Professional Documents
Culture Documents
קובץ
שלשלת האור
ה י כ
שער ל
ש כ
ששי ימי
ד ו ב ע ר ש ל ו ם ו ה ר ״ ר ט
ז צ ו ק ל ל ה ״ ה נ כ ג י ׳ ס זי״ע מ ל י ו ב א ו ו י ם ש
,
הוצאה שני עם הוספות
נ ד פ ס ב ד פ ו ס ״עזרא״ — ע״י מ ר ד כ י בן ר ח ל ו ש ל ו ם ד ו ב ע ר כ ן א ס ת ר ה ד ס ה
דבר פתח
)להוצאה הראשונה(
ב״ה.
על פי הוראת ב״ק אדמו״ר שליט״א מדפיסים אנו בזה את ״ספר המאמרים
1
— פר״ת״ אשר לב״ק אדמו״ר )מהורש״ב( נ״ע.
יספר זה כולל המאמרים שאמרם )או כתבם( במשך שנת פר״ת )ר״ה ,
— ש״פ תשא ( .ונדפסו כעת — בפעם הראשונה — מגוף כתב יד קדשו של
כ״ק אדמו״ר )מהורש״ב( נ״ע י.
* * *
בראש הספר באו :א( מפתת המאמרים עם תוכן התתלת המאמר — נעתק 4
מרשימת כ״ק אדמו״ר )מהוריי׳׳צ( נ״ע .ב( פאקסימיליא מגוף כתב יד קדשו של
כ״ק אדמו״ר )מהורש״ב( נ״ע (1 :עמוד הראשון של מאמר הראשון (2 ,עמוד
הראשון דההגהות להנ״ל (3 ,עמוד האחרון של המאמר ש״פ תשא.
בסוף הספר באו :א( הנהות י מד״ה ויאמר גר לך כר וד״ה הנה אנכי כורת
ברית כף״ .ב( ליקוט שיתות משנת פר״ת .ג( צוואותיו )החלק שניתן לפרסום(.
ד( רשימה מיומנו של כ״ק אדמו״ר )מהוריי״צ( ג״ע .ה( ג׳ מכתבים )משנות
תר״פ—פ״א( מכי׳ק אדמו״ר )מהוריי״צ( נ״ע ע״ד הסתלקות כ״ק אדמו״ר)מהורש״ב(
נ״ע .ו( הקדמת כ״ק אדמו״ר שליט״א למאמר סמוכים לעד — להוצאה הראשונה
— בשנת תשי״ב .ז( מפתת ענינים והערות על סש״ב הנמצאות במאמר ד״ה
• • •
למען דעת — נערכו י ע״י כ״ק אדמו״ר שליט״א.
ההערות ומ״מ דד״ה סמוכים לעד ״ ,ד״ד .זכור וגף עמלק כף ,ד״ה והי׳
כאשר ירים כף .ד״ה ראשית גוים עמלק ״ נערכו ע״י ב״ק אדמו״ר שליט״א.
10
שאר ההערות שבשוה״ג נערכו ע״י המו״ל.
,
מ ע ר כ ת ״אוצר החםידיפ'
י. ב ר ו ק ל י ן ,נ. ה׳תשל״ם תמוז י״ג
נ״ע )מהוריי״צ( אדמו״ר כ״ק להולדת המאה שנת
ב ר ו ק לי ן ,נ .י.
IV
מפתח
עמוד זמן אמירתו ר מ א מ ה ת ל ח ת ה ן כ ן ת ל ך ן ת מ ה ר ו ב ד
ר, הב
y
*הד תעשה בז׳ תפלה אותיות דמ״ה וב״ן ביטול היש
— ד׳ סעיפים — נה
ויאמר וגו׳ לך כד שינוי מקום כבוד נברא כבוד נאצל
LS5
ק
— ד ׳ סעיפים — לך
כי ידעתיו בו׳ רוממות המל׳ דרד אבות ומ״ת — ד׳ סעיפים — וירא
ויהיו חיי שרה כר ארץ מל׳ דימר היין עילאין — ד׳ סעיפים — חיי שדה
סמוכים לעד לעולם כו׳ סמיכה לכה דודי לקראת כלה
ק&ח — ג׳ סעיפים _
גה
ויאמר וגו׳ מ״ח כו׳ מולד הלבנה ואהבת ב״ס אור או״י ואו״ח
? — ה׳ סעיפים — תולדות
קםח ויצא ויצא יעקב כו׳ באד שבע שבועה שובע — ד׳ סעיפים —
קעו
ט ג
ויקה מן הבא בו׳ מספר וזמן מצות צותא — ד׳ סעיפים — ל״ג וישלח
ק פדה בשלום כו׳ נבואה הגילוי דמקדש קרבנות — ד׳ סעיפים — י״ט כסלו בסעודה
כי ישרים דרכי הוי׳ בו׳ תורה נק׳ דרך ארחין דאורייתא
קצ — ד׳ סעיפים — י״ט כסלו
קצז ויוסף הורד בו׳ שם הוא הארה וגם ממשיך העצמי — ד׳ סעיפים — וישב
מאי מברך אשד קדשנו כו׳ מ״ע ומל״ת ומצות דרבנן
רג — ד׳ סעיפים — מקץ ,שית
די ויגש וילקט יוסף בו׳ יוסף ובנימין .גביע הכסף — ג׳ סעיפים —
יהודה אתה יודוך בו׳ ג׳ פרשיות דק״ש ראובן שמעון ולוי
ריז ויחי יהודה הודאה — ד׳ סעיפים —
ואלה שמות בני ישראל בו׳ ענין השם לאתקנא רזא דשמי׳
רבג — ד׳ סעיפים — ל׳י׳נ שמות
רלא וארא הוא אהרן ומשה כר הוי׳ ואלקים — ד׳ סעיפים —
דלה וארא וארא אל אברהם כו׳ שם שדי — ל״נ —
בעצם היום הזה מ ׳ צבאות למעי אין קץ ולמטה אין תכלית
רמא — ד׳ סעיפים — בא
ויאמר וגו׳ ראו כי הוי׳ נתן בו׳ שבת מתנה תורה ותפלה
דמם — ה׳ סעיפים — בשלה
זכור את יום השבת לקדשו כוי שבת זכור ושמור
רגז — ד׳ סעיפים — ל״נ יתרו
ךםג כי תשא כו׳ שקלים כובד ראש נשיאות דאש — ד׳ סעיפים — משפטים ,פ״ש
ו י א מ ר ו ג ו ׳ ל ך :כיה ברשימת כיק אדמויר)מהוריי״*( ניע .לעיע לא מצאנו אלא הנחה ממאמר זה ,ונדפס לקמן בהוספה*•
וראה דיה זח תרפיו ,דיח ותשובה תרציט.
כ י י ד ע ת י ו :ראה דיה זה תרפיו[.
ס מ ו כ י ם ל ע ד :כנראה מהיומן)נדפס בהתמים חיג ע׳ לא( נאמר כ׳ מרחשון ]מאמר זה נדפס גם בקונטרס בפיע )קה״ת.
ברוקלין ,תשי״ב( בתוספות הערות מכיק אדמויר שליטיא ,הבאים בשוה׳ג .ההקדמה למאמר זה נדפס לקמן בהוספות.
דיה זה תרפיז. ראה ויצא יעקב:
ז י ק ח מ ן ה נ א :ראה דיה זה ה׳שית.
פ ד ה ב ש ל ו ם :ראה דיה זה תרפיז.
ו י ו ס ף ה ו ר ד :דאה דיה זאת חקת תרפ״ג ,דיה ואתה ברחמיר תרפיז ,ודיה שאו מרום תרפיח.
מ א י מ ב ר ך :ראה דיה זה ה׳ש״ת.
י ה ו ד ה א ח ה :ראה דיה זה תרפיח[.
ו א ל ה ש מ ו ת :רשום עליו בגכתי״ק :לא נא׳ מפני המלח׳.
] ב ע צ ם ה י ו ם ה ז ה :ראה דיה ויאמר וגר מה תצעק תרפ״גן.
VII
מפתח
עמוד
זמן אמירתי
ךעא ך תוכן התחלת המאמר דבור המתחיל
ס ע י פ י ד י י ש ר א ל ה ת
יעח תצור״' פ״ז °־־" ־־ ' ועשו ארון כר ב׳ שמות הוי' י י ס ע י פ י ד י ח
רפז פורים בסעודה _ 7 °״ ״ י הזכור וגר עמלק כר 2ר״ 1״ ־ ־ ׳
י
ע ס ד ע ו ת מ ז
רצו פורים בסעודה זהי׳ כאשר ירים כ י עמלק ״ י ־־*
שא א ש ת n ^ , .״ n ראשית גוים עמלק כר קץ שם להשד
v w ״
תשא הנה אנכ* כורת ברית כו׳ ירידת הנשמה בגוף מצות זריעה
הוספות
שז
שיד ויאמר ה׳ אל אברם גר ,ש״פ לך — הנהה
שיח הנה אנכי גר ,ש״פ תשא — הנחה
שלד שיחות משנת פר״ת
שלח צוואותיו
שמו רשימות מכ״ק אדמו״ר מהוריי״צ נ״ע
ע צנ מ ה ו ר י י
שנו י -דיאשונד u ״ ״ מכתבים מכ״ק אדמו״ר
שנה T־ י ל ה ו צ א ה
הקדמה מכ״ק אדמו״ר שליט״א למאמר סמוכים לעי
ה ר א ש ו צ א ה
שנט הקדמה לדיה זכור ,והי׳ כאשר ,ראשית גוים עמלי׳ ל י ׳
מפתח ענינים
ח ל מ ה י ג פ מ א ל : ק י ת כ ג ב ו י ל ע ם י ש י : ו י י א M
^ ריוהליו תשיל( בתוספת הערות מב״ק אדמו״ר ׳ ״ ׳ ״ \
]זכור ו ג ו ׳ . .ר א ש י ת גויס :מ א מ ר י םא ל ו נ ד פ ס ו ב ק ו נ ט ר ס ב פ י ע )קה״ת ,ברוקל ן ,ת ש ל ב ת ס
(
ז 1ל י
הבאים בשוהיג .ה פ ת ח ד ב ר לקונטרס ז ה נדפס לקמן בהוספות[. ט״א
והי׳ כ א ש ר :נ ר ש ם ע ל י ו ב ג כ ת י י ק :ק י צ ו ר )ובי׳ ק צ ת ( מ ה מ א ׳ ד פ י ז ו ת ש ל ו ם ה מ א ׳ .
N 5 T צ י מ ה
ליממז ב ה ו ס פ ו ת ז ,״- ־ . . יי י* גויס :ר א ה ד״ד ,ז ה ת ר ״ פ ל כ י ק א ד מ ו י י
א ו ת י ם י י ס א
א ״ נ ו לעורר ו ת ? ר ב ? J Z Z , ^ * ׳" י * "י ל ה נ ה אנכי :ד ר ו ש ז ה נ ש א ר ב ב ״ ב ™
ד ר ו ש ז ה נ ש א ר ב א מ צ ע ס ע י ף ב׳ ,ו ה א ל ה ט ו ב יעזרינו ל ל מ ו ד ולקיים ,ונגרום ב מ ע ש י נ ו ה ט י ב ,א ש ר י ח ז קב ר ת ו א ת נ ו ,ל ע ו ר ר
ר ח מ י ם ר ב י ם ע ל י נ ו ,ל ה י ו ת ק ש ו ר י ם ב ב ר י ת א ב ו ת ) מ ר ש י מ ת כ ״ ק א ד מ ו ״ ר ) מ ה ו ר י י י צ ( נ ע(.
> י י ׳ ג״צ־c.r vk>
, ,
y>j(»*'-\f* ' ^ " T * ' .׳־־״<•״ ־- •w.^.yoji^.j,,,, j»f׳<׳A /*יי-*
JV».\C
£
jA<#*n.*j*j(t* o ' - i i ' - w ' o ^-<«* • » - v A \ r } / n » > r j a M > o < & •1$<>־ ^<<« ג. 4 /
,v« 6* . * L * y^/a* a «י7* י6> !^•׳fOj ?r*j<<J J* • £»/,״/o <.C[*» •M* • ' ^ ־o ״ן0
/O״/»A<>," גיד!**•׳V ׳JJJ^O י ו ג י ׳- • ז יxc» /׳.< w4J^> < <לw )jur-ny)* v-״׳v״y •w••
.Vj«׳f<: >X6* ~*t*Gy.\ ־£1.<»וי י/׳־.\^• וO^•yfi X<| >*>•»׳ At.** C\
p±A*• ג/ W
׳ J
/**•• ^'< £t
/
<
c
0ff.\^A)y JAA) >M!/ fail»*<*ן AT/.* >*l•
VIII
י/' .ין********}*/י -»V>3<wן\v0.׳/> <»,.ג»v.>»V;v»/,.
A׳>/י.ץ»J1-1r»^*v10.ו-״ < * - ^ < 5 » r״ > < j r « /״.T^1«-vv י*< י<</3׳*
£ **0ר A׳׳^ 01y j > | y׳ ^ ? « > n - 9י • wAo י .א ^ « *;׳ג״7
/ 1 0 1
^ *\JV׳׳/״ 1*/-ו/ > * < & O I & //>.
כ <י^״ג « )*•'•*<*׳ QJC/c/t ׳*־־י • י ׳
C
פאקסימיליא מ ג ו ף כ ת י ״ ק ב ״ ק א ד מ ו ״ ר מ ה ו ר ש ״ ב נ״ע מ ה ה ג ה ו ת
— גדסם ל ק מ ן בעמודים ה—ט —
& /4&>^.vk>t>u/׳(/יץ.ו * v i ( , J / r - A 4 / * 6״ < *f*Hj*j.Mtf'Jui **/ye׳
פר״ת- -
בחי׳ יחו״ת שזהו בחי׳ ד״ת כר .אך ממה שאומר אל דעות הוי׳ משמע שחב׳
א
פ ד ״ ת ה מ א מ ר י ם — ס פ ר ב
דעות דד׳״ע וד״ת שניהם הן בש׳ הוי׳ .וצ״ל איך שייך בהי׳ ד״ת שזה מאיז
ליש בש׳ הוי׳ כד .אך צ״ל מש׳׳א כולא קמי׳ כלא השיב ,הלא מובן מזה
דבל מה שיותר קמי׳ היינו שבבתי׳ קירוב יותר אל העצמות הוא בלא יותר
ובמ״ש באגה״ק סי׳ ב׳ ד״ה קטנתי מכל ההסדים דבל שהוא קמי׳ יותר הוא
יותר בלא ואין ואפס כד ,דכן הוא בסדר השתל׳ העולמות דכל מה שלמעלה
יותר הוא בבתי׳ אין וביטול יותר .וכמו עולמות הא״ס שלפני אצי׳ שהן בבתי׳
אין ביותר עד שאינם במדדי׳ עולמות כלל )רק אנו אומרי׳ ע״ז עולמות מפני
שאין לנו שם אחר בו׳(״ דעולם הוא בהי׳ מקום וכידוע בענין עולם שנה נפש ,ושם
אינו שייך ענין מקום כלל גם ברוחניות דבחי׳ מקום כד .וזהו שנק׳ עולמות
הא״ם דא״ס הוא היפך דבהי׳ עולם שהוא בהי׳ גבול בו׳ .ועז״ג עושה פלא
שהן עולמות שבבחי׳ פלא לא בחי׳ עולמו׳ ממש כד .וכמ״ש באגה״ק סי׳ ך
דהאלפים ורבבות עלמין דיתבין בגולגלתא דא״א וז״א אינן עלמין ממש בו׳ אלא
כעין נשמות המלאכים שיצאו מזיווג הנשיקין בו׳ ,ובמ״א מבו׳ על מ״ש באד״ר
דקכ״ה ע״ב בגולגלתא יתבין בכל יומא תליסר אלפין ריבוי אלפין • עלמין כו׳
שזהו שם שעולה במספר כזה בו׳ .והדבר פשוט שלמעלה מאצי׳ הוא בחי׳ אין ממש,
ואצי׳ נק׳ בשם עולם ושייך בו מקום וזמן רוהגי ,וכידוע דהשתל׳ הספי׳ בבהי׳
קדימה ואיחור זה בתי׳ זמן שבאצי׳ ,ומקום הוא בתי׳ מעלה ומטה מה שמעלה
במדדי׳ ומטה במדדי׳ כד .וגם אצי׳ הוא בתי׳ אין ממש לגבי בי״ע דהתחלת
היש הוא בעולם הבריאה כד ,וכן בד״ע״ס הרי הב׳ היא בהי׳ אין ובינה בתי׳
יש ,והיינו שנק׳ יש לגבי החכ׳ כוי .ובן ז״א ומל׳ הרי ז״א בחי׳ אין ומל׳ בהי׳
יש דמלוכה היא בהי׳ יש כד .הרי דבל שקמי׳ יותר בבהי׳ קירוב למעלה
הוא בבתי׳ כלא ואין יותר ,וכל מה שיורד למטה יותר הוא בהי׳ יש יותר
כד .ולפעמים אנו מוצאים להיפך דלמעלה הוא בתי׳ יש וכל שלמטה יותר
הוא בחי׳ אין וכמ״ש להנהיל אוהבי יש דקאי בכלל על תענוג הנשמות בג״ע
שמאיר שם גילוי אלקות וכידוע דבג״ע מאיר גילוי הקו מאוא״ס ביה .דגעה״ע
עם היותו בעולם הבריאה ה׳׳ז גילוי אצי׳ בברי׳ בו /ועמ״ש מזה בלק״ת בד״ד•
במד״ס באה״מ .ובמ״א מבד דבג״ע מאיר גילוי אוא״ס הםוב״ע .וזהו שבבל עלי׳
שבג״ע ממדדי׳ למדדי׳ צ״ל טבילה בנה״ד מפני שהעליות הן שלא בבתי׳ ערך
בו׳ וע״ד ר״ז צם מאה תעניתא בו׳ זבמ״ש במ״א .ומהמשנה דםוף עוקצין מובן
דקאי על הגילוי דלעתיד וכמו שא׳ עתיד הקב״ה להנתיל לכל צדיק וצדיק
ש׳׳י עולמות שנא׳ להנחיל אוהבי יש בו׳ .ולעתיד יהי׳ גילוי אוא״ס הסוכ״ע וכמא׳
צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם בו /ואו׳ ע״ז להנהיל אוהבי יש .הרי
שלמעלה הוא בהי׳ יש .וכל שלמטה הוא בתי׳ אין וכמ״ש זבל דיירי ארעא בלא
חשיבא ובתי׳ וכל הגוים כאין נגדו כד .וכן מובן ממ״ש היש בה עץ אם אין דפי׳
בזהר שלה דקנ״ה ע״ב שזהו בהי׳ אילנא דהיי בהי׳ ז״א ,ואם אין הוא בתי׳ מל׳.
וכן היש הוי׳ בקרבנו אם אין מ׳ .והגם דבזהר שם מפרש אם אין למעלה מהיש
בה עץ ,וכן פי׳ הבהיי ע׳׳פ היש הוי׳ בקרבנו אם אין ,מ״מ ע״פ פשוט הוא דהיש
הוי׳ וכן היש בה עץ ה״ז למעלה מאם אין .והיינו דהיש הוי׳ הוא למעליותא ,וכמו
שא׳ יעקב אכן יש הוי׳ בג;קום הזה דקאמר זה לשבח גדול וכמ״ש בזהר ויצא
דק״נ ע״א דחמא כל דרגין עילאין קיימין כר בחאי סולם״ ופי׳ בזזדמ דבל
״
דרגין עילאין שהן ע ס דאצי׳ שבהם מלובש אוא״ס ב״ה מאירים במל׳ ,וזהו אכן
יש הוי׳ במקום הזה בבהי׳ מל׳ .ועד״ז הוא מ״ש היש הוי׳ בקרבנו שזה למעליותא
כו׳ .הרי מכ״ז הוא שלמעלה הוא בחי׳ יש וכל מה שלמטה יותר הוא בהי׳
אין)ועמ״ש בלק״ת בד״ה בשעה שהקדימו רפ״ג( .וע״פ פשוט י״ל שזהו ההפרש
בין בחי׳ האורות ובהי׳ הכלים כר .דהנה ידוע מ״ש במ״א במה שמציגו לפעמים
שמספר המרובה הוא למעלה דוקא וכל מה שיורד למטת מתמעט המספר וכמ״ש
בזהר בענין היי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים ,דשבע הוא בתי׳ ז״א
ועשרים חו״ב ומאה בתי׳ כתר .והיינו דשרה המשיכה מאה מדרי׳ מבהי׳ הכתר
שזה הלק יו״ד מהמדרי׳ שבכתר שהן אלף בו׳ ,ובפנימיות הכתר הוא בחי׳ רבבה
וכמ״ש בלק״ת ד״ד ,ואתה מרבבות קדש דיהידות עשירות מאות אלפים ורבבות
הן ה׳ מדרי׳ דנרנזדי כר .ולפעמים מספר המועט למעלה דוקא ובל מה שירד
למטה מתרבה המספר ,וכמו שפנימיות הכתר הוא בהי׳ יחידה כמ״ש בע״ה
שמ״א פ״ג ,ומספר המרובה הוא במל׳ .ולכן מל׳ נק׳ מספר כו׳ כידוע .וההפרש
ד
׳וא בין האורות והכלים דבהי׳ האורות הן למעלה בריבוי יותר הייגו ריבוי
האור והגילוי וגם ריבוי במספר שהוא באמת בלי מספר בו׳ ובנדש באד׳ז
כייאי בוציגא דאתפשט לכל סטר ועיבר וכד תסתכל לא תשכח אלא בוציגא
בלחודוהי כר ,שז״ע אנת הוא הד דמה שהוא הד בעצם ה״ד ,בא בבחי׳ לא בחושבן
והכל הוא חד כו׳ .ובל מה שיורד למטה מתמעט בהי׳ האור והגילוי כו׳ .ובבתי׳
הכלים הוא להיפך שכל שלמעלה יותר הוא בבהי׳ מיעוט הכלים וכל מה שיורד
למטה יותר מתרבה מספד הכלים כד .וכמדכ י״ל בעגין אין ויש דזה שלמעלה
אין ולמטה יש הוא בבתי׳ הכלים ,דמיעוט הכלים אינו רק מיעוט במספר כ׳׳א
מיעוט בעצם המהות וכמו שבעקודים כלי אהד ,הרי דפי׳ כלי אהד שהכלי היא
בבחי׳ אחד ,דהיינו בבהי׳ ביטול בהעדר המציאות כד .וידוע דהתתלת הבלים
הוא בפרצוף דא״ק דעש״ז נק׳ אדם דבריאה ,אך הכלים דאיק אינם בבחי׳ כלים
עדיין וכמ״ש בע״ה שמ״ז נדד שהן שרש נשמות דגופות כד .וגם בכתר הכלים
הן כמו האור ,וכידוע שהן עד״מ אותיות החקיקה שאינם דבר נוסף על העצם
כוי• ובאצי׳ הוא בהי׳ כלים שעש״ז נק׳ אדם דעשי׳ כו׳ וכמ״ש בנדא .ומ״מ גם
הכלים דאצי׳ הן אלקות ממש ואינם בבתי׳ מציאות זדו .ובפרטי מדרי׳ דאצי׳
חכ׳ היא בהי׳ חיותי היינו אור בלא כלי משום שהכלי היא במו האור ,ובמו
שבת״ת הכלי הוא ג״כ ש׳ הוי׳ וכ״ש בחב׳ בו׳ במ״ש במ״א .ובינה היא בהי׳
גרמיהי לגבי הכ׳ וכנדש בע״ה שם פ״ז ,ועיקר גרמוהי הוא בחי׳ המדות כוי.
ועיקר הכלי הוא בבהי׳ מל׳ כד .וכ״ז הוא הכל באלקות ממש כד .וכלים בבתי׳
מציאות הוא בבהי׳ בי״ע שהן בהי׳ יש ממש בו׳ .ומה שלמעלה יש ולמטה אין הוא
כבתי׳ האור שכל שמעלה במדדי׳ הוא בבהי׳ ריבוי האור שלמעלה בעצם מדריגתן
ובמעלתן בו׳ וכל מה שיורד למטה מטה מתמעט האור בד .וזהו שלמעלה הוא בחי׳
יש היינו בהי׳ ריבוי אור ולמטה אין בהי׳ מיעוט האור בו׳)וע״ד שתהו ותיקון גק׳
י ש
ואין ,דעם היות שבענין הביטול מבד במ״א דבתהו הי׳ הביטול בהתגלות
פ ר " ת מ א מ ר י ה — ה פ פ ד ד
יוהד דבהמה בה מ״ה ואדם בגימ׳ מיה )רק שהביטול גופא הי׳ ג״כ בבחי׳ יש
היינו לא בבחי׳ הנהת עצמותו בו׳ וכמ״ש במ״א( ונק׳ תהו יש מפני ריבוי
האור דתהו ,ותיקון נק׳ אין בבחי׳ מיעוט האור בו׳( ,אך לפ״ז מה שכולא
קמי׳ כל״ה הוא בבתי׳ הכלים ,ובאמת הרי הביטול דכלא השיב הוא ג״כ בהאור׳
ועוד יותר מבכלים בו׳ ,דבהי׳ יהו״ע שבכלים הוא בבהי׳ התכללות לבדי
ובהאור הוא בבהי׳ ביטול עצמי מפני היהוד והדביקות בהעצם כוי ,וכמ״ש
מזה בדרוש בשעה שהקדימו ,תער״ב .וא״כ צ״ל מה שלמעלה אין ולמטה
יש הוא בהאור ג״כ בו׳ .אך הענין הוא דהנה כתי׳ שמש ומגן הוי׳ אלקים׳
דש׳ הוי׳ נמשל לאור השמש כמו שהוא בלי מגן ונרתק ,וש׳ אלקים נמשל
למגן שהוא נרתק לשמש להעלים ולהסתיר אורו העצמי ,ואז נמשך אור
השמש בבתי׳ זיו והארה בלבד כר .והענין הוא כמ״ש בסש״ב ה״ב פ״ג ות״א
פל״ג דאור השמש המאיר לארץ ולדרים עלי׳ ה״ה נמצא כלול בגוף כדור
השמש ,ויכול להאיר שם ביתד שאת כו׳ דק ששם הוא בטל במציאות ובבהי'
אין ואפס ממש מפני שגוף כדור השמש מאיר שם בבהי׳ אור העצמי ואפס
בלעדו .וענין הנרתק הוא שנתעלם אוד העצמי של השמש ונמשך האור ה מ
לגופו של השמש ואזי הוא בבהי׳ אוד וזיו בו׳ .והדוגמא מזה למעלה הוא דש׳
אלקים הוא בהי׳ צמצום הראשון שהי׳ באוא״ס ונמשך אור הקו שהוא בהי׳
זיו והארה מן האוא״ס שלפני הצמצום וכמ״ש באורך נראה אור דמה שנראה
אור לאהד הצמצום הוא מאורך העצמי דאוא״ס שלפני הצמצום כו׳ ,וקודם הצמצום
הי׳ האור הזה כלול בעצמותו שהי׳ שם במעלה ובמדרי׳ עליונה הרבה יותר׳
דכל אור כמו שהוא כלול במקורו ה״ה במעלה ומדדי׳ גבוה יותר ,וכמ״ש
במ״א שיש הפרש גדול בין אור האצי׳ כמו שהוא באצי׳ וכמו שנמשך בבי״ע
כר ,וכמ״ש הרמ״ז ר״פ משפטים ההפרש בין נשמות דאצי׳ ממש ובין גשמו׳
שמאצי׳ שבבי״ע כו׳ .ומכ״ש האור כמו שהי׳ כלול בעצמותו שהי׳ במדדי׳
גבוה ביותר .וממילא הי׳ האור והגילוי ביתר שאת כר .רק שהי׳ בטל שם
בתכלית שאינו עולה בשם אור וזיו כלל מפני שמאיר שם בהי׳ העצמות דאוא״ם
שהוא בבהי׳ גילוי העצמות ממש כוי .וביאור הענין י״ל בב׳ אופנים ,הא׳ כנודע
שיש ב׳ מיני המשכות מאוא״ס ,הא׳ בבהי׳ בלי גבול ,והב׳ בבהי׳ מדה וגבול.
דב׳ בחי׳ אלו ישנם גם באוא״ס,שלפני הצמצום .דעם היות דכללות האור שלפני
הצמצום הוא האוד שבבהי׳ בל״ג ,מ״מ יש בזה ג״כ האור שבבתי׳ מדה וגבול .והוא
מה שהאוא״ס שיעור בעצמו להאיר בבהי׳ מדה וגבול כו׳ .ובאמת שניהם נמשכים
מבהי׳ העצמות ,דגם בהי׳ האור שבמדה וגבול הגם שזהו מה שהאוא״ס שיער
בעצמו כו׳ כנ״ל שרש המשכתו ג״כ מהעצמות והוא שנמשכו ב׳ מיני גילוים
לגלות עצמותו ולהאיר את העולמות כר .דהאור והגילוי שלגלות עצמותו הוא
בבהי׳ גילוי העצמות שבבתי׳ דביקות ממש בהעצמות כו׳ .והאור שלהאיד את
העולמות כאלו אינו בבתי׳ דביקות ממש .ובאמת גס האור הזה דבוק בהעצמות רק
שאינו כמו דביקות האור שלגלות עצמותו כר ,וע״ד המהדש בטובו בכי״ו
תמיד שהדביקות הוא בבהי׳ התתדשות כו׳ וכמ״ש במ״א .דבכללות הוא בבתי׳
המשכת הקו מאוא״ס ב״ה שנמשך להוות ולההיות את העולמות שהדביקות שלו
הוא ע״י הצמצום כו׳ .ובדוגמא כזאת הוא בהאוד הזה בהמשכתו מן העצמות
ה פ ר ״ ת — ה מ א מ ר י פ ס פ ר
כוי .ואפ״ל דהנת בעצמות הכל הוא בבתי׳ יכולת והוא מה שביכולתו להאיר
וביכולתו שלא להאיר והכל הוא אחד בעצמות דהיינו יכולת העצמות בוי .והאור
שלגלות עצמותו הוא מזה שביכולתו להאיר ,והאור שלהאיר העולמות יש בזה
,
מבי הענינים דביכולתו להאיר וביכולתו שלא להאיר כר .ולכן הוא בבתי
,
דביקות והדביקות היא בבהי התחדשות כוי ,והוא בבתי׳ אור ,ואור הבא במדה
וגבול כר .וע״ד מ״ש בסש״ב ה״ב פ״ד בענין הגדול הגבור דהגדול הוא
התפשטות גדולתו ית׳ להוות עולמות ונבראים ועד אין קץ ושיעור ,והגבור
הוא לצמצם ולהעלים שלא נראה שהן התפשטות הארתו ית׳ רק שיהיו בבתי׳
,
מציאות כר .וכן בעצמות ב הענינים שביכולתו להאיר ושלא להאיר וע״כ
,
האוד הוא בבחי אור ובבהי׳ מדה וגבול כר .ואיך דהוא הרי באוא״ם שלפני
הצמצום היו ב׳ בהי׳ אורזת אלו .וזהו שאמרז״ל עד שלא גבה״ע היי אור
וחשך משתמשין בערבובי׳ ,ואיך יכול להיות אור ותשך בא׳ .אך חשך זהו
בחי׳ האור שלהאיר את ההשך כר ,וכנדש במ״א שהיו שגיהם בלולים באוא״ם
שלפני הצמצום בו׳ .והנה קודם הצמצום ידוע שהי׳ חתגברות בחי׳ האור
הבל״ג שהי׳ בגילוי ממש׳ וזהו שהי׳ גילוי בתי׳ עצמות המאור ,וכמו עד״מ
שגוף השמש מאיר באורו העצמי כר ,והיינו בחי׳ האור שלגלות עצמותו
כו /והאור שלר״איר את העולמות הי׳ בבחי׳ אין ואפס ממש מפני התכללותו
במקורו דבל אור כשהוא במקורו אינו בבתי׳ מציאות אור כר .וביותר מפני
האוד והגילוי דאור הא״ס כר .וכמו שהאור דא״ם אינו בבהי׳ אור מפגי שהוא
גילוי העצמות כר .כמו״ב האור שלהאיר העולמות אינו עולה בשם אור וזיו
כלל כר .והצמצום שהי׳ באוא״ס הוא שנתעלם כללות האור גם בחי׳ האור
שלהאיר בבהי׳ מדת וגבול בו׳ ,ואהר הצמצום הוא שהזר והאיר ג״כ כללות
האור היינו גם האור שבבתי׳ גילוי העצמות כר .רק שהאור הזה מאיר בבהי׳
ריחוק ובבהי׳ מקיף בו׳ וכמ״ש במ״א ,ונמשך בגילוי בהי׳ האור שלהאיר
בבחי׳ מדה וגבול שנעשה בבתי׳ מציאות אור בו׳ .דזהו פעולת הצמצום שמתעלם
האוד שבבתי׳ א״ס דגם כאשר הוזר ומאיר הוא בהעלם ,ואזי נמצא בחיי
האוד שלהאיר לא כמו שכלול בעצמותו שהוא בבחי׳ אין ואפס כ״א בבתי׳
מציאות אור כר ,וזהו בהי׳ אוד הקו הנמשך בעולמות בבחי׳ אור ובבחי׳ מדד.
וגבול כר .והאופן הב׳ הוא שהאור שלהאיר את העולמות הוא מבחי׳ האוא״פ
הבל״ג וכמ״ש בע״ה שאהד הצמצום המשיך קו א׳ דק מאור העיגול שלו כוי
יחייבו מן האור שבבחי׳ א״ס כר .רק שזהו ממדדי׳ האחרונה שבהאור דבכללות
הוא בתי׳ תיצוניות האור השייך אל העולמות בוי .דהנה ידוע מא׳ הפרדר״א
שעד שלא נבה״ע הי׳ הוא ושמו בלבה דהוא היינו בהי׳ העלם ושמו הוא
בחי׳ גילוי ,והיינו בהי׳ עצם האור והתפשטות האור .דעצם האור הוא שאינו
,
בכחי גילוי כלל וגם לא בגדר גילוי כר .דהגם דכללות האור הוא בחיי
אור הכלול בעצמותו ,מ״מ בתי׳ התפשטות האור הוא שבבתי׳ גילוי בעצמותו.
ועצם האור הוא שכלול בעצמותו לא בבחי׳ גילוי בעצמותו כר ,וה״ה במו
העצם דכשם שהעצם איגו בגדר גילוי ,כמו״כ עצם האור איגו בגדר גילוי
כ
י׳׳ " ״ ע הוא ושמו כוי .ובד״פ יש בשמו ג״ב ב׳ מדרי׳ בהי׳ האור והגילוי
לעצמו ובעצמותו גופא גילוי האור השייך אל העולמות כר .וכמ״ש במד״ר
פ ד ״ ת ה מ א מ ר י ם — ם פ ד ו
ע״פ זיבדל אלקים בין האור והתשך שהבדילו לעצמו ,והיינו שזהו בחי׳ אור
המאיר לעצמו שלמעלה מבהי׳ גילוי בעולמות כד .והיצוניות האוד הוא בהי׳
האוד השייך אל העולמות כד .וכמו עד״מ בכתות הנפש הנה הכה העצמי
הוא שכלול בעצם הנפש שאינו בבהי׳ המשכה כלל מן העצם וכמו כה השכל
ההיולי העצמי וכה ההסד ההיולי העצמי שנטוע ומושרש בעצם הנפש כר׳
ואה״כ כמו שבא בהמשכה דהיינו מה שנמצא מכה ההיולי העצמי המשכת
הכה בבהי׳ המשכה נעלמת ,וכמו כח המשכיל ההיולי שהוא בבתי׳ מקור
לשכל ,וגס זה אינו בבתי׳ מציאות שכלי עדיין כנודע ,ואזדכי בהי׳ אור השכל
השודד .במוה שבראש וכמו שמרגיש אדם שיש בו שכל במוהו גם שלא משכיל
השכלות כד .וכן בכל גילוי אוד שכל הרי יש תחלה גילוי אוד קודם שבא
בגילוי ממש כו׳ כידוע ומבו׳ במ״א .והיינו מפגי שהאור שכל השורה במוח
וכן השכל קודם שנתגלה הוא בבהי׳ שכל הגם שאינו עדיין אוד שבל במציאות
בו׳ .וכמו״ב במדת ההסד בהי׳ ההסד שבלב שזהו המשכה ממדת הטוב וד״הסד
העצמי שבעצם הנפש ועדיין לא יש כאן התעוררות הטבה רק מה שעלול
להתעורר בהסד והטבה בו׳ .ואה״כ כאשר מתעורר באיזה הטבה שיש בזה
בהעלם אופן ההטבה ובמה שתהיי ההטבה הגם שלא באה עדיין בגילוי ואינו
ניכר עדיין גם לעצמו במה שיהי׳ ההטבה ,מ״מ מאתר שכבר גתעורר בהטבה
יש שם בהעלם במה שיהי׳ ההטבה כו׳ וכמ״ש במ״א באורך .ובמד׳ב הוא
הדוגמא למעלה דבהי׳ עצם האור הוא כמו שכלול בעצמותו שאינו בבהי׳
המשכה וגילוי כלל וכנ״ל שאינו בגדר גילוי כלל כד )ואין זה בהי׳ אור
הכלול בעצמותו ממש בבתי׳ יכולת העצמית שזהו כמו עד״מ כמו שהנפש
נושא בעצמו כו׳ וכמ״ש במ״א( וכהי׳ התפשטות האור שזהו בבתי׳ המשכה
מעצם האור בו׳ ויש בזה ב׳ מדרי׳ בחי׳ המשכה נעלמת שזהו בחי׳ אור
המאיר לעצמו כבי׳ ,והוא בתי׳ אוא״ס שקודם עלות הרצון שלא יש עדיין
בהי׳ התעוררות ורצון על עולמות מפני שזהו בתי׳ פנימיות האור שלמעלה
מבהי׳ העולמות בו׳ ,ובהי׳ הגילוי השייד אל העולמות דהיינו בחי׳ עלות
הרצון כד ,ובבתי׳ עלות הרצון יש בהעלם במה שיהי׳ הרצון בו׳ ,וכמ״ש
בפרדם בענין הצהצהות שזהו מה שנצטייר בבתי׳ עליית הרצון כוי .וי״ל
שזהו למעלה מבהי׳ ההשערה בכה כו׳ והוא בהי׳ רצון הפשוט שלמעלה מבהי׳
רצון הקדום שקדם אל הצמצום והגילוי כד .אמנם הרי כ״ז הוא באוא״ם
שלפני הצמצום שגם בחי׳ היצוניות האור הוא כלול בעצמותו כד ,וקודם
הצמצום הי׳ מאיד בגילוי בתי׳ פנימיות האור היינו בהי׳ אוא״ס שקודם
עלות הרצון .וכמובן בע״ה בתתלתו שאו׳ טרם הכל הי׳ אור עליון פשוט
ממלא כל המציאות כד וכשעלה ברצונו הפשוט להאציל כד היינו שבתהלה
הי׳ מאיר במקום החלל בגילוי בתי׳ עצמות האוא״ם שקודם עלות הרצון.
וכאשר עלה ברצונו הפשוט היינו כאשד הי׳ רצונו ית׳ שיתגלה בהי׳ הרצון
בעולמות צמצום עצמו וסילק אורו הגדול עהצ״ד כד ,וכן הוא המובן בסש״ב
פל״ג יעד׳ש .ואז לא הי׳ ניכר כלל בהי׳ היצוניות האור שהי׳ בבתי׳ אין
ואפס ממש ולא הי׳ ניכר בבתי׳ מציאות כלל כר ,והי׳ ג״כ בבהי׳ א״ס ממש
מפני שהאיר בו בהי׳ פנימיות האור בו׳ וכמ״ש במ״א .והצמצום הוא שנתעלם
ז פ ר " ת ה מ א מ ר י ם — ם פ ר
כללות האור ואח״כ כאשר הזר והאיר הוא שאור הא״ם הוא בהעלם ובנ״ל ,ואז
,
נעשה ניכר בחי׳ תיצוניות האור שנכלל בבחי׳ נקודת הרשימו ובא בבחי
הקו בבחי׳ מציאות אור בערך העולמות להיות בבחי׳ מקור לעולמות ולהתלבש
בתוכם להחיותם כר .וכ״ז הוא בבחי׳ האור השייך אל העולמות אם שהוא
,
בתתלה בהי אור שבבהי׳ מדד״ שנמצא מן העצמות שלא בבחי׳ דביקות כ״ב
בהעצמות כו׳ כנ״ל ,או שזהו בחי׳ חיצוניות האור שזהו ג״כ בבחי׳ ריחוק מן
,
העצמות כוי .וקודם הצמצום שהי כלול בעצמותו ,וגם שהאיר בגילוי האור
שהוא בבהי׳ גילוי העצמות הי׳ גם האור הזח בבחי׳ אין ואפס ממש כר ,וכאשר
נתעלם אור הא״ס וממילא הרי המשכת האור הזה ה״ז גילוי חוץ לעצמותו
כבי /הגם שזהו הכל במקום החלל ,אך הרי נתעלם האור שבבתי׳ גילוי
העצמות שנשאר בבחי׳ מקיף בלבד בו /ה״ז בבחי׳ חוץ לעצמותו כו /וגס
שנתעלם האור הזה בתוך העלם הצמצום והוא ההתלבשות בנקודת הרשימו
כו׳ וכמ״ש במ״א )בדרוש בשעה שהקדימו׳ תער״ב( ה״ה בא בבחי׳ מציאות
אור נו׳ .אמגם בחי׳ אור הא״ם גמשך ג״כ לאחר הצמצום ,וכידוע שהצמצום
הוא רק לגבי העולמות וגם לגבי האור שלהאיר את העולמות שלא יתבטל
ח
״ י ע״י גילוי האור )ועמ״ש בעת״מ ש״א פג״ג( אבל לגבי עצמות אין הצמצום
מעלים ומסתיר בלל ונמצא אור הא״ס ומאיר במקום החלל לאתר הצמצום
,
כמו קודם הצמצום כוי .דגם כמו שהוא לאהד הצמצום ה״ה בבתי אין
ממש כמו שהוא קודם הצמצום .כי האור הזה ה״ה בבהי׳ גילוי העצמות
,
ואינו בבתי יציאה חוץ לעצמותו ,כי הצמצום אינו עושה התעלמות בעצם
האור הזה רק שיהי׳ בבתי׳ סילוק והעלם לגבי האור שלהאיר את העולמות
אבל לא שנתעלם עצם האור בו׳ )וזהו שרק נגע בו הצמצום כוי( וע״כ ה״ה
בבחי׳ אין ממש גם לאתר הצמצום בו׳ .וזהו ב׳ המדרי׳ דממכ״ע וסוכ״ע׳
יהאור דממכ״ע אינו כמו שהי׳ תתלה קודם הצמצום והאור דסוכ״ע ה״ה כמו
ש ה י /
קודם הצמצום כוי .וע״פ הנ״ל יובן מה שלפעמים למעלה בבהי׳
אין ולפעמים למעלה בבהי׳ יש ,שזהו בהב׳ מדרי׳ דממכ״ע וסוב״ע בוי .דהנה
,
בחי ממכ״ע שהוא האור שלהאיר את העולמות שבא ע״י הצמצום הדי
כללות המשכותו הוא מאין ליש וכנ״ל דכמו שהוא כלול בעצמותו ה״ה בבתי׳
אין ואפס ולאתר הצמצום ה״ה בבהי׳ אור במציאות בו׳ .אמנם גם כמו שהוא
לאחר הצמצום כל שהאור קרוב יותר אל מקורו ה״ה ב י ׳ אין יותר ,שהרי
בח
האוד הוא דבוק במקורו ובמ״ש בע״ה שהקו בקצהו העליון ה״ה נוגע ודבוק
באוא״ס כד׳ וזהו שהקו הוא בבהי׳ מעלה ומטה מפני שבקצהו העליון הוא
נוגע ודבוק ובקצהו התתתון אינו דבוק באזא״ם כד .וידוע דמעלה ומטה
שבקו אין זה רק בריבוי ומיעוט כ״א בעצם מדריגתו שלמעלה הוא מעלה
י הג״ל .וע״ב כל שהוא מ ו ש ה ק ד ב ש ע ד ״ במדדי׳ ,
ב ד ר ן ש ן כ מ ״ ש כ ף ׳ ו ת ר
למעלה יותר שהוא בבתי׳ קירוב יותר אל העצמות ה״ה בבחי׳ אין ביותר
י י אין יותר כד ,וכןב ב חוגם דכל מה שמעלה במדריגה יותר ה״ז בעצם
העולמות שנתהוו מבהי׳ עליוגה של הקו ה״ה בבהי׳ ביטול ובבהי׳ אין בו
דהתהוות הראשונה שמחקו הוא בחי׳ פרצוף דא״ק שנק׳ אדם דבריאה ומ״מ
ה״ה כבחי׳ אין שהכלים דא״ק אינם בבהי׳ כלים כלל כנ״ל .וכמדכ בבח
פ ד " ת ד ,מ א מ ר י ם — ם פ ד ,,
עקודים הגם ששם נתגלה ענין הכלים והיינו מפני שאור הקו שמאיר בבהי׳
עקודים אינו בבחי׳ אין כ״כ מפני הצמצום שנתמעט שם האור יותר וה״י׳
בבתי׳ מציאות אור דלכן נתגלה שם מציאות הכלי כר .ומ״מ ה״ה בבתי׳
כלי אחד כר .וכל שהאור יורד יותר שמתרחק ממקורו יותר וניכר יותר
פעולת הצמצום שמתעלם ומתמעט יותר ה״ה בבחי׳ יש יותר היינו יותר
בבתי׳ מציאות אור כר .וכמו באצי׳ שהאורות הן בבתי׳ מציאות אור כר׳
,
ועם היות שאינם בבחי׳ חכ וחסד )להשיטה שהאורות הן פשוטים( מ״מ ה״ה
בבחי׳ מציאות עכ״פ ,וע״כ נתהווה ביאצי׳ כלים בבתי׳ מציאות דהגם שהן
אלקות ה״ה מ״מ בבחי׳ מציאות חכ׳ וחסד ולדעת האריז״ל הן בבחי׳ גבול
כו׳ וכמ״ש במ״א .והרי הארת הקו נמשך גם בבי״ע ע״י הכלים דאצי׳ שנעשים
נשמה לבי״ע וגם בהי׳ הקו עצמו וכמ״ש באגה״ק סי׳ ך׳ דהארה דהארה
דהארה היא בכל הנבראים כר .והדי הנבראים נתהוו בבחי׳ יש ודבר נפרד
כר .וזהו שא׳ כולא קמי׳ כלא חשיב דכל שקמי׳ יותר הוא יותר בבחי׳ כלא
ואין וכל מה שיורד ונמשך הוא בבחי׳ יש יותר בו׳ .אך בחי׳ םוכ״ע שהוא
האור שלגלות עצמותו שאינו בא ע״י הצמצום והוא בבתי׳ דביקות ממש
בהעצמות כו׳ כנ״ל• .הנה נהפוך הוא דכל הקרוב יותר הוא בבחי׳ יש יותר
וכמ״ש להנחיל אוהבי יש כר .דהנה בבחי׳ םוכ״ע יש ג״כ מדרי׳ וכמ״ש בע״ה
שגם בעיגולים יש ע״ם כר .וכן בכל עיגול בהי׳ עליונו של העיגול הוא
למעלה מבחי׳ תחתונה של העיגול בו׳ .וידוע שיש מקיפים פרטים לכל עולם
ועולם שהן מחזלקי׳ זמ״ז .והגם דבחי׳ סוכ״ע הוא שלא יש התחלקות כוי׳
היינו שאינם מחולקים בעצם מדריגתן והמעלה ומטה שבהן הוא במעלתן
לבד דהיינו בבחי׳ ריבוי ומיעוט כו׳ וגם בזה הוא שיכול להיות ריבוי האור
בהתחתון כמו בהעליון כו׳ וכמ״ש באורך בדרוש הנ״ל .אבל מ״מ הרי יש
בהם מעומ״ט בריבוי ומיעוט כר ,וע״כ כל הקרוב יותר הוא בחי׳ יש דהיינו
שנחשב יותר מבחי׳ העצמות הנק׳ יש אמיתי ויש בזה בחי׳ כח העצמות
יותר כר .והעגין הוא שהרי גם באזא״ס שלפני הצמצום יש חילוקי מדרי׳
בהאור וכנ״ל בג׳ מדרי׳ כללות שבהאוא״ס דעצם האור הוא כמו העצם שאינו
בבתי׳ המשכה ובגדר גילוי כלל משא״צ בבתי׳ התפשטות האור מ׳ ,וא״כ
יובן דמכ״ש שכן הוא לאחד הצמצום דבל שלמעלה יותר יש בזה מבחי׳ כח
העצמות יותד כר )ואין זה שהעצמות הוא בבחי׳ המשכה ,כ״א שהאור מצד
הקירוב וחדביקות ביותר בבתי׳ העצמות יש בו יותר מבחי׳ העצמות בר .וכמו
בהאו״פ כל הקרוב יותר נרגש בו יותר בחי׳ העצמות ומשר׳ז הוא בבהי׳ אין
יותר ובמקורו הוא בבהי׳ אפס כר ,כמו״כ בהאו״מ שהוא בחי׳ גילוי העצמות
בבתי׳ דביקות ממש בהעצמות כר בל הקרוב יותר יש בו יותר מבחי׳ כת
העצמות כוי( .וענין כה העצמות שבהאור הוא כמ״ש במ״א בענין וכל קומה
לפניך תשתחווה שזהו בציוד קומה דא״ק שכולל כללות העולמות הרי בהביטול
דא״ק כולם בטלים גם אותן שבהרגשתן הן בבחי׳ יש ונפרד לגמרי כולם לפניד
משתחוים שבטלים במציאות רק שהוא בלי הרגש כלל כר .וידוע שהארת א״ק
יש בכאו״א מישראל וכמ״ש בלק״ת ד״ה למנצח על השמינית ,והיינו הכח דמס״נ
שיש בכאו״א מישראל שזהו דוקא בנש״י כר .וכמו״כ הביטול העצמי שיש
״ מ פ ר ה מ א מ ר י ם — ס פ ר
בנשמות כד .גם ענין קבעומ״ש שיש בנש״י שזהו ביטול בבחי׳ הנחת עצמותו
שהוא ביטול בעצם המהות כר ,ובפרט בקבלת עומ״ש דר״ה שזהו בבתי׳ נתינה
ומסירה שנותן כל עצמו לה׳ )וואס ער גיט זעך אין גאנצין אוועק צוא אלקות(׳
ויש המשכות שמהמקיפים הפרטים והו״ע רעו״ד הביטול דרצון פשוט שלמעלה
מטו״ד משום הרגש האוא״ם כר ,וכמ״ש מזה באורך בדרוש.בשעה שהקדימו
הנ״ל .וכל ביטול שבכללות יותר ובבחי׳ חעלם יותר ה״ז יותר מבחי׳ העצמות
ייייא ע״י בתי׳ עליונה יותר דבחי׳ המקיף שעושה הביטול בכל דבר בכה
העצמות כר .וזהו דבחי׳ סוכ׳׳ע בל שלמעלה יותר נחשב יותר לבחי׳ העצמות בחי׳
יש האמיתי שיש בו יותר מבחי׳ כח העצמות בד ,וכל מה שנמשך למטה יותר
הוא בבתי׳ אין כר ,והיינו כמו זיו השמש בשמש כר ,דכללות האור הזה גם לאתר
הצמצום הוא אור הכלול בעצמותו כנ״ל ,וא״כ ה״ה בבחי׳ אין כזיו השמש
בשמש כד׳ רק שזהו בבהי׳ התפשטות האור שהוא בבחי׳ אין ,אבל בעצם האור
הקרוב אל העצמות שנחשב מבתי׳ העצמות •הוא בבחי׳ יש כד ,וכל מה שנמשך
יותר ה״ז הארת אין מיש דהיינו מיש לאין כד )והיינו דכמו באוא״ם שלפני
הצמצום יש בו עצם והתפשטות דעצם האור הוא כמו העצם וההתפשטות היא
בחי׳ הגילוי כר ,ומן העצם הוא שנמשך ההתפשטות בר ,ובמו שההמשכה
נעלמת היא מכת ההיולי תעצמי כר כנ״ל וכמו״כ בכללות האור הזה הוא בבהי׳
עצם והתפשטות דהעצם הוא שנחשב מן העצמות שהוא בבחי׳ יש כר ,והתפשטות
האור הוא מיש לאין כר( היפך מבחי׳ האור שבא ע״י הצמצום שהוא מאין
ליש כר כנ״ל .וזהו אל דעות הוי׳ דבש׳ הוי׳ גופא יש הב׳ דעות ,וחיינו בבהי׳
האור גופא ,דהאור שהוא בבהי׳ גילוי העצמות ה״ה מיש לאין ,והאור שלהאיר
העולמות שבא ע״י הצמצום הוא מאין ליש כד .ועגין אל דעות הוי׳ שכולל
ב׳ הדעות הוא שהרי האור דממכ״ע נמשך מבחי׳ סוכ״ע וכנ״ל דגילוי אור הקו
הוא מחיצוניות דהאוא״ם הבל״ג כר ,ולהאופן הא׳ הוא שחאוא״ם הבל״ג שיעור
בעצמו להאיר במדה וגבול כר ,והיינו דמבחי׳ האין של היש האמיתי הוא בתי׳
האין של היש הנאצל והנברא דהיינו האור שמאין ליש בו׳ .וזהו אל דעות ה׳
יאי׳ בת״ז תיקון ע׳ דש׳ אל אחזי על עילות כל העילות דהיינו בחי׳ העצמות
וכמ״ש בזהר בראשית דכ״ב ע״ב ,דאל הוא ל׳ תוקף כמו אילי הארץ והוא
תוקף העצמות בר ,וזהו אל דעות שכולל ב׳ הדעות כר•
-פ ו ״ ת ו י a מ א J n׳ ׳* * *
והנה מכל הנ״ל בהמשכת האור מאין ליש ע״י הצמצום מובן שזהו ירידה
,
גדולה לגבי האור דכמו שהוא בשרשו הוא בבהי אין ואפס ובא בבהי׳
מציאות אור ובסדר השתל׳ המשכתו ה״ה בא בבהי׳ מיעוט אהד מיעוט מאין ליש
כר ,שגם באצי׳ הוא בבתי׳ יש ומציאות ונתהוו ממנו כלים בבתי׳ יש ובפרט
במדדי׳ תהתוגה שבאצי׳ בהי׳ מל׳ דאצי׳ שהיא בבהי׳ יש ,דהיצוגיות המל׳
נעשה מקוד ליש גמור דבי״ע שגם בזה יש הארת הקו בו׳״ ובנ״ל בשם האגה״ק
דהארת הקו יש בכל הנבראים ,והיינו גם במדדי׳ התתתונות דעשי׳ יש בהם
הארת הקו וה״ה בבחי׳ יש גמור כר .ובד״כ באצי׳ הוא איהו והיוהי הד ואיהו
וגרמוהי הד בבהי׳ יהוד וביטול בו׳ משא״כ בבי״ע שנא׳ ומשם יפרד שהן
בבחי׳ פירוד ובבהי׳ יש ממש בו׳ .ויש להבין למה ירד האור כ״כ להתלבש
זלהשתל׳ מעילה לעילה מאין ליש עד מדריגות תהתונזת דעשי׳ הגשמיות
וההומריות כמו השמים והארץ וכל צבאם כר .ובודאי ירידה זו היא צורך
עלי׳ ,וצ״ל מהו העלי׳ .ויש להקדים דהנה ידוע דאין ויש הן בהי׳ מ״ה וב״ן
,
דכללות ההשתל׳ מרוכ״ד עד סוכ״ד נכלל בהב׳ שמות אלו ,רק שבמדרי
העליונות אינם בבהי׳ התחלקות ,וכל מה שיורד האור ונמשך יותר מתהלקים
בב׳ מדרי׳ מובדלות כר .והוא דהאור כמו שהוא לפני הצמצום הוא בהי׳ מ״ה
כמא׳ הי׳ הוא ושמו בלבד ,דהיינו הוא ושמו אחד שזהו בהי׳ ש׳ מ״ה שהוא
בבהי׳ יהוד ממש ,וכנ״ל שהוא בבחי׳ אין ואפס כר ,וגילוי הקו הוא בהי׳ ש׳
בץ בכלל .וכידוע דהקו נק׳ שכינה ע״ש שהוא מקור המהווה את העולמות
ומתלבש בתוכם כר וכמ״ש במ״א ,ועדית אין מציאות ההשתל׳ ממש בבהי'
התהלקות להיות פרצופים מחולקים כר ,וכמ״ש בס׳ הדר״מ סי׳ ד׳ בשם הע״ה
על מאה״ז בראשית דכ״ב ע״ב אבל איהו הד בלא הושכן ובלא שתוף שזהו
בא״ק שעז״נ ואין אלקים עמדי בר ,עד שבתי׳ עתיק וא״א הוא שנתהלקו
ב׳ שמות הנ״ל דמיה ובין להיות נק׳ בשם ב׳ פרצופים והוא פרצוף עתיק
בשם מ״ה בכלל וא״א בשם ב״ן בכלל כר )ובכאז״א מהם יש בהי׳ מ״ה וב״ן
רק שבעתיק הוא בבהי׳ פנים ואהוד ואין בהי׳ אתוריים דעתיק נראים בלל
והוא כולו פנים בו׳ כמ״ש בהדר״מ שם .וזהו דעתיק הוא בחי׳ מ״ה כר ,וי״ל
שז״ע שהלהות הן כולו פנים שהתורה היא מבתי׳ פנימיות הכתר בהי׳ עתיק
וכמ״ש ואהי׳ אצלו שעשועים כר( ,ועדית אין זה התהלקות גמור שהדי עתיק
וא״א בפרצוף א׳ נהשבים רק שזה בתי׳ תהתונה שבמאציל חד ,נעשה ראש
יא
פ ר " ת ה מ א מ ר י פ — ס פ ר
לנאצלים כוי .אבל כללות שניהם ענין א׳ והוא בחי׳ כתר בכלל והוא בחי׳
ממוצע בין עולם הא״ס לעולם הנאצלים כו׳ כנודע .אבל כשירד עוד האור
מעצמות אוא״ס למטה יותר והוא בחי׳ או״א שיונקים ממזלות דא״א בחי׳
מזלות ושערות בלבד שהאור בהם מצומצם יותר ששם נתחלק האור להיות
ב׳ פרצופים שלימים ונפרדים לגמרי בו׳ )עמ״ש בע״ת שער ז״א פ״ה( ,עד
שנק׳ בשם תרין ריעין כו׳ .והגם שהן תרין ריעין דלא מתפרשין ובתדא שריין
וכחדא נפקין כר ,ומ״מ תרין ריעין הם בבתי׳ התתלקות לשני פרצופים כר׳
רק שהן תמיד בתכלית היהוד כר .והיינו בבתי׳ יתוד תמידי באלו הן אתדוח
ייי»»« ימיזו• הגדללים ^ _.״^ »׳
J
anw7׳ יצאה מבין תדוי ודרועי מאתוריו כויoy ,־״ ׳־׳ י* ״י *
דפ׳ בשלח בענין יבקע צורים במדבר כו׳ .וכחדא שריין בבחי׳ יחוד פנים
בפנים כר׳ ולא אתפרשין לעלמין שהן בבתי׳ יתוד תמידי .ולהיות שהיחוד
הוא תמידי ובבתי׳ פב״פ ד,״ז בתכלית האתדות כאלו הן אתדות א׳ כר( .אבל
בירידת האור עוד למטה יותר והוא בבחי׳ זו״נ דאצי׳ שם נעשו ב׳ שמות הנ״ל
ב׳ פרצופי׳ ונפרדים ממש ולא יש יהוד ביניהם כ״א לפרקים ועתים ידועים
וכמו בג׳ רגלים שיש יחוד זו״ג שהוא יהוד מ״ה וב״ן כידוע .אבל ברוב
העתים שם מ״ה דז״א פרצוף בפ״ע ושם בין דנוק׳ פרצוף נפרד בפ״ע בו׳.
וכ״ז הוא בהאור שבא ע״י הצמצום בו׳ ,דבאוא״ס שלפני הצמצום היינו באוא״ס
הבליג לא יש בהי׳ התחלקות כלל דבהי׳ מ״ה וב״ן כי הכל הוא בבתי׳ א״ם
יבבחי׳ אין ממש בר .רק בהאור שבא ע״י הצמצום שם יש התחלקות דבהי׳
מ״ה וב״ן .רק שבמדרי׳ העליונות יותר אינם בבהי׳ התחלקות ניכרת וכמשנת״ל
3
עגיל כולא קמי׳ כלא דבל שקמי׳ יותר הוא בבחי׳ כלא בבחי׳ אין ביותר
וה
כ ל הוא בבחי׳ ביטול ממש ,ע״כ אינו ניכר שם הבחי׳ דמ״ה וב״ן ,ותיינו
שאינו ניכר בהי׳ הב״ן שבו בו׳ .ובל שהאור יורד יותר ,דבכללות הוא מאין
ליש׳ נעשה יותר בבהי׳ ההתחלקות דפדה וב״ן כר .והעיקר חוא בבחי׳ ז״א
ומל׳ דזיא הוא בהי׳ מ״ה ומל׳ בחי׳ ב״ן כר .והנה מ״ה וב״ן חוא בחי׳ רצוא
ושוב וכמ״ש רות האדם הוא העולה למעלה ורות הבהמה היא היורדת למטה.
דאדם בגימ׳ מיה הוא בבהי׳ העלאה למעלה ,ובהמה בגי׳ ב״ן היא בבתי׳
ירידה ושוב למטה כר .דהנה כל הנבראים יש בחם בחי׳ רצו״ש בחי׳ הסתלקות
והתפשטות כר ,וכמו במלאכים העליונים שהן בבחי׳ רצו״ש וכנדש ומהיות
יצוא ושוב דקאי על היוה״ק הנושאים את הכסא שהן בבהי׳ רצו״ש כו׳ .דהנה
אומרים קדוש וברוך ,והמה ב׳ הפכים ,דקדוש הוא שאוא״ם קדוש ומובדל
מן העולמות כר ,והוא בתי׳ ההבדלה והרוממות דאוא״ם מן העולמות והנבראים
כר ובתך כבוד ה׳ ממקומו הוא בהי׳ ההמשכה והירידה למטה מטה שיורד
ממ
ק ו מ ו העליון ומצמצם עצמו להתלבש בעולמות בר ,ומוכרת שמהשגות אלה שהן
ב׳ הפכים מסתעף ב׳ מיני התפעלות שהן ב׳ הפכים והיינו רצוא ושוב.
דמהתבוננות דקדוש דהיינו שיתבונן בההפלאה והרוממות דאוא״ם יתפעל
בבחי' רצוא שהוא בהי׳ הביטול וההווה ממקומו ליכלל במקור הוצבו בבה
א י
ו בו׳ .ומהתבוננו׳ דברוך כבוד ה׳ שחוא בבחי׳ ירידה והמשכה והיינו באור
האלקי שמתצמצם להתלבש בעולמות להיות נתפש בהם בבתי׳ פנימיות ,והייני
שיהי׳ מושג בנבראים שמשיגים את ההארה המתלבשת בתוכם כף ,עי״ז הוא
בבהי׳ שוב להיות בבתי׳ התיישבות אור בכלי .ורק להיות בטל לאלקות כר•
והיינו שבהתבוננות זאת ה״ה בא לכלל יש ודבר מה בעצמו .מפני השגת
הענין כר .וגם האהבה הבאה מזה הוא בבחי׳ מורגש ותוא שהפץ בהגילוי אור
ובבהי׳ הקירוב והדביקות באלקות .שכ״ז הוא בהי׳ ביטול היש לבד מ׳ .וזהי
שהמלאכים אומרים קדוש וברוך ,וידוע דהשרפים אומרים קדוש והאופנים אומרים
ברוך ,והוא דשרפים ההתפעלות שלהם הוא באוא״ס המובדל מהעולמות ונבדל
בערך מן ההשגה האלקית שבאה בתוך כל נברא בר ,וכמ״ש שרפים עומדים
ממעל לו .ממעל לשכינתא ,והיינו למעלה מהתיות המתצמצם ומתלבש בתוכם
להיות מושג בהם ,כ״א באוא״ס דלית מה׳ תב״כ,כר .וע״כ הם בבחי׳ התכללות
ובבתי׳ ביטול במציאות ממש דעש״ז נק׳ שרפים שנשרף כל מציאותם כר ,ובאש
השורף בלהב שעולה ונכלל למעלה מעלה כר .והאופנים שהן למטה במדרי׳
מהשרפים והן רתוקים יותר בהשתל׳ מעצמות אוא״ס ב״ה .ע״כ ההשגה שלהם
הוא בהאלקות שבבהי׳ התלבשות מ׳ .ועצמות אוא״ס הנא׳ כאן היינו בחי׳ אצי׳
שזהו בהי׳ אוא״ס לגבי בי״ע כוי ,וכמ״ש במ״א ,ושרפים שהן בעולם הברי׳
שבבהי׳ קירוב אל האצי׳ השגתם והרגשתם הוא בבהי׳ אצי׳ שבבהי׳ הפלאה
ורוממות מהם כר .והיות ואופנים שהן ביצי׳ ועשי׳ השגתם הוא בהאור האלקי
המתלבש בתוכם כר .וי״ל ע״פ הידוע דהו״ב הן מדרי׳ שקדמה לעולם שעז״נ
הנסתרות לה׳ אלקינו שזהו למעלה עדיין מהעולמות כר .חו״נ הן והנגלות
לנו שזהו מה שנמשך ומאיד בבי״ע כו׳ וכמ״ש במ״א .וע״כ השרפים שהן בברי׳
שמאיר שט בהי׳ הבינה ע״כ ההתבוננות שלהם והתפעלות שלהם הוא באוא״ס
הקדוש ומובדל מהעולמר ,והאופנים והיות שהן ביצי׳ ועשי׳ .דז״א מקננא ביצי׳
ומל׳ בעשי׳ ,ע״כ ההתפעלות שלהם הוא בהאוד המתלבש בתוכם כר .והיינו
דהתפעלות שלהם הוא מההשגה שלהם באור האלקי שבתוך תוכם ממש שהוא
בה הפועל האלקי שבהנפעל ,שהן בבתי׳ יש מודגש רק שמתבטלים מישות
שלהם להאין האלקי שבהם בגילוי כר .והביטול הוא ג״כ במודגש שהו״ע הרעש
שלהם דבל ביטול היש לאין בא בהתפעלות מורגשת בר .והנה השרפים שהן
בבהי׳ רצוא הנ״ל יש בהם בחי׳ שוב ג״כ זכמ״ש והתיות דרש כמראה המק.
ופרש״י כשמוציאות ראשן מתתת הרקיע כר נרתעות מפני השכינה שלמעלה
מהרקיע וממהרות להשיב ראשן .שכמו״כ הוא גם בהשרפים כר .וי״ל שז״ע
שש כנפים דשרפים שהוא אות וא״ו דשם* והוא״ו הוא בהי׳ המשכה כו׳
)ובמ״א מבו׳ שזהו עליית הוא״ו( ועמ״ש בלק״ת ד״ה זנקדשתי דכת הב׳ שאו׳
ב״פ קדוש הוא העלאה והמשכה כר .והשוב הוא בבהי׳ ידאה ופהד שע״י גילוי
האור המאיר עליהן כר .אבל זהו שהאור האלקי בא בבהי׳ השגה במוהם כו׳.
דהרצוא הוא מהאוא״ס הבלתי מושג שמההפלאה והעדר השגה דלית מה׳ תב״כ
נעשה הרצוא בבחי׳ התכללות וביטול במציאות כו׳ כנ״ל .והשוב בבתי׳ יראה
הוא מהגילוי דהאור האלקי שבא בהשגה כר .דהנה היראה היא דוקא מהתגלות
האוד )והייגו בבהי׳ יראה פנימיות כו׳ וכמ״ש במ״א( וכמ״ש בסי׳ בשער יוה״כ
בעגין קדוש אתה ונורא שמך ,דנורא זהו כאשר מתגלה האור ,דכאשר האור
הוא בהעלם בהמאור ה״ז למעלה מבהי׳ יראה ,וז״ע שמך קדוש שהשם הוא ג״כ
בבתי׳ קדוש בבהי׳ התכללות באתה קדוש אזי הוא למעלה מענין היראה ,כ״א
בבתי׳ הגילוי דמל׳ דא״ם הוא בחי׳ היראה ,וזהו ונורא שמך כר .הרי דיראה
היא מבתי׳ גילוי האור כו׳ ,והגילוי עם היות שזהו שהאור עליון הוא שמתגלה
ה״ז מ״מ בבתי׳ התיישבות אצלו ,והייגו שזהו שהאור העליון הוא אצלו בבהי׳
הנחה והשגה קצת ,וה״ז הארה מאור העליון שבא אצלו בבתי׳ השגה במקצת.
שהרי השוב הוא בבתי׳ התיישבות ,ואם יהי׳ האור והגילוי לא בבחי׳ הנהה
א צ
ל ו כלל׳ איך יחי׳ חחתיישבות .אלא בחכרח שזהו אצלו בבחי׳ הנהה כו׳ .וכן הוא
מה שמבו׳ במ״א שהביטול דהשוב הוא שאין בו כח לרוץ מפגי חגילוי שמאיר
עליו׳ הנה זהו מ״מ שהוא אצלו בבתי׳ התיישבות ,שאם לא הי׳ בבהי׳ התיישבות
כלל הי׳ באתת משתי פנים או שהי׳ גכלל לגמרי בהאור העליוז )וע״ד מיתת
נשיקין כר( או שהי׳ מתבטל בבחי׳ העדר לגמרי ה״ו וע״ד הושיט הקב״ה כר׳
ומאחר שהוא בהתיישבות זהו שהענין אצלו בבהי׳ הנהה וחשגה קצת בו׳•
יתחלה הרצוא הוא מפני שאין לו מקום במוחו כלל ,והשוב הוא שהעגין יש לו
מקום במוהו כר .וע״כ בהי׳ השוב דיראה הגם שזהו בבתי׳ ביטול ,ה״ז בבתי׳
ביטול היש לבד לגבי הרצוא ,שהרי הרצוא הוא בבחי׳ יציאה וביטול מעצמו
ומהותו׳ והשוב הוא שבא לעצמו ומהותו מפני שהאור מתיישב אצלו והוא
בבחי׳ התיישבות כר .וכמו וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק הרי בזד .נתו
מהביטול העצום הקודם שהי׳ בבחי׳ ביטול בבל מציאותם לגמרי ובהשוב שלהם
נחו מזה ,והיינו שבאו לעצמם ומהותם בו׳ .וכמו״כ הוא בבהי׳ השוב דיראה הוא
ש ב
א לעצמו ומהותו מפני שהאור עליון מתיישב אצלו קצת וה״ה בבחי׳ מציאות
דבר והוא בבתי׳ ביטול היש כר .וכן הוא עבודת האדם בתפלה בבוזי׳ רצו״ש׳
ע
י׳י»וא הוא מאוא״ם חבלתי מושג ובמו בתחלה בפסוד״ז בפרטי ההתבוננות
בגדולת א״ס בבריאת והתהוות העולמות מאין ליש׳ ברוך שאמר וחי׳ העולם בו.
וידוע דהתהוות יש מאין הוא ענין הבלתי מושג כלל בשכל הנבראים שזהו רק בת ק
י*ייא ולא בהיק הנבראי׳ שאין בהם כלל דוגמא זאת בנודע ,וע״כ ה״ז מופלא
מן השכל לגמרי בו׳ .והוא שמתפעל מההפלאה בענין ההתהוות י ן ליש ,שז ע
מ א
ההילולים והתשבתות שזהו התפעלות הנפש מהפלאת הענין ם׳ ,והוא שעריה
0 r r n a ה ח ק י ק ה
* * " ? Jד״ בו היציאה ממעמדו ומקומו .וכידוע בעניז
כהנהיב .וכמו״כ בנפש הוא שעושה בהי׳ היציאה ממקומו ׳ .ועוד יש בפסוד ז
כ ו
ההתבוננות בבחי׳ ממכ״ע וסוכ״ע כמו גדול אדוננו ורב כח כר •המכין לארז
מטר המצמיה הרים הציר כר ,שכל הענינים האלג הן ברותניות בהאור האלק
המתלבש בעולמות כר .והללו את •ה׳ מן השמים הללוהו במרומים זהו בבה
סוכ״ע ובפרט במש״א יהללו את שם ה׳ כי נשגב שמו כר .והיינו שמתבונן דאיהי
m ב ל ב י י ה א ר ה ם ש
אילמות « ף ״ ע ואיהו סוכ״ע ואיך שכ״ז הוא ™ '
י מ ר י מ ם מ י פ ל א ס א צ מ ו ת
^ 7ר ז מ
" ל ע י עצמות דכולא קמי׳ כלא השיב׳ י ע
י א י צ ר
יכללות ההשתל׳ הוא כלא ממש כר ,שעי״ז נעשה ההתפעלות
ב ב ח י /
ח c
י ״ י - ה מ א מ ר י מ פ פ ד יד
י׳ ד!מדון* לב•
י ז ד פ ס ו ה ב י ט ן ל כ י
? י׳ !! ״דןלת כוי. W דק שבפסוד״ז הוא בבחי׳ ד
ב ג י ט ו ב ה ה ת ב ו נ נ י ת ז ב פ ס י י ה י א ע י ק ד ד י ל כ ז
ל דדתבוננות ״ ׳ ״'״
ל ג ד א ה י י ש ד ק י ב פ ש ז ד ״ י
ומפסים מקים ' " * * הוא הביטול דמוהיז
ובז ש א י נ י מ פ נ י ב ת כ ל י ת ט ל י ם
׳ וכמ-ש ב מ ״ א י וממהרים העולמות איד ש ב
ז ו ל ה י מ ב מ צ י א י ת ב ר ט א ם
^ מ ו ת ושאי) * עצמות כו׳ ,דהעדר תפיסת מקי ייי
ו נ נ ן י ב ח י נ ר ג ש ב ה א י ר רי
דיילוי בהם׳ ' הוא באמת בהעזלמות והשתל׳ שדי
ה א י א ״ ם ש ב ; א י ר וא י
,נרגש באותייי* כלל כר ,וגם בהעולמות הרי בידיעתו ת ׳ י ׳ י
ש ה י ב ג י ל י י ה ח ום
« .י ן העולמי* לל קודם הצמצום שהי׳ אוא״ס ממלא מ ק
א א י
מ י י כ ו /
* " ! ״ א באורלי הרשימו ובמקום החלל כר ,וכן הוא לאחר הצמצום
ב ט
ש
/העצמים תופסים מקום בעצמן כלל וה״ה כלא ובאין ממש כו /וכמ״
ב ח י
יל ק י מ׳ .וכמו ביייע עיי הרצוא שנעשה יותר בבחי׳ כלי לקבל ולהשיג הא א ו ד
א ,י כ מ ו כ מ ד ש מ ו ש ג
" ?ת׳ והשגת התורה שזהו בעצם למעלה מהשגה ובא בשכל
הקדמת הרצוא הגיל בתפלה אהיב בעסק התורה נרגש בו חכמתו ורצונו י[/
מ׳ ,וכמו ה שבתורה שזהו למעלה מהשגה ,וגם
מ ש מ ו ש ג ה ב ל ת י ב ן ש נ ר ג ש
או׳ בשבםל״ו , בהשגה אלקית הוא שבא לידי השגה גדןלך,
ש מ ע ש א ח ר ״ ד > ן מ ת ר
״י
דמפגי שעלה ברצונו ית׳ אנא אמלוך ואין מלך בלא עם נתהוו עולמות ב ב
ש
מציאות כר ,והדי מדת מלכותו ית׳ ה׳״ז ג״כ מבחי׳ א״ס ממש כר .וכמ*
א ב ל
כרי ל י בלק״ת בד״ה שה״ש הא׳ בענין ומבלעדי י ל
ד ו ק א ע ד מ ב ק י ם א 7 א
הזי׳ בעצמו הוא אלקים כר .וכמ״ש אתה אל מסתתר בו׳ ,שמצמצם ומעלים איי
י י ו עולמו* 1, ההא״ם הבלתי בע״ג להיות גילוי אזר בבחי׳
ש ב כ ד י ו ג ב ן מ ד ד ״
והנה ידוע דבל מה שיש בנבראים בעבודתם הכל הוא נשפע מלמעלה ,והיינו
שיש למעלה באלקות הענין הזה ומזה הוא בנבראים ג״כ למטה כר .וכמו
בפרטי המדרי׳ דאהוי״ר שהן מבהי׳ הו״ג שהחסד הוא בחי׳ אהבה וגבר בהי׳
יראה כר ,דכמו פני ארי׳ אל הימין ופני שור מהשמאל במרכבה דברי׳ שהן
אהיי״ר כידוע כמו״כ הוא בהיוון עילאין במרכבתא עילאה דאצי׳ כר .ומבהי׳
אהוי״ר דאצי׳ הוא שנמצאו אהוי״ר במלאכים ובנשמות דבי״ע מ׳ .וכן ההכ׳
היא בהי׳ יראה וכדאי׳ ההכ׳ יראה לעלות אל הכתר כר ,וכמו״כ בתי׳ רצו״ש
שבנבראים הוא מפני שיש רצו״ש גם באורות דאצי׳ ,שהרצוא הוא להיות
בבתי׳ אין והתכללות ובא מבחי׳ אין בו׳ .והשוב הוא שבא בבהי׳ התיישבות
ובבתי׳ יש ומציאות בו׳ רק ששם חוא באופן נבדל בבחי׳ אלקות ממש כוי.
ומזה הוא שנמצא בהי׳ רצוא ושוב בנבראים מ׳ .והענין הוא דהנה כתי׳ כי ה׳
אלקיך אש אכלה הוא ,ועד״מ אש חגשמי הנאחז בעצים או בפתילה הרי אין
האש נה בהעצים או בהפתילת אלא תמיד הוא מתנענע בהסתלקות והתפשטות
שזהו כמו רצוא ושוב .והנה מה שחאש הוא ברצו״ש זהו כשנאהז בהפתילה,
דכאשר מסתלק מהפתילה ה״ה מסתלק לגמרי ,והיינו כאשר אינו נאהז ומורכב
באיזה דבר אזי הוא גכלל באש היסודי ואיגו בבחי׳ אור ואש כלל ולא יש בו
רצוא ושוב כוי ,כ״א כאשר נאחז בהפתילה אזי הוא ברצו״ש בבחי׳ הסתלקות
והתפשטות בו׳ .והדוגמא מזה למעלה מ״ש כי הוי׳ אלקיך אש אכלה הוא
בבתי׳ אורות דאצי׳ כמו שבאים בבחי׳ אצי׳ בהתלבשות בכלים דע״ס אזי
הם בבתי׳ רצו״ש כר .והיינו דהאור כמו שהוא למעלה מאצי׳ כלול באוא״ס
המאציל אינו שייך בו רצו״ש כי אינו בבחי׳ אור כלל וכמא׳ הזהר לאו אינון
נהורין יקאי על האורות כמו שהן בכתר שאינן בבחי׳ אור כלל ואינן דבר לעצמן
כ
לל כר ,רק כמו שנמשכו האורות באצי׳ הן בבתי׳ רצו״ש כר .וענין הרצוא של
האור הוא להיות שהאור הוא בחי׳ הארה לבד לא עצם כנודע בענין אור ושפע
כר ,והארה זו היתד ,כלולה במקורה ושם היתה במעלה ומדדי׳ עליונה יותר ,ומה
שנמשך האור להתלבש בעולמות ה״ז ירידה גדולה לגבי האור בו׳ וכמשנת״ל.
וע״כ האור תפץ ומשתוקק לעלות למעלה להיכלל במקורו כר .והיינו שהרצוא
הוא ממה שהי׳ כלול במקורו שלא חי׳ בבחי׳ גילוי והי׳ בבחי׳ אין ממש ,ומזה
ייוא העלי׳ וההתכללות בהאור שזהו שהוא בבחי׳ יציאה מההתלבשות בכלים
ובבתי׳ ביטול במציאות כר .ואח״כ הוא בבחי׳ שוב להיות בבחי׳ התיישבות
בכלים והיינו להיות בבתי׳ אור להאיר הכלים בו׳ .ומה שנת״ל ברצו״ש שבגבראים
שהרצוא הוא מההתבוננות בהחפלאח ורוממות דא״ס בחי׳ קדש העליון שעי״ז
הוא היציאה מעצמו ומהותו להיות בבחי׳ אין במקורו בו׳ והשוב הוא ההשבה
למהותו ועצמו ולהיות בבהי׳ השגה באלקות בו׳ ,מובן דמב״ש שהוא בע״ם
יאצי׳ השגת ההפלאה דאוא״ס המאציל שעי״ז הוא בחי׳ הרצוא בו׳ .והשוב
הוא בבתי׳ התיישבות בסדר השתל׳ כר .וכמו שחוא באצי׳ כמו״כ הוא בכללות
״ י י אלקיך אש אכלה הוא, ה כ נ ע ז ש ג ם נ ח ש ב גילוי
ד א צ י / א ן ך ן ת ש ב כ ל ל ה ק ו
דבאוא״ס שלפני הצמצום אינו שייך ענין רצו״ש ,וכמו האש שאיגו מורכב
בשום דבר שאינו בבחי׳ אש בו׳ ,ובחי׳ אור הקו כמו שבא להאיר את העולמות
ה״ה בבתי׳ רצו״ש וכמ״ש בס״י ודברו בהם ברצו״ש ,דהיינו בחי׳ האור המאיר
פ ד " ת ה מ א מ ר י ם — פ פ ר טז
באצי׳ הוא בבתי׳ רצו״ש דבהי׳ הרצוא הוא בבחי׳ עלי׳ והתכללות במקורו בבהי׳
אין והשוב הוא להיו׳ בבחי׳ אור המאיר בו׳ .ומהרצוא ושוב שבאור הקו בכלל
ובאצי׳ בפרט הוא הרצו״ש במלאכים ונשמות ,דמבהי׳ הרצוא שבאצי׳ נמשי
אור ותיות אלקי כזה בנבראים להיות בבהי' רצוא׳ וכמו בהשגת בחי׳ קדוש
ודכולא קמי׳ כלא כר׳ ומבחי׳ השוב דאצי׳ נמשך בנבראים טבע בחי׳ השוב
כוי .והנה כמו שהרצו״ש בנבראים הוא מכח הרצו״ש שבאצי׳ ,כמו״ב הרצו״ש
בהאור דאצי׳ וכן בחקו בכלל הוא בא מכח מקורו שהוא עצמות המאציל שהאציל
את האור בבחי׳ הסתלקות והתפשטות שהוא בחי׳ מטי ולא מטי ,ובתהלה היא
בבתי׳ מטי ואה״כ בבהי׳ לא מטי כר .והענין הוא דהנה אצי׳ הוא באין ערוד
לגבי עצמות כר ,וכידוע דאצי׳ הוא מל׳ ויאצל מן הרות אשר עליו וינה על
הזקנים ,דאצילות זאת הגם שהיא מרוהו של משה מ״מ אין ערוך להרוח שנח
עליהם לגבי עצמות דוחו של משה ,והוא רק כמו הלק קטן נבדל מגדול ורחוק
ממנו בבחי׳ דילוג כר )ומה שנק׳ הלק קטן מגדול אין זה שהוא חלק מן העצם
כ״א הארה לבד כר .ואפשר מה שנק׳ הלק הוא במ״ש במ״א שהאין נחלק לשנים
כר( .שהדי משה לא הי׳ יכול כלל להשפיל א״ע בהשפעת הבשר וע״י הזקנים
הי׳ ההשפעה כוי .וכמו״כ אצי׳ הוא הפרשת הארה מאוא״ס המאציל שהיא
הארה הנפרש וגבדל מאוא״ם המאציל בבהי׳ אין ערוך בו׳ .דלגבי עצמות
י/
אוא״ם אצי׳ ועשי׳ הגשמי שוין ממש וכמ״ש כולם בתכ׳ עשית שהיא בבה
עשי׳ לגבי אוא״ס כר ,ויותר משאין ערוך עשי׳ לגבי אצי׳ אין ערוך אצי'
לגבי אוא״ס כר .שהרי התהוות האור דאצי׳ הוא ע״י הצמצום והסילוק דאור
הא״ס .וה״ז עד״מ בה הפועל שהניח כח מצומצם בדבר הנפעל כשמםלק ידו
ממנו שלא נשאר בו רק כח הרשימו לבד מעצם כח הפועל בו׳ .דבשעה שעוםק
בהפעולה הרי יש התחברות דכח הפועל עם הפעולה ,שכה הפועל נמשי
בהפעולה כר .אבל כאשר מסלק ידו ,עם היות שיש כת הפועל בהפעולה כנודע׳
ה״ז •ישימו בלבד שנשאר בהפעולה כר .וכך יובן ערך אור הנאצל שבא מכח
עצמות המאציל שהוא רחוק ונבדל בערך לאחד שסילק כת עצמותו ונתרחק
האוד דעצמות המאור כר )וכמו שנת״ל דכללות האור של העולמות הוא שנמצא
לאחר הצמצום והסילוק דאוא״ס כר,דקודם הצמצום• האור שבבתי׳ א״ס ובבתי'
גילוי העצמות ולא הי׳ ניכר כלל בחי׳ חיצוניות האור כר .ולאופן הא׳ שנת״ל
הוא שהאור שלהאיר העולמות הי׳ בבתי׳ אין ואפס ממש כר .ורק לאחר
שנסתלק האור העצמי נעשה ניכר בתי׳ האור של העולמות בבחי׳ מציאות
אור .ונמצא בבתי׳ רשימו שזהו בחי׳ רושם לבד מהאוא״ס וזת לב׳ האופנים
שנת ל דלאופן הב׳ שזהו מאוא״ס הבל״ג ה״ז רק הארה היצוניות לבד מהאור
הקודם כו .וגם להאופן הא׳ שהוא האור שלהאיד במדד ,וגבול ,הנה ג״כ האור
שבבחי׳ מדד .וגבול הוא רק בחי׳ רושם לבד לגבי האור הבל״ג כו׳ וכמ״ש במ״א(.
מעצמות המאציל להאיר אור הנאצל ,זהי כמי כה הפועל בעשי' W W
שנשאר רושם כהו בלבד כו׳ )והיינו דגם שחזר והאיר כר ,הרי זה ע״י הצמצום
וההעלם בו׳ וכמשנת״ל( .וזהו שאין ערוך הנאצל לגבי המאציל יותר מערך העש
לגבי אצי׳ שהבריאה היא מאין ליש עכ״פ כת הפועל בתוך הנפעל ,משא כ
מ מ י ׳ הוא ע״י סילק כה הפועל כר ,וכמ״ש בתו״א ד״ד ,פתח אלי׳ דהתהוות
1 ל ה י י ת א ם ר פ ה ב ש ב ל ת מ ד א צ י /
" H!L u ייביי׳ הוא ע״י הסרםא שמהות הכ׳
דברי׳ ועם היות שחכ׳ דאצי׳ מ ת ע ל מ ת בהפרסא מ״מ ה״ה בבחי׳ התלבשות
בהפרסא ,וכמו משל ונמשל שמהות הנמשל מלובש בהמשל ב ו /משא״כ התהוות
האור דאצי׳ הוא ע״י חצמצום שחוא בחי׳ םילוי £האור העצמי ,ונמצא אור שהוא
בתי׳ רושם בלבד כו׳ כנ״ל .ת ה ו הטעם ששייך בהי׳ רצוא באור האצי׳ מפנ
ש
י׳יא באין ערוך לגבי עצמות בו׳ .אמנם יש בעצמות אוא״ס גם כח ההתפשטות
*tlCJ
י י & י ל ל ה א י ר ו ל נ ב ר א י ם
^ והוא שחפץ הסד בעצמו להיטיב לנאצלים
ב ש י ה י א י ה ז ז ס ד פ ח ש
״^, 1 ז גופא מה שגםתלק האוא״ס הוא מפגי
והרי האור כמו שהוא בבהי׳ א״ם )וגם כמו שהאור הוא כלול בעצמותו שהוא
ר י א ב ב ח י / י ה י / א ל ש א ו מ י ת ,
^*״יי ף ״ ׳ אין ואפס כו׳( א״א שיתקבל ב ע י ל )
ז ז א י י ת י ק ל ת ס ה ם ג
י^:°: ע״כ צמצום עצמו וסילק אורו העצמי כ י • ד׳יי
ב ה ל ע ש כ ח ״ ע ב י כ מ ״ ש כ ו
י » י״יל שחפץ הסד הוא בבהי׳ התפשטות האור ׳
ה ה ת פ ש ט י ת
׳ ™™Lf כר .ונמצא שיש בעצמות אוא״ס כח ההסתלקות יבת
י ט מ
ולא מטי בו׳ .וע״י ב׳ הענינים האלו דהסתלקות והתפשטות הוא שנעשה
אצילות האור בר .וכת ההתפשטות קדם לכת ההסתלקות שהרי בתחלה כב
עלה ברצונו להיטיב בבהי׳ הפץ הסד ומשו״ז סילק אורו העצמי בו וה נו
ת ב ג ה ש י ד י ע י ר ה ה א ו ר
^1 ? ,״״ב בבחי׳ עצמות אוא״ס דוקא ,מ ה ת ג ל י ת
ה ל ח ת ש ז ה י ו ק ה ג י ל י/
»»11ימ יי ייחסיי׳ שבהחלת הי׳ הצמצום ואח״כ די
מטי כ ר וכמ״ש במ״א .אך בבתי׳ עצמות אוא״ס קודם הצמצום קדם כה ההתפשטות
P ד ח כ כ ״ ג נ ב ר א י ם
"JCrJ דכח ההסתלקות כ ר .ומשו״ז יש בנאצלים י
י י ,ש ג ה י ד י ע ה ש י ש י ז ה י כ י ׳
^?^ים • י»יא שזהו מכה ההסתלקות שבעצמות
מ ״ מ ה ה פ ל א ה ם צ ע ב ה ש ג ה
1r12 ׳ ירוממי׳ דאוא״ס ,דעם היות שאינו ידיער׳ י
י כ מ ״ ש כ י ה ל י ל ש ה י ד י ע ת
5,12. ׳ מי׳אוא״ס המופלא וידוע שיש בזה עניי
m
*' ZZד ד ״ י ׳
י ה ה ש ג י ת ה י ד י ע י ת ל כ
הידיעה מ ו ל א קמי׳ כלא כ ר .והייני
ת ב ב ח י /ע ל י ל ה י ו ת ז ה ת
!^.ללות ' u ״מעולמות כר ,וגם מה שיש בהם אור י ח י י
ם י ק פ ש ט ו ת
ת ק ף הרצוא והצמאון כו׳ הוא מפני שכה ה ה ת
מ ה ש ב נ ק ו ד ת ה ר ש
^ ג ,ילוי
ע ״ כ
ע כ נמצא בהם מכה ההסתלקו׳ שבאוא״ס י ׳ ) ״
ש ז י ,י ת ו ט ש פ ת ה ה
^ ?״יו טבחי׳ העצמות דאוא״ם כו׳ וכמ״ש במ״א( .ומכה
י נ ב י א י ב נ א צ ל י ם ב י ש ה ב ח י /
ת
^ וות ב °י ,׳^ ; י הוא
פנימ ח א ו ה פ נ י ו ש ק ב , ך פ י ׳ ש ק ב א אורלךשלהאיר את העולמות כ ר מזה ,
ך ת א פ נ י ן ע ק ב י ב ל ר מ א
בעולמות שבמדרי׳ זו הוא בהי׳ השוב כג״ל שהביטול הוא בבתי׳ ביטול היש
לבד כוי .וגם האהבה והרצוא שבזה הוא בבחי׳ יש מי שאוהב בו׳ כנ״ל .וז״ש
אהרי ה׳ ילכו כארי׳ ישאג שגם הצעקה הוא בבתי׳ יש והו״ע היצוגיות הלב בר•
אבל להיות בקשו פני בהי׳ צעקה פנימיות הוא שנמשך מבחי׳ את פניך ד,׳ בחי׳
הפנימיות דאוא״ם כר .וזהו שפרש״י לך בשליחותך אמר לבי׳ היינו ע״י המשכה
מלמעלה מבחי׳ הפנימיות דאוא״ס דהיינו בתי׳ האור שנסתלק כר אמר לבי
בקשו פני בתי׳ פנימיות הלב כר(.
אוא״ס ,דהגדדת החב׳ הוא שזהו בחי׳ גילוי ואור ובבחי׳ גקודה ,ואגו שוללים
י י גילוי ולא בחי׳ אור בחי׳ חכים ולא בחב׳ ידיעא מהגדרה זו הייגו שאיגו ב ח
ואינו בבחי׳ נקודה בו׳ וכמיש ב מ י א והרי אינו מושג כלל איך הוא בחי׳ חכ׳
שלא בבחי׳ גילוי ואור ובבחי׳ מרחב ב ו /וזהו מה ידעת והשגת בו׳ .וגם בהי׳
מה בלי מהות ,שע״י ההדגש דבחי׳ אואיס הבלתי מושג געשה ביטול ההשגה בכלל
כו׳ ,וכמו״כ הביטול הנעשה מזה שמתבטל בעצם מהותו וגעשה בבחי׳ אין בר״
וכאשר בא ונמשו אור האלקי בהשגה ממש עד שנתפס בכלי המוה והתפעלות
הלב במודגש ממש זהו בהי׳ ש׳ בין דפי׳ ב״ן ל׳ ביגה שמבין הדבר ומשיגו ,והו״ע
ההתבוננות בגדולת הבורא ית׳ שחוא התפשטותו להתיות העולמות כ ר .אבל
ש׳ מיה הוא בהי׳ מ״ד ,דהכ׳ שלמעלה מהשגה והוא בחי׳ אין ממש ,וכידוע
דמיה דהכ׳ הוא בתי׳ אין דכתר כמו שגמצא בהכ׳ בו׳ וכמ״ש במ״א .ובבהי׳
זו נק׳ החכ׳ א מ ת ובמ״ש בסש״ב פליה בהג״ה דאואיס אהד האמת שהוא לבדו
ואין זולתו וזו היא מדרי׳ ההב׳ ,היינו בבחי׳ כלא השיב בבחי׳ אין ממש
כר .ובינה שהיא השגה הוא בהי׳ שוב כר ,והוא כפי׳ הראביד ז״ל בפי׳ הס״י
ליצוא בהכ׳ ושוב בבינה בו׳ .וזהו ג י ב ענין קדוש וברוך שנתיל שזהו בהי׳
רצו״ש ,ומבו׳ בזהר בלק דק״צ ע י ב דקדוש הוא המשכה מבחי׳ ח״ע וברוך הוא
ההמשכה מבהי׳ בינה בו׳ )ועמיש בבהיז על מא׳ זה( .והיינו כמו שגתיל דרצו״ש
דנבראים הוא מבהי׳ רצו״ש דאצי׳ שזהו מבחי׳ הכ׳ ובינה בחי׳ מ י ה ובין כוי.
יא״כ מובן מזת בירידת אור השפע הזאת דרצו״ש בהי׳ מ י ה וב״ן מעצמות
י׳מאציל עד הנברא שלמטה שזה ג״כ עדיז דמבחי׳ מיה שבעצמות המאציל
נמשי בתי׳ מ י ה בנאצלים ומהם נמשך בנבראים בחי׳ מיה ,ומבחי׳ ב״ן של
5
, — -י-״י י י ל נברא כר .וביאור -י *"י״ -
דאבי״ע בבהי׳ רצו״ש כג״ל ,מ״מ יש הפרש גדול בין בהי׳ בדה לבחי׳ ב״ן ,והוא
דמבהי׳ ש׳ מ״ה לא יומשך שום שפע להיצוגימ כלל ,וכמא׳ אין דע יורד
מלמעלה ,דש׳ מ״ה הוא בחי׳ אין דהכ׳ וכתי׳ ימותו ולא בהכ /דבש׳ בדה לא
הי׳ שבירה וע״כ גם במדדי׳ תחתונות א״א להיות נמשך משם אור ושפע יניקה
להיצונים כלל דלא יגורו דע בו׳ .אבל מש׳ ב״ן יש יניקה להיצונים בריבוי
•השתל׳ •דעה״ד טו״ד שמקבלים מבחי׳ אחוריים דש׳ אלקי׳ ,וגק׳ אלקים אהרים
שמקבלים ממ״ה צירופים האחרונים דאותיות ים דאלקי׳ ונק׳ אדמת בני הם ביי
וכמו מצרים מיצר מ״י בו׳ ,והן הע׳ שרים שמקבלים משמרי האופנים שזהו בהי׳
אחורים וחיצוניות דש׳ ב״ן שבעשי׳ כר .ויש ע׳ שרים דקדושה הסובבים את
הכסא וכמ״ש ראיתי את ה׳ יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו
ומשמאלו כוי ,וע״י ריבוי ההשתל׳ נמשו מהם ע״ש דקלי׳ .והיינו לפי כי ג°
הע׳ שרים דקדושה הן קצת בתי׳ יש ,ואף שהן בטלים לאלקות וכמ״ש וצבא
השמים לו משתהוימ ,או ביטול זה הוא דק ביטול היש בו׳ .ויובן זה כמי
בגלגלים הגשמיים שיש בהם כוכבים ומזלות דשר הארץ מקבל מכוכב ומזל
פרטי גידוע בענין דאין מזל לישראל רק שהלק ה׳ אותם לכל העמים בו׳ .והנד׳
הגלגל עם הבו״מ שבו סובבים תמיד ממזרה למערב שזהו ההשתחוואה שלהם
כלפי שכיגה דשכיגה במערב כו׳ וכמ״ש בטדא .וידוע דםיבוב עצמן הוא ממערב
למזרח וגלגל התשיעי הוא המסבב אותם ממזרה למערב היפוו סיבוב עצמן
והיינו הביטול שלהם מ׳ .או אין זה בהי׳ ביטול ממש כצבא ה׳ העליונים
כאופנים וחיוה״ק בו /אלא עד״מ כביטול השר הגדול לפני המלך שמשתחווה
איליו• ,הגם שמתבטל לפי שעה אין זה שמתבטל בעצם מהותו באופן שלא יתנשא
כלל בארץ ממשלתו׳ אלא בעצם מהותו לא ניזוז אפי׳ כמלא נימא ומתנשא
ומש^ר בארצו כמו שהוא בעצמו מרומם שם כהמלך בארצו .וא״כ אין זה
שמתבטל-באמת׳ דהיינו שמצד עצמו אינו כלום ,רק שמבטל עצמו לפני הגדול
ממנו והוא!ביטול העשוי בו׳)ואינו דומה כמו העבד או מי שאינו שר שמתבטל
בעצם שאינו בבתי׳ מציאות בעצמו ואינו יכול להתנשאות ,משא״כ בשר כר(י
כן הכם גדול שמשפיע לרבים הכמה רבה שמתבטל לפגי רב הגדול ממנו איי
זה ביטול אמיתי בעצם ,כי במקומו עומד להשפיע ולהיות ראש לתלמידיו בלי
ש נוי ו:לל׳ ורק שלפני רב הגדול יבטל ויכניע עצמו לפי שעה כר .וכמו״כ יובן
בהגלגליס ^ משפיעים למטה וכמו ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירתים
« ז ט נמשו על ידן והן בגרזן ביד ההוצב בו שההשפעה היא שבל
ה״ז נשפע ע״י ובהם באה ההשפעה באופן שיוכל להתקבל למטה ^ י ׳
מדוע שזה״עהאמצעית שלהם כר וכמ״ש במ״א .וזהו עד״מ השר שמשתרר
מ ^ ל בארצי כר שהן בבתי׳ יש ודבר בעצמן להשפיע כי׳ ואע״פ שהן משתחוים
כלפי שכינה שבמערב בסיבוב שלהם ,וכידוע שזהו מה שהנפש אומר שירה
יכמ״ש שמש בגבעון דום דום מלומר שירה ואז עמדה
דמ ה שהנפש אומד שירה הוא ההשתהוואה בגוף הגלגל שמשתהווה
מ״מ אין זה ביטול בעצם ,רק שכלפי שכינה שהוא כת האלקי כלפי מערב
שמשפיע *נורת הנפש שבגלגל הוא בטל ומש״הווה גם בגופו שגוף ו״ו<ר ״
הגלגל מתבטל ג״כ׳ או אין זה ביטול בעצם כר .וע״כ יצא הטעות באנשים
א נ
פי"1 ם פ ר ח מ א ט ר י ט —
״עיניי׳ לשמש ולירה שזהו מפני שהן בבהי׳ יש בעצם שאם הי׳ הביטול
ג א מ ת
לא היי עובדים להם כר .וכמו שארז״ל באדהיד שבאו בולם להשתחוות
איליי אמר להם באו ונשתהווה ונגרעה לפני ה׳ אלקינו • כר .ועמיש בתיז תיקון
" י י בעניז הארץ שלא מחאה כר .ובמויכ יובן בהדרי׳ עליונה יותר עפמ-ש
כ»'א בהגהות לדרוש הרבות צורים בשם השליה דקצ״ז עיב .שיש חילוק
נ
י ו גלגל חמה לחמה עצמה ופני משה כפני חמה היא ההמה עצמה דרומז על
״ישי -למעלה בחי׳ הת׳ת .ומה שאוהיע מונין לחמה הוא חמה בםיבובה דהיינו
גלגל החפה כר .והיינו כמ׳׳ש שמש ומגן הוי׳ אלקיפ ,דהשמש עצמה היא ש
היי׳ .והמגן ונרתק השמש שהוא הגלגל הוא ש׳ אלקים .והרמיז ריפ משפטים
8 ת י ת כ ע א ב י ע ש דפ
^ ?1 " " ׳ נ גלגל המתגלגל הוא מטיט כי׳׳ י י ׳ = י
ש ה י א ב נ י י 1ק 1,
,J ! ! Z ייייי־ע זיא ביצי׳( .והיינו כ»י שהשמש מיילב״
״ נחי׳ שמש הוי׳ מתלבש במטיט שזהו בחי׳ גלגל החמה .ואי׳ דמטיט מהציו
מ מ ט י ש נ ה פ פ ש י ה ט מ
f״ י 3£ ׳ י ־ ל ה טוב וטחציו ולמטח י ע )יי״*
כ ״ א י ח ע י w s
!,I ' נתיז ריש תי׳ סיח ובכסימ שם( .ולא שחי" *
י ה י צ ל י ב י ה י מ
״ ™ ? ׳ ' "1 י « ׳ י ו פ » י השפעה גם לרע לצירי קיי י•
י י נ ט י ע י ל א נ ו ם י ת
״׳ £ ? £״ י י ׳"־יל עעיז אתיהיבי ל י נ י ב י ו י י י ׳
ל ז י ס ג י ז י א ת
™ »ד«ר ' " " *י הייתי גם זקנתי -׳ בשעתא ״ ™ ׳ ליי""
י ה ל א
״ ' י ״ האי משים דמל־ו נער הי־יא יאקי' « י • י י *
א ב מ ר ב מ ב א 8ת א
™ t,״ * י י׳י ע ״ מטיט שנק׳ עבדו זקן ביתי כי׳• י
8 3 א ח י ז ה ננ
י י י ' ״ fדיא ״עשיר לי־יי" "'׳ P־™ ״ * ״ מיי *
ת נ י ב ת ט א ב י 8
, 1ימ? ע «י.יה שזהו שמחשב את הדברים ה ג ״ ' ״ -
י ט י י ,י mm? m£T , ה ג ש מ י י פ
! ! י ־ י־יא »א״י י״׳ ,וזח שמחשב ה י ב י ' ם נ י ג
3 ה ש פ ע י ש ד
׳ ״־" ״ ל ״ י מ ״ ש ב ל ק ת ׳ * נטי-יה .והסיבה ל ״ י׳יא • י
י ,ע נ י י ני ו מ
״" ״ » א'» איו שייר לומר ועילא מנילייי ' • " י
י כ ש ח ס פ
ד י מימיז ,:ד״ז, י ״ ״ יי׳ י י י י כי״יל ־י׳»״־«
י
Z״ י לע ל כ ר ״ ״ ! " ״"״ אל^ ,״""״ W
נ ב ת ס י י י ה
״ ׳ וימצא דהליפת י־קל" י׳נק׳ י»יז׳ י י °״ י י.״
n ש ל
™? ? ™ ״ מ ד ע צ מ ה י י ׳ ל »׳ י יי־־יי »*« תי־י אכל קלי־תי W
« י * ^ * ל ^ היא האר״ ״ ״ י י שנתינו שניהם י־־ייים ^
ק י ״ ק נ ג ל 1ל נ ! ט
- Lיי» ידטפער .בקדושה י י ׳ ' ט בכלל היא בהי׳ 'י
י ״ ״ ״ ?מטיט
mמ « ש דסטיא
I
£׳ י י י־יי׳ יהייע חמה מנרתקה יהיא " ' ־ שביT
י • יי־־יז היא שבא ב ה ת ל ב ו ת בניגה י ^ ם י ל
י מ m
S
ה י ש
״ * ״ ! ׳ דרי שמב״י׳ מטיט ״ י ׳ ישם התחל" עי־״י ־>י״י׳ יי־יא °י ׳
ל י פ י י צ מ ל ש ש ו נ פ י ג מ י י
' I Tכ ר גדולה מזי היא ״*׳ י ' " " * • S״
ב א ה ה ש ת ל י ב ב
V lסיל כיי שיהי י ׳ בתכלית הקדישי־ י ' י
3
י י ת ב ז י מ ש י י ר ב ל 3
^ ^ מ 4שעיקרה היא בבתי׳ש ע ־ * ״־• 8פ נ ״יי
גי׳ נעשה סם חיים כר ,וזה דוקא בתושבעים יהיא
בתושבע״פ העיקר הוא השכל וההשגה כד .וכידוע דבתושב״כ ציל האות ויי
n כ י ת י ש ב ו ת א ו ת ד
? Jייות ״ במכוון ,דתושב״כ ותושבע״פ הן מ״ה וב״ז׳ יגם ׳ י
דמ״ה ,משא״ב בתושבע״פ אינו נוגע האותיות כ״א ההשגה ומשו״ז יכול לה ות
שמשמאילים בה כו /וכ״ז בא מש׳ ב׳ץ שיורד בריבוי ההשתל׳ במיעוטי אהד
מיעוט וצמצומים רבים מאד עד שבבהי׳ היצזניות ואחורי׳ שלו כמו בבחי׳ מל
דמל׳ דעשי׳ יוכל להסתעף מציאות העיש דנוגה דבין דעשי׳ שהן בחי׳ יש ונמצא
בהם גם בהי׳ הביטול וכמו הגלגלים בסיבוב והשתהוואה רותניות וגשמיות שלהם׳
ויש בהם גם בהי׳ הפירוד להיות יש ודבר שהן בהי׳ משפיעים כו׳ כנ״ל•
נ י ג
אבל מבחי׳ ש׳ מיה לא יומשך ממנו להמצא מציאות אור ושפע להיכלות י " '
הגם שירד אור דש׳ מיה ג״כ בריבוי השתל׳ דבי״ע עד בחי׳ מ״ה דמל׳ דמל׳
דעשי׳ הכל הוא בבחי׳ הפנימיות בתכלית בהי׳ הקדושה בר .ובמשנת״ל דעצם
ההמה הוא בחי׳ שמש הוי׳ שאין מזה שום יניקה ,ומה שמונין להמה הוא ר?
גלגל ההמה לא עצם ההמה כו׳ .ועז״נ וכבודי לאהד לא אתן ,מוא כבוד היי'
דש׳ מיה כו׳ .ורק בש׳ בין הוא שיש יניקה בריבוי ההשתל׳ כז׳ .וטעם הדבר
הוא עיפ הניל בענין מיה ובין בשרש שרשן עד רום המעלות ,דבחי׳ מיה
הוא בבהי׳ אין האלקי שלמעלה מההשגה ותפיסא ,והיינו שלא ירד אור האלקי
אצל הנבראים והנמצאים להיות בבהי׳ יש ודבר בהשגת דבר מיה בכלי הגבלי׳
בו׳ .ומזה הוא הביטול בבהי׳ אין שנמצא בכל הנבראים מרוכיד עד סוביד בצבא
מעלה ובצבא מטה ,וכמו במלאכים שאף קדוש ט ׳ וכמו בנשמות למטה שיודעים
ש
ומרגישים הפלאת אוא״ס שלמעלה מבתי׳ מושג לגמרי כו׳ וכמשנת״ל .ז י
בהי׳ ביטול דמ״ה גם במדריגת הפהותות שאינו משתגה לעולם ,וכמו גם בעמי
הארץ שיש בהם ג״כ ביטול הגם שאינם יודעים ומשיגים כלל ,והוא מה שנמשו
לעגיגי אלקות זליר״א ועובדי ה׳ ושש ושמה בנפשו בקיום המצות ,ומכיש שהוא
ירא למדוד חיו ,שזה רק מעצם הנשמה שקשורה בעצמות א״ם למעלה מ ט ר י
מ׳ .וכן גם בפושעי ישראל יש בהם בהי׳ מיה שבנפשם שלא נשתנה בהם בלל
גס שגתרהקו מאלקות בריבוי הטאים ועוונות דיל ,מ״מ יש בהם נקודת האמת
שאינו משתנה בהם כלל ,שהרי יש שמתעוררים בתשו״ש מעומק פנימיות הלב
'בחרטה גמורה באמת בצעקה גדולה מעומק פנימיות הנפש ושב לה׳ בבל לבי
ונפשו ומאדו וכראב״ד שגעה בבכי׳ עד שיצאה נשמתו כו׳ ומשתנים מן הקצה אל
הקצה בכל כהות נפשם בו׳ שזהו דק מפני עצם הטוב שבהם שמתעורר ובא
בהתגלות כו׳ .וביותר הוא בזמנים דעת רצון שהאור העליון הוא המגיע עד בהי׳
גקלדת הטוב הנעלם בו ומעוררו כו׳ ואפי׳ אותן שאינם באים לידי תשובה ממש
אנו רואין בהוש שלפעמים בעת מן העתים מתעורר לבבו בהתעוררות גדולה מאי
לאלקות באהבה רבה ועצומה בקירוב גדול מאד כו׳ .וזה רק לפי שעה מפגי
התגברות ההשך דנהיב שהתגבר עליו מאד ,ועצם נקודת לבבו היא מוסתרת מאי
עיכ ה״ז בא רק לעתים רהוקים ורק לפי שעה כו׳ .ומ״מ הרי יש בו התעוררות
זו שזהו מבהי׳ ש׳ מיה שבנפשו שישנה תמיד כר .וי״ל דזהו מיש והי׳ ביום
ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדהים באמ״צ כר שגם
ג כ
ה מ א מ ר י ם — פ ר ״ מ ם פ ר
האובדים ר״ל בריבוי התאוות ותענוגי׳ הגשמיים כ ר יכמ״ש בלק״ת ע״פ זה
)יבעט״ר שה״ו אין להם תקוה על תשובה כר( וכאשר יתקע בשופר גדול יבאו
כולם והשתחוו בו׳ ,שזהו מפני שבעצם יש בהם גקודת הטוב דש׳ נ ד ה כר ,וכמ״ש
הנני מביא אותם מארץ צפון כ ר בם עור ופסה כר .ופרש״י אפי׳ הנכשלים שבהם
לא אמאס ,שכ״ז הוא מפני הטוב שבהם בעצם בר .וכל זה הוא מבחי׳ אין ומ״ה
שגם ברוב ההשתל׳ שלו במיעוט וצמצום )שגם בש׳ נ ד ה יש חילוקי מדרי׳
מנשמות הגבוהות וגדולי הדור עד הפחות שבהם כמו בהי׳ נ ד ה דמשה שא׳
ונחנו מה הדי הי׳ בבתי׳ ביטול לאין בתכלית מפני הקירוב שלו לבחי׳ עצמות
א׳׳ס וכנדש פא״פ אדבר בו בו׳ .ונמשך הביטול ד נ ד ה בריבוי ירידת המדרי׳
בס׳ ריבוא גשמות בכאו״א לפי מדריגתו בידיעתו והרגש נפשו באוא״ם ב״ה עד
הפחות שבישראל כמו בע״ה שיש בהם ג״כ בהי׳ נ ד ה שהוא בלי ידיעה והרגש
כלל כו׳ כניל ,ובכל המיעוט והצמצום הזה( לא יוגרע אורו משום דבר המסתיר
עד שגס בגפש התוטאת שגטמאת בתכלית הטומאה ר״ל תאיר אור הביטול דש
מ״ה לעוררו בתשובת כו׳ .וכמו״כ יכול להיות אימה ופהד אלקיס גם בק״נ
בהיכלות הטומאה ,וכמו בלעם שא׳ לא אוכל לעבור בו׳ וכמו יראו מה׳ כל ה א ת
כ י יראה זו היא בבהי׳ דש׳ מיה שלמעלה מהשגה וטעם דוקא שנמשך עד
למטה מטה בלי גדעון אור כו׳)והיינו לא שיש בהם בהי׳ מ״ה במו בנשמות שגם
בחוטאים ובהאובדים והנדחים ר״ל יש בהם מבחי׳ נ ד ה והגילוי מלמעלה ,וכמו
א ט ס : ג א ש מ ל כ ג כ י ה ם ש
^ ,״ ^, ' * ' י פ י קטן או שופר גדול מעורר בהי׳ נ ד ה ש ב
י כ מ כ ל ל ש ת נ ה
בהם בחי׳ נ ד ה כלל ,רק ש׳ נ ד ה להיותו אין בעצם שאיני מ
מ ש
בהתלבשות שה א נמשך בכ׳׳מ ולפעול כפי פעולתו העצמי כר .דאיי
י ג ג י ע ד ש ח נ ה ו א ם ג ש
* J , l 1 תנה בעצם לא יפעול במקום התשך מפני
אבל אוד הבלתי משתנה יוכל להיות נמשך בכ״מ ולפעול בר ,וכמו ועברתי באמ צ
כ י / ר י ש א ה ג ח מ ב
Sיכול יהכתי כ ר ועברתי בעצמי דוקא כי׳ יכו ו י י
לפעיל בהם הביטול שמתבטלי׳ ממילא בע״כ בלי שום טעם ודעת שאינו מ ל
כ ב ש ב ם ש מ ב ח י / ל ב א
.ד^עס / י להיות באו״א מפני ש׳ מ״ה המכייחי
כשיורד ומשתלשל למטה מטה דוקא יבוא מזה בחי׳ הפירוד לפרקים .והטעם
כ ל י ם י צ מ צ ב ה ג ש ה ב
*»? ,ומים " מ לפי שבהי׳ ב״ן הוא שהאיר י׳אלקי בא
ז י י מ מ כ ף ר ג ש 3
^ ל י ״ בא ׳ ״ ב ח י ׳ יש ודבר מה כג״ל אע״פ שמתפעל ב מ י
כ ת י נ י ת ח ת ה
£ 1ואומר ? והסתר האיר ממדדי׳ למדדי׳ עד שבמדריגות
ש ל י י צ י ר ה ר י א ב ש ג ם כ
בבתי בצמצום היותר אתרון ובבתי׳ יש כ י • ע ״ י ׳
ז א ת ה ג ש ה ב ש ת י ל ע פ ת ה ה
£לומר לי שידה ,הנה בתי׳ התומר שלו מתשיר א ו י
ת י ס מ ת י ש י ב ב ח י /
שאתמ ש ודבר כר .ומזה בא בשרים שלמטה שהל
ד ב ״ ן י ש י
? ; \ ! ! ד בדל״ ר י* י י בי /והיא מטעם שקבלת אור שפעו בא ב ב ״ '
א ש כ ה י א ז ז ס י ב י ב ל א י
^ ר דגוף בא ״ נ י ז לחמה בסיבובה כנ״ל בשם השליה׳ י '
ד ה ש ג ד י ש ב ח י /
^ ? Jכר ומבי ' אי זהו מפני שגם אמירת השירה הוא ב
א י ת י ז י ב ש ח מ ם
mLVד ו ס י • יש שהיא בבתי׳ משפיע ב י י י '
ש ש ו כ מ
״ ^ ! ^ ^ ב ב ח י ' י בשל ה שם דמעלת ישראל הוא המה ב ע מ י ד ה
ש ב י ה מ ש ב ח י
Zמה ' " S Z״ ' ' ״ * י י חמה עצמה בהי׳ שמש היי׳ שזה
ה מ ש י כ י
־ ׳ ) י י ״ ל שיש בחוסר הגלגל ביטיל הבא בדרך ממילא מ?ח ׳
פ ר ״ ת ה מ א מ ר י ם — פ פ ד כד
שהגלגל התשיעי מסבב אותם כוי ,וי״ל שהו״ע וכל קומה לפניך תשתחווה שזה•'
בהי׳ ציוד קומה דא״ק שבזה הכל בטלים ממילא בו׳ וכמ״ש במ״א .וזהו ג״כ
י/
המבר שהסיבוב שלהם הוא בכת האיס ולכן הוא בתמידית דייל שזהו מבה
ש׳ מיה ,וביטול זה הוא בהגלגל לא בהדגש בעצמו ,והביטול שבהרגש הוא
,
מהנפש שלו שא׳ שירה כו ( .וכמו״כ הוא בנשמות למטה בהעמדה שע״פ טו״ד
בהתבוננות אלקי בתפלה איך שאיהו ממכ״ע ומחי׳ את כולם ומבשרי אהזה
אלוק׳ כו׳ שבא בבהי׳ השגה טובה בנפשו שמאיר אצלו הענין ומתפעל מאד על
האלקות ,תהלה בהתפעלות שכלי במוהו ואהיכ בא בהאהבה מורגשת בלב כר
שכ״ז הוא בבתי׳ יש ומציאות בעצמו כוי .וזאת היא הסיבה מה שיכול להיות אהד
התפלה היפך לגמרי מההשגה והאהוי״ד דבשעת התפלה .והוא משום שגם בשעת
התפלה הוא בבתי׳ יש ומורגש כו׳ ,וע״כ חומר גופו ממשיכו לבחי׳ ישות וגםוח
ממש כר .דכאשר הביטול בתפלה הוא בבהי׳ ביטול דמ״ה בבחי׳ ביטול ממש
לא יפול תיו ממדריגתו גם אתר התפלה ולא יומשך אהד הרע חיו ,כי הוא
בטל בעצם ,וגם הומרו מתבטל לגמרי בו׳ .אך מפני שגם בתפלה הוא בבתי׳ יש
ומציאות ע״כ אתר התפלה יוכל להימשך אחר תאוות העוה״ז מ׳ .ובד״ב סיבה
הנפילה בהיפך ד״ל הוא מפני שהולכים אהד השכל והשגה ולא יש ההרגש
וההגהה שלמעלה מהשכל .דכאשר יש ההדגש שלמעלה מהשכל אז ההשכלה
וההשגה טוב מצ״ע כי צ״ל השגה באלקות וגם ההשגה היא השגה טובה
ואמיתית בו׳ .אבל כאשד לא יש הרגש הנ״ל והולך רק אהר השכל הנה השכל
עושה לבחי׳ יש ודבר לפי שהוא לבוש המעלים ומסתיר את בחי׳ האין בר
ובמ״ש בלק״ת בדיה האזינו הג׳ פ״ג.
וזהו שובה ישראל עד ה׳ אלקיך ,היינו בהי׳ מיה שבנשמתו שמזה הו״ע
התשובה .וכנ״ל דזה שמתעורר בתשובה הוא מבהי׳ הטובה שבו בחי׳ מ״י״
שאינו משתנה כר ,וגם דהתשובה עצמה היא התגלות בחי׳ מיה שבו בתי׳
הפנימיות שזה״ע התשובה והצעקה מעומקא דליבא כוי ,וכמשנת״ל דזה שמתמרמר
על ההטאים ועונות הוא מפני שבעצם אינו יכול להיות נפרד ח״ו מאלקוח׳
שזהו מעצם התקשרות נפשו באלקות כר׳ וה״ז בהי׳ מיה שבנשמה בו׳ .וזהי
שובה ישראל עד ה׳ אלקיך ,בהי׳ מיה שבנפשו ,וע״ד מה ׳ אלקיך שואל מעמך
ה
כו׳ וכמ״ש במ״א .ומ״ש קהו עמכם דברים ושובו אל ה׳ היינו בחי׳ ש׳ ב״ז
וכמו שנתיל ,דתכלית הכוונה הוא שיהי׳ יחוד מיה ובין ,והיינו שיהי׳ ביטול
היש ,והביטול יהי׳ באופן כזה שיתייהד בש׳ מיה בו׳ .וזהו דברים היינו ש׳
בין שזיע דברים כר .וקחו עמכם דברים ושובו הוא שיהי׳ יהוד מ״ה ובין כר•
כה
ה מ א מ ר י ם — פ ר ״ ת פ פ ר
דההפלאה דאוא״ס שלמעלה מהשגה שעי״ז הוא ביטול במציאות .וב׳ץ הוא ע״
ההשגה דאלקות שזהו בתי׳ השוב שהוא בבתי׳ ביטול היש כר .ונת׳ ההפרש
ביניהם דש׳ מ״ה בכל מקום שנמשך הוא בבתי׳ אין ופועל בכ״מ כפי פעולתו
ייעצמי ושי ב״ן הוא בבתי׳ יש שבריבוי ההשתל׳ יכול להיות בבחי׳ יש ממש כ ו .
אמנם ידוע דתכלית הכוונה הוא בביטול היש ק א וכל ההתהוות וההשתל׳ ד ו
מאין ליש הוא בכדי שיהי׳ ביטול ה י לאין בר ,ויש בזה יתרון מעלה ש
על ביטול העצמי דבהי׳ מ״ה בו׳ .והענין הוא דהנה בחי׳ מ״ה וב״ן זהי ™
הצדיקים ובע״ת דצדיקים הם בהי׳ מ״ה ובע״ת בחי׳ ב״ן .דהנה שם צדיק א נ ו
n ז כ א י ה י א ז פ צ ד י
, L ! V״ ק ל ״ י ק ע״ש השלימות בקיום המצות י פ י ׳
ולא שפ^ו ז ר ב משפט וכמו איש פלוני אתה זכאי וכמו צדיק הראשון בריבו
ע נ י ג י ע י ק ד ה ז ש
\^״״ז קרא בשם התואר דצדיק .ואם מפני העבודי׳ יאי״יי״י
שהוא עובד א ת ה׳ באהוייר )דקיום התומ״צ באמת הוא בכאו״א מישראל ועש ז
י ש י י י ע נ י ז ג י ; י ו ש ר
^1י L ט ׳' • י י ' " י ל ומלת צדקה ״ ז י מציק יי׳יא י
ש י ! ו י ה י י נ י 8
* T1בהם י׳נמשך מלמעלמיט בבתי׳ יושר במו ישי ״ י " ' י ׳
1 ש א י י י ה י י נ י
* Z£ Tמיה יי״י ״ « ׳ כי׳• יזיע הצדיקים שהן
ה י ב ה ם
*י " ״ ״ ״ ״ י * ב ״ ת ם »'ליי וגם במו שהו למטה מאיד
י מ מ ש
? S 5 w 2 " ״ » ״ * מאיי בהם בגילוי והן בבהי׳ הניטיל יאיי
? ט י י
נאיאיס שניגש בהם בהי׳ אואיס המופלא ומרומפ שמשו-ז הן בנהי׳ ב י
בעצם מהותם כר .ואין הגוף שלהם מעלים ומסתיר כלל על אור נשמתם כי אינם
נתפסים בגשם כיב אדרבא הגוף הוא ג״כ בבתי׳ ביטול ממש דאמיתית העניו
בזה הוא שהנחות הטבעים שלהם הם ג״כ כהות אלקים והויע דבחי׳ מרכבה
שכולו הוא לה׳ לבד בנשמתו ובגופו כו׳ וכמ״ש בםש״ב דהאבות שהיו בבהי׳
מרכבה דהיינו שכל אבריהם היו קדושים ומובדלים מעניני עוה״ז מ ׳ והיינו שהן
מובדלים ומופרשים מן הרע לגמרי בו׳ .ואץ בהם ידאה ופתד דאתיזת ההיצונים
כלל כי אין בהם צד פירוד כלל גם בהיותו עוסק בעניני גופו כר ,וכמו יוסף הצדיק
שהי׳ מלך במצרים ועל פיו הי׳ כל הנהגת המלוכה ובשעת מעשה הי׳ בבהי'
מרבבה לאלקות כנודע .וזהו מדרי׳ הצדיקים שמאיר בהם אור הוי׳ בחי׳ מ״ה
שבנשמתם והיה בבחי׳ ביטול עצמי וגם גופם הוא בבתי׳ ביטול בתכלית בר•
וכמו משה שגופו הי׳ בתכלית הביטול כמו נשמתו שהי׳ כלי לאלקות כר•
ועניני הצדיקים הוא להמשיך גילוי בהי׳ ש׳ מיה בעולם ,וכמו מרע״ה שעיי
הי׳ גילוי האותות והמופתים שלמעלה מהטבע כמו ביצי״מ וקרי״ס שהי׳ גילוי
אוא״ם ממש למטה כר .וביותר בהמשכת התורה שהמשיך למטה ,שהתורה היא
בהי׳ מיה דאורייתא מהכ׳ נפקית בהי׳ כה פדה ובפרט תושב״כ שהיא בחי׳ מיה
כנודע ,שהי׳ המשכה זו עיי משה דוקא .וכן האבות המשיכו גילוי בחי׳ מ״ה
בעולם וכמו אברהם שהודיע ופרסם אלקותו ית׳ בעולם כר ,דהיינו שהמשיל
גילוי אלקות בעולם כר .רק שאאע״ה עיקר המשכתו הי׳ למעלה ומשה המשיך
אלקות למטה כר ,וכמ״ש בתו״א בדיה משה ידבר .זבל הצדיקים ענינם הוא
להמשיך בהי׳ ביטול דמיה בעולם כר .אבל בעית שרשם מש׳ בין דוקא ,כי הרי
נפל בנפילה בגסות ותומריות התאוה רעה בהיכלות הטומאה ונטמאה נפשו שזה
אינו בא כיא מצד בהי׳ הסתר האלקות אצלו ,שאם הי׳ האלקות מאיר אצלו
בגילוי הרי לא הי׳ היפך האלקות ,אלא שהאלקות מוסתר ונעלם אצלו עד שאין
פתד אלקים נגד עיניו כלל ובשרירות לבו ילך כר .וזה מפני רות שטות שבו שמכסה
על האמת ששוכה על ה׳ ואין בו הדגש אלקי בנפשו כלל מפני התגברות ההומריות
ביותר שזהו בחי׳ בין דגוגה שרובו רע כר שנפל בשבירה מבתי׳ מותרות ואהוריים
דבהי׳ בין דקדושה כו׳ כנ״ל .והסיבה היא אם מפני העדר העבודה ,והיינו שבתהלה
לא הי׳ עבודה כלל שהדי ידוע שהיצהיר מקדים לבוא קודם היצ״ט דלפתה
הטאת רובץ דמשעה שננעד לצאת כבר יש בו יצהיר .והיציט בא לאתר י״ג שנה,
וע״כ היצהיר נשרש בגוף ,וכאשר עוד הגביר את החומריות קודם שבא היצ״ם
הנה בבא היציט היינו בהתגלות הכתות דנה״א ה״ה בא בבהי׳ התעלמות בעצמו•
דהנה ידוע דהתלבשות הנה״א בנהיב הוא בבהי׳ התלבשות פנימי ע״ד אור וכלי
דלפי אופן הכלי כך הוא האור ,וכאשר הוא תומרי ביותר הרי הנהיא מתעלם
בעצמו בהתלבשות זאת ,ואה״כ ע״י התגברות התומריות עוד נהשך ונתעלם
הנה״א עד שאין בו הרגש אלקי כלל .וגם במי שעובד עבודתו אך רק בהשגה
לבד דתתלתו הוא בבהי׳ השגה בצמצום שנתפס בבתי׳ יש ובהתפעלות מורגשת
כר והזא לפי שעה לבד וכאשר יפנה לבו מיד יתגבר דוה הרע דהומר גופו
הבהמית ויפול הנופל ודו .ואמנם כאשר נפש התוטאת תשוב בתשובה והרוח
תשוב אל ה׳ כו׳ והוא שמעומק רע יוצא אל עומק טוב שמואס ברע ושב אל ה׳
בבל לכו ונפשו ומאודו כר ,והרי אין זה מצד ההשגה והכרה באלקות ואיך שאיל
כז
פ ר ״ ת ה מ א מ ר י ם — פ פ ר
נו׳ וכמשנת״ל ,הנה זהו בהעלם מאד בנפשו ,וגם שההתעוררות אינו מצד ההדגש
יאוא״ס כ״א מצד הריתוק שלו כר .והענין הוא כידוע שיש בתשובה ב׳ אופנים׳
לא ע״י גילוי מלמעלה ,והיינו כאשר ייא׳ הוא מה שמתעורר בתשובה מ ע צ מ ו
נתרחק ביותר וכ״כ גברה בו התומריות וטומאת נפשו ״ ל עד שאינו נרגש בו ר
שום אור אלקי כלל .והייגו גם ב ע ת רצון שיש גילוים מלמעלה וכמו בר ה
< את זרוע ״ ה ^ ף ש ח ״ ש ״ ן כ מ ד ״ נ י צ ן ץ ה מ א ן ף ק י ך ן ב ן ן ן א ך א ץ פ ן י ה כ ת ו ע ש י
קדשי כר׳ וידוע דזרוע קדשו הוא בחי׳ גבורה אבל זה תגבורת העצמות בבח
תגבורת הגילוי כו׳ וכמארז״ל ע״פ דרשו ה׳ בהמצאו בזמן שהוא מצוי בעש ת
ב ד ב ת ר י ע ת י ש ה ז ה
ד '^1 י כי׳׳ ומ״מ אין בו שום התעוררות כלל גם בזמז
שאינו נרגש בו כלל כר .וכמו״כ איגו גרגש בו ההרהורי תשובה שנופלים משרש
י א למעלה ה ה ש ה ומקור
ב מ ו ה מ ש נ ה ש ן ״ י < מ ז ל י י ה ן ב ע נ י ן ע ״ י כ ן כ ן / ה מ ש נ ה
ה ח י י ם ג ן ק י ם
.ג^ו״צר אר ה״ז כמו הבורה מן המות שבורח ל
ג פ ש י ש ט ר ד ת
\ ף \ 1נ ו ת דרכי י׳ א רק בהבריהה מהמות ,כמי״כ י׳יא » ״ «
ה א ל ו ש ב
T״רדתעוררית ^ ' * £י ם ועיונית י ״ ל ומי״ היא ב י י ״
7 ׳ י כ ע ה צ ת ״ מ א כ י ל ה י י ת
^ י " s ^ ' z r ״ י ע י ד ^ י ׳
ל ״ א ש ל א ו ב ש כ מ 3 1
שבאים« 1יגד ״ * Vי׳יא ע״י הגילוי מלמעלי' ) י י
שנרגש ™*^TZ ה צ י
י כ מ י
נ ה
א (
האוצרות כ ר בדאי׳ בגמ׳ ב ״ י ' ״ * ״
א י
י ב
בעט״ר .אך גם בזה הוא שמרהוק ה׳ נראה איליו שה״ה בתוך ההעלם וההסתר
כף .ואינו דומה כלל לעובדי ה׳ שצריכים ג״כ לתשובה ומתעוררים בתשובה
ע״י הגילוי דעשי״ת שזהו אצלם בבהי׳ קירוב שנרגש בהם הרגש האוא״ם ממה
אלקי שמזהה ה ר ג ש *ל שנתרהקו )וכמ״ש במ״א בענין המרירות
ב ז ה ש צ
נתחזק כר .וביותר הוא בתשובה כאשר נרגש בו ד״אוא״ם רוממותו והפלאתו ואיי
שהוא רהוק מזה שבזה התעוררות גדולה מאד כף .זכל מה שיש בו יותר הרגש
האוא״ס תשובתו גדולה ביותר כר .וזהו שאו׳ בהוידוים על חטא שהטאנו לפניי
לפניך דוקא שאינו אף ע״ה שהטאנו סתם כ״א לפניך לפגי מי שחטאנו וממדי
שנתרתק 0ר( .אבל בבע״ת מפני שנפשו נעלמה ונסתרה ביותר הרי הרגש
הזה הוא מרהוק מאד ,ואין ההתעוררות שלו מההדגש דאוא״ם ממה שנתרה?
כ״א מעצם הריהוק והיינו מעצם ההטא והעון ומגםות וישות הומריות שמזה
צד לו מאד כף .וע״י התשובה הוא שמתבטל בעצם הישות שלו שלבו ורוחי
הטבעי נשבר לרסיסים ונעשה בבתי׳ דכה בעצם בו׳ .ותמורת שהי׳ תהלה בתכלית
העזות והישות נעשה אה״כ בתכלית הביטול שמתהפך מהקצה אל הקצה ויראי׳
ופחד ה׳ עליו תמיד להזהר ביותר ולדקדק על עצמו בכל הדקדוקים ביותר
והוא בטל לאלקות בתכלית .הייגו שגם גופו ההומרי ורוהו החומרי מתבטל ממש
כף .ונמצא שנעשה בזה יהוד מ״ה ובין שהב״ן געשה בהי׳ מ״ה ממש שזה למעלה
מבתי׳ ש׳ מ״ה עצמו שהוא בבחי׳ אין שלא יש בהי׳ יש כלל .אבל כאשי
היש געשה אין ה״ז למעלה יותר ונמשך עי״ז מדרי׳ עליונה .וכמא׳ בע״ת משכין
לי׳ בחילא יתיר מבחי׳ עצמות אוא״ם כר .וכמו שהוא בתשובה כמו״כ היא
בהעבודה התמידית דעבודת הבינוגים שהיא בבחי׳ ביטול היש דגוף ונה״ב׳
והוא שנק׳ עובדי ה׳ בגופם בו׳ .דהנה מדרי׳ הצדיקים דבהי׳ ש׳ מ״ה שנת״ל
דאור נשמתן דבהי׳ ש׳ מ״ה מאיר בהם בגילוי ה״ה בבחי׳ עובדי ה׳ בגשמתן׳
והיינו שאין עבודתם בביטול הגוף כי גופם בטל ממילא שאיגו מסתיר בלל
,
על אור נשמתם כף .ובאמת בנשמות אלו הגוף הוא בבחי׳ דקות שאינו בהי
הומרי וא״צ זיכוך ובירור כ״כ .תהו שאינם נתפסים בגשם היינו שהגוף איני
גשמי כ״כ .ובגילוי אור הנשמה מתבטל ממילא קצת החומריות שבהגוף כיי
ואיך שיהי׳ הוא שאין עבודתם בבירור וזיכוך הגוף וא״צ לזה כר .ובמו במשה
דכתי׳ ותרא אותו כי טוב הוא ואי׳ מהד בלק דקפ״ז ע״ב מיד דאתייליי
אספקלריא דגהרא הוד! עמי׳ כו׳ שהי׳ בו גילוי אוד ממש גם בגופו ף .ובגמ׳
כ
סוטה די״ב ובמד״ד שמות פ״א שנולד מהול .ומבו׳ במ״א שהו״ע ומל ה׳ אלקיי
את לבבך בו׳ .וכידוע שיש ב׳ מדרי׳ במילה .א׳ ומלתם את ערלת לבבכם שזהי
העבודה בהסרת ההעלמות וההסתדים דגוף ונה״ב שהוא העבודה שע״פ טו״ד כר•
והב׳ ומל ה׳ אלקיך את לבבך שהיא האהבה העליונה הבאה מלמעלה שזהו גיליי
,
אור עצם הנשמה בו׳ ,ובד״כ הוא בהי׳ פנימיות הלב ט ׳ וכמ״ש במ״א .ומשי
נולד מהול היינו בהי׳ המילה הבאה מלמעלה ש ״ע ל /אלקיך ף .והייני
ב ד״ ו מ הו
דבגילוי בחי׳ מיה שבנשמה אין העבודה בבירור וזיכוך הגוף כף .אבל בגשמי"
שנתפסים בגשם שאינו מאיר בחי׳ מ״ה שבנפשם כ״א מבהי׳ ב״ן העבודה היא
בבירור וזיכוך הגוף בבהי׳ ביטול היש בו׳ .וידוע שגם בבהי׳ מ״ה יש ב׳ מדרי׳
בחי׳ מ״ה דמ״ה וב״ן דמ״ה ,שזהו משה ואלי /שאלי׳ הוא בהי׳ ב״ן דמיה .ויייע
כט ״
ת ה מ א מ ר י ם — פ ר יספר
ה ז י כ י ד ב י
ב ז י כ
ה י ב ג ז פ ו
י ב ״ ח י ב ו
ב ד /י ו ת י
ב
י ג ם
ה י
כ ו /
ד א ל
הפנימיות
לבוא לבחי׳
ג ו ד atia
ב ל מ ע ל ה מבתי׳ י י י י ? ' * - . -׳ * /׳ »״ל .ומ״מ יי" J7
ל נ ג י ף ש
^ ל ה ומטת שבקו שנ״: הנוף שיהי׳ ג״כ בב״י׳ אין » »
א א
שבקי למעלה בבח ,
ע ל י ן ג ה כיש ל ) ו כ מ ו כ ו ב ע צ ם א י ? ד ׳ י ו ת ן
בר• יגמייי , י ׳ יכול להמשיי £ ת א הי׳ ש ה מ פ נ י ב א ן י ר ט ס ג ן 3ן ג ם
ד מ י מ ש ה י י י ״ י ב מ צ י א י ת ב ט
'^י/ ' ״ \ 2צ ל ה בגופי יש הנפרד שיהי׳ גם י׳זא ל
מ ש ח מ ש י , י מ ר ע ה א ב י ת
^ ״ *ריבים שליחות והכל זי הי׳ יתרון מעלה באלי׳ על
ד ב י ל כ ל ש ל י ח
,21שליחות וכמי ״ י ?2 מלאך ממש מ׳ .וזהי מי׳ שאלי׳
ג
^ ו א יכול ל י י ״ בי לשליחות ,וכמו הרשב״י ע״ה ששימש בו ל ״ י י
ג י ף ד ת א ל כ ם
הוא ^ללעתיד שיי׳י' ' אלי׳ כד ,ולעתיד כתי׳ ה ״ י שיל"
ב י לי י ט צ י נ י ו ה
2כי. \״ לכם אה א ׳ ׳ '' י׳ביטיל למטה גם ב ^ ׳ י ׳ ח י
ה י ש ד ,נ נ י ש ע ז ״ א לי ,
י לברר ולזכך ^ ייאלקי ממש יי׳ ׳ ע״י א ׳
מפני שהוא ב״ן דמ״ה דש׳ ״ ן ו א בבהי׳ ייייי׳ ה ב
פ ר ״ ת ה מ א מ ר י ם — פ פ ר ל
ולהיותו בהי׳ ב״ן דנדה הי׳ הזכוך באופן היותר נעלה שהי׳ היש שלו בבהי׳
אין ממש בו׳ .וכמו״כ הוא בבהי׳ ש׳ ב״ן שיש בזה ג״כ בחי׳ נדה דנדן ובתי׳
ב״ן דב״ן ,וי״ל עפנדש הרמ״ז ריפ משפטים שיש ג׳ מדרי׳ בנשמות והן נשמות
דאצי׳ ממש ,ונשמות שמאצי׳ שבבי״ע )וידוע דאצי׳ שבעשי׳ למעלה מבתי׳
הברי׳ עצמה כו׳ וכמ״ש בלקו״ת בד״ה דבמד״ם באה״מ( ונשמות דבי״ע ממש כר•
הנה נשמות דאצי׳ הן בהי׳ מ״ה ממש ,ודאצי׳ שבבי״ע הן בחי׳ נדה דב״ן׳
ונשמות דבי״ע בתי׳ ב״ן .וגם י״ל כמ״ש בלק״ת בהבי׳ הב׳ דיונתי בשם הע״ח
דנשמות הנולדים מיהוד זו״נ דאצי׳ לידתם הוא לצורך הברי׳)ואפשר זהו מדרי׳
הג׳ הנ״ל ,ועמ״ש בהבי׳ דלויתן זה יצרת( שזהו בתי׳ בין דב״ן ,ויש מיחוד
זו״נ דאצי׳ נשמות דאצי׳ ממש כמש״ש ממשמעות הזהר ,וי״ל שזהו בהי׳ נדה
דב״ן .ובנדא מבו׳ דבנשמות דיהוד זו״נ יש שעיקרן הוא מבתי׳ אור זרוע לצ״ע
שחן בחי׳ מ״ח ,ויש שעיקרן מבחי׳ מל׳ שהן בתי׳ ב״ן בו׳ .דנשמות אלו הן
שנתפסין בגשם ועיקר עבודתם הוא לברר ולזכך הגוף ונה״ב כר .וידוע דבכדי
לפעול הביטול בנה״ב הוא דוקא ע״י השגה באלקות וע״י האהוי״ר שבהתגלר
הלב דוקא ,כי הביטול שלמעלה מהשגה וכן האהוי״ר העליונה גבהה מעלתן
מערך הנה״ב לפעול בו הביטול )ובמ״א מבו׳ שע״י האהבה שלמעלה מטז״ד
נעשה אתהפכא חשוכא לנהורא זהו שאחר הבירור שע״י העבודה שע״פ טו״ד
אזי ע״י האהבה העליונה נעשה האתהפכא דמהות נה״ב זכמ״ש בנדא .אבל
הבירור הוא דוקא ע״י האהוי״ר שע״פ טו״ד בו׳( כ״א דוקא בבהי׳ השגה אלקית
דהיינו בהאלקות שבא בבהי׳ התלבשות בעולם כר שבזה יכול להיות השגה
גם בנה״ב כו׳ וכמ״ש בתויא בד״ה בכ״ה בכסלו ,ובאהוי״ר שבהתגלות הלב
שבאה האהבה גם בנה״ב להיות ואהבת את ה׳ אלקיך בכל לבבך שגם היצה״ר
יבוא לאהבת ה׳ כר .ולהיות שהשגה הוא שבא בבתי׳ יש וכמשנת״ל הנה צ״ל
הביטול בההשגה ,והוא כי ידוע דבהתבוננות העיקר הוא ההדגש האלקי
שבההשגה ושהאלקות המושג יהי׳ נרגש בלב כר ,וז״ע הדעת שהוא ההעמקד׳
וההתקשרות בהאלקות שזהו פנימיות ההשגה ושיהי׳ נרגש בלב בו׳ ובמ״ש
במ״א ,ואזי ההשגה וגם האהוי״ר הן בבהי׳ ביטול כר .וכמו בהשגה גופא יש מי
שהוא בהשגה דקה ורוחגיות ויש שהוא בהשגה מגושמת .וזה תלוי במדדי'
הנשמה אם היא במדרי׳ עליונה שהיא בבחי׳ רוחניות ודקות בעצם אזי גם
ההשגה היא בבתי׳ דקות .ונשמה נמוכה שהיא בבחי׳ גסות הדוח וכמ״ש בלקו״ת
בד״ה להבין עניו הפסוק מי אל כמוך ,גם ההשגה היא בהגשמה .וכמו״כ בכל
השגה כאשר היא בבהי׳ השגה בלבד ה״ה בבהי׳ יש ,וכאשר נרגש בזה האלקות
המושג ה״ה בבהי׳ ביטול מ׳ .והענין הוא דהרי מחנת״ל מובן דבחי׳ פדה וב״ו
בהי׳ אין ויש הכל הוא בהאור ,והייגו שזהו שהאור בא מאין ליש בו׳ .וע״ב
גם כמו שהאור בא בבחי׳ יש בבחי׳ תפיסא בכלי ,הנה הגשם שמצד התפיסא
בכלי ה״ז בבהי׳ יש ,מ״מ מצד האוד בעצם הוא בבהי׳ ביטול בו׳ .וכמו״כ הוא
בהשגה שמצד ההשגה עצמה היא בבהי׳ יש .אך מצד הרגש האלקי שבההשגה
שזהו בהי׳ האור והחיות שבההשגה ,הנה ההשגה היא בבהי׳ ביטול כר ,ואיו
בזה אהיזת התיצוגים להיות מזה יגיקה כר .דמה שגת״ל שאהד התפלה הוא
התגברות התומריות זהו כאשר ההשגה הוא בבהי׳ יש וה״ה בבהי׳ יש ומציאות
לא ״
ד פ
ש פ ד ה מ א מ ר י ם —
, ».יי׳ אבל כאשר ההשגה היא י ש ב ב ת י /
י״ל שהביטול , י' בעצמו בז /וכן באהוי״ר במודגש ד׳יא
ן ג ם ט
פ י ע ל י א ד י ב א א ז ז י ז ד ב ז ד יטו י/
< iדמנורהישהוא מהשמן בהי׳ ' ׳ בבח ב ל איז
* י ו ת והאור »ןא אוי אבא ׳' הוא מבחי׳ הארת מיה שמאיר ' ז כ מ י ד ״ ש ג ד ב ד
ז מ ׳ ד ״ ז ה נ ר ו ת ד ז / כ
? יי* בתי׳ גבורות דאבא׳ חכ׳ שמאיר בהמרות לזככ? י ׳
ה מ ג י י א י ר ו ה נ ד
להיות דנללי* * ' שעושה בחי׳ הביטול בהמרות בי•
א ד כ ף
ג ב ו
ן ל ךק שהז י דהשמן הוא בהי׳ הסדים דאבא והאור הוא בחי׳
ג י ט
י א ב א י ת ח י ב ג ה ג ם כ
ע וגמשך בכל דבר( בהי׳ החכ׳ הוא בהי׳ ביטול ע ״ פ
מ ג ד ח כ ש י ב ב ח י /
' 4 7 ^ ! £כ עושה בחי׳ י״ביטיל בבהי׳ י*יא׳ י ה ״ מ יייא
ב ב ב ח י / ד ,ו א צ ו א י ה כ ב ח י י ה א ו ד
ר״י׳ ש׳ מ ״ שבגשמי' ה ל ׳ י "י*
״ י א ה י ה י י נ י י ג ט גי
י ׳ ביטול יא ״ ב ב ח בהמדות וכמיש במ״א בע ז ״ •
ה ד
ג ד א ז ג ש מ
» למעלה מבהי׳ ° שהוא בחי׳ הביטול בעצם שיש ב י ' י י
כ ה י ש
״ י השגה ״ ט׳ .ומבחי׳ ש׳ מיה עצמו לא הי׳ בירור
ע ה ן א
י ג י י ב י ש ו ; ב י ט ה י ז ת ,
״ ל דעיקר ,ודיה יל
ג ת יש מ ׳ וכנ״ל״ ובבי ל
כי ד ,ב י ט י ל ע ז ש ה
™ "*Vי ״ י ! י ״ן ,דמל׳ דייא ב והארת ש׳ מ״ה הוא ש
ש
י א י פ ד י מ ל א ב ז ד ,ו א ו ב
*מדרי׳ למדדי׳ געשה ' ' ״ ההתחלקות דבהי׳ מיה ״ ז
ש ה א י ר ד כ ל ל ז נ ת ש ב א צ
* ,Vמל׳ סןכי דאצי׳ בי״ ד ״ י׳׳ מדרי׳ היותר אחרונה
ב ב ח י , ד ,י ש ב ח י /
דוא מנחי׳ מל׳ י "* בבתי׳ יש ומציאות כר ,וא״כ עיקר
ש ו ת
* ? Jש /ואדרבא כ ו '׳ וידוע דפלוכה בכלל הוא בחי׳ י
ד
ד ד > ת ה י י י ה ח ני
ל ה י י ת ש י כ ז ל כ ז ה
! 1זר להיות שהמל׳ להיות שבמל׳ הוא שבא האור באומ
י ה נ ל כ ן ׳
ה בזה י׳יא * * אי? מלל בלא עם בהי׳ נבראים נפרדים •
כ י / ע ם ב ל א מ י
״ " * uד ר Tומלוכד .שיי היא בהי׳ יש ומציאות ע״כ א 7ל י
א ז י ש
י»:ל ל _._':ו שימי׳ ביטול היש לאין וכמו המלך שמהפך מ
35 6
w ל ,הגם ' י ׳ ' ' ' נ ל , ־ ־י' - ,״ ״ ״ • ••׳־ ״,״ _
שגי ני M א י נ י א א נ א נ י
לו ° "f״יד כייע1יי׳ ׳' .״" ״ י י אל מ י ח ל־יי י ׳ '
י ב 8 ש י r a : j א י
^ ״ ״ ׳ במ׳א י ״ ״ ״ " " ? -״ י ל שלו י׳יא '׳ "׳״י ־'
־ נ 5 1
Lו,מלו ז נ י " ׳ " ״ ד י י ל
ט ״ « ־ ־ י ר י ׳ ה־היתיין נ ע צ ם י י • יי׳י'
נ ע י ל י ט י י ב
־ ,י « - ,נ היא נ י י י ׳ " " ,״ ־ ר י ׳ ״ ״ » « « נ ל ל » י • י ־ ׳ י־°׳
ג 3 0
0תבטל י °י ל י״־דש נין מ ט י ל השר ז נ י ט ו ל ה ע נ י ' י ־ י "
ש ז
ד״״מ < v #ובכל ציור קומה שלי י י • י ׳ י " ! " י ,ה-ז « ' ׳ "׳"־. ז!י
־ ש נ
י׳עלייני׳ היא כבהי׳ יחיד mד מ ׳ ה ו ב י ן ; ד ב י ' » ״ ״ ,, | £ף .ועיי׳ » י
5
י׳״ני שנחי׳ נ י ן יהי׳ נ נ ה י ׳ ני״י׳ ' ' " , , " " T״ -״ • ה נ ר
ט ב ״ ״ » » « א 0-שלמעלה מ נ י ׳
פ ר " ת מ א מ ר י ם — ה ם פ ד לב
ועפי׳ז יובן ענין ד׳ מינים שבלולב שאלו המינים דוקא נבחרו למצווז ,דהנה
מינים אלו מובדלים מכל חמינים בבחי׳ האחדות שבהם ,לאתרוג הזא
דר באילנו משנה לשנה שמקבל שיגוי האוירים דקור וחום ,דגם בארצית
החמים יש הבדל קור וחום דקיץ וחורף קור ותום בו׳ לא ישבותו ,והאתרוג
סובל כל שינוי האוירים .ולולב הוא שעליו כפותים ומחוברים ,דבכל האילנות
הענפין הן מתפרדין זמ״ז ובלולב הן כפותין .והדס הוא תלתא בהד קינא .וערביי
,
נק אחויגא שגדילים באחווה .הדי שיש בהם אחדות שז״ע ביטול היש
שנעשה בבתי׳ אין .והוא ביש גשמי שבבהי׳ אתדות כזה ,ה״ז שהיש ממש נעשה
כ
בבהי׳ אין ממש שזהו יהוד מיה ובין כר .ולהיות שזחו תכלית הכוונה ע ״
נבהרו אלו המינים למצות כר .והוא הוראה על המשכה דר״ה ויוהכ״פ ,דר״י•
הזיע קבעומיש שזהו ביטול היש בבתי׳ הנחת עצמותו שזהו בעצם מהות היש
כר כנ״ל ,ובפרט בקבעזמיש דדיה שזהו בבתי׳ נתינה ומסירה לגמרי לאלקות
שזהו בבחי׳ ביטול היש ביותר כר ,וכמו״ב בתשובה דיוהב״פ הרי התשובה
היא ביטול היש בב׳ אופני התשובה שנתיל ,שבכ״ז הוא ההמשכה מבתי׳ עצמות
א״ס כר .וזהו דישראל יוצאין מלפני הקב״ה ולולביהן ואתרוגיהן בידיהן אנן
ידעין דידידן נצת להיות שזהו תכלית הכוונה ,ונמשך עי״ז בהי׳ עצמות א״ס
בר .וזהו ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כוי ,ביום הראשון בגימ׳
כתר .ולקחתם לכם ,שתהי׳ ההמשכה בבחי׳ פנימיות מבתי׳ פנימיות ועצמות
א״ס שזהו ע״י ד׳ מינים אלו שהן בחי׳ ביטול היש לאין כר.
ל כ מ ש נ ת כ י /
" " * ' ^ ^ Vהמאציל נ י י היו במעלה וטדרי׳ עליונה יותי־
ד > ע
ל פ נ י הצמצום . בעצמותו .דבמו״כ הוא במדרי׳ פרטיות בהתנללי"
ש 0 י א
m ל ל כ נ י ת כ ד ל א ח ת פ א ד ת ב ש ו כ מ
דיז בנהי׳ ירידה להם " י׳י׳ "
א נ 1צ י א ו ת
ף ,דבשר״ו ״'י י ב ו א כ ט /וכאשר נתגלו העיט שנעשה בנהי'
י נ מ א י ס ח ב ב ת י ל מ ו ת י ד , ני
' " ״ « » ,ל ,צ ו נ ו להיטיב '
ב ר יי" ' • י ' י־״יייי" י ׳ ע י
ד
ח ב ע ש
,״ » » ,״ והו בחי׳ " הוא בחי׳ חפ׳ו המד העצמי דאואיט ב י ה ו כ מ ״
דא״ם ,רק בהי׳ ביטול היש שזהו דבר פלא שהיש יהי׳ בטל לאלקות ה״ז מעור
וממשיך מבחי׳ תענוג העצמי דא״ס ,וכידוע המשל מצפור המדברת כר .חיי
בכללות ענין ביטול היש שמעורר בבהי׳ העצמות כר .וביותר שהביטול דהי
באמת הוא ביטול גדזל יותר מהביטול שבאצי׳ בעצם אופן הביטול כר .דהביטי
דאצי׳ הוא מצד הדביקות בעצמות וההדגש דאוא״ס דכולא קמי׳ כלא חשיב כרי
ומ״מ ה״ז בבתי׳ מציאות אור והוא בבהי׳ כלא ולא לא ממש מ׳ ,אבל ביטול היש
הוא שאינו בבתי׳ מציאות לעצמו כלל בו׳ כמשנת״ל ,וכמ״ש במ״א דביטול היש
הוא בבהי׳ אין עזד כר .והגם שהוא בבתי׳ יש ומציאות הרבה יותר באין עייר
נ ז
מהמדרי׳ שבאצי׳ שהן בבהי׳ אין בכלל כר ,מ״מ הביטול הוא באופן י '
,אין עוד בי׳ ן שאינו בבתי׳ מציאות כלל כר ו ל א
ב ב ח י י ה י / ר י ם ד ׳ ב י ר ג מ ר חד ׳
נ ב ר ש ה ת ה ו י ת
?יט וע״כ זה מגיע בבחי׳ עצמות א״ם כר .זהענין הוא דכשם
*נאין ליש הוא יותר נעלה במדריגת גדולת א״ם ב״ה ממה שנאצלז הנאצלים
מא״ם ב״ה ,דאצי׳ הנאצלים הוא בבהי׳ גילוי ההעלם שאין זה התהדשות שבבר
הי׳ כלול בהעלם ורק שנתגלה מהעלם אל הגילוי כר ,וכמו שנתגלה ה״ה בעיי
ש
בהי׳ ההעלם כר כנ״ל .אבל התהוות היש בא בבחי׳ התתדשות ,דמציאות ה י
לא הי׳ נמצא תחלה כלל בהאין האלקי .הגם שההתהוות היא בבהי׳ רצון שעליי
ברצונו להוות והרי כל פרטי ההתהוות עלו תהלה במה׳ ורצת בו /ובשרשי
הוא ששיער בעצמו כל מה שעתיד להיות בפועל כר .הדי כ״ז הוא ברזהניוה׳
ו ד
אבל מציאות הנבראים לא הי׳ תהלה כלל ,ונעשו בהתהוותם בבהי׳ אין ע י
לא יש בתיק כלל לגבי מקורם המהמם בו׳ .ו ל
מ א י ן י ש ה ת ה ן ו ת ע נ י ן בן
יש גם באורות והגילוים מכת עצמן ,וכמו״כ ישנו ג״כ בחיק הנבראים בו׳ .אבל
התהוות יש מאין הגם שזהו גיכ מן האור ,אין זה בהאור מכח עצמו כ״א מכת
העצמות דוקא דהוא לבדו בכתו ויכולתו כו׳ ,וכמ״ש באגה״ק י ׳ ך׳ .וכשם
ם
שהתהוות היש הוא פלא יותר מהתהוות האצי׳ ,דהייגו שזהו דוקא מעצמות
למעלה מעלה משרש האצי׳ כר ,כך ביטול היש הוא למעלה ופלא יותר מהביטול
דאצי׳ ,ומגיע למעלה הרבה יותר הייגו בבחי׳ עצמות ,ועוד יותר מעגין ההתהוות
כר .וכמארז״ל בכתובות דיה עיא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים
וארץ דאלז במעשה שויא גא׳ אף ידי יסדה ארץ בו׳ תד יד ובמע״צ כתי׳ מקדש
אד׳ כוננו ידיד ב׳ ידות בו׳ .וי״ל בדאיפ ע״פ מיש בםשיב היב פיג • בעניו
י ן ליש בו׳ .והנח יכולתו , הגדול הגבו׳ מ א ל ב ר ו א י ת ה ן א ד ה ג ד ן ל
ית׳ הוא בשגי הפכים )דבעצמותו חוא בחי׳ יכולת א׳ כר ובמ״ש במ״א( והוא
1 3 ש א י ג ו ד ,י א פ ש ו ט ״ פ
י '" י1
ד שביכולתו להוות וביכולתו שלא להוות• ו ע
בההתהוות ,ובפנימיות העגין הוא שביכולתו לבטל בל דבר כף .ועגין ההתהוות
שיש בזה ב הוא שנתגלה בתי׳ היכולת להוות בו׳ .אמנם בביטול היש
ה ן א
ב ב ח י /
\ ? ^ כ ר הענינים ,דהרי ענין ביטול היש הוא שי׳וא
ת י א י צ מ י י ש
י מ ? ב ב ה מ ק ״ ד ,
^ישאינו ולכן גדולים מעיצ שהן בתי׳ ב׳ ידות כי• ו ^ יי '
י כ מ י כ ל ל ש
^ 1ד״חברות שלא מן המדה ,והיינו אינו ל א היי בהי'
יה י ד י ת ב r w ו ם מ
׳ 1״ד מ,שה ׳ בבתי׳ מקום כלל ,כ״א שהמקום הי׳ בלי ? ׳
ה ג ״ ל מ א מ ר
.דבמעשה י*״״״ בחי׳ יש יאין כי׳ .ועמיש בתים׳ על
א י מ ה ר ש
^ י די ודיעו ״ בחד יד ובמע״צ הד מעשה בשתי י מ ת ביי
צ מ ע ש ה י א
Lבביט£ ״ י"" לא הי׳ התתברות הב׳ ידות ובמקדש
צ ד י ק ד ב מ ע ש ה
? .״יייר ישמים וארץ הן בתי׳ אין ויש בתי׳ מ״ה וביו
ה כ י י נ ה ל י ת
* Z, Tא ^ ״ ת לאין מ״״ברים ב׳ תמדדי׳ כר .שזי׳י ת ב
א ע צ מ י ת ד ב ח י י ה ג
.יי*יםוקא ״° ' י מ י י מ״י׳ יב״ן ועייז דוקא היא י ל י
י ה י י
דכתי׳ ״ י ליי שיה -לע״ל בביא .והענין הוא ד מ ה ל ^ י ״
י כ מ י ם
J Tיקיצו
ד ' ״ע תחה״מ שיקומו הגופים ויהיו היי עיל ׳
0
י ח , י ש ת י מ צ ע ה
ג ו פ ש ג ק ד א צ י ה כ ל י ם ן כ מ ן כ ן / ת
מאוא״ם ביה.
n • ז ע״ד מקום הארון שלא הי׳ במדה שהמקום עצמו הי׳ בלי
«^zz ^ יי
ן ז י ן ת
א י ר י ב ח י ס ש ז א
. 1ש ומ ד^ ' הכלים דאצי׳ שמתלבש בהם א ו ״ י ׳
ב ה ג י פ י ם י ה י א
לעתיד ומ ' £י * איהו כנשמתא לגיפ בי׳ ™
י ק ט פ ת י ו כ
^ ה' מלובש * * י ב י למען הייך .ומל היא מל׳ גילי »
ת ג ל ד
׳ ה׳ אלקיך שהוא עצמו יהי׳ חייך ממש ,שאואים ממש יה *
ה א ד ם
דבור י
' י ח י ו י ד א י י > ו ד א צ י /
בגוי
י כ ל י ם ס
״ ב ע ש ב ו ל מ ש י ,ו א כ מ י
בעצם מהותו והיינו שיהי׳ בהי׳ ב״ן כמו ש׳ מ״ה שזהו יחוד בחי׳ מ״ה וג*»
אזי הוא ההמשכה מבתי׳ עצמות א״ 0בו׳ .וע״ד בעטרה שעטרה לן אמו ביי^
י י ה י ׳ מיחיי חתונתו דבבהי׳ יהוד דו״נ מ״ה וב״ן נמשך ארמ מלמעלה
ש ב כ ד
ק ,ק ,ק שזהו זרי * , ״ דו״נ בכדי שיהי׳ תולדה
ר א ד ן ד נ ן ז מ מ ב ח י כ ג ש ז ה ן
ז
ההתחברות עם המ״ד דדכורא כו׳ וכמ״ש בלקו״ת בהבי׳ דאז ישיר הנ״ל׳ י *ע
שמבניםין את ההתן וכלה תהת הופה שזהו בחי׳ או״מ בו׳ וכמ״ש במ״א .יעד*'
יובן ביחוד מ״ה וב״ן שנמשך עי״ז מבתי׳ עצמות א״ם בו׳ .וענין העטרה שעטרה
נז
לו אמו כו׳ וכן ההופה ה״ז קודם היהוד ליתן כה שיהי׳ היהוד והתולדה '*
״ ן ״ל שנמשו י , 1, ,
ןב ך ב ד ך > ד י ן ן ן ד ן ע ״ י / מ ב ל ב ד מ ק י ף ב ב ת י ה ו א ב ן ל ד ן י
,ג
ומאיר בבחי׳ פנימיות בו׳ .וכמו״כ הוא עכשיו בעבודה בק״ש באמרו ואד
לז פ ר ״ ת ה מ א מ ר י ם — ס פ ר
כר בכל לבבך בשגי יצריך ,דהיינו ביטול היש דגה״ב בחי׳ ב״ן תוגה ,והוא
ע״י הנה״א שמברר את הנה״ב ועושה בו הביטול עד שיהי׳ בבחי׳ ביטול ממש
כמו למס״נ באתד שזהו מסירת וביטול בל הרצונות להיות בבהי׳ רצון א׳ לה׳
,
לבדו כו .והוא בתי׳ יהוד מ״ה וב״ן באדם למטה עי״ז נמשך גילוי אור עליון
מבתי׳ עצמות א״ס ,שזהו אומרו והיו הדברים האלה בד״ת הכתוב מדבר אשר
« ^ »»*»יי« ו־י״־ייייות בתורה כר .וזהו דבגמר אנכי מצוד יזזי׳ *ייי״י u m
יהוד
ומקור
• • • • w 1 - U לעתיד ההמשכה דבחי׳ עצמות א ״ ! !!,שr— 0
יב״ו ויהי׳ בבתי׳ תום׳ אור רב בבחי׳ ש׳ מ״ה בו׳ .וזהו מה דאי׳ בזהר מאן דלא
מהפך השוכא לנהורא לית לי׳ ל ק א לעלמא דאתי להיות דתכלית הכוונה חו
ואיו
הכל -״ .
