ת
ּו ְמ ָק ְר ָבן לַ ּת וֹ ָרה:
טל
םולש בהוא
מ
פרק א -בי הנשמ
אמר לו הלל' :בני ,שאלה גדולה שאלת .מפני שדרין בין החולות [שלא
יכנס החול בעיניהם].
הלך והמתין שעה אחת ,חזר ואמר' :מי כאן הלל ,מי כאן הלל?'
נתעטף ויצא לקראתו ,ואמר לו' :בני ,מה אתה מבקש?'.
אמר לו' :שאילה יש לי לשאול'.
אמר לו' :שאל ,בני ,שאל'.
שאלו האיש' :מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות?'.
אמר לו' :בני ,שאלה גדולה שאלת .מפני שדרין בין בצעי המים [וכדי שלא
יטבעו בביצות]'.
אמר לו האיש' :שאלות הרבה יש לי לשאול ,ומתירא אני שמא תכעוס'.
נתעטף וישב לפניו ואמר לו' :כל שאלות שיש לך לשאול ,שאל'.
אמר לו האיש' :אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל?'.
אמר לו הלל' :הן [כן].
אמר לו האיש' :אם אתה הוא ,לא ירבו כמותך בישראל!'.
אמר לו הלל' :בני ,מפני מה?'
אמר לו האיש' :מפני שאבדתי על ידך ארבע מאות זוז [כי התערבתי
שאוכל להקניט אותך]'.
מביא בספר אורחות צדיקים (שער הענוה)" :העניו הוא סבלן ,ומהסבלנות
יבוא שלום ,ובענוה ישקיט כעס של אדם הכועס עליו ,כמו שנאמר (משלי טו,
א) 'מענה-רך ישיב חמה'".
אמ
םולש בהוא
במ
פרק א -גי הנשמ
משנה יג
גמ
המשל הרותה דומיל
מביאה הגמרא (נדה ל ע"ב)" :דרש רב שמלאי למה הולד דומה במעי אמו?
...ונר דלוק לו בראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו וכו' ומלמדין
אותו כל התורה כולה וכו' וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו
ומשכחו כל התורה כולו".
הגמרא (עבודה זרה יט ע"א) .אומרת" :איזה תורה ללמוד? א"ר אין אדם לומד
תורה אלא ממקום שלבו חפץ שנאמר 'כי אם בתורת ה' חפצו' (תהלים קיב)".
מכתבי האר"י הק' זצ"ל (שער המצות פר' ואתחנן)" :עיקר כונת האדם בעסקו
בתורה הוא לכשימשיך עליו השגה וקדושה עליונה ..כי זה כוונתו יתברך
בבריאתו את בני האדם ותכלית צויוו אותם שיעסקו בתורה".
דמ
פרק א -די הנשמ
משנה יד
המ
המשל אב המשל אלש
דומה לזה ,דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסק אדם בתורה ומצות ,אף
על פי שלא לשמה ,שמתוך שלא לשמה ,בא לשמה (פסחים נ ע"ב).
מסביר התוספת במקום (ד"ה וכאן)" :שאין מכוון לשום רעה ,אלא מתוך
עצלות [ולא כדי להתיהר ולקנטר ולקפח את חביריו בהלכה].
ומ
פרק א -די הנשמ
זמ
"ךינפ רואב יכ"
משנה טו
חמ
פרק א -וט הנשמ
טמ
"ךינפ רואב יכ"
את אהבתו לכל אחד ואחד מישראל – שהרי 'אהבתי אתכם אמר ה' ,מובן
שגם הנהגתו של היהודי היא באותו אופן ' -אהבת הא-ל' ,וכן שמחה ומאור
פנים ,עד לאופן ד'מפזז ומכרכר'.
"כמים הפנים לפנים ,כן לב האדם לאדם" (משלי כז ,יט).
מביא הרב מברטנורא (אבות א ,יב)" :כיצד היה [אהרן] מקרב את הבריות
לתורה? כשהיה יודע באדם שעבר עבירה ,היה מתחבר עמו ומראה לו פנים
צהובות ,והיה אותו אדם מתבייש ואומר אילו היה יודע צדיק זה מעשי
הרעים ,כמה היה מתרחק ממני ,ומתוך כך ,היה חוזר למוטב".
