‫‪ -‬ליובאוויטש‬ ‫החסידים‬ ‫‪ -‬אוצר‬ ‫ספרי׳‬

‫קובץ‬
‫שלשלת האור‬
‫ה י כ‬
‫שער‬ ‫ל‬
‫ש כ‬
‫ששי‬ ‫ימי‬

‫ספר המאמרים ‪ -‬פר״ת‬

‫< ‪y m‬‬ ‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע ״ י היים תשם״ט‬
‫מאת‬
‫א ד מו ״ ר‬ ‫ק‬ ‫כ י׳‬
‫אוד עולם נזר ישראל ו ת פ א ר ת ו כ ק ש ״ ת‬

‫ד ו ב ע ר‬ ‫ש ל ו ם‬ ‫ו ה ר ״ ר‬ ‫ט‬

‫ז צ ו ק ל ל ה ״ ה נ כ ג י ׳ ס זי״ע מ ל י ו ב א ו ו י ם ש‬

‫‪,‬‬
‫הוצאה שני עם הוספות‬

‫יוצא לאור על ידי מערכת‬

‫״אוצר החסידים״‬
‫ברוקלין‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬ ‫‪ 770‬איסטערן פארקוויי‬
‫שנת חמשת אלפים שבע מאות ארבעים ותשע לבריאה‬
‫ש נ ת ה מ א ת י י ם ל ה ו ל ד ת כ ״ ק א ד מ ו ״ ר הצ״צ‬
‫ש נ ת ה א ר ב ע י ם ל נ ש י א ו ת כ״ק א ד מ ו ״ ר ש ל י ט ״ א‬
 ‫כללי‬ ‫מפתח‬
in
I V ‫פתח דבר‬
v ‫פתח דבר להוצאה החדשה‬
v ‫מפתח המאמרים‬
1
‫פאקסימיליות מגוכי״ק מסה״מ פרית‬
‫ד ש‬ ‫א‬
' ‫ספד המאמרים — פרי׳ת‬
‫הוספות‬
‫שז‬
‫ויאמר גו׳ לך בו׳‬
‫ש י ד‬
‫הנה אנכי כורת מ ׳‬
‫ש י ח‬
‫שיחות משנת פרית‬
‫שלד‬
‫י‬ ‫צוואותיו‬
‫ש ל ח‬
‫רשימות מכיק אדמויר מהוריי״צ ניע‬
‫ש מ ו‬
‫מכתבים מכ״ק אדמו״ר מהוריי״צ נ״ע‬
‫ענינים אדמו״ר שליט״א למאמר סמוכים לעד — להוצאה הראשונה שנו‬
‫שנט‬ ‫הקדמה מכ״ק‬
‫מפתח‬
‫ש נ ח‬ ‫מ ל‬
‫ ראשית גוים ע ק‬,‫ והי׳ כאשר‬,‫הקדמה לד״ה זכור‬

SEFER HAMAAMORIM — 5680

Published and Copyrighted by
"KEHOT" PUBLICATION SOCIETY

770 Eastern Parkway, Brooklyn, N. Y. 1213 ‫ד‬

Tel.: (718) 493-9250-1 • (718) 774-4000
Second Edition 5749-1989
Printed in the U.S.A.

Library of Congress Cataloging‫־‬In-Publicatlon Data

(Revised for vol. 5680)
Schneersohn, Shalom Dov Baer, 1860-1920
Sefer ha-ma'amarim —
(Sifriy. Otsar ha-Hasidim-Lyubayitsh) (Kovets Shalshelet ha‫־‬or; hekhal 7., sha‫־‬ar6)
Hebrew and Yiddish.
Title on t.p. versos: Sefer hamaamorim —
Includes other editions of some volumes.
Includes bibliographical references and indexes in some volumes.
Contents: ‫־־‬654-[etc.]‫־‬-679‫[״‬etc.J680-‫־‬.
1. Jewish Sermons. 2. Sermons, Hebrew. 3. Sermons, Yiddish. 4. H a s i d i s m -
Sermons. I . Title. II. Title: Sefer hamaamorim. III. Series: Sifriyat Otsar ha-Hasidim,
Lyubayitsh. IV. Series: Kovets Shalshelet ha-or; hekhal 7., sha'ar 6.
BM740.S3629 1979 ‫־‬296.833
ISBN 0-8266-5680-3 (v. 5680)
Library of Congress Catalog Card #86-21049

‫הוכן לדפוס והונה עיי‬

‫הת׳ יצחק מאיר הכהן בן יהודית יוכבד והת׳ שלום יעקב בן נחמה לאה‬

‫נ ד פ ס ב ד פ ו ס ״עזרא״ — ע״י מ ר ד כ י בן ר ח ל ו ש ל ו ם ד ו ב ע ר כ ן א ס ת ר ה ד ס ה‬
 ‫דבר‬ ‫פתח‬
‫)להוצאה הראשונה(‬
‫ב״ה‪.‬‬
‫על פי הוראת ב״ק אדמו״ר שליט״א מדפיסים אנו בזה את ״ספר המאמרים‬
‫‪1‬‬
‫— פר״ת״ אשר לב״ק אדמו״ר )מהורש״ב( נ״ע‪.‬‬
‫יספר זה כולל המאמרים שאמרם )או כתבם( במשך שנת פר״ת )ר״ה‬ ‫‪,‬‬
‫— ש״פ תשא (‪ .‬ונדפסו כעת — בפעם הראשונה — מגוף כתב יד קדשו של‬
‫כ״ק אדמו״ר )מהורש״ב( נ״ע י‪.‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫בראש הספר באו‪ :‬א( מפתת המאמרים עם תוכן התתלת המאמר — נעתק‬ ‫‪4‬‬
‫מרשימת כ״ק אדמו״ר )מהוריי׳׳צ( נ״ע ‪ .‬ב( פאקסימיליא מגוף כתב יד קדשו של‬
‫כ״ק אדמו״ר )מהורש״ב( נ״ע‪ (1 :‬עמוד הראשון של מאמר הראשון‪ (2 ,‬עמוד‬
‫הראשון דההגהות להנ״ל‪ (3 ,‬עמוד האחרון של המאמר ש״פ תשא‪.‬‬
‫בסוף הספר באו‪ :‬א( הנהות י מד״ה ויאמר גר לך כר וד״ה הנה אנכי כורת‬
‫ברית כף״‪ .‬ב( ליקוט שיתות משנת פר״ת‪ .‬ג( צוואותיו )החלק שניתן לפרסום(‪.‬‬
‫ד( רשימה מיומנו של כ״ק אדמו״ר )מהוריי״צ( ג״ע‪ .‬ה( ג׳ מכתבים )משנות‬
‫תר״פ—פ״א( מכי׳ק אדמו״ר )מהוריי״צ( נ״ע ע״ד הסתלקות כ״ק אדמו״ר)מהורש״ב(‬
‫נ״ע‪ .‬ו( הקדמת כ״ק אדמו״ר שליט״א למאמר סמוכים לעד — להוצאה הראשונה‬
‫— בשנת תשי״ב‪ .‬ז( מפתת ענינים והערות על סש״ב הנמצאות במאמר ד״ה‬
‫• • •‬
‫למען דעת — נערכו י ע״י כ״ק אדמו״ר שליט״א‪.‬‬

‫ההערות ומ״מ דד״ה סמוכים לעד ״‪ ,‬ד״ד‪ .‬זכור וגף עמלק כף‪ ,‬ד״ה והי׳‬
‫כאשר ירים כף‪ .‬ד״ה ראשית גוים עמלק ״ נערכו ע״י ב״ק אדמו״ר שליט״א‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫שאר ההערות שבשוה״ג נערכו ע״י המו״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מ ע ר כ ת ״אוצר החםידיפ'‬
‫י‪.‬‬ ‫ב ר ו ק ל י ן ‪ ,‬נ‪.‬‬ ‫ה׳תשל״ם‬ ‫תמוז‬ ‫י״ג‬
‫נ״ע‬ ‫)מהוריי״צ(‬ ‫אדמו״ר‬ ‫כ״ק‬ ‫להולדת‬ ‫המאה‬ ‫שנת‬

‫‪ (1‬כ ן הוא ב ג ו כ ת י ״ ק ב ה כ ו ת ר ת דהמאמרים ו כ ן ה ו א ב ג ו כ ת י ״ ק בהציונים )בגוף‬

‫המאמרים( ל מ א מ ר י ם דש‪ .‬ז‪ .‬ולהעיר ‪ :‬דבעמוד הראשון — שלפני ה ת ח ל ת ה ס פ ר ‪ ,‬כ ת ו ב בגוכי״ק‬
‫אדמו״ר )מהוריי״צ( נ ״ ע ‪ :‬ת ר ״ פ ‪.‬‬
‫‪ (2‬ד״ה הנה אנכי כ ו ר ת ב ר י ת — ו ה ו א ה מ א מ ר ה א ח ר ו ן ש א מ ר בחיים ח י ו ת ו ב ע ל מ א‬
‫יין! ו״דרוש זה נשאר ב כ ת ב באמצע ולא סיים אותו׳׳ ) מ ר ש י מ ת כ ״ ק אדמו״ר )מהוריי״צ( נ״ע(‪.‬‬
‫‪ (3‬בין ה מ א מ ר י ם ש כ ת ב יש מ א מ ר ב ן ז׳ פ ר ק י ם על ז׳ פ ס ו ק י ם הראשונים ד ק א פ י ט ל‬
‫ס׳ שבתהילים‪ .‬״ויש ל ה ע י ר א ש ר כ׳ מ ר ח ש ו ן שנה זו — ת ר ״ ם — ה ת ח י ל ה ש נ ת הששים לכ״ק‬
‫אדמו״ר מ ה ו ר ש ״ ב נ״ע‪ .‬וידוע ה מ נ ה ג ל א מ ר ‪ ,‬ב מ ש ך השנה ב כ ל יום‪ ,‬ק א פ ׳ תהילים ש מ ס פ ר ו‬
‫הוא כ מ ס פ ר שני חייו׳׳ ) מ ר ש י מ ת כ ״ ק אדמו״ר שליט״א(‪ .‬ראה מ כ ת ב כ׳׳ק אדמו״ר מהוריי״צ‬
‫נ״ע מיום ט׳ ט ב ת תש׳׳ט )נדפס ב ק ו ב ץ מ כ ת ב י ם תהילים בסופו(‪.‬‬
‫‪ (4‬נ ד פ ס ג ״ כ ב ״ מ פ ת ח ס פ ר י מ א מ ר י ודרושי אדמו״ר מ ה ו ר ש ״ ב ״ )ע׳ ‪ ,(44‬ב ר ש י מ ה‬
‫שם נ ז כ ר עוד מ א מ ר ולע״ע ל א מצאנו אלא ה נ ח ה — ד״ה ויאמר וגו׳ ל ך — ש״פ לך‪.‬‬
‫‪ (5‬מ ה ר ה ״ ח ר׳ א ב ר ה ם ב ר ו ך ז״ל פעווזנער‪.‬‬
‫‪ (6‬ה י ו ת ו מ א מ ר זה נ ש א ר ב ג ו כ ת י ״ ק באמצע ולא סיים א ו ת ו ‪.‬‬
‫‪ (7‬ב ״ מ פ ת ח ענינים ל מ א מ ר י ודרושי כ׳׳ק אדמו״ר )מהורש״ב( נ״ע״‪ ,‬ש נ ד פ ס ב ס פ ר‬
‫ה מ פ ת ח ו ת ל ס פ ר י ו מ א מ ר י ח ס י ד ו ת חב״ד )ברוקלין‪ .‬תשכ״ו(‪ .‬כאן נ ע ת ק ו מ ש ם הציונים ל מ א מ ר‬
‫ד״ד‪ .‬ל מ ע ן דעת‪.‬‬
‫‪ (8‬יצא ל א ו ר ב ק ו נ ט ר ס בפ״ע‪ ,‬תשי״ב‪.‬‬
‫‪ (9‬יצאו ל א ו ר ב ק ו נ ט ר ס בפ״ע‪ ,‬תש״ל‪.‬‬
‫‪ (10‬ב מ ק ו מ ו ת שנראה ל כ א ו ר ה ש ח ס ר ה ת י ב ה )או ש ה ת י ב ה ח ס ר ה א ו ת י ו ת וביו״ב(‪ ,‬ו כ ן‬
‫)באיזה( מ ק ו מ ו ת ש נ ע ת ק ל ש ו ן ה פ ס ו ק או של מרז״ל ב נ ו ס ח שונה מ ה מ ק ו ר — ה ע ר נ ו ע ׳ ׳ ז ב ש ו ה ״ ג‬
‫ב ד ר ך א פ ש ר ] מ ס י ב ו ת ט כ נ י ו ת ‪ ,‬נ כ נ ס ו ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת בפגים ה ס פ ר ‪ ,‬מ ב ל י ל ה ע י ר על כ ת י‬
‫‪III‬‬
 ‫ב״ה‬
‫פ ת ח דבר‬
‫— להוצאה החדשה —‬

‫באשר הוצאה הראשונה׳ של ״ספר המאמרים — פר״ת״ אזל מן השוק‪,‬‬

‫מדפיסים אנו בזה הוצאה שני׳ עם הוספות‪ ,‬ונתקנו בה כמה מטעותי הדפוס‪.‬‬
‫ההוספות‪ :‬א( הקדמה לד״ה זכור גו׳ עמלק‪ ,‬והי׳ כאשר ירים משה‪ ,‬ראשית גוים‬
‫‪3‬‬
‫עמלק* להוצאה הראשונה ‪ .‬ב( מפתח ענינים )נערך ע״י הרה״ת ר׳ מיכאל אהרן שי׳‬
‫‪4‬‬
‫זעליגסאהן( ‪.‬‬
‫מערכת ״אוצר החסידים״‬
‫י ו ם א׳ פ׳ כי ח צ א ‪ ,‬ג׳ א ל ו ל ‪ ,‬ת ש מ ״ ט ) ת ה א ש נ ת מ ש י ח ט ו ב ה (‬

‫ש נ ת הנזאחייס להולדת כ״ק אדמויר הצ״צ‪,‬‬

‫ה א ר מ ו י ס לנשיאות נ י ק אדנזו‪-‬ר שלינרא‪,‬‬ ‫שנח‬

‫ב ר ו ק לי ן‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬

‫קהית‪ .‬ברוקלץ‪ ,‬תשליט‪.‬‬ ‫‪(1‬‬

‫‪ 7‬קכה‪.‬‬ ‫נ ד פ ס ג ם בסה״מ ליקוט )קה״ת‪ ,‬ברוקליז‪ ,‬ת ש ד י מ (‬ ‫‪(2‬‬
‫קה״ת‪ ,‬ברוקלין‪ ,‬תש״ל‪.‬‬ ‫‪(3‬‬
‫נ ד פ ס ג מ ב ק ו נ ט ר ס ב פ י ע )קה׳־ת‪ ,‬ם ־ ו ק ל י ן ‪ ,‬ת ש מ י ב ( ‪.‬‬ ‫‪(4‬‬

‫‪IV‬‬
 ‫מפתח‬
‫עמוד‬ ‫זמן אמירתו‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ד‬

‫א‬ ‫ליל ב׳ דר״ה‬ ‫תקעו בו׳ ד״ע וד״ת סוכ״ע וממכ״ע‬

‫יום ב׳ דר ה‬ ‫״ במלאכים‬ ‫לד א מ ל‬ ‫ן נ ש מ ן ת‬ ‫ש‬ ‫ר ן‬ ‫כ ר‬ ‫ב י‬ ‫ר‬

‫דד‬ ‫שוגה ישראל כוי מ״ה וב״ן רו״ש‬

‫ב‬ ‫ל‬
‫לב‬ ‫‪/‬״‬ ‫ולקהתם לכם בו׳ ביטול היש לאיל‬
‫ס‬ ‫ש ח ו ה מ‬
‫‪tl‬‬ ‫בסוכות תשבו בו׳ ביטול היש תידוש וממשיך העצמות‬
‫ו מ ל כ ו ת‬
‫נ‬ ‫ביום השמע״צ בו׳ חכמי״‬
‫‪,,‬״דת‬ ‫״ג‬ ‫למען דעת כוי לאתקנא רזא דשמי'‬
‫ס ע י פ י ם‬ ‫י‬ ‫ב ע י ל ם‬ ‫פ י‬ ‫ג‬ ‫ז‬ ‫ע ש‬ ‫כ ו‬ ‫מ י ח פ ת‬ ‫א ל ק י‬ ‫ו י י ח‬
‫נד‬ ‫"~ בראשות ב‪2‬עודה‬ ‫~" '‬ ‫' ״ ' ' '‬ ‫‪°‬‬
‫תילים ס׳ א׳ למנצה על שושן כוי סנהדרין‪ .‬הוי׳ ואלקים‪ .‬מילוי‬
‫סד‬
‫‪,‬‬ ‫דמילוי — ל״נ‬
‫תילים ס׳ ב׳ בהצותו את אדץ כוי א( נהורא תיכלא‪ .‬ב( ה׳ כלי‬
‫סו‬
‫זין בירור לבן ובירור עשו — ל״נ‬
‫תילים ס׳ יגי אלקים זנתתנו פרצתנו כר א( עזיבה שכהה‪ .‬מקיף‬
‫פנימי‪ .‬ב( תשו׳ מלמעלמ״ט ומלמטה למעלה‪ .‬ג(‬
‫ה (‬ ‫ד ‪ ,‬ג ש מ ה‬ ‫‪,‬‬
‫ס ט‬ ‫•‬ ‫תשו״ת ותשו״ע‪ .‬ד( הגילוי׳ דעצמי‬
‫אשור ומצרים‪ .‬ו(‪ — .‬ל״נ‬
‫תילים ם׳ ד׳ הרעשת ארץ פצמתה ׳ א( קפיצת הארץ‪ .‬דריסת‬ ‫כ ו‬

‫הרגל‪ .‬ב( דילוג וקפיצה‪ .‬ג( או״פ הוא בתי׳ קדוש‪.‬‬

‫ד( כמה מדרי׳ בקפיצת הארץ‪ .‬ה( דליגה וקפיצ׳‬
‫עתיק ואריך‪ .‬ו( קפיצת הדרך ת״ת‪ .‬ז( קפיצת הדרך‬
‫ע י מ ק‬ ‫י ח ב‬ ‫א ו ר ד‬ ‫ט‬
‫פ ב‬ ‫י‬ ‫שבה״כ‪ .‬ח( השגת מרע״ה• >‬
‫כ ל י‬
‫הב״ד‪ — .‬ל״ג‬ ‫ב‬
‫ק‬ ‫תילים ס׳ ה׳ הראית עמך קשה בו׳ א( תואר ומראי׳• >‬
‫ריקן‪ .‬ג( יין בעבודה‪ — .‬ל״נ‬
‫תילים ס׳ ו׳ ׳נתת ליראיך נס בו׳ א( נם הרמה‪ .‬ב( נסיונות‪ .‬ג(‬
‫מ צ ד‬ ‫ה ו א‬ ‫ב נ ס י ו ז‬
‫קה‬ ‫ה׳ מיני נסיונות‪ .‬ד( הכת לעמיד‬
‫עצם הנפש‪.‬‬
‫י‬ ‫ז ה‬ ‫י ד י ד‬ ‫א‬
‫?‪2 ;51‬‬ ‫תילים ס׳ ז׳ למען יהלצון ידידיי כ י (‬
‫ד‪(,‬‬ ‫כ ל ל י‬ ‫ת‬
‫קיר‬ ‫•‬ ‫תמים יצהק‪ .‬ג( רעים ודודים‪ .‬ד( נשמי‬
‫שם מ״ה שצדיקים ממשיכים‪ — .‬ל״נ‬

‫חשת‬ ‫ה ש מ ע י צ ‪ :‬ש ש ה ד ר ו ש י ם אלו‪ ,‬ה מ ש ך א ח ד ) מ ר ש י מ ת כ י ק א ד מ ר ר ) מ ה ו ר י י ‪ ( * -‬ניע(‪ .‬ו ר א ה מ א מ ר י ח ד ש‬ ‫‪DI^TT^I‬‬ ‫תרפיא(‪.‬‬

‫ד ע ת ‪ :‬בסוף ה ד ר ו ש נ ר ש ם בגכתי״ק‪ :‬איזה ענינים נדברו באופן א ח ר ובאריכות‪.‬‬ ‫למען‬

‫‪*,‬״י• י•׳‬ ‫‪«...‬‬ ‫‪.‬‬ ‫]ורוח אלקים‪ :‬ר א ה ד י ה זה תרפיו[‪.‬‬

‫ל‬ ‫י‬ ‫‪W‬‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ז‬
‫‪ £‬יימ‬ ‫™‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫׳‬ ‫חיליס ס׳ א׳ למנצח‪ :‬ד י ה ז ה ושלאחריו‪ ,‬ע ד ד י ה ל מ ע ן י ח ל * י‬
‫ום‪,‬‬ ‫‪ -‬התחילה שנת הששים לכ״ק אדמויר מהורשיב ניע‪ ,‬וידוע המנהג לאמר‪ ,‬במשך השנה בכל‬ ‫‪ -‬תר״פ‬ ‫מ ר ח ש ו ן ש נ ה זו‬
‫״‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫קאס׳ תהילים ש מ ס פ ר ו ה ו א כ מ ס פ ר י מ י חייו‪.‬‬
‫‪ y‬קו ‪ .‬וראה ד ה‬ ‫(‬ ‫]נתת לייאך‪ :‬ל ה ע י ר ש מ א מ ר זח א מ ר ו בפני כ י ק אדמו״ר )מהוריייצ( נ י ע בכ׳ מ ר ח ש ו ן ) ר א ה היום יום‬
‫ייחז ל ד ו ד י ה ויחלום ה׳שית[‪.‬‬
‫ל מ ע ן יחלצון‪ :‬ה ׳ ש ו ר ו ת ה א ח ר ו נ ו ת ב ד ת ש זה‪ ,‬כ ת ב ו ה ו ד ב י ק אאניויר ה ר ה ״ ק ז צ ו ק ל ל ה ״ ה נ ב ג י מ זי״ע‪ ,‬ש ב ו ע א׳ ק ו ד ם‬
‫ה ס ת ל ק ו ת ו ‪ ,‬ו ה נ י י ר מ ק ו פ ל כ מ ו ש ה י ׳ א ז ב ע ת ה כ ת י ב ה ) מ ר ש י מ ת כ י ק א ד מ ו ״ ר מ ר ^ י י ״ צ נ י ע ( ] ה מ א מ ר ל א נ ג מ ר ב ג ו ב ק•‬
 ‫מ פ ת ח ענינים‬ ‫‪VI‬‬
‫עמ?ד‬
‫זמן אמירתו‬ ‫תוכן ה ת ח ל ת ה מ א מ ר‬ ‫המתחיל‬ ‫דבור‬

‫ר‪,‬‬ ‫הב‬
‫‪y‬‬
‫*הד תעשה בז׳ תפלה אותיות דמ״ה וב״ן ביטול היש‬
‫— ד׳ סעיפים — נה‬
‫ויאמר וגו׳ לך כד שינוי מקום כבוד נברא כבוד נאצל‬
‫‪L‬‬‫‪S5‬‬
‫ק‬
‫— ד ׳ סעיפים — לך‬
‫כי ידעתיו בו׳ רוממות המל׳ דרד אבות ומ״ת — ד׳ סעיפים — וירא‬
‫ויהיו חיי שרה כר ארץ מל׳ דימר היין עילאין — ד׳ סעיפים — חיי שדה‬
‫סמוכים לעד לעולם כו׳ סמיכה לכה דודי לקראת כלה‬
‫ק&ח‬ ‫— ג׳ סעיפים _‬
‫גה‬
‫ויאמר וגו׳ מ״ח כו׳ מולד הלבנה ואהבת ב״ס אור או״י ואו״ח‬
‫?‬ ‫— ה׳ סעיפים — תולדות‬
‫קםח‬ ‫ויצא‬ ‫ויצא יעקב כו׳ באד שבע שבועה שובע — ד׳ סעיפים —‬
‫קעו‬
‫ט ג‬
‫ויקה מן הבא בו׳ מספר וזמן מצות צותא — ד׳ סעיפים — ל״ג וישלח‬
‫ק‬ ‫פדה בשלום כו׳ נבואה הגילוי דמקדש קרבנות — ד׳ סעיפים — י״ט כסלו בסעודה‬
‫כי ישרים דרכי הוי׳ בו׳ תורה נק׳ דרך ארחין דאורייתא‬
‫קצ‬ ‫— ד׳ סעיפים — י״ט כסלו‬
‫קצז‬ ‫ויוסף הורד בו׳ שם הוא הארה וגם ממשיך העצמי — ד׳ סעיפים — וישב‬
‫מאי מברך אשד קדשנו כו׳ מ״ע ומל״ת ומצות דרבנן‬
‫רג‬ ‫— ד׳ סעיפים — מקץ‪ ,‬שית‬
‫די‬ ‫ויגש‬ ‫וילקט יוסף בו׳ יוסף ובנימין‪ .‬גביע הכסף — ג׳ סעיפים —‬
‫יהודה אתה יודוך בו׳ ג׳ פרשיות דק״ש ראובן שמעון ולוי‬
‫ריז‬ ‫ויחי‬ ‫יהודה הודאה — ד׳ סעיפים —‬
‫ואלה שמות בני ישראל בו׳ ענין השם לאתקנא רזא דשמי׳‬
‫רבג‬ ‫— ד׳ סעיפים — ל׳י׳נ שמות‬
‫רלא‬ ‫וארא‬ ‫הוא אהרן ומשה כר הוי׳ ואלקים — ד׳ סעיפים —‬
‫דלה‬ ‫וארא‬ ‫וארא אל אברהם כו׳ שם שדי — ל״נ —‬
‫בעצם היום הזה מ ׳ צבאות למעי אין קץ ולמטה אין תכלית‬
‫רמא‬ ‫— ד׳ סעיפים — בא‬
‫ויאמר וגו׳ ראו כי הוי׳ נתן בו׳ שבת מתנה תורה ותפלה‬
‫דמם‬ ‫— ה׳ סעיפים — בשלה‬
‫זכור את יום השבת לקדשו כוי שבת זכור ושמור‬
‫רגז‬ ‫— ד׳ סעיפים — ל״נ יתרו‬
‫ךםג‬ ‫כי תשא כו׳ שקלים כובד ראש נשיאות דאש — ד׳ סעיפים — משפטים‪ ,‬פ״ש‬

‫ו י א מ ר ו ג ו ׳ ל ך ‪ :‬כיה ברשימת כיק אדמויר)מהוריי״*( ניע‪ .‬לעיע לא מצאנו אלא הנחה ממאמר זה‪ ,‬ונדפס לקמן בהוספה*•‬
‫וראה דיה זח תרפיו‪ ,‬דיח ותשובה תרציט‪.‬‬
‫כ י י ד ע ת י ו ‪ :‬ראה דיה זה תרפיו[‪.‬‬
‫ס מ ו כ י ם ל ע ד ‪ :‬כנראה מהיומן)נדפס בהתמים חיג ע׳ לא( נאמר כ׳ מרחשון ]מאמר זה נדפס גם בקונטרס בפיע )קה״ת‪.‬‬
‫ברוקלין‪ ,‬תשי״ב( בתוספות הערות מכיק אדמויר שליטיא‪ ,‬הבאים בשוה׳ג‪ .‬ההקדמה למאמר זה נדפס לקמן בהוספות‪.‬‬
‫דיה זה תרפיז‪.‬‬ ‫ראה‬ ‫ויצא יעקב‪:‬‬
‫ז י ק ח מ ן ה נ א ‪ :‬ראה דיה זה ה׳שית‪.‬‬
‫פ ד ה ב ש ל ו ם ‪ :‬ראה דיה זה תרפיז‪.‬‬
‫ו י ו ס ף ה ו ר ד ‪ :‬דאה דיה זאת חקת תרפ״ג‪ ,‬דיה ואתה ברחמיר תרפיז‪ ,‬ודיה שאו מרום תרפיח‪.‬‬
‫מ א י מ ב ר ך ‪ :‬ראה דיה זה ה׳ש״ת‪.‬‬
‫י ה ו ד ה א ח ה ‪ :‬ראה דיה זה תרפיח[‪.‬‬
‫ו א ל ה ש מ ו ת ‪ :‬רשום עליו בגכתי״ק‪ :‬לא נא׳ מפני המלח׳‪.‬‬
‫] ב ע צ ם ה י ו ם ה ז ה ‪ :‬ראה דיה ויאמר וגר מה תצעק תרפ״גן‪.‬‬
 ‫‪VII‬‬
‫מפתח‬

‫עמוד‬
‫זמן אמירתי‬
‫ךעא‬ ‫ך‬ ‫תוכן התחלת המאמר‬ ‫דבור המתחיל‬
‫ס ע י פ י‬ ‫ד‬ ‫י י ש ר א ל‬ ‫ה‬ ‫ת‬
‫יעח‬ ‫תצור״' פ״ז‬ ‫‪ °‬־־"‬ ‫־־ '‬ ‫ועשו ארון כר ב׳ שמות הוי' י י‬ ‫ס ע י פ י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ח‬
‫רפז‬ ‫פורים בסעודה‬ ‫_‬ ‫‪7 °‬״ ״‬ ‫י ה‬‫זכור וגר עמלק כר ‪2‬ר״‪ 1‬״ ־ ־ ׳‬
‫י‬
‫ע‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫ע ו ת‬ ‫מ‬ ‫ז‬
‫רצו‬ ‫פורים בסעודה‬ ‫זהי׳ כאשר ירים כ י עמלק ״ י ־־*‬
‫שא‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫‪n‬‬ ‫^ ‪, .‬״‬ ‫‪n‬‬ ‫ראשית גוים עמלק כר קץ שם להשד‬
‫‪v w‬‬ ‫״‬

‫תשא‬ ‫הנה אנכ* כורת ברית כו׳ ירידת הנשמה בגוף מצות זריעה‬

‫הוספות‬
‫שז‬
‫שיד‬ ‫ויאמר ה׳ אל אברם גר‪ ,‬ש״פ לך — הנהה‬
‫שיח‬ ‫הנה אנכי גר‪ ,‬ש״פ תשא — הנחה‬
‫שלד‬ ‫שיחות משנת פר״ת‬
‫שלח‬ ‫צוואותיו‬
‫שמו‬ ‫רשימות מכ״ק אדמו״ר מהוריי״צ נ״ע‬
‫ע‬ ‫צנ‬ ‫מ ה ו ר י י‬
‫שנו‬ ‫י‪ -‬דיאשונד‬ ‫‪u‬‬ ‫״ ״‬ ‫מכתבים מכ״ק אדמו״ר‬
‫שנה‬ ‫‪ T‬־ י‬ ‫ל ה ו צ א ה‬
‫הקדמה מכ״ק אדמו״ר שליט״א למאמר סמוכים לעי‬
‫ה ר א ש‬ ‫ו צ א ה‬
‫שנט‬ ‫הקדמה לדיה זכור‪ ,‬והי׳ כאשר‪ ,‬ראשית גוים עמלי׳ ל י ׳‬
‫מפתח ענינים‬

‫ח‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫‪:‬‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪M‬‬
‫^ ריוהליו תשיל( בתוספת הערות מב״ק אדמו״ר‬ ‫׳‬ ‫״ ׳‬ ‫״‬ ‫\‬
‫]זכור ו ג ו ׳ ‪ . .‬ר א ש י ת גויס‪ :‬מ א מ ר י םא ל ו נ ד פ ס ו ב ק ו נ ט ר ס ב פ י ע )קה״ת‪ ,‬ברוקל ן‪ ,‬ת ש ל ב ת ס‬
‫(‬

‫ז ‪ 1‬ל י‬
‫הבאים בשוהיג‪ .‬ה פ ת ח ד ב ר לקונטרס ז ה נדפס לקמן בהוספות[‪.‬‬ ‫ט״א‬
‫והי׳ כ א ש ר ‪ :‬נ ר ש ם ע ל י ו ב ג כ ת י י ק ‪ :‬ק י צ ו ר )ובי׳ ק צ ת ( מ ה מ א ׳ ד פ י ז ו ת ש ל ו ם ה מ א ׳ ‪.‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪T‬‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫מ ה‬
‫ליממז ב ה ו ס פ ו ת ז‬ ‫‪ ,‬״‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יי י*‬ ‫גויס‪ :‬ר א ה ד״ד‪ ,‬ז ה ת ר ״ פ ל כ י ק א ד מ ו י י‬
‫א ו ת י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫א‬
‫א ״ נ ו לעורר‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫?‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫‪? J Z Z ,‬‬ ‫^ *‬ ‫׳" י *‬ ‫"י ל‬ ‫ה נ ה אנכי‪ :‬ד ר ו ש ז ה נ ש א ר ב ב ״ ב ™‬
‫ד ר ו ש ז ה נ ש א ר ב א מ צ ע ס ע י ף ב׳‪ ,‬ו ה א ל ה ט ו ב יעזרינו ל ל מ ו ד ולקיים‪ ,‬ונגרום ב מ ע ש י נ ו ה ט י ב ‪ ,‬א ש ר י ח ז קב ר ת ו א ת נ ו ‪ ,‬ל ע ו ר ר‬
‫ר ח מ י ם ר ב י ם ע ל י נ ו ‪ ,‬ל ה י ו ת ק ש ו ר י ם ב ב ר י ת א ב ו ת ) מ ר ש י מ ת כ ״ ק א ד מ ו ״ ר ) מ ה ו ר י י י צ ( נ ע(‪.‬‬
 ‫ > י י ׳ ג״צ־‬c.r vk>

, ,
y>j(»*'-\f* ' ^ " T * ' .‫׳־־״<•״‬ ‫־‬- •w.^.yoji^.j,,,, j»f‫׳<׳‬A /‫*יי‬-*

JV».\C
£
jA<#*n.*j*j(t* o ' - i i ' - w ' o ^-<«* • » - v A \ r } / n » > r j a M > o < & •1$<‫>־‬ ^<<‫« ג‬. 4 /

,v« 6* . * L * y^/a* a ‫«י‬7‫* י‬6‫> !^•׳‬fOj ?r*j<<J J* • £»/,‫״‬/o <.C[*» •M*‫ • ' ^ ־‬o ‫״ן‬0
/O‫״‬/»A<>,‫" גיד!**•׳‬V‫ ׳‬JJJ^O ‫ י ו ג י ׳‬- ‫ • ז י‬xc» /‫׳‬.< w4J^> <‫ <ל‬w )jur-ny)* v-‫״׳‬v‫״‬y •w••
.Vj‫«׳‬f<: >X6* ~*t*Gy.\ ‫־‬£1.‫<»וי י‬/‫׳־‬.\^‫• ו‬O^•yfi X<| >*>•‫»׳‬ At.** C\
p±A*• ‫ ג‬/ W
‫׳‬ J
/**•• ^'< £t
/
<
c
0ff.\^A)y JAA) >M!/ fail‫»*<*ן‬ AT/.* >*l•

%f(^«tify*lsV •G ^‫ ^״‬/‫לגי‬-‫י׳‬/^‫י‬/‫ >»> ^י‬W>M«A*Jr

,
>>*X• *Gyf*y}

bc%%[>*<y L-‫׳‬4HU*fiM\j+Qf+>{**Cy*1>»‫^ו‬.‫••'׳)׳וי‬/<*t*> V" •& "c

v t* t*r (»*<3*r*AK>C& ,r‫>~״‬gi

€
‫״ י ל‬ < ~ ‫כי׳‬ a**«>K»^*•^
H
‫פאקסימיליא מ ג ו ף כ ת י ״ ק כ ״ ק אדמו״ר מהורש׳״ב נ״ע‬
— ‫— נדפס ל ק מ ן עמודים א—ג‬

VIII
‫י‪/' .‬ין**‪******}*/‬י‬ ‫‪ -»V>3<w‬ן\‪v0.‬׳‪/> <»,.‬ג‪»v.>»V;v»/,.‬‬
‫‪A‬׳>‪/‬י‪.‬ץ‪»J1-1r»^*v10.‬ו‪-‬״ < * ‪ - ^ < 5 » r‬״ ‪> < j r « /‬״‪.T^1«-vv‬‬ ‫י*<‬ ‫י‪<</3‬׳*‬

‫< א ׳ ׳ י ׳ י • ^ • • <‪-•€‬י‪**/.‬׳ ע ‪, £‬‬ ‫״*׳י‬ ‫•‪M a iWo*/?c«ca$e‬‬ ‫•«י‪.‬‬

‫‪C‬‬
‫‪.ol<|>7C0‬׳ י י ‪ / 4 0 c ^ y t‬י‪Jt**«.‬׳‪».‬‬ ‫<‪.‬ו‬

‫‪£‬‬ ‫‪**0‬ר‬ ‫‪A‬׳׳^‬ ‫‪01y j > | y‬׳‪ ^ ? « > n - 9‬י • ‪wAo‬‬ ‫י ‪ .‬א ^ « *;׳ג״‪7‬‬
‫‪/‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫^ *\‪JV‬׳׳‪/‬״‪ 1*/-‬ו‪/ > * < & O I & //>.‬‬
‫כ‬ ‫<י^״ג‬ ‫«‬ ‫)*•'•*<*׳ ‪QJC/c/t‬‬ ‫׳*־־י •‬ ‫י ׳‬

‫‪w.‬‬ ‫^‬ ‫‪Jj‬‬ ‫‪(,‬‬ ‫‪W• .yrivo‬‬ ‫»‬ ‫‪.‬‬

‫^‪t/Vwyf^JJ.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫»־‬

‫‪j‬‬
‫' ־*‪fitly.-*0).(r»\y?Ly*•.»«<V».‬נ^»ג‪6‬י‪y/‬‬ ‫‪T 6‬‬

‫‪C‬‬

‫פאקסימיליא מ ג ו ף כ ת י ״ ק ב ״ ק א ד מ ו ״ ר מ ה ו ר ש ״ ב נ״ע מ ה ה ג ה ו ת‬
‫— גדסם ל ק מ ן בעמודים ה—ט —‬
 ‫& ‪/4&>^.vk>t>u/‬׳‪(/‬יץ‪.‬ו * ‪ v i ( , J / r - A 4 / * 6‬״ < *‪f*Hj*j.Mtf'Jui **/ye‬׳‬

‫<‪<>/t‬׳‪,^r/o1,5'V>A‬‬ ‫*ג«~יי‬ ‫* ‪ / ^ ? M L‬״‪1‬״‪.»4J'.‬‬

‫‪-‬‬
‫‪ * c/V»X».‬׳ ־ ^ < ‪A - M‬‬ ‫‪> X f‬‬

‫םאקסימיליא מ ע מ ו ד ה א ח ר ו ן של ד״ה ה נ ה אנכי כ ו ר ת ב ר י ת‬

‫— ש״ם תשא פר״ה‪ .‬נשאר באמצע סעיף ב׳ — נדפס ל ק מ ן עמודים שג—דש —‬
 ‫ה מ א מ ר י ם‬ ‫ס פ ר‬
‫©‬

‫פר״ת‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫בס״ד ליל ב׳ דר״ה‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫ת ק ע ו בחדש שופר בכסא ליום חגינו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי‬
‫‪,‬‬
‫יעקב‪ .‬וצ״ל מפני מה נא׳ בחדש סתם ולא נאמר באיזה חדש‪ .‬ובגמ‬
‫ר״ה דל״ד אמרו איזה חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ר״ה‪ .‬והיינו דזה‬
‫שאימר אח״כ בכסא ליום חגיגו הוא ביאור על מ״ש קודם בחדש סתם‪ ,‬דהיינו‬
‫בחדש תשרי שהחג הוא ביום שהחדש מתכסה‪ .‬וצ״ל למה או׳ תחלה סתם‬
‫ואח״כ צריך לבאר הול״ל לו לומר* תחלה בחדש השביעי כמו שנא׳ בתורה‪.‬‬
‫גם צ״ל מ״ש כי חק לישראל הוא דמשמע שזהו נתינת טעם על מש״א קודם תקעו‬
‫בחדש׳ ומהו הנתינת טעם‪ ,‬ומהו שאו׳ תחלה ישראל ואח״ב לאלקי יעקב כר‪ .‬ועוד‬
‫צ״ל דבכ״ה באלול נבה״ע ור״ה הוא יום ו׳ למע״ב יום שנברא אדה״ר‪ ,‬והי׳‬
‫מהראוי לעשות ר״ה בכ״ה באלול‪ ,‬שהרי אנו אומרים זד‪ ,‬היום תהלת מעשיר‬
‫דד״ה הוא זמן הדוש העולם מאין ליש‪ ,‬וזהו שאומרים היום הרת עולם ופי׳‬
‫הדד״א דהיינו שנולד העולם דהורה יאמר ג״כ על הלידה וכמו הורה גבר‬
‫דהכוונה יולד גבר כן פי׳ הראב״ע‪ .‬וא״ב הי׳ צ״ל ר״ה בכ״ה באלול שהוא‬
‫יום ראשון לברה״ע ומפני מה נקבע ר״ה ביום שנברא אדה״ר שהוא יום ו׳‬
‫לברה״ע כר‪ .‬ולהבין כ״ז יש להקדים מ״ש כי אל דעות הוי׳‪ ,‬שיש ב׳ דעות‬
‫ד‬
‫״ ע וד״ת‪ .‬ד״ע הוא שלמעלה יש ולמטה אין דכולא קמי׳ כלא חשיב בו‪/‬‬
‫וד״ת הוא שלמטה יש ולמעלה אין שהבריאה היא מאין ליש כוי‪ .‬וידוע‬
‫דכ׳ דעות אלו הן בש׳ הוי׳ וש׳ אלקים‪ ,‬דש׳ הוי׳ הוא בחי׳ ד״ע וכמ״ש הוי׳‬
‫אחד דהביטול שמצד הוי׳ הוא בבחי׳ יחו״ע בבחי׳ ביטול במציאות דבולא‬
‫קמי׳ כל״ח בו׳‪ .‬וש׳ אלקים הוא בבחי׳ מקור לנבראים שהן בבחי׳ מציאות יש׳‬
‫וכמ״ש בראשית ברא אלקים בחי׳ התלבשות כח הפועל בנפעל שזה שייר‬
‫בבהי׳ יש ומציאות שהכת האלקי מתלבש בתוכו לברוא ולהוות כר‪ .‬משא״ב‬
‫בש׳ הוי׳ דכתי׳ כי הוא צוה ונבראו בדרר ממילא שלא בבחי׳ התלבשות מפני‬
‫שההתהוות אינו בבחי׳ מציאות בו׳‪ .‬וזהו דבש׳ הוי׳ הכל הוא בחי׳ אחד‬
‫בבתי׳ ביטול ויחוד בתכלית‪ ,‬ובשי אלקים הוא בחי׳ ביטול ה י לאין‪ ,‬דהיינו‬
‫ש‬

‫בחי׳ יחו״ת שזהו בחי׳ ד״ת כר‪ .‬אך ממה שאומר אל דעות הוי׳ משמע שחב׳‬

‫בגוכי״ק‪.‬‬ ‫כ״ה‬ ‫•(‬

‫א‬
 ‫פ ד ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ס פ ר‬ ‫ב‬

‫דעות דד׳״ע וד״ת שניהם הן בש׳ הוי׳‪ .‬וצ״ל איך שייך בהי׳ ד״ת שזה מאיז‬
‫ליש בש׳ הוי׳ כד‪ .‬אך צ״ל מש׳׳א כולא קמי׳ כלא השיב‪ ,‬הלא מובן מזה‬
‫דבל מה שיותר קמי׳ היינו שבבתי׳ קירוב יותר אל העצמות הוא בלא יותר‬
‫ובמ״ש באגה״ק סי׳ ב׳ ד״ה קטנתי מכל ההסדים דבל שהוא קמי׳ יותר הוא‬
‫יותר בלא ואין ואפס כד‪ ,‬דכן הוא בסדר השתל׳ העולמות דכל מה שלמעלה‬
‫יותר הוא בבתי׳ אין וביטול יותר‪ .‬וכמו עולמות הא״ס שלפני אצי׳ שהן בבתי׳‬
‫אין ביותר עד שאינם במדדי׳ עולמות כלל )רק אנו אומרי׳ ע״ז עולמות מפני‬
‫שאין לנו שם אחר בו׳(״ דעולם הוא בהי׳ מקום וכידוע בענין עולם שנה נפש‪ ,‬ושם‬
‫אינו שייך ענין מקום כלל גם ברוחניות דבחי׳ מקום כד‪ .‬וזהו שנק׳ עולמות‬
‫הא״ם דא״ס הוא היפך דבהי׳ עולם שהוא בהי׳ גבול בו׳‪ .‬ועז״ג עושה פלא‬
‫שהן עולמות שבבחי׳ פלא לא בחי׳ עולמו׳ ממש כד‪ .‬וכמ״ש באגה״ק סי׳ ך‬
‫דהאלפים ורבבות עלמין דיתבין בגולגלתא דא״א וז״א אינן עלמין ממש בו׳ אלא‬
‫כעין נשמות המלאכים שיצאו מזיווג הנשיקין בו׳‪ ,‬ובמ״א מבו׳ על מ״ש באד״ר‬
‫דקכ״ה ע״ב בגולגלתא יתבין בכל יומא תליסר אלפין ריבוי אלפין • עלמין כו׳‬
‫שזהו שם שעולה במספר כזה בו׳‪ .‬והדבר פשוט שלמעלה מאצי׳ הוא בחי׳ אין ממש‪,‬‬
‫ואצי׳ נק׳ בשם עולם ושייך בו מקום וזמן רוהגי‪ ,‬וכידוע דהשתל׳ הספי׳ בבהי׳‬
‫קדימה ואיחור זה בתי׳ זמן שבאצי׳‪ ,‬ומקום הוא בתי׳ מעלה ומטה מה שמעלה‬
‫במדדי׳ ומטה במדדי׳ כד‪ .‬וגם אצי׳ הוא בתי׳ אין ממש לגבי בי״ע דהתחלת‬
‫היש הוא בעולם הבריאה כד‪ ,‬וכן בד״ע״ס הרי הב׳ היא בהי׳ אין ובינה בתי׳‬
‫יש‪ ,‬והיינו שנק׳ יש לגבי החכ׳ כוי‪ .‬ובן ז״א ומל׳ הרי ז״א בחי׳ אין ומל׳ בהי׳‬
‫יש דמלוכה היא בהי׳ יש כד‪ .‬הרי דבל שקמי׳ יותר בבהי׳ קירוב למעלה‬
‫הוא בבתי׳ כלא ואין יותר‪ ,‬וכל מה שיורד למטה יותר הוא בהי׳ יש יותר‬
‫כד‪ .‬ולפעמים אנו מוצאים להיפך דלמעלה הוא בתי׳ יש וכל שלמטה יותר‬
‫הוא בחי׳ אין וכמ״ש להנהיל אוהבי יש דקאי בכלל על תענוג הנשמות בג״ע‬
‫שמאיר שם גילוי אלקות וכידוע דבג״ע מאיר גילוי הקו מאוא״ס ביה‪ .‬דגעה״ע‬
‫עם היותו בעולם הבריאה ה׳׳ז גילוי אצי׳ בברי׳ בו‪ /‬ועמ״ש מזה בלק״ת בד״ד•‬
‫במד״ס באה״מ‪ .‬ובמ״א מבד דבג״ע מאיר גילוי אוא״ס הםוב״ע‪ .‬וזהו שבבל עלי׳‬
‫שבג״ע ממדדי׳ למדדי׳ צ״ל טבילה בנה״ד מפני שהעליות הן שלא בבתי׳ ערך‬
‫בו׳ וע״ד ר״ז צם מאה תעניתא בו׳ זבמ״ש במ״א‪ .‬ומהמשנה דםוף עוקצין מובן‬
‫דקאי על הגילוי דלעתיד וכמו שא׳ עתיד הקב״ה להנתיל לכל צדיק וצדיק‬
‫ש׳׳י עולמות שנא׳ להנחיל אוהבי יש בו׳‪ .‬ולעתיד יהי׳ גילוי אוא״ס הסוכ״ע וכמא׳‬
‫צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם בו‪ /‬ואו׳ ע״ז להנהיל אוהבי יש‪ .‬הרי‬
‫שלמעלה הוא בהי׳ יש‪ .‬וכל שלמטה הוא בתי׳ אין וכמ״ש זבל דיירי ארעא בלא‬
‫חשיבא ובתי׳ וכל הגוים כאין נגדו כד‪ .‬וכן מובן ממ״ש היש בה עץ אם אין דפי׳‬
‫בזהר שלה דקנ״ה ע״ב שזהו בהי׳ אילנא דהיי בהי׳ ז״א‪ ,‬ואם אין הוא בתי׳ מל׳‪.‬‬
‫וכן היש הוי׳ בקרבנו אם אין מ׳‪ .‬והגם דבזהר שם מפרש אם אין למעלה מהיש‬
‫בה עץ‪ ,‬וכן פי׳ הבהיי ע׳׳פ היש הוי׳ בקרבנו אם אין‪ ,‬מ״מ ע״פ פשוט הוא דהיש‬

‫כ״ה בגוכי״ק‪ .‬ו ב ז ה ר ‪ :‬דבוא עלמין‪.‬‬ ‫•(‬

 ‫ג‬ ‫פ ר " ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ס פ ר‬

‫הוי׳ וכן היש בה עץ ה״ז למעלה מאם אין‪ .‬והיינו דהיש הוי׳ הוא למעליותא‪ ,‬וכמו‬
‫שא׳ יעקב אכן יש הוי׳ בג;קום הזה דקאמר זה לשבח גדול וכמ״ש בזהר ויצא‬
‫דק״נ ע״א דחמא כל דרגין עילאין קיימין כר בחאי סולם״ ופי׳ בזזדמ דבל‬
‫״‬
‫דרגין עילאין שהן ע ס דאצי׳ שבהם מלובש אוא״ס ב״ה מאירים במל׳‪ ,‬וזהו אכן‬
‫יש הוי׳ במקום הזה בבהי׳ מל׳‪ .‬ועד״ז הוא מ״ש היש הוי׳ בקרבנו שזה למעליותא‬
‫כו׳‪ .‬הרי מכ״ז הוא שלמעלה הוא בחי׳ יש וכל מה שלמטה יותר הוא בהי׳‬
‫אין)ועמ״ש בלק״ת בד״ה בשעה שהקדימו רפ״ג(‪ .‬וע״פ פשוט י״ל שזהו ההפרש‬
‫בין בחי׳ האורות ובהי׳ הכלים כר‪ .‬דהנה ידוע מ״ש במ״א במה שמציגו לפעמים‬
‫שמספר המרובה הוא למעלה דוקא וכל מה שיורד למטת מתמעט המספר וכמ״ש‬
‫בזהר בענין היי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים‪ ,‬דשבע הוא בתי׳ ז״א‬
‫ועשרים חו״ב ומאה בתי׳ כתר‪ .‬והיינו דשרה המשיכה מאה מדרי׳ מבהי׳ הכתר‬
‫שזה הלק יו״ד מהמדרי׳ שבכתר שהן אלף בו׳‪ ,‬ובפנימיות הכתר הוא בחי׳ רבבה‬
‫וכמ״ש בלק״ת ד״ד‪ ,‬ואתה מרבבות קדש דיהידות עשירות מאות אלפים ורבבות‬
‫הן ה׳ מדרי׳ דנרנזדי כר‪ .‬ולפעמים מספר המועט למעלה דוקא ובל מה שירד‬
‫למטה מתרבה המספר‪ ,‬וכמו שפנימיות הכתר הוא בהי׳ יחידה כמ״ש בע״ה‬
‫שמ״א פ״ג‪ ,‬ומספר המרובה הוא במל׳‪ .‬ולכן מל׳ נק׳ מספר כו׳ כידוע‪ .‬וההפרש‬
‫ד‬
‫׳וא בין האורות והכלים דבהי׳ האורות הן למעלה בריבוי יותר הייגו ריבוי‬
‫האור והגילוי וגם ריבוי במספר שהוא באמת בלי מספר בו׳ ובנדש באד׳ז‬
‫כייאי בוציגא דאתפשט לכל סטר ועיבר וכד תסתכל לא תשכח אלא בוציגא‬
‫בלחודוהי כר‪ ,‬שז״ע אנת הוא הד דמה שהוא הד בעצם ה״ד‪ ,‬בא בבחי׳ לא בחושבן‬
‫והכל הוא חד כו׳‪ .‬ובל מה שיורד למטה מתמעט בהי׳ האור והגילוי כו׳‪ .‬ובבתי׳‬
‫הכלים הוא להיפך שכל שלמעלה יותר הוא בבהי׳ מיעוט הכלים וכל מה שיורד‬
‫למטה יותר מתרבה מספד הכלים כד‪ .‬וכמדכ י״ל בעגין אין ויש דזה שלמעלה‬
‫אין ולמטה יש הוא בבתי׳ הכלים‪ ,‬דמיעוט הכלים אינו רק מיעוט במספר כ׳׳א‬
‫מיעוט בעצם המהות וכמו שבעקודים כלי אהד‪ ,‬הרי דפי׳ כלי אהד שהכלי היא‬
‫בבחי׳ אחד‪ ,‬דהיינו בבהי׳ ביטול בהעדר המציאות כד‪ .‬וידוע דהתתלת הבלים‬
‫הוא בפרצוף דא״ק דעש״ז נק׳ אדם דבריאה‪ ,‬אך הכלים דאיק אינם בבחי׳ כלים‬
‫עדיין וכמ״ש בע״ה שמ״ז נדד שהן שרש נשמות דגופות כד‪ .‬וגם בכתר הכלים‬
‫הן כמו האור‪ ,‬וכידוע שהן עד״מ אותיות החקיקה שאינם דבר נוסף על העצם‬
‫כוי• ובאצי׳ הוא בהי׳ כלים שעש״ז נק׳ אדם דעשי׳ כו׳ וכמ״ש בנדא‪ .‬ומ״מ גם‬
‫הכלים דאצי׳ הן אלקות ממש ואינם בבתי׳ מציאות זדו‪ .‬ובפרטי מדרי׳ דאצי׳‬
‫חכ׳ היא בהי׳ חיותי היינו אור בלא כלי משום שהכלי היא במו האור‪ ,‬ובמו‬
‫שבת״ת הכלי הוא ג״כ ש׳ הוי׳ וכ״ש בחב׳ בו׳ במ״ש במ״א‪ .‬ובינה היא בהי׳‬
‫גרמיהי לגבי הכ׳ וכנדש בע״ה שם פ״ז‪ ,‬ועיקר גרמוהי הוא בחי׳ המדות כוי‪.‬‬
‫ועיקר הכלי הוא בבהי׳ מל׳ כד‪ .‬וכ״ז הוא הכל באלקות ממש כד‪ .‬וכלים בבתי׳‬
‫מציאות הוא בבהי׳ בי״ע שהן בהי׳ יש ממש בו׳‪ .‬ומה שלמעלה יש ולמטה אין הוא‬
‫כבתי׳ האור שכל שמעלה במדדי׳ הוא בבהי׳ ריבוי האור שלמעלה בעצם מדריגתן‬
‫ובמעלתן בו׳ וכל מה שיורד למטה מטה מתמעט האור בד‪ .‬וזהו שלמעלה הוא בחי׳‬
‫יש היינו בהי׳ ריבוי אור ולמטה אין בהי׳ מיעוט האור בו׳)וע״ד שתהו ותיקון גק׳‬
‫י ש‬
‫ואין‪ ,‬דעם היות שבענין הביטול מבד במ״א דבתהו הי׳ הביטול בהתגלות‬
 ‫פ ר " ת‬ ‫מ א מ ר י ה —‬ ‫ה‬ ‫פ פ ד‬ ‫ד‬

‫יוהד דבהמה בה מ״ה ואדם בגימ׳ מיה )רק שהביטול גופא הי׳ ג״כ בבחי׳ יש‬
‫היינו לא בבחי׳ הנהת עצמותו בו׳ וכמ״ש במ״א( ונק׳ תהו יש מפני ריבוי‬
‫האור דתהו‪ ,‬ותיקון נק׳ אין בבחי׳ מיעוט האור בו׳(‪ ,‬אך לפ״ז מה שכולא‬
‫קמי׳ כל״ה הוא בבתי׳ הכלים‪ ,‬ובאמת הרי הביטול דכלא השיב הוא ג״כ בהאור׳‬
‫ועוד יותר מבכלים בו׳‪ ,‬דבהי׳ יהו״ע שבכלים הוא בבהי׳ התכללות לבדי‬
‫ובהאור הוא בבהי׳ ביטול עצמי מפני היהוד והדביקות בהעצם כוי‪ ,‬וכמ״ש‬
‫מזה בדרוש בשעה שהקדימו‪ ,‬תער״ב‪ .‬וא״כ צ״ל מה שלמעלה אין ולמטה‬
‫יש הוא בהאור ג״כ בו׳‪ .‬אך הענין הוא דהנה כתי׳ שמש ומגן הוי׳ אלקים׳‬
‫דש׳ הוי׳ נמשל לאור השמש כמו שהוא בלי מגן ונרתק‪ ,‬וש׳ אלקים נמשל‬
‫למגן שהוא נרתק לשמש להעלים ולהסתיר אורו העצמי‪ ,‬ואז נמשך אור‬
‫השמש בבתי׳ זיו והארה בלבד כר‪ .‬והענין הוא כמ״ש בסש״ב ה״ב פ״ג ות״א‬
‫פל״ג דאור השמש המאיר לארץ ולדרים עלי׳ ה״ה נמצא כלול בגוף כדור‬
‫השמש‪ ,‬ויכול להאיר שם ביתד שאת כו׳ דק ששם הוא בטל במציאות ובבהי'‬
‫אין ואפס ממש מפני שגוף כדור השמש מאיר שם בבהי׳ אור העצמי ואפס‬
‫בלעדו‪ .‬וענין הנרתק הוא שנתעלם אוד העצמי של השמש ונמשך האור ה מ‬
‫לגופו של השמש ואזי הוא בבהי׳ אוד וזיו בו׳‪ .‬והדוגמא מזה למעלה הוא דש׳‬
‫אלקים הוא בהי׳ צמצום הראשון שהי׳ באוא״ס ונמשך אור הקו שהוא בהי׳‬
‫זיו והארה מן האוא״ס שלפני הצמצום וכמ״ש באורך נראה אור דמה שנראה‬
‫אור לאהד הצמצום הוא מאורך העצמי דאוא״ס שלפני הצמצום כו׳‪ ,‬וקודם הצמצום‬
‫הי׳ האור הזה כלול בעצמותו שהי׳ שם במעלה ובמדרי׳ עליונה הרבה יותר׳‬
‫דכל אור כמו שהוא כלול במקורו ה״ה במעלה ומדדי׳ גבוה יותר‪ ,‬וכמ״ש‬
‫במ״א שיש הפרש גדול בין אור האצי׳ כמו שהוא באצי׳ וכמו שנמשך בבי״ע‬
‫כר‪ ,‬וכמ״ש הרמ״ז ר״פ משפטים ההפרש בין נשמות דאצי׳ ממש ובין גשמו׳‬
‫שמאצי׳ שבבי״ע כו׳‪ .‬ומכ״ש האור כמו שהי׳ כלול בעצמותו שהי׳ במדדי׳‬
‫גבוה ביותר‪ .‬וממילא הי׳ האור והגילוי ביתר שאת כר‪ .‬רק שהי׳ בטל שם‬
‫בתכלית שאינו עולה בשם אור וזיו כלל מפני שמאיר שם בהי׳ העצמות דאוא״ם‬
‫שהוא בבהי׳ גילוי העצמות ממש כוי‪ .‬וביאור הענין י״ל בב׳ אופנים‪ ,‬הא׳ כנודע‬
‫שיש ב׳ מיני המשכות מאוא״ס‪ ,‬הא׳ בבהי׳ בלי גבול‪ ,‬והב׳ בבהי׳ מדה וגבול‪.‬‬
‫דב׳ בחי׳ אלו ישנם גם באוא״ס‪,‬שלפני הצמצום‪ .‬דעם היות דכללות האור שלפני‬
‫הצמצום הוא האוד שבבהי׳ בל״ג‪ ,‬מ״מ יש בזה ג״כ האור שבבתי׳ מדה וגבול‪ .‬והוא‬
‫מה שהאוא״ס שיעור בעצמו להאיר בבהי׳ מדה וגבול כו׳‪ .‬ובאמת שניהם נמשכים‬
‫מבהי׳ העצמות‪ ,‬דגם בהי׳ האור שבמדה וגבול הגם שזהו מה שהאוא״ס שיער‬
‫בעצמו כו׳ כנ״ל שרש המשכתו ג״כ מהעצמות והוא שנמשכו ב׳ מיני גילוים‬
‫לגלות עצמותו ולהאיר את העולמות כר‪ .‬דהאור והגילוי שלגלות עצמותו הוא‬
‫בבהי׳ גילוי העצמות שבבתי׳ דביקות ממש בהעצמות כו׳‪ .‬והאור שלהאיד את‬
‫העולמות כאלו אינו בבתי׳ דביקות ממש‪ .‬ובאמת גס האור הזה דבוק בהעצמות רק‬
‫שאינו כמו דביקות האור שלגלות עצמותו כר‪ ,‬וע״ד המהדש בטובו בכי״ו‬
‫תמיד שהדביקות הוא בבהי׳ התתדשות כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬דבכללות הוא בבתי׳‬
‫המשכת הקו מאוא״ס ב״ה שנמשך להוות ולההיות את העולמות שהדביקות שלו‬
‫הוא ע״י הצמצום כו׳‪ .‬ובדוגמא כזאת הוא בהאוד הזה בהמשכתו מן העצמות‬
‫ה‬ ‫פ ר ״ ת‬ ‫—‬ ‫ה מ א מ ר י פ‬ ‫ס פ ר‬

‫כוי‪ .‬ואפ״ל דהנת בעצמות הכל הוא בבתי׳ יכולת והוא מה שביכולתו להאיר‬
‫וביכולתו שלא להאיר והכל הוא אחד בעצמות דהיינו יכולת העצמות בוי‪ .‬והאור‬
‫שלגלות עצמותו הוא מזה שביכולתו להאיר‪ ,‬והאור שלהאיר העולמות יש בזה‬
‫‪,‬‬
‫מבי הענינים דביכולתו להאיר וביכולתו שלא להאיר כר‪ .‬ולכן הוא בבתי‬
‫‪,‬‬
‫דביקות והדביקות היא בבהי התחדשות כוי‪ ,‬והוא בבתי׳ אור‪ ,‬ואור הבא במדה‬
‫וגבול כר‪ .‬וע״ד מ״ש בסש״ב ה״ב פ״ד בענין הגדול הגבור דהגדול הוא‬
‫התפשטות גדולתו ית׳ להוות עולמות ונבראים ועד אין קץ ושיעור‪ ,‬והגבור‬
‫הוא לצמצם ולהעלים שלא נראה שהן התפשטות הארתו ית׳ רק שיהיו בבתי׳‬
‫‪,‬‬
‫מציאות כר‪ .‬וכן בעצמות ב הענינים שביכולתו להאיר ושלא להאיר וע״כ‬
‫‪,‬‬
‫האוד הוא בבחי אור ובבהי׳ מדה וגבול כר‪ .‬ואיך דהוא הרי באוא״ם שלפני‬
‫הצמצום היו ב׳ בהי׳ אורזת אלו‪ .‬וזהו שאמרז״ל עד שלא גבה״ע היי אור‬
‫וחשך משתמשין בערבובי׳‪ ,‬ואיך יכול להיות אור ותשך בא׳‪ .‬אך חשך זהו‬
‫בחי׳ האור שלהאיר את ההשך כר‪ ,‬וכנדש במ״א שהיו שגיהם בלולים באוא״ם‬
‫שלפני הצמצום בו׳‪ .‬והנה קודם הצמצום ידוע שהי׳ חתגברות בחי׳ האור‬
‫הבל״ג שהי׳ בגילוי ממש׳ וזהו שהי׳ גילוי בתי׳ עצמות המאור‪ ,‬וכמו עד״מ‬
‫שגוף השמש מאיר באורו העצמי כר‪ ,‬והיינו בחי׳ האור שלגלות עצמותו‬
‫כו‪ /‬והאור שלר״איר את העולמות הי׳ בבחי׳ אין ואפס ממש מפני התכללותו‬
‫במקורו דבל אור כשהוא במקורו אינו בבתי׳ מציאות אור כר‪ .‬וביותר מפני‬
‫האוד והגילוי דאור הא״ס כר‪ .‬וכמו שהאור דא״ם אינו בבהי׳ אור מפגי שהוא‬
‫גילוי העצמות כר‪ .‬כמו״ב האור שלהאיר העולמות אינו עולה בשם אור וזיו‬
‫כלל כר‪ .‬והצמצום שהי׳ באוא״ס הוא שנתעלם כללות האור גם בחי׳ האור‬
‫שלהאיר בבהי׳ מדת וגבול בו׳‪ ,‬ואהר הצמצום הוא שהזר והאיר ג״כ כללות‬
‫האור היינו גם האור שבבתי׳ גילוי העצמות כר‪ .‬רק שהאור הזה מאיר בבהי׳‬
‫ריחוק ובבהי׳ מקיף בו׳ וכמ״ש במ״א‪ ,‬ונמשך בגילוי בהי׳ האור שלהאיר‬
‫בבחי׳ מדה וגבול שנעשה בבתי׳ מציאות אור בו׳‪ .‬דזהו פעולת הצמצום שמתעלם‬
‫האוד שבבתי׳ א״ס דגם כאשר הוזר ומאיר הוא בהעלם‪ ,‬ואזי נמצא בחיי‬
‫האוד שלהאיר לא כמו שכלול בעצמותו שהוא בבחי׳ אין ואפס כ״א בבתי׳‬
‫מציאות אור כר‪ ,‬וזהו בהי׳ אוד הקו הנמשך בעולמות בבחי׳ אור ובבחי׳ מדד‪.‬‬
‫וגבול כר‪ .‬והאופן הב׳ הוא שהאור שלהאיר את העולמות הוא מבחי׳ האוא״פ‬
‫הבל״ג וכמ״ש בע״ה שאהד הצמצום המשיך קו א׳ דק מאור העיגול שלו כוי‬
‫יחייבו מן האור שבבחי׳ א״ס כר‪ .‬רק שזהו ממדדי׳ האחרונה שבהאור דבכללות‬
‫הוא בתי׳ תיצוניות האור השייך אל העולמות בוי‪ .‬דהנה ידוע מא׳ הפרדר״א‬
‫שעד שלא נבה״ע הי׳ הוא ושמו בלבה דהוא היינו בהי׳ העלם ושמו הוא‬
‫בחי׳ גילוי‪ ,‬והיינו בהי׳ עצם האור והתפשטות האור‪ .‬דעצם האור הוא שאינו‬
‫‪,‬‬
‫בכחי גילוי כלל וגם לא בגדר גילוי כר‪ .‬דהגם דכללות האור הוא בחיי‬
‫אור הכלול בעצמותו‪ ,‬מ״מ בתי׳ התפשטות האור הוא שבבתי׳ גילוי בעצמותו‪.‬‬
‫ועצם האור הוא שכלול בעצמותו לא בבחי׳ גילוי בעצמותו כר‪ ,‬וה״ה במו‬
‫העצם דכשם שהעצם איגו בגדר גילוי‪ ,‬כמו״כ עצם האור איגו בגדר גילוי‬
‫כ‬
‫י׳׳ " ״ ע הוא ושמו כוי‪ .‬ובד״פ יש בשמו ג״ב ב׳ מדרי׳ בהי׳ האור והגילוי‬
‫לעצמו ובעצמותו גופא גילוי האור השייך אל העולמות כר‪ .‬וכמ״ש במד״ר‬
 ‫פ ד ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ם פ ד‬ ‫ו‬

‫ע״פ זיבדל אלקים בין האור והתשך שהבדילו לעצמו‪ ,‬והיינו שזהו בחי׳ אור‬
‫המאיר לעצמו שלמעלה מבהי׳ גילוי בעולמות כד‪ .‬והיצוניות האוד הוא בהי׳‬
‫האוד השייך אל העולמות כד‪ .‬וכמו עד״מ בכתות הנפש הנה הכה העצמי‬
‫הוא שכלול בעצם הנפש שאינו בבהי׳ המשכה כלל מן העצם וכמו כה השכל‬
‫ההיולי העצמי וכה ההסד ההיולי העצמי שנטוע ומושרש בעצם הנפש כר׳‬
‫ואה״כ כמו שבא בהמשכה דהיינו מה שנמצא מכה ההיולי העצמי המשכת‬
‫הכה בבהי׳ המשכה נעלמת‪ ,‬וכמו כח המשכיל ההיולי שהוא בבתי׳ מקור‬
‫לשכל‪ ,‬וגס זה אינו בבתי׳ מציאות שכלי עדיין כנודע‪ ,‬ואזדכי בהי׳ אור השכל‬
‫השודד‪ .‬במוה שבראש וכמו שמרגיש אדם שיש בו שכל במוהו גם שלא משכיל‬
‫השכלות כד‪ .‬וכן בכל גילוי אוד שכל הרי יש תחלה גילוי אוד קודם שבא‬
‫בגילוי ממש כו׳ כידוע ומבו׳ במ״א‪ .‬והיינו מפגי שהאור שכל השורה במוח‬
‫וכן השכל קודם שנתגלה הוא בבהי׳ שכל הגם שאינו עדיין אוד שבל במציאות‬
‫בו׳‪ .‬וכמו״ב במדת ההסד בהי׳ ההסד שבלב שזהו המשכה ממדת הטוב וד״הסד‬
‫העצמי שבעצם הנפש ועדיין לא יש כאן התעוררות הטבה רק מה שעלול‬
‫להתעורר בהסד והטבה בו׳‪ .‬ואה״כ כאשר מתעורר באיזה הטבה שיש בזה‬
‫בהעלם אופן ההטבה ובמה שתהיי ההטבה הגם שלא באה עדיין בגילוי ואינו‬
‫ניכר עדיין גם לעצמו במה שיהי׳ ההטבה‪ ,‬מ״מ מאתר שכבר גתעורר בהטבה‬
‫יש שם בהעלם במה שיהי׳ ההטבה כו׳ וכמ״ש במ״א באורך‪ .‬ובמד׳ב הוא‬
‫הדוגמא למעלה דבהי׳ עצם האור הוא כמו שכלול בעצמותו שאינו בבהי׳‬
‫המשכה וגילוי כלל וכנ״ל שאינו בגדר גילוי כלל כד )ואין זה בהי׳ אור‬
‫הכלול בעצמותו ממש בבתי׳ יכולת העצמית שזהו כמו עד״מ כמו שהנפש‬
‫נושא בעצמו כו׳ וכמ״ש במ״א( וכהי׳ התפשטות האור שזהו בבתי׳ המשכה‬
‫מעצם האור בו׳ ויש בזה ב׳ מדרי׳ בחי׳ המשכה נעלמת שזהו בחי׳ אור‬
‫המאיר לעצמו כבי׳‪ ,‬והוא בתי׳ אוא״ס שקודם עלות הרצון שלא יש עדיין‬
‫בהי׳ התעוררות ורצון על עולמות מפני שזהו בתי׳ פנימיות האור שלמעלה‬
‫מבהי׳ העולמות בו׳‪ ,‬ובהי׳ הגילוי השייד אל העולמות דהיינו בחי׳ עלות‬
‫הרצון כד‪ ,‬ובבתי׳ עלות הרצון יש בהעלם במה שיהי׳ הרצון בו׳‪ ,‬וכמ״ש‬
‫בפרדם בענין הצהצהות שזהו מה שנצטייר בבתי׳ עליית הרצון כוי‪ .‬וי״ל‬
‫שזהו למעלה מבהי׳ ההשערה בכה כו׳ והוא בהי׳ רצון הפשוט שלמעלה מבהי׳‬
‫רצון הקדום שקדם אל הצמצום והגילוי כד‪ .‬אמנם הרי כ״ז הוא באוא״ם‬
‫שלפני הצמצום שגם בחי׳ היצוניות האור הוא כלול בעצמותו כד‪ ,‬וקודם‬
‫הצמצום הי׳ מאיד בגילוי בתי׳ פנימיות האור היינו בהי׳ אוא״ס שקודם‬
‫עלות הרצון‪ .‬וכמובן בע״ה בתתלתו שאו׳ טרם הכל הי׳ אור עליון פשוט‬
‫ממלא כל המציאות כד וכשעלה ברצונו הפשוט להאציל כד היינו שבתהלה‬
‫הי׳ מאיר במקום החלל בגילוי בתי׳ עצמות האוא״ם שקודם עלות הרצון‪.‬‬
‫וכאשר עלה ברצונו הפשוט היינו כאשד הי׳ רצונו ית׳ שיתגלה בהי׳ הרצון‬
‫בעולמות צמצום עצמו וסילק אורו הגדול עהצ״ד כד‪ ,‬וכן הוא המובן בסש״ב‬
‫פל״ג יעד׳ש‪ .‬ואז לא הי׳ ניכר כלל בהי׳ היצוניות האור שהי׳ בבתי׳ אין‬
‫ואפס ממש ולא הי׳ ניכר בבתי׳ מציאות כלל כר‪ ,‬והי׳ ג״כ בבהי׳ א״ס ממש‬
‫מפני שהאיר בו בהי׳ פנימיות האור בו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬והצמצום הוא שנתעלם‬
‫ז‬ ‫פ ר " ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ם פ ר‬

‫כללות האור ואח״כ כאשר הזר והאיר הוא שאור הא״ם הוא בהעלם ובנ״ל‪ ,‬ואז‬
‫‪,‬‬
‫נעשה ניכר בחי׳ תיצוניות האור שנכלל בבחי׳ נקודת הרשימו ובא בבחי‬
‫הקו בבחי׳ מציאות אור בערך העולמות להיות בבחי׳ מקור לעולמות ולהתלבש‬
‫בתוכם להחיותם כר‪ .‬וכ״ז הוא בבחי׳ האור השייך אל העולמות אם שהוא‬
‫‪,‬‬
‫בתתלה בהי אור שבבהי׳ מדד״ שנמצא מן העצמות שלא בבחי׳ דביקות כ״ב‬
‫בהעצמות כו׳ כנ״ל‪ ,‬או שזהו בחי׳ חיצוניות האור שזהו ג״כ בבחי׳ ריחוק מן‬
‫‪,‬‬
‫העצמות כוי‪ .‬וקודם הצמצום שהי כלול בעצמותו‪ ,‬וגם שהאיר בגילוי האור‬
‫שהוא בבהי׳ גילוי העצמות הי׳ גם האור הזח בבחי׳ אין ואפס ממש כר‪ ,‬וכאשר‬
‫נתעלם אור הא״ס וממילא הרי המשכת האור הזה ה״ז גילוי חוץ לעצמותו‬
‫כבי‪ /‬הגם שזהו הכל במקום החלל‪ ,‬אך הרי נתעלם האור שבבתי׳ גילוי‬
‫העצמות שנשאר בבחי׳ מקיף בלבד בו‪ /‬ה״ז בבחי׳ חוץ לעצמותו כו‪ /‬וגס‬
‫שנתעלם האור הזה בתוך העלם הצמצום והוא ההתלבשות בנקודת הרשימו‬
‫כו׳ וכמ״ש במ״א )בדרוש בשעה שהקדימו׳ תער״ב( ה״ה בא בבחי׳ מציאות‬
‫אור נו׳‪ .‬אמגם בחי׳ אור הא״ם גמשך ג״כ לאחר הצמצום‪ ,‬וכידוע שהצמצום‬
‫הוא רק לגבי העולמות וגם לגבי האור שלהאיר את העולמות שלא יתבטל‬
‫ח‬
‫״ י ע״י גילוי האור )ועמ״ש בעת״מ ש״א פג״ג( אבל לגבי עצמות אין הצמצום‬
‫מעלים ומסתיר בלל ונמצא אור הא״ס ומאיר במקום החלל לאתר הצמצום‬
‫‪,‬‬
‫כמו קודם הצמצום כוי‪ .‬דגם כמו שהוא לאהד הצמצום ה״ה בבתי אין‬
‫ממש כמו שהוא קודם הצמצום‪ .‬כי האור הזה ה״ה בבהי׳ גילוי העצמות‬
‫‪,‬‬
‫ואינו בבתי יציאה חוץ לעצמותו‪ ,‬כי הצמצום אינו עושה התעלמות בעצם‬
‫האור הזה רק שיהי׳ בבתי׳ סילוק והעלם לגבי האור שלהאיר את העולמות‬
‫אבל לא שנתעלם עצם האור בו׳ )וזהו שרק נגע בו הצמצום כוי( וע״כ ה״ה‬
‫בבחי׳ אין ממש גם לאתר הצמצום בו׳‪ .‬וזהו ב׳ המדרי׳ דממכ״ע וסוכ״ע׳‬
‫יהאור דממכ״ע אינו כמו שהי׳ תתלה קודם הצמצום והאור דסוכ״ע ה״ה כמו‬
‫ש ה י ‪/‬‬
‫קודם הצמצום כוי‪ .‬וע״פ הנ״ל יובן מה שלפעמים למעלה בבהי׳‬
‫אין ולפעמים למעלה בבהי׳ יש‪ ,‬שזהו בהב׳ מדרי׳ דממכ״ע וסוב״ע בוי‪ .‬דהנה‬
‫‪,‬‬
‫בחי ממכ״ע שהוא האור שלהאיר את העולמות שבא ע״י הצמצום הדי‬
‫כללות המשכותו הוא מאין ליש וכנ״ל דכמו שהוא כלול בעצמותו ה״ה בבתי׳‬
‫אין ואפס ולאתר הצמצום ה״ה בבהי׳ אור במציאות בו׳‪ .‬אמנם גם כמו שהוא‬
‫לאחר הצמצום כל שהאור קרוב יותר אל מקורו ה״ה ב י ׳ אין יותר‪ ,‬שהרי‬
‫בח‬

‫האוד הוא דבוק במקורו ובמ״ש בע״ה שהקו בקצהו העליון ה״ה נוגע ודבוק‬
‫באוא״ס כד׳ וזהו שהקו הוא בבהי׳ מעלה ומטה מפני שבקצהו העליון הוא‬
‫נוגע ודבוק ובקצהו התתתון אינו דבוק באזא״ם כד‪ .‬וידוע דמעלה ומטה‬
‫שבקו אין זה רק בריבוי ומיעוט כ״א בעצם מדריגתו שלמעלה הוא מעלה‬
‫י הג״ל‪ .‬וע״ב כל שהוא‬ ‫מ ו‬ ‫ש ה ק ד‬ ‫ב ש ע ד ״‬ ‫במדדי׳ ‪,‬‬
‫ב ד ר ן ש‬ ‫ן כ מ ״ ש‬ ‫כ ף ׳‬ ‫ו ת ר‬

‫למעלה יותר שהוא בבתי׳ קירוב יותר אל העצמות ה״ה בבחי׳ אין ביותר‬
‫י י אין יותר כד‪ ,‬וכן‬‫ב ב ח‬‫וגם דכל מה שמעלה במדריגה יותר ה״ז בעצם‬
‫העולמות שנתהוו מבהי׳ עליוגה של הקו ה״ה בבהי׳ ביטול ובבהי׳ אין בו‬
‫דהתהוות הראשונה שמחקו הוא בחי׳ פרצוף דא״ק שנק׳ אדם דבריאה ומ״מ‬
‫ה״ה כבחי׳ אין שהכלים דא״ק אינם בבהי׳ כלים כלל כנ״ל‪ .‬וכמדכ בבח‬
 ‫פ ד " ת‬ ‫ד ‪ ,‬מ א מ ר י ם —‬ ‫ם פ ד‬ ‫‪,,‬‬

‫עקודים הגם ששם נתגלה ענין הכלים והיינו מפני שאור הקו שמאיר בבהי׳‬
‫עקודים אינו בבחי׳ אין כ״כ מפני הצמצום שנתמעט שם האור יותר וה״י׳‬
‫בבתי׳ מציאות אור דלכן נתגלה שם מציאות הכלי כר‪ .‬ומ״מ ה״ה בבתי׳‬
‫כלי אחד כר‪ .‬וכל שהאור יורד יותר שמתרחק ממקורו יותר וניכר יותר‬
‫פעולת הצמצום שמתעלם ומתמעט יותר ה״ה בבחי׳ יש יותר היינו יותר‬
‫בבתי׳ מציאות אור כר‪ .‬וכמו באצי׳ שהאורות הן בבתי׳ מציאות אור כר׳‬
‫‪,‬‬
‫ועם היות שאינם בבחי׳ חכ וחסד )להשיטה שהאורות הן פשוטים( מ״מ ה״ה‬
‫בבחי׳ מציאות עכ״פ‪ ,‬וע״כ נתהווה ביאצי׳ כלים בבתי׳ מציאות דהגם שהן‬
‫אלקות ה״ה מ״מ בבחי׳ מציאות חכ׳ וחסד ולדעת האריז״ל הן בבחי׳ גבול‬
‫כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬והרי הארת הקו נמשך גם בבי״ע ע״י הכלים דאצי׳ שנעשים‬
‫נשמה לבי״ע וגם בהי׳ הקו עצמו וכמ״ש באגה״ק סי׳ ך׳ דהארה דהארה‬
‫דהארה היא בכל הנבראים כר‪ .‬והדי הנבראים נתהוו בבחי׳ יש ודבר נפרד‬
‫כר‪ .‬וזהו שא׳ כולא קמי׳ כלא חשיב דכל שקמי׳ יותר הוא יותר בבחי׳ כלא‬
‫ואין וכל מה שיורד ונמשך הוא בבחי׳ יש יותר בו׳‪ .‬אך בחי׳ םוכ״ע שהוא‬
‫האור שלגלות עצמותו שאינו בא ע״י הצמצום והוא בבתי׳ דביקות ממש‬
‫בהעצמות כו׳ כנ״ל‪• .‬הנה נהפוך הוא דכל הקרוב יותר הוא בבחי׳ יש יותר‬
‫וכמ״ש להנחיל אוהבי יש כר‪ .‬דהנה בבחי׳ םוכ״ע יש ג״כ מדרי׳ וכמ״ש בע״ה‬
‫שגם בעיגולים יש ע״ם כר‪ .‬וכן בכל עיגול בהי׳ עליונו של העיגול הוא‬
‫למעלה מבחי׳ תחתונה של העיגול בו׳‪ .‬וידוע שיש מקיפים פרטים לכל עולם‬
‫ועולם שהן מחזלקי׳ זמ״ז‪ .‬והגם דבחי׳ סוכ״ע הוא שלא יש התחלקות כוי׳‬
‫היינו שאינם מחולקים בעצם מדריגתן והמעלה ומטה שבהן הוא במעלתן‬
‫לבד דהיינו בבחי׳ ריבוי ומיעוט כו׳ וגם בזה הוא שיכול להיות ריבוי האור‬
‫בהתחתון כמו בהעליון כו׳ וכמ״ש באורך בדרוש הנ״ל‪ .‬אבל מ״מ הרי יש‬
‫בהם מעומ״ט בריבוי ומיעוט כר‪ ,‬וע״כ כל הקרוב יותר הוא בחי׳ יש דהיינו‬
‫שנחשב יותר מבחי׳ העצמות הנק׳ יש אמיתי ויש בזה בחי׳ כח העצמות‬
‫יותר כר‪ .‬והעגין הוא שהרי גם באזא״ס שלפני הצמצום יש חילוקי מדרי׳‬
‫בהאור וכנ״ל בג׳ מדרי׳ כללות שבהאוא״ס דעצם האור הוא כמו העצם שאינו‬
‫בבתי׳ המשכה ובגדר גילוי כלל משא״צ בבתי׳ התפשטות האור מ׳‪ ,‬וא״כ‬
‫יובן דמכ״ש שכן הוא לאחד הצמצום דבל שלמעלה יותר יש בזה מבחי׳ כח‬
‫העצמות יותד כר )ואין זה שהעצמות הוא בבחי׳ המשכה‪ ,‬כ״א שהאור מצד‬
‫הקירוב וחדביקות ביותר בבתי׳ העצמות יש בו יותר מבחי׳ העצמות בר‪ .‬וכמו‬
‫בהאו״פ כל הקרוב יותר נרגש בו יותר בחי׳ העצמות ומשר׳ז הוא בבהי׳ אין‬
‫יותר ובמקורו הוא בבהי׳ אפס כר‪ ,‬כמו״כ בהאו״מ שהוא בחי׳ גילוי העצמות‬
‫בבתי׳ דביקות ממש בהעצמות כר בל הקרוב יותר יש בו יותר מבחי׳ כת‬
‫העצמות כוי(‪ .‬וענין כה העצמות שבהאור הוא כמ״ש במ״א בענין וכל קומה‬
‫לפניך תשתחווה שזהו בציוד קומה דא״ק שכולל כללות העולמות הרי בהביטול‬
‫דא״ק כולם בטלים גם אותן שבהרגשתן הן בבחי׳ יש ונפרד לגמרי כולם לפניד‬
‫משתחוים שבטלים במציאות רק שהוא בלי הרגש כלל כר‪ .‬וידוע שהארת א״ק‬
‫יש בכאו״א מישראל וכמ״ש בלק״ת ד״ה למנצח על השמינית‪ ,‬והיינו הכח דמס״נ‬
‫שיש בכאו״א מישראל שזהו דוקא בנש״י כר‪ .‬וכמו״כ הביטול העצמי שיש‬
 ‫״ מ‬ ‫פ ר‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ס פ ר‬

‫בנשמות כד‪ .‬גם ענין קבעומ״ש שיש בנש״י שזהו ביטול בבחי׳ הנחת עצמותו‬
‫שהוא ביטול בעצם המהות כר‪ ,‬ובפרט בקבלת עומ״ש דר״ה שזהו בבתי׳ נתינה‬
‫ומסירה שנותן כל עצמו לה׳ )וואס ער גיט זעך אין גאנצין אוועק צוא אלקות(׳‬
‫ויש המשכות שמהמקיפים הפרטים והו״ע רעו״ד הביטול דרצון פשוט שלמעלה‬
‫מטו״ד משום הרגש האוא״ם כר‪ ,‬וכמ״ש מזה באורך בדרוש‪.‬בשעה שהקדימו‬
‫הנ״ל‪ .‬וכל ביטול שבכללות יותר ובבחי׳ חעלם יותר ה״ז יותר מבחי׳ העצמות‬
‫ייייא ע״י בתי׳ עליונה יותר דבחי׳ המקיף שעושה הביטול בכל דבר בכה‬
‫העצמות כר‪ .‬וזהו דבחי׳ סוכ׳׳ע בל שלמעלה יותר נחשב יותר לבחי׳ העצמות בחי׳‬
‫יש האמיתי שיש בו יותר מבחי׳ כח העצמות בד‪ ,‬וכל מה שנמשך למטה יותר‬
‫הוא בבתי׳ אין כר‪ ,‬והיינו כמו זיו השמש בשמש כר‪ ,‬דכללות האור הזה גם לאתר‬
‫הצמצום הוא אור הכלול בעצמותו כנ״ל‪ ,‬וא״כ ה״ה בבחי׳ אין כזיו השמש‬
‫בשמש כד׳ רק שזהו בבהי׳ התפשטות האור שהוא בבחי׳ אין‪ ,‬אבל בעצם האור‬
‫הקרוב אל העצמות שנחשב מבתי׳ העצמות •הוא בבחי׳ יש כד‪ ,‬וכל מה שנמשך‬
‫יותר ה״ז הארת אין מיש דהיינו מיש לאין כד )והיינו דכמו באוא״ם שלפני‬
‫הצמצום יש בו עצם והתפשטות דעצם האור הוא כמו העצם וההתפשטות היא‬
‫בחי׳ הגילוי כר‪ ,‬ומן העצם הוא שנמשך ההתפשטות בר‪ ,‬ובמו שההמשכה‬
‫נעלמת היא מכת ההיולי תעצמי כר כנ״ל וכמו״כ בכללות האור הזה הוא בבהי׳‬
‫עצם והתפשטות דהעצם הוא שנחשב מן העצמות שהוא בבחי׳ יש כר‪ ,‬והתפשטות‬
‫האור הוא מיש לאין כר( היפך מבחי׳ האור שבא ע״י הצמצום שהוא מאין‬
‫ליש כר כנ״ל‪ .‬וזהו אל דעות הוי׳ דבש׳ הוי׳ גופא יש הב׳ דעות‪ ,‬וחיינו בבהי׳‬
‫האור גופא‪ ,‬דהאור שהוא בבהי׳ גילוי העצמות ה״ה מיש לאין‪ ,‬והאור שלהאיר‬
‫העולמות שבא ע״י הצמצום הוא מאין ליש כד‪ .‬ועגין אל דעות הוי׳ שכולל‬
‫ב׳ הדעות הוא שהרי האור דממכ״ע נמשך מבחי׳ סוכ״ע וכנ״ל דגילוי אור הקו‬
‫הוא מחיצוניות דהאוא״ם הבל״ג כר‪ ,‬ולהאופן הא׳ הוא שחאוא״ם הבל״ג שיעור‬
‫בעצמו להאיר במדה וגבול כר‪ ,‬והיינו דמבחי׳ האין של היש האמיתי הוא בתי׳‬
‫האין של היש הנאצל והנברא דהיינו האור שמאין ליש בו׳‪ .‬וזהו אל דעות ה׳‬
‫יאי׳ בת״ז תיקון ע׳ דש׳ אל אחזי על עילות כל העילות דהיינו בחי׳ העצמות‬
‫וכמ״ש בזהר בראשית דכ״ב ע״ב‪ ,‬דאל הוא ל׳ תוקף כמו אילי הארץ והוא‬
‫תוקף העצמות בר‪ ,‬וזהו אל דעות שכולל ב׳ הדעות כר•‬
 ‫‪ -‬פ ו ״ ת‬ ‫ו י ‪a‬‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫‪J n‬׳‬ ‫׳* *‬ ‫*‬

‫בס״ד יןס ‪ a‬דר״ה‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫לך אמר לבי בקשו פני את פניך ה אבקש‪ .‬ופרש״י בשליחותך אמר לבי כר״‬
‫וצ״ל מה״ע בשליחותך אמר לבי‪ ,‬ומה״ע בקשו פני ואת פניך ה׳ אבקש•‬
‫ולהבין זה ילה״ק משנת״ל במ״ש כי אל דעות ה׳ דב׳ הדעות ד״ע וד״ת הן‬
‫‪,‬‬
‫בשי הוי היינו בהאור‪ ,‬והוא דבהי׳ סוכ״ע שזהו לגלות עצמותו הוא מיש לאין׳‬
‫ובהי׳ ממב״ע שזהו האור שלהאיר העולמות ה״ה מאין ליש כר‪.‬‬

‫והנה מכל הנ״ל בהמשכת האור מאין ליש ע״י הצמצום מובן שזהו ירידה‬
‫‪,‬‬
‫גדולה לגבי האור דכמו שהוא בשרשו הוא בבהי אין ואפס ובא בבהי׳‬
‫מציאות אור ובסדר השתל׳ המשכתו ה״ה בא בבהי׳ מיעוט אהד מיעוט מאין ליש‬
‫כר‪ ,‬שגם באצי׳ הוא בבתי׳ יש ומציאות ונתהוו ממנו כלים בבתי׳ יש ובפרט‬
‫במדדי׳ תהתוגה שבאצי׳ בהי׳ מל׳ דאצי׳ שהיא בבהי׳ יש‪ ,‬דהיצוגיות המל׳‬
‫נעשה מקוד ליש גמור דבי״ע שגם בזה יש הארת הקו בו׳״ ובנ״ל בשם האגה״ק‬
‫דהארת הקו יש בכל הנבראים‪ ,‬והיינו גם במדדי׳ התתתונות דעשי׳ יש בהם‬
‫הארת הקו וה״ה בבחי׳ יש גמור כר‪ .‬ובד״כ באצי׳ הוא איהו והיוהי הד ואיהו‬
‫וגרמוהי הד בבהי׳ יהוד וביטול בו׳ משא״כ בבי״ע שנא׳ ומשם יפרד שהן‬
‫בבחי׳ פירוד ובבהי׳ יש ממש בו׳‪ .‬ויש להבין למה ירד האור כ״כ להתלבש‬
‫זלהשתל׳ מעילה לעילה מאין ליש עד מדריגות תהתונזת דעשי׳ הגשמיות‬
‫וההומריות כמו השמים והארץ וכל צבאם כר‪ .‬ובודאי ירידה זו היא צורך‬
‫עלי׳‪ ,‬וצ״ל מהו העלי׳‪ .‬ויש להקדים דהנה ידוע דאין ויש הן בהי׳ מ״ה וב״ן‬
‫‪,‬‬
‫דכללות ההשתל׳ מרוכ״ד עד סוכ״ד נכלל בהב׳ שמות אלו‪ ,‬רק שבמדרי‬
‫העליונות אינם בבהי׳ התחלקות‪ ,‬וכל מה שיורד האור ונמשך יותר מתהלקים‬
‫בב׳ מדרי׳ מובדלות כר‪ .‬והוא דהאור כמו שהוא לפני הצמצום הוא בהי׳ מ״ה‬
‫כמא׳ הי׳ הוא ושמו בלבד‪ ,‬דהיינו הוא ושמו אחד שזהו בהי׳ ש׳ מ״ה שהוא‬
‫בבהי׳ יהוד ממש‪ ,‬וכנ״ל שהוא בבחי׳ אין ואפס כר‪ ,‬וגילוי הקו הוא בהי׳ ש׳‬
‫בץ בכלל‪ .‬וכידוע דהקו נק׳ שכינה ע״ש שהוא מקור המהווה את העולמות‬
‫ומתלבש בתוכם כר וכמ״ש במ״א‪ ,‬ועדית אין מציאות ההשתל׳ ממש בבהי'‬
‫התהלקות להיות פרצופים מחולקים כר‪ ,‬וכמ״ש בס׳ הדר״מ סי׳ ד׳ בשם הע״ה‬
‫על מאה״ז בראשית דכ״ב ע״ב אבל איהו הד בלא הושכן ובלא שתוף שזהו‬
‫בא״ק שעז״נ ואין אלקים עמדי בר‪ ,‬עד שבתי׳ עתיק וא״א הוא שנתהלקו‬
‫ב׳ שמות הנ״ל דמיה ובין להיות נק׳ בשם ב׳ פרצופים והוא פרצוף עתיק‬
‫בשם מ״ה בכלל וא״א בשם ב״ן בכלל כר )ובכאז״א מהם יש בהי׳ מ״ה וב״ן‬
‫רק שבעתיק הוא בבהי׳ פנים ואהוד ואין בהי׳ אתוריים דעתיק נראים בלל‬
‫והוא כולו פנים בו׳ כמ״ש בהדר״מ שם‪ .‬וזהו דעתיק הוא בחי׳ מ״ה כר‪ ,‬וי״ל‬
‫שז״ע שהלהות הן כולו פנים שהתורה היא מבתי׳ פנימיות הכתר בהי׳ עתיק‬
‫וכמ״ש ואהי׳ אצלו שעשועים כר(‪ ,‬ועדית אין זה התהלקות גמור שהדי עתיק‬
‫וא״א בפרצוף א׳ נהשבים רק שזה בתי׳ תהתונה שבמאציל חד‪ ,‬נעשה ראש‬
‫יא‬
‫פ ר " ת‬ ‫ה מ א מ ר י פ —‬ ‫ס פ ר‬

‫לנאצלים כוי‪ .‬אבל כללות שניהם ענין א׳ והוא בחי׳ כתר בכלל והוא בחי׳‬
‫ממוצע בין עולם הא״ס לעולם הנאצלים כו׳ כנודע‪ .‬אבל כשירד עוד האור‬
‫מעצמות אוא״ס למטה יותר והוא בחי׳ או״א שיונקים ממזלות דא״א בחי׳‬
‫מזלות ושערות בלבד שהאור בהם מצומצם יותר ששם נתחלק האור להיות‬
‫ב׳ פרצופים שלימים ונפרדים לגמרי בו׳ )עמ״ש בע״ת שער ז״א פ״ה(‪ ,‬עד‬
‫שנק׳ בשם תרין ריעין כו׳‪ .‬והגם שהן תרין ריעין דלא מתפרשין ובתדא שריין‬
‫וכחדא נפקין כר‪ ,‬ומ״מ תרין ריעין הם בבתי׳ התתלקות לשני פרצופים כר׳‬
‫רק שהן תמיד בתכלית היהוד כר‪ .‬והיינו בבתי׳ יתוד תמידי באלו הן אתדוח‬
‫ייי»»« ימיזו• הגדללים‬ ‫^ ‪_.‬״^‬ ‫»׳‬

‫‪J‬‬
‫‪anw7‬׳ יצאה מבין תדוי ודרועי מאתוריו כוי‪oy ,‬־״ ׳־׳ י* ״י‬ ‫*‬

‫דפ׳ בשלח בענין יבקע צורים במדבר כו׳‪ .‬וכחדא שריין בבחי׳ יחוד פנים‬
‫בפנים כר׳ ולא אתפרשין לעלמין שהן בבתי׳ יתוד תמידי‪ .‬ולהיות שהיחוד‬
‫הוא תמידי ובבתי׳ פב״פ ד‪,‬״ז בתכלית האתדות כאלו הן אתדות א׳ כר(‪ .‬אבל‬
‫בירידת האור עוד למטה יותר והוא בבחי׳ זו״נ דאצי׳ שם נעשו ב׳ שמות הנ״ל‬
‫ב׳ פרצופי׳ ונפרדים ממש ולא יש יהוד ביניהם כ״א לפרקים ועתים ידועים‬
‫וכמו בג׳ רגלים שיש יחוד זו״ג שהוא יהוד מ״ה וב״ן כידוע‪ .‬אבל ברוב‬
‫העתים שם מ״ה דז״א פרצוף בפ״ע ושם בין דנוק׳ פרצוף נפרד בפ״ע בו׳‪.‬‬
‫וכ״ז הוא בהאור שבא ע״י הצמצום בו׳‪ ,‬דבאוא״ס שלפני הצמצום היינו באוא״ס‬
‫הבליג לא יש בהי׳ התחלקות כלל דבהי׳ מ״ה וב״ן כי הכל הוא בבתי׳ א״ם‬
‫יבבחי׳ אין ממש בר‪ .‬רק בהאור שבא ע״י הצמצום שם יש התחלקות דבהי׳‬
‫מ״ה וב״ן‪ .‬רק שבמדרי׳ העליונות יותר אינם בבהי׳ התחלקות ניכרת וכמשנת״ל‬
‫‪3‬‬
‫עגיל כולא קמי׳ כלא דבל שקמי׳ יותר הוא בבחי׳ כלא בבחי׳ אין ביותר‬
‫וה‬
‫כ ל הוא בבחי׳ ביטול ממש‪ ,‬ע״כ אינו ניכר שם הבחי׳ דמ״ה וב״ן‪ ,‬ותיינו‬
‫שאינו ניכר בהי׳ הב״ן שבו בו׳‪ .‬ובל שהאור יורד יותר‪ ,‬דבכללות הוא מאין‬
‫ליש׳ נעשה יותר בבהי׳ ההתחלקות דפדה וב״ן כר‪ .‬והעיקר חוא בבחי׳ ז״א‬
‫ומל׳ דזיא הוא בהי׳ מ״ה ומל׳ בחי׳ ב״ן כר‪ .‬והנה מ״ה וב״ן חוא בחי׳ רצוא‬
‫ושוב וכמ״ש רות האדם הוא העולה למעלה ורות הבהמה היא היורדת למטה‪.‬‬
‫דאדם בגימ׳ מיה הוא בבהי׳ העלאה למעלה‪ ,‬ובהמה בגי׳ ב״ן היא בבתי׳‬
‫ירידה ושוב למטה כר‪ .‬דהנה כל הנבראים יש בחם בחי׳ רצו״ש בחי׳ הסתלקות‬
‫והתפשטות כר‪ ,‬וכמו במלאכים העליונים שהן בבחי׳ רצו״ש וכנדש ומהיות‬
‫יצוא ושוב דקאי על היוה״ק הנושאים את הכסא שהן בבהי׳ רצו״ש כו׳‪ .‬דהנה‬
‫אומרים קדוש וברוך‪ ,‬והמה ב׳ הפכים‪ ,‬דקדוש הוא שאוא״ם קדוש ומובדל‬
‫מן העולמות כר‪ ,‬והוא בתי׳ ההבדלה והרוממות דאוא״ם מן העולמות והנבראים‬
‫כר ובתך כבוד ה׳ ממקומו הוא בהי׳ ההמשכה והירידה למטה מטה שיורד‬
‫ממ‬
‫ק ו מ ו העליון ומצמצם עצמו להתלבש בעולמות בר‪ ,‬ומוכרת שמהשגות אלה שהן‬
‫ב׳ הפכים מסתעף ב׳ מיני התפעלות שהן ב׳ הפכים והיינו רצוא ושוב‪.‬‬
‫דמהתבוננות דקדוש דהיינו שיתבונן בההפלאה והרוממות דאוא״ם יתפעל‬
‫בבחי' רצוא שהוא בהי׳ הביטול וההווה ממקומו ליכלל במקור הוצבו בבה‬
‫א י‬
‫ו בו׳‪ .‬ומהתבוננו׳ דברוך כבוד ה׳ שחוא בבחי׳ ירידה והמשכה והיינו באור‬
 ‫האלקי שמתצמצם להתלבש בעולמות להיות נתפש בהם בבתי׳ פנימיות‪ ,‬והייני‬
‫שיהי׳ מושג בנבראים שמשיגים את ההארה המתלבשת בתוכם כף‪ ,‬עי״ז הוא‬
‫בבהי׳ שוב להיות בבתי׳ התיישבות אור בכלי‪ .‬ורק להיות בטל לאלקות כר•‬
‫והיינו שבהתבוננות זאת ה״ה בא לכלל יש ודבר מה בעצמו‪ .‬מפני השגת‬
‫הענין כר‪ .‬וגם האהבה הבאה מזה הוא בבחי׳ מורגש ותוא שהפץ בהגילוי אור‬
‫ובבהי׳ הקירוב והדביקות באלקות‪ .‬שכ״ז הוא בהי׳ ביטול היש לבד מ׳‪ .‬וזהי‬
‫שהמלאכים אומרים קדוש וברוך‪ ,‬וידוע דהשרפים אומרים קדוש והאופנים אומרים‬
‫ברוך‪ ,‬והוא דשרפים ההתפעלות שלהם הוא באוא״ס המובדל מהעולמות ונבדל‬
‫בערך מן ההשגה האלקית שבאה בתוך כל נברא בר‪ ,‬וכמ״ש שרפים עומדים‬
‫ממעל לו‪ .‬ממעל לשכינתא‪ ,‬והיינו למעלה מהתיות המתצמצם ומתלבש בתוכם‬
‫להיות מושג בהם‪ ,‬כ״א באוא״ס דלית מה׳ תב״כ‪,‬כר‪ .‬וע״כ הם בבחי׳ התכללות‬
‫ובבתי׳ ביטול במציאות ממש דעש״ז נק׳ שרפים שנשרף כל מציאותם כר‪ ,‬ובאש‬
‫השורף בלהב שעולה ונכלל למעלה מעלה כר‪ .‬והאופנים שהן למטה במדרי׳‬
‫מהשרפים והן רתוקים יותר בהשתל׳ מעצמות אוא״ס ב״ה‪ .‬ע״כ ההשגה שלהם‬
‫הוא בהאלקות שבבהי׳ התלבשות מ׳‪ .‬ועצמות אוא״ס הנא׳ כאן היינו בחי׳ אצי׳‬
‫שזהו בהי׳ אוא״ס לגבי בי״ע כוי‪ ,‬וכמ״ש במ״א‪ ,‬ושרפים שהן בעולם הברי׳‬
‫שבבהי׳ קירוב אל האצי׳ השגתם והרגשתם הוא בבהי׳ אצי׳ שבבהי׳ הפלאה‬
‫ורוממות מהם כר‪ .‬והיות ואופנים שהן ביצי׳ ועשי׳ השגתם הוא בהאור האלקי‬
‫המתלבש בתוכם כר‪ .‬וי״ל ע״פ הידוע דהו״ב הן מדרי׳ שקדמה לעולם שעז״נ‬
‫הנסתרות לה׳ אלקינו שזהו למעלה עדיין מהעולמות כר‪ .‬חו״נ הן והנגלות‬
‫לנו שזהו מה שנמשך ומאיד בבי״ע כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וע״כ השרפים שהן בברי׳‬
‫שמאיר שט בהי׳ הבינה ע״כ ההתבוננות שלהם והתפעלות שלהם הוא באוא״ס‬
‫הקדוש ומובדל מהעולמר‪ ,‬והאופנים והיות שהן ביצי׳ ועשי׳‪ .‬דז״א מקננא ביצי׳‬
‫ומל׳ בעשי׳‪ ,‬ע״כ ההתפעלות שלהם הוא בהאוד המתלבש בתוכם כר‪ .‬והיינו‬
‫דהתפעלות שלהם הוא מההשגה שלהם באור האלקי שבתוך תוכם ממש שהוא‬
‫בה הפועל האלקי שבהנפעל‪ ,‬שהן בבתי׳ יש מודגש רק שמתבטלים מישות‬
‫שלהם להאין האלקי שבהם בגילוי כר‪ .‬והביטול הוא ג״כ במודגש שהו״ע הרעש‬
‫שלהם דבל ביטול היש לאין בא בהתפעלות מורגשת בר‪ .‬והנה השרפים שהן‬
‫בבהי׳ רצוא הנ״ל יש בהם בחי׳ שוב ג״כ זכמ״ש והתיות דרש כמראה המק‪.‬‬
‫ופרש״י כשמוציאות ראשן מתתת הרקיע כר נרתעות מפני השכינה שלמעלה‬
‫מהרקיע וממהרות להשיב ראשן‪ .‬שכמו״כ הוא גם בהשרפים כר‪ .‬וי״ל שז״ע‬
‫שש כנפים דשרפים שהוא אות וא״ו דשם* והוא״ו הוא בהי׳ המשכה כו׳‬
‫)ובמ״א מבו׳ שזהו עליית הוא״ו( ועמ״ש בלק״ת ד״ה זנקדשתי דכת הב׳ שאו׳‬
‫ב״פ קדוש הוא העלאה והמשכה כר‪ .‬והשוב הוא בבהי׳ ידאה ופהד שע״י גילוי‬
‫האור המאיר עליהן כר‪ .‬אבל זהו שהאור האלקי בא בבהי׳ השגה במוהם כו׳‪.‬‬
‫דהרצוא הוא מהאוא״ס הבלתי מושג שמההפלאה והעדר השגה דלית מה׳ תב״כ‬
‫נעשה הרצוא בבחי׳ התכללות וביטול במציאות כו׳ כנ״ל‪ .‬והשוב בבתי׳ יראה‬

‫כ י ה נ ג ו כ י ״ ק ‪ ,‬ו א ו ‪ 1‬״ ל ‪ :‬דשם הוי׳‪.‬‬ ‫•(‬

‫י ג‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם — ס ר‬ ‫ם׳ פ ר‬

‫הוא מהגילוי דהאור האלקי שבא בהשגה כר‪ .‬דהנה היראה היא דוקא מהתגלות‬
‫האוד )והייגו בבהי׳ יראה פנימיות כו׳ וכמ״ש במ״א( וכמ״ש בסי׳ בשער יוה״כ‬
‫בעגין קדוש אתה ונורא שמך‪ ,‬דנורא זהו כאשר מתגלה האור‪ ,‬דכאשר האור‬
‫הוא בהעלם בהמאור ה״ז למעלה מבהי׳ יראה‪ ,‬וז״ע שמך קדוש שהשם הוא ג״כ‬
‫בבתי׳ קדוש בבהי׳ התכללות באתה קדוש אזי הוא למעלה מענין היראה‪ ,‬כ״א‬
‫בבתי׳ הגילוי דמל׳ דא״ם הוא בחי׳ היראה‪ ,‬וזהו ונורא שמך כר‪ .‬הרי דיראה‬
‫היא מבתי׳ גילוי האור כו׳‪ ,‬והגילוי עם היות שזהו שהאור עליון הוא שמתגלה‬
‫ה״ז מ״מ בבתי׳ התיישבות אצלו‪ ,‬והייגו שזהו שהאור העליון הוא אצלו בבהי׳‬
‫הנחה והשגה קצת‪ ,‬וה״ז הארה מאור העליון שבא אצלו בבתי׳ השגה במקצת‪.‬‬
‫שהרי השוב הוא בבתי׳ התיישבות‪ ,‬ואם יהי׳ האור והגילוי לא בבחי׳ הנהה‬
‫א צ‬
‫ל ו כלל׳ איך יחי׳ חחתיישבות‪ .‬אלא בחכרח שזהו אצלו בבחי׳ הנהה כו׳‪ .‬וכן הוא‬
‫מה שמבו׳ במ״א שהביטול דהשוב הוא שאין בו כח לרוץ מפגי חגילוי שמאיר‬
‫עליו׳ הנה זהו מ״מ שהוא אצלו בבתי׳ התיישבות‪ ,‬שאם לא הי׳ בבהי׳ התיישבות‬
‫כלל הי׳ באתת משתי פנים או שהי׳ גכלל לגמרי בהאור העליוז )וע״ד מיתת‬
‫נשיקין כר( או שהי׳ מתבטל בבחי׳ העדר לגמרי ה״ו וע״ד הושיט הקב״ה כר׳‬
‫ומאחר שהוא בהתיישבות זהו שהענין אצלו בבהי׳ הנהה וחשגה קצת בו׳•‬
‫יתחלה הרצוא הוא מפני שאין לו מקום במוחו כלל‪ ,‬והשוב הוא שהעגין יש לו‬
‫מקום במוהו כר‪ .‬וע״כ בהי׳ השוב דיראה הגם שזהו בבתי׳ ביטול‪ ,‬ה״ז בבתי׳‬
‫ביטול היש לבד לגבי הרצוא‪ ,‬שהרי הרצוא הוא בבחי׳ יציאה וביטול מעצמו‬
‫ומהותו׳ והשוב הוא שבא לעצמו ומהותו מפני שהאור מתיישב אצלו והוא‬
‫בבחי׳ התיישבות כר‪ .‬וכמו וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק הרי בזד‪ .‬נתו‬
‫מהביטול העצום הקודם שהי׳ בבחי׳ ביטול בבל מציאותם לגמרי ובהשוב שלהם‬
‫נחו מזה‪ ,‬והיינו שבאו לעצמם ומהותם בו׳‪ .‬וכמו״כ הוא בבהי׳ השוב דיראה הוא‬
‫ש ב‬
‫א לעצמו ומהותו מפני שהאור עליון מתיישב אצלו קצת וה״ה בבחי׳ מציאות‬
‫דבר והוא בבתי׳ ביטול היש כר‪ .‬וכן הוא עבודת האדם בתפלה בבוזי׳ רצו״ש׳‬
‫ע‬
‫י׳י»וא הוא מאוא״ם חבלתי מושג ובמו בתחלה בפסוד״ז בפרטי ההתבוננות‬
‫בגדולת א״ס בבריאת והתהוות העולמות מאין ליש׳ ברוך שאמר וחי׳ העולם בו‪.‬‬
‫וידוע דהתהוות יש מאין הוא ענין הבלתי מושג כלל בשכל הנבראים שזהו רק בת ק‬
‫י*ייא ולא בהיק הנבראי׳ שאין בהם כלל דוגמא זאת בנודע‪ ,‬וע״כ ה״ז מופלא‬
‫מן השכל לגמרי בו׳‪ .‬והוא שמתפעל מההפלאה בענין ההתהוות י ן ליש‪ ,‬שז ע‬
‫מ א‬

‫ההילולים והתשבתות שזהו התפעלות הנפש מהפלאת הענין ם׳‪ ,‬והוא שעריה‬
‫‪0‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪a‬‬ ‫ה ח ק י ק ה‬
‫* * " ? ‪ J‬ד״‬ ‫בו היציאה ממעמדו ומקומו‪ .‬וכידוע בעניז‬
‫כהנהיב‪ .‬וכמו״כ בנפש הוא שעושה בהי׳ היציאה ממקומו ׳ ‪ .‬ועוד יש בפסוד ז‬
‫כ ו‬

‫ההתבוננות בבחי׳ ממכ״ע וסוכ״ע כמו גדול אדוננו ורב כח כר •המכין לארז‬
‫מטר המצמיה הרים הציר כר‪ ,‬שכל הענינים האלג הן ברותניות בהאור האלק‬
‫המתלבש בעולמות כר‪ .‬והללו את •ה׳ מן השמים הללוהו במרומים זהו בבה‬
‫סוכ״ע ובפרט במש״א יהללו את שם ה׳ כי נשגב שמו כר‪ .‬והיינו שמתבונן דאיהי‬
‫‪m‬‬ ‫ב ל ב י‬ ‫י ה א ר ה‬ ‫ם‬ ‫ש‬
‫אילמות‬ ‫« ף ״ ע ואיהו סוכ״ע ואיך שכ״ז הוא ™ '‬
‫י מ ר י מ ם‬ ‫מ י פ ל א‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫צ מ ו ת‬
‫^ ‪ 7‬ר‬ ‫ז‬ ‫מ‬
‫"‬ ‫ל ע י עצמות דכולא קמי׳ כלא השיב׳ י ע‬
‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ר‬
‫יכללות ההשתל׳ הוא כלא ממש כר‪ ,‬שעי״ז נעשה ההתפעלות‬
‫ב ב ח י ‪/‬‬
 ‫ח‬ ‫‪c‬‬
‫י ״‬ ‫י ‪-‬‬ ‫ה מ א מ ר י מ‬ ‫פ פ ד‬ ‫יד‬
‫י׳ ד!מדון* לב•‬
‫י‬ ‫ז‬ ‫ד פ ס ו‬ ‫ה ב י ט ן ל‬ ‫כ י‬
‫? י׳ !! ״דןלת כוי‪.‬‬ ‫‪W‬‬ ‫דק שבפסוד״ז הוא בבחי׳‬ ‫ד‬
‫ב ג י ט ו‬ ‫ב‬ ‫ה ה ת ב ו נ נ י ת‬ ‫ז‬ ‫ב פ ס י י‬ ‫ה י א‬ ‫ע י ק ד‬ ‫ד‬ ‫י ל כ ז‬
‫ל‬ ‫דדתבוננות‬ ‫״‬ ‫׳‬ ‫״'״‬
‫ל ג‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ה י י‬ ‫ש‬ ‫ד ק‬ ‫י‬ ‫ב פ‬ ‫ש ז ד ״ י‬
‫ומפסים מקים‬ ‫' "‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫הוא הביטול דמוהיז‬
‫ובז‬ ‫ש א י נ י‬ ‫מ פ נ י‬ ‫ב ת כ ל י ת‬ ‫ט ל י ם‬
‫׳ וכמ‪-‬ש ב מ ״ א י‬ ‫וממהרים‬ ‫העולמות איד ש ב‬
‫ז ו ל ה י‬ ‫מ‬ ‫ב מ צ י א י ת‬ ‫ב ר ט‬ ‫א‬ ‫ם‬
‫^ מ ו ת ושאי)‬ ‫*‬ ‫עצמות כו׳‪ ,‬דהעדר תפיסת מקי ייי‬
‫ו נ נ ן י‬ ‫ב ח י‬ ‫נ ר ג ש‬ ‫ב ה א י ר‬ ‫רי‬
‫דיילוי בהם׳‬ ‫'‬ ‫הוא באמת בהעזלמות והשתל׳ שדי‬
‫ה א י א ״ ם‬ ‫ש ב ; א י ר‬ ‫וא‬ ‫י‬
‫‪ ,‬נרגש באותייי*‬ ‫כלל כר‪ ,‬וגם בהעולמות הרי בידיעתו ת ׳ י ׳‬ ‫י‬
‫ש ה י‬ ‫ב ג י ל י י‬ ‫ה ח‬ ‫ום‬
‫‪ « .‬י ן העולמי*‬ ‫לל‬ ‫קודם הצמצום שהי׳ אוא״ס ממלא מ ק‬
‫א‬ ‫א‬ ‫י‬
‫מ י‬ ‫י‬ ‫כ ו ‪/‬‬
‫* " ! ״ א באורלי‬ ‫הרשימו ובמקום החלל כר‪ ,‬וכן הוא לאחר הצמצום‬
‫ב ט‬
‫ש‬
‫‪ /‬העצמים‬ ‫תופסים מקום בעצמן כלל וה״ה כלא ובאין ממש כו‪ /‬וכמ״‬
‫ב ח י‬

‫ןנוס‬ ‫ד א י נ י‬ ‫מ‬ ‫מ ה ש ג ה‬ ‫ל מ ע‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫כ ל א‬ ‫ה ו א‬ ‫א י ד‬ ‫ה ע נ י ז‬ ‫ז ע צ ם‬

‫?! לאחר הצ& '‬
‫ש ז א ה‬
‫׳‬ ‫לי'‬ ‫״‬ ‫ם‬ ‫ה א ו א‬
‫" י׳ דק‬ ‫שהכל כלא לפניו ית׳ ואינו מושג‪ .‬איי היא גילוי‬
‫י‬ ‫‪3‬‬ ‫כ ל א‬ ‫ש ה ן‬ ‫י א י ד‬ ‫ג ש‬ ‫י ‪/‬‬ ‫ב ב ח י ‪,‬‬ ‫ש ה ז א‬ ‫זד‬
‫מ ושבידיעת‬ ‫י בעולמות׳‬ ‫וביותר ׳‬
‫ע י ר‬ ‫נ י‬ ‫ה ז ג מ‬ ‫ל א ח י‬ ‫ג ם‬ ‫ב ג י ל ו י‬ ‫מ א י ד‬ ‫ס‬ ‫ש ה א ו א‬ ‫ב ש כ‬ ‫גש‬
‫‪ 1‬בבתי׳ י י‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫מושג ומזר‬
‫ש‬ ‫ד ‪ ,‬צ מ צ ו ם‬ ‫ו ד ם‬ ‫כ מ ו‬
‫עי״ז נע י'‬ ‫ק‬ ‫ית׳ הוא בבחי׳ גילוי ממש בהעולמות‬
‫י‬ ‫בי‬
‫^ ך״ךןנוא‬ ‫תפיסת מקום לגמרי בעצמותן ובטלים ומיוחדים בתכלית '״‬
‫ח‬ ‫י ב ב ח י ‪/‬‬ ‫ב ע צ מ י‬ ‫מ ק ז ם‬ ‫ת פ י ס ת‬ ‫ד ׳ ע ד ד‬ ‫ב ב ח י ‪,‬‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫כ נ פ ש י‬ ‫ה ב י ט י ל‬
‫׳ וכמ׳״ש מי‬ ‫"‬
‫כ י ‪/‬‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫פ ש ו ט ה‬
‫לל בעצמות‬ ‫בעצמות‬ ‫זהצמאון להיכלל בבחי׳ אחדות‬
‫י‬
‫ל ד‬ ‫א‬ ‫כ‬
‫‪ .‬לבי‬ ‫לי בשמים זעמך לא הפצתי בארץישאינו רוצה בכל הגילוים ״‬
‫מ‬ ‫פ ן‬
‫ב‬ ‫ש‬ ‫זד‪,‬‬
‫לק״ת‬ ‫אוא״ס כר‪ .‬וזה״ע למס׳נ באחד‪ ,‬וכידוע שאין הכוונה בציור ק *‬
‫ב‬
‫ו נ מ‬ ‫כ ר‬
‫״ש‬ ‫אלא גם ברוחניות‪ ,‬והוא ביטול הנפש להתכלל באור ה׳ אחל ׳‬
‫ן ב ט‬
‫ב ב ״ י‬ ‫ה י א‬ ‫ה ד צ ו א‬ ‫א ח ד‬ ‫א מ ג ם‬
‫להיכלל‬ ‫'‬ ‫י '‬
‫ר ‪ ,‬צ מ א ״‬
‫״‬ ‫״‬ ‫צ ו א‬
‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב‬

‫לגשת‬ ‫י‬ ‫בס״י אם דץ לבך שוב למקום כר‪ .‬והיינו בתוקף ה ר‬

‫י ע ר ב‬ ‫ז א י‬ ‫ע צ מ ו‬ ‫ש פ ל ו ת‬ ‫י‬ ‫ש י ב ע‬ ‫י ד י‬ ‫ב א‬ ‫ה נ ה‬ ‫ב ״ ד‬ ‫א ״ ס‬ ‫צמ‬
‫וירא‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫"‬ ‫בע ות‬
‫כ י‬ ‫ג ש ת‬ ‫ש י ד א‬ ‫ה י ר א ה‬ ‫ע‬ ‫ו ה י‬ ‫ב י ׳‬
‫כנפשו‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫אל הקדש בבחי׳ רצוא והתכללזת ׳‬
‫ג ש‬
‫כו׳ ויעמדו מרחוק כו׳ כניל )ובאמת זהו מפגי שבהביטול האמיתי ג י‬
‫ו י ג ו‬
‫(‬ ‫ת נ‬ ‫ה ש פ‬
‫ל י ‪ 1‬י ‪5‬בהי'‬ ‫הכוונה העליונה בבחי׳ השוב דוקא ומזה הוא שבא תנועת‬
‫מע‬ ‫מ‬
‫ירוא‬ ‫להיות למטה ולהיות כלי לאלקות‪ ,‬והיינו בבחי׳ אור האלקי ש נ י ת ז ׳ ל‬
‫ל ן יותר ויי‬ ‫מ‬ ‫המשכה ובבחי׳ התלבשות‬
‫ע‬ ‫א ן ר‬ ‫ג י ל ן י‬ ‫ל ן‬ ‫מ א י ך‬ ‫ג ן פ א‬ ‫ן ב ז ה‬ ‫‪/‬‬ ‫מ‬

‫י‬‫ל ק י מ׳‪ .‬וכמו ביייע‬ ‫עיי הרצוא שנעשה יותר בבחי׳ כלי לקבל ולהשיג‬ ‫הא‬ ‫א ו ד‬
‫א ‪ ,‬י‬ ‫כ מ‬ ‫ו כ מ ד ש‬ ‫מ ו ש ג‬
‫" ?ת׳‬ ‫והשגת התורה שזהו בעצם למעלה מהשגה ובא בשכל‬
‫הקדמת הרצוא הגיל בתפלה אהיב בעסק התורה נרגש בו חכמתו ורצונו י[‪/‬‬
‫מ׳‪ ,‬וכמו‬ ‫ה‬ ‫שבתורה שזהו למעלה מהשגה‪ ,‬וגם‬
‫מ‬ ‫ש‬ ‫מ ו ש ג‬ ‫ה ב ל ת י‬ ‫ב ן‬ ‫ש נ ר ג ש‬

‫או׳ בשבםל״ו‬ ‫‪,‬‬ ‫בהשגה אלקית הוא שבא לידי השגה גדןלך‪,‬‬
‫ש מ ע‬ ‫ש א ח ר‬ ‫״ ד > ן‬ ‫מ ת ר‬
‫״י‬
‫דמפגי שעלה ברצונו ית׳ אנא אמלוך ואין מלך בלא עם נתהוו עולמות ב ב‬
‫ש‬
‫מציאות כר‪ ,‬והדי מדת מלכותו ית׳ ה׳״ז ג״כ מבחי׳ א״ס ממש כר‪ .‬וכמ*‬
‫א ב ל‬
‫כרי‬ ‫ל י‬ ‫בלק״ת בד״ה שה״ש הא׳ בענין ומבלעדי י ל‬
‫ד ו ק א‬ ‫ע ד‬ ‫מ ב‬ ‫ק י ם‬ ‫א‬ ‫‪7‬‬ ‫א‬

‫הזי׳ בעצמו הוא אלקים כר‪ .‬וכמ״ש אתה אל מסתתר בו׳‪ ,‬שמצמצם ומעלים איי‬
‫י י ו עולמו*‬ ‫‪1,‬‬ ‫ה‬‫הא״ם הבלתי בע״ג להיות גילוי אזר בבחי׳‬
‫ש‬ ‫ב כ ד י‬ ‫ו ג ב ן‬ ‫מ ד ד ״‬

‫י כוי‪.‬‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב י ט ן ל‬ ‫ונבראימ כר‪ .‬ובזה הוא בבתי׳ יש ודבך‬

‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪v‬‬ ‫;‬ ‫ר ק‬ ‫מ ה‬
 ‫‪,‬‬
‫טו‬ ‫ת‬ ‫פ ר י‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ם פ ר‬

‫והנה ידוע דבל מה שיש בנבראים בעבודתם הכל הוא נשפע מלמעלה‪ ,‬והיינו‬
‫שיש למעלה באלקות הענין הזה ומזה הוא בנבראים ג״כ למטה כר‪ .‬וכמו‬
‫בפרטי המדרי׳ דאהוי״ר שהן מבהי׳ הו״ג שהחסד הוא בחי׳ אהבה וגבר בהי׳‬
‫יראה כר‪ ,‬דכמו פני ארי׳ אל הימין ופני שור מהשמאל במרכבה דברי׳ שהן‬
‫אהיי״ר כידוע כמו״כ הוא בהיוון עילאין במרכבתא עילאה דאצי׳ כר‪ .‬ומבהי׳‬
‫אהוי״ר דאצי׳ הוא שנמצאו אהוי״ר במלאכים ובנשמות דבי״ע מ׳‪ .‬וכן ההכ׳‬
‫היא בהי׳ יראה וכדאי׳ ההכ׳ יראה לעלות אל הכתר כר‪ ,‬וכמו״כ בתי׳ רצו״ש‬
‫שבנבראים הוא מפני שיש רצו״ש גם באורות דאצי׳‪ ,‬שהרצוא הוא להיות‬
‫בבתי׳ אין והתכללות ובא מבחי׳ אין בו׳‪ .‬והשוב הוא שבא בבהי׳ התיישבות‬
‫ובבתי׳ יש ומציאות בו׳ רק ששם חוא באופן נבדל בבחי׳ אלקות ממש כוי‪.‬‬
‫ומזה הוא שנמצא בהי׳ רצוא ושוב בנבראים מ׳‪ .‬והענין הוא דהנה כתי׳ כי ה׳‬
‫אלקיך אש אכלה הוא‪ ,‬ועד״מ אש חגשמי הנאחז בעצים או בפתילה הרי אין‬
‫האש נה בהעצים או בהפתילת אלא תמיד הוא מתנענע בהסתלקות והתפשטות‬
‫שזהו כמו רצוא ושוב‪ .‬והנה מה שחאש הוא ברצו״ש זהו כשנאהז בהפתילה‪,‬‬
‫דכאשר מסתלק מהפתילה ה״ה מסתלק לגמרי‪ ,‬והיינו כאשר אינו נאהז ומורכב‬
‫באיזה דבר אזי הוא גכלל באש היסודי ואיגו בבחי׳ אור ואש כלל ולא יש בו‬
‫רצוא ושוב כוי‪ ,‬כ״א כאשר נאחז בהפתילה אזי הוא ברצו״ש בבחי׳ הסתלקות‬
‫והתפשטות בו׳‪ .‬והדוגמא מזה למעלה מ״ש כי הוי׳ אלקיך אש אכלה הוא‬
‫בבתי׳ אורות דאצי׳ כמו שבאים בבחי׳ אצי׳ בהתלבשות בכלים דע״ס אזי‬
‫הם בבתי׳ רצו״ש כר‪ .‬והיינו דהאור כמו שהוא למעלה מאצי׳ כלול באוא״ס‬
‫המאציל אינו שייך בו רצו״ש כי אינו בבחי׳ אור כלל וכמא׳ הזהר לאו אינון‬
‫נהורין יקאי על האורות כמו שהן בכתר שאינן בבחי׳ אור כלל ואינן דבר לעצמן‬
‫כ‬
‫לל כר‪ ,‬רק כמו שנמשכו האורות באצי׳ הן בבתי׳ רצו״ש כר‪ .‬וענין הרצוא של‬
‫האור הוא להיות שהאור הוא בחי׳ הארה לבד לא עצם כנודע בענין אור ושפע‬
‫כר‪ ,‬והארה זו היתד‪ ,‬כלולה במקורה ושם היתה במעלה ומדדי׳ עליונה יותר‪ ,‬ומה‬
‫שנמשך האור להתלבש בעולמות ה״ז ירידה גדולה לגבי האור בו׳ וכמשנת״ל‪.‬‬
‫וע״כ האור תפץ ומשתוקק לעלות למעלה להיכלל במקורו כר‪ .‬והיינו שהרצוא‬
‫הוא ממה שהי׳ כלול במקורו שלא חי׳ בבחי׳ גילוי והי׳ בבחי׳ אין ממש‪ ,‬ומזה‬
‫ייוא העלי׳ וההתכללות בהאור שזהו שהוא בבחי׳ יציאה מההתלבשות בכלים‬
‫ובבתי׳ ביטול במציאות כר‪ .‬ואח״כ הוא בבחי׳ שוב להיות בבחי׳ התיישבות‬
‫בכלים והיינו להיות בבתי׳ אור להאיר הכלים בו׳‪ .‬ומה שנת״ל ברצו״ש שבגבראים‬
‫שהרצוא הוא מההתבוננות בהחפלאח ורוממות דא״ס בחי׳ קדש העליון שעי״ז‬
‫הוא היציאה מעצמו ומהותו להיות בבחי׳ אין במקורו בו׳ והשוב הוא ההשבה‬
‫למהותו ועצמו ולהיות בבהי׳ השגה באלקות בו׳‪ ,‬מובן דמב״ש שהוא בע״ם‬
‫יאצי׳ השגת ההפלאה דאוא״ס המאציל שעי״ז הוא בחי׳ הרצוא בו׳‪ .‬והשוב‬
‫הוא בבתי׳ התיישבות בסדר השתל׳ כר‪ .‬וכמו שחוא באצי׳ כמו״כ הוא בכללות‬
‫״ י י אלקיך אש אכלה הוא‪,‬‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ע ז‬ ‫ש ג ם‬ ‫נ ח ש ב‬ ‫גילוי‬
‫ד א צ י ‪/‬‬ ‫א ן ך ן ת‬ ‫ש ב כ ל ל‬ ‫ה ק ו‬

‫דבאוא״ס שלפני הצמצום אינו שייך ענין רצו״ש‪ ,‬וכמו האש שאיגו מורכב‬
‫בשום דבר שאינו בבחי׳ אש בו׳‪ ,‬ובחי׳ אור הקו כמו שבא להאיר את העולמות‬
‫ה״ה בבתי׳ רצו״ש וכמ״ש בס״י ודברו בהם ברצו״ש‪ ,‬דהיינו בחי׳ האור המאיר‬
 ‫פ ד " ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫פ פ ר‬ ‫טז‬

‫באצי׳ הוא בבתי׳ רצו״ש דבהי׳ הרצוא הוא בבחי׳ עלי׳ והתכללות במקורו בבהי׳‬
‫אין והשוב הוא להיו׳ בבחי׳ אור המאיר בו׳‪ .‬ומהרצוא ושוב שבאור הקו בכלל‬
‫ובאצי׳ בפרט הוא הרצו״ש במלאכים ונשמות‪ ,‬דמבהי׳ הרצוא שבאצי׳ נמשי‬
‫אור ותיות אלקי כזה בנבראים להיות בבהי' רצוא׳ וכמו בהשגת בחי׳ קדוש‬
‫ודכולא קמי׳ כלא כר׳ ומבחי׳ השוב דאצי׳ נמשך בנבראים טבע בחי׳ השוב‬
‫כוי‪ .‬והנה כמו שהרצו״ש בנבראים הוא מכח הרצו״ש שבאצי׳‪ ,‬כמו״ב הרצו״ש‬
‫בהאור דאצי׳ וכן בחקו בכלל הוא בא מכח מקורו שהוא עצמות המאציל שהאציל‬
‫את האור בבחי׳ הסתלקות והתפשטות שהוא בחי׳ מטי ולא מטי‪ ,‬ובתהלה היא‬
‫בבתי׳ מטי ואה״כ בבהי׳ לא מטי כר‪ .‬והענין הוא דהנה אצי׳ הוא באין ערוד‬
‫לגבי עצמות כר‪ ,‬וכידוע דאצי׳ הוא מל׳ ויאצל מן הרות אשר עליו וינה על‬
‫הזקנים‪ ,‬דאצילות זאת הגם שהיא מרוהו של משה מ״מ אין ערוך להרוח שנח‬
‫עליהם לגבי עצמות דוחו של משה‪ ,‬והוא רק כמו הלק קטן נבדל מגדול ורחוק‬
‫ממנו בבחי׳ דילוג כר )ומה שנק׳ הלק קטן מגדול אין זה שהוא חלק מן העצם‬
‫כ״א הארה לבד כר‪ .‬ואפשר מה שנק׳ הלק הוא במ״ש במ״א שהאין נחלק לשנים‬
‫כר(‪ .‬שהדי משה לא הי׳ יכול כלל להשפיל א״ע בהשפעת הבשר וע״י הזקנים‬
‫הי׳ ההשפעה כוי‪ .‬וכמו״כ אצי׳ הוא הפרשת הארה מאוא״ס המאציל שהיא‬
‫הארה הנפרש וגבדל מאוא״ם המאציל בבהי׳ אין ערוך בו׳‪ .‬דלגבי עצמות‬
‫י‪/‬‬
‫אוא״ם אצי׳ ועשי׳ הגשמי שוין ממש וכמ״ש כולם בתכ׳ עשית שהיא בבה‬
‫עשי׳ לגבי אוא״ס כר‪ ,‬ויותר משאין ערוך עשי׳ לגבי אצי׳ אין ערוך אצי'‬
‫לגבי אוא״ס כר‪ .‬שהרי התהוות האור דאצי׳ הוא ע״י הצמצום והסילוק דאור‬
‫הא״ס‪ .‬וה״ז עד״מ בה הפועל שהניח כח מצומצם בדבר הנפעל כשמםלק ידו‬
‫ממנו שלא נשאר בו רק כח הרשימו לבד מעצם כח הפועל בו׳‪ .‬דבשעה שעוםק‬
‫בהפעולה הרי יש התחברות דכח הפועל עם הפעולה‪ ,‬שכה הפועל נמשי‬
‫בהפעולה כר‪ .‬אבל כאשר מסלק ידו‪ ,‬עם היות שיש כת הפועל בהפעולה כנודע׳‬
‫ה״ז •ישימו בלבד שנשאר בהפעולה כר‪ .‬וכך יובן ערך אור הנאצל שבא מכח‬
‫עצמות המאציל שהוא רחוק ונבדל בערך לאחד שסילק כת עצמותו ונתרחק‬
‫האוד דעצמות המאור כר )וכמו שנת״ל דכללות האור של העולמות הוא שנמצא‬
‫לאחר הצמצום והסילוק דאוא״ס כר‪,‬דקודם הצמצום• האור שבבתי׳ א״ס ובבתי'‬
‫גילוי העצמות ולא הי׳ ניכר כלל בחי׳ חיצוניות האור כר‪ .‬ולאופן הא׳ שנת״ל‬
‫הוא שהאור שלהאיר העולמות הי׳ בבתי׳ אין ואפס ממש כר‪ .‬ורק לאחר‬
‫שנסתלק האור העצמי נעשה ניכר בתי׳ האור של העולמות בבחי׳ מציאות‬
‫אור‪ .‬ונמצא בבתי׳ רשימו שזהו בחי׳ רושם לבד מהאוא״ס וזת לב׳ האופנים‬
‫שנת ל דלאופן הב׳ שזהו מאוא״ס הבל״ג ה״ז רק הארה היצוניות לבד מהאור‬
‫הקודם כו‪ .‬וגם להאופן הא׳ שהוא האור שלהאיד במדד‪ ,‬וגבול‪ ,‬הנה ג״כ האור‬
‫שבבחי׳ מדד‪ .‬וגבול הוא רק בחי׳ רושם לבד לגבי האור הבל״ג כו׳ וכמ״ש במ״א(‪.‬‬
‫מעצמות המאציל להאיר אור הנאצל‪ ,‬זהי כמי כה הפועל בעשי'‬ ‫‪W W‬‬
‫שנשאר רושם כהו בלבד כו׳ )והיינו דגם שחזר והאיר כר‪ ,‬הרי זה ע״י הצמצום‬

‫כ״ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬הצמצום הי׳‪.‬‬ ‫•(‬

 ‫ין‬
‫ה מ א מ ר י ם — פ ר ״ ת‬ ‫פ פ ד‬

‫וההעלם בו׳ וכמשנת״ל(‪ .‬וזהו שאין ערוך הנאצל לגבי המאציל יותר מערך העש‬
‫לגבי אצי׳ שהבריאה היא מאין ליש עכ״פ כת הפועל בתוך הנפעל‪ ,‬משא כ‬
‫מ מ י ׳ הוא ע״י סילק כה הפועל כר‪ ,‬וכמ״ש בתו״א ד״ד‪ ,‬פתח אלי׳ דהתהוות‬
‫‪1‬‬ ‫ל ה י י ת‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ד א צ י ‪/‬‬
‫" ‪H!L u‬‬ ‫ייביי׳ הוא ע״י הסרםא שמהות הכ׳‬
‫דברי׳ ועם היות שחכ׳ דאצי׳ מ ת ע ל מ ת בהפרסא מ״מ ה״ה בבחי׳ התלבשות‬
‫בהפרסא‪ ,‬וכמו משל ונמשל שמהות הנמשל מלובש בהמשל ב ו ‪ /‬משא״כ התהוות‬
‫האור דאצי׳ הוא ע״י חצמצום שחוא בחי׳ םילוי‪ £‬האור העצמי‪ ,‬ונמצא אור שהוא‬
‫בתי׳ רושם בלבד כו׳ כנ״ל‪ .‬ת ה ו הטעם ששייך בהי׳ רצוא באור האצי׳ מפנ‬
‫ש‬
‫י׳יא באין ערוך לגבי עצמות בו׳‪ .‬אמנם יש בעצמות אוא״ס גם כח ההתפשטות‬
‫*‪tlCJ‬‬
‫י י‬ ‫&‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ל ה א י ר‬ ‫ו ל נ ב ר א י ם‬
‫^‬ ‫והוא שחפץ הסד בעצמו להיטיב לנאצלים‬
‫ב‬ ‫ש י ה י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ז ז ס ד‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫ש‬
‫״‪^,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫גופא מה שגםתלק האוא״ס הוא מפגי‬
‫והרי האור כמו שהוא בבהי׳ א״ם )וגם כמו שהאור הוא כלול בעצמותו שהוא‬
‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫י ה י ‪/‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫א ו‬ ‫מ י ת‬ ‫‪,‬‬
‫^*״יי‬ ‫ף ״ ׳ אין ואפס כו׳( א״א שיתקבל ב ע י ל )‬
‫ז ז א י י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ג‬
‫י‬‫^‪:°:‬‬ ‫ע״כ צמצום עצמו וסילק אורו העצמי כ י • ד׳יי‬
‫ב‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫י כ מ ״ ש‬ ‫כ ו‬
‫י » י״יל‬ ‫שחפץ הסד הוא בבהי׳ התפשטות האור ׳‬
‫ה ה ת פ ש ט י ת‬
‫׳ ™‪™Lf‬‬ ‫כר‪ .‬ונמצא שיש בעצמות אוא״ס כח ההסתלקות יבת‬
‫י‬ ‫ט‬ ‫מ‬
‫ולא מטי בו׳‪ .‬וע״י ב׳ הענינים האלו דהסתלקות והתפשטות הוא שנעשה‬
‫אצילות האור בר‪ .‬וכת ההתפשטות קדם לכת ההסתלקות שהרי בתחלה כב‬
‫עלה ברצונו להיטיב בבהי׳ הפץ הסד ומשו״ז סילק אורו העצמי בו וה נו‬
‫ת‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י ד י ע‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ה א ו ר‬
‫‪^1 ? ,‬״״ב‬ ‫בבחי׳ עצמות אוא״ס דוקא‪ ,‬מ ה ת ג ל י ת‬
‫ה‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ש ז ה י‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ג י ל‬ ‫י‪/‬‬
‫‪»»11‬ימ‬ ‫יי‬ ‫ייחסיי׳ שבהחלת הי׳ הצמצום ואח״כ די‬
‫מטי כ ר וכמ״ש במ״א‪ .‬אך בבתי׳ עצמות אוא״ס קודם הצמצום קדם כה ההתפשטות‬
‫‪P‬‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫ג‬ ‫נ ב ר א י ם‬
‫"‪JCrJ‬‬ ‫דכח ההסתלקות כ ר ‪ .‬ומשו״ז יש בנאצלים י‬
‫י י ‪ ,‬ש ג ה‬ ‫י ד י ע ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י ז ה י‬ ‫כ י ׳‬
‫^?^ים‬ ‫•‬ ‫י»יא שזהו מכה ההסתלקות שבעצמות‬
‫מ‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ה ה פ ל א ה‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ה ש ג ה‬
‫‪1r12‬‬ ‫׳‬ ‫ירוממי׳ דאוא״ס‪ ,‬דעם היות שאינו ידיער׳ י‬
‫י כ מ ״ ש‬ ‫כ י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י ד י ע ת‬
‫‪5,12.‬‬ ‫׳‬ ‫מי׳אוא״ס המופלא וידוע שיש בזה עניי‬
‫‪m‬‬
‫*'‪ ZZ‬ד ד ״ י ׳‬
‫י ה ה ש ג י ת‬ ‫ה י ד י ע י ת‬ ‫ל‬ ‫כ‬
‫הידיעה מ ו ל א קמי׳ כלא כ ר ‪ .‬והייני‬
‫ת‬ ‫ב ב ח י ‪/‬ע ל י‬ ‫ל ה י ו ת‬ ‫ז ה‬ ‫ת‬
‫!‪^.‬ללות‬ ‫' ‪u‬‬ ‫״מעולמות כר‪ ,‬וגם מה שיש בהם אור י ח י י‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫פ ש ט ו ת‬
‫ת ק ף הרצוא והצמאון כו׳ הוא מפני שכה ה ה ת‬
‫מ ה ש ב נ ק ו ד ת ה ר ש‬
‫^ ג ‪,‬ילוי‬
‫ע‬ ‫״‬ ‫כ‬
‫ע כ נמצא בהם מכה ההסתלקו׳ שבאוא״ס י ׳ ) ״‬
‫ש ז י ‪ ,‬י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ה‬
‫^ ?״יו‬ ‫טבחי׳ העצמות דאוא״ם כו׳ וכמ״ש במ״א(‪ .‬ומכה‬
‫י נ ב י א י‬ ‫ב נ א צ ל י ם‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב ח י ‪/‬‬
‫ת‬
‫^ וות‬ ‫ב‪ °‬י‪ ,‬׳^ ; י‬ ‫הוא‬
‫פנימ‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫פ נ י‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫‪,‬‬ ‫ך פ י‬ ‫׳‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫אורלךשלהאיר את העולמות כ ר מזה ‪,‬‬
‫ך‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫פ נ י‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬

‫י‬ ‫כ י ש‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫י י ת‬

‫‪^ 1 Z‬‬ ‫*‬ ‫‪?1‬‬ ‫?‬ ‫לב‪ ,‬והייני הרצוא שלמעלה מטו״י ל י ׳‬
‫י ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫נ פ ש י‬ ‫ה ש ת פ‬
‫לדיפרד‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫העולה מעצמו ומאילת בלי טעם ודעת ל‬
‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫‪m‬‬
‫^ ו ט שזהו‬ ‫נ שו באתד כי׳‪ .‬ובפרט בצעקה » י מ י י «‬
‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י ל‬ ‫ד‬
‫' פ נ י ד ה׳‬ ‫* ״ י ו יאחייתי ית׳ כי׳‪ .‬והיא ה ״ מ י ' <‬
‫" ״ * " ! ‪ J‬כ ר דפעמים‬ ‫'‬ ‫<‬ ‫‪ £‬י ' צעקת הלב שלמעלה‬
‫‪1‬‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה‬

‫א‬ ‫ד‬ ‫ה פ נ י מ י ו ת‬ ‫מ ב ח י ‪/‬‬

‫‪°‬״?׳ דתלבשות‬ ‫אבקש דבחי׳ הרצוא והצעקה הזאת י׳וא‬
‫כתי׳ אחרי ה׳ תלכו והוא בחי׳ אחוריים וחיצוניות דאוא״ם שבא בב״י׳ התלבשו״‬
 ‫פ ו ״ ‪fl‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ה מ א מ ו י‬ ‫ס פ ר‬ ‫יידז‬

‫בעולמות שבמדרי׳ זו הוא בהי׳ השוב כג״ל שהביטול הוא בבתי׳ ביטול היש‬
‫לבד כוי‪ .‬וגם האהבה והרצוא שבזה הוא בבחי׳ יש מי שאוהב בו׳ כנ״ל‪ .‬וז״ש‬
‫אהרי ה׳ ילכו כארי׳ ישאג שגם הצעקה הוא בבתי׳ יש והו״ע היצוגיות הלב בר•‬
‫אבל להיות בקשו פני בהי׳ צעקה פנימיות הוא שנמשך מבחי׳ את פניך ד‪,‬׳ בחי׳‬
‫הפנימיות דאוא״ם כר‪ .‬וזהו שפרש״י לך בשליחותך אמר לבי׳ היינו ע״י המשכה‬
‫מלמעלה מבחי׳ הפנימיות דאוא״ס דהיינו בתי׳ האור שנסתלק כר אמר לבי‬
‫בקשו פני בתי׳ פנימיות הלב כר(‪.‬‬

‫בס״ד שית‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫שובה ישראל עד ה׳ אלקיך בו׳ קהו עמכם דברים ושובו אל ה׳‪ ,‬וצ‪-‬ל מה״ע‬
‫עד ה׳ אלקיך‪ .‬גם מה״ע קהו עמכם דברים‪ ,‬הרי כבר אמד שובה ישראל‬
‫מהו עוד קהו עמכם דברים ומה הם הדברים בו׳‪ .‬ולהבין זה ילה״ק משנת״ל‬
‫שבכל הנבראים יש בחי׳ דצו״ש וכמו והתיות רצו׳׳ש במלאכים‪ ,‬וכן בנשמות‬
‫בעבודה בתפלה ברצו״ש כר‪ .‬והרצו״ש שבנבראים הוא מהרצו״ש שבאורות דאצי׳•‬
‫ובשרשו זהו מבתי׳ הסתלקות והתפשטות שבעצמות המאציל כר‪.‬‬
‫ו ה נ ה הרצוא ושוב נק׳ בל׳ המקובלים בשם מ״ה וב״ן‪ ,‬ובכל עולם ועולם לפי‬
‫ערכו ובכל מלאך ונשמה שיש בו רצו״ש כנ״ל זהו בהי׳ כדה וב״ן שבו•‬
‫ובן בפרצופים העליונים דאצי׳ כל בחי׳ רצרש שבכאו״א הוא בחי׳ מ״ה וב״ז‬
‫שבו כר וכמשנת״ל דבחי׳ מ״ה וב׳׳ן יש בכל הפרצופים שאחר הצמצום והוא‬
‫בהי׳ רצו״ש בר‪ .‬והיינו דבהי׳ הרצוא שבנברא שהוא בהי׳ העדר ההשגה והתפיםא‬
‫שמשרז הוא בבהי׳ רצוא והתכללות שנכלל ובטל כר‪ ,‬הוא בחי׳ מיה שבו כמו‬
‫מה פשפשת מה ידעת‪ ,‬דכאשר ההשגה האלקית עמוק ממנו ולא יוכל לאדבקא כי׳‬
‫)דהיינו בבתי׳ קירוב ודביקות כמו בהאלקות המושג אצלו ומאיר בגילוי בנפשו‬
‫שנדבק בהאור האלקי כר‪ ,‬זכנ״ל בענין האהבה שע׳׳פ טרד בו׳‪ ,‬שבזה מרווה‬
‫צמאונו בהאור והגילוי ובדביקות נפשו כר וכמ״ש במ״א‪ ,‬אבל באוא״ם דלית‬
‫מת׳ תב״כ לא יוכל לאדבקא כר( ונבדל ומופלא ממנו שז״ע קדוש ה׳ בו׳‪ ,‬עד שהאור‬
‫האלקי אצלו למעלה מכלי השגתו בערך נבדל כר‪ ,‬אזי נק׳ בחי׳ מ״ה במו מה‬
‫פשפשת שלא השגת כלום כר‪ .‬וכמשנת״ל שלא יש שום ההשגה באיכות ההפלאה‬
‫דאוא״ם שה״ה למעלה מגדר השגה רק שמשיג שאוא״ם הוא מופלא ומרומם בו׳•‬
‫וגם בהשגת השלילה אינו מושג עצם ההפלאה דאוא״ס כר‪ ,‬והיינו שאינו מושג‬
‫גם עצם איכות ההפלאה כו׳‪ .‬וכמו שכאשר שוללים בהי׳ ההכ׳ דהשתל׳ מעצמות‬
 ‫ט‬ ‫י‬
‫ה מ א מ ר י ם — פ ר י׳ ת‬ ‫ס פ ר‬

‫אוא״ס‪ ,‬דהגדדת החב׳ הוא שזהו בחי׳ גילוי ואור ובבחי׳ גקודה‪ ,‬ואגו שוללים‬
‫י י גילוי ולא בחי׳ אור‬ ‫בחי׳ חכים ולא בחב׳ ידיעא מהגדרה זו הייגו שאיגו‬ ‫ב ח‬

‫ואינו בבחי׳ נקודה בו׳ וכמיש ב מ י א והרי אינו מושג כלל איך הוא בחי׳ חכ׳‬
‫שלא בבחי׳ גילוי ואור ובבחי׳ מרחב ב ו ‪ /‬וזהו מה ידעת והשגת בו׳‪ .‬וגם בהי׳‬
‫מה בלי מהות‪ ,‬שע״י ההדגש דבחי׳ אואיס הבלתי מושג געשה ביטול ההשגה בכלל‬
‫כו׳‪ ,‬וכמו״כ הביטול הנעשה מזה שמתבטל בעצם מהותו וגעשה בבחי׳ אין בר״‬
‫וכאשר בא ונמשו אור האלקי בהשגה ממש עד שנתפס בכלי המוה והתפעלות‬
‫הלב במודגש ממש זהו בהי׳ ש׳ בין דפי׳ ב״ן ל׳ ביגה שמבין הדבר ומשיגו‪ ,‬והו״ע‬
‫ההתבוננות בגדולת הבורא ית׳ שחוא התפשטותו להתיות העולמות כ ר ‪ .‬אבל‬
‫ש׳ מיה הוא בהי׳ מ״ד‪ ,‬דהכ׳ שלמעלה מהשגה והוא בחי׳ אין ממש‪ ,‬וכידוע‬
‫דמיה דהכ׳ הוא בתי׳ אין דכתר כמו שגמצא בהכ׳ בו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬ובבהי׳‬
‫זו נק׳ החכ׳ א מ ת ובמ״ש בסש״ב פליה בהג״ה דאואיס אהד האמת שהוא לבדו‬
‫ואין זולתו וזו היא מדרי׳ ההב׳‪ ,‬היינו בבחי׳ כלא השיב בבחי׳ אין ממש‬
‫כר‪ .‬ובינה שהיא השגה הוא בהי׳ שוב כר‪ ,‬והוא כפי׳ הראביד ז״ל בפי׳ הס״י‬
‫ליצוא בהכ׳ ושוב בבינה בו׳‪ .‬וזהו ג י ב ענין קדוש וברוך שנתיל שזהו בהי׳‬
‫רצו״ש‪ ,‬ומבו׳ בזהר בלק דק״צ ע י ב דקדוש הוא המשכה מבחי׳ ח״ע וברוך הוא‬
‫ההמשכה מבהי׳ בינה בו׳ )ועמיש בבהיז על מא׳ זה(‪ .‬והיינו כמו שגתיל דרצו״ש‬
‫דנבראים הוא מבהי׳ רצו״ש דאצי׳ שזהו מבחי׳ הכ׳ ובינה בחי׳ מ י ה ובין כוי‪.‬‬
‫יא״כ מובן מזת בירידת אור השפע הזאת דרצו״ש בהי׳ מ י ה וב״ן מעצמות‬
‫י׳מאציל עד הנברא שלמטה שזה ג״כ עדיז דמבחי׳ מיה שבעצמות המאציל‬
‫נמשי בתי׳ מ י ה בנאצלים ומהם נמשך בנבראים בחי׳ מיה‪ ,‬ומבחי׳ ב״ן של‬
‫‪5‬‬
‫‪ , — -‬י‪-‬״י י י ל נברא כר‪ .‬וביאור‬ ‫‪-‬י‬ ‫*"י״ ‪-‬‬

‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫י ל א‬ ‫ב ח י‬ ‫צ ל‬

‫" ״ ד ‪; ,‬ל;״‬ ‫•׳מאציל‪ ,‬והיינו דכאשר מאיר ב ה נ א » '‬
‫כחי׳ הסתלקות אור המאציל אל עצמותו והוא בתי׳ הפנימיות דאואיס ד ק ו ד ם ע ל ת‬
‫ב א י י‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ב ח י‬
‫י׳'‪ J!,; ,‬ד‬ ‫' ״‬ ‫י׳יצון שלמעלה מבתי׳ העולמות כד• מ ״ י׳י*‬
‫ג‬ ‫י י‬ ‫ש‬ ‫ק י י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ב‬
‫‪ ,‬׳ ? ‪ .‬ל ל !בטל‬ ‫י‬ ‫רצוא כר‪ ,‬ומשם נמשך ומאיי‬
‫י ל ה י י ת‬ ‫כ י‬ ‫ע ר י‬ ‫ש א י ן‬
‫^ י*יחי׳‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫וההרגשה דהפלאת ורוממות הא״ם ואיי‬
‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ד מ‬ ‫ה ב י ט י ל‬ ‫י ‪/‬‬
‫™‪Ysn?nZ»T‬‬ ‫"‬ ‫בבחי׳ רצוא כר‪ .‬וזהו ש נ מ ש ו ב ח‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫ב ח י ‪ /‬כ‬ ‫ש ז ה י‬ ‫ב נ א צ ל‬
‫‪ w‬ותא‬ ‫"‬ ‫שוב שבעצמות שהוא בהי׳ מטי דמאציל‬
‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫מ י ת‬ ‫א‬ ‫ג י‬ ‫י‬ ‫ל ד‬ ‫י א‬ ‫י‬
‫י " " ‪ v ' T‬ר״י׳ ב ?‬ ‫' י » ל י י ו י לי׳איי י ׳ ע י ל ״״״‬ ‫ד״!"‪' ,‬‬
‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫י מ ז י‬ ‫ד י ק א‬ ‫כ ל י‬ ‫ח י ‪/‬‬
‫« ‪ L‬דבהי׳‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫מ י ב״ן שבו שמאיר ומתפשט ב ב‬
‫ד י ? א‬ ‫כ ל י ם‬ ‫ב ב ח י‬ ‫י‬ ‫א ל‬ ‫ד‬ ‫א‬
‫‪ £ I‬פרטי‬ ‫׳‬ ‫שבו שהוא ההשגה והתפיםא י י י ׳ ?‬
‫נ מ נ צ מ י ת‬ ‫ע‬ ‫ד א ב י‬ ‫ב ה ש ת ל‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫י צ י‬ ‫ש ז ה י‬ ‫‪V‬‬
‫‪ Z‬דרתחלקות‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫פי« *‬
‫א י נ י‬ ‫ה ע ל י י ג י ת‬
‫? ? ‪ 2‬בו^א קמי׳‬ ‫טיהם עד סוף כל המדרי׳ כו׳ ר ק ש ב ״ ־ י י '‬
‫‪1‬‬ ‫ע‬ ‫י כ נ ״ ל‬ ‫י ב י ט י ל‬ ‫א י ז‬ ‫ב ח י‬
‫ל ג יותר נ ^ ה‬ ‫חי׳ מ״ה יב״ן מפני שבכללות היא ב '‬
‫ש י‬ ‫מ י‬ ‫י כ ל‬ ‫כי‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫י ו ת‬ ‫ה י א‬ ‫ק מ י‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫‪W‬‬
‫ייי‪1‬ת^דשתל׳לש‬ ‫'‬ ‫'•‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫א‬
‫‪%‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫כ‬
‫באים בהשתל׳‬ ‫י ח י בבתי׳ ההתחלקות ד מ י ה וב״ן י ' •‬
‫נ ה ם בחי׳ מ י ה ובין בו׳‪ .‬והנה ב׳ המדרי׳ דמיה ובין הגם דשניהם באים בחשת‬
 ‫‪,‬‬
‫ס פ ר ה מ א מ ר י פ — פ ר יי ת‬ ‫כ‬

‫דאבי״ע בבהי׳ רצו״ש כג״ל‪ ,‬מ״מ יש הפרש גדול בין בהי׳ בדה לבחי׳ ב״ן‪ ,‬והוא‬
‫דמבהי׳ ש׳ מ״ה לא יומשך שום שפע להיצוגימ כלל‪ ,‬וכמא׳ אין דע יורד‬
‫מלמעלה‪ ,‬דש׳ מ״ה הוא בחי׳ אין דהכ׳ וכתי׳ ימותו ולא בהכ‪ /‬דבש׳ בדה לא‬
‫הי׳ שבירה וע״כ גם במדדי׳ תחתונות א״א להיות נמשך משם אור ושפע יניקה‬
‫להיצונים כלל דלא יגורו דע בו׳‪ .‬אבל מש׳ ב״ן יש יניקה להיצונים בריבוי‬
‫•השתל׳ •דעה״ד טו״ד שמקבלים מבחי׳ אחוריים דש׳ אלקי׳‪ ,‬וגק׳ אלקים אהרים‬
‫שמקבלים ממ״ה צירופים האחרונים דאותיות ים דאלקי׳ ונק׳ אדמת בני הם ביי‬
‫וכמו מצרים מיצר מ״י בו׳‪ ,‬והן הע׳ שרים שמקבלים משמרי האופנים שזהו בהי׳‬
‫אחורים וחיצוניות דש׳ ב״ן שבעשי׳ כר‪ .‬ויש ע׳ שרים דקדושה הסובבים את‬
‫הכסא וכמ״ש ראיתי את ה׳ יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו‬
‫ומשמאלו כוי‪ ,‬וע״י ריבוי ההשתל׳ נמשו מהם ע״ש דקלי׳‪ .‬והיינו לפי כי ג‪°‬‬
‫הע׳ שרים דקדושה הן קצת בתי׳ יש‪ ,‬ואף שהן בטלים לאלקות וכמ״ש וצבא‬
‫השמים לו משתהוימ‪ ,‬או ביטול זה הוא דק ביטול היש בו׳‪ .‬ויובן זה כמי‬
‫בגלגלים הגשמיים שיש בהם כוכבים ומזלות דשר הארץ מקבל מכוכב ומזל‬
‫פרטי גידוע בענין דאין מזל לישראל רק שהלק ה׳ אותם לכל העמים בו׳‪ .‬והנד׳‬
‫הגלגל עם הבו״מ שבו סובבים תמיד ממזרה למערב שזהו ההשתחוואה שלהם‬
‫כלפי שכיגה דשכיגה במערב כו׳ וכמ״ש בטדא‪ .‬וידוע דםיבוב עצמן הוא ממערב‬
‫למזרח וגלגל התשיעי הוא המסבב אותם ממזרה למערב היפוו סיבוב עצמן‬
‫והיינו הביטול שלהם מ׳‪ .‬או אין זה בהי׳ ביטול ממש כצבא ה׳ העליונים‬
‫כאופנים וחיוה״ק בו‪ /‬אלא עד״מ כביטול השר הגדול לפני המלך שמשתחווה‬
‫איליו‪• ,‬הגם שמתבטל לפי שעה אין זה שמתבטל בעצם מהותו באופן שלא יתנשא‬
‫כלל בארץ ממשלתו׳ אלא בעצם מהותו לא ניזוז אפי׳ כמלא נימא ומתנשא‬
‫ומש^ר בארצו כמו שהוא בעצמו מרומם שם כהמלך בארצו‪ .‬וא״כ אין זה‬
‫שמתבטל‪-‬באמת׳ דהיינו שמצד עצמו אינו כלום‪ ,‬רק שמבטל עצמו לפני הגדול‬
‫ממנו והוא!ביטול העשוי בו׳)ואינו דומה כמו העבד או מי שאינו שר שמתבטל‬
‫בעצם שאינו בבתי׳ מציאות בעצמו ואינו יכול להתנשאות‪ ,‬משא״כ בשר כר(י‬
‫כן הכם גדול שמשפיע לרבים הכמה רבה שמתבטל לפגי רב הגדול ממנו איי‬
‫זה ביטול אמיתי בעצם‪ ,‬כי במקומו עומד להשפיע ולהיות ראש לתלמידיו בלי‬
‫ש נוי ו‪:‬לל׳ ורק שלפני רב הגדול יבטל ויכניע עצמו לפי שעה כר‪ .‬וכמו״כ יובן‬
‫בהגלגליס ^ משפיעים למטה וכמו ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירתים‬
‫« ז ט נמשו על ידן והן בגרזן ביד ההוצב בו שההשפעה היא‬ ‫שבל‬
‫ה״ז נשפע ע״י ובהם באה ההשפעה באופן שיוכל להתקבל למטה‬ ‫^ י ׳‬
‫מדוע שזה״עהאמצעית שלהם כר וכמ״ש במ״א‪ .‬וזהו עד״מ השר שמשתרר‬
‫מ ^ ל בארצי כר שהן בבתי׳ יש ודבר בעצמן להשפיע כי׳ ואע״פ שהן משתחוים‬
‫כלפי שכינה שבמערב בסיבוב שלהם‪ ,‬וכידוע שזהו מה שהנפש אומר שירה‬
‫יכמ״ש שמש בגבעון דום דום מלומר שירה ואז עמדה‬
‫דמ ה שהנפש אומד שירה הוא ההשתהוואה בגוף הגלגל שמשתהווה‬
‫מ״מ אין זה ביטול בעצם‪ ,‬רק שכלפי שכינה שהוא כת האלקי‬ ‫כלפי מערב‬
‫שמשפיע *נורת הנפש שבגלגל הוא בטל ומש״הווה גם בגופו שגוף ו״ו<ר‬ ‫״‬

‫הגלגל מתבטל ג״כ׳ או אין זה ביטול בעצם כר‪ .‬וע״כ יצא הטעות באנשים‬
‫א‬ ‫נ‬
‫פי"‪1‬‬ ‫ם פ ר ח מ א ט ר י ט —‬

‫״עיניי׳ לשמש ולירה שזהו מפני שהן בבהי׳ יש בעצם שאם הי׳ הביטול‬
‫ג א מ ת‬
‫לא היי עובדים להם כר‪ .‬וכמו שארז״ל באדהיד שבאו בולם להשתחוות‬
‫איליי אמר להם באו ונשתהווה ונגרעה לפני ה׳ אלקינו • כר‪ .‬ועמיש בתיז תיקון‬
‫" י י בעניז הארץ שלא מחאה כר‪ .‬ובמויכ יובן בהדרי׳ עליונה יותר עפמ‪-‬ש‬
‫כ»'א בהגהות לדרוש הרבות צורים בשם השליה דקצ״ז עיב‪ .‬שיש חילוק‬
‫נ‬
‫י ו גלגל חמה לחמה עצמה ופני משה כפני חמה היא ההמה עצמה דרומז על‬
‫״ישי‪ -‬למעלה בחי׳ הת׳ת‪ .‬ומה שאוהיע מונין לחמה הוא חמה בםיבובה דהיינו‬
‫גלגל החפה כר‪ .‬והיינו כמ׳׳ש שמש ומגן הוי׳ אלקיפ‪ ,‬דהשמש עצמה היא ש‬
‫היי׳‪ .‬והמגן ונרתק השמש שהוא הגלגל הוא ש׳ אלקים‪ .‬והרמיז ריפ משפטים‬
‫‪8‬‬ ‫ת‬ ‫י ת‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫א ב‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫דפ‬
‫^‬ ‫‪?1‬‬ ‫"‬ ‫" ׳‬ ‫נ גלגל המתגלגל הוא מטיט כי׳׳ י י ׳ = י‬
‫ש ה י א‬ ‫ב נ י י ‪ 1‬ק‬ ‫‪1,‬‬
‫‪,J ! ! Z‬‬ ‫ייייי־ע זיא ביצי׳(‪ .‬והיינו כ»י שהשמש מיילב״‬
‫״ נחי׳ שמש הוי׳ מתלבש במטיט שזהו בחי׳ גלגל החמה‪ .‬ואי׳ דמטיט מהציו‬
‫מ מ ט י‬ ‫ש נ ה פ‬ ‫פ ש י‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫מ‬
‫‪ f‬״ י‬ ‫‪3£‬‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫ל ה טוב וטחציו ולמטח י ע )יי״*‬
‫כ ״ א‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫‪w‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪!,I‬‬ ‫'‬ ‫נתיז ריש תי׳ סיח ובכסימ שם(‪ .‬ולא שחי" *‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫י צ‬ ‫ל‬ ‫י ב י ה י‬ ‫מ‬
‫״ ™ ? ׳‬ ‫' ‪"1‬‬ ‫י‬ ‫« ׳ י ו פ » י השפעה גם לרע לצירי קיי י•‬
‫י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫י ע י ל א‬ ‫נ ו‬ ‫ם י‬ ‫ת‬
‫״׳ ‪£‬‬ ‫?‬ ‫‪ £‬״ י י ׳"־יל עעיז אתיהיבי ל י נ י ב י ו י י י ׳‬
‫ל‬ ‫ז‬ ‫י ס ג י‬ ‫ז‬ ‫י א ת‬
‫™ »ד«ר‬ ‫' "‬ ‫"‬ ‫*י הייתי גם זקנתי ‪ -‬׳ בשעתא ״ ™ ׳ ליי""‬
‫י ה ל א‬
‫״‬ ‫' י ״ האי משים דמל־ו נער הי־יא יאקי' « י • י י *‬
‫א‬ ‫ב מ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ב א ‪ 8‬ת‬ ‫א‬
‫™‬ ‫‪t,‬״‬ ‫* י‬ ‫י׳י ע ״ מטיט שנק׳ עבדו זקן ביתי כי׳• י‬
‫‪8 3‬‬ ‫א ח י ז ה‬ ‫ננ‬
‫י י י ' ״ ‪ f‬דיא ״עשיר‬ ‫לי־יי"‬ ‫"'׳ ‪P‬־™ ״ * ״ מיי‬ ‫*‬
‫ת‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫‪8‬‬
‫‪, 1‬ימ? ע‬ ‫«י‪.‬יה שזהו שמחשב את הדברים ה ג ״ ' ״ ‪-‬‬
‫י ט י י ‪ ,‬י ‪mm? m£T ,‬‬ ‫ה ג ש מ י י פ‬
‫! ! י ־ י־יא »א״י י״׳‪ ,‬וזח שמחשב ה י ב י '‬ ‫ם‬ ‫נ י ג‬

‫‪3‬‬ ‫ה ש פ ע י‬ ‫ש ד‬
‫׳ ״־" ״ ל ״ י מ ״ ש ב ל ק ת‬ ‫׳‬ ‫* נטי‪-‬יה‪ .‬והסיבה ל ״ י׳יא • י‬
‫י ‪ ,‬ע נ י י‬ ‫ני‬ ‫ו מ‬
‫״"‬ ‫״ » א'» איו שייר לומר ועילא מנילייי ' • " י‬
‫י כ ש ח ס‬ ‫פ‬
‫ד י מימיז‬ ‫‪,:‬ד״ז‪,‬‬ ‫י ״ ״ יי׳ י י י י‬ ‫כי״יל ־י׳»״־«‬
‫י‬
‫‪ Z‬״ י לע ל כ ר ״ ״ !‬ ‫" ״"״‬ ‫אל^‪ ,‬״""״‬ ‫‪W‬‬

‫נ‬ ‫ב ת‬ ‫ס י י‬ ‫י ה‬
‫״ ׳ וימצא דהליפת‬ ‫י־קל" י׳נק׳ י»יז׳ י י ‪ °‬״‬ ‫י‬ ‫י‪.‬״‬
‫‪n‬‬ ‫ש ל‬
‫™? ? ™ ״ מ ד ע צ מ ה י י ׳ ל‬ ‫»׳‬ ‫י יי־־יי »*« תי־י אכל קלי־תי ‪W‬‬
‫« י * ^ * ל ^ היא האר״‬ ‫״ ״ י י שנתינו שניהם י־־ייים‬ ‫^‬
‫ק‬ ‫י‬ ‫״ ק‬ ‫נ‬ ‫ג ל ‪ 1‬ל‬ ‫נ ! ט‬
‫‪ - L‬יי» ידטפער‪ .‬בקדושה‬ ‫י י ׳‬ ‫' ט בכלל היא בהי׳‬ ‫'י‬
‫י ״ ״ ״ ?מטיט‬
‫‪ m‬מ « ש דסטיא‬
‫‪I‬‬
‫‪ £‬׳ י י י־יי׳ יהייע חמה מנרתקה יהיא " ' ־ שבי‪T‬‬
‫י • יי־־יז היא שבא ב ה ת ל ב ו ת בניגה י ^‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬
‫י‬ ‫מ‬ ‫‪m‬‬

‫‪S‬‬
‫ה י ש‬
‫״ * ״ ! ׳ דרי שמב״י׳ מטיט‬ ‫״ י ׳ ישם התחל" עי־״י ־>י״י׳ יי־יא ‪ °‬י ׳‬
‫ל י‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ו נ פ י‬ ‫ג מ י י‬
‫‪ ' I T‬כ ר גדולה מזי היא‬ ‫״*׳‬ ‫י‬ ‫‪' " " * • S‬״‬
‫ב א‬ ‫ה ה ש ת ל‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ב‬
‫‪ V l‬סיל כיי שיהי‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫בתכלית הקדישי־ י ' י‬
‫‪3‬‬

‫י ‪ .‬ועמיש מזה * ‪ ' J E l J‬בה כר יבטא׳‬ ‫^ ״ • כ י • נק׳ עהיד‬ ‫ר‬ ‫ט ו‬

‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫י מ ש י‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬
‫^ ^ מ ‪ 4‬שעיקרה היא בבתי׳‬‫ש ע‬ ‫־ *‬ ‫״־•‬ ‫‪ 8‬פ נ‬ ‫״יי‬
‫גי׳ נעשה סם חיים כר‪ ,‬וזה דוקא בתושבעים יהיא‬

‫( כיי• נגונ״ק‪ ,‬ו א ת י ל ‪ :‬עושינו‪.‬‬

 ‫פ ר ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫פ פ ד‬ ‫כב‬

‫ן ‪ ,‬משא‬‫כ‬ ‫מ ש ה‬ ‫‪,‬‬ ‫א ל‬ ‫ך״‬ ‫ן י ד ב ר‬ ‫״‬

‫ן כ מ ן‬ ‫ך ״ א ל ק ן ת‬ ‫י ן ת ך‬ ‫נ ך ג ע‬ ‫כ‬ ‫ד ב ת ן ש ב‬ ‫ה ש ג ה ׳‬

‫בתושבע״פ העיקר הוא השכל וההשגה כד‪ .‬וכידוע דבתושב״כ ציל האות ויי‬
‫‪n‬‬ ‫כ‬ ‫י ת י ש ב‬ ‫ו ת‬ ‫א ו ת‬ ‫ד‬
‫‪? J‬ייות‬ ‫״‬ ‫במכוון‪ ,‬דתושב״כ ותושבע״פ הן מ״ה וב״ז׳ יגם ׳ י‬
‫דמ״ה‪ ,‬משא״ב בתושבע״פ אינו נוגע האותיות כ״א ההשגה ומשו״ז יכול לה ות‬
‫שמשמאילים בה כו‪ /‬וכ״ז בא מש׳ ב׳ץ שיורד בריבוי ההשתל׳ במיעוטי אהד‬
‫מיעוט וצמצומים רבים מאד עד שבבהי׳ היצזניות ואחורי׳ שלו כמו בבחי׳ מל‬
‫דמל׳ דעשי׳ יוכל להסתעף מציאות העיש דנוגה דבין דעשי׳ שהן בחי׳ יש ונמצא‬
‫בהם גם בהי׳ הביטול וכמו הגלגלים בסיבוב והשתהוואה רותניות וגשמיות שלהם׳‬
‫ויש בהם גם בהי׳ הפירוד להיות יש ודבר שהן בהי׳ משפיעים כו׳ כנ״ל•‬
‫נ י ג‬
‫אבל מבחי׳ ש׳ מיה לא יומשך ממנו להמצא מציאות אור ושפע להיכלות י " '‬
‫הגם שירד אור דש׳ מיה ג״כ בריבוי השתל׳ דבי״ע עד בחי׳ מ״ה דמל׳ דמל׳‬
‫דעשי׳ הכל הוא בבחי׳ הפנימיות בתכלית בהי׳ הקדושה בר‪ .‬ובמשנת״ל דעצם‬
‫ההמה הוא בחי׳ שמש הוי׳ שאין מזה שום יניקה‪ ,‬ומה שמונין להמה הוא ר?‬
‫גלגל ההמה לא עצם ההמה כו׳‪ .‬ועז״נ וכבודי לאהד לא אתן‪ ,‬מוא כבוד היי'‬
‫דש׳ מיה כו׳‪ .‬ורק בש׳ בין הוא שיש יניקה בריבוי ההשתל׳ כז׳‪ .‬וטעם הדבר‬
‫הוא עיפ הניל בענין מיה ובין בשרש שרשן עד רום המעלות‪ ,‬דבחי׳ מיה‬
‫הוא בבהי׳ אין האלקי שלמעלה מההשגה ותפיסא‪ ,‬והיינו שלא ירד אור האלקי‬
‫אצל הנבראים והנמצאים להיות בבהי׳ יש ודבר בהשגת דבר מיה בכלי הגבלי׳‬
‫בו׳‪ .‬ומזה הוא הביטול בבהי׳ אין שנמצא בכל הנבראים מרוכיד עד סוביד בצבא‬
‫מעלה ובצבא מטה‪ ,‬וכמו במלאכים שאף קדוש ט ׳ וכמו בנשמות למטה שיודעים‬
‫ש‬
‫ומרגישים הפלאת אוא״ס שלמעלה מבתי׳ מושג לגמרי כו׳ וכמשנת״ל‪ .‬ז י‬
‫בהי׳ ביטול דמ״ה גם במדריגת הפהותות שאינו משתגה לעולם‪ ,‬וכמו גם בעמי‬
‫הארץ שיש בהם ג״כ ביטול הגם שאינם יודעים ומשיגים כלל‪ ,‬והוא מה שנמשו‬
‫לעגיגי אלקות זליר״א ועובדי ה׳ ושש ושמה בנפשו בקיום המצות‪ ,‬ומכיש שהוא‬
‫ירא למדוד חיו‪ ,‬שזה רק מעצם הנשמה שקשורה בעצמות א״ם למעלה מ ט ר י‬
‫מ׳‪ .‬וכן גם בפושעי ישראל יש בהם בהי׳ מיה שבנפשם שלא נשתנה בהם בלל‬
‫גס שגתרהקו מאלקות בריבוי הטאים ועוונות דיל‪ ,‬מ״מ יש בהם נקודת האמת‬
‫שאינו משתנה בהם כלל‪ ,‬שהרי יש שמתעוררים בתשו״ש מעומק פנימיות הלב‬
‫'בחרטה גמורה באמת בצעקה גדולה מעומק פנימיות הנפש ושב לה׳ בבל לבי‬
‫ונפשו ומאדו וכראב״ד שגעה בבכי׳ עד שיצאה נשמתו כו׳ ומשתנים מן הקצה אל‬
‫הקצה בכל כהות נפשם בו׳ שזהו דק מפני עצם הטוב שבהם שמתעורר ובא‬
‫בהתגלות כו׳‪ .‬וביותר הוא בזמנים דעת רצון שהאור העליון הוא המגיע עד בהי׳‬
‫גקלדת הטוב הנעלם בו ומעוררו כו׳ ואפי׳ אותן שאינם באים לידי תשובה ממש‬
‫אנו רואין בהוש שלפעמים בעת מן העתים מתעורר לבבו בהתעוררות גדולה מאי‬
‫לאלקות באהבה רבה ועצומה בקירוב גדול מאד כו׳‪ .‬וזה רק לפי שעה מפגי‬
‫התגברות ההשך דנהיב שהתגבר עליו מאד‪ ,‬ועצם נקודת לבבו היא מוסתרת מאי‬
‫עיכ ה״ז בא רק לעתים רהוקים ורק לפי שעה כו׳‪ .‬ומ״מ הרי יש בו התעוררות‬
‫זו שזהו מבהי׳ ש׳ מיה שבנפשו שישנה תמיד כר‪ .‬וי״ל דזהו מיש והי׳ ביום‬
‫ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדהים באמ״צ כר שגם‬
‫ג‬ ‫כ‬
‫ה מ א מ ר י ם — פ ר ״ מ‬ ‫ם פ ר‬

‫האובדים ר״ל בריבוי התאוות ותענוגי׳ הגשמיים כ ר יכמ״ש בלק״ת ע״פ זה‬
‫)יבעט״ר שה״ו אין להם תקוה על תשובה כר( וכאשר יתקע בשופר גדול יבאו‬
‫כולם והשתחוו בו׳‪ ,‬שזהו מפני שבעצם יש בהם גקודת הטוב דש׳ נ ד ה כר‪ ,‬וכמ״ש‬
‫הנני מביא אותם מארץ צפון כ ר בם עור ופסה כר‪ .‬ופרש״י אפי׳ הנכשלים שבהם‬
‫לא אמאס‪ ,‬שכ״ז הוא מפני הטוב שבהם בעצם בר‪ .‬וכל זה הוא מבחי׳ אין ומ״ה‬
‫שגם ברוב ההשתל׳ שלו במיעוט וצמצום )שגם בש׳ נ ד ה יש חילוקי מדרי׳‬
‫מנשמות הגבוהות וגדולי הדור עד הפחות שבהם כמו בהי׳ נ ד ה דמשה שא׳‬
‫ונחנו מה הדי הי׳ בבתי׳ ביטול לאין בתכלית מפני הקירוב שלו לבחי׳ עצמות‬
‫א׳׳ס וכנדש פא״פ אדבר בו בו׳‪ .‬ונמשך הביטול ד נ ד ה בריבוי ירידת המדרי׳‬
‫בס׳ ריבוא גשמות בכאו״א לפי מדריגתו בידיעתו והרגש נפשו באוא״ם ב״ה עד‬
‫הפחות שבישראל כמו בע״ה שיש בהם ג״כ בהי׳ נ ד ה שהוא בלי ידיעה והרגש‬
‫כלל כו׳ כניל‪ ,‬ובכל המיעוט והצמצום הזה( לא יוגרע אורו משום דבר המסתיר‬
‫עד שגס בגפש התוטאת שגטמאת בתכלית הטומאה ר״ל תאיר אור הביטול דש‬
‫מ״ה לעוררו בתשובת כו׳‪ .‬וכמו״כ יכול להיות אימה ופהד אלקיס גם בק״נ‬
‫בהיכלות הטומאה‪ ,‬וכמו בלעם שא׳ לא אוכל לעבור בו׳ וכמו יראו מה׳ כל ה א ת‬
‫כ י יראה זו היא בבהי׳ דש׳ מיה שלמעלה מהשגה וטעם דוקא שנמשך עד‬
‫למטה מטה בלי גדעון אור כו׳)והיינו לא שיש בהם בהי׳ מ״ה במו בנשמות שגם‬
‫בחוטאים ובהאובדים והנדחים ר״ל יש בהם מבחי׳ נ ד ה והגילוי מלמעלה‪ ,‬וכמו‬
‫א‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫‪:‬‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫כ ג‬ ‫כ י‬ ‫ה ם‬ ‫ש‬
‫^ ‪,‬״‬ ‫^‪,‬‬ ‫' * '‬ ‫י פ י קטן או שופר גדול מעורר בהי׳ נ ד ה ש ב‬
‫י‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫כ ל ל‬ ‫ש ת נ ה‬
‫בהם בחי׳ נ ד ה כלל‪ ,‬רק ש׳ נ ד ה להיותו אין בעצם שאיני מ‬
‫מ‬ ‫ש‬
‫בהתלבשות שה א‬ ‫נמשך בכ׳׳מ ולפעול כפי פעולתו העצמי כר‪ .‬דאיי‬
‫י ג ג י ע‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ה ו א‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ש‬
‫‪* J , l‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תנה בעצם לא יפעול במקום התשך מפני‬
‫אבל אוד הבלתי משתנה יוכל להיות נמשך בכ״מ ולפעול בר‪ ,‬וכמו ועברתי באמ צ‬
‫כ י ‪/‬‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ב‬
‫‪ S‬יכול‬ ‫יהכתי כ ר ועברתי בעצמי דוקא כי׳ יכו ו י י‬
‫לפעיל בהם הביטול שמתבטלי׳ ממילא בע״כ בלי שום טעם ודעת שאינו מ ל‬
‫כ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫מ ב ח י ‪/‬‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬
‫‪ .‬ד^עס‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫להיות באו״א מפני ש׳ מ״ה המכייחי‬
‫כשיורד ומשתלשל למטה מטה דוקא יבוא מזה בחי׳ הפירוד לפרקים‪ .‬והטעם‬
‫כ ל י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב‬
‫‪*»? ,‬ומים‬ ‫" מ לפי שבהי׳ ב״ן הוא שהאיר י׳אלקי בא‬
‫ז י י‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫כ ף‬ ‫ר ג ש‬ ‫‪3‬‬
‫^ ל י ״ בא‬ ‫׳ ״‬ ‫ב ח י ׳ יש ודבר מה כג״ל אע״פ שמתפעל ב מ י‬
‫כ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ה‬
‫‪ £ 1‬ואומר‬ ‫?‬ ‫והסתר האיר ממדדי׳ למדדי׳ עד שבמדריגות‬
‫ש ל י‬ ‫י צ י ר ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ג ם‬ ‫כ‬
‫בבתי‬ ‫בצמצום היותר אתרון ובבתי׳ יש כ י • ע ״ י ׳‬
‫ז א ת‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ה‬
‫‪ £‬לומר לי‬ ‫שידה‪ ,‬הנה בתי׳ התומר שלו מתשיר א ו י‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬
‫שאתמ‬ ‫ש ודבר כר‪ .‬ומזה בא בשרים שלמטה שהל‬
‫ד ב ״ ן‬ ‫י ש‬ ‫י‬
‫? ; \ ! ! ד בדל״‬ ‫ר‬ ‫י* י י בי‪ /‬והיא מטעם שקבלת אור שפעו בא ב ב ״ '‬
‫א‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ה י א‬ ‫ז ז ס י ב י ב‬ ‫ל א‬ ‫י‬
‫^ ר דגוף בא‬ ‫״ נ י ז לחמה בסיבובה כנ״ל בשם השליה׳ י '‬
‫ד ה ש ג ד‬ ‫י ש‬ ‫ב ח י ‪/‬‬
‫^ ? ‪ J‬כר ומבי‬ ‫'‬ ‫אי זהו מפני שגם אמירת השירה הוא ב‬
‫א י ת י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ם‬
‫‪ mLV‬ד ו ס י •‬ ‫יש שהיא בבתי׳ משפיע ב י י י '‬
‫ש‬ ‫ש‬ ‫ו כ מ‬
‫״ ^ ! ^ ^ ב ב ח י ' י‬ ‫בשל ה שם דמעלת ישראל הוא המה ב ע מ י ד ה‬
‫ש ב י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ב ח י‬
‫‪ Z‬מה‬ ‫' " ‪S Z‬״‬ ‫' ' ״‬ ‫* י י חמה עצמה בהי׳ שמש היי׳ שזה‬
‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫כ י‬
‫־‬ ‫׳ ) י י ״ ל שיש בחוסר הגלגל ביטיל הבא בדרך ממילא מ?ח ׳‬
 ‫פ ר ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫פ פ ד‬ ‫כד‬

‫שהגלגל התשיעי מסבב אותם כוי‪ ,‬וי״ל שהו״ע וכל קומה לפניך תשתחווה שזה•'‬
‫בהי׳ ציוד קומה דא״ק שבזה הכל בטלים ממילא בו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וזהו ג״כ‬
‫י‪/‬‬
‫המבר שהסיבוב שלהם הוא בכת האיס ולכן הוא בתמידית דייל שזהו מבה‬
‫ש׳ מיה‪ ,‬וביטול זה הוא בהגלגל לא בהדגש בעצמו‪ ,‬והביטול שבהרגש הוא‬
‫‪,‬‬
‫מהנפש שלו שא׳ שירה כו (‪ .‬וכמו״כ הוא בנשמות למטה בהעמדה שע״פ טו״ד‬
‫בהתבוננות אלקי בתפלה איך שאיהו ממכ״ע ומחי׳ את כולם ומבשרי אהזה‬
‫אלוק׳ כו׳ שבא בבהי׳ השגה טובה בנפשו שמאיר אצלו הענין ומתפעל מאד על‬
‫האלקות‪ ,‬תהלה בהתפעלות שכלי במוהו ואהיכ בא בהאהבה מורגשת בלב כר‬
‫שכ״ז הוא בבתי׳ יש ומציאות בעצמו כוי‪ .‬וזאת היא הסיבה מה שיכול להיות אהד‬
‫התפלה היפך לגמרי מההשגה והאהוי״ד דבשעת התפלה‪ .‬והוא משום שגם בשעת‬
‫התפלה הוא בבתי׳ יש ומורגש כו׳‪ ,‬וע״כ חומר גופו ממשיכו לבחי׳ ישות וגםוח‬
‫ממש כר‪ .‬דכאשר הביטול בתפלה הוא בבהי׳ ביטול דמ״ה בבחי׳ ביטול ממש‬
‫לא יפול תיו ממדריגתו גם אתר התפלה ולא יומשך אהד הרע חיו‪ ,‬כי הוא‬
‫בטל בעצם‪ ,‬וגם הומרו מתבטל לגמרי בו׳‪ .‬אך מפני שגם בתפלה הוא בבתי׳ יש‬
‫ומציאות ע״כ אתר התפלה יוכל להימשך אחר תאוות העוה״ז מ׳‪ .‬ובד״ב סיבה‬
‫הנפילה בהיפך ד״ל הוא מפני שהולכים אהד השכל והשגה ולא יש ההרגש‬
‫וההגהה שלמעלה מהשכל‪ .‬דכאשר יש ההדגש שלמעלה מהשכל אז ההשכלה‬
‫וההשגה טוב מצ״ע כי צ״ל השגה באלקות וגם ההשגה היא השגה טובה‬
‫ואמיתית בו׳‪ .‬אבל כאשד לא יש הרגש הנ״ל והולך רק אהר השכל הנה השכל‬
‫עושה לבחי׳ יש ודבר לפי שהוא לבוש המעלים ומסתיר את בחי׳ האין בר‬
‫ובמ״ש בלק״ת בדיה האזינו הג׳ פ״ג‪.‬‬
‫וזהו שובה ישראל עד ה׳ אלקיך‪ ,‬היינו בהי׳ מיה שבנשמתו שמזה הו״ע‬
‫התשובה‪ .‬וכנ״ל דזה שמתעורר בתשובה הוא מבהי׳ הטובה שבו בחי׳ מ״י״‬
‫שאינו משתנה כר‪ ,‬וגם דהתשובה עצמה היא התגלות בחי׳ מיה שבו בתי׳‬
‫הפנימיות שזה״ע התשובה והצעקה מעומקא דליבא כוי‪ ,‬וכמשנת״ל דזה שמתמרמר‬
‫על ההטאים ועונות הוא מפני שבעצם אינו יכול להיות נפרד ח״ו מאלקוח׳‬
‫שזהו מעצם התקשרות נפשו באלקות כר׳ וה״ז בהי׳ מיה שבנשמה בו׳‪ .‬וזהי‬
‫שובה ישראל עד ה׳ אלקיך‪ ,‬בהי׳ מיה שבנפשו‪ ,‬וע״ד מה ׳ אלקיך שואל מעמך‬
‫ה‬