ממך ״ «
a שהרי »1
עצמה שהרי
הבריאה עצמה
בשביל הבריאה
אינו בשביל
העולמות אינו
והתהוות העולמות
•*-ריאת והתהוות
בבריאת
אד עיקר נפרד .אך
מאין להיות יש נפרה
בבריאה יש מאיו יי׳ ולמה יהפוץ
י«״י» יידיאה מ»יי כו׳
שהדו ממנו
לד דבר שחוץ
הטונה הוא בשביל סוף מעשה כר ,דםוף מעשה הוא שעלה במתשבת המאציל
תחלה והוא יחי׳ !־,״״״.י* ,!* ,י *לי<מל»״ע בו׳ .וזהו לאהפבא תשוכא m
ו זאת
קדש
תהי׳ הכוונה ה״ז אתטא ואשוב אלא הכוונה היא על תאוות היתר וכמא קדש
עצמד במותר לד ,וכמו בתאוות אכילה דהמאכל של היתר הוא מק״נ דכי
הדברים המותרים הם גשפעין מק״ג שאין בה רע גמור אבל הוא מעורב טי י
ל י ע י ל פ ע מ י ל ט י ב מ י ם
׳ ?1 1רא
ב
׳ ינק׳ להט החרב המתהפכת ש מ ת ו » « פ ע
ש ,ה,
די ק דד יי ש
?,ידי׳;
י::־ :
' 1 גתוםר בו אור וחיות ?
שמהם נתוםף
דקדושה שמהם
נצוצות דקדושה
הרפ״ת נצוצות
ו ח י י ת
״•הןהרפ״ת
א י ר ב י
למטה יותר הוא בהי׳ יש עד שבבתי׳ מל׳ הוא בהי׳ יש שנעשה מקור לבייע
בו׳ והוא בהי׳ ש׳ בין דעיקרו הוא בהי׳ מל׳ שנעשה מקור ליש גמור דבי״ע
כר׳ שכיז הוא בשביל העלי׳ בו /שע״י ירידת האור מאין ליש הוא הביטול
דיש לאין וכמשנת״ל דביטול היש הוא עיי הידיעה וההשגה דאלקות כו /וע״י
ביטול היש דוקא נמשך בחי׳ עצמות אוא״ם שזהו בכללות ענין ביטול היש•
ובפרט בבהי׳ ביטול היש .בבחי׳ מל /דענין המל׳ הוא שמהפך מיש לאי!
במשנת״ל ותכלית הכוונה הוא בבהי׳ ביטול היש לאין בבהי׳ ביטול בעצם
המהות שזהו הביטול שמבחי׳ המל׳ כו /ונעשה עייז יהוד מיה ובין כר•
ונמשך מבתי׳ עצמות אים שלמעלה מבתי׳ האור שנת״ל שזהו בהי׳ האור שבא
עיי הצמצום שהוא בחי׳ תיצוניות האור השייך אל העולמות ׳ ,ועיי היחוד
כ ו
דמיה ובין נמשך בחי׳ פנימיות האור היינו בהי׳ אוא״ם שקודם עלות הרצוז
כר ,שזהו בכללות ענין ביטול היש כר .ובאמת הוא ההמשכה שהוא מבחי׳ עצמות
אים שרש ומקור היש שזהו שנמשך דוקא עיי ביטול היש שהוזר לאין ,שהוא יהוי
מיה ובין כר .ובשביל זה הוא ירידת• מאין ליש עד בתי׳ מל׳ להיות מקור
ליש דבי״ע בכדי שיהי׳ ביטול היש לאין ועי״ז דוקא הוא הגילוי דבחי׳ עצמות
א״ס כוי .וזהו ג״כ ענין אל דעות הוי /דע״י הב׳ דעות דש׳ הוי׳ ״ ע וד״ת׳
ד
דד״ת שבאור הוא שיורד עד למטה מטה להיות ביטול היש לאין )וד״ע הוא
בחי׳ ש׳ מיה שעי״ז הוא הב״ן שהוא בחי׳ השגה יהי׳ בבתי׳ ביטול בו׳ בגיל( ועי״ז
נמשך בחי׳ אל שכולל ב׳ הדעות שזהו בחי׳ עצמות בתי׳ עילת כל העילות
כר ,שעזינ ראו עתה כי אני אני הוא חיבור ב׳ בחי׳ אני אני ראשון ואני
אחרון אני ראשון בחי׳ כתר ואני אחרון בחי׳ מל׳ כו׳ ואין אלקים עמדי דלית
ל שיתוף בחי׳ עצמות א״ס עכהיע כמיש בזהר בראשית שזהו אמיתית הגילוי
דלעתיד כר
ועפ״ז יובן מש״א בירושלמי ע״פ בסוכות תשבו אין תשבו אלא תדורו .דעניז
הדירה הוא המשכה עצמית .דישיבה הוא בבחי׳ אחוריים והיצוניוה
בלבה אכל דייה הוא עד״מ דירת האדם שכל עצמותו הוא בהדירה .במויכ
היא למעלה ה מ ש ״ בהי׳ עצמות א״ס .והוא שנעשה עיי ביטול היש כנ״ל•
י ״ ע שוהיע חהו שהכיא מפסיק ויר״״י׳ וישבתי ,בה .יעני ,י ״ ,
א י ץ ד ר ו ש
ורש ע צ ה זה יעצור בעמי .וצ״ל מה״ע מלכות וממשלה במו , ^ ל ע ן מ ע
דההמשכות דר״ה ויוהכ״פ ק ל י ט ת האור ,וכידוע .ע כ ב ה הייבו ו ^ צ ״ ע מ ש ב
ולמה תורה שמחת מה״ע תורה שמחת עושין * ף מ ש ב
* JL ד ו ק א בשמע״צ
•ב ו ז ה י ל ה ״ ק מ ש ג ת ״ ל ד מ ״ ה ו ב ״ ן ה ו א ב ת י ׳ א י ן ג י ש ד ב כ ל ל ו ת • ה ״ מ , י ח כ
העליונה בבתי׳ מהעולמות ,ובמו״ב בהאו״פ שלמעלה אוא״ם ^ ך ן א ה כ ז ע
^ ב ח י ׳ א ו א ״ ם ה מ ו פ ל א ה ו א ב ת י ׳ מ ״ ה ואין ד ב ל א ח ש י ב בו׳ .ו ב ל ך י ן י ן ע ה מ
•יא מ א י ן ל י ש ש ז ה ו ב ח י ׳ ב״ן .והכווגה ה ו א ב ב ד י שיהי׳ ב י ט ו ל ן י א ל ש הי
ה ו א ה ה מ ש כ ה מ ע צ מ ו ת אוא׳׳ם מ פ ג י ש ז ה ו ד ב ר ת ד ו ש ג פ ל א בו׳. ה ש ועוד
^ היש ה ו א מעצמות א״ם דהוא לבדו בכחו ויכולתו להוות יש מאין ^ / ן כ
ה מ
יב״ו וע״י היתוד דב׳ דעות נ מ ש ך בתי׳ א ל בתי׳ עילת ״
^ ^ י* י ב ע ב י ן מ ״ ה ו ב ״ ן ש י ש ב ז ה ב ׳ ע ג י נ י ם ,ה א ׳ ב ב ת י ,ב י ט ו ל ה י ש ד ע ן ׳
י ה ו ד מ ״ ה ו ב ץ ,והב׳ ה ת כ ל י ת דיחוד זה שהוא גילוי בתי׳ עצמות ״ ^ ם ״ א
כ ש ם ה ו א ב י ט ו ל ה י ש ,ו ב י ט ו ל ה י ש דמל׳ ה ו א ב ע צ ם ה מ ה ו ת בו׳ ^ ״ ן ן ג ן ן ן מ כ
כ ג ם ה מ ש כ ת בהי׳ ה ע צ מ ו ת הוא בבתי׳ מל׳ וכמשנת״ל שזהו ש ר ש ^ ר ן ק מ ו
ה ג י
ל י י ה ו א ב ב ת י ׳ מ ל ׳ דוקא ,וכמו ל ע ת י ד שיהי׳ ה מ ש כ ת העצמות י ו ף נהג
י נ מ מ י
ההמשכה והגילוי יהי׳ למעלה הגשמה כ ר .וכמו״ב תקבל / ל מ בבתי׳
ק א ויצאו מ ״ ח מירושלים חציים א ל ה י ם הקדמוני כר .והנה ידוע ^ ה ״ ר 3 ן־
/ ל מ ה י נ
׳ והיינו ת ת ל ת אצי׳ א ו ר חמל׳ מ ע צ מ ו ת חמאציל ב״ה .דבר״ה י ת י י ל ע הוא
ה ל י ע ש
בר״ה ה מ ל ך הקדוש שאו׳ עצמות א״ם שז״ע בבתי׳ י ת על, שהוא
ובמ״ש בסי׳ בר הראשון בבתי׳ העצמות ומקורה בשרשה המל׳ ה ״ ד כ
דא״ם נ ק ד ש ב צ ד ק ה בחי׳ מל׳ והאל הקדוש בתי׳ מל׳ א ת ה בסי׳ ^ י
י ה
ע ג י 1ה ו א דהנה ידוע ד?חי׳ המל׳ נאצלה ר ק נקודה א׳ ולא כמי י
כל הםפי׳ דנתי׳ חו״ב נאצלו מתחלה נעים שלימות ,וז״א נאצל בבחי׳ ו״ק ,ומל׳
נאצלה דק בבחי׳ גקודה .וזהו ג״ב עניו בכסא כס א׳ ז־בחי׳ ל ׳ היא בבחי׳
מ
דנקודה הו״ע הביטול .והיינו שנאצלה מתחילה להיות בבהי׳ הביטול כר .וזהי.
מה שמצינו באצילת מדת המל׳ שהוא מובדל מכל שארי הםפי׳ שכולה נאצלו
להיות מאיז ליש ולא מיש לאין היינו שנאצלו להיות בבתי׳ המשכה וגילוי
נוי ,דזיע אמצעות האצי׳ שהוא בחי׳ ממוצע בין אואיס המאציל אל הנבראים
הו בעניו ההתהוות והן בהגילוי וכמשנת״ל ,הרי כ״ז הוא בבחי׳ ההמשכה
והגילוי דלמעלה מאצי׳ אינו בבה״ גילוי ולא בבח״ אוד .דבאוא״ס לאו אינת
נהוריו כר .ואצי׳ הוא בחי׳ גילוי יבבחי׳ אור להיות בבחי׳ מקור אל העולמוה
ולהאיר את העולמית ני׳ .הדי שהתכלית בהם היא להיות מאין ליש ,דהיינו
להיות בבחי׳ מציאות ובבחי׳ מציאות כלים בכדי לאנהגא ולאנהרא עלמין כו׳•
אד בחי׳ המל׳ גם שנמשכה מאיו ליש נאצלה מתחילת באופן שלא תשאר בבה״
יש ממש אלא שתחזור ותתכלל ותתבטל לבחי׳ אין כוי .ועיכ גם כאשר נאצל
»ד•המל׳ בעיס שלימות הנה יש בה ביטול היש לאין יותר מכל האורות ונמ*»
אלקים אל ימי לד כו׳ שהמל׳ עולה תמיד באצי׳ בבחי׳ ביטול להיות רק כנקודה
א בר .שכן הוא בעליית המל׳ לקבל מכתי׳ ז״א שנעשית בבחי׳ נקודה כמו
בלבנה בקבלתה מהשמש שהיא דק בבחי׳ נקודה לבי בו׳ .שלא מצינו יאי׳
בשארי הספי ויק בבחי׳ ווו* כשמקבלת מלמעלה מהחכ׳ פו /והנה חכ׳ נאצלי•
ג ג ב ט י נקודה שז׳ע אות יו״ד דש׳ הוי׳ כנודע .אד אין זד ,כמו אציל"
» י « נקודה נו׳ .וביאור העניו הוא ,דהנה אי׳ מהר בלק דקצ-ג ע-ב י י •
״ * ״ " ™ Jיי׳ ת א עילאה שירותא דנקודה עילאה סתימאה דלא יייעיי•
פ נקייה ע£אה היא בחי׳ חכ׳ שבאה בבתי׳ נקודה מלמעלה מד,״־ ,נר .ובטי
» wל שהיא יק נח היולי ואינו בבחי׳ מציאות שכלי בלל• צי־ י ' ״
י * יק א־־ קצי,י בנחי׳ הארד ,מצומצמת מאד .יהוא י•"׳
> « W־ ־ מ ו י ה על בחי׳ מיעוט וצמצום שנשאי יק נקודה לבד ובמו ברק המבי»־
שזהו י ק ב ו י .מ ״ ־ מ לבד מהאיי הקודם נר .ונמויכ נחי׳ החב׳ למעלה היא
קדה שבאה לאחי בחי׳ צמצום והעלם מקורה ורק נקודה הוא שבא ״׳
נקייי• ' ־ י י ' ״ לנל מילוים יאצי׳ שהכל בלול ב״
״ :. w i Mל ה ילוים כי׳ .חד ,שהחנ׳ היא בבחי׳ נקודה הוא ג»כ מפני שי׳יא
ו ת ה״ב׳ נ ק י .
r ״ יאשית הגילוי בא בב״י׳ נקודה
י י ק א מ״<»^י יאש
הא׳ י׳מייי׳ על המיעוט והצמצום .והיינו שהיא רק נקייח ש בזה ב
^ ״ ״ ״ י ״ י ״ יהב׳ שהיא ראשית הגילוי שכוללת הכל .יל»
היית דנקידה זי כיללת כל ה י ם שבאים
פ ר ט ״ ״
p
וממנה באה ההשגה בהתפשטות אורד ירוחב וברינ י
י ^ ^ 1״ י ז ׳ה ־מי נקודת המל׳ שאינה בבחי׳ מקור ,דנקודת הםל׳
» י י ה 1.מירי׳ תחתונה שבמל׳ נמו שית׳ בסמוך .ומה שהיא ב«
נ
» ' ״ י « ב״י׳ אחיינה הייני שנשארה גקודה .ולא מ־ י
י
עצמיות שנאצלה בב״י׳ נקוד״ .יי בב״י׳
נו ד י י™ העדר
ןם
״ בו .וי ל שזהו כמו ההפרש בין נקודת היו״ד ונקודה םי ׳
פ פ ד ה מ א מ ר י פ -ם י
י ן בה שום ציור י? די ש א א
כ ת ר י ג ק י ד ה ר מ צ ב ב ח י / נ י ה י ד ד י ד ג ק י ד ה
דדפרש י ן חכ׳ ו ׳ ב י י״
ש ז י ,י א ב מ
ילוי ,וכתר היא ™ ״ נקודה שבהעדר ההתפשטות בו /ימבי
י ת הג
ש א ש ה י א ר
ל ׳ בנודע׳ , דחכ׳ היא כמו נקודת היו״ד שבבחי׳ ציור וכנ״ל
כ ת רמ
ה מ נ ק י ד ת ה ו א
י״ל שזהו * ן ב ש ר ש ה נקודה שבלי ציור כלל כר .וכמו״כ
כ
״ א שזייו ה״ז בחי׳ נקודה בלי ציור רק בחי׳ העדר ההתפשטות י *
ב מ ״ ש
ב ח י כ ג ש ה י א ה ק ז ו ר א ש י ת מ ו ה ר ש
' ״ יסודה היולית שכוללת " י בחי׳ נקודת
ו א י ה ק ו ד ר א ש י ת
^ איל נקודת הרשימו היא ' י א ג ל ד ג י ה ת ע ו ד י ת ב י ד ״ ו י
ז ו ב ג ק ו ד ה
ך ענין רשימה ' * ב הכל ,היינו שכל הגילוים שמהקו כלולים
ן ע ן ב י
ש ו ם
ל א יש בחי׳ נקודה סתם לא בבחי׳ מציאות כלל ״ ע רשי;'1
ה ו אש
ש ח ק י ק ד
ש ז
" ' .אין זה שהן שם חקיקה חציבה בו /דחקיקה הוא שיש איזי׳
כ ל ל
י ש י מ י י ד ב נ ק י ד ת י ה ג ם כ ו / ב ל ב ד ר ו ש ם ק י ח ק י ק ד
' /ןי״ל כמ״ש ' כ ו ב ל ל '
ב ב ח י ם ש א י ג ם כ י
' ל ר ש י מ ת הנאצלים באוא״ם פרטים בבתי׳ ההכללות״
י ב א ״ א יא
ל י שזהו רשימת י׳ י במ״א בענין רשימה חקיקה דרשימה ש ה
ה מ ת ר
א ש י ת ק י ״ ל כ כ מ י
י א בחי׳ ר " ״ המאציל שהן שם בבהי׳ רשימה בלבד׳
ש ה י ד ד
ב ב ח י ה י א
? יהודה תתאר״ העניז ' מקוד הנבראים באצי׳ בו׳ .ונמצא דחכ׳
מ ש מ ע ע י ל א ד י ה
ההמשכה וההשפעי׳ ׳ הגילוי כר .והנה מ״ש בזהי מ י
W ב ב ח י ב א ה כ
י1יד ״א ,וא בחי׳ י י י ' שר הוא ,דבשם שההכ׳ מלמעלה מהח ׳
ז
ב ח י / ה ו א
י ׳ נקודה לבד• 21 מז״א למל׳ הוא ג״כ רק בבחי׳ נקודה י
ב ח ו ס
ב ב ח י א ה ז צ נ ן ו ת מ
שיה מעצמות ומהו* ' ״ זעירא כו׳ .והיינו שאינו נמשי ע
ה ה א י ז
*!..,.. 1מם בהבל י» *,,*.ל הדבור הרי וכמי ד-יי•
^lil^T ׳ ד ב כ י י
" י יעתיק לבריאה כי׳׳ יכ* ׳ לבי י ע י
n W׳ ש י כ מ
א ״ ע
כ ו
ט מ א
׳ ^ uד׳ז בבחי׳ ד ״ י׳י* זדי המיעוט וצמצום שנתמעט אורה ׳
ל ב ר י א ש א ר ש י ת י נ י
\ ד ר ובמו י׳מל׳ שבוקעת את המסך שבין אצי׳ לבר ׳ ע
ש מ ת מ ע ה מ ס י ת א
» Z " ר כמה מיעוטים באצי׳ ,יאח״כ כמי
ש נ ק
^ uד" רק בשבי? ' *מתלבשת בברי׳ שכ״ז הוא בב״י׳ ™ ״ ^
ל א ל ד מ ה ה מ ש כ י ד ג ם
* דלל׳ שנעשית ' ״ * ו נקודת המל׳ כי׳ ,יזה נקודה ת״״־•
נ ק י ד ב ח י ש י כ אים
ג י ל ראש הברי׳ ' הנבראים להיות מקיר לעולמות י נ ב י ׳ ״
א א כ מ י ש ד ל
1י י אה מפני יחי׳ מקיר לנבראים )והוא יו״ד דאד׳ שזהי בחי׳ י'* ׳
3 ז כ ה
" ' ' w V ^ S , * * ט ״ ש בד״ה ינקדשתי בשם המק״מ( יע״ ״
ת ת א י מ
־ י ^ ד ע י ל א ה ויסיר בבוזי׳ מקור לנבראים .וגם בעצם ה״י י י י '
י ש ז י ש ב א צ י י ל ג
־ ™' דד ,ילאה סתימא ׳ &ך החכ׳ שהיא בהי׳ ראשית ח י י
TO ש מ מ
^ דלי דיש ב׳ בחי׳ ״ ^ י ״ ל ׳ הן בחי׳ נקודת תתאי• כי• יי״״־'
נ ש י ש מ ש מ
יסוד ד א ודו נ ן * י י ' יל״־' <
י ׳ יסוד אבא ובז ׳ , ״ קידה .דהנה ב ח ש ז ה ו ה ח כ נ ק ן ד ת ל ב ח י מ ש נ ת
v 1 M ז | u n ^ II
ב ח י י ד ,י א ל ה ת ק ב ל ש י ז כ ל א ו ד י ל ד ,ע ל י ם ך ה מ ש ע י
״י בבהי׳ ' ' ע הצמצום
m נ ק י י י , ב ב ח י / ת ת ל ה ה ש פ ע ה ש ב א ה א
-ואח״ב י׳ למטה מהמשפיע ל המקבל
ג ק ו ד ב ב ח י ד ,ו א ד ,ג י ל י י ד ת ח ל ת ש ט ח ק י נ ק ו ד ה ע י ה י
" י ל אצל ׳ ״ התפשטות׳
ה ש ט ח ב ח י ׳
אל 3ל ההמשכה בבהי׳ קו ,זאזדז בהי׳ ההתפשטות שזייי
מ ז ע מ ל מ ט ל מ ה י א ה ש נ י ת
ניד הוא ״ המקבל כו׳ וכמ״ש במ״א .והנקודה
י י נ ק ו ד י ב ב ח י / נ ע ש ד מ ה מ ש פ י ע
" ' רתדוות ' המשפיע דהמקבל כאשי עילי׳ לקבל
י מ א י ? י ש ד ד ,ע י ל ה ע מ ז ב ר י ח ו ק ה ז א ד ,ע ל י ל כ א ש ד ע ב ע ו ח ע י ״
! 2ויאשר ״ ״
ה ש כ ל י מ ז נ י א י ת י ש ל א מ ה ש כ ל ד ל מ ע ל ה מ ה ש כ ל מ ל מ ע ל ד ה ש כ ל
ל ל הרי ׳ '
ע י ל י ד ה ג י מ מ ? י ד י , מ י כ ד ל ד ג ת
דעילה ' ' י מתהווה שכל ה״ז בבהי׳ מציאי
מ ת י ה ק כ א ש י א ב ל ב ה ע י ל ד ,
^ יתפשט ׳ העלול הוא בבתי׳ קירוב ודביקית
כ י ח ב י ה ע י ל י / מ ן ל ק ב ל ע י ל ה כ א ש ר ה י י י ד ב ד י ש ב ב ח י ש ה ו א
י ובמו ' ׳ '
י /
ו ך מהישות שלו ויתבטל במציאותו לגמרי ,ואזי הוא בבחי׳ כלי ל?בל ב .
ת כ א,
י ג תלמיד היושב לפני רבו צ״ל ביטול הישות וההתפשטות שלו ובם ל
ה י מ ה מ ש פ י ע
ל אשר שאין שפתותיו נוטפות מור כר ,שהרי המקבל כשמתרחק
ב י י מ צ י א י ת י ש ב ב ח י י א ש ד ז ש
* ?דיות ' ׳ את השכל שבא אצלו בהושים וכלים ל
שלי ו ה ה ת פ ש ט י ת ת
» -דרב צריך לקבל מהמשפיע בהכרת שיתבטל מכל הישי
מ הש ש ש ז מ ע ת ע ב ש ש ז ה ו ד
* ^ רוא דק בנקודה העצמית שלו .וכידוע ומבו׳ בב״
ש א כ צ מ י /
חי׳ לא יהי׳ בבהי׳ התפשטות השכל להשיג את הענין ולהבינו ל ע
ב ו
רק בבהי׳ נקודה העצמית שלו שהיא בבחי׳ העדר המציאות וההתפשטיי* ^ , l
ב ב ח י ד ו ג מ א
' ביטול בתכלית ,ואזי דוקא הוא כלי לקבל כר .וכמו״כ הוא ד י
כאשר צריכה לקבל מז״א נעשית בבהי׳ נקודה לבד והוא בחי׳ נקודה תחר׳ •
1 ב מ י ח י ז ם ש
חי׳ דהנה בחי׳ מל׳ היורדת לבי״ע היא שם בבהי׳ פרצוד ל
ואורות וכלים ,וכאשר עולה באצי׳ נסתר כל פרצופה לגמרי ונעשית בבה^
ש
גקודה אהת והיא נקודה העצמית שלה בבהי׳ העדר ההתפשטות לגמרי׳
עצם והתפשטות בכל דבר ,וכהי׳ המל׳ כשנבנית בע״ם שלימות ד,״ז בה
התפשטות לבד ,והעצם הוא בהי׳ נקודה העצמית כר .וזהו שנסתר בל פרצופי
שזהו בחי׳ ההתפשטות ורק העצם הוא שנשאר שזהו בחי׳ הביטול בבה
ש ח י פ
;י העדר המציאות ואזי היא כלי לקבל את האור בו׳ .וזהו מ״ש מהר ע ״
ב ח
אגי וגאוה דאזעירת גרמא כו׳ בכדי שיוכל לקבל כן /וכן הוא גם ב
ההכ׳ כאשר עולה לקבל מבהי׳ הכתר וכמא׳ אוכם הוא קדם עה״ע בו׳ .דאי
צה ומצוהצה זהו במדדי׳ דהכ׳ ,וקדם עה״ע הוא שמתבטל לגמרי בבתי׳ העדר
המציאות לגמרי כר .וכמו עד״מ באדם העלאת כלי שכלו לגבי מקור השכל ,ובמ
כשמייגע באיזה ענין שכלי להבינו ולהשיגו ,והיינו כאשר בתחל י ג ו מבי•
א ה
ומשיג את הענין ומייגע ומעמיק איע בזה ,הנה דוקא לאחר שמתבטל משבי
לגמרי שאין בו שכל כלל אזי בא לו השכלה הדשה כר .וכנראה בהוש דביגיעה
לא .יבוא ״
ב ך ״ ע נ י ן ה ש כ ל א ן ך א צ ל ן ש מ א י ך ז כ ה ג ה ע ג י ן א י ז ה ל ה ב י ן ן ע ן מ ק
ב כ ד י א ו ר י ו מ צ מ צ ם צ מ
י שביתי׳ ירידה והמשכר״ הוא שהמשפיע מניח ע י
ת י מ צ י א י ״ י כ ל ב ב י ט ו ל ע צ מ ו ת ו נ ח ת ב ב ח ה ה
' 1׳ רנקודה י א בהי׳ יי י י ה י׳ י׳ *
1י י ב ש ב י א ח ת נ ה ה י ו ת ר מ ב ז ז י ה י א י ,נ ק י ד ה
׳ ? ' ?״י ,מציאות כר )והוא בחי׳ ׳
ה י א צ מ ו ת ש ד
ובזה משתווים בהי׳ חכ׳ ׳ע עליונה בהי׳ העצמות שבו
כ ת
י * \,׳ J.ק שבחכ׳ זהו כאשר כתר שבחכ׳ או חכ׳ שבכתר ובמל׳ בחי׳
ר
ל ק ב כ ד י ו ד ה ג ב ח י ,
י ״מיד יש המשכה שבסדר ק עם בחי׳ המל׳ שנעשים ב
ח
א״ע בדרי ° החכ׳ עולה לקבל מאוא״ם שלמעלה מהחכ׳ .שריי
מ י י ג ע כ א ש ר
ת ש ח ו מ מ
י ן זה בסדר , י והדרגה כר .וכמו במשל הנ״ל בענין ה ד י
ש א א ר י
ת ח ב ב
לבוא לעמקי ארח ,שהרי יש גילוי שכליים ממקור השכל
צ ר י ך ן ג
ל י
למעלה בכיי ומעיין בענין שצריי ׳ ה ו א כ , שנת״ל ,רק כ > ד ע ק מ ע מ א ש ר
)שזהו ר? , ונעשית בבהי׳ נקודה ,הרי שנאצלה באופן כזה « י"
א י ן ב ב ן ן י
כ י נ ק ,
י אחרה ? י כי׳ .והיינו דבתתלת אצילותה נאצלה רק בבה
ן א נ ש ן ן י
א א נ שז
י ; ,ו ף שלם נאצלי' בכחי׳ מל׳ וכדוגמת בתי׳ הכתר כנ״ל• יי״ל ״ »
ו צ
מ א י ז ש י ת
Z 1יעולמות ונבראים להיות ימל׳ דאגי אותיות אין כר( .ובאשר נ ע
ד , פ ע י ל ת וא
י ן א״ס המאציל ,י׳ אןבאופן כזה להיות מיש לאין כוי m .י ׳
ש ב א צ
ה ב ע ג י ן
״ J ,׳ שעדג ועשה כרוב א בהם הביטול מיש לאין .דהנה
א ה א ד ד א ז ב ח י
י ' ״ ! י זוטרא כיי והנבראים דהב׳ מדרי׳ שבהממוצע דיל נ פ
ה י א כ ר י ב מז
1י 1בבחי׳ מדה וגבול שיחי מקצה מזה וכרוב א׳ מקצי׳ י ׳
ם ד ,א י א ת א י ד ל ה י
״ ^ שעושה מדה מ מ י י ל י י ״ י הממוצע מצד אוא״ס הייני
יש מ ד ה ל מ ד ו ת
י ׳ יטנו״ וצמצום האור ני• ' בערך העולמות .ועש״ז ^ ׳
א נ פ י ו א
\ ? ״ ^ ל מ ו ת והנבראים שנכלל ס בבחי׳ מיה וגבול בו׳ .וזהו ז ״ ״ י י
ש י ל ב ג י מ מ מ ה י ת ים
»י ^ י אחרית• והייני בהעלאת מין שלה שנהפכ ת
ד י ג מ
^ ^ ן ל והעדר הםצי** בי״ה מי יתנך יבמיא בהבי׳ י ט י
נרי א ח ר י ד ש ז י ,י
י1א?ת ע ״ משכני העולמות כלים לקבל מבהי׳ ™ ״ ° פ
מ נ י ש א י ת ש י כ מ
' ^ ! א ו ת את הכסא והז בי כניל .והוא שהמל׳ מעלה אותם
ש נ י ש א ה י י ת
°לקא דא כולהו סלקין אבתרה בו׳ ,וכמי י ׳
ה מ א מ ר י פ -פ ר ״ ת ש פ ר מד
מהכסא
ודאי ארוגה
הנבראים
ד ,ע צ מ י ת
? מקומי, ן א ״ כ גם התכלית מהביטול הזה הייני המשכת 7 r K
ש מ ש ה ז ב א ה ש מ ש ״ ד ח כ ת י ד ה נ ד ״ m ז ה ע ג י ז מ ת ח ל ד ב ה
שהרי ' "
מיבז א י נ י ז י ד ח מ ק י מ י י א ל מ ש ״ א ד ל כ א ד ש ם ד ,ז א ז י י ח
'יפר•'אל ' ׳
ש א י ה י א
'
יןןוו׳ י׳ השקיעה במעריב והזריחה במזרח .ורש״י פי׳ דכאשר שוקע
י ,י א ד ב ר ,ש ק י ע ה ד ,ו א
י ד היא מקום הזריחה שבמזרח ,והוא דהלקי אי ייעגי!
י ה ש ? י ע ב א צ י ׳ ה מ א ,
לבי״ע ׳ יי דשקיעת השמש היינו בהי שמש ה׳ הארה הקי
מ ? י י נ ע ש י ת ה מ ל כ א ש י ו כ פ י ט ה א י ר ם ז מ ת ע מ ס י ; י י ס ש ש ם 8 3
שנה״ל ' ׳ ל ל'
י כ מ
ןןגו״ ה״ז שקיעת האור .אמנם הרי תכלית כוונת המאציל הוא בבי״ע דיקא׳
ת ח ת י ? ם ע ב י
' דוקא שאיז הכוונה בעולמות העליונים כ״א בעולמות ״ ע ע י י ל י '
ב ת ח ת י נ י מ ד י י ה ל י ל ה י י ת ה ה ק ב ד נ ת א ו ו י ד י ק א ה י ש ב ב י ט ו ה י א
שקיעי• ״ ' ׳ ל
ג י כ י א ד י ק א ה י ש ב י ט ו ל ע ״ י ש ז ה י א ״ ס ע צ מ י ת ג י ל י י י ה י ש ל מ ט ה
' " ' זריחי׳ '
ה י א ם ש ב י ״ ע מ ק ו
ם ד״זא י ל ׳ והיינו בשקיעת האור בבהי׳ מל׳ וכמו שנעשית
מ ק ו ם
ל״זיפ' שהוא המשכת העצמות כר .וזהו ואל מקומו בהי׳ מל׳ שנ?'
ס
A , ׳ זורה בחי׳ תכלית פנימיות הכוונה דבתי׳ עצמות א ״
מ ״ ש י כ כ ר
יהזריחה שבבתי' מל׳ הוא בחי׳ עצמות האור דא״ס ב״ה כר .וזהו ׳ שנין דייי
ד ע
א
ה י שנת לי אחיד .דדוד לא הוה לי׳ שנין דםיהרא לית לה ממרב שנאצלי׳
רק ^כבחי׳ונקודה כר כנ״ל ,ואדהיר נתן לו ע׳ שנה וגם האבות נתנו לי ע׳ * 2
ע נ ת נ י ה א ב ו ת ו ג ם ש נ ,
*״נדל^
ןחי ת . נתז לי ע י ,׳ דשנים אלו נ ח ס
' ךאדדרר ריז
ד א ד י ? ״ י א צ ל ם ״ ח
ש ג י א ל ד ל ח מ ״ צ ר י ד י/
דשנים אלו נחסדו אצלם ,דאדיי״י י׳
ל ר א י י > ע ו ע ג י ן כ מ ד ע ד ,ש נ י ם א ל י נ ח ס י י ה א ב י ת א צ ל י ג מ ש נ י
^ מדות ' ׳ ״
3 י ״ ז ד א ב י ת ש ג ה ע / י ד ב מ ל ש ב ח כ מ י י ת מ ב ח י משכ
* * ל ם ומפני *יי '׳ ׳ ' ' י׳י׳ י׳
ח י י מ ת ס י ה ר א ש י ז ה נ
כתי׳ וצ״ל והלא אצי׳ הוא כמדליק נר מנר שאיז י
יגר ני י א ד ל ד י ד ש נ ת נ י ה ש ג י ם
' ' א ל ה ונה ' ' נהסרו אצל אדה״ר והאבות איתז
ו נ ש
' 1 ,מגי ג ר שאל ממך נתת לו ,שהחיים שנתנו לו הן בשאלה ונתיני״
י ק
ש א י ג י m ה י א ם ד ׳ י א ז ד ׳ ע נ י ז ו ד ,נ ז ת ז , ה ש ו א ל א צ ל ה ד ב ד ח ס ד י ׳ ר י
^ בבית '
{גם ה ע י מ ל ג י ד ע י ק מ נ י נ ד כ מ ד ל י ק ז ה א י ז א ח ס י ה י , ל א כ א מ ת
וגם ע ר * ׳ י
ר, א ו
לבחי' מאיר למדהוק ובכדי שיאיר במקום הרחוק צריכים להזיז י ^
י 0
ג ת י נ ת ע ז
,במדליה זד הנר להעמידו בקירוב אל המקום הדחוק .זכמו״כ י י ״
ש י י ו יאי ל מ ק י ם
׳ ?" 1אינו ר מל׳ שזהו המשכת העצמי בבחי׳ העתקה ממקום
ם ה ע צ מ י ת
,ו שר,ע* ׳ זר נר מנר שזהו רק הארה לבד ,וכאן הוא המשכת
ש ל ה ו ר י ת
| י ו ת ני• נ מ לומר שהסר ה״ו ,אך משויז נק׳ בשם שאלה ונתיני׳
נ נ ח י ד , ד ,מ ש ש ה ז א מ פ נ י
? ״עליי ' מ נמשך ,ולמטה הי׳ הסר אצלם השנים האלו
ת ת
^י יייי' ומה שנק׳ בשם שאלה מפגי שעתיד להזור אל העצמות שבהי׳ םל׳
י
ש ה ח י י ת
לית חנווני' עצמות א״ם זכמ״ש ביום השלישי יקימנו ונהי׳ לפניי
ח כ ש ג ם
י ׳ •% ג ב ח לפניו ממש שיהי׳ עליית המל׳ בבתי׳ עצמות בו׳ .ונמצא
של ד׳יהוד דמ״ה זב״ן דהיינו המשכת העצמות נאצל ג״כ מתהילה
מה ה מ א מ ר י ם — פ ר ם פ ר
ובר״ה דאז הוא בנין ה מ ל /דהיינו תחלת אצי׳ אור המל׳ בנ״ל ה״ז ג״כ שנאצלת
בהכ׳ ענינים אלו שיהי׳ ביטול היש לאין בהי׳ יחוד מ״ה וב״ן ושיהי׳ תכלית
הטונה של היהוד הזה שהוא המשכת העצמות .ובזה יובן מה שנקבע ר״ה ביום
ו׳ למע״ב דוקא יום שנברא האדם .דהנה בריאת האדם למטה הוא להיות ביטול
ה י ש
לאין ,ד מ ה מובדל האדם מכל הנבראים שבולם נבראו מאין ליש להיות
בבתי׳ יש היינו שיהי׳ מציאות העולם ,וגם המלאכים נבראו להיות מאין ליש.
ד מ
ל א ד הוא ל׳ שלית שהן שלוהי השפעה שע״י נמשך ההשפעה בעולם .וכמו
שאגי׳ הוא בבתי׳ ממוצע להיות תתהוות בי״ע וכמשנת״ל ,במרב מלאכים הן
ג״כ ממוצעים שע״י מתקטן ומתצמצם ומתגשם ההשפעה שיהי׳ בערך הנבראים
כו׳ וכמ״ש במ״א ,הרי עגיגם הוא להיות מאין ליש בו׳ .ויש בהם ג״ב הרצוא
וכמ״ש והחיות רצוא ושוב מפגי שמשיגים אלקות ע״כ חן בבחי׳ רצוא בי •
דכמו״כ הוא באצי׳ דהגם שבודאי הוא בבחי׳ ממוצע להיות המשנה וגילוי מ ״
—..״ י, ׳ -הוא באצי/ מ ו ם ס ב ב ח ה ן א ש ב ן ד א י ם ג ה ד
,׳ י * -י א מפגי הדביקות במקורם , _ ,״ L ומ״מ יש M
שההשפעה היא עיי גשיי וכמש״א בנוסח הברכה אלקינו מלך העולם וכפ ש
ב»״א .זהו מפני שנשיי הן הכלים להמשכת האור מבחי׳ עצמות אוא״ס .והוא
הענין הב׳ מה שתכלית הכוונה דביטול היש להיות המשכת העצמות ,המו ם
״ ה הן נשיי .ומה שא׳ ברוך אתה ה׳ היינו המשכת בחי׳ פנימיות אוא ס
דתחלת ת ח ל ה ״ א ל ק י נ ו ^ ^ א ) ן ע ן ל א ש ל מ ע ל ה
י ,א ת א י ר ב ב ה כ ו י נ ר , א כ
1;1ד ״ אל ההמשכה כוי .אבל אינם שלוהי השפע•
י ן ליש ו ב מ ך א שמה מ א י ר ד ה ה ,
מ ש להיות ב י ל
נ ה ד ה נ ה כ ן ל א י ן ש י ה ט ו
שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתת יצרת בו׳ עד שגתלבשה בגוף ונה ב•
2 ה ב י ט י ל ש י ת ה א י
"יי" ו ילע יהטונה היא להיות חיזר אל
ש י ,י א ה ד נ ב ג י מ א ד ם
! 1ל^ל ' התחתונים השייכים אל הנה״ב .ויהי ש
י ל מ י ר י מ ד י י ש מ נ ש
״ 1ררא ' ' ר * כבתי׳ העלם כמיש במ״א ,וש׳ מ״ד .הוא
/ ת י מ ל כ י ת י י ל
-אדם בתי׳ הביטול בו׳ ,ולכן האדם דוקא קיבל עליי <
האדם הגם שכבר נבראו המלאכים לא הי׳ קבלת עומ״ש ,רק כשנבוא .א ד ם
ש י מ פ נ י י ה י י ג י ב ש
'?״ SiinSEi עליו עומ״ש ואמר ה׳ מלך גיאות ל '
**•יי ביטול היש בר .וכמו״ב תכלית כוונת היחוד להיות גילוי העצמות ה ז
ם א צ מ ו ת ח י / כ
« ואדם ^ י ״ ע
< בהאדם שהיא הכלי לגיליי ב
יכתי כ י /
^ ד ״ ^ ל מ ט ה ' ב ט
£ך כ אם יקיימו ישראל ייייייי ו מ
0ע ד ה נ ו .וגם בחי׳ ההדגש דאוא״ם המופלא והויע כולא קמי׳ ל א חשיב
נ
נ מ ״ יעצמות א ׳ ־ להיות בבתי׳ גילוי בבחי׳ מל -נ י /והעני ,הוא יהני־
ע י ב מ י ג כי׳ ש׳ ע י ב ב״כ׳ ,י » ״ 4״ ^ ב נ י נ ה כי׳
ו * waם אל האורות ,דש׳ הוי׳ הוא בהי׳ האור והשמות י׳י
רעלם ה א י ר ל א
' האותיות דהוי׳ שמהם נבנים השמות כמדע׳ יד״ז
ם י ש י ב ל ב ח י
־
י ' י • טונייק ,י»ו1־ל :שהאור הו*
״ ( נ־ה נגוני־ק ,ואיג־ל :ע1מות המלך.
פ ר ״ ת פ פ ד ה מ א מ ד י פ — מת
ובזה יובן שהרי בזמן בית שני היו כמה גשמות גבוהות צדיקים מופלגים
ולא הואיל זכותם שלא יחרב הבית .והוא מפני שמלוכה העליונה ,י על עבדים
א ד
דוקא .דעל בנים אינו שייך ענין המלוכה כ״א על עבדים שיהיו בטלים כיי•
אמנם צ״ל מ״ש כי לי בניי עבדים׳ פה״ע בנ׳׳י הלא בנים הן נשמות דאצי'
ומהו כי לי בניי .אך הענין הוא דבעבדים יש ב׳ מדרי /דהנה מלאכים נ?׳
ג״כ עבדים ונשמות נק׳ עבדים והן למעלה במדרי׳ הרבה מהמלאכים ביי•
והענין דכתי׳ וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים ,ויריע
שיש אמה שפחה ועבד .דבתו היא הנשמה כמו שהיא בבחי׳ מלי דאצי׳ באצי'
טרם שירדה לבי״ע שנק׳ ברתא דמלכא וכמא׳ לא זז מחבבה עד שקראה בתי
כר .וכשיורדת לנוגה דבריי נק׳ אמה .וכבוגד .דיצי׳ נק׳ שפחה ,ובנוגה דעשי׳
עבד כר כמיש במ״א .וכי ימכור איש זה הקב״ה את בתו לאמה בעולם הברי׳
וכר לא תצא כצאת העבדים ,שהיציאה והעלי׳ דנשמות אינו כמו המלאכים׳
כי הנשמה בעצם היא באצי' וכאו״א אומר נשמה שנתת בי טהורה היא .דמלאבים
י ש
הן בעצם בבי״ע ,הגם שיש להם ג״כ שרש באצי׳ ה״ז כמו כל הנבראים ש
להם שרש באצי׳ ואינם שם במציאות כלל כר .אבל הנשמות עיקר מציאותם
הוא מ « רק ירדו לבי״ע ונעשו בבתי׳ יש ומציאות כר וכפ״ש בנדא .וע״ב
בעל שלהם עולים למעלה הרבה יותר ,והיינו שנעשים בבחי׳ בנים היי•
תהו כי לי בנ״י עבדים שגם בהי׳ עבדים הן לי בבחי׳ בנים בו /ופ״פ שייר
על nnמלוכה ^מפני שהן בחי׳ עבדים בחי׳ ביטול היש שנעשה בבהי׳ בו ני•
וזהו ומשפט לאלקי יעקב משפט דאיהו רתמי דנשמות שהן בבחי׳ עבדים
ממשיבים גילויייגפה״ה והוא ע״י יעקב .דהנה יעקב הוא בתיר שבאבות שלי*
דאבהן ,דאברה^יצא ממנו ישמעאל יצתק יצא ממגו עשו אבל יעקב ממתי
של פה ב ב שבטים הכל בקדושה שלא הי׳ בהם אותיות חטא בי לא הי׳ בהם
שום פ דוד כל .והענין הוא כידוע דג׳ אבות הן בג׳ קוין אברהם קו היםמ
* * ^ י ף » ל בגיד -יעקכ קו האמצעי דת״י .וידוע דקו האמצעי
מובדל » נ ? ח דמתחלת המשכתו עד סוף סיומו הוא קו אחד שאיני ;
ז
™ מיבדלית ^ בי .חזב׳ קוין הלא היד מובדל מהרגל ואינו מכוון נגי
ש
הלא חסד איני נצת ונצה איגו חסד שהרי האי ^ ^ ״ ^ ״ ״
החסד שמתחסד מצד החסד איני בכ״י׳ נצח ,והמתחסד מצד הנצחון אין בי
מדת החסד כו והנה לידת הפדות הוא מהמיתין ואין זה מהמוחין ו ״ ף נ עצםז
א הנק׳ דעת נוטה שהדעת ניטה לחסד או לגבי׳ בי• י ה י י*
איני מוכרח שיהיו המדית כ״א עיי הדעת דיקא ני• ^ « ץ מ י
קי א׳ דמהדעת נעשה לידת המדות והרחמים הוא,פן
M
א׳ יכל »י שאין בו ד ע ה אסור לרחם כו׳ ואיי " .׳ ״ ,,.״,א ל א
ה י ל
' ׳ ־ ״ ל י קו א׳ בלי ה ב י ל מדרי׳ כ ר , .ו ״ » ־
״ ד ' ־ ״ ,״״ ה
ג ת
ה י י ת י עלייו י ע י קצה היותר תחתון נו׳ ו כ מ י ״ ™ ״ ' י י
ונעשה הכל א כו׳ והריע קו האמצעי שהכל א׳ היא כי׳ .ת ה י שר ,׳ קיין להיות
נ
ן׳ T O — ם י ר מ א מ ה ר פ ס
שהנצח נפרד מחחםד והחסד מהחכ׳ ע״כ ממותרי החסד יצא ישמעאל וכן
ממותרי הגבוי יצא עשו כוי .אבל קו האמצעי שעצם האור נמשך עד למטה אין
נ ו מותרות ופסולת כ ל ל כוי .ועיי קו האמצעי הוא ההמשכה גם בהנשמות שנק׳
עבדים כוי .והיינו שחוא חנותן כח להיות בהם הביטול בעצם מציאותם ושעיי
הביטול יהי׳ המשכת העצמות דא״ס כו׳ .והיינו ג י נ בנין המל׳ ב ר ף בב׳
י׳עגינים שיהי׳ ביטול היש והוא שיהי׳ יהוד מ׳׳ה ובין ושיהי׳ התכלית של
היחוד הזה וכניל .וכמו״כ בעבודה הנח על בל השנה שיהי׳ ביטול היש לאין
י״יהי׳ עייז המשכת העצמות כו׳ .וכאשר בדיה הוא הביטול ממש יהי׳ המשכת
, ,עקב ,דיעקב הוא בהי׳ עקב גיליי פ נ י ל א ל ק ט פ ש מ ו ן ה ״ / ו כ ה כ ו ל מ ה מ מ ת
י חק לישראל היא . , , ,נ ייכי׳ע,K I S / ו נ ל א י ן ש י ה ב י ט ן ל ב ב ח י ע י ק ו י ו
ש 1ה י
י « מ ע י צ היא המשכת קבעומ-ש על כל השנה ני׳• יי-״ני
ב ה ה מ ש נ י י ק י ע ל מ ש נ ת
״ ^ 1י ' " י י nנ כ ח י ׳ ביטיל היש שז״ע קבעימ״ש ב
3 י ב י ט י ל ט מ
£לש " י ״ יי־ " " י ״ * £י " י־יא ל׳ מלינה -יהייני " י ו ק ב ע י '
י ב ב ח י ה ח מ ש
«»,״לם ׳ "״ ״ ־ ח ׳ ״ נשמע״צ .י ע נ י ן ש מ ח ׳ ת היא ש ו ו י ״ ״
m 8 ה י ת ב
" ׳ ״ ? ״ ר ד את י י י ״ יאייייתא מ ״ נ ׳ נפקית יהתים׳ א י י
ט י פ י ק מ ש ת ש מ ח
?tita " שיהי שנמשו עיי נ י ט י ל היש ייקא• יי־ע
ט ע ש ה
״ " ״ שקייאין בה ,דהקריאה היא ב י י ב י י יהייק־ח יייא
י
י ׳ י ל ע ״ ה מ י צ ״ ל ה א ל ק י ם א י ה כ י ד ׳ א י ץ י מ ע ל נ ת ע ד
Tדמצות ' יי' למע!
י ה ז ב ש מ י י ל ה ״ ק / י כ ק י ם ד ,א א י ה , כ י ש י ד ע י ץ ר א ה
י׳ימשו״ " ל י' ב ה ב י ש כ מ צ י ד
ם ״ ג ' הן לאתקנא רזא דשמי׳ ,פי׳ שמי׳ הן האורות לע״ם א ׳ י ״
״ ע ש מ ו ת
שמי׳ ידבר שהז׳ שמות שאינן נמהקין הן בהי׳ האור כו׳ .ובפרט י ׳
0
^ מהו מיה בין שהן בבהי׳ האורות בו׳ וכמ״ש במ״א .והמצות הז ל א ת * *
י י ה כ ל י ט ת ז ר ו א ה ב ם א ת ז מ צ ע מ ב ח י ר ס ת
^ ד ע נ י ! " ' היינו להמשיד י ׳ א י
כ ר
^ ' שהמצות נק׳ בשם צדקה וכמ״ש וצדקה תהי׳ לנו כי נשמור לעשות
י י ת י ל ל כ ד מ ע א ו ה
בחב׳ ' ל ל לי' הצדקה הוא להחיות דוה שפלים ו כ מ ד ב
ה ד י ש ע מ ו ב ד מ ד , ש כ מ ד ,י א י ה ע ג י ז י י ; / ל ג ב י ם י ל 3 ש ב ב ח י ,
ל עמים ' " ' '
ד מ ד ע ״ י כ י 0, 73 י מ י
מונות׳ ' ר׳ ־ ׳ עשית דמה רבו כולל ריבוי האורות ו ר
ת ח י ב מ ד ר י ה ר י ב י י א
' ' אורות הריבוי הוא במדריגות העליונות ולפעמים א ד ר ב
י ו ת י י י ב י י י ה ט מ ל י ם ד ב כ
שהן ' ל וידוע שזהו ההפרש בין האורות והכלים
ר ו ת
'
ת למעלה הריבוי יותר )עמיש מזה בדיה תקעו ,פדית( ,והיינו ב ה א י
א ן
א י נ ם ם י כ ה ש
^ א כוי ל למעלה מהכלים שם הוא הריבוי בהאור ב ו /וכמו בכתר
י ם ו ת
ל ם ^ כלים וכמו אותיות החקיקה בו׳ וגם האור אינו בבהי׳ התלבשות
מ ע ל ז כ מ י י כ ד ח א כ ל י א י ה י ל כ ה ש ) ד ר ב ז כ מ ו י א ( ת א ה ב י ה א
* ל דבר צ י א י ת
' ° ^ ל ׳ ^
שבלי המ האור הוא מ ה שמרגיש מה שלמעלה ממנו דהרגש עגין
י ״ ת א ש י ג ר מ ש ה מ
שבל בדברים הרוהניים הוא בהי׳ הכלי ,וכמו בשבל גם
מ י ש ל מ ע ל י ה מ
' דטוב העומק שבו זהו בחי׳ כלי שבתוכה אור וכשמרגיש «פי׳
ר ג ש י ט י ב ו ת ת י י מ ב א ו ה ש מ י ת ״ מ ב י כ מ י ״ כ כי ד ״ א י ב ח י / ז ד ,י ג ש י מ ה
'לזה י
ג י ע ה
' א ל ש
י '׳
^ה כ , של המדה הוא בהי׳ כלי והאור הוא שמרגיש מה שלמעלה מזה
י מ ב ״ י מ ע ל ד ש א ו ה
' ' בו ר ' ל עדיין כ ר .וכמויכ הוא למעלה דעיקר ענין האור
מ ד י מ י א י ,כ ל י ם י י י ב י י
'ד לו ושם הוא ריבוי האוד כ ו /ועל ריבוי האורות
א י ז ה נ ה ד ח י ה ע ג י ז / ת י ל ג ב י / י ש ע ב ח י א י ה ל כ ה ש ה ד י ש ע מ
שהוא * ** ' ' '
ח י כ ה ב ש י ה
»בים בעוהיז ,דבעזהיז נראה ונגלה איך שאין ערוך לך דהתהוות
ז ז ו ייני
ן א בדרך אין ערוך ,שמהתהוות האור ל א היינו יודעים שאין ערוך ו ד ׳
כ ר ח ב י ש י ה ה ת ה י י ת ל ב א ה מ א ו ד ד י ע ב w n י י א ה ש ע י ד ד י ד ב ש ז ה י
דמו״נ ' ׳ ׳
2 0 1 ש ג :ה ק ד מ ד
׳ ״ * ר שם בדרך אין ערוך ,וכמ״ש הרמבים בהתקדמות שלי
י א
מ״ש דמציאות בעלי שיעור )היינו גשמיים( אין מספר להם הוא שקר )ובז
מ א י ? א י ה
לדיינו בערע( ,שאיא להיות יש מיש עד אין שיעור ובהכרה שהתחלתי
נ ״ ד ג י י ל מ א י ז ש י ב י י א ד , ל א י ן ה ד ו ח נ י מ ן י מ ש ג ה ד ה ת ה ו ו ת י ם
" בחי׳ י העיקר
3 ש ג ת י ,י ו י ז
' שגם שנתהווה בדרך אין ערוך תהו אין ערוך לך בעוה״ז דבעודי״
י י י ע י א נ י ה ז מ ם ג מ א כו ת ע ש א י ז ד י א י נ ג ל ה נ י א ד י מ צ י א י ת ש י
* ד,״ה '׳ י '
א י י ע ב ב ח י 1 ה א י ר ת ו ו ה ת ה ש נ א , ע ר ו א י ז ב ב ח י / , 0 ד ״ א ו
*פצאים י א י ם
' יי * י י י'
דיינו נתפס בענין הערך ואיך יהי׳ ההתהוות בבהי׳ אין ערוך ,וכמו ה נ ב
י ע י ז ב ב ח י ם ג ת פ ם
' האור ' י שלא יש בהם ענין ההתהוות מאין ליש זהו מפגי ש
ש ה ת ה ו י ת א /
אי) י / בבהי׳ עו״ע ועיכ לא יש בהם ענין מאין ליש כנודע ,ואם ג
הוא בבהי׳ ערך הרי העצמות נתפס חיו בבחי׳ ע ך ואיך מהווה בבתי י
נא ה מ א מ ר י ם— סו״ת ספר
.א יודעים שגפ האור הוא עריה וא״כ מ ה ת ד , נ ו 1 י א ו ו ד ב א ן ה ש ש י ה וות
" ח ״ איו ערוך כוי ,ת ה ו שהכל הוא בבתי׳ עשי׳ לגבי׳ ית׳ ,והמצות שהן
להחיות רות שפלים הוא גם בהאורות להמשיך תום׳ אור מבחי׳ עצמות א-ס
יזי׳״ע לאתקנא רזא דשמי׳ כו׳ )ועמ״ש בד״ה החודש הזה לכם האי ,עטר׳׳ח(.
יא" בע״ח דתומ״צ דעכשיו הן להוסיף אור ב א י ׳ כי א״א להיות הגילוי צ
l ! Z ^ W m הכלים יכיייע ההפרש בין נשמית ימלאנים י *ה י 0 , 2 8
ה י ,פ י ת ל י י נ י ל 1
L״ ־' ינשמות מפנימיות הכלים ,וא׳׳כ הלא ״ ש מ ו י י־"
נ ־ ב ח י י ת ם י ם ע ש
" ־ fהעני! הוא דזהו ההתהדשות בנשמי«
t a י נ י ל ל
* r לי־'״ מ׳מ מתלבשים בלבושי נוגה דנה׳׳ב ,ד ב ה ש ת ׳
1 5 י ,י א ״ י 8 ש נ ב
׳ ״! !ל־שית o־n״ חיצוניות לא בפנימיות .וההתו׳ישי"
״ המפל א ל ע ש ״ ב נ ) ו ה ו א ש 8נ ן ג ה ^ ^ ^ ^ פני , ו ת מ
צ י ש י ק י י צ ה ת א י ת נ מ
׳ , 1ל ־״נימ י ״ י י תימ-צ כו׳ .והענין הוא כמיש י ש ע
ב ת י י א י ה נד
™ אצל '״ ״ י ״ ע מ ־ ת י י י ימסבבו מ כ ל צד .ועני! שי־׳ "!
א כ ב ג א י י י ב
אצלו " ״׳ « ״ ״ « בתוך היינו שהרשע מסבבי לא י <
ב י צ י י ק י ״ א ם ב ב
דא ־ י׳ ׳ ' ״ י ״ ע שהסט״א נותן א י ע ע״ז לי׳כתיי י ל
1 א י ז ט ע י ט
m "* » ™™"Iי ״ י כ ו שמרגיש אותו שי־עול בי )ער ש ט י
י ל ש 8
״ ״ ימי־יש שיפעיל בי דבר( יגם זאת שמהפך איתי ב ־ ל י ־ * ' " ״
0 ה א ל
״ ״ ש " י־" ״ י י שהיא בתיך .שאם הי׳ ר ק ב ה ה ״ ־ ש ט י ת
8צ י א ו י ם צ ע ב פ נ י ט א
" 1״ דאגת 0 ־ ״י־יא ב ת י י דהיינו בהעצמית שלי ע י ־ ח י י ־
ב ג י י נ ש 8ה
? « ,שב^ת ׳ * ג « אגוז י ר י ת י ואי׳ בזהר שזי• י י י י " י '
י פ ה ת א 8 , 0 8
־ י L1דוא " ? י ל
י ת ש ב
^ ' ״ ? ,ג י ג י " • "ימייי״ של ה נ ה י ב מתגלה הני׳״א ־י׳־ י '
0 3
״ י ״ ב ב ח ״ ל ב נשבר ונדכה עיי שייייי ם » א י ' י י " ׳ ״ ׳ " י ? ״ .ד ״ ש * ה
י ב י ק ב י ת ז י ש ב
י" מ « ניי ד ״ י יבעיצם י י ״ י ק ו מאלקית ש ע י " נ י
ש צ י י צ י ט ה 8 ב א 8
״ י ,״ י אמ ם נ י ״ " ־ י מ י בנפשי מאד יצ עק מעימ?א י ל י
? W י נ ט צ ע ב
Jר ־ שהזימו " * * י בזה כ ל החומריות שלו ימתגלי־ "י־״"
? a T O א י נ ז מ ש א
מצ״צ״ ״חצ™ ה־ י
.״ " ,א ו י פ r :״ ״ « י׳׳יביי , עד בשבירת הקליפי• י־י
היא״ «
*
ש ו נ ע ד א י ת י י ב ש
1 ש א י מ ס ת י ר ם י ל ע מ י ״ ״ ה י י מ י ח ל י ,י י ת י ק י א ה ג ה ל ש ר ו א ל י ל כ M N
״ ב ר ,תי *
ג י ,ג ה ת א כ ז פ ב
להבין * י ב נ י ל ו י פ פ ש ז ע י י ה ת ע ס ק ו ת ה ג ה י א ע ם ה ג ה * י׳יי׳
ר
ט ו ב
,גול * העבודה התפידית דנהיא בהשגה והתבוננות באלקזת בהשגה
ג ש ב ה ג ה ל א כ ב ק י ה ש
האר״בי' ° * יי ל ולהשיג א ת הענין בטוב ודוקא בענינים
ת ע ו ר ר י
^ להבין ש פ ב י ן ג ם ה ו א א ת העגין האלקי והטוב ד א ל ק ו ת ד ב י '
3ט
7 ב ד נ ה י ו כ י ז ה י ד ו ר י ב ה ה ש ע ג ז ו ע י / ו כ ב נ ה ד ם ג ר י ע ת מ א ד נ י
י כ ו ר י׳י* " ' ׳ * י '״
ז י ש י ג ת ה ג ה ם נ מ א / י כ י ל ש
' י התויי' ' אגרשנו מפניך שמזדכך מהחומריות
י ר ז
ןןן• ע ד ש ב י ר ה והייגו ש ג ם ב פ נ י מ י ו ת ה כ ל י ש ל ו ה ו א ב א ו פ ן כ ך ,והייני
ק
י ד ט י ג ר ע W ה ז ל ע ן ג מ י ן ת ו נ ש ( י י ז ת ה ק ם י ע ב ה י י ק ש ה י ש ע
? ד,ו*י* ״
כ י י מ ד ,ח י מ
תי׳ * י י ׳ י ע ס ק ה ת ו ר ה ( נ ע ש ה ה ז י כ ו ך ב א ו פ ן ש א י נ ו שייך ל ע נ י ג י ם
בחי׳ נ
ש פ ג ה
דהבירור דתפלה הוא בכהות יתייה בין הבירורים דתפלה
M
אוו ״ י! ש ב ב ת י ׳ ע ר ך ושייכות א ל ה נ ה י ג ,ד ה ב י ם ו ל ש ג ע ש ה ע י י ז ב נ ה ״ ב
0 ,
»הי׳ , התפשטות שלו ל א בעצם מהותו כ ר .א ב ל הבירור ש ע י י ה ת ו ר ה י *
ש ב ה ג י ,
ר,ן ה * בעצם המהות של מלמעלה למטה שזה פועל ביטול עליון
/ ו כ י ה ם
*י!!* אכלי' אהר שייך בלל לעניגים ההומרים והגשמים ו ל א י ו פ ש ך
5 י י ? ל א ה ו י /
/,עד״ * כחי׳ א ו י פ שפזכך א ת חופריות הגהיב פ ב ה ח וכפיש בי
ד ג ה י נ , 3 ש
»°ל עני * י״י הוא הוי׳ הוא בהי׳ ה ת ו ר ה ואלקיך ה ו א ה פ צ ו ת ) ע ם י
• י ת ו ד הי־ייי וחיידי %י שנותנים אש
ננ
ה ג י ל ,
•,,ילל זה הוא י שית בעצמו כר .פ י פ העיקר "יי י
* ' , 5״ היא שמשנים מהות הנהיב שיהי• בב״י׳ י י "
0 8 8
™ ״ י י " ! ״ לבשמים י ל " ישיב לכפלה עוד .והנם ששב ־בל ל » '
א פ ט י א ל א ש
דרע ל ־ י־יל ״״ * י א ־ י אדם אי אפשי ב = י " " י
נ 1י ס י
"י"" »?,י « צ מ ו שלא עלי שזהו דוקא בצדיקים שאיי יחיטייי"
ו י י מ 8פ נ י א פ ס י א י
^• £ו הזיכיו ' ,״ י * ״ י כי׳ .אבל הבעית י י
ה ש י ט י ל כ ס ל י י י
י ל ימינית ־ ' י י ־ יי׳נילי' י י ״ י י י » " *צ״״
י ה נ ה ת ש י נ ה ,
,:לוימ ,מנחת י י ״ * ״ « ו מבחיז כד .והנה בעשיית י־י" ל ־
J״ ״ * ״ ״ ת נ ו י נ פ י מ בשמעי* י ״ ״ »׳״־־ " ״ ״ " ! 1ד ר ע ™ Vלי
a 8 א 1י ש פ ח י א נ י
C %״ u^ י"״ י־ • י״יי ל:״״ w
ע י י י מבפנים• ייייג ״ ״ לזה והיינו דנםו בתייי• שייביייי "י* " "
י ז ה י נ י
" ״ ,ע ש י ו שהיא
בפ י י ' « ׳ כ הוא בשפחה שאינו שייך לתיטיייי׳ '
׳ ישמח ה בפעש ״ ג׳ נ ״ ״
ו ה נ ו י מ ע ב ל
ה מ א ט ד י פ • — פ ר ״ ת פ פ ד נד
ז
תרי ה ו א
?« י ס י מ
׳ כ ף מ ד א ה השמחה העליונה הבאה
ל ע ף י ק מ ב ב ח י / ה ל ע מ ל מ
י א ר ץ בבחי׳ ש ל ל ויתפרש למען ד ע ל /י י ך׳ מ ע כ ת ע ד מ ע ן ן ה ״ / w ע ה ד ת
ד ,נ י כ ו
י יוביטול ע״י ההתהברות דהוי׳ ואלקים או״מ ואו״פ ,וע״י העבודה ב ז ר ^ י
כ
עי״ז הידיעה גם בהנה״ב וזהו למען ד ע ת כל עמי הארץ כי הוי׳ הוא האלקי׳
י ל מ ל ש ד ו ח י ב ז פ ב מ ו א י / מ י ם י ג פ ל ע ת פ ח ר מ ם י ? ל א י ח
^בהו י * י * י׳ יי • יי
• נ ! ת וייז ' ת י
׳ '* ה
* ח י ה ז י א ה י ד ל ה ת ר א ש ד ח א ל ד ח י ש פ ל ש י ח י י ע מ ד ל ז צ
״ ״ £ n א י ה ת ש ח ר מ י ה נ ד ה ט ש י ח מ ׳ ל ש ו ח ו ה ז א ל ? י ו ר ו ח א ו כ
*וצית ' • י ' י' '
י מ י א י -ה ש ת ל
ת אלי׳ ' ' רפ״ת נצוצות שמז׳ מלכין קדפאין דמיתו״ דבללות י
ג ז ג י צ ו
פיח דתהו עד שגם מה שנק׳ מתים היינו היכלות דגוגה הן מרפ״ח
ן י ם י ת מ ד ,נ ק ס ג י
' * מדרי' ' וצ״ל איך הוא שההשתל׳ הוא מהרפ״ח ניצוצות
ג ס י ש
,ו י ' ניצוצות דאיך בהדא מהתא מהתינהו כ ר .ולהבין זה ילה״?
מ ג
והן עולם שנה נפש ,דיםוד הסיי הוא על ג׳ מדרי׳ אלו ,והוא מפני ש ׳
• «זזר ראוהו ודיר! !יויויח איזה נגונייק: CVM •( בסוף הדווה
ה ט א מ ר י פ— פ ר ״ ה ספר
נה
,״ ,״ ״ ״ ירה« ,יייי
ש
ה ,יפ,ד נ ל הי־ש״ל־• יי" ־ י י ״ י :־ ! נ י ש ^ י י י " ? 1״ X י
י ב ע י ל פ א א
י כרדהנה ואיו דש׳ הוי׳ וספח י׳י י ״ ™ ; , " fלפעלפיט
ג ק י י , 0 י י 0 כ י א
£ני־ ? י " " ' " נהי׳ קו ״־׳־ » "
a י י מקידה קי שטח י ׳ < י
י עשייח <~—
, ,
ת פ פ ד ה מ א מ ר י ם— פר גן
מ י ת ה ? י ע ת מ א ב י כ י , / מ ל ד ב ק ד י ח פ ץ ה ו י / ש ת א
*tt^mi 1 * ׳
יייא י׳איי״ב '
י כ ת פ י ל י ז ו כ מ י ל ע ב ו ד ה T W ת מ ט ר פ ד ״ כ ו י ג ה ם ג ש י א מ מ י
דטגור׳ ׳ ל
ב ח י י א צ ל ו ל צ ז ג מ כ ו /
ך יא ד י ' ( כ ר וכה״ג בכל המצות העבודה רוחניות שביי
D ? W ד ע ז ט נ א מ ה מ צ ו ד , ע ש י י ת י ה י י ב ו י י צ י נ י י ש פ נ ש ה י י נ י
' n'sכ״א ב ה ע ש י
מ צ ו ת ' עשיית המצוד (,שאז הוא מדקדק בעשיית המצוד! לא ר ק
מ ח י י ב י צ ו ג י ר ש א כ ד ו ק א ש ז ז 7י י ת י י ד ז ז ד ׳ י י י ת מ צ ו ה דו
דיבור ' דק ?י
ה י י ב י ר י ע 0
' י*"^ רכוונד• " כר .והתחברות זאת ד ט ו נ ה שבמת׳ עם המעשי׳ ד׳ *
י מ כ ו א י י א 1 א צ י ו ב ל p : < ם א ו כ מ א כ י י ג י א י ה ד ת פ ל י / ט ה ל פ ת י
י ת כר• ' ׳ ' ' '
ה ג ש מ י ו מ ע ש ד > ם ע ג י ו ת
באשר באה בדבור ועי״ז נעשה ההתבדות הכוונה ה ר ו ח
ד י ? א ז ד ,
ל י ם י והענין הוא דהנה בכדי שיהי׳ התהברר ה ט ו נ ה עם המעשה
0
ן ה ע ג י העבודה היא בהתעסקות עם הגה״ב .והיינו שההתבוננות יהי׳ בעניגים
1 י י י ג י ש י ,ע נ י ז ת א י ב י ז ה ט ב ע י ד ״ ש כ ל ם ג ש ב ל נ י ם ג מ י ש ג ל ה י י ת
^ ידיבכל א ה
'*
? .״א נר ' בו׳׳ דבהתעוררות האהבה מתעורר גם הנתיב וכמ״ש ואהבת את
5 ה י א ה ד ו ב ע ה
« ,העגין לבבך בשני יצריך כוי .ואזי המעשה היא כדבעי .דכאשר
י י א מ ש ה ב ו ט י ב ה נ ח ד ב ו ט כ ה ע ג י ז ת א י מ ש י ג
בהוש ׳ לבד גם כשמביז
נ י א י ״ י ש א כ י כ ד כ ע י א ל ש ת ה י ה ש ע מ ה ש ה י ז ת כ
פו״ם ' ' האלקי מימ י י ל ל
& י י ח ל י ד י כ י ל ה פ ו ע ל ם ע ו מ ח ו ב
מ כיב ' ׳ י בכמה בנ״א שהן יר״א ואינו מקושר
? י ?
ן ב פ ןיהי׳ לא כדבעי .וכמו בנט״י לסעודה שיש בזה כמה דקדוקי׳ ואינו ם ד
י ד י ט י ת א ם י א מ ט מ ה
' וננות ' ובסרט בזהירות הידים בתוך הסעודה מדברים
ב ת פ ל י ״ ה ב ע ו ב ד י ם ג ג מ צ א ה ח ג , י כ ד , ף א ה ג צ י א ת ה י ד י ם ב נ ג י ע ת
והוא ' *
יי יזה ובהשגה טובה ובהדגש הענין האלקי ומ״מ אינו משים לבו לענינים
ד ב ל י ,נ ש מ ה ד צ מ א כ ב ד ,נ ד , ם ע ת ו ס ע ת ה ב א י נ ו ש ה ת פ מ פ נ י
גה״ט ב ע ו ח
' * ? לי׳
'
ש ו בהתלב עובדי ה׳ בנשמת? כי גם כשהעבודה היא בהנשמה• ג״כ
י נ ת י ג ״ ת ו ? ם ע ת ה ה
שיבין וההתבוננות וההשגה היא בשכל הטבעי ר ק שאיז
א כ
ל א * לזה שיהי׳ מובן בשכל הטבעי בשביל הנה״ב ושהוא יתעורר
פ ת ה
ל א י ויונח אצלו הענין האלקי מצד הנשמה( ואז יכול להיות שאחר
"י
י ש א כ א מ ה ג ש ם ט ע ל ה ש ד ,ו א ל א כ י ל י ״
*עשרי ל י ' ס י נ י א י כ ל ל כ
ם ו פ
א ך ״ ןויתרהק מאד מכל דבר שיוכל להביא לאיזה ד ב ר איסור גם בדקדיקי
ע ג י נ י י ? י ע ד ה ת פ
'טונה לדי כר ,ובזה מתהבר הטונה עם המעשה כר .וידוע
ת י י ב ח ת ה
דבור ההתעסקות עם הנה״ב ולפעול בו הביטול כר .ובזה נעשדי
ה ש
ו
ן ן ג עם המעשה כר .וזהיע בשר גידין ועצמות שהן מח׳ דבור ומעליי
הוא התהברות המה׳ .הרוחניות עם המעשה כמו הגידים שםתברים חיות י׳
עם האברים להיות בבהי׳ היים בשרים כר.
י
הוא בחיי נפש דדם בכללות הוא בהי׳ ש״ז שנה כר .ת ה ו אדם
מ ע ש י ״ ב ח י א י ה י מ מ ח
? *1נ ה ^ ' י * לם ובפרטיות א׳ הוא ב ת -הבייבי• י ' ׳
*הוא הממוצע הםתבר כ ר והו״ע עולם שנה נפש כ ר תהו ג״כ הג׳ מדרי נקודה
ב ח י
ד*ר ' "י' ^ י* קי שטח ,נקודה הוא בהי׳ הרותניות
ה ה ש ת ל ת י ש א
^ י^״כ^כר ׳ * ח י ו ת של העולמות ,וכידוע דחכ׳ י•" י
נ כ ל ל ז ה 1 0
ל ? ,מ ו ד י ם ר'א ' * י י לפי אופן העולמות להוויות י ^
ע ק י י י ס ב ח י
והיא בת"
' ל יל א ^ 1 , ' <יעמיש ,במ״א בענין^ נשבע ה׳ בנפשי שזי׳י
ד״-
ב כ ע ק ן ו ל כ ה ש ג ק ן ך ה ה ג י ל ן י ת
מ פ ו ה מ א מ ר י ם— םד״וצ נח
א י ב ת י ש א י ב ש מ י ז ה י ( ף כ י ת י ק י ז י ה ת ב ח י ה ד ״ ש ״ ל ת ו ל ל כ ד ל ל כ ה
י׳ חכ׳ ' ' '
/ " Lוקו א י ה ה ת א
' ם ל מ ת א
' י ח
' '
מ
ברא ,דההתהוות י
ה ת א י / י ת כ ו כ ח
י ח ב מ י א ד
כ י /״ א מ ל ע ד ה ו ד ש נ י ז י פ ל א ת י ש כ ף ם ל י ע ה א י ב נ א ל ש ד ע א פ ר ד ר ד
* * f tד פי׳ ' ׳ ״ ׳
ן ה ר מ ב כ ש ם ל ו ע ל א , ם ש ב ם ש ש ב ט ה ז ו י ג י ש י
,יא אל " ' י' ייקרא ״ ל ללי
ס י ק מ ה י ע י ה ד ו א ד ץ , ם י מ ש ה ל ע י א ק ד ל ז ב י ת י נ י , ל כ ש ד ,ו א
י ' לכות 1
1, ד ד ,י י
* י
י ש י י > י ד ה י י נ י ם ל י ע כ ה י י ש ג י ל י י ד י ש מ ה ד א ב ר ד ,ם ל י י כ ו ם ל י ע
* דוות ' * ' ' '< ״
י י ,ח י ה ע ל ד ש ח / י ח ב ב
ילוק ° בעולם ,דעד אברהם הי׳ העולם מתנהג באפילי׳
י מ י ג ש ת ו ר ו ד ה ש ו ב י ו ת כו ם ד ״ / י ח ב ש ה י א ש ב א ו ה
°להוח י '׳ על יא ' לק ' העולם
0,
\ הי׳ השכינה שעי״ז הי׳ השך בעולם ואברהם התחיל לי׳איי ל י ^ * "
י י , י ש ת מ ש ז ד ,ו
' ב״ה יייח״ע י * ושיהי׳ התגברות ש׳ הוי׳ על ש׳ אלקים
י מ א ב פ ת י ש א ר ב
ל* אזר ' ' מאברהם וכמ״ש בלק״ת מהאריז״ל פ׳ לך ובמדיר
ם י ? ל א י מ א י ו י ,א י י ה 3 ב א פ י ג ה נ ת מ ם ע י י ה י י ת מ ד ע
ליי הקו לי׳ ״ ^ ' י׳ ל
1 ש ז י > י א ם ב מ מ י כ י / ק י צ ח י ז מ מ ד י ע ה י מ ד ד ״ ה ם ה ר ב א ז ד
! אל ' * '
ב ע נ י ן א ב מ ש ז כ מ ה י י , / ש א ו ה ד ״ ק י ד ג י ל י י ז י ד ו ע ש מ נ ה
ילוי " " ״ י י ס א ן א מ
וכידוע דהתתלת התהוות המציאות הוא עיי הצמצום דוקא בו׳ וכמ״ש ב ם ״
,ב
ך״ וכן התהוות המציאות ממש דהעולם הוא דוקא עיי העלם ו ה ס ת י י
נ
מהנברא כ ר בנודע׳ ועמ״ש באורך בדיה מי כמוכה ,רכיט ,ולבז * י
ס ע ש ם מ י ד ה ו כ מ ו כ ר ו א ב ג ר א ד ש א י ג ש י
יאות יגיליי ל ל ׳ י י י בבהי׳ מציאות
3 ל כ ב כ ד מ כ ו כ ל ל ו נ ג ל ה ה א י נ א י נ י ד ,י י m ] K ד ,מ ח י ש פ ג ב י
**ידוע י כ י
' ' ^
ך ד ב ר הרי בעצם המציאות יש בו היות לבד התיות המתלבש בתוכי•
ג ש
ן ח שהגוף עצמו יש לו היות בפיע לבד הנפש דמזה הוא קיומו גם לאתר
0 הנפש מן הנוף וכמ״ש במ״א .והרי היות זה אינו נראה ל ל ,ד ,י שהמציר כ
ע ב
, ן ב מעלים ומסתיר על התיות שבו כ ר .ולפי משנתיל שהתיות ה מ ת ל ב ה
היינו מקום המציאות גם הוא נק׳ עולם מפני שבא בבחי׳ חיים בשרים
נ ט
פ פ ר ה מ א מ ר י פ —פר״n
דנפו־כ הוא לפעלה שהאור נעשה נמהות הכלי נו׳ .וכן הוא בכל מציאות
דנר שהאור האלקי הפהי׳ נעשה כמהות הדבר שפחי׳ אותו נוי ,איכ הרי
הטגיאית פעלים ופסתיר גם על האור וההיות המתלבש בתוכו שאינו נמו שהוא
נבח״ אור רוהני כיא נראה בבהי׳ היים גשמייפ .וכן עד רום המעלות גבוה
פעל גנוה נ ו /יכמויכ גם התיות הוא בבהי׳ לבוש הפעלים לגבי האור שלפעלה
מטנו .היינו האור שפפנו הוא בא בבהי׳ תיים בשרים נו׳ וכפשנתיל דגידים
שהן פמוצעים שבהם החיות אינו בבחי׳ רוחני כמו רוחניות ההיות ולא בבחי׳
גשמי כמו בהאברים כוי .והרי החיות שבאברי׳ פעלים על זה כר ולכן נק׳
גם החיות המתלבש בהאברי׳ בשם עולם מפני שחוא בחי׳ העלם בעצם שהוא
ננחי׳ חיים בשריים ומפני שמעלים על שלמעלה ממנו כר ,וזהו שהמקיט
יי״גיאות נק׳ בשם עולם ל׳ העלם כף .ונפו שהעולם שהוא המציאות מעלים
ומסתיר כפויכ גם הוםן שהוא בחי׳ שנה גם הוא בחי׳ נברא ופחודש פאיו ליש
הוא בחי• נ ג ר ״ ,״ ״ » » , ,״ . ״ •-״״־ר כמוי
,״ » «...״• ייזיות האלקות מצד עצמו שהוא יי׳יא מסח״ -״יי . ,״ , ג ם ש נ ה ב ח ס ה ן א ה ז מ ן ג ם כ
והיא מסתיר על בחי׳ נפש שהוא בחי׳ אור וחיות האלקות מצד עצמו י
לטעלה מהזמן כוי .והיינו כפו שנת׳ל כי •התהוות הזמן הוא מצד ירידת ה;..״
א גי ב ב ח י
? 1י י ב
׳ י**״ ' • להחיות שהוא בבחי׳ הסתלקות והתפשטי" י
״ ״ י עגמות החיות והאור כמו שהוא למעלה עדייו מבחי׳ ירידה והפשנה
ע י ל פ
י לי־חיית היי למעלה מנחי׳ הזמן «׳ ,ולכן נק׳ הזמן גיכ בשם
התהיית הזמן הוא מצד ההעלם דהיינו ירידת החיות שבא בנהי׳ התלבשות
כייעלם .הגם שאינו בבחי׳ התלבשות ממש נמו החיות הפתלבש בעולם ממש
ינטשנתיל מימ היו בחי־ העלם בעצם שבא בבחי׳ התלבשות עניפ ולכן היא
שנ!עליט על האיי * S K נכח״ חתחלקות דהסתלקות והתפשטייי י ־ י ג ט נ
ני׳ פ ע נ ג י ל י י
יר T 2 * ־ ״ ״ נ י רב טובר נו׳ עם היותו רק חאיי• י״י
מ ב נ
' * .״ י י ש נזה גילוי יותר מנבהי׳ מקום נו׳ .והגם דבזהר מבי׳
ל מ ע ל ש ו
י' ״ י ״־־יה זנרי עם ויה נר ,דשפי הוא בחי׳ ייה .ייל זהי י ש י
? י פ י נ ש פ
ל ׳ י ״ י ' ״ »ד«לם י° ״ « ח׳ נחנ׳ יסד ארץ נו׳ ובסדר השתל׳
, ט ס ב נ ק נ פ
ונו ״י*,.״׳ ־ ים כי׳ ופיט גם הזטן היא בחי׳ י־עי יל י ׳
* י ב הלי נטי האזינו כל יישבי חלד נ י חלד גיכ ל׳ ״על י נ פ " ל "IiV
נ
0
י י ת י ע ? י ת פ ו ס י ב י א 8
^ -י Vt ' ״ליי• הדרי .בעקרי בתים׳ י ל ״ י י ' ל
ט ס ש ז י ב ה
™? 1י״1 ׳ יי עיש ההסתר בנייע ינמיש בלקית י ׳ ™
W י ג י ו פ ? י פ
^ w ^ L 5
™ ' ל יי ״ ־ "״" ז ? נ ת י ג פ ,
׳ ,nM פ 3 ה ע י ל ם י
ש י ״ ש ם ע י ע ג ב ב ח י / מ , ד , ת ו מ י ב ד ד מ י מ
? ' 2דצדיקים י "* ואתהדי כ ל ? ז •
ם י ר צ י ק ה ל ע ב צ ג ה ד ע נ ה ע ח כ ף ב ת ו כ י
^ ״ ש י העולם • ״ מתצמצם ומתעלם
י ע י א י י ה ע ל י / ב י ר י ר י ם
* ^ ' * ל הקוצרים ' ' גק׳ קוצרים מחצדי הקלא שמבררים
נ ז נ ב י ז 7נ ע י ו ז ה י י 1ש נו
י ״כ עלם ' וכמא׳ מטיט קושר כתרים ל ק י מתפילותיי׳ * '
כי ד ,ה מ ש כ ד א י ה י ד י ע כ ו כ מ י מע ת פ ל ו ת
רנבראים ^ ' '" * ל ל לי'׳ להעלות ה
ל נ ק ל ש י י כ ל ב כ ד י ה ה ש פ ע ד ׳ ע
ביניהם * ל׳ העלם כי הוא מעלים ומסתיי" ל
פ ת מ ג ע י ש י ,נ ע ר ם ל ע ל ר מ א כ ד ם א י ד י ד י ה י נ ת ן ג ב י ש ח
מלםעלי׳ ' ׳ ' י * ' ל ג נ י כ
י פ י י ז ט ר ע ש ם ד ר פ ה ב ז ש ה א ר י כ מ ו
קטנות '* * ד י' שההמשבה היא על ידו ו
ב ח י כ ג
| ן ך״ן, דאצי׳ נק׳ ג״כ נער וכמיש כי נער ישראל כ ר .והיא *
0
ן י ,
נ ע י וצמצום וכמ״ש במ״א בענין כרוב א׳ מקצה מזה כ ר ועמיש בלק״ת
0 3״ י א י י י ע נ ? ג ש י י ס ה נ ע י י ם ב ח י / ב ש י ש ב פ ה נ ב ל ה י ו א ו ה י
' ״ בעול ' 1 ** ' * '
ט מ ט י ה י א כ ר ל ג ע ר ז ז ג י ר ע נ נ י ז ב ן ו י ה ו ש ע י ה נ / מ ד א צ י ע ל י י ן
שזהו * ' י ' '׳
ם ב ח י ה ל ע מ ל ז ר ע ג ש ג ? א ז י ס ו ד ב ח י ו ה נ ה / ז כ ז י צ י ד ,ב י י /
' י Ifקודם י׳״ ' * ' '
ב א ג י ה א י ר ת ד י ד מ ו ת
' ועלם במל׳ כשנעשית מקור לבי״ע כ ר כניל .והוא ה נ ב ל
י
שנעשה מקור לבי״ע כר .וכמו״כ ייל במטים שנק׳ שר העולם ונקי ^ בלת
י מ ב ח ה ל ע מ ל מ מ ז כ נ כ ו
* ' .לקים שמגביל את האור שיתקבל בנבראים ' * ל י * *
ב ל ם י ק ל א י צ מ ש י ט פ ט ח ס נ מ ת ו א א ב ט א ש ע פ מ ל /י י ז כ ה ז מ ז
* י א גים׳ * * ' י״ * "
ט י ק ל א ב ל ו ת ב ש ה י י ו ת ב ל ה ו י ד צ מ ז י ש ו ח י ג ו נ י ו וזד כ ו
ם שם י * ׳ ״ ת ׳ ׳
י ב ם י י ל כ ג מ ד ר י # ב ב י ש י ש פ נ י מ ב ה פ ג י מ ר ש ש נ ק י ז י ,ו / ו כ י ע ג
ימיות " ' '
ו י ,ם ג
' '
וה(• ספ״ו שזהו בהי׳ הוי׳ א ד /ואיכ י״ל דתיצוניותו זהו כענין בחי׳ הזמז
ח מ
> ף ב שהוא מש׳ הוי׳ ה״ז למעלה מבהי׳ הזמן כר ,וצ״ע לבאר זה ע ״ י י ;
כ י ד ,מ ע ש ד ״ ב י ו ם י ד ו ד
' שבחול והיינו דוקא ביומין דהול וכמיש במעשה דיהונתז
,ם ע ש י י פ י
" כתי׳ י בשבת כו׳ וזהו שכ׳ שער כ ר הסונה קדים סגור יהי׳ ששת
ב ש ב ת כ מ ש א ה נ ם ל ע ז ר י ם ה ע ב כ ח י / ה ד ׳ ש פ ע ד נ ט ש כ י ס ג ו ר א ו ה
לקית " *ל' ל י י
3 י ז ב ז י ב ז ה / י כ
יאכלו וביום השבת יפתה ,זעזינ אשריו ארץ שמלכך בן תוריז
י ? ב ב ר ש א כ י י ש ר א ל ז י ר ש י א כ ל ו ר ק כ כ ך ש י י י פ ע ב ס י פ ו ל מ ה א ר י ז
תפלי• ר ד ם
׳ י י' " ״
'.
ה ן י קודם התפלה מחמת זה מלכך נער .ולכאר•״ שאין שום אדם אוכל ? י
ש ל ש ה ל י כ א ו ה י א י ע פ ל י ו ה י ת ר י א ש י מ י א ל ) א ם
יתפלח * * יי״ייי' ' "*י*
ו א ז נ פ י ל
/,מל׳ " ולהתפלל( .אך הענין דאי׳ בזהד בלק דר״ד ע״פ בקר א ע ר ו י י
ג ב ח י ז ם ז ( מ נ ח י
ך6׳ ' היא המשכה בהי׳ בקר אור בהי׳ אוא׳ס הסוכ״ע )שלמעלד׳
ולכן תפלה היא עד ד׳ שעות כי הוא יהוד והמשכה ג׳ אותיות ראשונות
ב א £י ג ש מ י ״ ב ח י ו א ז כ ד ב ע י א ל א י ה ה ל פ ת ה ר ש א כ א א ח ר ו ג י ב ה ה ו י /
יגתי׳ י ש כ
' " י '
בבקר במקום שראוי ליחד בהי׳ סוכ״ע בממכיע שזהו יהוד קוביה
מאחר שנת׳ שגם החיות המתלבש בגשמי הוא בחי׳ עולם יובן 0והנה
נ מ ו י נ בדברים רוחנים דכל שהוא בבהי׳ מציאות היו בחי׳ עולפ.
יכמו אהבה שהיא בחי׳ מציאות ד נ ר ונמו באהבה שזהו בחי׳ יש מי שאוהב היז
נ
עולם והוא המבוקש שבהאהבה ? ׳ עולם ולכן נק׳ בשם ה י נ ל האהבה דהינל ז ה ו
שרוצה בדבר פ ה והרצון הוא שרוצה באלקות אבל היה אוהב ורוצה היז
נחי׳ פ ג י א ו ת והוא בחי׳ עולם .דהיינו שזהו הכלי שבזה הוא נתפס ונאחז כוי.
יכפו הכלי שבה נאחז האור כ מ ו י נ בהמציאות שהוא המבוקש בזה הוא נאחז
0
ל א יהי׳ בנהי׳ כליון לגמרי מ ׳ ונפש הוא האהבה שאין בה מבוקש כלל שאינו
ת פרגיש נ ל ל שרוצה איזה דבר נו׳ .והוא מצד ההדגש דאוא-פ הוא שהולד
ל נ ח ״ עצפות אואיס ואינו מרגיש כלל שהולך נ ר .ובד-נ הוא בחי׳ פנימי ת
ג ש ת
״׳ ״ ' י ל חלב כ י /ועולם הוא בחי׳ היצוניות הלב בנחי׳ אהבה ט י י
ה י י נ י
" rי״?V
7
־ כר י ס
י ס ב
היא הזפן כפה יתקיים בזח יפתי יתבטל
.ייל ש הו בת ע ו ל ם ״ מ ב ח ל נ ״ ! ל ה ז , ך ^ ^ ״ הלב ל ת נ ע ט פ ל ו / ו נ
י m
"״ ' « הי״שעלית שכלי שפחפעל פהטוב ןאלק,״ .ועם י׳ייי׳ ״ ' ״
ת י ק י א י נ י ט ה ס ג י ה מ
^IL » « אין זה בבהי׳ הרגש עצפו שהרי זי•
,י י י ל ס ה ו א ב
ד 3 ' 1 ״־' ״׳יי האלקות נו׳ .משאיכ ב ה ת פ ע ל ״ ה ל
אחנה שרוצה מה שלו טוב כו׳ וכמיש במ׳׳א .והתפעלות שכלי הוא בבת
ת י ל ל נ י ה נ ה ת נ נ
" ™ 1״ י • ף י נ י י ת המיחיז השייך לחיצוניות ה ל נ ני׳
׳ » * « ואלה ח * נ ס נ ו ק י ן דמית, ., , נ נ ח ״ מציאות - ד ט א ץ כ ל פ ד נ ס ב ד מ ב 1ז י ז ה
עולם האצי בנלל m ל א ו . ס י . אשר ך ל 0 י < ב נ ל ל ט ל פ נ י כ ן י כ ל פ
י ח ב י ה י י
ד יל יפרו "י־ ״ ז ־ י ע י י ׳ א נק׳ מ ל נ א ונמא׳ מלנא יפליי׳*
י א ל הי׳ ז׳ מלנין הנ ל פה1 , , , . . קדישא ס ו ו ל מ m ן ל פ נ א ב מ ש 0 נ ו ד כ
ני ת י א י צ ט ה ב ב
׳־״ « ד ,י » ם " ״ " ל ס ל י עיי התיקון האורות ו מ י ל ו י ם ל״יי"
י נ ט ט י ג פ צ ה , 0
בי׳
הפסולת Sנ י ".״ י , הוא ש נ^ע " ^ י ^ " מ* י יישייד אל העולמות
ת ו ו פ ה ש ע נ ן נ ! ה נ ב ן ן ה ת ה ן י מ ש ו
ב ב ב ח י א י ג י ם ה ל ש ל ו ט י ב ה ש מ פ ג י ש
!ש נכרי ' בהם ועובדים לי״ יי״יא
י י ב ו א ו א כ ו י י ח פ מ פ ג י מ צ י א ו ת ו ש י ב ו ט ל א ד ו נ ו ל פ נ י ב ד
^ א ם היא ° ' ועד״מ ע
ל ס ב י ל י ו כ ל א ל ה א ד י ז ל פ ג י ד מ י ע ש כ י ב י ט י ל ה כ ג ע ד , ד ב ע ה ל י י ר א ד ,
י והנה פ י ת י ל כ ת ב
ש' '. בטל באמת ,אבל אם יוכל לסבול זה מורה שאין ביטולי
י ק י ע ל ל פ ט ה ת א ס פ י ת ש ש י ט ד ה 1א ד ב ע ה א ל ה מ ש ת ח ו ו ד
למדיגר׳ ' י האיש
נ כ נ ש י ל מ ל ל ש מ ר ״ ד פ ב ש פ ב ע נ י ז ת י פ א ה ה ת א ד ב ד א ב פ
ל לא היי " ' " ' ״
כ י ׳ ( 0 נ ם י ב w x י מ א ח ק פ ם ש י ד כ י ד י כ ס י ז ה מ כ י ע ט י
שבעבי ^ ' ׳ '
י ,ד ק י ת 5 י ה ש נ מ ז נ א כ י / ת י ל כ ת ב ד ב ע ה ב י ט י ל ר י א ה ה י ם א ל ו מ ש ת ח ו ו ה
להיות ' '
^ גודם סיבת הרע גמור של המתבטל אליו .וכמו״כ הוא בצבא השמים,
י ,ו א מ ז ה ז מ צ ע ב מ צ י א ו ת ב ב ח י ש ה ז
הרגש ' שאין ביטולם בתכלית
מ ש ד ,
* 'Tהנוגה העובדים להם כר .וכמו״כ יובן דמבהי׳ המציאות ש ב ק
האהבה עם היות שזהו בבהי׳ טוב ,מ״מ מזה בא בריבוי ההשתל׳ בחי׳
שמעורב ט ר ד כר.
.י י ״ »«»•׳ יסודות
יסודות ד( והנה עה״ד ט ר ד הוא בגעה״ת דקרקע הגן הוא הרוחניות
ש י י כ מ ו ת י ק ד ב י ט ו
' ,לנדע * הגשמיים כ ר ויש בו ג*כ תערובות
כ י ״ מ ח י י ם ם י ב ש ע ו
^ ר כרי הגשמיים נמשך מהם מר ומתוק עשבים ממיתים
ש ב & ע ל ד ג ט ה ח כ כ מ י כ כ ג ס ד
יורג ' * זה הוא בקרקע הגן אלא שאיגו רוהניות
ש
וכמו ההפרש בין טעם מרירות שבכה ויסוד הרוהני לטעם מרירות
י י כ י # ה ג ז ב ח י
' ' ים מ ' בחיך כר .וכתי׳ וינחהו בג״ע לעבדה ולשמרה שזהו לת?ז
ה י ל ה ש ? ה א # ע ג י ג י ם ב ש י ש ה כ
״ המים ' י° הוא בשני דברים ,וכמו בעבודת
י ע ם י ד ג מ י ע מ כ ל
* יי׳ בן תמיד שיבוא תיקון ועילוי בנוף עפר הנן שיצמח
3 י ,מ י ,י ת ו ש י ג י י ת י ק י ן ש י ,ו א ם י י י ב ע ת ת ו ע ז כ מ י ה ד ב ע ל י ז ה י ש ה ש ק ה י
קלקל ׳
י 1 ב י מ ה ש פ י ר ד ״ ש ד ,ו א
"צמיחה יתקן את הנן ע״י המשכת המים כוי .והב׳ לשמרה
,
ר כמו קוצים ודרדרים ולסקל אבנים מהגן ,דהיינו להסיר דבר המונע את י *
ד י ,ג י א ל ו ע ג י ג י ם ב ב ה ג ן ב ת י ק י ז א ד ד ״ ת ד ז ב ע ה י כ י כ מ ז כ ר
' *יודתי י ע כ
' י ע
' 7
'י 7
' * '
" ,משיל " הי׳ ראשו בבריאה ורגליו בעשי׳ וכמ״ש ב ל ק י ת מהארי * *׳
מ י / ש י ד ע י ת ל פ ת ב ד א ג י ג ז ו ב ב ח י / י ח ו ד י ם פ י י ח ד ה י ת י ק ל א ה ג ש ה ב
גילוי ב י
' ' ״ '
^ בהי׳ מים העליונים דאצי׳ לבי״ע עד בתי׳ עשי׳ בבתי׳ געה״ת שיהי'
כ ר ב י ט ה ב ו ב ר ע ת י א ל ש ם ה ח י צ ו נ פ א ח י ז ת ה י פ ש ל י ה ב כ ו / ת ו ק ל א
' ?ש&ריי״ י '
ל ע ב ד ד , ק ר ה י א ה ע ו ל ם ב ז י | נ פ ש ו ת כ ש פ ה י ק י ע ל כ ש ם ד א ה ת י י ב ע
מעשר• י ע י י א
יה׳ * לעבדה היינו לתקן איזה דבר ממהות למהות והיינו להמשיל
ח ם נ ח פ י ,י ת א י ה ש ה כ ל ה ז ו ה ב ד ג מ ב י ב ר ״ ת י י ה ק ס ע י ר ״ ת ו צ פ ה
גוו ה ש
י '
הרי נמשכה אוד חכ׳ דאצי׳ חכים ולא בחכ׳ ידיעא בהבל דיבור ה א ו ם
י ע
ן ן י | הגשמי הוא מהנה״ט בהי׳ נוגה שעייז נעשה בירור ותיקון הדיבור
ה י א 1י ? נ ל י ו נ י ם א ו ר י ת
' \עול בהיכלות ת ו ג ה יבורר ע״י השקאת והמשכות
ה א ו י ת א
<י של מצות שהן רק להמשיו אור כר .וזהו הקורא בתורה שקורא
םג
ה מ א מ ר י מ— פר ספר
לתימנים כלל .יזהי תיקין הכרם שהוא הנפש פרטי של האדם שמתקן נפשי
ישעייז נעשה התיקון בעולמות עד רום הפעלות כי׳ יעיב כל ה ה פ ז באמת
להתקשר כה׳ אחד אין קריאה של אמת יותר ממה שיקבל בקיש בכל ל ב ונפש
לעבדה ילשמרה שהייע פ׳ ראשונה ופ׳ שני׳ )פ׳ ראשונה והי׳ הדברים האלה
בדית הנתיב מדבר כי׳ יפ׳ יהי׳ אם שמוע תשמעו אל פצותי מ״ע ופל-ת ביי(.
י ל ״ « יהי׳ כ ל עיקר ע מ ד ת ו בהתביננית אלקי בפפוד-ז יברנת קיש וקיש
ובהתעוררות אהוי׳ר ר ק בכדי שיוכל לעבוד את ה׳ להמשיך אור בתומיצ
ולשמור פן הרע כ נ י ל ולא ירווה צפאונו בפה שיתפעל הלב ברשפי אש
האהבה נ י גם זה צריך תיקון י ל ,ואין זה ת נ ל י ת הטונה בירידת הנשמה ג נ
ךק שאיא שיהי׳ העבידה לפטה נ י א תכלית ה ט ו נ ה הוא לעבדה ולשפרה נ ר <
מ ק
' " "ייייןיי ! 3״ - 1ד י״״* כדבעי בלי הענודה דאהוייר מ י ״
1 ב ש ס ב
ב ח י נ
™ ^ ' ״ ' ל י ״ י ק ו ן שהאדם יתקן ה נ ל שזהו ג י נ ענין רוח אל?"
,ד,״ אלקים שזה ,תורה שע *nnף ב ל ק .״ א ה ת ח א י ג ל 3
ל י ב ש ב א י ה 3 1
,' « ,״ ״• ,ש״אא׳י בב מפ דד י יר £ז ״מ ״״ ״« י״ל ע ב ד ה .ולשפרה ־ י " ל • י ־ ' ,
m ב ג י ל ו י ה י י פ ג ע ה ס א ת י פ נ
שנפשך
, ה
!u/ו!וי
מ
י׳א'־ ,־ '
6
0 א״ם בחי׳ העלם העצמי ה א סגימיותת ועצמות
ועצםית א י ס ,,׳ יייי היא בתי׳
בחי׳ פ נ י פ י ו 5
ס ס
°י להיות בתי׳ הרפ״ת ניצוצות ושיהי׳ כ ל ההשתל׳ בבחי׳ י״ *יאו ת
רוחו
ע״י תומ״צ ועי״ז יהי׳ הגילוי דבחי׳ העלם העצמי דא״ם שזהו בחי׳
של משיח כו׳.
? ,שנמשלי ס נ ד ,ד ר י ז
ע ״ י ע ל א ח
* למנצח על
ב ש ל ת ״ י ל ל מ ד , ל ד י ד ם ת כ מ ע ד י ת ש י ש
l v
׳~ ** ,לקים - - -״ ׳״-־ ־ ־ י - - — — —
ה י י ו מ ג ז ש מ ש נ י ז כ ה ו א א ״ ט י ו מ כ י
לשועלים ' ע ע ע בעצם מהותם כר׳ ועגיז ל
א ש
י*ת(׳ אלקים בהי׳ מעלים ומסתיר כר .וזהו ג״כ ענין הירידה ל ה י ו ת י
ן כ מ ש
ך,מל׳ ושיהיו נבראים בבהי׳ יש ודבר נפרד בו׳ )שיש בזה כוונה פנימיי^
״ ך ו
מתבררים עי״ז הנצוצות יתהו .וי״ל שאם הי׳ ההתהוות כמו שהי׳ קודם המ ע ט
י הכי נ ל י ת
י^׳ "; ' הי׳ הבירור ב י ר ך מלמעלמ׳׳ט ,אך מבו׳ ב»״א י ת
נ ע ש י ם נ י ם ת ח ת
דוהא י
ב י י ו מלטטלמ׳׳ע שעי״ז הוא שהרבדים י ־
י ש י ש י ה י 5
? 5 י"״״״ ־ ׳ ״ » יי־ילוי י א ל ק י ם להיות הירייה ל ב ״
י י י 1י ע י י ה נ ש מ ה ה
\״«1;?,׳ היא הכוונה הפנימיות כי׳• ומילוי ימילי' " »
מ א י ז ש י ב ח
LTדרח ™' יהנה התהוות הבריאה ממל׳ דאצי׳ הוא ב "
ם י ה י א ת ה 3
״ " I , לעש״ הרוחנית הוא בדרך עו-ע )ועמ״ש י ׳ י ־
- ,ועצם העש ,( ו ע ש ן י צ י ״ * ^ *יביי י= ח
ה ש מ י א
ש» ׳ ״ " ? ״ י שם שנבדל מהיצי׳ כי׳ ישם י ע ״ ' ׳ י'י
מ א י ו ש י א ה ב י
? 1ד״״» ' אבל התהיות עולם התחתין הגשמי היא ב י י ד
ב ה ת י ,י י ת ה י א ה נ י י נ ה י ־ מ י
\ ^ :ילא m ל י י י ״ י ל י י יאלקי׳ ־י׳• ית־לי"
8 פ נ א ת י
ד « נה "׳ י" ״ * * בסש״ב פל׳־ו .דביטול היש יאתבפ״ י א ־
m W י פ י ל י ה מ
\ ^ ר״ביי י' 'לי נעילם העש״ הגשמי דיקא כ ר .וזהו בחי׳
Jי י ל י ם ; י
י י פ י ל
יל ״ • יהני• כללית ענין הגל היא 9Vה״יםא'
י י י ו ! פ
י ש
ותענוג העליון שז״ש צחוק עשה לי אלקים דדוקא מש׳ אלקים שנעשה בהי׳
ודבר גפרד ועיי העבודה נעשה ביטול היש מזה הוא עיקר הצהוק והתענוג בי׳•
הוא בחי׳ ואמיתית הגילוי דלעתיד שיהי' גילוי בתי׳ פנימיות עתיק ו ב ש
ר ש ו
עצמות א״ס בהי׳ יש האמיתי יהי׳ דוקא ע״י ביטול היש ב ו /וי״ל דשדש ההמשבח
כ ח
דבהי׳ המילוי ומילוי המילוי שיהי׳ התהוות הוא מבחי׳ העצמות )וזהי
י ש
אד׳ שהוא בהי׳ המילוי כר( וע״י ביטול היש יהי׳ לעתיד גילוי בחי׳ א״ם
האמיתי כו׳ ועמ״ש בבה׳׳ז בשלה על מאה״ז דמ״ה בד״ה עוי״ל מא׳ הגיל באי*•
ב ח י
' ומכ״ז יובן עגיל עתיק סהדותא דע״י בהי׳ הגל והפרםא דוקא הוא
התענוג העליון שעי״ז דוקא יהי׳ אמיתית הגילוי דלעתיד כ ר כנ״ל•
ש י י ״ י א ו ה ם י מ כ ה ב ה א ד
' ^ ר בישפי י
u׳ .ובמ״א
ר י ע ז ד ,י מ ס
״ ' ךןןא תבל* אבל בכדי להתגבר על התמימות דנה״ב ולהיות י ״
ם י ה י צ י צ ה ם ש י ד
ב ' ׳ ךבמי״ ל אש בו׳ .ועמ״ש בסי׳ בשער הציצית בייבי׳ י ע
י
,וי*ל דאכיל כו׳ זהו בבתי׳ מל׳ כשיורדת לבי״ע כו׳ .ןעמ״ש בלקו״ת
י מ
ע ז י , א ב ד
״\גע , יי באה״מ דמבהי׳ מל׳ כמו שהיא באצי׳ געשה ה ב י ר י י
ע י
ב א צ י /
/ויו * ד״שז״ע וישב יואב ו י ו א ת אדום כו׳ שזהו עליית בחי׳ המל׳
א ג מ א י י ש מ ר י י ד כ י י י ש ב י ז ה י / י כ א ל י מ מ ד י י ב ד ,ב י ד ו י
* ' מבר * * *" '
י י י כ
ןהביויל ^ במחנה אשור שזהו ע״י גילוי אור עליון שנתבטלו ממילא
ן ״
ד ד ד ב ה י י מ ר א ה ד ל ב ן י ב ב י א ע ע ב ק ע י ד ל ז ד ג י ל י י ז י ש
הבא בייי׳ ' י י י' '
מ ז י ק ח
שהיא דעשו הי׳ ע״י המשכת המקיף כו׳ כמ׳׳ש בתו״א בל״ד׳ י
ש א י ב ר ה ב ה א ה י ע ש ז ה י 0 י ה נ ם ד א ת א ב ה צ י ת י כ א ז ל י כ ד מ כ י
כרי
ע^ליייתי * ״ ״ י ל "/ א ן ר י ע ז ה ן ם ן ד א ב ן י ש ב כ ן / ת ן ש ב ת ה ב ב ח י
״ ךן&מות *י ד״א שירה בה חצים .ה נ ה בהמשה כלי ד ח עו״ש ב(
דשבת סייף וקשת כ ר סייף הוא ה ר ב דהיינו פםוו״ז י
סי ר מ א מ ר י פ— פ ר ״ « פפר
בגרונם וחרב פיפיות בידם ,דפםוד״ז הוא מל׳ זמיר עריצים שמכרית החוחים
וקוצים כוי .ועמ״ש מזה בהוספות דתו׳׳א ד״ד ,ואני נתתי שכורח יניקתם מב׳
ה ב ח י
׳ יי״ו״ע ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת כוי .וקשת הוא בקשות
ש מ
י י ״ ע )וע׳׳ש בהבי׳ על הנ״ל( דאין מבקשים אא״ב הסר בו׳ וכמ״ש בפ״א
בעניו כובד ראש על הכובד שבראש ו נ מ א ר ד ל השכינה אופרת קלני.מראשי
כי׳ וחטיבה לזה הוא החסרון שבנפש וטמטום הלב כענין כבד לב שהלב
שלמעלה מהפרסא הוא ככבד שלמטה מהפרסא כו׳ וכמ״ש במ׳-א .וע״ז הוא
כקשות דשמו״ע למלאות החסרון כוי ,דשדש עני! הבקשות דשמו״ע הוא שיומשך
י י עיי שיתבונן ברוממות ,, גילוי הארת אלקותו ית׳ שז״ע ברוך א נ ו ו ה ה ת ה
י ק את השונא שעומד מקרוב ,ועיי הקשת ביכולת להרוג השונא שמרחוק .ונל
ל מ י ח י ? ה ח י ק
\ T ׳י mשימשוך יותר את הקשת על מ י ת י ת י י
m י ק ו מאלקות מג ע ח ו נ ! ו ו ת ״ ו מ ו ״היא נ ״
8 ת י ש ה מ ל כ > ״ ש ק ה ח
ה ז א ה ע ג י ז ע ש ו ת א י ר ב ל ב א ל ב ן ב ח י ר ר י ב ש ל א ח י ד י ק א
הבוי' ' '
ל ה י י ת ש י א ו י ב מ ק ו ם ה י י נ ו ד ,ב ר י / ב ע ו ל ם ש נ פ ל י ד ת ה ו
רישלא , דמשבה״ב
ה א צ י ע ו ל ם י נ ת ק ן ר י ב ת נ ת ח ל י ד ,נ י > מ ״ ה ש ע ״ י י נ ת ק נ י ו נ ת ב ר ר י
' ^דיביטול ' '
ב ב ח י ו נ כ ל ל
״ בירר הי׳ יכול להיות נכלל בהביטול דאצי׳ נפל בברי׳ והוברר
ט מ
ויצי'׳ דברי׳ והשאר נפל ליצי׳ בו׳ .והנה יעקב בירר בדרך מ ל מ ע ל "
גיגי ב ח י ה ו א ד ל ב ז ד ב י ר ר ל יי
ל'ובתו*א דב
'
לי' ' " * י ו ת ר
הנעלות מ ד ר י , ת ח
א ל ק י ם זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו .ופי׳ נפצ״צ זנחתנו עזבתנו ,פרצתנו
ל׳ פרצח ,אנפת מל׳ אף ונחמה ,תשובב ענין הנחה והשקט .יבמצ״ד
פרצתנו ר״ל כמו עיר שנפרצה חומתה אז באיפ לחובה מכל רוח כן באה המלחמה
עלינו מכל צד ,אנפת הנה עד עתח כעסת עלינו ומעתה העמד אותנו בהשקט
ומנוחי׳ עכ״ל .ורש״י פי׳ תשובב ל׳ השבה תשובב רצונך עלינו .ויש לבאר
העניו עפמ׳׳ש במ״א בענין ותאמר ציון עזבני הוי׳ ואד׳ שכחני שנא׳ ב׳ לשונות
עזיבה ושכחה ,והנה מצינו נה״ג נ פ ל ל׳ מ״ש ולא זכר שר המשקים את יוסף
וישכחהו והקשה בזהר ר״פ מקץ דקצ״ג ע׳׳ב דמאחר שאו׳ ולא זכר מהו עוד
וישכחהו ,והעולה מהתי׳ ע״פ פי׳ הרמ״ז בי ולא זכר הוא העדר הזנרון על
הדבר פצ״ע שלא מצד ד ב ר אחר המשנחו את הדבר הראשון ב״א שמצד עצמו
לא נזכר על הדבר )ונמו ונדונות דר־ה הוא מצד הרוממות דאוא״ס ביה
יבליל ר״ה הוא בהי׳ הסילוק דאוא״ס שעולה בבהי׳ העצמות נו׳ תש״א המלך
הקדוש נ מ ו שחוא קדוש ומובדל מצ״ע בבחי׳ רוממות העצמות בי׳ וע״ב כללות!
״ ״ ״ י י אינו תופס מקום נ ל ל נו׳ ולזה צרינים להזניר נ נ י ׳ והלא ז ח ש מ ח
לפני כסא כבודך .רק שזהו העדר תפיסת מקום מצד הרוממות ׳ ולזאת צ ל
נ ו
ה י נ י י ו ה ע ה ו א 0
?1, יי יכרינית כו׳ וכמיש באורך בעט־ר( ,ובענין שר ה מ ש ? '
י י נ י א א ז י י א ה נ א ל
, י י י העדר הדעת ,דענין הדעת הוא ה ח נ י "
מזה ,וכידוע ההפרש בין ראי׳ לשמיעה דאינו דומה שמיעה לראי׳ ,והוא דרא
* a r tושמיעה מרחוק .והיינו דבראי׳ הדבר מתקרב אצלו שהוא קרוב איליי.
״שמיעה הוא מרחוק .ו נ מ ו נ א ש ר שומע איזה דבר הגם ש ץ הדבר בטיב
מ ב
ח י ש מ
" ™ t s Jוכרת י * כי שימע עבדך בו׳ .והנח ה י ע « י OTSttn א ה
ל ^ ^ ״ ״ י י ״ י א ״ ׳ נ נ ה פ ר ס א ו ת ש ל מ ע ל ה מ א צ י ׳ ושבאצי׳ ב נ ד י שיובל
י י היא ס י ר ההש״ל׳ שיימשך האור ד ר ך מםנים ב ב י ?
״ ^ ™ ״ מזה ב א י י ך ב י י י ש בשעה שהקדימי ,ת ע ר י ב .בבי 1 ! ״ > א מ ה
ת
״ נ י ע ) י ע מ י ש ב ב ה י ז י י ש ל ת ע י פ כ י י ש ר י ם י ד נ י י•׳ ״ 1 ק ה ש
^ ( -או ב י י ב י י ה ש ת ל ׳ ג ע ש י מ ס כ י ם ה מ ע ל י מ י ם ו מ ם ת י י י ט ל
-
. wי»י*חיי ״ ״ ו ״ ו י ך ב מ ח נ ה א ש ו ר ד י ׳ יייי-״ -
אשיר בו ומבו׳ ב מ י א שזהו מגיליי ה מ ק י ף נ ר .ר ק פ מ י
fי־ ״ ״ י W » 1״ י א נ ה י ׳ ה ע ל ם ב נ ו ד ע ) ש ז -ע ש ה א י ר ש נ ס ת ל ס חי*
ג
ה נ ו ע ם היותי בבתי׳ מ ק י ף ה י ה ב ב ה י ׳ פ י ל י ק ו ה ע ל ם בי׳ י י
״ -י י * י ־ ״ ל ׳ הי ץ ׳ העלם ני׳ י־יייע בעני ,א ת ^*?™J
האו״מ ה״ו ב ה ע ל ם כ ו /וזהו כ ל ל ו ת ה ה פ ר ש ב י ו אי נח
עא פ ר ״ ת ה מ א מ ר י ם — פ פ ר
ואו״מ שהאו״פ הוא בהי׳ גילוי והאו״מ הוא בהי׳ העלם כר( וע״כ יכולים •לקבל
מהמקיף ,וכמו פרעת אותיות העורף שהי׳ מקבל מבהי׳ אחוריים דהרצון דהיינו
מבתי׳ העלם ,דגילוי הרצון הוא במצת וכמ״ש והי׳ על מצתו תמיד לרצון כו׳
וכמ״ש באד״ר דקכ״ט ע״א ,והעורף הוא אהוריים דרצון שהרצון הוא בהעלם
וכמי ענין ההסכם עד״מ וכמ״ש במ״א בהבי׳ דועשית ציץ שלא נדפס ,ומבהי׳
זו יכולים לקבל והוא כמאן דשדי בתר כתפי כו׳ וכמ״ש בסי׳ בד״ה עבדים
היינה ובהגהות לד״ה ויאמר בו׳ למיילדות העבריות מובן שגם בהי׳ זו מסמא
עיני ההיצוגים ולכן רק אהוריהם אל המקיף בר .והאופן הב׳ הוא שיכולים לקבל
מריבוי הצמצומים ביותר ,והוא מבהי׳ האו״פ שבא בבהי׳ מיעוט ובבהי׳ העלם
המסכים ופרסאות כנ״ל הנה במדדי׳ התתתר שהאור מצומצם ביותר יבולים
לינק משם כר ,ועמ״ש בד״ת ואני נתתי הנ״ל .תהו ותאמר ציון עזבני הוי׳
ואי׳ שכחני דהנה ד״וי׳ הוא בהי׳ םוכ״ע ועז״א עזבני הוי׳ בבתי׳ סילוק
והתעלמות כ ר ואד׳ שכחני הוא בבחי׳ או״פ דש׳ אד׳ הוא בחי׳ חעלם דחיכל
בגימ׳ אד׳ ,ובדיכוי העלמות יבולים לינק בו׳) ,ויש להרתיב כללות הענין הנ׳״ל
ע״פ מ״ש עפ״ז והוא בד״ה ויענך וירעבו בם׳ דברים( .ועפ״ז יובן ג״כ מ״ש
אלקים זנתתנו פרצתנו שע״י העזיבה עי״ז פרצתנו דנת״ל דעזיבה הוא בבתי׳
אוא״ם הבל״ג דהיינו בהי׳ המקיף ,וידוע דהמקיף הוא בבתי׳ שומר וכמש׳׳א
ואתה משמרה בקרבי שזהו ע״י המקיף כר ,אך בהםיר המקיף ח״ו אזי פרצתנו
כמ״ש המצ״ד כמו עיר שנפרצה תומתה בו׳)ומ״מ ישנו לה שמירת תמיד ובמ״ש
הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל והוא מבתי׳ פנימיות חמקיף בחי׳ עינא פקיתא
י ל א נאים כ ר וכמ״ש במ״א בהבי׳ דאגי ישנת שלא נדפס( ,אנפת ל׳ אף וחמת
זייי בתי׳ ההעלם דאו״פ וכמ״ש כי יגורתי מפני האף כ ר שהן הקלי׳ וםט״א
המעלימים לגמרי בר .וע״ז הוא הבקשה תשובב לנו .דהנה ידוע בענין התפלת
שהוא המשכת הרצון שז״ע יתי רצון שיומשך בתי׳ הרצון בו׳ וכמ״ש
כמ״א ,וחיינו שיומשך גילוי המקיף וזהו שפי׳ רעדי תשובב רצונך עלינו שיחי'
גילוי הרצון בר .והוא גילוי בחי׳ אוא״ס הבל״ג בו׳ ,וגם זאת שיומשך ויאיר
בפנימיות דאזי איגם יבולים לקבל גם מסוף האו״פ דכאשר המקיף מאיר בפנ מ
א ז י
לא יש צמצומים ומאיר האור בגילוי גם במדרי׳ התחתונות בו׳ ,והמשכה
ז י
י׳יא ע״י התורה בו׳ וזהו שפי׳ המצודות תשובב ל׳ הנהד ,והשקט וכמו בשובה
,וי״ל דכאשר המקיף מא ר ונתת כ י .שזהו כאשר האור מאיר בפנימיות כ ר
כפנימיות אזי נמשך מבתי׳ פנימיות המקיף מעווס דשרש הפנימי הוא מבה
פנימיות המקיף שתוא בתי׳ התענוג כו׳ ובמ״ש במ״א ,וזהו תשובב לנו העמד
אותנו בהשקט ומנותת כר•
מלמעלמ״ט כד ,וזהו שהקב״ה אומר שובו בנים מלמטלמ״ע תחלה כמו אלול
ותשרי שהוא מלמטלמ״ע ,ואנו אומרים שובה ה׳ מלמעלמ״ט ע״ד יצי״מ שהי׳
ל ק י ישענו , התעוררות מלמעלה כר .אך
א ש ן ב נ ו ן א מ ד ו ה ר ש פ ו ש ע ח ר ק ב נ
אנו מבקשים שישוב ויתקרב אלינו בבחי׳ התעוררות מצ״ע בו׳( והקב״ה אומר
אתם זנחתם אותי הייגו שגרמתם בחי׳ הסילוק דאוא״ם דחרי בתחלת הבריאה
עיקר שכינה בתחתונים היתד ,שהי׳ גילוי אוא״ם בעולם והז׳ דורות גרמו הסילוק
']׳׳ וכן אח״כ הי׳ גילוי אוא״ס בבהמק״ד ן /וזה גורם שיכולים לקבל מהמקיף
כ
כר וכמ״ש בדיה ואני נתתי הנ״ל וע״י׳ש בלק״ת בד״ד ,בשעה שהקדימו פ׳׳ג
)ובאמת כ״ז הוא מפני שהי׳ סילוק האוא״ם ע״י הצמצום בו׳ כנ״ל וכידוע
ל י ן • ובא בסבת הצמצם ע נ ״ ה כ ד ע ה י״מ״כ ד
ן ח ט א ה י ר ח ן מ י ע ן ט ת ה ו
אתעדל״ע מציע ,גם מה״ע שנינו כאהד .אך הנה יתפרש עוד מ ד י ת הג״ל דםי'
פ י ה ע י ס ידוע שיש בתשובה ב׳ מדרי׳ בתי׳ תשובה תתאה ותשובה עילאי״
והענין הוא דהנה הטא הטאה ירושלים ואמרזיל הטאה בכפליים ,דחטא יעיז
גורם שני הענינים הא׳ שממשיכים התיות דקדושה ת ו ך היכלות הםט״א וכמ״ש
באגה״ת פ י ו וז׳ שע״י העוונות מוריד ההשפעה דש׳ הוי׳ ת ו ך היכלות הסמ״א
כ ר ,וזהו ונוקב ש׳ הוי׳ כבי׳ עושה נ ק ב שנמשך ההשפעה למקום שאינו ראוי
,,?MWUU -.לקות• r
ם י מ ר ו ג ש
!1יייזו״א וכמיש שופך דם האדם באדם שהדם הוא התיות בו׳ ,הב׳
״ »<»< vדמ״ש בתי ״
י י כי י ש י ש ן ל מ ק י ד י
וטטים ד״ז '׳ האור המאיר בכלים להסתלק
ה מ י ה ע י נ י ד כ ת י / ם י ל כ ה ב ב ח י / מ ג י ע ש ז ז פ ג ם א נ ה ד י א ה ד
ים ,דע״י ' ' " ג ב י ל ש י ז ז י ב ז כ ו ת ת א ל ע ה א י ה י ע ״ י ד ע י י נ י ן מ א י י ה נ ק א נ י ם מ
' ל י ם שמשם ' לכ ה ב
ע חטא ועון נעשה כתם ופגם בהמלאך ועי״ז עולה הפגם גם
ן נ י ד ו
ה א י ר מ ס ״
' .״ * ילי ל*. שרש התהוות המלאכים ב ו /וכאשר נפגם הכלי ממילא
דאז״פ
לקבל
בבחי
-
\.ך י שזי״ ־ ״־ י״ ״ ־־ — ־ ־ — — -־ ״ • ־ • • ־
א ץ
ם ג פ א י ה ה א י ר ס י ל י ק ע נ י ז ה נ ל י ח י צ ו נ י ו ת מ ב ח י / י נ ; ,י ם
׳ ורב׳ מיי י
י ם כ י כ כ י ו א ה י ג י ל י י ה ב ; ש כ ת ש י ה י א ו ה
' ל ברכאין ^ ׳ היפך רצהיע שרצונו ית׳
ל מ ד ב א ד ב א ה צ י י ש י כ מ ד ו ש ה ד ס ט מ ב ח י
,יזיש בי ^ " ק י׳ ׳ שנאבי האור
כו מ ט ה
ל ק '׳
י מלעילא וכמא׳ קוביה סליק לעילא ולעילא ונשאר השך ל
ס י
ז ד ע ז ב י
א '
ד״י שתיים רעות עשו שבמעשה ההטא גורמים שתיים רעות׳ אותי
י ט
0 ף ב מ ה א ת ת ה ב ו ש ת ו פ י ע ת ש ו
* " מ י ם על ' ״ ׳ ב׳ בתי׳ תשובה והוא ת ש ר ת ו
י ,י י י ? מ מ י י נ י ם ה ע ם י מ ח א ו ה / א ה ב
״ת פ״י ל י לעייר שהם ב׳ ד ב ר י ם .ד י
ו כ מ ״ ש כ י ח ד נ מ ק י ד ה י י נ י ד מ י א י ג י א מ ש נ פ ל ד כ י ג ש מ ת י
^ * ' הוספות ' א
' ' '
׳«ל, שהנשמה היא מפנימיות החיות שהוא הלק הוי׳ ב י ה )ועמ״ש ב ת ו ״
ן;נ
י ז ת י ס ג ק י ד ,י א ח י י ת ד ל כ ר ש א א י ס ט ה ק ל י ו ל ה כ ג י ע ש ט ב ל י ה ב
ביטולר• ' ״ ' '
י מ י ת ת ה ז י ה י ש מ מ
ממאיי י / אס הגביהי כנשר ב ו /והביטוש וההכנעה עד העפר
ש י י ״ י י ע כ י ס א מ נ ב ע י נ י י נ ב ז ה ל ה י י ת י נ ד כ ה ר ב ש נ ב ל י ע י ה י י ג י
' ת בתיי ' * *
ה מ ש כ י ,ו א ם י מ ח ד
כ ה על דהושבנא כ ר וכמיש בסש״ב פכ״ט ,וי״ל דההתעוררות
ג ״
אתעדליע וכמשנת״ל דבכדי שיהי׳ אתעדל״ת ציל אתעדל״ע ש נ ו ת ^ ״ ז
ע
צ״ אמיתי י ר ו ת
* נ!1ר,טוב האתעדל״ת כר ,וכמו״כ בכדי להיות ל ב נשבר ונדכה ב מ ר
א י ה ת י ד י ר מ י ה נ ה כ י / נ פ ש ע ד
וגר• ל' ׳ י אתעדל״ע שזהו עיי שמעודד ר ״ ל
ג
שבנוגה ומיני׳ ובי׳ לישדי בי׳ גדגא כמ״ש בםש״ב ל ״ א ,ולכן נק׳ פ
ה ע ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת ספר
י
^ ״ בתי׳ זו מתקרב לאור הקדושה כר .ועי״ז תשוב ה׳ תתאה מנפילתה ^
ה ההשפעה בע״ס ת ו ג ה לתזור למקומה הרמתה כר .וזהו תיקון הענין ^
ל שנמשך תיות הקדושה להיכלות הםט״א וע״י שמתמרמד מאד על
ר ק
רצוגו מהם עי״ז לוקח החיות מהסט״א ומשיב ומחזיר את אור ק ך ן ש ה ד >
• מקומו כר׳ ופי׳ תשובה עילאה הוא במ״ש והרות תשוב אל חאלקים ^ א
״ והוא הרצון שזהו מרוצת העצמות .והגם שאינה עצמות הנשמה ממש ^
׳ דת העצמיות שזה״ע שבא בבחי׳ מרוצה כ ר ומ״מ הוא מרוצת העצמות
^ « סבו דענג ורצון שניהם בתי׳ עצמות הנשמה רק שהענג הוא ה פ נ י מ י
ת ורצון בתי׳ התיצוניות כו׳ וכמ״ש מזה בדרוש י ר ט של ר״ה ,רס״ו, ^
י ׳
נתת שנתינד .הוא דבר עצמי כר .ובמד״ר אי׳ בעוה״ז בנפיחה בו׳ ו ג ע ן ה ״ ב
בנתינת ונתתי דותי בכם כוי .והיינו מפני שעכשיו עיקר החיות י v
בשית הוא בתי׳ נר׳ינ .ובתי׳ הי׳ הוא בבתי׳ מקיף לבד בר ,ולעתיד יהי׳ ^
^ יות בתי׳ תי׳ וגם בתי׳ יהידה בו׳ ועמ״ש בד״ה כי כאשר השמים ה ח ך ש י
י ף ש ב
°לק״ת( .והן נגד ד׳ אותיות הוי׳ דתלק הוי׳ עמו ובמו שהמשכת הא ה ו ר
א
י ע״י ד׳ אותיות הוי׳ יו״ד צמצום ה׳ התפשטות בר כמו״ב המשכת ה נ ע ן מ ך
יימשרשה ומקורה העצמי הוא ע״י ד׳ אותיות הוי׳ דהיינו ד׳ מדרי׳ הנ״ל ו כ מ
ד״ה האזינו .וז״ע התשובה מ״ש והרות תשוב אל האלקים אשר נתנה ע ן ״
ב ב ח י /
ביטול ומס״נ אל האלקים אשר נתנה למעלה גם מהירידה ה ר א ע ן ן
כ
י״׳ וי״ל ש ר ע צעקת הלב שלמעלה מצעקת הקול .דהצעקה בקול פ ע ז ו ט
׳ ג״כ מפגי שמגיע בעצם הנפש שלמעלה מבתי׳ תכי .דמה שבא בבתי׳ ^
ל ה״ז בא באותיות הדבור שהן כלים אל השכל בו׳ .אבל התפעלות ^
ה מ
ע ל מהשכל והטעם א״א לבוא בדבור כ״א בקול פשוט בו׳ .אך זהו ע ד י י ן
עצמות הנפש שיש לה אתיזה בהארת הגשמה המתלבשת בגוף והוא בתי׳ ^
י׳ שרש ומקור בתי׳ הפנימי ולכן ה״ז בא בקול עכ״פ .אמנם צעקת ה ל ב
שמגיע בעצם הנפש ממש שאין לו אתיזה בפנימיות כלל והוא בתי׳ 3ןקי^ י
חידה שנק׳ מקיף הרתוק שאינו בבתי׳ מקור בלל אל הפנימיות ,וע״כ ^
ב א
ק ו ל כ ל ל גם לא בקול פשוט בו׳ ובמו בהתפעלות עצמות הנפש ש כ ן א י ן
ח ב
לצעוק כלל ר ק גשאר כאבן דומם בו׳<.הוא בתי׳ צעקת הלב ובמ״ש ^ ןי ע ק
מ
, כ ו »ש
ל ע י מ
ק כר,
' ־־״ •!»-תשובה עילאה שבעצמות הגשמה ממש -ו!״* <•
3ן עמך ן ן ן י ׳
^ למעלה מבתי׳ ש׳ הוי׳ וכמ״ש לפני הוי׳ תטהרו ובתי׳ אנכי אנכי 1ז ן א
פ ש
ע י ך שתשובה היא מבהי׳ אנכי מי שאנכי בו׳ והיינו בתי׳ תשובה ״ עי ל א ה
י יע״י תשובה זו הוא התזרת האור שנסתלק בו׳ ,דהנת בכדי לחזור ה א ן ף
בר נסתלק צ״ל שרש ההמשכה למעלה משרש ומקור האור כר ,דהנה
ה מ א מ ר י ם— עד ״ת ססד עו
ן ב ׳
ידוע דכתר הוא בהי׳ הממוצע בין אוא״ס המאציל ובין הנאצלים ,וכלול נ
מדדי׳ בתי׳ תחתונה שבמאציל וריש ומקור לנאצלים בו׳ והיינו דבהי׳ היצוניות
הכתר הוא שרש האורות דע״ס דאצי׳ ופנימיות הכתר הוא שלמעלה מבחי׳
מקור כר ,ובכדי להחזיר ולהמשיך את האור צריכים להמשיך מבתי׳ פנימיות
הכתר כר ,וזהו אנכי ,אנכי דב״פ אנכי הן ב׳ מדרי׳ שבכתר ו מ י ׳ אנכי מי
ב ח
ט
דחי׳ ויחידה הן נגד ב׳ מדרי׳ שבכתר בהי׳ מקיף הקרוב ומקיף הרהו? ' :
ל
וע״כ עיי התשובה דצעק לבם שזהו מבתי׳ עצמות הנשמה בחי׳ יחידה בנ״
,
עי״ז הוא התיקון להיות המשכת האורות בכלים כוי ,וממילא חאור הוא במעלי
ומדדי׳ גבוה יותר ,דלהיות דשדש ההמשכה הוא מעצמות ה א ״ וע״כ האור ם
א ו ר
דהיינו גילוי אור הדש כ ו /וזהו יתרת מעלת התשובה שהאו״פ הוא בחי׳
ע
תדש מעצמות א״ם כו׳ ,וצ״ל שע״י תשו״ע יש יתרון גם בהיציאה מן ייי '
והגס ש ת ש ר ת הוא ג״כ היציאה מן הרע לגמרי ,מ״מ ודאי שיש יתרון בזי•
ט ו
י שגעשה עיי בתי׳ תשו״ע כד ,וכמו בעבודה הרי ע״י העבודה שע״ם
׳ אחבפי שנעשה עי״ז זיכוך הנה״ב
ב ב ח י m ה נ ה כ י ך ן ע ׳ ה ד ן ב ע ה ת י ל כ ת ש ז ה ו
לבד מפני שזהו רק מה שהלב יכולה להכיל ע״כ אין זה מהפך עצם
ט ב ע ׳ אך מ ע ב ו ד ה שלמעלה מטו״ד שזהו יותר ממה שהלב מכיל ה״ז מייטד
הטבעת הלב החומרי כו׳ וכמ״ש במ״א בהבי׳ דכי נ ר מצוה ,וכמו״כ בתשיבי׳
א י
צ Jשיש יתרו! ע׳׳י תשו״ע׳ וי״ל דהנה אמרז״ל אל יאמר אדם
בבשר תזיר אלא אפשי ואבי שבשמים אסר עלי ומבו׳ בפדא בשם י'י׳ *
,אבל ג ג י ? נ ע דרק צדיק יכול לאמר מפני שמובדל ומרותק ב ע ה ר ע מ ן צ ם
ת * * ד( והנה תשובי׳ עילאי .הוא שניתן מלמעלה ,כי ידוע דגילוים
הנשמה הוא שנותנים מלמעלה ,כי אין בכת האדם לעורר
כ
ר? מכה החב׳ ולמטה לפי שהן הכתות שבבתי׳ התלבשות פנימי בגיר י :
״ ™ \ » fשאינה מתלבשת בגוף אין בכת האדם לעורר מעצמ י *
י ישנה * * * שנותנים מלמעלה בבחי׳ אתעדל״ע כי׳ וכמ״ש בלק״ת ב ד ״ א נ ה
י וכמו צ״ג׳ הרי ביצי״מ לא הי׳ באופן כזה רק בבתי׳ אתכפי׳ לבד כר׳ ולכן ^
י
את״כ םפת״ע שהו״ע הזיכוך ת פ ש ובגוף כו׳ ובמ״ש במ״א ,וגמצא ך כ י צ ן ״
מ הי׳ הקירוב רק הקירוב דאוא״ס לבד כוי ,ומצד אוא״ם ב״ה לא יש שוס
« ועיכוב דגם שהיו בבתי׳ ריחוק עדיין ומ״מ יהי׳ עליהם גילוי אוא״ם
ג
י י ם בפנימיות בנשמתם כר( ,וכמו במ״ת שהי׳ גילוי אוא״ס למטה גם
ה
לא הי׳ מזוכך כלל ולא הי׳ כלי לגילוי אוא״ם ב״ה ,רק שבמ״ת הי׳ ^
ו י ג י
עצם הנשמה וכמאמר על כדו״ד פרחה נשמתן בו׳ שזהו התגלות ל
הנשמה כ ר ותיו רואין את הנשמע ושומעין את הנראה בו׳ שכ״ז הוא
הנשמה וכמ״ש במ״א ,וגם ישראל שעמדו במעמד הר סיני פסקה זוהמתן
׳ ת הנחש כ ר )ומ״מ אין זת שנתחפך לגמרי שחרי חי׳ אח״ב חטא העגל
׳ כ ר וכמ״ש במ״א( ,וזה בנש״י אבל המטה הי׳ במקומו שלא נזדכך כוי, ^
י צ ״ מ
היו נש״י בדוגמא כמו הארץ במ״ת כר ,אמנם אתעדל״ע בתשו״ע ^ ה ״ ן
לוי עצמות הנשמה שבאה בהתגלות ממש וגם הגוף ונח״ב חחומרי הוא
• ד לגמרי כ ר בגיל ,ר ק שהתגלות זאת הוא שבא מלמעלה והיינו שבזמן
ת ו ר
רצון למעלה נותנים התגלות זאת בו׳ )וגם מפני שההתגלות היא / י ח כ 3
נתינה מלמעלת ע״כ נק׳ אתעדל״ע בו׳( והוא בבתי׳ מתנה וכמו עבודת ^
א
י יןו כר׳ אבל תוא בתי׳ הקירוב שהתחתון מתקרב בעצם נשמתו וגם ב
ת מגיע לשם כר ,מ״מ ה״ה באה דוקא לאחר שבאתעדל״ת אתעדל״ע כ ן ׳
״ש בלק״ת בהבי׳ דצאינה וראינה המתתיל .להבין הטעם למה האתעדל״ע ^
ש אתעדל״ע שמצ״ע דהיינו שלא תי׳ עדיין אתעדל״ת כלל והיא לעורר
ל״ת וכמשנת״ל פ״א ,ויש אתעדל״ע שהיא ג״כ מעצמו שלא ע״י העלאת ^
א י
א ו 1ע ך ל ״ ו מגיע שם העלאת מ״ן ,אבל היא באה דוקא לאתר השלימות שבבתי׳
ת
אתעדל״ע כר׳ והוא הגילוי דבהי׳ רצון פשוט שבנפש שבא דוקא ^ ל
^ ׳עבודה דבתי׳ הרצון שע״פ טו״ד כו׳ וכמא׳ עשה רצונו כרצונך שמצד ן ן ״
׳מעם כדי שיעשת רצונך כרצונו בתי׳ הרצון שלמעלה מטו״ד בו׳ כמש״ש ^
׳נ״ל באורך וכמ״ש בד״ה ויקהל הנ״ל בענין אית רצון ואית רצון דמי ^ v
כע״ש יאכל בשבת כוי ,ובד״ה אני ישנח חנ״ל שע״י פתחי לי כתודה ע ן ל
^ ט שזהו העבודה שע״פ טו״ד ועי״ז אני אפתח לך כפתחה של אולם ב ן ן ן /
צ
מ ל מ ע ל י י י שלמעלח מטו״ד כוי ,וכמו״כ חוא בתשו״ע שאחר תשו״ת אזי נותנים
״ כחיי תשו״ע כוי ,וזהו אמרו בני קרת אתר ,אומר שובו בגיס שיהי׳ ה
^ י מלמטלמ״ע תתלה והיינו שיהי׳ תחלה תשובה תתאה שזה בכת האדם כ
ב ו א
לזה ועי״ז יהי׳ את״כ מלמעלה לבוא לבתי׳ תשובה עילאה ובג״ל ' ד ה מ
ז
ש ו ב ה י י היא לאחר הקדמת תשו״ת בו׳ ,והן אומרים שוב אתה תחלה שנא׳
׳ כר׳ והיינו שיתי׳ בתי׳ תשו״ע ע״י הגילוי מלמעלה גם כשלא יהי׳
ה מ א מ ר י ם— פר״ ת ספר עח
תחלה תשו״ת׳ וי״ל שזהו כענין בקשת משה אעברה נא ואראה שזהו שרצי״
א ל ש
שיהי׳ בנש״י העבודה בדרך מלמעלמ״ט וכמ״ש באורך בד״ה ואתהנו
2
נדפס ובשע״ת בדיה להבין ההפרש בין תורה לתפלה ,ובאופן בזה הי׳ במיי
ל א
וכדאי׳ במד״ר ע״פ כל אשר הפץ ה׳ עשה משל למלך שגזר שבני ר ^ י
ים ס ו ב נ י א ל י ר ד י
י י א לא יעלו לרומי עמד וביטל הגזירה כ ך מתחלה ה ש מ °יי
שמים לה׳ והארץ נתן לבנ״א ובמ״ת ביטל הגזירה ואני המתחיל תחלה י י י י
ט
ה׳ על ה״ס ואה״כ ומשה עלה אל האלקים הרי שהי׳ תחלה ההמשכה מלמעלמ״
כו׳ ונת״ל דבמ״ת ע״י ההמשכה ד*צ»ות א״ח * י ׳ »1ח ה ג ל י י ת עצם הנשמי'
17
« ! < .״י בבתי׳ גילוי ממש בנש״י בנשמתן ובגופם בו׳ )והגם שהי׳ ת ה '
ספה ע שזהו בחי׳ אתעדל״ת ,מ״מ הרי אומר ואני המתחיל כ ר ,ובאמת ה ס י י
י/
דספח ע ואת״כ שבועות מ״ת זהו עכשיו ,אבל בצאת ישראל ממצרים י ׳
בבהי המשכה מלמעלה מצ״ע לבד בו׳( וכמו״כ הוא בקשת כנס״י בענין התשיגה
י ׳ תשיע ג כ שוב אתה תתלה שתהי׳ התשובה בבהי׳ מלמעלמ״ט ש י י י
ב ח ה
ה נו התגלות עצם הנשמה ויהי׳ ג״כ אתהפכא השוכא לנהורא ף ,אמנם המשגי• כ
7
י «. ׳*־« • n i׳ ההמשכה בבחי׳ מלםע7מ־״ י ־׳ ״« ־ ״ ״»•1,״״ N
״ ״ « * « , .יי . , ג י א ה י ש ״ י י ה ל י י ב ל ל כ נ כ ו מ < ו ת פ נ א ת ץ ל » <צ״ע י נ נ ה י ׳
״ ׳ « ל י י ״ יעצם עניו התויה היא המשנה מלמעלמ״ט לכן י׳י׳ ־־יל י י ?
^ אד נ ס י ר ה ע נ י י ה צ ׳ ל ת ״ ל ה ב א ״ ע ד ל ־ ״ א ת ע י ל י ג * י £ £ £״ ״ י
״ ״ י ל * » י » ש ה י י משה ל א פעל בקשהו ו ק ב נ ״ ,׳ ראי׳ מיהיק י י ל "
ימי י * ת 4 ו . ע . ו ב ה י י י ג י י ה י ת י י ״ ן אומנתו ב,׳
ב ש 0 ד ל > ד ה ד ב ש מ כ 1
^ ׳ י־ל י׳אי־־י איו לי אלא ה י י ה אפי׳ תודה אין לו ביא י ל י ״ 5 ״פלי ש
ל א״״ ״שי־ י ף £ , * £׳ ״ ״ ״ א ״ ע י ל י ת א״עיל״ע א ו ז ה ו ף נ ה ו י ת ffl
נ ש י ב
« T שלא הי בחי׳ ת ״ י י ע נ ׳ א ע״י ה ק י מ ה ״ ש ו ״ ״ ״הלי•׳ יאני לא
6
פ איו ה ב י ש ! ־ ״ י י עצמי וזהי שאני אימיים השיבנו ה׳ אליך ונשובי׳ ש י י ״
נ ח יי־״עוייות ־־למעלה על ה״שיבה ב ו /וזהו שובנו אלקי ישענו שיונ״שו
מלמעלה לשוב איליו ית׳.
ומד״י!( ב>« ת ק ע ב ש י ־ י גיול ו ו ו ש א ץ ו א ב 0 י ד ב ו א ה ב א ו
כחי׳ עת״י יתיב לבושי׳ כתלג חיור בו׳ ,במו״ב אשור הוא לער׳ז דאשר קדשנו
במצותי! /ומ״מ עדיף משארי עכו״ם שהיו אז ,י עתיק דקלי׳ חוא שנמשך כ
מ
מ ל ׳ דעשי׳ וזהו בהי׳ לבונה זבח שבי״א סממני חקטורת )עמ״ש בתו״א
והוספות בד״ה ולא יקרא עוד שמך אבדם פ״ג בהגה״ה שם( והרי לבונה גבוה
מכחי׳ ע׳׳ס דקליפה ,ואפי׳ ק״ג שהיא אצי׳ שלהם גבוה הרבה מג״ק שלמטה
מק״נ שהן בי״ע כו׳ )ובמיא מבו׳ דעתיק דקלי׳ קשה יותר מהע״ס שלהם והוא
שנתוסף בעשי׳ שלהם בו׳ דבאצי׳ ל י ׳ לא יש רק ז׳ אורות שהן ז׳ מדות׳ ד ק
ובברי׳ מתוסף תריב דקלי׳ וביצי׳ מתוסף כתר דקלי׳ עד שבעשי׳ הוא בהי׳
ע ת י
ק דקלי׳ כ ר וכמ״ש במ״א בבי׳ דהללו ה׳ כל י ,וי״ל דבמו שהוא בסדר ם ג ו
השתל׳ דע״ס דנוגה בתי׳ עתיק למעלה מהע״ס שזהו בהי׳ לבונה כר ,אך כמו
שנוגה יורדת ומתלבש בבהי׳ בי״ע שבהם שהן גקה״ט ,הנה העתיק יורד
למטה יותר והיינו בעשי׳ שלהם והוא קלי׳ קשה ביותר בו׳ ,וזהו דאשור שהי׳
כדור הפלגה הוא בתי׳ עתיק שלהם שלמע׳ מהע״ם )שהרי הוא מבני שם וי״ל
שזהו שנמשך ממל׳ דעשי׳ בנ״ל( וכמו שהוא בבי׳׳ע הוא גרוע וקשה ביותר
ימ״א האובדים בארץ אשור בר( והנדתים באמ״צ הוא שנדהים מפני ריבוי
השעבוד והצרות ר״ל שאין להם לב כלל להיות בהם הרגש אלקי ובמו ולא
ב י א ב י ג ד י ל ר פ י ש ב ע ק ת י
^ ^ ? אל משה מקוצר רות כר׳ א י כאשי ^
JLTt י א צ י ,
ל י ׳ דהנה כל פרצופי האצי׳ מ ס ת י י י ו ע י
כ י ׳ א ״ ק ב ח י ׳
ש ב י ו
ג י ל ו י
ם מ ה
ג ד ו ל
מ
ש ו פ
' Tד1״״וו י ע י סיף העשי׳ ,וזהו בחי׳ »r
ב צ ״ מ א ב ו ה נ ד ח י / ר ו ש א
vTl 1 תקע בשופר גדול אזי גם האובדים ב א ת
כ ת ב ב י ט י ל י ב ב ח י ב ן י י ת
^ ,י דיא ׳ * בו׳׳ שיהיו בבהי׳ השתהוואה פ ג י
m ת ו י י י ע ת ה י ה נ ה
ILV, יהשתחיו לה׳ בהר הקדש כ ר וכמ״ש בעט״ר׳
י ה נ ד ח י ם ה א י ב ד י ם ש ז ״ ע
IZ 2 י? באתעדל״ע בלי אתעדל״ת כלל חושי״ת
צ מ ת י ד י י ע ת ה ם י ש ה ם
; 1עבש" י הם שום הרגש אלקי כלל ואינו שייי ב
! 1ר א לאחר י״ י י שופר גדול יתעוררו ג״כ ב ת ש ו
ב י ז ש י פ ה ה י ז ה י 3 ב ה
ד ע כ ש י י י פ י ש ד ה י ת ע ל ד ג ד ו ל י
T״ ^ ע *א < יי שנק׳ שופר קטן לשופר
י ע ש י ״ ת 0 ל ש
Lגם בלי ™ ? ל ע י ל י ת אתעדל״ע כי׳ ,י ב * ^ י ־ ״ "
א י ה ד י ת ע ל י ג ש י פ ל ב א
,ר ודשתתיו י״ * ״ י נחי' ת ש ר ת ד״דש אלול כ י ׳
י ס
אתעדל״ת כ ר ובא בבתי׳ התגלות פנימיות ממש ש ד ע ובאו כ ר והשתחיי *
ז• ס פ ד
פ S
י ״ ת ־־־־ . פ בבתי׳ השתחימה
nונמי־י ״י י מ״מ ה״ה בנה״א בבתי׳ נ אחייר ״ מ י ר ג < ט
^ ,״ ק׳ אים ה נ ל היא בב״י׳ שבל והייני ^ ׳־ילמעלה ״ )״יא n M
״ ־ ״ ־נימי ני׳ )ימ״מ היא גאה ״ לייי השגה והרג » י בש ב ו 1ו ת
״ ׳ ז בבתי׳ שבת ני׳( .וע-כ צ״ל תחלה .״ ״ שע״פ בת , ד ט ן ש ו ב י
צחק » מביא .שזהו ו מ י בבחי׳ היג־י י בזה יני. ו ס ך א
בתשובת ראב״ד שהי׳ מ״מ ע״י שעוררו אותו מלמעלה ע ״ ע״י איזה סיבה בו
ז
)וכידוע בבע״ת א׳ שהי׳ בימי רבינו נ״ע שע״י התשובה ל ו לקח גם הנצוצות
*"*?*n^T
ש
י ל ע ש ו ת
יייי " ״ ? " ,״' באי־ו כזה שישיאל יעשו תשובי• שיחעיייי » « ו
מ ל מ ע ה ת ע י י י י ״ ע 5
»v״ « 3ד ל ״ ע י ־ " החשי לאיי כ י אך זי• גי־־א " ״ ׳ ' י
ב א ת ע ה ק י מ ״
Lייי״י׳ ש ז ה י
"חלה התעוייות מלמטה בבהי׳ תשי" ת
ש י ע ש י
1 ? ,׳ וישיאל ׳ מ ל מ ע ל י
' י ־'א גם שלא יהי׳ אתעיל״ת הגיל י ע י ° י י
< י ל ג א י ל ט ו ט ב י י
׳ * " ,״ ד י ׳ באו־ ׳ "׳־י ע שמהפך החשך לאוי ש ד ע ימהזייי
ת ש ש י א ל א טב
1שמעמיי ' ™™ »*י 1תשיבה מי׳י ע י י ימחיייי ל » י ׳
י י 3 ל נ ה י י א גא
,,׳?ד״עוייי״ ״׳ ' ״ שיחייי למיטב בבחי׳ א״ה־־א ח ש י
ט ! י י י
׳ ' »׳ -והוא כמו הביטושים ךיל שזה מעייך את הנה-ב נו׳ יהתעוייוח
ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת ספי פב
מלמעלה להנהיב על התשובה הוא ע״י הביטושים ר״ל ו נ מ ו מנשר ,ששב ליי
קשה היא ״ ו ל ״ ,
מ עיי ׳ ס י י י הגיף י י ל )ועמ״ש
ע נ י ן ל ( תm פו ן ע ק ת 1V1
ב
" י י י י ק א עיי קיום תימ-צ בזה״ג בריבוי מניעי״ י ע י ' י . י ב ״ ש ד ב ו
ג
״י׳ ע צ » « ; י״ , ׳ י יי יהי׳ אמי״י״ ה י ,
ב י כ מ " ^
ג ל מ ש ד ת ע ל ן ל ו ג
? . ״ " ״ א -ל אעפ׳ ינהי׳ לפני, ו מ ב ש ״ מ l n n ב ו / W«*J
- .ש א י י י ; מ ז < * ל ״ ׳ ״ <*•שא׳ מ י ק י
ע א י ב ה ד ח א ב ש נ י נ ו א ל א ח נ י
1
י ׳ אמי״ית י • " . ש ב אותנו והיינו שיי.״ ש י י ה ז י ע י ד ח א כ נ ו נ
כ ( מ ת מ י ל י ז ש ל ש ד
» 7י יעקב )שנא׳ ויפגע במקום " ׳ ׳ פסיעה ופסיעה נעשי׳ י י
י י ש י ב ז
,״ י ויש קפיצה ; אליעזר יעקב ו א נ
נ ה שלשה קפצה ל
י ץ ר א ה ה ן
י } ב נ ד ׳ ה נ א ח ז י ם י צ י , ש י /
" ? ! J ,״ י ׳ ג ו ״ ויש קפיצה מבהי: י והן מלאכים ד ע
ה
שבהול ניזוגים מ ק ב
,ע״ד ה ח ס י ד * ^ המילוים הנ״ל וע״ש שהמה ניזונים ממנו נקי
ז ה ע נ
א ) ב י
״ ? ל " ל נ ש א ר יריבו ושוקו אזי ע » עצמן אינם יכולים » ם • י ב מ *
א
ממק ם , ל ו אשר עומד ע ל י ^נ ש
ן ה ו ל ד ע ל י , ר ג ף כ ה ע ט ק נ ש ע ט י ק ה ״ ד מ כ
שהרגל ה א מ י ח ^ ^ ק ק בו ומני״ ^ ^א ו ה ן ח י ץ ע ל ש ל ג ו ב ק ל ן
אינה נ * « » ^ ״ ל לרגל n ל ^ ש ש מ מ ה ר ג ת ס י ך ד ב י ן ל מ ק ן ם ׳
מ ג ג א ש
הוא מנשאי׳ י ^ הנה היא המנשאת ומוליכו ממקום למקום׳ » ה ק י ט ע
א כ ח י י ת
את האדם מעצמה שהרי אין בי׳
אותי ״ —
הרגל האמיתי הגם שהיא סוף ה״ה מכלל גוף האדם שמיוחד בו ובטל אל האדם
וכמו כללות הגוף שגגרר אהד הנפש כן הוא גם בהרגל והיא נשמעת לרצונו
*כשעולה ברצונו לנענע ברגלו תומ״י מנענע ברגלו בדרך ממילא כר ,משא ב
ל איליו ,רק להיות הקב ט ו א י נ ו ב ש פ נ ה ר ח א נ ג ר ך ן א ע ן מ מ נ ן נ פ ר ך ר ב ד ה ו א
ת י ש ב ל ת ה ה ת ו ל ל כ
ר האמיתית דנה״ב ,ואזי הנה״א הוא בבהי׳ גלות בנה״ב• א י
י ה י א י כ ן ל ה י י ת ש י כ ו ל ט י ש מ ג ל ו ת ם ש ב נ ק א י נ י ב ב נ ה
י זד ,בנהי' !? ' *
אי ה נ ב ק ב ש ו ת
*בהי׳ גלי" " שניתן לו כה ע״ז שהנה״א ישלוט כר .והנה ה ה ת ל ב
ב א י ז נ מ ק א י ה ש ב נ ה ״ ב
ב ע ״ ח שם. " התלבשות דגלות ,שהרי גם ההתלבשות
M ט י ׳ י ד ב ק י ג ק ה ש ״ ק ה ב מ ד ר י
^ כ״כ משמע ' ' וב״ש בהי׳ המילוים הנ״ל שיי*
ט ה י י ב ק ש א י ג י ם ש ח ב ע כ ה ג ״ ל י י ם א ח י
ל הקדושה " ' י וגם בהי׳ הקב שמבהי'
ים( ח י צ י ז י ש י ב ל ה י א ב ק ה ד כ פ ס י ע י ת ו ב מ א / נ ? ב ח י / ש א י נ י
דאהורי ' ' יי ״ •
ד מ י ל י י ם ה י א ם א ם ש מ ב י / ו א י נ ו כ ו ׳ א ס ט י ם ו נ ד ש א
^ מפות י״י׳ ) ״ ע״י י ?
וא 1 א ב ת ו ש ו ע מ
' Tלק״נ י י " " גס כ׳ שם והוא המפסיק בין הנשמה לקליפה•
״ ג ע ב י ם ע ש ב י ז
ל שע״ג ה " ולא יקרא עוד שמך אבדם פ״ג בהג״ה שהייבילי׳
ע ש ב מ ב י נ
* די״ל ר .ר בהי׳ לבונה זכה והוא בחי׳ מל׳ דעשי׳ שנעשה עתי? לק״ •
ם ל י ח י י ת ב ב ח י /
' ךאןןןריים פי״ד כ׳ שהמלכים דמיתו שהן למטה בתוך הקלי׳
&* , ייקב אן הי״א סממני הקטורה ,והן מקבלים היוה מהק״ב )בהול מבתיי
3 5 י ״ ז י ד י ת ר ט ק ה ס מ מ ג י א ד ב י
וה לר*י' ״ ובשבת מבהי׳ המילויים( יידיע
ג י ב ד ״
^ ךקליפר, י שנבלע בהם׳ ובהי׳ הי״א הוא בהי׳ לבונה זכה שבבתי׳ מקיר*
זכ ת י ש ע ג ש מ י/
לבונה י ' י' ראה דיה בני כ׳ דלבונה זכה יש בו ב׳ ב ה
י י ״ ל ב י
שיהי׳ י ר ' ואין זה מל׳ דעשי׳ עצמה אלא שהמל׳ דעשי׳ מתלבשת
י כ י ד מ י ל י י ם ב
' ״ » בהגר׳יי* זהו בחי׳ קב דאחוריים׳ ומל׳ דעשי׳ זהו בהי׳ ק
ו ע מ
בבחי׳ < הקבין אינם בהי׳ ק״נ זע״כ אין ההתלבשות בזה בבחי׳ גלות
א מ מ ג
למטר, * א הנ״ל מה שבהאדם התלבשות הנה״א בנה״ב עם היותו מ ק ״
ש י ו כ מ י כ י , ( ,
' * י שהן ר גלות ומבו׳ שם הטעם ע״ז( ובהי׳ הקדושה הוא השולטת
ב ח י י א ג ל י ם
' ,1לימשר י' ההפרש בין דגל לקב כך יובן למעלה דהנה בהי׳ י
א , י י ד מ ה ב ח י ש ד ׳ ז י י נ ה ( ע ע פ ש ה ש מ נ י ע ״ י ם ה ב ש ה כ ל י פ
ילות א ״ י ל י '
י ת י מ צ ע ד א צ י / נ א
' ״ם דברי׳ י ולהתגלות למטה לפי שהן לבר מגופא ד א י ל
ע מ ב ח י ש ״ כ מ ב
א השי ' ו ר להתגלות בבי״ע אף גם בהי׳ הכלים דאצי׳ בו׳ .ויובז
א י ר
יש ,K l n שא״א להתגלות ביצי׳ דמשו״ז גק׳ בריאה חשך וכמ״ש יוצר
ש ב ר י ה י ו ת
' ״ ״ ' אינו ג שהברי׳ נק׳ השך דהיינו שהיא בהי׳ השך לגבי למטה ד ל
ד ״ א י ז ג י ל י י ם ש
.לןןן בו׳ הראשון שנברא מהאין האלקי דמל׳ דאצי׳ ומאיר
ו ל א
J״ אינו כ בבהי׳ גילוי למטה כ ר וכמו אותיות המה׳ שהן רק לעצמי
ב י ו ת י ב י ר י א מ א י
כ ״ א״א ט וכמו הסומא שנק׳ סגי נהיר שזהו מפני שאור ה ר ׳
גןו, ת י י י ה ב ת מ ז ז מ ש ב ו ט ה א ב ן ע
»דקיי דואה כר .וכמו אותיות ההדוקים ל
ב ש ע ד ו ש
' י בחי׳ ב לקדוא האותיות כ ר וכמ״ש בדרוש וככה׳ רל״ז ,ועמ״ש ב ד ר
מ א צ י
עלם ' *
ןןו״ תעד״ב .ומזה יובן במכ״ש בכלים דאצי׳ דלדעת המערכת ה״ר׳
למטי׳ **!,ו , •״׳ ־ ׳•-«•«- ״ נ ׳ -״ — ׳ •י! - — — r - - - - - -
7
״־ הוא בחי׳ חשך וכ״ש בהי׳ בריאה שבאצי׳ שזהו בהי׳ השך והעלם
פה ה מ א מ ר י ם — פ ר ״ ת פ פ ר
ובמו
,
״צתיד ד כ ת י ועמדו רגליו ביום ההוא בו׳ והן אותיות עליונים שלא נתגלו
ע ד י י
ו כלל כר׳ וע״י האותיות גמשך גילוי אור השפע מעולם ועד עולם
וזהו האותיות שלנו כ ו /
אמנם בתי׳ נה״י שרשן ממקום גבוה מאד ובמ״ש בפי׳ אל עליון כו׳ ומביא
גואל לבני בניהם דנה״י ההדשים נמשכים מן הכתר כו׳ וכמ״ש מזה
בהבי׳ דהגרה בעוז מתגי׳ שבאגה״ק ,ולבן הרגלים הם מגביהים את הראש .וכמו
שיש כת באותיות הדבור שע״י מתוסף אור בשכל יותר ממה שהי׳ בשכלו
ומתשבתו מעצמו וכמא׳ ומתלמידי יותר מכולם כו׳ וכמ״ש במ״א באורך ,והוא
משום דנעוץ תתילתן בסופן דבםופן דוקא יש געיצת התתלה יותר מבראש
המתפשט כו׳ וכמ״ש בד״ה ועמדו רגליו בם׳ תר״ל ,וזהו שש מאות אלף רגלי העם
אשר אנכי בקרבו שע״י דוקא הי׳ גילוי בתי׳ אנכי במשה ב ו /וכמו שע״י
הצדקה נעשים מוהו ולבו זבים אלף פעמים כבה וכמ״ש בתו״א ד״ה השמים
כסאי ובהג״ה לשם דהייגו שיהי׳ י הגילוים גם בעשי׳ בר .ועמ״ש באגה״ק סי׳
י״ב ד״ה והי׳ מעשה הצדקת שלו׳ שע׳׳י עבודת הצדקה בבחי׳ עבודה ויגיעה
נמשל גילוי אור עליון והוא בהי׳ השקט ובטח ב ן /וז״ע תמכין דאורייתא שע״י
נמשך תום׳ אור במותין ב ו /ו כ ״ ז מפני שנה״יישךשם למעלה יותר כר .וזהו
וגם נצת ישראל לא ישקר כו׳ כי לא אדם הוא דשדש הנצת הוא מבתי׳ כי לא
אדם הוא ומבו׳ במ״א שזחו בחי׳ פנימיות חכתד דשם לא יש ניחומים בר .וכן
ההודאה הוא למעלה מהחכ׳ ודעת ב ו /ושרש ההוד חוא מבחי׳ הוד דעתיק בו׳
וכמ״ש בהבי׳ דאתה הצבת ובהגהות לשם ,ועמ״ש בד״ה קול דודי׳ רם״ח ,ומשו״ז
בחי׳ נו״ה הן רגלים להמשיך האור והגילוי עד למטה מטה בר .אך כ ז ה א
ר ה מ ע א ג י ף ה ו א
11 . ל ' ההשפעה בסט׳ דקדושה שמהות הרגל
הוא הסוף ויש בו געיצת התתלה דשדשו גבוה יותר כר ,אבל כשנצרך שפע
ע צ מ י נ ה ״ י מ ב ח י / ם ו
? י״עליוגה לירד אל ההיצוגים איגז י כ ל י ל ^ ל
הוא ע״י שהוא מתמכין דאורייתא ועושה י׳ יגודל רע כ ו /כי לקבלז ו מ ב ח
צדקות כ ר וכן בבתי׳ הנצהון והודאה שבעבודה כ ו /מה שאין ב״ז בתיצוגים.