כותב האדמו"ר מקאמארנא זצוק"ל (נוצר חסד על מסכת אבות ,א ,טו):
"והמקבל את חברו בפנים יפות ,אפילו לא נתן לו כלום ,מעלה עליו הכתוב,
כאילו נתן לו כל מתנות טובות שבעולם ,וזוכה לראות פני השכינה".
נ
פרק א -זט הנשמ
משנה טז
אנ
החמשל האיבמ קפסמ האיצי
בנ
פרק א -זי הנשמ
משנה יז
גנ
"...רבדל תעו ,תושחל תע"
מבפנים ,ולא עוד אלא שתקנתי לך שתי חומות ,אחד של עצם ואחר של
בשר ,של עצם השינים ושל בשר השפתים .לעולם ירבה אדם בשתיקה ואל
ידבר כלל אלא בדברי החכמים או בדברים הצריכים לו לצורך גופו (ספר
חסדים לד).
וכתב בספר שערי קדושה (חלק א ,שער ב מהרב חיים ויטאל זצוק"ל):
"ונמצא ,כי יותר צריך ליזהר ממדות הרעות ,יותר מקיום המצוות-עשה
ולא-תעשה ,כי בהיותו בעל מדות טובות – בנקל יקיים כל המצוות .ובזה
תבין גם כן דברים מתמיהין שאמרו רז"ל בענין המדות ,כי הענוה והשפלות
מביאין לידי רוח הקודש ,ושורה עליו שכינה ,ואמר אליהו ז"ל' :אין התורה
מתפרשת אלא במי שאינו קפדן ,אף אני איני נגלה למי שאינו קפדן' ,דברי
חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים (קהלת ט ,יז).
דנ
פרק א -חי הנשמ
משנה יח
הנ
"בקעיל תמא ןתת"
מפרש הזיקוקין דנורא ובעורין דאשא" :והתנא דבי אליהו קחשיב תחלה
צדקה שהוא גמילות חס"ד ,ואח"כ דין מדת פחד יצחק ,ואח"כ אמת מדת
תתן אמת ליעקב מדת תפארת ואח"כ שלום מלכות בית דוד כשהיא
מקבלת ממדת יסוד הנקרא שלום".
על פי המאורי אש (שם) :שכל ארבעת דברים אלו בין אדם וחברו ,שעל
ידיהם מתקיים העולם.
מביאה הגמרא (שבת קד ,ע"א)" :מאי טעמא שקר מקרבן מיליה [במילת
'שקר' האותיות קרובות] 'אמת' מרחקא מיליה [במילת 'אמת' האותיות
מרוחקות]?
שיקרא שכיח [שקר מצוי] ,קושטא לא שכיח [אמת אינה מצויה] .ומאי
טעמא שיקרא אחדא כרעיה קאי [אותיות שקר עומדות על רגל אחת]
ו'אמת' מלבן לבוני [אותיות מושכבות כלבנים]? קושטא קאי [האמת
מתקיימת על בסיס רחב] שיקרא לא קאי [שקר אין לו קיום].
ונ
פרק א -חי הנשמ
אנת תהא ריש לכל אתוון [ נתן הקב"ה כח הבריאה לאות ב' ,אבל הכל
בכח אות א' שהיא המאירה בה] .
לית בי יחודה אלא בך [אין לי יחוד כל הספירות בי אלא על ידך ,כי הא'
היא סוד האחדות].
וכתב בספר אורחות צדיקים (שער האמת) :וכשיש אמת למטה ,אז ישקיף
השם יתברך בצדק על הארץ ...לכן ראה שיהיו כל עניניך באמת ,רע או טוב,
ותסמך על הא-ל הנאמן.
בדומה לזה מאליהו הנביא זכור לטוב (תנד"א ז ,א):
ואין אמת אלא צדקה ,שנאמר 'אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף'
(תהלים פה ,יב) .מפרש המאורי אש (שם)" :שכפי התעוררות התחתונים
מלמטה ,כך בא ההתעוררות מלמעלה במידה המכוונת כנגדה".
"תתן אמת ליעקב חסד לאברהם" (מיכה יב ,כ).
"הקול קול יעקב" (בראשית ,תולדות כז ,כב).
זנ