‫כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬ומ״ש קהו עמכם דברים ושובו אל ה׳ היינו בחי׳ ש׳ ב״ז‬
‫וכמו שנתיל‪ ,‬דתכלית הכוונה הוא שיהי׳ יחוד מיה ובין‪ ,‬והיינו שיהי׳ ביטול‬
‫היש‪ ,‬והביטול יהי׳ באופן כזה שיתייהד בש׳ מיה בו׳‪ .‬וזהו דברים היינו ש׳‬
‫בין שזיע דברים כר‪ .‬וקחו עמכם דברים ושובו הוא שיהי׳ יהוד מ״ה ובין כר•‬
 ‫כה‬
‫ה מ א מ ר י ם — פ ר ״ ת‬ ‫פ פ ר‬

‫בס״ד ליל ב׳ דסוכות‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי‬
‫נהל‪ .‬וצ״ל מפני * נבהרו אלו הד׳ מיגים למצות שמכל מין הצומת‬
‫נבחרו דוקא ד׳ מינים אלו‪ .‬וידוע דהד׳ מינים שבלולב הן הוראה על ההמשכה‬
‫‪. 1‬ז‪,.».‬יי< י»ייי«ייןי אל הדייז‬ ‫‪.‬״‬ ‫‪.‬‬ ‫דיי״ז‪... -‬‬

‫ישראל יוצאין מלפני הקב״ה ולולביהן ואתרוגים ‪,«j‬׳‪,.,‬‬ ‫‪-‬ו‬

‫דישראל אינון נצוהייא כר‪ .‬וצ״ל מפני מה הוא בד׳ מינים אלו דוקא כר‪ .‬ולהב ז‬
‫זד‬
‫׳ ילה״ק משנת״ל דכל הנבראים יש בהם רצו״ש וכמו במלאכים דבתי׳ והחיות‬
‫דצו״ש וכן באורות דאצי׳ שהן ברצו״ש ו כ מ ד כ בנשמות למטה שהן בבהי׳‬
‫ע״י ההדגש‬ ‫‪,‬‬ ‫ו ה ו א‬ ‫א י ן‬ ‫ב ח י‬ ‫ר ״‬ ‫ה ן א‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫ן ב ״ ן‬ ‫מ ״ ך ״‬ ‫ה ן ׳ ׳ ע‬ ‫ן ר צ ן ‪ /‬׳ ש‬ ‫כ ף י‬ ‫ש‬ ‫צ ו‬

‫דההפלאה דאוא״ס שלמעלה מהשגה שעי״ז הוא ביטול במציאות‪ .‬וב׳ץ הוא ע״‬
‫ההשגה דאלקות שזהו בתי׳ השוב שהוא בבתי׳ ביטול היש כר‪ .‬ונת׳ ההפרש‬
‫ביניהם דש׳ מ״ה בכל מקום שנמשך הוא בבתי׳ אין ופועל בכ״מ כפי פעולתו‬
‫ייעצמי ושי ב״ן הוא בבתי׳ יש שבריבוי ההשתל׳ יכול להיות בבחי׳ יש ממש כ ו ‪.‬‬

‫אמנם ידוע דתכלית הכוונה הוא בביטול היש ק א וכל ההתהוות וההשתל׳‬ ‫ד ו‬

‫מאין ליש הוא בכדי שיהי׳ ביטול ה י לאין בר‪ ,‬ויש בזה יתרון מעלה‬ ‫ש‬

‫על ביטול העצמי דבהי׳ מ״ה בו׳‪ .‬והענין הוא דהנה בחי׳ מ״ה וב״ן זהי ™‬
‫הצדיקים ובע״ת דצדיקים הם בהי׳ מ״ה ובע״ת בחי׳ ב״ן‪ .‬דהנה שם צדיק א נ ו‬
‫‪n‬‬ ‫ז כ א י‬ ‫ה י א‬ ‫ז‬ ‫פ‬ ‫צ ד י‬
‫‪ , L ! V‬״‬ ‫ק ל ״‬ ‫י ק ע״ש השלימות בקיום המצות י פ י ׳‬
‫ולא שפ^ו ז‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫משפט וכמו איש פלוני אתה זכאי וכמו צדיק הראשון בריבו‬
‫ע נ י ג י‬ ‫ע י ק ד‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ש‬
‫\^״״ז‬ ‫קרא בשם התואר דצדיק‪ .‬ואם מפני העבודי׳ יאי״יי״י‬
‫שהוא עובד א ת ה׳ באהוייר )דקיום התומ״צ באמת הוא בכאו״א מישראל ועש ז‬

‫י ש י‬ ‫י‬ ‫י ע נ י ז‬ ‫ג י‬ ‫; י ו ש ר‬
‫‪ ^1‬י ‪L‬‬ ‫ט‬ ‫׳'‬ ‫•‬ ‫י י ' " י ל ומלת צדקה ״ ז י מציק יי׳יא י‬
‫ש י ! ו‬ ‫י ה י י נ י‬ ‫‪8‬‬
‫* ‪ T1‬בהם‬ ‫י׳נמשך מלמעלמיט בבתי׳ יושר במו ישי ״ י " ' י ׳‬
‫‪1‬‬ ‫ש א י י‬ ‫י ה י י נ י‬
‫*‪ Z£ T‬מיה‬ ‫יי״י‬ ‫״ « ׳ כי׳• יזיע הצדיקים שהן‬
‫ה י‬ ‫ב ה ם‬
‫*י " ״ ״ ״ ״ י * ב ״ ת ם‬ ‫»'ליי וגם במו שהו למטה מאיד‬
‫י‬ ‫מ מ ש‬
‫? ‪S 5 w 2‬‬ ‫"‬ ‫״ » ״ * מאיי בהם בגילוי והן בבהי׳ הניטיל יאיי‬
‫?‬ ‫ט י י‬
‫נאיאיס שניגש בהם בהי׳ אואיס המופלא ומרומפ שמשו‪-‬ז הן בנהי׳ ב י‬

‫כ ״ ה כ ג ו כ י ״ ק ‪ ,‬ו א ו ג ״ ל ‪ :‬מ פ ג י מר‪-‬‬ ‫״(‬

 ‫ת‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פ ר‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫פ פ ר‬ ‫כו‬

‫בעצם מהותם כר‪ .‬ואין הגוף שלהם מעלים ומסתיר כלל על אור נשמתם כי אינם‬
‫נתפסים בגשם כיב אדרבא הגוף הוא ג״כ בבתי׳ ביטול ממש דאמיתית העניו‬
‫בזה הוא שהנחות הטבעים שלהם הם ג״כ כהות אלקים והויע דבחי׳ מרכבה‬
‫שכולו הוא לה׳ לבד בנשמתו ובגופו כו׳ וכמ״ש בםש״ב דהאבות שהיו בבהי׳‬
‫מרכבה דהיינו שכל אבריהם היו קדושים ומובדלים מעניני עוה״ז מ ׳ והיינו שהן‬
‫מובדלים ומופרשים מן הרע לגמרי בו׳‪ .‬ואץ בהם ידאה ופתד דאתיזת ההיצונים‬
‫כלל כי אין בהם צד פירוד כלל גם בהיותו עוסק בעניני גופו כר‪ ,‬וכמו יוסף הצדיק‬
‫שהי׳ מלך במצרים ועל פיו הי׳ כל הנהגת המלוכה ובשעת מעשה הי׳ בבהי'‬
‫מרבבה לאלקות כנודע‪ .‬וזהו מדרי׳ הצדיקים שמאיר בהם אור הוי׳ בחי׳ מ״ה‬
‫שבנשמתם והיה בבחי׳ ביטול עצמי וגם גופם הוא בבתי׳ ביטול בתכלית בר•‬
‫וכמו משה שגופו הי׳ בתכלית הביטול כמו נשמתו שהי׳ כלי לאלקות כר•‬
‫ועניני הצדיקים הוא להמשיך גילוי בהי׳ ש׳ מיה בעולם‪ ,‬וכמו מרע״ה שעיי‬
‫הי׳ גילוי האותות והמופתים שלמעלה מהטבע כמו ביצי״מ וקרי״ס שהי׳ גילוי‬
‫אוא״ם ממש למטה כר‪ .‬וביותר בהמשכת התורה שהמשיך למטה‪ ,‬שהתורה היא‬
‫בהי׳ מיה דאורייתא מהכ׳ נפקית בהי׳ כה פדה ובפרט תושב״כ שהיא בחי׳ מיה‬
‫כנודע‪ ,‬שהי׳ המשכה זו עיי משה דוקא‪ .‬וכן האבות המשיכו גילוי בחי׳ מ״ה‬
‫בעולם וכמו אברהם שהודיע ופרסם אלקותו ית׳ בעולם כר‪ ,‬דהיינו שהמשיל‬
‫גילוי אלקות בעולם כר‪ .‬רק שאאע״ה עיקר המשכתו הי׳ למעלה ומשה המשיך‬
‫אלקות למטה כר‪ ,‬וכמ״ש בתו״א בדיה משה ידבר‪ .‬זבל הצדיקים ענינם הוא‬
‫להמשיך בהי׳ ביטול דמיה בעולם כר‪ .‬אבל בעית שרשם מש׳ בין דוקא‪ ,‬כי הרי‬
‫נפל בנפילה בגסות ותומריות התאוה רעה בהיכלות הטומאה ונטמאה נפשו שזה‬
‫אינו בא כיא מצד בהי׳ הסתר האלקות אצלו‪ ,‬שאם הי׳ האלקות מאיר אצלו‬
‫בגילוי הרי לא הי׳ היפך האלקות‪ ,‬אלא שהאלקות מוסתר ונעלם אצלו עד שאין‬
‫פתד אלקים נגד עיניו כלל ובשרירות לבו ילך כר‪ .‬וזה מפני רות שטות שבו שמכסה‬
‫על האמת ששוכה על ה׳ ואין בו הדגש אלקי בנפשו כלל מפני התגברות ההומריות‬
‫ביותר שזהו בחי׳ בין דגוגה שרובו רע כר שנפל בשבירה מבתי׳ מותרות ואהוריים‬
‫דבהי׳ בין דקדושה כו׳ כנ״ל‪ .‬והסיבה היא אם מפני העדר העבודה‪ ,‬והיינו שבתהלה‬
‫לא הי׳ עבודה כלל שהדי ידוע שהיצהיר מקדים לבוא קודם היצ״ט דלפתה‬
‫הטאת רובץ דמשעה שננעד לצאת כבר יש בו יצהיר‪ .‬והיציט בא לאתר י״ג שנה‪,‬‬
‫וע״כ היצהיר נשרש בגוף‪ ,‬וכאשר עוד הגביר את החומריות קודם שבא היצ״ם‬
‫הנה בבא היציט היינו בהתגלות הכתות דנה״א ה״ה בא בבהי׳ התעלמות בעצמו•‬
‫דהנה ידוע דהתלבשות הנה״א בנהיב הוא בבהי׳ התלבשות פנימי ע״ד אור וכלי‬
‫דלפי אופן הכלי כך הוא האור‪ ,‬וכאשר הוא תומרי ביותר הרי הנהיא מתעלם‬
‫בעצמו בהתלבשות זאת‪ ,‬ואה״כ ע״י התגברות התומריות עוד נהשך ונתעלם‬
‫הנה״א עד שאין בו הרגש אלקי כלל‪ .‬וגם במי שעובד עבודתו אך רק בהשגה‬
‫לבד דתתלתו הוא בבהי׳ השגה בצמצום שנתפס בבתי׳ יש ובהתפעלות מורגשת‬
‫כר והזא לפי שעה לבד וכאשר יפנה לבו מיד יתגבר דוה הרע דהומר גופו‬
‫הבהמית ויפול הנופל ודו‪ .‬ואמנם כאשר נפש התוטאת תשוב בתשובה והרוח‬
‫תשוב אל ה׳ כו׳ והוא שמעומק רע יוצא אל עומק טוב שמואס ברע ושב אל ה׳‬
‫בבל לכו ונפשו ומאודו כר‪ ,‬והרי אין זה מצד ההשגה והכרה באלקות ואיך שאיל‬
 ‫כז‬
‫פ ר ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫פ פ ר‬

‫מכל חפצי תאוותיו‬

‫רצוא והיינו שהיש‬
‫נתעורר בתשובה‬
‫־יי ׳׳‪?-‬׳י אין מ ‪ .‬והגם שבודאי יש בזה מבתי׳ מ״ה שמש!־ ו ‪<.u‬״ ‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫נו׳ וכמשנת״ל‪ ,‬הנה זהו בהעלם מאד בנפשו‪ ,‬וגם שההתעוררות אינו מצד ההדגש‬
‫יאוא״ס כ״א מצד הריתוק שלו כר‪ .‬והענין הוא כידוע שיש בתשובה ב׳ אופנים׳‬
‫לא ע״י גילוי מלמעלה‪ ,‬והיינו כאשר‬ ‫ייא׳ הוא מה שמתעורר בתשובה‬ ‫מ ע צ מ ו‬

‫נתרחק ביותר וכ״כ גברה בו התומריות וטומאת נפשו ״ ל עד שאינו נרגש בו‬ ‫ר‬

‫שום אור אלקי כלל‪ .‬והייגו גם ב ע ת רצון שיש גילוים מלמעלה וכמו בר ה‬
‫< את זרוע‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫ף‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫ן כ מ‬ ‫ד ״ נ י צ ן ץ‬ ‫ה מ א ן ף‬ ‫ק י ך ן ב‬ ‫ן ן ן א‬ ‫ך א ץ‬ ‫פ‬ ‫ן י ה כ‬ ‫ת‬ ‫ו ע ש י‬

‫קדשי כר׳ וידוע דזרוע קדשו הוא בחי׳ גבורה אבל זה תגבורת העצמות בבח‬
‫תגבורת הגילוי כו׳ וכמארז״ל ע״פ דרשו ה׳ בהמצאו בזמן שהוא מצוי בעש ת‬
‫ב ד‬ ‫ב ת‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה ז ה‬
‫ד '‪^1‬‬ ‫י‬ ‫כי׳׳ ומ״מ אין בו שום התעוררות כלל גם בזמז‬
‫שאינו נרגש בו כלל כר‪ .‬וכמו״כ איגו גרגש בו ההרהורי תשובה שנופלים משרש‬
‫י א למעלה ה ה‬ ‫ש ה‬ ‫ומקור‬
‫ב מ ו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ן ״ י <‬ ‫מ ז ל י י ה ן‬ ‫ב ע נ י ן‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫כ ן ‪/‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ה‬

‫י כ מ י‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ל‬

‫*‪nmL‬‬ ‫רואה ושומעת הכרוזים העליונים שמעוררים ע‬
‫לבייות מעלבונה של תורה ושובו בנים כר‪ .‬וממנה נוזל ונוטף בנשמה המלובשת‬
‫כגון* שזהו הרהורי תשובה שנופלים פתאום בו׳‪ ,‬שב״ז אינו נשמע ואינו נרגש‬
‫״‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ב‬
‫‪; l .‬י י‬
‫ג‬ ‫בי כלל כר‪ .‬וכאשר בעת מן העתים מתעורר‬
‫ב י ט י ש י מ‬ ‫ב א י ז ה‬ ‫ב ג ש מ י ו ת‬
‫‪*, « 2‬‬ ‫»״־ איזה גילוי אור כ״א שבא ע״י המיצר‬
‫כ‬ ‫י‬ ‫ב ת ש י ב י ‪,‬‬ ‫ש י ש י ב‬ ‫ב י‬
‫? ‪%L‬בו‬ ‫היי ומזוני׳ וג״ז בא מלמעלה דמפני ש ה פ ז יי׳‬
‫א‬ ‫א י‬ ‫ג י ל י י‬ ‫ש י ם‬ ‫ו כ א ש ר‬
‫‪ ^ 3‬ו ר א‬ ‫?‬ ‫״ « ו ץ במות הרשע כ״א בשובו מדרכי כי׳׳‬
‫ל א‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫מ א‬
‫^ כנ״ל‬ ‫‪1‬‬ ‫״ ״ י י י ש אותו ע״י שמאל דוהה׳ ו כ '‬
‫מ ז ל י ‪/‬‬ ‫מ ב ח י‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬
‫ר״ל‬ ‫'‬ ‫לי׳ גופא דלא סליק בו ני׳ירא י‬ ‫‪t*f‬‬
‫ז ; י ס י ר י ם‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ב ו‬
‫ת והרע‬ ‫״ * " י ו לי׳ כר׳ וכמנשה ששב לה׳ » ל ל‬
‫מ ה י ‪ 1‬ג‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ל י‬ ‫ר‬ ‫צ‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מ ן‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ה י א‬ ‫מ י‬
‫~‬ ‫^ש‬ ‫׳‬ ‫שב צ ״ " ״‬
‫ה י‬ ‫ב י‬ ‫‪m‬‬ ‫י ז‬
‫ל יתמרמר‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫מ ׳ ‪ .‬דגם בעת התשובה ששב לי׳׳ א‬
‫ב ב ד ה‪ ,‬מ יי צצ רר‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ג ש ת‬
‫גדול‬
‫י י י י ^^י ריי בי ל ד ו ל‬ ‫י״* י <‬
‫והרגשתיי י״«‬
‫ל‬ ‫ש‬
‫גפשי י י י י‬
‫נו׳ כ״א כל עומק נפשו‬ ‫־‪-‬׳׳»״ בו׳‬
‫לדבקה‬
‫נפשו‬‫״‬ ‫בקירוב‬
‫‪1Z‬‬ ‫*‬‫אז‬ ‫והוא‬ ‫יי׳‪.‬‬
‫'״‬ ‫״**למות‬ ‫*יה ח ט א י ם והעונות יאשי יייא י י י י‬
‫י ה י א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫»‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫החטאים‬ ‫*‬ ‫כי‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י פ‬
‫מ‬

‫ה ח י י ם‬ ‫ג ן ק י ם‬
‫‪ .‬ג^ו״צר‬ ‫אר ה״ז כמו הבורה מן המות שבורח ל‬
‫ג פ ש י‬ ‫ש ט ר ד ת‬
‫\ ף \ ‪ 1‬נ ו ת דרכי‬ ‫י׳ א רק בהבריהה מהמות‪ ,‬כמי״כ י׳יא » ״ «‬
‫ה‬ ‫א ל‬ ‫ו ש ב‬
‫‪ T‬״רדתעוררית‬ ‫^‬ ‫'‬ ‫‪ * £‬י ם ועיונית י ״ ל ומי״ היא ב י י ״‬
‫‪7‬‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫י ל ה י י ת‬
‫^‬ ‫י ‪" s ^ ' z r‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ע י ד ^ י ׳‬
‫ל‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫כ מ‬ ‫‪3 1‬‬
‫שבאים«‬ ‫‪1‬יגד‬ ‫״‬ ‫‪ * V‬י׳יא ע״י הגילוי מלמעלי' ) י י‬
‫שנרגש‬ ‫™*^‪TZ‬‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫י‬
‫י כ מ י‬

‫נ‬ ‫ה‬
‫א (‬
‫האוצרות כ ר בדאי׳ בגמ׳ ב ״ י ' ״ * ״‬
‫א י‬
‫י‬ ‫ב‬

‫׳ד^ב״ם‬ ‫^ י י ״ ומקור הנשמה כר‪ ,‬וכמו בקירוב ה * י *‬

‫י‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ש‬
‫? ד ‪ 1‬ע ה ^־גיליי‬ ‫* י׳ יליי עד שמתעורר בתשובה ב י ' ״‬

‫^ ‪. ^ I Z T‬‬ ‫ר‬ ‫כ‬

‫'‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ו ש י ב י‬
‫בי עירי ישינים מ ת ר ד מ ת כ ם ב י‬ ‫*‬
‫א י ז ה‬ ‫ב י‬ ‫י ג ר ג ש‬ ‫כ‬ ‫כ‬
‫‪ \ £‬כ ר ובמ״ש באורי‬‫י ב מ‬
‫״‬ ‫^ ״ שנמר הניצוץ לא נתרה?‬
‫אלקי שבנשמה בי‬ ‫ל ך ו נ י צ ה‬ ‫מ ג י ע‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬ ‫מ מבחי׳ ע‬
‫ה‬ ‫א ו א ״ ס‬ ‫צ מ ן ת‬
 ‫ת‬ ‫״‬
‫פ ר‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ם פ ד‬ ‫כח‬

‫בעט״ר‪ .‬אך גם בזה הוא שמרהוק ה׳ נראה איליו שה״ה בתוך ההעלם וההסתר‬
‫כף‪ .‬ואינו דומה כלל לעובדי ה׳ שצריכים ג״כ לתשובה ומתעוררים בתשובה‬
‫ע״י הגילוי דעשי״ת שזהו אצלם בבהי׳ קירוב שנרגש בהם הרגש האוא״ם ממה‬
‫אלקי שמזה‬‫ה‬ ‫ה ר ג ש‬ ‫*ל‬ ‫שנתרהקו )וכמ״ש במ״א בענין המרירות‬
‫ב ז ה‬ ‫ש צ‬

‫נתחזק כר‪ .‬וביותר הוא בתשובה כאשר נרגש בו ד״אוא״ם רוממותו והפלאתו ואיי‬
‫שהוא רהוק מזה שבזה התעוררות גדולה מאד כף‪ .‬זכל מה שיש בו יותר הרגש‬
‫האוא״ס תשובתו גדולה ביותר כר‪ .‬וזהו שאו׳ בהוידוים על חטא שהטאנו לפניי‬
‫לפניך דוקא שאינו אף ע״ה שהטאנו סתם כ״א לפניך לפגי מי שחטאנו וממדי‬
‫שנתרתק ‪0‬ר(‪ .‬אבל בבע״ת מפני שנפשו נעלמה ונסתרה ביותר הרי הרגש‬
‫הזה הוא מרהוק מאד‪ ,‬ואין ההתעוררות שלו מההדגש דאוא״ם ממה שנתרה?‬
‫כ״א מעצם הריהוק והיינו מעצם ההטא והעון ומגםות וישות הומריות שמזה‬
‫צד לו מאד כף‪ .‬וע״י התשובה הוא שמתבטל בעצם הישות שלו שלבו ורוחי‬
‫הטבעי נשבר לרסיסים ונעשה בבתי׳ דכה בעצם בו׳‪ .‬ותמורת שהי׳ תהלה בתכלית‬
‫העזות והישות נעשה אה״כ בתכלית הביטול שמתהפך מהקצה אל הקצה ויראי׳‬
‫ופחד ה׳ עליו תמיד להזהר ביותר ולדקדק על עצמו בכל הדקדוקים ביותר‬
‫והוא בטל לאלקות בתכלית‪ .‬הייגו שגם גופו ההומרי ורוהו החומרי מתבטל ממש‬
‫כף‪ .‬ונמצא שנעשה בזה יהוד מ״ה ובין שהב״ן געשה בהי׳ מ״ה ממש שזה למעלה‬
‫מבתי׳ ש׳ מ״ה עצמו שהוא בבחי׳ אין שלא יש בהי׳ יש כלל‪ .‬אבל כאשי‬
‫היש געשה אין ה״ז למעלה יותר ונמשך עי״ז מדרי׳ עליונה‪ .‬וכמא׳ בע״ת משכין‬
‫לי׳ בחילא יתיר מבחי׳ עצמות אוא״ם כר‪ .‬וכמו שהוא בתשובה כמו״כ היא‬
‫בהעבודה התמידית דעבודת הבינוגים שהיא בבחי׳ ביטול היש דגוף ונה״ב׳‬
‫והוא שנק׳ עובדי ה׳ בגופם בו׳‪ .‬דהנה מדרי׳ הצדיקים דבהי׳ ש׳ מ״ה שנת״ל‬
‫דאור נשמתן דבהי׳ ש׳ מ״ה מאיר בהם בגילוי ה״ה בבחי׳ עובדי ה׳ בגשמתן׳‬
‫והיינו שאין עבודתם בביטול הגוף כי גופם בטל ממילא שאיגו מסתיר בלל‬
‫‪,‬‬
‫על אור נשמתם כף‪ .‬ובאמת בנשמות אלו הגוף הוא בבחי׳ דקות שאינו בהי‬
‫הומרי וא״צ זיכוך ובירור כ״כ‪ .‬תהו שאינם נתפסים בגשם היינו שהגוף איני‬
‫גשמי כ״כ‪ .‬ובגילוי אור הנשמה מתבטל ממילא קצת החומריות שבהגוף כיי‬
‫ואיך שיהי׳ הוא שאין עבודתם בבירור וזיכוך הגוף וא״צ לזה כר‪ .‬ובמו במשה‬
‫דכתי׳ ותרא אותו כי טוב הוא ואי׳ מהד בלק דקפ״ז ע״ב מיד דאתייליי‬
‫אספקלריא דגהרא הוד! עמי׳ כו׳ שהי׳ בו גילוי אוד ממש גם בגופו ף ‪ .‬ובגמ׳‬
‫כ‬

‫סוטה די״ב ובמד״ד שמות פ״א שנולד מהול‪ .‬ומבו׳ במ״א שהו״ע ומל ה׳ אלקיי‬
‫את לבבך בו׳‪ .‬וכידוע שיש ב׳ מדרי׳ במילה‪ .‬א׳ ומלתם את ערלת לבבכם שזהי‬
‫העבודה בהסרת ההעלמות וההסתדים דגוף ונה״ב שהוא העבודה שע״פ טו״ד כר•‬
‫והב׳ ומל ה׳ אלקיך את לבבך שהיא האהבה העליונה הבאה מלמעלה שזהו גיליי‬
‫‪,‬‬
‫אור עצם הנשמה בו׳‪ ,‬ובד״כ הוא בהי׳ פנימיות הלב ט ׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬ומשי‬
‫נולד מהול היינו בהי׳ המילה הבאה מלמעלה ש ״ע ל ‪ /‬אלקיך ף ‪ .‬והייני‬
‫ב‬ ‫ד״‬ ‫ו מ‬ ‫הו‬

‫דבגילוי בחי׳ מיה שבנשמה אין העבודה בבירור וזיכוך הגוף כף‪ .‬אבל בגשמי"‬
‫שנתפסים בגשם שאינו מאיר בחי׳ מ״ה שבנפשם כ״א מבהי׳ ב״ן העבודה היא‬
‫בבירור וזיכוך הגוף בבהי׳ ביטול היש בו׳‪ .‬וידוע שגם בבהי׳ מ״ה יש ב׳ מדרי׳‬
‫בחי׳ מ״ה דמ״ה וב״ן דמ״ה‪ ,‬שזהו משה ואלי‪ /‬שאלי׳ הוא בהי׳ ב״ן דמיה‪ .‬ויייע‬
 ‫כט‬ ‫״‬
‫ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פ ר‬ ‫יספר‬

‫ות בבחי׳ אין‬ ‫]‬

‫״ " " דיותר' ‪1‬גם מגופו של‬ ‫׳‬ ‫יי‬ ‫" ׳ ע י‬ ‫™‬ ‫ל ג י ף‬
‫ה נ ש מ י‬ ‫ל ב ו ש י‬

‫ה ז י כ י ד‬ ‫ב י‬
‫ב ז י כ‬

‫ה י‬ ‫ב ג ז פ ו‬
‫י ב ״ ח‬ ‫י ב ו‬

‫ב ד ‪ /‬י ו ת י‬
‫ב‬

‫י ג ם‬
‫ה י‬

‫כ ו ‪/‬‬
‫ד א ל‬

‫טס באויר‬ ‫שהי׳‬ ‫ממש‬ ‫'‬ ‫™‬ ‫׳‬

‫י‬ ‫י‬ ‫ג ש מ י‬ ‫ב ג י ף‬ ‫ל מ ט י‬ ‫ב ה י ו ת ו‬ ‫ג ם‬ ‫ד א ל י‬ ‫מ ש ד‬
‫‪ V‬דיי שהי׳ ‪ -‬י •‬
‫גופו בטל‬ ‫'' ^‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫"‬
‫ל א‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ע ל‬ ‫י ש א י‬ ‫י ר ו ח‬ ‫ו כ מ ״ ש‬ ‫ל מ ד י ג ה‬ ‫מ מ ד י ג ד‬
‫‪ ,‬י י ' פורח באויר כר‪.‬‬ ‫יי׳‬ ‫׳‬
‫י ל כ‬ ‫ג ש מ ד ״‬
‫' ‪ J‬׳ ‪,‬לא משה הי׳‬ ‫במציאות ממש והי׳ בכחי׳ אין ממש כמי י י‬
‫ןד‬ ‫ב ן‬
‫ב ג ו פ ו ת‬
‫״ ייחייו מה שהי׳ בחי׳‬ ‫ואזדכ נתעלם בגופו השטיפה וגעשי׳‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬

‫ב מ צ י א י ת‬ ‫ב י ט י ל‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫מ א ל י‬ ‫ב מ‬ ‫ג ב י ד‬

‫דשמימה כאלי׳׳ אלא‬ ‫*‪T‬‬ ‫׳ י' ' י‬ ‫' יי'׳‬
‫י ל א‬ ‫ב א י י ר‬ ‫פ ו ר ח‬ ‫ג ו פ ו‬ ‫ה י ‪,‬‬ ‫א‬ ‫מ ״ מ‬ ‫ג ע צ ם‬ ‫מ ״ י‬
‫י סלה השמים בקבלה‬ ‫ל‬ ‫' י‬ ‫'‬
‫כ א ש‬ ‫ו ג ם‬
‫י י י לאך‪ ,‬וכידוע‬ ‫גופו נקבר בקבר זכמ״ש ויקבור אותו כי׳•‬
‫המ‬
‫י‬ ‫נ ש ת נ ה‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ם‬
‫‪ n w ,‬מעולם היצ ׳ בי•‬ ‫התורה וכמיש מי עלה ש מ י י ׳ ל‬
‫י מ ל‬ ‫א‬ ‫ש ה ג ו‬ ‫ה י צ י‬
‫ד ‪,:, 1 ,‬ךןע‪ ,‬וגופו לא‬ ‫*‬ ‫ד ל יי"‬ ‫׳‬ ‫ע‬ ‫שהניח גופו בעילם‬
‫י‬
‫א צ י‬ ‫מ ש כ ת‬ ‫ד‬ ‫י א‬ ‫ת‬
‫ייצי׳ הרי ראשו בביי׳‬ ‫׳‬ ‫ונשמתו עלתה ממני׳״ שי׳יי יי ייי' י '‬
‫ש ה ו א‬ ‫ט‬ ‫מ ט‬ ‫כ‬ ‫יצי‬ ‫ע ד‬ ‫ד ק‬ ‫ע ל י‬
‫דיתי' גם זקנתי דםלי־ז‬ ‫'‬ ‫י ' ׳ י׳• י ״‬ ‫׳‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫א ל י‬

‫‪1‬‬ ‫‪M‬‬ ‫ב ד א ש י ת‬ ‫פ‬

‫׳ ‪ ? I .‬י ׳ בבחי׳ הפנימיות‬ ‫וגופו ביצי׳ כמ״ש בלק״ת מהאריז״ל '‬
‫ד‬

‫הפנימיות‬
‫לבוא לבחי׳‬

‫ג ו ד‬ ‫‪atia‬‬
‫ב ל מ ע ל ה מבתי׳ י י י י ?‬ ‫'‬ ‫‪ * - . -‬׳ ‪ * /‬׳ »״ל‪ .‬ומ״מ יי"‬ ‫‪J7‬‬
‫ל‬ ‫נ ג י ף‬ ‫ש‬
‫^ ל ה ומטת שבקו שנ״‪:‬‬ ‫הנוף שיהי׳ ג״כ בב״י׳ אין » »‬
‫א‬ ‫א‬
‫שבקי‬ ‫למעלה בבח‬ ‫‪,‬‬
‫ע ל י ן ג ה‬ ‫כיש ל‬ ‫) ו כ מ ו‬ ‫כ ו‬ ‫ב ע צ ם‬ ‫א י ?‬ ‫ד ׳ י ו ת ן‬

‫ר ק‬ ‫י‬ ‫נ י ‪/‬‬ ‫י י ש‬ ‫א י ז‬ ‫ב ח י ‪,‬‬ ‫י כ ״ ן‬ ‫מ‬ ‫מ ב ח י ‪,‬‬ ‫ש ז י ( י‬

‫?יל‬ ‫‪ £‬ד ט מ מ י ' י׳יא‬ ‫׳'י'‬
‫לזככו כי(;‬ ‫וכידוע י ״‬ ‫ל ג ן ף‬ ‫י ׳ יש‬ ‫ך > י ש‬ ‫שיבוא ב ״‬ ‫כ ר‬ ‫ב ב ח‬ ‫ש ה ן‬ ‫כ ל י ם‬ ‫ב ח‬
‫א‬
‫)להיות לעת י‬ ‫*‪ V‬מ׳‪ .‬וכטו״כ בחי׳ האין דנשמת משי׳ ל ' י י ‪ ,‬״‬
‫ד ״ ג ן ף‬ ‫ד‬
‫י׳‬ ‫א ל י‬ ‫ל‬ ‫ק ב ו י י‬ ‫צ ר י ד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ג י פ י‬ ‫א‬
‫׳ י׳ ‪1‬וא‬ ‫׳ ^ י מש ׳׳ת(• אב‬ ‫''‬ ‫ילה לא הי׳ טס ב י ' י י‬
‫ד‬ ‫י מ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫א ו א ״ ס‬
‫‪S‬‬ ‫״ ‪ ^ J‬בחי׳ ב״ז " ׳‬ ‫ככה״ אלקות ולהיות כלי לגילי'‬
‫א י ז‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬
‫‪1‬׳ב‬ ‫™^^‪ l‬שי׳י׳‬ ‫בבחי׳ הביטול דש׳ מ״ה י ק י ׳ ׳ ‪ °‬׳ "‬
‫כ ו‬ ‫ו ל ז כ כ ו‬
‫בבחי׳ אין ם׳׳ » ?‬ ‫'‬ ‫כתי׳ הירידה בבהי׳ יש דוקא לבייי‬ ‫ד ן א‬

‫נמשל למטה בבהי׳ היצוניות הנגלה ליש שי״י' ״ ^ !‬

‫י א מ‬

‫בר• יגמייי‬ ‫‪,‬‬ ‫י ׳ יכול להמשיי ‪£‬‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫הי׳‬ ‫ש ה‬ ‫מ פ נ י‬ ‫ב א ן י ר‬ ‫ט ס‬ ‫ג ן ‪ 3‬ן‬ ‫ג ם‬
‫ד‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י י י ״ י‬ ‫ב מ צ י א י ת‬ ‫ב ט‬
‫'^י‪/‬‬ ‫' ״ ‪ \ 2‬צ ל ה בגופי‬ ‫יש הנפרד שיהי׳ גם י׳זא ל‬
‫מ ש ח מ ש‬ ‫י ‪,‬‬ ‫י מ ר ע‬ ‫ה א ב י ת‬
‫^‬ ‫״ *ריבים שליחות והכל‬ ‫זי הי׳ יתרון מעלה באלי׳ על‬
‫ד ב י‬ ‫ל כ ל‬ ‫ש ל י ח‬
‫‪ ,21‬שליחות וכמי ״ י ?‪2‬‬ ‫מלאך ממש מ׳‪ .‬וזהי מי׳ שאלי׳‬
‫ג‬
‫^ ו א יכול ל י י ״‬ ‫בי לשליחות‪ ,‬וכמו הרשב״י ע״ה ששימש בו ל ״ י י‬
‫ג י ף‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ל כ ם‬
‫הוא‬ ‫^ללעתיד שיי׳י' '‬ ‫אלי׳ כד‪ ,‬ולעתיד כתי׳ ה ״ י שיל"‬
‫ב י‬ ‫לי‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫צ י נ י ו ה‬
‫‪ 2‬כי‪.‬‬ ‫\״ לכם אה א ׳ ׳‬ ‫''‬ ‫י׳ביטיל למטה גם ב ^ ׳ י ׳ ח י‬
‫ה י ש‬ ‫ד ‪ ,‬נ נ י‬ ‫ש ע ז ״ א‬ ‫לי‬ ‫‪,‬‬
‫י לברר ולזכך ^‬ ‫ייאלקי ממש יי׳ ׳ ע״י א ׳‬
‫מפני שהוא ב״ן דמ״ה דש׳ ״ ן ו א בבהי׳ ייייי׳‬ ‫ה‬ ‫ב‬
 ‫פ ר ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫פ פ ר‬ ‫ל‬

‫ולהיותו בהי׳ ב״ן דנדה הי׳ הזכוך באופן היותר נעלה שהי׳ היש שלו בבהי׳‬
‫אין ממש בו׳‪ .‬וכמו״כ הוא בבהי׳ ש׳ ב״ן שיש בזה ג״כ בחי׳ נדה דנדן ובתי׳‬
‫ב״ן דב״ן‪ ,‬וי״ל עפנדש הרמ״ז ריפ משפטים שיש ג׳ מדרי׳ בנשמות והן נשמות‬
‫דאצי׳ ממש‪ ,‬ונשמות שמאצי׳ שבבי״ע )וידוע דאצי׳ שבעשי׳ למעלה מבתי׳‬
‫הברי׳ עצמה כו׳ וכמ״ש בלקו״ת בד״ה דבמד״ם באה״מ( ונשמות דבי״ע ממש כר•‬
‫הנה נשמות דאצי׳ הן בהי׳ מ״ה ממש‪ ,‬ודאצי׳ שבבי״ע הן בחי׳ נדה דב״ן׳‬
‫ונשמות דבי״ע בתי׳ ב״ן‪ .‬וגם י״ל כמ״ש בלק״ת בהבי׳ הב׳ דיונתי בשם הע״ח‬
‫דנשמות הנולדים מיהוד זו״נ דאצי׳ לידתם הוא לצורך הברי׳)ואפשר זהו מדרי׳‬
‫הג׳ הנ״ל‪ ,‬ועמ״ש בהבי׳ דלויתן זה יצרת( שזהו בתי׳ בין דב״ן‪ ,‬ויש מיחוד‬
‫זו״נ דאצי׳ נשמות דאצי׳ ממש כמש״ש ממשמעות הזהר‪ ,‬וי״ל שזהו בהי׳ נדה‬
‫דב״ן‪ .‬ובנדא מבו׳ דבנשמות דיהוד זו״נ יש שעיקרן הוא מבתי׳ אור זרוע לצ״ע‬
‫שחן בחי׳ מ״ח‪ ,‬ויש שעיקרן מבחי׳ מל׳ שהן בתי׳ ב״ן בו׳‪ .‬דנשמות אלו הן‬
‫שנתפסין בגשם ועיקר עבודתם הוא לברר ולזכך הגוף ונה״ב כר‪ .‬וידוע דבכדי‬
‫לפעול הביטול בנה״ב הוא דוקא ע״י השגה באלקות וע״י האהוי״ר שבהתגלר‬
‫הלב דוקא‪ ,‬כי הביטול שלמעלה מהשגה וכן האהוי״ר העליונה גבהה מעלתן‬
‫מערך הנה״ב לפעול בו הביטול )ובמ״א מבו׳ שע״י האהבה שלמעלה מטז״ד‬
‫נעשה אתהפכא חשוכא לנהורא זהו שאחר הבירור שע״י העבודה שע״פ טו״ד‬
‫אזי ע״י האהבה העליונה נעשה האתהפכא דמהות נה״ב זכמ״ש בנדא‪ .‬אבל‬
‫הבירור הוא דוקא ע״י האהוי״ר שע״פ טו״ד בו׳( כ״א דוקא בבהי׳ השגה אלקית‬
‫דהיינו בהאלקות שבא בבהי׳ התלבשות בעולם כר שבזה יכול להיות השגה‬
‫גם בנה״ב כו׳ וכמ״ש בתויא בד״ה בכ״ה בכסלו‪ ,‬ובאהוי״ר שבהתגלות הלב‬
‫שבאה האהבה גם בנה״ב להיות ואהבת את ה׳ אלקיך בכל לבבך שגם היצה״ר‬
‫יבוא לאהבת ה׳ כר‪ .‬ולהיות שהשגה הוא שבא בבתי׳ יש וכמשנת״ל הנה צ״ל‬
‫הביטול בההשגה‪ ,‬והוא כי ידוע דבהתבוננות העיקר הוא ההדגש האלקי‬
‫שבההשגה ושהאלקות המושג יהי׳ נרגש בלב כר‪ ,‬וז״ע הדעת שהוא ההעמקד׳‬
‫וההתקשרות בהאלקות שזהו פנימיות ההשגה ושיהי׳ נרגש בלב בו׳ ובמ״ש‬
‫במ״א‪ ,‬ואזי ההשגה וגם האהוי״ר הן בבהי׳ ביטול כר‪ .‬וכמו בהשגה גופא יש מי‬
‫שהוא בהשגה דקה ורוחגיות ויש שהוא בהשגה מגושמת‪ .‬וזה תלוי במדדי'‬
‫הנשמה אם היא במדרי׳ עליונה שהיא בבחי׳ רוחניות ודקות בעצם אזי גם‬
‫ההשגה היא בבתי׳ דקות‪ .‬ונשמה נמוכה שהיא בבחי׳ גסות הדוח וכמ״ש בלקו״ת‬
‫בד״ה להבין עניו הפסוק מי אל כמוך‪ ,‬גם ההשגה היא בהגשמה‪ .‬וכמו״כ בכל‬
‫השגה כאשר היא בבהי׳ השגה בלבד ה״ה בבהי׳ יש‪ ,‬וכאשר נרגש בזה האלקות‬
‫המושג ה״ה בבהי׳ ביטול מ׳‪ .‬והענין הוא דהרי מחנת״ל מובן דבחי׳ פדה וב״ו‬
‫בהי׳ אין ויש הכל הוא בהאור‪ ,‬והייגו שזהו שהאור בא מאין ליש בו׳‪ .‬וע״ב‬
‫גם כמו שהאור בא בבחי׳ יש בבחי׳ תפיסא בכלי‪ ,‬הנה הגשם שמצד התפיסא‬
‫בכלי ה״ז בבהי׳ יש‪ ,‬מ״מ מצד האוד בעצם הוא בבהי׳ ביטול בו׳‪ .‬וכמו״כ הוא‬
‫בהשגה שמצד ההשגה עצמה היא בבהי׳ יש‪ .‬אך מצד הרגש האלקי שבההשגה‬
‫שזהו בהי׳ האור והחיות שבההשגה‪ ,‬הנה ההשגה היא בבהי׳ ביטול כר‪ ,‬ואיו‬
‫בזה אהיזת התיצוגים להיות מזה יגיקה כר‪ .‬דמה שגת״ל שאהד התפלה הוא‬
‫התגברות התומריות זהו כאשר ההשגה הוא בבהי׳ יש וה״ה בבהי׳ יש ומציאות‬
 ‫לא‬ ‫״‬
‫ד‬ ‫פ‬
‫ש פ ד ה מ א מ ר י ם —‬
‫‪, ».‬יי׳ אבל כאשר ההשגה היא‬ ‫י ש‬ ‫ב ב ת י ‪/‬‬
‫י״ל שהביטול‬ ‫‪,‬‬ ‫י'‬ ‫בעצמו בז‪ /‬וכן באהוי״ר במודגש ד׳יא‬
‫ן ג ם‬ ‫ט‬

‫פ י ע ל‬ ‫י א ד י ב א‬ ‫א ז ז י ז ד‬ ‫ב ז ד‬ ‫יטו‬ ‫י‪/‬‬
‫<‪ i‬דמנורהישהוא מהשמן בהי׳‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫בבח ב ל איז‬
‫* י ו ת והאור »ןא אוי אבא‬ ‫׳'‬ ‫הוא מבחי׳ הארת מיה שמאיר '‬ ‫ז כ מ י‬ ‫ד ״ ש ג ד‬ ‫ב ד‬

‫ז מ ׳‬ ‫ד ״ ז‬ ‫ה נ ר ו ת‬ ‫ד ז ‪/‬‬ ‫כ‬
‫? יי* בתי׳ גבורות דאבא׳‬ ‫חכ׳ שמאיר בהמרות לזככ? י ׳‬
‫ה מ ג י י‬ ‫א י ר‬ ‫ו ה נ ד‬
‫להיות דנללי*‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫שעושה בחי׳ הביטול בהמרות בי•‬
‫א ד‬ ‫כ ף‬
‫ג ב ו‬
‫ן ל ךק שהז‬ ‫י‬ ‫דהשמן הוא בהי׳ הסדים דאבא והאור הוא בחי׳‬
‫ג י ט‬
‫י א ב א י‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ג ם‬ ‫כ‬
‫ע וגמשך בכל דבר(‬ ‫בהי׳ החכ׳ הוא בהי׳ ביטול ע ״‬ ‫פ‬
‫מ‬ ‫ג‬ ‫ד ח כ‬ ‫ש י ב‬ ‫ב ח י ‪/‬‬
‫' ‪ 4 7 ^ ! £‬כ עושה בחי׳ י״ביטיל‬ ‫בבהי׳ י*יא׳ י ה ״ מ יייא‬
‫ב‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫ד ‪ ,‬ו א‬ ‫צ ו א י ה כ‬ ‫ב ח י‬ ‫י ה א ו ד‬
‫ר״י׳ ש׳ מ ״ שבגשמי'‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫׳ י‬ ‫"י*‬
‫״‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י ה י י נ י‬ ‫י‬ ‫ג ט‬ ‫גי‬
‫י ׳ ביטול‬ ‫יא‬ ‫״‬ ‫ב ב ח‬ ‫בהמדות וכמיש במ״א בע ז ״ •‬
‫ה‬ ‫ד‬
‫ג‬ ‫ד א ז‬ ‫ג ש מ‬
‫» למעלה מבהי׳‬ ‫‪°‬‬ ‫שהוא בחי׳ הביטול בעצם שיש ב י '‬ ‫י‬ ‫י‬
‫כ‬ ‫ה י ש‬
‫״ י השגה‬ ‫״‬ ‫ט׳‪ .‬ומבחי׳ ש׳ מיה עצמו לא הי׳ בירור‬
‫ע‬ ‫ה ן א‬
‫י ג י י‬ ‫ב י ש‬ ‫ו ; ב י ט‬ ‫ה י ז ת‬ ‫‪,‬‬
‫״ ל דעיקר‬ ‫‪ ,‬ודיה‬ ‫יל‬
‫ג ת‬ ‫יש מ ׳ וכנ״ל״ ובבי ל‬
‫כי‬ ‫ד ‪ ,‬ב י ט י ל‬ ‫ע ז ש ה‬
‫™‪ "*V‬י ״ י ! י ״ן‪ ,‬דמל׳ דייא‬ ‫ב‬ ‫והארת ש׳ מ״ה הוא ש‬
‫ש‬
‫י א‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ד‬ ‫י מ ל‬ ‫א‬ ‫ב ז‬ ‫ד ‪ ,‬ו א‬ ‫ו ב‬
‫*מדרי׳ למדדי׳ געשה‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫ההתחלקות דבהי׳ מיה ״ ז‬
‫ש ה א י ר‬ ‫ד כ ל‬ ‫ל‬ ‫ז נ ת‬ ‫ש ב א צ‬
‫*‪ ,V‬מל׳ סןכי דאצי׳ בי״‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫י׳׳‬ ‫מדרי׳ היותר אחרונה‬
‫ב ב ח י‬ ‫‪,‬‬ ‫ד ‪ ,‬י ש‬ ‫ב ח י ‪/‬‬
‫דוא מנחי׳ מל׳‬ ‫י "*‬ ‫בבתי׳ יש ומציאות כר‪ ,‬וא״כ עיקר‬
‫ש ו ת‬
‫* ‪? J‬ש ‪ /‬ואדרבא‬ ‫כ ו‬ ‫'׳‬ ‫וידוע דפלוכה בכלל הוא בחי׳ י‬
‫ד‬
‫ד ד > ת ה י י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ני‬

‫ל ה י י ת‬ ‫ש י כ ז ל‬ ‫כ ז ה‬
‫‪ ! 1‬זר להיות שהמל׳‬ ‫להיות שבמל׳ הוא שבא האור באומ‬
‫י ה נ ל‬ ‫כ ן ׳‬
‫ה בזה י׳יא‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫אי? מלל בלא עם בהי׳ נבראים נפרדים •‬
‫כ י ‪/‬‬ ‫ע ם‬ ‫ב ל א‬ ‫מ‬ ‫י‬
‫״ " ‪ * u‬ד ר ‪T‬ומלוכד‪ .‬שיי‬ ‫היא בהי׳ יש ומציאות ע״כ א ‪ 7‬ל י‬
‫א ז‬ ‫י ש‬
‫י‪»:‬ל‬ ‫ל _‪._':‬ו‬ ‫שימי׳ ביטול היש לאין וכמו המלך שמהפך מ‬

‫‪35‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪w‬‬ ‫ל ‪ ,‬הגם ' י ׳ ' ' '‬ ‫נ ל‬ ‫‪,‬‬ ‫־ ־י'‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ ,‬״ ״ ״ • ••׳־‬ ‫״‪,‬״‬ ‫_‬
‫שגי ני‬ ‫‪M‬‬ ‫א י נ י‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫י‬
‫לו‬ ‫‪ ° "f‬״יד כייע‪1‬יי׳ ׳‪' .‬״"‬ ‫״ י י אל מ י ח ל־יי י ׳ '‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫‪8‬‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫‪r a : j‬‬ ‫א‬ ‫י‬
‫^ ״ ״ ׳ במ׳א‬ ‫י ״ ״ ״ " " ? ‪ -‬״ י ל שלו י׳יא‬ ‫'׳‬ ‫"׳״י ־'‬
‫־ נ‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ L‬ו‪,‬מלו ז נ י " ׳ " ״ ד י י ל‬
‫ט‬ ‫״ « ־ ־ י ר י ׳ ה־היתיין נ ע צ ם י י • יי׳י'‬
‫נ‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬
‫־ ‪ ,‬י « ‪ - ,‬נ היא נ י י י ׳ " " ‪ ,‬״ ־ ר י ׳‬ ‫״ ״ » « « נ ל ל » י • י ־ ׳ י־‪°‬׳‬
‫ג‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬תבטל י ‪ °‬י‬ ‫ל‬ ‫י״־דש נין מ ט י ל השר ז נ י ט ו ל ה ע נ י ' י ־ י "‬
‫ש‬ ‫ז‬

‫א‬ ‫‪m‬‬ ‫‪W‬‬ ‫מ ‪ 0‬ש‬ ‫ש‬ ‫י‬

‫!*יטל‬ ‫׳ ‪ » a n « U 1‬״*‬ ‫״ « ע י ־ ׳ ש הזא הביטול נ ב ח "‬
‫נטי‬ ‫ש ‪8‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫‪ ,‬וצי‪ ,‬״׳ ‪ « 9‬י *‬
‫ו‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫יי‪/‬יי״‬ ‫ל ג נ‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫י צ ז נ ‪1‬‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ש‬

‫ד״״מ‬ ‫< ‪ v #‬ובכל ציור קומה שלי י י • י ׳ י " ! " י ‪,‬ה‪-‬ז « ' ׳ "׳"־‪.‬‬ ‫ז!י‬

‫י « « ל ״ ־ י י ‪ .‬וודו שהיש ״ ש ה כמי איז ״ ״ ״ ^ ‪ 2‬״ ״ ״ ו ‪ .‬ד ״ נ ל י י ׳‬

‫‪ , , .‬ישניני׳י » «‬ ‫™ ‪£‬‬ ‫״ד‪ ,‬דיקא » י ע‬
‫? י נ‬ ‫״‬ ‫״״‬ ‫״ ״ ‪ r‬נעשה‬ ‫נ‬ ‫כ ‪ 0‬י‬

‫־ ש‬ ‫נ‬
‫י׳עלייני׳ היא כבהי׳ יחיד ‪ m‬ד מ ׳ ה ו ב י ן ; ד ב י ' » ״ ״ ‪,, | £‬ף‪ .‬ועיי׳ » י‬
‫‪5‬‬
‫י׳״ני שנחי׳ נ י ן יהי׳ נ נ ה י ׳ ני״י׳ ' ' " ‪ , , " " T‬״ ‪ -‬״ • ה נ ר ­‬
‫ט ב ״ ״ » » « א‪ 0-‬שלמעלה מ נ י ׳‬
 ‫פ ר " ת‬ ‫מ א מ ר י ם —‬ ‫ה‬ ‫ם פ ד‬ ‫לב‬

‫ועפי׳ז יובן ענין ד׳ מינים שבלולב שאלו המינים דוקא נבחרו למצווז‪ ,‬דהנה‬
‫מינים אלו מובדלים מכל חמינים בבחי׳ האחדות שבהם‪ ,‬לאתרוג הזא‬
‫דר באילנו משנה לשנה שמקבל שיגוי האוירים דקור וחום‪ ,‬דגם בארצית‬
‫החמים יש הבדל קור וחום דקיץ וחורף קור ותום בו׳ לא ישבותו‪ ,‬והאתרוג‬
‫סובל כל שינוי האוירים‪ .‬ולולב הוא שעליו כפותים ומחוברים‪ ,‬דבכל האילנות‬
‫הענפין הן מתפרדין זמ״ז ובלולב הן כפותין‪ .‬והדס הוא תלתא בהד קינא‪ .‬וערביי‬
‫‪,‬‬
‫נק אחויגא שגדילים באחווה‪ .‬הדי שיש בהם אחדות שז״ע ביטול היש‬
‫שנעשה בבתי׳ אין‪ .‬והוא ביש גשמי שבבהי׳ אתדות כזה‪ ,‬ה״ז שהיש ממש נעשה‬
‫כ‬
‫בבהי׳ אין ממש שזהו יהוד מיה ובין כר‪ .‬ולהיות שזחו תכלית הכוונה ע ״‬
‫נבהרו אלו המינים למצות כר‪ .‬והוא הוראה על המשכה דר״ה ויוהכ״פ‪ ,‬דר״י•‬
‫הזיע קבעומיש שזהו ביטול היש בבתי׳ הנחת עצמותו שזהו בעצם מהות היש‬
‫כר כנ״ל‪ ,‬ובפרט בקבעזמיש דדיה שזהו בבתי׳ נתינה ומסירה לגמרי לאלקות‬
‫שזהו בבחי׳ ביטול היש ביותר כר‪ ,‬וכמו״ב בתשובה דיוהב״פ הרי התשובה‬
‫היא ביטול היש בב׳ אופני התשובה שנתיל‪ ,‬שבכ״ז הוא ההמשכה מבתי׳ עצמות‬
‫א״ס כר‪ .‬וזהו דישראל יוצאין מלפני הקב״ה ולולביהן ואתרוגיהן בידיהן אנן‬
‫ידעין דידידן נצת להיות שזהו תכלית הכוונה‪ ,‬ונמשך עי״ז בהי׳ עצמות א״ס‬
‫בר‪ .‬וזהו ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כוי‪ ,‬ביום הראשון בגימ׳‬
‫כתר‪ .‬ולקחתם לכם‪ ,‬שתהי׳ ההמשכה בבחי׳ פנימיות מבתי׳ פנימיות ועצמות‬
‫א״ס שזהו ע״י ד׳ מינים אלו שהן בחי׳ ביטול היש לאין כר‪.‬‬

‫בס‪-‬ד שחזה״מ סוכות‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫ב ס ו פ ת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות‪ .‬ואי׳ בירושלמי‬
‫סיפ הישן אין תשבו אלא תדורו כמד״א וירשתה וישבתה בה‪ .‬וצ״ל‬
‫מה מוסיף בזה שהוא תדורו‪ ,‬והלא תשבו הוא ג״כ ישיבת קבע ומה״ע הדירה‬
‫שנוסף על הישיבה‪ ,‬ומהו הראי׳ ממיש וירשתה וישבתה בה הרי גם שם גא׳ ר ‪f‬‬
‫ישיבה‪ ,‬ומה״ע כל האזרת בישראל ישבו בסוכות בו׳‪ .‬ולהבין זה ילה״ק משנתיל‬
‫דתכלית הכוונה הוא ביטול היש לאין זעייז הוא ההמשכה מבחי׳ עצמות אים ביי‬
‫וביאור הענין הוא דהנה ידוע דתכלית כוונת המאציל עליון ביה היא‬
‫בהתהוות עולמות בייע דוקא וכמ״ש בםשיב פליו שאין הטונה בשביל‬
‫עולמות העליונים הואיל ולהם ירידה מאוד פניו ית׳‪ .‬וממ׳ במ״א דלהיות‬
‫&‬
‫דאצי׳ הוא גילוי ההעלם מאוא״ס המאציל‪ ,‬והרי היו כלולים תתלה באוא״ס וש‬
 ‫לג‬ ‫״‬
‫פ י‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫פ פ ר‬

‫ל‬ ‫כ מ ש נ ת‬ ‫כ י ‪/‬‬
‫" " * ' ‪ ^ ^ V‬המאציל נ י‬ ‫י‬ ‫היו במעלה וטדרי׳ עליונה יותי־‬
‫ד > ע‬
‫ל פ נ י הצמצום‬ ‫‪.‬‬ ‫בעצמותו‪ .‬דבמו״כ הוא במדרי׳ פרטיות בהתנללי"‬
‫ש‬ ‫‪0‬‬ ‫י א‬

‫‪m‬‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ו כ מ‬
‫דיז בנהי׳ ירידה להם‬ ‫"‬ ‫י׳י׳‬ ‫"‬
‫א‬ ‫נ ‪ 1‬צ י א ו ת‬
‫ף ‪ ,‬דבשר״ו‬ ‫״'י י‬ ‫ב ו א כ‬ ‫ט ‪ /‬וכאשר נתגלו העיט שנעשה בנהי'‬
‫י נ מ א‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ב ב ת י‬ ‫ל מ ו ת‬ ‫י ד ‪,‬‬ ‫ני‬
‫' " ״ ‪ « » ,‬ל ‪ ,‬צ ו נ ו להיטיב‬ ‫'‬
‫ב ר‬ ‫יי"‬ ‫' • י ' י־״יייי" י ׳ ע י‬
‫ד‬
‫ח‬ ‫ב ע‬ ‫ש‬
‫‪ ,‬״ ‪ » » ,‬״ והו בחי׳‬ ‫"‬ ‫הוא בחי׳ חפ׳ו המד העצמי דאואיט ב י ה ו כ מ ״‬

‫; י * " " ‪s‬־‪ k‬ע׳־י ש נ ה ם ‪. . , -<1‬‬

‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י ט ט י‬ ‫נ ש מ ה‬
‫•"‪,‬נ ייייל‬ ‫'‬
‫״ ״ "יס׳ אור כו׳ ובמשי״ת‪ .‬וכמו נירידיג י ׳‬
‫ל ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ש ע י‬ ‫‪3‬‬
‫""‬ ‫״'‬ ‫״ ־ ' י‪-‬על" היא דוקא עיי העבודה מ נ י ת י " י • ׳‬
‫נ י י נ י ‪,‬‬ ‫א ל א ת כ ל י ת י‬
‫‪,‬״‪,‬״ו״‬ ‫־‬ ‫״ * י ו ועי״ז מתוסף אור ב נ ה ׳ א מ ׳ ונמ״ש ב מ ־ א •‬
‫‪3‬‬ ‫ז ת י‬ ‫ל ט‬
‫‪X‬‬ ‫‪'V22‬‬ ‫התהוות עולמות ב י י ע ער עולם העוה״י שי־יא ע י י־יי״י י " י‬
‫ל‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫א י א‬ ‫‪3‬‬
‫‪?,,‬ידלל‬ ‫"‬ ‫« ‪ /‬והתהוות האני׳ הוא בבחי׳ ממוצע י י‬
‫ש ‪ 1 ,‬י נ‬ ‫ג‬ ‫ה ב ל‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ג‬
‫י ‪ . ,‬י דצמצ»‬ ‫"‬ ‫׳‬ ‫«'׳ מ כ ד י שיהי׳ התהוות נבראים ב ע ״‬
‫ע‬ ‫‪M‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪1 8‬‬ ‫י‬ ‫א‬
‫״ ‪ ,‬״ ל ‪m ,‬ם‬ ‫י‬ ‫י ׳ י ! הי׳ תחלה התהוות האצי׳ ו י ״ גילי'‬
‫&‬ ‫צ‬ ‫ב ח י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬
‫״ ‪ ,‬ד י מ אור‬ ‫׳‬ ‫״י׳י׳ ‪ mwo‬כ ר ‪ .‬ועם היות שזהו עיי הצמצום‬
‫י‬ ‫צ‬ ‫ט‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫נ מ ש‬
‫‪,‬לדנמו‬ ‫״ ״ ״ "ילוק מ נ ו ד ל ג מ ר י כי׳׳ מ ־ » י־איי י ' י‬
‫י‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫א י נ י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ק‬
‫יי")־ ‪ I‬מצבאות‬ ‫י '‬ ‫" " י י אינו בבחי׳ אין ערוך לגמרי‬
‫‪M‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫א‬
‫? ‪ 1‬׳ ס נר‬ ‫י‬ ‫״ ״ « ־ליל בעצמותו ז « ב מ י ' י‪ 1‬י ־ ‪ °‬י י ׳ י ״ » » ״‬
‫מ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ז י א‬ ‫‪,‬‬
‫ייי‪^/‬דמשנו־‬ ‫״ י ג י ‪ .‬מ י מ ה י ה בבתי׳ איר לא מ י • ״ " י ׳ י י׳' ׳ "‬
‫ח‬ ‫ב‬ ‫ג י ל י‬
‫" ‪ ,‬״ די׳ ״ ״ ה‬ ‫'‬ ‫» ‪ £‬״ » ־ ־ י י ה ה ״ ״ ״ ־־י י ״ ״ י ״ י־'׳ ""לי־‬
‫מ ש נ ת‬ ‫ה י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ , " T J‬וצמצ מ‬ ‫" ‪1‬‬ ‫־‬ ‫* י ל ־ ־ ״ היא ע י י ה ק ד מ ת הצמצי ׳‬
‫פ‬ ‫א י א‬ ‫נ ו‬
‫" ? ל * ™ שנאנמרה‬ ‫* י ״היא « " ' ׳ ' ל י ' ״ ׳ * » ״ י י ׳ "‬ ‫ג‬ ‫‪1‬‬

‫**‪ft,‬‬ ‫״ א י י י‪?-‬י היי הארה מאואיס ה ב ל י ג נו׳‪ .‬וגם ל מ מ ״ י ל‬

‫ל‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫י ל י ל‬ ‫ש ז ז י‬
‫‪«J1vm‬‬ ‫׳‬ ‫׳י׳י ג ׳ כ המשכה מן העצמי" ־י׳׳ י '‬ ‫«"'ל‬
‫<יל‪,‬י י‪1‬־עלם‬ ‫״ ״ י ־ ש י ע י בעצמי להאיר במרה יגביל =י׳‬
‫ל‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬

‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫פ‬

‫‪ r‬לדי! ״ מ ש ^ ׳ י י‬ ‫‪ * £‬י היא המשכי׳ ״ נ ב ״ י ׳ ע י י ע ־ ' י ' ־ " י ־‬
‫‪8 1‬‬ ‫כ י י י ע‬ ‫ג‬
‫ד״״לפית מירי׳‬ ‫•‬ ‫י׳יא שהגיליי היא »עי‪ 1‬י־העל‪ °‬י ׳‬
‫‪1‬‬ ‫מ ע ל י‬ ‫ב ב‬
‫׳ ' ״ ‪ ^ ,‬״ • ל יר־ייני‬ ‫־‬ ‫״ ״ « ה י ה נ א ב נ ה י ׳ מיי־ י ג « ל י י ׳ "‬
‫ל מ י י י‬
‫» ‪ 2‬שבו היא‬ ‫'‬ ‫‪ £‬״ י ־ נ ח י ׳ אין ל י ש הייני ש ם ״ ״ י י * » י י "‬
‫ס‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫א‬
‫י י ׳ י׳עליינית ש ב י היא ב ע י י ל י י י־ ״ ־ ״ ? ‪ " 2‬״ שית ב־לים‬
‫״־« מ ה י ׳ ‪ss‬״»‬ ‫׳ ‪1‬‬ ‫‪°‬‬ ‫״ ‪ T‬ישיינות א ל ה נ ב י ' י׳־‬
‫‪M‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י ג‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫א‬

‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫א ! נ י‬

‫־י‬ ‫״י־־ליס הן נ ב ח י ׳ גבול שבעו‪ -,‬ה נ ב י א י ם ני׳׳ י ע ״ י‬
 ‫ס ר ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ס פ ר‬ ‫לד‬

‫כ‬ ‫ה י א‬ ‫ה א צ י‬ ‫א מ צ ע י ת‬ ‫י ה נ ה‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ד ב י‬ ‫ד ‪ ,‬נ ב ר א י ם‬ ‫ה ת ה ו ו‬ ‫יו״‬

‫? ‪* \Z‬אזני'‬ ‫'‬ ‫״ '״‬ ‫כ י ‪/‬‬
‫*‬ ‫לד׳‬ ‫ב י‬
‫י»א על‬ ‫גילוי אלקות בעולם וכמ״ש מהד בגין דישתמודעיז '‬
‫ס ת‬ ‫ע י ל א י )‬ ‫ע ל‬ ‫ע י ל א ה‬ ‫ז ז ‪ 1‬א‬ ‫א נ ת‬ ‫ז כ מ א ‪/‬‬ ‫ז ה ע ל ם‬ ‫ם ת י מ ו ת‬ ‫ב ב ח י ‪,‬‬ ‫ה ז א‬ ‫כ‬
‫׳ דהגם‬ ‫די ל‬
‫כל סתימין כר‪ ,‬שסתום ונעלם מצד עצמו וסתום ונעלם מן העולמות כר‪ .‬ד י‬
‫‪/‬‬ ‫י ‪ ,‬נ י י נ ז‬ ‫ד ״ כ ל י ת‬ ‫ל‬ ‫י כ ג‬ ‫‪ ; 7‬ע ו ל מ י ת‬ ‫ז ג ל‬ ‫ר צ‬ ‫י‬
‫‪/‬בחי‬ ‫*‬ ‫שקודם שנאצל האצי׳ כבר יי ' מ‬
‫י א מ י‬ ‫ע ד י י ז‬ ‫ב ע צ מ ו ת ו‬ ‫ב ה ע ל מ‬ ‫‪m‬‬ ‫ז ה‬
‫יחי׳‬ ‫בעולמות בי״ע בר‪ ,‬הנה רצוז‬
‫‪ ,‬י א‬ ‫ש‬
‫‪, :‬‬ ‫גילוי כלל לגבי העולמות‪ ,‬כי אינו בערך העולמות עדיין כ י ׳ "י׳י י‬
‫העלם לגבי עולמות‪ .‬ופנימיות הכוונה בזה גם בעצמותו הוא בבחי׳ העלם בב‬
‫סתום מצ״ע בו׳‪ .‬ובאצי׳ הוא שבא האור בבתי׳ גילוי ובבתי׳ התלבשות ^בכ‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ב י‬ ‫א ל ק י ת‬ ‫ש י ד ע י‬ ‫ע‬ ‫ד ב‬ ‫ב נ ב ר א י ם‬ ‫ג ם‬ ‫ן ; ג י ל י י‬ ‫יזת‬ ‫י ״ ז‬ ‫ש‬
‫' ' ״ * יפת‬ ‫"‬ ‫יבול ל י י‬ ‫ע‬
‫יאפ‬ ‫ר ׳ י א‬ ‫א ג ת‬ ‫י כ מ א ‪/‬‬ ‫כ י‬ ‫ב ע י ל ם‬ ‫א ל ק י ת‬ ‫ג י ל י י‬ ‫ל ה י י ת‬ ‫ד ‪ ,‬א צ י ‪/‬‬ ‫י ת‬ ‫א מ צ‬ ‫ג ״ כ‬
‫יאות‬ ‫'‬ ‫ע‬
‫י‬ ‫י ש‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ה ע ו ל מ י ת‬ ‫ש י ה י ו‬ ‫ש ז ה י‬
‫מפני‬ ‫'‬ ‫עשר תיקונין כר לאנהגא בהון על»י‪7‬׳‬
‫כ י ‪.‬‬ ‫ב ע י ל מ י ת‬ ‫א ו‬ ‫ו י‬ ‫ג י‬ ‫ש י ה י ‪/‬‬ ‫ה י י נ ו‬
‫לפות‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ויש גי׳ לאנהרא בדית עלמיז‬
‫כ ל י‬ ‫ה י ש‬ ‫י ש י ה י ‪,‬‬ ‫ה י ש‬ ‫ב י ט‬ ‫ש י ה י‬ ‫ה י א‬ ‫ה י ש‬ ‫ב ה ת ה ו ו ת‬
‫«י״ז‬ ‫יל‬ ‫'‬ ‫שתכלית הכוונה‬
‫ד א ל ? י ת‬ ‫ו ה ג י ל ו י‬
‫בה‬ ‫בו׳‪ ,‬שזה בא ע״י גילוי האור בהעולמות שע״י הידיעה‬
‫ד ‪ ,‬י‬ ‫ה ע ל י י ג י ם‬ ‫ו ה ש ע ש י ע י ם‬ ‫ה ת ע נ ו ג‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ש ב ז ד‬ ‫ה י ש‬ ‫ב י ט ו‬ ‫ב ח י ‪/‬‬
‫״ איז‬ ‫י י ק עיקי‬ ‫•‬ ‫ל‬ ‫נעשה‬
‫‪ ,‬ו א אלקות וא״ב ‪J‬‬ ‫יותר מהביטול שבאצי׳‪ ,‬דאין זה ד ‪, 1 ,‬‬
‫ה‬ ‫א צ י‬ ‫ש ה ר י‬ ‫א‬ ‫ב ר פ‬
‫י ור״עצ‬ ‫ה פ נ י מ‬ ‫‪1,‬‬
‫ת ע נ ן ג‬ ‫ב ן ן י ‪/‬‬ ‫מ ע ל ך ך‬ ‫זך״‬ ‫א י ן‬ ‫ן ע ״ כ‬ ‫פ ל א ׳‬ ‫ך ב ר‬ ‫ן ה י ח ן ך‬ ‫ך״ביטן‬

‫דא״ם‪ ,‬רק בהי׳ ביטול היש שזהו דבר פלא שהיש יהי׳ בטל לאלקות ה״ז מעור‬
‫וממשיך מבחי׳ תענוג העצמי דא״ס‪ ,‬וכידוע המשל מצפור המדברת כר‪ .‬חיי‬
‫בכללות ענין ביטול היש שמעורר בבהי׳ העצמות כר‪ .‬וביותר שהביטול דהי‬
‫באמת הוא ביטול גדזל יותר מהביטול שבאצי׳ בעצם אופן הביטול כר‪ .‬דהביטי‬
‫דאצי׳ הוא מצד הדביקות בעצמות וההדגש דאוא״ס דכולא קמי׳ כלא חשיב כרי‬
‫ומ״מ ה״ז בבתי׳ מציאות אור והוא בבהי׳ כלא ולא לא ממש מ׳‪ ,‬אבל ביטול היש‬
‫הוא שאינו בבתי׳ מציאות לעצמו כלל בו׳ כמשנת״ל‪ ,‬וכמ״ש במ״א דביטול היש‬
‫הוא בבהי׳ אין עזד כר‪ .‬והגם שהוא בבתי׳ יש ומציאות הרבה יותר באין עייר‬
‫נ ז‬
‫מהמדרי׳ שבאצי׳ שהן בבהי׳ אין בכלל כר‪ ,‬מ״מ הביטול הוא באופן י '‬
‫‪ ,‬אין עוד בי׳‬ ‫ן‬ ‫שאינו בבתי׳ מציאות כלל כר ו ל א‬
‫ב ב ח י‬ ‫י ה י ‪/‬‬ ‫ר י ם‬ ‫ד ׳ ב י ר‬ ‫ג מ ר‬ ‫חד‬ ‫׳‬
‫נ ב ר‬ ‫ש ה ת ה ו י ת‬
‫?יט‬ ‫וע״כ זה מגיע בבחי׳ עצמות א״ם כר‪ .‬זהענין הוא דכשם‬
‫*נאין ליש הוא יותר נעלה במדריגת גדולת א״ם ב״ה ממה שנאצלז הנאצלים‬
‫מא״ם ב״ה‪ ,‬דאצי׳ הנאצלים הוא בבהי׳ גילוי ההעלם שאין זה התהדשות שבבר‬
‫הי׳ כלול בהעלם ורק שנתגלה מהעלם אל הגילוי כר‪ ,‬וכמו שנתגלה ה״ה בעיי‬
‫ש‬
‫בהי׳ ההעלם כר כנ״ל‪ .‬אבל התהוות היש בא בבחי׳ התתדשות‪ ,‬דמציאות ה י‬
‫לא הי׳ נמצא תחלה כלל בהאין האלקי‪ .‬הגם שההתהוות היא בבהי׳ רצון שעליי‬
‫ברצונו להוות והרי כל פרטי ההתהוות עלו תהלה במה׳ ורצת בו‪ /‬ובשרשי‬
‫הוא ששיער בעצמו כל מה שעתיד להיות בפועל כר‪ .‬הדי כ״ז הוא ברזהניוה׳‬
‫ו ד‬
‫אבל מציאות הנבראים לא הי׳ תהלה כלל‪ ,‬ונעשו בהתהוותם בבהי׳ אין ע י‬
‫לא יש בתיק‬ ‫כלל לגבי מקורם המהמם בו׳‪ .‬ו ל‬
‫מ א י ן‬ ‫י ש‬ ‫ה ת ה ן ו ת‬ ‫ע נ י ן‬ ‫בן‬

‫הנבראים‪ ,‬היינו גם לא בהיק הנמצאים בתי׳ אורות דאצי׳ ולמעלה מאצי׳ ב י‬

‫רק הוא לבדו בכחו ויכולתו להוות יש מאין ואפס המוהלט כר‪ .‬דגילוי ההעלם‬
‫לה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פ ר‬ ‫פ ס ד‬

‫יש גם באורות והגילוים מכת עצמן‪ ,‬וכמו״כ ישנו ג״כ בחיק הנבראים בו׳‪ .‬אבל‬
‫התהוות יש מאין הגם שזהו גיכ מן האור‪ ,‬אין זה בהאור מכח עצמו כ״א מכת‬
‫העצמות דוקא דהוא לבדו בכתו ויכולתו כו׳‪ ,‬וכמ״ש באגה״ק י ׳ ך׳‪ .‬וכשם‬
‫ם‬

‫שהתהוות היש הוא פלא יותר מהתהוות האצי׳‪ ,‬דהייגו שזהו דוקא מעצמות‬
‫למעלה מעלה משרש האצי׳ כר‪ ,‬כך ביטול היש הוא למעלה ופלא יותר מהביטול‬
‫דאצי׳‪ ,‬ומגיע למעלה הרבה יותר הייגו בבחי׳ עצמות‪ ,‬ועוד יותר מעגין ההתהוות‬
‫כר‪ .‬וכמארז״ל בכתובות דיה עיא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים‬
‫וארץ דאלז במעשה שויא גא׳ אף ידי יסדה ארץ בו׳ תד יד ובמע״צ כתי׳ מקדש‬
‫אד׳ כוננו ידיד ב׳ ידות בו׳‪ .‬וי״ל בדאיפ ע״פ מיש בםשיב היב פיג • בעניו‬
‫י ן ליש בו׳‪ .‬והנח יכולתו‬ ‫‪,‬‬ ‫הגדול הגבו׳‬ ‫מ א‬ ‫ל ב ר ו א‬ ‫י ת‬ ‫ה ן א‬ ‫ד ה ג ד ן ל‬

‫ית׳ הוא בשגי הפכים )דבעצמותו חוא בחי׳ יכולת א׳ כר ובמ״ש במ״א( והוא‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ש א י ג ו‬ ‫ד ‪ ,‬י א‬ ‫פ ש ו ט‬ ‫״ פ‬
‫י '" י‪1‬‬
‫ד‬ ‫שביכולתו להוות וביכולתו שלא להוות• ו ע‬
‫בההתהוות‪ ,‬ובפנימיות העגין הוא שביכולתו לבטל בל דבר כף‪ .‬ועגין ההתהוות‬
‫שיש בזה ב‬ ‫הוא שנתגלה בתי׳ היכולת להוות בו׳‪ .‬אמנם בביטול היש‬
‫ה ן א‬
‫ב ב ח י ‪/‬‬
‫\ ? ^ כ ר‬ ‫הענינים‪ ,‬דהרי ענין ביטול היש הוא שי׳וא‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫י ש‬

‫^ ד ו י די׳‬ ‫מציאות כלל וכמשגתיל‪ ,‬הרי שבזה הוא ׳‬

‫י‬ ‫ד ל ד ‪ ,‬י י ת‬ ‫ה ע ג י נ י ם‬ ‫ב‬

‫י מ ?‬ ‫ב ב ה מ ק ״ ד‬ ‫‪,‬‬
‫^ישאינו‬ ‫ולכן גדולים מעיצ שהן בתי׳ ב׳ ידות כי• ו ^ יי '‬
‫י כ מ י‬ ‫כ ל ל‬ ‫ש‬
‫^ ‪ 1‬ד״חברות‬ ‫שלא מן המדה‪ ,‬והיינו אינו ל א היי בהי'‬
‫יה‬ ‫י ד י ת‬ ‫ב‬ ‫‪r‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ו ם‬ ‫מ‬
‫׳ ‪ 1‬״ד מ‪,‬שה‬ ‫׳‬ ‫בבתי׳ מקום כלל‪ ,‬כ״א שהמקום הי׳ בלי ? ׳‬
‫ה ג ״ ל‬ ‫מ א מ ר‬
‫‪ .‬דבמעשה‬ ‫י*״״״‬ ‫בחי׳ יש יאין כי׳‪ .‬ועמיש בתים׳ על‬
‫א‬ ‫י מ ה ר ש‬
‫^ י די ודיעו‬ ‫״‬ ‫בחד יד ובמע״צ הד מעשה בשתי י מ ת ביי‬
‫צ‬ ‫מ ע‬ ‫ש ה י א‬
‫‪ L‬בביט‪£‬‬ ‫״ י""‬ ‫לא הי׳ התתברות הב׳ ידות ובמקדש‬
‫צ ד י ק‬ ‫ד ב מ ע ש ה‬
‫‪? .‬״יייר‬ ‫ישמים וארץ הן בתי׳ אין ויש בתי׳ מ״ה וביו‬
‫ה כ י י נ ה‬ ‫ל י ת‬
‫*‪ Z, T‬א ^ ״ ת‬ ‫לאין מ״״ברים ב׳ תמדדי׳ כר‪ .‬שזי׳י ת ב‬
‫א‬ ‫ע צ מ י ת‬ ‫ד ב ח י‬ ‫י‬ ‫ה ג‬
‫‪.‬יי*יםוקא‬ ‫״‪°‬‬ ‫'‬ ‫י מ י י מ״י׳ יב״ן ועייז דוקא היא י ל י‬
‫י ה י י‬
‫דכתי׳‬ ‫״ י ליי שיה‪ -‬לע״ל בביא‪ .‬והענין הוא ד מ ה ל ^ י‬ ‫״‬

‫י כ מ י‬ ‫ם‬
‫‪ J T‬יקיצו‬
‫ד‬ ‫'‬ ‫״ע תחה״מ שיקומו הגופים ויהיו היי עיל ׳‬
‫‪0‬‬
‫י‬ ‫ח‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ה‬

‫ם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ו כ מ‬ ‫מ‬ ‫ם‬

‫‪ 1 1‬וקבל‬ ‫״‬ ‫׳ ני פותת את קברותיכם והעלותי אתב '‬
‫י ה י י‬ ‫א‬ ‫ג ש מ י י ם כ‬ ‫יי‬
‫תקינת‬ ‫‪T‬‬ ‫* ‪1 2‬‬ ‫״‬ ‫עולם כי׳‪ .‬רק שהגופים לא יי׳‬
‫י‬ ‫ג י פ י ן‬
‫שמי י ן ״‪.‬״* — ‪ " f‬״ בש בהם‬
‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫דאצי׳‬
‫‪,‬‬
‫‪n‬‬
‫מאלקות כר‪ .‬וכמי הכלים‬
‫י‬
‫ח^ת מ*דקו‬ ‫‪.‬‬
‫י כ מ א ׳‬

‫ג ו פ‬ ‫ש ג ק‬ ‫ד א צ י‬ ‫ה כ ל י ם‬ ‫ן כ מ ן‬ ‫כ ן ‪/‬‬ ‫ת‬

‫בהם‬ ‫ומתלבש‬ ‫ממש‬

‫אלקות ממש כר״‬ ‫ממ‬ ‫אלקות‬ ‫והיד‪,‬‬
‫והיה‬ ‫«״‪.‬‬
‫בו‪/‬‬ ‫ומציאות‬ ‫~‬
‫יש‬ ‫בבתי׳‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬
‫להיותם‬ ‫‪a‬‬ ‫והוא‬ ‫כי׳‬
‫בו׳‬ ‫למ‬
‫מ‬
‫״ * ״ ס ב״ה‪ ,‬וכמו״כ יהי׳ הגוף הגשמי לעתיד שיהי׳ גשמי ויהי׳ מקום ׳ בנ״ל‪.‬‬
‫כ ו‬

‫מאוא״ם ביה‪.‬‬
‫‪n‬‬ ‫• ז ע״ד מקום הארון שלא הי׳ במדה שהמקום עצמו הי׳ בלי‬
‫‪«^zz‬‬ ‫^ יי‬
‫ן ז י ן ת‬

‫יהי׳ לע״יי ‪ * * J‬״ י יהי׳‬

‫י‬ ‫י ח י י ת‬
‫ק ב ל‬

‫א י ר‬ ‫י ב ח י‬ ‫ס ש ז‬ ‫א‬
‫‪ . 1‬ש ומ ד^‬ ‫'‬ ‫הכלים דאצי׳ שמתלבש בהם א ו ״ י ׳‬
‫ב ה ג י פ י ם‬ ‫י ה י‬ ‫א‬
‫לעתיד ומ‬ ‫'‬ ‫‪ £‬י * איהו כנשמתא לגיפ בי׳ ™‬
‫י ק ט פ ת‬ ‫י‬ ‫ו כ‬
‫^ ה' מלובש‬ ‫* * י ב י למען הייך‪ .‬ומל היא מל׳ גילי »‬
‫ת ג ל ד‬
‫׳ ה׳ אלקיך שהוא עצמו יהי׳ חייך ממש‪ ,‬שאואים ממש יה‬ ‫*‬

‫ס״ד‪.‬‬ ‫כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ו כ נ ר א ה צ ״ ל ‪:‬‬ ‫״(‬

 ‫‪ s -‬ד ״ ת‬ ‫‪a‬‬ ‫ו י‬ ‫ה מ א מ‬ ‫ם פ ר‬

‫ה א ד ם‬
‫דבור‬ ‫י‬
‫'‬ ‫י ח י ו י‬ ‫ד א י י > ו‬ ‫ד א צ י ‪/‬‬
‫בגוי‬
‫י כ ל י ם‬ ‫ס‬
‫״‬ ‫ב ע‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ש י ‪ ,‬ו א‬ ‫כ מ י‬

‫יי‬ ‫י ב א מ ת‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫ד ‪ ,‬א ד ם‬ ‫ב מ ף‬ ‫ל מ ט ה‬ ‫ל מ ע ז ח י‬ ‫י ה י ‪/‬‬ ‫ע ד ״ ז‬

‫" מ יעים‬ ‫וגרמוהי חד״ זכי‬ ‫יי‬
‫ד ע כ ש י י‬ ‫י ה ח י ו ת‬ ‫מ ה א י ר‬ ‫י י ת ד‬ ‫ד ‪ ,‬ר ב ה‬ ‫ע ל י י ג ה‬ ‫ו מ ד ר י ‪/‬‬ ‫ב מ ע ל ד‬ ‫‪,‬‬
‫לים(‬ ‫׳‬ ‫לעתיד יייי‬
‫כ‬ ‫ד‬ ‫ו מ ק ו ר‬ ‫ש ר ש‬ ‫וא‬
‫' '״ע‬ ‫דאצי׳ כר דלעתיד יתגלה שרש ומקור הגיף )ללמעלה י ׳‬
‫‪1‬‬ ‫ס י כ ״ ע‬ ‫מ ב ח י‬ ‫ה ו א‬ ‫ה ג ז ף‬ ‫ד ש ר ש‬ ‫י כ י ד י ע‬ ‫פ נ י מ י ‪,‬‬ ‫ז ד ‪ ,‬ח י י ת‬ ‫א ו י‬ ‫מ ד‬ ‫מ‬ ‫ש‬
‫' ?תי!‪/‬‬ ‫'‬ ‫ל עליי '‬
‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י י צ י ז‬ ‫ח פ ץ‬ ‫ט ב מ י‬ ‫י י ? א‬ ‫ה י א‬ ‫ש ה ע ש י‬ ‫ע ש ד‬ ‫‪,‬‬ ‫ח פ‬ ‫א ש ר‬ ‫כ‬
‫כחי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫״‬ ‫ז י'‬ ‫ל‬
‫שרשו ומקורו הוא מבחי׳ עצמות א״ם בחי׳ יש האמיתי דהוא לבדו ב‬
‫ויכולתו להוות יש מאין כר‪ .‬ולעתיד יתגלה בחי׳ עצמות א״ס שרש ־ומקור הגוד׳‬
‫ח י י ם‬ ‫מ י‬ ‫י צ א י‬ ‫ה ה י א‬ ‫כ י י ם‬ ‫י ה י‬ ‫כ מ ״ ש‬ ‫ה ג י ף כו‬ ‫מ ן‬ ‫ח י י ת‬ ‫י ק ב ל‬ ‫ו י ‪ ,‬נ פ ש‬
‫^ ל ׳ ובל‬ ‫‪°‬‬
‫מ ל ‪/‬‬ ‫'‬ ‫''‬
‫‪,‬‬ ‫בו‪ /‬דבהי׳ מל׳ תהי׳ בבהי׳ משפיע היינו שיתגלה שרש ומקור י ׳‬
‫הספי׳ בבחי׳ או״כ יקבלו משרש ומקור המל׳ בו׳ )ולפי המבר בכ״מ ב? י‬
‫ובדא״ח שמל׳ יהי׳ בבתי׳ כתר דאו״ה הדי תהי׳ ההשפעה מבחי׳ מל‪ /‬ובמי‬
‫ה י א‬ ‫ש ה מ ל‬ ‫י מ י‬ ‫כי‬ ‫ה נ ש מ י‬ ‫ת ק כ ל‬ ‫י מ מ נ י‬ ‫ב ה ג י ו‬ ‫י ה י ‪/‬‬ ‫ה ג י ל ו י‬ ‫ש ע י ק ר‬ ‫ה י א‬
‫מ״ש‬ ‫'‬ ‫'‬
‫כ‬ ‫' '*‬‫א‬ ‫*‬
‫דאו״ה היינו בחי׳ פנימיות הכתר כר‪ ,‬דהרי שרש המל׳ הוא מרדל״ ‪,‬‬
‫בע״ה בפי׳ אבן כר היתד! לראש פנה דהט״ס שרשן מא׳׳א ומל׳ שרשה מרדי י‬
‫כ‬ ‫ד ‪ ,‬כ ת י‬ ‫ית‬
‫«‬‫א‬ ‫וא״כ כשתהיי המל׳ בהי׳ כתר דאו״ה היינו שתהיי בחי׳ פגימי‬
‫יב‬ ‫ב א ר‬ ‫ע ל י‬ ‫י ש י ד‬ ‫ד א ז‬ ‫ז ב ד ‪ ,‬ב י‬ ‫ז ה ב‬ ‫מ ג י י ת‬ ‫י י ׳ נ ד‬ ‫ד ר א י ת י‬ ‫ב ה ב י ‪/‬‬ ‫ש‬ ‫י ע מ‬
‫' פור‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫״‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י ה י‬ ‫וי‬ ‫‪,‬גי‬ ‫ז ״ א‬ ‫ע ״ י‬ ‫כ‬ ‫ג‬
‫מה‬ ‫'‬ ‫יי ל‬ ‫מבר שההמשכה במל׳ יייי׳ לעהיי ״‬
‫המל׳‪ ,‬וא״כ זהו שהגוף יקבל משרשו ומקורו ע״י הנשמה‪ .‬אך זהו בהנש ״‬
‫גילוי אור הדש שע״י הגוף דוקא‪ ,‬ועיקר הכלי לזה יהי׳ הגוף מ׳(‪ .‬די׳ י‬
‫ב ד ‪ ,‬נ ש מ‬
‫יי‬ ‫עכשיו הוא הגילוי דבהי׳ ממכ״ע שזהו שרש ומקור הנפש והגילוי היא‬
‫והגוף מקבל היות מהנשמה‪ .‬אבל לעתיד יהי׳ הגילוי משרש ומקור ריגיי‬
‫ב ש‬
‫והנשמה תקבל אור ותיות מהגוף כר‪ .‬וז״ש ונגלה כבוד ה׳ וראו כל י ׳ דכא‬
‫יאיר ויתגלה בהי׳ כבוד הוי׳ בתי׳ עצמות א״ם אזי הכלי לקבל גילוי זה הי‬
‫בחי׳ כל בשד דוקא כר‪ .‬תהו שיצטרכו הנשמות להתלבש לעתיד בגופים‪ ,‬ובמ‬
‫האבות ומרע״ה‪ .‬והוא בכדי לקבל אור הדש מבתי׳ עצמות א״ס שרש ומקור‬
‫ה י‬
‫״ י‬ ‫הגוף שיתגלה לעתיד בו׳‪ .‬וכ״ז הוא ע״י העבודה דעכשיז בבחי׳ ביטיל‬
‫״ ל ‪ ,‬וע״ב ^‬ ‫ך‬ ‫‪,‬‬ ‫»‬ ‫‪/‬‬ ‫דוקא‪ .‬דשדש ה י‬
‫בנ‬ ‫) א מ י ת י‬ ‫י ש‬ ‫ב ן ז י‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ע צ מ ן ת‬ ‫מ ב ח י‬ ‫ה ן א‬ ‫ש‬
‫יש‬
‫י ל תוא ב ה‬ ‫*‬ ‫י‪/‬‬ ‫ט ן‬ ‫ל‬ ‫ך ׳ ב‬ ‫כ א ש ר‬ ‫ן ה י י נ ן‬ ‫‪/‬‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ע צ מ ו ת‬ ‫מ ב ״‬ ‫נ מ ש ך‬ ‫ה י ש‬ ‫ב י ט ו‬

‫בעצם מהותו והיינו שיהי׳ בהי׳ ב״ן כמו ש׳ מ״ה שזהו יחוד בחי׳ מ״ה וג*»‬
‫אזי הוא ההמשכה מבתי׳ עצמות א״‪ 0‬בו׳‪ .‬וע״ד בעטרה שעטרה לן אמו ביי^‬
‫י י ה י ׳ מיחיי‬ ‫חתונתו דבבהי׳ יהוד דו״נ מ״ה וב״ן נמשך ארמ מלמעלה‬
‫ש‬ ‫ב כ ד‬

‫ך ביחיד‬ ‫ק‪,‬‬ ‫ן ג מ ש‬ ‫ויהי׳ תולדות ביהורם כר‪ .‬וידוע‬

‫ה נ ן‬ ‫ן מ ק ן ך‬ ‫ש ך ש‬ ‫ה י א‬ ‫ש ה ע ט ר ה‬

‫ק ‪ ,‬ק ‪ ,‬ק שזהו זרי‬ ‫‪* ,‬‬ ‫״‬ ‫דו״נ בכדי שיהי׳ תולדה‬
‫ר‬ ‫א‬ ‫ד ן‬ ‫ד נ ן‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫מ ב ח י‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ש ז ה ן‬
‫ז‬
‫ההתחברות עם המ״ד דדכורא כו׳ וכמ״ש בלקו״ת בהבי׳ דאז ישיר הנ״ל׳ י *ע‬
‫שמבניםין את ההתן וכלה תהת הופה שזהו בחי׳ או״מ בו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬יעד*'‬
‫יובן ביחוד מ״ה וב״ן שנמשך עי״ז מבתי׳ עצמות א״ם בו׳‪ .‬וענין העטרה שעטרה‬
‫נז‬
‫לו אמו כו׳ וכן ההופה ה״ז קודם היהוד ליתן כה שיהי׳ היהוד והתולדה '*‬
‫״ ן ״ל שנמשו‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1, ,‬‬
‫ןב‬ ‫ך ב ד ך >‬ ‫ד י ן ן ן ד‬ ‫ן ע ״ י‬ ‫‪/‬‬ ‫מ‬ ‫ב ל ב ד‬ ‫מ ק י ף‬ ‫ב ב ת י‬ ‫ה ו א‬ ‫ב ן‬ ‫ל ד‬ ‫ן י‬

‫‪,‬ג‬
‫ומאיר בבחי׳ פנימיות בו׳‪ .‬וכמו״כ הוא עכשיו בעבודה בק״ש באמרו ואד‬
‫לז‬ ‫פ ר ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ס פ ר‬

‫כר בכל לבבך בשגי יצריך‪ ,‬דהיינו ביטול היש דגה״ב בחי׳ ב״ן תוגה‪ ,‬והוא‬
‫ע״י הנה״א שמברר את הנה״ב ועושה בו הביטול עד שיהי׳ בבחי׳ ביטול ממש‬
‫כמו למס״נ באתד שזהו מסירת וביטול בל הרצונות להיות בבהי׳ רצון א׳ לה׳‬
‫‪,‬‬
‫לבדו כו ‪ .‬והוא בתי׳ יהוד מ״ה וב״ן באדם למטה עי״ז נמשך גילוי אור עליון‬
‫מבתי׳ עצמות א״ס‪ ,‬שזהו אומרו והיו הדברים האלה בד״ת הכתוב מדבר אשר‬
‫« ^ »»*»יי« ו־י״־ייייות בתורה כר‪ .‬וזהו דבגמר‬ ‫אנכי מצוד יזזי׳ *ייי״י‬ ‫‪u m‬‬

‫יהוד‬
‫ומקור‬
‫• • ‪• • w 1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪U‬‬ ‫לעתיד ההמשכה דבחי׳ עצמות א ״ ! ‪ !!,‬ש‪r— 0‬‬
‫יב״ו ויהי׳ בבתי׳ תום׳ אור רב בבחי׳ ש׳ מ״ה בו׳‪ .‬וזהו מה דאי׳ בזהר מאן דלא‬
‫מהפך השוכא לנהורא לית לי׳ ל ק א לעלמא דאתי להיות דתכלית הכוונה‬ ‫חו‬

‫ואיו‬
‫הכל ‪ -‬״ ‪.‬‬
‫ממך ״ «‬
‫‪a‬‬ ‫שהרי ‪»1‬‬
‫עצמה שהרי‬
‫הבריאה עצמה‬
‫בשביל הבריאה‬
‫אינו בשביל‬
‫העולמות אינו‬
‫והתהוות העולמות‬
‫‪•*-‬ריאת והתהוות‬
‫בבריאת‬
‫אד עיקר‬ ‫נפרד‪ .‬אך‬
‫מאין להיות יש נפרה‬
‫בבריאה יש מאיו‬ ‫יי׳ ולמה יהפוץ‬
‫י«״י» יידיאה‬ ‫מ»יי כו׳‬
‫שהדו ממנו‬
‫לד דבר שחוץ‬
‫הטונה הוא בשביל סוף מעשה כר‪ ,‬דםוף מעשה הוא שעלה במתשבת המאציל‬
‫תחלה והוא יחי׳ !־‪,‬״״״‪.‬י* ‪,!* ,‬י *לי<מל»״ע בו׳‪ .‬וזהו לאהפבא תשוכא‬ ‫‪m‬‬
‫ו זאת‬
‫קדש‬
‫תהי׳ הכוונה ה״ז אתטא ואשוב אלא הכוונה היא על תאוות היתר וכמא קדש‬
‫עצמד במותר לד‪ ,‬וכמו בתאוות אכילה דהמאכל של היתר הוא מק״נ דכי‬
‫הדברים המותרים הם גשפעין מק״ג שאין בה רע גמור אבל הוא מעורב טי י‬
‫ל י ע‬ ‫י ל פ ע מ י‬ ‫ל ט י ב‬ ‫מ י ם‬
‫׳ ?‪1 1‬רא‬
‫ב‬
‫׳‬ ‫ינק׳ להט החרב המתהפכת ש מ ת ו » « פ ע‬
‫ש ‪ ,‬ה‪,‬‬
‫די ק דד יי ש‬
‫‪?,‬ידי׳;‬
‫י‪::‬־ ‪:‬‬
‫' ‪1‬‬ ‫גתוםר בו אור וחיות ?‬
‫שמהם נתוםף‬
‫דקדושה שמהם‬
‫נצוצות דקדושה‬
‫הרפ״ת נצוצות‬
‫ו ח י י ת‬
‫״•הןהרפ״ת‬
‫א י ר‬ ‫ב י‬

‫״‪* .‬י» מיודת האדם שיהי׳‬ ‫_‬ ‫וריח« ״‪-.,‬״‬

‫יייחא פקתין כר‪ ,‬ויש בת כת הרע לגשם כר‪ .‬וזאת היא עבודת ומנום ש ״‬
‫ה ה י‬ ‫כי‪/‬‬ ‫ב ק ד ו ש ה‬ ‫ו נ כ ל ל‬
‫^‬ ‫‪J‬‬ ‫*‬ ‫הכל בכוונה לש״ש ועי״ז מתברר הטיב‬
‫ה ע ל י מ‬ ‫ה ע י ב ג‬ ‫‪w‬‬ ‫‪n‬‬ ‫דן‬
‫‪ 2‬ריחי‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬
‫מוגה להיות בבתי׳ אין כר‪ ,‬ובזה ק א‬
‫ג‬ ‫ת ע נ י‬ ‫ב ח י‬ ‫ש ז ה ו‬ ‫ל‬ ‫ד י ק א‬ ‫ז‬
‫»‪1‬מיסא‬ ‫‪,‬‬ ‫'‬ ‫™ לי׳ חילקא עלמא יאייי‬ ‫‪I‬‬
‫שעשועים ועונג העליון שיתי׳ לעתיד‪ ,‬והוא בחי׳ טל תחי׳ טלא מטיף מעתיקא‬
‫*‪xL*JT‬‬ ‫ד ע צ מ י ת‬ ‫ה ע צ מ י ם‬
‫וכמיש כי טל אורות טליד בתי׳ שעשיעיט‬
‫ב ח י‬ ‫ה י ‪/‬‬ ‫ש‬
‫^ דלצמ?‬ ‫י ״ ע צ מ י‬ ‫ע נ ג‬
‫'‬
‫י*י‪.‬״נ אין בו אכילה ושתי׳ מ ׳ והייני‬ ‫י‬
‫ה מ ש י י‬ ‫ל א‬ ‫ל נ ה י ר א‬
‫י " " " ‪ ? ,‬י חש^א‬ ‫כשום דבר פו‪ /‬ומאן דלא מהפד חשיכא‬
‫ד י ק‬ ‫כ‬
‫* *״ י^יר^זהר‬ ‫?״הי דיקא מסוף מעשה בביטול היש י '‬
‫כ‬ ‫ג‬ ‫י י ב ו‬ ‫י ב ז ה‬ ‫כ‬ ‫״ י‬
‫' " " ! י י איד כל‬ ‫אית לי׳ חילקא לעלםא י א י •‬
‫י ל ב א י‬ ‫מ‬ ‫ל ת ח ה‬ ‫ם‬ ‫נ‬
‫^ י‪.‬י* מ*תיקא‬ ‫'‬ ‫״ ׳‬ ‫״שפטים מאן דלא כרע במודים אי י <‬
‫ר‬ ‫ל‬ ‫י כ נ‬ ‫ל י י נ ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ ד‬ ‫ש ז ה י‬ ‫מ‬ ‫ד ת ח ה‬ ‫י י‬
‫א ז מ מש ם‬ ‫' ׳ ™‪1‬‬ ‫י ' י׳ י י ע‬ ‫״‬ ‫כ׳‬
‫ב ל‬ ‫ה י ד א ה‬ ‫ב ח י‬
‫^ " ליד ?וביטל‬ ‫'‬ ‫יי איד זה תלוי בכריעה במודים שזי״י‬
‫י ‪ ,‬י ש‬ ‫ב י ט י ל‬ ‫ה י א‬ ‫אה‬
‫‪ ^ 1‬ו ש‪4‬‬ ‫יסיף מעשה ״ ק א עלה במת׳ תתלה ד ח י י‬
‫ל מ ע ל י ״‬ ‫ה י א‬ ‫ו ז ו ד א ה‬ ‫ל‬
‫״ " ״ יל דדודאודהוא‬ ‫׳יא בעצם המהות‪ ,‬וכידוע דהביטי י‬
‫ל‬ ‫י ה ב י‬
‫^‬ ‫*‬ ‫^ ל שאין זת שמתבטל בעצם מאחר שמשיג שהיא ביי‬
‫ב ח י‬ ‫י ח י ד‬ ‫ז‬
‫' ! ‪ L T‬ו י דלעתיי‬ ‫שמתבטל בעצם מחיתו כר וכמ״ש ב*״* יי־״‬
‫י ת‬ ‫א מ י ת‬ ‫י ‪ ,‬י א‬ ‫ד י ק א‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,5‬‬
‫‪ 1 ,‬ליש י ‪ 4‬ל‬ ‫‪ £‬ב ״ ן מתבטל בביטול רבתי׳ מ״ה ב י י ״‬
‫ל מ י ר‬ ‫מ מ ד ר י ‪,‬‬
‫שיירי‬‫מד ש‬
‫איןוכלל מה‬
‫?י‬ ‫‪,‬‬ ‫בענין‪ J‬יריד* ייאיי‬‫יובן *‬
‫בענין״ מ כר‪ .‬ובכ״ז ל‬
‫ב ב ח י‬ ‫‪m‬‬
‫*״״‬ ‫כ ו ל א‬
 ‫פ ד " י*‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫פ פ ר‬

‫למטה יותר הוא בהי׳ יש עד שבבתי׳ מל׳ הוא בהי׳ יש שנעשה מקור לבייע‬
‫בו׳ והוא בהי׳ ש׳ בין דעיקרו הוא בהי׳ מל׳ שנעשה מקור ליש גמור דבי״ע‬
‫כר׳ שכיז הוא בשביל העלי׳ בו‪ /‬שע״י ירידת האור מאין ליש הוא הביטול‬
‫דיש לאין וכמשנת״ל דביטול היש הוא עיי הידיעה וההשגה דאלקות כו‪ /‬וע״י‬
‫ביטול היש דוקא נמשך בחי׳ עצמות אוא״ם שזהו בכללות ענין ביטול היש•‬
‫ובפרט בבהי׳ ביטול היש‪ .‬בבחי׳ מל‪ /‬דענין המל׳ הוא שמהפך מיש לאי!‬
‫במשנת״ל ותכלית הכוונה הוא בבהי׳ ביטול היש לאין בבהי׳ ביטול בעצם‬
‫המהות שזהו הביטול שמבחי׳ המל׳ כו‪ /‬ונעשה עייז יהוד מיה ובין כר•‬
‫ונמשך מבתי׳ עצמות אים שלמעלה מבתי׳ האור שנת״ל שזהו בהי׳ האור שבא‬
‫עיי הצמצום שהוא בחי׳ תיצוניות האור השייך אל העולמות ׳ ‪ ,‬ועיי היחוד‬
‫כ ו‬

‫דמיה ובין נמשך בחי׳ פנימיות האור היינו בהי׳ אוא״ם שקודם עלות הרצוז‬
‫כר‪ ,‬שזהו בכללות ענין ביטול היש כר‪ .‬ובאמת הוא ההמשכה שהוא מבחי׳ עצמות‬
‫אים שרש ומקור היש שזהו שנמשך דוקא עיי ביטול היש שהוזר לאין‪ ,‬שהוא יהוי‬
‫מיה ובין כר‪ .‬ובשביל זה הוא ירידת• מאין ליש עד בתי׳ מל׳ להיות מקור‬
‫ליש דבי״ע בכדי שיהי׳ ביטול היש לאין ועי״ז דוקא הוא הגילוי דבחי׳ עצמות‬
‫א״ס כוי‪ .‬וזהו ג״כ ענין אל דעות הוי‪ /‬דע״י הב׳ דעות דש׳ הוי׳ ״ ע וד״ת׳‬
‫ד‬

‫דד״ת שבאור הוא שיורד עד למטה מטה להיות ביטול היש לאין )וד״ע הוא‬
‫בחי׳ ש׳ מיה שעי״ז הוא הב״ן שהוא בחי׳ השגה יהי׳ בבתי׳ ביטול בו׳ בגיל( ועי״ז‬
‫נמשך בחי׳ אל שכולל ב׳ הדעות שזהו בחי׳ עצמות בתי׳ עילת כל העילות‬
‫כר‪ ,‬שעזינ ראו עתה כי אני אני הוא חיבור ב׳ בחי׳ אני אני ראשון ואני‬
‫אחרון אני ראשון בחי׳ כתר ואני אחרון בחי׳ מל׳ כו׳ ואין אלקים עמדי דלית‬
‫ל שיתוף בחי׳ עצמות א״ס עכהיע כמיש בזהר בראשית שזהו אמיתית הגילוי‬
‫דלעתיד כר‬
‫ועפ״ז יובן מש״א בירושלמי ע״פ בסוכות תשבו אין תשבו אלא תדורו‪ .‬דעניז‬
‫הדירה הוא המשכה עצמית‪ .‬דישיבה הוא בבחי׳ אחוריים והיצוניוה‬
‫בלבה אכל דייה הוא עד״מ דירת האדם שכל עצמותו הוא בהדירה‪ .‬במויכ‬
‫היא למעלה ה מ ש ״ בהי׳ עצמות א״ס‪ .‬והוא שנעשה עיי ביטול היש כנ״ל•‬
‫י ״ ע שוהיע‬ ‫חהו שהכיא מפסיק ויר״״י׳ וישבתי‪ ,‬בה‪ .‬יעני‪ ,‬י ״ ‪,‬‬
‫א י ץ‬ ‫ד‬ ‫ר ו ש‬

‫™ !‪ w‬ההמשכה מב״'׳ עצמי״ אי־ שלמעלה מב״י׳ תהי י״יקיו‬ ‫״ ״ י ״‬

‫מ ובמ ש ^נמ״א‪.‬ובמויב עיי ביטול היש לאין )והיא ג׳כ עני‪ ,‬הבירורים ־י׳(‬
‫נמשו מ מ י עצ־״ת איס שלמעלה מב״י׳ ־!־׳ע יממכ׳ע גם בשרשם הראשיז‬
‫דכל ההמשכית דייה יייהכיפ נמשכים ימתגלים בחהיס‬
‫‪ ,‬ל ישבי‬
‫ש ר א‬ ‫ב‬ ‫י א י ‪ :‬ו תשבו ״דור בהי׳ המשכת העצמית כי׳‪ .‬״ה‪,‬‬
‫ה א ז ו ח‬ ‫ב ל‬
‫נ‬
‫לייי״ בישראל לעתיד ‪ mm‬גילוי בהי׳ יש אמיתי בהי׳‬ ‫ר ‪^ £‬‬
‫™ ™ י א ״ ם י•בו ב־י־ית עכשיו בי׳‪ .‬״הי בסוכות תשבו‪ ,‬שעיי ביטיל‬
‫ה ש לאין‪ .‬נמשך בחי׳ עצמות א'‪ 0‬שזיע הדירה בר‪ .‬וכל האזרח בישראל לע״יי‬
‫ישבו בסוכות עכשיו כוי‪.‬‬

‫•( ביד‪ .‬בגונייק‪« ,‬יג״<‪ :‬יריות האור‪.‬‬

 ‫ט‬ ‫ל‬ ‫פ ס י ה מ א מ ר י מ — פ ר »ת‬

‫ב ס ״ ד שוזע״צ‪ ,‬פ ר ״ ת ‪.‬‬ ‫«‬

‫ה ש מ י נ י עצרת ״י־י‪u /‬‬ ‫*־ ו »‬

‫מלכות‬ ‫עכבה וגם ל׳‬ ‫עצרת הוא ל׳‬ ‫הגה‬ ‫לכם‪.‬‬ ‫תהי‬ ‫י ח‬ ‫<‬ ‫מ‬ ‫ן‬

‫ורש ע צ ה זה יעצור בעמי‪ .‬וצ״ל מה״ע מלכות וממשלה‬ ‫במו‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫ל ע ן מ ע‬

‫דההמשכות דר״ה ויוהכ״פ‬ ‫ק ל י ט ת האור‪ ,‬וכידוע‬ ‫‪ .‬ע כ ב ה הייבו‬ ‫ו‬ ‫^‬ ‫צ‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ב‬

‫ם ב ב ת י ׳ פ נ י מ י ו ת כוי‪ ,‬א ב ל ע נ י ו המלוכה מ ה שייך ז ה ל ש מ ע ״ צ‬ ‫^‬ ‫ס‬ ‫ג‬ ‫ב ן ׳ ״‬

‫ולמה‬ ‫תורה‬ ‫שמחת‬ ‫מה״ע‬ ‫תורה‬ ‫שמחת‬ ‫עושין‬ ‫* ף‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ב‬
‫*‬ ‫‪JL‬‬ ‫ד ו ק א‬ ‫בשמע״צ‬
‫•ב ו ז ה י ל ה ״ ק מ ש ג ת ״ ל ד מ ״ ה ו ב ״ ן ה ו א ב ת י ׳ א י ן ג י ש ד ב כ ל ל ו ת‬ ‫•‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫כ‬

‫העליונה‬ ‫בבתי׳‬ ‫מהעולמות‪ ,‬ובמו״ב בהאו״פ‬ ‫שלמעלה‬ ‫אוא״ם‬ ‫^‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫ע‬

‫^ ב ח י ׳ א ו א ״ ם ה מ ו פ ל א ה ו א ב ת י ׳ מ ״ ה ואין ד ב ל א ח ש י ב בו׳‪ .‬ו ב ל‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫מ‬

‫•יא מ א י ן ל י ש ש ז ה ו ב ח י ׳ ב״ן‪ .‬והכווגה ה ו א ב ב ד י שיהי׳ ב י ט ו ל‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫הי‬
‫ה ו א ה ה מ ש כ ה מ ע צ מ ו ת אוא׳׳ם מ פ ג י ש ז ה ו ד ב ר ת ד ו ש ג פ ל א בו׳‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ועוד‬
‫^ היש ה ו א מעצמות א״ם דהוא לבדו בכחו ויכולתו להוות יש מאין‬ ‫^‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬

‫ל‬ ‫י‬ ‫מ‬

‫ה י ש נ מ ש ך ב ת י ׳ ע צ מ ו ת א״ם‪ .‬א ך זה מחייב ש ה ב י ט ו ל יהי׳‬ ‫^‬ ‫ס‬ ‫ג‬ ‫ב ע‬
‫• ש שתוזר לאין והו״ע יהוד מ״ה וב״ן שהב״ן געשה כמו המ״ה‬ ‫^‬ ‫מ^ן‬
‫י‪.‬מ ה מ ש כ ת ה ע צ מ ו ת כו׳‪ .‬ו ג ת ׳ ש ז ״ ע א ל ד ע ו ת ה׳ ד ה ב ׳ ד ע ו ת ד ״ ע‬ ‫^‬ ‫ת‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫ו‬

‫ה‬ ‫מ‬
‫יב״ו וע״י היתוד דב׳ דעות נ מ ש ך בתי׳ א ל בתי׳ עילת‬ ‫״‬

‫! י ל י ת‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫־‬

‫יי­‬ ‫׳‬ ‫ימעתה *׳ל » ״‬
‫באלול‬ ‫לברה״ע דבכ״ה‬ ‫שגקבע דוקא ביום ו׳‬ ‫ומה‬ ‫ר״ה‬ ‫עב ו‬
‫״ ‪ V‬ו ר ״ ה ב ק ב ע ב י ו ם ו׳ ל ב ר י א ה מ פ ג י ש ב ו נ ב ר א ה א ד ם בו׳‪ .‬והעגין‬ ‫^‬ ‫‪/‬‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬

‫^ ^ י* י ב ע ב י ן מ ״ ה ו ב ״ ן ש י ש ב ז ה ב ׳ ע ג י נ י ם ‪ ,‬ה א ׳ ב ב ת י ‪ ,‬ב י ט ו ל ה י ש‬ ‫ד ע ן ׳‬

‫י ה ו ד מ ״ ה ו ב ץ ‪ ,‬והב׳ ה ת כ ל י ת דיחוד זה שהוא גילוי בתי׳ עצמות‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫ם‬ ‫״‬ ‫א‬

‫ח ד ז ה ‪ .‬ו ג ת ׳ ד ע י ק ר ע ג י ן ב י ט ו ל ה י ש ה ו א בבתי׳ מ ל ‪ /‬מפגי שמל׳ ה י א‬ ‫^‬ ‫ב ן ן י ‪/‬‬

‫כ ש ם ה ו א ב י ט ו ל ה י ש ‪ ,‬ו ב י ט ו ל ה י ש דמל׳ ה ו א ב ע צ ם ה מ ה ו ת בו׳‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ג‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫כ‬

‫כ ג ם ה מ ש כ ת בהי׳ ה ע צ מ ו ת הוא בבתי׳ מל׳ וכמשנת״ל שזהו ש ר ש‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ו‬

‫ה ג י‬
‫ל י י ה ו א ב ב ת י ׳ מ ל ׳ דוקא‪ ,‬וכמו ל ע ת י ד שיהי׳ ה מ ש כ ת העצמות‬ ‫י‬ ‫ו ף‬ ‫נהג‬
‫י‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫י‬
‫ההמשכה והגילוי‬ ‫יהי׳‬ ‫למעלה‬ ‫הגשמה כ ר ‪ .‬וכמו״ב‬ ‫תקבל‬ ‫‪/‬‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫בבתי׳‬
‫ק א ויצאו מ ״ ח מירושלים חציים א ל ה י ם הקדמוני כר‪ .‬והנה ידוע‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ר‬ ‫‪3‬‬ ‫ן־‬
‫‪/‬‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫נ‬
‫׳ והיינו ת ת ל ת אצי׳ א ו ר חמל׳ מ ע צ מ ו ת חמאציל ב״ה‪ .‬דבר״ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫הוא‬
‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ש‬
‫בר״ה‬ ‫ה מ ל ך הקדוש שאו׳‬ ‫עצמות א״ם שז״ע‬ ‫בבתי׳‬ ‫י ת‬ ‫על‪,‬‬ ‫שהוא‬
‫ובמ״ש בסי׳‬ ‫בר‬ ‫הראשון בבתי׳ העצמות‬ ‫ומקורה‬ ‫בשרשה‬ ‫המל׳‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ד‬ ‫כ‬

‫דא״ם נ ק ד ש ב צ ד ק ה בחי׳ מל׳‬ ‫והאל הקדוש בתי׳ מל׳‬ ‫א ת ה בסי׳‬ ‫^‬ ‫י‬

‫ע ל י י ת ה מ ל ׳ דאצי׳ ב מ ל ׳ ד א ״ ם ה ו א עליית מ ל ׳ דא״ם ב ב ח י ׳ קדוש‬ ‫ך‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬

‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ו ז י‬
‫המל׳‬ ‫מ ת כ ס ה ב ו היינו שבתי׳‬ ‫שהתדש‬ ‫בכסא‬ ‫כוי‪ .‬וזהו‬ ‫"‬ ‫א בב ״‬ ‫ח‬

‫•עלם ה ע צ מ י ד א ״ ם כוי‪ .‬וע״י ה ת ק י ע ו ת ו ה ב ר כ ו ת מ מ ש י כ י ם בחי׳ המל׳‬

‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬
‫עליכם‬ ‫שתמליבוגי‬ ‫כדי‬ ‫מלביות‬ ‫לפגי‬ ‫אמרו‬ ‫תתו‬ ‫העצמי‪.‬‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ן‬ ‫‪3‬‬ ‫להמשיך‬
‫ר צ ו ן ל מ ל ו כ ה כוי‪ .‬ו ה נ ה ב ת ת ל ת אצי׳ מ ד ת המל׳ נ א צ ל ה באופן שיהי׳‬ ‫׳‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫נ‬
‫ס‬
‫י ה ו ד מ ״ ה וב״ן‪,‬‬ ‫ב י ט ו ל ה י ש ויהי׳‬ ‫ב ה בתי׳‬ ‫ה נ ״ ל היינו שיחי׳‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ס‬ ‫וג‬
‫בתחלת‬ ‫העצמות ג״ב נאצל ב ה‬ ‫המשכת‬ ‫שיהי׳‬ ‫היחרד הוא‬ ‫תכלית‬ ‫^‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫״‬ ‫ן‬ ‫ז‬

‫י ה‬
‫ע ג י ‪ 1‬ה ו א דהנה ידוע ד?חי׳ המל׳ נאצלה ר ק נקודה א׳ ולא כמי‬ ‫י‬
 ‫כל הםפי׳ דנתי׳ חו״ב נאצלו מתחלה נעים שלימות‪ ,‬וז״א נאצל בבחי׳ ו״ק‪ ,‬ומל׳‬
‫נאצלה דק בבחי׳ גקודה‪ .‬וזהו ג״ב עניו בכסא כס א׳ ז־בחי׳ ל ׳ היא בבחי׳‬
‫מ‬

‫כיסוי והעלם להיותה בבחי׳ נקודה שאין בה התפשטות ׳ ‪ .‬וענין המיעוט‬

‫כ ו‬

‫דנקודה הו״ע הביטול‪ .‬והיינו שנאצלה מתחילה להיות בבהי׳ הביטול כר‪ .‬וזהי‪.‬‬
‫מה שמצינו באצילת מדת המל׳ שהוא מובדל מכל שארי הםפי׳ שכולה נאצלו‬
‫להיות מאיז ליש ולא מיש לאין היינו שנאצלו להיות בבתי׳ המשכה וגילוי‬
‫נוי‪ ,‬דזיע אמצעות האצי׳ שהוא בחי׳ ממוצע בין אואיס המאציל אל הנבראים‬
‫הו בעניו ההתהוות והן בהגילוי וכמשנת״ל‪ ,‬הרי כ״ז הוא בבחי׳ ההמשכה‬
‫והגילוי דלמעלה מאצי׳ אינו בבה״ גילוי ולא בבח״ אוד‪ .‬דבאוא״ס לאו אינת‬
‫נהוריו כר‪ .‬ואצי׳ הוא בחי׳ גילוי יבבחי׳ אור להיות בבחי׳ מקור אל העולמוה‬
‫ולהאיר את העולמית ני׳‪ .‬הדי שהתכלית בהם היא להיות מאין ליש‪ ,‬דהיינו‬
‫להיות בבחי׳ מציאות ובבחי׳ מציאות כלים בכדי לאנהגא ולאנהרא עלמין כו׳•‬
‫אד בחי׳ המל׳ גם שנמשכה מאיו ליש נאצלה מתחילת באופן שלא תשאר בבה״‬
‫יש ממש אלא שתחזור ותתכלל ותתבטל לבחי׳ אין כוי‪ .‬ועיכ גם כאשר נאצל‬
‫»ד•המל׳ בעיס שלימות הנה יש בה ביטול היש לאין יותר מכל האורות ונמ*»‬
‫אלקים אל ימי לד כו׳ שהמל׳ עולה תמיד באצי׳ בבחי׳ ביטול להיות רק כנקודה‬
‫א בר‪ .‬שכן הוא בעליית המל׳ לקבל מכתי׳ ז״א שנעשית בבחי׳ נקודה כמו‬
‫בלבנה בקבלתה מהשמש שהיא דק בבחי׳ נקודה לבי בו׳‪ .‬שלא מצינו יאי׳‬
‫בשארי הספי ויק בבחי׳ ווו* כשמקבלת מלמעלה מהחכ׳ פו‪ /‬והנה חכ׳ נאצלי•‬
‫ג ג ב ט י נקודה שז׳ע אות יו״ד דש׳ הוי׳ כנודע‪ .‬אד אין זד‪ ,‬כמו אציל"‬
‫» י « נקודה נו׳‪ .‬וביאור העניו הוא‪ ,‬דהנה אי׳ מהר בלק דקצ‪-‬ג ע‪-‬ב י י •‬
‫״ * ״ ‪ " ™ J‬יי׳ ת א עילאה שירותא דנקודה עילאה סתימאה דלא יייעיי•‬
‫פ נקייה ע‪£‬אה היא בחי׳ חכ׳ שבאה בבתי׳ נקודה מלמעלה מד‪,‬״־‪ ,‬נר‪ .‬ובטי‬
‫» ‪ w‬ל שהיא יק נח היולי ואינו בבחי׳ מציאות שכלי בלל• צי־‬ ‫י ' ״‬
‫י * יק א־־ קצי‪,‬י בנחי׳ הארד‪ ,‬מצומצמת מאד‪ .‬יהוא י•"׳‬
‫‪ > « W‬־ ־ מ ו י ה על בחי׳ מיעוט וצמצום שנשאי יק נקודה לבד ובמו ברק המבי»־‬
‫שזהו י ק ב ו י ‪ .‬מ ״ ־ מ לבד מהאיי הקודם נר‪ .‬ונמויכ נחי׳ החב׳ למעלה היא‬
‫קדה שבאה לאחי בחי׳ צמצום והעלם מקורה ורק נקודה הוא שבא‬ ‫״׳‬
‫נקייי• ' ־ י י ' ״ לנל מילוים יאצי׳ שהכל בלול ב״‬
‫״ ‪:. w i M‬ל ה ילוים כי׳‪ .‬חד‪ ,‬שהחנ׳ היא בבחי׳ נקודה הוא ג»כ מפני שי׳יא‬
‫ו ת ה״ב׳‬ ‫נ ק י‬ ‫‪.‬‬
‫‪r‬‬ ‫״‬ ‫יאשית הגילוי בא בב״י׳ נקודה‬
‫י י ק א‬ ‫מ״<»^י‬ ‫יאש‬
‫הא׳ י׳מייי׳ על המיעוט והצמצום‪ .‬והיינו שהיא רק נקייח‬ ‫ש בזה ב‬
‫^ ״ ״ ״ י ״ י ״ יהב׳ שהיא ראשית הגילוי שכוללת הכל‪ .‬יל»‬
‫היית דנקידה זי כיללת כל ה י ם שבאים‬
‫פ ר ט‬ ‫״‬ ‫״‬
‫‪p‬‬
‫וממנה באה ההשגה בהתפשטות אורד ירוחב וברינ י‬
‫י ^ ‪ ^ 1‬״ י ז ׳ה ־מי נקודת המל׳ שאינה בבחי׳ מקור‪ ,‬דנקודת הםל׳‬
‫» י י ה‪ 1.‬מירי׳ תחתונה שבמל׳ נמו שית׳ בסמוך‪ .‬ומה שהיא‬ ‫ב«‬
‫נ‬
‫» ' ״ י « ב״י׳ אחיינה הייני שנשארה גקודה‪ .‬ולא מ־ י‬
‫י‬
‫עצמיות שנאצלה בב״י׳ נקוד״ ‪.‬יי בב״י׳‬
‫נו‬ ‫ד‬ ‫י י‬‫™‬ ‫העדר‬
‫ןם‬
‫״ בו‪ .‬וי ל שזהו כמו ההפרש בין נקודת היו״ד ונקודה םי ׳‬
 ‫פ פ ד ה מ א מ ר י פ ‪ -‬ם י‬
‫י ן בה שום ציור י?‬ ‫די‬ ‫ש א‬ ‫א‬
‫כ ת ר‬ ‫י ג ק י ד ה‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫נ י‬ ‫ה י‬ ‫ד‬ ‫ד י‬ ‫ד ג ק י ד ה‬
‫דדפרש י ן חכ׳ ו ׳‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י״‬
‫ש ז י ‪ ,‬י‬ ‫א‬ ‫ב מ‬
‫ילוי‪ ,‬וכתר היא‬ ‫™‬ ‫״‬ ‫נקודה שבהעדר ההתפשטות בו‪ /‬ימבי‬
‫י ת הג‬
‫ש‬ ‫א‬ ‫ש ה י א ר‬
‫ל ׳ בנודע׳‬ ‫‪,‬‬ ‫דחכ׳ היא כמו נקודת היו״ד שבבחי׳ ציור וכנ״ל‬
‫כ ת רמ‬
‫ה מ‬ ‫נ ק י ד ת‬ ‫ה ו א‬
‫י״ל שזהו‬ ‫*‬ ‫ן ב ש ר ש ה‬ ‫נקודה שבלי ציור כלל כר‪ .‬וכמו״כ‬
‫כ‬
‫״ א שזייו‬ ‫ה״ז בחי׳ נקודה בלי ציור רק בחי׳ העדר ההתפשטות י *‬
‫ב מ‬ ‫״ ש‬
‫ב ח י‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ש ה י א‬ ‫ה ק ז‬ ‫ו ר א ש י ת‬ ‫מ ו‬ ‫ה ר ש‬
‫' ״ יסודה היולית שכוללת‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫בחי׳ נקודת‬
‫ו א‬ ‫י‬ ‫ה ק ו‬ ‫ד ר א ש י ת‬
‫^ איל נקודת הרשימו היא‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫ו‬ ‫י‬

‫ז ו‬ ‫ב ג ק ו ד ה‬
‫ך ענין רשימה‬ ‫' *‬ ‫ב‬ ‫הכל‪ ,‬היינו שכל הגילוים שמהקו כלולים‬
‫ן ע‬ ‫ן ב י‬
‫ש ו ם‬
‫ל א יש‬ ‫בחי׳ נקודה סתם לא בבחי׳ מציאות כלל ״ ע רשי;‪'1‬‬
‫ה ו אש‬
‫ש‬ ‫ח ק י ק ד‬
‫ש ז‬

‫" ‪ ' .‬אין זה שהן שם‬ ‫חקיקה חציבה בו‪ /‬דחקיקה הוא שיש איזי׳‬
‫כ ל‬ ‫ל‬
‫י ש י מ י‬ ‫י‬ ‫ד ב נ ק י ד ת‬ ‫י ה ג ם‬ ‫כ ו ‪/‬‬ ‫ב ל ב ד‬ ‫ר ו ש ם‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ח ק י ק ד‬
‫' ‪ /‬ןי״ל כמ״ש‬ ‫'‬ ‫כ ו‬ ‫ב ל ל‬ ‫'‬
‫ב ב ח י‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫א י ג ם‬ ‫כ י‬
‫' ל ר ש י מ ת הנאצלים באוא״ם‬ ‫פרטים בבתי׳ ההכללות״‬
‫י‬ ‫ב א ״ א‬ ‫יא‬
‫ל י שזהו רשימת‬ ‫י׳ י‬ ‫במ״א בענין רשימה חקיקה דרשימה ש ה‬
‫ה מ‬ ‫ת‬ ‫ר‬
‫א ש י ת‬ ‫ק‬ ‫י ״ ל‬ ‫כ‬ ‫כ מ י‬
‫י א בחי׳ ר‬ ‫"‬ ‫״‬ ‫המאציל שהן שם בבהי׳ רשימה בלבד׳‬
‫ש ה‬ ‫י ד ד‬
‫ב ב ח י‬ ‫ה י א‬
‫? יהודה תתאר״ העניז‬ ‫'‬ ‫מקוד הנבראים באצי׳ בו׳‪ .‬ונמצא דחכ׳‬
‫מ ש מ ע‬ ‫ע י ל א ד‬ ‫י ה‬
‫ההמשכה וההשפעי׳‬ ‫׳‬ ‫הגילוי כר‪ .‬והנה מ״ש בזהי מ י‬
‫‪W‬‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ב א ה‬ ‫כ‬
‫י‪1‬יד ״א ‪,‬וא בחי׳ י י י‬ ‫'‬ ‫שר‬ ‫הוא‪ ,‬דבשם שההכ׳ מלמעלה מהח ׳‬
‫ז‬
‫ב ח י ‪/‬‬ ‫ה ו א‬
‫י ׳ נקודה לבד•‬ ‫‪21‬‬ ‫מז״א למל׳ הוא ג״כ רק בבחי׳ נקודה י‬
‫ב ח‬ ‫ו ס‬
‫ב ב ח י‬ ‫א‬ ‫ה ז‬ ‫צ נ ן ו ת‬ ‫מ‬
‫שיה מעצמות ומהו*‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫זעירא כו׳‪ .‬והיינו שאינו נמשי ע‬
‫ה ה‬ ‫א י ז‬
‫‪*!..,.. 1‬מם בהבל‬ ‫י‪» *,,*.‬ל הדבור הרי‬ ‫וכמי ד‪-‬יי•‬

‫‪ .‬״‪.‬‬ ‫״‬‫י י י י ג ז ק ן ד‬ ‫‪-‬‬

‫מעצמות ומהות המל׳ כ״א אחר שמתעלם עצמייי *‬
‫ע‬ ‫י‬
‫‪ I‬לשוע ם‬ ‫יחי׳ מל׳ שבמל׳ שנעשה בחי׳ מקיי ל ב ״‬
‫ג ק י ד‬
‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫י ה י א‬ ‫כ י ‪/‬‬

‫^‪lil^T‬‬ ‫׳‬ ‫ד ב כ י י‬
‫" י יעתיק לבריאה כי׳׳ יכ* ׳ לבי י ע י‬
‫‪n‬‬ ‫‪ W‬׳‬ ‫ש‬ ‫י כ מ‬
‫א ״ ע‬

‫כ ו‬
‫ט‬ ‫מ‬ ‫א‬

‫׳ ‪ ^ u‬ד׳ז בבחי׳‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫י׳י* זדי המיעוט וצמצום שנתמעט אורה ׳‬
‫ל ב ר י א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש י ת‬ ‫י נ‬ ‫י‬
‫\ ד ר ובמו‬ ‫י׳מל׳ שבוקעת את המסך שבין אצי׳ לבר ׳ ע‬
‫ש מ ת מ ע‬ ‫ה מ ס י‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫» ‪Z‬‬ ‫"‬ ‫ר‬ ‫כמה מיעוטים באצי׳‪ ,‬יאח״כ כמי‬
‫ש נ ק‬
‫^ ‪ u‬ד" רק בשבי?‬ ‫'‬ ‫*מתלבשת בברי׳ שכ״ז הוא בב״י׳ ™ ״ ^‬
‫ל‬ ‫א ל‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ה ה מ ש כ י‬ ‫ד ג ם‬
‫* דלל׳ שנעשית‬ ‫'‬ ‫״ * ו נקודת המל׳ כי׳‪ ,‬יזה נקודה ת״״־•‬
‫נ ק י ד‬ ‫ב ח י‬ ‫ש‬ ‫י כ‬ ‫אים‬
‫ג י ל ראש הברי׳‬ ‫'‬ ‫הנבראים להיות מקיר לעולמות י נ ב י ׳ ״‬
‫א‬ ‫א‬ ‫כ מ י ש ד‬ ‫ל‬
‫‪ 1‬י י אה מפני‬ ‫יחי׳ מקיר לנבראים )והוא יו״ד דאד׳ שזהי בחי׳ י'* ׳‬
‫‪3‬‬ ‫ז‬ ‫כ ה‬
‫" ' ' ‪w V ^ S ,‬‬ ‫* * ט ״ ש בד״ה ינקדשתי בשם המק״מ( יע״ ״‬
‫ת ת א י‬ ‫מ‬
‫־ י ^ ד ע י ל א ה ויסיר‬ ‫בבוזי׳ מקור לנבראים‪ .‬וגם בעצם ה״י י י י '‬
‫י‬ ‫ש ז י‬ ‫ש ב א צ י‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ג‬
‫־ ™' דד ‪,‬ילאה סתימא‬ ‫׳‬ ‫&ך החכ׳ שהיא בהי׳ ראשית ח י י‬
‫‪TO‬‬ ‫ש‬ ‫מ מ‬
‫^ דלי דיש ב׳ בחי׳‬ ‫״‬ ‫^ י ״ ל ׳ הן בחי׳ נקודת תתאי• כי• יי״״־'‬
‫נ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ ש מ‬
‫יסוד ד א ודו‬ ‫נ ן‬ ‫* י י ' יל״־'‬ ‫<‬
‫י ׳ יסוד אבא ובז‬ ‫׳‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫קידה‪ .‬דהנה‬ ‫ב ח‬ ‫ש ז ה ו‬ ‫ה ח כ‬ ‫נ ק ן ד ת‬ ‫ל ב ח י‬ ‫מ ש נ ת‬
 ‫‪v‬‬ ‫‪1 M‬‬ ‫ז‬ ‫|‬ ‫‪u n ^ II‬‬
‫ב ח י‬ ‫י ד ‪ ,‬י א‬ ‫ל ה ת ק ב ל‬ ‫ש י ז כ ל‬ ‫א ו ד י‬ ‫ל ד ‪ ,‬ע ל י ם‬ ‫ך ה מ ש ע י‬
‫״י בבהי׳‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ע‬ ‫הצמצום‬
‫‪m‬‬ ‫נ ק י י י ‪,‬‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫ת ת ל ה‬ ‫ה ש פ ע ה‬ ‫ש ב א ה‬ ‫א‬
‫‪ -‬ואח״ב‬ ‫י׳‬ ‫למטה מהמשפיע ל המקבל‬
‫ג ק ו ד‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ד ‪ ,‬ו א‬ ‫ד ‪ ,‬ג י ל י י‬ ‫ד ת ח ל ת‬ ‫ש ט ח‬ ‫ק י‬ ‫נ ק ו ד ה‬ ‫ע‬ ‫י ה י‬
‫" י ל אצל‬ ‫׳‬ ‫״‬ ‫התפשטות׳‬
‫ה ש ט ח‬ ‫ב ח י ׳‬
‫אל‬ ‫‪ 3‬ל‬ ‫ההמשכה בבהי׳ קו‪ ,‬זאזדז בהי׳ ההתפשטות שזייי‬
‫מ ז‬ ‫ע‬ ‫מ ל מ ט ל מ‬ ‫ה י א‬ ‫ה ש נ י ת‬
‫ניד הוא‬ ‫״‬ ‫המקבל כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬והנקודה‬
‫י י‬ ‫נ ק ו ד י‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫נ ע ש ד‬ ‫מ ה מ ש פ י ע‬
‫" ' רתדוות‬ ‫'‬ ‫המשפיע דהמקבל כאשי עילי׳ לקבל‬
‫י‬ ‫מ א י ?‬ ‫י ש‬ ‫ד‬ ‫ד ‪ ,‬ע י ל ה ע‬ ‫מ ז‬ ‫ב ר י ח ו ק‬ ‫ה ז א‬ ‫ד ‪ ,‬ע ל י ל‬ ‫כ א ש ד‬ ‫ע‬ ‫ב ע ו‬ ‫ח ע י ״‬
‫! ‪ 2‬ויאשר‬ ‫״‬ ‫״‬
‫ה ש כ ל‬ ‫י מ ז נ י א י ת‬ ‫י ש‬ ‫ל א‬ ‫מ ה ש כ ל‬ ‫ד ל מ ע ל ה‬ ‫מ ה ש כ ל‬ ‫מ ל מ ע ל ד‬ ‫ה ש כ ל‬
‫ל ל הרי‬ ‫׳‬ ‫'‬
‫ע י ל י‬ ‫ד ה ג י‬ ‫מ מ ? י ד י ‪,‬‬ ‫מ י כ ד ל‬ ‫ד ג‬ ‫ת‬
‫דעילה‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫מתהווה שכל ה״ז בבהי׳ מציאי‬
‫מ ת י ה ק‬ ‫כ א ש י‬ ‫א ב ל‬ ‫ב ה ע י ל ד ‪,‬‬
‫^ יתפשט‬ ‫׳‬ ‫העלול הוא בבתי׳ קירוב ודביקית‬
‫כ י ח‬ ‫ב י‬ ‫ה ע י ל י ‪/‬‬ ‫מ ן‬ ‫ל ק ב ל‬ ‫ע י ל ה‬ ‫כ א ש ר‬ ‫ה י י‬ ‫י ד ב ד‬ ‫י ש‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ש ה ו א‬
‫י ובמו‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫'‬
‫י ‪/‬‬
‫ו ך‬ ‫מהישות שלו ויתבטל במציאותו לגמרי‪ ,‬ואזי הוא בבחי׳ כלי ל?בל ב ‪.‬‬
‫ת‬ ‫כ‬ ‫א‪,‬‬
‫י ג‬ ‫תלמיד היושב לפני רבו צ״ל ביטול הישות וההתפשטות שלו ובם ל‬
‫ה‬ ‫י‬ ‫מ ה מ ש פ י ע‬
‫ל אשר‬ ‫שאין שפתותיו נוטפות מור כר‪ ,‬שהרי המקבל כשמתרחק‬
‫ב י‬ ‫י מ צ י א י ת‬ ‫י ש‬ ‫ב ב ח י‬ ‫י א‬ ‫ש ד‬ ‫ז‬ ‫ש‬
‫* ?דיות‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫את השכל שבא אצלו בהושים וכלים ל‬
‫שלי‬ ‫ו ה ה ת פ ש ט י ת‬ ‫ת‬
‫‪ » -‬דרב‬ ‫צריך לקבל מהמשפיע בהכרת שיתבטל מכל הישי‬
‫מ‬ ‫הש‬ ‫ש ש ז מ ע‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ש ז ה ו‬ ‫ד‬
‫* ^ רוא‬ ‫דק בנקודה העצמית שלו‪ .‬וכידוע ומבו׳ בב״‬
‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫צ מ י ‪/‬‬
‫חי׳‬ ‫לא יהי׳ בבהי׳ התפשטות השכל להשיג את הענין ולהבינו ל ע‬
‫ב‬ ‫ו‬
‫רק בבהי׳ נקודה העצמית שלו שהיא בבחי׳ העדר המציאות וההתפשטיי* ^ ‪, l‬‬
‫ב ב ח י‬ ‫ד ו ג מ א‬
‫'‬ ‫ביטול בתכלית‪ ,‬ואזי דוקא הוא כלי לקבל כר‪ .‬וכמו״כ הוא ד י‬
‫כאשר צריכה לקבל מז״א נעשית בבהי׳ נקודה לבד והוא בחי׳ נקודה תחר׳ •‬
‫‪1‬‬ ‫ב מ י ח י ז‬ ‫ם‬ ‫ש‬
‫חי׳‬ ‫דהנה בחי׳ מל׳ היורדת לבי״ע היא שם בבהי׳ פרצוד ל‬
‫ואורות וכלים‪ ,‬וכאשר עולה באצי׳ נסתר כל פרצופה לגמרי ונעשית בבה^‬
‫ש‬
‫גקודה אהת והיא נקודה העצמית שלה בבהי׳ העדר ההתפשטות לגמרי׳‬
‫עצם והתפשטות בכל דבר‪ ,‬וכהי׳ המל׳ כשנבנית בע״ם שלימות ד‪,‬״ז בה‬
‫התפשטות לבד‪ ,‬והעצם הוא בהי׳ נקודה העצמית כר‪ .‬וזהו שנסתר בל פרצופי‬
‫שזהו בחי׳ ההתפשטות ורק העצם הוא שנשאר שזהו בחי׳ הביטול בבה‬
‫ש ח י‬ ‫פ‬
‫;‬‫י‬ ‫העדר המציאות ואזי היא כלי לקבל את האור בו׳‪ .‬וזהו מ״ש מהר ע ״‬
‫ב ח‬
‫אגי וגאוה דאזעירת גרמא כו׳ בכדי שיוכל לקבל כן‪ /‬וכן הוא גם ב‬
‫ההכ׳ כאשר עולה לקבל מבהי׳ הכתר וכמא׳ אוכם הוא קדם עה״ע בו׳‪ .‬דאי‬
‫צה ומצוהצה זהו במדדי׳ דהכ׳‪ ,‬וקדם עה״ע הוא שמתבטל לגמרי בבתי׳ העדר‬
‫המציאות לגמרי כר‪ .‬וכמו עד״מ באדם העלאת כלי שכלו לגבי מקור השכל‪ ,‬ובמ‬
‫כשמייגע באיזה ענין שכלי להבינו ולהשיגו‪ ,‬והיינו כאשר בתחל י ג ו מבי•‬
‫א‬ ‫ה‬

‫ומשיג את הענין ומייגע ומעמיק איע בזה‪ ,‬הנה דוקא לאחר שמתבטל משבי‬
‫לגמרי שאין בו שכל כלל אזי בא לו השכלה הדשה כר‪ .‬וכנראה בהוש דביגיעה‬
‫לא ‪.‬יבוא‬ ‫״‬
‫ב ך ״ ע נ י ן‬ ‫ה ש כ ל‬ ‫א ן ך‬ ‫א צ ל ן‬ ‫ש מ א י ך‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫ה ג ה‬ ‫ע ג י ן‬ ‫א י ז ה‬ ‫ל ה ב י ן‬ ‫ן ע ן מ ק‬

‫^ ל י שאין בו איר‬ ‫ההשכלה הדשה ממקור השכל‪ ,‬רק‬

‫ג מ ר‬ ‫ב ש כ‬ ‫מ ת ב ט ל‬ ‫כ א ש ר‬
‫ש ז ה‬
‫שכל כלל והרע ההשתוממות וכמו אשתומם כשעה הדא וכמו שתק רב׳‬
‫שמתבטל בשכלו לגמרי שאין בו אור שכל כלל‪ ,‬אזי גופלו השכלה הדשה ממ?יי‬
‫השכל‪ .‬וכמו התלמיד היושב לפני רבו שכאשר מתבטל מההתפשטות שלי זד׳‬
 ‫‪3 0‬‬
‫ת‬
‫פ י ״‬ ‫‪11‬ה »•׳מ א —מ ר י ם —‬ ‫*‪ t‬ןר‬
‫פ‪ ar‬פ‬
‫ישמתבטל בשכלו לגמרי‬
‫ל ק ב ל‬ ‫כ ל י‬ ‫ה י א‬ ‫א ז‬ ‫כנ‬ ‫א‬ ‫ב ב ח י‬ ‫י ק‬
‫? ׳ ^ י ל ר חדשה כר‪ .‬וכל היא‬ ‫‪m‬‬ ‫שכל לכלל אזי‬
‫איר ״‬
‫**ייי״ ׳‬
‫כאילי ' איז לי‬
‫שלמעלה מהחב׳ ״״י־‬ ‫‪Tl V™\ J‬‬ ‫ל ק ב ל‬ ‫ד ב כ ד י‬ ‫ח כ‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫מ‬ ‫ה ד י ג מ א‬
‫‪ V‬דזזדר המציאות כר‪ .‬וזהי‬ ‫׳‬ ‫ל עליי‬
‫ב ב ח‬ ‫נ ק י ד ד‬ ‫ב ב ח י ‪,‬‬ ‫ק‬
‫״״ל י א בבתי׳ ירידי•‬ ‫׳‬ ‫מתבטלת מכל מציאותה‪ ,‬והיא י‬
‫ש ה‬
‫ה ר א ש ו ב י ״‬ ‫ד ג ק י ד ה‬ ‫ם ת י מ א ה‬ ‫לא‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ב ח י‬
‫? מ י י י ל ו י לק שהוא בבתי'‬ ‫•‬ ‫׳ ק י עי יי‬
‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ש ה ר י י ‪ ,‬י א‬ ‫ס ת י מ א‬ ‫ד ל א‬ ‫? ל א ה‬ ‫ב ח י‬ ‫ה י א‬
‫ימודה עיילאה סתימא ני•‬ ‫׳ נקודיי ע‬
‫ב ח‬ ‫ע ל י ‪ /‬ד ‪ ,‬י א‬
‫' ‪ ! 2 ,‬םתימא בר‪ .‬דהנה ב׳‬ ‫נקודה כר כנ״ל‪ .‬ונקודה זאת שבבחי׳‬
‫ג ק ו ד י‬ ‫א י מ ד‬ ‫כ‬ ‫ה ח כ ‪ /‬ע‬ ‫יית‬ ‫‪,,‬‬
‫' \דריפודה שבבחי׳ ירידי•‬ ‫״‬ ‫וכאן מדבר בבח ע ל‬
‫והנקודה שבבהי׳ עלי׳‬ ‫" הגחת ‪f‬‬ ‫ל‬ ‫׳‬ ‫כתי׳ הנקודות הז‬ ‫ב ב ח‬ ‫ב י ט ו‬ ‫ב ח י‬

‫ב כ ד י‬ ‫א ו ר י‬ ‫ו מ צ מ צ ם‬ ‫צ מ‬
‫י שביתי׳ ירידה והמשכר״‬ ‫הוא שהמשפיע מניח ע י‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫מ צ י א י ״ י‬ ‫כ ל‬ ‫ב ב י ט ו ל‬ ‫ע צ מ ו ת ו‬ ‫נ ח ת‬ ‫ב ב ח‬ ‫ה‬ ‫ה‬
‫' ‪ 1‬׳ רנקודה י א בהי׳ יי י י‬ ‫ה‬ ‫י׳ י׳‬ ‫*‬
‫‪ 1‬י‬ ‫י ב‬ ‫ש ב י‬ ‫א ח ת נ ה‬ ‫ה י ו ת ר‬ ‫מ ב ז ז י‬ ‫ה י א‬ ‫י ‪ ,‬נ ק י ד ה‬
‫׳ ? ' ?״י‪ ,‬מציאות כר )והוא בחי׳‬ ‫׳‬
‫ה י א‬ ‫צ מ ו ת‬ ‫ש ד‬
‫ובזה משתווים בהי׳ חכ׳‬ ‫׳ע‬ ‫עליונה בהי׳ העצמות שבו‬
‫כ ת‬
‫י * ‪\,‬׳‪ J.‬ק שבחכ׳ זהו כאשר‬ ‫כתר שבחכ׳ או חכ׳ שבכתר ובמל׳ בחי׳‬
‫ר‬
‫ל ק‬ ‫ב כ ד י‬ ‫ו ד ה‬ ‫ג‬ ‫ב ח י ‪,‬‬
‫י ״מיד יש המשכה שבסדר‬ ‫ק‬ ‫עם בחי׳ המל׳ שנעשים ב‬
‫ח‬
‫א״ע בדרי‬ ‫‪°‬‬ ‫החכ׳ עולה לקבל מאוא״ם שלמעלה מהחכ׳‪ .‬שריי‬
‫מ י י ג ע‬ ‫כ א ש ר‬
‫ת‬ ‫ש ח ו מ מ‬
‫י ן זה בסדר‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫והדרגה כר‪ .‬וכמו במשל הנ״ל בענין ה ד י‬
‫ש א‬ ‫א ר‬ ‫י‬
‫ת‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ב‬
‫לבוא לעמקי‬ ‫ארח‪ ,‬שהרי יש גילוי שכליים ממקור השכל‬
‫צ ר י ך‬ ‫ן‬ ‫ג‬
‫ל י‬
‫למעלה בכיי‬ ‫ומעיין בענין שצריי ׳‬ ‫ה ו א‬ ‫כ‬ ‫‪,‬‬ ‫שנת״ל‪ ,‬רק כ‬ ‫> ד ע‬ ‫ק‬ ‫מ ע מ‬ ‫א ש ר‬

‫בבחי׳‬ ‫כ״ ־להיות בבהי׳ השתוממות ובי ל כל םציאותו‪, • ™ .‬‬

‫ה ו א‬ ‫א ז‬ ‫ין‬ ‫טן‬
‫כ א ש‬ ‫ק‬
‫י ‪ " /‬בבתי׳ ירידה ועלי׳׳‬ ‫השתל׳ הדי הגילוים הן בבחי׳ אי״י׳ י‬
‫י י א‬
‫״‬ ‫מ‬ ‫ב א י פ ן‬
‫ל ״ ‪ , i‬י ׳ שנסתר פרציטי״‬ ‫ביטול דנקזדה כר‪ .‬ובמל׳ הוא תמיד‬
‫באצ‬
‫ד‬ ‫יא‬
‫ל מיש לאיל‬ ‫שיורדת בבי״ע שנעשית בבחי׳ פרצוף ואה״כ י״ * ; ״ ‪,‬‬
‫ב י ט ן‬ ‫י‬

‫)שזהו ר?‬ ‫‪,‬‬ ‫ונעשית בבהי׳ נקודה‪ ,‬הרי שנאצלה באופן כזה « י"‬
‫א י ן‬ ‫ב ב ן ן י‬
‫כ‬ ‫י‬ ‫נ ק‬ ‫‪,‬‬
‫י אחרה ? י‬ ‫כי׳‪ .‬והיינו דבתתלת אצילותה נאצלה רק בבה‬
‫ן א נ‬ ‫ש ן ן‬ ‫י‬
‫א‬ ‫א נ‬ ‫שז‬
‫י ‪ ; ,‬ו ף שלם נאצלי'‬ ‫בכחי׳ מל׳ וכדוגמת בתי׳ הכתר כנ״ל• יי״ל ״ »‬
‫ו צ‬
‫מ א י ז‬ ‫ש י ת‬
‫‪ Z 1‬יעולמות ונבראים להיות‬ ‫ימל׳ דאגי אותיות אין כר(‪ .‬ובאשר נ ע‬
‫ד ‪,‬‬ ‫פ ע י ל ת‬ ‫וא‬
‫י ן א״ס המאציל‬ ‫‪ ,‬י׳‬ ‫אן‬‫באופן כזה להיות מיש לאין כוי‪ m .‬י ׳‬
‫ש ב‬ ‫א צ‬
‫ה‬ ‫ב ע ג י ן‬
‫״ ‪ J ,‬׳ שעדג ועשה כרוב א‬ ‫בהם הביטול מיש לאין‪ .‬דהנה‬
‫א‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ב ח י‬
‫י‬ ‫' ״ ! י זוטרא כיי‬ ‫והנבראים דהב׳ מדרי׳ שבהממוצע דיל‬ ‫נ פ‬
‫ה י א‬ ‫כ ר י ב‬ ‫מז‬
‫‪ 1‬י ‪ 1‬בבחי׳ מדה וגבול שיחי‬ ‫מקצה מזה וכרוב א׳ מקצי׳ י ׳‬
‫ם‬ ‫ד ‪ ,‬א י א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י ד‬ ‫ל ה י‬
‫״ ^ שעושה מדה מ מ י י ל י י ״‬ ‫י‬ ‫הממוצע מצד אוא״ס הייני‬
‫יש‬ ‫מ ד ה‬ ‫ל‬ ‫מ ד ו ת‬
‫י ׳ יטנו״ וצמצום האור ני•‬ ‫'‬ ‫בערך העולמות‪ .‬ועש״ז ^ ׳‬
‫א נ פ י ו‬ ‫א‬
‫\ ? ״ ^ ל מ ו ת והנבראים שנכלל ס‬ ‫בבחי׳ מיה וגבול בו׳‪ .‬וזהו ז ״ ״ י י‬
‫ש י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫מ מ ה י ת‬ ‫ים‬
‫»י‬ ‫^ י אחרית• והייני‬ ‫בהעלאת מין שלה שנהפכ‬ ‫ת‬
‫ד‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫מ‬
‫^ ^ ן ל והעדר הםצי**‬ ‫בי״ה מי יתנך יבמיא בהבי׳ י‬ ‫ט‬ ‫י‬
‫נרי‬ ‫א ח ר י ד‬ ‫ש ז י ‪ ,‬י‬
‫י‪1‬א?ת‬ ‫ע ״ משכני‬ ‫העולמות כלים לקבל מבהי׳ ™ ״ ‪°‬‬ ‫פ‬
‫מ נ י ש א י ת‬ ‫ש‬ ‫י כ מ‬
‫' ^ ! א ו ת את הכסא והז‬ ‫בי כניל‪ .‬והוא שהמל׳ מעלה אותם‬
‫ש נ י ש א‬ ‫ה י י ת‬
‫‪°‬לקא דא כולהו סלקין אבתרה בו׳‪ ,‬וכמי י ׳‬
 ‫ה מ א מ ר י פ ‪ -‬פ ר ״ ת‬ ‫ש פ ר‬ ‫מד‬

‫מהכסא‬
‫ודאי ארוגה‬
‫הנבראים‬
‫ד ‪ ,‬ע צ מ י ת‬
‫? מקומי‪,‬‬ ‫ן א ״ כ גם התכלית מהביטול הזה הייני המשכת‬ ‫‪7 r K‬‬
‫ש‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ז ב א‬ ‫ה ש מ ש‬ ‫״ ד ח‬ ‫כ ת י‬ ‫ד ה נ ד ״‬ ‫‪m‬‬ ‫ז ה ע ג י ז‬ ‫מ ת ח ל ד‬ ‫ב ה‬
‫שהרי‬ ‫'‬ ‫"‬
‫מיבז‬ ‫א י נ י‬ ‫ז י ד ח‬ ‫מ ק י מ י‬ ‫י א ל‬ ‫מ ש ״ א‬ ‫ד ל כ א ד‬ ‫ש ם‬ ‫ד ‪ ,‬ז א‬ ‫ז י י ח‬
‫'יפר•'אל‬ ‫'‬ ‫׳‬
‫ש א י‬ ‫ה י א‬
‫'‬
‫יןןוו׳‬ ‫י׳‬ ‫השקיעה במעריב והזריחה במזרח‪ .‬ורש״י פי׳ דכאשר שוקע‬
‫י ‪ ,‬י א‬ ‫ד ב ר ‪ ,‬ש ק י ע ה‬ ‫ד ‪ ,‬ו א‬
‫י ד היא‬ ‫מקום הזריחה שבמזרח‪ ,‬והוא דהלקי אי ייעגי!‬
‫י ה ש ? י ע‬ ‫ב א צ י ׳‬ ‫ה מ א‬ ‫‪,‬‬
‫לבי״ע‬ ‫׳‬ ‫יי‬ ‫דשקיעת השמש היינו בהי שמש ה׳ הארה הקי‬
‫מ ? י י‬ ‫נ ע ש י ת‬ ‫ה מ ל‬ ‫כ א ש י‬ ‫ו כ פ י ט‬ ‫ה א י ר‬ ‫ם‬ ‫ז מ ת ע‬ ‫מ ס י ; י י ס‬ ‫ש ש ם‬ ‫‪8 3‬‬
‫שנה״ל‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫ל'‬
‫י כ מ‬
‫ןןגו״‬ ‫ה״ז שקיעת האור‪ .‬אמנם הרי תכלית כוונת המאציל הוא בבי״ע דיקא׳‬
‫ת ח ת י ?‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ב י‬
‫' דוקא‬ ‫שאיז הכוונה בעולמות העליונים כ״א בעולמות ״ ע ע י י ל י '‬
‫ב ת ח ת י נ י מ‬ ‫ד י י ה‬ ‫ל י‬ ‫ל ה י י ת‬ ‫ה‬ ‫ה ק ב‬ ‫ד נ ת א ו ו י‬ ‫ד י ק א‬ ‫ה י ש‬ ‫ב ב י ט ו‬ ‫ה י א‬
‫שקיעי•‬ ‫״‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫ל‬
‫ג י‬ ‫כ‬ ‫י א‬ ‫ד י ק א‬ ‫ה י ש‬ ‫ב י ט ו ל‬ ‫ע ״ י‬ ‫ש ז ה י‬ ‫א ״ ס‬ ‫ע צ מ י ת‬ ‫ג י ל י י‬ ‫י ה י‬ ‫ש ל מ ט ה‬
‫' " ' זריחי׳‬ ‫'‬
‫ה י א‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ב י ״ ע‬ ‫מ ק ו‬
‫ם ד״זא‬ ‫י ל ׳‬ ‫והיינו בשקיעת האור בבהי׳ מל׳ וכמו שנעשית‬
‫מ ק ו ם‬
‫ל״זיפ'‬ ‫שהוא המשכת העצמות כר‪ .‬וזהו ואל מקומו בהי׳ מל׳ שנ?'‬
‫ס‬
‫‪A‬‬ ‫‪,‬‬ ‫׳‬ ‫זורה בחי׳ תכלית פנימיות הכוונה דבתי׳ עצמות א ״‬
‫מ ״ ש‬ ‫י כ‬ ‫כ ר‬

‫עצמותי א״ס בו‪ /‬וכמ׳׳ש בנה־• ‪-‬‬ ‫‪-‬׳־‪-‬‬ ‫— •‬‫י»י•ב ת י ׳‬

‫ר‬ ‫זיצא על מאה״ז ע״פ זה‪ .‬וזדימיל‬
‫ש מ &‬
‫צא על מאהיז ע״פ זה‪ .‬וזריהה זאת היא למעלה ממ״ש תחלה וזרח י ׳‬
‫י י ך אל ה ע ו ל ^‬ ‫זריחת אור אבא שזהו מבחי׳ חיצוניות האור י ׳‬
‫ה ש‬ ‫ה א ן ר‬ ‫ב ח‬

‫יהזריחה שבבתי' מל׳ הוא בחי׳ עצמות האור דא״ס ב״ה כר‪ .‬וזהו ׳ שנין דייי‬
‫ד ע‬
‫א‬
‫ה י שנת לי אחיד‪ .‬דדוד לא הוה לי׳ שנין דםיהרא לית לה ממרב שנאצלי׳‬
‫רק ^כבחי׳ונקודה כר כנ״ל‪ ,‬ואדהיר נתן לו ע׳ שנה וגם האבות נתנו לי ע׳ * ‪2‬‬
‫ע‬ ‫נ ת נ י‬ ‫ה א ב ו ת‬ ‫ו ג ם‬ ‫ש נ‬ ‫‪,‬‬
‫*״נדל^‬
‫ןחי ת‬ ‫‪.‬‬ ‫נתז לי ע י‪ ,‬׳‬ ‫דשנים אלו נ ח ס‬
‫' ךאדדרר ריז‬
‫ד א ד י ? ״ י‬ ‫א צ ל ם ״‬ ‫ח‬
‫ש ג י‬ ‫א ל ד‬ ‫ל ח מ ״‬ ‫צ ר י ד‬ ‫י‪/‬‬
‫דשנים אלו נחסדו אצלם‪ ,‬דאדיי״י י׳‬
‫ל ר א י‬ ‫י > ע‬ ‫ו ע ג י ן‬ ‫כ מ ד ע‬ ‫ד ‪ ,‬ש נ י ם‬ ‫א ל י‬ ‫נ ח ס י י‬ ‫ה א ב י ת‬ ‫א צ ל‬ ‫י ג מ‬ ‫ש נ י‬
‫^ מדות‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫״‬
‫‪3‬‬ ‫י ״ ז‬ ‫ד א ב י ת‬ ‫ש ג ה‬ ‫ע ‪/‬‬ ‫י ד‬ ‫ב מ ל‬ ‫ש ב ח כ‬ ‫מ י י ת‬ ‫מ ב ח י‬ ‫משכ‬
‫* * ל ם ומפני *יי‬ ‫'׳ ׳‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י׳י׳ י׳‬
‫ח י י מ‬ ‫ת ס י‬ ‫ה ר א ש י ז‬ ‫ה נ‬
‫כתי׳‬ ‫וצ״ל והלא אצי׳ הוא כמדליק נר מנר שאיז י‬
‫יגר‬ ‫ני‬ ‫י‬ ‫א ד‬ ‫ל ד י ד‬ ‫ש נ ת נ י‬ ‫ה ש ג י ם‬
‫' ' א ל ה ונה '‬ ‫'‬ ‫נהסרו אצל אדה״ר והאבות איתז‬
‫ו נ ש‬
‫‪ ' 1 ,‬מגי‬ ‫ג ר‬ ‫שאל ממך נתת לו‪ ,‬שהחיים שנתנו לו הן בשאלה ונתיני״‬
‫י ק‬
‫ש א י ג י‬ ‫‪m‬‬ ‫ה י‬ ‫א ם‬ ‫ד ׳ י א‬ ‫ז ד ׳ ע נ י ז‬ ‫ו ד ‪ ,‬נ ז ת ז ‪,‬‬ ‫ה ש ו א ל‬ ‫א צ ל‬ ‫ה ד ב ד‬ ‫ח ס ד‬ ‫י ׳ ר י‬
‫^ בבית‬ ‫'‬
‫{גם‬ ‫ה ע י מ ל‬ ‫ג י‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫י ק‬ ‫מ נ י‬ ‫נ ד‬ ‫כ מ ד ל י ק‬ ‫ז ה‬ ‫א י ז‬ ‫א‬ ‫ח ס י‬ ‫ה י ‪,‬‬ ‫ל א‬ ‫כ א מ ת‬
‫וגם ע‬ ‫ר‬ ‫*‬ ‫׳ י‬
‫ר‪,‬‬ ‫א ו‬
‫לבחי'‬ ‫מאיר למדהוק ובכדי שיאיר במקום הרחוק צריכים להזיז י ^‬
‫י ‪0‬‬
‫ג ת י נ ת‬ ‫ע‬ ‫ז‬
‫‪ ,‬במדליה‬ ‫זד‬ ‫הנר להעמידו בקירוב אל המקום הדחוק‪ .‬זכמו״כ י י ״‬
‫ש י י ו‬ ‫יאי‬ ‫ל מ ק י ם‬
‫׳ ?‪" 1‬אינו‬ ‫ר‬ ‫מל׳ שזהו המשכת העצמי בבחי׳ העתקה ממקום‬
‫ם‬ ‫ה ע צ מ י ת‬
‫‪,‬ו שר‪,‬ע*‬ ‫׳‬ ‫זר‬ ‫נר מנר שזהו רק הארה לבד‪ ,‬וכאן הוא המשכת‬
‫ש‬ ‫ל ה ו ר י ת‬
‫| י ו ת ני•‬ ‫נ מ‬ ‫לומר שהסר ה״ו‪ ,‬אך משויז נק׳ בשם שאלה ונתיני׳‬
‫נ נ ח י‬ ‫ד ‪,‬‬ ‫ד ‪ ,‬מ ש‬ ‫ש ה ז א‬ ‫מ פ נ י‬
‫? ״עליי '‬ ‫מ‬ ‫נמשך‪ ,‬ולמטה הי׳ הסר אצלם השנים האלו‬
‫ת ת‬
‫^י יייי'‬ ‫ומה שנק׳ בשם שאלה מפגי שעתיד להזור אל העצמות שבהי׳ םל׳‬
‫י‬
‫ש ה ח י י ת‬
‫לית חנווני'‬ ‫עצמות א״ם זכמ״ש ביום השלישי יקימנו ונהי׳ לפניי‬
‫ח כ‬ ‫ש ג ם‬
‫י ׳ ‪•%‬‬ ‫ג ב ח‬ ‫לפניו ממש שיהי׳ עליית המל׳ בבתי׳ עצמות בו׳‪ .‬ונמצא‬
‫של ד׳יהוד דמ״ה זב״ן דהיינו המשכת העצמות נאצל ג״כ מתהילה‬
‫מה‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פ ר‬ ‫ם פ ר‬

‫ובר״ה דאז הוא בנין ה מ ל ‪ /‬דהיינו תחלת אצי׳ אור המל׳ בנ״ל ה״ז ג״כ שנאצלת‬
‫בהכ׳ ענינים אלו שיהי׳ ביטול היש לאין בהי׳ יחוד מ״ה וב״ן ושיהי׳ תכלית‬
‫הטונה של היהוד הזה שהוא המשכת העצמות‪ .‬ובזה יובן מה שנקבע ר״ה ביום‬
‫ו׳ למע״ב דוקא יום שנברא האדם‪ .‬דהנה בריאת האדם למטה הוא להיות ביטול‬
‫ה י ש‬
‫לאין‪ ,‬ד מ ה מובדל האדם מכל הנבראים שבולם נבראו מאין ליש להיות‬
‫בבתי׳ יש היינו שיהי׳ מציאות העולם‪ ,‬וגם המלאכים נבראו להיות מאין ליש‪.‬‬
‫ד מ‬
‫ל א ד הוא ל׳ שלית שהן שלוהי השפעה שע״י נמשך ההשפעה בעולם‪ .‬וכמו‬
‫שאגי׳ הוא בבתי׳ ממוצע להיות תתהוות בי״ע וכמשנת״ל‪ ,‬במרב מלאכים הן‬
‫ג״כ ממוצעים שע״י מתקטן ומתצמצם ומתגשם ההשפעה שיהי׳ בערך הנבראים‬
‫כו׳ וכמ״ש במ״א‪ ,‬הרי עגיגם הוא להיות מאין ליש בו׳‪ .‬ויש בהם ג״ב הרצוא‬
‫וכמ״ש והחיות רצוא ושוב מפגי שמשיגים אלקות ע״כ חן בבחי׳ רצוא בי •‬
‫דכמו״כ הוא באצי׳ דהגם שבודאי הוא בבחי׳ ממוצע להיות המשנה וגילוי מ ״‬
‫‪—..‬״‬ ‫י‪,‬‬ ‫׳‪ -‬הוא באצי‪/‬‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ס‬ ‫ב ב ח‬ ‫ה ן א‬ ‫ש ב ן ד א י‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ד‬
‫‪ ,‬׳ י ‪ * -‬י א מפגי הדביקות במקורם‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ _ ,‬״ ‪L‬‬ ‫ומ״מ יש‬ ‫‪M‬‬

‫ומ״מ יש בהם בהי׳ העלי׳ והתכללות בבחי׳ רצוא מפני הדביקות‬

‫שנרגש בהם מקורם כו׳ ובמשנת״ל‪ ,‬ומ״מ הרי עצם ענינם הוא להיות »•«״־•׳ ־‬
‫מי‪ .‬וכמויכ הוא במלאכים דעצם ענינם הוא שהן שלוחי השפע שזהו מאין‬
‫* ומה‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ליש כ י ‪ .‬אבל האדם אינו נברא להיות בבחי׳ שליח היינו שליח‬
‫ה‬

‫שההשפעה היא עיי גשיי וכמש״א בנוסח הברכה אלקינו מלך העולם וכפ ש‬
‫ב»״א‪ .‬זהו מפני שנשיי הן הכלים להמשכת האור מבחי׳ עצמות אוא״ס‪ .‬והוא‬
‫הענין הב׳ מה שתכלית הכוונה דביטול היש להיות המשכת העצמות‪ ,‬המו ם‬
‫״ ה הן נשיי‪ .‬ומה שא׳ ברוך אתה ה׳ היינו המשכת בחי׳ פנימיות אוא ס‬
‫דתחלת‬ ‫ת ח ל ה‬ ‫״‬ ‫א ל ק י נ ו‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫)‬ ‫ן ע ן‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש ל מ ע ל ה‬

‫כר‪ .‬ןעיכ אמרי ל‬ ‫ההמשבח‬

‫•‬ ‫־־״««גה היא בנש״י שהן הכלים לזה וע״י נמשך בעולם ״ י ‪- » .‬‬
‫ב ע ן ל ם‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫ל ן ה‬ ‫ן ן כ ל י ם‬ ‫ב נ ש ״ י‬ ‫ה י א‬

‫הבלים‬ ‫הן‬ ‫שהן‬ ‫מפני‬ ‫ישראל‬ ‫ילא‬ ‫״״״‬

‫א״א לעולם בלא ישראל מפני שהן הן הכל‬ ‫״‬ ‫״‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪t‬‬ ‫״‬ ‫שא׳׳א‬ ‫דכשם‬
‫יכשם שאיא לעולם בלא רוחות‬ ‫‪fc‬‬
‫ך‬ ‫כ‬

‫י ‪ ,‬א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ה כ ו י נ ר ‪,‬‬ ‫א‬ ‫כ‬
‫‪1;1‬ד‬ ‫״‬ ‫אל ההמשכה כוי‪ .‬אבל אינם שלוהי השפע•‬
‫י ן ליש ו ב מ ך א שמה‬ ‫מ א‬ ‫י ר ד ה‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬
‫מ‬ ‫ש‬ ‫להיות ב י ל‬
‫נ‬ ‫ה‬ ‫ד ה נ ה‬ ‫כ ן‬ ‫ל א י ן‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ט ו‬

‫שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתת יצרת בו׳ עד שגתלבשה בגוף ונה ב•‬
‫‪2‬‬ ‫ה ב י ט י ל‬ ‫ש י ת‬ ‫ה א י‬
‫"יי"‬ ‫ו ילע‬ ‫יהטונה היא להיות חיזר אל‬
‫ש י ‪ ,‬י א‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫ב ג י מ‬ ‫א ד ם‬
‫!‪ 1‬ל^ל‬ ‫'‬ ‫התחתונים השייכים אל הנה״ב‪ .‬ויהי ש‬
‫י‬ ‫ל מ י ר י‬ ‫מ ד י י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬
‫״ ‪1‬ררא‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ר *‬ ‫כבתי׳ העלם כמיש במ״א‪ ,‬וש׳ מ״ד‪ .‬הוא‬
‫‪/‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ ל כ י ת י‬ ‫י ל‬
‫‪-‬אדם‬ ‫בתי׳ הביטול בו׳‪ ,‬ולכן האדם דוקא קיבל עליי <‬
‫האדם הגם שכבר נבראו המלאכים לא הי׳ קבלת עומ״ש‪ ,‬רק כשנבוא ‪ .‬א ד ם‬
‫ש י‬ ‫מ פ נ י‬ ‫י ה י י ג י‬ ‫ב ש‬
‫'?״ ‪SiinSEi‬‬ ‫עליו עומ״ש ואמר ה׳ מלך גיאות ל '‬
‫**•יי ביטול היש בר‪ .‬וכמו״ב תכלית כוונת היחוד להיות גילוי העצמות ה ז‬
‫ם‬ ‫א‬ ‫צ מ ו ת‬ ‫ח י ‪/‬‬ ‫כ‬
‫« ואדם‬ ‫^ י‬ ‫״‬ ‫ע‬
‫< בהאדם שהיא הכלי לגיליי ב‬
‫יכתי‬ ‫כ י ‪/‬‬
‫^ ד ״ ^ ל מ ט ה‬ ‫'‬ ‫ב‬ ‫ט‬
‫‪ £‬ך כ אם יקיימו ישראל ייייייי‬ ‫ו‬ ‫מ‬

‫ה‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ז ה י‬

‫*‪ T‬ל ‪ f‬ד״דרד וג‪2‬‬ ‫ביאתי בראתי בגימט׳ תרי״ג כ י ׳ י‬
‫כ ל י‬ ‫ש א י נ ם‬
‫? ן ^ ה שהיא‬ ‫* * כ י ם בקשי תורה ולא ניתנה להם מ ״ י‬
‫‪W‬‬ ‫ד י ק א‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫נ‬
‫ב‬ ‫‪ZnZ\*g‬״«למעלה לא ניתנה תוריי ״‬
‫ב י‬ ‫ב י י ם‬ ‫ד י ג ן א‬ ‫ה‬
‫ברא‬ ‫™ ! ^לול‬ ‫״ ״ ״‬ ‫ב י ‪ .‬ילבן מ מ י ״‬ ‫‪ 5‬״ ^ ״‬
‫ייעניגיס דביטול היש לאין והמשכת העצמות בו׳‪ .‬והגס דבב ה באליל‬
‫ר‬
 ‫ה מ א מ ר י ם — ‪ s‬ר ׳׳ ת‬ ‫םפר‬ ‫מו‬
‫העולם‪ ,‬זהו בחי׳ יחוד חיצוני דאויא יר״ה הוא המשכת בחי׳ יחוד פנימי‬
‫דאייא וכמ׳ש במ׳׳א‪ .‬והגם דבריה הוא בריאת העולם וכמש‪-‬א זד‪ .‬היוס וזחל"‬
‫מעשיו‪ ,‬והו״ע היום הרת עולם וכמשנת״ל‪ .‬הנה בריאת העולם שבריה הוא‬
‫שיהי׳ גילוי פנימיות המלוכה ויהי׳ גילוי איא״ס בעולם‪ .‬ואותה אנו מ נ ק ״ י ט‬
‫בריה מלוד על העולם כולו ב כ ב ו ד ו דוקא בבחי׳ הפנימיות‪ ,‬והנשא על כל‬
‫הארץ ב י ק ר י בגווי׳ הרוממות והתנשאות עצמי‪ ,‬והופע בהדר גאון עוזו ני׳׳‬
‫עד אשר ידע כל ־עול כי אתה פעלתו ויבין ב ו ‪ /‬וגם כל אשר נשמה באפו יאמר‬
‫ה אלקי ישראל מ ל ו כ י ‪ /‬וזהו ח ק א שנמשו בר‪-‬ה‪ .‬ולבן הוא דוקא ביום ש נ ב י א‬
‫כ ו ‪ .‬וההמשנה כ ר י ה הוא עיי מלכיות זכרונות ושופרות‪ ,‬דמלכיות וזכרונות ר‪-‬י־ע‬
‫מ ה וב ז‪ ,‬מלכיו״ הוא המשכת בחי׳ המלוכה ש׳ בין‪ ,‬ובכללות הוא בחי׳ מ מ נ י ע‬
‫בפרטיותיהוא בחי׳ מל׳ דכיז הוא בחי׳ ש׳ בין‪ .‬וזכרונות הוא בחי׳ םוכ״ע • ד *‬
‫זכרון הברית‪ ,‬דכריתת ב ר י ת הוא למעלה מטויד בחי׳ סוכ״ע שזהו בבללוה‬
‫מ ה כוי‪ .‬ובעבודה מלכיות הו׳ע קבעומיש שזהיע ביטול היש לאיל•‬ ‫בה‬
‫י • םוביע‬ ‫י‪,‬‬ ‫וזכד״ית הוא בחי׳ הרצון פשוט שלמעלה מ ט ו י ד שוהו‬
‫ב ח‬ ‫כ ע נ‬

‫‪ 0‬ע ד ה נ ו ‪ .‬וגם בחי׳ ההדגש דאוא״ם המופלא והויע כולא קמי׳ ל א חשיב‬
‫נ‬

‫ג י ט י ^ במציאות כף‪ .‬שכ׳ז הוא בחי׳ מ י ה בו׳ ו כ פ ש נ ״ ׳ ל ‪ .‬וזהו ״־־יי‬ ‫בנה‬

‫מ י ק ו מ י לדכורא שהן ב׳ מדרי׳ שבשבת שבתא דמעלי שבתא ושבתא יייטא‬
‫שבתא‪ ,‬דמעלי שבתא הוא ההעלאה מלמטלמ״ע שכל ה מ ח ו י ט דימי החיל‬
‫ישבתא ייימא היא המשכת העונג מלמעלמיט » י •‬
‫נ ו ‪ /‬ושמיר וזכור ב ד ׳ א נאמרו הוא שכולל ב׳ המירי׳‬ ‫^ ע י נ ג‬
‫^ ״ ‪ ^ ,‬י ״ י ״ ׳ ף י ״ שכילל ב׳ המירי׳ דמלכיית וזכרונו״ « ׳ ‪ .‬יבעמיי•‬
‫עיקר ביטול היש שהבין נעשה בב״י׳ מ י ה ו נ מ ו שנ״יל•‬ ‫"‬ ‫״‬ ‫"‬
‫הצעקה פשוטה מעימקא ד ל י נ א ושברים ת ת ע ה « י ח י‬
‫י י נ י ‪ .‬ויעי״ז הוא התקיעה מלמעלמיט וכפיש ואד׳ ה׳ ב ״ ו פ י‬
‫‪ J‬אלקים‪ .‬יידיע שזהי בחי׳ העלם העצמי דאיס ני׳•‬ ‫״‬ ‫י‬
‫העצמית שז׳ע התקיעה בקול פשוט בהי׳ פשיטות העצמית ני־‬ ‫^‬
‫‪0‬‬
‫התעוררות רחמים שלמעלה‪ ,‬וד‪,‬ייני המשכת מ מ ה י ר ש מ א י ר ׳‬
‫ע‬ ‫מ ל‬ ‫ח‬
‫‪ ,‬א מבחי'‬ ‫ה‬ ‫י י י ך י הן מנהי׳ ־ נ י מ י ו ״‬
‫ו‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫י"‬ ‫ר‬ ‫״‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ן ע‬ ‫ט י ו ת‬

‫נ מ ״ יעצמות א ׳ ־ להיות בבתי׳ גילוי בבחי׳ מל‪ -‬נ י ‪ /‬והעני‪ ,‬הוא יהני־‬
‫ע י ב מ י ג כי׳ ש׳ ע י ב ב״כ׳ ‪ ,‬י » ״‬ ‫‪ 4‬״ ^‬ ‫ב נ י נ ה כי׳‬
‫ו *‪ wa‬ם אל האורות‪ ,‬דש׳ הוי׳ הוא בהי׳ האור והשמות י׳י‬
‫רעלם‬ ‫ה א י ר‬ ‫ל‬ ‫א‬
‫'‬ ‫האותיות דהוי׳ שמהם נבנים השמות כמדע׳ יד״ז‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב ח י‬

‫מ״מ ה״ז הע &‬

‫ד‬ ‫א‬ ‫—‬ ‫הכלים‬
‫כמו ״ ׳ ‪ -‬׳ ״ ־ ‪-‬‬
‫שאינו ‪I U J‬‬
‫היות ש«י‪,4‬‬ ‫עם ! ! ׳ ! ו *‬
‫דהלבוש הוא בהי׳ העלם על האור‪< ,‬״‬
‫מ‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫כ מ‬
‫ןן‬ ‫מ י ן‬ ‫כר‪ .‬וכמו עד״מ הפנים באדם דעם היות שבו גילוי אור הנפש י י‬
‫ז‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ה פ נ י ט‬ ‫ע ו ר‬ ‫מ‬ ‫ו מ‬ ‫ב פ נ י ם‬ ‫ה‬ ‫ה נ ע ל י ם‬ ‫‪0‬‬
‫לים ע* י‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫תאיר פניו וכל ה ה ו ש י‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫י ע י ר‬ ‫ז ה ה י י ״‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫פ נ י מ י י ת‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫י א‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫א ו‬
‫פנימי•‬ ‫׳‬ ‫י‬
‫י ״ ח י י ת‬ ‫ע ל‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫י מ‬
‫ל ר״א‬ ‫״ ׳״‬ ‫והגם שעור האדם הוא שעורו כבשיי׳‬
‫פ נ י י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫י כ מ י‬ ‫י ה ע י נ ג‬ ‫ש מ ח‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ה פ נ י ם‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ל ז ה‬ ‫ה מ ו פ ת‬
‫< • ^ בפגי'״‬ ‫׳ יי‬ ‫י‬
‫י מ א י י‬ ‫ב י ק ע‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫פ נ י מ י‬ ‫ת‬ ‫ה ח י‬ ‫ש ד ‪ ,‬א‬ ‫ש ז י ‪ ,‬ו‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ח‬
‫ו ״ כ הוא‬ ‫יי י י‬ ‫שמצא תיםפתא‬
‫ל י ם מ ׳ ‪ .‬ובם‬ ‫‪# ,‬‬ ‫וכאשר לא בעת ה ש מ‬ ‫מ ע‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫מ פ ג י‬ ‫ז‬ ‫ך׳‬ ‫כ ן‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ח ה‬
‫גזז‬ ‫ה מ א מ ר י ט— פר״ה‬ ‫ספר‬
‫ייייגפא למעלה דבחי׳ השמות הן לבושים שמעלימים על עצם האור כוי‪.‬‬
‫א י מ ׳ ש ויעבור ה׳ על פניו היינו שמאירי׳ בחי׳ יגפה‪-‬ר שמבחי׳ פנימיות‬
‫איא״ס והלבושים לא יעלימו כלל‪ ,‬וכמו כי קרן עור פני משה כ ר ‪ .‬והמשכה‬
‫'י היא ע׳׳י שופר‪ ,‬דבתקיעת שופר צריך שיתאדם פני התוקע שהוא גילוי‬
‫פנימיית החיות‪ ,‬והיינו גילוי בחי׳ עצמות א״ם שיחי׳ בגילוי בבחי׳ מל׳ נוי‪.‬‬
‫ייי׳י תקעו בחדש שופר בכסה‪ ,‬אומר בחדש ‪ pm‬והיינו התחדשות בחי׳ המל‬
‫משרשה ומקורה הראשון‪ ,‬יעיב אומר בכסה היינו מבחי׳ העלם העצמי דא ס‬
‫" ׳ • וזהי אומרו בחדש ס ת ם דהיינו התחדשות חמל׳ בתחלת אצי׳ שלה‪ ,‬והיא‬
‫־ נ ה י ׳ בכסה כמו שהמל׳ היא בבחי׳ העלם העצמי ונמשך אור חדש ממש בבת‬
‫‪S‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ח י ג ה‬ ‫‪5‬‬
‫‪, M‬״״ד‬ ‫״" "‬ ‫־־ל׳• וזהי ג״כ בכסה ליום חגינו‪ ,‬דהנה ״ י י ״ ל׳‬
‫״איו בי מעלה ומטה‪ ,‬ובכללו״ הוא ב״‪,‬׳ אוא״ם הסוכ‪-‬ע שאין בו פעלה מטה‬
‫‪V‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ג‬ ‫ש‬
‫‪l‬‬ ‫׳ ״ ?‬ ‫‪°‬‬ ‫" ׳ • ינ״׳׳ל בענין ש ה א י ר • מיש לאיי‬
‫ש ל נ ־ ע ל ה‬ ‫! נ י ז‬
‫‪S‬‬ ‫״‬ ‫במעלתן דהיינו בחי׳ ריבוי ופיעיט כי׳• יאמייייי״ ׳‬
‫ל י י ט‬ ‫ב כ ס י‬
‫‪ IT? ' u ' f‬ד ״ ד‬ ‫׳‬ ‫ימטה היא בחי׳ העלם העצפי דא׳׳ס כי׳• ח ח י‬
‫ל א ל ק י‬ ‫ט‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫‪, ,‬״‪'^,V‬‬ ‫״ * « אי־־ בגילוי כי׳• ועז־׳א כי חי? ל י ״ י א ל‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫א ם‬ ‫‪0‬‬
‫• ? ־ " י ‪ 1 ,‬׳ « לי‬ ‫״ ב׳ מדרי׳ בנשמות וכמ״ש אם כ ב נ י י‬
‫ט‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ל י‬
‫ורב‬ ‫״'־‬ ‫' ״ י א ל ‪ .‬בנים א ת ם לה׳ אלקיכם• הבו ' ? י י‬
‫ב ח י ׳‬ ‫ה ז‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ד‬
‫״ ? ‪ ,,,‬ד ״ ^ ם‬ ‫"‬ ‫» " עבדים‪ ,‬והן ב׳ מיני נשמות ד « » "‬
‫‪1 1‬‬ ‫ש ע י ס ק‬
‫« ‪£»,‬אל‬ ‫'‪ °‬י"'‬ ‫״ליס ב נ י ו א י ת בניד א ל א מ נ י ד אלי " ״ "‬
‫י נ מ ו‬ ‫ב נ י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ב‬
‫יריעו‬ ‫‪°‬׳‬ ‫"‬ ‫״־־משיכים גילוי אלקית עיי התירה שי‪-‬ו‬
‫נ‬ ‫ו א‬ ‫ש‬
‫ך ״ ^‬ ‫* יי׳ י׳מיא כי חק לישראל הוא הק היא ל• חיי־י־ י ־‬
‫פ‬ ‫מ א י א‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ה‬
‫״ ל « י ׳ נר‬ ‫״‬ ‫״מיד היא ה ״ ח ב ר ו ת אוא־ם י י י־אי"‬
‫י‬ ‫י א י י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫א י ה י‬ ‫ג א‬ ‫נ‬
‫שביו‬ ‫'‬ ‫׳ ‪"°‬‬ ‫י יי» שהקי עיבר כ ל עילם י׳א־־י׳ » ל י‬
‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫נ פ ס ק‬ ‫נ‬ ‫א‬
‫" ׳ ״י ״ ׳ ‪ £‬י * ד‬ ‫״ ״ י ע י המל׳ י ע י ב־לל ־י׳׳ י ח י‬
‫‪3 1‬‬ ‫ו ׳ י‬ ‫מ י ה‬ ‫י ג‬ ‫א י ה י‬
‫׳ "‪ J‬י ד ד ‪ 1‬נ ר‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫״ ״ לבי׳ע ני׳‪ -‬ילכו נאצי׳ איהי יחייי׳י ח י‬
‫י‬ ‫‪3‬‬ ‫ש י א‬
‫י‬ ‫ק‬ ‫‪f‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לי ל־ י ״ ״ "‬ ‫הד כיי‪ .‬וזהי כי‬
‫י ־ ט י‬ ‫ט ז י ]‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ב‬
‫״‬ ‫" י י י • י״י‬ ‫׳‬ ‫י״ד‪°‬‬ ‫׳‬ ‫׳‬
‫י ‪ ,‬י א‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ת י‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫י‬
‫‪« U‬‬ ‫"‬ ‫י « י ‪ 1‬מ ש מ י ״ היא הגיליי דאיאיס ב״ח׳‬
‫ע‬ ‫י ה י‬ ‫ל פ י ק י ט‬ ‫א‬ ‫נ‬
‫! ™ ״ נ ר‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫״ * י ״ י נ י י ע איני מאיר גיליי איא״ם '‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫ח‬
‫^‬ ‫״‬ ‫‪V‬‬ ‫‪1‬‬ ‫*‬ ‫הנה נשמית ד ב י ׳ ע שנק׳ עבדים היה ב ב "‬
‫ב ב ח י‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ב‬
‫׳ ‪ ™ T * T‬׳ ‪m‬‬ ‫י‬ ‫״ * ־ ' ״ נ נ ״ י ׳ יש ופירוד ר ק שבטלים‬
‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י א י נ י‬ ‫י ב י‬
‫' נ ש מ ו ״‬ ‫•‬ ‫‪ £‬י ז י ״ י מ ׳ ה י נ י ו יי׳יא בי״יל י י ״‬
‫‪M‬‬ ‫ב ב י ט י ל‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫נ‬
‫־ ‪ Z‬דיא ד ח א‬ ‫"‬ ‫ניטיל עצמי ו נ מ ו משה שא׳ י נ ח י‬
‫ל‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫א‬
‫א ני שי י‬ ‫״ ד‬ ‫י‬ ‫" ע שהן נ כ ח י ׳ ביטול היש ני׳‪ .‬אמנם י ו‬
‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל י‬ ‫ה י‬ ‫א פ י ל י‬
‫״ ‪ 1‬נ שייו‬ ‫י ׳‬ ‫״ ״ י י ״ • י ע ל בנים אינו שייו פלינח׳ י‬
‫! צ פ י ת‬ ‫ש ז י‬ ‫י‬ ‫א‬
‫יוקא•‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫־‬
‫‪ . ,‬על עבדים ייקא•‬ ‫־‬ ‫"‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫המלוכה פשים ד^ב י א כ י ע א י ב י י ־^‬ ‫» *‬
‫מלונד^על‬
‫א‬ ‫כ‬ ‫ה ב נ י ‪0‬‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ע ן י י ך‬ ‫א י נ ן‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫ע‬