-פ ו׳״ ת ה מ א מ ר י ם ס פ ר פו
מ
ד י ת רגל ל ל אלא השפע נ מ ש י ל י י ע״י בחי׳ ק ב שהיא עי״
ש ע י ש י ז ז ע ש ג ר ם
י י ע מ ש א י נ י ץ ע ל ש ל ג ד ת י מ ד ל ו י ע י ש י ז ת י ת י מ א ה ג כ
? ד ג י ׳ לי שנקטעה ד י ל י
ש נ י ש א ר ת א כ ״ ע ר ג ש י ש
' 1אמיתית לי צורת ל האמיתי כלל בר ,ואעפי״כ ניוול
ל ש ה ה י ל י ד ד י ע ב ש א י נ י א ם י ק מ ל ש ק מ מ ע ל י ד ל ו ה ש ת צ ק
עליונים י '
ת ש פ ן י ל ש ה מ י ל י י ם ע ה ה נ
^ י נ ו עדיי בו׳ .וכך הוא למעלה בחי׳ ק ב תרוביז ״ ל י ״
ש מ י א ל ב א י ה ש כ m ד ל י מ ש
ו׳ ובהם ' ובחי׳ אחוריים כמ״ש בעיה ו כ מ ש ק ל ׳
ש פ ל
ןא ה י' *. י כלל לגבי השם עצמו וכמ״ש בע״ח שם פ״ב שהוא מדרי׳
כ ז י כ כ י ל ע י ם
* * ד י מבחי׳ ' וע״י גמשך השפע להיצונים ,ועז״ג פ ל י א ל ?
א , ת י צ י פ ק י י ב ן ע נ י ז ו ה ק י מ ד ו ע ״ פ ב ע ״ ז ז י ש כ מ ש ק י ם א ש ב ח י
^ *!ויהפדיי' * ' * ' ' ל
כ ג י י ת י ל מ ע ל ד ק א
ל מוליל " ׳ יש בהם דוקא בחי׳ נעיצת תחלה ששרשז י י
כי ב ד ,י ר ג ה א ל ש ה ד ״ י ל ד ה י י ג ב ח י / א ו ה ו ע ״ י
' * ״"'""' ^ פ ג י שהבה יד י הקפיצה
י ה י י ג י ב ד ,י ר ג ד , ז מ מ
* ק שהיא רא ת הראש שזהו מתמת הכה עליון שיש ברגל׳ י ״ י'״
, י מ ע מ י ד ש א ד ה ת א מ י ל י י ד ,״ ה כ ״ ע ם ל ע ג ח כ ב ב ח י , א י ה ל ג ר ב ש ע ל י י ז
1א בהדרגי
ו א י ה ה י ל י ד א ז י י ב ג י
לד עלירים ' לי בהדרגה כר ,אך כאשר הכה עליון מ א י י
5פ ג י ה ז ש כ י ד ,ה ד י ם ל ע ג ל ד מ א ב ז ד ״ ה נ ה ד י ד י ק י ל ו כ מ ו כ י
דרגה בוי ' '
ב ה א ל ש ב ד י ל י ג א ב כ ע א י א ״ ס ת י מ צ ע ד ב ח י ׳ ה ג י ל י י ש ד ,י א מ מ מ ה
י י שרשם ״ "
5 ב ג י ל י י ר י א מ י נ ה ב ת י ( ר ג ל י ם
" ג ס בבחי' " ' וכמ״ש במ״א .וכמו״כ כאשר ב ר
ומקור׳ ההילוך ההוא שלא בהדרגה שז״ע הקפיצה ב ר .ויש קפיצה
קבי״ם להיות שזהו מ״מ מילוים דשמות בו׳ כנ׳יל•
.ךילוג ב י
ז ז ג ב ע י ת ד ,ד ל ע ץ פ ק מ ב ע נ י ן ד ו ד י ק ש ה ש ת ״ ו ב ב
י׳ במשגר• ' " י״י' י ל לק >
ר ג ל י
י י ^ ״ ! נין
ג ע לקפיצה ,דילוג ברגל א ח ת קפיצה בשתי
ע ת ד ״
בחי׳ הדולג ממקום למקום והקופץ כו׳ .והענין הוא כמ״ש בד״י׳ י
א ן ה
״ כ י מ ל ב ח י א י ה א ד ה י ע , ,
*ש באורי ' ' י' כה אד׳ שזהו בהי סוב״ע בי ׳ י י
י כ ט א ק י ד ח כ י ש ז ה י ע ם ה ד
א ן ךגפוו ״ מל׳ דא״ס נ ו /וענין כה הוא שיתגלה י ע ל
ד מ
ז י י ק א ח כ ב א ב ש ב ג י ף ה מ ש ג ה ת ד י י י ב ע ג י ז ב ק ע י י י ח י ה ב ד א ״ מ ב
.והנר׳ כ ף "
ג ל ד ,פ ג י מ י ו ת
ילוג ב י מתוכו נפת מתוכו ופנימיותו שזהו נפיחה בכת שיתגלה
ה י ע י ״ י א ר י ד ק י ת ע ב ח י ב ה מ י י ש ל א צ י / ד ת כ ה ש ע נ ס ״ א ד מ ל
" ג ם מעתי ' ' ' '
ג ל י י
ע ״ פ שנ^ א׳ היינו כשהגילוי הוא מא״א בתי׳ םוב״ע׳ יקיפייו ' י
א
כ ש ג מ ש י ב ב
י ל כ ז
יותר ? בתי׳ תתתונה שבמאציל ממש שלמעלה גם מבחי׳ םוב״ע ביי׳
ב ר ״
ת י ל ע ג י ל י י מ ד מ ה ״ ז ש ב א ״ ס ה נ ו ת ח ת ב ח י ק ד ה י י נ י ל ג ד כ ״ ג
?׳ חיצוניים ׳ '
3 א ל ג ר ב ג א ג ל י ו י ת ש ב ה צ י פ ק ה ע י ה ו ם י כ ״ ע ד ב ח י מ ד ,ג י ל י י
' " י ׳ דכה איי ' " י ״ '
א ח כ
עתי? עתיק ובב׳ דגליו בתי׳ פנימיות עתיק ג״כ בו׳ .ו ד ע יגדל נא
ת י
כו׳ )ואין זה בהי׳ שמו הכלול בעצמותו ממש ששמו קדמון כקדמות
פז ה מ א מ ר י ם— פר״ ת ספד
מה שהעצמות נושא בעצמו כ ר וכמ״ש במ״א( ,ושמו הוא בחי׳ המשנה וגילוי
מן העצמות .וה״ז ג״כ האור הכלול בעצמותו לפני הצמצום .רק שזהו בחי׳
הגילוי בעצמותו בו׳ ובזה יש ב׳ מדרי׳ בהי׳ הגילוי השייך אל העולמות ובהי׳
הגילוי שרק לעצמו בו׳ .וכמ״ש בהוספות לק״ת בד״ה להבין מ״ש באוצ״ח ספ״ג
כמו באדם עד״מ חדבור לעצמו ומח׳ בו׳ .וי״ל דב׳ מדרי׳ אלו זהו דוגמת
,
ב ח י עתיק ואריך .ובהי׳ הוא זהו במו בחי׳ פגימיות עתיק בו׳ .ויותר נר׳
לומר דבחי׳ האור שלעצמו זהו כמו בהי׳ אריך ובמ״ש במ״א שזהו בחי׳ סוכ״ע
בשרשו ומקורו הראשון בו׳ .ובתי׳ עתיק הוא בהי׳ ההעלם דא״ם בחי׳ הוא
כר ,ובתי׳ פגימיות • זהו בהי׳ העלם העצמות בחי׳ שמו הכלול בעצמותו ממש
כוי .וזהו שרש ענין ** שחוא מבחי׳ פנימיות הכתר בו׳)בהבי׳ דששים המה מלכות
דרוה״ב דדילוג הוא שמגבי׳ עצמו מן הארץ ודולג .והדוגמא מזה למעלה הו״ע
הצמצום הראשון שהי׳ באוא״ם ונמשך אח״כ בבחי׳ קו בו׳ .ולפי הנ״ל הוא
ההמשכה מבתי׳ עצמות אוא״ס שלפגי הצמצום בהב׳ מדרי׳ דדילוג וקפיצה בו׳(.
ג( במ״א בעגין אין קדוש כהוי׳ דאי׳ בזהר תזריע דמ״ד ע״א במד .קדישין
איגון ולית קדוש כח׳ בו׳ מ ב ר דקאי גם על חאו״פ דהגם שהוא
מתלבש בהבלים ומתי׳ אותם בבתי׳ אור ותיות פנימי שזהו בבחי׳ חתלבשות בבתי
התאתדות ממש כמו בתות הנפש באברי הגוף כר .ומ״מ אינו מתערב עמהס
ואינו עושה שום שינוי בהאור בו׳ .וזהו דאין קדוש בה׳ דבשארי קדישין כמו
מלאכים הדי קדוש הוא שאינו בבהי׳ התלבשות בלל .וכאשר מתלבש ה״ה
נתפס ממש שעושה בו שינוי בו׳ ,ובידוע דבהתלבשות הנשמה בגוף הרי לא
כל הגשמה מתלבשת בגוף דהגוף קטן מהביל עצם הנשמה .רק הארה ומקצת
הגשמת מתלבשת בגוף והוא בהי׳ נר״ן ועצם הנשמה בחי׳ ח״י נשאר למעלה
בו׳׳ הרי בתי׳ זו דגשמה היא מובדלת מן הגוף שאיגה מתלבשת בו ,והלק
הגשמה שמתלבשת בגוף ה״ה גתפסת ממש שמתפעלת ממקרי הגוף בר .אבל
אין קדוש כה׳ הוא בהי׳ האור דהגם שמתלבש בהבלים ומחי׳ אותם ה״ה מ״מ
קדוש ומובדל מהם כר .והיינו מפני שהאור הוא גילוי מאוא״ם שלפני הצמצום
וכמ״ש בע״ח ואה״כ המשיך קו א׳ דק מאור העיגול שלו דהיינו מהאור שבבהי׳
א״ס׳ וע״כ גם אור הקו הוא א״ם בעצם מהותו רק שע״י חצמצום בא בבחי׳
מדה וגבול להיות בבהי׳ התלבשות בכלים ,אבל בעצם מהותו חוא בבחי׳ א״ם
ובבתי׳ פשיטות ולכן הגם שמתלבש בכלים ומחי׳ אותם ה״ה בבחי׳ א״ם ובבהי׳
פשיטות ואינו מתערב עמחם לחיות בבחי׳ שינוי בו׳ .והראי׳ שהרי מבו׳
בכתהאריז״ל בפי׳ אתליפו דוכתייהו שאור חחסד נכגס בכלי תגבר ואור חגבו׳
ש י ,א י ר מ פ ג י ק ר ז א ת א י ו א ל א ת
S ^ J T בכלי ה ח פ ה ואיך אפשר ל ח י י ת׳
לא נשתנה רק הכלי היא בחי׳ חסד או גבו׳ ,ולכן אף בחיות האור מלובש בהבלי
בר ,וכמו מהותו כאמיתית ממש וה״ה קדוש ומובדל אף בהיותו מלובש שם
לא יתפוס עד״מ אם יעבור תאור דרך עששיות ירוקות אדומות לבנות ושחורות
באור גוון כלל ולא ישתנה ,כי מה שנשתנו גווני האור המאיר אל עבר פנים
פ
ביתה אין השינוי נקנה בהאור קנין עצמי ,ועמ״ש בבה״ז פ׳ בלק במאה״ז ע ״
,
שהורה אני שבהתלבשות האור בכלי נעשת תמונה בהאור להיות בתי איי
ההסד כ ר )וכן מ ב ר בהבי׳ דעולת תמיד שהאור הוא רק שמאציל כלי החב׳ אי
כלי חחםד כ ר ואחר שנאצלה הכלי והאור מתלבש בהבלי נק׳ אור ההכ׳ ואוי
ו ק
החסד כר( והוא עד״מ הנ״ל מאור השמש שכשמאיר בזכוכית מגוון לבן או י י
נראה בו ג״כ הגוון כמו הזכוכית ,דאין הגוון קנוי בו באמיתות שהוא באמת
מופשט מכל גוון כמו שהי׳ רק שנראה בו הגוון ,וזהו ג״כ הענין שנעשה בו
תמונה כר )וע׳ משל זה בפרדס שע״ד פ״ד ובם׳ שיעור קומה בערך מדר ,ד״ר•
הרביעי(׳ ולכן יכול לחיות אחליפו דוכתייהו בו׳ .ובמ״א מבו׳ משל ע״ז מהמחשבה
שחושב בהעברת שטח הארץ שחושב שהוא במקום פלוני הרחוק מכאן מאי
שהרי עברה מחשבתו כל אותו מרתק הרב ,לא יתכן לומר בזה אם לא יייי
ש מ מ
מרחק כ״כ היתד .מחשבתו עוברת במהירות יותר או בנקל יותר ,שהרי
שוד .באופן א׳ כח המה׳ לחשוב שהוא בעיר חרחוקה אלף פרסאות למח׳ שמחשב
יגי
שהוא בעיר הקרובה פרסא א׳׳ ואף שהרי המת׳ עוברת שטח הארץ )והי
״
בדרך מקיף שכן הוא ענין המה׳ כר( וא״כ מפני מה יהי׳ שוה אם עוברת ש ט
י ל ו ר
אינו כמו ה קטן או שטח גדול מ א ו ה אך היינו פשוט מפני שהעברה
ז ו
״ז
עלי׳ שההילוך מתחבר ממש עם השטח ,אבל מה שהמח׳ עוברת השטח ע ב
אינה מתערבת כלל עם המקום כר .ומעין זה הוא במשל האור שגם מ מ י ט
לומר ש י י ך .
ש א י ג ן ובכלי שהוא מאיר י
ן כ מ ן כ ן /׳ ל ך ן מ ק ן ם כ כ ב ר ע ת מ נ ו א
כשמאיר במקום שיש בו ריה שיהי׳ נקלט הריה בהאור כיון שאינו ב ג י י
ק ׳ נשמהא ל, זה כ ו ,וכמו״כ הוא בהאורות למעלה שאע״פ ש מ ל
ו ג ם ב כ ב ש י ם ת
הכלי וכמו אור השמש המאיר בהבית בפי גוון הזכוכית כר .ולמעלה בהבליו
כ שמגבילים את האור להיות בא בבהי׳ הגבלה בו׳ והיינו לבד ההגבלה הוא
דבחי חסד וגבו׳ )שזה כמשל גווני הזכוכית כנ״ל( הוא שבא בבחי׳ מדר .וגבול
ל כמו״ב "י* כו )וכמו שבכללות ע״י הצמצום ורשימו בא האור בבחי׳
ג ב ו
ג
.וב״ז א י ״ כ ר ב פ ר ט י ו ת י ' הכלים כר( .ובמ״א
ל א צ ח ן ץ ה י א ה ל ב ג ה ה ש י ב מ
כ ל
שינוי בהאור שבעצם הוא בבתי׳ בל״נ ובבתי׳ א״ס ר ק שנראה ופועל כפי י ׳
ו י כ
כ י וף״פ « ״ ל -ל ענין קפיצת הארץ הוא שמאיר האור כמו שהוא כ י ׳ » ;
עד מ המה׳ שאינה מתערבת עם השטת כמו״כ האור באמת אינו מתערב J
המציאות וההתהוות׳ רק שע״י הכלי מאיר האור ופועל כפי מהות הכלי לא *
מהות עצמו׳ וכאשר מאיר האור שהוא בעצם כפי מהות עצמו אזי איני
עליהם הלילי' ״ ״ כלל בשטה המציאות והו״ע ק י
ן י ח ל ק ה ב ד ש ן ע מ כ ן / ץ ר א ה צ ת פ
בס׳ בראשית א׳ בש׳ הזהר לך דצ״ב ב׳ דבתצות הלילה נמשך הגילוי במל׳ ?י
עליהם י־לילי' , ב ן מאור א״ס מבחי׳ ש׳ מ ״
ו י ח ל ק ב ״ ע ד ל ״ ז א ב פ ו ב ז ה ר ה<
י( במאו״א אות ק׳ סל״ו כ׳ קפיצת הארץ יש ע״י השכינה ויש ע״י
המלאכים ויש ע״י שרים והיינו במ״ש במא׳ הפסיעות וכמ״ש בי״נ,
והפרדס בשע״כ כ׳ קפיצת הארץ פי׳ בתיקונים כי המל׳ נק׳ בן בסוד שהיא
קופצת להזדווג עם בעלה עכ״ל וכן כ׳ במא׳ הפסיעות וז״ל בי הלא המל׳ לפעמים
היא ת ת ת היסוד בו׳ צריכה לדלג ג׳ דילוגים שהם נה״י עד שתתחבר גופא
בגופא שהוא ספי׳ הת״ת כו׳ עכ״ל .ועמ״ש בלק״ת ד״ד ,כי תבאו בו׳ ונטעתם
דג׳ שנים הוא ק ב ל ת המל׳ מנה״י ובשנה הרביעית הוא שמקבלת משליש חתחתון
דת״ת ואז היא עדיין בהי׳ דלי״ת דלה ועני׳ )וי״ל דההמשכה זו היא בהי׳ די
מהסורו למלאות החסרון לבד שבמל׳( ובשנה התמישית הוא שמקבלת גם מב׳
שלישים העליונים דת״ת ואזי היא אות ה /וי״ל דהיינו בחי׳ עשור בו׳ וכמ״ש
ב מ
״ א י וי״ל דהדילוג דמל׳ להתייהד עם הת״ת גופא בגופא זהו במדדי׳ הג׳ הנ״ל.
ובמא׳ הפסיעות דיעקב ואליעזר הלכו ברגליהם ולדעת התנחומא גם באברהם
כן הי׳ שהלך ברגליו .ואין זה במו במשל המת׳ שגת׳יל אות ג׳ כ״א כמו הילוך
ברגליו ומ׳׳מ הוא בבחי׳ קפיצה א״ב זהו שהמקום הוא בבחי׳ בלי מקום כר
וזהו בקפיצה שמלמעלמ״ט .וכמו״כ בקפיצת הארץ מלמטלמ״ע הוא שהמקום
ל׳ לא תקפוץ את עצמה נעשה קצר וכמו שפרש״י בתולין דצ״א ע״ב ק
פ צ ה
ידך נתקצרה ונתקמצה לו .ובסנהדרין דצ״ה ב׳ כ׳ רש״י ויפגע במקום שהמקום
P ב ב ח י י ה י / ם ו ק מ ה ש ז ה
* * * L ' פגעו כוי ונתקרב לו המקום• יעני!
מבתי׳ פנימיות הכתר בו׳ ותיינו מבתי׳ עצמות שלמעלה מבחי׳ סוב׳׳ע וממב ע
ל קול יעקב וד״ה תפלה ״ , ה ק ו ״ה ׳ ב ד ש ״ מ ע ) ן כ ע ע ן י ך ב ן ן י / ״ ן ן ן א ב מ ו כ מ ע ש כ ו
כוי וכמא׳ אמרו לפני מל׳ בכדי שתמליכוני ב ו /ובאמת הרי למעלה בחי׳
המלוכה וההתנשאות קדמה להתהוות הנבראים בו׳ וא״כ מבת ההתנשאות בא
מלמעלה והוא הרצון דאנא אמלוך בו׳ ,וזהו פי׳ הב׳ בלית לה מגמ״כ דלית לה
ההשפעה להתיות רות שפלים כ״א באשר תקבל מלמעלה בהי׳ רצון ותענוג
מלמעלה וכן תכ׳ והסד בו׳ .וב׳ הפי׳ אמת שע״י אתעדל״ת עי״ז נמשך הרצון
למלוכה כו׳ )ובתתלת הבריאה הי׳ זה מצ״ע שעלה ברצונו ית׳ אנא אמלוך
ואת״כ באתעדל״ת תלי׳ מילתא בו׳( .וזהו דאמרו לפני מלכיות חוא שיאמרו
פסוקי התורה .שצ״ל שני דברים שישראל יאמרו ושיאמרו פסוקי התורה.
ואמירת נש״י זהו בבתי׳ אתעדל״ת ,ופסוקי התורה הוא בבחי׳ המשכה מלמעלה
כו׳ וכמ״ש במ״א ,ומבו׳ שם בחענין דמצד עצמותח חיא בחי׳ כלי ואינה מתעורר
לשום שפע כ״א מה שיומשך בה מן המדות תו״ג או רצון ותעגוג כו׳ וכמו
דלית לה מגרמא שום התעוררות להשפיע לתחתוגים בלתי שיבוא לה הרצון
והמדות מלמעלה ,כן לאתר שנתהוו הנבראים לא תהי׳ בתתפשטות אורך ורותב
כ
אין מלך בלא עם שיעוררהו להיות ״ א ע״י העלאת מ״ן מלמטה בו׳ ו ה ״
עליהם מלך כו׳ ,וידוע דבחי׳ המלוכה שע״י התעוררות והעלאת מ״ן הוא שנמשך
,
ב ת י פנימיות שיהי׳ גילוי המלוכה בו׳ .וכידוע שיש מלוכה וממשלה דממשלה
הוא בע״כ והוא בבהי׳ ההיצוניות בלבד ,ומלוכה היא ברצון וכמו מלכותך ברצון
קבלו עליהם ואזי גמשך גילוי בהי׳ פנימיות המלוכה כו׳ .וזהו דגבי קרי״ס
כ ת י
׳ ה׳ ימלוך לע״ו דבקרי״ס הי׳ גילוי אוא״ס בר .וכמו שמבקשים בר״ה מלוך
על העולם כולו בכבודך בו׳ והופע בהדר גאון עוזך בו׳ וידע כל פעול כוי׳
א אמרו לפגי מל׳ ״ ה ו גילוי המלוכה כו׳ ,והמשכה זו היא עיי אתעדל״ת
ד ו ק
כ . 1וכמו דבהי׳ התנשאות דמל׳ להיות רצון למלוכה בבחי׳ התנשאות על
ס ע
ע״י אתעדל״ת בהעלאת ל׳ היא ע״י א ת ע ד ל י ת בו׳ .וכמו״ב עליית
ה ו א ה מ
מין דנבראים כו׳ .ועליית המל׳ מצ״ע וכמו ענין הצמאה שנת״ל )עמ״ש בד״ה
אתם נצבים ,הוקם על( י״ל בד״א שזהו ע״ד בתי׳ סילוק וכמו עליית המל׳ בר״ה
שהוא בבהי׳ סילוק וכמ׳׳ש בלק״ת בד׳׳ה ביום השמע״צ בן תכם ישמת אב.
יע״י העלאת מ״ן דלמטה הוא בבחי׳ עלי׳ כו׳ ובמ״ש ההפרש בזה באגה״ק
כ
ק ו ״ א בד״ה להבין מ״ש בפע״ת דעגין עלי׳ הוא שגם הכלים עולים בו׳ וזה
העיקר עיי הבירורים שלמטה שהן געשים כלים וגבללים במל׳ כו׳ ובד״ב
עיי הבירורים נעשה זיכוך הכלים ועולים למעלה בו׳ ובמו עליות דשבת שזהו
עיי ששת ימים תעבוד בעבודת הבירורים בו׳ וכמ״ש ב ״ ,ובעלי׳ זו בה
ד כ
מל׳ מקבלת אור עליון אור פנימי ועצמי דאוא״ס ׳ .ועמ״ש בבה״ז פנתס על
כ ו
מאה׳׳ז דרמ״ש ע״פ ובהדש הראשון בענין השפעת המזון לעולמות דאזלית למרתוק
כ ו
׳ ואתי׳ מזונא כו׳ יעו״ש .וז״ע קפיצת הארץ שהמל׳ קופצת ועולה להתייהד
m m י ה ח י י ת ע ״ י י ה ו א
vZ ?'3 בבתי׳ ה ת י ת ולקבל מבתי׳ פנימיות איא״ם׳
ת ד י ב ע ב ב ב נ
^ ד״נו עבודת האדם הן ט ו ד « ז מ י ׳ ״ ך
ד כ ד י ב י י י י ״ ל כ ו /
" ״ י ׳ מל• 1 • ״ ״ י י מל׳ ועי״ז הוא עליית המל׳
r w
. ,ד ד בבתי׳ ג כ ל
^ ™ , ב ח י ׳ בי״ע בתי׳ פנימיות וגם ™'
ח י צ י ג י י ת ש
י א ז י
היא עליית המל׳ בבתי׳ עליית הכלים ג״כ בו׳ כנ״ל וזהו הברכת בבח
פ ר ה מ א מ ר י ם — ם ם ר צב
ועי״ז הוא , , כ ו / ההעלאה מלמטלנדע שזהו ברכה ד , ,
ע ל י ב ב ח י ש ה י א מ ל ב ח י
עולה עד בתי׳ מדות דא״א )ובבה״ז הג״ל מפרש טורא תשוכא בתי׳ עליונה
1
שבנוגה וזהו בעומק תתת ,ובעומק רום הוא בתי׳ כתר בו׳( וכמו״ב ותנה התיבי
בהדש ,השביעי על הרי אררט דבהדש תשרי עולה בחי׳ .שנק׳ תיבה ב*י*
הנולדים מהדעת , , מ א ט .והענין הוא כ
מ ד ן ת ה א מ ך ן ת מ י ג י ב ש י ש נ ו ד ע
והשכל והוא שע״י ההתבוננות באלקות המובן ומושג בשכל ה״ה מתעורר ומיידי
באהוי ר מ׳ ,ומדות אלו נק׳ טורי נהורא להיות דהכ׳ ושכל הוא בהי׳ גילי
אור היינ אור פנימי מתלבשות ותפיסא בבלים שזחו בחי׳ גילוי כיי י I
המיות הן בהתגלות דעשיז נק׳ טורי נהורא בו׳ .וידוע שיש אהוי״ר המבוםמ
״ י ׳ פנימי* בההתבוננות שאינם בבתי׳ התגלות במודגש בו׳ ,והמוחין
ב ב ה ן
ה«הץ שאינם בבתי׳ תפיסא כ״כ בכלי מוחו כו׳ וכמ״ש באורך בתדח בד״ה אל?
^ תולדות נה דרוה״ב ,והן הנק׳ טורי השוכא להיותם בהעלם כי• אי
ב
טרא השוכא הן מדות שברצון שזהו בחי׳ העלם שלמעלה מבחי׳ ה ת ל ^
י
מ ה ש ת ל
1ו "ר דאוא״ס שלמעלי׳ _
» לי«ו•בו),נ״ל ישזה הרצון ״שבנפש שבא uע״י
*,ייד מתוך
* S V 1 מ ב י ז . שזהו למyלה מ י ת י /י»«י«״
* תפיסא בבלים מ ׳ מ שייך בזה השגי־ י » י ג
שזהו למעלי•
י־י י ״ ח ־ ׳ ב י ונחי• ממ־יע מבין י ב ר בהי׳ טוב׳ע ׳ , .מ י ו ״ אלי £
( נ ו
לך את אוצרו
כ ר וכמ״ש בד״ה הנ״ל .וןהו שנק׳ אוצר למעלה וכמ״ש יפתח ה׳
פ ר ה מ א מ ר י ם — פ פ ר צד
י י עצמות הטוב כ ר וכמו האוצר שהוא סתום ונעלם מעין הרואה ,כמו״כ
ב ח
אוא״ס שסתום ונעלם בעצם זהו בתי׳ אוצר העליון כר .ועפי״ז יובן ג״ב עניו
,ן הוא דהני• ,
ו ה ע נ אוצר של יראת שמים ו כ מ ״
כ ן / א ו צ ר ן ה י א ה ת א ר י ש
אנו רואין ההפרש בעבודה דאהבה ועבודה דידאה ,דעבודה דאהבה היא
א באה״ר שהיא בהתגלות עצומה ברשפי אש התשוקה הנגלות כ ר וביותר
ה ו
בתוקף הרצוא וביציאה בהתגלות ביותר .והגם שאיגו בבהי׳ מורגש בעצמי
מ״מ הוא בבהי׳ התגלות כר ,משא״כ היראה היא צפון ונעלם בלב ואינו בהתגלות
כלל וכמו וינועו ויעמדו מרתוק והיינו שאינו בבהי׳ יציאה בהתגלות ב״א
י בר .וזהי ל ג מ ר אדרבא בבהי' כיווץ בכל עצמותו
ת ן ט ש פ ת ה ה ר ד ע ה ב
״ ב
דאה ר הוא בבינה ויראה בהכ׳ ,וידוע דבינה הוא בתי׳ התפשטות אורך ו ר ו
ז ז י א
בהשגה נגלית מ ׳ ,ומזה באה האהבה שהיא ג״כ בהתגלות הלב בר ,וחכי
בהי ביטול ובבהי׳ נקודה בהעדר ההתפשטות ומזה הוא בהי׳ היראה ו מ י ״ י
הן ראת ה׳ היא הכ׳ כ ר שזהו בהי׳ ביטול ולא אהבה ,י א ה ב ה אינו ביטול גם
בה אה״ר הגם שאינו יש מ״מ אינו ג״כ בהי׳ ביטול שהרי רוצה באיזה דגר
כר משא״כ יראה היא בהי׳ ביטול וע״כ היא בבהי׳ העלם במצפוגי הלב בלי
התגלות כר .וכמו כללות ההפרש בין עבודת הלוים ועבודה דכהנים דעבודה
הל ים ה מ לאדפא קלא ,ועבודת הנהנים הוא בהשאי דוקא ובמאי כהני ברש*?
דל בא כ י שזהו בתי׳ הו״ב כ ר כנודע .וכמו״כ הוא באהוי״ר דאהבה הוא בביזי
התגלות בלב ויראה היא בהעלם כר .ושרש הענין הוא דאהבה היא מבחי
התפשטות וגילוי דאוא״ס בשרשו הראשון דאוא״ם למטת עד אין תכלית יל<
ענ ךהאהבה הוא ג״כ בהתגלות כר .אך היראה היא מבחי׳ עצם ההעלם דא״ם ^
מאוא״ם שחי* שהוא בבהי׳ העלם ב ע צ מ ו ת ,
ד ה י י נ ו ת ן מ מ ן ר ה ת א ר י r n n
בחי׳ התפשטות מרומם בעצם והיא בהי' עומק רום כר ,דעומק ת ״ ת
ה ו א
והגילוי עד למטה מטה כי׳ ועומק רום הוא בתי׳ הרוממות וההעלם ב ע צ מ י ם
ב ה * ם :אהד העלם כף .והיראה היא שבאה מבהי׳ הרוממות דא״ס כ ר ובמי עי *
המלד כאשר מתגלה בעצם רוממותו מתבטלים הכל בביטול עצם מהותם מ ״
ל ל נעשה ב ג י ל י ו ויהי י rרמה ש בהי׳ עצמית ״
ד ג ב ן א י ב ן ם צ ע ב ם מ ן ר מ ש ס א
הוא גי י ד ן ג ן א ,
ש ע י ״ זבבה גילוי כ ר והיראה מגיע ת ו מ מ ן ר ב ב ת י
ט
א ו צ 0כ ו י .וזהו דלעתיד שיהי׳ גילוי בהי׳ עצמות א״ס ה נ ע ל * 5 בת
בתי׳ עדן ש תגלה לעתיד שעז״נ עין לא ראתה אלקים ז ו ל ת ו בחיי " * 5
׳ מפגי פ ח י י' העצמי כ ר וכמ״ש במ״א ,כתי׳ לעתיד ובאו במערות צורים
כ ו
כ ו
׳ רגליו הוא בתי׳ פנימיות הכתר החי׳ עתיק וגם בתי׳ פנימיות עתי?
צה 1
ז ז מ א מ ר י ם -ם י ״ י פ ע ר
וכשרשם באוא״ס שלפני הצמצום היינו בחי׳ הוא ובחי׳ שמו ב ו /ובידוע דבתי׳
א״א• העלם השייך אל הגילוי ובתי׳ סתום שלגבי המקבלים כף ,ועתיק הוא
בהי׳ סתום בעצם שלכן נק׳ עתיק ל׳ המעתיק הרים שנעתק ונבדל בו׳ כנודע
וזהו בתי׳ רדל״א דלא ידע ולא אתייעדע שאינו מהות ידוע בעצמותו כו׳ וכמ׳׳ש
בסי׳ בפי׳ ב״ש ובפה״מ שם ,ובשרשו הוא בחי׳ חעלם עצם האור בו׳ .ובהי׳
היראה שמגיע בבתי׳ עצמות א״ס שמשם הוא ^הי׳ היראה ע״כ היראה היא
בתי׳ קפיצה בשתי רגליו בו׳ דאהבה הוא שממשיך בהי׳ הגילוי דאוא״ם ויראה
בהי׳ העצם כ ף והיינו שע״י היראה הוא שגעשה עליית חמל׳ בבחי׳ רוממות
העצמות דא״ס כו׳ .וי״ל דזהו פ״ש ארוממך אלקי המלך ואברכה שמך לע״ו
וידוע שזהו מ״ע ומל״ת שע״י מ״ע הוא בחי׳ המשכה וגילוי והר׳ע ואברכה
שמך בהי׳ ברכה והמשכה ,ושרש ההמשכה חיא מבחי׳ שמך ׳ ,וע״י מל״ת
כ ו
דעיקרם הוא בהי׳ ידאה וכמ״ש בסש״ב עי״ז ארוממך אלקי המלך שמרומם
בתי׳ המל׳ בבתי׳ רוממות העצמות כר ,ועי״ו הוא ההמשכה מבתי׳ עצמות א״ם כ י .
בפרדם שם וכן גקראת קפיצת הדרך שהיא קופצת הדרך שהוא הת״ת וכ״ב
•» י ״ ״ י ״ ו הדרר מצד נה״י ג׳ ווי״ם שהם מקפיצי — -
שבעיח לא נמצא זה ,ובשער הכללים פ״א כ׳ האורות נסתלקו למעלה למקומן.
™'^12 ר כ ה ל ח ת ה י י
ואפשר מ״ש למקומן הכוונה על ה ב י ^ ם ש ש
בשער רפ״ה ניצוצין פ״א שם כמעט בתדיא כנ״ל וכמ״ש במבו״ש .וצ״ע לתווך זה
י ג פ ה כ ל י ם
׳י 7 J
״ עם מיש בפ״ה דהיו״ד נקודות הי׳ באורך האצי׳ וכשנשברי
נשארו האורות במקומם באצי׳ וירדו להאיר כליהם כמש״ש בפרטיות ,וכ כ בע ת.
יאפשי ע״פ מ״ש בע״ת שער הנקודים פ״ב דבנקודים היו ג׳ מיני אורות אור
י״עיניס ואור הבא מיהוד ע״ב וס״ג דא״ק שבא דרך הפרסא ,והאור ששואב אור
ש א פ ״ ח י י א ו ר י ת נ ם ת ל ?
ג ״ ,י י ייעינים מבתי׳ את״פ .ואפשר דאור העיגים הוא ש
ה ע י ג מ א י י מ ר י ב י ם
« ^ 1די״ר להאיר הכלים כ ר .ועם היות דהאורות דת״פ ״ז
העיניס הוא מלמעלה יותר ונר׳ שזה עיקר האור דתהו .וב״ז צ״ע( ולהיות שהיתה
י
' ^ ל דמה
ה ו נ ו ש ר
י ' ת נ ב ל
ע ל ד כ נ ב ל כ מ ו נ פ י ל ה ה י א ל ) נ י ב ל נ י ב ל י ת מ ה ם י י צ א ו
Jשבא ע* ות״י כמיהר טרף מגפן ,וגם ל׳ תשות כת ותלישות ובמי
n
מ מ נ ד ה י י צ א ה י א ח ל ק ז י ה ש ם ד י מ פ נ י י ד ב ק ע י ל ם ח ז
ממנה * י ^ * ' ? ׳ ל יי׳ ל
וכל העולמות צריכים לאור זה כר ,וסדיקת בינה לאחר שיצאי
צ ז
ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ה פפד
נדבקה את״כ ר ק בשאר בה רושם הסריקה ב ו /וי״ל דז״ע דבתי׳ ז״א הוא בבתי׳
דביקות במקורו ולכן הוא בהי׳ גילוי ,ובהי׳ המל׳ היא בבתי׳ נבדל ממקורה
דמשו״ז היא בהי׳ העלם כו׳ וכמשנת״ל אות ד׳ ,וידוע דעיקר האצי׳ הוא עד
בהי׳ מל׳ שהיא שרש ומקור בי״ע שבאצי׳ שלכן גס באצי׳ נק׳ בשם שכינה
ע״ש ששוכנת בתתתונים דהגם שאינה שוכנת ממש מ״מ ה״ז שרש ומקור
בי״ע שבאצי׳ )וע׳ בהבי׳ דשהורה אני( ,וכל ענין האצי׳ הוא שיוזי׳ גילוי אור
בעולמות וכמ״ש בזהר בגין דישתמודעון בי׳ בר ,וע״כ הםדיקה דבחי׳ חב׳ לא
נדבקה שממנה מאיר האור לכל העולמות בו׳ והו״ע ותורה אור וכמ״ש והארץ
האירה יי
״*־רה מכבודו כ ר ובמד״ר אמור פל״א שזהו שנתעטף הקב״ה כשלמה והבהיק
אייו כ ר וידוע דהו״ע עוטה אור כשלמה בו׳ ובמ״ש בסי׳ שעד הציצית ד״ד•
ועשו להם ציצית ובמ״א בד״ה ויקח קדח( ולפי שסוף סוף נתיישבו האורות
בבינה שהיא בסוד נקבה קולטת ומתרתבת שכריסה בין שיני׳ ודרכה בכך וחכ׳
א
ל כן׳ הנה הסדק שלה נתרפא קצת .וזהו הרעשת ארץ היא ארץ העליונה בינה
שבה״כ ,פצמתה בחזרת האורות בריבוי )ופי׳ פצמתה שהוא ל׳ פרצה הוא »r־ — -
מפחד
הסד׳
בתי׳ הסריקה דבינהבחי׳ שזהו נר׳ ויותר אמה, במעי ונכנסו שפרצו אורות פרצת
״״גת
ריבוי האורות בו׳ כנ״ל( ,רפא שברי׳ כי מטה ידה ואין בוהה
" ״ " ־ ־־ י- - - - ״ י י י י ־ ו ע״י שנעשה
יפה כמו חכמה )י״ל כנ״ל דחכ׳ היא בחי׳ ביטול וגם האורות כשעלה לחכ׳
נתבטלו מ״מ ,משא״כ בבינה הן בבחי׳ מציאות ויכולים להיות בבהי׳ r
מתפרדין כר .ועמ״ש במ״א בענין דולמשמאילים בה שייך רק בתושבע״נ
כתושב״כ מפני שבתושב״ב נרגש האלקות כר( ,ורפואתה תלוי׳ בהתיישב
האור בה בסוד הרחיבי מקום אהלך האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי בר עכת״ד.
ח( והנה באגה״ק סי׳ י״ט ד״ד ,עוטה אור כשלמה כ׳ דהשגת מרע״ה הי׳
בבתי׳ אהוריים דתכמה המלובשת בבינה המתלבשת בז׳ ספי׳ תחתונות
ש נ
ק ׳ ז״א סוד התורה ב ר בסוד נובלות חכמה שלמעלה תורה שהיא בבחי׳ ז א
כי׳• ומבאר דבתי׳ אחוריים שבספירות הן מדריגות החיצוניות והתתתונות
במעלת שבספי׳ זו מה שיוכלו לירד ולהתפשט ב ו /וכגון ד״מ ספי׳ חכ׳ שהיא
מיותדת במאצילה א״ס ב״ה בתכלית היהוד בר ומה שמאיר ומתפשט מתכמתו
ית׳ למטת בתתתוגים שהן בע״ג ותכלית ומתלבש בהם נק׳ אחוריים )עמ״ש
בתו״ת בד״ה בראשית דרוה״ר ,וי״ל דעצמות החכ׳ חיא בחי׳ אור שמיותד
בעצמות ובבתי׳ א״ס ,והתפשטות תכמתו זהו בתי׳ מיס כר ,גם י״ל שזהו בתי;
סתום וגליא שבתורה וכמ״ש במ״א בעגין עוטה אור כשלמה דאור חוא בת
ר כ ב ל ״ ג ב ב ח י ׳
"*I פנימיות התורה שעז״ג ארוכה מארץ מיי״
לבוש התורה שזהו בתי׳ גליא דתורה שבאה בבחי׳ הגבלה אלו טרפות ואל
בשרות כר ,ובתי׳ נובלות זהו בתי׳ גלי׳ דתורה כמ״ש בהבי׳ הב׳ דיונתי וזהו
ג כ בהי׳ אור ומים והוא בתי׳ גשם וטל שבתורה כמ״ש בד״ה האזינו וטל הוא
בחי׳ אור וכמ״ש כי טל אורות בו׳ ,וגם גשם הוא בהי׳ אור וכמא׳ כל אורה
י * ט י י באלי׳ בן ברביאל בירידת גשמים הכתוב מדבר ,וי״ל וזהו מ״מ ש מ
ה י א ם ש ג ד ר ב מ א ו ב מ כ ג ד
? «J I״ ״ י׳ כמהות מים דהיינו בתי׳ התפשטות ל
זי
'״י בתי׳ ז״ת דעתיק וטל הוא בתי׳ ג״ר דעתיק והו״ע ג׳ שעות הראשונות
ס פ י ה ט א ט ר י פ— פר״ת צח
ה ק ב י ה יושב ועוסק בתורה כד׳ וי׳׳ל כמ״ש בהבי׳ דתורה צוד ,בעניו יייי"
משעיר דהתהוות החב׳ מה׳׳ם היא מבהי׳ שערות ,כמו״ב התהוות ח״ס מנח"
תכ׳ דעתיק הוא מבהי׳ ז״ת אוד ז ה ״ שזהו בתי׳ צומת « ׳ .ועמ׳׳ש בד־ה ביים
י ׳ שבאצי׳ בי׳• השמיני שלה בס׳ יל׳־ה בעניז אור מים רקיע( ונק׳ ג ״
ע ש כ
ולכן מרע״ה שהשיג עד אתוריים דחכ׳ זכה שתנתן ע״י התורה שהיא נ ו ב ל ״
הכ׳ שלמעלה פי׳ מה שנובל ממנה ויורד למטה ומתלבש בתורה בגשמיות שלגי
שעיקרה ותכליתה הוא קיום המצות ל״ת ועשה הפועל ומעשה ממש « ׳ .וממ״ש
0
אח״כ בד״ה האותיות הנגלות נד׳ דאחוריים דהכ׳ הוא כמו אותיות המת׳ שמיי
נעשים אותיות הדבור כוי ,והוא כמ״ש בלק׳׳ת בהבי׳ דתורה צוה דהתהוות איהייה
התודה אינה אלא מבתי׳ אתוריים וחיצוניות ההכ׳ שהיא נובלות ה נ ׳ »׳־ יייי׳
שבא בגילוי בתורי• הוא י ק אותיות התורה דטעמי תורה לא נתגלו ענ״יי
נאמיי י ? ״,״,,״
ת רוהוא שיתגלה ל ע ת י י ועכשיו נתגלו
נ ב ו ה ר ו ת ה ק ר
־
אות ות ה ת ו י ה ) י ק שבמ״ת הי׳ מ א י י בהאותיות בל בחי׳ פנימיות ועצמות ה ח
כמ ש הכמת אדם תאיר פניו נ י וכמ״ש במ״א( וזהו מבהי׳ אחוריים דהב־ ביי•
ובתכי׳ הב׳ דיונתי י נ ו ב ל ו ת הב׳ הוא בחי׳ הארת הב׳ המתלבשת במדות ולמ
ל טמא טהיי , ה ש ת סדרי משנה כנגד ששה מדות
פ ס ו ו ש ב r n ע ל י ו נ י ם
חייב זכאי שהן בהי׳ הויג כוי .והכל ־רפ החב׳ המתלבשת במדות .אבל לגג
נ ה י עצם חנמתו ית׳ ה נ י ם ולא בחכ׳ י י י ע א בו׳ נק׳ התורה ר ק נ ו ב ל ״ *
״ , ,שנמיי^ ו מ ולבי;.ועמ״ש בסי׳ ב י י ת ה ,
ה מ ו ח י ן ת ו מ ג ע 0 י ו פ 0 מ 0 ש פ
המוחין שבמדות שהן מבתי׳ אהוריים ונובלות דהכ׳ שלמעלה דהיינו בחי׳ » י
ן״ומרג ה* , ב פ ״ באגה״ק הנ״ל ,ו ת ו ש כ ע .
א ו ו ו ב דחנ
W T B א ו ה ש ־
, ,״ ,ט אש הי׳ בבתי׳ מציאות נ,׳, « n » w ג ה ת א ו ו ז ה ו
האותיות יתושב״כ .וכן מובן ממה שציין ל ד י ה ועשית ציץ בענין ופתחת » י י
™ ע י ־ מ אי״יית הנ״קקים ב ש ע י ה ל ^ נ מ ™ Iי מ ה ״ * " I ״ י ״ »
י ה י נ י נ ״ ג ש פ י
,למא ׳ שבמה או ב י ב י י י ק מ ׳ מ ה! אותיות עצמן ש נ צ ט ״ י י י
5 ב י מ י
6 ™ י ק א י על תושבע״פ שהיא בחי־ י־־י" י י ' .ש ־תי » ל « י
־ י _ ע פ ־ יסיד״ה ב ה י י י ק י י ש העליון ״ • ע שבכל הלבה בי׳ .יבי*'׳ *
,
פתוהי הו״ם הם אותיות י ב י נ ה י ס י י אימא שבה נ צ ט ״ י י א י " ״ ״י־
עצמן הן מבחי׳ הב׳ בחי׳ אחוריים דהכ׳ בי׳ ״ * י 2 ^ ״ ״ ״ ״ ־ ־
?• 1 שנמש־ים בתישנע-פ וכמי מנלן א מ ר ק ר א כי׳ היא ־־׳י
ה מ י י
׳ ' ״ ג י ב נ ה י בינה נו׳ .ואפשר זהי בתי׳ צורת האותיות ו ח י מ י האיי־יי"
״ .״״אי־ י ? 2 ״ ר ן ב סי י• י״י .ייעש י ו ד
ד ב ש י ט ו ו ו ק מ ן ) ו ש 0 ם ש
דתורה הוא למעלת מתיקון העולמות ,שהרי תיקון חעולמות הוא משבה״כ ורפ״ת
נצוצות שנשארו בהם שהן למטה במדרי׳ מתאורות במובן בע״ח שער רפ״ת
נצוצין פ״א ,והגם שיש בתיקון העולמות ג״כ מן האורות וכמ״ש בע״ח שם ובשער
אנ״ר׳ מ״מ הרי יש בזה מג׳ מדרי׳ כנ״ל ,והתיקון דתורה הוא מבתי׳ האורות
לבד כר׳ וגם לפי משנ״ת שזהו מאחוריים דאו״א ונר׳ שזחו מבחי׳ הכלים,
ה״ז בתי׳ כלים דאו״א דבד״כ גק׳ היוהי בו׳ ובמו שבהאורות לא הי׳ שבירה
ומיתה כמו״כ באו״א לא הי׳ מיתה ח״ו( .ועמ״ש בד״ה עם לבן גרתי דתקס״ב
כענין עבודת יעקב בצאן לבן דצאן הוא ל׳ יציאה והיינו שיצא מגדר ההשתל׳
והמדרגה מבחי׳ לובן חעליון בבחי׳ שבירה ונפילה כמו פרט ועוללות וידוע
יכירוריס דיעקב אצל לבן הוא שבירר אותיות התורה וכמ״ש בשם הבעש״ט
נ״ע דמה שרדף לבן אחר יעקב הוא מפני שגשארו אותיות שלא בירר אותם
ב י מ ש ה ר י ת ב ש ה ש ר פ ה ז
? I T ע״ רדף אחריו ליתן לו אותיות אלי יהיא
זה .והיינו כנ״ל דאותיות התורה חוא מה שנפל מבחי׳ אחוריים דאבא )ועפ ש
כלק״ת בהבי׳ דתורת צוד ,ם פ ״ ב ויעקב בירר אותם בו׳ )ולפמ״ש במאו״א הנ ל (
^ZT.
והגם שחב הה;
י ע י מ ק ר י ח ב
בשער היתוד בתחלתו מ ם ׳ עניי א י י י
ארוך בר, אורך הוא בתי׳ התכ׳ וכמו יסוד
והנה ט(
א ב א
את המושכל למטה מזה׳ היינו בענינים הקרובים אל המקבל עד שהכל ידעו
, ,
ת פר ה מ א מ ר י ם — שפד ק
כ ו /דעצם המושכל כמו שהוא אצל המשפיע בלי לבוש ה״ה למעלה מהשגת
המקבלים׳ וה״ה מלבישו בעניבים שוגים לפ״ע המקבלים שידעו אותו הכל׳ ה״ע
האורך שהמושכל בא בבחי׳ המשכה עד שגם תינוק ידע אותו כ ר ובמ״ש באמ״ב
בפתח השער׳ ודוקא כאשר יודע את נקודת המושכל לאמיתתו אזי יוכל להביאי
ולהלבישו בבתי׳ אורך בכמה התלבשות דעצם המושכל מלובש בזה כר ,וזהי
שא׳ לעולם •ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה דהיינו לשלול ר ק א ת הרוחב שלא
יגלה את השכל בפרטי הענינים שבו שלא יוכל לקבל ,אבל אינו שולל אה
האורך׳ ואדרבא אם יגלה וישפיע לו את נקודת ההשכלה במו שהיא לא יבין
כלל כ״א צ״ל ההשפעה בבתי׳ אורך בהלבשה בעניגים שיהי׳ ב ן אל המקבל
מ ו
כר .אך המשכה זו שבבתי׳ אורך ה״ז המשכה כללית לבד ,ועיקר השגת המושכל
הוא בבינה שהיא בתי׳ הדוהב׳ והוא לפרט הפרטים שיש בהנקודה והוא
ה ה ת ד מ ו ת בעצם השכל ובפגימיותו להבינו ולהשיגו בטוב ,ובזה דוקא נ י ב י
ונגלה פנימיות המושכל ומעלתו הרבה יותר מבאורך כר .והוא עיקר ההתיישבות
בבתי׳ או״ם בר .ובהי׳ המרהב דבינה שרשו למעלה מבחי׳ נקודה דחכ׳ ובפ״ש
בתו״א 1והוספות בד״ה לך לך .ובמ״א מבו׳ שהמרחב שבהשגה דבינה הוא &בח
י > מרתב ר ק שאינו המשכיל קודם שבא הנקודה דהכ׳ דשם השכל
ב ב ח ה ן א
במציאות שכלי כר ,וכשבא לידי נקודת החב׳ הוא שמתצמצמ שיתגלה ר ק בחיי
נקודה בלבד בו׳ כי כן הוא ראשית הגילוי שיוכל להיות ר ק בבחי׳ נקודה בי׳
וכפ ש במ״א ,ובבינה הוא שבא בבתי׳ מרתב שזה מבתי׳ המרתב שבבת המשכיל
כ ו ,וזהו והחכ׳ תהי׳ בעלי׳ דעם היות שהחכ׳ תהי׳ הבינה והיינו הנקייי'
דתכ שמזה הוא ההשגה דבינה כ ר )ואו׳ ד ק תחי׳ היינו שאין עצם הבינה מו
ל י ׳ של ח ^ ההכ ר ק שתתי׳ מן ההכ׳ כוי וכמ״ש במ״א( ומ״מ הבינה י
ב ע א ה
י
בו והיינו מפני שרשה הקדום בו׳ כנ״ל .והנה ידוע דעיקר התיקון הוא ב ח
ההתרחבות דהיינו שכל ספי׳ באה בריבוי פרטים גם בפרטים ואופנים שונים
׳ וכמ״ש
כ ו לי ב כ ר ןו ש מקום לכל ד ב ר כר ,ועיין ״
א ה ת ן ב ש י י ת ה ה ן א א ק
כ ו .וזהו רפה שברי׳ שמתרפאה הבינה )ובחכ׳ הוא בבחי׳ ביטול כ ר וכמשנת״ל(
והרפואה הוא בהי׳ חמרחב שבבינה שזהו בהי׳ התיקון כר•
ב ב ח י ו ה ז א
׳ ב ב ח י ' שרש ומקור הע״ס שזהו בתי׳ התפשטות והתגלות מעצמותו
כ ל י ב י ם י ש ב ל ת מ ה
' ? י ^ י א האור עדיין בו׳ .והמדרי׳ הג׳ הוא בהי׳ האורות
ו ה ו א
פשיטות
י׳ .״.״•'יזוח — בבהי׳ אור החכ׳ ואור ההסד כר׳ םפי׳ rwa
מציאות 0פי׳
מציאות ה י ״ ע ש 7
ב ב
? ל נעשים ג ם כ מ י ש ה ן ב ד ,כ ל י ם ד,״י' בבחי׳ מציאות כו׳ .דהאורות ם צ ע ב
י מ ר א י כ ף כ ל י ם
' ״ י ן בהי׳ • שייך במהות דבר מה שהוא במציאות והיינו בהי׳ ה
מ ע י פ ו ז
' "*?־ות במו האור .דענין המראה הוא התיות* בל״א די לעבעיי^ייט
ת י מ צ ע מ ב ח י / ש א כ א ו ה ה א ר מ ב ה י ו פ י י ע ג י ז כי ו ה ת י י ת ד ,א י ר
בבהי׳ ת י ר ו א ה ש י מ כ
י '•
׳ וידוע שהן למעלה מהתלבשות בכלים והוא מדרי׳ הב׳ הג״ל
י י ל א פ נ י י ד , , א י ש י כ מ פ נ י ם ד ,א ד ת ע י ה ו / י כ ש מ מ ת ו ט י ש פ
7מבהי׳ נ ש י י ג י
י " "
בעגיז דהארת פנים הוא שנמשך מבתי׳ ת״ם שלא ע״י שערות ו ה
י נ י ד י י צ א י ח כ ל ג ב י מ ה ח כ ה ל ע מ ל א ו ה ס ד ״ כ י ס ״ ח ת י י מ צ ע
ד ק ו בי׳ פ נ י מ י י ת
׳ ' ' ''
יה׳ מזל שתוק כך עלה במה׳ בו׳ וכמ״ש במ״א .ובד״כ הוא גילוי בהי׳
י כ י י י ע ת ת ע ש ש ב ב ח י / ה מ ש כ ה ש ד ,י א ה ק ו מ ן נ מ ש כ י ם ד ד ,א י ר י ת
^ הימיות
י ב ח י ל ב נ כ י /
' ׳ יפה ״ י ״ ׳ אור מצומצם שיוכל להתלבש בכלים בר .והוא שנמשך
י ח י כ י ם י ל כ ה מ ב ח י
' ליה יוחי ' ' האוא״ס כמו שהוא שלמעלה הקו הוא שמאיר
י י א מ ? ן ב ל י ם
׳ ובידוע תואר י״ל שזהו כשהכלים מזדככים י מראה בו׳ )ויפה
צי
דבלים דברי׳ עולים באצי׳ ומקבלים אורות ד א ׳ ׳ בו׳ ,ובמו בשבת
a
P ה מ א מ ר י ם— פר ״ת ספר
בעניו וישב על כסא כבודו בו׳ .ובמו בתפלה שגעשה הגדלת ה ד א דבלים דבה״י
געשים חג׳׳ת וכלים דחג״ת געשים חב״ד כר .ובמ״א מבר דהיופי הוא בחיי
ההתכללות דעיקר היופי הוא בהתכללות הגוונים כר ,ועמ״ש בדרוש לרוקע
הארץ דתקס״ב בענין התכללות הכלים והתכללות האורות ,דהתכללות בכלים
ע״י מוהין דגדלות שנעשה התרחבות הבלים בר ,והחבללות האורות הוא ע״י
/וי״ל שזהו עי׳י גילוי גילוי אור עליון ,וע״ד המשל ופתד עמו עושה שלף
כ ו
האורות עצמיים כנ״ל )ושם מ ב ר שזהו משרש הבלים כר( ,ועמ״ש בלק״ת בהבי׳
דהתלצו .ולפי משנת״ל דתואר ומראה זחו בחי׳ מוחין ומדות ,הנה ההתכללות
י״ל שזהו כענין בהתאסף ד מ מ ת תיא ע״י המוהין כנודע ,וההתכללות
r n t t n
ראשי עם המבו׳ בד״ה תורה צוה שלא נדפס( .ובעבודה מראה הוא העבודת
בתפלת במות ולב בהתבוננות אלקי איך שהוא ממב״ע וסוב״ע בו׳ ובהתעוררות
אהוי״ר כר .ותואר הוא בקיום המצות כל היום ובעסק התורה בו׳ .שהאהוי״ר
הן התיות של המצות וכמ״ש בםש״ב והמקיימן באמת הוא האוהב את ש׳ הוי
והפץ לדבקה בו וא״א לדבקה בו ב״א ע״י התורה ומצותי׳ בר ,ומצוה בלא כוונה
הוא ד!>ו«
״יא כגוף בלא נשמה .ו מ ו נ ה כלל^ת דמצות הוא ק״ש ולכן גבי ק״ש נא׳ תאת
המצות כ ר וכמ״ש בד״ה ושננתם ,רל״ו ,ועי״ז ממשיכים בחי׳ תואר ומראה
ע ל אני עליכם כאלו עשוני ,שזהו עשיית למעלה .דבמצות כתי׳ ו ע ה מ ם ת ו א ש י ת ם
הכלים למעלה כר .ובד״ה הנ״ל דכאלו עשוני הוא שנמשכים בחי׳ האורות ג״ב
כר .ומ״מ עיקר המשכת האור הוא ע׳׳י האהוי״ר בר .ובד״ב ההמשכה שעיי תומ״צ
חיא דוקא כשחן בבחי׳ אהוי״ר כר .אמנם בחי׳ יפה מראה הוא בחי׳ רעו ד
ורצון פשוט שלמעלה מטו״ד והיא האהבה דבבל מאדן• הבלתי מוגבלת כר.
יהיא ע״י ההתבוננות וההרגש דעצמות אוא״ם שלמעלה מהשתל׳ בו׳ ,ועי ז
ממשיכים בתי׳ יפה מראה למעלה ,והייגו שיאיר ויתגלה בהבלים בחי׳ עצמות
האוד כמו שהוא למעלה מבחי׳ הכלים כר .וזהו שב׳ ורחל היתד * ,ת וץאר
ויפת מראה ,רהל היא בהי׳ מל׳ בנודע ,והיינו שע״י העבודה דבחי׳ תואר
ומראה ובתי׳ היופי דרעו״ד ממשיכים גילוי האוא״ם בבחי׳ מל׳ ולהיות הג לו
בעולם למטה כר .וזהו ג״כ היפה בגשים הייגו חגילוי בבחי׳ מל׳ ובנש״י ני״
וכיז הוא כשיש בחי׳ תואר ומראה .אך בזה״ג בתי׳ שחורה אני בגלותא כר ,וכמו
בגלות מצרים דבתי׳ ולא שמעו אל משת מקוצר רוח ומעבודח קשח ,קוצר רות
1 ב ח י ה י א ש ה
? *n* i ' הוא בתי׳ מראת שתוא פגימיות התיות׳ יעבייי• ק
הי׳ ב ה ם ב ת י ׳ תואר ומראה בר .ועי״זגעשה העלמות והסתירים למעלה ,ד ב ג ל ת א
קיב״ה סליק לעילא בו׳ שהאור מסתלק למעלה ואשתאת בולחו שמהן בגופא
בלא גשמתא .ועי״ז געשים ריבוי תעלמות על ההמשבח שמבחי׳ חבלים מ .
ן כ ל י ב מ א י ר ה א י ר ש ר
1 יבמ״א שהכלי היא בהי׳ העלם בעצם׳ י ב א
ל י י ג
מ * מ י י גילוי בר ,ובפרט בבתי׳ יפה מראה שהוא בחי׳ י
ל צ ה m י מ ש ת ל ל ם י /
^ *<tJ ' מסתלק האור אזי הכלי היא ב ח י ׳ ע
rJ\TZ י
א ל ?
׳ ג י ה ש ק
י״זר מ ׳ .ועמ״ש במאו״א אות ?׳ ם ע ״ ד י י /
*JZTצר
רות ׳ כ י / ם
? י י י י ו כי׳ .וידוע דש׳ אלקים ™ ל ע ה ב ח י
י
ה ד כ י א ר א
! Vת ר א ה 1 ״ יין תרעלה הם היין דקלי׳ כר .ועמ״ש ב ז ח י
א ל
נפק ייבלא כ ר וכדין הוו עאקו דרוחא ופי׳ המק״מ המל׳ שגק׳ רוח בתראה *־
פר" ת — פ פ ר ח מ א ftר י a קד
י ד,יא ו א ז י כ ו ׳ א ל י ע ל ס ל י
^ ? י ז נר! ׳ ק י לא קבלה הארה מבינה ,וי״ל דהיינו עני? ,
יין מ־״ ךך ~ ןך
ן א י ת ק דלער׳ז ש נ ק יין תרעלה וכמ״ש ב
י י ן ת י א ב ס ב ד ו ו ד י פ ז ה ד
ועמ״ש ע״ז באור החמה .וי״ל דהשקיתנו יין כ ר הוא החיות בעניני עוה״ז ובפרט
אם מכניס בזה פנימיות נפשו ,ועי״ז הראית מראה קשה בריבוי ההעלם היפך בחיי
יפה מראה כר .ועמ״ש באגה״ק סי׳ ד׳ ד״ה אין ישראל נגאלין אלא בצדקה .וזייי
אם לא תדעי לך היפה בנשים ,שבזד״״ג לא יש בחי׳ היופי דתואר ומראה ,העצה
היא צאי ל ך בעקבי הצאן בר .וי״ל דהיינו בירור הנה״ב וכמ״ש אדם בי יקריב
מכם קרבן מן הבהמה כר .דהנה בכדי להמשיך בתי׳ יפה מראה בזה״ג ׳יל שרש
צ
ההמשכה ממדדי׳ העליונה יותר ,והיינו ממדדי׳ הא׳ שנת״ל בחי׳ אנת הוא ח י
בחי׳ יחיד כ ר .וההמשכה היא ע״י בירור הנה״ב שזה מגיע למעלה יוחי
מהעבודה דנה״א מצ״ע ,דכד אתכפי׳ סט׳׳א אסתלק יקרא דקוב״ה ם ׳ ,וכמ׳יש
צהוק עשה לי אלקים דדוקא ע״י התיקון דש׳ אלקים ,דהיינו ההעלמות
וחהםתירים הוא שנמשך בחי׳ צחוק ותענוג העליון דבחי׳ עצמות א״ם בו׳ ,ובל
ן ק ע״י הבירורים ׳ ״ הגילוי דלעתיד שיתגלו בחי׳ שעשועים
א ד י ה י מ צ ע ה
דעכשיו כ ר כידוע ומבו׳ בכ״ד ,ובפרט בתי׳ בכל מאדך שמהנה״ב שזה מגיע
למעלה יותר מבהי׳ בכל מאדך דנה״א בו׳ .וזה דוקא בזה״ג הן בבירור ההעלמות
דנה״ב וכל הדברים הגשמיים שהן בזה״ג ביותר וממילא הבירור בזה גדיי
ג
,בי בזי'* יותר ,דגם בקיום התומ״צ בפו״מ בזה״ג הוא בכת עצמי דגפש
כ ר
יש מניעות ועיכובים על קיום המצות בפו״מ והוא בדרך נסיון ומם״נ ,ובאשי
ע מ ד נגד כל מונע ה״ז בירור גדול כוי .ובפרט בהבירור בעגינים החומריים
צ ו א
בזה ג וע״י העבודה דמוה ולב ה״ז מגיע למעלה מאד כ ר .וגם תוקף ה י
דבכל מאדך שמצד נה״ב ה״ז בנקל יותר בזה״ג וזה מגיע בעצמות א״ם * י '
י ל ך בעקב , . צ א ועמ ש 1מ ף נ בד״ה הגידה לי
פ י ר ב מ ן ב מ ״ א נ פ ש י ה ב ה א ש
כ מ ו
ב( ר ש ״ י פי׳ יין תרעלה האוטם את הלב ועוטפו ,רעל ל׳ עטיפה הוא י
״ ל ערביות( , ^ ו ה ב ר ו ש י ם הדעלו )נתום , ,
) צ ת ו י ד מ ה נ ש מ ה ו ב ל ( ב
,
י ׳ עקב שזייי ב ב ח , קים קראתיך ממשיך מבתי׳ לובן הע׳יח• י ״ ־
ת כ ש מ ה א ו ה ש ב ק ע ד י ו י ע ק ב ז ש ד ן י ם
\ ^ י י ׳ וע״ד במקום שבע״ת " ' ל
הארד .לבד כר ,וד״עטופים ממשיכים מבחי׳ על הו
לעמוד כר••
יכולים לעמו!
עומדים אין צ״ג יבולים
ג( במדרש תלים מהו יין תרעלה יין שהוא מתער את העולם ,שיתיר עולה
של תורה ,ועמ״ש במ״א בענין חמרא דפרגותא ב ר קפחו עשרת
השבטים דאב״ע איקלע להתם בעי למיקרא בספרא החדש הזה לכם וקרי ההרש
הי׳ לבם ,דהחדש הזה ל כ ם הוא בחיי גילוי אוא״ס הנמשך ע״י תומ״צ והה מ־
ל י לקבל וכעגין אוטם הנ לי י מזה היא החרש הי׳ ל ב ם טמטום הלב כ נ ו ש א
והעצה לזה הוא בחי׳ יין המשבר שבעבודה המבו׳ בתו״א ד״ה ויהי מ ק ז
״ יין צ״ל אח״כ הכלי זותורה , , , דרוה״ר ,י ״ ב ח ן ל ב כ ן ח מ ש מ ה י י ן ל ב ח י י ב ן א ז ו ע
ו
נסיו^ ו א י ו ג ס ^ ׳־ , -י ׳ ס׳ ם ד ב ס
הי׳ ג״כ ענין אאע״ה שהי׳ מאכיל ומשקה לערביים וא״ל ברכו למי שאכלתם
משלו וכן מה שהתפלל על ישמעאל ואמר לו ישמעאל יהי׳ לפגיך ,שזהו בכדי
לברר וליקת מאתם נצוצות היותר נעלמים וגסתרים בהם שיתגו אותם ברצונם
הטוב )ואפשר זה״ע דשרה אמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה ואברהם הרע
בעיניו .דשרה בהי׳ ש׳ ב׳ץ הבירור הוא בבחי׳ גבורות ,ואברהם ש׳ פדה הבירור
בבהי׳ הסדים מ ׳ ,ועמ״ש במ״א בדיה כי למחי׳ שלחני ,ועמ״ש בשעה׳׳ת ה״ב
בענין זרעא דאברהם בגלותא דאדום וזרעא דיצהק בגלותא דישמעאל בו׳ ,ואפשר
דישמעאל לא יש מהם גרים ,ושרה היתד .גדלה לנביאות וע״כ אמרה גרש כוי•
ולפיז צ״ל מה״ע הבידורי׳ בזרעא דישמעאל ,וצל׳׳ע לתווך העניגים( .וזהו ג״כ
הענין שיצדיקו מדותיו ית׳ בכדי ליקה מהם הנצוצות הנסתרים ביותר שיתנו
מרצונם הטוב כר .גם י״ל ע״פ מ״ש ד״רמ״ז פ׳ בא ד׳ מ׳ ע״ב בעגין הקטרת
שלא למד ה׳ למרע״ה והס״מ נתן א במתנה ,הוא מפני שי״א סממני הקטורת
הן גגד י״א ארורים והן י״א כתרין דמסאבותא שזהו עצם התיות שנקצב להם׳
ואינו מן הדין ליקה מהם ,רק שהס״מ מסר זה למרע״ה מעצמו ברצוגו כ ד ר י
מתנה בו׳ .ו כ מ ר כ הוא ע״י שמצדיקים מדותיו ית׳ ונותנים מרצונם הטוב הוא
שניטל מהם גם עצם היותם הנקצב להם בו׳.
0
נכח הוי ,מתביי הגיגי׳ ״ י ׳ ^ 1ד״ד נ י " " " Vנע־״יי ' ' Vבע*»י
8 א י י ע ש ז B W
׳ ש מ ת ע ־ ק בי׳" ' °׳ ״ ה״ע־<י* ׳ ,־דל י־יי^י^ירוי' "°
י? ע ת ג0ק ״ א ני י
׳ י ' י ״ « ל בי־ ׳ ' ״ לדע^ם 'ל־» ־ ' ,יייע * י י ״ * J
18 נ י ל י נ י
״ ! °ל : *«,ל ״ המל״ ׳ ° ' W ה
׳׳'" י־י ־*״ע י? ״ ׳ « ״ ־ נ נ ת י ? י
״ ^ניל־אי ? ע -י י ^ ^ ^ י י י ל״יי ־״ הממי לע־יי י
פ פ ד.ה מ א מ ר י ם — פ ר ״ ת קח
ג( ובהג״ה לד״ה אתרי הנ״ל דכמה מיני בהי׳ נסמן נזכרים בתורה ,האי
מ״ש והאלקים גסה את אברהם ,והוא לגלות א ת לבבו הנאםז
וכמ״ש ומצאת את לבבו נאמן לפניך שנאמגה לבו א ת ה׳ ולא ערער ולא הרהר
אחרי מדותיו ית׳ ,זזהו שנסמן העקידה יהם הכתוב לאברהם והלא לבאר הי
1
הנטמן יותר ליצהק וכמו שהקשה בזהר דקי״ט ע״ב יצהק מבעי לי׳ שהי׳ ב? ל״
שנה בו׳ .ותי׳ הרה״ק הד״מ מהרדאק זצ״ל דעי קר הנסיון בעקידה אינו ר?
המס״ג לבד דלגבי האבות שהן הן המרכבה שהיו קדושי׳ ומובדלים לגמרי
מעניני עוה״ז והיו בתכלית הביטול במציאות ממש וכמ׳׳ש בסש״ב פל״ם
שזהו העבודה דבהי׳ אצי׳ שזהו למעלה מעלה מבהי׳ דו״ר הנמשכות מהביגה
ודעת בו׳ אלא עבודתם הי׳ בבהי׳ מרכבה ממש לא״ס ב״ה וליבטל אליו
במציאות ולהכלל באורו ית׳ הם וכל אשר להם )עמ״ש במ״א בענין מזוזה( ע״י
קיום התורה והמצות ע״ד שאמדו האבות הן הן המרכבה והיינו שבל ימיהם
ן
ע י עוה״ לי׳ הי׳ זאת עבודתם ,ובפכ״ג כ׳ שכל אבריהם היו קדושים
מ ע נ ן מ ן ב ד
ולא געשו מרכבה ר ק לרצון העליון לבדו כל ימיהם ,וע״כ המם״נ לבד גם
מסירת הגוף מילתא זוטרתא לגביהם אחרי שהיו בבהי׳ מרכבה גם באבריהם
ובכל אשר להם כר .אלא עיקר הגסיון הי׳ שלא הרהר אברהם אתר מדותיו ית׳
אתמול אמדת כי ביצהק יקרא לך זרע ועכשיו או׳ קת נא מ ׳ .דיש להשוב שזהו
פ
שינוי רצון ה״ו .ואברהם לא הרהר כלל ,והיינו דבאברהם הי׳ מ״מ עבודה ע ״
פ
הדעת וההכ׳ וכמו שארז״ל ראה א ת השמש כ ר ראה ששקעה בו׳ ,ובמד״ר ר ״
לך תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו ק ״ ןא״ל אני בעל העולם ה ב ה
כר ,וע״פ ההכ׳ והדעת אינו מתקבל הפכים כאלו .וכענין המבו׳ במ״א גבי
משה שא׳ ומאז באתי בו׳ דמפני שהי׳ מבהי׳ החכ׳ רצה לידע טעם מ ׳ .וזריז
ענין הנסיון דאברהם ,דעם היות שהי׳ בבתי׳ ד ע ת והב׳ הי׳ לבבו נאמן ולא
הרהר כלל .וי״ל שז״ע שאברהם הכיר א ת בוראו ,ומבו׳ במ״א שהוא בחי׳
, ,
קמי ה מ א מ ר י ם — פר ת ספר
הכרה עצמיות בא״ם ב״ת ,וכמו תתינוק המכיר את אביו דעם היות שזהו הכרה
בדעת ובבהי׳ הרגש פגימי אין זה מצד ההשגה כ״א מצד העצם ,ומשו״ז הוא
הגעגועים בתינוק אל אביו שאין• מצד הטעם כ״א מצד ההכרה כר ,ובגדול
ה ר ע האהבה טבעית ועצמיות כר .וכמו״כ בענין תכיר את בוראו שהיא
,
הכרת פגימיות ב ב ה י הרגש פנימי בא״ס ב״ה ,אבל היא הברה עצמיות שרק
מצד העצם הייגו מצד עצם הגשמה בעצם התקשרותה בא״ס ב״ה וכמ״ש
במ״א .וכמו עד״מ בתינוק שע״י ההכרה ה״ה גמשך אתר האב בגעגועים
גדולים שלמעלה מהדעת כר ,כמו״ב הוא שמצד ההכרה העצמיות הוא הנתינה
והמסירה לא״ס ב״ה לא ע״פ הדעת והשכל כלל כר ,וזהו שלא הרהר כלל
ועשה רצונו ית׳ ברצון והפץ עצמי ופנימי ב ו /ועמ״ש באגה״ק סי׳ כ״א .ובמד״ר
וירא פנ״ה ה׳ צדיק יבהן אר״י הפשתני הזה בו׳ בך הקב״ה אינו מנסה את
הרשעים כ ר ואת מי מנסה את הצדיקים שנא׳ ה׳ צדיק יבחן .ועפ״ז הוא מ״ש
הדמב״ן ע״פ והאלקים נסה את אבדחם וז״ל ודע כי ח׳ צדיק יבחן כשהוא
יודע בצדיק שיעשה רצונו ותפץ להצדיקו יצוה אותו בנסיון כ ר עכ״ל .והיינו
בכדי להצדיקו לגלות עצם פנימיות נקודת נפשו .ובמו כללות ענין ירידת הנשמה
למטת שהנשפה א״צ תיקון ומ״מ ה״ז ירידה צורך עלי׳ והוא בכדי שתבוא
לבתי׳ רעו״ד שזה יש בנשמה בעצם שזהו בחי׳ חי׳ ויהידה שבנשמה בו׳ כנודע,
רק שהנשמה כמו שהיא למעלת עבודתה חוא ע״פ טו״ד ואינו מתגלה בהי׳ רעו״ד
שלמעלת מטו״ד .וע״י ירידתה למטה ע״י העלם הנה״ב ה״ה באה לכהי׳ רעו״ד
מ ׳ ,וכמ״ש בתו״א בד״ת וישב יעקב בענין יש מפזר ונוסף עוד בו׳ ,ובפ׳ תשא
בד״ה שמאלו ת ת ת לראשי שזהו גילוי בחי׳ ראש דנשמה בו׳ .כמו״ב הו״ע
י״גםית בכדי שיתגלה בהי׳ יהידה שבנפש שישנה בנפש רק שהיא בהעלם.
והלא העיקר הוא ההתגלות שז״ע העבודה שיהי׳ תתגלות הכתות ותתגלות העצם״
ובזה דוקא הוא העלי׳ עד רום המעלות כר .וגם כשחוא בחעלם ה״ז מקבל
העלמות והפחדים והיינו שמתעלם ביותר וכמ״ש באגה״ק סי׳ ד׳ ד״ה אין
ישראל נגאלין אלא בצדקה ,וכשהן בחתגלות ח״ז מסיר כל חחעלמות וההסתרים,
ובהתגלות עצם הנשמה בחי׳ יחידה שבנפש ה״ז מהפך גם בחי׳ יחידה שבנה״ב
מ ׳ וכמ״ש בשעהת״פ בד״ה פדה בשלו׳ נפשי .וע״ז ה ר ע הנםיון שיהי׳ התגלות
י ב א ג י י א מ ד א מ ז ר א ה ה ב ו ט
^ "י מאד בלק״ת שלה ד״ה ויאמרו כי׳
כ י ל ם ב י ן י ם י ם י ש מ
י^ ,י י * ן ד״ה להשכילך בינה וז״ל אבל המאמין לא יחיש
צ כ ת י ת י מ א ב ה ש ו י א ה צ
^,ד״ג עניני העולם הו ולאו שיייו א ל י
ב ח י / ג ן א י י כ א ש י ש ז ה י
EEJ\£ ההשתוואות בד״ה פדה בשלי׳ ״ ׳ ל הב
שמהפך בהי׳ יהידה דנה״ב בו׳ .וידוע דיהידה הוא בהי׳ התענוג ,והיעו שנוטל
הגי הוא מ״ש גבי מ״ת כי לבעבור גסות אתכם בא האלקים )שמות כ׳
י״ז( ופי׳ הדפב״ן דלדעתו הוא נםיון ממש אם יוסיפו עבודה על
גמילת הטובה ,והו״ע האהבה דכמים הפנים אל הפנים שבסש״ב פמ״ו
שהגיח הקב״ה העליונים ואת התתתונים ולא בתר בכולם בי אס בישראל
עמו כוי .והייגו שמבהי׳ הקירוב העצום בתוקף ההתגלות )היפך אופני ד״נ״ל(
כמו ביצי״מ ומ״ת יהי׳ התגלות האהבה ביותר כמש״ש בריש הפ׳ לעורר
ולהאיר אור האהבה התקועה ומוסתרת בלבו כ ר בתתגלות לבו ומותו למסור
נפשו לה׳ וגופו ומאודו בכל לב ובכל גפש ומאד כר ,ועמ״ש בפל׳יג .ועגין
הגסיון בזה י״ל שהוא בהי׳ הדעת וההרגש ,בי זה שאינו הש להקירוב והגילוי
הוא שאין בו ד ע ת והרגש פנימי כלל וגורם הריהוק .אך הדעת וההרגש פגימי
הוא הכרת טובת הקירוב והגילוי וישתדל משום זד ,שיוסיף אומץ בעבודתו
והתקרבותו לאלקות ויגרום עי״ז הקירוב עוד כ ר .ועגין הוספת העבודה י״ל
/ולולא ההתגלות )הייגו כ ו שהוא כמו הידור מצוה ,ועגין שמתה של מצוד,
ם א
הי׳ ע״י שליה( הי׳ רק קיום הציווי בלבד ,אבל ע״י התגלות הא״ם בנתינת
התורה הוא שקיום המצות הוא בשמתת גפשו שזהו ג״ב בקיום המצות בדרך
קב״ע שיש בזה ג״כ שמהה שעושה רצוגו ית׳ בר וכמ״ש במ״א )ויש בזה
כמה מדרי׳ אם שהשפחה הוא מה שזכה הוא לעשות ולהשלים רצונו י ת /או רק
,
מה שגשלס רצוגו י ת בלי הרגש עצמו בזה ,או שהשפחה היא מהנה״ר שלמעלה
וכמא׳ נת״ר לפגי שאמרתי וגעשה רצוני כר .והמדרי׳ העליונה בזה הוא השמהה
והתענוג שלמעלה הוא השמחה והענג שלו כ ר וכמ״ש במ״א באורך( .ובםו״ב
השמתה בכווגת תמצות בהתמשכות שע״י המצות .והגם שעיקר קיום המצות
הוא בקב״ע ,מ״מ צ״ל ג״כ כווגת המצות בו׳ וכמ״ש בסש״ב פמ״א .ובכללות
הוא שיתי׳ לו תיות פגימי בקיום המצות ובעסק התורה )וכמ״ש בסש״ב שהאהבה
היא מקור רמ״ת מ״ע משום דהמקיימן באמת הוא האוהב כו׳ כן ויותר מכן הוא
שע״י הקירוב והגילוי דא״ם ב״ה הוא העושה התיות ושמתת גדולת בקיום
המצות( ומזה הוא* להדר בעשיית המצות וכל אשר לו יתן בעד גם מצוה
אחת כר .וכמו״כ לעשות משמרת למשמרת שלא יבוא לידי איסור ה״ו ,והו״ע
דקדוקי סופדים וכל הגדרות וסייגים דהז״ל ,והכל הוא ברצון וגפש חפיצה כר,
וכ״ז הוא ע״י הדעת והרגש פגימי בו׳ כג״ל.
בנםיון שא׳ דהמע״ת בתגגי ה׳ וגםגי )תילים כ״ו( לעמוד הוא מה הד׳
מפני מעשת לידו ולשבור תאות תיצר ,ותו״ע יראת הטא כשיבוא
פגיכם שנגד עיניו תמיד וכמ״ש ובעבור תהי׳ יראתו על פחד האלקים
אתכם בר .וי״ל שזה קאי ג״כ אדלעיל מש״א לבעבור נסות לבלתי תחטאו
כ ו ׳
שע״י מדבר בוע״ט בתוספות עבודה כג״ל ,וכאן מדבר בסו״מ, ׳ רק ששם
התגלות הגדולה יהי׳ יראה ופחד אלקים עליהם תמיד וכמ״ש במ״א ההפרש
בין שמיעה לראי׳ דבשמיעה אינו יודע מהות הדבר וע״כ יש בזה הפס?
שנשכח ומתעלם הדבר מאתו .משא״ב ראי׳ שהוא ראיית המהות ואין בזי׳
הפסק שאינו נשכח לעולם כ ו /ובמ״ת שהי׳ בהם ראיית אלקות ממש וכמ״ש
וירא העם וינועו כר שנעשה בהם בחי׳ יראה כו׳ הנה ראי׳ זו נשארת לעולם
״ ע ואח״ב י ר׳ ב ח י ם ה ב בלי הפסק כר .ןי״ל
ך ״ י / ה ר א י ׳ ע ״ ו ת ״ מ ת ע ש ב ד
הוא שיהי׳ יראתו על פניהם לבלתי יחטאו כר .ועמ״ש בד״ה צדקת
פרזונו הגדול דיראת חטא תלוי ביראת הרוממות כר .דיראת חטא הוא שירא
מעצם החטא מפני שהוא היפד רצד״״ע ,וזהו רק מפני היראה שנטוע וקבוע
בלבו לא מצד השגה כ״א מצד העצם שהוא ירא אלקים בעצם ,והוא
מבתי׳ עצם הא״ס הבלתי מושג שנרגש בנפשו בהעלם כוי .והנה בנםיח
בפו״מ שעומד בנסיון כשבא מעשה לידו מתהפך בזה עצם החשך לאור׳
וכמארז״ל מובטח לו שלא יחטא מפני שמתבטל עצם ההעלם שנבלל בקדושה
ועי״ז נמשך מבתי׳ עצמות א״ס בחי׳ ישת חשך סתרו שלמעלה מבל
בהי׳ גילוי אור בר .וזהו שא׳ באבות כל י שיראת חטאו קודמת לתכמתו חכמתי
מתקיימת שע״י יראת חטא מתוסף אור בבתי׳ התכ׳ בו׳ .ומא׳ זה אמרו רחב״י
וידוע שהי׳ מעלתו ומדדי׳ בחי׳ עבד וכמו שא׳ ריב״ז עליו שהוא כ ע ב י
,
לפני המלך בו /ועמ״ש מזה בסי׳ בב״ש בענין בלשון חסידיו ועבדיו ,ובמ״א בהבי
דרני ושמחי .והיינו שזהו מעלת המעשה וקבעומ׳׳ש ובביטול העבד למעלה מ ט ד ד
בסו״מ וע״ט בפו״מ .ועמ״ש באורך במעלת המעשה בד״ה ושננתם בס׳ תרטר׳ב
ובס׳ דל״ו .ולכן עי״ז חכמתו מתקיימת כר .וזהו מעלת דוד עבדי בקבעומ״ש
וביראת חטא בפו״מ שזהו מגיע בבחי׳ עצמות א״ם כר ,וזהו שלעתיד תתעלה
בחי׳ בתי למעלה מבחי׳ אמי ודוד עבדי יהי׳ נשיא עליהם כר•
ה ה ׳ הוא מ״ש ובא האות והמופת כ ר לא תשמע כו׳ כי מנסה ה׳ אלקיכם אתכם׳
והוא התגברות האמונה בה׳ ובנביאיו הקדושים משה אמת ותורתו אמת בי
נתאמתה נבואתו של משה בלבות ישראל לא ע״י אותות ומופתים לבד ,ובתהלת
נבואתו כשדיבר אל ישראל בשם ה׳ כתי׳ ויאמן העם )ואה״כ מה שלא שמעו אל
משה נא׳ ע״ז טעם מקוצר רות כו׳ שהי׳ סבה לזה ,אבל בעצם האמינו בו שהוא דבר
ה׳ בפיו( ואח״כ במ״ת נתפרסם ונתהזקה אמונתם וכמ״ש וגם בך יאמינו לעולם שבל
דבריו הם דברי ה׳ ומהם אין לסור אפי׳ בקוצש״י .וע״כ כשיבוא מי שיבוא ויאמר
בשם ה׳ לשנות דבר מהתורה גם אם יתן אות ומופת ובא האות כ ר לא יתפעלו
מזה כלל וכלל ויהיו חזקים באמונתם שתורת משה היא האמת ,והנביא ההוא ב י
הוא שקר אין בו ממש כ ר )רק נביא שהוא מפורסם מכבר לנביא א מ ת י ל לשגות
כ ו
איליו ש ע ד נ ל
ש מ ן ע לפעמים באיזה מצות )ולא בע״ז( ב ה ו
ן מ צ ן ה ה ע ש ר א ת
נביא בקרבך כ ר אליו תשמעון ,וכמו אלי׳ שהקריב חוץ לעזרה ,ודוקא בהוראת
שעה לבד ,וי״ל שג״ז דוקא לצורך ענין כללי וכמו באלי׳ כדי להכחיש את נביאי
הבעל ,וכמו יהושע ביריהו שהי׳ צ׳׳ל שבעה ימים כר( .ו ר ש כי מנסה ה׳ אלקיבם
אתכם בזה שבא האות והמופת בכדי לגלות אמונתם החזקה שאינו מתנענע
משום דבר בו׳ .ובכלל זה הוא נסיון המן שנא׳ למען אנסנו בו׳ ,דהמן הי׳ ד ב י
קיג ה מ א מ ר י ם— פר״ ת ספד
יום ביומו דוקא ,והנסיון הוא שלא יהי׳ מקטני אמנה ולא ישאירו ממנו עד
בקר כ ר דמי שברא יומו ברא פרנסתו כר ,ועמ״ש מזה בתו״א בד״ה ויאמר משה
אכלוהו היום ובהבי׳ ע״ז ובד״ה הנני ממטיר הגדול ,ובד״ה מי זאת הנשקפה
בס׳ רל״ט .וכללות ענין הנסיון הו״ע הרמה ל׳ וישמהו על נס )ובקונק׳ הוא ב׳
שרשים( והיינו שע״י הנםיון מתרוממים ומתגדלים בבהי׳ גילוי רוממות הא״ס
כ ר וז״ש במד״ר גםיון אחר גםיון וגידולין אהד גידולין שיש כמה מיני נסיונות
וכולן הוא הגדלה ורוממות בשביל לנסותן ולהגביהן ובשביל לגדלן בעולם כר.
וי״ל לגדלן עפמ״ש במ״א דעיקד האלקות הוא בחי׳ הרצון שלמעלה מטו״ד ,דשכל
ומדות יש בעבו״ם ג״כ ,והגם שהשכל ומדות שלהם הן מהקלי׳ ובגש״י הוא
מהקדושה דע״ס כ ר וכמ״ש בסש״ב ,מ״מ ה״ז ג״ב שבל ומדות כר .אך עיקר
האלקות הוא הרצון פשוט כו׳ וכמא׳ בבואה דבבואה לית להו מ ׳ ,ועמ״ש
בהבי׳ דכי תצא בלקו״ת ,וזה לא יש רק בנש״י כ ר וכמ״ש במ״א .וזהו בכדי
לגדלן בהתגלות הרצון שבזה הם מובדלים כו׳ .וכבר נת״ל או״ב דנםיון הוא ע״י
כת עצם הנפש והתגלות בחי׳ הרצון פשוט שבנפש בו׳ ועי״ז הוא התגלות
גדולתו ית׳ כר .ומ״ש ונתת ליראיך הוא דכללות ענין הנםיונות הוא בתי׳ תיראה.
וי״ל דהכווגה על המדרי׳ הד׳ הג״ל שזהו מדריגתו של דוד בחי׳ דוד עבדי בו׳.
ומ״ש מפני קשט סלה י״ל בפי׳ הפשוט קשט אמת ,כי הנםיון מאמת הדבר ,וכמו
אין חכם כבעל נסיון ,שזה מאמת אמיתית החכמה ב ו /ועמ״ש מזה בד״ה ויקהל
הגדול .וכמו״כ הנסיונות הן מאמיתים אמיתית התקשרות הנשמה בא״ם ב״ח .וזהו
מפני קשט סלה בהי׳ האמת דנש״י שמגיע בבחי׳ האמיתות דא״ס ב״ה כר.
ד( בת״י יהבתא לדתליך נסא לאתנסאה בי׳ מן בגלל קושטא דאברהם לעלמין.
י״ל ע״פ משנת״ל דלעתיד הנםיון הוא דוקא בכה עצמי שבנפש,
והיינו בעצם התקשרותה בא״ם ב״ה .והתקשרות הזאת הוא מאברהם אע״ה
וכמ״ש ר ק באבותיך חשק ה׳ בו׳ ויבחר בזרעם אחריהם ,דזה שנש״י מושרשים
בעצמות א״ס שז״ע הבחירה שבחר בנש״י בבחי׳ בחירה עצמיות שבעצמותו
,
ית׳ וכמ״ש במ״א בענין הבהירה למעלה בו׳ .וההתקשרות דנשמות בעצמותו י ת
כ״ז מאאע״ה ,וכידוע דאהבה הטבעית שיש בנש״י היא בירושה לנו מאבותינו
כר ,ומזה הוא שיש בהם כת הנסיונות כר .וידוע דמ״ש ר ק באבותיך השק ה׳ זהו
למעלה מהתורה וזהו דקדש ישראל לה׳ ראשית תבואתה שהתורה נק׳ תבואה
וישראל הן ראשית תבואתו כר ,וכמ״ש בהבי׳ הב׳ דיונתי .ומשו״ז יש בנש״י כה
המס״נ לעמוד נסיונות על התורה והמצות כ ר ,ובזה הן ממשיכים תום׳ אורות
בתורה משרשם העצמי בר .וי״ל מן בגלל קושטי׳ דאברהם שבתר שעבוד
במקום גיהנום כדאי׳ במד״ר לך לך פמ״ד ,ועמ״ש מזה בד״ה מים רבים דפ׳
נח .והענין הוא דגיהנום הוא בדרך מירוק לבד משא״כ בשעבוד ע״י ההעלמות
והסתירים מתגלה בהי׳ האמת דנשמה ויהי׳ עי״ז יתרון אור גילוי בתי׳ אמיתית
הא״ס כר .וזהו נ ת ת ליראיך נס שנתן להם הנסיונות מפגי קשט סלה שיהי׳
גילוי בתי׳ האמת כר ,שזהו בזכותו של אאע״ה וזהו שע״י גלות האחרון בריבוי
העלמות והסתירים ביותר וישראל עומדים בנסיון בקיום התומ״צ ב פ ר מ שעי״ז
,,
י י ׳ אמיתית תגילוי דלעתיד וכמ״ש ובגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר בר .וזהו
פ ד ״ ת מ א מ ר י ם — ה פ פ ד קיד
ץ ן ל ה הפסק כ ר ומ״מ אין מזה הולדה הדשה בו׳ וכמ״ש בבה״ז טבעית
כר( והאהבה היא בתוקף התפעלות והתלהבות הנפש ™ " \ ^ ' ^ J
; *mמ ד ה ר ש ל מ ע ל ה מטו״ד כר .ועמ״ש בלק״ת בד״ה ואשה בי תדור
נ ד ר פ ב.בענין אהבת אשה אל האיש שהיא אהבה כרשפי אש מ ׳ ושם שהיא
על הכסף בסש״ב פ״ג שזהו בהי׳ ג ב ר כ ר .וי״ל ע״ם ™ r t 5״ »
פ ש במ״א בעני אהבה ייראה דאהבה היא מ ק ר ו ב ויראה מר״וק ,והייני
שהאהבה היא מבהי׳ הקירוב דהאלקות אל העולמות כר .דבאשר מתכוני
בעולמות שבזה שייך השגה מאתר שג״צמצם לחיות בבתי' rn^uo
^ ״ J״ ^ ^ ™ דהיינו להיות מושג בעולמות ,שבאמת זהו התיות ™
של הגבראים^הי גי ההשגה האלקית כי׳ וכמ״ש במ״א בעגין המלאכים שהמזמ
namשלהם שמשיגים באלקית כי׳ ,וכמו״ב הוא ביותר בנשמות שלהם היא
שההשגה האלקית הוא התיות שלהם ובזה הוא הי בהיות פנימי כ י /וע״י
פןי
? ה מ א מ ר י ם— פר״ת פפד
ההשגה האלקית בבהי׳ חיות פנימי שמאיר הענין האלקי בנפשו עי״ז היא האהבה
בבתי׳ קירוב ודביקות באלקות כר .ויראה הוא מבתי׳ הריתוק דאלקות והיינו מבהי׳
ההבדלה וההפלאה דאוא״ס מהעולמות כר׳ וכמו עדי׳מ יראת ואימת המלך הוא
ריק* מן הרוממות וההבדלה שלו דאם יהי׳ מעורב עם העם בקירוב אליהם לא יהי׳
יראתו עליהם כ״א דוקא מההבדלה הוא היראה ,ולבן צריכים לרומם א ת המלך
יכפו אין יושבין על כםאו כ ר ובמ״ש שום תשים עליך מלך שתחא אימתו
עליך כר .וכמו״כ הוא למעלה שהיראה היא מבהי׳ ההפלאה והרוממות דאוא״ם
כ״ה איד ד ל י ת מת׳ תפיסא בי׳ בלל מזת תהי׳ היראה כר .אך האהבה ויראה
זאת הן בתי׳ תיצוניות .אמנם פנימיות אהוי״ר אדרבה האהבה תיא מבתי׳ הריתוק
ויראה מבהי׳ הקירוב כר ,והוא כשמתבונן איך שבל הגילוים שבעולמות גס
בעולמות העליוגים הוא בהי׳ הארה בלבד וכמ״ש באורך גראה אור בהי׳
הארה דהארה כו׳)ומבו׳ במ״א שזהו המשכת הקו בכלל שהוא רק הארה דהארת בו׳
וענדש בהגהות לד״ה אכלוהו היום( ואיך שכולא קמי׳ כלא השיב כר ,מזה תהי׳
האהבה בדשפי אש התשוקה והצמאון להיכלל בעצמות אוא״ם וכמ״ש מי לי
בשמים ועמך לא תפצתי שלא יהפוץ בכל הגילוי׳ ב״א להיכלל בעצמותו כ ר
וכמ״ש בלק״ת בד״ה וידעת היום דרוה״ב .ובפרט כשמתבונן בהריתוק וההפלאת
ז־אוא״ס ב״ה ,והיינו לא ר ק בהריהוק של העולמות שהן הארת לבד כ״א בעצם
ההפלאה דאוא״ם ב״ה איד שהוא מופלא ומדומם ובאופן ההפלאה בו׳ שבזה
נרגש האוא״ס ביותר שיתי׳ עי״ז תוקף הצמאון ביותר ובשלהבת העולה מאלי׳
בבהי׳ התכללות בעצמות אוא״ס ב״ה .וזהו בהי׳ אהבה פנימיות שבאה מבהי׳
הריחוק י ו ק א )ולכאו׳ הלא מבהי׳ ההפלאה היא היראה כנ״ל ואיך יהי׳ מזה
אהבה .י״ל כמ״ש במ״א בענין ההכ׳ שהיא בתי׳ שוב ופעמים מבו׳ שהכ׳ היא
בתי׳ רצוא וכמ״ש הראב״ד בפי׳ הס״י דרצוא בהכ׳ ,שי״ל שהוא ההפרש אם
הוא במות או בלב ,דבמות הוא בבתי׳ שוב ובלב בבתי׳ רצוא כר .ו ב מ ד כ י״ל
דכאשר התבוננות הנ״ל נרגש במוה הוא בבהי׳ יראה וכאשר גרגש בלב בא
מזה בהי׳ האהבה בו׳( .ובאשר מתבונן איך שאוא״ס הוא למטה כמו למעלה שזהו
זיוקא בעצמות אוא״ס שלמעלת מהעולמות בו׳ הנה מבהי׳ הקירוב דעצמות
אוא״ס יהי׳ מזה היראה וכמ״ש בד״ה וידעת הנ״ל ,והיא בתי׳ יראה פנימיות
כר .ועפ״ז י״ל מה שהאהבה כרשפי אש הוא בהי׳ גבו׳ מפני שבאה מבתי׳
ההפלאת ותרוממות דאוא״ם ב״ה ועצם האהבה היא בבהי׳ העלאה והתכללות
כי׳ )ועמ״ש בלק״ת בד״ה ויאכילך א ת המן בעגין פגי אדי׳ מהימין וארי׳
אותיות יראה שזהו כתותם המתהפך שמבתי׳ התגלות דאוא״ס נעשה היראה
וכנ״ל ,וכמו״כ מבהי׳ ההפלאה דאוא״ם געשה בהי׳ אהבה בו׳( .ובםש״ב שם שזתו
מבתי׳ גבורות עליונות דבינה עילאה )ועמ״ש בדרוש קן צפור דבינה היא בהי׳
ב כ
ל מאיד( .וי״ל דזהו מ״ש בזהר ל ך הנ״ל דיצתק נק׳ ידיד משום שנולד אתר
שנשלם אברהם באות ה״א שהוא בהי׳ ה״א עילאה בינה כר .ובפי׳ הרפ״ז שם
דתמוגת אות ה׳ הוא דל״ת יו״ד ,דל״ת הוא בחי׳ מל׳ והייגו ל׳ דלה ועני׳ דלית
לה מג״כ מ ׳ .ויסוד דדכורא הוא בהי׳ יו״ד .וכמו״כ הביגה גק׳ דל״ת ל׳ הגבהת וכמו
ד
ל י עיני למרום )ועמ״ש בלק״ת ד״ת מזמור שיר תנובת הבית הא׳ ג׳ פי׳ בדלתגי
ושם הוא לענין מעלת הנשמה כר( .וי״ל שהריע שכיגתא עילאת וכמ״ש במ״א בענין
פפד ה מ א מ ר י ם— פר" ת קטז
,
שאצי גק׳ עליון מפני שמובדל מבי״ע ,וכידוע בענין כי ה׳ אלקיך אש אוכלה הוא
,
שאצי׳ נ ק אש כמו יסוד האש שמובדל מכל היסודות ואינו מתערב עמהם כר׳
,
יכמו״ב הבינה נ ק עילאה מפני ההגבהה וההבדלה שמובדלת מז״ת וכידוע שיש
פרסא בין הבינה לז״א ש ה ר ע פ״ש ועל ראשי ההיות רקיע כר .והגם ד ב ע ה היא
מקור המדות ועש״ז נק׳ שכינה ע״ש שמשכנת ג״ר בז״ת כמ״ש הפרדס בערך
,
שבינה ,מ״מ הוא בבהי הבדלה דמה שנמשך מהמוחין אל המדות הוא בהי׳
הארה לבד הבאה ע״י הפרסא כר .וי״ל שז״ע מיצר ה ג ד ת שמפסיק בין המוה
והלב שעי״ז הוא המשכת המוהין אל הפדות והוא הבכן שאין זה מהות השכל
כו׳ וכמ״ש במ״א ,ועיקר בתי׳ שכיגתא עילאה שבבתי׳ הבדלה הוא בהי׳ פגימיות
בינה שלמעלה מבתי׳ מקור למדות בו׳ .וי״ל דענין ההגבהה היא ההתבוננות
בבהי׳ ההפלאה ורוממות דאוא״ס כנ״ל ,והוא בהי׳ ידיעת השלילה שזהו בהי׳
פנימיות בינה כ ר וכמ״ש בהבי׳ דאלה פקודי ו ה י ד ד הוא יסוד אבא .וי״ל
שזהו בהי׳ הראי׳ באלקות בתי׳ ראיית המהות כר .והיינו כמ״ש בהבי׳ הנ״ל
דמידיעת השלילה באים לבהי׳ הכרה במהות הדבר .ובמ״א מ ב ר דהכרה
היא בהי׳ דעת שהוא הממוצע שמחבר תו״ב בפנימיותם והיינו שע״י ההעמקה
בבהי׳ ההכרה באים לבתי׳ ראיית המהות ש ה ר ע ההתאמתות כו׳ וכמ״ש במ״א.
וז״ע ידיד ב״פ י״ד שהוא יחוד חו״ב ויהוד זו״נ .והיהוד הוא ע״י בחי׳ יצהק
בהי׳ גבורה וכמ״ש שמאלו תהת לראשי וימינו תהבקני דבהי׳ ימין הוא בבהי׳
מקיף לבד והמשכה פנימיות היא מבהי׳ גבו׳ בו׳ .ועמ״ש בהגתות לד״ה אלה
תולדות יצתק שבתו״א וע״כ נק׳ יצהק ידיד בו׳ ,ועמ״ש בבה״ז תרומה ע*פ
כי יעקב בהד לו י״ה בעגין לאתדבקא בי׳ ולאתקשדא בי׳ ,ובהגהות לשם
ש ה ר ע אתותי ורעייתי בו׳.
ב( רש״י בגמ׳ שבת הנ״ל בפי׳ אשר קדש ידיד מבטן דקודם שנולד נתקדש
למצות זו דכתי׳ אבל שרה אשתך בו׳ והקימותי את בריתי אתו היינו
המילה ,ובמד״ד פמ״ו כדי שיצא יצהק מטיפה קדושה .ומבו׳ במ״א דהגם שאברהם
הי׳ קדוש גם מקודם שהי׳ בבהי׳ מרכבה דמבו׳ בסש״ב שהיו בל אבריהם
קדושים ומובדלים בו׳ ,ובפל״ט שזהו בתי׳ אצי׳ וכמשנת״ל בפסוק גתת ל י ר א י י
או״ג ,וידוע דאצי׳ נק׳ קדש שקדוש ומובדל מבי״ע כנ״ל ובאצי׳ מאיר גילוי
הקו מאוא״ס שעז״נ אין קדוש כה׳ כו׳ כג״ל וכמ״ש במ״א( אלא שיומשך הטפה
מבהי׳ ומדדי׳ והי׳ תמים דהייגו השלימות ע״ד תמתי שהוא גילוי הכתר ,והיינו
בתי׳ פנימיות א״ק דלגבי בהי׳ זו בהכרה להעביר הפסולת וכמ״ש בלק״ת בדיד•
למנצה על השמיגית דבהי׳ אצי׳ יוכל להתלבש גם בעשי׳ ששם יש ק״נ)והיינו
בתי׳ תיצוניות הכלים דמל׳ דאצי׳ שבא בבהי׳ אור פנימי בכלים דע״ם דעשי׳
והארה מזה הוא בכל הגבראים בו׳ ובאגה״ק סי׳ ך׳ דגם הקו עצמו בו׳ והארה
דהאדה דהאדה הוא בכל הנבראים ונוצרים ונעשים ,הדי הגם שהוא בבתי׳
אור פנימי מ״מ ה״ה נמשך ומתלבש גם בעשי׳ שיש שם ק״נ( וכמו הגשמה
שמתלבשת בגוף וממלאה כל הגוף אע״פ שיש במעיים צואה ופסולת אין זח
מגיעה )והייגו שאין גילוי הנפש בהצואת ופסולת ר ק שאינם מוגעיס להיות
התלבשות הגפש באברים ההם .וכמו״כ הוא למעלה דהגם דלבושים דעשי׳ רובם
זיז 5
ד ,מ א מ ר י ם— פר ״ ת ספר
רע ומ״מ אין זה מניעה כ ר ובמ״א שהנה״א מתלבש בהנה״ב דהיינו שמתלבש
בתוכו ממש כדוגמת התלבשות הנפש בגוף מ ב ר שם שזהו בכה הא״ס חסוכ״ע
שבעוה״ז דוקא ,והיינו מפני שזהו גילוי ממש דהנשמה ובבהי׳ התלבשות בתוכו
ממש כי׳( אבל להיות גילוי בחי׳ פנימיות א״ק והגילוי הוא בבתי׳ פנימיות א״א
להיות כ״ז שיש פסולת דלכן שכר מצוד ,בהאי עלמא ליבא ב״א לעתיד שיהי׳
וחד חרוב שמם מהגשמי כו׳ וכמ״ש במ״א .וזהו שנצטוה אברהם על המילה
שידיי׳ גילוי בחי׳ פנימיות א״ק וזהו והי׳ תמים שזחו בחי׳ שלימות העצמות
דא״ס כ ו ׳ ) ו ה י ה אותיות הוי׳ וו״ה קודם לי״ה ,וי״ל כמ״ש במ״א בענין והדהוי׳ לי
לאלקים דאי׳ במד״ר גטל הקב״ה שיחתן של אבות ועשאן מפתה לגאולתן של
בנים שכל הטובות וכל הנחמות הוא בל׳ והי׳ ב ו /ו מ ב ר שם דוהי׳ ו״ה קודם
לי״ה׳ והייגו שלעתיד יהי׳ הגילוי מלמעלה מש׳ הוי׳ רק שיהי׳ הגילןי ״ י עזי
ע
הוי׳ .וזהו שתי׳ והי׳ הו״ה קודם שזהו מה ש ד א בעתיקא אתיד ותליא למעלה
מאו״א וכמ״ש בתו״א בד״ה להבין בי׳ האבות הן המרכבה בפ׳ יתרו .וזהו דו״ה
מורה על השמחה כדאי׳ במד״ר איכה ע״פ היו צרי׳ לראש לא אמרית וי אלא
וה אמרית והיינו השמחה שיתגלה לעתיד מה שישמח ה׳ במעשיו ע״י בחי׳
הבירורים שנתבררו בעשי׳ דוקא ובמ״ש בלק״ת בד״ה ה׳ לי כעוזרי ,וזהו ג״כ
והי׳ תמים שזהו מבחי׳ עצמות א״ם שרש ומקור בחי׳ זו״נ ,דמילה הוא בבחי׳
יסוד ז״א כו׳ ,ובמאו״א מע׳ מ״ם אוס״ז מילה במל׳ פריעה ביסוד כר .וזהו דמי
יעלה לנו השפיפון ר״ת מילה וס״ת הוי׳ הרי מילה למעלה מש׳ הוי׳ ,ועמ״ש
מזה בתר׳א והוספות ד״ד ,בעצם היום הזה והביאור .וענין המילה הו״ע הבירורים
להעביר גסות הרע ודקות הרע שזהו מילה ופריעה כמ״ש באגה״ק סי׳ ד׳ ,וזהו
י״ה קודם השמחה מהבירורים כנ״ל )ובמ״א דמילה מל י״ה י״ל שהוא הגילוי
בי״ה בחי׳ תוס׳ אור וע״ד והי׳ ביום ההוא יצאו מ״ח מירושלים חצים אל הים
הקדמוני כו׳( ולפ״ז י״ל דוהי׳ חמים העיקר הוא בחי׳ יצחק שהוא ע״ש
צחוק עשה לי אלקים שזהו הצחוק והתענוג העליון שיהי׳ לעתיד מעבודת
הבירורים עכשיו כר ,וכמ״ש בתו״א בד״ה ושבתי אל ב י ת אבי .ובל ענין
הבירורים הוא בחי׳ העלאה מלמטלמ״ע שזהו מדרי׳ יצחק ,ועי״ז דוקא יהי׳
הגילוי דלעתיד שלכן יאמרו ליצחק כי אתה אבינו כו׳ ובמ״ש בב״ד( .וזהו בדי
שיצא יצחק מטפה קדושה בחי׳ קדש הקדשים בחי׳ פנימיות עתיק כו׳ וכמ״ש
בהבי׳ ד ש ב ת שבתון בסופו .ועמ״ש בחבי׳ דשוש אשיש מענין גבו׳ דעתיק
המלובש במו״ס שזהו בחי׳ פנימיות עתיק והו״ע השופר שזהו מדרי׳ יצחק בו׳
ולמעלה מבחי׳ חסד דעתיק שזהו בחי׳ התפשטות דעתיק ולכן מלובש בגולגלתא
גהי׳ חיצוגיות הכתר כר ,אבל גבו׳ דעתיק הוא מבחי׳ פגימיות ועצמות עתיק
ומלובש במו״ס כו׳ וכמ״ש במ״א .ומבו׳ במ״א דגבו׳ דעתיק המלובש במו״ס
הוא מקור התיקוני דיקנא )שלמעלה מתיקוגים דגולגלתא בו׳( שזהו מהבירוריס
שנתבררו לגמרי כר ,ועמ״ש בבה״ז פ׳ גשא על מא׳ האד״ר בחללא דגולגלתא בו׳.
והנה מכ״ז מובן דמעלת ומדדי׳ יצתק למעלה ממעלת ומדדי׳ אברהם .וי״ל
דהנה בתי׳ חו״ג הכלולים בעצמות ידוע שזהו בתי׳ כת הגילוי ובת ההעלם ,והוא
מה דאי׳ בת״ז אוא״ס למעלה מעלה עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית כר.
יהענין הוא דכמו שיש בעצמות בחי׳ כח הגילוי שז״ע אור הא״ם כו׳ כמו״כ
פ פ ר מ מ א & ר י מ— פ ד ״ ת קיח
יש בעצמות בחי׳ כח ההעלם בעצמותו בר ,ו מ ם ׳ במ״א עדי׳מ כח השכל שיש בו
כת הגילוי להשכיל ולהתחכם בכל דבד חכ׳ ושכל ,והדי צ״ל גם בחי׳ הצמצום
והעכבה בשכל שלא תהי׳ הגביעה ביותר ,כי אס יהי׳ גביעת השכל ביותר לא
יבוא לעולם לידי השגה בו׳ .וגם בהשגה והבגת העגין מוכרת להיות העצרת
ועכבה בזה כמה תתפשט ולא יותר ,כי אם לא יהי׳ עכבה בזה יהי׳ השכל לא
אמת ויולך ב ד ד ו עקלתון .וגם להיות שיש בשכל סברות שוגות והפכיות
זמ״ז ,ואם לא יהי׳ הגבלה בהסברות לא יוכל להכריע בין הסברות .דדוקא
כאשר כל סברה מוגבלת כמה תוכל להתפשט בכה השכל שבה אזי יובל להכריע
כה הסברה האחת גגד חאחרת באמיתת השכל כר .הרי כת העכבה הוא
מעצמות כח השכל כמו כה הגילוי ,ואדרבא הוא מעומק ופנימיות השכל יותר.
וכנראה בחוש דבנקל הרבה יותר להתפשט באיזה שכל ביותר מלעכב ולהגביל
ההתפשטות ,והיינו המדידה בהשכל כמה שיוכל להתפשט ולא יותר כו׳ .וכן
בכללות ההשפעה הנה לעכב ההשפעה הוא כה הזק יותר וכמ״ש במ״א דענין
ההשפעה וההתגלות הוא ממוחין דקטנות וכמו כל רוחו יצא כסיל ,ועכבת
השכל בעצמו הוא ממוהין דגדלות כו׳ הרי דכה ההעלם וההגבלה שבשכל הוא
בכה השכל גופא ומבחי׳ עצמות השכל יותר בו׳ .וכמו״כ בעצם הנפש שמשם
הוא המשכת והתגלות,כל הכהות יש בו ג״כ כה ההעלם להעלים הכהות בעצמו
שלא יתגלו ,וכמו אאע״ה שכבש רחמיו מעל בנו יחידו שזהו מכח עצם הנפש
להעלים לגמרי מדת האהבה וההסד בעצמו ,והרי כה זה הוא געלה ביותר בעצם
הנפש מכת ההתגלות בו׳ .והדוגמא מזה למעלה באוא״ם ב״ה שיש בהי׳ כח
הגילוי וכח ההעלם ,והוא מה שאוא״ס למטה עד • תכלית בבחי׳ התפשטות
וגילוי ביותר ולמעלה עד אין קץ להעלים בילתר בעצמותו בהעלם אחר העלם
בו׳ )ובעצמותו ית׳ הוא מה שביכולתו להאיר וביכולתו שלא להאיר כר ובמ״ש
באורך בדרוש יו״ט של ד״ד .רס״ו( וכמו במשל הנ״ל דכה ההעלם והעכבר .הוא
מבתי׳ הפנימיות והעצמות יותר מכה ההתפשטות כמו״כ יובן למעלה דכה ההעלם
למעלה מכח הגילוי בו׳ .דהנה ב׳ מדדי׳ אלו הוא בתי׳ הקו והרשימו ,שהקו
הוא בהי׳ הגילוי ורשימו הוא בהי׳ כה ההעלם בידוע שהוא בחי׳ כח הגבול
שבא״ס כר .ושרש הרשימו למעלה משרש הקו שנמשך מהעיגול הגדול שהוא
האוא״ס י שנגע בו הצמצום ,והרשימו הוא מכללות האור דא״ס שלא גגע בו
הצמצום כלל שזהו שהוא רושם מן האור שלפני הצמצום בו׳ ,וכמ״ש בתו״א
והוספות ד״ד .הן עם א׳ ובד״ה גן נעול תר״מ ,ועמ״ש בהגהות לד״ה ויאבק
שבתו״א ובדרוש קן צפור בס׳ תרט״ו )ובהגהות הרמ״ז באוצ״ח כ׳ שאדם הישר
שרשו מאוא״ס שלא הגיע בו הצמצום ,והיינו בהי׳ פנימיות הקו ששרשו מת״ת
הנעלם כר ,וכמ״ש במ״א בקה״י בשם מג״ע דאברהם בחי׳ נפש ויצחק בהי׳
דוה וידוע שזהו בחי׳ עיגולים ויושר ,וי״ל שזהו בחי׳ ומדדי׳ הנ״ל דרוח הוא
בהי׳ ת״ת כ ר ועמ״ש בד״ה יקוו המים בם׳ בראשית א׳ ,ועמ״ש מעגין רוה
בד״ה אדם כי יהי׳ בס׳ רל״ה ואפשר זהו מ״ש ביצחק ולא כל יצחק דהייגו בהי׳
יעקב כר( .וידוע דרשימו היא שרש ומקור הכלים וכמ״ש בסי׳ בד״ה ובד אנת
ש
אור עלייז ומציאות היש הוא שיהי׳ זיכוך ובירור היש ע י
ל ב ק י ש ״ ל
כ ל
,׳ .בי בזה דוקא כלים לגילוי אלקות ,ועי״ז נעשה הזדככות י '
כ ו ה ש ת ל
ש ג ק
י ׳ עצמות ק א נמשך מ ב ה־ ״ יותר׳ והיינו שלמעלה מבהי׳ קו יימיי' ד ו י ״ ז י
,״ א ״ ר .הוא בחי , , ,ל היש ״ י » ׳ ן נ ט ב ב ב ח י ל ע ה א ו ה
י י ל י
י " י ל ק ו ת שבזה היא י-־־׳־״ א״ס כי׳ .יזחו שנתאווה מקב•״ לי׳יי" ל א י
1
א שיש ב׳ מ ג .דהנמ א ־ י ד>ן ׳ ,
ה ע ג י ן י צ ח ק מ ד ר י ן ן ן א ז ן ן מ ד ך י / ו ב ן ז י
ב ה
ב ״ י ׳ השך והעיר "״'1:: יצתק ,ומבו׳ במ״א דלכאו׳ מהו המעלי'
ב ה ט מ ל
ק י ד מ
אור ממש לגבי הכלים ™? האוד שעד״ז הוא עלי׳ דער״ח יי״י׳ m ז
ע ל
״ ק ב ק ד א בד״ה להביז י ״ הכלים שגם הכלי מזדכך ועולה* » » , ב א ג ה
ב ד
יהי׳ בבתי׳ בחי׳ העלאה מלמטלמ״ע שזהו ג״כ אור ,ו א ד י ' י
ד ל ע ן 1י ד
״ א ת ו מ צ ע ב ח י ג י ל ו י ה ז ב ו י ה י / ש מ מ ד ״ מ ע ל ה
1ב!שם בההפרש שבין מ ת ' ח
ד י י ב ב ע י י כ ב ע ג י ז ח ת פ ת י ת פ ש א ד
אהוב למעלי׳ י ד מבטן ש ה ו א ׳ בד״י׳ י י
ב י ש י כ מ י ם
? ״ ״ » ׳ ( והנה ידוע ד י ר י י ה " הוא בהי׳ אוד שלמעלה מ ה כ ל כ ן
ג( ב ד ״ ה אשירה נא לידידי בס׳ ישעי׳ הביא ממכלול יופי פי׳ דודי לי מל׳ ידיד
)וכן פי׳ ג״כ בקונק׳ ומ״מ הם בשני שרשים( ובזד״ר ויקרא ד״ד
ע״א ההפרש בין רועים לדודים דודים דתאיבין דא לדא והוא בחי׳ זו״ג שהיחוד
דיוא לפרקים ריעים דלא מתפרשין לעלמין והוא בתי׳ או״א דזווגיי׳ תדיר כוי•
והנה נת״ל אות א׳ דידיד הוא יחוד חו״ב ו א ״ כ • מובן איך הוא בתי׳ דודים
שזהו שהיחוד רק לפרקים .אך הענין הוא דהנה ידוע דביחוד .או״א יש ב׳
מדרל׳ יחוד חיצוני ויחוד פנימי ,ונק׳ בע״ח זיווגא דלא שלים וזיווגא שלים׳
דזיווג חיצוני הוא לחדש הישנות לבד ויחוד פנימי הוא להולדת נשמות .ו מ ב ר
בע״ח דיחוד התדירי דאו״א הוא לחדש הישנות והוא שאו״א זווגייהו תדיר
לצורך קיום העולמות כר ,דחו״ב הן אין ויש ומהיחוד דחו״ב הוא שנמשך
ההתהוות מאין ל^ש תמיד כר .אבל יחוד פנימי דאו״א שהוא המשכת אור הדש
והו״ע לידת הנשמות הוא רק לפרקים .וע״ז אמרז״ל ע״פ ולא אבוא בעיר שלא
יכנוס לידושמ״ע בחי׳ בינה ,עד שנכנוס תחלה בירושמ״ט בחי׳ מל׳ ,וזהו ידלד
הוא בחי׳ דודי שהייחוד הוא לפרקים כר ,ונמצא דידידי הוא בחי׳ יחוד פנימי
י /
דאו״א דהיינו המשכת אור חדש כר .והנה עבודת הנשמות הוא להמשיך ב ה
יחוד פנימי דאו״א וכמ״ש במ״א בענין סולם דיעקב דמלאכי אלקים עולים
ויורדים בו ,דהעלאת מ״ן דמלאכים הוא להמשיך בחי׳ יחוד חיצוני דאו״א.
וזהו שהמלאכים הם שלוחי השפע דהיינו השפעת החיות בעולם שהוא ע״י
המלאכים כר .אך מ״ש והנה ה׳ נצב עליו הוא שההמשכה לנש״י הוא מש׳
הוי׳ בעצמו שלא ע״י ממוצעים כר ,והיינו כמ״ש בהבי׳ דונקדשתי דיחוד
פנימי דאו״א הוא שנמשך מבהי׳ עתיק ומבתי׳ עצמות א״ס שלמעלה מההמשכה
דסדר השתל׳ בבהי׳ או״כ כ ר ובהגהות לד״ה אשירה לה׳ שז״ע טוב ה׳ לכל וטוב
ה׳ לקויו דנש״י ע״י תומ״צ ממשיכים בחי׳ יחוד פנימי דאו״א בו׳ .ובהבי׳ הנ״ל
שזהו ע״י מם״נ ,והו״ע התפלה דק״ש הוא הקריאה איליו ולא למדותיו איליו
בחי׳ עצמות א״ס שלמעלה מבהי׳ מדותיו שהוא התלבשות אורות בכלים כר׳
י( בד״ה הנ״ל ענין שבנימין נק׳ ידיד ה׳ שזהו שא׳ בחלקו של ידיד חוא
עפמ״ש בבי׳ מאח״ז פ׳ חיי ע״פ והנה רבקה יוצאת ,שיש נשמות
י 1והות מאד שהם נשמות כלליים וכמו נשמת בנימין ונשמת בניהו בן יחוידע
י ׳ ידוע דבנימין הוא בתי׳ צדיק תחתון שהוא העלאת והתקשרות הנבראים
י וכפ״ש בתו״א פ׳ ת ר ו פ ה בהבי׳ דפי יתבך ובלק״ת בד״ה ושמתי ת ו ק
י בעגין שוהם וישפה ובמ״א בד״ה ולקחת את שתי אבני שוהם .וזהו שהוא
ה כללית שהוא כח העלאת פ״ן דנש״י בחי׳ התקשרות באלקות בר .כי בניפין
דוחא דשדי בגווה שזהו עצם הכלי של המקבל המעלה מ״ן ,וכפ״ש בענין
עי הכסף׳ ועמ״ש בד״ה וילקט יוסף פר״ת .וכן בניהו הוא בתי׳ מ״ן דפל׳
ש בלק״ת מהאריז״ל פ׳ היי בד״ה ענין אליעזר( אשר לפיכך בעלותן
י׳ מ״ן וגכללים ביסוד דגוק׳ דאצי׳ הנה בהן עצפן נעשה היחוד והזיווג
שהן עצפן הכלי הפעלה פ״ן דגוק׳ ברשפי אש שלהבת י״ה ,ואח״כ יורד
דפ״ה וגשפע וגמשך לתוכן ממש להתייהד עםהם ממש פפגי שהם פ ר ב ב ה
ת י ק
לכך מתייחד עמהם ממש כו׳ .והעגין הוא כמש״ש דהעלאת פ״ן דפל׳ א ן ה
ה ע ל א ת
הנצוצות שנפלו בשבה״כ שמתבררים ונכללים בבתי׳ מל׳ וזד. ' ע ש ך נ
י בתי׳ העלאת מ״ן דמל׳ להיות המשכת מ״ד בו׳ )ועמשנת״ל בפסוק
ת ד ,
ארץ או״ד( וידוע שיש ב׳ בתי׳ בירור בירור ראשון ובירור שני, ב י ר ן ף
א
; י ט י ו ו 1ו הייני ני? דמיה והוא ב ה ״ א י ז ד פ י ה ש נ ט ש ו ל ב ט ל " " י
בפג
י
ט ע ל ה במשה נ י • »י<־י שלא ה י ׳ גוף חומרי כ ל ל נ ״ א ט ף י י » ™
״ ו ״ י
י מ ב א י פ ז
ו שבשפ מיה ״ ידנו, ' מ ש ־ י " לא ה י ׳ ב ו ח נ י ט י ל
ט נ
״
״ .י נ פ -ש במ״א ט י י י י ׳ * , כלל ד כ ל מציאותי ה י א י ? י ־ א ל ? י י ׳ ״ ״ י י ׳
י ן ב ״ ק ל א ה
,״״ל ' ״ ,״י׳ ניז י * יש אבל באמת כ ל מציאותו ה י א י ? י
מ ב
,׳ ,ונט״ש בנד׳ < ״ ״י׳ מיה י י , ב הי י ב ל ט ב ש ק ר ש י א י ה ש ד ב ל נ ש
3
, .נטו באי הגשמי א ל ? " * ,
/ן ד
י
י י י איז עוד שיהי׳ לעתיד שיחי׳
ן כ
ט פ ג ג ש ל י ט י נ י ש י
1נלל ' ^1 !!.״ניים 'א ינצייקיט ה ג י ל י ב ״ ' ׳ ב י ' י׳יא ־ ׳
ג י פ נ
^ נו׳( ש ל א ה י ׳ בבי׳" ° שלהם( מ נ ח י ׳ מ י ה ד ב י ! י ע י י ׳ "
י ש ע נ ה ל ש
;למע ״ ' ״ ״ * שהח״י א נ ל הי׳ בהט הביטיל בעצם ה מ צ י א ״
B U a פ י ק מ ב א ב א
? °ממש ״ ,י ל ד ש׳ *יי׳ )יע־יש נ ט ״ א ההפרש א ם י ׳ י י
מ י ,ו א ו ח נ
7״ ' בנהי׳ בל«' * °ל « ל ו י ' יי׳'׳ י׳מעלי׳ באלי׳ ש ״ ־ י י־'׳ י
נ ה ש ש
,שגיפי Jדביל י » ״ " נצייקים ה נ י ל כבנימיז יבניי׳י י ׳ '
ל > כ נ ט ב ח ה ה ש ש מ ש
* "י״׳ ב י £ 1א ״"״יד נ י ׳ " ״ ׳ • יי״ל י כ ־ י ״ כ י׳'׳ « ־ י ל
0 מ נ ש
°י ׳ * ,מ מ י ״ י׳"׳""? » » ע י י הנניאה )ונמו בצדיקימ ה נ י ל ש ב ה ם
ע ע י ״ ב מ ! נ י א י ת ט ב 1 0 3 ש ה י
£היא " ל ל 2ש ה אתי׳ י ־ ל ' א י " י־'׳ א
ל קנ
י ־ ילא ק ט ע ו ד נ ב י א נמשי׳ א י ל י ־ " י ־ ? ״ י ע דהביטיל " ׳ ' ' , Lמבי׳
א י ) מ ש י י י ע א י ב נ א א נ
? £ .׳ והייני ־ ״ י ו ו " שא׳ " ״ ׳ ' » ע י י עליד י ל <יי
י ב נ ו
׳ ,״ ־ מים י ' - ' °ל ,נבהי׳ שהיש היא ממש האלקית המי׳ייי׳ איי"
' ״ ד ה י י " י ׳ " " * T״,׳ מ׳־י־ י " י אין עוד אפי׳ בחללי ש ל ע י ל / ש י ג ־ ב ט נ מ
כ
״
,ג
י א , צ ט ב
נ־ללים ממש בבהי׳ מ ל ׳ י א צ " ׳ י ׳ י ׳ ׳ °י ,״ י ׳ ש ׳ מיי־ ' י T ,״ ׳ ׳ ביטיל
ב ב ח
נפנימייח י , ,מ א י ר ביים ™ , היינו ל ר ה כ ו מ מ ה ת י ? ל א ה א ו ש ה ה ש
נ
»!נימייתם נ י ׳ ,וזח ,שמתחדש מש׳ מיי־ י ־ " י
ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת פפר קכד
,
אמיתי כר כנ״ל .וסתם נשמות הן בבחי ב״ן דב״ן ,והיינו שהבירורים והביטול
שלהם היא בבחי׳ ביטול היש לבד כר ,וע״כ צריכים להתברר בירור שני
ע״י ש׳ מ״ה ב ו /
ה( והנה בענין ש׳ מ״ה הנמשך לצדיקים הנ״ל שנכללים ממש ב ב ח י מלי
,
,
ובהם עצמם הוא היחוד דמ״ה וב״ן והמשכת ש מ״ה של סתם
נשמות ההפרש ביניהם ע״פ פשוט מובן דבנשמות • הרי השי מ״ה הנמשך בהם
הוא ע״י נשמות הצדיקים שהם המבררים אותם כנ״ל ,א״ב ה״ז בחי׳ הארת ש׳
מ״ה שנמשך ע״י הצדיקים ,משא״כ בנשמות הצדיקים הוא שמאיר בהם ש׳ מ״ה
עצמו הנמשך מלמעלה כ ר )וי״ל שזהו ע״ד המבו׳ במ״א בענין הממוצע בין העליון
לתחתון שהתחתון מובדל בערך מן העליון הרי אין אור העליון ממש נמשך
אל התחתון כ״א ע״י שמתעצם תהלה בהממוצע וממנו הוא ההמשכה אל התחתון
כר וכמו המתורגמן שמקבל השכל מהרב המשפיע ומתעצם ההשפעה בשכלו
שתופס ומקבל את שכל הרב והוא משפיע כפי שכלו וחושים שלו .ועם היות
שזהו השפעת שכל הרב המשפיע ה״ז כפי שתופס הוא ומקבל את שכל הרב בר.
וכמו״כ הוא למעלה דבחי׳ כתר הוא הממוצע בין אוא״ס המאציל אל הנאצלים
דבהי׳ עתיק הוא המשכת העצמות דא״ס דעש״ז נק׳ עתיק ל׳ העתקה כנודע׳
ומ״מ זהו כמו שנמשך מעצמותו להיות בבחי׳ ממוצע כו׳ וכמ״ש במ״א ,ובחי׳
ומדרי׳ זו היא בבהי׳ העתקה והבדלה מהנאצלים ,ומה שנמשך להיות מקור
לנאצלים הוא בחי׳ אריך שזהו מה שנמצא מבחי׳ עתיק כר .וכמ״ש בע״ח שמ״א
פ״ג בב׳ מדרי׳ שבכתר א׳ הוא הבהי׳ היותר תחתונה ושפלה מכל בחי׳ א״ס
)עמ״ש בהבי׳ דשחורה אני בהג״ה שם( כר .והנה בזו המדרי׳ התחתונה שבא״ס
יש בה כללות כל שלמעלה הימנה ומקבלת מכולם כנודע ומדדי׳ זו חתחתונה
היא האצילח את בחי׳ השני׳ שהיא המדרי׳ העליונה מכל מה שבכל הנאצלים
ויןט בה שורש כל הנאצלים כר עכ״ל .ועמ״ש בהוספות דתו״א בהבי׳ דקחו
מאתכם תרומה פ״ג׳ ועמ״ש על מאה״ז פ׳ היי שרה בענין מאה שנה כר.
וכמו״כ הוא בהמשכת ש׳ מ״ה שבנשמות הצדיקים נמשך ש׳ מ״ה עצמו ומתעצם
ומתעלם בהם וההמשכה לסתם נשמות הוא מה שנמשך מנשמות הצדיקים
כר( .אמנם ההפרש בעצם מדרי׳ דש׳ מ״ה )שהרי בסתם נשמות הוא בכדי
לבררם ולתקנם בבחי׳ בירוד שני משא״כ בנשמות הצדיקים כן׳ .וי״ל שהוא
היחוד לצורך הולדות נשמות כר וכמ״ש במ״א שגם מיחוד זו״נ נולדים נשמות
דאצי׳ ממש כ ר וכמו ביחוד יצהק ורבקה בהי׳ מ״ה וב״ן הנ״ל וכמשי״ת הי׳
הולדת יעקב בחי׳ נשמה דאצי׳ ועיקר בחי׳ התיקון כו׳ כנודע ,ועמ״ש בד״ה
הקבצו בס׳ בראשית ב׳ שזהו בחי׳ ואנשי קדש כו׳( הנה י״ל שזהו ע״ד משנת״ל
ההפרש בין משה ואלי׳ דשניהם בחי׳ מ״ה ומשה הוא בהי׳ מ״ה דמ״ה דהיינו
בחי׳ פנימיות מ״ה ואלי׳ בחי׳ ב״ן דמ״ה היצוניות מ״ה ,והוא לעשות ביטול
בהיש מ ׳ .והוא כמו ב׳ המדרי׳ דעתיק ואריך כוי .ועמ״ש בענין משה ואלי׳
בהבי׳ דכי תצא שלא נדפס ,דאלי׳ הוא בחי׳ חיצוניות שבעליון בו׳ .אמנם יותר
נ״ל שזהו כמ״ש בד״ה עם לבן גרתי דתקס״ה ,שיש ב׳ בחי׳ אין הא׳ בחי׳
אין של העלם העצמיות כמו שהעצמיות הוא במהותו בהעלם )בחי׳ עתיק והיינו
כמ״ש במ״א דבחי׳ • הוא המשכת העצמיות וה״ה הוא העצמיות כמו שהוא למעלה
מבחי׳ המשכה ולכן נק׳ בשם העתקה דהיינו העתקת העצם ממקום למקום בו/
ועמיש בהגהות לביאור דאתה הצבת בענין עתיק וכמו מל׳ שנעשית עתיק לברי׳
,
כו׳ וכמ״ש בע״יח שמ״ז פ״א שזהו עצם נקודת המל׳ ב ו ( • • .
וכמו גבר יהד ולא ינוה ,זד יהר לץ שמו .ובל׳ רז״ל מתהזי כיוהרא .ב י י ש
?נין הגיאות בקדושה שהוא הרוממות והגדולה וכמו הגאוה והגדולה לה
העולמים ,וכמו לי גאה גאה ,וידוע דגאה גאה שמתגאה על גיוותנאי הוא בתי׳
פנימיות הכתר ,והאבנים טובות שעושים מהם בתר ועטרה ה״ז ג״ב מורה על
היוממות והגדולה שלמעלה זהו ג״כ בחי׳ פנימיות הכתר .שהרי הגולגלת הוא
ג״כ בחי׳ מקיף והיינו בחי׳ חיצוגיות חכתר ,גולגלתא דחפי׳ על מוחא בר ,והכתר
והעטרה שע״ג הראש הוא בחי׳ פנימיות הכתר כו׳ וכמ״ש במ״א .וכאשר נפל
בשבה״כ נעשה מזה ענין הגסות והגאוה וזהו גבר יהר ומחזי כיוחרא כר.
וכאשר נהפך לקדושה ה״ז מגיע בבהי׳ כי גאה גאה כ ר )ועמ״ש במ״א בענין
מבני בניו של המן למדו תורה ברבים בו׳( .והנה רבינו נ״ע פי׳ בשם הבעש״ט
ז״ל דתיבת נח הוא ת י ב ת התפלה .ולפ״ז י״ל פ ״ ש צהר תעשה לתיבה שהוא
אבן טוב כנ״ל .הנה אבנים הם אותיות וכמ״ש בס״י שתי אבנים בונות שגי
בתים שלושה אבנים בונות ששה בתים ׳ .ואמרז״ל מט״ט קושר בתרים לקונו
כ ו
מתפלותיהם של ישראל ,הרי התפלה היא בחי׳ כתר ,ואותיות התפלה הן האבנים
טובות הקבועים בהכתר כר .והענין הוא דהנה ידוע שיש ב׳ מיני אבנים ,הא׳
אבן שהוא בריאה בידי שמים ,והב׳ הנעשה בידי אדם ,והוא הנק׳ לבנים ובמ״ש
הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשריפה .שהלבנים הן הזקים וקשים באבנים וראזימ
לבנין ר ק שצריכים הכנה לשרוף אותם בכבשן ואזי המה כאבנים וכמ״ש ותהי
להם הלבנה לאבן כר .וכמו״כ הוא באותיות שיש אותיות שהן בידי שמים
,
בבהי׳ המשכה מלמעלמ״ט ,ויש אותיות שהן בידי אדם מלמטלמ״ע ,והן ב ה י
אותיות דמ״ה ואותיות דב״ן דמ״ה וב״ן שניהם יש בהם בהי׳ אורות וכלים ,ואותיות
הן כלים כמ״ש בע״ה ,ואותיות דמ״ה הן כלים להאורות דש׳ מ״ה ,וש׳ ב״ן יש
בו ג״כ אורות וכלים דהאותיו׳ דב״ן הן בהי׳ הכלים דב״ן .והנה אותיות
דמ״ה הוא דמ״ה הוא בהי׳ הב׳ כה מה דהכ׳ היא בתי׳ ביטול בעצם ,והייני
לא שמבטל א״ע כ״א שהוא בטל בעצם והוא מהות ביטול .ולכן בחב׳ הוא
השראת אוא״ס ,דאוא״ם שורה במקום הביטול דוקא ,והחב׳ להיותה בהי׳
ביטול ה״ה כלי לאוא״ס ב״ה וכמ״ש בסש״ב אוא״ס אחד האמת הוא לבדו הוא
ואין זולתו וזוהי מדרי׳ החכ׳ כר ,וכמו משה שא׳ ונחנו מה שהי׳ בטל בתכלית ע י
שלא הי׳ מורגש בנפשו למציאות דבר כלל ,וע״כ א׳ לא עלינו תלונותיכם ,כי
מה נחשב הוא בו׳ ,וזהו הביטול דהכ׳ שהוא בחי׳ ביטול עצמי בו׳ .והגם שזהו
ג״כ מההרגש דאוא״ס ,דמ״ש בםש״ב הוא לבדו הוא ואין זולתו היינו שבחב׳
נרגש איך שהוא לבדו הוא כר ,מ״מ ה״ז ביטול עצמי מפני שהרגש זה הוא
מתתילת האצילות כר .דהנה מתהלה נאצלה ההכ׳ לא בבחי׳ מציאות וע״ב
מתחלה נרגש בחכ׳ הדעה האמיתית איך שהוא לבדו הוא והיא בבחי׳ ביטול
עצמי כר .דמה שהוא בבחי׳ מציאות גם שע״י שנרגש בו הרגש הא״ם ומתבטל
במציאות אין זה ביטול עצמי ממש .אבל החב׳ נאצלה מתחלה לא בבתי'
מציאות ומתתלת אצילותה נרגש בה הרגש הא״ם איך שהוא לבדו הוא ,ע*ב
הביטול הוא ביטול עצמי כר .וזה שההכ׳ היא כלי לאוא״ס מפני שהיא בבתי׳
ביטול והיינו מה שנאצלה לא בבתי׳ מציאות ,וע״י ההדגש דאוא״ם מתבטל
ממציאותה שזהו ביטול עליון יותר כר .והנה בהכרה הוא שיהיו בהי׳ בלים
להכיל ולקבל אור ביטול זה .דכל אור בהכרת שיהי׳ לו כה במה שיהי׳ נאתז
וכמו אור הנר שנאהז בפתילה והאש בעצים ,והמים בלי כלי ישפכו וירדו
מגבוה לנמוך .וכמו״כ כל האוד בהכרח שיהי׳ לו כלים .וזהו בחי׳ האותיות
דמ״ד .שהן כלים להביטול דמ״ה ,שהרי הביטול אינו בבחי׳ העדר ח״ו וגם איז
זה במדדי׳ לאו אינון נהורין כו׳ וכמ״ש במ״א .וע״כ יש אותיות וכלים שבהם
נאחז הביטול והן המביאין ומגלים אור הביטול בר .וזהו מכון לשבתך פעלת
ה׳ שהאותיות דמ״ה הן מכון וכלים שבהם מתיישב האור דמ״ה כר .ואותיות אלו
הן בידי שמים היינו שהן המשכה מלמעלה שנמשכים מן העצמות כמו עצם האור
כר ,והן בהי׳ כלים דע״ס דאצי׳ שנאצלו מהמאציל עליון ב״ה ,דכמו שהאורות
נאצלו מאוא״ס המאציל כמו״כ הכלים נאצלו מאוא״ס המאציל .ויש הפרש בין
אצי׳ האורות ואצי׳ הכלים וכמ״ש בפ״א ,ומ״מ הדי גם הכלים נאצלו מאוא״ם
המאציל בו׳ .וההתהוות בפועל דכלים הוא מן האור דמהתעבות האור נעשה
הכלים שנתהוו הכלים בעדך האור שהאור מתלבש ומתיישב בתוכם והכלים
,
מתארים ומגלים א ת האוד כ ר וכמ״ש במ״א .ולמטה בכללות הן האותיות דלה״ ?
קמ פ פ ר ה מ א מ ר י ם— פד ״ ת
שניתן מלמעלה שבו נברא העולם ובו ניתנה התורה בו /והוא המשכת בחי׳
קודש עליון בעולם בו׳ ומהר אחרי דס״א ע״א דלה״ק הוא המשכת בחי׳
חכ׳ ובמק״מ שם דלשון בחי׳ מל׳ במל׳ וקדש הוא המשכת חחב׳ במל׳ בו׳.
ובפרטיות הן האותיות דתושב״כ שהן כלים אל האור ,ולכן בתושב״כ האותיות
הן בדקדוק באותיות אלו דוקא ,והאותיות צ״ל בתמונה כזאת דוקא ובהתגין
ובא״ל פסול .כי האותיות ותנועתן מורים על ההמשכה וכמו אות אלף שהוא
יו״ד למעלה ויו״ד למטה וקו באמצע ,דב׳ יודי״ן הן^ח״ע וח״ת יו״ד דהוי׳
ויו״ד דאד׳ וקו באמצע ת״ת שמחבר בחי׳ חב׳ עם המל׳ כר .ואות ב׳ אי׳ בזהר
ש מ י
נ י דל״ו ע״א ב׳ אית לי׳ תרין גגין וחד דאחיד לון גג העליון בינה
וגג התחתון מל׳ וחקו חמחבר הוא ת״ת .ובמ״א שהג׳ קוין דב׳ הן חג״ת
ג׳ אבות כו׳ .וג׳ תמוגתו ו׳ יו״ד והוא השפעת היסוד במל׳ ,דיםוד גק׳ גימל
שגומל חסד עם המל׳ שגקראת דל ויסוד הוא משכיל אל דל בו׳ )ובמ״א מבו׳
דדל בחי׳ יסוד ומשכיל אל הדל חמשכת בחי׳ פגימיות חחכ׳ ביסוד בו׳ .ועמ״ש
בבה״ז תשא בעגין ואם דל חוא ובמ״א בחבי׳ דחגרה בעוז מתני׳ והיינו שיסוד
נק׳ דל ומל׳ דלה ,וכאשר גמשך מהחב׳ ביסוד אזי היסוד גומל דלים ומשפיע
במל׳( ובאות ו׳ יו״ד בראשו שזהו ראשית העופעת החב׳ במדות ,ובג׳
היו״ד בסוף דהייגו סיום השפע דחכ׳ במל׳ כו׳ וכמ״ש בתו״א בהבי׳ דלכן אמר
כי .וכן כל האותיות תמונתן מורה על ההמשכה ,והן חאותיות דתורה שניתנו
מלמעלה שבהם וע״י הוא המשכת האור שהן אותיות דמ״ה כד .וכן נשמות
יפ״ד .שהן בתכלית הביטול בבחי׳ ביטול במציאות בו׳ וגס הלבושים והגופים
שלהם הן בבחי׳ ביטול במציאות וכמו האבות שחיו בבחי׳ מרכבה וכמו גופי
של משה מ׳ .וע״י הלבושים הוא שמביאים גילוי ש׳ מ״ה וכידוע דהצדיקי׳
ענינם הוא לחמשיר בחי׳ ביטול דמ״ה בעולם וכמ״ש במ״א והוא ע״י הלבושים
והכלים כוי.
Pא מ נ ם ש׳ ב״ן הוא ביטול היש לא בחי׳ ביטול עצמי כ״א ביטול הנעשה
שהוא בבחי׳ יש ומבטל עצמותו ונכלל בבחי׳' אין כר .וכמו מיכאל
באהבה וגבריאל ביראה דעם היות שזהו בבחי׳ יש מי שאוהב ויש מי שירא
מ״מ ה״ז שמתבטל מישותו כר .וכן כשרפים דאהבה שלהם בבחי׳ רצוא ה״ז
בבחי׳ יש ומ״מ ה״ז בבחי׳ ביטול מציאותם שעש״ז נק׳ שרפים שנשרף כל
מציאותם כר .וביותר במ״ש בעמדם תרפינה כנפיהם שע״י הגילוי מלמעלה
מתבטלים לגמרי שזהו בחי׳ השוב שג״ז הוא בבחי׳ יש )ועמ״ש בד״ה תקעו׳
פר״ת( וה״ז בבתי׳ ביטול המציאות בר .וכמו״כ המלאך בעת שהוא שליח מלמעלה
שאז משתנה למהות ביטול עד שנקרא בש׳ הוי׳ וכמ״ש בי נשבעתי נאום הוי׳
וכן ותקרא שם הוי׳ הדובר אלי /ולכאו׳ איך נק׳ המלאך בש׳ הוי /אלא זהו
מפני כת המשלת שבו שהוא בטל לגמרי אל כה המשלח שאינו מציאות לעצמו
כלל כר .ומ״מ ה״ז בבחי׳ ביטול היש בלבד שהרי הם נבראים בע״ג שנבראו
במע״ב וכדאי׳ במד״ר י״א שנבראו בשני וי״א בחמישי והכל מודים שלא נבראו
בראשון שלא יאמרו מיכאל מותח בדרומו וגבריאל בצפונו והקב״ה ממדד
באמצע וכמ״ש אני ה׳ עושה בל מי אתי מי הי׳ שותף אתי במע״ב כר .הרי
פ ד ״ ת ה מ א מ ר י ם — ם פ ד קכה
,
שהן נבראים בע״ג ,וא״ב הביטול שלהם הוא בחי׳ ביטול היש בלבד .וז״ע ש
ב״ן שהוא בחי׳ ביטול היש כר .ויש בזה אורות וכלים ,היינו האוי״ר שבנפשם
וגופות המלאכים שמתבטלים באהוי״ר זו וכמ״ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו
אש לוהט ,שזהו גופי המלאכים והן האותיות דב״ן בו׳) .ועמ״ש בד״ד ,ורוח
אלקים מרהפת ,פר״ת( .וכן בנשמות דב״ן שהביטול שלהם הוא בבחי׳ ביטול
היש והן נ ת פ ס י ם • שהעבודה שלהם בזיכוך החומריות דגוף ונה״ב שכ״ז
הוא בבחי׳ ביטול היש לאין כר .ובכללות אותיות דב״ן הן האותיות דשארי
לשונות לבד לה״ק שהן אותיות דנוגה שהאדם משמש בהם לצרכי גופו בעם?
מ ר מ וכה״ג .וכאשר בכח זה לומד ומתפלל בכוונה מתבררים האותיות ונכללים
בקדושה כר ,ובפרטיות הן אותיות התפלה ,שהתפלה הוא דבור האדם ,שאין
זה מה שניתן מלמעלה כ״א מה שהאדם מדבר ,דגם בשמ״ע שאומרים אד׳
שפתי תפתח זהו רק שמלמעלה פותתין א ת פיו לדבר אבל הדבור הוא של
האדם ,והן הי״ב ברכות האמצעות שהאדם שואל צרכיו בחם בר .וכאשר
אותיות אלו באים באהוי״ר ובבחי׳ ביטול היש כמשי״ת וזהו שנשרפים בכבשן
האש היינו בחי׳ רשפי אש האהבה שעי״ז נעשה הלבנה לאבן בו׳ ואזי הוא
בהי׳ אבן טוב שנעשה כתר לקונו בז׳ .דהנה ענין התפלה הוא יהי רצון שיומשי
רצון תדש לשנות מהקודם והיינו שגם אם נגזר זדו כך וכך הנה ע״י התפלה
נמשך רצון חדש כמו לרפאות החולים ולברך השנים בו׳ .ויובן זה עד״מ באדם
למטה שהטעם והשכל מהייב שלא ירצה בדבר פלוני שיש לו טעמים וסברות
ישרות ע״ז ומ״מ כאשר מדברים על לבו שמ״מ ירצה בזה דהגם שהשכל אינו
מחייב כן ומ״מ ירצה בזה ממשיכים רצונו שרוצה בהדבר .והרי ד״תכ׳ והטעם
מתבטלים ע״י הרצון שגובר על ההכ׳ כר .וכמו״כ הוא למעלה דרצון הוא בתי׳
הכתר כמ״ש כצנה רצון תעטרנו ,אמנם כולם בחכ׳ עשית שההכ׳ היא ראשית
ההשתל׳ והנהגת העולם הוא ע״פ ה ח ב /ובחכ׳ יש דקדוקים וכמו המעימ
בחכמתו אם צריך להיות כך או כך בו׳ וכמ״ש החייט שהחכ׳ יש בה קצת דין
שז״ע הדקדוק כר .וע״י התפלה ממשיכים מבחי׳ הכתר ,והיינו המשכת הרצון
שגובר על החכ׳ שמ״מ תהי׳ ההשפעה כר .והנה צ״ל והלא חכ׳ נמצא כלול
ברצון שהרי בחי׳ כתר כולל כל הע״ם כנודע ,הרי החכ׳ בלולה ברצון ,והייני
שהרצון מחייב בחי׳ החכ׳ ואיך יהי׳ הרצון היפך החכ׳ .אך הענין הוא שיש
היצוניות הרצון ופנימיות הרצון ,היצוניות הרצת הוא שרוצה בדבר מה׳
וא״כ הרי יש לו שייכות לאיזה דבר .ופנימיות הרצון הוא שהוא מרוצה
לא שיש לו איזה רצון כ״א שהוא מרוצה ,שזהו אמיתית הרצון שלא יקצור
ולא יכעס והנה זה שהוא מרוצה ה״ז ג״כ גילוי רק שאינו רצון שרוצה
בדבר ואין לו שייכות לאיזה דבר כר .זעיכ בתיצוניות הרצון להיות שהוא
בבתי׳ שייכות לאיזה דבר שייך שם התכללות החכ׳ והטעם .אבל בפנימיות
הרצון שאינו בבתי׳ שייכות כלל לאיזה דבר אינו שייך שם התכללות ההכ׳
בו׳ .והענין למעלה יובן מ״ש בע״ה כשעלה ברצונו הפשוט להאציל כ ר דבזה שייר
א למעלה ה ו שיער בעצמו מה שעתיד להיות בפועל ,עם היות שעליית הרצון
פסוקי אהבה ופסוקי יראה ופסוקי רחמים מדתו של יעקב כו׳ ,והעיקר הוא
בשתים שלפני׳ שיש בהם התעוררות רחמים וכמש״א ב ב ר כ ת יוצר אלקי עולם
ברחמיך הרבים רחם עלינו׳ אלקי עולם ה ר ע בורא עולם ,דהיינו בחי׳ עצמות א״ם
שא״א לכנותו ית׳ רק בשם בורא דהוא לבדו בכחו ויכולתו להוות בו׳ ,ברהמיר
הרבים הוא המשכת בחי׳ רחמים פשוטים רחמים עצמיים כו׳׳ ורחם עלינו הוא
שנמשך בבחי׳ מקיף כו׳ וכמ״ש במ״א .וביותר הוא בברכת אהבת עולם שהוא
התעוררות רחמים על ניצוץ האלקי׳ שלא יש בחי׳ אהוי״ר שזהו מצד העדי
ההתבוננות כר׳ דהולדת אהוי״ר הוא ע״י שמתבונן בענין אלקי בו׳ ,ובהעדר
ההתבוננות ממילא אינו מתעורר באהוי״ר ,וע״ז אנו מבקשים אבינו אב הרחמן
המרחם רחם נא עלינו ותן בלבנו בינה להבין ,היינו להבין ד ב ר מתוך דבר•
דבר הוא בחי׳ סוכ״ע ותוך דבר בחי׳ ממכ״ע בו׳ .והוא להתבונן בהתהוות
יש מאין שזהו בחי׳ ממכ״ע והוא בהי׳ כה הפועל בנפעל וכמ״ש אד׳ בם שה?
אותיות הדבור שבאים בבחי׳ התלבשות בנבראים וכמ״ש ואתה מחי׳ את בולם
א״ת מהי׳ אלא מהוה שהן האותיות מא׳ עד ת׳ שמהווה ומחי׳ הנבראי׳ בר״
דהרי ל׳ כלים דמל׳ נעשים נר״ן לבי״ע שזהו המהווה ומחי׳ כו׳ וכמ״ש באגה״ק
סי׳ ך ,ולמעלה יותר הוא האור שנמדד לצורך העולמות והוא בחי׳ אור הקי
שבא בבהי׳ התלבשות בעולמות עד עולם האצי׳ שמהווה את העולמות ומאיר
בתוכם כר ,שכ״ז הוא בהי׳ ממכ״ע כר .ואת״כ מתבונן איך שכ״ז הוא הארה ל ב ד
שבאין ערוך כלל לגבי עצמות כר .וכמו בהתהוות העולמות שע״י הדבור הרי
באפ דה אחת נבראו כל העולמות ברוך שאמר והי׳ העולם וכמ״ש ב ד ב ר ה׳
שמים נעשו כר ,והלא במאמר א׳ יכול להבראות ,דבאמת נברא הכל במאמר א׳
כנודע .ועד מ באדם מה תופס מקום דבור א׳ לגבי כללות נפש המדברת׳
ו מ כ ״ לפעלה שאינו תופס פקום כלל כד .וכאשר מתבונן בכ״ן איך שבל
העולמות,העליונים והתחתונים ומקור המהיום איני תופס מקום כלל לגבי
עצמות כי געשי׳ הכוסף והתשוקה לבחי׳ עצמות א״ס בו׳ .והוא בחי׳ האהבה
כ ה ב ן ה ב א
' ן ׳ ואברהם הוליד את יצחק בתי׳ יראה׳ וזהו ואהבת את י / י °א ד י כ
שמלל ראה• י׳׳ל להיות שע״י האהבה והרצוא מאיר לו גילוי אור שע״י
הג לו עשה היראה .והוא בכלל בהי׳ יר״ע בחי׳ יראה בשת שמחבושש מגדולתו
ת .ועז א ולא נבוש כ י לעילם יעד׳ דלעתיד כשיהי׳ התגלות אלקות וכמ״ש
מגלה כבוד ה וראו כל בשר כ ר תהי׳ בושה גדולה על הזמן דעוה״ז שהי׳ מלובש
ב ח ו מ ר י י ת י הי מ ה י ׳ יש ודבר נפרד כי׳ .דבאמת גם עכשיו אין שום דבר
המסתיר ^לפני ו ת׳ ומאיר בגילוי גם עכשיו ,וצ״ל הבושה גם עכשיו ,וכאשר
מאיר לו גילוי איר אזי הוא בבתי׳ יראה בשת כר .יכ״ז היא ע״י התעוררות רחמים
מדת של י מ ב י נ ר ׳ ואזי יוכל לבקש בתפלה בי״ב ברכות האמצעות שיחי'
הרצו ב * .לרפאות החולים ולבדר השנים כי׳ .דכל עגין התפלה הוא שיניי
הרצון להמשיך רצי תדש שלמעלה מהתורת דאורייתא מתכ׳ נפקית ,והנהגת
ה ע ו ל ם ה י א ^ ך פ ה ת ו ר ה דמדהית היא דאין יסודים בלי עון היו ,והתפלה היא
להמשיך רצון חדש כר .וזה ע״י הקדמה דמס״נ דק״ש למס״נ באהד ובואהבת א ת
ה אלקיך כ ׳ דשמע ישראל הוא ההשגה וההתבוננות איך שה׳ אלקינו
ה אחד שיחיד ומיוחד בתכלית׳ דכל העולמות הן מדבור א׳ שאיגו תופס
קלא ה מ א מ ר י ם— פר״ ת פםר
מקום כלל כ ר כנ״ל וכמ״ש במ״א .ואי לזאת נכספה וגם כלתה נפשו להיכלל
בעצמות א״ס וכמ״ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ ,ועמך כולל גם האור
שזה ג״כ רק עמך ,רק להיכלל בעצמות א״ם כר .דמס׳׳נ דק״ש למעלה מתורה.
ולכן גם מי שתורתו אומנתו מפסיק לק״ש כר ,ועי״ז ממשיכים בתי׳ רצון הדש
בתפלה כר .ולהיות דמה׳ ודבור התפלה שלנו המה גשמיים ואיך יהי׳ זה כתר
ע״י המלאכים למעלה עז״א מט״ט קושר כתרים כ ר שעליית התפלה
ה ו א
כי׳׳ ולכאר אינו מובן איך בכה המלאכים להעלות התפלה עד שיהי׳ בתר לקונו.