‫־‬
‫י ' י • טונייק‪ ,‬י»ו‪1‬־ל ‪ :‬שהאור הו*‬
‫״ ( נ־ה נגוני־ק‪ ,‬ואיג־ל‪ :‬ע‪1‬מות המלך‪.‬‬
 ‫פ ר ״ ת‬ ‫פ פ ד ה מ א מ ד י פ —‬ ‫מת‬

‫ובזה יובן שהרי בזמן בית שני היו כמה גשמות גבוהות צדיקים מופלגים‬
‫ולא הואיל זכותם שלא יחרב הבית‪ .‬והוא מפני שמלוכה העליונה ‪ ,‬י על עבדים‬
‫א‬ ‫ד‬

‫דוקא‪ .‬דעל בנים אינו שייך ענין המלוכה כ״א על עבדים שיהיו בטלים כיי•‬
‫אמנם צ״ל מ״ש כי לי בניי עבדים׳ פה״ע בנ׳׳י הלא בנים הן נשמות דאצי'‬
‫ומהו כי לי בניי‪ .‬אך הענין הוא דבעבדים יש ב׳ מדרי‪ /‬דהנה מלאכים נ?׳‬
‫ג״כ עבדים ונשמות נק׳ עבדים והן למעלה במדרי׳ הרבה מהמלאכים ביי•‬
‫והענין דכתי׳ וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים‪ ,‬ויריע‬
‫שיש אמה שפחה ועבד‪ .‬דבתו היא הנשמה כמו שהיא בבחי׳ מלי דאצי׳ באצי'‬
‫טרם שירדה לבי״ע שנק׳ ברתא דמלכא וכמא׳ לא זז מחבבה עד שקראה בתי‬
‫כר‪ .‬וכשיורדת לנוגה דבריי נק׳ אמה‪ .‬וכבוגד‪ .‬דיצי׳ נק׳ שפחה‪ ,‬ובנוגה דעשי׳‬
‫עבד כר כמיש במ״א‪ .‬וכי ימכור איש זה הקב״ה את בתו לאמה בעולם הברי׳‬
‫וכר לא תצא כצאת העבדים‪ ,‬שהיציאה והעלי׳ דנשמות אינו כמו המלאכים׳‬
‫כי הנשמה בעצם היא באצי' וכאו״א אומר נשמה שנתת בי טהורה היא‪ .‬דמלאבים‬
‫י ש‬
‫הן בעצם בבי״ע‪ ,‬הגם שיש להם ג״כ שרש באצי׳ ה״ז כמו כל הנבראים ש‬
‫להם שרש באצי׳ ואינם שם במציאות כלל כר‪ .‬אבל הנשמות עיקר מציאותם‬
‫הוא מ « רק ירדו לבי״ע ונעשו בבתי׳ יש ומציאות כר וכפ״ש בנדא‪ .‬וע״ב‬
‫בעל שלהם עולים למעלה הרבה יותר‪ ,‬והיינו שנעשים בבחי׳ בנים היי•‬
‫תהו כי לי בנ״י עבדים שגם בהי׳ עבדים הן לי בבחי׳ בנים בו‪ /‬ופ״פ שייר‬
‫על ‪ nn‬מלוכה ^מפני שהן בחי׳ עבדים בחי׳ ביטול היש שנעשה בבהי׳ בו ני•‬
‫וזהו ומשפט לאלקי יעקב משפט דאיהו רתמי דנשמות שהן בבחי׳ עבדים‬
‫ממשיבים גילויייגפה״ה והוא ע״י יעקב‪ .‬דהנה יעקב הוא בתיר שבאבות שלי*‬
‫דאבהן‪ ,‬דאברה^יצא ממנו ישמעאל יצתק יצא ממגו עשו אבל יעקב ממתי‬
‫של פה ב ב שבטים הכל בקדושה שלא הי׳ בהם אותיות חטא בי לא הי׳ בהם‬
‫שום פ דוד כל ‪ .‬והענין הוא כידוע דג׳ אבות הן בג׳ קוין אברהם קו היםמ‬
‫* * ^ י ף » ל בגיד‪ -‬יעקכ קו האמצעי דת״י‪ .‬וידוע דקו האמצעי‬
‫מובדל » נ ? ח דמתחלת המשכתו עד סוף סיומו הוא קו אחד שאיני‬ ‫;‬
‫ז‬
‫™ מיבדלית ^ בי‪ .‬חזב׳ קוין הלא היד מובדל מהרגל ואינו מכוון נגי‬
‫ש‬
‫הלא חסד איני נצת ונצה איגו חסד שהרי האי‬ ‫^ ^ ״‬ ‫^ ״‬ ‫״‬

‫החסד שמתחסד מצד החסד איני בכ״י׳ נצח‪ ,‬והמתחסד מצד הנצחון אין בי‬
‫מדת החסד כו והנה לידת הפדות הוא מהמיתין ואין זה מהמוחין ו ״ ף נ עצםז‬
‫א הנק׳ דעת נוטה שהדעת ניטה לחסד או לגבי׳ בי•‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י*‬
‫איני מוכרח שיהיו המדית כ״א עיי הדעת דיקא ני•‬ ‫^‬ ‫«‬ ‫ץ‬ ‫מ‬ ‫י‬
‫קי א׳ דמהדעת נעשה לידת המדות והרחמים הוא‪,‬פן‬
‫‪M‬‬
‫א׳ יכל »י שאין בו ד ע ה אסור לרחם כו׳ ואיי‬ ‫‪ " .‬׳ ״‬ ‫‪,,.‬״‪,‬‬‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬

‫ה י‬ ‫ל‬
‫' ׳ ־ ״ ל י קו א׳ בלי ה ב י ל מדרי׳ כ ר ‪ , .‬ו ״ » ־‬
‫״ ד‬ ‫' ־‬ ‫״‬ ‫‪,‬״״‬ ‫ה‬

‫ג‬ ‫ת‬
‫ה י י ת י עלייו י ע י קצה היותר תחתון נו׳ ו כ מ י ״‬ ‫™‬ ‫״ ' י‬ ‫י‬

‫‪ ,‬״ ״ ״ ‪ ,‬״ ‪ ,‬מייהמ‬ ‫׳‬

‫ה ר‬ ‫‪ * £‬י « ״ ‪ « £‬״ י ״ ל שאין בי מעלה ומטה‬
‫מ‬ ‫פ‬ ‫ו‬

‫ינעשה הכל‪ 7‬י ׳ ‪ 7‬ר ^ ־עלייני ל ״ ״ ״ י ״ י הרי מ ת ה כ ר העליין ע ם ״ ״ * י י‬

‫ע‬

‫ונעשה הכל א כו׳ והריע קו האמצעי שהכל א׳ היא כי׳‪ .‬ת ה י שר‪ ,‬׳ קיין להיות‬
‫נ‬
 ‫ן׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪O‬‬ ‫—‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ס‬

‫שהנצח נפרד מחחםד והחסד מהחכ׳ ע״כ ממותרי החסד יצא ישמעאל וכן‬
‫ממותרי הגבוי יצא עשו כוי‪ .‬אבל קו האמצעי שעצם האור נמשך עד למטה אין‬
‫נ ו מותרות ופסולת כ ל ל כוי‪ .‬ועיי קו האמצעי הוא ההמשכה גם בהנשמות שנק׳‬
‫עבדים כוי‪ .‬והיינו שחוא חנותן כח להיות בהם הביטול בעצם מציאותם ושעיי‬
‫הביטול יהי׳ המשכת העצמות דא״ס כו׳‪ .‬והיינו ג י נ בנין המל׳ ב ר ף בב׳‬
‫י׳עגינים שיהי׳ ביטול היש והוא שיהי׳ יהוד מ׳׳ה ובין ושיהי׳ התכלית של‬
‫היחוד הזה וכניל‪ .‬וכמו״כ בעבודה הנח על בל השנה שיהי׳ ביטול היש לאין‬
‫י״יהי׳ עייז המשכת העצמות כו׳‪ .‬וכאשר בדיה הוא הביטול ממש יהי׳ המשכת‬
‫‪, ,‬עקב‪ ,‬דיעקב הוא בהי׳ עקב‬ ‫גיליי פ נ י‬ ‫ל א ל ק‬ ‫ט‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מ מ ת‬

‫עבדי שזהו נ ת י נ ת כח על הביטול ועל ההמשכה שעיי הביטול והיהוד י מ ד­‬

‫וכי‪ ,‬נו׳‪ .‬וזהו שכ״ז חוא נתינת טעם על מיש תחלה תקעו בחדש שופר בכסה‬
‫י א‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫כ‬ ‫‪,‬‬
‫־‬ ‫' י׳‬ ‫שנמשך נ ח י ׳ המל׳ מעצמות אי־> מ ״‬
‫שממשיכים גילוי אוא״ס‪ ,‬והעיקר נ נ ש מ ו ת דבי‪ ,‬שעזיא ומשפט לאלקי יעקב‪.‬‬
‫ינשמית שנק׳ עבדים ע׳׳י הביטול שלהם בבחי׳ ביטול היש ובפרט באופן‬
‫‪,‬‬ ‫ה ע ל‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫מ‬
‫‪ °‬י ^ ״ ? ״‪,‬״‪,‬ת‬ ‫"‬ ‫שנעשה היחוד מ י ה ובין ממשיכים בחי׳ » י ׳‬
‫‪M‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪a‬‬
‫' * ״‬ ‫׳‬ ‫י ״ י תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגינו‪ .‬התחדשות בחי׳‬
‫* ״ שיה״ ביטול היש עד שיהי׳ יחוד מיה ובין ושיהי׳ התכלית ל ה חוד‬
‫ש‬

‫א עיי הנשמות דאצ‬ ‫‪ ,‬ל‪.-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הזי‪ ,‬ד ״ ״‬

‫ו ה ו‬ ‫מ‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ב ג י ל י י‬ ‫י א י ו‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬

‫י חק לישראל היא‬ ‫‪. ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬‫נ‬ ‫ייכי׳ע‪,‬‬‫‪K‬‬ ‫‪I S‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ל א י ן‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ב י ט ן ל‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ע י ק ו‬ ‫י ו‬

‫ומשפט לאלקי יעקנ נוי‪.‬‬

‫י‬ ‫י י‬ ‫ל‬ ‫נ‬
‫״י׳‪,‬‬
‫״״׳י״"‬ ‫י ע י ז 'יבן ענין עצרת תהי׳ לכם׳ יחני־‬
‫?‬ ‫ה‬ ‫נ ו‬ ‫ה‬ ‫ה ע כ ב ד‬
‫‪X ,‬‬ ‫׳ "‬ ‫ההמשנה בפנימיית היא בשמע״צ• יי׳־ע‬
‫ע‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ש‬
‫‪ , J‬׳ י»ל‬ ‫"׳״־ ?"י־‬ ‫« ‪ .‬יההטשנה היא להיית ביטיל היש לאיל‬
‫ב ב ״ י‬ ‫ש ‪ 1‬ה ו‬ ‫ל‬ ‫נ ת‬
‫׳ ? ' ™ ? ‪ * I‬״׳ע‬ ‫״ ל י‪-‬יחיי יהייני ה מ ש נ ת העצמית כיי• י ״‬
‫ב ש ‪ , 8‬ר צ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ה‬
‫ר‬ ‫»‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ ,‬ת הש«‪.‬‬ ‫«‬ ‫‪S‬‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬
‫ל‬ ‫׳‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫"י׳י ^‬
‫נמשנת״ל ^‬
‫^‬ ‫ענינים ^הנ״ל‬
‫^‬ ‫נ׳‬ ‫י יק‬
‫נ ל‬ ‫ע‬ ‫נ ל ל י ו ת‬ ‫‪y‬‬ ‫נ ל ת‬

‫ש ‪ 1‬ה י‬
‫י « מ ע י צ היא המשכת קבעומ‪-‬ש על כל השנה ני׳• יי‪-‬״ני‬
‫ב‬ ‫ה ה מ ש נ י‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫מ ש נ ת‬
‫״ ‪ ^ 1‬י‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫י י ‪ n‬נ כ ח י ׳ ביטיל היש שז״ע קבעימ״ש ב‬
‫‪3‬‬ ‫י ב י ט י ל‬ ‫ט‬ ‫מ‬
‫‪£‬לש‬ ‫" י ״ יי־ " " י ״‬ ‫‪ * £‬י " י־יא ל׳ מלינה‪ -‬יהייני " י ו ק ב ע י '‬
‫י‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ש‬
‫«»‪,‬״לם‬ ‫׳ "״‬ ‫״ ־ ח ׳ ״ נשמע״צ‪ .‬י ע נ י ן ש מ ח ׳ ת היא ש ו ו י ״ ״‬
‫‪m‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬
‫" ׳ ״ ? ״ ר ד את‬ ‫י‬ ‫י י ״ יאייייתא מ ״ נ ׳ נפקית יהתים׳ א י י‬
‫ט‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ש מ ח‬
‫?‪tita‬‬ ‫"‬ ‫שיהי שנמשו עיי נ י ט י ל היש ייקא• יי־ע‬
‫ט ע ש ה‬
‫״ " ״ שקייאין בה‪ ,‬דהקריאה היא ב י י ב י י יהייק־ח יייא‬
‫י‬

‫‪1‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ « , s‬דבנמ‬ ‫י‬ ‫» • ״ הייני ביטיל היש שעייז נ מ ש ו ט ״ י ׳ ״ » ״ י׳" ״ ׳ ־‬
‫י‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫נ י‬ ‫ה ש מ‬
‫" ל דיש " י י‬ ‫י‬ ‫* י י ־ ״ עיקר ההמשכה הזאת נו׳‪ .‬יזהו ביים‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ל מ ל י נ י‬ ‫ר צ י‬ ‫י י‬
‫־״ ? " ״ ״ ע מ ש י ״ ם‬ ‫מיד " ה ־ יהייני אצי׳ א י י המל׳ י*יא י ' ו‬ ‫י‬

‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ש ז ה ו‬

‫‪ " J‬יי‪ 1‬ישעייי יהי׳ ה מ ש ״‬
‫א הקליטה בפנימיות‬ ‫צ ה ו‬ ‫‪.‬‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫‪.‬‬ ‫ע ו ט‬ ‫ע׳י ק ב‬
 ‫״‬
‫ת‬ ‫פ ד‬ ‫—‬ ‫ד‪ ,‬מ א מ ד י ‪a‬‬ ‫פ פ ד‬

‫בסיד ליל שית‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫י ׳ י ל‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י צ ״ ל‬ ‫ה א ל ק י ם‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫כ י‬ ‫ד ׳ א י ץ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ד‬
‫‪ T‬דמצות‬ ‫'‬ ‫יי'‬ ‫למע!‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י י ל ה ״ ק‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ק י ם‬ ‫ד ‪ ,‬א‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫כ י‬ ‫ש י ד ע י‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬
‫י׳ימשו״‬ ‫"‬ ‫ל‬ ‫י'‬ ‫ב ה ב י‬ ‫ש‬ ‫כ מ‬ ‫צ י‬ ‫ד‬
‫ם ״ ג‬ ‫'‬ ‫הן לאתקנא רזא דשמי׳‪ ,‬פי׳ שמי׳ הן האורות לע״ם א ׳ י ״‬
‫״‬ ‫ע‬ ‫ש מ ו ת‬
‫שמי׳‬ ‫ידבר שהז׳ שמות שאינן נמהקין הן בהי׳ האור כו׳‪ .‬ובפרט י ׳‬
‫‪0‬‬
‫^ מהו‬ ‫מיה בין שהן בבהי׳ האורות בו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬והמצות הז ל א ת * *‬
‫י‬ ‫י ה כ ל י ט‬ ‫ת‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫מ ב ח י‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ת‬
‫^ ד ע נ י !‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫היינו להמשיד י ׳ א י‬
‫כ ר‬
‫^‬ ‫'‬ ‫שהמצות נק׳ בשם צדקה וכמ״ש וצדקה תהי׳ לנו כי נשמור לעשות‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫מ ע‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬
‫בחב׳‬ ‫' ל‬ ‫ל לי'‬ ‫הצדקה הוא להחיות דוה שפלים ו כ מ ד ב‬
‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫מ ד ‪,‬‬ ‫ש‬ ‫כ מ‬ ‫ד ‪ ,‬י א‬ ‫י ה ע ג י ז‬ ‫י י ; ‪/‬‬ ‫ל ג ב י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬ ‫ש‬ ‫ב ב ח י ‪,‬‬
‫ל עמים‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫'‬
‫ד מ ד‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫‪0,‬‬ ‫‪73‬‬ ‫י מ י‬
‫מונות׳‬ ‫'‬ ‫ר׳ ־ ׳‬ ‫עשית דמה רבו כולל ריבוי האורות ו ר‬
‫ת ח‬ ‫י‬ ‫ב מ ד ר י‬ ‫ה ר י ב י י‬ ‫א‬
‫' ' אורות‬ ‫הריבוי הוא במדריגות העליונות ולפעמים א ד ר ב‬
‫י ו ת י‬ ‫י י ב י י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫י ם‬ ‫ד ב כ‬
‫שהן‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫וידוע שזהו ההפרש בין האורות והכלים‬
‫ר ו ת‬
‫'‬
‫ת‬ ‫למעלה הריבוי יותר )עמיש מזה בדיה תקעו‪ ,‬פדית(‪ ,‬והיינו ב ה א י‬
‫א ן‬
‫א י נ ם‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ש‬
‫^ א כוי‬ ‫ל‬ ‫למעלה מהכלים שם הוא הריבוי בהאור ב ו ‪ /‬וכמו בכתר‬
‫י ם‬ ‫ו ת‬
‫ל ם‬ ‫^‬ ‫כלים וכמו אותיות החקיקה בו׳ וגם האור אינו בבהי׳ התלבשות‬
‫מ‬ ‫ע ל‬ ‫ז כ מ י‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫כ ל י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫) ד ר‬ ‫ב‬ ‫ז כ מ ו‬ ‫י א (‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י ה א‬
‫* ל דבר‬ ‫צ י א י ת‬
‫'‬ ‫‪°‬‬ ‫^‬ ‫ל ׳‬ ‫^‬
‫שבלי‬ ‫המ‬ ‫האור הוא מ ה שמרגיש מה שלמעלה ממנו דהרגש‬ ‫עגין‬
‫י ״‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫מ‬
‫שבל‬ ‫בדברים הרוהניים הוא בהי׳ הכלי‪ ,‬וכמו בשבל‬ ‫גם‬
‫מ י‬ ‫ש ל מ ע ל י‬ ‫ה‬ ‫מ‬
‫' דטוב‬ ‫העומק שבו זהו בחי׳ כלי שבתוכה אור וכשמרגיש‬ ‫«פי׳‬
‫ר ג ש‬ ‫י‬ ‫ט י ב ו ת‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫מ י‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫י כ מ י ״ כ‬ ‫כי‬ ‫ד ״ א י‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫ז ד ‪ ,‬י‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬
‫'לזה‬ ‫י‬
‫ג י ע‬ ‫ה‬
‫'‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬
‫י '׳‬
‫^ה‬ ‫כ‬ ‫‪,‬‬ ‫של המדה הוא בהי׳ כלי והאור הוא שמרגיש מה שלמעלה מזה‬
‫י‬ ‫מ ב ״ י‬ ‫מ ע ל ד‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬
‫' ' בו‬ ‫ר‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫עדיין כ ר ‪ .‬וכמויכ הוא למעלה דעיקר ענין האור‬
‫מ ד‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י ‪ ,‬כ ל י ם‬ ‫י י י ב י י‬
‫'ד לו‬ ‫ושם הוא ריבוי האוד כ ו ‪ /‬ועל ריבוי האורות‬
‫א י ז‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫י ה ע ג י ז‬ ‫‪/‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל ג ב י‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ב ח י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫מ‬
‫שהוא‬ ‫*‬ ‫**‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬
‫ח‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫»בים‬ ‫בעוהיז‪ ,‬דבעזהיז נראה ונגלה איך שאין ערוך לך דהתהוות‬
‫ז ז ו‬ ‫ייני‬
‫ן א‬ ‫בדרך אין ערוך‪ ,‬שמהתהוות האור ל א היינו יודעים שאין ערוך ו ד ׳‬
‫כ ר ח‬ ‫ב י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה ת ה י י ת‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ה מ א ו ד‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫‪w‬‬ ‫‪n‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע י ד‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ש ז ה י‬
‫דמו״נ‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫׳‬
‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ש ג ‪ :‬ה ק ד מ ד‬
‫׳ ״ * ר שם‬ ‫בדרך אין ערוך‪ ,‬וכמ״ש הרמבים בהתקדמות שלי‬
‫י א‬
‫מ״ש‬ ‫דמציאות בעלי שיעור )היינו גשמיים( אין מספר להם הוא שקר )ובז‬
‫מ א י ?‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫לדיינו‬ ‫בערע(‪ ,‬שאיא להיות יש מיש עד אין שיעור ובהכרה שהתחלתי‬
‫נ ״ ד‬ ‫ג י י ל‬ ‫מ א י ז‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ב י י א ד ‪,‬‬ ‫ל‬ ‫א י ן‬ ‫ה ד ו ח נ י‬ ‫מ ן‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ד ה ת ה ו ו ת‬ ‫י ם‬
‫" בחי׳‬ ‫י‬ ‫העיקר‬
‫‪3‬‬ ‫ש ג ת י ‪ ,‬י ו י‬ ‫ז‬
‫' שגם‬ ‫שנתהווה בדרך אין ערוך תהו אין ערוך לך בעוה״ז דבעודי״‬
‫י י י ע י‬ ‫א נ י‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫כו‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ש א י ז‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י נ ג ל ה‬ ‫נ י א ד‬ ‫י מ צ י א י ת‬ ‫ש‬ ‫י‬
‫* ד‪,‬״ה‬ ‫'׳‬ ‫י‬ ‫'‬
‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב ב ח י‬ ‫‪1‬‬ ‫ה א י ר‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫נ א ‪,‬‬ ‫ע ר ו‬ ‫א י ז‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫‪, 0‬‬ ‫ד ״ א ו‬
‫*פצאים‬ ‫י א י ם‬
‫'‬ ‫יי *‬ ‫י‬ ‫י י'‬
‫דיינו‬ ‫נתפס בענין הערך ואיך יהי׳ ההתהוות בבהי׳ אין ערוך‪ ,‬וכמו ה נ ב‬
‫י‬ ‫ע י ז‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ם‬ ‫ג ת פ ם‬
‫' האור‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫שלא יש בהם ענין ההתהוות מאין ליש זהו מפגי ש‬
‫ש ה ת ה ו י ת‬ ‫א ‪/‬‬
‫אי)‬ ‫י ‪/‬‬ ‫בבהי׳ עו״ע ועיכ לא יש בהם ענין מאין ליש כנודע‪ ,‬ואם ג‬
‫הוא בבהי׳ ערך הרי העצמות נתפס חיו בבחי׳ ע ך ואיך מהווה בבתי‬ ‫י‬
‫נא‬ ‫ה מ א מ ר י ם— סו״ת‬ ‫ספר‬
‫‪ .‬א יודעים שגפ האור הוא‬ ‫עריה וא״כ מ ה ת ד ‪,‬‬ ‫נ ו‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫וות‬

‫" ח ״ איו ערוך כוי‪ ,‬ת ה ו שהכל הוא בבתי׳ עשי׳ לגבי׳ ית׳‪ ,‬והמצות שהן‬
‫להחיות רות שפלים הוא גם בהאורות להמשיך תום׳ אור מבחי׳ עצמות א‪-‬ס‬
‫יזי׳״ע לאתקנא רזא דשמי׳ כו׳ )ועמ״ש בד״ה החודש הזה לכם האי‪ ,‬עטר׳׳ח(‪.‬‬
‫יא" בע״ח דתומ״צ דעכשיו הן להוסיף אור ב א י ׳ כי א״א להיות הגילוי‬ ‫צ‬

‫למטה מפני תומריות העולם מלבושים ת ו ג ה שמעורבים ט ד ר ‪ .‬ר ק באצי׳‬

‫הוא הגילוי וכן ב ע י ס דבייע ורק בבתי׳ הפנימיות הכלים דע׳׳ס דאבייע לא‬
‫בחיצוניות הכלים אפי׳ ד א צ י ‪ /‬הגם דאצי׳ לא יגורך רע‪ ,‬מ״מ להיות דחיצוניות‬
‫הכלים היא ההשפעה א ל העולם ע י כ לא יוכל להיות הגילוי גם בחיצוניות‬
‫הכלים רק בבחי׳ פנימיית הכלים ׳ ‪ .‬אך צ‪-‬ל הלא הגשמית חן פבחי׳ פנימיות‬ ‫כ ו‬

‫‪l ! Z ^ W m‬‬ ‫הכלים יכיייע ההפרש בין נשמית ימלאנים י *‬‫ה י‬ ‫‪0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬

‫ה י ‪ ,‬פ‬ ‫י ת‬ ‫ל י‬ ‫י נ י ל‬ ‫‪1‬‬
‫‪L‬״‬ ‫־'‬ ‫ינשמות מפנימיות הכלים‪ ,‬וא׳׳כ הלא ״ ש מ ו י י־"‬
‫נ ־ ב ח‬ ‫י י ת ם‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ש‬
‫"‬ ‫־‬ ‫‪ f‬העני! הוא דזהו ההתהדשות בנשמי«‬
‫‪t‬‬ ‫‪a‬‬ ‫י נ י ל‬ ‫ל‬
‫* ‪r‬‬ ‫לי־'״‬ ‫מ׳מ מתלבשים בלבושי נוגה דנה׳׳ב‪ ,‬ד ב ה ש ת ׳‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫י ‪ ,‬י א‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫‪8‬‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ב‬
‫׳ ״! !ל־שית‬ ‫‪o‬־‪n‬״ חיצוניות לא בפנימיות‪ .‬וההתו׳ישי"‬
‫״ המפל א ל ע ש ״‬ ‫ב נ‬ ‫) ו ה ו א‬ ‫ש ‪ 8‬נ ן ג ה‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫פני ‪,‬‬ ‫ו ת‬ ‫מ‬

‫?‪2‬״‪Er‬‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫נ י (‬

‫שמחבר רוחניות בגשמיות גם בחי׳‬ ‫ה י י ח נ י י ת‬ ‫י ת‬ ‫פ נ י מ‬

‫י א י ז‬ ‫‪W‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪,‬‬

‫? ‪ Z ,‬יידימ‬ ‫את הנהיב )דבהשתל׳ ההתלבשות היא ב ב ת ׳ "‬
‫י‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫ל‬ ‫ח‬
‫‪•, J‬ד״״נר‬ ‫^‬ ‫» ‪ 8‬ן ‪ .‬ונשמות שהן בחי׳ פנימי ועצמי ב ב י י‬
‫י באמת מאיר בהנשמה ההמש ה‬ ‫‪, ,‬‬ ‫ע ‪,‬‬ ‫' ל ״ ־ י י את ה ל ב ^‬ ‫ו א ז‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫י מ ס ת‬ ‫מ י ט‬ ‫ל‬ ‫ה מ‬

‫צ י‬ ‫ש י‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫מ‬
‫׳ ‪ , 1‬ל ־״נימ‬ ‫י‬ ‫״ י י תימ‪-‬צ כו׳‪ .‬והענין הוא כמיש י ש ע‬
‫ב ת י י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫נד‬
‫™ אצל‬ ‫'״‬ ‫״ י ״ ע מ ־ ת י י י ימסבבו מ כ ל צד‪ .‬ועני! שי־׳ "!‬
‫א‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬
‫אצלו‬ ‫" ״׳‬ ‫« ״ ״ « בתוך היינו שהרשע מסבבי לא י <‬
‫ב‬ ‫י‬ ‫צ י י ק‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫ם ב ב‬
‫דא‬ ‫־ י׳ ׳‬ ‫'‬ ‫״ י ״ ע שהסט״א נותן א י ע ע״ז לי׳כתיי י ל‬
‫‪1‬‬ ‫א י ז‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫י ט‬
‫‪m‬‬ ‫"*‪ » ™™"I‬י‬ ‫״ י כ ו שמרגיש אותו שי־עול בי )ער ש ט י‬
‫י‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫‪8‬‬
‫״ ״‬ ‫ימי־יש שיפעיל בי דבר( יגם זאת שמהפך איתי ב ־ ל י ־ * ' " ״‬
‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ל‬
‫״ ״ ש‬ ‫" י־" ״‬ ‫י י שהיא בתיך‪ .‬שאם הי׳ ר ק ב ה ה ״ ־ ש ט י ת‬
‫‪ 8‬צ י א ו‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫פ נ י‬ ‫ט‬ ‫א‬
‫" ‪ 1‬״ דאגת‬ ‫‪0‬‬ ‫־‬ ‫״י־יא ב ת י י דהיינו בהעצמית שלי ע י ־ ח י י ־‬
‫ב ג י י‬ ‫נ ש ‪ 8‬ה‬
‫? « ‪ ,‬שב^ת‬ ‫׳‬ ‫* ג « אגוז י ר י ת י ואי׳ בזהר שזי• י י י י " י '‬
‫י‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫‪8‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬
‫־ י ‪ L1‬דוא‬ ‫"‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫ל‬
‫י ת‬ ‫ש ב‬
‫^ ' ״ ‪ ? ,‬ג י ג י " •‬ ‫"ימייי״ של ה נ ה י ב מתגלה הני׳״א ־י׳־ י '‬
‫‪0 3‬‬
‫״ י ״ ב ב ח ״ ל ב נשבר ונדכה עיי שייייי ם » א י ' י י " ׳ ״ ׳ " י ? ״ ‪ .‬ד ״ ש * ה‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫י ת ז י‬ ‫ש ב‬
‫י" מ « ניי‬ ‫ד‬ ‫״ י יבעיצם י י ״ י ק ו מאלקית ש ע י " נ י‬
‫ש צ י‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫‪8‬‬ ‫ב א‬ ‫‪8‬‬
‫״ י ‪ ,‬״ י אמ ם‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫״ " ־ י מ י בנפשי מאד יצ עק מעימ?א י ל י‬
‫?‬ ‫‪W‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב‬
‫‪ J‬ר ־ שהזימו‬ ‫"‬ ‫* * י בזה כ ל החומריות שלו ימתגלי־ "י־״"‬
‫?‬ ‫‪a T O‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫א‬
‫מצ״צ״ ״חצ™ ה־ י‬
‫‪ .‬״ "‪ ,‬א ו י פ ‪ r :‬״ ״‬ ‫« י׳׳יביי ‪,‬‬ ‫עד בשבירת הקליפי• י־י‬
‫היא״ «‬
‫*‬
‫ש ו‬ ‫נ ע‬ ‫ד א י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬

‫( כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ‪ -‬ל ‪ :‬אין ערוך‪.‬‬

 ‫מ א מ ר י ם —‪ D‬ר ״ ת‬ ‫ה‬ ‫פ ם ד‬ ‫נב‬
‫יכול‬
‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫א ו‬ ‫ד ז ז נ‬
‫?!א הבלי‬ ‫״ י׳י**‬ ‫י'‬ ‫מבפנים והאויפ פצהצה הצי הכלי מ ב ח ח ׳‬
‫ש‬ ‫מ ד >‬
‫י‬ ‫מ פ ג‬ ‫ע*‬ ‫ל ק ב ל ב פ י ה ש ג ת ו ב ל ב ד דהיינו כ פ י ה כ ל י ‪ ,‬א ב ל ה ה ש ג ה‬
‫י מ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫ב‬
‫‪5‬וע‬ ‫*‬ ‫הש‬ ‫ה ״ ה מ ס ת ר ת ע ל גופו ש ל האור שאינו מאיר כ מ ו שהיא‬
‫נ ל י‬ ‫ב ד‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ה ה ש ג ד‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬
‫ה א ו ר בי"‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫' י'׳‬ ‫הגשמת‬
‫כ ו‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ד ‪ ,‬כ ל י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ו ל ז כ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫י כ ו ל‬
‫!יעים‬ ‫*‬ ‫י‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬
‫ל ן שיובל‬ ‫ל‬ ‫ה ט ב ע ש ג ם האבן ה מ ס י מ ס יהי'‬ ‫בהוש‬ ‫כנראה‬
‫ל‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ת‬
‫! ^לי ל ז ה ש ל א‬ ‫יתירה כ ר וכמו העוסק ב פ ו ש כ ל י ת‬ ‫בתמידות‬
‫ה י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬
‫דתעםקיי*‬ ‫' •י‬ ‫לקבל א ו ר שכל יותר וגם יקבל שכליים ע פ ו ק י ם‬
‫ו ע‬
‫<ע‬ ‫יג‬ ‫י ‪1,‬‬ ‫"'‬ ‫האלי׳‬ ‫מיעוט‬ ‫בבהי׳‬ ‫פשוטים‬ ‫שכליים‬ ‫לקבל דק‬ ‫יכול‬ ‫הי׳‬
‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ר‬
‫נל‬ ‫ע‬ ‫‪•H 'L‬‬ ‫‪K‬‬ ‫במושכלות ת מ י ד יכול ל ק ב ל שכליים נעלים בבתי'‬
‫ב‬
‫ך הוא‬ ‫לעומקו ופנימיותו מפני שכלי שכלו נזדככו ונעשו כ ל י ם י ו ת ר ל *‬
‫ש‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫י‬ ‫י ע‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫‪W‬‬ ‫‪N‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ש‬
‫"' יא כ * י‬ ‫*‬ ‫כו׳‪ ,‬והוא זיכוך הכלי מ ב פ נ י ם‬
‫יעגי‬
‫פ י ע‬
‫שהמש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫‪2 3‬‬
‫*‬ ‫‪, 1 0‬‬
‫י‬ ‫ז‬ ‫'״‬ ‫כו‬
‫י‬ ‫י ו ת‬
‫עלייז‬ ‫שמקבל אור‬
‫ה ע ז נ י‬ ‫א ז י‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ו א י נ י‬ ‫ב י י ת‬
‫'מהעיי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫הכלי היא בהגשמה‬
‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫נ ו ם ל‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫?‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ש ג ת ו‬
‫* * ל י שניעשי‬ ‫משפיע לו שכל נעלה ביותר שלמעלה מ ה‬
‫‪,‬‬ ‫י ו ת‬
‫ה ם היי*‬ ‫ה ש ג ת ו ועי״ז מ ז ד כ ך ה י צ ו נ י ו ת ה כ ל י היינו ע צ ם מ ה ו ת ה ו מ י‬
‫י ג י י ת‬ ‫ו ח י‬ ‫י ז ת‬
‫ובידול‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫פנימ‬ ‫בנה״ב שיש בו‬ ‫כלי ל ק ב ל כ ר ‪ ,‬זכמו״כ יובן‬
‫ז‬ ‫י ‪ ,‬ג י‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ב ש‬
‫' " ל י והייני‬ ‫שמתל‬ ‫שבכללותו הוא הומדי וגשמי ה י ה מ ״ מ כ ל י‬
‫כ‬ ‫ב‬
‫ף‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫הנה״א בנה״ב הוא בבהי׳ התלבשות פנימי במו א ו י‬ ‫דהתלבשות‬
‫״‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ש‬
‫^פגימיותי‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ש ה נ ה ״ ב מ ו כ ן ומצוייר ב א ו פ ן ם י '‬
‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ו א‬ ‫כ י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫פ‬
‫ין האור‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫ו כ פ י ש ב מ ״ א ש ה ן מ ר ג י ש י ם זא״ז ש ז י ע ה ת ל ב ש ו ת‬

‫‪1‬‬ ‫ש א‬ ‫י מ ס ת י ר‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫י ״ ״ ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ל י ‪ ,‬י י ת י‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה ג ה‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫‪M‬‬ ‫‪N‬‬
‫״ ב ר ‪ ,‬תי‬ ‫*‬
‫ג‬ ‫י ‪ ,‬ג ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫פ‬ ‫ב‬
‫להבין‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫ב נ י ל ו י פ פ ש ז ע י י ה ת ע ס ק ו ת ה ג ה י א ע ם ה ג ה * י׳יי׳‬
‫ר‬

‫ט ו ב‬
‫‪,‬גול‬ ‫*‬ ‫העבודה התפידית דנהיא בהשגה והתבוננות באלקזת בהשגה‬
‫ג‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ה ג ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ב ק י‬ ‫ה‬ ‫ש‬
‫האר״בי'‬ ‫‪°‬‬ ‫*‬ ‫יי‬ ‫ל‬ ‫ולהשיג א ת הענין בטוב ודוקא בענינים‬
‫ת ע ו ר ר י‬
‫^‬ ‫להבין ש פ ב י ן ג ם ה ו א א ת העגין האלקי והטוב ד א ל ק ו ת ד ב י '‬
‫‪ 3‬ט‬

‫‪7‬‬ ‫ב‬ ‫ד נ ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ז‬ ‫ו ע י‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫נ ה‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ד נ י‬
‫י כ ו ר י׳י*‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫׳ *‬ ‫י‬ ‫'״‬
‫ז י‬ ‫ש י‬ ‫ג ת‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ש‬
‫' י התויי'‬ ‫'‬ ‫אגרשנו מפניך שמזדכך מהחומריות‬
‫י‬ ‫ר‬ ‫ז‬
‫ןןן•‬ ‫ע ד ש ב י ר ה והייגו ש ג ם ב פ נ י מ י ו ת ה כ ל י ש ל ו ה ו א ב א ו פ ן כ ך ‪ ,‬והייני‬
‫ק‬

‫י‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫‪W‬‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ל‬ ‫ע ן ג מ י‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫(‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ש ע‬
‫? ד‪,‬ו*י*‬ ‫״‬
‫כ‬ ‫י‬ ‫י מ‬ ‫ד ‪ ,‬ח י מ‬
‫תי׳ * י י‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫ע ס ק ה ת ו ר ה ( נ ע ש ה ה ז י כ ו ך ב א ו פ ן ש א י נ ו שייך ל ע נ י ג י ם‬
‫בחי׳‬ ‫נ‬
‫ש‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫ה‬
‫דהבירור דתפלה הוא בכהות‬ ‫יתייה‬ ‫בין הבירורים דתפלה‬
‫‪M‬‬
‫אוו‬ ‫״‬ ‫י!‬ ‫ש ב ב ת י ׳ ע ר ך ושייכות א ל ה נ ה י ג ‪ ,‬ד ה ב י ם ו ל ש ג ע ש ה ע י י ז ב נ ה ״ ב‬
‫‪0 ,‬‬
‫»הי׳‬ ‫‪,‬‬ ‫התפשטות שלו ל א בעצם מהותו כ ר ‪ .‬א ב ל הבירור ש ע י י ה ת ו ר ה י *‬
‫ש‬ ‫ב‬ ‫ה ג י ‪,‬‬
‫ר‪,‬ן‬ ‫ה‬ ‫*‬ ‫בעצם המהות של‬ ‫מלמעלה למטה שזה פועל ביטול‬ ‫עליון‬
‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫י ה ם‬
‫*י!!* אכלי'‬ ‫אהר‬ ‫שייך בלל לעניגים ההומרים והגשמים ו ל א י ו פ ש ך‬
‫‪5‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה ו י ‪/‬‬
‫‪ /,‬עד״ *‬ ‫כחי׳ א ו י פ שפזכך א ת חופריות הגהיב פ ב ה ח וכפיש בי‬
‫ד‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ש‬
‫‪»°‬ל עני‬ ‫*‬ ‫י״י‬ ‫הוא הוי׳ הוא בהי׳ ה ת ו ר ה ואלקיך ה ו א ה פ צ ו ת ) ע ם י‬
‫•‬ ‫י ת ו ד הי־ייי וחיידי ‪%‬י‬ ‫שנותנים אש‬
 ‫ננ‬

‫‪-‬‬ ‫"«־א בי־ד‪ .‬פשה ידבר‪ .‬וכפו‪-‬נ‬

‫ה נ מ ש נ‬
‫'" ‪Z T‬‬ ‫הי כיד פב‪8‬נים‪ .‬והזיכוך שמבחוץ הוא עיי הגילוי דיג»ר־'י‬
‫נמו מ ש י י ת שאז הוא גילוי יגפהיר וכן ל ל עיי התשובה שעייז משב ט‬ ‫ב נ‬

‫‪ ,‬י מב״ףן נ ו ‪ .‬דה״־‬ ‫‪. ,‬‬ ‫כ ו ו‬ ‫נפהיר לך״״‬

‫ה‬ ‫ה י א‬ ‫ז‬ ‫ע י‬ ‫ע כ ו‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ו ע ן ג ר‬ ‫ע ו ן‬ ‫נ ן ס א‬
‫‪1 1 0‬‬ ‫י ה ע נ י ו‬ ‫פ‬ ‫כ‬ ‫נ‬
‫״ ״ " ‪ 1‬״•יינו‬ ‫י םי־יע הווידוים שאופרים בעשיית יייה " ׳‬
‫ג י י‬ ‫ב ‪ 1‬ה‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫‪5‬י‬
‫ד״נר‬ ‫יש חומר וצורה שהן גוף ונפש‪ .‬ונפוינ בהח״א י י‬
‫״ ה ו‬ ‫ש ע ש ה‬
‫^ ״ ‪ ^ • ,‬ט ה‬ ‫׳‬ ‫התאייד• רעה זהו הנפש והגוף הוא גוף המעשה‬
‫ש ‪ 8‬ח ‪ 8‬י ‪ 8‬י ת‬ ‫נ פ ש‬
‫^ ״דיי‬ ‫זכירה אחת נעשה קטיגור א׳ שנלול מטי׳ י‬
‫ת‬ ‫א‬ ‫ל י ק ח י ט‬ ‫ה ת ש י ב ה‬
‫‪ ^ ,‬ד ״מרי‬ ‫״ ף ומנוף העכירה י י ל נע״י• חגיי־• י ע ״‬
‫‪m‬‬ ‫י ‪ 5‬י ? י‬ ‫ה ח ט א‬
‫‪ l‬״ ״ שהי׳‬ ‫* ‪ r‬התשונה הוא שמתמרמי מאי « י לי ‪°‬‬
‫ת‬ ‫א‬
‫״״"‬ ‫״ ״ « שנעקר הרצון והתאווה שהי׳ לו יעייז ־׳גביי‬
‫ה נ ע ס ה‬ ‫ש‬
‫* « ‪S‬‬ ‫אנל הלא עשה דבר ב־־יעל י ' י ב י‬
‫י ע ק י ‪ 8‬ת‬ ‫ד ב י י ם‬
‫י »ל דתש״ה‬ ‫" י י להעכיר את הגיר יהי עיי ״ י י י י‬
‫י ׳ י י י י ' ‪S‬‬ ‫״ ״ היא מעביר ומבטל גם את נוף הקטיגור‪ .‬יייע‬
‫ט‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫נ נ ל ל‬
‫״ ‪ 1‬צ " י‬ ‫־ ש בטי* י־פייכ היא מ י נ י י הנהי־־‬
‫‪0‬‬ ‫פ‬ ‫ה י ב‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ל‬
‫י י ״ ״ * ?""‪TO‬‬ ‫״ ״ * ״ ו היא הרצין יה״אוה מה שם״איי"‬
‫י‬ ‫ש א י נ י‬ ‫ט‬ ‫פ ש‬
‫מת ‪ W‬נ‬ ‫* ״''יי‬ ‫' ל י י־יייע שיש עצם ״ י׳־״אייי• י ' י‬
‫ה י א‬ ‫י מ י י‬ ‫פ ה‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫כ י‬
‫״‪,‬ל‪ !,‬א‪4‬‬
‫ב‬ ‫י‬ ‫׳ י ־ ־ ' ״ באייי נייי׳־י י " י י '‬
‫ה‬ ‫מ‬ ‫‪,1‬‬
‫״ ' ״ ‪ .‬ל פ י ש ב"א‪.‬‬ ‫יההיצוניית הוא עצם םהויוי יחילייי״י• י""‬
‫נ ת י ?‬ ‫ש ז ה‬
‫י ־ " י י ' ‪ ,‬מר״ימייית‬ ‫י‬ ‫^ ' ״ י־יייע בענין שיי כשב י״י‬
‫‪1‬‬
‫׳ ל שעיקר רצ ני מ ה ח ב י ת‬ ‫״ י• עיי ה ״‬ ‫נ ה פ נ י ט י ו ת ו כ נ‬ ‫ה ו א‬ ‫ע י ק ו‬ ‫מ ב ה‬

‫נ‬ ‫נ‬ ‫‪6 1‬‬

‫הקצה‬ ‫'‬ ‫י• אכל שישתנה מהות הנהינ שלא יהי׳ " י י‬
‫‪W‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪8‬‬
‫״ ״ ל‬ ‫־יני‪ .‬ונפיש במיא שע‪-‬י התשובה » ״ ״ י « ״‬

‫ה ג י ל‬ ‫‪,‬‬
‫‪•,,‬ילל זה הוא‬ ‫י‬ ‫שית בעצמו כר‪ .‬פ י פ העיקר "יי י‬
‫* ' ‪ , 5‬״‬ ‫היא שמשנים מהות הנהיב שיהי• בב״י׳ י י "‬
‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬
‫™ ״ י י " ! ״ לבשמים‬ ‫י ל " ישיב לכפלה עוד‪ .‬והנם ששב ־בל ל » '‬
‫א פ ט י‬ ‫א ל א‬ ‫ש‬
‫דרע ל ־ י־יל‬ ‫״״‬ ‫* י א ־ י אדם אי אפשי ב = י " " י‬
‫נ ‪ 1‬י ס י‬
‫"י"" »?‪,‬י « צ מ ו שלא‬ ‫עלי שזהו דוקא בצדיקים שאיי יחיטייי"‬
‫ו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫‪ 8‬פ נ י‬ ‫א פ ס י‬ ‫א י‬
‫^• ‪ £‬ו הזיכיו‬ ‫‪ ' ,‬״ י * ״ י כי׳‪ .‬אבל הבעית י י‬
‫ה ש י ט י‬ ‫ל כ ס ל י‬ ‫י י‬
‫י ל ימינית‬ ‫־ ' י י ־ יי׳נילי' י י ״ י י י » "‬ ‫*צ״״‬
‫י ה נ‬ ‫ה ת ש י נ ה‬ ‫‪,‬‬
‫‪,:‬לוימ ‪,‬מנחת י י‬ ‫״ * ״ « ו מבחיז כד‪ .‬והנה בעשיית י־י" ל ־‬
‫‪ J‬״ ״ * ״ ״ ת נ ו י נ פ י מ בשמעי* י ״ ״ »׳״־־ " ״ ״ " ! ‪ 1‬ד ר ע ™‪ V‬לי‬
‫‪a‬‬ ‫‪8‬‬ ‫א ‪ 1‬י‬ ‫ש פ ח י‬ ‫א נ י‬
‫‪ C %‬״‬ ‫‪u‬‬‫^‬ ‫י"״‬ ‫י־ •‬ ‫י״יי‬ ‫ל‪:‬״״‬ ‫‪w‬‬
‫ע י י י מבפנים• ייייג‬ ‫״ ״ לזה והיינו דנםו בתייי• שייביייי "י* " "‬
‫י ז ה י‬ ‫נ י‬
‫" ״ ‪ ,‬ע ש י ו שהיא‬
‫בפ‬ ‫י‬ ‫י ' « ׳ כ הוא בשפחה שאינו שייך לתיטיייי׳ '‬
‫׳ ישמח ה בפעש‬ ‫״ ג׳ נ ״ ״‬
‫ו ה נ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ל‬
 ‫ה מ א ט ד י פ • — פ ר ״ ת‬ ‫פ פ ד‬ ‫נד‬

‫ז‬
‫תרי‬ ‫ה ו א‬
‫?«‬ ‫י ס י מ‬
‫׳‬ ‫כ ף‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫השמחה העליונה הבאה‬
‫ל‬ ‫ע‬ ‫ף‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫מ‬

‫ד ‪/ ,‬‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ב‬

‫‪L .‬‬
‫י״ז‬ ‫‪.‬‬ ‫׳‪-‬‬ ‫וכמ״ש ‪-‬ב ל י ד ־ת‬
‫השמחות ׳‬
‫‪-‬‬ ‫זברים ‪r‬״ב׳ ״‬
‫‪— ••UWM1U1•1‬‬ ‫תהבר•״ ‪-‬‬
‫ה כ ל י‬ ‫ג ד ר‬
‫ף‬ ‫פ ס י‬ ‫׳‬ ‫מ‬ ‫כי הנה השמהה דסוכזת היא שמהה שלא בהדרגה שיוצא‬
‫י‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ת ח ב ר ו ת‬ ‫ד‬ ‫‪w‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪n‬‬
‫* ‪ °‬לגילוי‬ ‫'‬ ‫מתהבד שמחת האדם עם השמהה העליונה‬
‫ו ; ש י ב י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ש ד ‪ ,‬ו א‬ ‫כ מ‬
‫' ל עמי‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫זעי״ז נעשה זיכוך הנה״ב מבפנים ומבתוץ כי׳׳ י‬
‫כ‬ ‫ד ע ת‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫״ י ‪ ,‬י‬ ‫כ ף‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫‪/‬‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0,‬‬ ‫כ‬ ‫כ מ ו‬
‫י י שע״י‬ ‫'‬ ‫״ י * ע״‬ ‫היגמה״ר‬
‫ייג‬ ‫יי‬ ‫ס ו כ י ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו י ו ד ע‬ ‫מ ל‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ל ׳‬ ‫א‬ ‫ת י ‪,‬‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫כ ו‬ ‫ד ‪ ,‬א י ץ‬
‫' ׳ דהנר•‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫'‬
‫ב ו‬ ‫י י ם ת י ר י‬ ‫י מ י‬ ‫י ע‬ ‫א‬ ‫ש‬
‫' ' לפיס‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫התהברות דהוי׳ ואלקים נעשה השבירה שלהם‬
‫ד י ‪ ,‬נ י ‪,‬‬ ‫ל ה י י‬ ‫י מ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ו ק א י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ל א ל ג ן י‬ ‫ד ‪ ,‬ז ח‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬
‫^ * דמת‬ ‫''‬ ‫'‬ ‫"‬
‫ע‬ ‫י י ‪ ,‬י‬ ‫א‬ ‫ל ס ט‬ ‫י ג י ? ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ה‬
‫* י פים׳‬ ‫"‬ ‫יש ק״כ צירופים דמהמ״ת צירופים‬
‫ז נ י י‬ ‫ח‬ ‫מ‬
‫^‬ ‫״‬‫ט‬ ‫בני הם וכמו מצרים מיצר ים שמקבלים מב׳ אותיות ים שהן‬
‫כ‬ ‫י נ י ? י‬ ‫ל י ‪ ,‬ם‬ ‫א י ן‬ ‫א ז י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ב ג י ל י י‬ ‫ה י י‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫א‬
‫עמי‬ ‫י ם‬
‫'‬ ‫'‬ ‫^‬ ‫ה א ל‬
‫'‬
‫ם‬ ‫ר‬ ‫׳‬ ‫*‬
‫כל מציאותם כוי‪ ,‬וזהו למען ד ע ת כל עמי הארץ כי הוי׳ הוא‬
‫מ‬ ‫ר‬ ‫א‬
‫ףן‬ ‫י‬
‫הארץ הן הגוף ונה״ב שע״י ההיבור דהוי׳ ואלקיס שהוא התיבור‬
‫ח‬

‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ה נ ה‬

‫לקים‬ ‫״‬ ‫ה״ה נשברים ומתבטלים כו׳‪ ,‬וכמו״כ ע״י העבודה בזיכוי‬
‫ד ‪ ,‬א‬ ‫ד > י א‬
‫» ה‬ ‫‪,‬‬
‫ו‬ ‫כנ״ל נעשה ההתהברות דהוי׳ ואלקים‪ ,‬ואזי גם הנה״ב יודע דהוי׳‬
‫ב‬

‫י א ר ץ בבחי׳ ש‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ויתפרש למען ד ע ל‪ /‬י י‬ ‫ך׳‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫מ ע ן‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫‪/‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ע ה‬ ‫ד‬ ‫ת‬

‫ד ‪ ,‬נ‬ ‫י כ ו‬
‫י י‬‫וביטול ע״י ההתהברות דהוי׳ ואלקים או״מ ואו״פ‪ ,‬וע״י העבודה ב ז ר ^ י‬
‫כ‬
‫עי״ז הידיעה גם בהנה״ב וזהו למען ד ע ת כל עמי הארץ כי הוי׳ הוא האלקי׳‬

‫בסיד ש י ת ושיב בסעודה‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ד ו ח י‬ ‫ב ז‬ ‫פ‬ ‫ב מ‬ ‫ו א י ‪/‬‬ ‫מ י ם‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י ח‬
‫^בהו‬ ‫י * י * י׳‬ ‫יי •‬ ‫יי‬
‫• נ ! ת וייז‬ ‫'‬ ‫ת י‬
‫׳‬ ‫'*‬ ‫ה‬
‫*‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫מ ד‬ ‫ל‬ ‫ז צ‬

‫״‬ ‫״‬ ‫‪£‬‬ ‫‪n‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫י ה נ ד‬ ‫ה ט ש י ח‬ ‫מ ׳‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ו ח ו‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫א ל ? י‬ ‫ו ר ו ח‬ ‫א ו‬ ‫כ‬
‫*וצית‬ ‫'‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫י' '‬
‫י‬ ‫מ‬ ‫י א‬ ‫י‬ ‫‪ -‬ה ש ת ל‬
‫ת אלי׳‬ ‫' '‬ ‫רפ״ת נצוצות שמז׳ מלכין קדפאין דמיתו״ דבללות י‬
‫ג ז ג י צ ו‬
‫פיח‬ ‫דתהו עד שגם מה שנק׳ מתים היינו היכלות דגוגה הן מרפ״ח‬
‫ן‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ד ‪ ,‬נ ק‬ ‫ס‬ ‫ג‬ ‫י‬
‫' * מדרי'‬ ‫'‬ ‫וצ״ל איך הוא שההשתל׳ הוא מהרפ״ח ניצוצות‬
‫ג‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ש‬
‫‪,‬‬‫ו י‬ ‫'‬ ‫ניצוצות דאיך בהדא מהתא מהתינהו כ ר ‪ .‬ולהבין זה ילה״?‬
‫מ‬ ‫ג‬
‫והן עולם שנה נפש‪ ,‬דיםוד הסיי הוא על ג׳ מדרי׳ אלו‪ ,‬והוא מפני ש ׳‬

‫•‬ ‫«זזר‬ ‫ראוהו‬ ‫ודיר!‬ ‫!יויויח‬ ‫איזה‬ ‫נגונייק‪:‬‬ ‫‪CVM‬‬ ‫•( בסוף הדווה‬
 ‫ה ט א מ ר י פ— פ ר ״ ה‬ ‫ספר‬
‫נה‬
‫‪ ,‬״ ‪ ,‬״ ״ ״ ירה‪« ,‬יייי‬
‫ש‬
‫ה‪ ,‬יפ‪,‬ד נ ל הי־ש״ל־• יי" ־ י י ״ י ‪ :‬־ ! נ י ש ^ י י י " ? ‪ 1‬״ ‪X‬‬ ‫י‬

‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה י‬

‫" ״ »לצ ו העיל־־י" ' " ? " ‪ J‬ד נפש‪ ,‬מ‬ ‫י־י« " י י י ״ ׳ י־"׳ » ־ '‬
‫ג י ל ט‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫נ‬
‫״ ‪ 1‬־ש ‪W‬‬ ‫ב ‪ ,‬מהי » ׳‬ ‫י״שינ י ? י׳יייי ״ «‬ ‫י‬

‫י ב ע י ל פ‬ ‫א‬ ‫א‬
‫י כרדהנה‬ ‫ואיו דש׳ הוי׳ וספח י׳י י ״ ™ ‪; , " f‬לפעלפיט‬
‫ג ק י י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫כ‬ ‫י א‬
‫‪£‬ני־‬ ‫?‬ ‫י " " ' " נהי׳ קו ״־׳־ » "‬
‫‪a‬‬ ‫י י‬ ‫מקידה קי שטח י ׳‬ ‫< י‬

‫־‬ ‫י נ מ י ב‬ ‫ש ט‬ ‫‪r a‬‬ ‫א‬

‫* י ‪ 1‬פ ^ «‬ ‫" ״ ‪ 1‬י פטי• ־׳י־׳‬ ‫• * ״ ל י * יעיל־־ י־' ' ׳‬
‫מ ? י פ‬ ‫י‬ ‫נ י י ״‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ם‬
‫^ » א נ י י י‪«.‬י‬ ‫‪ /‬״ ו ט י נ ה י׳־ י ל ׳‬ ‫׳‬ ‫ע י ל י׳י ו * ״ ״י־י‬
‫נ א י‬ ‫&‬ ‫פ ק י פ‬ ‫‪1‬‬
‫‪" °‬״‪ ns,‬ילא‬ ‫‪ .‬״' ‪ .^1‬ונמו ע י ־‬ ‫עילם ׳ י׳י"‬
‫הוא זמז כר‪ .‬והנה‬
‫פ י ע ל י‬ ‫נ‬ ‫נ‬
‫‪ ? °‬״ ‪ fi£‬י י‬ ‫י*יי״ הפ״לבש בי־־?י‪ °‬י י ׳ ' ״ יאנייים י׳י־‬
‫י‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫י ם‬ ‫פ‬
‫ישנל בטיח‬ ‫״ *‬ ‫‪1,‬לר מ א ג י ־‬ ‫הם גש־יים ‪ ™ 1P‬׳ ?‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫‪0‬‬ ‫י י‬ ‫י‬ ‫פ‬
‫״ ״ ‪ S‬יי י׳‬ ‫יש א נ י שלא י־עיל י נ י י " י ' יי ?‪ 1 ,,‬פ י ע ה » ״‬
‫נ ש ט י י ט‬ ‫שנל‬ ‫ח‬ ‫נ‬
‫‪ 1‬נ ״ ה״־ל‬ ‫™ ׳ ‪ I V‬פשניל י ־ " ׳‬ ‫יכה ההילון נרגל כי׳ י ״‬
‫; השגי׳‬ ‫‪7‬‬ ‫שבראש הכל הוא פעולות גשטיים ״ ״ ״ « " ־ ״ י ט *‬ ‫־ ‪0‬‬ ‫נ‬
‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫י‪/‬‬ ‫ד ‪ ,‬כ ח י ת‬ ‫ר ו ח ג י ו ת‬
‫‪ ' I‬ויו כה הראי‬ ‫״ * ״ ו בבח‬ ‫י א ‪ -‬גשמיות כר• ד‬
‫נ י‬ ‫ש‬ ‫ו ח נ י‬
‫״ ‪ .‬ד‪.‬שנה ווחגיי? ‪* J: :‬זלייהו‬ ‫הרוהגי שבנפש ה״ה שכל י‬
‫ני‬ ‫על‬ ‫י‬ ‫‪6‬‬ ‫א ו‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ש‬
‫ל ה ה כ י " ' ־ " ‪ , °‬י א ‪ « V‬״׳•‬ ‫״״"‬ ‫״שפית נגיע ש ״ ‪ 1‬נ‬ ‫א‬ ‫מ י‬
‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ש ב נ פ ש‬ ‫‪0‬‬
‫‪ Z‬״ ״ ‪ 0‬בשיי‬ ‫יאים בי׳ג״״י׳‬ ‫׳‬ ‫חזי שזהו ב נ ח ״ ? י י‬
‫ב‬ ‫נ פ ש‬ ‫א נ י י ט‬ ‫נ‬
‫‪.‬״ ‪•,‬נהי׳ ח"‪°‬‬ ‫‪ J.‬יווהני י י '‬ ‫ונפו שנתלבשי י׳מ׳י" י ׳‬
‫ב‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫פ‬ ‫הגיי‬
‫* \ וי׳ נשי‬ ‫״ י י ״* ‪ * L T‬פלינ* ־ י‬
‫י‬ ‫"> ״ ״‬
‫ש ב י‬ ‫ש א‬
‫‪C‬‬ ‫^ ב ש י * ״׳־ ?‬ ‫יי ״' *‬ ‫״ ׳ נ י הדם י‪-‬יא « «‬
‫ט‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ג‬
‫‪ 1 1‬והתחניי"‬ ‫‪ L‬יעיקי מ י י‬ ‫ריחניים עדיי) י ע ״ י ׳ ' י ‪°‬‬
‫נ ש ר‬ ‫! ‪M‬‬ ‫ה ז‬ ‫פ‬ ‫ג י י‬
‫" * ' ? * י ד ׳^א׳ יייי'״‬ ‫׳ " " ״ ‪,‬יפ׳ש ‪ 4‬י‬ ‫' י״«״‬
‫א‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫פ ל נ י ש‬ ‫נ ס‬
‫‪ ,‬בעצט י׳י*‬ ‫י ״ ״ ״ ״ י גרפי בגיי! ״ל " ׳‬ ‫' י י־יא ל " ״ י ־‬
‫ט‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪O‬‬ ‫י א י‬
‫' ד ״ ש ״ י?י"‬ ‫בהם ט״(־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪2‬‬ ‫׳‬ ‫יא עיי מ י ד י ם כי•‬
‫י פ שטר ״ ׳ ״ ״ " ׳‬
‫־׳ ׳‬
‫פ‬ ‫י‬ ‫נ מ י‬ ‫ה‬
‫פה י " ״ ״‬ ‫׳ ‪"°‬׳ ׳ י * ״ ״ ל א ב הי׳ י^ל־״'"‬
‫?‬
‫^‬‫‪8m‬‬
‫* ‪,‬היא‬ ‫א י י י ע ל ‪f‬‬ ‫״ י העיט י י‬ ‫נח״‬
‫‪3‬‬ ‫ש נ ל י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ב‬
‫״ ״ ‪ ,‬י ם ני׳• י׳י ׳‬ ‫‪ °‬׳ ‪*, J‬ח יזי׳י‬ ‫‪ raw‬לא נ נ ״ י ׳ ה״לב״י"‬
‫‪6‬‬ ‫א פ ן נ ע‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י י א‬
‫" ' ‪ 1‬״ ת שזי׳י ייע*‬ ‫* י ‪ , 1‬נ י היא י י‬ ‫»‬ ‫ע״ * י י מ י ־‬
‫נ מ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל ע‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ה‬
‫‪ °‬־ ?ל ^ ש ה היא ח ט י יי"" א ל מ ש ״ » ' *‬ ‫י*דס• ‪ ™ n m‬״‬
‫נ פ‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י י‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫ש‬
‫* ״ י ש נ ל ה י " ׳ ‪ i ? 7‬דהיצינ׳ ׳ ״ *‬ ‫» י ‪ 1‬טחיייט י־ז ׳ י ׳‬
‫־‪W‬‬ ‫״־לי שהיא נ י ק י ת העני) ־ י • י י * ^ פ ע ש י • י•"*‬
‫‪K ? n‬‬
‫' ‪ V ? l‬י*יני־ ימי•‬ ‫‪ ~ £‬י נ־ייט‬ ‫ישם פ״גלה ו ט ״ ל ״ י ־‬ ‫ב‬
‫ס נ ל י‬

‫נ י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4 1 3‬‬

‫בהפציי׳‬ ‫״ י ?״ יעשיית ד‪,‬מ»י׳‬ ‫״ י ׳ ‪°‬עשי׳‬
‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ש י י‬ ‫‪w‬‬ ‫‪, D y n‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪:‬ייני‬ ‫י‬
‫' " ״ ״ י ? ב ת « י ׳ י ״״״"״ ג י ל ו י ם שעי* ־‬ ‫׳ ׳ ׳‬ ‫" ־‬
‫ה פ ש ט‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬
‫ב י י ר ו ת אי־יייי‬ ‫‪^:‬ופצור‪ -‬ב י ׳‬ ‫ד » ו ה בלא טונה היא נ ג י י‬
‫‪1‬‬
‫<״י‪ 1‬הטינה כאז ד ל ״ ״ ״ ׳ י י ״ י ״ ״ ג י ‪ 2‬ט « אל?' י ״ ״ י י י "‬ ‫אז‬ ‫‪0‬‬

‫ובתיות גדול וכמ״ש בםשיב והמקיימן באמת‬ ‫ותשק‬

‫‪ -‬י ההשגי׳‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ר‬
‫‪ ,‬״‬‫ב‬ ‫היא‬ ‫המגיה‬ ‫ת‬
‫‪ u‬ש ע‬ ‫‪n‬‬ ‫ה א ל ק י ת‬ ‫ה ט ו נ ה‬ ‫א‬ ‫ר‬

‫י עשייח <~—‬
 ‫‪, ,‬‬
‫ת‬ ‫פ פ ד ה מ א מ ר י ם— פר‬ ‫גן‬

‫מ י ת‬ ‫ה ?‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫כ י ‪, /‬‬ ‫מ‬ ‫ל ד ב ק ד‬ ‫י ח פ ץ‬ ‫ה ו י ‪/‬‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫*‪tt^mi‬‬ ‫‪1‬‬ ‫*‬ ‫׳‬
‫יייא י׳איי״ב‬ ‫'‬
‫י‬ ‫כ‬ ‫ת פ י ל י ז‬ ‫ו כ מ י‬ ‫ל ע ב ו ד ה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪W‬‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ד ״ כ ו י ג ה‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ מ י‬
‫דטגור׳‬ ‫׳‬ ‫ל‬
‫ב‬ ‫ח י י‬ ‫א צ ל ו‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫ז ג מ‬ ‫כ ו ‪/‬‬
‫ך יא‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫(‬ ‫כ ר וכה״ג בכל המצות העבודה רוחניות שביי‬
‫‪D‬‬ ‫?‬ ‫‪W‬‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ה מ צ ו ד ‪,‬‬ ‫ע ש י י ת‬ ‫י ה י י ב ו‬ ‫י י צ י נ י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ה י י נ י‬
‫'‪ n's‬כ״א‬ ‫ב‬ ‫ה ע ש י‬
‫מ צ ו ת‬ ‫'‬ ‫עשיית המצוד‪ (,‬שאז הוא מדקדק בעשיית המצוד! לא ר ק‬
‫מ ח י י ב‬ ‫י צ ו ג י‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ד ו ק א‬ ‫ש ז ז ‪ 7‬י‬ ‫י ת י י ד‬ ‫ז ז ד ׳ י י י ת‬ ‫מ צ ו ה‬ ‫דו‬
‫דיבור‬ ‫'‬ ‫דק ?י‬
‫ה י י ב י ר‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫‪0‬‬
‫' י*"^ רכוונד•‬ ‫"‬ ‫כר‪ .‬והתחברות זאת ד ט ו נ ה שבמת׳ עם המעשי׳ ד׳ *‬
‫י‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ו א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫‪p‬‬ ‫‪:‬‬ ‫<‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ו כ מ א‬ ‫כ י י ג י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד ת פ ל י‬ ‫‪/‬‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫י‬
‫י ת כר•‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬
‫ה ג ש מ י ו‬ ‫מ ע ש ד >‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ג י ו ת‬
‫באשר‬ ‫באה בדבור ועי״ז נעשה ההתבדות הכוונה ה ר ו ח‬
‫ד י ? א‬ ‫ז ד ‪,‬‬
‫ל י ם‬ ‫י‬ ‫והענין הוא דהנה בכדי שיהי׳ התהברר ה ט ו נ ה עם המעשה‬
‫‪0‬‬
‫ן‬ ‫ה ע ג י‬ ‫העבודה היא בהתעסקות עם הגה״ב‪ .‬והיינו שההתבוננות יהי׳ בעניגים‬
‫‪1‬‬ ‫י י י ג י ש‬ ‫י ‪ ,‬ע נ י ז‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י ב י ז‬ ‫ה ט ב ע י‬ ‫ד ״ ש כ ל‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל נ י‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫מ י ש ג‬ ‫ל ה י י ת‬
‫^ ידיבכל‬ ‫א‬ ‫ה‬
‫'*‬
‫?‪ .‬״א‬ ‫נר‬ ‫'‬ ‫בו׳׳ דבהתעוררות האהבה מתעורר גם הנתיב וכמ״ש ואהבת את‬
‫‪5‬‬ ‫ה י א‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ה‬
‫‪ « ,‬העגין‬ ‫לבבך בשני יצריך כוי‪ .‬ואזי המעשה היא כדבעי‪ .‬דכאשר‬
‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫י ב ה נ ח ד‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫ה ע ג י ז‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י מ ש י ג‬
‫בהוש‬ ‫׳‬ ‫לבד גם כשמביז‬
‫נ י א י ״‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫כ ד כ ע י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ת ה י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה י ז ת‬ ‫כ‬
‫פו״ם‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫האלקי מימ י י ל ל‬
‫&‬ ‫י י ח‬ ‫ל י‬ ‫ד י כ י ל‬ ‫ה פ ו ע ל‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ו מ ח ו ב‬
‫מ כיב‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫בכמה בנ״א שהן יר״א ואינו מקושר‬
‫? י ?‬
‫ן ב פ ן‬‫יהי׳ לא כדבעי‪ .‬וכמו בנט״י לסעודה שיש בזה כמה דקדוקי׳ ואינו ם ד‬
‫י ד י ט‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ה‬
‫' וננות‬ ‫'‬ ‫ובסרט בזהירות הידים בתוך הסעודה מדברים‬
‫ב ת פ ל י ״‬ ‫ה‬ ‫ב ע ו ב ד י‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ג מ צ א‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ג ‪,‬‬ ‫י כ ד ‪,‬‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ג צ י א ת‬ ‫ה י ד י ם‬ ‫ב נ ג י ע ת‬
‫והוא‬ ‫'‬ ‫*‬
‫יי יזה‬ ‫ובהשגה טובה ובהדגש הענין האלקי ומ״מ אינו משים לבו לענינים‬
‫ד‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫י ‪ ,‬נ ש מ ה‬ ‫ד‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ד ‪ ,‬נ ד ‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א י נ ו‬ ‫ש ה ת פ‬ ‫מ פ נ י‬
‫גה״ט‬ ‫ב‬ ‫ע ו ח‬
‫' *‬ ‫?‬ ‫לי׳‬
‫'‬
‫ש ו‬ ‫בהתלב‬ ‫עובדי ה׳ בנשמת? כי גם כשהעבודה היא בהנשמה• ג״כ‬
‫י נ ת י ג ״‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫?‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ה‬
‫שיבין‬ ‫וההתבוננות וההשגה היא בשכל הטבעי ר ק שאיז‬
‫א‬ ‫כ‬
‫ל א‬ ‫*‬ ‫לזה שיהי׳ מובן בשכל הטבעי בשביל הנה״ב ושהוא יתעורר‬
‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬
‫ל א‬ ‫י‬ ‫ויונח אצלו הענין האלקי מצד הנשמה( ואז יכול להיות שאחר‬

‫"י‬
‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫מ ה ג ש ם‬ ‫ט ע ל ה‬ ‫ש ד ‪ ,‬ו א‬ ‫ל א כ י ל י ״‬
‫*עשרי‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬

‫מ ע ל ת י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ג‬

‫תקות‬ ‫'‬
‫ידקדק על עצמו בזהירות כנ״ל‪ .‬והוא מפני שהמוני׳‬
‫ב י ‪ ,‬ת ע‬ ‫ד ‪ ,‬י א‬
‫ללות‬ ‫כ ר ואינו מביא אותו לידי זהירות כר‪ .‬אך כאשר ייעבייי*‬
‫נ‬ ‫ע‬ ‫ם ג י‬
‫ר י ם‬ ‫עם הנה״ב אז אהד התפלה יאכל כי הנה״ב שייך לאכילה )וגם מ‬
‫ל הדב‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫׳‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫י ה י‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫כ ן ׳ (‬ ‫ב כ ל י‬ ‫‪w‬‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב ב ח י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד ״ ע ב ז ד ך ״‬

‫ם ו פ‬
‫א‬ ‫ך ״ ן‬‫ויתרהק מאד מכל דבר שיוכל להביא לאיזה ד ב ר איסור גם בדקדיקי‬
‫ע ג י נ י‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ד ה ת פ‬
‫'טונה‬ ‫לדי‬ ‫כר‪ ,‬ובזה מתהבר הטונה עם המעשה כר‪ .‬וידוע‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ה‬
‫דבור‬ ‫ההתעסקות עם הנה״ב ולפעול בו הביטול כר‪ .‬ובזה נעשדי‬
‫ה‬ ‫ש‬
‫ו‬
‫ן ן ג‬ ‫עם המעשה כר‪ .‬וזהיע בשר גידין ועצמות שהן מח׳ דבור ומעליי‬
‫הוא התהברות המה׳‪ .‬הרוחניות עם המעשה כמו הגידים שםתברים חיות י׳‬
‫עם האברים להיות בבהי׳ היים בשרים כר‪.‬‬

‫ג״גג‬ ‫ו א ו ז ״ ל ‪ :‬היא‬ ‫בגוכי״ק‪,‬‬ ‫״( כ י ה‬

‫ג ז‬
‫המאמרים ‪ -‬פו״ה‬ ‫םפר‬
‫ב( ו ז ה ו ג״כ ענין עולם שנה נפש‪ .‬דהנה גפש הוא התיות קודם שמתלבש‬
‫בהאברים להתיותם ר ק שמוכן להחיות‪ ,‬וכמו הכחות כשהן כלולין‬
‫במוח שהן למעלת עדיין מבתי׳ תיות להחיות ורק הארתן הוא שנמשך באברי‬
‫הגוף כ ר וכמ״ש בסש״ב‪ ,‬ומ״מ הוא שמובן להחיות את האברים בו׳ )וי״ל‬
‫שזה למעלה מבחי׳ חיים רוחניים שנת״ל שהן כחות פרטים עכ״פ וכמו שהן‬
‫במוח שבראש ה״ה בבהי׳ התכללות כר‪ .‬וי״ל דבזה הוא ענין רואין את הנשמע‬
‫כ ר ורוחניות התיות הוא כמו שהוא בדם כנ‪-‬ל‪ ,‬ומ״מ בכלל זה הוא ג״כ רוחניות‬
‫החיות שזהו בהי׳ נפש בכלל בו׳(‪ .‬ועולם הוא חתיות במו שבא באברים בבחי׳‬
‫חיים בשרים בו׳ ושנה הוא ההתחברות וכמו הגידים שהן המחברים כנ״ל‪.‬‬
‫והיינו שאינו בבתי׳ רותניות כמו רוהניות התיות וגס לא בא בהגשמה בבהי'‬
‫חיים בשרים והוא הממוצע המחבר כ ר )עמ״ש במ״א בענין אדם פנימי אדם‬
‫אמצעי ואדם היצוני כר(‪ .‬ת ה ו הנק׳ שנה‪ ,‬כי בהתחברות ההיוח לבוא באברים‬
‫בכחי' היים בשרים הוא שמתהווה הזמן בו׳‪ ,‬שהרי רוהניות וגשמיות א״א‬
‫*יתאחדו ממש ר ק ע״י הסתלקות והתפשטות שז״ע דפיקא דליבא שדופק ב‬
‫דפיקות כ ר וכן בנשימה כו׳ וכמ״ש במ״א באורך‪ ,‬והסתלקות והתפשטות ה ז‬
‫מ י כ י ח‬ ‫ל ה ח י י ת‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫צ מ‬
‫‪!?1.‬‬ ‫י‬ ‫התחלקות הזמן מ י ‪ .‬וגם מצד החיות ע י‬
‫ההתחלקות דזמן בו׳ שהרי הגוף אינו חי בעצם מצ״ע כ״א מהיות הנפש המהי‬
‫ב‬ ‫י‬ ‫ב ו‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫מ‬
‫י ״ ‪i‬‬ ‫אותו וכשהוא הי מהנפש הרי הגוף הי היינו לא ש י ?‬
‫כ״א שבשר הגוף חי מפני שהתיות מתאחד עם הבשר עד שהוא חי‪ ,‬וממ לא‬
‫מובן שהחיות אינו עצמי שהרי עצמי א״א שיהי׳ בבחי׳ התלבשות כזאת בבה‬
‫התאחדות ממש שהגוף יהי׳ הי‪ ,‬ר ק שזהו הארה שנמשך מאיזה מקור ובהכרח‬
‫לומר שהוא בבחי׳ נבדל ממקורו כי אם הי׳ בבחי׳ גילוי העצמות ממקורו לא‬
‫הי״ אפשר להיות בבהי׳ התאתדות כנ״ל‪ ,‬כ״א להיותו בבחי׳ נבדל ממקורו יוכל‬
‫?‬ ‫‪M‬‬ ‫ד ב י ק י ת‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ש י ה י‬
‫? ‪II J‬‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫להתאחד עם הגוף כ ר ‪ .‬והרי בהכרה ג״כ‬
‫י א היי ב ב ת ‪ -‬תיות כלל אלא שהדביקות שלו אינו בבתי׳ דביקות ממש כ א‬
‫ב נ ח ‪ -‬התחדשות והיינו בבהי׳ רצוא ושוב שעולה תמיד לגבי מקורו ומתחדש‬
‫ממקורו כ ר ורצו״ש הוא ענין הזמן כו׳)דכמו״כ הוא בעולם המחדש בטובו בכ‬
‫* י י מע״ב שהוא בבהי׳ התתדשות‪ ,‬דהיינו בבחי׳ רצו״ש שמזה מתהווה הזמן‬
‫י י ׳ וזיע הצירופים שמתהדשים בכ״ע ובכ״ר מפני שבכ״ר מסתלק החיות הקודם‬
‫ת‬ ‫ד ב י ‪ ,‬ת ח ב ר‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫כ ר (‬ ‫צ‬
‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫* ״ י עליית הצירוף הקודם ונםשר י ר י ר‬
‫ה ח י י ח‬ ‫ב ת י ‪/‬‬ ‫ש ז ה י‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫ב ח י‬
‫‪2 £‬‬ ‫'‬ ‫* אברי הגוף נעשה בהי׳ הזמו י‬
‫להחיות אינו שייך ענין הזמן רק כשנמשך התיות להחיות ״ ע הזמן ש ה א‬
‫ה ו‬

‫י‬
‫הוא בחיי נפש דדם בכללות הוא בהי׳ ש״ז‬ ‫שנה כר‪ .‬ת ה ו אדם‬
‫מ ע ש י ״‬ ‫ב ח י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י מ‬ ‫מ ח‬
‫?‪ *1‬נ ה ^‬ ‫'‬ ‫י * לם ובפרטיות א׳ הוא ב ת ‪ -‬הבייבי• י ' ׳‬
‫*הוא הממוצע הםתבר כ ר והו״ע עולם שנה נפש כ ר תהו ג״כ הג׳ מדרי נקודה‬
‫ב ח י‬
‫ד*ר‬ ‫' "י'‬ ‫^ י*‬ ‫קי שטח‪ ,‬נקודה הוא בהי׳ הרותניות‬
‫ה ה ש ת ל‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬
‫^ י^״כ^כר‬ ‫׳‬ ‫* ח י ו ת של העולמות‪ ,‬וכידוע דחכ׳ י•" י‬
‫נ כ ל ל‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫ל ? ‪ ,‬מ ו ד י ם ר'א‬ ‫'‬ ‫* י י לפי אופן העולמות להוויות י ^‬
‫ע ק י י י ס‬ ‫ב ח י‬
‫והיא בת"‬
‫' ל יל א ‪^ 1 ,‬‬ ‫'‬ ‫<יעמיש ‪ ,‬במ״א בענין^ נשבע ה׳ בנפשי שזי׳י‬
‫ד״‪-‬‬
‫ב כ‬ ‫ע ק ן ו‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ג ק ן ך ה‬ ‫ה ג י ל ן י‬ ‫ת‬
 ‫מ פ ו ה מ א מ ר י ם— םד״וצ‬ ‫נח‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י ז ה י‬ ‫(‬ ‫ף‬ ‫כ‬ ‫י ת י ק י ז‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ב ח י‬ ‫ה ד ״ ש ״ ל‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬
‫י׳ חכ׳‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬
‫‪ / " L‬וקו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫'‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫'‬ ‫י‬ ‫ח‬
‫'‬ ‫'‬
‫מ‬
‫ברא‪ ,‬דההתהוות י‬
‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ח‬
‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫י א‬ ‫ד‬

‫ת‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ה י‬

‫?בשוח‬ ‫״‬ ‫א י׳גקייי'‬ ‫כמ״ש בסי׳ בפי׳ ברוך שאמר‪ ,‬וחיינו לפי שחב׳‬
‫ב ב ח י‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬
‫י והן‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫הוא הוא״ו שבראשו י ר ד שזייי ההמשכה‬
‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ש ז ה‬
‫כוי ‪.‬‬ ‫י‬ ‫ממש עדייז כ ר ‪ ,‬ושטה הוא היא אהרוני׳‬
‫ל‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫כ י‬ ‫י‬ ‫ה ס‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ש ע‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ם ש נ ד‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫מ ד י י ‪,‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ג‬ ‫ה‬
‫הזמן‬ ‫™‬ ‫* ׳‬ ‫*‬ ‫'‬
‫י‬ ‫מ ש‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ם ד י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ע ז ל ם‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫י כ מ י‬ ‫א ז מ ן‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ת נ‬ ‫‪/‬‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫) י ה נ י‬
‫׳ כימאי‬ ‫י‬ ‫כ י‬
‫"‬ ‫׳‬ ‫*‬ ‫'‬
‫נ‬ ‫'‬ ‫אך בל׳ רז״ל עולם קאי על מהות העולם עצמו‪ ,‬היינו השמים והאר?‬

‫כ י ‪ /‬״‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ד ה ו ד‬ ‫ש נ י ז‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫כ ף‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫פ ר ד ר‬ ‫ד‬
‫‪ * * f t‬ד פי׳‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫״‬ ‫׳‬
‫ן‬ ‫ה ר מ ב‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ב ט‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ו י‬ ‫ג י‬ ‫ש‬ ‫י‬
‫‪ ,‬יא אל‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫י'‬ ‫ייקרא‬ ‫״‬ ‫ל ללי‬
‫ס‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ו א ד ץ ‪,‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫ב י ת י נ י‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש ד ‪ ,‬ו א‬
‫י ' לכות‬ ‫‪1‬‬
‫‪1,‬‬ ‫ד ד ‪ ,‬י י‬
‫*‬ ‫י‬
‫י‬ ‫ש י י > י‬ ‫ד ה י י נ י‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ה י י‬ ‫ש‬ ‫ג י ל י י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ד א ב ר ד ‪ ,‬ם‬ ‫ל‬ ‫י י‬ ‫כ ו‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬
‫* דוות‬ ‫' *‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'< ״‬
‫י י ‪ ,‬ח‬ ‫י ה ע ל‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ב‬
‫ילוק‬ ‫‪°‬‬ ‫בעולם‪ ,‬דעד אברהם הי׳ העולם מתנהג באפילי׳‬
‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ו ב י ו ת‬ ‫כו‬ ‫ם‬ ‫ד ״‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ש ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬
‫‪°‬להוח‬ ‫י‬ ‫'׳‬ ‫על‬ ‫יא‬ ‫' לק '‬ ‫העולם‬
‫‪0,‬‬
‫\ הי׳‬ ‫השכינה שעי״ז הי׳ השך בעולם ואברהם התחיל לי׳איי ל י ^ * "‬
‫י‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש ז ד ‪ ,‬ו‬
‫' ב״ה‬ ‫יייח״ע י *‬ ‫ושיהי׳ התגברות ש׳ הוי׳ על ש׳ אלקים‬
‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ב‬
‫ל* אזר‬ ‫' '‬ ‫מאברהם וכמ״ש בלק״ת מהאריז״ל פ׳ לך ובמדיר‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫י ‪ ,‬א י י ה‬ ‫‪3‬‬ ‫ב א פ י‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ע י‬ ‫י ה י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ע‬
‫ליי הקו‬ ‫לי׳ ״ ^‬ ‫' י׳ ל‬
‫‪1‬‬ ‫ש ז י > י‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ד ״ ה‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ז ד‬
‫! אל‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫'‬
‫ב ע נ י ן‬ ‫א‬ ‫ב מ‬ ‫ש‬ ‫ז כ מ‬ ‫ה י י ‪,‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד ״ ק י‬ ‫ד ג י ל י י‬ ‫ז י ד ו ע‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ה‬
‫ילוי‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫״ י‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫מ‬

‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ע ו‬

‫‪/‬לם‬ ‫ל‬ ‫אלקים הזי׳ דבר ויקרא ארץ כ ר חהו ויקרא היי' אל‬
‫ע‬ ‫ש י‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬
‫' ים‬ ‫ש׳ הוי׳ בעולם כ ר ובלק״ת ד י ה ויקרא בו׳ המסות הגדילות ^‬
‫ש‬

‫י‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫פ י‬

‫ןכן‬ ‫'‬ ‫הוא אלקות כו׳ וכמ״ש במ״א( וכן מלכותך מלכות כל עולמים׳‬
‫י י י ר‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫מ מ ש‬ ‫כ‬ ‫א ח‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬
‫' גק׳‬ ‫ל י‬ ‫* י‬ ‫דקאי על עצם העולמות ממש דהא זמל‬
‫גם א ת העולם נתן בלבם דקאי על עצם העולם בו׳‪ ,‬הרי עכיפ משך הזמן‬
‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ע‬
‫י‬ ‫בשם עולם בל׳ תורה גם עצם העולמות נק׳ בשם עולם‪ .‬ובקונק׳ ש ר‬
‫יפרד לג׳ ראשים מה שפי׳ העלם כמו ונעלם ד ב ר ונעלמה מעיני כל היי י י‬
‫ע נ י ז‬
‫י‬ ‫שפי׳ נערות וכמו איכה אמד לעלם‪ ,‬והג׳ כל שם עולם שהוא זמן• י י י‬
‫ע‬ ‫י א‬
‫א‬ ‫דהנה מה שהמקום נק׳ עולם הוא ל׳ העלם והסתר שהרי המקום י י‬
‫י < העלם ד ?‬ ‫ל‬ ‫המציאות והישות שאינו ב י ‪/‬‬ ‫מ ב ת‬ ‫‪m‬‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ן י‬ ‫ן ג י‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ח‬

‫וכידוע דהתתלת התהוות המציאות הוא עיי הצמצום דוקא בו׳ וכמ״ש ב ם ״‬
‫‪ ,‬ב‬
‫ך״‬ ‫וכן התהוות המציאות ממש דהעולם הוא דוקא עיי העלם ו ה ס ת י י‬
‫נ‬
‫מהנברא כ ר בנודע׳ ועמ״ש באורך בדיה מי כמוכה‪ ,‬רכיט‪ ,‬ולבז * י‬
‫ס‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו כ מ ו‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג ר א ד‬ ‫ש א י ג‬ ‫ש‬ ‫י‬
‫יאות‬ ‫יגיליי ל ל ׳‬ ‫י י‬ ‫י‬ ‫בבהי׳ מציאות‬
‫‪3‬‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫כ ל ל‬ ‫ו נ ג ל ה‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫א י נ י‬ ‫ד ‪ ,‬י י‬ ‫‪m‬‬ ‫]‬ ‫‪K‬‬ ‫ד ‪ ,‬מ ח י‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫ב י‬
‫**ידוע‬ ‫י כ י‬
‫'‬ ‫'‬ ‫^‬
‫ך‬ ‫ד ב ר הרי בעצם המציאות יש בו היות לבד התיות המתלבש בתוכי•‬
‫ג‬ ‫ש‬
‫ן ח‬ ‫שהגוף עצמו יש לו היות בפיע לבד הנפש דמזה הוא קיומו גם לאתר‬
‫‪0‬‬ ‫הנפש מן הנוף וכמ״ש במ״א‪ .‬והרי היות זה אינו נראה ל ל ‪ ,‬ד‪ ,‬י שהמצי‬‫ר‬ ‫כ‬

‫ע‬ ‫ב‬
‫‪,‬‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫מעלים ומסתיר על התיות שבו כ ר ‪ .‬ולפי משנתיל שהתיות ה מ ת ל ב ה‬
‫היינו מקום המציאות גם הוא נק׳ עולם מפני שבא בבחי׳ חיים בשרים‬
‫נ ט‬
‫פ פ ר ה מ א מ ר י פ —פר״‪n‬‬
‫דנפו־כ הוא לפעלה שהאור נעשה נמהות הכלי נו׳‪ .‬וכן הוא בכל מציאות‬
‫דנר שהאור האלקי הפהי׳ נעשה כמהות הדבר שפחי׳ אותו נוי‪ ,‬איכ הרי‬
‫הטגיאית פעלים ופסתיר גם על האור וההיות המתלבש בתוכו שאינו נמו שהוא‬
‫נבח״ אור רוהני כיא נראה בבהי׳ היים גשמייפ‪ .‬וכן עד רום המעלות גבוה‬
‫פעל גנוה נ ו ‪ /‬יכמויכ גם התיות הוא בבהי׳ לבוש הפעלים לגבי האור שלפעלה‬
‫מטנו‪ .‬היינו האור שפפנו הוא בא בבהי׳ תיים בשרים נו׳ וכפשנתיל דגידים‬
‫שהן פמוצעים שבהם החיות אינו בבחי׳ רוחני כמו רוחניות ההיות ולא בבחי׳‬
‫גשמי כמו בהאברים כוי‪ .‬והרי החיות שבאברי׳ פעלים על זה כר ולכן נק׳‬
‫גם החיות המתלבש בהאברי׳ בשם עולם מפני שחוא בחי׳ העלם בעצם שהוא‬
‫ננחי׳ חיים בשריים ומפני שמעלים על שלמעלה ממנו כר‪ ,‬וזהו שהמקיט‬
‫יי״גיאות נק׳ בשם עולם ל׳ העלם כף‪ .‬ונפו שהעולם שהוא המציאות מעלים‬
‫ומסתיר כפויכ גם הוםן שהוא בחי׳ שנה גם הוא בחי׳ נברא ופחודש פאיו ליש‬
‫הוא בחי• נ ג ר ״ ‪ ,‬״ ״ ‪ » » , ,‬״ ‪.‬‬ ‫״‬ ‫•‪-‬״״־ר כמוי‬
‫‪,‬״ ‪» «...‬״• ייזיות האלקות מצד עצמו שהוא‬ ‫יי׳יא מסח״‪ -‬״יי ‪ . ,‬״ ‪,‬‬ ‫ג ם‬ ‫ש נ ה‬ ‫ב ח‬ ‫ס ה ן א‬ ‫ה ז מ ן‬ ‫ג ם‬ ‫כ‬

‫והיא מסתיר על בחי׳ נפש שהוא בחי׳ אור וחיות האלקות מצד עצמו י‬
‫לטעלה מהזמן כוי‪ .‬והיינו כפו שנת׳ל כי •התהוות הזמן הוא מצד ירידת ה;‪..‬״‬
‫א‬ ‫גי‬ ‫ב ב ח י‬
‫? ‪ 1‬י י‬ ‫ב‬
‫׳ י**״ ' •‬ ‫להחיות שהוא בבחי׳ הסתלקות והתפשטי" י‬
‫״ ״ י עגמות החיות והאור כמו שהוא למעלה עדייו מבחי׳ ירידה והפשנה‬
‫ע י ל פ‬
‫י‬ ‫לי־חיית היי למעלה מנחי׳ הזמן «׳‪ ,‬ולכן נק׳ הזמן גיכ בשם‬
‫התהיית הזמן הוא מצד ההעלם דהיינו ירידת החיות שבא בנהי׳ התלבשות‬
‫כייעלם‪ .‬הגם שאינו בבחי׳ התלבשות ממש נמו החיות הפתלבש בעולם ממש‬
‫ינטשנתיל מימ היו בחי־ העלם בעצם שבא בבחי׳ התלבשות עניפ ולכן היא‬
‫שנ!עליט על האיי * ‪S K‬‬ ‫נכח״ חתחלקות דהסתלקות והתפשטייי י ־‬ ‫י ג ט‬ ‫נ‬

‫‪ , ,‬וזיש זה שמי לעולם‬ ‫‪,‬״‬ ‫‪,‬‬ ‫‪B‬‬ ‫יי• והנד‪,‬‬

‫ה ע ל ם ‪w n‬‬ ‫כ מ ו‬ ‫ן י א י ‪K‬‬ ‫ד נ ח י‬ ‫ה ה ע ל ם‬
‫אוו‪ ,‬ונמ‬ ‫ג י ל ד‬ ‫״‬ ‫^‬
‫ב ח‬ ‫ה ו א‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לעלם‬ ‫ד ן נ ו י‬ ‫‪m‬‬ ‫ף‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ך‬ ‫״‬ ‫נ ן ׳ י‬ ‫‪ 3‬ת י‬

‫ני׳‬ ‫פ‬ ‫ע נ‬ ‫ג י ל י י‬
‫יר‬ ‫‪T‬‬ ‫‪2‬‬ ‫* ־ ״ ״‬ ‫נ י רב טובר נו׳ עם היותו רק חאיי• י״י‬
‫מ‬ ‫ב נ‬
‫' * ‪ .‬״ י י‬ ‫ש נזה גילוי יותר מנבהי׳ מקום נו׳‪ .‬והגם דבזהר מבי׳‬
‫ל מ ע ל‬ ‫ש ו‬
‫י' ״ י‬ ‫״־־יה זנרי עם ויה נר‪ ,‬דשפי הוא בחי׳ ייה‪ .‬ייל זהי י ש י‬
‫? י פ י נ‬ ‫ש פ‬
‫ל ׳ י ״ י ' ״ »ד«לם‬ ‫י‪°‬‬ ‫״ « ח׳ נחנ׳ יסד ארץ נו׳ ובסדר השתל׳‬
‫‪,‬‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫נ ק‬ ‫נ‬ ‫פ‬
‫ונו‬ ‫״י*‪,.‬״׳‬ ‫־ ים כי׳ ופיט גם הזטן היא בחי׳ י־עי יל י ׳‬
‫* י ב הלי נטי האזינו כל יישבי חלד נ י חלד גיכ ל׳ ״על י נ פ " ל "‪IiV‬‬
‫נ‬
‫‪0‬‬

‫י י ת‬ ‫י‬ ‫ע ? י ת‬ ‫פ ו ס י ב י‬ ‫א ‪8‬‬
‫^ ‪ -‬י ‪Vt‬‬ ‫'‬ ‫״ליי• הדרי‪ .‬בעקרי בתים׳ י ל ״ י י ' ל‬
‫ט ס‬ ‫ש‬ ‫ז י ב‬ ‫ה‬
‫™?‪ 1‬י״‪1‬‬ ‫׳‬ ‫יי עיש ההסתר בנייע ינמיש בלקית י ׳ ™‬
‫‪W‬‬ ‫י ג י ו‬ ‫פ ? י פ‬
‫^ ‪w ^ L‬‬ ‫‪5‬‬
‫™ ' ל יי‬ ‫״ ־‬ ‫"״"‬ ‫ז ? נ ת י‬ ‫ג פ‬ ‫‪,‬‬
‫׳‬ ‫‪,nM‬‬ ‫פ ‪3‬‬ ‫ה‬ ‫ע י ל ם‬ ‫י‬

‫״ י ‪ ,‬״ ״ ‪vmL‬‬ ‫י נעמת העניז היא כפאדזיל נעי ה י ״‬

‫י‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫‪0‬‬ ‫נ‬ ‫נ ?‬
‫? ״ קטנית‬ ‫יפ ‪ °‬׳ ' י ־ יי־יא *־־יי" על י־י־״יי׳ יי'* *״•‬
‫ק‬ ‫י‬ ‫י נ י י ל‬ ‫נ פ ו‬
‫״ ׳ ״ ״ ״ ירמשנת‬ ‫ית יכל האברים הסניפים יי־־חיי׳‬
‫פ ש‬ ‫ש י‬ ‫כ י י‬ ‫נ י‬
‫? ‪ J‬רפלא?‬ ‫י י‬ ‫י׳• יכ־ייכ שרו ש׳ע נק׳ נער ל׳ קטנית־‬
‫ה‬ ‫פ ת ל ב ש‬ ‫ש נ פ ש י‬
‫׳ " ^ ׳ ן ב ל יי‬ ‫י‬ ‫‪ ' £‬י ״ להתלבש ב נ כ ד י ם ב « י־יא י י‬
‫ש י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ה ס פ ע‬
‫‪ W‬מ אי‬ ‫? ‪f‬‬ ‫״ י * שר העולם שהוא לבוש להעלים‬
‫?‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫נ ת י‬
‫לסיב‬
‫ל ל! י ק־ לס‬
‫דם‬ ‫‪,.‬‬ ‫העולפות נא׳ גם ׳ ? ^‬
‫ג‬
‫ט‬
‫ל‬ ‫‪£‬פ וכשבת שיש עליות »‬
‫ן ו י‬ ‫ת י ל ן ת‬ ‫מ ז ץ‬
 ‫מ א מ ר י ם — פ ר ״‬ ‫פ פ ד ד‪,‬‬ ‫‪0‬‬

‫ש י ״ ש ם ע‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫‪,‬‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ד מ י‬ ‫מ‬
‫? ‪ ' 2‬דצדיקים‬ ‫י "*‬ ‫ואתהדי כ ל ? ז •‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫צ‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫כ ף‬ ‫ב ת ו כ י‬
‫^ ״ ש י העולם‬ ‫• ״‬ ‫מתצמצם ומתעלם‬
‫י‬ ‫ע‬ ‫י א‬ ‫י‬ ‫י ה ע ל י ‪/‬‬ ‫ב י ר י ר י ם‬
‫* ^ ' * ל הקוצרים‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫גק׳ קוצרים מחצדי הקלא שמבררים‬
‫נ ז נ ב‬ ‫י‬ ‫ז ‪ 7‬נ ע י‬ ‫ו ז ה י‬ ‫י‬ ‫‪ 1‬ש‬ ‫נו‬
‫י ״כ עלם‬ ‫'‬ ‫וכמא׳ מטיט קושר כתרים ל ק י מתפילותיי׳ * '‬
‫כי‬ ‫ד ‪ ,‬ה מ ש כ ד‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י ד י‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ו כ מ י‬ ‫מע‬ ‫ת פ ל ו ת‬
‫רנבראים‬ ‫^‬ ‫' '"‬ ‫* ל‬ ‫ל לי'׳‬ ‫להעלות ה‬
‫ל‬ ‫נ‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ש י י כ ל‬ ‫ב כ ד י‬ ‫ה ה ש פ ע ד ׳‬ ‫ע‬
‫ביניהם‬ ‫*‬ ‫ל׳ העלם כי הוא מעלים ומסתיי" ל‬
‫פ ת מ ג ע‬ ‫י‬ ‫ש י ‪ ,‬נ ע ר‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫כ ד‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫י ד י ד‬ ‫י ה י נ ת ן‬ ‫ג ב י‬ ‫ש‬ ‫ח‬
‫מלםעלי׳‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫' י *‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫כ‬

‫ם‬ ‫י ‪ ,‬נ מ ש כ ת‬ ‫ש פ ע ד ‪,‬‬ ‫ה ד‬

‫נמשני‬ ‫י‬ ‫בענין ההיצים נק׳ בשם עלם שההיצים מורים על‬
‫ש ב י ה י ג ת ז‬ ‫ה ו י‬ ‫‪/‬‬ ‫ש‬ ‫ד‬
‫ד מבחי'‬ ‫'‬ ‫מא״ס ב״ה לכללות ישראל • שזהו מג׳ אותיות‬
‫ד ‪ ,‬ה מ‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ד‬
‫במם״ט‬ ‫לה׳ תתאה בהי׳ דוד ונמשכים לפעמים ע״י העלם כיי ל‬
‫מ ת‬
‫‪.‬א‬ ‫זיא למעלה הוא עיי שליה שהוא מטיט והיינו שבחי׳ מל׳ מ ת ע ל‬
‫ז‬

‫י‬ ‫פ י י‬ ‫ז‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ב ז‬ ‫ש ה א ר י‬ ‫כ מ ו‬
‫קטנות‬ ‫'*‬ ‫*‬ ‫ד י'‬ ‫שההמשבה היא על ידו ו‬
‫ב ח י‬ ‫כ‬ ‫ג‬
‫| ן ך״ן‪,‬‬ ‫דאצי׳ נק׳ ג״כ נער וכמיש כי נער ישראל כ ר ‪ .‬והיא *‬
‫‪0‬‬
‫ן‬ ‫י ‪,‬‬
‫נ ע‬ ‫י‬ ‫וצמצום וכמ״ש במ״א בענין כרוב א׳ מקצה מזה כ ר ועמיש בלק״ת‬
‫‪0‬‬ ‫‪ 3‬״‬ ‫י א‬ ‫י י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫?‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫י י ס‬ ‫ה‬ ‫נ ע י י ם‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ו ה י‬
‫' ״ בעול‬ ‫'‬ ‫‪1‬‬ ‫**‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫'‬
‫ט‬ ‫מ ט‬ ‫י ה י א‬ ‫כ ר‬ ‫ל ג ע ר‬ ‫ז ז ג י‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫נ י ז‬ ‫ב ן‬ ‫ו י ה ו ש ע‬ ‫י ה נ ‪/‬‬ ‫מ‬ ‫ד א צ י‬ ‫ע ל י י ן‬
‫שזהו‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫' '׳‬
‫ם ב ח י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ש ג ?‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫י ס ו ד‬ ‫ב ח י‬ ‫ו ה נ ה‬ ‫‪/‬‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫ז י צ י‬ ‫ד ‪ ,‬ב י י ‪/‬‬
‫' י ‪ If‬קודם‬ ‫י׳״‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫'‬
‫ב א ג י‬ ‫ה א י ר‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ת‬
‫' ועלם‬ ‫במל׳ כשנעשית מקור לבי״ע כ ר כניל‪ .‬והוא ה נ ב ל‬
‫י‬
‫שנעשה מקור לבי״ע כר‪ .‬וכמו״כ ייל במטים שנק׳ שר העולם ונקי ^ בלת‬
‫י‬ ‫מ ב ח‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫כ נ‬ ‫כ ו‬
‫‪* ' .‬לקים‬ ‫שמגביל את האור שיתקבל בנבראים ' * ל י * *‬
‫ב‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫פ ט‬ ‫ח‬ ‫ס נ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ב ט א‬ ‫ש‬ ‫ע פ מ‬ ‫ל‬ ‫‪ /‬י י‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫ה ז מ ז‬
‫* י א גים׳‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫י״‬ ‫*‬ ‫"‬
‫ט‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה י י ו ת‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ה ו י‬ ‫ד‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ז י ש‬ ‫ו‬ ‫ח י ג ו נ י ו‬ ‫וזד‬ ‫כ ו‬
‫ם שם‬ ‫י *‬ ‫׳ ״‬ ‫ת‬ ‫׳‬ ‫׳‬
‫י ב ם י י‬ ‫ל‬ ‫כ ג‬ ‫מ ד ר י ‪#‬‬ ‫ב‬ ‫ב י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫פ נ י מ‬ ‫ב‬ ‫ה פ ג י מ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ש נ ק‬ ‫י ז י ‪ ,‬ו‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ג‬
‫ימיות‬ ‫" '‬ ‫'‬
‫ו י ‪ ,‬ם ג‬
‫'‬ ‫'‬
‫וה(•‬ ‫ספ״ו שזהו בהי׳ הוי׳ א ד ‪ /‬ואיכ י״ל דתיצוניותו זהו כענין בחי׳ הזמז‬
‫ח מ‬
‫> ף ב‬ ‫שהוא מש׳ הוי׳ ה״ז למעלה מבהי׳ הזמן כר‪ ,‬וצ״ע לבאר זה ע ״ י י ;‬
‫כ י‬ ‫ד ‪ ,‬מ ע ש ד ״‬ ‫ב י ו ם‬ ‫י ד ו ד‬
‫' שבחול‬ ‫והיינו דוקא ביומין דהול וכמיש במעשה דיהונתז‬
‫‪ ,‬ם ע ש י‬ ‫י פ י‬
‫" כתי׳‬ ‫י‬ ‫בשבת כו׳ וזהו שכ׳ שער כ ר הסונה קדים סגור יהי׳ ששת‬
‫ב ש ב ת‬ ‫כ‬ ‫מ ש א‬ ‫ה נ‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ז ר י‬ ‫ם‬ ‫ה ע‬ ‫ב כ ח י ‪/‬‬ ‫ה ד ׳ ש פ ע ד‬ ‫נ ט ש‬ ‫כ י‬ ‫ס ג ו ר‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬
‫לקית‬ ‫"‬ ‫*ל'‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫י‬
‫‪3‬‬ ‫י ז ב ז‬ ‫י ב ז ה‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬
‫יאכלו‬ ‫וביום השבת יפתה‪ ,‬זעזינ אשריו ארץ שמלכך בן תוריז‬
‫י‬ ‫?‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י א כ ל ו‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ך ש י י י‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ב ס י פ ו‬ ‫ל‬ ‫מ ה א ר י ז‬
‫תפלי•‬ ‫ר‬ ‫ד ם‬
‫׳‬ ‫י י'‬ ‫"‬ ‫״‬
‫'‪.‬‬
‫ה ן י‬ ‫קודם התפלה מחמת זה מלכך נער‪ .‬ולכאר•״ שאין שום אדם אוכל ? י‬
‫ש‬ ‫ל ש‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ו ה י א‬ ‫י‬ ‫ע פ‬ ‫ל י‬ ‫ו ה י ת ר‬ ‫י א‬ ‫ש י‬ ‫מ י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫) א ם‬
‫יתפלח‬ ‫*‬ ‫* יי״ייי'‬ ‫' "*י*‬
‫ו א ז נ פ י‬ ‫ל‬
‫‪ /,‬מל׳‬ ‫"‬ ‫ולהתפלל(‪ .‬אך הענין דאי׳ בזהד בלק דר״ד ע״פ בקר א ע ר ו י י‬
‫ג ב ח י‬ ‫ז ם ז (‬ ‫מ נ ח י‬
‫ך‪6‬׳‬ ‫'‬ ‫היא המשכה בהי׳ בקר אור בהי׳ אוא׳ס הסוכ״ע )שלמעלד׳‬
‫ולכן תפלה היא עד ד׳ שעות כי הוא יהוד והמשכה ג׳ אותיות ראשונות‬
‫ב א ‪ £‬י‬ ‫ג ש מ י ״‬ ‫ב ח י‬ ‫ו א ז‬ ‫כ ד ב ע י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫א ח ר ו ג י‬ ‫ב ה‬ ‫ה ו י ‪/‬‬
‫יגתי׳‬ ‫י ש כ‬
‫'‬ ‫" י‬ ‫'‬
‫בבקר במקום שראוי ליחד בהי׳ סוכ״ע בממכיע שזהו יהוד קוביה‬

‫״( כ ״ ה ב נ ו נ י ״ ק ‪ .‬ו א ו ‪ 1‬״ ל ‪ :‬ל ה ת ק ב ל ‪.‬‬

‫‪1‬״ל‪.‬‬ ‫ולבאר‬ ‫ואוזג״ל‪:‬‬ ‫בגוגי״ק‪,‬‬ ‫•״( כ ״ ה‬
‫‪HD‬‬
‫ד מ א מ ר י פ— פ ר ״ מ‬ ‫פפר‬
‫יאכלו ומזה נמשך שמלכך נער בחי׳ העלם כוי‪ .‬אבל נאשר שריך בעת יאכלו‬
‫עית ד י ת עולת תמיד שבתפילה טמשיך בחי׳ יחוד סיכיע וממכ‪-‬ע אזי מ ל כ ו‬
‫בן חורין בחיי ה י ת עילאה כוי(‪.‬‬

‫מאחר שנת׳ שגם החיות המתלבש בגשמי הוא בחי׳ עולם יובן‬ ‫‪ 0‬והנה‬
‫נ מ ו י נ בדברים רוחנים דכל שהוא בבהי׳ מציאות היו בחי׳ עולפ‪.‬‬
‫יכמו אהבה שהיא בחי׳ מציאות ד נ ר ונמו באהבה שזהו בחי׳ יש מי שאוהב היז‬
‫נ‬
‫עולם והוא המבוקש שבהאהבה‬ ‫? ׳ עולם ולכן נק׳ בשם ה י נ ל האהבה דהינל‬ ‫ז ה ו‬

‫שרוצה בדבר פ ה והרצון הוא שרוצה באלקות אבל היה אוהב ורוצה היז‬
‫נחי׳ פ ג י א ו ת והוא בחי׳ עולם‪ .‬דהיינו שזהו הכלי שבזה הוא נתפס ונאחז כוי‪.‬‬
‫יכפו הכלי שבה נאחז האור כ מ ו י נ בהמציאות שהוא המבוקש בזה הוא נאחז‬
‫‪0‬‬
‫ל א יהי׳ בנהי׳ כליון לגמרי מ ׳ ונפש הוא האהבה שאין בה מבוקש כלל שאינו‬
‫ת‬ ‫פרגיש נ ל ל שרוצה איזה דבר נו׳‪ .‬והוא מצד ההדגש דאוא‪-‬פ הוא שהולד‬
‫ל נ ח ״ עצפות אואיס ואינו מרגיש כלל שהולך נ ר ‪ .‬ובד‪-‬נ הוא בחי׳ פנימי ת‬
‫ג ש ת‬
‫״׳ ״ ' י ל‬ ‫חלב כ י ‪ /‬ועולם הוא בחי׳ היצוניות הלב בנחי׳ אהבה ט י י‬
‫ה י י נ י‬
‫"‬ ‫‪r‬י״‪?V‬‬
‫‪7‬‬
‫־‬ ‫כר‬ ‫י‬ ‫ס‬
‫י‬ ‫ס‬ ‫ב‬
‫היא הזפן כפה יתקיים בזח יפתי יתבטל‬
‫‪ .‬ייל ש הו בת‬ ‫ע ו ל ם‬ ‫״‬ ‫מ ב ח‬ ‫ל נ ״ ! ל ה‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫ך‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫הלב‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫נ‬

‫י‬ ‫‪m‬‬
‫"״‬ ‫'‬ ‫«‬ ‫הי״שעלית שכלי שפחפעל פהטוב ןאלק‪,‬״‪ .‬ועם י׳ייי׳ ״ ' ״‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬
‫^‪IL‬‬ ‫» « אין זה בבהי׳ הרגש עצפו שהרי זי•‬
‫‪,‬י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫ה ו א‬ ‫ב‬
‫ד ‪3‬‬ ‫‪' 1‬‬ ‫״־'‬ ‫״׳יי האלקות נו׳‪ .‬משאיכ ב ה ת פ ע ל ״ ה ל‬
‫אחנה שרוצה מה שלו טוב כו׳ וכמיש במ׳׳א‪ .‬והתפעלות שכלי הוא בבת‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫י ה נ ה‬ ‫ת‬ ‫נ נ‬
‫" ™ ‪ 1‬״‬ ‫י •‬ ‫ף י נ י י ת המיחיז השייך לחיצוניות ה ל נ ני׳‬
‫׳ » * « ואלה ח * נ ס‬ ‫נ ו‬ ‫ק י ן דמית‪,‬‬ ‫‪.,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫נ נ ח ״ מציאות ‪-‬‬ ‫ד ט א‬ ‫ץ‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫ס ב ד‬ ‫מ ב ‪ 1‬ז י‬ ‫ז‬ ‫ה‬

‫עולם האצי בנלל‬ ‫‪m‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫‪.‬‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫אשר‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫‪0‬‬ ‫י <‬ ‫ב נ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ל פ נ י‬ ‫כ ן‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫פ‬

‫י ח ב י‬ ‫ה י י‬
‫ד יל יפרו‬ ‫"י־‬ ‫״ ז ־ י ע י י ׳ א נק׳ מ ל נ א ונמא׳ מלנא יפליי׳*‬
‫י א ל הי׳ ז׳ מלנין הנ ל פה‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪, .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫קדישא‬ ‫ס ו‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫‪m‬‬ ‫ן ל פ נ‬ ‫א‬ ‫ב מ‬ ‫ש‬ ‫‪0‬‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫כ‬

‫ני‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ב‬
‫׳־״ « ד ‪ ,‬י » ם‬ ‫"‬ ‫״ " ל ס ל י עיי התיקון האורות ו מ י ל ו י ם ל״יי"‬
‫י נ ט‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬‬
‫בי׳‬
‫הפסולת‪ S‬נ י‬ ‫‪ ".‬״ י‬ ‫‪,‬‬ ‫הוא ש נ^ע " ^ י‬ ‫^‬ ‫" מ* י יישייד אל העולמות‬
‫ת‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ן נ ! ה נ ב ן‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש ו‬

‫ה ט י ת י‬ ‫‪r‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ת י‬ ‫פ‬ ‫‪01‬‬ ‫נ מ‬ ‫ס‬

‫! י ״ ד ו״לם‬ ‫'‬ ‫' א • " י ע י־ ט ל נ י י ? י י י י י ' ־‬ ‫״ '‬ ‫י‬
‫״ י י נ ה • והיינו להיות בתי׳ יש ומציאות נ ו ‪ /‬ובקדושה היינו בחי׳ שנה ועולם‬
‫ט‬ ‫נ י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫‪ :‬י א י ת‬ ‫נ‬
‫ע­‬ ‫י ?‬ ‫׳• ‪1‬‬ ‫"‬ ‫״ י ׳ י י‪-‬איי שבא ב נ ה י ׳ הגבלה יבב״"‬
‫‪W‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫א‬
‫! ״ ד ת ה י‬ ‫׳ "‬ ‫'‬ ‫התהו שהרי זהי האיר ה ש ״ י ל י ״ י ל « "‬ ‫ד‪,‬‬
‫פ נ ח י‬ ‫ז ה י‬ ‫ה‬
‫נח ׳‬ ‫׳ "י"‬ ‫״ * ״ ״ ־י׳• אך נ ה י ׳ המציא‪,‬״ גם ב ? י י ש‬
‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫פ‬ ‫; ס פ ע‬
‫* ^פ־אינ‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫״ עד ש כ י נ הי׳ השבירה י ־ ״ י י י י‬
‫י‬ ‫ט‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ג י‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬
‫?נאצי׳‬ ‫ל‬ ‫׳ י '‬ ‫היכלות מיגר‪ .‬שהם הנק׳ מתים ממש נ‬
‫ק י ת‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫יא‬
‫‪ 1‬״ ״־י״בות‬ ‫';ייישה אינו נ ח י ׳ ר ע חיו נ י א אהבה מורגשת ש י ׳‬
‫י־ייע חייג המגולים שנק־ עהיד נ פ י ש בפיא‪ .‬ובסטיא נעשה בחי׳ ת ע ר ו ב ״‬
‫‪Z‬‬ ‫* י • ימיו ״ ע י י ב י ת טייר יינן ע ד י פ הגלגלים * " י ״ ' '‬
‫‪3 3‬‬

‫לטערב מ ה ו ההשתחייאה כלפי שכינה דשנינה במערב כי׳‪ .‬ו פ י פ יש שטוע‬

‫‪6‬‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— ם ר ״ ת‬ ‫םפר‬ ‫םב‬

‫ב‬ ‫ב ב ח י‬ ‫א י ג י‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫מ פ ג י‬ ‫ש‬
‫!ש נכרי‬ ‫'‬ ‫בהם ועובדים לי״ יי״יא‬
‫י‬ ‫י ב ו א‬ ‫ו א‬ ‫כ ו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫פ‬ ‫מ פ ג י‬ ‫מ צ י א ו ת ו‬ ‫ש י ב ו ט ל‬ ‫א ד ו נ ו‬ ‫ל פ נ י‬ ‫ב ד‬
‫^ א ם היא‬ ‫‪°‬‬ ‫'‬ ‫ועד״מ ע‬
‫ל ס ב י ל‬ ‫י ו כ ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ה א ד י ז‬ ‫ל פ ג י‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫י ב י ט י ל‬ ‫ה כ ג ע ד ‪,‬‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י י ר א ד ‪,‬‬
‫י והנה‬ ‫פ י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ב‬
‫ש‬‫' '‪.‬‬ ‫בטל באמת‪ ,‬אבל אם יוכל לסבול זה מורה שאין ביטולי‬
‫י‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ש י ט ד‬ ‫ה ‪ 1‬א‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫א ל‬ ‫ה מ ש ת ח ו ו ד‬
‫למדיגר׳‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫האיש‬
‫נ‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫״‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ב ע נ י ז‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ב ד‬ ‫א‬ ‫ב פ‬
‫ל לא היי‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫" '‬ ‫״‬
‫כ י ׳ (‬ ‫‪0‬‬ ‫נ ם י ב‬ ‫‪w‬‬ ‫‪x‬‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ק‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫כ י‬ ‫ד י כ ס י ז‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י ע ט י‬
‫שבעבי‬ ‫^‬ ‫' ׳ '‬
‫י ‪ ,‬ד ק י ת‬ ‫‪5‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫נ מ ז נ א‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ב י ט י ל‬ ‫ר י א ה‬ ‫ה י‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ל ו‬ ‫מ ש ת ח ו ו ה‬
‫להיות‬ ‫'‬ ‫'‬
‫^‬ ‫גודם סיבת הרע גמור של המתבטל אליו‪ .‬וכמו״כ הוא בצבא השמים‪,‬‬
‫י ‪ ,‬ו א‬ ‫מ ז ה‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫מ צ י א ו ת‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ש ה ז‬
‫הרגש‬ ‫'‬ ‫שאין ביטולם בתכלית‬
‫מ ש ד ‪,‬‬
‫*‪ 'T‬הנוגה‬ ‫העובדים להם כר‪ .‬וכמו״כ יובן דמבהי׳ המציאות ש ב ק‬
‫האהבה עם היות שזהו בבהי׳ טוב‪ ,‬מ״מ מזה בא בריבוי ההשתל׳ בחי׳‬
‫שמעורב ט ר ד כר‪.‬‬
‫‪ .‬י י ״ »«»•׳ יסודות‬
‫יסודות‬ ‫ד( והנה עה״ד ט ר ד הוא בגעה״ת דקרקע הגן הוא הרוחניות‬
‫ש י‬ ‫י כ מ ו‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ט ו‬
‫‪ ' ,‬לנדע‬ ‫*‬ ‫הגשמיים כ ר ויש בו ג*כ תערובות‬
‫כ י ״‬ ‫מ ח י י ם‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ו‬
‫^ ר כרי‬ ‫הגשמיים נמשך מהם מר ומתוק עשבים ממיתים‬
‫ש‬ ‫ב‬ ‫&‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫כ מ י‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ג ס ד‬
‫יורג‬ ‫' *‬ ‫זה הוא בקרקע הגן אלא שאיגו רוהניות‬
‫ש‬
‫וכמו ההפרש בין טעם מרירות שבכה ויסוד הרוהני לטעם מרירות‬
‫י י‬ ‫כ י ‪#‬‬ ‫ה ג ז‬ ‫ב ח י‬
‫' ' ים‬ ‫מ‬ ‫'‬ ‫בחיך כר‪ .‬וכתי׳ וינחהו בג״ע לעבדה ולשמרה שזהו לת?ז‬
‫ה י‬ ‫ל ה ש ?‬ ‫ה א ‪#‬‬ ‫ע ג י ג י ם‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה כ‬
‫״ המים‬ ‫'‬ ‫י‪°‬‬ ‫הוא בשני דברים‪ ,‬וכמו בעבודת‬
‫י‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫כ ל‬
‫* יי׳ בן‬ ‫תמיד שיבוא תיקון ועילוי בנוף עפר הנן שיצמח‬
‫‪3‬‬ ‫י ‪ ,‬מ י ‪ ,‬י ת‬ ‫ו ש י ג י י‬ ‫ת י ק י ן‬ ‫ש י ‪ ,‬ו א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ז כ מ י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫י ז ה י‬ ‫ש ה ש ק ה י‬
‫קלקל‬ ‫׳‬
‫י ‪1‬‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה ש פ י ר ד ״‬ ‫ש ד ‪ ,‬ו א‬
‫"צמיחה‬ ‫יתקן את הנן ע״י המשכת המים כוי‪ .‬והב׳ לשמרה‬
‫‪,‬‬
‫ר‬ ‫כמו קוצים ודרדרים ולסקל אבנים מהגן‪ ,‬דהיינו להסיר דבר המונע את י *‬
‫ד י ‪ ,‬ג י‬ ‫א ל ו‬ ‫ע ג י ג י ם‬ ‫ב ב‬ ‫ה ג ן‬ ‫ב ת י ק י ז‬ ‫א ד ד ״‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ה י‬ ‫כ‬ ‫י כ מ ז‬ ‫כ ר‬
‫' *יודתי‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫כ‬
‫'‬ ‫י ע‬
‫'‬ ‫‪7‬‬
‫'י‬ ‫‪7‬‬
‫'‬ ‫*‬ ‫'‬
‫" ‪ ,‬משיל‬ ‫"‬ ‫הי׳ ראשו בבריאה ורגליו בעשי׳ וכמ״ש ב ל ק י ת מהארי * *׳‬
‫מ‬ ‫י ‪/‬‬ ‫ש י‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ד א ג י‬ ‫ג‬ ‫ז ו‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫י ח ו ד י ם‬ ‫פ י י ח ד‬ ‫ה י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב‬
‫גילוי‬ ‫ב י‬
‫'‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫'‬
‫^‬ ‫בהי׳ מים העליונים דאצי׳ לבי״ע עד בתי׳ עשי׳ בבתי׳ געה״ת שיהי'‬
‫כ ר‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ה ח י צ ו נ‬ ‫פ א ח י ז ת‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫י ה ב‬ ‫כ ו ‪/‬‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬
‫' ?ש&ריי״‬ ‫י‬ ‫'‬
‫ל ע ב ד ד ‪,‬‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ה י א‬ ‫ה ע ו ל ם‬ ‫ב ז י |‬ ‫נ פ ש ו‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ע‬
‫מעשר•‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬
‫יה׳‬ ‫*‬ ‫לעבדה היינו לתקן איזה דבר ממהות למהות והיינו להמשיל‬
‫ח‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫פ י ‪ ,‬י ת‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ז ו‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ר ״ ת י י ה‬ ‫ק‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫״‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫פ‬ ‫ה‬
‫גוו‬ ‫ה‬ ‫ש‬
‫י '‬
‫הרי נמשכה אוד חכ׳ דאצי׳ חכים ולא בחכ׳ ידיעא בהבל דיבור ה א ו ם‬
‫י‬ ‫ע‬
‫ן ן י |‬ ‫הגשמי הוא מהנה״ט בהי׳ נוגה שעייז נעשה בירור ותיקון הדיבור‬
‫ה‬ ‫י א ‪ 1‬י‬ ‫? נ ל י ו נ י ם‬ ‫א ו ר י ת‬
‫' \עול‬ ‫בהיכלות ת ו ג ה יבורר ע״י השקאת והמשכות‬
‫ה א ו י‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫<י של‬ ‫מצות שהן רק להמשיו אור כר‪ .‬וזהו הקורא בתורה שקורא‬
‫םג‬
‫ה מ א מ ר י מ— פר‬ ‫ספר‬
‫לתימנים כלל‪ .‬יזהי תיקין הכרם שהוא הנפש פרטי של האדם שמתקן נפשי‬
‫ישעייז נעשה התיקון בעולמות עד רום הפעלות כי׳ יעיב כל ה ה פ ז באמת‬
‫להתקשר כה׳ אחד אין קריאה של אמת יותר ממה שיקבל בקיש בכל ל ב ונפש‬
‫לעבדה ילשמרה שהייע פ׳ ראשונה ופ׳ שני׳ )פ׳ ראשונה והי׳ הדברים האלה‬
‫בדית הנתיב מדבר כי׳ יפ׳ יהי׳ אם שמוע תשמעו אל פצותי מ״ע ופל‪-‬ת ביי(‪.‬‬
‫י ל ״ « יהי׳ כ ל עיקר ע מ ד ת ו בהתביננית אלקי בפפוד‪-‬ז יברנת קיש וקיש‬
‫ובהתעוררות אהוי׳ר ר ק בכדי שיוכל לעבוד את ה׳ להמשיך אור בתומיצ‬
‫ולשמור פן הרע כ נ י ל ולא ירווה צפאונו בפה שיתפעל הלב ברשפי אש‬
‫האהבה נ י גם זה צריך תיקון י ל ‪ ,‬ואין זה ת נ ל י ת הטונה בירידת הנשמה‬ ‫ג נ‬

‫ךק שאיא שיהי׳ העבידה‬ ‫לפטה נ י א תכלית ה ט ו נ ה הוא לעבדה ולשפרה‬ ‫נ ר <‬

‫מ ק‬
‫' " "ייייןיי ! ‪ 3‬״ ‪ - 1‬ד‬ ‫י״״* כדבעי בלי הענודה דאהוייר מ י ״‬
‫‪1‬‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ב‬

‫־ ע ושפית ל י ת כ ר ‪ .‬ו ע ׳ כ צ י ל התבוננות והעמקת הדעת באלקות ולהתעורר‬

‫ק‬ ‫י‬ ‫י ה י י נ‬
‫™‪s OS‬״«‬ ‫י ״"־־י‬ ‫מי־וי׳ר אמיתיים‪ .‬והוא ר ק בשביל העביית•‬
‫העבודה דתומיצ נ ד נ ע י להמשיך אור על ידם ג ף ‪ .‬והי‪ ,‬נ מ ו שער ופתה ל נ « ס‬
‫ל נ נ י פ‬ ‫א‬ ‫י א‬ ‫י ל ב י ת‬
‫'‬ ‫לחצר ולבית‪ .‬והרי העיקר הוא ה נ נ י ־ ״ י ״ י‬
‫י פ ל‬ ‫‪5‬‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ב ת י פ‬ ‫ה‬ ‫פ‬
‫'״‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫״ • ״ ו בי׳• כ י העיקר הוא לענדי• י ל ״ י‬
‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫נ‬
‫‪ J , 1‬״ ^‬ ‫* א השער והפתח לזה בו׳• יבםאיייל ל "‬
‫ה ח י ‪ 1‬י נ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫פ נ י פ י ם‬
‫‪,!I‬״ י׳‬ ‫י פ י ם דומי‪ .‬לגזבר שמסרו לו מ פ ת ח ״ י ־‬
‫״ י עייל‪ .‬הרי היראה היא מפתחות • ותורה פפתהות הפניפים בר‪ .‬מכריז ר‬
‫ש ה י י א ה‬
‫‪.‬‬ ‫* חבל פא! דלית לי׳ דרתא ו״רעא לדרתא ע נ י י ׳ י ־ ' ״‬
‫‪TO‬‬ ‫ש א י נ י‬
‫י " ' " ' ‪ , » ,‬ייר נ ר‬ ‫י״״‬ ‫* י ת א שהיא התורה ופאן דלית י י ת א‬
‫ש ט‬
‫״ * לי כי׳• והיינו שהעיקר היא לעניי־ י ל י י ־ " י " ״ " ״ ב ל ג ״ ‪ ,‬״‬
‫י‬ ‫ל ע ב י י‬ ‫ע‬ ‫ב ג‬ ‫י נ ח ה י‬
‫׳ « « ״ דת י‬ ‫'‬ ‫ית־לית ה־יונה היא תיקון ‪ w n‬שהיא »מ י‬
‫ג ״ פ ד*‬ ‫״״'‬ ‫־‬ ‫‪ 1‬״יי* ־י׳ ייי־י י י ״ אל?'״ ™ ׳ ־‬
‫ת‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫י פ‬ ‫‪n c‬‬

‫נ ר‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫מ‬

‫"״‬ ‫׳ י"‪,‬״‬ ‫״ ״ ־ היא כל ההשתל׳ עד שנשתלשל ג י נ י־ינלי"‬
‫י‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬
‫‪ f‬״ ׳ ״ פת‬ ‫"״ ־ל־ י א ׳ ס שלמעלה מ נ ״ י ׳ תהי י״יקיי י ׳‬
‫‪, n‬‬
‫' ? ד״־״נר‬ ‫)שהיא עיי הצמצים שי־י׳ נ ־ ל ׳ י ' ׳ ‪V ' a‬‬ ‫נ י‬ ‫ם‬ ‫א‬

‫ב ח‬ ‫י נ‬
‫™ ^‬ ‫'‬ ‫״ ' ל י ״ י ק ו ן שהאדם יתקן ה נ ל שזהו ג י נ ענין רוח אל?"‬
‫‪ ,‬ד‪,‬״ אלקים שזה‪ ,‬תורה שע‬ ‫*‪nn‬ף ב ל ק ‪ .‬״‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬

‫ל‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ ,' « ,‬״ ״• ‪,‬ש״אא׳י בב מפ דד י יר‬ ‫‪ £‬ז ״מ ״״ ״« י״ל ע ב ד ה ‪ .‬ולשפרה ־ י " ל • י ־ ' ‪,‬‬
‫‪m‬‬ ‫ב ג י ל ו‬ ‫י ה י‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫נ‬

‫פנימיות עתיק‬ ‫‪ ,‬י ״ י ׳ פניפיו י‬ ‫״‬ ‫ב‬ ‫^‬ ‫״״‪,‬‬

‫ל ו‬ ‫י י ״ אלק״‬ ‫ג‬ ‫‪m‬‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ן‬ ‫י י ו י ע‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ז ה‬

‫שנפשך‬
‫‪,‬‬ ‫ה‬
‫‪!u/‬ו!וי‬
‫מ‬
‫י׳א'־ ‪,‬־ '‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬ ‫א״ם בחי׳ העלם העצמי ה א‬ ‫סגימיותת ועצמות‬
‫ועצםית א י ס‬ ‫‪,,‬׳ יייי היא בתי׳‬
‫בחי׳ פ נ י פ י ו‬ ‫‪5‬‬

‫י‪-‬נירור « ״ק מ דרפ״ת ניצוצות דתהו כ ר ‪ .‬וזהו ורות אלקים מרחפת דמבחי׳‬

‫מרחפת‬ ‫אלקים‬ ‫ורות‬ ‫ייי‪.‬ו‬ ‫׳‬ ‫״‬ ‫_‬ ‫~‬ ‫‪,‬‬ ‫יסל׳‬ ‫ת י‬
‫ס‬ ‫א‬ ‫ד‬

‫ס‬ ‫ס‬
‫‪ °‬י להיות בתי׳ הרפ״ת ניצוצות ושיהי׳ כ ל ההשתל׳ בבחי׳‬ ‫י״ *יאו‬ ‫ת‬

‫ע ל ס שנת נ פ ש ע ד שנשתלשל גם היכלות ת ו ג ה ‪ ,‬שב״ז הוא בשביל‬ ‫לע^‬

‫ל ת‬ ‫ר ה‬
‫? ו הכל כ ר ‪ .‬ח ת ו שאתר א ו מ ת ו ה א ת היתה תהו ובוהו כוי‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫כ ח‬

‫בה״כ דתהו א ר ורות אלקים מרחשת דתבלית הכוונה הוא התיקון‬

‫״( כ״ה בטכי״ק‪ ,‬ואו‪1‬״ל‪ :‬פשתחות החמודה‬

 ‫שפר ה מ א מ ר י ם— פר ״ ח‬ ‫ס ד‬

‫רוחו‬
‫ע״י תומ״צ ועי״ז יהי׳ הגילוי דבחי׳ העלם העצמי דא״ם שזהו בחי׳‬
‫של משיח כו׳‪.‬‬

‫בם״ד תלים סי׳ סמ״ן פסוק א ‪ /‬פר״ת•‬

‫‪ ? ,‬שנמשלי‬ ‫ס נ ד ‪ ,‬ד ר י ז‬
‫ע ״ י‬ ‫ע ל‬ ‫א‬ ‫ח‬
‫*‬ ‫למנצח על‬
‫ב‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ת ״ י‬ ‫ל ל מ ד ‪,‬‬ ‫ל ד י ד‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ע ד י ת‬ ‫ש י ש‬

‫)גר׳ שמפרש ג״כ כמ״ש רש״י שושן עדות עדות ד י‬

‫ג‬ ‫י כ ״ ד‬ ‫ד ב ר י ם ׳‬
‫' יי ישראל‬ ‫לשושנה שנא׳ סוגה בשושנים‪ ,‬והוא מהתגחומא ם״פ‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫א‬
‫* ^ ב י ן שזהו‬ ‫לי‬ ‫דרל״ג ע״א‪ ,‬וסנהדרין נק׳ זקנים וכמ״ש‬
‫י‬ ‫י ס ב א‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ס‬
‫י ן בו׳‬ ‫ד ר‬ ‫כו׳‪ .‬ועמ״ש בהגהות לד״ה בכ״ה בכסלו שבתו״א בעניז‬
‫&‬ ‫‪3 0‬‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫מ ו צ א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫נ ח י מ א‬
‫י שמפר‬ ‫'‬ ‫המופלא שבסנהדרין וע״ש ב ת‬
‫מ‬ ‫ע‬ ‫י צ‬ ‫ה ג‬ ‫ש‬
‫' י ו במו‬ ‫*‬ ‫ב נ‬ ‫י‬ ‫ל׳‬ ‫ודוד חכם מכולם הי׳ בו׳‪ .‬ואפשר הוא כפשוטו ע ״ ע י‬
‫י נ י‬ ‫ל א ח י י‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ו י א מ‬ ‫ש‬ ‫כ מ‬
‫‪ ,‬פרשגז‬ ‫^‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫שושן ל׳ עתיק( די בני יעקב ולבז ) י ״‬
‫ד‬ ‫ע‬ ‫ל ב ן‬
‫איה״ע ש&‬ ‫שפרש״י שם( לקטו אבנים ועשו גל וע״ז אמד אח״ב‬
‫י ב‬ ‫ה כ ת ב‬ ‫ן‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ו פ ר ש‬ ‫י ״ א‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫פ ד ש ג ז‬ ‫ד ג א‬ ‫כ מ י‬
‫ובמהיה‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫^‬
‫א ג י י ״‬ ‫ל ‪/‬‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫י צ א‬
‫' * א בעבין‬ ‫פע״י‬ ‫פשר וביאור‪ ,‬והוא במו שפירשו במד״י ו‬
‫ב מ‬ ‫ש‬ ‫ע מ‬
‫גין‬ ‫*‬ ‫ןע‬ ‫שם ל׳ רושם וכתב כר( על יד דוד לאלפא עכ׳׳ל‪ .‬וי״ל ע ״‬
‫ם >‬
‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬
‫‪ L‬שלא‬ ‫עד הגל דבמאו״א אות ג׳ סל״ג גל היינו ל״ג אותיות דמילוי ט י ל י‬
‫ת ה‬ ‫ו‬ ‫‪7‬‬
‫א באצי׳׳‬ ‫המילוי הוא ההעלם והוא תכלית הכוונה וכמ״ש בייבי י ע‬
‫י‬

‫ש י‬ ‫כ מ י‬ ‫ה מ ל‬ ‫ב ח י‬ ‫י ה י י נ י‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫מ ל‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫י ‪ ,‬י א‬ ‫א ל ק י ם‬ ‫ש‬ ‫י ד ‪ ,‬נ ה‬ ‫נ ד פ ם‬

‫י ר ד י ם ני•‬
‫י ה‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ב‬
‫'‬
‫ג‬
‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬
‫א של‬ ‫ובהי׳ המילוי הוא מה שכלול בו בהעלם לירד לבי״ע להוות‬
‫ש מ‬ ‫ה ג ד י ל י ם‬
‫‪ ,‬ומםתיי‬ ‫•הענין הוא דבזהר בראשית ד״כ ע״א בענין שני מאורות‬
‫מ‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ה י‬
‫^ מבחי׳‬ ‫׳ '‬ ‫כהדא הוי׳ אלקים‪ ,‬והיינו דקודם המיעוט לא‬

‫‪l v‬‬
‫׳~‬ ‫‪** ,‬לקים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬״ ׳״‪-‬־ ־ ־ י ‪- -‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬
‫ה י י‬ ‫ו מ ג ז‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ י ז‬ ‫כ‬ ‫ה ו א‬ ‫א ״‬ ‫ט י‬ ‫ו מ‬ ‫כ י‬
‫לשועלים‬ ‫'‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫בעצם מהותם כר׳ ועגיז ל‬
‫א ש‬
‫י*ת(׳‬ ‫אלקים בהי׳ מעלים ומסתיר כר‪ .‬וזהו ג״כ ענין הירידה ל ה י ו ת י‬
‫ן כ מ ש‬

‫ך‪,‬מל׳‬ ‫ושיהיו נבראים בבהי׳ יש ודבר נפרד בו׳ )שיש בזה כוונה פנימיי^‬
‫״‬ ‫ך‬ ‫ו‬

‫י ר‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬

‫בר‪,‬בי׳‬ ‫וי״ל שאם הי׳ ההתהוות כמו שהיו בבהי׳ שגי וטאה׳׳ג ל יי ' * ‪,‬‬
‫ר > ת‬
‫ר ‪ ,‬י‬ ‫ש‬ ‫כ מ‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫צ ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫ז י‬ ‫ב י ח י ד‬ ‫ו כ מ י‬
‫בדאים '‬ ‫*‬ ‫ל יי‬
‫ג‬
‫״ ליייליי‬ ‫בבייאי״‬
‫דיוגתי בשם הע״ה‪ ,‬הרי זהו באצי׳ גופא‪ .‬כמו״כ י״ל דהתהוות יי‬
‫פ ה‬
‫ה מ א מ ר י ם — פ י ״ יי‬ ‫פפר‬
‫ג׳כ באופן כזה‪ ,‬ומיעוט הירח שא׳ לכי ומיעטי א״ע היז נושא ב׳ ענינים‬
‫לבי להיות ראש לשועלים היינו הירידה בבריאה‪ ,‬וטיעטי א׳׳ע להיות בבהי׳‬
‫ייעלם דסיהרא ל י ת לה מגרמא כלום‪ ,‬שעי״ז יהי׳ בחי׳ מגן ונרתק להעליפ‬
‫על האור דש׳ הוי׳ כוי‪ ,‬ואזי מבחי׳ מל׳ יהי׳ התהוות בחי׳ יש ודבר נפרד‬
‫«׳• והכוונה הפנימיות בזה שעי״ז יהי׳ הבירור דשבה״כ דתהו‪ ,‬ראם הי׳ הכל‬
‫נ ב ה ״ אלקות וכמו נשמות דבי״ע הרי לא הי׳ בזה מבתי׳ שבה״נ ד ת ה ו ) ו ה ג ם‬
‫דבנשמה יש ג׳׳כ תערובות טו‪-‬ר וכמ׳׳ש באגה‪-‬ק ד״ה והי׳ מעשה הצדקה שלו׳‬
‫הערובות• שבנפשו הרי הכל הוא בבהי׳ הרוחניות ו ה ד ע בתי׳ ד״ת כו׳ ובמ׳ש‬
‫נלקי״ת בתני׳ דמי מנה(‪ ,‬וע־־י שנעשח בחי׳ יש ודבר נפרד שזהו מבתי‬
‫פ ז ה פ י י י י‬
‫‪m‬‬ ‫י‬ ‫ע ו ל י פ‬
‫שנה׳כ י ת ה ו כמ׳׳ש נ ת ב י ׳ דראשי המטי"־ י‬ ‫מ ! ש‬

‫מתבררים עי״ז הנצוצות יתהו‪ .‬וי״ל שאם הי׳ ההתהוות כמו שהי׳ קודם המ ע ט‬
‫י‬ ‫הכי‬ ‫נ ל י ת‬
‫י^׳‬ ‫"; '‬ ‫הי׳ הבירור ב י ר ך מלמעלמ׳׳ט‪ ,‬אך מבו׳ ב»״א י ת‬
‫נ ע ש י ם‬ ‫נ י ם‬ ‫ת ח ת‬
‫דוהא‬ ‫י‬
‫ב י י ו מלטטלמ׳׳ע שעי״ז הוא שהרבדים י ־‬
‫י ש‬ ‫י‬ ‫ש י ה י‬ ‫‪5‬‬
‫? ‪5‬‬ ‫י"״״״ ־‬ ‫׳‬ ‫״ » יי־ילוי י א ל ק י ם להיות הירייה ל ב ״‬
‫י י י ‪ 1‬י‬ ‫ע י י‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ה‬
‫\״‪«1;?,‬׳‬ ‫היא הכוונה הפנימיות כי׳• ומילוי ימילי' " »‬
‫מ א י ז‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ב ח‬
‫‪ LT‬דרח‬ ‫™'‬ ‫יהנה התהוות הבריאה ממל׳ דאצי׳ הוא ב "‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י א ת ה‬ ‫‪3‬‬
‫״ ‪" I ,‬‬ ‫לעש״ הרוחנית הוא בדרך עו‪-‬ע )ועמ״ש י ׳ י ־‬
‫‪ - ,‬ועצם העש‬ ‫‪,‬‬‫(‬ ‫ו ע ש‬ ‫ן י צ י‬ ‫״ *‬ ‫^‬ ‫*יביי י=‬ ‫ח‬

‫ה ש מ י‬ ‫א‬
‫ש»‬ ‫׳ ״ " ?‬ ‫״ י שם שנבדל מהיצי׳ כי׳ ישם י ע ״ ' ׳ י'י‬
‫מ א י ו‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א ה‬ ‫ב י‬
‫? ‪ 1‬ד״״»‬ ‫'‬ ‫אבל התהיות עולם התחתין הגשמי היא ב י י ד‬
‫ב ה ת י ‪ ,‬י י ת‬ ‫ה י א‬ ‫ה נ י י נ ה‬ ‫י ־ מ י‬
‫\ ‪ ^ :‬ילא ‪m‬‬ ‫ל י י י ״ י ל י י יאלקי׳ ־י׳• ית־לי"‬
‫‪8‬‬ ‫פ נ א‬ ‫ת י‬
‫ד « נה‬ ‫"׳ י"‬ ‫״ * * בסש״ב פל׳־ו‪ .‬דביטול היש יאתבפ״ י א ־‬
‫‪m‬‬ ‫‪W‬‬ ‫י פ י ל‬ ‫י‬ ‫ה מ‬
‫\ ^ ר״ביי‬ ‫י'‬ ‫'לי‬ ‫נעילם העש״ הגשמי דיקא כ ר ‪ .‬וזהו בחי׳‬
‫‪ J‬י י ל י ם‬ ‫;‬ ‫י‬
‫י‬ ‫י פ י ל‬
‫יל‬ ‫״ • יהני• כללית ענין הגל היא ‪ 9V‬ה״יםא'‬
‫י י‬ ‫י ו ! פ‬

‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י מ ל‬ ‫י ט‬ ‫פ י‬

‫? י" ״ ‪ ,‬ר־ ם‬ ‫׳‬ ‫* * ״ ו שזהי ריבוי הכלים‪ ,‬וזהו ב ח י ה ע‬
‫ב פ ל‬ ‫פ י י ב ה‬ ‫י‬
‫׳ ‪ T‬״ ‪ s,‬דאיר‬ ‫* עיט האיר כי׳ יכמיש במ״א בענין ש ה ט ס ־ י '‬
‫ת‬ ‫מ צ י א‬ ‫ב ב ת י‬
‫״ ' * ? ! *‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫י־ יהכלים שהן בבהי׳ ריבוי הוא שחי‬
‫י‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫נ נ ן י‬ ‫ט ו ל‬ ‫ה ב‬
‫י‬ ‫י‬ ‫« )יכמיש במ״א דמיעיט הכלים י‪-‬י״ע‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫ב ח י‬
‫™‬ ‫‪T‬‬ ‫׳‬ ‫״ * ל י היא בהי׳ אחד כי׳‪ .‬יריביי ה־לים ״ *‬
‫" \ ‪ ,‬ד״יצונים‬ ‫ד‬ ‫ק‬
‫" ^‬ ‫ש‬ ‫י נ מ‬
‫׳׳‬ ‫ני‬
‫י׳י‬ ‫יי י ׳ ־ י ־ א להעלים בכדי שיהי׳ ביי׳‬
‫י‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫‪w‬‬ ‫‪n‬‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫י מ‬ ‫נ נ ע ל י ם‬
‫?‪ Z‬תעניג‬ ‫יות‬
‫*‪*1‬‬ ‫״ " ־ ל י " ה״־ייי‬ ‫•‬ ‫‪120‬‬
‫״ " י ?‬ ‫» ־ ׳ ש בתי״א והוספות בד״ה והבדילה ה־ריכת ל כ » י ל י '‬
‫פ ר ‪ 0‬א‬
‫״ ״ ״ ״ ‪ n t v l l‬ובר״‬ ‫״ ״ ״ לי אלקים כי׳‪ .‬דהנה עגיז ״ ל י י '‬
‫א‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫פ נ פ י‬ ‫ג‬
‫דבל‪:‬דפוסאית‬ ‫"‬ ‫' ל י י י־אצ" ב ב י " ' " י‬
‫נ‬ ‫נ י‬ ‫ע‬ ‫ב ב י‬ ‫י‬ ‫א‬
‫‪ 1 :‬י מצי^ם‬ ‫"‬ ‫״ ׳ י־טיש מ מ ג אבל מ י מ הרי נ ט ש י י־אי" * ׳‬
‫י נ פ ש י‬
‫י י ״ ל י ‪ , ™ ,‬דמשכת‬ ‫י ק י י ש ה אינם בבחי׳ העלם « י י י׳״י‬
‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫נ פ ש‬
‫‪ 1‬ו״לבשת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י ב מ י ״ שביטל יומייי־ י‬ ‫״ י י •‬
‫בחי׳ גיליי איר ר ק שזהו גופא היא בב״י׳ מרה ובבחי התלבשית‬ ‫‪r^J^L‬‬

‫י( כיה ננוכי״ק‪ ,‬ובאגה״ק ש‪ :0‬העוונות יע•‬

 ‫סו‬
‫ה מ א מ ר י ם ‪ -‬פ ו ״ ת‬ ‫פ פר‬
‫כ ר )עמ״ש בדרוש בשעה שהקדימו‪ ,‬תער״ב‪ ,‬פק״ח(‪ .‬וכן ע״י עבודה דתפלי'‬
‫ו א הצחי*‬ ‫ממשיכים גילוי אוד שעי״ן‬
‫ה‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ן מ ז ה‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ה ב י ר ן ד‬ ‫ה ו א‬

‫י ש‬
‫ותענוג העליון שז״ש צחוק עשה לי אלקים דדוקא מש׳ אלקים שנעשה בהי׳‬
‫ודבר גפרד ועיי העבודה נעשה ביטול היש מזה הוא עיקר הצהוק והתענוג בי׳•‬
‫הוא בחי׳‬ ‫ואמיתית הגילוי דלעתיד שיהי' גילוי בתי׳ פנימיות עתיק ו ב ש‬
‫ר ש ו‬

‫עצמות א״ס בהי׳ יש האמיתי יהי׳ דוקא ע״י ביטול היש ב ו ‪ /‬וי״ל דשדש ההמשבח‬
‫כ ח‬
‫דבהי׳ המילוי ומילוי המילוי שיהי׳ התהוות הוא מבחי׳ העצמות )וזהי‬
‫י ש‬
‫אד׳ שהוא בהי׳ המילוי כר( וע״י ביטול היש יהי׳ לעתיד גילוי בחי׳ א״ם‬
‫האמיתי כו׳ ועמ״ש בבה׳׳ז בשלה על מאה״ז דמ״ה בד״ה עוי״ל מא׳ הגיל באי*•‬
‫ב ח י‬
‫'‬ ‫ומכ״ז יובן עגיל עתיק סהדותא דע״י בהי׳ הגל והפרםא דוקא הוא‬
‫התענוג העליון שעי״ז דוקא יהי׳ אמיתית הגילוי דלעתיד כ ר כנ״ל•‬

‫ש י י ״ י‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ד‬
‫' ^ ר בישפי‬ ‫י‬

‫‪ u‬׳ ‪ .‬ובמ״א‬
‫ר‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ז ד ‪ ,‬י‬ ‫מ‬ ‫ס‬
‫״ ' ךןןא תבל*‬ ‫אבל בכדי להתגבר על התמימות דנה״ב ולהיות י ״‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ה ם‬ ‫ש י‬ ‫ד‬
‫ב ' ׳ ךבמי״‬ ‫ל‬ ‫אש בו׳‪ .‬ועמ״ש בסי׳ בשער הציצית בייבי׳ י ע‬
‫י‬

‫‪ ,‬וי*ל‬ ‫דאכיל כו׳ זהו בבתי׳ מל׳ כשיורדת לבי״ע כו׳‪ .‬ןעמ״ש בלקו״ת‬
‫י‬ ‫מ‬

‫ע ז י ‪,‬‬ ‫א‬ ‫ב ד‬
‫״\גע‬ ‫‪,‬‬ ‫יי‬ ‫באה״מ דמבהי׳ מל׳ כמו שהיא באצי׳ געשה ה ב י ר י י‬
‫ע י‬

‫ב א צ י ‪/‬‬
‫‪ /‬ויו‬ ‫*‬ ‫ד״‬‫שז״ע וישב יואב ו י ו א ת אדום כו׳ שזהו עליית בחי׳ המל׳‬
‫א‬ ‫ג מ‬ ‫א‬ ‫י י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫י י ד‬ ‫כ י‬ ‫י י ש ב‬ ‫י ז ה י‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד ‪ ,‬ב י ד ו י‬
‫* '‬ ‫מבר‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*"‬ ‫'‬
‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫כ‬
‫ןהביויל‬ ‫^‬ ‫במחנה אשור שזהו ע״י גילוי אור עליון שנתבטלו ממילא‬
‫ן ״‬

‫ד‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ה י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ד ל ב ן‬ ‫י‬ ‫ב ב י‬ ‫א ע ע‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ל ז ד‬ ‫ג י ל י י‬ ‫ז י ש‬
‫הבא בייי׳‬ ‫'‬ ‫י י‬ ‫י'‬ ‫'‬
‫מ ז‬ ‫י ק ח‬
‫שהיא‬ ‫דעשו הי׳ ע״י המשכת המקיף כו׳ כמ׳׳ש בתו״א בל״ד׳ י‬
‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב ר‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ש ז ה י‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ב ה צ י ת י‬ ‫כ א ז‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬
‫כרי‬
‫ע^ליייתי *‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪"/‬‬ ‫א ן ר‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ז ה ן‬ ‫ם‬ ‫ן‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ן י ש ב‬ ‫כ ן ‪/‬‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב ב ח י‬

‫״ ךן&מות *י‬ ‫ד״א שירה בה חצים‪ .‬ה נ ה בהמשה כלי ד ח‬ ‫עו״ש‬ ‫ב(‬
‫דשבת סייף וקשת כ ר סייף הוא ה ר ב דהיינו פםוו״ז י‬
‫סי‬ ‫ר מ א מ ר י פ— פ ר ״ «‬ ‫פפר‬
‫בגרונם וחרב פיפיות בידם‪ ,‬דפםוד״ז הוא מל׳ זמיר עריצים שמכרית החוחים‬
‫וקוצים כוי‪ .‬ועמ״ש מזה בהוספות דתו׳׳א ד״ד‪ ,‬ואני נתתי שכורח יניקתם מב׳‬
‫ה ב ח י‬
‫׳ יי״ו״ע ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת כוי‪ .‬וקשת הוא בקשות‬
‫ש מ‬
‫י י ״ ע )וע׳׳ש בהבי׳ על הנ״ל( דאין מבקשים אא״ב הסר בו׳ וכמ״ש בפ״א‬
‫בעניו כובד ראש על הכובד שבראש ו נ מ א ר ד ל השכינה אופרת קלני‪.‬מראשי‬
‫כי׳ וחטיבה לזה הוא החסרון שבנפש וטמטום הלב כענין כבד לב שהלב‬
‫שלמעלה מהפרסא הוא ככבד שלמטה מהפרסא כו׳ וכמ״ש במ׳‪-‬א‪ .‬וע״ז הוא‬
‫כקשות דשמו״ע למלאות החסרון כוי‪ ,‬דשדש עני! הבקשות דשמו״ע הוא שיומשך‬
‫י י עיי שיתבונן ברוממות‬ ‫‪,,‬‬ ‫גילוי הארת אלקותו ית׳ שז״ע ברוך א‬ ‫נ ו‬ ‫ו ה‬ ‫ה‬ ‫ת ה‬

‫מאל?יתו‬ ‫י ח י ק‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫א‬

‫‪I"'-?3‬‬ ‫ל?ית איד שאיי ע י י ר איליי כלל׳ יאיי‬ ‫י‬

‫עייז יתמרמר מאד ומבקש מעומקא דליבא שיומשך גילוי ה א ר ת א ל ק ו ת בנפשג‬

‫החיצונים שעומדים לנגד‬
‫‪m‬‬ ‫יע״י קשת זה שהוא הבקשות דשמו״ע הוא הורג את‬
‫ייל‬ ‫‪\>ZT‬‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫ש ע‬
‫להעלים ולהסתיר כוי‪ .‬וההפרש ביו פייר ל ?‬ ‫ה י א‬ ‫ש ת‬

‫י ק את השונא שעומד מקרוב‪ ,‬ועיי הקשת ביכולת להרוג השונא שמרחוק‪ .‬ונל‬
‫ל מ י ח י ?‬ ‫ה ח‬ ‫י ק‬
‫‪\ T‬‬ ‫׳י‬ ‫‪ m‬שימשוך יותר את הקשת על מ י ת י ת י י‬
‫‪m‬‬ ‫י ק ו מאלקות מג ע‬ ‫ח ו‬ ‫נ ! ו‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫״היא נ ״‬
‫‪8‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫>‬ ‫״‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ח‬

‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫‪5‬‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ג ם‬

‫״ ״ ‪,! .‬שות‬ ‫י׳י׳‬ ‫י ״ ־ ״ ק יותר‪ ,‬והיינו להרוג ילהעביי‬
‫ו ו ל ת א״ס בקיש ובקשות‬ ‫״‬ ‫ב ג‬ ‫‪u‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪M‬‬ ‫ל‬ ‫״‪,,‬‬
‫ב‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫ינימה לו ש א ‪,‬‬
‫ע י‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫נ ו‬

‫ת‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ג ט‬ ‫נ ! י ג י ש‬ ‫א‬

‫? ‪S T J w‬‬ ‫י״מי׳׳ע שיומשך גילוי אלקות בנפשי '‬
‫ז‬ ‫ע י ט‬ ‫א י ו‬ ‫י ע נ י י‬
‫״ ‪m i l‬‬ ‫ל‬ ‫« ‪ .‬והנה המרירות היא קודם התפלה ״ י י ״‬
‫ה ת פ י י‬ ‫א ז‬ ‫ו ת י‬ ‫ב‬ ‫! י א‬
‫־‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫מתוך כובד ראש כ י ‪ .‬אך כאשר ה מ י י ד י ת י‬
‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ש ב י ? י‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ג ט‬ ‫ג י ש‬
‫"‬ ‫ל י בייתי על מילוי החסייז י » י‬
‫ש ז י ‪ ,‬י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫‪0‬‬
‫‪ s‬״ *אשי‬ ‫״ עשה עייז ה ס ר ת הפוגע ביי• יי״ע " י י י י '‬
‫י מ‬ ‫ה ב י י ו‬ ‫י ע ק ב‬ ‫י י ט‬ ‫ש‬
‫‪Z‬‬ ‫‪,1‬‬ ‫י‬ ‫״ ״ י י ממנו כי׳‪ .‬והנה פכי׳ במ״א ־־י• י ׳ ?‬
‫ג י ת י‬ ‫ל ב ו‬ ‫‪B‬‬ ‫‪s‬‬ ‫ל י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ל‬
‫ר ג י ה ׳ אור‬ ‫גמר הבירור אצל לבן שלח אי לעשי‬
‫א‬ ‫י י ! י א‬ ‫ט‬
‫!‪ Z‬שלא‬ ‫״ י ת י כי׳‪ .‬הענין הוא דלבן הוא בחי׳ ל י ״ העלייי‬
‫‪1BM‬‬ ‫ב‬
‫™« ‪ ,‬ב ה *‬ ‫" ל י שי׳יא הכלל הראשי! ״ ־ י ל ל ל י ״ י י * ״ ־‬
‫‪1‬‬ ‫צ א ו‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫‪181‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ T2J‬את‬ ‫בייי‬ ‫ללי"׳‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫פ‬
‫שד"‬ ‫‪1‬די‬ ‫י י ע ק ב‬
‫* « ־ * יאירית העליונים מב״י׳ ליבי י ״ י י י י = ׳‬
‫ה א י י י ת‬
‫ו‬

‫י‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ה א‬

‫"י"'׳ ^ פ ע ל מ י ט‬ ‫י י י ת ״ ״ ל • יי״ל יעני! הפרט היא‬
‫ב י י‬ ‫ג‬ ‫ק‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬
‫י ‪•,, , ,‬פרמיית‬ ‫» ״ י ׳ פירוד ענפי! מ ת פ י י י ! כנייע• ״ י י י י‬
‫^רכבו?‬ ‫"יא הבירור דש׳ פ י ה להיות בבחי׳ ההכללות שיחי ב״י׳‬
‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫א‬
‫ד»צי׳ תיק!‬ ‫״‬ ‫תיקי! בתי׳ המל׳ ובירור יבי״ע‬
‫שהי״ע ולכבודי בראתיו יצדתיו ני׳‪ .‬וזהו דיעקב בצל » י * ״ ף ‪ ,‬״ ‪I‬‬
‫ל‬ ‫י‬ ‫נ ! י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה י א‬
‫י ׳ ! ד י ״ ־ בשעה‬ ‫״ " חמל׳ ועולמות בייע‪ .‬אמנם ב כ ל ל ״‬ ‫נ‬
‫‪* — . . .‬״יא•* וועפיש בדרוש בשער•‬ ‫? י י י ס וד‪-,‬יי‪. . . »,‬‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פר״‬ ‫פפד‬ ‫סח‬
‫ונמצא‬
‫ע‬ ‫ב ח י‬ ‫ש ה ו א‬ ‫ד ‪ ,‬ת ה י‬ ‫ע ו ל ם‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב א‬ ‫ה ת י ק ו ן‬ ‫ע י ל מ‬ ‫ש נ ת ק ז‬ ‫י‬
‫^ ' ר הרע‬ ‫'‬ ‫אח‬
‫ב י י י‬ ‫ה י א‬ ‫ד ע ש י‬ ‫ו ה ב י ר ו ר‬ ‫ד ו ש ה‬
‫דעלימי‬ ‫׳‬ ‫דהבירורים אצל לבן הי׳ במדרי' י י ק‬
‫ב ק ד י ש ה‬
‫^ ‪ J‬י הפי'‬ ‫'‬ ‫''‬ ‫‪3‬‬
‫לברר הנצוצות שייכללו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫כ‬

‫א כ ז‬ ‫ע ש י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב א‬ ‫ה ת י ק ו ז‬ ‫ע ו ל ם‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫י ע ק ב‬ ‫ש ג ת ק ז‬ ‫ל א ח‬ ‫כ ז‬

‫שהלו‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫יל‬
‫א‬ ‫י פ י י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ש ז ה י‬ ‫ח ר נ ד‬
‫! * ליגור•‬ ‫ז‬ ‫׳‬ ‫דלבן הוא ג״כ בק״נ וכמ״ש בזהר בעניו וילי‬
‫כ‬ ‫א‬
‫ח‬ ‫״‬ ‫יעקב לברר הבירורים דשם )עמ״ש בד״ה ויצא יעקב‪ ,‬פר״ת(׳ ״‬
‫ב ע‬ ‫‪u‬‬

‫ה ז א‬ ‫ה ע ג י ז‬ ‫ע ש ו‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב א‬ ‫ל ב ן‬ ‫ב ח י‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ל א ח י‬ ‫ד י ק א‬
‫הבוי'‬ ‫'‬ ‫'‬
‫ל ה י י ת‬ ‫ש י א ו י‬ ‫ב מ ק ו ם‬ ‫ה י י נ ו‬ ‫ד ‪ ,‬ב ר י ‪/‬‬ ‫ב ע ו ל ם‬ ‫ש נ פ ל י‬ ‫ד ת ה ו‬
‫רישלא‬ ‫‪,‬‬ ‫דמשבה״ב‬
‫ה א צ י‬ ‫ע ו ל ם‬ ‫י נ ת ק ן‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ת ח ל י‬ ‫ד ‪ ,‬נ י >‬ ‫מ ״ ה‬ ‫ש‬ ‫ע ״ י‬ ‫י נ ת ק נ י‬ ‫ו נ ת ב ר ר י‬
‫' ^דיביטול‬ ‫'‬ ‫'‬
‫ב ב ח י‬ ‫ו נ כ ל ל‬
‫״ בירר‬ ‫הי׳ יכול להיות נכלל בהביטול דאצי׳ נפל בברי׳ והוברר‬
‫ט‬ ‫מ‬
‫ויצי'׳‬ ‫דברי׳ והשאר נפל ליצי׳ בו׳‪ .‬והנה יעקב בירר בדרך מ ל מ ע ל "‬
‫גיגי‬ ‫ב ח י‬ ‫ה ו א‬ ‫ד ל ב ז‬ ‫ד ב י ר ר‬ ‫ל‬ ‫יי‬
‫ל'ובתו*א‬ ‫דב‬
‫'‬
‫לי'‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫*‬ ‫י ו ת ר‬
‫הנעלות‬ ‫מ ד ר י ‪,‬‬ ‫ת ח‬

‫כי‬ ‫ע ש י ת י י‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫‪ /‬ע‬ ‫ו ה י‬ ‫ע ש י ‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ו א‬ ‫ש ו‬ ‫ד‬ ‫ש י‬ ‫ד‬ ‫נ ו ג ה‬ ‫ה ו א‬ ‫ד ז ג ש ו‬

‫'* תהלה‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫ע ׳ ע‬ ‫ובירר‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ד ‪ ,‬ג ד‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫התווי״‬ ‫׳״‬ ‫סד״ה ובבואה לפני המלך כ׳ שא״א לברר‬
‫ע‬ ‫ע ״ י‬ ‫ב ר ר י ם‬
‫‪ °‬י ׳ מעשיי‬ ‫נה״א ע״י בירור לבושי׳ דקדושה שהם מחדו״מ ה מ ת‬
‫׳‬ ‫י ה‬ ‫ד ״ ד‬ ‫ב א ג ה ״ ק‬ ‫ש‬ ‫כ מ‬
‫״ עה״ו‬ ‫'‬ ‫ומצות כר‪ .‬דגם בנה״א שייך תערובות״ ו ״‬
‫ש ‪ 1‬״‬ ‫מ נ ד‬ ‫ד מ י‬ ‫ב ה ב י‬
‫י לנירו‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫הצדקה שלו׳ תערובות רע שבנפשו כוי• ו ב ל ק ר ת‬
‫י ב כ ד י‬ ‫ב מ ״ א‬ ‫י כ מ ״ ש‬ ‫כ ו‬ ‫ט י‬ ‫ו ת‬
‫״ א בר•‬ ‫'‬ ‫"י '‬ ‫טו״ר׳ והיינו דבבחי׳ ד״ת שייו ת ע ר ו ב‬
‫ב ד‬ ‫״‬
‫את הנה״ב להיות בבתי׳ אתהפכא חשוכא לנהורא צ ל תתלה הבירור י *‬
‫צ א נ י‬
‫ו א ת נ‬ ‫״ ש‬
‫ן ן ר‬ ‫"‬ ‫ולכן עד״ז תחלה הו״ע בירור צאן לבן שזהו בירור הנה״א ו כ מ‬
‫ג מ צ א‬
‫ע נ י ן‬‫י‬ ‫כר אדם אתם כר‪ ,‬ואח״כ בירר עשו אדום שהוא הנה״ב כר• ו‬
‫ג ת‬
‫ל ך ‪ 1‬ו ו ג‬ ‫דלבן הוא בחי׳ דקות הרע ובירר דעשו הוא בבחי׳ גסות הרע‪ .‬ו כ ב י‬
‫ה ו א‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ה נ י ג ש‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ג ס ו ת‬ ‫ד ה י י ג ו‬ ‫מ ק ר ו ב‬ ‫ו א‬ ‫ד ס י י ף‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ס י י ף‬
‫ארם‬ ‫ת‬ ‫'‬ ‫י ׳ ליירוט״‬
‫ב ה צ ו ה ו‬ ‫ז ז ד ‪ ,‬י‬ ‫כ ‪,‬‬ ‫כ‬ ‫נ ר ג ש‬ ‫ש א י ג ו‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד ק ו ת‬ ‫ב ח י‬ ‫ה י י נ ו‬ ‫מ י ח ו ק‬ ‫י ‪ ,‬ש י נ א‬
‫א ע״י‬ ‫"‬ ‫'‬
‫‪1‬‬ ‫ש ה ב י ר י ר‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ה‬
‫*'ור הוא‬ ‫כר שירה בהם חצים‪ ,‬דלבן הארמי הוא בהי׳ דקות‬
‫ה‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ג ם ו ת‬
‫אלה‬ ‫החצים שהן בקשות ד ש מ ר ע כר‪ .‬ועשו הוא אדום שזד׳י‬
‫ה‬ ‫ש‬ ‫י ״ ל‬ ‫ג ם‬ ‫כ ו ‪/‬‬ ‫ב א ד ו ם‬ ‫ו‬
‫מ יציט‬ ‫ע״י סייף הרב פיפיות דפסוד״ז כ ר חיי ו י ו‬
‫י י ג י ז‬ ‫ד ל ע י ל ם‬ ‫ד ‪ ,‬ד ‪ ,‬ד ג ז ה‬ ‫ב ו‬ ‫ל ר ד ו ת‬ ‫מ ק ל‬ ‫ש ה י א‬ ‫ז י י ז‬ ‫כ ל י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ד‬
‫בו׳‪.‬‬ ‫יייי״ע‬
‫על יצה״ר בו׳‪ .‬ועמ״ש באורך בדרוש וככה דל״ז בענין ומקלכם בידכם‬

‫כ״ד‪ ,‬בגוכי״ק‪ /‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬ת ע ר ו ב ו ח טו״ר‪.‬‬ ‫•(‬

‫כ״ה בגוכי״ק‪ ,‬ואוצ״ל ל ה ר ו ג השוגא‪.‬‬ ‫״•(‬
‫סט‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פד" ‪n‬‬ ‫פפר‬
‫ב ס י ד סי׳ ס׳ פסוק ני•‬

‫א ל ק י ם זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו‪ .‬ופי׳ נפצ״צ זנחתנו עזבתנו‪ ,‬פרצתנו‬
‫ל׳ פרצח‪ ,‬אנפת מל׳ אף ונחמה‪ ,‬תשובב ענין הנחה והשקט‪ .‬יבמצ״ד‬
‫פרצתנו ר״ל כמו עיר שנפרצה חומתה אז באיפ לחובה מכל רוח כן באה המלחמה‬
‫עלינו מכל צד‪ ,‬אנפת הנה עד עתח כעסת עלינו ומעתה העמד אותנו בהשקט‬
‫ומנוחי׳ עכ״ל‪ .‬ורש״י פי׳ תשובב ל׳ השבה תשובב רצונך עלינו‪ .‬ויש לבאר‬
‫העניו עפמ׳׳ש במ״א בענין ותאמר ציון עזבני הוי׳ ואד׳ שכחני שנא׳ ב׳ לשונות‬
‫עזיבה ושכחה‪ ,‬והנה מצינו נה״ג נ פ ל ל׳ מ״ש ולא זכר שר המשקים את יוסף‬
‫וישכחהו והקשה בזהר ר״פ מקץ דקצ״ג ע׳׳ב דמאחר שאו׳ ולא זכר מהו עוד‬
‫וישכחהו‪ ,‬והעולה מהתי׳ ע״פ פי׳ הרמ״ז בי ולא זכר הוא העדר הזנרון על‬
‫הדבר פצ״ע שלא מצד ד ב ר אחר המשנחו את הדבר הראשון ב״א שמצד עצמו‬
‫לא נזכר על הדבר )ונמו ונדונות דר־ה הוא מצד הרוממות דאוא״ס ביה‬
‫יבליל ר״ה הוא בהי׳ הסילוק דאוא״ס שעולה בבהי׳ העצמות נו׳ תש״א המלך‬
‫הקדוש נ מ ו שחוא קדוש ומובדל מצ״ע בבחי׳ רוממות העצמות בי׳ וע״ב כללות!‬
‫״ ״ ״ י י אינו תופס מקום נ ל ל נו׳ ולזה צרינים להזניר נ נ י ׳ והלא ז ח ש מ ח‬
‫לפני כסא כבודך‪ .‬רק שזהו העדר תפיסת מקום מצד הרוממות ׳ ולזאת צ ל‬
‫נ ו‬

‫ה י נ י י ו‬ ‫ה ע‬ ‫ה ו א‬ ‫‪0‬‬
‫‪?1,‬‬ ‫יי‬ ‫יכרינית כו׳ וכמיש באורך בעט־ר(‪ ,‬ובענין שר ה מ ש ? '‬
‫י י נ‬ ‫י א‬ ‫א ז י‬ ‫י א ה‬ ‫נ א ל‬
‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י י‬ ‫העדר הדעת‪ ,‬דענין הדעת הוא ה ח נ י "‬
‫מזה‪ ,‬וכידוע ההפרש בין ראי׳ לשמיעה דאינו דומה שמיעה לראי׳‪ ,‬והוא דרא‬
‫* ‪ a r t‬ושמיעה מרחוק‪ .‬והיינו דבראי׳ הדבר מתקרב אצלו שהוא קרוב איליי‪.‬‬
‫״שמיעה הוא מרחוק‪ .‬ו נ מ ו נ א ש ר שומע איזה דבר הגם ש ץ הדבר בטיב‬
‫מ ב‬

‫‪5‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י י ב ז‬

‫י י ׳ " ‪ ,‬״‪,‬יי ‪I‬‬ ‫• » עצם הדבר הוא ברחוק ממנו עריץ‪ .‬ו ג י ״ י‬
‫יהגם ששנלו מחייב שכן צריך להיות ושיהי׳ כן מפני שנן מהייבים הענינ ם‬
‫פ ע‬ ‫ת‬ ‫‪ 5‬י ש ה‬ ‫ש א י נ י‬ ‫מ מ נ י‬
‫‪ , 1‬דדשגר‬ ‫ןי ‪,‬‬ ‫״׳הגלגל הדבר נן‪ ,‬ומ‪-‬מ ה ד ב י בייי׳יס‬ ‫׳‬
‫י ‪ ,‬ש‬ ‫ע י י‬ ‫ת‬ ‫א י‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫‪u‬‬ ‫י י‬ ‫ויכיל לשכוח ע‪-‬ז‪ .‬אבל כ א ש י‬ ‫י‬
‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪8‬‬ ‫א ‪ : 1‬ל י‬ ‫י י ב‬ ‫ב‬
‫‪ Z‬י״יל‬ ‫י י כ״א שריאה בעין שכלו שיהי׳ מ י ־ י י ז‬
‫ת נ י י ‪1‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ז י נ‬
‫‪T11‬י‬ ‫'‬ ‫״ « יעישה התפעלית גדילה "־׳־יי ״ י‬
‫>‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ה י ו א י‬
‫‪!?,‬־״יו‬ ‫!י‬ ‫־‬ ‫י״מיעה הן בחי׳ הכ׳ ובינה ובטא׳ אייה חכט‬
‫‪1‬‬ ‫נ א‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫י ב פ‬
‫* ע ‪n‬‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫ייאשית חוא בחי׳ חכ׳ ה״י בחי׳ יאי׳־ "י־י‬
‫י נ מ‬ ‫ב י נ ה‬ ‫ב ח‬ ‫ה י‬
‫״ ״ ״ ״ ? ? ™ ‪? 1‬במו‬ ‫"‬ ‫י ׳ * י י ׳ איו מילין תבחן דחב״ני• ש י‬
‫* ״ * ז מ ׳ ה ׳ ז בהי׳ שמיעה תהי שמע ישראל ד ה נ ״ שיבין ר שיג וכמי‬ ‫ו ו נ‬

‫ח י‬ ‫ש מ‬
‫" ™ ‪ t s J‬וכרת‬ ‫י * כי שימע עבדך בו׳‪ .‬והנח ה י ע « י‬ ‫‪OTSttn‬‬ ‫א‬ ‫ה‬

‫י‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ב‬

‫‪ £‬״™‬ ‫״ ?‬ ‫"יא חתקשיית יהיינו שמקשר דעתו ב ח ח ז‬
‫ה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ה‬
‫‪ ,‬״ * *‬ ‫״»י‪ .1‬דהגם שאיני אצלו ב נ ״ י ׳ ו א י ׳ ממש היה בבחי׳‬
‫נ י י‬ ‫י‬ ‫מ ז ה‬
‫‪,,' f‬לויסי‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫‪8‬‬
‫״ י ׳ י־־יח לא ' י ־ ל לי־ '"‬ ‫*‬ ‫י‬

‫י ! י ע ת‬ ‫‪1 8‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫י י ס‬

‫אד ה פ ט ‪£‬‬ ‫י‬ ‫י ׳ ™ בחי׳ ׳םיי־ ייייע י ' י י‬
‫*‪ ' " T‬״ צ י ל א טוב‬ ‫ייי׳ייי׳‬ ‫*">‪ V‬ה י ע ת וכמיש ב פ י א בעניו ד י י י י‬
‫‪1‬‬ ‫א‬
‫! צ‬ ‫וערנ « ב ל י?"‬ ‫* י לי־ ממי״ הדעת י א ל א״ר אם״רס ני׳‬
‫‪ ,‬ל א ז שר ה ט ״ ק‬ ‫־ ר‬ ‫ו ז ה ו‬ ‫נ י ‪/‬‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫‪.‬‬ ‫יע־‪-‬ש‬
‫ש ן י ן ו‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ג‬
 ‫ס פ ד ה מ א מ ר י פ—‪ b‬ר ״ ת‬ ‫מ‬
‫ת‬ ‫ע‬ ‫י‬
‫» ׳ ׳ א ך י י ש נ ה ה י פ י ׳ נ ז ה ר א ת ר י נ ש י י ק ם ק מ י ׳ שהיא‬ ‫״ ״ ״ י‬ ‫י‬ ‫"‬
‫ה ש ־ ״ ה ‪ :‬ע צ ם ‪ .‬״ י נ ו מ ל ב י ש א י נ ו ״ נ י ע ו ד ז א ת ש י ש ד ב ר ה מ ש נ ה ‪ .‬ו נ מ ו מניי‬
‫«‬ ‫ש נ ה ר ע נ אחריהן ונשנה נ ל השבע באמ״צ שיש י ב ר המשכה ל ג » י י‬
‫‪ * ™ 2‬״ • י י י ה נ ה מ י ן הצמצום שהוא בחי׳ ס י ל ו ק האוא״ס ה ו א ר ק שנתעלם‬
‫« ‪ P‬״ ל א ש ה י ׳ כ א ן י נ ר ה מ ע ל י ם נ י ׳ י נ י י ו ע ה מ ש ל ב ז ה ממש־־י*‬ ‫‪ J‬״ ‪J‬‬
‫» ק נ ל ‪ O P W M I .‬מ ע ל י ם א ו ר ש נ ל י בעצמו ה י י י ק ס י ל ו ק ו ה ת ע ל מ ו ת בלי־י‬
‫הוא שיש ד נ ר המעלים ונמו המסך שמעמידים נ ג י איי‬ ‫‪ J‬״ * ‪W W‬‬
‫ימםתיי ע ל האיר נ י ׳ )יעמיש מזה ב י ״ ה כי ישרים י י נ י‬
‫‪,‬״( ו ה ת ח ל ת ה פ י ס א ו ת ה י א נ א ״ ק י נ מ ״ ש ב ר י ש א ד ״ ר י פ ר י ס ה ו פ ר ס א‬
‫״ ״ ״ ״ י בחי׳ פ ר ס א י א ״ ק נ ו ׳ ‪ .‬יבמיא ש ג ם הרשימו הוא נ » י‬ ‫״‬ ‫‪j £‬‬
‫ה ק י נ י ׳ ‪ .‬יהגה הסילוק יאיא״ס ה ו א באוא״ט הבליג‬
‫ט י ם שנאצלי הנאצלים הי׳ א י י פשיט מ מ ל א כ ל ה מ צ י א ״‬
‫״ י י ״ י ״ י ימעימ״ט י ל א ה י ׳ מקום ל ע מ י י ת ה ע ו ל מ ו ת כ י ׳ יעילמי"‬ ‫׳‬
‫י א א‪ nwrt‬ה ת ה י י ת ה ע י ל מ י ת מאיא׳׳ס ה ב ל י ג ‪ .‬י ע ״ כ צ מ צ ם ע צ מ ו י ס י ל ס‬ ‫^‬
‫« ־י׳‪ .‬ה י י שהצמצום יה״עלמית ה א ו י ה ו א באיא״פ הבליג‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫™‬
‫»קיח א ל העולמות והוא בהי׳ עיגול הגדיל שלפני‬
‫יבב‪:‬ומקיף ב ל הקו מראשי לסופו‪ .‬ומשם נ מ ש כ י ם כ ל העיגולים ומקיפיפ‬ ‫י‬
‫ת נ ו ‪ ,‬ו ג ם ב י ה ה ן בבתי׳ סילוק וההעלם שאיני מ א י ר בגילוי ומ״ט היא‬ ‫ע‬
‫^ י י״לם״ ש ׳ ״ ׳ א ו א ת ה מ ש מ י ה ב ק ר ב י כ ר ‪ ,‬ו ה ־ ר פ א ‪ ,‬״ ה ‪ ,‬ב נ ח י ׳‬
‫י ״ י מ • ש ע ״ ה צ מ צ ו ם ב א ב ב ת י ׳ מ י ע ו ט ה א ו ר ועוז• ש מ ת ע ל ם‬ ‫ל‬

‫ל ^ ^ ״ ״ י י ״ י א ״ ׳ נ נ ה פ ר ס א ו ת ש ל מ ע ל ה מ א צ י ׳ ושבאצי׳ ב נ ד י שיובל‬
‫י י היא ס י ר ההש״ל׳ שיימשך האור ד ר ך מםנים ב ב י‬ ‫?‬

‫״ ^ ™ ״ מזה ב א י י ך ב י י י ש בשעה שהקדימי‪ ,‬ת ע ר י ב ‪ .‬בבי‬ ‫‪1‬‬ ‫!‬ ‫״‬ ‫>‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ה‬

‫ת‬
‫״ נ י ע ) י ע מ י ש ב ב ה י ז י י ש ל ת ע י פ כ י י ש ר י ם י ד נ י י•׳‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ש‬

‫^ ( ‪ -‬או ב י י ב י י ה ש ת ל ׳ ג ע ש י מ ס כ י ם ה מ ע ל י מ י ם ו מ ם ת י י י ט‬ ‫ל‬

‫״ * ‪ J‬״ « » ב י י י ־ י ל א י ק ו א ע י ר ש מ ך א ב ד ם ‪ vm .‬ש י ש י ב י‬ ‫המשכ״‬

‫מ ם ת‬
‫' י ־י׳• י ע י ק י י ב ר ה מ ש ב ח ה י א ש נ מ ש ו א י ׳ י‬ ‫‪ °‬י‬ ‫תאיות ותענוגי‬
‫^ ״ ״ י ג ״ ״ שה ״ ״ ״ י ם אלקית יהייע כ י א עיינו״יכם היי » י * ״‬ ‫^‬
‫מי״‬ ‫ה הוא בהי׳ העלמות שהן מהפרמאות המבדילית נ ר ‪,‬‬
‫^ ' י בנעלים בעניו ־ ׳ ע י ר י ת ה ן ־ ‪ , ,‬ו ב מ י א בעניל עעיי‬ ‫ב ט ה ר ה ^ \‬
‫‪ ,‬״ ^ ״ ־ ״ י ה מ ש ק י ם א ת י ו ס ף ש ז ה ו ב ח י ׳ ס י ל ו ק יהתעלמיי־;‬ ‫ויש‬ ‫נ ח ה ו‬

‫ועמ״ש ב ה ו ס פ ו ת י ת ו ״ א ב י ״ ה ואני נ ״ ״ ' ל י‬ ‫שכם א׳ ‪ m _ ^ 4‬״ ״ ״‬

‫׳ ‪ s‬ן ‪ ,‬ג ש י י פ ר ע ה כ י ׳ ‪ .‬יהני‪ -‬י י י ע י י נ י ק ת ה ח י צ ו נ י ם ה ו א ב ׳ י ״ י‬
‫ו נ מ ״ ש א ם ת ג ב י ׳ כ נ ש ר נ י ׳ יהייני מ ב ה י ׳ ייעל"‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ה‬

‫ג‬ ‫י‬ ‫ף‬ ‫ק‬

‫״ ל י י ״ • י י א ״ א ל ה ם ל ק ב ל י א י י ב א מ ת ב ט ל י ם ע י ׳ ז ו נ מ ״ ש יי־יא‬ ‫מל‬ ‫א‬

‫‪-‬‬
‫‪. w‬י»י*חיי‬ ‫״ ״ ו ״ ו י ך ב מ ח נ ה א ש ו ר ד י ׳ יייי‪-‬״ ‪-‬‬
‫אשיר בו ומבו׳ ב מ י א שזהו מגיליי ה מ ק י ף נ ר ‪ .‬ר ק פ מ י‬
‫‪ f‬י־ ״ ״ י ‪ W » 1‬״ י א נ ה י ׳ ה ע ל ם ב נ ו ד ע ) ש ז ‪ -‬ע ש ה א י ר ש נ ס ת ל ס חי*‬
‫ג‬
‫ה נ ו ע ם היותי בבתי׳ מ ק י ף ה י ה ב ב ה י ׳ פ י ל י ק ו ה ע ל ם בי׳ י י‬
‫״ ‪ -‬י י *‬ ‫י ־ ״ ל ׳ הי ץ ׳ העלם ני׳ י־יייע בעני‪ ,‬א ת‬ ‫^*?‪™J‬‬
‫האו״מ ה״ו ב ה ע ל ם כ ו ‪ /‬וזהו כ ל ל ו ת ה ה פ ר ש ב י ו אי‬ ‫נח‬
‫עא‬ ‫פ ר ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫פ פ ר‬

‫ואו״מ שהאו״פ הוא בהי׳ גילוי והאו״מ הוא בהי׳ העלם כר( וע״כ יכולים •לקבל‬
‫מהמקיף‪ ,‬וכמו פרעת אותיות העורף שהי׳ מקבל מבהי׳ אחוריים דהרצון דהיינו‬
‫מבתי׳ העלם‪ ,‬דגילוי הרצון הוא במצת וכמ״ש והי׳ על מצתו תמיד לרצון כו׳‬
‫וכמ״ש באד״ר דקכ״ט ע״א‪ ,‬והעורף הוא אהוריים דרצון שהרצון הוא בהעלם‬
‫וכמי ענין ההסכם עד״מ וכמ״ש במ״א בהבי׳ דועשית ציץ שלא נדפס‪ ,‬ומבהי׳‬
‫זו יכולים לקבל והוא כמאן דשדי בתר כתפי כו׳ וכמ״ש בסי׳ בד״ה עבדים‬
‫היינה ובהגהות לד״ה ויאמר בו׳ למיילדות העבריות מובן שגם בהי׳ זו מסמא‬
‫עיני ההיצוגים ולכן רק אהוריהם אל המקיף בר‪ .‬והאופן הב׳ הוא שיכולים לקבל‬
‫מריבוי הצמצומים ביותר‪ ,‬והוא מבהי׳ האו״פ שבא בבהי׳ מיעוט ובבהי׳ העלם‬
‫המסכים ופרסאות כנ״ל הנה במדדי׳ התתתר שהאור מצומצם ביותר יבולים‬
‫לינק משם כר‪ ,‬ועמ״ש בד״ת ואני נתתי הנ״ל‪ .‬תהו ותאמר ציון עזבני הוי׳‬
‫ואי׳ שכחני דהנה ד״וי׳ הוא בהי׳ םוכ״ע ועז״א עזבני הוי׳ בבתי׳ סילוק‬
‫והתעלמות כ ר ואד׳ שכחני הוא בבחי׳ או״פ דש׳ אד׳ הוא בחי׳ חעלם דחיכל‬
‫בגימ׳ אד׳‪ ,‬ובדיכוי העלמות יבולים לינק בו׳‪) ,‬ויש להרתיב כללות הענין הנ׳״ל‬
‫ע״פ מ״ש עפ״ז והוא בד״ה ויענך וירעבו בם׳ דברים(‪ .‬ועפ״ז יובן ג״כ מ״ש‬
‫אלקים זנתתנו פרצתנו שע״י העזיבה עי״ז פרצתנו דנת״ל דעזיבה הוא בבתי׳‬
‫אוא״ם הבל״ג דהיינו בהי׳ המקיף‪ ,‬וידוע דהמקיף הוא בבתי׳ שומר וכמש׳׳א‬
‫ואתה משמרה בקרבי שזהו ע״י המקיף כר‪ ,‬אך בהםיר המקיף ח״ו אזי פרצתנו‬
‫כמ״ש המצ״ד כמו עיר שנפרצה תומתה בו׳)ומ״מ ישנו לה שמירת תמיד ובמ״ש‬
‫הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל והוא מבתי׳ פנימיות חמקיף בחי׳ עינא פקיתא‬
‫י ל א נאים כ ר וכמ״ש במ״א בהבי׳ דאגי ישנת שלא נדפס(‪ ,‬אנפת ל׳ אף וחמת‬
‫זייי בתי׳ ההעלם דאו״פ וכמ״ש כי יגורתי מפני האף כ ר שהן הקלי׳ וםט״א‬
‫המעלימים לגמרי בר‪ .‬וע״ז הוא הבקשה תשובב לנו‪ .‬דהנה ידוע בענין התפלת‬
‫שהוא המשכת הרצון שז״ע יתי רצון שיומשך בתי׳ הרצון בו׳ וכמ״ש‬
‫כמ״א‪ ,‬וחיינו שיומשך גילוי המקיף וזהו שפי׳ רעדי תשובב רצונך עלינו שיחי'‬
‫גילוי הרצון בר‪ .‬והוא גילוי בחי׳ אוא״ס הבל״ג בו׳‪ ,‬וגם זאת שיומשך ויאיר‬
‫בפנימיות דאזי איגם יבולים לקבל גם מסוף האו״פ דכאשר המקיף מאיר בפנ מ‬
‫א ז י‬
‫לא יש צמצומים ומאיר האור בגילוי גם במדרי׳ התחתונות בו׳‪ ,‬והמשכה‬
‫ז י‬
‫י׳יא ע״י התורה בו׳ וזהו שפי׳ המצודות תשובב ל׳ הנהד‪ ,‬והשקט וכמו בשובה‬
‫‪ ,‬וי״ל דכאשר המקיף מא ר‬ ‫ונתת כ י ‪ .‬שזהו כאשר האור מאיר בפנימיות‬ ‫כ ר‬

‫כפנימיות אזי נמשך מבתי׳ פנימיות המקיף מעווס דשרש הפנימי הוא מבה‬
‫פנימיות המקיף שתוא בתי׳ התענוג כו׳ ובמ״ש במ״א‪ ,‬וזהו תשובב לנו העמד‬
‫אותנו בהשקט ומנותת כר•‬

‫‪^ t‬‬ ‫?‬ ‫"‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ז נ ח ת י‬ ‫א נ י‬

‫‪ P‬במד״ת אלקים זנתתנו אמר הקב״י'‬
‫ח ז י ר‬ ‫כ‬ ‫א ע פ‬ ‫ל י‬ ‫א נ ן ר י‬ ‫ג‬ ‫א ל‬
‫‪VZL‬‬ ‫‪L‬‬ ‫\‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫שנא׳ זנה י ש י‬
‫ג א ‪/‬‬ ‫ל כ‬ ‫ח מ נ י‬
‫בנים‬ ‫* ™‬ ‫י‬ ‫אייר ה׳ כי אנפת בי ישוב אפך ו ת ב‬
‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫מ ת י‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫י‬
‫^ לא‬ ‫*‪7‬‬ ‫במד״ת עיפ שובנו אלקי ישענו אמרו ב ג ס י "‬
‫י‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ש ג א ‪/‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ת‬
‫ל « ^ ו אלקי‬ ‫"י‬ ‫שובבים והן אומרים לך שוב אתי'‬
‫אתה תשוב לעצמך ולא אנו נשוב ל ע צ מ י אלא שנינו כאתד שנא׳ שובנו אלק‬ ‫גו‬
 ‫פפדהמאמריפ‪-‬־פר״ת‬ ‫עב‬
‫ישענו בר‪ ,‬ומבד במ״א שיש תשובה מלמעלמ״ט ומלמטלמ״ע‪ ,‬מלמעלה למטי׳‬
‫הוא כמו ביצי״מ שעז״נ דודי לי ואני לו שהי׳ הגילוי מלמעלה באתעדל״ע‬
‫מצ״ע שלא הי׳ שום התעוררות מלמטה וכמ״ש ולא שמעו אל משה מקוצר רוח‬
‫בו׳‪ ,‬וגם שהיו משוקעים ר״ל במ״ט שע״ט והי׳ רק התעוררות מלמעלה להתקרב‬
‫לנשיי ולגואלם ולהוציאם מעומק הקלי׳ הקשה דמצרים ולהעלותם אל ארז‬
‫זבת הלב ודבש כד‪ ,‬וזהו דניםן נק׳ הדש האביב שהוא הא״ב כסדרן מלמעלמ״ט‬
‫כו׳ ובפסת אוצרות טל נפתהים בו וידוע דטל הוא שבא באתעדל״ע מעצמו‬
‫דלכן טל לא מיעצר כו׳ וכמ״ש בהבי׳ דאני ישנה הנ״ל בענין שראשי נמלא‬
‫טל כד‪ .‬אבל תשרי הוא אותיות תשר׳׳ק שהוא מלמטלמ״ע א‪:‬י לדודי תחלה‬
‫ואה״כ ודודי לי כד‪ ,‬וזהו שמזכירין גבורות גשמים בשמע״צ דגשמים באים‬
‫על ידי התעוררות מלמטה וכמ״ש ואד יעלה מן הארץ אד הוא ל׳ שברון בחיי‬
‫ל י ואי׳ במדרש‬ ‫״‬ ‫לב נשבר ונדכה שהו״ע התשובה ׳ ‪,‬‬ ‫ק ח‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ף‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ן ז‬ ‫כ ן‬

‫וא שבא‬ ‫ד״‬ ‫י‬ ‫שברו הבריות את ע ר‬

‫י‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫‪3‬‬ ‫ת ז ל‬ ‫י ן ך ך י ן ״‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫פ ם‬

‫מלמעלמ״ט כד‪ ,‬וזהו שהקב״ה אומר שובו בנים מלמטלמ״ע תחלה כמו אלול‬
‫ותשרי שהוא מלמטלמ״ע‪ ,‬ואנו אומרים שובה ה׳ מלמעלמ״ט ע״ד יצי״מ שהי׳‬
‫ל ק י ישענו‬ ‫‪,‬‬ ‫התעוררות מלמעלה כר‪ .‬אך‬
‫א‬ ‫ש ן ב נ ו‬ ‫ן א מ ד ו‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫ב נ‬

‫והיינו שיהי' תשובה מלמטלמ״ע אך שיהי׳ ע״ז התעוררות מלמעלה כ י • יל*‬

‫כמו יצי״מ שהי׳ התעוררות מלמעלה בלבד‪ ,‬ולא כמו הבא לטהר מסייעי! לי‬
‫שזהו מלמטלמ״ע שמתעורר מעצמו ר ק שמסייעין לו‪ ,‬כ״א שיהי׳ התעוררות‬
‫לבן‬ ‫י ל‬ ‫י כ ע נ י ז‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫מ ״ ע‬ ‫מ ט‬ ‫מ‬
‫בתפלי׳‬ ‫ל ל‬ ‫מלמעלה לשוב בתשובה זהתשזבה תהי׳‬
‫ש‬ ‫ת ע ו ד י ו‬ ‫י ה י ‪/‬‬
‫^ ובמ״‬ ‫י׳י'‬ ‫ב‬ ‫בבקר שזהו המשכה מבהי׳ לובן העליון שבכה זר׳‬
‫‪13‬‬ ‫א ח‬ ‫ת‬ ‫א ת ע ד ל‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫‪, ,‬‬
‫" דביצי״‬ ‫"‬ ‫מלמטלמ״ע כ ד וכמ״ש במ״א‪ ,‬ולכאו׳ ביצי״מ י ' ״‬
‫י א‬ ‫נ י ז‬ ‫ד‬
‫״מ‬ ‫כי ברה העם שכ׳ בסש״ב שהוא הבריחה מהרע כרי אל ״ ע ‪£‬‬
‫מ מ ר‬

‫ע‬ ‫ש נ ג ל י‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ו כ מ ש‬

‫׳ משא״ב‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫ההמשכה מלמעלה הי׳ בבהי׳ גילוי ממש‬
‫כ ו‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬
‫' ‪ ,‬ןזו‪,‬ו‬ ‫‪t‬‬ ‫הקב״ה וגאלם כד וידוע דלפי שעה הי׳ הגילוי בהם בפנימיות‬
‫י י ח ו ק‬ ‫י ב ב ח י ‪/‬‬ ‫ף‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ה ז א‬ ‫ל‬ ‫ה נ‬
‫י׳ החזרת‬ ‫'‬ ‫י י‬ ‫"‬ ‫ענין התעוררות‬
‫ת ח ל ד‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫מ ה ר ע‬
‫^ י ממש‬ ‫'*‬ ‫׳‬ ‫ההפרש דביצי״מ הגם שהי׳ אה״כ הבריהה‬
‫ג י‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫ע‬ ‫מ צ‬ ‫י‬ ‫ל נ ש‬ ‫כ ג י‬
‫י ׳ מקיר‬ ‫"‬ ‫ח‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫הפנים מלמעלה בבתי׳ קירוב שנתקרב‬
‫ב‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ר‬
‫&שן‬ ‫נ‬ ‫כד‪ .‬והתעוררות הנ״ל אינו בבחי׳ קירוב ובבחי׳ גילוי ממש‬
‫ה ת ע ו ר ר י ח‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ה‬
‫יגמה״ר׳‬ ‫ויי‬ ‫מרהוק להיות בכה זה האתעדל״ת כד‪ .‬והנד׳‬
‫מ ב ח י‬ ‫ג ם‬
‫אפיי‬ ‫'‬ ‫ן ת‬ ‫מלמעלה ממקום עליון מאד מבחי׳ שמו הגדול שלמעלה‬
‫ע י י‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫ע י ״ ז‬ ‫ש י ה י ‪/‬‬ ‫מ ו ע י ל‬
‫ו ׳ יגמה״ר‬ ‫דהנה כללות הענין מה שהתשובה‬
‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ז י ׳ י‬ ‫ת ש י ב ה‬
‫י השוני"‬ ‫אם התשובה היא מלמטה לבד‪ ,‬הנה בכדי שתתקבל י ׳‬
‫מ ד ‪ ,‬נ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ד ‪ ,‬ח כ‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫כ י‬ ‫ח כ ‪/‬‬ ‫מ ב ח י‬
‫ת מר‪.‬‬ ‫ט א‬‫'‬ ‫*‬ ‫' י׳‬ ‫שזהו מבתי׳ עצמות אוא״ם שלמעלה‬
‫ש‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫ח ״ ת (‬ ‫ב ח י‬ ‫ח כ ‪/‬‬ ‫ו‬ ‫ש א‬ ‫ז י ש‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ו ט‬ ‫ב י‬
‫*"יא תמות׳‬ ‫) '‬ ‫ל ל‬ ‫י ה׳‬ ‫״‬ ‫ל?‬ ‫ובדאי׳‬
‫ע ל‬ ‫י‬ ‫ח י ט א ת‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫א‬
‫'שוגג י‬ ‫י׳‬ ‫עונשו א״ל הטאים תרדוף רעה‪ ,‬שאלו לנבואה ״ ל‬
‫שאלו לתורה )בחי׳ ה״ע( אמרה יבוא קרבן ויתכפר והוא ר ק על י'‬

‫כ׳׳ה בגזכי״ק‪ ,‬ו א ז צ ״ ל ‪ :‬הי׳‪.‬‬ ‫•(‬

‫עג‬ ‫המאמריפ‪-‬־פר״ת‬ ‫םפר‬
‫המזיד לא מהני קרבן )ובילקוט יבוא אשם ויתכפר ואשם בא על המזיד ומבו׳‬
‫במ״א(״ שאלו להקב״ה אמר יעשה תשובה ויתכפר הה״ד טוב וישר ה׳ ע״כ יורה‬
‫חטאים בדרך כר‪ ,‬שזה שתשובה מועיל הוא מבתי׳ הטוב כי לא כלו רתמיך‬
‫דהיינו מבתי׳ יגמה״ר בו‪ /‬אבל כדי שיתי׳ גם ההתעוררות על התשובה מלמעלה‬
‫צריך שיהי׳ נמשך ממקום עליון יותר למעלה מיגמה״ר מבחי׳ שמו הגדול שעד‬
‫שלא נבה״ע הי׳ הוא ושמו בלבד כר‪ ,‬וז״ש גבי יגמה״ר אני אעביר כל טובי‬
‫על פניך שכדי שיהי׳ התעוררות מלמעלה על התשובה צ״ל ההמשכה מבחי׳‬
‫כל טובי שלמעלה מבתי׳ טוב וישר בו‪ /‬ודש ותנוחי את אשר אחון חנון הוא‬
‫מתנת חנם שהוא אף שאין לו זכות בלל כ״א מתנת חנם כו‪ /‬וכדאי׳ במד״ר‬
‫ואתהנן א״ר יוחנן מכאן אתה למד שאין לברי׳ בלום אצל בוראה שהרי משה‬

‫׳ «‪«/‬׳ג?ח <וי״ל צודקת הטענה הזאת משום דכללות הסבר‪ ,‬העיקרית‬

‫הו‬
‫א בתי׳ הסילוק דאוא״ס ע״י צמצום הראשון כו׳ וכמ״ש בדרוש בשעה‬
‫שהקדימו‪ ,‬תער״ב‪ ,‬דקודם הצמצום שהי׳ אוא״ס ממלא כל מקום החלל הי׳‬
‫ההדגש דאוא״ס והקירוב לאוא״ס בדרך פשיטות‪ ,‬והרגש העולם הי׳ בבחי׳‬
‫ריחוק לגמרי ובדרך טפל לגמרי‪ ,‬וכמו שיהי׳ לעתיד שיהי׳ ידיעת אוא׳׳ם בכל‬
‫הנבראי׳ שכולם ידעו אותי ובכאר׳א יהי׳ גילוי הנבואה ובמ״ש ונבאו בניכם‬
‫ובנותיכם כר‪ ,‬וכמו אדה״ר קודם התטא שהי׳ בתכלית הדביקות באלקות ולא‬
‫י׳י׳ בו הרגש תאוה גשמיות כלל בו‪ /‬וע״י הסילוק והתעלמות דאוא״ם הוא‬
‫שבדרך פשיטות נרגש העולם וכל הישות והתאוות‪ ,‬ועל הרגש אלקי צריכים‬
‫עבודה ויגיעה בר‪ ,‬וגם ההרגשות האלקית שמצד הנפש בעצם ה״ז בהעלם ולבן‬
‫האהבה טבעית נק׳ אהבה מסותרת שהיא מוסתרת ונעלמת כר ובמ״ש בםש״ב‬
‫מי״ט ובלק״ת ד״ד‪ .‬כי תצא הב‪ /‬וכמו״ב בל הרגש האלקי הוא בהעלם‪ ,‬ובפרט‬
‫יריעה אלקית וקירוב ודביקות באלקות צריך יגיעה ועבודה רבה בר‪ ,‬שב׳׳ז הוא‬
‫״‬
‫ע י ההתעלמות דאוא״ס ב״ה )והכוונה בזה הוא בשביל יתרון האור שמתוך‬
‫החשך כר כנודע ומבו׳ בכ״ד( וזהו מה שאלקים זנחתנו א עיקר הסבה וע״ז‬
‫ה ו‬

‫אנו מבקשים שישוב ויתקרב אלינו בבחי׳ התעוררות מצ״ע בו׳( והקב״ה אומר‬
‫אתם זנחתם אותי הייגו שגרמתם בחי׳ הסילוק דאוא״ם דחרי בתחלת הבריאה‬
‫עיקר שכינה בתחתונים היתד‪ ,‬שהי׳ גילוי אוא״ם בעולם והז׳ דורות גרמו הסילוק‬
‫']׳׳ וכן אח״כ הי׳ גילוי אוא״ס בבהמק״ד ן ‪ /‬וזה גורם שיכולים לקבל מהמקיף‬
‫כ‬

‫ע״י מעשה התחתונים‬ ‫ה ו א‬ ‫ה צ מ צ ן מ י ם‬ ‫״‬ ‫עליון‬

‫מ ך י ב ן י‬ ‫ה י ג י ק ה‬ ‫ן ג ם‬ ‫ל ״‬ ‫כ מ ש נ ת‬

‫כר וכמ״ש בדיה ואני נתתי הנ״ל וע״י׳ש בלק״ת בד״ד‪ ,‬בשעה שהקדימו פ׳׳ג‬
‫)ובאמת כ״ז הוא מפני שהי׳ סילוק האוא״ם ע״י הצמצום בו׳ כנ״ל וכידוע‬
‫ל י ן • ובא בסבת הצמצם‬ ‫ע נ‬ ‫״‬ ‫ה כ‬ ‫ד‬ ‫ע ה‬ ‫י״מ״כ ד‬
‫ן ח ט א‬ ‫ה י ר ח‬ ‫ן מ י ע ן ט‬ ‫ת ה ו‬

‫^ ״ ״ ו כר( ועיכ צ״ל התשובה מלמטלמ״ע בו‪ /‬והבקשה אעפ״כ חז ר שוב‬

‫אלי והיינו שיהי׳ גילוי מלמעלה בבחי׳ התעוררות עב״פ‪ ,‬והיינו ע י גלי‬
‫האור בבתי׳ מקיף עכ״פ שבכת זה תהי׳ התשובה מלמטלמ״ע בו •‬
‫‪ C‬כ״ה בגוכי״ק‪ .‬ואוצ״ל‪ :‬ענין א׳‪.‬‬
 ‫פפר ה מ א מ ר י ם— פ ד ״ ת‬ ‫עד‬
‫ג( אמנם צ״ל משיא בני קרת לא אתה תשוב לעצמך מאי פסיקא מילחא‬
‫כך והלא כ ב ר הי׳ לעולמים ביצי״מ ומ״ת שהי׳ הגילוי ו א ״ ם בבתי׳‬ ‫ד א‬

‫אתעדל״ע מציע‪ ,‬גם מה״ע שנינו כאהד‪ .‬אך הנה יתפרש עוד מ ד י ת הג״ל דםי'‬
‫פ י ה ע י ס ידוע שיש בתשובה ב׳ מדרי׳ בתי׳ תשובה תתאה ותשובה עילאי״‬
‫והענין הוא דהנה הטא הטאה ירושלים ואמרזיל הטאה בכפליים‪ ,‬דחטא יעיז‬
‫גורם שני הענינים הא׳ שממשיכים התיות דקדושה ת ו ך היכלות הםט״א וכמ״ש‬
‫באגה״ת פ י ו וז׳ שע״י העוונות מוריד ההשפעה דש׳ הוי׳ ת ו ך היכלות הסמ״א‬
‫כ ר ‪ ,‬וזהו ונוקב ש׳ הוי׳ כבי׳ עושה נ ק ב שנמשך ההשפעה למקום שאינו ראוי‬
‫‪,,?MWUU‬‬ ‫‪-.‬לקות•‬ ‫‪r‬‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫ש‬
‫‪ !1‬יייזו״א‬ ‫וכמיש שופך דם האדם באדם שהדם הוא התיות בו׳‪ ,‬הב׳‬
‫״ »<»<‪ v‬דמ״ש בתי ״‬
‫י י‬ ‫כי‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫ל מ ק י ד י‬
‫וטטים ד״ז‬ ‫'׳‬ ‫האור המאיר בכלים להסתלק‬
‫ה מ י‬ ‫ה‬ ‫ע י נ י‬ ‫ד כ ת י ‪/‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫מ ג י ע‬ ‫ש ז ז פ ג ם‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ד‬
‫ים‪ ,‬דע״י‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫ג ב‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫י ז ז י ב‬ ‫ז כ ו ת‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י ע ״ י‬ ‫ד ע י י נ י ן‬ ‫מ א י י‬ ‫ה נ ק‬ ‫א נ י ם‬ ‫מ‬
‫' ל י ם שמשם‬ ‫'‬ ‫ל‬‫כ‬ ‫ה‬ ‫ב‬
‫ע‬ ‫חטא ועון נעשה כתם ופגם בהמלאך ועי״ז עולה הפגם גם‬
‫ן נ י ד ו‬
‫ה א י ר‬ ‫מ ס ״‬
‫‪ ' .‬״ * ילי‬ ‫ל*‪.‬‬ ‫שרש התהוות המלאכים ב ו ‪ /‬וכאשר נפגם הכלי ממילא‬
‫דאז״פ‬
‫לקבל‬
‫בבחי‬
‫‪-‬‬
‫‪ \.‬ך י שזי״‬ ‫־ ״־‬ ‫י״ ״ ־־ — ־ ־ — ‪ — -‬־ ״ • ־ • • ־‬
‫א‬ ‫ץ‬
‫ם‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה א י ר‬ ‫ס י ל י ק‬ ‫ע נ י ז‬ ‫ה נ ל י‬ ‫ח י צ ו נ י ו ת‬ ‫מ ב ח י ‪/‬‬ ‫י נ ‪ ; ,‬י ם‬
‫׳ ורב׳ מיי‬ ‫י‬
‫י ם כ י‬ ‫כ כ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י ג י ל י י‬ ‫ה ב ; ש כ ת‬ ‫ש י ה י‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬
‫' ל ברכאין‬ ‫^‬ ‫׳‬ ‫היפך רצהיע שרצונו ית׳‬
‫ל‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ה צ י י‬ ‫ש‬ ‫י כ מ‬ ‫ד ו ש ה‬ ‫ד‬ ‫ס ט‬ ‫מ ב ח י‬
‫‪ ,‬יזיש בי‬ ‫^‬ ‫"‬ ‫ק‬ ‫י׳‬ ‫׳‬ ‫שנאבי האור‬
‫כו‬ ‫מ ט ה‬
‫ל ק‬ ‫'׳‬
‫י‬ ‫מלעילא וכמא׳ קוביה סליק לעילא ולעילא ונשאר השך ל‬
‫ס י‬

‫ז‬ ‫ד‬ ‫ע ז ב י‬
‫א‬ ‫'‬
‫ד״י‬ ‫שתיים רעות עשו שבמעשה ההטא גורמים שתיים רעות׳ אותי‬
‫י ט‬

‫א‬ ‫ג ש ב‬ ‫ב ב י ר י ת‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ת ו ס‬

‫ל י מ ב*‬ ‫?‬ ‫׳‬ ‫האור‪ ,‬להצוב להם בורות נשברים שהמשיכו‬
‫ז‬ ‫ר ו ת‬
‫ולא‬ ‫הסטיא אשר לא יכילו המים שאינם ע״ד כמו בקדושה שהוא א ו‬
‫כ י‬ ‫י י ? י א נ י‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ז ז י ל‬ ‫כ י ‪,‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ג ב ל ע‬ ‫י כ מ ״ ש‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ב‬
‫' ' ״ש' בזהי‬ ‫י ע מ‬ ‫‪,‬‬
‫*ב‬ ‫*‬ ‫ג‬ ‫יכילו שאינם נעשים כלים לבהי׳ מים הוא שפע הקדושה ב ׳‬
‫צ‬
‫ואתחנן דרס״ו ע״א ובפי׳ הרמ׳׳ז שם‪ ,‬ולכן כדי לתקן זה ע י י התשובי׳ ‪ ,‬״‪r‬‬
‫‪s‬‬ ‫ת‬

‫‪0‬‬ ‫ף‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ו פ י‬ ‫ע‬ ‫ת ש ו‬
‫* " מ י ם על‬ ‫'‬ ‫״ ׳‬ ‫ב׳ בתי׳ תשובה והוא ת ש ר ת ו‬
‫י ‪ ,‬י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫י י נ י ם‬ ‫ה ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫‪/‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב‬
‫״ת פ״י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫לעייר‬ ‫שהם ב׳ ד ב ר י ם ‪ .‬ד י‬
‫ו כ מ ״ ש‬ ‫כ י‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫מ ק י ד‬ ‫ה י י נ י‬ ‫ד מ י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ש נ פ ל ד‬ ‫כ י‬ ‫ג ש מ ת י‬
‫^ * ' הוספות‬ ‫'‬ ‫א‬
‫'‬ ‫'‬ ‫'‬
‫׳«ל‪,‬‬ ‫שהנשמה היא מפנימיות החיות שהוא הלק הוי׳ ב י ה )ועמ״ש ב ת ו ״‬
‫ן;נ‬

‫בהגהו׳ לד׳׳ה להבין ענין הברכות(‪ ,‬לבירא עמיקתא הן בורות נ ש ב י י ^ מ*ש‬

‫ב‬

‫י‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ג‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ד ‪ ,‬י א‬ ‫ח י י ת ד‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫י ס ט‬ ‫ה ק ל י‬ ‫ו ל ה כ ג י ע‬ ‫ש‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫י ה ב‬
‫ביטולר•‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫'‬ ‫'‬
‫י‬ ‫מ י ת ת ה‬ ‫ז י ה י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬
‫ממאיי‬ ‫י ‪/‬‬ ‫אס הגביהי כנשר ב ו ‪ /‬והביטוש וההכנעה עד העפר‬
‫ש י י ״ י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫כ י‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ב ע י נ י י‬ ‫נ ב ז ה‬ ‫ל ה י י ת‬ ‫י נ ד כ ה‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י ה י י ג י‬
‫' ת בתיי‬ ‫' *‬ ‫*‬
‫ה מ ש כ‬ ‫י ‪ ,‬ו א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ד‬
‫כ ה על‬ ‫דהושבנא כ ר וכמיש בסש״ב פכ״ט‪ ,‬וי״ל דההתעוררות‬
‫ג ״‬
‫אתעדליע וכמשנת״ל דבכדי שיהי׳ אתעדל״ת ציל אתעדל״ע ש נ ו ת ^ ״ ז‬
‫ע‬
‫צ״‬ ‫אמיתי‬ ‫י ר ו ת‬
‫* נ!‪1‬ר‪,‬טוב‬ ‫האתעדל״ת כר‪ ,‬וכמו״כ בכדי להיות ל ב נשבר ונדכה ב מ ר‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫י ה נ ה‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫נ פ ש‬ ‫ע‬ ‫ד‬
‫וגר• ל'‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫אתעדל״ע שזהו עיי שמעודד ר ״ ל‬
‫ג‬
‫שבנוגה ומיני׳ ובי׳ לישדי בי׳ גדגא כמ״ש בםש״ב ל ״ א ‪ ,‬ולכן נק׳‬ ‫פ‬
‫ה‬ ‫ע‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת‬ ‫ספר‬
‫י‬
‫^ ״ בתי׳ זו מתקרב לאור הקדושה כר‪ .‬ועי״ז תשוב ה׳ תתאה מנפילתה‬ ‫^‬
‫ה ההשפעה בע״ס ת ו ג ה לתזור למקומה הרמתה כר‪ .‬וזהו תיקון הענין‬ ‫^‬
‫ל שנמשך תיות הקדושה להיכלות הםט״א וע״י שמתמרמד מאד על‬
‫ר‬ ‫ק‬
‫רצוגו מהם עי״ז לוקח החיות מהסט״א ומשיב ומחזיר את אור‬ ‫ק‬ ‫ך ן ש ה‬ ‫ד >‬

‫• מקומו כר׳ ופי׳ תשובה עילאה הוא במ״ש והרות תשוב אל חאלקים‬ ‫^‬ ‫א‬

‫ה׳ דהנה בירידת הנשמה בגוף יש ד׳ ירידות ובמש״א נשמת שנתת‬ ‫^ ^‬

‫תה ^בראת כו׳ נ ת ת בראתה יצרתה נפחתה‪ ,‬והיינו ההמשכה מבתי׳‬
‫י תי׳ נשמה רות נפש )ונר״נ הן הארת הנשמה‪ .‬והי׳ היא בכלל עצמות‬ ‫^׳‬ ‫ן ן ג‬

‫״ והוא הרצון שזהו מרוצת העצמות‪ .‬והגם שאינה עצמות הנשמה ממש‬ ‫^‬
‫׳ דת העצמיות שזה״ע שבא בבחי׳ מרוצה כ ר ומ״מ הוא מרוצת העצמות‬
‫^ « סבו דענג ורצון שניהם בתי׳ עצמות הנשמה רק שהענג הוא‬ ‫ה פ נ י מ י‬

‫ת ורצון בתי׳ התיצוניות כו׳ וכמ״ש מזה בדרוש י ר ט של ר״ה‪ ,‬רס״ו‪,‬‬ ‫^‬
‫י ׳‬
‫נתת שנתינד‪ .‬הוא דבר עצמי כר‪ .‬ובמד״ר אי׳ בעוה״ז בנפיחה בו׳‬ ‫ו ג ע ן ה ״ ב‬

‫בנתינת ונתתי דותי בכם כוי‪ .‬והיינו מפני שעכשיו עיקר החיות‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬

‫בשית הוא בתי׳ נר׳ינ‪ .‬ובתי׳ הי׳ הוא בבתי׳ מקיף לבד בר‪ ,‬ולעתיד יהי׳‬ ‫^‬
‫^ יות בתי׳ תי׳ וגם בתי׳ יהידה בו׳ ועמ״ש בד״ה כי כאשר השמים‬ ‫ה ח ך ש י‬

‫י ף‬ ‫ש ב‬
‫‪ °‬לק״ת(‪ .‬והן נגד ד׳ אותיות הוי׳ דתלק הוי׳ עמו ובמו שהמשכת‬ ‫הא‬ ‫ה‬ ‫ו ר‬

‫א‬
‫י ע״י ד׳ אותיות הוי׳ יו״ד צמצום ה׳ התפשטות בר כמו״ב המשכת‬ ‫ה נ ע ן מ ך‬

‫יימשרשה ומקורה העצמי הוא ע״י ד׳ אותיות הוי׳ דהיינו ד׳ מדרי׳ הנ״ל‬ ‫ו כ מ‬

‫ד״ה האזינו‪ .‬וז״ע התשובה מ״ש והרות תשוב אל האלקים אשר נתנה‬ ‫ע ן ״‬

‫ב ב ח י ‪/‬‬
‫ביטול ומס״נ אל האלקים אשר נתנה למעלה גם מהירידה‬ ‫ה‬ ‫ר א ע ן ן‬

‫״ בתי׳ שנתת בי כ ר והיינו שתשוב לשרשה ומקורה העצמי שהיא בתי׳‬ ‫א י ן‬

‫כ‬
‫י״׳ וי״ל ש ר ע צעקת הלב שלמעלה מצעקת הקול‪ .‬דהצעקה בקול‬ ‫פ ע ז ו ט‬

‫׳ ג״כ מפגי שמגיע בעצם הנפש שלמעלה מבתי׳ תכי‪ .‬דמה שבא בבתי׳‬ ‫^‬
‫ל ה״ז בא באותיות הדבור שהן כלים אל השכל בו׳‪ .‬אבל התפעלות‬ ‫^‬
‫ה‬ ‫מ‬
‫ע ל מהשכל והטעם א״א לבוא בדבור כ״א בקול פשוט בו׳‪ .‬אך זהו‬ ‫ע‬ ‫ד י י ן‬

‫עצמות הנפש שיש לה אתיזה בהארת הגשמה המתלבשת בגוף והוא בתי׳‬ ‫^‬
‫י׳ שרש ומקור בתי׳ הפנימי ולכן ה״ז בא בקול עכ״פ‪ .‬אמנם צעקת‬ ‫ה ל ב‬

‫שמגיע בעצם הנפש ממש שאין לו אתיזה בפנימיות כלל והוא בתי׳‬ ‫‪3‬ןקי^ י‬
‫חידה שנק׳ מקיף הרתוק שאינו בבתי׳ מקור בלל אל הפנימיות‪ ,‬וע״כ‬ ‫^‬
‫ב‬ ‫א‬
‫ק ו ל כ ל ל גם לא בקול פשוט בו׳ ובמו בהתפעלות עצמות הנפש‬ ‫ש‬ ‫כ ן‬ ‫א י ן‬

‫ח‬ ‫ב‬
‫לצעוק כלל ר ק גשאר כאבן דומם בו׳‪<.‬הוא בתי׳ צעקת הלב ובמ״ש‬ ‫^‬ ‫ןי‬ ‫ע ק‬

‫מ‬
‫‪,‬‬ ‫כ ו‬ ‫»ש‬
‫ל ע י מ‬
‫ק כר‪,‬‬
‫' ־־״ ‪ •!»-‬תשובה עילאה שבעצמות הגשמה ממש ‪ -‬ו!״* <•‬
‫‪ 3‬ן‬ ‫עמך‬ ‫ן ן ן י ׳‬

‫^ למעלה מבתי׳ ש׳ הוי׳ וכמ״ש לפני הוי׳ תטהרו ובתי׳ אנכי אנכי‬ ‫‪ 1‬ז ן א‬

‫פ ש‬
‫ע י ך שתשובה היא מבהי׳ אנכי מי שאנכי בו׳ והיינו בתי׳ תשובה‬ ‫״‬ ‫עי‬ ‫ל א ה‬

‫י יע״י תשובה זו הוא התזרת האור שנסתלק בו׳‪ ,‬דהנת בכדי לחזור‬ ‫ה‬ ‫א ן ף‬

‫בר נסתלק צ״ל שרש ההמשכה למעלה משרש ומקור האור כר‪ ,‬דהנה‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— עד ״ת‬ ‫ססד‬ ‫עו‬
‫ן ב ׳‬
‫ידוע דכתר הוא בהי׳ הממוצע בין אוא״ס המאציל ובין הנאצלים‪ ,‬וכלול נ‬
‫מדדי׳ בתי׳ תחתונה שבמאציל וריש ומקור לנאצלים בו׳ והיינו דבהי׳ היצוניות‬
‫הכתר הוא שרש האורות דע״ס דאצי׳ ופנימיות הכתר הוא שלמעלה מבחי׳‬
‫מקור כר‪ ,‬ובכדי להחזיר ולהמשיך את האור צריכים להמשיך מבתי׳ פנימיות‬
‫הכתר כר‪ ,‬וזהו אנכי‪ ,‬אנכי דב״פ אנכי הן ב׳ מדרי׳ שבכתר ו מ י ׳ אנכי מי‬
‫ב ח‬

‫י ך ׳ ‪ ,‬ויד^‬ ‫שאנכי דהיינו בתי׳ פנימיות הכתף‬

‫כ ו‬ ‫פ ש ע‬ ‫‪n‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪a‬‬ ‫ל ה י ן ת‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬

‫ט‬
‫דחי׳ ויחידה הן נגד ב׳ מדרי׳ שבכתר בהי׳ מקיף הקרוב ומקיף הרהו? ' ‪:‬‬
‫ל‬
‫וע״כ עיי התשובה דצעק לבם שזהו מבתי׳ עצמות הנשמה בחי׳ יחידה בנ״‬
‫‪,‬‬
‫עי״ז הוא התיקון להיות המשכת האורות בכלים כוי‪ ,‬וממילא חאור הוא במעלי‬
‫ומדדי׳ גבוה יותר‪ ,‬דלהיות דשדש ההמשכה הוא מעצמות ה א ״ וע״כ האור‬ ‫ם‬

‫י ׳ מחדש‬ ‫‪ ,‬׳‬ ‫הוא בתי׳ אור עצמי כו׳‪ ,‬וזהו‬

‫ה ו‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ך ״ ן י ‪/‬‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫מ‬

‫א ו ר‬
‫דהיינו גילוי אור הדש כ ו ‪ /‬וזהו יתרת מעלת התשובה שהאו״פ הוא בחי׳‬
‫ע‬
‫תדש מעצמות א״ם כו׳‪ ,‬וצ״ל שע״י תשו״ע יש יתרון גם בהיציאה מן ייי '‬
‫והגס ש ת ש ר ת הוא ג״כ היציאה מן הרע לגמרי‪ ,‬מ״מ ודאי שיש יתרון בזי•‬
‫ט ו‬
‫י‬ ‫שגעשה עיי בתי׳ תשו״ע כד‪ ,‬וכמו בעבודה הרי ע״י העבודה שע״ם‬
‫׳ אחבפי‬ ‫שנעשה עי״ז זיכוך הנה״ב‬
‫ב ב ח י‬ ‫‪m‬‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫כ י ך ן ע ׳‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ש ז ה ו‬

‫לבד מפני שזהו רק מה שהלב יכולה להכיל ע״כ אין זה מהפך עצם‬
‫ט ב ע ׳ אך מ ע ב ו ד ה שלמעלה מטו״ד שזהו יותר ממה שהלב מכיל ה״ז מייטד‬
‫הטבעת הלב החומרי כו׳ וכמ״ש במ״א בהבי׳ דכי נ ר מצוה‪ ,‬וכמו״כ בתשיבי׳‬
‫א י‬
‫צ ‪ J‬שיש יתרו! ע׳׳י תשו״ע׳ וי״ל דהנה אמרז״ל אל יאמר אדם‬
‫בבשר תזיר אלא אפשי ואבי שבשמים אסר עלי ומבו׳ בפדא בשם י'י׳ *‬
‫‪ ,‬אבל ג ג י ?‬ ‫נ ע דרק צדיק יכול לאמר מפני שמובדל ומרותק ב ע‬ ‫ה ר ע‬ ‫מ ן‬ ‫צ ם‬

‫כי בע״ת להיות שהי׳ בתוך הרע גם שיצא ממנו צ י י‬ ‫י «‬

‫שמירה יותר׳ וי״ל שזהו בבתי׳ תשו״ת‪ ,‬אבל בתשו״ע מתהפך לגמרי ו נ ^ י '‬
‫נ י‬
‫מובדל בעצם מן הרע לגמרי ויכול לומר אפשי ואשב״ש אסר עלי בי׳׳ יי׳י‬
‫שיש בו מעלת הבע״ת וגם מעלת הצדיקים בו׳‪.‬‬

‫ת * *‬ ‫ד( והנה תשובי׳ עילאי‪ .‬הוא שניתן מלמעלה‪ ,‬כי ידוע דגילוים‬
‫הנשמה הוא שנותנים מלמעלה‪ ,‬כי אין בכת האדם לעורר‬
‫כ‬
‫ר? מכה החב׳ ולמטה לפי שהן הכתות שבבתי׳ התלבשות פנימי בגיר י ‪:‬‬
‫״ ™ \ ‪ » f‬שאינה מתלבשת בגוף אין בכת האדם לעורר מעצמ י *‬
‫י ישנה * * *‬ ‫שנותנים מלמעלה בבחי׳ אתעדל״ע כי׳ וכמ״ש בלק״ת ב ד ״‬ ‫א נ‬ ‫ה‬

‫ואב אפתח ל י מ ת ח ו של אולם כ ר ‪ ,‬וכמו״כ תשו״ע שזהו התעוררות והתג ‪J‬‬

‫וקא‬ ‫‪,,‬‬ ‫עצמות הנשמי׳ כנ״ל הוא שניתן מ ל‬
‫ד‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪r‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ן ל כ ן‬ ‫כ ן‬ ‫מ ע ל ה‬

‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫מ צ א י‬

‫ל ^ נר‪,‬‬ ‫דעת רצון וכמו בי״ה ועשי״ת שהוא עת רצון וכמ״ש ב ר י‬
‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ש י ״ ת‬
‫? ‪2‬‬ ‫עשי ת ר ‪ ,‬וזהו ההפרש בין תשיבה דבל השנה ותשיבי' י ע‬
‫הוא ^כתי תשו״ת ואפי׳ בהדש אלול הוא ג״כ בתי׳ תשו״ת‪ ,‬ובעשי״ת הוא ‪£‬‬
‫ע‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ב ח י ‪/‬‬
‫‪ 1‬ל ה‬ ‫תשו ע כ וכמ״ש במ״א‪ ,‬וכן שבת אותיות תשב הוא‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ ש ה‬
‫&‬ ‫׳‬ ‫בהי הרצי שלמעלה מטו״ד וכמ״ש בתי״א י״" יי^י׳ל‬
‫‪5‬‬ ‫ר ל‬
‫בשבת גילוי בהי׳ רצה״ע כר‪ ,‬והיינו דתשו״ע היא באה מלמעלה בבהי' א ח *‬
‫‪xy‬‬ ‫פ מ ו ה מ א מ ו י ‪ - a‬פ ו ״ וו‬
‫*י י א י איו זה בהי׳ אתעדל״ע כמו ביצי״מ‪ ,‬דהנה אתעדל״ע דיצי״מ היא רק‬
‫ו ב‬
‫^ י א ו א ״ ס שנתקרב כבי׳ לנש״י וכמשנת״ל פ״ב‪ ,‬אבל נש״י מצ״ע היו‬ ‫י‬
‫בתי׳ כי ברת תעם בבתי׳ אתכפי׳ לבד כר׳ והיינו שלא היו במדרי׳ הגילוי‬ ‫^‬
‫ע ה גס לא בנשמתם היינו שלא הי׳ בהם התגלות עצם הנשמה ומכ״ש‬
‫ם‬ ‫פ‬
‫לא היו במדדי׳ זו כו׳ וכמשנת״ל םפ״ג דבתשו״ע הוא שיוצא מהתומרי‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ל‬

‫י וכמו צ״ג׳ הרי ביצי״מ לא הי׳ באופן כזה רק בבתי׳ אתכפי׳ לבד כר׳ ולכן‬ ‫^‬
‫י‬
‫את״כ םפת״ע שהו״ע הזיכוך ת פ ש ובגוף כו׳ ובמ״ש במ״א‪ ,‬וגמצא‬ ‫ך כ י צ ן ״‬

‫מ הי׳ הקירוב רק הקירוב דאוא״ס לבד כוי‪ ,‬ומצד אוא״ם ב״ה לא יש שוס‬
‫« ועיכוב דגם שהיו בבתי׳ ריחוק עדיין ומ״מ יהי׳ עליהם גילוי אוא״ם‬
‫ג‬
‫י י ם בפנימיות בנשמתם כר(‪ ,‬וכמו במ״ת שהי׳ גילוי אוא״ס למטה גם‬
‫ה‬
‫לא הי׳ מזוכך כלל ולא הי׳ כלי לגילוי אוא״ם ב״ה‪ ,‬רק שבמ״ת הי׳‬ ‫^‬
‫ו י‬ ‫ג י‬
‫עצם הנשמה וכמאמר על כדו״ד פרחה נשמתן בו׳ שזהו התגלות‬ ‫ל‬
‫הנשמה כ ר ותיו רואין את הנשמע ושומעין את הנראה בו׳ שכ״ז הוא‬
‫הנשמה וכמ״ש במ״א‪ ,‬וגם ישראל שעמדו במעמד הר סיני פסקה זוהמתן‬
‫׳ ת הנחש כ ר )ומ״מ אין זת שנתחפך לגמרי שחרי חי׳ אח״ב חטא העגל‬
‫׳ כ ר וכמ״ש במ״א(‪ ,‬וזה בנש״י אבל המטה הי׳ במקומו שלא נזדכך כוי‪,‬‬ ‫^‬
‫י צ ״ מ‬
‫היו נש״י בדוגמא כמו הארץ במ״ת כר‪ ,‬אמנם אתעדל״ע בתשו״ע‬ ‫^‬ ‫ה ״ ן‬

‫לוי עצמות הנשמה שבאה בהתגלות ממש וגם הגוף ונח״ב חחומרי הוא‬
‫• ד לגמרי כ ר בגיל‪ ,‬ר ק שהתגלות זאת הוא שבא מלמעלה והיינו שבזמן‬
‫ת‬ ‫ו‬ ‫ר‬
‫רצון למעלה נותנים התגלות זאת בו׳ )וגם מפני שההתגלות היא‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫‪3‬‬

‫נתינה מלמעלת ע״כ נק׳ אתעדל״ע בו׳( והוא בבתי׳ מתנה וכמו עבודת‬ ‫^‬
‫א‬
‫י יןו כר׳ אבל תוא בתי׳ הקירוב שהתחתון מתקרב בעצם נשמתו וגם‬ ‫ב‬

‫‪,‬‬ ‫‪1 1‬‬

‫‪ V‬ו ל כ ן אתעדל״ע זו הגם שהוא מעצמו היינו שזהו ממדרי׳ שאין‬ ‫'‬ ‫א ו ן ע ך‬

‫ת מגיע לשם כר‪ ,‬מ״מ ה״ה באה דוקא לאחר שבאתעדל״ת אתעדל״ע‬ ‫כ ן ׳‬

‫״ש בלק״ת בהבי׳ דצאינה וראינה המתתיל‪ .‬להבין הטעם למה האתעדל״ע‬ ‫^‬
‫ש אתעדל״ע שמצ״ע דהיינו שלא תי׳ עדיין אתעדל״ת כלל והיא לעורר‬
‫ל״ת וכמשנת״ל פ״א‪ ,‬ויש אתעדל״ע שהיא ג״כ מעצמו שלא ע״י העלאת‬ ‫^‬
‫א י‬
‫א ו ‪ 1‬ע ך ל ״ ו מגיע שם העלאת מ״ן‪ ,‬אבל היא באה דוקא לאתר השלימות שבבתי׳‬
‫ת‬
‫אתעדל״ע כר׳ והוא הגילוי דבהי׳ רצון פשוט שבנפש שבא דוקא‬ ‫^‬ ‫ל‬

‫^ ׳עבודה דבתי׳ הרצון שע״פ טו״ד כו׳ וכמא׳ עשה רצונו כרצונך שמצד‬ ‫ן ן ״‬

‫׳מעם כדי שיעשת רצונך כרצונו בתי׳ הרצון שלמעלה מטו״ד בו׳ כמש״ש‬ ‫^‬
‫׳נ״ל באורך וכמ״ש בד״ה ויקהל הנ״ל בענין אית רצון ואית רצון דמי‬ ‫^‬ ‫‪v‬‬

‫כע״ש יאכל בשבת כוי‪ ,‬ובד״ה אני ישנח חנ״ל שע״י פתחי לי כתודה‬ ‫ע ן ל‬

‫^ ט שזהו העבודה שע״פ טו״ד ועי״ז אני אפתח לך כפתחה של אולם‬ ‫ב ן ן ן ‪/‬‬
‫צ‬
‫מ ל מ ע ל י י י שלמעלח מטו״ד כוי‪ ,‬וכמו״כ חוא בתשו״ע שאחר תשו״ת אזי נותנים‬
‫״ כחיי תשו״ע כוי‪ ,‬וזהו אמרו בני קרת אתר‪ ,‬אומר שובו בגיס שיהי׳‬ ‫ה‬

‫^ י מלמטלמ״ע תתלה והיינו שיהי׳ תחלה תשובה תתאה שזה בכת האדם‬ ‫כ‬

‫ב ו א‬
‫לזה ועי״ז יהי׳ את״כ מלמעלה לבוא לבתי׳ תשובה עילאה ובג״ל‬ ‫'‬ ‫ד‬ ‫ה מ‬
‫ז‬
‫ש ו ב ה י י היא לאחר הקדמת תשו״ת בו׳‪ ,‬והן אומרים שוב אתה תחלה שנא׳‬
‫׳ כר׳ והיינו שיתי׳ בתי׳ תשו״ע ע״י הגילוי מלמעלה גם כשלא יהי׳‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פר״ ת‬ ‫ספר‬ ‫עח‬
‫תחלה תשו״ת׳ וי״ל שזהו כענין בקשת משה אעברה נא ואראה שזהו שרצי״‬
‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬
‫שיהי׳ בנש״י העבודה בדרך מלמעלמ״ט וכמ״ש באורך בד״ה ואתהנו‬
‫‪2‬‬
‫נדפס ובשע״ת בדיה להבין ההפרש בין תורה לתפלה‪ ,‬ובאופן בזה הי׳ במיי‬
‫ל א‬
‫וכדאי׳ במד״ר ע״פ כל אשר הפץ ה׳ עשה משל למלך שגזר שבני ר ^ י‬
‫ים‬ ‫ס‬ ‫ו ב נ י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י ר ד י‬
‫י י א לא יעלו לרומי עמד וביטל הגזירה כ ך מתחלה ה ש מ‬ ‫‪°‬יי‬
‫שמים לה׳ והארץ נתן לבנ״א ובמ״ת ביטל הגזירה ואני המתחיל תחלה י י י י‬
‫ט‬
‫ה׳ על ה״ס ואה״כ ומשה עלה אל האלקים הרי שהי׳ תחלה ההמשכה מלמעלמ״‬
‫כו׳ ונת״ל דבמ״ת ע״י ההמשכה ד*צ»ות א״ח * י ׳ ‪»1‬ח ה ג ל י י ת עצם הנשמי'‬

‫‪17‬‬
‫« ‪! < .‬״י בבתי׳ גילוי ממש בנש״י בנשמתן ובגופם בו׳ )והגם שהי׳ ת ה '‬
‫ספה ע שזהו בחי׳ אתעדל״ת‪ ,‬מ״מ הרי אומר ואני המתחיל כ ר ‪ ,‬ובאמת ה ס י י‬
‫י‪/‬‬
‫דספח ע ואת״כ שבועות מ״ת זהו עכשיו‪ ,‬אבל בצאת ישראל ממצרים י ׳‬
‫בבהי המשכה מלמעלה מצ״ע לבד בו׳( וכמו״כ הוא בקשת כנס״י בענין התשיגה‬
‫י ׳ תשיע‬ ‫ג כ שוב אתה תתלה שתהי׳ התשובה בבהי׳ מלמעלמ״ט ש י י י‬
‫ב ח‬ ‫ה‬

‫ה נו התגלות עצם הנשמה ויהי׳ ג״כ אתהפכא השוכא לנהורא ף ‪ ,‬אמנם המשגי•‬ ‫כ‬

‫^ * « ^ ״ ט לאחי‬ ‫‪-‬‬ ‫זו דמ״ת הי׳ רק לפי ש‪9‬ד‪ ,‬והיא די‪-‬יי‬

‫‪7‬‬
‫י‬ ‫‪«.‬‬ ‫׳*־« • ‪ n i‬׳ ההמשכה בבחי׳ מלםע‪7‬מ־״‬ ‫י ־׳ ״«‬ ‫־‬ ‫״ ״»‪•1,‬״״‬ ‫‪N‬‬

‫״ ״ ‪ « * « , .‬יי‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י י ב ל‬ ‫ל‬ ‫כ נ‬ ‫כ ו‬ ‫מ < ו ת‬ ‫פ נ‬ ‫א ת ץ ל » <צ״ע י נ נ ה י ׳‬
‫״ ׳ « ל י י ״ יעצם עניו התויה היא המשנה מלמעלמ״ט לכן י׳י׳ ־־יל י י ?‬
‫^ אד נ ס י ר ה ע נ י י ה צ ׳ ל ת ״ ל ה ב א ״ ע ד ל ־ ״ א ת ע י ל י ג * י‬ ‫‪ £ £ £‬״ ״ י‬
‫״ ״ י ל * » י » ש ה י י משה ל א פעל בקשהו ו ק ב נ ״ ‪ ,‬׳ ראי׳ מיהיק י י ל "‬
‫ימי י *‬ ‫ת‬ ‫‪4‬‬ ‫ו‬ ‫‪.‬‬ ‫ע‬ ‫‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ב ה י י י ג י י ה י ת י י ״ ן אומנתו ב‪,‬׳‬
‫ב‬ ‫ש‬ ‫‪0‬‬ ‫ד‬ ‫ל >‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫‪1‬‬

‫^ ׳ י־ל י׳אי־־י איו לי אלא ה י י ה אפי׳ תודה אין לו ביא י ל י ״ ‪5‬‬ ‫״פלי‬ ‫ש‬

‫ל א״״ ״שי־ י ף ‪£‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ * £‬׳ ״ ״ ״ א ״ ע י ל י ת א״עיל״ע‬ ‫א‬ ‫ו ז ה ו‬ ‫ף‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫‪ffl‬‬

‫נ ש י ב‬
‫‪« T‬‬ ‫שלא הי בחי׳ ת ״ י י ע נ ׳ א ע״י ה ק י מ ה ״ ש ו ״ ״ ״הלי•׳ יאני לא‬
‫‪6‬‬
‫פ איו ה ב י ש ! ־ ״ י י עצמי וזהי שאני אימיים השיבנו ה׳ אליך ונשובי׳ ש י י ״‬
‫נ ח יי־״עוייות ־־למעלה על ה״שיבה ב ו ‪ /‬וזהו שובנו אלקי ישענו שיונ״שו‬
‫מלמעלה לשוב איליו ית׳‪.‬‬

‫‪ ,‬׳ ‪ ,‬י ׳ ביו־י י י *‬ ‫‪,,‬‬ ‫ה( א מ נ ם » ־ « אלא שניני כאהד‬

‫יו‬ ‫כ ת‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ה ע נ‬

‫ומד״י!( ב>«‬ ‫ת ק ע ב ש י ־ י גיול ו‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ץ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב א ו‬

‫בלק״״ עפ׳י י א ש י י הוא ה ״ ע ״ ג י מ גשמיים ח ״ י ? ‪5‬‬ ‫? ״ י ״ י‬

‫נ ! י י ת י‬ ‫פ נ‬
‫‪ « :‬בי‬ ‫י‬ ‫יע״י המצות נמשך בהי׳ ענג ע ל י ת וי׳יא בחי׳‬
‫״‪1‬‬ ‫״ ׳ ״ " י י ״ ־ « ! י ב י ה י ע יש בזה בהי׳ עינג ו ב י י ו ע י ב ל י־־יי‬
‫?‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬
‫?‪*2‬‬ ‫ענג שהיא הפנימיות נ י ׳ ונמיש במ׳א י א ' ־ בי־י^יז י » * י ״‬
‫^‬ ‫ש ה ג י ־ ענג י נ מ י ש שוקיי ע מ ו י י שש שנש״וק?‬ ‫״ «‬
‫‪6 1‬‬ ‫ג‬
‫נ י א ״ י ־‪1‬׳ ) י נ י ׳ כ היא הנוינה פנימיי״ שהיא היציז י י ־ « י " ״ ״ ‪ ,‬מיי«‬
‫‪1‬‬
‫^ ל י ״ לי י י י י ‪ .‬בת״״יני׳ ני׳( יהיצו‪ ,‬י מ צ ו ״ הוא בחי׳‬ ‫^‬
‫היציז יציי עצמי נ ו ׳ יהעינג שכזה היא בחיי ע נ ג פנימי מ ׳ וההיפר *׳י׳ יי‬
 ‫‪, ,‬‬
‫עט‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר ת‬ ‫פפר‬
‫אשור שזה תוקף התענוג דלעו״ז ביותר כו׳ ובמ״א מבר שיש תענוג שהוא‬
‫בחמימות ובהתפעלות‪ ,‬ויש תענוג שבקרירות בלי שום התפעלות והוא קלי׳‬
‫קשה יותר הרבה מהתענוג שבתמימות בו׳‪ ,‬וחאובדים בארץ אשור חוא המשוקעים‬
‫ביותר ר״ל בתענוגים גשמיים עד שמאבידים לגמרי את הניצוץ האלקי שבהם‬
‫יאין בהם שום הרגש אלקי כלל ואינם שייכים לתשובה כלל ואפי׳ ביוהכ״פ‬
‫בזמן תפלת נעילה שגם הרתוקים ביותר מתעוררים אז בתשובה אינו נעשה‬
‫שום התעוררות בהאובדים ר״ל וכמ״ש באורך בעט״ר‪ ,‬והנה במד״ר נת פל״ז‬
‫אי׳ כיון שראה אותם )דור חפלגח( באין לחלוק על הקב״ה פנה מארצו וזהו‬
‫מן הארץ ההיא יצא אשור וכמו שפרש״י עפ״ז‪ ,‬הרי אשור הי׳ מעולה משארי‬
‫א לעו״ז דבחי׳ לובן העליון‬ ‫העכו״ם שהיו אז העגין דכמו לבן דקליפה‬ ‫ש ה ו‬

‫כחי׳ עת״י יתיב לבושי׳ כתלג חיור בו׳‪ ,‬במו״ב אשור הוא לער׳ז דאשר קדשנו‬
‫במצותי!‪ /‬ומ״מ עדיף משארי עכו״ם שהיו אז‪ ,‬י עתיק דקלי׳ חוא שנמשך‬ ‫כ‬

‫מ‬
‫מ ל ׳ דעשי׳ וזהו בהי׳ לבונה זבח שבי״א סממני חקטורת )עמ״ש בתו״א‬
‫והוספות בד״ה ולא יקרא עוד שמך אבדם פ״ג בהגה״ה שם( והרי לבונה גבוה‬
‫מכחי׳ ע׳׳ס דקליפה‪ ,‬ואפי׳ ק״ג שהיא אצי׳ שלהם גבוה הרבה מג״ק שלמטה‬
‫מק״נ שהן בי״ע כו׳ )ובמיא מבו׳ דעתיק דקלי׳ קשה יותר מהע״ס שלהם והוא‬
‫שנתוסף בעשי׳ שלהם בו׳ דבאצי׳ ל י ׳ לא יש רק ז׳ אורות שהן ז׳ מדות׳‬ ‫ד ק‬

‫ובברי׳ מתוסף תריב דקלי׳ וביצי׳ מתוסף כתר דקלי׳ עד שבעשי׳ הוא בהי׳‬
‫ע ת י‬
‫ק דקלי׳ כ ר וכמ״ש במ״א בבי׳ דהללו ה׳ כל י ‪ ,‬וי״ל דבמו שהוא בסדר‬ ‫ם‬ ‫ג ו‬

‫השתל׳ דע״ס דנוגה בתי׳ עתיק למעלה מהע״ס שזהו בהי׳ לבונה כר‪ ,‬אך כמו‬
‫שנוגה יורדת ומתלבש בבהי׳ בי״ע שבהם שהן גקה״ט‪ ,‬הנה העתיק יורד‬
‫למטה יותר והיינו בעשי׳ שלהם והוא קלי׳ קשה ביותר בו׳‪ ,‬וזהו דאשור שהי׳‬
‫כדור הפלגה הוא בתי׳ עתיק שלהם שלמע׳ מהע״ם )שהרי הוא מבני שם וי״ל‬
‫שזהו שנמשך ממל׳ דעשי׳ בנ״ל( וכמו שהוא בבי׳׳ע הוא גרוע וקשה ביותר‬
‫ימ״א האובדים בארץ אשור בר( והנדתים באמ״צ הוא שנדהים מפני ריבוי‬
‫השעבוד והצרות ר״ל שאין להם לב כלל להיות בהם הרגש אלקי ובמו ולא‬
‫ב‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ג ד י ל‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫י‬
‫^ ^‬ ‫?‬ ‫אל משה מקוצר רות כר׳ א י כאשי‬ ‫^‬
‫‪JLTt‬‬ ‫י‬ ‫א צ י ‪,‬‬
‫ל י ׳ דהנה כל פרצופי האצי׳ מ ס ת י י י ו ע י‬
‫כ י ׳‬ ‫א ״ ק‬ ‫ב ח י ׳‬
‫ש ב י ו‬

‫ג י ל ו י‬
‫ם‬ ‫מ‬ ‫ה‬

‫ג ד ו ל‬
‫מ‬

‫ש ו פ‬
‫' ‪ T‬ד‪1‬״״וו‬ ‫י‬ ‫ע י סיף העשי׳‪ ,‬וזהו בחי׳‬ ‫»‪r‬‬
‫ב‬ ‫צ‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ו ה נ ד ח י ‪/‬‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫א‬
‫‪vTl‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תקע בשופר גדול אזי גם האובדים ב א ת‬
‫כ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ב י ט י ל‬ ‫י ב ב ח י‬ ‫ב ן י י ת‬
‫^ ‪ ,‬י דיא‬ ‫׳‬ ‫* בו׳׳ שיהיו בבהי׳ השתהוואה פ ג י‬
‫‪m‬‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י ה נ ה‬
‫‪ILV,‬‬ ‫יהשתחיו לה׳ בהר הקדש כ ר וכמ״ש בעט״ר׳‬
‫י ה נ ד ח י ם‬ ‫ה א י ב ד י ם‬ ‫ש ז ״ ע‬
‫‪IZ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫י? באתעדל״ע בלי אתעדל״ת כלל חושי״ת‬
‫צ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה ם‬
‫‪; 1‬עבש"‬ ‫י‬ ‫הם שום הרגש אלקי כלל ואינו שייי ב‬
‫! ‪ 1‬ר א לאחר‬ ‫י״‬ ‫י י שופר גדול יתעוררו ג״כ ב ת ש ו‬
‫ב י ז‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫י ז ה י‬ ‫‪3‬‬ ‫ב ה‬

‫ד ע כ ש י י‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ג ד ו ל‬ ‫י‬
‫‪ T‬״ ^ ע *א‬ ‫< יי שנק׳ שופר קטן לשופר‬
‫י ע ש י ״ ת‬ ‫‪0‬‬ ‫ל‬ ‫ש‬
‫‪ L‬גם בלי‬ ‫™ ?‬ ‫ל ע י ל י ת אתעדל״ע כי׳‪ ,‬י ב * ^ י ־ ״ "‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ש י פ‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬
‫‪ ,‬ר ודשתתיו‬ ‫י‬‫״‬ ‫* ״ י נחי' ת ש ר ת ד״דש אלול כ י ׳‬
‫י ס‬
‫אתעדל״ת כ ר ובא בבתי׳ התגלות פנימיות ממש ש ד ע ובאו כ ר והשתחיי‬ ‫*‬
 ‫ז•‬ ‫ס פ ד‬
‫פ‬ ‫‪S‬‬
‫י ״ ת‬ ‫־־־־‬ ‫‪.‬‬ ‫פ‬ ‫בבתי׳ השתחימה‬

‫לנהייא שעצם החשך נהפך לאור נר‪.‬‬ ‫כ מ ו‬ ‫י( י מ ה‬

‫נאיביים ונדחים ‪-,‬״‪!,‬‬

‫י ל כמר־כ בתשובה הבאת מצי הנה־ב‬ ‫יהנה מ ש ־‬ ‫ל‬ ‫נ ת‬ ‫ד ן ק א ן‬

‫‪n‬‬ ‫‪W‬‬ ‫»‬

‫‪,‬קימת באתעיל״ת אתעיל־ע ה‪-‬ה בבחי׳‬ ‫״ ‪ £‬״קיר ל ‪,‬‬ ‫ייקא‬ ‫״ ז ן‬ ‫נ ד‬ ‫ב ב ח‬

‫מ ב י י ת " ה י א שהיא בבתי׳ ס י ר והדרגה‬ ‫״־*לי ‪,‬‬ ‫ה ‪,‬‬ ‫נ ‪1‬‬ ‫א ל ק‬

‫״ ״ <*י לאלקית הייני לקבל את האיי‬ ‫בלי ב ע ב י ד ״ ! י י ? יזה‬

‫מ ו כ י ח‬ ‫ת י‬
‫ש‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬
‫" י י יהירגה שנעשה יותר בבחי׳‬ ‫״‬ ‫* ל גילוי‬ ‫האהי״ר‬ ‫א ו י‬ ‫ל‬ ‫ע‬
‫ה‬ ‫ת‬ ‫נ י‬
‫־ ־ ־ ־ » ' ‪ f‬״ י ל מ ע ל ה * ״ י ^ יבמי״־ היא גם בר״עורייי•‬ ‫מ‬

‫‪ n‬ונמי־י‬ ‫״י י מ״מ ה״ה בנה״א בבתי׳‬ ‫נ אחייר‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫< ט‬

‫^ ‪ ,‬״ ק׳ אים ה נ ל היא בב״י׳ שבל והייני‬ ‫^ ׳־ילמעלה‬ ‫״‬ ‫)״יא‬ ‫‪n‬‬ ‫‪M‬‬

‫״ י י י * ‪ " ; , .‬י מ ע״י השגה באיא•־ הבלתי מושג‬ ‫״למעלה‬

‫(‬ ‫כ ן‬

‫״ ־ ״ ־נימי ני׳ )ימ״מ היא גאה‬ ‫״ לייי השגה והרג‬ ‫» י בש‬ ‫ב ו ‪ 1‬ו ת‬

‫י י י י נ צ י י ק ‪ ,‬י ״ « ׳ ילכו ה״י ייקא בזמנים יעת יציו‬ ‫שלימות ה ע‬

‫ס‬ ‫נ ו ר ה‬

‫״ ׳ ז בבתי׳ שבת ני׳(‪ .‬וע‪-‬כ צ״ל תחלה‬ ‫‪ .‬״‬ ‫״ שע״פ‬ ‫בת ‪,‬‬ ‫ד‬ ‫ט ן‬ ‫ש ו ב י‬

‫^ ^ ) ה ע נ י י ה שלמעלה מ ט י ד ‪ ,‬ונו גם‬

‫נ ן‬ ‫»‪ ^ , nrm‬־ מ י ׳‬ ‫‪v‬‬
‫ג‬
‫ל י ס מ״מ היי בנה״א בבתי׳ התיישבות‬ ‫״• יה‬ ‫ההיגש‬ ‫ה‬ ‫נ ה‬ ‫ד א‬

‫ש ח ה ‪ - ,‬״ " * ^ * מ צ י הריחוק העיקר הי*‬ ‫‪ £‬עישה ה ״ ע ו י ^‬

‫יאיא״ס שבנפשו ואיך שנתרחק מ״ז‬ ‫י׳ גיימז‬ ‫־ נ מיות‬
‫ב נ ‪ 3‬ש‬ ‫ט ע י מ‬

‫‪ * » .‬י לא טיב ל י במרירות גיולה ובצעקה‬ ‫^ ־י׳‪.‬‬ ‫^־בב״י׳«״‬

‫מ‬ ‫ו מ‬
‫ג‬
‫‪ « 1 1‬״ הרגש םנימי ועצם התשובה הי*‬ ‫^יית ‪,‬‬ ‫י״י כאש‬ ‫כ ן‬ ‫ה‬ ‫י‬
‫נ‬
‫י י י ש בשעה שהקרימי‪ .‬תער־׳ב‪ .‬פש״«•‬ ‫״ גי ג ב ״ ״‬ ‫ל‬ ‫»י״‬ ‫‪r‬‬ ‫‪n‬‬

‫״ ' גסות ה ^ ״ י " ״ ־ נ ״ ־ בהנה״ב שאיני בנלל עיביי‬ ‫נציק‬

‫י ק ה‬ ‫ל ב ו ש‬ ‫ה‬
‫י ק‬
‫״ ׳ י־״מ ‪ ,‬״ ״ ״ ״ ־ ־ ־ ? י״ה איו ישראל ״אליו ^‬ ‫יציי '‬ ‫ס‬ ‫ק‬

‫« » י הנשמה ייש בו הרגש הנ״ל‪ .‬וב־י־י‬ ‫״‬ ‫שגם נ‬ ‫‪,‬‬ ‫ני״‬ ‫ה ם‬ ‫כ ן‬ ‫ז ר‬

‫ק הלב‬‫מ ע ו מ‬ ‫ו‬ ‫״ ״ » יאי׳ בעשי״ת‬

‫א ש מ נ‬ ‫"״־ «׳ ו ^ » ^ ״ ״ ת י‬
‫שלהם איני ב ע י ר בלל יכ״־*‬ ‫״ * י י ־ י ‪ , /‬ע ‪ * ' .‬י י ־״״א‬ ‫נ‬

‫צחק » מביא‪ .‬שזהו ו מ י בבחי׳ היג־י‬ ‫י בזה‬ ‫י‬‫ני‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ך‬ ‫א‬

‫^ י ג ה תחלה תשי״ת ״ות״כ בא לידי ת ־ ר »‬ ‫שמ‬ ‫ש^ ‪,‬‬ ‫צ ד‬ ‫‪0‬‬ ‫ל‬

‫? ״ י ג ״ ״ ^ ״ ״ ־ י י ב י י ההעלמות וההסתרים מ י ג‬ ‫״ ״ י לע״‬ ‫מ ן‬

‫שנ‬
‫^ ״ ״ י ״ י י ^ ״ ־ י ובפרט בתטאים ועונות י׳ל•‬ ‫י־יחק‬
‫נ‬
‫* * י בנה״ב איו זה מ צ י הרגש האיא״ם‬ ‫* מצי ע־י‬ ‫־־־יי מ ע‬ ‫‪0‬‬ ‫י מ ק א‬
‫ק‬
‫לה׳ ב»י‬ ‫צ ן ע ק‬‫״ ״ י י מ י מ י מ א י בנפשו ‪,‬‬ ‫וי*‬ ‫ע ? ן אל‬ ‫״ * « )יה‪,‬‬ ‫א‬

‫» ‪ n‬ב צ י להם שצר לו מאי מן הייה*‬ ‫בחי׳ ‪s‬‬ ‫» י שמגיע‬

‫‪ ? s‬״‬ ‫ל ן‬
‫נ נ ‪9‬‬
‫הקיל וצעקת חלב בו׳ יהי*‬ ‫‪ , f‬י ׳ י י כי׳‬ ‫״ ‪ « W‬״״ל• י ק‬ ‫‪0‬‬

‫״ " ב ״ א מ ^ ' ^ חבל ^ ״ " ל • י־מו״כ בצייקים הוא ג״ב בבי‬

‫ב‬
‫ביה אינו ב ס י ר והירגה בלל ו ה י י‬ ‫בסתר ד ‪,‬‬ ‫״ ז ד י מ‬

‫בהעלם הנה״א בתור הנה״ב בבייי'‬

 ‫פא‬
‫יי‬
‫ה מ א מ ר י ם — פפ דר ״״ » ‪.‬‬ ‫פפר‬
‫ההעלם ביותר העלי׳ היא שלא בהדרגה כ״א ב ס ת ר המדריגה היינו מעומק‬
‫ת‬ ‫ח‬ ‫ת‬
‫א ל עומק ר ו ם שלא בהדרגה בלל ב ו ‪ /‬ומיעו שאין זה בהתעוררות במדדי׳‬
‫תחתונה תתלה ואת״ב במדדי׳ עליונה כ״א שמתכלית ההעלם והריחוק ביותר‬
‫ה״ה מתעורר ב כ ל עצמותו בבתי׳ יציאה מגדר כלים לגמרי ובהזזת כל עצם‬
‫נפשו כ ר ומתהפך מ ן הקצה אל הקצה שגעשה מהות אחר לגמרי כ ר ‪ ,‬והנה‬
‫ההתעוררות דנה״ב זהו ג״כ ש ב א מלמעלה שמעוררים אוהו לשוב בר‪ ,‬ר ק שבא‬
‫ע״י התעוררות בו׳‪ ,‬וכמו‬ ‫ל ״‬ ‫בבחי׳ ה ע ל‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ר א‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ל ג י ל ן י‬ ‫ש י י ך‬ ‫א י ג ן‬ ‫כ י‬ ‫ם‬

‫בתשובת ראב״ד שהי׳ מ״מ ע״י שעוררו אותו מלמעלה ע ״ ע״י איזה סיבה בו‬
‫ז‬

‫)וכידוע בבע״ת א׳ שהי׳ בימי רבינו נ״ע שע״י התשובה ל ו לקח גם הנצוצות‬
‫*"*?*‪n^T‬‬
‫ש‬

‫) ע מ ״ ש‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ב‬

‫שבאו בגופים למטה שמתו ^ י ייניליים‬
‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ע ״ י‬ ‫ה י‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ש‬
‫'‬ ‫פדה בשלו׳ נפשי פ״ט( והתעוררות תשיבי'‬
‫‪3‬‬ ‫ש ב א ד‬ ‫י ״ ע‬
‫״ ״ י ? «»״רפד‬ ‫'‬ ‫מארז״ל שבגמ׳ בענין ראב״ד(‪ ,‬וה״ז בתי׳ ת ש‬
‫מ ע צ מ י‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ת‬
‫? ‪ 1‬רא״א‬ ‫* י א בבתי׳ פנימיות ממש ) ו ב ה ת ג ל י יייא‬
‫‪n‬‬ ‫‪M‬‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ב א‬
‫י ? ‪ ,‬י י נגאליו‬ ‫™‬ ‫״חשוכא לנהורא ממש בו׳‪ .‬ובזה יש ל י‬
‫י‪1‬ש‬ ‫ע י ש י ז‬ ‫א י ן‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫״ י‬ ‫ל‬ ‫א‬
‫‪^ 1‬ובד‬ ‫‪1‬‬ ‫אס ישראל עושיו תשובה נגאליז כ י " י‬
‫ל עושין תשובה‬ ‫ן י ש ר א‬ ‫כ ה מ ן‬

‫• — יי»ליו בו׳ א״ל‬

‫* י יי׳( כ״א שתהיי התשובה בבתי׳ אתעד‪ /‬״ ‪-‬‬

‫ע ת י י י‬ ‫‪ 1‬ש י י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ש י א‬
‫! י^"״ יי״יו‬ ‫" י‬ ‫״יגתתן בעניו הגאולה בגמ׳ ר״ד׳ י״׳א‬
‫נ ־ ל מ ע‬ ‫‪ 1‬נ י ס י‬ ‫ע‬ ‫מ ל ט ט ל ‪8‬‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫נ‬
‫י ‪ ,‬ד״ילד‬ ‫״‬ ‫' ' י ״ י י י ז להגאל‪ .‬ונת״ל דתשיי י־י‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ע י י‬ ‫מ ל מ ט ל מ‬
‫' ״ ״ א אלא‬ ‫" " !‬ ‫״ י י א סיבי שהגאולה תהי׳ עיי » ״ »‬
‫מ ל מ ע ל י‬ ‫י ‪ ,‬ב א ה‬ ‫ע‬ ‫ת ש‬
‫‪,,,,1‬־*יי׳‬ ‫׳‬ ‫י"‬ ‫י י תשיבה מלמעלמ״ט יהיא בחי׳‬
‫ני‬ ‫ח ש ו ב ה‬
‫\ צ ש״יי׳‬ ‫׳ ־ יי׳יייי !‬ ‫‪ £‬י ״ מעמיד עליהם בו׳ יישיאל עישיז‬
‫‪,ln‬־״‪D‬‬ ‫א י י טל‪8‬עלי'׳‬ ‫» מ ל י ט איו זה באתעיל״ע בלבי בב״י׳‬
‫ג י ל י י‬

‫י‬ ‫ל ע ש ו ת‬
‫יייי‬ ‫" ״ ? " ‪,‬״'‬ ‫באי־ו כזה שישיאל יעשו תשובי• שיחעיייי » « ו‬
‫מ ל מ ע‬ ‫ה ת ע י י י י ״‬ ‫ע‬ ‫‪5‬‬
‫‪»v‬״ ‪ « 3‬ד ל ״ ע‬ ‫י ־ " החשי לאיי כ י אך זי• גי־־א " ״ ׳ ' י‬
‫ב א ת ע‬ ‫ה ק י מ ״‬
‫‪ L‬ייי״י׳‬ ‫ש ז ה י‬
‫"חלה התעוייות מלמטה בבהי׳ תשי"‬ ‫ת‬

‫ש י ע ש י‬
‫‪ 1 ? ,‬׳ וישיאל‬ ‫׳‬ ‫מ ל מ ע ל י‬
‫' י ־'א גם שלא יהי׳ אתעיל״ת הגיל י ע י ‪°‬‬ ‫י י‬

‫< י ל ג א י‬ ‫ל ט ו ט ב י י‬
‫׳ * " ‪ ,‬״ ד י ׳ באו־‬ ‫׳‬ ‫"׳־י ע שמהפך החשך לאוי ש ד ע ימהזייי‬
‫ת ש‬ ‫ש י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫טב‬
‫‪ 1‬שמעמיי‬ ‫'‬ ‫™™‬ ‫»*י‪ 1‬תשיבה מי׳י ע י י ימחיייי ל » י ׳‬
‫י י‬ ‫‪3‬‬ ‫ל נ ה י י א‬ ‫גא‬
‫‪,,‬׳?ד״עוייי״‬ ‫״׳‬ ‫' ״ שיחייי למיטב בבחי׳ א״ה־־א ח ש י‬
‫ט‬ ‫! י י י‬
‫׳ ' »׳‪ -‬והוא כמו הביטושים ךיל שזה מעייך את הנה‪-‬ב נו׳ יהתעוייוח‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת‬ ‫ספי‬ ‫פב‬

‫מלמעלה להנהיב על התשובה הוא ע״י הביטושים ר״ל ו נ מ ו מנשר‪ ,‬ששב ליי‬
‫קשה היא‬ ‫״‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫״ ‪,‬‬
‫מ‬ ‫עיי ׳ ס י י י הגיף י י ל )ועמ״ש‬
‫ע נ י ן‬ ‫ל‬ ‫(‬ ‫ת‪m‬‬ ‫פו‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫‪1V1‬‬

‫ה מ ל ו זקן ונסיל היא הנה׳׳ב שמעלים ו מ ס ת י י ביותר‪ ,‬ומתוך הריהו? ביי״י‬

‫״ י ׳ מ צ י י•״ י‬ ‫־י‬ ‫ה‬ ‫י ל ט ״ ע ו י י בתשינה ני׳‪ ,‬וזהו‬
‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב ע נ י ן‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ד‬

‫שוהי בנהי׳ ה ת ע ו י י ו ת מלמעלה בלי ה ק י מ ת אתעיל״ת‪ ,‬והתשיבה היא נ*י ‪* J‬‬

‫״ ‪ ,‬לא בא״עיל•״‬ ‫‪,‬‬ ‫עצמי ״ ש ב לי‪-‬׳ בנהי׳ אתהפנא‬
‫נ‬ ‫ו ה‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫נ ו‬ ‫ש נ‬ ‫‪r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫כ ו ‪/‬‬

‫באתעיליע ל ב ה נ י א שבאה ההתעוררות מלמעלה וישיאל‬ ‫״ ״ *‬

‫תשובה ב נ ח עצמז כ י )ויש הפיש ג׳׳כ בעצם התשובה י ב צ ד י ק י ם שזי‪-‬י • * י‬
‫מ י ל עיי התשובה הוא שמתקרב י ‪ ,‬״ אל א‪,‬א<־ י » ? "‬ ‫״ ״ ״ «‬ ‫י‬

‫‪ ™ f‬י ו ת י בו׳‪ ,‬ובתשובה ש מ צ י ה נ ‪ 4‬ב עיקר התשובה הוא בשביי"‬ ‫™ ™‬

‫‪8‬‬
‫״ ״ י ״ ״ ״ י מהות הישות שנהפך מהותו שאינו שייך אל ה״ומייות יי־'׳ ״‬
‫כלל וממילא היא בכהי׳ ק י י ו ב לאלקית בו׳(‪ ,‬ו מ י ר י ׳ ‪ ,‬ו היא למעלה גם מ ה ש י '‬
‫שאחי תשיית שיהי האתעיליע שלאהר ב א ת ע י ל ־ ת א״עדל״ע יכמשנתיל שיי‬
‫פ‬ ‫ש‬
‫‪ , .‬ו ‪ -‬ך ‪ ,‬שא״‬ ‫‪,‬‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫י י גייל שלמעלה מ ש י פ‬
‫ל‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ב ו ‪ 1‬י‬ ‫ש ז ה ן‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫י‬

‫ל ה במדיי׳ שי‬ ‫ב ״ י ש אליל‬

‫״״‪22‬‬
‫ל מ ע‬ ‫ה ו א‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫>‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫כ‬

‫נ ‪ ,‬ב ח י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ב‬

‫׳‬ ‫מ ב ה ‪ M‬א״ס כ י ‪ .‬ובמויכ התשי׳ ש מ צ י הני־יב י י "‬
‫א‬
‫״ ל « ־ ״ ־ מ במי״ כי׳ כ״א בשובי מ י י ב ו בו׳ והתשובה ה י‬ ‫״‬
‫‪0‬‬
‫« ״ י ״ ״ ו לאיי שעייז היא המשכת וה״גלות בהי׳ העלם העצמי י א ' "‬
‫במ״א‪ .‬ונזה יינן ג י ־ מיש א י י ו ה׳ בי אנפת נ י ישיב א פ י ית״׳ ‪,‬‬ ‫» ״‬
‫‪1‬‬ ‫י ט‬ ‫‪ 0‬ח‬
‫״ ל ‪1‬׳‬ ‫היא שיש י ב י המםתיי‪ ,‬והיינו ז ״ ל מ ״ י י ־ י‬
‫ג‬ ‫י י ת‬
‫לה‬ ‫= י יביי׳״ג יעי‪-‬ז נ א י ם לתשובה שיש בזה י ״ י ו ן מעלי־ י ל "‬ ‫™‬
‫־י־‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫‪a‬‬‫״‬ ‫ז‬ ‫‪ « £‬י ? » ל * ־ א‪,‬׳ אודך ‪,‬‬
‫ש ע י‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ז ה י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ן‬

‫ב‬
‫" י י י י ק א עיי קיום תימ‪-‬צ בזה״ג בריבוי מניעי״ י ע י ' י ‪.‬‬ ‫י ב ״ ש‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ו‬

‫ג‬
‫״י׳ ע צ » « ;‬ ‫י״‬ ‫‪,‬‬ ‫׳ י יי יהי׳ אמי״י״ ה י ‪,‬‬
‫ב‬ ‫י כ מ " ^‬
‫ג ל מ‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ל ו‬ ‫ג‬

‫?‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫"‬ ‫״ א ‪ -‬ל אעפ׳‬ ‫ינהי׳ לפני‪,‬‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫‪l‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ב ו ‪/‬‬ ‫‪W«*J‬‬
‫‪- .‬ש א י י י ;‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫< * ל ״ ׳ ״ <*•שא׳ מ י ק י‬
‫ע‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ש נ י נ ו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫נ י‬

‫‪ ,‬י שישיב ^‬ ‫‪,‬‬ ‫ט‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫״שוכב‬ ‫י‬

‫ע נ‬ ‫»‬ ‫^‬ ‫נ‬ ‫נ ו ל ל‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ן‬ ‫ב ו‬ ‫ל נ י‬ ‫י‬

‫‪1‬‬
‫י ׳ אמי״ית י • "‬ ‫‪.‬‬ ‫ש ב אותנו והיינו שיי‪.‬״ ש י‬ ‫י ה‬ ‫ז‬ ‫י ע י‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫נ ו‬ ‫נ‬

‫שיתגלה לעתיד בב״א‪.‬‬

‫בס״ד סי׳ ס׳ פסוק ד׳‪,‬‬

‫‪g‬‬ ‫־ צ מ ת ה י פ ה ש ב י י ׳ נ י מטה‪ .‬ב מ י ‪ -‬ר ־ ׳ היי פנ״ט היעשחי־‬ ‫הרעשת * ‪r‬‬
‫‪ ,‬ל פ מ ‪ -‬נ שיל‬ ‫‪,‬‬ ‫בימי א נ י ה ם ) ש ל א נ י‬
‫ל ע‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫פ‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ה ם‬
 ‫פ פ ד ה מ א מ ר י ט ‪ -‬פ ר‬
‫אליעזר )שנא׳ ואבוא‬ ‫‪,‬‬ ‫ב י מ י‬ ‫י ״ י י ״ ו ״ ד‬

‫כ (‬ ‫מ ת‬ ‫מ י ל י ז‬ ‫ש ל ש ד‬
‫‪ » 7‬י יעקב )שנא׳ ויפגע במקום‬ ‫"‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫פסיעה ופסיעה נעשי׳‬ ‫י י‬

‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ב א (‬ ‫י ה י ‪& 1‬‬ ‫צ א‬ ‫ה י ו ם‬

‫‪ « » \ . /‬ד בימי יושבי בנוב)קפצדי‬ ‫'‬ ‫היום אל העיז‬
‫׳ א ע ״ א‬ ‫ד צ‬ ‫ין‬
‫*״״י‪7‬וכ״ה במל״״ י ויצא ע״ם‬ ‫פ‬ ‫׳ *‬ ‫'‬ ‫שקפצה לו הארץ כדאי׳ ב ה י ל‬
‫ובסנהדרין דצ״ה םע״א‬ ‫'‬ ‫לאבישי בן צדוי׳ י ב י '‬ ‫*‪^JZf‬‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫צ מ‬
‫ד צ ״ ד ״‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ב פ‬ ‫א י‬

‫י ן קפיצה הארץ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫וילך הדנה זו אהד מ א ר ב ע קפיצות ש ק פ‬

‫ו ע נ‬ ‫כ ף י‬

‫י‬ ‫י ש י ב ז‬
‫‪ ,‬״ י ויש קפיצה‬ ‫;‬ ‫אליעזר יעקב ו א נ‬
‫נ ה‬ ‫שלשה קפצה ל‬
‫י‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה ן‬

‫‪B‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪W‬‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ל ה ד ח‬

‫? ‪ V‬ב ה ד ! נ ״ נ מאינון בעלי ‪W‬‬ ‫״‬ ‫״‬
‫מכו׳ במאמר הפסיעות‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ס‬
‫ק ל ו שהקב היא‬ ‫״ י‬ ‫שהוא ע״י קבין וכדאי׳ בת״ז ת י ׳ ״‬
‫ש‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ן צ א‬

‫ה‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ג‬

‫^״^םט״אוהב׳מסט׳דקדושה‬ ‫שהקבין הן לבושי נה״י וכדאי׳‬
‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י ב ז ה‬ ‫‪3 ,‬‬ ‫‪,‬‬
‫׳ מדרי׳ היינו דדכורא‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫במקום הרגל בתי׳ ני׳ ׳ י •‬ ‫ב‬ ‫ש‬

‫י }‬ ‫ב נ ד ׳‬ ‫ה נ א ח ז י ם‬ ‫י צ י ‪,‬‬ ‫ש י ‪/‬‬
‫" ? ! ‪ J ,‬״ י ׳ ג ו ״ ויש קפיצה מבהי‪:‬‬ ‫י‬ ‫והן מלאכים ד ע‬
‫ה‬

‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ב א ר י כ י ת‬

‫פ״ג מבאר המשנה הנ״ל‬ ‫‪7‬‬ ‫ודנוק׳( ומבאר ש ם מ ג י ז‬
‫ש‬ ‫י ב ע ״‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫א‬
‫‪ , 2‬שמו״ ע״ב ם״ג מ״ה שעולי;‬ ‫"‬ ‫יסוד שהיא בקפיצה‬ ‫ד ג‬
‫מ י ל י י‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י י צ א‬
‫‪ ! , 1‬דהד שמוה עסמ״ב והוא הנ?‬ ‫׳‬ ‫בקב ל י ' י <‬ ‫מ‬
‫ה‬ ‫ט‬ ‫א ח י י‬
‫* והן בהי׳ נ ש ?‬ ‫‪ .‬״"‬ ‫ק״ב׳ ג ם יש ק ״ ב אותיות שהן‬
‫ה ה ל י‬ ‫י י‬
‫י ל י י‬ ‫‪,‬‬
‫בהי *‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫י ק ב חיוביו‪ .‬והנה נצוצי ׳ מלבין דתהו‬
‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫ד ״ ז‬

‫היובמ‬ ‫׳‬ ‫ג‬ ‫להם נק׳ י ה ״ י וכל מזונם והשפעתם אינם י ? » ™ ;‬

‫ק‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ל ע י ל‬
‫ש‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ש‬ ‫י ש פ‬ ‫פ‬
‫‪ °‬י !‬ ‫״ ‪ 4 ? 1‬ש׳ י‪-‬ניא‬ ‫־‬ ‫הנעלם בהשמות ע ״ ־ ־ ״ ־ ״ י • <‬ ‫י‬ ‫י‬
‫ג ה י‬
‫‪ ,‬מהקב » ה א‬ ‫״ עסמ״ב׳ י ב י ' " ‪! ,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪, ,‬‬‫נ י ז ו נ‬‫״ ״‪,‬‬ ‫ש מ ו‬ ‫ד‬ ‫ד ו‬ ‫ו י י ם‬ ‫א‬ ‫‪m‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬

‫ל מהשמת‬ ‫^‬ ‫״ י ׳ אהוי״ם• ״‪-‬‬

‫נ‬ ‫א‬ ‫ו ב‬ ‫‪r‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪m‬‬

‫שבהול ניזוגים מ ק ב‬
‫‪ ,‬ע״ד ה ח ס י ד *‬ ‫^‬ ‫המילוים הנ״ל וע״ש שהמה ניזונים ממנו נקי‬
‫ז‬ ‫ה ע נ‬
‫א ) ב י‬
‫״ ? ל " ל נ ש א ר יריבו ושוקו אזי ע »‬ ‫עצמן אינם יכולים » ם • י ב מ *‬
‫א‬
‫ממק ם‬ ‫‪,‬‬ ‫ל ו אשר עומד ע ל י ^נ ש‬
‫ן ה ו ל ד‬ ‫ע ל י‬ ‫‪,‬‬ ‫ר ג‬ ‫ף‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫כ‬

‫שהרגל ה א מ י ח ^‬ ‫^‬ ‫ק ק בו ומני״ ^‬ ‫^‬‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ן ח י‬ ‫ץ‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ל ן‬

‫אינה נ * « »‬ ‫^ ״ ל‬ ‫לרגל‬ ‫‪n‬‬ ‫ל‬ ‫^‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ה ר ג‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ד‬ ‫ב י ן‬ ‫ל מ ק ן ם ׳‬
‫מ ג ג‬ ‫א‬ ‫ש‬
‫הוא מנשאי׳ י‬ ‫^‬ ‫הנה היא המנשאת ומוליכו ממקום למקום׳ »‬ ‫ה ק י ט ע‬
‫א‬ ‫כ‬ ‫ח י י ת‬
‫את האדם מעצמה שהרי אין בי׳‬
‫אותי ״ —‬

‫הרגל האמיתי הגם שהיא סוף ה״ה מכלל גוף האדם שמיוחד בו ובטל אל האדם‬
‫וכמו כללות הגוף שגגרר אהד הנפש כן הוא גם בהרגל והיא נשמעת לרצונו‬
‫*כשעולה ברצונו לנענע ברגלו תומ״י מנענע ברגלו בדרך ממילא כר‪ ,‬משא ב‬
‫ל איליו‪ ,‬רק להיות‬ ‫הקב‬ ‫ט‬ ‫ו א י נ ו ב‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫נ ג ר ך‬ ‫ן א ע ן‬ ‫מ מ נ ן‬ ‫נ פ ר ך‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ה ו א‬

‫*מלביש שוקו בהקב ה״ה מגבי׳ ומנשא אותו)והיינו שהאדם מ ש מ ש א ה הקב‬

‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה י א (‬ ‫י מ ״ מ‬ ‫ה א ד ם‬
‫‪J 3 T‬״‬ ‫׳‬ ‫לא כמו שהרגל שהיא המשמש את‬
‫‪3‬‬
‫יי? לנענע אותו ולילך ע״י בו׳‪ .‬והענין הוא כידוע שיש ב׳ מיני התלבשות‪.‬‬
‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ד ה ת ל ב ש י‬ ‫ע ד ״ מ‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ל ב י ש‬
‫‪.‬‬ ‫האי שהמלובש מושל ושולט על ה »‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ב ב ל י ם‬ ‫ה א ו ר ו ת‬
‫‪ ,‬ג ‪ ^ 1‬ל‬ ‫ח « במדדי׳ הקדושה בע״ם בהתלבשי^‬
‫ב ו ‪ /‬וזהו שהכלי׳ נ ? גופין שהן בבחי׳ יהוד בו׳‪ .‬והב׳ הוא שהמלביש שולט על‬
 ‫פ פ ד ה מ א מ ד י פ— פד״י*‬ ‫פד‬
‫ל יוה ‪'3‬‬
‫ש י מ ל‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י י ש‬
‫ד א ד ם ישי‬ ‫המלובש וכמו בגילגולים ד״ל והו״ע הגלות‪.‬‬
‫ע ש י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ד כ מ ו‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ז ע ד‬
‫' **"ידיי השליטה‬ ‫י'׳׳ •‬ ‫י״‬ ‫האופנים והוא בהתלבשות‬
‫*י*‬ ‫׳‬
‫א‬
‫אתי דגרי״‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫הנה״ב‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ז‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬

‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬
‫ר האמיתית‬ ‫דנה״ב‪ ,‬ואזי הנה״א הוא בבהי׳ גלות בנה״ב• א י‬
‫י‬ ‫ה י א‬ ‫י כ ן‬ ‫ל ה י י ת‬ ‫ש י כ ו ל‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ג ל ו ת‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫נ ק‬ ‫א י נ י‬ ‫ב‬ ‫ב נ ה‬
‫י זד‪ ,‬בנהי'‬ ‫!?‬ ‫'‬ ‫*‬
‫אי‬ ‫ה נ‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ש ו ת‬
‫*בהי׳ גלי"‬ ‫"‬ ‫שניתן לו כה ע״ז שהנה״א ישלוט כר‪ .‬והנה ה ה ת ל ב‬
‫ב‬ ‫א י ז‬ ‫נ‬ ‫מ ק‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ב נ ה ״ ב‬
‫ב ע ״ ח שם‪.‬‬ ‫"‬ ‫התלבשות דגלות‪ ,‬שהרי גם ההתלבשות‬
‫‪M‬‬ ‫ט י ׳ י ד‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫י ג ק‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ב מ ד ר י‬
‫^ כ״כ משמע‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫וב״ש בהי׳ המילוים הנ״ל שיי*‬
‫ט ה י י‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ש א י ג י‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ב ע‬ ‫כ‬ ‫ה ג ״ ל‬ ‫י י ם‬ ‫א ח י‬
‫ל הקדושה‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫וגם בהי׳ הקב שמבהי'‬
‫ים(‬ ‫ח י צ י ז‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ה י א‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫פ ס י ע י ת‬ ‫ו ב מ א ‪/‬‬ ‫נ‬ ‫?‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫ש א י נ י‬
‫דאהורי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫יי‬ ‫״ •‬
‫ד מ י ל י י ם‬ ‫ה י א‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫מ ב י ‪/‬‬ ‫ו א י נ ו‬ ‫כ ו ׳‬ ‫א‬ ‫ס ט‬ ‫י ם‬ ‫ו נ‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫א‬
‫^ מפות י״י׳‬ ‫)‬ ‫״‬ ‫ע״י י ?‬
‫וא‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ב ת ו‬ ‫ש‬ ‫ו ע מ‬
‫'‪ T‬לק״נ י י‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫גס כ׳ שם והוא המפסיק בין הנשמה לקליפה•‬
‫״ ג‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ש ב י ז‬
‫ל שע״ג ה‬ ‫"‬ ‫ולא יקרא עוד שמך אבדם פ״ג בהג״ה שהייבילי׳‬
‫ע‬ ‫ש‬ ‫ב מ ב י‬ ‫נ‬
‫* די״ל ר ‪ .‬ר‬ ‫בהי׳ לבונה זכה והוא בחי׳ מל׳ דעשי׳ שנעשה עתי? לק״ •‬
‫ם‬ ‫ל י‬ ‫ח י י ת‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬
‫' ךאןןןריים‬ ‫פי״ד כ׳ שהמלכים דמיתו שהן למטה בתוך הקלי׳‬
‫‪&* ,‬‬ ‫ייקב‬ ‫אן‬ ‫הי״א סממני הקטורה‪ ,‬והן מקבלים היוה מהק״ב )בהול מבתיי‬
‫‪3 5‬‬ ‫י ״ ז‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ס מ מ ג י‬ ‫א‬ ‫ד ב י‬
‫וה לר*י'‬ ‫״‬ ‫ובשבת מבהי׳ המילויים( יידיע‬
‫ג‬ ‫י ב ד ״‬
‫^ ךקליפר‪,‬‬ ‫י‬ ‫שנבלע בהם׳ ובהי׳ הי״א הוא בהי׳ לבונה זכה שבבתי׳ מקיר*‬
‫זכ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י‪/‬‬
‫לבונה י '‬ ‫י'‬ ‫ראה דיה בני כ׳ דלבונה זכה יש בו ב׳ ב ה‬
‫י י ״ ל‬ ‫ב י‬
‫שיהי׳‬ ‫י ר‬ ‫'‬ ‫ואין זה מל׳ דעשי׳ עצמה אלא שהמל׳ דעשי׳ מתלבשת‬
‫י‬ ‫כ י‬ ‫ד מ י ל י י ם‬ ‫ב‬
‫' ״ » בהגר׳יי*‬ ‫זהו בחי׳ קב דאחוריים׳ ומל׳ דעשי׳ זהו בהי׳ ק‬
‫ו ע מ‬
‫בבחי׳‬ ‫<‬ ‫הקבין אינם בהי׳ ק״נ זע״כ אין ההתלבשות בזה בבחי׳ גלות‬
‫א‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ג‬
‫למטר‪,‬‬ ‫*‬ ‫א‬ ‫הנ״ל מה שבהאדם התלבשות הנה״א בנה״ב עם היותו מ ק ״‬
‫ש י‬ ‫ו כ מ י‬ ‫כ י ‪, ( ,‬‬
‫' * י שהן‬ ‫ר‬ ‫גלות ומבו׳ שם הטעם ע״ז( ובהי׳ הקדושה הוא השולטת‬
‫ב ח י‬ ‫י א‬ ‫ג ל י ם‬
‫' ‪ ,1‬לימשר‬ ‫י'‬ ‫ההפרש בין דגל לקב כך יובן למעלה דהנה בהי׳ י‬
‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ב ח י‬ ‫ש ד ׳ ז‬ ‫י י נ ה‬ ‫( ע‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫י ע ״ י‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה כ ל י פ‬
‫ילות א ״‬ ‫י ל‬ ‫י‬ ‫'‬
‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ד א צ י ‪/‬‬ ‫נ א‬
‫' ״ם דברי׳‬ ‫י‬ ‫ולהתגלות למטה לפי שהן לבר מגופא ד א י ל‬
‫ע‬ ‫מ ב ח י‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ב‬
‫א השי‬ ‫'‬ ‫ו ר‬ ‫להתגלות בבי״ע אף גם בהי׳ הכלים דאצי׳ בו׳‪ .‬ויובז‬
‫א י ר‬
‫יש‬ ‫‪,‬‬‫‪K l n‬‬ ‫שא״א להתגלות ביצי׳ דמשו״ז גק׳ בריאה חשך וכמ״ש יוצר‬
‫ש ב ר י‬ ‫ה י ו ת‬
‫' ״ ״ ' אינו‬ ‫ג‬ ‫שהברי׳ נק׳ השך דהיינו שהיא בהי׳ השך לגבי למטה ד ל‬
‫ד ״ א י ז‬ ‫ג י ל י י‬ ‫ם‬ ‫ש‬
‫‪ .‬לןןן בו׳‬ ‫הראשון שנברא מהאין האלקי דמל׳ דאצי׳ ומאיר‬
‫ו ל א‬
‫‪ J‬״ אינו‬ ‫כ‬ ‫בבהי׳ גילוי למטה כ ר וכמו אותיות המה׳ שהן רק לעצמי‬
‫ב י ו ת י‬ ‫ב י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫א י‬
‫כ ״ א״א‬ ‫ט‬ ‫וכמו הסומא שנק׳ סגי נהיר שזהו מפני שאור ה ר ׳‬
‫גןו‪,‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ה א ב ן‬ ‫ע‬
‫»דקיי‬ ‫דואה כר‪ .‬וכמו אותיות ההדוקים ל‬
‫ב ש ע ד‬ ‫ו ש‬
‫' י בחי׳‬ ‫ב‬ ‫לקדוא האותיות כ ר וכמ״ש בדרוש וככה׳ רל״ז‪ ,‬ועמ״ש ב ד ר‬
‫מ‬ ‫א צ י‬
‫עלם‬ ‫' *‬
‫ןןו״‬ ‫תעד״ב‪ .‬ומזה יובן במכ״ש בכלים דאצי׳ דלדעת המערכת ה״ר׳‬

‫למטי׳‬ ‫‪**!,‬ו‬ ‫‪,‬‬ ‫•״׳ ־‬ ‫׳•‪-«•«-‬‬ ‫״ נ ׳‬ ‫‪ -‬״‬ ‫— ׳‬ ‫•י!‬ ‫‪-‬‬ ‫—‬ ‫‪— r‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪- - - - -‬‬
‫‪7‬‬
‫״־‬ ‫הוא בחי׳ חשך וכ״ש בהי׳ בריאה שבאצי׳ שזהו בהי׳ השך והעלם‬
‫פה‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פ ר ״ ת‬ ‫פ פ ר‬

‫״״״משגה‬ ‫‪Mt‬׳ <‬

‫‪u‬‬ ‫״ «‬ ‫‪u‬‬ ‫‪,,.,.‬־״״‬ ‫״ ״‬
‫עם העולמות‬ ‫דאצי׳ הוא באופן כזה שיחי׳ מ״מ בבחי׳ התקשרות והתחברות‬
‫בבחי׳ ענפין‬ ‫שלמטה כר‪ .‬שזהו ההפרש בין תהו ותיקון דבתהו היו הספירות‬
‫וכמ״ש במ״א‬ ‫מתפרדין וכמו״כ בתי׳ אבי״ע דתהו לא הי׳ להם קישור וחיבור כלל‬
‫דהיינו בחי׳‬ ‫בהבי׳ דצדקת פזרונו‪ ,‬והתיקון הוא שיחי׳ קשר העולמות זע״ז‬
‫נעשה עתיק‬ ‫החיצוניות שבעולם העליון כ ו ‪ /‬והעיקר הוא בחי׳ מ ל ‪ /‬דמל׳ דאצי׳‬

‫ובמו‬
‫‪,‬‬
‫״צתיד ד כ ת י ועמדו רגליו ביום ההוא בו׳ והן אותיות עליונים שלא נתגלו‬
‫ע ד י י‬
‫ו כלל כר׳ וע״י האותיות גמשך גילוי אור השפע מעולם ועד עולם‬
‫וזהו האותיות שלנו כ ו ‪/‬‬

‫אמנם בתי׳ נה״י שרשן ממקום גבוה מאד ובמ״ש בפי׳ אל עליון כו׳ ומביא‬
‫גואל לבני בניהם דנה״י ההדשים נמשכים מן הכתר כו׳ וכמ״ש מזה‬
‫בהבי׳ דהגרה בעוז מתגי׳ שבאגה״ק‪ ,‬ולבן הרגלים הם מגביהים את הראש‪ .‬וכמו‬
‫שיש כת באותיות הדבור שע״י מתוסף אור בשכל יותר ממה שהי׳ בשכלו‬
‫ומתשבתו מעצמו וכמא׳ ומתלמידי יותר מכולם כו׳ וכמ״ש במ״א באורך‪ ,‬והוא‬
‫משום דנעוץ תתילתן בסופן דבםופן דוקא יש געיצת התתלה יותר מבראש‬
‫המתפשט כו׳ וכמ״ש בד״ה ועמדו רגליו בם׳ תר״ל‪ ,‬וזהו שש מאות אלף רגלי העם‬
‫אשר אנכי בקרבו שע״י דוקא הי׳ גילוי בתי׳ אנכי במשה ב ו ‪ /‬וכמו שע״י‬
‫הצדקה נעשים מוהו ולבו זבים אלף פעמים כבה וכמ״ש בתו״א ד״ה השמים‬
‫כסאי ובהג״ה לשם דהייגו שיהי׳ י הגילוים גם בעשי׳ בר‪ .‬ועמ״ש באגה״ק סי׳‬
‫י״ב ד״ה והי׳ מעשה הצדקת שלו׳ שע׳׳י עבודת הצדקה בבחי׳ עבודה ויגיעה‬
‫נמשל גילוי אור עליון והוא בהי׳ השקט ובטח ב ן ‪ /‬וז״ע תמכין דאורייתא שע״י‬
‫נמשך תום׳ אור במותין ב ו ‪ /‬ו כ ״ ז מפני שנה״יישךשם למעלה יותר כר‪ .‬וזהו‬
‫וגם נצת ישראל לא ישקר כו׳ כי לא אדם הוא דשדש הנצת הוא מבתי׳ כי לא‬
‫אדם הוא ומבו׳ במ״א שזחו בחי׳ פנימיות חכתד דשם לא יש ניחומים בר‪ .‬וכן‬
‫ההודאה הוא למעלה מהחכ׳ ודעת ב ו ‪ /‬ושרש ההוד חוא מבחי׳ הוד דעתיק בו׳‬
‫וכמ״ש בהבי׳ דאתה הצבת ובהגהות לשם‪ ,‬ועמ״ש בד״ה קול דודי׳ רם״ח‪ ,‬ומשו״ז‬
‫בחי׳ נו״ה הן רגלים להמשיך האור והגילוי עד למטה מטה בר‪ .‬אך כ ז ה א‬
‫ר‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ג י ף‬ ‫ה ו א‬
‫‪11 .‬‬ ‫ל‬ ‫'‬ ‫ההשפעה בסט׳ דקדושה שמהות הרגל‬
‫הוא הסוף ויש בו געיצת התתלה דשדשו גבוה יותר כר‪ ,‬אבל כשנצרך שפע‬
‫ע צ מ י‬ ‫נ ה ״ י‬ ‫מ ב ח י ‪/‬‬ ‫ם‬ ‫ו‬
‫?‬ ‫י״עליוגה לירד אל ההיצוגים איגז י כ ל י ל ^ ל‬
‫הוא ע״י שהוא מתמכין דאורייתא ועושה‬ ‫י׳‬ ‫יגודל רע כ ו ‪ /‬כי לקבל‬‫ז ו‬ ‫מ ב ח‬

‫צדקות כ ר וכן בבתי׳ הנצהון והודאה שבעבודה כ ו ‪ /‬מה שאין ב״ז בתיצוגים‪.‬‬
 ‫‪ -‬פ ו׳״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם‬ ‫ס פ ר‬ ‫פו‬
‫מ‬
‫ד י ת רגל‬ ‫ל ל‬ ‫אלא השפע נ מ ש י ל י י ע״י בחי׳ ק ב שהיא עי״‬
‫ש ע י ש י ז‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ם‬

‫י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש א י נ י‬ ‫ץ‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ל ו‬ ‫י ע י ש י ז‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫כ‬
‫? ד ג י ׳ לי‬ ‫שנקטעה ד י ל י‬
‫ש נ י ש א‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫ר ג‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬
‫‪ ' 1‬אמיתית‬ ‫לי צורת ל‬ ‫האמיתי כלל בר‪ ,‬ואעפי״כ ניוול‬
‫ל‬ ‫ש‬ ‫ה ה י ל י ד‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ש א י נ י‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ע ל י‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫צ‬ ‫ק‬
‫עליונים‬ ‫י‬ ‫'‬
‫ת ש פ ן י‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ה מ י ל י י ם‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ה נ‬
‫^ י נ ו עדיי‬ ‫בו׳‪ .‬וכך הוא למעלה בחי׳ ק ב תרוביז ״ ל י ״‬
‫ש מ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫‪m‬‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬
‫ו׳ ובהם‬ ‫'‬ ‫ובחי׳ אחוריים כמ״ש בעיה ו כ מ ש ק ל ׳‬
‫ש פ ל‬
‫ןא‬ ‫ה‬ ‫י' *‪.‬‬ ‫י‬ ‫כלל לגבי השם עצמו וכמ״ש בע״ח שם פ״ב שהוא מדרי׳‬
‫כ ז‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫כ י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫י ם‬
‫* * ד י מבחי׳‬ ‫'‬ ‫וע״י גמשך השפע להיצונים‪ ,‬ועז״ג פ ל י א ל ?‬
‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ת י‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ק‬ ‫י י ב ן ע נ י‬ ‫ז ו‬ ‫ה ק י מ ד‬ ‫ו ע ״ פ‬ ‫ב ע ״ ז ז י‬ ‫ש‬ ‫כ מ ש‬ ‫ק י ם‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ב ח י‬
‫^ *!ויהפדיי'‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫' ' ל‬
‫כ ג‬ ‫י י ת י‬ ‫ל מ ע ל ד‬ ‫ק א‬
‫ל מוליל‬ ‫"‬ ‫׳‬ ‫יש בהם דוקא בחי׳ נעיצת תחלה ששרשז י י‬
‫כי‬ ‫ב ד ‪ ,‬י ר ג ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ה ד ״ י ל‬ ‫ד ה י י ג‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ו ע ״ י‬
‫' * ״"'""' ^ פ ג י שהבה‬ ‫יד‬ ‫י‬ ‫הקפיצה‬
‫י ה י י ג י‬ ‫ב ד ‪ ,‬י ר ג ד ‪,‬‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫מ‬
‫* ק שהיא‬ ‫ר‬‫א ת הראש שזהו מתמת הכה עליון שיש ברגל׳ י ״ י'״‬
‫‪,‬‬ ‫י מ ע מ י ד‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫מ י ל י י‬ ‫ד ‪ ,‬״ ה‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ב ב ח י ‪,‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ע ל י י ז‬
‫‪ 1‬א בהדרגי‬
‫ו א‬ ‫י‬ ‫ה ה י ל י ד‬ ‫א ז י‬ ‫י‬ ‫ב ג י‬
‫לד עלירים‬ ‫'‬ ‫לי‬ ‫בהדרגה כר‪ ,‬אך כאשר הכה עליון מ א י י‬
‫‪ 5‬פ ג י‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ש‬ ‫כ י‬ ‫ד ‪ ,‬ה ד י ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ז ד ״‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ד י ד י‬ ‫ק י ל‬ ‫ו כ מ ו‬ ‫כ י‬
‫דרגה בוי‬ ‫'‬ ‫'‬
‫ב ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ב ד י ל י ג‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫א י א ״ ס‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ד ב ח י ׳‬ ‫ה ג י ל י י‬ ‫ש ד ‪ ,‬י א‬ ‫מ‬ ‫מ מ ה‬
‫י י שרשם‬ ‫״‬ ‫"‬
‫‪5‬‬ ‫ב ג י ל י י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫נ ה‬ ‫ב ת י‬ ‫( ר ג ל י ם‬
‫" ג ס בבחי'‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫וכמ״ש במ״א‪ .‬וכמו״כ כאשר ב ר‬
‫ומקור׳ ההילוך ההוא שלא בהדרגה שז״ע הקפיצה ב ר ‪ .‬ויש קפיצה‬
‫קבי״ם להיות שזהו מ״מ מילוים דשמות בו׳ כנ׳יל•‬

‫‪ .‬ךילוג‬ ‫ב י‬

‫ז ז ג ב ע י ת ד ‪ ,‬ד‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ץ‬ ‫פ‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ב ע נ י ן‬ ‫ד ו ד י‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ב‬
‫י׳ במשגר•‬ ‫'‬ ‫" י״י' י ל‬ ‫לק‬ ‫>‬
‫ר ג ל י‬
‫י י ^ ״ ! נין‬
‫ג ע‬ ‫לקפיצה‪ ,‬דילוג ברגל א ח ת קפיצה בשתי‬
‫ע ת ד ״‬
‫בחי׳‬ ‫הדולג ממקום למקום והקופץ כו׳‪ .‬והענין הוא כמ״ש בד״י׳ י‬
‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬

‫״‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫מ ל‬ ‫ב ח י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ה י ע‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫*ש באורי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י'‬ ‫כה אד׳ שזהו בהי סוב״ע בי ׳ י י‬
‫י כ ט‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ש ז ה י ע‬ ‫ם‬ ‫ה ד‬
‫א ן ךגפוו‬ ‫״‬ ‫מל׳ דא״ס נ ו ‪ /‬וענין כה הוא שיתגלה י ע ל‬
‫ד מ‬

‫ז י י ק א‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב ג י ף‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב ע ג י ז‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫י י ח י‬ ‫ה‬ ‫ב ד‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ב‬
‫‪ .‬והנר׳‬ ‫כ ף‬ ‫"‬
‫ג ל‬ ‫ד ‪ ,‬פ ג י מ י ו ת‬
‫ילוג ב י‬ ‫מתוכו נפת מתוכו ופנימיותו שזהו נפיחה בכת שיתגלה‬
‫ה‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫י א ר י ד‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ב ח י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י י ש‬ ‫ל א צ י ‪/‬‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫מ ל‬
‫" ג ם מעתי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬
‫ג ל י י‬
‫ע ״ פ שנ^‬ ‫א׳ היינו כשהגילוי הוא מא״א בתי׳ םוב״ע׳ יקיפייו ' י‬
‫א‬
‫כ ש ג מ ש י‬ ‫ב ב‬

‫י ל כ ז‬
‫יותר‬ ‫?‬ ‫בתי׳ תתתונה שבמאציל ממש שלמעלה גם מבחי׳ םוב״ע ביי׳‬
‫ב ר ״‬

‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ג י ל י י‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ה ״ ז‬ ‫ש ב א ״ ס‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ב ח י‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ה י י נ י‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫ג‬
‫?׳ חיצוניים‬ ‫׳‬ ‫'‬
‫‪3‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ג ל י ו‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫י ה ו‬ ‫ם י כ ״ ע‬ ‫ד ב ח י‬ ‫מ ד ‪ ,‬ג י ל י י‬
‫' " י ׳ דכה איי‬ ‫' "‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫'‬
‫א‬ ‫ח‬ ‫כ‬
‫עתי?‬ ‫עתיק ובב׳ דגליו בתי׳ פנימיות עתיק ג״כ בו׳‪ .‬ו ד ע יגדל נא‬
‫ת‬ ‫י‬

‫‪Q‬‬ ‫י ב ח י ‪/‬‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫מ ב ח י‬

‫‪ h‬ע ד שלא‬ ‫'‬ ‫ד‬ ‫הוא בתי׳ כתד והגדלת הכת הוא שגמשי‬
‫ש כ ה‬ ‫ד ‪ ,‬צ‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫א ו א ״ ם‬ ‫ב ח י ‪,‬‬
‫״י׳ ד ‪ .‬ם‬ ‫כו׳‪ .‬זי״ל ב׳ המדרי׳ הנ״ל גם בשרשי ב‬
‫ג‬ ‫ש א י נ י‬ ‫ם‬ ‫ד א‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ב ח י‬ ‫ה י י נ י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ב ל ב ד‬ ‫ו ש מ י‬ ‫‪m‬‬ ‫ה י‬ ‫נ ב ה ״ ע‬
‫ף ובםר‬ ‫"‬ ‫'‬‫ב‬ ‫׳‬ ‫'‬
‫ד ‪ ,‬נ פ ש‬
‫נ*ות‬ ‫ד>עצ‬ ‫וגילוי כו׳ וכמ״ש במ״א עד״מ כתות עצמיים הכלולים בעצם‬
‫מ ש כ ד‬ ‫ר‬
‫ף שזליי‬ ‫'‬ ‫הוא בהי׳ האור כמו שהוא כלול בעצמותו שאינו בבתי׳ י‬
‫ג‬

‫כו׳ )ואין זה בהי׳ שמו הכלול בעצמותו ממש ששמו קדמון כקדמות‬
‫פז‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר״ ת‬ ‫ספד‬
‫מה שהעצמות נושא בעצמו כ ר וכמ״ש במ״א(‪ ,‬ושמו הוא בחי׳ המשנה וגילוי‬
‫מן העצמות‪ .‬וה״ז ג״כ האור הכלול בעצמותו לפני הצמצום‪ .‬רק שזהו בחי׳‬
‫הגילוי בעצמותו בו׳ ובזה יש ב׳ מדרי׳ בהי׳ הגילוי השייך אל העולמות ובהי׳‬
‫הגילוי שרק לעצמו בו׳‪ .‬וכמ״ש בהוספות לק״ת בד״ה להבין מ״ש באוצ״ח ספ״ג‬
‫כמו באדם עד״מ חדבור לעצמו ומח׳ בו׳‪ .‬וי״ל דב׳ מדרי׳ אלו זהו דוגמת‬
‫‪,‬‬
‫ב ח י עתיק ואריך‪ .‬ובהי׳ הוא זהו במו בחי׳ פגימיות עתיק בו׳‪ .‬ויותר נר׳‬
‫לומר דבחי׳ האור שלעצמו זהו כמו בהי׳ אריך ובמ״ש במ״א שזהו בחי׳ סוכ״ע‬
‫בשרשו ומקורו הראשון בו׳‪ .‬ובתי׳ עתיק הוא בהי׳ ההעלם דא״ם בחי׳ הוא‬
‫כר‪ ,‬ובתי׳ פגימיות • זהו בהי׳ העלם העצמות בחי׳ שמו הכלול בעצמותו ממש‬
‫כוי‪ .‬וזהו שרש ענין ** שחוא מבחי׳ פנימיות הכתר בו׳)בהבי׳ דששים המה מלכות‬
‫דרוה״ב דדילוג הוא שמגבי׳ עצמו מן הארץ ודולג‪ .‬והדוגמא מזה למעלה הו״ע‬
‫הצמצום הראשון שהי׳ באוא״ם ונמשך אח״כ בבחי׳ קו בו׳‪ .‬ולפי הנ״ל הוא‬
‫ההמשכה מבתי׳ עצמות אוא״ס שלפגי הצמצום בהב׳ מדרי׳ דדילוג וקפיצה בו׳(‪.‬‬

‫ג( במ״א בעגין אין קדוש כהוי׳ דאי׳ בזהר תזריע דמ״ד ע״א במד‪ .‬קדישין‬
‫איגון ולית קדוש כח׳ בו׳ מ ב ר דקאי גם על חאו״פ דהגם שהוא‬
‫מתלבש בהבלים ומתי׳ אותם בבתי׳ אור ותיות פנימי שזהו בבחי׳ חתלבשות בבתי‬
‫התאתדות ממש כמו בתות הנפש באברי הגוף כר‪ .‬ומ״מ אינו מתערב עמהס‬
‫ואינו עושה שום שינוי בהאור בו׳‪ .‬וזהו דאין קדוש בה׳ דבשארי קדישין כמו‬
‫מלאכים הדי קדוש הוא שאינו בבהי׳ התלבשות בלל‪ .‬וכאשר מתלבש ה״ה‬
‫נתפס ממש שעושה בו שינוי בו׳‪ ,‬ובידוע דבהתלבשות הנשמה בגוף הרי לא‬
‫כל הגשמה מתלבשת בגוף דהגוף קטן מהביל עצם הנשמה‪ .‬רק הארה ומקצת‬
‫הגשמת מתלבשת בגוף והוא בהי׳ נר״ן ועצם הנשמה בחי׳ ח״י נשאר למעלה‬
‫בו׳׳ הרי בתי׳ זו דגשמה היא מובדלת מן הגוף שאיגה מתלבשת בו‪ ,‬והלק‬
‫הגשמה שמתלבשת בגוף ה״ה גתפסת ממש שמתפעלת ממקרי הגוף בר‪ .‬אבל‬
‫אין קדוש כה׳ הוא בהי׳ האור דהגם שמתלבש בהבלים ומחי׳ אותם ה״ה מ״מ‬
‫קדוש ומובדל מהם כר‪ .‬והיינו מפני שהאור הוא גילוי מאוא״ם שלפני הצמצום‬
‫וכמ״ש בע״ח ואה״כ המשיך קו א׳ דק מאור העיגול שלו דהיינו מהאור שבבהי׳‬
‫א״ס׳ וע״כ גם אור הקו הוא א״ם בעצם מהותו רק שע״י חצמצום בא בבחי׳‬
‫מדה וגבול להיות בבהי׳ התלבשות בכלים‪ ,‬אבל בעצם מהותו חוא בבחי׳ א״ם‬
‫ובבתי׳ פשיטות ולכן הגם שמתלבש בכלים ומחי׳ אותם ה״ה בבחי׳ א״ם ובבהי׳‬
‫פשיטות ואינו מתערב עמחם לחיות בבחי׳ שינוי בו׳‪ .‬והראי׳ שהרי מבו׳‬
‫בכתהאריז״ל בפי׳ אתליפו דוכתייהו שאור חחסד נכגס בכלי תגבר ואור חגבו׳‬
‫ש י ‪ ,‬א י ר‬ ‫מ פ ג י‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ז א ת‬ ‫א י ו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ת‬
‫‪S ^ J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫בכלי ה ח פ ה ואיך אפשר ל ח י י ת׳‬
‫לא נשתנה‬ ‫רק הכלי היא בחי׳ חסד או גבו׳‪ ,‬ולכן אף בחיות האור מלובש בהבלי‬
‫בר‪ ,‬וכמו‬ ‫מהותו כאמיתית ממש וה״ה קדוש ומובדל אף בהיותו מלובש שם‬
‫לא יתפוס‬ ‫עד״מ אם יעבור תאור דרך עששיות ירוקות אדומות לבנות ושחורות‬

‫כ ״ ה ב ג ו כ י ‪ -‬ק ‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬פ נ י מ י ו ת עתיק­‬ ‫•(‬

‫ענין הוא•‬ ‫ואוצ‪-‬ל‪:‬‬ ‫בגוכי״ק‪,‬‬ ‫כ״ה‬ ‫״•(‬
 ‫פ ר " ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫פ פ ד‬ ‫•פח‬

‫באור גוון כלל ולא ישתנה‪ ,‬כי מה שנשתנו גווני האור המאיר אל עבר פנים‬
‫פ‬
‫ביתה אין השינוי נקנה בהאור קנין עצמי‪ ,‬ועמ״ש בבה״ז פ׳ בלק במאה״ז ע ״‬
‫‪,‬‬
‫שהורה אני שבהתלבשות האור בכלי נעשת תמונה בהאור להיות בתי איי‬
‫ההסד כ ר )וכן מ ב ר בהבי׳ דעולת תמיד שהאור הוא רק שמאציל כלי החב׳ אי‬
‫כלי חחםד כ ר ואחר שנאצלה הכלי והאור מתלבש בהבלי נק׳ אור ההכ׳ ואוי‬
‫ו ק‬
‫החסד כר( והוא עד״מ הנ״ל מאור השמש שכשמאיר בזכוכית מגוון לבן או י י‬
‫נראה בו ג״כ הגוון כמו הזכוכית‪ ,‬דאין הגוון קנוי בו באמיתות שהוא באמת‬
‫מופשט מכל גוון כמו שהי׳ רק שנראה בו הגוון‪ ,‬וזהו ג״כ הענין שנעשה בו‬
‫תמונה כר )וע׳ משל זה בפרדס שע״ד פ״ד ובם׳ שיעור קומה בערך מדר‪ ,‬ד״ר•‬
‫הרביעי(׳ ולכן יכול לחיות אחליפו דוכתייהו בו׳‪ .‬ובמ״א מבו׳ משל ע״ז מהמחשבה‬
‫שחושב בהעברת שטח הארץ שחושב שהוא במקום פלוני הרחוק מכאן מאי‬
‫שהרי עברה מחשבתו כל אותו מרתק הרב‪ ,‬לא יתכן לומר בזה אם לא יייי‬
‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬
‫מרחק כ״כ היתד‪ .‬מחשבתו עוברת במהירות יותר או בנקל יותר‪ ,‬שהרי‬
‫שוד‪ .‬באופן א׳ כח המה׳ לחשוב שהוא בעיר חרחוקה אלף פרסאות למח׳ שמחשב‬
‫יגי‬
‫שהוא בעיר הקרובה פרסא א׳׳ ואף שהרי המת׳ עוברת שטח הארץ )והי‬
‫״‬
‫בדרך מקיף שכן הוא ענין המה׳ כר( וא״כ מפני מה יהי׳ שוה אם עוברת ש ט‬
‫י ל ו ר‬
‫אינו כמו ה‬ ‫קטן או שטח גדול מ א ו ה אך היינו פשוט מפני שהעברה‬
‫ז ו‬

‫״ז‬
‫עלי׳ שההילוך מתחבר ממש עם השטח‪ ,‬אבל מה שהמח׳ עוברת השטח ע ב‬
‫אינה מתערבת כלל עם המקום כר‪ .‬ומעין זה הוא במשל האור שגם מ מ י ט‬
‫לומר‬ ‫ש י י ך‬ ‫‪.‬‬
‫ש א י ג ן‬ ‫ובכלי שהוא מאיר י‬
‫ן כ מ ן‬ ‫כ ן ‪ /‬׳‬ ‫ל ך ן מ ק ן ם‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫נ ו‬ ‫א‬

‫כשמאיר במקום שיש בו ריה שיהי׳ נקלט הריה בהאור כיון שאינו ב ג י י‬
‫ק ׳ נשמהא‬ ‫ל‪,‬‬ ‫זה כ ו ‪ ,‬וכמו״כ הוא בהאורות למעלה שאע״פ ש מ ל‬
‫ו ג‬ ‫ם‬ ‫ב כ‬ ‫ב ש י ם‬ ‫ת‬

‫לגופא‪ ,‬עכ״זאינו כ מ ו • שמתפעלת ממקרי הגוף ע״י ההתלבשות בגוף כו׳ ו ה א ו י ב‬

‫אע״פ שמתלבשים בהבלים ופועלים ע״י הוא רק עד״מ אור השמש המאיי‬
‫פ י‬
‫בזכוכית שאינו מתערב עמו כר‪ .‬והאור המאיר ע״י הכלי ה ״ פועל מ ׳ * ?‬
‫ה‬

‫הכלי וכמו אור השמש המאיר בהבית בפי גוון הזכוכית כר‪ .‬ולמעלה בהבליו‬
‫כ שמגבילים את האור להיות בא בבהי׳ הגבלה בו׳ והיינו לבד ההגבלה‬ ‫הוא‬
‫דבחי חסד וגבו׳ )שזה כמשל גווני הזכוכית כנ״ל( הוא שבא בבחי׳ מדר‪ .‬וגבול‬
‫ל כמו״ב "י*‬ ‫כו )וכמו שבכללות ע״י הצמצום ורשימו בא האור בבחי׳‬
‫ג ב ו‬

‫ג‬
‫‪ .‬וב״ז א י‬ ‫״‬ ‫כ ר‬ ‫ב פ ר ט י ו ת י ' הכלים כר(‪ .‬ובמ״א‬
‫ל א צ‬ ‫ח ן ץ‬ ‫ה י א‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫מ‬

‫כ ל‬
‫שינוי בהאור שבעצם הוא בבתי׳ בל״נ ובבתי׳ א״ס ר ק שנראה ופועל כפי י ׳‬
‫ו‬ ‫י כ‬
‫כ י וף״פ « ״ ל ‪ -‬ל ענין קפיצת הארץ הוא שמאיר האור כמו שהוא כ י ׳ »‬ ‫;‬

‫עד מ המה׳ שאינה מתערבת עם השטת כמו״כ האור באמת אינו מתערב ‪J‬‬
‫המציאות וההתהוות׳ רק שע״י הכלי מאיר האור ופועל כפי מהות הכלי לא *‬
‫מהות עצמו׳ וכאשר מאיר האור שהוא בעצם כפי מהות עצמו אזי איני‬
‫עליהם הלילי'‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫כלל בשטה המציאות והו״ע ק י‬
‫ן י ח ל ק‬ ‫ה‬ ‫ב ד‬ ‫ש‬ ‫ן ע מ‬ ‫כ ן ‪/‬‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫צ ת‬ ‫פ‬

‫בס׳ בראשית א׳ בש׳ הזהר לך דצ״ב ב׳ דבתצות הלילה נמשך הגילוי במל׳ ?י‬
‫עליהם י־לילי'‬ ‫‪,‬‬ ‫ב ן מאור א״ס מבחי׳ ש׳ מ ״‬
‫ו י ח ל ק‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫ד ל ״ ז‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫ו ב ז ה ר‬ ‫ה<‬

‫כ״ה ב ג י נ י ״ ק ׳ ו א ו צ ״ ל ‪ :‬כ מ ו ה נ ש מ ה ‪,‬‬ ‫•(‬

‫פג‬ ‫» פ ר ז ז מ * מ ד י ט — פדי׳ת‬
‫דאתפליג למעבד נמוסי היינו ע׳׳י שאז נמשך בו אור החסד דמ״ה בר‪ ,‬עוי‬
‫שם בד״ה הנ״ל דויחלק עליהם הלילה הו״ע יחוד שמשא וסיהרא‪ ,‬וידוע דיחוד‬
‫שמשא וסיהרא הוא בחי׳ יחוד פנימי ובמ״ש במ״א בד״ה ויאמר לו יהונתן מ״ו‬
‫דתקם״ז‪ ,‬והיינו שנמשך ומאיר עצם האור כוי‪ .‬ובזה יובן מה שבמדר׳ תנחומא‬
‫מ ג י א ע״ז שאברהם קפצה לו חארץ מפסוק ויחלק עליהם לילח ולכאו׳ מאי ראי‬
‫מפסוק זה״ ולפי הנ״ל ניחא שזהו מה שהאיר לו בחי׳ חחסד במל׳ וגילוי דעצמות‬
‫אוא״ם שמפני זה קפצה לו הארץ ב ו ‪ /‬ועמ״ש בבה״ז פ׳ וישב על מאה״ז דקפ״א‬
‫ע״א בעניו ויאמר אברחם אל עבדו דא עבד שליחא דמארי׳ להמשיך אור‬
‫האצי׳ בבי״ע כ ו ‪ /‬וע״כ קפצה לו הארץ לאליעזר בו‪ /‬ויעקב חוא בחי׳ הת״ת‪,‬‬
‫ובזחר ויצא דקמ׳׳ז ע׳׳ב ע״פ ויפגע במקום כמד״א ואל מקומו שואף זורח הוא‬
‫שם׳ ועמ״ש ע״ז בבה״ז פ׳ ויצא שזהו גילוי אור הקו בבחי׳ מל׳ דוקא סודכ״ד‬
‫ועמ״ש בבה״ז פ׳ בשלה בד״ה עוי״ל באו״א׳ ועמ״ש בזחר שם דקמ״ח םע״ב‬
‫וזהו שקפצה לו הארץ כ ו ‪ /‬ודוד חמשיך בחי׳ שמש חוי׳ בבחי׳ מל׳ ועי״ז קפצה‬
‫הארץ כ ו ‪ /‬ובמאמר הפסיעות מה שבגמ׳ לא השיב קפיצת הארץ דאברהם‬
‫מפני שהי׳ ע״י כנפי נשרים )נר׳ דחוא בחי׳ יסוד( ובקפיצה אחת‪ ,‬ולכן בתנחומא‬
‫הביא ע״ז פסוק ויחלק עליהם לילה כו׳ יעו״ש‪.‬‬

‫י( במאו״א אות ק׳ סל״ו כ׳ קפיצת הארץ יש ע״י השכינה ויש ע״י‬
‫המלאכים ויש ע״י שרים והיינו במ״ש במא׳ הפסיעות וכמ״ש בי״נ‪,‬‬
‫והפרדס בשע״כ כ׳ קפיצת הארץ פי׳ בתיקונים כי המל׳ נק׳ בן בסוד שהיא‬
‫קופצת להזדווג עם בעלה עכ״ל וכן כ׳ במא׳ הפסיעות וז״ל בי הלא המל׳ לפעמים‬
‫היא ת ת ת היסוד בו׳ צריכה לדלג ג׳ דילוגים שהם נה״י עד שתתחבר גופא‬
‫בגופא שהוא ספי׳ הת״ת כו׳ עכ״ל‪ .‬ועמ״ש בלק״ת ד״ד‪ ,‬כי תבאו בו׳ ונטעתם‬
‫דג׳ שנים הוא ק ב ל ת המל׳ מנה״י ובשנה הרביעית הוא שמקבלת משליש חתחתון‬
‫דת״ת ואז היא עדיין בהי׳ דלי״ת דלה ועני׳ )וי״ל דההמשכה זו היא בהי׳ די‬
‫מהסורו למלאות החסרון לבד שבמל׳( ובשנה התמישית הוא שמקבלת גם מב׳‬
‫שלישים העליונים דת״ת ואזי היא אות ה ‪ /‬וי״ל דהיינו בחי׳ עשור בו׳ וכמ״ש‬
‫ב מ‬
‫״ א י וי״ל דהדילוג דמל׳ להתייהד עם הת״ת גופא בגופא זהו במדדי׳ הג׳ הנ״ל‪.‬‬
‫ובמא׳ הפסיעות דיעקב ואליעזר הלכו ברגליהם ולדעת התנחומא גם באברהם‬
‫כן הי׳ שהלך ברגליו‪ .‬ואין זה במו במשל המת׳ שגת׳יל אות ג׳ כ״א כמו הילוך‬
‫ברגליו ומ׳׳מ הוא בבחי׳ קפיצה א״ב זהו שהמקום הוא בבחי׳ בלי מקום כר‬
‫וזהו בקפיצה שמלמעלמ״ט‪ .‬וכמו״כ בקפיצת הארץ מלמטלמ״ע הוא שהמקום‬
‫ל׳ לא תקפוץ את‬ ‫עצמה נעשה קצר וכמו שפרש״י בתולין דצ״א ע״ב ק‬
‫פ צ ה‬

‫ידך נתקצרה ונתקמצה לו‪ .‬ובסנהדרין דצ״ה ב׳ כ׳ רש״י ויפגע במקום שהמקום‬
‫‪P‬‬ ‫ב ב ח י‬ ‫י ה י ‪/‬‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ז ה‬
‫* * ‪* L‬‬ ‫'‬ ‫פגעו כוי ונתקרב לו המקום• יעני!‬
‫מבתי׳ פנימיות הכתר בו׳ ותיינו מבתי׳ עצמות שלמעלה מבחי׳ סוב׳׳ע וממב ע‬
‫ל קול יעקב וד״ה תפלה‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ק ו‬ ‫״‬‫ה‬ ‫׳‬ ‫ב ד‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫)‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ע ע ן י ך‬ ‫ב ן ן י ‪/‬‬ ‫״ ן ן ן‬ ‫א‬ ‫ב מ‬ ‫ו כ מ ע ש‬ ‫כ ו‬

‫נ ה‬ ‫י י‬ ‫ל‬ ‫י ז‬ ‫כ‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫פ י צ ת‬

‫? ‪' ^ ? L‬‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫׳‬ ‫למשה׳ םת״ר(‪ .‬ובס׳ קה״י ב ע י י ק‬
‫יזרי‬ ‫‪™™m*°™1‬‬ ‫"‪Jl‬‬ ‫ה ח י י ת‬
‫אותה‬
‫‪ /‬והוא במ ש מ ה ר‬ ‫י״ע‬ ‫עליית המל׳ הנעשה ע״י העלאת מ״ן דנבראים‬
‫ב ו‬ ‫ד ב‬
 ‫המאמריפ־־־פר‬ ‫פפר‬
‫פ ׳ פ ק ו ד י ד ר ס ״ א ע ״ א ב ר ו ך ד י ב ו י י א ד כ ו ל א ת ת א י כ ל י ל א ב ח י ו ן ש ר פ י ם ואופנים‬
‫מ ב י ״ ע מבתיי‬ ‫ה‬ ‫ה י כ ל י ן כ ד ‪ ,‬ו פ י ׳ ב מ ק ״ מ ב ר ו ך ה ו א מ ל ׳ ד א צ י ׳ ‪27‬זפלול‬ ‫וכולהו‬
‫ו ת י צ ו ג י ו ת ה ע ו ל מ ו ת כ ר ‪ ,‬ו מ ב ו ׳ ב מ ״ א ש ז ה ו כ מ ״ ש ב ל ק ״ ת ב ד י ה כיי‬ ‫פנימיות‬
‫‪1‬‬
‫נפשיי‬ ‫כתות‬ ‫הן‬ ‫הנצוצות‬ ‫העלאת‬ ‫להיות ריבוי‬ ‫היינו‬ ‫יברכך‬ ‫בפי׳‬ ‫תברכו‬
‫והרבדים‬ ‫דנה״ב‬ ‫הבירור‬ ‫והיינו‬ ‫כר‪,‬‬ ‫ובמאכלים‬ ‫שבאדם‬ ‫והבהמית‬ ‫האלקית‬
‫י ‪/‬‬
‫בבה‬ ‫לין‬ ‫ע ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫ן‬ ‫צ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫ת י ק ן ן‬ ‫ל‬ ‫שקדוש‬ ‫מתהו‬ ‫ששרשם‬ ‫הגשמים‬
‫מ ל י ש ז י ע ה ב ר כ ה מ ל מ ט ה ועי״ז נ מ ש ך ת ו ם ׳ א ו ר ב מ ל ׳ כ ו י ו כ מ ״ ש ו ת ר ב ה כ מ ת‬
‫שלמה מהכמת כל בני קדם פי׳ שהכמת שלמה בהי׳ מל׳ מ ת ר ב ה ומהגדלת ע "‬
‫ש מ ב ר ר ת מ ת כ מ ת ב נ י ק ד ם היינו מ ה ש נ פ ל ב ש ב י ר ה מ!׳ מ ל כ י ן ק ד מ א י ו יי״־׳י‬
‫«י ביווי‬ ‫ו ע‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫‪M‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫נ ק‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫‪8‬‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫כ ר וי׳ויע י ת ר ו ן ה כ מ ה מ ן ה‬
‫הסכלות ו כ מ ׳ ש בסש״ב ש ה ר מ ב ׳ ם והרמב‪-‬ן ידעו ל ה ש ת מ ש ב ה ם לש״ש לעביייז‬
‫‪ -‬י הודאת‬ ‫ע‬ ‫‪,‬׳‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫‪.‬‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ו ז ה ו‬ ‫<‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫‪,‬‬ ‫ב ן ז נ‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫י‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ו ל ת ו ר ת ו בו׳ ש נ ע ש ה‬ ‫ה׳‬
‫יתרו דהמשכת התורה היא בתי׳ פנימיות ו ד ע ובמ״ש ה כ מ ת א ד ם תאיר " י י‬
‫‪,‬‬
‫׳ ונמשו עי‬ ‫נ ו‬ ‫ב ה י ׳ ה א ר ת פ נ י ם כ ד ‪ .‬ו ש ר ש ה ה מ ש כ ה ה ו א מ ב ה י ׳ ע צ מ ו ת א׳׳ס‬
‫הודאת י ת ר ו כו׳ וכמיש ב מ י א ‪ .‬ו א פ ש ר י״ל ד ל ה י ו ת שהמל׳ ה י א בבהי׳ מירי'‬
‫נ ב י ל ת ילא כ מ ו כ ל ה מ י ו ת ש ה ן ג י ל ו י ם מ א ו א י ס ה מ א צ י ל ב ב ״ י ׳ ק י ר ו ב ו ר ב י ? ״‬
‫וכמיש ב»'א‬ ‫ף‬ ‫כ‬ ‫במקורם‪,,‬משא״כ בתי׳ מל׳ היא בבתי׳ ריהוק ונבדל ממקורה‬
‫ל‬
‫*‬ ‫באייר׳ ו ל מ בחי׳ מל׳ י ו ק א היא מ ק ו י לבייע‪ ,‬י מ ה מ י ו ת שלמעלה מהטל׳‬
‫א פ יי ה ת ה ו ו ת ה ע ו ל מ י ת מ פ נ י ש ה ן ב ת י ׳ ג י ל ו י ו מ מ י ל א ה ה ש פ ע ה מ ה ם ה א‬ ‫ה‬
‫״ י ׳ ק י ר ו ב כמי =‬ ‫ב ב‬ ‫‪,‬וא‬ ‫ר‬ ‫גילוי יבכחי׳ ק י י י ב כ י ׳ ) י כ ש ם ש א צ י ל ו ת ם‬ ‫גו‪:1:‬בחי‬
‫מ‬
‫ה ש פ ע ת ם ה י א ב ב ת י ׳ ק י ר ו ב בו׳(‪ .‬ו מ ב ת י ׳ ה ג י ל ו י א ׳ א ל ה י ו ת ה ת ה ו ו ת ה ע י ל ״‬
‫‪5‬‬
‫)יעי ‪? ,‬‬ ‫יב״י׳ כ ה נ ב י ל‬ ‫ממקורה‬ ‫מל׳ שהיא בבחי׳ ייהוק‬ ‫׳‬ ‫«‬ ‫‪P‬‬ ‫«‬
‫י י‬ ‫ל ע ו ל מ ו ת בו׳‪ .‬ו ב פ ר ט‬ ‫היא בבחי׳ י י ה ו ק כ י ( ה י ה בהי׳ מ ק ו ר‬ ‫ה״פעתח‬
‫״ מ ל ׳ שייעלי׳‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫׳‬ ‫‪.‬‬ ‫כ ו‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫י ז ו ק‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫ל ב ״ ע היה בנ״‪,‬׳‬ ‫״ * ״ י ״ ״‬
‫שלמטה כף‪, ,‬״גם ינ"י‬ ‫דנבראים‬ ‫מין‬ ‫היא ע י י ה ת ע י י י ו ת יהעלאת‬ ‫באצ‬
‫מ‬ ‫כ‬ ‫י ד‬
‫* ‪£‬‬ ‫^ ל א ‪ -‬י י ם נ ה י י ת ק א י י ת י י ר ל נ ה ו י ע )יאפשר זהי כמי‬ ‫י‬ ‫י ‪ 1‬ד‬ ‫באצ י ״ ‪,‬‬
‫י‬ ‫‪8‬‬ ‫ג‬ ‫ה מ ל‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬
‫י־ ׳‬
‫י ׳ן ה צ מ ‪,‬א !ה ד‬ ‫"» י‬ ‫י * י י ־ י י י י ׳ ־ ‪ ,‬ח י י ק ;י ם‬ ‫‪£‬מ צצ י׳ ׳ ככ י ׳ ו ע‪Z‬מ י ש ב ה‪°‬ב י ׳ י ו א ת 'ד ‪,‬‬
‫ב ע נ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ט ט ך (‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫‪W‬‬

‫צ מ א ה ^ י מ ך מ ׳ שנעשית מ ק י י לעולמות ה י ה בבהי׳ צמאין ל ע ל ״ ־ י ־ * *‬

‫׳ ‪ .‬ו כ ע י ן זי• מבי‬ ‫העלאת המל׳ היא ע ״ ה ע ל א ת מ י ן ש ל מ ט ה‬ ‫י‬ ‫כ ו‬

‫׳ מלמםלט״ג‬ ‫‪ .‬״״‬ ‫!‬ ‫מ ^‬ ‫נ פ « בעני! י ב ת י ׳ מל׳ ל י ת לה‬

‫ה א‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫‪0‬‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫כ‬

‫א‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫א‬

‫‪1‬‬ ‫מ ״ ע ו י י מעצמי י ק כשיש ע ם " < * י ' י‬
‫‪, ,‬לא במי ״ א י‬ ‫‪,‬‬ ‫ההתנשאות ע ״‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫המעייייםית‬
‫י‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ל א‬
‫להיות ה ת ע ו י י ו ת ה ה ס י באיש הטוב גם כ ש‬ ‫*‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫״‬
‫ג‬
‫״לת‬ ‫"=‬ ‫י י ק א ׳ יי׳יא‬ ‫העם‬ ‫ת ת ע י י י כ ׳ א עיי‬ ‫משא כ מ י ת ההתנשאות לא‬
‫ה מ י י ת הן גילוים מהנפש‪ .‬י ע י כ יכול ל ה י ו ת ״ ‪ ,‬א י ג ם בלא ״ ״‬ ‫הנ ל י ־‬
‫״‬ ‫י‬
‫‪E ,‬‬ ‫ה ה ת נ ש א‬ ‫״ ^ ' ׳ * ־ * ל היא י י ק א כ ש י ש זילת( כי׳‪ .‬ו מ ד ת‬ ‫״‬ ‫ג‬ ‫ז ד ו‬ ‫ש‬
‫ב י ל מהנפש )ושישה י ו ק א ב ע צ ם ה נ פ ש והיינו מ ה ע צ ם מ מ ש ״ ל מ י "‬ ‫«‬ ‫שזהו‬
‫ע י י י׳ייעיייי"‬ ‫יק‬ ‫מעצמו‬ ‫בא‬ ‫ע ׳ כ איני‬ ‫במ׳א(‪,‬‬ ‫וכמ׳ש‬ ‫לגילוי כי׳‬ ‫*־?יי‬
‫ה ע ם « ׳ ‪ .‬ו כ מ ו י כ ב ח י ׳ מ ל ־ ל מ ע ל י ‪ .‬ל י ת ל ה מ ג מ י כ נ ‪ -‬א ע ״ י ה ע ל א ת מי‪1‬‬
 ‫צא‬
‫‪ -‬פ ר ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י‬ ‫ע פ ר‬
‫‪0‬‬
‫‪.-.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫«ו‬ ‫ו‬ ‫‪VW1‬‬ ‫‪I‬‬

‫כוי וכמא׳ אמרו לפני מל׳ בכדי שתמליכוני ב ו ‪ /‬ובאמת הרי למעלה בחי׳‬
‫המלוכה וההתנשאות קדמה להתהוות הנבראים בו׳ וא״כ מבת ההתנשאות בא‬
‫מלמעלה והוא הרצון דאנא אמלוך בו׳‪ ,‬וזהו פי׳ הב׳ בלית לה מגמ״כ דלית לה‬
‫ההשפעה להתיות רות שפלים כ״א באשר תקבל מלמעלה בהי׳ רצון ותענוג‬
‫מלמעלה וכן תכ׳ והסד בו׳‪ .‬וב׳ הפי׳ אמת שע״י אתעדל״ת עי״ז נמשך הרצון‬
‫למלוכה כו׳ )ובתתלת הבריאה הי׳ זה מצ״ע שעלה ברצונו ית׳ אנא אמלוך‬
‫ואת״כ באתעדל״ת תלי׳ מילתא בו׳(‪ .‬וזהו דאמרו לפני מלכיות חוא שיאמרו‬
‫פסוקי התורה‪ .‬שצ״ל שני דברים שישראל יאמרו ושיאמרו פסוקי התורה‪.‬‬
‫ואמירת נש״י זהו בבתי׳ אתעדל״ת‪ ,‬ופסוקי התורה הוא בבחי׳ המשכה מלמעלה‬
‫כו׳ וכמ״ש במ״א‪ ,‬ומבו׳ שם בחענין דמצד עצמותח חיא בחי׳ כלי ואינה מתעורר‬
‫לשום שפע כ״א מה שיומשך בה מן המדות תו״ג או רצון ותעגוג כו׳ וכמו‬
‫דלית לה מגרמא שום התעוררות להשפיע לתחתוגים בלתי שיבוא לה הרצון‬
‫והמדות מלמעלה‪ ,‬כן לאתר שנתהוו הנבראים לא תהי׳ בתתפשטות אורך ורותב‬
‫כ‬
‫אין מלך בלא עם שיעוררהו להיות‬ ‫״ א ע״י העלאת מ״ן מלמטה בו׳‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫״‬

‫עליהם מלך כו׳‪ ,‬וידוע דבחי׳ המלוכה שע״י התעוררות והעלאת מ״ן הוא שנמשך‬
‫‪,‬‬
‫ב ת י פנימיות שיהי׳ גילוי המלוכה בו׳‪ .‬וכידוע שיש מלוכה וממשלה דממשלה‬
‫הוא בע״כ והוא בבהי׳ ההיצוניות בלבד‪ ,‬ומלוכה היא ברצון וכמו מלכותך ברצון‬
‫קבלו עליהם ואזי גמשך גילוי בהי׳ פנימיות המלוכה כו׳‪ .‬וזהו דגבי קרי״ס‬
‫כ ת י‬
‫׳ ה׳ ימלוך לע״ו דבקרי״ס הי׳ גילוי אוא״ס בר‪ .‬וכמו שמבקשים בר״ה מלוך‬
‫על העולם כולו בכבודך בו׳ והופע בהדר גאון עוזך בו׳ וידע כל פעול כוי׳‬
‫א אמרו לפגי מל׳‬ ‫״ ה ו גילוי המלוכה כו׳‪ ,‬והמשכה זו היא עיי אתעדל״ת‬
‫ד ו ק‬

‫כ ‪ . 1‬וכמו דבהי׳ התנשאות דמל׳ להיות רצון למלוכה בבחי׳ התנשאות על‬
‫ס‬ ‫ע‬
‫ע״י אתעדל״ת בהעלאת‬ ‫ל׳‬ ‫היא ע״י א ת ע ד ל י ת בו׳‪ .‬וכמו״ב עליית‬
‫ה ו א‬ ‫ה מ‬

‫מין דנבראים כו׳‪ .‬ועליית המל׳ מצ״ע וכמו ענין הצמאה שנת״ל )עמ״ש בד״ה‬
‫אתם נצבים‪ ,‬הוקם על( י״ל בד״א שזהו ע״ד בתי׳ סילוק וכמו עליית המל׳ בר״ה‬
‫שהוא בבהי׳ סילוק וכמ׳׳ש בלק״ת בד׳׳ה ביום השמע״צ בן תכם ישמת אב‪.‬‬
‫יע״י העלאת מ״ן דלמטה הוא בבחי׳ עלי׳ כו׳ ובמ״ש ההפרש בזה באגה״ק‬
‫כ‬
‫ק ו ״ א בד״ה להבין מ״ש בפע״ת דעגין עלי׳ הוא שגם הכלים עולים בו׳ וזה‬
‫העיקר עיי הבירורים שלמטה שהן געשים כלים וגבללים במל׳ כו׳ ובד״ב‬
‫עיי הבירורים נעשה זיכוך הכלים ועולים למעלה בו׳ ובמו עליות דשבת שזהו‬
‫עיי ששת ימים תעבוד בעבודת הבירורים בו׳ וכמ״ש ב ״ ‪ ,‬ובעלי׳ זו בה‬
‫ד‬ ‫כ‬

‫מל׳ מקבלת אור עליון אור פנימי ועצמי דאוא״ס ׳ ‪ .‬ועמ״ש בבה״ז פנתס על‬
‫כ ו‬

‫מאה׳׳ז דרמ״ש ע״פ ובהדש הראשון בענין השפעת המזון לעולמות דאזלית למרתוק‬
‫כ ו‬
‫׳ ואתי׳ מזונא כו׳ יעו״ש‪ .‬וז״ע קפיצת הארץ שהמל׳ קופצת ועולה להתייהד‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫י ה ח י י ת‬ ‫ע ״ י‬ ‫י ה ו א‬
‫‪vZ‬‬ ‫?‪'3‬‬ ‫בבתי׳ ה ת י ת ולקבל מבתי׳ פנימיות איא״ם׳‬
‫ת‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ב נ‬
‫^ ד״נו‬ ‫עבודת האדם הן ט ו ד « ז מ י ׳ ״‬ ‫ך‬
‫ד כ‬ ‫ד י ב י י‬ ‫י י ״ ל‬ ‫כ ו ‪/‬‬
‫" ״ י ׳ מל•‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫״ ״ י י מל׳ ועי״ז הוא עליית המל׳‬
‫‪r‬‬ ‫‪w‬‬

‫‪ . ,‬ד ד בבתי׳‬ ‫ג כ ל‬
‫^ ™ ‪,‬‬ ‫ב ח י ׳ בי״ע בתי׳ פנימיות וגם ™'‬
‫ח י צ י ג י י ת‬ ‫ש‬

‫י א ז י‬
‫היא עליית המל׳ בבתי׳ עליית הכלים ג״כ בו׳ כנ״ל וזהו הברכת בבח‬
 ‫פ ר‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ם ם ר‬ ‫צב‬

‫ועי״ז הוא‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כ ו ‪/‬‬ ‫ההעלאה מלמטלנדע שזהו ברכה ד ‪, ,‬‬
‫ע ל י‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ש ה י א‬ ‫מ ל‬ ‫ב ח י‬

‫י י אור א״ם‬ ‫*‬ ‫ל ו‬ ‫הברכה מלמעלה שנמשך בה מב י‪/‬‬

‫ג‬ ‫ן נ מ ש ך‬ ‫ם‬ ‫א ן א‬ ‫פ נ י מ י ן ת‬ ‫ח‬
‫ת‬
‫בעולם כר‪ .‬ולפ״ז י״ל מיש בזהר ע״פ משכני אהריך נרוצה דבל איהי אזל‬
‫ו ה ע נושאות‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫י׳‬ ‫כולהו אזלין אבתרא הוא‬
‫ד ל מ ט ד ״‬ ‫מ ״ ן‬ ‫י‬ ‫ש ע‬ ‫ה ע ל‬

‫ומנושאות כר וכמו הארון שנשא את נושאיו כר‪.‬‬

‫ה( והנה נודל בענין דליגה וקפיצה שזהו בבהי׳ אריך ועתיק ובבחי׳ פנימיות‬
‫‪,‬‬
‫עתיק כר‪ ,‬ולהבין זה בבהי׳ הקפיצה מלמטלמ״ע‪ .‬הנה בלקדת י״י‬
‫קול דודי מבר שזד״״ע אהוי״ר דילוג בחי׳ אהבה וקפיצה יראה ודע מדלג על‬
‫א‬
‫ההרים ומקפץ על הגבעות כר‪ .‬וצ״ל מה״ע שאהבה הוא בחי׳ דילוג ברגל‬
‫ו ראה הוא בתי׳ קפיצה בשתי רגליו בו׳‪ .‬תנת כללות העגין הוא בבהי׳ אי׳י״ר‬
‫העליונים שהרי כללות ענין הדילוג הוא בבתי׳ כתר כנ״ל והייגו בהי׳ מ י *‬
‫שבכתר שנק׳ טורא השוכא כוי והוא עליית המל׳ שעולה בבחי׳ מדות שבגמר‬
‫י י נ ו שהטל‬ ‫דה‬ ‫כו וכמ״ש מהד פנתס ד ״ ‪,‬‬
‫ן ז ש ן כ א‬ ‫ל ט ו ר א‬ ‫ד א ז ל ת‬ ‫א י י ל ת א‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ר מ‬

‫עולה עד בתי׳ מדות דא״א )ובבה״ז הג״ל מפרש טורא תשוכא בתי׳ עליונה‬
‫‪1‬‬
‫שבנוגה וזהו בעומק תתת‪ ,‬ובעומק רום הוא בתי׳ כתר בו׳( וכמו״ב ותנה התיבי‬
‫בהדש ‪,‬השביעי על הרי אררט דבהדש תשרי עולה בחי׳‪ .‬שנק׳ תיבה ב*י*‬
‫הנולדים מהדעת‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מ א ט ‪ .‬והענין הוא כ‬
‫מ ד ן ת‬ ‫ה א‬ ‫מ ך ן ת‬ ‫מ י ג י‬ ‫ב‬ ‫ש י ש‬ ‫נ ו ד ע‬

‫והשכל והוא שע״י ההתבוננות באלקות המובן ומושג בשכל ה״ה מתעורר ומיידי‬
‫באהוי ר מ׳‪ ,‬ומדות אלו נק׳ טורי נהורא להיות דהכ׳ ושכל הוא בהי׳ גילי‬
‫אור היינ אור פנימי מתלבשות ותפיסא בבלים שזחו בחי׳ גילוי כיי י ‪I‬‬
‫המיות הן בהתגלות דעשיז נק׳ טורי נהורא בו׳‪ .‬וידוע שיש אהוי״ר המבוםמ‬
‫״ י ׳ פנימי*‬ ‫בההתבוננות שאינם בבתי׳ התגלות במודגש בו׳‪ ,‬והמוחין‬
‫ב ב‬ ‫ה ן‬

‫ה«הץ שאינם בבתי׳ תפיסא כ״כ בכלי מוחו כו׳ וכמ״ש באורך בתדח בד״ה אל?‬
‫^‬ ‫תולדות נה דרוה״ב‪ ,‬והן הנק׳ טורי השוכא להיותם בהעלם כי• אי‬
‫ב‬
‫טרא השוכא הן מדות שברצון שזהו בחי׳ העלם שלמעלה מבחי׳ ה ת ל ^‬
‫י‬

‫הן בבהי׳ יציאה מהכלים כו׳ וכמו בחי׳ אה״ שזהי * י‬

‫ר‬

‫׳ טורי השי‪£‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫נ ק‬ ‫תוקף היצוא שלמעלה מטרד‬

‫ן ן י כ‬ ‫כ ן‬ ‫ה כ ל י ם‬ ‫מ ב ן ז י‬ ‫ו ל מ ע ל ה‬

‫״ טעם נ*‬ ‫פ‬ ‫‪,‬‬ ‫ע כ‬‫כ ש א מ נ ם במדות שביצין י ״ ‪,‬‬

‫י ש‬ ‫ב ו צ ן ן‬ ‫ד ג ם‬ ‫מ ד ר י‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ש‬

‫מ ה ש ת ל‬
‫‪ 1‬ו "ר‬ ‫דאוא״ס שלמעלי׳ _‬
‫»‬ ‫לי«ו•בו‪),‬נ״ל ישזה הרצון ״שבנפש שבא‪ u‬ע״י‬
‫‪*,‬ייד מתוך‬
‫* ‪S V‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מ ב י ז‬ ‫‪.‬‬ ‫שזהו למ‪y‬לה מ י ת י ‪ /‬י»«י«״‬
‫* תפיסא בבלים מ ׳ מ שייך בזה השגי־ י » י‬ ‫ג‬
‫שזהו למעלי•‬
‫י־י י ״ ח ־ ׳ ב י ונחי• ממ־יע מבין י ב ר בהי׳ טוב׳ע ׳ ‪ , .‬מ י ו ״ אלי ‪£‬‬
‫(‬ ‫נ ו‬

‫ה ותן בחי ט ו י י השונא ה ׳ ה מתלבשים א״״כ בבהי׳ הב׳ ‪,‬שכל מאחי‬

‫מרית שביצון הוא שאין טעם לרצון כלל גם ל« ״ י‬ ‫™*‪™?J‬‬
‫י ? • טחחפ׳ ל ג ־ י י כר‪ .‬וזהי יאו״א מלבישים ל ‪ , ,‬ע ו ת * י ״ !‬
‫ר‬ ‫» ״‬
‫‪ mm‬חמתי״ ד י * א ב ל בתי׳ עצם ה מ י ו ת י א י א הו למעלי־ ״ * ‪,‬‬ ‫בח‬
‫ח ח נ ־ • יחמיית נ ־ ל ל נק׳ ה י י ם ונמא׳ לא כ א ב י ה ם שקיאו הי » ׳ י ? !‬
‫>‪ » .‬ל נ מ ו האבי‬ ‫ר‬ ‫מ פ ^ ש ה ^ ב ח י ׳ יציו וחפץ לאיזה‬
‫בו‬ ‫ה ב ‪ 1‬ל ט‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫‪n‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ד‬

‫‪,5‬‬ ‫ה‬ ‫נ‬

‫" "י ׳"* י*מיל‪ :‬בחי־ מל׳‪.‬‬ ‫יי‬
‫צג‬
‫ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת‬ ‫פפר‬
‫שהוא דבר הבולט וכמו כיצד מאברין כ ר וכמו״כ חסד דרועא ימינא כר נקי‬
‫הר כר‪ .‬וכן גם המדות שבכתר נקי הרים כר‪ .‬ובמ״א בענין שדי כמגדלות‬
‫מ ב ר שזהו בהי׳ פנימיות התורה שהן כמגדל הבולט מן החומד‪ ,‬שענינם הוא‬
‫לירות חיצים על האויב שמרהוק‪ ,‬וכמו״כ פנימיות התורה הוא שמבטל גם‬
‫דקות הרע כר‪ ,‬וכמו״כ י״ל במדות שברצון שמתבטל עי״ז גם דקות הרע כר‪.‬‬
‫וכמ״ש במ״א בענין־סלת לנו שאו׳ בשמ״ע שזהו שע״י הביטול דשמו״ע נרגש‬
‫בו גם דקות הרע ונדהה עי״ז כו׳‪ .‬וזהו שהמדות שברצון שהן בתי׳ מדות שבכתר‬
‫גק׳ הרים רק שהן בהי׳ טורי השוכא כר‪ .‬והנה אמרז״ל אין להקב״ה בעולמו‬
‫אלא אוצר של יראת שמים בר‪ ,‬וצ״ל מה״ע אוצר למעלה‪ .‬ועמ״ש מזה בד״ה‬
‫בעצם היום הזה יצאו‪ ,‬פר״ת‪ ,‬וכללות הענין הוא דהנה אי׳ בת״ז אוא״ס למעלה‬
‫ע י אין קץ ולמטה עד אין תכלית דהנה ידוע מאמר הפדר״א עד שלא נבה״ע‬
‫הי׳ הוא ושמו בלבד וידוע הקושי׳ מה שייך שמו קודם שנבה״ע דמי קראו‬
‫בשמו׳ אך פי׳ שמו הוא ההארה השייכה אל העולמות הכלולה בעצמותו‪ ,‬שהרי‬
‫י׳גילוי דאוא״ס שאהד הצמצום י והוא גילוי אור הקו בכלל הי׳ נמצא כלול‬
‫באוא״ס קודם הצמצום‪ ,‬ר ק ששם הוא בבתי׳ בלי גבול וע״י הצמצום בא בבתי׳‬
‫מדה וגבול כו׳ וכמ״ש בד״ה להבין עגין אוא״ם דתקס״ז‪ ,‬והארה זו הכלולה‬
‫בעצמותו שהוא מקור אור הקו זהו הנק׳ שמו בר‪ ,‬ובתי׳ זו הוא שבעצמותו הוא‬
‫בתי׳ התפשטות וגילוי אור ולבן חוא בבחי׳ מקור חאור שאחר הצמצום בו׳‬
‫וזהו דשמו הוא בחי׳ גילוי אור והוא האוא״ם שהי׳ ממלא מקום החלל קודם‬
‫הצמצום בבתי׳ גילוי בו׳‪ .‬ובפרטיות יש בזה ב׳ מדרי׳ בחי׳ האור והגילוי השייך‬
‫אל העולמות והוא שעלה ברצונו לחאציל ולברוא כ ר ובבחי׳ זו חוא בהי׳ ע״ם‬
‫הגנוזות במאצילן כו׳ וזהו הנק׳ שמות וכמ״ש בהוספות לתו״א בהבי׳ דואני‬
‫נתתי שהע״ס הגנוזות הן בתי׳ שמות רק שהן שמות ל׳ רבים בו׳‪ ,‬והב׳ הוא‬
‫בתי׳ האור והגילוי לעצמו שהוא למעלה מבחי׳ שייכות אל העולמות רק בתי׳‬
‫אור המאיר לעצמו וזהו בחי׳ שם כ ר וכמ״ש במ״א‪ .‬ובחי׳ זו הגם שהיא למעלה‬
‫מבתי׳ שייכות אל העולמות והוא בחי׳ העלם לגבי העולמות בו׳ ה״ז מ״מ בחי׳‬
‫העלם השייכות אל הגילוי מאתר שהוא בהי׳ גילוי אור הגם שזהו רק לעצמו‬
‫כבי׳‪ ,‬מ״מ מאחר שהוא בבחי׳ גילוי לעצמו ה״ז בבחי׳ שייכות אל הגילוי כו׳)ואין‬
‫זה בתי׳ העלם של הגילוי רק שהוא בבחי׳ קירוב ושייכות אל חגילוי כו׳(‪ ,‬אבל‬
‫כחי׳ הוא היינו בהי׳ עצם האור שלמעלה מגדר גילוי לגמרי גם בעצמותו והוא‬
‫בהי׳ סתום בעצם שאינו בגדר גילוי כו׳‪ .‬וכידוע בב׳ בחי׳ סתום הא׳ שסתום‬
‫מהמקבלים ואפס קצהו מתגלה וגם ההעלם הוא בגדר גילוי בו׳‪ ,‬וחב׳ סתום‬
‫בעצם שאינו בגדר גילוי ואינו מתגלה לעולם גם אפס קצהו כר‪ ,‬והוא בתי׳‬
‫סתימו דכל םתימין שסתום ונעלם בעצם כ ר וכמ״ש במ״א‪ .‬וזהו מ״ש בתיקונים‬
‫יאוא״ס למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית דלמטה עד אין תכלית הוא‬
‫בבחי׳ ההתפשטות והגילוי דאוא״ס שא״ם להתפשטותו ונמשך עד למטה מטה‬
‫ב ו ‪ /‬ולמעלה עד אין קץ הוא בעצם האור בחי׳ הוא שלמע׳ מגדר גילוי ואדרבא‬
‫דאו״ת‬
‫ומקיףח דאו״ח‬
‫ה‬‫״ י י* י‬
‫ד א ו‬ ‫‪,‬‬
‫מ ק י ף‬ ‫ב ן ז י‬ ‫ן ה ן א‬ ‫כ ן ‪/‬‬ ‫ה‬
‫ב ע צ מ ן ת ן‬ ‫ן ן ן ע ל פ‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ב ב ן ן י ‪/‬‬ ‫ו א‬

‫לך את אוצרו‬
‫כ ר וכמ״ש בד״ה הנ״ל‪ .‬וןהו שנק׳ אוצר למעלה וכמ״ש יפתח ה׳‬
 ‫פ ר‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫פ פ ר‬ ‫צד‬
‫י י עצמות‬ ‫הטוב כ ר וכמו האוצר שהוא סתום ונעלם מעין הרואה‪ ,‬כמו״כ‬
‫ב ח‬

‫אוא״ס שסתום ונעלם בעצם זהו בתי׳ אוצר העליון כר‪ .‬ועפי״ז יובן ג״ב עניו‬
‫‪ ,‬ן הוא דהני•‬ ‫‪,‬‬
‫ו ה ע נ‬ ‫אוצר של יראת שמים ו כ מ ״‬
‫כ ן ‪/‬‬ ‫א ו צ ר ן‬ ‫ה י א‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ש‬

‫אנו רואין ההפרש בעבודה דאהבה ועבודה דידאה‪ ,‬דעבודה דאהבה היא‬
‫א באה״ר שהיא‬ ‫בהתגלות עצומה ברשפי אש התשוקה הנגלות כ ר וביותר‬
‫ה ו‬

‫בתוקף הרצוא וביציאה בהתגלות ביותר‪ .‬והגם שאיגו בבהי׳ מורגש בעצמי‬
‫מ״מ הוא בבהי׳ התגלות כר‪ ,‬משא״כ היראה היא צפון ונעלם בלב ואינו בהתגלות‬
‫כלל וכמו וינועו ויעמדו מרתוק והיינו שאינו בבהי׳ יציאה בהתגלות ב״א‬
‫י בר‪ .‬וזהי‬ ‫ל ג מ ר‬ ‫אדרבא בבהי' כיווץ בכל עצמותו‬
‫ת‬ ‫ן‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ב‬

‫״ ב‬
‫דאה ר הוא בבינה ויראה בהכ׳‪ ,‬וידוע דבינה הוא בתי׳ התפשטות אורך ו ר ו‬
‫ז ז י א‬
‫בהשגה נגלית מ ׳ ‪ ,‬ומזה באה האהבה שהיא ג״כ בהתגלות הלב בר‪ ,‬וחכי‬
‫בהי ביטול ובבהי׳ נקודה בהעדר ההתפשטות ומזה הוא בהי׳ היראה ו מ י ״ י‬
‫הן ראת ה׳ היא הכ׳ כ ר שזהו בהי׳ ביטול ולא אהבה‪ ,‬י א ה ב ה אינו ביטול גם‬
‫בה אה״ר הגם שאינו יש מ״מ אינו ג״כ בהי׳ ביטול שהרי רוצה באיזה דגר‬
‫כר משא״כ יראה היא בהי׳ ביטול וע״כ היא בבהי׳ העלם במצפוגי הלב בלי‬
‫התגלות כר‪ .‬וכמו כללות ההפרש בין עבודת הלוים ועבודה דכהנים דעבודה‬
‫הל ים ה מ לאדפא קלא‪ ,‬ועבודת הנהנים הוא בהשאי דוקא ובמאי כהני ברש*?‬
‫דל בא כ י שזהו בתי׳ הו״ב כ ר כנודע‪ .‬וכמו״כ הוא באהוי״ר דאהבה הוא בביזי‬
‫התגלות בלב ויראה היא בהעלם כר‪ .‬ושרש הענין הוא דאהבה היא מבחי‬
‫התפשטות וגילוי דאוא״ס בשרשו הראשון דאוא״ם למטת עד אין תכלית יל<‬
‫ענ ךהאהבה הוא ג״כ בהתגלות כר‪ .‬אך היראה היא מבחי׳ עצם ההעלם דא״ם ^‬
‫מאוא״ם שחי*‬ ‫שהוא בבהי׳ העלם ב ע צ מ ו ת ‪,‬‬
‫ד ה י י נ ו‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫בחי׳ התפשטות‬ ‫מרומם בעצם והיא בהי' עומק רום כר‪ ,‬דעומק ת ״ ת‬
‫ה ו א‬

‫והגילוי עד למטה מטה כי׳ ועומק רום הוא בתי׳ הרוממות וההעלם ב ע צ מ י ם‬
‫ב ה * ם ‪:‬אהד העלם כף‪ .‬והיראה היא שבאה מבהי׳ הרוממות דא״ס כ ר ובמי עי *‬
‫המלד כאשר מתגלה בעצם רוממותו מתבטלים הכל בביטול עצם מהותם מ ״‬
‫ל ל נעשה‬ ‫ב‬ ‫ג י ל י ו‬ ‫ו‬‫יהי י ‪r‬רמה ש בהי׳ עצמית ״‬
‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ן א י ב ן‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫א‬

‫ב ה י ה ב י ט ו ל בעצם המהות וזהו בהי׳ היראה שהיא בהי׳ ביטול כ י ׳ "י;‬

‫‪t‬‬‫שהיראה^יףא‪:‬נק׳ אוצר ואהבה אינו נק׳ אוצר מפני שאהבה באה בשרשה מ ב ח‬
‫ההתפשטות^איא״ס כ ר ייראה נק׳ אוצר מפני שהיראה היא בשרשה מבחי‬
‫״ם ״״‪J‬‬ ‫ב ה א ו א‬ ‫ק‬ ‫הרוממות ה ע צ מ י ת דא״ס כר‪.‬‬
‫ר‬ ‫מ ג י ע‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ן כ ן‬

‫הוא גי י‬ ‫ד ן ג ן א‬ ‫‪,‬‬
‫ש ע י ״ ז‬‫בבה גילוי כ ר והיראה מגיע‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ב ב ת י‬

‫ט‬
‫א ו צ ‪ 0‬כ ו י ‪ .‬וזהו דלעתיד שיהי׳ גילוי בהי׳ עצמות א״ס ה נ ע ל * ‪5‬‬ ‫בת‬
‫בתי׳ עדן ש תגלה לעתיד שעז״נ עין לא ראתה אלקים ז ו ל ת ו בחיי " * ‪5‬‬
‫׳ מפגי פ ח י י'‬ ‫העצמי כ ר וכמ״ש במ״א‪ ,‬כתי׳ לעתיד ובאו במערות צורים‬
‫כ ו‬

‫גילוי‬ ‫והדר גאוני כי׳ שלעתיד יהי׳ העיקר בהי׳‬

‫ה י א‬ ‫י י ר א ה‬
‫דא ט בר• ועפי״ז יובן מה שאהבה היא בהי׳ דיליג ב י ג ל א׳‬
‫וקפיצי'‬ ‫בשת רגליו‪ ,‬דהנה נת״ל דרגל א׳ הוא בתי׳ תיצוגיות ה‬
‫כ ת ר‬

‫כ ו‬
‫׳‬ ‫רגליו הוא בתי׳ פנימיות הכתר החי׳ עתיק וגם בתי׳ פנימיות עתי?‬
 ‫צה‬ ‫‪1‬‬
‫ז ז מ א מ ר י ם ‪ -‬ם י ״ י‬ ‫פ ע ר‬

‫וכשרשם באוא״ס שלפני הצמצום היינו בחי׳ הוא ובחי׳ שמו ב ו ‪ /‬ובידוע דבתי׳‬
‫א״א• העלם השייך אל הגילוי ובתי׳ סתום שלגבי המקבלים כף‪ ,‬ועתיק הוא‬
‫בהי׳ סתום בעצם שלכן נק׳ עתיק ל׳ המעתיק הרים שנעתק ונבדל בו׳ כנודע‬
‫וזהו בתי׳ רדל״א דלא ידע ולא אתייעדע שאינו מהות ידוע בעצמותו כו׳ וכמ׳׳ש‬
‫בסי׳ בפי׳ ב״ש ובפה״מ שם‪ ,‬ובשרשו הוא בחי׳ חעלם עצם האור בו׳‪ .‬ובהי׳‬
‫היראה שמגיע בבתי׳ עצמות א״ס שמשם הוא ^הי׳ היראה ע״כ היראה היא‬
‫בתי׳ קפיצה בשתי רגליו בו׳ דאהבה הוא שממשיך בהי׳ הגילוי דאוא״ם ויראה‬
‫בהי׳ העצם כ ף והיינו שע״י היראה הוא שגעשה עליית חמל׳ בבחי׳ רוממות‬
‫העצמות דא״ס כו׳‪ .‬וי״ל דזהו פ״ש ארוממך אלקי המלך ואברכה שמך לע״ו‬
‫וידוע שזהו מ״ע ומל״ת שע״י מ״ע הוא בחי׳ המשכה וגילוי והר׳ע ואברכה‬
‫שמך בהי׳ ברכה והמשכה‪ ,‬ושרש ההמשכה חיא מבחי׳ שמך ׳ ‪ ,‬וע״י מל״ת‬
‫כ ו‬

‫דעיקרם הוא בהי׳ ידאה וכמ״ש בסש״ב עי״ז ארוממך אלקי המלך שמרומם‬
‫בתי׳ המל׳ בבתי׳ רוממות העצמות כר‪ ,‬ועי״ו הוא ההמשכה מבתי׳ עצמות א״ם כ י ‪.‬‬
‫בפרדם שם וכן גקראת קפיצת הדרך שהיא קופצת הדרך שהוא הת״ת וכ״ב‬
‫•» י ״ ״ י ״ ו הדרר מצד נה״י ג׳ ווי״ם שהם מקפיצי‬ ‫— ‪-‬‬

‫‪1!11R‬‬ ‫ה מלמעלמ״ט בו׳ ונת״ל דבשמו יש ב׳ מדרי׳ בחי׳‬

‫*ולמות׳ ואור המאיר לעצמו כו׳ שזהו ג׳׳כ ב׳ מדרי׳ דדילוג וקפיצה כר‪.‬‬
‫•׳ • יראה הוא ההמשכה שע״י העלאה מלמטלמ״ע שזה״ע ארוממך אלקי המלד‬
‫כו׳ והו״ע קפיצת הארץ וקפיצת הדרך כר‪.‬‬
‫ז( בשער הפסוקים פ׳ עקב בפסוק ארץ הטה ושעורה מבאר הפסוק הרעשתה‬
‫ארץ ע״פ הקדמה בענין שבה״כ‪ .‬דהנה כשנשברו הכלים דתהו‬ ‫‪u‬‬ ‫י‬

‫ש‬ ‫ב מ ב‬ ‫ג ״ ב‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫גד‬

‫‪JL‬‬ ‫״ ״״‪2‬‬ ‫בסתלקר האורות למעלה ווזזדו למעי דיבי ' < ״‬
‫עב״ל‪ ,‬וכמדומה‬ ‫יי״ל ורותם עלה אל האלקים הוא אימא עילאה שממנה י‬
‫צ א ו‬

‫שבעיח לא נמצא זה‪ ,‬ובשער הכללים פ״א כ׳ האורות נסתלקו למעלה למקומן‪.‬‬
‫™'‪^12‬‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ה י י‬
‫ואפשר מ״ש למקומן הכוונה על ה ב י ^‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ש‬

‫בשער רפ״ה ניצוצין פ״א שם כמעט בתדיא כנ״ל וכמ״ש במבו״ש‪ .‬וצ״ע לתווך זה‬
‫י ג פ‬ ‫ה כ ל י ם‬
‫׳י ‪7 J‬‬
‫״‬ ‫עם מיש בפ״ה דהיו״ד נקודות הי׳ באורך האצי׳ וכשנשברי‬
‫נשארו האורות במקומם באצי׳ וירדו להאיר כליהם כמש״ש בפרטיות‪ ,‬וכ כ בע ת‪.‬‬
‫יאפשי ע״פ מ״ש בע״ת שער הנקודים פ״ב דבנקודים היו ג׳ מיני אורות אור‬
‫י״עיניס ואור הבא מיהוד ע״ב וס״ג דא״ק שבא דרך הפרסא‪ ,‬והאור ששואב אור‬
‫ש‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫״‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫י א ו ר י ת‬ ‫נ ם ת ל ?‬
‫ג ״‪ ,‬י י‬ ‫ייעינים מבתי׳ את״פ‪ .‬ואפשר דאור העיגים הוא ש‬
‫ה ע י ג‬ ‫מ א י י‬ ‫מ ר י ב י ם‬
‫‪« ^ 1‬די״ר‬ ‫להאיר הכלים כ ר ‪ .‬ועם היות דהאורות דת״פ ״ז‬
‫העיניס הוא מלמעלה יותר ונר׳ שזה עיקר האור דתהו‪ .‬וב״ז צ״ע( ולהיות שהיתה‬

‫כ ״ ה ב ג ו כ י ״ ק ‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬א״א הוא•‬ ‫״(‬

 ‫מ א מ ר י ם — פ ר י׳ ת‬ ‫ה פ ר ה‬ ‫צו‬

‫ד‬ ‫) י ה ג ם ש ב ת ח ל ד‬ ‫ל ח כ מ ד‬ ‫א י ת ם‬ ‫ס ל ק ה‬ ‫כ‬ ‫ע צ מ ה ( ע‬ ‫מ א י ד‬ ‫נר׳‬ ‫מ ל א ד‬ ‫כ ב ר‬

‫' ו ע ו ב ר ירך‬ ‫׳‬ ‫"‬ ‫'^‬
‫מ מ נ י‬ ‫ה ל ק‬ ‫א ל א‬ ‫ע‬ ‫ב פ‬ ‫ד ב ר‬ ‫ה י י‬ ‫ל א‬ ‫ד א ז‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע י ב ו‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫ב ד‬
‫' ^ עשה מירי'‬ ‫"‬ ‫י׳ "‬ ‫׳‬
‫ב י‬ ‫כ א ש י‬ ‫א ב ל‬ ‫ה (‬ ‫פ‬ ‫ה א צ י‬ ‫ס ד ר‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ה פ י ד ס‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה ו א‬ ‫א מ ו‬
‫? שלא ינלי׳‬ ‫' "‬ ‫)יע ״‬
‫י‬ ‫א‬ ‫ל ה ם‬ ‫ה ל צ ר כ ה‬ ‫ל א‬ ‫ה ח כ‬ ‫ו ג ם‬ ‫י כ ל ה‬ ‫א‬ ‫ב פ‬
‫י׳ ביטול דחנ׳‬ ‫׳‬ ‫לקבלם(‬ ‫״ע ל‬
‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫י י‬ ‫ב ח כ ׳ י‬ ‫ד ב ע ל י י ח ם‬ ‫מ ש ו ם‬ ‫ו י ״ ל‬ ‫ל ה ם‬
‫״ מ נתלימי‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫לקבלם רק שלא הוצרבי׳‬
‫ב ב ח י‬ ‫ה א ו ר ו ת‬ ‫ה י ו‬ ‫כ נ ו ד‬ ‫ב י ט ו‬ ‫ב ח י ‪,‬‬ ‫ד ‪ ,‬ו א‬
‫^ כמר׳ב הוא‬ ‫'‬ ‫ע ׳ וכמי בעקידים‬ ‫ל‬
‫י ו י ‪ ,‬נ י ד‬ ‫ב ה ב י ‪/‬‬ ‫ש‬ ‫ו ב מ‬ ‫כ ו‬ ‫ה מ ה ו ת‬ ‫ב י ט ו ל‬ ‫ב ב ח י ‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ז‬ ‫ש י‬ ‫מ פ נ י‬
‫^ ד ם שנאצלי‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫'‬
‫ק י‬ ‫ב ז ז כ‬ ‫ת ח ל ה‬ ‫ש ד ‪ ,‬י י‬ ‫ד ו מ ד‬ ‫ש א י נ‬ ‫מ‬ ‫כו‬ ‫ב ח כ ‪/‬‬ ‫ע ד ״ ז‬
‫‪ 1‬י נ ו בבתי׳‬ ‫י במי‬
‫א‬ ‫י‬ ‫י‬‫׳ ׳ ומ״ להיות‬
‫‪5‬‬ ‫ש מ ת ב ט‬ ‫ג ם‬
‫לה במקוי‬ ‫שהיו בבתי׳ ההכללות ממש משא״כ אחר שנאצלו‬
‫כ ל ו ל י‬ ‫ש ה ז‬ ‫כ מ י‬
‫‪ ^ °‬״ י ׳ י אחד ביי‬ ‫התכללות ממש כר‪ ,‬וכמ״ש במ״א דהאורות‬
‫ב‬ ‫ה ״ ז‬ ‫נ מ ש כ י‬ ‫ש כ ב ר‬ ‫ל א ח‬
‫?׳ו ׳ בשגיר׳ם‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫הן בבחי׳ חד‪ ,‬וכשמתכללים במקוים‬
‫י פ כ‬ ‫״מ ש‬
‫ולכך לא הוצרכה להם מפני שאינם כמהותה כר‪ .‬ובעה " ' ל י שבבי‬
‫פ‬ ‫ם‬
‫בי‬ ‫ש נ ס ת ם‬ ‫א ל א‬ ‫ב כ ת ר‬ ‫ל ה ע ל ו ת ם‬ ‫ש ה‬
‫" ^ ? א דבהמי׳ '‬ ‫ולא יבלה לקבלם(׳ ו ב ק‬
‫יונר‪,‬‬ ‫ב ס‬ ‫י‬ ‫ש ל ר‬ ‫י ד ׳ ט‬ ‫ב ד ״ ה‬ ‫) ע מ ״ ש‬ ‫מ ה ר א י י‬ ‫י י ת ר‬ ‫ל מ ט ה‬ ‫נ ג ל מ ו‬
‫ווגה ר׳על‬ ‫"' '‬
‫יהנו‬ ‫כ פ י‬ ‫ש א י ג י‬ ‫מ פ נ י‬ ‫י ש‬ ‫ה ו א ב ח י‬ ‫ג ו פ א‬ ‫ב י ו ת‬ ‫ב י ט ו ל‬ ‫ב ח י ׳‬ ‫מ ״ ה‬
‫שד״קד '‬ ‫'‬ ‫י "יי‬
‫ב ד י ו ש‬ ‫מ ז ה‬ ‫ש‬ ‫י ע מ‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫ב כ ל י ם‬ ‫ש ב ו ת‬ ‫ה ת י‬ ‫ב ב ח י ‪,‬‬
‫ונר‪ ,‬העלייה‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫שהוא להיות‬
‫כ מ ו‬ ‫ל א‬ ‫ה י ש‬ ‫ב ח י‬ ‫ש ה ו א‬
‫^הי׳ הנקוד*‬ ‫׳‬ ‫תער״ב‪ .‬וי״ל שזהו ההתנלמות ביותי‬
‫‪,‬וי‬ ‫י ב ב ל ל י ‪ ,‬י א‬ ‫מ י ם‬ ‫ת ג‬
‫׳׳א דש׳ י '‬ ‫כר‪ .‬וי״ל שהרי בכל האורות כשנמשכים ה״ה מ ל‬
‫‪ S‬׳‬ ‫ה ש מ י ה‬ ‫ב ש ע‬
‫‪,‬עלם מאי‬ ‫י‬ ‫דש׳ הוי׳ שזהו בחי׳ לבוש האור וכמ״ש הפרדס‬
‫ור‬
‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫כ‬ ‫ד ״ י א ג‬ ‫ח ו ל ם‬
‫^ כמר‪ .‬נהיי*‬ ‫"‬ ‫העצמי הוא פשוט בלי נקודה ובנקודת‬
‫י י ש‬ ‫ה ת ״ ח (‬ ‫ד ב ח י‬ ‫או‬ ‫כ י ל ו ) י ה י א‬ ‫ח י ל ם‬ ‫ב נ ק ו ד ת‬ ‫ב ת י י ה‬ ‫ג ז כ ד‬ ‫י ל א‬
‫י א ר‪ ,‬גלמות‬ ‫ת‬ ‫'‬ ‫י' י‬ ‫ז ר‬ ‫כ‬
‫יצרי•‬ ‫שהן לבושי׳ כמו בכתר בנקוד קמץ ובחכ׳ בפתח בי׳״ אי " ^‬
‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬
‫יוג‬
‫ל להיות‬ ‫האור בכדי שיוכל להתלבש בהבלי‪ ,‬והוא כפי הכוונה ד׳על י'‬
‫א‬ ‫ש‬
‫א‬ ‫ו ה ר צ י‬ ‫‪ ,‬ב י ט ו ל‬
‫? ןא של‬ ‫ר ם רו‬‫כר‪ .‬אבל התגלמות האוד דתהו הוא דוקא בבתי׳ י‬
‫ש פ ע ה‬
‫^ העליתי'‬ ‫בהתיישבות בכלים שזהו היפך הכוונה העליונה‪ ,‬וגם ב י י‬
‫ו ג ה‬
‫יפ‬ ‫כ‬
‫ל ן לעל*‬ ‫ליתן מקום לספי׳ האתדת וכמ״ש בדרוש הנ״ל‪ ,‬שזה ג ״ י י י‬
‫יןב‬
‫א‬ ‫ז‬
‫׳ חו״ב‬ ‫שיהי׳ בהי׳ התכללות דוקא כר‪ .‬וזהו שנגלמו ביותר דמשי״ ל‬
‫ב ח י‬
‫י ע < ן ג‬ ‫י נ ב ק ע‬ ‫ל ב י נ ד‬ ‫ו ש ו ב מ ח כ‬ ‫י צ א‬ ‫י ו צ א י ם‬
‫בעגין‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫אל הכתר כר(׳ והיו האירית‬
‫ל(‪,‬‬ ‫ג‬ ‫י ‪ ,‬מ י ע י י ם‬ ‫ב ש ע ר‬ ‫ב ס י ‪/‬‬ ‫י כ מ ״ ש‬ ‫ב ק י ע ה‬ ‫נ ע ש ה‬ ‫ה א י ד‬ ‫ר י ב י י‬ ‫) י מ פ נ י‬
‫י מ ד י מ ו י׳ *‬
‫ד (‬ ‫ב ש ע ה ש‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ב‬
‫שעי׳ ל״י‬ ‫^‬ ‫אמר אז יבקע כשהר אורך ועמ״ש מענין הבקיעי׳‬
‫י‬

‫י‬
‫' ^ ל דמה‬
‫ה ו נ ו ש ר‬
‫י‬ ‫'‬ ‫ת‬ ‫נ ב ל‬
‫ע ל ד‬ ‫כ נ ב ל‬ ‫כ מ ו‬ ‫נ פ י ל ה‬ ‫ה י א ל‬ ‫) נ י ב ל‬ ‫נ י ב ל י ת‬ ‫מ ה ם‬ ‫י י צ א ו‬

‫‪ J‬שבא ע*‬ ‫ות״י כמיהר טרף מגפן‪ ,‬וגם ל׳ תשות כת ותלישות ובמי‬
‫‪n‬‬

‫יגוי‬ ‫ו כ מ י‬ ‫כ ו ‪/‬‬ ‫א י ר‬ ‫מ י ע י ט‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫ה י י נ י‬ ‫ח ל י ש ו ת‬ ‫ב ב ח י ‪,‬‬ ‫ו א‬ ‫י נ ו ב ל‬

‫‪,‬‬ ‫" ? י ךחיקת י‬ ‫י'‬
‫ה י ׳‬ ‫י ח י ז‬ ‫ע‬ ‫ב א‬ ‫ש ס י ב ת י‬ ‫ר ק‬ ‫ע צ ם‬ ‫ל ג ב י‬ ‫ה א ו ר‬ ‫מ י ע י ט‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ה ו א‬ ‫ה ב ק י ע ה‬
‫*תרי מ‬ ‫י'‬ ‫׳‬
‫י י י י‬ ‫מ ב ח י ‪/‬‬ ‫י ב א י ז‬ ‫צ מ ת‬
‫׳ אד לא‬ ‫האור כר‪ ,‬וכמו השערות שהן הארד‪ ,‬מ צ ו מ‬
‫י‬ ‫וזה‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬
‫וכמ״ש במ״א(‪ ,‬אך לא יצאו מגבול עולם האצי )ובעי״ ״ ' ל ו ת * '‬
‫נוב‬
‫א‬ ‫ע‬ ‫ו ה י‬
‫ך‪,‬הכ׳ ל‬ ‫"‬ ‫לעשי׳ אבל ירדו לברי׳ ויצי׳ כמו השבדי כלים‪ .‬וצ״מ‬
‫י ה ת‬
‫ם‬
‫תורה והוא בתי׳ ז״א‪ ,‬ונובלות בינה שכינה )ובעה״מ פב״ט י י ^ עולמ*‬
‫כ ל ו״‬

‫מ מ נ ד‬ ‫ה י י צ א‬ ‫ה י א ח ל ק‬ ‫ז י‬ ‫ה‬ ‫ש ם ד י‬ ‫מ פ נ י‬ ‫י ד ב ק‬ ‫ע י ל ם‬ ‫ח ז‬
‫ממנה * י ^ *‬ ‫'‬ ‫?‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫יי׳ ל‬
‫וכל העולמות צריכים לאור זה כר‪ ,‬וסדיקת בינה לאחר שיצאי‬
‫צ ז‬
‫ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ה‬ ‫פפד‬
‫נדבקה את״כ ר ק בשאר בה רושם הסריקה ב ו ‪ /‬וי״ל דז״ע דבתי׳ ז״א הוא בבתי׳‬
‫דביקות במקורו ולכן הוא בהי׳ גילוי‪ ,‬ובהי׳ המל׳ היא בבתי׳ נבדל ממקורה‬
‫דמשו״ז היא בהי׳ העלם כו׳ וכמשנת״ל אות ד׳‪ ,‬וידוע דעיקר האצי׳ הוא עד‬
‫בהי׳ מל׳ שהיא שרש ומקור בי״ע שבאצי׳ שלכן גס באצי׳ נק׳ בשם שכינה‬
‫ע״ש ששוכנת בתתתונים דהגם שאינה שוכנת ממש מ״מ ה״ז שרש ומקור‬
‫בי״ע שבאצי׳ )וע׳ בהבי׳ דשהורה אני(‪ ,‬וכל ענין האצי׳ הוא שיוזי׳ גילוי אור‬
‫בעולמות וכמ״ש בזהר בגין דישתמודעון בי׳ בר‪ ,‬וע״כ הםדיקה דבחי׳ חב׳ לא‬
‫נדבקה שממנה מאיר האור לכל העולמות בו׳ והו״ע ותורה אור וכמ״ש והארץ‬
‫האירה יי‬
‫״*־רה מכבודו כ ר ובמד״ר אמור פל״א שזהו שנתעטף הקב״ה כשלמה והבהיק‬
‫אייו כ ר וידוע דהו״ע עוטה אור כשלמה בו׳ ובמ״ש בסי׳ שעד הציצית ד״ד•‬
‫ועשו להם ציצית ובמ״א בד״ה ויקח קדח( ולפי שסוף סוף נתיישבו האורות‬
‫בבינה שהיא בסוד נקבה קולטת ומתרתבת שכריסה בין שיני׳ ודרכה בכך וחכ׳‬
‫א‬
‫ל כן׳ הנה הסדק שלה נתרפא קצת‪ .‬וזהו הרעשת ארץ היא ארץ העליונה בינה‬
‫שבה״כ‪ ,‬פצמתה בחזרת האורות בריבוי )ופי׳ פצמתה שהוא ל׳ פרצה הוא‬ ‫‪»r‬־ ‪— -‬‬
‫מפחד‬
‫הסד׳‬
‫בתי׳ הסריקה דבינה‬‫בחי׳‬ ‫שזהו‬ ‫נר׳‬ ‫ויותר‬ ‫אמה‪,‬‬ ‫במעי‬ ‫ונכנסו‬ ‫שפרצו‬ ‫אורות‬ ‫פרצת‬
‫״״גת‬
‫ריבוי האורות בו׳ כנ״ל(‪ ,‬רפא שברי׳ כי מטה ידה ואין בוהה‬
‫"‬ ‫״‬ ‫"‬ ‫־‬ ‫־־‬ ‫י‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫ו‬ ‫ע״י‬ ‫שנעשה‬
‫יפה כמו חכמה )י״ל כנ״ל דחכ׳ היא בחי׳ ביטול וגם האורות כשעלה לחכ׳‬
‫נתבטלו מ״מ‪ ,‬משא״כ בבינה הן בבחי׳ מציאות ויכולים להיות בבהי׳ ‪r‬‬
‫מתפרדין כר‪ .‬ועמ״ש במ״א בענין דולמשמאילים בה שייך רק בתושבע״נ‬
‫כתושב״כ מפני שבתושב״ב נרגש האלקות כר(‪ ,‬ורפואתה תלוי׳ בהתיישב‬
‫האור בה בסוד הרחיבי מקום אהלך האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי בר עכת״ד‪.‬‬

‫ח( והנה באגה״ק סי׳ י״ט ד״ד‪ ,‬עוטה אור כשלמה כ׳ דהשגת מרע״ה הי׳‬
‫בבתי׳ אהוריים דתכמה המלובשת בבינה המתלבשת בז׳ ספי׳ תחתונות‬
‫ש נ‬
‫ק ׳ ז״א סוד התורה ב ר בסוד נובלות חכמה שלמעלה תורה שהיא בבחי׳ ז א‬
‫כי׳• ומבאר דבתי׳ אחוריים שבספירות הן מדריגות החיצוניות והתתתונות‬
‫במעלת שבספי׳ זו מה שיוכלו לירד ולהתפשט ב ו ‪ /‬וכגון ד״מ ספי׳ חכ׳ שהיא‬
‫מיותדת במאצילה א״ס ב״ה בתכלית היהוד בר ומה שמאיר ומתפשט מתכמתו‬
‫ית׳ למטת בתתתוגים שהן בע״ג ותכלית ומתלבש בהם נק׳ אחוריים )עמ״ש‬
‫בתו״ת בד״ה בראשית דרוה״ר‪ ,‬וי״ל דעצמות החכ׳ חיא בחי׳ אור שמיותד‬
‫בעצמות ובבתי׳ א״ס‪ ,‬והתפשטות תכמתו זהו בתי׳ מיס כר‪ ,‬גם י״ל שזהו בתי;‬
‫סתום וגליא שבתורה וכמ״ש במ״א בעגין עוטה אור כשלמה דאור חוא בת‬
‫ר‬ ‫כ‬ ‫ב ל ״ ג‬ ‫ב ב ח י ׳‬
‫"‪*I‬‬ ‫פנימיות התורה שעז״ג ארוכה מארץ מיי״‬
‫לבוש התורה שזהו בתי׳ גליא דתורה שבאה בבחי׳ הגבלה אלו טרפות ואל‬
‫בשרות כר‪ ,‬ובתי׳ נובלות זהו בתי׳ גלי׳ דתורה כמ״ש בהבי׳ הב׳ דיונתי וזהו‬
‫ג כ בהי׳ אור ומים והוא בתי׳ גשם וטל שבתורה כמ״ש בד״ה האזינו וטל הוא‬
‫בחי׳ אור וכמ״ש כי טל אורות בו׳‪ ,‬וגם גשם הוא בהי׳ אור וכמא׳ כל אורה‬
‫י * ט י י באלי׳ בן ברביאל בירידת גשמים הכתוב מדבר‪ ,‬וי״ל וזהו מ״מ ש מ‬
‫ה י א‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו ב מ‬ ‫כ‬ ‫ג ד‬
‫? ‪ «J I‬״‬ ‫״‬ ‫י׳‬ ‫כמהות מים דהיינו בתי׳ התפשטות ל‬
‫זי‬
‫'״י בתי׳ ז״ת דעתיק וטל הוא בתי׳ ג״ר דעתיק והו״ע ג׳ שעות הראשונות‬
 ‫ס פ י ה ט א ט ר י פ— פר״ת‬ ‫צח‬
‫ה ק ב י ה יושב ועוסק בתורה כד׳ וי׳׳ל כמ״ש בהבי׳ דתורה צוד‪ ,‬בעניו יייי"‬
‫משעיר דהתהוות החב׳ מה׳׳ם היא מבהי׳ שערות‪ ,‬כמו״ב התהוות ח״ס מנח"‬
‫תכ׳ דעתיק הוא מבהי׳ ז״ת אוד ז ה ״ שזהו בתי׳ צומת « ׳ ‪ .‬ועמ׳׳ש בד־ה ביים‬
‫י ׳ שבאצי׳ בי׳•‬ ‫השמיני שלה בס׳ יל׳־ה בעניז אור מים רקיע( ונק׳ ג ״‬
‫ע ש‬ ‫כ‬

‫ולכן מרע״ה שהשיג עד אתוריים דחכ׳ זכה שתנתן ע״י התורה שהיא נ ו ב ל ״‬
‫הכ׳ שלמעלה פי׳ מה שנובל ממנה ויורד למטה ומתלבש בתורה בגשמיות שלגי‬
‫שעיקרה ותכליתה הוא קיום המצות ל״ת ועשה הפועל ומעשה ממש « ׳ ‪ .‬וממ״ש‬
‫‪0‬‬
‫אח״כ בד״ה האותיות הנגלות נד׳ דאחוריים דהכ׳ הוא כמו אותיות המת׳ שמיי‬
‫נעשים אותיות הדבור כוי‪ ,‬והוא כמ״ש בלק׳׳ת בהבי׳ דתורה צוה דהתהוות איהייה‬
‫התודה אינה אלא מבתי׳ אתוריים וחיצוניות ההכ׳ שהיא נובלות ה נ ׳ »׳־ יייי׳‬
‫שבא בגילוי בתורי• הוא י ק אותיות התורה דטעמי תורה לא נתגלו ענ״יי‬
‫נאמיי י ?‬ ‫״‪,‬״‪,,‬״‬
‫ת‬ ‫ר‬‫והוא שיתגלה ל ע ת י י ועכשיו נתגלו‬
‫נ‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ר‬

‫־‬
‫אות ות ה ת ו י ה ) י ק שבמ״ת הי׳ מ א י י בהאותיות בל בחי׳ פנימיות ועצמות ה ח‬
‫כמ ש הכמת אדם תאיר פניו נ י וכמ״ש במ״א( וזהו מבהי׳ אחוריים דהב־ ביי•‬
‫ובתכי׳ הב׳ דיונתי י נ ו ב ל ו ת הב׳ הוא בחי׳ הארת הב׳ המתלבשת במדות ולמ‬
‫ל טמא טהיי‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ש ת סדרי משנה כנגד ששה מדות‬
‫פ ס ו‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫‪r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ע ל י ו נ י ם‬

‫חייב זכאי שהן בהי׳ הויג כוי‪ .‬והכל ־רפ החב׳ המתלבשת במדות‪ .‬אבל לגג‬
‫נ ה י עצם חנמתו ית׳ ה נ י ם ולא בחכ׳ י י י ע א בו׳ נק׳ התורה ר ק נ ו ב ל ״ *‬
‫״ ‪ , ,‬שנמיי^‬ ‫ו מ ו‬‫לבי‪;.‬ועמ״ש בסי׳ ב י י ת ה ‪,‬‬
‫ה מ ו ח י ן‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫‪0‬‬ ‫מ‬ ‫‪0‬‬ ‫ש פ‬

‫‪ ,‬״‪,‬ד‪ ,,‬בחי‬ ‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫כי ־ עמיש בהבי׳ ד ת‬

‫״‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ס = ד‬ ‫‪m‬‬ ‫ו י ה‬

‫המוחין שבמדות שהן מבתי׳ אהוריים ונובלות דהכ׳ שלמעלה דהיינו בחי׳ » י‬
‫ן״ומרג ה*‬ ‫‪,‬‬ ‫ב פ ״ באגה״ק הנ״ל‪ ,‬ו ת ו ש כ ע ‪.‬‬
‫א ו ו‬ ‫ו ב‬ ‫דחנ‬
‫‪W‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪B‬‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫־‬

‫״ ה מימי"‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫ו א‬ ‫‪.‬‬ ‫מהכ״ד ספרים ״ ‪,‬‬

‫ב ע נ י י‬ ‫״ ״ « ‪ n‬׳‬
‫ל‬ ‫ה נ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ו‬

‫ק י ש « ־ י נ ו אש דת שזהו ההמשכה מתושביכ לתושבעיפ שהוא ע״י מ י י *‬

‫‪ , ,‬ובב י‬ ‫‪0‬‬ ‫נ ו‬ ‫נ‬ ‫‪,‬‬ ‫האות״״‬
‫ה א ן ת י י ״‬ ‫^ « ״ ‪n w‬‬ ‫ב י נ ה‬ ‫ב ב י ז י‬

‫‪ , ,‬״ ‪ ,‬ט אש הי׳‬ ‫בבתי׳ מציאות נ‪,‬׳‪,‬‬ ‫« ‪n » w‬‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ו ז ה ו‬

‫‪ mm‬י ״ י ש ב י כ ע״י דכביש באשא ומזה נמשך ה״ישבע״פ בו׳‪ .‬ו י ״ י י *‬ ‫״ «‬

‫״ ‪ ,‬׳ ' ואין זה כמו‬ ‫ד א ת ת ״ * ש ב י ב שנמשכים בתזשבע‪-‬פ הן‬
‫נ ה‬ ‫נ‬ ‫מ ב‬

‫האותיות יתושב״כ‪ .‬וכן מובן ממה שציין ל ד י ה ועשית ציץ בענין ופתחת » י י‬
‫™ ע י ־ מ אי״יית הנ״קקים ב ש ע י ה ל ^ נ מ ‪ ™ I‬י מ ה ״ * " ‪I‬‬ ‫״ י ״ »‬
‫י ה י‬ ‫נ י‬ ‫נ ״ ג ש פ י‬
‫‪,‬למא‬ ‫׳‬ ‫שבמה או ב י ב י י י ק מ ׳ מ ה! אותיות עצמן ש נ צ ט ״ י י י‬
‫‪5‬‬ ‫ב‬ ‫י מ י‬
‫‪6‬‬ ‫™ י ק א י על תושבע״פ שהיא בחי־ י־־י" י י ' ‪ .‬ש‬ ‫־תי » ל « י‬
‫־ י _ ע פ ־ יסיד״ה ב ה י י י ק י י ש העליון ״ • ע שבכל הלבה בי׳‪ .‬יבי*'׳ *‬
‫‪,‬‬
‫פתוהי הו״ם הם אותיות י ב י נ ה י ס י י אימא שבה נ צ ט ״ י י א י " ״ ״י־‬
‫עצמן הן מבחי׳ הב׳ בחי׳ אחוריים דהכ׳ בי׳ ״ * י ‪2‬‬ ‫^ ״ ״ ״ ״ ־ ־‬
‫?‪• 1‬‬ ‫שנמש־ים בתישנע‪-‬פ וכמי מנלן א מ ר ק ר א כי׳ היא ־־׳י‬
‫ה מ י י‬
‫׳ ' ״ ג י‬ ‫ב נ ה י בינה נו׳‪ .‬ואפשר זהי בתי׳ צורת האותיות ו ח י מ י האיי־יי"‬
‫״‪ .‬״״אי־ י ? ‪2‬‬ ‫״‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫סי י• י״י‪ .‬ייעש י ו ד‬
‫ד‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י ט ו‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫) ו ש ‪0‬‬ ‫ם‬ ‫ש‬

‫מ ׳ ( ‪ .‬ו צ י י ת האותיות הוא בתי׳ כת ״ ״ ‪ ,‬ת י ו ״ יעצ״יי׳י ? ‪2‬‬ ‫* י «‬ ‫" י‬

‫‪B‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪M‬‬
‫׳ ־ ' ™ עייין והן מבחי׳ החב׳ שוהו ק י פ ‪ ,‬״ השכל במש‪-‬ש־ יייי״י‬ ‫'‬
‫צט‬ ‫ה מ א מ ר י ה— פרי׳ת‬ ‫פפר‬
‫בחי׳ מל׳ ושרשם מבתי׳‬ ‫האותיות הוא שבא בבחי׳ מציאות שזהו באותיות הדבור‬
‫ו! שלמטה‬
‫התורה‬
‫אותיות״ ‪luui‬‬
‫אותיו‬ ‫חותם זהו‬
‫זהו‬ ‫דפתוחי חותם‬
‫תקס״ו דפתוחי‬
‫בס׳ תקס״ו‬
‫חנ״ל בס׳‬ ‫‪3‬ו׳ )ובדרוש‬
‫)ובדרוש חנ״ל‬ ‫‪-‬־»•<׳ כו׳‬
‫בינה‬
‫בהבי׳‬
‫דתושב״ב‪ ,‬וע״ש בחבי׳‬
‫וע״ש‬ ‫דתושב״ב‪,‬‬ ‫אותיות‬
‫לגבי אותיות שלמעלה בו׳ ונר׳ הכוונת שם על אותיות‬
‫זזל‬ ‫שה‬ ‫מי־יייה‬ ‫יי!־‪/‬‬ ‫די׳‬ ‫שלי״זליה‬ ‫אותיות‬ ‫לגבי‬
‫ובתו״א מ ב ר על תושבע״פ כו׳ כנ״ל(‪ .‬וי״ל דז״ע נובלות בינה שלמעלה שכינה‬
‫‪,‬‬
‫ט ׳ דנובלות הכ׳ שלמעלה תורה הוא תושב״כ ונובלות בינה שלמעלה הוא‬
‫ההמשכה מתושב״ב לתושבע״פ שזהו בהי׳ שכינה בו׳‪ .‬והנה במאו״א אות נו״ן‬
‫‪°‬עי׳ ו׳ כ׳ נובלות תכ׳ נק׳ אתוריים דאבא שנפלו בעת שבה״ב ובעת התיקון‬
‫נברר מהם ונעשה פרצוף הנק׳ יעקב בסוד תורה וזשאמרז״ל נובלות תכ׳‬
‫שלמעלה תורה׳ נובלות בינה שכינה היינו אהוריים של אימא שנפלו ונבלו‬
‫מבינה שהיא אתוריים של אימא )נר׳ דהיינו תבונה ועמ״ש בע״ח שער או״א‬
‫פ״ז• ועמ״ש במ״ת מס׳ לאה פ״א ת״ב( בעת התיקון נברר מהם פרצוף לאה‬
‫הנק׳ שכינה וזהו נובלות בינה שכינה עב״ל והוא מע״ח שער יעקב ולאה פ״א‬
‫וכ׳׳ה בשער הכללים פ״א )ובשעה״פ כ׳ שהזו מאורות ז״ת שעלו לחו״ב ולפי‬
‫ל ו ‪ ,‬ואיך שיהי׳ מובן דתיקון‬ ‫מ״ש במאו״א הוא מאהוריים דאו״א עצמן‬ ‫ש נ פ‬

‫דתורה הוא למעלת מתיקון העולמות‪ ,‬שהרי תיקון חעולמות הוא משבה״כ ורפ״ת‬
‫נצוצות שנשארו בהם שהן למטה במדרי׳ מתאורות במובן בע״ח שער רפ״ת‬
‫נצוצין פ״א‪ ,‬והגם שיש בתיקון העולמות ג״כ מן האורות וכמ״ש בע״ח שם ובשער‬
‫אנ״ר׳ מ״מ הרי יש בזה מג׳ מדרי׳ כנ״ל‪ ,‬והתיקון דתורה הוא מבתי׳ האורות‬
‫לבד כר׳ וגם לפי משנ״ת שזהו מאחוריים דאו״א ונר׳ שזחו מבחי׳ הכלים‪,‬‬
‫ה״ז בתי׳ כלים דאו״א דבד״כ גק׳ היוהי בו׳ ובמו שבהאורות לא הי׳ שבירה‬
‫ומיתה כמו״כ באו״א לא הי׳ מיתה ח״ו(‪ .‬ועמ״ש בד״ה עם לבן גרתי דתקס״ב‬
‫כענין עבודת יעקב בצאן לבן דצאן הוא ל׳ יציאה והיינו שיצא מגדר ההשתל׳‬
‫והמדרגה מבחי׳ לובן חעליון בבחי׳ שבירה ונפילה כמו פרט ועוללות וידוע‬
‫יכירוריס דיעקב אצל לבן הוא שבירר אותיות התורה וכמ״ש בשם הבעש״ט‬
‫נ״ע דמה שרדף לבן אחר יעקב הוא מפני שגשארו אותיות שלא בירר אותם‬
‫ב‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ז‬
‫? ‪I T‬‬ ‫ע״ רדף אחריו ליתן לו אותיות אלי יהיא‬
‫זה‪ .‬והיינו כנ״ל דאותיות התורה חוא מה שנפל מבחי׳ אחוריים דאבא )ועפ ש‬
‫כלק״ת בהבי׳ דתורת צוד‪ ,‬ם פ ״ ב ויעקב בירר אותם בו׳ )ולפמ״ש במאו״א הנ ל‬ ‫(‬

‫היינו שתיקן מדרי׳ עצמו בו׳( )ועמש״ש בהקיצור דאו״ב(‪.‬‬

‫^‪ZT.‬‬
‫והגם שחב הה;‬
‫י ע י מ ק‬ ‫ר י ח ב‬
‫בשער היתוד בתחלתו מ ם ׳ עניי א י י י‬
‫ארוך בר‪,‬‬ ‫אורך הוא בתי׳ התכ׳ וכמו יסוד‬
‫והנה‬ ‫ט(‬
‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬

‫ת‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה נ ה‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ח כ ‪/‬‬

‫‪w . f‬‬ ‫כתי׳ נקודת וכידוע בנקודת היו״י שהיא‬
‫ת‬ ‫נ ק ו‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ה‬
‫י‬ ‫יא‬
‫נקודה ע״כ באה בבהי׳ אורך דוקא‪ ,‬דנקודה יהכ׳‬
‫י ב מ י‬ ‫כ ר‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י ‪/‬‬
‫‪S £ £‬‬ ‫׳‬ ‫ונקודה זו היא הבאה ב ב ח א י י י‬
‫כ ל ל‬ ‫ל צ ד ד י ם‬ ‫נ ט י ‪/‬‬ ‫ב ל י‬
‫‪ i‬דל!ל י׳‬
‫ט‬ ‫׳ **‪T‬‬ ‫ונמשכים מן המעין מגבוה לנמיד‬
‫מ ג ב י ה‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י׳‬
‫‪7J1‬‬ ‫הוא שנקודת המושכל כמו שהוא בא ב ב ה‬
‫ט‬ ‫ף‬
‫* ‪? ! 1‬‬ ‫מהמושכל ו א‬
‫‪nn‬‬
‫לצדדים כלל היינו לא בההסתעפות שבא‬
‫»״‪£‬ושבל‬ ‫* *™ ‪T^l‬‬ ‫הפרטים שבהנקודה רק שעצם ה מ י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ש כ ל‬

‫את המושכל‬ ‫למטה מזה׳ היינו בענינים הקרובים אל המקבל עד שהכל ידעו‬
 ‫‪, ,‬‬
‫ת‬ ‫פר‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫שפד‬ ‫ק‬

‫כ ו ‪ /‬דעצם המושכל כמו שהוא אצל המשפיע בלי לבוש ה״ה למעלה מהשגת‬
‫המקבלים׳ וה״ה מלבישו בעניבים שוגים לפ״ע המקבלים שידעו אותו הכל׳ ה״ע‬
‫האורך שהמושכל בא בבחי׳ המשכה עד שגם תינוק ידע אותו כ ר ובמ״ש באמ״ב‬
‫בפתח השער׳ ודוקא כאשר יודע את נקודת המושכל לאמיתתו אזי יוכל להביאי‬
‫ולהלבישו בבתי׳ אורך בכמה התלבשות דעצם המושכל מלובש בזה כר‪ ,‬וזהי‬
‫שא׳ לעולם •ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה דהיינו לשלול ר ק א ת הרוחב שלא‬
‫יגלה את השכל בפרטי הענינים שבו שלא יוכל לקבל‪ ,‬אבל אינו שולל אה‬
‫האורך׳ ואדרבא אם יגלה וישפיע לו את נקודת ההשכלה במו שהיא לא יבין‬
‫כלל כ״א צ״ל ההשפעה בבתי׳ אורך בהלבשה בעניגים שיהי׳ ב ן אל המקבל‬
‫מ ו‬

‫כר‪ .‬אך המשכה זו שבבתי׳ אורך ה״ז המשכה כללית לבד‪ ,‬ועיקר השגת המושכל‬
‫הוא בבינה שהיא בתי׳ הדוהב׳ והוא לפרט הפרטים שיש בהנקודה והוא‬
‫ה ה ת ד מ ו ת בעצם השכל ובפגימיותו להבינו ולהשיגו בטוב‪ ,‬ובזה דוקא נ י ב י‬
‫ונגלה פנימיות המושכל ומעלתו הרבה יותר מבאורך כר‪ .‬והוא עיקר ההתיישבות‬
‫בבתי׳ או״ם בר‪ .‬ובהי׳ המרהב דבינה שרשו למעלה מבחי׳ נקודה דחכ׳ ובפ״ש‬
‫בתו״א ‪1‬והוספות בד״ה לך לך‪ .‬ובמ״א מבו׳ שהמרחב שבהשגה דבינה הוא &בח‬
‫י > מרתב ר ק שאינו‬ ‫המשכיל קודם שבא הנקודה דהכ׳ דשם השכל‬
‫ב ב ח‬ ‫ה ן א‬

‫במציאות שכלי כר‪ ,‬וכשבא לידי נקודת החב׳ הוא שמתצמצמ שיתגלה ר ק בחיי‬
‫נקודה בלבד בו׳ כי כן הוא ראשית הגילוי שיוכל להיות ר ק בבחי׳ נקודה בי׳‬
‫וכפ ש במ״א‪ ,‬ובבינה הוא שבא בבתי׳ מרתב שזה מבתי׳ המרתב שבבת המשכיל‬
‫כ ו ‪ ,‬וזהו והחכ׳ תהי׳ בעלי׳ דעם היות שהחכ׳ תהי׳ הבינה והיינו הנקייי'‬
‫דתכ שמזה הוא ההשגה דבינה כ ר )ואו׳ ד ק תחי׳ היינו שאין עצם הבינה מו‬
‫ל י ׳ של ח ^‬ ‫ההכ ר ק שתתי׳ מן ההכ׳ כוי וכמ״ש במ״א( ומ״מ הבינה י‬
‫ב ע‬ ‫א‬ ‫ה‬

‫י‬
‫בו והיינו מפני שרשה הקדום בו׳ כנ״ל‪ .‬והנה ידוע דעיקר התיקון הוא ב ח‬
‫ההתרחבות דהיינו שכל ספי׳ באה בריבוי פרטים גם בפרטים ואופנים שונים‬
‫׳ וכמ״ש‬
‫כ ו‬ ‫לי‬ ‫ב כ‬ ‫ר‬ ‫ן‬‫ו ש מקום לכל ד ב ר כר‪ ,‬ועיין ״‬
‫א‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ה ן א‬ ‫א‬ ‫ק‬

‫עיקר התיקי‬ ‫ז ה ו‬ ‫בכ י באורי׳ יא״כ בינה שהיא בחי׳‬

‫ן ה ת י י ש ב ו ת‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ה‬

‫כ ו ‪ .‬וזהו רפה שברי׳ שמתרפאה הבינה )ובחכ׳ הוא בבחי׳ ביטול כ ר וכמשנת״ל(‬
‫והרפואה הוא בהי׳ חמרחב שבבינה שזהו בהי׳ התיקון כר•‬

‫ב ס ״ ה סי׳ ס׳ פסוק‬ ‫‪/‬‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ה‬

‫<»ר קשה השקיתנו ייו‬

‫ע ל ה‬ ‫ת‬ ‫ו‬
‫• ופי׳ האב״ע גם זת בכת הפועל‪ ,‬הראית‬ ‫י‬ ‫ע מ י מראה ק ש‬ ‫י‬ ‫ו ה י י ג‬ ‫ה ׳‬

‫כששותים יין תרעלה‪ .‬עמ״ש בתו״א בד״ה אס‬

‫קא‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר ״ ת‬ ‫ספר‬
‫לא תדעי לך היפה בנשים בענין ורהל היתה יפת תואר ויפת מראה‪ ,‬ומבד במ״א‬
‫דתואר הוא בציור האברים שהן בשיעור ומדת נכונה בגדלם ובעובייס‪ ,‬ומראה‬
‫הוא בזיו וקלסתר פנים שזתו מפנימיות חיות הנפש‪ ,‬וכמו תכמת אדם תאיר‬
‫פניו דתארת פנים הוא מבחי׳ ההכ׳ והמותין בכלל שזהו עיקר בהי׳ האור והתיות‬
‫כר‪ .‬וכידוע דמדות תן בתי׳ אברים תיצונים ובמו תםד דרועא ימינא כוי‪.‬‬
‫והמוהין הן בחי׳ אדם פנימי שחוא בחי׳ האור כר‪ .‬ועמ״ש בבה״ז פ׳ תולדות‬
‫ע״פ מי ימלל גבורות ה׳‪ .‬ולמעלה המדות גק׳ גרמוהי שגם האור הוא בכלל‬
‫גרמוהי׳ והמותין גק׳ תיותי בו׳‪ .‬ובתי׳ תואר ומראה למעלה ה ר ע האורות וכלים‬
‫דע״ס דאצי׳‪ .‬דהגה עצמות הוא לאו מכל אילין מדות כלל והוא בתי׳ אתדות‬
‫פשוטה בתכלית תפשיטות ולאו דאית לך צדק ידיעא כר‪ .‬ועז״נ כי לא אדם‬
‫הוא‪ ,‬דאדם הוא בתי׳ מותין ומדות‪ ,‬ועצמות אוא״ס הוא בחי׳ בי לא אדם שאינו‬
‫שייך בתי׳ ציור אדם כלל כר‪ .‬רק שנתצמצם בבחי׳ מראה אדם שהן בחי׳ ע״ם‬
‫דאצי׳ והן בחי׳ מוחין ומדות עליונות בבחי׳ אורות וכלים בר‪ .‬וכידוע דחאורות‬
‫שרש המשכתם הוא מעצמות אוא״ס היינו האוא״ס שלפני הצמצום‪ ,‬רק שע״י‬
‫חצמצום שחי׳ באוא״ס בא חאור בבחי׳ מדד‪ ,‬וגבול בהקו הנמשך מאוא״ס אחר‬
‫הצמצום‪ ,‬וע״כ בהתלבש ת א ו ת ת בבלים חן בבחי׳ אור חחכ׳ ואור חחםד כר‪ .‬ובם״י‬
‫א׳ ע״ס בלי מה היינו בלי מהות בלל‪ .‬אך העגין הוא שיש ג׳ מדרי׳ באורות‪ ,‬א׳ במו‬
‫שהן כלולים בעצמות המאציל ממש ונק׳ ע״ס הגנוזות במאצילן‪ ,‬ועז״נ במא׳ דפתת‬
‫י ‪/‬‬
‫א ל אנת הוא חד ולא בחושבן בחי׳ הד ממש בהי׳ יהיד בעצם בו׳‪ ,‬ובמו עד״מ‬
‫כוחות הכלולים בנפש שאינם בבחי׳ מציאות כלל ואינו נופל לומר עליהם‬
‫שהן מתאתדים כי אינם בבתי'׳ מציאות כלל וחן במו עצם א׳ עם חנפש כר‪.‬‬
‫וכידוע המשל מאבן ההלמיש כר‪ ,‬וכמ״ש במ״א התפרש בין יתיד לאהד )ונר‬
‫לעיל( דאחד הוא שנעשה בחי׳ אחד וכמו עד״מ חתפשטות מכת היד לעשות איזה‬
‫מלאכה ואח״כ כשנח וחוזר חתפשטות כח היד לעצמותו געשה בחי׳ אחד‪ .‬אבל‬
‫יחיד היינו יחיד בעצם והוא כמו כח חיד כפי שחוא בעצם כח היד קודם שמתפשט‬
‫לעשות מלאכה שיש בתיות היד בת לעשות מלאכה ומיוחד הוא בהיד בעצם‬
‫היות היד כר‪ .‬וכן הוא עשר כחות ההיולים העצמים שבלולים בעצם מהות‬
‫הנפש ומיותרים בו קודם שמתפשטים מעצם הנפש בר‪ .‬וכאשר נמשכים הכתות‬
‫בהתגלות אין זה חתפשטות חכחות עצמיים כ״א חוא שנמצאים מהם הכחות כר‪.‬‬
‫כי הם עצמיים ממש דבל עצם בלתי מתפשט ובלתי נמשך רק שמהם נמצאים‬
‫כתות כר‪ ,‬וכמו מעיינות הנמצאים מהתהום לא שהתחום נמשך בהמעיינות כ ר‬
‫וכמ״ש במ״א‪ .‬וכמו״כ בע״ם הגנוזות במאצילן שהם כלולים בהעלם עצמות‬
‫המאציל כר‪ ,‬והן ע״ם דעתיק בחי׳ תתתוגה שבמאציל שלמעלה מבתי׳ מקור‬
‫לע״ס כר‪ .‬ובתו״א ד״ה חן עם א׳ שחן ע״ם דעקודים בו׳‪ ,‬ובמ׳׳א מ ב ר שזהו‬
‫בתי׳ שרשי האורות באוא״ם שלפגי הצמצום בו׳‪ ,‬ועמ״ש בד״ח אור זרוע לצדיק‪.‬‬
‫וזהו אגת הוא תד יתיד בעצם בו׳‪ .‬אך בירידת האור מעצמותו להתלבש בכלים‬
‫להיות כמו צורת לתומר הוא מדרי׳ הב׳ שעדא ע״ם בלי מה בלי מהות עדיין‬
‫ר ק התפשטות מבתי׳ עצמות המאציל דכמו שעצמותו הוא פשוט בתכלית כן‬
‫בתי׳ ההתפשטות מעצמותו הוא בבתי׳ פשיטות ובלי שום התתלקות בלל בו״‬
‫יהיינו דגם כמו שהאור הוא בבהי׳ התפשטות והתגלות מאוא״ם המאציל איגו‬
 ‫מ מ א מ ר י ם ־‪ -‬פ ר ״ ת‬ ‫פפד‬ ‫קב‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ב ב ח י ‪,‬‬ ‫א י נ ם‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫כ י ׳‬ ‫ד ‪ ,‬ח ס י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫א י‬ ‫ז ז ח כ ‪,‬‬ ‫א י‬ ‫ב י‬ ‫ל ו מ ר‬
‫יחי׳ ^ א״א‬ ‫י‬ ‫שייר‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫י ב י‬ ‫כ ר‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬
‫י׳‪,*,‬״י‬
‫פשיטות‬ ‫ההתחלקות י•׳׳׳׳ י־ ••׳*•‬
‫ח‪7‬ק!ו*‬ ‫כלל‪ .‬וממילא אינו שייך בהם בחי׳‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬

‫ב ב ח י‬ ‫ו ה ז א‬
‫׳‬ ‫ב ב ח י‬ ‫'‬ ‫שרש ומקור הע״ס שזהו בתי׳ התפשטות והתגלות מעצמותו‬
‫כ ל י‬ ‫ב י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬
‫' ? י ^ י א האור‬ ‫עדיין בו׳‪ .‬והמדרי׳ הג׳ הוא בהי׳ האורות‬
‫ו ה ו א‬
‫פשיטות‬
‫י׳ ‪.‬״‪.‬״•'יזוח‬ ‫—‬ ‫בבהי׳ אור החכ׳ ואור ההסד כר׳‬ ‫םפי׳ ‪rwa‬‬
‫מציאות ‪0‬פי׳‬
‫מציאות‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫‪7‬‬

‫ב ב‬
‫? ל נעשים‬ ‫ג ם כ מ י ש ה ן ב ד ‪ ,‬כ ל י ם ד‪,‬״י'‬ ‫בבחי׳ מציאות כו׳‪ .‬דהאורות‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב‬

‫ש ע ״ י‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ת י י ה י‬

‫יכה האור‬ ‫בעצם כו׳ וכמו שנת״ל בענין אחליפו ד ו כ‬
‫מ פ נ י‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ג י פ א‬ ‫ז ה‬ ‫י מ ״ מ‬ ‫כ ו ‪,‬‬ ‫ה כ ל י‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫כ פ י‬ ‫א י ר‬ ‫מ צ י א ו ת‬ ‫ב ח י ‪/‬‬
‫^ צום' ביי‬ ‫'‬ ‫ב‬
‫ד>צ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫א ו א‬ ‫ב ח י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ד ב ח י ‪,‬‬ ‫) י י ד ‪ 1‬ע‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫ע ״ י‬
‫דתלבשות‬ ‫'‬ ‫'‬
‫י‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫י ׳ א י ר‬ ‫ה י ‪/‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫ד ל ו ל א‬ ‫א ל י‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫א‬
‫רים את‬ ‫׳(׳‬ ‫כמ״ש ב ת י ״ ד ״‬
‫י מ ״‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬
‫א בבחי'‬ ‫בכלים כלל רק שע״י הצמצום הוא בגדר התלבשות‬
‫י ח ס ד‬ ‫ח כ‬ ‫ס פ י‬ ‫ד ב ח י ׳‬
‫* הנפש‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫האור כפי מהותם בו׳‪ .‬ועיקר המציאות‬
‫״‬ ‫כ ח‬
‫י 'ביל‬ ‫הכלים שזהו שנאצל מאוא״ם להיות בבהי׳ מציאות כ ר ‪ .‬יעי״*‬
‫י ה י י‬ ‫ה ש כ ל‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫מ י כ ן‬ ‫ח י מ ד‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫״‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ה מ י ח‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ה ג ו ף‬ ‫ב א ב ר י‬
‫בו הוא‬ ‫ב ש‬ ‫ה מ ל‬
‫'‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ה‬
‫י׳ שבלי‬ ‫?‬ ‫הוא אור השכל דנפש לא חומר המוה עצמו כ״א אור‬
‫‪1‬‬ ‫י י מ‬ ‫י י‬ ‫מ ש כ י ל‬ ‫ה י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ה‬
‫‪ 1‬דדשבלה‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫המשכיל ומתהכם‪ ,‬ומ״מ בלתי הומר‬
‫ל‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ה מ י ח‬ ‫י ח י מ י‬ ‫כי‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ב‬
‫‪ V‬שבל‬ ‫'‬ ‫'׳‬
‫א‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד י ק א‬ ‫ד ‪ ,‬מ י ח‬ ‫ע ״ י‬ ‫‪ ,‬׳ מ‬
‫ל לחכ׳‬ ‫ד‬ ‫וההתהכמות הוא ע״י אור השכל שבוי ו מ‬
‫א‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫כ מ ו‬
‫י ׳ ואור‬ ‫״‬ ‫במציאות ומשכיל כפי מהות הומר המוח כר״ י‬
‫י‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫מ ו כ ג י ם‬ ‫ז‬ ‫ש ד‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫ז ה ו‬ ‫י מ י נ א‬ ‫ד ד ו ע א‬ ‫י ח ס ד‬ ‫מ י ח א‬
‫^ כ ל י היא‬ ‫׳‬
‫**ר ובמאי‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫יחםד‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫י‬
‫׳‬ ‫חסד‬

‫ז ז כ‬ ‫ב ח י‬ ‫ה י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה א ו‬

‫לים הוא‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫המשכיל ומתהסד‪ ,‬ובלא התלבשות‬
‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬
‫^ ב י האור‬ ‫וכד א נ ת תסתלק כו׳ כגופא בלא נשמתא כו׳‪ .‬ודוקא מהאור‬
‫י‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬
‫ב ׳‬
‫״ י‬ ‫ב‬ ‫בהי׳ הב׳ והסד כר‪ .‬אך בלי הכלי לא הי׳ מציאות בהי׳ ה ת כ‬
‫ן ס ד‬ ‫י‬ ‫כ‬
‫ה‬ ‫הוא בבתי׳ פשיטות בעצם כנ״ל‪ .‬ורק ע״י הכלי הוא בהי׳ ה ׳ י‬
‫ע ן ש י ו‬

‫ב‬ ‫מ ד י‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫ה ד מ‬

‫דתואר‬ ‫^‬ ‫'‬ ‫מציאות כר‪ .‬ועמ״ש בם׳ שיעוד קומה ל ״ ק "‬
‫י‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ד ׳ י א‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫״‬
‫ריא בחי׳‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫כ‬
‫"‬ ‫ג‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ה‬

‫י מ ר א י‬ ‫כ ף‬ ‫כ ל י ם‬
‫' ״ י ן בהי׳‬ ‫•‬ ‫שייך במהות דבר מה שהוא במציאות והיינו בהי׳ ה‬
‫מ‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫פ ו ז‬
‫' "*?־ות במו‬ ‫האור‪ .‬דענין המראה הוא התיות* בל״א די לעבעיי^ייט‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫מ ב ח י ‪/‬‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ה י ו פ י‬ ‫י ע ג י ז‬ ‫כי‬ ‫ו ה ת י י ת‬ ‫ד ‪ ,‬א י ר‬
‫בבהי׳‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫כ‬
‫י‬ ‫'•‬
‫׳ וידוע‬ ‫שהן למעלה מהתלבשות בכלים והוא מדרי׳ הב׳ הג״ל‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫פ נ י י‬ ‫ד ‪, ,‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י כ מ‬ ‫פ נ י ם‬ ‫ד ‪ ,‬א ד ת‬ ‫ע‬ ‫י ה ו‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫פ‬
‫‪ 7‬מבהי׳‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫י י ג י‬
‫י‬ ‫"‬ ‫"‬
‫בעגיז‬ ‫דהארת פנים הוא שנמשך מבתי׳ ת״ם שלא ע״י שערות ו ה‬
‫י נ י ד י‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ח כ‬ ‫ל ג ב י‬ ‫מ ה ח כ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫כ י‬ ‫ס‬ ‫״‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬
‫ד ק ו בי׳‬ ‫פ נ י מ י י ת‬
‫׳‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫''‬
‫יה׳ מזל‬ ‫שתוק כך עלה במה׳ בו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬ובד״כ הוא גילוי בהי׳‬
‫י כ י י י ע‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ש ב ב ח י ‪/‬‬ ‫ה מ ש כ ה‬ ‫ש ד ‪ ,‬י א‬ ‫ה ק ו‬ ‫מ ן‬ ‫נ מ ש כ י ם‬ ‫ד ד ‪ ,‬א י ר י ת‬
‫^ הימיות‬
‫י ב ח י‬ ‫ל‬ ‫ב נ‬ ‫כ י ‪/‬‬
‫' ׳ יפה‬ ‫״ י‬ ‫״ ׳‬ ‫אור מצומצם שיוכל להתלבש בכלים‬ ‫בר‪ .‬והוא שנמשך‬
‫י‬ ‫ח י‬ ‫כ י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫מ ב ח י‬
‫' ליה יוחי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫האוא״ס כמו שהוא שלמעלה‬ ‫הקו הוא שמאיר‬
‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ ? ן ב ל י ם‬
‫׳ ובידוע‬ ‫תואר י״ל שזהו כשהכלים מזדככים י‬ ‫מראה בו׳ )ויפה‬
‫צי‬
‫דבלים דברי׳ עולים באצי׳ ומקבלים אורות ד א ׳ ׳‬ ‫בו׳‪ ,‬ובמו בשבת‬
‫‪a‬‬
‫‪P‬‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר ״ת‬ ‫ספר‬
‫בעניו וישב על כסא כבודו בו׳‪ .‬ובמו בתפלה שגעשה הגדלת ה ד א דבלים דבה״י‬
‫געשים חג׳׳ת וכלים דחג״ת געשים חב״ד כר‪ .‬ובמ״א מבר דהיופי הוא בחיי‬
‫ההתכללות דעיקר היופי הוא בהתכללות הגוונים כר‪ ,‬ועמ״ש בדרוש לרוקע‬
‫הארץ דתקס״ב בענין התכללות הכלים והתכללות האורות‪ ,‬דהתכללות בכלים‬
‫ע״י מוהין דגדלות שנעשה התרחבות הבלים בר‪ ,‬והחבללות האורות הוא ע״י‬
‫‪ /‬וי״ל שזהו עי׳י גילוי‬ ‫גילוי אור עליון‪ ,‬וע״ד המשל ופתד עמו עושה שלף‬
‫כ ו‬

‫האורות עצמיים כנ״ל )ושם מ ב ר שזהו משרש הבלים כר(‪ ,‬ועמ״ש בלק״ת בהבי׳‬
‫דהתלצו‪ .‬ולפי משנת״ל דתואר ומראה זחו בחי׳ מוחין ומדות‪ ,‬הנה ההתכללות‬
‫י״ל שזהו כענין בהתאסף‬ ‫ד מ מ ת תיא ע״י המוהין כנודע‪ ,‬וההתכללות‬
‫‪r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪n‬‬

‫ראשי עם המבו׳ בד״ה תורה צוה שלא נדפס(‪ .‬ובעבודה מראה הוא העבודת‬
‫בתפלת במות ולב בהתבוננות אלקי איך שהוא ממב״ע וסוב״ע בו׳ ובהתעוררות‬
‫אהוי״ר כר‪ .‬ותואר הוא בקיום המצות כל היום ובעסק התורה בו׳‪ .‬שהאהוי״ר‬
‫הן התיות של המצות וכמ״ש בםש״ב והמקיימן באמת הוא האוהב את ש׳ הוי‬
‫והפץ לדבקה בו וא״א לדבקה בו ב״א ע״י התורה ומצותי׳ בר‪ ,‬ומצוה בלא כוונה‬
‫הוא ד!>ו«‬
‫״יא כגוף בלא נשמה‪ .‬ו מ ו נ ה כלל^ת דמצות הוא ק״ש ולכן גבי ק״ש נא׳ תאת‬
‫המצות כ ר וכמ״ש בד״ה ושננתם‪ ,‬רל״ו‪ ,‬ועי״ז ממשיכים בחי׳ תואר ומראה‬
‫ע ל אני עליכם כאלו עשוני‪ ,‬שזהו עשיית‬ ‫למעלה‪ .‬דבמצות כתי׳ ו ע‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ש י ת ם‬

‫הכלים למעלה כר‪ .‬ובד״ה הנ״ל דכאלו עשוני הוא שנמשכים בחי׳ האורות ג״ב‬
‫כר‪ .‬ומ״מ עיקר המשכת האור הוא ע׳׳י האהוי״ר בר‪ .‬ובד״ב ההמשכה שעיי תומ״צ‬
‫חיא דוקא כשחן בבחי׳ אהוי״ר כר‪ .‬אמנם בחי׳ יפה מראה הוא בחי׳ רעו ד‬
‫ורצון פשוט שלמעלה מטו״ד והיא האהבה דבבל מאדן• הבלתי מוגבלת כר‪.‬‬
‫יהיא ע״י ההתבוננות וההרגש דעצמות אוא״ם שלמעלה מהשתל׳ בו׳‪ ,‬ועי ז‬
‫ממשיכים בתי׳ יפה מראה למעלה‪ ,‬והייגו שיאיר ויתגלה בהבלים בחי׳ עצמות‬
‫האוד כמו שהוא למעלה מבחי׳ הכלים כר‪ .‬וזהו שב׳ ורחל היתד‪ * ,‬ת וץאר‬
‫ויפת מראה‪ ,‬רהל היא בהי׳ מל׳ בנודע‪ ,‬והיינו שע״י העבודה דבחי׳ תואר‬
‫ומראה ובתי׳ היופי דרעו״ד ממשיכים גילוי האוא״ם בבחי׳ מל׳ ולהיות הג לו‬
‫בעולם למטה כר‪ .‬וזהו ג״כ היפה בגשים הייגו חגילוי בבחי׳ מל׳ ובנש״י ני״‬
‫וכיז הוא כשיש בחי׳ תואר ומראה‪ .‬אך בזה״ג בתי׳ שחורה אני בגלותא כר‪ ,‬וכמו‬
‫בגלות מצרים דבתי׳ ולא שמעו אל משת מקוצר רוח ומעבודח קשח‪ ,‬קוצר רות‬
‫‪1‬‬ ‫ב ח י‬ ‫ה י א‬ ‫ש ה‬
‫? ‪*n* i‬‬ ‫'‬ ‫הוא בתי׳ מראת שתוא פגימיות התיות׳ יעבייי• ק‬
‫הי׳ ב ה ם ב ת י ׳ תואר ומראה בר‪ .‬ועי״זגעשה העלמות והסתירים למעלה‪ ,‬ד ב ג ל ת א‬
‫קיב״ה סליק לעילא בו׳ שהאור מסתלק למעלה ואשתאת בולחו שמהן בגופא‬
‫בלא גשמתא‪ .‬ועי״ז געשים ריבוי תעלמות על ההמשבח שמבחי׳ חבלים מ ‪.‬‬
‫ן כ ל י‬ ‫ב‬ ‫מ א י ר‬ ‫ה א י ר‬ ‫ש ר‬
‫‪1‬‬ ‫יבמ״א שהכלי היא בהי׳ העלם בעצם׳ י ב א‬
‫ל י י‬ ‫ג‬
‫מ * מ י י גילוי בר‪ ,‬ובפרט בבתי׳ יפה מראה שהוא בחי׳ י‬
‫ל‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫‪m‬‬ ‫י מ ש ת ל‬ ‫ל ם‬ ‫י ‪/‬‬
‫^ *<‪tJ‬‬ ‫'‬ ‫מסתלק האור אזי הכלי היא ב ח י ׳ ע‬
‫‪rJ\TZ‬‬ ‫י‬
‫א ל ?‬
‫׳‬ ‫ג י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ק‬
‫י״זר מ ׳ ‪ .‬ועמ״ש במאו״א אות ?׳ ם ע ״‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫י ‪/‬‬

‫*‪JZT‬צר‬
‫רות‬ ‫׳‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫ם‬
‫? י י י י ו כי׳‪ .‬וידוע דש׳ אלקים ™‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ב ח י‬
‫י‬

‫ה‬ ‫ד כ‬ ‫י א ר א‬
‫‪ ! V‬ת ר א ה‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫יין תרעלה הם היין דקלי׳ כר‪ .‬ועמ״ש ב ז ח י‬
‫א‬ ‫ל‬
‫נפק ייבלא כ ר וכדין הוו עאקו דרוחא ופי׳ המק״מ המל׳ שגק׳ רוח בתראה‬ ‫*־‬
 ‫פר" ת‬ ‫—‬ ‫פ פ ר ח מ א ‪ ft‬ר י ‪a‬‬ ‫קד‬
‫י‬ ‫ד‪,‬יא‬ ‫ו א ז י‬ ‫כ ו ׳‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ס ל י‬
‫^ ? י ז נר!‬ ‫׳‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫לא קבלה הארה מבינה‪ ,‬וי״ל דהיינו עני?‬ ‫‪,‬‬
‫יין מ־״‬ ‫ךך ~ ןך‬
‫ן א י ת‬ ‫ק‬ ‫דלער׳ז ש נ ק יין תרעלה וכמ״ש ב‬
‫י י ן‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫ב ד ו‬ ‫ו ד י‬ ‫פ‬ ‫ז ה ד‬

‫ועמ״ש ע״ז באור החמה‪ .‬וי״ל דהשקיתנו יין כ ר הוא החיות בעניני עוה״ז ובפרט‬
‫אם מכניס בזה פנימיות נפשו‪ ,‬ועי״ז הראית מראה קשה בריבוי ההעלם היפך בחיי‬
‫יפה מראה כר‪ .‬ועמ״ש באגה״ק סי׳ ד׳ ד״ה אין ישראל נגאלין אלא בצדקה‪ .‬וזייי‬
‫אם לא תדעי לך היפה בנשים‪ ,‬שבזד״״ג לא יש בחי׳ היופי דתואר ומראה‪ ,‬העצה‬
‫היא צאי ל ך בעקבי הצאן בר‪ .‬וי״ל דהיינו בירור הנה״ב וכמ״ש אדם בי יקריב‬
‫מכם קרבן מן הבהמה כר‪ .‬דהנה בכדי להמשיך בתי׳ יפה מראה בזה״ג ׳יל שרש‬
‫צ‬

‫ההמשכה ממדדי׳ העליונה יותר‪ ,‬והיינו ממדדי׳ הא׳ שנת״ל בחי׳ אנת הוא ח י‬
‫בחי׳ יחיד כ ר ‪ .‬וההמשכה היא ע״י בירור הנה״ב שזה מגיע למעלה יוחי‬
‫מהעבודה דנה״א מצ״ע‪ ,‬דכד אתכפי׳ סט׳׳א אסתלק יקרא דקוב״ה ם ׳ ‪ ,‬וכמ׳יש‬
‫צהוק עשה לי אלקים דדוקא ע״י התיקון דש׳ אלקים‪ ,‬דהיינו ההעלמות‬
‫וחהםתירים הוא שנמשך בחי׳ צחוק ותענוג העליון דבחי׳ עצמות א״ם בו׳‪ ,‬ובל‬
‫ן ק ע״י הבירורים‬ ‫׳‬ ‫״‬ ‫הגילוי דלעתיד שיתגלו בחי׳ שעשועים‬
‫א‬ ‫ד‬ ‫י ה י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ה‬

‫דעכשיו כ ר כידוע ומבו׳ בכ״ד‪ ,‬ובפרט בתי׳ בכל מאדך שמהנה״ב שזה מגיע‬
‫למעלה יותר מבהי׳ בכל מאדך דנה״א בו׳‪ .‬וזה דוקא בזה״ג הן בבירור ההעלמות‬
‫דנה״ב וכל הדברים הגשמיים שהן בזה״ג ביותר וממילא הבירור בזה גדיי‬
‫ג‬
‫‪ ,‬בי בזי'*‬ ‫יותר‪ ,‬דגם בקיום התומ״צ בפו״מ בזה״ג הוא בכת עצמי דגפש‬
‫כ ר‬

‫יש מניעות ועיכובים על קיום המצות בפו״מ והוא בדרך נסיון ומם״נ‪ ,‬ובאשי‬
‫ע מ ד נגד כל מונע ה״ז בירור גדול כוי‪ .‬ובפרט בהבירור בעגינים החומריים‬
‫צ ו א‬
‫בזה ג וע״י העבודה דמוה ולב ה״ז מגיע למעלה מאד כ ר ‪ .‬וגם תוקף ה י‬
‫דבכל מאדך שמצד נה״ב ה״ז בנקל יותר בזה״ג וזה מגיע בעצמות א״ם * י '‬
‫י ל ך בעקב‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫צ א‬ ‫ועמ ש ‪ 1‬מ ף נ בד״ה הגידה לי‬
‫פ י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ן ב מ ״ א‬ ‫נ פ ש י‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ש‬

‫״ י ן ו מ י מ י השפלות להיות בבתי׳ שפלות ביותר ובבחי׳ הגתת ע צ ^ י‬

‫וכל המשפילהעצמו הקב״ה מגביהו כו׳ וכמ״ש העיגול שאין מעלה ומטה וכשהיא‬
‫למטה ה ה למעלה כ ר ‪ .‬והיינו שע״י השפלות הקב״ה מגביהו בב״י׳ התענוג‬
‫ף שיעים העצמיים בי׳‪ .‬ורעי א ת גדיתיך‪ ,‬גד הוא מזל ובמו גדא דהר הי״ ‪f‬‬
‫המזלות שהן ע״ש דגוגה שכל הדברים התחתוני׳ הן ת ח ת ממשלת הניגי‪:‬‬
‫שרשם הוא מבהי׳ לפני מלוד מלך כי׳‪ .‬וע״י המצות שגתלבשו בדביי‬
‫״ ז‬
‫גשמיים שנעשה הבירור מהדברים הגשמיים !עולים ל ש ^ ם הקדום בי׳ ע י‬
‫ה ו א • מבתי׳ עצמות א״פ להיות בתי׳ היופי דיפה מראה נד•‬

‫כ מ ו‬
‫ב( ר ש ״ י פי׳ יין תרעלה האוטם את הלב ועוטפו‪ ,‬רעל ל׳ עטיפה הוא י‬
‫״ ל ערביות(‬ ‫‪,‬‬ ‫^ ו ה ב ר ו ש י ם הדעלו )נתום ‪, ,‬‬
‫) צ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ו ב ל‬ ‫(‬ ‫ב‬

‫י«הרה‪ .‬ויש‬ ‫•‬ ‫־‬

‫יעגןי‬ ‫מ ש כ ל י‬ ‫ת ה י‬ ‫ב ת ו ״ א‬ ‫א ט י ם‬ ‫מ ע נ י ן‬ ‫י ע מ ״ ש‬ ‫י ע י ל י ת‬ ‫י י צ א י ת‬
‫‪"1‬גילוי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י״י' ל א‬
‫כ ל י ם‬ ‫ם‬
‫'‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ש‬
‫״ זח‬ ‫פ‬ ‫להעיר מענין והיו העטופים ללבן דעטופים הן גשמות‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ב א י ר ד‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫ה נ ו ג ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ב י ז‬ ‫מ מ י צ ע י ם‬
‫^ ג י בי‬ ‫איר יי׳ז‬
‫בשהת״פ וצ״ל כלי ריקן המהזיק והוא ע״י ל ב גשבר‪ .‬וגם כמ״ש תפלה לע‬

‫כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ׳ ׳ ל ‪ :‬ה ו א ה ה מ ש כ ה ‪.‬‬ ‫•(‬

 ‫כ ן ה‬
‫י מ ‪ * -‬י ״ ר‪1‬‬ ‫ר‬ ‫פ‬
‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ע‬

‫‪,‬‬
‫י ׳ עקב שזייי‬ ‫ב ב ח‬ ‫‪,‬‬ ‫קים קראתיך ממשיך מבתי׳ לובן הע׳יח• י ״ ־‬
‫ת‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫י ו‬ ‫י ע ק ב‬ ‫ז‬ ‫ש ד‬ ‫ן י ם‬
‫\ ^ י י ׳ וע״ד במקום שבע״ת‬ ‫"‬ ‫' ל‬
‫הארד‪ .‬לבד כר‪ ,‬וד״עטופים ממשיכים מבחי׳ על הו‬
‫לעמוד כר••‬
‫יכולים לעמו!‬
‫עומדים אין צ״ג יבולים‬
‫ג( במדרש תלים מהו יין תרעלה יין שהוא מתער את העולם‪ ,‬שיתיר עולה‬
‫של תורה‪ ,‬ועמ״ש במ״א בענין חמרא דפרגותא ב ר קפחו עשרת‬
‫השבטים דאב״ע איקלע להתם בעי למיקרא בספרא החדש הזה לכם וקרי ההרש‬
‫הי׳ לבם‪ ,‬דהחדש הזה ל כ ם הוא בחיי גילוי אוא״ס הנמשך ע״י תומ״צ והה מ־‬
‫ל י לקבל וכעגין אוטם הנ לי‬ ‫י‬ ‫מזה היא החרש הי׳ ל ב ם טמטום הלב‬ ‫כ‬ ‫נ ו‬ ‫ש א‬

‫והעצה לזה הוא בחי׳ יין המשבר שבעבודה המבו׳ בתו״א ד״ה ויהי מ ק ז‬
‫״ יין צ״ל אח״כ הכלי זותורה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫דרוה״ר‪ ,‬י ״‬ ‫ב ח‬ ‫ן ל ב‬ ‫כ ן‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י י ן‬ ‫ל ב ח י‬ ‫י ב ן א‬ ‫ז‬ ‫ו ע‬

‫י מ א י ר‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ג י ל ו י‬

‫יי‪1‬יי־‬ ‫כמש״ש׳ והיינו שע״י בחי׳ יין הנ״ל ה״ה ממעזיי‬
‫אלקי בנפשו‪ ,‬והכלי לזה הוא התורה בחי׳ בום ישועות שיהי׳ האור והג‬
‫בבחי׳ קיום בנפשו כר‪.‬‬

‫ו‬
‫נסיו^‬ ‫ו א י ו ג ס‬ ‫^ ׳־‬ ‫‪ , -‬י ׳ ס׳‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ב ס‬

‫ו ביראתד‬ ‫^‬ ‫י ע ‪%‬‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬

‫ו פ ר ש ״ י‬
‫י"‬ ‫ם ל‬
‫ליראיך נס להתנוסס מפגי קשט‬ ‫נתת‬
‫ןמזת‬ ‫מ נ י ‪ 0‬י ם‬ ‫י ו ת‬ ‫ל ד‬
‫ל לא יהרהרו ה א‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫ס‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ל‬
‫צרות הרבי״‬ ‫של‬
‫ל ה‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ו ל ם‬ ‫ב‬
‫« דם עמדו לו‬ ‫?‬ ‫ע‬ ‫מפני קשט לקשט מדותיי‬
‫מ ר‬ ‫ד‬ ‫ה י ט י ב‬
‫׳י ׳‬ ‫' להתנוסס ל׳‬ ‫ר ש‬ ‫*‬ ‫* ״ ־ י ו אלא יקשטו דינך ויאמרו יפי'‬
‫ל‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ע ג‬
‫כנס י׳זי׳‬ ‫״ "‬ ‫* ׳ ז נ ו ת עכ״ל‪ .‬זד‪,‬זא מהמד״ד לירא‬
‫ה י‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב‬
‫‪IZI‬‬ ‫'‬ ‫‪ I‬לראשית א ר י ״ ל‬ ‫״‪/‬גבהה שאו׳ בשביל לנסותל‬
‫ב ב ר א ש י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫‪,‬‬
‫* הם‬ ‫ם‬ ‫פתה‬ ‫* ‪J‬‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫פי׳ זכ? פי׳ הרד״ק‪ .‬וכה״ג אי׳ בפרש׳'‬
‫ג‬ ‫ה א י מ ו ת‬ ‫ה ז ה‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫א‬
‫״ ^ ו ‪ 1‬י ית׳״‬ ‫י*מיי‬ ‫!‬ ‫להתחיל א ת התורה ל א‬
‫י ג‬
‫‪ ^ ,‬״ א ה ש״יי י *‬ ‫^‬ ‫כח מעשיו הגיד לעמו ל ״ להם נחלת‬ ‫ת‬
‫ב‬ ‫ק‬ ‫ה‬
‫י‬ ‫ל העןלם של‬ ‫לזה הודיע בדה״ע‬ ‫כ‬ ‫ש‬
 ‫פמד ה מ א מ ר י ם ‪ -‬פ ו ״ מ‬ ‫קו‬
‫ובעה״מ בתהלתו מבאר זה ע״פ סוד הצמצום שהי׳ באוא״ם שהניח מקום‬
‫לעולמות ב ו ‪ /‬וזה הי׳ בכה מעשיו היינו בהעלאת מ״ן מני׳ ובי׳ ממעשה‬
‫הצדיקים )ועמ״ש מזה בד״ה להבין ענין הנסירה שז״ע גליף גליפו בטדרע‬
‫בו׳( והי׳ המקום קדוש׳ וע״י הטא • נעשה תערובות טו״ד וזהו נתלה גויס‪ ,‬ונש״י‬
‫ע״י תומ״צ מבררים ומבדילים את הרע מן הטוב ונעשה המקום קדוש ועוד‬
‫ממשיכים בו תוס׳ אור היינו כמו שהי׳ קודם הצמצום שהי׳ אוא״ס ממלא מקום‬
‫ההלל ב ו ‪ /‬וההתחדשות הוא שה^ור מתקבל בעולמות וכלים בו׳ )עמ״ש מזה‬
‫בדרוש י ר ט של ר״ה‪ ,‬רס״ו‪ ,‬בתחלתו( וע״כ ניתן נחלתו לישראל ע״י‬
‫הבירורים ב ו ‪ /‬והבירורים שע*י נםיונות גדול יותר מהבירורים דתומ״צ‪ ,‬וזהו שאי‬
‫במד׳׳ר הנ״ל בשביל לגדלן בעולם‪ .‬והנה כללות הענין שיצדיקו אוה״ע את מדותיו‬
‫ית׳ דלכאו׳ מה איכפת לי׳ בו׳‪ .‬י״ל שזהו בכדי שיהי׳ הבידור מרצונם הטוב׳‬
‫ויש בזה יתרון שעי׳׳ז נלקחים גם הנצוצות הנסתרים ונעלמים ביותר‪ .‬וע״י‬
‫מ״ש במ״א בענין וילקט יוסף א ת כל הכסף שזהו בירורי הנצוצות שהי׳ ע״י‬
‫הנהגת החסד שנתנו הנצוצות ברצונם הטוב‪ .‬דמצרי׳ הי׳ קלי׳ קשה ביותר‬
‫והנצוצות היו מסובכים וקשורים שם ביותר ולא הי׳ אפשר לצאת משם‬
‫וכמארז״ל כל עבד שנכנס למצרי׳ לא הי׳ אפשר לצאת משם לעולם בו׳ ויוסף ע״י‬
‫שנהלם בלהם ומזון נתנו לו הנצוצות מרצונם הטוב והביא את הכל ביתה פרעה‬
‫ביתא דאתפריעו בי׳ כל נהורין עילאין בהי׳ מל׳ דאצי׳ בו׳‪ .‬והוא שנותן בה לנש״י‬
‫לכל הבירורים שמבררים בעולם בו׳‪ .‬וגם מה שנתברר את״כ קלי׳ מצרים ע״י‬
‫העשרה מכות שזהו בדרך מלהמה בבהי׳ גבו׳ הי׳ ע״י הבירורים דיוסף בבהי׳‬
‫״ ( ‪ .‬ןי״ל שזי״‬
‫ת‬ ‫פ ר‬ ‫‪,‬‬
‫י ן ס ף‬‫ל‬ ‫חסדים שנתנו מרצונם הטוב כ ר )ועמ׳׳ש * ך‬
‫ק ט‬ ‫ן י‬ ‫״‬ ‫ב ד‬

‫הי׳ ג״כ ענין אאע״ה שהי׳ מאכיל ומשקה לערביים וא״ל ברכו למי שאכלתם‬
‫משלו וכן מה שהתפלל על ישמעאל ואמר לו ישמעאל יהי׳ לפגיך‪ ,‬שזהו בכדי‬
‫לברר וליקת מאתם נצוצות היותר נעלמים וגסתרים בהם שיתגו אותם ברצונם‬
‫הטוב )ואפשר זה״ע דשרה אמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה ואברהם הרע‬
‫בעיניו‪ .‬דשרה בהי׳ ש׳ ב׳ץ הבירור הוא בבחי׳ גבורות‪ ,‬ואברהם ש׳ פדה הבירור‬
‫בבהי׳ הסדים מ ׳ ‪ ,‬ועמ״ש במ״א בדיה כי למחי׳ שלחני‪ ,‬ועמ״ש בשעה׳׳ת ה״ב‬
‫בענין זרעא דאברהם בגלותא דאדום וזרעא דיצהק בגלותא דישמעאל בו׳‪ ,‬ואפשר‬
‫דישמעאל לא יש מהם גרים‪ ,‬ושרה היתד‪ .‬גדלה לנביאות וע״כ אמרה גרש כוי•‬
‫ולפיז צ״ל מה״ע הבידורי׳ בזרעא דישמעאל‪ ,‬וצל׳׳ע לתווך העניגים(‪ .‬וזהו ג״כ‬
‫הענין שיצדיקו מדותיו ית׳ בכדי ליקה מהם הנצוצות הנסתרים ביותר שיתנו‬
‫מרצונם הטוב כר‪ .‬גם י״ל ע״פ מ״ש ד״רמ״ז פ׳ בא ד׳ מ׳ ע״ב בעגין הקטרת‬
‫שלא למד ה׳ למרע״ה והס״מ נתן א במתנה‪ ,‬הוא מפני שי״א סממני הקטורת‬
‫הן גגד י״א ארורים והן י״א כתרין דמסאבותא שזהו עצם התיות שנקצב להם׳‬
‫ואינו מן הדין ליקה מהם‪ ,‬רק שהס״מ מסר זה למרע״ה מעצמו ברצוגו כ ד ר י‬
‫מתנה בו׳‪ .‬ו כ מ ר כ הוא ע״י שמצדיקים מדותיו ית׳ ונותנים מרצונם הטוב הוא‬
‫שניטל מהם גם עצם היותם הנקצב להם בו׳‪.‬‬

‫כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬חטא דאדה״ר‪.‬‬ ‫•(‬

 ‫נל‬ ‫‪/ w‬‬ ‫נ ה ג ש מ ד‬ ‫י י ג י ל‬
‫‪^ W f‬‬ ‫״ ״ \ י ש«»א ״ ' ^ על"*‬ ‫־‬ ‫'‪" ,‬‬
‫י מי‪ ,‬היעו בחי׳ מוצא פ" י׳ ־‪, 7‬״״• מגירי ‪',‬״יין י׳יא ‪:‬ייוהי׳‬
‫> '!•נ‬ ‫ש«לי" ‪- i f t‬‬ ‫גיצת "־יל‬ ‫י״ י‬ ‫;־ש‪,‬״‪,‬‬ ‫ב י‬ ‫ש‬ ‫י נ נ ‪0‬‬

‫ג י י ‪,‬‬ ‫נ י י י‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫‪8‬י‬

‫״י׳ נ\‬ ‫גי‬
‫״ " * למעלי׳ ""י‬ ‫־ 'י'י'‪ " °‬י ׳ ' י־'‬
‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫״ ״ ״ ״ י׳״״י ™ « ׳ ״ י ״ י ^ נ י״י־' י ! ‪ v‬אל י ׳‬
‫* י ^ ‪» * 1‬י•‬ ‫לי‬
‫״ ״ ״ ילעי״י 'י׳'׳ גיל" * י ׳ ‪ 4 2 ? .‬בייייי‬
‫< ןמ״נייי׳ י ^ ״ נא ילזגפי‬ ‫‪ van‬היא שיתברר טלמעלי־ " ׳‬
‫ניי‬ ‫י‬ ‫ל י ע ״‬ ‫ט‬ ‫ג״ל(‬
‫׳ י ל י ע ״ י ־ ׳‪,‬״מ״‪ 0‬י־^יל״ע <»׳‬ ‫י‬ ‫‪6‬‬
‫י׳ • "» י ‪"°‬י־ ׳‬ ‫ר‬ ‫מ ת‬ ‫ז‬ ‫נ נ ס‬ ‫‪0‬‬ ‫ז ע‬ ‫ח‬ ‫ג ע‬
‫" ' ‪ °‬״‪ ,‬שארי י נ י ' ״ י היא ׳י' !׳?מ״־לל‬
‫לי‬
‫' ׳ " ״׳" י‬ ‫נ‬ ‫א י נ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ז ג מ‬
‫' ‪,‬ל המ״ניי י ? ' ״ ״ ״ מ׳י־' ? ‪,‬ונייט‬
‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ל‬
‫' " ׳ י ״ מ יי״יי׳‬ ‫ב י‬ ‫א‬ ‫י‬
‫־ ' ; ^ ש ‪ .‬ש ? * י * ' ?נ׳ י־"׳ ״ י ״ ״ * ׳‬
‫נ ג ם‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫״״ל י*״־־'‬ ‫‪m n s a‬‬ ‫טאנ‬
‫' ל‪0:,‬י"‬ ‫ז‬ ‫\ ״ י ל ל באל*'" ״' *שא־־־‬
‫‪s‬‬
‫״*־ל ™ י ׳ ל‬ ‫״‬ ‫‪3‬‬

‫‪0‬‬
‫נכח הוי‪ ,‬מתביי הגיגי׳ ״ י ׳ ^ ‪ 1‬ד״ד נ י " " " ‪ V‬נע־״יי ' ' ‪ V‬בע*»י‬
‫‪8‬‬ ‫א י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ש ז‬ ‫‪B‬‬ ‫‪W‬‬
‫׳ ש מ ת ע ־ ק בי׳‪" ' °‬׳ ״ ה״ע־<י* ׳ ‪ ,‬־דל י־יי^י^ירוי' ‪"°‬‬
‫י?‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ג‪0‬ק‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫ני‬ ‫י‬
‫׳ י ' י ״ « ל בי־ ׳ ' ״ לדע^ם 'ל־» ־ ' ‪,‬יייע * י י ״ ‪* J‬‬
‫‪18‬‬ ‫נ י‬ ‫ל‬ ‫י נ י‬
‫״ ! ‪ °‬ל ‪ : *«,‬ל ״ המל״ ׳ ‪° ' W‬‬ ‫ה‬
‫׳׳'" י־י ־*״ע י? ״ ׳ « ״ ־‬ ‫נ‬ ‫נ ת י ? י‬
‫״ ^ניל־אי ? ע ‪ -‬י י ^ ^ ^ י י י‬ ‫ל״יי ־״ הממי לע־יי‬ ‫י‬
 ‫פ פ ד‪.‬ה מ א מ ר י ם — פ ר ״ ת‬ ‫קח‬

‫*‪tonb‬‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫ה‬

‫'‬ ‫ב ח י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫ה‬
‫"‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ה ו א‬
‫ודביקותה ב א ל ק י )ובעבודה‬ ‫ת‬

‫ב ד ר י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ד ‪ ,‬י א‬ ‫ב פ ן ע ל‬ ‫ג ס י ו‬ ‫ד‬

‫‪ f u‬שוס‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫מטו״ד בר ועמ״ש באגה״ק סי׳ כ״ב( וגם‬
‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ג ד ז ל‬ ‫ף‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ו מ ע ג ד‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ה י י ג י‬
‫לעמוד‬ ‫' "‬
‫י ‪ ,‬י ד‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב י ט י ל‬ ‫ע ״ י‬ ‫} י ג ם‬ ‫ה מ י נ ע‬ ‫ג ג ד‬ ‫ל ע מ י י‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ו מ ע נ ד‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ט‬
‫ישני‬ ‫'‬
‫הנםיון‬ ‫בפני הקשה כר(‪ .‬וא״כ י״ל בענין התוס׳ אור הנעשה ע״י‬
‫ב ה ס‬ ‫ש א י ז‬ ‫״ ט‬ ‫ש מ ג ק‬
‫יאות‬ ‫‪/‬‬ ‫י'‬ ‫אופנים אם שזהו כמו במל״ת שהן בדברים‬
‫צ‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ה י ‪,‬‬ ‫א‬
‫‪,‬‬ ‫)וידוע שמ״מ יש בהם איזה ניצוץ דאל״כ לא הי׳ מתקיים י ל‬
‫ש‬ ‫ו כ מ‬ ‫כ י‬ ‫ט י ב‬ ‫נ ק ‪/‬‬ ‫ש א י ג י‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ב י י ת ד‬ ‫ק‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ה ו א‬
‫חבר‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫כלל‪ ,‬רק ש ה נ י צ ח‬
‫ש‬ ‫ת‬ ‫י ע‬ ‫י‬ ‫ב ח י‬ ‫ז ה י‬ ‫ש ס ״ ד‬ ‫י ״ ה‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫מ מ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ה ז‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫י י ד י ע‬
‫לס״ת‬ ‫' ' ״‬ ‫' ^‬
‫מ ״ ש‬
‫"‬ ‫ן‬
‫״‬
‫ב‬ ‫הו״ב להיות כאלו דואה כ ר וכמ״ש בתו״א ד״ה ואלה המשפטים( ע‬
‫ש‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫כ מ‬
‫בהבי׳ דשחורה אני או שזהו שמעורר גילוי העצמי שבנפש ) י ״‬
‫פ״ז בענין זדונות געשת לו כזכיות‪.‬הואיל ועי״ז בא לאהבה ר ב ה זו( והייגו ש‬
‫י ת‬ ‫נ ס י י‬
‫ש‬ ‫העצמי דתיקון שקדום אל התהו כו׳ וכמ״ש במ״א‪ ,‬וזהו שע״י ד ׳ * *‬
‫מ‬
‫לבהי׳ הדעת )שזהו בתי׳ התיקון דוקא וכידוע דקלי׳ אין להם ד ע ת כ ר ע‬
‫מזה בד״ה תקעו עת״ר( והוא בהי׳ ההכרה והראי׳ באלקות כר•‬

‫ג( ובהג״ה לד״ה אתרי הנ״ל דכמה מיני בהי׳ נסמן נזכרים בתורה‪ ,‬האי‬
‫מ״ש והאלקים גסה את אברהם‪ ,‬והוא לגלות א ת לבבו הנאםז‬
‫וכמ״ש ומצאת את לבבו נאמן לפניך שנאמגה לבו א ת ה׳ ולא ערער ולא הרהר‬
‫אחרי מדותיו ית׳‪ ,‬זזהו שנסמן העקידה יהם הכתוב לאברהם והלא לבאר הי‬
‫‪1‬‬
‫הנטמן יותר ליצהק וכמו שהקשה בזהר דקי״ט ע״ב יצהק מבעי לי׳ שהי׳ ב? ל״‬
‫שנה בו׳‪ .‬ותי׳ הרה״ק הד״מ מהרדאק זצ״ל דעי קר הנסיון בעקידה אינו ר?‬
‫המס״ג לבד דלגבי האבות שהן הן המרכבה שהיו קדושי׳ ומובדלים לגמרי‬
‫מעניני עוה״ז והיו בתכלית הביטול במציאות ממש וכמ׳׳ש בסש״ב פל״ם‬
‫שזהו העבודה דבהי׳ אצי׳ שזהו למעלה מעלה מבהי׳ דו״ר הנמשכות מהביגה‬
‫ודעת בו׳ אלא עבודתם הי׳ בבהי׳ מרכבה ממש לא״ס ב״ה וליבטל אליו‬
‫במציאות ולהכלל באורו ית׳ הם וכל אשר להם )עמ״ש במ״א בענין מזוזה( ע״י‬
‫קיום התורה והמצות ע״ד שאמדו האבות הן הן המרכבה והיינו שבל ימיהם‬
‫ן‬
‫ע י עוה״‬ ‫לי׳‬ ‫הי׳ זאת עבודתם‪ ,‬ובפכ״ג כ׳ שכל אבריהם היו קדושים‬
‫מ ע נ‬ ‫ן מ ן ב ד‬

‫ולא געשו מרכבה ר ק לרצון העליון לבדו כל ימיהם‪ ,‬וע״כ המם״נ לבד גם‬
‫מסירת הגוף מילתא זוטרתא לגביהם אחרי שהיו בבהי׳ מרכבה גם באבריהם‬
‫ובכל אשר להם כר‪ .‬אלא עיקר הגסיון הי׳ שלא הרהר אברהם אתר מדותיו ית׳‬
‫אתמול אמדת כי ביצהק יקרא לך זרע ועכשיו או׳ קת נא מ ׳ ‪ .‬דיש להשוב שזהו‬
‫פ‬
‫שינוי רצון ה״ו‪ .‬ואברהם לא הרהר כלל‪ ,‬והיינו דבאברהם הי׳ מ״מ עבודה ע ״‬
‫פ‬
‫הדעת וההכ׳ וכמו שארז״ל ראה א ת השמש כ ר ראה ששקעה בו׳‪ ,‬ובמד״ר ר ״‬
‫לך תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו ק ״ ןא״ל אני בעל העולם‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬

‫כר‪ ,‬וע״פ ההכ׳ והדעת אינו מתקבל הפכים כאלו‪ .‬וכענין המבו׳ במ״א גבי‬
‫משה שא׳ ומאז באתי בו׳ דמפני שהי׳ מבהי׳ החכ׳ רצה לידע טעם מ ׳ ‪ .‬וזריז‬
‫ענין הנסיון דאברהם‪ ,‬דעם היות שהי׳ בבתי׳ ד ע ת והב׳ הי׳ לבבו נאמן ולא‬
‫הרהר כלל‪ .‬וי״ל שז״ע שאברהם הכיר א ת בוראו‪ ,‬ומבו׳ במ״א שהוא בחי׳‬
 ‫‪, ,‬‬
‫קמי‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פר ת‬ ‫ספר‬
‫הכרה עצמיות בא״ם ב״ת‪ ,‬וכמו תתינוק המכיר את אביו דעם היות שזהו הכרה‬
‫בדעת ובבהי׳ הרגש פגימי אין זה מצד ההשגה כ״א מצד העצם‪ ,‬ומשו״ז הוא‬
‫הגעגועים בתינוק אל אביו שאין• מצד הטעם כ״א מצד ההכרה כר‪ ,‬ובגדול‬
‫ה ר ע האהבה טבעית ועצמיות כר‪ .‬וכמו״כ בענין תכיר את בוראו שהיא‬
‫‪,‬‬
‫הכרת פגימיות ב ב ה י הרגש פנימי בא״ס ב״ה‪ ,‬אבל היא הברה עצמיות שרק‬
‫מצד העצם הייגו מצד עצם הגשמה בעצם התקשרותה בא״ס ב״ה וכמ״ש‬
‫במ״א‪ .‬וכמו עד״מ בתינוק שע״י ההכרה ה״ה גמשך אתר האב בגעגועים‬
‫גדולים שלמעלה מהדעת כר‪ ,‬כמו״ב הוא שמצד ההכרה העצמיות הוא הנתינה‬
‫והמסירה לא״ס ב״ה לא ע״פ הדעת והשכל כלל כר‪ ,‬וזהו שלא הרהר כלל‬
‫ועשה רצונו ית׳ ברצון והפץ עצמי ופנימי ב ו ‪ /‬ועמ״ש באגה״ק סי׳ כ״א‪ .‬ובמד״ר‬
‫וירא פנ״ה ה׳ צדיק יבהן אר״י הפשתני הזה בו׳ בך הקב״ה אינו מנסה את‬
‫הרשעים כ ר ואת מי מנסה את הצדיקים שנא׳ ה׳ צדיק יבחן‪ .‬ועפ״ז הוא מ״ש‬
‫הדמב״ן ע״פ והאלקים נסה את אבדחם וז״ל ודע כי ח׳ צדיק יבחן כשהוא‬
‫יודע בצדיק שיעשה רצונו ותפץ להצדיקו יצוה אותו בנסיון כ ר עכ״ל‪ .‬והיינו‬
‫בכדי להצדיקו לגלות עצם פנימיות נקודת נפשו‪ .‬ובמו כללות ענין ירידת הנשמה‬
‫למטת שהנשפה א״צ תיקון ומ״מ ה״ז ירידה צורך עלי׳ והוא בכדי שתבוא‬
‫לבתי׳ רעו״ד שזה יש בנשמה בעצם שזהו בחי׳ חי׳ ויהידה שבנשמה בו׳ כנודע‪,‬‬
‫רק שהנשמה כמו שהיא למעלת עבודתה חוא ע״פ טו״ד ואינו מתגלה בהי׳ רעו״ד‬
‫שלמעלת מטו״ד‪ .‬וע״י ירידתה למטה ע״י העלם הנה״ב ה״ה באה לכהי׳ רעו״ד‬
‫מ ׳ ‪ ,‬וכמ״ש בתו״א בד״ת וישב יעקב בענין יש מפזר ונוסף עוד בו׳‪ ,‬ובפ׳ תשא‬
‫בד״ה שמאלו ת ת ת לראשי שזהו גילוי בחי׳ ראש דנשמה בו׳‪ .‬כמו״ב הו״ע‬
‫י״גםית בכדי שיתגלה בהי׳ יהידה שבנפש שישנה בנפש רק שהיא בהעלם‪.‬‬
‫והלא העיקר הוא ההתגלות שז״ע העבודה שיהי׳ תתגלות הכתות ותתגלות העצם״‬
‫ובזה דוקא הוא העלי׳ עד רום המעלות כר‪ .‬וגם כשחוא בחעלם ה״ז מקבל‬
‫העלמות והפחדים והיינו שמתעלם ביותר וכמ״ש באגה״ק סי׳ ד׳ ד״ה אין‬
‫ישראל נגאלין אלא בצדקה‪ ,‬וכשהן בחתגלות ח״ז מסיר כל חחעלמות וההסתרים‪,‬‬
‫ובהתגלות עצם הנשמה בחי׳ יחידה שבנפש ה״ז מהפך גם בחי׳ יחידה שבנה״ב‬
‫מ ׳ וכמ״ש בשעהת״פ בד״ה פדה בשלו׳ נפשי‪ .‬וע״ז ה ר ע הנםיון שיהי׳ התגלות‬

‫בחי׳ יתידה שבנפש כר‪.‬‬

‫‪1‬זב׳ בענין הנסיון הוא מ״ש ושם נסהו )בשלח ט׳ץ כ״ח( והוא אם יקבלו‬
‫יסורין ברצון‪ ,‬והיינו במ״ש במשנה דברכות בפי׳ בכל מאדך בכל‬
‫‪ ,‬ועמ״ש מענין ב פ‬ ‫מד‬
‫מ א ד‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ל ו‬ ‫מ ן ד ה‬ ‫ה ן י‬ ‫ל ך‬ ‫מ ן ך ך‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ה‬

‫י ב א ג י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ט‬
‫^‬ ‫"י‬ ‫מאד בלק״ת שלה ד״ה ויאמרו כי׳‬
‫כ‬ ‫י ל ם‬ ‫ב‬ ‫י ן‬ ‫י ם י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬
‫י^ ‪,‬‬‫י י‬ ‫*‬ ‫ן‬ ‫ד״ה להשכילך בינה וז״ל אבל המאמין לא יחיש‬
‫צ כ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב ה ש ו י א ה‬ ‫צ‬
‫‪^,‬ד״ג‬ ‫עניני העולם הו ולאו שיייו א ל י‬
‫ב ח י ‪/‬‬ ‫ג ן א י י‬ ‫כ א ש י‬ ‫ש ז ה י‬
‫‪EEJ\£‬‬ ‫ההשתוואות בד״ה פדה בשלי׳ ״ ׳‬ ‫ל‬ ‫הב‬

‫שמהפך בהי׳ יהידה דנה״ב בו׳‪ .‬וידוע דיהידה הוא בהי׳ התענוג‪ ,‬והיעו שנוטל‬

‫כ ״ ה ב ג ו כ י ״ ק ‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬שאין זה‪.‬‬ ‫״(‬

 ‫ה מ א מ ר י ם — פ ר " ת‬ ‫ם פ ד‬ ‫קי‬

‫כ‬ ‫י ע‬ ‫ה ג ש מ י י מ‬ ‫ם‬ ‫ג י נ‬ ‫ש ב‬ ‫ם‬ ‫ט‬

‫טובה‬ ‫™‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ונלקה עצם בחי׳ התענוג והטוב ע‬
‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫י ת‬ ‫פ ג י מ‬ ‫״ י‬
‫״ י שם‬ ‫י‬ ‫ולכן עי״ז ממשיך בהי׳ הפץ ה׳ ב ׳‬
‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫כ ל ל‬ ‫נ ס י י ז‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ש א י נ ו‬ ‫ף‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫פ ד ד‬ ‫ב ד ‪ / ,‬י ‪,‬‬ ‫) ו ש ם‬ ‫ל‬ ‫ה נ‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫׳ ודיינו‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫*‬
‫ב נ ס י י נ ו ת‬ ‫ל נ ם ו ת ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ז‬
‫‪ ' ? 1 ,‬ניסיון‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬
‫כי עיקר בדיאת האדם בעוי׳״‬
‫נ ס י י ז‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫א י ג י‬ ‫א ז י‬ ‫ב ג י ל ו י‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י מ י י ה‬ ‫ב ת י‬ ‫מ א י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ד‬
‫! ' !י"' יקר‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫י‬
‫הוא שיהי׳ התגלות בהי׳ יהידה וכנ״ל בענין ה׳ צדיק יבחן ב ו ‪ /‬ואן׳ כי ע ק‬
‫י ב > י ת ד‬ ‫ה נ ש מ י‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫ע‬
‫ש‬ ‫'״‬ ‫'‬ ‫בריאת האדם כו׳ מפני שזהו תכלית העילוי בהתגלות‬
‫י כ‬ ‫‪ i‬״ ‪D‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫מ ב ח י ‪,‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב י ט ו ל‬ ‫ב ח י‬ ‫ח ד ‪ ,‬ז‬ ‫כ ז ‪( ,‬‬ ‫ל נ ה ו ד א‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫ש‬ ‫ח‬
‫י מלך‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫'‬
‫ו ב א ו י‬ ‫מ י נ י‬ ‫פ נ ו י‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ל ה א מ י ז‬ ‫כ י‬ ‫ה א מ י נ ה‬ ‫ע י ק‬ ‫ז ז ה ו‬ ‫ק‬ ‫ב א ג ה‬
‫עלה‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫״‬
‫מ א ה‬
‫שג‬ ‫הייס כ ר ‪ ,‬ושם שבזה דוקא טוב הגנוז ונעלם ששרשו מבתי׳ עדז ם ת י‬
‫מעזה״ב שלמעלה מהשגה )עמ״ש בהבי׳ דשהורד‪ ,‬אני הג״ל( זלכן איני מי‬
‫ג כ‬
‫‪,‬‬ ‫הטוב‪ ,‬ובאמונה זו באמת געשה הכל טוב גם בגלוי כו׳ כי הרע המדומה‬
‫ק‬ ‫ב א ג‬
‫י׳*‬ ‫ומתעלה באמת בטוב העליון הגנוז‪ .‬ועמ״ש בסש״ב פכ״ו ועמ״ש‬
‫ב״ב ומכר באורך בד״ה ויסעו ממדה שבסוף ס׳ במדבר בענין בחי׳ ג ב ר שבה‬
‫שזהו תוקף ההםד והאהבה ביותר וכמו ואוהבו שחרו מוסר שזהו מצד עי‬
‫ג‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫י‬
‫י‬ ‫האהבה לבנו יקירו שחפץ בתיקונו)וכאשר הבן מבין הדבר זמתתק? ע ״‬
‫האהבה הפנימיות ביתד שאת וביתר עז בר‪ ,‬כי בזה שמקבל התוכהת מוסר באהבה‬
‫ומתתקן עי״ז מתהפך השוכא לנהורא‪ .‬וע״כ ל ב ד האהבה פנימיות שהיא ת ה ל ת‬
‫ס י ב ת הגבר‪ ,‬הנה מתגדל עוד האהבה ביותר ע״י ש ה ג ב ר נהפך להםדים כר•‬
‫וזה הי׳ גסיון דאיוב שקבל באהבה וע״ב ויוסף לו ה׳ למשכב כר‪ .‬והרמב״ז‬
‫בפ׳ ואתחנן ע״פ לא תנסו א ת ה׳ כאשד נסיתם במסה )ו׳ ט״ז( כ׳ שלא תאמר‬
‫אם יש ה׳ בקרבנו לעשות לנו ניסים )נר׳ שמפרש אם יש ה׳ הוא למעלה מבתי׳‬
‫אם אין‪ ,‬וכמו אכן יש ה׳ במקום הזה שמאיר ש ם גילוי אלקות שז״ע העשרה‬
‫ניסים שהיו במקדש כו׳ זכמ׳׳ש בפדא( או שנצליה בהיותינו עובדים‬
‫לפניו ונשבע להם ונהי׳ טובים נשמור תורתו כ ר ‪ .‬והוא שלא תהי׳ העבודה‬
‫ע״מ לקבל פרם ומכ״ש שלא יהי׳ זה תנאי עיקרי זדו בעבודתו‪ ,‬והיינו שגם‬
‫אם יגיע לו צעד ויגון ע״י הליכתו בדרכי התורה לא ימנע כלל לכתו בדרבי‬
‫התורה והמצור‪ .‬בו׳‪ .‬ועמ״ש בהקדמת הזהר די״א ע״ב ודי״ב ע״א וכ״ה בהקדמת‬
‫ת״ז ובר״ה שער היראה האריך בזה‪ ,‬זעמ״ש השל״ה בהקדמתו שער הגדיל‬
‫מאמר ה ‪ /‬ועמ״ש בהקדמתו תולדות אדם בחלק ב י ת אהרון בעגין שבר המצות‬
‫שלדעת הרמב״ן הוא ענין ניסיי ודעת העה״ק שהוא עגין טבעי‪ ,‬והוא הכריע‬
‫שהטבעי הוא לא טבעית הכרתיות והוא להוץ מן הטבע בו׳ ע״ש שהאריך•‬
‫והלקי העבודה בהלק הנסיזן הזה רבים הם‪ ,‬הא׳ האמונה ד ל י ת אתר פנוי מיני׳‬
‫ובאור פני מלך היים׳ והאפונה שמה׳ מצעדי גבר כוננו‪ ,‬הב׳ ההשתוואות‬
‫)באגה״ק סי׳ י״א( הג׳ לקבל יסורין באהבה ולידע שזה תיקון לנפשן )ויהי׳‬
‫מהשמהים ביסודים( ויפשפש במעשיו ויתקן מעשיו ודרכיו )שם סי׳ כ״ב( הד׳‬
‫ש‬
‫שמהפך השוכא לנהורא וטעמין מרירא למתיקא )בד״ה ויסעו ממרה הנ״ל ל ע מ ״‬
‫בד״ה וידעת‪ ,‬רל״ב( הה׳ העבודה שלא ע״מ לקבל פ ר ס וללכת בדרכי התורה‬
‫והמצות בכל אופן שיהי׳ כו׳ )בהרמב״ן הנ״ל(‪ .‬ומובן שכללזת ההלק הזה אינו‬
‫קיא‬ ‫המאמרים—פר ״ ת‬ ‫פפד‬
‫כמו ההלק הא׳ שהוא מה שה׳ צדיק יבהן לגלות מצפוני לבבו הנאמן והוא‬
‫גילוי בהי׳ יהירה שבנפש בו׳‪.‬‬

‫הגי הוא מ״ש גבי מ״ת כי לבעבור גסות אתכם בא האלקים )שמות כ׳‬
‫י״ז( ופי׳ הדפב״ן דלדעתו הוא נםיון ממש אם יוסיפו עבודה על‬
‫גמילת הטובה‪ ,‬והו״ע האהבה דכמים הפנים אל הפנים שבסש״ב פמ״ו‬
‫שהגיח הקב״ה העליונים ואת התתתונים ולא בתר בכולם בי אס בישראל‬
‫עמו כוי‪ .‬והייגו שמבהי׳ הקירוב העצום בתוקף ההתגלות )היפך אופני ד״נ״ל(‬
‫כמו ביצי״מ ומ״ת יהי׳ התגלות האהבה ביותר כמש״ש בריש הפ׳ לעורר‬
‫ולהאיר אור האהבה התקועה ומוסתרת בלבו כ ר בתתגלות לבו ומותו למסור‬
‫נפשו לה׳ וגופו ומאודו בכל לב ובכל גפש ומאד כר‪ ,‬ועמ״ש בפל׳יג‪ .‬ועגין‬
‫הגסיון בזה י״ל שהוא בהי׳ הדעת וההרגש‪ ,‬בי זה שאינו הש להקירוב והגילוי‬
‫הוא שאין בו ד ע ת והרגש פנימי כלל וגורם הריהוק‪ .‬אך הדעת וההרגש פגימי‬
‫הוא הכרת טובת הקירוב והגילוי וישתדל משום זד‪ ,‬שיוסיף אומץ בעבודתו‬
‫והתקרבותו לאלקות ויגרום עי״ז הקירוב עוד כ ר ‪ .‬ועגין הוספת העבודה י״ל‬
‫‪ /‬ולולא ההתגלות )הייגו‬ ‫כ ו‬ ‫שהוא כמו הידור מצוה‪ ,‬ועגין שמתה של מצוד‪,‬‬
‫ם‬ ‫א‬
‫הי׳ ע״י שליה( הי׳ רק קיום הציווי בלבד‪ ,‬אבל ע״י התגלות הא״ם בנתינת‬
‫התורה הוא שקיום המצות הוא בשמתת גפשו שזהו ג״ב בקיום המצות בדרך‬
‫קב״ע שיש בזה ג״כ שמהה שעושה רצוגו ית׳ בר וכמ״ש במ״א )ויש בזה‬
‫כמה מדרי׳ אם שהשפחה הוא מה שזכה הוא לעשות ולהשלים רצונו י ת ‪ /‬או רק‬
‫‪,‬‬
‫מה שגשלס רצוגו י ת בלי הרגש עצמו בזה‪ ,‬או שהשפחה היא מהנה״ר שלמעלה‬
‫וכמא׳ נת״ר לפגי שאמרתי וגעשה רצוני כר‪ .‬והמדרי׳ העליונה בזה הוא השמהה‬
‫והתענוג שלמעלה הוא השמחה והענג שלו כ ר וכמ״ש במ״א באורך(‪ .‬ובםו״ב‬
‫השמתה בכווגת תמצות בהתמשכות שע״י המצות‪ .‬והגם שעיקר קיום המצות‬
‫הוא בקב״ע‪ ,‬מ״מ צ״ל ג״כ כווגת המצות בו׳ וכמ״ש בסש״ב פמ״א‪ .‬ובכללות‬
‫הוא שיתי׳ לו תיות פגימי בקיום המצות ובעסק התורה )וכמ״ש בסש״ב שהאהבה‬
‫היא מקור רמ״ת מ״ע משום דהמקיימן באמת הוא האוהב כו׳ כן ויותר מכן הוא‬
‫שע״י הקירוב והגילוי דא״ם ב״ה הוא העושה התיות ושמתת גדולת בקיום‬
‫המצות( ומזה הוא* להדר בעשיית המצות וכל אשר לו יתן בעד גם מצוה‬
‫אחת כר‪ .‬וכמו״כ לעשות משמרת למשמרת שלא יבוא לידי איסור ה״ו‪ ,‬והו״ע‬
‫דקדוקי סופדים וכל הגדרות וסייגים דהז״ל‪ ,‬והכל הוא ברצון וגפש חפיצה כר‪,‬‬
‫וכ״ז הוא ע״י הדעת והרגש פגימי בו׳ כג״ל‪.‬‬

‫בנםיון‬ ‫שא׳ דהמע״ת בתגגי ה׳ וגםגי )תילים כ״ו( לעמוד‬ ‫הוא מה‬ ‫הד׳‬
‫מפני‬ ‫מעשת לידו ולשבור תאות תיצר‪ ,‬ותו״ע יראת הטא‬ ‫כשיבוא‬
‫פגיכם‬ ‫שנגד עיניו תמיד וכמ״ש ובעבור תהי׳ יראתו על‬ ‫פחד האלקים‬
‫אתכם‬ ‫בר‪ .‬וי״ל שזה קאי ג״כ אדלעיל מש״א לבעבור נסות‬ ‫לבלתי תחטאו‬
‫כ ו ׳‬
‫שע״י‬ ‫מדבר בוע״ט בתוספות עבודה כג״ל‪ ,‬וכאן מדבר בסו״מ‪,‬‬ ‫׳ רק ששם‬

‫כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬ה ו א בא‪.‬‬ ‫״(‬

 ‫פ ר ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫פ פ ד‬ ‫קיכ‬

‫התגלות הגדולה יהי׳ יראה ופחד אלקים עליהם תמיד וכמ״ש במ״א ההפרש‬
‫בין שמיעה לראי׳ דבשמיעה אינו יודע מהות הדבר וע״כ יש בזה הפס?‬
‫שנשכח ומתעלם הדבר מאתו‪ .‬משא״ב ראי׳ שהוא ראיית המהות ואין בזי׳‬
‫הפסק שאינו נשכח לעולם כ ו ‪ /‬ובמ״ת שהי׳ בהם ראיית אלקות ממש וכמ״ש‬
‫וירא העם וינועו כר שנעשה בהם בחי׳ יראה כו׳ הנה ראי׳ זו נשארת לעולם‬
‫״ ע ואח״ב‬ ‫י ר‬‫׳‬ ‫ב ח י‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫בלי הפסק כר‪ .‬ןי״ל‬
‫ך ״ י ‪/‬‬ ‫ה ר א י ׳‬ ‫ע ״ ו‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ד‬

‫הוא שיהי׳ יראתו על פניהם לבלתי יחטאו כר‪ .‬ועמ״ש בד״ה צדקת‬
‫פרזונו הגדול דיראת חטא תלוי ביראת הרוממות כר‪ .‬דיראת חטא הוא שירא‬
‫מעצם החטא מפני שהוא היפד רצד״״ע‪ ,‬וזהו רק מפני היראה שנטוע וקבוע‬
‫בלבו לא מצד השגה כ״א מצד העצם שהוא ירא אלקים בעצם‪ ,‬והוא‬
‫מבתי׳ עצם הא״ס הבלתי מושג שנרגש בנפשו בהעלם כוי‪ .‬והנה בנםיח‬
‫בפו״מ שעומד בנסיון כשבא מעשה לידו מתהפך בזה עצם החשך לאור׳‬
‫וכמארז״ל מובטח לו שלא יחטא מפני שמתבטל עצם ההעלם שנבלל בקדושה‬
‫ועי״ז נמשך מבתי׳ עצמות א״ס בחי׳ ישת חשך סתרו שלמעלה מבל‬
‫בהי׳ גילוי אור בר‪ .‬וזהו שא׳ באבות כל י שיראת חטאו קודמת לתכמתו חכמתי‬
‫מתקיימת שע״י יראת חטא מתוסף אור בבתי׳ התכ׳ בו׳‪ .‬ומא׳ זה אמרו רחב״י‬
‫וידוע שהי׳ מעלתו ומדדי׳ בחי׳ עבד וכמו שא׳ ריב״ז עליו שהוא כ ע ב י‬
‫‪,‬‬
‫לפני המלך בו‪ /‬ועמ״ש מזה בסי׳ בב״ש בענין בלשון חסידיו ועבדיו‪ ,‬ובמ״א בהבי‬
‫דרני ושמחי‪ .‬והיינו שזהו מעלת המעשה וקבעומ׳׳ש ובביטול העבד למעלה מ ט ד ד‬
‫בסו״מ וע״ט בפו״מ‪ .‬ועמ״ש באורך במעלת המעשה בד״ה ושננתם בס׳ תרטר׳ב‬
‫ובס׳ דל״ו‪ .‬ולכן עי״ז חכמתו מתקיימת כר‪ .‬וזהו מעלת דוד עבדי בקבעומ״ש‬
‫וביראת חטא בפו״מ שזהו מגיע בבחי׳ עצמות א״ם כר‪ ,‬וזהו שלעתיד תתעלה‬
‫בחי׳ בתי למעלה מבחי׳ אמי ודוד עבדי יהי׳ נשיא עליהם כר•‬

‫ה ה ׳ הוא מ״ש ובא האות והמופת כ ר לא תשמע כו׳ כי מנסה ה׳ אלקיכם אתכם׳‬
‫והוא התגברות האמונה בה׳ ובנביאיו הקדושים משה אמת ותורתו אמת בי‬
‫נתאמתה נבואתו של משה בלבות ישראל לא ע״י אותות ומופתים לבד‪ ,‬ובתהלת‬
‫נבואתו כשדיבר אל ישראל בשם ה׳ כתי׳ ויאמן העם )ואה״כ מה שלא שמעו אל‬
‫משה נא׳ ע״ז טעם מקוצר רות כו׳ שהי׳ סבה לזה‪ ,‬אבל בעצם האמינו בו שהוא דבר‬
‫ה׳ בפיו( ואח״כ במ״ת נתפרסם ונתהזקה אמונתם וכמ״ש וגם בך יאמינו לעולם שבל‬
‫דבריו הם דברי ה׳ ומהם אין לסור אפי׳ בקוצש״י‪ .‬וע״כ כשיבוא מי שיבוא ויאמר‬
‫בשם ה׳ לשנות דבר מהתורה גם אם יתן אות ומופת ובא האות כ ר לא יתפעלו‬
‫מזה כלל וכלל ויהיו חזקים באמונתם שתורת משה היא האמת‪ ,‬והנביא ההוא ב י‬
‫הוא שקר אין בו ממש כ ר )רק נביא שהוא מפורסם מכבר לנביא א מ ת י ל לשגות‬
‫כ ו‬

‫איליו ש ע ד נ‬ ‫ל‬
‫ש מ ן ע‬ ‫לפעמים באיזה מצות )ולא בע״ז( ב ה ו‬
‫ן מ צ ן ה‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ר א ת‬

‫נביא בקרבך כ ר אליו תשמעון‪ ,‬וכמו אלי׳ שהקריב חוץ לעזרה‪ ,‬ודוקא בהוראת‬
‫שעה לבד‪ ,‬וי״ל שג״ז דוקא לצורך ענין כללי וכמו באלי׳ כדי להכחיש את נביאי‬
‫הבעל‪ ,‬וכמו יהושע ביריהו שהי׳ צ׳׳ל שבעה ימים כר(‪ .‬ו ר ש כי מנסה ה׳ אלקיבם‬
‫אתכם בזה שבא האות והמופת בכדי לגלות אמונתם החזקה שאינו מתנענע‬
‫משום דבר בו׳‪ .‬ובכלל זה הוא נסיון המן שנא׳ למען אנסנו בו׳‪ ,‬דהמן הי׳ ד ב י‬
 ‫קיג‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר״ ת‬ ‫ספד‬
‫יום ביומו דוקא‪ ,‬והנסיון הוא שלא יהי׳ מקטני אמנה ולא ישאירו ממנו עד‬
‫בקר כ ר דמי שברא יומו ברא פרנסתו כר‪ ,‬ועמ״ש מזה בתו״א בד״ה ויאמר משה‬
‫אכלוהו היום ובהבי׳ ע״ז ובד״ה הנני ממטיר הגדול‪ ,‬ובד״ה מי זאת הנשקפה‬
‫בס׳ רל״ט‪ .‬וכללות ענין הנסיון הו״ע הרמה ל׳ וישמהו על נס )ובקונק׳ הוא ב׳‬
‫שרשים( והיינו שע״י הנםיון מתרוממים ומתגדלים בבהי׳ גילוי רוממות הא״ס‬
‫כ ר וז״ש במד״ר גםיון אחר גםיון וגידולין אהד גידולין שיש כמה מיני נסיונות‬
‫וכולן הוא הגדלה ורוממות בשביל לנסותן ולהגביהן ובשביל לגדלן בעולם כר‪.‬‬
‫וי״ל לגדלן עפמ״ש במ״א דעיקד האלקות הוא בחי׳ הרצון שלמעלה מטו״ד‪ ,‬דשכל‬
‫ומדות יש בעבו״ם ג״כ‪ ,‬והגם שהשכל ומדות שלהם הן מהקלי׳ ובגש״י הוא‬
‫מהקדושה דע״ס כ ר וכמ״ש בסש״ב‪ ,‬מ״מ ה״ז ג״ב שבל ומדות כר‪ .‬אך עיקר‬
‫האלקות הוא הרצון פשוט כו׳ וכמא׳ בבואה דבבואה לית להו מ ׳ ‪ ,‬ועמ״ש‬
‫בהבי׳ דכי תצא בלקו״ת‪ ,‬וזה לא יש רק בנש״י כ ר וכמ״ש במ״א‪ .‬וזהו בכדי‬
‫לגדלן בהתגלות הרצון שבזה הם מובדלים כו׳‪ .‬וכבר נת״ל או״ב דנםיון הוא ע״י‬
‫כת עצם הנפש והתגלות בחי׳ הרצון פשוט שבנפש בו׳ ועי״ז הוא התגלות‬
‫גדולתו ית׳ כר‪ .‬ומ״ש ונתת ליראיך הוא דכללות ענין הנםיונות הוא בתי׳ תיראה‪.‬‬
‫וי״ל דהכווגה על המדרי׳ הד׳ הג״ל שזהו מדריגתו של דוד בחי׳ דוד עבדי בו׳‪.‬‬
‫ומ״ש מפני קשט סלה י״ל בפי׳ הפשוט קשט אמת‪ ,‬כי הנםיון מאמת הדבר‪ ,‬וכמו‬
‫אין חכם כבעל נסיון‪ ,‬שזה מאמת אמיתית החכמה ב ו ‪ /‬ועמ״ש מזה בד״ה ויקהל‬
‫הגדול‪ .‬וכמו״כ הנסיונות הן מאמיתים אמיתית התקשרות הנשמה בא״ם ב״ח‪ .‬וזהו‬
‫מפני קשט סלה בהי׳ האמת דנש״י שמגיע בבחי׳ האמיתות דא״ס ב״ה כר‪.‬‬

‫ד( בת״י יהבתא לדתליך נסא לאתנסאה בי׳ מן בגלל קושטא דאברהם לעלמין‪.‬‬
‫י״ל ע״פ משנת״ל דלעתיד הנםיון הוא דוקא בכה עצמי שבנפש‪,‬‬
‫והיינו בעצם התקשרותה בא״ם ב״ה‪ .‬והתקשרות הזאת הוא מאברהם אע״ה‬
‫וכמ״ש ר ק באבותיך חשק ה׳ בו׳ ויבחר בזרעם אחריהם‪ ,‬דזה שנש״י מושרשים‬
‫בעצמות א״ס שז״ע הבחירה שבחר בנש״י בבחי׳ בחירה עצמיות שבעצמותו‬
‫‪,‬‬
‫ית׳ וכמ״ש במ״א בענין הבהירה למעלה בו׳‪ .‬וההתקשרות דנשמות בעצמותו י ת‬
‫כ״ז מאאע״ה‪ ,‬וכידוע דאהבה הטבעית שיש בנש״י היא בירושה לנו מאבותינו‬
‫כר‪ ,‬ומזה הוא שיש בהם כת הנסיונות כר‪ .‬וידוע דמ״ש ר ק באבותיך השק ה׳ זהו‬
‫למעלה מהתורה וזהו דקדש ישראל לה׳ ראשית תבואתה שהתורה נק׳ תבואה‬
‫וישראל הן ראשית תבואתו כר‪ ,‬וכמ״ש בהבי׳ הב׳ דיונתי‪ .‬ומשו״ז יש בנש״י כה‬
‫המס״נ לעמוד נסיונות על התורה והמצות כ ר ‪ ,‬ובזה הן ממשיכים תום׳ אורות‬
‫בתורה משרשם העצמי בר‪ .‬וי״ל מן בגלל קושטי׳ דאברהם שבתר שעבוד‬
‫במקום גיהנום כדאי׳ במד״ר לך לך פמ״ד‪ ,‬ועמ״ש מזה בד״ה מים רבים דפ׳‬
‫נח‪ .‬והענין הוא דגיהנום הוא בדרך מירוק לבד משא״כ בשעבוד ע״י ההעלמות‬
‫והסתירים מתגלה בהי׳ האמת דנשמה ויהי׳ עי״ז יתרון אור גילוי בתי׳ אמיתית‬
‫הא״ס כר‪ .‬וזהו נ ת ת ליראיך נס שנתן להם הנסיונות מפגי קשט סלה שיהי׳‬
‫גילוי בתי׳ האמת כר‪ ,‬שזהו בזכותו של אאע״ה וזהו שע״י גלות האחרון בריבוי‬
‫העלמות והסתירים ביותר וישראל עומדים בנסיון בקיום התומ״צ ב פ ר מ שעי״ז‬
‫‪,,‬‬
‫י י ׳ אמיתית תגילוי דלעתיד וכמ״ש ובגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר בר‪ .‬וזהו‬
 ‫פ ד ״ ת‬ ‫מ א מ ר י ם —‬ ‫ה‬ ‫פ פ ד‬ ‫קיד‬

‫דאי׳ בילקוט ע״פ נתתה ליראיך בא וראה מרבין ראשונים לאחרונינ‬

‫ואלו נתכנסו כו׳ שנא׳ ואלה הגוים אשד הניה ה׳ לנסות כד‪ .‬ובאמת יש בזה‬
‫גדול שעי״ז יהי׳ לעתיד גילוי אמיתית העצמות דא״ס ב״ה וכמ״ש כ‬
‫בעין יראו כר‪ .‬ועמ״ש בסי׳ בהבי׳ דששת ימים בר‪.‬‬

‫בם״ד‪ ,‬סי׳ ‪0‬׳ פסוק ז׳‪.‬‬

‫ל מ ע ן יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועגיגי‪ .‬בת״י מן בגלל זכותי׳ דיצהק‬
‫יתפצין רתימיך פרוק מטול חסידותא דיעקב וקבל צלותי‪ .‬מפרש ידידיו‬
‫על ישראל שנק׳ ידידים וכדאי׳ בגמ׳ מנהות דג״ג ע״ב יבא ידיד בן ידיד ויבנה‬
‫ידיד לידיד בהלקו של ידיד ויתכפרו בו ידידים‪ ,‬יבא ידיד זה שלמה כ ר‬
‫בן ידיד זה אברהם כ ר ויבנה ידיד זה המקדש בו׳ בהלקו של ידיד זה בנימין‬
‫בו׳ ויתכפרו בו ידידים אלו ישראל כר‪ .‬והנה יצהק נק׳ ג״כ ידיד ובמו ש א י‬
‫בנוסח ברכת מילה אשד קדש ידיד מבטן ופרש״י בשבת דקל״ז ע״ב דקאי על‬
‫יצהק‪ ,‬וכ״כ מ ה ד לד לך דצ״ו רע״א ע״פ אשירה נא לידידי דיצתק גק׳ ידיד­‬
‫י ״ ״ ד ד מוריי על תוקף האהבה ביותר‪ ,‬וי״ל שזהו האהבה כרשפי אש‪ .‬דיש‬
‫אהבה כ מ ם שהיא בבתי׳ קרירות‪ ,‬והגם שטבע המים לדבק והיינו שהאהבה כמים‬
‫ה א נ ב ח קירוב ודביקות‪ ,‬מ״מ היא בבתי׳ קרירות שאין בזה התפעלות הנפש‬
‫כ כ‪ .‬י נ ד כ ה י א בהי׳ האהבה שע״פ טו״ד ונק׳ א ה ב ת עולם‪ ,‬וכמ״ש בלקו״ת‬
‫ד^ת בהעלו ‪ j n‬מגבין אהבה דאברהם כ ד ‪ ,‬ו ה ר ע זכור א ב נמשך אהריד‬
‫ב מ ‪ c‬כ ו ב ל ק ״ ת בד״ה כי תבאו כ ר ושבתה דאהנו! אה ואהות י א האהבה‬
‫ה‬

‫ץ ן ל ה הפסק כ ר ומ״מ אין מזה הולדה הדשה בו׳ וכמ״ש בבה״ז‬ ‫טבעית‬
‫כר( והאהבה היא בתוקף התפעלות והתלהבות הנפש‬ ‫™ " \ ^ ‪' ^ J‬‬
‫‪ ; *m‬מ ד ה ר ש ל מ ע ל ה מטו״ד כר‪ .‬ועמ״ש בלק״ת בד״ה ואשה בי תדור‬
‫נ ד ר פ ב‪.‬בענין אהבת אשה אל האיש שהיא אהבה כרשפי אש מ ׳ ושם שהיא‬
‫על הכסף בסש״ב פ״ג שזהו בהי׳ ג ב ר כ ר ‪ .‬וי״ל ע״ם‬ ‫™ ‪ r t 5‬״ »‬
‫פ ש במ״א בעני אהבה ייראה דאהבה היא מ ק ר ו ב ויראה מר״וק‪ ,‬והייני‬
‫שהאהבה היא מבהי׳ הקירוב דהאלקות אל העולמות כר‪ .‬דבאשר מתכוני‬
‫בעולמות שבזה שייך השגה מאתר שג״צמצם לחיות בבתי'‬ ‫‪rn^uo‬‬
‫^ ״ ‪ J‬״ ^ ^ ™ דהיינו להיות מושג בעולמות‪ ,‬שבאמת זהו התיות‬ ‫™‬
‫של הגבראים^הי גי ההשגה האלקית כי׳ וכמ״ש במ״א בעגין המלאכים שהמזמ‬
‫‪ nam‬שלהם שמשיגים באלקית כי׳‪ ,‬וכמו״ב הוא ביותר בנשמות‬ ‫שלהם היא‬
‫שההשגה האלקית הוא התיות שלהם ובזה הוא הי בהיות פנימי כ י ‪ /‬וע״י‬
‫פןי‬
‫?‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר״ת‬ ‫פפד‬
‫ההשגה האלקית בבהי׳ חיות פנימי שמאיר הענין האלקי בנפשו עי״ז היא האהבה‬
‫בבתי׳ קירוב ודביקות באלקות כר‪ .‬ויראה הוא מבתי׳ הריתוק דאלקות והיינו מבהי׳‬
‫ההבדלה וההפלאה דאוא״ס מהעולמות כר׳ וכמו עדי׳מ יראת ואימת המלך הוא‬
‫ריק* מן הרוממות וההבדלה שלו דאם יהי׳ מעורב עם העם בקירוב אליהם לא יהי׳‬
‫יראתו עליהם כ״א דוקא מההבדלה הוא היראה‪ ,‬ולבן צריכים לרומם א ת המלך‬
‫יכפו אין יושבין על כםאו כ ר ובמ״ש שום תשים עליך מלך שתחא אימתו‬
‫עליך כר‪ .‬וכמו״כ הוא למעלה שהיראה היא מבהי׳ ההפלאה והרוממות דאוא״ם‬
‫כ״ה איד ד ל י ת מת׳ תפיסא בי׳ בלל מזת תהי׳ היראה כר‪ .‬אך האהבה ויראה‬
‫זאת הן בתי׳ תיצוניות‪ .‬אמנם פנימיות אהוי״ר אדרבה האהבה תיא מבתי׳ הריתוק‬
‫ויראה מבהי׳ הקירוב כר‪ ,‬והוא כשמתבונן איך שבל הגילוים שבעולמות גס‬
‫בעולמות העליוגים הוא בהי׳ הארה בלבד וכמ״ש באורך גראה אור בהי׳‬
‫הארה דהארה כו׳)ומבו׳ במ״א שזהו המשכת הקו בכלל שהוא רק הארה דהארת בו׳‬
‫וענדש בהגהות לד״ה אכלוהו היום( ואיך שכולא קמי׳ כלא השיב כר‪ ,‬מזה תהי׳‬
‫האהבה בדשפי אש התשוקה והצמאון להיכלל בעצמות אוא״ם וכמ״ש מי לי‬
‫בשמים ועמך לא תפצתי שלא יהפוץ בכל הגילוי׳ ב״א להיכלל בעצמותו כ ר‬
‫וכמ״ש בלק״ת בד״ה וידעת היום דרוה״ב‪ .‬ובפרט כשמתבונן בהריתוק וההפלאת‬
‫ז־אוא״ס ב״ה‪ ,‬והיינו לא ר ק בהריהוק של העולמות שהן הארת לבד כ״א בעצם‬
‫ההפלאה דאוא״ם ב״ה איד שהוא מופלא ומדומם ובאופן ההפלאה בו׳ שבזה‬
‫נרגש האוא״ס ביותר שיתי׳ עי״ז תוקף הצמאון ביותר ובשלהבת העולה מאלי׳‬
‫בבהי׳ התכללות בעצמות אוא״ס ב״ה‪ .‬וזהו בהי׳ אהבה פנימיות שבאה מבהי׳‬
‫הריחוק י ו ק א )ולכאו׳ הלא מבהי׳ ההפלאה היא היראה כנ״ל ואיך יהי׳ מזה‬
‫אהבה‪ .‬י״ל כמ״ש במ״א בענין ההכ׳ שהיא בתי׳ שוב ופעמים מבו׳ שהכ׳ היא‬
‫בתי׳ רצוא וכמ״ש הראב״ד בפי׳ הס״י דרצוא בהכ׳‪ ,‬שי״ל שהוא ההפרש אם‬
‫הוא במות או בלב‪ ,‬דבמות הוא בבתי׳ שוב ובלב בבתי׳ רצוא כר‪ .‬ו ב מ ד כ י״ל‬
‫דכאשר התבוננות הנ״ל נרגש במוה הוא בבהי׳ יראה וכאשר גרגש בלב בא‬
‫מזה בהי׳ האהבה בו׳(‪ .‬ובאשר מתבונן איך שאוא״ס הוא למטה כמו למעלה שזהו‬
‫זיוקא בעצמות אוא״ס שלמעלת מהעולמות בו׳ הנה מבהי׳ הקירוב דעצמות‬
‫אוא״ס יהי׳ מזה היראה וכמ״ש בד״ה וידעת הנ״ל‪ ,‬והיא בתי׳ יראה פנימיות‬
‫כר‪ .‬ועפ״ז י״ל מה שהאהבה כרשפי אש הוא בהי׳ גבו׳ מפני שבאה מבתי׳‬
‫ההפלאת ותרוממות דאוא״ם ב״ה ועצם האהבה היא בבהי׳ העלאה והתכללות‬
‫כי׳ )ועמ״ש בלק״ת בד״ה ויאכילך א ת המן בעגין פגי אדי׳ מהימין וארי׳‬
‫אותיות יראה שזהו כתותם המתהפך שמבתי׳ התגלות דאוא״ס נעשה היראה‬
‫וכנ״ל‪ ,‬וכמו״כ מבהי׳ ההפלאה דאוא״ם געשה בהי׳ אהבה בו׳(‪ .‬ובםש״ב שם שזתו‬
‫מבתי׳ גבורות עליונות דבינה עילאה )ועמ״ש בדרוש קן צפור דבינה היא בהי׳‬
‫ב כ‬
‫ל מאיד(‪ .‬וי״ל דזהו מ״ש בזהר ל ך הנ״ל דיצתק נק׳ ידיד משום שנולד אתר‬
‫שנשלם אברהם באות ה״א שהוא בהי׳ ה״א עילאה בינה כר‪ .‬ובפי׳ הרפ״ז שם‬
‫דתמוגת אות ה׳ הוא דל״ת יו״ד‪ ,‬דל״ת הוא בחי׳ מל׳ והייגו ל׳ דלה ועני׳ דלית‬
‫לה מג״כ מ ׳ ‪ .‬ויסוד דדכורא הוא בהי׳ יו״ד‪ .‬וכמו״כ הביגה גק׳ דל״ת ל׳ הגבהת וכמו‬
‫ד‬
‫ל י עיני למרום )ועמ״ש בלק״ת ד״ת מזמור שיר תנובת הבית הא׳ ג׳ פי׳ בדלתגי‬
‫ושם הוא לענין מעלת הנשמה כר(‪ .‬וי״ל שהריע שכיגתא עילאת וכמ״ש במ״א בענין‬
 ‫פפד ה מ א מ ר י ם— פר" ת‬ ‫קטז‬
‫‪,‬‬
‫שאצי גק׳ עליון מפני שמובדל מבי״ע‪ ,‬וכידוע בענין כי ה׳ אלקיך אש אוכלה הוא‬
‫‪,‬‬
‫שאצי׳ נ ק אש כמו יסוד האש שמובדל מכל היסודות ואינו מתערב עמהם כר׳‬
‫‪,‬‬
‫יכמו״ב הבינה נ ק עילאה מפני ההגבהה וההבדלה שמובדלת מז״ת וכידוע שיש‬
‫פרסא בין הבינה לז״א ש ה ר ע פ״ש ועל ראשי ההיות רקיע כר‪ .‬והגם ד ב ע ה היא‬
‫מקור המדות ועש״ז נק׳ שכינה ע״ש שמשכנת ג״ר בז״ת כמ״ש הפרדס בערך‬
‫‪,‬‬
‫שבינה‪ ,‬מ״מ הוא בבהי הבדלה דמה שנמשך מהמוחין אל המדות הוא בהי׳‬
‫הארה לבד הבאה ע״י הפרסא כר‪ .‬וי״ל שז״ע מיצר ה ג ד ת שמפסיק בין המוה‬
‫והלב שעי״ז הוא המשכת המוהין אל הפדות והוא הבכן שאין זה מהות השכל‬
‫כו׳ וכמ״ש במ״א‪ ,‬ועיקר בתי׳ שכיגתא עילאה שבבתי׳ הבדלה הוא בהי׳ פגימיות‬
‫בינה שלמעלה מבתי׳ מקור למדות בו׳‪ .‬וי״ל דענין ההגבהה היא ההתבוננות‬
‫בבהי׳ ההפלאה ורוממות דאוא״ס כנ״ל‪ ,‬והוא בהי׳ ידיעת השלילה שזהו בהי׳‬
‫פנימיות בינה כ ר וכמ״ש בהבי׳ דאלה פקודי ו ה י ד ד הוא יסוד אבא‪ .‬וי״ל‬
‫שזהו בהי׳ הראי׳ באלקות בתי׳ ראיית המהות כר‪ .‬והיינו כמ״ש בהבי׳ הנ״ל‬
‫דמידיעת השלילה באים לבהי׳ הכרה במהות הדבר‪ .‬ובמ״א מ ב ר דהכרה‬
‫היא בהי׳ דעת שהוא הממוצע שמחבר תו״ב בפנימיותם והיינו שע״י ההעמקה‬
‫בבהי׳ ההכרה באים לבתי׳ ראיית המהות ש ה ר ע ההתאמתות כו׳ וכמ״ש במ״א‪.‬‬
‫וז״ע ידיד ב״פ י״ד שהוא יחוד חו״ב ויהוד זו״נ‪ .‬והיהוד הוא ע״י בחי׳ יצהק‬
‫בהי׳ גבורה וכמ״ש שמאלו תהת לראשי וימינו תהבקני דבהי׳ ימין הוא בבהי׳‬
‫מקיף לבד והמשכה פנימיות היא מבהי׳ גבו׳ בו׳‪ .‬ועמ״ש בהגתות לד״ה אלה‬
‫תולדות יצתק שבתו״א וע״כ נק׳ יצהק ידיד בו׳‪ ,‬ועמ״ש בבה״ז תרומה ע*פ‬
‫כי יעקב בהד לו י״ה בעגין לאתדבקא בי׳ ולאתקשדא בי׳‪ ,‬ובהגהות לשם‬
‫ש ה ר ע אתותי ורעייתי בו׳‪.‬‬

‫ב( רש״י בגמ׳ שבת הנ״ל בפי׳ אשר קדש ידיד מבטן דקודם שנולד נתקדש‬
‫למצות זו דכתי׳ אבל שרה אשתך בו׳ והקימותי את בריתי אתו היינו‬
‫המילה‪ ,‬ובמד״ד פמ״ו כדי שיצא יצהק מטיפה קדושה‪ .‬ומבו׳ במ״א דהגם שאברהם‬
‫הי׳ קדוש גם מקודם שהי׳ בבהי׳ מרכבה דמבו׳ בסש״ב שהיו בל אבריהם‬
‫קדושים ומובדלים בו׳‪ ,‬ובפל״ט שזהו בתי׳ אצי׳ וכמשנת״ל בפסוק גתת ל י ר א י י‬
‫או״ג‪ ,‬וידוע דאצי׳ נק׳ קדש שקדוש ומובדל מבי״ע כנ״ל ובאצי׳ מאיר גילוי‬
‫הקו מאוא״ס שעז״נ אין קדוש כה׳ כו׳ כג״ל וכמ״ש במ״א( אלא שיומשך הטפה‬
‫מבהי׳ ומדדי׳ והי׳ תמים דהייגו השלימות ע״ד תמתי שהוא גילוי הכתר‪ ,‬והיינו‬
‫בתי׳ פנימיות א״ק דלגבי בהי׳ זו בהכרה להעביר הפסולת וכמ״ש בלק״ת בדיד•‬
‫למנצה על השמיגית דבהי׳ אצי׳ יוכל להתלבש גם בעשי׳ ששם יש ק״נ)והיינו‬
‫בתי׳ תיצוניות הכלים דמל׳ דאצי׳ שבא בבהי׳ אור פנימי בכלים דע״ם דעשי׳‬
‫והארה מזה הוא בכל הגבראים בו׳ ובאגה״ק סי׳ ך׳ דגם הקו עצמו בו׳ והארה‬
‫דהאדה דהאדה הוא בכל הנבראים ונוצרים ונעשים‪ ,‬הדי הגם שהוא בבתי׳‬
‫אור פנימי מ״מ ה״ה נמשך ומתלבש גם בעשי׳ שיש שם ק״נ( וכמו הגשמה‬
‫שמתלבשת בגוף וממלאה כל הגוף אע״פ שיש במעיים צואה ופסולת אין זח‬
‫מגיעה )והייגו שאין גילוי הנפש בהצואת ופסולת ר ק שאינם מוגעיס להיות‬
‫התלבשות הגפש באברים ההם‪ .‬וכמו״כ הוא למעלה דהגם דלבושים דעשי׳ רובם‬
 ‫זיז‬ ‫‪5‬‬
‫ד ‪ ,‬מ א מ ר י ם— פר ״ ת‬ ‫ספר‬
‫רע ומ״מ אין זה מניעה כ ר ובמ״א שהנה״א מתלבש בהנה״ב דהיינו שמתלבש‬
‫בתוכו ממש כדוגמת התלבשות הנפש בגוף מ ב ר שם שזהו בכה הא״ס חסוכ״ע‬
‫שבעוה״ז דוקא‪ ,‬והיינו מפני שזהו גילוי ממש דהנשמה ובבהי׳ התלבשות בתוכו‬
‫ממש כי׳( אבל להיות גילוי בחי׳ פנימיות א״ק והגילוי הוא בבתי׳ פנימיות א״א‬
‫להיות כ״ז שיש פסולת דלכן שכר מצוד‪ ,‬בהאי עלמא ליבא ב״א לעתיד שיהי׳‬
‫וחד חרוב שמם מהגשמי כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וזהו שנצטוה אברהם על המילה‬
‫שידיי׳ גילוי בחי׳ פנימיות א״ק וזהו והי׳ תמים שזחו בחי׳ שלימות העצמות‬
‫דא״ס כ ו ׳ ) ו ה י ה אותיות הוי׳ וו״ה קודם לי״ה‪ ,‬וי״ל כמ״ש במ״א בענין והדהוי׳ לי‬
‫לאלקים דאי׳ במד״ר גטל הקב״ה שיחתן של אבות ועשאן מפתה לגאולתן של‬
‫בנים שכל הטובות וכל הנחמות הוא בל׳ והי׳ ב ו ‪ /‬ו מ ב ר שם דוהי׳ ו״ה קודם‬
‫לי״ה׳ והייגו שלעתיד יהי׳ הגילוי מלמעלה מש׳ הוי׳ רק שיהי׳ הגילןי ״ י עזי‬
‫ע‬

‫הוי׳‪ .‬וזהו שתי׳ והי׳ הו״ה קודם שזהו מה ש ד א בעתיקא אתיד ותליא למעלה‬
‫מאו״א וכמ״ש בתו״א בד״ה להבין בי׳ האבות הן המרכבה בפ׳ יתרו‪ .‬וזהו דו״ה‬
‫מורה על השמחה כדאי׳ במד״ר איכה ע״פ היו צרי׳ לראש לא אמרית וי אלא‬
‫וה אמרית והיינו השמחה שיתגלה לעתיד מה שישמח ה׳ במעשיו ע״י בחי׳‬
‫הבירורים שנתבררו בעשי׳ דוקא ובמ״ש בלק״ת בד״ה ה׳ לי כעוזרי‪ ,‬וזהו ג״כ‬
‫והי׳ תמים שזהו מבחי׳ עצמות א״ם שרש ומקור בחי׳ זו״נ‪ ,‬דמילה הוא בבחי׳‬
‫יסוד ז״א כו׳‪ ,‬ובמאו״א מע׳ מ״ם אוס״ז מילה במל׳ פריעה ביסוד כר‪ .‬וזהו דמי‬
‫יעלה לנו השפיפון ר״ת מילה וס״ת הוי׳ הרי מילה למעלה מש׳ הוי׳‪ ,‬ועמ״ש‬
‫מזה בתר׳א והוספות ד״ד‪ ,‬בעצם היום הזה והביאור‪ .‬וענין המילה הו״ע הבירורים‬
‫להעביר גסות הרע ודקות הרע שזהו מילה ופריעה כמ״ש באגה״ק סי׳ ד׳‪ ,‬וזהו‬
‫י״ה קודם השמחה מהבירורים כנ״ל )ובמ״א דמילה מל י״ה י״ל שהוא הגילוי‬
‫בי״ה בחי׳ תוס׳ אור וע״ד והי׳ ביום ההוא יצאו מ״ח מירושלים חצים אל הים‬
‫הקדמוני כו׳( ולפ״ז י״ל דוהי׳ חמים העיקר הוא בחי׳ יצחק שהוא ע״ש‬
‫צחוק עשה לי אלקים שזהו הצחוק והתענוג העליון שיהי׳ לעתיד מעבודת‬
‫הבירורים עכשיו כר‪ ,‬וכמ״ש בתו״א בד״ה ושבתי אל ב י ת אבי‪ .‬ובל ענין‬
‫הבירורים הוא בחי׳ העלאה מלמטלמ״ע שזהו מדרי׳ יצחק‪ ,‬ועי״ז דוקא יהי׳‬
‫הגילוי דלעתיד שלכן יאמרו ליצחק כי אתה אבינו כו׳ ובמ״ש בב״ד(‪ .‬וזהו בדי‬
‫שיצא יצחק מטפה קדושה בחי׳ קדש הקדשים בחי׳ פנימיות עתיק כו׳ וכמ״ש‬
‫בהבי׳ ד ש ב ת שבתון בסופו‪ .‬ועמ״ש בחבי׳ דשוש אשיש מענין גבו׳ דעתיק‬
‫המלובש במו״ס שזהו בחי׳ פנימיות עתיק והו״ע השופר שזהו מדרי׳ יצחק בו׳‬
‫ולמעלה מבחי׳ חסד דעתיק שזהו בחי׳ התפשטות דעתיק ולכן מלובש בגולגלתא‬
‫גהי׳ חיצוגיות הכתר כר‪ ,‬אבל גבו׳ דעתיק הוא מבחי׳ פגימיות ועצמות עתיק‬
‫ומלובש במו״ס כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬ומבו׳ במ״א דגבו׳ דעתיק המלובש במו״ס‬
‫הוא מקור התיקוני דיקנא )שלמעלה מתיקוגים דגולגלתא בו׳( שזהו מהבירוריס‬
‫שנתבררו לגמרי כר‪ ,‬ועמ״ש בבה״ז פ׳ גשא על מא׳ האד״ר בחללא דגולגלתא בו׳‪.‬‬
‫והנה מכ״ז מובן דמעלת ומדדי׳ יצתק למעלה ממעלת ומדדי׳ אברהם‪ .‬וי״ל‬
‫דהנה בתי׳ חו״ג הכלולים בעצמות ידוע שזהו בתי׳ כת הגילוי ובת ההעלם‪ ,‬והוא‬
‫מה דאי׳ בת״ז אוא״ס למעלה מעלה עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית כר‪.‬‬
‫יהענין הוא דכמו שיש בעצמות בחי׳ כח הגילוי שז״ע אור הא״ם כו׳ כמו״כ‬
 ‫פ פ ר מ מ א & ר י מ— פ ד ״ ת‬ ‫קיח‬
‫יש בעצמות בחי׳ כח ההעלם בעצמותו בר‪ ,‬ו מ ם ׳ במ״א עדי׳מ כח השכל שיש בו‬
‫כת הגילוי להשכיל ולהתחכם בכל דבד חכ׳ ושכל‪ ,‬והדי צ״ל גם בחי׳ הצמצום‬
‫והעכבה בשכל שלא תהי׳ הגביעה ביותר‪ ,‬כי אס יהי׳ גביעת השכל ביותר לא‬
‫יבוא לעולם לידי השגה בו׳‪ .‬וגם בהשגה והבגת העגין מוכרת להיות העצרת‬
‫ועכבה בזה כמה תתפשט ולא יותר‪ ,‬כי אם לא יהי׳ עכבה בזה יהי׳ השכל לא‬
‫אמת ויולך ב ד ד ו עקלתון‪ .‬וגם להיות שיש בשכל סברות שוגות והפכיות‬
‫זמ״ז‪ ,‬ואם לא יהי׳ הגבלה בהסברות לא יוכל להכריע בין הסברות‪ .‬דדוקא‬
‫כאשר כל סברה מוגבלת כמה תוכל להתפשט בכה השכל שבה אזי יובל להכריע‬
‫כה הסברה האחת גגד חאחרת באמיתת השכל כר‪ .‬הרי כת העכבה הוא‬
‫מעצמות כח השכל כמו כה הגילוי‪ ,‬ואדרבא הוא מעומק ופנימיות השכל יותר‪.‬‬
‫וכנראה בחוש דבנקל הרבה יותר להתפשט באיזה שכל ביותר מלעכב ולהגביל‬
‫ההתפשטות‪ ,‬והיינו המדידה בהשכל כמה שיוכל להתפשט ולא יותר כו׳‪ .‬וכן‬
‫בכללות ההשפעה הנה לעכב ההשפעה הוא כה הזק יותר וכמ״ש במ״א דענין‬
‫ההשפעה וההתגלות הוא ממוחין דקטנות וכמו כל רוחו יצא כסיל‪ ,‬ועכבת‬
‫השכל בעצמו הוא ממוהין דגדלות כו׳ הרי דכה ההעלם וההגבלה שבשכל הוא‬
‫בכה השכל גופא ומבחי׳ עצמות השכל יותר בו׳‪ .‬וכמו״כ בעצם הנפש שמשם‬
‫הוא המשכת והתגלות‪,‬כל הכהות יש בו ג״כ כה ההעלם להעלים הכהות בעצמו‬
‫שלא יתגלו‪ ,‬וכמו אאע״ה שכבש רחמיו מעל בנו יחידו שזהו מכח עצם הנפש‬
‫להעלים לגמרי מדת האהבה וההסד בעצמו‪ ,‬והרי כה זה הוא געלה ביותר בעצם‬
‫הנפש מכת ההתגלות בו׳‪ .‬והדוגמא מזה למעלה באוא״ם ב״ה שיש בהי׳ כח‬
‫הגילוי וכח ההעלם‪ ,‬והוא מה שאוא״ס למטה עד • תכלית בבחי׳ התפשטות‬
‫וגילוי ביותר ולמעלה עד אין קץ להעלים בילתר בעצמותו בהעלם אחר העלם‬
‫בו׳ )ובעצמותו ית׳ הוא מה שביכולתו להאיר וביכולתו שלא להאיר כר ובמ״ש‬
‫באורך בדרוש יו״ט של ד״ד‪ .‬רס״ו( וכמו במשל הנ״ל דכה ההעלם והעכבר‪ .‬הוא‬
‫מבתי׳ הפנימיות והעצמות יותר מכה ההתפשטות כמו״כ יובן למעלה דכה ההעלם‬
‫למעלה מכח הגילוי בו׳‪ .‬דהנה ב׳ מדדי׳ אלו הוא בתי׳ הקו והרשימו‪ ,‬שהקו‬
‫הוא בהי׳ הגילוי ורשימו הוא בהי׳ כה ההעלם בידוע שהוא בחי׳ כח הגבול‬
‫שבא״ס כר‪ .‬ושרש הרשימו למעלה משרש הקו שנמשך מהעיגול הגדול שהוא‬
‫האוא״ס י שנגע בו הצמצום‪ ,‬והרשימו הוא מכללות האור דא״ס שלא גגע בו‬
‫הצמצום כלל שזהו שהוא רושם מן האור שלפני הצמצום בו׳‪ ,‬וכמ״ש בתו״א‬
‫והוספות ד״ד‪ .‬הן עם א׳ ובד״ה גן נעול תר״מ‪ ,‬ועמ״ש בהגהות לד״ה ויאבק‬
‫שבתו״א ובדרוש קן צפור בס׳ תרט״ו )ובהגהות הרמ״ז באוצ״ח כ׳ שאדם הישר‬
‫שרשו מאוא״ס שלא הגיע בו הצמצום‪ ,‬והיינו בהי׳ פנימיות הקו ששרשו מת״ת‬
‫הנעלם כר‪ ,‬וכמ״ש במ״א בקה״י בשם מג״ע דאברהם בחי׳ נפש ויצחק בהי׳‬
‫דוה וידוע שזהו בחי׳ עיגולים ויושר‪ ,‬וי״ל שזהו בחי׳ ומדדי׳ הנ״ל דרוח הוא‬
‫בהי׳ ת״ת כ ר ועמ״ש בד״ה יקוו המים בם׳ בראשית א׳‪ ,‬ועמ״ש מעגין רוה‬
‫בד״ה אדם כי יהי׳ בס׳ רל״ה ואפשר זהו מ״ש ביצחק ולא כל יצחק דהייגו בהי׳‬
‫יעקב כר(‪ .‬וידוע דרשימו היא שרש ומקור הכלים וכמ״ש בסי׳ בד״ה ובד אנת‬

‫כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬עד אין‪.‬‬ ‫•(‬

 ‫ק י ט‬
‫י״ת‬ ‫‪B‬‬

‫ש ש ״ ך ' ל כ נ ו ״ בי‬ ‫תסתלק‪ .‬ו ה ו י ת כ ל י ת חנווני• יייא ״ ״ ״ *‬

‫ב‬
‫מעצ־־יייי‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫‪l‬‬ ‫‪n‬‬ ‫״‬ ‫‪n‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪ f‬״‬ ‫י ל ‪ ,‬י האור כ י ‪ .‬״ * ״‬ ‫‪,‬״‬ ‫מ ב ג‬ ‫י ו ת ו‬ ‫ה ע צ מ‬ ‫ת‬ ‫כ‬

‫‪m‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ם‬

‫׳ נמ״ש באגה״ק‬ ‫״ ־ " ״ ‪, .‬״ל‬ ‫עצמותו ית׳ הוא י ק ב י י א ע י ל‬
‫כ י‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫י‬
‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ל ה י ו ת‬
‫״ !‪ Z u.‬די״ל באן״א להתהוות י׳יש‬ ‫ית׳ שהוא לבדו בכחו ויכולתי‬
‫י ואל »קי־>י‬ ‫ז‬‫סי׳ ד ‪ .‬יעמ״ש בבה״ז בשלח בי״י'‬
‫ב ע נ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬

‫ע‬ ‫צ א‬ ‫י‬ ‫‪n M‬‬

‫ל י ‪,‬התהיות‬ ‫י ‪71‬״״״‪,,‬״‬
‫ם‬ ‫׳׳׳ '‪.‬‬
‫ה נ‬ ‫היא מיש האמיתי כ‪,‬׳‪ .‬ועמ״ש‬ ‫י‬

‫״ י ׳ ניטול ויה‬ ‫‪ ,‬והנה חנוינד‪ .‬ה ־ י " ‪, -‬‬ ‫ב נ‬

‫שואף זורח הוא‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ש‬

‫ש‬
‫אור עלייז‬ ‫ו‬‫מציאות היש הוא שיהי׳ זיכוך ובירור היש ע י‬
‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫ל‬

‫כ ל‬
‫‪ ,‬׳ ‪ .‬בי בזה דוקא‬ ‫כלים לגילוי אלקות‪ ,‬ועי״ז נעשה הזדככות י '‬
‫כ ו‬ ‫ה ש ת ל‬

‫ש ג ק‬
‫י ׳ עצמות‬ ‫ק א נמשך‬ ‫מ ב ה‬‫־ ״‬ ‫יותר׳ והיינו שלמעלה מבהי׳ קו יימיי'‬ ‫ד ו‬ ‫י ״ ז‬ ‫י‬

‫‪ ,‬״ א ״ ר ‪ .‬הוא בחי‬ ‫‪ , , ,‬ל היש ״ י » ׳‬ ‫ן נ‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬

‫י י‬ ‫ל י‬
‫י " י ל ק ו ת שבזה היא י‪-‬־־׳־״‬ ‫א״ס כי׳‪ .‬יזחו שנתאווה מקב•״ לי׳יי"‬ ‫ל א‬ ‫י‬

‫בהדירה כ י ׳‬ ‫״ו‬ ‫תענוג והוא התענוג בזה שהתחתיגים יי־יי «‬

‫ו‬ ‫ד‬ ‫ע צ ־ ‪ 1‬ו‬ ‫ל‬

‫ד‬ ‫א‬ ‫מ‬

‫ולתשך לא‬ ‫אב‬ ‫‪°‬‬
‫ר ד ״ ם‬ ‫העצמות שז״ע דירה בתחתונים׳ ע ד ״ י י י *‬
‫א‬ ‫ד‬ ‫ל א ן ר‬

‫‪1‬‬
‫א שיש ב׳ מ ג‬ ‫‪ .‬דהנמ א ־ י‬ ‫ד>ן‬ ‫׳‬ ‫‪,‬‬
‫ה ע ג י ן‬ ‫י צ ח ק‬ ‫מ ד ר י‬ ‫ן ן ן א‬ ‫ז ן‬ ‫ן מ ד ך י ‪/‬‬ ‫ו ב ן ז י‬

‫ב ה‬
‫ב ״ י ׳ השך והעיר‬ ‫"״'‪1::‬‬ ‫יצתק‪ ,‬ומבו׳ במ״א דלכאו׳ מהו המעלי'‬
‫ב‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ל‬

‫כ‬ ‫י א‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫א ו ר ו ה‬ ‫י י ת‬ ‫א‬

‫^ ‪ 1‬״ שופר ׳ ‪ .‬והב׳ הוא עלייה‬ ‫״‬ ‫י׳‬ ‫עליות׳ הא׳ י ׳ י ע ל‬
‫כ ו‬

‫ק י ד מ‬
‫אור ממש לגבי הכלים‬ ‫™?‬ ‫האוד שעד״ז הוא עלי׳ דער״ח יי״י׳‬ ‫‪m‬‬ ‫ז‬

‫ע ל‬
‫״ ק ב ק ד א בד״ה להביז‬ ‫י ״‬ ‫הכלים שגם הכלי מזדכך ועולה‪* » » ,‬‬ ‫ב א ג ה‬

‫י י ת י‬ ‫ג ד ו ל‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א י‬

‫׳ ‪ T‬ש ב ת שבתון שהכלים מתעלים‬ ‫גיכ‪ ,‬שמזדכד ו מ י י '‬
‫ח‬ ‫א ו‬ ‫ש ג ק‬ ‫כ‬ ‫ין‬
‫׳'‬ ‫‪ ,‬״ ק ‪ ,‬היינו בהי׳‬ ‫‪7,‬‬ ‫מיש בפע״ה שזהו העלי׳ דשבת י י ' ״‬ ‫צ‬ ‫ד‬ ‫ש ך‬ ‫ד ן י‬

‫י‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫כ ר‬ ‫א י ם‬

‫נעלה הרבה יותר מבתי׳‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫עד שמאיר בהם אורות מ י פ ל‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ד‬ ‫ד‬

‫ב ד‬
‫יהי׳ בבתי׳‬ ‫בחי׳ העלאה מלמטלמ״ע שזהו ג״כ אור‪ ,‬ו א ד י ' י‬
‫ד ל ע ן ‪ 1‬י ד‬

‫כ י‬ ‫ק‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י א מ ר י‬

‫^ שיזדכך ההומריות ויהי׳ במי‬ ‫א ר י כר‪ .‬וזהו ש ל ע ת י י‬
‫י ׳ שער ר״מ‬ ‫מלמטלמ״ע והייגו שהמטה יהי׳ במקום ד י מ ו י י‬
‫נ נ ס‬ ‫ן כ מ ״ ש‬

‫״‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב ח י‬ ‫ג י ל ו י‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫ו י ה י ‪/‬‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ד ״ מ ע ל ה‬
‫‪ 1‬ב!שם בההפרש שבין מ ת‬ ‫'‬ ‫ח‬

‫ד‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ב ע ג י ז‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫א ד‬
‫אהוב למעלי׳‬ ‫י ד מבטן ש‬ ‫ה ו א‬ ‫׳‬ ‫בד״י׳‬ ‫י י‬

‫א מבתי׳‬ ‫ד ו ק‬ ‫י‬ ‫ועוה״ב שאחר תהה״מ בו׳‪ .‬וזהו שיצהק גק‬

‫ש ז ה ו‬

‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ה כ י י נ ה‬ ‫כ ל י ת‬

‫*™‪ I‬״ ״ י מ י ו ת העצמית הוא שיייי׳‬ ‫בבחי׳ עצמות א״ס ש ת‬
‫י י > נ‬ ‫כ ר‬ ‫ש ב א ‪ / ,‬ם‬
‫ל העולמות והכלים‬ ‫‪.‬‬ ‫*‬ ‫כה ההעלם וכה הגבול‬
‫כ‬

‫}‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י י ת‬

‫‪ L‬י״י׳ ו י ׳ יצחק כר• יי״ל‬ ‫הזדככות החומריות י ע ל‬
‫מ ד ר‬

‫ש כ ״ ז‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫צ מ ו ת א‬

‫» ‪ " L‬התחברות כנודע‪ ,‬ובריתי‬ ‫״‬ ‫כר( שיאיר בהם בחי׳ ע‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י ת י‬ ‫ב‬
‫דעצמות עם העולמות היא‬ ‫דזהו מיש והקמותי א ת י‬
‫ת‬
‫׳ ׳ אות י״ח‬ ‫ייד»<בי׳׳‬
‫ב‬ ‫הוא בחי׳ ה ת ה ב ר ו ת העצמות ד א מ י ת י‬
‫מ ע‬ ‫נ‬

‫ב ר י ת י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫מ ו ת י‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫י צ ח‬ ‫מ ד י י‬

‫א הוי׳ בנייןיי‬ ‫ד דשם דבינה‬ ‫ה ו‬ ‫ק י י׳י י ק‬ ‫׳‬
‫י ב י נ ד‬ ‫י ם י ד‬ ‫ב ח‬
‫! • י ‪ -‬ו ת האורות והכלים כר‪ ,‬דהכ׳‬ ‫״‬ ‫"‬ ‫בשם הת׳׳ז דבטז י׳יא‬
‫ד ‪ ,‬י א‬ ‫ש ב נ ‪ :‬י נ ה‬ ‫י י ג ו‬ ‫א‬
‫‪ 21‬י׳ י י אדם‪ ,‬ובבינה הוא‬ ‫אלקים ו מ ם ׳ ב מ ״ י י ׳‬
‫ג‬ ‫מ‬

‫ב י‬ ‫ש‬ ‫י כ מ‬ ‫י ם‬
‫? ״ ״ » ׳ ( והנה ידוע ד י ר י י ה‬ ‫"‬ ‫הוא בהי׳ אוד שלמעלה מ ה כ ל‬ ‫כ ן‬

‫מ ט‬ ‫כ י‬ ‫י כ ל י ם‬ ‫י ת‬ ‫א י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ה‬

‫י ק ו ן וירדה ל י ׳‬ ‫ת‬ ‫^‬ ‫^ ‪ T‬״ ‪ V‬עצמה‬ ‫'‬ ‫י י‬
‫הנשמות למטה הוא בשביל הבירורים דהנשמה עצמי׳‬
 ‫ה מ א מ ר י ם — פר ״ ‪n‬‬ ‫ספר‬ ‫קכ‬
‫‪,‬‬
‫בכדי לברד את הנה״ב וכל הדברים התחתונים ב ב ח י הבירור דמלמטלמ״ע שיהיו‬
‫כלים לאלקות כר׳ וע״י נשלם פנימיות הכוונה העליונה שנתאווה הקב״ה להיות‬
‫לו דירה בתחתונים כר‪ .‬וזהו שישראל נק׳ ידידים כמא׳ הגמ׳ ויתכפרו בו ידידים‬
‫שהם ידידים ואהובים למעלה שבהם הוא פנימיות הכוונה ועצמות תענוג העליון‬
‫כר‪ .‬וכמו״כ נק׳ ידידים מלמטלמ״ע והוא האהבה טבעית שיש בכאו״א שהוא‬
‫האהבה והרצוא שבנפש מצד עצם התקשרותה באוא״ם ב״ה שלמעלה מ ט ר ד‬
‫כוי‪ .‬ולעיל גת׳ דהאהבה טבעית היא בחי׳ אחותי‪ .‬אמנם מבואר בלק״ת בהבי׳‬
‫הב׳ דשחורה אני שזהו בהנשמה כמו שהיא למעלה‪ .‬אבל בירידתה למטה נעשית‬
‫בבחי׳ כלה וזהו אהותי כלה כר‪ ,‬וכלה הוא בחי׳ אהבה ברשפי אש בו׳‪ .‬והיא‬
‫היא האהבה עצמית שבהנשמה דק שע״י הירידה בגוף ונה״ב נעשית בבחי׳‬
‫אהבה כרשפי אש שמגעת למעלה יותר בבתי׳ עצמות א״ס שזיע שהורה‬
‫אני ונאוה כוי‪.‬‬

‫ג( ב ד ״ ה אשירה נא לידידי בס׳ ישעי׳ הביא ממכלול יופי פי׳ דודי לי מל׳ ידיד‬
‫)וכן פי׳ ג״כ בקונק׳ ומ״מ הם בשני שרשים( ובזד״ר ויקרא ד״ד‬
‫ע״א ההפרש בין רועים לדודים דודים דתאיבין דא לדא והוא בחי׳ זו״ג שהיחוד‬
‫דיוא לפרקים ריעים דלא מתפרשין לעלמין והוא בתי׳ או״א דזווגיי׳ תדיר כוי•‬
‫והנה נת״ל אות א׳ דידיד הוא יחוד חו״ב ו א ״ כ • מובן איך הוא בתי׳ דודים‬
‫שזהו שהיחוד רק לפרקים‪ .‬אך הענין הוא דהנה ידוע דביחוד‪ .‬או״א יש ב׳‬
‫מדרל׳ יחוד חיצוני ויחוד פנימי‪ ,‬ונק׳ בע״ח זיווגא דלא שלים וזיווגא שלים׳‬
‫דזיווג חיצוני הוא לחדש הישנות לבד ויחוד פנימי הוא להולדת נשמות‪ .‬ו מ ב ר‬
‫בע״ח דיחוד התדירי דאו״א הוא לחדש הישנות והוא שאו״א זווגייהו תדיר‬
‫לצורך קיום העולמות כר‪ ,‬דחו״ב הן אין ויש ומהיחוד דחו״ב הוא שנמשך‬
‫ההתהוות מאין ל^ש תמיד כר‪ .‬אבל יחוד פנימי דאו״א שהוא המשכת אור הדש‬
‫והו״ע לידת הנשמות הוא רק לפרקים‪ .‬וע״ז אמרז״ל ע״פ ולא אבוא בעיר שלא‬
‫יכנוס לידושמ״ע בחי׳ בינה ‪,‬עד שנכנוס תחלה בירושמ״ט בחי׳ מל׳‪ ,‬וזהו ידלד‬
‫הוא בחי׳ דודי שהייחוד הוא לפרקים כר‪ ,‬ונמצא דידידי הוא בחי׳ יחוד פנימי‬
‫י ‪/‬‬
‫דאו״א דהיינו המשכת אור חדש כר‪ .‬והנה עבודת הנשמות הוא להמשיך ב ה‬
‫יחוד פנימי דאו״א וכמ״ש במ״א בענין סולם דיעקב דמלאכי אלקים עולים‬
‫ויורדים בו‪ ,‬דהעלאת מ״ן דמלאכים הוא להמשיך בחי׳ יחוד חיצוני דאו״א‪.‬‬
‫וזהו שהמלאכים הם שלוחי השפע דהיינו השפעת החיות בעולם שהוא ע״י‬
‫המלאכים כר‪ .‬אך מ״ש והנה ה׳ נצב עליו הוא שההמשכה לנש״י הוא מש׳‬
‫הוי׳ בעצמו שלא ע״י ממוצעים כר‪ ,‬והיינו כמ״ש בהבי׳ דונקדשתי דיחוד‬
‫פנימי דאו״א הוא שנמשך מבהי׳ עתיק ומבתי׳ עצמות א״ס שלמעלה מההמשכה‬
‫דסדר השתל׳ בבהי׳ או״כ כ ר ובהגהות לד״ה אשירה לה׳ שז״ע טוב ה׳ לכל וטוב‬
‫ה׳ לקויו דנש״י ע״י תומ״צ ממשיכים בחי׳ יחוד פנימי דאו״א בו׳‪ .‬ובהבי׳ הנ״ל‬
‫שזהו ע״י מם״נ‪ ,‬והו״ע התפלה דק״ש הוא הקריאה איליו ולא למדותיו איליו‬
‫בחי׳ עצמות א״ס שלמעלה מבהי׳ מדותיו שהוא התלבשות אורות בכלים כר׳‬

‫אינו‪.‬‬ ‫וא׳׳כ‬ ‫ואוצ״ל ‪:‬‬ ‫בגוכי״ק‪,‬‬ ‫כ״ה‬ ‫•(‬

 ‫קנא‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר ״ ת‬ ‫מפר‬
‫יעי״ז הוא ההפשכה בשפו״ע ברוך אתה הוי׳ הפשבת בחי׳ עצמות האור לפטה‬
‫ש^ באגה״ק בקו״א בד״ה להבין מ״ש בפע״ח שהאור פ פ ש נפשך לשנות‬
‫י וראיס מ כ פ ו שהם שיתרפא החולה וירד הגשם כו׳ דשרש ההמשכה הוא‬
‫פ ו ת א״פ והמשכת אור הדש כו׳ וכמ״ש במ״א בענין עושין רצונו של‬
‫בו׳‪ .‬וזהו שנש״י נק׳ ידידים שממשיכים בחי׳ יחוד פנימי דאו״א המשכת‬
‫אור חדש בו׳‪.‬‬

‫י( בד״ה הנ״ל ענין שבנימין נק׳ ידיד ה׳ שזהו שא׳ בחלקו של ידיד חוא‬
‫עפמ״ש בבי׳ מאח״ז פ׳ חיי ע״פ והנה רבקה יוצאת‪ ,‬שיש נשמות‬
‫י ‪1‬והות מאד שהם נשמות כלליים וכמו נשמת בנימין ונשמת בניהו בן יחוידע‬
‫י ׳ ידוע דבנימין הוא בתי׳ צדיק תחתון שהוא העלאת והתקשרות הנבראים‬
‫י וכפ״ש בתו״א פ׳ ת ר ו פ ה בהבי׳ דפי יתבך ובלק״ת בד״ה ושמתי‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ק‬

‫י בעגין שוהם וישפה ובמ״א בד״ה ולקחת את שתי אבני שוהם‪ .‬וזהו שהוא‬
‫ה כללית שהוא כח העלאת פ״ן דנש״י בחי׳ התקשרות באלקות בר‪ .‬כי בניפין‬
‫דוחא דשדי בגווה שזהו עצם הכלי של המקבל המעלה מ״ן‪ ,‬וכפ״ש בענין‬
‫עי הכסף׳ ועמ״ש בד״ה וילקט יוסף פר״ת‪ .‬וכן בניהו הוא בתי׳ מ״ן דפל׳‬
‫ש בלק״ת מהאריז״ל פ׳ היי בד״ה ענין אליעזר( אשר לפיכך בעלותן‬
‫י׳ מ״ן וגכללים ביסוד דגוק׳ דאצי׳ הנה בהן עצפן נעשה היחוד והזיווג‬
‫שהן עצפן הכלי הפעלה פ״ן דגוק׳ ברשפי אש שלהבת י״ה‪ ,‬ואח״כ יורד‬
‫דפ״ה וגשפע וגמשך לתוכן ממש להתייהד עםהם ממש פפגי שהם פ ר ב ב ה‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫ק‬
‫לכך מתייחד עמהם ממש כו׳‪ .‬והעגין הוא כמש״ש דהעלאת פ״ן דפל׳‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬

‫ה ע ל א ת‬
‫הנצוצות שנפלו בשבה״כ שמתבררים ונכללים בבתי׳ מל׳ וזד‪.‬‬ ‫'‬ ‫ע ש ך‬ ‫נ‬

‫י בתי׳ העלאת מ״ן דמל׳ להיות המשכת מ״ד בו׳ )ועמשנת״ל בפסוק‬
‫ת ד ‪,‬‬
‫ארץ או״ד( וידוע שיש ב׳ בתי׳ בירור בירור ראשון ובירור שני‪,‬‬ ‫ב י ר ן ף‬

‫ראשון הוא ש פ ת ב ר ר י ם מן ההיפך שהיו תחלה מעורבים בטו״ר דבתי׳‬ ‫^‬

‫ז ‪ 5‬״ י‬
‫הבירור הוא ש פ ת ב ר ר י ם ויוצאים פ ן הרע כו׳‪ .‬ועם היות שעולים‬ ‫ו נ כ ל ל ן‬

‫ם הבירורים בבתי׳ פל׳ פ ״ פ אין זה שנכללים פ פ ש בבתי׳ פ ל ׳ בי הביטול‬ ‫^‬

‫ב‬
‫^ ח י ׳ ביטול היש ב ל ב ד שהוא עדיין יש ר ק שהיש בטל‪ ,‬ובתי׳ פל׳ דאצי׳‬ ‫ן ן י א‬

‫ייי״״ י»״א מ ז י ת י ׳ יש יהי׳ נכלל פ פ ש בבחי׳ פלי‪ ,‬ר ק בעלייתן‬

‫א ‪ 5‬י מ י ח‬
‫'‬ ‫ח י‬

‫—‬ ‫ך « ‪ • ,u‬״ ״ ‪, « ,‬‬

‫נ ת‬‫׳‪-‬׳׳־י׳ להיות בבחי׳ ביטול אפיתי כו׳ וכפ״ש באורך‬
‫אלופים‪ .‬וזהו בסתם נשפות שעבודתם בענין הבירורים והביטול שלהם הוא‬
‫בבתי׳ ביטול היש בלבד‪ ,‬ובד״כ הוא בפדרי׳ הבינונים שעבודתם הוא בבהי׳‬
‫אתכפי׳ לבד‪ ,‬שאינם פהפכים פהות הכהות דנה״ב רק בבחי׳ כפי׳ וחלישות לבד‬
‫שזהו בהי׳ ביטול היש בו׳‪ .‬אבל גשפות הגבוהות והן נשפות הצדיקים שהן‬
‫בבתי׳ ביטול בפציאות פ פ ש ע״כ הן נבללים פ פ ש בבחי׳ פל׳ דאצי׳ ופאיר‬
‫בהם ממש בחי׳ ש׳ כדה ומתייחד עמהם ממש כנ״ל‪ .‬משא״כ בכל הגשמות שהביטול‬
‫שלהם הוא בבחי׳ היש בלבד אינם כלים להיות בהם ממש הגילוי דש׳ פ״ה‪,‬‬
‫דק שמאיר בהם בחי׳ ש׳ מ״ה ע״י נשמות הצדיקי׳ מפני שהם נכללים בנשמות‬
‫הצדיקים שהן נשמות כלליות כנ״ל ה״ה מבררים את הנשמות הפרטיים בכח‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פ ד ״ ת‬ ‫פפד‬ ‫קכב‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בחי מ״ה שנקלט בהם כ ר )וכמו יוסף והשבטים ד כ ת י והנה תסובינד‪ ,‬אלומתיכם‬
‫ותשחוין לאלומתי‪ ,‬דהיינו שנכללים בבחי׳ מ״ה דיוסף להתברר בבחי׳ בירור‬
‫שגי כו׳ וכמ״ש בתו״א בד״ה הנ״ל‪ .‬ואפשר דזה זדי בחי׳ בנימין שהרי יוסף‬
‫הוא בהי׳ מ״ה ממש‪ ,‬ולפי מש״ש הרי הבירור דשבטים הוא שאינם נכללים‬
‫עדיין בבחי׳ אלקות ממש‪ ,‬וע״כ י״ל שזהו ע״י בנימין בחי׳ צ״ת בר( )יי׳ף‬
‫שזהו מ״ש בסש״ב ספ״ב בענין הדביקות בת״ח בו׳( ולבאר אינו מובן והלא‬
‫גם הנשמות הצדיקים הנ״ל שהן מבהי׳ מל׳ הרי כללות הביטול שלהם הוא‬
‫בבחי׳ ביטול היש שכן הוא גם בחי׳ הביטול דמל׳ בבתי׳ ביטול היש בו׳‪ ,‬וא״ב‬
‫במה מובדלים המה מסתם נשמות שהן בבחי׳ ביטול היש‪ .‬ואם הביטול שלהם‬
‫הוא בבחי׳ ביטול אמיתי א״כ מה מתהדש בהם ע״י גילוי ש׳ מ״ה המאיר‬
‫בהם‪ .‬אך הענין הוא דהביטול שלהם עם היותו ביטול היש ה״ז בבחי׳ ביטול‬
‫במציאות‪ ,‬ומ״מ אין זה כמו בחי׳ ביטול דמ״ה המתהדש בהם ע״י שמאיר‬
‫בהם בחי׳ ש׳ מ״ה כר‪ .‬ויובן זה עפמ״ש בבי׳ מאה״ז פ׳ וישב ע״פ אד אל‬
‫הפרוכת שלא נדפס ההפרש בין משה ואלי׳ דשניהם היו בבחי׳ ביטול במציאות‬
‫ועכ״ז יש הפרש ביניהם‪ .‬דהנה אלי׳ הי׳ מלאך ממש גם בהיותו בגופו הגשפי‬
‫שהרי הי׳ טס באויד ממדינה למדינה וכמ״ש ורוח ה׳ ישאך כו׳‪ ,‬וכמו שאמרז״ל‬
‫אלי׳ בארבע וכמ״ש בזהר בראשית דמ״ו ע״ב ע״פ ורוה ה׳ ישאך כר‪ .‬והיינו‬
‫מפגי שגופו לא הי׳ חומרי כלל‪ ,‬וע״כ הי׳ טס באויר כמו המלאכים‪ .‬ואח״כ‬
‫עלה בגופו השמימה וגעשה כגופות המלאכים ממש בו׳‪ .‬והרי מצינו במשה שהי׳‬
‫בן בחי׳ הביטול במציאות ביותר זכמ״ש זנחנו מד‪ ,‬שהי׳ בבהי׳ מ״ה בלי מהות‬
‫ממש ואעפי״כ לא הי׳ גופו פורה וטס באויר ולא עלה בגופו השמימה אלא שנקבר‬
‫בקבר וכמ״ש ויקבר אותו בר‪ .‬אך הענין הוא כידוע שבכ״מ יש בחי׳ פנימיות‬
‫וחיצוניות שהן בחי׳ מ״ה וב״ן‪ .‬והנה משה שנא׳ בו ונחנו מה הוא שהי׳‬
‫בבהי׳ הפנימיות והיינו בהי׳ מ״ה דמ״ה בהי׳ אין בעצם‪ ,‬וע״כ הי׳ בו הביטול‬
‫בבחי׳ פנימיות יותר מאלי׳ ש ה י ‪ /‬ב ב ח י ׳ ביטול עצמי ממש כר‪ ,‬וזה(־ שהי׳ בבד‬
‫פה וכבד לשון שלא הי׳ יכול לבוא לגילוי בבחי׳ יש ודבר בדבור ונלה״ג להיותי‬
‫בחי׳ אין כמו שהוא בעצם בלתי יוכל לירד ולהתלבש בלבוש חיצוני כלל להיות‬
‫נגלה בבחי׳ יש ודבר בר‪ .‬אבל אלי׳ הי׳ ג״כ בבחי׳ הביטול דש׳ מ״ה אד לא‬
‫בבחי׳ הפנימיות כ״א בבחי׳ החיצוניות בחי׳ ב״ן דמ״ה‪ ,‬והיינו שהי׳ בהי׳‬
‫אין שלו נמשך למטה בחיצוניות הנראה ליש להיות גם הוא בבהי׳ אין וע״ב‬
‫הי׳ גופו טס באויר מפני שנמשך בחי׳ מ״ה ואין גם בגופו החומרי להיות בבחי׳‬
‫ביטול במציאות והי׳ בבחי׳ אין‪ .‬ובמעלה זו הי׳ אלי׳ מובדל ולמעלה ממשה‬
‫והאבות‪ ,‬וע״כ גם בהיותו בגופו הי׳ כמו מלאך ממש בו׳‪ .‬וגמצא משה ואלי׳‬
‫היו שניהם בבחי׳ ביטול במציאות ממש ומ״מ הי׳ הפרש ביגיהם והי׳ בב״א‬
‫יתרון מעלה‪ .‬דמשה הי׳ בבחי׳ אין דמ״ה ממש כמו שהוא בעצם והי׳ בבתי'‬
‫ביטול במציאות בלי מהות ממש והי׳ זה בפנימיותו היינו בנשמתו‪ ,‬אבל גופו‬
‫עם היות שהי׳ בטל לא הי׳ בו אופן הביטול הזה כמו בנשמתו שהי׳ גוף‬
‫חומרי )ובמ״א מבו׳ שגופו הי׳ בטל במציאות עד שעמד על עמדו בעת הנבואה‬
‫מפגי שגופו הי׳ כלי לאלקות‪ ,‬ומ״מ הי׳ גוף חומרי לא כמו גופו של אלי׳ בו׳‪ ,‬וע׳‬
‫לקמן( ואלי׳ הי׳ ג״כ בבחי׳ ביטול דמ״ה אך בחי׳ היצוניות מ״ה והיינו בהי׳‬
 ‫‪.‬‬ ‫ס ‪ 6‬ד ‪ ,‬מ א מ ד‪ ° - . ,‬י ו י י ו‬ ‫‪8‬‬ ‫י‬
‫י‬

‫‪ , ,‬י ׳ ה ב י ט ו ל שלי‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫י‬

‫א‬
‫; י ט י ו ו ‪ 1‬ו הייני‬ ‫ני? דמיה והוא ב ה ״ א י ז ד פ י ה ש נ ט ש ו ל ב ט ל " " י‬
‫בפג‬

‫י‬
‫ט ע ל ה במשה נ י •‬ ‫»י<־י שלא ה י ׳ גוף חומרי כ ל ל נ ״ א ט ף י י » ™‬
‫״‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫י‬

‫י‬ ‫מ‬ ‫ב א י פ ז‬
‫ו שבשפ מיה‬ ‫״ ידנו‪,‬‬ ‫'‬ ‫מ ש ־ י " לא ה י ׳ ב ו ח נ י ט י ל‬
‫ט‬ ‫נ‬

‫‪3‬‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ש‬

‫" ״ ' ‪ 1‬׳ ‪ ,‬ש בחי׳ ־־״י• י * ' ״ ' ״ ״ ו ת‬ ‫י ‪ 9‬׳ ‪ 1‬יובן בצדיקים יינ״ל י ׳ <‬
‫‪a‬‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫נ ש‬ ‫כ‬ ‫כ מ י‬
‫‪S‬‬ ‫"‬ ‫׳ ‪ a£ ~ V‬אי«‬ ‫״‬ ‫« י ׳ מ י ה ד מ י ה ו נ י ן יטיי־ * י ל‬
‫״ ‪ ,‬׳ ט־ניאית‬ ‫‪ . .‬״ ׳ ל ד מ ה ב א ט ת ה י יי‬
‫ב ב‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫)עפיש‬ ‫ת (‬ ‫פ ר‬ ‫ת ק ע י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫נ‬

‫״‬
‫״ ‪ .‬י נ פ ‪ -‬ש במ״א ט י י י י ׳ * ‪,‬‬ ‫כלל ד כ ל מציאותי ה י א י ? י ־ א ל ? י י ׳ ״ ״ י י ׳‬
‫י‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬
‫‪,‬״״ל‬ ‫' ״ ‪,‬״י׳ ניז י *‬ ‫יש אבל באמת כ ל מציאותו ה י א י ?‬ ‫י‬

‫נ ב‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ת י‬

‫בטל א י י ׳ * " " ‪« n l‬‬ ‫דנתי׳ מ י ה י ב ״ ז י‪-‬יא ב ל‬
‫‪ ,‬ה ממ״•‬ ‫‪ , .‬״ ‪,,‬א ש״‪,‬ש ב ט י א י‬
‫ב מ צ י א‬ ‫ט ל‬ ‫ד‪,‬‬ ‫ד‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ו ה ו י‬ ‫ש ל ו >‬ ‫פ צ י א י ת‬

‫מ‬ ‫ב‬
‫‪ ,‬׳ ‪ ,‬ונט״ש בנד׳ <‬ ‫״‬ ‫״י׳ מיה י י‬ ‫‪,‬‬ ‫ב‬ ‫הי‬ ‫י ב‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ש‬

‫‪3‬‬
‫‪ , .‬נטו באי‬ ‫הגשמי א ל ? " * ‪,‬‬
‫‪ /‬ן ד‬
‫י‬
‫י י י איז עוד שיהי׳ לעתיד שיחי׳‬
‫ן‬ ‫כ‬

‫ב ' ‪ 1‬״ ייש‪.‬‬ ‫ה ‪0‬‬ ‫י נ‬

‫'‬ ‫'ל‪,‬ל‪»4‬‬
‫־ ׳ נשלח ה מ י ל אי‪-‬ב‪ ,‬יהיינו בחי׳‬ ‫ל‬ ‫ב י ט‬

‫ל את‬ ‫ימ ש ה־י‬

‫ט‬ ‫ב‬ ‫&‬ ‫ה‬ ‫‪,, ,‬‬ ‫י מ‬ ‫<‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫ף‬ ‫כ‬ ‫ה י ז י מ ו י‬ ‫ב ג ן פ י‬ ‫ה ב י ט י ל‬ ‫‪ 8‬ד‬

‫‪ , . ,‬היא י ־ י‬ ‫‪ ,‬׳ ה י ׳ טבחי א ז‬

‫‪a‬‬ ‫׳״״‪,‬‬ ‫ד א ל‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ט ע ל ו ״‬

‫יש׳ מ י ה היא נ ח י ׳ ביטול א מ י ת י ל כ ל ל י " " ״ י ״ ״ ל ח י ש שלי » ״ י *‬

‫ז ב א ל י‬ ‫ש‬ ‫ט‬
‫' ״ ״ נ י ממש נ ט י »׳'׳ י < י " *‬ ‫י׳יא ניטול א י מ י יביז ב י י ל י־' ־‬
‫ןט״ה » •‬ ‫״ ‪ ,‬ר‪,‬חנ ‪» .‬‬
‫מ‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫ג י ף‬ ‫ד‬ ‫ש ד >‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ך ׳ י >‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫נ ח‬

‫נ‬ ‫‪ 3‬י ב י‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ש‬

‫־ בייט‬ ‫' \ ' "לו )בגיפטי י׳‬ ‫א י איז זה הביטיל בעצם י ־ י‬ ‫‪0‬‬

‫ט‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ש י‬
‫‪ 1‬נלל‬ ‫'‬ ‫‪^1 !!.‬״ניים 'א‬ ‫ינצייקיט ה ג י ל י ב ״ ' ׳ ב י ' י׳יא ־ ׳‬
‫ג י פ‬ ‫נ‬
‫^ נו׳(‬ ‫ש ל א ה י ׳ בבי׳"‬ ‫‪°‬‬ ‫שלהם( מ נ ח י ׳ מ י ה ד ב י ! י ע י י ׳ "‬
‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ש‬
‫;למע ״‬ ‫' ״ ״ * שהח״י‬ ‫א נ ל הי׳ בהט הביטיל בעצם ה מ צ י א ״‬
‫‪B‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪a‬‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬
‫‪ ? °‬ממש‬ ‫״ ‪ ,‬י ל ד ש׳ *יי׳‬ ‫)יע־יש נ ט ״ א ההפרש א ם י ׳ י י‬
‫מ י ‪ ,‬ו א‬ ‫ו ח נ‬
‫‪ 7‬״ ' בנהי׳ בל«' ‪ * °‬ל « ל ו י‬ ‫'‬ ‫יי׳'׳ י׳מעלי׳ באלי׳ ש ״ ־ י י־'׳ י‬
‫נ ה‬ ‫ש‬ ‫ש‬
‫‪,‬שגיפי‬ ‫‪ J‬דביל י » ״ "‬ ‫נצייקים ה נ י ל כבנימיז יבניי׳י י ׳ '‬
‫ל >‬ ‫כ נ‬ ‫ט ב ח‬ ‫ה‬ ‫ה ש‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ש‬
‫* "י״׳ ב י ‪£‬‬ ‫‪ 1‬א ״"״יד נ י ׳‬ ‫"‬ ‫״ ׳ • יי״ל י כ ־ י ״ כ י׳'׳ « ־ י ל‬
‫‪0‬‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬
‫‪ °‬י ׳ * ‪ ,‬מ מ י ״ י׳"׳""? » » ע י י‬ ‫הנניאה )ונמו בצדיקימ ה נ י ל ש ב ה ם‬
‫ע‬ ‫ע י ״‬ ‫ב מ ! נ י א י ת‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫‪1 0 3‬‬ ‫ש ה י‬
‫‪ £‬היא‬ ‫" ל ל ‪ 2‬ש ה אתי׳ י ־‬ ‫ל‬ ‫' א י " י־'׳‬ ‫א‬
‫ל‬ ‫קנ‬
‫י ־ ילא ק ט ע ו ד נ ב י א נמשי׳ א י ל י ־ " י ־ ? ״ י ע דהביטיל " ׳ ' ' ‪, L‬מבי׳‬
‫א י )‬ ‫מ ש י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫א נ‬
‫‪ ? £ .‬׳ והייני‬ ‫־‬ ‫״ י ו ו " שא׳‬ ‫" ״ ׳ ' » ע י י עליד י ל <יי‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫נ ו‬
‫׳ ‪ ,‬״ ־ מים י ' ‪ - ' °‬ל ‪ ,‬נבהי׳‬ ‫שהיש היא ממש האלקית המי׳ייי׳ איי"‬
‫' ״ ד ה י י " י ׳ " "‪ * T‬״‪,‬׳ מ׳־י־‬ ‫י " י אין עוד אפי׳ בחללי ש ל ע י ל ‪/‬‬ ‫ש‬ ‫י ג ־ ב‬ ‫ט‬ ‫נ מ‬

‫‪W‬‬ ‫ת י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫כ‬

‫״ ״ ׳ ל הנ‪°‬‬ ‫״ ‪ 1 ,‬״ ו יחיצינ י‬ ‫» ח י ׳ הושיטי מ ק י ו ה י ש י ׳ ׳ י ׳ '‬
‫‪0‬‬ ‫[ נ י י ?‬ ‫‪2‬‬ ‫י‬ ‫מ י ע‬ ‫ט‬ ‫י ‪ ,‬ב‬
‫' ‪»1 , ,‬צי‪ /‬ני‬ ‫״ י ל ייב? י‬ ‫״ ׳‬ ‫' י ל י א י ז ע י י » ׳ • י ל ־ ' ׳ י׳'׳‬
‫יהיא בחי׳ מ י ה ד מ י ה י מ י ה דב״ן « ׳ • מ י • י * ‪ 1‬מ מ ש בב״י׳ ‪ y‬״ ׳ ‪ ,‬ע ״ נ‬ ‫ל‬
‫‪,‬‬

‫‪ « 8I,‬ל ק י "‬ ‫הביטיל י י י י‬ ‫ע‬

‫שי׳ניטול שלחם ה י ׳ ב נ ה י ׳ ביטיל י ׳ ' ״ ‪°‬‬ ‫י‬ ‫ש מ‬

‫‪v4< °‬‬ ‫״ ש נ ״ י ' מ ל ׳ י׳יא‬

‫נ‬
‫־יטיל היש היא בחי׳ ב י ״ י ל‬
‫מ י‬
‫י‬

‫כ‬
‫״‬

‫‪ ,‬ג‬
‫י‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫צ‬ ‫ט‬ ‫ב‬

‫נ־ללים ממש בבהי׳ מ ל ׳ י א צ " ׳ י ׳ י ׳ ׳ ‪ °‬י ‪ ,‬״ י ׳ ש ׳ מיי־ ' י ‪ T ,‬״ ׳ ׳ ביטיל‬
‫ב ב ח‬
‫נפנימייח י‬ ‫‪ , ,‬מ א י ר ביים ™‬ ‫‪,‬‬ ‫היינו‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ה כ‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ש ה‬ ‫ה‬ ‫ש‬

‫נ‬
‫»!נימייתם נ י ׳ ‪ ,‬וזח‪ ,‬שמתחדש מש׳ מיי־ י ־ " י‬
 ‫ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת‬ ‫פפר‬ ‫קכד‬
‫‪,‬‬
‫אמיתי כר כנ״ל‪ .‬וסתם נשמות הן בבחי ב״ן דב״ן‪ ,‬והיינו שהבירורים והביטול‬
‫שלהם היא בבחי׳ ביטול היש לבד כר‪ ,‬וע״כ צריכים להתברר בירור שני‬
‫ע״י ש׳ מ״ה ב ו ‪/‬‬

‫ה( והנה בענין ש׳ מ״ה הנמשך לצדיקים הנ״ל שנכללים ממש ב ב ח י מלי‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫ובהם עצמם הוא היחוד דמ״ה וב״ן והמשכת ש מ״ה של סתם‬
‫נשמות ההפרש ביניהם ע״פ פשוט מובן דבנשמות • הרי השי מ״ה הנמשך בהם‬
‫הוא ע״י נשמות הצדיקים שהם המבררים אותם כנ״ל‪ ,‬א״ב ה״ז בחי׳ הארת ש׳‬
‫מ״ה שנמשך ע״י הצדיקים‪ ,‬משא״כ בנשמות הצדיקים הוא שמאיר בהם ש׳ מ״ה‬
‫עצמו הנמשך מלמעלה כ ר )וי״ל שזהו ע״ד המבו׳ במ״א בענין הממוצע בין העליון‬
‫לתחתון שהתחתון מובדל בערך מן העליון הרי אין אור העליון ממש נמשך‬
‫אל התחתון כ״א ע״י שמתעצם תהלה בהממוצע וממנו הוא ההמשכה אל התחתון‬
‫כר וכמו המתורגמן שמקבל השכל מהרב המשפיע ומתעצם ההשפעה בשכלו‬
‫שתופס ומקבל את שכל הרב והוא משפיע כפי שכלו וחושים שלו‪ .‬ועם היות‬
‫שזהו השפעת שכל הרב המשפיע ה״ז כפי שתופס הוא ומקבל את שכל הרב בר‪.‬‬
‫וכמו״כ הוא למעלה דבחי׳ כתר הוא הממוצע בין אוא״ס המאציל אל הנאצלים‬
‫דבהי׳ עתיק הוא המשכת העצמות דא״ס דעש״ז נק׳ עתיק ל׳ העתקה כנודע׳‬
‫ומ״מ זהו כמו שנמשך מעצמותו להיות בבחי׳ ממוצע כו׳ וכמ״ש במ״א‪ ,‬ובחי׳‬
‫ומדרי׳ זו היא בבהי׳ העתקה והבדלה מהנאצלים‪ ,‬ומה שנמשך להיות מקור‬
‫לנאצלים הוא בחי׳ אריך שזהו מה שנמצא מבחי׳ עתיק כר‪ .‬וכמ״ש בע״ח שמ״א‬
‫פ״ג בב׳ מדרי׳ שבכתר א׳ הוא הבהי׳ היותר תחתונה ושפלה מכל בחי׳ א״ס‬
‫)עמ״ש בהבי׳ דשחורה אני בהג״ה שם( כר‪ .‬והנה בזו המדרי׳ התחתונה שבא״ס‬
‫יש בה כללות כל שלמעלה הימנה ומקבלת מכולם כנודע ומדדי׳ זו חתחתונה‬
‫היא האצילח את בחי׳ השני׳ שהיא המדרי׳ העליונה מכל מה שבכל הנאצלים‬
‫ויןט בה שורש כל הנאצלים כר עכ״ל‪ .‬ועמ״ש בהוספות דתו״א בהבי׳ דקחו‬
‫מאתכם תרומה פ״ג׳ ועמ״ש על מאה״ז פ׳ היי שרה בענין מאה שנה כר‪.‬‬
‫וכמו״כ הוא בהמשכת ש׳ מ״ה שבנשמות הצדיקים נמשך ש׳ מ״ה עצמו ומתעצם‬
‫ומתעלם בהם וההמשכה לסתם נשמות הוא מה שנמשך מנשמות הצדיקים‬
‫כר(‪ .‬אמנם ההפרש בעצם מדרי׳ דש׳ מ״ה )שהרי בסתם נשמות הוא בכדי‬
‫לבררם ולתקנם בבחי׳ בירוד שני משא״כ בנשמות הצדיקים כן׳‪ .‬וי״ל שהוא‬
‫היחוד לצורך הולדות נשמות כר וכמ״ש במ״א שגם מיחוד זו״נ נולדים נשמות‬
‫דאצי׳ ממש כ ר וכמו ביחוד יצהק ורבקה בהי׳ מ״ה וב״ן הנ״ל וכמשי״ת הי׳‬
‫הולדת יעקב בחי׳ נשמה דאצי׳ ועיקר בחי׳ התיקון כו׳ כנודע‪ ,‬ועמ״ש בד״ה‬
‫הקבצו בס׳ בראשית ב׳ שזהו בחי׳ ואנשי קדש כו׳( הנה י״ל שזהו ע״ד משנת״ל‬
‫ההפרש בין משה ואלי׳ דשניהם בחי׳ מ״ה ומשה הוא בהי׳ מ״ה דמ״ה דהיינו‬
‫בחי׳ פנימיות מ״ה ואלי׳ בחי׳ ב״ן דמ״ה היצוניות מ״ה‪ ,‬והוא לעשות ביטול‬
‫בהיש מ ׳ ‪ .‬והוא כמו ב׳ המדרי׳ דעתיק ואריך כוי‪ .‬ועמ״ש בענין משה ואלי׳‬
‫בהבי׳ דכי תצא שלא נדפס‪ ,‬דאלי׳ הוא בחי׳ חיצוניות שבעליון בו׳‪ .‬אמנם יותר‬