ראשית מההכ׳ ורק
! 1K״י--׳•״ למעלה סד״חכ׳
בכתר למעלה
הן בכתר
האותיות הן
דשרש האותיות
ידוע דשרש
דהנה ידוע
הוא דהנה
הענין הוא י
י*ר העניו
א
ל
י ^ » דרי׳ ?״־ ת
י( אמנם העיקר הוא ש י ה -ב י ^ ל י ׳
כ ט ״ ט מ ד י ה ״ י ש
ל ״ ה
"י״ ל ומט״ט הוא בחי׳ נעלא דשכינתא כדאי׳ מ ה ר ׳ ו ב ש
י נ ע 1 ם י ר ת כ
\ * L C י ׳' תחתונה דמט״ט ,ובגמ׳ חגיגה אי׳ ם נ י ל ?ושי
ם ת א 0 ש ״ מ כ
S ^ ״' ^ י״״־״״ב כר .דהנה הנשמות הנה״א ה 7בחי׳
מ 0 י ל ב ש מ י ת
£י ״ יביא כדעא־ דאבוה ,דכמו שהרגל בטל אל הראש בפו״ב ה נ
לאלקות׳ ״ ם י ^ל ט ב ה דנד ך ב ״ ן ת ן מ ש נ ך א ל א ל ק ן ת ׳ ם י ל ט ב ן ך א י ״ W J ש מ ו ת
והעדר הביטול הוא רק מצד העלם והסתר הנה״ב שזהו הנעל החופה את הרגל
י ארי׳ ושור הם כי .דהנה הנה״ב שרשו משמרי האופנים דחיות המרכבה פ נ
בחי׳ חסד וגבו׳ אהבה ויראה ,ומזיעתן של החיות נהר דינור יוצא כר ,והוא
״ ״ ק ף התפעלות האהבה ,וכן מעוצם הפחד שלהם נעשה זיעה שזה פסולת
ה יצא וכמו זיעה היוצא מנקבי העור כ ר שמהזיעה נעשה נה״ד כר .ןהעור עצמו
י׳ א כחי׳ חיצוניות הדתילו ורתימו שלהם והיינו המבוקש והמורגש ׳ ,שבר בו
כ ו
י ,ב י כ מ י ״ כ ה ר א ש ת
« ! » Iזי? ׳ י מ אור וכמו הרגל שמעמיד את הראש ומוליד
ממשיך מדרי׳ עליונה יותר ב ו /דנתאוה הקב״ה להיות לו דירת בתתתונים שזהו
המאמרים -פ ו ״ ת ספד קלב
ע״י ביטול היש דנה״ב בעצם המהות עד שבא למס״נ דביטול כל הרצונות
לגמרי כר .דהנה ביטול בעצם המהות של הנה״ב זהו בכללות הביטול דהנחת
עצמותו .דזה שמניח עצמו לגבי רצון אלקי וכמו בתורה ומצות כ ד ה״ז ביטול
בעצם המהות שזהו מגיע בעצמות אוא״ס עד שבא לביטול כל הרצונות שלא
יהי׳ לו רצון זר שזה חמס״נ דק״ש שעי״ז ממשיכים מבחי׳ עצמות א״ם בעל
הרצון להיות רצון חדש כד .וזהו וארוכתך מהרה תצמח צמיחה מלמטלמ״ע
בביטול היש ,דהכח ע״ז נמשך מלמעלה שז״ע ההתעוררות ר״ר על העדר העבודה
כר כנ״ל .זע״י העבודה בבחי׳ ביטול היש ממשיכים מבהי׳ עצמות א״ם שהו״ע
יבקע כשחר אורך כר .וזהו צהר תעשה לתיבה אבן טוב המאיר ,דהאבן הוא בהי׳
לבינה שנעשה בידי אדם בתפלה בבחי׳ ביטול היש בבחי׳ ביטול בעצם המהות
ובבתי׳ מס״נ שנעשה אבן טוב המאיר כד .וזהו ואל אמה תכלינה מלמעלה׳
אמה אחת הו״ע אחת היא יונתי ,מס״נ דק״ש שלמעלה מששים המת מלכות
ושמונים כו׳ ששים מסכתות ושמונים ברייתות ,ואחת הוא בחי׳ מם״נ שלמעלה
מהתורה שעי׳׳ז נעשה רצון חדש בו׳ .ובתי׳ אדמו עצם מפנינים שיש בו קצת
אודם דגוונא סומקא אתחזי בי׳ .שהרי בכתר שם כחשיבה כאורה שיבולים
הכל לקבל ע״כ צ״ל גוונא סומקא שיומשך דוקא למקום חראוי ,וכמ״ש במד״ר
שה״ש ע״פ דודי צח ואדום צח לי אדום למצרים כד .והיינו כאשר ההמשכה
היא מבתי׳ פנימיות הכתר כד ,דמה שבכתר הוא כחשיבה כאורה זהו בבתי׳
חיצוניות הכתר ,אבל בפנימיות הכתר שם העיקר נש״י ךןקא ,וע״ב כאשר
ההמשכה היא מבחי׳ פנימיות אזי גוונא סומקא אתחזי שתהי׳ ההמשכה במקום
הראוי דוקא כד .וזהו צהר תעשה לתיבה ,קבע בה אבנים טובות ומרגליות שיתי׳
מאירים כצהרים ,צהרים הוא זמן תפלת מנחה שאלי׳ נענה ב ת פ ל ת מנחה דוקא
מפני שאז הוא ביטול היש ביותר .דשחרית הוא קודם התחלת העסק ותפלת
ערבית הוא לאחר גמר עסקו .אבל מנחה היא באמצע זמן העסק שמניח עסקו
ומתפלל בכוונה הרי כאן הוא ביטול היש ביותר שממשיכים עי״ז מבחי׳ עצמות
א״ס כ ר וזהו צהר תעשה לתיבה דתיבות התפלה יהיו בבחי׳ אבן טוב המאיר
ע״י האהוי״ר וביטול היש בכלל עד שיהי׳ ביטול כל הרצונות כד .ומזה נעשה
כתר לקונו שנמשך מבחי׳ עצמות א״ס בעהד״צ גילוי בחי׳ רצון חדש שמאיר
בגילוי בנש״י כד.
רש״י שם( ובפרט שחי״א דברים אינם נחשבים מכלל התרי״ג כ״א שע״י קיום
י׳׳א מדות אלו יבוא לקיים כל התרי״ג מצות ,וע״ד שאמרו א מ ך במאי הוד.
זהיר טפי ,הלא אין זה שלא קיים ח״ו כל המצות רק שבמצור ,זו הי׳ זהיר טפי
ועיי זהירות היתירה במצות ציצית הי׳ הקיום דבל המצות ,ו כ מ ר ב ע״י הקיום
עי״ן לקיום כל המצות ״ י
ב ו א א ,,
ב מ ש ן כ מ ם י ל דהי׳׳א
ל כ ע נ י נ י ם ן ה ש ת ו ד מ
בו׳ .וישעי׳ העמידן על שתים דצדקה וגמ״ה הן שרש כל התרי״ג מצות כמשי״ת,
וזהו ג״כ שנא׳ באברהם ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט בר .ותבקוק
העמידן על אחת וצדיק באמונתו יחי׳ שזה הי׳ ג״ב באברהם שהי׳ המאמין
הראשון וכמ״ש והאמין בה׳ בו׳ .ולהבין זה צ״ל תחלה מעלת ומדדי׳ אברחם.
דהנה כתי׳ ויאמר ה׳ אל אברם לך לך מארצך ב ר אל הארץ אשר אראך לך
ל י הוא המשכה מלמעלמ״ט כר .והענין הוא דהנה כתיב ארוממך אלקי המלך
דוד שהי׳ מרכבה ל מ ד ת המל׳ אמר ארוממך אלקי חמלך לרומם בחי׳ המל׳ ,כי
,
מ ל היא מקור העולמות וכמ״ש מלכותך מכ״ע בו׳ ,דאין מלך בלא עם והעם
הוא שהן נבראי׳ גפרדים בע״ג .דבכדי שיהיו נבראים בבחי׳ יש ודבר נפרד
יייא ע׳׳י כמה צמצומים וכמ״ש כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו שצ״ל
כמה גבורות וצמצומים עד שיומשך הארה שיהי׳ מקור לעולמות וכמ״ש במ״א.
וזהו בהי׳ המל׳ דמלך שמו גק׳ עליהם וכמו השם שהוא הארה לבד כמו * בהי׳
מל׳ המקור לעולמות הוא בהי׳ הארה לבד בו׳ .וע״כ צריכים לרומם בהי׳
המל׳ בבהי׳ אוא״ס שמרומם ומובדל מגדר העולמות בו׳ ,והייגו להעלות בהי׳
המל׳ בבהי׳ פנימיות הכתר כר .דהנה כתר בכלל הוא בהי׳ רוממות בהי׳ אוא״ם
שלמעלה מהשתל׳ .אך היצוניות הכתר הוא בהי׳ ריש ומקור לנאצלים שיש לזה
שייכות אל הנאצלים ונמנה עמהם במנין הספי׳ כר .ואמיתית הרוממות הוא
בחי׳ פגימיות תכתר בחי׳ חד ולא בתושבן שמובדל לגמרי מהעולמות בו׳ .וזהו
ארוממך לרומם בתי׳ המל׳ בבתי׳ פגימיות הכתר בר .וגם ארוממך הוא לחמשיך
דיג
התלמיש שלא יש מציאות אש ר ק כה האש שיוצא ע״י הכאה בו׳• יי״״'. ,
1״״• לע״ס הגנוזות כמו שבלולים בעצמות אוא״ס שאינם בבחי׳ מציאות
3 כ י ד י ע
ללו׳ ייי׳ ^ מציאות לגנוזות כו׳ וכמ״ש במ״א .חייו בתי׳ יתיי׳ י
לאחד דאחד הוא התאחדות שישנם פרטים ר ק שהן בבחי׳ אחדות ו ה ת ב ל ט
ויחיד הוא שיחיד בעצם שאינו שייך גם התאחדות פרטים כ ד .והוא ב י
ש י
התבל ההפרש בין בחי׳ חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר ,דבחיצוניות
כ ת
הע״ס שהן שם בבהי׳ התאחדות הפרטים עכ״פ ,ובבחי׳ פנימיות י ' י *
שאינם שם בבחי׳ מציאות כלל והוא בחי׳ חד ולא בחושבן ,וזהו בהי׳ יחי
בו׳ .ובשדשו באוא״ס שלפני הצמצום הנה ההשערה ששיער בעצמו בבח כ
ה״ז בחי׳ ההכללות הפרטים ,והוא בבחי׳ אוא״ס דעלות הרצון בו׳ .ובפרטיו
בחי׳ השערה בכח זהו בחי׳ קדמון כד .וכידוע שיש ג׳ מדדי׳ יחיד אחד וקדמון׳
דבחי׳ השערה בכה שזהו מה שקדום אל הגילוי זהו בחי׳ קדמון ,ובחי׳ עלות
הרצון שלמעלה מבהי׳ השערה בכה הוא בהי׳ התאחדות הפרטים ,ובעצמות
אוא״ס שלמעלה גם מבחי׳ עלות הרצון הוא בהי׳ יהיד שאינו שייך גם התאחדות
הפרטים בו׳ )ולפי פ״ש בשעה״י י״ל דיחיד חוא בחי׳ עצם האור חייגו העל״
האור שלמעלה גם מבהי׳ אוא״ס שקודם עלות הרצון כ ד והייגו בהי׳ יייא
שלמעלה מבחי׳ שמו כ ד וכמ״ש במ״א( ,וזהו יהיד הי העולמים מלך ההמשכי׳
מבחי׳ יחיד בבחי׳ מל׳ ע״י בחי׳ חי העולמים דבכללות הוא גילוי ריסי
דפגימיות הקו הוא ההמשכה דבחי׳ פנימיות ועצמות א״ס בד .ומלך יחיד הוא
עליית המל׳ בבתי׳ עצמות א״ס וכמ״ש לך ה׳ הממלכה בתי׳ המל׳ כשעולה
ונכללת בבהי׳ ע״ס הגנוזות בו׳ וכמ״ש במ״א .וז״ע ת פ ל ה ותורה ,דתפלה תיא
בבהי׳ מל׳ ואני תפלה ,והיא העלאה מלמטלמ״ע עליית המל׳ בבהי׳ רוממות
ד״א״ס כוי .והורה היא המשכה מלמעלמ״ט וכמא׳ כל הקורא בתורה כאלו קורא
ן ל ב ו /שע*י / בשמותיו של הקב״ה שהן שמות עצמיים
ה ג ד ו מ ש ב ת י ן ה ן א
ההעלאה דתפלה הוא ההמשכה דבהי׳ רוממות הא״ס ע״י ההורה מ ׳ .וזהו ג*ב
מ״ש ויאמר ה׳ אל אבדם ,אבדם הוא אב רם ,א ב בהי׳ הכ׳ שהוא מקור בל
הגילוים כר ,דהכ׳ היא ראשית ההשתל׳ שכולל הכל וכל הגילוים הן מהחב׳•
• r ה מ א מ ר י ם — ע י ״ ס פ ר
ולכן נק׳ החכ׳ אב כר .ואב רם הוא בחי׳ החב׳ שברוממות חא״ם היינו בחי׳
חכ׳ שבע״ס הגנוזות בו׳ .ויאמר ה׳ אל אב רם לך לך מארצך הוא בחי׳ המשכה
וגילוי בחי׳ החב׳ דע״ס הגנוזות אל הארץ אשר אראך שיחי׳ בגילוי בבחי׳
,
מל׳ כו .וההמשכה היא ע״י הה״א שנתוסף באברהם .דבהבראם בה״א בראם.
דהתהוות העולמות הוא מאות ה׳ דש׳ ה ו י /וש׳ הוי׳ יש בו ב׳ ההי״ן ה״א
עילאה וה״א תתאה .והתהוות העולמות שמאות ה״א היינו ה״א אחרונח בחי׳ מל׳
וה״א ראשונה הוא בחי׳ בינח .וידוע דהתרהבות דבינה הוא מבחי׳ מרחב העצמי
דא״ס כמ״ש במ״א .וזהו הה״א שנתוסף לאברהם ,והוא שניתן לו כח להיות
המשכת בתי׳ עצמות א״ס בבחי׳ מל׳ .וזהו שהאות ה״א נתוסף לו באותיות
רם בין הר׳ והמ״ם שעי״ז הוא המשכת הרוממות ר .ועיקר המשכה זו הוא
כ
במ״ת׳ וכנ״ל שע״י התורה הוא ההמשכה מלמעלמ״ט ,ובמ״ת הוא שנמשך בתי׳
עצמות א״ס למטה .וכאי׳ במדרש ע״פ השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני
י א לא יעלו לרומי י
ס ו ר ,
ו ב נ א ל ס ו ר י ר ך ואדם מ ל
א ל ר ן מ י י נ ב ש ר ז ג ש ך ל מ ל ש
ולבסוף ביטל הגזירה כו׳ .רומי וסוריא רומי הוא בתי׳ רוממות הא״ס וסודי׳
י׳וא בהי׳ ירידת המדרי׳ היינו בתי׳ תיצוניות האור שנמשך בעולמות כר .וזהו
שבני ת מ י לא ירדו כו׳ השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבנ״א ולבסוף ביטול
הגזירה וירד ה׳ על ה״ס ומשה ע ל אל האלקי /והיינו שבמ״ת נמשך בהי׳ ה
עצמות א״ס למטה כוי .וזה תי׳ ג״כ מעלת ומדרי׳ אברהם שהמשיך בהי׳ רוממות
חא״ם בבחי׳ מל׳ כר.
Pומעתה יובן מ״ש ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט .דהבה ענין
הצדקה הוא שנותן לעגי דלית לי׳ מגרמי׳ כלום .ולכאו׳ צ ל
למה נבראו עניים ועשירים ושהעני יקבל מהעשיר ,למה לא נברא שיהי כולם
שויו׳ ועכ״פ שהעני לא יצטרך לקבל מהעשיר ויהי׳ לו פרנםהו כפי המצטרך
לו מידו של הקב״ה ולא יצטרכו עמך ישראל זל״ז .ובגמ׳ ב״ב ד׳ יו״ד ע״א א׳
שעז״נ מלוה ה׳ חונן דל שחחונן דל הוא מלוה ה׳ מה שנותן לעני שהי׳ צריו
להיות לו ההשפעה מהקב״ה ,וכשהעשיר נותן לו תמורת מה שהי׳ צ״ל לו
.ואין זה מובן מה מהקב״ה ה״ה מלוה ה׳ והקב״ה משלם להעשיר בחום׳
כ ר
שוה תסד ואמת מן יגצרהו ,פי׳ למי יתגו צדקה .שג״ז אינו מובן ,מה הכרת
עניו הצדקה כ״כ שאם אעשה עולמי שוד ,תםד ואמת מן כר .אך הענין הואי
יהנה כתי׳ ויעש אלקים א ת שגי המאה״ג את המאור הגדול ואת המאור הקטן
יאי׳ בת״ז מאה״ג רזא דעתירין ומאה״ק רזא דמיםבגין דשמש הוא בחי׳ עשיר
ולבנה בתי׳ עגי דלית לה מגרמא בלום ,והשפעת השמש ללבנה הו״ע הצדקה.
דהנה כתי׳ שמש ומגן הוי׳ אלקים שהשמש חוא בחי׳ שמש הוי׳ .ובמו שאור
השמש הוא אוד וזיו ב ל ב ד לא עצמות השמש ,כמו״כ ש׳ הוי׳ הוא שמאיר בהי׳
׳ אלקים שך׳ע שמש ומגן כמו שהמגן הארה לבד .והארה זו היא מתעלמת
ב ש
דש׳ הוי /דלהיות שהוא הארה לבד ה״ז מהעלם בש׳ אלקים עד שלמטה היא
בהי׳ חשך והעלם כר .אך ענין יהוד שמשא וסיהדא הוא שמאיר עצם אוי
,
השמש כו /ע״ד לעתיד הקב״ה מוצא חמה מנרתקה שהכוונה שמאיר לא ר ?
האור היוצא הוץ לכדור השמש כ״א אוד השמש עצמו כר )עמ״ש בד״ה תקעו׳
פר״ת( והיינו שיהי׳ גילוי ש׳ הוי׳ עצמו כמו שהוא כו /וז״ע הצדקה שידיי׳
גילוי בהי׳ עצמות אוא״ס ב״ה ,והוא שנמשך עיי הצדקה למטה שהעשיר נותז
עליון יותר׳ לעני .ובכללות הוא שע״י שיש משפיע ומקבל נ מ ילןי
א ו ר ג ש ך
וכמ״ש זכר ונקבה בראם ויברך אותם אלקים כו /וכמו בעטרה שעטרת לי
אמו ביום תתונתו בבחי׳ יהוד דו״נ משפיע ומקבל נמשך מלמעלה גילוי אור
עליון כו׳ ,וכמו כלום גתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל ,דמשה הי׳ המשפיע
דכללות נשיי שעי״ז גתוםף לו אוד כר .וביה בגמ׳ תמורה ד׳ ט״ ע׳׳א ע״פ
ז
רש ואיש תככים נפגשו מאיד עיני שניהם ה /דכאשד העשיר מפרנם את העני
אזי מאיד עיני שניהם ה /ושם גם בענין ההשפעה שכאשר הרב משפיע
להתלפיד מאיד עיני שניהם ה׳ עיני הרב ועיני התלמיד בו /אך הענין מרי
הוא דבכדי שהאור עליון דהייגו בהי׳ אור עצמי יהי׳ בגילוי זהו עיי המשפיע
דוקא ,דמשפיע הוא בחי׳ גילוי בעצם ,דענין המשפיע הוא שהוא משפיע
בעצם ,דאמיתית ענין משפיע ומקבל הוא שהמשפיע הוא משפיע בעצם והמקבל•
בעצם ,דהשמש הוא משפיע בעצם שאינו מקבל ,והלבנה היא בעצם בחי׳ מקבל
לא בחי משפיע )ומשפעת רק מה שמקבלת בו׳( ונמצא דמשפיע הוא בחי׳ הגיליי
בעצם .וע כ ע״י יכול להיות גילוי אור העצמי כר .ולכן צ״ל משפיע ומקבל שאם
לא הי ,משפיע «*קבל הרי הי׳ הכל בבתי׳ מקבל ,מאחר שהיו כולם שייז
שמקבלים ההשפעה מהקב״ה הרי היו כולם בבחי׳ מקבלים .ובמקבל א״א להיות
ג ftאורזמנך..ויש בו כה העצמי )וכידוע שהעצמי הוא בהמקבל דוקא בי׳(
,ק א שהיא
דן ע ״, א ך :ה ו א ! ה ע ל ם ^ ב ג י ל ו י ,ובכדי שיהי׳ בגילוי
ה מ ש פ ז ה ע
בה ג לוי בעצם כי׳׳ ולכו דוקא ע״י משפיע כאשר המשפיע משפיע אל
המקבל נמשך גילי-אור העצמי כר .וזהי שנבראו עניים ועשירים מפני שתכלית
^ ה « י « ל א רק בשביל האור והגילוי שמאיר בעולמות ב״א להיות
: wnאור מבתי עצמית א״פ וזה נמשך דוקא כאשר יש משפיע שהעשיר
שא׳ במד״ר שאם אעשה עולמי שוה חסד ואמה מן יצרהי
למעלה היא גילוי בהי׳ עצמות א״ס וכענין יהוד שמשא וסיהרא
בו כנ ל ,וזי׳ »מ־ ׳ע צדקה למטה שהוא בתי׳ י״וד משפיע ומקבל בר .ועוד
,ע ״ בשר ד ג נ פ ש ד צ ד ק ה י א ביט ל .י ש שניתן מיגיע כפי שהדוי״
ב ע י ע ת
תן לעני ^ rז^ביט לותיש והנפת עצמיתי ועי״ז ממשיך מב״י׳ עצמו״ א״ס בי•
וכן ד,א ג כ בענין ההשפעה שהמשפיע מנית עצמותו בההשפעה שהרי יורד
ממהות עצמ מצמצם א״ע בכדי להשפיע אל המקבל בו׳ וכמ״ש בסי׳ בדריש
שאהד עלינו .והגם שארז״ל יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק זהו
ירידה £ ^ZTrU ה״ה רוצה להשפיע׳ אבל ^
וצמצום אצל המשפיע כוי .ובאמת מה שרוצה להשפיע זהו מפני היתרון אור
^rj^^r
, J Lיי׳ אד והענין הוא דהנה צדקה ה י '
י׳
ה ר ח מ י ם
י צ ד ק ט פ ש
ב ן צ ד
מ ש
א
״ י כ מ
בי״ כ ת י / ט פ ש מ
יי צ ד ק ם נ מ א ג (
ח ג מ
ה י ח מ י ם
י כ מ י
ד
י ה
צ מ כ
ת׳
נ J 1 ״ לעניים .ואם הי׳ מצד החסד הי׳ לכולם ב ש ׳
ה ד צ מ ז ה נ י י ם ל
Lד״מים י ״ יביו לעשירים ,והצדקה מאחר שהוא י ? ע
כ ג ה י א ם י ח מ
" ״ ״ דדחי׳ י י צ י ק ה היא ההמשכה מבתי׳ עצמות א״ס ,וא״כ ה
ב מ י
" י עליונים דבתי׳ עצמות אואיס כ ר .ולבאר אינו מובן מה שייר "
עצמות אוא״ס ,ד ב ס ד ר השתל׳ שייך ענין הרתמים מפגי שהוא בערך ובמ
ייחמיו על כל מעשיו מפני שהן בערך מ /אבל בעצמו״ אוא״ס שמובדל מן
ע י ד י כ ה י א ה ע נ י ו
^ את * * ל מ ו ת איך שייך ענין הרתמים כר .א י
״ י ר י ׳ הא׳ הרתמים שמבתי׳ הדעת והתרגש שמרגיש את הזולת ומרגיש את
א י י ,ר ג ש ת ע ד ב ו
! ! £י ^ המחסור שלו ומשו״ז מתרחם עליו ,ומי שאיל
ה ר ד ה ז ו ל ת ת א ש ג
מ * , הרחמים׳ כי י ו ק א עיי הדעת וההרגש ש מ ר י
ורחמים שמצד ההדגש זהו בתי׳ הרתמים שבסדר הש״ל׳ .והב׳ בחי׳ ה ר ח מ ם
ש י ג י מ ש ה ה ר ג ש ת
w . Z שמצד הרוממות דרהמים אלו איגם מצד ה י ע י
אל השפל׳ ך ש מ נ כ א ל ה י ו ת ם מ ן ר מ ה ע ב ט ש י ע ב ט ע נ י ן א ן ה ע ת ן מ מ ן ר ה ד צ מ
ם י ב י ר מ י י מ ח ר ש ל פ ש ה ל א
\ * Pכל שהוא מרומם ביותר ה״ה גמשך יותר
ב י י י ק ב ה י א
^ ,ר מ .וכמו רחמי המלך שמרובים מרהמי השר ,כי השר
1די״" • מ ש א י כ • שהיא מובדל ומרומם יותר רהמיי מ ר י י כ ר י י ת ר ם ב
כר .זבן באברהם נא׳ ושמרו בז׳ לעשות צדקה ומשפט דקיים אאע״ה כל ה ת ר
עד שלא ניהנה דהיינו שהמשיך בתי׳ רוממות הא״ס במל׳ שזהו ע״י תומ״צ
דכללות כולם הוא צדקה ומשפט בו׳.
י( אמנם לפי הג״ל צ״ל מהו ההתחדשות דמ״ת מאהר שקיים אברהם כל
התורה עד שלא ניתנה .אך חעגין חוא דהגם שאברהם המשיך
בחי׳ עצמות א״ס הנה עיקר המשכתו הי׳ למעלה אבל למטח לא חי׳ הגילוי
כ״כ׳ וגם שהמשכתו הי׳ ע״י עבודה רוחניות בבחי׳ רצו״ש וכמ״ש הלוך
ונטוע הנגבה ב ו /ובכדי שיהי׳ המשכת עצמות א״ס למטה ובמצות מעשיות
שיהי׳ בכח בכאו״א מישראל להפשיר בחי׳ עצמות א״ם עיי מצות גשמיות
זהו שהמשיך משה .דהנה משה הי׳ דור שביעי לאברהם ובל השביעין הביבין
בימים שבת הוא יום השביעי ובהדשים ובהדש השביעי כ ר ובדורות משה
דור שביעי גמצא דמשה לגבי אברהם הוא כמו שבת לגבי הששת ימים ,ובשבת
כתי׳ שער ההצר הפגימית הפוגה קדים סגור יהי׳ ששת ימי המעשה וביום
השבת יפתת׳ שער כו׳ הפוגה קדים בהי׳ א״ס קדמוגו ש״ע הוא שמאיר בשבת.
וזהו ג״כ המשכת התורה וכמ״ש כאשר יאמר משל הקדמוני בהי׳ א״ס קדמונו
שיע כד ,והמשכה זו היא ע״י משה .דאברהם המשיך בהי׳ עצמות א״ס למעלה
וגס למטה המשיך תוס׳ אורות וכמא׳ בא אברהם התחיל להאיר מ ׳ ,אבל לא הי׳
ההמשכה כמו למעלה ,ומשה המשיך בחי׳ עצמות א״ם למטה בו׳ .והעגין הוא דאי׳
בזהר אית תסד ואית תסד אית תםד דאיקרי תםד עולם ואית חסד דאיקרי
רב חסד׳ הסד עולם הוא בהי׳ הסד דמ״ה ורב תםד בתי׳ תסד דלגאו ותםד
דקשוט מ ׳ .דהנה חסד דאברחם חי׳ מצד בהי׳ הביטול והשפלות וכמ״ש ואנכי
עפר ואפר שהי׳ שפל בעיני עצמו ותשיב שכל אדם יותר טוב ממנו וע״כ נתן הכל
לזולתו כד .אבל ר ב הסד הוא בהי׳ הסד שמצד הגדולה והרוממות כד ,ובהי׳
זו המשיך משה וכמ״ש ונוצר חסד לאלפים ,אלפים חוא בתי׳ כתר וגוצר בגימ׳
משיי ע״ה .וגם נוצר הוא ל׳ שמירת ששמר את ההסד .וכידוע דמשה הי׳ משמיטה
הראשונה וכמ׳׳ש מן חמים משתיחו וכמ״ש בתו״א בד״ה ויאמר בו׳ מי שפ
פה לאדם ושפר נשפתו שירדה בשפיפה שני׳ שע״י יחי׳ המשכת התורה כד׳
י ׳ עליו הוא שלמעלה עליו
ד פ ר ב ד ר ש, א ת "הי לפען
א ם ה ר ב א ל ע ה א י ב ה
ממנו ושהוא כלי לזח ,וחיינו שע״י בחי׳ חסד דפ״ה הביא בהי׳ ר ב הסד ,דהםד
דמ״י״ כלי לגילוי בהי׳ ר ב הסד בו׳ .וגם שהרי אברהם עשה הכנה להגילוי
דמ״ת שהרי המשיך בהי׳ עצמות א״ס למעלה וגם למטה המשיר תום׳ אור
יייינו גילוי בהי׳ הסד דמ״ה ,וזהו אשר ד ב ר עליו דהדבור הוא ההמשכה דתורה׳
, ה ו א
עליו למעלה ממנו והוא כלי שעשה הכנה לזה כד .וזהו ושמרו דרך הוי י
לעשות צדקה ומשפט ,ד ר ך הוא תורה שנק׳ דרך וכמ״ש כי ישרים דרכי הוי
כ ו
ונא׳ דרכי ל׳ רבים דתרי׳׳ג מצות הן תרי״ג ארתין דגולגלתא וגם בתורת
יש כמה אורהין ושבילין כמ״ש בזוהר ע״פ זה ,ונק׳ דרך הוי׳ שהוא המשכת
עצם ש׳ הוי׳ וכנ׳׳ל בענין הצדקה שהוא המשכת עצם אור ש׳ הוי׳ כמו שהוא
״ כו׳׳ וגם שהמשכת העצמות הוא ע״י ש׳ הוי׳ דוקא בו׳ .וזהו ושמרו דרך הי
שאברהם המשיך בהי׳ ד ר ך זה דתורה רק שהי׳ ההמשכה למעלה וזה ה
הכנה שעי״ז המשיך משה למטה כ ד ואע״פ שאברהם עשה הכנה להמשכה ו
״ » נקי ע״ש משת בפ״ש זכרו ת ו ר ת משה עבדי מפני שההמשבה למטה ה
י משה כד .וכמו שמצינו בדוד שהי׳ רוצה לבנות את הבית ובתי׳ אתה לא
תבני׳ בו׳ כיא ב נ ך כו׳ הוא יבנה ה ב י ת לשמי ,והרי דוד עשה ההכנה לכל בג ז
פפד ה מ א מ ר י ם— פ ר " ת קמ
ה ב י ת זכפ״ש הכל מיד ה׳ עלי השכיל שעשה הכנה לבל ההמשכה כ ר ומ״מ
הבנין נק׳ ע״ש שלמה מפני שהוא בנה את הבית בפועל בר ,וכמו״כ אע״ג
שהאבות עשו הכנה למ״ת מ״מ נק׳ התורה ע״ש משה מפני שההמשכה למטר׳
״ א ל׳ ידיעהד א ל׳
ן ז י ב ה ׳ המשיך משה כר .וע״פ הנ״ל יובן מ״ש י י
ד ע ת י ו כ
דמה נתתדש עתה הידיעה .אלא ל׳ היבה מל׳ ר ק אתכפ ידעתי מכל משפהות
העמיפ ל׳ רצון והיבה כר .וע״ד וידע אלקים דאין הכוונה שנודע עתה מה שלא
הי׳ ידוע קודם ת״ו אלא כמו שפרש״י נתן ל ב עליהם שזהו ג״כ ענין ההיבה כר•
להענין הוא דבהי׳ טוב ה׳ לכל וכהי׳ טוב ה׳ לקויו ואמרז״ל כשהוא משקה משקה
את כולם כשהוא עודר אינו עודר אלא הטובים שבהם .דהשקאה שהיא מלאכה
כללית ה״ה משקה כל הפרדס .וכשהוא עודר שזהו מלאכת פרטיות י ת ר ה על
המלאכה כללית הוא רק הטובים שבהם בו׳ .כך ואתה מהי׳ א ת כולם שזהו
השפעה תיצוניות שנמשך לכל שעז״א טוב ה׳ לכל בו׳ .אבל השפעה פנימיות
דהיינו תומ״צ זהו ר ק הטובים שבהם טוב ה׳ לקויו כר .וכידוע שזהו ב׳ היהודים
דאו״א דבהי׳ יהוד היצוני דאו״א שזהו שזווגייהו תדיר לצורך קיום העולמות
הוא שנמשך לכל והוא רק המשכת בתי׳ תיצוניות האור בו׳ ,ויהוד פנימי ד א ר א
הוא שממשיך מבתי׳ פנימיות עצמות א״ס .והוא ההמשכה דתומ״צ הוא שנמשך
לנש״י דוקא בו׳ .וז״ע ההיבה היינו המשכת בהי׳ עצמוה א״ס בהי׳ טוב ה׳
לקויו וזהו שנמשך לאברהם משום ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט שהמשיי
בהי׳ הפנימיות בו׳ .ולפי׳ הת״א ארי גלי קדמי אינו מובן מהו א ר למען א ש י
יצוה ,הענין הוא שזהו שהידיעה אינה מכרהת את הבהירה )כן פי׳ הפג״י( שהגם
שידוע למעלה מ״מ אברהם עשה זה בבהירהו ,ועז״א למען אשר יצור ,שאם הי׳
או׳ כי ידעתיו אשר יצוה הי׳ משמע שע״י הידיעה הי׳ עשי׳ בדרך ממילא עז״א
למען אשר יצוד .להודיע שאברהם עשת כן בבתירת עצמו בו׳ ,וזהו כי ידעתיו
א להמשיל ה ו למען אשר יצוה בו׳ דתכלית הכוונה בבריאת והתהוות העולם
בתי׳ פנימיות ועצמות א״ס ע״י תומ״צ זכללותם הוא צדקה ומשפט ,וזהו ושמרו
דרך הוי׳ לעשות צדקה ומשפט בו׳ שאברהם והאבות בכלל עשו הכנה לזה
כו׳ וזהו כי ידעתיו ל׳ היבה ו ה ר ע טוב ה׳ לקויו בר.
פר״ת.
ו •J
ש״פ •״חיי,
•-» , — —
בס״ד
היי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני היי שדה .וצ״ל מהי ויהיו
כפל א מ ר שני היי שנה ,הלא התהיל בזה ויהיו היי שרה ומה צריר
לכפול עוד ולומר שני היי שרה .והנה בזהד מקדים לפסוק זה מ״ש ויתרון א י ז
קמא פ ר ״ מ ה מ א מ ר י ם — ס פ ר
בכל היא מלך לשדה נעבד ואה״כ מסיים בפסוק היי שרה שזכתה לחיין עילאין.
וצ״ל שייכות העגין זה לזה .והענין דהנה ארץ היא בהי׳ מל׳ כי מל׳ היא
בתי׳ האהרונה שבע״ם ולכן נמשלה לארץ שהיא מדרי׳ האהרונה שבד״י ארמ״ע.
יידוע שהד״י הן גגד ד׳ אותיות חוי׳ שארץ חיא נגד ח׳ אחרונה דהוי׳ וכמו
בחי׳ המל׳ היא בתי׳ אהרונה שבע״ס ומרומזת בה׳ אתרונה דש׳ הוי׳ .דהנה
ידוע דמל׳ היא בהי׳ דבור שנק׳ דבר ה׳ וכמ״ש באשר דבר מלך שלטון .ועד״מ
הדבור באדם הוא גילוי אל הזולת ,דלעצמו א״צ לדבור כלל ,ב״א לצורך הזולת׳
ואינו דומה לשארי כתות שחן לעצמו ,לא מיבעי כח השכל להשכיל השכלות
שזהו לעצמו שאינו צריך לזולת כלל ,אפי׳ מדות שצריך אל הזולת ,מ״מ הן
כחות נפשיים שגוגעים לעצמו .וכמו אהבה שאוהב דבר שהוץ ממנו ,מ״מ
הרי הוא האוהב ,וכן במדת ה ג ב ר הוא השונא ,הרי שהן שנוגעים לעצמו רק
שבאים אל דבר שהוץ לעצמו אבל הוא לצורך עצמו כר .ואפי׳ מה׳ שהוא לבוש
כמו הדבור ה״ז לצורך עצמו דמת׳ מגלה העלם עצמו לגבי עצמו ,במו שהדבור
מגלה אל הזולת כן מה׳ מגלה לעצמו ,ולזולתו אין המה׳ גילוי כלל דגם שיהשוב
כל היום לא ידע הזולת ,ודבור הוא לצורך הזולת .וכמו״כ הוא למעלה דהגילוי
שנמשך מאתו ית׳ להוות ולההיות עולמות וגבראים בע״ג שהן כמו דבר הזולת׳
דאוא״ס הוא בל״ג ,ובד״ב באלקות אינו שייך עגין ההגבלה ,דהגבלה הוא בדבר
שהוא מציאות מה ,כי כל מציאות הוא בעל קצוות וע״כ הוא מוגבל .אבל אלקות
איבו בבחי׳ מציאות כלל וממילא אינו בבחי׳ הגבלה ׳ .וע״כ נבראים שהו
כ ו
בבתי׳ מציאות ובבהי׳ גבול ה״ז כמו דבר הזולת לגבי אלקות ,והן נשמות
ומלאכים שהן בבתי׳ גבול .וכן עולמות עליונים הייגו עולמות בי״ע הרותניים
י מ ו הארץ לרקיע מהלך ת״ק שנה עובי בל רקיע בו׳ בין כל רקיע ורקיע כ ר
רגלי ההיות כנגד כולן שוקי התיות כגגד כולן כר שזהו בהי׳ מספר וגבול כוי.
יאסי׳ השגת הנשמות בג״ע חוא בבחי׳ גבול ,דחיינו השגה מוגבלת באיכות
ובכמות ואינו דומה כלל כמו השגה שלמעלה באצי׳ דבינה היא בהי׳ השגה ה״ז
השגה בלתי מוגבלת ,הגם שזהו ג״כ ענין השגה ה״ה מ״מ בלתי מוגבלת
וכמא׳ חכים ולא בחב׳ ידיעא מבין ולא בבינה ידיעא ,וכמו חסד דאצי׳ שהוא
כהי׳ חסד ולא גבו׳ ומ״מ הרי החסד הוא בבחי׳ א״ס ,כמו״כ השגה דאצי׳
הגם שזהו השגה ה״ז בבהי׳ א״ס .והנה איך הוא השגה חבלתי מוגבלת זה
אינו מושג לנו כמו שאין אנו משיגים גם בלי מקום ובלי זמן חגם שזחו בבי״ע
הרוחניים כ״ש שלא נודע לנו איך ענין השגה באצי׳ ,וזהו שמבין ולא בבינה
י ד י
ע א .אבל זאת אנו יודעים שהיא השגה שבבחי׳ א״ס ובל״ג ,משא״ב השגת
הנשמות בג״ע היא בהי׳ השגת מוגבלת בו׳ ,שכ״ז הוא מבחי׳ גילוי הדבור כר.
בר
*u״21/
י י אל הזולת
*? ל ן ג
ם ד
ה ן א
א ה ש כ
ן ל כ ן
ד ד ר פ נ
ף א ש ן ן ׳
ל
מבשרי אהזה אלקה ,שהדבור באדם בראי׳
ן ן ע א ך ן נ מניפמ ד ף פ נ ן י ן צ א ר ן ב ד ה ש ה
מפני שיוצא חוץ לעצמותו בו׳ .וכמו״כ בכדי שיתהוו עולמות ונבראים נפרד ס
מ ח נ
ג *ד״י׳ וכמ״ש ומשם יפרד והי׳ לד׳ ראשים שהל ד ׳ מ ח נ י ת ש כ י ? '
ז ה כ י ׳ ג ב י ל
י ™ כאהבה מחנה גבריאל ביראה שהן בבחי׳ התהלקות ובבחי׳
ד י פ נ א י ב י ר י ב ד ה א מ ת
°t דביר שחוא בחי׳ לבוש הנפרד כי׳ י ב
הדבור׳ הדבור הוא התגלות כל הכתות שכל ומדות שהכל מתגלה ע ע
פ 6ד יי » א » ר י B — 0ר ״ מ קמכ
ו מ א ה ר ש כ ל • מ ה ו ת מ ת ג ל י ם ע״י ה ד ב י ר א י א ל ו מ ד ש ה ד ב ו ר ה ו א נ פ ר ד .ו ב פ ר ט
ש ע ׳ י מ ת ק ר ב ה ז ו ל ת א י ל י ו .ו נ מ ו ה מ ק ר ב א ת ז ו ל ת ו ה ו א ש מ ד ב ר ע מ ו ד ב ר י אהבה•
וכן בהשפעת השכל כשמשפיע א ל הזולת הרי משתווה שבל הזולת לשכלו ,הרי
אינו נ פ ר ד כו׳ ו כ מ -ש במ״א .ז נ ״ ש ל מ ע ל ה ש ה ד ב ו ר א י נ ו נ פ ר ד ני׳• שהדבור
הנבראים אינט לו ד ב ר ש ה ו ץ ל ע צ מ ו ש א י ן ה ד ב ו ר ו ג ם לאמיתי אין ובאמת
ב א ד ם הוא שייצא שהדבור שכמו ש ד ב ר ה תורד .כ ל ש ו ן ב נ ״ א . רק נפרדים,
ח י ץ ל ע צ מ ו ת ו ,נ מ ו ״ נ ה ד ב ו ר ל מ ע ל ה ה י א הגילוי א ל ה ז ו ל ת נ ו ׳ ,ד ה י ח ו ד ד ב ח י ׳
ה ד ב ו ר ^איני ב מ ו ב ה מ ד ר י ׳ ה ע ל י ו נ ו ת ,ע ם ה י ו ת ש ג ם ה ד ב ו ר ה ו א מ י ו ח ד » ' » .
א נ ו כמו במדות כו׳ וכמ׳ש במ״א .ולכן בהפסוק ש מ ד ב ר ביהוד ה מ מ ו ן ובמ׳ש
לו ב פ י ע .יהייני ה ג ד י ל ה ו ה ג ב ו ׳ נ י ׳ נ א ׳ לו ה ׳ ה מ מ ל כ ה ש ג ב י מ ל ׳ א ו מ ר י י ד־
שגם המל היא מיוחדת ו מ ׳ מ אינו נ מ ו היחוד ד ה מ ד ו ת כו׳ .ולבן בהי׳ מל׳ שהיא
נאצי׳ הוא ג ׳ נ בחי׳ ד ב ו ר ה״ה בבתי׳ מ ק ו ר לעולמות בו׳ .וכן הגילוי נח
שחקי ש א נ דברי כה ברצו׳׳ש ,ו נ ת י ׳ ה ל א בהם ודברי * • « ™
מל׳ דאים ה ׳ ז בחי׳ דבור ר ק שנק׳ דברי דבור שלי המיוחי הנפשן• מ ב ח י
נ ו .יזהו ג נ ב ח י ׳ מ ל ׳ ש ה י א ב ח י ׳ ד ב ו ר ו נ מ -ש ב ד ב ר ה ׳ ש מ י ם נ ע ש ו ב ע י נ י ב
נ נ ר א העולם נו׳ ויאמר אלקי׳ ני׳ ש ב ב ח ״ דבור ואמירה נתהוו עולמות ונבראים
כוי ,ובחי׳ זו נ ק ׳ א ר ץ נ ו י .
יתרון ארץ ב כ ל היא .דהנה נ ת י ׳ נ ל הנקרא בשמי ד ג ל הוא הנקרא והנה ב(
בשמי׳ כ ל הוא בחי׳ י ס ו ד ש נ ק ׳ כ ל ע ״ ש נו״ן ש ע ר י ב י נ ה ונמשו
בינה היא בחי׳ השגה ו ה ב נ ה ב ג ד י ל ת א«ס ב י ה ,ושערי ביני׳
אל המדות .ד מ ה שמושג בבינה יהי׳ נ מ ש ו אל הלב .ו נ » י ׳
מבין .ש נ ר ג ש ב ל ב א י ד שכולא ק מ י ׳ כ ל א השיב ,ו ט י • ״ ו י מ ו » * נ
! ״ ״ ! מ ״ * ל ב ב ו נ י היי׳ היא ה א ל ק י ם ש י ו ר ג ש ב ל ב א י ו שהיי׳ ״ ״
כ ו ל א ח ד כי׳ .ו כ מ י ש נ ו ד ע ב ש ע ר י ם ב ע ל ה כ ה ו ״ ח ל פ ו מ מ א י ד מ ש ע י איק0
להבין ד ב י שזהו להבין בינה בלבני מבקשים יתן אני ע ז בי.
״ י ׳ מ מ נ י ע גביו ב בחי׳ מ מ כ ׳ ע ו ד ב ר פיכיע ,ו מ ת י ו ד ב ר TJ״׳״WT
נ ח י ־ י נ rז * ' ה׳ ל א ש נ י ת י ש ל א י ש ש ו ם שינוי ב י ן ק ו ד ם הבריאה דבר
מ פ נ י שזי־י ע ,״ נ ב ד הבריאה א ת ה חיא ק י י ם שננד׳׳ע י א ״ ה היא ל א ח ר ש לאחר
י ל נ ן היי׳ א ״ י ש ג ם ש נ ת ה ו ו ז-ר ו א ת י י י י נלל׳
ב ת כ ל י ת ו נ ל א מ מ ש כ י ׳ .יזהו ב י נ ה ל י ב א כ י ׳ .ו ל מ ע ל ה נ י נ י ־ ה נ « am
« ל ׳ הוא בחי׳ ד י ב י י היא נ ח ״ ע ד א ת י ג ונק׳ עוהיז י ע י ה ׳ ב « ״ » ™
ה ע ל ם נ ר .יזהו יתריי היא נ ״ י ׳ ע ו ה י ב שבבהי׳ ^ל ד ארץ
י « י עליון שהיא בחי׳ א ר ץ נ מ ש ו בהי׳ בינה ה י ' מ ״ י ננחי׳ בני «יז
נ א י ם י׳יא ש י ״ ת ח ו ל י ן .י פ ע ם מ ד ב ר ד ב ר י ש ב ל .י * ״ י ־ מ ״ ״ י ™
jnmא ב ל ע צ ם ה י ב י י ה י א ש י ח ת ח ו ל י ן .י כ מ ו ׳ כ ל מ ע ל ה ה י ב י י דברי מדבר
יהגט ר»ר^ ,, ב מ י ל , ע ת ש א ל דמלכא אירחא ילאי פיליז• בחי היא
א י א ״ ם ביי־ לגני הנה העילמית מאין ליש. שזהו ע מ שהן מקור התהיית
מקבל כל הפדות וגם שהן הפכים זמ״ז הכל מתקבל בדבור ,וכמ״ש כל הנהלים
כ ד והים איגו מלא ובתי׳ ארץ לא שבעה מיס בו׳ ,הרי בהכרת שיש בדבור
יתרון על הפדות כר .והיתרון הוא התרתבות הכלים שבדבור ד מ ש ר ז מקבל הכל
ל^-יח י&טזרי׳ז התבדלות » גם . » n n
אותיות רק כשתושב איך ל ד ב ר בו׳ .ועיקר ריבוי האותיות הוא בדבור .וגס
כדבור יש מת׳ שבדבור שזהו המה׳ איך לדבר ,דבדבור ממש מהרבים
האותיות גם לגבי מת׳ שבדבור ,הרי שבדבור הוא התרתבות הכלים יותר .ו מ ן
דעם ענ אנו דואין שבדבור יהי׳ התיישבות והנחת העגין )דיא רעכטקייט
פ ו ן
ת ״ נ ה ה ש ע נ י ב ד ב י ר כ כ ל ו נ ו ח
^ ו 1 ״ יתר מבמח׳ ,שגם אם במח׳ אין העניז
בטוב שזהו מצד התרחבות הכלים שבדבור כד .והתרתבות הכלים חוא מתמשכת
הבינה שבדבור .דהנה רוהב הכלים בכלל זהו מחמוחין ,דזחו ג״ב מה מ ת ו ו מ ו
ב ת י ,י י ה י / מ ד י ת ב ח י
כר **? ׳ ' ?תיקון להיות בהי׳ מוחין .דתהי ע י ק י י
ה י א י ה ת ה ב ח י ת א
£ 1דו ' ל הי׳ להם ה ת ח ב ר ו ת עם המיות .י כ ל ל י
וכמ״ש במ״א .ותיקון עיקרו בחי׳ מוחין והוא ציור המוהין שגס חמדות הן
5 ו ״ ת פפד ח מ א מ ו י - a
ע״פ המוהין דוקא ,ומשו״ז הוא התחברות ההפכים מפני המוחין שנעשה ר ו ח י
הכלים שיקבל הפכים כד ,וכמו סבא דעתוהי סתום כחמר ט ב דשקיט ושביו
שזהו מבחי׳ מוהין דגדלות דוקא דמשו״ז שקיט ושכיר כו׳ וכמ״ש במ״א .ובמי״ב
התרחבות הכלים שבדבור זהו מבחי׳ בינה ובחי׳ אוא״ס שבבינה ,שהו״ע התגלות
עתיק שבבינה כר .וכמו שהארץ מצמית עשבים ואילנות והרי צומח הוא למעלי•
מהארץ שהוא בהי׳ דומם׳ ומ״מ ה״ה צומת מהארץ דוקא ,וצומת כמת מיני
עשבים הפכים שיש עשבים מתיים ועשבים ממיתים ויש מרים ומתוקים והבל
צומה מן הארץ .וב׳ באגה״ק ד״ה איהו וחיוהי שזהו מבחי׳ אוא״ס הםוב״ע
דומתהת זרועות עולם שמראה כחו ויכולתו בהארץ .הרי הצמיחה מה שצומח הבל
מן הארץ זהו מכה אוא״ס הסוכ״ע כר .וכמו״כ התרחבות הכלים בדבור לקבל
כל המדות וההפכים זמ״ז זהו מבהי׳ בינה ומבחי׳ אוא״ם שבביגה כר .וזהי
תדון ארץ בכל הוא היתרה שבבחי׳ מל׳ בהתרחבות הכלים שבמל׳ ע״י
מ ל / ה נ י ב מ ד מ ש ב ה
ל • "־׳יא ע״י עיני כל אליד ישברו מלמטלמ״ע דהלב . ^'
רואה הלב שומע הלב מבין כד ,והוא ביטול הפדות לאלקות ב ו /ובמ״ש
שאי מ ד ״ עיניכם וראו מי ברא אלה כ ד שעי״ז נמשר בחי׳ כל בבחי׳ א ת
לה ית יתרון ארץ כוי ,וכמ״ש לך ה׳ הגדולה והגבר שע״י הביטול ד מ מ ת
תעל ו ג ת לאוא״ס ב״ה עי״ז כי כל בשמים ובארץ דאחיד בשמי׳ ובארעא
מ ך ג ! נ ו ח ב ו ר בהי׳ בינה ומל׳ ,וזהו כל הנקרא בשמי שמי הוא בהי׳ מלי
וכד הוא בחי׳ יסוד שבו נמשכים נש״ב נקרא בשמי ע״י שעיני כל א ל י י
ישברו בו׳.
.ל ך ,שדה
מ ״ ר״ ג( מ ל 1לשדה נעבד וארז״ל במד״ר מלך זה ד ,״
א ב מ ד ה ק ב
זו ציון כמד״א ציון שדה תחרש ,נעבד כמד״א וינההו ״ ע לעבדה
ב ג
ילשמרה• י מ ה ר כאן פי׳ מלך לשדה נעבד מלך עילאה אתחבר להאי שרי
ד * הו נעבד ,דהזהר מפרש לא כפשוטו של מקרא דהמלך נעבד לשדי״
י ב
ק א י על מלך ,ו מ ה ר מפרש דמלך עילאה א ת ה ב ר להאי שדה ב י \ »
עילאה אחרי א הו נעבד דמ״ש נעבד נעבד קאי על השדה .וצ״ל מה״ע
ך ל מ
שכבר א • ״ Pארץ בכל היא שזהו ההמשכה מבינה למל׳ מהו עוד מ ל י
ע א ״ אתהבר »פי .אד הענין הוא דיש ארץ ושדה ,ארץ הוא ארץ ס ת ם הייני ל ל
בעוה״ז הוא יפה מבתי׳ כל שהוא היי עוה״ב .ומש״א יפה ש״א של קורת רוח
בעוה״ב מכל היי עוה״ז ג״ז אמת ,שזהו מצד גילוי האלקות שבעוה״ב .ונדמ
מצות בעוה״ז יפת יותר דתרי״ג מצות דאורייתא וז״פ דרבנן הן תר״ך עמודי
אוד בתי׳ כתר .דהנה כי בי״ה ה׳ צור עולמים ביו״ד גברא עוה״ב ובה׳ גברא
עוה״ז׳ דבה׳ גברא עוה״ז הוא בהי׳ דבור ה׳ אהרוגה דש׳ הוי׳ כג״ל ,ועוה״ב
יייא ה׳ ראשונה דש׳ הוי׳ ,דביר׳ד נברא עוה״ב בחי׳ הב׳ ,והדי יו״ד הוא
בתי׳ צמצום ,וכתי׳ והתכ׳ מאין תמצא שחחכ׳ נמצאה מהכתר בבחי׳ מציאה׳
כי אנת הוא חד ולא בחושבן שאינו בחשבון ע״ם ,חב׳ היא בחי׳ יו״ד שכוללת
ע״ם׳ אבל הד ולא בהושבן הוא שאינו בהשבון הע״ס .השבון הו״ע ערך דא׳
לגבי אלף הוא כמו אלף לגבי אלפי אלפים .אבל לא בחושבן חוא שבאין
ערוך דבתי׳ הכתר מובדל בערך עד שהתהווה חחב׳ מהכתר הוא בבחי׳
כר .וע״י המצות תרי״ג , מציאה מ א מ י ש ב ב ח י ו ה ן א ב א ׳ מ א י ן נ ן ד ע א ל ש
מצות דאורייתא וזמד״ד חן תד״ך עמודי אור גילוי בחי׳ הכתר בר ,והיינו
שע״י המצות נמשך גילוי אור הדש כר .דההמשכח דויתרון ארץ בכל חיא אין
זי׳ אוד חדש כ״א חידוש חישנות ,וזהו צמיחת הארץ בכת עצמה שזהו רק
חידוש הישנות כו׳ .ונת״ל שזהו מבחי סוכ״ע ,הנה זהו מבחי׳ חאור חשייד אל
העולמות שאין זח אור חדש בעולם כו׳ ,ושרש ההמשכה חוא מבתי׳ עיגול
הגדול שלפני הקו ,וכידוע שכל העיגולים חן מעח״ג שלפני חקו שזחו האוא׳׳ם
ל ל וע״י הצמצום הוא שנסתלק ״ שנתעלם׳ ש ב ת ה ל ה ח ם ו ק מ ב ר י א מ ה ה
י לא גילוי אור הדש ,דמאחר ל ונתעלם, ה ג י ל ן א ם ל ע ה מ ק ר ה ן א ז ן ה ב ש מ ה ד
שכבר הי׳ בגילוי במקום חחלל שחוא בבהי׳ שייכוה אל העולמות וגתעלם
ל ע״י המצית ב אאח״כ ,״
כ ו / ש ד ח א ו ר ז ה א י ן ך ש מ נ ן ן ן ן ן ר ף ש א כ ג ם כ ע
׳ .וזהו כלל ת י׳וא שגמשך אור תדש וכמ״ש אור תדש על ציון תאיר
כ ו
ר
י
ב
מ
ה
ת
ג ם
הישגית כי׳ ,וכמש״א ובטובו מהדש בבי״י
,
\ ! !דול ש ם ד כ י כ ה בפידותי׳ משא״כ בשנת אתרת׳ י ׳ י
ש י ל ש כ ל י י ת י ת ש כ ה ה י /
^ L מ ״ ׳ בסיף כתובית עתירת תטה ש
ע״י הים׳ איר במל׳ ,דכאשר ק ו ך < ת ח ד ש ו ת כרכה מ מ א ד ׳ ר ו ב ה
פ ד ׳ ' ת ד .מ א מ ר י ם — פ פ ד קמו
כ ז ר ״ ר כ ו ׳
ר י • י מלך עילאה דאתהבד להאי שדה דהיינו בתי׳ פנימיות ה כ ת ר
פ נ י מ י י ת י מ ב ת י י ש מ מ ת ת ד ת ת
' הוא ' י ״ מלך עילאה ד א קובייה ,וקוב״ה הוא בחי׳ ״
י י ם ו י
ר״ V וזהו ההפרש אם ההמשכה היא מבתי׳ יסוד או מבתי׳ ת״ת ,דההפשבי׳
י
י ע מ ל
י מבתי׳ בינה ,וההמשכה מת״ת זהו מבחי׳ פנימיות הכתר כד* י י
כ י ע ב י ד ד / ק ג ש ת י צ מ ה ד ת
ישה ? ' אתהבר בהאי שדה כד איהי ג ע ב י ב ע ב י
ת י צ מ ב כ י כ מ י ה כו ע י ד ״ ה ש י ד ח ש צ י י ג י ע ה ח י י ט ג ש ז ה י ה ש ד ד
*^ ,מ״ש * '״ *ל '
י כ י / ל ז ר י ע ד ר א י י ש י ה י / ב ״ ה ג ד י ה ג ס י ת 1 נ £ו ת א ע ר א א פ ר מ ד
יניעה ' ייהיטיייי לי
ג
בד״ה האזינו ,ואה״כ צ״ל הזריעה אור זרוע לצדיק שג״ז צ*ל בטורח י י ^
ב י י מ ב ב ל ב ו ט ב ו ה ח מ ש ב ד י ק ל א ת א ת ד ב ע א ל ד ש א ת ח ת ש י כ מ
יבוי יי' *
ש י ש ב י ד מ / ו כ מ ל ב י ב ה י /
<>? עד יאיי י ' הוא העמוד המהבר געה״ע וגעה״ת ב ח
מ ל י ש י ד ,נ ה ת ג ע ד ע ג ע ה מ ד ר י / ב / ״
^ גר. * י '״ י? ׳ מדרי׳ כל ,ה ג פ דבספרים
ל א ל י ח מ
«,ל אין שיעור זכמא׳ צדיקים אין להם מנוהה כ ר שגא׳ ילבי
ש מ ח ה ד
מה ' ועבודה בשמהה ט ו ב יותר מכל המדרי׳ כנ״ל בו׳ .ובכדי שידיי׳
ובטוב ל ב ב ש ה ר ע ר ע ר ד ,דתענוג תלוי ברצון דכאשד רוצה בזה יתענג ויש
״ / י כ ת י צ מ ה ב ק י י פ ה ש מ ח י ה י / ד ע י ש ע ב ב ל ו ב ט י ג ב ש מ ח ד י ה ״ ב י >
חה י' ״ י י״ '
ש ש י ה י ״ ר י ע ד ה ש י ר ח ת י צ מ ה ב ק י י ם י י ג י ע ה ה ד י ב ע ל ש צ ה ש ד ד ת ד י ב ע
' בבל ' * '
ץ י א י י ת י י ז מ ב ת י ל מ ש ש ד ד
»לר ' ׳ ל ע י' ש״מ ב ר ואזי מלך עילאה אתחבר בייאי
י ב
כ ד ,זכמ״ש בםדה״י בפי׳ הברכה בא״י אמ״ה דעולפ הוא בהי׳ עויי״
הוא למעלה מעוה״ב והיינו בהי׳ מ ל ך עילאה בו׳ כנ״ל•
י מל׳
י ח ב ד ,י א ד ל מ
שיש ד( m mמ ה ד ש פ פי׳ עוד מלך לשדה נעבד לגייעיייא׳
י מ כ י י א י ת ש י ד ה ד ש ת י א ד ז ד ל ע י ה ד ש ד ב ע נ ה ד ש ל ה ש י ד ק ד
שדה " ״ '
י ד ,י א ז ד ל ע י ה ד ש ש י
שו ״ שדה דקדושה בהי׳ ש ד ה אשר ברכו ה׳ ,כמו״ב
ג י
ה י טריפה וכמ״ש ובשד בשדה טרפה שזהו לאו דטריפות ,ו ל ב א ר יייל״ל
טרפה בשדה מאי ובשר בשדה טרפה אלא הכוונה שהשדה הוא ש ד ה מר״ ״
והעגין הוא דהנה כתי׳ כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו שיש כ מ ה ג ב י י
m , ,
P ת ה מ א מ ר י ם — פר ספר
וצמצומים בבתי׳ מ ל /דבכדי שיתי׳ התהוות מציאות יש הוא ע״י כמה צמצומים
צמצום אחד צמצום כ ר .אך תכלית הכוונה בהתהוות היש הוא שיהי׳ ביטול
ש י ה
לאין ,וזהו שהמצות נתלבשו בגשמיות שעי״ז חוא ביטול חיש .ולכן מלאכים
שבקשו תורת אשר ת נ ה הודך על השמים לא ניתן להם מפני שהמצות צ״ל
בגשמיות כר .וכ״ז הוא מפני שהצמצום אינו צמצום אמיתי ויש מ״מ הארת
אלקות שלכן הוא בהי׳ ביטול היש כר .אך בםט״א הוא צמצום גמור שמעלימים
ומסתירים לגמרי והן בבהי׳ יש גמור שלא יש בהם בתי׳ ביטול כלל ,וכמו
פרעי׳ שא׳ לי יאורי ואני עשיתני כר ,וז״ע שדה טרפה .דשדת דקדושת בתי׳
מל׳ יש בת בתי׳ הביטול ובפרט בבהי׳ שדה שהוא בהי׳ הפנימיות כנ״ל ,והוא
כמו המצות מעשיות ותורה בעניגים גשמיים וגשמות כמו שבאו בהגשמה ,שבכ״ז
הוא בתי׳ הביטול כ ר א ב ל שדה דלעו״ז הוא בבהי׳ ישות גמור ו ה ר ע תענוגים
גשמיים בתאות היתר ותאוות איסור ר״ל ,דכאשר האדם נמשך אתריהם ת״ו ה״ה
גורם גלות השכינה ,וכמ״ש ת ת ת שלש רגזה ארץ כ ר ושפחה כי תירש גבירתה.
וזי* מלך לשדה געבד דבחי׳ מל׳ דקדושח געבד rnלשדה טרפה .וזהו בא
ש ח נ
על חוה והטיל בה זוחמא ,חוח חיא בחי׳ לילה ללילה יהוד ,כר .והוא
שרגלי׳ .יורדות בתיכלות הקלי׳ .אמנם שרה תקנה חטא עה״ד וכמ״ש ויעל
אכרם ממצרים הוא ואשתו דהעיקר שאשתו ג״כ עלה דנתתית וםלקית )עמ״ש
בד״ה ויהיו תיי שרה ,עטר״ת( ועי״ז זכתה ל יין עילאין כר .ו ד ע היי שרה שרה ח
הוא ל׳ שררה בתי׳ מל׳ דאצי׳ דלית לה מגרמא כלום ,ודוד שהי׳ מרכבה
ל ב ח י /
לו ע׳ שנה .אמנם שרה ע״י מל׳ לא הוי לי׳ שנין ר ק שאדה״ר ן ת נ
שתקנה תטא עה״ד זכתה להיין עילאין וכמ״ש אשר יעשה אוהם האדם והי
בהם שזהו ההמשכה שע״י המצוה ,והיינן גילוי בהי׳ ל ך עילאה דאתחבר
מ
לי׳אי שדה כ ר .וזה״ע מאה שנה ועשרים שגה אתר דאהבליל ממאה בהי׳
כתר ועשרים בתי׳ הו״ב .דהנת אנת הוא חד ולא בחושבן בו׳ אנה הוא דאפיקת
עשי תיקוגין וקרינן לון עשר םפירן בו׳ .א נ ת הוא הד הוא בתי׳ כתר שאינו
כחשבון הע״ס .ולהיות שכתר הוא בהי׳ ממוצע בין המאציל אל הנאצלים ע״כ
י׳ע״ם שבכתר גופא הן בתכלית השלימות שכלולים יו״ד מ י ר ד וזהו מאת שנה
כ
י .אנת הוא דאפיקת עשר תיקוגין הן הע״ס שראשית השתלשלותם הוא מתב
כו
' ׳ יקריגן לון עשר ספירן מל׳ אבן ספיר ל׳ בהירות שאינם מעלימים על אוא״ם.
דנבראים מעלימים על אוא״ס ,אבל הע״ם הן בבהי׳ ספירות ובהירות שאינם
מעלימים על אוא״ס אדרבא מגלים אוא״ס בו׳ .ולחיות שחו״ב הן ראש ת
י׳יישתל׳ ע״כ הן ספי׳ שלימות שכלולים מיו״ד וזהו עשרים שנח בו׳ .ושבע שנים
מ ע ע ז י כ י / ש ד ח מ ד י ב ט י ב י , ,מ
^:ד״י׳ הן ז׳ מדות שע״י הוא ההמשכה ב ב ה ל '
י ה ה ת י ,ו י ת כ י ׳ ב ב י נ ה ש י ת כ /
י^ר ׳ י ב י א ש י ת ב ר א בתוכמתא ברא כולם ב ה ע
י י ש ע ם י נ ש ע ב ש י ז ״ ע
^ ד ״ ׳? מ ל /והיינו ההמשכה מבתי׳ חו״ב ל מ ל ׳
דא״חבר T ב כ ל
י
א ר ץ
ל
£י״כ למל׳ כ ר .והמשכה זו הו״ע ייתייז
מ :ע ב י ה ד ש ל ל מ
mפס?ס ׳ י ^ מביגי׳ למל׳ כגיל ,ומאה שני׳
TO / י כ ב ח ו ש ב ן ל א
IZ !״ ™ האי שדה בתי׳ פנימיות ה פ ת י ח י י
ע ר כ ם י ר ש ע י ה נ ש ל ש
בחי ׳
ד?ה לשדה ז ,י
נעבד מלך ! י ^
\ ״ע » « י ׳ י א ביאיי ע שנים * ־ ז בכל
£ייו
ה ו ה נ ש ן מ א ה ל מ ב ח י / ז ה ו
פ ר ״ ת — ה מ א מ ר י ם פ פ ר קמח
ה ש י ת ד מ ע ש ז ה י ד ע ה א ט ה ת י ק ז ז י ע ש ר י מ ש י כ ד ש ד
דבי״ע " ׳ * ׳ י מ ל י עילאי׳
ה ה מ ש כ י , י ע י ה ד ש ר ה ח י י י נ ש כ
ר היא ׳ וכ״ז הוא ההמשכה בבתי׳ מל׳ .ואו׳ א ח ״
ד ,כ י ת י ל כ ת ש י ת י י
י׳ פלי ׳ י דבל הגקדא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיי אד ע
י
ך שיהי׳ ההמשכה בבי״ע ,ועז׳׳א שני היי שרה שזו ההמשכה שנמשך ב ב ח
ש
י י א ת י ס ם י כ י ש מ מ ד ש א כ ד ה ו א / ו כ ב ב י ם ג ,
#נמשו ' י ״ע י ה י ההמשכי׳
ב ע ל מ ט ד ת י צ מ ה ? י י ם י ע א י ה ה כ ש מ ה ה ש ט ר פ ב י ע ב ב י / ה א ו ד כ ג
בו/ ' * " ׳ ׳ ״
י י מ ל כ ב ת י כ ד ב מ א ד ד ר ב ל ם ד א ח י י ב ״ ז ז י ב י ל מ ט י ם ג ו ה ג י ל י י ה א י ד
שכה ׳ ' ''
י ד ש י ה י ד ,י א ו ה ב ד כ ד כנ ב מ ה א ו ו א ת ו צ מ ה
' ' י ^ מלי ׳ ל ' "ל׳ י י ׳ המשבח דע״י
ב ז ז י / י א
ן ן י / למטה כר .וזהו ויהיו היי שרה מאה שנה ועשרים ב ו /דשרה י י
ה ה מ ש כ ד ה א א ו פ נ י ם ב ב ז ד ש י ו ד ו א ת ו ם /
' שהוא ' י ׳ במל׳• וצריכים להמשיל
כ ״' בינה ,ובד״כ הוא מבהי׳ היצוניות האוא״ס שזהו ג״ב תום׳ אור ר ק
ב
נעבד כר .ו ה ר ע היי שרה שזכתה להיין עילאין כ ר .וזהו ההמשבר• *
ן ה ר ״
Z
ד ״ י
דסמיבי׳ י סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר״ א ד ב ב ז ה ו א י /
פ י ׳ ח ח ש ס ד ד פ ה ש ) ע מ ז ע א ד מ ס ל ב א ל ד ז
״ » בזר״ר ' " " י י
ש
לו הוא שסומך אותו שלא יפול יותר וכמ״ש בס׳ אשל אברהם על * "
י א י ״ ל נ ז פ ל י ם ה כ י מ ס ב י , ת י א ד ת ו א ב
' °ר ןםיוע׳ °׳ בהקדמה ד״ב ע״ב
י ״ ע ת י ש ד ח ת ה
העלייל בגין דלא יפלון יותר׳ ועזר הוא שנעשה בי
ך אח ן ל ל ״ וכאן מפרש הזהר דהסמיכה י ס ן מ י ת ח ת ה ש ע מ מ ט מ א ה
)קונטרס סח( ט - ש ת ,א .ועיין ד״ד ,כי עמך הסליחה ס א הנסירה ־ ר א ה ב ר כ ו ת ״ע״י
ה ו ״ ז ד ן _ ו ב מ ק ו מ ו ת ה מ ס ו מ נ י ם שם. ואילך.
0 1 0 1 מ י א ד כ ח י א : ו מ נ ם ל ש
כאי ! ״ ׳ א מ ת :בזר־י ס מ ו כ י ם . . .דקא כחזא,
י ע ל ם י כ י מ ס פ ה ע ב ה ל כ א
״ bw?,ו כ ו ד ו א ־־ ״ י ׳ י*״* על התהלים )נדפס בשם יהל ™C
ד י ב ה נ כ ן הוא ב ש ״ ם ו ע י ן יעקב .א ב ל ב ת נ י א פ״ז הביא ג י ר ס ת רבינו חננאל וכן היא
ל ק ו ם שמעוני ר מ ז ר כ ז ר ב א .ויש לעיין ב ד ״ ם ו ב ש ב ת ל ,ב.
ה מ א מ ר י ם— פר״ ת טפר קנ
,
הוא כמ״ש במ״א* בעגין פב״פ ואב״א שהחלה צ״ל אב״א שזהו בא ממדדי
עליונה יוהד ר ק שהוא בבהי׳ היצוניוה ואה״כ בא לידי פב״פ מ ׳ .ומבואר
שם דיש שני מיני אהבה הא׳ האהבה הבאה מהשגה זההבוננות בגדולה
א״ס ב״ה .והב׳ אהבה והתלהבות שלמעלה מעלה מהשגהו .והנה האהבה
שע״פ השגה נק׳ פב״פ כי בפנים יש הכל שכל ומדות ב ו /והשכל היא
בהי׳ פנימי שזהו שבא בבהי׳ או״פ שמאיר אצלו העניז המושג והוא מאיר
אה גפשו בבהי׳ גילוי אוד כד .משא״כ האהבה שלא ע״פ השגה גק׳ אהור׳
וכמו באחור רק עצמות לבד עורף וכמו שאהד דוהפו בעורף ואינו יודע
מאין היתד .לו זאת כו׳ והו״ע קוצי דשערי המכה באחור דנוק׳ שהיא אהבה מבתיי
עליונה מאד רק שנמשך בהמקבל שלא ע״פ השגה בו׳ .ועמ״ש בהו״א בד״ה
.זכור את אשד עשה לך עמלק .והנה לבוא להשגה יוהד גדולה שהיא בחיי
פב״פ ,צ״ל מקודם אב״א היינו להתלהב לבו למעלה מכפי ערך השגתו
)וי״ל שזהו האהבה וההתלהבות הבאה מהתבוננות בעניגים הנעלים באוא״ם
ב״ה שההדגש בהם הוא הפלאה דאוא״ס בו׳ דהשגה באלקות שייך בההארה
אלקית שהיא בבהי׳ התלבשות בעולמות שההדגש בזה הוא הטוב של
הגילוי והאהבה הוא הקירוב והדביקות שנדבק בזה ,אמנם בעניגיס הנעלים
א
באוא״ס שלמעלה מהעולמות גם בעגיגים ששייך בהם השגה )היינו ל
שההתבוננות הוא בההפלאה דאוא״ם כ״א בהשגת העגין שמושג אצלו העגיל(
.הנה מצד עילוי הענין בעצם ההדגש בזה הוא בהפלאת הענין והאהבה היא
בבהי׳ התלהבות כד .והבכן בזה הוא בשני אופנים אם שזהו מרומם איי
הנפש שעי״ז נעשה כלי להשגה גדולה ולקירוב גדול יותר ,או שזהו עושה
בו שפלות וביטול גדול וכמ״ש במ״א • בענין הקיקה מבחוץ שנעשה ע״י
הפלאת הענין והיינו שעי״ז געשה זיכוך הכלי בכללות להיוה כלי לקבל כ י (
ואה״ז לבוא לבהי׳ ביטול נקודה תתת היסוד שהוא בהי׳ ביטול פניפי
בעצם מהותו בו׳ ואזי יבוא לידי השגה יותר פב״פ כד .ולכן בכל תפלי׳
צריך לג׳ ראשונות שאו׳ מלך עוזר ומושיע בו׳ דהיינו שעי״ יבוא לבחי'
ז
פב״פ בתפלה בו׳ .וזהו ג״כ שקודם מ״ת כפה עליהם הר כגיגית שזהו
בהי׳ אהבה העליונה וכמ״ש בלק״ת בסד״ה אהרי ה׳ תלכו ,והוא לביא
ב פ
״ בבתי׳ פב״פ ע״י התורה כו׳ .ועמ״ש בלק״ת ד״ה קדש ישראל לה׳
בענין ואנכי תרגלתי לאפרים קהם על זדועותי ,דבהי׳ אנכי השפיל פנימיות
כ
רצונו דמצות בבתי׳ רגל בגשמיות בכדי להגבי׳ נש״י בו׳ וכפדש ג *
בד״ה ועתה יגדל נא פ״ב .וז״ע טלית ותפילין לתפלה בד .והגם שהמצות
הן פנימיות הרצון .י״ל דהרצון בכלל הוא בתי׳ תיצוגיות כ ד וכמ״ש בהבי'
דאגי ה׳ אלקיכם דרוה״ב ובא בבהי׳ מקיף על האדם בו׳ ,ונת׳ במשל
שנדמה לו כאלו מתקרב מעצמו י״ל דבמצות להיות שנתלבשו בדברים
גשמיים וגם להיותם בבהי׳ מקיף אינו נרגש וכאלו העלי׳ הוא בדרך ממילא
פגי שבת שלו ע״י עליית המל׳ מבי״ע לאצי׳ כו׳ .וכידוע דבשבת
נמשך תום׳ אודות בז״א שז״ע גילוי התענוג שנמשך ב ש ב ת מבחי׳ עתי?
בו׳ דשבתא דיומא הוא סעודתא דעתיקא וזעיר אנפין והקל תפוחין קדישיו
אתיין לםעדא בהדי׳ בו׳ שזהו תום׳ אור נעלה בבחי׳ ז״א והוא ע״י העלי׳
דבחי׳ המל׳ אחד הירידה בבי״ע כוי וכמ״ש ויכל אלקים ביום השביעי שזהו
בחי׳ הכליה והעלי׳ דבהי׳ מל׳ ואזי וישבות ביום השביעי בו׳ ויברך אלקיס
ביום השביעי כוי .ועד״מ העונג שנמשך ע״י השביתה והמנוהה ממלאכה׳
דלולא הירידה והצמצום במלאכה לא הי׳ המשכת העונג כלל ר ק להיות שירד
ונתצמצם במלאכה את״כ כששובת ממלאכתו ה״ה מתענג ב ו /וכמו״ב בירידת
המל׳ בבי״ע להיות מקור לנבראים אה״כ כשעולה ונכללת באצי׳ נמשך עי״ז
גילוי התענוג כז׳ )וגם בחי׳ מנוחה עצמיות שזהו בהי׳ תעגוג העצמי
שבסעודה שלישית דשבת ,ה״ז ג״כ שבא לאהד העונג והמנוהה ממלאכה
שעי ז נמשך ממילא בהי׳ עונג העצמי שהו״ע מהנה טובה י לי בבית
ש
גנזי כו׳ וכמ״ש במ״א*( .וזהו שע״י עליית המל׳ מהוסף אור בז״א בו׳ .ובד״כ
השפעת הז״א למל׳ מתוסף אור בז״א ,שהרי ידוע שהמשכת האורות ע
י ן ליש כי׳ למ א דאצי׳ אינו בשביל עצמן ר ק בשביל התהוות בעלי
ג ב ן
במל מתוסף אוד ״ ״ א מ ׳ .וביותר הוא ע״י עליית המל׳ מבתי׳ הצמצומים
דבי ע כשע לה באצי׳ נמשך עי״ז תום׳ אורות באצי׳ כי׳ .וכמו״ב הוא י י
עבודת הנשמות היא שנמשך תיס׳ אורות למעלה וכמ״ש ועבדתם א ת
היי אלקיכם כ ר ומוסכם מכל ה מ ק ו ב ל י ם • שהעבודה היא צורך גבוה׳
וכמאר ׳Jשבזמן שישראל עושין רצונו ש״מ מוסיפין כת בגבו׳ של מעלה
כו יכמ״ש ^מיא באידך .ועמ״ש מזה בד״ה צאינה וראינה עזר״ת .יזהי
אור בריא ו ס ף חסמי ה והעוזר שמבהי' מל׳ לזיא שע״י עליית המל׳ מ ת
כד .״הי סמיכים לעד לעולם דבהי׳ ז״א ומל׳ נסמכים ונעזרים זמ״ז כ י •
וזהו עשוים באמת וישר באמת הייני א מ ת ויציב שז״ע גאולה כג״ל .וישר
היינו שמו״ע דוגמת ודגליהם רגל ישרה בו׳ .והיינו ד ב ס מ י ב ת גאילה
לתפלה הן נסמכים זמ״ז דז״א סומך למל׳ להיות בבחי׳ עלי׳ באצי׳ .וע״י
עליית המל׳ וכן עליית הנשמות בעבודתם נמשך תום׳ אור בז״א ברי
ג( והנה מ ה ר בהקדמה ד״ג רע״א בענין אות סמ״ך דאית בי׳ סמיכה
לגופלים דכתיב םומך הוי׳ לכל הגופלים אמר לה על דא א נ ת
צריד לאתרך בו׳ ,ועמ״ש ע״ז בס׳ הד״מ סי׳ ע״ו ועמ״ש בסי׳ ע״פ סומד
שנמשך אהד צרכי הגוף ובזה יש בו היות ,ומה שעזשה טוב וסור מ ר ע ומעו
א ה האהבה להוי׳ לדבקה בו ובהורהו הוא בא ע״י יגיעה לההבונן בגדו
ז כ י י ה ב ד א ב ת י מ ז ד ש
* * ׳ הוי׳ ולהטות לבו זהיא אהבה העשוי׳ כו׳ ,ו כ מ ״
ע י ע ב ר א ל
/בי אשר עשה לך עמלק״ וגק׳ בהי׳ זו אהור כו׳ )ועמ״ש בד״ה אור
י , ג י 3 י כ נ 7׳ ש ב ע ב י ד ה ( ש פ ג ה ת י ח כ כ ב
* חי׳ י* ׳ ל תער״ג׳ ־3ני 7פנים ואהזר
ההרים ימושו וסיבת הדבר הוא מפני שבבהמ״ק הי׳ גילוי השכינה ד ב
מלכות דאצי׳ הי׳ מאיר בקה״ק ,וכמ״ש במד״ר ע״פ באתי לגגי לגנוגי ל מ ק ^
שהי׳ עיקרי בתהלה ,דעיקר שכינה בהההונים היהה ב ו /ועי״ז הי׳ בהי׳ רעו
ב ת י
בנש״י וכמ״ש במד״ר ע״פ משכני אחריך נרוצה מה שהשרית שכינתר
אהריך גרוצה ,דבתי׳ נקודת המל׳ שמאירה בהיכל קדה״ק דברי׳ היתה מאיר י
י כ ל מ ע ל י ק ״ ה ד ק ג
' * * ״י בק״ק בבהמק״ד )ועוד למעלה יותר מי׳ יליי שבהיכל
ף וע׳׳כ ע כ ן י ח י ד ד ״ ן ן י / ,
ב ח י / ״ ׳4 ש פ נ ה ם צ ע ב ״ י ה י ע ן ן ב ג פ ש ג ( פ ג ב ש ס ב
צ
גילוי בתי׳ נקודת המל׳ הי׳ בנפש התגלות בהי׳ יהידה שבנפש .שזהו ע
ש מ ז מ י
' י ט ב ע הנפש ורצונה העצמי לאלקות כו׳ .וכמ״ש בלק״ת ד״ד,
י ע
תנובת ה ב י ת הא׳ בענין השתהוואה שזהו ביטול פנימי ועצמי שהוא ״ הר
באלקות דשלש פעמים בשנה יראה כל זבורך שע״י הראי׳ במהות אל?
בבהמק״ד הי׳ בהם הביטול דהשתהוואה כל השנה כו׳ משא״כ בזה״ג דאותזתיג
ו ד ,ע
, לא ראיגו שאיגו מאיר גילוי אלקות כלל ,וע״כ גם בנפש הוא בהי׳ ה ש י
שאינו מאיר בתי׳ פנימיות הנפש בו׳ .ובאמה זה גופא שגהעלם אור האלק
ה י י ת מ א ב
י• , הוא מגרם העלם הנפש .דהגה הגילוים דמ״ת ובהמ״ק
מלמעלה בבתי׳ אתעדל״ע מצ״ע כו׳ ומ״מ הי׳ ג״ב אתעדל״ת דמ״ה הי׳ ע
שעבוד מצרים דויזעקו אל ה׳ בו׳ וגם הקדימו געשה לנשמע בו׳ ,ובהמיד
נקרא מעשה צדיקים כמל שאדז״ל גדולים מעשה צדיקים בו׳ מקדש אד׳ כוג
ידיך בו׳ ,וע״י ירידת הנפש וגלותו בעלמות והםהרים דגה״ב גורמים למעל י
גלות השכינה וכמ״ש באגה״ת פ״ו ,ובתי׳ אלביש שמים קדרות שמיס י׳י
ההשפעה הנמשכת ממדות העליונות וזהו שמים אש ומים בהי׳ ה ד ג והממוצ
ק ׳ לבוש מ הוא בתי׳ ת״ת ,והשפעה זו נמשכת ע״י מ ד ת מלכותו ית׳
ש ג
שכלולה בהכ׳ והוא הו״ד ש ב י ר ד והן בהי׳ או״א עילאין כוי .ומבוי במ״א שזהו
״ ש
בהי׳ יהוד פנימי דאו״א שההמשכה היא מבהי׳ פנימיות הכתר כו׳ ו ב מ
בהביאזר דונקדשתי ,ובמ״א בהביאור דואלה המשפטים שלא נדפס שזהו בחי׳
מקיף הקרוב ומקיף הרהוק כו׳ ועמ״ש במ״א בענין כי בענן אראה בו׳ .והייני
דסמ״ך הוא בהי׳ המקיף שאין לו אהיזה בפנימיות כלל בו׳ ובשרשו י״ל שזהו
בחי׳ א״ס שקודם עלוה הרצון או בהי׳ עצם האור בחי׳ הוא שלמעלה משמי
י וע״ד מ״ש בו׳ וכמ״ש במ״א״ .ומשם נמשך העזר וסמיכה גם בזה׳׳ג
ו כ
בהבי׳ דאני ישנה שלא נדפס בענין הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל שזריי
מבהי׳ עתיק משום דלית גבינין דמכםיין בו׳ .ו כ מ ר כ נמשך משם העזר בזה״ג
י ׳ לעתיד ש י ה י .י״ל ל
ה ג י ל ן י כו׳ .וזהו סמוכים לעד
ת י ת י מ א ש ז ה ן ה י ו ת כ ו
דעכשיו מזה הוא העזר בבתי׳ כה געלם ולעהיד יהי׳ בזה בגילוי וזהו סמוכים
לעד היינו הגילוי שיהי׳ לעתיד בו׳ .גם י׳׳ל לעד ל׳ עדי וקישוט במ״ש בהבי׳
דאלה פקודי .וזהו סמוכים לעד לעולם דגם בזה״ג עצמות א״ס ב י ה היא
סומך ועזר לגו כר.
על ונפקדת ם ע ט הוא הםרון והעדר דבר ,וצ״ל מהו שאו׳
נ ת י נ ת ה ן א י פ ק ד כ י
דמילוי הדבר הוא משום הסרון והעדר הדבר גם צ״ל מה שר׳׳ה נק׳ ר * *
ושבת אינו נק׳ ראש ,דר״ה נק׳ ראש הוא מפני שהוא המשכת החיות על ל׳
יום ,דבר״ת נמשך תיות כללי הכולל ל׳ יום ועש״ז נק׳ ראש ,וכמו ראש האדם
שנק׳ ראש ע״ש שכולל תיות כל הגוף ,כ מ ר כ ר״ת שכולל תיות ל׳ יום
על בל השנה ח י ו ת , ראש .וכן ד״ה שנק׳ בשם ראש ידוע ש
ך ש מ נ ז א ש מ פ נ ז ה ו
ומתהלק לי״ב חדשים שכל ר״ה הוא כלל דל׳ יום .והי׳ צ״ל שבת ג״ב *י
מ נ י /
ראש שבוע שהרי שבת נותן כה ועוז על הששה ימים ,ו מ ה ר אי׳ י
מתברכין כולהו יומין ,והעלי׳ דהעבודה דששת הימים עולה בשבת וכמשי״י*'
ובמכילתא אי׳ על שבת משל לזאב שטורף מלפניו ומלאהריו מה שטורי
דאה ד״ה העושה סוכתו ״יע״ד .והוא נ״תן חודן .שיי י » * * ־ ף ^ י ^
נ ט
ק ה מ א מ ר י ם— פד״ ת םפר
מלפניו הוא העלאת הבירורים דבירורי הנצוצות עולין בשבת ,וטורף מלאחריו
,
הוא ש מ נ י מתברכין בולהו יומין כד .וידוע דהמעוכת דשבת היא למעלה
הרבה מהמשכה דר״ח ,וא״כ מפני מה אינו נקי בשי ראש בד .ולהבין זה ילה״ק
ענין מולד הלבנה ד ב ת ה ל ת החדש אין האור ניכר בלל ומעט מעט תאיר אור
ויום א ח ר • מתגדל אורה עד האור בה במילואו ,ומהצי ההדש מתהיל להסור
האור עד שבסוף חחדש נהשך אורה לגמרי ,וכך הוזר הלילה דבר״ח הוא מולד
הלבנה כגקודה ואיגו גיכר ומתגדל ונהםר ,ובן הוא תמידי .וטעם וסיבת הדבר
הוא דהנה אור בכ״מ הוא גילוי ההשפעה מן העלם העצמות ,דהעצמות הוא
בהעלם ,והארה מן העצמות הוא שנק׳ אור .וכמו עצמות הנפש הוא בתיי העלם
שאינו בבתי׳ תיות להתיות שהנפש חוא עצם חי ,ולהיותו עצמי אינו בבהי׳ תיות
להתיות שתוא תיים ולא בתיים להתיות כ ד כ״א הארה מהעצמות הוא שבא
להחיות .ולכן הנפש אינו מוטרד בהתיות ואינו עושה בו שום שינוי מפני שהוא
הארה לבד כידוע ומבו׳ במ״א ,ולבן ההארה נק׳ אור והעצמי שהוא בהי׳ תעלם
אינו נק׳ בשם אור .וכמו אור הנר ואור השמש ה״ז רק הארה ולא העצם
שאיו עצם השמש מאיר בהלל העולם ולכן אינו נק׳ אור כ י • • הארה ,וכמו״ב
רק הארת הנפש הוא שנק׳ בשם אור בו׳ .וכמו״כ רק הארת הנפש הוא שנק׳
כשם אור כד .וכן הוא בכתות פרטים דנפש כמו בת השכל הרי כת המשכיל
שי׳וא עצמות כת השכל ה׳׳ה בהעלם ש ה ר י • • • אנו מרגישים את כת המשכיל
ר
ק אנו יודעים מציאותו ע״י אור השכל הבא בגילוי ,אבל אין אנו מרגישים
מציאותו להיותו עצמי שהוא מקור כל השכלים ,ורק אור שבל פרטי הוא
שמאיר בגילוי והוא שגק׳ אור .והגם דכה המשכיל הוא אור נעלה הרבה יותר
מהאור שכל פרטי ,וכן התיות דעצם הנפש שהוא תי בעצם ה״ה במדדי׳
גבוה ונעלית תרבת יותר מההארה שלהתיות ומ״מ אין עצם נק׳ אור כ״א
ההארה ,זהו מפני שאור הוא המאיר להזולת וכמו מאיר עיני הכמים בהלכה כו׳
שזחו ענין האור מה שמאיר אל הזולת והזולת יכול לקבל רק הארה לבד.
דהעצפי אין תזולת יכול לקבל ר ק בהי׳ האור שהוץ להעצם יוכל לקבל ולכן
זהו שגק׳ אור ,משא״כ תעצמי שאינו יכול לקבל אינו גק׳ אור בו׳ .וע״ב לגבי
העצמות אדרבא העצמי נק׳ אור וההארה נק׳ תשך בו׳ .ויובן זת ממת׳ ודבור
שהוא בתי׳ העלם וגילוי שהמה׳ גק׳ העלם מפגי שהוא העלם לגבי הזולת
והדבור הוא גילוי ,והרי אצל המשפיע גהפוך הוא שהמה׳ הוא גילוי יותר
והדבור הוא השר והעלם אצלו ,כי בדבור הוא מצמצם ומעלים שבלו כד,
דבמת׳ מאיר אצלו אור השכל כמו שהוא לעצמו ובדבור הוא בבהי׳ צמצום
והעלם כד .וכמו״כ הוא למעלה דברי׳ ויצי׳ שהן דוגמת מת׳ ודבור דכתי׳ יוצר
אור ובורא חשך שהברי׳ שלמעלה מיצי׳ נק׳ השך ויצי׳ נק׳ אור .והיינו לגבי
למטה דאור היצי׳ הוא שיכול להאיר למטה ואור הברי׳ הוא למעלד ,מבחי׳
ג י
ל ו י למטה ע״ב גק׳ השך .אבל לגבי למעלה נהפוך הוא שהברי׳ היא אור
י ד י י א ה ב ח י ע י ק ר ד ,ו א ס א ו א ת י מ צ ע י י ה מ ע ל ד ל ג ב י ל ב א
״ל שחורה ' " '
7 3 י כ מ ״ ש כ ד ק מ י ח ש כ א י ז
י ל ה ההארה ׳ ' הן בהי׳ השך וכמא׳ כל נהוראין מ ת
ד ל ג ב י ה ז ו ל ת ל א ה ג י ל י י א י ה ה א י ד ש ע נ י ז מ פ נ י ז ד ,י ה א , , א ג י
״ש' 'וירא ' *י
י כ מ ד ם ח ב ח י א י ה ר י א י ה נ ה / י כ ם ל ע ה ב ח י , ע צ מ י י
י י ם הרי ' היא בהי׳ אור ו ׳
כ י נ י י ר ד פ
^ ו א בהי' י אלקים א ת האוד בי טוב וכהי׳ ט ו ב והסד
ד ד ס ח ב י ט
י כ י ד ם ח י ת כ ש מ כ ע
' י אברייט י לעשות הסדים וכמ״ש אהבת עולם אהבתיד ״
ת ם ב י ש ג
י אהבה הוא בהי׳ אוד ,וזהו דואהבת בגימ׳ ב׳ פעמים אור כ ד .וזהו
י ם ח ה ז ה ש ע ש ד ס ח ש ד י ם
^ 7אלקוה ל אעיד ,מצינו בתורה כמה ם י פ י
ש א ל ק י ד ס ח ד
עשה ר אזדהים שהי׳ מאכיל ומשקה לכל אפי׳ לערביים׳ י ׳ז
ו ה נ פ ש ש כ מ ג ר י ם
אתם י ״ בעולם שהכניסן ת ח ת כנפי השכינה וגייר ה ר ב ״
י ע ד י ל ש מ ת ם
& אהבי בחרן והודיע אלקותו בעולם ,שא״ל ברכו למי ש א ב ל
ד א ב י ה ל ה י י ת א י ה א ב י צ ח ק . ת א ז ל ד מ י ע צ מ י ל א כ ו ׳ ם י כ י ב מ
״ < בהי׳ י ע ׳ ׳
ש ה ע ל י ו נ ד ,
ל דיצה? שהי׳ מרכבה למדת החסד דאצי׳ ששם שורה אהבר׳
ב י / ה מ ש כ ד
י ׳ חשד ׳ המשכה מלמעלה למטה בו׳ ע״כ היא בבהי׳ ה ס ד ובבהי'
י ח ב
ו ל ן י הי׳ מרכבה לבהי׳ הגבר שזהו בחי׳ א ר ה בבחי׳ עלי׳ והסתלקות שזהי
היפך בחי׳ האור והגילוי כר ,ואברהם להיותו בחי׳ אהבה שזהו בהי׳ אור
ע״כ באברהם הי׳ בהי׳ השפעת החסד בו׳.
ואיל
0 א י ״ י ב ח י ש ז ה י ד
ל ? * ויש ' י יע ב( א מ נ ם צ״ל זה שואהבת ב״פ אור
מ ה א ל ע ה ב ח י / א ח ש ד ,ר י א ם א ש ב n m נ ק
* מדיי י " י׳י יי " '
ה ב ה א ל ע צ י י י י ש י י ד ה מ ד א ל ק י י ת א י א ה ב ת ש ״ מ ל ה ק ד י ם
בוננוה יי'
י ו ה י י ג י כ י ׳ ה ב ה א ה ה א ב י מ מ י ל א ג נ ו ת ה ד ,ת ב ל ע א ו ה י ד ׳ צ י א ש ב ל ב
'ל'אברהם ׳ י יי * י
י דד ח א ב מ
׳ ' ^ הוא בפ״ר דק״ש שמע כו׳ ה׳ אהד ,דפי׳ אחד אין כיוצא בי י י
י כ כ מ י כ מ ) י ד ,י ב ע י ל ם ה י א ל ש כ י י צ א ד א י ז 7 3 ל ש א מ י ז
רשתל' * ' ׳ ' " ""י "
ת י ל ל כ מ ד ש ג י ״ י א ד
דברי׳ שאין כיוצא בו בר .והענין הוא דהגי״ אני ׳ ' ל
י ב ר א
ע י , אבי״ע אין שום שינוי כ ל ל בעצמות אוא״ס ,דאהד שהאציל האצי׳
ל א ז ז י א י ה ה ת א ו
ל ב״א ה״ה כמו קודם שהאציל וברא א ת ה הוא קודם שנבה״ע
י מ י מ ע צ מ י ת י
' ׳ ראיה בר ,דכללות ההמשכה וההשפעה באצי׳ ובי״ע אין זה
א י ג ש ז ה ו ם י צ מ צ ה
?י ' ת ו ל בהי׳ אור וזיו בלבד שזהו בהי׳ מל׳ דא״ם שלפני
בלבד כ ר כנודע .והארה זו היא ג״כ בבהי׳ א״ס שאינו בגדר גילוי בעולםי
, ,
קסא ה מ א מ ר י ם— פר ת פפר
שיתי׳ מזת בתי׳ ספירות ובהגבלת עשר ולא תשע כ ר וכמא׳ לאו מכל אילין
מדות איהו כלל בו׳ .וממילא הי׳ מזה ספירות עד אין קץ ובאופנים אתרים
שוגים לגמרי כר .ובכדי שיהי׳ בהי׳ אור שבערך העולמות תי׳ הצמצום
באוא״ס שנתעלם אור הא״ם ונמשך אור הקו שהוא האור שנמדד לפ״ע העולמות
ושיהי׳ ע״ם עשר ולא תשע בו׳ .וזהו שאנו אומרים בשמו״ע אלקינו ואלקי
אבותינו ,דלכאו׳ אינו מובן מת שמקדימים אלקינו קודם לאלקי אבותינו,
ד ה ו
ל ״ ל אלקי אבותינו תתלת ואח״כ אלקינו .אך הענין הוא דאבותינו הוא הו״ב
דהכ׳ היא באין ערוך לגבי אוא״ם וכמ״ש כולם בהכ׳ עשית בו׳ ,דמתכ׳ ולמטה
הוא סדר השתל׳ שבבהי׳ ערך כר ,אבל הב׳ לגבי עצמות אוא״ס היא באין ערוך
וכמא׳ אנת הוא תד ולא בתושבן שאינו בבתי׳ ערך כלל בו׳ ,ובכדי שיהי׳
התהוות התכ׳ הוא ע״י הצמצום ,וז״ע אלקינו שהוא בתי׳ הצמצום כר .וז״ש
בראשית ברא אלקים ,בראשית בתי׳ חכ׳ וכמו שת״י בראשית בתובמתא ,ובכדי
שיתי׳ התהוות חחכ׳ זהו מבחי׳ אלקים בחי׳ חצמצום כר ,וכמא׳ או״א במזלא
אתכלילא אבא ממזל הח׳ ונוצר ואימא ממזל חי״ג ונקה בו׳ בתי׳ מזלות ושערות
ל ב ה וכמו חשערות שחן חארת מצומצמת שאחר הפסק עצם הגולגלת שמפסיק
אור המותין ,שהתיות שבשערות חוא מצומצם ביותר ולכן כשתותכין את
השערות איגו מרגיש כאב כר ,וזהו שב׳ גבי גזיר גדל פרע שער ראשו ,שאסור
לגלה השערות מפני שנזיר הוא בתי׳ קדוש ובמ״ש קדוש יהי׳ בו׳ ,דמבהי׳ שקדוש
ומוביל א״א לתיות ההמשכה רק בבחי׳ ־שערות כר ,וז״ש ועתיק יומין יתיב
כ ר ושער רישי׳ כעמר נקי ,דמבתי׳ עת״י ההמשכה היא בבתי׳ שעדות לבד ב ו /
וכמו״כ בנזיר שבבחי׳ קדוש ההמשכה היא בבחי׳ שערות כוי .וכן בכהנים כתי׳
וזקנם לא יגלהו כסום יכםמו ראשיהם שצריכים להיות ראשיהם מכוסה בשערות
משום דכהנים הן בבהי׳ קדושה וכמ״ש וקדשת אותם ובתי׳ ויבדל אהרן
להקדישו קדש קדשים ע״ב צ״ל שערות בו׳ .דבלוים כתי׳ והעבירו תער על
כל בשרם דלויס הם במדדי׳ טהרה לא בבחי׳ קדושה וכמ״ש וכה תעשה
להם לטהרם בו׳ ,וע״כ לא הי׳ צ״ל שערות להיות שזה בד״כ במדדי׳ ההשתל׳
יבדיבוי הצמצום יכול להיות אחיזה לחיצונים .אבל בכהנים שהן במדדי׳
קדושה צ״ל שערות ,דא״א להיות ההמשכה רק בבחי׳ שערות כר ,וגם בחי׳
המשכה דשערות מבחי׳ עצמות אוא״ס ח״ז בחי׳ גילוי אור ר ב שא״א לתיות
מזה יגיקה לחיצוגים ח״ו ,אבל הוא בבחי׳ שערות וצמצומים בו׳ .וזהו ג״פ
א ר א במזלא אתכלילו ,דבכדי שיחי׳ התהוות חחכ׳ ה״ז ע״י שערות דוקא בו׳ .וזהו
*לקינו ואלקי אבותינו ,אלקינו חוא בחי׳ הצמצום ואלקי הוא״ו מורה על המשבח,
והיא המשכה שבבהי׳ שערות שזהו הוא״ו כדמיון השערה )ועמ״ש בתו״א בחבי׳
דושבתי( בכדי שיהי׳ התחוות חו״ב שז״ע אבותינו בו׳ .ובשרשו אלקינו הוא
הצמצום הראשון שהי׳ באוא״ס ואלקי הוא המשכת הקו שנק׳ מזל וכמ״ש
בזהר באד״ר האי הוטא יקירא קדישא כו׳ איקרי מזל בו׳ .ואומרו ואלקי
הוא מפני שיש כמה צמצומים עד שיהי׳ בחי׳ חב״ד והוא צמצום דא״ק וסוד
הדיקנא כ ר וכמ״ש בסש״ב בד״גה״ה .והנה כ מ ו שבשמו״ע או׳ אלקינו ואלקי
אבותינו כמו״כ בק״ש או׳ הוי׳ אלקינו הוי׳ ,הוי׳ הראשון הוא כמארז״ל עד
שלא נבה״ע הי׳ הוא ושמו בלבד שזחו בחי׳ אוא״ם שלפני הצמצום ,והוי׳ הב׳
ה מ א מ ר י ם— פר" ת פפד קסכ
בהי'
י ״ י ב פ ד ט י כ ג ו ד ז ג /
ת א בחי׳ בכללות הוא בחי׳ הקו שיש בו ד׳ אותיות יייי׳
י
ו א ל ק י נ י מ ל ׳ ר ו ג ה ,
יחד דאיז ׳ ע״ם דאצי׳ ירד הב׳ ה׳ בינה ו׳ מדות ה א ח
' ! V Mההשתל׳ " " 1
' י כ י ם י צ מ צ ה ע ׳ ז ה ו ס י ע ה ק י ב ח י ש י ה י , י ד ב ב ד ד ,צ מ צ י ם
ו י ם ד ,ג י ו כ
י להיכלל ל כיוצא בו שאוא״ס מופלא ומרומם מהעולמות ל
י
0 ה י צ י א ו ה צ י מ א ת י ק
1הגילוי ד הוא באין ערוך כלל בו /וע״י התבוננות זאת יהי׳
ו ג י א ף ה ח ש ד ב מ ק י ם ל מ ט ד ל ה י י ת י ר צ ה ש ל א א ו א ״ ם
°ליית הפ* ׳ ' בעצמות
י ק ם ח פ צ ת י ל א י ע מ ד ב ש מ י ם מ י ש י כ מ כ ל ל י ז ז פ ו ץ ל א
ממילא׳ י ^ "
ב י י י ב א י , ש ה א ה ב ה ו א ה ב ת ו ז ה י ס א
ר כ ל יייא ורצונו יהי׳ להיכלל בעצמות ״ בר•
ש יאיד י נ ש ג ב מ י ו מ ם ס
^ צ י ו ו י על שע״י ההתבוננות בהעמקת הדעת איך שאוא״
ה י א ב ת ו א ד א מ נ ם כ י / א ה ב ה ל ב ח י / י ב י א מ מ י ל א ע ר י ד ב א י ז
למטלמ״ע '
י צ י א ב ב ח י ד ,י א ה ג ע ל א ה ב ה ד ה נ ד ט מ
במארז״ל ' אהבה והיינו האהבה שמלמעל ״ •
ש מ ל מ ע ל מ / ,ט ה א ה ב ד י ה י י נ ו ל מ ק ו ם ש ו ב ל ב ד י ץ א ם י ב ס י א י
' \ מ ט ה בר״ ' ׳ * '
ם ג י ל ז י י נ ו ד ד
\ ת' וש שיהי׳ שם שמים מתאהב על ידי׳ ׳ י להמשיל
ני ״ ״ מ י ם
ל ,וישיהי׳ והענין הוא דשם שמים הוא בהי׳ מל /דשמים אש ו מ י׳י
ב ב ח י ז ז י א ה א י ר י ה ס ת ר ה ה ע ל ם ד ע י ק מ ל /׳ ב ח י ׳ ה י א ש מ י ם
׳ שמות ' י
ב כ ל ל י ת ע כ י כ מ כ ו /
שמות *° י״ ש״ש מתאהב היינו שיהי׳ גילוי אור במל׳
כ י כ ג י פ א ש מ ה ז כ ו ל ה ו
י׳ בנודע ' וכמא׳ וכד אנת תסתלק מנייתו אשתאיי
ד א צ י / י ע ״ ם ב כ ל י ם ז ש ד מ ב ג ב ו א ל ק י ם ש ב ח ס ד א ל ש נ מ ת ק י ז ש א י ג ז
שבלים ' ' ׳ ' '
1 ה ע י ל מ י ת א ל
׳ * ifדאצי׳ דכלים דאצי׳ הן אלקות ממש וע״כ הן בבהי׳ היות
ח א ג ם א מ נ ם
דאצי׳ לבד הן בהי׳ העלם וצריכים להמשיך גילוי אור בו׳•
1
כ י ד ו עהן בתי׳ שמות וכידוע בפי׳ לאתקנא רזא דשמי׳ שזהו בחי׳ איי* /
י י ד ד
ש׳ ע״ב בהכ׳ וש׳ ס״ג בבינה כר ,וכמו״כ יש חילוקים בהנקודות ' ' ״ ם
כ ע
א י ר ס
נ ן ג ה זמם׳ במ״א .וכ״ז הרע שיהי׳ ש״ש מתאהב על ידך להמשיך ת י ׳
צ י י ק י ם י א י ר ח ״ ״ ש כ ו ׳ ל ם ב א ל ק ו ת ג י ל ו י ש י ד ״ י / מ ל י ב ב ח י /
א ע״ש • עי '
וד י י נ י י ב כ ל ה צ ד י ק כ ב ד ש צ ד י ק נ ק / ד ה ק ב כ י / ה ו ל ד
'שפלים׳ ' ״י׳ יאיי
י י ״ ל ד ,ח י י ת ש ה י א צ ד ק ה כ מ ו
נאצלים הצדקה שעושה עם העולמות והנביאים י
ל ה ח י י ת י ת מ א ת ר ש נ מ ש מ ד כ ו ע נ ג ד י ש פ ל י ם ה ב ל ס א י א י ל ג ב י
ה עושי׳ ' י ׳ ״ ' "
י ש ד ,צ ד ק ד י ע י ה י א כ י / צ ד ק ה ב ה י / ז י נ ע ש י ם ד י נ ו צ י י ם נ ב י א י ם
אומנתי ' " ׳ '״ י
ב נ י ש י נ א א י מ ן ד כ ל ת ב
,לעשות למטת דכתי׳ צדיק ה׳ צדקות אהב ,לא כ מ י ״ י
י ר ד י ז ש מ ד י ש ז כ מ א ד ,ב כ צ ד ק י ת כ ע ד צ ד י ק ד״ ל ה י י ת ל מ ע ל ה א ב ל
'' צדיקים " י׳׳ ' ״
י א י י ח י ז ה י כ י / ל מ ע ל ה צ ד ק ה נ מ ש ש ל מ ט ה צ ד ק ה י ש ע י מ ש פ ט צ י ק ה
שבעת י ׳ "
א י י נ ו ג ה כ א ו ר ו ה י א כ
י ׳ ש״ש ל׳ רבים היינו צדקה שלמטה וצדקה שלמעלי׳ י '
הימים ,והיינו האור שנברא ביום ראשון כר .וזהו ואהבת ל׳ ציווי שיהי׳
,
מתאהב ע״י להמשיך תוס אור בע״ס שימי׳ גילוי אלקות למטה כיי•
י י,גי ה י א ד א ו ר ל
? ויונן ג( ועפי״ז יובן ענין ואהבת ב״פ אור ,דהנה נת״
ד ,ע צ מ י ת מ ן
^ ובאשי הזולת כו׳ וע״כ אור הוא דוקא בבתי׳ ריחי?
א י י א י ז ב י ש מ ש ה א ל ב ק י י י ב ה י א ד כ א ש ר י י א י ז ש א נ י ה ל ב נ ה מ א ו ד זד
ד וזהו ' '
י ז;ארת ה י א
! ! בלל מתרהקת מהשמש אז היא מאירה ,וכערך דיהוקה מהשמש כל
דבתהלת ההדש הגם שיש בה אור שזהו מולד הלבנת אין האור ניבי
, ,
קסג ה מ א מ ר י ם— פר ת ספר
מפני שהיא בקירוב אל השמש ,וכאשר מתרהקת מהשמש אז בראה בה האור ,וכל
שמתרתקת יותר יותר נראה בה האור בו׳ .והטעם הוא כי לבנה היא בחי׳ מקבל
והשמש בחי׳ משפיע ובמקבל ומשפיע באשר המקבל הוא אצל המשפיע אין
המקבל בבהי׳ משפיע להיות בבחי׳ אור המאיר לזולתו דאיידי דטריד למיבלע
לא פליט כו׳ וכידוע דהמקבל צ״ל בבהי׳ ביטול לגמרי שיהי׳ רק בבחי׳
מקבל לא בבהי׳ משפיע גם לא לעצמו ובמ״ש במ״א ,וכ״ש שאיגו יכול להיות
בבחי׳ משפיע להזולת .ר ק אחר שמתרחק מהמשפיע אז הוא בבהי׳ משפיע,
וערך הארתו ושפעו הוא לפי ערך ריחוקו מהמשפיע ,ומה שמשפיע הוא מה
שקבל מהמשפיע ,אך כאשר הוא בקירוב אל המשפיע איגו יכול להשפיע כי
הוא בבתי׳ ביטול מציאותו ,רק כשמתרהק מהמשפיע אז יבול להשפיע בו׳.
וכמו״כ הוא בלבנה ,דכאשר תיא בקירוב אל תשמש איגד ,בבתי׳ אור המאיר
רק כאשר מתרהק מהשמש .והגם שאורה והשפעתה הוא אור השמש ,מ״מ
דוקא כאשר מ ת ר ת ק ת מהשמש אז היא מאירה בו׳ והדוגמא מזר ,יובן בבתי׳ האתבת,
דהנה לפמשגת״ל הרי האהבה היא באה מבהי׳ הריתוק ,דתייגו מההתבוגגות
בהפלאת ורוממות הא״ם איך שא״ם מופלא ומרומם מהעולמות בר ,ובל שהוש
ההשגת שלו יותר בהפלאת האוא״ס שמשיג איך שהאוא״ם מופלא ומדומם
יאיר שכל הגילויס אפי׳ ד״יותר געלים הם באין ערוך לגבי עצמות תגדל
האהבה ביותר וכמ״ש צמאה לך גפשי בו׳ בארץ צי׳ ועיף בלי מים ,הייגו
שאינו מאיר בתי׳ עצמות אוא״ם מזה תגדל האהבת ביותר ב ו /וע״ב האהבה
היא בבתי׳ אור דלתיות שזהו מבחי׳ הריחוק ע״ב היא בבתי׳ אור .דבאמת
עניו האהבה הוא בתי׳ אור וגילוי תנפש בבתי׳ יש מי שאוהב בו׳ ,דגם האהבה
דמי לי בשמים בו׳ היא בבהי׳ יש מי שאוהב שרוצה בדבר בו׳ ואינו בבהי׳
ביטול כר׳ וחייגו מפגי שחוא מבחי׳ הריחוק וכל שהשגת הריתוק ביותר תגדל
אור האהבה ביותר כו׳ כג״ל ,וזהו שאהבה היא בהי׳ אור .גם האהבה שבבחי׳
אור הוזר הייגו בהי׳ הרצוא שמלמטלמ״ע הוא בהי׳ אור מפגי שהוא מהריהוק
כר׳ וכמו״כ האהבה שבבהי׳ או״י דהייגו שיתי׳ ש״ש מתאהב כו׳ היא בבתי׳
אור שהרי זהו בהי׳ המשכה והשפעה שזת שייך דוקא בבתי׳ ריתוק מן העצמות.
דבבהי׳ קירוב אינו בבהי׳ אור ובג״ל במשל כמשפיע ומקבל דכמו״כ הוא
ברותניות ולמעלה דבבהי׳ קירוב אינו בבהי׳ אור המאיר כ״א בבהי׳ התכללות
בעצמותו כר ,דכן הוא האור שבבהי׳ קירוב )היינו שלא ע״י הצמצום בו׳( הוא
,
ב ת י אור הכלול בעצמותו בו׳ .ובאמת כן הוא דהאהבה להמשיך אוד בא ג״כ
מההתבוננות שבבהי׳ ריהוק דע״כ היא האהבה להמשיך אור וגילוי בר ,דכאשר
אוא״ס הוא בקירוב )היינו בהתבוננות ובהדגש זה שאוא״ם הוא בבהי׳ קירוב(
אינו שייך להמשיך שהרי הוא בקירוב בו׳ רק בההתבוננות בבהי׳ הריתוק דאוא״ס
אזי הוא האהבה להמשיך בהי׳ גילוי אור בו׳ .וכמו״ב לגבי למעלה שיהי׳
ש״ש מתאהב שייך בבהי׳ הריהוק וההפלאה דאוא״ם בו׳ ,וזהו ואהבת ב״פ אור
דבתי׳ א ר י ואו״ה דאהבה הכל הוא בהי׳ אור כו׳ וב״ז הוא בבהי׳ אהבת אך
בתי׳ ביטול שהוא בהי׳ העדר האור והמציאות ה״ז בבהי׳ קירוב בו׳ .דהגת יש
התבוננות בהיפוך מהנ״ל והוא בבהי׳ הקירוב דאוא״ם וכמ״ש את השמים ואת
הארץ אני מלא כר׳ דמה שנת״ל שהאוא״ם הוא בבהי׳ ריהוק שמרומס וגשגב
ס פ ד ה מ א מ ר י ם — פ ד י׳ ft קפד
א א מ
י
וצ״ל צמצופ כ ד כ״ז הוא בערך הגילוי היינו בחי׳ או״פ בחי׳ ממב״ע
מ א ג
' ם להיות ר ק ע״י הצמצום ועצמות אוא״ס מרומם ומובדל כד• אבל
ג ל י ש מ מ א ל מ א ג י א י ״ ש י ה ת א ד ד ,י א ח ז ק ה ז ל א ה י א ת א ל פ נ א ל
? שהוא ״ י
י י נ י י י ל מ ע ל ד כ מ ו ל מ ט ד א צ מ ג כ
שגם " ' י אין הצמצום מעלים ומסתיר ל ל ייי״י׳
א י א נ י א ל י א נ י ס י ר ת ס מ ב ש י א
' וננוח בגילוי ממש למטה כ ר וכמ״ש אם יםתר
1 7 י ש ע / ו כ ס ד א י א ד ׳ ע צ מ י א י מ א י
* "' *י׳ אור " י י בריבוי ההעלמות וההסתרים
ב ב ח י י נ י
ם זאת תפול עליו אימה ופהד ה׳ שמתבטל מכל עצמותו לגמרי ו א
א א נ :ר ה ם ו י צ ח ק
' ל ׳ אל כ״א בבתי׳ ביטול במציאות כר .וב׳ מדדי׳ אלו זהו ב ח י /
מ ש י י ? י א ש ג א י ה ״ ר כ א י ר ג י ל י י ב ח י א י ה ש ה ב ה א ב ח י / א י ה ב י
בבתי׳ ' '
ה כ ש מ ה י
י׳ לי. עולם וכמה פעמים נק׳ ויקרא גבי אברהם שהוא בחי׳ קריאי׳
? ח צ י י ח פ ו ב י נ א ו י צ ח ק כי ה ר י ח ו ק מ ב ח י ש ז ה ו ל ה י ו ת י ג י ל ו י ר א
^ וכמו ' '׳ ' י
ד ף ? א
' לןי דכל פחד ורעדה הוא בבחי׳ ביטול במציאות ,והוא מבחי׳ הקירוב
ג י
מ ב ח י י ה י א כ י ה י ח פ מ פ נ י כ י צ ו ר י ם ת י ד ע מ ב י ב א ו ד כ ת י / ע ת י ד
' ל כר• ׳ ' ' ל
י ד ד ׳ פ ז ז ד ,, 1
חשד שיהי׳ לעתיד וכמ״ש ונגלה כבוד ה׳ וראו כ ר שעי״ י י ׳
ש ד א א ז ר ד ש ח ב ח י ש ז ה י ת ז א ד מ ע י ג י י י ת כ ה י ז נ א י צ ח ק ש ג ב י ח ד ,ו
יטול ' ' '
ה ב י ה ו א
א זה הוא למעלה מבהי׳ אור דהאור הוא מבהי׳ הריהוק וההשד
שמבהי׳ הקירוב בו׳ וכמא׳ כ״ע אע״ג דאיהו אור צח ואור מצוחצח אוכם •
ד ש ח
י קדם עה״ע דמצד גילוי העצמות הוא בבהי׳ אוכם ושהדות בבחי׳
א י ד ש ח ל י ם ה ד ב א א ד י ו א ל י ה ז ב י כ ד א י כ ו / ק ח צ י ב ב ח י , ה י א ר כ מ ר ,כ
חי׳ '
ב ש י ש
ל ך ״ כר ,וההשך הוא למעלה מבהי׳ האור בו׳ .וזהו עגין דחילו ורהיםי׳
ר א י צ מ ב ב י ט י ל י /
ל מרי דחילו שלמעלה מבהי׳ רהימו והיינו בחי׳ יר״ע ב ח
מבהי׳ האהבה בר .ובזה יובן ג״כ דהלבנה בסוף ההדש שנהשך אורה לגם
ה א י ד ד ,ע י ר ב ב ח י ת ו א י צ מ ב ט ו
' רה ' שזהו מפני הקירוב אל השמש ש ה ר ע ה ב י ל
מדרי׳ יצהק .וזהו שהורה אני ונאוה בו׳ שזפהני השמש ,דמפגי השמש י א שהור ״
ה
בבהי׳ השד אך ונאוה שזהו למעלה מבהי׳ ההתפשטות בו׳ ור״ה הוא מולד הלב ^
,אבל כ ב ר ל שזהו בהי׳ א נ י כ ר ר ן א ה א י ן ע ד י י ן ק י ד ן ב ב ב ח י / ה י ן ת ה ק ר ו ד
בה אור וכל שמתרחקת מהגדל האור כו׳ והוא מדרי׳ אברהם בד״
י
לעתיד יאמרו ליצתק כי אתה אבינו ,היינו שלעתיד יהי׳ ? י י ' והנה ך>
יצהק .וצ״ל איך הוא מדרי׳ יצחק שהרי יצחק הוא בהי׳ תשך ולעח
ר ג ק א י נ י ת ב ש ש ו מ ה ת ב ש ה ע נ י ז n l ? n n ק י י ל ה / י כ ד״ כ ב י ד י נ ג ל ה ג א ,
' ?מי ״ '
והעגין הוא ,דהנה כתי׳ ששת ימים תעבוד והוא עבודת הבירורים בששת ימ
ההול כר .דהנה כל עניני האדם במזונות ולבושים וכל העניגים הגשמיים הז
ב מ י
* ת ת ת ממשלת הנוגה וכאשר אוכל בכוונה לש״ש וכן בלבושים ועוטה
בכוונה לש״ש ל ה מ י ת ולעשות מצות ואה״כ בכה זה לומד ומתפלל ומוסר נפש
הלא עכוזי , ך א / ן כ ן ב ק ך ב ן כ ע ן ל ך ׳ ל ה ן ע ן ל ך ״ ר ך ב ת מ r n ת ן צ מ ן ע ו ש ה ד ח א ב
האדם היא עבודה שע״פ ט ר ד שגם המם״נ שלו באהד הוא לפי אופן השגתו בה
אהד כר ,וגם שב״ז הוא בשכל הטבעי דבל השגת האדם הוא בשכל הטבע
דגה״ט ובזה מתלבש השכל דגה״א ואיד יעלה זה ויוכלל באלקות בו׳ .אד ״ /
ת א
שהעלי׳ היא בשבת דבשבת נמשך בתי׳ התענוג והוא מ״ש וידא אלקי׳
קסה פ ר " ת ה מ א מ ר י ם — ם פ ר
אשר עשת והנת טוב מאד שזתו תתענוג מהבירורים ובמ״ש כי בו שבת מכל
,
מלאכתו בו׳ שכ״ז הו״ע הבירורים בו ובזה התענוג עולת ונכלל כל תבירוריפ
שמברר בששת ימי החול והיינו שהבירור הוא ע״י העבודת שעפ״י טו״ד בששת
ימי חתול ומי שטרת בע״ש יאכל בשבת שנמשך בחי׳ התעגוג בשבת שעי״ז
נעשח בירור שני שזחו בחי׳ ש׳ מ״ה שמברר בבהי׳ בירור שני ואזי הניצוצות
נכללים באלקות בו׳ .וחנח חמשכת חתעגוג תוא בליל שבת שאז הוא חתעגוג
מכל אשר עשה .וכידוע דבג׳ סעודות דשבת הנה בשבתא דמעלי שבתא היא
סעודתא דתקל תפותין קדישין וע״ק וז״א אתיין לםעדא בהדא והיינו המשכת
התענוג מעתיק בבהי׳ מל׳ שזהו התענוג מחבירורים דבחי׳ מל׳ היא מקור
העולמות ותיא יורדת לברר בירורים כנודע ובשבת הוא המשכת התעגוג בבהי׳
מל׳ ותבידורים נכללים בבתי׳ התענוג כר ,ושבתא דיומא הוא בהי׳ העלאת
מלמטלמ״ע ,ותייגו דתתעגוג מכל אשר עשר ,עולה ונכלל בבתי׳ תענוג העצמי
שלמעלה מבהי׳ התענוג מכל אשר עשת בר .ובידוע שיש ב׳ בתי׳ מגותת ,הא׳
בתי׳ מגוהה שאהד עבודה ויגיעה ,והב׳ מנותת בעצם דבתי׳ זו איגו בבתי׳
המשכה רק היא בחי׳ מנוחה שבעצמות ,וזהו בחי׳ תעגוג עצמי שתתעגוג מכל
אשד עשת עולת וגכלל בבתי׳ תעגוג זה בו׳ .וזהו דסעודתא דיומא היא סעודתא
דעתיקא קדישא וז״א •.׳זת׳׳ק אתיין לםעדי׳ בהדי׳ בו׳ .וזהו ג״כ בתי׳ אברהם
ויצחק ,דםעודתא דלילא שהיא בהי׳ המשכת התענוג זהו בהי׳ אברהם בתי׳
המשכת מלמעלמ״ט כר ,וסעודתא דיומא שהיא בתי׳ העלאה מלמטלמ׳׳ע היא
בהי׳ יצהק בר ,וסעודה ג׳ היא בחי׳ נהלת יעקב שהיא בהי׳ המשכה דק
שההמשכה היא למעלח ,וחייגו דבחי׳ ז״א ומל׳ עולים בבהי׳ פגימיות עתיק
ושם הוא ההמשכה בו׳ .וזהו דמני׳ מתברכין כולהו יומין דהמשכת הברכה
היא בסעודה ג׳ ר ק שזהו למעלה בבתי׳ פנימיות עתיק בו׳ ,וכידוע בענין המן
שלא ירד בשבת ולמעלה עיקר המשכתו הי׳ בשבת ,רק שזהו שההמשכה הי׳
למעלה כו׳ וכמ״ש במ״א .וזהו דסעודה ג׳ היא םעודתא דז״א והוא כמו שזיא
ומל׳ הן בבתי׳ עלי׳ בבתי׳ פגימיות עתיק ושם הוא המשכת העוגג העצמי כר.
ועפ״ז יובן ההפרש בין ר״ת ושבת ,דר״ה עיקרו הוא בהי׳ המשכה שז״ע מולד
הלבנה שבר״ת שזהו בהי׳ אברהם שהוא בהי׳ המשכה בו׳ ,וההעלאה דער״ת
הוא ר ק בשביל החמשבת בו׳ .ושבת עיקרו חוא בחי׳ העלאה שהרי שבתא
דיומא למעלת משבתא דלילא ושבתא דיומא חוא בחי׳ העלאה כג״ל ,וההמשכה
שבסעודת ג׳ ת״ז דק למעלת לא שגמשך בתשתל׳ בו׳ בג״ל .א׳׳ב עיקרו הוא
בתי׳ העלאת בתי׳ יצתק בו׳ .ובזת יובן מת ששבת איגו גק׳ ראש מאתר שתוא
בתי׳ העלאת דר״ת לתיות שזהו בהי׳ המשכת ת״ז בתי׳ ראש אבל שבת לתיות
שזהו בתי׳ העלאת איגו שייך לתיות גק׳ ראש .והגפ דמגי׳ מתברכין כולהו יומין
ה״ז בסעודה שלישית שההמשכה היא למעלה ואיגו גמשך עדיין בהשתל׳ כר.
וזהו ששבת תוא למעלת מתזמן ,דלכן תמיד אתר השבת מוגין יום ראשון בר.
והייגו ששבת הוא למעלה מהזמן בר ,ת ה ו בתי׳ תעגוג תעצמי דשבת שזהו
בבהי׳ אוא״ס שלמעלה מהעולמר .דבמדרי׳ השייכים אל תעולמות ה״ז בבתי׳
חתעגוג דמכל אשר עשת בו׳ וחתעגוג חעצמי חוא למעלת מבתי׳ שייכות אל
העולמות כו׳ ותתעגוג שבסעודה הג׳ הוא בחי׳ עוגג העצמי הבלתי מורגש
ה מ א מ ר י ם— פדי׳ ת פפד קסו
,י א
£ כלל בדוגמת עוה״ב אין בו אבו״ש כו׳ וכמ״ש במ״א ,וע״כ ההמשכה י
למעלה כר .ואה״כ בששת הימים ה״ז בא למטה ד ב ר יום ביומו כ ר ובמ
במ״א .ולכן אין השבת גק׳ בשם ראש כר.
1 r n 3 ע ל י ב ח י / ה י א ת ב ש ד מ א ח י ל צ ם נ מ א י״(
^זזאית ״ " ' "
ד ,י א ד ,א / י ו ת
שד המעלה בזה .אך הענין הוא דהגה יש ב׳ מיני ע ל ׳
האורות לבד שעולים למעלה שנק׳ בשם הסתלקות שזהו בהי׳ העלם וה וו
ב ב ו א
,ו״ לגבי הכלים והוא העלי׳ דער״ה ור״ה עד תקיעת שופר ,שתעלי׳ י '
ע י ל י ה מ ש נ ה ש ד /ש י נ ה י כ מ י
שמגז ' האורות לבד ,ולבן גק׳ בשם דורמיטא׳
ה ג א י ר
י ושואבת לה היים בז׳ ,שזהו בהי׳ השך לגבי גוף דכשהוא ער מאיר
י
י י
.י בגוף משא״כ כשהוא ישן .ולגבי הנשמה ה״ז עלי׳ שמאיר בת אור עלייז
ע י ל י ם ם ה כ
•ה לי ולגבי הגוף ה״ז חשך בו׳ .והב׳ הוא עליית הכלים שגם
״
א ב ק ו ק ב א ג ד ש ו כ מ כ י י י ד ת ב ש ד י / ו ד ,ו א י ו ן ע
" ש״א '* " '״ על ל ומקבלים איר
להבין פ״ש בפע״ה ד ב ש ב ת גם הכלים עולים ומקבלים גילוי אור העליון וכמש
וביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו דבלים דברי׳ עולים באצי׳ ומקב
ב י ר י
ל י /י שם אור האצי׳ בו׳ ,והיינו מפני שהעלי׳ ד ש ב ה הלא העלי׳ שמל ה
1 ה מ ש כ י ד י ב ש ב א ד,
^ להות ' ל ׳ ואינו דומה העלי׳ דער״ה ור״ה שהוא ר ק על רי
? ס ת
הוא בהאורות לבד .ובפרט בר״ה שכוונת העלי׳ היא בשביל ההעלם ו ה ר י ל ,
י
האורות לבד בו׳ .אבל העלי׳ דשבת היא ע״י הבירורים בנ״ל וע״י הבירורים הר
נעשה זיכוך הכלים בו׳ .ובכללות ענין הבירורים הוא ע״י הכלים שיורדי
לברר הגם שזהו ג״כ מהאור ,מ״מ העיקר מה שמהלבש ל ב ר ר הוא בבחי׳ הכל
״ א יורד כו׳ )וכמו שעיקר הבירורים הוא ע״י המל׳ הגם שגם אורות
ד ז
לבדר כו׳ ובמ״ש במ״א( וגם שע״י הבירורים מזדככים הכלים ןע״כ בשב
עליון בר• ל א ו ד ל ן י לי׳ ג י פ ה ב ך י א מ ש ג ך ן ל ה מ ע ל ך > ״ ך ״ / ן כ י ט ב ך ׳ כ ג ם ה י א ה ע
העולמות יתעלו לעתיד בבתי׳ עצמות א״ם בבהי׳ הקירוב ב ת כ ל י ת ויהי׳ ב ה °
א
גילוי אור בו׳ ,והיינו דלעתיד גם בבתי׳ הקירוב לא יהי׳ בבהי׳ השך ב ״
ה י א
יהי׳ בבהי׳ אור וכמ״ש וביום השלישי יקימנו ונהי׳ לפניו דענין ההיות
ה ו א
בהי׳ גילוי אור ויהי׳ זה לפניו בתכלית הקירוב בו׳ .דהנה עכשיו האור
ך^ןלןן ״ ל ,ע״ב * ך ן ך ,ךוןץןק ך ן ק
ב נ ל א ג י ל ן י ן ן א ״ א ן ך ש ע נ י מ פ נ י א ב ב ח י
בבהי׳ הריתוק דוקא אבל לעתיד לא יהיו בבתי׳ זולת כלל וע״כ אדרבה בבה
הקירוב יהי׳ בהי׳ אור כ ר )וכנ״ל דלגבי העצמות אדרבא כל מ ה שלמעלה
יותר והיינו בהי׳ העצמות זהו בהי׳ אזר מ ׳ ( .וזהו מ ע ל ת דלעתיד שיאמרו ליגה?
בי אתה אבינו ,שזהו בהי׳ עלי׳ דוקא ,והיינו עליית הכלים ב ב י ׳ עצמות
״
אוא״ס ויהי׳ גילוי אור העצמי כ ר .וזהו דלעתיד נא׳ והי׳ אור הלבנה באור
,ל ׳ עכשיי , מ ,
ש ב ח י ל ה מ ך ך ״ נ ה מ ק ב ל ״ ב ב ח י ת ה י / א ל # ב ן ן י ה נ ב ה ש / ן כ ה ן ן מ ה
נ ש
בבהי׳ מקבל זהו לצורך הבירורים כו׳ שהרי קודם המיעוט שהיו בבהי׳
ו י צ א יעקב מבאר שבע וילך הרנה .וצ״ל והלא כ ב ר נאמר בפ׳ הקודמת
י ן י א יעקב מב׳׳ש וישמע יעקב אל יצחק אביו וילך ב ו /ומה
צ ך צ ר
בו׳ .והנה בפ׳ תולדות בתי׳ ויקרא אותה שבעה ע״כ שם העיר באר שבע עד היו
הזה ,וכ׳ הספורנו דשבע בסגל מורה על השבועה ואל מ ס פ ד השבעה ,בי הבאר
הזה הי׳ באד השביעי ,דאברהם זןפר ג׳ בארות אשר ם ה מ ו ם הפלישהיפ׳
ויצחק חזר והפר הבארות דאברהם ,והג׳ בארות עשק שטנה ורהובות
הרי ששה והבאר הזה בב׳׳ש הוא הבאר השביעי .זעש״ז נק׳ העיר באר
שבע לבד ע״ש השבועה דאברהם עם אבימלך ויצהק היזק א ת שבועת אברהם
כדאי׳ במד״ר פס״ה ,הנה גק׳ באר שבע גם ע״ש שהוא הבאר השביעי.׳
!באברהם ע״כ קרא למקום ההוא באר ש ב ע כי נשבעו שניהם כ ר ,היינו דבאר
שבע בקמץ הזא ע״ש השבועה לבד ובאר ש ב ע בסגל הוא ע״ש השבועה
והשבעה .זכ׳׳ה במד״ד תולדות פס״ד ויקרא אותה שבעה בגגד ספד וידבר
ת ס , ,
״ היינו ס במדבר שמשלים לז׳ ס״ת דכתי׳ הצבה עמודי׳ שבעה אלו ז
א ספר דם׳ במדבר נהלק לג׳ ספרים עד ויהי בנסוע הארון ,ויהי ב נ ע
ה ו ס ו
בפ״ע ומן ויהי בנסוע עד סוף הספר .ובפדר״א פ ל י ה אי׳ שהבאר מצאו אותי
ז׳ פעמים וע״ש הבאר נק׳ העיר באר שבע .ולפ״ז צ״ל והלא יעקב יצא ממקומי
של יצהק אביו דהיינו מבאר שבע בסגול ,ומפני מה נא׳ באד שבע בקנה•
ש
אך הענין הוא דבאמת יצא ממקומו של יצהק דהיינו בא״ש בםגל ולכן מ פ י
בזהד כאן באר שבע על בינה מקור ה פ ד ו ת וכמשי״ת ,ומ״מ נא׳ באר שבע
בקמץ להורות על השבועה וכדאי׳ במד״ר ע״ז מבארה של שבועה ,ופי׳ המת״ב
מעומקה ושרשה של שבועה ,זצ׳׳ל מה״ע השבועה גבי יציאת יעקב להרן.
אד והעגין הוא יבאוה״ה פ׳ ייצא יעקב על ירידת הנשמה בגוף ,דיעקב הוא יי״י
עקב ,דהנשמה בשרשה היא בהי׳ יריד ובידוע דשדש הנשמה היא באצי׳ וכמא׳
שמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת כו׳ ,דטהורה ה י א זהו שרש הנשמה באצי'•
רוע י ה ד אותיות הוי׳ י ר ד באצי׳ כר ,וזהו שהנשמה בשרשה היא בחי׳
ו ד .רדה בעקביים היינו במדדי׳ תיותר תתתונה בגוף ונה״ב גשמיים כוי•
ו מ ו ש מ ה ד ע השבועה שמשביעין את הנשמה קודם ירידתה בגוף וכמארז״ל
משביעין אותו תהי צדיק כר .ולכאו׳ מה״ע השבועה שמשביעין א ת הנשמת
ן ן ת ״ ,ו ל אי׳ מ ת י
כ ז קודם ירידתה ,הלא הנשמה עצמה אינה שייך ל
י ן ע ח ט א
ונפש כי תהטה תווהא .ורק בירידתה בגוף יכול להיות חטא ועון מצד הגור
ונה״ב ,ומה״ע השבועה שמשביעין א ת הנשמה ומה מהני השבועה דנשמה .וצ״ל
תהלה מ״ש ויצא יעקב מבאר שבע מהו הענין למעלה .דהנה יעקב הוא יר׳י
עקב ,יו״ד הוא בחי׳ חכ׳ שההכ׳ נק׳ יו״ד משום דהתהוות ההב׳ הוא ע״י
הצמצום ,דתכ׳ היא באין ערוך לגבי אוא״ס דאנת הוא חד ולא בחושבן שמובדל
בערך כו׳ ,ובכדי שיהי׳ התהוות ההכ׳ הוא ע׳׳י הצמצום שנשאר ר ק הארה לבד
כו׳ ,ו י ר ד זה נמשך בבהי׳ עקב ,דהמשכת ההכ׳ הוא בבל מקום עד שבכל
הנבראים יש בתי׳ הב׳ גם בדומם וצומה יש בהי׳ הכ׳ .ולכן יבולים להוציא
שמן מכל דבר וכמ״ש הפרדס שגם מאבנים יכולים להוציא שמן ,דהיינו בהי'
aD
P פ ר״ ת — ם ר י מ א ה מ פ פ ר
הכי שיש בכל דבר כר .ואופן ההמשכה היא מבאר שבע ,שבע הן ה ד מדות.
וכמ״ש לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת כו׳ ,דביופ ראשון מאיר בהי׳ ההםד
וביום שגי בהי׳ ה ג ב ר כו׳ ובאר שבע הוא מקור המדות כר .דאוא״ס הו>
למעלה מעלת מבתי׳ המדות דלאו מכל אילין מדות כלל ולאו דאית לך צ ד י
ידיעא כר .ובכדי שיהי׳ התהוות המדות הוא ע״י ממוצע ,וכל ממוצע צ״ל
מבי הבתי׳ היינו מבהי׳ אוא״ס וגם מבהי׳ מקור המדות והן בהי׳ חו״ב .דבהכ׳
שורה אוא״ס ,דחכ׳ היא כת מה בהי׳ ביטןל ,ואין אוא״ם שורה אלא במקוב
הביטול ,וע״כ בתכ׳ הוא השראת אוא״ס כו׳ .ותגם דתתתוות ההכ׳ הוא ע״י
הצמצום כג״ל ,מ״מ להיות דהכ׳ הוא התהוות מציאות הראשוגה ע״ב השראו
אוא״ם הוא ב ה כ /שהרי גם בבי״ע הדי בעולם הברי׳ מאיר האין האלקי בגילוי
להיות דברי׳ הוא היש הראשון שנברא מהאין האלקי איגו עדיין בבהי׳ יש
ומאיר שם בגילוי האין האלקי כ ו /וכ״ש שכן הוא בחב׳ לתיות שזהו מציאוד
הראשוגה ה״ז בבתי׳ ביטול ומאיר שם גילוי אוא״ס כו׳ .אמגם בתכ׳ הוא שזה
התהוות בתי׳ הביטול ,דתכ׳ היא מהות ביטול ,והתהוות התכ׳ הוא התהוור
הביטול כו׳ .דלמעלה מההכ׳ הוא בבהי׳ העדר המציאות לגמרי ואיגו שייך לומר
ש ם ״ מאהר שאינו בבהי׳ מציאות כלל .אך הב׳ הוא התהוות הביטול היינו
שמציאות הוא בבתי׳ ביטול המציאות כ ו /שהרי חכ׳ הוא שבלי ומ״מ הוא
בבתי׳ ביטול המציאות .ולכן השכלי דתכ׳ באמת אינו שבלי ממש ב״א הנהה
שכליות כ ר וכמ״ש במ״א .ובמ״א מבו׳ דכתר הוא בחי׳ מהות ביטול ,והיינ
מפני שבאמת כתר הוא בהי׳ העלם הראשון על אוא״ם וכמ״ש הפרדס ולבן ש י ד
גם על הכתר ענין הביטול ,והיינו בתי׳ תיצוניות הכתר ובמא׳ אוא״ם מלגאי
כ ת י א עילאה מלבר כו׳ .אך בהי׳ הביטול שבגאצלים זהו התהוות בהי׳ החב׳
כר׳ ולכן בהכ׳ שורה אוא״ס כו׳ .אמנם בינה היא השגה והבגד ,.דהייגו שכי
ממש שבא בהשגה ,ות״ז מקור למדות ,דבהשגת הדבר הרי יש טוב הדבר ,אב
טוב הדבר בעצם או שטוב הדבר לפגי כו׳ וכמ״ש במ״א ,שמזה געשה התעוררוו
המדות שבלב ,וזהו שבינה היא אם הבנים כו׳ .ובזה יובן מה שמקדימיב
שמע ישראל לואהבת ,דאהבה היא מדה שבלב ובכדי שתהי׳ האהבה לאהוב
אותו ית׳ בכל לבבך בשגי יצריך הוא ע״י שמע ישראל ש ה ר ע השגה והתבוגנוו
כר ,דמהשגה געשה לידת ה מ ת ת כו׳ .דמהכ׳ עצמה א״א להיות האהבה מפנ
שהכ׳ היא ביטול ואהבה אינו ביטול כ״א יש מי שאוהב כ ו /רק מבהי׳ ביב
היא לידת הפדות כו׳ .אמנם פ ה שחו״ב הוא הממוצע הוא שיהי׳ המשכו
חחכ׳ במדות .והענין הוא דהנה במשה כתי׳ ונחנו מה שחי׳ בבחי׳ ביטוי
,
ד ח כ ואי מאין לי בשר ,דבשר לאהד הבירור הוא בהי׳ אהבה ברשפי אע
ומבהי׳ חכ׳ א״א להיות בהי׳ אהבה ברשפי אש וכמ״ש בד״ה בהעלותך ה ב /כ״׳
ע״י הזקנים כו׳ ,ומבו׳ שם דאחרן חוא ממוצע בין משה וחזקני׳ וחיינו דאהר
המשיך בגש״י ג״כ בהי׳ האהבה דרשפי אש דעבודת אחרן חוא חעלאת הנרוו
שזהו בהי׳ אהבה הג״ל ,ר ק שהמשיך בזה בהי׳ הביטול .שזהו ההפרש בין א'
המזבה ואש המנודה ,דאש המזבח הוא ברעש דהייגו במודגש ,ואש המגור
•ויפגע במקום ,מקום הוא בהי׳ מל׳ ויפגע במקום הו״ע עושין רצוגו של מקום׳
א י אוא״ם
ג י ך ש, מ ל נ *
ד ן ן כ המשכת גילוי אוא״ם ב ב י ׳ ל ׳ ,
ה ב י ט ן י ש ע ו ה י י ב ו מ ח
•במל׳ ובבי״ע כ ו /ונשלם בזה הכוונה דדירה בתהתוגים דגתאווה הקב״ה להיות
לו דירה בתהתונים ,וע״י שבתהתוניס יהי׳ הביטול דהכ׳ נשלם הכוונה שנמשך
•גילוי אלקות בעולם כו׳ ,וכמ״ש ברוך ה׳ אלקי ישראל מן העולם ועד העולם׳
מעדאת״כ לעדאת״ג ,דבשם דבעדאת״כ שהן בבתי׳ ביטול מאיר שם אוא״ם
כמו״כ בעדאת״ג יהי׳ הביטול ויהי׳ בהם גילוי אוא״ס כ ו /וז״ש וילן שם בי בא
השמש ,שמש הוא בהי׳ שמש ה׳ וכמ״ש שמש ומגן הוי׳ אלקי׳ דש׳ אלקים
הוא בתי׳ מגן וגרתק להעלים ולהסתיר והוא בשביל ההתהוות ,שאם הי׳ גילוי
ש׳ הוי׳ כמו שהוא לא היו העולמות יכולים לקבל והיו בבהי׳ ביטול בתכלית
כזיו השמש בשמש כו׳ רק ע״י ההסתר דש׳ אלקים יוכל להיות התהוות היש כו׳•
וזהו כי בא השמש שקיעת השמש שנשקע ונתעלם בש׳ אלקי׳ כ ו /אך הכווגה
היא שאהד שקיעת השמש יהי׳ גילוי שמש הוי׳ ובמ״ש וזרה השמש ובא השמש
ואל מקומו שואף זורה הוא שם ,שיהי׳ גילוי שמש ה ו י /וזהו וילן שם שהמשיך
גילוי שם הוי׳ במקום כו׳ .וזהו הידידה צורך עלי׳ שע״י הביטול דהכ׳ יהי׳
גילוי אלקות בעולם שנשלם הכוונה דגתאווה הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים
כר .וזהו לפי׳ הא׳ בזהר דבאר שבע הוא בהי׳ ביגה כו׳.
ב( והנה יש עוד פי׳ בזהר דבאר שבע הוא בהי׳ מל׳ וילך הרנה עלמא
דפרודא ,דהרן הוא ל׳ הרון אף וזהו ק״נ .דהנה י קול ודבורי
ש
וכאשר הקול מאיד בדבור הוא בהי׳ גרון ,וכשאיגו מאיר הקול בדבור ק ׳ הרז
נ
ע״ש גתר גרוגי .דלעתיד כתי׳ וגגלה כבוד ה׳ וראו כו׳ בי פי ה׳ דבר
שיהי׳ גילוי הדבור ,אבל עכשיו אין הדבור מאיר ה״ז בהי׳ הרון ,ד ג ר ת
בגימ׳ ז״פ הבל והן ז׳ הבלים דקהלת בתי׳ ז׳ מדות ,וכאשר ההבלים מאירי׳
בדבור ה״ז בהי׳ גרון דהבל הוא התפשטות האור והתיות מ /אבל כאשר
ההבל מאיר ה״ז בהי׳ הרן בו׳ .ולפ״ז ה״ז ירידה גדולה מאד ,אך הירידה
היא צורך עלי׳ ,דהירידה היא בכדי לברר בירורים דגוגה להיות אתכפי׳
ואתהפכא השוכא לנהורא ועי״ז נעשה יתרון אוד ,דיתרון האור הוא מתוך
ההשך דוקא .וזהו שהלך יעקב ל ת ה אל לבן שבירר שם בהי׳ לאה ורחל
עדאת״כ ועדאת״ג שם הגדולה לאה ושם הקטנה רהל ה׳ ג ד ו ל ה • והי קטנה
רתל ,ובירר שם נשמות שזהו בירור הצאן וכמ״ש ואתנה צאגי כו׳ אדם אתם
כ ו /דלכן הוא מדרי׳ גבוה ונעלה וכמ״ש במד״ר ע״פ הידעתם א ת לבן מי
דהוי׳ עצמו הוא אלקינו אלוקה שלנו ,דהנה מלאכים גק׳ אלקים וכמ״ש הודו
לאלקי אלקים ,ובן הדיינים נק׳ אלקים וכמ״ש אלקי׳ לא תקלל ,עד אלקי׳ יבוא
ד ב ר שניהם ,דאלקים הוא ל׳ כת ויכולת ועש״ז נק׳ דיינים אלקים ע״ש הכת
לדון׳ הגם שאין זה בכת עצמן כ״א בכת תתורה ,ומ״מ הרי ניתן להם הכה.
וכן מלאכים שגק׳ אלקים הוא ע״ש כה ההשפעה שהן שלוהי השפע ,ובאמת
הן שלותים לבד דההשפעה היא מאת ה׳ ואיגם בעלי בהירה כלל בזה ,וכמו
ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירהים שע״י הוא הצמיהה ,הרי השמש
וירה איגם בעלי בהירה כלל שהצמיתה היא ע״י בממילא .וכמו״כ המלאכים
איגם בעלי בהירה כלל בההשפעה שהיא מאת ה׳ כו׳ ,ומ״מ הן שלוהי השפע
שע״י מתעלם ומתגשם ההשפעה שבאה לידי הגשמה כו׳ וכמ״ש במ״א .אבל
נשיי הוי׳ עצמו הוא אלקיגו ,שההשפעה היא מש׳ הוי׳ בעצמו לא ע״י מלאכים
כ״א בדרך מעביר לבד כו׳ )ועמ״ש בלק״ת בד״ת כי תהיין לאיש( .ובידוע
שיש תשגתה מש׳ הוי׳ והשגתה מש׳ אלקיס ,דבכל הנבראים הוא חחשגחה
ד ש ׳
אלקי׳ ובגש״י הוא ההשגהה דש׳ הוי׳ וכמ״ש בתיגוך ,וכמ״ש תלקי תוי׳
אמרה גפשי וכדאי׳ במד״ר הי׳ שם פקה א׳ אמר אגא גסיב מלכא כו׳ ובתי׳
כי הלק ה׳ עמו כר ,וכאשר מתבוגן איך שהוי׳ הוא אלקיגו עי״ז ואהבת את הוי׳
אלקיך שתפץ ומשתוקק שהוי׳ יהי׳ אלקיך שיהי׳ כן בגילוי שהוי׳ יאיר
בגילוי בגפשו ובעולם כו׳ .וע״י הוי׳ אלקיגו ה׳ אתד שגמשך בעולם שיתיו
העולמות ג״כ בטלי׳ ויהי׳ אתד בז׳ רקיעים וארץ וד׳ רותות העולם בו׳ .וזהו
ההתקשרות דתפלה שהיא ההתקשרות דמה׳ .ודבור הוא הדבור דתורה וכמ״ש
והיו הדברים האלת ודברת בם ב ו /ומעשר ,במעשר ,המצות כו׳ .ובכ״ז מתברר
מתדו״מ דגת״ב ,ד ל ב ד זאת דכאשר האהבה ורצון שלו שהוי׳ יהי׳ אלקיך
ה מ א מ ר י ם — שר ״ ת פפר קעכ
הרי מבטל א״ע מהתומריות שזהו בכללות ענין האהבה האלקית שלא
ירצה בעניגים ההומרייס וכמ״ש במ״א בענין הרצוא דאהבה שלס״ע כמה
שמתקרב לאלקות ה״ה מתרהק מן התומריות כ ר .הנה ביותר הוא כשהאהבה
היא שהוי׳ עצמו יהי׳ אלקינו ה״ה מבטל א״ע מהתומריות כר .וגפ דמתדו״מ
הנ״ל הוא בהתלבשות במהדו״מ דנה״ב ה״ז בירור הנה״ב שהמת׳ יהי׳ בבתי׳
התקשרות באלקות והדבור בדבור דתורה ומעשה במעהמ״צ ,ועי״ז הוא שנעשה
יתרון האור כו׳ וכמשי״ת .וזהו יציאת יעקב להרן ,היינו י ר י ד ת המל׳ לברר
בהי׳ גוגה דבי״ע׳ וכן ירידת הגשמה בגוף ל ב ר ר א ת הנה״ב וכל הדברים
התתתוגים ועי״ז יהי׳ יתרון אוד כו׳.
ג( ומעתה צ״ל מה״ע השבועה דגשמה כשיורדת בגוף משביעין אותה תהי
צדיק כו׳ .הנה מצינו ג״כ עגין השבועה למעלה ובמ״ש תתן אמת
ל עקב כו אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם ,דלכאו׳ אינו מובן מה שייי
שב עה למעלה ,ההוא אמד ולא יעשה שצריכים שבועה .אך צלה״ק תהלה מש*א
תתן אמת ליעקב ,דהנה אמרז״ל חותמו של הקב״ה אמת ,וענין התתימה היא
כשאדם כותב איזה ד ב ר הותם בסוף אני פלוני ,וכן מצינו בתורה בכמה מצות
שחותם־אביומוי /ובדברי הנביאים נא׳ נאום הוי׳ ,וא״כ צ״ל תותמו של הקב״ת
אמת הלא לא מציגו תתימה בתי׳ אמת .אך הענין הוא דתותם דאני היי׳
הוא בפרטי המצות ,אמנם החותם דאמת הוא בכללות המצות ,דבללות עגיגם
מ א שיהי גילוי בתי׳ אמת .דהנה אמת הוא אני ראשון ואני אהרון ומבלעדי
א ן אלקים דא׳ הוא ראש כל האותיות׳ ותי״ו הוא סוף האותיות ומ״ם באמצע
הא ב ומ ז מורה על אני ראשון ואגי כ ו /ופי׳ אני ראשון הוא האוא״ם שלפגי
הצמצום וכדאי׳ בע״ה טרם שנאצלו הנאצלים הי׳ אור עליון פשוט ממלא כל
אוא״ס דעד שלא נבה״ע הי׳ הוא ושמו בלבד ,וזהו אני
א » ת .ווהגם דלכאר אינו שייך לומר ע״ז ראשון מאהר שזהו האוא״ס הגל״ג
ב ו ,הגה ל א ח י שנתהוו העולמות שייך לומר על האוא״ס ראשון מפני שהוא
מ מ בבת שייכות אל העולמות .וכידוע שהאוא״ס שהי׳ ממלא מקום ההלל
ה א בבתי שייכות אל העולמות דק שא״א להיות מזה התהוות העולמות ,אבל
/ונק׳ ראשוז כ והוא בבתי שייכות אל העולמות׳ וע״כ שייך לומר ע״ז ראשון
ולא ראשית דראשון הוא שמ״מ הוא מובדל וכמ״ש בפלה ה ר מ ת ש״ג פ״ב
ההפרש בין ראשון לראשית דראשית הוא שדבוק באהרית וכמ״ש מגיד
מראשית אתרית׳ וראשון הוא שמובדל מאתרית כ ר .ולהיות דהאוא״ם עם
היותו שייכות אל העולמות איגו בערך העולמות ע״כ גק׳ ר א ,והיעו שאחי
ש ן ן
ההתהוות נק׳ ראשון שהוא קודפ שנתהווה ר״ל שמאור זה א״א לתיות התהוות
כ ו /ואני אהרון הוא לאהר העולמות דלעתיד יהי׳ וגשגב ה׳ לבדו ביום ההיא
שיתי׳ אוא״ס ממלא מקום ההלל כמו שהי׳ קודם ההתהוות כ ר .ומובן שיתי'
זה במדדי׳ עליונה מכמו שהי׳ קודם ההתהוות דאל״כ מה״ע ההתהוות באמצע׳
אלא דאני אהרון הוא שלעתיד יהי׳ גילוי בתי׳ עצמות א ״ ויהי׳ בגיליי
ס
בעולמות כו׳ .והוא ע״י ומבלעדי אין אלקים דמבלעדי באמצעיתא אין אלקים׳
שבזה הוא עבודת האדם איך שמבלעדי באמצעיתא אין אלקיס וכמ״ש וידעת
קעג ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת פפר
היום והשבות אל לבבך כי הוי׳ הוא האלקי /דהוי׳ ואלקים כולא הד כו׳ .והיינו
שהשי אלקים אינו מעלים ומסתיר על האור דש׳ הוי׳ ומאיר הש׳ הוי׳ בגילוי
ממש .דכמו שהוי׳ אלקינו שהוי׳ בעצמו הוא אלקינו בנשמות שהן אלקות.
כמו״כ הוא באמת גם בעולם שמאיר גילוי ש׳ הוי׳ .והצמצום דש׳ אלקים הוא
רק לגבי הנבראי׳ שהגברא ירגיש עצמו למציאות יש אבל לגבי האוא״ם
אין הצמצום מעלים ומסתיר כלל ומאיר לאחר הצמצום כמו קודם הצמצום.
וממילא העולמות הן בטלים במציאות בתכלית כר .וע״י התבוננות זאת
דמבלעדי אין אלקי׳ והשי • מאיר בגילוי והעולמות בטלים במציאות נעשה
הביטול בנפש ג״כ שיחי׳ חחתכללות בבחי׳ אתדות ה׳ כר ,ועכ״פ שלא להפריד
העולם מאלקות .דהנה גם את העולם נתן בלבם ,שנתן בלבו של אדם .דבאמת
העולם בטל לאלקות ,אך כאשר חאדם נמשך אחר חחומריות ה״ה מפריד
מאלקות ,דכתי׳ כ״א עוונותיכם היו מבדילים מ ׳ שזהו הבדלה ממש מפני
שחפרידן מאתדותו ית׳ .ותתבוננות זאת דמבלעדי אין אלקי׳ שחש׳ אלקי׳ אינו
מעלים ומאיר גילוי ש׳ הוי׳ וממילא חעולם בטל במציאות פועל בו שלא
יומשך אחר התומריות ולא יפריד כר ,ובד״כ זהו חחפרש בין חנח״א וחנה״ב.
דהביטול דנה״א הוא להיכלל באתדותו ית׳ וחביטול דנח״ב חוא שלא לחפריד
היינו שיהי׳ כוונה אלקית ,שבכל דבר לא יחי׳ למלאות תאות נפשו כ״א שיהי'
בכוונה לש״ש כר .ועיקר ענין ומבלעדי אין אלקים חוא שחאלקים אינו מבלעדי
והיינו שחכח חהסתר דש׳ אלקים הוא כח הא״ס כמו כה הגילוי דש׳ ה ו י /
ואדרבא דכה ההסתר מושרש בעצמות יותר מכה הגילוי וכמ״ש אכן אתה•
אל מסתתר שההסתר הוא מבתי׳ עצמות א״ם .וע״ד שהצמצום קדום אל הגילוי
שהרי תהלה הי׳ הצמצום באוא״ס ואה״כ נמשך גילוי הקו כר .וכידוע דבאוא״ם
הגבורות קודמים אל חחסדים ,דבגילוים חדי חגילוי קדום ,אבל מאוא״ם תהלה
י״וא לא מטי דהיינו צמצום והעלם אוא״ס ואה״כ מטי הוא גילוי הקו כר וכמ״ש
במ״א .ובאמת ענין אתה אל מ ס ת ת ר הוא למעלה מענין הצמצום ,דהצמצום
יאוא״ס הגם שקדם אל הגילוי הרי הכוונה היא בשביל הגילוי וכידוע שהצמצום
אין הכוונה שיהי׳ העלם כ״א כוונת הצמצום בכדי שיהי׳ גילוי הקו כידוע וכמ״ש
מזה בדרוש בשעה שהקדימו ,תער״ב .א״כ הרי כוונת הגילוי קדום אל הצמצום.
אמגם ההסתר שלמטה הוא קדום לכח הגילוי ,שהרי גילוי הקו הוא בכדי
שיהי׳ התהוות וכמא׳ אנת הוא דאפיקת עשר תקונין כו׳ לאנהגא בהון עלמין כ ו /
דכמו שהוא בע״ס בפרט כמו״כ הוא בהקו בכלל שזהו בכדי שיהי׳ התהוות
והיינו התהוות הכלים דמהתעבות האור נעשה הכלי כ ו /וכן התהוות העולמות
בכלל שחן מהקו כר ,וגם התהוות בי״ע הוא מהארת הקו .הגם שהקו מסתיים
,
במל׳ דאצי׳ מ״מ הרי חבלים דמל׳ דאצי׳ בוקעים את חפרםא שבין אצי
לבי״ע וגעשי׳ בחי׳ גשמה לבי״ע .ואי׳ באגה״ק סי׳ ך׳ שגם הארת הקו המאיר
בהם בקע הפרסא עמהם ומאיר בהם בבי״ע כמו באצי׳ כ ו /ומזה הוא התהוות
הנבראים דבי״ע וכמ״ש שם דמיתוד זו״נ דבי״ע נתהוו כל הנבראים דבי״ע
בכה אור חנשמח שבחם כו׳ עד חתחוות עולם חתתתון חגשמי שחוא עיקר הכוונה
כמ״ש בסש״ב פל״ו .הרי שבהי׳ ההסתר הזה שהוא בחי׳ החשך שלמטה קדום
לכה הגילוי דבשביל זה הוא כל הגילוי בכדי שיהי׳ התהוות הזאת כו׳ .דהגה
הצמצום קדם אל הגילוי וא״כ כוונת הגילוי קדום איליו ,אבל הגילוי הרי
קדם אל ההתהוות הרי כוונת ההתהוות קדום אל כת הגילוי כו׳ .וזהו אתה אל
מסתתר שההסתר הוא מבתי׳ עצמות א״ס כו׳ ,וזהו ומבלעדי אין אלקיס דש׳
אלקים הוא בחי׳ ההסתר הוא מבתי׳ עצמות א״ס כו׳ .והכוונה בההסתר ותשו
הוא שיתי׳ אתהפכא השוכא לנהורא ועי׳׳ז נמשך בתי׳ עצמות א״ס כר .והעגיז
הוא שמזה שכה ההסתר הוא עצמות א״ס אמיתית העבודה מזה הוא שהעניניס
הגשמיים יהיו אלקות כו׳ .וכידוע ההפרש בין ש ב ד ב ר י ם הגשמיים הוא
כוונה אלקית או שהן אלקות כו׳ וכמ״ש מזה בדרוש הנ״ל .ובד״כ הוא ההפרש
בין ששת ימי חחול ושבת דששת ימי ההול הוא שיהי׳ בכל ד ב ר כוונה אלקית׳
ובשבת הוא שמענג הגשמי הוא ענג אלקי כו׳ .וזהו אמיתית ענין ומבלעדי
אין אלקים שהכה ההסתר הוא עצמות א״ס והכל הוא אלקות ממש כו׳ .ועי״ז
הוא הגילוי דאני אחרון דלעתיד ,שימי׳ גילוי עצמות א״ס כו׳ .וזה״ע תתן אמת
ליעקב שימי׳ גילוי בתי׳ אמיתית העצמות דא״ס כו׳ .אמנם שיהי׳ העבודה
דמבלעדי אין אלקים ע״ז צ״ל סיוע מלמעלת וז״ע אשר גשבעת לאבותינו כר•
דהנה ענין השבועה דהנה יש מדות שע״פ השכל ומדות שלמעלה מהשכל ,ולמעלה
הוא מדות שבהשתל׳ ומדות שלמעלה מהשתל׳ ,דמדות שבהשתל׳ הן בהי׳
תו ג שלפעמים מאיר בהי׳ הסד ולפעמים בהי׳ גבו׳ בשיש פגם כר ,והייגי
מפגי שהמשכתם הוא מבהי׳ הכ׳ שיש בזה דקדוק כו׳ ,אבל מדות שלמעלה
מהשכל אין בהם דקדוק והו״ע יגמה״ר נושא עון ועובר על פשע ובאור פני מ ל י
ח ם כו׳ .וענין השבועה הוא התתברות מדות דסדר השתל׳ עם בהי׳ מדות
הרהמים שלמעלה מהשתל׳ כוי .וזהו אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם ,כי יש
מ ע*ם וימי קדם׳ ימי עולם הן בהי׳ מדות דאצי׳ וימי קדם הן בהי׳ המרות
שלמעלה מאצי׳ ,ובשרשן הוא בהי׳ אני ראשון בהי׳ אוא״ס שלפני הצמצום
כ ו ,דלה ות שמאור זה א״א להיות התהוות העולמות כנ׳ל ,ע״ב נמשך משם
הבה על ביטול העולמות שז״ע ומבלעדי באמצעיתא אין א ל ק י ס ב ר בג״ל•
ד( וזהו ג״כ ענין משביעין אותו תהי צדיק כו׳ .דהנה א מ ״ ל לעולם יהי׳
״
אדם ר ך כקגה ואל יהי קשה כארז ,דלכאורה איגו מובן מהו אומרי
* ל הי קשה כ א " דבאומרו שיהי׳ ר ך כקנה ממילא הוא שלא יהי׳ קשה באח•
אד הענין דקשה כארז הן מדות דתהו שהיו מדות תקיפין ביותר אנא אמלוי
ל א ס בלה ו מ י מ י ה א ת המדה ההפכית כלל .ובשבה״כ נעשה מזה למטה גםוו*
והתנשאות ותוקף הישות והן המדות דנה״ב שהן מדות טבעים מדות עצמיים שלא
ע פ השכל שהל בתוקף ביותר .והעבודה היא לעשות הביטול במדות ה מ מ י ט
דנה ב׳ חמו.ואל יהי קשה כארז דהמדות שהן קשה כארז יהיו בבהי׳ אל׳ י י נ י
ב ב ו ד ׳ א י ן ואפס בבתי׳ ביטול בתכלית כי׳ .ועי׳ז מתוסף אור גם במדות דנה״א
ש ז ע 1דן כקנה שהן מדות דתיקון שהן בבהי׳ התכללות כו׳ .וידוע שיש ב׳ פיגי
התכללות הא׳ ׳שסובלין זא״ז שכל מדת ס ו ב ל ת א ת המדה ההפכית .והוא מצד הרבות
והתלישות שכהמדה ע״פ השכל שלכן הן סובלין זא״ז כ ו /פ״מ עצם הפדה
, ,
קעח ה מ א מ ר י ם— פר ת פ פר
,
היא במציאותה ר ק שסובלת את הפדה ההפכית כר .והתכללות ה ב הוא שמתכלליפ
מבלי אשד ימצא ראש וסוף היינו שמקבליפ זה מזה ,שזהו בהי׳ ביטול
המדת במציאותת ,דלא רק שסובלת מהמדד! ההפכית כ״א מקבלת ממנה ובכללות
כולפ דוקא הוא השלימות כ ר וכמ״ש במ״א .דבתתכללות זאת גם א פ היו
בבתי׳ תוקף האור יתיו בבתי׳ תתכללות מאהר שהן בבהי׳ ביטול בעצפ כ ר
וכמ״ש בלק״ת בהבי׳ דוהניף ,ושם שזהו מבהי׳ עקודים דשפ הוא בתי׳ תוקף
האוד ומ״מ הן עקודים בכלי אהד כו׳ .דגקודים הוא התגלות הספי׳ כמו שתן
בעקודים וגעשו בבתי׳ עגפין מתפרדין ,ובעקודיס הן בבהי׳ התכללות כ ר וכמ״ש
באורך בתו״ה בד״ת הן עם א׳ ,שזהו מצד הביטול כו׳ .וכשגמשך מבתי׳ עקודים
במדות דתיקון געשה בהם ג״כ התתכללות באופן כזה .וזהו לעולם יתא ר ד
כקנה ואל יהי דבהי׳ ר ך כקגה יהי׳ בבחי׳ אל כר .ת ה שהן דד כקגת אין
זה ביטול עדיין כ״א מצד תתלישות ואל יהי הוא שיהיו בבוזי׳ ביטול שגם
בבתי׳ תוקף האור יהיו בבהי׳ התכללות שזהו ע״י ההמשכת מבתי׳ עקודים
כו׳ .והמשכה זו הוא ע״י תביטול שעושין במדות הטבעים דגת״ב ששרשם
ממדות דתהו כג״ל שעי״ז גמשך מבהי׳ אוא״ם שלמעלה מבהי׳ תהו ותיקון כר.
דתהו ותיקון הן בהי׳ גקודים וברודים ,ועקודים הוא שלמעלה מבתי׳ תהו
יתיקיז׳ וע״י ביטול המדות דגה״ב גמשך מבהי׳ עקודים כו׳ וזהו בתי׳ יתרון
האור שנעשת ע״י הבירור ותיקון דתשך דנת״ב כו׳ .אמנם תכה ע״ז לפעול
הביטול במדות דגה״ב זה״ע השבועה שמשביעין אותו כר ,דשבועה הוא מל׳
שובע שמשביעין אותו בכה עלית שיהי׳ בבתו לברר ולתקן את הנה״ב כו׳.
והוא ג״כ שנמשך מבהי׳ עקודים שלמעלה מבהי׳ התהו כו׳ וכמ״ש במ״א .וזהו
שמשביעין א ת הגשמה קודם ירידתה בגוף דהייגו שגותגים לה כה לברר.
והוא בעת ירידתה בגוף נותנים לה כת שתוכל לפעול הביטול בנה״ב כו׳.
ובזה יובן מארז״ל במנתות דמ״ג ע״א הביבין ישראל שסיבבן הקב״ה במצות
תפילין בראשיהן ותפילין בזרעותיהן ציצית בבגדיהן ומזחה בפתהיהן ועליהם
אמר דוד שבע ביום הללתיך .ותייגו ד ר מצות אלו תש״י ותש״ר וד׳ ציצית
ומזוזה ה״ה כלים להמשכה דאוא״ס שהו״ע השבועה ,כי מצות אלו הן המשכה
מאוא״ס שלמעלת מתשתל׳ כר ,דתפילין הו״ע הקב״ה מגית תפילין הקב״ה
בתי׳ ז״א ,ובכדי שבמדות יהי׳ המשכת אוא״ם הוא ע״י התפילין שתן ד׳ מותין
קדש בהי׳ הכ׳ והי׳ כי יביאך ביגה כו׳ ,דהו״ב הן ממוצעי׳ בין אוא״ס
והמדות כנ״ל ,ציצית ל״ב הוטין הן ל״ב גת״ה ,וצמר הציצית הוא בהי׳ ושער
רישי׳ כעמר נקי כו׳ ,מזוזה הו״ע כי לא ינום ולא ישן שומר ישראל ,ומזוזה
הוא זו וזה דהיינו ההמשכה בז״א ומל׳ כו׳ וכמ״ש במ״א .תהו דהז׳ מצות
הן כליפ לההמשכת דאוא״ס ליתן כה בהנשמה לתקן את הנה״ב כו׳ תהו שא׳
שם ראב״י אומד כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו
ומזוזה בפתהו הכל בתזקת שלא יתטא ,לתיות שזהו כלים לבתי׳ משביעין
אותו שהוא ל ב ר ר את הגה״ב ע״כ ת״ז בתזקת שלא יהטא כר .וכמו שהוא במצות
כמו״כ הוא בתפלה שהרי עיקר הבירור דגה״ב הוא בתפלת ,ע״כ יש בתפלה
ג״כ שבע והוא מת שאמרז״ל בשתר מברך שתיים לפגי׳ ואתת לאהרי׳ ובערב
מברך שתים לפני׳ ושתיפ לאתרי׳ שהוא ג״כ ע״ש שבע ביום הללתיך כדאמרינן
ה מ א מ ר י ם— פד ״ ת פפר קעו
בגמ׳ .ובפרטיות יש שבע בשחרית ובערבית ,בשחרית ג׳ ברכות ק״ש וג׳
פרשיות דק״ש וברכת תפלה ,ובערבית דמצות ציצית אינו נוהג בלילה ע״ב
תקנו בערבית ד׳ ברכות ,שכ״ז הוא בכדי שיהי׳ הבירור ותיקון ועי״ז יהי׳ י ת ר ת
האור כו׳ .וזהו ויצא יעקב מבאר שבע וילך הרנה ,שזהו ירידת המל׳ בבי״ע
ל ב ר ד בירורים דבי״ע שעי״ז יהי׳ יתרון אוד גילוי בחי׳ ואני אהרון בהי׳ עצמות
א״ס כו׳ .והכה ע״ז הו״ע אשר נשבעת לאבותינו כו׳ ,וזהו מבאר ש ב ע מבארה
של שבועה ,שניתן כח על הבירור ותיקון כו׳ .וכן הוא ירידת גשמה בגוף כיי
ז
ל ב ר ר ולתקן א ת הנה״ב שעי״ז נמשך תום׳ אוד במדות דתיקון כו׳ .והכת ע״
הוא שמשביעין אותו כ ר .ומה שאו׳ תחלה וישמע יעקב כ ר הוא ששמע וקבל
דברי יצהק אביו ,וכאן מבאר ענין ההילוך שהוא ל ב ר ד בירורים והוא מבארה
של שבועה כר׳ וע״י הבירורים יתי׳ עי״ז יתרון האוד כר.
ב( והנה ידוע שיש ה׳ מספרים יתידות עשירות מאות אלפים ורבבות שהן
ג׳׳כ בהי׳ השבון וכג״ל דהשבון הו״ע הערך ,והייגו דערך הב׳ לגבי
יי הוא כערך הא׳ לגבי ב׳ ובן ד׳ לגבי ה׳ וכה״ג ,שהכל הוא בערך א /וכמו״כ
הוא במספרים הנ״ל שכ״א הוא חלק עשירי מחמספר חגדול ממנו דאחד הוא
חלק העשירי מעשיריות ועשר הלק עשירי ממאה וכן מאה מאלף ואלף מרבבה,
וממילא כללות המספד הוא בערך זל״ז ורבבה הוא מספר גדול שאין מספר
יותר גדול ממנו )רק עשיריות ומאות ריבוים דהכל הוא במספר הרבבה(
וזהי לפני אחד מה אתה סופד וכמו״ב למעלה מרבבה דהיינו שלמעלה מבהי׳
מספר כד .והענין למעלה הוא דהנה יתירות הוא בבהי׳ מ ל /והיינו בבחי׳
האור דמל׳ וכידוע בענין מה שלפעמים למעלה הוא המספר המרובה ולפעמים
המספד המרובה למטה דוקא ,שזהו ההפרש בין בהי׳ האודות ובחי׳ הכלים ,דבחי׳
הכלים למטה הן בבתי׳ ריבוי יותר וכל מה שלמעלה יותר הוא בהי׳ מיעוט
הכלים כד .ובאורות הוא להיפך שלמטה הוא המספר המועט כר .ועמ״ש מזה
בד״ה תקעו פר׳׳ת .וזהו שמל׳ היא בתי׳ יתידות היינו מיעוט האור כו׳ ועשירות
ומאות הוא בזיא וכמ״ש בכתבי האריז״ל בפי׳ המשנה דאבות פ״ת בן המש
למקרא כ ו /שזהו ההפרש בין גדלות ראשון לשני דעשירית הוא בהי׳ גדלות
וכמ״ש בלק״ת פ׳ במדבר בד״ה מבן עשרים בענין ולמכור בנכסי אביו עד
שיתי׳ בן עשרים ,שזהו בתי׳ מותין דגדלות כו׳ והוא בתי׳ גדלות ראשון
ואת״ז יש עוד קטנות ואת״כ גדלות שזהו בהי׳ מאה כ ו /דאז גק׳ ז״א זקן להיותו
כדוגמת כתי׳ או״א עילאין שנק׳ זקנים וכמ״ש במאר׳א אות ס׳ בערך סבא
מ א מ ר י ם — פ ר י׳ ת ח פ פ ר קעח
ו ב ב ח ו
ה ^* ״ שז״ע ואברהם ושרה זקנים כ ו /וכמ״ש במ״א .ואלפים דייא
ח כ ד פ ל א א ב ד ז ז ב ח י ש ז ה ו מ ל י ע ל ה ר י ת ה מ ד ק ה נ ש א ל פ י י מ
וגם ' '
כ נ י ד ע כ י ת
,ל ן י ' ' כו׳ וי״ל שנק׳ אלף ל׳ פלא לפי שהז״ב הן בהי׳ ה נ ס פ ר י
ה כ ת י ב ה י א י ה ה ב ב ד י / י כ א ל פ ב ח י / ש ז ה י ר ת כ ה ם ה ב ר י א מ ש מ פ נ י
'נ*םפר '
ש ז י ״ י ל י נ נ ב י י ת י י ,א י ר י מ ד י ב י י ב ח י / א ו ה ש ר י ב י י ה ב ב י ש ג ק
הדש. " ׳ ^ '
המרובה בבתי׳ ריבוי האור כ ו /והנה גבי תורה כתי׳ ואתא מ ר ב ב ו ת _? I,
1 / י ח ג א י ה א ז מ ג ש י כ ג ש ד ק ב ת י / א י ה ה ב ב י ש ו ה י י ג י
י* *^ * יי״ל ״ ״ל
13 ,
"יי ולם מהעולמות וכ״ש בהי׳ רבבה שזהו בתי׳ כ ת ד כגיל ה״ז ב ה י
י ב ח י י ש ה ד כ ש ד ק ה
' /** °זעיר * ' דז״א הוא בהי׳ קדוש ו׳ שהוא בהי׳ המשכת
ת הא״ס והייגו כמו שהאוא״ס בא בבהי׳ צמצום ובמ״ש במ״א ,דלבז *י*'
ד י ג מ ה י ב ד ,ב י /
* א״ם אנפין שהוא בתי׳ קטנות וצמצום כ ו /עמ״ש מזה
׳ והגם ' א י
ל ' '? י *
ב ח י /
י אהרית׳ ש ז ד ׳ י ה מ ש כ ד מ ב ח י / מ ע ש ב ח י ז ז ו א ת כ ל ב א
/ י כ ג ב ל ב ב ח י ת י כ י ר א / י ח ב א ו ה ש
שיש * ' שלמעלה מהשתל׳ ונקי אריד אנפיז
שהוא בהי׳ שרש ומקור האצי׳ כו׳ ה״ז ר ק בהי׳ מקור ב ל ב ד כ ו /וכידוע
״ ? ז י ה ק ז י ש ב י ז ם כ ל ת ב י פ ה ו ה ב ד י ל ה ע ״ ז ש ה ח כ ל א ר ת כ ה ב י ז ן £י ס א
? בפ א '
ש י כ מ ע ל ב י א צ י ז י ב ש א ס י פ ה ו מ כ א י נ י ז י א ס ד פ ש ה י ו ת ם ע י / י כ
שהן * " ' '
ד ,כ ת ב
י, דהפדםא שבין אצי׳ לבי״ע היא מבתי׳ אותיות עד״מ אותיות
ם י ש ע ג ש י מ כ י ל א
מצד ד ב ר בפ״ע בבהי׳ ד ב ר הנוסף על העצפ כ ו /ואותיות
, מ מ י ר י ג ו 2ז
ל י עד״פ פ ד ס א ה״ה בהי׳ העלם הן מצד האותיות עצמן שיורדים
כ ח ל ד ת ב ז י ב ש ו ד ,פ ר ם א במ ש כ מ
* Tאינם "א* ״ שהן אותיות בלתי מסודרים
ב י ע ״ פ ב ר ב ד ם נ י א ש ע צ מ י י ם א י ת י י ת ש י ״ ז ד ,ת ? י ק ד א ו ת י ו ת י מ כ
בהי' ' ׳
י ר ע ת ל י מ ה מ י מ / י כ א ס ד פ ב ב ח י 7 י ש ד מ כ m ד ,א י י ל ע כ ״ כ ם י י ת ס מ
תו״א * ' ' י
ש י כ מ ע מ ב י א צ י ב ח י ר ע
* ׳ לגבי * ' ' ' י הכתר לגבי אצי׳ הוא יותר מהבדלת
ד י ר ע ו י א א צ י ל ג ב י ע ש י ד י ר ע מ ש א י ז ד י י ת י א ל י / ת ת פ ד י
גילוי ' ' " ׳
י מ נ ה ר י ת ה א י ת י י ת י ש ע א ו ה ש ד ק ת ו ב ב ר מ ו פ י ,
? דשני * ' יאתא בי״ע כי •
י ת י י ע מ א
ל דדנה " ' בתי׳ רבבות קדש כ ו /וזהו ואתא א ת הוא דיאותיית
ם כי ל י ע ל ש מ א ל י פ י א י ה ה ר י ת ד
' * בםא הוא להורות ע״ז דעיקד המשכת האותיות
י ח ב ב ק ר א י ה ם ה ל י ת נ ה
בהי׳ והשגתם גת״ל דמלאכים בקשו תורה ילא ג
א י ה ח י י ת ה ת י י ת י א ב ב א
מורה ל דכסא הוא כס א׳ שהאלף מכוסה ומוסתר׳
ש ק ד מ ד
' !!!!לפד גילוי כ ו /גם אלף הוא אאלפך הכ׳ ואאלפך בינה׳ ודיי״ע
י
,, 1
*'*פור * ' 'ה
' י
"י י ־ "
י ת ב ש מ w m ד ,נ ע ל ם ל כ ש מ ב ח י פ ג י מ ע ל ד י א ד ה ב ב י
למען צדקו ב ד דהפץ הוא פנימיות הרצון והיינו בחי׳ עונג שברצון שזהו פ ק
בהי׳ ה״ס והכ׳ דאצי׳ ב ו /
י ׳ שבמספר ב ח כ״ז הוא בבהי׳ מספר ש ג ס ר ב ב ה הוא בכלל הה׳ והנה ג(
א ש י י ג ד
ש י שזהו בתי׳ תשבון וערך כו׳ אך א נ ת הוא הד ולא בהושבז ׳ י
ר ד ד כ פ ק י י י ב ז ה ר / י א ד 0 י ד ,ן ג ג י ן / י כ ל ל כ ד פ ס מ ו ח ש ב י ז ב ב ח י ,
ייפא ד
* ' יי *
? בתי׳ קדש עליון דקיימא בלא חושבנא ואית לי׳ ל ב ר קדש אחרא
קעט ה מ א מ ר י ם — פ ר ׳' ת פפד
,
בהושבנא כ ו /ו פ י המק״מ והרמ״ז דקדש אחרא הוא בחי׳ מלי ד מ ם שייר
חשבון וקדש דבלא חושבנא חוא בחי׳ חכ׳ כר .אך בדרך כלל הושבנא הוא
,
ב ב ת י אחוריים ע״ש ברמ״ז ,והיינו בכללות בחי׳ חיצוניות האור השייך אל
העולמות ,דבאור זה יש התהלקות מדרי׳ ושייך שם ענין המספר וחחשבון ובחי׳
ווערך כ ו /אבל פנימיות האור הוא בהי׳ עצם שלמעלה מבחי׳ חתחלקות ואינו
שייך שם ענין ההשבון והערך כו׳ )ועמ״ש בסי׳ שער המועדים על מאה״ז
תלתא אינון דזמינין מקדש בענין פנימיות ז״א( ובחי׳ אבא הוא בחי׳ פנימיות,
וכידוע דמוהין דאבא הן למעלה מהשתל׳ והוא בהי׳ הפנימיות דאוא״ם שלמעלה
מהשתל׳ כו׳ ובשרשו הוא בהי׳ עתיק בהי׳ פנימיות הכתר בהי׳ תחתונה
שבמאציל שז״ע הד ולא בהושבן כ ו /דהנה ר ב ב ה שזהו בכתר כג״ל היינו בהי׳
אריך ריש ומקור הנאצלים כו׳ ולכן נמנה עמהם כנודע ,וזהו שהוא בכלל בהי׳
המספר שזהו בערך בהי׳ ההשתל׳ וה״ז בחי׳ חשבון כו׳ אבל בחי׳ עתיק
אינו נמנה עם הספי׳ והו״ע המרומם לבדו מאז שמרומם ומובדל לגמרי שזהו בחי׳
חד ולא בהושבן כר .וזהו ולתבונתו אין מספר היינו בהי׳ בינה דעתיק ,ובדאי׳
בזהר בלק דקפ״ה ע״ב ע״פ אם עוגות תשמור י״ה אד׳ מי יעמוד שגם אם
העוגות מגיעים ה״ו עד י״ה ה ר ב כו׳ מי ודאי יעמוד ,וברמ״ז שם שזהו
בינה דעתיק )ובמק״מ כ׳ בינה דא״ק והיינו עפמ״ש בהקדמת הזהר ד״א ע״ב
בעניו מי ברא אלה בשם האריז״ל שזהו בתי׳ בינה דא״ק ושם דזהו קיימא
לשאלה כ ו /וי״ל עפמ״ש בלק״ת בהבי׳ דמוצאיהם בשם המ״ה במס׳ כללות
העולמות דא״ק הוא במו אריך לגבי העולמות כ ר וא״כ ה״ז בהי׳ רבבה שנת״ל
,
ובהי אין מספר הוא בהי׳ בינה דעתיק .וי״ל כמש״ש הע״ה שער א״א דלעילא
מגולגלתא דילי׳ יש כדוגמת עתיק כר ,ומובן שם שזהו בהי׳ ראשית הקו
כר׳ ועמ״ש בהביאור דועתה יגדל נא שלא נדפס בעגין יו״ד רבתי דיגדל גא(
וכמ״ש במ״א בשם הע״ת דאריך לגבי עתיק הוא כדוגמת ז״א לגבי בינה )עמ״ש
בע״ה שער המלכים ספ״ב ורפ״ג דמציאות א״א הוא מהר גקודות ובהי׳ ג״ר
שבהם הוא בתי׳ עתיק לבד ואריך מלביש לז״ת דעתיק כמש״ש פ״ד( וזהו
ולתבונתו אין מספר בהי׳ בינה שבמאציל כר ,דבמדרי׳ שלמטה ממנו שייך בהי׳
המספד מפני שחוא בערך חתשתל׳ כו׳ אבל בתי׳ תבונתו חעצמית בחי׳ בינה
שבמאציל הוא למעלה מבהי׳ מספר כו׳ )במ״א מבו׳ דקודם הטא עה״ד הי׳ ז״א
במקום א״א ובינת במקום עת״י ,ובלק״ת מהאריז״ל פ׳ בראשית שהיו זו״נ
במקום או״א עתת ו מ ב ר שם שבשבת היו עולין למעלת יותר ובשמ״ש בשער מאמרי
דשב״י פ׳ קדושי׳ שתי׳ עולת ז״א במקום אריך ובלק״ת שם דבמנהה דשבת
עולת זיא במקום אריך ועמ״ש בפע״ת שער שבת פב״ג( .והנה נת״ל בענין
ואתא מרבבות קדש דע״י אותיות תתורה הוא גילוי בהי׳ רבבה .אמנם גם בתי׳
אנת הוא הד הוא שנמשך ע״י ההורה כר .דהנה אמרז״ל ביום תתוגתו זו מ״ת׳
ועכשיו התורת תיא בבתי׳ אירוסין לבד ולעתיד תהי׳ בבתי׳ נשואין שזהו
המשכה מבתי׳ עצמות א״ם ,וכמ״ש בהביאור דתורה צוד ,לנו משה ,ושם שז״ע
מוריד הגשם שאומרים בשמע״צ דשדש ההמשכה הוא מבהי׳ אויר שז״ע משיב
הרוה ומוריד הגשם והוא בתי׳ אוידא דלא אתייעדא כו׳ ואויר הוא מקור האותיות
כו׳ וכמ״ש בהבי׳ דמזוזה בימין ושם שהוא בהי׳ קו האמצעי וידוע דקו האמצעי
ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת םפד קפ
,
ממשיך מבתי פנימיות הכתר שז״ע כריה התיכון שמבריה מקצה היותר עליו!
, , ,
כ ו וכמ״ש במ״א .וכמו״כ במצות יש ב ב ה י .הנ״ל דרמ״ת פקודין דמ״ת אברין
, ,
דמלכא זהו בהי קדש דקיימא בהושבנא כ ו וזהו במ״ע .אבל מל״ת הן בתי׳
קדש דלא קיימא בהושבנא ,וכידוע דמ״ע הן בו״ה ומל״ת בי״ה שמי עם י״ה
שס״ה זכרי עם ו״ה רמ״ה ,ועמ״ש בהבי׳ הב׳ דשחורה אני ונאוה דמל״ת הן
, , ,
בהי נהורא אוכמא היינו בהי עדן םתימאה שזהו ב ח י העלם העצמי דא״ם כו׳
, ,
וכמ״ש במ״א .ובפרטיות יש גם במ״ע ב מ ד ר י הנ״ל דאמרז״ל בל העושה
,
מצוד ,אתת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ,פ י שעושה המצוד ,בבהי׳ אתת שהוא
,
מקבל מבחי חד ולא בחושבן ,וחו״ע אחת ואהת למעלה מן המספר כר ,וי״ל
,
שזהו עשיית המצות ע״י ב ה י אה״ד דבכל מאדך שאזי עושין רצונו ש״מ כר.
,
ויותר נ״ל שזהו ע״י הביטול ל ב ה י א״ם בעל הרצון ,וכענין הקדימו נעשה
,
לנשמע כר שזהו קיום המצות בבתי ק ב ל ת עומ״ש שלמעלה מכוונת המצות
כ ר כנודע וכמבר בכ״ד ועמ״ש בהביאור דועתה יגדל נא בלק״ת.
,
ד( ו ה נ ה זה לעומת זה כ ר דכמו שיש מצוד ,שהוא ל צוותא והיבוד שמהבר
,
אוא״ס עם עולמות וכנ״ל שע״י תמצות נמשך גילוי אלקות ב ה י
, ,
קדש עליון בעולם .ויש בזה מדרי בתי קדש דקיימא בתושבנא וקדש י ל א
,
קיימא בהושבנא כ ר כנ״ל ,כ מ ו • יש עבירה שהוא ל העברה כמו דרך הירדן על
המעברות ,דהיינו שמעביר מצד הקדושה לצד הסט״א ונעשה מרכבה להיכלופ
הטומאה וכמ״ש בזהר פ׳ פקודי שיש היכלות דקדושה שמשם נשפעים כל המה׳
, ,
דקדושה לאהבה את ה ולדבקה בו ולשמור מצותיו י ת ,ויש היכלות הטומאה
,
שמהם גשפעים כל חמח והרהורים רעים ותאוות גשמיים ולה״ד וגזל וכה״ג
,
כל אשר רע בעיגי ה וכמ״ש באגה״ת פ״ו ,וע״י מעשה העבידה במהדו״מ געשה
,
מרכבה להיכלות הטומאה ,וגם עבירה היא ל עבדה וכעם דהיינו סילוק הרצון
,
והוא ההיפך מהמצות שממשיכים בהי פנימיות הרצון כ ר כנ״ל .ויש בזה ג״פ
, , ,
ב מ ד ר י מה שהוא ב ב ה י השבון וכמו יפול מצדך אלף ורבבה מימינך ויש שלמטה
מההשבון וכמו אשר אין מעשה השבון ודעת בשאול והוא בתי׳ עומק רע .וי״ל
שזהו בהי׳ השך ואפל המבר בד״ה פ״ה יעו״ש .גם י״ל שז״ע ההפרש בין עבירה
דמ״ע ומל״ת וכמארז״ל עבד על מ״ע ושב אינו זז משם עד שמוהלין לו ע ב י
על מל״ת תשובה תולה ויוה״כ מכפר כר ,הרי דעבירד ,דמל״ת המור יותר
)והגס דבמ״ע הסד יומא הדא תסד לבושא תדא ,מ״מ מל״ת גרוע הרבה יותר
מפני שממשיך שפע הקדושה במקום הקלי׳ וסט״א ,וכן ממשיך נפשו בעומק
רע ר״ל( וע״כ יש ג״כ ב׳ מדרי׳ בתשובה תשו״ת ותשו״ע )ועמ״ש בהב׳ דבי
המצוד ,הזאת דתקס״ה והגהות לשם בס׳ רל״ת דבכדי להמשיך האורות בכלים
הוא מבהי׳ הצי התתתון של העיגול ,ובכדי לדהות ולהעביר את הסט״א
וליקה מהם את הטוב הוא מהצי העליון של העיגול דהייגו מפגימיות הפקיד
כר( תשו״ת הוא המרירות על ריהוקו מה׳ ובפרט שע״י הטא ועון שמתמרמר
בנפשו מאד ומתהרט ע״ז וגם מעורר ר״ר על גפשו בו׳ וכמ״ש באגה״ת ובמ״א
ע״פ תמד״ת ע״פ רצית ה׳ ארצך .ותשו״ע תוא כמ״ש והרות תשוב אל האלקיפ
אשר נתנה שזהו בעצם הנשמה ב ר וכמש״ש וזהו שאר בתפלת נעילת אתה
נותן יד לפושעים וימינך פשוטה לקבל שביס שידו פשוטה כבי׳ לקבל שביט.
ועד״מ יד האדם שהיא ארוכת ולצורך תשמישו לקבל דבר או ליתן א״צ להיות
ארוכת כ״כ׳ אמנם נבראת ארוכה כדי לפושטה כשהוא צ ר י ה וכמו כשיפול אדם
בבור ורוצה להוציאו משם ובהיות שהוא בתתתית הבור ולא ישיגנו בידו אם היתת
קצרה ר ק כשהיא פשוטת ישיגנו .ובעת שאיגו צריך לדבר כזה יכפוף היד כר.
וכמו״כ תסד ס ת ם דמצות עליוגות גק׳ יד סתם שאין תשמישה אלא בהםד
המוגבל מן השכל והלב לבד כר .ואמנם תסד דעתיק שזהו בתי׳ ר ב תסד וחסד
דקשוט נק׳ יד פשוטה כר .וזהו״ע וירא ישראל א ת היד הגדולה אשר עשה ה׳
במצרים שגמשך כ״כ למטה עד שגם במצרים יהי׳ גילוי ש׳ חוי׳ שזהו
מבתי׳ יד תגדולת דוקא כו׳ .ובמו ועתה יגדל גא בה אד׳ דאי׳ בזהר יםגי
ויתרבי לעילא ויתמשך ויגגד לתתא ,שע״י שיסגי ויתרבי לעילא ביותר עי״ז
יתמשך ויגגד לתתא ביותר כו׳ .וזהו ג״כ עגין בן פרת יוסף ברא דיסגי יוסף .שתי׳
שרשו למעלת ביותר ועי״ז הי׳ המשכתו למטה ביותר וכידוע בעגין אלה
ע״י יוסף דוקא כ ו / ה ו א תולדות יעקב יוסף דההמשכה לבהי׳ מל׳ ובי״ע
וכמ׳׳ש ג״כ בתו״א בהבי׳ דמשה ידבר דההמשבה לבי״ע הוא דוקא מש׳ אל
תיקון הראשון דיגת״ד בו׳ .ובמ״א דההמשכה בבי״ע הוא מג׳ ראשי ראשיו שהן
ג״ר דעתיק כו׳ .וזהו עגין יד פשוטה לתיות ההמשכה למטה יותר ב ו ׳ ) ב מ ש ג ה
דשבת פשט תעני א ת ידו כו׳ פשט בעת״ב את ידו כו׳ רה״י ורה״ר זהו אצי׳
ובי״ע׳ וי״ל דפשט העני הוא העלאת מ״ן דבי״ע להיות עולה ונכלל באצי׳ פמש
)שזתו ג״כ ע״י יוסף דוקא וכידוע בענין ותשתחוין לאלומתי כו׳( ופשט בעה״ב
הוא ההמשכה מאצי׳ לבי״ע דאור האצי׳ יאיר בבי״ע כר( .וזהו אתת גותן יד
לפושעים דבכדי ל ק ב ל א ת השב בתשובת מתתתית הבור והיינו בעונות שאיגפ
בבהי׳ השבון זהו ע״י בהי׳ יד פשוטה דוקא כ ו /והענין הוא כנ״ל .דתשבון הוא
בבתי׳ השתל׳ וגם בשרש ההשתל׳ .ועצמות א״ס הוא שלמעלה מבהי׳ השבון
ו ה ר ע ולתבוגתו אין מספר כו׳ .ובמו״ב בתשובת שעל עוגות שבבתי״ תשבון
מספיק ההמשכה מבהי׳ השתל׳ ושרש ומקור התשתל׳ )ובג״ל דבבדי להמשיך
בחי׳ אורות בכלים הוא מהצי עיגול התהתון כר( והוא ע״י תשובה תתאה
כר׳ אבל בכדי לתקן חעוגות שאיגם בבחי׳ השבון זהו ע״י בחי׳ יד פשוטה
שזהו המשכה מבתי׳ עצמות א״ס ב״ה שלמעלה מבהי׳ השבון כו׳ והוא שגמשך
ע״י תשו״ע כ ו /וזהו שיוהכ״פ מכפר דיוה״ב בחי׳ ביגד ,בחי׳ ולתבוגתו אין
מספד כר׳ ועמ״ש בהבי׳ דאני ישנה בעגין פתתו של אולם ב״פ ב״ף י״ל כ״ף
כפופה וכ״ף פשוטה כר .ועמ״ש בהבי׳ הא׳ דיונתי בענין כ״ף ,ובמ״א בענין
מגצפ״ך מורי׳ על הגאולה שזהו מבהי׳ כ״ף פשוטה כו׳ .והנראה לומר דמ״ש
אתה גותן יד לפושעים וימיגך פשוטה לקבל שבים זהו ב׳ מדדי׳ הג׳׳ל ,דאתה
נותן יד לפושעים זהו בתי׳ יד ס ת ם )וצ״ע לפרש כן ובפרט שמשם תהי׳ הםליתה
לפושעים ויש לישב כמשי״ת גכלל בזה גם בהי׳ יד הגדולת כו׳( וימיגך פשוטת
זהו בתי׳ יד פשוטה כ ו /והענין הוא כמ״ש בלק״ת בד״ה שתורת אגי דרות״ב שיש
ד׳ ידות והתמישית הוא שלפעלה מהד׳ ידות והוא בתי׳ התגלות עתיק שבביגה
ה מ א מ ר י ם— פר ״ ת פפד קפב
שזהו למעלה גם מבהי׳ יד הגדולת כ ו /ולכן אומרים זת בתפלת נעילה שהיא
התפלה התמישית שביוהכ״פ ,ובסי׳ שאז העלי׳ בבתי׳ פנימיות עתיק כו׳ ואזי
גילוי בהי׳ התמישית לפרעה בהי׳ מל׳ או בינה דתמן אתפריעו כל נהוריו
עילאין ששם הם מתגלים כ ו /והנה הגם שע״י תשובה נעשה םליתת עונות ע״י
הגילוי מלמעלה כנ״ל ואזי יתפרדו כל פועלי און שהרע נ פ ר ד ונבדל ממנו ויורד
במצולות ים וכמ״ש ותשליך במצולת ים ששם מקום הקלי׳ ושם מקום הרע׳
וכמו עד״מ המאכל שהאדם אוכל גברר בקיבה שהמובתר עולה ל ל ב וטיח
והפסולת הנברר גדהה ויוצא להוץ הגשלך לביהכ״ם ששם מקומו ב ו /ובמו״ב
הוא בהרע הנברר ע״י התשובה שנדהה ונשלך למקום הקלי׳ וסט״א כ ר .ועם היות
שזה רע גמור וכל תלקי הטוב נתעלה למעלה שז״ע ת ש ב ה׳ כו׳ שזהו בתשו״ת
וכ״ש בתשו״ע כו׳ וכמ״ש במ״א ,מ״מ מאהר שנפשו היתה מלובשת בזה גשאר
בהפסולת איזה שמץ תיות מעט מזעיר׳ וכמו בגשמיות הרי הפסולת הנדתה גזת
ממנו ההזיר ,כמו״כ ברותניות הוא שבהרע גשאר מעט מזעיר מהטוב ,ועזיג
ונשא השעיר עליו א ת כל עונות בנ״י ,שעיר הוא הקלי׳ וסט״א והו״ע מצולת
,ןןיע שעיר ל
ן ז י ן ת י ה שים שלשם נדתת הפסולת והקצת טוב
ע נ ב ז ה ש י ש
המשתלת דכתי׳ והעמיד שני השעירים לפני ה׳ שעיר א׳ להוי׳ ושעיר א׳
לעזאזל שהשעיר לה׳ הוא הטוב שעולה לה׳ למעלה מעלה ,והשעיר לעזאזל
הוא הרע הגדהה שיש בזה קצת טוב והוא שגמשך מלפגי ה׳ הייגו ממדדי'
גבוה שלמעלה מ ה ה כ /ולכן הוא בא בגורל שזהו למעלה מטו״ד שגיתן לו יניקה
קצת בכדי שלא יקטרג ואדרבא נהפך לסניגור כי תאות הקלי׳ הוא ל י ^
מלמעלה מהשתל׳ וכמ״ש אם תגביהי כגשר כ ו /ובזה שגמשך לו ק צ ת יגיקר׳
גשקט המקטרג ונהפך לסניגור עי״ז ואזי נמשך שפע הפנימיות לנש״י שנמשך
מבתי׳ עצמות א״ס בתי׳ החמישית הנ״ל שזהו בהי׳ קדה״ק בתי׳ תוס׳ אור וגילוי
בסדר השתל׳ למעלה ובנש״י למטה ולא יש שום שטן ופ״ד כ ו /והנה יש עוד
עגין והוא הוידוי דברים שבזה לוקהים כל התיות לגמרי שלא גשאר גם ש פ ז
מעט מהתיות בהרע ,שהדי מה שגשאר בהרע הוא המדדי׳ היותר האהרונד•
דהיינו בתי׳ אותיות׳ וע״י אותיות הוידוי שאומר ומזכיר א ת ההטא בדבור
נלקתים האותיות הג״ל .ובפ״א מ ב ר שהוידוי דברים מגיע יותר בפנימיות
ועומק הנפש ,כי הדבור מעורר ביותר ,וכמו שרואין בתוש במי ש י לו צער
ש
גדול ר״ל וכל מתשבתו טרוד בזה ודוקא באשר מדבר בזה אזי יבבה במר
נפשו מאד ,וידוע שדמעות הן מכיווץ המוה׳ והייגו ע״י גילוי מעצם הנפש שאיו
ע״י הדבור א ב כלי המוה יכולים לסבול ה״ה מתכווצים ומזה הוא הדמעות ,וזה
דוקא כ ו /וכמו״כ הוא בהוידוי דברים דעם היות שתתשובה היא מעומק ופנימיות
הלב והנפש הנה ע״י הוידוי בדבור מתעורר בעצם נפשו ביותר עד שלוקה כל
התיות מהרע שלא נשאר בו מאומה ב ו /וי״ל שעי״ז הוא ההמשכה מבתיי
פנימיות עתיק שלמעלה גם מבהי׳ וההמישית הנ״ל ,וכמ״ש בהבי׳ דשבת שבתו!
בסופו בענין קדה״ק שזהו בתי׳ א״<ס שבתוך רדל״א כ ו /גם י״ל דהתשובד׳
שעל העונות שאינם ע״פ ההשבון הוא ג״כ מבתי׳ ארבע הידות והו״ע יד הגדולה
שהיא בהי׳ יד פשוטה להעלות גם מתתתית ועומק רע ר״ל ועז״א אתה נותן יד
לפושעים ומש״א וימינך פשוטה לקבל שבים זהו שגמשך ע״י וידוי דבריה
קפז ד ו מ א מ ר י ם — פר ״ ת ספר
להיות התיקון כשלימות שלא ישאר מאומה כר .וע״פ הנ״ל יובן ג״כ עני
המנחה ששלה יעקב לעשו מפני שמתיירא הי׳ שמא לקה א ת הברכות שלא כדין,
דהנה כל הבירורים שבירר יעקב בבית לבן הוא בכה הברכות דיצהק רצה לברי
את עשו שעי״ז יתברר ,ובאמת צ״ל הבירור ע״י יעקב דוקא ,ולכן לקח יעקב
הברכות כו׳ ,ובמ״ש בתו״א ד״ה ראה דית בני ,ובכת הברכות הוא שבירר בירוריב
בבית לבן שבירר שם תומ״צ וכל ההשתל׳ כו׳ וכמ״ש במ״א ,תהו מטל השמינ
זה מקרא ומשמני הארץ זד .משנת כו׳ .ותי׳ מתיירא שמא יקטרג עשו על הברבור
לכן שלה לו פנתה שזהו כעין שעיר המשתלה שלא יקטרג ואדרבא יהפך
לסגיגור ,וכן הי׳ שגד״פך לטוב כו׳ .וזהו ויקה מן הבא בידו ,י״ל שזהו כעגי
הגותן יד כו׳ ,דהייגו מבתי׳ יד הגדולה שגת״ל שמשם גיתן קצת יגיקה לסט״:
בכדי שיתפך לםגיגור .ה ת ו מן תבא בידו דוגמת שעיר המשתלה שהוא מלפגי ה
כר .ובאמת הי׳ לקיחת הברכות בדין שהגיעו ליעקב ובך היא המוגה תעליוגד
שיהיו הבירורים ע״י יעקב דוקא והבירורים דיעקב תיו בתכלית השלימוו
שלא נשאר בהם מאומה כו׳ .ומבו׳ במ״א בשם הבעש״ט ג״ע דמה שרדף
לבן אהר יעקב הוא מפני שהשאיר אצלו אותיות התורה שלא בירר ע״כ רדף אהרי
ליתן לו גם זאת בו׳ ,ובד״כ הוא שהיו הבירורים כשלימות )וי״ל שזהו שעשו
לא רצה לקבל את המנתה ומה שנהפך לטוב דוירץ איליו וישקהו הי׳ עוד
קודם שהפציר בו כו׳ והוא שנתבטל מפני יעקב בעצמו כו׳( וזהו דאי׳ במד״ר
שלא הי׳ צריך באמת לשילוח חמנחח ,וי״ל שזהו ההמשכת מבתי׳ וימינך
פשוטה שלמעלה גם מבהי׳ יד הגדולה כ ר ובנ״ל.
Pא ך הענין הוא דהנה כתי׳ הנה מקום אתי ואמרז״ל במד״ר פ׳ תשא
אתרי טפילה לי ואין אני טפל לאתרי .וצ״ל מהו החידוש דאתרי
טפילה לי בו׳ .וצלה״ק ענין המקום מהו ,דהנה בעיקרים יש ב׳ דיעות בענין
המקום די״א שמקום הוא המקיף את הגשם מבחוץ ,ודעתו הוא שמקום הוא
הריקות שבתוכו נמצא הגשם .וב׳ דעות אלו יש ג״ב בקבלה דעה״מ כתב
שהעיגול הגדול שבתוכו הוא ההלל ומק״פ ובו נצטיירו כל העולמות הוא
בתי׳ מקום שעז״א הוא מקומו ש״ע כו׳ ,ובלק״ת מהאריז״ל כ׳ ע״פ הנה מקום
אתי זה יובן בסוד הצמצום שבתוך הצמצום הזה עשה הקב״ה מקום לעולמות,
הרי שתתלל ומק״פ הוא בהי׳ המקום כו׳ .וההפרש בב׳ הריעות הוא שלדיעה
הא׳ מקום הוא האוא״ם שנושא וסובל את העולם בו׳ ,ולדיעה הב׳ מקום הוא
מקור העולמות )בהי׳ מקור הקרוב( כו׳ .דבד״ב הן הב׳ מדרי׳ דממכ״ע וםוכ״ע
והוא ג״כ ענין השמים ושמי השמים שנת״ל שזהו אצי׳ ובהי׳ אוא״ם שלמעלה
מאצי׳ שזהו ג״כ בהי׳ םוכ״ע וממכ״ע כו׳ .ורביגו ג״ע בכמה דרושים מבאר
עניו המקום שהוא בהי׳ ממכ״ע והוא עפ״י הלק״ת מהאריז״ל .והנה ממכ״ע
זהו בתי׳ אור האלקי שבא בבהי׳ התלבשות להוות ולהתיות את העולמות
שעז״א מה הנשמה ממלא את הגוף כך הקב״ת ממלא את העולם ,דהנשמה
שממלא את הגוף ה״ד ,בא בבתי׳ התחלקות במו כה השכל במות וכה הראי׳
בעין וכת השמיעה באזן כה התנועה ביד וכה ההילוך ברגל וכה״ג בכל הכהות
שהן מתולקים זמ״ז בכל אבר ואבר בפי מזגו ותבונתו כו׳ ,וכך הקב״ה ממלא
את העולם בבהי׳ התתלקות בעולמות ובכלים כו׳ .והגם שאינו דומה כמו
באדם למטה שהנפש רק מתי׳ את הגוף לא שמהוות אותו ,ולמעלה הוא שנתהווה
מהאור האלקי ,והתהוות הוא בד״ב בבהי׳ אין ערוך כו׳ מ״מ הרי האור הוא
י*י<1יי« ,ייידייו* רו׳. . <ץי!י«
לא כמו שאני נכתב אני נקרא ,נכתב בהוי׳ ונק׳ באד׳ קרי ובתי׳ הוא העלם
ל ל א שהוא כווגילוי ,והייגו שהגילוי הוא שם אד׳ אנת א
ע א ד ו ן ש ת מ ו ד ע
בהי׳ העלם האור להיות עולמות ונבראים בבהי׳ יש ומציאות כו׳ ,ולגבי
אוא״ס אין שום דבר מעלים ומסתיר ומאיר בגילוי השם הוי׳ כמו שהוא
וממילא העולמות בטלים כו׳ כנ״ל ,רק שלגבי הנבראים ה״ז העלם ורואים
עצמן למציאות ,ולעתיד יהי׳ גקדא כמו שגכתב שיהי׳ גילוי שם הוי׳ בעולם
ויהי׳ גדאה שהעולם בטל כו׳ .וזהו אתרי טפילה לי שבהי׳ המקום בטל
לאוא״ס ב״ה הן המקום דוהני בהי׳ ו״ק דוהנים שזהו בהי׳ ממכ״ע והן הו״ק
גשמים הכל בטל ומיוהד באוא״ס ב״ה .וזהו התידוש שאו׳ אתרי טפילה לי
שעם היות שהעולם נראת למציאות דבר ,וכמו״כ בהי׳ מקום דוהגי שזהו בחי׳
מציאות אור שבא בבהי׳ התתלקות ובבהי׳ מדידה והגבלה כו׳ באמת הכל
בטל לאוא״ם ב״ה כו׳.
*ל
ל כ ל י נ ג ל י נ י א ה ש ה י ב ג י ל י י ד ,מ ק י ם ב י ט י ל ה י
^והצי ' ' ג( H״tt״ בבהמק״ד '
מ ד ד ״ ל י ה י ה א ר ו ן ש ה ד י ה מ ד ד מ ן א י נ י ה א ר י ן מ ק י ם
הארת ' "
ש מ ? י צ ד מ כ א מ י ת
°שהי׳ ל רהבו ,ובית קדה״ק הי׳ עשרים אמה ,והי׳ עשר
י ג מ צ א מ ? י ם ב ל י ה י י ם ש ה מ ? רי
גילוי ' ' » אינו פותת מאומה בהמקום דקה״ק׳ די
ה ש כ י ג א ת
? ,גילוי שם המקום בבהי׳ ביטול ממש כו׳ ,ולכן הי׳ שם ה ש ר
ד,י
1,
ב ן אוא״ס ממש מפני שהי׳ המקום בטל כר .ומתורץ קושי׳ הג״ל איד
מ ? י ב ל י ה י
בחי׳ אוא״ם במקום גשמי ,דבאמת לא הי׳ מקום גשמי דהמקים '
71 מ פ ג י כ ל י ד י כ א
* והמקום ל הי׳ שם גילוי אוא״ס מה שהשמים ושמי השמיט ל
יי
מקום כנ״ל ,ובבהמק״ד שהי׳ בבהי׳ בלי מקום הי׳ מאיר בגיל *< ,
ה)
ג י ל י י ש י ,י / כ כ ת ב י ד ,ש מ ת א ? י י א י ן ד ״ י י
״ ל מ״פ הי׳ כלי לזה וזהו שבמגרש
ב ט ל כ ג ש י ש ה ש מ י ם ב ת י ה ר ו ח נ י ום מ
׳ וובידוע * " ' ממש מ׳ .והגם שד׳ ק
ה ה ת ו ז ד ש י / מ פ ג י ה מ ב
ט פער לד בענין צפור המדברת שעי״ז דזקא נפנה ל
י י י י מ ר ה פ נ י מ י ו ת
שנמשד מגיע למעלה יותר שממשיך בזה טבחי׳
י א י ,ג ש מ י י ה מ ? י ם ב י ט י ל י ע ד י ק א כ י ע ז ע צ מ י י ת (
' ל נעלר׳ * * ארויס דיא פניםייח
ב י ט י
ד ו & ה בתי׳ עצמות אוא״ם כר .ועוד שהביטול דמקום הגשמי הוא
י א י נ י מ ק י ם ב ל י ג ע ש ה
ל איגי ' יותר שהוא ביטול עצם המציאות שהמקום
להביטול דפקופ רוהני שפתחלה אינו בבתי׳ פציאות פמש ובהביטי'
קפז ה מ א מ ר י ם — פ ר ׳' ת ספר
בבתי׳ העדר המציאות לגמרי והו״ע כלא ולא לא ממש ,אבל מקום הגשמי
ה״ד• בבתי׳ מציאות ממש ובהביטול הוא בבתי׳ העדר המציאות ממש שזהו
הביטול דאין עוד כו׳ וכמ״ש במ״א .וכמו שהתהווה היש הוא מבתי׳ עצמות
א״ם דהוא לבדו בכהו ויכולתו להוות יש מאין ואפם המותלט כ ו /ולכן התתהוות
היא שגעשה מציאות יש ממש שבאמת איגו בבתי׳ מציאות כלל וגתהווה
למציאות יש שאיגו גיכד כ ל ל שיש לו מקור המהווה שזהו מפגי שההתהוות
היא מבתי׳ יש אמיתי כו׳ ובמ״ש בבה״ז בשלה בד״ה ועוי״ל באופן אתר.
וכמו״כ הביטול שלו הוא שמתבטל שאיגו בבתי׳ מציאות בלל כ ו /ועי״ז גמשך
מבתי׳ עצמות א״ם כ ו /ולכן בבהמק״ד דוקא הי׳ גילוי עצמות א״ם מה ששמים
ושה״ש לא יכלכלוך כ ו /וזהו דבגין בהמק״ד הי׳ ע״י שלמה דוקא .דדוד רצה
לבנות את בהמק״ד וא״ל הקב״ת אתה לא תבגה בו׳ כ״א בגך היוצא מהלציך
הוא יבנה בו׳ .ובדה״י מבאר אתת לא תבנת כו׳ כי דם לרוב שפכת ,הנה בן
נולד לך הוא יהי׳ איש מנוהה שלמה יהי׳ שמו ושלום ושקט אתן על ישראל
בימיו הוא יבנה הבית לשמי ,דלכאו׳ אינו מובן מה שייך זה ששלמה יהי׳
שמו ושיהי׳ איש מנוהה לבנין בהמק״ד דמשום זה הוא דוקא יבנה הבית כ ו /
אך העניו הוא דשלו׳ הוא תתהברות ההפכים ובמו המשל ופהד עמו עושה שלו׳
במרומיו מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ואינם מכבים זה את זה׳
מים ואש הן הו״ג והן מ ת ה ב ר י ם ע״י גילוי אור עליון כ ו /וזהו ג״כ ענין
שלמה בהי׳ שלום והתתברות ההפכים ב ו /וז״ש האלף לך שלמה ש׳ הוי׳
במילוי אלפין )כ״כ בקה״י ערך שלמה( והוא ש׳ מ״ה בהי׳ קו האמצעי שמהבר
חו״ג ע״י גילוי האוא״ס שבקו האמצעי כ ו /וזהו הוא יהי׳ איש מגוהה שזהו
ג״כ ענין ההתתברות שלא יהי׳ פירוד ומתלוקת וכמו לעתיד דכתי׳ וגר זאב
עם כבש ופרת ודוב תרעינת כו׳ שיתי׳ אתדות בכל הנבראים כ ו /וזהו לפי
שוגגלה כבוד הוי׳ שיהי׳ גילוי אוא״ם בעולם ועי״ז יהי׳ אתדות בעולם כ ו /
וכמו״כ בשלמה שהי׳ בבהי׳ קו האמצעי תי׳ בתי׳ מגותה ואתדות כו׳ .והי׳
בימיו מגותה בעולם דהייגו שהבירורים היו בדרך ממילא ,וכידוע שיש ב׳
אופגים בעגין הבירורים הא׳ בדרך מלהמה שזהו הבירור בדרך מלמטלמ״ע
שד
״ ו א ע״י עבודה ויגיעה כ ו /והב׳ בדרך מלמעלמ״ט שמתברר בדרך ממילא
ע״י הגילוי אור שא״צ ללתום כ ל ל כ״א שמתבטל ממילא ב ו /וכן היו
הבירורים בזת״ב שתכל גתבטל בדרך ממילא ,ולמעלה גם מאופן הבירור
דנש״י בהילוכם במדבר בהמ״ב מסעות שהארון הי׳ הולך לפניהם והי׳ מיישר
לפניהם הדרך והי׳ הורג הנהשיס והעקרבים שהו״ע הבירורים ובדרך מלמעלה
למטה׳ ומ״מ היו צריכים לילך במדבר לברר ב ו /ובזה״ב לא הי׳ צ״ל שום
התעסקות כ״א שנעשה הבירור בדרך ממילא כ ו /והוא ע״י הגילוי אוא״ם
שהי׳ במקדש כנ״ל שזהו בתי׳ עצמות א״ם ע״כ הי׳ הבירור בדרך ממילא
כיי׳ וגת״ל דגילוי אוא״ס שהי׳ במקדש הוא מפני שהמקום הי׳ בלי מקום
שזהו התתברות שגי הפכים בתכלית ,ועי״ז הי׳ התתברות אוא״ס עם העולם
דהאוא״ם שהשמים ושה״ש לא יכלכלוך הי׳ בבית הדה ומן המקדש הי׳ הגילוי
גם בעולם כו׳ )וכידוע בעגין ההשתהוואות שבמקדש שזהו ע״י בהי׳ הראי׳
באלקות שגם כל השגת תי׳ עבודתם באופן כזה וכמ״ש בד״ה מזמור שיר
ה מ א מ ר י פ— ע ד ״ ת פפר קפח
תנובת הבית דרוה״ר( ,וכ״ז הי׳ ע״י שלמה שהוא בהי׳ התחברות ההפכים וע״ב
בכדי שיהי׳ התחברות בהי׳ מקלם ובלי מקום והתחברות אוא״ם בעולם הוא
ע״י שלמה דוקא ,וזהו אתה לא תבנה הבית כי דם לרוב כו׳ שזהו בתי׳
הפירוד היפך האתדות והוא הבירור בדרך מלתמה כ ו /כ״א בן נולד לך שלמה
יהי׳ שמו כו׳ הוא דוקא יבנה א ת הבית לשמי שיהי׳ בו המקום בלי מקום
ויהי׳ גילוי אוא״ם ממש ב ב י ת הזה כ ו /
ד( והנה בכדי שיהי׳ השראת השכינה בביהפ״ק ע״ז הי׳ ה ק ר ב ת הקרבנות
שהי׳ מקריבים בהמה ע׳׳ג המזבח ונפש הבהמה נכלל באש של
מעלה שנתעלה בבהי׳ פני שור שבמרכבה וכידוע דד׳ חיות המרכבה הן שרש
כל הנביאי׳ דפני ארי׳ מקור כ ל החיות ופני שור מקור כל הבהמות ופני
נשר מקור כל העופות .וכאשר נפש הבהמה מתעלה בפני שוד שבמרכבה
נעשה עייז והחיות נושאות שנושאות את הכסא והאדם שעל הכסא כ ו /כי
שרש הבהמה הוא במדדי׳ גבוה למעלה מבהי׳ אדם ,ולכן האדם מ ק ב ל היות
מצו מה והי שהן למטה במדדי׳ ממנו׳ אך מפגי ששרשם הוא למעלה מהאדם
ה נו מבהי׳ התהו שקדום לתיקון כר ,וכמו״כ בתי׳ תיות המרכבה נושאים את
הכסא ובהי׳ אדהיע שע״ג הכסא לאוא״ס דכי לא אדם הוא כ ו /דהנה יעל
דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה ,זענין כמראה אדם והלא איו
לו דמות הגוף ולא גוף ר ק שזהו שנתצמצם בבתי׳ מראה אדם בכדי שיתי'
הג לו בגש״י ,דבכדי שנשיי יוכלו לקבל גילוי אוא״ם זהו ע״י שנתצמצם
בבה כמראה אדם .ובהי׳ כמראה אדם זהו תומ״צ וכמ״ש ז א ת התורה אדם
כ ו ד פ ח סקודין הן דמ״ת איברין דמלכא שעי״ז גמשך גילוי אוא״ם בגש״י
כ ו .והנה ב ק ד מ ו ת כתי׳ את קרבני להמי לאשי שזהו בחי׳ לחם למעלה
מדות מ ל י
נ ו ן אד ל ת ו ת ןובתי מראה אדם זהו אין ערוך לגבי עצמות ל
כ א ו ד
כלל ,ובכדי י*אואים יצמצם עצמו כבי׳ בבהי׳ מראה אדם זהו ע״י הקרגני«
ובמי הלחם ש מ ח ב י תיות הנפש בגוף ,כ מ ר כ מ ק ד מ ו ת שע׳׳י ההעלאה דקרבנות
שנעשה והתיות נושאות כנ״ל עי״ז נמשך מבתי׳ כי לא אדם הוא שמתצמצם
בבח כמראה אדם כ ו /ועכשיו תפלה כגגד תמידין תקנו דכמו שהיו מקריביז
» מ ב « ת ^ המזבה כמו״ עכשיו בתפלה הוא ה ק ר ב ת הגה״ב שזהו העבודה
דתפלה א ״ ד •ולהעלות הנהיב שיהי׳ ואהבת א ת ה׳ אלקיך בבל לבבך בשני
^צריך שגם ה נ ך ב יבוא לאהבה את ה /יעי״ז געשה ג״ב והתיות נושאות
מ ק ד מ ו ת נעשה והתיות נושאות מפני ששרש גסש הבהמה כ ,דכמו שע
הוא מפני שור כו׳ כנ״ל כ מ ר כ שרש הנהיב הוא מבהי׳ פני אדם שבפני שוי׳
וע כ ע י הבירור דנמ״ב שנעשה בכל ל ב ב ך בשני יצריך שיהי׳ בל תפצי
ורצונו באלקות נעשה למעלה ומנויות נושאות א ת הכסא והאדם שעל הכםא
בבתי׳ ה ו אבבחי J M Oא ד ם שעי׳׳ז הוא ההמשכה דאוא״ס דכי לא אדם
* פ דרשי ע כ מ ר א ה :א ד ם <נו /ובזה יובן מארז״ל בירושלמי פ״ה דברכות
א ד ד
מ בממצאו ומיכן הוא מצוי בבתי כנסיות ובתי מדרשות דביהכנ״ס שמתפללים
ם ש
י יצריך מאיר ב ש נ ב ב ך ל ל ב כ ׳ כ ו שם ופועלים בנפשם להיות ואהבה
והי׳ בזה ג׳ העגיגיס כהגים לוים וישראלים ,ב מ ר ב ע״י תורה ועבודה וגמ״ת
גמשי גילוי אוא״ס ב״ה ,וזהו באילו פדאני אותי זאת בני כו׳• ,דבשלמה כתי׳
שלום ושקט אתן על ישראל בימיו שזהו בישראל דלעילא וישראל דלתתא
שהפדי׳ היא גם בבתי׳ ישראל דלעילא ובמ״ש כי קרובת ישועתי לבוא כ ו /
ייייא ע״י הגילוי דאוא״ס כו׳ והפדי׳ היא בשלו׳ לא בבהי׳ מלהמה כ״א
שנעשה הפדי׳ ממילא וכנ׳׳ל ,והיינו דכאשר פועל ישועות בנפשו בתפלה לפעול
ביטול בנת׳׳ב ,והכת ע״ז נמשך ע״י המצות ש ר ע מצות צדקה קודם התפלה
וכמא׳ ר״א יהיב פרוטה .לעני והדר מצלא שנא׳ אני בצדק אחזה פניך ב ו /
ואת״כ עוסק בתורה נעשה עי״ז הפדי׳ דפדאני אותי ואת בני כ ו /וזהו פדה
בשלום גפשי דבל העוסק בתורת וגמ״ת ומתפלל עם הצבור שזהו תורה
ועבודת וגמ״ת שעי״ז גמשך גילוי אוא״ס וכאלו פדאגי אותי ואת בגי והו״ע
פדה בשלום גפשי כו׳.
6 -ו ״ ת ה מ א מ ר י ם ה פ ד קצ
כ י ישרים דרכי ה׳ וצדיקים ילכו בם ופושעים יבשלו בם .ואי׳ בזהר וישלה
דקע״ה ע״ב כל אורהי דקוב״ה כולהו ישרים ואורהי דקשוט כ ד וע״י
צדיקים ילכו בם בגין דידעין אודהי דקוב״ה ומשתדלי באורייתא כו׳ .ופושעים
יכשלו בם בגין דלא משתדלין באורייתא כו׳ .ומ״ש דלא משתדלין באורייתא
אין הכוונה שאינם' לומדים תורה כלל ,דממה שאו׳ ופושעים יבשלו בם משמע
שהולכים בדרכים אלו רק שנכשלים בהם ,ואם אינם לומדים תורה הרי אינם
נמצאים כלל בדרכים אלו׳ אלא הכוונה שאינם לומדים תורה לשמה ר ק שלא
לשמה ,והוא כמארז״ל שהלומד תודה שלא לשמה נוח לו שלא נברא•
וצ״ל והלא אמרז״ל לעולם יעסוק אדם בתומ״צ אפי׳ שלא לשמה שמתוך שלא
לשמה בא לשמה .ויש ע״ז הרבה תירוצים ,ועיקר התירוץ הוא דמש״א לעולם
יעסוק בתומ״צ אפי׳ שלא לשמה היינו שאינו מאהבה כ״א מיראה ,דהעיקר הוא
שיהי׳ עסק התורה ומצות מאהבת ה׳ )לא מאהבת השכר שזה אהבת עצמו בד(
וכמאדז״ל בספרי ־אינו דומה עובד מיראה לעובד מאהבה בו׳ ,והעוסק בתו״מ
מיראה ה״ז שלא לשמה ועז״א שיעסוק בתו״מ אפי׳ שלא לשמה שמהוך זי׳
יבוא לשמה כו׳ .ומש״א שהעוסק בתו׳ שלא לשמה נוה לו שלא נברא הייני
שלא לשמה ממש כ״א לקנטר או להתייהר ע״מ שיקרא ר ב כו׳ )ובה׳ ת״ת היי
באו״א( .ולהבין זה צ״ל תהלה מה שהתורה נק׳ דרך ,והנה בבה״ז מבאר שז״ע
,
הקו הנמשך מאוא״ס ב״ה ,דתהלת הכל ה י אור עליון פשוט ממלא כל המציאות
י ׳ אפשר
ה שזהו בהי׳ אוא״ם הבל״ג ולא הי׳ מקום לעמידת העולמות ל
א ש
להיות התהוות העולמות כו׳ ,וע״כ צמצום עצמו וסילק אורו הגדול עה״צ ונמשי
האוד בבתי׳ קו להיות בבתי׳ מקור לעולמות כו׳ .ואי׳ בע״ה שזהו כעין צינור
הנמשך מאוא״ס׳ ועד״מ צנור המקלה מים מנהר גדול דלולא ה צ לא הי׳ גמשד
נ ו ר
בכלים שהי׳ באים המים בשטף ר ב והי׳ שוטף לגמרי ,וע״י הצנור מתצמצמים
כ
המים ועי״ז מתמלאים הכלים העומדים סביביו ע״י צנורות קטנים שנמשו ל ל
״ י נמשו
ו ע ״ ן ב ו ם כלי כו׳ .וכך הקו הוא הצנור ה ל
ה א ן א ם צ מ צ ת נ ו ב ש ג ד ן
כ ד .וריסו ט ר , פ ב האור בהבלים דע״ס ע״י צ נ
ס פ י ל כ ל ך ש מ נ ש ם י ט ר פ ן ר ו ת
הוא בהי׳ קו המדה ,והיינו שבו נמדד כללות האוד שאפשר להתגלות בעולמות׳
וגם הוא בהי׳ קו המדה שמודד מדידת האורות והכלים ,והוא המדידה באופל
האור והגילוי בכל ספי׳ במעלתן ומדדיגתן כו׳ ,שזהו המדידה בבהי׳ מעלה
ומטה שבו כד .וכידוע שהקו יש בו מעלה ומטה להיות ש ב ק צ ה ו • הוא נ ו ^
ל י ו ן שהוא ה עק ״ *
צ ה ו ודבוק באוא״ס ובקצהו התתתון אינו ד
ב כ ע ם ׳ ב א ן א ב ו ק
בבתי׳ קירוב אל מקורו הוא בהי׳ מעלה ,וכאשר נמשך ומתרהק ממקורו י•״[
בהי׳ מטה כד .וע״כ יש תילוקים בעולמות ובספירות אם מקבלים מעליונו של
קו או מתתתיתו ,דהעולמות שמקבלים מבהי׳ עליונו של קו הוא בהי׳ אור
עליון יותר בעצם מעלתו ובגילוי ביותר ,וכל מה שנמשך מתמעט האור כד• ועיי
המדידה וההגבלה בהספי׳ שיהיו בבהי׳ גבול כו׳ ,וכמו ספי׳ התכ׳ אפ היי
״ ומירי־ נ כזה ה נ י :נ ה י ׳ המשנה י ש ע ״ ״ ע״כ הכל היא בחי׳ מיעוט ל ב ד
6
צמצימים הכל היא בחי׳ מיעוט ל ב ד נ ר , .הנה ה צ מ « ״ ״ ^ ״ ״ י
י p
־'ליק ״ ״ ל ,י י ז ג״־ י ק התעלמות האור מעצמי לא ע״ ״
ה
ם * ״ »ל י׳איי כי׳ .וכמי״כ בצמצום הראשון להיות שזהו ר ק התעל״י׳ יבי
האור בעצמי:ה״י י ק בחי׳ מיעוט כנ״ל .נ מ י ״ נ בבחי׳ א״ק מב״י׳ הצמצום
ב
שגו היוצא מזה הוא בחי׳ מיעוט ל ב ד כו׳ )וז״ש בע״ח שער הנקודים " *
קצג פ פ ר ה מ א מ ר י פ — פר״ת
דהצמצום הוא בשביל האצי׳ ופרסא בשביל הברי׳ והיינו כי באצי׳ בכללות
הוא בהי׳ הגילוי דאוא״ס בבתי׳ מיעוט ל ב ה ולתיות האור בבתי׳ מהות אחר הוא
,
בברי כו׳ וכמשי״ת( ,דק שבא״ק געשה גם פרםא וכמ״ש בריש אד״ר ופרים
חד פרסא ק מ י /וכ׳ בע״ת שם שזהו בתי׳ פרםא דא״ק כו׳ .אך מצד הצמצום
שבו הוא בתי׳ מיעוט לבד כ ו /ולכן אורות דתחו שהן שלא ע״י הפרסא וכמ״ש
,
ב ב י האד״ר על מאמר הנ״ל שע״י דחיקת שלמעלה מהפרםא יצא דרך העינים
,
והן ב ה י אודות דתהו ,הרי הי׳ אורות בלתי מוגבלים כלל ולא חי׳ בבחי׳
התיישבות בכלים כו׳ כנודע .הרי שהצמצום בלבד איגו מועיל כ״א צ״ל בהי׳
מסך ופרסא דוקא שיעלים על חאור שעי״ז בא חאור בבחי׳ הגבלה ושיהיו
עולמות בבתי׳ מציאות כר .ועז״א יהי רקיע ויהי מבדיל כו׳ כהדין קרומא
דפסיק במועי דב״נ כ ו /ויש כמה מיני מסכים ופרסאות וכמ״ש והבדילה
הפרוכת לכם בין הקדש ובין קה״ק ,שזהו חפרסא שבין כתר ל ח ב /וכידוע
שהג׳ דיורים שהיו במקדש הן גגד התלת עלמין ש מ ח ר פ׳ שלח דקנ״ח ע״א׳
והן עולמות בי״ע ועולם חאצי׳ ועולמות חא״ם שלפני חאצי /דקח״ק הוא נגד
עולמות הא״ם שלפני האצי׳ וההיכל נגד האצי׳ וחצר המשכן נגד בי״ע .וא״ב
הפרוכת שבין הקדש לקדה״ק הוא חפרסא שבין תכתר אל חחכ׳ שגם לאחר
הפרסא הוא בהי׳ קדש כ ו /וכמו שגם ע״י אור הנרתק מאיר אור השמש רק
שאינו כמו בלי נ ר ת ק דלעתיד הקב״ה מוצא המה מנרתקה כ ו /ויש פרםא בין
הבינה אל הז״א וכמ״ש ועל ראשי התיות רקיע כעין הקרה הנורא שע״ג היוון
,
?'לאיו ב ת י מדות עליונות יש בהי׳ רקיע ב ו /וב״ז הכל הוא בחי׳ הבדלות
,
/אך בכדי שיהיו עולמות בבחי כ ו שבקדש שגם לאתר הפרםא מאיר אוא״ס
יש עד עולם התתתון שבבתי׳ יש ומציאות ממש עז״א להבדיל בין הקדש
ובין ההול והוא הפרסא שבין אצי׳ לבי״ע שהיא פרםא המעלמת שאחר
הפרםא נמשך אוד של תולדה בלבד שאינו כמהות האור הראשון שקודם
,
ייפיסא כו .וה״ז כמו שכל המתלבש באיזה משל שהמשל הוא דבר זר לגמרי
מן הנמשל וממילא הוא מעלים ומסתיר עד שגם שהשכל מובן מהמשל אינו
כלל כמו האור שכל בעצם .ואינו דומה להתלבשות השכל באותיות הדבור
שגם הם מעלימים על אור השכל ,מ״מ ה״ה כלים אל השכל שע״י מתגלה
השכל׳ אבל המשל להיותו עגין זר ה״ז מעלים על השכל שהגילוי הוא לא
כמהות השכל בעצם כ ו /ויש העלם יותר ,והוא התידה שמעלים לגמרי .דהנה
במשל הגם שהוא העלם הרי מ״מ הכוונה בזה הוא להיות עי״ז גילוי השכל,
משא״כ בהידה הרי הכווגה היא להעלים את השכל ,וממילא ה״ז העלם
לגמרי כ ו /ובד״כ הוא ההפרש בהפרסאות שבבי״ע גופא דלבוש המשל
ה
י ״ ע לבושי יצי׳ וההידה הוא כמו לבושי העשי׳ כ ו /ועמ״ש באורך מעגין
הפרםאות בדרוש בשעה שהקדימה תער״ב .ועפ״ז יובן מה שבהול מותר עשיית
המלאכה מאתר שיש מסכים ופרסאות המעלימים על האלקות שאינו נראה
ונגלה למטת ע״כ מותר בעשיית מלאכה .והגם שלגבי אוא״ם אין שום דבר
מעלים ומסתיר ואם יסתר איש במסתרים אפי׳ בתכלית ההעלמים וההםתרים
י אבי לא אראנו מ /אבל לגבי האדם ה״ז ו כ אין זה מעלים ומסתיר כלל
ייעלם וע״כ מותר במלאכה .וה״ז עד״מ כשאינו יודע מהמלך ואינו רואה אותו
ה מ א מ ר י ם— פד״ ת ספד קזנד
הגם שהמלך דואה אותו ,הרי אין לו שום עונש כשעושה מלאכה מאהר שהוא
איגו רואה את המלך .וכמו״כ הוא לגבי למעלה מאהר שלגבי האדם ה״ז העלם
ה״ה מוהר במלאכה .ובשבת אסור במלאכה מפגי שבשבת הוא עליות העולמות
וכתי׳ ויכל אלקים שמבהי׳ ההבדלה שמש׳ אלקים הוא בבהי׳ כליון שבלו
כל ההעלמות וההסתירים ומאיר גילוי אור ,ע״ב בשבת אסור בעשיית
מלאכה וכל העושה בו מלאכה יומת.
ג( ומעתה צ״ל ענין ארהין דאורייתא .דהנה תושבע״פ שיתא סדרי משנה
י ׳ קדש
ב ח הן נגד ששת ימי ההול ,והיינו שגם בהול יהי׳ גילוי
ויהי׳ הולין שנעשה עטה״ק .וכמו שהיו תנאים שהיו אוכלים עטה״ק ובדאי׳
במשנה דפ״ג דהגיגה ,ותגן יוהגן בן גודגדא הי׳ אוכל עטה״ק כל ימיו כו׳ .והייני
שהכווגה שלו הי׳ שגם בהולין יהי׳ הארת הקדש .וזהו ג״כ שע״י ההורה
ממשיכים גם בהול המשכת הקדושה כו׳ .דבתורה כתי׳ ויהי קול מעל לרקיע
ואף שתתלת / ו כשממשיך בתי׳ אוא״ס שלמעלה מכל ההבדלות והמסכים
ההתהוות לא הי׳ אפשר להיות ע״י גילוי אור כ״א ע״י הבדלות ומסבים דוקא
ש
כנ״ל ,מ״מ לאהר שנתהוו העולמות יכולים לקבל גילוי אוא״ס ולא יתבטלו ו כ מ ״
בע״ה לעגין גילוי הקו שאם הי׳ נשאר הקו לא הי׳ אפ״ל התהוות הבלים
ואהרי שנתהוו יכולים לקבל גילוי הקו הגשאד מאוא״ם כר .וזהו שהתורה היא
קו האמצעי שע״י ההורה מהחבר אצי׳» עשי׳ ,דאצי׳ הוא בהי׳ קדש ועשי׳
הול׳ וע״י התורה מהחבר חול עם הקדש וקה״ק וגם למעלה מקה״ק כר .ובדיב
הוא התתברות אוא״ס עם העולמות שיהי׳ גילוי אוא״ס בעולמות גם בעולם
התתתון כו׳ .וזהו שגק׳ התורה ד ר ך וכמו הדרך שהולכין בה מעיר לעיר
וגם הולכין בהזרה וא״ל אין זה דדך כ״א שהולכין והוזדין בה ,כמו״כ התורה
היא בהי׳ דרך שע״י הוא המשכת אוא״ס בעולם ,וכמו״כ ההעלאה מלמטלפ״ע
כוי .וזהו פרטי הש״ס משגה שיש בהם העלאה והמשכה דס׳ זרעים מדבר
בעגיגי החסדים שהאדם עושה עם הבירו וכמו פאר .לקט זשכהה שזהו בהי׳
הסד שעי״ז נמשך בתי׳ תסדים כו׳ וכמארז״ל ואותך לא אעשה כלה בזכות
לא תכלה פאת שדך כר .וכן תרומות ומעשרות הכל הוא בתי׳ תסד והמשכת
אוא״ס ב״ה .וזהו שאמרז״ל אמונות זה סדר זרעים והביאו התום׳ בשם הירושלמי
שמאמין בהיי עולם וזורע .ולכאו׳ אינו מובן מהו האמונה בזה הלא בך טבע
העולם שכשזורעין מצמיה ומה שייך ע״ז אמונה כו׳ )ויותר יתכן בזה עניו
הבטתון כו׳( .אך הענין הוא דזה הזריעה ברותניות ,וכדאי׳ בתל״א ע״פ ויזרע
יצהק בארץ ההיא אין זריעה אלא צדקה כו׳ דזורע צדקות מצמית ישועות׳
ובמד״ר זרע הקב״ה תומ״צ כדי להנהילם לישראל כר .שע״י זריעה דמצות
נמשך גילוי אלקות כו׳ .וע״ז הוא האמונה בההמשכה שע״י תומ״צ כו׳ .וזהי
וימצא מאה שערים ,וידוע דמאה הוא בכתר וכמ״ש בזהד בענין מאה שנה בר׳
והיינו ההמשכת מבתי׳ כתר בבהי׳ מל׳ ובבי״ע כו׳ .ס׳ מועד מדבר בשבתות
י מ
שהן בהי׳ העלאה מלמטלמ״ע ,ד ב ש ב ת וביו״ט הוא עליית העולמות כר׳ ו
•״״»»* גשס״מ בבהי׳ העלאה והמשכה ,וע״כ נק׳ התורה דרך שהולכין u v i j n
בה׳ שע״י התורה הוא ההעלאה וההמשבה דאוא״ס בעולם כר .ויש בזה הכ׳
עמוקה באופן ההמשכה שיומשך למקום הראוי דוקא ,וכמו הדרך הנכונה היא
שהילך בה בדרך ישר ולא יטעה בדרכו לילך בדרך עקלתון ,ובמו״כ הוא
בדרך התורה שהיא הדרך הנכונה להורות במה שיבוא ההמשכה האלקית ,ויש
דברים שבהם לא תהי׳ ההמשכה אלקית .וכמו בתרומה שא׳ המשה לא יתרומו
ואס תרמו אין תרומתם תרומה ,דתרומה הוא המשכת רוממות הא״ם ,ובהתרומה
דחמשה אלו אינו נמשך רוממות הא״ם ,ויש שלא יתרמו ואם תרמו תרומתן
תרומה כו׳ .וכן במעשרות שהודיע התורה במה היא ההמשכה ,וכמו מוץ ותבן אין
,
בהם מעשר ,דמעשר הוא ההמשכה מבתי׳ י ר ד קדש עליון ,ובמוץ ותבן שהן מ ד ר י
ד ס ט
״ א א״צ להמשיך לשם מבהי׳ הקדש שלא יהי׳ ח״ו תום׳ יניקה .ולכן
עשו נתן מעשר ממוץ ותבן מפני שחוא בחי׳ הקלי׳ והסט״א והי׳ משבח עצמו
שמעשר מוץ ותבן ,וע״פ התורה אין בזה מעשר כר .וכל ענין התורה הוא
המשכת אוא״ם בעולם כו׳ .והנה נת״ל דהיתר עשיית מלאכה בששת ימי ההול
הוא מפני ההבדלות דמסכים ופרםאות ,אמנם ע״פ התורה יש בזה ג״ב
תנאים איך שתהי׳ המלאכה ,והיינו שהמלאכה ההי׳ בהכשר מ ק א ,וכמו במו״מ
באמונה דוקא ,דמו״מ הריע מלאכה שעז״נ ואחר ועשית מלאכתך ,רק שצ״ל באמונה
,
שלא יהי בזה שקר וגניבה וגזל .ויש מלאכות שחן אסורים ע׳׳פ התורה ,וכמו
שיש בנין האסור ע״פ דין התורה כו׳ .וכיש באכו״ש שיש בזה אסור ומותר
,
כו )במשנה דל״ט מלאכות נכלל מזון ולבוש ובית והכל בכלל מלאכה כו(׳
והיינו דכללות היתר עשיית המלאכה בהול הוא משום ההסתר דאור האלקי בנ ל.
ת ט ש מ ד ג ו פ א
י י י ! ' ולהיות שע״י התורה גמשך גילוי אלקות לבן יש בזי׳
שאסור לעשות .ומ״מ כללות ענין המלאכה מוהר בהול מפני שהתמשכה דעכש ו
יייא להוסיף אורות באצי׳ והגילוי למטה יהי׳ לעתיד לבן מותר במלאכה כ .
ה ה ב ח י צ י נ י י ת ל ב א מ ו ת
*L ^1 גס שההמשכת דתורה היא בפנימיות ה ע י ל
מ ה א י ב פ ק א א ת מ ש ג ד כ ד
?*J!L כפי טבע העולם כר .וזהו שא׳ בזהר
- , . , * . .י ^ -ו ־ *יא בבחי׳ הפנימיות׳ באיייי
במלאכה
לעשות
מלאכה ,דכמו בתפלה אסור לעסוק במלאכה כמו״כ הוא בעסק התורה בו׳ .וה
מפני שע״י התורה מאיר אוא״ם גם בבחי׳ חול כו׳ .והנה תתורה היא
א י ה ש י ת י ר מ י ם ב ח י מ י ם
\1 ? ' ' ג״כ בבתי׳ מדה וכמ״ש מי מדד כשעלי
,
בבתי מדה׳ רק שזהו מדידת עצמיות שאיגו מעלים ומסתיר על העצם כ ו .
דמדידה בהארה דאלקות הוא שמצמצם ומעלים שאינו גמשך עצם האור ב ו ׳
משא״כ בבתי׳ עצמות אין המדידת מסתיר כ״א שנמשך העצם כו׳ וכמ״ש במ א.
״ י גילוי אוא ם ו ע ה ב ך ש וזמ נ ש ך י / ך ף ך ן ן י א ה ף ן ת ה ש ך״/ ך ר כ י ם י ך ש י כ י ה ו
התורה כו׳ .אמנם או שממשיכים אוא״ם ע״י ילכו בם וצדיקים בעולם
ה מ א מ ר י ם — פ ר י׳ ת שפו קצו
וצדיקים ילכו בגין דמשתדלין באורייתא אינון אזלין באלין אורחין ,הייגי
שיהי׳ לימוד התודה בביטול ואזי ממשיכים אוא״ס ע״י תתורה כר .דהנח
תלת קשרין מתקשרין דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא
בקוביה דבכדי שיהי׳ התקשרות התורה בקוב״ה זהו ע״י שישראל מתקשראין
באורייתא .וחהתקשרות היא כאשר עסק התורה הוא בבהי׳ ביטול ובמ״ש לא
בשמים היא ולא מעבד לים לא תמצא בגסי הרות ובמי שמרתיב את לבי
כים .כ״א מי שהוא בבהי׳״ בלימוד התורה ה״ה מתאתד עם התורה וה״ה
ממשיך גילוי אוא״ם בתודה כו׳ .וזהר דבגין דמשתדלין באורייתא בבתי׳ ביטול
ה״ה ממשיכים גילוי אור א״ס בעולם כו׳ ,וכד גשמתין גפקין מהאי עלמא
איגון אזלין באלין אורהין ,דע״י עסק התודה בתשוקת נפשו בדרכי התורה
שממשיכים עי״ז גילוי האוא״ס מלמעלמ״ט עי״ז הוא ההעלאה דנשמות מלמטלמ״ע
כו׳ דע״י שממשיכים מלמעלמ״ט עי״ז הוא ההעלאה מלמטלמ״ע כו׳ .וכמו עד״מ
מים הנמשכים מגבות לנמוך יבולי׳ לתעלותם למעלה וכפי ערך הגובה
שנמשכים משם לפ״ע זה יכולים לעלות למעלה ,וכמאדז״ל דמעין עין עיטם ש״מ
שהי׳ גבוה מקרקע עזרה כ״ג אמה מפני שהמקוה דכה״ג הי׳ בגובה כ״ג אמה
וה״ז הוראה שהי׳ המעין בגובה כ״ג אמה דלפ״ע הגובה שנמשכים משם כ י
יכולים להעלות אוהם כר .וכמו״כ הוא הדוגמא למעלה שע״י ההמשכה הוא
ההעלאה ,וכפי ערך מקור ההמשכה כך היא ההעלאה בו׳ וע״כ צדיקים העוסקים
בתורה וממשיכים גילוי אוא״ס ה״ה עולים בדרכים אלו .וזהו צדיקים ילבו בם כרי
בשוה״ג בגוכי״ק :הדרוש כי ישרים דרכי ה׳ שבבה״ז גא׳ י״ט כסלו א׳
וישב תקס״ז.
שבטים כו׳ להודות לה׳ ולמה גבי יוסף נא׳ ל׳ ידידה ,והלא יוסף הי׳
גבוה במעלה מהם למה גא׳ בו ל׳ ירידה .ולהבין זה ילה״ק מ״ש אגי ראשון ואני
אחר
א לאהר כל ה ול ׳ ואגי א ה ת ן י ז כו׳׳ אני ראשון הייגו קודם כל
ה ה ש ת
י״השתל /והיינו דקודם התשתל׳ ואהר ההשתל׳ הכל בשוד ,וכמ״ש אני ה׳ לא
שגיתי׳ שלא יש שום שינוי בין קודם ברה״ע לאתר שנבה״ע ,אתה הוא קודם
״ ל והלא ממך הכל צ י א . כ ל ו ״ כ י ה ו שנבה״ע
ש ב ל כ ה ע ש נ ב ך ״ א ן ז ף ה ו א ה ת א ן
כי1י
'׳ יאיר לא שניתי כלל .אך תענין דתתהוות תעולמות הוא מזיו והארה
עו״ע .דערע הוא שהעלול פועל שינוי בהעילה ,דבל מניע מתנענע בעצמו כו •
וכמו בהשפעת השכל הרי ההשפעה עושה שינוי בהמשפיע שהוא פוטר
בההשפעה ומוגדר בזה ,דבעת שמשפיע שכל זה אינו יכול להשפיע שבל אחר•
וכן הוא בשכל ומדות שזה בדרך עז״ע שהשכל מתלבש בזה להוליד את ה מ י ׳
ובעת שהוא מלובש במדה זו לא יתלבש במדה אהדת כו׳ .אבל התהוות העולמי
הוא בבהי׳ יש מאין ,דהיינו בבהי׳ אין ערוך בו׳ .דהגה ההתהוות הוא מבת
ו ה ת נ ש א
הריהוק דבהי׳ מל׳ והרע והים עומד עליהם מלמעלה בבהי׳ רוממות
בו׳ .והגם שזהו בבתי׳ התנשאות על עם )ועמ״ש בדרוש להבין ע׳ פםה ומ ״
ש ג ת ה י י י ם ה י א
/עם, קוי ידיעת המציאות והשגת המהות דלמעלה ההתנשאות
מ ל ר י א י ן
!yf ונתהוו מההתנשאות כו׳( ,מ״מ ה״ז בבתי׳ התנשאות והבדלה כי"
בי ״ ב ? ז ק י כ מ ״ ש כ ו / מ צ י א י ת ב ב ח י ,
* 'שד• דמהתנשאות זאת נתהוו הנבראים
ע י ש א י נ י
L דמי מנה .והיינו שההתהוות היא בדרך אין ערוך בבהי׳ ריהות
ב
t , שום שינוי כו׳ .וגם בבהי׳ הקירוב היינו בבחי׳ התלבשות בה הפועל
י ל ' ד ד ,ב ד
ה״ז ג״כ בבחי׳ העלם והסתר הבורא מהנברא שזהו ג״כ בבהי׳
י שזי א כ ו מ צ י א ו ת י ש ב ב ח י י א
* ' שזהו ' שאם הי׳ בבחי׳ קירוב ממש לא הי׳ ה נ ב
י ,י י ת ש ע ט מ א י ז י ש ה ת ה י ר ת ב ע נ י ז א ד ה ה פ ) ו ז ה י כ ו ד ,ב ד ל ה ב ב ח י /
אריה ' ל י '
״ ןלכן אין ההא ^ ״ , ״ ״ בבהי׳ ה ת ל
א ( י ב מ ש ן כ מ כ ן / ה ב ך ל ה ב ב ח י מ מ ז ה ב ש ו ת
י כ מ א /
י ,
ה ו האלקית מוגדרת בההתהוות שהרי מהווה ומהי׳ הכל בשעה ורגע
57 מ א י ן ה כ ל מ ה י ו ה י ב כ ״ ד ש ב כ ״ ע מ ן 5׳ /ב ת מ י ד י ב כ י ב ט י ב י ד ,מ ח ד ש
עינוי ׳ "
ש ע י ש י ת ד ,ו י ת ד ,ד
? צמות ' ' מהווה כל הנבראים ברגע א׳ כו׳ .והיינו שאיז
ע ב ל ב י ם ש ב ח י ה א ר ה ב ח י / ז ד / ,
לבי ' ' גם בההארה המהווה כו׳ .ובכללות ׳
י א ד י ק כ י / י ד י ע א צד
' ? ' אני אוא״ם ב״ה לאו מכא״מ כלל ולאו דאית לי ?
ש ״ ש ז ה ו
י " שלא הוא שנמשך להוות ולההיות העולמות
י כ ד ב ל ב י מ ש / י ח ב
ע י א ו ב פ ר ד ד י/
שזהו " הוי׳ הוא שמי ,שגם ש׳ הוי׳ הוא בחי׳ שם בלבד כ ״
מית
ם ' צ וגבה״ע הי׳ הוא ושמו בלבד ,שזהו בהי׳ אור הא״ס השייך אל י ׳ ע ו ל
ד פ נ י
בחי׳ שמו בלבד כו׳ .וכידוע דהוא ושמו הוא בהי׳ אואים ש ל
דבהי׳ שמו בכלל הוא בהי׳ האור השייך אל העולמות כר•
לקרו* ח כ מ י 1י
י ד ע י
* * ב( והנה במד״ר י א ש
ל מ ד ד ש ה ה ק ב ש א מ ד א י / ז פי י ת ב
ולאדם לא מצא עזר כ ו /וי״ל דזהו מה שיש בנשמה מבחי׳ חד ולא בחושבן כו
וכמ״ש בזהד דד*״״ייז **** »*ל י ד ^ ה י ־אייוו בחי׳ דבר ומק׳ אבל עילת
-י י ׳ שם כר( וכמ״ש בלק״ת בד״ה מי מנה .והיינו בי השם הוא רק ״ , ,ו ״ ,״ ״ .
הנשמה עם הגוף ,וע״כ מלאכים שיש להם גופים יש להם שמות אבל הנשפת
למעלה שאין לה גוף אין לה שם .רק בהתלבשות הגשמה בגוף הוא שנקראת
בשם .והרי מה שמתלבש בגוף ה״ז רק הארה לבד ,ל א עצמות הנשמה
ד
היא המתלבשת בגוף רק הארה מהגשמה כידוע ובהארה זו הוא השם המה
את הגוף כר .וזהו דגשמה אהת יש לה שמות שוגות ובמו דרשב׳׳י ע״ד .ה
ניצוץ נשמת משה וגק׳ בשם שמעון ,ובן ר ב המגוגא סבא שהי׳ ניצוץ משה כ ו .
הרי שבהתלבשות הגשמה בגוף אהר נק׳ בשם אהד .והיינו מפני שהשם הוא
י ק בהתקשרות הנשמה״• שנק׳ בשם לפי אופן התקשרותה ו ף ׳ .וי״ל דמפנ
כ ו ב ג
פשיטות הנשמה יכול להיות בכמה אופגי גילוים שונים ,וכמו שנת׳ במ״א
א ד א ד ה ו י ה ו י / ל א כ מ
ל ' ' י בענין ש׳ הוי׳ שמתתבר עם כל השמות
׳ אל שדי( ו ה ג ו ש ג א ל א ׳ ב ש ) ר ק ת ן מ ש י ר א ש בצבאות ן ע צ מ א ל ש ר כ
ה
ה שמה ב א להארת הנשמה המתקשרת בגוף להתיותו ,ולפי אופן ה ת ג ל י
הנשמה והתקשרותה בגוף כך הוא שמו של האדם כר .וכמר׳ב הוא למעלה
השם הוא בההארה המתלבשת בעולמות להוותם ולהחיותם בר ,ו כ נ י * בה
הפרדס דשי ה ר בכלל הוא בהי׳ האור המתלבש בהבלים ,ויש ח י ל מ *
ב ה ג ק ו ד יש היי׳ בכל ספי׳ וספי׳ ובמו ב כ ת ר הוא ש׳ הוי׳ בגיקוד T*P
א האיר ,
ה ו יב״כ *< uu T»1ובבינה בניקוד צירי כי׳ .דכללות ש׳
ה ן
ג( והנה בבדי שיתי׳ »־,משכת בתי׳ שמו ית׳ להוות ולה״יות העולמות *״ל
אתעדל ת יכמ״ש בע״ת ד ב ת ת ל ת הבריאה הי׳ הכל בבהי׳ ה ^ ע
א ת ע * ת .ז ל י ׳ י«ילתא ,וכאשר ההמשכה היא ע״י אהעדל״ת איי
י להמשיל עלי שבטים להודות לה׳ ,ד
ב כ ד בהי׳ שם
_ sה ה ר א ה היינו הילולים ותשבחות איך שבורא וםהיי" ^ ע י ל
דת החסד מהעלם וההסתר אל הגילוי ,ואפי׳ בתחלי׳ ו ^ ^ ה ן א
תעורר ומתגלה מ ד ת הסדו מ ה ע ל ם • הגילוי בי• ע ״ ע ע ״ י מ ד י ן
ע
שהדי הי׳ ג״כ נשמה בגוף גברא ,ומה״ע השבהים בכלל ,והלא הרשב״י ;די
למבלע לא פליט וכאשר רצו התלמידים שישפיע להם הב׳ שיבהו אותו שעי^ז
נתגלה ונמשכה הכמתו מהעלם אל הגילוי כו׳ .וכידוע שיש בהכ׳ ב׳ מדרי
ייא׳ כמו שההכ׳ היא בבהי׳ עלי׳ והתקשרות במקור השכל )ולמעלה הוא בת
,
מ״ה דהכ דהתקשרותה בכתר כו׳ וכמ״ש במ״א( והב׳ הוא בהי׳ ההכ׳ שהיא
בבתי׳ ירידה והשפלה להיות גמשך בגילוי כו׳ .וזהו שהשביהו אותו להמשיך
עייז גילוי הכמתו מהעלם אל הגילוי כו׳ ,וגם שעי״ז ממשיכים גילוי ההכ׳
ממקורה העצמי כו׳ .וזהו שריה״ו קאדי לי׳ שבת בהי׳ מוהין דאבא כו׳ .וכמו •
י׳וא למעלה דבכדי להמשיך גילוי אוא״ם בבהי׳ שמות ומדות עליוגות דעצמות
איא״ס הוא לאו מכא״מ כלל כו׳ ,זהו ע״י ההילולים ותשבהות שמשבהים אותו
ית׳ בבחי׳ המדות ,ובמו אלקי עולם ברהמיך הרבים ׳ אביגו אב הרהמן
כ ו
המרחם רתם נא עלינו כו׳ זכור רהמיך והםדיך בי מעולם המה ,ובשמו״ע או
כרוי אתה הוי׳ כו׳ ,שעי״ז ממשיכים מעצמות אוא׳׳ם להיות גילוי ש׳ הוי׳
כו׳ .וכמו״כ ע״י תומ״צ ממשיכים בהי׳ השמות ,וכדאי׳ בזהר דבל ענין תונדצ
הוא לאתקנא רזא דשמי׳ ,דתורה היא תורת ה׳ ומצות הן מצות ה׳ שעי ז
ממשיכים תוס׳ אורות להיות גילוי ש׳ הוי׳ כו׳ .והנה נת״ל שהכלי ממשיך את
האור כפי מהותה שז״ע השמות בהתגלות והתקשרות האור בהבלים כו׳ ,וידוע
דאויפ מצחצה הצי הכלי מפגים והאו״מ מצהצה הצי הכלי מבחוץ .דאו ם
הוא האור המתלבש בהבלים ,וכמו השכל שבא בכלי השגה שמשיג את הענין.
אך ההשגה עצמה מסתיר על השכל המושג דהייגו שאיגו מאיר בגילוי כמו שהוא
התתעםקות דהיינו ..w-fsu/״,י — .
י־-ידיי ההתעסקות n .
u ^״״ <*מת מסתיר על השכל המושג
בעצי» ׳־״•י׳
וכמו שע״יהה׳ ריבוי ע״י אמגם . ן י נ מ את תופסת שהשגתו כמו כ״א בעצם
כ י / ש כ ל א י ר י ג
^ «י*י כמושכלות מזדככים כלי ההשגה ויקבל יותר יל י
התעסקות במושכלות יקבל שכלים נעלים יותר ,וכן בכל שכל י א אל עומק
בו
יפנימיות השכל ביותר כר .וזהו הצתצות מבפגים כר .וענין הצהצוה מבתה
הוא דכאשר כלי שכלו מגושמים ולא יוכל לקבל דקות אור שבל ,הגה ע
וכמו״כ. ואוצ״ל : בגוכי״ק, ״( כ ״ ה
". -י י ה־ ימ יא מ־ רי י ים ,־ — פ ד ״ ת
ל לקבל כלל ו ל א מ כ שהפשפיע• לו דוקא
ש כ ל ן מ כ ל י ש ל מ ע ל ה נ ע ל י ם ש כ ל י מ
מהגשמתו שיוכל לקבל אור שכלו בדקות כר .ובעבודה הדע זכוך וצח*
א י ׳ פ ב ח י ׳ ה י א ש ה ת ו ר ה ו מ צ ו ת ת ו ר ה ז ד י ש נ ע ש ה ה כ ל י ם
?1אוד
הן או״מ וגעשה ע״י צחצוח הכלים מבפגים ומבחוץ שיהי׳ בהם גילי
יותר כר .וזה״ע שתומ״צ הן לאתקנא רזא דשמי׳ כד•
״ ס ב״ה ה י י ב
ד( א מ נ ם הגס שע״י העלאת מ״ז יייילולים
ע י ת י ח ב ש ת ו
י י י ד י , ש ז ד ,י נ ו ת נ ו ת ו מ ו צ א
ערוי ע וכמארז״ל דבמקום גדולתו שם אתה
א ל י ג י מ ח ש ג י ת י
יד ה׳ ומה י ודש רבות עשית אתה ה׳ אלקי נפלאותיו י
י ב י נןי ש י כ מ ה ה ת ה י ו ״
^ י א י ם ובמו " ' אליך כד ,פי׳ רבות עשית הוא ריבוי
גב ג ד י ל י ש ה ן גים
'1ן לי
גרו שה גדלו מעשיך ,דמה גדלו קאי על נבראים העליו
ג יכי״ כ י כ י ל ם כ ג ג ד ד ,ח י י ת ג ל י ע ו מ ד כ י ע י ל ם ב ש ל י ש מ ל א
* וי הנבראים ' ' י י
ה ז דיג מ ע ש י ד ר ב י י מ ה כי
י א ' בשביל ד1 הנבראים וכמו גודל החמה לגבי ה א ת '׳
,זא״ ה ה ת ה ו ו ת
ל מאי ראשית ב בדצה״מ שיש בזה ריבוי עד אין שיעור כר• וכל
י ' *1עלי׳ בראתי׳ כ י
נפלאותיך ומתשבותיך שזהו התורה דמאד עמקו מ ח ש ב י ת י
צ ד י ? ב ח י י ס ו ד ל ב ח י מ ר כ ב ה ה י אי
"י ,םו4ע כר .דייני׳ ' ' עיל ו׳ ייוסד ' י
ה א ר ז ב ב ת י ע
ל מז ' מצרימה היינו להחיות העולמות להיות בבחי׳ ממכ״ י
ן כ מ
כ ל מ י צ ר ל ים
ליונים גם I בל העולמות וכל ההשתל׳ נק׳ בשם מ צ ר '
דע
ש ז ר ,י ה ע י ל מ י ת כ ל
״ וביותר לרקיע מהלך ת׳׳ק שגה כו׳ שזהו בהי׳ גבול׳ ובו
ו י י ם ר ש י ב מ ר כ ד ,ג ב ל ד ה י א ב ח י ה כ ל י ,ש ת ל , ד ס ד ר ה ג י ל י י ם
רימה בר• * ' '
כי ג ? י ע ״ כ ש מ מ
ןא שר,משי ' מקור לעולם התהתון שהוא בהי׳ גביל
ןה
משםיןן. שהמשסי* * ל •
רג המאמרים—פר מפר
בס״ד ש״פ מקץ ,ש״ח ,פר״ת.
מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק ב״ה והיכן צובו ר ב אויא מאי
אמר מלא תסור ורב גהמי׳ אמר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך.
וכ׳ הד״ן בדרשותיו ד״ו ד ר ב אויא סובר דבשם שהגזירות ודינין וסייגים
שמדבריהם הם סמוכים על לאו דלא .תסור כמו״ב המצות שנתהדשו מדבריהם
כמו ג״ח ועירוב וגט״י וכה״ג סמוכים ג״כ על לאו דלא הסוד ,ורב נחמי׳ סובר
דהסמך דלאו דלא תסור הוא רק בדברים שיש להם עיקר מן התורה והיינו
הגדרים וסייגים שעצם הדבר הוא מן התורה וחכמים עשו לזה גדר וסייג אבל
חמצות שחידשו המה אין לזה סמך אלא במ״ש שאל אביך ויגדך כר .ולהבין שרש
מחלוקתם צלה״ק מה שמצות דרבנן בוללים ב׳ העגיגים דמ״ע ומל״ת ,וחיינו
שיש בחם מעלת מ״ע וגם מעלת מל״ת .וצ״ל תחלה ענין מ״ע ומל״ת .דהנה
אי׳ בזהר שמי עם י״ה שס״ה זכרי עם ו״ה דמ״ת ,דמל״ת תלוים בי״ה דש׳
הוי' ומ״ע תלוים בו״ה .עם היות דמ״ע הן עשיית דבר שעושה דבר מה,
ומל״ת הן ר ק מגיעת ד ב ר והעדר עשי׳ מ״מ מל״ת גבוהים ממ״ע שתלוים בי״ה
כו׳ .דהנה כתי׳ הנסתרות לה׳ אלקינו והנגלות לגו ולבגיגו ׳ אלקיגו הוא
ה
בהי׳ הכ׳ וביגה י״ה דש׳ הוי׳ הן גסתדות והנגלות ו״ד .הן גגלות בו׳ .ולכאו׳
אינו מובן מפגי מה גק׳ הו״ב גסתרות והלא הכ׳ היא ראשיה ההשתל׳ שהוא
ראשית הגילוי ,וכמו נקודת ההשכלה באדם שזהו ראשית הגילוי דעיקר הגילוי
הוא בתי׳ או״פ ,שראשית הגילוי הוא נקודת ההשכלת דתכ׳ כו׳ ,ובמו״כ הוא למעלה
דתכ׳ היא ראשית הגילוי דםדר השתל׳ בו׳ וכל הגילוים דס׳ השתל׳ גכלל
בבהי׳ ההכ׳ כו׳ דהכ׳ היא יו״ד דש׳ הוי׳ שזהו בהי׳ הנקודה שנשארה אתרי
הצמצום ,דאחר שנתצמצם ונתעלם עצמות האור נשאר נקודה שיבול לתתגלות
בהשתל׳ דגקודה זו כוללת כל הגילוים שיתגלו בסדר השתל׳ כו׳ .וכמו עד״מ
נקודת ההשכלה הרי כוללת כל פרטי השכל שיתגלו אח״כ בהשגה דביגה ,והגם
שבהגקודה איגם גיכרים כלל מ״מ הרי כל פרטי ההשגה הן מהנקודה ,א״כ גמצא
הכל כלול בהנקודה כו׳ .ובינה היא אם הבנים שנולדים המדד .מהשכל והשגה׳
וע״כ יש התכללות מדות בשכל ומהגלים אה׳׳כ ונעשים מדות שבלב כו׳ כנודע
וא״כ הרי יש התכללות המדות גם בגקודת התשכלת דמאהר שהשכל מהייב
מדות הגם ששכל ומדות הן ב׳ עגיגים מ״מ הרי השכל מהייב מדות א״כ בהכרה
שנמצאים כלולים בנקודת ההשכלה ,ונמצא דגקודת ההשכלת כוללת כל פרטי
ההשגה וכל פרטי המדות כו׳ .וכמו״כ הוא למעלת דנקודת חחכ׳ כוללת כל
ההשתל׳ דע״ס דאצי׳ בו׳ ,וא״כ איך הוא גסתרות .ובפרט בהי׳ ביגה שהיא
בחי׳ גילוי ממש וידוע דביגה היא בהי׳ מקור הקרוב להשתל׳ ,דהכ׳ היא בהי׳
מקור הרהוק וביגה היא בהי׳ מקור הקרוב כו׳ וכמ״ש בד״ה ביום השמע״צ
כנישין כו׳׳ וא״כ איך כ״ז גק׳ בשם הגסתרות כר .אך העגין דאי׳ בע״ה שיש
א א י
* עילאין ואו״א תתאין ובחי׳ חו״ב שהן ראשית השהל׳ זהו בהי׳ או״א
ת ת א י
ז אבל או״א עילאין זהו בהי׳ עצמיות הו״ב והו״ע מוחין דאבא שלמעלה
מהשתל׳ והוא ג״כ בבחי׳ הנקודה דיו״ד דש׳ הוי׳ ר ק שבהגקודה יש ג״כ
בחי׳ העצמיות שלמעלת מבתי׳ גילוי כו׳ .וכמו גקודת הרשימו שזהו מה
, ,
ה מ א מ ר י ם— פר ת פפר רד
שנשאר אהד הצמצופ בהי׳ האור השייך אל העולמות שנכלל בנקודת הרשימו
שכוללת כל האור שיתגלה בד״קו״ה .וידוע שבהנקודה יש בה ג״כ עצמות האור
שלמעלה מבתי׳ האוד המתגלה בהקו והוא בהי׳ פנימיות ועצמות האור שלמעלה
גם מהאור שהי׳ ממלא מקום ההלל כו׳ וכמ״ש במ״א .וכמו״כ הוא בגקודת
התכ׳ דכהר בכלל הוא בתי׳ האוא״ס שלפגי הצמצום וכמ״ש בתו״א בד״ה
פהה א ל י /וע״י צמצום אוד העצמי• נשארה הנקודה דתכ׳ שזהו בהי׳ האור
השייך אל ההשתל /ויש בהנקודה ג״כ בתי׳ עצמות האור שלמעלה מהשתל׳
והוא בהי׳ האין עצמי דכתר שנמצא בתכ׳ כו׳ וכמ״ש במ״א .וזהו בהי׳ מוהין
דאבא שלמעלה מהשתל /רק כמו שבא בתכ• ה״ז בבתי׳ שייכות אל הגילוי ואינו
דומה כמו גקודה הרשימו שהיא בהי׳ העלם כו׳ .דגקודה דרשימו היא גקודה
בלי ציור כלל משא״כ נקודה דהכ׳ היא בציור אות יו״ד ,והיינו ששייך לבהי׳
הגילוי ,דלמעלה מההכ׳ הוא בתי׳ סתימות והעלם לגמרי וכמו שבא בהי׳
האין העצמי דכהד בהכ׳ יוכל לבוא לידי איזה גילוי והגילוי הוא בבהי׳
פנימיות בינה ,והו״ע ידיעת השלילה .וכידוע שיש ב׳ מיני השגה ,הא׳ השגת
ההיוב והוא שמשיג את הענין המושג ,והב׳ הוא השגת השלילה ,והוא שעצם
הענין • אינו מושג רק ששולל ממנו הפרטים שבהגילוים ,דהיינו שד״עניגים
שהן בבהי׳ הגילוי ה״ה מושלל מזה ,דבהעצמי אינם שייכים ענינים אלו ,וא״כ
ה״ז רק השגה ההפלאה ובזה באים לקצת הכרה בהאוא״ם המופלא כו׳ ובמ״ש
במ״א ,והשגת השלילה וידיעת ההפלאה זהו בתי׳ פגימיות ביגה שמאיר
בזה בהי׳ נקודה העצמיוה דתכ׳ שבאה בבהי׳ גילוי רק לא בבהי׳ גילוי ממש
כ״א בבחי׳ שלילה והפלאה כ ו /וזהו שתו״ב נק׳ נסתרות היינו עצמיות הו״ב
שלמעלה מבהי׳ גילוי ,ומה שיכול להיות בבהי׳ גילוי אינו בבהי׳ השגה
והפיסה רק בבהי׳ שלילה והפלאה כ ו /ומשם הוא שרש מל״ת ,דלכן הן בבהי׳
שלילה והעדר העשי׳ מפגי שא״א לבוא בגילוי ממש בבהי׳ כלים רק בבהי׳
העדר הכלים כ ו /דמ״ע הן בבתי׳ האור דהשתל׳ שיכול להיות בבהי׳ אור בבלי
כו׳ וזהו זכרי עם י״ה רמ״ה שזהו מה שיכול לבוא בבהי׳ התלבשות ותפיםא
בכלים ,וע״כ הן בקום ועשה כ ו /אבל מל״ת הן בי״ה שזהו בהי׳ עצמות התכ׳
שא״א לבוא בההלבשוה בכלים רק בבתי׳ לא העשה והעדר הכלים יכול להיות
הגילוי הזה כענין ידיעת השלילה וההפלאה כ ו /
ב( וזהו שע״י מל״ת נעשה דתיית הרע .דהגה ידוע דדתיית הרע הוא ע״י
האור מקיף דאו״מ מסמא עיני התיצונים ,ולכן מעמד ומצב ההיצונים
שהוא בין הפנימי אל המקיף הנה פניהם אל הפנימי ואהוריהם אל המקיף
וכידוע דיניקת ההיצונים הוא בשתי האופנים מריבוי הצמצומים דהאר׳פ או
מהמקיף .דהנה מהגילוי דאו״פ אינם יכולים לקבל כי הוא בתי׳ אור המתלבש
בכלים דוקא והכלי הוא בהי׳ ביטול ־שזהו הכלי לאלקוה ,וע״כ הסט״א שהן
בתכלית הישות אינם יכולים לקבל כ ו /רק מהאור המצומצם ביותר יכולים
לקבל מפני שיש בהם קצת ביטול דקארי לי׳ אלקא דאלקיא .ועוד מגביהים
שירדו ממדריגתן ומעלתן שהיו קודם הצמצום שלא היו בבחי׳ מציאות׳
,
וכאשר נתגלו נעשו בבתי מציאות כר .והאור הפנימי שהי׳ מאיד בהם היינו
,
בחי׳ אוא״ס הבל״ג נסתלק ונתעלם כו וכ״ש שנתעלם בתי׳ האוד הפנימי
,
והעצמי כר .והענין הוא דהנה ע״ס הגנוזות הן בבחי׳ עלות הרצון ו ב ת י
אוא״ס הבל״ג המאיר בהם הוא בהי׳ האוא״ס דעלות הרצון .וזהו המבו׳ במ׳׳א
דבהי׳ עלות הרצון הוא שרש בחי׳ ממכ״ע כו׳ ,וכמ״ש בדרוש הג״ל ,וזהו
בהי׳ הפנימיות שבחיצוניות כר .ובהי׳ הפנימיות בעצם הוא בהי׳ אוא״ם
שקודם עלות הרצון כו׳ ,וכ״ז הוא שנתעלם ע״י הצמצום כר .והנה האור
שנתעלם הוא שנעשה בבהי׳ מקיף ו ה ר ע העיגול הגדול שלפני הקו שזהו
בהי׳ הפנימיות שבתיצוגיות וגם בהי׳ הפנימיות ממש .וכמו עד״מ גבי המשפיע
כאשר משפיע אל המקבל הרי מאיר אצלו בהי׳ הפנימיות שלו גם האוד שכל
שלעצמו רק שהוא ע״י הצמצום שבשכלו שאינו מאיר בגילוי רק בבחי׳ מקיף
ואינו מהגלה בתיצוניות השכל כו׳ .וכמו״כ הוא למעלה שהאור שנהעלפ
הוא בבהי׳ מקיף כ ו /ובפרט שהרי הזר והאיר רק שהוא כבי׳ לעצמו לבד
ולא בגילוי ממש ואינו מאיד בההיצוניות בו׳ .וזהו בהי׳ עיקר האור שהצמצום
מעלים דהיינו בהי׳ הפנימיות שבהיצוניות וגם בהי׳ הפנימיות ממש ,ומה
שבא בהתגלות הוא בבתי׳ תיצוניות האור כר ,וע״י מל״ת שמונע עצמו מלעשות
הרע ה״ה מסיר את ההעלם וההסהר ,הנה בשרשו הוא הסרת ההעלם מעיקר
האור שמאיר בהי׳ האו״מ בגילוי וכמא׳ דכד אתכפי׳ םט״א אסתלק יקרא
,
דקוב״ה בכולהו עלמין ,דהיינו גילוי בהי׳ אוא״ס הסוב״ע דבשרשו הוא ב ה י
פנימיוה האור דאוא״ס שלפני הצמצום שמאיר בגילוי כו׳ .וע״י מ״ע נמשך
בחי׳ חיצוניוה דהיינו בהי׳ אור הקו רק שבזה גופא נמשך הום׳ אור והיינו שיהי׳
בבהי׳ גילוי כר .והוא בשתי פנים ,היינו שהאור שבמדרי׳ העליונה יאיר
גם במדרי׳ התחתונה ושיהי׳ גילוי בהי׳ עצם האור כמו שהוא בר .וע״י
מל״ת נמשך בהי׳ עיקר האור בהי׳ ד׳או״מ כר .והמעלה במ״ע שנמשך בבתי׳
אור בכלי ובמל״ת אינו נמשך בבחי׳ כלים כ״א בבחי׳ מקיף כר .והנח מצות דרבנן
הן ג״כ לדחות הרע וכמו בנט״י שזהו דתיית התיצונים שלא ינקו מהירים דבםופי
האצבעות יכולים ליגק מהצפדגים היוצאים חוץ לבשר דבטופרהא א ח י ח
כו׳ וע״ז תקנו נט״י שלא יהי׳ יגיקה ,והוא ע״י הרהיצה במים שהן בגוון
פשוט דחיינו בתי׳ עצמיות חחכ׳ שעי״ז נעשה דהיית התיצונים כו׳ וכמ״ש
במ״א באורך ,וכן נר הנוכה שזהו ג״כ לדתות א ת הדע ולכן הוא בשמאל
דוקא להקן •קו השמאל ומניחה על פתת ביתו מבחוץ רה״ד טורא דפרודא כו׳
כנודע כי הכמים עיני העדה שהמשיכו בתי׳ אור אבא שדוהה את ההיצונימ
כו׳ ולהיות שזהו דתיית הרע ה״ז הסרת העלמות והםתרים מאיר עי״ז בהי׳
עיקר האור בהי׳ האו״מ כו׳ ונמצא דמצות דרבנן הן לא במ״ע ולא במל״ת׳
דע״י מל״ת נמשך עיקר האור דק שהוא בבהי׳ מקיף בלבד ובמ״ע נמשך האור
בכלי .אבל הוא רק בהי׳ היצוניות האור כר .ובמצות דרבנן יש ב׳ המעלות
שנמשך ג״כ עיקר האור מאהד שזהו הסרת ההעלם והרי המ בבהי׳ עשיית דבר
שזהו בתי׳ כלי ,א״כ במצות דרבנן הוא שהאו״מ בא בבחי׳ כלי כר.
רז פ ר ״ ת ה מ א מ ר י ם — פ פ ר
ג( והנה הכה א ה שבמצות דרבנן דעיקר האור יהי׳ בבחי׳ כלים הוא מפני
ששרש ההמשכה הוא מעצמות אוא״ס שלמעלה גם מבהי׳ האו״מ
כו׳ .דהנה ב׳ המדרי׳ הנ״ל הייגו בחי׳ אוא״ס דעלות הרצון וקודם עלות הרצון
הכל הוא בחי׳ שמו דחייגו בחי׳ גילוי האור ,רק דאוא״ס שקודם עלות הרצון
הוא האור חמאיר לעצמו ושלאחר עלות הרצון הוא האור השייך אל חעולמות
כו׳ .אמנם בהי׳ הוא שלמעלה משמו והיינו בהי׳ ההעלם דאוא״ס משם הוא
שרש ההמשכה שיהיו ב׳ העגיגים שיהי׳ גילוי בחי׳^ עיקר האור ויהי׳ הגילוי
בכלים כו׳ /וע״ד כמו בקרי״ס דכתי׳ ויולך ה׳ א ת הים ברוה קדים דקרי״ם
הוא הפך ים ליבשה ים ויבשה הוא עדאת״כ ועדאת״ג בהי׳ העלם וגילוי ,ובכדי
שיחי׳ הפך ים ליבשה שההעלם יהי׳ בבחי׳ גילוי זהו מבהי׳ דוה קדים
א״ס קדמונו ש״ע כר ,וכמו״כ הוא במצות דרבנן שהוא המשכה עליונה יותר.
דהנה ההמשכה דתורה הגם שבכללות היא המשכה שלמעלה מס׳ השתל׳ מ״מ
הוא ע״פ קו המדה דציצית צריכים להיות כך וכך ותפילין צ״ל כך וכך ואז
הוא ההמשכה וע״י מצות ציצית נמשך המשכה כזו וע״י מצות תפילין המשכה
זו .ובכללות דמ״ע הוא המשכת אור בכלי ומל״ת חוא רק בבחי׳ מקיף כר.
והתנאים והאמוראים ע״י מס״נ שלהם בעסק תתורת בתכלית הביטול המשיכו
מבתי׳ עצמות אוא״ס שלמעלח מבחי׳ סדר המדד .דהושב״כ והוא שגם עיקר
האוד שהוא האו״מ יהי׳ כמו או״פ בבתי׳ כלים כו׳ וע״ד שאמרז״ל ע״פ
ישא ה׳ פניו אליך איך לא אשא פנים לישראל אני אמרתי ואכלת ושבעת
וברכת והן מדקדקים על עצמן עד כזית ועד כביצה .והיינו דע״פ המדידה
דתושב״כ דוקא כשאוכל כדי שביעה שמקבל תיות מהמאכל והתיות עולת
למעלה אזי ה״ז תעלאת מ״ן שיהי׳ עי״ז המשכת מ״ד דבהמ״ז ,אבל אם אינו
אוכל כדי שביעה אינו נמשך המשכת מ״ד דבהמ״ז .והן מדקדקים על עצמן
עד כזית דגם שאינו כדי שביעה ה״ז העלאת מ״ן שיהי׳ המשכת מ״ד דברהמ״ז
והמשכה זו היא משום שישא ה׳ פניו אליך נשיאת פנים היינו הגבהת הפנים
למעלה במדדי׳ שלא יש בהי׳ אהוד בלל .דבל ענין המדידה הוא במדדי׳
שיש פגים ואהוד שיש מדידה בבהי׳ אהור ויש מדידה גם בבהי׳ פנים,
דהיינו שגם האו״מ יש בו מדידה וכמ״ש אורך היריעה האחת כ״ח באמה׳
דידיעה היא בהי׳ או״מ יש בזה ג״כ מדד .כר ,וגם המדידה שהגילוי הוא
בבתי׳ מקיף דוקא כו׳ בג״ל .אבל בהי׳ עצמות אוא״ס שלמעלה מבהי׳ פגים
ואחור שם לא יש בתי׳ מדידת בלל ומשם גמשך שיחי׳ לא ע״פ המדידד.
דתושב״כ כ״א גם כזית ובביצה כו׳ ,ומ״מ ה״ז המשכה בבחי׳ קו חמדת דצ״ל
לא פתות מכזית והיינו ההמשכה בבהי׳ מדד ,כו׳ .וזהו שהתו״מ במם״נ שלהם
ועוצם הביטול בלימוד ההורה המשיכו מבהי׳ עצמות אוא״ס שיהי׳ ההמשכה
לא ע״פ מאמר קו המדד .כו׳ .וזהו שמציגו שרפב״י חי׳ גדול כחו כמו משה
וס״ר ישראל שגקרע להם הים וכמו שא׳ גינאי גהדי חלוק לי מימך כו׳׳
ונת״ל דקרי״ס חוא מבחי׳ רוח קדים בחי׳ א״ם קדמונו ש״ע כו׳ והיינו
שהמשיכו מבתי׳ עצמות א״ם שלמע׳ מבחי׳ גילוי ומשם חוא שנמשך לתיות
התחברות ב׳ ענינים כר .וזה דמצות דרבנן יש בהם ב׳ המעלות דמ״ע ומל״ת
שהן בבהי׳ קום ועשה במ״ע וא״כ ה״ז המשכת אור בכלי ,וגס הם בבהי׳
ה מ א מ ו י פ -פ ו״ ת הפו רח
דהיית הרע כמו מל״ת שעי״ז הוא המשכת עיקר האוד כר .וביאור העניז היא
דהנה ארז״ל ע״פ ורב שלו׳ בניך א״ת בניך אלא בוניך דתושבע״פ נק׳ בית
ות״ה העוסקים הם הבונים את הבית ואמרז״ל ובנית ביתך זו גמרא .דהנה יש
מזון לבוש ובית דבמשנה דשבת בל״ט מלאכות חשיב ג׳ ענינים אלו הזורע
וההורש כו׳ עד האופה הוא מזון ,הגוזז את הצמר וכר הוא לבוש ,הבונה והסותר
שזהו שסותר ע*מ לבנות הוא בית .מזון זהו בחי׳ או״פ שהוא בחי׳ ממכ״ע בהי׳
האוד המתלבש בכלים כו׳ ,לבוש בהי׳ או״מ והוא בחי׳ כ ת ר שזהו בחי׳ מקיף
כו׳ ולהיות שכתר הוא הממוצע בין אוא״ס המאציל והנאצלים יש בכתר
ב׳ מדרי׳ מה שהוא ראש ומקור לנאצלים והיינו שמחי׳ האצי׳ ובי״ע בבהי׳
מקיף והו״ע לבוש מל׳ בחי׳ א ר מ כו׳ ,ובחי׳ תחהונה שבמאציל שמובדל ומרומם
לגמרי שאינו גם בבתי׳ מקיף לעולמות .ועז״א המלך המרומם לבדו שמרומם
ונשגב מן העולמות ונק׳ עתיק ל׳ המעתיק הרים שנעתק ונבדל כו׳ .רק להיות
שזחו בחי׳ תחהונה שבמאציל ה״ז בבחי׳ מקיף למקיף לעולמות ,אבל הוא
בבחי׳ מקיף הרחוק כו׳ .ובשרשו זהו בחי׳ אוא״ס דעלות הרצון שרש ומקור בתי׳
ממכ״ע כו׳ .ואוא״ס שקודם עלות הרצון ועצמות האור בחי׳ ההעלם שלמעלה
מבהי׳ גילוי לגמרי כר .וזהו ג״כ ג׳ המדרי׳ דמ״ע ומל״ת ומצות דרבנן .דמי״ע
שהן המשכת אור בכלים זהו בתי׳ מזון ,ומל״ת שהוא המשכה בבהי׳ מקיף
ה״ז ההמשכה מבתי׳ היצוניות הבהר שנמשך בבתי׳ מקיף לעולמות כו׳ ,ומצות
דרבנן הן בתי׳ בית שהוא ההמשכה מבחי׳ עהיק בהי׳ מקיף הרהוק כר ,ומשם
הוא ההמשכה שגם המקיף יהי׳ בבהי׳ פנימי כו׳ .וזהו דמצות דרבנן הן ז׳ בי
מעתיק נמשכים שבע תיקונים ,ומצות דאורייתא הן תרי״ג שהן תרי״ג ארתין
דגולגלתא בחי׳ א״א כו׳ .וזהו ג״כ מה שנ״ת איש וביתו ,שאינו צריכים נר
ל ב א ר א רק איש וביתו ,והיינו שזה שייך לבתי׳ בית להיות שזהו המשכה
מבתי׳ מקיף דבית כו׳.
ד( ובזה יובן מה שמצות דרבנן אינן בבל תוסיף שהדי תדי״ג מצות נאמרו
למשה מסיני וכתי׳ ולא תוסיפו כו׳ ואיך הוסיפו הכמים עוד מצות•
אך הענין הוא דהנה יש מצווה ועושה ושאינו מצווה ועושה ,מצווה ועושה הוא
שהעשי׳ היא העלאת מ״ן ואתעדל״ת ,דמאהר שמצווה לעשות הרי עשייתו היא
אתעדל״ת דבאתעדל״ת אתעדל״ע כו׳ .ושאינו מצווה ועושה הוא שהעשי׳ אינו
בבחי׳ העלאת מ״ן מאחר שאינו מצווה רק שע״י העשי׳ נמשך בבחי׳ אתעדל״ע
מצ״ע כו׳ .והגם שגדול המצווה ועושה כו׳ ,מ״מ בעגין זה גדול יותר שאינו
מצווה שזהו בהי׳ אתעדל״ע מצ״ע כו׳ .והענין הוא ,דבמצות יש ב׳ ענינים,
יש מצות שהן חובה והיינו המצות שהן בבחי׳ המשכת אור בכלים ,שע״י
האתעדל״ת בעשיית המצות ממשיכים בהי׳ האור ,וע״כ הוא חובח על האדם
לעשות המצוד״ מאחר שעי״ז ממשיכים את האור כו׳ ,ויש ד״משכות עליונות
שא״א להמשיך בבהי׳ אתעדל״ת כ״א שנמשך בדרך ממילא ע״י שלימות
העבודה דבאתעדל״ת אתעדל״ע ,וכמו תספרו חמישים יום שאין סופרים ר ק מ״ט
ימים שזהו שאפשר להמשיך ע״י אתעדל״ת ,משא״כ שער הנו״ן שא״א להמשיך
באתעדל״ת ,רק שלאחר שסופרים מ״ט יום נמשך ממילא שעה״נ כו׳ .וכמו״כ
ר ט
ה מ א מ ר י ם— פ ד ״ ת ספר
יש במצות וכמו תש״ר שלמנהג הספרדים אין מברכים על תש״ר מפני כי הברכה
היא ההמשכה ,ולהיות שההמשכה בתש״ר הוא מה שלמעלה מאתעדל״ת דתש״י
ותש״ר הן חותם שוקע והותם בולט הותם שוקע הוא בחי׳ אורות המתלבשים
בכלים והותם בולט הוא שלמעלה מבתי׳ התלבשות ואיגו מגיע שם העלאת
מ״ן׳ ע״כ אינו מברכין רק שע״י העשי׳ וע״י הברכה שעל התש״י נמשך ממיל;
דמ״׳ע
ומל״ת ,ד מ
מ״ע ומל״ת,
בין מ״ע
ההפרש בין
כללות ההפרש
הוא כללות
וכמו״כ הוא
דתש״ר .וכמו״כ
ההמשכה דתש״ר.
גם ההמשכה גס
ע״י העד!
העדר שדוהא ע״י
ד.וא שדוקא האור ,ייייי״מ
ומל״ת הוא ...ייייי .י^-ייי•
דוקא גמשך י««י»- ,י*.-.
יי»״י העשי׳ ם *tmn
ועשה וע״י הן ב מ ו
בקום הן
העשי׳ גמשך האור והגילוי שזהו המשכה שבדרך ממילא כר .וה״ז כמו הובה
ורשות׳ דמה שבאתעדל״ת אתעדל״ע זהו הובה ,וההמשבה שבבחי׳ אתעדל״ע
מצ״ע ת״ז רשות כר .רק שכללות התרי״ג מצות גם מל״ת תן תובת מפגי
שבכללות הוא בבהי׳ האור שבא בבחי׳ גילוי רק שהוא בבחי׳ אור מקיף
ובשדשו הוא בחי׳ האור המאיר לעצמו ,מ״מ ה״ה בבחי׳ אור כר .דאמיתית
מ י ן הרשות הוא במה שאינו בבחי׳ המשכר ,וגילוי כלל ,דבל אור שהוא
בבהי׳ המשכה אפי׳ ר ק לעצמו מאהר שהוא בבהי׳ המשכה וגילוי יבוא לידי
התגלות ואמיתת ענין הרשות שאינו מוכרה כלל בהגילוי הוא בבחי׳ העלם
ועצם האור שאיגו בבהי׳ המשכה וגילוי כלל כ ר )וכדוגמת כתות עצמיים
הכלולים בתעצם כו׳( וכמ״ש במ״א ,וע״ב מצות דרבנן שהן המשכה מבהי׳
עצמות אוא״ס כנ״ל זהו בתי׳ רשות ב ו /והיינו שלגבי מצות דאורייהא שהן
רשות וכמו שאינו מצווה ועושה כר ,והוא המשכה מבתי׳ עצמות א״ס שלמעלה
מבתי׳ המשכה וגילוי שזהו בהי׳ רשוה כו׳ כנ״ל .ועמ״ש הרמב״ם בהל׳ ברכות
פי״א ה״ג שמברכין על מצות דרבנן אקב״ו אין זה שהקב״ה ציונו לעשות
מצוה זו כ״א שחקב״ח ציונו לשמוע לדברי חחכמים שהם ציוו לנו לעשות
מצוה זו כ ר דלדעתו הוא מהמ״ע דועשיהם כ ר ע׳ בב״מ שם ,וזהו שאינו בבל
תוסיף מפני שזהו כענין רשות והוא המשכה מבהי׳ רשות ,ולכן ההמשכה
יייא שעיקר האור הוא בבהי׳ או״פ כ ו /וזהו מאי מברך אקב״ו להדליק נר
חנוכה ואי׳ בפע״ה דלהדליק נר הנובה ר״ה נה׳׳ל והו״ע נתל עדניך תשקם
המשכה מבתי׳ עדן ,והיינו המשכה בבהי׳ קירוב מבהי׳ עדן עצמו דבנהר כתי׳
ונהר יוצא מעדן בבהי׳ ריהוק ,אבל נהל עדניך הוא המשכה מבחי׳ עדן עצמו
כו׳׳ ובעדן כתי׳ עין לא ראתה אלקים זולהך כו׳ שזהו בהי׳ העלם העצמי
דא״ס כו׳ )עמ״ש מזה באורך בדרוש י ר ט של ר״ח ,רם״ו( וזהו ההמשכה
דמצות דרבנן ולכן אופן ההמשכה חוא שחמקיף מאיר בכלים בבחי׳ פנימיות
ט /וזהו ד ר ב אויא א ר שהוא מלאו דלא תסור ,והיינו שענין מצות דרבנן ה!
ד^ל״ת שנמשך .״« ^ . , כמי י»^«
״»ילא ניכר יתרון המעלה שבהם שהאו״מ הוא כמו האו״פ ש מ א י ר ״ .׳ ׳ • ״ • -
ור״נ או׳ שהסמיכוה מהלאו דלא תסור חוא מל״ת דרבגן שהן הגדרים וסייגים
שי׳ז לא בקום ועשה וה״ה כמו מל״ת דאורייתא ה״ז בכלל דלא תסור כר ,אבל
מ״ע דרבנן שהן לדהות את הרע ובקום ועשה שזהו שהמקיף יאיר בבחי׳ פנימ
אין זה סמ ך ר כ ״ י ב ד ף י ק מ ב ״ י / הרי
ע ל י ן ן ף י ק מ מ ב ח י / ך ״ י א ז ן ה מ ש 3ך ״
ב
/אביך הוא בהי א ו י כ ו ל א י דלא תסור כ״א במ״ש שאל אביך ויגידך זקניך
המאמרים -פ ו ״ ת פפר רי
אבא שמחד ,את חחיצוניפ וזקניך הוא בחי׳ עתיק שהוא ל׳ זקנה כ ו /ומשפ
נמשך שגם האו״מ יאיר בפנימי כ ו /וזהו מאי מברך אקב״ו לחדליק נ״ה,
דתכלית ענין מצוה דרבנן הוא לדחות הרע׳ דהכמים עיני העדה המשיכו
בהי׳ אור אבא שדוחה את חחיצונים כ ו /וע״י דתיות הרע נמשך עיקר האוד
בהי׳ האו״מ ,רק שבמצוה דרבנן הוא שמאיר בבתי׳ פנימיות ,והיינו מפני
ששרש ההמשכה הוא מבתי׳ נתל עדניך בתי׳ עדן סהימאה בהי׳ עצמות א״ם
כ ו /וזהו שאל אביך בתי׳ אור אבא ויגדך זקניך בתי׳ עתיק ויאמרו לך כר
,
אור דאצי גמשך אור האלקי גם בבי״ע שגם בנבראים יהי׳ נרגש חאין האלקי
, , ,
ויהי .ביטול חיש לאין כו .ובע״ח של״ה פ״ח דבנימין הוא ב ח י רוחא דשביק
בגווה כר .דהנה עיקר הכה ויכולת העלאו* מ״ן דהמקבל שהמקבל הוא
בתשוקה נפלאה להתכלל במקורו זהו מהשפע שנשפע לו מחמשפיע .דע״י
ההשפעה של המשפיע ברצון ובהשק שנקלט בתוך המקבל נשאר מזה תמיד
רשימו אצל המקבל ועי״ז הוא תשוקת המקבל אל המשפיע .דבל דבר הוזר
,
אל מקורו וע״כ הרשימו גורם תשוקת המקבל אל המשפיע בר .וזהו ב ה י
,
צדיק תהתון שבא ונמשך מ ב ה י צדיק עליון בר ,וכמ״ש חמק״מ ויצא דקנ״ה
ע״א דבנימין שדשו מבחי׳ יוםף כ ו /והענין הוא דהנה יש כמה מיני העלאת
מ״ן ,שיש העלאת מ״ן של המקבל מצ״ע וכמ״ש ואל אישך תשוקתך מצ״ע כ ו /
ובד״כ ה״ז העלאת מ״ן מהבירורים שאנו מבררים למטה ,דזה כל עבודת
האדפ למטה ל ב ר ר בירורים וע״ז הוא ירידת הנשמה למטה לברר את הגוף
,
ונה״ב וכל הדברים התתתונים והנצוצות המתבררים עולים ונכללים בבהי
מל׳ וגעשת העלאת מ״ן ד מ ל /והעלאת מ״ן עם חיות שזחו מדרי׳ גבוה מצ״ע
שהרי זהו מגיצוצות דתהו שלמעלה מהתיקון וכמ״ש בהביאור דאז ישיר
ישיאל עלי באר .ושם שזחו מבחי׳ הב׳ דתהו ובזה גם מבהי׳ כתר דתהו
כ ו /מ״מ במדדי׳ הגילוי יש העלאת מ״ן גדזל מזה והוא העלאת מ״ן שע״י
הבנים וכמ״ש הפעם יזבלני אישי כי ילדהי לו ששה בנים כ ו /בי בהעלאת
מין דבנים יש ג״כ כת האב ומשו״ז ה״ז גדול מהעלאת** של המקבל מצ״ע בר.
וי״ל שזהו מדות אהוי״ר דנה״א .דהנשמה שרשה מבהי׳ ז״א אור זרוע לצ״ע
כו׳ ובפרטיות יש נשמות שעיקרן מבחי׳ ז״א ויש שעיקרן מבתי׳ מ ל /ומ״מ
גם אותן שמבחי׳ ז״א באין בעיבור בבחי׳ מל׳ וגם הנשמות דמל׳ שרשן מבתי׳
ז
״א׳ וכמא׳ כל נשמתין הוה קיימין בדיוקנאה קמי׳ מלכא קדישא בתי׳ ז״א
כיי ע״כ העלאת מ״ן דאהוי״ר דנה״א ה״ז העלאת מ״ן שע״י הבנים כר .גס
י״ל שזהו התומ״צ הנעשים ע״י הבירורים דנה״ב כו׳ ולמעלה גם מזה הוא
הדיעלאת מ״ן דרוחא דשדי בגווה שזהו מבחי׳ המשפיע לבד דהעלאת מ״ז
ד מ י ם יש בזה גם מכת האם ובמארז״ל לובן מן האב אודם מן האם כר׳
משא״כ דותא דשדי בגווה ה״ז רק מן המשפיע לבד מ ׳ ועז״נ הלא אנכי טוב
לד מעשרה בנים ,דהיינו ההעלאת מ״ן דכת המשפיע שבגווה זהו טוב מהעלאת
י י א״ם םתימו ב חמ״ן דבנים כר .ואו׳ אנכי ולא אני היינו אנכי מי .שאנכי
דכל סתימין כר ,וכמ״ש בלק״ת בהבי׳ דוכל בניך דמשם הוא שרש ההוא
דוחא דשביק בגווה כו׳ .והענין הוא דהנה בע״ח שם אי׳ דרוחא דשדי בגוות
ה ו ״
ע עשיית הכלי דאין אשה כורתה בריה אלא למי שעשאה כלי ,הגה זהו
/ויובן זה עד״מ ,דהנת יש ״ ההוא רוהא דשדי בגווה שזהו בהי׳ הכלי
כ ו
שהוא חכם מופלג שמשיג שכל בטוב ואינו יכול להסביר השכל לזולתו הקטן
ממנו ויש שכל שכל יכול להשפיע ולהסביר לבעל שכל קטן ,וסיבת הדבר הוא
דבכדי להשפיע שכל אל הזולת צריך ליקה רק הלק קטן מן השכל מה שישפיע
אל הזולת ולהלבישו בענינים ובהסברים שלא יהי׳ כמו שהוא אצלו ,דבל השכל
כמו שהוא יודע א״א שיקבל המקבל וגם לא יוכל לקבל כמו שהשכל הוא
אצלו רק הלק ממנו יוכל להתקבל וג״ז כשבא באו״א מכמו שהוא אצלו ,וזה
בהכרה שיהי׳ ע״י הצמצום שמצמצם א״ע• ומניה אור שכלו והשגהו העצמיות
על הצד אזי נמצא בו ההלק שיוכל להשפיע ושיבוא בענינים שבערך המקבל כו׳•
ולבן בעת שהמשפיע טרוד בהשגותיו העצמיים לא יוכל להשפיע אז כי לא
גמצא בו כלל זה ההלק הקטן שצריך להשפיע כר .והצמצום הזה והנחת
,
עצמותו בכדי להשפיע זהו מדת היסוד ושרשו מ ב ה י החב׳ דבינה דק עד הוד
אתפשטית ויסוד אבא א מ ך עד יסוד ז״א .דבינה חיא בחי׳ מקבל ואיידי דטריד
למיבלע לא פליט כו׳ ,והיינו כמו שהמשפיע טרוד בהשגותיו העצמיים בו׳
כנ״ל וגם בינה היא בהי׳ יש להנהיל אוהבי יש כו׳ .אבל הב׳ היא בהי׳
משפיע כו׳ ,וגם שהחכ׳ היא בחי׳ ביטול כח מ״ה בו׳ וע״כ מהחב׳ נמשך כח
הצמצום וחנחת עצמותו כו׳ .אמנם תחלת התהוות כח הצמצום בהמשפיע
נעשה בו בעת שהי׳ הוא מקבל מהמשפיע שלו .דהנה במקבלים יש ג״כ ב׳
מדרי׳ יש מי שיובל לקבל ולקלוט ריבוי השפעת שכל ואין כלי שבלו נלאים
לעולם ,ויש שאינו יכול לקבל הרבה שכל בב״א כי ילאה כלי שכלו מלקבל•
ואין זה מצד פתיתות שכלו שהוא קטן מהבעל שכל האחר כי זה שהוא מקבל
ה״ה משיג בטוב ואפשר עוד יותר מהאחר ,רק שבכדי להיות כלי לקבל
צריך לצמצם עצמו ולהגיה כל השגתו וכל עניגי מהשבתו העצמיים וכל כח
שכלו יתן רק לשמוע ולקלוט מה ששומע כו׳ ,וכל שהצמצום וסילוק עצמותו
הוא ביותר הוא פנוי יותר לקבל ריבוי השפעת שכל דכלי ריקן מתזיק כר .וזהו
,
דר״ז צם מאה תעניתא לישכח תלמוד בבלי ,דמשום ההשגות דת״ב לא י ה י
ביכולתו לקבל ת״י דאין תורה כתורת א״י וע״כ צם בו׳ בכדי שיהי׳ כלי
לקבל כו׳ .וכה זה הוא ג״כ מהחכ׳ וכמ״ש וגם אמנה אחותי בת אבי היא אד
לא בת אמי ותהי לי לאשה ,שבכדי שיהי׳ בהי׳ כלי לקבל הוא מבהי׳ ההב׳
דוקא ,דבינה היא בחי׳ יש וחב׳ בחי׳ ביטול כו׳ כנ״ל .והנה כללות הענין
שהמקבל נעשה בלי לקבלה הוא מצד התשוקה של המקבל אל המשפיע
וההשפעה ,והצמצום וסילוק עצמותו באמת הוא עלי׳ להמקבל שמתקשר ונדבק
בהמשפיע ואינו דומה כמו צמצום דהמשפיע להשפיע שזהו באמת צמצום
ושפלות שמשפיל עצמו בחלק קטן כו׳ כנ״ל אבל צמצום המקבל באמת הוא
עלי׳ ודביקות שלו בהמשפיע ובההשפעה כו׳ ,וזהו דעשיית הכלי הוא הרוהא
דשדי בגווה כו׳ .וכ׳ בפע״ח שער קשעהמ״ט דעשיית הכלי דכנס״י הוא
מרדל״א ,ועז״נ מקדש אד׳ כוננו ידיך ,דבכדי להיות בהי׳ מקדש וכמ״ש
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כלי לאלקות הוא שנמשך מלמעלה והוא מבתי׳
רדל״א להיות דרדל״א הוא בתי׳ אין שז״ע לא ידע כו׳ נמשך משם כת הביטול
להיות בבחי׳ כלי לקבל כו׳ .והגם שזהו רק ביטול היש הנה הוא בהי׳ ביטול
היש שבבתי׳ כלי לביטול אמיתי כו׳ וזהו הלא אנכי טוב לך מעשרה בגים
ר י ג
ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת פפר
דרוחא דשדי בגווה חוא מבחי׳ אנכי בחי׳ א״ם םדב״ס בחי׳ דדל״א כר .וזעה
בגימין הוא בחי׳ ד״ד״וא רוחא דשדי בגווה דבנימין נולד במס״נ של רחל וכמ״ש
ויהי בצאת נפשה וכ׳ בע״ה שם שזהו יציאה ההוא רוהא שזהו נפשה שהוא
הכלי שלה כו׳ וזהו שיוסף רצה שיחי׳ אצלו היינו שיהי׳ נכלל בו .ויהודה
רצה שיהי׳ אצל יעקב דוקא דהנה קו האמצעי הוא דת״י ויעקב הוא בהי׳
הדעת והיינו יסוד אבא שזהו דעת דז״א כו׳ וקיום היסוד בחי׳ אור וכלי שלו
הוא מבהי׳ הדעת כו׳ דביסוד יש בהי׳ אור ובלי האור הוא השפע ותפנימיות
והכלי הוא בהי׳ החיצוניות שהוא כלי השפע .ויוסף חוא בהי׳ האור והפנימיות
וכמ״ש כי בן זקונים הוא א שהוא השפע דבחי׳ ה״ע זקן שקנה הכ׳ כו׳ ובנימין
הוא בהי׳ הכלי החיצוניות )וחגם שבנימין חוא בחי׳ כלי המקבל י״ל שזהו
כמו שחמקבל געשח בחי׳ משפיע בו׳ בנ״ל( ויהודה השב שיוסף שלט בו ה״ו
אתיזת חתיצוגים לתיות במצרים להחיות עם ר ב כר ,וע״כ אמר לא יוכל
הגער לעזוב את אביו כו׳ ,דבהםתלק בחי׳* מתבטל כלי חיםוד בו׳ ויוסף
רצה שיהי׳ אצלו שרצה שיהי׳ גכלל בו וגם להיותו בהי׳ האור והפגימי
וצריך לבהי׳ הכלי התיצוגיות ע״ב רצה להעלותו איליו כרי
ב> ועפ״ז יובן מה שהטמין א ת גביע הכסף באמתתת בנימין שזה הי׳ עצה
להעלות את בנימין איליו .דהנה גביע הכסף זחו בחי׳ אהבה
הבאה מצד התענוג והשמחה ,דכסף הוא מל׳ נכסוף נכספת שזהו אהבה ,וכסף
סתם הוא בהי׳ אהבה הנמשכת כמים ,וגביע הכסף הוא שנעשה כלי לבהי׳
יין הפשפח שזהו השמחה והעונג בההתבוננות בגדולת אוא״ם ב״ה ,והו״ע
עבדו את ה׳ בשמהה להתענג על ה׳ מרוב בל כו׳ ולמעלה הוא ההמשכה
מבתי׳ עתיק מקור התענוגים דהתגלות עתיק הוא בבינה כו׳ דהנת גילוי
ההשכלה ממקור השכל תוא ע״י המשכת הענג שנמשך ביסוד תמים הרותני
שבמוה ששם משכן מקוד השכל והוא המכרית את מקור השכל לבוא מההעלם
אל הגילוי ,דמקור השכל הוא כת המשכיל ה״ה סתום ונעלם ,והענג הוא
הפכדיחו לבוא לידי גילוי ,והוא בחי׳ דעת הנעלם המכרית את כת המשכיל
וכמ״ש בהבי׳ דתתלצו .ולמעלה הוא דעת דעתיק המלובש ב מ ר ס כו׳ .ולכן
כשנופל השכלה חדשה מתמלא עוגג עד שמצהיב פניו ,וכמו צבהו פניו של ר״א
כו׳׳ שזהו מבחי׳ חענג שעי״ז חוא גילוי ההשכלה כר .אך זהו בהשכלה
עמוקה דצהיבת פגים אין זה בסתמ השכלה כ״א בהשכלה עמוקה ביותר וכמו
בתוספתא תדתא דהיינו שהי׳ אצלו התחדשות גדולה מזה צבהו פגיו .וכמו״ב
בשכל הוא משכל עמוק שהוא התגלות מקור תשכל כו׳ .וכידוע בענין תארת
פגים שמבתי׳ תיקון השביעי ואמת ,שזהו גילוי בחי׳ מ ד ם שמאיר בתרין
תפותין כר ,וכמ״ש בהבי׳ דאלה מסעי .אמנם התגלות ההעגוג הוא בהשגה
שמשיג תענין באורך ורוהב כו׳ ,וזהו שהתגלות עהיק הוא בבינה כר ,והו״ע
יין המשמת בתי׳ הענג שבהשגה כו׳ .והגביע הוא הכלי א ה ,דבהתגלות בתי׳
עתיק יש בתי׳ פנימיות ותיצוניות ,הפנימיות הוא הענג • לההענג על ה׳
והתיצוניות היא האהבה והדביקות שנדבק באוא״ם כ ר ,והוא מבתי׳ תםד דעת״י
מ א י ן שבעת השפחה יוכל האיש השפל לגשה ולדבר לפני האיש הנכבד
יאין זה מצד הגבהות שלו כ״א אדרבא מצד הביטול שאינו מדגיש עצמו
ומהותו ,דכאשר מרגיש עצמו ומהותו השפל לא יוכל לגשת אל הגדול
והנכבד ובעת השמתה מפני הביטול שאיגו מרגיש א״ע יוכל לגשת אל הגדול
וגם לפגי הגדול אין זה בזיון כלל מה שהשפל מדבר עמו כמו שאין בזיון לאדפ
מה שהזבוב קופץ על ידו מפגי העדר ת פ י ס ת מקום כמו״כ אין בזיון להגדול
כי׳ .וכ״ז הוא מפגי השמחה שעושה הביטול ועי״ז יהי׳ השפלת העליון אל
התחתון וכמו״כ שהתתתון יעלה אל העליון כו׳ .וזהו ג״כ שע״י האהבה
בשמחה יוכל להתעלות הבינוני שיהי׳ במדדי׳ הצדיק כו׳ .וזהו שהטמין יוסף
את גביע הכסף באמחחה בנימין שזהו שיהי׳ אהבה שמצד חשמחה וחתענוג
ועי״ז יתעלה למדריגתו כר.
ג( ו ב ז ה יובן ג״כ מ״ש על הגביע הכסף והוא נהש ינהש בו ,והיינו שבו
וע״י הסיר ערמומיות נתש הקדמוני .דהנה בהגביע הי׳ יודע
עתידות ואין ד ב ר נעלם ממנו ,והענין הוא יהגה גה״ל דגילוי השכל ממקור
השכל היא ע״י העגג ,והיינו גילוי בהי׳ מו״ס ע״י בהי׳ דעה דעהיק המלובש
בפו״ס ,והגילוי דזה הוא בהי׳ יין המשמה שהגביע הוא חבלי לבחי׳ ומדדי׳
זו כו׳ .וזהו שבהגביע הי׳ יודע עתידוה ,דהנה עהידוה בגשמיוה הוא שגעלס
מהשגת האדם ושרשו חוא מבחי׳ מו״ם שסהום וגעלם כר ,ולבן גק׳ השר
וכמ״ש ישת חשך סתרו ובתי׳ הגסתרות ל < אלקינו )ועמ״ש בד״ה מאי ה
חנוכה׳ פר״ת( במופלא מ מ ך כו׳ .אך לגבי עצמות אוא״ם אין דבר געלם ממך
ואין נסתר מנגד עיניך וכמו כאשר מאיר נר בבית הרי מתגלים כל המצפונים
והמטמונים ב ו /כמו״כ כאשר מאיר בחי׳ מו״ם אז חכל נראה ונגלה כ ו /וע״כ
בהגביע שזהו גילוי בהי׳ מו״ם הי׳ יודע עתידות כר .וזה ג״כ שחסיד בזת ערמומיות
הנחש׳ דהגה עגין הערמה הוא להסתיר ולהעלים ד ב ר בהעלם אחר העלם
יחייגו שאין זה הכמה כמו שבל וסברא שבההגלוה כ״א כל ענינו א להעלים
ה ו
וממילא הדי יש לזה שייכות לבחי׳ חכ׳ חגעלמח ,ולכן בערמה יש בזה הכ׳
עמוקה יותר מבתכ׳ והמצאת שכל ב ו /והנה ביעקב כהי׳ בא אחיך במרמה
ולפאר מה הי׳ צריכים למרמה בזה ,אך זהו מפני שהברכות באו לעשו
במרמה וכמ״ש והנהש הי׳ ערום כו׳ שגזל הנצוצוה מהקדושה בדרך ערמה
ובזה גופא הוא מעלים ומסתיר עליהם ,ע״ב צ״ל הבירור ג״כ בדרך ערמה
כר .וזה תי׳ ג״כ הנהגת יעקב עם לבן הארמי שבעוצם הערמה שבו העלים
והסתיר על הנצוצות וע״כ הי׳ צ״ל בהי׳ ערמה דקדושה שזהו גילוי בהי'
מ ר ס לברר הנצוצות מתוך העלם עומק הערמה כ ו /וזהו אם כה יאמר עקודים
יהי׳ שכרך וילדו כו׳ שע״י ערמה דקדושה הוא הבירור דערמה דלעו״ז .וכמו כ
יוסף בירר בהי׳ ערמומיות הנהש שזה קליפת מצרים דכתי׳ התנין הגדול
הרובץ בתוך יאוריו כ ו /דפרעה הי׳ בתר דקליפה והיינו בתי׳ תכ׳ שבכתר
ת הוא א נ, ד ק ל י ,
כ י ן ר ב ן ן י / ,
ך י , דל
) ן נ ב ן כ ד ג צ ד ל ק ל י / א ב א ב ן ן י / ש ן ן י א י פ ע מ י ם
רישא דדהבא כו׳( ופעמים אי׳ שתי׳ בתי׳ כ ת ר דקלי׳ והיינו בחי׳ חב׳ שבכתר
יקלי' ,וזהו שתלך בדרך ערמומיות ואמר •הבה נחחכמה לו ,שזהו״ע הערמה׳
4
-פ ו ״ ת ה מ א מ ר י ם ספר ירמז
ולו הוא למושיעז של ישראל׳ דמשה הוא בהי׳ חכ׳ ורצה להתחכם איליו
בח״ס דקלי׳ ,ובללות השעבוד הי׳ בדרך ערמומיות שהערים אותם וכמארז״ל•
ויוסף ע״י הגביע הכסף שזהו גילוי בחי׳ מו״ם הסיד הערמומיות ובירר וליקט
הנצוצות שבהם ,וזהו שלקה מהם הכסף ובהמתם וכל קגיגם שזהו בירור
הנצוצות ונתנו לו הכל ברצוגם הטוב ואמרו התייתגו כי בלבל אותם בלתם
עד שנתנו לו הבל ,כי יוסף הוא בבתי׳ התסדים שהשפיע לכל ,אך בזה הי׳ הערמה
שיתנו לז הנצוצות ברצונם הטוב בר ,וזהו ונתתם החמישית לפרעה וארבע
הידות יהי׳ לכם ,דארבע הידות הן הד׳ פרצופים שמהתכ׳ עד תמל׳ והתמישית
הוא פרצוף החמישי בהי׳ הכהר דפדעה אותיות העדף שמשם הוא
הנצוצות שהעלם והסתיר כו׳ כנ״ל ,ויוסף הצדיק בירר וליקט הבל
ועי״ז המשיך גילוי בהי׳ פרצוף התמישי בתי׳ עתיק כו׳ .וזה הי׳ הבנה לכל
ההמשכות שהמשיך משה במ״ת ובקרי״ם כו׳ .והנה בהבידור דמצרים בהעשרה
מכות הי׳ בדרך מלחמה ,אמנם זה הי׳ כאשר קדם יוסף ליקה מהם ברצונם
הטוב ,דמצרים הי׳ קלי׳ קשה ביותר וכמארז״ל דבל עבד הבא לשם לא יצא
משם לעולם ,והיינו שהי׳ העלם והסתר ביותר ,וע״כ חמלחמה לא הי׳ מועיל
ליקה מהם הנצוצות כ״א ע״י שיוסף לקת מהם הנצוצות בדרך ערמה שנתנו
לו ברצונם הטוב אזי הי׳ יבול להיות הבירור בדרך מלהמה כו׳ .וזהו והוא נתש
ינתש בו שבירר והסיר ערמומיות נהש הקדמוני כו׳ .וזהו וילקט יוסף את כל
הכסף שלקט בהי׳ נצוצי החסדים .דהנה בימי שלמה אין כסף נהשב למאומה׳
רק זהב הי׳ תשוב בעיניו ששלת לתרשיש להביא זהב כו׳ .והוא בחי׳ אהבה
כרשפי אש שהיא כמעלת הזהב על הכסף כו׳ ,וכסף הוא בחי׳ אהבה כמים
לא הי׳ נחשב אצלו מפני דבימי שלמה קיימא םיהדא באשלמותא כו׳ לכל
לא הי׳ האהבה כמים נהשב בעיניו כו׳ )י״ל דאהבה כמים היא בחי׳ הסד
דז״א ולהיות דקיימא סיהרא באשלמותא דשוין בקומתן שגם המל׳ מקבלת מבחי׳
הבינה לכן לא הי׳ האהבה כמים נחשבה אצלו)וצ״ע בע״ה דבימי שלמה הי׳ במדרי׳
הו׳( ואהבה כרשפי אש שמבחי׳ בינה חי׳ נחשב בעיניו( .ונענש ע״ז כי עיקר
המשכת אלקות הוא ע״י האהבה הנמשכת כמים להיות דידה בתחתונים בו׳•
אבל יוסף ליקט את הכסף דוקא ,ובד״כ היו חבירודים שלו בתי׳ נצוצי ההםדים
דהיינו מבחי׳ ש׳ מ״ה כי הבירורים דיוסף הי׳ שבירר גשמות כר ,ועמ״ש
בסי׳ בפסוד״ז ע״פ תהלתו בקהל הסירים .וזהו שליקט כל הכסף והביא ביהה
פרעה בחי׳ ביתא דאהפריעו בי׳ כל נהורין עילאין ,להיוה המשכה לנש״י
בכל משך זמן הגלות שיהי׳ להם קיום בגלות ושיבדרו בירורים בכה ההסדים
האלו בר .וזהו וילקט יוסף את כל הכסף ,דיוסף המשיך גילוי אוא״ס מלמעלמ״ט
והעיקר הוא בגביע הכסף שהוא הכלי ליין המשמח גילוי בדי׳ עתיק המלובש
במו״ס ועי״ז הסיר ערמומיות הנחש דקלי׳ מצרים ובירר מהם הנצוצוה כו׳•
וזהו שליקט כל הכסף בהי׳ נצוצי החסדים כו׳ )בשבר אשד הם שוברים י״ל
שזהו בחי׳ הערמה שעי״ז לקח מהם הנצוצוה ברצונם הטוב כו׳ בנ״ל( והביא כ״ז
ביהה פרעה ביהא דאהפריעו בי׳ כל נהורין עילאין כר.
,
יי* ה מ א מ ר י ם — פר׳* ת עמר
,
ע״ש יהודה כו .אמנם פ״ש הפעם אודח את ח /חיינו שאחר לידת והתגלות
,
בהי ראובן שמעון ולוי אזי הוא בחי׳ יהודה בר .והענין חוא דהנה ראובן
,
הוא ראו בן בן הוא בהי׳ אהבה ,והיינו אהבה הבאה מבחי׳ הראי׳ .דהנה דאי
הוא התקרבות בדרך היבה וכמ״ש כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבוהיכם
שזהו ההיבה שהיבב א ת אבותינו כו׳ ,וכן הראי׳ במקדש שלש פעמים בשנה
יראה כל זכורך שזהו מצד האהבה וההיבה לנש״י וכמ״ש אהבתי אתכם אמר
,
ה׳ .וזהו מלמעלמ״ט וכמו״כ מלמטלמ״ע מנש״י להקב״ה האהבה שמצד הראי
היא אהבה יתירה בהתקרבות ודביקות גדולה .וענין הראי׳ למטה הוא כמ״ש
כזהר לאסתכלא ביקרי׳ דמלכא ,והגם שהראי׳ היא מדרי׳ עליוגה והיא רק במדדי׳
הנביאים וכמ״ש ואראה א ת אד׳ כו׳ ,הנה אין הכוונה ראי׳ הושיות ממש כ״א
ראיית השכל וכמ״ש בזהר בעין השכל דבלבך אההזי כולא כר .וג״ז הוא מדרי׳
גבוה ומ״מ יכול• להיות בההבוננוה ג״כ כאלו רואה ,והוא שיתבוגן ויעמיק
דעתו באלקות עד שיתאמת אצלו באלו רואה ממש כו׳ ,וכמו הסתכל בשלשת
דברים ואין אתה בא לידי עבירה דע מאין באת כו׳ דאו׳ הסתכל הוא התאמתות
הדבר .וכמו״כ הוא בעבודה שיהי׳ התתאמתות באלו רואה כו׳ .וזהו מ״ש ורעה
אמונה שירעת את האמונה שיהי׳ דעת בהאמונה .דהנה ישראל הם מאמינים
בגי מאמינים בבריאה ותתהוות יש מאין ובה׳ אהד באמונה פשוטה מה שנלאו
חכמי המתקר להשיג בשכלם וקצר מצע שכלם להשיג אפס קצהו ה״ז יסוד
פשוט ואמונת קבוע ותלוטה בלב כאו״א מישראל וא״צ לשום אות ומופת כלל.
וסיבת תוקף האמונה הוא משום דמזלייהו הזי וכמארז״ל אע״ג דאינהו לא תזי
חייגו הנשמה שבגוף ,מזלייהו היא שרש ומקור הנשמה הזי ,בבחי׳ ראי׳ ממש
,
שרואה א ת הנולד מאין ליש ,ואיך שהכי בטל ומיוחד בתכלית בו׳ .והוא בבהי׳
ר א י /
לא בהשגה כי הוא למע׳ מהשגה גם מהשגת בתי׳ מזל מ ש מ ה רק בבתי׳
ראי׳ ממש כו׳ .ומהראי׳ דעצם הנשמה מהנוצץ בנשמה שבגוף שבא בה בבהי׳
אמונה׳ והיא באמונה פשוטה והזקה כיהד הזק בל תמוט כר .וביכולת להביא
אמונה זו מהעלם אל הגילוי במותו ותבונתו עד שיהי׳ אצלו בהתאמהוה באלו רואח׳
שיירי אין ד ב ר עושה א״ע וכאשר רואין מציאות יש בהכרה שנההווה מבת
אי
י ן ל ק י .ובמו שרואה האדם
ה א ו אלקי המהווה אותו ,והוא בטל בתכלית אל
ה א
כיטול הגשמי אל הרוהגי שהגוף בטל אל הנפש וגגרר אתריו הרי נראה ונגלה
ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת פפר ריח
איך שהגשמי בטל אל הרוהני ,וזה בגוף ונפש שאין התהוות הגוף מן הנפש
רק שהנפש מהי׳ את הגוף ה״ה בטל איליו בתכלית .הרי מכ״ש בהיש שהתד״וותו
הוא מהאין האלקי ה״ה בטל איליו בבהי׳ העדר המציאות לגמרי .שהרי אנו
דואין.ביטול הבן אל האב הרי הביטול הוא בהנחת עצמותו בעצם מהותו ,וכן
הוא כמשפיע ומקבל שגם ה מ ק ב ל ״ בעצם מהותו אל המשפיע ,הגם שאין
התהוות עצם שכלו מן הרב מ ״ מ ״ שהתהוות,השכלתו הוא מהרב ה״ה בטל
במציאות איליו .וכ״ש ביש ואין להתהוות מציאות היש הוא מהאין ה״ה בטל
במציאות לגבי האין האלקי כו׳ .וכמו שהיש בטל אל האין כמו״כ האין הוא
בבהי׳ ביטול לגבי מדרי׳ שלמעלה כו׳ .וכשיאריך בהתבוגגות זאת ובהעמקת
הדעת היטיב וגם שיהי׳ בשקידה דלא בפעם א׳ יוכל להיות התאמתות הדבר
כ״א כאשר משך זמן יעסוק בזה ויעמיק דעתו היטיב יתאמת אצלו העגין באלו
רואה ממש אמיתית הדבר כר .וזהו ג״כ אמוגה ל׳ רגילות ,וכמו האומן את היונק
שמרגילו מעט מעט לאכול ,כמו״כ צ״ל הרגילות בזה עד שיתאמת אצלו .וזהו
שאומדי׳ בק״ש ה׳ אהד ואינו או׳ ה׳ יהיד ,דיהיד הוא אהדות הא״ם מצ״ע׳
ותכלית הכוונה הוא ליחדו מצד העולמות דז׳ רקיעים וארץ וד׳ רוהות העולם
לאוא״ם אלופו ש״ע כו׳ .וקודם לזה צ״ל פסוד״ז וברכת ק״ש שהוא ספור
שבהיו ש״מ ,ואין הכוונה בספור שבהו לבדו כ״א שיהי׳ בידיעה ומהידיעה
יבוא לידי ראי׳ כר .וכל האריכות הזאה הוא בכדי שיהי׳ בהי׳ הההאמתות
כאלו רואה ,ועי״ז תהי׳ האהבה בבהי׳ כוסף וכליון נכספה וגם כלתה נפשו
בבתי׳ דביקוה באוא״ס במס״נ כו׳ .וז״ע דאו בן כברא דרהים ב ת ר אבוד ,ואמי׳
יתיר מגרמי׳ נפשי׳ דותי׳ ונשמתי׳ כו׳ .והנה זהו העיקר בנה״א ,ובד״ב כשמאיר
אור הנה״א אזי הוא בהי׳ ההתאמתות והאהבה כנ״ל .אך מ״ש ואהבת כו׳
בכל לבבך בשגי יצריך שגם היצה״ר יבוא לאהבה את ה׳ צ״ל האהבה בבהי׳
בע״ת .ועז״א דראובן הוא ע״ש כי ראה ה׳ בעני ,והיינו ימי עגיי ומרודי ,והוא
המרירות על הריתוק שעי״ז בא לידי•** ,ותשובה אינו על הטא ועון כ״א
היא השבת הנפש למקורח ,כאשד יתבונן איך שתחלה הי׳ התכללות הנשמה
במאצילה ב״ה דנשמה שנתת בי טהורה היא דשדשה באצי׳ ולמעלה מאצי׳
וירדה ממקום כבודה ונתלבשה בגוף ונה״ב המעלימי׳ ומסתירים שנתרהקה
מאד ממקורת ומתמרמר בנפשו ע״ז ויצעקו אל ה׳ בצד להם ,ממקום צר שהוא
המיצר והגבול שלמטה כו׳ ,ועי״ז היא האהבה בתוקף ביותר ביתרון האור
מהוך ההשך וכמא׳ במקום שבע״ת עומדים צ״ג א״י לעמוד כו׳ .וזהו פועל
הביטול בנה״ב בבהי׳ אההפכא השוכא לנהורא כו׳ .ועז״א בי עהה יאהבני
אישי ,והיינו שיהי׳ במדדי׳ אישי וכמ״ש ביום ההוא הקראי אישי ולא הקראי
לי עוד בעלי .וההפרש בין בעלי ואישי הוא דבעלי שייך בזה אתיזת ההיצוניס
וכמ״ש בעלוני אדונים זולתך ,ואישי הוא שלא יש בזה אחיזת החיצונים׳
דאישי הוא אש שלי ,והיינו שהרשפי אש התשוקה והצמאון יהי׳ בבתי׳ אש
׳-״׳־ באצי׳ ובבחי׳ אספה״מ הרי כתי׳ וראית אה אחורי >w w iי,
חכמה הרי יש השגות גדולות ונעלות מאד במדדי׳ דאצי׳ ולמעלה מאצי׳ ובבהי׳
פנימיות העולמות ,וכמו הרשב״י שהיתה השגתו גדולח מאד כר .וכמו״כ
בעבודה יש מעלה בשמיעה ,דהנה כהי׳ ה׳ שמעתי שמעך יראתי ר״ת ב״פ יש
בגימ׳ תר״ך והן תרי״ג מצות דאורייתא וז׳ מצוה דרבנן שעולה הר״ך ,וקיום
המצות הוא בבתי׳ שמיעד .וכמ״ש הלא שמוע מזבת טוב .דבקרבנוה הי׳ בתי׳
ראי׳ שהיו רואין האש שירד מלמעלה והי׳ שורף את הקרבן ,וע״י הקרבנות
ה י
׳ גילוי אוא״ם בבהמק״ד כר ,ומ״מ הוא שמוע מזבה טוב ,והוא קיום המצות
בקבלת עול דוקא שזה מגיע בבהי׳ כהר שז״ע הר״ך .דראי׳ מגיע רק בבהי׳
,
חכ וכמא׳ איזהו חכם הרואה כו׳ ,ושמיעה מגיע בבהי׳ כהר ׳ .ועגין שמעך
כ ו
יראתי הוא שע״י שמיעה הוא בחי׳ היראה ,דשמיעה היא מ ק והו״ע שמאל
ר ח ו
דוחה שדוחה ומשפיל א״ע מי הוא אשר יערב לבו לעלוה ולההקרב אל אוא״ם
3
״ ה מי יעלה בהר ה׳ כר ,ועי״ז נופל עליו יראה ופחד ה׳ וכמ״ש וירא העם
יינועו ויעמדו מרהוק כו׳ ,והיינו להיות בבהי׳ שוב להיות למטה ולקיים המצות
כו׳ .וזהו שאמרו הרשו נוהן לו דמי כולו מפני יתרון המעלה שבשמיעה כר.