‫כ״ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬ד ג נ ש מ ו ת ס ת ם ‪.‬‬ ‫•(‬

‫קנה‬ ‫— ם ל ״ וו‬ ‫ס פ ד ה מ א מ ר י מ‬

‫נ״ל שזהו כמ״ש בד״ה עם לבן גרתי דתקס״ה‪ ,‬שיש ב׳ בחי׳ אין הא׳ בחי׳‬
‫אין של העלם העצמיות כמו שהעצמיות הוא במהותו בהעלם )בחי׳ עתיק והיינו‬
‫כמ״ש במ״א דבחי׳ • הוא המשכת העצמיות וה״ה הוא העצמיות כמו שהוא למעלה‬
‫מבחי׳ המשכה ולכן נק׳ בשם העתקה דהיינו העתקת העצם ממקום למקום בו‪/‬‬
‫ועמיש בהגהות לביאור דאתה הצבת בענין עתיק וכמו מל׳ שנעשית עתיק לברי׳‬
‫‪,‬‬
‫כו׳ וכמ״ש בע״יח שמ״ז פ״א שזהו עצם נקודת המל׳ ב ו ( • • ‪.‬‬

‫בס״ד ש״פ נח‪ ,‬פר״ת•‬

‫ד י י ז‬ ‫ס נ ד‬ ‫ב ג מ‬ ‫ו א י‬
‫י?"‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫צ ה י תעשה לתיבה ואל אמה תכלינה מלמעלה בי׳•‬
‫ע״ב א״ר יוחנן א״ל הקב״ה לנה קבע בה אבנים טובות ומרגליות ש ה ו‬
‫מאירים לכם כצהרים‪ ,‬וזהו צהר תעשה שיקבע בה אבן שיהי׳ מאיר כצהרים‪.‬‬
‫ז כ‬
‫ו פי׳ רש״י צהר ו״א חלון וי״א אבן טוב המאיר‪ .‬ויונתן תרגם איזל לפישון‬
‫וסב מתמן יוהרא כו׳ ופי׳ יוהרא הוא אבן טוב‪ ,‬אדמו עצם מפנינים תרגם יוהרין‪.‬‬
‫הרי יוהרין הוא פנינים‪ ,‬ומ״ש אדמו עצם משמע שיש בו קצת אודם‪ ,‬והוא‬
‫כמ״ש באבן הבדולת דגוונא סומקא אתחזי בי׳‪ .‬והנה יוהרא ל ה ״ ק א ל׳ גאוה‬
‫ה ו‬ ‫ב‬

‫וכמו גבר יהד ולא ינוה‪ ,‬זד יהר לץ שמו‪ .‬ובל׳ רז״ל מתהזי כיוהרא‪ .‬ב י י ש‬
‫?נין הגיאות בקדושה שהוא הרוממות והגדולה וכמו הגאוה והגדולה לה‬
‫העולמים‪ ,‬וכמו לי גאה גאה‪ ,‬וידוע דגאה גאה שמתגאה על גיוותנאי הוא בתי׳‬
‫פנימיות הכתר‪ ,‬והאבנים טובות שעושים מהם בתר ועטרה ה״ז ג״ב מורה על‬
‫היוממות והגדולה שלמעלה זהו ג״כ בחי׳ פנימיות הכתר‪ .‬שהרי הגולגלת הוא‬
‫ג״כ בחי׳ מקיף והיינו בחי׳ חיצוגיות חכתר‪ ,‬גולגלתא דחפי׳ על מוחא בר‪ ,‬והכתר‬
‫והעטרה שע״ג הראש הוא בחי׳ פנימיות הכתר כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וכאשר נפל‬
‫בשבה״כ נעשה מזה ענין הגסות והגאוה וזהו גבר יהר ומחזי כיוחרא כר‪.‬‬
‫וכאשר נהפך לקדושה ה״ז מגיע בבהי׳ כי גאה גאה כ ר )ועמ״ש במ״א בענין‬
‫מבני בניו של המן למדו תורה ברבים בו׳(‪ .‬והנה רבינו נ״ע פי׳ בשם הבעש״ט‬
‫ז״ל דתיבת נח הוא ת י ב ת התפלה‪ .‬ולפ״ז י״ל פ ״ ש צהר תעשה לתיבה שהוא‬
‫אבן טוב כנ״ל‪ .‬הנה אבנים הם אותיות וכמ״ש בס״י שתי אבנים בונות שגי‬
‫בתים שלושה אבנים בונות ששה בתים ׳ ‪ .‬ואמרז״ל מט״ט קושר בתרים לקונו‬
‫כ ו‬

‫מתפלותיהם של ישראל‪ ,‬הרי התפלה היא בחי׳ כתר‪ ,‬ואותיות התפלה הן האבנים‬

‫כ״ה בגוכי״ק‪ ,‬ואוצ״ל ‪ :‬דבחי׳ עתיק‪.‬‬ ‫״(‬

‫‪,‬‬
‫בגוכי״ק‪.‬‬ ‫ע״כ נמצא‬ ‫״(‬
 ‫ה מ א מ ר י ם — פדי׳ ת‬ ‫פפר‬ ‫קנו‬

‫טובות הקבועים בהכתר כר‪ .‬והענין הוא דהנה ידוע שיש ב׳ מיני אבנים‪ ,‬הא׳‬
‫אבן שהוא בריאה בידי שמים‪ ,‬והב׳ הנעשה בידי אדם‪ ,‬והוא הנק׳ לבנים ובמ״ש‬
‫הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשריפה‪ .‬שהלבנים הן הזקים וקשים באבנים וראזימ‬
‫לבנין ר ק שצריכים הכנה לשרוף אותם בכבשן ואזי המה כאבנים וכמ״ש ותהי‬
‫להם הלבנה לאבן כר‪ .‬וכמו״כ הוא באותיות שיש אותיות שהן בידי שמים‬
‫‪,‬‬
‫בבהי׳ המשכה מלמעלמ״ט‪ ,‬ויש אותיות שהן בידי אדם מלמטלמ״ע‪ ,‬והן ב ה י‬
‫אותיות דמ״ה ואותיות דב״ן דמ״ה וב״ן שניהם יש בהם בהי׳ אורות וכלים‪ ,‬ואותיות‬
‫הן כלים כמ״ש בע״ה‪ ,‬ואותיות דמ״ה הן כלים להאורות דש׳ מ״ה‪ ,‬וש׳ ב״ן יש‬
‫בו ג״כ אורות וכלים דהאותיו׳ דב״ן הן בהי׳ הכלים דב״ן‪ .‬והנה אותיות‬
‫דמ״ה הוא דמ״ה הוא בהי׳ הב׳ כה מה דהכ׳ היא בתי׳ ביטול בעצם‪ ,‬והייני‬
‫לא שמבטל א״ע כ״א שהוא בטל בעצם והוא מהות ביטול‪ .‬ולכן בחב׳ הוא‬
‫השראת אוא״ס‪ ,‬דאוא״ם שורה במקום הביטול דוקא‪ ,‬והחב׳ להיותה בהי׳‬
‫ביטול ה״ה כלי לאוא״ס ב״ה וכמ״ש בסש״ב אוא״ס אחד האמת הוא לבדו הוא‬
‫ואין זולתו וזוהי מדרי׳ החכ׳ כר‪ ,‬וכמו משה שא׳ ונחנו מה שהי׳ בטל בתכלית ע י‬
‫שלא הי׳ מורגש בנפשו למציאות דבר כלל‪ ,‬וע״כ א׳ לא עלינו תלונותיכם‪ ,‬כי‬
‫מה נחשב הוא בו׳‪ ,‬וזהו הביטול דהכ׳ שהוא בחי׳ ביטול עצמי בו׳‪ .‬והגם שזהו‬
‫ג״כ מההרגש דאוא״ס‪ ,‬דמ״ש בםש״ב הוא לבדו הוא ואין זולתו היינו שבחב׳‬
‫נרגש איך שהוא לבדו הוא כר‪ ,‬מ״מ ה״ז ביטול עצמי מפני שהרגש זה הוא‬
‫מתתילת האצילות כר‪ .‬דהנה מתהלה נאצלה ההכ׳ לא בבחי׳ מציאות וע״ב‬
‫מתחלה נרגש בחכ׳ הדעה האמיתית איך שהוא לבדו הוא והיא בבחי׳ ביטול‬
‫עצמי כר‪ .‬דמה שהוא בבחי׳ מציאות גם שע״י שנרגש בו הרגש הא״ם ומתבטל‬
‫במציאות אין זה ביטול עצמי ממש‪ .‬אבל החב׳ נאצלה מתחלה לא בבתי'‬
‫מציאות ומתתלת אצילותה נרגש בה הרגש הא״ם איך שהוא לבדו הוא‪ ,‬ע*ב‬
‫הביטול הוא ביטול עצמי כר‪ .‬וזה שההכ׳ היא כלי לאוא״ס מפני שהיא בבתי׳‬
‫ביטול והיינו מה שנאצלה לא בבתי׳ מציאות‪ ,‬וע״י ההדגש דאוא״ם מתבטל‬
‫ממציאותה שזהו ביטול עליון יותר כר‪ .‬והנה בהכרה הוא שיהיו בהי׳ בלים‬
‫להכיל ולקבל אור ביטול זה‪ .‬דכל אור בהכרת שיהי׳ לו כה במה שיהי׳ נאתז‬
‫וכמו אור הנר שנאהז בפתילה והאש בעצים‪ ,‬והמים בלי כלי ישפכו וירדו‬
‫מגבוה לנמוך‪ .‬וכמו״כ כל האוד בהכרח שיהי׳ לו כלים‪ .‬וזהו בחי׳ האותיות‬
‫דמ״ד‪ .‬שהן כלים להביטול דמ״ה‪ ,‬שהרי הביטול אינו בבחי׳ העדר ח״ו וגם איז‬
‫זה במדדי׳ לאו אינון נהורין כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וע״כ יש אותיות וכלים שבהם‬
‫נאחז הביטול והן המביאין ומגלים אור הביטול בר‪ .‬וזהו מכון לשבתך פעלת‬
‫ה׳ שהאותיות דמ״ה הן מכון וכלים שבהם מתיישב האור דמ״ה כר‪ .‬ואותיות אלו‬
‫הן בידי שמים היינו שהן המשכה מלמעלה שנמשכים מן העצמות כמו עצם האור‬
‫כר‪ ,‬והן בהי׳ כלים דע״ס דאצי׳ שנאצלו מהמאציל עליון ב״ה‪ ,‬דכמו שהאורות‬
‫נאצלו מאוא״ס המאציל כמו״כ הכלים נאצלו מאוא״ס המאציל‪ .‬ויש הפרש בין‬
‫אצי׳ האורות ואצי׳ הכלים וכמ״ש בפ״א‪ ,‬ומ״מ הדי גם הכלים נאצלו מאוא״ם‬
‫המאציל בו׳‪ .‬וההתהוות בפועל דכלים הוא מן האור דמהתעבות האור נעשה‬
‫הכלים שנתהוו הכלים בעדך האור שהאור מתלבש ומתיישב בתוכם והכלים‬
‫‪,‬‬
‫מתארים ומגלים א ת האוד כ ר וכמ״ש במ״א‪ .‬ולמטה בכללות הן האותיות דלה״ ?‬
‫קמ‬ ‫פ פ ר ה מ א מ ר י ם— פד ״ ת‬
‫שניתן מלמעלה שבו נברא העולם ובו ניתנה התורה בו‪ /‬והוא המשכת בחי׳‬
‫קודש עליון בעולם בו׳ ומהר אחרי דס״א ע״א דלה״ק הוא המשכת בחי׳‬
‫חכ׳ ובמק״מ שם דלשון בחי׳ מל׳ במל׳ וקדש הוא המשכת חחב׳ במל׳ בו׳‪.‬‬
‫ובפרטיות הן האותיות דתושב״כ שהן כלים אל האור‪ ,‬ולכן בתושב״כ האותיות‬
‫הן בדקדוק באותיות אלו דוקא‪ ,‬והאותיות צ״ל בתמונה כזאת דוקא ובהתגין‬
‫ובא״ל פסול‪ .‬כי האותיות ותנועתן מורים על ההמשכה וכמו אות אלף שהוא‬
‫יו״ד למעלה ויו״ד למטה וקו באמצע‪ ,‬דב׳ יודי״ן הן^ח״ע וח״ת יו״ד דהוי׳‬
‫ויו״ד דאד׳ וקו באמצע ת״ת שמחבר בחי׳ חב׳ עם המל׳ כר‪ .‬ואות ב׳ אי׳ בזהר‬
‫ש מ י‬
‫נ י דל״ו ע״א ב׳ אית לי׳ תרין גגין וחד דאחיד לון גג העליון בינה‬
‫וגג התחתון מל׳ וחקו חמחבר הוא ת״ת‪ .‬ובמ״א שהג׳ קוין דב׳ הן חג״ת‬
‫ג׳ אבות כו׳‪ .‬וג׳ תמוגתו ו׳ יו״ד והוא השפעת היסוד במל׳‪ ,‬דיםוד גק׳ גימל‬
‫שגומל חסד עם המל׳ שגקראת דל ויסוד הוא משכיל אל דל בו׳ )ובמ״א מבו׳‬
‫דדל בחי׳ יסוד ומשכיל אל הדל חמשכת בחי׳ פגימיות חחכ׳ ביסוד בו׳‪ .‬ועמ״ש‬
‫בבה״ז תשא בעגין ואם דל חוא ובמ״א בחבי׳ דחגרה בעוז מתני׳ והיינו שיסוד‬
‫נק׳ דל ומל׳ דלה‪ ,‬וכאשר גמשך מהחב׳ ביסוד אזי היסוד גומל דלים ומשפיע‬
‫במל׳( ובאות ו׳ יו״ד בראשו שזהו ראשית העופעת החב׳ במדות‪ ,‬ובג׳‬
‫היו״ד בסוף דהייגו סיום השפע דחכ׳ במל׳ כו׳ וכמ״ש בתו״א בהבי׳ דלכן אמר‬
‫כי‪ .‬וכן כל האותיות תמונתן מורה על ההמשכה‪ ,‬והן חאותיות דתורה שניתנו‬
‫מלמעלה שבהם וע״י הוא המשכת האור שהן אותיות דמ״ה כד‪ .‬וכן נשמות‬
‫יפ״ד‪ .‬שהן בתכלית הביטול בבחי׳ ביטול במציאות בו׳ וגס הלבושים והגופים‬
‫שלהם הן בבחי׳ ביטול במציאות וכמו האבות שחיו בבחי׳ מרכבה וכמו גופי‬
‫של משה מ׳‪ .‬וע״י הלבושים הוא שמביאים גילוי ש׳ מ״ה וכידוע דהצדיקי׳‬
‫ענינם הוא לחמשיר בחי׳ ביטול דמ״ה בעולם וכמ״ש במ״א והוא ע״י הלבושים‬
‫והכלים כוי‪.‬‬
‫‪ P‬א מ נ ם ש׳ ב״ן הוא ביטול היש לא בחי׳ ביטול עצמי כ״א ביטול הנעשה‬
‫שהוא בבחי׳ יש ומבטל עצמותו ונכלל בבחי׳' אין כר‪ .‬וכמו מיכאל‬
‫באהבה וגבריאל ביראה דעם היות שזהו בבחי׳ יש מי שאוהב ויש מי שירא‬
‫מ״מ ה״ז שמתבטל מישותו כר‪ .‬וכן כשרפים דאהבה שלהם בבחי׳ רצוא ה״ז‬
‫בבחי׳ יש ומ״מ ה״ז בבחי׳ ביטול מציאותם שעש״ז נק׳ שרפים שנשרף כל‬
‫מציאותם כר‪ .‬וביותר במ״ש בעמדם תרפינה כנפיהם שע״י הגילוי מלמעלה‬
‫מתבטלים לגמרי שזהו בחי׳ השוב שג״ז הוא בבחי׳ יש )ועמ״ש בד״ה תקעו׳‬
‫פר״ת( וה״ז בבתי׳ ביטול המציאות בר‪ .‬וכמו״כ המלאך בעת שהוא שליח מלמעלה‬
‫שאז משתנה למהות ביטול עד שנקרא בש׳ הוי׳ וכמ״ש בי נשבעתי נאום הוי׳‬
‫וכן ותקרא שם הוי׳ הדובר אלי‪ /‬ולכאו׳ איך נק׳ המלאך בש׳ הוי‪ /‬אלא זהו‬
‫מפני כת המשלת שבו שהוא בטל לגמרי אל כה המשלח שאינו מציאות לעצמו‬
‫כלל כר‪ .‬ומ״מ ה״ז בבחי׳ ביטול היש בלבד שהרי הם נבראים בע״ג שנבראו‬
‫במע״ב וכדאי׳ במד״ר י״א שנבראו בשני וי״א בחמישי והכל מודים שלא נבראו‬
‫בראשון שלא יאמרו מיכאל מותח בדרומו וגבריאל בצפונו והקב״ה ממדד‬
‫באמצע וכמ״ש אני ה׳ עושה בל מי אתי מי הי׳ שותף אתי במע״ב כר‪ .‬הרי‬
 ‫פ ד ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ם פ ד‬ ‫קכה‬

‫‪,‬‬
‫שהן נבראים בע״ג‪ ,‬וא״ב הביטול שלהם הוא בחי׳ ביטול היש בלבד‪ .‬וז״ע ש‬
‫ב״ן שהוא בחי׳ ביטול היש כר‪ .‬ויש בזה אורות וכלים‪ ,‬היינו האוי״ר שבנפשם‬
‫וגופות המלאכים שמתבטלים באהוי״ר זו וכמ״ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו‬
‫אש לוהט‪ ,‬שזהו גופי המלאכים והן האותיות דב״ן בו׳‪) .‬ועמ״ש בד״ד‪ ,‬ורוח‬
‫אלקים מרהפת‪ ,‬פר״ת(‪ .‬וכן בנשמות דב״ן שהביטול שלהם הוא בבחי׳ ביטול‬
‫היש והן נ ת פ ס י ם • שהעבודה שלהם בזיכוך החומריות דגוף ונה״ב שכ״ז‬
‫הוא בבחי׳ ביטול היש לאין כר‪ .‬ובכללות אותיות דב״ן הן האותיות דשארי‬
‫לשונות לבד לה״ק שהן אותיות דנוגה שהאדם משמש בהם לצרכי גופו בעם?‬
‫מ ר מ וכה״ג‪ .‬וכאשר בכח זה לומד ומתפלל בכוונה מתבררים האותיות ונכללים‬
‫בקדושה כר‪ ,‬ובפרטיות הן אותיות התפלה‪ ,‬שהתפלה הוא דבור האדם‪ ,‬שאין‬
‫זה מה שניתן מלמעלה כ״א מה שהאדם מדבר‪ ,‬דגם בשמ״ע שאומרים אד׳‬
‫שפתי תפתח זהו רק שמלמעלה פותתין א ת פיו לדבר אבל הדבור הוא של‬
‫האדם‪ ,‬והן הי״ב ברכות האמצעות שהאדם שואל צרכיו בחם בר‪ .‬וכאשר‬
‫אותיות אלו באים באהוי״ר ובבחי׳ ביטול היש כמשי״ת וזהו שנשרפים בכבשן‬
‫האש היינו בחי׳ רשפי אש האהבה שעי״ז נעשה הלבנה לאבן בו׳ ואזי הוא‬
‫בהי׳ אבן טוב שנעשה כתר לקונו בז׳‪ .‬דהנה ענין התפלה הוא יהי רצון שיומשי‬
‫רצון תדש לשנות מהקודם והיינו שגם אם נגזר זדו כך וכך הנה ע״י התפלה‬
‫נמשך רצון חדש כמו לרפאות החולים ולברך השנים בו׳‪ .‬ויובן זה עד״מ באדם‬
‫למטה שהטעם והשכל מהייב שלא ירצה בדבר פלוני שיש לו טעמים וסברות‬
‫ישרות ע״ז ומ״מ כאשר מדברים על לבו שמ״מ ירצה בזה דהגם שהשכל אינו‬
‫מחייב כן ומ״מ ירצה בזה ממשיכים רצונו שרוצה בהדבר‪ .‬והרי ד״תכ׳ והטעם‬
‫מתבטלים ע״י הרצון שגובר על ההכ׳ כר‪ .‬וכמו״כ הוא למעלה דרצון הוא בתי׳‬
‫הכתר כמ״ש כצנה רצון תעטרנו‪ ,‬אמנם כולם בחכ׳ עשית שההכ׳ היא ראשית‬
‫ההשתל׳ והנהגת העולם הוא ע״פ ה ח ב ‪ /‬ובחכ׳ יש דקדוקים וכמו המעימ‬
‫בחכמתו אם צריך להיות כך או כך בו׳ וכמ״ש החייט שהחכ׳ יש בה קצת דין‬
‫שז״ע הדקדוק כר‪ .‬וע״י התפלה ממשיכים מבחי׳ הכתר‪ ,‬והיינו המשכת הרצון‬
‫שגובר על החכ׳ שמ״מ תהי׳ ההשפעה כר‪ .‬והנה צ״ל והלא חכ׳ נמצא כלול‬
‫ברצון שהרי בחי׳ כתר כולל כל הע״ם כנודע‪ ,‬הרי החכ׳ בלולה ברצון‪ ,‬והייני‬
‫שהרצון מחייב בחי׳ החכ׳ ואיך יהי׳ הרצון היפך החכ׳‪ .‬אך הענין הוא שיש‬
‫היצוניות הרצון ופנימיות הרצון‪ ,‬היצוניות הרצת הוא שרוצה בדבר מה׳‬
‫וא״כ הרי יש לו שייכות לאיזה דבר‪ .‬ופנימיות הרצון הוא שהוא מרוצה‬
‫לא שיש לו איזה רצון כ״א שהוא מרוצה‪ ,‬שזהו אמיתית הרצון שלא יקצור‬
‫ולא יכעס והנה זה שהוא מרוצה ה״ז ג״כ גילוי רק שאינו רצון שרוצה‬
‫בדבר ואין לו שייכות לאיזה דבר כר‪ .‬זעיכ בתיצוניות הרצון להיות שהוא‬
‫בבתי׳ שייכות לאיזה דבר שייך שם התכללות החכ׳ והטעם‪ .‬אבל בפנימיות‬
‫הרצון שאינו בבתי׳ שייכות כלל לאיזה דבר אינו שייך שם התכללות ההכ׳‬
‫בו׳‪ .‬והענין למעלה יובן מ״ש בע״ה כשעלה ברצונו הפשוט להאציל כ ר דבזה שייר‬
‫א למעלה‬ ‫ה ו‬ ‫שיער בעצמו מה שעתיד להיות בפועל‪ ,‬עם היות שעליית הרצון‬

‫כ״ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬ג ת פ ס י ס בזה‪,‬‬ ‫־(‬

‫קכט‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר ״ ת‬ ‫ספד‬
‫מהשערה מ״מ מאחר שיש רצון שייך ענין השערה כר‪ .‬וידוע שזה שרש ומקור‬
‫דממכ״ע‪ ,‬והיינו איך שהרצון הוא מקור דממכ״ע ויש שם ההכללות דחכ׳ כר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אבל ב ח י אוא״ם שלמעלה מעלות הרצון הוא שלא יש בהי׳ רצון עדיין‪ ,‬וה״ז‬
‫ג״כ רצון ד ק שזהו מה שמרוצת כבי׳‪ .‬וידוע דאוא״ם שקודם עלות הרצון זהו‬
‫מקור בחי׳ סוכ״ע )היינו עצם בחי׳ סובב שלמעלה מבחי׳ מקור לממכ״ע כר(‬
‫ושם לא יש כלל התכללות דבחי׳ החב׳ כר‪ ,‬ומשם הוא המשכת הרצון גס היפך‬
‫מבחי׳ החכ׳ כר‪ .‬אמנם באמת שרש ההמשכה היא מבחי׳ עצמות א״ס בעל הרצון‬
‫שיהי׳ המשכת הרצון כד‪ .‬והענין הוא דהנה כתי׳ אז יבקע כשחר אורך‬
‫וארוכתך מהרה תצמח ואי׳ במד״ר ם״פ בהר אפילו אותה שנא׳ בה והארכת‬
‫ימים )והיינו ימוהמ״ש ועוה״ב‪ ,‬מת״ב( מהרה תצמת‪ .‬ומפרש אורך וארוכתך ל׳‬
‫אריכות ימים‪ .‬והיינו בחי׳ א״א שזהו המשכת בחי׳ סוב״ע‪ .‬ובכדי שיהי׳ המשכת‬
‫בחי׳ סוכ״ע שיהי׳ בגילוי בבחי׳ ממב״ע שזהו יהוד םוכ״ע וממכ״ע הנה עז״א‬
‫אז יבקע כשחר אורך‪ .‬דהנה יעקב הוא אותיות יבקע כמ״ש בע״ח של״א ספ״א‬
‫ויעקב הוא בריח התיכון שמכריח מקצה העליון ביותר דהיינו מבחי׳ עצמות‬
‫א״ס‪ .‬וזהו אז יבקע כשחר אורך‪ ,‬ובמו השחר שבוקע השכת הלילה וכמ״ש וכמו‬
‫השחר עלה בו׳‪ ,‬דבכללות הוא בקיעת הקו שבוקע השך הצמצום שהוא בבחי׳‬
‫ס י‬
‫ל י ק האור בחי׳ העדר האור והקו בוקע את החשך כד‪ ,‬אך כמו״כ הוא הבקיעה‬
‫יבחי׳ עצמות א״ם בחי׳ ישת חשך סתרו שזהו בחי׳ העלם הא״ם שלמעלה גם‬
‫מכחי׳ סוכ״ע‪ ,‬כי גם םוכ״ע הוא בחי׳ אור ר ק שהוא אור מקיף כ ד וכג״ל שזהו‬
‫בשרשו בחי׳ אוא״ס שקודם עלות ה ר צ ^ וידוע דב׳ המדרי׳ דעלות הרצון וקודם‬
‫עלות הרצון הכל הוא בבחי׳ שמו שחוא בחי׳ גילוי אור ר ק שזהו אור המאיר‬
‫לעצמו ואור השייך אל העולמות בו׳‪ ,‬ובחי׳ חשך הקדום הוא שלמעלה גם מבחי׳‬
‫בתי׳ בקיעת‬
‫כשתר בהי׳‬
‫אוי הסוכ״ע והוא בהי׳ העלם העצמי כד‪ .‬ועז״א אז יבקע כשהר‬
‫‪ -v.‬ילהיות וארוכתך מהרה תצמח שיהי׳ המושכת בחי׳ םוכ״ע מ מ ך *‬ ‫העצמות‬
‫בחי׳ מלכותך מכ״ע כד‪ ,‬ומ״ש מהרה תצמח הנה צמיחה הוא מלמטלמ״ע‬
‫והיינו‬
‫יין שהמשכה זו היא ע״י ביטול היש לאין בו׳‪ .‬וכמו בצמיחה הוא שזורעין‬ ‫והיינו‬
‫גיעין בארץ ונרקב ונפסד כל צורתו ואזי הוא הצמיחה‪,‬׳דב״ז שלא נפסד לגמרי‬
‫תהי׳‬
‫לא תהי׳ הצמיחה כ״א כאשר נ פ ס ד לגמרי בו׳‪ ,‬וכמו״כ בעבודה הו״ע ביטול‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫י‪..‬״״‪ -‬שעי״ז הוא הצמיהה והגילוי ׳ ‪ .‬אך על זה גופא שיהי׳ ביטול‬
‫כ ו‬ ‫היש לאין‬
‫׳״׳ש גמשך ג״כ כח מלמעלה שזהו ג״כ אז יבקע כ ד שנמשך כח מלמעלה‬
‫להיות ביטול חיש כד‪ .‬וזש״א זורע צדקות מצמית ישועות‪ ,‬פי׳ זורע צדקות הוא‬
‫הבקיעה דיעקב בחי׳ הארת אוא״ס שנמשך במל׳ שגק׳ צדקה‪ ,‬ועי״ז מצמיח‬
‫ישועות להיות הביטול והתכללות שהו״ע ביטול היש בו׳‪ .‬ו ד ע נתינת הצדקה‬
‫קודם התפלה וכמארז״ל ר״א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי שנא׳ אני בצדק‬
‫אחזה פניך שע״י הצדקה הוא חמשכת חאור וחכח מלמעלה שז״ע זורע צדקה‬
‫בכדי להיות מצמיח ישועות כר‪.‬‬
‫ג‬
‫> יהענין הוא דהנה כתי׳ כה אמר ה׳ ליעקב אשר פדה את אברהם‪ .‬דהנה‬
‫לחד מ״ד בגמ׳ ת פ ל ו ת אבות תקנום דשחרית מנחה וערבית הן‬
‫נגד האבות אברהם יצהק ויעקב‪ ,‬ובכל תפלה יש התכללות מכל המדרי׳‪ ,‬כי יש‬
 ‫פ ד " ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ס פ ד‬ ‫קל‬

‫פסוקי אהבה ופסוקי יראה ופסוקי רחמים מדתו של יעקב כו׳‪ ,‬והעיקר הוא‬
‫בשתים שלפני׳ שיש בהם התעוררות רחמים וכמש״א ב ב ר כ ת יוצר אלקי עולם‬
‫ברחמיך הרבים רחם עלינו׳ אלקי עולם ה ר ע בורא עולם‪ ,‬דהיינו בחי׳ עצמות א״ם‬
‫שא״א לכנותו ית׳ רק בשם בורא דהוא לבדו בכחו ויכולתו להוות בו׳‪ ,‬ברהמיר‬
‫הרבים הוא המשכת בחי׳ רחמים פשוטים רחמים עצמיים כו׳׳ ורחם עלינו הוא‬
‫שנמשך בבחי׳ מקיף כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וביותר הוא בברכת אהבת עולם שהוא‬
‫התעוררות רחמים על ניצוץ האלקי׳ שלא יש בחי׳ אהוי״ר שזהו מצד העדי‬
‫ההתבוננות כר׳ דהולדת אהוי״ר הוא ע״י שמתבונן בענין אלקי בו׳‪ ,‬ובהעדר‬
‫ההתבוננות ממילא אינו מתעורר באהוי״ר‪ ,‬וע״ז אנו מבקשים אבינו אב הרחמן‬
‫המרחם רחם נא עלינו ותן בלבנו בינה להבין‪ ,‬היינו להבין ד ב ר מתוך דבר•‬
‫דבר הוא בחי׳ סוכ״ע ותוך דבר בחי׳ ממכ״ע בו׳‪ .‬והוא להתבונן בהתהוות‬
‫יש מאין שזהו בחי׳ ממכ״ע והוא בהי׳ כה הפועל בנפעל וכמ״ש אד׳ בם שה?‬
‫אותיות הדבור שבאים בבחי׳ התלבשות בנבראים וכמ״ש ואתה מחי׳ את בולם‬
‫א״ת מהי׳ אלא מהוה שהן האותיות מא׳ עד ת׳ שמהווה ומחי׳ הנבראי׳ בר״‬
‫דהרי ל׳ כלים דמל׳ נעשים נר״ן לבי״ע שזהו המהווה ומחי׳ כו׳ וכמ״ש באגה״ק‬
‫סי׳ ך ‪ ,‬ולמעלה יותר הוא האור שנמדד לצורך העולמות והוא בחי׳ אור הקי‬
‫שבא בבהי׳ התלבשות בעולמות עד עולם האצי׳ שמהווה את העולמות ומאיר‬
‫בתוכם כר‪ ,‬שכ״ז הוא בהי׳ ממכ״ע כר‪ .‬ואת״כ מתבונן איך שכ״ז הוא הארה ל ב ד‬
‫שבאין ערוך כלל לגבי עצמות כר‪ .‬וכמו בהתהוות העולמות שע״י הדבור הרי‬
‫באפ דה אחת נבראו כל העולמות ברוך שאמר והי׳ העולם וכמ״ש ב ד ב ר ה׳‬
‫שמים נעשו כר‪ ,‬והלא במאמר א׳ יכול להבראות‪ ,‬דבאמת נברא הכל במאמר א׳‬
‫כנודע‪ .‬ועד מ באדם מה תופס מקום דבור א׳ לגבי כללות נפש המדברת׳‬
‫ו מ כ ״ לפעלה שאינו תופס פקום כלל כד‪ .‬וכאשר מתבונן בכ״ן איך שבל‬
‫העולמות‪,‬העליונים והתחתונים ומקור המהיום איני תופס מקום כלל לגבי‬
‫עצמות כי געשי׳ הכוסף והתשוקה לבחי׳ עצמות א״ס בו׳‪ .‬והוא בחי׳ האהבה‬
‫כ‬ ‫ה ב‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א‬
‫' ן ׳ ואברהם הוליד את יצחק בתי׳ יראה׳ וזהו ואהבת את‬ ‫י ‪/‬‬ ‫י ‪°‬א‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫כ‬

‫שמלל ראה• י׳׳ל להיות שע״י האהבה והרצוא מאיר לו גילוי אור שע״י‬
‫הג לו עשה היראה‪ .‬והוא בכלל בהי׳ יר״ע בחי׳ יראה בשת שמחבושש מגדולתו‬
‫ת ‪ .‬ועז א ולא נבוש כ י לעילם יעד׳ דלעתיד כשיהי׳ התגלות אלקות וכמ״ש‬
‫מגלה כבוד ה וראו כל בשר כ ר תהי׳ בושה גדולה על הזמן דעוה״ז שהי׳ מלובש‬
‫ב ח ו מ ר י י ת י הי מ ה י ׳ יש ודבר נפרד כי׳‪ .‬דבאמת גם עכשיו אין שום דבר‬
‫המסתיר ^לפני ו ת׳ ומאיר בגילוי גם עכשיו‪ ,‬וצ״ל הבושה גם עכשיו‪ ,‬וכאשר‬
‫מאיר לו גילוי איר אזי הוא בבתי׳ יראה בשת כר‪ .‬יכ״ז היא ע״י התעוררות רחמים‬
‫מדת של י מ ב י נ ר ׳ ואזי יוכל לבקש בתפלה בי״ב ברכות האמצעות שיחי'‬
‫הרצו ב * ‪.‬לרפאות החולים ולבדר השנים כי׳‪ .‬דכל עגין התפלה הוא שיניי‬
‫הרצון להמשיך רצי תדש שלמעלה מהתורת דאורייתא מתכ׳ נפקית‪ ,‬והנהגת‬
‫ה ע ו ל ם ה י א ^ ך פ ה ת ו ר ה דמדהית היא דאין יסודים בלי עון היו‪ ,‬והתפלה היא‬
‫להמשיך רצון חדש כר‪ .‬וזה ע״י הקדמה דמס״נ דק״ש למס״נ באהד ובואהבת א ת‬
‫ה אלקיך כ ׳ דשמע ישראל הוא ההשגה וההתבוננות איך שה׳ אלקינו‬
‫ה אחד שיחיד ומיוחד בתכלית׳ דכל העולמות הן מדבור א׳ שאיגו תופס‬
‫קלא‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר״ ת‬ ‫פםר‬
‫מקום כלל כ ר כנ״ל וכמ״ש במ״א‪ .‬ואי לזאת נכספה וגם כלתה נפשו להיכלל‬
‫בעצמות א״ס וכמ״ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ‪ ,‬ועמך כולל גם האור‬
‫שזה ג״כ רק עמך‪ ,‬רק להיכלל בעצמות א״ם כר‪ .‬דמס׳׳נ דק״ש למעלה מתורה‪.‬‬
‫ולכן גם מי שתורתו אומנתו מפסיק לק״ש כר‪ ,‬ועי״ז ממשיכים בתי׳ רצון הדש‬
‫בתפלה כר‪ .‬ולהיות דמה׳ ודבור התפלה שלנו המה גשמיים ואיך יהי׳ זה כתר‬
‫ע״י המלאכים‬ ‫למעלה עז״א מט״ט קושר כתרים כ ר שעליית התפלה‬
‫ה ו א‬

‫כי׳׳ ולכאר אינו מובן איך בכה המלאכים להעלות התפלה עד שיהי׳ בתר לקונו‪.‬‬
‫ראשית‬ ‫מההכ׳ ורק‬
‫!‪ 1K‬״י‪--‬׳•״‬ ‫למעלה סד״חכ׳‬
‫בכתר למעלה‬
‫הן בכתר‬
‫האותיות הן‬
‫דשרש האותיות‬
‫ידוע דשרש‬
‫דהנה ידוע‬
‫הוא דהנה‬
‫הענין הוא‬ ‫י‬
‫י*ר העניו‬
‫א‬

‫הי‬ ‫דהי׳‬ ‫ממללא‬ ‫יידית‬ ‫גילויים‬

‫גילויים הוא בחכ׳ וכמ׳׳ש ויהי האדם לנפש חי׳ ות״א לרות ממללא דהי׳ הוא בהי׳‬
‫חכ‪ /‬והיינו רק הגילוי שלהם אבל שרשם הוא בכתר כר‪ .‬וכמו שהאותיות‬
‫ב ל י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫א י ר‬ ‫י‬ ‫ג‬
‫™™‪Z‬‬
‫ששרשם‬ ‫‪J T‬‬
‫* ל‬ ‫להיות ^י ל י‬
‫^‬ ‫דא״א‬
‫^‬ ‫השכל‬
‫^‬ ‫‪£‬מ ללבושים אל‬
‫ן ל א‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ ה ן ת‬ ‫ה א ן ת י ן ת‬ ‫א י ן‬ ‫ן מ ג ל י ם‬ ‫כ י ש י ם‬

‫וכמו שני בעלי‬

‫‪n‬‬
‫אחרים‪,‬‬
‫‪n‬‬
‫מהשכל‪ ,‬והראי׳ שהרי יכול לאמר השכל גם באותיות‬
‫"™ \ ‪II172‬‬ ‫שכליים שאו׳ שכל א׳ ובאותיות אחרים‪ ,‬והיינו מפני שאיז‬
‫ד ״ ש כ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י ז ה י‬ ‫פ ש‬
‫*»‬ ‫‪J‬‬ ‫שרשם הוא מבחי׳ קדמות השכל ומעצם ה נ •‬
‫*י״יית אלו מ ׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וכמו״ב הוא‬ ‫ייקא מפני ש « * ‪,‬־‪,,‬״« ״ ״ ‪,‬‬ ‫מ‬

‫‪0‬‬ ‫ז‬ ‫ש י‬ ‫ר ‪ ,‬י י נ י‬ ‫ו ת‬ ‫ת פ‬

‫־ י"־'" ^ " ר ו ח ו‬ ‫״ ‪ -‬״ • ת כר‪ .‬והמלאכים שמעלים את ד ׳ ל‬
‫מ‬ ‫ה נ ו ש ק‬ ‫ם‬
‫" ‪2 1 °‬‬ ‫ד‬ ‫כמ׳׳ש מ ה ר דגפיף לון ונשיק לון‪ ,‬וכמו עד״מ א ר‬
‫ב ל י‬ ‫י י‬ ‫י י ח י‬ ‫מ כ נ י ס‬
‫‪ ,‬ו ד ש מר‬ ‫׳‬ ‫י׳כלי בהדבר שנושק‪ .‬וכמו״ב ה מ ל א י‬
‫ונעשה כמו דבור שלהם שהוא בערך כמו מח׳ שלגו וגבוה מעל גבוה שומר‬
‫עד שנעשה כתר לקונו•‬

‫ל‬
‫י ^ » דרי׳‬ ‫?״־‬ ‫ת‬
‫י( אמנם העיקר הוא ש י ה ‪ -‬ב י ^ ל י ׳‬
‫כ‬ ‫ט‬ ‫״‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫י ש‬

‫ל ״ ה‬
‫"י״‬ ‫ל‬ ‫ומט״ט הוא בחי׳ נעלא דשכינתא כדאי׳ מ ה ר ׳ ו ב ש‬
‫י נ ע‬ ‫‪1‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫כ‬
‫\ ‪* L C‬‬ ‫י ׳'‬ ‫תחתונה דמט״ט‪ ,‬ובגמ׳ חגיגה אי׳ ם נ י ל ?ושי‬
‫ם‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫כ‬
‫‪S‬‬ ‫^‬ ‫״'‬ ‫^‬ ‫י״״־״״ב כר‪ .‬דהנה הנשמות הנה״א ה‪ 7‬בחי׳‬
‫מ‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ש מ י ת‬
‫‪ £‬י‬ ‫״‬ ‫יביא כדעא־ דאבוה‪ ,‬דכמו שהרגל בטל אל הראש בפו״ב ה נ‬
‫לאלקות׳‬ ‫״‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫^‬‫ל‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫דנ‬‫ד‬ ‫ך ב ״ ן‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ל א ל ק ן ת ׳‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ן ך א י‬ ‫״‬ ‫‪W‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ש מ ו ת‬

‫והעדר הביטול הוא רק מצד העלם והסתר הנה״ב שזהו הנעל החופה את הרגל‬
‫י ארי׳ ושור הם‬ ‫כי‪ .‬דהנה הנה״ב שרשו משמרי האופנים דחיות המרכבה‬ ‫פ נ‬

‫בחי׳ חסד וגבו׳ אהבה ויראה‪ ,‬ומזיעתן של החיות נהר דינור יוצא כר‪ ,‬והוא‬
‫״ ״ ק ף התפעלות האהבה‪ ,‬וכן מעוצם הפחד שלהם נעשה זיעה שזה פסולת‬
‫ה יצא וכמו זיעה היוצא מנקבי העור כ ר שמהזיעה נעשה נה״ד כר‪ .‬ןהעור עצמו‬
‫י׳ א כחי׳ חיצוניות הדתילו ורתימו שלהם והיינו המבוקש והמורגש ׳ ‪ ,‬שבר בו‬
‫כ ו‬

‫כ י ‪/‬‬ ‫ה נ ה ״ ב‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ו מ ז ה י‬

‫יים‬ ‫״‬ ‫ה״תל׳ נעשה מזה נוגה שמעורב טי״ר׳‬
‫מ ח י צ י נ י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫‪3‬‬ ‫כ מ ו ״ כ‬
‫י ^ ד ‪,‬שד‬ ‫י״״־״״‬ ‫‪ W‬וכמו המנעלים נעשים מן העור‬
‫ה‬
‫׳ אך ע״י אתכפי׳ ואתהפבא דנה״ב נעשה‬ ‫יא בחי׳ נעל שחופה על הרגל‬ ‫כ ו‬ ‫י‬

‫י ‪ ,‬ב י‬ ‫כ מ י ״ כ‬ ‫ה ר א ש‬ ‫ת‬
‫« ! ‪» I‬זי?‬ ‫׳‬ ‫י מ אור וכמו הרגל שמעמיד את הראש ומוליד‬
‫ממשיך מדרי׳ עליונה יותר ב ו ‪ /‬דנתאוה הקב״ה להיות לו דירת בתתתונים שזהו‬
 ‫המאמרים ‪ -‬פ ו ״ ת‬ ‫ספד‬ ‫קלב‬
‫ע״י ביטול היש דנה״ב בעצם המהות עד שבא למס״נ דביטול כל הרצונות‬
‫לגמרי כר‪ .‬דהנה ביטול בעצם המהות של הנה״ב זהו בכללות הביטול דהנחת‬
‫עצמותו‪ .‬דזה שמניח עצמו לגבי רצון אלקי וכמו בתורה ומצות כ ד ה״ז ביטול‬
‫בעצם המהות שזהו מגיע בעצמות אוא״ס עד שבא לביטול כל הרצונות שלא‬
‫יהי׳ לו רצון זר שזה חמס״נ דק״ש שעי״ז ממשיכים מבחי׳ עצמות א״ם בעל‬
‫הרצון להיות רצון חדש כד‪ .‬וזהו וארוכתך מהרה תצמח צמיחה מלמטלמ״ע‬
‫בביטול היש‪ ,‬דהכח ע״ז נמשך מלמעלה שז״ע ההתעוררות ר״ר על העדר העבודה‬
‫כר כנ״ל‪ .‬זע״י העבודה בבחי׳ ביטול היש ממשיכים מבהי׳ עצמות א״ם שהו״ע‬
‫יבקע כשחר אורך כר‪ .‬וזהו צהר תעשה לתיבה אבן טוב המאיר‪ ,‬דהאבן הוא בהי׳‬
‫לבינה שנעשה בידי אדם בתפלה בבחי׳ ביטול היש בבחי׳ ביטול בעצם המהות‬
‫ובבתי׳ מס״נ שנעשה אבן טוב המאיר כד‪ .‬וזהו ואל אמה תכלינה מלמעלה׳‬
‫אמה אחת הו״ע אחת היא יונתי‪ ,‬מס״נ דק״ש שלמעלה מששים המת מלכות‬
‫ושמונים כו׳ ששים מסכתות ושמונים ברייתות‪ ,‬ואחת הוא בחי׳ מם״נ שלמעלה‬
‫מהתורה שעי׳׳ז נעשה רצון חדש בו׳‪ .‬ובתי׳ אדמו עצם מפנינים שיש בו קצת‬
‫אודם דגוונא סומקא אתחזי בי׳‪ .‬שהרי בכתר שם כחשיבה כאורה שיבולים‬
‫הכל לקבל ע״כ צ״ל גוונא סומקא שיומשך דוקא למקום חראוי‪ ,‬וכמ״ש במד״ר‬
‫שה״ש ע״פ דודי צח ואדום צח לי אדום למצרים כד‪ .‬והיינו כאשר ההמשכה‬
‫היא מבתי׳ פנימיות הכתר כד‪ ,‬דמה שבכתר הוא כחשיבה כאורה זהו בבתי׳‬
‫חיצוניות הכתר‪ ,‬אבל בפנימיות הכתר שם העיקר נש״י ךןקא‪ ,‬וע״ב כאשר‬
‫ההמשכה היא מבחי׳ פנימיות אזי גוונא סומקא אתחזי שתהי׳ ההמשכה במקום‬
‫הראוי דוקא כד‪ .‬וזהו צהר תעשה לתיבה‪ ,‬קבע בה אבנים טובות ומרגליות שיתי׳‬
‫מאירים כצהרים‪ ,‬צהרים הוא זמן תפלת מנחה שאלי׳ נענה ב ת פ ל ת מנחה דוקא‬
‫מפני שאז הוא ביטול היש ביותר‪ .‬דשחרית הוא קודם התחלת העסק ותפלת‬
‫ערבית הוא לאחר גמר עסקו‪ .‬אבל מנחה היא באמצע זמן העסק שמניח עסקו‬
‫ומתפלל בכוונה הרי כאן הוא ביטול היש ביותר שממשיכים עי״ז מבחי׳ עצמות‬
‫א״ס כ ר וזהו צהר תעשה לתיבה דתיבות התפלה יהיו בבחי׳ אבן טוב המאיר‬
‫ע״י האהוי״ר וביטול היש בכלל עד שיהי׳ ביטול כל הרצונות כד‪ .‬ומזה נעשה‬
‫כתר לקונו שנמשך מבחי׳ עצמות א״ס בעהד״צ גילוי בחי׳ רצון חדש שמאיר‬
‫בגילוי בנש״י כד‪.‬‬

‫בס׳׳ד )‪0‬״פ וירא‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫׳ לעשות‬ ‫ה‬ ‫ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך‬ ‫כי‬
‫צדקה למען הביא ה׳ על אברהם את אשר דבר עליו‪ .‬ופי׳ כי ידעתיו ת״א‬
‫ג‬ ‫‪, ,‬‬
‫קל‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר ת‬ ‫פפר‬
‫ארי גלי קדמי ל׳ ידיעה והתגלות דבר‪ .‬ודקרי פי׳ כי ידעתיו ל׳ חיבה‪ .‬דלפי׳ הת״א‬
‫תי׳ למען הוא שפת יתר‪ ,‬ע״כ פי׳ ל׳ חיבה‪ .‬וצ״ל מה״ע החיבה‪ ,‬גם צ״ל מ״ש‬
‫ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט‪ ,‬למה גא׳ צדקה ומשפט הרי יש כמה‬
‫עגיגים בתורה בו׳‪ .‬גם פ״ש למען הביא בו׳ את אשר דבר עליו צ״ל מהו‬
‫׳ עליו בו׳‪ .‬ולהבין כ״ז‬ ‫א ו‬ ‫אשר דבר עליו ולכאו׳ הול״ל אשר ד ב ר לו מהו‬
‫ילה״ק משארז״ל קיים אברהם אע״ה כל התורה כולה עד שלא בתנה כר‪.‬‬
‫ולכאו׳ צ״ל איך קיים כל המצות והלא כמה מצות תלוים ביצי״מ וכמו מצות‬
‫תפילין דבפ׳ קדש והי׳ כי יביאך מ ב ר ספור דיצי״מ ובן בסוכות הושבתי כ ר‬
‫יקודם שעבוד מצרים איך הי׳ אפשר לקיים המצות כף‪ .‬אך העגין הוא‪ ,‬דהנה‬
‫בגמ׳ סוף מכות אי׳ תרי״ג מצות נאמרו למשה מסיגי כ ר בא דוד והעמידן‬
‫על י״א בו׳ בא ישעי׳ והעמידן על שש בו׳ חזר ישעי׳ והעמידן על שתים שנא׳‬
‫כה אמר ה׳ שמרו משפט ועשו צדקה בי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות‬
‫בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחי׳ כר‪ .‬והנה מה שדוד העמידן‬
‫אלו הי״א ולא כל חתרי׳׳ג מצות )וצ״ע בכוונת‬ ‫על י״א הלא אין הכוונה לקיים‬
‫ק‬ ‫ר‬

‫רש״י שם( ובפרט שחי״א דברים אינם נחשבים מכלל התרי״ג כ״א שע״י קיום‬
‫י׳׳א מדות אלו יבוא לקיים כל התרי״ג מצות‪ ,‬וע״ד שאמרו א מ ך במאי הוד‪.‬‬
‫זהיר טפי‪ ,‬הלא אין זה שלא קיים ח״ו כל המצות רק שבמצור‪ ,‬זו הי׳ זהיר טפי‬
‫ועיי זהירות היתירה במצות ציצית הי׳ הקיום דבל המצות‪ ,‬ו כ מ ר ב ע״י הקיום‬
‫עי״ן לקיום כל המצות‬ ‫״ י‬
‫ב ו א‬ ‫א‬ ‫‪,,‬‬
‫ב מ‬ ‫ש‬ ‫ן כ מ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫דהי׳׳א‬
‫ל‬ ‫כ‬ ‫ע נ י נ י ם‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫מ‬

‫בו׳‪ .‬וישעי׳ העמידן על שתים דצדקה וגמ״ה הן שרש כל התרי״ג מצות כמשי״ת‪,‬‬
‫וזהו ג״כ שנא׳ באברהם ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט בר‪ .‬ותבקוק‬
‫העמידן על אחת וצדיק באמונתו יחי׳ שזה הי׳ ג״ב באברהם שהי׳ המאמין‬
‫הראשון וכמ״ש והאמין בה׳ בו׳‪ .‬ולהבין זה צ״ל תחלה מעלת ומדדי׳ אברחם‪.‬‬
‫דהנה כתי׳ ויאמר ה׳ אל אברם לך לך מארצך ב ר אל הארץ אשר אראך לך‬
‫ל י הוא המשכה מלמעלמ״ט כר‪ .‬והענין הוא דהנה כתיב ארוממך אלקי המלך‬
‫דוד שהי׳ מרכבה ל מ ד ת המל׳ אמר ארוממך אלקי חמלך לרומם בחי׳ המל׳‪ ,‬כי‬
‫‪,‬‬
‫מ ל היא מקור העולמות וכמ״ש מלכותך מכ״ע בו׳‪ ,‬דאין מלך בלא עם והעם‬
‫הוא שהן נבראי׳ גפרדים בע״ג‪ .‬דבכדי שיהיו נבראים בבחי׳ יש ודבר נפרד‬
‫יייא ע׳׳י כמה צמצומים וכמ״ש כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו שצ״ל‬
‫כמה גבורות וצמצומים עד שיומשך הארה שיהי׳ מקור לעולמות וכמ״ש במ״א‪.‬‬
‫וזהו בהי׳ המל׳ דמלך שמו גק׳ עליהם וכמו השם שהוא הארה לבד כמו * בהי׳‬
‫מל׳ המקור לעולמות הוא בהי׳ הארה לבד בו׳‪ .‬וע״כ צריכים לרומם בהי׳‬
‫המל׳ בבהי׳ אוא״ס שמרומם ומובדל מגדר העולמות בו׳‪ ,‬והייגו להעלות בהי׳‬
‫המל׳ בבהי׳ פנימיות הכתר כר‪ .‬דהנה כתר בכלל הוא בהי׳ רוממות בהי׳ אוא״ם‬
‫שלמעלה מהשתל׳‪ .‬אך היצוניות הכתר הוא בהי׳ ריש ומקור לנאצלים שיש לזה‬
‫שייכות אל הנאצלים ונמנה עמהם במנין הספי׳ כר‪ .‬ואמיתית הרוממות הוא‬
‫בחי׳ פגימיות תכתר בחי׳ חד ולא בתושבן שמובדל לגמרי מהעולמות בו׳‪ .‬וזהו‬
‫ארוממך לרומם בתי׳ המל׳ בבתי׳ פגימיות הכתר בר‪ .‬וגם ארוממך הוא לחמשיך‬

‫כ ״ ה ב ג ו כ י ״ ק ‪ ,‬ואוצ״ל ‪ :‬כ מ ו ״ כ ‪.‬‬ ‫‪C‬‬

 ‫המאמרים‪-‬פו״‪ft‬‬ ‫פ פר‬
‫ד י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫י ח י ד‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ש פ‬ ‫ו ז ה ו‬
‫‪ * °‬יחיד‬ ‫ע אי‬ ‫בחי׳ רופפות הא״ס במל׳ כיי•‬
‫ב ח י ‪,‬‬ ‫כ ת‬
‫ל ב ד ״‬ ‫מלך יהיד הי העולמים‪ ,‬יהיר הי העולמים הוא פלמעלמ״פ ה מ ש‬
‫‪,‬‬ ‫י ש מ י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה י ‪/‬‬ ‫ע‬ ‫נ ב ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ד פ ר ד י ‪ / ,‬א‬ ‫מ א‬ ‫י ד ו ע‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב ו ‪/‬‬
‫* י הי '‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫בבחי׳ מ ל י ״‬
‫י י‬ ‫ע ׳ > ס‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה י י‬ ‫ו ש‬ ‫ב מ ״ א‬ ‫ש‬ ‫י כ מ ‪/‬‬ ‫ה ו י ‪/‬‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫י י ד ו ע‬
‫ע״ם‪,‬‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫יינייל‬
‫י א‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫נ ב י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ד כ מ י ״ כ‬ ‫‪/‬‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫א ת ד י ג ד‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ב ‪ :‬י נ ה‬
‫שורה‬ ‫'‬ ‫'"‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫יי'‬
‫?‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫מ ד‬ ‫‪,‬‬
‫אשר‬ ‫׳‬ ‫והיינו ע״ס הגנוזות במאצילן ובמ״ש בס״י ע ״ ‪ 0‬ב ל‬
‫כ‬ ‫ד‬ ‫ד ‪ ,‬ב‬
‫ךי‬ ‫בגהלת שהשלהבת קשורה וטמונה בתוך הגהלת שאינה במציאות ל ׳‬
‫יוצאה הוץ לגהלת ה״ה ל ה ב במציאות ויש בה כמה גוונים‪ ,‬א ב ל כשהיא ג •‬
‫ר‬ ‫״ ד >‬ ‫פ ר ט י ם‬ ‫ג ו ו נ י ם‬ ‫ב ד‬
‫* < ^ חדות‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫בתוך הגהלת אינה ל ה ב במציאות יאיז‬
‫א‬
‫ם‬ ‫הגנוזות שאינן בבחי׳ מציאות ולא בבהי׳ התחלקות כ״א הבל בב״י^ ‪,‬‬
‫מ כ ו י ן‬ ‫א י נ י‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ה ק ש י ר ד ׳‬
‫שלא‬ ‫והתכללות כ ר ‪ .‬אמנם המשל דשלהבת‬
‫ש‬ ‫א‬ ‫מ מ נ י‬ ‫ש מ ו צ י א י ז‬ ‫מ י ש‬
‫יאבז‬ ‫הגנוזות‪ ,‬ויותד מכוון הוא המשל דאבן ה ת ל‬
‫כ‬
‫מא‬ ‫‪ m‬משזל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י ת‬
‫יש בו מציאות‬ ‫מ צ י‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ד > ג ח ל ת‬ ‫כ מ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ה‬

‫דיג‬
‫התלמיש שלא יש מציאות אש ר ק כה האש שיוצא ע״י הכאה בו׳• יי״״'‪. ,‬‬
‫‪1‬״״•‬ ‫לע״ס הגנוזות כמו שבלולים בעצמות אוא״ס שאינם בבחי׳ מציאות‬
‫‪3‬‬ ‫כ י ד י ע‬
‫ללו׳‬ ‫ייי׳ ^‬ ‫מציאות לגנוזות כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬חייו בתי׳ יתיי׳ י‬
‫לאחד דאחד הוא התאחדות שישנם פרטים ר ק שהן בבחי׳ אחדות ו ה ת ב ל ט‬
‫ויחיד הוא שיחיד בעצם שאינו שייך גם התאחדות פרטים כ ד ‪ .‬והוא ב י‬
‫ש‬ ‫י‬
‫התבל‬ ‫ההפרש בין בחי׳ חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר‪ ,‬דבחיצוניות‬
‫כ ת‬
‫הע״ס שהן שם בבהי׳ התאחדות הפרטים עכ״פ‪ ,‬ובבחי׳ פנימיות י ' י *‬
‫שאינם שם בבחי׳ מציאות כלל והוא בחי׳ חד ולא בחושבן‪ ,‬וזהו בהי׳ יחי‬
‫בו׳‪ .‬ובשדשו באוא״ס שלפני הצמצום הנה ההשערה ששיער בעצמו בבח כ‬
‫ה״ז בחי׳ ההכללות הפרטים‪ ,‬והוא בבחי׳ אוא״ס דעלות הרצון בו׳‪ .‬ובפרטיו‬
‫בחי׳ השערה בכח זהו בחי׳ קדמון כד‪ .‬וכידוע שיש ג׳ מדדי׳ יחיד אחד וקדמון׳‬
‫דבחי׳ השערה בכה שזהו מה שקדום אל הגילוי זהו בחי׳ קדמון‪ ,‬ובחי׳ עלות‬
‫הרצון שלמעלה מבהי׳ השערה בכה הוא בהי׳ התאחדות הפרטים‪ ,‬ובעצמות‬
‫אוא״ס שלמעלה גם מבחי׳ עלות הרצון הוא בהי׳ יהיד שאינו שייך גם התאחדות‬
‫הפרטים בו׳ )ולפי פ״ש בשעה״י י״ל דיחיד חוא בחי׳ עצם האור חייגו העל״‬
‫האור שלמעלה גם מבהי׳ אוא״ס שקודם עלות הרצון כ ד והייגו בהי׳ יייא‬
‫שלמעלה מבחי׳ שמו כ ד וכמ״ש במ״א(‪ ,‬וזהו יהיד הי העולמים מלך ההמשכי׳‬
‫מבחי׳ יחיד בבחי׳ מל׳ ע״י בחי׳ חי העולמים דבכללות הוא גילוי ריסי‬
‫דפגימיות הקו הוא ההמשכה דבחי׳ פנימיות ועצמות א״ס בד‪ .‬ומלך יחיד הוא‬
‫עליית המל׳ בבתי׳ עצמות א״ס וכמ״ש לך ה׳ הממלכה בתי׳ המל׳ כשעולה‬
‫ונכללת בבהי׳ ע״ס הגנוזות בו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וז״ע ת פ ל ה ותורה‪ ,‬דתפלה תיא‬
‫בבהי׳ מל׳ ואני תפלה‪ ,‬והיא העלאה מלמטלמ״ע עליית המל׳ בבהי׳ רוממות‬
‫ד״א״ס כוי‪ .‬והורה היא המשכה מלמעלמ״ט וכמא׳ כל הקורא בתורה כאלו קורא‬
‫ן ל ב ו ‪ /‬שע*י‬ ‫‪/‬‬ ‫בשמותיו של הקב״ה שהן שמות עצמיים‬
‫ה ג ד‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ב ת י‬ ‫ן ה ן א‬

‫ההעלאה דתפלה הוא ההמשכה דבהי׳ רוממות הא״ס ע״י ההורה מ ׳ ‪ .‬וזהו ג*ב‬
‫מ״ש ויאמר ה׳ אל אבדם‪ ,‬אבדם הוא אב רם‪ ,‬א ב בהי׳ הכ׳ שהוא מקור בל‬
‫הגילוים כר‪ ,‬דהכ׳ היא ראשית ההשתל׳ שכולל הכל וכל הגילוים הן מהחב׳•‬
‫‪• r‬‬ ‫ה מ א מ ר י ם — ע י ״‬ ‫ס פ ר‬

‫ולכן נק׳ החכ׳ אב כר‪ .‬ואב רם הוא בחי׳ החב׳ שברוממות חא״ם היינו בחי׳‬
‫חכ׳ שבע״ס הגנוזות בו׳‪ .‬ויאמר ה׳ אל אב רם לך לך מארצך הוא בחי׳ המשכה‬
‫וגילוי בחי׳ החב׳ דע״ס הגנוזות אל הארץ אשר אראך שיחי׳ בגילוי בבחי׳‬
‫‪,‬‬
‫מל׳ כו ‪ .‬וההמשכה היא ע״י הה״א שנתוסף באברהם‪ .‬דבהבראם בה״א בראם‪.‬‬
‫דהתהוות העולמות הוא מאות ה׳ דש׳ ה ו י ‪ /‬וש׳ הוי׳ יש בו ב׳ ההי״ן ה״א‬
‫עילאה וה״א תתאה‪ .‬והתהוות העולמות שמאות ה״א היינו ה״א אחרונח בחי׳ מל׳‬
‫וה״א ראשונה הוא בחי׳ בינח‪ .‬וידוע דהתרהבות דבינה הוא מבחי׳ מרחב העצמי‬
‫דא״ס כמ״ש במ״א‪ .‬וזהו הה״א שנתוסף לאברהם‪ ,‬והוא שניתן לו כח להיות‬
‫המשכת בתי׳ עצמות א״ס בבחי׳ מל׳‪ .‬וזהו שהאות ה״א נתוסף לו באותיות‬
‫רם בין הר׳ והמ״ם שעי״ז הוא המשכת הרוממות ר ‪ .‬ועיקר המשכה זו הוא‬
‫כ‬

‫במ״ת׳ וכנ״ל שע״י התורה הוא ההמשכה מלמעלמ״ט‪ ,‬ובמ״ת הוא שנמשך בתי׳‬
‫עצמות א״ס למטה‪ .‬וכאי׳ במדרש ע״פ השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני‬
‫י א לא יעלו לרומי‬ ‫י‬
‫ס ו ר‬ ‫‪,‬‬
‫ו ב נ‬ ‫א‬ ‫ל ס ו ר‬ ‫י ר ך ו‬‫אדם מ ל‬
‫א‬ ‫ל‬ ‫ר ן מ י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬

‫ולבסוף ביטל הגזירה כו׳‪ .‬רומי וסוריא רומי הוא בתי׳ רוממות הא״ס וסודי׳‬
‫י׳וא בהי׳ ירידת המדרי׳ היינו בתי׳ תיצוניות האור שנמשך בעולמות כר‪ .‬וזהו‬
‫שבני ת מ י לא ירדו כו׳ השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבנ״א ולבסוף ביטול‬
‫הגזירה וירד ה׳ על ה״ס ומשה ע ל אל האלקי‪ /‬והיינו שבמ״ת נמשך בהי׳‬ ‫ה‬

‫עצמות א״ס למטה כוי‪ .‬וזה תי׳ ג״כ מעלת ומדרי׳ אברהם שהמשיך בהי׳ רוממות‬
‫חא״ם בבחי׳ מל׳ כר‪.‬‬

‫‪ P‬ומעתה יובן מ״ש ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט‪ .‬דהבה ענין‬
‫הצדקה הוא שנותן לעגי דלית לי׳ מגרמי׳ כלום‪ .‬ולכאו׳ צ ל‬
‫למה נבראו עניים ועשירים ושהעני יקבל מהעשיר‪ ,‬למה לא נברא שיהי כולם‬
‫שויו׳ ועכ״פ שהעני לא יצטרך לקבל מהעשיר ויהי׳ לו פרנםהו כפי המצטרך‬
‫לו מידו של הקב״ה ולא יצטרכו עמך ישראל זל״ז‪ .‬ובגמ׳ ב״ב ד׳ יו״ד ע״א א׳‬
‫שעז״נ מלוה ה׳ חונן דל שחחונן דל הוא מלוה ה׳ מה שנותן לעני שהי׳ צריו‬
‫להיות לו ההשפעה מהקב״ה‪ ,‬וכשהעשיר נותן לו תמורת מה שהי׳ צ״ל לו‬
‫‪ .‬ואין זה מובן מה‬ ‫מהקב״ה ה״ה מלוה ה׳ והקב״ה משלם להעשיר בחום׳‬
‫כ ר‬

‫צריכים להלוואה שמלווה ומשלם ומפני מה אינו נמשך לו ההשפעה מידו‬

‫של הקב״ה‪ .‬ובמד״ר משפטים פל״א אי׳ אמר דוד רבון העולם ישב עולמך )שיהי‬
‫כולם עשירים( שנא׳ ישב עולם ל י אלקים א״ל הקב״ה אם אעשה עולמי‬ ‫פ נ‬

‫שוה תסד ואמת מן יגצרהו‪ ,‬פי׳ למי יתגו צדקה‪ .‬שג״ז אינו מובן‪ ,‬מה הכרת‬
‫עניו הצדקה כ״כ שאם אעשה עולמי שוד‪ ,‬תםד ואמת מן כר‪ .‬אך הענין הואי‬
‫יהנה כתי׳ ויעש אלקים א ת שגי המאה״ג את המאור הגדול ואת המאור הקטן‬
‫יאי׳ בת״ז מאה״ג רזא דעתירין ומאה״ק רזא דמיםבגין דשמש הוא בחי׳ עשיר‬
‫ולבנה בתי׳ עגי דלית לה מגרמא בלום‪ ,‬והשפעת השמש ללבנה הו״ע הצדקה‪.‬‬
‫דהנה כתי׳ שמש ומגן הוי׳ אלקים שהשמש חוא בחי׳ שמש הוי׳‪ .‬ובמו שאור‬
‫השמש הוא אוד וזיו ב ל ב ד לא עצמות השמש‪ ,‬כמו״כ ש׳ הוי׳ הוא שמאיר בהי׳‬
‫׳ אלקים שך׳ע שמש ומגן כמו שהמגן‬ ‫הארה לבד‪ .‬והארה זו היא מתעלמת‬
‫ב ש‬

‫מעלים ומסתיר על אור השמש כמו״כ ש׳ אלקיס מעלים ומסתיר על האור‬

 ‫‪ B-‬ף ״ ‪A‬‬ ‫ה מ א מ ר י ם‬ ‫ספד‬ ‫קלו‬

‫דש׳ הוי‪ /‬דלהיות שהוא הארה לבד ה״ז מהעלם בש׳ אלקים עד שלמטה היא‬
‫בהי׳ חשך והעלם כר‪ .‬אך ענין יהוד שמשא וסיהדא הוא שמאיר עצם אוי‬
‫‪,‬‬
‫השמש כו‪ /‬ע״ד לעתיד הקב״ה מוצא חמה מנרתקה שהכוונה שמאיר לא ר ?‬
‫האור היוצא הוץ לכדור השמש כ״א אוד השמש עצמו כר )עמ״ש בד״ה תקעו׳‬
‫פר״ת( והיינו שיהי׳ גילוי ש׳ הוי׳ עצמו כמו שהוא כו‪ /‬וז״ע הצדקה שידיי׳‬
‫גילוי בהי׳ עצמות אוא״ס ב״ה‪ ,‬והוא שנמשך עיי הצדקה למטה שהעשיר נותז‬
‫עליון יותר׳‬ ‫לעני‪ .‬ובכללות הוא שע״י שיש משפיע ומקבל נ מ ילןי‬
‫א ו ר‬ ‫ג‬ ‫ש ך‬

‫וכמ״ש זכר ונקבה בראם ויברך אותם אלקים כו‪ /‬וכמו בעטרה שעטרת לי‬
‫אמו ביום תתונתו בבחי׳ יהוד דו״נ משפיע ומקבל נמשך מלמעלה גילוי אור‬
‫עליון כו׳‪ ,‬וכמו כלום גתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל‪ ,‬דמשה הי׳ המשפיע‬
‫דכללות נשיי שעי״ז גתוםף לו אוד כר‪ .‬וביה בגמ׳ תמורה ד׳ ט״ ע׳׳א ע״פ‬
‫ז‬

‫רש ואיש תככים נפגשו מאיד עיני שניהם ה ‪ /‬דכאשד העשיר מפרנם את העני‬
‫אזי מאיד עיני שניהם ה ‪ /‬ושם גם בענין ההשפעה שכאשר הרב משפיע‬
‫להתלפיד מאיד עיני שניהם ה׳ עיני הרב ועיני התלמיד בו‪ /‬אך הענין מרי‬
‫הוא דבכדי שהאור עליון דהייגו בהי׳ אור עצמי יהי׳ בגילוי זהו עיי המשפיע‬
‫דוקא‪ ,‬דמשפיע הוא בחי׳ גילוי בעצם‪ ,‬דענין המשפיע הוא שהוא משפיע‬
‫בעצם‪ ,‬דאמיתית ענין משפיע ומקבל הוא שהמשפיע הוא משפיע בעצם והמקבל•‬
‫בעצם‪ ,‬דהשמש הוא משפיע בעצם שאינו מקבל‪ ,‬והלבנה היא בעצם בחי׳ מקבל‬
‫לא בחי משפיע )ומשפעת רק מה שמקבלת בו׳( ונמצא דמשפיע הוא בחי׳ הגיליי‬
‫בעצם‪ .‬וע כ ע״י יכול להיות גילוי אור העצמי כר‪ .‬ולכן צ״ל משפיע ומקבל שאם‬
‫לא הי ‪,‬משפיע «*קבל הרי הי׳ הכל בבתי׳ מקבל‪ ,‬מאחר שהיו כולם שייז‬
‫שמקבלים ההשפעה מהקב״ה הרי היו כולם בבחי׳ מקבלים‪ .‬ובמקבל א״א להיות‬
‫ג‪ ft‬אורזמנך‪..‬ויש בו כה העצמי )וכידוע שהעצמי הוא בהמקבל דוקא בי׳(‬
‫‪ ,‬ק א שהיא‬
‫דן‬ ‫ע‬ ‫״‪,‬‬ ‫א ך ‪ :‬ה ו א ! ה ע ל ם ^ ב ג י ל ו י ‪ ,‬ובכדי שיהי׳ בגילוי‬
‫ה מ ש פ‬ ‫ז ה ע‬

‫בה ג לוי בעצם כי׳׳ ולכו דוקא ע״י משפיע כאשר המשפיע משפיע אל‬
‫המקבל נמשך גילי‪-‬אור העצמי כר‪ .‬וזהי שנבראו עניים ועשירים מפני שתכלית‬
‫^ ה « י « ל א רק בשביל האור והגילוי שמאיר בעולמות ב״א להיות‬
‫‪: wn‬אור מבתי עצמית א״פ וזה נמשך דוקא כאשר יש משפיע שהעשיר‬
‫שא׳ במד״ר שאם אעשה עולמי שוה חסד ואמה מן יצרהי‬
‫למעלה היא גילוי בהי׳ עצמות א״ס וכענין יהוד שמשא וסיהרא‬
‫בו כנ ל‪ ,‬וזי׳ »מ־ ׳ע צדקה למטה שהוא בתי׳ י״וד משפיע ומקבל בר‪ .‬ועוד‬
‫‪ ,‬ע ״ בשר‬ ‫ד ג‬ ‫נ פ ש‬ ‫ד צ ד ק ה י א ביט ל ‪ .‬י ש שניתן מיגיע כפי שהדוי״‬
‫ב ע י ע ת‬

‫תן לעני ^‪ r‬ז^ביט לותיש והנפת עצמיתי ועי״ז ממשיך מב״י׳ עצמו״ א״ס בי•‬
‫וכן ד‪,‬א ג כ בענין ההשפעה שהמשפיע מנית עצמותו בההשפעה שהרי יורד‬
‫ממהות עצמ מצמצם א״ע בכדי להשפיע אל המקבל בו׳ וכמ״ש בסי׳ בדריש‬
‫שאהד עלינו‪ .‬והגם שארז״ל יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק זהו‬
‫ירידה‬ ‫‪£ ^ZTrU‬‬ ‫ה״ה רוצה להשפיע׳ אבל‬ ‫^‬
‫וצמצום אצל המשפיע כוי‪ .‬ובאמת מה שרוצה להשפיע זהו מפני היתרון אור‬

‫•( כ״ה בגוכי״ק‪ ,‬ואוצ״ל‪ :‬והמקבל הוא מקבל‪.‬‬

‫קלו‬ ‫‪, ,‬‬
‫ה מ א מ ר י ם— פר ת‬ ‫םפר‬
‫שנמשי איליו‪ ,‬כי כל השפעת אמיתית חוא בבחי׳ בקיעה‪ .‬וכמו עד״מ חב ות‬
‫המליאה בוקע ויוצא לחוץ וכמו״כ כל ההשפעה הוא מצד תום׳ אור שבוקע‬
‫י‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ו ת‬
‫‪ : ,‬דיד״י‬ ‫׳‬ ‫ויוצא ב ו ‪ /‬והתום׳ אור הוא ע״י הגתת עצמותו ל ה י‬
‫הוא בצדקה שזהו הגהת עצמותו וכמ״ש בסשיב דבצדקה הוא ביטול כל הגה ג‬
‫ולא כמו בכל המצות שהוא רק ביטול כה פרטי דנה״ב‪ ,‬משא״כ בצדקת ה מ‬
‫‪K‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב ח י ׳‬ ‫ג י ל י י‬
‫"‪? J f V ? °‬‬ ‫ביטול כללות הנה״ב כ ר ולכן עי״ז נ מ ש י‬
‫א י ב י י ז‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ר‬
‫^ ‪mfmtl‬‬ ‫כל המצות נק׳ בשם צדקת דרמ״ה פקוייז ״‬
‫״האברים הן כלים לתיות פרטי מהנפש‪ ,‬ב מ ר ב המצות הן המשכו״ א ר ו ה ו ת‬
‫י‪,‬‬ ‫צי‬ ‫י מ צ ו ת‬ ‫כ נ ו ד ע‬
‫‪ 1‬יי‪W , ,‬‬ ‫•‬ ‫פרטי כר‪ .‬וגם יש בכל מצוה כפי׳ פרטיות‬
‫כל הרמ״ת מצות לתיות שבצדקה הוא בחי׳ יהוד משפיע ומקבל ובה‬
‫היש והנחת עצמותו כר‪.‬‬

‫‪^rj^^r‬‬
‫‪, J L‬יי׳ אד‬ ‫והענין הוא דהנה צדקה ה י‬ ‫'‬
‫י׳‬
‫ה ר ח מ י ם‬
‫י צ ד ק‬ ‫ט‬ ‫פ‬ ‫ש‬

‫ב ן צ ד‬
‫מ‬ ‫ש‬

‫א‬
‫״‬ ‫י כ מ‬
‫בי״‬ ‫כ ת י ‪/‬‬ ‫ט‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫מ‬
‫יי‬ ‫צ ד ק‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ג (‬

‫י נ י ת ז‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫מ‬

‫‪ 'Z T‬דה‬ ‫ממדת חחםד והטוב‪ ,‬דלהיותו איש הטוב ו ה ח ס י י״״י״‬
‫‪w*TZ‬‬ ‫•‬ ‫באמת אין זה מצד חטוב בלבר ״ א עיקיי‬ ‫ש י ‪ ,‬י י‬

‫ח‬ ‫ג מ‬
‫ה י ח מ י ם‬

‫י כ מ י‬
‫ד‬

‫י ה‬
‫צ‬ ‫מ‬ ‫כ‬

‫ת׳‬
‫נ‬ ‫‪J 1‬‬ ‫״‬ ‫לעניים‪ .‬ואם הי׳ מצד החסד הי׳ לכולם ב ש ׳‬
‫ה‬ ‫ד‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫נ י י ם‬ ‫ל‬
‫‪ L‬ד״מים‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫יביו לעשירים‪ ,‬והצדקה מאחר שהוא י ? ע‬
‫כ‬ ‫ג‬ ‫ה י א‬ ‫ם‬ ‫י ח מ‬
‫" ״ ״ דדחי׳‬ ‫י‬ ‫י צ י ק ה היא ההמשכה מבתי׳ עצמות א״ס‪ ,‬וא״כ ה‬
‫ב‬ ‫מ‬ ‫י‬
‫"‬ ‫י‬ ‫עליונים דבתי׳ עצמות אואיס כ ר ‪ .‬ולבאר אינו מובן מה שייר "‬
‫עצמות אוא״ס‪ ,‬ד ב ס ד ר השתל׳ שייך ענין הרתמים מפגי שהוא בערך ובמ‬
‫ייחמיו על כל מעשיו מפני שהן בערך מ ‪ /‬אבל בעצמו״ אוא״ס שמובדל מן‬
‫ע‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ה י א‬ ‫ה ע נ י ו‬
‫^ את‬ ‫* * ל מ ו ת איך שייך ענין הרתמים כר‪ .‬א י‬
‫״ י ר י ׳ הא׳ הרתמים שמבתי׳ הדעת והתרגש שמרגיש את הזולת ומרגיש את‬
‫א‬ ‫י י ‪ ,‬ר ג ש‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ב ו‬
‫! ! ‪ £‬י ^‬ ‫המחסור שלו ומשו״ז מתרחם עליו‪ ,‬ומי שאיל‬
‫ה‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ה ז ו ל ת‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ג‬
‫מ‬ ‫* ‪,‬‬ ‫הרחמים׳ כי י ו ק א עיי הדעת וההרגש ש מ ר י‬
‫ורחמים שמצד ההדגש זהו בתי׳ הרתמים שבסדר הש״ל׳‪ .‬והב׳ בחי׳ ה ר ח מ ם‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה ה ר ג ש‬ ‫ת‬
‫‪w . Z‬‬ ‫שמצד הרוממות דרהמים אלו איגם מצד ה י ע י‬
‫אל השפל׳‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫כ א‬ ‫ל ה י ו ת‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫ע נ י ן‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫צ‬ ‫מ‬

‫ם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א‬
‫\‬ ‫* ‪ P‬כל שהוא מרומם ביותר ה״ה גמשך יותר‬
‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ה י א‬
‫‪ ^ ,‬ר‬ ‫מ ‪ .‬וכמו רחמי המלך שמרובים מרהמי השר‪ ,‬כי השר‬
‫‪1‬די״"‬ ‫•‬ ‫מ ש א י כ • שהיא מובדל ומרומם יותר רהמיי מ ר י י‬ ‫כ ר‬ ‫י י ת ר‬ ‫ם‬ ‫ב‬

‫י‬ ‫י ש‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ש כ י ו‬

‫‪11; .‬מות‬ ‫"״‬ ‫יכמ״ש כי רם ה׳ ושפל יראת ובתי׳ מרום וקדוש א‬
‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫כ י‬
‫™ ״ ‪2 ! 1‬‬ ‫״"‬ ‫ס י ו ם וקדוש נמשך דוקא אל דכה ושפל רוח ' '‬
‫״ * ס דהיינו בהי׳ הרחמים שמצד הרוממו״ כר‪ .‬ו ד ע הצדקה שמצד חחזמ ס‬
‫י כ י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫מ ב ח י‬ ‫י ה נ ה‬
‫‪.‬‬ ‫'‬ ‫י בתי׳ הרתמים דרוממות הא״ס כר•‬
‫ב מ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫י א פ י ‪/‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫י‬
‫‪ 1‬ג ובמ‬ ‫ההמשכה בכל מקום גם במקום שאיני ר א י ״ ׳‬
‫יאיי בתי׳ מותרות בלבד הרי מבתי׳ רוממות גם המותרות הוא ריבוי השפע‪ .‬וכמו‬

‫כ י ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬מ ש א ״ כ ה מ ל ך ‪.‬‬ ‫״(‬

 ‫פ ו ד! מ א מ ו י ‪ - a‬פ ו ״‬ ‫‪D‬‬ ‫קלח‬
‫‪3‬‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ה כ י י נ י‬ ‫פ נ י מ י ו ת‬ ‫רי‬ ‫ו ע כ ד י י‬ ‫ש ר י י‬
‫*ידנו‬ ‫'‬ ‫י״‬ ‫עד״מ מלך העושה םעידד׳ ל‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫י א ג ש י ם‬ ‫ד ‪ ,‬ק ט נ י מ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫< ש ג ם‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ה ח ש ו ב י ם‬
‫צום‪.‬‬ ‫׳‬ ‫שריי יעבייי‬
‫י י ב י י‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫ד ‪ ,‬מ ל ד‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫י ו ת‬
‫שפע‬ ‫*‬ ‫מהסעודה מהמותרות ושיריים שגם ה מ ו ת‬
‫ו כ מ ר ב הוא למעלה דמבהי׳ דוממות הא״ס גם מותרות השפע הוא ריבוי הש‬
‫זכמ״ש בסי׳ בד״ה והגדת לבנך‪ .‬ובמו אברהם יצא ממגל ישמעאל ויצהק‬
‫ממנו עשו שזה ממותרות השפע* מהצפרגים וכמ״ש במ״א שמבהי׳ ה ר ו מ מ ^‬
‫ד ו ? א‬
‫׳‬ ‫ה״ז שפע מרובה כר‪ .‬וע״ז ה ר ע המשפט שיומשך השפע במקום הראיי‬
‫זהו ענין המשפט להעמיד הדבר כפי הראוי להיות‪ .‬והעגין הוא כמ״ש והקמ‬
‫א ת המשכן במשפטו אשר הראית בהד‪ ,‬ואי׳ בירושלמי וכי יש משפט לעצי‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש י ה י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד ד ‪ ,‬מ ש פ ט‬ ‫ו ה י י נ י‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫י נ ת‬
‫יינו‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫ז‬ ‫אלא קרש שזכה כדרים‬
‫ד ה י‬
‫מקומו‪ .‬וכמו המשפט בין אדם להכירו הוא להציל העשוק מיד עושקי׳^‬
‫שכ״א יבוא על מקומו בשלר‪ .‬וזהו ג״ב מיש ועשית השן משפט שגק׳ הה^‪1‬‬
‫בשם חשן משפט‪ ,‬כי בחשן היו י״ב אבנים שבהם היו חקוקים שמזה השבט ^‬
‫ה‬ ‫ב ח ש ן‬
‫דבכתפות האפוד היו שתי אבנים ששה משמותם על אבן האתת כרי י‬
‫כ‬
‫ן‬ ‫כל שבט על אבן מיוהד‪ ,‬והיינו ההמשכה לכל שבט משרשו ןמקורו למעלה‬
‫וז״ע האבן כמ״ש משם רועה אבן ישראל‪ ,‬אבן ישראל הוא מקוד השבטים‪ ,‬דאי‬
‫במארא אות א׳ ס י ד אבן די לא בידין הוא בהי׳ מל׳ לא״ק‪ ,‬וידוע דמל׳ דאץ»‬
‫משם שרש השבטים לבד יוסף ששרשו בתי׳ יסוד דא״ק כ ר ‪ ,‬וכמ״ש בהב‬
‫דואני נתתי לך בהוספות ד ת ד א ‪ ,‬וזהו בהי׳ אבן ישראל כ ר ‪ .‬והי׳ כ״א הקו?‬
‫על אבן מיותד שתהי׳ ההמשכה כמו שהוא בשרשו ומקורו‪ ,‬ועש״ז נק׳ תשן משפט‬
‫דהיינו כפי הראוי להיות כר‪ .‬וכמו״כ יש ענין המשפט ב כ א ר א והוא משארז״י‬
‫צדיקים יצ״ט שופטן‪ .‬והענין דהנה כתי׳ וייצר ה׳ אלקיס א ת האדם ואמרז‬
‫ג י אינו‬ ‫^‬
‫ן ה ש‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫וייצר תרין יצרין ביצ״ט וביצה״ך‪,‬‬
‫ש‬ ‫ג‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫‪#‬‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫ב ך מ‬ ‫ד א י‬

‫מורגש היינו שניתן כה להיצ״ט להתגבר על היצה״ר‪ ,‬והוא ל ב ר ר א ת היצה״ר‬

‫ולבער חלקי הרע‪ .‬דהנה בתהלת הבריאה גם קודם הטא עה״ד נבראו הקלי'‬
‫וסט״א ר ק שהי׳ מקומם למטה מכל מדרי׳ הקדושה‪ ,‬דלאחר כל השתל׳ דקדושה‬
‫הי׳ מקום הסט״א ועוד הי׳ הפסק ביניהם וכמ״ש בכתהאריז׳׳ל בענין מצות תחום‬
‫שבת ולא היו מעורכי׳ בקדושה כלל‪ ,‬וע״י חטא עה״ד נעשה תערובות טו״ר׳‬
‫וע״ז הוא המשפט לכדור הלקי הרע ולבערם ולדהוהם שיהיו במקומם הראוי‬
‫להם וכמ׳׳ש ותשליך במצולות ים כל הטאהם דשם הוא מקומם‪ .‬וזהו כ ל עני?‬
‫מל״ת לבער את הרע וכמ״ש ובערת הרע מקרבך כו׳‪ .‬וז״ע המשפט שצ״ל בצדקדי‬
‫דלהיות שצדקה הוא המשכה מעצמות אוא׳׳ס ויכזל להיות המשכה גם במקום‬
‫שאינו ראוי ע״ז הוא המשפט שיומשך למקום הראוי דוקא‪ ,‬ומה שאיגו ראיי‬
‫יהי׳ נדהה ש ה ר ע ותשליך במצולות ים כר‪ .‬וזהו שישעי׳ העמידן על שתים שמרו‬
‫* ע ומל״ת‬ ‫*‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫לל‬ ‫משפט ועשו צדקה דצדקה ומשפט‬
‫ת‬ ‫ן‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ה ת ך י‬ ‫כ‬ ‫ן ת‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬

‫כר‪ .‬זבן באברהם נא׳ ושמרו בז׳ לעשות צדקה ומשפט דקיים אאע״ה כל ה ת ר‬
‫עד שלא ניהנה דהיינו שהמשיך בתי׳ רוממות הא״ס במל׳ שזהו ע״י תומ״צ‬
‫דכללות כולם הוא צדקה ומשפט בו׳‪.‬‬

‫״( כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬ליו״ד האחד‪.‬‬

 ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫קלט‬ ‫ת‬ ‫פ ר‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ס פ ר‬

‫י( אמנם לפי הג״ל צ״ל מהו ההתחדשות דמ״ת מאהר שקיים אברהם כל‬
‫התורה עד שלא ניתנה‪ .‬אך חעגין חוא דהגם שאברהם המשיך‬
‫בחי׳ עצמות א״ס הנה עיקר המשכתו הי׳ למעלה אבל למטח לא חי׳ הגילוי‬
‫כ״כ׳ וגם שהמשכתו הי׳ ע״י עבודה רוחניות בבחי׳ רצו״ש וכמ״ש הלוך‬
‫ונטוע הנגבה ב ו ‪ /‬ובכדי שיהי׳ המשכת עצמות א״ס למטה ובמצות מעשיות‬
‫שיהי׳ בכח בכאו״א מישראל להפשיר בחי׳ עצמות א״ם עיי מצות גשמיות‬
‫זהו שהמשיך משה‪ .‬דהנה משה הי׳ דור שביעי לאברהם ובל השביעין הביבין‬
‫בימים שבת הוא יום השביעי ובהדשים ובהדש השביעי כ ר ובדורות משה‬
‫דור שביעי גמצא דמשה לגבי אברהם הוא כמו שבת לגבי הששת ימים‪ ,‬ובשבת‬
‫כתי׳ שער ההצר הפגימית הפוגה קדים סגור יהי׳ ששת ימי המעשה וביום‬
‫השבת יפתת׳ שער כו׳ הפוגה קדים בהי׳ א״ס קדמוגו ש״ע הוא שמאיר בשבת‪.‬‬
‫וזהו ג״כ המשכת התורה וכמ״ש כאשר יאמר משל הקדמוני בהי׳ א״ס קדמונו‬
‫שיע כד‪ ,‬והמשכה זו היא ע״י משה‪ .‬דאברהם המשיך בהי׳ עצמות א״ס למעלה‬
‫וגס למטה המשיך תוס׳ אורות וכמא׳ בא אברהם התחיל להאיר מ ׳ ‪ ,‬אבל לא הי׳‬
‫ההמשכה כמו למעלה‪ ,‬ומשה המשיך בחי׳ עצמות א״ם למטה בו׳‪ .‬והעגין הוא דאי׳‬
‫בזהר אית תסד ואית תסד אית תםד דאיקרי תםד עולם ואית חסד דאיקרי‬
‫רב חסד׳ הסד עולם הוא בהי׳ הסד דמ״ה ורב תםד בתי׳ תסד דלגאו ותםד‬
‫דקשוט מ ׳ ‪ .‬דהנה חסד דאברחם חי׳ מצד בהי׳ הביטול והשפלות וכמ״ש ואנכי‬
‫עפר ואפר שהי׳ שפל בעיני עצמו ותשיב שכל אדם יותר טוב ממנו וע״כ נתן הכל‬
‫לזולתו כד‪ .‬אבל ר ב הסד הוא בהי׳ הסד שמצד הגדולה והרוממות כד‪ ,‬ובהי׳‬
‫זו המשיך משה וכמ״ש ונוצר חסד לאלפים‪ ,‬אלפים חוא בתי׳ כתר וגוצר בגימ׳‬
‫משיי ע״ה‪ .‬וגם נוצר הוא ל׳ שמירת ששמר את ההסד‪ .‬וכידוע דמשה הי׳ משמיטה‬
‫הראשונה וכמ׳׳ש מן חמים משתיחו וכמ״ש בתו״א בד״ה ויאמר בו׳ מי שפ‬
‫פה לאדם ושפר נשפתו שירדה בשפיפה שני׳ שע״י יחי׳ המשכת התורה כד׳‬
‫י ׳ עליו הוא שלמעלה‬ ‫עליו‬
‫ד פ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ש‬‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫"הי לפען‬
‫א‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬

‫ממנו ושהוא כלי לזח‪ ,‬וחיינו שע״י בחי׳ חסד דפ״ה הביא בהי׳ ר ב הסד‪ ,‬דהםד‬
‫דמ״י״ כלי לגילוי בהי׳ ר ב הסד בו׳‪ .‬וגם שהרי אברהם עשה הכנה להגילוי‬
‫דמ״ת שהרי המשיך בהי׳ עצמות א״ס למעלה וגם למטה המשיר תום׳ אור‬
‫יייינו גילוי בהי׳ הסד דמ״ה‪ ,‬וזהו אשר ד ב ר עליו דהדבור הוא ההמשכה דתורה׳‬
‫‪,‬‬ ‫ה ו א‬
‫עליו למעלה ממנו והוא כלי שעשה הכנה לזה כד‪ .‬וזהו ושמרו דרך הוי‬ ‫י‬
‫לעשות צדקה ומשפט‪ ,‬ד ר ך הוא תורה שנק׳ דרך וכמ״ש כי ישרים דרכי הוי‬
‫כ ו‬
‫ונא׳ דרכי ל׳ רבים דתרי׳׳ג מצות הן תרי״ג ארתין דגולגלתא וגם בתורת‬
‫יש כמה אורהין ושבילין כמ״ש בזוהר ע״פ זה‪ ,‬ונק׳ דרך הוי׳ שהוא המשכת‬
‫עצם ש׳ הוי׳ וכנ׳׳ל בענין הצדקה שהוא המשכת עצם אור ש׳ הוי׳ כמו שהוא‬
‫״‬ ‫כו׳׳ וגם שהמשכת העצמות הוא ע״י ש׳ הוי׳ דוקא בו׳‪ .‬וזהו ושמרו דרך הי‬
‫שאברהם המשיך בהי׳ ד ר ך זה דתורה רק שהי׳ ההמשכה למעלה וזה ה‬
‫הכנה שעי״ז המשיך משה למטה כ ד ואע״פ שאברהם עשה הכנה להמשכה ו‬
‫״ » נקי ע״ש משת בפ״ש זכרו ת ו ר ת משה עבדי מפני שההמשבה למטה ה‬
‫י משה כד‪ .‬וכמו שמצינו בדוד שהי׳ רוצה לבנות את הבית ובתי׳ אתה לא‬
‫תבני׳ בו׳ כיא ב נ ך כו׳ הוא יבנה ה ב י ת לשמי‪ ,‬והרי דוד עשה ההכנה לכל בג ז‬
 ‫פפד ה מ א מ ר י ם— פ ר " ת‬ ‫קמ‬
‫ה ב י ת זכפ״ש הכל מיד ה׳ עלי השכיל שעשה הכנה לבל ההמשכה כ ר ומ״מ‬
‫הבנין נק׳ ע״ש שלמה מפני שהוא בנה את הבית בפועל בר‪ ,‬וכמו״כ אע״ג‬
‫שהאבות עשו הכנה למ״ת מ״מ נק׳ התורה ע״ש משה מפני שההמשכה למטר׳‬
‫״ א ל׳ ידיעה‬‫ד א‬ ‫ל׳‬
‫ן ז י ב ה ׳‬ ‫המשיך משה כר‪ .‬וע״פ הנ״ל יובן מ״ש י י‬
‫ד ע ת י ו‬ ‫כ‬

‫דמה נתתדש עתה הידיעה‪ .‬אלא ל׳ היבה מל׳ ר ק אתכפ ידעתי מכל משפהות‬
‫העמיפ ל׳ רצון והיבה כר‪ .‬וע״ד וידע אלקים דאין הכוונה שנודע עתה מה שלא‬
‫הי׳ ידוע קודם ת״ו אלא כמו שפרש״י נתן ל ב עליהם שזהו ג״כ ענין ההיבה כר•‬
‫להענין הוא דבהי׳ טוב ה׳ לכל וכהי׳ טוב ה׳ לקויו ואמרז״ל כשהוא משקה משקה‬
‫את כולם כשהוא עודר אינו עודר אלא הטובים שבהם‪ .‬דהשקאה שהיא מלאכה‬
‫כללית ה״ה משקה כל הפרדס‪ .‬וכשהוא עודר שזהו מלאכת פרטיות י ת ר ה על‬
‫המלאכה כללית הוא רק הטובים שבהם בו׳‪ .‬כך ואתה מהי׳ א ת כולם שזהו‬
‫השפעה תיצוניות שנמשך לכל שעז״א טוב ה׳ לכל בו׳‪ .‬אבל השפעה פנימיות‬
‫דהיינו תומ״צ זהו ר ק הטובים שבהם טוב ה׳ לקויו כר‪ .‬וכידוע שזהו ב׳ היהודים‬
‫דאו״א דבהי׳ יהוד היצוני דאו״א שזהו שזווגייהו תדיר לצורך קיום העולמות‬
‫הוא שנמשך לכל והוא רק המשכת בתי׳ תיצוניות האור בו׳‪ ,‬ויהוד פנימי ד א ר א‬
‫הוא שממשיך מבתי׳ פנימיות עצמות א״ס‪ .‬והוא ההמשכה דתומ״צ הוא שנמשך‬
‫לנש״י דוקא בו׳‪ .‬וז״ע ההיבה היינו המשכת בהי׳ עצמוה א״ס בהי׳ טוב ה׳‬
‫לקויו וזהו שנמשך לאברהם משום ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט שהמשיי‬
‫בהי׳ הפנימיות בו׳‪ .‬ולפי׳ הת״א ארי גלי קדמי אינו מובן מהו א ר למען א ש י‬
‫יצוה‪ ,‬הענין הוא שזהו שהידיעה אינה מכרהת את הבהירה )כן פי׳ הפג״י( שהגם‬
‫שידוע למעלה מ״מ אברהם עשה זה בבהירהו‪ ,‬ועז״א למען אשר יצור‪ ,‬שאם הי׳‬
‫או׳ כי ידעתיו אשר יצוה הי׳ משמע שע״י הידיעה הי׳ עשי׳ בדרך ממילא עז״א‬
‫למען אשר יצוד‪ .‬להודיע שאברהם עשת כן בבתירת עצמו בו׳‪ ,‬וזהו כי ידעתיו‬
‫א להמשיל‬ ‫ה ו‬ ‫למען אשר יצוה בו׳ דתכלית הכוונה בבריאת והתהוות העולם‬
‫בתי׳ פנימיות ועצמות א״ס ע״י תומ״צ זכללותם הוא צדקה ומשפט‪ ,‬וזהו ושמרו‬
‫דרך הוי׳ לעשות צדקה ומשפט בו׳ שאברהם והאבות בכלל עשו הכנה לזה‬
‫כו׳ וזהו כי ידעתיו ל׳ היבה ו ה ר ע טוב ה׳ לקויו בר‪.‬‬

‫פר״ת‪.‬‬
‫ו ‪•J‬‬
‫ש״פ •״חיי‪,‬‬
‫‪•-» ,‬‬ ‫—‬ ‫—‬
‫בס״ד‬
‫היי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני היי שדה‪ .‬וצ״ל מהי‬ ‫ויהיו‬
‫כפל א מ ר שני היי שנה‪ ,‬הלא התהיל בזה ויהיו היי שרה ומה צריר‬
‫לכפול עוד ולומר שני היי שרה‪ .‬והנה בזהד מקדים לפסוק זה מ״ש ויתרון א י ז‬
‫קמא‬ ‫פ ר ״ מ‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ס פ ר‬

‫בכל היא מלך לשדה נעבד ואה״כ מסיים בפסוק היי שרה שזכתה לחיין עילאין‪.‬‬
‫וצ״ל שייכות העגין זה לזה‪ .‬והענין דהנה ארץ היא בהי׳ מל׳ כי מל׳ היא‬
‫בתי׳ האהרונה שבע״ם ולכן נמשלה לארץ שהיא מדרי׳ האהרונה שבד״י ארמ״ע‪.‬‬
‫יידוע שהד״י הן גגד ד׳ אותיות חוי׳ שארץ חיא נגד ח׳ אחרונה דהוי׳ וכמו‬
‫בחי׳ המל׳ היא בתי׳ אהרונה שבע״ס ומרומזת בה׳ אתרונה דש׳ הוי׳‪ .‬דהנה‬
‫ידוע דמל׳ היא בהי׳ דבור שנק׳ דבר ה׳ וכמ״ש באשר דבר מלך שלטון‪ .‬ועד״מ‬
‫הדבור באדם הוא גילוי אל הזולת‪ ,‬דלעצמו א״צ לדבור כלל‪ ,‬ב״א לצורך הזולת׳‬
‫ואינו דומה לשארי כתות שחן לעצמו‪ ,‬לא מיבעי כח השכל להשכיל השכלות‬
‫שזהו לעצמו שאינו צריך לזולת כלל‪ ,‬אפי׳ מדות שצריך אל הזולת‪ ,‬מ״מ הן‬
‫כחות נפשיים שגוגעים לעצמו‪ .‬וכמו אהבה שאוהב דבר שהוץ ממנו‪ ,‬מ״מ‬
‫הרי הוא האוהב‪ ,‬וכן במדת ה ג ב ר הוא השונא‪ ,‬הרי שהן שנוגעים לעצמו רק‬
‫שבאים אל דבר שהוץ לעצמו אבל הוא לצורך עצמו כר‪ .‬ואפי׳ מה׳ שהוא לבוש‬
‫כמו הדבור ה״ז לצורך עצמו דמת׳ מגלה העלם עצמו לגבי עצמו‪ ,‬במו שהדבור‬
‫מגלה אל הזולת כן מה׳ מגלה לעצמו‪ ,‬ולזולתו אין המה׳ גילוי כלל דגם שיהשוב‬
‫כל היום לא ידע הזולת‪ ,‬ודבור הוא לצורך הזולת‪ .‬וכמו״כ הוא למעלה דהגילוי‬
‫שנמשך מאתו ית׳ להוות ולההיות עולמות וגבראים בע״ג שהן כמו דבר הזולת׳‬
‫דאוא״ס הוא בל״ג‪ ,‬ובד״ב באלקות אינו שייך עגין ההגבלה‪ ,‬דהגבלה הוא בדבר‬
‫שהוא מציאות מה‪ ,‬כי כל מציאות הוא בעל קצוות וע״כ הוא מוגבל‪ .‬אבל אלקות‬
‫איבו בבחי׳ מציאות כלל וממילא אינו בבחי׳ הגבלה ׳ ‪ .‬וע״כ נבראים שהו‬
‫כ ו‬

‫בבתי׳ מציאות ובבהי׳ גבול ה״ז כמו דבר הזולת לגבי אלקות‪ ,‬והן נשמות‬
‫ומלאכים שהן בבתי׳ גבול‪ .‬וכן עולמות עליונים הייגו עולמות בי״ע הרותניים‬
‫י מ ו הארץ לרקיע מהלך ת״ק שנה עובי בל רקיע בו׳ בין כל רקיע ורקיע כ ר‬
‫רגלי ההיות כנגד כולן שוקי התיות כגגד כולן כר שזהו בהי׳ מספר וגבול כוי‪.‬‬
‫יאסי׳ השגת הנשמות בג״ע חוא בבחי׳ גבול‪ ,‬דחיינו השגה מוגבלת באיכות‬
‫ובכמות ואינו דומה כלל כמו השגה שלמעלה באצי׳ דבינה היא בהי׳ השגה ה״ז‬
‫השגה בלתי מוגבלת‪ ,‬הגם שזהו ג״כ ענין השגה ה״ה מ״מ בלתי מוגבלת‬
‫וכמא׳ חכים ולא בחב׳ ידיעא מבין ולא בבינה ידיעא‪ ,‬וכמו חסד דאצי׳ שהוא‬
‫כהי׳ חסד ולא גבו׳ ומ״מ הרי החסד הוא בבחי׳ א״ס‪ ,‬כמו״כ השגה דאצי׳‬
‫הגם שזהו השגה ה״ז בבהי׳ א״ס‪ .‬והנה איך הוא השגה חבלתי מוגבלת זה‬
‫אינו מושג לנו כמו שאין אנו משיגים גם בלי מקום ובלי זמן חגם שזחו בבי״ע‬
‫הרוחניים כ״ש שלא נודע לנו איך ענין השגה באצי׳‪ ,‬וזהו שמבין ולא בבינה‬
‫י ד י‬
‫ע א ‪ .‬אבל זאת אנו יודעים שהיא השגה שבבחי׳ א״ס ובל״ג‪ ,‬משא״ב השגת‬
‫הנשמות בג״ע היא בהי׳ השגת מוגבלת בו׳‪ ,‬שכ״ז הוא מבחי׳ גילוי הדבור כר‪.‬‬
‫בר‬
‫*‪u‬״‪21/‬‬
‫י י אל הזולת‬
‫*?‬ ‫ל ן‬ ‫ג‬
‫ם‬ ‫ד‬

‫ה ן א‬
‫א‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫כ‬

‫ן ל כ ן‬
‫ד‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫נ‬

‫ף א ש ן ן ׳‬
‫ל‬
‫מבשרי אהזה אלקה‪ ,‬שהדבור באדם בראי׳‬
‫ן‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫נ‬ ‫מ‬‫ניפ‬‫מ‬ ‫ד‬ ‫ף‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫י ן צ א‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬

‫מפני שיוצא חוץ לעצמותו בו׳‪ .‬וכמו״כ בכדי שיתהוו עולמות ונבראים נפרד ס‬
‫מ ח נ‬
‫ג *ד״י׳‬ ‫וכמ״ש ומשם יפרד והי׳ לד׳ ראשים שהל ד ׳ מ ח נ י ת ש כ י ? '‬
‫ז ה‬ ‫כ י ׳‬ ‫ג ב י ל‬
‫י ™‬ ‫כאהבה מחנה גבריאל ביראה שהן בבחי׳ התהלקות ובבחי׳‬
‫ד‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫א י ב י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫א מ ת‬
‫‪°t‬‬ ‫דביר שחוא בחי׳ לבוש הנפרד כי׳ י ב‬
‫הדבור׳‬ ‫הדבור הוא התגלות כל הכתות שכל ומדות שהכל מתגלה ע‬ ‫ע‬
 ‫פ ‪ 6‬ד יי » א » ר י ‪ B — 0‬ר ״ מ‬ ‫קמכ‬
‫ו מ א ה ר ש כ ל • מ ה ו ת מ ת ג ל י ם ע״י ה ד ב י ר א י א ל ו מ ד ש ה ד ב ו ר ה ו א נ פ ר ד ‪ .‬ו ב פ ר ט‬
‫ש ע ׳ י מ ת ק ר ב ה ז ו ל ת א י ל י ו ‪ .‬ו נ מ ו ה מ ק ר ב א ת ז ו ל ת ו ה ו א ש מ ד ב ר ע מ ו ד ב ר י אהבה•‬
‫וכן בהשפעת השכל כשמשפיע א ל הזולת הרי משתווה שבל הזולת לשכלו‪ ,‬הרי‬
‫אינו נ פ ר ד כו׳ ו כ מ ‪ -‬ש במ״א‪ .‬ז נ ״ ש ל מ ע ל ה ש ה ד ב ו ר א י נ ו נ פ ר ד ני׳•‬ ‫שהדבור‬
‫הנבראים אינט‬ ‫לו ד ב ר ש ה ו ץ ל ע צ מ ו ש א י ן ה ד ב ו ר ו ג ם‬ ‫לאמיתי אין‬ ‫ובאמת‬
‫ב א ד ם הוא שייצא‬ ‫שהדבור‬ ‫שכמו‬ ‫ש ד ב ר ה תורד‪ .‬כ ל ש ו ן ב נ ״ א ‪.‬‬ ‫רק‬ ‫נפרדים‪,‬‬
‫ח י ץ ל ע צ מ ו ת ו ‪ ,‬נ מ ו ״ נ ה ד ב ו ר ל מ ע ל ה ה י א הגילוי א ל ה ז ו ל ת נ ו ׳ ‪ ,‬ד ה י ח ו ד ד ב ח י ׳‬
‫ה ד ב ו ר ^איני ב מ ו ב ה מ ד ר י ׳ ה ע ל י ו נ ו ת ‪ ,‬ע ם ה י ו ת ש ג ם ה ד ב ו ר ה ו א מ י ו ח ד ‪» ' » .‬‬
‫א נ ו כמו במדות כו׳ וכמ׳ש במ״א‪ .‬ולכן בהפסוק ש מ ד ב ר ביהוד ה מ מ ו ן ובמ׳ש‬
‫לו ב פ י ע ‪ .‬יהייני‬ ‫ה ג ד י ל ה ו ה ג ב ו ׳ נ י ׳ נ א ׳ לו ה ׳ ה מ מ ל כ ה ש ג ב י מ ל ׳ א ו מ ר‬ ‫י י ד־‬
‫שגם המל היא מיוחדת ו מ ׳ מ אינו נ מ ו היחוד ד ה מ ד ו ת כו׳‪ .‬ולבן בהי׳ מל׳ שהיא‬
‫נאצי׳ הוא ג ׳ נ בחי׳‬ ‫ד ב ו ר ה״ה בבתי׳ מ ק ו ר לעולמות בו׳‪ .‬וכן הגילוי‬ ‫נח‬
‫שחקי‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫דברי‬ ‫כה‬ ‫ברצו׳׳ש‪ ,‬ו נ ת י ׳ ה ל א‬ ‫בהם‬ ‫ודברי‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫«‬ ‫™‬
‫מל׳ דאים ה ׳ ז בחי׳ דבור ר ק שנק׳ דברי דבור שלי המיוחי‬ ‫הנפשן• מ ב ח י‬
‫נ ו ‪ .‬יזהו ג נ ב ח י ׳ מ ל ׳ ש ה י א ב ח י ׳ ד ב ו ר ו נ מ ‪ -‬ש ב ד ב ר ה ׳ ש מ י ם נ ע ש ו ב ע י נ י‬ ‫ב‬
‫נ נ ר א העולם נו׳ ויאמר אלקי׳ ני׳ ש ב ב ח ״ דבור ואמירה נתהוו עולמות ונבראים‬
‫כוי‪ ,‬ובחי׳ זו נ ק ׳ א ר ץ נ ו י ‪.‬‬

‫יתרון ארץ ב כ ל היא‪ .‬דהנה נ ת י ׳ נ ל הנקרא בשמי ד ג ל הוא הנקרא‬ ‫והנה‬ ‫ב(‬
‫בשמי׳ כ ל הוא בחי׳ י ס ו ד ש נ ק ׳ כ ל ע ״ ש נו״ן ש ע ר י ב י נ ה‬ ‫ונמשו‬
‫בינה היא בחי׳ השגה ו ה ב נ ה ב ג ד י ל ת א«ס ב י ה ‪ ,‬ושערי ביני׳‬
‫אל המדות‪ .‬ד מ ה שמושג בבינה יהי׳ נ מ ש ו אל הלב‪ .‬ו נ » י ׳‬
‫מבין‪ .‬ש נ ר ג ש ב ל ב א י ד שכולא ק מ י ׳ כ ל א השיב‪ ,‬ו ט י •‬ ‫״ ו י מ ו » * נ‬
‫! ״ ״ ! מ ״ * ל ב ב ו נ י היי׳ היא ה א ל ק י ם ש י ו ר ג ש ב ל ב א י ו שהיי׳‬ ‫״ ״‬
‫כ ו ל א ח ד כי׳‪ .‬ו כ מ י ש נ ו ד ע ב ש ע ר י ם ב ע ל ה כ ה ו ״ ח ל פ ו מ מ א י ד מ ש ע י‬ ‫איק‪0‬‬
‫להבין ד ב י‬ ‫שזהו‬ ‫להבין‬ ‫בינה‬ ‫בלבני‬ ‫מבקשים יתן‬ ‫אני‬ ‫ע ז‬ ‫בי‪.‬‬
‫״ י ׳ מ מ נ י ע גביו‬ ‫ב‬ ‫בחי׳ מ מ כ ׳ ע ו ד ב ר פיכיע‪ ,‬ו מ ת י ו ד ב ר‬ ‫‪TJ‬״׳״‪WT‬‬
‫נ ח י ־ י נ ‪ r‬ז * ' ה׳ ל א ש נ י ת י ש ל א י ש ש ו ם שינוי ב י ן ק ו ד ם הבריאה‬ ‫דבר‬
‫מ פ נ י שזי־י‬ ‫ע‬ ‫‪,‬״‬ ‫נ ב ד‬ ‫הבריאה א ת ה חיא ק י י ם שננד׳׳ע י א ״ ה היא ל א ח ר ש‬ ‫לאחר‬
‫י ל נ ן היי׳ א ״ י ש ג ם ש נ ת ה ו ו ז‪-‬ר ו א ת י י י י‬ ‫נלל׳‬
‫ב ת כ ל י ת ו נ ל א מ מ ש כ י ׳ ‪ .‬יזהו ב י נ ה ל י ב א כ י ׳ ‪ .‬ו ל מ ע ל ה נ י נ י ־‬ ‫ה נ «‬ ‫‪am‬‬
‫« ל ׳ הוא בחי׳‬ ‫ד‬ ‫י ב י י היא נ ח ״ ע ד א ת י ג ונק׳ עוהיז י ע י ה ׳ ב‬ ‫«‬ ‫״‬ ‫»‬ ‫™‬
‫ה ע ל ם נ ר ‪ .‬יזהו יתריי‬ ‫היא נ ״ י ׳ ע ו ה י ב שבבהי׳‬ ‫^ל ד‬ ‫ארץ‬
‫י « י עליון שהיא בחי׳ א ר ץ נ מ ש ו בהי׳ בינה ה י '‬ ‫מ ״ י ננחי׳‬ ‫בני‬ ‫«יז‬
‫נ א י ם י׳יא ש י ״ ת ח ו ל י ן ‪ .‬י פ ע ם מ ד ב ר ד ב ר י ש ב ל ‪ .‬י *‬ ‫״ י ־ מ ״ ״ י‬ ‫™‬
‫‪ jnm‬א ב ל ע צ ם ה י ב י י ה י א ש י ח ת ח ו ל י ן ‪ .‬י כ מ ו ׳ כ ל מ ע ל ה ה י ב י י‬ ‫דברי‬ ‫מדבר‬
‫יהגט‬ ‫ר»ר^‬ ‫‪,,‬‬ ‫ב מ י ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫דמלכא‬ ‫אירחא‬ ‫ילאי‬ ‫פיליז•‬ ‫בחי‬ ‫היא‬
‫א י א ״ ם ביי־‬ ‫לגני‬ ‫הנה‬ ‫העילמית מאין ליש‪.‬‬ ‫שזהו ע מ שהן מקור התהיית‬

‫•( ניד‪ .‬נמנ״ק‪ ,‬ואוציל‪8 :‬ילץ דהויושא‪.‬‬

‫קמג‬ ‫פ ם ד ה מ א מ ר י ה — פר״ ת‬
‫ה״ז מילין דחדיוטא בר‪ ,‬וע״כ כאשר נמשך מבחי׳ ביבה בדבור בחי׳ מל׳ ה״ז‬
‫‪,‬‬
‫יתרון ארץ כ ו ‪ .‬והנה היתרון הנעשה בדבור מהמשכה בהי׳ ב י נ ה ‪ .‬ה ו * דהנה‬
‫הדבור מקבל כל הפדות ומגלת אותן וכמ׳י׳ש כל הנהלים הולכים אל הים כר‪.‬‬
‫וכמו מצפון הפדות שבלב מתגלים ע״י הדבור‪ .‬וכמו באשר מתעורר בלבו‬
‫במדת האהבה ה״ז עדיין בהעלם בלבה ובא בהתגלות ע״י הדבור שמדבר‬
‫דברי אהבה בדברים היוצאין מן הלב‪ ,‬וכשמתעורר‪ ,‬במדת ה ג ב ר בכעס ורוגז‬
‫מדבר דברי כעס כד‪ .‬ובמדות הרי יש כמה פרטים במזיגה והרכבת המדות‬
‫וכמו תסד שבתסד וגבו׳ שבתסד ות״ת שבתסד בו׳‪ ,‬וכמו״ב בגבר ות״ת כר‪.‬‬
‫והדבור פ ק ב ל כל הפדות ומגלה אותם בו׳‪ .‬ובהכרת שהדבור גדול מכולם מאתר‬
‫שמחבר כולם‪ ,‬שהרי כל פ ד ה היא ר ק פדה פרטיות )וכמ״ש במ״א שגם ג ב ר‬
‫והדבור‬
‫בדן והדבור‬
‫יטצם בו׳(‬
‫ייי׳ בעצם‬ ‫שביוחז•‪-,‬י״ בחי׳ חסד בעצם וכן חסד‪ .‬שבגבו׳ ^‬
‫היא בהי׳ גבר‬ ‫שבחסד היא‬ ‫‪u‬‬

‫מקבל כל הפדות וגם שהן הפכים זמ״ז הכל מתקבל בדבור‪ ,‬וכמ״ש כל הנהלים‬
‫כ ד והים איגו מלא ובתי׳ ארץ לא שבעה מיס בו׳‪ ,‬הרי בהכרת שיש בדבור‬
‫יתרון על הפדות כר‪ .‬והיתרון הוא התרתבות הכלים שבדבור ד מ ש ר ז מקבל הכל‬
‫ל‪^-‬יח י&טזרי׳ז התבדלות‬ ‫»‬ ‫גם ‪. » n n‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪J 1‬‬ ‫נ י ם‬

‫' ‪7‬‬ ‫׳ "־ "‬ ‫׳‪•-‬י״ מפגי מיעוט הכלים דתהו שהיו בבהי׳ בלים ק ‪°‬‬
‫*איבו יכול לסבול ד ב ר הפכי מפגי קטגות הכלי שלו בו׳‪ .‬ובתיקון הוא שיתקבלו‬
‫ויתכללו ההפכים שזהו מפבי רוהב הכלי שיכולים לקבל הכל מי קען אלץ צו‬
‫נעמען כד‪ .‬וכמו״כ בדבור שמתקבלים כל מדות ההפכיים זהו מפגי התרחבות‬
‫הכלים כר‪ .‬דעיקר התרחבות הכלים הוא בדבור‪ ,‬וכידוע דמה׳ ודבור הן בתי׳‬
‫כלל ופרט דמה׳ היא כלל ודבור פרט‪ .‬דמה שבמה׳ הושב במעט זמן ובמיעוט‬
‫אותיות בא בדבור בריבוי זמן ובדיכוי אותיות כר‪ .‬ובמה׳ גופא ידוע שיש מת׳‬
‫שבמת׳ ודבור שבמח׳ ועשי׳ שבמח׳‪ ,‬דמח׳ שבמה׳ הוא מח׳ עיונית דהיינו אור‬
‫השכל בעומק ובפנימיות שלו שאז האותיות אינן גרגשין כלל‪ .‬דבעומק ופנימיות‬
‫השכל הוא התגברות האור ביותר עד שאין האותיות נרגשים כד‪ .‬ודבור שבמה׳‬
‫הוא שחושב את השכל בלבושי השגה ובכמה ענינים שאז נרגשים אותיות‪ .‬אד‬
‫זהו כמו שחושב השכל לעצמו‪ ,‬ועשי׳ שבמה׳ הוא שחושב איך לדבר כר‪.‬‬
‫ייייי אבו רואיו דריבוי האותיות יוהר הוא בעשי׳ שבמח׳ כר‪ .‬דבמח׳ עיונית‬
‫לא יש שם ריבוי‬ ‫האותיות הן במיעוט ב י ו ת ה וגם כשהושב השכל ל ע‬
‫צ מ ו‬

‫אותיות רק כשתושב איך ל ד ב ר בו׳‪ .‬ועיקר ריבוי האותיות הוא בדבור‪ .‬וגס‬
‫כדבור יש מת׳ שבדבור שזהו המה׳ איך לדבר‪ ,‬דבדבור ממש מהרבים‬
‫האותיות גם לגבי מת׳ שבדבור‪ ,‬הרי שבדבור הוא התרתבות הכלים יותר‪ .‬ו מ ן‬
‫דעם ענ‬ ‫אנו דואין שבדבור יהי׳ התיישבות והנחת העגין )דיא רעכטקייט‬
‫פ ו ן‬

‫ת‬ ‫״‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫י ב ד ב י ר‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ל ו‬ ‫נ ו ח‬
‫^ ו ‪1‬‬ ‫״‬ ‫יתר מבמח׳‪ ,‬שגם אם במח׳ אין העניז‬
‫בטוב שזהו מצד התרחבות הכלים שבדבור כד‪ .‬והתרתבות הכלים חוא מתמשכת‬
‫הבינה שבדבור‪ .‬דהנה רוהב הכלים בכלל זהו מחמוחין‪ ,‬דזחו ג״ב מה מ ת ו ו מ ו‬
‫ב ת י ‪ ,‬י‬ ‫י ה י ‪/‬‬ ‫מ ד י ת‬ ‫ב ח י‬
‫כר‬ ‫**?‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫?תיקון להיות בהי׳ מוחין‪ .‬דתהי ע י ק י י‬
‫ה י א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב ח י‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫‪ £ 1‬דו‬ ‫'‬ ‫ל הי׳ להם ה ת ח ב ר ו ת עם המיות‪ .‬י כ ל ל י‬
‫וכמ״ש במ״א‪ .‬ותיקון עיקרו בחי׳ מוחין והוא ציור המוהין שגס חמדות הן‬
 ‫‪5‬‬ ‫ו ״ ת‬ ‫פפד ח מ א מ ו י ‪- a‬‬
‫ע״פ המוהין דוקא‪ ,‬ומשו״ז הוא התחברות ההפכים מפני המוחין שנעשה ר ו ח י‬
‫הכלים שיקבל הפכים כד‪ ,‬וכמו סבא דעתוהי סתום כחמר ט ב דשקיט ושביו‬
‫שזהו מבחי׳ מוהין דגדלות דוקא דמשו״ז שקיט ושכיר כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬ובמי״ב‬
‫התרחבות הכלים שבדבור זהו מבחי׳ בינה ובחי׳ אוא״ס שבבינה‪ ,‬שהו״ע התגלות‬
‫עתיק שבבינה כר‪ .‬וכמו שהארץ מצמית עשבים ואילנות והרי צומח הוא למעלי•‬
‫מהארץ שהוא בהי׳ דומם׳ ומ״מ ה״ה צומת מהארץ דוקא‪ ,‬וצומת כמת מיני‬
‫עשבים הפכים שיש עשבים מתיים ועשבים ממיתים ויש מרים ומתוקים והבל‬
‫צומה מן הארץ‪ .‬וב׳ באגה״ק ד״ה איהו וחיוהי שזהו מבחי׳ אוא״ס הםוב״ע‬
‫דומתהת זרועות עולם שמראה כחו ויכולתו בהארץ‪ .‬הרי הצמיחה מה שצומח הבל‬
‫מן הארץ זהו מכה אוא״ס הסוכ״ע כר‪ .‬וכמו״כ התרחבות הכלים בדבור לקבל‬
‫כל המדות וההפכים זמ״ז זהו מבהי׳ בינה ומבחי׳ אוא״ם שבביגה כר‪ .‬וזהי‬
‫תדון ארץ בכל הוא היתרה שבבחי׳ מל׳ בהתרחבות הכלים שבמל׳ ע״י‬
‫מ ל ‪/‬‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫מ ש ב ה‬
‫ל • "־׳יא ע״י עיני כל אליד ישברו מלמטלמ״ע דהלב‬ ‫‪.‬‬ ‫^'‬
‫רואה הלב שומע הלב מבין כד‪ ,‬והוא ביטול הפדות לאלקות ב ו ‪ /‬ובמ״ש‬
‫שאי מ ד ״ עיניכם וראו מי ברא אלה כ ד שעי״ז נמשר בחי׳ כל בבחי׳ א ת‬
‫לה ית יתרון ארץ כוי‪ ,‬וכמ״ש לך ה׳ הגדולה והגבר שע״י הביטול ד מ מ ת‬
‫תעל ו ג ת לאוא״ס ב״ה עי״ז כי כל בשמים ובארץ דאחיד בשמי׳ ובארעא‬
‫מ ך ג ! נ ו ח ב ו ר בהי׳ בינה ומל׳‪ ,‬וזהו כל הנקרא בשמי שמי הוא בהי׳ מלי‬
‫וכד הוא בחי׳ יסוד שבו נמשכים נש״ב נקרא בשמי ע״י שעיני כל א ל י י‬
‫ישברו בו׳‪.‬‬

‫‪ .‬ל ך ‪ ,‬שדה‬
‫מ‬ ‫״‬ ‫ר״‬ ‫ג( מ ל ‪ 1‬לשדה נעבד וארז״ל במד״ר מלך זה ד ‪ ,‬״‬
‫א‬ ‫ב מ ד‬ ‫ה‬ ‫ק ב‬

‫זו ציון כמד״א ציון שדה תחרש‪ ,‬נעבד כמד״א וינההו ״ ע לעבדה‬
‫ב ג‬

‫ילשמרה• י מ ה ר כאן פי׳ מלך לשדה נעבד מלך עילאה אתחבר להאי שרי­‬
‫ד * הו נעבד‪ ,‬דהזהר מפרש לא כפשוטו של מקרא דהמלך נעבד לשדי״‬
‫י‬ ‫ב‬
‫ק א י על מלך‪ ,‬ו מ ה ר מפרש דמלך עילאה א ת ה ב ר להאי שדה ב י‬ ‫\ »‬
‫עילאה אחרי‬ ‫א הו נעבד דמ״ש נעבד נעבד קאי על השדה‪ .‬וצ״ל מה״ע‬
‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬

‫שכבר א • ״ ‪ P‬ארץ בכל היא שזהו ההמשכה מבינה למל׳ מהו עוד מ ל י‬
‫ע א ״ אתהבר »פי‪ .‬אד הענין הוא דיש ארץ ושדה‪ ,‬ארץ הוא ארץ ס ת ם הייני‬ ‫ל ל‬

‫‪ n w j w j j‬היא הלק המוכתר שבארץ הראוי לזריעה‪ ,‬ו ב א מ‬ ‫*‬

‫‪1‬כ<ש צמ חת *שבים ואילנות ר ק שזהו שצומח מעצמו‪ ,‬ושדה היא שע״י זריעח‬
‫שהצמיהה שע י ז ר ע ה היא משובתת הרבה ייתר וכמ״ש באגה״ק סי׳ י •‬
‫במל׳ ר ק שדה היא מדרי׳ עליונה יותר בבהי׳ ל ‪ ,‬ובד״ב‬
‫מ‬ ‫) ™‬
‫א י ץ ‪ .‬ח « בחיי חיצוניות המל׳ ושדה בתי׳ פנימיות המל׳‪ .‬וכן מיבן מהמדרש‬
‫״ ח י י י ה ״ ״ בחי׳ פנימיית המל׳‪ ,‬וכידוע בענין על ירושלים עירי‬ ‫‪£‬י‬
‫״ נ ו ן משכן כ ב י י ה דירישלים היא בתי׳ חיצוניות המל׳ וציון בחי׳ פנימיית‬
‫ה מ ל ‪ .‬ועבודת השדה ה ו א • ז ר י ע ת המצית יכמ״ש לעבדה ולשמרה‪ ,‬לעבדי•‬
‫לשמח שס״ה ל ״ ת שעי״ז ממשיכים בתי׳ מלך עילאה שלמעלה‬ ‫רמ ה מ‬
‫‪ T*rrw‬בכל היא‪ .‬דהנה נ״״ל דיתרין ארץ בכל היא ההמשבי־‬ ‫™‪,‬‬
‫מבח‪ .‬בינה עדאת״כ בחיי עיה״ב יכמארז״ל ג׳ הטעימן הקב״ה מעין עח־־ג‬
‫קמה‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פר ״ מ‬ ‫ספר‬

‫בעוה״ז הוא יפה מבתי׳ כל שהוא היי עוה״ב‪ .‬ומש״א יפה ש״א של קורת רוח‬
‫בעוה״ב מכל היי עוה״ז ג״ז אמת‪ ,‬שזהו מצד גילוי האלקות שבעוה״ב‪ .‬ונדמ‬
‫מצות בעוה״ז יפת יותר דתרי״ג מצות דאורייתא וז״פ דרבנן הן תר״ך עמודי‬
‫אוד בתי׳ כתר‪ .‬דהנה כי בי״ה ה׳ צור עולמים ביו״ד גברא עוה״ב ובה׳ גברא‬
‫עוה״ז׳ דבה׳ גברא עוה״ז הוא בהי׳ דבור ה׳ אהרוגה דש׳ הוי׳ כג״ל‪ ,‬ועוה״ב‬
‫יייא ה׳ ראשונה דש׳ הוי׳‪ ,‬דביר׳ד נברא עוה״ב בחי׳ הב׳‪ ,‬והדי יו״ד הוא‬
‫בתי׳ צמצום‪ ,‬וכתי׳ והתכ׳ מאין תמצא שחחכ׳ נמצאה מהכתר בבחי׳ מציאה׳‬
‫כי אנת הוא חד ולא בחושבן שאינו בחשבון ע״ם‪ ,‬חב׳ היא בחי׳ יו״ד שכוללת‬
‫ע״ם׳ אבל הד ולא בהושבן הוא שאינו בהשבון הע״ס‪ .‬השבון הו״ע ערך דא׳‬
‫לגבי אלף הוא כמו אלף לגבי אלפי אלפים‪ .‬אבל לא בחושבן חוא שבאין‬
‫ערוך דבתי׳ הכתר מובדל בערך עד שהתהווה חחב׳ מהכתר הוא בבחי׳‬
‫כר‪ .‬וע״י המצות תרי״ג‬ ‫‪,‬‬ ‫מציאה‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י ש‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ו ה ן א‬ ‫ב א ׳‬ ‫מ א י ן‬ ‫נ ן ד ע‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬

‫מצות דאורייתא וזמד״ד חן תד״ך עמודי אור גילוי בחי׳ הכתר בר‪ ,‬והיינו‬
‫שע״י המצות נמשך גילוי אור הדש כר‪ .‬דההמשכח דויתרון ארץ בכל חיא אין‬
‫זי׳ אוד חדש כ״א חידוש חישנות‪ ,‬וזהו צמיחת הארץ בכת עצמה שזהו רק‬
‫חידוש הישנות כו׳‪ .‬ונת״ל שזהו מבחי סוכ״ע‪ ,‬הנה זהו מבחי׳ חאור חשייד אל‬
‫העולמות שאין זח אור חדש בעולם כו׳‪ ,‬ושרש ההמשכה חוא מבתי׳ עיגול‬
‫הגדול שלפני הקו‪ ,‬וכידוע שכל העיגולים חן מעח״ג שלפני חקו שזחו האוא׳׳ם‬
‫ל ל וע״י הצמצום הוא שנסתלק‬ ‫״‬ ‫שנתעלם׳ ש ב ת ה ל‬ ‫ה ח‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ה‬

‫י לא גילוי אור הדש‪ ,‬דמאחר‬ ‫ל‬ ‫ונתעלם‪,‬‬ ‫ה ג י ל ן‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ה ן א‬ ‫ז ן‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ד‬

‫שכבר הי׳ בגילוי במקום חחלל שחוא בבהי׳ שייכוה אל העולמות וגתעלם‬
‫ל ע״י המצית‬ ‫ב‬ ‫א‬‫אח״כ‪ ,‬״‬
‫כ ו ‪/‬‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א ו ר‬ ‫ז ה‬ ‫א י ן‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫ן ן ן ן ר‬ ‫ף‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ג ם‬ ‫כ‬ ‫ע‬

‫׳ ‪ .‬וזהו כלל ת‬ ‫י׳וא שגמשך אור תדש וכמ״ש אור תדש על ציון תאיר‬
‫כ ו‬

‫ההפרש שבין תפלת ותורה׳ י ת פ ל ה היא מלמטלמ״ע ותורה מלמעלמ״ט‪ ,‬ש ם‬

‫בתפלה יש המשכה והו״ע יהי רצון שנמשך רצון הדש‪ ,‬אך זהו רק חתחדשות‬
‫י‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬
‫י *‬ ‫לגכי הרצון המלובש בהכ׳ כר‪ ,‬וכמו לרפאות החולה ה י י איז ״־‬
‫ממש׳ שגם קודם שנהלה הי׳ בו המשכת התיות והרפואה הוא שיהי׳ המשכת‬
‫י אין זה התתדשות ממש‪ .‬בר )ומ מ‬ ‫החיות כמו שתי׳ קודם בהיותו בריא‪,‬‬ ‫ה ר‬

‫ב ר‬ ‫ש‬ ‫י ה ח י י ת‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ה י א‬ ‫י ו ת‬

‫‪. 1‬‬ ‫א ן זה כמו באכילה‪ ,‬דהמשכת ח ח‬
‫התלבשות ממש‬ ‫כגוף והרפואה שנמשך תיות מאור הנפש שלמעלה מבחי׳‬
‫ע‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫מ ב ח י ‪/‬‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ש‬
‫׳ ‪ 1‬״יד‪1‬‬ ‫כו וכמ״ש במ״א‪ .‬והדוגמא למעלה דייא‬
‫כ‬ ‫א י ״ ח‬ ‫‪m‬‬ ‫ש א י ן‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ה‬
‫‪1‬ד ש^‬ ‫זה התחדשות ממש פר( וכמו״כ ל ב י ד‬
‫‪nLTJl‬‬ ‫׳‬ ‫כ י‬

‫ק‬ ‫א‬ ‫י‬

‫מ ע ״ ב‬

‫ה‬ ‫ה‬ ‫כ‬

‫י‬

‫ר‬
‫י‬

‫ב‬
‫מ‬

‫ה‬
‫ת‬

‫ג ם‬
‫הישגית כי׳‪ ,‬וכמש״א ובטובו מהדש בבי״י‬
‫‪,‬‬
‫\ ! !דול ש ם‬ ‫ד‬ ‫כ י כ ה בפידותי׳ משא״כ בשנת אתרת׳ י ׳ י‬
‫ש י‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫כ ל י י ת‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ה ה י ‪/‬‬
‫^‬ ‫‪L‬‬ ‫מ ״ ׳ בסיף כתובית עתירת תטה ש‬
‫ע״י הים׳ איר במל׳‪ ,‬דכאשר‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ך < ת ח ד ש ו ת‬ ‫כרכה מ‬ ‫מ א ד ׳‬ ‫ר ו ב ה‬
 ‫פ ד ׳ ' ת‬ ‫ד ‪ .‬מ א מ ר י ם —‬ ‫פ פ ד‬ ‫קמו‬

‫ד ‪ ,‬ה ש פ ע י ״‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫א ז י‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י ב ו י‬ ‫‪0‬‬

‫שפעה‬ ‫י‬ ‫ההמשכה בנהי׳ מל׳ הוא בבחי׳ ח י ׳ ו ר‬
‫ה‬ ‫ד‬ ‫י ג י‬
‫^‬ ‫הוא בריבוי כ ר ‪ ,‬וכמ״ש מאשר שמנה להמו שיש להם פ נ ג ולחם ע‬
‫י ‪ ,‬י א‬ ‫ש פ ע ה‬ ‫ד ‪ ,‬ד‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ע י נ י‬ ‫ח ש‬ ‫מ ב ח י ‪/‬‬
‫דמה‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫שהיא בצמצום זהו ש נ פ ש י‬
‫?‬ ‫ג ד‬ ‫ו ד ‪ ,‬ו א‬
‫י ת‬‫' ‪.‬‬ ‫השפע ז״ע שמנה להמו כ ר ‪ .‬וב״ז הוא שנמשך ע״י ה ת פ ל ה‬
‫ת‬ ‫ח ד י ם‬
‫ג‬‫‪.‬‬ ‫?‬ ‫ב י‬ ‫היהוד דק״ש ה׳ אהד‪ ,‬דהיינו ז״ר וארץ וד״ד העולם בטלים ו מ י ו‬
‫ז‬ ‫י ע י‬ ‫ל‬ ‫כ ג‬ ‫& ב י ז כ י‬ ‫ה ד ‪ ,‬ל ב‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ב י ג ד‬ ‫י ש ב ר י ב ח י‬ ‫א ל י ד‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ע י ג י‬ ‫ע‬ ‫ש ה י‬
‫' * ' * ל כר‪.‬‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫כ‬ ‫ב‬
‫״‬ ‫א ר‬
‫י‬ ‫^‬ ‫ברכות האמצעית דתפלה נמשך בהי׳ הרצון כנ״ל שז״ע ו י ת ר ה‬
‫א י ״‬ ‫ג י ל י י‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה מ ש כ ד‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ת י ר ה‬ ‫ד‬ ‫ע ״ י‬
‫משבה‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫אבל‬
‫י ה ד‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ב כ י‬ ‫ה י ו ת‬
‫'דשים‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫בכל יום יהיו בעיניך כתרשים‪ ,‬שד״ת צריכים ל‬
‫ח‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫כ י‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫ע ״ ד‬ ‫‪ 1‬כ‬ ‫‪7‬‬ ‫ב ח י ‪,‬‬ ‫י‬ ‫ג י‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד ת י ר ד‬
‫יכול‬ ‫א י י ״ "* י ' • י‬ ‫לי‬ ‫׳‬
‫ג ר ע י נ י ז‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י ה י י‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬
‫י* ממש‬ ‫והארץ החדשה כר‪ ,‬דתוס׳ ברכה שמגרעיז‬
‫א ל ? י ת‬ ‫ג י ל י י‬ ‫ש י י ‪ ,‬י ‪,‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ש י‬ ‫ב‬ ‫א‬
‫׳ וזהו‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫להיות גם פשו״א דעכשיי•‬
‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י י א י‬ ‫ב ע י ז‬ ‫ע י ז‬ ‫כ י‬ ‫כ י‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫י י א י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫י ג ג ל ח‬ ‫ש‬ ‫י כ מ‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ל‬
‫' בהי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫*‬
‫י‬ ‫זד‬ ‫כ‬
‫‪,‬‬ ‫ההמשכה שע״י המצות שנמשך גילוי או״ת מבהי׳ עצמות א״ם י׳״ י ׳‬
‫י‬

‫כ ז ר ״ ר‬ ‫כ ו ׳‬
‫ר י‬ ‫• י‬ ‫מלך עילאה דאתהבד להאי שדה דהיינו בתי׳ פנימיות ה כ ת ר‬
‫פ נ י מ י י ת י‬ ‫מ ב ת י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ת‬
‫' הוא‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫מלך עילאה ד א קובייה‪ ,‬וקוב״ה הוא בחי׳ ״‬
‫י י ם ו י‬
‫ר״‬ ‫‪V‬‬ ‫וזהו ההפרש אם ההמשכה היא מבתי׳ יסוד או מבתי׳ ת״ת‪ ,‬דההפשבי׳‬
‫י‬

‫י‬ ‫ע‬ ‫מ ל‬
‫י‬ ‫מבתי׳ בינה‪ ,‬וההמשכה מת״ת זהו מבחי׳ פנימיות הכתר כד* י י‬
‫כ‬ ‫י‬ ‫ע ב י ד ד ‪/‬‬ ‫ק‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ד ת‬
‫ישה‬ ‫?‬ ‫'‬ ‫אתהבר בהאי שדה כד איהי ג ע ב י ב ע ב י‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫י כ מ י‬ ‫ה כו‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ש צ‬ ‫י י ג י ע ה‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ג‬ ‫ש ז ה י‬ ‫ה ש ד ד‬
‫‪*^ ,‬מ״ש‬ ‫*‬ ‫'״‬ ‫*ל‬ ‫'‬
‫י‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫ל ז ר י ע ד‬ ‫ר א י י‬ ‫ש י ה י ‪/‬‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫י ה ג ס י ת‬ ‫‪1‬‬ ‫נ ‪ £‬ו ת‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ד‬
‫יניעה‬ ‫'‬ ‫ייהיטיייי‬ ‫לי‬
‫ג‬
‫בד״ה האזינו‪ ,‬ואה״כ צ״ל הזריעה אור זרוע לצדיק שג״ז צ*ל בטורח י י ^‬
‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫י כ מ‬
‫יבוי‬ ‫יי'‬ ‫*‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫מ ל‬ ‫ב י ב ה‬ ‫י ‪/‬‬
‫<>? עד‬ ‫יאיי‬ ‫י '‬ ‫הוא העמוד המהבר געה״ע וגעה״ת ב ח‬
‫מ ל י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד ‪ ,‬נ ה‬ ‫ת‬ ‫ג ע ד‬ ‫ע‬ ‫ג ע ה‬ ‫מ ד ר י ‪/‬‬ ‫ב‬ ‫‪/‬‬ ‫״‬
‫^ גר‪.‬‬ ‫* י '״‬ ‫י? ׳‬ ‫מדרי׳ כל‪ ,‬ה ג פ דבספרים‬
‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫מ‬
‫«‪,‬ל‬ ‫אין שיעור זכמא׳ צדיקים אין להם מנוהה כ ר שגא׳ ילבי‬
‫ש מ ח ה‬ ‫ד‬
‫מה‬ ‫'‬ ‫ועבודה בשמהה ט ו ב יותר מכל המדרי׳ כנ״ל בו׳‪ .‬ובכדי שידיי׳‬
‫ובטוב ל ב ב ש ה ר ע ר ע ר ד ‪ ,‬דתענוג תלוי ברצון דכאשד רוצה בזה יתענג ויש‬
‫״‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ב ק י י פ‬ ‫ה ש מ ח‬ ‫י ה י ‪/‬‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ש ע‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ו ב ט י ג‬ ‫ב ש מ ח ד‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ב י >‬
‫חה‬ ‫י'‬ ‫״ י י״‬ ‫'‬
‫ש‬ ‫ש י ה י‬ ‫״ ר י ע ד‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ב ק י י ם‬ ‫י י ג י ע ה‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ש צ‬ ‫ה ש ד ד‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ע‬
‫' בבל‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫'‬
‫ץ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י י ת י י ז‬ ‫מ ב ת י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ש ד ד‬
‫»לר‬ ‫'‬ ‫׳ ל ע י'‬ ‫ש״מ ב ר ואזי מלך עילאה אתחבר בייאי‬
‫י‬ ‫ב‬
‫כ ד ‪ ,‬זכמ״ש בםדה״י בפי׳ הברכה בא״י אמ״ה דעולפ הוא בהי׳ עויי״‬
‫הוא למעלה מעוה״ב והיינו בהי׳ מ ל ך עילאה בו׳ כנ״ל•‬

‫י מל׳‬
‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ד ‪ ,‬י א‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫מ‬
‫שיש‬ ‫ד( ‪ m m‬מ ה ד ש פ פי׳ עוד מלך לשדה נעבד לגייעיייא׳‬
‫י‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫י א י ת ש י ד‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫ד ל ע י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ד‬
‫שדה‬ ‫"‬ ‫״ '‬
‫י ד ‪ ,‬י א‬ ‫ז‬ ‫ד ל ע י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫י‬
‫שו‬ ‫״‬ ‫שדה דקדושה בהי׳ ש ד ה אשר ברכו ה׳‪ ,‬כמו״ב‬
‫ג‬ ‫י‬
‫ה י‬ ‫טריפה וכמ״ש ובשד בשדה טרפה שזהו לאו דטריפות‪ ,‬ו ל ב א ר יייל״ל‬
‫טרפה בשדה מאי ובשר בשדה טרפה אלא הכוונה שהשדה הוא ש ד ה מר״ ״‬
‫והעגין הוא דהנה כתי׳ כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו שיש כ מ ה ג ב י י‬
‫‪m‬‬ ‫‪, ,‬‬
‫‪P‬‬ ‫ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פר‬ ‫ספר‬

‫וצמצומים בבתי׳ מ ל ‪ /‬דבכדי שיתי׳ התהוות מציאות יש הוא ע״י כמה צמצומים‬
‫צמצום אחד צמצום כ ר ‪ .‬אך תכלית הכוונה בהתהוות היש הוא שיהי׳ ביטול‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫לאין‪ ,‬וזהו שהמצות נתלבשו בגשמיות שעי״ז חוא ביטול חיש‪ .‬ולכן מלאכים‬
‫שבקשו תורת אשר ת נ ה הודך על השמים לא ניתן להם מפני שהמצות צ״ל‬
‫בגשמיות כר‪ .‬וכ״ז הוא מפני שהצמצום אינו צמצום אמיתי ויש מ״מ הארת‬
‫אלקות שלכן הוא בהי׳ ביטול היש כר‪ .‬אך בםט״א הוא צמצום גמור שמעלימים‬
‫ומסתירים לגמרי והן בבהי׳ יש גמור שלא יש בהם בתי׳ ביטול כלל‪ ,‬וכמו‬
‫פרעי׳ שא׳ לי יאורי ואני עשיתני כר‪ ,‬וז״ע שדה טרפה‪ .‬דשדת דקדושת בתי׳‬
‫מל׳ יש בת בתי׳ הביטול ובפרט בבהי׳ שדה שהוא בהי׳ הפנימיות כנ״ל‪ ,‬והוא‬
‫כמו המצות מעשיות ותורה בעניגים גשמיים וגשמות כמו שבאו בהגשמה‪ ,‬שבכ״ז‬
‫הוא בתי׳ הביטול כ ר א ב ל שדה דלעו״ז הוא בבהי׳ ישות גמור ו ה ר ע תענוגים‬
‫גשמיים בתאות היתר ותאוות איסור ר״ל‪ ,‬דכאשר האדם נמשך אתריהם ת״ו ה״ה‬
‫גורם גלות השכינה‪ ,‬וכמ״ש ת ת ת שלש רגזה ארץ כ ר ושפחה כי תירש גבירתה‪.‬‬
‫וזי* מלך לשדה געבד דבחי׳ מל׳ דקדושח געבד ‪ rn‬לשדה טרפה‪ .‬וזהו בא‬
‫ש‬ ‫ח‬ ‫נ‬
‫על חוה והטיל בה זוחמא‪ ,‬חוח חיא בחי׳ לילה ללילה יהוד‪ ,‬כר‪ .‬והוא‬
‫שרגלי׳ ‪.‬יורדות בתיכלות הקלי׳‪ .‬אמנם שרה תקנה חטא עה״ד וכמ״ש ויעל‬
‫אכרם ממצרים הוא ואשתו דהעיקר שאשתו ג״כ עלה דנתתית וםלקית )עמ״ש‬
‫בד״ה ויהיו תיי שרה‪ ,‬עטר״ת( ועי״ז זכתה ל יין עילאין כר‪ .‬ו ד ע היי שרה שרה‬ ‫ח‬

‫הוא ל׳ שררה בתי׳ מל׳ דאצי׳ דלית לה מגרמא כלום‪ ,‬ודוד שהי׳ מרכבה‬
‫ל ב ח י ‪/‬‬
‫לו ע׳ שנה‪ .‬אמנם שרה ע״י‬ ‫מל׳ לא הוי לי׳ שנין ר ק שאדה״ר‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫נ‬

‫שתקנה תטא עה״ד זכתה להיין עילאין וכמ״ש אשר יעשה אוהם האדם והי‬
‫בהם שזהו ההמשכה שע״י המצוה‪ ,‬והיינן גילוי בהי׳ ל ך עילאה דאתחבר‬
‫מ‬

‫לי׳אי שדה כ ר ‪ .‬וזה״ע מאה שנה ועשרים שגה אתר דאהבליל ממאה בהי׳‬
‫כתר ועשרים בתי׳ הו״ב‪ .‬דהנת אנת הוא חד ולא בחושבן בו׳ אנה הוא דאפיקת‬
‫עשי תיקוגין וקרינן לון עשר םפירן בו׳‪ .‬א נ ת הוא הד הוא בתי׳ כתר שאינו‬
‫כחשבון הע״ס‪ .‬ולהיות שכתר הוא בהי׳ ממוצע בין המאציל אל הנאצלים ע״כ‬
‫י׳ע״ם שבכתר גופא הן בתכלית השלימות שכלולים יו״ד מ י ר ד וזהו מאת שנה‬
‫כ‬
‫י ‪ .‬אנת הוא דאפיקת עשר תיקוגין הן הע״ס שראשית השתלשלותם הוא מתב‬
‫כו‬
‫' ׳ יקריגן לון עשר ספירן מל׳ אבן ספיר ל׳ בהירות שאינם מעלימים על אוא״ם‪.‬‬
‫דנבראים מעלימים על אוא״ס‪ ,‬אבל הע״ם הן בבהי׳ ספירות ובהירות שאינם‬
‫מעלימים על אוא״ס אדרבא מגלים אוא״ס בו׳‪ .‬ולחיות שחו״ב הן ראש ת‬
‫י׳יישתל׳ ע״כ הן ספי׳ שלימות שכלולים מיו״ד וזהו עשרים שנח בו׳‪ .‬ושבע שנים‬
‫מ ע ע ז י‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ד י ב ט י ב י‬ ‫‪ , ,‬מ‬
‫‪^:‬ד״י׳‬ ‫הן ז׳ מדות שע״י הוא ההמשכה ב ב ה ל '‬
‫י ה ה ת י ‪ ,‬ו י ת‬ ‫כ י ׳‬ ‫ב ב י נ ה‬ ‫ש י ת‬ ‫כ ‪/‬‬
‫י^ר‬ ‫׳‬ ‫י ב י א ש י ת ב ר א בתוכמתא ברא כולם ב ה ע‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ש ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י ז ״ ע‬
‫^ ד‬ ‫״ ׳?‬ ‫מ ל ‪ /‬והיינו ההמשכה מבתי׳ חו״ב ל מ ל ׳‬
‫דא״חבר‬ ‫‪T‬‬ ‫ב כ ל‬

‫י‬
‫א ר ץ‬

‫ל‬
‫‪£‬י״כ למל׳ כ ר ‪ .‬והמשכה זו הו״ע ייתייז‬
‫מ‬ ‫‪ :‬ע ב י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫מ‬
‫‪ m‬פס?ס‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫מביגי׳ למל׳ כגיל‪ ,‬ומאה שני׳‬
‫‪TO‬‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ב ח ו ש ב ן‬ ‫ל א‬
‫‪IZ‬‬ ‫!״ ™‬ ‫האי שדה בתי׳ פנימיות ה פ ת י ח י י‬
‫ע‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ש‬
‫בחי ׳‬
‫ד?ה‬ ‫לשדה ז ‪ ,‬י‬
‫נעבד‬ ‫מלך ! י ^‬
‫\‬ ‫״ע‬ ‫» «‬ ‫י ׳ י א ביאיי ע‬ ‫שנים * ־ ז בכל‬
‫‪£‬ייו‬
‫ה ו‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ן מ א ה‬ ‫ל‬ ‫מ ב ח י ‪/‬‬ ‫ז ה ו‬
 ‫פ ר ״ ת‬ ‫—‬ ‫ה מ א מ ר י ם‬ ‫פ פ ר‬ ‫קמח‬

‫ה ש י‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ש ז ה י‬ ‫ד‬ ‫ע ה‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ת י ק ז ז‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ש ר י‬ ‫מ ש י כ ד‬ ‫ש ד‬
‫דבי״ע‬ ‫"‬ ‫׳ *‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫מ ל י עילאי׳‬
‫ה ה מ ש כ י ‪,‬‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ש ר ה‬ ‫ח י י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫כ‬
‫ר היא‬ ‫׳‬ ‫וכ״ז הוא ההמשכה בבתי׳ מל׳‪ .‬ואו׳ א ח ״‬
‫ד ‪ ,‬כ י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ש י ת י י‬
‫י׳ פלי‬ ‫׳ י‬ ‫דבל הגקדא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיי אד ע‬
‫י‬
‫ך‬ ‫שיהי׳ ההמשכה בבי״ע‪ ,‬ועז׳׳א שני היי שרה שזו ההמשכה שנמשך ב ב ח‬
‫ש‬

‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ת י ס‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ה ו א‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ב ב י‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫‪,‬‬
‫‪ #‬נמשו‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫״ע‬ ‫י ה י ההמשכי׳‬
‫ב‬ ‫ע‬ ‫ל מ ט ד‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫? י י ם‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב ב י ‪/‬‬ ‫ה א ו ד‬ ‫כ‬ ‫ג‬
‫בו‪/‬‬ ‫' *‬ ‫"‬ ‫׳ ׳‬ ‫״‬
‫י י מ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫מ א ד‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ח י י ב‬ ‫״ ז ז י‬ ‫ב י‬ ‫ל מ ט י‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ו ה ג י ל י י‬ ‫ה א י ד‬
‫שכה‬ ‫׳‬ ‫' ''‬
‫י‬ ‫ד‬ ‫ש י ה י‬ ‫ד ‪ ,‬י א‬ ‫ו ה ב ד כ ד‬ ‫כנ‬ ‫ב מ‬ ‫ה א ו‬ ‫ו א‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ה‬
‫' ' י ^ מלי‬ ‫׳‬ ‫ל ' "ל׳‬ ‫י‬ ‫י ׳ המשבח‬ ‫דע״י‬
‫ב ז ז י ‪/‬‬ ‫י א‬
‫ן ן י ‪/‬‬ ‫למטה כר‪ .‬וזהו ויהיו היי שרה מאה שנה ועשרים ב ו ‪ /‬דשרה י י‬
‫ה ה מ ש כ ד‬ ‫ה א‬ ‫א ו פ נ י ם‬ ‫ב‬ ‫ב ז ד‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ת ו ם ‪/‬‬
‫' שהוא‬ ‫'‬ ‫י ׳‬ ‫במל׳•‬ ‫וצריכים להמשיל‬
‫כ ״‬‫'‬ ‫בינה‪ ,‬ובד״כ הוא מבהי׳ היצוניות האוא״ס שזהו ג״ב תום׳ אור ר ק‬
‫ב‬

‫ם‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬

‫ן ת‬ ‫להדש הישנות בבהי תום׳ ברכה כ ר והוא שנמשך ע״י עבודח‬
‫פ‬ ‫מ ב ‪ 7‬ז י‬ ‫ה ה מ ש כ ד‬
‫‪ /‬דמצות‬ ‫'‬ ‫עצמו ב ו ‪ /‬ו ה ר ע ויתרון ארץ בכל היא כ ר ‪ .‬והב׳‬
‫ל‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫י‬
‫" ׳ וזהו‬ ‫הכתר שהיא ההמשכה מבהי׳ עצמות א״ס בהי׳ א ו‬
‫ה‬ ‫'‬ ‫כר‪ .‬ו ה ר ע מלך לשדה נעבד דמלך עילאה אתחבר להאי שיר׳ *י'״‬
‫מ‬
‫‪,‬‬ ‫עשרים שנה ושבע שנים שז״ע ויתרון ארץ בכל ומאה שנה בחי׳ ל י י‬
‫ן ן י‬

‫נעבד כר‪ .‬ו ה ר ע היי שרה שזכתה להיין עילאין כ ר ‪ .‬וזהו ההמשבר• *‬
‫ן ה ר ״‬

‫מל׳‪ .‬ושני היי שרה ה ר ע כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו ב ר‬

‫ההמשכה שבבהי׳* יומשך בגילוי בבי״ע כר‪.‬‬

‫בם״ד פר״ת ״‪.‬‬

‫ע״א‬ ‫‪,‬ז*‬ ‫״‬

‫‪Z‬‬
‫ד ״‬ ‫י‬

‫דסמיבי׳‬ ‫י‬ ‫סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר״‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ב ז ה‬ ‫ו א י ‪/‬‬

‫פ י ׳ ח‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫) ע מ‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ז‬
‫״ » בזר״ר‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫י‬
‫ש‬
‫לו‬ ‫הוא שסומך אותו שלא יפול יותר וכמ״ש בס׳ אשל אברהם על * "‬
‫י א י ״‬ ‫ל נ ז פ ל י ם‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ב י ‪,‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ב‬
‫‪ ' °‬ר ןםיוע׳‬ ‫‪°‬׳‬ ‫בהקדמה ד״ב ע״ב‬
‫י‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ה‬
‫העלייל‬ ‫בגין דלא יפלון יותר׳ ועזר הוא שנעשה בי‬
‫ך אח‬ ‫ן‬ ‫ל ל ״‬ ‫וכאן מפרש הזהר דהסמיכה י‬ ‫ס ן מ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫מ ט‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ה‬

‫קף‬ ‫ב‬ ‫•( כ״ד‪ ,‬בגוכי״ק׳ ו א ת ״ ל ‪ :‬שבבזזי׳ פלי‪.‬‬

‫נ י‬
‫כ נ ר א ה מ ה י ו מ ן — נ ד פ ס ל ק מ ן ב ה ו ס פ ו ת — נ א מ ר כ ׳ מ ד י ח ש ו ן ‪ .‬מ א מ ר זי׳‬ ‫•(‬
‫ב פ ״ ע )תשי״ב(‪ .‬ה ה ע ר ו ת בשוה׳׳ג‪ ,‬ה ן מ כ ״ ק א ד מ ר ׳ ד שליט״א‪.‬‬
‫קמט‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר״ ת‬ ‫ספר‬
‫יא״א לומר שסומך אותו מן הנפילה שזה שייך מהעליון אל התחתון‪ .‬ע״כ‬
‫מפרש דסמך הוא עזר שהתתתון עוזר אל העליון‪ ,‬ודש( ודא עזר דלעילא‬
‫)היינו שנעשה עזרה להעליון ע״י התתתון וכמ״ש אעשה לו עזר שהאשה‬
‫היא עזר לאיש( דאתהדר לעילא אנפין באנפין )שע״י הנסירה* דאדם והוד‪.‬‬
‫למטה אתהדיר לעילא ז״א ומל׳ להיות פב״פ(‪ ,‬דבר ונוקבא אסתמיך דא‬
‫לקביל דא )היינו פנים בפנים‪ ,‬ואפשר חכוונח שחן עוזרין זה לזה‪ ,‬דאהר‬
‫שפי׳ דסמיכת דתתתתון לחעליון הוא חעזר לעליון שבן בחכרח לומד‬
‫כג״ל‪ ,‬ממילא מובן דגם חסמיכח דהעליון אל חתתתון אינו רק סמיכת‬
‫לבד כ״א בבתי׳ עזר בו׳ וכמשי״ת( ודאי סמוכים לעד לעולם בו׳ סמוכים‬
‫דא דכר ונוק׳ דאיגון סמוכים כתדא•‪ ,‬סמוכים עולם תתאר‪ ,‬בעולם עילאח‪,‬‬
‫דעד לא אתתקן עולם תתאח לא אתתקן חחוא עולם דקא אמרן כו׳ עכ״ל‪.‬‬
‫והיינו כמ״ש הפרדס שם שהמל׳ נסמך בת״ת ות״ת במל׳‪ .‬והענין הוא במ״ש‬
‫במ״א בענין לכת דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה דבכל עליית המקבל‬
‫אל המשפיע צ״ל תהלה המשכת חמשפיע בבחי׳ חיצוניות שבו לבתי׳ תיצוניות‬
‫המקבל כדי שע״י המשכת זו יוכל לישא א״ע ולהתעלות להיות קרוב‬
‫למדדי׳ המשפיע ואז יקבל המשכת הפנימיות מהמשפיע כו׳ )ואפשר שז״ע‬
‫שאמרז״ל בפסחים דקי״ז ע״א דדבה • מקמי דפתח לתו לרבנן אמר‬
‫מילתא דבדיתותא וקא בדתי רבנן ואת״כ יתיב באימתא ופתח בשמעתתא׳‬
‫דמילתא דבדיתותא חו״ע שיתת חולין‪ ,‬דבאמת שיתת חולין של ת״ת‬
‫צריכים לימוד‪ ,‬ומ״מ הוא בתי׳ תיצוניות ובמ״ש בנדא שזהו בתי׳ נובלות‬
‫כד״ והוא בכדי לתעלות ולהגבי׳ את התלמידים‪ .‬ובד״כ הוא פתיהת הלב‬
‫והמות וכמ״ש במ״א בעגין חבדיחא והשמחה שהיא פתיחה בו׳ ובמ״ש באורך‬
‫בתו״ת בד״ה ואלת תולדות יצחק‪ ,‬ועי״ז יוכלו לקבל ההשפעה פנימיות דפתה‬
‫בשמעתתא בו׳(‪ .‬ועד״מ בן יניק וקטן כשאביו רוצה להשתעשע עמו פא״פ‪.‬‬
‫והרי התינוק הוא קצר הקומה‪ ,‬צריך האב להשפיל את ידיו שהן גבוהים ונעליפ‬
‫מראש התינוק עד למטת מתתת התינוק ולהגביהו עד ראשו של א ב כר‪ ,‬ואז‬
‫ידבר וישתעשע עמו פא״פ בו׳‪ ,‬והרי ההמשכה של תםד דאב בהשפלת ידיו‬
‫ה‬
‫י א בתי׳ תיצוגיות שהוא רק להגביה א ת התינוק‪ ,‬וכן התינוק לא קיבל‬
‫בפנימיותו שישכיל ויכיר הטובה בידי האב שהגבי׳ אותו < י לא יש בזה‬
‫כ‬

‫איזה השפעה כ״א בהדבור והשעשועים שאת״כ או שמשפיע לו מאבל ומזון(‪.‬‬

‫וגם להיות שבוטל אותו מסביבו ומתהתיו בדמה לו שמעצמו הוא מתקרב כד‪.‬‬
‫ואת״כ בהיותו פב״פ מקבל ההמשכה הפבימיות של האב בר‪ ,‬רק שא״א להיות‬
‫ההשפעה פגימיות אם לא שיהי׳ קודם ההשפעה תיצוגיות הג״ל בו׳‪ .‬ובעבודה‬

‫)קונטרס סח(‬ ‫ט‬ ‫‪-‬‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫‪ ,‬א‪ .‬ועיין ד״ד‪ ,‬כי עמך הסליחה‬ ‫ס א‬ ‫הנסירה ־ ר א ה ב ר כ ו ת‬ ‫״ע״י‬
‫ה ו ״ ז ד ן‬ ‫_‬ ‫ו ב מ ק ו מ ו ת ה מ ס ו מ נ י ם שם‪.‬‬ ‫ואילך‪.‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫כ ח י א‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ש‬
‫כאי‬ ‫!‬ ‫״‬ ‫׳‬ ‫א מ ת ‪ :‬בזר־י‬ ‫ס מ ו כ י ם ‪ . . .‬דקא‬ ‫כחזא‪,‬‬
‫י‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ב ה‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫א‬
‫״‪ bw?,‬ו כ ו ד ו א‬ ‫־־‬ ‫״‬ ‫י ׳ י*״* על התהלים )נדפס בשם יהל ™‪C‬‬
‫ד י ב ה נ כ ן הוא ב ש ״ ם ו ע י ן יעקב‪ .‬א ב ל ב ת נ י א פ״ז הביא ג י ר ס ת רבינו חננאל וכן היא‬
‫ל ק ו ם שמעוני ר מ ז ר כ ז ר ב א ‪ .‬ויש לעיין ב ד ״ ם ו ב ש ב ת ל‪ ,‬ב‪.‬‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פר״ ת‬ ‫טפר‬ ‫קנ‬
‫‪,‬‬
‫הוא כמ״ש במ״א* בעגין פב״פ ואב״א שהחלה צ״ל אב״א שזהו בא ממדדי‬
‫עליונה יוהד ר ק שהוא בבהי׳ היצוניוה ואה״כ בא לידי פב״פ מ ׳ ‪ .‬ומבואר‬
‫שם דיש שני מיני אהבה הא׳ האהבה הבאה מהשגה זההבוננות בגדולה‬
‫א״ס ב״ה‪ .‬והב׳ אהבה והתלהבות שלמעלה מעלה מהשגהו‪ .‬והנה האהבה‬
‫שע״פ השגה נק׳ פב״פ כי בפנים יש הכל שכל ומדות ב ו ‪ /‬והשכל היא‬
‫בהי׳ פנימי שזהו שבא בבהי׳ או״פ שמאיר אצלו העניז המושג והוא מאיר‬
‫אה גפשו בבהי׳ גילוי אוד כד‪ .‬משא״כ האהבה שלא ע״פ השגה גק׳ אהור׳‬
‫וכמו באחור רק עצמות לבד עורף וכמו שאהד דוהפו בעורף ואינו יודע‬
‫מאין היתד‪ .‬לו זאת כו׳ והו״ע קוצי דשערי המכה באחור דנוק׳ שהיא אהבה מבתיי‬
‫עליונה מאד רק שנמשך בהמקבל שלא ע״פ השגה בו׳‪ .‬ועמ״ש בהו״א בד״ה‬
‫‪.‬זכור את אשד עשה לך עמלק‪ .‬והנה לבוא להשגה יוהד גדולה שהיא בחיי‬
‫פב״פ‪ ,‬צ״ל מקודם אב״א היינו להתלהב לבו למעלה מכפי ערך השגתו‬
‫)וי״ל שזהו האהבה וההתלהבות הבאה מהתבוננות בעניגים הנעלים באוא״ם‬
‫ב״ה שההדגש בהם הוא הפלאה דאוא״ס בו׳ דהשגה באלקות שייך בההארה‬
‫אלקית שהיא בבהי׳ התלבשות בעולמות שההדגש בזה הוא הטוב של‬
‫הגילוי והאהבה הוא הקירוב והדביקות שנדבק בזה‪ ,‬אמנם בעניגיס הנעלים‬
‫א‬
‫באוא״ס שלמעלה מהעולמות גם בעגיגים ששייך בהם השגה )היינו ל‬
‫שההתבוננות הוא בההפלאה דאוא״ם כ״א בהשגת העגין שמושג אצלו העגיל(‬
‫‪.‬הנה מצד עילוי הענין בעצם ההדגש בזה הוא בהפלאת הענין והאהבה היא‬
‫בבהי׳ התלהבות כד‪ .‬והבכן בזה הוא בשני אופנים אם שזהו מרומם איי‬
‫הנפש שעי״ז נעשה כלי להשגה גדולה ולקירוב גדול יותר‪ ,‬או שזהו עושה‬
‫בו שפלות וביטול גדול וכמ״ש במ״א • בענין הקיקה מבחוץ שנעשה ע״י‬
‫הפלאת הענין והיינו שעי״ז געשה זיכוך הכלי בכללות להיוה כלי לקבל כ י (‬
‫ואה״ז לבוא לבהי׳ ביטול נקודה תתת היסוד שהוא בהי׳ ביטול פניפי‬
‫בעצם מהותו בו׳ ואזי יבוא לידי השגה יותר פב״פ כד‪ .‬ולכן בכל תפלי׳‬
‫צריך לג׳ ראשונות שאו׳ מלך עוזר ומושיע בו׳ דהיינו שעי״ יבוא לבחי'‬
‫ז‬

‫פב״פ בתפלה בו׳‪ .‬וזהו ג״כ שקודם מ״ת כפה עליהם הר כגיגית שזהו‬
‫בהי׳ אהבה העליונה וכמ״ש בלק״ת בסד״ה אהרי ה׳ תלכו‪ ,‬והוא לביא‬
‫ב‬ ‫פ‬
‫״‬ ‫בבתי׳ פב״פ ע״י התורה כו׳‪ .‬ועמ״ש בלק״ת ד״ה קדש ישראל לה׳‬
‫בענין ואנכי תרגלתי לאפרים קהם על זדועותי‪ ,‬דבהי׳ אנכי השפיל פנימיות‬
‫כ‬
‫רצונו דמצות בבתי׳ רגל בגשמיות בכדי להגבי׳ נש״י בו׳ וכפדש ג *‬
‫בד״ה ועתה יגדל נא פ״ב‪ .‬וז״ע טלית ותפילין לתפלה בד‪ .‬והגם שהמצות‬
‫הן פנימיות הרצון‪ .‬י״ל דהרצון בכלל הוא בתי׳ תיצוגיות כ ד וכמ״ש בהבי'‬
‫דאגי ה׳ אלקיכם דרוה״ב ובא בבהי׳ מקיף על האדם בו׳‪ ,‬ונת׳ במשל‬
‫שנדמה לו כאלו מתקרב מעצמו י״ל דבמצות להיות שנתלבשו בדברים‬
‫גשמיים וגם להיותם בבהי׳ מקיף אינו נרגש וכאלו העלי׳ הוא בדרך ממילא‬

‫בס״ש ב מ ׳ ׳ א ‪ :‬ראה סד״ה ויוצא מ ש ה ‪ -‬חה״ש אעת״ר‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫ו כ מ ״ ט ב מ ״ א ‪ :‬ראה ק ו נ ט ר ס העבודה ם״א‪ .‬ד״ה ו ה ב ר י ח ה ת י כ ו ן תרג״ד‪ .‬ט ו ב טעם ו י ע י‬
‫חרס״ה‪ .‬ועוד‪.‬‬
 ‫‪, ,‬‬
‫קנ*‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר ת‬ ‫ספר‬
‫כר )ובד״ה קדש ישראל הג״ל מבר כמו״כ בתושבע״פ‪ ,‬ואפשר שזהו באמת‬
‫מבתי׳ פנימיות בו׳(‪ .‬וכמו״כ הוא בבתי׳ מל׳ בשצריכת לעלות אל אצי׳‬
‫לאחר שנסתתרה בג׳ עולמות בי״ע להיות בבתי׳ ראש לשועלים שאז תיא‬
‫בבתי׳ קטנות מאד לגבי האורות עצמיים דבחי׳ ז״א דאצי׳ וכידוע שכל‬
‫פרצופה שבבי׳׳ע הוא נהשב רק בנקודה לבד לגבי אצי׳ בו׳‪ .‬ובכדי שיתי׳ העלי׳‬
‫עז״א לכה דודי לקראת כלה שנמשך הארה מבהי׳ ז״א בבהי׳ המשכה‬
‫חיצוניות )וכענין קוצי דשערי הנ״ל( בכדי שע״י המשכה זו תוכל להתעלות‬
‫מהשפלתה בבי״ע ולהיות את״ב בתי׳ פב״פ ולקבל המשכה הפנימיות חנק׳ פני‬
‫שבת כד‪ ,‬והיינו שהפרות שבמל׳ מקבלות הארות המרות העצמיים פב״פ דוקא‬
‫שזהו הנק׳ פני שבת בו׳‪ ,‬דעלייתה מהצמצומים דבי׳׳ע נק׳ שבת תתאח שבתא‬
‫דמעלי שבתא‪ ,‬וההמשכה הפנימיות שאתר עלייתה נק׳ פני שבת פנימיות השבת‬
‫שבה כוי‪ .‬ועמ״ש בלק״ת בד״ה והי׳ מדי הדש בהדשו פ״ב בעניו לכת דודי‬
‫לקראת כלה דכלה היא בנס״י ונמשך הארה מלמעלת להיות העלי׳ וכמו‬
‫משכני מלמעלה ועי״ז אהריך נרוצה בו׳‪ ,‬והיינו כמ״ש בד״ת אדם* בענין‬
‫האתעדל׳׳ע לעורר האתעדל״ת שלפעמים בא התלהבות שלא בהכנה כר‪.‬‬
‫יעו״ש‪ .‬ותו״ע בתי׳ אב״א שנת״ל שעי״ז יבוא לבהי׳ פב״פ בו׳‪ .‬וז״ע‬
‫סמיכת גאולה לתפלה‪ .‬דתפלה היא בהי׳ מל׳ כמ׳׳ש ואני תפלה והוא‬
‫עליית המל׳ שעולת באצי׳ בו׳‪ ,‬וכן עיקר עליית הנשמה הוא בשמו״ע‬
‫וכידוע דשמו״ע הוא באצי׳ והו״ע וראשו מגיע השמימה שמגיע לשרש‬
‫ומקור הנשמה כמו שהיא באצי׳ בחי׳ טהורח חיא כו׳‪ .‬וז״ע השתהוואות‬
‫דשמו״ע שהוא בהי׳ אין כמו שהוא באצי׳ בו׳ וכמ״ש במ״אי‪ .‬ובכדי שיהי׳‬
‫י׳עלי׳ בתפלה ע״ז הוא סמיכת גאולה לתפלה‪ ,‬דגאולה הוא בהי׳ יסוד‬
‫ז״א וכמ״ש אם יגאלך טוב יגאל בו׳‪ .‬ובפע״ת שער הק״ש פכ״ט בעגין‬
‫ל ו ת‬ ‫ת‬
‫לאל עליון שזהו חמשבת בחי׳ יסוד להעלות המל׳ שהד׳ע התפלה‬ ‫י'‬
‫וכמ׳׳ש בזהר בזה דמלכא עילאה גפיק לקבלא כו׳ ומלכא עילאה הוא‬
‫בחי׳ יסוד אבא‪ ,‬והייגו המשכת הארה מאצי׳ להעלות בהי׳ המל׳ בו׳‪ .‬ושם‬
‫בפע״ת שההמשכה היא בק״ש שנמשך להיכל הרצון שזחו באמת ויציב‬
‫כו‬
‫'• וי״ל עפמ״ש במ״א בענין ההפרש בין ברכת ק״ש וק״ש ששניהם הן‬
‫בהיכלות דבריאה )עכדש בלק״ת סוף הבי׳ דואהי׳ אצלו אמון בעניו‬
‫ממושבותיכם תביאו להם תנופה ובד״ה צאינה וראינה דרוה״ב( דברכת‬
‫ק״ש הן היכלות דבריאה עצמן וק״ש חוא חתגלות בחי׳ אצי׳ שבבריאה כר‪.‬‬
‫ג ם‬
‫י״ל ע״פ מ״ש בד״ה צאו׳׳ר הנ״ל דמ״ש בפע״ה דבהיותנו בברי׳ יכולים‬
‫ליחד יהודים באצי׳ שזהו בק׳׳ש כד ונמשך משם הארה להעלות בהי׳‬
‫ה מ‬
‫ל ׳ כו׳‪ .‬וז״ע סמיכת גאולת לתפלה שחז״א סומך ועוזר לבחי׳ מל׳ לע‪.‬ות‬
‫מבי״ע לאצי׳ בו׳‪.‬‬
‫‪ P‬אמנם מש״א פגי שבת גקבלה ל׳ רבים הוא שגם ״א מקבל בתי׳‬
‫ז‬

‫פגי שבת שלו ע״י עליית המל׳ מבי״ע לאצי׳ כו׳‪ .‬וכידוע דבשבת‬

‫בד״ה אדם ‪ :‬כ נ ר א ה ה כ ו ו נ ה לד״ה אדם כ י י ק ר י ב ב ל ק ו ״ ת ויקרא‪.‬‬

‫ב ם ״ א ‪ :‬ר א ה ב כ ל ה נ ״ ל ד״ד‪ ,‬ט ו ב מעם ודעת תרם״ה‪.‬‬ ‫יכמ״ט‬
 ‫ה מ א מ ר י ס ׳ ‪ -‬פ ד ׳׳' ת‬ ‫ס פ ד‬ ‫קנב‬

‫נמשך תום׳ אודות בז״א שז״ע גילוי התענוג שנמשך ב ש ב ת מבחי׳ עתי?‬
‫בו׳ דשבתא דיומא הוא סעודתא דעתיקא וזעיר אנפין והקל תפוחין קדישיו‬
‫אתיין לםעדא בהדי׳ בו׳ שזהו תום׳ אור נעלה בבחי׳ ז״א והוא ע״י העלי׳‬
‫דבחי׳ המל׳ אחד הירידה בבי״ע כוי וכמ״ש ויכל אלקים ביום השביעי שזהו‬
‫בחי׳ הכליה והעלי׳ דבהי׳ מל׳ ואזי וישבות ביום השביעי בו׳ ויברך אלקיס‬
‫ביום השביעי כוי‪ .‬ועד״מ העונג שנמשך ע״י השביתה והמנוהה ממלאכה׳‬
‫דלולא הירידה והצמצום במלאכה לא הי׳ המשכת העונג כלל ר ק להיות שירד‬
‫ונתצמצם במלאכה את״כ כששובת ממלאכתו ה״ה מתענג ב ו ‪ /‬וכמו״ב בירידת‬
‫המל׳ בבי״ע להיות מקור לנבראים אה״כ כשעולה ונכללת באצי׳ נמשך עי״ז‬
‫גילוי התענוג כז׳ )וגם בחי׳ מנוחה עצמיות שזהו בהי׳ תעגוג העצמי‬
‫שבסעודה שלישית דשבת‪ ,‬ה״ז ג״כ שבא לאהד העונג והמנוהה ממלאכה‬
‫שעי ז נמשך ממילא בהי׳ עונג העצמי שהו״ע מהנה טובה י לי בבית‬
‫ש‬

‫גנזי כו׳ וכמ״ש במ״א*(‪ .‬וזהו שע״י עליית המל׳ מהוסף אור בז״א בו׳‪ .‬ובד״כ‬
‫השפעת הז״א למל׳ מתוסף אור בז״א‪ ,‬שהרי ידוע שהמשכת האורות‬ ‫ע‬
‫י ן ליש כי׳‬ ‫ל‬‫מ א‬ ‫דאצי׳ אינו בשביל עצמן ר ק בשביל התהוות בעלי‬
‫ג ב ן‬

‫כ פ ש בסש״ב פל״ו‪ .‬ובשביל עצמותם היו הוזרים למקור הממשיכס כרי‬

‫בידוע דטבע האור הוא לעלות למעלה וירידתו למטה הוא בשביל המקבל‬
‫שכן היא הכוונה העליונה להיות בחי׳ המשכה כו׳ וכמ״ש בסי׳ ב ה י ר ח י‬
‫שאחר עלינו‪ .‬וא״כ מובן דעיקר תוס׳ הארה בבהי׳ ז״א הוא באשר משפיע‬
‫״ ל א י י דאזי‬
‫צ‬ ‫ע‬ ‫ל < עןלה‬
‫מ ב י‬ ‫מל׳ מקור דבי״ע כו׳ דהיינו כאשר‬
‫ה מ‬ ‫בבת‬
‫המל מקבלת אורות דאצי׳ כו׳ )והיינו שעי״ז המל׳ משפעת בימות ההול‬
‫מ י י פנימי׳ האוד להיות גילוי אלקות בעולם כ ר ובמ״ש ב מ ״ א •‬ ‫ט‬
‫בע ין זימיני׳ מתברכין כולהו יומין כ ר וזהו עיקר הכוונה בהתהוות בי״ע‬
‫ב ו וכמ ש בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו דכאשר !״א משפיע‬ ‫(‬

‫במל מתוסף אוד ״ ״ א מ ׳ ‪ .‬וביותר הוא ע״י עליית המל׳ מבתי׳ הצמצומים‬
‫דבי ע כשע לה באצי׳ נמשך עי״ז תום׳ אורות באצי׳ כי׳‪ .‬וכמו״ב הוא י י‬
‫עבודת הנשמות היא שנמשך תיס׳ אורות למעלה וכמ״ש ועבדתם א ת‬
‫היי אלקיכם כ ר ומוסכם מכל ה מ ק ו ב ל י ם • שהעבודה היא צורך גבוה׳‬
‫וכמאר ׳‪J‬שבזמן שישראל עושין רצונו ש״מ מוסיפין כת בגבו׳ של מעלה‬
‫כו יכמ״ש ^מיא באידך‪ .‬ועמ״ש מזה בד״ה צאינה וראינה עזר״ת‪ .‬יזהי‬
‫אור בריא‬ ‫ו ס ף‬ ‫חסמי ה והעוזר שמבהי' מל׳ לזיא שע״י עליית המל׳ מ ת‬
‫כד‪ .‬״הי סמיכים לעד לעולם דבהי׳ ז״א ומל׳ נסמכים ונעזרים זמ״ז כ י •‬
‫וזהו עשוים באמת וישר באמת הייני א מ ת ויציב שז״ע גאולה כג״ל‪ .‬וישר‬
‫היינו שמו״ע דוגמת ודגליהם רגל ישרה בו׳‪ .‬והיינו ד ב ס מ י ב ת גאילה‬
‫לתפלה הן נסמכים זמ״ז דז״א סומך למל׳ להיות בבחי׳ עלי׳ באצי׳‪ .‬וע״י‬
‫עליית המל׳ וכן עליית הנשמות בעבודתם נמשך תום׳ אור בז״א ברי‬

‫גכמ״ט ב מ ״ א ‪ :‬ראה ה מ ש ך ח ר ס ״ ו ב ס ו ס ו ‪ .‬ד״ד‪ .‬ת ב ו א ת ר ע ״ ה ‪ .‬ועוד‪.‬‬

‫וכמ״ש במ״א ‪ :‬ר א ה ד״ה ש מ ו ר א ת יוש ה ש ב ת ת ר ע ״ ה ואילך‪.‬‬
‫מכל המקובלים ‪ :‬ראה של״ה ב ה ק ד מ ת ו ח ל ק שער הגדול ב א ר ו כ ה ‪.‬‬
‫‪up‬‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פר״ ת‬ ‫עפר‬
‫וביותר הוא התום׳ אור שנעשה ע״י עבודת הבירורים שגש״י מבררים‬
‫^מטה‪ .‬וכן בהי׳ מל׳ יורדת לבי״ע לברר בירורים בנוגה דבי״ע וכמ״ש‬
‫תקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה טרף בגימ׳ רפ״ת ע״ה שעי״ז נעשה‬
‫תום׳ אורות למעלה כר‪ ,‬וכידוע דעיקר עבודת הנשמות בששת ימי החול‬
‫׳ א ל ב ר ר בירורים לזכך ולתקן את הנה״ב וכל הדברים התתתונים בו׳‬
‫מ״ש ששת ימים תעבוד דהיינו עבודת הבירורים בר‪ .‬ומה שמתברר‬
‫ששת ימי החול בשבת עולים באצי׳ בו׳ וזהו עליית המל׳ בשבת שעולח‬
‫עם כל הנצוצות המתבררים ונכללים באצי׳‪ ,‬ועי״ז הוא המשכת העונג בשבת‬
‫ר וכמ״ש באורך במ״א על מאה״ז ויקהל דר״ד ע״ב האי רוחא אתפשטותא‬
‫האי נקודה בר‪ .‬ובמו״ב בבל יום הוא העלי׳ בתפלה שזהו הארת שבת‬
‫בכל יום כר‪ .‬וזהו ג״כ ענין ם מ י כ ת גאולת לתפלה ליחן כה על עלי׳ זו‬
‫ר‪ .‬דהנה ארז״ל ג׳ תכיפות הן תיכף לסמיכה שחיטה תיבף לגאולה תפלה‬
‫כוי‪ .‬מזה מובן דענין אהד הוא סמיכה על הקרבן וסמיכת גאולה לתפלה‪.‬‬
‫ייוע דקרבנות הוא הקרבת הנה״ב ועכשיו תפלה במקום הקרבנות כר‪.‬‬
‫והנה עיקר עגין שתפלה היא במקום הקרבנות )היינו תמידין שהן עולות‬
‫^ עולה כולו לה׳ בו׳( הוא בשמונה עשרה‪ .‬והענין הוא במ״ש בתו״א ד״ה‬
‫הודה אתה דראובן שמעון ולוי שהן ב״פ דק״ש ואמוי״צ הן בחי׳ ממכ״ע‬
‫אין זה בחי׳ ביטול ממש כמו בשמו״ע רק בחי׳ אהבה להיות גכספה וגם‬
‫כלתה מ ׳ ולהיות משתוקקת להתכלל ולחתייחד במאצילה ב״ה מכלל שהיא‬
‫ע ד‬
‫י י ן איגה כלולת ומיותרת באור אין סוף הםוכ״ע )י״ל כמ״ש במ״א•‬
‫במ׳׳ש בםש״ב פי״ט בעגין כח חחכ׳ שהוא שחפץ ומשתוקק להיכלל בו׳‪.‬‬
‫מ״מ הוא שלא נתכלל עדיין‪ .‬והביטול דכתר חוא בבתי׳ התכללות ממש בו׳‪.‬‬
‫יעפ״ש במ״א בהבי׳ דולא אבה דלק״ת שלא נדפס(‪ .‬אבל שמו״ע הוא‬
‫ביטול אמיתי והתכללות באוא״ם ב״ה ממש הסוכ״ע בו׳ ולכן תפלה היא‬
‫לחש כוי‪ .‬ואיגד׳ עולה בשם אהבה כלל רק בחי׳ ביטול במציאות לגמרי‬
‫׳יינו בתי׳ השתפכות גפשו אל היק אבי׳ ממש להיות באין ואפס ממש‬
‫ע״ז מרמז ענין השתחוואה כו׳‪ .‬וצ״ל וחלא ק״ש הוא למס״ג באחד שזהו‬
‫חי׳ ביטול‪ .‬אך הענין )בהגהות לשם( עפמ״ש בפע״ח דק״ש ואוי״צ הכל הוא‬
‫היותנו בבריאה׳ רק דראי׳ ושמיעה שזהו ב״פ דק״ש ובחי׳ נשיקין דאוי״צ זהו‬
‫ה ^שנמשך מאצי׳ לבריאה כו׳ בג״ל‪ ,‬אבל שמו״ע הוא היכל קדה״ק שנעשת‬
‫צי׳ ממש בר‪ ,‬ולכן בק״ש המס״נ ג״כ אינו בבחי׳ ביטול במציאות ממש‬
‫אחר שזהו בברי׳ עדיין כ ר )וי״ל ע״פ המבו׳ בכ״מ בענין ח׳ אחד שהעולמות‬
‫אינם תופסים מקום כלל לגבי עצמות בו׳‪ .‬ומבו׳ במ״א* דחביטול דחעדר‬
‫פיסת מקום הוא ביטול בעצם המהות והמציאות‪ ,‬כמו חכם קטן שמתבטל‬
‫פני חכם גדול ה״ה מתבטל בעצם מהותו שאינו נחשב לגבי כחכם כלל‬
‫כל תכמתו הוא אצלו )גם גבי חחכם קטן( כשטות יחשב לגבי חכ׳ החכם גדול‪.‬‬
‫מ״מ הרי אין זה שאיגו במציאות כלל שהרי מ״מ גם הוא תכם ולגבי‬