יזהו כי שמע ה׳ כי שנואה אנכי ,והיינו שהוא נבזה בעיניו נמאס ועי״ז הוא
בבתי׳ שוב כו׳ .ופי׳ כי שמע ה׳ דקבלת עומ״ש זהו בהי׳ י ״ ועי״ז נמשך
ת ר
ח פ א מ ו י - aפ ו ״ ה פפר רכ
בהי׳ ידאה העליונה ש ר ע כי שמע ה׳ כר .וחנה אחר ק״ש אומרים אוי״צ כ ר
,
ונכון וקייס הדבר הזה והוא ב ה י לוי הפעם ילווה אישי אלי דימינא ושמאלא
,
ובינייהו כלה ימינו הוא בחי הרצוא דפ״ר דק״ש וימינו תהבקני ,ושמאלא
,
פ״ש דק״ש שמאל דוהה אהבה ויראה כ ו /ואוי״צ הוא ב ה י לוי .וזהו שאר
ונכון וקיים הדבר הזה שקאי על התורה ,והיינו שישים אל לבו הן
,
שמצ״ע אינו ראוי לעלות וליכלל בה ולהעלוה נפשי מלמטה למעלה לייהדה
במאצילה ב״ה דמי יעלה בהר ה׳ כ ו /אך הרי האוא״ם מצ״ע בדרך מאיליו
וממילא ירד ונמשך ונתלבש בתורה והרי יש יהוד אוא״ס למטה בתורה׳
ועי״ז יוכל להמשיך על נפשו גילוי אוא״ם ולקשר נפשו באוא״ם ב״ה ,דישראל
מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב״ה הרי ע״י התורה מתקשרין נש״י
באלקות כר .וזהו שאר אמת ויציב כ ר ונכון וקיים הדבר הזה ,שמאשר ומקייפ
הדבר הזה עלינו ועל אבותינו על בנינו ועל דורתינו כרי על הראשונים ועל
האהרונים דבר טוב וקיים כ ר שע״י התורה יכולים הכל להתקשר באוא״ס
,
ב״ה .וז״ע הט״ו ווי״ן דאמוי״צ דבווין תתקטר כ ו /וזהו ב ה י לוי בהי׳ התתברות
שאהד האהוי״ר דב׳ פרשיות דק״ש מתהבר לאוא״ס ב״ה ע״י התורה כר.
ג( והנה כ״ז הוא בב״פ דק״ש ואוי״צ שהן בהי׳ ראובן שמעון ולוי ,אמנם
,
יהודה הוא ע״ש הפעם אודה את ה׳ ב ה י הודאה שזהו הביטול
בהשתחוואות דשמו״ע .דהנה ק״ש היא ת פ ל ת מיושב ושמו״ע תפלת מעומד
ועמידה מורה על הביטול יותר מישיבה ,ועד״מ העומד לפני המלך ה״ז ביטול
גדול יותר מהיושב .והגם דק״ש הוא דאורייתא ותפלה דרבנן ,מ״מ הביטול
דשמרע הוא למעלה יותר מהביטול דק״ש .דהנה אל דעות ה׳ ד״ע וד״ת ,ד״ת
הוא מאין ליש שנההווה בבהי׳ יש רק שהיש בטל אל האין האלקי ,והוא
ביטול היש בלבד ,וד״ע הוא שלמעלה יש ולמטה אין דכולא קמי׳ כלא השיב בר״
וק״ש הוא בד״כ בתי׳ ד״ת כי ק״ש היא בבריאה .והגם שאו׳ ה׳ אהד שזהו
בהי׳ יהו״ע ,מ״מ ה״ז ד״ת שזהו רק מה שרוצה להתכלל ולהתאהד אבל לא
שגתכלל וגתאהד ממש כ ו /וזהו שאו׳ ואהבת את ה׳ אלקיך כו׳ שיש מי
שאוהב כ ו /אבל שמו״ע הוא בתי׳ ביטול במציאות ממש וכמו קמי׳ דכולא
בלא ב מ ר ב הביטול דשמו״ע הוא כעומד לפגי המלך שזהו הביטול דקמי׳
ביטול דיהו״ע בבתי׳ ביטול במציאות כ ו . /וזהו דשמו״ע היא בלהש ובהשאי
דוקא בלתי מורגש לגמרי ואיגו בהי׳ אהבה כ״א ביטול כל מציאותו לגמרי
,
בכדיעוה והשההוואוה ,וזהו ש נ ק הודאה שאינו ביטול ע״פ שכל כ״א ביטול
עצמי שמצד העצם כ ו /וזהו הפעם אודה את ה׳ שזה למעלה מבהי׳ ראובן
שמעון ולוי בב״פ דק״ש ואוי״צ שכ״ז הוא הביטול שע״פ טו״ד ,והביטול
דשמו״ע הוא למעלה מטו״ד כר .רק שבכדי להיות הביטול דשמר׳ע צ״ל
תהלה העבודה שע״פ טו״ד בהי׳ אהוי״ר דב״פ דקיש ואה״כ בשמו״ע הוא בהי׳
ביטול במציאות שזהו בהי׳ יהודה כ ו /
ומעתה צ״ל מ״ש אתה יורוך אהיך ,דלכאו׳ תי׳ אתה מיותר .ואי׳ בספרים
שלכך גא׳ אתה שיוצא מכאן שם אגל״א היוצא מהפסוקים דברכת
יהודה ולכן גא׳ אתה .וצ״ל מפגי מה מרומז ש׳ זה ביהודה דוקא .אך העגיל
רכא פ פ ר ח מ א מ ר י ם —.ם ״ ת
ר
הוא דש׳ זה הוא ש פ הגבורה וכמ״ש הבהיי ע״פ זה )וע׳ בפרדס שכ״א פ״ו(
ולכן אתה גבור לעולם אד׳ הוא ר״ת ש׳ זה .והעגין הוא דאמרז״ל איזהו גבור
הכובש א ת יצרו שגא׳ טוב א ר ך אפים מגבור ,ובגמ׳ יומא אי׳ זהו גבורות
ג מ ר ת י ו שכובש א ת יצרו ,זמה״ע יצרו למעלה .אך העגין דאמרז״ל קוב״ה
מצלי מאי מצלי יה״ר שיכבשו רתמי א ת כעסי וזהו יצרו הוא הכעס בתי׳ מדה״ד
ע י ןאר ע״ז יה״ר שיכבשו וכובש את יצרו הוא שיכבשו רהמי א ת ס כ
כ ר שע״י המשכת הרצון בהי׳ א״א הוא שבעשה המתקת הדין ובכדי שיתי׳
המשכת הרצון הוא ע״י תגבורת תגבורת העצמות שיהי׳ המשכת בהי׳ א״א
להמתיק מדה״ד .וזהו איזהו גבור הכובש א ת יצרו שע״י הגבורה כובש
את יצרו ,ומביא ע״ז פסוק טוב א״א מגבור שע״י הגבורה הוא המשכת
,
א׳ דין בהי' ׳ ב ח י א״א כו׳ .וזהו ג״כ אהה גבור לעולם אד׳
א ו ה ד א ד
ייבא רפיא ומ״מ הוא בהי׳ דין ובהי׳ אהה גבור גמשך להמהיק בתי
מדה״י• וענין אתה גבור שזהו תגבורת העצמית הוא בהי׳ מל׳ דא״ם
שמשם הוא שנמשך להיות המשכה בהי׳ א״א וכמ״ש ועהה יגדל גא כת
אד׳ היינו כהו ושרשו ומקורו דש׳ אד׳ ,דאד׳ הוא בהי׳ מל׳ ושרשו הוא בהי׳
י«*»זי«רו דחי׳ א״א ,וז״ש ועתה יגדל ו״*.. מל׳ דא״ם -. , n״,״ ״ .״ ! . . n
״ י שאו׳ בכל כהו העונה איש״ר בכל כהו קורעין לו גז״ד של ע׳ שנה,
ד ע
נמשך מבהי׳ כה אד׳ ועי״ז קורעין לו גז״ד כו׳ .וזהו ג״כ מה שמרומז ש׳ זה
גבי יהודה .דהנת כתי׳ כ י יהודה גבר באחיו .דיהודה הוא בהי׳ מל׳ והו ע
י ׳ בה אד ש׳ אד׳ כו׳ ויחודח גבר באחיו שחמשיך בחי׳ תגבורת העצמוה
ב ח
לא יתמו שהזמן דמל׳ יהי׳ בבהי׳ גצהי כר .וזהו ואתה הוא שע״י ההמשכה
מבחי׳ ואתת עי״ז ושנותיך בהי׳ הזמן דמל׳ לא יתמו כר .וזהו דביהודה יש
/ ה כ י א ח ד ה ל ח ת
IIZ ^ "*״' ״ ' האותיות דש׳ הוי׳ ית״ו וקודם אות ה׳ בא׳
במל׳ רק ד׳ הוא ל׳ דלות ועניות והיינו באשר המל׳ חיא בבהי׳ ח ם ומ עוט
ר ו ן
י א י ה ה ת א מ ב ח י / ש מ ג
' i S I - י שמי השמים הוא ע״י הסרון האור׳ ובאשי
״ י ההודאה נעשה מילוי האור כו׳ וכמ״ש במ״א .וזהו שנא׳ ביהודה ד׳ וה׳
ש ע
נמשך בהי׳ אתה שעי״ז נעשה מלא ה׳ בהי׳ מילוי האור כר.
ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת ספד רכב
ד( יודוך אהיך הוא שגם אהיך יבאו לבתי׳ הודאה וכמ״ש ששם עלו שבטים
כו׳ להודות לה׳ דבשבטים יש כמה מדרי׳ דיש י״ב שבטים
שהן בעולם ה ב ר י /ועלו שבטים הוא שעולים באצי׳ ועיקר המכוון הוא להודות
לה׳ שזהו בבחי׳ עצמות א״ס שלמעלה מאצי׳ וכמש״א הטוב שמך ולך נאי׳
להודות ,טוב הוא בחי׳ גילוי אור וזהו בחי׳ שמך ,אבל לך לעצמות א׳׳ם נאה
רק להודות בחי׳ הודאה כר .וזהו יודוך אחיך שזהו בד״כ בתי׳ נר״נ דנשמה
״ כף .ןעןי״ל יודוךם א יבואו ג״כ לבחי׳ הודאה שזה מגיע בבחי׳ ע
צ מ ו ת
שבכדי שיהי׳ יהודה אתה זהו ע״י ההקדמה דאהיך ,דתהלה צ״ל בחי׳ ראובן
שמעון לוי ואח״כ יוכל להיות בחי׳ הודאה דיהודה ,וכמו שא״א להתחיל בשמו״ע
רק צ״ל תהלה פסוד״ז וק״ש ,כמו״כ בכללות העבודה צ״ל תחלה בחי׳
ראובן שמעון לוי ואה״כ בהי׳ יהודה כו׳.
בעורף אויבך .דהנה לעתיד בתי׳ כי לא בהפזון תצאו ובמנוסה לא ידך
תלכון ,דבמצרים כתי׳ כי ברח העם ואי׳ בתני׳ מפני שהי׳ הרע בתוקף הי׳
צ״ל כי ברה העם שבדהו מהרע והוא בחי׳ אתכפיא .אבל לעתיד שהרע יהפך
לגמרי וכמ״ש ואת רוה״ט יבעיר מן הארץ אזי לא בהפזון תצאו כו׳ .וזהו י ד י
בעורף אויבך אויבך הוא היצה״ר ,וכמ״ש כי תצא למלהמה על אוביך .ו י ד י
בעורף אויבך הוא שהרע בורח ומחזיר עורף וכמו דרך הבורחים שמחזירים
עורף כו׳ ,והוא שאור אבא דוחה את החיצונים ואו״מ מסמא עיני ההיצוגי/
והיינו שע״י המשכת בהי׳ יהודה אתה יהי׳ דהיית ההיצונים כר ,וזהו שייכות
יהודה אתה לידך בעורף אויבך שע״י המשכת בתי׳ עצמות נעשה דחיית ובריחת
הרע כו׳ .גם י״ל אויבך הן עניני הגוף ופי׳ בעורף אויבך דהגם שהן צרבי
האדם יהיו בבהי׳ עורף ולא פנים כו׳.
ישתחוו לך בני אביך .השתהוואה הו״ע המשכה וכמו המשתהווה שמרבין
ראשו כר וכמו הכורע בברוך שזהו המשבה מלמעלמ״ט בר .ועגין
בני אביך הוא דהנה כתי׳ כי אתה אבינו ,וידוע דאבינו הוא בהי׳ הכ׳ .וצ״ל
והלא אתה הוא לנוכה דהיינו בתי׳ עלמא דאתגליא ומפני מה נק׳ הב׳ אהה•
וכמו״ב צ״ל מ״ש ועבד ה א י הוא דהלוים בעבודתם ממשיכים בחי׳ הוא עלמא
דאתכסי׳ וגבי כהנים כתי׳ אתה כהן לעולם בו׳ ,והלא כהנים המ למעלה
מלוים כו׳ .אך הענין הוא דאהה הוא שלמעלה מבחי׳ העלם וגילוי ,הוא זהו
באור א״ס מפני שהוא בגדר גילוי ש י ד לומר בזה הוא בהי׳ העלם כר .אבל
עצמות א״ס אינו בגדר העלם וגילוי כו׳ ונק׳ אתה שהוא נמצא בכ״מ כמו שהוא
בהעלמו כו׳ ,ולכן ש״ש שגור בפי כל כו׳ וכמ״ש במ״א .וזהו שנא׳ בבהנים
אהה כהן דכהנים ממשיכים מבתי׳ עצמות א״ם ,דהמשכה הלוים הוא מבהי׳
האור וע״כ נא׳ בהם הוא ,אבל כתנים ממשיכים מבהי׳ עצמות א״ס ע״כ נא׳ בהם
אתה בו׳ .וזהו ג״כ כי אתה אבינו דבהכ׳ שורה בהי׳ עצמות א״ס להיות הכ׳
היא בהי׳ ביטול שורה בזה עצמות א״ס ע״כ נק׳ החכ׳ אתה כר .וזה״ע ישתהוו לד
בני אביר דהשתהוואה היא המשכה בתי׳ כי אהה אבינו ,והו״ע יהודה אתה בהי׳
אתה ה׳ לבדד כר .והממשיכים זה הוא בני אביד הס העוסקים בתורה וגמ״ת,
דאורייתא מהכ׳ גפקית שזהו בתי׳ אביך ,ובתי׳ שמע בני מוסר אביך זהו
רכג ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת פפר
תושב״כ ,והב׳ היא מקור החסד והדחפים והו״ע גמ״ה ,וע״כ הם נק׳ בני
אביר שעי״ז ממשיכים בהי׳ כי אתה אבינו כר ,וע״י תודח וגמ״ח הוא ג״כ
,
שידיי אהוי״ד בחי׳ ראובן ושמעון כו׳ .שזהו שצ״ל תודח קודם התפלה וכן
צדקה קודם התפלה וכמארז״ל ר״א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי כר ,ובתורה
וגמ״ה שאהד התפלה ממשיכים בהי׳ בי אתה אבינו כו׳ .וזהו יהודה אתה
יודיד אחיך דיהודה הוא בחי׳ הודאה וביטול דשמו״ע ,וכבדי שההי׳ ההודאה
,
היינו שתהי בהתגלות ,דבהעלם ישגה בכאו״א מישראל דלכד גק׳ כל ישראל
בשם יהודה .ובכדי שיהי׳ בהתגלות זהו ע״י הקדמת בהי׳ ראובן שמעון ולוי
שזהו ב״פ דק״ש ואוי״צ כו׳ .וע״י ההודאה גמשד בחי׳ אהה בחי׳ עצמות
א״פ• ועי״ז ידד בעורף אויבד שחרע בורח כר .וישההוו לר בני אביר שע״י
תורה וגמ״ח נמשד בהי׳ יהודה אהה בהי׳ כי אחד ,אבינו כר.
ואלה שמות בנ״י הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו .וצ״ל והלא
כבר סיפר בפ׳ ויגש בואם למצרים וכמש״ש ואלה שמות הבאים
מצרימה יעקב ובניו ולמה כפל זה עוד הפעם כאן .גם צ״ל השינוי ,דבפ׳ ו מ ש
׳ אה .יעקב שאין יעקבג א נא׳ יעקב ובניו דמשמע שיעקב הוא בכלל בנ״י וכאן
בכלל בנ״י בד .ולהבין זד ,צ״ל תחלה מ״ש ואלה שמוה בנ״י דהכוונה היא שמות
ממש שמות העליוגים שנש״י ממשיכים דבל ההורה היא שמותיו של הקב״ה
וגשמות ישראל ע״י התורה ממשיכים שמותיו ית׳ .וכידוע מ״ש בזהר דבל עניו
תומ״צ הוא לאתקנא רזא דשמי׳ דהיינו להמשיך גילוי ש׳ הוי׳ שהוא נבדל מכל
השמות שהוא שם העצם ,דבל השמות אינם עצמיים וש׳ הוי׳ הוא שם העצם
כ ו /ובשרשו הוא בתי׳ שמו הגדול דעד שלא נבה״ע הי׳ הוא ושמו בלבד כר.
וביאור הענין ילה״ק תחלה ענין השם ,דהנה עד״מ שם האדם נראה בחוש
שזהו תיותו שהרי כשקוראין אותו בשמו אפי׳ יהי׳ טרוד ביוהר ה״ה נפנה
לקוראיו ,גם יכולים להמשיך היותו ע״י קריאת השם וכמו המתעלף ר״ל
מחזירין חיותו ע״י קריאת שמו ,ה״ז הוראה גמורה שהשם הוא חתיות כר.
ומ״מ ג״ז מובן שהשם אינו עצמיות האדם היינו עצמיות הנשמה ,דקודם
התלבשות הנשמה בגוף אין לה שם וכמ״ש ולאדם לא מצא עזר דפי׳ הרמב״ן
ש מ
דעזר הוא השם ,והיינו שלהנשפה כמו שהיא למעלה אין לה שם ו ב ״ בלידת
א ע״י השם שזהו רק הארה ה ו בד״ה מי מנה ,ורק מה שהנשמה מהי׳ את הגוף
דהגוף קטן מהביל עצם
ל ב ה וכידוע דלא עצמות הגשמה מתלבשת בגוף לההיוהו דהג
פפר ה מ א מ ר י ם— פר״ ת רכד
הנשמה רק הארת הנשמה היא מהלבשה בגוף .וזהו השם הוא רק הארה לבד
שאינו עצמות האדם כר .ועצם השם הוא אותיות חומריים רק שבהאותיות
מתלבשת הארת החיות שלהחיות את הגוף כר .כי כל דבר גבוה שמצמצם
עצמו להחיות מדריגה תחתונה הוא ע״י השם היינו שזה רק הארה לבד וההארה
מתצמצמת ומתלבשת באותיות השם כר .ו כ מ ר כ הוא למעלה שהחיות הנמשל
מאתו ית׳ לההיות העולמות הוא מבהי׳ שמו ית׳ לבד לא בתי׳ עצמותו ית׳׳
דעצמות מובדל בערך מן העולמות שאין העולמות יכולים לקבל ״ רק הארתו
ית׳ הוא שנמשך להחיות העולמות .ויש כמה שמות ,כי ההמשכה מאתו ית׳
הוא ע״י כמה ממוצעים ,שכל המשכה מהגבוה אל החחהון הוא בתי׳ שם בר•
ומשרז יש שינוים בעולמות ,היינו מאיזה שם הם מקבלים כר .אך כללות
הכל הוא בתי׳ שם בלבד כו׳ .ו ר ש לכו הזו מפעלות אלקים אשד שם שמות
בארץ שאו׳ זה בדרך הפלאה והפליאה היא שמהוה כל העולמות בבחי׳ שם
לבד שעז״א אשר שם שמות א״ת שמות אלא שמות והיינו שהשמות הן בחי׳
שמות ל׳ שממה להיותן בחי׳ הארה בלבד שבאין ערוך לגבי העצמות כרי
וזהו שבשמות בנ״א אנו רואין ששני בנ״א שהן בשמות שוין וזה ת״ת וזח
ע״ה ,ואם הי׳ השם עצמות הרי היו צ״ל שניהם כמו שהעצמית היא .אר
שאין השם דק הארה לבד ולכן יש בזה חילוקים שאינן שוין ,וכמו שמצינו בדוגמא
שמשכל וסברה א׳ יכול להיות גילויים והסתעפות שונות וכמו ס ב ר ת בי יצר
לב האדם כו׳ בתחלה הייב ענין המבול ואח״ב חייב שלא אוסיף עוד לקלל בר׳
והיינו שהסברה הוא כמו דבר עצמי ויכול להיות מזה גילויים שונים כר .ו ב מ ר כ
מעצם הנשמה יכול להיות גילויים שוגים שבזה הגילוי הוא שהוא ת״ח
ובזה הגילוי הוא רק' להתיותו לבד כו׳ ,ונמצא שהשם הוא התיות רק שהוא
החיות שבא להחיות את הגוף כר .ולכן אנו מוצאין ג״כ דגשמה אחת גיז׳
בשמות שונים כשבאה בגופים אחרים .וכמו הרשב״י שהי׳ ניצוץ משה ובן
רהמ״ם ונק׳ בשמות אחרים .וזהו מפני שהשם הוא בהארת הנשמה המתלבשת
בגוף ולפי אופן התקשרותה בגוף )והיינו במדדי׳ הגילוי דהנשמה( באיזה מדרי׳
שבאה בהתגלות כד הוא השם כו׳)ועמ״ש בד״ה ויוסף הורד ,פר״ת(.
ובזה יובן ענין ש׳ הוי׳ שהוא שם העצם ופי׳ הפרדס שי״ם פ״א שהוא
ש׳ עצם הספי׳ והוא שמו של הא״ס פי׳ מורה עצמותו כו׳ .והיינו שהוא
האוד והעצמות של הספירוה וגם הוא בהי׳ שם העצם לגבי בהי׳ עצמות
האוא״ס שהוא בחי׳ גילוי מן העצם כר .ובשער השמות כ׳ ששארי השמות
שאינן נמחקין הן היכלות לש׳ הוי׳ ,והיינו שהרוחניות הנגבל או הנרשם בשם
אהי׳ הוא היכל להרוחניות הנרשם בש׳ הוי׳ בניקוד קמץ ושניהם בכתר .ובז
הרותניות הנרשם בשם י״ה הוא היכל לרוחניות הנרשם בש׳ הוי׳ בניקוד פתח
כר ,וכה״ג בכל הספי׳ כו׳ .והענין הוא דאנת הוא חכים ולא בחב׳ ידיעא׳
דהכ׳ דאצי׳ היא לא בהכ׳ ידיעה שאינה בגדר וסוג הב׳ דבי״ע שהיא בהי׳
הב׳ ממש משא״כ הב׳ דאצי׳ אינו בהי׳ הב׳ ממש ,וגם בהי׳ ההכ׳ והשגות
בחי׳ חסד דאצי׳ שגק׳ חסד דרועא ימיגא זחו בחי׳ כלי החסד שהיא בחי׳ מקור
,
לבתי תסד דבי״ע ובתוכה מתלבש האור שהוא כמו גשמה לגוף דבלי החסד אינו
בערך האור כו /וע״כ מה שמתלבש בכלי החב׳ והחסד הוא בחי׳ שם בלבד
שזהו הארה לבד כמו שמתלבשת באותיות השם כו׳ וזהו ש׳ הוי׳ שהוא בהי׳
האור שמאיר ומתי׳ את הכלים ,דבל השמות חן בחי׳ הכלים ושי הוי׳ הוא
האור והיינו ההארה הנמשכת מן העצמות להחיות את הכלים כו /וש׳ הוי׳ בכלל
הוא כללות האור הנמשך באצי׳ וכידוע דהד׳ אותיות חוי׳ חן אופן הבאת והמשכת
האור באצי׳ כו /ובפרטיות הבלים הוא שיש שמות פרטים דהוי׳ בהניקוד
שבו שהאור שבכלי חחכ׳ הוא ש׳ הוי׳ בניקוד פתה ובהםד ש׳ הוי׳ בניקוד
סגול כו /וכמו עד״מ שם האדם שזהו התגלות הנשמה להחיות וכפי אופן
התקשרות הנשמה בגוף כך הוא השם וכמו שם משה שמעון והמנונא כו׳ כנ״ל.
וכמו״כ הוא בש׳ הוי׳ בחילוק הנקודות דבכל ספי׳ חוא בניקוד אחר כפי אופן
התגלות והתקשרות האור בהבלי כו/
Pומעתה יובן ענין לאהקנא רזא דשמי׳ שע״י הומ״צ .דהגה גבי אבות
,
כתי ושמי הוי׳ לא נודעתי להם ,ולבאר א״מ והלא מציגו ב״פ
,
ש׳ הוי בהאבות .אך הענין הוא דמה שנתגלה להאבות הוא ש׳ הוי׳ בהתלבשות
כשארי שמות׳ וע״י תומ׳׳צ הוא שגמשך גילוי ש׳ הוי׳ ממש כו /דהנה על
תומ״צ אומרים לשם יחוד קוב״ה ושכינהי׳ והוא יחוד ה״ה ומל /והענין הוא
דהנה בפרדס ש״כ פ״א כ׳ דבת״ת גם הכלי היא ש׳ הוי׳ רק שהאור הוא במדדי׳
גבוה יותר )שהאור הוא ש׳ הוי׳ בניקוד הולם כולו והכלי היא ש׳ הוי׳ בניקוד
ע״י גילוי אור עליון יותר ד ו ק א ו ן ה השיק( .דהגה ״
ח ו ״ ג ה ת כ ל ל ו ת ה ן א ת ת
שאין שם התתלקות כלל .דבמדות תו״ג הגם שמאיר ג״כ הארה מאוא״ס ב״ח
כגיל ומ״מ הרי זה חסד וזה גבו׳ שהם הפכים זמ״ז ,והיינו שאינו מאיר שם
בחי׳ אוא״ם בגילוי רב כ״א הארה מצומצמה כו /אבל בה״ח שכולל חו״ג בהכרה
שמאיר שם אוא״ס בגילוי רב בר ,וכמ״ש בלק״ה בד״ה קא מיפלגי במהיבתא
י ׳ אוא״ס דלאו מ ב ח ן ה ו א מ א ן א ״ ם ף ב דרקיע.
ג י ל ן י מ א י ף ש 3ן ן כ ל י ן ה י י נ ו
י״ל דחגילוי רב דאוא״ם שבת״ת מכא״מ כלל ,ומשו״ז הת״ת כולל חו״ג ׳
) א ו כ ו
זהי בחי׳ האור דת״ת דמשו״ז הוא התכללות הו״ג .וע״כ הכלי היא ש׳ חון׳
,
בכדי שתהי כלי להגילוי רב דאוא״ס ב״ה( .והגם שהמדוה הו״ג יש בהם ג כ
ההכללות שהרי גם לבד ההתכללות דת״ת הרי הו״ג עצמן הן מדות דתיקון
כל ענין התיקון הוא בהי׳ התכללות ,וא״כ לבאר צ״ל שגם במדות דתו ג
ש בהם גילוי אוא״ם בבהי׳ גילוי אור עליון ומהו ההתחדשות דת״ת כיי
ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת פפר רבו
אך הענין דבהתכללות יש כמה אופני ההכללות ,דיש התכללות שהפרות כלולים
זמ״ז זההתכללות הוא תוקף המדה הכוללת״ וכמו חשך שבטו שונא בנו ואוהבי
,
שוהרו מוסר ,דמה שמייסרו עם היות שזהו ב ח י הגבר הנה באמת הוא חוקר
האהבה והחסד כ ר ובמ״ש במ״א .וכן אם רעב שונאך האכילהו להם שהחסד הוא
הוקף הגבר דגחלים אהה הוחה כר ,וזה ג״כ ע״י המוחין שעושים ההתכללות
דהמדות מצ״ע לא יש בהם התכללות זאת דאיש החסד בעצם לא יובל להיות
בבהי׳ הגבר להתנהג במדד .הגם שזהו לצורך האהבה והחסד ,וכן איש הגבר
לא יוכל להתהםד כר ,וע״י המוהין הוא שנעשה ההתכללות כר .ומ״מ ה״ז רק
תוקף המדה שנעשה ע״י ההתכללות כר ,וגם שהמדה ההפכית היא בפנימיותה
באותה המדד .הכוללת .וכמו מה שמייסד את בנו הרי בחיצוניות הוא בחי׳ גבר אבל
בפנימיותה הוא בחי׳ חסד כר .ולכן כאשר הבן מקבל מוסר האב מתגלה אח״ב תוקף
האהבה איליו כו׳ וכמ״ש במ״א באורך .אמנם יש התכללות ששני המדוה פועלים
בדבר א׳ זו בבחי׳ חסד וזו בבהי׳ גבו׳ ,וכמו באשר משפטו פעלו כ ר אל שאול ואל
בית הדמים כו׳ על שאול שלא נפסד כהלכה ועל שהרג את הגבעונים כו׳ ,הרי שני
ה מ ת ת הפכים ד ח ר ג פועלים ב א /וכן על אפי ועל חמתי היתה העיר הזאת מיום
י ל י אוא׳׳ם כר.
י ,ג הוםדה ,ומ״מ וביום שמחת לבו זה בנין בהמק״ך
ר י א מ ש ה י
והתכללות זאת הוא מבתי׳ מותין דגדלות שיוכל להיות שני הפכים בא׳ ,והוא
,
מבהי׳ אוא״ס דלאו מכא״מ כלל שמשם יוכל להיות כל ההפכים ב א והוא שמאיר
ונמשך בבחי׳ מוחין דגדלות כר .וזהו ההתכללוה דבהי׳ הת״ת שיהכללו המדות
זע״ז שיהיו שניהם ובבחי׳ התכללות כר .וכידוע במדה״ר שנוהן מקום
״ ל ,ך ״ ל שזה לל
ה נ ין ן תלמדה״ד ושמ״מ צריכים לרהם כו׳ )ואין זה
ה ת כ כ ע נ
ב׳ אופנים בהתכללות הת״ת כר ,ובד״כ הת״ת נוטה אל ההםד והרחמים
ש
דכן הוא מוהין דגדלות שהן בחי׳ רחמים כ ר וכמ״ש בפע״ח שער החמ״צ( .והנה י
עוד התכללות והוא מ״ש המשל ופהד עמו עושה ש ל ר במרומיו ,והוא שהמרוח
ה ר ג מתבטלים בעצם מהותם ומשו״ז ישכנו שניהם בא׳ ויתכללו בדבר א׳ ביי•
דהנה ההתכללות שמצד מותין דגדלות הוא ג״כ שמתכללים גם שהן בבחי'
תוקף ,והיינו לא מצד התלישות כמו בהתכללות זמ״ז שנת״ל ״ א שמצד
כ
גדלות המוהין יש מקום לשניהם ,אבל כל מדה היא במציאותה כו׳ .ובהתכללוח
דעושה שלו׳ במרומיו הוא שהמדות מתבטלים במציאותם וכמ״ש בהביאור
דוהניף הכהן .והוא מבחי׳ עקודים ששם חמדות בתוקף ואינם בבתי׳ מציאות
כו׳ וכמש״ש .וי״ל דבהתכללות דמוהין דגדלות כל מדד .פועלת כמהותה וכמי
תבוע הטא ותבוע עלבונו ששני הדברים נתבעים כר .ובהתכללות דעושח
שלו׳ במרומיו ש ה ה ר ג מתבטל במציאותם י״ל שאין המדות פועלים במהותם
כר .ובמובן מהמשל ה מ כ ר ע״ז משני שרים שהן הפכים זמ״ז ומ״מ משתתפים
שניהם בענין א׳ כר ,הרי יש בזה ב׳ המדות רק שאינן במציאותן ומהותן בר
)ועמ״ש במ״א בענין ההפרש בין א״א ורבי הסד דא״א הוא שמאריך אף וגבח
דילי׳ דק שנקצב ע״ז זמן וכשיעבור הזמן מתבטל לגמרי וכמארז״ל ע״פ עוד
היום בנוב לעמוד כר .ורב חסד הוא שכובש עון שאין מענישין עליו כלל ר?
אם ה״ו רוב עוונות מיהשב בהדייהו כו׳( .ולמעלה מזה הוא ההתכללות דמבלי
אשר ימצא ראש וסוף שמקבלים זמ״ז והראש מקבל מהסוף וא״כ הסוף הוא
ר כ ז
מ א מ ר י ם— פר ״ ת ספדה
ראש וכמו שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו כו׳ ,דהתכללות זאת הוא
שבא בתיקון מבחי׳ שלימות העצמות דא״ס כו׳ וכמ״ש במ״א .וזהו במדות דז״א
בכלל בבתי׳ הפנימיות שלהם ,ובפרטיות בבתי׳ הת״ת כר ,ועמ״ש בסי׳ בשער
,״״״•״, ״־׳א פ״ב שהת״ת יש לו שני מציאות הא׳ שכולל תו״ג ונוטה
,
והב שהוא עצם רחמים בלי הרכבת הו״ג )ונר׳ שם שזהו בחי׳ האור כו׳(
והוא בהי׳ רחמים פשוטים כו׳ .וי״ל שזהו במ״ש במ״א בענין באור פני מלך
היים שזהו בחי׳ רחמים בעצם שאינו בא בבחי׳ הקוין דחו״ג כו׳ ,ובמו עד״מ
מחויבי מיתה ר״ל כשפוגשים בהמלך נמחל להם שאינו נכנם בלל בהדין ומשפט
רק שנמתל ממילא כו׳ .וכמו״כ הוא למעלת בתי׳ רתמים פשוטים שלמעלת
י / מ כ
קוין כו׳ והוא בחי׳ חארת פנים מבחי׳ תיקון ואמת שלמעלה מבתי׳ ח
שערות כו׳ וכמ״ש בהבי׳ דאלה מסעי ,ותיקון ואמת חוא בחי׳ ת״ת תתן אמת
,
ליעקב כ ו /ועמ״ש בד״ה לא הביט און ביעקב בענין ותרועת מלך בו כו ״
ומפני שבת״ת מאיר בהי׳ עצמות א״ס ע״כ בלי הת״ת היא ג״כ ש׳ הוי׳ כו׳.
והנח צ״ל והלא ש׳ הוי׳ הוא בחי׳ גילוי העצמות דאוא״ס הפשוט בתה״פ
ואיך הוא בבחי׳ כלי ,שעם היות דבלי הת״ת הוא שכולל חו״ג כנ״ל מ״מ ה״ז
,
בחי׳ כלי דמדות הג״ת כ ו /אך הענין הוא דבאמת י״ל דבלי הת״ת אינו בהי
כלי ממש כ ו /והענין הוא שהרי שארי השמות שהן בכלים אין זה בכלים
ממש וכמ״ש בהבי׳ ד א ת שבתותי בשם הבעש״ט נ״ע דמה שש׳ אל ה ס י
,
יש אלקים בגבו׳ כו׳ אין זה עצם הכלים כ״א בחי׳ האלקות שבהבלים כ ו /ומוכרה
איליו ולא למדותיו שהקריאה ״ הענין הוא
א י ל י ו ק ר א נ ו ל כ ב פ ״ ע ל ש א ר ז ה מ מ
וכמו הטה אלקי אזנך ושמע כ ר אלקי עולם ברהמיך הרבים כו׳ וכה ג
רבים והקריאה היא לאלקות רק שהשמות הן האלקות המחי׳ את הכלי
עצמה׳ דהכלים יש להם היות לבד האור המתלבש בתוכם כ ו /ובזה
מובן פ״ש במא׳ דפתח אלי׳ וכד אנת תסתלק מינייהו אשתאדו כולהו שמהן
.אך זהו מפני שיש חיות כגופא בלא נשמתא ,ד ל כ ׳ איך א
כ ג ו פ א ש ת א ר ו א ו
להכלי בפ״ע כו׳ וכמ״ש במ״א באריכות .והחיות שבהכלים הוא מבחי׳ הרשימו
שהיא כח הנעלם והוא שרש ומקור הכלים שמשם הוא שנמשכים השמות
שאינם נמחקים שהן חיות הכלים כו׳ .והאור הוא מהקו שנמשך מאור חא״ם
שלפני הצמצום וכמ״ש בע״ח המשיך קו א׳ דק מאור העיגול שלו כ ו /ובזה
ייקי למעלה מהרשימו .הגם שבאמת שרש הרשימו הוא מהאור שלא גגע בו
הצמצום והקו הוא מאור העיגול שנגע בו הצמצום כו׳ ובמ״ש במ״א ,מ״מ
במידי׳ הגילוי יש יתרון מעלה בהקו שהוא גילוי אור מאוא״ס שלפגי הצמצום
,
ג י .מהו שא איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד ,הרי לבד שיש הפרש ב ן
חיוהי וגרמוהי בענין היחוד דמשו״ז נא׳ ב״פ חד ,הנה יש ג״כ הפרש בין בה
נ י ״ י א י ב ״ פ נ א ,
ן • י ׳י י איי׳ו שמתייחד עם היוהי ושמתייחד עם גרמוחי׳ ולבל
יאיהו שמתייהד עם גרמוהי הוא כח הא״ם לחוות בחי׳ יש שנראה לנפרד כו
,
יי״וא בהי הרשימו כ ו /ואיתו שמתייהד עם היוהי הוא בתי׳ כת הא״ם לגלות
ה מ א מ ר י ם— פר ״ ת פפד רכה
, ,
עצמותו כ ו כמ״ש במ״א ,והוא בהי הקו שנמשך מאוא״ס שלפני הצמצום כר•
י/ , ,
הרי דגם שארי השמות שהן בכלי הן ב ת י אלקות שבכלים דק שזהו מ ב ה
, ,
כה הגבול שבא״ס להווה ב ה י יש כר .וע״כ הכלים הן ב ב ה י מציאוה כר•
, , , ,
ובת״ת הכלי היא ש הוי שהוא ב ה י האוד וע״כ הכלי אינו ב ב ה י מציאות
, ,
כ ר וי״ל דכמו בהכ שהכלי נ ק ג״כ היוהי וכמ״ש בע״ת שמ״א פ״ז במו״כ
, ,
כלי הת״ת היא בהי היוהי כר .ולפ״ז מובן דביתוד ת״ת ו מ ל נמשך גילוי
, , , , ,
ש ה ו י ממש .דבשארי ס פ י הגם שהאור הוא ש הוי הנה הוא בבהי׳
, ,
התלבשוה בהבלים שהן שאדי השמות ויש בזה ב דברים הא שהאור איגי
, , , ,
בהי הרוהניות ממש דש׳ הוי ,והוא ניקוד דהש הוי ניקוד סגול בחסד ובניקוד
שבא בגבו׳ כו׳ שהניקוד הוא לבוש המעלים על האור כו׳ .והב׳ בהתלבשות בהבלים
דהיינו בשם משארי השמות שאינו מאיר האור דש׳ הוי׳ כמו שהוא כו׳ .ומזי
הגילוי להאבות באל שדי ושמי הוי׳ בעצם לא נודעתי להם כר .ובת״ת האור
הוא ש׳ הוי׳ בניקוד הולם ,וכ׳ הפרדס ש״כ פ״א שזה מורת על דקות והעלם
.גדול ולא בא בתורה ש׳ הוי׳ בניקוד הולם כולו .והיינו שהאור הוא ש׳
הוי׳ ממש ,וההתלבשות הוא ג״כ בכלי שהיא ש׳ הוי׳ כמו האור כו׳ כג״ל .וע״ג
ביחוד ת״ת ומל׳ מאיר גילוי עצם ש׳ ד״וי׳ כמו שהוא בעצם כו׳ ,וגם זאת
,
שנת״ל דת״ח ד״וא בחי׳ רחמים פשוטים בעצם ,וידוע דש׳ הוי׳ הוא בחי
,
דחמיס ורחמים פשוטים י״ל שזהו בהי׳ שמו הגדול דעד שלא גבה״ע ה י הוא
, ,
ושמו בלבד ,שמוסכם מכל המקובלים שהוא ש ה ו י וכמ״ש במ״א .וזהו פ״ש
, ,
בזהד לאתקנא רזא דשמי היינו השם שהוא ב ב ה י רז וגעלם הוא גילוי עצם
ש׳ הוי׳ ובתי׳ שמו הגדול כו׳.
ג( והנה לאתקנא רזא׳דשמי׳ הוא ע״י הושב״כ והושבע״פ .דהגה הושב״כ
ותושבע״פ הן בתי׳ ההן וכלה וכמ״ש בלק״ת בד״ה הורה צור״
לגו משה .דבל הקורא בתושב״כ כאלו קורא בשמותיו של הקב״ה שזהו בתי׳
חתן הות דרגא כר .ותושבע״פ מקבל מתושב״כ ,וכמו מגלן אמר קרא שזהי
יחוד ח ר ב .והעגין הוא דהגה עד״מ ביהוד דו״ג האשה מזרעת אודם שמזה הוא
״
עיקר הולד ,וטפת הדבר הוא לברר את חמובחר כו׳ כמ״ש במ״א .והנה ט פ
הנוק׳ ה״ז ג״כ מה שנתברר מהמאכלים שאוכלת שמתבררים ונעשח מזה
האודם כו׳ ,וכמ״ש בהבי׳ דאז ישיר עלי באר .וא״כ טפת הדבר הוא בירור אהר
בירור והוא בירור שני לברר את היותר מובהר שמזה יהי׳ הולד כו׳ .והדוגמא
, ,
מזה יובן למעלה בבהי׳ מ״ה וב״ן ,ד מ ל היא ב ה י ש׳ ב״ן שיורדה לבי״ע
לברר בירורים דנוגה דבי״ע כנודע .וא״כ עיקר הבירורים הוא מבהי׳ פלי•
ומ״מ הניצוצות המתבררים בכדי שיוכלו ליכלל באלקות ממש ן א ע״י בירור
ה
שני דש׳ מ״ה שהוא בהי׳ ביטול ממש כר ,וזהו דבהכ׳ אהברירו דהיינו בהי׳
בירור שני שע״י ש׳ מ״ה כו׳ וכמ״ש בתו״א בד״ה והנה אנהנו מאלמים אלומים
כו׳ ותשתתוין לאלומתי כר .וכמו בקרבנות שהי׳ אש שלמטה ואש שלמעלה׳
דכללות עגין הקרבגות הוא בירור דגוגה ,דהבהמה הגשמיות היא ההת ממשלת
גוגה כמו כל דצ״ה גשמיים ,וכשמקריבין אוהד .ע״ג המזבה הוא הבירור כר•
ומתבררת ההלה באש של מטה׳ ועיקר הבירור הוא ע״י האש של מעלה שע״י
רכט ה מ א מ ר י ם— םר׳׳ת פפר
נכללת באלקות כוי .וכמו״כ הוא בעבודה בתפלה שהוא .הבידוד דנה״ב אדם
כי יקריב מכם כוי ,והן תאותיות דתפלה היוצאים מהתפעלות הלב באהוי״ר
ואהבת א ת ה׳ אלקיך בכל לבבך בשני יצריך כר ,ואי׳ בזהר שהמלאך גפיף
לון ומנשק לון לזכך את האותיות בר .אך עיקר העלי׳ הוא ע״י המשכת ש׳
מ״ה הנמשך מלמעלה והוא בשים שלו׳ שנמשך בתי׳ טפת דכר כו׳ .והענין הוא
כנודע שיש ב׳ בתי׳ ביטול ביטול תיש וביטול אמיתי ,והבירור שמלמטלמ״ע
הוא בבתי׳ ביטול היש בלבד והוא הבירור מבהי׳ הישות לבד .ועדיין א״א להיות
נכלל באלקות כ״א ע״י ביטול אמיתי בבתי׳ ביטול במציאות והוא ע״י גילוי
,
האור מלמעלה ותוא תגילוי דש׳ תוי׳ בתי׳ מ״ה כו׳ .דהגת נת״ל ד ש הוי׳
היא בתי׳ האור ושארי שמות הן בהי׳ הכלים .והכלים עם היוהן אלקות ה״ה
,
בבתי מציאות כו׳ ,וע״כ הבידוד שמבהי׳ הבלים הוא בבחי׳ ביטול היש
בלבד כו׳ .ובכדי להיות ביטול אמיתי זהו מש׳ הוי׳ בהי׳ ש׳ מ״ת בר ,וכמו״כ
הוא בתושב״כ ותושבע״פ .דהנה תושבע״פ גק׳ עה״ד טו״ר ,והוא מפגי שמתלבשת
•. uי^ ,יייייו .ד ת ו ש ב מ ״ פ ^_»u דמלל/׳י•
•—־•»! יש׳ ב״ן בבתי׳ ביטול היש בלבד כ ן /אן - .... w uwm״
בחי׳ מ״ה שהיא הכ׳ רי־ירה בעצם כו׳ ,ובמ״ש באורך בהו״ה בד״ה לך לך ,וע״כ
צ״ל יתוד תושב״כ ותושבע״פ שהוא יהוד מ״ה וב״ן כר .והוא ע״י התנאים
אותיות איהנים וכמ״ש והאיתנים מוסדי ארץ ,שהן מייסדי תושבע״פ והיינו
שממשיכים מתושב״כ בתושבע״פ כר ,כי שרשם הוא בבתי׳ תכ׳ וכמא׳ משת
קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע כו׳ יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן קבלו מהפ
שקבלו איש מפי איש עד משה רבינו שהוא בהי׳ תכ׳ וכמ״ש ונחנו מ״ה כר.
יזהו שחי׳ לימודם הכל דברי קבלה וכמו שהושיב ר״א בהל׳ שאלות ששאלו
ממנו י״ב א״ל שמעתי י״ת א׳׳ל לא שמעתי כו׳ .ולהיות שרשם מבתי׳ הב׳ ע״כ
תמשיכו בתי׳ מ״ה בתושבע״פ כו׳ .וזהו היתוד דתושב״ב ותושבע״פ יהוד תו״ב
דבד״כ הוא בהי׳ יהוד ת״ת ומל׳ יהוד קוב״ה ושכינתי׳ וכמשנת״ל שבת״ת גפ
הכלי ש׳ הוי׳ והאור הוא עצם ש׳ הוי׳ ממש וגפ בהי׳ אור העצמי כר .וע״י
יתוד דתושב״ב ותושבע״פ תוא יתוד ת״ת ומל׳ שגמשך גילוי עצמות אוא״ם
ב״ה .וזהו לאתקגא רזא דשמי׳ שע״י התורה גמשך בחי׳ ש׳ הוי׳ בתי׳ שפו
הגדול כו׳.
י( ו ז ה י ואלת שמות בג״י ,דנש״י ע״י התורה ממשיכיפ בחי׳ שמו הגדול
כו׳ .אמגם מ״ש הבאים מצרימה קאי על זמן הגלות דבתי׳ אותותינו
לא ראינו ,דההמשכה שממשיכים ע״י התורה בזה״ג איגו בגילוי והוא ע״י
מצרים בהי׳ מיצר וגבול שמעלים ומסתיר כר .דהנה כשם שיש מצרים בלעו״ז
Pיש מצרים בקדושה ,והוא בהי׳ המיצר וההעלם דאותיות הדבור ואותיות
המה׳ כו׳ ,דאותיות הדבור עם היותם כלים אל אור השכל ה״ה מעלימים
על השכל וכמו תינוק הלומד ד ב ר הלכה הרי תופס רק האותיות ואינו יודע
מ ע ל י מ י מ ו ת י ו ת כ
'JL * ל ל את אוד השכל שבזה ,והיינו מפני ש ה א
וכמ״ש בלק״ת בד״ה והגיף ידו על הגהד כר .וכמו״כ גדול בתושב״ב שיש
ה מ א מ ר י ם — פ ר ״ \r מפר
תה כמה סיפורי מעשיות והרי יש בזה סודות נפלאיפ שאינפ מושגיפ בלל׳
ותופס דק האותיות לבד כר .וידוע דאותיות דתושב״כ הן אותיות דמח׳ וכמ״ש־
במ״א ם״ר אותיות שבתורה שזה בצירוף האותיות שהנקודות מוציאים שאינם
כתובים בתורה ומצטרפים אל המספר מפני שכללות אותיות התורה הן אותיות
המת׳ כ ר דבמו שאותיות הדבור מעלימים כמו״כ אותיות המת׳ ג״כ מעלימים
כו׳ וכמ״ש בד״ה הנ״ל .והדוגמא מזה למעלה הוא בהי׳ עלמין םתימין ועלמיז
דאתגליין דשניהם הן בהי׳ עלמין שמעלימים ומסתירים כו׳ .וע״כ ההמשכה
שע״י התורה להיות באה בבהי׳ עלמין ה״ז בבהי׳ העלם והסתר כר .וזהו
דאי׳ במדרש רות פ״ה לשעבר אדם עושה מצוד .והנביא כוהבה )היינו שהיא
כתובה בתורה וכמו ויצבט לה קלי בז׳( ועכשיו כשאדם עושה מצוה מי כותבה אלי׳
כותבה׳ ומלך המשיה והקב״ה הותמים על ידיהם כר .והיינו שההמשכה עכשיו
היא בבהי׳ העלם כו׳ .וזהו הבאים מצרימה שהוא בהי׳ מיצר והעלם כוי•
וזהו כפל העגין בפ׳ ויגש וכאן׳ דהנה נת״ל שיש בתי׳ אותיות המה׳ ואותיות
הדבור שהן בחי׳ עלמין סתימין ועלמין דאתגליין .וע״כ נא׳ ב״פ ירידתן
למצרים שהן ב׳ ירידות בב׳ מצרי׳ הנ״ל .ומ״ש בפ׳ ויגש הוא הירידה לבהי׳
אותיות המח׳ ולכן נא׳ שם יעקב ובניו שיעקב ג״כ בכלל בני ישראל .דהנד׳
ישראל לי ראש הוא בהי׳ ה״ע ויעקב הוא יו״ד עקב כמו שהיו״ד נמשך
בבהי׳ עקביים כו׳ .ובתי׳ אך יצא יצא יעקב׳ דהיינו שיצא ובקע בחי׳ הזה
דז״א כו׳ וכמ״ש בע״ה .ולהיות שבפ׳ ויגש מדבר בהירידה בבחי׳ מח׳ דבחי׳ *
למטה מזה ע״כ נא׳ יעקב ובניו שיעקב ג״כ בכלל בנ״י ,וכאן שכפל העגיז
הוא הידידה בבתי׳ הדבור שיעקב אינו למטה ממדרי׳ זו לכן נא׳ א ת יעקב
כו׳ .וכ״ז הוא הידידה במצרי׳ שהוא בהי׳ העלם כו׳׳ אך הסבה לזה מפני
בהי׳'בנ״י שאינו גילוי בתי׳ עצמות ה ח כ /שאם הי׳ ההמשכה מבחי׳ ישראל
ממש ,דהיינו עצמות ההכ׳ הי׳ מאיר בגילוי בעולמות דהעלמין בטלים לגבי
בחי׳ חכ׳ כו׳ .והראי׳ מהתגוצצות הגאולה ע״י משה בהי׳ מ״ה דהב׳ שהיו
אוהוה ומופהים נראים ונגלים לעין כל כו׳ רק מפני שההמשכה היא מבהי׳
בנ״י בתי׳ יש״ס וכמ״ש בתו״א ,ע״כ הוא בבהי׳ מיצר והעלם כו׳ .ומ״מ ישנס
כל התמשכות עכשיו ג״כ׳ וז״ש איש וביתו באו איש הוא ש׳ הוי׳ ובפ״ש
חוי׳ איש מלחמה ,וביהו הוא ש׳ אד׳ היכל לש׳ הוי׳ וכמ״ש והוי׳ בהיכל
קדשו היכל בגימ׳ אד׳ כו׳ .ואו׳ איש וביתו באו ,שישנם כל התמשכות כו׳•
וזהו שהשיב ראובן שמעון ולוי שהן ב״פ דק״ש ואמוי״צ ויהודה כו׳ )כמ״ש בד״ה
יהודד• אתה ,פר״ת( כל התמשכות אלו ישנם ג״כ עכשיו כר .וזהו ואלה שמות
בג״י ,דגש״י ע״י התורת ממשיכים בחי׳ שמות העליוגים ,גילוי ש׳ הוי׳ בתי׳
שמו הגדול כר .רק שעכשיו הוא בבתי׳ מיצר והעלם ,ומ״מ ישנם כל התמשכות
עכשיו ג״כ וזהו איש וביתו באו כו׳.
, ש מ י
הוי לא גודעתי להם ,וצ״ל והלא מציגו כ״פ ש׳ הוי׳ גבי אברהם י
,
ד כ ת י ויקרא ה׳ אל אברם וירא איליו הוי׳ ובתי׳ אלה תולדות השמים והארץ
בהבראם ואי׳ במד״ר ובזהר בהבראם באברהם ובתי׳ ביום עשות הוי׳ אלקיס
י אלקי׳ גא׳ ל׳ רבים או״ש כ ו /וצ״ל תהלה ההפרש בין י ׳ ואלקי /דהנה
ג ב ה ו
״ ל והלא ׳ אלקים הוא יילא אלקים קדושים ה׳ והוי׳ הוא ה׳ אהד ׳ .
ש ו צ ב ו
אלקות ממש ואיך שייך ענין הריבוי באלקוה .אך הענין הוא דאלקיס בעצם
נירא תהילות שיראים לתללו משום דלית מת׳ תפיםא בי׳ כו׳ ומאהר שיודעים
ה מ א מ ר י ם — פ ר ׳״ ת שפר
להללו ה״ה מושג כר .וזהו ג״כ שבא בבתי׳ התהלקות כי השגה הוא בחיי
התהלקות וממילא יש כמה השגות שזהו ריבוי התילולי׳ כר .ו ב א ר ולגדולתו
אין הקר הרי שאין בו השגה כלל וממילא הוא בבהי׳ אהדות כו׳ וה״ז סותר
למש״א קודם ומהולל מאד כר .אך העגין הוא דמ״ש ומהולל מאוד הוא
בהתלבשות בש׳ אלקי׳ שעי״ז בא בבהי׳ התהלקות ,דש׳ הוי׳ בעצם לית
,
מתת״ב כלל והוא בבהי׳ אהדות רק ע״י התלבשות בש׳ אלקי׳ ה״ה בא ב ב ה י
השגה שייך בו הילול ובא בבהי׳ התהלקות ,וכמ״ש גדול הוי׳ ב ר בעיר
אלקיגו ואמרז״ל אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקיגו בהי׳ עולם הדבור ,דעיר
הוא קיבוץ ריבוי בתים ובית ק י ב ת ריבוי אבגים ,אבנים הן אותיות וכמ״ש
בם״י שתי אבני׳ בוגות שגי בתים שלשה אבגים בוגות ששה בתים כרי
והיינו צירופי אותיות שהן דומם כמו אבנים שהן דומם כר ,דבהקבץ האותיות
בצירוף א׳ נעשה כלי לאור שכל כו׳ .וכללוה עולם הדבור נק׳ עיר אלקינו
כו׳ וגדול ה׳ בעיר אלקינו שבא בבהי׳ הההלקוה כו׳ וכמ״ש מה רבו מעשיר
ה׳ ומה גדלו מעשיך מת רבו מעשיך קאי על עולמות התחתונים ובל הברואים
דעוה״ז שמההלקים למיניהם בכמה מיני התתלקות בריבוא ר ב ב ו ה מינים
שונים בדצ״ה שיש כמה מיני דומם וכמה מיני צומה שמהולקים זה מזה
בטעמים וכמו שקדים מרים מתוקים שיש כמה מיני פירות שהן מחולקים זמ״ז
וכן עשבים בריבוי מינים מאד שמהולקים בטעמן כו׳ והטעם הוא מהמזל
הרוהני השופע בהעשב שאין לך עשב למטה שאין לו מזל בו׳ ,דכמו״כ הוא
ההתחלקות בהמזלות העליונים כו׳ .וכ״ז הוא מפסולת הענוג העליון וכמ״ש
וכל קרבי את שם קדשי שיש מלאכים שנק׳ קרבים שהן מבררים את השפעה
העליונה והפסולת הוא שנעשה מקור לתענוגים גשמיים .ולכן רע״ק כשראה
כרך גדול של רומי מלא תענוגים גשמיים אמר אס לעוברי רצונו כך ,שב״כ
ריבוי תענוגים הוא מפסולת תענוג העליון ובמא׳ גטה ימיגו וברא שמיס
נטה שמאלו וברא ארץ שהארץ הוא מבהי׳ שמאל שזהו בהי׳ היצוניות ובהי׳
פסולת לבד כו׳ לעושי רצונו ,שנמשך מבהי׳ פנימיוה ההענוג ו ה ר ע מ ה גדלו
מעשיך שית׳ ,עאכו״ב כר .וזהו מה רבו מעשיך ריבוי הנבראים התהתונים
בבהי׳ ריבוי התהלקות עד אין שיעוד כו׳ ,ומה גדלו מעשיך קאי על עולמות
עליונים ומלאכים וגשמות שמהעגגים על ה׳ שאין תענוג אהד מהם דומת
להבריו .וזהו דאי׳ במשנה עתיד הקב״ה להנתיל לכל צדיק וצדיק ש׳׳י עולמות
וכמ״ש להנהיל אוהבי יש כ ר .ולכאו׳ מה צריך הצדיק לש״י עולמות וכי
לנכסים הוא צריך .אך הענין הוא דש״י הוא ב״פ קנה ,קנה הכ׳ וקנה בינה
בגימ׳ יש ,היינו שהש״י עולמות הן הנמשכים מהו״ב והן כלים אל התענוג
הנמשך ע״י המצות דתרי״ג מצות דאורייתא וז״מ דרבנן הן תר״ך עמודי
אור בהי׳ כתר .ויש בזה ב׳ מדדי׳ ,שיש בהי׳ כתר שבא בהתלבשות בהו״ב
ועצם בתי׳ הכתר למעלה מהתלבשות ,דכתר הוא מל׳ כתרו את בנימין
בחי׳ מקיף ומ״מ בחי׳ מחצה התחתון הוא בבהי׳ התלבשות בתו״ב
והן ש״י אורות מתצת מתר״ך ,והש״י עולמות הן הכלים להש״י אורות כו׳•
ואומד עתיד להנתיל לכל צדיק וצדיק ש״י עולמות דכל אהד מובדל מתבירו
בבחי׳ תעגוג העליון דלפי י תורתו ועבודתו למטה ממשיך בהי׳ התעגוג בר•
רלג ם פ ר 1ז מ א מ ר י ם — פ ר ׳' מ
ולכן כל צדיק יש לו מדור לפי כבודו וכל א׳ נכוה מחופתו של חבירו כו׳
מפני שמובדלים בבחי׳ השגה ותעגוג שלהם בזיו השכינה .שנמשך תענוג
מיוחד פרטי לכאו״א ,וזיו השכינה הוא הכולל כ ל חתעגוגים בבחי׳ א״ם ובא
בבחי׳ חתחלקות כאו״א לפי מדריגתו כר .וכ״ן הוא ע״י ש׳ אלקי׳ שעי״ז
בא האור והגילוי דש׳ הוי׳ בבהי׳ השגח שישיגו ויכירו גדולתו ותפארתו
ית׳ ויתענגו ע״ז ,ובא בבחי׳ חתחלקות כו׳ .וזחו גדול הוי׳ ומחולל מאד בבהי׳
השגה ובריבוי התהלקות שזהו ע״י ש׳ אלקים .אבל ש׳ הוי׳ עצמו שהוא
מקור כל הויות ממקורו שרשו דכולא קודם שבא בבתי׳ המשכה בשם אלקים
לית מחת״ב כלל שהוא למעלה מהשגה ובבחי׳ אחדות לגמרי כו׳ .ועז״א
ילגיולתו אין תקר דלגדולתו העצמית אין תקר כלל דלית מת״ב כ ל ל בר.
ושרש העניו הוא דהנה ש׳ הוי׳ מובדל מכל השמות שהוא שם העצם .דכל
השמות אינן עצמיים ר ק ש׳ הוי׳ הוא שם העצם ,וידוע טעם הדבר דש׳ הוי׳
הוא בהקו שנמשך מאוא״ס שלפני הצמצום ושארי שמות שאינן נמתקין הן
מהרשימה דרשימו הגם שזהו מעצמוה אוא״ס ה״ה נקודה נעלמיה ,והיינו
שאינה כמו העצמות כו׳ .והקו שהוא בהי׳ הגילוי מאוא״ס שלפגי הצמצום
שי׳יא מעין העצם ע״כ נק׳ שם העצם כר .והנה בש׳ הוי׳ יש ב׳ מדרי׳,
דבד״כ ש׳ הוי׳ הוא בתי׳ או״פ ,וזהו הד׳ אותיות הוי׳ שהן מורים על הבאת
האור בתי׳ צמצום והתפשטות והמשכה והתפשטות שזהו בבתי׳ או״ם .וכידוע
המשל בזה בהשפעת השכל מהמשפיע אל המקבל שבחחלה בא בבתי׳ נקודה
ואת״כ מה שהמשפיע מפרט הפרטים לעצמו ואה״כ ההמשכה בבחי׳ כללות
ואח״כ השטת שמתקבל בתמקבל כו׳ ובמ״ש במ״א באורך ,שכ״ז שייך בבתי׳
או״פ מ ׳ .ובמו״כ הד׳ אותיות הוי׳ שחן ד׳ צמצומים ה״ז בחי׳ או״פ מ .
ופעמים מ ב ר דש׳ הוי׳ הוא בהי׳ סוב״ע בו׳ .וההפרש בד״ב הוא בין הוי׳ ס ת ם
י י ,י א ד ב ל ב י ש ט ו א ו ה
y׳ ובתי׳ שמו הגדול דעד שלא נבה״ע הי׳
גילוי בחי׳ עצמות אוא״ס ש ה מ י׳ שלפני הצמצום כו׳ והיען דש׳ א ו ה ה ו
בבחי׳ א״פ ר ק כמו שגמשך ע״י הצמצום ה״ה בא בבחי׳ מ י ה וגבול להיות בבה
׳ אלקים .דאלקים הוא בבתי , , , ׳. או״פ ב ש ש ב ל ת מ ש ה ן י ש ב ח י ו ז ה ו כ ו
הצמצום׳ ואוא״ם שהוא הארת ש׳ הוי׳ בשבא ע״י הצמצום ה״ה בבחי׳ התלבשות
פנימי בעולמות וכלים שבא בבהי׳ השגה ובבהי׳ הההלקות ׳ .אבל עצם
כ ו
ש
׳ הוי׳ היינו בחי׳ שמו הגדול כמו שהוא לפגי הצמצום וזהו קודס שנמשך
ש ב א י ה נ ה / ו כ ב מ ת
^?.לי״ ״ כש׳ אלקים ה״ה למעלה מחשגה דלית
ס ד ב א י א י כ י ד י ע 0
^ Jlu ״ הצמצום הרי אין זח מבחי׳ עצמות איא״ ׳ '
ח ב ו ה ו א ו ל מ ו ת
T " ׳ יש ב׳ מדרי׳ בהי׳ האור השייר אל י י ע
?!'SjTl ל
א
א
׳ ל ל כ ש י י כ י ת
ובחי׳ האור המאיר לעצמו שאיני
ד ,ש י י ד ה א י ר
ב ב ח י
מ ב ח י ם גי
'lu ?—,7 ׳ י ל י י הקו שגמשך ע״י ה צ מ צ י יייא
היא הבי מדרי׳ דממכ״ע וסוכ״ע ׳ .אבל עצמות האור שלמעלה מבת כ ו
מ ב ח י / ם ג ה ל ע מ ל ש ס
' * I 121 \
שייכות אל תעולמות זהו בחי׳ א י א ״
ר ב ד מ ה פ ס י ק י ם ג ש י ש ג י
ל י י ל ת י אין ת ק ר כו׳ .ה ח י ׳
י ג י י א ד א מ 1 ה י י / ג ד י ל ג
! ,f.״ ״ 1 ^י ^ י י ל הוי׳ ומהולל מאד בעיר אלקיני׳
אלקים ,גדול הוי׳ ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר ,והוא בג׳ מדרי הב ל•
ה מ א מ ר י ם—ם ר ״ ת פפר רלד
גדול הוי׳ כו׳ בעיר אלקינו הוא בבהי׳ הקו שנמשך ע״י הצמצום בחי׳ ממכ״ע
ב ו /גדול הוי׳ בו׳ וגורא הוא על כל אלקים הוא בהי׳ אוא״ס שלמעלה מבהי'
התלבשות בבחי׳ הצמצום והוא בהי׳ סוכ״ע שזהו בבחי׳ ונורא על ש׳ אלקים
מפני שלמעלה מבהי׳ התלבשות בש׳ אלקים כו׳ )וע״ד כי שתת עם אלקים בר(
וגדול הוי׳ ולגדולתו אין הקר הוא בתי׳ עצמות האור המאיר רק לעצמו שלמע׳
מבתי׳ שייכות אל העולמות כלל כר.
ב( והנה כתי׳ והאלקים עשה שיראו מפניו ,דיראה הוא מש׳ אלקים וכמ״ש
סוף דבר כו׳ את האלקים ירא כ ו /דיראה הוא מפני התפשטות
גדולתו דוקא וכמ״ש בסי׳ בענין ונורא שמך דיראה היא מהתגלות המלוכה
דכאשר המלך הוא בהיכלו איגו שייך יראה כ״א כאשר הוא מהגלה כוי•
וכמו״כ מהתפשטות גדולתו ית׳ בהתהוות העולמות ובדיכוי ההתהוות בו׳ בנ״ל
כשיהבונן בזה נופל יראה ופחד כו׳ וכמ״ש יראו מה׳ כו׳ כי הוא אמר ויהי
כ ו /וגם שהיראה היא עיי השגה באלקות וכמ״ש הר״ה שא״א להיות בלי
השגת אלקות שידע ממי לירא כו׳ והשגה היא בש׳ אלקים כו׳ כנ״ל ,ובן אהבה
היא בש׳ אלקים שזהו ג״כ שע״י השגה דוקא באה האהבה מ /אך עיקר
האהבה היא בש׳ הוי /הייגו בבתי׳ עצמות אוא״ס .דהאהבה שהיא באלקות
המושג ה״ז שהפץ בהגילוי שיאיר בנפשו שאין זה אמיתית האהבה ואינו דומה
ליראה שגם כשהיא מאלקות המושג ה״ה בבהי׳ ביטול ,דכללות עגין היראה
הוא בהי׳ ביטול .אבל אהבה כאשר היא באה מצד ההשגה אלקית היא בבהי׳
יש מי שאוהב שרוצה בהגילוי כ ו /ואמיתית האהבה הוא להיות בבתי׳
התכללות בעצמות אוא״ס וכמ״ש מי לי בשמים כ ו /והייגו שעיקר האהבה
הוא בש׳ הוי׳ דוקא שלמעלה מהשגה כו׳ רק שזהו ע״י ש׳ אלקים שמתוד
ההשגה באים להבלהי מושג כ ו /וז״ש ואהבה אה הוי׳ אלקיך ,שע״י ש׳ אלקים
באים להאהבה לש׳ הוי׳ כ ו /וזהו וידבר אלקים כו׳ אני הוי׳ שע״י ש׳ אלקים
באים לבתי׳ ש׳ ה ו י /שמן ההשגה באים לבהי׳ אוא״ס הבלתי מושג בו׳ .וארא אל
אברהם אל יצהק ואל יעקב ,היינו בהי׳ אהוי״ר שיש בכאו״א מישראל בירושה
לנו מאבותינו דאין קורין אבות אלא שלשה מפני שבתי׳ האבות י ב כ א ר א
ש
מישראל .אך עיקר האהוי״ר הוא לבוא לידי האהוי״ר העליונים שהם העיקר•
וזהו שנא׳ ב״פ הנך יפה בשה״ש הנך יפת רעייתי הנך יפה עיגיך כיוגיס .יופי
הוא מהתכללו׳ ג׳ גווגים ,דבגוון א׳ לא יש יופי כ״א בהתכללות ג׳ גוונים
היוד סומק ירוק והוא אהוי״ר ורהמים ,ונא׳ ב׳ פעמים הנך יפה הייגו היופי
שלמטה והיופי שלמעלה כ ו /ובעבודה הוא פםוד״ז וק״ש ,דהאהבה דפסוד״ז הוא
הבאה ע״י ההתבוננות דגדול הוי׳ כו׳ בעיר אלקינו שמבואר שם ענין התהוות
העולמות כ ו /ובק״ש או׳ ואהבת את הוי׳ אלקיך הוא האהבה הבאה מלמעלה
כר .וזהו וארא אל אברהם יצהק ויעקב ,שהוא התגלות ש׳ הוי׳ שיאיר בגילוי
בש׳ אלקים ,והוא גילוי בהי׳ האהבה שלמעלה .וזהו וארא אל אברהם ,שע״י
שמעורר האהבה מלמטה נמשך בהי׳ האהבה מלמעלה כר .ומי הוא המהבר
אה האהבה העליונה שההי׳ בגפש אדם שהוא גברא בע״ג כ ו /זש״א באל שדי
דהנה ש׳ אל הוא בבהי׳ .הסד שהוא בבהי׳ א״ס וגם בש׳ שדי השי׳ץ הוא ג׳
א י ה
£־יי״ ;־יכבה דעולמ הבריאה יי״״־״ יי' " /י ״ י * " »־׳ '
ן נ מ ט ל א י נילאי
נגיי״הי ני׳( ״"»"« ׳ ׳ ־ ' "׳ לד״״ דבהי׳ ׳ ׳ , ,שמ״בי
א
י י א ל ה מ י י י נ
״ ״ ,אל שיי * , Zנ־־'־־ m mדבהי׳ ־־ל׳ ־־״ני" ׳
8 נ
עליונות וטש־עת בבי'*־־ ׳ י יי* ״ ,1״ וימ׳ ה״י׳ מ י י " ״ ״ ש״ופי
? ע מ ל
י׳"׳ יאל?'׳׳ יאל?י= י־"׳ " י ׳ ׳ ״ י ״ י ף ־יי" איי"'"" ,״ל׳ הא״ני׳ י
ל א ג ב ש
״ ,אל־ימ יי׳י ' ?״ »,דעני) ט״ היא בחי׳ יסוד שטהני ונ»" '
3 י נ י ל י י ש
לביא » י ״׳ ? 1״ ר ל £יי" י יט״ני ב׳ י־־־יי" 'י׳'׳
איהי יח״י־' י!,ל ,נעשה פ העליונה כ,׳ ״ע ׳ש במ״א ביי׳ ד מ
שההתהיות י׳'א ע״ י׳ י י ' , L״,י שע" "׳יי י׳איי ? ,י״רי ייל» ב ש ג מ אז
נהגלי־ aLll
שטתייהי י ׳ ° יע״ מאין ליש כי׳ ־ י ״ ' גלי נ ע w x 00 1
.ל ,לכי י " » ״ י £ 1בזר״ ש י י "*״למש י י > ׳ , ם ה כ מ נ ח י ל א ד > ת מ י ת י
1nv מ י ה י א ו ״ ה מ צ ״ י י א ש
ולא ״,״ ־־הנליפ < 'א ' י׳"י׳יי»
ב ,8 א י מד מ ־ נ י ה כ W״ M
׳ ' "" ITלבד היו י׳עיל " " ״יי ביטולב ל ' "׳׳ י '
ט יית הת
,י׳ י.בי יל " ל יעיב הי׳ אד העני! הוא דאם יי" י' י' שד
תי
בבה" ״״י׳ ביטול אמי ״ ;
א ו ר י׳י׳ בהט בהי׳ הביטיל .ו ב 8נ י ט י י "
ל ניט ה א י י כ מ י א י ן בב ל א ל נ ש ר,
״דיכוי ונטי״ »י ג-כ י ׳ י "" י ' מ
יד ב נ ב י א ש
״״ע שתוף ^ י ' °״״ ,אל שיי ההתהוות ע״ האור בניי 'י־א
8 5 י מ
אין כו׳)ועט-ש בי״״א בי׳י׳ "' ־ * .ITאור ני׳׳ י ^ ' ,כר.
״ ״ שהי׳ « י * ״,׳ בש׳ אלתי ״, . י n n m ב נ ל ל י ת זזיוי א נ
^ > ״ ^ ״גלה אל נ ל י שיה׳ w ׳־ ם ק י א > י מ
,
כ ו /וב״ז הוא שמש הוי׳ השייך לש׳ אלקי׳ כ ו .אבל עמלא דאורייתא דלעילא
משמשא הוא עצם הוי׳ שלמעלה מש׳ אלקיפ והוא כמ״ש ואוהביו כצאת השפש
בגבורתו דלעתיד הקב״ה מוציא המה מנרתקה כ ו /וביאור הענין הוא דהנה
במא׳ דפתה אלי׳ חסד דרועא ימיגא גבו׳ דרועא שמאלא כו׳ א נ ת הוא הכים
כו׳ אנת הוא מבין כו׳ ומסיים ולאו מכל איבון מדות כלל .ולכאו׳ מפגי מה אינו
אומר ולאו מכל איבון הב׳ ובינה כלל .אך העגין הוא דמדות הן שייכים אל
העולמות דאם לא התהוות העולמות איך יקרא רחמן והסדן כו׳ וכמ״ש זכור
דהמיך והסדיך כי מעולם המה דרהמים והסדים שייכים אל העולמות ב ר
ובתי׳ כי אמרתי עולם הסד יבבה ,ויש בזה ב׳ פי׳ הא׳ שיבבה קאי על העולם
שבתםד נבגה העולם ,והב׳ שיבגת קאי על ההםד שלצורך העולם גבבה מדת
התסד כ ו /והייבו כי עד שלא בבה׳׳ע איגו שייך מדת ההסד כ ו /אבל ח ר ב
הן למעלה מן העולמות וגם אם לא הי׳ העולמוה שייך בהי׳ ה ר ב כר .ועד״מ
שיכול האדם לישב לעצמו ולהשכיל השכלות כ ו /וזהו שאמר כולא לאהזאה
איך מתנהג עלמין ועז״א ולאו מכל אילין מדות א י ה ו כ ו /אבל ה ר ב הן למע׳
מהעלמין כ ו /וזהו שגהגלה להאבות הוא בתי׳ מדות העליונות כ ו /וזהו אלד׳
תולדות השוה״א בהבראם באברהם ובתי׳ ביום עשות הוי׳ אלקים אר׳ש שזהו
בתי׳ ש׳ הוי׳ דז״א כ ו /אבל ושמי הוי׳ ש׳ הוי׳ דהכ׳ וכמ״ש והוי׳ בחכ׳
לא נודעהי להם כו׳ .ונמשך ע״י התורת דאורייתא מתכ׳ נפקית אלפים שנה
קדמה הורה לעולם בהי׳ אאלפך הכ׳ אאלפך בינה כ ו /דבהכ׳ שורה עצמות
א׳׳ס כ ו /והיינו בתי׳ או״א עילאין כ ו /דהנה בהאבות הי׳ גילוי בהי׳ ה ר ב
ג״כ דכללות הגילוי אל האבוה מיש וארא אל אברהם כו׳ הוא גילוי האצי׳
שנמשך גם מבתי׳ המוהין כר ,אך הוא בתי׳ אר׳א תהאין שזהו בהי׳ י ש ס ר ת
בתי׳ מדות שבמוהין כ ו /אבל בהי׳ א ר א עילאין בהי׳ ג״ר דתו״ב שזהו עצם
פרצוף המותין לא נתגלה אל האבוה )עמ״ש מזה באורך בדרוש בשעה שהקדימו׳
תער״ב( ועיי ההורה נמשך בתי׳ עצמיות תו״ב כר .וזהו שבקש משה הראני
נא אה כבודך והושיב לו ודאית את אתורי ופני לא יראו וארז״ל מלמד שהראה
לו קשר של תפילין .דהנה משת בקש גילוי בתי׳ פנימיות ה״ע וזהו כבודי
י /
כבוד בגימ׳ ל״ב הן ל״ב נת׳׳ת ,וכבודך הוא בתי׳ פנימיות ועצמיות ב ת
ה״ע והו״ע ההפילין הפילין דמארי עלמא ,מארי עלמא הוא •בהי׳ מדות
עליונות מקור העולמות ותפילין הוא המשכת המוהין כר ,הקב״ה מגיה הפיליז
הקב״ת בתי׳ ז׳׳א קדוש ו׳ מנית תפילין הוא המשכת המוהין כו׳ .והושיב לו וראית
את אתורי קשר של תפילין הראה לו בתי׳ מל׳ דתבונה ופני לא יראו שלא הי׳ גם
בבתי׳ ראי׳ דמשת כו׳ וע״י מצות תפילין בגשמיות נמשכים בהי׳ המוהין כ ר
פ
שכאשר איש ישראלי מנית תפילין עי״ז הקב״ה מנית תפילין וכמארז״ל ע ״
מגיד דבריו ליעקב מה שהוא עושה מצות לישראל לעשות ,ע ״ י שמצות
ד
לישראל לעשות עי״ז הוא עושה כ ו /הרי שע״י המצות נמשכים עצמות המוהין
מת שלא גתגלה אל האבות וגם לא הי׳ בבהי׳ דאי׳ והשגה דמשה כו׳ .ובודאי
שע״י מצות תפילין המשיך משת בתי׳ עצמות המוהין רק שלא הי׳ בבתי׳
ראי׳ והשגה כו׳ .וזהו דתגם שגבי תאבות נא׳ ש׳ הוי׳ הנה זהו בתי׳ הוי'
ר פ
ד,מאמייםי־ פפר
ן י י שלמעלה מש׳ ה ם צ ע
א ב א ל ק י ם ב ש ה ו י ש
? ״ דהירה כו׳. ' ' ׳ ח ״ א והוא גילוי ׳ י
» י י כנודע .וההפרש ב י נ י *
0
בהי׳ ה ח ד
ה
ם ה ר ב א ד ס ד
פ
עולם ואיה ה ס י הסד כהן איש ההסד כר ,ושניהם י״ מ י ^ ^ ז ז ס ד
ת י א ד ס ח ו א י ת
» 1ו ל ם ,ובעבודה א האהבי; ה ו הוא כדאי׳ בזהר א י ת ה ס י
ע י אלקיני נ י י ׳ בחי » י * , ד ב ה 0 ה ו ב א ד ו ה י י ג י י ; ס ל
אותיות י י י י ו י נ י א יש ״ , ג ו פ ה ו ע נ ^ כ נ ״ ל ׳
נ
מדרגת 0 צ ע w n ״ י ׳ אצי׳ י נ ל ל » נ א י ה י ש ו ש ב ן ג י ל י י א י ה
נ
.". ״י׳ שהמשיל " ״ ״ 3 י׳זא בתי׳ ׳״ה שבזה מאיר נ ח י ׳ י "י״־
- ג י ד י ט מ ש ל מ ז ! ל ה א ב ח
״ י שר׳משיד ב ה ם .ח ד ג ש י ״ ״ ? י»״ת ' " י׳'י
י נ א דמלנא׳ י י ״ ש י ש ב הן נ ה י " * י י " אי׳יי וכמ׳׳ש בהעלו״ד א ת הנרות
,ל ,י ש׳ י׳ ג ד מ ט ר י נ י י ״ י״׳״• אה״ר כ ר .דאהרן הוא שושנינא
ש
,מאבות , ל נ ז ש ו אה״ר בנש י י ״ ״י׳ , נ ד ש מ ה ל m n ל ש
ע ל א י י
׳ ' ? 1״ א ההמשכה דש׳ היי׳ נ י • ו נ נ י י להמשיד ע צ מ ו ת ש ׳ י׳יי׳ * ' ל י ׳ ׳
TOa
™ :י י״ ,י׳ חעימי • ״ ־ י • Z I שוימ״ש להיות בתי׳ אי־״י י ע " ד
נ
אהרן נ ח ^ מטו״ד היא בבחי׳ יציאה מד׳מיצרים ו ג ב ו ל י ט מ י
׳ ר י
למשה ט • י ם בבתי ™ n n ,x ״a , ,. ו ג ב ו ל ם ו צ י מ ה מ מ י [ נ י ״ ד > נ י
,אד״ שמתגאה על ™ ׳ , ״ ג , ג א ו כ י ב ן ז ו צ 0ד / י ב ג ה ש י ק ש
ם
י ׳ הביטול נ י ; ב 5ח א ל גייותנאיא בהי׳ עצמ,״ א׳׳ס שמתגאה על ״ «
ב״י׳ נ ד ה יניטיל נ י ^!א ' נ
א י א
העצמית היא במה ש נ ט ל ״?" י א י '
ב ב מ י 1 ע צ מ י ת ־ >
,י ״ £׳
מ
׳ יא
™""? Vי־דש ינחני יל־ז ™ י־יא י ־ ״ י « י ׳
־ ,כ״י׳ ו א ה ח טי־ י ־ יי׳נלי לזה הוא משה שהי׳ נני׳'׳ *1
י על א ה ח , ק א 0ד ״ נ ז ן נ י ן ך > ג ם / י כ ת י ל כ ת כ
ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת םפד דלה
,
הנה אהרן הוא ב ה י ב״ן דמ״ה ומשה הוא בהי׳ כדה דמ״ה וע״ב עיקר הכלי
לבחי׳ עצמות א״ם הוא משה כו׳ ולכן משה דוקא הוא בחי׳ שוד״מ להמשיי
עצמות ש׳ הוי׳ כו׳ כג״ל .וזהו דלדבר אל פרעה הי׳ העיקר משה ,והייני
י /ע״י משה ה ז ה ל״ ה ע דלהמשיד בהי׳ המשכת העצמות ל י
ר פ ק ת ר י ב ש ו ת ה
דוקא ולכן בפסוק הם המדברים אל פרעה הקדים משה לאהרן מפגי ע ״ י דוקא
ש
הוא המשכת העצמות לשבור קלי׳ פרעה בר .ומ״ש הוא אהרן ומשה היא
משה ואהרן וד״ול״ל לכאו׳ הם ,הענין הוא דהנה משה ואהרן שהן בחי׳
מ״ה וב״ן ה״ז ג״כ הוי׳ ואלקים ,ובפרטיות משה ואהרן הן בחי׳ חב׳ ובינה
שהן ב׳ במדדי׳ ומ״מ הי׳ כולא חד וכמ״ש וידעת היום כו׳ כי הוי׳ הוא האלקיט
כולא הד והוא בבחי׳ חד ממש כו׳ ,דהנה הוי׳ ואלקי׳ דז״א ומל׳ ה״ה ג״כ ח י
והיינו גילוי ש׳ הוי׳ בש׳ אלקים כנ״ל ,ומ״מ גם שמאיר ש׳ הוי׳ בשי אלקים הרי
אין זה עצמות ש׳ הוי׳ ממש כ״א ש׳ הוי׳ השייך לש׳ אלקים וא״כ מובן שהיהוד
״ עילאין היחיי א / ״א ן ל י/ אינו בבחי׳ חד ממש כו׳ .אבל הוי׳
ב ח י ב ד ח ן ק ו א
ש
הוא בבחי׳ חד ממש כו׳ דעצמות האור שמאיר בחב׳ מאיר ג״כ בבינה ו כ מ ״
באוצ״ח דכשם שפנימיות אבא פנימיות עתיק כמו״כ פנימיות בינה פנימיות
עתיק בו׳ .וזהו הוא אהרן ומשה הוא ד״ת הוא ושמו אחד וכמ״ש בשל״ה ,והוא
בבחי׳ יהוד ממש כו׳ .וזהו שהגם שמשה גדול מאהרן שהוא בחי׳ חכ׳ בי׳
מ״מ שניהם שקולין להיוחם בבחי׳ חד ממש כר .וזהו הוא אהרן ומשה אשר א מ י
ה׳ כר ,דתכלית המוגה דיצי״מ הוא שיהי׳ גילוי עצמות ש׳ ד,ןי׳ ע״י התורה
דבאבות ושמי הוי׳ לא נודעתי להם לכן אמד לבנ״י אני י ׳ ע״י ההורה בי׳•
ה ו
צ
ובכדי שתהי׳ ההמשכה צ״ל העלאה בבהי׳ אה״ר ,וזהו ע״י אהרן להוציא מ א מ ״
ו א ר
בחי׳ מיצר הגרון כו׳ ולשבור קלי׳ פרעה זהו שהמשיך משה כר ,ונא׳ '
אהרן ומשה דכולא חד בבחי׳ חד ממש כו׳.
אני אל שדי אני הוא שאמרתי לעולמי די כו׳ שהי׳ העולם מרהיב עצמי
עד שאמר לו די כו׳ .ולכאו׳ אינו מובן איך הי׳ העולם מרהיב עצמו הרי
י ן אוא״ם שלפני עולם הוא בהי׳ גבול כו׳ .אך הענין הוא שזה מדבר
ב ע נ
הצמצום ובבהי׳ הצמצום כו׳ וכמ״ש בע״ת בתתלתו טרם שגאצלו הנאצלים
ג
י ׳ אןא״ם הבל״ הי׳ אור עליון פשוט ממלא כל המציאות כר ,והיינו
ב ח
שהי׳ .ממלא מקום ההלל כו׳ ולא הי׳ מקום לעמידת העולמות שהן בבתי'
לט
י ד ,מ א מ ר י ה— פ ר ״ ת ספד
גבול כ ו /וע״כ צמצם' עצמו וסילק אורו הגדול עה״צ ונתגלה בחי׳ ב 9הגבול
שבא״ס בהי׳ הרשימו מקור הגבול כ ו /וזהו שהי׳ העולם מרחיב עצמו היינו בחיי
ההתפשטות דאוא״ס ה ב ל י ג כ ו /ובידוע דאוא״ם שהי׳ ממלא מקום חחלל זהו
בחי׳ ההתפשטות דאוא״ם ,דבאוא״ס גופא יש ב׳ מדרי׳ בתי׳ אור המאיר לעצמו
ובחי׳ אור השייך אל העולמות )לבד בהי׳ עצם האור שלמעלה מבהי׳ גילוי כ ו /
יהיא בחי׳ הוא שלמעלה משמו ,וב׳ בחי׳ הנ״ל הן בבחי׳ שמו בו׳ וכמ׳׳ש
במ״א( ובהי׳ זו הב׳ הוא בתי׳ תתפשטות האור בו׳ ובמ״ש במ״א וזהו שהי׳
מרהיב כוי .והנה בפי׳ עולם שנה נפש פי׳ הראב״ד עולם למעלה משנה ונפש.
וחיינו דעולם הוא בתי׳ בינה כמ״ש במ״א .וידוע דתו״ב קדמו לעולם כ ו /
יע׳ בלידת מהאריז״ל פ׳ בראשית דקודם תתטא תיו ז ד נ במקום או״א עתה ואו״א
היי למעלה יותר כ ו /וא״כ הדי אמיתית מקום העולמוה הוא ש א ר א הוא במקום
הכתר כו׳ .ובשרשו הוא בתי׳ אוא״ס שלפני הצמצום ובמ״ש ב ת ר א ד״מ
פתח אלי׳ דכתר בכלל הוא לפני הצמצום כו׳ וזהו שהי׳ העולם מרהיב בו׳.
ג ס
" ל שזחו גילוי בהי׳ אוא״ם הסוכ״ע ,ועם היות שהעיגולים נמשכים ד ר י
הקו וחקו נמשך תתלת ואת״כ מתעגל בו׳ ובמ״ש בע״ה ומבו׳ במ״א מ״מ
ב ג י
ל ו י הוא תתלה בהי׳ אוא״ס הםוכ׳׳ע ואה״ב מהסובב נמשך בחי׳ ממלא כ ו .
ב ג ו ל ג ל ת א ב א ד , ש
י!U ׳י וידוע שיש עולמות שנתהוו מבהי׳ םוב״ע ו כ מ ״
ף כ פ ה ש י ע ש כ מ א כ פ י /
ז יי ' י ח ל י פ י אלפין עלמין כ ר ,והן עולמות ש ב ב ח ל י ' י ״
י ׳ כי הוא ציוה ונבראו כו היא ההתהוות שמש׳ הוי׳ וכמ״ש יהללו ש׳ ה ו
/אך הבלית הכוונה היא בעולמות יכמ״ש במ״א ,ועולמות אלו הן בבחי׳ א״ס ב י
ת
א
» * והילך עד שא״ל די העיקר הפנימי
פ
ת
ש
ד מ
י ל
ב
ב י
כ י
ש
ה י א
5 ל א
* £לומר י' י »״ז לכל ברי׳ וברי׳ ומשלה ברכותיי
ת פ ש י ל ב י ש
שאל עב ל .נמצא מפרש דאל שדי הוא ריבוי ההשפעי״ ^
כ י / ד י ר מ א י א ״ י א כ ש
Zlשדי הג mהיפ יי׳ והייגו ההשפעה כדי הסיפוק עד
של״ז ין 1ד ' בפי׳ ש׳ שדי שדי באלקית
ב ח י א ל
/ י כ
כ ג
ב ר י ל כ ל
£י״י
א
בד״ר ' י' בחי׳ צמציפ והגבלה כר .והגם שזי״י ״
יכולים לקבל ,והוא הדי והסיפוק דגבראימ כו׳ ובמ ש בד מ^שהנבראים
ולמט ״ ל ׳ מ ׳ י ח ב מ ן ס ״ א , י ח ב ב א ן ׳ ך ן א כ ך ע ד , י צ א ך ת ן ך ן א 1 , ה ד מ ן ל ן ב ג ת ע ן ו נ ל י מ
וה א ל ש ד י י ר י ק א י ד ש , ק נ ה ד ן ס י ה ס ע מזדווגה א ל ש ה י א ש ה מ ל ׳
ב ^ מאין ל י ש ״ י ע ן ם ה ב א ן ר ב ל ך ז ן . י ה ן מ ר ג ן ו ה י א ב א ג ה ״ ק ו כ מ ״ ש העולמוה,
^״^2/ * מ ה״ז נקימה ונטירת ,אך דוקא ת״ה *רל נוקם ונוטר׳
דוקא בגדול ומלך שהוא גדול מכל העם ,וכמ״ש בשאול משכמו ולמעלה
יח
שלל ל;1ל י ה מכל עם ,בו הוא ענין הנצחת י צ י ג י ל ה ו צ י א ב י י ת ר ב
י ,א ע נ י ג י ם ב ש י ה מ ח ל מ ב
t״^Vt׳ ' בת המלחמה בכדי להוציא נצתוני• ר
י ק י ע י ה ״ כ ח פ צ י > ש י ה י נ צ א
י ׳ ^ -ד ת מדת ׳ ילבוז בז ,והב׳ היא ל ה ו צ י ר י י
*** Vוכאשר יש מי שמנגד לחפצו ה״ה עומד בנצחון גדול .דהתגלות מדת
מפו ה מ א מ ו י t - aו״ מ רמב
,ר ק כאשר נ צ ח ן ן ש י ו ך ן ע א מ נ ג ד א ל ב ד מ נ ג ד ש י ש כ א ק ן ך ך ׳ ן א ן ; ״ נ ן ן ן ן
ואינו משמש בזח לשום דבר ,ובמלחמה בשביל לנצה א ת המנגד ה״ה מבז
הבל .והיינו מפני שנצחון הוא למעלה מבחי׳ רצון ותענוג ,וע״כ כל ההענ
ש
מהאוצרות אינו הופס מקום ומבזבז הכל בשביל ניצוה המלהמה עד
חייו מפקיר לעמוד בעצמו בקשרי המלחמה ,והוא מפני שמדה הנצהון מושר
בעצם הנפש למעלה מכל הגילוים שבנפש ,והיינו למעלה מאור והיות הנפש כי י
וע״כ מפקיר הייו בשביל הניצוה המלחמה כר .והדוגמא מזה יובן למעלה׳ שי
,
ג״כ בהי׳ אוצר וכמ״ש יפתה ה לך את אוצרו הטוב ,וכמו שאנו מבקשי
א י א ״ ז
, מאוצר מתנת הנם הננו ,ומה״ע האוצר למעלה .העגין הוא דאי׳ בת׳'
למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין הכליה .והנה למטה עד אין תכלית הוא בחי
א
התפשטות וגילוי האור שהוא בבהי׳ א״ם ובבהי׳ בלי ג מ ל .לזהו אור
שהאור הוא בבהי׳ א״פ מפגי שהאור הוא מעין המאור ,שז״ע אור שעם היוהו ר?
הארה לבד ולא עצם ה״ה מ״מ מעין העצם ,והעצמות הרי הוא בבהי׳ א*
א ד ע
י / כמו״כ האור הוא בבהי׳ א״ס כו׳ .ומן האור הזה היו עולמות וספי׳
קץ ומספר ובאופנים אהרים לגמרי כו׳ .והיינו ד ל ב ד שלא הי׳ מספד לספ
י צ ע
היו הספירות גופא בבהי׳ א״פ ,וכידוע בפי׳ ס פ י ר ו ת אין קץ שהספי׳
הן אין קץ לבד מה שהן בלי קץ ומספד כו׳ .וכדאי׳ באד״ז בהאי ב ו צ י ^
ט
' דאתפשט לכל סטד ועיבד וכד תסתכל לא תשכה אלא בוצינא בלהודיריי
דזה שמתפשט לכל סטר ועיבד הוא מצד הפשיטות ,דלהיותו פשוט בעצם ע״
א
הוא בא בריבוי ההתפשטוה לכל סטר כר .וכד הםהכל בהון לא ת מ צ א ״ ־
ןלא ב ה ו ש מ ד לח בוצינא ב ל ה ו ,י ,
ה ן א ת נ א ן כ מ א / כ ן / ש מ מ ד ח א ה ן א ד ה כ דןד
דמפני שהוא הד ע״כ בהתפשטות ה״ז לא בהושבן והכל הוא הד ממש כי^
ומה שנאצלז ע״ס עשר ולא השע ולא אהד עשר זהו ע״י הצמצום שח
באוא״ם שבא האור בבהי׳ מדה וגבול להיות ע״ס דוקא כו׳ .ומ״מ גס לאחר
הצמצום נתהוו עולמות עד אין שיעוד וכמארז״ל ע״פ ועלמות אין מ ס פ ר * * J
ועלמות אלא ועולמוה שהן עד אין מספד כו׳ .וכמ״ש באד״ר בגולגלהא יתביז
תליםר אלפין עלמין כו׳ .והמספד הזה הוא לפי הענין שמדבר בו שהוא במספר
הזה ,ובאמה הוא בלי מספר עד שגם במדדי׳ הההונה דאצי׳ בהי׳ מל׳ הר
נההוו נבראים ע ד • שיעור וכמ״ש מה רבו פעשיך ה׳ ומה גדלו מעשיך כי•
והיינו מפני שבעצם האוד הוא בבהי׳ א״ם ר ק שבא בבהי׳ מ ד ע״י הצמצום׳
ה
הוא שהתפשטות האור הוא בבהי׳ מטה מטה עד אין תכלית כר ,שהרי עולמות
הא״ם שלפגי האצי׳ ועולם האצי׳ שמאיר ש ם גילוי אוא״ם ה״ה כלים לאוא״ם׳
ב י ם א
;י שהרי גם הכלים הן אלקות ממש ,ואינו פלא כלל מה שמאיר בהם א י *
,י ״ ע הן בח אך עולמוה בי״ע הן בהי׳ מטה ,דבלים דאצי׳ הן בגופא ל ג
ן ב ש מ ת א
בהם שינוי והתפעלות .א ב ל בבחי׳ האור שמהי׳ אין בו שינוי בלל מפני שאינו
מתערב וכמ״ש בזהר ע׳-פ איו קדוש כה׳ כמה קדישין אינון וליית קדוש כה׳
בזה״
נתפסל ב ש ז
Tדי״ ׳ ש ב
יקדישיו שבהשתל׳ הוא שאיני " ל ״ל ת מ פ א י נ ל ל 3 8
ש ז ה
י 0ז ״ התעלמות האיר והתכללות בעצמותו נו׳ .ו ק ו ד ם הצמצום הי האוא ט
כלל בז׳ .ועד״מ דב המשפיע שכל וסברה לתלמידו הנה מה שמתקבל בשבל
התלמיד ה״ז אור פנימי שמתיישב בכלי המקבל ,ועומק השכל שאינו יבי
לקבל ה״ז נשאר בבהי׳ מקיף על שכלו בהעלם .ומ״מ ה״ז בבהי׳ קירוב א
המקבל ,דעם היוהו בבהי׳ מקיף זהעלם מ״מ ה״ז בבהי׳ קירוב איליו ,שבמשד
על עומק הכמת , , ל ק י ״ ם ג א ב ש ד ר ב י ד ע ת י ע א י נ ש ם א ד ן כ מ ן ז ע א ם י ז מ ן
בו׳ .וכן הלומד איזה ענין ורואה שיש בזה עומק ואינו יודע ^מה הואן
י ב ו א א י ל י ו : 1ק י ר ו ב ז ה ע י מ ק ב ז ה ש י ש ש י ג י מ י ש י ו א ד ר ח א מ מ י מ
ימי ^
נ י ד ,פ
״ ' ״
במשך הזמן כאשר יההכם יוהד כו׳ .וזהו מקיף ד א ר י שהוא בקירוב אל
ל
שאפס קצהו מהגלה וגם ההעלם יבוא לידי גילוי כ ר .אבל שכל עמוק ביות
שהוא געלם בעצם שגם אפס קצהו אינו מתגלה כלל ,וכמו הכמה שלמה דו י
נתן הכמה לשלמה שניתן לו הכ׳ העליונה שאינו בגדר השגת הנבראים ב
שגם אפם קצהו א״א להתגלות ולא יבוא לידי גילוי לעולם ,ובא ו נ פ ש י
פ י
ל המאמדימ־־־ ספר
ו ח י ד י ת י ם
^^^^*ממדרשי בלבושים המסתירים במו מ ש ל
m ש י ש כ ל ל י ג ר ג ש ה א ר נ ש א י נ י ה מ ל ש
אבל בהמשלים איני ? ש״ש בזה
כ ח ה
שידוע שיש בהם ן ר ה ״ » הז״ל שנגלה להם ברוה״ק מ ק צ ת
ב ס פ י ר י כ כ מ ,
* י ו זה ניכר כלל מפני T י י״ נראה ההכ׳ כלל בי •
מ ב י י ג י י י ת ר י י ת א ד א
והעלם בר .וגם האור בעצם יר
סודות ו מ י ן
m, ,בנח״ ״ לבוא ר ק בבתי ״ ״ ״ " ־ '
ע ה ט ש פ ל שזהו סוד םהום א א ש ט צ ע ב
ע י פ ש מ ה ר ש א כ
בעומק יוהד מ״מ גם מזי' * השייך א ל המקבל גם
ם ע ד ב ל
א בבחי׳ המשכה ב י ; « כ״ז הוא ב ב ה -קירוב אל ה מ ק '
ה ו ת ה ו
ב ב ח י א ד ת ב כ
* » iת ג ל ה בזה אצל המשפיע הבל "? מתגלה אפם קצהי• י ל ל י '
כ ע ה כ ש מ ה ד
ביותר שאיגם שייכים כלל ״ I והיינו שעומד בתניעי'
ב ש ב כ א ש מ / ו כ
! ! • ד ^ ל מ ו ה ל מה שמהחבם בזה ״ ו כהוא בבהי׳ המשכי׳
מ י ת
^ למעלי' אל המקבל והוא שסהום בעצם ה״ה בהנועה ד י ׳ ^ ל
י ן ב ן
י
״ ך אל העולמות י ״ ״ « *י יוהד ה״ז בבהי׳ ההעלמוה יוהד
ה ש
דבשמו יש היינו עצם האור שהוא בב״י׳ העלם בעצם ™ " -״־
ע ו ד ר / ן כ
״ ״ ר ^ ה ג « ו ת בפאציל! ׳ י ״ י ׳ * ־ " " י » ׳ • י״־־י י ' י י ׳ " ׳ י י ג י ל י י י ב א 3
״1
0
ל ל * ע ,מתגלה ,או מ ,ב ב נ ל ן י ח ב ב א ן א ן ״ פ ב מ ן י # ם א ב ע ן ל מ ן ת ג י ל ן י
ר ה א
״ י י מהן בסתר י ב ב אבל הוא הייגו בחי׳ העלם עצם
א
5
י ל א ראתה בי ״ ז ד ע
י ל ניצוה המלהמה ל " " ד ט ז ב
הוא בש ד > ע ל י ה א ן צ ר ן מ ן ג ל ן ״ w m ג (
כו כמ״ש במ״א( מוצא רות מאוצרותיו כר .ובתי׳ כי גאה גאה שמתגאה על
הוא בהי גיייתנאיא .וידוע דכי גאה גאח זחו בחי׳ פגימיות הכתר ו ב ש
ר ש ו
סנימיות ועצמות א״ס דמשם הוא שמתגאה על גיוותנאיא וגיאותא דילי הוא
bLUT ה מ ג ג ד
סוס ורוכבו רמת בים כ ר .וכ״ז דיי ל נ צ ח ה ג צ ז ז י ו ל י ב ש ב א
צריך להתגבר ביותר במדת הנצהון להתהזק בעסק התורה ובעבודה בו׳ .ויש
בכת מדה הנצהון לההגברוה כזאה מפני ששרש הנצהון הוא בעצם הנפש
למעלה מכל הגילוים שבנפש ולכך בכל הטרדות והבלבולים ביכולת מ ד ת הנצתמ
להחגבר כר .והנצחון של האדם למטה ה״ז אתעדל״ת לתיות הנצהון למעלת
ושיהגלה בהי׳ אוצר העליון דבהי׳ עצמוה א״ס כר .והנה ידוע דבירור
הנה״ב הוא ע״י עבודה דמוה ולב בהשגה אלקית ובהתעוררות אהוי״ר שזהו
העבודה דהפלה כו׳ .ומ״מ הכפי׳ בפועל דהנה״ב הוא ע״י מ ד ת הנצה שהוא
ההסכם להיות ם ר מ וע״ט .וכידוע שבשעת תתפלת כאשר מתעורר באהוי״ר צ״ל
לעשות הסכם בנפשו על הפו״מ שבזה דוקא לאתר ההפלה כאשר נכנם בעניגי
העולם בכדי שיהי׳ הפועל כמו שהי׳ בכת בתפלה הוא ע״י הנצה וההסכם דוקא כר•
והההלה ההפלה הוא בהודאה מודה אני לפניך ,הודו לה׳ כו׳ ,דהודאה הוא ביטול
רמז ה מ א מ ר י ם — פ ר ׳' ת ספר
שלא ע״פ מו״ד ,והביטול והנתת זאת שלא מצד השכל הוא שנותן בו כה להיות
אח״כ בתפלה התבוננות והתעודדות אהוי״ר כר .ואתר התפלה צ״ל ההסכפ
דמדת הנצחון שעי״ז הוא מנצת א ת הנת״ב כר .וז״ע ש׳ צבאות שהוא בנו״ה
ומשם הוא כל הפלחמות שע״י נו״ה מצד שרשן העליון הוא מתגבר
ומנצת את הםנגד כ ר .וזהו יוצא צבא דיציאה הוא ברגלים והן בהי׳ נ ר ה שבכת
זה יוצא לברר א ת העה״ד טו״ר לבטל את הרע ולהכניעו ולהשפילו כו׳ .ח״ש
ויצא יצתק לשוה בשדה ואין שיחה אלא תפלה דיצתק תיקן תפלת מנתה.
מנחה הוא מ״ן ה׳ ה׳ שזהו העלאת פ״ןפהבירודים ועי״ז נמשך בתי׳ מזל
השמיני ונוצר בה׳ בהבראם בה׳ בראם בו׳ .והבירור הוא בשדר ,בחי׳ שדה
דלעו״ז .ואו׳ ויצא הוא בהי׳ נ ר ה שעי״ז הוא הבירור כר.
י( א מ נ ם צ״ל והלא בקרי״ס כתי׳ כי ה׳ נלהם להם במצרים ובתי׳ ה׳ איש
י ן חוא דהנה ביהושע כתי׳ מלהמה ולא גזבר ש׳ צבאוה .אך ה ע נ
אני שר צבא ה׳ עתה באהי ,ואי׳ במד״ר ויהי פצ״ז דמשה לא קבל אותו ובמ״ש
הנני שולה לפגיך מלאך כו׳ ולא קבל ואמר אם אין פגיך הולכים מ ׳ ועתה באתי
כר׳ הרי יש שע״י הקב״ה בעצמו כמו שבקש משה ושע״י שר צבא ה׳ ש ר ע
צבאות׳ דצבאות הוא אות הוא בצבא דילי׳ דהיינו שהוא כה הא״ם שבו ,ומ״מ
יש כאן צבא ושר צבא .והוא דמדה הנצה יש בזה כת א״ם עלית כנ״ל ,ומ״מ ה מ
מ ם ד א ו א
י ׳/ בחי׳ העלם ,משא״כ מה שע״י הקב״ה בעצמו הוא בתי׳ גיליי
וזהו דביצי״מ וקרי״ס הי׳ גיםים גגלים יוצאים מדרכי הטבע לגמרי שלא הי׳
לבוש הטבע כ ל ל וזהו שהוי׳ גלהם לכם בו׳ ועי״ז געשה בהי׳ ביטול ממש ובמ״ש
ולא קמת עוד רות באדם כו׳ .ובמצרים כי שמענו אשר הוביש ת׳ את מי י״ס ר כ
מקצת ע״י העפיכ ובפרט במכ״ב גתבטלו לגמרי כו׳ .משא״כ באשר המלהמה
א ו ה
iZT^Z ש א י ו
באור וחיות אלקי שבגבראים דאיז ל י ה ט מ ל מ ב ש ע
ה מ ח י א ל ק י ח י ו ת ש
,״,״ומות ' מ ואתה מחי׳ א ת כולם שבכאו״א י
ש י א י ב ג ל כ ב ש
'"ל ^ מ ט* ראה נתתי לפגיך א ת התיים כ ר ואת המות בי׳
י ,י א ה א ל ק י ו ה ח י י ת
n L Tשב? שהגשמי הנברא תוא מות בעצם מ י ^ ׳
*£TJ*Z ב וכמ״ש במ״א באורך .וע״כ לא י ה פ ח א י ב נ ה י מ ש ג ב
7\^Zהזזה י י • יאח״כ ב ב ר כ ת ק״ש " י * י א י ם ג י ם ם י פ י ש ד
? 1ד«^ומ/ * ״ י ל באלקות כו׳ .והנה״ב ש י ש י י ע ה א י פ נ י ט י ר מ ש מ
ד ת ו
בנ״״ב מ ׳ וז״ש כי מלאכיו יצוה לך שהמלאכים מסייעים לתארם ב ע ב י
טפוזזמאצןויט-מו׳׳מ דמח
על כפים ישאונך שמנשאים ומגביהים א ת הנפש כו׳ וכמ׳׳ש בלק״ת בד״ד׳
כנשר יעיר קנו עד שבק׳׳ש או׳ ואהבת א ת ה׳ אלקיך בכל ל ב ב ך בשני
יצריך שגם היצה״ר בא לאהבת ה׳ כו׳ .וכ״ז הוא בבתי׳ ביטול היש בלבד
״
כו׳ .ואתר התפלת צ ל מ ד ת הנצה וההסכם כו׳ כמשנת״ל .א ך כאשר יש התגלות
מעצם הנשמת שלא ע״י אמצעית בתי׳ שכל ומדות ותוא תרצון פשוט שבנפש
שלמעלה מטו״ד מצד ההדגש דעצמות אוא׳׳ם כ ו /ולמעלה הוא שמאיר גילוי
אוא״ס שלא עיי אמצעות המלאכים כו׳׳ ובנפש הוא התגלות בהי׳ ה ר צ ה ב י
אזי הביטול בדרך ממילא שא״צ למלחמת כלל׳ כ י אינו ש י ד לתאוות גשמיים
כלל׳ והיינו גם מצד הגה׳׳ב איגו שייך כלל לזה׳ כ י געשה אתהפכא חשובא
לנהורא כו׳ .וזהו ב׳ בהי׳ כלה שבשה״ש כמ״ש בלק״ת ד״ד .שה״ש חא׳ שזהו
בהי׳ נכספה וגם כלתה נפשי ובחי׳ כלה שארי ולבבי כר .דגכספה וגם בלתה
נפשי הוא ע״י התבוננות שרוצה באלקות ואינו רוצה בדברים הגשמיים ,והוא
בבתי׳ אתכפי׳ וביטול היש לבד כו׳ .אבל כלה שארי ולבבי הוא אשתיצי
• m mכ ל י ו ן היש לגמרי בבתי׳ ביטול ממש דאתהסכא תשוכא ל ג מ ר א כ י •
והוא ע״י הרצון שלמעלה מטריד כ ו /ועי״ז מתבטל גם דקות הרע וכמ״ש
באגד ,ק סי׳ ד׳ דיה אין ישראל גגאלין אלא בצדקה בעגין מילה ופריעה שזהו
ג ס ״ ה י ע ודקות הרע שעז״נ ומל ה׳ אלקיך א ת ל ב ב ך כו׳ .דגםות הרע שהז
תאוות העוה ז שנראה וגרגש שזהו שמתבטל ע״י עבודת תאדם שע״פ ט ד ד כ י
״״ ,דקות הרע שאינו גרגש אין זה מ ת ב ט ל ,ע ״ י עבודת האדם בעצמו כ״א
* י * ליי מלמעלה׳ והוא התגלות עצם הנשמה שזהו שבא מלמעלה כ י
כנודע וזהו שה׳ נלחם לכם מ ׳ .ובכללות הוא ההפרש בין ת פ ל ה ותורה׳
דבתפלת שעת צלותא שעת קרבא שזה בבהי׳ מלהמה ,להיות ד ב ת פ ל ה הוא
שהנה * ל ב ד לוהם עם הנה״ב רק שיש סיוע מלמעלה דהבא לטהר מםייעיז
לו ואלמלא עוזרו כו׳ וכמ״ש בסש״ב .ומפני שזהו ר ק מה שהנודא לוהם
ע ב הנה ב הוא מנגד מ /אבל תורה הוא ספר מלתמוה ה׳ שנפסק
תת רה *תה אסור או טרפה ה-ו גדתת שא״א לתתעלות כו׳ .דלגבי פסק שמאת
השי ^ rאיז הרע יכול לעמוד כר .וכמו״כ הוא בהבירורים שע״י התפלת הוא
בבתי ביטול היש בלבד׳ ועיי ההורה הוא בדרך ממילא ובבחי׳ ביטול ממש
ס פ י מלחמות ה׳ הוא תושבע״פ שזהו בבהי׳ התלבשות ב ע י ר י ובת כו
דק^שהבירור הוא בדרך מלמעלמ״ט כ ר כנודע ומבו׳ במיא .אמנם משה חמשיר
תושב״כ שזהו בתי׳ עת״ת שאינו מתלבש כלל בעה׳׳ד שעי״ז נעשה הבירור
שנבלל ממש באלקות כר .וזיש ויורהו ה׳ עץ כו׳ וימתקו המים ,שזהו בהי׳
עה ה שעי״ז געשה ההמתקה גס שעצם הרע נהפך לטוב כו׳ וכמ״ש במ-א .וזהו
דמשה לא רצה בשר צבא כ״א שיהי׳ ע״י הוי׳ בעצמו וגבי יהושע הי׳ שר
צבא ה׳ .ועי״ז המשיכו הנביאים ש׳ צבאות וכמ״ש בתו״א בד׳׳ה בעצם היום
הזה יצאו כו׳ שהוא דבכלים ד ב י י ע יהי׳ איהו וגרמוהי הד כמו בכלים דאצי׳ ב י ׳
ל י ו ן שע״י
ה ע ד צ ן שזהו ע״י המשכה מבתי׳ עצמות א״ס כו׳ .וך״ן״ע י ל ן ,
א ג
חנצחון שעי״ז נמשך מבתי׳ עצמות א״ס כנ״ל .וזהו ע״י המלהמה בבחי׳ שער
צבא ה׳ בהי׳ הנצת נתתדש ש׳ צבאות שיהי׳ איהו וגרמוהי חד גם בכלים
דבי״ע ם ׳ ) .ואמיתת הגילוי הזה יהי׳ לעתיד וכמ״ש להנהיל כו׳ ואוצרותיהם
רמפז ה מ א ט ר יט — פד"ת ספר
, מ
* ל א כו ( אך בתורת אינו נזכר ש׳ צבאות לחיות דבתורח חוא שהוי׳ בלחם
לכם הוי׳ בעצמו בהי׳ גילוי האור כ ו /רק בתורה נא׳ צבאות ח׳ שהצבא אות טפל
להוי /והיינו שהצבאי צבאות תן נצוצות תמתבררים חן בבחי׳ טפל ובטל לה׳
שנכללים ממש ב ה ר ׳ כר .וכנ״ל שהבירור הוא בבחי׳ אתהפבא השוכא
לנהורא כ ו /וזהר יצאו כל צבאות ה /וכידוע דנהר נילוס הוא נהר פישון שבד׳
נהרות ששם נפלו עיקר הנצוצות דרפ״ת נצוצות דתהו וישראל במצרים בררו
ר״ב נצוצות וכמ״ש וגם ערב ר ב עלו אתם כו׳ .וע״י האותיות ומופתים דמצרים
בבתי׳ נסים גגלים נכללו באלקות כ ו /וזהו צבאות ה׳ שטפל לה׳ כ ו /וזהו בעצם
היום הזה׳ יום הוא בחי׳ גילוי ,ובעצם חיום היינו בתוקף זריהת תשמש
בחי׳ שמש הוי׳ שמאיר גילוי אוא״ס כו׳ יצאו צבאות ח׳ שטפל ובטל אל ה׳ כ ו /
כנעני׳ נכבדי ארץ כנען בידו מאזני מרמה ,כי עיקר קיום המצות הוא בארץ
וכמו פאה תרומות ומעשרות וקדבנות ובו׳ דרוב המצוה הלוים בארץ ,וההמשכה
מ ש י כ ס ף ה כ י ש מ ה ו א
,?1ד״י? שעיי המצות הוא בבתי׳ מסתר וקנין דקניז
מ
י ״ ה לרה״י והו״ע עבודת הבירורים ותעלאת הניצוצות מטורי דפרודא דבבה
אתהפכא השוכא לנהורא שעולים ונכללים באצי׳ שנק׳ עולם תאתדות דא הו
יגיםוהי הד כו׳ ועי״ז געשה עלי׳ גם באצי׳ והיינו שהכלים דאצי׳ עול ם
ה ע ו י ב י / m ת י מ צ ע מ ב ח י ׳
^ ״ "° למעלה מ א צ י /וזה מעורר וממשיד
ד י ע ב ש א י ג י א י
^בב ^ ו ™ איא״ס הוא רם וגשא למעלה מעלח ע י
ס י ב ב מ ב ח י ם ג ע ם ו כ
^ צ ם ' ״ ילל׳ למעלה מבהי׳ מפכ״ע ומבחי׳
כ
׳ דאחר שנהצמצפ " ל ל י הוא בחי׳ מל׳ דא״ס כמו שהוא קודם חצמצום
כ ו
ם י צ מ צ ה י נ פ ל ש
י בלבד ^ אוי־ א״ס ונמשך הקו הנח בחי׳
ה י נ ב ה ״ ע א ל ש כ מ א /
J f״ ״ יבמא׳ ' עי שגיז הוא בהי׳ הארה לבר י ך
י ב ק / י כ צ מ י ת
' " ״ ! ? ,מ״׳ אתתי בחי׳ שם והארה ל ב ד שבאין ע ת ר ל ״ י ע
ל כ ר שזחו רק מה אחת , ו ך במחשבה , א מ א נ א ד ה מ ח ן ן ז ן א ת ן מ ל ל כ נ ב ר א ו א
המאמרים— פד״ת םםד רג
ט ,
ל ב ד לגבי עצמות כר .ובכדי שיתי׳ המשכה זו הנה ב ת ת ל ת הברי׳ ה י * י
כי חפץ תסד ואת״ב באתעדל״ת תלי׳ מילתא .והעיקר אתעדל״ת הוא ענויי*
הבירורים דאין שום דבר שיעורר כ״כ כמו כד אתכפיא סט״א ואתהפכא
השוכא לנהורא כו׳ .והוא מפני ההידוש ד ב ר בביטול היש ואתבםיא דםט״א
כו׳ .וכידוע בהמשל דצפור המדברת שעי״ז דוקא נפנה ל ב המלך בו׳ .וכמי״כ
י ש
כל הגילוימ של הנשמה האלקית אינו מעודד וממשיך כ״כ במו ביטול ה
ק י קדירח ,כ ה דאתכפי׳ סט״א .וזהו שאמרז״ל משל ל ב ת מלך שהריחה
צ י
מלך היא בהי׳ מל׳ דא״ס ,והריחה ציקי קדירה הוא ד״ענג שבקיוהא והחריפות
ז
דהבירורים כ ר וכמ״ש במ״א באורך .״ Vמשיכת העלאת הניצוצות ושעי״
נמשך אוא״ם כ ר ועיקר הבירור הוא ע״י המצות שנעשו בבחי׳ אתהפכא•
דבעבודה הבירור הוא בבתי׳ אתבפי׳ ב ל ב ה משא״כ במצות הרי ק ל ף התפילין
וצמר הציצית ואהרוג הגשמי וכה״ג נעשה כלי ממש לאלקות ו ד ע משיבה בר*
א י ו
וכסף הוא בתי׳ אהבה העליונה והסד דאוא״ס )בהי׳ למטה מטת ע י
תכליה( שנמשך ע״י העלאה זו כ ו /וז״ע מסחר וקנין ו ז ויקחו לי תרו**
ה ו
יערוף במטר לקתי דקיהה הוא קנין וכמאדז״ל גמד קיהה קיהה משדה עפרת׳
וכן כל המצות הן בבתי׳ קנין .ומשו״ז נק׳ א״י ארץ כנען ל׳ סותר וכמ״ש ארבע
מאות שקל כסף עובר לסוהר והן ת׳ עלמין דכסופין דירתון י ק י י א לעלמא דאתי
צ ד
שזהו ההמשכה שע״י המצוד .ה״ז עובד לסותר בתי׳ מסתר וקנין כ ר .ושבת ש נ ^
מתנה צ״ל שזהו ממקום גבוה שאין אתעדל״ת מגיע לשם וה״ז בבהי׳ אתעדל״ע
מצ״ע שהוא מתנהשמאיליו וממילא כ ו /וצ״ל והלא כתי׳ לעשות א ת השבתשעושין
וממשיכיו את השבת .וידוע דעליות דשבת הוא עליית הכלים שתיצוניות
תעולמות עולות בשבת׳ וזד .דוקא ע״י תבירורים כ ו /דע״י עבודת הבירורים
דששת ימים תעבוד שעולים ונכללים בשבת נעשה ב ש ב ת עליית הכלים בר
,
ו כ ת ' זכור א ת יוה״ש שמור א ת יוה״ש ,זכור ושמור הן מ״ע ומל״ת ,שע״י
ת
קיום המצות בששת ימי התול נמשך קדושת ש ב ת כ ר .ובתי׳ וקראת ל ש ב
עונג דהתענוג דשבת הוא שקוראין וממשיכים אותו ע״י ששת ימים ת ע ב ו י
כו׳ ,ושבת אותיות תשב והוא בחי׳ תשו״ע שזהו ע״י תשו״ת דששת ימי התיל
שז״ע עבודת הבירורים שעי״ז בשבת הוא בהי׳ השו״ע בר .ומכ״ז הוא דשבת
או׳ קונר׳ ין ע הוא ג״כ אתעדל״ע שע״י אתעדל״ת כ ו /חתו דבהברכה
ב ש ד מ ע
שמים וארץ ,והייגו שהוא גמר הקנין ומו״מ דימי ההול שעולה הכל בשבי*
ומתגלה הריווח מזה ,וא״כ מפני מה נק׳ ש ב ת בשם מ ה נ ה בר.
ל
ב( והנה להבין זה צלה״ק ענין תורת ותפלת .דפעם משמע שתורת ג י י
מתפלת וכמא׳ ותלמוד ת ו ר ה • דהיינו גם מתפלה שהרי תשיב ג״כ עית
תפלה ואו׳ ע״ז ות״ת כנגד כולם ,ומי שתורתו אומנתו פטור מהתפלה .דתפלר׳
א דבר הוא עבודת האדם ,ותדבור דתפלה הוא דבור האדם ,משא״כ תורה
ה ו
ה /וע״כ התורת גדול מתפלת כ ו /ופעם שתפלת גדול מתורה וכמא׳ והלואי
שיתפלל אדם כל היום כולו ,והםידים הראשוגים הי׳ שוהים תשעה שעות על
ג י
ל י י ומל׳ בתי׳ העלם מפני שז״א הוא בבהי׳ דביקוה ע״ב הוא בהי ג ל ו ׳
שבמל ה ר צ ן א^ ת ב ן י ס ״ ן ז ן ל ך ״ י ן ת ה מ ל /
^??™^Z • " י היא בבתי׳ צמאון לעלות למעלה ז ה ש ד ס פ י , כ י ׳ , ,
י ,ע ל י ת ו ק י ב ד ע ד ה ש
^m i l 1 בטבע העלי׳ כנודע זהו בבתי׳ עלי׳ ודבייזית
ל כ י ר צ י א ב ב ח י /
^ ! Z j אכל בבתי׳ מל׳ היא בבתי׳ כליון שמצד הריחיק יייא
א ת י מ צ ע ב ב ח י ו ש ר ש
1״ n ׳ למעלה מ ׳ .וכך הוא בנשמות דהרי הנשמות
מ י ם אתם לה׳ אלקיכם ובמו הבן שהוא מעצמוה מוה האב ב מ ר ב הנשמות מ
מעצמות א״ס ,ותתהווה הנשמה היא שנעשית בבתי׳ דבר בפ׳׳ע וכמו ןהבן ש ה »
מציאות בפ״ע מהאב וכמו״כ הנשמות הן בבהי׳ מציאוה בפ׳׳ע כר .וזהו התפרש
י ,י א ה ר י ת ה ש ק ר
^ י ,״ שביו תורת ונשמות ,דשניהם מושרשים בעצמות
יכמא׳ אורייתא וקוב״ת כולא תד ,ונשמות נתהוו בבהי׳ מציאות בפ ע׳ וע
פפרהסאפרימ•—שר״ת תכ
י ש ב ה ט ט ב ע ה מ ז א ו ה כ ל י ה ל ע ל ו ת ל פ ע ל ה בוי .ו ב פ ר ט ב י ר י ד ת ה נ ש מ ה ל פ ט ה
ב נ ו ף ו נ ה י ב ש ב ה ת ל ב ש ו ת ז א ת מ ו כ ר ח ת ל ח ש ו ב ו ל ד ב ר ב ע נ י נ י ע ו ה י ז וטד ,ג ט ט י ז ר
ה נ ה י ב מ ו ש ך א ת ה נ ש מ ה ל ע נ י נ י ם ה ת ו ט ד י ט ש ז ה ו י ר י ד ה ג ד ו ל ה ו נ ל ו ת מ פ ש זיל
ונפי״ ב ת כ ל י ת הביטול היתה בגוף הרי ונתלבשה יקודם שירדה הנשמה.
לגמרי י ו ת ר ממלאכים ח י ה ׳ א ש ר ע מ ד ת י ל פ נ י ו • והיתד .פ ״ ו ש פ ת ט ן ה ג ש ם
ש ה ן נ ק ׳ ש כ ל י י ם נ ב ד ל י ם מ פ נ י ש נ ב ד ל י ם ט ן ה ג ש ם .היתר .ה נ ש מ ה י ו ת ר מ ו ב ד ל ת
פ ן הנשם .דפלאכים יש ל ה ם ם י מ גוף מב׳ יסודות הדקים א ס ורוח .מ ס א ־ י
ונטי׳ M X D N ה ,, א ם ה נ הנשטד .ש א י ן ל ה ג ו ף כ ל ל נ י ׳ .ו ל כ ן ה מ ל א כ י ם ש י י ך
יחיל יחפזו! דמלאכים הדין םאיפת יראה כ י ׳ ושייך ב ה ם לפט׳ם אפקחזי
ו ר ע ד ה יאחזו] כ י .י ל א מ י נ ו כזזןת ב נ ש מ ו ת כ ו ׳ .ו ה י י נ ו מ פ נ י ש ה י א מ ו פ ש ט ת
מן הנשם לגפרי והיא ב ת כ ל י ת הביטול כו׳ וירדה ונתלבשה ב ט ף ו נ ה ־ ב חיטיי
׳ .וכ ,הוא בבנם״ כ ו י ־ י ״ * יי־בליין ל מ ת מ ן ה ג ל ו ת ו ה ש ב י ׳ מ ה « ו מ ט מ
השכינו שזה-ע גלות שיים חיות לע׳ ל נ ״ ע ומשפעת שיייית נש_י מקר
השערות פ פ ג י שאין ב ה ם ביטול ״ ! ; 1 1נ י ח ל לפני נוחי׳ נאלמה שהן נתזי
הישות והפירוד כי׳ .ת ה ו שהן נ ח ז י ם ה ש ע ר ו ת .ד ה א ר ה א ל ק י ח » ה 8״ ז
ש נ מ ש ך בה־ו ל ה ח י ו ת ם ה י ה מ פ ר י ד י ם א ו ת ו ש ע ו ש י ם מ פ ן ל י ש ו ד ב ר נ פ ר ד נ י •
נלד .נ נ ח י ׳ נ ל י ו ן ותשוקה נ פ ל א ה ל ג א ת מ ה ג ל ו ת ו ל ע ל ו ת לטעלי׳
כ ו .ותורד ,ה א ב ח י ׳ ח ת ן ש ה י א ה מ ש כ ת א י א י ס .ד א ו ר י י ת א מ ח כ ׳ נ פ ק י ת ד ב ח נ ט י •
» ס וירדה ממקום כבודה ו נ ת ל ב ש ה בענינים גשמיים שז-ע ח ו ת דרגא שורי-
״ י .י ל י י איאיס נ נ ש ־ י שהן נ ח י ׳ נלד ,בבחי׳ נ ל י ת ל ה ״ נ ל ל באיאיט « י
ה נ ה 9י ה ת ו ר ה נ פ ש ך ב ה ם ג י ל ו י א ו א ׳ ם מ ׳ .ו ז ה ו ו ה י ו ה ד ב ר י ם האלי- ״
נטשי ד נ ש פ ה אזי הי*יא והכלית ש א ח י ואהבת שהיא טיבי ב י ת הנתיב
ב ה א ו א ס ע י ה ת י ר ה » ׳ • יזהו ש י ש ר א ל ט ת ק ־ ר א י ! ב א ו ר י י ת א ו א ו ר י י ת א ב ק ו נ י י ׳
שע׳יי ה ת ו ר ה נ פ ש ו ג י ל ו י א ל ק ו ת ב נ ש ־ י כ ו י .
בתורה כתי׳ ודברת בם ל׳ הנהגה והמשנה כ פ ו ידבר עפים .דתייה אך נ(
נ ח י ׳ חכים ולא בחכ׳ ידיעא ו נ ת ל ב ס ה בעניגים גשפיים ״יי״־ודע
הקביי .קויא הקורא בתורה יכל נש״. ש־פשינים שזהו י ר י ד ה גדולה זהו
.ו י ק ד ההמשכה היא עוסק התודה לשפה ל ש פ התורה ל ת מ ס י י
י נ ח ־ ׳ שייי• איא׳ס .והרי א י א ׳ ס הוא ר ם ונשא איי נתיף.
ב ע י י י׳איאיס ,י כ ט ׳ ש כ ו ל ם נ ח כ ׳ ע ש י ת ש ה ח כ ׳ ה י א ״ • " י
ב ״ נ ™ , . -ע־י א״עדל־י־ *י* מ י י כ י ס ל ה ־ ש י ו א ו א ׳ ס גיפ י ״ לגבי ־עשי
י ־ ־ י ש א ם ישים איליו ל כ י כי׳ ר י ח אייתי ״ ״ ואפשיך ר ו ח נ י • יק׳t״פר״
ש נ ש ״ עושין א ת ה ת ו ר ה כ ר .ו נ פ ש ־ א התירה היא״. את יבי ל ״ »
״ ־ ׳ >לעשות ו ל ק י י ם ל ע ש ו ת ת ח ל ה י ה י ר ל ק י י ם ל ע ס ו ת ו ל ה פ ס י ו א י א ־ ס ™ ״
הניליי ע ל נפשי ו נ ־ י ש נ ״ י י א ב ד י ה השטים נסאי .א י א י י ו ־שיו נתירה
יסיאל ל ה ט ש י ו איאיס נ ת י ר ה שזה ל מ ע ל ה ט ט ד ר י ג ת ם .שהרי נש״ ביכולת
, 0
י• העני1 באורייתא ש פ ת ק ש ר י ם ו ט ק נ ל י ם פ ן ה ת ו ר ה נ ו ׳ כ נ ־ ל .א ך פתקשראין
ידוע ד ל א נ ל הנשמה מ ת ל ב ש ת נ ג ו ף ר ק ה א ר ה ו פ ק 1ת מ ה נ ש מ ה היא יהנה
מ^וזזידיז דיי
רנג המאמרים— פ ר״ ת פםר
בי טהורת תיא אתת בראת יצרת ונסתת בי .שמפרש די מדרי׳ נ ת ת בראת יצרת
נפחת .דתנשמח שרשה ומקור חוצבה תוא למעלת מ א ה ובכדי שתתלבש בגוף
להחיותו צ״ל כמה צמצומים ,ובכללות הן ד׳ מדרי׳ נגד ד׳ אוהיוה הוי׳ ,יו״ד
צמצום ה׳ התפשטות ר ה המשכה והתפשטות שהן ד׳ צמצומים כר .אך מה
שנמשך בצמצום דיו״ד הוא בהי׳ הארה לבד כר ,ו כ מ ר כ בנשמה הוא שרק
הארת הנשמה הוא שמתצםצם להחיות את הגוף .והו״ע יעקב י ר ד עקב .ועצפ
הנשמה היא בבהי׳ מקיף כר .וההפרש בין פנימי ומקיף ידוע ,דפנימי הוא
שבא בבהי׳ התתלקות ,וכמו כתות הנפש המתלבשים באברי הגוף שהן בבהי'
״ ע ויש להם שמות התחלקות שכל ומדות ומתדומ״ע ש ב א ר א הוא מהות
ב פ
מחולקים נפש רוה נשמה כר .משא״כ המקיף שאינו בבחי׳ חתחלקות כלל.
ולכן מצד המקיף יכול להיות רואין את הנשמע ושומעין את הנראה כר .וחייבו
מפני שהמקיף ת ש פ ה הוא בטל במציאות באוא״ס הסוכ״ע מקור כל המקיפים
שאינו בבתי׳ מציאות ולא בבהי׳ התתלקות כו׳ .רק הארת הנשמה כשמהלבשת
3
*יף ה״ה בבהי׳ התתלקות מפני שהיא במציאות כר .חהו הדי מדרי׳ נתת
בראת יצרת נפתת שהן נפש רוח נשמה וחי׳ שגם היי היא בכלל בהי׳
פנימי שיש לת שייכות אל הפנימי )וגם ידוע דהי׳ הוא בהי׳ תכ׳ כר( .אבל בתי
יחידה שבנפש היא בבתי׳ אין ובבתי׳ יהידה ממש שאינו בבתי׳ ההתלקות
כלל ומקבלת מבהי׳ יהיד כר ,וזהו בהי׳ מזל מ ש מ ה .דהנה כתי׳ ונוזלים מן
לבטן לבנון הוא מקור החכ׳ דכהי׳ והחב׳ מאין המצא ,כי והחב׳ ה״י׳ שהיא
י ׳ אין שא נו ראשית ההתפשטות וראשית הגילוי ,וההכ׳ היא מלמעלה מהחב׳
ב ח
מושג כלל כר .וזהו בתי׳ לבנון ש ע ר א ונתלים מן לבנון שגוזל ונמשך בתכ׳ ממקור
החני כר .וזהו דאי׳ באד״ר הכל תלוי בםזל אפיי ס״ת בהיכל ,דאורייתא םתכ
פקית ומזל הוא מקור תתכ׳ בתיי ונוזלים מן לבנון .דבתורה יש ג״כ בהי פניפ
מקיף .דכ״ד ספרין דאורייתא שהן בבחי׳ פנימי ה״ז רק כד מים התכ׳ ובמ ש
וחמלא כדה ותעל .בהי׳ כד בלבד כר .אבל מקור ההכ׳ הוא בבחי׳ מקיף .וז ש לא
ג י ל ג א ל פ י ם ש ק י ת ע
?י^ ;!״ יי' נסלאת היא ממך ולא רתוקה היא .פלא הוא בחיי
וכפ״ש נורא תהלות עושה פלא והיינו בהי׳ פניםיוה הבהר שיראים להללו מסג
ש י ש י כ י ד י ע כ י א י ם
u 211 ״ ל מפי '' פ ל א לגמרי מהשגת וכמי כי
נעלם .שכל נעלם הוא שיש לו שייכות אל הגילוי רק שהוא נעלם כר ,ושכל מופלא
הוא שמופלא מן הגילוי לגמרי ,והוא בתי׳ הכ׳ דעתיק כו׳ וכם״ש במ״א .ןלא רתוקת
היא היינו בהי׳ הכ׳ דאריך וכמ״ש אמרהי אהכמה והיא רהוקה ממגי אחכמה האלף
כר ומ ש ^
ה ג י ל ן י ^ ^ ^ל א ^ ^ ם ה ל ע ה מ t ג ה י } ן ך ו א
ילא מעבר לים היא ,שמים הוא בהי׳ פלא ,דהשמים אינו נראה ל כלל וומה
נ ו
א נ
/ * י ריאיו הוא רק זהרורית השפים אבל השמים אינו נראה ,וה״ז משל לבח
ר ח י ק ד , ו ה י א ה מ כ ח א
'21 ״לא שמופלא לגמרי .ומעבר לים הוא בהי׳
אר סתם לא נפלאה ן א ע ו , פ מ ך ן ז י א נ פ ל א ת ילא ו רא ל ה ר ן ת ב ם ג ש י ח ן ק
יי׳מזל מ ש פ ו ת הוא למעלה י י ״ ״זל דהורה וכמשי״ה בסמוך ,ובהי׳ פלא ודחי?
ס נ ב ס מ ם נ י ת א ל פ נ א
ת מ
י א
פ ם ר ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת רנד
י מ י א א ם ט ה מ ט ד ,ר י ה ש מ ל ע / א ש ״ ד ,י כ ר ה י ו ת ד ף י ק מ / י ח ב א ז ה
לפוה ד ,ת ב ב ח י
' י" *
ך ו ו" ן ' פנים כ ו /דהנה נת״ל ההפרש בין פנימי ומקיף שהפניםי דייא
ו כ י י י ע ד ת ו ר ה ב פ נ י מ י כ ו כ מ ז כ ו ׳
תורה ׳ ומקיי* * • והמקיף אינו בהתהלקות
ה ב פ ? ו ר
ן| פ ת ״ י בחי׳ כלל ופרט ,דכמו שבאה בהתנלות היא בבחי׳ פרטיות׳
ז , ,
ושו בבהי הכ׳ הקדומה היא בבחי׳ כללות כ ו ובמ״ש במיא על מאי׳״
; י מ ה ב י ; ן ה ר מ נ
טמאי י ' " אתה הראית כו׳ קוב״ה אסתכל באורייתא כו׳ )יעמיס
י ס פ ט י מ י ו ה ט ם י נ ם ט מ ש י פ ג י מ י ב ב ח י ה א ב ה ר ז ת ה ש י כ מ י ,
^ ר את * " ' עה״ת^
י א #א י ב ג מ פ י מ ט י ל ט ה ל ? ה ל 10 ד ס ח מ ב ח י ט ה ו פ מ ט
י שאין מ פ נ י
' ^ " י׳ שי' ' י ״
ת א הטמא ולטמא את הטהור כ ו /אבל בבתי׳ מקיף דתורה יוכל לההליד
ב ת ו י י י ח י ד ה י מ ו ר , ׳ מ 00 1 ת א י ה ט ל 3 1 1
' ^ר״אור ' * *' א שם התהלקות ' ל
ם ג ן י י ב ה ל כ ד , ם י פ כ ח י ג י
פבע התורה כמו שהיא בכהי׳ מקיף ,ד ר י מ מנהיר ע
י ל כ ן ר כ ד ,ט מ א ת א ל ט י ,ד י כ ו ל ה י כ ע ה י י ת ד ד י ק מ ב ח י י ה י א
תורה י מ ז
' ' " '
ה ג ש ל הלכה כמותו .כי ההנתגת צ״ל ע״ס בתי׳ פנימי דתורה כ ר ,ובהי'
ם י פ ל א ב ח י י ,י א ם י פ ל א פ י ם ד ,ס ד
בחי׳ ' לאל י הוא מזל ונוצר וכמ״ש ונוצר
ל א ל פ י ד ס ח י נ ״ נ י ב י נ ד פ ל א א י ח כ פ ל א א ם ל ו ע ל ה י י ת ה מ ד ק ש
לבנון ° " י ' י
י ת א י ה ״ ח ו מ ש ג ב מ ז / י ח ב ש י כ ו כ מ ו כ ף
״ Jער ' ל ״ • המזל דנוזלים מן ל ב נ ת
ד
ןל כלה ,דנשיי שהן בהי׳ כלה אתי מלבנון בחי׳ ונוזלים מן לבנון בר• י
י א כ ל י ו ג ק ה ת י י ת ו א ה ע ק ל כ ה ק י ג ה 5 1 , ק נ י ת ז י ם ע י ע ב י ר
!«' ונוצר ם ם ן
׳ ׳ ׳ י *
, לנ דנשמות הוא מזל ונקה׳ ואי׳ בפעיה דמזל י י ג ונקה שרשו למעלה
י י ל מ a י ח ב / 1 n ת מ נ ד
' ' * מרב ״ דכתי׳ ה׳ בתכ׳ יסד ארץ כונן שמים ב
מ ב ח י ה ל ע מ ל ה ש ר ש ל מ ה י ר ה מ ת ב ו נ ד א י ה א ז ב ח י ם י מ ש ו
"תורה מ
' ' ״ ' ״
ת ו תורה היא בהי׳ התן ודכר ונש״י הן בהי׳ כ ל ה שרש הנשמות למעלי'
י ,ש
ת ם כר .איש מזריע תהלה יולדת נקבה דהאב מפני שהוא גבוה יותר י ו ר י
כ ז י ר כ י ת י י ה ל ע מ ל ן ש ר ש י נ ש כ י כ מ ז נ ? ב ד ו י ז ל ד ת י י ת י ה ט מ ל
ה ה׳ ' ^ " ' "
נש״י אינן תלוים בתורה דבין כך ובין כך בני הם מ ׳ .ר ק ב א ב ו ת י ו
m n : j ם ג ס ש כ ם ג י ל כ ז כ י ה ת ו ר ד ע נ י ז ד ב ל ת י מ ש נ ב י ׳ י ן נ י ז ש ז ה י
*מעלת ד צ ם
** ' '
נ ן ה לתקן כל הפגמים שבתורה ,וכה התשובה הוא רק בנש״י והיינו
י ש י ל ע
J * .ווו ;נשמה ששרשה גבוה יותר כו׳ וכמ״ש במ״א .וזהו דמחשבתז
4
!,יזייים ה ״
הייני אמינים *. י ־־ — ~ — «__,
י מ ד ק ש ם י ר ב ד ה ב ש ה ד
ניבו נא׳ ע לכל ד ב ר דבמה׳ הקדומה שרשן קדום חהו
17 0
ישראל *
י
/
' יי^יי ״ בבתי'
,
י כ ד ,ת י י ה
י* ר ת ו י ג ב י ד ״ י נ ש ש ר ש ם ש ד 10 ח מ
ןן ודברת בם דנש״י ממשיכים אואים בתודה מצד שרשם הקדום בר• יי * '
ך ד
מתקשראין באורייתא זהו בהארת הנשמה שבגוף .א ב ל מצד שרש הנשמה
ממשיכים אואיס בתורה כו׳
י
ו*ר א*1
מ י ה ש ס מ ו ת מ
? 'שע״י י ד( א ך הנה הנשמה המלובשת בגוף ירדת עשר ע ל
ס
^ך, ביכולת להמשיך אואיס בתורה .הנה זהו עיי התפלה שנ?' י
י ם ל י ס ש ו כ מ ד ,ג ש מ ה
? °עולר׳ " נעשה התתברות דנשמד .שבנוף עם שרש
וראשו מגיע השמימה ,ו כ פ ו • שעולים מלמטה למעלה כפו״ב בתפלת
רנה המאמרים -פ ו ״ ת ספר
,
מדרגא לדרגא עד שבקיש א ר שמע ישראל ה׳ אלקיגו ,ישראל הוא ב ח י
ישראל העליון בחי׳ מזל דגשמה וכמ״ש בזהר שמע ישראל ישראל סבא
ששרשו מבהי׳ מזלות דדיקגא כר .ה׳ אלקיגו הוא שהגשמה היא בבהי׳ יהוד
ובבתי׳ ביטול ממש עד שת׳ אהד בהי׳ ביטול ד י ה ר ע כר .וזהו שההפלה היא
בתי׳ תשובה עילאה כמ״ש באגה״ת פ״י ו ה ר ע והרות תשוב אל האלקים אשר
נתנה למעלת מבתי׳ גתת בי כר ,שהן הד׳ מדרי׳ בנשמה שבבתי׳ א ר פ כנ״ל.
ותשובה היא למעלת מבתי׳ נ ת ת והוא בהי׳ מקיף דנשמת כר .ועיקר הגילוי
דבחי׳ מקיף דנשמה הוא ב ש מ ר ע .דהנת בסולם דתפלה יש ד׳ מדרי׳ בתי׳
רוח רעש אש וקול דממה דקה .רות הוא פסוד״ז ורעש ברכה ק״ש והאופנים
יחיוה״ק ברעש גדול כר ,ואתר הרעש אש בק״ש ואהבה אה י אלקיך בחי׳
ה
אהבה ברשפי אש כר .והוא מדרי׳ אהרן כה״ג בהעלוהך את הנרות שהמשיך
מ ש י י בהי׳ אה״ר כר .ואחר האש קול דממה דקה בשמרע בחי׳ יראה עילאח
שלמעלה מאה״ר .דאהבה היא יש מי שאוהב שגם אה-ר הגם שאינו במודגש
מ״מ הוא בבחי׳ רצון וחפץ שרוצה באיזה דבר כו׳ .אבל יראה היא בחי׳ ביטול
במציאות ממש והוא מדרי׳ משה שנא׳ ונהנו מה בחי׳ מ״ה וביטול ממש כ ו .
ועז״נ עד יעבור עמך הוי׳ ,למעלה מש׳ הוי׳ ,דד׳ אוהיות הן ד׳ מדרי׳ שבנשמה
י ך הוי׳ ,והקשה ״ ^ , , , ובחי׳
ק ר א ת ם י ק מ ע ם מ ש ״ ך ן י מ ע ה ל ע ם ל ך ״ י א ע י ר
בזהר והרי כ ב ר אמר בכל לבי דרשהיך כר .ו ה ה י דמ״ש בכל לבי דרשת ר ר ה
היא בחי׳ אה״ר שהיא האהבה שכל הלב ממולא ממנה כר ,ומ״ש ממעמק ם
קראחיר הוא מעומק לעומק בהי׳ יר״ע כו׳ .דיראה היא בעומק הלב יותר
מאהבה .וכמו שאנו רואין דיראה היא במצפון הלב לא בהתגלות .דאהבח
היא בהתגלות הלב ואה״ר היא בהתגלות ביוהר בבהי׳ רצון והשוקה כר ,משא כ
כר .״״ע אוצר של יראת ס י י , יראה שאינה ו ח ו מ נ ב ב ל ב ג פ ן ן א כ ל ל כ ת ן ל ג ת ה ב
י׳ עצמות אואיס כר .ובהי׳ יראה זו היא למעלת מתורה ,שהתורה
כ
ל י לכח
ז י כ
י ' ה י ע א לדרתא לגבי יראתי זו כר ,ובמו שא׳ בגמ׳ בשבת כל ה י ה שיש בו תורה י
י * מהנה דשבח לפי שטרה בעיש כר .דהנס שזהו בבחי׳ מהנה מ״מ * י ל ״ י
בח ל
א ו ל ם ם נ 1ח נ ת
י \ ד כפמהי ^ כר ,לאהד העבודה שנאתעיל״
ח א ס י א ג י ש
ק כאשר החל* " !,י ני .ח ד י פההי לי כהודה של מיי
א ן ל ם ר ל
פ ת ח ב נ י ס
ל י ״ ״ ש בנהי׳ * * * ! £ של אולם לא הי׳ לו דלתוה ,ומ״מ אי* ל בע
1 3 ח
מעהיקא • .וכך ע״י ש °י נכנס כסתהים שיש להם דלהות
ל ג ט י ף כ ר
ש ד נ מ ב ח
' ™ ׳ נתז ל ' ^ ' אחעלל״ע נותנים מלמעלה בהי׳ מהנה דשני׳
ה
ז ה ו ,
קור התורה נ י ׳ והארה מזה נמשך בכל יום בהפלה דהול ני -י י*
מ מ ז ל
ט ש מ פ ש י כ
ל דנשמה .חני* £ * : לכל המצות הן בבהי׳ מסהר ! W מ ז
כ ר ג W י
? 1״ השני׳ • ? Jל£ "־״* יכסרכ כשבה יש ניב ש נ ב ״ '
נ ״ ר ע
לכשבת יכול להיות בהי׳ ראי׳ כר .ועי* ל * ״ ״ ״ .אהעדל״ע נ 3מ י
ת י נ ס ב ה מ מ
1כר• ? י י י ׳ עליונה יותר והוא מתני• י ״ י
׳ י ז פ
י ״ ע זכור י
ש נ ת U פ י ס
™ Jיום י ׳ זכור את יזם השבת לקדשו ששת י
ש י י ה ע ב ת w ו ג ו ת
אחד ד " ? ו י י על ע ' T 2 ׳ לקיך ובדברות א ח י
זני מ י
זיום מהו יי ינ י ם י ישפזר בדבור אתד נאמרו ,הדל םי•״* 1י ן ר
ל ג נד ח ע י פ י ם
יטשייה פל* " °״ גם * י עמוד .גם צ״ל מ״ש ששת
ב נ ר ש & יעי ה n a 1
ז מ ם השנ ^ 4 5ב י & א מ בהששה ימים הרי ™
ש ר א ל ל ה ו ל נ א ן
' *יקדשא י ל * * ? * ל ו ב י *־־ביעי שבת לה׳ אלקיד ד ל '
י י ז ט י י ה ל א ש י
ובזה ם ח 7ייש* ״ פ״ש זכזר את יוה״ש ל ? י
7
' ^ Tישראל " " * * J J״ nוהיי יייי זשפרתם את השבת כי קיש י׳י**׳
ס י ר י ב י ט ע מ ? פ ב ר נ י
! .ד י ו ס ר ל ' ' .ג ירט * ° מינהו קדשינהו לזמני ולס
אל יר,ל נ ב ה
* ליי בישר ו״ושה אלם׳ **יי* י&נ״י ע״פ מארז״ל בכ״ה באליל
נ פ ש
נברא אלי׳״י £דנ״ל י*יי*" י ^ ו ו ת ביים יי• «**
ז נ א ש י 1 ה ת ה ו ז ת א ז פ 5
*בל ש ^ ״״ט כלל׳ ' ?* יי" לאניי׳ יאיי י׳י׳
** :י לעל0 לא הי׳ עיי מ א מ י
* כ קולם שנביא איי׳״י ל י׳י׳ ק ד י ש ת א
ד ז
<ה יייי . מלכותו יה׳ שד׳ע ר״ה בנודע ,לא ׳ עיקלשאעליו
וקיי«•. ?יבל
ספר ה מ א פ ר י ם — סר״ ת דנח
י ״ ,ולהבחן ה ב ע . מ ך ך י ח , 0 ך ן ״ ה ם ע ן כ ן ך ב # ן ה ב ״ ן ן ^ ^
ח ב ש מ כ י ס ו כ מ ס ב י ת ד ל 17 1 ע ג י ן ק י ל ה ז כ
לי^רדל ' ' ' ' י׳י* י״^י ״ ״
י י י ב ד כ ת ב ש ב ד י י ב ד י י ,י א ל ש ד ב ד י ד ב ד ח פ צ י ד א י צ מ מ
ושבח '
ב י ר ב ד י י ם ל ו ע ה ח ו ו ה ת ה ד א ס ז ד ב ו ם ז ת
סבה• . '' י י יי דבור אסור הרהור
ח ם ב י
ן|׳ מ מהדבור ע״כ דבור אסור ,והרהור מוהר דהההווה העולם לא ה '
כ ד ע ד א ת כ ו / י / ד א ת ג מ א ש ג
םה״ת * ל על ?׳ התחתי! עולם היינו
א ה מ י א : :י י י י ב ד ל צ י ,י ז ו ל ם כי י י ב ד מ ג ת ד > ו י ה ג ז ע ד א ת
מכוחו '* ' ' * '׳ ״
י י ב י י ו ם א ן נ ב י י ם י ר ? כ ו / ה ז ז ד ע ש י י ח ה כ מ י מ ע ש ק י א ס ו
^מדרי׳ י י'
י י ב ל ב ש י ד מ ע ש ד ב י ש ח ה ד ? ,ב ל ש ד י ב י י ו ה ו א ה ע ג י ז ד א 0
ל' מת״ת ם ? ב
" * ^ *׳
, י ל בהי׳ דבור ובהי׳ מעשה כו׳ וכמ״ש במ״א דכאשר בהי׳ מל׳
ש י ש ל י י מ ע ש ה ב ח י ז ד, , 7 1 0 , 1 3 ל ג ק מ י ש א כ י י ב י ד ב ח י / ז י
* כם״ש '
' " י ' '*
י י י ,י ד ב ח י ה י א ד מ ל
י גם ' ' '
מתדרמ ,והיינו לבד מה שהנקודה פנימיות
י ,י ש מ ד מ ח י י מ ד ר י
י בהי׳ * ' במ״א ,הנד .בקבלהה מהספי׳ עליונוה יש בה הג׳
י י א ש ה מ ל ל צ כ ו א מ ל מ ב ח י ה י א י ד א י ח מ מ ש כ ע ד א ת
י ׳ מח׳ ' * * ' ' ' * התהוות
3 י א י ת # ת ד ו ג י ם ה ע י ש י ש מ ב
״ ' ' בהי׳ ' לי ל ׳ מה׳ ג״כ .והוא דכאשר מקבלת
יא י י מ נ י ת ל ב ק מ ר ש א כ ו ד מ ד ב ח י ד ,י א ה ת ח ת י ז ש י ל ש מ ת ל ב ק מ ש כ ו
' מגופא '" '
ל כ י W n י ד נ ה כ ר (
^ י אל * ' ׳ מעשה )עמ״ש בלק״ת בדיה כי הבואו ונטעחם
ש י > י א ם ג ה ד י ב ד ד כ י / נ כ ד ל י ב ד ב א ב ש ה ש ע מ ה כ מ י ז י י ,
י נר• ל ג ם י י ד ,נ ב ד ל
*
( ן ם ע ע הזולה ה״ז מ״מ בזולה שכמהוהו ,אבל מעשה הוא בדבר
ב י ש ח ש י י ב ד ה מ ב ח י ה ״ ז ר ח א כ ס ד ,י ת ז ש י ה ע ו ל מ ו ת ד ה ת ה י י ת ״ ד ,י
מפני ' '
י ו ב ד י י ם א ב נ ז ק ר
עשו• י שמקבל מבהי׳ נה״י כו׳ ,ולכן מה״ה דבור מותרי
י ח י מ י י ב ד ת מ ד . ל כ א מ ד ,ד ב ת ב ש ז מ ד ב ו ה י
השיב * ייי י שמ״מ ההתהוות '
אסור מפני שהדבור שממנו נההווה העולם הוא מה שדבורו של הקב״ה ה
מ י ע
ה י מעשה כר ,דבכדי שיהי׳ הההווה עולםוה בע״ג מן הארץ ל ר ?
ל צ
ל ח > ״ ה״ק שנה כו׳ מאוא״ס הבל״ג ,דגבול לגבי בל״ג הוא באין ערור׳
י ר י ד י ש ז ה י מ ע ש ד ב י ש ח ש ד ב ו ב ב ח י ם צ מ צ ת נ ש ד ע
' ^בחנ׳ ׳ י ' צמצומים
ל ם ועד״מ אדם העושה כלי הרי נשסלו שכלו ומדוהיו בעשי׳ זו• ו ב י יי'
K י ה ק ב א ד כ ם י ד ב ד ה י ש ע ב כ י / ה ע ב ת ב ם י מ ש ז ע כ ץ ד א י ם ד
fלגורו " '
ב ע ש י ז נ ש פ ל י י י ז ש כ כ ף ה י ע ג ב י ח נ ב ת ע ד ב י ז ב ת ב ו נ ד , ב ח כ /
' ׳ ייום " ׳
ג א / ת ב ש ה י ח א ל ק י ם י ? ל א ש ק ד נ א /
בהי׳ ' ההתהוות כר .וזהו דבמע״ב
מ
ן ן ז ז ן עשות ה׳ אלקי׳ .דל״ב סעמיפ אלקימ נא׳ במע״ב דהיינו ההמשבר•
ן נ מ ו ו ז ו
׳ '.מ יצ הב׳ במל׳ כו׳ ,ובשבה הוא השביהה דהיינו העלי׳ שעולה ל ע
ט י ב ו א ! :ר ד ל ם י ם ש ה ו י כ ד א מ
מקום י יל דבגמר מע״ב כהי׳ והנה טוב
ב י כ י א מ ב י ט ב ב ח י ,
? בז׳. ' מאד זה יצה״ר והיינו שע״י ההשובי׳ י ^
5
',
פל בע״ת עומדים ציג אינן יכולים לעמוד והשובר ,היא העלאה מ ל מ ט ל מ *
מ ה ח כ ש מ נ ש ח כ ז ח
עשה ' י ו כ מ ר כ ש ב ת אותיות תשב דבשבת הוא העלי׳
ש י ק י י מ א א ש ד ק י מ ד
.דחנ׳׳ ה״ז עולה בשבת למקורו כ ר וזהו העלי׳ ד ש ב ת
ל ב ח י מ ע ש י י ב י ש ח ש
בחי׳ ' בדרך ממילא והוא עלי׳ מבהי׳ הדבור
וכן הוא העלי׳ מעולם העשי׳ שעולה כל עולם ממדדי׳ למדדי׳ ע י
ההכ׳ כר.
וגט
,־-פי״"
נ פ א י נ
*י* ״״ השנה לי׳ °״ל המירי׳ י ל, pאךהנד.כתי׳ א י י
״ ? א י״ נ ל ג
תיקח מ ׳ "י׳י ' ^ ״ ,ץ הי»י׳ ' ' ל אלי ׳־ °׳ ־ '"I נ
!0י ״ ־ מ י ״
י ' . ,שנעי׳ " ׳ ״ ו נ״י׳ אל יהי׳לל mmהוא והנה ~ "
ב
״.״ ,״•מ ח«׳ "״ .,ני הכפה נשים בנתה , ,מני• ח ו נ
יי
״ ^ ^ ״ ה ל ל ה״־ל ' ' 5פ כ שהיא ״־ .
0
״־־,״ ל׳ ובים •י׳ נ ז ה ר
נ
א
נ
מ א נ
פד
י'׳ ״ ׳ *' י׳״י י "" ל ״ מ ל ילהה״ °־ ' ״ ״ « * B״״!ל.
נ י ט 3 0
במם שבה שבלו ,״ק מ * לי־״ ! י לכל ולא ״ ' ל גם ל? f
נ נ ן
נ י ט ל 3 י ע ע
1 י ״ נ ״ל״י ל״ "׳ ״ £ ,אי׳ עכל בבמה לבושים י־ ל'°
Pm א ,ת ט
v ׳ שאי! ״נלי הנ־מו .דפי ששנל ,ה׳ק » * ' ״ ' " ם שיני"
א n 0
ים י־'׳ ״ י ,t״ יע«'י׳ י"* T העיד עיי המלנשי" ״ י ־
א 0 זא נ
' ל א־י״״י׳ " להלפי׳ש א" י־״ ל ״""׳ 1 * "'°מ הה־׳ י־
? נ ע , ב י נ נ
°׳ הייגי לי״׳ ביב נע!ם י־" ׳־ י ״ ״ " " " ^ ״ ה נטי
י
־ ננעל »י* נאשו שבל ,״,ק בע*ם י•"־׳ יייי'>?"
0 ו נ ו
8 3 1
I נ־״ו להביאה גמו״*•״ »׳־ ' ״ ,״ ^ ־ ה • ינ־" ? י *נאייו׳
־ 3
חיי״ ך המקולקל הי ,״ פנימי ייהי מ ״ ׳ ? ׳ ו ט י ״
י י ן ט פ כ
3
והו״*״״ א ש־אמת לא־'"* יי״ ״,א בחי׳ "־* 5 שהנבי״ , w״ ק
,6
למעלה י׳נ* " י ״ ״ ״ נטי * " C Lני׳ יי" .
הוא בבחי׳ ההכ*
3 י
י נהי׳ הי״י" , , ,ו י ם ל ' י ׳ נמו ״י׳יא נ ״, ״ , י נ א י ה ב ) ל אב
ניי 3 ״ י
?נ IZנ י י נ״־מהי ׳ " 2 א ־־י ״יייי• ״ ״ י ״ *
״ א ל
י"?** "׳־ ייוידח י־״ייי• ? ,־ ׳ איי ' . , וניז הטמי נר׳ « י «
״נ 3
למעלה ב-א דוקא בזאת 'י׳י׳לל י ׳ ? " 2ידוע יי־ ?.״* הוא ב י י •
?והמשנה ״ שושד ,למעלה יומו גי• יי* . ,ע והיה׳ י * י ״ בגיםיי"
נ״ ח
3 0 ע
־׳ם .יבמיס יש נהי' ' °י '" ! ״ ,״••ב י־יא ״ " ! ו זהייי׳ י".
0 נ
״ווי• ״ ' :׳ מים *י׳ ״ י ׳ א -ממש׳ י . ל ם 0 גנ א מ ע 0 א ד ע ( נ 0ז ת
ה 3י
' יל ,בר ים״י * ״ ׳ אוי יהייי: הנהו .ומים הוא נהי׳ חני
ננ ס י ע ט ל נ ס א י אנ ח י
4ו1וי 0י ׳ ״ .ע ש נ מ » ו ? *"[ " יי י " ' ' '
פ פ ה
״ 1״״נו ,הבמיה י""' יו,נה ״=" * " 5 יי׳יה מהי התווה שיודי -ל
עי U ״0 3
נהי׳ ־נימיות ההווה ״ ״ה ,ה " י ל " ״ שנהייי־ ' ־ Lתופנינ י־ ?, ג נ
,, 10 ע
י * ״ד "׳י׳ יעי׳׳ הוונו .שנ־־ו «'׳ ' י ' ״ ו .שמ י־
?יי 3 3 י ,
^ שנהי״ ' ״ י כ ו י-יא י־ ״; ימי׳ שנתגלה בהווה היא ״ ״ י ׳ ״
3
בתושב' ״* ״ ״״,וי׳ fי י׳יא ימזתיות שהוי הטעם י־״י״י
א ״ נ ל ,״ נ י
״ ״ פויאי׳ י־י׳ייי־ ,״•ש ב°׳ ־ 1י ' ״ * י יק מומיות W־
ע ג י ג נ
״ מ»ה ק י * ׳ ״גלי־ יי״יי״ ובידוע דנ״ייי־ ״ '
&נ
נ
,״ווי׳ *י" י־י׳ווה הוא בהישנע-פ ונו.ופני ״ * "°ונן ־י׳
P ל נ ה פ מ 1 א
' ?,״ c׳3ל ־«' שהעיקו דמושב-נ ה י ״""!",ו נ ר
י ״ א ,ת
" ,״ י זוזדת י׳'׳ נתיענע׳מ הוא נינ ״
וגם טבהי׳ תנין יש i״
.יהי׳ פדגייי- ן א ן ל ל ק ׳ ^ ב ט ן ( 0ך ״ .
ה מ א מ ר י ם — Bר ״ n ספר רס
קוץ תלי תילים של הלכות .ויש גילוי גפ פנקודוח וכפו יש אפ לפקח•
ויש אפ^למ־יוה נוי .אבל טעמי׳ דתורה לא נתגלו כלל והן זרקא פקיד
שיפי י.ולו סגולתא שלא נתגלה כר .והנה אותיות התורה הן מבתי׳ פיית
העליונות בהי׳ חגית .דאותיות הן כלים דגילוי אור השכל הוא עיי אותיית
« >י להיות גילוי אור שכל בלא אותיות• ולבן פי שהוא בעל סכל גדול ואי!
נ ת
<י ייי״יי לא 'י ל לה״יע שכל לזולתו .וגפ לעצמו אינו יודע י ג
בטוב מ וכפ׳ש בט׳א .והיינו מפני שגילוי ר .ל . « ,י אותיות ני׳
ע סנ
ובכדי שיתלבש השכל באותי״ *־ל עיי m mוהיינו ע׳י הפרי״ .וכאשר
השכל מתלבש במדות פ״פצס ביה איי השכל שיוכל להתלבש באותיות נר•
״ ״ ה ע ת 11״ירה הן במדות עליוגית בהי׳ זיא כי־ .ותגין הן בתיי
m mינמאיז׳ל ש״א פשה להקכ׳ה קושו כתו׳ אותיות נר .ותגיו הי
» נה ית ת ואימא נעשה בתי לייא כר ונקויית ב״־׳ ולכן משתנה
״ £ J V ,״ ׳ י " י ״ י תיבת אפ »ירי או כ״ירק הוי משת״ 0 ה
ח מ י בהי שיי ותענוג ובלילה שירי עמי בהי־ רננא דאורייתא נר .י״י
״ ^ ״ ״ ה׳ע בת׳״ לברר בירוריפ למ־יי־ י ׳ י ״£ה
״ ו בה התענוג בהכ׳ בר .וזהי שפבובין על המות א״י
£ £י ב ״ ״ י י י»י ל׳ תענוג שנמשו גילוי התענוג ב״ווה .וגם אשי
נ י
^ " ״ י י ״ י ת ל׳ גיק׳ בהי׳ מקבל .והנה וה״נ׳ מאיו י״יי ™״
׳ ־ ״ י י ימיי היא בחי׳ בתו בחי׳ התענוג וכידוע דשוש החנ׳ היא
״ * ^ י ^ י השכלה הושת מתמלאת עונג .ואין זה יהי׳־׳ ״,א
^ ל " ^ * ־ ״ ״ ^ ״ י ייאין ימיו שנופל ההשכלה היא העגנ ,באשו מתי״י
א
' ^ « ״ " ״ ״ ; ״ י ן ההכ׳ תענוג דק ס נ ״ א פן התעמג
״ ובקייי
א ל נ
ג( ומעתה גיל עניו זניו ועניו שמיי .יהנה שפיר היא מל׳ת ינ־־אירל
־0
™ י'׳ י איני אלא ל׳ת .וזכוו עפ ייה ום-ח פ׳*• _^
והלא מהר יתיי א׳ שמי עם י־ה שס׳ה יזניי עפ י׳ה יפ׳ח .היי י י
נו״הה ״ ל ״ ^ ׳ י ״ הנה בקבלה יש ב׳ יעי״ בעניו פל׳ת שה ,בי•״ י־ י י ׳
6
שזהו•י י י• יש׳ היי׳ .ויש ידה שזהו י׳ה שלפטה פש׳ ״י•' והנה בקי"
כתי׳ עזי וזמרת ייה ואי׳ בילקוט בעוהיז היו םקלסין בשתי אותיות ולעתיי יחיו
רםא * י• ״ ft
ר מ
ס םס פר ר nה wמ« א . -מ ר י ה -
מקלסין בששה אותיות שגא׳ ביום ההוא יושר השיר כ ר כי בי״ה הוי׳ צור
עולמים• ו ג י ל הלא בש׳ הוי׳ יש ג״כ י״ה ומה״ע בי ביה הוי׳ בו׳ .א ך הגה
כתי׳ אמרתי לא אראה יה יה ב א ת החיים ,הרי יש ב׳ בהי׳ י״ה ,וכן כתי׳
מן המצר קראתי ית עגגי במרתב יה שיש ב׳ י״ה ,והעבין הוא בידוע דד׳
אותיות הוי׳ הן יו״ד צמצום ה׳ התפשטות ר ה המשכה והתפשטות ,דבכדי
״יהי' ש׳ הוי׳ צ״ל ע״י צמצום וזהו דהתהלת י הוי׳ הוא באות יו״ד ש
בתי׳ צמצום כו׳• ועמ״ש בהו״א ד״ה אשירה ל ׳ ,וידוע דש׳ הוי׳ הוא ה
בא*י׳ והיינו דבכדי שיהי׳ אצי׳ מאוא״ם המאציל הוא ג״כ עיי צמצופ
י־י׳ וכידוע דבהי׳ ה כ ת ר הוא כ מ ו ה א ח ר ם שלפני הצמצום ושיהי׳ בתי׳
ה
־׳ י » ״י״י י י י » י ו ״ דאוא״ס י .אך בכדי שיהי׳ התהוות עולמות כ ו
srirt
0 ל י ע ? ב י י
־ייא ״7 ״ ״י״י ״ ״ ״ ™ ־ ' ״ י
״ י ס 5 ל
£ א ל ל
רב « ™^
^™17
יהתהוות ״״•ל
ונ״יל דהתהיית
\ ^ . £״י, .׳״ יבי׳י•
0ע ע ה
י פ י 0
יעפ
ב
״ ״ ׳ ״י־
ת
עז׳א ״ ״ ^
ישנת ^
י
ל
י ח י
נט׳ויתיי" ההמשכה ^
י
מ נ ח י ה ־ מ נ י 1
ג ל
פ ב ח י
מ ת פ י ד
5ע״״
פ פ ר ד .מ א ם ר י מ — פ ר ׳׳ מ רפב
העולמות הוא עיי צמצום בבתי׳ יביוו סל הקביה סהסיב מעסה .ובכיי
שיתי׳ הצמצום הוא עיי מלאכה למטה דהיינו פו־פ באמונה וזהו סאטררל
גדולה מלאכה יותר מיראת שמי׳ והיינו שעיי מלאכה פםשיכים בחי׳ םלאני•
ומעשה למעלה כו /תהו ססת ימים תעבוד מלאכה באמונה כוי .ונם תעביי
הוא העבודה דפעסה המצות ועבודת הבירורים םעי־ז מפסיביפ בחי׳ הענג
בשבת שזיע לעסות את הסבת כי׳ .וזהו שאמיויל במדיו אמרה סבת ל־ני
הקב ה לכולם נתת ב! זוג יל' לא נתת בן זוג איל הקביה כנסיי יהי־ »
״גד כו פי לכולם נתת בן זוג דששר .ימים הן שסר .זוגות והן חויג נייה
תות ויסוד וסבת היא יום השביעי היא בחי׳ מל־ סאין לה בי י«
ל־אי מ־נ׳ מה אין המל׳ מקבלת מהיסוד סיהי־ ביי למל־ .הענין דהששי־
א ך
ט
״ י י ״ ״ י י ל הן בחי׳ חול וסבת היא קדש יאין קדש פתעיב ?
׳ « י ל דפל־ סטקבלת מיסיי ויו בחי׳ דבורו סל הקביה שהשיב
מעסה מ״מ היא השביתה טמייי׳ זי י־פשנ״יל .״הי שאין לה ביי איל
הקב ה כנס יהי׳ ב! ייגי שהן םמסיכים בחי־ התענוג בסבת ס,׳ע לעסית
את הסבת ני־ ננ-ל .והי־ע זכור עם ייה כ.״.
ו( ומעת״ י ל פ ו י ע זכיי ישמור בדבור א־ נאמרו .הענין היא יי־ניי
אמרי י איל הקב׳ה למסה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת
נ לי
" י• לי״יאל לד יהיויעפ .סהסנת הוא ב״י׳ פתני•־ ™ ״ ל כ א
י ,ו ש ס
ל ת י ע״י אל תעש להם אלא למענך וכם״ש בי תשא את ראש בנ״י .וצ״ל
מ
ה ״ ע שבקש משה שלא יעשה למענו כ״א למענך ,ומה שייך זה למ״ש כי תשא
כו
' • מ ״ ל תחלה מ״ש כי תשא את ראש בנ״י מהו ראש .הענין הוא דהנה כת
החכם עיניו בראשו ,וסרש״י שבתתלת הדבר הוא מסתכל בסופו של דבר וכן ת״י•
ת א י ר י א ה ל כ ת ס מ ה י א
ייייא ע״ד הרואה את תנולד שבכל ל ב י
ע״כ בחר בזה שרואה המד״ש שזה אמר ר׳ שמעון בן נתנאל שהי׳ מדתו ירא
א ט ח
את הנולד שעי״ז יהי׳ ירא חטא ולא יחטא לעולם ,דכאשר רואה סוף הדבר א ו
ס פ ר ד ,מ א מ ר י ם— ס ד ״ ת דסך
3 ה י ם ה ת י ר ח א ו ז ר ד י ת פ ש
^•'ה״ה שהוא קשה מאד וכפ״ש נוסת הטוסנה '
י ג ? ע כ
י 'ן ד ד ך ישר לאיש ואהריתה דרכי מות ,ועיי שרואה העונש הכרח״
ס כ י י ד ע כ מ צ י י ׳ ד ס ם ה כ ש ח מ י ה ו י ד ״ ל ם ד ם א מ
' רחה י ט ר ב ד
• יר׳יא י מונע עצמי א ט ח ד מ
י ' עבירה בנגד הפםדד -דעם היות דעשיית המצוד! באה ביגיעה
ד ,ה ד ,ם ס ד
^ ט גדולה׳ והמניעה מעבירה הוא אהכפי׳ גדולה ,מ״מ ה י ה מהשב
ז י י ע י מ י ו ס ז ו ע י ה ד י ס ס ה ג ג ד
^ 'ייניו ^ " גגד שכרה הטוב ושכר העבירי׳
י ב ס י ר ש י ה י ה ם ס א י ב כ ת ס ם ש י ש א י ב ע י ג י י ו ה ח כ ם י ז ד ,ו כ ו
יראת ' ' ל '•
י 1 J 3 G n ; T״ ת א ר י ב
זהו ' בראשו היינו בהי׳ מקיפים דגשמה ,דיראת הםא תלוי
1 א י י א י ה כ ע ת י ? ל א ה י ם ד , ט ס נ י א ט ח ה ם ג ע מ א ד י ש m א ט ח
? *"יראה א
* ל
^™
ר ק מצד היראה הנטוע וקבוע בלבו מרוממות הא״ס לא ע י פ ט ר ד ׳ ייייגי
י הבאה מהשגה והתבוננות כיא יראת עצמיות וטבעית לא מצד י•
בבוז ^זלייא
יראת ׳ והיא מעצם הא״ס הבלתי מושג כר .והיא בשרשה יראת הרוממות
י ב ח י א י ה ,
, ' ה ה כ שבנפש ,והיינו בפנימיות ההב׳ שע״י ראיית מהות האלקות
מ א ן
^ ן הטא כר .חה״ע עיניו בראשו כו׳ .ובזהר אי׳ וההכם עיניו בראשו ל
ה ג י נ ש ה מ ס נ י ו י ב ג
דאשה ^ על ראשו והיא השכינה ,דלכן אסור ל י ל י י ל י׳יאש
י ג י ל י > כ י ל ה ב ה ז ת ד ז נ מ ו ה ג ד , ד א י ת י ש ו כ מ ש א ר ג ק ה נ י כ ש ד א ד ם ש
הג לות על? ' , , ' , ׳ ל
ם ת ן א ם ג ן ז ס א י ב ג ה ש ן ך ׳ ן א ג ל ן ת ל ן ג ן ל ה א / י ס ב ש ך ד מ ב ה ן ב ן י ש
3 ע ג ג ל י י כ נ ס ז ה כ 7י ה ב ה ז ת י י נ מ ו ה ״ ע מ י ,ם ג ג ל ה ש א י ש ג ק ש ד ,ש כ י נ ה
!ולה " ד י
׳ '
י השכינה גגלה כבי׳ עמהם וכמא׳ גלו לבבל שכינה עמהס .והפי׳ הב׳
״
כ ג
הוא ל׳ גאולה והוא שהנביא מבשר להם שיגאל את השכינה ויגאלו * * *
3 ו ה
י^ן ׳ ולב׳ הפי׳ הוא השכינה נק׳ ראש וכמ״ש ויעבר מלכם לפניהם
ל 1 כ י י ש א ר כ ע י נ י י ם כ ח ה י י ה ח ב ר א ש ם ם ג י ה ם ה פ י ה ל ע
*'?י שלל • יי׳' רז ל
?
נ ש ו ועיונו הוא במאן דשרי׳ על ראשו כר .תהו ש א ם * ל אין עומדיז רז
אלא מהוך כובד ראש וסי׳ ההימ נ י ע שההפלה תהי׳ על הכובד שבראש ,דט* ^
מהפלל על התסרון לא יהפלל על ההסרון שלו כ״א על ההסרון שלמעלה .כי
ן ץ למטה • ן ל ה ח ם ך ע ג י ן כ ל ל ן ת ה ג ה ד ל מ ע ל ה > ן ז ס ך ן ן ש י א ל ש מ ט ה ן ז ס ר ן ש י
ם ג י ל ו י
*שהי׳ מההםרון למעלה ,דהההווה העולמוה הוא בבהי׳ הסרון האור׳ י
א״א להיות התועות העולמוה רק מהסרון האור .והוא הצמצום ר י ר א ^ שלא
ג ב ע י ח ל ב ה א ר א ״ ס n c r m ? D ל כ א ל ט מ ס א י א ה י ה ל ח ת ב ,0
" י היי א ז י
*° ** 0
* ' באיא* י
י'ש הי׳ אפשר להיוה מזה הההווה העולמוה ,רק כאשר נהעלם ר׳איא*
ש
א י א ש ז ה י ם ג ה י ,ח ל ל מ ק י ט א ל ט מ ש י ו י / 0 , 0 ד ז 7נ ה א ו י ת י ס
בחיי ם ? י
*°
א י ה ג ו ס א 0
*י * ' '
? יע״י הנה זהו מקור האור המאיר אחר הצמצום דבאיא*
כ י ה ז מ ה ל ע מ ש 0 ע ז נ מ ו ת ב ח י
' ' סרו? ל איא* ' ממכ״ע ,ועיי עבודה ממשיכים
י ,ח ו ט מ י ל א ה ש ג י מ י ו ח
-לםון ההסרון שלמטה נעשה ההסרה למעלה היינו בבתי׳
גם בבהי׳ ההיצוניוה כר .וכמא׳ בזמן שהאדם מצטער השכינה מר•
במ״א .וזהו קלני מראשי קלני מזרועי ראשי וזרועי הוא מקום הנתת תפיל ן
״״־•י בחי׳ תוס׳ האור הנמשך ,דהקבית מנית תפילין המשכת בחי׳ קוב״ה
כר .והוקשת כל התורה להפילין שעיי הוימ נמשך הוס׳ אור וכמ״ש וינתהו
מ ״ ע לעבדת ולשמרת דעבודת הגן הוא שיתי׳ המשכת הנהר שיצא מ ע ה כר•
וכעה״מ בתתלתו דוינההו בגיע הוא שאתר תצםצום יאיר תאור כמו שה
ע ה ב י י א ה ל ב ק ת י ש י ס
ר י קודם הצמצום ועוד בבחי' י*י ' א י י
גמ״א־ אך בבתי׳ הסר כל זהו קלני מראשי וזרועי שאינו נמשך תום « י
מ ת י א ל א ל ל פ ת ה ל
£א 2 ? 1 אדרבא שנתמעט האור .וע״ז הוא איל עימייו
י י ו ע י א י ז ל ד ר מ א
m « tיי ? על הכובד ותתסרון שבראש כי־ ימי״
Zובמ״ש ה ת ס ל ר , ד ק ו ד ם
מתוי שמחה של מצוה .ושניהם א י יי׳יי^ ת מ
י 0ו ד ב ח י ג א י ל ד , ה ג א י ת כ י מ ס ו ה ״
^ באולר• ל לתפלה י םוכ״ע בממב״ע׳
יגאלך מוב יגאל כ ר והוא בחי׳ כל שמחבר שו״א .והיעו שמנולה בעשר•
ההמשכה דאוא״ס הסוכיע שיאיר בבהי׳ ממכ״ע כר•
^,וא י
ע ל ש א ר כ ו ב ד
נ״ע מפרש אין עומדין להתפלל אלא מ ת י י ורבעו ב(
י י י , , ש א ר ה כ ו ב ,
״ ? ״ ן ד 3 י דישראל הוא לי ראש .ולהכיל ימי *?
צ י י י י ה ם ל ו צ א ל ק י ד ד״ ת א ת ב ה א י מ ל א י ש י ע מ ש א י / ד ז ; נ ה
* uמ״א ' ' ' '
י> ? י י ל י ג י י י י ״ ה מ כ ל ב ש ה ד מ ל ב א ה ש ע מ ע ל ש י י ד ד צ י י י י
הנין '"
י י ד ח א מ י ? ל א ה ה ו ל ״ ל ד ל נ א י ה י י # פ ב ע מ ד , ד ח א יי ד מ י ק ל א ה י י
* תהוות ' ' ' * * ' ' '
י ש י י י י ב כ ד י ג :מ ח ע ל י א ר ש י ד י נ ש ע ק א י ד ה ו י ה ז א
למוז! ' ' עי
ל ״ ל '
ר הגשמות הוא מש׳ הוי׳ דהוי׳ ל׳ מהווה .והי אתר הוא שיהי׳ הההוות י '
מ ב ח י / מ י ת ה ז ג ו
1ל בוי• ^ ל דדלי״ת רבתי דאחד הוא מקור הדבור .דהההוות
וכמ״ש בדבר ה׳ שמים נעשו .ועוף יעופף ועוף זה מיכאל יעופף זה ג ב י י א י *
4 בף
י וזהו ביפ הוי׳ דהוי׳ אלקינו הוא מקור בהי׳ מה׳ והוי׳ אחד מקור בהי׳ ה י ב י י
ם ד א ה מ
״ והנה ההפרש בין דבור למה׳ הוא דדבור הוא שנעשה נפרד
מ ש ת
ג מתאהד עם הנפש כו׳ .ו כ מ ר כ הוא למעלה ההפרש בין ה ה ת ה ז י
הדבור וההתהוות ש מ מ ת /דנבראים שנתהוו מהדבור הן בחי׳ נבראים דעדאת ^
כ מ ן ה ש
K שהן בבהי׳ יש ודבר נפרד ,אבל מהמת׳ נתהוו נבראי׳ דעדאת״כ
כ מ י ד ה ג ש מ ר כ
\ ניו• ' ומיותרים באלקות ,ו ר ע הנשמות שהן נבראים דעדאת* •
י ח ד ם ע י ש א ה ח י 1 7 0
הנה ' למעלה ה״ה דבוקה ומיותרת באלקות ^ *
י , ל מ ה ד י י ש כ מ י י ג ם כ י ב 1ד ב ו ק ה ח מ ? ד > י ה י א ד י מ ת י ב א ד ,
! « בר! ' י י ״י שעומדת
0 ד ב ר א ת ש א 1 0 א ז י ב
שמה דיוקנא אשתאר י י יא*** י ל ייבא י י ׳ י י י ^ א
ם צ ע מ ב ח י ת ? ג צ ם י
? יבם ' י וזהו האהבה טבעית שיש בהנשמה שהיא אדיבר׳
ל י ם ת א ב נ י ם ש י ז כ ר ה ר י ? מ ב
מוחו ' " ' שעלה במה׳ והיא דבוקת תמיד
ה י מ צ ע מ כ ב י ה ז
מותו ' וכמו הבן שהוא מעצמות מוה האב ב מ ר ב הנשמות
5 0 י א ש י ם ש ג י ב א ה א ל ת י 5 מ ט א ה ב ד , ב י ש י ש י כ מ י ית ו מ ז ז ש ב ת ו
למטי• ' '׳
ה ד י י ה מ ש נ ה ש
פ״ש ב מ ר ב נש״י יש להם אהבה טבעית לאלקות כר .ר? בבי
י כ
ק הרי האהבה מוסתרת ונעלמה בנוף ונה״ב ד מ ש ר ז נק׳ אהבה מוסתרת
ך
ם ב ע י ס נ י ב ה ה א ד
י ראל ' ׳ בסש״ב .ועז״א ואהבה שאין זה ציווי על עצם האהבי׳״ י
י ש
הציווי הוא להביאה מהעלם אל הגילוי ע״י התבוננוה כד .וזהו שמע
שה׳
1ן שמע הוא השגה והבנה שיהבונן בההבוננוה אלקי כר ,ובזי• * י ^
5י
א י י
״
ס א ו א ב
^שות אלקינו איך שישראל עלו במת׳ ובשרשה הנשמה דבוקה ומיוהדת
י ב ם ג ד ד ,א ד ם ת א ה ש ע
אך נעשה גילוי האהבה כר .והנה זהו כמו שהאל?*'
ו י ג י
ן״ הנשמה בגוף שמהעלמה האהבה יכולים להוציאה מהעלם אל י י ל
1 ה ע י ן י ש ע כ נ נ י
ך יו ( ' הנה בהי׳ כי עונהי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו מ ׳
י נ מ
י י מסך מבדיל שאינו מאיר בהי׳ האהבה מוסהרה וכמיש כ״א ע ו ג ו ת
ת י ע ב ט ה ב ה א ה ס
יקום ^ מבדילים ביניכם ובין אלקיכם בהי׳ אלקוה דנשמי״
י ע י י י ת ל א נ ש ט ם 0 א י נ י י ע ו ז כ ף ה ג י ל י י א ל ם מ ה י ,ע
מעוות ' ש
״ ** ' ל להוציאה
כ ר וכמ״ש עון עקבי יסובני עווטת שאדם דש בעקביו .ובד״כ ע״י
רםז ה מ א מ ר י ם— פר״ ת פסר
דרכו ונמשך אהר החומריות ה״ז נעשה מסך מבדיל על האהבה הטבעית כר,
ועמ״ש באגה״ק סי׳ ד׳ ד״ד ,אין ישראל נגאלין אלא בצדקה .וזהו אין עומדין
להתפלל אלא מתוך כובד ראש על הכובד שבראש בחי׳ ישראל לי ראש
כר .ובאמת ב׳ הסי׳ א׳ הוא דע״י הכובד שבראש דנש״י עי״ז נעשה הכובד
ראש למעלה ,דע״י עבודה ממשיכים בתי׳ תוס׳ אורות כנ״ל ,ובתעדר העבודה
ושנמשך אחר התומריות שנעשה כובד ראש למטה עי״ז הוא שנעשה הכובד
ראש למעלה כר .וכללות התיקון לזה הוא ע״י תשובה ,רק שהכובד ראש
שלמטה התיקון הוא ע״י תשובת תתאת שמתמרמר על ההעלמות וההסתירים
והוא בבתי׳ לב נשבר ונדכה כו׳ ,ובכדי להמשיך האור למעלה בהי׳ כי כל
בשמים ובארץ הוא ע״י תשו״ע כו׳ .וזהו כי תשא את ראש בנ״י שיהי׳ נשיאת
והגבהת הראש היסך בהי׳ כובד ראש ,וכמ״ש וירם קרן לעמו ,דתהלה אומר
ה ו ד ו
על ארץ ושמים בהי׳ הוד וזיו ב ל ב ה אבל ישראל עלו במח׳ כו׳ וירם
ק ח הוא בהי׳ רוממות קרן שיתעלו לשרשן ומקורם ולמעלה ממקורם בר ,ויעז״א
ואל תשא להם כ״א למענך .דהנה מ״ש וישח אדם וישפל איש מפרש בילקוט
על משה כנ״ל .ובגמ׳ סוטה אי׳ ע״ז אין איש אלא הקב״ה שנא׳ ה׳ איש
מלהמה כר .דהנה משה אמר האל הגדול הגבור והנורא בא י י ׳ ולא אמר
ר מ
והנורא אי׳ גוראותיו גוים מרקדין בהיכלו והוא שותק בא י א ל ולא אמר
ד ג
הגבור אי׳ גבורותיו בניו יוצאין בקולרין ,באו כנה״ג וההזית עטרה ליושנה
אמרו הן הן גוראותיו הן הן גבורותיו שכובש את יצרו מ ׳ .וצ״ל וכי ירמי׳
י ף י א ל לא הבינו זאת דהן הן גבורותיו בר .אך הענין הוא דהנה גלות נמשל
לשינה׳ ועד״מ בעת השינה הרי הכהות מתעלמים דשבל ומדות מתעלמים בעת
השינה .ומימ ה״ה הי דגם בעת השינה יש בו היות הנפש שמחי׳ את הגוף רק
שאינו נראה ונגלה החיות ,דכשהוא ער החיות בגילוי ובעת השינה הוא בהעלם כו׳.
יעד״! יובן למעלה דכתי׳ לך ה׳ הגדולה והגבר ואמרז״ל בגמ׳ הגדולה זו קרי״ם
והגבר זו יצי״מ כו׳ .דבאשר המדות מאירים בגילוי אז מאיר גילוי אלקות
למטה״ אבל כאשר אנת ת ס ת ל ק מנייהו שהמדות הן בבחי׳ הסתלקות ושיבה
והיינו בזת״ג דאני ישנת בגלותא ,אזי הוא בחי׳ העלם והסתר גמור ,וזהו שא׳
ירמי׳ ודניאל אי׳ מראותיו ואי׳ גבורותיו שהמדות חן בבחי׳ הסתלקות ושינה
כ
י • אך שינוי זה הוא במדות אבל בעצמות אוא״ם לא יש שינוי ודו וכי יש
שינה לפני המקום וכמ״ש הנה לא יגום ולא יישן שומר ישראל ,שגם בזה״ג
נמשך בתי׳ עצמות אוא״ס כו׳ רק שמבחי׳ זו יכול להיות שיהיו גוים מרקדין
בהיכלו כ ר דכאשר מאיר גילוי אלקות אין מקום לרע כלל אבל בההמשכה
דעצמות אוא״ס יכול להיות שגוים כו׳ ומ״מ ה״ה שומר ישראל וכמ״ש ואף
גם זאת כ ר לא מאסתים כו׳ כבשת אתת בין ע׳ זאבים והיא מתקיימת כ ר וזהו
י׳ו הן גבורותיו שכובש את יצרו כו׳ .וזהו וישפל איש היינו בחי׳ מדות ח ״ א
ש ה ז ב ש
ייי ואיש הוא בתי׳'ז״א דעצמות אוא״ס הוא בתי׳ כי לא אדם
ה ן א
הסתלקות ושיגר ,כו׳ ,אך בכדי שיהי׳ גילוי אלקות בנש״י צ״ל ההמשכה בבתי׳
המדות דאז נפשך הגילוי למטה כר .וזהו ואל תשא להם כ״א למענך ,דבח;;
איש למעלת תוא בבתי׳ שפלות וסילוק האור וצריך שיהי׳ ההמשכה בבה
.מש״א ל א יהי׳ למענו ש ^ ל ,
ן י כ ן / ה טאיש ל
ם ל 1ע י ל ן י י ך י א ל י מ פ ן מ ע ל ה
״
ת פ ס ר ח מ א מ ר י מ— פ ר רםח
כ״א למענך דפשה הוא כי פן המים משיתיהו בחי׳ הב׳ וכאשר יהי׳ הגיל^
ט ל ע י ד מ ה
ך בהכ׳ אינו מוכרה עדית שיהי׳ הגילוי בעולם להיות שהחב׳ ?
א כ א ש ת ל א א כ ע י ב נ ש ה ג י ל ו י ש י ה י י ן נ ה ה ש מ ש י ל י ,י י ת
יהי׳ ^ " * * '
למען בחי׳ איש שלמעלה בתי׳ מדות דז״א דכאשר יהי׳ הנילוי ב ד א אז
הגילוי ג״כ בנש״י למסה כו׳.
בכדי שיהי׳ נשיאה ראש נש״י הוא ע״י מחצית השקל .ולייבא והנה ג(
ענין מהזנית השקל הנה כתי׳ עשרה עשרה הכף בשקל ה?
ל״ל ע ש • ^ ^ ה ן ף א כ ל ך ? נ ע ך ך ן נ ס י ה ג ג ך ם נ ן ן ג י פ ן ג ך ר ך ל ן״ ן א מ ך
5 7 57 ם ח ז נ י ת ע נ י ן כ ג w n 23 ע ה ,י ע י ז 5ש ר ה פ ב ו א ו ,
י ? אה כ ת י
י* ^ * ״ י יעש* ״ י ' * י׳מ
' ,י גרה השקל היינו ביס עשרה ונהלק לשניים בו׳ .ולהבין זה הני׳
ב ח י י ם ת י ח ב י ע י ה ו א ת ח ו מ ה ת א ו ב ז ט ה ז א ת ה ח י י ם ת א פ נ י ג ת ת י
יהי ' ל י
מהיע ובתרת בחיים .מי לא יבהר בהיים .אך הענין הוא דכהי׳ יהי רקיע ו י
ב י נ י ל י ד ב מ י ע ו ה ר
!ק פ ? מבדיל בין מים למים שיש ב׳ בהי׳ מים .מיע ופית׳
פ ם ש כ ב ד
י ואי׳ מ ה ר עיז כדין קרומא דפסיק במועי דבינ .והוא חצר י ׳
י ה י
י בין איברי הנשימה ואיברי המזון .דאיברי הנשימה הן בתכלית הדקית
^ ואיברי המזון הן בתכלית ההגשמה שיש בהם פסולת ופרש ,ומ״מ הרי אי
י ג ע ש ה ג י ? ב ל כ ע ת מ ,מ א כ ה מ ז ו פ א י ב ר י ז ז י ו ת ם ב מ
' 1עלה ל ז שי ק לי המזח י
והמובהר עולה ללב ומוה שמזה הוא היוה הלב והמוה .וכפו״כ יובן לפע י
ה
בפ״ע ו פ י ה דפים הוא בהי׳ הענוג דפים פצפיהי׳ כל מיני הענוג .רק
ה י ע ז ת א ,ש ? י ת
!יס. הן פקוד ההעטגים רוהניים והו״ע ונהר יוצא פ ע ח ל י
נ ו ג י ם
!כור הגשפות בג״ע כו׳ .אך וםשם יסרד והי׳ לד׳ ראשים פקוד ל ת ע
מ ג ע ש ר
' ^
ם דהגם דהד׳ ראשים הן ד׳ פתנות שכינה .פ י פ בריבוי השתל׳
? י ם ב ר י ל י ע
פה ' לתענוגים גשםייס שהן בבהי׳ פירוד כר .וזה נעשה עיי ה ר ? י ׳
ש ע ז ב
^ ההבדלה הי׳ פים בםים ד פ י ע לא היו בהכליה העילוי ו פ י ת לא ד׳יי
D ן י י י י ב ה ן מ י ם ב ח י ב ח ; נ ה
יהי׳ " ' ' ' כיב .ועיי הרקיע נעשה ההבדלה ביגיי׳ם׳
ש ב כ ד י
ה' א׳ יו״ד עילאה ויריד ההאה והוא יו״ד דש׳ הוי׳ ויויד דש׳ אד׳ ,ד
י , ת ח ת ש
צום !° ל ש׳ הוי׳ ציל עיי צםצום שזהו ה י ר ד כר .וכמו המעיז
ב ח י ד י י w n ה ז י ש ד ,ת ח ל ת ז כ מ י ״ / מ ג ה י י נ ע ש י ב ח י ת מ י א ח ״ כ
' **צום " מ
' ' * ה
'
ל בר .אך ש׳ הוי׳ הוא באצי׳ .דבכדי שיהי׳ ע״ס דאצי׳ צ״ל ג״ב עיי *
א ב
שרצה להפריד בין פלגא ולעילא ופלגא דלתתא ,והו״ע עזב ה׳ את הארץ.
ולא כן הוא דבאמת כולא תד דגם בם״ת יש אלקות וכמ״ש אני ראשון ואני
אחרון ומבלעדי אין אלקים ,אני ראשון הוא היו״ד דש׳ הוי׳ ואני אחרון יו״ד
דש׳ אד׳ ומבלעדי אין אלקים הוא הקו שבאמצע המתברם ,דבתמונת אות א׳
הרי הב׳ יודי״ן מהוברים בהקו ,ואם נפסק יו״ד התחתון פסול ,והיינו שגם
ם״ת יש בהם אלקות דק שצריכים לברר המ״ת דהאלקות בהם הוא בהעלם
וצריכים לברר ולגלות את האלקות ,וכאשר מתברר יש בזה יתרון שמתוסף
עייז אור במ״ע .וכמו עד״ם אברי הנשימה שמקבלים מזון מאברי המזון עי״ז
שהמאכל מתעכל ומתברר בהם ,כמו״כ מ״ע מקבלים מהמ״ת כשמתבררים כו׳.
וזהו ראה נתתי לפניך את התיים והטוב כו׳ מות ורע הן תענוגי׳ גשמיים שהן
פסולת ופרש כו׳ כמ״ש במ״א בד״ה וגשב בגיא ,ומ״מ יש בהם אלקות ,רק
שצריכים לבררם ועז״א ובתרת בחיים ,היינו בהדברים הגשמיים יבתר בתיים
שלא ירצת בהתומריות ובהתענוג הגשמי שבהם כ״א בהאלקות שבהם שיתוסף
לי עיי תיות בתורה ועבודה שעי״ז מברר הדברים הגשמיים ומתוסף עי״ז אור
בבחי׳ חיים וטוב הרוחני כו׳ .והנה חאדס יש בו ג״כ ב׳ בחי׳ יו״ד הנ״ל ,חהו
שאדם מתתיל בא׳ שיש בו יו״ד עילאה ויו״ד תתאה .והענין הוא דבתי׳ ריצד
יי׳ אלקי׳ את האדם שגא׳ תרין יודי״ן ואי׳ בגמ׳ ע״ז ב׳ דעות ח״א דו פרצופין
נבראו וכמיש אחור וקדם צרתני .ות״א תרין יצרין יצ״ט ויצה״ר .והנה להמ״ד
דו סרצופין נבראו הרי היו דבוקים אחור באחור וגםרו ואח״כ ויבן את הצלע
שיחי׳ יהוד פב״ס .וכמו״כ להם״ד תרין יצרין צ״ל נםירה שיהי׳ יחוד פב״פ .וענין
הנסירה הוא כמאמרז״ל פרישות מביאה לידי קדושה שצריך לפרוש את הרע
״ ל׳ עיוות וכמו עון א כ א טדיצה״ ח ן ץ ק א א י ג ן ך ע ן ן ג ם ן ר ע ך ד ן ק א ן ל א ר
טרוד תמיד במה׳ שמבלבל הרבה ,וכן בדבור שלא ידבר דברים בטלים יה
שומר פיו ולשונו כו׳ .וכן במעשה כנ״ל .והיינו לפרוש מהמדות רעות דנה ב
דמתחלה הן דבוקים הנה״ב והנה״א וכמו בדו פרצופין שדבוקים אחב״א דזה
מ ז ע
ר לכאן וזה מושך לכאן ,ב מ ר ב בנה״א ונה״ב שזהו מושך כר ,דנה א
א נ ש ה נ י ה ל ע מ ל ה י א
? 1 ? 1 /ד ר״ב *ישי למעלה כמ״ש דוה האדם הצילי'
ש*כע הנר לעלות למעלה כמו״כ הנשמה רצונה לעלות למעלה לאלקות והנה ב
ל י צ ה ח י מ ר י י ת ל א
דוםירד * ' הוא רות הבהמה היורדת למטה שנמשי
י מ׳ ורע.מסירה ו מ ר ״ ה י ה א ל ש ב . מ ו ״ . , הרע
ב י ך ן ו ש ן ה ן א מ נ ה 3 ת י ״
1״דיד'שזהו ב ח י & י
', ״ ™" יהי א ל
בעשיית שבכל יום ננסר כ״ ׳ ש ב ד ג ה א
ל ח צ י ת ה י י נ י ה ם ל ק ו ח ת א ג י ת
״ימת ש א ' מחצית השקל ד מ ״ י ׳ י׳יא ל' י "
י
^ ^ י * ק י עבודת האדם להפריד את הנה״ב היינו הרע שבי
יהגשפה איצ תיקון ר ק העבודה היא לתקן הנה״ב ש ר ע הפרישות בר ,ופרישית
ו .ט א ט ו י ב 6 -ו ״ מ פפר ער
הוא בבתי אתכפי ׳ והיא מביאה לידי קדושה והוא אתהשכא השובא לגהירא• ,
ש י ר ,י /
דאז הנה״ב נכלל בגה״א .ו ה ר ע יהוד פב״פ .וכמו שהכפירה היא בבדי
פנים בפנים כמו״ב הוא הנטירה דגה״ב להפריש ולהפריד הרע שבו בבחי׳ אתכסי׳
ופרישות מביאה לידי קדושה בחי׳ אתהפכא .ו ה ר ע ואהבה כ ר בבל ל ב ב י
בשני יצריך שגם היצה״ר בא לאהבת ה׳ שנכלל בקדושת הנה״א ,והזיע
יהוד פב״ש כ ר .
ד( והנה הכה להפריד הפדות רעות דנה״ב ולהפכו לקדושה ען״א זתשת
עלי כפכה ,ופרש״י כפכה ל׳ כ פ י /ובתורת הסד מפרש כפכה על התירי•
כ מ ו
והיינו שהתורה כופה את הנה״ב להיות בבתי׳ אתכפי׳ ואתהפכא כר״ י
פ ה
שאמרז״ל ע״פ אדם לעמל יולד איני יודע אם לעמל מלאכה או לעמל
ע ה
כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו הוי לעמל פה נברא .וכמו שמסיק עמל
הוא עמל תורה ואו׳ ע״ז כי אכף עליו פיהו שזה כופה א ת הנה״ב ובטא׳ ^
פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ״ד אס אבן הוא נמוה ,וכמו מים שנזטפין על
האבן עושין בו נקב כ מ ר כ התורה פועל ביטול בהנהיב .וזהו כפכה שני°י'
את הנה״ב שיהי׳ בבהי׳ ביטול כר .ועוד כפכה הוא כף וה ״ע עשרה עשיי' י
הכף עה״ד ועש״מ דשניהם הם תורה דגם עש״מ הן הורה שהיא מקור דהתהווח
,
העולמות וכמ״ש בזהר קוב״ד ,אסתכל באורייתא וברא עלמא ובמד״ר התורר
י א ש
אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב״ה כ ו /רק שזהו התורה כמי י '
י ת
בבהי׳ ה״ת )עמ״ש בתו״א בד״ה זכור א ת יוה״ש הראשון ו ב ת ר ת ד״ה ב ר א ע
הראשון( דתורה בעצם היא בחי׳ ת״ע אורייתא מתכ׳ נפקית וכמו שבאה בבחי׳
ת״ת ה״ה מקור העולמות וכמו לא דברו הכמים אלא בהוד ,כ ו /והעש״פ זהי
1
שפועל הביטול בנה״ב כ ו /ו ב ע מ ד ה דתפלה ה ר ע ברכת ק ״ ןק״ש דברביש
L
mידול כ ר ואיו ש ע ד ב ק ח י ו ר
־
יי נינוה קיש הוא הביטול דשרפים ואופנים איך והאופנים י ' *
,א ז פ £גג יי טט
אלגןיגי ׳
* ^אליןיגי ו א יייא משמרי הי
הנה״ב״ הוא בשרשן דשדש
דשדש ייני י
אלא בשרשן
נמתקין אלא
הדינין נמתקין
י ע
הדינין י ר מ ש מ 2 ,
א
לה
? קבלי׳ יי' ישראל שמע ר א ובקיש
• וב?' י' כר. בנהיב
' ל
ל הביטולאנעשהי האופנים
ש בביטול
בביטול האופנים ע י ע ט ש א ש כ ר ב ב נ ה ה ב י ט ו ש ה נ
א ב נ ה
* ? ' ייגו ןה דעש״פ הן לפעול הביטול בנה״ב ועשה״ד הוא להיות עליי
א ל ק י מ מ ו ר א
פ הגד״*״ י פתצית השקל הדופה לה׳ שהוא ל׳ הרמי״ יי׳ייע
מ י י ת מ 1
י ע״י עליית ורוממוה הנה״א ב ר וזה נעשה ע״י הבירור דנה״ב שעי״
ם ו ד ? ש
י הנשימי' דנה״א שרשו מבתי׳ התיקון ונה״ב שרשו מתי׳י
י כ י ן ש א ב י ל ה נ ד ,מ ש ל י כ ט ו כ י / א ד נ ה ה ע ל י ג ע ש ה ך נ י ד ב ה ב י י י ר
״מ'צר " Q
* ' כ ף ב ד נ ה
ן שנא׳ ' ] * מקבלים מאברי המזון כמו״כ הנה״א מקבל מהבירור
ך
כ ו /
ל׳ ״'
ה ן א אל העלי׳ דהורה וק״ש כנ״ל ר ק עצם העלי׳ הוא ע״י ה נ ה י ב
מ ח צ י
^ בו/ ב״פ מחצית השקל ,דתהלה או׳ מהציה השקל בשקל הקדש .ש ר י
ותצית להצות ולהפריד את הנה״ב .והו״ע פרישות שמביאה לידי ? י
״
המאמרים— פר ת םסר
ואחיכ משנית השקל תרומה לה׳ הוא העלי׳ דנה״א כד .וצ״ל ב׳ המדרי׳ .וזהו
שאר עשרים גרה השקל כו׳ .רק מה שעבודת האדם הוא הבירור דנה״ב ועי״ז
נעשה העלי׳ דנה״א כר .וזהו ג״כ מש״א דאפי׳ מאן דעבר על פקודא אורייתא
התיקרן לזת מתצית היינו הבירור דנה״ב שע״י המשכת אורות דתהו מתמלאים
כל הפגמים דתיקון .וכמו שתקרבן מכפר שזהו שע״י תקרבת הבהמה נמשך
משרשה ומקורה מבהי׳ התהו כו׳ וכמיש במ״א ,ו ב מ ר ב הבירור דגה״ב שנמשך
עי״ז מבהי׳ התתו מתמלא עי״ז כל הפגמים כר .וזהו שא׳ בנו של ריב״ל עולם
הסיר ראיתי עליוגי׳ למטת ותתתוגים למעלה א״ל ריביל עולם ברור ראית
והיינו דמ״ת כשמתבררים ה״ה למעלה מהמ״ע כ ר דמ״ת בוכין אנן בעינן למיהוי
קדם מלכא ועי״ז הן מתעלים .וכמו לעתיד דכתי׳ בבכי יבאו שע״י הבכי׳
י ב
י א י לידי גילוי אלקות ,כ מ ר כ מ״ת ע״י הבכי׳ מתעלים למעלה יותר וע״י נמשך
תוס׳ אור בהם״ע כר .וז״ש והי׳ ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים תצים
אל הים הקדמוני .מ״ה הוא שבוקעים את עפר הארץ ונעשה בהם י ת ר ת
שםטהרים כל הטומאות התמורות ,כמו״ב ע״י הבקיעה דנה״ב נעשה בחי׳ מ״ת
שזהו בתי׳ תום׳ אור במ״ע כר .וזהו כי תשא את ראש בנ״י .דלהיות שיכול
להיות כובד ראש הן בנשמות למטה והן למעלה וע״כ צ״ל נשיאת ראש ו ה ר ע
ו י ר ם
ק ח לעמו למעלה גם משרשם ומקורם שהנשמה באה לאשתאבא בגופא
דמלכא ממש כר ,והוא ע״י מתצית השקל שזהו הבירור דנה״ב ,וזהו עיקר
עבודת האדם להפריד המדות רעות דנה״ב שזהו התיקון דנה״ב שמפריד את
הרע ממנו .ופרישות מביאה לידי קדושה שנכלל בקדושת הנה״ב כר .וע
הבירור דנה״ב נעשה עלי׳ בנה״א .ו ע ר א מתצית השקל תרומה לה׳ שזהו העלי
דנש״י בר.
ל ש י ת
י א ר ה עצי שיטים ואי׳ בגמ׳ יומא ד״ג ע״ב בתיי י ע י^י
ז ם מ כ א ז כ י צ ד ם
* יכתי׳ יעשו א ר ה מ י ש י ט י •
י * ג י של מקום כאן בזמן שאין ישראל עורש״מ ופרש״י דבזמן שישראל
כ ג י ב ח
י א ' "־״״־״י״״* ' ? . . Iאינו * ״ י ן רש״מ נקראת העבודה על ש מ •
י***
מ ש ה ד
ימזדאל ' < * * י עורש״ם אזי נחשב מלאכתן באלי
ק מ
^ תשב מלאכתן וכאלו תיא מלאבד ,בעלמא ,ולתבין זה ילי•״? ״ *
ל * ראשית תבואתה כ ת י ב תבואתה בה׳ והקרי הוא בנקוד תולם כאל כתוב
ra ג
י * ״ ו ואינו קרי וכתיב רק שהניקוד הוא כאלו כתוב ואיו ,שיש ב
פ ר ״ ת ה מ א מ ר י ם — ס פ ר ערב
ה מ א ה הטה ושעורה שהן הבואה ה׳ והבואה ואיו .תבואה ה׳ הוא שעורה
שיעור ה׳ והיינו בהבראם בהיא בראם םקור כל השהל׳ העולמוה דבל
השתל׳ העולמות הן עולמות כללים והן עולמות הפרטים שרש התהוותם
הוא מאות ה״א אהרונה דש׳ ה ו י /דהנה כתי׳ ויקרא הוי׳ הוי׳ שיש ב׳ שמות
הוי׳ הא׳ הוי׳ ל׳ מהווה מקור ההתהוות והב׳ ש׳ הוי׳ שם העצם שלמעלה
לעולמות מ ק ן ר ם ל ה י ן ת ׳ ממקור ההתהוות כ ו /והגם דש׳
ה ל ע ס ל ל ל כ ב ה ן ו
י י הוא בחיי וכידוע דמש׳ הוי׳ א״א להיות התהוות העולמות כ ו /מ י מ ש׳
ה ו
ג
ממוצע בין אוא״ס אל העולמות דבכדי שמאוא״ם הבליג יהיו עולמות ב ע י
ה ׳ ז ע״י אמצעיה ש׳ ה ו י /דהנה ידוע שיש ב׳ מיני הםשכות הא׳ ב י ר י
עו״ע והב׳ בהי׳ יש מאין .דעו״ע הוא שמהות השפע של העילה נםשי
בתעלול ,והוא כאשר המשפיע והמקבל הן בערך זליז שנמשך השפע מהפשפיע
ם
אל המקבל בלי שינוי המהות כר .והשפעה כזו הוא בסדר ההשתל׳ ד ע ״
בהשתל׳ הספי׳ בספירות עצמן שהוא בדרך עו״ע כ ו /אך ההשפעה מאוא״ס
אל העולמות שהוא בבהי׳ אין ערוך לגמרי א״א להיות ההשפעה באוםן טי"
כ״א ש ה מ א ההשפעה לא כמו שהיא במקורה ,והיינו שבא האור בבהי׳ מיה
צ ם
וגבול שזהו כמו שינוי המהות בהאור .דכל ענין האור הוא שהוא כמו ה ע
וכשבא בבהי׳ מדה וגבול הרי אינו כמו העצם כו׳ .וזהו עיי הצמצום בהאור
שז״ע היו״ד דש׳ הוי׳ .וכמו עדימ בהשפעת השכל מהםשםיע אל המקבל
שהמשפיע נבדל בערך מהמקכל וא״א שאור השכל כמו שהוא בהםשםי*
א
יבוא אל המקבל ובהכרה שיעלם אור שכלו בעצמו ונשאר רק נקודה ׳
שהיא הכוללת כל מה שנתגלה אל המקבל ואהיכ באה בבחי׳ התפשםות אגל
כ ו
' המשפיע ובבהי׳ המשכה כללית ואה״כ בהי׳ השטה הנהפס בהמקבל
וכמו״כ הוא הדוגמא למעלה שנהצמצם אואיס הבל״ג ונשאר רק נקודה א'
מהאור השייך אל העולמות והוא בהי׳ הכ׳ דמעיב .ועדים הכם גדול שמצמצם
י
כת שכלו בחכ׳ קטנת כמו לבנות בנין וכהיג .וכמויכ הב׳ דמעיב היא בא ז
כ ו
' ערוך לגבי עצמות אואים וכמיש כולם בחכ׳ עשיה שנהשבה כעשי׳
כי ההכ׳ במעשה והההווה גם היא כעשי׳ נהשבה כ ו /וזהו שהיא ק נקודה א׳
ר
ם ו ת
מאור הראשון ,וגם באה בבתי׳ נקודה מוגבלת להיוה בערך שייכוה אל ה ע ו ל
ש ז נ ה
כר .וזהו ה י ר ד דש׳ ה ו י /ואהיכ באה בבתי׳ התפשטות שהוא ה״א ר א
כ ו /
דש׳ ה ו י /והואיו הוא בהי׳ המשכת כללית ואה״כ ההיא בהי׳ התפשטות
כ ר
׳ וכ״ז הוא ש׳ הוי׳ שהוא בחי׳ ממוצע להיות התהוות העולמות םאואים
ובד״כ הוא בהי׳ ע״ם דאצי׳ י ר ד בהכ׳ ה״א בבינה ו׳ במדוה והיא אחרוני•
בהי׳ מל׳ כ ר וכידוע דאצי׳ הוא בהי׳ ממוצע בין אואים המאציל אל
ה ו י /
הנבראי׳ בו׳ .וש׳ הוי׳ הב׳ הוא באוא״ס שלמעלה מ א י י והוא ש׳
צ
כ
שברצון שלמעלה מבהי׳ מקור לעולמות כי הוא בהי׳ אואיס הבליג י ׳
וכמויב באואים שלפני הצמצום יש ג״כ ב׳ שמות אלו דשי הוי׳ השייך אל
העולמות הוא בהי׳ ע׳ס הגנוזות במאצילן שהן שרשי הכלים ושרשי האורות
כ ר וכמיש במיא .והוא בחי׳ אצי׳ דכללוה שזהו בבתי׳ אוא״ם דעלויז
הרצון שעלה ברצונו הפשוט להאציל כר .וש׳ הוי׳ הב׳ הוא באוא״ס שקוים
ל ל י ^ ף ע והקיי כ., מ עלוה הרצון שזהו ג״כ בהי׳ רצון רק .ש
צ ך ב ח ה ן א
, ,
הוא כידוע דלא כל הנשמה מתלבשת בגוף רק הארת ומקצת הנשמה היא
שמתלבשת בגוף׳ ועל הארה זו אמרו שמהקשראין בקוב״ה ע״י ההורה ו ב מ א ר י ל
מעיקרא כי עביד אינש אדעתי׳ דנפשי׳ קעביד לקשר נפשו .ואת״כ הוא ליםיי
התורה לשמה והיינו שמצד שרש ומקור הנשמה ה״ה ממשיכים הוס׳ איר
מ ו
בתורה׳ והוא שממשיכים בתורה למטה מהתורה כמו שהיא למעלה ,ו ב
שלומדים תורה בג״ע שלומדים שם ג״כ ההלכה דשנים אותזין בטלית והםהליי
פרה בהמור רק דשם אינו הענין בפרה ותטור ובטלית תגשמיים כ״א העניז
ברותניות כ ר וכמ״ש במיא .ונש״י ממשיכים בתי׳ רותניות התורה בחירי'
הגשמיות למטה כר׳ וכמ״ש במ״א ברשב״י שהי׳ מובדל מכל התנאים שבההלבי•
ב
הגשמיות הי׳ מאיר אצלו הענין כמו שהוא ברותניות כר .וגם כדאי׳ ' °
ם
הבהיר דוד הי׳ מתבר תורה שלמעלה בהקב״ה והיינו שממשיכים גילר איא״
בתורה׳ והענין הוא דהנת נתיל בעגין ויקרא הוי׳ הוי׳ שיש ב׳ שמות הוי׳ ייא'
הוי׳ דםדר השתל׳ והב׳ ש׳ הוי׳ שלמעלה מהשהל׳ .והנה הורה היא ואיו יש׳
הוי׳ שבסדר השתל׳ כר .ונש״י ממשיכים מבהי׳ ש׳ הוי׳ שלמעלה מס׳ השי-ל׳
שזהו גילוי בתי׳ עצמות אוא״ם בתורה כר׳ ועי״ז נעשה עלי׳ ג״כ בנשםו*
1
שבאים עי״ז לאשתאבא בגופא דמלכא בתי׳ עצמוה אוא״ם ב״ה .וזהו ראשיי
תבואתה שהן ממשיכים גילוי אוא״ם בתורה׳ וגם שהן גוםלים תלק ב י א *
שעש״ז נק׳ ג״כ ראשית כו׳ .ו ר ש וכל בניך לימודי ה׳ ורב ש ל ר בנייר
ואמרז״ל א״ת בנייך אלא בוניך שת״ת עוסקים בבניינו של עולם .ולבאי
אינו מובן והלא העולם כבר בנוי ומשוכלל ומת״ע שעוסקים בבניינו של
והתורה היא שםתלקת ביניהם ויש טעם בזה ע״פ הסוד מפני מה זה
טמא וזה טהור והיא התורה שהיא הטעם והשכל דמשו״ז נברא זה הוא באופן
כך וזה באופן כך כר .וזהו שהתיה נק׳ בנאים וכמו הבנאי עד״מ אינו מהדש
דבר עצמי שהרי האבנים והעצים המה גזורים כבר מקודם ר ק שהוא מסדר
אותם זה כך וזה כך ומזה הוא שנעשה הבנין ובלעדי זאת לא הי׳ הבגיו
כ
ל ל י הרי תגם שאינו מהדש ד ב ר בהעצם מ י ע״י ןץקא הוא הבנין כו׳
מ
זכמו״כ בתורה דהגם שהההוות הגבראים הוא מהאותיות דעש״מ ,מ״מ הנה
א ק א קיום הנבראים
ד ן ה והטעם וההכמה שלמעלה בהאותיזה היא ההורה ובזה
כ ר וזהו שהעה״ד הן קיום העש״מ כר ,והנה המשכה זו וקיום זה הוא
*״י עסק תורה סהם ר ק שציל באהוייר דאורייהא בלא ד ו ״ לא פרתית כ ר
ר
אמנם בעסק ההורה עיי שעושים ר ש י מ כמשי״ה הוא שממשיכים תוס׳ אורות
בתורה מעצמו׳ אואיס שעיי ההורה מאיר הגילוי בעולם כר ,וזהו שכ׳
א נ כ י
עשיתי ארץ ואדם עלי׳ בראהי שתכלית הכוונה הוא האדם שיקיים
תומיצ שממשיך גילוי אואיס ב י ה ובדאי׳ בזהר קוביה אםתכלת באורייתא
י ב
י א עלמא כ״נ דאשתדל באורייהא מקיים עלמא דקיום העולם הוא ע״י
ה מ א מ ר י ם_ _ פ ר ״ ת שפר רעו
זכור• א ת אשר עשה לך עמלך כו׳ אשד קרך בדרך כו׳ וחי׳ בהניח ה׳ אלקיי
ן ל ?
לך מכל אויבך מסביב בארץ אשר ה׳ נוהן לך כו׳ המחה את זכר ע ג
כר .וצ״ל דבפ׳ בשלח כהי׳ כהוב זאח זכרון בספר כו׳ בי מחה אמחה אה ז כ י
עמלק ,הרי מחיית עמלק היא לה׳ לבד וכהי׳ מלהמה לה׳ בעמלק הרי המלחמר•
בעמלק היא לה׳ דוקא לא לישראל״ וכאן או׳ תמחה א ת זבד עמלק רירי
הציווי לישראל למהות עמלק הלא כתובים סותרים זא״ז ,וצ״ל דשניהם אמת
ואינם סותרים כלל .וכאן יש ת נ א י • באו׳ והי׳ בהניה ה׳ ל ך בו׳ בארץ אשר
,ל ״ ק שרש ד׳ , ז ה ה׳ אלקיך כו׳ אזי תמחה את עמלק ,״ ל
ן ל ה ב י ן ד ו ת נ א י ו ה מ ו צ
ענין קלי׳ עמלק דהנה כתי׳ ראשית גוים עמלק שהוא ראשיה לכל הגוים שריז
הז׳ אומות ז׳ מדות רעות לעו״ז דז׳ מדות דקדושה ,ועמלק הוא ראשיה להם
י אחרון ן א נ ך א ש ן ן היינו שמובדל מהם ומקור להם.
א נ י ך כ ת י / ב ק ד ד ש ר ״ ו ב מ ן
דאני ראשון הוא בחי׳ סוכ״ע שמובדל מבהי׳ ממכ״ע ומ״מ הרי סוב״ע מקיר
בהי׳ ממכ״ע רק שאין זה מקוד שבבהי׳ השהל׳ כ״א כמו שלמעלה מהשתל׳
_ חלקים מ ר לא א ״ י ט ל ש ר . ן מ ד א ק * כ ל י א ו ה מ א מ ר זה וב׳ המאמרים שלאחריו ־(
י פ ו ש ״ פ סדר- ס ו ר ת ד ן ע ס ד ז כ ן ר ׳ ס . ש ד ו ע ד ו י ן ת ההת -בעת ע ם שיגו־ם ו ה ו ס פ ו ת מהם
שליט״א. אדמו״ר מכ״ק הן ה ה ע ר ו ת בשוה׳יג, )תש״ל(. בפ״ע בקו׳ ונדפסו
כ ,ב. מסגה׳ להעיר תנאי: יט
רעט פ פ ר ד ז מ א מ ר י פ — פר״ ת
מקור לתשתל׳ כר׳ וכמו״כ בלעו״ז עמלק נק׳ ראשית שהוא מובדל מהגוים
ומקור להם בו׳ .וצ״ל תחלה בחי׳ מדות דקדושה ומזה יובן מ מ ת דלעו״ז
ושעמלק הוא ראשית להם .והנה ידוע דמדות דקדזשה נמשכים מבחי׳ בינה
דקדושה שנק׳ אם הבנים מקור התפעלות המדות אהוי״ר כו׳ .והענין הוא
דהנה ידוע שיש בנפש ה׳ מדרי׳ זו למעלה מזו והן נר״נ ה״י* .נשמה במוח
דוה בלב ונפש בכבד .נשמה היא בהי׳ בינה שממנה לידת המדוה .וידוע
דבינה * יש לה שרש ומקור מיוהד בנפש .דהגם דהתרחבות ההשגה הוא מנקודת
ה ח כ ׳
׳ וא״א להיות השגה בלי נקודת השכלה .מ״מ אין זה דתהלת התהוות
הביגה הוא מהחכ׳ רק התגלותה בלבד ,אבל בעצם יש לבינה מקור מיוחד.
ואינו כמו עד״מ מעין ונהר דתחלת הההווה הנהר הוא מהמעין וכל מעין געשה
ממנו נהר )אם לא שיש סיבות היצוניות המונעים הההווה התרחבות הנהר(,
וידוע דמעין ונהר ה״ז משל לחו״ב .הנה זהו רק שנבין מזה אופן התגלות
הבינה מההכ׳ אבל אין זה משל מכות לחו״ב בעצם ענינם דחו״ב יש לכאו״א
מקור מיוהד בנפש .וכמו שאנו מ א י ן שיש מי שהוא בעל הבנה* ואינו בעל
השגה והיינו שיכול להמציא המצאוה חדשוה ולא יש בו בח ההשגה להשיג
עניו שכלי .וגם ההשכלה שמחדש אינו משיג אוהה ,ויש להיפך שהוא בעל
השגה ואינו בעל הבנה שאינו יכול להמציא השכלה הדשה .וכל ענין שכלי
ה״ה מבין אותו בטוב כר ,וראי׳ מובהח לזה שהבינה משרש מיוחד ממשארז״ל
ע״פ ואקה מכם ראשי שבטיכם אנשים הכמים וידועים ואלו נבונים בימי
משה לא אשתכה ובתי׳ ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ,הרי שיש יתרון
מעלה בבינה על ההכ׳ ,ואם הי׳ התהוות הבינה מנקודת ההשכלה הרי יש
בכלל מאתים מנה .אלא שהבינה יש להם שרש ומקור מיוחד בנפש כו׳.
ועניו הבינה דנה״א הוא שיש כח מיוהד בנה״א להתבונן ולהשיג השגה
אלקית בפרטי הענינים שבהענין ולהסביר ב כ ל מיני הסבר שיחקרב העניו
אל שכלו׳ והוא לד״תבונן ולתשיג גדולת ת׳ בבריאות והתהוות העולמות
שהאלקות הוא המהוות את העולם ושההתהוות היא מאין ליש והיינו דמציאות
יש התהוותו הוא מאין דוקא ,דדבר הוא מלא דבר דוקא ,ואופן ההתהוות מאין
ליש בהפלאת הענין בזה וכמ״ש במ״א באורך ,ואיך שהנבראים בע״ג תן
ב
א י ו ערוך לגבי אוא״ם הבל״ג בר ,והייגו לגבי אוא״ם שלמעלה משרש ומקור
היש כר .דהתהוות היש הגם שהוא בדרך אין ערוך ,הנה זהו שאין ערוך
הגשמי לגבי הרוהגי ומ״מ הרי שרש ומקור היש יש לו קירוב לבהי׳ יש
והגבלה וכמ״ש במ״א דההארת תנמשכת מאתו ית׳ לתוות ולהחיות את היש
הוא בבהי׳ מספר וגבול כו׳ .אבל לגבי אוא״ם שלמעלה מזה ובד״כ הוא
בחי׳ המקור המובדל כו׳ הרי •הגברא הוא באין ערוך דכולא קמי׳ כלא תשיב
,
כו .והיינו בעולמות בי״ע הפרטים לגבי אצי׳ דאצי׳ הוא בחי׳ א״ם לגבי
— וראה ק נ ח ,ב .ועוד. זח״ב סם״ב. דב״ר ספי״ד. ח י י :ב״ר נר״נ והן
י ס ו ה ״ ת ס״ד .ה״ח. י׳ל׳
וידוע דבינה :ר א ה ב כ ״ ז ד״ד ,בעצם תש״א.
ה ב נ ה :כן ה ו א בכת״י .ו כ ן לקמן .א ב ל ב כ ״ מ • ב ע ל המצאה״. בעל
ה מ א מ ר י ם — פ ר ״ ו* פר U ן
ש א י
l?**--m י.׳*y םי ם ה ל
ז ר ש
בי״ע וכמ״ש בס^י ע״ס בלי מה מידתז ע
בל דיירי ארעא כלא הש
לגבי עצמות אוא״ם ב
מי איל ״ * *" " י " י " תופסים מקום כלל ובטלי *J׳ ׳ ״ ״ ׳
W R M U U U
5 1 י י ח ו ד י / י כ ת י ל כ ת כ
"' ?י מוהי וארץ לאהד שנתהווה ה״ה בטלים ומיותרים
ו ב ת פ י ם ד ה ב ו ט
' ' 7י ם ד״ם שהוא יהיד ומיוהד בעצם כ ר ב״ז הוא בהשגה
ש ד ,ע נ י נ פ י א ע כ ו ט י ב ד
מצד ל " '• י והיינו שנקלט אצלו הענין בטוב ובהנחה
י ש י ש י א ל כ ל כ ש ב ס פ ת נ י ג ש ז מ ז ד, מ מ א נ י ש י ל כ ש מ ל ט ; ע ל ה
נשמת י " "
א י ה ש ד ׳ ג ש מ ד ם נ י ב ת י ד ש ו כ ת י ׳ ה
ת כמי ' נשמת הנשמה שהיא ל ? אלי?׳ ממעל
י אח ש ג ה ל י ש י י כ ד ו א ע ד ד ר ק א , , ה ש ג ד ל ד ,ש י ג ב י נ ה ב ח י ש ב י י י ש
י« ים ביי ב י מ זו
' ' ' ' ^ " ' '
כ ך > י ג טבעית וכה״ג ר ק אלקות היא משגת כו׳• ודישגר׳ י השגה
י ש 5 י ל י כ ש מ ה ״ ד כ ג י ש מ י ל י כ ש מ ה ז ת י ו ש ם ה י ת ו ע י ד
אחר׳ באז״א שאיז
ב א י ם ן י ג י ש מ ה ״ כ ז ד ב א י פ ן מ ש י ג ו ה ז א ב ע נ י ז מ י ק ל א ה ג ש ה ב ם מ
בדלים ' '
ם ש כ ד ע פ ת מ ה ז ש
י בן ל וכן בהתפעלות שכלי אין זה מתפעל ממדי
פ י א ב י ג
ר ש בהשגתם בן מובדלים המה בהתפעלות שכלם ,דדוקא כאשר מ ש
א ק י ד ד מ ת פ ע ל א י ב ו
ל הוא ׳ וכך ה״ה מתפעל על הענין ואם ישיג באופן אהד
ב ש ה
משיג כפי הוש ההשגה שלו אזי הוא מתפעל בשכלו )והתפעלות
ל כ ש ה ת י י ט נ ב ש ם ש כ ד
)והוא מ מ ת שבשכל לא בהי׳ דוה שבלב שית׳(׳
עלות ״ ח א
' נ ו ט ה כ ל פ י דיז
ו ס ב י י ל
שזה שכלו נוטה כלפי תסד כ ש ב ם ג ו ז ה
ב י י י י מ ח י ל 5ן י ם
שונים ג״כ בהי׳ מדות שבשכל( וכמ״ש במ״א ,כן מובדלים
מ ם ה ש
י׳ ד א צ שכלי כר .ובפרטיוה יש ה״ר אלף גשמוה כמו שהיו במ״ת
ב י ג
כ ו / * זמ״ז במהות השגתם ובהתפעלות שכלם .ושרש כולם הוא מבתי׳
ל פ ש ע ד י ד ח י ד ח ל כ ם ת ג ש ה
שנק׳ שרש ומקור כל נשמה ונשמה במהותם
מ מ ב ף א ע י ד י ה נ י ב ב א ל ו מ ב י ן ב ח י א י ה י א צ י ד ב י נ ד ו ה ג ם
מר. ' " ' ' ׳
מבתי׳ ג
בשם בינה והיא ספי׳ מיותדת שנאצלה מאוא״ס ל ה ב י ז
י ש ה ל י
ה ג י כ י ב ב י ג י , ג ! ! ב י ז ל ה י י ת י מ צ ע ם צ מ צ ו כ ת ב מ ח ת י ל ם צ ע ב ש
' ראימ '' " '
ת ג ש ה ל י ,י ז ת / י י ב ד ו מ ל ד ב ר י / ו ב י נ ד ׳ ל מ ב ב ח י י ש מ נ ד א צ י , ב י ב ה
׳ דו״ע י
' ' '
' yך דברי׳ והוא תענוג הנשמות בג״ע שנהנין מזיו השכינה בהשגתם
י מ ה ב י י
' ר הי׳ דאימא עילאה מקננא בכורםי׳ להיות ההשגה בעולם הבריאד׳
ליצי׳ ועשי׳ עד שנשמות למטה יהי׳ להם השגה באלקוה כו׳ .ולכאוריי ' ך
1 ד כ ת י / ב מ ל א כ י ו כ מ ו ד א צ י /
י ׳ וולא ' < צ״ל השגת הנשמות ר ק בבחי׳ מל׳
צ י ד ב י ג ד > ב ח י ד ע ד א צ י ת ו מ ש נ ב ו ( כ ו א ש י ד ק כ ו ת א
!! דרבה ' ' ' ירננו צדק מ ל
מ ל ג ד י ל י ת ה ש ג ו ת ו ג י ש ה ש
בבתי׳ ' למעלה מזה ,והרי מציגו גשמות גבוהות
י ע ק א ז י י ע א ״ א י א ב א ר י א ב ב ח י ו י ,י י נ י ד א צ י ׳ ב י נ ה מ ב ח י
בעניו ב
?!* ' " ע
' '
נ י ה אוא״ם שלפני הצמצום כו׳ <ועמ״ש במק״מ בהקדמה הזהר ד״א ״
י ר ב ד ש
*h >.IVמי דקיימא לשאלה כו׳( וכמו הרשב״י והביריו והאדיז״ל
י ב כ ל ל י ת י ב ר י ד י צ י / ש ו כ ד ע ש י ת י נ ט ק ת ו מ ש נ ם ג י מ א ד ״ י ם ג ב
י 1ה וגם ' " '
ג ד ו ל ו
׳ יר
,ך, הז דבי״ע ה״ה מוגבלים ממש בהשגתם ,ומ״מ ה״ה משיגים השגות
ו ט י ב ה
' ן
י נ ביכולהם לכווין ביהודים העליונים דיחו״ע ויהו״ת ויהיו באופז
ל ק
ובמש״א שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אהד ,שמע ישראל הוא הנה״א די'
רפא ה מ א מ ר י ם 6-ו ״ מ טפר
די׳ אהד שהכל מיוחד באוא״ם אחדות פשוטה כ ו /שהציווי דלייהדו ית׳ הוא
ל כ א ר א מישראל שהכל מחוייבים בזה להשתדל באחדות ה׳ וכמ״ש בהקדמה
דאמרי בינה דמי שאינו משתדל בזה הוא בכלל פושעי ישראל בנשמתן ר״ל,
ו א
י ד יכול להיות כ״ז בכאו״א כ ו /ומענין המס״נ אין קשי׳ מפני שזהו למעלה
מ ט ר ד ׳ אבל מה שביכולת כאו״א לכווין ביחודי׳ העליונים ולהיות באופן הביטול
הזה וכמ״ש בסש״ב * ירגיל עצמו כו׳ אינו מובן איך הוא .ומבו׳ במ״א שאין זה
בידיעת המהות ר ק בבתי׳ השגת המציאות לבד .אבל ג״ז אינו מובן שהרי
כללות ההשגה הוא ר ק בתי׳ השגת המציאות ואיך יבול להיות למעלה מהבעה.
אך הענין הוא דשדש הנשמות הוא שמושרשים בעצמות א״ם וכמ״ש כי אתה
אבינו אתה ממש ולכן ביכולת להיות ההשגה והכוונה בכל המדרי׳ העליונות
כ ו /וזהו שמע ישראל ,ישראל דוקא דבגים א ת ם לה׳ אלקיכם ששרשם מעצמות
א״ס ע״כ יש בהם ההשגה בבהי׳ יתו״ע כר.
ב( ורוח הוא בהי׳ המדוה שהן למטה מהמוחין ,אמנם זהו מהות ההתפעלוה
שבנפש ברוח התעוררות ביוהר ,והוא שיש כח מיוחד בנפש
להתעורר ולההפעל על אלקוה .ו ה ר ע האהבח טבעיה שבנשמה שיש בעצם
בנשמת בטבעה בהי׳ התפעלוה אהבה לאלקוה כר .ולכן מהעורר באהבה גם
בהתבוננות שאינו בבתי׳ השגה ממש ,ובמו בספור שבהיו של מקום שנעשה
על ידי זה התעוררות הנפש ,הנה הענין דספור שבחיו אינו ענין השגה׳
דבד״כ ספור שבחי׳ הוא בענינים שאינם מושגים בעצם ,אמנם עצם הענין
דםפור שבחים אין זה השגת הענינים כ״א מה שמדבר ומספר בעניני השבחים
וזה עושה ההתעוררות .וכמו המספר בשבחי המלך מרוממותו וגדולתו וחנהגת
מלכותו ומתפעל בזה ,אין זה מה שמשיג ר ק מ ה שמספר ומשבח ומזה געשה
ההתעוררות וההתפעלות כ ו /וכמו״כ הוא בספור שבתו של מקום בפסוד״ז שזהו
רק מה שמהלל ומשבת כ ו /ובמו״כ בשמתבונן באהבת ה׳ לישראל וכמ״ש
בסש״ב* שהנית א ת כל העליונים והתחתונים זלא בחר בכולם כ״א בישראל
מלאך ולא ע״י כו׳ אלא ע ״ י א ל ף כ ץ ך א עמו ד ה ו
ה ת ן ך ע ם י ך צ מ מ צ י א ם
הקב״ה בכבודו ובעצמו ב ו /ואיך הוא היינו ממש ואבינו האמיתי ב״ה ,ובגודל
נפלאותיו ותסדיו הרבים והעצומים בנסים ונפלאות הן נסים כלליים והן
פרטיים בכאו״א בתיי ומזוני ובהצלה וכה״ג שכ״ז עושה התעוררות גדולה בנפש
כר .ובכלל זה הוא ג״כ התעוררות המדות הנעשים ע״י התבוננות כשמתבונן
בהשגה אלקית ומתעורר עי״ז באהבה או ביראה ,והרי אין הדבר מוכרת להיות
הולדות המדזת מההתבוננות שהרי מוחין ומדות הן ב׳ ענינים מובדלים וגם
הפכים זמ״ז וכמ״ש במ״א ,ומ״מ הרי מההתבוננות נעשה התעוררות ה מ ת ת
וכאשר אינו מתעורר באהוי״ר הוא מפני דבר המונע המעלים ומסתיר וצריכים
עצות לזה להסיר ההעלם כו׳ ובמ״ש במ״א ,והנה זהו מפני שיש בח ההתעוררות
בנפש להתעורר ולהתפעל באהוי״ר לאלקוח ,וע״כ כאשר מתבונן ומשיג העניז
שנרגש בו העילוי דאלקות ה״ה מתעורר באהבה כו׳ )והתעוררות זאת הוא
«ל כבוי
כזה וזה ~מתפעל באופן שזה מתפעל באופן
*־״׳*׳ ״ ' ׳«״•
כו׳ ה׳
וכמ״ש ותכן רוהות ״ ׳-י
/"IS U
ליוגיפ ל י י ש
הן בעצם ההתפעלות באהוי״ר וכמ״ש בסש״ב* ע פ ת מ ש י ש
ע ה
ש ך ה ובלק״ת ד״ה בהעלוהך הא׳ והן ממה שמהפעל כר .ובמו במלאכים
י ח י י ת י ה א ו פ נ י ם ר צ ו א ,
י ארי' ששרפים אומרי׳ קדוש בהתלהבוה גדולה ב כ ״ ׳
י פ ג י K M כ פ ד ש מ
/ויש " ' ' י ברעש גדול אומרים ברוך שרוצים בההמשכר׳
ד צ
וש״ג. תצא )לן ,ג( לקו״ת ראה נז׳: ׳ • .ולי
מ ז ח ״ ג רם ,ב. ש ב ל ב :להעיר השכל דבעין
ח ״ ב רפ״ג. בסש״ב:
ה מ א מ ר י ם— ס ר ״ ת ספר »פי
שכך הוא הענין .והיינו שהוא בעצמו מכיר זאת לא ר ק מצד מחיוב שכלי
כמו בהשגה״ דבהשגת כשמשיג" את הענין הרי אין זת •שהוא יודע א ת העניו
שהוא כך ר ק שהסברות שכליות מתייבים שהוא כך לא שהוא בעצמו יודע
כר ,והכרה הוא שהוא עצמו יודע ומכיר שהוא כך ,ולכן בהכרה י ל להיות*
כ ו
א
כי ז*א זה הייגו לאמת הדבר שהוא כך ולא באופן אהד ,דבהשגה הרי ל
יוכל לומר שהוא יודע שד״ענין כך ר ק זאת שהעגיגים שכליים מחייבים
שהוא כד ,ובהכרה יוכל לומר שהוא יודע שהעגין כך מפגי שזהו שיש לו
א
הכרה בהענין לא מצד השכליים והסברוה ,והראי׳ שהרי יש הכרה גם ש ל
יש שכל ותשגת כלל וכמו תתיגוק שמכיר את אביו שאיגו מצד השכל והשגה
ל
שאינו יודע כלל עגין האבות שהולידה והדי ההכרה היא כהתאמתות גיי י'
א ח ר
שלא יפעלו אצלו אתרת כלל וגמשך בגעגועים גדולים אל האב מה ש
שגתגדל ויודע ומשיג שהוא אביו שהולידו וגם מהטובות שעושה עמו איל
הגעגועים כ״כ כמו בתיגוק שמצד ההכרה כ ו /וז״ע ההכרה שאיגו מצד ההשגה
כ ו ׳
׳ והוא הכרת הענין׳ וא״כ ה״ז בעצם הענין שמכיר עצם העגין שהוא כד
ו כ מ ר כ יובן בענין הראי׳ שהוא מ ה שרואה בעין השכל א ת עצם העגין *י׳
שא״א להיות בהשגה כלל״ וכמו הכם גדול שרואה מה שיהי׳ בעתיד מח
א
שנעלם מכל שכל ,והיינו בדבר העתיד הבא בדרך הידוש דבר והיינו ל
ל פ
שמשתלשלות העניני׳ מביאים הדבר כ״א שבא ב ד ר ך הידוש ,ולבן ה״ז ג ע
החב , צ ב ט מכל שכל והשגה ,וההכם ב כ
כ י ה ד ב ר א ו ב י ש ו ץ א ה ז ז כ מ ת ו ח
ע צ ם
י לא ידע א ת הדבר כלל״ ובראי׳ א״צ לצייר הדבר כי הוא רואה את
כ ל עצמיחי ב תדבר ^כו ,ובראיית העצם א
ה ז ב ק ב ד נ י ו ה א ל פ נ ר ב ד ה ו א ם
ב ח י י ט
הנפש הוא נברא וכהי׳ יש משא״כ ההשגת תיא באלקות שהוא הי ולא
ם ג מ
היינו הי בעצם ,ומה שהי בעצם אינו בבהי׳ יש ,וכהי׳ אין קדוש כה׳
ד> אמנם בהי׳ יהידה הוא שלמעלד ,גם מבתי׳ ה ה כ /דהנה הב׳ הוא בתי׳
ביטיל הרי יש מת שמתבטל׳ דאם לא יש שום דבר כ ל ל הרי אינו
ש י
י ד ביטול׳ כ״א כאשר יש ד ב ר מ ה אזי שייך ענין הביטול ,והביטיל הוא
הכא והכא בשכל ומדות דיוקני אשתאר בך לעלם והוא עצם הנשמה שהבוקר׳
ודבוקה בך כו׳ ,ונעוץ תתילתן בסופן שמזה הוא האמונה פשוטה ועצמייח
המוטבעת ומושרשת בלב כאו״א מישראל גם באנשים פשוטים ועמי הארץ שזר׳י
מבהי׳ יחידה שבנפש כר ,וכמו״כ כה המס״נ על התו״מ והנסיונות בעקביח
ז ש כ
״ משיתא בגלות האחרון שיש כמה מניעות ועיכובים ועומד גגד כל מונע
א קיזם המצות הוא מבהי׳ יחידה שבנפש כר ,וכן משנת״ל ב י ׳
ש ד ״ ו ש פ ג ב ת
בםו״מ וע״ט בפו״מ שאינו יכול להיות אחרת כלל זהו מבחי׳ יהירה כר•
א שבכת האדם והנה בחי׳ הי׳ ויהידה זהו שנותנים מלמעלה .דבתי׳ נר״נ
ה ו
מעצמו להתעורר בזה׳ אבל הי׳ אין זה בכת תאדם מעצמו רק שנותנים לי
מלמעלה ,והגם שזהו מכח הנשמה ,הנה ידוע דלא כל הנשמה מתלבשת ב ?
דרק בחי׳ נר׳׳נ הוא שמתלבשים בגוף ,ובהי׳ ה״י איגם מהלבשים בגוף וע״ב
כ
א ן ביכולת לבוא לזה בכה עצמו כ ו /ולכאו׳ א״מ והרי נר״נ שבנשמה ג ׳
איני ב ע ר י גוף הגשמי והתלבשות הנשמה הוא רק בכת המפליא לע*י*
המקשר רוחניות בגשמיות׳ וא״כ הרי יכול להיות שגם ה נ ש מ ה • ההי׳ מתל***
״ ע״ב א א ר ט ו בגוף״ אך עיקר הענין בזה
ב ר ן ע מ ו נ ה ״ ב ף ן ג ה ש ד ל ה י ו ת
בד״ה למנצח * בלק״ת שיתלבש בזה בתי׳ עצמות הנשמה כו׳׳ וכמ״ש
כאם ״ ד ד ׳ ו י ע ב ב י ש ב ל ת מ ך א צ י ׳ י, השמ נית ההפרש בין ן ב ח י / א צ
דאצי׳ נעשים נר״ן לבי״ע שגם הקו מלובש בהם כמ״ש באגה״ק םי׳ ב׳ י״?
שגם מהקו עצמו הארה דהארה דהארה היא בכל הנבראים בר ,דהגם שזייי
ב ב ה -או״פ מ״מ הארה דהארה דהארה יכול להיות בהתלבשות גם ב נ ב ר א *
דעשי אבל בחי׳ פנימיות א״ק א״א שיאיר כשיש הערובוה טו״ר להיות שזר׳)
י שיח א ר עצמי כו׳ ,וזהו שנצטווה אאע״ת על המילה להעביר ההעלם
ב ב ד
ו
גילוי בהי׳ פנימיות א״ק והרי הי׳ נביא גם קודם שנימול וכל נבואה רי *
* ,ל העבר? . צ מאצי׳ כר ,מ״מ בכדי ,״
ה י ק א פ נ י מ י ן ת ב ח י / ג י ל ן י ו ״ ש
הנשמה
:כן הוא ככת״י• ואולי צ ״ ל :ע צ מ ו ת הגשמה.
רפז מ מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת ספד
,
בגוף ונה״ב כ ו וכמו שכר מצוד ,בהאי עלמא ליכא מפגי תערובות טו״ר שבעולם
ירק לעתיד שיהי׳ והד חרוב מהגשמי כ ר וכמו״כ הוא בנשמה כר ,ולכן משה
שהי׳ מבחי׳ חכ׳ כי מן המים משיתהו דבחי׳ מ״ה דחב׳ האיר בנשמתו גם
למטה וכמ״ש ונחנו מה בו׳ זהו מפני שגופו הי׳ קדוש וטהור שלא הי׳ בו
תערובות רע כלל וכמ״ש ותרא אותו בי טוב הוא שהי׳ טוב בלא תערובות
י ע כלל׳ ותי׳ גופא בטל במציאות ממש עד שעמד על עמדו בעת הנבואה
וכמ״ש ודבר ה׳ אל משה באשר ידבר איש אל רעהו כ ר * ,שהי׳ גופו כלי
לאלקות כר׳ ע״כ הי׳ בו גילוי בחי׳ מיה דגשמה כר ,וכן יהי׳ בכללות
נשי׳י לעתיד שיהי׳ בהם גילוי בתי׳ תי׳ ויתידה ועכשיו הוא שניתן מלמעלת
כר• ועפ״ז יובן כללות תענין מ״ש מתת אמתה את זכר עמלק ובתי׳ תמהה
את זכר עמלק .דהנה עמלק הוא קלי׳ נגד בחי׳ תי׳ וכמשי״ת ובכדי למתות
זכר עמלק הוא ע״י הגילוי דבחי׳ ח״י ,וע״כ עכשיו שלא יש בנש״י גילוי
בחי׳ תית ויתידת ע״כ אין בכתם למתות זבד עמלק בכה עצמן והוא רק
לה׳ לבדו או מה שניהן מלמעלה כר ,ורק לעתיד שיהי׳ בנש״י גילוי בתי׳
חיי כנ״ל אזי ביכולתם בעצמם למתות זכר עמלק כ ו /ונמצא שאין הבהובים
סותרים זא״ז דעכשיו מלהמה לה׳ דוקא בעמלק ,אך בהניה ה׳ אלקיך מכל
אויביך כו׳ ויהי׳ בגש״י גילוי עצמות הנשמה אזי תמחה את זכר עמלק בכת
עצמך בכת עצמות הנשמה כ ו /
בס״ד פורים בסעודה ,פר״וז ,קיצור )ובי׳ קצת( מחטא׳ דפ״ז וחשלוס המא׳
,
י ה י כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל .וצ״ל מה״ע החתגברות במלחמת
עמלק ע״י הרמת ידיו של משה ,ובמשנה םפ״ג דר״ה וכי ידיו של
משה עושות מלחמה או שוברות מלהמה אלא בזמן שישראל מםתכלין כלפי
מעלת ומשעבדין את לבן לאביהם שבשמים תיו מתגברים ,צ״ל מהו מםתכלין
כלפי מעלת ומשעבדין את לבן כ ו /ולהבין זה צ״ל שרש קלי׳ עמלק דהנה כתי׳
ראשית גוים עמלק ואתריתו עדי אובד דעמלק הוא ראשית לכל הגוים דז׳
אומות הן ז״מ רעות ועמלק הוא ראשית להם שמובדל מהם ומקור להם כר,
יצ״ל תחלה בקדושה ,דהנה ידוע שיש ה׳ מדרי׳ בנשמה נר״ג ת״י ,גשמה
במות רות בלב נפש •בכבד ,נשמה היא בינה והוא שיש כת מיותד בנפש
להתבונן ולהשיג השגה אלקית בפרטי הענין שבו ולהסביר בכל מיני הסבר
לקרב העגין לעצמו ,והיינו להשיג גדולת ה׳ בבריאת והתהוות העולמות ואיר
שאין ערוך הנברא לגבי הבורא שמזה יובן יתודו ית׳ בעולמות ויהודו בעצמו
כו׳ שכ״ז יהי׳ מובן בהשגה גמורה בתפיסא בכלי מותו ובהנחה טובה ,וזהי
שבינה נק׳ פנים מסבירות והוא כמו ס ב ר פנים דהיינו התגלות אור השכל
שיהי' בהתגלות טובה ,והגם שהוא התעלמות האוד בעניני ההסבר ,מ״*
להיות שעי״ז דוקא הוא ההתגלות בכלי תמות שמשיג והופס הענין ה״ז ג<ז׳
פנים מסבירות ל׳ סבר פנים וכמו ומראה לו פנים דהיינו טעם הדבר כי•
א מענינים והנה בבינה יש מדרי׳ שלמעלה הרבה מהסבר הענין ,דההםבר
ה ו
שהן ה ה להשכל כמו ההצעות ומשלים וכה״ג שאין זה גוף השכל ,משא״ב
ש
פרטי העניגים שבהשגה היינו מה שמפרט העניגים ה״ז בגופו ש ל השכל׳ ו י
בהשגת פנימיות ההשגה שאינו בלבושים ,וגם בהי׳ עומק המושג שהיא הנקודה
התמצית כו׳ וכמ״ש במ״א ,מ״מ נק׳ בינת פנים מסבירות מפגי שבללוה
ענין הבינה הוא התפיסה והגילוי בכלי דוקא בו׳ .הב׳ נק׳ פנים מאירות
מפני שהוא בתי׳ אור שלמעלה מגילוי בכלים ,דתגם שיש בתכ׳ מדרי׳ שלמטה
י/
מזה ,וכמו השכל גלוי שבהכ׳ שזהו מ״מ שכל ,אך לתיות שכללות ב ה
ההכ׳ היא למעלה מכלים ועיקרה הוא בתי׳ אוד ע״כ נק׳ פנים מאירות בי•
ובינה להיות שעיקרה הוא בחי׳ תפיסא בכלים ע״כ נק׳ פנים מסבירות בי•
וכן הוא למעלה ד ב ע ה הוא התחברות האור עם הכלי ,דהכ׳ הוא בהי׳ איי
בלי כלי עדיין דעיקר •בהי׳ היוהי הוא הכ׳ ,ובינה גק׳ גרמוהי לגבי ״כ
,כר ,ולכן השט , וכמ ש בע״ה שמ״א פ״ז ד ב ע ה ,י
ח כ ל ג ב ג ן פ נ י ת י ב כ א ד
דב נה הוא הוי׳ בניקוד אלקים שזהו התחברות האור עם הכלים כר ,ובכללי*
כ י
י העולמות בהי׳ א״ק הוא בהי׳ בינה משום דבא״ק הוא התחלת הכלים
וראשית גילוי הקו שלמעלה מא״ק הוא בהי׳ הכ׳ יו״ד דש׳ הוי׳ וא״ק היא
בהי׳ ה׳ דש׳ הוי׳ וכמ״ש במ״א .ובשרשם באוא״ס שלפני הצמצומ י׳יא
משאר ״ל עד שלא נבה״ע הי׳ הוא ושמו •בלבד שיש בבהי׳ שמו ב׳ ם י י י
עצם ב ה ל שמי ומה שכולל בעצמו ע״ס תגנוזות ,והוא שבעלוה הרצון להאצי
צ
עלות הר יז ^ ,
ם ד יש ההכללות ע״ס ה״ז חבור ב״י
ו ק ש כ ן ן כ ל י א ו ר
הוא 1כהי אור שלמעלה מכלים כו׳ וכמ״ש במ״א ,ונמצא דבחי׳ הבינה היא
ז
כ״ מ מ ח י ׳ ל ה ש י ג השגות אלקית כו׳ ,והגם שזהו למעלה משכל אנושי י;
׳ ממעל א ל ו ק ק ל owuומושג בכל איש ישראל
ח א י ה ש ל א ה ה מ ש נ ה ד צ מ
ג
וכמ״ש נשמת שדי תבינם שהיא נשמת שדי שיש בה בהי׳ ביגה שהיא להשי
כ י /
השגת אלקית דוקא ואינה מסוגל להשגת אחרת רק להשגה אלקי«
פ נ
אןא״ם ש ל י , ת משגת השגות גדולות שלמעלה מ ״
ו מ צ ע ב ב ח י ם ג ד ע ב י נ ה ב ח
הצמצום מפני שאוא״ס צמצום עצמו להיות מבין בביגה ,ו י שהנשטי:
מ פ נ
מושרש בעצמות אוא״ס לכן יכולה להשיג השגות גדולות באוא״ם ב״י׳ כי
^ וזהו בתי׳ נשמה כ ו /ורוה הוא בתי׳ דוה ההתעוררות שבנשמה ,והוא
ההתפעלות וההתעוררות שבנפש לתיות בבהי׳ המשכה ומרוצה ל ד ב י
והיא האהבה טבעית שבנשמה שזהו כה מיוהד בנפש באהבה והתפעלות ^
אלקות כ ו /וההתעוררות נעשה ע״י התבוננות אך גם ע״י התבוננות שלא
ש ג ר ,
בבתי׳ השגה וכמו בספור שבתיו של מקום דעגין ספור שבתים איני י ׳
רפט 0פ ו ה מ א 8ו י פ ־ פ ו״ ה
וכמו מצות ל ס פ ר ביציאת מצרים שאין זה השגת עבין יצי״מ שהרי אפי׳
כולנו תכמים כולגו גבוגים כולגו יודעים א ת התורה דהייגו ת ב י ר כמ״ש בסי׳
האריז״ל מצוה עליגו ל ס פ ר ביצי״מ הרי שזהו עצם הספור לא ההשגה כ ו /
וכמו״כ הוא ספור שבהיו של מקום הוא עצם הספור שמזה געשה התעוררות
הנפש שמתפעל על אלקות כ ו /ובכלל זד ,תוא ג״ב התפעלות המדות שע״י
השגת ותתבוננות שאין זת ד ב ר מוכרת שתרי מותין ומדות הן כתות מובדלים
וגם הפכים זמ״ז כגודע ,ומ״מ מתפעל בלב ע״י ההתבוגגו׳ והוא מפגי שזהו
כת מיותד שיש בנפש להתפעל על אלקות ,וע״ב כאשר מתבונן ומשיג אלקות
שמאיר אצלו הענין האלקי ה״ה מתפעל בלבו בר .ובנפש הוא הנוגע למעשד,
ב פ ר מ לתיות סו״מ וע״ט והוא שאינו יכול להיות באופן אתר ת״ו כ״א להיות
סו״מ וע״ט היינו לעשות בל מה שהוא רצונו ית׳ ולמנוע עצמו מכל מת שתוא
היפך רצונו י ת /ויש בזה ג״כ אהוי״ר והוא שהיראה היא לקבל עליו מלכותו
ית׳ לעבדו בכל מיגי עבודת עבד בדרך עול הייגו גס שכבד עליו הדבר,
והאהבה הוא ל ק ב ל מלכותו ית׳ ברצון ואהבה לעשות רצונו י ת /וב״ז הוא
ר ק הנוגע לפועל כו׳ .והנה נר״נ הוא בתי׳ או״פ כתות המתלבשים בכלים,
אמנם בהי׳ הי׳ יהידה הן בתי׳ מקיפים שבנפש ל׳ מ׳ דצלם ,והוא •בתי׳ אין
מ ש מ ה כ ו /הי׳ הוא בתי הב׳ כמ״ש וההכ׳ ההי׳ בר ,וידוע דתכ׳ היא בתי׳
ראי׳ ותוא כת הראי׳ וההסתכלות שבנשמה לראות בעין השכל באלקות ובמ״ש
שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה כר .ויובן ענין הראי׳ מכת ההכרת
שבנפש שהוא הכרת הענין ,דהנה השגה הוא׳ ידיעת שחוץ לעצמותו והיינו
שיודע את הענין מ צ ד השכל והסברה לא שהוא בעצמו יודע את הדבר רק
מה שהשכל מהייב שהוא כך ,ולכן נק׳ הבינה שמיעה ,דשמיעה הוא ששומע
מהזולת לא שהוא יודע ומכיר את הדבר רק מה שזולהו אומר לו ,ב מ ר ב ענין
ההשגה הוא אינו מה שהוא עצמו יודע כ״א מפני שהשכל מחייב כ ך כ ו /
ומאחר שזהו ידיעה שהוץ־לעצמוחו אין זת תופס בהעצם כ״א רק במציאות
הדבר כ ו /אבל הכרה הוא שהוא בעצמו מכיר שהעגין הוא כך שזהו הכרת
הענין שיודע ומכיר בעצמו את הענין שהוא כך ,ולכן עיקר התוקף הוא בדעת
הנק׳ דעת הזק ,דבהשגה יכול להשתנות כשמסבירים את השכל וההשגה באופן
אתר משא״כ בדעת לא ישתנה וכמ״ש במ״א ,והייגו מפגי שבדעת הוא שבעצמו
מכיר שהוא כך ת״ז אצלו בד״תאמתות גדולת ולא ישתנה משום דבר ,וההכרה
*־•יא בעצם תדבר ,וכמו״כ יובן ביותר ההתאמתות וההנחה )דער לייג אין
שכל( מהראי׳ דהייגו שרואה בעין שבלו את העגין שהוא כך ובך והראי׳ הוא
בעצם הדבר וע״כ היא כהתאמתות גדולה כר ,והביטול בזה הוא בבחי׳ ביטול
עצמי דלהיות שזהו הראי׳ בעצם הדבר מתבטל בזה בכל עצמותו לגמרי )ובמו
בהכרת התינוק בהאב שנמשך אחריו בכל עצמותו וכמו בראיית בנין מפואר
או ציוד נאת שנמשך לזד ,בכל עצמותו כו׳( והוא בדרך ממילא ,דבהשגה
צריך להביא את ההתפעלות מפגי שההשגה היא מחוץ לעצמותו וההתפעלות
ה ו א
חוץ לעצמותו של ההשגה כ ו /אבל בראי׳ הביטול איגו דבר שתוץ
לעצמותו דתכ׳ תיא בתי׳ ביטול בעצם )ומשו״ז תיא בתי׳ ראי׳ בעצם המהות
כ י ( וע״כ הביטול הוא שבא בדרך ממילא כר ,ומ״מ הביטול דהכ׳ הוא שיש
ה מ א מ ר י ם — סר" ת סעד רצ
מה שבטל ,דכאשר לא יש דבר כלל אינו שייך ביטול ג״כ ,ומאחר שבטל
,
הרי יש דבר המתבטל ,וגם שהביטול הוא ע״י ה ר א י א״כ הוא ע״י דבר הגורם
את הביטול כר ,והיינו דוהחכ׳ מאין תמצא שחב׳ הוא ג״כ אין ומ״מ אין זח
בהי׳ אין עצמי כ״א מה שנמשך מהאין לבטל א ת היש כ ר )ועמ״ש באמ״ב
י ן שלבטל י, ה א , י, פנ״ח( ,והענין הוא דחכ׳ היא
ב ח ש ז ה ו ר ח א מ ך א א י ן ב ח
את היש הרי יש לו שייכות אל היש כ ר ,וז״ע הבירורים שהם בבחי׳ ה״ה
,
ד ה כ שזהו מה שבא לברר את היש רק דבעיקר הוא בבחי׳ ראי׳ דחכ׳ ביי
וכמו עד״מ הכם גדול כשעוסק באיזה ד ב ר מושכל עמוק הנה לאתר העייז
הטוב בהמושכל ה״ה רואה אה״כ בעין שכלו אם הוא אמת כ ו /וכמו אומן גדול
העושה כלי ע״פ כל הוקי המלאכה או מצייר ציור שהוא ע״פ כל חוקי הציור׳
ואהד שגומר מלאכהו הוא מביט על הכלי או על הציור אם ן א אמה והייגו
ה
הוא בראי׳ דהכ׳ שזת מברר ומאמת אמיהה הדבר כ ו /ו ד ע בחב׳ אהברירי
שזהו דוקא בבחי׳ ח״ס ובמ״ש בסי׳ בענין ברוך אומר ועושה ,ובמ״א בד״בי׳
דויהי יעקב .גם י״ל דהנה האין שלבטל את היש ה״ה בא לאחר היש ובמ״ש
י ן שלבטל , ו ה א , בד״ת עם לבן גרתי דהקס״ה •
מ ה י ש ל מ ע ל ד ״ ה ן א י מ צ ע ה ז ד ה א
י ׳ יש ג״כ בר׳ את היש הרי היש קדום אליו כר ,וע״כ י״ל שיש בהאין הזה
ב ח
וי״ל ש ר ע נתן עיניו בו ונעשה גל ש ל עצמות והגם שזהו ביטול הרע *״*
א י ו
אין זה כענין באור פני מלך תיים כ ו /אמנם בתי׳ יתירה הוא בחי׳
לנשמה שהיא בבתי׳ אין ממש כ ו /והוא עצם הנשמה שקשורה ומיוחד*
ממש בבתי׳ עצמות א״ס וכמא׳ הבוקה ודבוקה בך בו׳ וכמו שא׳ הרשב״י בחי
קטירא אתקטרנא בי׳ אהידא בי׳ להיטא כר ,והנה בהי׳ חי׳ יהירה י״וא
ב
שנותנים מלמעלה דבהי׳ נר״נ דנשמה הוא שבכת האדם לעורר בעצמו משא״
בהי׳ הי׳ יהידה אין זה בכה האדם בעצמו ,והייגו מפגי שהגוף מעורב .ט ר י
ב ח
״ אין זה ב , כ , ו ע ע כ א א שיהי׳ בו בהי׳ הי׳ י י
פ נ י מ י ת ו ש ב ל ת ה ב ב ח י ד ה ח
אתה׳ צדיק הוא בהי׳ יסוד והיינו בהי׳ יסוד דא״ק מלך השמיני הדר שרש
י ק וכני* יי
צ ד התיקון כו׳׳ והענין הוא דהנה טבע הטוב להיטיב וזהו
ב ח
אמרו צדיק כי טוב כר ,ותכלית הטוב הוא שמשפיל עצמו גם במדדי׳ הייתי
שפילחו לברר וללקט משם הניצוצות כ ו /וכמו נשמת הגרים שהן גשמו*
גבוהות שהיו בעמקי הקליפות ועלו משם בתכלית הטוב וכמו נשמת שמצי
ואבטליון ונשמת ד״מ וכה״ג ,וכמו בע״ת האמיתים בראב״ד ונתן צוציתא כו ׳
חתו ותקם את דבריך הן •האותיות ותניצוצות שנפלו למטה מטה להקיםט
משפלותם ולרוממם מעפרם כ ו /וכ״ז הוא משום כי צדיק אתה דטבע הטוג
להט^ב כ ו /וכן הוא עבודת נש״י בעבודת תבירורים בדברים התתתוגים
כשאוכל מאכל הגשמי בכוונת לש״ש ולומד ומתפלל בכה האכילה וכז
מו מ שמרוית ומלמד בניו תורה ועושה צדקה ומהדר במצות ובו׳ שבב״ז ריי*
מברר את הלקי הטוב שעולים ונכללים בקדושה העליונה כר•
ל ק י דנשמה דבאשר ג( ו ה נ ה כ״ז הוא מ ״ מ רעות שמהבטלים לגבי אור
ה א
עמלק אינו מועיל לו הגילוי דבתי׳ גר״ג דגשמת דראשית גוים עמלק שאיני
י י י י יחידה;
ח - ,
ד ב ח זמדה מהז׳ מדות והוא מובדל מהם כי
ן ל ע ן ק ל י א ו ה
וכמרזיל יודע :ראה תו״כ בחוקותי )כו ,יד( הובא בפרש״י שם.
, ,
רצג ת ה מ א מ ר י ם— פר פפר
,
והב׳ הביטול שלמעלה מטו״ד כו׳ ב מ ר ב יעו ב מיני גסות הא׳ גסות שע״פ
הטעם וכמו העשיר שמתגאה בעשרו וכמ״ש ועשיר יענה עזות שזהו מפני
רוחב לבבו כו׳ ,דבאמת א״צ להיות כן ,דהסבת מת שמתגאה בעשרו הוא
מסגי שתושב שכתו ועוצם ידו עשת לו כל תתיל תזת ,או שחושב שמגיע לו
העשירות א ב ל אם יודע ויכיר האמת דרק הוא הנותן לך בת לעשות תיל
ואין זה מכתו כלל לא הי׳ מתגאה כלל בו׳ ,וכן התבם שמתגאה בתכמתו
שזהו בהכ׳ דקלי׳ ,דבקדושה אדרבה השכל וההשגה דאלקות עושה בתי׳
הביטול כ ר וכמ״ש במ״א ,אך יש עזות שלמעלה מטו״ד וכמו עגי ואביון שפל
אנשים ובזוי ערך פתות שבפתותים והוא יודע פתיתות ערכו ושפלותו ועומד
לגגד לתגדול ביותר ,וכל תשבון שעושת בנפשו משפלותו אינו עושת בו
שום רושם כלל ואינו ניזוז כלל ממקומו מפני שהוא עז וגם בעצם כו׳ ,וכן
י׳י׳ תעזות והחוצפה דעמלק דהגם שראת גילוי אלקות ביצי״מ וקרי״ס שכל
תגוים גתפעלו וגפל פהד עליתם ובמ״ש שמעו עמים ירגזון כו׳ תפול עליהם
אימתת ופחד כו׳ ,ועמלק יצא לתלתם עם ישראל ,וזת דק בתוצפת תגק׳
מלכותא בלא תגא למעלה מטו״ד ר ק לגגד לאלקות כר .ובמו״כ יש אותן
שמנגדים לעובדי ה׳ דהגם שאיגו עושה לו מאומה ואיגו גוגע בכל אשר לו,
ה״ה מגגד אליו ר ק מפני ששונא לעובדי ה׳ והרבה יותר מזה שהוא בעל
תאוה דלכאו׳ הרי העובד הוא לגגדו ,שהרי הוא מתאוה תעגוגיס הגשמים
והעובד ה׳ הוא ההיפך מזה שלא לתתאוות שום תעגוג גשמי ,ומ״מ איגו
שונא אותו ואינו מנגד אליו ,כי ס ב ת תפצו ורצוגו בתעגוגים הגשמיים הוא
שמשיג את הטוב שלהם ורוצה בהם לתגאתו ,והעובד ה׳ משיג א ת הטוב
דאלקות ותפץ באלקות דוקא ולא בשום דבר אהד בר ,וע״ב איגו מגגד אליו,
אבל העז הוא שוגא ומגגד אליו מפני שהוא בעצם מנגד לאלקות כו׳,
ובעבודת קלי׳ עמלק תו״ע תקרירות אשר קרך בדרך שמקרר שלא להתפעל
מאלקות שגם שמתבוגן ומשיג אלקות ומאיר אצלו העגין האלקי ה״ד ,מקדר
לבלי לתתפעל בזה כו׳ וכמ״ש במ״א באורך )וזהו עמלק מל׳ ומלק כו׳
ממול ערפו דעורף הוא גגד הפנים ,פגים תוא בתי׳ תכ׳ וכמ״ש תכמת אדם
תאיר פניו כו׳ ועמלק הוא בעורף שזהו הלעו״ז דבחי׳ מ״ה דהכ׳ שלמעלה
מטו״ד ועמלק הוא העזות והגסות שלמעלה מטו״ד כו׳( וזהו שאנו רואין
בעובדי ת׳ שבאמת בקרבת אלקים יתפצון ומייגע את עצמו בהשגה אלקית
ובתתבוננות אמיתי ובהעמקת הדעת עד שהעגין האלקי מאיר אצלו ,ומ״מ
אינו מתפעל בלבו כלל ות״ת כדומם ממש בלי שום תיות כלל ,והעולם קודאין
להולי רעה זו בשם טמטום הלב שלבו אטום מלקבל אור אלקי מפני שגתגשם
מריבוי תאוות גשמים וכמו עבירה מטמטמת לבו של אדם דבמו״ב הוא גם
בתאוות תיתר בריבוי התאוות שמתגשם מאד עד שאיגו כלי לאלקות כר .אך
אנו רואיו שגם באותן שאיגם מתעגגים בתענוגי בג״א גמצא תולי רעת זו.
והוא כי באמת יש ב׳ מיני טמטום הא׳ שתלב מתטמטם ע״י תתאוות כנ״ל,
והב׳ הוא שגרוע הרבה מזה והוא שנטמא תלב מטומאת עצם הנפש ,והיינו
שתנת״ב שלו ד״וא עז וגס ביותר ומקרר מאד לבלי לתתפעל גם מגילוי אור
אלקי וה״ז גרוע הרבה מאופן הא׳ ששם יוכל להועיל גילוי אור נה״א דאור
ה מ א מ ר י ם— פר״ ת ספר רצד
דוהה השך כו׳ כגיל׳ אבל באופן הב׳ איגו מועיל גילוי אור הנה״א ,דחוצפד׳
כלפי שמיא מהני שמקרר הכל כ ו /וזהו ראשית גויס עמלק שהוא מובדל
לרעה מהם וממילא הוא מקור לכל המדות רעות כ ו /
ד( ומכל הנ״ל מובן דלמחות את קלי׳ עמלק אין זה בכה האדם
מעצמו דהנה נת״ל דמה שבכה האדם בעצמו לעורר הוא בחיי
ג
נר״נ שבנפש ,וכבר נת״ל דלקליפת עמלק אינו מועיל גילוי אור בחי׳ גר״
שבנפש כו׳״ וע״כ אומר בפ׳ בשלח מחה אמחה את זכר עמלק שמחיית עמל?
הוא מלמעלה והיינו מבחי׳ רוממות הא״ס דכי גאה גאה שמתגאה על גווחנאיא
להשפיל גיאותם בו׳ וכמ״ש וברוב גאונך תהרוס קמיך ,קמיך הוא הקמים
על ה׳ בעזוה והוצפה שלהם לנגד לה׳ ,וברוב גאוגך בהי׳ רוממוה העצמות
ההרוס ותבטל קמיך כ ו /וכתי׳ ואם זרוע כאל לך כו׳ עדה נא כל גאה וגאוו
י ׳ עמלק ם׳• ל שזהו רק בכח הא״ם לעדה ו ל
ד ק ל ו ג א ן ן ה א ג כ ש ב ר
א י ל קליפת ט ו וכשם שבכת רוממות הא״ס הוא לשבר קלי׳ עמלק כמו״ב
ב ה ו
עמלק ע״י בחי׳ מ״ה דחכ׳ דבחי׳ הביטול שלמעלה מטו״ד ה״ז מבטל בחי׳
הגסות שלמעלה מטו״ד כ ו /וכמו שרואין בהוש דמי שהוא בבחי׳ ביטול עצמי
דמ״ה דחכ׳ כאלו אינו ממש ונפשו כעפר ממש גם הנה״ב שלו ת ת ב ט ל לגמרי
מכל וכל וא״צ עצות כלל לבטל הגוף ונה״ב כ״א מאיליו וממילא מתבטל
לגמרי םי׳ דכאשר לא יש בתי׳ הביטול דתכ׳ אזי עומד הגה״ב בעזות ובגסות
י ן פחד ש א ם י ק ל א ״ מ ג ד לגילוי אור נפשו כ ר
י ר א ן ל א ן י ג ע ע י ף ן א ת ה ש ) ״
אלקים נגד עיניו שבא מבחי׳ החכ׳ שבנפש זהו סבה להתגברות קלי׳ עמלק
כו׳( אבל כאשר יש בחי׳ ביטול דמ״ה אזי מתבטל קליפת עמלק בר .ולכאורח
אחרי אשר נגע בו קליפה קשה דעמלק איך יהי׳ בו בהי׳ הביטול דמ״ה דהב׳׳
וי״ל בזה דהנה נת׳ דקליפת עמלק בעבודה הו״ע ה ק ר י מ ה אשר קרך בדדי
י ן אלקי ובמאח״ל י כו׳ ,והרי הז״מ רעות ג״כ מקררים מאל
ע נ ב ו ש ג ר נ נ ו ש א
המרא דפרגותא ומיא דיומםוס קפהו כו׳ בעי למיקרא בספרא התדש הזה לבם
י ל י אור כר״ ר ג ם וקרי ההרש הי׳ לבם • שנעשה הלב
ן ש ל ב ק ל מ ם ן ט א ש ר ח כ
ש
וי״ל שיש ענין לגריעותא בהז״מ רעות יותר מקלי׳ עמלק שהן מהשיבים מ מ
צ ם
את אור הנפש והייגו שאינו כלי לאור אלקי ,וכמו מי שמוהו גם ועב ב ע
ע ו
שאינו כלי לאור שכל הדי לא יועיל לו שום דבר וכמא׳ העולם א קאפ ?
ל י לקבל אור י מען ניט ארוף שטעלין ,וכמו״כ ע״י ריבוי התאוות נ ע
כ ג ו ש א ש ה
י ס
י אינו מ ע ל גילוי הנפש ,משא״כ קליפת עמלק שאינו לתאוותו והנאתו
ה ר
על גילוי אור וכנ״ל שגם שמאיר אור השכל האלקי אינו מהפעל מזה ,ומאחי
שמאיר בו אור השכל האלקי הנה כאשר ישתדל ביותר "בהשגת אלקות לייע
ל ש
ולהשיג הענינים בטוב ולבוא אל עומק המושג שהוא נקודת התמצית
ההשגה ,וכאשר יעמיק בנקודת התמצית יבוא לידי הכרת הענין ,ובשיעמייז
את״כ בהכרת הענין יבוא לידי התאמתות דראיית עין השכל כ ר וכמ״ש במ״א
שכך הסדר לבוא בדרך מלמטלמ״ע לבתי׳ ראי׳ דתכ׳ כו׳ ואזי ע״י הההאמתות
ל י י עמלק בר ק , ל דבהי׳ ראי׳ דהכ׳ יהי׳ ה י
ט ב ת מ ש ע י ״ ן ה ״ מ ד ב ח י ט ן ל ב
ע״י הקריאה דפ׳ זכור בתורה שהיא דאורייתא ,דבתורה הוא גילוי בחי׳
פנימיות אוא״ם בפנימיות ח״ע ,וז״ע קריאת התורה הגילוי מלמעלמ״ט כו׳.
וכידוע שיש בתורה ב׳ ענינים מצות קריאה בתורה ועיון התורה ,דעיון התורה
הוא מלמטלמ״ע ,והקריאה היא מלמעלמ״ט וכמ״ש במ״א באורך .וע״י הקריאה
שקורא פ׳ מהיית עמלק בהורה מהבטל עי״ז קליפה עמלק כו׳ .גם עצה לבטל
קליפת עמלק ע״י מצות מעשיות והיינו ההשתדלות בקיום המצות וההידור
בהם .וכמו במצות תפילין בכתיבת חפרשיות ע״י סופר מומחה ויר״א ,וכן
תיקון הבתים ע״י מומחה ויר״א ,והנחתן יהיו כדבעי ושלא יסיח דעת מהם.
ובמצות ציצית שיהיו נעשים כמצותן ותיקונן כהלכהן ושלא יהיו מםובבין
וכה״ג .ובמצות שבת בזהירות יתירה ובהוספת מחול על הקדש ובהכנת שבת,
ושביום הש״ק יהי׳ לא כמו בימי החול כו׳ ,וכה״ג בכל המצות .וזה עצה גדולה
לבטל קליפת עמלק .וכ״ז הוא ע״י הגילוי מלמעלה כר .ובפ׳ תצא שנא׳ תמחה
׳ אלקיך לך מכל אויביך ה ח י ע ר ש א כ ל
ב ת נ א יאת ז
ך י ן א ך מ צ ע ח ב ב ק ע מ כ ר
מסביב׳ דהנה נת״ל דחי׳ יחידה אין זה בכח האדם בעצמו מפני שאינם בבחי׳
התלבשות בגוף מפני התערובות טו״ר שבגוף ,אך כאשר יגיח ה״א לך מכל
אויביך דהיינו שיתבררו הז״מ דעות אזי יהי׳ גם חי׳ ויחידה בבחי׳ התלבשות
בגוף ע׳יכ יהי׳ בכח חאדם מצ״ע למחות א ת זכר עמלק .ואו׳ עוד בארץ אשר
ה״א נותן לך נחלה לרשתה דכתי׳ ארץ אשר ה״א דורש אותה תמיד עיני ה״א
בה שמאיר שם בתי׳ הראי׳ ובפרט בבהמק״ד דכתיב והיו עיני ולבי שם
תמיד כה״י בו׳ ובראי׳ דרגלים דבשם שבא לראות כך בא ליראות כו׳ ,והיינו
דהאדץ הוא מקום מוכשר לגילוי אלקות בו׳ .וצ״ל ב׳ התנאים בהניה ה״א
לך כו׳ בירור הז״מ רעות ובארץ אשר ה״א נותן לך בו׳ והא בהא תליא דאם
לא יהי׳ הבירור דז״מ אינו בתי׳ ארץ אשר ה״א דורש אותה כו׳ ,וגם באשר
מתבררים הז״מ צריכים מקום המוכשר אל הגילוי כר .והענין הוא כמארז״ל
אם אין יראה אין תכ׳ דד״יינו אם אין יר״ת לברר בירורים לא יש גילוי התכ׳
בהי׳ הראי׳ דמ״ה דחכ׳ כו׳ ,ואם אין חכ׳ אין יראה היינו בחי׳ יר״ע בו׳
וכמ״ש במ״א .וזהו שצ״ל ב׳ תנאים בהניח ה״א לך כו׳ ובארץ אשר ה״א
נותן לך כו׳ ואזי תמהה זכר עמלק בכך עצמך כר .וזהו והי׳ כאשר ירים משה
ידיו וגבר ישראל ,דהנה משה הוא בחי׳ מ״ה דחב׳ דשדשו מבחי׳ החכ׳ וגם
כמו שהי׳ למטה האיר בנשמתו גילוי בחי׳ מ״ה וכמ״ש ונחנו מ״ה.בו׳ והייגו
מפני שגופו הי׳ מבורר לגמרי שלא הי׳ בו שום הערובוה רע ,והי׳ גופו בטל
בתכלית עד שהי׳ כלי לגילוי הנבואה בו׳ .ובמד״ר אי׳ ע״פ ולא קם נביא
עוד בישראל כמשה אמר הקב״ה למשה אתה העדות עלי אין עוד ואני מעיד
עליד ולא קם נביא עוד כו׳ .וענין אין עוד שא׳ משה אי׳ במד״ר אין עוד
אפי׳ בהללו של עולם ,ומבו׳ בד״ה מים רבים רל״ו ,דהיינו בהי׳ הרשימו
שרש ומקור הכלים כו׳ ,והיינו דבכלים ובמציאות יש הביטול הוא בבתי׳
אין עוד כו׳ וכמ״ש בד״ה תקעו דס״א ,והייגו דגופו של משה הי׳ בבתי׳
* ? מ א מ ר י ם — ע ר ״ ו* &פי דצו
הביטול דאין עוד כר ,וע״כ האיר בו בחי׳ מ״ה רהב׳ כר ,וע״כ הי׳ צ״ל
,
מלהמת עמלק ע״י משה דוקא דבכוהו דוקא ה י לבטל קלי׳ עמלק .ועבין כאשר
ירים משה ידיו ה ר ע שאו ידיכם קדש בהי׳ יתו״ע ויתו״ת וכמ״ש בלק״ת
בד״ת צאינה וראינה׳ וזהו שאמדז״ל שבזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה
ומשעבדין א ת לבם לאביהם שבשמים ,פי׳ מסתכלין כלפי מעלה הוא בחי׳
ראי׳ דחכ׳ ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים הריע מצות מעשיות שנת״ל
שעי״ז הוא מהיית עמלק כו׳ .וב׳ ענינים אלו הו״ע מהד ,אמחה ותמחה אח
זכר עמלק כו׳ דע״י ראי׳ דהכ׳ שזהו בהי׳ כדה דהכ׳ בכה נש״י למהות זכר
עמלק׳ וע״י מצות מעשיות הוא שהמחי׳ היא מלמעלה כו׳ ובזמן שמםתכליז
ז כ ר
כלפי מעלת בתי׳ מ״ד ,יש בכוהם לבטל קלי׳ עמלק והו״ע תמתה את
עמלק בכת עצמך היינו בכה עצם הנשמה כו׳.
•
בס׳׳ד פורים בסעודה ,פר״ת.
ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד .הנה ממ״ש ו א ה ר י עדי אובי
ת ו
ו
משמע שעמלק לא יהיה לו בירור ותיקון כלל ורק איבודו זיי
תיקונו וצ״ל והלא א מ ר ר ל מבני בניו של המן למדו תורה ב ר ב י ם * וידוע דה*ו
הי׳ מזרעו של עמלק והי׳ בו בירור כו׳ .ויש להקדים מ ״ קץ שם לתשי
ש
שיש קץ וזמן להשך החיצונים כמת שיקבלו מפסולת הקדושה מבהי׳ אחורים
דאתורים כו׳׳ וככלות הזמן יאבדו לגמרי ולא ישאד מהם מאומה .וטעם
גט
הדבר כי הסט״א אין בד ,ממשות בעצם והיא רק מציאוה ההעדר׳ ו י י
שלכאורה היא בתוקף גדול׳ זהו מפני שתיותם הוא מהמקיף ע״כ יש בחס
תוקף ,אבל בעצם מהותם אי? לתם שום קיום עצמי ולא שום מציאות כלל
כו׳ .והענין הוא כידוע לקדושה הן ע״ס עשר ולא תשע ולא אתד עשר ובםט״א
גו
תן י״א כתרין דמסאבותא .והיינו דבקדושה האור מתאהד עם הכלים ו א י
נהשב לבחי׳ מ * ז ן ומפני שהאור מתאתד עם הכלים ע״ב הכלים הן במי" ״
קיום עצמי כר .והגם שהאור מצ״ע ג״כ אינו בבהי׳ קיום עצמי ,דקיום עצמי
הוא רק שמציאותו מעצמותו ואינו הלוי באיזה ד ב ר ממילא הוא בבהי׳ קייס
א ו ר
עצמי ,אבל האור שאין מציאותו מעצמוהו כ״א מן המאור )ולכן נקי
י ׳ קיום עצמי א״ם ולא אור אין לו תתלת כו׳ וכמ״ש במ״א( הרי אינו
ב ב ח
׳ ,ודש ל
כ ו ה א י ר א כ״א קיומו הוא מהמאוד ש ב י כ ו ל
ל ש ן ב י כ ן ל ת ן ר י א ה ל תו
י ם
׳ שוםט ס א ם ר ז י ל . .ב ר ב י ם :גיטין נז ,ב .ו ר א ה ל ״ ת להאריז״ל ) ו ב ס ׳ הליקוטים(
ד ר ״ ש ב ר ש י ל ת הי׳ מ ב נ י בניו.
, ,
רצז ת ד.מאמרים— פר טפי
הרמב״ם בתל׳ יסות״ת פ״א הוא שאמר הנביא והי אלקים אמת שהוא לבדו
אמת ואין אתר אמת כאמיתתו ,והיינו כנ״ל דאמת הוא ר ק מד .שקיים בבתי׳
קיום עצמי ואינו שייך בו ביטול ה״ה וזהו רק בעצמותו יה׳ אבל מה שנמצא
מן העצמות קיומו הוא רק ברצון העצמות .שכן הוא גם בהאור שקיומו הוא
רק מהמאוד כו׳ כנ״ל ,מ״מ להיות שהאור הוא בבחי׳ דביקות .בהמאור ,שז״ע
אור שהוא דבוק במקורה ה״ה מעין המאור .וע״ב כשרצון המאור הוא שיהי׳
אור׳ הנה האור הוא בבתי׳ קיום עצמי ,והאור ה״ה מהלבש בפנימיוה הכלים
ומתאתד עמהם .וע״כ גם הכלים הם בבהי׳ קיום עצמי כו׳ )ומפני שכ״ז הוא
ברצון הבורא ע״כ האורות והכלים הן בבתי׳ מציאות בעצם מהותם כו׳
וכמשי״ת( .וזהו הוא קיים ושמו קיים וכםאו נכון ,הוא היינו בתי׳ עצמות
א״ס ושמו הוא בהי׳ אור א״ס )ובאוא״ם גופא הוא בהי׳ עצם האור והתפשטות
,
האור כו ( וכסאו הוא בהי׳ הכלים שהבל הוא בבהי׳ קיום עצמי כו׳ .וכן
הנשמות שזהו גם כן בהי׳ כםאו כו׳ הרי זה ג״כ בבהי׳ קיום עצמי שאין
בהם שינוי וביטול ה״ו .משא״ב בםטרא אהרא שכל תיותם הוא מהמקיף ואין
החיות מתלבש בתוכם כלל ואינו מהאהד עמהם ,וזהו שהן י״א בתרין שהתיות
נחשב לבתי׳ בפ״ע וע״כ אין בהם קיום עצמי כלל רק מהמקיף המעמיד
ומקיים אותם .ולכן יש בהם תוקף מצד המקיף אבל מצ״ע אין בהם קיום
עצמי כלל )ומפני שהן מבחי׳ העדר הרצון ע״כ אין בהם מציאוה וממשות
כלל בעצם כו׳ וכמשי״ה( ,ועמ״ש מב״ז באורך בד״ה וביום שמחהכם ובמועדיבם,
רנ״ו .וביאור הענין הוא דהנה ידוע שיש בהי׳ קו המרה וקנה המדד ,*.קו
המדה תוא שמודד מדידת הע״ם בבתי׳ אורות וכלים כמה יהי׳ האור בכל
ב
ל י ואיך יהי׳ תתפשטות ותמשכת הספי׳ דעד פה הבוא והו לא .דאם לא יהי׳
בזה מדידה לא יהיו הע״ס .וכמו בםפי׳ הבהר אם הי׳ החמשכה בבחי׳ בל״ג
לא יהי׳ ספי׳ תתכ׳ כלל .וכמו עד״מ באדם למטת בעת תתגלות הרצון,
א״א שיהי׳ התגלות השכל )וכנראה בחוש דמי שהוא בעל רצון איגו בעל
השכל׳ וזו היא הסיבה שמצד איזה תאוה יעשה האדם כמה שטותים עד שישיג
תאותו ,מפגי שהתאוה היא התגברות הרצון וע״כ לא ישמש אז השכל ובמ״ש
כמ״א שמאביד שכלו מפגי ההאוה וע״כ יעשה שטותים כר( ואם יתי׳ התגברות
התגלות הרצון לא יהי׳ גילוי אור השכל בו׳ ובהכרה עןיהי׳ הגבלה ברצון
ואזי יהי׳ גילוי אור השכל כו׳ )הרי הרצון הוא מקור השכל שמתתכם כאשר
רוצה להתחכם כו׳ זה כשהרצון להתחכם איגו בתוקף כו׳ וכמ״ש במ״א(,
וכמו״כ הוא למעלה שאם יהי׳ התפשטות 'ספי׳ הבתר בבחי׳ בל״ג ממש )הגס
שהכתר הוא בחי׳ בל״ג׳ מ״מ אין זך ,בחי׳ בל״ג הא״ס ממש ,וזהו דרצון
אותיות צנור שחוא בבחי׳ צמצום והגבלה כו׳ ,והייגו דבתר חוא בחי׳ הרצון
להאציל האצילוה דוקא ובאיזה אופן יהי׳ האצי׳ כו׳ וא״ב הרי זה־ הגבלה
בכללות הרצון ואיך שיהי׳ הרצון באופן שיהי׳ אצי׳ הע״ס מההכ׳ עד המלכות
כו׳ .ובמ״א מבואר שהתתלת המדידה היא מהחב׳ ,ומ״מ מבואר שם שזהו בתי׳
ת״ס וכידוע שקו המדד ,הוא בהי׳ גבו׳ דעתיק המלובש במו״ס ,וה״ס הוא
י כ מ י ה מ א צ י ל צ פ נ ו ת
״ ב כח * הוא מעצמות כמו״כ כה הצמצום הוא ג״כ מ ע
"hכמה ם
ל ש מ ד ש מ ג ל כ ש ה ג י ל 1י ד ש מ נ ם ש מ ש י כ ש מ ה ח כ מ י ר ה ם ד א ב
ל צ א ר ב ס י ל כ ש ל כ ב ד ש י ת פ ש ט ה מ כ ל כ ש ה ת א ל ד ,ג ב י ל צ מ צ ו ם
'*Iמקור " ׳ יי
ה מ ע י נ ח כ מ ז ז י א ת א ז ה ג ב ל ה
דגילוי׳ שמגיע כה השכל בזה ולא יותר כי׳ ו ה ה
כ להשכל ,ואדרבה דהכה להגביל הוא מפנימיות מקור השכל למע׳ מכח
,ת ג ל י ת
\ ועוד ובמו שאנו רואים בתוש שכבד יותר הגבלת השכל מ ה י
מ א צ י
״ם כ ר ובמ״ש במ״א .וכמו״כ יובן למעלה דהכה להגביל הוא מעצמות י ׳
ע י /
כ י / ל כ ש ב ה ד י ד מ ה מ
י ׳ ז״א אצי׳ בהי׳ ה ר ב .ובתי׳ ה״ג דאימא הרי זי׳ ע י ״
המדידה שיהי׳.עי״ז אצי׳ בהי׳ ז״א )וי״ל דעיקר בנין ה א י /הוא בחי צ
מעצמן יהי׳ מזה תום׳ אור בקדושה וכמ״ש ובאבוד רשעים דגה ,רק כאשר הוא
ע״י בירוד התוס׳ הוא ביתד שאת ובבהי׳ גילוי פגימי יוהר בר( .וזהו שאמר
1
אהשורוש להמן מתר קת את הלבוש ואת הסום כ ו /דלכאורה מהו המהיריי
בזה .אך זהו לטובתו שיהי׳ לבוש למרדכי דסוף כל סוף הרי יאבד ויתבטל
ה י /
דקץ שם להושך וע״כ א״ל עצה טובה שימהר ויתברר קודם הזמן ואזי י
ה
לבוש תפארת למרדכי כ ו /וזהו ג״כ ענין קץ שם להשך ,דהנה השך הוא ר ״
ל י /והייגי י א ר ילן רהמור שור בלב•׳ המור הוא תמרא
ק ת מ ו ז ת פ ו ק ת ב א פ
ש
גם בתוקף הגילוי דשמש הוי׳ שהשם הוי׳ מאיר בגילוי ,דהגה ש&
אבל באשר לה ו י / י ומגן הוי׳ אלקים שזהו שהשם אלקים
ם ש ע ר י ת ס מ ן ם ל ע מ
ש
בני יעקב לא כליתם דמההתבוננות דאגי הוי׳ לא שגיתי הי׳ צ״ל כלות ה נ פ
ואתם בגי יעקב לא כליתם שזהו מתמת קליפת עמלק שמקרר גם בבהי׳ גיליי
שבט ד )יו״ ההילולא י ו מ ר מ א מ . ב ס ו פ ו ז תר ״כ המאמרים ראה ס׳ בת״ז: וכמ״ש
ל מ י סי״ב ואילך. באתי השי״ת(
#ה
םי אורה שערי לקמן בהבא וראה ב. זח״א קיז, x »ח. ז כ ו :סנה׳ אנזרז״ל
לבוש. יביאו
ה ט ן . .כ ל ב :מאו״א ח ,םא .ו ר א ה ז ח ״ ב ס ה ,א.
שא ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת ספד
אוד ב ד ר ך עזות וחוצפה כר .ושור הוא שור נגה דכן הוא טבע העזי פנים
לבעוט ולנגה ,ובפרט כאשר נוגעים בהם גם במקצת המד ,בועטים ביותר .וכלב
הוא העזות וההוצפד ,וכמ״ש והכלבים עזי נפש המה כ ו /ובס׳ קבלת* בלב
הוא קליפת עמלק .אך יכול להיות הבירור ע״י בחי׳ חשך בקדושה ,המור
בקדושה הוא כמ״ש יששכר המור גרם ויט שכמו לסבול עול התורד ,כו׳
וכתיב כשור לעול וכהמור למשא שהוא עול התורה ביותר כו׳ .ועגין הנגיהות*
י״ל שהוא הקושיות והתירוצים כר ,ות״ח מנגחים זע״ז במלחמתו ופלפולי של
תורה .וכלב בקדושה י״ל שהוא ענין עמא פזיזא והו״ע הקדמת נעשה לגשמע
שהוא הביטול שלמעלה מטו״ד לגמרי לא״ס בעל הרצון וכמ״ש במ״א .ועי״ז
יכול להיות גם הבירור דקליפת עמלק שיתוסף עי״ז אור בקדושה כר.
וזהי ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד ,דהאחרית וסוף דכל הסט״א
בכלל וקליפת עמלק בפרט הוא שיאבדו לגמרי בכלות הזמן שנקצב
להם דקץ שם לחשך כו׳ וכאשר אחישנד ,ע״י הבירורים יבול להיות בירור
גם בקליפת עמלק )ובמ״א איתא עדי אובד עד ולא עד בכלל ,והיינו ע״י
הבירור כנ״ל( וכמו הלבוש דהמן שנעשה לבוש תפארת למרדכי בר .וזהו
ג״כ שמבני בניו של המן למדו תורה ברבים שהו״ע זכו אחישנה על ידי
הבירורים דנש״י שנעשה עי״ז יתרון ותוס׳ אור בקדושה כר.
ק ב ל ה :ק ה ל ת י ע ק ב מע׳ כלב .וראה ח נ ח ו מ א יתרו ,ג .זח״ב סה ,א. ובס׳
ה נ ג י ח ו ת :ר א ה ס פ ר י ח ו ק ת )יט ,ט( .סגה׳ כד ,א• ועניו
המאמרים—ם ד ״ ת םפר שב
עד עהה אל המנוחה ואל הנהלה ואמרז״ל מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים
,
והיינו שישראל יהיו ב ב ה י נהלה שיהי׳ בהם השראת השכינה כר ,וזהי
י/ ,
ונפלינו אני ועמך דזה שיהי השראת השכינה בישראל דוקא ה״ז המשכה מ ב ח
פלא עליון כ ו /דמצד אוא״ס ב״ה הרי בהשיבה כאורה .אך זהו בבחי׳
כ
היצוניות דאוא״ס אבל בפנימיות אוא״ס שם הכוונה דוקא בגש״י כנודע׳ וא״
זה שתהי׳ ההמשכה בנש״י דוקא זהו מבחי׳ פלא עליון בתי׳ פנימיות הכתר
כר׳ ואזי גם ההיצוניוה נמשך למקום הראוי דוקא כר ,ו ז אנכי כורה
ה ו
ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות שז״ע ונפלינו שההמשכה היא מבחי׳ פלא
כר .אמנם צ״ל מה״ע הכריתות ברית עם משה הלא כבר הי׳ כריתת בריה
א ת
עם אברהם וכמ״ש ביום ההוא כ ר ת ה׳ את אבדם ברית לאמר לזרעך אתן
הארץ כר .וכתי׳ אשד כרת את אברהם ושבועתו ליצתק ויעמידה ליעקב
לתוק לישראל ברית עולם כר .וא״כ מהו עוד הכריתה ברית עם משה ביי
ובת״י פי׳ דהכריתות ברית דמשה הוא על זמן הגלות׳ ולהבין זה צ״ל תחלה
ענין ירידת הנשמה בגוף שהיא צורך ע ל י /וצ״ל מהו העלי׳ והלא הנשמה
שירדה להתלבש בגוף היתד .בתכלית הביטול לאלקות וכמ״ש י ה׳ אשר
ח
עמדתי לפניו שעמדה באהוי״ר וא״כ מהו העלי׳ עוד שגעשה ע״י הירידה בגור
כר׳ אך הענין הוא דהנד .גבי מ״ת כתי׳ ואנשי קדש תהיון לי ,דהנה עבודת
המלאכים הוא שאומרים קדוש כו׳ ה׳ צבאות דבי״ב שעות היום אומרים
ג״פ קדוש׳ וצ״ל מה״ע עבודה במלאכים והלא כשבקשו המלאכים תורה א״ל
בלום יצה״ר יש בכם׳ וא״כ מה צריכים לעבודה ,אך הענין הוא דהתהוות
המלאכי׳ הוא מבתי׳ הדבור וכמ״ש בדבר ה׳ שמים געשו דשרש הההוותם
הוא מבתי׳ דבור העליון כו׳׳ ודבור תוא בתי׳ עלמא דאתגלייא ובידוע שיש
,ב י ׳ עלמין ח ב מ ח ין
ע ל ו בתי׳ עלמין םתימין דלא אתגליין
ת ו מ ש נ ו ד א ת ג ל י י ן ו ע ל מ
סתימין דלא אתגליין׳ ומלאכים התהוותם מבהי׳ הדבור בהי׳ עלמין דאתגלייי
כו׳ וההפרש בין מת׳ לדבור ידוע דמה׳ הוא שמתאהד עם הנפש ,משא״כ הדבוי
יוצא הוץ להאדם כר ,וכמו״כ הוא למעלה דמבהי׳ הדבור נתהוו נבראים בבחי'
יש ודבר נפרד וכמ״ש ומשם יפרד ותי׳ לד׳ ראשים שהן ד׳ מתנות שכינה ברי
והרי המלאכים הן בבהי׳ ביטול אך הביטול שלהם הוא בבהי׳ ביטול היש בלבד
כר ,ועבודת המלאכים באמירת קדוש הוא ההמשכה מבהי׳ קוב״ה וכידוע
נ ן ל
׳ שיש קוב״ה ושכינתי׳׳ להתהוות המלאכים הוא מבהי׳ שכינה בתי׳
והוא בהי׳ דבור עליון שכמו הדבור הוא גילוי אל הזולה ב מ ר ב הוא שנתהווה
מזה גבראים גפרדים כ ר והמלאכים ממשיכים בחי׳ קדוש בחי׳ אוא״ם
שקדוש ומובדל מהעולמות ועי״ז געשה בהם ביטול עליון יוחד בחי׳ ביטול
אמיתי לא ר ק ביטול היש לבד כר .אמנם קדוש הוא המשכת הארה לבד מבחי'
קדש דקדש מלה בגרמי׳ שקדוש ומובדל לגמרי שאינו בגדר המשכה בלל בר
וקדוש וא״ו הוא המשכת הארה לבד כ ו /וזהו דאי׳ במד״ר ע״פ בי לא
יראני האדם והי שהתיות הנושאות א ת תכסא אינם רואים א ת הכבוד והייגי
בנש״י שאינם מגיעים בבחי׳ העצם דאוא״ם רק בבחי׳ הארה ל ,
ך א ב ד
כתי׳ ואנשי קדש תהיה לי בחי׳ קדש ממש שבאים לאשחאבא בגופא דמלבא׳
דהגם דישראל עלו במה׳ הדי מת׳ תיא ג״כ רק לבוש לבד ולאשתאבא בגופא
ש ג
המאמרים —פר״ת מפד
דמלכא הוא שנכללים בבתי׳ עצמות א״ם כר .והוא ע״י המצות שמברכים
על המצות אשר קדשנו במצותיו שע״י המצות נכללים בקדש העליון כוי ,בי
המצות נתלבשו בדברים גשמיים דבעצם הן בתי׳ רצה״ע בתי׳ פנימיות רצונו
ית׳ וירדו וגתלבשו בדברים גשמיים להיות שעיקר הכוונה הוא הבירור דגוף
ונה״ב דכד אתכפי׳ טט״א אסתלק יקרא דקוב״ה בכולתו עלמין כו׳ ועיקר עגין
המצות הוא לתיות בתי׳ אתכפי׳ שז״ע מ״ע ומל״ת בבתי׳ סו״מ וע״ט בפו״מ כו׳
וז״ע מעשה המצות דעשי׳ הוא בהי׳ כפי׳ ועי״ז דוקא נמש 1אור עליון יותרוכמ״ש
באגת״ק סי׳ י״ב בענין ועבודת הצדקה תשקט ובטת כו׳ .והיינו מפני שהגוף
וגת״ב שרשם מבתי׳ תתהו שקדום לתיקון ולכן ע״י בירור תגוף וגת״ב
באים לאשתאבא בגופא דמלכא שגכללים בחי׳ קדש עליון כו׳ ,וזהו שאמרז״ל
עתידים צדיקים שיאמרו לפגיתם קדוש דלד״יות שנש״י יתעלו בבתי׳ קדש ע״כ
יאמרו לפגיהם קדוש דאמירה היא בהי׳ המשכה שיהי׳ המשכת הארת הקדש
מגש״י שז״ע קדוש וא״ו כר. .
ב( וזהי שהמצור״ גק׳ בשם זריעת וכמש״א זורע צדקות מצמית ישועות וכתי׳
אשריכם זורעי על כל מים ,ויזרע יצחק בארץ ההיא אמרז״ל אין
זריעה אלא צדקה שנא׳ זרעו לכם צדקה וקצרו לפי חסד ,וכמו עד״מ שזורעין
ג ר
ע י ז בארץ ונצמה ממנו פירי הרי הגרעין אין בו טעם וריח כלל ונצמח
ממני פירי שיש בה טעם ,הרי בהכרח שיש בה עצם הפירי בהגרעין שאם
לא הי׳ בת כת הפירי איך יהי׳ מזה הצמיתת אלא בחברת שיש בה כח הפירי,
וכמו״כ הוא במצות שהגם שהן בדברים גשמיים נכלל עי״ז בבחי׳ קדש
העליון מפני שבהמצות יש בהם בתי׳ מצוה העליונוה דהד׳ בחים דתפילין הן
ד׳ מותין כ ו /ודוקא במצות מעשיוה מלובש עצמיות המצות העליונות וכידוע
שכל הגבות ביותר יורד דוקא למטת ביותר ובמו ולתכימא ברמיזא דעומק
ופנימיות התכ׳ בא ברמז דוקא ,וכמשל אותיות ההקוקים על אבן טוב גיכרים
ד
י ק א על השעוה ,וכמו ארי׳ שבשרשו למעלה גבוה מפני שור ולמטה נעשת
הי׳ טמאה דוקא כ ו /וכן במשל הגרעין הרי כה הפרי הוא בהגרעין דוקא
לא בבשר הפרי שהרי כשיזרעו בשר הפרי לא יהי׳ צמיהה רק דוקא כשזורעין
את הגרעין הרי דכה עצם הפרי הוא בהגרעין דוקא שאין בו טעם ודיה כ ו /
ומכ״ז יובן הדוגמא דבמעשת תמצות דוקא מלובש בהי׳ המדות העליונות
כר׳ וז״ש אור זרוע לצדיק שהמצות בשרשם תן בתי׳ אור והיינו אורות
דכתד דתרי״ג מצות דאורייתא וז״מ דרבנן תן תר״ך עמודי אור ,רק שנתלבשו
בדברים גשמיים ,וע״י הזריעה דמצוה הוא שמתגלים האורות עליוגים כר,
והגה זריעה צ״ל בארץ דוקא דבלא ארץ לא ההי׳ צמיהה כ״א באשד זורעין
בארץ אזי הוא הצמיהה ,והארץ הן גש״י וכמ״ש דור הולך ודור בא והארץ
לעולם עומדת דקאי על גש״י ובתי׳ בי ההיו לי אתם ארץ תפץ הפץ הן
המצות וכמ״ש ת׳ תפץ למען צדקו ,וגש״י תן ארץ הפץ ארץ הראוי לזריעת׳
דכאשר איש ישראל עושת תמצות ת״ז ממשיך עי״ז בתי׳ האורות עליוגים
משא״כ אתרים איגם ממשיכים כלום וכמ״ש מגיד דבריו ליעקב תוקיו ומשפטיו
לישראל לא עשה כן לכל גוי כו׳ ,והעגין הוא דארץ הוא ל׳ רצוא למת גק׳
ה מ א מ ר י ם— פר״ ת ספר דש
שמה ארץ שרצהה לעשות כ ר והיינו הרצוא והאהבה טבעית שיש בנערי
,
לאלקות שעש׳׳ז נ ק אחותי ל׳ איתוי אלכסנדריות שהו״ע ההבור והקישור׳
כ מ ו
והיינו התקשרות הנשמה בעצמות א״ס וכמא׳ הבוקה ודבוקה בך וגם
ש כ מ
שירדה הנשמה למטה יש בה בהי׳ האהבה עצמיות לאלקות בו׳ ו ״
בלק״ת ד״ה כי תבאו אל הארץ כו׳ ושבתה הארץ כו׳ ,ועי״ז היא בחי׳ ארז
הראוי׳ לזריעת המצות כ ו /ועוד מה שנש״י נק׳ ארץ דהנה הארץ ב ל
ארץ כנען מל׳ סוחר ותגר וכמו כנעני׳ נכבדי ארץ ,ומסחר הוא קבין במשיכה
וכסף ,משיכה הוא בחי׳ אתעדל״ת בחי׳ העלאת מ״ן מלמטלמ״ע בר ,וכסי
הוא ההמשכה והאתעדל״ע הנעשה עי״ז והוא המשכת בחי׳ אה״ר כ ר וכמ״ש
בלק״ת פ׳ עקב ד״ה להבין הטעם ,וזהו שנש״י נק׳ בשם ארץ שבהם הכה
דבאתעדל״ת שלהם יהי׳ האתעדל״ע כ ו /וע׳׳ז הי׳ הכריתות ברית עם אברהם
לזרעך אתן את הארץ והוא האהבה העצמיות שהיא בירושה לנו מאבותינו כי׳
וגם זאת שיהי׳ באתעדל״ת אתעדל״ע שבאמת אינו בערך שהאתעדל״ת דנבראים
ב
י ׳ ע״ז כ ר ״ש ה יעודד למעלה עמ״ש בד״ה לרוקע הארץ דתקס״ב רק
שיהי׳ באתעדל״ת אתעדל״ע שע״י זריעת המצות יהי׳ עי״ז הצמיהה ב ו /והנר׳
ענין הכריתות ברית הוא כמ״ש בירמי׳ העגל אשר כרת לשנים ויעברו ביו
בתריו ,וכן באברהם כתי׳ והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים
א ש
האלו ,והיינו דכמו ששני החצאים אין בהן שלימות זה בלא זה ורק כ י
א
מחבריו אותם אז הוא דבר שלם ,כ מ ר כ הוא העוברים בין הבתרים ה ו
שאין שלימות לא׳ בלא חבירו ורק שניהם יהד הן ד ב ר שלם ,וזה בלא
,
זה הוא פלג גוף ,ו כ מ ר כ הוא הדוגמא למעלה בכר״ב שהשלימות הוא ז י
נערי שהן משלימים כבי׳ וכמיש יונתי תמתי תמתי ל׳ שלימות שהן משלימים
למעלה כר ,דהנה כנם״י נק׳ בשם כלה כמיש לבבתני אחותי כלה וכתי׳
ביום התונתו שהקב״ה נק׳ התן וכנס״י נק׳ בלה זכתי׳ •
מאמרים
ב״ה .הנחה ,שדפ לך לך פר״ת רוסטוב־דון.
׳
ויאמר ה׳ אל אבדם לך לך מארצך וגר ,ואי׳ ע״ז בגמ׳ דר״ה )דף ט״ז ע״ב(
י״א אף שינוי מקום ,ומבואר בחא״ג ,דזה מה שבפייט חושב רק הג׳
ענינים דהשובה והפלה וצדקה שמעבירים את הגזירה ולא גז׳ שינוי השם
ושינוי מקום .דהפייט מדבר בגזירה שנגזרה ע״י הטא ועון ,ולזה צריך דוקא
תשובה כו׳ שמעביר כר ,אבל שינוי השם ושינוי מקום מעבירים רק הגזירה
שנגזרה שלא ע״י הטא ועון ,והראי׳ שהרי למדים זה מאברהם ושרה שלא
היי אצלם הטא ועון כו׳ וכ״כ בפ״מ כ ר אך בסמ״ג אי׳ דענין שינוי השם,
כי אחר הוא ולא אותו שעשה המעשה ,דהיינו ע׳ הטא ועדן ,וע״י שינוי
השם .נעשה א ה ה לא זה שהטא ,וכ״ה בר״ן בע׳ שינוי מקום ,שהוא בכדי
שיכנע לבו כר ,והכנעת הלב מביא לידי תשובת ,אף שלמדים זאת מאברהם
ושרה כו׳׳ אי׳ בהא״ג ע״ז דג״ז מעורר על התשובה׳ דכשמתבונן בזה ,דמה
שבשרה הועיל שיגוי השם זהו לפי שלא הי׳ אצלה ע׳ החטא ועון
שהוא דבר המעכב ,אבל לו מה יועיל שינוי השם ,וממילא יתעורר בתשובה׳
וכן ע׳ שינוי מקום שנלמד מאברהם ,הוא שיתבונן דמה שלאברהם הועיל
שינוי מקום )להוליד א ת ישמעאל ,דלהוליד את יצחק הוצרך גם הוא לשינוי
השם ג״כ׳ אבל להוליד בן סהם ,הועיל לו שינוי מקום( ,זהו לפי שלאברהם לא
י׳י׳ ע׳ החטא ועון׳ אבל הוא מה יועיל לו זה ,וכשמשים זאת אל ל ב ו יהעורר
בתשובה כו׳׳ וניהא עכשיו שהפייט אינו חושב שינוי השם ושינוי מקום
כי הם בכלל התשובה כו׳ .ולהבין זה ילה״ק מה דאי׳ בירושלמי ע״פ הנה
,
חוי יוצא ממקומו׳ שיוצא ממה״ד למדה״ר לרחם על ישראל וצ״ל מהו
העניו שזה שיוצא ממה״ד למדה״ר נק׳ יציאה ממקומו .והעבין דהנה כתי׳
מלא כל הארץ כבודו׳ והיינו שכבודו הוא בכל מקום ,ובתי׳ ברוך כבוד
הוי׳ ממקומו ,דמשמע שמקומו נשלם ,וצ״ל הברכה והמשכה ממקומו ,וכן בסידור
דקדושה אנו אומרים משרתיו שואלים אי׳ מקום כבודו ,ולכאורה א״מ
הרי כ ב ר נא׳ מלא כל הארץ כבודו ,ומהו זה א״כ ,ששואלים אי׳.מקום כבודו.
והגם דמלאכים ששואלים אי׳ מקום כבודו ,אינם אותם שאו׳ מלא כל
הארץ כבודו ,דאותן הם השרפים שאומרים קדוש בו׳ ,והשואלים אי׳ כר
נק׳ משרתים ,שאינם השרפים כר ,וכדכתיב אלף אלפין ישמשוגי׳ וריבו
דבבן קדמוהי יקומון׳ ישמשוני׳ הם מלאכים שלוהי השפע ,שע״י היא ירידת
והמשכת השפע ,וקדמוהי יקומון הם השרפים שהם בבחי׳ עלי׳ והתכללות,
דעש״ז נק׳ שרפים ע״ש רשפי אש התשוקה להכלל בעצמות אוא״ס כו׳׳
וכתי׳ משרתיו שואלים אי׳ מקום כבודו ,והיינו המלאכים שלוחי השפע
שאינם השרפים כו׳ ,מ״מ מאחר דחאמת הרי כ״ה דמלא בל הארץ כבודו,
שהוא נמצא בכ״מ ,למה הם שואלים אי׳ מקום כ ב ו ת ,ואו׳ ברוך כבוד
ח ש
הוספות
א ב ת י כ ל ׳ ם ה ד י ב כ / י ח ב 3 א י ה ה ע ג י ז א מ מ ק ו מ י ה ז י /
דדוי׳׳ י ' ׳ י "
א י ? ם ג י ת מ מ ק י מ ו ה ו י / כ ב ו ד ב ע ל , ז י י ם ג ר ת
? מדרי' ' ייד יקי ׳׳ י כבייי׳
ב ם ה
פ '\'
י א ר והם ב׳ הבתי׳ דכבוד עילאה וכבוד תתאה מ /דבכללות
מ ק ו ה ש ע נ ש
צום׳ ? דממכ״ע וסוב״ע ,ממכ״ע הוא בתי׳ הארי׳ ייאלקי'
ןנמ י י ״ ע ש ב ד ב ה ד א ה , י ח ב א י ה ש ה ח י ו ת ם ה ו י ת ם ס כ י ת ב
' לגבי ^ ׳ יל ל ומתלבשת
ב ז 5ר ד
ה דהנה הנבראים המ מחודשים מאין ליש ,והם בע״ג ,שאינם
ש ב ד
י אוא״ס הבל״ג ,והההווהם הוא מבהי׳ אצי׳ ,א ב ל זהו מבהי׳ הארי׳ ל
ה ת ה י י ת ד ,י ם א א צ י , צ מ י ו א
^ ט וגם ' ׳ י י י ייע ע״י הצמצום׳ והייני שמתעלם
העצמי דאצי׳ הי׳ הכל בבתי׳ אין שלא הי׳ בבהי׳ מציאות כלל׳
,
בחי׳ מל׳ םופא דכל דרגין דאצי ׳ מ ה שנעשה מקור לנבראים הוא
ע י ז
ן הארה חיצונית ל ב ד מבחי׳ המל׳ לאחד העלם אורה העצמי׳ י י ׳ "
ל׳ y המדדי׳ דפנימית המל׳ וחיצונית המל׳ ,דפנימית המל׳ מהעלם
י צ ו נ י /
י ב׳ המדרי׳ דים וארץ ,דפנימית המל׳ נק׳ ים שהו״ע ההעלם ,ו ח
ב ם ה י ל ב ד ח י צ י ג י ת ו א ו ב ג א ב ש ה מ ד
^*/ילוי ' י ל י י ׳ י ק י׳איי׳ נק׳ ארץ׳
גי ב ב ח י / ש א י ב י י ה י י נ י ד מ י י ב
ייה ׳ דהרהור ודיבור ,והרהור לאי כ י י י
ח י צ י
אל הזולה עדיין ,ודיבור הוא בבהי׳ גילוי אל הזולת והוא בהי׳ ייאיי׳
ד י ,א ר ד ה א ר ד , / י ח ב א ו ה
! 1והי׳ לבד׳ וג״ז הוא כמו שבוקע את הפדסא שהגילוי
י ו ג כ ל ל י ת כו
? ד׳׳צ' '׳ וזהו מה שנעשה מקור לנבראים להוותם ולהחיותם
הנה א״ק נק׳ אדם דבריאה דכללות ואצי׳ דכללות הוא בהי׳ אוא״ם שלפנה ׳
א י א
ומה שבבהי׳ מקוד לעולמות הוא ר ק בחי׳ מל׳ דא״ס ,ש ד ׳ י ' י
׳
י מ ה ה ע ל ם ב ב ח י ז ה י ל ב א מ ל א י נ א ץ ר א ה ת א י ד ,ש מ י ם ת א ב י ת כ ד
׳ מלא ' ' ׳
,
בגילוי הוא ר ק בהי׳ הארה דהארה לבד ,והנה ע ל בתי׳ אור זה נ א מ
כה״א כבודו ,שזהו מלא בכ״מ׳ שמתלבש ב כ ל נברא להוותו ולההיותו׳ ^יאד
שמהוה ההיוה אינו מושג בנבראים ,מ״מ יש מדדי׳ שמושג בהם בהי׳ המציא
דהיות האלקי עכ״־פ ,וגם מדרי׳ ההההונוה שאינו מורגש בהם בו׳ ,מ״מ ה י
התיות אלקי מתלבש בתוכם להתיותם ,וגם הרי מורגש בהם ההיוה ,חמ־
t שאינם מדגישים שהחיות הוא אלקות מ״מ נרגש להם שיש בהם היי
ש ד ,ו א
ב כו׳ .ובחי׳ סוכ״ע הוא בהי׳ אור שבבהי׳ גילוי העצמות ,דאף
אור ,מ״מ הוא אור שבבתי׳ גילוי העצמות שאינו א ע״י צמצום׳ חיי ב
ברוך כבוד הוי׳ ממקומו ,שמקומו נעלם הוא לפי שהוא אור הבלול בעצמות׳
דהמשכהו שלא ע״י הצמצום ,והוא בהי׳ כבודך ,כדאי׳ בהרמ״ז שיש הידוק
בין בהי׳ כבוד הוי׳ לכבודך ,דזד״ו שאנו מבקשים מלוך על העולם בי
בכבודך דוקא בו׳ ,ובהי׳ זו היא למעלה מהשגה ,ד ל י ה מה׳ הב״ב .והנה
בהי׳ אלו הם ב׳ המדרי׳ דכבוד נברא וכבוד נאצל ,דהנה כתי׳ כי אל י ע
שט חופפות
הוי׳ שכולל ב׳ דעות ,מאין ליש ,ומיש לאין ,ולכאורה איך הוא ,הרי מאיו
ליש ומיש לאין הם ב׳ דעות הפכי׳ כר ,אך הענין דשניהם אמת ,אלא
שההפרש הוא בין מלמעלמ״ט למלמטלמ״ע ,דמלמטלמ״ע הוא מאין ליש,
דהגברא מרגיש עצמו למציאות יש ,וההארה אלקי׳ היא בבחי׳ אין לגבי׳
היינו שאינו מושג ,וכ״ה גם מצד ההארה אלקי׳ עצמה שהוא בבתי׳ מאין
ליש ,דההארת באת בתתעלמות ,דההתהוות היא בבתי׳ העלם והסתר הבורא
מהגברא ,דאם תיתת מתגלה ההארה אלקי׳ היינו הבה המהווה ,הי׳ הנברא
בבתי׳ אין ואפס כו׳ ,וע״כ התתהוות היא בדרך העלם והסתר הבורא
מהגברא ,וע״ה שצ״ל הקירוב דכה הפועל לפעול ,והוא בחי׳ התלבשות דכת
הפועל בנפעל ,מ״מ ההארה מתעלמה מהנברא ,דזהו״ע ההפלאה שבהההווה
יש מאין ,שיש בזה ב׳ ענינים הפכי׳ בתי׳ תקירוב בו׳ ובחי׳ ההתעלמות
כו׳ ,וכמו״כ הוא גם בבהי׳ ההיות ,שמהות התיות אינו נרגש בנבראים ,דאם
הי׳ מתגלה ,הי׳ הנברא מתבטל ממציאותו ,אלא שחחיות מתעלם כו׳ ,וביותר
הוא דהחיות נעשה כמהות הנבראים ,וכמו עד״מ באדם למטה ,דחיות הנפש
שמתלבש בגוף להחיותו ,היינו כמו שהגוף הי ממנו ה״ה נעשה בבהי׳
היים בשרי׳ ,כמו״כ בהחיות אלקי שמתלבש בנבראים להחיותם ,הייגו כמו
שהנברא הי ממנו ה״ה במהות הנברא ,ולכן נק׳ כבוד נברא ,ובהארה זו
הוא בבחי׳ מאין ליש ,דמה שבגילוי הוא בחי׳ היש ,וכמו בהיות הנפש
שמתלבש בגוף הרי מה שבגילוי ,הוא הגוף לא התיות ,רק שגיכר שהגוף
הי ,כמו״כ הוא למעלה דמה שבגילוי הוא היש ,דמאחר שההארת אלקי׳ בא
בהתעלמות ,ותיש תופס מקום שגעשה מקור ליש ,לבן מה שבגילוי הוא
מציאות היש ,והחארה היא בבחי׳ אין כר .אך כ״ז הוא בבתי׳ הארה תיצוגי׳
דמל׳ שגעשה מקור לגבראים ומהלבש בהוכם להוותם ולתתיותם ,משא״ב
בבתי׳ עצמות המל׳ ,דזהו כמו במשל בחי׳ חי בעצם שלמע׳ מחתיות שלהתיות
כ ר והוא בתי׳ תי ולא בתיים ,נתפוך תוא שהוא מיש לאין ,ותייגו שחוא
בבתי׳ יש .וההארה היא בבחי׳ אין שאיגו תופס מקום וב״ש גוף הנברא,
דהפי׳ אין בתי׳ אין ואפס ,דכלא השיב ,וזהו בתי׳ כבוד גאצל כו׳ .וכשם
שהוא מבהי׳ אצי׳ לבי״ע ,כמו״ב הוא גם מאוא״ם תמאציל אל הנאצלים,
דהגה אוא״ס שלפגי הצמצום ואור הםוב״ע בכלל ,בהם הדיעה דמיש לאין.
והיינו שהוא עצמו בבתי׳ יש .בתי׳ יש תאמיתי ,וכל תאורות והגילויים הב
בהי׳ אין לגבי׳ .משא״ב בההארה שנמשך להתלבש בבל ס פ י /הוא הדיעד
דמאין ליש ,לפי שההארה בא בההעלמות ,דתמשכתה הוא ע״י הצמצוב
ותתעלמות דאוא״ס ,וגם שהיא בעצמה באה בהתעלמות ,דהגילוי הוא רק בתי
המציאות בלבד ,הייגו התפיםא במו שהבלי תופס את האור ,ולא גילו
האור כמו שהוא בעצם ,דמה שבגילוי הוא רק כמו שהכלי תופס או
האור ,ומציאוה הכלי ,והאור בא בתתעלמות ,וזהו מאין ליש ,משא״כ
באור הםוכ״ע הוא מיש לאין ,וזהו״ע ברוך כבוד הוי׳ ממקומו ,שהוא בהי
כבוד עילאה שצ״ל גמשך ממקומו הגעלם ,וההמשבה ג״ל שהוא ע״י שינו
מקום למטה כר ,דאי׳ במד״ר ע״פ לריה שמניך טובים כו׳ אברהם למ
הוא דומת ,לצלותית של אפולפולסימון שמוקפת צמיד פהיל ומונתה בקר
הוספ^ שי
זוית ולא הי׳ ריהו נודף בו׳ אמר לו הקב״ה טלטל עצמך ויהי׳ שמו
מהגדל ,דאברהם הי׳ מודיע ומגלה ע׳ אלקות בעולם ,וזהו שמך מהגדל
שהודיע ע׳ אלקות בעולם ,שזהו יותר מע׳ תאלקות שבבריה״ע ,דהאלקות
שבבדיה״ע ה״ה בהעלם ,ואברהם הי׳ מפרסם ומגלה ע׳ האלקות בעולם׳
וכמ״ש במד״ר )פ׳ בא( עד אברהם הי׳ העולם מהנהג ב א פ ל בא אברהם
ד״/
התחיל להאיר ,ובלקו״ת מהאריז״ל אי׳ דהתחלת יחוד עליון דמ״ת הוא מאברהם
הוי׳ ואלקים דמ״ת׳ אבינו ,דההפרש בין יחוד הוי׳ ואלקים דבריה״ע ,ל י
ז ז ן ד
דבבדיה״ע השם אלקים הוא בהתגברות ,דשם אלקים מעלים ומםהיר על
שם הוי׳ ,ובמ״ת הי׳ התגברות דשם הוי׳ על שם אלקים ,שהר׳ע גילוי
אלקוה ,וזה התחיל מאברהם ,וע״י זה המשיך ע׳ ברוך כבוד הוי׳ ממקומו׳
ם
ממקומו הנעלם כו׳ ,וכן משמע להדיא במד״ר פ׳ בא )פ׳ טז( ע״פ פ ל
ומאזני משפט להוי׳ ,וכן מצינו שמשה ושמואל שוין כאהד שנא׳ משה ואהרן
עזד
בכהניו ושמואל בקוראי שמו ,בא וראה כמה בין משה לשמואל ,ד מ '
,אמר הקב״ה הי׳ נכנם כו׳ לשמוע הדבור ,ושמואל הדבור בא אליו ,למה
כ ך
בדין ובצדקה אני נוהג את העולם ,דמשה יושב במקומו וכל ישראל באים
אליו לדין ,ושמואל הולך בכל העיירות ,שנא׳ והלך מדי שנה בשנה ,אמר
הקב״ה ,משה שהי׳ יושב כו׳ יבוא אצלי בו׳ ,ושמואל שהוא הולך בכל
,
העיירות״ אני הולד אליו כ ו /שזהויע והתהלכתי בהוכבם ,גילוי בהי
סוב״ע בממכ״ע ,וכמו״כ באברהם שע״י השינוי מקום למטה המשיך ע׳ ברוך בבור
הוי׳ ממקומו ,וזהו״ע הוי׳ יוצא ממקומו שיוצא ממה״ד למה״ר ,מדה״ד הם
הפדות דז״א ,שיש שם ע׳ הו״ג ,ומדה״ר הם המדות דא״א דליה שמאלא
בהאי עתיקא כו׳ וההשפעה דז״א היא ג״כ מבהי׳ א״א ,וההשפעה דא״א
היא ג״כ ע״י בהי׳ ז״א״ אלא שההפרש הוא בין מעביר להתלבשות ,דבשהיא
ע״י התלבשות ,ובבהי׳ העכבה״ שנעשה כמהות המלביש נק׳ ההשפעה ע״ש
הז״א ,וכשהוא דרך מעביר הז״א ה״ז גק׳ ע״ש בהי׳ א״א ,ובאמה גם ההמשכה
היא מדרי׳ עליונה יותר ,דמה שבא בהתלבשות ה״ז מתעלם בעצמו בשביל
י ׳ ממקומו׳ ההתלבשות כ ו /וזהו״ע הוי׳ יוצא ממקומו ,הו״ע ברוך כבוד
ה ו
שהוא בהי׳ המשכת כבוד עילאה מבתי׳ מקורו כ ו /וזהו ג״כ ע׳ שיוצא ממה״ד
למדה״ר ,שהו״ע גילוי בחי׳ א״א כ ו /והנה מ״ש בר״ן דענין שינוי מקום
הו״ע הכנעה כו׳ וכמו״כ בתשובת הרשב״א כ׳ דזהו״ע מה שגלות מכפר
כו׳ שזהו מדרכי הכפרה ,הענין ,דאי׳ בחולין )דף צא ע״ב( חביבים ישראל
יותר ממלאכי השרת ,ישראל מזכירים את השם לאהר ב׳ תיבות ,שמע
ישראל הוי׳ ,ומלאכה״ש מזכירים אותו אתר ג׳ תיבות ,ק׳ ק׳ ק׳ היי׳
צבאות ,ומקשים והאיכא ברוך כבוד • הוי׳ ממקומו ,ומשגי ברוך אופנים
הוא דאמרי ,ופירש״י שהם מכסא כבוד עצמו ,ומשמע שיש יתרון מע׳ באופנים
על השרפים ,ולכאורה צ״ל הרי השרפים הם למע׳ מאופנים כו׳ ,א י
הענין ,דהנה השרפים הם בבריאה ,דשם מאיר גילוי האור ,וכמ״ש יוצר אור
ובורא השך ,שהוא השך לגבי יצירה ,מפני שבבריאה הוא יש הראשון
שנברא מן האין ,ומאיר שם גילוי האין ,וע״כ השרפים שהם בבריאה הס
משיגים את מקורם המהוום ,וכמ״ש שרפים עומדים מ ל לו ,ממעל
מ ע
הוםפות
לשם אדג״י .ממעל לשבינתא ,מפגי שהם משיגים אותו ע״ב גק׳ עומדים
ממעל׳ שמקיפים וסובבים כ ו /וכמ״ש בםש״ב פ״ה ,בעגין מקיף ומוקף
שבשכל׳ דקודס שמשיג א ת הדבר הלבה ,הדבר הלבה מקיף את שבלו
וכשמשיג אותה ,שכלו מקיף את הדבר הלבה ,אף שעצם הדה״ל למע׳
משכלו כר ,וכמו״כ כשרפים שהם משיגים את מקורם המהוום גק׳ עומדים
,
ממעל׳ וכן הם משיגים ב ה י אוא״ם שקדוש ומובדל ,שזהו מחמת ע׳ אימא
עילאה מקננא בכורסיא ,דמתמת האין אלקי המהוום איך משיגים בתי׳
האוא״ס שלמע׳ ממקורם ,דמשו״ז יבולים רק להשיג את מקורם המהוום׳
אבל מה שמשיגים בהי׳ אוא״ם שקדוש זהו מחמה בהי׳ אימא עילאה
כר׳ והם איגם בבהי׳ מציאות יש׳ דבריאה שהוא היש הראשון כו׳ ,הוא
,
ב ב ת י אפשרות המציאות ולא מציאוה ממש ,דהההלה המציאוה ממש הוא
ביצירת כר׳ ע״כ הם אומרים קדוש׳ וג״פ קדוש הס ג׳ מיגי צמצומים עד
שיתי׳ תוי׳ צבאות׳ אות הוא בצבא דילי׳ כ ו /והאופגים הם בעשי /דשם
איבו מאיר גילוי האין ואינם משיגים את מקורם ,וב״ש שאינם משיגים
את האוא״ס שקדוש ומובדל ,דאף עשיהיו ,אף הפסיק ה ע /שזהו רגל השמאלי
שגפסק׳ דבריאה ויצירה הם ב׳ קוין שמחוברים יהד ,דבריאר ,ויצירת הם
בערך׳ שהם בחי׳ העלם וגילוי ,דיצירה חוא בחי׳ גילוי ההעלם דבריאה׳
משא״כ עשי׳ הוא רגל הג׳ שנפסק ,דשם אינו מאיר כלל האור ,ונק׳
חשך ממש׳ לא כמו ע׳ ובורא חשך ,שהוא מצד הגילוי אור שהוא חשך
לגבי למטה כו׳׳ וע״כ האופגים אין להם השגר ,במקורם כ ו /אבל ע״י
העדר ההשגה שלהם הוא יתרון אור מתוך החשך׳ עי״ז והאופנים ברעש גדול׳
רעש אותיות שער׳ ור״ל שער בימין ,דשער בשמאל ,הו״ע שערות וצמצומים,
אבל שעד בימין ת ר ע שער רתב ,שנמשך בחי׳ י א י אוא״ם ,וע״כ הם
ג
ברי׳ הדשה ,וכדכתיב השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה,
,
ד ע השמים ההדשים כו׳ ה ר ע בהי׳ פנימי׳ עתיק כידוע ובשרשו הוא
בהי׳ עצמות אוא״ס כו׳׳ יע״י התשובה דר״ה ממשיכים זה כר ,וכמדכ
ע״פ ואעשך לגוי גדול אי׳ במד״ר ,אני עושה אותך ברי׳ חדשה שהוא
ע״י ע׳ התשובה ,אף דבאברהם לא הי׳ ע׳ הטא ועון ,מ״מ הרי בצדיקים
ג״כ שייך ע׳ התשובה׳ ועוד דענין לך לך מארצך ,הוא הנםיון הראשון
מעשרה נסיונות שנתנסה אאע״ה׳ וגיסיזן שייך לע׳ בירור וזיכוך בר .חד׳י
לך לך מארצך ,הוא השינוי מקום׳ שהוא בב׳ אופנים ,או שהו״ע שהודיע
ופרסם ע׳ אלקוח בעולם׳ ועי״ז המשיך בחי׳ כבוד הוי׳ כ ר בהי׳ והתהלכתי
בתוככם כר׳ או שהוא ע״י ע׳ התשובה ,שעי״ז המשיך ע׳ ברוך כבוד הוי׳
ממקומו ,בהי׳ אני עושה אוהך ברי׳ הדשה כר.
זה נאמר אתר מ״ת ,ומהו א״כ שאומר אעשה נפלאוה ,על איזת נפלאות קאי׳
הרי יצי״מ קי״ס וירידת המן כבר היו קודם מ״ת ,ומהו שאומר עוד אעשה
נפלאות .והנה בפי׳ הרמבין על התורה אי׳ דזהו קאי על מ״ש קודם לזה׳ ילל
נא הוי׳ בקרבנו כו׳ וסלתת לעונינו ולתטאתינו ונתלתנו ,ופירש״י שם ונהלתנו
וחתננו לך לנהלה׳ נהלה מיותרת ,זו תיא בקשת ונפלינו אני ועמך שבקש משי•
שלא תשרה השכינה על תאומות׳ וע״ז נא׳ כאן אעשה נפלאות ,הייני ^
א
ונפלינו ,פלא הוא מדרי׳ פנימיר הכהד וכמו לא נפלאה ולא רחוקה ה י ׳
ש ה ר ע בהי׳ פנימיו׳ הכהר ,ומשם ההמשכה לישראל דוקא ,דמבהי׳ הבהר הרי
בהשיבה כאורה ויכולים הכל לקבל ,אך כ״ז ר ק בבהי׳ היצוניו׳ הבהר ,אבל
מבהי׳ פנימיר הכתר נמשך לישראל דוקא ,אך צ״ל מהו״ע הכריתת ברית דמשה•
הרי כ ב ר הי׳ כר״ב עם אברהם ,וכמ״ש ביום ההוא כ ר ת הוי׳ א ת אברם ברית
לאמר לזרעך אתן כל הארצות ,ואומר אשד כ ר ת את אברהם ושבועתו ליצהס•
ולמד ,צריך עוד לכריתת ברית עם משה ,ובת״י אי׳ דכריתת ברית דמשה קאי
על זמן הגלות ,צל״ז ג״ב מהו״ע דקאי על זמן הגלות כו׳ ,גם צ״ל מהו שאומר
אשר לא נבראו בכל הארץ ,מת שייך נפלאות לארץ כו׳ ,גם צ״ל מ ה ר ע וראו
כל העם את מעשי הוי׳ כי נורא הוא ,מהו״ע נורא כו׳.
ל י ׳ ,ולבאו׳ ע צ ן ר ך י ר י ד ה א י ה ש ב ג ן ף ׳ ה מ ש ג ה כ״ז צלה״ת ענין ירידת ולהבין
צ״ל מהו העלי׳ הרי הנשמה גם קודם ידידתה בגוף היתד ,עומדת למעי
באהרי ,וכמ״ש הי הוי׳ אשר עמדתי לפניו׳ שהיתה עומדת שם באהו״י ובבתי׳
ביטול ,וא״כ מהו העלי׳ שע״י הירידה כו׳ .הענין דהנה אתר מ״ת נא׳ ואנשי קדש
שטו הוספות
מייייו לי ,שנש״י נתעלו בבחי׳ הקדש כר ,דהמלאכים אומרי׳ קדוש קדוש כר ,דזהו
עבודתם שאומרים ג״פ קדוש ,דהיינו שי״ב שעות היום הם עומדים בהביטל
דאמירת ג״פ קדוש ,ולכאר מה שייך עבודה אצל המלאכי /הרי בשבקשו את
התורה השיבו להם ,כלום יצה״ר יש בכם ,וא״ב איזה עבודה שייך אצלם ,אלא
העגין דהנה שרש המלאכים ה״ה מבתי׳ הדבור ,וכמ״ש בדבר הוי׳ שמים געשו
וברוח פיו כל צבאם ,משא״ב שרש נש״י ת״ת מבתי׳ ה מ ת /ישראל עלו ב מ ת /
דההפדש בין מה׳ לדבור הוא דהמת׳ ה״ה לבוש המיותר כו׳ אבל תדבור ת״ת
נפרד מהאדם ,וכמו״כ נש״י דשרשם מבהי׳ מה׳ ה״ה דבוקי׳ באוא״ם ב״ה,
משא״כ המלאכי׳ דשרשם מבתי׳ הדבור ה״ה בבחי׳ פירוד וכמ״ש ומשם יפרד
והי׳ לארבעה ראשים ,ע״כ שייך אצלם ג״כ בחי׳ עבודה ,וזהו״ע אמירת קדוש
שלהם הייגו שממשיכים בהי׳ קדוש ,אך זהו רק בהי׳ קדוש וא״ו ,שהוא המשכה
מבתי׳ הקדש ,דקדש היא מלה ב ג ר מ י /וקדוש הוא המשכה מבחי׳ הקדש ,אבל
בנש״י נא׳ ואנעוי קדש כו׳ ,שהם מתעלי׳ בבהי׳ הקדש ב ו /והייגו ע״י קיום
המצוות ,שהם בהי׳ פנימיות רצון העליון ,וע״י קיום המצוות ממשיכים בהי׳
הקדש ,כמו ע״י ד״פ דתפילין ממשיכים ד׳ מותין עליונים ,שהם בהי׳ מצוות
עליונוה ,דהמצוות נק׳ בשם זריעה וכמ״ש זורע צדקות מצמית ישועות,
אשריכם זורעי על בל מים ,ויזרע יצהק בשנה ההיא ,ואי׳ ע״ז אין זריעה אלא
צדקה ,שנא׳ זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי הסד ,דבל המצוות נק׳ בשם זריעה,
וכמו ענין הזריעה שזורעין גרעין שאין בו לא טעם ולא דית ונצמה מזה פרי
בטעם ודיה ,וזהו ע״י זריעה הגרעין דוקא שאין בו לא טעם ולא דיה אז
נצמת דוקא ,דכשיזרעו בשר הפרי לא יצמה מזה בלום ,כ״א דוקא כאשר יזרעו
את הגרעין כ ו /והייגו משום דבהעלמ יש בגרעין בת הפרי .ע״כ ע״י הזריעה
נצמת מזה ,וכמו״כ המצוות נק׳ בשם זריעה ,דע״י קיום המצוות למטה ממשיכים
בתי׳ מצוות עליונות כר .אך הנה בזריעת הגרעין הרי הצמיתה היא דוקא
כשהגדעין נזרע בארץ .אבל יזרעוהו במ״א לא יצמת מזה בלום ,כמו״כ ההמשכה
שע״י המצוות הוא דוקא כשישראל מקיים המצוה ,אבל זולתו לא ימשיך בלום.
דנש״י נק׳ ג״כ בש׳ ארץ ,דלמה גק׳ שמה ארץ ע״ש שרצתה לעשות רצון
קונה ,כמו״כ בנש״י יש בהי׳ הרצוא והאהבה לאלקוה וע״ב כשהם דוקא
מקיימים התומ״צ ,הם ממשיכים בהי׳ קדש העליון ,והמצות• נק׳ אור זרוע
ל צ
י י ק ׳ וע״י קיום המצוות אף שהם גהלבשו בגשמיו׳ אך הרי כל הגבוה ביותר.
יורד למטה ביוהר ,וכמו להכימא ברמיזא ,דשבל עמוק שאיגו יבול להתלבש
בדבור ה״ה מתלבש ברמז כ ו /וכמו״כ אותיות ההקוקים על האב״ט איגם גיבריס
כמו על השעוה כ ו /וכן פגי ארי׳ אל הימין ה״ה למטה הי׳ טמאה כו׳
נמשך בתי׳ קדש העליון) ,דלכן גק׳ גש״י בשם אהוהי .דאתוהי הוא לשון
איחוי אלכסנדרית כ ו /ולכן נק׳ ג״כ בשם ארץ ,ובמ״ש ארץ חפץ( ,וכן הם נק׳
בשם ארץ כנען ,כנען הו״ע מסחר וקנין ,ובמ״ש כנעני׳ סותרי ארץ ,דענין
הקבין הוא ע״י משיכה וכסף ,משיכה הוא מה שמושכים מרה״ר לרה״י ,והו״ע
הבירורים ,שמבררים הניצוצי׳ ומעלים אוהם מרה״ר לרה״י ,שהו״ע המצות
נעשה ע״י שנש״י מקיימים תומ״צ ,שממשיכי׳ בהי׳ הקדש דג ל הוא בבהי׳
דו
א״א ותרי״ג מצות דאורייתא וז״מ דרבנן הם בגימ׳ תר״ך ,שהם תר״י
עמודי אור דבתי׳ הכתר שממשיכים ע״י קיום המצוות כו׳ )ולכן הם גק׳ אנשי
קדש .שע״י הירידה למטה וקיום התומ״צ בגשמיות דוק* עי״ז הם מתעלי׳
בבהי׳ הקדש׳ שהו״ע לאשתאבא בגופא דמלכא )ולכן ארז״ל עתידים צדיקים
שיאמרו לפניהם קדוש .צדיקים היינו כללות ישראל המקיימים תומ״צ ,וכסא׳
-״״**י ועמך כולם צדיקים ,ו י א מ ר ו לז״ייייי.
שיחות
שמחת ת ו ר ה — פר׳׳ת*
8פרייליכען ביגון )אף בלא תוהו׳
א) .בליל ש״ה אתר הקפות בבית
ומשמע הי׳ מב״ק שתגיגון ״אפ קאזאק״ הריי״צ שליט״א קודם הדרוש למען
יש בו תוכן /גם קבו ריקודים והמעות דעת אמר כ״ק 0אדם אין בו שינוים,
היי ע ל תו״ת רש״גי גתן ק׳ אלפים מיט השגה וועט מען דורך גיין ,מי ט
עבור ר י ק ו ד ה ב /בתתלה גתן רש״ג השגה וועט מען גיט פארפאלען ווערען
ר ק הס״ד אלפים )ע״ב( והוסיף את״כ כו׳ )שאל א׳ הרי באדם דוקא יש
ג״פ ע״ב מאות ,בי ב״ק א׳ דע״ב הוא שינוים דדוקא למע׳ מציור אדם אין
בגימט׳ בכן ,ויש ד״פ ובכן בתפלות שינוים ,והשיב( דהאדם אינו משתנה
ימים נוראים שג״פ בכן האתרוגים בעצם דבכל השינוים בלייבט ער א
הוא בגימט׳ רי״ו שהוא גימט׳ של אדם ,ואמר עוד דשכלי מביא גם את
גבורה׳ וע״י שם זה נעשה המתקת האוא״ס שלמע׳ מציור אדם ,והו״ע
הגבורות כ ו /ואת״ב השליט לק׳ אלפים׳ בהי׳ כי לא אדם ה״ה מביא אותו
פ
וריקוד הג׳ קנה ב״ק בעצמו בעד ג ״ בבהי׳ פנימי׳ כ ו /
ת׳׳י פעמים ה״י ,והרשה להשתתף כל
הרוצה ותשתתפו ב ו כ ל המסובים .כ״ז ב) .ע״ד ניגונים אמד (:צום טיש
הי׳ בליל שמת״ת(. זאל מען זינגען א ניגון שיש בו
תוכן ,ורק לריקוד אז ינגנו דוקא
ר ׳ ש מ ו א ל ב ר ׳ ז ל מ ן גורארי׳. (1
ב ר ו ך שלום כ ה ן ממאםקווא-ןזארשא. (2
ח ו ר ת ש ל ו ם ע׳ .236 •(
שיח
שיט הוספות
הוא בנתינת הצדקה שבודאי זהו כלי
,
אין מצות ,ותגם דאיתא בעבות״ק״
כו׳ ואפ״ל שיומשך עי״ז כ ו אבל א״ל דשכד המצות אינו ענין גסי בי אם
אז עם וועט געוויס זיין .נאד זאגעו אז ענין שכרי ,וי״ל ,שבמצות כן הוא
געוויס ניט קען מען ניט ,עם קען זיין לסי שהמצות הם כלים אל האור ,ומ״מ
אז אויף מיין צעטעל וועט מען אויר גם במצות אין לו׳ שבודאי יהי׳ נמשך׳
געבען כו׳. כ״א שהמצות תיא כלי ,ובאפשר לתיות
ד) .נמשך בענין הנדבות שאהד א׳ שיומשך ע״י כו׳ ,אבל בודאי אא״ל
סכום הצי כו׳ ,ואמר ב״ק (:בארון הי׳ כו׳ ,וכידוע המעשה מהשלוהים ששלה
ענין התצאי׳ אבל בנדבות אצ״ל תצאי׳ אדמו״ר הזקן נ״ע להרה״ק נהום
ואפ״ל שלמים ,והענין דהארון הו״ןן מטשערנאבעל ,ששלה ב׳ שלוהים ע״ד
התורה שתיא בבתי׳ מלמעלמ״ט ,ואס״ל איזת ענין כו׳ ,ובאו אליו ער״ה בזמן
שאדזד ילמוד תו׳ ומ״מ יהי׳ גשמי׳, מאותר ,מתמת מניעת מעבר הנהר,
ולכן צ״ל שם ענין התצאי׳ לסימן כו׳ והר״ר נתום תכת עד בואם׳ שאז תלך
)ר״ל שצ״ל לימוד התורה בביטול ,כי לביהכ״נ כו׳ ,ובמוצאי ראש השנה האט
בעת עסקו בלימוד ה״ה טרוד ועסוק מען פארבראכט און גענומען משקה
בההשגה ואפ״ל בבתי׳ ולמשמאילימ בה במסיבהו ,וא׳ הר״ר נהום ,בשנה זו
כו׳ ,אף שיכוין להלכה ,בידוע מא׳ יבוא משיה ,וכששאל אה השלוהים מה
שלמד שלא לשמה ותלכת כמותו .כי הם אומרים ע״ז ,השיבו ,אז ער וועט
עיקר לימוד התורה היא ההשגה בו׳. קומען וועט זיין גוט ,וא׳ ר׳ נהום שהם
ע״ב צ״ל לזה עגין הביטול שע״ז רומז אינם כהשוטים שלו ,וואם זיי וועלען
עגין התצאי׳ שבארון )כמו אמה וחצי זיך שוין פאקען זיך אין די קאסטענם.
ובו׳( בוי( משא״כ בצדקה שהוא נדבת כ״א אז עד וועט קומען כו׳ ,והנה ר׳
לב ,שהו״ע התפלה .מאכט נ י ט אוים נחום בודאי ראה בזה ,ביון שאמר
גאנצע אויך ,וויבאלד דאס איז מלמטה בודאי ראה בזה ,וצ״ל שבודאי הי׳
למעלה ,וואט ער טראכט וועגעו זיר׳ גילוים בשנה ההיא ,וכידוע ממאמר
מאכט נ י ט אויס אינגאנצען ער גיט זיך אדמיו״ר נ״ע ע״פ ואה האלף ושבע
דאך אוועק צו אלקות )דבאם לאו הרי מאות כו׳ שא׳ שבשנה הר״ג יבוא משיה,
אינו מתפלל כו׳( ,וב״ה בענין הצדקת ולפי השבון הדרוש הי׳ זה צ״ל בשנת
כו׳. תד״ה ,וד״פ רייזעם היקן בעה מעשה
)נאד דעם רבי׳ן פאריכטען איז ניט
ה) .התתילו לגגן גיגון א׳ ,ואמר שייך( וכשהגיע שנת תר״ת שאל ר׳
כ״ק (:מזה תגיגון למדתי או צום אנהויב ליייק את כ״ק אדמו״ר בעל הצ״צ ג״ע׳
דארף מען גיט כאפען קיין מדרי׳ איפה הם הגילוים ,והשיב לו ,זה אינו
גבוהות ונעלות ,ווארום אז עד וועט מספיק לך שבשנה זו יצאו הלק״ת
אגהויבען פון מדרי׳ גבוהות וועט לאור בדפוס ,וכמו״כ הוא במא׳ דד״ר״ר
ער זיין א מוטעה ,כ״א צ״ל במדדי׳ נהום שבודאי היו אז גילוים ,ומ״מ
התתתונות ואת״ב יבוא למדדי׳ הנעלות, אמרו השלוהים אז ער וועט כו׳ ,ובמו״כ
והנה מה שאנו יודעים ,מיד אידען
ד .ת .מיד תםידים רופען מדרי׳ בשל״ה הובא סי״דיח, (3ח ל ק ה ע ב ו ד ה
ב ה ק ד מ ת ו עיי״ש,
שב
הוםפות
געטאן אין א זאך ,נאד אין שכל איז תתתונות בכלל הוא ד״עבזדת שע״פ
דאם יע אנגעטאן ,די זאך פון שבל טו״ד ,ומדדי׳ גבוהות בכללות הם
איז פארשטיץ די בולקע )וריתקה ממנו אהוי״ר עליוגים .ביטול רצון שלמעלה
בידו( און בכלל גשמיות ,אפי׳ ביט די מטו״ד ,אך בכלל זה הוא ג״כ הדגש
רותניות וואט אין די גשמיות ,נאד ההפלאת ,וענין ידיעת השלילה שהוא
פאדשטיין וואט איז גיט אנגעטאן א מ באמת יגיעה גדולה׳ והיינו ע׳ השלילה
א זאך׳ גאר דאם איז אז ער איו נים ששולל מהא״ס כל הענינים המושגים,
אוועקגעגעבען צו מדות ,ווארום דער שבא״ם אינם שייכים כלל זהו יגיעה
וואט איז אוועקגעגעבען צו מדות׳ איז גדולה ,והיינו לאתר שמשיג כל המדרי׳
כאטש ער האט שכל ,דערצו איז ער שבאים בהתלבשות שזה אפ״ל מושג,
קיץ שייכות גיט ,און דאס אלץ איז ער ושולל אה״כ שבא״ם איגו שייך כלל
שולל פון א״ם אפי׳ דאם וואם דער־ עניגים אלו הרי יש לו הרגש באוא״ס,
הערט זיר בא א שכלי ,דאס וואם ניט והוא לאהר שמשיג מה שבא בתתלבשות
אנגעטאן אין א זאך ,אזן אז ער איי בעולמות בי״ע ,וואט מען קאן משיג
דאס שולל פון א״ס דעמאלט האט ער זיץ דעס אור המתלבש באצי׳ ג״כ.
א שטארקען הרגש אין א״ם ,מען מייבט וואט דא דערהעדט מען די גילוים
גיט א הרגש וואט מען רופט ״מורגש״ פון אצי׳ ,דארף עד אבער דערהעדען
נאד דעמאלט האט ער א שטארקעו דעם אוא״ם הנעלם ,וואט ער איז דוקא
הרגש אין הפלאה פון אוא״ס ,איז דאם נמצא דא .עד איז אדום מיד׳ דהאור
אבער לאתר אז ער פארשמייט דאם שבא בהתלבשות איז עד ניט אדום
וואם איז בא בתתלבשות כר ,אבער מיר דמה שמתלבש באצי׳ אינו מאיר
אנהויבען פון מדרי׳ גבוהות ונעלות• בבריאה ,ומה שמתלבש בבריאה אינו
דאס טויג ניט ,דעמאלט וועט ער גאר ביצי׳ וכן מיצי׳ לעשי׳ ,משא״כ באוד
גיט האבען .ער וועט בלייבען ווי א הא״ס ,שהוא לפני בכ״מ שאני שם,
א
םאראקע אויפן פלאקען ,לא הא ו ל וכמ״ש בסש״ב )פ״ד( שירא למרות
הא׳ גאר מ׳דארף אגהויבען פון מדרי׳ עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו׳
תתתוגות דוקא׳ דהייגו להכגיע ולהשפיל והיינו שהוא בעיניו ממש )פאר אים
א״ע׳ והוא העבודת דתיקון תצות וק״ש אין די אויגען( ער איז פאר מיד און
שעד״מ״ט ,והכובד ראש שקודם התפלה׳ איך בין פאר אים ,דזהו בעצמו׳ אוא״ם,
ובזה יאריך לפעול השבירה וההכנעה משא״כ באוד תמתלבש כר ,ומ״מ עיקר
בתתומריות ,וגם בתפלה העיקר בזיכוי ההשגה הוא באור המתלבש דוקא,
הנה״ב׳ ותייגו שאיגו מאריך בעניו ולאתר שמשיג את האור המתלבש כו׳
אתד ותפלת שמו״ע כ״א העבודה לפעול ה״ה שולל כ״ז מאוא״ס ,איך שבא״ס
תזיכוך. איגו שייך בל העגיגים האלו׳ איר
וריסט וואם איז א שכלי ,ואמר ריי״צ
וי איך תזר איבער גאך אמאל׳ שליט״א — פעה — ואמר כ״ק ,איך
מען דארף אגתויבען פון מדרי׳ ה״ ודים וואס איז א שכלי — איך האב
תתתוגות לתבגיע ולתשפיל ולבטש א״ע אין זיך א שטיקל אמת ,איך ווייס יע
לו אתה ר מ ״ ^
א י ש ט ״ ) פ ב א י נ ת ב ש מ כ
וואם איז א שכלי ,א שכלי דערהערט
ר ע רשע משוקץ ומתועב בר .אנהויבעו איידעלקייט׳ דאם וואט איז ניט אנ־
שכא
הוספות
איו געווארען א טעלעגראפנע און א
,
טאן מיט זייגע תומריות מכגיע זיין
טעלעפאננע וועלט מ מאכט אויף גיך,
זיר׳ אין תיקון תצות ק״ש שעהמ״ט׳
מ׳הויבט אן מיט הויכע מדרי׳ .גאר
אין אזוי קודם התפלת טוט ער אין
אין עבודה גייט ניט אן קיץ התחדשות,
דעם׳ והיינו לפעול השבירה בתתומריות׳
עבודה נעמט דאס ניט צו׳ אין עבודה
ובתפלת עיקר תתעסקותו בזיכוך ה־
דארף מען אנהויבען מיט מדרי׳ ה־
הומר׳ דעמאלט האט עד דאם און
תתתונות דוקא כו׳ .הלל האט געזאגט
בא אים איז מאיד שוין די העכעדע
אין שמתת ביה״ש אם אני כאן הכל
מדרי׳׳ עם איו שוין מאיר ,ווארום עם
כאן׳ אז עם איו פראן די מדרי׳ ה-
איז א כלל אז דאס וואט וועט זיץ איז
תתתונת איו אלץ פראן׳ ווארום ער
שוין פאראן ,משא״כ כשיתחיל במדדי׳
תאט דאם געזאגט מתמת שפלות כו׳,
עליוגות תאט ער גארנישט ,מ׳דארף
רשב״ץ הי׳ אומד ,אז אלול הויבען אן
פארשטיין די זאך מבית ומתוץ אז מען
די יונגע הענדעלעך אויר קרייען איז
זאלען זיי קרייען׳ אין אלול אין תשרי, הויבט אן פון מדדי׳ גבוהות האט ער
אבער נאכדעם תויבט זיך אן דער ויעקב גארגישט לא הא ולא הא ,און אז ער
תלך לדרכו ,דארף מען וויםען׳ אז מען הויבט אן ממדדי׳ התחתונות האט ער
זאל גיט אנהויבען מיט מדריגות בזה ובבא׳ מדרי׳ התחתונה האט עד׳
גבוהות ונעלות נאר מיט גידעריגע און עם איז אים שוין מאיר די העכערע
מדרי׳ דוקא ,תיקון תצות ,קשעהמ״ט מדרי׳׳ וואט אמאל האב איך דאס
וכו׳ מיט שבירה ,הכגעת ,ביטול ולבטש אן געהעדט כו׳ ,און דאם האב איד
א״ע כג״ל ,וואט דאם איז די מדרי׳ גענומען פון גיגון ,דא איז פריעד
תתתתוגה ,דעמאלט האט ער דאם ,און נידעדיגע פעל א ת דער נאך הויבט
דא איו מאיר די תעכערע מדרי׳ — זיר אן א הויכער פאהל ,דעד מהבר פון
)שאל א׳ מהשואלים )א״ש( ביאור ניגון איז ר׳ אהרן שו״ב מניקאלאייעוו
הדבר׳ והשיב כ״ק שמדבר הבל בעגין )כ״ק ־שמע׳ איך שר׳ שלום שו״ב
תשגת ותתבוגגות( — דבזה׳ במדדי׳ מגיקאלאייעוו גגן אוהו במהינוה מאד
תתתתוגות מאיר ל ו תמדרי׳ תעליונת. והאריד מאד בבבות תראשוגות ,והמה
תא׳ דבמדרי׳ תתתתונות גופא יש כ״ק מדוע הוא מאריך כ״כ בהם׳
כמה מדרי׳ ואופנים ,והיינו שמדרי׳ ואה״כ אמד (:איך האב זיך געכאפט אז
התחתונה היא באופן געלה ,וגם שמאיר עד איז גערעכט אזוי דארף זיין ,מען
ל ו המדרי׳ העליוגה ,ר ק א״ו שמשיג דאדף אנהויבען פון גידעריגע מדרי׳
מדדי׳ תעליונת ,דתשגתו והתעסקותו און דערנאד העכערע׳ פון דעם ניגון
הוא ר ק במדדי׳ התתתונה כ״א שנרגש י״אב איד דאס גענומען.
)עם הערט זיך שוין( אצלו מדרי׳
העליונה כוי ,א ך במדדי׳ שבערך כו׳ ז• איך האב דאס פריער אויך גע־
~ ) ב ע נ י ן ההכנעד .ושפלות שאל השואל׳ וואוסט׳ ווארום אז מיד זייגען געווען
הרי לכאו׳ א״ז עגין השגה כו׳׳ א מ ר יוגגע לייט האבען מיד אגדערש גיט
כ״ק (:אפשר י״ל ,שזה מדריגה תתתוגה געוואוטט ,נאר אזוי ,אז מען דארד
דאם איז א גידעריגער פאל .שאין אנהויבען מיט מדרי׳ ההההונות —
שייך בזה כ״כ שבסדרי׳ התתתוגה האט ער די מדרי׳ און בא אים איז
מאיר די העכערע מדרי׳ ,נאד איצט
הופ פות
,
אים׳ און דאס אלץ בין איך שולל פון מאיד אצלו מדדי׳ העליונה) .שאל א
עצמות׳ ווי אין עצמות איז דאס ניט )ינ״ה( מענין שלפעמים צריך ללמוד
,
שייך ,תאב איך א תרגש אין א״ם אוו דוקא ענינים גבוהים ש ל מ ע ממנו,
איך וויל עם ,ובאמת איגו שייך לו׳ והשיב (:זה שייך בהשגה מגושמת,
איך וויל ,דזהו מבוקש ,כ״א איך ביו שצריך ללמוד עניגים גבוהים לפעול
אוועקגעלייגט און איבערגעגעבעו צי בו שבירת הגשמת שכלו כר.
אים ,נאד איבערגעגעבען אין אויך ניט ח) ,שאל עוד ,ואמר כ״ק (:וואס
שייך כ״כ לומר ,לפי שזה במדרי׳ הייסט איך בין גיט שייך צו השגה?
שכלי ,ר ק יתכן ע״ז ,איך האב א הכרר׳ איך בין יע שייך צו השגה! א האי.
אין דעם און איך בין בטל צו רעם׳ איך בין שייך צו השגה ן ער מאכט
און איך בין טאקע עובד מיט רעם. מיר פאר ניט שייך כר ,איך בין יע
וא׳ עוד הפעם ,איך בין יע שייך צו ,
שייך כו׳ וכר׳ און א פ י דערהערען
דעם ,אז דו וועסט זאגען אז איך ביו דעם בלהי מושג בין איך אויך שייך,
ניט שייך וועל איך דיך כ ר . וואס צו עצמוה א״ס זייגען אלע שייכות,
,
ט) .הפסיקו זמן רב ,ובגבר ,ובאמצע איך קע? צוקומען צו עצמוה ב ב
,
,
הפסיק וא (:פארשטיין הסירות דאם אופנים :ה א הוא ,מיט ניט איך ,איך
ייעל איך אלע מאל ,כל זמן יזיום בין גיטא ,אזן מיט דעם קום איך צו,
נשמתי בגופי וועל איך פארשטייו צו עצמוה ,והוא בביטול רצון שלמעלה
,
מ ט ר ד ,ניט מיט טו״ד ,ו ה ב הוא ע״י
תסידות אי״ה ,םיידען ת״ו ב ר נאר איצט
שכלי ,אז וויפיל ער האט זיך אראפ־
יייל איך זיין ווי חסידות ,איצטיגע
געלאזען אין פארשטאנד פארשטיי איך
וויילע וויל איך זיין ווי תםידות בוי•
י״ט כ ס ל ו -פ ר ״ ת *
שטייט ,להפקיר הבל בשביל לדבקה בו א .עיקר העבודה היא ה כ פ י /שצריך
,
י ת /באר באמת מיט יעדער ב פ י בר לכוף את עצמו בכל דבר בפרטיות,
,
טוט מען עפעס כר ,באר דאם פארשטייט צריך להיות ה כ פ י תמיד ,ומעט מעט,
מען אז ער דארף ביט זאגען שישו בני ער וויל דאס ,זאל עד דאם ניט טאן,
1
מעי ,דאם טויג ניט ,באר ער ד א ה דערנאך וויל עד נאך עפעס ,זאל ער
וויסען אז אין דעם פרט האט ער זיר זיך וריטעד כופה זיין און ניט טאן,
כופה געווען האט ע ר דאם ,דארף ער יעדער זאך בפרטיות וואם דאס איז
,
ראם האלטען ,און גיין ווייטער ,און עבודה פנימי ,אין יעדער פרט כופה
,
כופה זיין זיך אין אגדערע פ ר ט י ברי זיין זיך און אזוי וועט עד זיך ביםלעך־
,
,
גיט ס ת ם אן פ ר ט י — דאס אין עבודה ווייז דורכטאן ,היינט די כ פ י אין דעם
, ,
מ ק י פ י און תיצובי ביט פגימית ברי פרט ,האט ער דאס ,און מארגען נאך
והפסיקו בגיגון, אין א פרט האט ער גאך ,און אזוי
ווייטעד ,דער טאטע האט אמאהל גע־
ים זאגט הענדלען ,אין הניא פרק מ״ט
ב .פוילישע זייגען בטל ,איך ו ו י
צ ו
דאס׳ פוילישע אז זיי גייען אריץ
א רבי׳ן זייגען זיי בטל לגמרי ,אוגזערצ •( תורת שלוט עי .241
שבג
הוספות
עגין( — און טוט מיט אים כוי .א כפי׳ זיינען ניט אזוי ,ער איז ניט בטל ,ער
אין א פרט אז וואם ער וויל זאל ער דייל העדען ער וויל נעמען ,ער איז
גיט טאו ,דערבאך גמר אין א פרט ,און ניט בטל ,נאד דערפאד איז אבער
וואט ער האט אפגעטאן ,האט ער ,גאר אזוי ,פזילישע איז בעת אז ער איז בא
געווייגלעך שישו בגי מעי דארף מען דעם רבי׳ן איז ער בטל לגמרי ,אבער
גיט זאגען ,באר וואס ער האט אפ־ אז ער גייט אוועק פון רבי׳ן האט ער
געטאן האלט ער און טוט ווייטער ,און גאר ניט ,ער איז ווי ער איז געווען
אזוי מ ע ט מעט טוט ער דורך כר ,א פריער ,בעת מעשה איז עד טאקע
עלטערער ,עד ,אז ער איז בא א רבי׳ן, בטל אבער נאך דעם ווערט ער צוריק
עד איז גאר ביט בטל ,ער איז א בעל דער זעלבער ,מיד ~ איז בעת מיר
מוחין ,ער דארף הערען און פארשטיין זיינען בא דעם ר ב י ץ זיינען מיד ניט
וואם מ׳זאגט ,און דערבאך טוט ער שוין בטל׳ וואס עפעס בטל איך בין פאראן
אליין ווי מ׳דארף ,דער עיקר איז טאן איך דארף דאך הערען ,נעמען כר,
אליין מיט א חרגש פבימי ,גיט יוצא נאד דערפאר אבער נאכדעם אז ער
זיין מיט מקיפים ,אז מ׳טוט גיט ווי גייט אוועק איז דעם פרט וואם ער
מידארף איז מען פארבעס וועט מען האט גענומען בלייבט בא אים און ער
דערפאר געבען גיהנם — )אמר רשז״ה טוט מיט דעם ,ער איז זיך כופה אין
אונזעד גיהבם איז בעםער פאר זייער דעם פרט ,כמה פעמים ביז ער צו־
גן־עדן ,והסכים כ״ק( — גאר מ׳דארף ברעכט אים ,ער פועל׳ט אויף אימ
טאן גיט יוצא זיין מיט מקיפים ,עם דערנאך נעמט ער זיך נאך פאר א
איו אפילו ביטול ,באר עם איז אבער פרט כר — .הפסק —
ניט פנימי בר.
אונזערע זיינען ניט בטל ,א פשוט׳ער
ג) .שאל א׳ ר׳ יי״נ הלוי :אהבה אז ער גייט אדיין צו א ד ב י ץ איז
דבכל מאדך איז דאך ביטול ,ביטול הערט ער וואס מען זאגט ,אבער ער
במציאות ,והשיב ב״ק (:יע ,אהבה איז גיט בטל ,ער פאלגט וואס מען
דבבל מאדך איז ביטול במציאות ,דאם הייםט ,פארשטייט מען ,אז ניט איז ער
האבען מיד ,נאד בבת ,דער עיקר עבודה דאך א פארך ,אבער מער ניט וואם ער
איז אין אהבה פון בכל לבבך ובכל פאלגט ,בטל איז ער ניט ,א מיטעלער
נפשך ,ביטול במציאות האבען מיר אז ער גייט אדיין ,ער געמט בא דעם
מער ניט אז בכח ,בפועל איז די עבודה רביץ א עגין פרטי מיט וואס צו טאן
פון בכל לבבך ובכל נפשך ,איך האב אויף איבער א יאהר ,א צווייטען מאל׳
מצייר געווען זיך דעם ענין פון מם״נ נעמט ער נאך א ענין ,מיט דעם
על קדה״ש ,אין ק״ש דארף מען דאך פריערדיגען ענין האט ער שוין דורב־
מקבל זיין אויף זיך ,אז אויב מ׳וועט געטאן וויפיל ער דארף ,געמט איצט
נויטען אויף כפירה ר״ל וועט מען זיך א אנדער ענין — )אויב עד האט מיט
מוסר נפש זיין אויף דעם ,האב איך דעם ערשטען ענין ניט דורכגעטאן
זיך געפרואווט מצייר זיין א ענין פון איז ער א פארך ,מ׳רעדט אז ער האט
,
מס״ג ,א פ י גיט סרקו בשרו במסרקות יע געטאן מיט דעם וואס ער האט
של ברזל ,גאר וואם עם ווערט דער־ גענומען ,איז איצט נעמט ער גאך 8
שכד
זזיפמות
מאנט אין ספרים א מעשת מיט אייגעד
ואמוגתך בלילות ,וואם דעד פירוש וואם מען האט זי אויםגעשמירט מיט
איז אז בלילת וואם דעמאלט איז זמו האגיק און אוועקגעשטעלט פאר ביגען,
פון תשר — רואם דערפאר דארף מעו אז איך האב זיך דאם מצייר געווען
דאד בכל ב ק ר זאגען ברכות תשחר ־־* בין איך ארוים פון א כלי ,עס ווילט
דעמאלט דארף זיין מעד ביט דער עגין זיך זייעד גיט ליידען ,דאס איז אלץ
פון אמובת כ ד וואט אזוי איז אויי בכה׳ נאד בזה גופא ,מצייר געווען זיך
בזמן הגלות וואט רופט זיך אן לילה נעהענטעד דעס פועל איז דאם אויך
כ ו /באר ואמוגתך בלילות איז דאי זייער כו /נאד מס״נ דאדף דאך זיין,
וואט ער גיט זיך אוועק ,ובכדי איז ממילא אין ק״ש ,אין הוי׳ אהד
א ל זיר אוועקגעבען צו אלקות דארף צי אין בכל מאדך ,איז מען מקבל אויף
ז
מען לערנען א פ ר ק תביא פאר׳ן שלאף. זעך אז טאמער וועט מעז היו נויטען
וואט דאם איז מיט א פבימיות ,אוגזער צו טאן א ענין וואם היפך פון אלקות
עבודת פבימית — מאן מיט זיף .אז וועט מען זיך מוסד נפש יזיין ,נאד
ד ע ס איז דאם מקיף און תיצוביות כר מ׳דארף בעטען דעס אויבערשטען אז
ער זאל אונז היטען דערפון דאם דארף
תי אמר נ ר ק איך וויל מאבען א מען ניט וועלען ,אז עם וועט ה״ו קומען
דערצו .וועט מעז זיד מוסר נפש זיץ ,ביסעל געלט .אבי בצדק אתזה פניי׳
פאדשטייט מען .נאד וועלען דאם דאדף מ׳דארף געבען צדקת ,איז א ז ר דריי
ט
מען ניט ,רחמנא ליצלן כו׳ — איז בכה מאל קלייב איך געלט שמת״ת׳ י *
האבען מיד ביטול במציאות ,די עבודה כסלו און פודים .ש מ ו ר ת איז אויר
איז אבער אין בכל לבבך ובכל נפשך ,תו״ת׳ ל ב ד תייגטיגען יאתר איז געוועי
ף ךי פאג״ א ן י י ט גאך אויף
ר פ
וואס מען דארף טאן מיט א הרגש
ע נ י ן א
פנימי .כופה דין זיך אין יעדער פרט ,ראמידטע כר ,פורים אין אויף מייגע
ביז וואנען עם וועט פועל זיין אז עד עניגים׳ איך תאב עגיגיס וואם א י ו
וויל טאקע שזין ניט די זאך׳ ווארזם דארף אויף זיי תאבען געלט כ ו /י ״
מ
דעד עיקר איז דאך ניט נאד דעד ניט כסלו קלייב איך אויף ביידע זאכען׳
מאן ,מיד זיינען דאד ניט קיין עוברי אויף תו״ת און אויף מייגע עגיגים .אוז
עבירה ה״ו ,וואם מען טאד ניט טו $איך צוטייל דאם .איך צוטייל זיי ווי
מען דאך ניט ,נאד מען מיינט דאך א ערלעכער מאן ,אזוי דוכט מיר•
אז וואס מען דאדף ניט — ניט נאף ואמר עוג* נו .נגידים האבען דאך קייז
וואם מען טאד ניט — זאל ער טאקע געלט ביק .געלט האבען קבצנים׳
גיט וועלן .און דאס איז דעד עיקר גגידים גיבען צעטלען א<ך בין א קבצז
עבודה איצט ,מען דארף טאן מעט און איצמ בין איך א קבצן ווייל א י י
מעט כר אין ביטול במציאות אזוי איז קלייב דאך .האב איך געלט גיב איו׳
וגתן גדבתו בידו הק׳)רש״ג גתן צעטעל גאד ניט.
על סך קרוב למיליאן רו״ב( ואח״ב נחי
כ״ק עבור אנ״ש דמאםקווע עשרת
אלפים .וברכם שיוכלו לשלם בעצמם
כ ר ) .אתדים בקשו ברכות ,והשיבי(
8
איך בין קיץ פוילישער גוטער איד ב ר לחייי5יח£ • י ״ "״
שכח
חוטפות
כו׳ .חתו אדם ובתמת תושיע ה ו י /ר״ל פוילישע וויגשען כ ו ׳ ) ל פ א ל י א׳ שאביו
כשאדם מגיע לבתי׳ בתמת .ד״ל כמו כותב במכתב לכ״ק שראת גסים גגלים
שתבתמת אין לת שבל כ״א יש לת תיות ממש כו׳(.
דתיות הוא מאלקות בן ג ם האדם שהוא
ב ר שכל .יבא לזת שירגיש שתוא תי ואו) .בסוף הסעודה באו :הראביגער
מאלקות אז תושיע תוי׳ .דאדם ובהמה ג״ י .ש .מטשעדגיגאוו וא׳ מפטרגרד
דוקא תושיע תוי׳ כ ר — )פנת לה־ ועוד א׳ מאיזה אסיפה כללית .ואמר
ראבינער .ואמר לוז( איר סארשטייטז כ״ק (:הגה א ת הדא״ה אהדתם כוי.
4
איך רייד מיט אייך וויילע זיי )ר״ל ואמר איזה ד ב ר י ם :הגה בעיקרים א י ׳ .
שאר תאורתים שבאו עמו( ווייס איך דתכלית תדצת״מ הוא לעלות למה
גיט צי זיי זייגען בעלי שכליים .אויף שלמעלה מהם .דכל ד ב ר הרי עיקר
אייך האב איך געהערט )אליין ווייס התכלית שלו הוא שיעלה למה שלמע׳
איך גיט איך האב מיט אייך קייגמאל ממנו .תכלית הדומם לעלוה בצומה.
גיט גערעדט אין דעם .גאר איך האב היינו מת שצומת ממנו כו׳ .תכלית
געהערט( אז איר זייט א ב ר שכל .ואי תצומת לעלות בהי .היינו מה שההי
עוד הקדמה א׳ צריך אגי להקדים מה אוכל ממנו וניזון בו שנבלל בהתי.
שאי׳ ההפרש בין הרמב״ם ז״ל ובין תכלית תתי לעלות במדבר היינו מת
אריםטו .שתרמב״ם תעמיד את הגקודה שהמדבר אוכל ממנו וניזון בו שנכלל
תתלת ואת״כ עשת את תעיגול ואריםטו בתמדבד ,ותכלית תמדבר לעלות למה
עשה תעיגול ואת״ב רצה לבא לתגקודת, שלמעלת ממנו .דתיינו מעלת המדבר
וממילא הרמב״ם שהעמיד הגקודה ה״ה מה שהוא בר שכל .שזהו מעלתו
תתלה .העיגול יצא אצלו בכי טוב על הדצ״ת .ותכלית המדבר שיעלה
שתי׳ מדוייק תיטב סביב לתגקודת. למה שלמעלה מהשכל .ר״ל שיגיע
ר״ל שתוא תעמיד תתלד• א ת תיםוד. לענין האלקות .שזהו למעלה מהשכל
שהוא האמוגה .ואוז״כ עשה את תעיגול בעצם כו׳ .כן כתוב בעיקרים .ואנו
ר״ל שהתעסק במושבלות ע״כ העיגול אומרים .ר״ל תסידות זאגט אזוי.
הי׳ בטוב .ר״ל שגם השכל שלו הביא תכלית תמדבר שיגיע לבתי׳ תי .דהנה
להגקודה .אבל בלא גקודה הגה העיגול ההי הוא הי בלא שכל וממה הוא תי
יבול לתיעשות באופן שלא יהי׳ כלל הוא תי מאלקות ,דתיות הוא בהי׳
גקודת .ובתכרת שתשכל ילך ב ד ר ך אלקות .דלבד אלקות הדי לא ש י ד
עקלתון כיון שאין נוי שיבתגגו וועד תיות׳ ותיות הוא דוקא מאלקות ,ובמ״ש
זאל איהם קאנטראלירען .דמי שיש ל ו והוי׳ אלקים אמה הוא אלקים היים.
הגקודה האמיתית ה״ה איגה מגיחה וא״כ הבע״ה שאין לו שכל .והוא הי
אותו לגטות מדרך תאמת ושבלו הולך הרי ניכר שהוא הי מאלקות .וזהו
ב ד ר ך תאמיתי ,אבל בלא גקודת תשכל ת כ ל י ת המדבר שהוא בעל שכל ,שיגיע
בעצמו יכול לילך מי יודע וואו. לבתי׳ תי .ר״ל שידע וירגיש —־
דהמדבר ה״ה בעל שכל והוא יכול
מען דארף דאם מתגגדימ גיט אוים־ לתדגיש זאת — שהוא הי מאלקות
זאגען כו׳ .ד י תלמידים פון מ ג י ה
ד״רת״מ ממעזריטש .דיגען געקומען (4ראה שם מ״ג פ״א .והוא באו״א ק»ת
ממה שרשם המעתיק כאן.
שפו
הדפסות
צום מגיד האבען זיי דורכגעטאן דעם
נתבייש מזה׳ אמר כ״ק (:צריך לידע מורה נבוכים ,במורה גבוכים יש הרבה
י
שמזהב אפילו פסולת גמור הוא מובחר שכל כידוע ,וויילע שבל דארף זיין,
משאר כו׳. מען דארף האבען ידיעה אין אלקות
כר .וכמ״ש השל״ה״ ע״פ זה א־לי
ח) .שאל םטודענט שהי׳ עם ה־ ואנוהו דר״ל דכשהוא זה א־לי .דהיינו
שמשיג אוהו אז ואנוהו אני והוא עמו אורחים הנ״ל הרי מעלת האדם על החי
ביהד .א ב ל כשהוא בבהי׳ אלקי אבי ,הוא בזה שהוא ב ר שכל .ולמה ה״ה
דהיינו שהוא ר ק בבהי׳ אמונה לא נק׳ מדבר׳ הי׳ צריך להקראות משביל
בבהי׳ השגה ,אז וארוממנהו .ר״ל שהוא כו׳׳ והשיב כ״ק (:ענין הדבור הוא
מרומם ממני כר ,האבען זיי דורכגעטאן האותיות .והנה האותיות הרי יוצאות
דעם מו״נ כ ו /וכ״ז הביאם לידי השגה מהמוצאות ,בומ״ף מהשפתים ,גיב״ק
באלקות ולתוקף האמונה דוקא מפני מהחיך׳ דטלג״ת מהלשון ,אהת״ע מה־
שהם העמידו א ת הנקודה תהלת .וע״כ גרון וכוי ,והנה אין התהוות האותיות
לאהד כל השבלים דוקא .ב א לבהי׳ מהמוצאות ,דאם הי׳ התהוותם מה־
ההי ר״ל לההרגש שהתיות הוא אלקות ,מוצאות הי׳ צריך לכוון את המוצאות
בשביל לדבר ,ואנו רואין שאיגו כן׳ שזהו אדם ובהמה תושיע הוי׳ כ ו /
שצריך ר ק לתשוב מה ל ד ב ר והמוצאות
ז) .אדמו״ר אמר לי .ש .כי הוא
מתנענעים ממילא כפי שצריך ,ובן
אינו דומה כלל לאבי זקנו הררי״ל
התינוק א״צ ללמדו איך לנענע ת־
בן הצ״צ( אדמו״ר האמצעי הי׳ אומר
מוצאות׳ כ״א א ת תאותיות כ ו /וממילא
עליו דא״ה וקראו ׳.מיין שטענדער״
מובן שהאותיות ישנם קודם להמוצאות
ובימי היו״ט האורהים הבאים להצ״צ
כו׳׳ והנה ראשית הגילוי מהנפש הוא
נ״ע קודם נםיעהם היו הולכים ל ק ב ל
השכל ,ר״ל ראשית גילוי פנימי מה״
ב ר כ ת הפרידה מכל בני הצ״צ ,וכ״כ
גפש הוא השכל ,דמה שמבין בשכל
הי׳ שהאורהיס היו באים להררי״ל
שהוא טוב ,ת״ת גתעורר ברצון לזה
ומדברים עמו ,והוא לא ידע מזה כלל,
ומה שמבין שהוא רע ה״ה שונא ,דה־
שהי׳ עמוק והפוס במוהו בדא״ה )אבל
מדות נמשכים מהשכל ומהמדות נמשך
נכדו זה ,לבד שבדא״ה אינו שייך
למתדו״מ בו׳׳ ובד״שכל אנו רואים שיש
לומר עליו כלל ענין זה ,שהרי גם
אותיות׳ דהשכל ה״ד .מלובש באותיות׳
בענינים שלו אין לו הוש ההעמקה
אבל מ״מ אין התהוות האותיות מתשבל׳
כ״כ ,אמר הפעטרגרדי שהוא נ כ ד
דאם היו האותיות מעצם השכל ,הרי
רא״ה שמשטארשעלי .אמר כ״ק ע״ז
הי׳ צריך להיות לכל שכל אותיות
כ י זהו הפסולת כ ו /דבל הטוב בירר
שלו ,שה״ה עצמותו ואגו רואין ששכל
רא״ה ז״ל ,דמי שאיגו גדול כ״כ ואינו
א׳ שבעלי שבלים משיגים אותו בשור׳
מ ב ר ר בל הטוב גם אה״כ בהפסולת יש
וזה אומרו באותיות אלו וזה אומרו
מ ע ט טוב א ב ל מי שמברר כ ל הטוב
באותיות אהרים ,דזהו מפגי שהאותיות
— דהרא״ה הי׳ גדול מאד אף כו׳ —
ר ק מלבישים את השכל שהשכל מתלבש
הפסולת שלו הוא ר ע גמור כו׳) ,הפט׳
באותיות א ב ל עצם האותיות שרשן
מלמעלה מהשכל ,והוא דיש גר״ג ה״י (5בעשרה מאמרות ריש מאמר א,
כדאיתא במד״ר המשה שמות גקראי
שכז
חופפות
ש ר ש האותיות ,וע״ב ל ב ל ב ר ש כ ל יש
ל ה נ ר ״ נ ה״י ו כ ר ,נר״ן ה ו א השכל כו׳
א׳ דמשיגים ד ב ר אותיות שלו ,א ף
כללות שהו״ע הנפש וה״י ה ו א ע צ ם
מפגי באותיות אלו אומר זה מ״מ
דהשכל חי, שהאדם דהאדם, התיות
שנפשו גותבת ל ו אותיות אחרים ,וע״ב
ובו׳ זהו כ ת ו ת פ ר ט י ם ,והרי והמדות
האדם מדבר אף שיש ל ו מעלה נק׳
גם הגוף שמתי׳ א ת תיות כללי יש
ע ל חבע״ח ב מ ה שיש ל ו שכל .מ״מ
כשאין ל ו ש כ ל כ מ ו ת ק ט ן שאין ל ו
במו שבלי א ו ב ע ל שכל, אינו נק׳
שכל .א ו תגדול ב ע ת מ ת ל ת ו א י ן ל ו אז
שנק׳ בע״ח מפני שעיקר מעלת חאדס
שזהו מ צ ד ת״י הוא הי והרי שכל
הוא חאותיות ש י ש בנפשו שאין ב נ פ ש
שנמצא בד׳ אמות הנפש שהוא ע צ ם
מדבר מדבר, ש א ר חבע״ח ולכן נק׳
של האדם — דלבן ד׳ אמות ש ל האדם
חוא ל ׳ מפעיל .ר״ל ל א ענין חדבור
קונין ל ו דד״א הוא מקום עצם הנפש —
פועל שחוא מחמוצאות ,כ ״ א שיוצא
לפשט א ת הידים למע׳ שיכול מקום
א ת ה ד ב ו ר .דהיינו ש נ ו ת ן א ו ת י ו ת מ ע צ ם
האותיות שהוא ומשם שרש מראשו.
ה נ פ ש שלו ,וזהו ע י ק ר מ ע ל ת ה א ד ם
ה נ פ ש — ב א מ ת ג ם ה״י אינן מעצם
שיש ל ו עצם הנפש שיש ב ה אותיות,
המשה אומר דבמד״ר הנפש. עצם
ו ע ״ ב נ ק ׳ ב ש ם מ ד ב ר שזהו״ע ש ל מ ע ׳
גם נר״נ ו ד י א״כ נקראו לה שמות
כוי. מהשכל
ה״י ה ו א ר ק ש ם להנפש ,א ך היינו א ם
נאמר דה״י הוא עצם הנפש — ומשם
פורים — פר״ת *
)קטע ממכתב(
מאד ,א ש ר אז הי׳ הי׳ נכנסים בההבא. בהתתלת תודש ט ב ת תר״פ ,כשהתחיל
וכה נמשך עד פורים .בפורים נתקבצנו ל ה ת ק ר ב לראסטאוו הבולשעווי׳ מתנה
והודיעו הסעודה, לביתו לעת כולנו רבינו שיעקרו בבית לתשוב התחילו
עם ״ ע לא ישב נ שהאדמו״ר אותנו איזת זמן ע ד מרוסי׳ ,ש ת ת דירתם
הנאספים ר ק איזה שעות ובלא פרסום, ההכנות לעשות רבינו נ״ע שהסכים
ר ק ש י א מ ר ד א ״ ח ואת״ב י ל כ ו כאו״א ד״באלשעווי׳ נכנסו ובין כ ך לנסיעת
לביתו .בי אז חי׳ איסור גדול מה־ לראסטאוו וממילא גתבטל חדבר .בר״ח
ובסרט להתקבץ יחד ממשלה שלהם ה ת פ ל ל ג ו א צ ל כ ״ ק א ד מ ו ״ ר ג׳׳ע ,א ה ד
במשהד ,א ש ר ז ה ה י ׳ מ ה ד ב ר י ם ה י ו ת ר התפלת ק ר א אותי כ״ק להדרו ואמר
גתקבצו שם אשר ובכ״ש המורים, ל י :ת א מ ר משמי לאנ״ש שאני מבקש
מאנ״ש העשירים ,א ש ר זה הי׳ ד ב ר אותם שלא ילכו אצלי לא לתתפלל ולא
לבית רבינו מסוכן מאד ,ועד שבאו שימעטו ליתידות ובד״ב ילא ליא״ח
נ״ע ישבו בהתבא שלא ידע שום איש אצלי כי אין אני רוצה שידעו לילר
מהם ,ועוד שאז הי׳ איסור לילך בלילה האבלשעווי׳ עדכ״ז .ת י כ ף מ ס ר ת י זאת
י ו ת ר מ ג ׳ שעות ,מ מ י ל א מובן שאופן הלכנו וכמעט שכל העת לא לאנ״ש
י ש י ב ה נ ו בסעודה הי׳ בכיווץ ובחשאי ר ק א ם הי׳ מזדמן ענין נחוץ לביתו.
וכאו״א ת ש ב ל ב ר ו ת ת י ב ף לביתו .א ך ־——־—•
כמו הצי שעה לאתר הנטילה לסעודת תורת שלום ע׳ .246 •(
זז וט פ י ת שכח
כשאמר דבינו נ״ע להיים לכל הנאספים הוא כ״ק אדמו״ר שליטיא ,הי׳ בבל
ראינו השתנות ,שממש כ מ ו רוח אהד הלילה כמו אראפגעפאלען ביי זיוי
נ ה י /לקת מכיסו סכום נכון מעות ואת״כ נשמע שאנשי ההיפוש מה*
וקרא לא׳ מאנ״ש ואמר לו שיביא באלשעווי׳ באו ל ב י ת ר ב ע ו .הובז
ל יךעו מה
א י כ ן ל ם ל משקה וכל הנאספים יקחו משקד ,ו י
ע ד ח פ ה ל פ נ ש ה י ו
ןלא זפ׳
ם ק ״ ל
א ע נ ל שמהים ,וגם ציוה לכולם שינגנו ו
ר ב י נ ו ך א ע ש ן ת י ה ן א
,
בעצמו התהיל לגגן והקול ה י ה ו ל ו וצוה לכולם שלא נ ז ה ממקומיגו ילא
ונשמע בתוץ — דירתו היא במקום יפסיקו אפילו רגע ר ק ינגנו כמו קודמי
בעיר — אנתנו והוא ד ב ר דבריו בהמשך הענין בטי מפורסם תיותר
נתפעלנו מאד על המחזה הנורא אשר מקודם .כשנכנסו האבלשעווי׳ לבית
הראה לנו דביגו ניע ,אך מגודל ת־ ורצו לעשות היפוש ,השיבו להם ש־
שמהה לא הבטנו על שום ד ב ר וכולנו לרבינו אין לו פנאי עתה י הוא יושב
כ
התתלנו לנגן ,וגם כ״ק הביט על כאר׳א עם אנשים .שאלו באיזה זמן יבואו׳
וציוה שיהי׳ שמהים .הרבנית שתתי׳ והשיבו להם בעוד איזה שעות ,ואי
ראתה הסדר חחדש שנתהווה ,חרדה יפסיק מהענין שלו וכוי .והלכו מהבית••
מאד ובקשה שיראו להשתיק הדבר׳ בעוד איזה שעות באו עוד הפעם .מובו
אך מי יעיז לילך גגד רותו של דבינו שאז היינו כולגו בשמהה גדולה בברי
ז״ל .וגם בגו יהידו הוא כיק דביגו על השולחן היו בקבוקים ממשקה וגם
אדמו״ר שליט״א פחד שלא יהי׳ מזה על השולחן הי׳ מונה מעות מתנדבות
איזה סכנה על דבינו ניע ,וכשראה שנדבו בעד הישיבה וכדומה .וכששמעו
רבינו נ״ע שהוא בפתד ,לקת אותו שהם הולכים עוד הפעם ,רצו מחנאםפים
בידיו הקדושים ואמר לו בזה״ל! יוסף להסיר הבקבוקים וגם המעות ,אשר זר׳
יצהק האב קיין מורא ניט ,מיר וועלען הי׳ מכנה גדולה .וצוה כ״ק נ״ע שלא
גאנץ זיין .איך מיין ניט גאגץ זיין יעשו שום ד ב ר ולא ישנו שום דבר•
בהדרי הדרים ,איך מיין אז מיד ואמר בזה״ל .י ך ,ווי איך שטיי אין
א
וועלען גאגץ זיין מ י ט אוגזער גאנצעד דעם מצב ,האב איך כלל פאר זיי קייז
יציאה והתפשטות ,עכ״ל הקדוש)והבינו מורא ניט .כשנכנסו ובאו נגד השלתו
על מה ירמזון הדברים( .ופניו הי׳ אשר ישב כ״ק נ״ע הסב פניו מעט
מבהיל וראו שממש אינו בזה העולם ,מהם ,ופנה ראשו לצד אנ״ש ואמר
והי׳ הרבה גילוים ודרש הרבה דא״ה׳ בזה״ל! נו ,מידארף אנהויבען ריידעז
ואה״ב געשה רעש בבית ששמעו שבזה חסידות וועלען זיי גאר בטל ווערען•
הלילה געשה גזירה שיהי׳ היפוש כללי והתחיל תיכף לומד המאמר :ראשיי*
בעיר ,ממילא נפל פהד על כל האג״ש גוים עמלק ואחריתו עדי אבד ובו׳•
נ י נ ת
ולא ידעו מה ל ע ש י • א י ר ב י ״ ע ו ה ע נ ק הי׳ מה שקליפות הס העדר
לא הגיח להפסיק אפילו רגע אהד המציאות ואינם מציאות אמיתי ו ב ו /
מהשמחה והניגונים וראינו ש ה ע נ ק הוא המה עמדו זמן ר ב והביטו עליו ,ואהר
ה כ
משונה ופלאי ,ולא הי׳ שום פעם באופן כך הלכו משם ולא דברו מאומה.
כזה ,וממש דאיגו מופתים גלוים ממנו ישבנו שם עד ל ע ר ך שעה רביעית
בזה הלילה ,כמו שאכתוב .בגו יתידו קודם אור היום.
שכט הוספות
פורים — פר״ת ,ראםםוב *
כסעודה ,רי׳ד כקיצור
ב) .את״כ גכנס ג׳ לחצר וציוה א) .כשתתהילו לגגן צוד ,תריי״צ
הריי״צ שליט״א שיסירו את המשקה שיתי׳ שיגגגו בתשאי באופן שלא ישמע
מעל תשלתן ,ולא הרשה ב״ק באמרו(: בחוץ .וכ״ק לא אמר ע״ז כלום כעבור
איך וועל וועגען זיי ביט טראכטען שעה פנה כ״ק לתריי״צ שליט״א,
)ביקש תריי״צ שליט״א להסיר המעות ואמר (:שמת״ת האבען מ י ד גיזוגגען
— שאוסף כ״ק בכל פורים על העביבים מיד האבען גיט געוואוסט אז עם וועט
הידועים שלו ,ובפורים זה אמר ב״ק ליין אויף דעם קטרוגים ,און מען וועט
הבה הגבירים יתבו צעטלען מסתמא. דאם דאדפען פארעגטפערען .האבען
ךצוגי שיתבו מזומן ג״כ ,כי צריכים מיר געזוגגען און געטאבצט ,וויל איך
כעת למזומגים ,ואספו המזומגיס וה יעצט אויך זיין אזוי ,איצט ווייםען
,
שטרות להקערה — שתי על תשלחן מיד שויו ,אז עם קאן דין קטרוגים
ולא תרשת כ״ק אפי׳ לכסותם ,ואמר(: אויף דעם ,גאר איך וויל דין ווי יעמאלט,
איך ווער פאר ד י גיט מתפעל ,קדושת דענסטמאל האט אויך גיט געשאט וועט
בלייבט אויף איר ארט איך האב קיץ איצט אויך ניט שאטען אי״ה ,איי ,איצט
מורא גיט ,איך וועל גאבץ זיץ ,מיץ איך ודיסען דאך נו איז דאם א נסיון) .כש־
גיט איך וועל גאגץ דין מיט מיין
הריי״צ שליט״א הרבה לסרב ,ולהפצירו
עצמיות ,איך מיין אז איך ויעל גאגץ
דהאו בדברים כו׳ ,ואמר להמגגנים,
דין מ י ט מייגע התפשטות ,גיט דער סי׳
זיגגט דיויד כו׳ .ואה״ב אמר הריי״צ
איך וועל גאגץ זיץ מיט מייגע עצמיות
שליט״א ע״ד משקה שכבר הפשו בעיר
בתדרי תדרים ,איך וועל גיץ ,צי איך
ולא מצאו ,ואמרו להם אז עם איז
וועל גיץ בם׳ והדרגה .צי איך וועל
גיטא ,ואמר כ״ק (:במציאות איז גיטא
מדלג שור ד ץ גאר איך וועל גיץ .אזוי
גלויב גיט ,יי״צ ,גיעט וו׳ראסייע גיעט,
הער איך אזוי בין איך מרגיש או איך
עס איז פראן ,עם איז אלץ פראן׳
וועל גאגץ זיץ ודיל קלי׳ גבי קדושה
)אמר תריי״צ שליט״א איז בא מיר
איו גאר גישט .איך וויל אז קדושה
אויד אלץ פראן ,ותשיב לו כ״ק (:יע,
זאל ד ץ בהתגלות) ,שאל תרז״ת דאם
בא דיר איז אויך אלץ פראן) ,שאל
איז וואם מ׳רעדמ אמאל אז קדושה
הדיי״צ :אלץ וואם מען דארף גיט,
האט אן ארט אלעמאל ,קליפה מוז איר
ואמר כ״ק (:אלץ וואס מען דארף איז
לאזען אן ארט ,זי קאן אויף א י ר גיט
בא דיר אויך פראן ,נאד מען דארף
מעלים זיין לגמרי .והשיב ב״ק (:גיץ,
דאס מגלה דין )אמר הריי״צ שליט״א
יעבץ רעדט מען או קלי׳ מוז לאזען א
א״כ בין איך דאך א אדם ,ואמר כ״ק 0
ארט פאר קדושה .מיעט מען די עצמיות
מ׳דארף דאך דאס מעורר ומגלה זיין׳
פון קדושה איצט וויל איך או קדושה
זאל זיין בהתרתבות ,און איך וועל דאדם איז דעד וואס איז דאם מגלה׳
אויספירען ,ודיל איך טו דאמ ביט אז ניט איז דאס ניט קיץ אדם.
צוליב זיך ,איך וועל גיט זאגען אז איך
״( תורת שלום ע׳ .247
חופפות של
טו דאס לש״ש ,אזוי זאגט א מתגגד .הנה״ב אליין׳ וואס ד ע ר נה״ב איז דאו
נאד קיץ אנדעד כוונה האב איך גי ט א שור נגח .יענער וועט זיין מבגד
דעדביי ,ומבלעדיך אין לנו אלקים .םארשטויסען פון דער וועלט ,נאד אפיי
קיץ אנדער זאך האב איך דערביי ניט .אין ישות דנה׳׳ב וואם מ צ ד הנה״א קעו
אויר נ י ט סובל זיין א מנגד .ער וועט האב איך קיץ מורא ניט בעיה.
ם
אים נ י ט ענטפערען .און בא וועמען ע
ג) .אמר הריי״צ שליט״א :און מיין איז ישות דנה״א יענעם איז דער מנגד
בה״ב האט שוין דערפון ישוה .ושאל ניט מבלבל .ע ר וועט אים ניט
ארט אויך דער עבטפערען ,א י
ר א פ ם
כ״ק שוין? והשיב הריי״צ שליט״א:
מבגד און וויל אים ביט ליידען און יייל
שוין .והשיב כ״ק :דאס איז ישות פון
ער זאל בתבטל ווערען ,מיר וועלען
נה״ב׳ נאר עם איז נאך צו פרי ,ושאל
אפילו זאגען .אז ע ד וויל דעם ביטול
הריי״צ שליט״א דאס איז דאך ישוה
ווייל זיין מ נ ג ד איז א מנגר
דנה״ב וואס ער האט ישוה פון נה״א ,המנגד .ווייל זיין
ווערט מאקע
והשיב כ״ק (:יע ,דאס איז •ישות אויר אלקות׳ און ער . . .
דנה״ב פון נה״א׳ וואדום ישוה דנה״ב נתבטל .וואס דאם איז הגבהה וישוח׳
אליץ איז דאס פראסטע ישות ,עס איז עם איז נ י ט ביטול ווארום דער וואט
אפילו פון שדים יהודאין׳ עם איז אבער איז בטל דעם א ר ט גארניט דעם מנגד•
פראסט קליפה ,און אין נה״א איז דאס ער איז דאך אליץ גאר גיט בא זיו׳
א הארה אין ציוד פון נה״א׳ ווען ער ע ר איז בטל׳ איז אים יענעף קיץ מנגד
האט ישות פון תורה פון א יראה אדער ניט׳ אבער דער וויל ניט ליידען דעם
י ז
אהבה ד .ה .ער האט געלערנט הורה מ נ ג ה און וויל זיין ביטול ,דאם א
האט עד ישות דערפון ,דאם איז ישוה ישות׳ דאס איז א ב ע ר ישות פון נה״א׳
פון נה״א׳ ווארום ישוה פון נה״ב אליץ ,ויגבה לבו בדרכי הוי׳ ,עס איז הגבהה
איז ישות פון תאוות׳ ישות דנה״ב פון פון קדושה ,עס איז פראן ב׳ מדרי'
הורה — פון פנימי׳ התודה צי תיצוני׳ אין בשמות ,בשמות וואם זייגען בבתי׳
ההורה ־ -דאס איז ישוה דנה״ב פון ביטול און בשמות וואט ד ע ע ן בבתי׳
־ « — י י י י מיין
נה״א .אדער ישוה פון עבודה כו׳ דאס הגבהה ,זיי קענען ניט
יו וואס , 1״- 1 רשב׳־׳יוכמו« u«j
דשב״י איז מעד ניט אין ציוד דנה״א׳ די :מ ו מנגד,
ישות פון נה״ב ,אט ווען די הורה איז בא אים ,אז בתן עיביו בו ובעשה גל
א הורה כדבעי און די עבודת איז א של עצמות ,וואס דאס איז ביטול פ ת
עבודה כדבעי דעמאלט האט ער אויך א מבגד׳ ווארום דאס איז דאך געוועז
ישוה דאס איז אבער ישוה פון נה״א אזא וואם לגלג׳ איז גתן עיגיו בו ובעשר׳
ויגבה לבו בדרכי הוי׳ ,אבער אזוי גל של עצמות׳ דאם איז הגבהה פ ת
ישוה פון הורה ועבודה דאס איז ישוה קדושה )שאל הדז״ה דאס איז גשמות
פון נה״ב ,איז אים א מנגד מבלבל ,ער כלליות דוקא .והשיב (:גיין ,אפילו איז
קאן אים ניט סובל זיין ,ער וועט אים בשמות פרטים איז אןיך אזןי ,אט ווי
זאגען ער וועט ענטפערען ,ער וועט דער מיטעלער ר ב י ער האט ביט גיקענט
גו
אים רודף זיין .וואס דאם איז אויך ישוה ליידען א מבגד ,ביזטו א מבגד איז ׳
מצד הנה״א ווארום ישוה וואס מצד ד ע ר זיידע )כ״ק אדמו״ר ד״צ׳׳צ גבג״ט(
שלא
הוספות
הגבהה דקדושה אליץ׳ בעצם איז ער ^ ' ע ^ ע נ ט ליייעו .־ל גל וגל כ,׳ ף
בטל ,און די הגבהה איו הגבהה דקדושה, ט ה
ז
ובמו רשב״י שאמר א ב א םימגא בעלמא, * י־י -י «
דאס איז הגבהה פון אלקות ,ער איו
געווען בטל בתכלית צו אלקות ,האט ; י ״ י ״ ח ף שליט״א ״ * ״
א ט 3
ע י
ער דאם געזאגט אבא םימבא בעלמא, ״ « י ־יו יי ביייע ישית• זיי ד י נ ע
ער איז מער גיט ווי א סימן .עם איז יי י*ו משתווים בשמו ,
ת0 ו ה
הגבהה ,באר הגבהה פון אלקות בו׳. " י י ייינעו זיר משתווים מ י מ
זיי האבען מיד פארבראכט .מיט זיי די׳ ולמשמאילים R ב ה <
איצט . . .אך רבובו של עולם ,ד י ^ קורב צו אלקות .עם איז ה ה ב ג ה
בעבקען באך אובז ,און מיד בעבקען ׳ 1ככלל איו דער ש ר פ ה
לעצמו (:אך ווייל ד י דיבען מבגדים צ מ ו ית׳ — ווארוס ^ § ר ע ז
אויף אלקות ,מאכט זיך אין דיער צייט * ביט׳ איו ער ד א י ו ן מ ו ף ר ע ד
בלבולים ,באר איך האב דאך פאר ד י ^ ו ׳ באר מען רעדט אז ן ן י י ס ר ע
,
אן עצה ,איך ורעל אבהויבען זאגען * איז חכ׳ ורצוני ית ׳ ר ע א י ן
)כשעלו למע׳ לראות את הבאםפים אמר ו פרד׳ באר ביין׳ ע ר איי ^
כ״ק (:ווערט ביט בתפעל כו׳)כשבכבםו ^ nא מקורב איז ער געוויס ^
לתיכל קדשו א ד מ ר ר שליט״א רצת לערגט א עניו פיו * פ י מ י / נ
א י ע י כ
הריי״צ שליט״א לילך אתריהם ,ולא ^ ^ ^ 1 י " °
הגיחו ב״ק באמרו!( זיי דיגען אדיין צו ״ ס דאס ווי מ׳דארף׳ ^ ר ע נ ע י
צ
גאר
* Iוועלען זיי דארטען , זאל,
Uaill׳אין1*11
jמיד אלקות•
MIIWי * י• י
מקורב
י• יק ע* w w
ן י י נ ע
לומר
והתתיל עמלק המא׳ לגמרי,
ראשית גוים גתבטל רםווערען
בקול ־ א ד גיט ישות ,עס איי —
T
. (6ר א ה ב א ר ו כ ה ה ק ד מ ת מ ה ו ר ח ״ ו ל ש ע ר
^ **יי.
הערה ראה ס פ ר ה ש י ח ו ת ת ו ר ת שלוש (7 א ש ר א ״
ן ן ההקדמות ונדפסה ״
ם ן פ ך ח ע ב כ ג
און זאגן אותיות פון ת נ י א איז א סגולה צו דעס גילוי פנימי פון נר״נ .און
לערגען דעם מאמר והדרת פני זקן אין לקו״ת איז מעורר קבלת הארת יחידה
שבנשמה אין א פנימיות״,
ה מ ח ז י
^ •!,י׳ בני כאשר ההזיקו אותה עד עתה .וזכות גדול הוא לכל התומכים י
י ש א י ה ו ז ז מ נ ד ,ל
ר הרוחני ואין רשות לשום אדם לשנות ת״ו א ת תוכני׳ הפנימי•
ה ו ט ו ב ת
וכבוי׳ ר ה ר ב ש י /וכל ההומכים והמתעסקים והמשהדלי׳ בהחזקת
והגשמי ,יהברכו במהן שכרה שבצדה ,אורך ימים בימינה ובשמאלה עוש
ויזכו לבנים ובני בנים עוסקים בתורה ועבודה . . .
ת מ י מ י מ מ כ
׳ ל' בר. ב בני יתי׳ תשגית ותשתדל בדבר הישיבה ת ו י
ב ש
אי ג, ךבעזרתו י ת /בתכלית כוונהה הפנימיה בלימוד דא״ה ובעבויי'
ד ,
שכתבי* _ mm
ןןאת כמדומה ׳«-׳״*״
י מזה כמדוסד•
ויוהר מזה
עץ ההייייםם //ויוהר
בקונטרס עץ
כהבהי בקונטרס
וכאשר כתבתי
וכאשר
ן ה פ נ י מ י י ת ב
? ד "ר״נגלי" מהמכתבים שהוא — בעזרתו ית׳ — התזקת העבייי׳
כ ג
ן א״א היא הדרוש מאתה ,ובזה צריכים להשתדל ,ובוודאי צדיבי׳ ״
ב
ג פ ש א ל ב ל ה י י ת ש א > ,א ם ש כ ו ל ה נ ב ק י נ ט י כ מ ב י / ט י ב ל י מ י ד
' ״ ש יוצא ג י ע ל י י
' ״ '׳ ׳
[ * להם י ש להיות נפש בלא גוף .אך האדם פנימי הוא העיקר ,והמקבל
ה ח י צ י ג י
׳ להרחיב י ידי שניהם ,וזה וזד .יתקיימו בידו ,וכאשר יש מ ה ד ב י י '
צ י י נ י ה פ נ י מ י ד ,ת י כ ז ל א נ י ג ע ל ה י י ת ש י כ י ה מ ל כ ה פ נ י מ י ו / ל א ש י י כ י /
חי׳'בטוב ל י
ב נ י י א ת ה ש י ה י ה מ י ה י ,
ך לשקול '׳ לגמרי ,ולא ליתן עדך כלל אל ההיצוניו׳
דעהך ושכלך והעיקר במסירהך אל הכוונה הפנימיוה ,תדע אי״י'
ולהכריע בזה.
.לעסוק ת י
^ היוזזו ם (1נדפס בספר חכמי ישראל בעש״ס )גיו יארק ,תרפ״ד( ע׳ ל•
י ש ה ש ו י ה כ ת ו ב
ך ד״שמיטי׳ ״ (2בכתי״ק כ״ק אדמו״ר )מהורש״ב( נ״ע הי׳ באו
לבני יחי׳ והוא בתקפו עומד״ .כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ ג״ע בהעתקתו הצויא ״
)אשכבתא דרבי ,להר״ר משד .דובער ריבקין ז״ל(.
(3ע׳ 50ואילך )הוצאת קה״ת ,ברוקלין(.
54 7 (4ואילך,
שלה
הו&פוו*
האלו אשר זיכני לתתוזיל בתם ,והכל כאשר לכל תשתדל ותתעסק בני יחי׳
בהם .וידידינו אנ״ש שיהיו בטה יסייעו על ידך ,והשי׳׳ת יהי׳ בעזרך ותצלית
במלאכתך.
יוסה יצחק כן כ׳יהן אאמו״ר הרה״פן חםידא וםרישא זצוכןללה׳יח
ל ע ש י ת ל ש מ ו ר א ל י ו
%!SLJSSS1 נכג״מ .זיי׳ע ועל כל המקושרים
היתוה ,שניאורסאהן
* * *
יי . . .אני יקדק״י • לימד בכל יום -לבד ״•ק ייי׳ט ~ "״״
? י י ש י פ
ותלמידי .ולכאורה טוב שירד לפני התיבה ,דאין בזה זילותא כייי ^ ^ ^ 1 1 T
יכדי7 ? י ע י י י ת ר י ת ם ל ל
מיצא גם לדעה הא׳ עפמש״כ ברמ״א סי״ ״ * ״ י : 0
ט י י י ק ש ד ב ל ם ו י ל כ ב ר מ א ל י ת ק ד ק ד י נ א
* לר״ועפ״י ג י ע פ
* ~־ ••״
י ״ קרישים ) . . .בגוף הצוואה כתי״ק רג״ע כאן פלפול ארוך בזי״
קבלה(
א ל ק ״ ש
^?ניןןמנ . . .קדיש וברכו אחר ה פ ל ת מעריב בליל
ד ,י א ם א מ ע ד , , ש ד ו ח ד
* ^p*, '* י ^ בעגין הי״א תודש ,להפסיק ביום האחדת
צ י י ל ל כ ב ד ע י ת ב ט ט ד ע ש י ד ק ר מ א ל ט ב ש ב ד ד ש ע
^ ם מיוהי ' י* י ' ׳ '
ב ש ח נ ב ה י ש ד ה מ ן ו ש א ד ה ם ז י ט א א ר ו פ ל פ ה ז ב ע נ י ן ש י ע נ
דרבנים * י יל י ״
י מ א י י ח א ש ם ש י כ , ן ז י ד ש , א מ ה י ש א י נ ו ד א ש י ד ק י ב ר מ א ל ע ב פ
ג כנ״ל( * "
ג״ע גהג ואמר קדיש גם ביום עשרה בטבת ,ומתחרט הוא ע״ז .ומסיק לנהי
. . .הזהר בכבוד אמך . . .ולא גצרכה א ל א להעדפה בעלמא • . .
שנה ,הנני מעתיק בזה קטעים מקוטעים וביטוים בודדים מהניתן להגלות לכל•
קה ו ג ה להקטעימ האלו קישור זל״ז כ״כ.
ב נ י ת א מ א ח כ י ש ב ט ס פ ת
| ,ען איזו י י׳י יי הוא יייא״ג ״» ל״גמא ״יי״י (H
ג״ע ,והוא גם יום ההילולא של בנו כ״ק אדמו״ר ג״ע יו״ד שבט תש-י אף ני
״
ע ג י מ י ם
' ^,להםיז* צערי גדול כי פני קדש הוד כ״ק אאמו״ר הרד׳״?
י י י מ ז ז י י י ת ע ב ר ש א א א מ ק כ ה י ד י ת ד ג ה ש כ ה ז מ
* vד״רה״ה׳ ' י״י ״ ל ז׳ מדידות
א א מ י ? ״ ב ד י ה ל י ר מ א ג פ ש ת מ ג ע ו ד ע צ ד ,ג י ר ם י ע נ י ז ד ב י ל כ מ ת ע י
* ו ת לטובי* ׳
ל ל לפעול ישועי , בכל .דבר שמהה אשר י ס ו ם י ב ן ד ת ד ן ב ע ן ה ר ן ת ב ד ה
-יזמובים לעי
ם נ ! ! ר מ ב י ח י ד י ת פ ג י ד מ א , א א מ ו ק כ ד י ה
אבל "״ ל ־־־ ״ י יייי ״? ״
א ע ה ד ל ת י ש א ד ב ׳ ז ה מ א כ י א י ש ר ת מ א ב פ י י ש ע ם ל י ע ל
ומקבל׳ " ׳ י י י י ׳
מ ד ע נ י ז
בעטיי' דא עזר כו׳ סמוכים עולם תתאה בעולם עילאה ,ו ה ם ב י י י י
ש ב ת פ נ י ת ב ש ת כ ל ד , א ד ק ל ד י ד י ה כ ל ב ה ת ב ו נ נ ו ת
׳ ופליטי ' ׳ אב .ובן ,ב׳ אופנים
שעטרת לו אמו ,קדבנות ,אין זולתך ,אפס בלתך ,מס״נ דק״ש ,סמיבי'
יותר י* י ו ב ^
ר סיפורי אהרי שגמר הוד כ״ק אאמו״ר הרד״״ק א ת המאמי׳
משתי שעות ,נעשו פני קדשו צהובים ומאירים ב ה ד ר ת קדש ,וסיפר
^ קדש שמונה מעשיות.
תזרתי עליהם במתשבתי פעמיים ושלש והנני מקוד ,להשי״ת בי
אותם באותיותיהם ,וביום המתרה אי״ה ארשום אותם.
ןןן ףק י ג ם ע נ י ג י פ 1
״ ה ' ואז י המאמר סמוכים ל ע ד הנ״ל ,הנני יודע ר ? א י י י
בשטתיות ,אמנם הוד כ״ק אאמו״ד הרה״ק אמד ,כי יכתוב אותו א
יתן אותו לי ללמוד אותו.
מוקדש לאמירת דא״ת — ביתידות לפני — וסיפורים שונים ,בארתות תיי קדשו.
י ח י י
כ״ק אבותינו רבותיגו הקדושים זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע.
יום העשרים שבתדש מ״ה קביעתו יבול להיוה רק בארבעת ימים
שבימי השבוע .והוא ביום השני ,ביום השלישי ,ביום החמישי ,וביום השבת
קדש .והעשרים ושבעה ימי החולדת חלו באופן בזח ,ביום השני שבע פעמים׳
ביום השלישי ארבע פעמים ,ביום חחמישי תשע פעמים ,ביום השבת קודש שבע
פעמים.
ביום תשני חל בשנות :תרנ״ד ,תרנ״ה ,תרנ״ח ,תרם״א ,תרם״ח ,תרע״ה
תרע״ח,
- ראה ג״כ שיחת י״ט כסלו היתש׳׳ז ,נדפסה בספר המאמרים תשי״א ע׳ .149 (2
ו ג י ס ס ד
י לעיל ע׳ שלג.
הוספות שמ
ביום השלישי חל בשנות :תרנ״ז ,תר״ס ,תדם״ד ,תרע״א•
ביום ההמישי הל בשנות :תרג״ו ,תרם״ג ,תרם״ז ,תר״ע ,תרע״ג׳
.
H תדע״ו ,תרע*ז ,תר״ף.
*•**ו הרם ט׳
ביום השבת קודש הל בשנות :תרג״ט ,תרס״ב ,תרםיה ,תרס
2
י׳ הוד ב״ה ™*" ' ^ * " * '
משנת תרנ״ד — לבד בשנת תרס״ז — עד ש נ ת תרע״ו ,הי
אאמו״ר הרה״ק בימים טובים האלה בבתינו בליובאוויטש.
5
גייובאווי ^
ת א ע ז ב נ י ח ב מ
> ! ל ושם * ׳ בשנת תרע״ו ביום הראשון ששר׳ ע ש י
אר
ב
הייתי נכנס להוד כ״ק אאמו״ד הדה״ק והי׳ מספד סיפורים שונים ו מ י
לם עבודה.
פ ם ו ר
י המאמרים שאמר הוד כ״ק אאמר׳ר הדה״ק בכ׳ מ״ה ,הביאורים
הנה רובם ככולם כתובים הם ברשימותי ,ד ב ר ד ב ר בעתו ובזמנו•
שעה התשיעית.
איזו ן ע ן ד
ם ה ע ב י י , ד ש נ ד ח ״ מ ד כ י מ ו ת
וארשי * ' ' כשלש שעות קראתי ב ה ר ש ׳
רש ימוה ,ועלה בדעתי לכתוב תולדות הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הכ״פ׳
בזה ראשי פרקים בהור הומר כללי.
שמא
הוםפות
הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק ,תכ״מ ,נולד ביום ב׳ ב״ף לחדש מ״ת תרכ״א.
בהיותו בן א ר ב ע עשרה שנה בבר הוא חוזר מאמרי הוד כ״ק אביו
אאזמו״ר תרת״ק וכותב הנתות עליהם ,ובהיותו כהמש עשר שנים כבר הוא כותב
ביאורים על תמאמרים של כ״ק אביו אאזמו״ר הרה״ק.
בתיות הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הב״מ בן שתים ועשרים שנת ,נתיתס מאת
ה ו ד
ב״ק אביו אאזמו״ד הרה״ק.
במשך תתשע שנים ,משנת תרל״ד עד תרמ״ג ,כותב הוא כשלש מאות
ותמשים הנתות ,ומספר גבון ביאורים ,ורשימות מדיבורים ושיחות ,בעת שתי׳
ביתידות אצל כ״ק אביו אאזמו״ר תרת״ק.
שנה ראשונה ישב הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הב״מ ,בתדרו של כ״ק
אביו אאזמו״ר הדה״ק ועסק בתורה ועבודה ,לא קיבל שום איש ולא עגה על
שאלות עצות.
מאמר הראשון ,אשר א מ ר הוד כ״ק אאטו״ר הרה״ק הב״מ ברבים ,ביום
השני דהג הסוכות תרמ״ג ,ב ת ר יתנו ל ו ה׳ אלקינו מלאכים המוני מעלה ועמך
ישראל קבוצי מטת יתד כולם קדושה לך ישלשו.
המאמר ת״ר נ ר הנובה ,שאמר הוד ב״ק אאמו״ר הרה״ק הב״מ ,בשבת
תנוכה תרמ׳׳ג ,מ ת ק ב ל אצל החסידים בחיבה יהירה ,ומאות מכתבים מתקבלים
מעיירות שוגות המבקשים לשלות להם העתק המאמר דת״ר ג״ת הג״ל.
תרמ״ג נחלה הוד ביק אאמו״ר הדה״ק הכ״מ ,והובדת לגסוע בקיץ
לסטרסבורג לשאול בעצת' רופאים מומתים.
המאמר הראשון אשר הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הב״מ ,אומר בחמשביס
רבים׳ היא המאמר ,וד׳ פקד א ת שרה ,תרמ״ד ,אבל אינו גותן הכתבים.
לרגלי תלישות הוד ב״ק אאמו״ר הרה״ק הכ״מ ,מוכרת להיות במדיגות
החמות בתוםי הים ,ובמשך כשלש שנים עסוק בנסיעות שונות ,ובכל מקום היותו
עסוק בלימוד וכותב הרבה ענינים לעצמו.
מ י ר ק ל & ה ב ק ה ר ה
H!!T ~Z2 ״ ״ אלול תרמ״ו נוסע הוד ב״? אאמי״י
כבוד אמי מורתי ה ר ב נ י ת שליט״א ואני נוסעים עמו ,ומתעכבים שם כל חחורף
תרמ״ז.
הוד ב״ק אאמו״ר הרה״ק תב״מ ,צריך לנסוע אחר תג הפסח מיאלטא
לליובאוויטש ,ד ר ך חאדקאוו ,וחחסידים דרוםיא הקמנה -מאלי ראסיע -
™Ih^iT ' י ש א ל י א ל ט א מ
שולחים צירים לכ״ק אאמו״ר הרי•״? ה כ ״
הוד כ״ק אאמו״ר הדה״ק הכ״מ לתתעכב בשלשה שבועות בחארקאוו ,לתת ה כולת
לחסידי מאלי ראםיע לבקרו ולשמוע דא״ח.
ל א לליובאוויטש ,ותתעכבותו ט מ י א מ *ן ז כ* ק ״ ה ר ה״ ר נ י
א א מ ן ק ב w ן 5ת ס
הוספות
שלשת שבועות ,ובתוך זה גם מועד הל״ג בעומר ,בחארקאוו ,המאמרים והשיחיה
במשך הימים.
ביאתו של הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הכ״מ לחג השבועות לליובאוויטש׳
0,
המאמר וכל העם רואים עם ההמשכים והרושם הגדול ,אשר עשה על ה א ו ר ח
שבאו להג השבועות לליובאוויטש.
ד״ה וחדש תשרי תרמ״ח ,וביחוד ש מ ח ת תורה .המאמר אין דיקב״י'
ע ל
טרוניא עם בריותיו ,והרושם הגדול אשר עשה המאמר הלוה גם
האנשים הפשוטים.
0
ה״פשטית המאמר אחרי מות תרמ״ט .המבאר עני! תהו ותיקין .יי־יי׳י
״ ייל־־נסקי־ ב הגי^שע שחקרב משכילי החסידים ובראשם הרה׳״ ר׳
w
תי
״ ״ "י• י־יי נ״ק אאמו״ר הרה׳׳ק הכ״מ נוטל הלק בעםקנית הםלל• ב ו ב א
פת חרבנ ם ,יכן הנהי אחד מהשבעה ביעד המארנן יהמנהל שעל יד האסיפה•
6
א אסיפ,״ דגני בשנת תרעיה היי נ״ק אאטי״ר הרה״ק הכ׳מ,
ק ו ו
שמג
חופפות
בהשתתפות עסקגי הכלל על אודות העלילות שמעלילים על היהודים היושבים
בהעיירות ,הישובים תקרובים למערכות המלחמה ,ולאחוז באמצעים גגד הזרם
האנטיםעמיטי תנתפרסם בעצת צורר היהודים השר ג .נ .וסייעתו.
בשנה זו מתמלא עשרים ותמש שגים מעת שהתתיל הוד ב״ק אאמו״ר
הדה״ק הכ״מ בעסקנות הכלל.
תרע״ו .בט״ו לתדש מ״ת עוזב הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הכ״מ את
ליובאוויטש ,והולכים בגולה עד בואו לעיר רוםטוב דאן.
בעיר רוסטוב דאן דר הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הכ״מ ארבע שנים והצי
שנה׳ תרע״ו׳ תרע״ז ,תרע״ת ,תרע״ט ,עד ב׳ ניסן תר״ף ,שנטלו המאורות והוסר
עטרת תפארת ראשנו תכ״מ.
אלף ומאה ושבעים ושלשה מאמרי דא״ת נשארו מהוד ב״ק אאמו״ר
הדה״ק הכ״מ׳ בעצם כתב יד קדשו ,והם נחלקים בחמש מערבות .א .מאמרים
שאמרם ברבים .או ביתיד .ב .שכתבם ולא אמרם .ג .מאמרים ממערבה א׳ ובי
שלא נגמרו בכתב .ד .רשימות עגיגים .ה .קונטרסים.
מערכת א .כוללת שמונת מאות ושבעים מאמרים חמתחלקים לפי סדר
השנים באופן כזת.
תרמ״ג ,תרמ״ד תדמ״ה ,שלשים מאמרים .תרמ״ו ,תמשה מאמרים .תרמ״ז׳
ששה עשר מאמרים .תרמ״ה ,אחד עשר מאמרים .תרמ״ט ,שלשה מאמרים .תר״ן,
שנים עשר מאמרים ,תרנ״א ,שמנה עשרה מאמרים .תדג״ב ,שבעה מאמרים.
תדנ״ג׳ אחד עשר מאמרים .תרנ״ד ,שלשים ושלשה מאמרים .תרנ״ח ,אחד ועשרים
מאמרים .תרנ״ו ,שלשת עשר מאמרים .תרני׳ז ,ששה עשר מאמרים .תרנ״ח ,ארבעה
ועשרים מאמרים .תרנ״ט ,אהד ועשרים מאמרים .הר״ם ,שלשה עשר מאמרים.
תרס״א׳ המשה מאמרים .הרס״ב ,ששה עשר מאמרים .תרם״ג ,חמשה עשר
מאמרים .תרם״ד ,תשעה מאמרים .תרם״ה ,שמנה ועשרים מאמרים .תרס״ו ,ההמשך
עד תרסי׳ת ,אתד וששים מאמרים .תרם״ז ,ארבעה מאמרים .תרס״ת ,תמשה ועשרים
מאמרים .תרס״ט ,שבעה ועשרים מאמרים .עתי׳ר אחד ושלשים מאמרים .תרע״א׳
ארבעה ועשרים מאמרים .תער״ב -עד תג השבועות -ששה עשר מאמרים׳
בשעה שתקדימו׳ תער״ב־ו מאה ארבעים וארבעה מאמרים ,תרע״ג־ד תשעה
מ א מ י י ם , ו ע ש ר י ם ה ע ב ש ז
מאמרים ,תרע״ו ,עשרה מאמרים .ת ר ע ״
וחמשים מאמרים .תרע״ט ,המשה ושבעים מאמרים .תר״ף ,ארבעה ושלש ם
מאמרים.
י א ר י ק צ ר י ם ם ה ב י ם מ א &
^׳ ^וד ר ׳ מערכה ב .כוללת תשעת ושמיגים
י ח צ י ע מ ו ד י ם ו ש ב ע י ם
^ Z מהם מאמר ארוך ביותר• ,מהזיק ארבעה
משלש ושמוגים עד תמש ושמוגיס שורות ,ובכל שורה משתים ועשרים עד ארבע
יעשרים תיבות.
בדרך כלל הנה המאמרים שכתבם הוד ״ ק אאמו״ר הרה״ק הכ״מ ולא
כ
אמרם׳ ברובם תמת ר ק יסודיים ,כלומר ,נכתבו בקיצור אדעתא דהכי ,אשר
במשן^הזמ^יגיהם וימלאם בביאור והסבר ,כפי דרישת הענינים ,אשר כן ה
נ ז א מ
י א י ו ו ביותר :הוא החלק מהמשך בשעה שהקדימו תער״ב שלא נאמר.
ט י ש
1ווס»1ת
הי
' דרכו בקדש :תחלה הי׳ כותב יסוד המאמר ותוכנו העיקרי .ואחרי P
מבארו באריכות החסבר.
מערכה ג .כוללת ששה ושמונים מאמרים ,בהם שנכתבו רובם ומייט
שנכתבו רק מהציתם .וגם ישנם רק ההתהלה בלבד.
מערכה ד .כוללת מאה ועשרים וארבע רשימות .נהלקות בשלש מערכוחי
א .רשימות קצרות ביותר .והם כמו רמזי דברים בלבד ,שהם שמשו לחיי
2ר
כ״ק אאמו״ר הרה״ק הכ׳׳מ בתור יסוד לבנין מאמר .ב .רשימות ארובות יוי '
אבל גם הם איגם אלא רמזי וסתרי תודה .ג .תזיונות לילה ורשימת ענינים בשט
ם ו ד
בעלי השמועות ,הוד כ״ק אבותינו הק׳ זצוקללה״ה גבג״מ זי״ע ,כאמור ,
ד ליראיו.
טרם
מערכה ה .כוללת ארבעה קונטרסים• :א .קונטרס ההפלה .ב .קוג
עץ היים .ג .קונטרס העבודה .ד .קונטרס ד״ה ומעיץ.
י מ י
הרבה מאות מאמרים אמר הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הכ״מ במשי
לא נכתבו הייו בעלמא דין ,שלא העלה אותם בכתב ובהם שתי מערבו״.
ש
כלל .ב .שכתבו אותם התוזרים.
ב ש
תמניה הראשון הי׳ הרב ההסיד ר׳ אהרן ז״ל זעליגסאתן ,ונקרא *
״ ק אדנ־ו״ר
5
ד אהרן תוזר ,אשר כל ימי ,
הרה א א ז מ י > ר ה ן ד ש ל א ו ת ו נ ש
מוהר ש הי׳ הוזר המאמרים .ובשנת תרמ׳׳ג התהיל להזור מאמרי היי ״*
אאמו״ר הרה״ק הכ״מ ,וכותבס.
י
כפי האמור הנה במשך השמונה שגים תרמ״ג־תרמ״ד ,תרמ״ה ,תיט; ׳
כ׳
תרמ ,תרמ״ת ,תרמ״ט .תי׳ץ ,ישנס שבעים ושבעה מאמרים שכתבם הוי <
אאמו ר הרה ק הכימ ,ואצל החסיד ריא הוזר היו תנתות בכתב ידו ,שני ^
ה י ר
לא כתבם תשעה ושלשים מאמרים ,הרי כי מאה
מ א מ ר י ם ו ש נ י ם ש ש י ם
ה הוספה
מכתבים מכ״ס אדמו״ר מהוריי׳׳צ נ״ע
העתק מכתב כללי הראשון מכ״ק ־אדמו״ר )מהוריי״צ( נ״ע שכ׳ להתמימים
אחרי הסתלקות כ״ק אדמו״ר )נזהורש״ב( נ״ע ,בחדש אייר תר״פ
י צ
״ י יי' אל אתיי ורעיי הניכי המוסד הקדוש ישיבת תומכי תמימים
עליהם יהיו הם ביתם וזרעם׳ יעמדו על הברכה מעתה ועד עולם•
עטרת תפארת .דאשנו והוד משגב לבנו ,אמרר בבכי כי אזכרה ,כ״ק * ״ י י
_ » ,לוקה מאיזני; חרמ ג חיי" ופרישא .הצדיק תמים ״ ״ ,״
מ ה כ פ ע ל י ם
״ ל
העדי האלקי הורד מעל ראשינו והנוחם היחידי לעם הקודש » י ! 2
,0
ה ז ה -הועתק .וקרני הוד פנים מאירות ופנים מסבירות שה״יו לב ונפש נ י
ינרעץ בטל אור נועם ידידות העדינות -הסתתרו.
1
לה ״ .אדון חםליי ״ מי ינחמנו יבמי־ ינחמנו .ובמה נוכל
ם נ ע ו ד
נ
העבר נא בחסדו לחטאת שיח מר לבבי הנשבר .כי משפט קרוע הלב י' £
ו נ ל
יי' ומצבני, ,מצב בניד היתומים איים ינידא היא׳ אד צדיק הוא י•׳
י ״ mw י ע ע א מ ת משפט וצדק ,ובל אחד
כ י ן ל ב י ת ו ד ה מ א ת נ ו
חטאני ישענו• .אבל אבינו אתה בר״מיד הרבים ר״ט עלינו ועודד Wיח*
1
וחזק לבביני להתאמץ באירחת חיים שסללי עבדיך הקדישיט .ק אביתי '
כ
פ
יב ת נ אבית העילם• י־יי־ נא זכיתם יאיר תירתם ועבודתם עליני תל*ייי־
יתלמידי תלמידיהם .להיות היק בקיים התירה והמצור ,בשעבוד המוח ייחיי ״ *
ת ונשגמ* , ר מ ותמימים .נחלה בלי מצרים ה ״ ,
0ו ס ד ו ת ו ב י נ ו א ב י נ ו לנו נ
י המיעי ם ידבר בכתבו האחרון הנתון לפניכם בזה ,ואשר דבר א״י בי ,
א ח ר חוד
אל כבוד ידידינו אנ׳׳ש הרבנים והחסידים ,וכל שומרי מצות ורצמ
אבותינו רבותינו הקדושים ,זצוקללה״ה ,ד׳ עליהם יהיו.
, י נ ש ת מ ש נ י ח י ר י ע ד ח י נ ו ׳ י ח ה ש
^ ? י י^ במשב* י ׳ יי אותה הפנים מאירות
י ו א מ א ו ר י ר א י נ י ה ב ר ש א י ד ,א ל ק י ת י ל י צ א י ד י ד ו ת ב נ ו ע ם
ודאגתי׳ ' יייי
מדות מפוארות ,באורחות חיים ,וכל אהד מצא נוהם לנפשו ב ע ת צרתי
ם ת י ו ר
״ ברסיסי טל שיה קדשו ,והגיון ברכות ל ב טוהר .ועתה בעוונותינו י י
י
י לנו ב
א י י , 7
ןגןי אהה הוי אלקי׳ יהומים נשארנו אין א ב עזובי׳ ונדבאי ׳
ל ר ״
הטאנו נשובה אל הוי׳ בכל לבינו ומאדינו ,כי מי ישא בעדינו ר נ ה ותפ
יעורר רהמי אל ר ם ונשא על עמו וצאן מרעיתו.
מדכי
אור השבעתים שלשלת המאורוה ,עלה בהודו והדרו השמימה ,וביי
באגרת צוואתו הכתובה ימים מספר ט ר ם עלותו מאתנו.
י ם ד , ה י ש י ת א ל ה ח ז י ק י ח י י ש א נ י ד י ד י נ ר ת א כ ) ב ק ש א נ י
? דהומנ ״
א י ה ג ד י ל י ז כ י ת ע ת ה ד ע ה ת י א ה ח ז י ק ו ר ש א כ ם י מ י מ ת
דפנימי• *
י / ת י כ נ ה ״ א r ״ ת ו נ ש ל ם ד א מ ז ש ל ת י ש ר י א י ן א י ת ד ״ ם ? ו ה מ ח ז
»שתדל ׳ י »י
י ; ע ם ? י ם
אורי והמנהל הראשי יהי׳ בני ה ר ב שיהי׳ ,וכל התומכים ו ה מ
ר
ש ש כ י י ז ת מ ב י כ ר ב ת י ו ה ג ש מ י ה ר י ח נ י ד ,י ש י ב י ״ י ט י ב ת ת ק ז ח ה ב
mבתורי״ '
ימים בימינת ובשמאלת עושר וכבוד ,ויזכו לבנים ובני בנים עוםקימ
ועבודה.
ואותי יצוה לאמר.
,
:ני יתי׳ תשגית ותשתדל בדבר הישיבה תומכי תמימים ,להאיייי בני
בעזרתו י ת /בתכלית כוונתה הפנימית בלימוד דא״ח ועבודה שבלב ׳ ;
ב ו
מןיתו
ב א
וכאשר כתבתי בקונט׳ עץ תיים ,ויותר מזה כמדומה שכתבתי ל י
הפגימיות מ פ ן יי*' מהמכתבים שהוא -בעזרתו ית׳ - ה ד ו ב ע ה ת ק ז ח ה
ב ג
וזאת היא הדרוש מאתת ,ו מ ת צריכים להשתדל ,ובוודאי צריבי' ״
״ א להיות גיר לימוד הגגלת ,לימוד טוב ,וכמבו׳ בקוגט׳ הגיל ,וכשם
ש א
בלא « ; י=י א״א לחיות נפש בלא גוף אך האדם הפנימי הוא ה ע < ;
והמקבל עליו עומ׳׳ש יוצא ידי שניהם ,וזה וזה יתקיימו בידו ,ו ב ^ י
יש מהדברי׳ ההיצוני׳ שיש להם שייכו׳ אל הפנימיר כל מה שיבול להיי*
א
נוגע אל התוכן הפגימי צריכי׳ להרתיק לגמרי ,ולא ליתן ערר בלל '
גןר
ההיצוניו׳ יתי׳ מת ש י ת י /ואתת בני יתי׳ בטוב דעתך ושכלך ו ה ע י
במםורתך אל הכוונה הפנימיות ,ת ד ע אי״ה לשקול ולהכריע מ ה י
ש מ ט
הוספות
.גם ת ש ת ד ל בדבר קביעת לימוד דא״ה בעיירות ,אשר התחלתי לעסוק
בזה׳ ות״ל שגתקבל תעגין בטוב .וגתיםד בבמה עיירות לימוד ברבי׳ בדא״ח.
וגדברו יראי אלקים איש אל רעהו בו׳ הזמן ההוד ,הפריע את הכל ,ויתן
השי״ת שבקרב תישקוט המדיגה ,ואיש את רעהו ידברו צריכים לתדש
ההשתדלות .כן ב ד ב ר תתייםדות החדרי׳ בעיירות .השי״ת יעזרגי ויזכגי
לתתעםק בהדברים האלו אשר זיכגי לתתהיל בהם ,והבל כאשר לכל׳
תשתדל ותתעסק בגי יהי׳ בהם .וידידגו אג׳׳ש יתיו בטח יסייעו על ידך.
והשי״ת יתי׳ בעזרך ותצלית ב מ ל א כ ת ה
והגה מלבד האמור בזה מפורש ,הגת רבות דיבר עמדי כ״ק אאמו״ר
הרה״ק הכ-מ ,בתדש מ״ת העבר מאשר בדעתו הקדושה בעורתו ית׳ לימד
לטובת הרבים .תכלל ותפרט ברר׳ג ,מוםדיס שוגים אשר רבות בשגיס תשב
בזה׳ ושקל ופלס איך ליםדם ,וקבל עם תקדש .ד׳ עליחס יחיו ,אתודה ,אשר
לא הבנתי עומק דבריו הקדושים ,ולפלא י ׳ לי אופן וסדר דיבורו אתי עמי׳ ה
יאשר עתה עין בעין אראת ,כי ציווי ופקודת צוואה היתת שיתתו זאת מאתו
אלי ,ואשר עתה נראה במוחש מכמה עגיגים בי מאחרי המועדים התכונן אל
י לי כי לא הבנתי עד מאומה׳ , מועד היי ה י , א ו ע מ ו ה י י ת י ת ו מ ה ב ן א ג י י ם ח
ילא עלה על רעיוני בי בא מועד שבר נורא כזה ,שינטלו המאורות בעצם
היום׳ ונשארתי יתום נדכא ונשבר בלי אב ובלי רב .ירדהי מאיגרא רמא
לבירא עמיקתא ,מגו נהורא להשוכא ,אנא ה׳ הוסה נא בהמון רתמיך המרוב ם
ש י י מ י א פ נ ה מ י ל א כ י
^ 1י 1 בתסד תגם על בן עבדך ורתמיגי יעזייני׳
ב נ י י ם י מ ח ר י נ ז ב ק ש פ נ י
~«l״ ׳ * לא אתה .אתת ת׳ בזכות ע ב ד י העימי ל ר
מ צ י י ת י ר ו מ ש ל
ד»יד י* ותלמידיתון ,ותמקושרי׳ אליו לקיים פסייהי
וללמוד תורתך הקדושה ,והשקיפה ממעון קדשיך .ותשפיעה לנו כולנו באור
פגיד שפעת תיים וברכת ,ברותניו׳ וגשמיות ,מעתח ועד העולם.
חסידי
ידבק לשוני להכי ,כי אנכי אדברה קבל עם קדש ,ד׳ עליתם יחיו,
תיים,
ימקושרי עבדי ח׳ ,אשר נהרו על טוב ד׳ לשמוע בקול דברי אלקיס
מפורשים יוצאים כיוס נתינתם מפי ב״ק אבותי רבותינו הקדושים זצוקללה״ה
נבג״מ זי״ע ועיניהם ראו א ת מאורינו ומורינו ,פנים בפנים דברו את בני
ה א
ל ק י ס .אישים השמיימים ואשר עד עתה בטת דבריהם הקדושים עומדים
כרום עולמם .ועל פיחן יבלבלו ארחות חייחם ,ובחס יחיו לעד.
י ואבוי לנו ,כי שודד מעתיגה , לב י א ו ה נ ו ר א ר ב ש ה ל ע ץ ל פ ת י א ל מ
נקת נשמתינו ורוח אפינו ,איכה נרעד ,נפשינה ואיכה נרביץ נשמתינו ,ואיככה
נחי׳ בצוק העתים חאלו ,אשר כל איש שמיו חותלו בערפלי דאגת ,ולבי כוסה
כ א ג
ל י קור׳ ועל כל אשר נביט ,היאוש יקדם פנינו בכל עוזו ותקפו.
,״לק אלוקה ממעל ממש בקרבינו , אמ ב ג ו ש ן ב ן י ו צ ר י ב ו ל ב א כ ן נ ם
יתלונן׳ אשר לא כהתה עינו ,ולא נם לחה ,ובחו עמו לפעול ישועות בהעיר
קטנה׳ לכוננה ולסעדה ,כי ג ס כהיום הזה האלקים כעוזרי וסומכי נפש שוקקה
הופסדת
6
וצמאה לדבר ד /ההולכים תום מבלי בקש חשבונות ודעת תוצאות פעיל* ׳
,
ורק על הוי ישליכו יהבם.
הא־ל הנכבד והנורא ציוה אותנו לאמר ,שמוע ישמע הבן בקול א ב י
וברצונו לעד ,בן עבד הייתי לאבי כ ל ימי ,ובן עבד אהי׳ -בעזרתו יחביי
לרצונו הקדוש ,ידעתי נפשי בי ת ם אני ולא אדע עד מה ונפשי עלי
תשתוחח מפחד ו ר ע ה לעמוד על צור מתצב האור והאש האלקי .אך ציויי « *
ת ב ר ך וגזרתו ,שמני לתטר ביד הרצון הקדוש .ותאלקיס אשך יעד ליייאיי׳
כ רצונם יעשה ושועת ת פ ל ת ם ישמע ,הנגי מאמין באמוגה שלמה ומהורי״
א י
כ הוא יתברר יאיר אור נשמתינו ,ויפיה זיק מעשינו .שיהיו מכוונים
תאמת ,ויושלמו רצון יראי ה /גם על ידי עצי היער בהצלהה אלקית•
6
אשר סללו כ י ק אבותינו רבותינו הקיישי ;
ב
הבו יד * ,כ ה ^ יחדיו בדרך הקודש
™ ־ * י י • ״ ״ ׳ ש נ ע ת המאירות עלינו יאירו משמי שמי רקיע• י י י
8י י ב
ב נ ת י נ י יופיע להאיר נפשינו ולהעיד לבבינו ,לקיי•־ ל mm הקדושה
ובפועל כאשר יפקדו עלינו.
* * *
)בכמה מכתבים הנה מהפיםקה ״הא־ל הנכבד והנורא״ ,נוסת נוםף••(
.ו ? !\1^1י י ד
׳ בשם כבוד התורה׳ הנני ל ה י
ל א ח י ב י ה כ ר ב י
ת ו ד ה ש ג
מקום שהם׳ יהי גועם ד׳ עליהם ,ע ל הכבוד הגדול שעשו לנשיא אלקים וישראל.
היד כ״ק אאמו״ר הרה״ק זצוקללה״ה נבג״מ י״ע ,לקדש יום עלות נשמתו ,בתפלה ז
ב נ ת י נ ת ח י י ם י ם
« Z ^ Jר ר 1 * ? ׳ בלימוד משניות׳ ד ב י י א ל ק .
אלקי ,לשכלל הדעה ולטהר ב א ו ר ר ר ו ע ת ה ל ם י ך ע י ת מ ם י ר י ב ח ו ד י ב ו ק אהובים,
הלב.
ש ר י ם
' שאיוה פועל אדם ישולם לו ,אלה הדברים דברי קדש ,ומנהגים י
נ פ ש י י מ ס ר ה ״ ה
™ TJl * I וחשק במו׳ הוד כ״ק אבינו רבינו ז צ י ק ל ל
כ י ב & ח י י ם ת י ח ר א ב
וד״רט י זכר ' ?
מפעלותיי בחייו .עורר כ נ ס ת ישראל ,והאיר ל»י׳
?ד^2ד ׳ ש י
ורבבות׳ כן ירבו -תלמידיו מקישייי
ק ע ד י י ל
י מ ח ב ב י
ע ש מ ח ת י
tT^T ׳ ׳ בהטיב ל ה ם כ ל הימים .הנה ביום
י י י ה ל פ ת ה א י ת י י ת ו א י
? ״ ^ י י מ*רבי במתיבתא דדקיע ,מלאכי מרום .ב י
ת ש א ם ר ל פ נ י ת
תפארת ׳ * טוב׳ מכבליו ומוקיריו ,באו להשתחיי
מאיריח
SSL ׳ ל א ב נ י מ
לב׳ ושאיפת נפש - ,מחולליהם׳ י ל ה י י ת
י י ״ ( ״ ,לאנ״ש והת ע נ צ ) מ ה ן ך ך ״ א ד מ ן ק 0 העתק מ כ ת ב כללי מ
ליום הילולא הראשןן ב ׳ נים! ת ר פ ״ א
%%1 ב״ה ,א /ה ׳ א ד ר ראשון ,תדפ״א ,רוסטוב־דון.
* ק גאון ד ר ד
א ד י ה
״מ ,מחבבי כבוד ידידנו אוהביגו ,מקושרי ויילמייי
גר 5 1 ז י ״ ע מ נ כ ג ד ה ז צ
' "' י ב כ ל א י * ישראל ,תפארתו והדרו ,הסידא ופדישא י ק ל ל י
י א ל ק י ם די י ר א ^
ה ט ן ב ׳ ,ק פעולותיו ה נ
ו ך ב ״ ן ש ך ק פ ש ך י מ י ש ג ב ן ת ׳
0שגל ב ו ן
כ מ ד ״ י י ם
מכל ׳ התודה א ו מ ד ת ואתם הדבקים בהוי׳ אלקיכם תיים ב י ל
ס ם ע נ ז ז ג י
לךאגת העולם כולו מתים א ת ם היימ )סנהדרין צ׳ ,ב׳( ונפלינו א
ת
ע י
.שיאי במדעים ונפלאים ,מנהגים ישרים .ואדהות צדיקים א ש ר בהז
ג
מ ד ״ ל ד
פתילי ^ ישראל ,חכמיו ואלופיו ,ל א יםוף מאתנו לעד ,ונשמור ע ק ב י
ו ״
״ ״ , ,י לה פאי״" ש י י נ ? ״ י א ״ י ב א ל 8 > פ מ 0
8
u , ישי«« ־ ־ a w ׳׳ י*׳ מ מ ל ״ י י
S
ה ב ב ב
״ ״ " כחי׳ א ד ר ת ה א ל ק ׳ • ע ל כ ל י » י »
. ^ ,ל ח נ ש » * י י" • ״ מקושריו ותלמידיו .א ש ר נ ה ל פ בע־י״יי־
, י ש ע
״ ״ ,יי״ייו׳ ז * ״ י י ״ ״ יטעינו ל ה י ט י ב ל כ ל .ל נ ח ם י ל ״ י
נ י ד ע ב י י ת י י ״״״!יי ,באותי
8
״ <,משמרתי־ ו י ד ב ר איי ה א מ י נ ה י ה ת י ם .ה א מ ת יי׳ "׳ "T
< M 5
\ ם ג *׳יי־ ״ ׳י• » י י * י־ענינים ה צ י ב ו ר י י ם ,ד ע ת ק י י ״ י ם ־ ל י
M מ א נ ־ י נ י י ת א ב
" ״ ? 2׳ ב מ ס ו ר ת ^ ־ ,״מיד׳ ל ^ ״עיינות והטעם ש י ' י
ג נ י ת י י ת י י ש י א ל ס י ט י
? י ש ם « ש ו י׳סי־ייי־ ' = י £״לישיי׳ ׳ ׳ "״ »
1, ש י מ כ ט
- , °מבלי י "׳ » י ״ י 0נ * י ׳ י ל׳ ־ ל טינע מ ב י ת ומבהדן ,ו ל א ח י י
ש י ט ר ע
« ל ' ' ! ' ,גם י י י א ת א ש ד ז מ ם .ל ט ו ב ת א ח י נ י -י׳׳ ר
ל נ
י ק ,ו מ נ ו * ל * I ,לאדוני• י י א י ת י ׳ וחייו ה פ ר ט י ם .י ז כ ו ר ל י א ל ? " צ ו
״ פ 8 ל ם ב ב י
״עה נא ' ל^ייס ולמ״י '״יאל -יאמר ד ׳ לצריתיני י י ~ ו נ י
1נ 8א מ א ל י פ י ת ת י כ ב ב ם נ י ב י ף י ת ת י
י י ^ נ ל " גדולי י האלקי * י ־ י " °
א ב י 1 ׳ ! ל
ש *•w V L״ י * ? ' ״ " ע ם ישראל יבכה לטשפחי״יי׳
5 א ו י פ , י י ב א א
? ' י ״ י ז ת י׳ייי" ' י » ,נר.יגי׳ שנפטי אי( א י ת י ה י ו ם *״
1 6 ם ל י ע ל א פ ה ב ש י י י ה
י מ י »ל ״ יי ד ׳ ת י י י ־ י י א י לי יי ־ י
s 8
I ה ד י ר י ב כ י ע ל » י י ? ! ^ ם י נ י .ה ב י " ? \ הטאתיי־
ל ׳*יניטא .גדולי
ה י י ל ב י ? ש ג
׳ י־
fהאלי׳ ו נ ל ע־־ י ׳ ' איל צ ד י ק י י ר ד ל ה ל ק חבייי־
א
ל ^ נפשיני מדות הטובות ה ט ת מ ע ט י ם טאיז מייי׳
0 ג , S
״״•י ורבי ־ ־ א נ ח נ י ג ר מ נ ו ב ח ט א י " ' « " " י " " ״ ^ ,שגת ל* ׳ ־
י ב א י מ י פ י י ו
^ נ י ת י י׳י - ״ אדוני ' י א ה בעניני יהיא ירי"""׳
86
״ א ״ י ב
י י ׳ י־ י־ייי־
,
" ?יירכזיתיח א ל ?
א י ה ט נ ה א מ
ג ל 1 0
,ימת י י ־ י י י׳י' י ׳ י ״ ־ י י ק א ל י ׳ א ל ק י ם ׳ » ׳׳לי־יי׳
1 ל כ
״ ,נ י !* ־"י" ״ , ,״ מ ב א י יי נ י ה ת ״ ח ש י ו ש ב ו ע ו ס ק בייייי־
י 8ג
י י י י ^ ^ *^°:T » ל א י י׳י" ' <
י י י ש י י פ א ה י
ב ל י־יייי" י " * ף י י » 1יקי חיליי^ פ י י י׳י׳יא׳ י « ' י ״ י ל
מ י ת י י ם ת ת י מ ב
,״ ' ^ ז ו כ י ן ומזהמ »י ־־יליייל י י י ל י י "
טובים )רש-י נח( ואשריהם לצי"*
ש נ ד
הופפומ
B w
־ על פי הדברים האלה ,כהיום הנני מוצא חוב בנפשי ,להשביע ענג
אלפי ורבבי קהל עדת ישראל ,כן ירבו ,וירום קרנימ — ,החפצים לחג״
מהנהגת מאורינו דבינו ,הגדול בענקים ,הכימ ,ולזכות בהם ,בדבר שהז»
גרמא ,להטבת ועילוי נפשינו.
בשני ב נ י ״ הירד המשכן .יכאמרם ד־ל )מדיר שמו״ פל׳־ד ,י׳( >יי
הושעי׳ כי׳ אמד משה לפני הקביה ,יהלא עתידים הם שלא יהי׳ ל ה ם לא מ״״•
וממ׳־״י ד ח * א ק י ש .ימה תהא ע ל י ,
א ק י ד ג 0 ה מ נ ן ט ל י נ א ר מ א ה ם
בעיני ד׳ לה J f בעדם׳ ובתי׳ יקר בעיני ה׳ המותה לחסידיו .ד ב ר קשה וכבד
א ו ה
T
™ " ' °׳ ) י י י ו י א ב י ע יהמהר״ל מפראג האריך ב,״ ,שראיימ יי"'*
לצד ק ם׳ « על צד ההפלגה ,ונגד הטבע ,ו ר ק שאין רצון הצדיקים׳
י שה״* נגד הט=& יהיא מהגמרא )דיה י ׳ ח ב׳( שקו ה מיתתז ״ ל * י י '
8
־ ש י י » ,נ ״ *לקיני -וגדילה מזי שמענו ,מרגליות הקינה מפי זקן ) ־ י י
א
, , ,״ ״ וריש לקיש י י ' * 2 ״ > על ר ׳ ייסי ממל״יא £״ » ר י מ ע מ ב
ב
^ י ,״ נו׳ ימחיי י , שסיליקן של צ ד י י
י ה ק ה ל פ נ ה ש ק ם ק
וי8
ב ת המקיש׳ כי הם עמיד התירה והמצוח ,ראשי אלפי ישראל ר ,מ ל »
דעה .ויראת ה׳ ואהבתו ל ע ם סגולה.
ם , י י ב א י ? ם ש פ נ נ פ ב ; 1ש פ ג א י ז א ל ג נ
?55 אל "
8 י ־ אשר ל ו מ ש ל י « ״ ' ״ " ' '
^ אשר לו משלימים נפשי״ם )מדיר בראשית פ י ק בתחילה( הנר׳ לא 'י•
,
שלא י ־ י י י מ ע ל צאן מרעיתם .הנה עיד מתרפסים להדים כסא מרימי ל ״ " *
( י
* י ם ינשא׳ להגן על עם ישירין )עי׳ מ ד י ר בראשית ס » ' י ' י " ״
תאל תטוב יהזק לבבינו ,להיות מקושרים באמת ובתמים ,בלב שלם,
ונזכה לתיעוד המקוות והקצו ורננו שכבי עפר ,והוא ב״ק אאמו״ר הרה״ק
1
*יקללה״ה נבג״מ זי״ע הכ״מ בתוכם וישמיענו נפלאות בתורת אל תי.
והיו ברכה ושלום באו״נ והדורש שלומם וטובם מוקירם ומכבדם ברגשי
כבוד ויקר*.
בן מורם ורבם.
יוסף יצחק שניאורסא!
בתוד הקדמה להמאמד באת רשימת כ״ק מו״ה אדמו״ר מיום העשרים
במדתשון ה׳תר״ף.
ם
י ״ ובפר ' נשמה מלובשת בגוף תומרי משכא דהוי׳ /אבל ישגת התו׳ גם
ם ב ש מ
לאלו הגשמות שלמדו בתיותס הי ע״פ האדמה ,שזהו הגורם שילמדו אח״ג•
י ם
דותניות ההלכה בגז ע ח ״ ׳ ואפילו במלאכים ישגה ,כי גם הם מ ק ש י ג
)ומשתנים ע״י ההקשבה( לקולד׳ אבל לא מעין דתורת״.
— הרשימה היא משנת תש״ה ,פד שנים מיום הולדת את בעל המאמר
אשר אז מסתיימת השייכות אל קאפ׳ פד שבתהלים וכידוע במנהגי אמירת
תתלים אשר בקבלה מן הבעש״ט — :
הרי אשר גם לאחרי ההסתלקות ישנו לימוד ושמיעת תורה מנשיאים
ולימוד תתלוי בתוספת שבזמן דלמטה.
ר א ה ב פ ת ח ד ג ר ל ס פ ר זה. (7
הוספה ז
ז כ י ר ה , / ל
ת
הקדמה -להוצאה הראשונה ־־ י
והי׳ באשר ירים משה ,ראשית גוים ע מ ל ק פר
ב״ה.
על פי הוראת ב י ק אדמו״ר שליט״א מדפיסים אגו בזה שלשה מאמרים
א( ד״ה זכור א ת אשר עשה לד עמלק ,ש״פ תצוה ,פ׳ זכור׳
,
ב( ד״ה ו ה י כאשר ירים משה ,פורים בסעודה*
ג( ד״ה ראשית גוים עמלק ,פורים בסעודה.
ת ג ש ג ש ג ה
׳ שנאמרו על ידי כ״ק אדמו״ד )מהורש״ב( ג״ע לפגי המשים
,
סר״ת ,ש נ ת ההסתלקות שלו ) ב ניסן ,פר״ת(.
* * *
ת ד י ע ם ב ז כ י ר פ ״ ש ד
•ttfim ' כ״ק אדמו״ד שליט״א ב ע ת ההתועדויות
וש״פ פ ר ה שנה זו ,הואיל לאמר הלקים ממאמרים הג״ל עם שינוים והו
»ו^ים*א
במקום הקדמה — מדפיסים אנו בזה מכתב כ״ק אדמו״ר
שהואיל לכתוב לקראת ימי הפורים ש נ ה ז ו • .
שהי ז ן ח ם י י י ם מ א ח ד
ו&עים( בסוף הקונטרס הוספנו :א( קטע מ מ כ ת ב <
אז( המתאר סדר ואופן התועדות פורים הנ״ל .ב( רשימה קצרה )מא׳ השומע
משיתות כ״ק אדמו״ר )מד״ורש״ב( נ״ע בהתועדות הנ״ל *.
* * •
ב״ק אדמו״ר שליט״א הואיל להוסיף אי איזו הערות ומ״מ בשולי הגלימ•
6
מערכת ״אוצר חהפייי ״
ה י ת ט ״ ל ,ב ר ו ק ל י ן ,נ .י. אדיש כה
בקונטרס בפ״ע ,ברוקלץ ,תשי״ח(» ד״ה זכור וד״ה והיי כאשר ירים משה ,תחג״י ג
בסי הקונטרסים ,רפה ,ב ואילך(.
•( נדפסה גס בלקו״ש ח״ו ע׳ 2־ .371המו-ל.
(2נדפסו בס׳ השיחות — תורת שלום ע׳ .246—251
שנח
מ פ ת ח ענינים*
נערף עי׳י
כייס אדמו׳יר שליט״א
~ ליל שמח״ת ,ושיחת שםויתי ת ע ד ל מ ע ן ה . ל ד ק ך ה ן א ז ה ) מ פ ת ח
אי
למען דעת )בעוה״ז ומזה יודעים גם באור(. ל עייר:
עיי״ע תשובה. כע״ת:
עיי׳׳ע אין ערוך. התהוות:
עיי״ע כלים. חצוניות פנימיות:
למען דעת )או״פ מצחצת בי׳(• כליפ:
ה ק י צ י ש מ א
"• Wי' - _ למע ,יעי־ ™ ״ <8ווז ־ ש י ״ ״
שפלים או״כ(.
ב
הגהות והערות על ם ש ״
אגה״ק
אדפ אבמם
מה )בגימ׳ פדה .ק י ב ל מלכותו יתי(•
קכד )אותיות( .קכו )אבנים ולבנים,
נז )א׳ דם .נפש שנה ,עולם( .קפח
בידי שמים ובידי אדם .אותיות
)מראה אדם למעלה ,הומ״צ( .רםט
דמ״ה ,דב״ן( .ק ל ב )אותיות התפלה(.
)ב׳ יודי׳׳ן ,יצ״ט ויצהיר(.
שם
שםא מ פ ת ח עניגים
אדם הראשון
אוצר
ס ב )ראשו בבריאה ורגליו בעשי׳.
צג־ד )עצמות אוא״ם שסתום בעצם(. מייחד יהודים בתפלתו .עבודתו בג״ע(.
רמה )בב״ל( .רבה )יראת שמים(. עג )לפגי החטא .ל א הי׳ בו הרגש
איר ,אורות תאוה גשמי׳ כלל(.
כפי׳ אתהפכא
קםז )דמעות של שמחה(. ל ז ) א י ן הכווגה ברע גמור( .שם )הלק
ב״ן לעוה״ב(.
אתרוג
ק כ ג ) מ ״ ה דב״ן .ב״ן דבץ(.
לב )אהדות(.
בנימין ביטול
קכא )צדיק תחתון ,עביבו( .רי )צדיק
לה )מעלת ביטול היש( .קבד )ביטול
תחתון( .דיג )רוחא דשדי בגווא,
דהעדר ת פ י ס ת מקום( .ר כ ט )ביטול
בולד במם״ב של רחל( .שם )יהודה
היש .ביטול אמיתי( .רב )ביטול
רצה שיתי׳ אצל יעקב ויוסף רצה היש .חידושו( .ר צ ב )א .ע״י השגה,
שיחי׳ אצלו(. ב .שלמעלה מטו״ד(.
בי״ע
ל ב )תכלית הבוובד ,בהתהוותם דוקא(. כינה
ל ג )ע״י עבודה ,עלי׳ שלא בסדר ,
קטז ) נ ק עילאה .שכינה( .שם
והדרגה( .קבט )בריאה ויצירה ,חשך )פנימי׳ בינה( .קעט )בינה שבמאציל
ואור(. ,
למע׳ מ ב ה י מספר( .שם )קודם ההטא׳
ביגר• במקום עת״י( .ד ג )אם הבנים(.
בעתה ר ע ט )שרש מיוחד .יתרון מעלתו על
חכ׳ .בעבודה( .ר פ )שרש השגת
ש )בעתה ואחישבה ,חלוק בהבירור(.
הגבראים(.
ברכה כירור
מה )בא״י אמ״ה(. קכא )בירוד ראשון ושגי ,ביטול היש
וביטול המציאות( .קפז )מלמטלמ״ע
גאוה ומלמעלמ״ט( .רכה )שגי בירורים
קבה )בקדושה( .רצג )גסות ,א .ע״פ למעלה(.
הטעם ,,ב .שלמעלה מטו״ד(.
ש ס
מ פ ת ח ענינים י
,,ק ג גאולה העתידה
ס ב )געת״ת ,תערובות מ ת ר שבי(• סברת בניסן, או )בתשרי פא
רסא )געה״ת דגעה״ע ,מל׳ ובינה(• תמתלוקת(.
דכור ™»
קפא )לצירד תזולת .למעלת( .קםב דיד בעבודת(. והכפף )גביע דיג
על בדבור )יתרת קמג )למעלת(. )ידע רפי בנימין(. אצל «
ד ת
תמדות והמהשבה( .ש ט ז ) ע ו ל ם הדביר * ״
,
בק בשם עיר ,בצירוף כמה אבגים(•
"י
ב 5ת י ד י י י ל
־ י )קיבל ע׳ שנה מאי״־י יע׳ »עלי׳ 'י״י ,״ ^׳ א א מ
דילוג וקפיצה
ל א׳ יבב׳ ב ר ג פי ).דילוג וקפיצה, מילוי ימיליי «תיית )ליג סד
, נ י
שרשו מאוא״ם שלפת״צ שאיגו ב ב ח י » ז ייפרסא(• >
המשכה( .פז )דילוג ,אוא״ס שלפת״*׳ גלגלים
גילוי בעצמותו( .צד )דילוג וקפיצה׳
ב ר ג ל א׳ יבב׳ רגליו ,אהבה ויראה (•
( ש י ה 2W כ )סיבובם זהי ביטולם.
דעת גלות
נד )ל׳ שבירה( .סט )התקשרות(. רסז )שינה(.
ת ג ש מ
ימ עליון ודעת תחתון
ת ז״ זה״י, אור אור• צז )בהי׳
א )הוי׳ ואלקי׳(. דעתיק(.
זמן
זמן נט )נק׳ בשם עולם ,העלם. x ד,״
ומקום ,חילוק בההעלס(. ז>• א ת מ״
*ל ד מ י נ י ה מ כ )
, השגה
זמן ה ג ל ו ת
ק )שחורה אבי ,היפך יפ״ח ויפ״מ( ל )לפעול הביטול בבה״ב .הביטול
״, קד )כב״ל ,העצה לזה( ,״
קז)הבירורים
M V י ״ u
החיוב• )השגת בההשגה( .ר ד
השלילה(.
הם בדרך בםיון( .קיג )ע״י עמידה
בבםיון בקיום התומ״צ ,יהי׳ אמיתית יייגייוית
הגילוי דלעתיד( .קבו )בשמות היותר .
,
גבוהות מבזמן ביהמ״ק ,הטעם לזה(. ם א ך ם ) W ? Y T 4 )מבתי מל׳ *
ג י ,
ל י י ש׳ היי׳ ע״יש׳אלקי׳(. ר * *
1 7 ד ס י
זריעה <ע״י תסרון ה א . ו ר (
יעקב י״ה
קםח )יו״ד עקב .הגשמה( .שם רם )דש׳ הוי׳ .שלמטה מש׳ הוי׳(•
)למעלה( .קע )הליכתו לחרן .לברר
יהודא
בירורים דשם( .קפג)שליחת המגחה
לעשו ,דוגמת שעיר המשתלח( .רמו
רכ )הודאה .שמו״ע( .רבא )ש׳ הוי׳(•
)הגהגתו עם לבן .ערמה דקדושה(.
יפה תואר ויפה מראה
יהונתן
קא )תואר ומראה ,ציור האבריפ ם )יה״ו דש׳ הוי׳( .קםז )כנ׳׳ל(.
תיו קלסתר הפגים( .קב )יפ״ח יוהרא
ויפ״מ .אור המתלבש בבלים ואור
שלמעלה מהתלבשות בבלים(. קבה )ל׳ גאוה(.
יצחק יוסןן
קיו )צחוק ותענוג העליון .גבורה
דעתיק( .קיט )או״ח .לעתיד י א מ ת קי )בירר הנצוצות במצרים ברצוגם
לו בי אתה אביגו( .שם )ידיד מבטן(.
הטוב .נתינת כה לבעדי לבל
הבירורים שמבררים בעולם( .רב
קםו ) י א מ ת לו בי אתה אבינו(. ״׳—
r״' ־־׳»• ־ v -׳ • »• )בתי /צ ד ד - .
•*/וויי
^w,
מ י צ י
* י ק • ירידתו למצרים(• רמי }
עב )גילוי מלמעלמ״ט( .רעג )תחילת 3ד התמשכות במ׳׳ת וקרי״ם ^
עבודת גש״י בעת יצי״מ(.
ענינים מפתח שסח
לב )אחדות(.
ממתח ענינים שע
הצמצום( .שם )רצוא ושוב( • .יה
גסות ודקוה הרע( .רפי /י
)כג״ל( .כ )הילוקם ,המשכה שפע
להיצונים( .כ ב )מ״ה ,בשרש שרשו.
פנימי׳ א״ק( במדדי׳ פחוהוה( .בג )מ״ה רק בנש־
מות ולא בסט״א( .שם )מבחי׳ ב״ן
1
מקור:. מים יכול לבוא בהי׳ הפירוד( .כ ד )כנ״ל
ג י ת ג ל י י ג י פ ח ס ר
שם ג ' י׳ בעבודה( .כה )מ״ה ,צדיק( .כו )ב״ן,
ג ש י י ה ד י ה נ י י ם נ ו ג י ם
^ וני*
״*יי .ן« :.׳ שיג? ? ! ״ ה . בע״ה( .כה )ב״ן ,ביטול היש(' .שם
יודי״ן ב א ו ת א׳( ת ן א ב ז י ו ד י
מל
מזוזה
ל ת )ל׳ גילוי(. קעה )זו וזה ,מל׳ ה״א(.
n
כ ט )מ״ה .דמ״ת .משת ואלי׳(• J מ״ע ומל׳ית
)רצת שיתי׳ בנש״י העבודה דמלמעלי•
למטה( .צג )השגתו כבחי׳ אחוריים צ ה )מ״ע ומל״ה ,המשכה מבחי׳ שמך
דתכ׳(• ק כ ב )מ״ה דמ׳׳ה( .קבג ורוממות בבחי׳ העצמות( .ק פ )מ״ע
דמ״ה ומ״ה דב״ן( .קלט )המשבח ומל״ת ,דקיימא בחושבנא ודלא קיימא
ל ח
עצמות א״ס למטה .,ר ב חסד( .ר בחושבנא( .שם )עבר על מל״ת גרוע
ב
)מ״ה דמ״ה( .שם )משה ואהרן ,ח ר ; הרבה יותר( .רד )אורות בכלים,
' נ ק
ש׳ הוי׳ ואלקי׳( .רעו )תורה אורות שלמעלה מהתל כשות בכלים(.
ע״ש( .ר ע ז ) ר צ ה לפעול בגש״י שיהי׳ ^ ם )נןל׳ץן ,דתיית הרע( .רו )ע״י
שעג
מ מ ת ח עביגים
בהם •o
נבר*יפ • • < * ״ ^ ^ ף ז מלמעלמ׳יט( .רפו
כ
^-םי^דוש׳יומהגה...עו ו
ט ) ה ף י ח ת
צו )א .ל׳ בפילה ,ב .ל׳ תשות בח )למעלה .בעבודה(.
ובפילה(.
ימקכל
קלו
נדר. גילוי
מנלשפיע ,גילו
^ ה ה ש פ ע ה ״משפיע, א ן ף
קםא )בחי׳ קדוש .שרש שערותיו(. « •vקמט )המשכת המשפיע ו ב ; ב ח י /
גא )שבירת החומריות ,על ידי לב ת לגבי יצי״מ במצב ^ ^
ב
נשבר( .נג )שינוי מהותו ,ע״י גילוי הוד*ת יתרי( .ק י << ) ד א י י ת
מלמעלח( .קלא )שרשו משמרי האו vת .ה •בהם יראה צילאה(• ^ נג
וא.ה
פנים( .קלב )הביטול בעצם מהותו
הוא הביטול דהבחת עצמותו( .קבה קפד
הגילוי(. )אופן
)ע״י ביטולו ,מתוסף אור בנה״א(.
שעד
מ פ ת ח ענינים
נה׳יא ,נ ה ״ פ
ה׳ הלקי העבודה בחלק הנסיון הזה(•
קיא )נסיון — ״כי לבעבור נסות פ )השובה מצד נה״א .מצד גה״ב(.
אתכם״ — הוספת עבודה על גמילת פ ב )ת־שזבה מצד נד״״ב( .פד )ההלב־
הטובה( .ע ם )גםיון ד — ״בהנני ה׳ שזה נה״א בנה״ב ,ב׳ אופנים בזה(.
ו נ ס נ י ״ — ( .קיב )גסיון ה — *כי קלא )נה״א ונה״ב ,דגל ונעל( .קעג
מנסה ה״א אתכם״ — לגלות אמונתם(• )הלוק בביטולם( .ד ס ט )דוה האדם
קיג )הרמה( .שם )כת על גםיונות העולה למעלה ,רוה הבהמה היורדת
למטה(.
— מאברהם אביגו(.
נרנחי׳י נה׳יי
רנג )נרג״ח בבחי׳ כתות פנימיים• פ ה )קשר העולמות זע״ז ,ע״י נה״י.
למעלת מתתתלקות .מזל יחידה׳ שרשן מהכתר( .דמא )נו״ה ,מלהמוה(.
דנשמת( .ר ע ט )נשמת ,בינת ,כת מיותד ד מ ו ) נ צ ה ,שרשו בתי׳ פנימי׳ הכתר(.
לתשיג תכ׳ אלקות בפרטי הענינים׳
נצהון
בעבודת( .ר פ א )דוה ,מהות ההתפע־
לות שבגפש .בעבודה( .רפב )נפשי ר מ ב )התגלותו כשיש מנגד( .רמו
ךק לקיום התפעלות ה
ז ז נ ן ג ע ג ס ש )למעלה .בעבודה(.
המצות בפו״מ .יש בו ג״כ אהוי״ר(•
ר פ ג )גד״ג׳ בי״ע( .שם )בהי׳ חיי׳ נקודה
הכמה׳ כה הראי׳ וההכרה שבנפש(•
ר פ ה ־ ו ) י ה י ר ה ,עצם הנשמה שקשורה מב )מלמעלמ״ט .מלמטלמ״ע(.
בעצמות א״ם ,בעבודה( .ר פ ו )נר״נ׳
נקודה קו ש ט ה
בכה האדם .ה״י ,נותנים מלמעלה(•
נה )ג׳ אותיות הראשונות של ש׳
נשמה ,נשמות הוי׳( .נ ג )נקודה ,חכ׳( .נה )קו ושטח,
ו״ה(.
מז )א .דאצי׳ ובי״ע ,בנים ועבדים(•
ג א
מת )בת .אמת .שפתה ועבד(• נקודות
)מבתי׳ פנימיות ,ומ״מ בבחי׳ התלב־
שות בנה״ב( .קט )ירידתת למטח צו )דש׳ הוי׳ ,לבושים(.
לביא לבהי׳ רעו״ד( .שם )התגלות
עצם הגשמה מהפך גם בחי׳ יחידת נפיון
דנת״ב( .קכא )נשמות כלליים ,בהע־
קז )ניצוץ מוסתר ונעלם ביותר .אופן
״ ע״י( .שם ד לאת מ״ן ו ת מ ש
מ כ ת
בירורו ל א ע״י התעסקות( .קת )תוס׳
)כנ״ל ,מבררים נשמות תפרטיים בכח
אור ע״י הנסיון כמו :א .במל״ת,
בהי׳ מ״ה שבהם( .קצט )למעלה איו
ב .שמעורר גילוי העצמי בנפש( .ק ח
לה שם( .ר מ ג )רוב הנשמות י ־
)נסית דאבדהם( .ק ט )נסיה — *ושם
דבי״ע( .דנא )אופו התהוותה( .רגא־ב
נסהו״ — ישורין ברצוז( .קי )כנ״ל,
)טבע הרצוא והכלימ( .ר ם ו ) ג ם למטח
שעה
מ פ ת ח ענינים
פמ׳׳א יש לה אהבה טבעית( .רפ-א )משיגים
ס ט )אין להם דעת( .ע־עא )יניקתם עד לפני הצמצום ,מפני ששרשם
מבתיי מקיף העליון ומריבוי הצמ בעצמות( .רפו )עצמותה אינה מתל
צומים(• ר ד )כג״ל( .רצו )אין להם בשת בהגוף( .שיא )רעש שלהם למטה׳
קיום עצמי ב״א מציאות ההעדר. הן מצד שרשם והן מצד הירידה(.
הסיבה לזה( .ש )בנ״ל ,שרשם מהעדר שיג )בכי׳ ורעש שלהם על ב׳
הרצון(. דברים(.
פפירות נש״י
קלד )ע״ס גנוזות ,אבן החלמיש(. א )כה המם״נ( .ט )קבעומ״ש( .מה
קםב )עשר ספירות וגם האורות 1ק׳ )כלים להמשכת העצמות( .קו )ע״י
שמות ,והן ז׳ שמות(. תומ״צ מבררים את הרע מהטוב
וגעשת מקום קדוש וממשיכים תום׳
ספירת העומר אור( .קז )עבודת תבירורים ע״י
עז )זיכוך דגוף ונפש(. נש״י .שרשן מבתי׳ ש׳ מיד• המברר(.
קכ )ידידים .ממשיכים יחוד פנימי
דאי״א( .קעא )ההשפעה אליחם .לא
םתופ עיי מלאכים( .קעז )תורה ניתנה להם
דוקא( .ר נ א )למעלת מתורה( .ר נ ב
צג )שבגדר גילוי ,שאינו בגדר גילוי(. )ממשיכים אוא״ס בתורה ע״י עצם
הנשמה( .ר ע ד )עצם נשמתם למעלה
עבודה מהתורה( .רעו )כשממשיכים תום׳
אור בתורה נק׳ התורה ע״ש( .שב
ס ב )עבודת האדם בזה העולם לעבדה )בקשת משה ,שיהי׳ ההמשכה בנש״י
ולשמרה(. מבתי׳ פגימי׳ הכתר( .ש ג ) א ר ץ הפץ׳
עבירה זריעת המצות( .דש )ארץ תפץ ,בנעו׳
אתעדל״ת אתעדל׳״ע( .שטז )נק׳
קפ )א .ל׳ העברה ,ב .ל׳ עברה
תמתי ,פועלים שלימות למעלה .ע״י
ובעש( .שט )בבחי׳ חשבון .למטה תומ״צ( .שם )אנשי קודש(.
מהחשבון(.
עולפ ,עולמות פונות ,הג הסוכות
נ ה )מקום וחיות המתלבש בו( .נח
גד )השמחה דוזגה״ם(.
)בל׳ התנ״ך ,זמן .בל׳ רז״ל ,מהות
העולם( .נ ח )ל׳ העלם והסחר( .נ ט
סוריא
)חיות המתלבש בהאברים( .שם )חלד(.
קלת )ירידת המדרי׳ ,תיצוניות האור(.
מ פ ת ח ענינים שעו
עקידה
עולם שנה נפש )עש״ן(
נ ד )יסוד ד״ס״י .יסוד כל ההשתל׳(.
קח )עיקר הנסיון שלא הרהר אחר
מדותיו(. נה )שטה קו ונקודה( .נ ז ) ב ש ר גידים
ועצמות( .םא )עש׳ץ ,אהבה עם מבוקש
ערכה ובמה זמן יתקיים כו׳ ואהבה בלי
מבוקש( .ד ל ט )עולם ,למעלה משנה
לב )אהדות(.
ונפש(.
ערמה
עוד
רטו )חב׳ עמוקה( .שם )ערמה ד?־
דושה(. מו )מעלים על הפנימיות(.
עשו
עטופים
סה )בירורו ,נוגה דעשי׳ .עשה עשי'(• קד־ה )בשמות ממוצעים בין קדושה
לנוגה ,בעבודה(.
הדכרות עשרת
עילה ועלול
עשרה ל ע ת ו ל מ ע ר ו ן )ית רהע
העילה של השפע ע ר ב )מהות
מאמרות(.
בהעלול(.
עתיק עלם
צד) .נעתק ונבדל( .קכד )ל׳ העתקה(•
נה )א .העלם ,ב .גערות ,ג .זמן( .נט
קעט )חד ולא בחושבן( .קפא )תםד )זמן .נערות(.
דעתיק(.
שעד ממתח ענינים
צמיחה פנימי׳ התורה
קכט )ע״י רקבון ,בעבודה(. צג )מבטל גם דקות הרע( .קצו )בי
רורי בדרך ממילא(.
צמצום
פפה ,הג המצות
ו־ז )צמצום הראשון .ענינו( .ע
רעג )חודש האביב(.
)צמצום ופרסא ,חלוקם( .שם).צמצום.
הראשון( .עג )לפני הצמצום ,ההרגש פרםא
לאוא״ם בדרך פשיטות( .קםא־)צמצום
)צמצום קצב ענינו(. הראשון, סה )בין אצי׳ לבי״ע( .ע )ענינו(.
הראשון( .רה )צמצום הראשון ,ב׳ קעח )בין כ ת ר להב׳( .שם )בין אצי׳
ענינים( .רחצ )כח הצמצום למעלה לבי״ע(.
מכח הגילוי ,קדם אל הגילוי( .שם
)בגבו׳ דעתיק .,בה״ג דאימא וה״ג פרעה
דמל׳(.
רה )אותיות הערף( .רטו )כתר ,הב׳
דקליפה(.
צעקה
עה )צעקת הקול וצעקת הלב ,בהארת
צדיק ,צדיקים
הגשמה ובעצם הגשמה(. כי )עגיגו להמשיך גילוי בחי׳ ש׳
מ״ה בעולם( ,כ ה ) ע ו ב ד י ה׳ בנשמתן(.
קכז )בהי׳ ש׳ מ״ה בעולם( .ר י
)צדיק עליון •ותחתון.־ מלמעלמ״ט
פג )א .מילוי של הגי שמות ע״ב ומלמטלמ״ע( .ריא )צדיק תחתון
ם״ג מ״ה ,ב .ק״ב אותיות שהן בחי׳ נמשך מבחי׳ צ״ע( .ר י ד )עבודתם
אחוריים של הר׳ שמות עםמ״ב שג_ק« בבתי׳ אתבח בתענוגים(.
ק ב חרובין( .שם )ע״ד החסידות( .פו
)מילויים של שמותי עליונים(. צדקה
)שמיעה בעבודה(.
קפיצת ה א p
ראש השנה פ ג )א .מבהי׳ נה״י .ב .ע״י קבין,
מסט״א ומסט׳ דקדושה( .שם )מבהי׳
ל ב )קבעומ״ש דר״ה( ,לט )בניו
ב נו״ה .מבהי׳ יסוד( .פו )מבהי׳ נה״י(.
המל׳( .מה )ביום בריאת האדם( . .צ
פה )האור שמאיר כפי מהות עצמו(.
)עליית המל׳ בר״ה(, ,קנה )נק׳ ראש(׳
פט )אצל אברהם ,גילוי בהי׳ ההסד
שיד )תשובה דר״ה ,פנימי׳ עתיק(•
במל׳( .שם )מלמעלמ״ט ומלמטלמ״ע(.
צב )קפיצת המל׳ והתייתדותה עם
ראש חודש ת״ת(.
קנת )נק׳ ראש(. .קפה )כנ״ל(. קדכן
ראשון קנה )סמיכה בבל כהו( .קעא )העיקר,
מהשבה( .קפט )בעת ההקרבה ,כהנים
קעב )ראשון וראשית ,הלוקם(•
לוים וישראלים(.
רכ ותלמיד ק״ש
לרבו לקבל תתל׳ )ביטול מג
ההשפעה( .עיי״ע משפיע ומקבל• ק נ ג ) ב ר כ ו ת ק״ש וק״ש .הלוקם( .קסט
שעט ע ניג ים מפת
רגלים
שבת
עו )תשובה עילאה( .קגד )המשכה פ ד )גה״י(.
בשבת מבחי׳ עתיק ,תענוג( קסת )ג׳
סעודות ,עניגם בבחי׳ התענוג( .שם אלהןימ מה
)איגי גק׳ ראש( .קעד )שבת וימות
החול ,חלוקם ביחס לעניגיס גשמיים(. פג )מל׳ דא״ס .רוחו של משיח(.
רג )מתנה ,אתעדל״ע( .שם )אותיות רומי
תשב ,תשו״ע( .רגו )גשמה יתירה,
מזל דגשמה( .שם )אותיות תשב, קלה )רוממות הא״ס(.
בשת( .שם )מתגה טובה ,עתיק( .שם
)א .לעשות את השבת ,ב .בחי׳ מתנה(. רחמים
רנח )שביתה מת״ת ר ק במעשה ולא
בדבור( .ר ם ב )שבת וימות חחול .מל׳ קלז )שבבתיגת הדעת ושבבתיגת
ומחץ!( .שם )אין לה בן זוג( .שם הרוממות .תלוקם .למעלה(.
)א .לעשות את השבת .ב .בחי׳
דעל
מתנה ,עצמות התענוג ,צריבה שנוירה
מגםה״ר ודבר שקר( .שם )ג׳ סעודות(. עטיפה(. ,
ק י )ל
שבח״כ רצץ
צה )הסתלקות האורות לביבה( .צו
צ ב )מדות שברצון .ב׳ מדרי׳ שבזה(.
)בנ״ל לחב׳ ולבתר(. קכת )תיצוגי׳ ופגימי׳ ,רוצה ומרוצה.
למעלת( .רמת )תתגלות רצון פשוט
שדה
שבגפש ,ביטול גם דדקות הרע(.
קמד )פנימי׳ המל׳( .שם )צמיחה ע״י
זריעה .בעבודה( .קמז )שדה טרפה. רשימד
שדה דקדושה(.
קית )כת הגבול .שרשו מאוא״ם שלא
שופד גגע בו הצמצום .שרש ומקור הכלים(.
עט )שופר ושופר גדול .אתעדל״ע רג״ד )כולל גם עצמות האור שלמע׳
לאחר אתעדל״ת ואתעדל״ע מצ״ע(. מהאור שלפה״צ(.
שבחה רשע
ע )בעבודה(. גא )רשע מ כ ת י ר את הצדיק .ב׳ פי׳(.
מ פ ת ח ענינים שפ
שם שמים שכמה
קםב )מל׳(. קנו)ע״י גרם הנפש ,גלות השכינה(.
קנז )העצה להנ״ל ,מצות .תשובה(.
שמן
ג ר ( ל כ ש
קסת )יכולים להוציא שמן מכל י ־ . u
r
י קיה )צ״ל צמצום והעכבר! בשכל.
^ שדש ההעכבה( .דיג )ע״י השכל, ש
ת י ד ה (
' שהוא בחתניות(.
רנט.
יש להרהיב כללות הענין — עא.
י׳׳ל כד׳׳א
אין קריאה של אמת יותר א ח ד , ג ה * ל ה ת ק ש ר ב א מ ת ה ח פ ץ ב ל
תמיאגחג ]צ
נא , עמ׳׳שבאודדכד״היאלר י^
א י י ב י י נ ע ה
טג י *יי עד שטייט ע איו די
*״ל ההשבה מלמעלה י׳* צודקת הטענח חזאת )י
ו ב נ ם י ה ו ד ה ל י י ב בן ר ב ק ה וזוגתו ח ו ה ב ת ש ר ה ב ר כ ה
ו ב נ ם לוי י צ ח ק בן ש ר ה ב ר ב ה בנו נ ת ן בן ח ו ה
טתרר
מלכה בת אסת נכדתו ח ת נ ו מ נ ח ם נ ח ו ם בן ג י ט ל — ח י ר ו ת א מ י ת י
ע
אלימלר " ילע״נ ב ע ל ה ה מ נ ו ה כ ל ת ו צבי׳ מרים ב ת שיינא ח ו ה
א ל י ע ז ר
שיחיו