‫כ מ ״ ט ביייא ‪ :‬ה מ ש ך ב ש ע ה שהקדימו ת ע ר ״ ב ח׳׳ג ע׳ א׳תכד‪.‬‬

‫ומבוי בם״א ‪ :‬ר א ה סד״ה ב ס ו כ ו ת ת ש ב ו ת ר ס ״ ז ואילך‪ .‬ד״ה ציון ב מ ש פ ט חרע״ד ואילך‪.‬‬
 ‫ס פ ר ה מ א מ ר י ם — פ ר ׳' ת‬ ‫קנד‬
‫הקטן ממגו חכמתו גחשבת למציאות‪ ,‬ורק כשהוא לפני חכם הגדול הוא בטל‬
‫במציאות‪ ,‬אבל בפ״ע ה״ה חכם‪ .‬והגם שבודאי יש בו הביטול והשפלות גם‬
‫בהיותו בפני עצמו בביטול הכמתו‪ ,‬זהו מפני שגס בהיותו בפ״ע נרגש‬
‫בו חכמת ההכם הגדול במקצת עכ״פ כ ו ‪ /‬אבל מ״מ הוא הכם בפ״ע ברי‬
‫וא״כ גם בהיותו בפני הגדול אינו בבתי׳ ביטול כל מציאותו ממש כרי‬
‫וכמו״כ בביטול העולמות ! ה ע ד ר ת פ י ס ת מקום שזהו ביטול במציאותי‬
‫ומ״מ אין זה בתי׳ ביטול כל המציאות לגמרי כר‪ .‬וזהו שגם הביטול‬
‫דאתד איגו בבתי׳ ביטול במציאות ממש להיות בבתי׳ אין ואפס ממש בר‪ .‬וי״ל‬
‫שלמעלה מזה הוא המבר במ״א בענין ה׳ אהד שהעולמות לאתר שנבראי‬
‫ה ה כמו קודם שנבראו‪ ,‬מפני שכל מציאותם הוא ע״י הצמצום דאוא׳׳ם‬
‫כנודע‪ ,‬והרי לגבי אוא״ס אין הצמצום מסתיר כלל ומאיר אור הא״ם לאחר‬
‫הצמצום כמו קודם הצמצום וממילא הרי העולמות אינם במציאות בלל כר״‬
‫והו ‪r‬ע‪:‬היהוד דה׳ אהד מלמטלמ״ע כמ״ש בהקדמת אמרי בינה שהוא ההכללות‬
‫העולמות באוא״ם שאינם בבתי׳ מציאות כלל כ ר ‪ .‬ומה שמ״מ נבראו הו״ע‬
‫ההכללות^אלקי׳ בהוי׳ והיינו מה שאוא״ס נותן להם מקום וערך‪ ,‬לא שהן בבחי'‬
‫ערך ומציאות בעצמם ר ק מה שאוא״ס גותן מקום וערך ל ד ב ר שאינו בבתי׳‬
‫ע י ר ב מ ט כו וכמ״ש מזה בדרוש בשעה שהקדימו‪ ,‬תער״ב( א ב ל בשמו״ע‬
‫ש״וא בהי היכל קדה״ק שנעשה אצי׳ ממש ושם מתהפך ה נ ב ר א לאצי'‬
‫הב טול לאשתאבא בגופא דמלכא והו״ע מיכאל מקריב נשמותיהן של‬ ‫ע‬
‫צ ד ק ם ע ג המזכה כ ר )והיינו כמו שנת״ל באופן הב׳ דה׳ אהד‪ .‬גם י״ל‬
‫ההפרש בין אין זולתך לאפס בלתך דאין ז ו ל ת ו היא‬ ‫״ ״ י ״ ״ נ ף •‬
‫בהא ר שחוץ לעצמותו כבי׳ ולהיותו דביק בהעצמית ע״כ גרגש בי א י י‬
‫שא ני מציאות ב ך ע כ״א כל מציאותו היא מצד המקור ב ר )ובידוע שבל‬
‫מצ אות האור הוא מצד המאור כי׳(׳ אך עם המקור הרי ישנו במציאות בר״‬
‫ואפס כלתך היא מ א ו ר כמי שכלול בעצמותו דשם הביטול הוא שאינו בבתי׳‬
‫שגם עם המקור כל מציאותי הוא ר ק המקור יאםם‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬ ‫^‬
‫י ׳ כנילי‬ ‫‪,‬‬
‫ש ב ב ר‬‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בלעדי כו וכמו״כ י״ל דבק״ש שזהו ב ב ר ‪.‬‬
‫א צ י‬ ‫ב ח י‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫‪r‬‬ ‫‪n‬‬

‫ר ק להיותי ש! הי ח י ו לאצי׳ הביטול הוא בבתי׳ אין זולתך‪ ,‬יבשמו״ע שהיא‬

‫בגופא דמלכא שהוא בב״י׳ התכללות באוא״ס ב״ר׳‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬
‫כי׳(‪ .‬ועוד יובן מ״ש בד״ה יהודה אתה הג״ל )וסמר‬ ‫^‪"^^^.‬י‬
‫ד « נ ‪ J W‬״ י » י * לגפש האלקית בלבד ש ב ה מאיר הביטיל‬ ‫ח (‬
‫א‬
‫האמ תי וזהו שמע ישראל היא הנה״א היי׳ אלקינו ממש‪ ,‬אבל הנה״ב ל‬
‫באה ל ב י ט ו ל י א מ תי ממש אף שמסכמת על מס״נ אין זה ר ק הסבם וביטיל‬
‫ש‬ ‫מ‬ ‫כ‬
‫<תרא^בד״ה בכיה בכסלו דלמסיר נפשו ב א ח ד י ק א י על הנררא‬ ‫ד׳ש י‬
‫בבהי׳ פנימיות העולמית )דישראל עלו במ״שב״‪ ,‬ששרשם‬ ‫״ף‬
‫בבת נ ת הכלים הוא בבתינת פנימי׳ הכלים שמיוהדים בעצם האור כ ר ו כ מ י *‬

‫ב ס ״ א ‪ :‬ראה ב מ א מ ר י מ שהובאו ב ה ע ר ה ה ק ו ד מ ת ‪.‬‬ ‫כמ״ט‬

‫י ם ( מדובר‬ ‫ב כ ת ו ב‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ן‬
‫ו ס מ ן י ד ו ‪ :‬כ נ ר א ה ה כ ו ו נ ה ש ב ד ״ ה ו ס מ ך ידו ) ל ה צ מ ח צ ד ק ז‬
‫מ ד ‪ -‬ןנדפס ב א ו ה ״ ת ויקרא ע׳ ר כ א ואילך‪ ,‬המו״ל[‪,‬‬
‫קנה‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פד ״ ת‬ ‫מפר‬
‫במ״א״‪ .‬ובאגה״ת שהנשמות הם משם חוי׳‪ ,‬דהיינו ששרשם מבחינת האורות‬
‫כי׳׳ וע״כ גם כמו שבאה הנשמה בבריאה ונעשה בבהינת נברא אינה כמו‬
‫הנבראים‪ ,‬והיינו שהיא אלקות בעצם מהותה כ ר וכמ״ש במ״א* וע״כ( היא‬
‫בטילה וגכללת ביהוד עליון בה׳ כר‪ ,‬אבל בהשתלשלות דגה״ב הגשמי הוא‬
‫מסד מבדיל כ ר ‪ ,‬ועל ידי בשכמל״ו גמשך בה להיות ביטול היש בו׳‪ ,‬ומ״מ‬
‫היא עדיין יש גמור ר ק שבטל בבחי׳ אתכפיא כ ר ‪ ,‬אכן שיהי׳ לה ביטול‬
‫אמיתי ממש להיות כאין ואפס ממש זהו ענין שמונה עשרה‪ ,‬וכמ״ש בד״ה‬
‫ו נ ת ת י * ל ד מהלכים שבשמו״ע היא הממשכת ומשפעת המשכת הביטול‬
‫לאוא״ס ב״ה במלאכים בו׳‪ ,‬כי ש מ ר ע הוא בהי׳ קרבן כנ״ל ד ש מ ר ע היא כנגד‬
‫תמידין‪ ,‬דבקרבן הי׳ הבהמה נ כ ל ל ת באש של מעלה ממש‪ ,‬ו ב מ ר ב שהנה״ב‬
‫נ כ ל ל ת בבהי׳ אין ממש בהשתפכות לאוא״ם ב״ה ממש עד שמתעלית לשרשה‬
‫ומקורה שבעולם התהו שהוא בחי׳ בהמה רבה שלמעלה מבתינת אדם דתיקון‬
‫כוי׳ אך כדי שיתי׳ כת בנה׳׳ב ליכלל בביטול אמיתי בשמו״ע א ה צ״ל סמיכת‬
‫גאולה לתפלה‪ ,‬וכמו בקרבן הי׳ צריך האדם להקדיש תהלה את הבהמה‪,‬‬
‫וההקרבה הי׳ צ״ל על ידי הכהן דוקא שכ״ז הוא המשבה מלמעלה שתוכל‬
‫הבהמה להתעלות וליכלל באש של מעלה כו׳ ובמ״ש במ׳׳א‪ .‬כמו״כ להקרבת‬
‫וביטול הנה״ב צ״ל ס מ י כ ת גאולה לתפלה שהוא המשכת כת מלמעלה ע״י נה״א‬
‫שכבר הגיע לבחי׳ מס׳׳ג בק״ש שז״ע הגאולה ויצי״מ שהוא היציאה מהמיצרים‬
‫וגבולים ליכלל באוא״ס ב״ה באהד בר‪ .‬והסמיכה היא בשתי ידים שהן ב׳ בחי׳‬
‫מס״ג דק״ש באתד ובכל גפשך וכמ״ש בד‪-‬ה צאיגה וראיגה דרוש הראשון‬
‫בעגין שאו ידיכם קודש‪ ,‬ועמ״ש בד״ה שה״ש הא׳‪ ,‬ובבל כהו היינו גילוי פגימי׳‬
‫הנפש בהי׳ הי׳ ויהידה‪ ,‬דכת ר״ת כתר הכמה‪ ,‬והוא בתי׳ מזלי׳ דנה׳׳א‬
‫שתתתבר לנה״ב להאיר כ״ז על הנה״ב‪ ,‬ועי״ז תתבטל הנה״ב בנר בפני אבוקה‪,‬‬
‫להיות ג׳׳כ ב ב ת י נ ת אין ממש כ ר ‪ ,‬וכאשר הנה״ב מתבטל לתיות בבתינת אין‬
‫ממש עי״ז מתוסף תוס׳ אור ר ב בנה״א‪ .‬דהנה בדרך בלל על ידי הבירור‬
‫דנה״ב גם בבתי׳ ביטול תיש מתוסף אור בנה״א וכידוע בענין כי לא על ד״לחם‬
‫לבדו כ ר כ״א על כל מוצא פי הוי׳ יהי׳ האדם שזהו בתי׳ מוצא פי׳ הוי׳‬
‫שבנה״ב ובדברים הגשמי׳ וכמ״ש בכ״מ‪ .‬ובפרט כאשד הנה״ב בא לבהי׳ ביטול‬
‫אמיתי שעי״ז נעשה תוס׳ אור בנה״א כו׳ וכמ״ש במ״א דבכל מאדך שבא‬
‫מצד הנה״ב הוא למעלה יותר מבבל מאדך דנה״א מצ״ע בו׳)עמ״ש בד״ה לך לך׳‬
‫פר״ת(‪ .‬וזהו אדם ובהמה תושיע הוי׳‪ ,‬דאדם הוא הנה״א ובהמה היא הנה״ב‬
‫וכאשר מתייהדים ביהוד אמיתי בו׳ תושיע הוי׳ בבתי׳ תום׳ אור ר ב בו׳‪ .‬וז״צ‬
‫סמוכים לעד שנסמכים ונעזרים זה מזה בר‪.‬‬

‫ג( והנה מ ה ר בהקדמה ד״ג רע״א בענין אות סמ״ך דאית בי׳ סמיכה‬
‫לגופלים דכתיב םומך הוי׳ לכל הגופלים אמר לה על דא א נ ת‬
‫צריד לאתרך בו׳‪ ,‬ועמ״ש ע״ז בס׳ הד״מ סי׳ ע״ו ועמ״ש בסי׳ ע״פ סומד‬

‫ו כ ס ״ ש ב מ ״ א ‪ :‬ר א ה ד״ד‪ .‬פ נ י ם ב פ נ י מ ת ר ם ״ ו ‪ .‬ו ב כ ״ מ ‪.‬‬

‫ו כ ס ״ ש ב ט ״ א ‪ :‬ר א ה ד״ה א נ כ י ה ״ א ח ר ם ״ ז ואילך‪.‬‬
‫בד״ה ו נ ת ת י ‪ :‬ר א ה ת ו ר ה א ו ר ם ״ פ וישב‪.‬‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת‬ ‫פפר‬ ‫קנו‬
‫הג‬
‫״ ל * ™" י‬ ‫הוי׳ לכל הנופלים )ועמ״ש בס׳ אשל אברהם על מאמר הזהר‬
‫א ‪, ( #‬‬ ‫ב מ‬ ‫ש‬ ‫כ מ‬
‫ילד‬ ‫*‬ ‫שזהו שהז׳ מדות שדשן מבהי׳ ז׳ מלכין קדמאיז כ ר י *‬
‫א‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫כ נ ס ״ י‬ ‫ה ג ל י ת‬ ‫ד ב ז מ ז‬ ‫י ג ל י י‬ ‫ל פ נ י‬ ‫י ת פ י ל‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬
‫" מ כ ם‬ ‫'‬
‫ע‬ ‫ה י י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫פ ג י ם‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ה נ ד‬ ‫כ י‬ ‫ה נ ו ס ל ת‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ס‬
‫הי׳‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫יי׳י״ע‬
‫ד > י א‬ ‫פ נ י ם‬ ‫ק‬ ‫ב ה מ‬ ‫ז מ ז‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה י ׳‬ ‫י כ ן‬ ‫פ‬ ‫פ ב‬ ‫ב ב ח י‬ ‫י‬ ‫כ ג ס‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ה ק ג‬ ‫ה‬ ‫ש‬
‫חפץ‬ ‫* ׳‬ ‫* ׳‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫"‬ ‫"‬
‫פנימי׳ הפצו ורצונו משא״כ מה שאינו!ח ‪r‬‬ ‫פנימי׳ והיינו בהאדם מה שהוא‬
‫י ‪ ,‬י י‬ ‫ק‬ ‫ב ה מ‬ ‫י ב ז מ ז‬ ‫א ח ו ד‬ ‫ת‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫י ת ת‬
‫ימי׳‬ ‫*‬ ‫׳‬ ‫'"‬ ‫כ״א על צד ההכרה ו ב ק ר‬
‫י ‪ 0‬נ י‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ש ה י‬ ‫י ע י‬ ‫י‬
‫‪ /‬יני‬ ‫'‬ ‫) י‬ ‫נש״י בטבעם נמשכיפ להוי׳׳‬
‫כ י ‪/‬‬ ‫י ‪ ,‬א מ י ת י‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫ו‬
‫^יפר‬ ‫ולדבקה בו מרצונם‬ ‫רצונו העצמי בו׳(‪ ,‬לאהבה אוהו‬
‫ל הוא לה ד‬ ‫״‬ ‫ק‬ ‫ן ת‬ ‫ב ג‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ך י ך ן ת‬ ‫ן ב‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫צ‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬
‫ע‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫ם כ‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫א ה י‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫ע ן ה‬

‫שנמשך אהד צרכי הגוף ובזה יש בו היות‪ ,‬ומה שעזשה טוב וסור מ ר ע ומעו‬
‫א ה האהבה להוי׳ לדבקה בו ובהורהו הוא בא ע״י יגיעה לההבונן בגדו‬
‫ז כ י י‬ ‫ה‬ ‫ב ד‬ ‫א‬ ‫ב ת י‬ ‫מ ז ד‬ ‫ש‬
‫*‬ ‫*‬ ‫׳‬ ‫הוי׳ ולהטות לבו זהיא אהבה העשוי׳ כו׳‪ ,‬ו כ מ ״‬
‫ע‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ל‬
‫‪ /‬בי‬ ‫אשר עשה לך עמלק״ וגק׳ בהי׳ זו אהור כו׳ )ועמ״ש בד״ה אור‬
‫י ‪,‬‬ ‫ג י‬ ‫‪3‬‬ ‫י כ נ ‪ 7‬׳ ש‬ ‫ב ע ב י ד ה (‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ב‬
‫* חי׳‬ ‫י*‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫תער״ג׳ ־‪3‬ני‪ 7‬פנים ואהזר‬
‫ההרים ימושו וסיבת הדבר הוא מפני שבבהמ״ק הי׳ גילוי השכינה ד ב‬
‫מלכות דאצי׳ הי׳ מאיר בקה״ק‪ ,‬וכמ״ש במד״ר ע״פ באתי לגגי לגנוגי ל מ ק ^‬
‫שהי׳ עיקרי בתהלה‪ ,‬דעיקר שכינה בהההונים היהה ב ו ‪ /‬ועי״ז הי׳ בהי׳ רעו‬
‫ב ת י‬
‫בנש״י וכמ״ש במד״ר ע״פ משכני אחריך נרוצה מה שהשרית שכינתר‬
‫אהריך גרוצה‪ ,‬דבתי׳ נקודת המל׳ שמאירה בהיכל קדה״ק דברי׳ היתה מאיר י‬
‫י כ‬ ‫ל מ ע ל י‬ ‫ק‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ג‬
‫' * * ״י‬ ‫בק״ק בבהמק״ד )ועוד למעלה יותר מי׳ יליי שבהיכל‬
‫ף וע׳׳כ ע‬ ‫כ‬ ‫ן י ח י ד ד ״‬ ‫ן ן י ‪/‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב ח י ‪/‬‬ ‫״‬ ‫׳‪4‬‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב ״ י‬ ‫ה י ע ן‬ ‫ן ב ג פ ש‬ ‫ג (‬ ‫פ ג‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ב‬

‫צ‬
‫גילוי בתי׳ נקודת המל׳ הי׳ בנפש התגלות בהי׳ יהידה שבנפש‪ .‬שזהו ע‬
‫ש‬ ‫מ ז מ י‬
‫'‬ ‫י‬ ‫ט ב ע הנפש ורצונה העצמי לאלקות כו׳‪ .‬וכמ״ש בלק״ת ד״ד‪,‬‬
‫י‬ ‫ע‬
‫תנובת ה ב י ת הא׳ בענין השתהוואה שזהו ביטול פנימי ועצמי שהוא ״ הר‬
‫באלקות דשלש פעמים בשנה יראה כל זבורך שע״י הראי׳ במהות אל?‬
‫בבהמק״ד הי׳ בהם הביטול דהשתהוואה כל השנה כו׳ משא״כ בזה״ג דאותזתיג‬
‫ו ד ‪ ,‬ע‬
‫‪,‬‬ ‫לא ראיגו שאיגו מאיר גילוי אלקות כלל‪ ,‬וע״כ גם בנפש הוא בהי׳ ה ש י‬
‫שאינו מאיר בתי׳ פנימיות הנפש בו׳‪ .‬ובאמה זה גופא שגהעלם אור האלק‬
‫ה י י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב‬
‫י‬‫‪• ,‬‬ ‫הוא מגרם העלם הנפש‪ .‬דהגה הגילוים דמ״ת ובהמ״ק‬
‫מלמעלה בבתי׳ אתעדל״ע מצ״ע כו׳ ומ״מ הי׳ ג״ב אתעדל״ת דמ״ה הי׳ ע‬
‫שעבוד מצרים דויזעקו אל ה׳ בו׳ וגם הקדימו געשה לנשמע בו׳‪ ,‬ובהמיד‬
‫נקרא מעשה צדיקים כמל שאדז״ל גדולים מעשה צדיקים בו׳ מקדש אד׳ כוג‬
‫ידיך בו׳‪ ,‬וע״י ירידת הנפש וגלותו בעלמות והםהרים דגה״ב גורמים למעל י‬
‫גלות השכינה וכמ״ש באגה״ת פ״ו‪ ,‬ובתי׳ אלביש שמים קדרות שמיס י׳י‬
‫ההשפעה הנמשכת ממדות העליונות וזהו שמים אש ומים בהי׳ ה ד ג והממוצ‬
‫ק ׳ לבוש מ‬ ‫הוא בתי׳ ת״ת‪ ,‬והשפעה זו נמשכת ע״י מ ד ת מלכותו ית׳‬
‫ש ג‬

‫שמלביש ומכסה על ההשפעה העליונה שלא יומשך אל ההיצונים )וי״ל כי *‬

‫ב מ ״ א ‪ :‬ר א ה ל ק ו ״ ת ד״ה האזינו )השלישי( פ ״ ב ‪ .‬ו ב כ ״ מ ‪.‬‬ ‫וכמ״ט‬

‫קנז‬ ‫ה מ א מ ר י ם ‪ -‬פ ו ״ ת‬ ‫פפר‬
‫הוא בהי׳ דין וכמא׳ דינא דמלכותא והיינו שיומשך למקום הראוי דוקא‪ ,‬חהו‬
‫דמצד מדות העליונות שהן בבהי׳ א״ם יכול להיות ההשפעה גס למקום שאינו‬
‫ראוי‪ ,‬וכמו אברהם שאמר לו ישמעאל יהי׳ כר‪ ,‬והלבוש דבתי׳ מל׳ תוא‬
‫שיומשך למקום הראוי דוקא כר(‪ .‬אך ע״י שבפשעיכם שולהה אמכם שירדה‬
‫י ‪/‬‬
‫ב ח המל׳ שרגלי׳ יורדות ביי״ס דגוגה עי״ז גם תשמים מתלבש בלבוש קדרות‬
‫שהן תיכלות ההיצוגים‪ .‬ו ר ש והוא א ס ו ר • בזיקים‪ ,‬פי׳ והוא זהו כמש״א אגי‬
‫והוא הושיעה גא‪ ,‬אגי בהי׳ המל׳ והוא בהי׳ ר א ‪ ,‬וע״ז אמר והוא אסור בזיקים‬
‫להשפיע לתיכלות הםט״א אשר שגא גפשו כר‪ ,‬וכמו נ״נ זבת לתיות מושל בכיפה‬
‫עכור ג׳ פסיעות שעשה לש״ש‪ ,‬ומי הוא זה ואיזהו מפתותי הערך מישראל שלא‬
‫יי׳י׳ לו ת״ו זכות יותר מטורה ג׳ פסיעות‪ ,‬אלא שזהו מפני גלות השכינה‬
‫דאלביש שמים קדרות ושק אשים כסותו בו׳‪ .‬והנה ה׳ סומך גופלים בין נש״י‬
‫למטה וכן כנם״י למעלה‪ .‬והעצה היעוצה להאדס לקום מנפילתו ולהיות פב״פ‬
‫הוא כמש״א אשר קדשנו במצותיו בו׳‪ ,‬שע״י קיום המצות נמשך בהי׳ רצה״ע‬
‫ומאיר ומתגלה בנפש להיות עי״ז התעוררות הרצון בנפש ג״כ לדבקה בו‬
‫בבחי׳ אהבה רבה כר‪ .‬וזהו אשר קדשנו במצותיו שע״י תמצות נמשך מבתי׳‬
‫קדש העליון מה שקדוש ומובדל שאינו יכול להתלבש בעולמות לקדש אותנו‬
‫ג״כ שיומשך לנפש האדם הארה זו בנפשו להיות האהבה ורצה״ע שבנפש שהוא‬
‫בחי׳ רעו״ד ואה״ר בר‪ .‬אמנם ההמשכה שע״י המצות זה מספיק לנשמות‬
‫גבוהות׳ אבל גשמות גמוכות שחן בבחי׳ גסות הרוחניות• ונתפםות ביותר‬
‫בגוף ונה״ב בכדי לעורר האהבה בנפש צריכים עזר וסיוע לבד הג״ל‪ ,‬והוא‬
‫משארזיל אם ישראל עושין תשובה נגאלין דבכדי שיהי׳ גאולת הנפש לצאת‬
‫מהמיצרים וגבולים ולתיות בבתי׳ אה״ר צ״ל תשובה‪ ,‬ואינו מספיק בזה שלא‬
‫יעשה עבירת כ״א צ״ל תשובה שהוא התעוררות ר״ר על נפשו להקימה מנפילתה‪,‬‬
‫דהתעוררות רתמים בבהי׳ הפנימיות דאוא״ם שמגיע גם במקום ההשך ובמ״ש‬
‫‪,‬‬
‫וי׳ יגי׳ השכי דש׳ הוי׳ דלעילא מגי׳ גם ההשך וההעלם ביותר שזהו בדורות‬
‫האחרונים כ ר וכמ״ש בד״ה בי אתה נרי ח׳‪ .‬וזהו הטעם שאהד הורבן‬
‫היו נשמות היותר גבוהות מ מ מ ן בהמק״ד כמו נשמת רשב״י ע״ה שלא הי׳‬
‫כמוהו בזמן ה ב י ת להשיג תעלומות הב׳ כר‪ ,‬והטעם הוא בנ״ל שבהיות סוכת‬
‫י ו ד היא המל׳ שנפלה למטה צריך לבוא לה עזר ממקום גבוה מאד נעלה כר•‬
‫וזהו ג׳׳כ ענין דקדוקי סופרים וגדרים וסייגים שנתוספו בזמן בית שני ואתר‬
‫חחורבן‪ ,‬דדק״ס הן מפנימיות האהבה העליונה‪ ,‬וכמ״ש בד״ה ושמע אבי׳ את‬
‫נדרה‪ ,‬וכמו״כ מצות דרבגן שהן כמו ל״ת שגבוהים ממ״ע וכמ״ש בהבי׳ דשהורה‬
‫אגי דרוהיב‪ ,‬וכמו״כ הוא במצות דרבנן‪ ,‬ולכן ג״ח מאיר גם בבחי׳ ת ת כ ר‬
‫וכמ״ש במ״א ב א ו ר ך • ‪ .‬ו ר ע הסמך שהוא בחי׳ סמיכה ועזר לכל הנופלים‬
‫גס בזד״״ג דהנה בזהר תרומה דקכ״ז ע״א בענין אפריון ואפרסמון שזה מ״ם‬
‫^ מ ו ^ ו ס מ ״ ך ובמק״מ דמ״ס חוא בחי׳ תבונח‪ ,‬וםמ״ך הוא בחי׳ בינה במו‬

‫יז״ש והוא א ס ו ר ‪ :‬ר א ה י ל ק ו ט שמעוני לירמי׳ מ‪ ,‬יא‪ .‬בחיי ש מ ו ת טו‪ ,‬ג‪.‬‬

‫ה ר ו ח נ י ו ת ‪ :‬ר א ה ל ק ו ״ ת דרושים ל ר ״ ה ד״ה להבין כ ד מ י איל ב מ ו ך פ״ה‪.‬‬ ‫גסות‬
‫במ״א ב א ו ר ן ‪ :‬ראה ה מ ש ך מ צ ה זו — ת ר ״ ם ם״מ ואילך‪.‬‬
 ‫המאמרים— פר״ת‬ ‫פפד‬ ‫קנח‬

‫שכלולה בהכ׳ והוא הו״ד ש ב י ר ד והן בהי׳ או״א עילאין כוי‪ .‬ומבוי במ״א שזהו‬
‫״ ש‬
‫בהי׳ יהוד פנימי דאו״א שההמשכה היא מבהי׳ פנימיות הכתר כו׳ ו ב מ‬
‫בהביאזר דונקדשתי‪ ,‬ובמ״א בהביאור דואלה המשפטים שלא נדפס שזהו בחי׳‬
‫מקיף הקרוב ומקיף הרהוק כו׳ ועמ״ש במ״א בענין כי בענן אראה בו׳‪ .‬והייני‬
‫דסמ״ך הוא בהי׳ המקיף שאין לו אהיזה בפנימיות כלל בו׳ ובשרשו י״ל שזהו‬
‫בחי׳ א״ס שקודם עלוה הרצון או בהי׳ עצם האור בחי׳ הוא שלמעלה משמי‬
‫י וע״ד מ״ש‬ ‫בו׳ וכמ״ש במ״א״‪ .‬ומשם נמשך העזר וסמיכה גם בזה׳׳ג‬
‫ו‬ ‫כ‬

‫בהבי׳ דאני ישנה שלא נדפס בענין הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל שזריי‬
‫מבהי׳ עתיק משום דלית גבינין דמכםיין בו׳‪ .‬ו כ מ ר כ נמשך משם העזר בזה״ג‬
‫י ׳ לעתיד‬ ‫ש י ה‬ ‫י ‪ .‬י״ל ל‬
‫ה ג י ל ן י‬ ‫כו׳‪ .‬וזהו סמוכים לעד‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ש ז ה ן‬ ‫ה י ו ת‬ ‫כ ו‬

‫דעכשיו מזה הוא העזר בבתי׳ כה געלם ולעהיד יהי׳ בזה בגילוי וזהו סמוכים‬
‫לעד היינו הגילוי שיהי׳ לעתיד בו׳‪ .‬גם י׳׳ל לעד ל׳ עדי וקישוט במ״ש בהבי׳‬
‫דאלה פקודי‪ .‬וזהו סמוכים לעד לעולם דגם בזה״ג עצמות א״ס ב י ה היא‬
‫סומך ועזר לגו כר‪.‬‬

‫בס״ד ש״פ תולדות‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫‪ t‬ו ‪ ,11J‬וכו ן ‪j‬‬ ‫* ‪n‬‬ ‫—״ • ״ ׳‪ -‬ו‬
‫ויאמר לו יהונתן מחד חודש ונפקדת כי יפקד מושבך‪ .‬הנה וגפקדת ל׳ זכרי)‬
‫וכמו והי פקד את שרה וכמו אלה פקודי המשכן‪ ,‬וכי יפקד הוא ל'‬
‫י ן החםרוו‬ ‫ו ע נ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ין‬ ‫ד‬‫הסרון וכמו ולא נפקד ממנו איש‪.‬‬
‫מ י ל ו י‬ ‫ה ן א‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ן ע נ‬

‫על ונפקדת‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫הוא הםרון והעדר דבר‪ ,‬וצ״ל מהו שאו׳‬
‫נ ת י נ ת‬ ‫ה ן א‬ ‫י פ ק ד‬ ‫כ י‬

‫דמילוי הדבר הוא משום הסרון והעדר הדבר גם צ״ל מה שר׳׳ה נק׳ ר * *‬
‫ושבת אינו נק׳ ראש‪ ,‬דר״ה נק׳ ראש הוא מפני שהוא המשכת החיות על ל׳‬
‫יום‪ ,‬דבר״ת נמשך תיות כללי הכולל ל׳ יום ועש״ז נק׳ ראש‪ ,‬וכמו ראש האדם‬
‫שנק׳ ראש ע״ש שכולל תיות כל הגוף‪ ,‬כ מ ר כ ר״ת שכולל תיות ל׳ יום‬
‫על בל השנה‬ ‫ח י ו ת‬ ‫‪,‬‬ ‫ראש‪ .‬וכן ד״ה שנק׳ בשם ראש ידוע ש‬
‫ך‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫מ פ נ‬ ‫ז ה ו‬

‫ומתהלק לי״ב חדשים שכל ר״ה הוא כלל דל׳ יום‪ .‬והי׳ צ״ל שבת ג״ב *י‬
‫מ נ י ‪/‬‬
‫ראש שבוע שהרי שבת נותן כה ועוז על הששה ימים‪ ,‬ו מ ה ר אי׳ י‬
‫מתברכין כולהו יומין‪ ,‬והעלי׳ דהעבודה דששת הימים עולה בשבת וכמשי״י*'‬
‫ובמכילתא אי׳ על שבת משל לזאב שטורף מלפניו ומלאהריו מה שטורי‬

‫דאה ד״ה העושה סוכתו ״יע״ד‪ .‬והוא נ״תן חודן‪ .‬שיי י » * *‬ ‫־‬ ‫ף‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫^‬
‫נ ט‬
‫ק‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פד״ ת‬ ‫םפר‬
‫מלפניו הוא העלאת הבירורים דבירורי הנצוצות עולין בשבת‪ ,‬וטורף מלאחריו‬
‫‪,‬‬
‫הוא ש מ נ י מתברכין בולהו יומין כד‪ .‬וידוע דהמעוכת דשבת היא למעלה‬
‫הרבה מהמשכה דר״ח‪ ,‬וא״כ מפני מה אינו נקי בשי ראש בד‪ .‬ולהבין זה ילה״ק‬
‫ענין מולד הלבנה ד ב ת ה ל ת החדש אין האור ניכר בלל ומעט מעט תאיר אור‬
‫ויום א ח ר • מתגדל אורה עד האור בה במילואו‪ ,‬ומהצי ההדש מתהיל להסור‬
‫האור עד שבסוף חחדש נהשך אורה לגמרי‪ ,‬וכך הוזר הלילה דבר״ח הוא מולד‬
‫הלבנה כגקודה ואיגו גיכר ומתגדל ונהםר‪ ,‬ובן הוא תמידי‪ .‬וטעם וסיבת הדבר‬
‫הוא דהנה אור בכ״מ הוא גילוי ההשפעה מן העלם העצמות‪ ,‬דהעצמות הוא‬
‫בהעלם‪ ,‬והארה מן העצמות הוא שנק׳ אור‪ .‬וכמו עצמות הנפש הוא בתיי העלם‬
‫שאינו בבתי׳ תיות להתיות שהנפש חוא עצם חי‪ ,‬ולהיותו עצמי אינו בבהי׳ תיות‬
‫להתיות שתוא תיים ולא בתיים להתיות כ ד כ״א הארה מהעצמות הוא שבא‬
‫להחיות‪ .‬ולכן הנפש אינו מוטרד בהתיות ואינו עושה בו שום שינוי מפני שהוא‬
‫הארה לבד כידוע ומבו׳ במ״א‪ ,‬ולבן ההארה נק׳ אור והעצמי שהוא בהי׳ תעלם‬
‫אינו נק׳ בשם אור‪ .‬וכמו אור הנר ואור השמש ה״ז רק הארה ולא העצם‬
‫שאיו עצם השמש מאיר בהלל העולם ולכן אינו נק׳ אור כ י • • הארה‪ ,‬וכמו״ב‬
‫רק הארת הנפש הוא שנק׳ בשם אור בו׳‪ .‬וכמו״כ רק הארת הנפש הוא שנק׳‬
‫כשם אור כד‪ .‬וכן הוא בכתות פרטים דנפש כמו בת השכל הרי כת המשכיל‬
‫שי׳וא עצמות כת השכל ה׳׳ה בהעלם ש ה ר י • • • אנו מרגישים את כת המשכיל‬
‫ר‬
‫ק אנו יודעים מציאותו ע״י אור השכל הבא בגילוי‪ ,‬אבל אין אנו מרגישים‬
‫מציאותו להיותו עצמי שהוא מקור כל השכלים‪ ,‬ורק אור שבל פרטי הוא‬
‫שמאיר בגילוי והוא שגק׳ אור‪ .‬והגם דכה המשכיל הוא אור נעלה הרבה יותר‬
‫מהאור שכל פרטי‪ ,‬וכן התיות דעצם הנפש שהוא תי בעצם ה״ה במדדי׳‬
‫גבוה ונעלית תרבת יותר מההארה שלהתיות ומ״מ אין עצם נק׳ אור כ״א‬
‫ההארה‪ ,‬זהו מפני שאור הוא המאיר להזולת וכמו מאיר עיני הכמים בהלכה כו׳‬
‫שזחו ענין האור מה שמאיר אל הזולת והזולת יכול לקבל רק הארה לבד‪.‬‬
‫דהעצפי אין תזולת יכול לקבל ר ק בהי׳ האור שהוץ להעצם יוכל לקבל ולכן‬
‫זהו שגק׳ אור‪ ,‬משא״כ תעצמי שאינו יכול לקבל אינו גק׳ אור בו׳‪ .‬וע״ב לגבי‬
‫העצמות אדרבא העצמי נק׳ אור וההארה נק׳ תשך בו׳‪ .‬ויובן זת ממת׳ ודבור‬
‫שהוא בתי׳ העלם וגילוי שהמה׳ גק׳ העלם מפגי שהוא העלם לגבי הזולת‬
‫והדבור הוא גילוי‪ ,‬והרי אצל המשפיע גהפוך הוא שהמה׳ הוא גילוי יותר‬
‫והדבור הוא השר והעלם אצלו‪ ,‬כי בדבור הוא מצמצם ומעלים שבלו כד‪,‬‬
‫דבמת׳ מאיר אצלו אור השכל כמו שהוא לעצמו ובדבור הוא בבהי׳ צמצום‬
‫והעלם כד‪ .‬וכמו״כ הוא למעלה דברי׳ ויצי׳ שהן דוגמת מת׳ ודבור דכתי׳ יוצר‬
‫אור ובורא חשך שהברי׳ שלמעלה מיצי׳ נק׳ השך ויצי׳ נק׳ אור‪ .‬והיינו לגבי‬
‫למטה דאור היצי׳ הוא שיכול להאיר למטה ואור הברי׳ הוא למעלד‪ ,‬מבחי׳‬
‫ג י‬
‫ל ו י למטה ע״ב גק׳ השך‪ .‬אבל לגבי למעלה נהפוך הוא שהברי׳ היא אור‬

‫כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬א ח ר יום‪.‬‬ ‫•(‬

‫‪,‬‬
‫כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬כ י אס‪.‬‬ ‫״(‬
‫כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ואוצ״ל ‪ :‬שהרי אין‪.‬‬ ‫*״״(‬
 ‫ד ‪ ,‬מ א מ ר י ם — פ ר ״ יי‬ ‫הפר‬ ‫קם‬
‫ד‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ב ב י ר א‬ ‫י‬ ‫ב ת ש‬
‫המתלבש‬ ‫״ י‬ ‫ויצי׳ חשך כ ר ‪ .‬ולכן ביוצר אור ימשמש‬
‫י י‬ ‫י‬ ‫א ב ח י‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫ב י‬ ‫ת‬ ‫ז ח‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ח ו ת ם‬
‫' ' » ריא בחיי‬ ‫י ‪ °‬ל ׳‬ ‫י?‬ ‫תש״י ותש״ר ד׳ז‬
‫י י ‪ 1‬ש ״ י‬ ‫ב כ ל י ם כ י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש ל מ‬
‫ד ימשמש‬ ‫''‬ ‫עליי‬ ‫בכלים והותם בולט הוא האור‬
‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ב‬
‫ט י ‪ .‬ובז‬ ‫חותם בולט כר‪ ,‬וכמ״ש בלק׳ית בד״ה שמני כהותם‪ .‬ולבז‬
‫ל ג ב י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ש נ ק‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫כי‬ ‫י י ת י‬ ‫ע ל י ו ז‬ ‫א ו ד‬ ‫ש ה י א‬ ‫מ פ נ י‬ ‫ד‬ ‫ב ת ש‬
‫לגבי למטה‬ ‫'‬ ‫'׳‬ ‫"‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ש‬ ‫ה ע ל ם‬ ‫ש‬ ‫ח‬
‫י ‪ ,‬שלמטה‬ ‫י י‬ ‫בדש ישת חשך סתרו דעצמות אוא״ס הוא בהי׳‬
‫י‬

‫י ד‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב ח י‬ ‫ע י ק ר‬ ‫ד ‪ ,‬ו א‬ ‫ס‬ ‫א ו א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ ע ל ד‬ ‫ל ג ב י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬
‫״ל שחורה‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫'‬
‫‪7 3‬‬ ‫י כ מ ״ ש‬ ‫כ ד‬ ‫ק מ י‬ ‫ח ש כ א י ז‬
‫י ל ה ההארה‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫הן בהי׳ השך וכמא׳ כל נהוראין מ ת‬
‫ד ל ג ב י‬ ‫ה ז ו ל ת‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה ג י ל י י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה א י ד‬ ‫ש ע נ י ז‬ ‫מ פ נ י‬ ‫ז ד ‪ ,‬י‬ ‫ה א ‪, ,‬‬ ‫א ג י‬
‫״ש' 'וירא‬ ‫'‬ ‫*י‬
‫י כ מ‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫ב ח י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י ה נ ה‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ב ח י ‪,‬‬ ‫ע צ מ י‬ ‫י‬
‫י י ם הרי‬ ‫'‬ ‫היא בהי׳ אור ו ׳‬
‫כ י‬ ‫נ י‬ ‫י ר ד פ‬
‫^ ו א בהי'‬ ‫י‬ ‫אלקים א ת האוד בי טוב וכהי׳ ט ו ב והסד‬
‫ד‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ט‬

‫י‬ ‫‪7‬‬ ‫כ י‬ ‫י ה י א‬ ‫א י ר‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש נ י י ‪ ,‬ם‬ ‫ת‬ ‫ד כ‬

‫"״ " ' ל הזולה‬ ‫'‬ ‫ללי‬ ‫טוב והסד הוא ענין א י ‪,‬‬
‫א‬ ‫ה‬ ‫ש י ( א י ר‬ ‫ו ל ה י י ת‬ ‫ה ז י ל ת‬ ‫ל‬ ‫א‬
‫ךםיבה‬ ‫^‬ ‫'‬ ‫השפעה וגילוי והוא ההשפעי׳‬
‫‪0‬‬ ‫פ נ י מ י י ת‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬
‫*״ *"' האוהב‬ ‫כנ״ל ע״כ אור הוא בחי׳ חסד בו׳‪ .‬וידוע דאהבד׳‬
‫י ט ‪ : 1‬ע‬ ‫ח ס ד י‬
‫*'‬
‫ג ם‬ ‫כ‬ ‫החסד הוא מצד האהבה שאוהב את הזולת ומשו״ז משפיע לי‬
‫א‬

‫י‬ ‫כ י‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ע‬
‫' י אברייט‬ ‫י‬ ‫לעשות הסדים וכמ״ש אהבת עולם אהבתיד ״‬
‫ת‬ ‫ם‬ ‫ב י‬ ‫ש ג‬
‫י‬ ‫אהבה הוא בהי׳ אוד‪ ,‬וזהו דואהבת בגימ׳ ב׳ פעמים אור כ ד ‪ .‬וזהו‬
‫י‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫ה ז‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ד י ם‬
‫^‪ 7‬אלקוה‬ ‫ל‬ ‫אעיד‪ ,‬מצינו בתורה כמה ם י פ י‬
‫ש‬ ‫א ל ק י‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ד‬
‫עשה‬ ‫ר‬ ‫אזדהים שהי׳ מאכיל ומשקה לכל אפי׳ לערביים׳ י ׳ז‬
‫ו ה נ פ ש‬ ‫ש‬ ‫כ מ‬ ‫ג ר י ם‬
‫אתם‬ ‫י ״‬ ‫בעולם שהכניסן ת ח ת כנפי השכינה וגייר ה ר ב ״‬
‫י‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ת ם‬
‫& אהבי‬ ‫בחרן והודיע אלקותו בעולם‪ ,‬שא״ל ברכו למי ש א ב ל‬
‫ד א ב י ה‬ ‫ל ה י י ת‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ב י צ ח ק ‪.‬‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ל ד‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫י ל א‬ ‫כ ו ׳‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫מ‬
‫״ < בהי׳‬ ‫י‬ ‫ע ׳‬ ‫׳‬
‫ש‬ ‫ה ע ל י ו נ ד ‪,‬‬
‫ל דיצה?‬ ‫שהי׳ מרכבה למדת החסד דאצי׳ ששם שורה אהבר׳‬
‫ב י ‪/‬‬ ‫ה מ ש כ ד‬
‫י ׳ חשד‬ ‫׳‬ ‫המשכה מלמעלה למטה בו׳ ע״כ היא בבהי׳ ה ס ד ובבהי'‬
‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬
‫ו ל ן י‬ ‫הי׳ מרכבה לבהי׳ הגבר שזהו בחי׳ א ר ה בבחי׳ עלי׳ והסתלקות שזהי‬
‫היפך בחי׳ האור והגילוי כר‪ ,‬ואברהם להיותו בחי׳ אהבה שזהו בהי׳ אור‬
‫ע״כ באברהם הי׳ בהי׳ השפעת החסד בו׳‪.‬‬
‫ואיל‬
‫‪0‬‬ ‫א י ״ י‬ ‫ב ח י‬ ‫ש ז ה‬ ‫י ד‬
‫ל ? * ויש‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫יע‬ ‫ב( א מ נ ם צ״ל זה שואהבת ב״פ אור‬
‫מ‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ש ד ‪ ,‬ר י א‬ ‫ם א‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫‪n‬‬ ‫‪m‬‬ ‫נ ק‬
‫* מדיי‬ ‫י " י׳י‬ ‫יי‬ ‫"‬ ‫'‬
‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫צ י י י י‬ ‫ש י י ד‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫א ל ק י י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י א ה ב ת‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ל ה ק ד י ם‬
‫בוננוה‬ ‫יי'‬
‫י‬ ‫ו ה י י ג י‬ ‫כ י ׳‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י מ מ י ל א‬ ‫ג נ ו ת‬ ‫ה ד ‪ ,‬ת ב‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ד ׳ צ י‬ ‫א‬ ‫ש ב ל ב‬
‫'ל'אברהם‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫* י‬
‫י‬ ‫דד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ב מ‬
‫׳ ' ^ הוא‬ ‫בפ״ר דק״ש שמע כו׳ ה׳ אהד‪ ,‬דפי׳ אחד אין כיוצא בי י י‬
‫י‬ ‫כ‬ ‫כ מ י‬ ‫כ מ ) י ד ‪ ,‬י‬ ‫ב ע י ל ם‬ ‫ה י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫כ י י צ א‬ ‫ד א י ז‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ל‬ ‫ש א מ י ז‬
‫רשתל'‬ ‫* '‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫" ""י‬ ‫"‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ש ג י ״ י‬ ‫א‬ ‫ד‬
‫דברי׳‬ ‫שאין כיוצא בו בר‪ .‬והענין הוא דהגי״ אני ׳ ' ל‬
‫י ב ר א‬
‫ע‬ ‫י ‪,‬‬ ‫אבי״ע אין שום שינוי כ ל ל בעצמות אוא״ס‪ ,‬דאהד שהאציל האצי׳‬
‫ל א ז ז י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ו‬
‫ל ב״א‬ ‫ה״ה כמו קודם שהאציל וברא א ת ה הוא קודם שנבה״ע‬
‫י מ י‬ ‫מ ע צ מ י ת י‬
‫' ׳ ראיה‬ ‫בר‪ ,‬דכללות ההמשכה וההשפעה באצי׳ ובי״ע אין זה‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ש ז ה ו‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ה‬
‫?י ' ת ו ל‬ ‫בהי׳ אור וזיו בלבד שזהו בהי׳ מל׳ דא״ם שלפני‬
‫בלבד כ ר כנודע‪ .‬והארה זו היא ג״כ בבהי׳ א״ס שאינו בגדר גילוי בעולםי‬
 ‫‪, ,‬‬
‫קסא‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר ת‬ ‫פפר‬
‫שיתי׳ מזת בתי׳ ספירות ובהגבלת עשר ולא תשע כ ר וכמא׳ לאו מכל אילין‬
‫מדות איהו כלל בו׳‪ .‬וממילא הי׳ מזה ספירות עד אין קץ ובאופנים אתרים‬
‫שוגים לגמרי כר‪ .‬ובכדי שיהי׳ בהי׳ אור שבערך העולמות תי׳ הצמצום‬
‫באוא״ס שנתעלם אור הא״ם ונמשך אור הקו שהוא האור שנמדד לפ״ע העולמות‬
‫ושיהי׳ ע״ם עשר ולא תשע בו׳‪ .‬וזהו שאנו אומרים בשמו״ע אלקינו ואלקי‬
‫אבותינו‪ ,‬דלכאו׳ אינו מובן מת שמקדימים אלקינו קודם לאלקי אבותינו‪,‬‬
‫ד ה ו‬
‫ל ״ ל אלקי אבותינו תתלת ואח״כ אלקינו‪ .‬אך הענין הוא דאבותינו הוא הו״ב‬
‫דהכ׳ היא באין ערוך לגבי אוא״ם וכמ״ש כולם בהכ׳ עשית בו׳‪ ,‬דמתכ׳ ולמטה‬
‫הוא סדר השתל׳ שבבהי׳ ערך כר‪ ,‬אבל הב׳ לגבי עצמות אוא״ס היא באין ערוך‬
‫וכמא׳ אנת הוא תד ולא בתושבן שאינו בבתי׳ ערך כלל בו׳‪ ,‬ובכדי שיהי׳‬
‫התהוות התכ׳ הוא ע״י הצמצום‪ ,‬וז״ע אלקינו שהוא בתי׳ הצמצום כר‪ .‬וז״ש‬
‫בראשית ברא אלקים‪ ,‬בראשית בתי׳ חכ׳ וכמו שת״י בראשית בתובמתא‪ ,‬ובכדי‬
‫שיתי׳ התהוות חחכ׳ זהו מבחי׳ אלקים בחי׳ חצמצום כר‪ ,‬וכמא׳ או״א במזלא‬
‫אתכלילא אבא ממזל הח׳ ונוצר ואימא ממזל חי״ג ונקה בו׳ בתי׳ מזלות ושערות‬
‫ל ב ה וכמו חשערות שחן חארת מצומצמת שאחר הפסק עצם הגולגלת שמפסיק‬
‫אור המותין‪ ,‬שהתיות שבשערות חוא מצומצם ביותר ולכן כשתותכין את‬
‫השערות איגו מרגיש כאב כר‪ ,‬וזהו שב׳ גבי גזיר גדל פרע שער ראשו‪ ,‬שאסור‬
‫לגלה השערות מפני שנזיר הוא בתי׳ קדוש ובמ״ש קדוש יהי׳ בו׳‪ ,‬דמבהי׳ שקדוש‬
‫ומוביל א״א לתיות ההמשכה רק בבחי׳ ־שערות כר‪ ,‬וז״ש ועתיק יומין יתיב‬
‫כ ר ושער רישי׳ כעמר נקי‪ ,‬דמבתי׳ עת״י ההמשכה היא בבתי׳ שעדות לבד ב ו ‪/‬‬
‫וכמו״כ בנזיר שבבחי׳ קדוש ההמשכה היא בבחי׳ שערות כוי‪ .‬וכן בכהנים כתי׳‬
‫וזקנם לא יגלהו כסום יכםמו ראשיהם שצריכים להיות ראשיהם מכוסה בשערות‬
‫משום דכהנים הן בבהי׳ קדושה וכמ״ש וקדשת אותם ובתי׳ ויבדל אהרן‬
‫להקדישו קדש קדשים ע״ב צ״ל שערות בו׳‪ .‬דבלוים כתי׳ והעבירו תער על‬
‫כל בשרם דלויס הם במדדי׳ טהרה לא בבחי׳ קדושה וכמ״ש וכה תעשה‬
‫להם לטהרם בו׳‪ ,‬וע״כ לא הי׳ צ״ל שערות להיות שזה בד״כ במדדי׳ ההשתל׳‬
‫יבדיבוי הצמצום יכול להיות אחיזה לחיצונים‪ .‬אבל בכהנים שהן במדדי׳‬
‫קדושה צ״ל שערות‪ ,‬דא״א להיות ההמשכה רק בבחי׳ שערות כר‪ ,‬וגם בחי׳‬
‫המשכה דשערות מבחי׳ עצמות אוא״ס ח״ז בחי׳ גילוי אור ר ב שא״א לתיות‬
‫מזה יגיקה לחיצוגים ח״ו‪ ,‬אבל הוא בבחי׳ שערות וצמצומים בו׳‪ .‬וזהו ג״פ‬
‫א ר א במזלא אתכלילו‪ ,‬דבכדי שיחי׳ התהוות חחכ׳ ה״ז ע״י שערות דוקא בו׳‪ .‬וזהו‬
‫*לקינו ואלקי אבותינו‪ ,‬אלקינו חוא בחי׳ הצמצום ואלקי הוא״ו מורה על המשבח‪,‬‬
‫והיא המשכה שבבהי׳ שערות שזהו הוא״ו כדמיון השערה )ועמ״ש בתו״א בחבי׳‬
‫דושבתי( בכדי שיהי׳ התחוות חו״ב שז״ע אבותינו בו׳‪ .‬ובשרשו אלקינו הוא‬
‫הצמצום הראשון שהי׳ באוא״ס ואלקי הוא המשכת הקו שנק׳ מזל וכמ״ש‬
‫בזהר באד״ר האי הוטא יקירא קדישא כו׳ איקרי מזל בו׳‪ .‬ואומרו ואלקי‬
‫הוא מפני שיש כמה צמצומים עד שיהי׳ בחי׳ חב״ד והוא צמצום דא״ק וסוד‬
‫הדיקנא כ ר וכמ״ש בסש״ב בד״גה״ה‪ .‬והנה כ מ ו שבשמו״ע או׳ אלקינו ואלקי‬
‫אבותינו כמו״כ בק״ש או׳ הוי׳ אלקינו הוי׳‪ ,‬הוי׳ הראשון הוא כמארז״ל עד‬
‫שלא נבה״ע הי׳ הוא ושמו בלבד שזחו בחי׳ אוא״ם שלפני הצמצום‪ ,‬והוי׳ הב׳‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פר" ת‬ ‫פפד‬ ‫קסכ‬
‫בהי'‬
‫י ״‬ ‫י ב פ ד ט י‬ ‫כ ג ו ד ז ג ‪/‬‬
‫ת א בחי׳‬ ‫בכללות הוא בחי׳ הקו שיש בו ד׳ אותיות יייי׳‬
‫י‬
‫ו א ל ק י נ י‬ ‫מ ל ׳‬ ‫ר ו ג ה‬ ‫‪,‬‬
‫יחד דאיז‬ ‫׳‬ ‫ע״ם דאצי׳ ירד הב׳ ה׳ בינה ו׳ מדות ה א ח‬
‫' ! ‪ V M‬ההשתל׳‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫‪1‬‬
‫'‬ ‫י‬ ‫כ י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫ע ׳‬ ‫ז ה ו‬ ‫ס‬ ‫י ע‬ ‫ה ק י‬ ‫ב ח י‬ ‫ש י ה י ‪,‬‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ד ‪ ,‬צ מ צ י ם‬

‫ו י ם‬ ‫ד ‪ ,‬ג י‬ ‫ו כ‬
‫י להיכלל‬ ‫ל‬ ‫כיוצא בו שאוא״ס מופלא ומרומם מהעולמות ל‬
‫י‬
‫‪0‬‬ ‫ה י צ י א ו ה צ י מ א‬ ‫ת י ק‬
‫‪ 1‬הגילוי‬ ‫ד‬ ‫הוא באין ערוך כלל בו‪ /‬וע״י התבוננות זאת יהי׳‬
‫ו‬ ‫ג‬ ‫י א ף‬ ‫ה ח ש ד‬ ‫ב מ ק י ם‬ ‫ל מ ט ד‬ ‫ל ה י י ת‬ ‫י ר צ ה‬ ‫ש ל א‬ ‫א ו א ״ ם‬
‫‪ °‬ליית הפ*‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫בעצמות‬
‫י ק‬ ‫ם‬ ‫ח פ צ ת י‬ ‫ל א‬ ‫י ע מ ד‬ ‫ב ש מ י ם‬ ‫מ י‬ ‫ש‬ ‫י כ מ‬ ‫כ ל ל‬ ‫י ז ז פ ו ץ‬ ‫ל א‬
‫ממילא׳‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫"‬
‫ב י י י‬ ‫ב א י ‪,‬‬ ‫ש ה א ה ב ה‬ ‫ו א ה ב ת‬ ‫ו ז ה י‬ ‫ס‬ ‫א‬
‫ר כ ל יייא‬ ‫ורצונו יהי׳ להיכלל בעצמות ״ בר•‬
‫ש‬ ‫יאיד‬ ‫י נ ש ג ב‬ ‫מ י ו מ ם‬ ‫ס‬
‫^ צ י ו ו י על‬ ‫שע״י ההתבוננות בהעמקת הדעת איך שאוא״‬
‫ה י א‬ ‫ב ת‬ ‫ו א ד‬ ‫א מ נ ם‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫א ה ב ה‬ ‫ל ב ח י ‪/‬‬ ‫י ב י א‬ ‫מ מ י ל א‬ ‫ע ר י ד‬ ‫ב א י ז‬
‫למטלמ״ע‬ ‫'‬
‫י צ י א‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ד ‪ ,‬י א‬ ‫ה ג ע ל‬ ‫א ה ב ה‬ ‫ד ה נ ד‬ ‫ט‬ ‫מ‬
‫במארז״ל‬ ‫'‬ ‫אהבה והיינו האהבה שמלמעל ״ •‬
‫ש מ ל מ ע ל מ ‪ / ,‬ט‬ ‫ה א ה ב ד‬ ‫י ה י י נ ו‬ ‫ל מ ק ו ם‬ ‫ש ו ב‬ ‫ל ב ד‬ ‫י ץ‬ ‫א ם‬ ‫י‬ ‫ב ס‬ ‫י א י‬
‫' \ מ ט ה בר״‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫*‬ ‫'‬
‫ם‬ ‫ג י ל ז י‬ ‫י נ ו‬ ‫ד ד‬
‫\ ת' וש‬ ‫שיהי׳ שם שמים מתאהב על ידי׳ ׳ י להמשיל‬
‫ני‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫י ם‬
‫ל‪ ,‬וישיהי׳‬ ‫והענין הוא דשם שמים הוא בהי׳ מל‪ /‬דשמים אש ו מ י׳י‬
‫ב ב ח י‬ ‫ז ז י א‬ ‫ה א י ר‬ ‫י ה ס ת ר‬ ‫ה ה ע ל ם‬ ‫ד ע י ק‬ ‫מ ל ‪ /‬׳‬ ‫ב ח י ׳‬ ‫ה י א‬ ‫ש מ י ם‬
‫׳ שמות‬ ‫'‬ ‫י‬
‫ב כ ל ל י ת ע‬ ‫כ‬ ‫י כ מ‬ ‫כ ו ‪/‬‬
‫שמות‬ ‫*‪°‬‬ ‫י״‬ ‫ש״ש מתאהב היינו שיהי׳ גילוי אור במל׳‬
‫כ י‬ ‫כ ג י פ א‬ ‫ש מ ה ז‬ ‫כ ו ל ה ו‬
‫י׳ בנודע‬ ‫'‬ ‫וכמא׳ וכד אנת תסתלק מנייתו אשתאיי‬
‫ד א צ י ‪/‬‬ ‫י ע ״ ם‬ ‫ב כ ל י ם‬ ‫ז‬ ‫ש ד‬ ‫מ‬ ‫ב ג ב ו‬ ‫א ל ק י ם‬ ‫ש‬ ‫ב ח ס ד‬ ‫א ל‬ ‫ש‬ ‫נ מ ת ק י ז‬ ‫ש א י ג ז‬
‫שבלים‬ ‫' ' ׳‬ ‫'‬ ‫'‬
‫‪1‬‬ ‫ה ע י ל מ י ת‬ ‫א ל‬
‫׳ *‪ if‬דאצי׳‬ ‫דכלים דאצי׳ הן אלקות ממש וע״כ הן בבהי׳ היות‬
‫ח א‬ ‫ג ם‬ ‫א מ נ ם‬
‫דאצי׳‬ ‫לבד הן בהי׳ העלם וצריכים להמשיך גילוי אור בו׳•‬
‫‪1‬‬
‫כ י ד ו ע‬‫הן בתי׳ שמות וכידוע בפי׳ לאתקנא רזא דשמי׳ שזהו בחי׳ איי* ‪/‬‬
‫י י‬ ‫ד ד‬
‫ש׳ ע״ב בהכ׳ וש׳ ס״ג בבינה כר‪ ,‬וכמו״כ יש חילוקים בהנקודות ' ' ״ ם‬
‫כ ע‬
‫א י ר‬ ‫ס‬
‫נ ן ג ה‬ ‫זמם׳ במ״א‪ .‬וכ״ז הרע שיהי׳ ש״ש מתאהב על ידך להמשיך ת י ׳‬
‫צ י י ק י ם‬ ‫י א י ר ח‬ ‫״ ״ ש‬ ‫כ ו ׳‬ ‫ל ם‬ ‫ב‬ ‫א ל ק ו ת‬ ‫ג י ל ו י‬ ‫ש י ד ״ י ‪/‬‬ ‫מ ל‬ ‫י ב ב ח י ‪/‬‬
‫א ע״ש‬ ‫•‬ ‫עי‬ ‫'‬
‫וד‬ ‫י י נ י י‬ ‫ב כ ל‬ ‫ה‬ ‫צ ד י ק‬ ‫כ ב ד ש‬ ‫צ ד י ק‬ ‫נ ק ‪/‬‬ ‫ד ה ק ב‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫ה ו ל ד‬
‫'שפלים׳‬ ‫'‬ ‫״י׳‬ ‫יאיי‬
‫י י ״‬ ‫ל ד ‪ ,‬ח י י ת‬ ‫ש ה י א‬ ‫צ ד ק ה‬ ‫כ מ ו‬
‫נאצלים‬ ‫הצדקה שעושה עם העולמות והנביאים י‬
‫ל ה ח י י ת‬ ‫י ת‬ ‫מ א ת ר‬ ‫ש נ מ ש‬ ‫מ ד‬ ‫כ‬ ‫ו ע‬ ‫נ ג ד י‬ ‫ש פ ל י ם‬ ‫ה ב ל‬ ‫ס‬ ‫א י א‬ ‫י ל ג ב י‬
‫ה עושי׳‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫׳ ״ '‬ ‫"‬
‫י‬ ‫ש‬ ‫ד ‪ ,‬צ ד ק ד‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י ה י א‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫צ ד ק ה‬ ‫ב ה י ‪/‬‬ ‫ז‬ ‫י נ ע ש י ם ד‬ ‫י נ ו צ י י ם‬ ‫נ ב י א י ם‬
‫אומנתי‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫׳‬ ‫'״‬ ‫י‬
‫ב נ י‬ ‫ש י נ א‬ ‫א י מ ן‬ ‫ד כ ל‬ ‫ת ב‬
‫‪ ,‬לעשות‬ ‫למטת דכתי׳ צדיק ה׳ צדקות אהב‪ ,‬לא כ מ י ״ י‬
‫י ר ד י‬ ‫ז ש מ ד י‬ ‫ש‬ ‫ז כ מ‬ ‫א ד ‪ ,‬ב כ‬ ‫צ ד ק י ת‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ד צ ד י ק ד״‬ ‫ל ה י י ת‬ ‫ל מ ע ל ה‬ ‫א ב ל‬
‫'' צדיקים‬ ‫"‬ ‫י׳׳‬ ‫' ״‬
‫י א י י ח‬ ‫י ז ה י‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫ל מ ע ל ה‬ ‫צ ד ק ה‬ ‫נ מ ש‬ ‫ש ל מ ט ה‬ ‫צ ד ק ה‬ ‫י‬ ‫ש ע‬ ‫י מ ש פ ט‬ ‫צ י ק ה‬
‫שבעת‬ ‫י‬ ‫׳ "‬
‫א י י‬ ‫נ ו ג ה‬ ‫כ א ו ר‬ ‫ו ה י א‬ ‫כ‬
‫י ׳ ש״ש‬ ‫ל׳ רבים היינו צדקה שלמטה וצדקה שלמעלי׳ י '‬
‫הימים‪ ,‬והיינו האור שנברא ביום ראשון כר‪ .‬וזהו ואהבת ל׳ ציווי שיהי׳‬
‫‪,‬‬
‫מתאהב ע״י להמשיך תוס אור בע״ס שימי׳ גילוי אלקות למטה כיי•‬
‫י‬ ‫י‪,‬גי‬ ‫ה י א‬ ‫ד א ו ר‬ ‫ל‬
‫? ויונן‬ ‫ג( ועפי״ז יובן ענין ואהבת ב״פ אור‪ ,‬דהנה נת״‬
‫ד ‪ ,‬ע צ מ י ת‬ ‫מ ן‬
‫^ ובאשי‬ ‫הזולת כו׳ וע״כ אור הוא דוקא בבתי׳ ריחי?‬
‫א י י‬ ‫א י ז ב י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫א ל‬ ‫ב ק י י י ב‬ ‫ה י א‬ ‫ד כ א ש ר‬ ‫י י א י ז‬ ‫ש א נ י‬ ‫ה ל ב נ ה‬ ‫מ א ו ד‬ ‫זד‬
‫ד וזהו‬ ‫'‬ ‫'‬
‫י‬ ‫ז;ארת‬ ‫ה י א‬
‫! ! בלל‬ ‫מתרהקת מהשמש אז היא מאירה‪ ,‬וכערך דיהוקה מהשמש כל‬
‫דבתהלת ההדש הגם שיש בה אור שזהו מולד הלבנת אין האור ניבי‬
 ‫‪, ,‬‬
‫קסג‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר ת‬ ‫ספר‬
‫מפני שהיא בקירוב אל השמש‪ ,‬וכאשר מתרהקת מהשמש אז בראה בה האור‪ ,‬וכל‬
‫שמתרתקת יותר יותר נראה בה האור בו׳‪ .‬והטעם הוא כי לבנה היא בחי׳ מקבל‬
‫והשמש בחי׳ משפיע ובמקבל ומשפיע באשר המקבל הוא אצל המשפיע אין‬
‫המקבל בבהי׳ משפיע להיות בבחי׳ אור המאיר לזולתו דאיידי דטריד למיבלע‬
‫לא פליט כו׳ וכידוע דהמקבל צ״ל בבהי׳ ביטול לגמרי שיהי׳ רק בבחי׳‬
‫מקבל לא בבהי׳ משפיע גם לא לעצמו ובמ״ש במ״א‪ ,‬וכ״ש שאיגו יכול להיות‬
‫בבחי׳ משפיע להזולת‪ .‬ר ק אחר שמתרחק מהמשפיע אז הוא בבהי׳ משפיע‪,‬‬
‫וערך הארתו ושפעו הוא לפי ערך ריחוקו מהמשפיע‪ ,‬ומה שמשפיע הוא מה‬
‫שקבל מהמשפיע‪ ,‬אך כאשר הוא בקירוב אל המשפיע איגו יכול להשפיע כי‬
‫הוא בבתי׳ ביטול מציאותו‪ ,‬רק כשמתרהק מהמשפיע אז יבול להשפיע בו׳‪.‬‬
‫וכמו״כ הוא בלבנה‪ ,‬דכאשר תיא בקירוב אל תשמש איגד‪ ,‬בבתי׳ אור המאיר‬
‫רק כאשר מתרהק מהשמש‪ .‬והגם שאורה והשפעתה הוא אור השמש‪ ,‬מ״מ‬
‫דוקא כאשר מ ת ר ת ק ת מהשמש אז היא מאירה בו׳ והדוגמא מזר‪ ,‬יובן בבתי׳ האתבת‪,‬‬
‫דהנה לפמשגת״ל הרי האהבה היא באה מבהי׳ הריתוק‪ ,‬דתייגו מההתבוגגות‬
‫בהפלאת ורוממות הא״ם איך שא״ם מופלא ומרומם מהעולמות בר‪ ,‬ובל שהוש‬
‫ההשגת שלו יותר בהפלאת האוא״ס שמשיג איך שהאוא״ם מופלא ומדומם‬
‫יאיר שכל הגילויס אפי׳ ד״יותר געלים הם באין ערוך לגבי עצמות תגדל‬
‫האהבה ביותר וכמ״ש צמאה לך גפשי בו׳ בארץ צי׳ ועיף בלי מים‪ ,‬הייגו‬
‫שאינו מאיר בתי׳ עצמות אוא״ם מזה תגדל האהבת ביותר ב ו ‪ /‬וע״ב האהבה‬
‫היא בבתי׳ אור דלתיות שזהו מבחי׳ הריחוק ע״ב היא בבתי׳ אור‪ .‬דבאמת‬
‫עניו האהבה הוא בתי׳ אור וגילוי תנפש בבתי׳ יש מי שאוהב בו׳‪ ,‬דגם האהבה‬
‫דמי לי בשמים בו׳ היא בבהי׳ יש מי שאוהב שרוצה בדבר בו׳ ואינו בבהי׳‬
‫ביטול כר׳ וחייגו מפגי שחוא מבחי׳ הריחוק וכל שהשגת הריתוק ביותר תגדל‬
‫אור האהבה ביותר כו׳ כג״ל‪ ,‬וזהו שאהבה היא בהי׳ אור‪ .‬גם האהבה שבבחי׳‬
‫אור הוזר הייגו בהי׳ הרצוא שמלמטלמ״ע הוא בהי׳ אור מפגי שהוא מהריהוק‬
‫כר׳ וכמו״כ האהבה שבבהי׳ או״י דהייגו שיתי׳ ש״ש מתאהב כו׳ היא בבתי׳‬
‫אור שהרי זהו בהי׳ המשכה והשפעה שזת שייך דוקא בבתי׳ ריתוק מן העצמות‪.‬‬
‫דבבהי׳ קירוב אינו בבהי׳ אור ובג״ל במשל כמשפיע ומקבל דכמו״כ הוא‬
‫ברותניות ולמעלה דבבהי׳ קירוב אינו בבהי׳ אור המאיר כ״א בבהי׳ התכללות‬
‫בעצמותו כר‪ ,‬דכן הוא האור שבבהי׳ קירוב )היינו שלא ע״י הצמצום בו׳( הוא‬
‫‪,‬‬
‫ב ת י אור הכלול בעצמותו בו׳‪ .‬ובאמת כן הוא דהאהבה להמשיך אוד בא ג״כ‬
‫מההתבוננות שבבהי׳ ריהוק דע״כ היא האהבה להמשיך אור וגילוי בר‪ ,‬דכאשר‬
‫אוא״ס הוא בקירוב )היינו בהתבוננות ובהדגש זה שאוא״ם הוא בבהי׳ קירוב(‬
‫אינו שייך להמשיך שהרי הוא בקירוב בו׳ רק בההתבוננות בבהי׳ הריתוק דאוא״ס‬
‫אזי הוא האהבה להמשיך בהי׳ גילוי אור בו׳‪ .‬וכמו״ב לגבי למעלה שיהי׳‬
‫ש״ש מתאהב שייך בבהי׳ הריהוק וההפלאה דאוא״ם בו׳‪ ,‬וזהו ואהבת ב״פ אור‬
‫דבתי׳ א ר י ואו״ה דאהבה הכל הוא בהי׳ אור כו׳ וב״ז הוא בבהי׳ אהבת אך‬
‫בתי׳ ביטול שהוא בהי׳ העדר האור והמציאות ה״ז בבהי׳ קירוב בו׳‪ .‬דהגת יש‬
‫התבוננות בהיפוך מהנ״ל והוא בבהי׳ הקירוב דאוא״ם וכמ״ש את השמים ואת‬
‫הארץ אני מלא כר׳ דמה שנת״ל שהאוא״ם הוא בבהי׳ ריהוק שמרומס וגשגב‬
 ‫ס פ ד ה מ א מ ר י ם — פ ד י׳ ‪ft‬‬ ‫קפד‬
‫א‬ ‫א‬ ‫מ‬
‫י‬
‫וצ״ל צמצופ כ ד כ״ז הוא בערך הגילוי היינו בחי׳ או״פ בחי׳ ממב״ע‬
‫מ‬ ‫א‬ ‫ג‬
‫'‬ ‫ם‬ ‫להיות ר ק ע״י הצמצום ועצמות אוא״ס מרומם ומובדל כד• אבל‬
‫ג‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫א ג י‬ ‫א‬ ‫י ״ ש י ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ד ‪ ,‬י א‬ ‫ח ז ק ה‬ ‫ז ל א‬ ‫ה י א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ל‬
‫? שהוא‬ ‫״‬ ‫י‬
‫י י נ י‬ ‫י י‬ ‫ל מ ע ל ד‬ ‫כ מ ו‬ ‫ל מ ט ד‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫כ‬
‫שגם‬ ‫" '‬ ‫י‬ ‫אין הצמצום מעלים ומסתיר ל ל ייי״י׳‬
‫א י א נ י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י א נ י‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬
‫' וננוח‬ ‫בגילוי ממש למטה כ ר וכמ״ש אם יםתר‬
‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫י‬ ‫ש ע‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫ד א י א‬ ‫ד ׳ ע צ מ י‬ ‫א י‬ ‫מ א י‬
‫* "' *י׳ אור‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫בריבוי ההעלמות וההסתרים‬
‫ב ב ח י‬ ‫י נ י‬
‫ם‬ ‫זאת תפול עליו אימה ופהד ה׳ שמתבטל מכל עצמותו לגמרי ו א‬
‫א‬ ‫א נ ‪ :‬ר ה ם ו י צ ח ק‬
‫' ל ׳ אל‬ ‫כ״א בבתי׳ ביטול במציאות כר‪ .‬וב׳ מדדי׳ אלו זהו ב ח‬ ‫י ‪/‬‬

‫מ‬ ‫ש‬ ‫י י ? י א‬ ‫ש ג א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫א י ר‬ ‫ג י ל י י‬ ‫ב ח י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫א י ה ב י‬
‫בבתי׳‬ ‫'‬ ‫'‬
‫ה‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬
‫י׳ לי‪.‬‬ ‫עולם וכמה פעמים נק׳ ויקרא גבי אברהם שהוא בחי׳ קריאי׳‬
‫?‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ב י‬ ‫נ א‬ ‫ו י צ ח ק‬ ‫כי‬ ‫ה ר י ח ו ק‬ ‫מ ב ח י‬ ‫ש ז ה ו‬ ‫ל ה י ו ת‬ ‫י ג י ל ו י‬ ‫ר‬ ‫א‬
‫^ וכמו‬ ‫'‬ ‫'׳‬ ‫'‬ ‫י‬
‫ד ף ? א‬
‫' לןי‬ ‫דכל פחד ורעדה הוא בבחי׳ ביטול במציאות‪ ,‬והוא מבחי׳ הקירוב‬
‫ג י‬

‫מ ב ח י‬ ‫י ה י א‬ ‫כ י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫פ‬ ‫מ פ נ י‬ ‫כ י‬ ‫צ ו ר י ם‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫י ב א ו‬ ‫ד כ ת י ‪/‬‬ ‫ע ת י ד‬
‫' ל כר•‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ל‬
‫י ד‬ ‫ד ׳ פ ז ז ד‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪1‬‬
‫חשד‬ ‫שיהי׳ לעתיד וכמ״ש ונגלה כבוד ה׳ וראו כ ר שעי״ י י ׳‬
‫ש‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫א ז ר‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ב ח י‬ ‫ש ז ה י‬ ‫ת‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ע י ג י י‬ ‫י ת כ ה י ז‬ ‫נ א‬ ‫י צ ח ק‬ ‫ש ג ב י‬ ‫ח ד ‪ ,‬ו‬
‫יטול‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬
‫ה ב י‬ ‫ה ו א‬
‫א‬ ‫זה הוא למעלה מבהי׳ אור דהאור הוא מבהי׳ הריהוק וההשד‬
‫שמבהי׳ הקירוב בו׳ וכמא׳ כ״ע אע״ג דאיהו אור צח ואור מצוחצח אוכם •‬
‫ד‬ ‫ש‬ ‫ח‬
‫י‬ ‫קדם עה״ע דמצד גילוי העצמות הוא בבהי׳ אוכם ושהדות בבחי׳‬

‫א‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫י כ ד א י‬ ‫כ ו ‪/‬‬ ‫ק‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ב ב ח י ‪,‬‬ ‫ה י א‬ ‫ר כ מ ר ‪ ,‬כ‬
‫חי׳‬ ‫'‬
‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬
‫ל ך ״‬ ‫כר‪ ,‬וההשך הוא למעלה מבהי׳ האור בו׳‪ .‬וזהו עגין דחילו ורהיםי׳‬
‫ר‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ב י ט י ל‬ ‫י ‪/‬‬
‫ל מרי‬ ‫דחילו שלמעלה מבהי׳ רהימו והיינו בחי׳ יר״ע ב ח‬
‫מבהי׳ האהבה בר‪ .‬ובזה יובן ג״כ דהלבנה בסוף ההדש שנהשך אורה לגם‬
‫ה א י ד‬ ‫ד ‪ ,‬ע י ר‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ט ו‬
‫' רה‬ ‫'‬ ‫שזהו מפני הקירוב אל השמש ש ה ר ע ה ב י ל‬
‫מדרי׳ יצהק‪ .‬וזהו שהורה אני ונאוה בו׳ שזפהני השמש‪ ,‬דמפגי השמש י א שהור ״‬
‫ה‬

‫בבהי׳ השד אך ונאוה שזהו למעלה מבהי׳ ההתפשטות בו׳ ור״ה הוא מולד הלב ^‬
‫‪ ,‬אבל כ ב ר‬ ‫ל‬ ‫שזהו בהי׳ א‬ ‫נ י כ ר‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫א י ן‬ ‫ע ד י י ן‬ ‫ק י ד ן ב‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫ה י ן ת ה‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ו ד‬

‫בה אור וכל שמתרחקת מהגדל האור כו׳ והוא מדרי׳ אברהם בד״‬
‫י‬
‫לעתיד יאמרו ליצתק כי אתה אבינו‪ ,‬היינו שלעתיד יהי׳ ? י י '‬ ‫והנה‬ ‫ך>‬
‫יצהק‪ .‬וצ״ל איך הוא מדרי׳ יצחק שהרי יצחק הוא בהי׳ תשך ולעח‬
‫ר‬ ‫ג ק‬ ‫א י נ י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ו מ ה‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ע נ י ז‬ ‫‪n l ? n n‬‬ ‫ק‬ ‫י י ל ה‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ד״‬ ‫כ ב י ד‬ ‫י נ ג ל ה‬ ‫ג א ‪,‬‬
‫' ?מי‬ ‫״‬ ‫'‬
‫והעגין הוא‪ ,‬דהנה כתי׳ ששת ימים תעבוד והוא עבודת הבירורים בששת ימ‬
‫ההול כר‪ .‬דהנה כל עניני האדם במזונות ולבושים וכל העניגים הגשמיים הז‬
‫ב מ י‬
‫*‬ ‫ת ת ת ממשלת הנוגה וכאשר אוכל בכוונה לש״ש וכן בלבושים ועוטה‬
‫בכוונה לש״ש ל ה מ י ת ולעשות מצות ואה״כ בכה זה לומד ומתפלל ומוסר נפש‬
‫הלא עכוזי‬ ‫‪,‬‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ן ב ק ך ב ן‬ ‫כ ע ן ל ך ׳‬ ‫ל ה‬ ‫ן ע ן ל ך ״‬ ‫ר‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫‪r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ן ע ו ש ה‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ב‬

‫האדם היא עבודה שע״פ ט ר ד שגם המם״נ שלו באהד הוא לפי אופן השגתו בה‬
‫אהד כר‪ ,‬וגם שב״ז הוא בשכל הטבעי דבל השגת האדם הוא בשכל הטבע‬
‫דגה״ט ובזה מתלבש השכל דגה״א ואיד יעלה זה ויוכלל באלקות בו׳‪ .‬אד ״ ‪/‬‬
‫ת‬ ‫א‬
‫שהעלי׳ היא בשבת דבשבת נמשך בתי׳ התענוג והוא מ״ש וידא אלקי׳‬
‫קסה‬ ‫פ ר " ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ם פ ר‬

‫אשר עשת והנת טוב מאד שזתו תתענוג מהבירורים ובמ״ש כי בו שבת מכל‬
‫‪,‬‬
‫מלאכתו בו׳ שכ״ז הו״ע הבירורים בו ובזה התענוג עולת ונכלל כל תבירוריפ‬
‫שמברר בששת ימי החול והיינו שהבירור הוא ע״י העבודת שעפ״י טו״ד בששת‬
‫ימי חתול ומי שטרת בע״ש יאכל בשבת שנמשך בחי׳ התעגוג בשבת שעי״ז‬
‫נעשח בירור שני שזחו בחי׳ ש׳ מ״ה שמברר בבהי׳ בירור שני ואזי הניצוצות‬
‫נכללים באלקות בו׳‪ .‬וחנח חמשכת חתעגוג תוא בליל שבת שאז הוא חתעגוג‬
‫מכל אשר עשה‪ .‬וכידוע דבג׳ סעודות דשבת הנה בשבתא דמעלי שבתא היא‬
‫סעודתא דתקל תפותין קדישין וע״ק וז״א אתיין לםעדא בהדא והיינו המשכת‬
‫התענוג מעתיק בבהי׳ מל׳ שזהו התענוג מחבירורים דבחי׳ מל׳ היא מקור‬
‫העולמות ותיא יורדת לברר בירורים כנודע ובשבת הוא המשכת התעגוג בבהי׳‬
‫מל׳ ותבידורים נכללים בבתי׳ התענוג כר‪ ,‬ושבתא דיומא הוא בהי׳ העלאת‬
‫מלמטלמ״ע‪ ,‬ותייגו דתתעגוג מכל אשר עשר‪ ,‬עולה ונכלל בבתי׳ תענוג העצמי‬
‫שלמעלה מבהי׳ התענוג מכל אשר עשת בר‪ .‬ובידוע שיש ב׳ בתי׳ מגותת‪ ,‬הא׳‬
‫בתי׳ מגוהה שאהד עבודה ויגיעה‪ ,‬והב׳ מנותת בעצם דבתי׳ זו איגו בבתי׳‬
‫המשכה רק היא בחי׳ מנוחה שבעצמות‪ ,‬וזהו בחי׳ תעגוג עצמי שתתעגוג מכל‬
‫אשד עשת עולת וגכלל בבתי׳ תעגוג זה בו׳‪ .‬וזהו דסעודתא דיומא היא סעודתא‬
‫דעתיקא קדישא וז״א •‪.‬׳זת׳׳ק אתיין לםעדי׳ בהדי׳ בו׳‪ .‬וזהו ג״כ בתי׳ אברהם‬
‫ויצחק‪ ,‬דםעודתא דלילא שהיא בהי׳ המשכת התענוג זהו בהי׳ אברהם בתי׳‬
‫המשכת מלמעלמ״ט כר‪ ,‬וסעודתא דיומא שהיא בתי׳ העלאה מלמטלמ׳׳ע היא‬
‫בהי׳ יצהק בר‪ ,‬וסעודה ג׳ היא בחי׳ נהלת יעקב שהיא בהי׳ המשכה דק‬
‫שההמשכה היא למעלח‪ ,‬וחייגו דבחי׳ ז״א ומל׳ עולים בבהי׳ פגימיות עתיק‬
‫ושם הוא ההמשכה בו׳‪ .‬וזהו דמני׳ מתברכין כולהו יומין דהמשכת הברכה‬
‫היא בסעודה ג׳ ר ק שזהו למעלה בבתי׳ פנימיות עתיק בו׳‪ ,‬וכידוע בענין המן‬
‫שלא ירד בשבת ולמעלה עיקר המשכתו הי׳ בשבת‪ ,‬רק שזהו שההמשכה הי׳‬
‫למעלה כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וזהו דסעודה ג׳ היא םעודתא דז״א והוא כמו שזיא‬
‫ומל׳ הן בבתי׳ עלי׳ בבתי׳ פגימיות עתיק ושם הוא המשכת העוגג העצמי כר‪.‬‬
‫ועפ״ז יובן ההפרש בין ר״ת ושבת‪ ,‬דר״ה עיקרו הוא בהי׳ המשכה שז״ע מולד‬
‫הלבנה שבר״ת שזהו בהי׳ אברהם שהוא בהי׳ המשכה בו׳‪ ,‬וההעלאה דער״ת‬
‫הוא ר ק בשביל החמשבת בו׳‪ .‬ושבת עיקרו חוא בחי׳ העלאה שהרי שבתא‬
‫דיומא למעלת משבתא דלילא ושבתא דיומא חוא בחי׳ העלאה כג״ל‪ ,‬וההמשכה‬
‫שבסעודת ג׳ ת״ז דק למעלת לא שגמשך בתשתל׳ בו׳ בג״ל‪ .‬א׳׳ב עיקרו הוא‬
‫בתי׳ העלאת בתי׳ יצתק בו׳‪ .‬ובזת יובן מת ששבת איגו גק׳ ראש מאתר שתוא‬
‫בתי׳ העלאת דר״ת לתיות שזהו בהי׳ המשכת ת״ז בתי׳ ראש אבל שבת לתיות‬
‫שזהו בתי׳ העלאת איגו שייך לתיות גק׳ ראש‪ .‬והגפ דמגי׳ מתברכין כולהו יומין‬
‫ה״ז בסעודה שלישית שההמשכה היא למעלה ואיגו גמשך עדיין בהשתל׳ כר‪.‬‬
‫וזהו ששבת תוא למעלת מתזמן‪ ,‬דלכן תמיד אתר השבת מוגין יום ראשון בר‪.‬‬
‫והייגו ששבת הוא למעלה מהזמן בר‪ ,‬ת ה ו בתי׳ תעגוג תעצמי דשבת שזהו‬
‫בבהי׳ אוא״ס שלמעלה מהעולמר‪ .‬דבמדרי׳ השייכים אל תעולמות ה״ז בבתי׳‬
‫חתעגוג דמכל אשר עשת בו׳ וחתעגוג חעצמי חוא למעלת מבתי׳ שייכות אל‬
‫העולמות כו׳ ותתעגוג שבסעודה הג׳ הוא בחי׳ עוגג העצמי הבלתי מורגש‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פדי׳ ת‬ ‫פפד‬ ‫קסו‬
‫‪ ,‬י א‬
‫‪£‬‬ ‫כלל בדוגמת עוה״ב אין בו אבו״ש כו׳ וכמ״ש במ״א‪ ,‬וע״כ ההמשכה י‬
‫למעלה כר‪ .‬ואה״כ בששת הימים ה״ז בא למטה ד ב ר יום ביומו כ ר ובמ‬
‫במ״א‪ .‬ולכן אין השבת גק׳ בשם ראש כר‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ע ל י‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫ה י א‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫מ א ח י‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י״(‬
‫^זזאית‬ ‫״ "‬ ‫'‬ ‫"‬
‫ד ‪ ,‬י א‬ ‫ד ‪ ,‬א ‪/‬‬ ‫י ו ת‬
‫שד‬ ‫המעלה בזה‪ .‬אך הענין הוא דהגה יש ב׳ מיני ע ל ׳‬
‫האורות לבד שעולים למעלה שנק׳ בשם הסתלקות שזהו בהי׳ העלם וה וו‬
‫ב‬ ‫ב‬ ‫ו א‬
‫‪,‬‬‫ו״‬ ‫לגבי הכלים והוא העלי׳ דער״ה ור״ה עד תקיעת שופר‪ ,‬שתעלי׳ י '‬
‫ע י ל י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ד ‪ /‬ש י נ ה‬ ‫י כ מ י‬
‫שמגז‬ ‫'‬ ‫האורות לבד‪ ,‬ולבן גק׳ בשם דורמיטא׳‬
‫ה ג‬ ‫א י ר‬
‫י‬ ‫ושואבת לה היים בז׳‪ ,‬שזהו בהי׳ השך לגבי גוף דכשהוא ער מאיר‬
‫י‬

‫י י‬
‫‪.‬י‬ ‫בגוף משא״כ כשהוא ישן‪ .‬ולגבי הנשמה ה״ז עלי׳ שמאיר בת אור עלייז‬
‫ע י ל י ם‬ ‫ם‬ ‫ה כ‬
‫•ה‬ ‫לי‬ ‫ולגבי הגוף ה״ז חשך בו׳‪ .‬והב׳ הוא עליית הכלים שגם‬
‫״‬
‫א‬ ‫ב ק ו‬ ‫ק‬ ‫ב א ג ד‬ ‫ש‬ ‫ו כ מ‬ ‫כ‬ ‫י י י ד‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫י ‪/‬‬ ‫ו ד ‪ ,‬ו א‬ ‫י ו ן‬ ‫ע‬
‫" ש״א‬ ‫'*‬ ‫"‬ ‫'״‬ ‫על‬ ‫ל‬ ‫ומקבלים איר‬
‫להבין פ״ש בפע״ה ד ב ש ב ת גם הכלים עולים ומקבלים גילוי אור העליון וכמש‬
‫וביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו דבלים דברי׳ עולים באצי׳ ומקב‬
‫ב י ר י‬
‫ל י ‪/‬‬‫י‬ ‫שם אור האצי׳ בו׳‪ ,‬והיינו מפני שהעלי׳ ד ש ב ה הלא העלי׳ שמל ה‬
‫‪1‬‬ ‫ה מ ש כ י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ד‪,‬‬
‫^ להות‬ ‫'‬ ‫ל ׳‬ ‫ואינו דומה העלי׳ דער״ה ור״ה שהוא ר ק על רי‬
‫?‬ ‫ס ת‬
‫הוא בהאורות לבד‪ .‬ובפרט בר״ה שכוונת העלי׳ היא בשביל ההעלם ו ה ר י ל ‪,‬‬
‫י‬

‫ל י ׳ היא בבה‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫״‬

‫ה ע‬ ‫׳‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫ב ן‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב י ן ם‬ ‫ה‬ ‫ב ד‬ ‫ש‬ ‫ן כ מ‬ ‫כ ן‬

‫האורות לבד בו׳‪ .‬אבל העלי׳ דשבת היא ע״י הבירורים בנ״ל וע״י הבירורים הר‬
‫נעשה זיכוך הכלים בו׳‪ .‬ובכללות ענין הבירורים הוא ע״י הכלים שיורדי‬
‫לברר הגם שזהו ג״כ מהאור‪ ,‬מ״מ העיקר מה שמהלבש ל ב ר ר הוא בבחי׳ הכל‬
‫״ א יורד‬ ‫כו׳ )וכמו שעיקר הבירורים הוא ע״י המל׳ הגם שגם אורות‬
‫ד ז‬

‫לבדר כו׳ ובמ״ש במ״א( וגם שע״י הבירורים מזדככים הכלים ןע״כ בשב‬
‫עליון בר•‬ ‫ל‬ ‫א ו ד‬ ‫ל‬ ‫ן י‬ ‫לי׳‬ ‫ג י‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ג ך ן ל ה‬ ‫מ ע ל ך >‬ ‫״ ך ״‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫י ט‬ ‫ב ך ׳ כ‬ ‫ג ם‬ ‫ה י א‬ ‫ה ע‬

‫ע שבי‬ ‫ן כ י ד ן‬‫ן‬ ‫׳‬ ‫וכמו״כ לעהיך‬

‫ה כ ל י ם ׳‬ ‫ע ל י י ת‬ ‫י ה י ‪/‬‬ ‫ה ף ו‬ ‫ר י ם‬ ‫ה ב י ר‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ש י ה י‬

‫העולמות יתעלו לעתיד בבתי׳ עצמות א״ם בבהי׳ הקירוב ב ת כ ל י ת ויהי׳ ב ה ‪°‬‬
‫א‬
‫גילוי אור בו׳‪ ,‬והיינו דלעתיד גם בבתי׳ הקירוב לא יהי׳ בבהי׳ השך ב ״‬
‫ה י א‬
‫יהי׳ בבהי׳ אור וכמ״ש וביום השלישי יקימנו ונהי׳ לפניו דענין ההיות‬
‫ה ו א‬
‫בהי׳ גילוי אור ויהי׳ זה לפניו בתכלית הקירוב בו׳‪ .‬דהנה עכשיו האור‬
‫ך^ןלןן ״ ל ‪ ,‬ע״ב *‬ ‫ך‬ ‫ן ך‬ ‫‪ ,‬ךוןץןק ך ן ק‬
‫ב נ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ג י ל ן י‬ ‫ן ן א‬ ‫״ א ן ך‬ ‫ש ע נ י‬ ‫מ פ נ י‬ ‫א‬ ‫ב ב ח י‬

‫בבהי׳ הריתוק דוקא אבל לעתיד לא יהיו בבתי׳ זולת כלל וע״כ אדרבה בבה‬
‫הקירוב יהי׳ בהי׳ אור כ ר )וכנ״ל דלגבי העצמות אדרבא כל מ ה שלמעלה‬
‫יותר והיינו בהי׳ העצמות זהו בהי׳ אזר מ ׳ ( ‪ .‬וזהו מ ע ל ת דלעתיד שיאמרו ליגה?‬
‫בי אתה אבינו‪ ,‬שזהו בהי׳ עלי׳ דוקא‪ ,‬והיינו עליית הכלים ב ב י ׳ עצמות‬
‫״‬

‫אוא״ס ויהי׳ גילוי אור העצמי כ ר ‪ .‬וזהו דלעתיד נא׳ והי׳ אור הלבנה באור‬
‫‪ ,‬ל ׳ עכשיי‬ ‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬
‫ש ב ח י‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ך ך ״ נ ה‬ ‫מ ק ב ל ״‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ת ה י ‪/‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫‪#‬‬ ‫ב ן ן י‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ה ן ן מ ה‬

‫נ‬ ‫ש‬
‫בבהי׳ מקבל זהו לצורך הבירורים כו׳ שהרי קודם המיעוט שהיו בבהי׳‬

‫כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו ג ״ ל ‪ :‬בחי׳ מל׳‪.‬‬ ‫•(‬

‫קם‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פד ״ ת‬ ‫ספד‬
‫‪,‬‬
‫מאה״ג לא היתד‪ .‬הלבנה מקבלת מהשמש ובמ״ש בבתיי שהי׳ צבור א לשביה‪:‬‬
‫מבהי׳ הבינה כ ו ‪ /‬וע״י קטרוג הירה א״ל לכי ומיעטי א ת עצמך שתהיי בבחי׳‬
‫מקבל כו׳‪ .‬וידוע דמיעוט הירה הוא ענין א׳ עם שבד״״ב דתהו‪ /‬רק שזהו‬
‫בשביל תיקון דשבה״כ כד‪ ,‬דמפני שהי׳ שבה״כ ע״כ א׳ לכי ומיעטי א״ע לתיור‬
‫בבחי׳ מקבל ולירד לבי״ע להיות ראש לשועלים בכדי ל ב ר ר כד‪ .‬הרי דכל העניי‬
‫מה שהמל׳ היא בהי׳ מקבל הוא לצורך הבירורים בד‪ .‬ולעתיד בגמר הבירוריב‬
‫יהיו בבהי׳ שגי המאה״ג ולא תהי׳ המל׳ בבהי׳ מקבל ויהי׳ אור הלבנה כאור‬
‫ההמה כ ד ‪ .‬ועוד תתעלה המל׳ למעלה יותר שיהי׳ א״ה עט״ב בו׳‪ ,‬שהרי תהו‬
‫קדום לתיקון דש׳ ס״ג למעלה מש׳ מ״ה‪ ,‬ובגמר הבירורים הרי יתעלה ש׳ ב״ן‬
‫בש׳ ס״ג שלמעלד‪ ,‬ממ״ח בו׳‪ .‬וזחו שיעקב קנה הבכורה מעשו‪ ,‬דעשו הוא בחי׳‬
‫התהו ויעקב ע״י הבירורים לקה את האודות דתהו‪ ,‬וזהו א ת בכורתי לקח ואת‬
‫ברכתי לקת כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬רק עכשיו וישטום עשו את יעקב שגשאד טיגה‬
‫בלבו שזהו הוראה שלא נ ת ב ר ר עדיין לגמרי‪ ,‬וזהו דעכשיו הגם דשבת תוא‬
‫עליית המל׳ שאינה בבהי׳ מקבל מ״מ אה״כ הוא תירידת בששת ימי ההול להיות‬
‫בבתי׳ מקבל ולברר בירורים בו׳‪ .‬אבל לעתיד בגמר הבירורים אזי יד״י׳ ורב‬
‫יעבוד צעיר באמוגד‪ .‬ובלב שלם כי יתברר לגמרי כ ד ואזי יהי׳ תכלית העלי׳‬
‫שלא יהי׳ עוד ירידה ויהי׳ א״ה עט״ב בו׳‪ .‬וזהו ויאמר לו יהוגתן מתר תדש‪,‬‬
‫דהגה דוד הוא בהי׳ מל׳ ולכן גק׳ דוד הקטן שז״ע צדיקים יקראו על שמך דלכי‬
‫ומיעטי כ ד דסיהרא לית לה מג״כ בו׳‪ ,‬ויהוגתן הוא יה״ו דש׳ ה׳ שזהו בהי׳‬
‫שמש הוי׳ כד‪ .‬וזהו מתר תדש וגפקדת ל׳ זברון דהייגו המשכת האור בלבגד‬
‫בהי׳ מל׳ ובכדי שיהי׳ ההמשכה צ״ל העלאת תתלת בער״ה‪ .‬וזהו כי יפקד מושבך‬
‫מושבך הוא בהי׳ התפשטות האור בעולמות‪ ,‬מלכותך מכ״ע שזהו בהי׳ ישיבד‬
‫וישב ה׳ מלך לעולם בו׳ ויפקד מושבך הוא העלי׳ שהוא בבהי׳ הסדון והעדר‬
‫האור בו׳ כנ״ל ועי״ז הוא ההמשכה בר״ה בו׳‪ .‬וזהו וישקו איש א ת רעהו דגשיקין‬
‫הוא בתי׳ הגילוי והיינו הקירוב שאהר הריתוק בו׳ ויבכו איש את רעהו‬
‫שזהו ג״כ מהגילוי והתעגוג‪ ,‬וכמו רע״ק שזלגו עיגיו מהסודות שגילה לו ד״א‬
‫הגדול בשה״ש שהן דמעות של שפחה בו׳‪ .‬עד דוד הגדיל הוא עד ולא עד בכלל‪,‬‬
‫והיינו שכ״ז הוא עכשיו שהלבנה היא בבהי׳ מקבל וע״כ יש בה עליות וירידות‬
‫בבתי׳ קירוב וריתוק כ ד אבל לעתיד בגמר הבידורי׳ אז והי׳ אור הלבנה כאוד‬
‫חתמה‪ ,‬שלא תהי׳ בבתי׳ מל׳‪ ,‬ועוד תתעלה למעלת יותר שיהי׳ א״ת עט״ב בו׳‪,‬‬
‫וזהו שדוד הגדיל בו׳‪ .‬וזהו ויאמר לו יהוגתן יה״ו גתן אל דוד‪ ,‬שז״ע וגפקדו‬
‫והוא ע״י יפקד מושבך‪ ,‬וכ״ז עכשיו בזמן הבירורים‪ ,‬אבל לעתיד יהי׳ אור‬
‫הלבנה כאור ההמה שתקבל ג״כ מבתי׳ עצמות אוא״ם ודוד הגדיל שיהי׳‬
‫א״ה עט״ב בו׳‪.‬‬
 ‫‪nap‬‬
‫עעדה‬
‫״‬
‫ת‬ ‫— פ ר‬ ‫* מ א מ ר י ם‬

‫בס״ד ש״פ ויצא‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫ו י צ א יעקב מבאר שבע וילך הרנה‪ .‬וצ״ל והלא כ ב ר נאמר בפ׳ הקודמת‬
‫י ן י א יעקב מב׳׳ש‬ ‫וישמע יעקב אל יצחק אביו וילך ב ו ‪ /‬ומה‬
‫צ‬ ‫ך‬ ‫צ ר‬

‫בו׳‪ .‬והנה בפ׳ תולדות בתי׳ ויקרא אותה שבעה ע״כ שם העיר באר שבע עד היו‬
‫הזה‪ ,‬וכ׳ הספורנו דשבע בסגל מורה על השבועה ואל מ ס פ ד השבעה‪ ,‬בי הבאר‬
‫הזה הי׳ באד השביעי‪ ,‬דאברהם זןפר ג׳ בארות אשר ם ה מ ו ם הפלישהיפ׳‬
‫ויצחק חזר והפר הבארות דאברהם‪ ,‬והג׳ בארות עשק שטנה ורהובות‬
‫הרי ששה והבאר הזה בב׳׳ש הוא הבאר השביעי‪ .‬זעש״ז נק׳ העיר באר‬
‫שבע לבד ע״ש השבועה דאברהם עם אבימלך ויצהק היזק א ת שבועת אברהם‬
‫כדאי׳ במד״ר פס״ה‪ ,‬הנה גק׳ באר שבע גם ע״ש שהוא הבאר השביעי‪.‬׳‬
‫!באברהם ע״כ קרא למקום ההוא באר ש ב ע כי נשבעו שניהם כ ר ‪ ,‬היינו דבאר‬
‫שבע בקמץ הזא ע״ש השבועה לבד ובאר ש ב ע בסגל הוא ע״ש השבועה‬
‫והשבעה‪ .‬זכ׳׳ה במד״ד תולדות פס״ד ויקרא אותה שבעה בגגד ספד וידבר‬
‫ת‬ ‫ס‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫״‬ ‫היינו ס במדבר שמשלים לז׳ ס״ת דכתי׳ הצבה עמודי׳ שבעה אלו ז‬
‫א ספר‬ ‫דם׳ במדבר נהלק לג׳ ספרים עד ויהי בנסוע הארון‪ ,‬ויהי ב נ ע‬
‫ה ו‬ ‫ס ו‬

‫בפ״ע ומן ויהי בנסוע עד סוף הספר‪ .‬ובפדר״א פ ל י ה אי׳ שהבאר מצאו אותי‬
‫ז׳ פעמים וע״ש הבאר נק׳ העיר באר שבע‪ .‬ולפ״ז צ״ל והלא יעקב יצא ממקומי‬
‫של יצהק אביו דהיינו מבאר שבע בסגול‪ ,‬ומפני מה נא׳ באד שבע בקנה•‬
‫ש‬
‫אך הענין הוא דבאמת יצא ממקומו של יצהק דהיינו בא״ש בםגל ולכן מ פ י‬
‫בזהד כאן באר שבע על בינה מקור ה פ ד ו ת וכמשי״ת‪ ,‬ומ״מ נא׳ באר שבע‬
‫בקמץ להורות על השבועה וכדאי׳ במד״ר ע״ז מבארה של שבועה‪ ,‬ופי׳ המת״ב‬
‫מעומקה ושרשה של שבועה‪ ,‬זצ׳׳ל מה״ע השבועה גבי יציאת יעקב להרן‪.‬‬
‫אד והעגין הוא יבאוה״ה פ׳ ייצא יעקב על ירידת הנשמה בגוף‪ ,‬דיעקב הוא יי״י‬
‫עקב‪ ,‬דהנשמה בשרשה היא בהי׳ יריד ובידוע דשדש הנשמה היא באצי׳ וכמא׳‬
‫שמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת כו׳‪ ,‬דטהורה ה י א זהו שרש הנשמה באצי'•‬
‫רוע י ה ד אותיות הוי׳ י ר ד באצי׳ כר‪ ,‬וזהו שהנשמה בשרשה היא בחי׳‬
‫ו ד‪ .‬רדה בעקביים היינו במדדי׳ תיותר תתתונה בגוף ונה״ב גשמיים כוי•‬
‫ו מ ו ש מ ה ד ע השבועה שמשביעין את הנשמה קודם ירידתה בגוף וכמארז״ל‬
‫משביעין אותו תהי צדיק כר‪ .‬ולכאו׳ מה״ע השבועה שמשביעין א ת הנשמת‬
‫ן ן ת ״ ‪ ,‬ו ל אי׳ מ ת י‬
‫כ ז‬ ‫קודם ירידתה‪ ,‬הלא הנשמה עצמה אינה שייך ל‬
‫י‬ ‫ן ע‬ ‫ח ט א‬

‫ונפש כי תהטה תווהא‪ .‬ורק בירידתה בגוף יכול להיות חטא ועון מצד הגור‬
‫ונה״ב‪ ,‬ומה״ע השבועה שמשביעין א ת הנשמה ומה מהני השבועה דנשמה‪ .‬וצ״ל‬
‫תהלה מ״ש ויצא יעקב מבאר שבע מהו הענין למעלה‪ .‬דהנה יעקב הוא יר׳י‬
‫עקב‪ ,‬יו״ד הוא בחי׳ חכ׳ שההכ׳ נק׳ יו״ד משום דהתהוות ההב׳ הוא ע״י‬
‫הצמצום‪ ,‬דתכ׳ היא באין ערוך לגבי אוא״ס דאנת הוא חד ולא בחושבן שמובדל‬
‫בערך כו׳‪ ,‬ובכדי שיהי׳ התהוות ההכ׳ הוא ע׳׳י הצמצום שנשאר ר ק הארה לבד‬
‫כו׳‪ ,‬ו י ר ד זה נמשך בבהי׳ עקב‪ ,‬דהמשכת ההכ׳ הוא בבל מקום עד שבכל‬
‫הנבראים יש בתי׳ הב׳ גם בדומם וצומה יש בהי׳ הכ׳‪ .‬ולכן יבולים להוציא‬
‫שמן מכל דבר וכמ״ש הפרדס שגם מאבנים יכולים להוציא שמן‪ ,‬דהיינו בהי'‬
‫‪aD‬‬
‫‪P‬‬ ‫פ ר״ ת‬ ‫—‬ ‫ם‬ ‫ר י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ה מ‬ ‫פ פ ר‬
‫הכי שיש בכל דבר כר‪ .‬ואופן ההמשכה היא מבאר שבע‪ ,‬שבע הן ה ד מדות‪.‬‬
‫וכמ״ש לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת כו׳‪ ,‬דביופ ראשון מאיר בהי׳ ההםד‬
‫וביום שגי בהי׳ ה ג ב ר כו׳ ובאר שבע הוא מקור המדות כר‪ .‬דאוא״ס הו>‬
‫למעלה מעלת מבתי׳ המדות דלאו מכל אילין מדות כלל ולאו דאית לך צ ד י‬
‫ידיעא כר‪ .‬ובכדי שיהי׳ התהוות המדות הוא ע״י ממוצע‪ ,‬וכל ממוצע צ״ל‬
‫מבי הבתי׳ היינו מבהי׳ אוא״ס וגם מבהי׳ מקור המדות והן בהי׳ חו״ב‪ .‬דבהכ׳‬
‫שורה אוא״ס‪ ,‬דחכ׳ היא כת מה בהי׳ ביטןל‪ ,‬ואין אוא״ם שורה אלא במקוב‬
‫הביטול‪ ,‬וע״כ בתכ׳ הוא השראת אוא״ס כו׳‪ .‬ותגם דתתתוות ההכ׳ הוא ע״י‬
‫הצמצום כג״ל‪ ,‬מ״מ להיות דהכ׳ הוא התהוות מציאות הראשוגה ע״ב השראו‬
‫אוא״ם הוא ב ה כ ‪ /‬שהרי גם בבי״ע הדי בעולם הברי׳ מאיר האין האלקי בגילוי‬
‫להיות דברי׳ הוא היש הראשון שנברא מהאין האלקי איגו עדיין בבהי׳ יש‬
‫ומאיר שם בגילוי האין האלקי כ ו ‪ /‬וכ״ש שכן הוא בחב׳ לתיות שזהו מציאוד‬
‫הראשוגה ה״ז בבתי׳ ביטול ומאיר שם גילוי אוא״ס כו׳‪ .‬אמגם בתכ׳ הוא שזה‬
‫התהוות בתי׳ הביטול‪ ,‬דתכ׳ היא מהות ביטול‪ ,‬והתהוות התכ׳ הוא התהוור‬
‫הביטול כו׳‪ .‬דלמעלה מההכ׳ הוא בבהי׳ העדר המציאות לגמרי ואיגו שייך לומר‬
‫ש ם ״ מאהר שאינו בבהי׳ מציאות כלל‪ .‬אך הב׳ הוא התהוות הביטול היינו‬
‫שמציאות הוא בבתי׳ ביטול המציאות כ ו ‪ /‬שהרי חכ׳ הוא שבלי ומ״מ הוא‬
‫בבתי׳ ביטול המציאות‪ .‬ולכן השכלי דתכ׳ באמת אינו שבלי ממש ב״א הנהה‬
‫שכליות כ ר וכמ״ש במ״א‪ .‬ובמ״א מבו׳ דכתר הוא בחי׳ מהות ביטול‪ ,‬והיינ‬
‫מפני שבאמת כתר הוא בהי׳ העלם הראשון על אוא״ם וכמ״ש הפרדס ולבן ש י ד‬
‫גם על הכתר ענין הביטול‪ ,‬והיינו בתי׳ תיצוניות הכתר ובמא׳ אוא״ם מלגאי‬
‫כ ת י א עילאה מלבר כו׳‪ .‬אך בהי׳ הביטול שבגאצלים זהו התהוות בהי׳ החב׳‬
‫כר׳ ולכן בהכ׳ שורה אוא״ס כו׳‪ .‬אמנם בינה היא השגה והבגד‪ ,.‬דהייגו שכי‬
‫ממש שבא בהשגה‪ ,‬ות״ז מקור למדות‪ ,‬דבהשגת הדבר הרי יש טוב הדבר‪ ,‬אב‬
‫טוב הדבר בעצם או שטוב הדבר לפגי כו׳ וכמ״ש במ״א‪ ,‬שמזה געשה התעוררוו‬
‫המדות שבלב‪ ,‬וזהו שבינה היא אם הבנים כו׳‪ .‬ובזה יובן מה שמקדימיב‬
‫שמע ישראל לואהבת‪ ,‬דאהבה היא מדה שבלב ובכדי שתהי׳ האהבה לאהוב‬
‫אותו ית׳ בכל לבבך בשגי יצריך הוא ע״י שמע ישראל ש ה ר ע השגה והתבוגנוו‬
‫כר‪ ,‬דמהשגה געשה לידת ה מ ת ת כו׳‪ .‬דמהכ׳ עצמה א״א להיות האהבה מפנ‬
‫שהכ׳ היא ביטול ואהבה אינו ביטול כ״א יש מי שאוהב כ ו ‪ /‬רק מבהי׳ ביב‬
‫היא לידת הפדות כו׳‪ .‬אמנם פ ה שחו״ב הוא הממוצע הוא שיהי׳ המשכו‬
‫חחכ׳ במדות‪ .‬והענין הוא דהנה במשה כתי׳ ונחנו מה שחי׳ בבחי׳ ביטוי‬
‫‪,‬‬
‫ד ח כ ואי מאין לי בשר‪ ,‬דבשר לאהד הבירור הוא בהי׳ אהבה ברשפי אע‬
‫ומבהי׳ חכ׳ א״א להיות בהי׳ אהבה ברשפי אש וכמ״ש בד״ה בהעלותך ה ב ‪ /‬כ״׳‬
‫ע״י הזקנים כו׳‪ ,‬ומבו׳ שם דאחרן חוא ממוצע בין משה וחזקני׳ וחיינו דאהר‬
‫המשיך בגש״י ג״כ בהי׳ האהבה דרשפי אש דעבודת אחרן חוא חעלאת הנרוו‬
‫שזהו בהי׳ אהבה הג״ל‪ ,‬ר ק שהמשיך בזה בהי׳ הביטול‪ .‬שזהו ההפרש בין א'‬
‫המזבה ואש המנודה‪ ,‬דאש המזבח הוא ברעש דהייגו במודגש‪ ,‬ואש המגור‬

‫כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬ש ם ענין הביטול‪.‬‬ ‫•(‬

 ‫פ פ ר ה מ א מ ר י פ— פ ר ״ ת‬ ‫׳קע;‬
‫הוא בלתי מורגש‪ ,‬ולכן נק׳ אור כו׳״ והוא ע״י השמן בהי׳ הכ׳ כ ו ‪ /‬וזהו האמצעי‬
‫שלו להמשיך בהי׳ הב׳ בהמרות להיות בהם בהי׳ הביטול דהכ׳ כר‪ ,‬וז״ע באר‬
‫שבע‪ .‬וילך הרגה הוא ההמשכה בבהי׳ מל׳ בהי׳ דבור עליון והרן ע״ד‪ ,‬בגיפ׳‬
‫גרון בהי׳ הדבור״ והוא בתי׳ עדאת״ג דב״ש הוא בתי׳ עדאת״ב ובחי׳ מל׳ היא‬
‫עדאת״ג כו׳‪ .‬ומל׳ היא מקור דבי״ע מלכותך מכ״ע‪ ,‬שע״י גמשך הארת החב׳‬
‫עלי׳‪ .‬ו ד ש‬ ‫גם בבי״ע כר‪ ,‬וה״ז ירידה לגבי אור ההכ׳״ אך הידידה י א‬
‫צ ו ר ך‬ ‫ה‬

‫•ויפגע במקום‪ ,‬מקום הוא בהי׳ מל׳ ויפגע במקום הו״ע עושין רצוגו של מקום׳‬
‫א י אוא״ם‬
‫ג י‬ ‫ך‬ ‫ש‬‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫*‬
‫ד ן ן כ‬ ‫המשכת גילוי אוא״ם ב ב י ׳ ל ׳ ‪,‬‬
‫ה ב י ט ן‬ ‫י‬ ‫ש ע‬ ‫ו ה י י ב ו‬ ‫מ‬ ‫ח‬

‫•במל׳ ובבי״ע כ ו ‪ /‬ונשלם בזה הכוונה דדירה בתהתוגים דגתאווה הקב״ה להיות‬
‫לו דירה בתהתונים‪ ,‬וע״י שבתהתוניס יהי׳ הביטול דהכ׳ נשלם הכוונה שנמשך‬
‫•גילוי אלקות בעולם כו׳‪ ,‬וכמ״ש ברוך ה׳ אלקי ישראל מן העולם ועד העולם׳‬
‫מעדאת״כ לעדאת״ג‪ ,‬דבשם דבעדאת״כ שהן בבתי׳ ביטול מאיר שם אוא״ם‬
‫כמו״כ בעדאת״ג יהי׳ הביטול ויהי׳ בהם גילוי אוא״ס כ ו ‪ /‬וז״ש וילן שם בי בא‬
‫השמש‪ ,‬שמש הוא בהי׳ שמש ה׳ וכמ״ש שמש ומגן הוי׳ אלקי׳ דש׳ אלקים‬
‫הוא בתי׳ מגן וגרתק להעלים ולהסתיר והוא בשביל ההתהוות‪ ,‬שאם הי׳ גילוי‬
‫ש׳ הוי׳ כמו שהוא לא היו העולמות יכולים לקבל והיו בבהי׳ ביטול בתכלית‬
‫כזיו השמש בשמש כו׳ רק ע״י ההסתר דש׳ אלקים יוכל להיות התהוות היש כו׳•‬
‫וזהו כי בא השמש שקיעת השמש שנשקע ונתעלם בש׳ אלקי׳ כ ו ‪ /‬אך הכווגה‬
‫היא שאהד שקיעת השמש יהי׳ גילוי שמש הוי׳ ובמ״ש וזרה השמש ובא השמש‬
‫ואל מקומו שואף זורה הוא שם‪ ,‬שיהי׳ גילוי שמש ה ו י ‪ /‬וזהו וילן שם שהמשיך‬
‫גילוי שם הוי׳ במקום כו׳‪ .‬וזהו הידידה צורך עלי׳ שע״י הביטול דהכ׳ יהי׳‬
‫גילוי אלקות בעולם שנשלם הכוונה דגתאווה הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים‬
‫כר‪ .‬וזהו לפי׳ הא׳ בזהר דבאר שבע הוא בהי׳ ביגה כו׳‪.‬‬

‫ב( והנה יש עוד פי׳ בזהר דבאר שבע הוא בהי׳ מל׳ וילך הרנה עלמא‬
‫דפרודא‪ ,‬דהרן הוא ל׳ הרון אף וזהו ק״נ‪ .‬דהנה י קול ודבורי‬
‫ש‬

‫וכאשר הקול מאיד בדבור הוא בהי׳ גרון‪ ,‬וכשאיגו מאיר הקול בדבור ק ׳ הרז‬
‫נ‬

‫ע״ש גתר גרוגי‪ .‬דלעתיד כתי׳ וגגלה כבוד ה׳ וראו כו׳ בי פי ה׳ דבר‬
‫שיהי׳ גילוי הדבור‪ ,‬אבל עכשיו אין הדבור מאיר ה״ז בהי׳ הרון‪ ,‬ד ג ר ת‬
‫בגימ׳ ז״פ הבל והן ז׳ הבלים דקהלת בתי׳ ז׳ מדות‪ ,‬וכאשר ההבלים מאירי׳‬
‫בדבור ה״ז בהי׳ גרון דהבל הוא התפשטות האור והתיות מ ‪ /‬אבל כאשר‬
‫ההבל מאיר ה״ז בהי׳ הרן בו׳‪ .‬ולפ״ז ה״ז ירידה גדולה מאד‪ ,‬אך הירידה‬
‫היא צורך עלי׳‪ ,‬דהירידה היא בכדי לברר בירורים דגוגה להיות אתכפי׳‬
‫ואתהפכא השוכא לנהורא ועי״ז נעשה יתרון אוד‪ ,‬דיתרון האור הוא מתוך‬
‫ההשך דוקא‪ .‬וזהו שהלך יעקב ל ת ה אל לבן שבירר שם בהי׳ לאה ורחל‬
‫עדאת״כ ועדאת״ג שם הגדולה לאה ושם הקטנה רהל ה׳ ג ד ו ל ה • והי קטנה‬
‫רתל‪ ,‬ובירר שם נשמות שזהו בירור הצאן וכמ״ש ואתנה צאגי כו׳ אדם אתם‬
‫כ ו ‪ /‬דלכן הוא מדרי׳ גבוה ונעלה וכמ״ש במד״ר ע״פ הידעתם א ת לבן מי‬

‫כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬גדולה ל א ה‬ ‫•(‬

‫קעא‬ ‫המאמרים ‪-‬פ ו ״ ת‬ ‫פםר‬
‫שמלבן עווגותיהם של ישראל‪ ,‬ולכן כה״ג ביוה״ב הי׳ לובש בגדי לבן וגכגס לפגי‬
‫ולפגים לקדה׳׳ק שמשם נ מ ש ו םליהת עווגות כו׳‪ ,‬וכמ״ש לבושי׳ בתלג היוור‬
‫ושער דישי׳ כעמר נקי׳ רק שלמטה גפל מאד בק״ג‪ ,‬ויעקב בירר שם הגיצוצות‬
‫שנפלו לשם כו׳‪ .‬וכמו״כ הו״ע ירידת הנשמה בגוף דתכלית הכוונה הוא לברר‬
‫ולתקן את הנה״ב שעי״ז יהי׳ יתרון אור כו׳‪ .‬וכשם שיעקב בירר בתי׳ לאה‬
‫ורתל עדאת״כ ועדאת״ג כמו״כ כאו״א העבודה בבהי׳ ה׳ גדולה וה׳ קטנת‬
‫בהי׳ מה׳ ודבור‪ .‬דהנה יש ג׳ לבושים מה׳ דבור ומעשה‪ ,‬וע״ז אמרז״ל על‬
‫שלשה דברים העולם עומד על תתורה ועל העבודה ועל גמ״ת‪ ,‬עבודה הוא‬
‫עבודת הקרבנות ד ק ר ב נ ו ת הי׳ העיקר מה׳ שהי׳ הכהן צריך להשוב לשם זבת‬
‫ולשם זובת כו׳‪ ,‬ואם תישב מתשבת חוץ כמו חוץ לזמנו והוץ למקומו פסול‬
‫את הקרבן‪ .‬כמו״כ בתפלה שבמקום קרבנות העיקר הוא חמח׳ חיינו חכוונת‬
‫אם כוון לבו יצא‪ ,‬דתפלה היא התקשרות מל׳ התופל כלי הרם‪ ,‬והוא התתקשרות‬
‫מלמטלמ״ע דהיינו התקשרות הנשמה באלקות‪ ,‬ועיקר ההתקשרות הוא ב מ ת ‪/‬‬
‫דמעשה יכול להיות בלי התקשרות לגמרי ובמו המהעסק בעלמא‪ ,‬דבור ג״כ‬
‫יכול להיות בלי התקשרות כ״כ‪ ,‬ובמה׳ הוא התקשרות עצמי לפי שהוא לבוש‬
‫הפנימי כו׳ וע״כ תפלה שהו״ע ההתקשרות ה״ז בתי׳ מה׳ וכווגה‪ ,‬והדבור‬
‫דתפלה הוא לעורר הכווגה‪ .‬וזהו שמע ישראל שמע ל׳ השגה והבגד״ שיתבוגן‬
‫א ל ק ע ן ואין לגו אלקים זולתך סלה׳‬‫ה ו א‬ ‫ן‬ ‫מ‬‫׳‬ ‫צ‬ ‫איך שהוי׳ ל י‬
‫ע‬ ‫ב‬ ‫ש ה ן י‬ ‫נ ו‬ ‫ק‬ ‫א‬

‫דהוי׳ עצמו הוא אלקינו אלוקה שלנו‪ ,‬דהנה מלאכים גק׳ אלקים וכמ״ש הודו‬
‫לאלקי אלקים‪ ,‬ובן הדיינים נק׳ אלקים וכמ״ש אלקי׳ לא תקלל‪ ,‬עד אלקי׳ יבוא‬
‫ד ב ר שניהם‪ ,‬דאלקים הוא ל׳ כת ויכולת ועש״ז נק׳ דיינים אלקים ע״ש הכת‬
‫לדון׳ הגם שאין זה בכת עצמן כ״א בכת תתורה‪ ,‬ומ״מ הרי ניתן להם הכה‪.‬‬
‫וכן מלאכים שגק׳ אלקים הוא ע״ש כה ההשפעה שהן שלוהי השפע‪ ,‬ובאמת‬
‫הן שלותים לבד דההשפעה היא מאת ה׳ ואיגם בעלי בהירה כלל בזה‪ ,‬וכמו‬
‫ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירהים שע״י הוא הצמיהה‪ ,‬הרי השמש‬
‫וירה איגם בעלי בהירה כלל שהצמיתה היא ע״י בממילא‪ .‬וכמו״כ המלאכים‬
‫איגם בעלי בהירה כלל בההשפעה שהיא מאת ה׳ כו׳‪ ,‬ומ״מ הן שלוהי השפע‬
‫שע״י מתעלם ומתגשם ההשפעה שבאה לידי הגשמה כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬אבל‬
‫נשיי הוי׳ עצמו הוא אלקיגו‪ ,‬שההשפעה היא מש׳ הוי׳ בעצמו לא ע״י מלאכים‬
‫כ״א בדרך מעביר לבד כו׳ )ועמ״ש בלק״ת בד״ת כי תהיין לאיש(‪ .‬ובידוע‬
‫שיש תשגתה מש׳ הוי׳ והשגתה מש׳ אלקיס‪ ,‬דבכל הנבראים הוא חחשגחה‬
‫ד ש ׳‬
‫אלקי׳ ובגש״י הוא ההשגהה דש׳ הוי׳ וכמ״ש בתיגוך‪ ,‬וכמ״ש תלקי תוי׳‬
‫אמרה גפשי וכדאי׳ במד״ר הי׳ שם פקה א׳ אמר אגא גסיב מלכא כו׳ ובתי׳‬
‫כי הלק ה׳ עמו כר‪ ,‬וכאשר מתבוגן איך שהוי׳ הוא אלקיגו עי״ז ואהבת את הוי׳‬
‫אלקיך שתפץ ומשתוקק שהוי׳ יהי׳ אלקיך שיהי׳ כן בגילוי שהוי׳ יאיר‬
‫בגילוי בגפשו ובעולם כו׳‪ .‬וע״י הוי׳ אלקיגו ה׳ אתד שגמשך בעולם שיתיו‬
‫העולמות ג״כ בטלי׳ ויהי׳ אתד בז׳ רקיעים וארץ וד׳ רותות העולם בו׳‪ .‬וזהו‬
‫ההתקשרות דתפלה שהיא ההתקשרות דמה׳‪ .‬ודבור הוא הדבור דתורה וכמ״ש‬
‫והיו הדברים האלת ודברת בם ב ו ‪ /‬ומעשר‪ ,‬במעשר‪ ,‬המצות כו׳‪ .‬ובכ״ז מתברר‬
‫מתדו״מ דגת״ב‪ ,‬ד ל ב ד זאת דכאשר האהבה ורצון שלו שהוי׳ יהי׳ אלקיך‬
 ‫ה מ א מ ר י ם — שר ״ ת‬ ‫פפר‬ ‫קעכ‬
‫הרי מבטל א״ע מהתומריות שזהו בכללות ענין האהבה האלקית שלא‬
‫ירצה בעניגים ההומרייס וכמ״ש במ״א בענין הרצוא דאהבה שלס״ע כמה‬
‫שמתקרב לאלקות ה״ה מתרהק מן התומריות כ ר ‪ .‬הנה ביותר הוא כשהאהבה‬
‫היא שהוי׳ עצמו יהי׳ אלקינו ה״ה מבטל א״ע מהתומריות כר‪ .‬וגפ דמתדו״מ‬
‫הנ״ל הוא בהתלבשות במהדו״מ דנה״ב ה״ז בירור הנה״ב שהמת׳ יהי׳ בבתי׳‬
‫התקשרות באלקות והדבור בדבור דתורה ומעשה במעהמ״צ‪ ,‬ועי״ז הוא שנעשה‬
‫יתרון האור כו׳ וכמשי״ת‪ .‬וזהו יציאת יעקב להרן‪ ,‬היינו י ר י ד ת המל׳ לברר‬
‫בהי׳ גוגה דבי״ע׳ וכן ירידת הגשמה בגוף ל ב ר ר א ת הנה״ב וכל הדברים‬
‫התתתוגים ועי״ז יהי׳ יתרון אוד כו׳‪.‬‬

‫ג( ומעתה צ״ל מה״ע השבועה דגשמה כשיורדת בגוף משביעין אותה תהי‬
‫צדיק כו׳‪ .‬הנה מצינו ג״כ עגין השבועה למעלה ובמ״ש תתן אמת‬
‫ל עקב כו אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם‪ ,‬דלכאו׳ אינו מובן מה שייי‬
‫שב עה למעלה‪ ,‬ההוא אמד ולא יעשה שצריכים שבועה‪ .‬אך צלה״ק תהלה מש*א‬
‫תתן אמת ליעקב‪ ,‬דהנה אמרז״ל חותמו של הקב״ה אמת‪ ,‬וענין התתימה היא‬
‫כשאדם כותב איזה ד ב ר הותם בסוף אני פלוני‪ ,‬וכן מצינו בתורה בכמה מצות‬
‫שחותם־אביומוי‪ /‬ובדברי הנביאים נא׳ נאום הוי׳‪ ,‬וא״כ צ״ל תותמו של הקב״ת‬
‫אמת הלא לא מציגו תתימה בתי׳ אמת‪ .‬אך הענין הוא דתותם דאני היי׳‬
‫הוא בפרטי המצות‪ ,‬אמנם החותם דאמת הוא בכללות המצות‪ ,‬דבללות עגיגם‬
‫מ א שיהי גילוי בתי׳ אמת‪ .‬דהנה אמת הוא אני ראשון ואני אהרון ומבלעדי‬
‫א ן אלקים דא׳ הוא ראש כל האותיות׳ ותי״ו הוא סוף האותיות ומ״ם באמצע‬
‫הא ב ומ ז מורה על אני ראשון ואגי כ ו ‪ /‬ופי׳ אני ראשון הוא האוא״ם שלפגי‬
‫הצמצום וכדאי׳ בע״ה טרם שנאצלו הנאצלים הי׳ אור עליון פשוט ממלא כל‬
‫אוא״ס דעד שלא נבה״ע הי׳ הוא ושמו בלבד‪ ,‬וזהו אני‬
‫א » ת ‪ .‬ווהגם דלכאר אינו שייך לומר ע״ז ראשון מאהר שזהו האוא״ס הגל״ג‬
‫ב ו ‪ ,‬הגה ל א ח י שנתהוו העולמות שייך לומר על האוא״ס ראשון מפני שהוא‬
‫מ מ בבת שייכות אל העולמות‪ .‬וכידוע שהאוא״ס שהי׳ ממלא מקום ההלל‬
‫ה א בבתי שייכות אל העולמות דק שא״א להיות מזה התהוות העולמות‪ ,‬אבל‬
‫‪ /‬ונק׳ ראשוז‬ ‫כ ו‬‫הוא בבתי שייכות אל העולמות׳ וע״כ שייך לומר ע״ז ראשון‬
‫ולא ראשית דראשון הוא שמ״מ הוא מובדל וכמ״ש בפלה ה ר מ ת ש״ג פ״ב‬
‫ההפרש בין ראשון לראשית דראשית הוא שדבוק באהרית וכמ״ש מגיד‬
‫מראשית אתרית׳ וראשון הוא שמובדל מאתרית כ ר ‪ .‬ולהיות דהאוא״ם עם‬
‫היותו שייכות אל העולמות איגו בערך העולמות ע״כ גק׳ ר א ‪ ,‬והיעו שאחי‬
‫ש ן ן‬

‫ההתהוות נק׳ ראשון שהוא קודפ שנתהווה ר״ל שמאור זה א״א לתיות התהוות‬
‫כ ו ‪ /‬ואני אהרון הוא לאהר העולמות דלעתיד יהי׳ וגשגב ה׳ לבדו ביום ההיא‬
‫שיתי׳ אוא״ס ממלא מקום ההלל כמו שהי׳ קודם ההתהוות כ ר ‪ .‬ומובן שיתי'‬
‫זה במדדי׳ עליונה מכמו שהי׳ קודם ההתהוות דאל״כ מה״ע ההתהוות באמצע׳‬
‫אלא דאני אהרון הוא שלעתיד יהי׳ גילוי בתי׳ עצמות א ״ ויהי׳ בגיליי‬
‫ס‬

‫בעולמות כו׳‪ .‬והוא ע״י ומבלעדי אין אלקים דמבלעדי באמצעיתא אין אלקים׳‬
‫שבזה הוא עבודת האדם איך שמבלעדי באמצעיתא אין אלקיס וכמ״ש וידעת‬
‫קעג‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת‬ ‫פפר‬
‫היום והשבות אל לבבך כי הוי׳ הוא האלקי‪ /‬דהוי׳ ואלקים כולא הד כו׳‪ .‬והיינו‬
‫שהשי אלקים אינו מעלים ומסתיר על האור דש׳ הוי׳ ומאיר הש׳ הוי׳ בגילוי‬
‫ממש‪ .‬דכמו שהוי׳ אלקינו שהוי׳ בעצמו הוא אלקינו בנשמות שהן אלקות‪.‬‬
‫כמו״כ הוא באמת גם בעולם שמאיר גילוי ש׳ הוי׳‪ .‬והצמצום דש׳ אלקים הוא‬
‫רק לגבי הנבראי׳ שהגברא ירגיש עצמו למציאות יש אבל לגבי האוא״ם‬
‫אין הצמצום מעלים ומסתיר כלל ומאיר לאחר הצמצום כמו קודם הצמצום‪.‬‬
‫וממילא העולמות הן בטלים במציאות בתכלית כר‪ .‬וע״י התבוננות זאת‬
‫דמבלעדי אין אלקי׳ והשי • מאיר בגילוי והעולמות בטלים במציאות נעשה‬
‫הביטול בנפש ג״כ שיחי׳ חחתכללות בבחי׳ אתדות ה׳ כר‪ ,‬ועכ״פ שלא להפריד‬
‫העולם מאלקות‪ .‬דהנה גם את העולם נתן בלבם‪ ,‬שנתן בלבו של אדם‪ .‬דבאמת‬
‫העולם בטל לאלקות‪ ,‬אך כאשר חאדם נמשך אחר חחומריות ה״ה מפריד‬
‫מאלקות‪ ,‬דכתי׳ כ״א עוונותיכם היו מבדילים מ ׳ שזהו הבדלה ממש מפני‬
‫שחפרידן מאתדותו ית׳‪ .‬ותתבוננות זאת דמבלעדי אין אלקי׳ שחש׳ אלקי׳ אינו‬
‫מעלים ומאיר גילוי ש׳ הוי׳ וממילא חעולם בטל במציאות פועל בו שלא‬
‫יומשך אחר התומריות ולא יפריד כר‪ ,‬ובד״כ זהו חחפרש בין חנח״א וחנה״ב‪.‬‬
‫דהביטול דנה״א הוא להיכלל באתדותו ית׳ וחביטול דנח״ב חוא שלא לחפריד‬
‫היינו שיהי׳ כוונה אלקית‪ ,‬שבכל דבר לא יחי׳ למלאות תאות נפשו כ״א שיהי'‬
‫בכוונה לש״ש כר‪ .‬ועיקר ענין ומבלעדי אין אלקים חוא שחאלקים אינו מבלעדי‬
‫והיינו שחכח חהסתר דש׳ אלקים הוא כח הא״ס כמו כה הגילוי דש׳ ה ו י ‪/‬‬
‫ואדרבא דכה ההסתר מושרש בעצמות יותר מכה הגילוי וכמ״ש אכן אתה•‬
‫אל מסתתר שההסתר הוא מבתי׳ עצמות א״ם‪ .‬וע״ד שהצמצום קדום אל הגילוי‬
‫שהרי תהלה הי׳ הצמצום באוא״ס ואה״כ נמשך גילוי הקו כר‪ .‬וכידוע דבאוא״ם‬
‫הגבורות קודמים אל חחסדים‪ ,‬דבגילוים חדי חגילוי קדום‪ ,‬אבל מאוא״ם תהלה‬
‫י״וא לא מטי דהיינו צמצום והעלם אוא״ס ואה״כ מטי הוא גילוי הקו כר וכמ״ש‬
‫במ״א‪ .‬ובאמת ענין אתה אל מ ס ת ת ר הוא למעלה מענין הצמצום‪ ,‬דהצמצום‬
‫יאוא״ס הגם שקדם אל הגילוי הרי הכוונה היא בשביל הגילוי וכידוע שהצמצום‬
‫אין הכוונה שיהי׳ העלם כ״א כוונת הצמצום בכדי שיהי׳ גילוי הקו כידוע וכמ״ש‬
‫מזה בדרוש בשעה שהקדימו‪ ,‬תער״ב‪ .‬א״כ הרי כוונת הגילוי קדום אל הצמצום‪.‬‬
‫אמגם ההסתר שלמטה הוא קדום לכח הגילוי‪ ,‬שהרי גילוי הקו הוא בכדי‬
‫שיהי׳ התהוות וכמא׳ אנת הוא דאפיקת עשר תקונין כו׳ לאנהגא בהון עלמין כ ו ‪/‬‬
‫דכמו שהוא בע״ס בפרט כמו״כ הוא בהקו בכלל שזהו בכדי שיהי׳ התהוות‬
‫והיינו התהוות הכלים דמהתעבות האור נעשה הכלי כ ו ‪ /‬וכן התהוות העולמות‬
‫בכלל שחן מהקו כר‪ ,‬וגם התהוות בי״ע הוא מהארת הקו‪ .‬הגם שהקו מסתיים‬
‫‪,‬‬
‫במל׳ דאצי׳ מ״מ הרי חבלים דמל׳ דאצי׳ בוקעים את חפרםא שבין אצי‬
‫לבי״ע וגעשי׳ בחי׳ גשמה לבי״ע‪ .‬ואי׳ באגה״ק סי׳ ך׳ שגם הארת הקו המאיר‬
‫בהם בקע הפרסא עמהם ומאיר בהם בבי״ע כמו באצי׳ כ ו ‪ /‬ומזה הוא התהוות‬
‫הנבראים דבי״ע וכמ״ש שם דמיתוד זו״נ דבי״ע נתהוו כל הנבראים דבי״ע‬
‫בכה אור חנשמח שבחם כו׳ עד חתחוות עולם חתתתון חגשמי שחוא עיקר הכוונה‬

‫כ״ד‪ .‬בגוכי׳׳ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬ו ה ש ׳ הוי׳‪.‬‬ ‫״(‬

 ‫פ ד ״ ‪ft‬‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫פ פ ד‬ ‫קעד‬

‫כמ״ש בסש״ב פל״ו‪ .‬הרי שבהי׳ ההסתר הזה שהוא בחי׳ החשך שלמטה קדום‬
‫לכה הגילוי דבשביל זה הוא כל הגילוי בכדי שיהי׳ התהוות הזאת כו׳‪ .‬דהגה‬
‫הצמצום קדם אל הגילוי וא״כ כוונת הגילוי קדום איליו‪ ,‬אבל הגילוי הרי‬
‫קדם אל ההתהוות הרי כוונת ההתהוות קדום אל כת הגילוי כו׳‪ .‬וזהו אתה אל‬
‫מסתתר שההסתר הוא מבתי׳ עצמות א״ס כו׳‪ ,‬וזהו ומבלעדי אין אלקיס דש׳‬
‫אלקים הוא בחי׳ ההסתר הוא מבתי׳ עצמות א״ס כו׳‪ .‬והכוונה בההסתר ותשו‬
‫הוא שיתי׳ אתהפכא השוכא לנהורא ועי׳׳ז נמשך בתי׳ עצמות א״ס כר‪ .‬והעגיז‬
‫הוא שמזה שכה ההסתר הוא עצמות א״ס אמיתית העבודה מזה הוא שהעניניס‬
‫הגשמיים יהיו אלקות כו׳‪ .‬וכידוע ההפרש בין ש ב ד ב ר י ם הגשמיים הוא‬
‫כוונה אלקית או שהן אלקות כו׳ וכמ״ש מזה בדרוש הנ״ל‪ .‬ובד״כ הוא ההפרש‬
‫בין ששת ימי חחול ושבת דששת ימי ההול הוא שיהי׳ בכל ד ב ר כוונה אלקית׳‬
‫ובשבת הוא שמענג הגשמי הוא ענג אלקי כו׳‪ .‬וזהו אמיתית ענין ומבלעדי‬
‫אין אלקים שהכה ההסתר הוא עצמות א״ס והכל הוא אלקות ממש כו׳‪ .‬ועי״ז‬
‫הוא הגילוי דאני אחרון דלעתיד‪ ,‬שימי׳ גילוי עצמות א״ס כו׳‪ .‬וזה״ע תתן אמת‬
‫ליעקב שימי׳ גילוי בתי׳ אמיתית העצמות דא״ס כו׳‪ .‬אמנם שיהי׳ העבודה‬
‫דמבלעדי אין אלקים ע״ז צ״ל סיוע מלמעלת וז״ע אשר גשבעת לאבותינו כר•‬
‫דהנה ענין השבועה דהנה יש מדות שע״פ השכל ומדות שלמעלה מהשכל‪ ,‬ולמעלה‬
‫הוא מדות שבהשתל׳ ומדות שלמעלה מהשתל׳‪ ,‬דמדות שבהשתל׳ הן בהי׳‬
‫תו ג שלפעמים מאיר בהי׳ הסד ולפעמים בהי׳ גבו׳ בשיש פגם כר‪ ,‬והייגי‬
‫מפגי שהמשכתם הוא מבהי׳ הכ׳ שיש בזה דקדוק כו׳‪ ,‬אבל מדות שלמעלה‬
‫מהשכל אין בהם דקדוק והו״ע יגמה״ר נושא עון ועובר על פשע ובאור פני מ ל י‬
‫ח ם כו׳‪ .‬וענין השבועה הוא התתברות מדות דסדר השתל׳ עם בהי׳ מדות‬
‫הרהמים שלמעלה מהשתל׳ כוי‪ .‬וזהו אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם‪ ,‬כי יש‬
‫מ ע*ם וימי קדם׳ ימי עולם הן בהי׳ מדות דאצי׳ וימי קדם הן בהי׳ המרות‬
‫שלמעלה מאצי׳‪ ,‬ובשרשן הוא בהי׳ אני ראשון בהי׳ אוא״ס שלפני הצמצום‬
‫כ ו ‪ ,‬דלה ות שמאור זה א״א להיות התהוות העולמות כנ׳ל‪ ,‬ע״ב נמשך משם‬
‫הבה על ביטול העולמות שז״ע ומבלעדי באמצעיתא אין א ל ק י ס ב ר בג״ל•‬

‫ד( וזהו ג״כ ענין משביעין אותו תהי צדיק כו׳‪ .‬דהנה א מ ״ ל לעולם יהי׳‬
‫״‬

‫אדם ר ך כקגה ואל יהי קשה כארז‪ ,‬דלכאורה איגו מובן מהו אומרי‬
‫* ל הי קשה כ א " דבאומרו שיהי׳ ר ך כקנה ממילא הוא שלא יהי׳ קשה באח•‬
‫אד הענין דקשה כארז הן מדות דתהו שהיו מדות תקיפין ביותר אנא אמלוי‬
‫ל א ס בלה ו מ י מ י ה א ת המדה ההפכית כלל‪ .‬ובשבה״כ נעשה מזה למטה גםוו*‬
‫והתנשאות ותוקף הישות והן המדות דנה״ב שהן מדות טבעים מדות עצמיים שלא‬
‫ע פ השכל שהל בתוקף ביותר‪ .‬והעבודה היא לעשות הביטול במדות ה מ מ י ט‬
‫דנה ב׳ חמו‪.‬ואל יהי קשה כארז דהמדות שהן קשה כארז יהיו בבהי׳ אל׳ י י נ י‬
‫ב ב ו ד ׳ א י ן ואפס בבתי׳ ביטול בתכלית כי׳‪ .‬ועי׳ז מתוסף אור גם במדות דנה״א‬
‫ש ז ע ‪1‬דן כקנה שהן מדות דתיקון שהן בבהי׳ התכללות כו׳‪ .‬וידוע שיש ב׳ פיגי‬
‫התכללות הא׳ ׳שסובלין זא״ז שכל מדת ס ו ב ל ת א ת המדה ההפכית‪ .‬והוא מצד הרבות‬
‫והתלישות שכהמדה ע״פ השכל שלכן הן סובלין זא״ז כ ו ‪ /‬פ״מ עצם הפדה‬
 ‫‪, ,‬‬
‫קעח‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר ת‬ ‫פ פר‬
‫‪,‬‬
‫היא במציאותה ר ק שסובלת את הפדה ההפכית כר‪ .‬והתכללות ה ב הוא שמתכלליפ‬
‫מבלי אשד ימצא ראש וסוף היינו שמקבליפ זה מזה‪ ,‬שזהו בהי׳ ביטול‬
‫המדת במציאותת‪ ,‬דלא רק שסובלת מהמדד! ההפכית כ״א מקבלת ממנה ובכללות‬
‫כולפ דוקא הוא השלימות כ ר וכמ״ש במ״א‪ .‬דבתתכללות זאת גם א פ היו‬
‫בבתי׳ תוקף האור יתיו בבתי׳ תתכללות מאהר שהן בבהי׳ ביטול בעצפ כ ר‬
‫וכמ״ש בלק״ת בהבי׳ דוהניף‪ ,‬ושם שזהו מבהי׳ עקודים דשפ הוא בתי׳ תוקף‬
‫האוד ומ״מ הן עקודים בכלי אהד כו׳‪ .‬דגקודים הוא התגלות הספי׳ כמו שתן‬
‫בעקודים וגעשו בבתי׳ עגפין מתפרדין‪ ,‬ובעקודיס הן בבהי׳ התכללות כ ר וכמ״ש‬
‫באורך בתו״ה בד״ת הן עם א׳‪ ,‬שזהו מצד הביטול כו׳‪ .‬וכשגמשך מבתי׳ עקודים‬
‫במדות דתיקון געשה בהם ג״כ התתכללות באופן כזה‪ .‬וזהו לעולם יתא ר ד‬
‫כקנה ואל יהי דבהי׳ ר ך כקגה יהי׳ בבחי׳ אל כר‪ .‬ת ה שהן דד כקגת אין‬
‫זה ביטול עדיין כ״א מצד תתלישות ואל יהי הוא שיהיו בבוזי׳ ביטול שגם‬
‫בבתי׳ תוקף האור יהיו בבהי׳ התכללות שזהו ע״י ההמשכת מבתי׳ עקודים‬
‫כו׳‪ .‬והמשכה זו הוא ע״י תביטול שעושין במדות הטבעים דגת״ב ששרשם‬
‫ממדות דתהו כג״ל שעי״ז גמשך מבהי׳ אוא״ם שלמעלה מבהי׳ תהו ותיקון כר‪.‬‬
‫דתהו ותיקון הן בהי׳ גקודים וברודים‪ ,‬ועקודים הוא שלמעלה מבתי׳ תהו‬
‫יתיקיז׳ וע״י ביטול המדות דגה״ב גמשך מבהי׳ עקודים כו׳ וזהו בתי׳ יתרון‬
‫האור שנעשת ע״י הבירור ותיקון דתשך דנת״ב כו׳‪ .‬אמנם תכה ע״ז לפעול‬
‫הביטול במדות דגה״ב זה״ע השבועה שמשביעין אותו כר‪ ,‬דשבועה הוא מל׳‬
‫שובע שמשביעין אותו בכה עלית שיהי׳ בבתו לברר ולתקן את הנה״ב כו׳‪.‬‬
‫והוא ג״כ שנמשך מבהי׳ עקודים שלמעלה מבהי׳ התהו כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וזהו‬
‫שמשביעין א ת הגשמה קודם ירידתה בגוף דהייגו שגותגים לה כה לברר‪.‬‬
‫והוא בעת ירידתה בגוף נותנים לה כת שתוכל לפעול הביטול בנה״ב כו׳‪.‬‬
‫ובזה יובן מארז״ל במנתות דמ״ג ע״א הביבין ישראל שסיבבן הקב״ה במצות‬
‫תפילין בראשיהן ותפילין בזרעותיהן ציצית בבגדיהן ומזחה בפתהיהן ועליהם‬
‫אמר דוד שבע ביום הללתיך‪ .‬ותייגו ד ר מצות אלו תש״י ותש״ר וד׳ ציצית‬
‫ומזוזה ה״ה כלים להמשכה דאוא״ס שהו״ע השבועה‪ ,‬כי מצות אלו הן המשכה‬
‫מאוא״ס שלמעלת מתשתל׳ כר‪ ,‬דתפילין הו״ע הקב״ה מגית תפילין הקב״ה‬
‫בתי׳ ז״א‪ ,‬ובכדי שבמדות יהי׳ המשכת אוא״ם הוא ע״י התפילין שתן ד׳ מותין‬
‫קדש בהי׳ הכ׳ והי׳ כי יביאך ביגה כו׳‪ ,‬דהו״ב הן ממוצעי׳ בין אוא״ס‬
‫והמדות כנ״ל‪ ,‬ציצית ל״ב הוטין הן ל״ב גת״ה‪ ,‬וצמר הציצית הוא בהי׳ ושער‬
‫רישי׳ כעמר נקי כו׳‪ ,‬מזוזה הו״ע כי לא ינום ולא ישן שומר ישראל‪ ,‬ומזוזה‬
‫הוא זו וזה דהיינו ההמשכה בז״א ומל׳ כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬תהו דהז׳ מצות‬
‫הן כליפ לההמשכת דאוא״ס ליתן כה בהנשמה לתקן את הנה״ב כו׳ תהו שא׳‬
‫שם ראב״י אומד כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו‬
‫ומזוזה בפתהו הכל בתזקת שלא יתטא‪ ,‬לתיות שזהו כלים לבתי׳ משביעין‬
‫אותו שהוא ל ב ר ר את הגה״ב ע״כ ת״ז בתזקת שלא יהטא כר‪ .‬וכמו שהוא במצות‬
‫כמו״כ הוא בתפלה שהרי עיקר הבירור דגה״ב הוא בתפלת‪ ,‬ע״כ יש בתפלה‬
‫ג״כ שבע והוא מת שאמרז״ל בשתר מברך שתיים לפגי׳ ואתת לאהרי׳ ובערב‬
‫מברך שתים לפני׳ ושתיפ לאתרי׳ שהוא ג״כ ע״ש שבע ביום הללתיך כדאמרינן‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פד ״ ת‬ ‫פפר‬ ‫קעו‬
‫בגמ׳‪ .‬ובפרטיות יש שבע בשחרית ובערבית‪ ,‬בשחרית ג׳ ברכות ק״ש וג׳‬
‫פרשיות דק״ש וברכת תפלה‪ ,‬ובערבית דמצות ציצית אינו נוהג בלילה ע״ב‬
‫תקנו בערבית ד׳ ברכות‪ ,‬שכ״ז הוא בכדי שיהי׳ הבירור ותיקון ועי״ז יהי׳ י ת ר ת‬
‫האור כו׳‪ .‬וזהו ויצא יעקב מבאר שבע וילך הרנה‪ ,‬שזהו ירידת המל׳ בבי״ע‬
‫ל ב ר ד בירורים דבי״ע שעי״ז יהי׳ יתרון אוד גילוי בחי׳ ואני אהרון בהי׳ עצמות‬
‫א״ס כו׳‪ .‬והכה ע״ז הו״ע אשר נשבעת לאבותינו כו׳‪ ,‬וזהו מבאר ש ב ע מבארה‬
‫של שבועה‪ ,‬שניתן כח על הבירור ותיקון כו׳‪ .‬וכן הוא ירידת גשמה בגוף כיי‬
‫ז‬
‫ל ב ר ר ולתקן א ת הנה״ב שעי״ז נמשך תום׳ אוד במדות דתיקון כו׳‪ .‬והכת ע״‬
‫הוא שמשביעין אותו כ ר ‪ .‬ומה שאו׳ תחלה וישמע יעקב כ ר הוא ששמע וקבל‬
‫דברי יצהק אביו‪ ,‬וכאן מבאר ענין ההילוך שהוא ל ב ר ד בירורים והוא מבארה‬
‫של שבועה כר׳ וע״י הבירורים יתי׳ עי״ז יתרון האוד כר‪.‬‬

‫בס״ד פ׳ זי)‪0‬לח‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫‪ 1‬ייפו‬ ‫ב א ל ש י‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ה‬
‫ויקד! מן הבא בידו מנהה כו׳‪ .‬וצ״ל מה״ע מן הבא בידי•‬
‫כ‬ ‫ע‬
‫^ ״*י*‬ ‫״‬ ‫שנתיירא שמא לקיהת הברכות הי׳ ד ר ך איסור גניבה‬
‫»»יזוזר‬ ‫יי! י* י י ״ ״*״ •״'י "״‬ ‫!י־‬ ‫— ‪-‬׳ • ! י• »»*!י• ! ‪, ! ! • y‬‬
‫א י ?‬ ‫ת ב ו ג ת י‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫מ‬
‫ד ידוע‬ ‫במנהה דוגמת שעיר המשתלה‪ .‬ולהבין זי׳ ילה״?‬ ‫יל‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה ע ג י ז‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ ם פ י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ש י י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ד ל כ א ו‬
‫ביר הוי•‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫'‬
‫י מ ל י י‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י כ מ‬ ‫ה ז מ ן‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪/‬‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫‪ /‬ד‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ד‬
‫עובדת‬ ‫"‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ פ נ י‬
‫ענין‬ ‫ועתיד כו׳ ולכן מ״ע שהזמן גרמא נשים פטורות‬
‫י א‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫‪x a n‬‬ ‫ט ע מ י‬
‫״ במל׳‬ ‫™״‬ ‫למעלה וכמ״ש בלק״ת מהאדיז״ל בהקדמה ל‬
‫ש ז ה י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ד ‪ ,‬י א‬ ‫מ ס פ ר‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ע נ י ז‬ ‫י מ ק י ם‪7‬‬ ‫ד ב ז מ נ ן‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬
‫עניז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫*"י‬
‫ז‬ ‫י מ ש י‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ה י ״ ע‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ר ה נ ה‬ ‫כי‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ב ר י כ ו ת‬ ‫ע י נ י ד‬ ‫כ ב ד ש‬
‫^ בדאים‬ ‫*‬ ‫'״‬ ‫י‬
‫ר‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ב י‬ ‫ב ע‬ ‫ש ד ‪ ,‬מ ל ‪ ,‬ד ‪ ,‬י א‬ ‫מ פ ג י‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ב ב ח י‬
‫׳ מ״פ‬ ‫יי "‬ ‫'‬ ‫המספר והחשביו‬
‫מ א י ז‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ב ד י א ד >‬ ‫ב ד‬ ‫א‬ ‫מ ל‬ ‫מ ב ז ז י ‪/‬‬ ‫א י ם‬
‫?י׳ איני‬ ‫יי‬ ‫' י׳י‬ ‫כו׳‪ .‬הגם שהתהווה ה נ ב ד‬
‫מ‬
‫בהי׳‬ ‫הרי בהי׳ מל׳ דוקא היא בהי׳ האין המקור ליש דמדרי׳ שלמעלה‬
‫אי ‪ ,‬י‬ ‫ח‬ ‫ש כ י נ ת א‬
‫ל הוא‬ ‫׳ "‬ ‫בערך מקור כלל וכידוע דז״א ומל׳ הוא בהי׳ קוביה י‬
‫כ‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ה א‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ף‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫י ה ו א‬
‫דאצי׳‬ ‫*‬ ‫קוב״ה שקדוש ומובדל מהעולמות‬
‫י‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ד א צ י ‪/‬‬ ‫ז ז ס ד‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ע ד י י ז‬ ‫ס‬ ‫‪,‬‬
‫שיכול‬ ‫*‬ ‫׳‬ ‫ב ב ת ׳ י'א״‬
‫‪W‬‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫מ ב ח י ‪/‬‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ק ד י‬ ‫ב ע ג י ז‬ ‫א‬ ‫ב מ‬ ‫ש‬ ‫י כ מ‬ ‫כ י‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ב ב ח י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫<־׳ הארה‬ ‫'‬ ‫* ׳‬ ‫"‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫' *‬
‫ב ח י ׳‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫כ י‬ ‫ע‬ ‫ד ב י‬
‫י ׳ בהי׳‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫להיות התהוות בהי׳ ע״ם דבי״ע וגם הנבראים‬
‫י‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ב‬
‫ן‬‫ע ו‬ ‫מבתי׳ מל׳ מתלבשת בתוכם לההיותם‪ ,‬וכידוע שבבהי׳ מל׳ יש ׳‬
‫עם‬ ‫ריהוק וקירוב ד ג ם בהי׳ דיהוק דמל׳ הוא מ״מ בהי׳ התגשאות על‬
‫קעז‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת‬ ‫ספד‬
‫‪,‬‬
‫בהי העם להתנשאות עליהם כד‪ ,‬ובהי׳ הקירוב דמל׳ הוא שבבחי׳ קירוב‬
‫והתלבשות בנבראים להחיותם כ ד )ובפדא דבחי׳ הקירוב דמל׳ הוא גילוי‬
‫הענג לנשמות בג״ע כד‪ .‬ועמ״ש בהביאור דשהורה אני שגם בהי׳ מלי כמו‬
‫שהיא באצי׳ נק׳ בשם שכינה בד( וזהו שעל המצות מברכים אשד קדשנו‬
‫במצותיו משום דרמ״ה פקודין הן רמ״ה איברין דז״א שזהו בהי׳ קדוש כ ו ‪/‬‬
‫וזהו שהמלאכים בקשו שתנתן להם תורה ולא בקשו תומ״צ בגשמיות שא״א להיות‬
‫בהם רק להיות שהמלאכי׳ משיגים איך שההיות שלהם הוא מבהי׳ מלי שנק׳ כסא‬
‫וכמ׳׳ש מושב מלכים לכסא דהייגו שבבהי׳ ירידה והמשכה להיות מקוד לעולמות‪.‬‬
‫אבל בהי׳ אדם שעל הכסא הוא בבהי׳ קדוש ומובדל כד‪ .‬וזהו אמירת קדוש‬
‫שלהם שהפצים ומשתוקקים בבהי׳ קדוש כ ו ‪ /‬וזהו שבקשו תומ״צ כו׳ ולא גיתן‬
‫להם כ״א הגילוי להם הוא מבהי׳ כסא בלבד )כי באמת המלאכים להיותם‬
‫נבראים אינם יכולים לקבל בהי׳ אוא״ס שקדוש ומובדל ואם יהי׳ להם יתבטלו‬
‫‪,‬‬
‫ממציאותם כו ( ורק לנש״י ניתן תומ״צ להמשיך בהי׳ קדש העליון להיות‬
‫מ ש מ ו ת בעצם הן בבהי׳ אצי׳‪ .‬וכידוע בענין נשמה שנתת בי טהורה היא דכל‬
‫נשמה היא בבהי׳ אצי׳ בעצם וע״כ ביכולתה לקבל בהי׳ אוא״ס הקדוש‬
‫ומוביל ע״י תומ״צ )שזהו בהי׳ לבוש שעי״ז יכולים לקבל את האור כ ו ‪ /‬וכמ״ש‬
‫בסש״ב פל״ז והוא בהי׳ לבוש אור שמגלה א ת האור כמו שהוא כו׳ וכמ״ש‬
‫במ״א( וזהו כללות עגין מספר ובלי מספר דמספר הוא מה שהוא בבהי׳ ערך‬
‫ובלי מספד הוא בהי׳ אוא״ס שקדוש ומובדל שזהו בבהי׳ אין ערוך כ ו ‪/‬‬

‫ב( והנה ידוע שיש ה׳ מספרים יתידות עשירות מאות אלפים ורבבות שהן‬
‫ג׳׳כ בהי׳ השבון וכג״ל דהשבון הו״ע הערך‪ ,‬והייגו דערך הב׳ לגבי‬
‫יי הוא כערך הא׳ לגבי ב׳ ובן ד׳ לגבי ה׳ וכה״ג‪ ,‬שהכל הוא בערך א ‪ /‬וכמו״כ‬
‫הוא במספרים הנ״ל שכ״א הוא חלק עשירי מחמספר חגדול ממנו דאחד הוא‬
‫חלק העשירי מעשיריות ועשר הלק עשירי ממאה וכן מאה מאלף ואלף מרבבה‪,‬‬
‫וממילא כללות המספד הוא בערך זל״ז ורבבה הוא מספר גדול שאין מספר‬
‫יותר גדול ממנו )רק עשיריות ומאות ריבוים דהכל הוא במספר הרבבה(‬
‫וזהי לפני אחד מה אתה סופד וכמו״ב למעלה מרבבה דהיינו שלמעלה מבהי׳‬
‫מספר כד‪ .‬והענין למעלה הוא דהנה יתירות הוא בבהי׳ מ ל ‪ /‬והיינו בבחי׳‬
‫האור דמל׳ וכידוע בענין מה שלפעמים למעלה הוא המספר המרובה ולפעמים‬
‫המספד המרובה למטה דוקא‪ ,‬שזהו ההפרש בין בהי׳ האודות ובחי׳ הכלים‪ ,‬דבחי׳‬
‫הכלים למטה הן בבתי׳ ריבוי יותר וכל מה שלמעלה יותר הוא בהי׳ מיעוט‬
‫הכלים כד‪ .‬ובאורות הוא להיפך שלמטה הוא המספר המועט כר‪ .‬ועמ״ש מזה‬
‫בד״ה תקעו פר׳׳ת‪ .‬וזהו שמל׳ היא בתי׳ יתידות היינו מיעוט האור כו׳ ועשירות‬
‫ומאות הוא בזיא וכמ״ש בכתבי האריז״ל בפי׳ המשנה דאבות פ״ת בן המש‬
‫למקרא כ ו ‪ /‬שזהו ההפרש בין גדלות ראשון לשני דעשירית הוא בהי׳ גדלות‬
‫וכמ״ש בלק״ת פ׳ במדבר בד״ה מבן עשרים בענין ולמכור בנכסי אביו עד‬
‫שיתי׳ בן עשרים‪ ,‬שזהו בתי׳ מותין דגדלות כו׳ והוא בתי׳ גדלות ראשון‬
‫ואת״ז יש עוד קטנות ואת״כ גדלות שזהו בהי׳ מאה כ ו ‪ /‬דאז גק׳ ז״א זקן להיותו‬
‫כדוגמת כתי׳ או״א עילאין שנק׳ זקנים וכמ״ש במאר׳א אות ס׳ בערך סבא‬
 ‫מ א מ ר י ם — פ ר י׳ ת‬ ‫ח‬ ‫פ פ ר‬ ‫קעח‬

‫ו‬ ‫ב‬ ‫ב ח ו‬
‫ה‬ ‫^*‬ ‫״‬ ‫שז״ע ואברהם ושרה זקנים כ ו ‪ /‬וכמ״ש במ״א‪ .‬ואלפים דייא‬
‫ח כ‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ב ח י‬ ‫ש ז ה ו‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫א ל פ י י מ‬
‫וגם‬ ‫'‬ ‫'‬
‫כ נ י ד ע‬ ‫כ י‬ ‫ת‬
‫‪,‬ל‬ ‫ן י‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫כו׳ וי״ל שנק׳ אלף ל׳ פלא לפי שהז״ב הן בהי׳ ה נ ס פ ר י‬
‫ה כ ת י‬ ‫ב ה י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫ש ז ה י‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫מ פ נ י‬
‫'נ*םפר‬ ‫'‬
‫ש ז י ״ י‬ ‫ל‬ ‫י נ נ‬ ‫ב י י ת י‬ ‫י ‪ ,‬א י ר י מ‬ ‫ד י ב י י‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ר י ב י י‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש ג ק‬
‫הדש‪.‬‬ ‫"‬ ‫׳‬ ‫^‬ ‫'‬
‫המרובה בבתי׳ ריבוי האור כ ו ‪ /‬והנה גבי תורה כתי׳ ואתא מ ר ב ב ו ת _? ‪I,‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫י כ ג‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ב ת י ‪/‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ו ה י י ג י‬
‫י* *^ * יי״ל‬ ‫״‬ ‫״ל‬
‫‪13‬‬ ‫‪,‬‬
‫"יי ולם‬ ‫מהעולמות וכ״ש בהי׳ רבבה שזהו בתי׳ כ ת ד כגיל ה״ז ב ה י‬
‫י‬ ‫ב ח י‬ ‫י‬ ‫ש ה‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ה‬
‫' ‪ /** °‬זעיר‬ ‫* '‬ ‫דז״א הוא בהי׳ קדוש ו׳ שהוא בהי׳ המשכת‬
‫ת‬ ‫הא״ס והייגו כמו שהאוא״ס בא בבהי׳ צמצום ובמ״ש במ״א‪ ,‬דלבז *י*'‬
‫ד‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ב ד ‪ ,‬ב י ‪/‬‬
‫* א״ם‬ ‫אנפין שהוא בתי׳ קטנות וצמצום כ ו ‪ /‬עמ״ש מזה‬
‫׳ והגם‬ ‫'‬ ‫א י‬
‫ל '‬ ‫'? י *‬
‫ב ח י ‪/‬‬
‫י‬ ‫אהרית׳‬ ‫ש ז ד ׳ י‬ ‫ה מ ש כ ד‬ ‫מ ב ח י ‪/‬‬ ‫מ ע‬ ‫ש‬ ‫ב ח י‬ ‫ז ז ו א‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬

‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ב ל‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬
‫שיש‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫שלמעלה מהשתל׳ ונקי אריד אנפיז‬
‫שהוא בהי׳ שרש ומקור האצי׳ כו׳ ה״ז ר ק בהי׳ מקור ב ל ב ד כ ו ‪ /‬וכידוע‬
‫״‬ ‫?‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ה ק ז י ש‬ ‫ב י ז‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ו ה ב ד י ל ה‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫ז‬ ‫ש‬ ‫ה ח כ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ב י ז‬ ‫ן ‪ £‬י ס א‬
‫? בפ א‬ ‫'‬
‫ש‬ ‫י כ מ‬ ‫ע‬ ‫ל ב י‬ ‫א צ י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫א י נ י‬ ‫ז י‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ה י ו ת‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬
‫שהן‬ ‫*‬ ‫" '‬ ‫'‬
‫ד ‪ ,‬כ ת ב‬
‫י‪,‬‬ ‫דהפדםא שבין אצי׳ לבי״ע היא מבתי׳ אותיות עד״מ אותיות‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬
‫מצד‬ ‫ד ב ר בפ״ע בבהי׳ ד ב ר הנוסף על העצפ כ ו ‪ /‬ואותיות‬
‫‪,‬‬ ‫מ מ י ר י ג ו ‪ 2‬ז‬
‫ל י עד״פ‬ ‫פ ד ס א ה״ה בהי׳ העלם הן מצד האותיות עצמן שיורדים‬
‫כ‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ו ד ‪ ,‬פ ר ם א‬ ‫במ‬ ‫ש‬ ‫כ מ‬
‫‪ * T‬אינם‬ ‫"א*‬ ‫״‬ ‫שהן אותיות בלתי מסודרים‬
‫ב י‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ע צ מ י י ם‬ ‫א י ת י י ת‬ ‫ש י ״ ז‬ ‫ד ‪ ,‬ת ? י ק ד‬ ‫א ו ת י ו ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫כ‬
‫בהי'‬ ‫'‬ ‫׳‬
‫י‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י מ‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ב ב ח י‬ ‫‪7‬‬ ‫י ש ד‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫‪m‬‬ ‫ד ‪ ,‬א י י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫מ‬
‫תו״א‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬
‫ש‬ ‫י כ מ‬ ‫ע‬ ‫מ ב י‬ ‫א צ י‬ ‫ב ח י‬ ‫ר‬ ‫ע‬
‫* ׳ לגבי‬ ‫* '‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫הכתר לגבי אצי׳ הוא יותר מהבדלת‬
‫ד‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫א צ י‬ ‫ל ג ב י‬ ‫ע ש י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫מ ש א י ז‬ ‫ד י י ת י‬ ‫א ל י ‪/‬‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫ד‬ ‫י‬
‫גילוי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫" ׳‬
‫י‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫א י ת י י ת‬ ‫י‬ ‫ש ע‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ו פ י‬ ‫‪,‬‬
‫? דשני‬ ‫*‬ ‫' יאתא‬ ‫בי״ע כי •‬
‫י‬ ‫ת י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫מ א‬
‫ל דדנה‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫בתי׳ רבבות קדש כ ו ‪ /‬וזהו ואתא א ת הוא דיאותיית‬
‫ם כי‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫מ א ל י פ י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ד‬
‫' * בםא‬ ‫הוא להורות ע״ז דעיקד המשכת האותיות‬
‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י ת נ ה‬
‫בהי׳‬ ‫והשגתם‬ ‫גת״ל דמלאכים בקשו תורה ילא ג‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫א‬
‫מורה‬ ‫ל‬ ‫דכסא הוא כס א׳ שהאלף מכוסה ומוסתר׳‬
‫ש ק ד מ ד‬
‫' !!!!לפד‬ ‫גילוי כ ו ‪ /‬גם אלף הוא אאלפך הכ׳ ואאלפך בינה׳ ודיי״ע‬
‫י‬

‫ייי־י‬ ‫‪,‬‬ ‫אלפים שגה לעולם ואלפים אלו הוא ה » » י י « — י‬

‫‪,,‬‬ ‫‪1‬‬
‫*'*פור‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫'‬‫ה‬
‫'‬ ‫י‬
‫"י י ־ "‬
‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫‪w‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ד ‪ ,‬נ ע ל ם‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ ב ח י‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫י מ ע ל ד‬ ‫י א‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫י‬

‫למען צדקו ב ד דהפץ הוא פנימיות הרצון והיינו בחי׳ עונג שברצון שזהו פ ק‬
‫בהי׳ ה״ס והכ׳ דאצי׳ ב ו ‪/‬‬

‫י ׳ שבמספר‬ ‫ב ח‬ ‫כ״ז הוא בבהי׳ מספר ש ג ס ר ב ב ה הוא בכלל הה׳‬ ‫והנה‬ ‫ג(‬
‫א‬ ‫ש‬ ‫י י ג‬ ‫ד‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫שזהו בתי׳ תשבון וערך כו׳ אך א נ ת הוא הד ולא בהושבז ׳ י‬
‫ר‬ ‫ד ד כ‬ ‫פ ק י י י‬ ‫ב ז ה ר‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫‪0‬‬ ‫י ד ‪ ,‬ן ג ג י ן‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ח ש ב י ז‬ ‫ב ב ח י ‪,‬‬
‫ייפא‬ ‫ד‬
‫* '‬ ‫יי *‬
‫?‬ ‫בתי׳ קדש עליון דקיימא בלא חושבנא ואית לי׳ ל ב ר קדש אחרא‬
‫קעט‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פ ר ׳' ת‬ ‫פפד‬
‫‪,‬‬
‫בהושבנא כ ו ‪ /‬ו פ י המק״מ והרמ״ז דקדש אחרא הוא בחי׳ מלי ד מ ם שייר‬
‫חשבון וקדש דבלא חושבנא חוא בחי׳ חכ׳ כר‪ .‬אך בדרך כלל הושבנא הוא‬
‫‪,‬‬
‫ב ב ת י אחוריים ע״ש ברמ״ז‪ ,‬והיינו בכללות בחי׳ חיצוניות האור השייך אל‬
‫העולמות‪ ,‬דבאור זה יש התהלקות מדרי׳ ושייך שם ענין המספר וחחשבון ובחי׳‬
‫ווערך כ ו ‪ /‬אבל פנימיות האור הוא בהי׳ עצם שלמעלה מבחי׳ חתחלקות ואינו‬
‫שייך שם ענין ההשבון והערך כו׳ )ועמ״ש בסי׳ שער המועדים על מאה״ז‬
‫תלתא אינון דזמינין מקדש בענין פנימיות ז״א( ובחי׳ אבא הוא בחי׳ פנימיות‪,‬‬
‫וכידוע דמוהין דאבא הן למעלה מהשתל׳ והוא בהי׳ הפנימיות דאוא״ם שלמעלה‬
‫מהשתל׳ כו׳ ובשרשו הוא בהי׳ עתיק בהי׳ פנימיות הכתר בהי׳ תחתונה‬
‫שבמאציל שז״ע הד ולא בהושבן כ ו ‪ /‬דהנה ר ב ב ה שזהו בכתר כג״ל היינו בהי׳‬
‫אריך ריש ומקור הנאצלים כו׳ ולכן נמנה עמהם כנודע‪ ,‬וזהו שהוא בכלל בהי׳‬
‫המספר שזהו בערך בהי׳ ההשתל׳ וה״ז בחי׳ חשבון כו׳ אבל בחי׳ עתיק‬
‫אינו נמנה עם הספי׳ והו״ע המרומם לבדו מאז שמרומם ומובדל לגמרי שזהו בחי׳‬
‫חד ולא בהושבן כר‪ .‬וזהו ולתבונתו אין מספר היינו בהי׳ בינה דעתיק‪ ,‬ובדאי׳‬
‫בזהר בלק דקפ״ה ע״ב ע״פ אם עוגות תשמור י״ה אד׳ מי יעמוד שגם אם‬
‫העוגות מגיעים ה״ו עד י״ה ה ר ב כו׳ מי ודאי יעמוד‪ ,‬וברמ״ז שם שזהו‬
‫בינה דעתיק )ובמק״מ כ׳ בינה דא״ק והיינו עפמ״ש בהקדמת הזהר ד״א ע״ב‬
‫בעניו מי ברא אלה בשם האריז״ל שזהו בתי׳ בינה דא״ק ושם דזהו קיימא‬
‫לשאלה כ ו ‪ /‬וי״ל עפמ״ש בלק״ת בהבי׳ דמוצאיהם בשם המ״ה במס׳ כללות‬
‫העולמות דא״ק הוא במו אריך לגבי העולמות כ ר וא״כ ה״ז בהי׳ רבבה שנת״ל‬
‫‪,‬‬
‫ובהי אין מספר הוא בהי׳ בינה דעתיק‪ .‬וי״ל כמש״ש הע״ה שער א״א דלעילא‬
‫מגולגלתא דילי׳ יש כדוגמת עתיק כר‪ ,‬ומובן שם שזהו בהי׳ ראשית הקו‬
‫כר׳ ועמ״ש בהביאור דועתה יגדל נא שלא נדפס בעגין יו״ד רבתי דיגדל גא(‬
‫וכמ״ש במ״א בשם הע״ת דאריך לגבי עתיק הוא כדוגמת ז״א לגבי בינה )עמ״ש‬
‫בע״ה שער המלכים ספ״ב ורפ״ג דמציאות א״א הוא מהר גקודות ובהי׳ ג״ר‬
‫שבהם הוא בתי׳ עתיק לבד ואריך מלביש לז״ת דעתיק כמש״ש פ״ד( וזהו‬
‫ולתבונתו אין מספר בהי׳ בינה שבמאציל כר‪ ,‬דבמדרי׳ שלמטה ממנו שייך בהי׳‬
‫המספד מפני שחוא בערך חתשתל׳ כו׳ אבל בתי׳ תבונתו חעצמית בחי׳ בינה‬
‫שבמאציל הוא למעלה מבהי׳ מספר כו׳ )במ״א מבו׳ דקודם הטא עה״ד הי׳ ז״א‬
‫במקום א״א ובינת במקום עת״י‪ ,‬ובלק״ת מהאריז״ל פ׳ בראשית שהיו זו״נ‬
‫במקום או״א עתת ו מ ב ר שם שבשבת היו עולין למעלת יותר ובשמ״ש בשער מאמרי‬
‫דשב״י פ׳ קדושי׳ שתי׳ עולת ז״א במקום אריך ובלק״ת שם דבמנהה דשבת‬
‫עולת זיא במקום אריך ועמ״ש בפע״ת שער שבת פב״ג(‪ .‬והנה נת״ל בענין‬
‫ואתא מרבבות קדש דע״י אותיות תתורה הוא גילוי בהי׳ רבבה‪ .‬אמנם גם בתי׳‬
‫אנת הוא הד הוא שנמשך ע״י ההורה כר‪ .‬דהנה אמרז״ל ביום תתוגתו זו מ״ת׳‬
‫ועכשיו התורת תיא בבתי׳ אירוסין לבד ולעתיד תהי׳ בבתי׳ נשואין שזהו‬
‫המשכה מבתי׳ עצמות א״ם‪ ,‬וכמ״ש בהביאור דתורה צוד‪ ,‬לנו משה‪ ,‬ושם שז״ע‬
‫מוריד הגשם שאומרים בשמע״צ דשדש ההמשכה הוא מבהי׳ אויר שז״ע משיב‬
‫הרוה ומוריד הגשם והוא בתי׳ אוידא דלא אתייעדא כו׳ ואויר הוא מקור האותיות‬
‫כו׳ וכמ״ש בהבי׳ דמזוזה בימין ושם שהוא בהי׳ קו האמצעי וידוע דקו האמצעי‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת‬ ‫םפד‬ ‫קפ‬
‫‪,‬‬
‫ממשיך מבתי פנימיות הכתר שז״ע כריה התיכון שמבריה מקצה היותר עליו!‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כ ו וכמ״ש במ״א‪ .‬וכמו״כ במצות יש ב ב ה י ‪.‬הנ״ל דרמ״ת פקודין דמ״ת אברין‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫דמלכא זהו בהי קדש דקיימא בהושבנא כ ו וזהו במ״ע‪ .‬אבל מל״ת הן בתי׳‬
‫קדש דלא קיימא בהושבנא‪ ,‬וכידוע דמ״ע הן בו״ה ומל״ת בי״ה שמי עם י״ה‬
‫שס״ה זכרי עם ו״ה רמ״ה‪ ,‬ועמ״ש בהבי׳ הב׳ דשחורה אני ונאוה דמל״ת הן‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בהי נהורא אוכמא היינו בהי עדן םתימאה שזהו ב ח י העלם העצמי דא״ם כו׳‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכמ״ש במ״א‪ .‬ובפרטיות יש גם במ״ע ב מ ד ר י הנ״ל דאמרז״ל בל העושה‬
‫‪,‬‬
‫מצוד‪ ,‬אתת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו‪ ,‬פ י שעושה המצוד‪ ,‬בבהי׳ אתת שהוא‬
‫‪,‬‬
‫מקבל מבחי חד ולא בחושבן‪ ,‬וחו״ע אחת ואהת למעלה מן המספר כר‪ ,‬וי״ל‬
‫‪,‬‬
‫שזהו עשיית המצות ע״י ב ה י אה״ד דבכל מאדך שאזי עושין רצונו ש״מ כר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ויותר נ״ל שזהו ע״י הביטול ל ב ה י א״ם בעל הרצון‪ ,‬וכענין הקדימו נעשה‬
‫‪,‬‬
‫לנשמע כר שזהו קיום המצות בבתי ק ב ל ת עומ״ש שלמעלה מכוונת המצות‬
‫כ ר כנודע וכמבר בכ״ד ועמ״ש בהביאור דועתה יגדל נא בלק״ת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד( ו ה נ ה זה לעומת זה כ ר דכמו שיש מצוד‪ ,‬שהוא ל צוותא והיבוד שמהבר‬
‫‪,‬‬
‫אוא״ס עם עולמות וכנ״ל שע״י תמצות נמשך גילוי אלקות ב ה י‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫קדש עליון בעולם‪ .‬ויש בזה מדרי בתי קדש דקיימא בתושבנא וקדש י ל א‬
‫‪,‬‬
‫קיימא בהושבנא כ ר כנ״ל‪ ,‬כ מ ו • יש עבירה שהוא ל העברה כמו דרך הירדן על‬
‫המעברות‪ ,‬דהיינו שמעביר מצד הקדושה לצד הסט״א ונעשה מרכבה להיכלופ‬
‫הטומאה וכמ״ש בזהר פ׳ פקודי שיש היכלות דקדושה שמשם נשפעים כל המה׳‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫דקדושה לאהבה את ה ולדבקה בו ולשמור מצותיו י ת ‪ ,‬ויש היכלות הטומאה‬
‫‪,‬‬
‫שמהם גשפעים כל חמח והרהורים רעים ותאוות גשמיים ולה״ד וגזל וכה״ג‬
‫‪,‬‬
‫כל אשר רע בעיגי ה וכמ״ש באגה״ת פ״ו‪ ,‬וע״י מעשה העבידה במהדו״מ געשה‬
‫‪,‬‬
‫מרכבה להיכלות הטומאה‪ ,‬וגם עבירה היא ל עבדה וכעם דהיינו סילוק הרצון‬
‫‪,‬‬
‫והוא ההיפך מהמצות שממשיכים בהי פנימיות הרצון כ ר כנ״ל‪ .‬ויש בזה ג״פ‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב מ ד ר י מה שהוא ב ב ה י השבון וכמו יפול מצדך אלף ורבבה מימינך ויש שלמטה‬
‫מההשבון וכמו אשר אין מעשה השבון ודעת בשאול והוא בתי׳ עומק רע‪ .‬וי״ל‬
‫שזהו בהי׳ השך ואפל המבר בד״ה פ״ה יעו״ש‪ .‬גם י״ל שז״ע ההפרש בין עבירה‬
‫דמ״ע ומל״ת וכמארז״ל עבד על מ״ע ושב אינו זז משם עד שמוהלין לו ע ב י‬
‫על מל״ת תשובה תולה ויוה״כ מכפר כר‪ ,‬הרי דעבירד‪ ,‬דמל״ת המור יותר‬
‫)והגס דבמ״ע הסד יומא הדא תסד לבושא תדא‪ ,‬מ״מ מל״ת גרוע הרבה יותר‬
‫מפני שממשיך שפע הקדושה במקום הקלי׳ וסט״א‪ ,‬וכן ממשיך נפשו בעומק‬
‫רע ר״ל( וע״כ יש ג״כ ב׳ מדרי׳ בתשובה תשו״ת ותשו״ע )ועמ״ש בהב׳ דבי‬
‫המצוד‪ ,‬הזאת דתקס״ה והגהות לשם בס׳ רל״ת דבכדי להמשיך האורות בכלים‬
‫הוא מבהי׳ הצי התתתון של העיגול‪ ,‬ובכדי לדהות ולהעביר את הסט״א‬
‫וליקה מהם את הטוב הוא מהצי העליון של העיגול דהייגו מפגימיות הפקיד‬
‫כר( תשו״ת הוא המרירות על ריהוקו מה׳ ובפרט שע״י הטא ועון שמתמרמר‬
‫בנפשו מאד ומתהרט ע״ז וגם מעורר ר״ר על גפשו בו׳ וכמ״ש באגה״ת ובמ״א‬

‫כ״ד‪ ,‬בגוכי׳׳ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬כ מ ו ״ כ ‪.‬‬ ‫•(‬

‫א‬ ‫פ‬
‫ק‬ ‫׳' ת‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫—‬ ‫ה מ א מ ר י ס‬ ‫פ פ ר‬

‫ע״פ תמד״ת ע״פ רצית ה׳ ארצך‪ .‬ותשו״ע תוא כמ״ש והרות תשוב אל האלקיפ‬
‫אשר נתנה שזהו בעצם הנשמה ב ר וכמש״ש וזהו שאר בתפלת נעילת אתה‬
‫נותן יד לפושעים וימינך פשוטה לקבל שביס שידו פשוטה כבי׳ לקבל שביט‪.‬‬
‫ועד״מ יד האדם שהיא ארוכת ולצורך תשמישו לקבל דבר או ליתן א״צ להיות‬
‫ארוכת כ״כ׳ אמנם נבראת ארוכה כדי לפושטה כשהוא צ ר י ה וכמו כשיפול אדם‬
‫בבור ורוצה להוציאו משם ובהיות שהוא בתתתית הבור ולא ישיגנו בידו אם היתת‬
‫קצרה ר ק כשהיא פשוטת ישיגנו‪ .‬ובעת שאיגו צריך לדבר כזה יכפוף היד כר‪.‬‬
‫וכמו״כ תסד ס ת ם דמצות עליוגות גק׳ יד סתם שאין תשמישה אלא בהםד‬
‫המוגבל מן השכל והלב לבד כר‪ .‬ואמנם תסד דעתיק שזהו בתי׳ ר ב תסד וחסד‬
‫דקשוט נק׳ יד פשוטה כר‪ .‬וזהו״ע וירא ישראל א ת היד הגדולה אשר עשה ה׳‬
‫במצרים שגמשך כ״כ למטה עד שגם במצרים יהי׳ גילוי ש׳ חוי׳ שזהו‬
‫מבתי׳ יד תגדולת דוקא כו׳‪ .‬ובמו ועתה יגדל גא בה אד׳ דאי׳ בזהר יםגי‬
‫ויתרבי לעילא ויתמשך ויגגד לתתא‪ ,‬שע״י שיסגי ויתרבי לעילא ביותר עי״ז‬
‫יתמשך ויגגד לתתא ביותר כו׳‪ .‬וזהו ג״כ עגין בן פרת יוסף ברא דיסגי יוסף‪ .‬שתי׳‬
‫שרשו למעלת ביותר ועי״ז הי׳ המשכתו למטה ביותר וכידוע בעגין אלה‬
‫ע״י יוסף דוקא כ ו ‪/‬‬ ‫ה ו א‬ ‫תולדות יעקב יוסף דההמשכה לבהי׳ מל׳ ובי״ע‬
‫וכמ׳׳ש ג״כ בתו״א בהבי׳ דמשה ידבר דההמשבה לבי״ע הוא דוקא מש׳ אל‬
‫תיקון הראשון דיגת״ד בו׳‪ .‬ובמ״א דההמשכה בבי״ע הוא מג׳ ראשי ראשיו שהן‬
‫ג״ר דעתיק כו׳‪ .‬וזהו עגין יד פשוטה לתיות ההמשכה למטה יותר ב ו ׳ ) ב מ ש ג ה‬
‫דשבת פשט תעני א ת ידו כו׳ פשט בעת״ב את ידו כו׳ רה״י ורה״ר זהו אצי׳‬
‫ובי״ע׳ וי״ל דפשט העני הוא העלאת מ״ן דבי״ע להיות עולה ונכלל באצי׳ פמש‬
‫)שזתו ג״כ ע״י יוסף דוקא וכידוע בענין ותשתחוין לאלומתי כו׳( ופשט בעה״ב‬
‫הוא ההמשכה מאצי׳ לבי״ע דאור האצי׳ יאיר בבי״ע כר(‪ .‬וזהו אתת גותן יד‬
‫לפושעים דבכדי ל ק ב ל א ת השב בתשובת מתתתית הבור והיינו בעונות שאיגפ‬
‫בבהי׳ השבון זהו ע״י בהי׳ יד פשוטה דוקא כ ו ‪ /‬והענין הוא כנ״ל‪ .‬דתשבון הוא‬
‫בבתי׳ השתל׳ וגם בשרש ההשתל׳‪ .‬ועצמות א״ס הוא שלמעלה מבהי׳ השבון‬
‫ו ה ר ע ולתבוגתו אין מספר כו׳‪ .‬ובמו״ב בתשובת שעל עוגות שבבתי״ תשבון‬
‫מספיק ההמשכה מבהי׳ השתל׳ ושרש ומקור התשתל׳ )ובג״ל דבבדי להמשיך‬
‫בחי׳ אורות בכלים הוא מהצי עיגול התהתון כר( והוא ע״י תשובה תתאה‬
‫כר׳ אבל בכדי לתקן חעוגות שאיגם בבחי׳ השבון זהו ע״י בחי׳ יד פשוטה‬
‫שזהו המשכה מבתי׳ עצמות א״ס ב״ה שלמעלה מבהי׳ השבון כו׳ והוא שגמשך‬
‫ע״י תשו״ע כ ו ‪ /‬וזהו שיוהכ״פ מכפר דיוה״ב בחי׳ ביגד‪ ,‬בחי׳ ולתבוגתו אין‬
‫מספד כר׳ ועמ״ש בהבי׳ דאני ישנה בעגין פתתו של אולם ב״פ ב״ף י״ל כ״ף‬
‫כפופה וכ״ף פשוטה כר‪ .‬ועמ״ש בהבי׳ הא׳ דיונתי בענין כ״ף‪ ,‬ובמ״א בענין‬
‫מגצפ״ך מורי׳ על הגאולה שזהו מבהי׳ כ״ף פשוטה כו׳‪ .‬והנראה לומר דמ״ש‬
‫אתה גותן יד לפושעים וימיגך פשוטה לקבל שבים זהו ב׳ מדדי׳ הג׳׳ל‪ ,‬דאתה‬
‫נותן יד לפושעים זהו בתי׳ יד ס ת ם )וצ״ע לפרש כן ובפרט שמשם תהי׳ הםליתה‬
‫לפושעים ויש לישב כמשי״ת גכלל בזה גם בהי׳ יד הגדולת כו׳( וימיגך פשוטת‬
‫זהו בתי׳ יד פשוטה כ ו ‪ /‬והענין הוא כמ״ש בלק״ת בד״ה שתורת אגי דרות״ב שיש‬
‫ד׳ ידות והתמישית הוא שלפעלה מהד׳ ידות והוא בתי׳ התגלות עתיק שבביגה‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פר ״ ת‬ ‫פפד‬ ‫קפב‬
‫שזהו למעלה גם מבהי׳ יד הגדולת כ ו ‪ /‬ולכן אומרים זת בתפלת נעילה שהיא‬
‫התפלה התמישית שביוהכ״פ‪ ,‬ובסי׳ שאז העלי׳ בבתי׳ פנימיות עתיק כו׳ ואזי‬
‫גילוי בהי׳ התמישית לפרעה בהי׳ מל׳ או בינה דתמן אתפריעו כל נהוריו‬
‫עילאין ששם הם מתגלים כ ו ‪ /‬והנה הגם שע״י תשובה נעשה םליתת עונות ע״י‬
‫הגילוי מלמעלה כנ״ל ואזי יתפרדו כל פועלי און שהרע נ פ ר ד ונבדל ממנו ויורד‬
‫במצולות ים וכמ״ש ותשליך במצולת ים ששם מקום הקלי׳ ושם מקום הרע׳‬
‫וכמו עד״מ המאכל שהאדם אוכל גברר בקיבה שהמובתר עולה ל ל ב וטיח‬
‫והפסולת הנברר גדהה ויוצא להוץ הגשלך לביהכ״ם ששם מקומו ב ו ‪ /‬ובמו״ב‬
‫הוא בהרע הנברר ע״י התשובה שנדהה ונשלך למקום הקלי׳ וסט״א כ ר ‪ .‬ועם היות‬
‫שזה רע גמור וכל תלקי הטוב נתעלה למעלה שז״ע ת ש ב ה׳ כו׳ שזהו בתשו״ת‬
‫וכ״ש בתשו״ע כו׳ וכמ״ש במ״א‪ ,‬מ״מ מאהר שנפשו היתה מלובשת בזה גשאר‬
‫בהפסולת איזה שמץ תיות מעט מזעיר׳ וכמו בגשמיות הרי הפסולת הנדתה גזת‬
‫ממנו ההזיר‪ ,‬כמו״כ ברותניות הוא שבהרע גשאר מעט מזעיר מהטוב‪ ,‬ועזיג‬
‫ונשא השעיר עליו א ת כל עונות בנ״י‪ ,‬שעיר הוא הקלי׳ וסט״א והו״ע מצולת‬
‫‪ ,‬ןןיע שעיר‬ ‫ל‬
‫ן ז י ן ת‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬‫ים שלשם נדתת הפסולת והקצת טוב‬
‫ע‬ ‫נ‬ ‫ב ז ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬

‫המשתלת דכתי׳ והעמיד שני השעירים לפני ה׳ שעיר א׳ להוי׳ ושעיר א׳‬
‫לעזאזל שהשעיר לה׳ הוא הטוב שעולה לה׳ למעלה מעלה‪ ,‬והשעיר לעזאזל‬
‫הוא הרע הגדהה שיש בזה קצת טוב והוא שגמשך מלפגי ה׳ הייגו ממדדי'‬
‫גבוה שלמעלה מ ה ה כ ‪ /‬ולכן הוא בא בגורל שזהו למעלה מטו״ד שגיתן לו יניקה‬
‫קצת בכדי שלא יקטרג ואדרבא נהפך לסניגור כי תאות הקלי׳ הוא ל י ^‬
‫מלמעלה מהשתל׳ וכמ״ש אם תגביהי כגשר כ ו ‪ /‬ובזה שגמשך לו ק צ ת יגיקר׳‬
‫גשקט המקטרג ונהפך לסניגור עי״ז ואזי נמשך שפע הפנימיות לנש״י שנמשך‬
‫מבתי׳ עצמות א״ס בתי׳ החמישית הנ״ל שזהו בהי׳ קדה״ק בתי׳ תוס׳ אור וגילוי‬
‫בסדר השתל׳ למעלה ובנש״י למטה ולא יש שום שטן ופ״ד כ ו ‪ /‬והנה יש עוד‬
‫עגין והוא הוידוי דברים שבזה לוקהים כל התיות לגמרי שלא גשאר גם ש פ ז‬
‫מעט מהתיות בהרע‪ ,‬שהדי מה שגשאר בהרע הוא המדדי׳ היותר האהרונד•‬
‫דהיינו בתי׳ אותיות׳ וע״י אותיות הוידוי שאומר ומזכיר א ת ההטא בדבור‬
‫נלקתים האותיות הג״ל‪ .‬ובפ״א מ ב ר שהוידוי דברים מגיע יותר בפנימיות‬
‫ועומק הנפש‪ ,‬כי הדבור מעורר ביותר‪ ,‬וכמו שרואין בתוש במי ש י לו צער‬
‫ש‬

‫גדול ר״ל וכל מתשבתו טרוד בזה ודוקא באשר מדבר בזה אזי יבבה במר‬
‫נפשו מאד‪ ,‬וידוע שדמעות הן מכיווץ המוה׳ והייגו ע״י גילוי מעצם הנפש שאיו‬
‫ע״י הדבור‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫כלי המוה יכולים לסבול ה״ה מתכווצים ומזה הוא הדמעות‪ ,‬וזה‬
‫דוקא כ ו ‪ /‬וכמו״כ הוא בהוידוי דברים דעם היות שתתשובה היא מעומק ופנימיות‬
‫הלב והנפש הנה ע״י הוידוי בדבור מתעורר בעצם נפשו ביותר עד שלוקה כל‬
‫התיות מהרע שלא נשאר בו מאומה ב ו ‪ /‬וי״ל שעי״ז הוא ההמשכה מבתיי‬
‫פנימיות עתיק שלמעלה גם מבהי׳ וההמישית הנ״ל‪ ,‬וכמ״ש בהבי׳ דשבת שבתו!‬
‫בסופו בענין קדה״ק שזהו בתי׳ א״<ס שבתוך רדל״א כ ו ‪ /‬גם י״ל דהתשובד׳‬
‫שעל העונות שאינם ע״פ ההשבון הוא ג״כ מבתי׳ ארבע הידות והו״ע יד הגדולה‬
‫שהיא בהי׳ יד פשוטה להעלות גם מתתתית ועומק רע ר״ל ועז״א אתה נותן יד‬
‫לפושעים ומש״א וימינך פשוטה לקבל שבים זהו שגמשך ע״י וידוי דבריה‬
‫קפז‬ ‫ד ו מ א מ ר י ם — פר ״ ת‬ ‫ספר‬
‫להיות התיקון כשלימות שלא ישאר מאומה כר‪ .‬וע״פ הנ״ל יובן ג״כ עני‬
‫המנחה ששלה יעקב לעשו מפני שמתיירא הי׳ שמא לקה א ת הברכות שלא כדין‪,‬‬
‫דהנה כל הבירורים שבירר יעקב בבית לבן הוא בכה הברכות דיצהק רצה לברי‬
‫את עשו שעי״ז יתברר‪ ,‬ובאמת צ״ל הבירור ע״י יעקב דוקא‪ ,‬ולכן לקח יעקב‬
‫הברכות כו׳‪ ,‬ובמ״ש בתו״א ד״ה ראה דית בני‪ ,‬ובכת הברכות הוא שבירר בירוריב‬
‫בבית לבן שבירר שם תומ״צ וכל ההשתל׳ כו׳ וכמ״ש במ״א‪ ,‬תהו מטל השמינ‬
‫זה מקרא ומשמני הארץ זד‪ .‬משנת כו׳‪ .‬ותי׳ מתיירא שמא יקטרג עשו על הברבור‬
‫לכן שלה לו פנתה שזהו כעין שעיר המשתלה שלא יקטרג ואדרבא יהפך‬
‫לסגיגור‪ ,‬וכן הי׳ שגד״פך לטוב כו׳‪ .‬וזהו ויקה מן הבא בידו‪ ,‬י״ל שזהו כעגי‬
‫הגותן יד כו׳‪ ,‬דהייגו מבתי׳ יד הגדולה שגת״ל שמשם גיתן קצת יגיקה לסט״‪:‬‬
‫בכדי שיתפך לםגיגור‪ .‬ה ת ו מן תבא בידו דוגמת שעיר המשתלה שהוא מלפגי ה‬
‫כר‪ .‬ובאמת הי׳ לקיחת הברכות בדין שהגיעו ליעקב ובך היא המוגה תעליוגד‬
‫שיהיו הבירורים ע״י יעקב דוקא והבירורים דיעקב תיו בתכלית השלימוו‬
‫שלא נשאר בהם מאומה כו׳‪ .‬ומבו׳ במ״א בשם הבעש״ט ג״ע דמה שרדף‬
‫לבן אהר יעקב הוא מפני שהשאיר אצלו אותיות התורה שלא בירר ע״כ רדף אהרי‬
‫ליתן לו גם זאת בו׳‪ ,‬ובד״כ הוא שהיו הבירורים כשלימות )וי״ל שזהו שעשו‬
‫לא רצה לקבל את המנתה ומה שנהפך לטוב דוירץ איליו וישקהו הי׳ עוד‬
‫קודם שהפציר בו כו׳ והוא שנתבטל מפני יעקב בעצמו כו׳( וזהו דאי׳ במד״ר‬
‫שלא הי׳ צריך באמת לשילוח חמנחח‪ ,‬וי״ל שזהו ההמשכת מבתי׳ וימינך‬
‫פשוטה שלמעלה גם מבהי׳ יד הגדולה כ ר ובנ״ל‪.‬‬

‫י״ט כסלו‪ ,‬פר״ת‪.‬‬ ‫בס״ד‬

‫בשלו׳ גפשי כו׳ כי ברבים תיו עמדי‪ .‬ואמרז״ל כל חעוםק בתורה ותפלד‬ ‫פדה‬
‫ומתפלל עם חצבור כאלו פדאגי אותי ואת בגי כו׳‪ .‬ופרש״י בל העוםי‬
‫בדברי שלו׳ דבתורת כתי׳ כל גתיבותי׳ שלום וגמ״ת תוא שלום בין איי‬
‫לתבידו כו׳‪ ,‬ומתפלל עם הצבור זהו בי ברבים כו׳‪ .‬ותייגו שע״י תורה ועבודד‬
‫וגמ״ת פדאגי אותי כו׳‪ .‬וצ״ל מה״ע שע״י דברים אלו הוא הפדי׳ ומה״ע הפדי‬
‫בשלד‪ .‬ולהבין זה ילה״ק ענין השראת השכיגה בבהמק״ד‪ .‬דתגת כתי׳ ועשו‬
‫לי מקדש ושכגתי בתוכם שבבהמק״ד הי׳ גילוי אוא״ם‪ ,‬ובמד״ר אי׳ ע״נ‬
‫באתי לגגי לגגוגי למקום שתי׳ עיקרי בתתלת דעיקר שכיגת בתתתוגיס היתד‬
‫והז׳ דורות גרמו סילוק השכיגה‪ ,‬ואה״כ עמדו ז׳ דורות שהורידו תשכיגד‬
 ‫‪8‬‬ ‫ו '״ ת‬ ‫ה מ א מ ו י ‪- a‬‬ ‫ספד‬
‫עד שבבהפק״ד הי׳ גילוי השכינה למטה‪ .‬וצ״ל איך הי׳ בבהמק״ד גילוי‬
‫אוא״ס מה ששמים ושמי השפים לא יכלכלוך‪ ,‬והיינו דשלמה מתמי׳ האומגפ‬
‫יושב האלקים על ה א ‪ p‬הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף בי הבית‬
‫הזה‪ .‬אך מזה משמע דאוא״ס שהשמיפ ושמה״ש לא יכלכלוך דבד״ב שמים‬
‫הוא אצי׳ וכידוע בענין הללו את ה׳ מן השמים כו׳ ושמי השמים הן עולמות‬
‫הא״ס שלמעלה מאצי׳ כו׳‪ ,‬דבהי׳ אוא״ם שהשמים ושמה״ש לא יוכלו לקבל‬
‫הי׳ השראתו ושכינתו בבית הזה כו׳‪ .‬וצ״ל איך הוא שאוא״ס יהי׳ במקום‬
‫גשמי‪ .‬והנה יש שרוצים לאמר דהשראת השכינה בבהמק״ד הוא ע״ד גילוי‬
‫הנבואה שזהו רק הארה לבד וכמ״ש וביד הנביאים אדמה בהי׳ דמות בלבי‬
‫שזהו בהי׳ זיו והארה כו׳‪ .‬והנה גילוי הנבואה הוא בא״י דוקא וכמארז״ל‬
‫ע״פ הי׳ הי׳ דבר ה׳ כו׳‪ .‬והיינו דא״י דוקא הוא מקום המוכשר לגילוי הנבואה‬
‫לא שארי הארצות‪ .‬ומ״מ גם בא״י אין זה שהמקום הוא בבהי׳ כלי לגילוי‬
‫דנבואה רק שהמקום מוכשר לזה‪ .‬ועד״מ שכותבים שכל באצבעות היד לא‬
‫ברגל הרי שהיד דוקא מוכשר לכתיבת שכל‪ ,‬ומ״מ אין היד משיג את השכל‬
‫במו שאין הרגל משיג‪ ,‬הרי שאין היד בבהי׳ כלי כמו הומר המוה שהוא‬
‫כלי אל אור השכל שמושג ומורגש בו משא״כ ביד‪ ,‬רק שהוא מקום המוכשר‬
‫שע״י יהי׳ כתיבת השכל‪ .‬וכמו״כ הוא בנבואה שהמקום דא״י מוכשר לגילוי‬
‫לא שהוא בבהי׳ כלי‪ .‬ונמצא יש בזה ב׳ ענינימ שזהו רק הארה לבד‪ ,‬ולהארת‬
‫זו אין המקום כלי לזה להיות בבהי׳ התלבשות ותפיסה בהמקום כו׳‪ .‬וכן‬
‫ענין השראת השכינה בבהמק״ד לדעתם שהוא רק הארה ואין המקום בבתי׳‬
‫כלי להיות האלקות בבהי׳ תפיסה והתלבשות כ״א רק שהוא מקום מוכשר‬
‫לשרות שם אור האלקי כו׳‪ .‬אך באמת אינו כן‪ .‬דהנה בנבואה ג״כ הוא גילוי‬
‫מהות הזיו דמ״ש וביד הנביאים אדמה היינו שזהו מדרי׳ שהוא בהי׳ דמות‬
‫בעצם מדריגתה דנביאים האחרונים הי׳ נבואתם מבהי׳ מל׳‪ ,‬ובד״כ נבואה‬
‫היא מבהי׳ נו״ה דלבר מגופא כו׳‪ ,‬אבל האור והזיו הוא שגחגלה בחי׳ מהות‬
‫האור והזיו‪ ,‬וגם שהנבואה נהקקה במהשבתו ושכלו של הנביא וכמ״ש בשעה״?‬
‫להרה״ו ז״ל שהנביא ע״י שייחד הע״ס העליונות נמשך לו גילוי הנבואה‬
‫שנחקקה לו בשכלו‪ ,‬וכמו שאור השכל הוא בבהי׳ התלבשות פנימי במוח‬
‫שבראש‪ ,‬כן ויותר מכן הי׳ בגילוי הנבואה שהי׳ בבהי׳ התלבשות ותקיקת‬
‫במוה כו׳‪ .‬והא בהא תלי׳ דלהיות שזהו גילוי בהי׳ מהות האור ה״ז בא בבהי׳‬
‫התלבשות‪ ,‬דעיקר ענין המעביר הוא בבהי׳ הארה‪ ,‬אבל כאשר ההמשכה היא‬
‫בהי׳ מהות האור ה״ז בא בבהי׳ התלבשות )וכמו ההמשכה דתורה כו׳( ר?‬
‫שיש הפרש בזה אם ההתלבשות היא בבהי׳ גילוי או בבהי׳ העלם כו׳ וכמ״ש‬
‫במ״א‪ .‬וידוע דגם באצי׳ הוא רק הארת הקו ובא בבהי׳ התלבשות בבלים כו׳׳‬
‫וכמו״כ הוא בנבואה שזהו בהי׳ מהות האור ובבהי׳ התלבשות כר‪ .‬אמנם‬
‫בבהמק״ד הי׳ גילוי בתי׳ עצמות א״ס שהרי או׳ הנה השמים ושה״ש לא‬
‫יכלכלוך הרי שבבהמק״ד הי׳ גילוי בהי׳ אוא״ס מה שאיגו מאיר גם בבתי׳‬
‫שה״ש העליונים כו׳‪ ,‬וכתי׳ כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו וכ׳ הבהיי‬
‫כסא כבוד בינה שהיא כסא אל התכ׳ מרום בתי׳ כתר מראשון בהי׳ עצמות‬
‫א״ס שלמעלה מהכתר והוא ששכן במקום מקדשנו כו׳ וכתי׳ אכן יש ה׳ במקום‬
‫קפה‬ ‫פר ״ ת‬ ‫—‬ ‫פ פר ה מ א מר ים‬
‫הזה דבמקום הזה דבהמק״ד הי׳ גילוי שם הוי׳ ממש ושהי׳ המקום כלי לזה‬
‫כו׳‪ .‬וצ״ל איך שבמקום הגשמי דבהמק״ד יהי׳ גילוי בחי׳ עצמות א״ם כו׳‪.‬‬

‫‪ P‬א ך הענין הוא דהנה כתי׳ הנה מקום אתי ואמרז״ל במד״ר פ׳ תשא‬
‫אתרי טפילה לי ואין אני טפל לאתרי‪ .‬וצ״ל מהו החידוש דאתרי‬
‫טפילה לי בו׳‪ .‬וצלה״ק ענין המקום מהו‪ ,‬דהנה בעיקרים יש ב׳ דיעות בענין‬
‫המקום די״א שמקום הוא המקיף את הגשם מבחוץ‪ ,‬ודעתו הוא שמקום הוא‬
‫הריקות שבתוכו נמצא הגשם‪ .‬וב׳ דעות אלו יש ג״ב בקבלה דעה״מ כתב‬
‫שהעיגול הגדול שבתוכו הוא ההלל ומק״פ ובו נצטיירו כל העולמות הוא‬
‫בתי׳ מקום שעז״א הוא מקומו ש״ע כו׳‪ ,‬ובלק״ת מהאריז״ל כ׳ ע״פ הנה מקום‬
‫אתי זה יובן בסוד הצמצום שבתוך הצמצום הזה עשה הקב״ה מקום לעולמות‪,‬‬
‫הרי שתתלל ומק״פ הוא בהי׳ המקום כו׳‪ .‬וההפרש בב׳ הריעות הוא שלדיעה‬
‫הא׳ מקום הוא האוא״ם שנושא וסובל את העולם בו׳‪ ,‬ולדיעה הב׳ מקום הוא‬
‫מקור העולמות )בהי׳ מקור הקרוב( כו׳‪ .‬דבד״ב הן הב׳ מדרי׳ דממכ״ע וםוכ״ע‬
‫והוא ג״כ ענין השמים ושמי השמים שנת״ל שזהו אצי׳ ובהי׳ אוא״ם שלמעלה‬
‫מאצי׳ שזהו ג״כ בהי׳ םוכ״ע וממכ״ע כו׳‪ .‬ורביגו ג״ע בכמה דרושים מבאר‬
‫עניו המקום שהוא בהי׳ ממכ״ע והוא עפ״י הלק״ת מהאריז״ל‪ .‬והנה ממכ״ע‬
‫זהו בתי׳ אור האלקי שבא בבהי׳ התלבשות להוות ולהתיות את העולמות‬
‫שעז״א מה הנשמה ממלא את הגוף כך הקב״ת ממלא את העולם‪ ,‬דהנשמה‬
‫שממלא את הגוף ה״ד‪ ,‬בא בבתי׳ התחלקות במו כה השכל במות וכה הראי׳‬
‫בעין וכת השמיעה באזן כה התנועה ביד וכה ההילוך ברגל וכה״ג בכל הכהות‬
‫שהן מתולקים זמ״ז בכל אבר ואבר בפי מזגו ותבונתו כו׳‪ ,‬וכך הקב״ה ממלא‬
‫את העולם בבהי׳ התתלקות בעולמות ובכלים כו׳‪ .‬והגם שאינו דומה כמו‬
‫באדם למטה שהנפש רק מתי׳ את הגוף לא שמהוות אותו‪ ,‬ולמעלה הוא שנתהווה‬
‫מהאור האלקי‪ ,‬והתהוות הוא בד״ב בבהי׳ אין ערוך כו׳ מ״מ הרי האור הוא‬
‫י*י<‪1‬יי«‪ ,‬ייידייו* רו׳‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫<ץי!י«‬

‫״‪..... ,‬‬ ‫‪yu/w‬‬‫‪1‬‬ ‫׳‬ ‫נ ן‬ ‫י המרות‬ ‫‪, ?3‬‬

‫‪llkV‬‬ ‫׳׳‪-‬״»» ו‬
‫כיי׳ וכן בעולמות יש הילוקי מדרי׳ שזהו לפ״ע האור בו׳ )והיינו כידוע‬
‫דההתהוות שבאין ערוך זהו בבתי׳ םוב״ע דבל אשר חפץ עשה כו׳‪ ,‬אבל‬
‫ההתהוות שמבהי׳ ממב״ע היא בבחי׳ קירוב ובבחי׳ ערך כו׳‪ ,‬ועמ״ש בד״ה‬
‫ושמתי כדכד דאור וכלי הוא בתי׳ הומר וצורה בו׳(‪ .‬וזה״ע מקום היינו בהי׳‬
‫ממכ״ע שבא בבתי׳ התתלקות וכמו מקום הגשמי שחוא בחי׳ ו״ק מזרת ומערב‬
‫צפון ודרום מעלה ומטה וכמו״כ ו״ק העליוגים שהן ששה מדות חעליוגות‬
‫שזהו בהי׳ מקום חרוחני שחוא מקור בחי׳ המקום שלמטה כו׳‪ .‬והנה בתי׳‬
‫לד ה׳ הגדולה ותגבורת כו׳ שמדות הגדולה והגבורה שהן בהי׳ מקום ה״ה‬
‫בטלים לך לבהי׳ עצמות אוא״ס וכמ״ש גדול ה׳ ומהולל מאד בעיר אלקינו‬
‫אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקיגו אבל לגדולתו העצמית אין הקר בלל‬
‫בו׳‪ .‬וז״ש כי עמך מקור תיים ולא גא׳ כי אתה מקו״ת שתי׳ משמע דעצמות‬
‫אוא״ס הוא מקות״ת‪ ,‬כ״א גא׳ כי עמך מקו״ח שזהו הארה שהיא עמך בטל‬
 ‫ספר ה מאמרים—•פר׳״ת‬ ‫קפו‬
‫וטפל לך כר‪ .‬וזש״א שמע ישראל כר ה׳ אהד דלכאודה הול״ל ה׳ יהיד שמורה‬
‫על אהדות יותר מאהד שיש אהד המנוי כר‪ .‬אך הוא להורות על ביטול‬
‫העולמות דגם כאשר נתהוו ז׳ רקיעים וארץ וד״ר העולם שהן הו״ק ה״מ‬
‫בטלים בתכלית לאוא״ס ב״ה׳ ואלו הי׳ נא׳ ה׳ יהיד ה״ז רק שאוא״ם עצמו‬
‫יהיד ומיוהד‪ ,‬והרי העיקר הוא היהוד מצד העולמות והיינו שהו״ק רוהניים‬
‫וגשמיים הכל בטל ומיוהד כר‪ .‬ולעתיד יןזגלה כבוד ה׳ ויהי׳ נראה לכל איי‬
‫שהמקום בטל וכמ״ש וגגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר יהדו בי פי ד‪,‬׳ דבר‬
‫שיהי׳ נראה ונגלה לכל איך שהכל הוא אלקות ומיותד בתכלית באוא״ם ב״ד״‬
‫ן א אלא עכשיו‬ ‫ל‬ ‫ח״ש ביום ההוא יהי׳ הוי׳ אהד ואמרז״ל‬
‫ה‬ ‫א ח ד‬ ‫א ו‬ ‫‪W‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪m‬‬

‫לא כמו שאני נכתב אני נקרא‪ ,‬נכתב בהוי׳ ונק׳ באד׳ קרי ובתי׳ הוא העלם‬
‫ל ל א שהוא‬ ‫כו‬‫וגילוי‪ ,‬והייגו שהגילוי הוא שם אד׳ אנת א‬
‫ע‬ ‫א ד ו ן‬ ‫ש ת מ ו ד ע‬

‫בהי׳ העלם האור להיות עולמות ונבראים בבהי׳ יש ומציאות כו׳‪ ,‬ולגבי‬
‫אוא״ס אין שום דבר מעלים ומסתיר ומאיר בגילוי השם הוי׳ כמו שהוא‬
‫וממילא העולמות בטלים כו׳ כנ״ל‪ ,‬רק שלגבי הנבראים ה״ז העלם ורואים‬
‫עצמן למציאות‪ ,‬ולעתיד יהי׳ גקדא כמו שגכתב שיהי׳ גילוי שם הוי׳ בעולם‬
‫ויהי׳ גדאה שהעולם בטל כו׳‪ .‬וזהו אתרי טפילה לי שבהי׳ המקום בטל‬
‫לאוא״ס ב״ה הן המקום דוהני בהי׳ ו״ק דוהנים שזהו בהי׳ ממכ״ע והן הו״ק‬
‫גשמים הכל בטל ומיוהד באוא״ס ב״ה‪ .‬וזהו התידוש שאו׳ אתרי טפילה לי‬
‫שעם היות שהעולם נראת למציאות דבר‪ ,‬וכמו״כ בהי׳ מקום דוהגי שזהו בחי׳‬
‫מציאות אור שבא בבהי׳ התתלקות ובבהי׳ מדידה והגבלה כו׳ באמת הכל‬
‫בטל לאוא״ם ב״ה כו׳‪.‬‬

‫*ל‬
‫ל כ ל‬ ‫י נ ג ל י‬ ‫נ י א ה‬ ‫ש ה י‬ ‫ב ג י ל י י‬ ‫ד ‪ ,‬מ ק י ם‬ ‫ב י ט י ל‬ ‫ה י‬
‫^והצי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ג( ‪H‬״‪tt‬״ בבהמק״ד '‬
‫מ ד ד ״‬ ‫ל י‬ ‫ה י‬ ‫ה א ר ו ן‬ ‫ש ה ד י‬ ‫ה מ ד ד‬ ‫מ ן‬ ‫א י נ י‬ ‫ה א ר י ן‬ ‫מ ק י ם‬
‫הארת‬ ‫'‬ ‫"‬
‫ש מ ? י‬ ‫צ ד‬ ‫מ כ‬ ‫א מ י ת‬
‫‪ °‬שהי׳‬ ‫ל‬ ‫רהבו‪ ,‬ובית קדה״ק הי׳ עשרים אמה‪ ,‬והי׳ עשר‬
‫י ג מ צ א‬ ‫מ ? י ם‬ ‫ב ל י‬ ‫ה י‬ ‫י ם‬ ‫ש ה מ ?‬ ‫רי‬
‫גילוי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫»‬ ‫אינו פותת מאומה בהמקום דקה״ק׳ די‬
‫ה ש כ י ג‬ ‫א ת‬
‫? ‪ ,‬גילוי‬ ‫שם המקום בבהי׳ ביטול ממש כו׳‪ ,‬ולכן הי׳ שם ה ש ר‬
‫ד‪,‬י‬
‫‪1,‬‬
‫ב ן‬ ‫אוא״ס ממש מפני שהי׳ המקום בטל כר‪ .‬ומתורץ קושי׳ הג״ל איד‬
‫מ ? י‬ ‫ב ל י‬ ‫ה י‬
‫בחי׳‬ ‫אוא״ם במקום גשמי‪ ,‬דבאמת לא הי׳ מקום גשמי דהמקים '‬
‫‪71‬‬ ‫מ פ ג י‬ ‫כ ל י ד‬ ‫י כ‬ ‫א‬
‫* והמקום‬ ‫ל‬ ‫הי׳ שם גילוי אוא״ס מה שהשמים ושמי השמיט ל‬
‫יי‬
‫מקום כנ״ל‪ ,‬ובבהמק״ד שהי׳ בבהי׳ בלי מקום הי׳ מאיר בגיל ‪*< ,‬‬
‫ה)‬
‫ג י ל י י‬ ‫ש י ‪ ,‬י ‪/‬‬ ‫כ כ ת ב י‬ ‫ד ‪ ,‬ש מ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫? י י א י ן‬ ‫ד ״ י י‬
‫״ ל מ״פ‬ ‫הי׳ כלי לזה וזהו שבמגרש‬
‫ב ט ל‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫י ש ה‬ ‫ש מ י ם‬ ‫ב ת י‬ ‫ה ר ו ח נ י‬ ‫ום‬ ‫מ‬
‫׳ וובידוע‬ ‫* "‬ ‫'‬ ‫ממש מ׳‪ .‬והגם שד׳ ק‬
‫ה ה ת ו ז ד ש י ‪/‬‬ ‫מ פ ג י‬ ‫ה מ‬ ‫ב‬
‫ט פער‬ ‫לד‬ ‫בענין צפור המדברת שעי״ז דזקא נפנה ל‬
‫י י‬ ‫י י מ ר‬ ‫ה פ נ י מ י ו ת‬
‫שנמשד‬ ‫מגיע למעלה יותר שממשיך בזה טבחי׳‬
‫י א‬ ‫י ‪ ,‬ג ש מ י י‬ ‫ה מ ? י ם‬ ‫ב י ט י ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ד י ק א‬ ‫כ‬ ‫י ע‬ ‫ז ע צ מ י י ת (‬
‫' ל נעלר׳‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫ארויס דיא פניםייח‬
‫ב י ט י‬
‫ד ו & ה‬ ‫בתי׳ עצמות אוא״ם כר‪ .‬ועוד שהביטול דמקום הגשמי הוא‬
‫י א י נ י‬ ‫מ ק י ם‬ ‫ב ל י‬ ‫ג ע ש ה‬
‫ל איגי‬ ‫'‬ ‫יותר שהוא ביטול עצם המציאות שהמקום‬
‫להביטול דפקופ רוהני שפתחלה אינו בבתי׳ פציאות פמש ובהביטי'‬
‫קפז‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פ ר ׳' ת‬ ‫ספר‬
‫בבתי׳ העדר המציאות לגמרי והו״ע כלא ולא לא ממש‪ ,‬אבל מקום הגשמי‬
‫ה״ד• בבתי׳ מציאות ממש ובהביטול הוא בבתי׳ העדר המציאות ממש שזהו‬
‫הביטול דאין עוד כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וכמו שהתהווה היש הוא מבתי׳ עצמות‬
‫א״ם דהוא לבדו בכהו ויכולתו להוות יש מאין ואפם המותלט כ ו ‪ /‬ולכן התתהוות‬
‫היא שגעשה מציאות יש ממש שבאמת איגו בבתי׳ מציאות כלל וגתהווה‬
‫למציאות יש שאיגו גיכד כ ל ל שיש לו מקור המהווה שזהו מפגי שההתהוות‬
‫היא מבתי׳ יש אמיתי כו׳ ובמ״ש בבה״ז בשלה בד״ה ועוי״ל באופן אתר‪.‬‬
‫וכמו״כ הביטול שלו הוא שמתבטל שאיגו בבתי׳ מציאות בלל כ ו ‪ /‬ועי״ז גמשך‬
‫מבתי׳ עצמות א״ם כ ו ‪ /‬ולכן בבהמק״ד דוקא הי׳ גילוי עצמות א״ם מה ששמים‬
‫ושה״ש לא יכלכלוך כ ו ‪ /‬וזהו דבגין בהמק״ד הי׳ ע״י שלמה דוקא‪ .‬דדוד רצה‬
‫לבנות את בהמק״ד וא״ל הקב״ת אתה לא תבגה בו׳ כ״א בגך היוצא מהלציך‬
‫הוא יבנה בו׳‪ .‬ובדה״י מבאר אתת לא תבנת כו׳ כי דם לרוב שפכת‪ ,‬הנה בן‬
‫נולד לך הוא יהי׳ איש מנוהה שלמה יהי׳ שמו ושלום ושקט אתן על ישראל‬
‫בימיו הוא יבנה הבית לשמי‪ ,‬דלכאו׳ אינו מובן מה שייך זה ששלמה יהי׳‬
‫שמו ושיהי׳ איש מנוהה לבנין בהמק״ד דמשום זה הוא דוקא יבנה הבית כ ו ‪/‬‬
‫אך העניו הוא דשלו׳ הוא תתהברות ההפכים ובמו המשל ופהד עמו עושה שלו׳‬
‫במרומיו מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ואינם מכבים זה את זה׳‬
‫מים ואש הן הו״ג והן מ ת ה ב ר י ם ע״י גילוי אור עליון כ ו ‪ /‬וזהו ג״כ ענין‬
‫שלמה בהי׳ שלום והתתברות ההפכים ב ו ‪ /‬וז״ש האלף לך שלמה ש׳ הוי׳‬
‫במילוי אלפין )כ״כ בקה״י ערך שלמה( והוא ש׳ מ״ה בהי׳ קו האמצעי שמהבר‬
‫חו״ג ע״י גילוי האוא״ס שבקו האמצעי כ ו ‪ /‬וזהו הוא יהי׳ איש מגוהה שזהו‬
‫ג״כ ענין ההתתברות שלא יהי׳ פירוד ומתלוקת וכמו לעתיד דכתי׳ וגר זאב‬
‫עם כבש ופרת ודוב תרעינת כו׳ שיתי׳ אתדות בכל הנבראים כ ו ‪ /‬וזהו לפי‬
‫שוגגלה כבוד הוי׳ שיהי׳ גילוי אוא״ם בעולם ועי״ז יהי׳ אתדות בעולם כ ו ‪/‬‬
‫וכמו״כ בשלמה שהי׳ בבהי׳ קו האמצעי תי׳ בתי׳ מגותה ואתדות כו׳‪ .‬והי׳‬
‫בימיו מגותה בעולם דהייגו שהבירורים היו בדרך ממילא‪ ,‬וכידוע שיש ב׳‬
‫אופגים בעגין הבירורים הא׳ בדרך מלהמה שזהו הבירור בדרך מלמטלמ״ע‬
‫שד‬
‫״ ו א ע״י עבודה ויגיעה כ ו ‪ /‬והב׳ בדרך מלמעלמ״ט שמתברר בדרך ממילא‬
‫ע״י הגילוי אור שא״צ ללתום כ ל ל כ״א שמתבטל ממילא ב ו ‪ /‬וכן היו‬
‫הבירורים בזת״ב שתכל גתבטל בדרך ממילא‪ ,‬ולמעלה גם מאופן הבירור‬
‫דנש״י בהילוכם במדבר בהמ״ב מסעות שהארון הי׳ הולך לפניהם והי׳ מיישר‬
‫לפניהם הדרך והי׳ הורג הנהשיס והעקרבים שהו״ע הבירורים ובדרך מלמעלה‬
‫למטה׳ ומ״מ היו צריכים לילך במדבר לברר ב ו ‪ /‬ובזה״ב לא הי׳ צ״ל שום‬
‫התעסקות כ״א שנעשה הבירור בדרך ממילא כ ו ‪ /‬והוא ע״י הגילוי אוא״ם‬
‫שהי׳ במקדש כנ״ל שזהו בתי׳ עצמות א״ם ע״כ הי׳ הבירור בדרך ממילא‬
‫כיי׳ וגת״ל דגילוי אוא״ס שהי׳ במקדש הוא מפני שהמקום הי׳ בלי מקום‬
‫שזהו התתברות שגי הפכים בתכלית‪ ,‬ועי״ז הי׳ התתברות אוא״ס עם העולם‬
‫דהאוא״ם שהשמים ושה״ש לא יכלכלוך הי׳ בבית הדה ומן המקדש הי׳ הגילוי‬
‫גם בעולם כו׳ )וכידוע בעגין ההשתהוואות שבמקדש שזהו ע״י בהי׳ הראי׳‬
‫באלקות שגם כל השגת תי׳ עבודתם באופן כזה וכמ״ש בד״ה מזמור שיר‬
 ‫ה מ א מ ר י פ— ע ד ״ ת‬ ‫פפר‬ ‫קפח‬
‫תנובת הבית דרוה״ר(‪ ,‬וכ״ז הי׳ ע״י שלמה שהוא בהי׳ התחברות ההפכים וע״ב‬
‫בכדי שיהי׳ התחברות בהי׳ מקלם ובלי מקום והתחברות אוא״ם בעולם הוא‬
‫ע״י שלמה דוקא‪ ,‬וזהו אתה לא תבנה הבית כי דם לרוב כו׳ שזהו בתי׳‬
‫הפירוד היפך האתדות והוא הבירור בדרך מלתמה כ ו ‪ /‬כ״א בן נולד לך שלמה‬
‫יהי׳ שמו כו׳ הוא דוקא יבנה א ת הבית לשמי שיהי׳ בו המקום בלי מקום‬
‫ויהי׳ גילוי אוא״ם ממש ב ב י ת הזה כ ו ‪/‬‬

‫ד( והנה בכדי שיהי׳ השראת השכינה בביהפ״ק ע״ז הי׳ ה ק ר ב ת הקרבנות‬
‫שהי׳ מקריבים בהמה ע׳׳ג המזבח ונפש הבהמה נכלל באש של‬
‫מעלה שנתעלה בבהי׳ פני שור שבמרכבה וכידוע דד׳ חיות המרכבה הן שרש‬
‫כל הנביאי׳ דפני ארי׳ מקור כ ל החיות ופני שור מקור כל הבהמות ופני‬
‫נשר מקור כל העופות‪ .‬וכאשר נפש הבהמה מתעלה בפני שוד שבמרכבה‬
‫נעשה עייז והחיות נושאות שנושאות את הכסא והאדם שעל הכסא כ ו ‪ /‬כי‬
‫שרש הבהמה הוא במדדי׳ גבוה למעלה מבהי׳ אדם‪ ,‬ולכן האדם מ ק ב ל היות‬
‫מצו מה והי שהן למטה במדדי׳ ממנו׳ אך מפגי ששרשם הוא למעלה מהאדם‬
‫ה נו מבהי׳ התהו שקדום לתיקון כר‪ ,‬וכמו״כ בתי׳ תיות המרכבה נושאים את‬
‫הכסא ובהי׳ אדהיע שע״ג הכסא לאוא״ס דכי לא אדם הוא כ ו ‪ /‬דהנה יעל‬
‫דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה‪ ,‬זענין כמראה אדם והלא איו‬
‫לו דמות הגוף ולא גוף ר ק שזהו שנתצמצם בבתי׳ מראה אדם בכדי שיתי'‬
‫הג לו בגש״י‪ ,‬דבכדי שנשיי יוכלו לקבל גילוי אוא״ם זהו ע״י שנתצמצם‬
‫בבה כמראה אדם‪ .‬ובהי׳ כמראה אדם זהו תומ״צ וכמ״ש ז א ת התורה אדם‬
‫כ ו ד פ ח סקודין הן דמ״ת איברין דמלכא שעי״ז גמשך גילוי אוא״ם בגש״י‬
‫כ ו ‪ .‬והנה ב ק ד מ ו ת כתי׳ את קרבני להמי לאשי שזהו בחי׳ לחם למעלה‬
‫מדות‬ ‫מ ל י‬
‫נ ו ן‬ ‫א‬‫ד ל ת ו ת ןובתי מראה אדם זהו אין ערוך לגבי עצמות ל‬
‫כ‬ ‫א ו‬ ‫ד‬

‫כלל‪ ,‬ובכדי י*אואים יצמצם עצמו כבי׳ בבהי׳ מראה אדם זהו ע״י הקרגני«‬
‫ובמי הלחם ש מ ח ב י תיות הנפש בגוף‪ ,‬כ מ ר כ מ ק ד מ ו ת שע׳׳י ההעלאה דקרבנות‬
‫שנעשה והתיות נושאות כנ״ל עי״ז נמשך מבתי׳ כי לא אדם הוא שמתצמצם‬
‫בבח כמראה אדם כ ו ‪ /‬ועכשיו תפלה כגגד תמידין תקנו דכמו שהיו מקריביז‬
‫» מ ב « ת ^ המזבה כמו״ עכשיו בתפלה הוא ה ק ר ב ת הגה״ב שזהו העבודה‬
‫דתפלה א ״ ד •ולהעלות הנהיב שיהי׳ ואהבת א ת ה׳ אלקיך בבל לבבך בשני‬
‫^צריך שגם ה נ ך ב יבוא לאהבה את ה ‪ /‬יעי״ז געשה ג״ב והתיות נושאות‬
‫מ ק ד מ ו ת נעשה והתיות נושאות מפני ששרש גסש הבהמה‬ ‫כ ‪ ,‬דכמו שע‬
‫הוא מפני שור כו׳ כנ״ל כ מ ר כ שרש הנהיב הוא מבהי׳ פני אדם שבפני שוי׳‬
‫וע כ ע י הבירור דנמ״ב שנעשה בכל ל ב ב ך בשני יצריך שיהי׳ בל תפצי‬
‫ורצונו באלקות נעשה למעלה ומנויות נושאות א ת הכסא והאדם שעל הכםא‬
‫בבתי׳‬ ‫ה ו א‬‫בבחי ‪ J M O‬א ד ם שעי׳׳ז הוא ההמשכה דאוא״ס דכי לא אדם‬
‫* פ דרשי‬ ‫ע‬ ‫כ מ ר א ה ‪ :‬א ד ם <נו‪ /‬ובזה יובן מארז״ל בירושלמי פ״ה דברכות‬
‫א‬ ‫ד‬ ‫ד‬

‫מ בממצאו ומיכן הוא מצוי בבתי כנסיות ובתי מדרשות דביהכנ״ס שמתפללים‬
‫ם‬ ‫ש‬
‫י יצריך מאיר‬ ‫ב ש נ‬ ‫ב ב ך‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ב כ‬ ‫׳‬ ‫כ ו‬ ‫שם ופועלים בנפשם להיות ואהבה‬

‫כמו״כ‪.‬‬ ‫ואוצ״ל‪:‬‬ ‫בגוכי״ק‪,‬‬ ‫כ״ה‬ ‫•(‬

‫פ ט‬
‫ק‬ ‫ה מ א מ ר י ם— סד׳'ת‬ ‫םפד‬
‫גילוי אוא״ס וזהו שנק׳ מקדש מעט וכמ״ש ואהי׳ להם מקדש מעט ואמרז״ל‬
‫אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות‪ .‬שכמו בבהמק״ד הי׳ גילוי אוא״ם ע״י‬
‫הקרבנות כ מ ר כ הוא בבת״כ ובת״מ ע״י הקרבת הנה״ב ולכן נק׳ מקדש‬
‫מעט כו׳‪ .‬והנה ב ה ק ר ב ת הקרבנות הי׳ צ״ל בהנים לוים וישראלים‪ .‬כהניס‬
‫בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם‪ .‬דבכדי שיהי׳ העלאת הבהמה צ״ל‬
‫ע״ז המשכה מלמעלה וזהו שהי׳ צריכים להקדיש את הקרבן שזהו המשכת‬
‫הארה מלמעלה מבהי׳ קדש עליון שיהי׳ עי״ז העלאת הקרבן כו׳ וכמ״ש‬
‫במ״א‪ ,‬וכמו״כ הוא שהעבודה וההקרבה הוא ע״י הכהן דכהנים שלוהי דרחמנא‬
‫איגון שהמשיכו אור מלמעלה ו ה ר ע ימין מקרבת דכהנים הן בהי׳ קו הימין‬
‫שיהי׳ העלאת הבהמה כו׳‪ ,‬ולוים בדוכנם הוא בהי׳ קו השמאל וכמ׳׳ש ועבד‬
‫הלוי הוא שזהו העלאה מלמטלמ״ע כר‪ ,‬וישראל במעמדם הוא קו האמצעי‬
‫והוא עיקר ההמשכה ולכן העיקר הוא המעמדות וכמא׳ אלמלא מעמדות לא‬
‫נתקיימו שמים וארץ‪ ,‬קיום השמים וארץ הוא בתוס׳ אור הנמשך בעולם מבהי׳‬
‫עצמות אוא״ס והוא ע״י המעמדות דוקא ובנ״ל שעיקר ההמשכה דאוא״ס הוא‬
‫ע״י קו האמצעי כו׳‪ .‬וזהו ג״כ עגין תורה ועבודה וגמ״ה שהן ג״כ ג׳ מדרי׳ הנ״ל‪.‬‬
‫דגמ״ת הו״ע וימינו תהבקני שזהו המשכת בחי׳ קו הימין להיות העלי׳‬
‫וההקרבה דנה״ב בר‪ ,‬ועבודה היא עבודת דתפלה שבמקום קרבנות שזהו‬
‫העלאת הנה״ב וכנ״ל‪ ,‬ותודה הוא קו האמצעי שזהו ההמשכה שע״י ההעלאה‬
‫וההקרבה דנה״ב שנמשך מבתי׳ עצמות א״ם כו׳‪ .‬וזהו בל העוסק בתורה‬
‫ובגמ״ח ומתפלל עם חצבוד שז״ע בתי כנסיות ששם חוא חהעלאה דנה״ב‬
‫כג״ל שזהו בתפלה‪ ,‬וגמ״ה הוא המשכה מלמעלה לחיות חחעלאה‪ ,‬ותורה‬
‫הוא ההמשכה דבתי׳ עצמות א״ס וזהו שהתורה גק׳ שלו׳ שזהו התתברות דאוא״ם‬
‫בעולם כו׳ וזהו שגק׳ מקדש מעט דכמו בביהמ״ק י ׳ גילוי אוא״ם ע״י הקרבנות‬
‫ה‬

‫והי׳ בזה ג׳ העגיגיס כהגים לוים וישראלים‪ ,‬ב מ ר ב ע״י תורה ועבודה וגמ״ת‬
‫גמשי גילוי אוא״ס ב״ה‪ ,‬וזהו באילו פדאני אותי זאת בני כו׳‪• ,‬דבשלמה כתי׳‬
‫שלום ושקט אתן על ישראל בימיו שזהו בישראל דלעילא וישראל דלתתא‬
‫שהפדי׳ היא גם בבתי׳ ישראל דלעילא ובמ״ש כי קרובת ישועתי לבוא כ ו ‪/‬‬
‫ייייא ע״י הגילוי דאוא״ס כו׳ והפדי׳ היא בשלו׳ לא בבהי׳ מלהמה כ״א‬
‫שנעשה הפדי׳ ממילא וכנ׳׳ל‪ ,‬והיינו דכאשר פועל ישועות בנפשו בתפלה לפעול‬
‫ביטול בנת׳׳ב‪ ,‬והכת ע״ז נמשך ע״י המצות ש ר ע מצות צדקה קודם התפלה‬
‫וכמא׳ ר״א יהיב פרוטה‪ .‬לעני והדר מצלא שנא׳ אני בצדק אחזה פניך ב ו ‪/‬‬
‫ואת״כ עוסק בתורה נעשה עי״ז הפדי׳ דפדאני אותי ואת בני כ ו ‪ /‬וזהו פדה‬
‫בשלום גפשי דבל העוסק בתורת וגמ״ת ומתפלל עם הצבור שזהו תורה‬
‫ועבודת וגמ״ת שעי״ז גמשך גילוי אוא״ס וכאלו פדאגי אותי ואת בגי והו״ע‬
‫פדה בשלום גפשי כו׳‪.‬‬
 ‫‪ 6 -‬ו ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם‬ ‫ה פ ד‬ ‫קצ‬

‫בס״ד י״ט כסלו בסעודה‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫כ י ישרים דרכי ה׳ וצדיקים ילכו בם ופושעים יבשלו בם‪ .‬ואי׳ בזהר וישלה‬
‫דקע״ה ע״ב כל אורהי דקוב״ה כולהו ישרים ואורהי דקשוט כ ד וע״י‬
‫צדיקים ילכו בם בגין דידעין אודהי דקוב״ה ומשתדלי באורייתא כו׳‪ .‬ופושעים‬
‫יכשלו בם בגין דלא משתדלין באורייתא כו׳‪ .‬ומ״ש דלא משתדלין באורייתא‬
‫אין הכוונה שאינם' לומדים תורה כלל‪ ,‬דממה שאו׳ ופושעים יבשלו בם משמע‬
‫שהולכים בדרכים אלו רק שנכשלים בהם‪ ,‬ואם אינם לומדים תורה הרי אינם‬
‫נמצאים כלל בדרכים אלו׳ אלא הכוונה שאינם לומדים תורה לשמה ר ק שלא‬
‫לשמה‪ ,‬והוא כמארז״ל שהלומד תודה שלא לשמה נוח לו שלא נברא•‬
‫וצ״ל והלא אמרז״ל לעולם יעסוק אדם בתומ״צ אפי׳ שלא לשמה שמתוך שלא‬
‫לשמה בא לשמה‪ .‬ויש ע״ז הרבה תירוצים‪ ,‬ועיקר התירוץ הוא דמש״א לעולם‬
‫יעסוק בתומ״צ אפי׳ שלא לשמה היינו שאינו מאהבה כ״א מיראה‪ ,‬דהעיקר הוא‬
‫שיהי׳ עסק התורה ומצות מאהבת ה׳ )לא מאהבת השכר שזה אהבת עצמו בד(‬
‫וכמאדז״ל בספרי ־אינו דומה עובד מיראה לעובד מאהבה בו׳‪ ,‬והעוסק בתו״מ‬
‫מיראה ה״ז שלא לשמה ועז״א שיעסוק בתו״מ אפי׳ שלא לשמה שמהוך זי׳‬
‫יבוא לשמה כו׳‪ .‬ומש״א שהעוסק בתו׳ שלא לשמה נוה לו שלא נברא הייני‬
‫שלא לשמה ממש כ״א לקנטר או להתייהר ע״מ שיקרא ר ב כו׳ )ובה׳ ת״ת היי‬
‫באו״א(‪ .‬ולהבין זה צ״ל תהלה מה שהתורה נק׳ דרך‪ ,‬והנה בבה״ז מבאר שז״ע‬
‫‪,‬‬
‫הקו הנמשך מאוא״ס ב״ה‪ ,‬דתהלת הכל ה י אור עליון פשוט ממלא כל המציאות‬
‫י ׳ אפשר‬
‫ה‬ ‫שזהו בהי׳ אוא״ם הבל״ג ולא הי׳ מקום לעמידת העולמות ל‬
‫א‬ ‫ש‬

‫להיות התהוות העולמות כו׳‪ ,‬וע״כ צמצום עצמו וסילק אורו הגדול עה״צ ונמשי‬
‫האוד בבתי׳ קו להיות בבתי׳ מקור לעולמות כו׳‪ .‬ואי׳ בע״ה שזהו כעין צינור‬
‫הנמשך מאוא״ס׳ ועד״מ צנור המקלה מים מנהר גדול דלולא ה צ לא הי׳ גמשד‬
‫נ ו ר‬

‫בכלים שהי׳ באים המים בשטף ר ב והי׳ שוטף לגמרי‪ ,‬וע״י הצנור מתצמצמים‬
‫כ‬
‫המים ועי״ז מתמלאים הכלים העומדים סביביו ע״י צנורות קטנים שנמשו ל ל‬
‫״ י נמשו‬
‫ו ע‬ ‫״‬ ‫ן ב ו‬ ‫ם‬ ‫כלי כו׳‪ .‬וכך הקו הוא הצנור ה ל‬
‫ה א ן א‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ג ד ן‬

‫כ ד ‪ .‬וריסו‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫האור בהבלים דע״ס ע״י צ נ‬
‫ס פ י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ן ר ו ת‬

‫הוא בהי׳ קו המדה‪ ,‬והיינו שבו נמדד כללות האוד שאפשר להתגלות בעולמות׳‬
‫וגם הוא בהי׳ קו המדה שמודד מדידת האורות והכלים‪ ,‬והוא המדידה באופל‬
‫האור והגילוי בכל ספי׳ במעלתן ומדדיגתן כו׳‪ ,‬שזהו המדידה בבהי׳ מעלה‬
‫ומטה שבו כד‪ .‬וכידוע שהקו יש בו מעלה ומטה להיות ש ב ק צ ה ו • הוא נ ו ^‬
‫ל י ו ן שהוא‬ ‫ה ע‬‫ק‬ ‫״‬ ‫*‬
‫צ ה ו‬ ‫ודבוק באוא״ס ובקצהו התתתון אינו ד‬
‫ב‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ם ׳‬ ‫ב א ן א‬ ‫ב ו ק‬

‫בבתי׳ קירוב אל מקורו הוא בהי׳ מעלה‪ ,‬וכאשר נמשך ומתרהק ממקורו י•״[‬
‫בהי׳ מטה כד‪ .‬וע״כ יש תילוקים בעולמות ובספירות אם מקבלים מעליונו של‬
‫קו או מתתתיתו‪ ,‬דהעולמות שמקבלים מבהי׳ עליונו של קו הוא בהי׳ אור‬
‫עליון יותר בעצם מעלתו ובגילוי ביותר‪ ,‬וכל מה שנמשך מתמעט האור כד• ועיי‬
‫המדידה וההגבלה בהספי׳ שיהיו בבהי׳ גבול כו׳‪ ,‬וכמו ספי׳ התכ׳ אפ היי‬

‫העליון‪.‬‬ ‫ואוצ״ל‪ :‬שבקצהו‬ ‫כ ״ ה בגוכי״ק‪,‬‬ ‫•(‬

‫ק*א‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר״ ת‬ ‫ספר‬
‫מאוא״ס שלא ע״י הקו היתד‪ .‬בבוזי׳ א״ם ממש‪ ,‬וע״י הקו היא בבהי׳ מדידה‬
‫והגבלה )והיינו המדידה בעצם מהותה כר(‪ .‬ועוד המדידה והגבלה דעד פה‬
‫תבוא ותו לא‪ ,‬והיינו שיהי׳ מדידה בםפי׳ ההכ׳ כמה תמשך ואזי יכול להיות‬
‫ספירת הבינה‪ ,‬שאם הי׳ ספי׳ ההכ׳ בבחי׳ בל״ג א״א להיות ספי׳ הבינה‪ .‬וכמו‬
‫עד״מ בנביעת השכל בגביעה רבה א״א להיות השגה דביגה‪ ,‬דמצד נביעת‬
‫ההשכלות א״א לו לבוא לידי השגה‪ ,‬וגם השכלה זאת ב א ש ר • בריבוי הגילוי‬
‫ממקור השכל לא תבוא לידי השגה‪ ,‬וצ׳׳ל מדידה בגקודת ההשכלה בכדי‬
‫שיוכל להיות השגה דביגה כו׳‪ .‬וכמו״כ הוא למעלה שצ״ל מדידה בםפי׳‬
‫ההכ׳ בכדי שיוכל להיות אח״כ ספי׳ הבינה‪ ,‬וכן בהמותין בכלל בכדי שיוכל••‬
‫‪,‬‬
‫ב ה י המדות כו׳ וכל המדידה הזאת הוא ע״י הקו שמודד מדידת האורות‬
‫והכלים כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬והמדידה היא ע״פ ההכ׳‪ ,‬דבחי׳ ההכ׳ להיותה‬
‫בהי׳ או״פ בהכרה שהיא בבהי׳ מדד‪ ,‬והיא המודדת כל האורות והגילוים כר‪.‬‬
‫וז״ש כולם בהכ׳ עשית ואי׳ בע״ה שזהו בחי׳ הכ׳ דא״ק‪ ,‬וידוע דא״ק כולל‬
‫כללות כל ההשתל׳ שהן שם בהשוואה כו׳ ולכן גק׳ אור כללי כו׳ וכמ״ש במ״א‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫והכל גתגלה מ ב ה י א״ק‪ ,‬והמדידה באופן הגילוי הוא מבהי׳ הב׳ דא״ק כ ו ‪/‬‬
‫ובשרשו הוא בהי׳ ראשית הקו וכמ״ש במ״א בעגין יו״ד רבתי דיגדל גא שזהו‬
‫ראשית הקו והוא בהי׳ הכמה דתורה שמשם הוא המדידה דכללות ההשתל׳ בר‪.‬‬
‫וזהו שהתורה גק׳ דרך וכמו הדרך שהולכים בה מעיר לעיר כמו״ב ע״י תכ׳‬
‫דתורה הוא ההילוך דאוא״ם בעולמות כר‪.‬‬
‫ב( ולהבין זה בתוס׳ ביאור צלה״ק מה שהקשה האלשיך ע״ז שנא׳ כ״פ בתורת‬
‫ענין עשיית מלאכה בששת ימי החול וכמ״ש ששת ימים תעשה‬
‫מלאכה וביום השביעי תשבות‪ ,‬ובתי׳ ששת ימים תעשה מלאכתיך ויום השביעי‬
‫שבת לה׳ אלקיך‪ ,‬ששת ימים תעבוד כ ו ‪ /‬דלכאו׳ חול״ל רק דביום השביעי לא‬
‫תעשה מלאכה כ ו ‪ /‬וא״א לומר שזה ציווי על עשיית מלאכה בששת ימי התול‬
‫שהרי אינו מתויב לעשות מלאכה בהול‪ ,‬שאם אין לו מלאכה או שאינו רוצה‬
‫לעשות אינו מהויב בזה‪ .‬אך הענין הוא דזה שמודיענו היתר על עשיית מלאכה‬
‫בתול‪ ,‬דאם לא הי׳ מודיענו זה הי׳ מקום לומר שגם בהול אסור עשיית מלאכה‪,‬‬
‫דהרי מאן דמתוי במתוג קדם מלבא קטלא הייב וב״ש שאסור לעשות מלאכה‬
‫לפני המלך‪ ,‬והרי אנו תמיד לפגי ממה״מ הקב״ה וכמ״ש מלא כל הארץ כבודו‪,‬‬
‫את השמים ואת הארץ אני מלא‪ ,‬אם יםתר איש במסתרים ואני לא אראנו‪ ,‬שויתי‬
‫‪,‬‬
‫ה לגגדי תמיד כ ו ‪ /‬וא״כ הי׳ צ״ל אסור עשיית מלאכה תמיד‪ .‬עז״נ ששת ימים‬
‫תעבוד‪ ,‬שבתול מותר במלאכת דק בשבת אסור עשיית מלאכה‪ .‬וצ״ל באמת מפגי‬
‫מה מותר במלאכה בהול דהלא אם יסתר איש במסתרים ואגי לא אראגו ומאן‬
‫דמהוי במהוג כו׳ וכ״ש מלאכה‪ .‬אך הענין הוא דהנה בתי׳ יהי רקיע ויהי‬
‫מבדיל כר‪ ,‬והן המסכים והפרםאות שבהשתל׳ שיש הרבה מיגי מסבים וכמ״ש‬
‫והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדה״ק ובתי׳ ולהבדיל בין הקדש ובין‬

‫כ א ש ר היא‪.‬‬ ‫בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪:‬‬ ‫כ״ה‬ ‫״(‬

‫כ ״ ה בגוכי׳׳ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬ש י ו כ ל להיות‪.‬‬ ‫״*(‬
 ‫פ ר " ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫‪ 8 6‬ר‬ ‫קצב‬
‫החול כר‪ .‬וכללוה ענין המסכים הוא כמ״ש שמש ומגן הוי׳ אלקים‪ ,‬ונמו‬
‫עד מ מ ג ן ‪ ,‬ו נ י ת ק השמש שמעלים ו מ ס ת י י על א ו י השמש‪ .‬דלולא ה נ י ת ק‬
‫לא ה יכולים לקבל א ו י השמש מפני עוצם הבהירות שלו‪ ,‬ורק ע״י ה נ י ת ק‬
‫מ ל ם ל ק ב ל ־ ת א ו י השמש כו׳‪ .‬יכמו״כ ש׳ אלקים הוא שמעלים על האיי‬
‫™ ^ ‪ ™ ™ J‬לא היי העולמות יכולים ל ק ב ל א ת ה א ו י דש׳ ייי׳‬ ‫״‬
‫ה ו ‪ .‬טלינו בתכלית כ א י י וזיו השמש בשמש כו׳‪ .‬וע״י ה ה ס ת י י ש ׳ אלקים‬
‫־ * * ל ק ב ל ״ י־איי להיות בבחי׳ מציאות ד ב י כ ר ‪ .‬והגם שהי׳ הצמצום‬
‫‪0‬‬
‫" י » < « » ״ י ט ב ־ ד י השתל׳‪ ,‬מ״מ כ ל הצמצומים לא הועילו ב״א‬ ‫^‬
‫ש ה ו ק א ־ ס כ י ם יפיסאית‪ .‬דהנה כללות ענין הצמצומים הוא ב״י׳ מיעוט האוי•‬
‫דצמצימים י ס ד י השתל׳ נודע שהן בהי׳ מיעוט‪ .‬ו י ק צמצום ה י א ש ת היא‬
‫‪•0‬לי׳‪ .‬האור וכן צמצום דא״ק הוא בבחי׳ סילוק כמ״ש בע׳׳זז שהעלה‬ ‫בח‬
‫™ ׳ ״ ־ י צ ו ף התהתין למעלה בחצי פרצוף העליון כו׳‪ ,‬ומ״מ גם צמצומים‬
‫ה ת כ ל ת מהם היא עני‪ 1‬המיעוט כר‪ .‬דהנה צמצום היאשון שהוא מ י‬ ‫«‬
‫ם ליק האיי ה״י י ק שנתעלם האיי לא שהי׳ כאן איזה ד ב ר המעלים ב״א‬
‫ילכ! אח״כ כשהאיר האור הוא ממה‪,‬״ ה א ו י ה י א ש מ‬
‫‪ n‬״ « « ‪ r‬י ע י ט ב ל ב ד נ ר ‪ .‬שהרי גילוי הקו הוא מהאור שלפני הצמצום‬
‫״ ״ ״ ״ ״ י י קי א׳ ד ק מאור העגול שלי‪ ,‬דהיינו מהאור שנתעלם‪ .‬דאיי‬
‫הקו א נו מת ת א י י ח״ו כ״א הוא מאור הא״ם שלפני הצמצום‪ .‬ר ק שבא בנחי׳‬
‫« ‪ .‬ה י ה ה ת ח ז ו ת שנעשה ע׳׳י הצמצום הוא י ק זאת שבא נ ב ח "‬ ‫ק‬
‫» • י ק יבב״׳׳ מעימ״ט שזהו בחי׳ מיעוט ב ל ב ד כו׳‪ .‬והיינו מפני שלא יש כאי‬
‫״ ״ " י על ה א י י ב״א שהאור נתעלם במקורו ע״כ גם א ח י‬ ‫‪J ^ t S‬‬
‫הצמצום נ מ ש ו מ ה ״ איתי ה א י י כי׳‪ .‬וכייוע ש א ה י הצמצום ה י י יהאיי‬
‫איתי האיי י ק שבא נבחי• מיעוט כו׳‪ .‬ונודע ד א י י הסי‬ ‫‪ £‬״ ^ ״ ״ י‬
‫הישימי שהיא נקודה העלמית ש ה א י י נתעלם בה ובא א י י נ‬
‫ז‬
‫הקי ב י ‪ /‬באמת מ ב ר במ״א שוהי כמי בחי׳ פ י ס א כו־‪ .‬א ך י״ל שג״‬ ‫בבה‬
‫« י ־ מ י מ ד ש ה י י הן האותיות שהיי קודם הצמצום כ ר ‪,‬כידוע נמא׳ גליו־‬
‫» " « ׳ » ״ « נ ח י ׳ ‪:‬ביתיות הישימי והוא בהי׳ כח הגבול שהי׳ באיי־׳־־‬
‫ב‬
‫״ ל ו נר• א״‬ ‫ג‬ ‫* הי׳ נ י נ י ‪ .‬יע״י הצמצום‬
‫ש נ‬ ‫ה י א‬ ‫״ ״ ‪P‬‬ ‫״ " י‬
‫י ׳ י ™ ״ ל ־ נ י הצמצום‪ .‬והגם שע״י הצמצום נעשו בבחי׳ מציאיי׳‬
‫כ מ‬
‫‪ trm‬הצמצום לא היו האותיות בנהי׳ מציאות נ ל ל מ "‬ ‫« «‬ ‫״‬ ‫י‬
‫הצמצ ם נעשו בבחי מציאות אותיות כי׳‪ .‬מ״מ ה״ה האיתיות דאוא״ס של־ני‬
‫‪6‬‬
‫הצמצום שאי זה בחי׳ ד ב י המעלים כי׳‪ .‬והנה הקו עצמו ידוע שזהו ־ י‬
‫המשנה רשעיות < * י « נ א י ״ י האי חיטא י ק י י א קדישא נ‪,‬׳ א י ק י י מזל כוי׳ ה י י‬
‫» הוא נאיפי‬ ‫‪0‬‬ ‫ש ע י י ת ח ן ‪ .‬מ י מיעוט מ י ד נ ר ‪ ,‬וגם שזהו ש‬
‫מ א ו א‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ה‬

‫״ ומירי־‬ ‫נ‬ ‫כזה ה נ י ‪ :‬נ ה י ׳ המשנה י ש ע ״ ״ ע״כ הכל היא בחי׳ מיעוט ל ב ד‬
‫‪6‬‬
‫צמצימים הכל היא בחי׳ מיעוט ל ב ד נ ר ‪, .‬הנה ה צ מ «‬ ‫״ ״ ^ ״ ״ י‬
‫י‬ ‫‪p‬‬
‫־'ליק ״ ״ ל ‪ ,‬י י ז ג״־ י ק התעלמות האור מעצמי לא ע״‬ ‫״‬
‫ה‬
‫ם * ״ »ל י׳איי כי׳‪ .‬וכמי״כ בצמצום הראשון להיות שזהו ר ק התעל״י׳‬ ‫יבי‬
‫האור בעצמי‪:‬ה״י י ק בחי׳ מיעוט כנ״ל‪ .‬נ מ י ״ נ בבחי׳ א״ק מב״י׳ הצמצום‬
‫ב‬
‫שגו היוצא מזה הוא בחי׳ מיעוט ל ב ד כו׳ )וז״ש בע״ח שער הנקודים " *‬
‫קצג‬ ‫פ פ ר ה מ א מ ר י פ — פר״ת‬
‫דהצמצום הוא בשביל האצי׳ ופרסא בשביל הברי׳ והיינו כי באצי׳ בכללות‬
‫הוא בהי׳ הגילוי דאוא״ס בבתי׳ מיעוט ל ב ה ולתיות האור בבתי׳ מהות אחר הוא‬
‫‪,‬‬
‫בברי כו׳ וכמשי״ת(‪ ,‬דק שבא״ק געשה גם פרםא וכמ״ש בריש אד״ר ופרים‬
‫חד פרסא ק מ י ‪ /‬וכ׳ בע״ת שם שזהו בתי׳ פרםא דא״ק כו׳‪ .‬אך מצד הצמצום‬
‫שבו הוא בתי׳ מיעוט לבד כ ו ‪ /‬ולכן אורות דתחו שהן שלא ע״י הפרסא וכמ״ש‬
‫‪,‬‬
‫ב ב י האד״ר על מאמר הנ״ל שע״י דחיקת שלמעלה מהפרםא יצא דרך העינים‬
‫‪,‬‬
‫והן ב ה י אודות דתהו‪ ,‬הרי הי׳ אורות בלתי מוגבלים כלל ולא חי׳ בבחי׳‬
‫התיישבות בכלים כו׳ כנודע‪ .‬הרי שהצמצום בלבד איגו מועיל כ״א צ״ל בהי׳‬
‫מסך ופרסא דוקא שיעלים על חאור שעי״ז בא חאור בבחי׳ הגבלה ושיהיו‬
‫עולמות בבתי׳ מציאות כר‪ .‬ועז״א יהי רקיע ויהי מבדיל כו׳ כהדין קרומא‬
‫דפסיק במועי דב״נ כ ו ‪ /‬ויש כמה מיני מסכים ופרסאות וכמ״ש והבדילה‬
‫הפרוכת לכם בין הקדש ובין קה״ק‪ ,‬שזהו חפרסא שבין כתר ל ח ב ‪ /‬וכידוע‬
‫שהג׳ דיורים שהיו במקדש הן גגד התלת עלמין ש מ ח ר פ׳ שלח דקנ״ח ע״א׳‬
‫והן עולמות בי״ע ועולם חאצי׳ ועולמות חא״ם שלפני חאצי‪ /‬דקח״ק הוא נגד‬
‫עולמות הא״ם שלפני האצי׳ וההיכל נגד האצי׳ וחצר המשכן נגד בי״ע‪ .‬וא״ב‬
‫הפרוכת שבין הקדש לקדה״ק הוא חפרסא שבין תכתר אל חחכ׳ שגם לאחר‬
‫הפרסא הוא בהי׳ קדש כ ו ‪ /‬וכמו שגם ע״י אור הנרתק מאיר אור השמש רק‬
‫שאינו כמו בלי נ ר ת ק דלעתיד הקב״ה מוצא המה מנרתקה כ ו ‪ /‬ויש פרםא בין‬
‫הבינה אל הז״א וכמ״ש ועל ראשי התיות רקיע כעין הקרה הנורא שע״ג היוון‬
‫‪,‬‬
‫?'לאיו ב ת י מדות עליונות יש בהי׳ רקיע ב ו ‪ /‬וב״ז הכל הוא בחי׳ הבדלות‬
‫‪,‬‬
‫‪ /‬אך בכדי שיהיו עולמות בבחי‬ ‫כ ו‬ ‫שבקדש שגם לאתר הפרםא מאיר אוא״ס‬
‫יש עד עולם התתתון שבבתי׳ יש ומציאות ממש עז״א להבדיל בין הקדש‬
‫ובין ההול והוא הפרסא שבין אצי׳ לבי״ע שהיא פרםא המעלמת שאחר‬
‫הפרםא נמשך אוד של תולדה בלבד שאינו כמהות האור הראשון שקודם‬
‫‪,‬‬
‫ייפיסא כו ‪ .‬וה״ז כמו שכל המתלבש באיזה משל שהמשל הוא דבר זר לגמרי‬
‫מן הנמשל וממילא הוא מעלים ומסתיר עד שגם שהשכל מובן מהמשל אינו‬
‫כלל כמו האור שכל בעצם‪ .‬ואינו דומה להתלבשות השכל באותיות הדבור‬
‫שגם הם מעלימים על אור השכל‪ ,‬מ״מ ה״ה כלים אל השכל שע״י מתגלה‬
‫השכל׳ אבל המשל להיותו עגין זר ה״ז מעלים על השכל שהגילוי הוא לא‬
‫כמהות השכל בעצם כ ו ‪ /‬ויש העלם יותר‪ ,‬והוא התידה שמעלים לגמרי‪ .‬דהנה‬
‫במשל הגם שהוא העלם הרי מ״מ הכוונה בזה הוא להיות עי״ז גילוי השכל‪,‬‬
‫משא״כ בהידה הרי הכווגה היא להעלים את השכל‪ ,‬וממילא ה״ז העלם‬
‫לגמרי כ ו ‪ /‬ובד״כ הוא ההפרש בהפרסאות שבבי״ע גופא דלבוש המשל‬
‫ה‬
‫י ״ ע לבושי יצי׳ וההידה הוא כמו לבושי העשי׳ כ ו ‪ /‬ועמ״ש באורך מעגין‬
‫הפרםאות בדרוש בשעה שהקדימה תער״ב‪ .‬ועפ״ז יובן מה שבהול מותר עשיית‬
‫המלאכה מאתר שיש מסכים ופרסאות המעלימים על האלקות שאינו נראה‬
‫ונגלה למטת ע״כ מותר בעשיית מלאכה‪ .‬והגם שלגבי אוא״ם אין שום דבר‬
‫מעלים ומסתיר ואם יסתר איש במסתרים אפי׳ בתכלית ההעלמים וההםתרים‬
‫י אבי לא אראנו מ ‪ /‬אבל לגבי האדם ה״ז‬ ‫ו כ‬ ‫אין זה מעלים ומסתיר כלל‬
‫ייעלם וע״כ מותר במלאכה‪ .‬וה״ז עד״מ כשאינו יודע מהמלך ואינו רואה אותו‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פד״ ת‬ ‫ספד‬ ‫קזנד‬
‫הגם שהמלך דואה אותו‪ ,‬הרי אין לו שום עונש כשעושה מלאכה מאהר שהוא‬
‫איגו רואה את המלך‪ .‬וכמו״כ הוא לגבי למעלה מאהר שלגבי האדם ה״ז העלם‬
‫ה״ה מוהר במלאכה‪ .‬ובשבת אסור במלאכה מפגי שבשבת הוא עליות העולמות‬
‫וכתי׳ ויכל אלקים שמבהי׳ ההבדלה שמש׳ אלקים הוא בבהי׳ כליון שבלו‬
‫כל ההעלמות וההסתירים ומאיר גילוי אור‪ ,‬ע״ב בשבת אסור בעשיית‬
‫מלאכה וכל העושה בו מלאכה יומת‪.‬‬

‫ג( ומעתה צ״ל ענין ארהין דאורייתא‪ .‬דהנה תושבע״פ שיתא סדרי משנה‬
‫י ׳ קדש‬
‫ב ח‬ ‫הן נגד ששת ימי ההול‪ ,‬והיינו שגם בהול יהי׳ גילוי‬
‫ויהי׳ הולין שנעשה עטה״ק‪ .‬וכמו שהיו תנאים שהיו אוכלים עטה״ק ובדאי׳‬
‫במשנה דפ״ג דהגיגה‪ ,‬ותגן יוהגן בן גודגדא הי׳ אוכל עטה״ק כל ימיו כו׳‪ .‬והייני‬
‫שהכווגה שלו הי׳ שגם בהולין יהי׳ הארת הקדש‪ .‬וזהו ג״כ שע״י ההורה‬
‫ממשיכים גם בהול המשכת הקדושה כו׳‪ .‬דבתורה כתי׳ ויהי קול מעל לרקיע‬
‫ואף שתתלת‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬‫שממשיך בתי׳ אוא״ס שלמעלה מכל ההבדלות והמסכים‬
‫ההתהוות לא הי׳ אפשר להיות ע״י גילוי אור כ״א ע״י הבדלות ומסבים דוקא‬
‫ש‬
‫כנ״ל‪ ,‬מ״מ לאהר שנתהוו העולמות יכולים לקבל גילוי אוא״ס ולא יתבטלו ו כ מ ״‬
‫בע״ה לעגין גילוי הקו שאם הי׳ נשאר הקו לא הי׳ אפ״ל התהוות הבלים‬
‫ואהרי שנתהוו יכולים לקבל גילוי הקו הגשאד מאוא״ם כר‪ .‬וזהו שהתורה היא‬
‫קו האמצעי שע״י ההורה מהחבר אצי׳» עשי׳‪ ,‬דאצי׳ הוא בהי׳ קדש ועשי׳‬
‫הול׳ וע״י התורה מהחבר חול עם הקדש וקה״ק וגם למעלה מקה״ק כר‪ .‬ובדיב‬
‫הוא התתברות אוא״ס עם העולמות שיהי׳ גילוי אוא״ס בעולמות גם בעולם‬
‫התתתון כו׳‪ .‬וזהו שגק׳ התורה ד ר ך וכמו הדרך שהולכין בה מעיר לעיר‬
‫וגם הולכין בהזרה וא״ל אין זה דדך כ״א שהולכין והוזדין בה‪ ,‬כמו״כ התורה‬
‫היא בהי׳ דרך שע״י הוא המשכת אוא״ס בעולם‪ ,‬וכמו״כ ההעלאה מלמטלפ״ע‬
‫כוי‪ .‬וזהו פרטי הש״ס משגה שיש בהם העלאה והמשכה דס׳ זרעים מדבר‬
‫בעגיגי החסדים שהאדם עושה עם הבירו וכמו פאר‪ .‬לקט זשכהה שזהו בהי׳‬
‫הסד שעי״ז נמשך בתי׳ תסדים כו׳ וכמארז״ל ואותך לא אעשה כלה בזכות‬
‫לא תכלה פאת שדך כר‪ .‬וכן תרומות ומעשרות הכל הוא בתי׳ תסד והמשכת‬
‫אוא״ס ב״ה‪ .‬וזהו שאמרז״ל אמונות זה סדר זרעים והביאו התום׳ בשם הירושלמי‬
‫שמאמין בהיי עולם וזורע‪ .‬ולכאו׳ אינו מובן מהו האמונה בזה הלא בך טבע‬
‫העולם שכשזורעין מצמיה ומה שייך ע״ז אמונה כו׳ )ויותר יתכן בזה עניו‬
‫הבטתון כו׳(‪ .‬אך הענין הוא דזה הזריעה ברותניות‪ ,‬וכדאי׳ בתל״א ע״פ ויזרע‬
‫יצהק בארץ ההיא אין זריעה אלא צדקה כו׳ דזורע צדקות מצמית ישועות׳‬
‫ובמד״ר זרע הקב״ה תומ״צ כדי להנהילם לישראל כר‪ .‬שע״י זריעה דמצות‬
‫נמשך גילוי אלקות כו׳‪ .‬וע״ז הוא האמונה בההמשכה שע״י תומ״צ כו׳‪ .‬וזהי‬
‫וימצא מאה שערים‪ ,‬וידוע דמאה הוא בכתר וכמ״ש בזהד בענין מאה שנה בר׳‬
‫והיינו ההמשכת מבתי׳ כתר בבהי׳ מל׳ ובבי״ע כו׳‪ .‬ס׳ מועד מדבר בשבתות‬
‫י מ‬
‫שהן בהי׳ העלאה מלמטלמ״ע‪ ,‬ד ב ש ב ת וביו״ט הוא עליית העולמות כר׳ ו‬

‫כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬אצי׳ עם‪.‬‬ ‫•(‬

‫קצה‬ ‫ו ״ מ‬ ‫‪B -‬‬ ‫ה נו א מ ו י פ‬ ‫מ ס ד‬

‫•״״»»* גשס״מ בבהי׳ העלאה והמשכה‪ ,‬וע״כ נק׳ התורה דרך שהולכין ‪u v i j n‬‬
‫בה׳ שע״י התורה הוא ההעלאה וההמשבה דאוא״ס בעולם כר‪ .‬ויש בזה הכ׳‬
‫עמוקה באופן ההמשכה שיומשך למקום הראוי דוקא‪ ,‬וכמו הדרך הנכונה היא‬
‫שהילך בה בדרך ישר ולא יטעה בדרכו לילך בדרך עקלתון‪ ,‬ובמו״כ הוא‬
‫בדרך התורה שהיא הדרך הנכונה להורות במה שיבוא ההמשכה האלקית‪ ,‬ויש‬
‫דברים שבהם לא תהי׳ ההמשכה אלקית‪ .‬וכמו בתרומה שא׳ המשה לא יתרומו‬
‫ואס תרמו אין תרומתם תרומה‪ ,‬דתרומה הוא המשכת רוממות הא״ם‪ ,‬ובהתרומה‬
‫דחמשה אלו אינו נמשך רוממות הא״ם‪ ,‬ויש שלא יתרמו ואם תרמו תרומתן‬
‫תרומה כו׳‪ .‬וכן במעשרות שהודיע התורה במה היא ההמשכה‪ ,‬וכמו מוץ ותבן אין‬
‫‪,‬‬
‫בהם מעשר‪ ,‬דמעשר הוא ההמשכה מבתי׳ י ר ד קדש עליון‪ ,‬ובמוץ ותבן שהן מ ד ר י‬
‫ד ס ט‬
‫״ א א״צ להמשיך לשם מבהי׳ הקדש שלא יהי׳ ח״ו תום׳ יניקה‪ .‬ולכן‬
‫עשו נתן מעשר ממוץ ותבן מפני שחוא בחי׳ הקלי׳ והסט״א והי׳ משבח עצמו‬
‫שמעשר מוץ ותבן‪ ,‬וע״פ התורה אין בזה מעשר כר‪ .‬וכל ענין התורה הוא‬
‫המשכת אוא״ם בעולם כו׳‪ .‬והנה נת״ל דהיתר עשיית מלאכה בששת ימי ההול‬
‫הוא מפני ההבדלות דמסכים ופרםאות‪ ,‬אמנם ע״פ התורה יש בזה ג״ב‬
‫תנאים איך שתהי׳ המלאכה‪ ,‬והיינו שהמלאכה ההי׳ בהכשר מ ק א ‪ ,‬וכמו במו״מ‬
‫באמונה דוקא‪ ,‬דמו״מ הריע מלאכה שעז״נ ואחר ועשית מלאכתך‪ ,‬רק שצ״ל באמונה‬
‫‪,‬‬
‫שלא יהי בזה שקר וגניבה וגזל‪ .‬ויש מלאכות שחן אסורים ע׳׳פ התורה‪ ,‬וכמו‬
‫שיש בנין האסור ע״פ דין התורה כו׳‪ .‬וכיש באכו״ש שיש בזה אסור ומותר‬
‫‪,‬‬
‫כו )במשנה דל״ט מלאכות נכלל מזון ולבוש ובית והכל בכלל מלאכה כו(׳‬
‫והיינו דכללות היתר עשיית המלאכה בהול הוא משום ההסתר דאור האלקי בנ ל‪.‬‬
‫ת‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫מ ד‬ ‫ג ו פ א‬
‫י‬ ‫י י !‬ ‫'‬ ‫ולהיות שע״י התורה גמשך גילוי אלקות לבן יש בזי׳‬
‫שאסור לעשות‪ .‬ומ״מ כללות ענין המלאכה מוהר בהול מפני שהתמשכה דעכש ו‬
‫יייא להוסיף אורות באצי׳ והגילוי למטה יהי׳ לעתיד לבן מותר במלאכה כ ‪.‬‬
‫ה ה‬ ‫ב ח י צ י נ י י ת‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫מ ו ת‬
‫‪*L‬‬ ‫‪^1‬‬ ‫גס שההמשכת דתורה היא בפנימיות ה ע י ל‬
‫מ ה א י‬ ‫ב פ ק א‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫ד‬
‫?‪*J!L‬‬ ‫כפי טבע העולם כר‪ .‬וזהו שא׳ בזהר‬
‫‪ - , . , * . .‬י ^ ‪ -‬ו ־ *יא בבחי׳ הפנימיות׳‬ ‫באיייי‬
‫במלאכה‬
‫לעשות‬
‫מלאכה‪ ,‬דכמו בתפלה אסור לעסוק במלאכה כמו״כ הוא בעסק התורה בו׳‪ .‬וה‬
‫מפני שע״י התורה מאיר אוא״ם גם בבחי׳ חול כו׳‪ .‬והנה תתורה היא‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י ת י ר‬ ‫מ י ם‬ ‫ב ח י‬ ‫מ י ם‬
‫‪\1‬‬ ‫?‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ג״כ בבתי׳ מדה וכמ״ש מי מדד כשעלי‬
‫‪,‬‬
‫בבתי מדה׳ רק שזהו מדידת עצמיות שאיגו מעלים ומסתיר על העצם כ ו ‪.‬‬
‫דמדידה בהארה דאלקות הוא שמצמצם ומעלים שאינו גמשך עצם האור ב ו ׳‬
‫משא״כ בבתי׳ עצמות אין המדידת מסתיר כ״א שנמשך העצם כו׳ וכמ״ש במ א‪.‬‬
‫״ י גילוי אוא ם‬ ‫ו ע‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫וז‬‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ך י ‪/‬‬ ‫ך‬ ‫ף‬ ‫ך‬ ‫ן ן י א‬ ‫ה‬ ‫ף‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ך״‪/‬‬ ‫ך ר כ י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫כ י‬ ‫ה ו‬

‫התורה כו׳‪ .‬אמנם או‬ ‫שממשיכים אוא״ם ע״י‬ ‫ילכו בם‬ ‫וצדיקים‬ ‫בעולם‬
 ‫ה מ א מ ר י ם — פ ר י׳ ת‬ ‫שפו‬ ‫קצו‬
‫וצדיקים ילכו בגין דמשתדלין באורייתא אינון אזלין באלין אורחין‪ ,‬הייגי‬
‫שיהי׳ לימוד התודה בביטול ואזי ממשיכים אוא״ס ע״י תתורה כר‪ .‬דהנח‬
‫תלת קשרין מתקשרין דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא‬
‫בקוביה דבכדי שיהי׳ התקשרות התורה בקוב״ה זהו ע״י שישראל מתקשראין‬
‫באורייתא‪ .‬וחהתקשרות היא כאשר עסק התורה הוא בבהי׳ ביטול ובמ״ש לא‬
‫בשמים היא ולא מעבד לים לא תמצא בגסי הרות ובמי שמרתיב את לבי‬
‫כים‪ .‬כ״א מי שהוא בבהי׳״ בלימוד התורה ה״ה מתאתד עם התורה וה״ה‬
‫ממשיך גילוי אוא״ם בתודה כו׳‪ .‬וזהר דבגין דמשתדלין באורייתא בבתי׳ ביטול‬
‫ה״ה ממשיכים גילוי אור א״ס בעולם כו׳‪ ,‬וכד גשמתין גפקין מהאי עלמא‬
‫איגון אזלין באלין אורהין‪ ,‬דע״י עסק התודה בתשוקת נפשו בדרכי התורה‬
‫שממשיכים עי״ז גילוי האוא״ס מלמעלמ״ט עי״ז הוא ההעלאה דנשמות מלמטלמ״ע‬
‫כו׳ דע״י שממשיכים מלמעלמ״ט עי״ז הוא ההעלאה מלמטלמ״ע כו׳‪ .‬וכמו עד״מ‬
‫מים הנמשכים מגבות לנמוך יבולי׳ לתעלותם למעלה וכפי ערך הגובה‬
‫שנמשכים משם לפ״ע זה יכולים לעלות למעלה‪ ,‬וכמאדז״ל דמעין עין עיטם ש״מ‬
‫שהי׳ גבוה מקרקע עזרה כ״ג אמה מפני שהמקוה דכה״ג הי׳ בגובה כ״ג אמה‬
‫וה״ז הוראה שהי׳ המעין בגובה כ״ג אמה דלפ״ע הגובה שנמשכים משם כ י‬
‫יכולים להעלות אוהם כר‪ .‬וכמו״כ הוא הדוגמא למעלה שע״י ההמשכה הוא‬
‫ההעלאה‪ ,‬וכפי ערך מקור ההמשכה כך היא ההעלאה בו׳ וע״כ צדיקים העוסקים‬
‫בתורה וממשיכים גילוי אוא״ס ה״ה עולים בדרכים אלו‪ .‬וזהו צדיקים ילבו בם כרי‬

‫ד( ופושעים יבשלו ב פ בגין דלא משתדלין באורייהא‪ ,‬היינו שלומדים‬

‫הודה שלא לשמה כ״א לקנטר או להתייהד‪ ,‬וכמא׳ ולמשמאילים‬
‫תיא סמא דמותא כו׳‪ .‬ולכאורה א״מ איך נמצא בתורך‪ .‬ענין דע כזה‪ .‬אך העגיז‬
‫הוא דהנה ידוע דתושב״כ ותושבע״פ הן עה״ת ועה״ד‪ ,‬ולכאו׳ איך היא‬
‫דתושבע״פ הוא עה״ד טו״ר‪ .‬אך הענין שזהו שהתורה ירדה ל ב ר ר בירורים׳‬
‫והרי המברר מתלבש בלבוש המתברר• שזהו ירידה והשפלה‪ ,‬וכמ״ש וירד‬
‫אבדם מצרימה‪ ,‬אב רם בהי׳ שכל הנעלם מכל רעיון שירד למצרים לברר‬
‫בירורים ה״ז ירידה והשפלה‪ .‬והגם שנא׳ ויעל אבדם ממצרים שהי׳ לו עלי׳‬
‫עי״ז מ״מ בתהלה ה״ז ירידה כו׳‪ .‬וכמו״כ בתורת שגתלבשה בלבוש המתברר‬
‫ה״ז ירידה‪ .‬והגם דבירור דתורה הוא בדרך מלמעלמ״ט‪ ,‬מ״מ ה״ז בבתי׳‬
‫התעסקות בעניניס אלו‪ .‬וה״ז כמו ההפרש בבירורים במסעות דבנ״י במדבר‬
‫ובין בזמן הבית‪ .‬דבמםעות הי׳ האדון הולך לפגיהם והורג נהשיס ועקרבים‬
‫ומיישר להם הדרך‪ ,‬ומ״מ הרי צריכים לילך במדבר‪ .‬משא״כ בזה״ב שהי׳‬
‫הבירור מדהוק בדרך ממילא שלא בבהי׳ התעסקות כלל בו׳‪ ,‬וכמ״ש בהבי׳‬
‫כמד״ס באה״מ‪ .‬וכמו״כ בתושבע״פ הגם שהבירור חוא בבחי׳ מלמעלמ״ט‬
‫מ״פ הוא בבהי׳ התעסקות כר‪ .‬ויש בתורה ג״כ שהבירור שלא בבהי׳ התעסקות‬
‫כלל והוא בפגימיות התורה שמטהר ומזכך את העולם בדרך ממילא‪ .‬אבל‬
‫בהיצוניות התורה הבירור הוא בבהי׳ התעסקות‪ ,‬דהייגו התלבשות בלבושי‬

‫ביטול‪.‬‬ ‫בבחי׳‬ ‫ואוצ״ל‪:‬‬ ‫בגוכי״ק‪,‬‬ ‫כ״ה‬ ‫•(‬

‫?*י‬ ‫פפרהמאמרים־‪-‬פר״י*‬
‫המתברר שיש בזה ת ע ר ו ב ו ת טו״ר‪ ,‬וכמו כאשר ראובן טוען בך ושמעון‬
‫טיען* יהי׳ הפסי׳ד כך ובך‪ ,‬והרי אחד טוען טענת שקר ובתלבשה התורה‬
‫בזה לברר א ת האמת‪ ,‬וכאשר מ ת ב ר ר האמת ע״י התורה נעשה עי״ז התהברות‬
‫עה״ד עם עת״ה כר‪ .‬אך מצד הלבושים יכול להיות שיהי׳ עסק התורה שלא‬
‫לשמה דאז ת״ת עושה פירוד בין עה״ד ועה״ה‪ .‬וזה הי׳ הטא אדה״ר שאם הי׳‬
‫לוקת תחלה מעה״ת ותי׳ ממתין באכילת עה״ד עד השבת הי׳ כ ל פריו קדש‬
‫הילולים לה׳ שהי׳ נכלל בעד״״ח כר‪ .‬אך ע״י שלקח תחלה מעה״ד נעשה‬
‫פירוד‪ .‬וע״ז ניתנת התורה להבר עה״ד עם עה״ה‪ ,‬וכשלומד שלא לשמה עושה‬
‫פירוד ביניהם‪ .‬וזהו יבשלו בם‪ ,‬היינו באותן הדרכים שגס הוא הולך בדרבי‬
‫התורה‪ ,‬ר ק שהולך בהם בדרך עקלתון‪ ,‬דאת זלעו״ז‪ .‬עשה אלקי׳‪ ,‬דבמו שיש‬
‫דרכים דקדושה ב מ ר ב יש דרכים דלעו״ז‪ ,‬והוא הולך ונכשל בדרכים אלו‪ .‬אבל‬
‫כשלומד תורה לשמה בבתי׳ ביטול ואפי׳ שלא לשמה היינו מיראה לא מאהבה‬
‫דעיקר הביטול הוא כשלומד ר ק מאהבת ה׳‪ .‬אמגס גם כשלומד מיראה ה״ה בבהי׳‬
‫ביטול ומזה יבוא גם ללמוד מאהבה‪ ,‬עז״ג צדיקים ילכו בם כו׳‪ .‬וזהו כי‬
‫ישרים דרכי ה׳ הן הדרכים דתורה שהוא להמשיך אוא״ם שגם לאהר כל‬
‫ההבדלות והמסכים גם בהי׳ הול יהי׳ המשכת בהי׳ קדש שזהו ע״י שמשתדלים‬
‫באורייתא בבהי׳ ביטול‪ ,‬ועז״א וצדיקים ילבו בם בו׳•‬

‫בשוה״ג בגוכי״ק‪ :‬הדרוש כי ישרים דרכי ה׳ שבבה״ז גא׳ י״ט כסלו א׳‬
‫וישב תקס״ז‪.‬‬

‫בס״ד ש״פ וי׳שב‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫נאי ל׳ עלי׳ וכמ״ש ששם עלו‬ ‫ם‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ש‬‫ייוסף‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ו ך ״ ל א‬ ‫ל‬ ‫ו צ‬ ‫מ צ ר י מ ה י‬ ‫ה ו ר ד‬

‫שבטים כו׳ להודות לה׳ ולמה גבי יוסף נא׳ ל׳ ידידה‪ ,‬והלא יוסף הי׳‬
‫גבוה במעלה מהם למה גא׳ בו ל׳ ירידה‪ .‬ולהבין זה ילה״ק מ״ש אגי ראשון ואני‬
‫אחר‬
‫א לאהר כל‬ ‫ה ו‬‫ל ׳ ואגי א ה ת ן‬ ‫י ז כו׳׳ אני ראשון הייגו קודם כל‬
‫ה ה ש ת‬

‫י״השתל‪ /‬והיינו דקודם התשתל׳ ואהר ההשתל׳ הכל בשוד‪ ,‬וכמ״ש אני ה׳ לא‬
‫שגיתי׳ שלא יש שום שינוי בין קודם ברה״ע לאתר שנבה״ע‪ ,‬אתה הוא קודם‬
‫״ ל והלא ממך הכל‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫כ י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫שנבה״ע‬
‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ש נ ב ך ״‬ ‫א ן ז ף‬ ‫ה ו א‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ן‬
‫כי‪1‬י‬
‫'׳ יאיר לא שניתי כלל‪ .‬אך תענין דתתהוות תעולמות הוא מזיו והארה‬

‫‪ C‬כ״ה כגוכי״ק‪ ,‬ואוצ״ל ‪ :‬טוען‪ .‬כך‪.‬‬

 ‫פפד ה ט א ט ו י פ ‪ -‬פ ו ״‬ ‫קצת‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬לבד ולא מעצמותו ית דעצמות מדומם ומובדל לגמרי מהעולמות כר והארה‬
‫זו נק׳ בשם שמו ית׳ וכפ״ש כי גשגב שמו לבדו‪ ,‬דגם בחי׳ שמו נשגב שמורה‬
‫על הדוממות והוא בהי׳ סוכ״ע ה״ז בתי׳ שמו בלבד‪ ,‬שאינו בערך העצמות‬
‫כלל‪ .‬וכמו שם האדם שאינו נוגע לעצמו כלל‪ ,‬דבשהוא בפ״ע א״צ להשם‬
‫כלל דק לזולתו שיקדא אותו בשמו ועי״ז נפנה לקוראיו‪ ,‬כמו״ב ענין השם‬
‫למעלה הוא רק לצורך העולמות ואינו נוגע לעצמות כלל‪ .‬ולבן מדות העליונות‬
‫שמהם הוא החיות והנהגת העולמות הן בהי׳ שמות ש׳ אל בהסד ש׳ אלקי‬
‫בגבו׳ כו׳‪ ,‬משום דבללות ההתהוות והחיות של העולמות הוא רק מבהי׳ שם‬
‫י ן לא בבהי‬ ‫‪,‬‬ ‫מ א‬ ‫בתי׳ הארה ל‬
‫י ש‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ה ן א‬ ‫ה ה ת ה ו ן ת‬ ‫ז ן‬ ‫מ ה א ך ה‬ ‫ן ג ם‬ ‫כ ו ‪/‬‬ ‫ב ד‬

‫עו״ע‪ .‬דערע הוא שהעלול פועל שינוי בהעילה‪ ,‬דבל מניע מתנענע בעצמו כו •‬
‫וכמו בהשפעת השכל הרי ההשפעה עושה שינוי בהמשפיע שהוא פוטר‬
‫בההשפעה ומוגדר בזה‪ ,‬דבעת שמשפיע שכל זה אינו יכול להשפיע שבל אחר•‬
‫וכן הוא בשכל ומדות שזה בדרך עז״ע שהשכל מתלבש בזה להוליד את ה מ י ׳‬
‫ובעת שהוא מלובש במדה זו לא יתלבש במדה אהדת כו׳‪ .‬אבל התהוות העולמי‬
‫הוא בבהי׳ יש מאין‪ ,‬דהיינו בבהי׳ אין ערוך בו׳‪ .‬דהגה ההתהוות הוא מבת‬
‫ו ה ת נ ש א‬
‫הריהוק דבהי׳ מל׳ והרע והים עומד עליהם מלמעלה בבהי׳ רוממות‬
‫בו׳‪ .‬והגם שזהו בבתי׳ התנשאות על עם )ועמ״ש בדרוש להבין ע׳ פםה ומ ״‬
‫ש ג ת ה י י י‬ ‫ם‬ ‫ה י א‬
‫‪ /‬עם‪,‬‬ ‫קוי‬ ‫ידיעת המציאות והשגת המהות דלמעלה ההתנשאות‬
‫מ ל ר‬ ‫י א י ן‬
‫‪!yf‬‬ ‫ונתהוו מההתנשאות כו׳(‪ ,‬מ״מ ה״ז בבתי׳ התנשאות והבדלה כי"‬
‫בי‬ ‫״‬ ‫ב ? ז ק‬ ‫י כ מ ״ ש‬ ‫כ ו ‪/‬‬ ‫מ צ י א י ת‬ ‫ב ב ח י ‪,‬‬
‫* 'שד•‬ ‫דמהתנשאות זאת נתהוו הנבראים‬
‫ע י‬ ‫ש א י נ י‬
‫‪L‬‬ ‫דמי מנה‪ .‬והיינו שההתהוות היא בדרך אין ערוך בבהי׳ ריהות‬
‫ב‬
‫‪t‬‬ ‫‪,‬‬ ‫שום שינוי כו׳‪ .‬וגם בבהי׳ הקירוב היינו בבחי׳ התלבשות בה הפועל‬
‫י‬ ‫ל '‬ ‫ד‬ ‫ד ‪ ,‬ב ד‬
‫ה״ז ג״כ בבחי׳ העלם והסתר הבורא מהנברא שזהו ג״כ בבהי׳‬
‫י‬ ‫שזי‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ו מ צ י א ו ת‬ ‫י ש‬ ‫ב ב ח י‬ ‫י א‬
‫* ' שזהו‬ ‫'‬ ‫שאם הי׳ בבחי׳ קירוב ממש לא הי׳ ה נ ב‬
‫י ‪ ,‬י י ת‬ ‫ש ע ט‬ ‫מ א י ז‬ ‫י ש‬ ‫ה ת ה י ר ת‬ ‫ב ע נ י ז‬ ‫א ד‬ ‫ה ה פ‬ ‫) ו ז ה י‬ ‫כ ו‬ ‫ד ‪ ,‬ב ד ל ה‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬
‫אריה‬ ‫' ל י‬ ‫'‬
‫״ ןלכן אין ההא ^‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫״ ״‬ ‫בבהי׳ ה ת ל‬
‫א ( י‬ ‫ב מ‬ ‫ש‬ ‫ן כ מ‬ ‫כ ן ‪/‬‬ ‫ה ב ך ל ה‬ ‫ב ב ח י‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ב ש ו ת‬

‫י כ מ‬ ‫א ‪/‬‬
‫י‬ ‫‪,‬‬
‫ה ו‬ ‫האלקית מוגדרת בההתהוות שהרי מהווה ומהי׳ הכל בשעה ורגע‬
‫‪57‬‬ ‫מ א י ן‬ ‫ה כ ל‬ ‫מ ה י ו ה‬ ‫י ב כ ״ ד‬ ‫ש ב כ ״ ע‬ ‫מ ן ‪ 5‬׳ ‪ /‬ב‬ ‫ת מ י ד‬ ‫י‬ ‫ב כ י‬ ‫ב ט י ב י‬ ‫ד ‪ ,‬מ ח ד ש‬
‫עינוי‬ ‫׳‬ ‫"‬
‫ש‬ ‫ע י ש י‬ ‫ת ד ‪ ,‬ו י ת‬ ‫ד ‪ ,‬ד‬
‫? צמות‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫מהווה כל הנבראים ברגע א׳ כו׳‪ .‬והיינו שאיז‬
‫ע‬ ‫ב ל ב י‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ב ח י‬ ‫ה א ר ה‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫ז‬ ‫ד ‪/ ,‬‬
‫לבי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫גם בההארה המהווה כו׳‪ .‬ובכללות ׳‬
‫י‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫י ק‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫י ד י ע א‬ ‫צד‬
‫' ? ' אני‬ ‫אוא״ם ב״ה לאו מכא״מ כלל ולאו דאית לי ?‬
‫ש‬ ‫״‬ ‫ש ז ה ו‬
‫י " שלא‬ ‫הוא שנמשך להוות ולההיות העולמות‬
‫י‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬

‫ע י‬ ‫א‬ ‫ו ב פ ר ד ד‬ ‫י‪/‬‬
‫שזהו‬ ‫"‬ ‫הוי׳ הוא שמי‪ ,‬שגם ש׳ הוי׳ הוא בחי׳ שם בלבד כ ״‬
‫מית‬
‫ם‬ ‫'‬ ‫צ ו‬‫גבה״ע הי׳ הוא ושמו בלבד‪ ,‬שזהו בהי׳ אור הא״ס השייך אל י ׳ ע ו ל‬
‫ד‬ ‫פ נ י‬
‫בחי׳ שמו בלבד כו׳‪ .‬וכידוע דהוא ושמו הוא בהי׳ אואים ש ל‬
‫דבהי׳ שמו בכלל הוא בהי׳ האור השייך אל העולמות כר•‬

‫לקרו*‬ ‫ח כ מ י ‪ 1‬י‬

‫י ד ע י‬
‫*‬ ‫*‬ ‫ב( והנה במד״ר י א ש‬
‫ל מ ד ד ש‬ ‫ה‬ ‫ה ק ב‬ ‫ש א מ ד‬ ‫א י ‪/‬‬ ‫ז‬ ‫פי‬ ‫י ת‬ ‫ב‬

‫יקףןה‬ ‫משלכם שהעביר לפניהם בהמות היות ועופות ולא‬

‫להם שמות ואדה״ר קרא להם שמות לזה גאה לקרוא שור ולזה גאר׳‬
‫כ ן צ ט‬
‫ה מ א מ ר י ם — פ ר ״ י*‬ ‫פפר‬
‫חמור כ ו ‪ /‬ואני מה שמי לך נאה לקרות הוי׳ לפי שאתה אדון על בריותך מי•‬
‫ומובן מזה שהשם אינו רק אל הזולת שיקרא אותו בשמו להיות נפנה לקוראיו׳‬
‫דא״כ ה״ז הסכם בלבד ומפני • לא יבלו מה״ש לקרוא שמוה‪ .‬אלא שהשם אינו‬
‫רק הסכם כ״א שזהו החיות המתי׳ אותה ועז״א לזה נאה לקרוא שור מפני‬
‫שאותיות שור הן המתיים אותו כי שרשו הוא מבהי׳ פני שור שבמרכבה‪ ,‬ולזה‬
‫נאה לקרוא ארי׳ מפני ששרשו מבהי׳ פני א ר י ‪ /‬וזהו תכמתו שהיתר‪ .‬גדולת‬
‫ממה״ש שידע שרש ומקור כל הנבראים‪ ,‬ובמ״ש השל״ה שידע סוד מרבבה העליונת‬
‫כ ו ‪ /‬וכמו״כ בשמות האדם הוא השם חוא חמחי׳ אותו וכמו ראובן ע״ש כי ראה‬
‫ה׳ שמעון ע״ש כי שמע ה ‪ /‬שזהו שרש כל או״א שמרומז בהשם והוא ההיות‬
‫המתי׳ אותו כ ו ‪ /‬אך ד ע ת להבין נקל דלמעלה אינו כן כ״א שהשם הוא רק‬
‫הארה שאינו גוגע לעצמו כלל‪ ,‬דבנבראים שהתהווהס מאין ליש השם הוא‬
‫החיות המתי׳ את הנברא אבל אוא״ס הקדמון לכל הקדומים אינו שייר‬
‫לומר כזה ה״ו‪ ,‬כ״א שהשם הוא ר ק שמהווה ומהי׳ עולמות כ ו ‪ /‬וזש״א לך נאה‬
‫לקרות הוי׳ מפני שאתה אדון כ ו ‪ /‬דהיינו רק מפני שאנה אשהמודע אדון על‬
‫כ‬
‫י ל א להוות ולהחיות עולמות ז״ע השם שמהווה ומהי׳ הכל בהארתו ית׳ כר״‬
‫והנה באדם ג״כ השם אינו לעצמות הנשמה‪ ,‬כי הנשמה למעלה אין לה שם‪,‬‬
‫וכמ״ש ולאדם לא מצא עזר כגגדו‪ ,‬ופי׳ הרמב״ן דעזר הוא השם‪ ,‬ולאדם‬
‫לא מצא עזר דהיינו שהנשמה בעצם אין לה שם ב ו ‪ /‬דמ״ש ויקרא האדם שמות‬
‫לכל הבהמה והחי׳ ה״ז ג״כ למעלה במלאכים העליונים שיש להם שמות‬
‫)ולכן אומר בעגין זח‬ ‫מיכאל גבריאל כר‪ ,‬אבל הנשמה למעלה אין ל‬
‫ם‬ ‫ש‬ ‫ה‬

‫ולאדם לא מצא עזר כ ו ‪ /‬וי״ל דזהו מה שיש בנשמה מבחי׳ חד ולא בחושבן כו‬
‫וכמ״ש בזהד דד*״״ייז **** »*ל י ד ^ ה י ־אייוו בחי׳ דבר ומק׳ אבל עילת‬

‫‪ -‬י י ׳ שם כר( וכמ״ש בלק״ת בד״ה מי מנה‪ .‬והיינו בי השם הוא רק ״ ‪ , ,‬ו ״ ‪ ,‬״ ״ ‪.‬‬
‫הנשמה עם הגוף‪ ,‬וע״כ מלאכים שיש להם גופים יש להם שמות אבל הנשפת‬
‫למעלה שאין לה גוף אין לה שם‪ .‬רק בהתלבשות הגשמה בגוף הוא שנקראת‬
‫בשם‪ .‬והרי מה שמתלבש בגוף ה״ז רק הארה לבד‪ ,‬ל א עצמות הנשמה‬
‫ד‬

‫היא המתלבשת בגוף רק הארה מהגשמה כידוע ובהארה זו הוא השם המה‬
‫את הגוף כר‪ .‬וזהו דגשמה אהת יש לה שמות שוגות ובמו דרשב׳׳י ע״ד‪ .‬ה‬
‫ניצוץ נשמת משה וגק׳ בשם שמעון‪ ,‬ובן ר ב המגוגא סבא שהי׳ ניצוץ משה כ ו ‪.‬‬
‫הרי שבהתלבשות הגשמה בגוף אהר נק׳ בשם אהד‪ .‬והיינו מפני שהשם הוא‬
‫י ק בהתקשרות הנשמה״• שנק׳ בשם לפי אופן התקשרותה ו ף ׳ ‪ .‬וי״ל דמפנ‬
‫כ ו‬ ‫ב ג‬

‫פשיטות הנשמה יכול להיות בכמה אופגי גילוים שונים‪ ,‬וכמו שנת׳ במ״א‬
‫א‬ ‫ד‬ ‫א ד‬ ‫ה ו י‬ ‫ה ו י ‪/‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫כ מ‬
‫ל‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫בענין ש׳ הוי׳ שמתתבר עם כל השמות‬
‫׳ אל שדי( ו ה ג ו‬ ‫ש ג א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫׳‬ ‫ב ש‬ ‫) ר ק‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ב‬‫צבאות‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫כ‬

‫מפני הפשיטות דש׳ הוי׳ ש׳ העצם ע״ב מתאהד עם כל השמות כ ו ‪ /‬כמו כ‬

‫היא בנשמה שמפני שהיא בבתי׳ פשיטות בעצם ע״כ יכולה לתיות בכמה אופג‬

‫ומפני מה‪.‬‬ ‫ואוצ״ל‪:‬‬ ‫בגוכי״ק‪,‬‬ ‫כ״ה‬ ‫״(‬

‫״״( כ ״ ה ב ג ו כ י ״ ק ‪ ,‬ואוצ״ל ‪ :‬ה נ ש מ ה ב ה ג ו ף ‪.‬‬
 ‫מ א מ ר י ם — פר ״ ת‬ ‫שפרה‬
‫גילוים בגופים שונים׳ ולפי אופן הגילוי הוא השם בר‪ .‬ויש חילוקים בהגילוי‬
‫)הגם שבעצם הוא בבתי׳ פשיטות כר(‪ .‬וכמו בשי •הוי׳ שמצד הפשיטות ה״ד•‬
‫מתאהד עם כ ל השמות׳ הרי מ״מ יש בזה חילוקים וכידוע בחג׳ יחודים דהוי׳‬
‫אהי׳ והוי׳ אלקים והוי׳ אד׳ וכמ״ש בהבי׳ דרגי ושמהי דרוה״ר‪ .‬ובמו״ב היא‬
‫בנשמות שיש הילוקים באופני ההתגלות דהגשמה כו׳‪ .‬וחעגין הוא כמ״ש‬
‫הפרדס בעגין אורות וכלים שהאור הוא בבתי׳ פשיטות ומשתנה לפי גוון הבלי׳‬
‫לא שהוא שינוי ממש ר ק שנראה כ ך וכמו המים שהן בעצם בגוון פשוט‬
‫ו נ ר א י ם ׳ ל פ י ‪1‬גוון הכלי‪ ,‬כמו״כ האור נראה לפי גוון הכלי‪ ,‬והיינו שהכלי מביא‬
‫א ת ה א ו ר ב ל ״ א רופט ארויס דעס אור( לפי מהותה כו׳‪ .‬ו ב מ ר כ א שהתגלית‬
‫ה ו‬

‫לעצמות‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ם‬‫ה שמה ה א לפי אופן התקשרותה‬

‫ש‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י נ מ צ א‬ ‫כ ן ‪/‬‬ ‫ג ד ״ ג ו ף‬

‫ה‬
‫ה שמה ב א להארת הנשמה המתקשרת בגוף להתיותו‪ ,‬ולפי אופן ה ת ג ל י‬
‫הנשמה והתקשרותה בגוף כך הוא שמו של האדם כר‪ .‬וכמר׳ב הוא למעלה‬
‫השם הוא בההארה המתלבשת בעולמות להוותם ולהחיותם בר‪ ,‬ו כ נ י *‬ ‫בה‬
‫הפרדס דשי ה ר בכלל הוא בהי׳ האור המתלבש בהבלים‪ ,‬ויש ח י ל מ *‬
‫ב ה ג ק ו ד יש היי׳ בכל ספי׳ וספי׳ ובמו ב כ ת ר הוא ש׳ הוי׳ בגיקוד ‪T*P‬‬
‫א האיר‬ ‫‪,‬‬
‫ה ו‬ ‫יב״כ *<‪ uu T»1‬ובבינה בניקוד צירי כי׳‪ .‬דכללות ש׳‬
‫ה ן‬

‫דע״ס והוא ג״כ בהי׳ שם והארה כו׳‪ ,‬ופרטי ה א ו ^‬ ‫^ ף י ^ ט‬

‫בכ ס פ מתחלק ם בהניקוד כר‪ .‬וכמי בנשמה שהשם הוא לפי אופן ההתגלות‬
‫« י »״ל״ כמי״כ בש׳ הוי׳ היא התילוק בהניקוד ב ר ‪ .‬וכמו״כ בשרשי‬ ‫™‬
‫שלפני הצמצום דעד שלא נבה״ע הי׳ הוא יש*י‬
‫ג כ <םוי״ האור השייד אל העולמית ויש בזה ג״כ ב״י׳ שם דהייני‬
‫ט א כללי ובתי׳ שמות פרטים כ ר וכמ״ש במ״א‪.‬‬

‫ג( והנה בבדי שיתי׳ »־‪,‬משכת בתי׳ שמו ית׳ להוות ולה״יות העולמות *״ל‬
‫אתעדל ת יכמ״ש בע״ת ד ב ת ת ל ת הבריאה הי׳ הכל בבהי׳ ה ^‬ ‫ע‬
‫א ת ע * ת ‪ .‬ז ל י ׳ י«ילתא‪ ,‬וכאשר ההמשכה היא ע״י אהעדל״ת איי‬
‫י להמשיל‬ ‫עלי שבטים להודות לה׳‪ ,‬ד‬
‫ב כ ד‬ ‫בהי׳ שם‬
‫_ ‪ s‬ה ה ר א ה היינו הילולים ותשבחות איך שבורא וםהיי"‬ ‫^‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ל‬

‫ועד״מ באדם כ ש צ ר י כ י ^ ^ ' כ י ‪ /‬יעי״ז נמשך גילוי ש׳ הוי׳ בעולם כרי‬

‫ם ד‬
‫איש ה ח‬ ‫להשפעת חסדו משבחים אותו איך ש‬
‫ה ו א‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ן ג ך י ב‬

‫דת החסד מהעלם וההסתר אל הגילוי‪ ,‬ואפי׳ בתחלי׳‬ ‫ו‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ה ן א‬

‫ע ״ י ‪,‬תמוז־‪ .‬ההפכיות שמעלמת עלי׳׳ י * *‬ ‫כמשבח א ו‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ת ו‬

‫תעורר ומתגלה מ ד ת הסדו מ ה ע ל ם • הגילוי בי•‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫ע ע ״ י‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ן‬

‫דןתפדה משרשה ומקורה העצמי דהיינו מכת ההיולי‬ ‫ה ע צ מ י‬

‫וכפ״ש בהום׳ לתי״א בהבי׳ דואני נתתי‪ .‬ובזר׳‬ ‫ה‬ ‫מ‬

‫ת ל מ ד הרשב״י שהיו משכתים אותו‪ ,‬וכדאי׳ מ ה ר פ׳ בא‬

‫רשב‬ ‫‪,‬‬
‫ד א‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ך > א ד ן ן‬ ‫‪,‬‬ ‫י׳‬
‫י א מ ך ן‬‫מאן !ן פגי א‬
‫א י ך‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ד ל כ א ן‬ ‫י ׳‬ ‫ר ש ב‬ ‫ד א‬ ‫ה ו‬ ‫ד ו ן‬

‫ע‬
‫שהדי הי׳ ג״כ נשמה בגוף גברא‪ ,‬ומה״ע השבהים בכלל‪ ,‬והלא הרשב״י‬ ‫;די‬

‫בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ; מ ה ע ל ם אל‪.‬‬ ‫כ״ה‬ ‫״(‬

 ‫רא‬ ‫‪, ,‬‬
‫ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר‬ ‫מפד‬
‫הי׳ מקור התודה הנסתר‪ ,‬ומובן שהי׳ רחוק מאד מלהתפעל מתשבחות‪ ,‬וא״כ‬
‫מה״ע ששיבחו אותו‪ ,‬וכמו רבי יהודה קארי אותו שבת וכה׳ע‪ .‬אך העגין‬
‫הוא דהנה מצינו שגם מלאך נברא נק׳ לפעמים בש׳ חוי׳ ובמו ותקרא ש׳ הוי׳‬
‫‪,‬‬
‫הדובר אלי ‪ ,‬וכמו בי נשבעתי נאום ה׳‪ .‬והיינו מפני שהמלאך בעת השליהות‬
‫‪,‬‬
‫הוא בבהי ביטול בתכלית שאינו בבחי׳ מציאות כלל בפ״ע רק כח המשלה‬
‫שבו׳ וע״כ יכול לאמר בי נשבעתי נאום הוי׳ וכמ׳׳ש באגה״ק בד״ה להבין‬
‫אמ״ב צוואת הריב׳׳ש ע׳׳ה‪ .‬וכמו״ב הרשב״י שהי׳ בתכלית הביטול לאוא״ס‬
‫וכמש״א בחד קטירא אתקטרנא בי׳ אהידא ובי׳ להיטא שלא חי׳ בבחי׳ מציאות‬
‫לעצמו כלל‪ ,‬ע״כ שייך לאמר עליו אדון הוי׳ דהיינו האלקות שבו‪ ,‬כי לעצמו אינו‬
‫‪,‬‬
‫בבתי מציאות כלל כו׳‪ .‬וביותר שרשב״י הי׳ נשמה דאצי׳ מעצם האצי׳‬
‫שיייא בהי׳ אלקות ממש כו׳‪ ,‬וזהו שהרשב״י אמר על עצמו אני סימנא בעלמא׳‬
‫‪ h^vn‬אד זהו מפני‬ ‫»‪u‬‬ ‫ורד אם‬
‫וכן‬
‫שלא‬
‫ואיידי דטר ד‬ ‫שהי׳ בתכלית הביטול וההתקשרות באוא״ס ב״ה דבי׳ אהידא‬ ‫שה‬
‫ף‬ ‫כ‬

‫למבלע לא פליט וכאשר רצו התלמידים שישפיע להם הב׳ שיבהו אותו שעי^ז‬
‫נתגלה ונמשכה הכמתו מהעלם אל הגילוי כו׳‪ .‬וכידוע שיש בהכ׳ ב׳ מדרי‬
‫ייא׳ כמו שההכ׳ היא בבהי׳ עלי׳ והתקשרות במקור השכל )ולמעלה הוא בת‬
‫‪,‬‬
‫מ״ה דהכ דהתקשרותה בכתר כו׳ וכמ״ש במ״א( והב׳ הוא בהי׳ ההכ׳ שהיא‬
‫בבתי׳ ירידה והשפלה להיות גמשך בגילוי כו׳‪ .‬וזהו שהשביהו אותו להמשיך‬
‫עייז גילוי הכמתו מהעלם אל הגילוי כו׳‪ ,‬וגם שעי״ז ממשיכים גילוי ההכ׳‬
‫ממקורה העצמי כו׳‪ .‬וזהו שריה״ו קאדי לי׳ שבת בהי׳ מוהין דאבא כו׳‪ .‬וכמו •‬
‫י׳וא למעלה דבכדי להמשיך גילוי אוא״ם בבהי׳ שמות ומדות עליוגות דעצמות‬
‫איא״ס הוא לאו מכא״מ כלל כו׳‪ ,‬זהו ע״י ההילולים ותשבהות שמשבהים אותו‬
‫ית׳ בבחי׳ המדות‪ ,‬ובמו אלקי עולם ברהמיך הרבים ׳ אביגו אב הרהמן‬
‫כ ו‬

‫המרחם רתם נא עלינו כו׳ זכור רהמיך והםדיך בי מעולם המה‪ ,‬ובשמו״ע או‬
‫כרוי אתה הוי׳ כו׳‪ ,‬שעי״ז ממשיכים מעצמות אוא׳׳ם להיות גילוי ש׳ הוי׳‬
‫כו׳‪ .‬וכמו״כ ע״י תומ״צ ממשיכים בהי׳ השמות‪ ,‬וכדאי׳ בזהר דבל ענין תונדצ‬
‫הוא לאתקנא רזא דשמי׳‪ ,‬דתורה היא תורת ה׳ ומצות הן מצות ה׳ שעי ז‬
‫ממשיכים תוס׳ אורות להיות גילוי ש׳ הוי׳ כו׳‪ .‬והנה נת״ל שהכלי ממשיך את‬
‫האור כפי מהותה שז״ע השמות בהתגלות והתקשרות האור בהבלים כו׳‪ ,‬וידוע‬
‫דאויפ מצחצה הצי הכלי מפגים והאו״מ מצהצה הצי הכלי מבחוץ‪ .‬דאו ם‬
‫הוא האור המתלבש בהבלים‪ ,‬וכמו השכל שבא בכלי השגה שמשיג את הענין‪.‬‬
‫אך ההשגה עצמה מסתיר על השכל המושג דהייגו שאיגו מאיר בגילוי כמו שהוא‬
‫התתעםקות‬ ‫דהיינו ‪..w-fsu/‬״‪,‬י ‪— .‬‬
‫י־‪-‬ידיי ההתעסקות‬ ‫‪n‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪u‬‬ ‫^״״ <*מת מסתיר על השכל המושג‬
‫בעצי» ׳־״•י׳‬
‫וכמו שע״י‬‫הה׳‬ ‫ריבוי‬ ‫ע״י‬ ‫אמגם‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫את‬ ‫תופסת‬ ‫שהשגתו‬ ‫כמו‬ ‫כ״א‬ ‫בעצם‬
‫כ י ‪/‬‬ ‫ש כ ל‬ ‫א י ר‬ ‫י‬ ‫ג‬
‫^ «י*י‬ ‫כמושכלות מזדככים כלי ההשגה ויקבל יותר יל י‬
‫התעסקות במושכלות יקבל שכלים נעלים יותר‪ ,‬וכן בכל שכל י א אל עומק‬
‫בו‬

‫יפנימיות השכל ביותר כר‪ .‬וזהו הצתצות מבפגים כר‪ .‬וענין הצהצוה מבתה‬
‫הוא דכאשר כלי שכלו מגושמים ולא יוכל לקבל דקות אור שבל‪ ,‬הגה ע‬
‫וכמו״כ‪.‬‬ ‫ואוצ״ל ‪:‬‬ ‫בגוכי״ק‪,‬‬ ‫״( כ ״ ה‬
 ‫"‪. -‬י י ה־ ימ יא מ־ רי י ים ‪,‬־ — פ ד ״ ת‬
‫ל לקבל כלל‬ ‫ו ל א מ כ‬ ‫שהפשפיע• לו דוקא‬
‫ש כ ל ן‬ ‫מ כ ל י‬ ‫ש ל מ ע ל ה‬ ‫נ ע ל י ם‬ ‫ש כ ל י מ‬

‫ל י שב‪.‬‬ ‫מ ז ך כ ך ב‬ ‫ן ע י ״ ן‬ ‫*‬ ‫ן י ך (‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א ך א ע‬ ‫פ א ל ט‬ ‫) ע ף‬ ‫ב ע צ מ ך‬ ‫מזך<‬ ‫נ ו פ ל‬ ‫ה‬ ‫ה‬

‫מהגשמתו שיוכל לקבל אור שכלו בדקות כר‪ .‬ובעבודה הדע זכוך וצח*‬
‫א י ׳ פ‬ ‫ב ח י ׳‬ ‫ה י א‬ ‫ש ה ת ו ר ה‬ ‫ו מ צ ו ת‬ ‫ת ו ר ה‬ ‫ז ד י‬ ‫ש נ ע ש ה‬ ‫ה כ ל י ם‬
‫‪ ?1‬אוד‬
‫הן או״מ וגעשה ע״י צחצוח הכלים מבפגים ומבחוץ שיהי׳ בהם גילי‬
‫יותר כר‪ .‬וזה״ע שתומ״צ הן לאתקנא רזא דשמי׳ כד•‬
‫״ ס ב״ה‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬
‫ד( א מ נ ם הגס שע״י העלאת מ״ז יייילולים‬
‫ע‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ו‬

‫אוא‬ ‫ל ג ג י‬ ‫י ה ש פ ל ד‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ב‬

‫לות ביי‬ ‫'‬ ‫נמשך אוא״ס " י׳ מ ״ י י ״‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ז‬

‫י י י ד י ‪,‬‬ ‫ש ז ד ‪ ,‬י‬ ‫נ ו ת נ ו ת ו‬ ‫מ ו צ א‬
‫ערוי‬ ‫ע‬ ‫וכמארז״ל דבמקום גדולתו שם אתה‬
‫א ל י ג י‬ ‫מ ח ש ג י ת י‬
‫יד ה׳ ומה‬ ‫י‬ ‫ודש רבות עשית אתה ה׳ אלקי נפלאותיו י‬
‫י ב י‬ ‫נןי‬ ‫ש‬ ‫י כ מ‬ ‫ה ה ת ה י ו ״‬
‫^ י א י ם ובמו‬ ‫" '‬ ‫אליך כד‪ ,‬פי׳ רבות עשית הוא ריבוי‬
‫גב‬ ‫ג ד י ל י‬ ‫ש ה ן‬ ‫גים‬
‫‪ '1‬ן לי‬
‫גרו‬ ‫שה‬ ‫גדלו מעשיך‪ ,‬דמה גדלו קאי על נבראים העליו‬
‫ג‬ ‫יכי״‬ ‫כ י‬ ‫כ י ל ם‬ ‫כ ג ג ד‬ ‫ד ‪ ,‬ח י י ת‬ ‫ג ל י‬ ‫ע ו מ ד כ י‬ ‫ע י ל ם‬ ‫ב ש ל י ש‬ ‫מ ל א‬
‫* וי הנבראים‬ ‫'‬ ‫' י‬ ‫י‬
‫ה ז דיג‬ ‫מ ע ש י ד‬ ‫ר ב י‬ ‫י מ ה‬ ‫כי‬
‫י א ' בשביל‬ ‫ד‪1‬‬ ‫הנבראים וכמו גודל החמה לגבי ה א ת '׳‬
‫‪,‬זא״‬ ‫ה ה ת ה ו ו ת‬
‫ל מאי ראשית‬ ‫ב‬ ‫בדצה״מ שיש בזה ריבוי עד אין שיעור כר• וכל‬
‫י ' ‪*1‬עלי׳ בראתי׳‬ ‫כ י‬
‫נפלאותיך ומתשבותיך שזהו התורה דמאד עמקו מ ח‬ ‫ש ב י ת י‬

‫י‬ ‫ץ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ע ש י ת י‬ ‫א נ כ י‬ ‫י כ מ ״ ש‬ ‫ה ת י י ה כי‬ ‫ש ב י‬

‫‪ ! °‬רי״ג שתכלית‬ ‫'*‬ ‫בשביל ישראל י ב ל‬
‫ב ג י מ‬ ‫כ ר א ת י‬
‫' ״ ליך שלגבי‬ ‫דזה שאנכי עשיתי ארץ הוא בשביל האדם והאדם‬
‫א‬
‫ע‬ ‫אי‬ ‫א ל י ב י‬ ‫ר ק‬ ‫ה י א‬ ‫ז‬ ‫י מ ״ מ כ‬ ‫צ כי‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ה ו א‬
‫' ‪ 1‬ל י ד והשפלה ברי‬ ‫*‬ ‫ק י י ייתי " '*‬
‫י‬ ‫הכוונת‬
‫י ר י‬ ‫י ה י א‬ ‫ע ר י י‬ ‫ה י א א י ו‬ ‫צ‬ ‫ד ת י מ‬
‫ש ' ל בהוריו‬ ‫ב‬ ‫״‬
‫ב ג י‬ ‫עצמות אוא״ס גם ההמשכה‬
‫ה ו א‬
‫ף ‪ ,‬והורר‬ ‫ב‬ ‫ל ב נ מ‬‫ועז״א ויוסף הורד מצרימה‪ ,‬יוסי‬
‫ע ל מ י ן‬ ‫ח י‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫צ‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬

‫צ ד י ?‬ ‫ב ח י‬ ‫י ס ו ד‬ ‫ל ב ח י‬ ‫מ ר כ ב ה‬ ‫ה י‬ ‫אי‬
‫"י ‪ ,‬םו‪4‬ע כר‪ .‬דייני׳‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫עיל ו׳ ייוסד '‬ ‫י‬
‫ה א ר ז‬ ‫ב ב ת י‬ ‫ע‬
‫ל מז‬ ‫'‬ ‫מצרימה היינו להחיות העולמות להיות בבחי׳ ממכ״ י‬
‫ן כ מ‬
‫כ ל‬ ‫מ י צ ר‬ ‫ל‬ ‫ים‬
‫ליונים גם‬ ‫‪I‬‬ ‫בל העולמות וכל ההשתל׳ נק׳ בשם מ צ ר '‬
‫דע‬
‫ש ז ר ‪ ,‬י‬ ‫ה ע י ל מ י ת‬ ‫כ ל‬
‫״ וביותר‬ ‫לרקיע מהלך ת׳׳ק שגה כו׳ שזהו בהי׳ גבול׳ ובו‬
‫ו י י ם ר‬ ‫ש‬ ‫י ב מ‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ד ‪ ,‬ג ב ל ד‬ ‫ה י א ב ח י‬ ‫ה כ ל‬ ‫י ‪ ,‬ש ת ל ‪,‬‬ ‫ד ס ד ר‬ ‫ה ג י ל י י ם‬
‫רימה בר•‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫'‬
‫כי‬ ‫ג ?‬ ‫י ע ״ כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬
‫ןא שר‪,‬משי‬ ‫'‬ ‫מקור לעולם התהתון שהוא בהי׳ גביל‬
‫ןה‬

‫הורד מצרימה בהי׳ הירידה וההשפלה לההיות העולמות׳ י ל < להיות‬

‫ה‬
‫י‬ ‫ל י ‪ ,‬י‬ ‫כ י‬ ‫ש ב ט י ם‬ ‫ש ם‬
‫מים הוא על '‬ ‫'‬ ‫השבטים בהעלאת מ״ן שלהם ש עלי‬
‫עזג‪!:‬ות‬
‫ירידת האוא״ס בבהי׳ ממכ״ע וסוכ״ע כו׳‪ .‬וגמצא דמה שבהשב‪ , °‬ד‬
‫ש ם‬
‫ב ח י‬ ‫ה י א‬ ‫י י ס‬ ‫כו‬
‫‪«,‬ג<עלר‪ ,‬מ '‬ ‫ביוסף הוא בחי׳ ירידה והשפלי׳ '״ י ר‬ ‫מג‪:‬חי‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬

‫ש‬ ‫ק‬ ‫ד א‬ ‫י ם ו ד‬ ‫ג ח י‬ ‫‪ ,‬י א‬ ‫ס ף‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ד א‬ ‫מ ל ׳‬ ‫ד ‪ ,‬י ב ב ח‬ ‫ב ש י ש ו‬

‫׳ ירידה ברי‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫״ י י י‬ ‫"‬ ‫י‬
‫ד ‪ ,‬י א בח‬ ‫י י ס ף‬ ‫ל ג ב י‬ ‫כ‬ ‫י ע‬ ‫נ ת ת י‬ ‫ד י א נ י‬ ‫ב ה ב י ‪/‬‬ ‫י כ מ ״ ש‬ ‫כ ר‬ ‫ם‬ ‫ש‬
‫י>י<ןזלה מבחי׳‬ ‫׳ *‬ ‫׳‬
‫מ‬ ‫מ כ א‬ ‫ד ל א י‬ ‫ם‬ ‫א י א‬ ‫ד ב ת י‬ ‫י מ ה‬ ‫מ צ‬ ‫ר‬ ‫ה‬
‫" ^ ‪ u 7‬ו בו׳•‬ ‫״‬ ‫׳‬ ‫ר‬ ‫וזהו ויוסי י י‬
‫ל לעלמ ז‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫מ מ‬ ‫ן ‪ 3‬ח י‬ ‫ס ן ב ב‬ ‫ב ב ן ן י ‪/‬‬ ‫ל ה י ן ת‬ ‫נ מ ש ך‬ ‫ע‬ ‫ן מ מ ‪3‬‬ ‫ע‬ ‫ס ן כ‬

‫משםיןן‪.‬‬ ‫שהמשסי*‬ ‫* ל •‬
 ‫רג‬ ‫המאמרים—פר‬ ‫מפר‬
‫בס״ד ש״פ מקץ‪ ,‬ש״ח‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק ב״ה והיכן צובו ר ב אויא‬ ‫מאי‬
‫אמר מלא תסור ורב גהמי׳ אמר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך‪.‬‬
‫וכ׳ הד״ן בדרשותיו ד״ו ד ר ב אויא סובר דבשם שהגזירות ודינין וסייגים‬
‫שמדבריהם הם סמוכים על לאו דלא ‪.‬תסור כמו״ב המצות שנתהדשו מדבריהם‬
‫כמו ג״ח ועירוב וגט״י וכה״ג סמוכים ג״כ על לאו דלא הסוד‪ ,‬ורב נחמי׳ סובר‬
‫דהסמך דלאו דלא תסור הוא רק בדברים שיש להם עיקר מן התורה והיינו‬
‫הגדרים וסייגים שעצם הדבר הוא מן התורה וחכמים עשו לזה גדר וסייג אבל‬
‫חמצות שחידשו המה אין לזה סמך אלא במ״ש שאל אביך ויגדך כר‪ .‬ולהבין שרש‬
‫מחלוקתם צלה״ק מה שמצות דרבנן בוללים ב׳ העגיגים דמ״ע ומל״ת‪ ,‬וחיינו‬
‫שיש בחם מעלת מ״ע וגם מעלת מל״ת‪ .‬וצ״ל תחלה ענין מ״ע ומל״ת‪ .‬דהנה‬
‫אי׳ בזהר שמי עם י״ה שס״ה זכרי עם ו״ה דמ״ת‪ ,‬דמל״ת תלוים בי״ה דש׳‬
‫הוי' ומ״ע תלוים בו״ה‪ .‬עם היות דמ״ע הן עשיית דבר שעושה דבר מה‪,‬‬
‫ומל״ת הן ר ק מגיעת ד ב ר והעדר עשי׳ מ״מ מל״ת גבוהים ממ״ע שתלוים בי״ה‬
‫כו׳‪ .‬דהנה כתי׳ הנסתרות לה׳ אלקינו והנגלות לגו ולבגיגו ׳ אלקיגו הוא‬
‫ה‬

‫בהי׳ הכ׳ וביגה י״ה דש׳ הוי׳ הן גסתדות והנגלות ו״ד‪ .‬הן גגלות בו׳‪ .‬ולכאו׳‬
‫אינו מובן מפגי מה גק׳ הו״ב גסתרות והלא הכ׳ היא ראשיה ההשתל׳ שהוא‬
‫ראשית הגילוי‪ ,‬וכמו נקודת ההשכלה באדם שזהו ראשית הגילוי דעיקר הגילוי‬
‫הוא בתי׳ או״פ‪ ,‬שראשית הגילוי הוא נקודת ההשכלת דתכ׳ כו׳‪ ,‬ובמו״כ הוא למעלה‬
‫דתכ׳ היא ראשית הגילוי דםדר השתל׳ בו׳ וכל הגילוים דס׳ השתל׳ גכלל‬
‫בבהי׳ ההכ׳ כו׳ דהכ׳ היא יו״ד דש׳ הוי׳ שזהו בהי׳ הנקודה שנשארה אתרי‬
‫הצמצום‪ ,‬דאחר שנתצמצם ונתעלם עצמות האור נשאר נקודה שיבול לתתגלות‬
‫בהשתל׳ דגקודה זו כוללת כל הגילוים שיתגלו בסדר השתל׳ כו׳‪ .‬וכמו עד״מ‬
‫נקודת ההשכלה הרי כוללת כל פרטי השכל שיתגלו אח״כ בהשגה דביגה‪ ,‬והגם‬
‫שבהגקודה איגם גיכרים כלל מ״מ הרי כל פרטי ההשגה הן מהנקודה‪ ,‬א״כ גמצא‬
‫הכל כלול בהנקודה כו׳‪ .‬ובינה היא אם הבנים שנולדים המדד‪ .‬מהשכל והשגה׳‬
‫וע״כ יש התכללות מדות בשכל ומהגלים אה׳׳כ ונעשים מדות שבלב כו׳ כנודע‬
‫וא״כ הרי יש התכללות המדות גם בגקודת התשכלת דמאהר שהשכל מהייב‬
‫מדות הגם ששכל ומדות הן ב׳ עגיגים מ״מ הרי השכל מהייב מדות א״כ בהכרה‬
‫שנמצאים כלולים בנקודת ההשכלה‪ ,‬ונמצא דגקודת ההשכלת כוללת כל פרטי‬
‫ההשגה וכל פרטי המדות כו׳‪ .‬וכמו״כ הוא למעלת דנקודת חחכ׳ כוללת כל‬
‫ההשתל׳ דע״ס דאצי׳ בו׳‪ ,‬וא״כ איך הוא גסתרות‪ .‬ובפרט בהי׳ ביגה שהיא‬
‫בחי׳ גילוי ממש וידוע דביגה היא בהי׳ מקור הקרוב להשתל׳‪ ,‬דהכ׳ היא בהי׳‬
‫מקור הרהוק וביגה היא בהי׳ מקור הקרוב כו׳ וכמ״ש בד״ה ביום השמע״צ‬
‫כנישין כו׳׳ וא״כ איך כ״ז גק׳ בשם הגסתרות כר‪ .‬אך העגין דאי׳ בע״ה שיש‬
‫א‬ ‫א י‬
‫* עילאין ואו״א תתאין ובחי׳ חו״ב שהן ראשית השהל׳ זהו בהי׳ או״א‬
‫ת ת א י‬
‫ז אבל או״א עילאין זהו בהי׳ עצמיות הו״ב והו״ע מוחין דאבא שלמעלה‬
‫מהשתל׳ והוא ג״כ בבחי׳ הנקודה דיו״ד דש׳ הוי׳ ר ק שבהגקודה יש ג״כ‬
‫בחי׳ העצמיות שלמעלת מבתי׳ גילוי כו׳‪ .‬וכמו גקודת הרשימו שזהו מה‬
 ‫‪, ,‬‬
‫ה מ א מ ר י ם— פר ת‬ ‫פפר‬ ‫רד‬
‫שנשאר אהד הצמצופ בהי׳ האור השייך אל העולמות שנכלל בנקודת הרשימו‬
‫שכוללת כל האור שיתגלה בד״קו״ה‪ .‬וידוע שבהנקודה יש בה ג״כ עצמות האור‬
‫שלמעלה מבתי׳ האוד המתגלה בהקו והוא בהי׳ פנימיות ועצמות האור שלמעלה‬
‫גם מהאור שהי׳ ממלא מקום ההלל כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וכמו״כ הוא בגקודת‬
‫התכ׳ דכהר בכלל הוא בתי׳ האוא״ס שלפגי הצמצום וכמ״ש בתו״א בד״ה‬
‫פהה א ל י ‪ /‬וע״י צמצום אוד העצמי• נשארה הנקודה דתכ׳ שזהו בהי׳ האור‬
‫השייך אל ההשתל‪ /‬ויש בהנקודה ג״כ בתי׳ עצמות האור שלמעלה מהשתל׳‬
‫והוא בהי׳ האין עצמי דכתר שנמצא בתכ׳ כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וזהו בהי׳ מוהין‬
‫דאבא שלמעלה מהשתל‪ /‬רק כמו שבא בתכ• ה״ז בבתי׳ שייכות אל הגילוי ואינו‬
‫דומה כמו גקודה הרשימו שהיא בהי׳ העלם כו׳‪ .‬דגקודה דרשימו היא גקודה‬
‫בלי ציור כלל משא״כ נקודה דהכ׳ היא בציור אות יו״ד‪ ,‬והיינו ששייך לבהי׳‬
‫הגילוי‪ ,‬דלמעלה מההכ׳ הוא בתי׳ סתימות והעלם לגמרי וכמו שבא בהי׳‬
‫האין העצמי דכהד בהכ׳ יוכל לבוא לידי איזה גילוי והגילוי הוא בבהי׳‬
‫פנימיות בינה‪ ,‬והו״ע ידיעת השלילה‪ .‬וכידוע שיש ב׳ מיני השגה‪ ,‬הא׳ השגת‬
‫ההיוב והוא שמשיג את הענין המושג‪ ,‬והב׳ הוא השגת השלילה‪ ,‬והוא שעצם‬
‫הענין • אינו מושג רק ששולל ממנו הפרטים שבהגילוים‪ ,‬דהיינו שד״עניגים‬
‫שהן בבהי׳ הגילוי ה״ה מושלל מזה‪ ,‬דבהעצמי אינם שייכים ענינים אלו‪ ,‬וא״כ‬
‫ה״ז רק השגה ההפלאה ובזה באים לקצת הכרה בהאוא״ם המופלא כו׳ ובמ״ש‬
‫במ״א‪ ,‬והשגת השלילה וידיעת ההפלאה זהו בתי׳ פגימיות ביגה שמאיר‬
‫בזה בהי׳ נקודה העצמיוה דתכ׳ שבאה בבהי׳ גילוי רק לא בבהי׳ גילוי ממש‬
‫כ״א בבחי׳ שלילה והפלאה כ ו ‪ /‬וזהו שתו״ב נק׳ נסתרות היינו עצמיות הו״ב‬
‫שלמעלה מבהי׳ גילוי‪ ,‬ומה שיכול להיות בבהי׳ גילוי אינו בבהי׳ השגה‬
‫והפיסה רק בבהי׳ שלילה והפלאה כ ו ‪ /‬ומשם הוא שרש מל״ת‪ ,‬דלכן הן בבהי׳‬
‫שלילה והעדר העשי׳ מפגי שא״א לבוא בגילוי ממש בבהי׳ כלים רק בבהי׳‬
‫העדר הכלים כ ו ‪ /‬דמ״ע הן בבתי׳ האור דהשתל׳ שיכול להיות בבהי׳ אור בבלי‬
‫כו׳ וזהו זכרי עם י״ה רמ״ה שזהו מה שיכול לבוא בבהי׳ התלבשות ותפיםא‬
‫בכלים‪ ,‬וע״כ הן בקום ועשה כ ו ‪ /‬אבל מל״ת הן בי״ה שזהו בהי׳ עצמות התכ׳‬
‫שא״א לבוא בההלבשוה בכלים רק בבתי׳ לא העשה והעדר הכלים יכול להיות‬
‫הגילוי הזה כענין ידיעת השלילה וההפלאה כ ו ‪/‬‬

‫ב( וזהו שע״י מל״ת נעשה דתיית הרע‪ .‬דהגה ידוע דדתיית הרע הוא ע״י‬
‫האור מקיף דאו״מ מסמא עיני התיצונים‪ ,‬ולכן מעמד ומצב ההיצונים‬
‫שהוא בין הפנימי אל המקיף הנה פניהם אל הפנימי ואהוריהם אל המקיף‬
‫וכידוע דיניקת ההיצונים הוא בשתי האופנים מריבוי הצמצומים דהאר׳פ או‬
‫מהמקיף‪ .‬דהנה מהגילוי דאו״פ אינם יכולים לקבל כי הוא בתי׳ אור המתלבש‬
‫בכלים דוקא והכלי הוא בהי׳ ביטול ־שזהו הכלי לאלקוה‪ ,‬וע״כ הסט״א שהן‬
‫בתכלית הישות אינם יכולים לקבל כ ו ‪ /‬רק מהאור המצומצם ביותר יכולים‬
‫לקבל מפני שיש בהם קצת ביטול דקארי לי׳ אלקא דאלקיא‪ .‬ועוד מגביהים‬

‫דכתר‪.‬‬ ‫ו א ו צ ״ ל ‪ :‬העצמי‬ ‫כ ״ ה בגוכי״ק‪.‬‬ ‫•(‬

 ‫רה‬ ‫ה מ א מ ר י ה— פ ר ״ ת‬ ‫םפר‬
‫א״ע לקבל פהאו״פ וכמ״ש אם תגבי׳ כנשר בר‪ ,‬וזה בדרך העזה וחוצפה‬
‫דחוצפה כלפי שמיא מהני כר‪ .‬אך ר ק אחוריהם אל המקיף שאינם יכולים‬
‫לקבל בבהי׳ הפגים שלחם רק אחוריהם לבד אל המקיף כו׳‪ .‬וגם פי׳ אחוריחם‬
‫אל המקיף שמקבלים רק מבחי׳ אהוריים והיצוניות המקיף והיינו מבהי׳ העלם‬
‫שאינו מאיר בגילוי‪ .‬וכמו פרעה אותיות העדף שמקבל מבחי׳ עורף ואהוריים‬
‫שזהו כמאן דשדי בתר כתפי‪ ,‬דהיינו שלא יש שם גילוי הרצון )עמ״ש בסי׳‬
‫בד״ה עבדים היינו(‪ .‬אבל כאשר מאיר גילוי המקיף ה״ה מתבטלים‪ .‬וזהו שהאו״מ‬
‫מסמא עיני החיצונים ודוחה אותם כו׳‪ .‬והנה אור אבא ג״כ דוחה את החיצונים‬
‫משום דאור אבא זהו בחי׳ עצמות אוא״ס בחי׳ אין דכתר שבחכ׳ כנ״ל‪ ,‬וע״כ‬
‫אור אבא דוחה את ההיצעים כר‪ .‬וזהו דמל״ת שהן בבחי׳ י״ה כנ״ל ע״כ ע״י‬
‫פל״ת הוא דחיית הרע כר‪ .‬ובאמת ע״י מל״ת ממשיכים בחי׳ חמקיף עצמו‬
‫והוא עפמ״ש בתו״א ד״ה הייב אינש לבסומי בפורי׳ דרוה״ר דעיקר הל״ת שלא‬
‫להיות כיסוי והסתר אוא״ס ב״ה ב ו ‪ /‬וגדול כח גילוי הכיסוי והסתר עיקר האור‬
‫מהמשכת השתל׳ האור שאינו אלא זיו והארה בעלמא‪ .‬וחענין הוא דהנה מל״ת‬
‫היא שמונע עצמו מלעשות הרע שמעלים ומסתיר על אוא״ם ועי״ז מ ס י י‬
‫ההעלמות וההסתרים שלמעלה‪ .‬והנה שרש כל ההעלמות הוא מהצמצום הראשון‬
‫שזהו•בהי׳ העלם הראשון על האוא״ס‪ .‬והגם שאין זה ע״י דבר המעלים כ״א‬
‫מה שהאור נתעלם במקורו כו׳ )וכמ״ש בד״ה כי ישרים דרכי ה ‪ /‬פר״ת( מ״מ‬
‫ה״ז כת ההעלם להעלים את האור והגילוי כ ו ‪ /‬והנה העלם הצמצום שנתעלם‬
‫עיקר האור היינו בהי׳ הפנימיות כר‪ .‬דהנה בחי׳ האור שנמשך בעולמות אחר‬
‫הצמצום דהיינו גילוי הקו ה״ה נמצא כלול באוא״ם לפני הצמצום‪ ,‬רק שלא הי׳‬
‫ניכר מפגי גילוי בתי׳ פגימיות חאור שחוא האור העצמי שגם בתיצוניות‬
‫האור הי׳ מאיר בהי׳ הפנימיות כ ו ‪ /‬ועד״מ בהשפעת השכל מהמשפיע אל‬
‫המקבל הרי עצמות השכל של המשפיע אינו בערך המקבל כלל רק בתי׳‬
‫חיצוניות אור השכל הוא שגשפע אל המקבל‪ .‬והרי גם שכל הזה הנשפע אל‬
‫המקבל הי׳ כלול בשכל המשפיע רק שלא הי׳ ניכר שהמשפיע בעצמו לא‬
‫ידע מזה ו ה י ׳ ' מ ע ו ר ב עם הפנימיוה‪ ,‬וממילא הי׳ מאיר גם בזה פנימיות האור‬
‫ובהכרח שיצמצם ויעלים אור שכלו ואזי נמצא בחי׳ היצוניוה האור שכל‬
‫יישייד אל המקבל‪ .‬והרי בצמצום זה יש ב׳ ענינים‪ ,‬הא׳ שנעשה ניכר תיצוניות‬
‫השכל׳ דבתהלה לא הי׳ ניכר כ ל ל וע״י הצמצום נעשה ניכר בפ״ע‪ .‬והב׳‬
‫דבחי׳ הפנימיות שהי׳ מאיר בההיצוניות מסתלק ומתעלם‪ ,‬וכ״ש שמתעלם‬
‫הפנימיות ממש היינו אור שכל העצמי כר‪ .‬והדוגמא למעלה דבחי׳ היצוניות‬
‫האור דהיינו האור של העולמות שהי׳ כלול באוא״ם שלפני הצמצום היינו‬
‫בחי׳ שרשי האורות שהן ע״ס הגנוזות שהן כלולים באוא״ס שלפני הצמצום ולא‬
‫היו ניכרים כלל שהיו בבחי׳ חביטול בתכלית בבחי׳ העדר המציאות לגמרי‬
‫דאין מציאות למוזות כר‪ ,‬והי׳ מאיר בחם בחי׳ פנימיות האור היינו בחי׳ האור‬
‫העולה על כולנו המבו׳ בסש״ב ה״ב דבצירוף התיבה יש בכל אות אור וכה‬
‫מיוחד ולבד זה האור העולה על כולנה כה עליון כר‪ ,‬ועמ״ש מזה בדרוש‬
‫בשעה שהקדימו‪ ,‬תער״ב‪ ,‬והוא בחי׳ אוא״ם הבל״ג שהי׳ מאיר בשרשי האורות‬
‫קודם הצמצום כו׳׳ וע״י הצמצום געשה גיכר שרשי האורות בפ״ע‪ ,‬והיינו‬
 ‫המאמרים‪—-‬פד״ת‬ ‫פפר‬ ‫רו‬

‫שירדו ממדריגתן ומעלתן שהיו קודם הצמצום שלא היו בבחי׳ מציאות׳‬
‫‪,‬‬
‫וכאשר נתגלו נעשו בבתי מציאות כר‪ .‬והאור הפנימי שהי׳ מאיד בהם היינו‬
‫‪,‬‬
‫בחי׳ אוא״ס הבל״ג נסתלק ונתעלם כו וכ״ש שנתעלם בתי׳ האוד הפנימי‬
‫‪,‬‬
‫והעצמי כר‪ .‬והענין הוא דהנה ע״ס הגנוזות הן בבחי׳ עלות הרצון ו ב ת י‬
‫אוא״ס הבל״ג המאיר בהם הוא בהי׳ האוא״ס דעלות הרצון‪ .‬וזהו המבו׳ במ׳׳א‬
‫דבהי׳ עלות הרצון הוא שרש בחי׳ ממכ״ע כו׳‪ ,‬וכמ״ש בדרוש הג״ל‪ ,‬וזהו‬
‫בהי׳ הפנימיות שבחיצוניות כר‪ .‬ובהי׳ הפנימיות בעצם הוא בהי׳ אוא״ם‬
‫שקודם עלות הרצון כו׳‪ ,‬וכ״ז הוא שנתעלם ע״י הצמצום כר‪ .‬והנה האור‬
‫שנתעלם הוא שנעשה בבהי׳ מקיף ו ה ר ע העיגול הגדול שלפני הקו שזהו‬
‫בהי׳ הפנימיות שבתיצוגיות וגם בהי׳ הפנימיות ממש‪ .‬וכמו עד״מ גבי המשפיע‬
‫כאשר משפיע אל המקבל הרי מאיר אצלו בהי׳ הפנימיות שלו גם האוד שכל‬
‫שלעצמו רק שהוא ע״י הצמצום שבשכלו שאינו מאיר בגילוי רק בבחי׳ מקיף‬
‫ואינו מהגלה בתיצוניות השכל כו׳‪ .‬וכמו״כ הוא למעלה שהאור שנהעלפ‬
‫הוא בבהי׳ מקיף כ ו ‪ /‬ובפרט שהרי הזר והאיר רק שהוא כבי׳ לעצמו לבד‬
‫ולא בגילוי ממש ואינו מאיד בההיצוניות בו׳‪ .‬וזהו בהי׳ עיקר האור שהצמצום‬
‫מעלים דהיינו בהי׳ הפנימיות שבהיצוניות וגם בהי׳ הפנימיות ממש‪ ,‬ומה‬
‫שבא בהתגלות הוא בבתי׳ תיצוניות האור כר‪ ,‬וע״י מל״ת שמונע עצמו מלעשות‬
‫הרע ה״ה מסיר את ההעלם וההסהר‪ ,‬הנה בשרשו הוא הסרת ההעלם מעיקר‬
‫האור שמאיר בהי׳ האו״מ בגילוי וכמא׳ דכד אתכפי׳ םט״א אסתלק יקרא‬
‫‪,‬‬
‫דקוב״ה בכולהו עלמין‪ ,‬דהיינו גילוי בהי׳ אוא״ס הסוב״ע דבשרשו הוא ב ה י‬
‫פנימיוה האור דאוא״ס שלפני הצמצום שמאיר בגילוי כו׳‪ .‬וע״י מ״ע נמשך‬
‫בחי׳ חיצוניוה דהיינו בהי׳ אור הקו רק שבזה גופא נמשך הום׳ אור והיינו שיהי׳‬
‫בבהי׳ גילוי כר‪ .‬והוא בשתי פנים‪ ,‬היינו שהאור שבמדרי׳ העליונה יאיר‬
‫גם במדרי׳ התחתונה ושיהי׳ גילוי בהי׳ עצם האור כמו שהוא בר‪ .‬וע״י‬
‫מל״ת נמשך בהי׳ עיקר האור בהי׳ ד׳או״מ כר‪ .‬והמעלה במ״ע שנמשך בבתי׳‬
‫אור בכלי ובמל״ת אינו נמשך בבחי׳ כלים כ״א בבחי׳ מקיף כר‪ .‬והנח מצות דרבנן‬
‫הן ג״כ לדחות הרע וכמו בנט״י שזהו דתיית התיצונים שלא ינקו מהירים דבםופי‬
‫האצבעות יכולים ליגק מהצפדגים היוצאים חוץ לבשר דבטופרהא א ח י ח‬
‫כו׳ וע״ז תקנו נט״י שלא יהי׳ יגיקה‪ ,‬והוא ע״י הרהיצה במים שהן בגוון‬
‫פשוט דחיינו בתי׳ עצמיות חחכ׳ שעי״ז נעשה דהיית התיצונים כו׳ וכמ״ש‬
‫במ״א באורך‪ ,‬וכן נר הנוכה שזהו ג״כ לדתות א ת הדע ולכן הוא בשמאל‬
‫דוקא להקן •קו השמאל ומניחה על פתת ביתו מבחוץ רה״ד טורא דפרודא כו׳‬
‫כנודע כי הכמים עיני העדה שהמשיכו בתי׳ אור אבא שדוהה את ההיצונימ‬
‫כו׳ ולהיות שזהו דתיית הרע ה״ז הסרת העלמות והםתרים מאיר עי״ז בהי׳‬
‫עיקר האור בהי׳ האו״מ כו׳ ונמצא דמצות דרבנן הן לא במ״ע ולא במל״ת׳‬
‫דע״י מל״ת נמשך עיקר האור דק שהוא בבהי׳ מקיף בלבד ובמ״ע נמשך האור‬
‫בכלי‪ .‬אבל הוא רק בהי׳ היצוניות האור כר‪ .‬ובמצות דרבנן יש ב׳ המעלות‬
‫שנמשך ג״כ עיקר האור מאהד שזהו הסרת ההעלם והרי המ בבהי׳ עשיית דבר‬
‫שזהו בתי׳ כלי‪ ,‬א״כ במצות דרבנן הוא שהאו״מ בא בבחי׳ כלי כר‪.‬‬
‫רז‬ ‫פ ר ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫פ פ ר‬

‫ג( והנה הכה א ה שבמצות דרבנן דעיקר האור יהי׳ בבחי׳ כלים הוא מפני‬
‫ששרש ההמשכה הוא מעצמות אוא״ס שלמעלה גם מבהי׳ האו״מ‬
‫כו׳‪ .‬דהנה ב׳ המדרי׳ הנ״ל הייגו בחי׳ אוא״ס דעלות הרצון וקודם עלות הרצון‬
‫הכל הוא בחי׳ שמו דחייגו בחי׳ גילוי האור‪ ,‬רק דאוא״ס שקודם עלות הרצון‬
‫הוא האור חמאיר לעצמו ושלאחר עלות הרצון הוא האור השייך אל חעולמות‬
‫כו׳‪ .‬אמנם בהי׳ הוא שלמעלה משמו והיינו בהי׳ ההעלם דאוא״ס משם הוא‬
‫שרש ההמשכה שיהיו ב׳ העגיגים שיהי׳ גילוי בחי׳^ עיקר האור ויהי׳ הגילוי‬
‫בכלים כו׳‪ /‬וע״ד כמו בקרי״ס דכתי׳ ויולך ה׳ א ת הים ברוה קדים דקרי״ם‬
‫הוא הפך ים ליבשה ים ויבשה הוא עדאת״כ ועדאת״ג בהי׳ העלם וגילוי‪ ,‬ובכדי‬
‫שיחי׳ הפך ים ליבשה שההעלם יהי׳ בבחי׳ גילוי זהו מבהי׳ דוה קדים‬
‫א״ס קדמונו ש״ע כר‪ ,‬וכמו״כ הוא במצות דרבנן שהוא המשכה עליונה יותר‪.‬‬
‫דהנה ההמשכה דתורה הגם שבכללות היא המשכה שלמעלה מס׳ השתל׳ מ״מ‬
‫הוא ע״פ קו המדה דציצית צריכים להיות כך וכך ותפילין צ״ל כך וכך ואז‬
‫הוא ההמשכה וע״י מצות ציצית נמשך המשכה כזו וע״י מצות תפילין המשכה‬
‫זו‪ .‬ובכללות דמ״ע הוא המשכת אור בכלי ומל״ת חוא רק בבחי׳ מקיף כר‪.‬‬
‫והתנאים והאמוראים ע״י מס״נ שלהם בעסק תתורת בתכלית הביטול המשיכו‬
‫מבתי׳ עצמות אוא״ס שלמעלח מבחי׳ סדר המדד‪ .‬דהושב״כ והוא שגם עיקר‬
‫האוד שהוא האו״מ יהי׳ כמו או״פ בבתי׳ כלים כו׳ וע״ד שאמרז״ל ע״פ‬
‫ישא ה׳ פניו אליך איך לא אשא פנים לישראל אני אמרתי ואכלת ושבעת‬
‫וברכת והן מדקדקים על עצמן עד כזית ועד כביצה‪ .‬והיינו דע״פ המדידה‬
‫דתושב״כ דוקא כשאוכל כדי שביעה שמקבל תיות מהמאכל והתיות עולת‬
‫למעלה אזי ה״ז תעלאת מ״ן שיהי׳ עי״ז המשכת מ״ד דבהמ״ז‪ ,‬אבל אם אינו‬
‫אוכל כדי שביעה אינו נמשך המשכת מ״ד דבהמ״ז‪ .‬והן מדקדקים על עצמן‬
‫עד כזית דגם שאינו כדי שביעה ה״ז העלאת מ״ן שיהי׳ המשכת מ״ד דברהמ״ז‬
‫והמשכה זו היא משום שישא ה׳ פניו אליך נשיאת פנים היינו הגבהת הפנים‬
‫למעלה במדדי׳ שלא יש בהי׳ אהוד בלל‪ .‬דבל ענין המדידה הוא במדדי׳‬
‫שיש פגים ואהוד שיש מדידה בבהי׳ אהור ויש מדידה גם בבהי׳ פנים‪,‬‬
‫דהיינו שגם האו״מ יש בו מדידה וכמ״ש אורך היריעה האחת כ״ח באמה׳‬
‫דידיעה היא בהי׳ או״מ יש בזה ג״כ מדד‪ .‬כר‪ ,‬וגם המדידה שהגילוי הוא‬
‫בבתי׳ מקיף דוקא כו׳ בג״ל‪ .‬אבל בהי׳ עצמות אוא״ס שלמעלה מבהי׳ פגים‬
‫ואחור שם לא יש בתי׳ מדידת בלל ומשם גמשך שיחי׳ לא ע״פ המדידד‪.‬‬
‫דתושב״כ כ״א גם כזית ובביצה כו׳‪ ,‬ומ״מ ה״ז המשכה בבחי׳ קו חמדת דצ״ל‬
‫לא פתות מכזית והיינו ההמשכה בבהי׳ מדד‪ ,‬כו׳‪ .‬וזהו שהתו״מ במם״נ שלהם‬
‫ועוצם הביטול בלימוד ההורה המשיכו מבהי׳ עצמות אוא״ס שיהי׳ ההמשכה‬
‫לא ע״פ מאמר קו המדד‪ .‬כו׳‪ .‬וזהו שמציגו שרפב״י חי׳ גדול כחו כמו משה‬
‫וס״ר ישראל שגקרע להם הים וכמו שא׳ גינאי גהדי חלוק לי מימך כו׳׳‬
‫ונת״ל דקרי״ס חוא מבחי׳ רוח קדים בחי׳ א״ם קדמונו ש״ע כו׳ והיינו‬
‫שהמשיכו מבתי׳ עצמות א״ם שלמע׳ מבחי׳ גילוי ומשם חוא שנמשך לתיות‬
‫התחברות ב׳ ענינים כר‪ .‬וזה דמצות דרבנן יש בהם ב׳ המעלות דמ״ע ומל״ת‬
‫שהן בבהי׳ קום ועשה במ״ע וא״כ ה״ז המשכת אור בכלי‪ ,‬וגס הם בבהי׳‬
 ‫ה מ א מ ו י פ ‪ -‬פ ו״ ת‬ ‫הפו‬ ‫רח‬
‫דהיית הרע כמו מל״ת שעי״ז הוא המשכת עיקר האוד כר‪ .‬וביאור העניז היא‬
‫דהנה ארז״ל ע״פ ורב שלו׳ בניך א״ת בניך אלא בוניך דתושבע״פ נק׳ בית‬
‫ות״ה העוסקים הם הבונים את הבית ואמרז״ל ובנית ביתך זו גמרא‪ .‬דהנה יש‬
‫מזון לבוש ובית דבמשנה דשבת בל״ט מלאכות חשיב ג׳ ענינים אלו הזורע‬
‫וההורש כו׳ עד האופה הוא מזון‪ ,‬הגוזז את הצמר וכר הוא לבוש‪ ,‬הבונה והסותר‬
‫שזהו שסותר ע*מ לבנות הוא בית‪ .‬מזון זהו בחי׳ או״פ שהוא בחי׳ ממכ״ע בהי׳‬
‫האוד המתלבש בכלים כו׳‪ ,‬לבוש בהי׳ או״מ והוא בחי׳ כ ת ר שזהו בחי׳ מקיף‬
‫כו׳ ולהיות שכתר הוא הממוצע בין אוא״ס המאציל והנאצלים יש בכתר‬
‫ב׳ מדרי׳ מה שהוא ראש ומקור לנאצלים והיינו שמחי׳ האצי׳ ובי״ע בבהי׳‬
‫מקיף והו״ע לבוש מל׳ בחי׳ א ר מ כו׳‪ ,‬ובחי׳ תחהונה שבמאציל שמובדל ומרומם‬
‫לגמרי שאינו גם בבתי׳ מקיף לעולמות‪ .‬ועז״א המלך המרומם לבדו שמרומם‬
‫ונשגב מן העולמות ונק׳ עתיק ל׳ המעתיק הרים שנעתק ונבדל כו׳‪ .‬רק להיות‬
‫שזחו בחי׳ תחהונה שבמאציל ה״ז בבחי׳ מקיף למקיף לעולמות‪ ,‬אבל הוא‬
‫בבחי׳ מקיף הרחוק כו׳‪ .‬ובשרשו זהו בחי׳ אוא״ס דעלות הרצון שרש ומקור בתי׳‬
‫ממכ״ע כו׳‪ .‬ואוא״ס שקודם עלות הרצון ועצמות האור בחי׳ ההעלם שלמעלה‬
‫מבהי׳ גילוי לגמרי כר‪ .‬וזהו ג״כ ג׳ המדרי׳ דמ״ע ומל״ת ומצות דרבנן‪ .‬דמי״ע‬
‫שהן המשכת אור בכלים זהו בתי׳ מזון‪ ,‬ומל״ת שהוא המשכה בבהי׳ מקיף‬
‫ה״ז ההמשכה מבתי׳ היצוניות הבהר שנמשך בבתי׳ מקיף לעולמות כו׳‪ ,‬ומצות‬
‫דרבנן הן בתי׳ בית שהוא ההמשכה מבחי׳ עהיק בהי׳ מקיף הרהוק כר‪ ,‬ומשם‬
‫הוא ההמשכה שגם המקיף יהי׳ בבהי׳ פנימי כו׳‪ .‬וזהו דמצות דרבנן הן ז׳ בי‬
‫מעתיק נמשכים שבע תיקונים‪ ,‬ומצות דאורייתא הן תרי״ג שהן תרי״ג ארתין‬
‫דגולגלתא בחי׳ א״א כו׳‪ .‬וזהו ג״כ מה שנ״ת איש וביתו‪ ,‬שאינו צריכים נר‬
‫ל ב א ר א רק איש וביתו‪ ,‬והיינו שזה שייך לבתי׳ בית להיות שזהו המשכה‬
‫מבתי׳ מקיף דבית כו׳‪.‬‬

‫ד( ובזה יובן מה שמצות דרבנן אינן בבל תוסיף שהדי תדי״ג מצות נאמרו‬
‫למשה מסיני וכתי׳ ולא תוסיפו כו׳ ואיך הוסיפו הכמים עוד מצות•‬
‫אך הענין הוא דהנה יש מצווה ועושה ושאינו מצווה ועושה‪ ,‬מצווה ועושה הוא‬
‫שהעשי׳ היא העלאת מ״ן ואתעדל״ת‪ ,‬דמאהר שמצווה לעשות הרי עשייתו היא‬
‫אתעדל״ת דבאתעדל״ת אתעדל״ע כו׳‪ .‬ושאינו מצווה ועושה הוא שהעשי׳ אינו‬
‫בבחי׳ העלאת מ״ן מאחר שאינו מצווה רק שע״י העשי׳ נמשך בבחי׳ אתעדל״ע‬
‫מצ״ע כו׳‪ .‬והגם שגדול המצווה ועושה כו׳‪ ,‬מ״מ בעגין זה גדול יותר שאינו‬
‫מצווה שזהו בהי׳ אתעדל״ע מצ״ע כו׳‪ .‬והענין הוא‪ ,‬דבמצות יש ב׳ ענינים‪,‬‬
‫יש מצות שהן חובה והיינו המצות שהן בבחי׳ המשכת אור בכלים‪ ,‬שע״י‬
‫האתעדל״ת בעשיית המצות ממשיכים בהי׳ האור‪ ,‬וע״כ הוא חובח על האדם‬
‫לעשות המצוד״ מאחר שעי״ז ממשיכים את האור כו׳‪ ,‬ויש ד״משכות עליונות‬
‫שא״א להמשיך בבהי׳ אתעדל״ת כ״א שנמשך בדרך ממילא ע״י שלימות‬
‫העבודה דבאתעדל״ת אתעדל״ע‪ ,‬וכמו תספרו חמישים יום שאין סופרים ר ק מ״ט‬
‫ימים שזהו שאפשר להמשיך ע״י אתעדל״ת‪ ,‬משא״כ שער הנו״ן שא״א להמשיך‬
‫באתעדל״ת‪ ,‬רק שלאחר שסופרים מ״ט יום נמשך ממילא שעה״נ כו׳‪ .‬וכמו״כ‬
‫ר ט‬
‫ה מ א מ ר י ם— פ ד ״ ת‬ ‫ספר‬
‫יש במצות וכמו תש״ר שלמנהג הספרדים אין מברכים על תש״ר מפני כי הברכה‬
‫היא ההמשכה‪ ,‬ולהיות שההמשכה בתש״ר הוא מה שלמעלה מאתעדל״ת דתש״י‬
‫ותש״ר הן חותם שוקע והותם בולט הותם שוקע הוא בחי׳ אורות המתלבשים‬
‫בכלים והותם בולט הוא שלמעלה מבתי׳ התלבשות ואיגו מגיע שם העלאת‬
‫מ״ן׳ ע״כ אינו מברכין רק שע״י העשי׳ וע״י הברכה שעל התש״י נמשך ממיל;‬
‫דמ״׳ע‬
‫ומל״ת‪ ,‬ד מ‬
‫מ״ע ומל״ת‪,‬‬
‫בין מ״ע‬
‫ההפרש בין‬
‫כללות ההפרש‬
‫הוא כללות‬
‫וכמו״כ הוא‬
‫דתש״ר‪ .‬וכמו״כ‬
‫ההמשכה דתש״ר‪.‬‬
‫גם ההמשכה‬ ‫גס‬
‫ע״י העד!‬
‫העדר‬ ‫שדוהא ע״י‬
‫ד‪.‬וא שדוקא‬ ‫האור‪ ,‬ייייי״מ‬
‫ומל״ת הוא‬ ‫‪...‬ייייי‪ .‬י‪^-‬ייי•‬
‫דוקא גמשך‬ ‫י««י»‪- ,‬י‪*.-.‬‬
‫יי»״י העשי׳‬ ‫ם ‪*tmn‬‬
‫ועשה וע״י‬ ‫הן ב מ ו‬
‫בקום‬ ‫הן‬
‫העשי׳ גמשך האור והגילוי שזהו המשכה שבדרך ממילא כר‪ .‬וה״ז כמו הובה‬
‫ורשות׳ דמה שבאתעדל״ת אתעדל״ע זהו הובה‪ ,‬וההמשבה שבבחי׳ אתעדל״ע‬
‫מצ״ע ת״ז רשות כר‪ .‬רק שכללות התרי״ג מצות גם מל״ת תן תובת מפגי‬
‫שבכללות הוא בבהי׳ האור שבא בבחי׳ גילוי רק שהוא בבחי׳ אור מקיף‬
‫ובשדשו הוא בחי׳ האור המאיר לעצמו‪ ,‬מ״מ ה״ה בבחי׳ אור כר‪ .‬דאמיתית‬
‫מ י ן הרשות הוא במה שאינו בבחי׳ המשכר‪ ,‬וגילוי כלל‪ ,‬דבל אור שהוא‬
‫בבהי׳ המשכה אפי׳ ר ק לעצמו מאהר שהוא בבהי׳ המשכה וגילוי יבוא לידי‬
‫התגלות ואמיתת ענין הרשות שאינו מוכרה כלל בהגילוי הוא בבחי׳ העלם‬
‫ועצם האור שאיגו בבהי׳ המשכה וגילוי כלל כ ר )וכדוגמת כתות עצמיים‬
‫הכלולים בתעצם כו׳( וכמ״ש במ״א‪ ,‬וע״ב מצות דרבנן שהן המשכה מבהי׳‬
‫עצמות אוא״ס כנ״ל זהו בתי׳ רשות ב ו ‪ /‬והיינו שלגבי מצות דאורייהא שהן‬
‫רשות וכמו שאינו מצווה ועושה כר‪ ,‬והוא המשכה מבתי׳ עצמות א״ס שלמעלה‬
‫מבתי׳ המשכה וגילוי שזהו בהי׳ רשוה כו׳ כנ״ל‪ .‬ועמ״ש הרמב״ם בהל׳ ברכות‬
‫פי״א ה״ג שמברכין על מצות דרבנן אקב״ו אין זה שהקב״ה ציונו לעשות‬
‫מצוה זו כ״א שחקב״ח ציונו לשמוע לדברי חחכמים שהם ציוו לנו לעשות‬
‫מצוה זו כ ר דלדעתו הוא מהמ״ע דועשיהם כ ר ע׳ בב״מ שם‪ ,‬וזהו שאינו בבל‬
‫תוסיף מפני שזהו כענין רשות והוא המשכה מבהי׳ רשות‪ ,‬ולכן ההמשכה‬
‫יייא שעיקר האור הוא בבהי׳ או״פ כ ו ‪ /‬וזהו מאי מברך אקב״ו להדליק נר‬
‫חנוכה ואי׳ בפע״ה דלהדליק נר הנובה ר״ה נה׳׳ל והו״ע נתל עדניך תשקם‬
‫המשכה מבתי׳ עדן‪ ,‬והיינו המשכה בבהי׳ קירוב מבהי׳ עדן עצמו דבנהר כתי׳‬
‫ונהר יוצא מעדן בבהי׳ ריהוק‪ ,‬אבל נהל עדניך הוא המשכה מבחי׳ עדן עצמו‬
‫כו׳׳ ובעדן כתי׳ עין לא ראתה אלקים זולהך כו׳ שזהו בהי׳ העלם העצמי‬
‫דא״ס כו׳ )עמ״ש מזה באורך בדרוש י ר ט של ר״ח‪ ,‬רם״ו( וזהו ההמשכה‬
‫דמצות דרבנן ולכן אופן ההמשכה חוא שחמקיף מאיר בכלים בבחי׳ פנימיות‬
‫ט ‪ /‬וזהו ד ר ב אויא א ר שהוא מלאו דלא תסור‪ ,‬והיינו שענין מצות דרבנן ה!‬
‫ד^ל״ת שנמשך‬ ‫‪.‬״«‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כמי י»^«‬

‫״»ילא ניכר יתרון המעלה שבהם שהאו״מ הוא כמו האו״פ ש מ א י ר ״ ‪ .‬׳ ׳ • ״ ‪• -‬‬
‫ור״נ או׳ שהסמיכוה מהלאו דלא תסור חוא מל״ת דרבגן שהן הגדרים וסייגים‬
‫שי׳ז לא בקום ועשה וה״ה כמו מל״ת דאורייתא ה״ז בכלל דלא תסור כר‪ ,‬אבל‬
‫מ״ע דרבנן שהן לדהות את הרע ובקום ועשה שזהו שהמקיף יאיר בבחי׳ פנימ‬
‫אין זה סמ ך‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ף‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ב ״ י ‪/‬‬ ‫הרי‬
‫ע ל י ן ן‬ ‫ף‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫מ ב ח י ‪/‬‬ ‫ך ״ י א‬ ‫ז ן‬ ‫ה מ ש ‪ 3‬ך ״‬

‫ב‬
‫‪ /‬אביך הוא בהי א ו י‬ ‫כ ו‬ ‫ל א י דלא תסור כ״א במ״ש שאל אביך ויגידך זקניך‬
 ‫המאמרים ‪-‬פ ו ״ ת‬ ‫פפר‬ ‫רי‬
‫אבא שמחד‪ ,‬את חחיצוניפ וזקניך הוא בחי׳ עתיק שהוא ל׳ זקנה כ ו ‪ /‬ומשפ‬
‫נמשך שגם האו״מ יאיר בפנימי כ ו ‪ /‬וזהו מאי מברך אקב״ו לחדליק נ״ה‪,‬‬
‫דתכלית ענין מצוה דרבנן הוא לדחות הרע׳ דהכמים עיני העדה המשיכו‬
‫בהי׳ אור אבא שדוחה את חחיצונים כ ו ‪ /‬וע״י דתיות הרע נמשך עיקר האוד‬
‫בהי׳ האו״מ‪ ,‬רק שבמצוה דרבנן הוא שמאיר בבתי׳ פנימיות‪ ,‬והיינו מפני‬
‫ששרש ההמשכה הוא מבתי׳ נתל עדניך בתי׳ עדן סהימאה בהי׳ עצמות א״ם‬
‫כ ו ‪ /‬וזהו שאל אביך בתי׳ אור אבא ויגדך זקניך בתי׳ עתיק ויאמרו לך כר­‬

‫בס״ד ש״פ ויגש‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫ו י ל ק ט יוסף את כל הכסף הנמצא באמ״צ ובארץ כנען כ ר ויבא יוסף את‬
‫הכסף ביהה פרעה‪ .‬זצ״ל מה״ע לקיטת הכסף שמספר בתורה שלקט‬
‫יוסף אה כל הכסף מאמ״צ כו׳ ושהביא ביתה פרעה כ ו ‪ /‬ולהבין זה צ״ל תהלה עבין‬
‫הויכות שבין יוסף ויהודה אודות בנימין‪ ,‬שיהודה טען לא יוכל הנער לעזוב‬
‫‪,‬‬
‫אה אביו ורצה שיהי׳ אצל יעקב דוקא‪ .‬ויוסף רצה דוקא להעלותו איליו כו ״‬
‫ומה״ע שהטמין יוסף את הגביע הכסף באמתחת בנימין ועי״ז רצה להעלותו‬
‫איליו כ ו ‪ /‬והענין הוא דהנה ידוע דבנימין הוא בתי׳ צדיק תתהון‪ ,‬דיוםד‬
‫ובנימין שניהם נק׳ צדיקים יוסף נק׳ צדיק שלא הי׳ בו חטא כלל ובנימין נק׳‬
‫צדיק שלא הי׳ בהמכירה דיוסף‪ ,‬וזהו שאמרו במדרש מי יהנך באה לי כיוםד‬
‫לבנימין שנק׳ אחים שהו״ע למען אחי ודיעי שזהו בהי׳ צ ד י ק י ‪ /‬דהשבטים‬
‫הי׳ בהם חטא דמכירת יוסף וחיו במדדי׳ בע״ת ועז״א אמצאך בתוץ דקאי על‬
‫בע״ת‪ ,‬ומי יתנך באה לי קאי על יוסף ובנימין שחיו בבחי׳ צדיקים כו׳‬
‫וכמ״ש בלק״ת על פסוק זה‪ ,‬ויוסף הוא צדיק עליון ובנימין צדיק תתתון‪ .‬צדיק‬
‫הוא בהי׳ יסוד וכמ״ש וצדיק יסוד עולם‪ ,‬והוא בתי׳ התקשרות והתהברות כדי‬
‫וצ״ע הוא התקשרות המשפיע בהמקבל וכמ״ש באגה״ק סי׳ ט״ו ד״ד‪ .‬להבין משל‬
‫ומליצה‪ ,‬עד״מ האב שמקשר שכלו בשכל הבן בשעה שהוא לומד עמו שרוצה‬
‫שיבין בנו כו׳ שע״י ההשק והתענוג שיבין בנו מתרבה השפע‪ ,‬דבל מה‬
‫שההשק והתענוג ביוהר מתרבה ומהגדל השפע ביוהר כר‪ .‬וכמו״ב הוא למעלה‬
‫שהוא בהי׳ עוגג העליון בהמשכה וגילוי אוא״ס מלמעלמ״ט וכמ״ש כי בל‬
‫בשמים ובארץ דאתיד בשמיא ובארעא כד‪ ,‬וצ״ת הוא ההתקשרות מלמטלמ״ע‬
‫והייגו תשוקת הגבראים ליכלל במקורם אוא״ס ב״ה וכמ״ש ואל אישך ת ש ו ק ת ו‬
‫שזהו בתי׳ צ״ת התקשרות המקבל בהמשפיע כ ו ‪ /‬ועז״ג עיגי ה׳ אל צדיקים‬
‫י ן עילאה‬ ‫ע‬ ‫ן ‪,‬‬
‫ה ע י ג י פ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ל׳ רבים ב׳ צדיקים צדיק עליון ו צ י ק‬
‫ן ע י נ י‬ ‫ת ח ת ו ן ׳‬ ‫ד‬
 ‫‪, ,‬‬
‫ריא‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר ת‬ ‫פפר‬
‫‪,‬‬
‫יעין תתאד‪ .‬יתו״ע ויתו״ת‪ ,‬ויתו״ת חוא שנמשך מבחי׳ יתו״ת*‪ .‬דצ״ע חוא בחי‬
‫יחרע‪ .‬דהנה יתו״ע הוא בהאור שהוא בבחי׳ דביקות במקורו וחיינו באצי׳ שחוא‬
‫בחי׳ גילוי אור ובבחי׳ דביקות באוא״ס המאציל ה״ז בחי׳ י ״ ע ‪ ,‬וע״י חגילוי‬
‫חו‬

‫‪,‬‬
‫אור דאצי גמשך אור האלקי גם בבי״ע שגם בנבראים יהי׳ נרגש חאין האלקי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ויהי ‪ .‬ביטול חיש לאין כו ‪ .‬ובע״ח של״ה פ״ח דבנימין הוא ב ח י רוחא דשביק‬
‫בגווה כר‪ .‬דהנה עיקר הכה ויכולת העלאו* מ״ן דהמקבל שהמקבל הוא‬
‫בתשוקה נפלאה להתכלל במקורו זהו מהשפע שנשפע לו מחמשפיע‪ .‬דע״י‬
‫ההשפעה של המשפיע ברצון ובהשק שנקלט בתוך המקבל נשאר מזה תמיד‬
‫רשימו אצל המקבל ועי״ז הוא תשוקת המקבל אל המשפיע‪ .‬דבל דבר הוזר‬
‫‪,‬‬
‫אל מקורו וע״כ הרשימו גורם תשוקת המקבל אל המשפיע בר‪ .‬וזהו ב ה י‬
‫‪,‬‬
‫צדיק תהתון שבא ונמשך מ ב ה י צדיק עליון בר‪ ,‬וכמ״ש חמק״מ ויצא דקנ״ה‬
‫ע״א דבנימין שדשו מבחי׳ יוםף כ ו ‪ /‬והענין הוא דהנה יש כמה מיני העלאת‬
‫מ״ן‪ ,‬שיש העלאת מ״ן של המקבל מצ״ע וכמ״ש ואל אישך תשוקתך מצ״ע כ ו ‪/‬‬
‫ובד״כ ה״ז העלאת מ״ן מהבירורים שאנו מבררים למטה‪ ,‬דזה כל עבודת‬
‫האדפ למטה ל ב ר ר בירורים וע״ז הוא ירידת הנשמה למטה לברר את הגוף‬
‫‪,‬‬
‫ונה״ב וכל הדברים התתתונים והנצוצות המתבררים עולים ונכללים בבהי‬
‫מל׳ וגעשת העלאת מ״ן ד מ ל ‪ /‬והעלאת מ״ן עם חיות שזחו מדרי׳ גבוה מצ״ע‬
‫שהרי זהו מגיצוצות דתהו שלמעלה מהתיקון וכמ״ש בהביאור דאז ישיר‬
‫ישיאל עלי באר‪ .‬ושם שזחו מבחי׳ הב׳ דתהו ובזה גם מבהי׳ כתר דתהו‬
‫כ ו ‪ /‬מ״מ במדדי׳ הגילוי יש העלאת מ״ן גדזל מזה והוא העלאת מ״ן שע״י‬
‫הבנים וכמ״ש הפעם יזבלני אישי כי ילדהי לו ששה בנים כ ו ‪ /‬בי בהעלאת‬
‫מין דבנים יש ג״כ כת האב ומשו״ז ה״ז גדול מהעלאת** של המקבל מצ״ע בר‪.‬‬
‫וי״ל שזהו מדות אהוי״ר דנה״א‪ .‬דהנשמה שרשה מבהי׳ ז״א אור זרוע לצ״ע‬
‫כו׳ ובפרטיות יש נשמות שעיקרן מבחי׳ ז״א ויש שעיקרן מבתי׳ מ ל ‪ /‬ומ״מ‬
‫גם אותן שמבחי׳ ז״א באין בעיבור בבחי׳ מל׳ וגם הנשמות דמל׳ שרשן מבתי׳‬
‫ז‬
‫״א׳ וכמא׳ כל נשמתין הוה קיימין בדיוקנאה קמי׳ מלכא קדישא בתי׳ ז״א‬
‫כיי ע״כ העלאת מ״ן דאהוי״ר דנה״א ה״ז העלאת מ״ן שע״י הבנים כר‪ .‬גס‬
‫י״ל שזהו התומ״צ הנעשים ע״י הבירורים דנה״ב כו׳ ולמעלה גם מזה הוא‬
‫הדיעלאת מ״ן דרוחא דשדי בגווה שזהו מבחי׳ המשפיע לבד דהעלאת מ״ז‬
‫ד מ י ם יש בזה גם מכת האם ובמארז״ל לובן מן האב אודם מן האם כר׳‬
‫משא״כ דותא דשדי בגווה ה״ז רק מן המשפיע לבד מ ׳ ועז״נ הלא אנכי טוב‬
‫לד מעשרה בנים‪ ,‬דהיינו ההעלאת מ״ן דכת המשפיע שבגווה זהו טוב מהעלאת‬
‫י י א״ם םתימו‬ ‫ב ח‬‫מ״ן דבנים כר‪ .‬ואו׳ אנכי ולא אני היינו אנכי מי‪ .‬שאנכי‬
‫דכל סתימין כר‪ ,‬וכמ״ש בלק״ת בהבי׳ דוכל בניך דמשם הוא שרש ההוא‬
‫דוחא דשביק בגווה כו׳‪ .‬והענין הוא דהנה בע״ח שם אי׳ דרוחא דשדי בגוות‬
‫ה ו ״‬
‫ע עשיית הכלי דאין אשה כורתה בריה אלא למי שעשאה כלי‪ ,‬הגה זהו‬
‫‪ /‬ויובן זה עד״מ‪ ,‬דהנת יש‬ ‫״ ההוא רוהא דשדי בגווה שזהו בהי׳ הכלי‬
‫כ ו‬

‫‪ C‬כ״ה בגוכי״ק‪ ,‬ואוצ״ל‪ :‬יחו״ע‪.‬‬

‫״״( כ״ה בגוכי״ק‪ .‬ואוצ״ל‪ :‬מהעלאת מ״ן‪.‬‬
 ‫ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת‬ ‫פפר‬ ‫ריב‬

‫שהוא חכם מופלג שמשיג שכל בטוב ואינו יכול להסביר השכל לזולתו הקטן‬
‫ממנו ויש שכל שכל יכול להשפיע ולהסביר לבעל שכל קטן‪ ,‬וסיבת הדבר הוא‬
‫דבכדי להשפיע שכל אל הזולת צריך ליקה רק הלק קטן מן השכל מה שישפיע‬
‫אל הזולת ולהלבישו בענינים ובהסברים שלא יהי׳ כמו שהוא אצלו‪ ,‬דבל השכל‬
‫כמו שהוא יודע א״א שיקבל המקבל וגם לא יוכל לקבל כמו שהשכל הוא‬
‫אצלו רק הלק ממנו יוכל להתקבל וג״ז כשבא באו״א מכמו שהוא אצלו‪ ,‬וזה‬
‫בהכרה שיהי׳ ע״י הצמצום שמצמצם א״ע• ומניה אור שכלו והשגהו העצמיות‬
‫על הצד אזי נמצא בו ההלק שיוכל להשפיע ושיבוא בענינים שבערך המקבל כו׳•‬
‫ולבן בעת שהמשפיע טרוד בהשגותיו העצמיים לא יוכל להשפיע אז כי לא‬
‫גמצא בו כלל זה ההלק הקטן שצריך להשפיע כר‪ .‬והצמצום הזה והנחת‬
‫‪,‬‬
‫עצמותו בכדי להשפיע זהו מדת היסוד ושרשו מ ב ה י החב׳ דבינה דק עד הוד‬
‫אתפשטית ויסוד אבא א מ ך עד יסוד ז״א‪ .‬דבינה חיא בחי׳ מקבל ואיידי דטריד‬
‫למיבלע לא פליט כו׳‪ ,‬והיינו כמו שהמשפיע טרוד בהשגותיו העצמיים בו׳‬
‫כנ״ל וגם בינה היא בהי׳ יש להנהיל אוהבי יש כו׳‪ .‬אבל הב׳ היא בהי׳‬
‫משפיע כו׳‪ ,‬וגם שהחכ׳ היא בחי׳ ביטול כח מ״ה בו׳ וע״כ מהחב׳ נמשך כח‬
‫הצמצום וחנחת עצמותו כו׳‪ .‬אמנם תחלת התהוות כח הצמצום בהמשפיע‬
‫נעשה בו בעת שהי׳ הוא מקבל מהמשפיע שלו‪ .‬דהנה במקבלים יש ג״כ ב׳‬
‫מדרי׳ יש מי שיובל לקבל ולקלוט ריבוי השפעת שכל ואין כלי שבלו נלאים‬
‫לעולם‪ ,‬ויש שאינו יכול לקבל הרבה שכל בב״א כי ילאה כלי שכלו מלקבל•‬
‫ואין זה מצד פתיתות שכלו שהוא קטן מהבעל שכל האחר כי זה שהוא מקבל‬
‫ה״ה משיג בטוב ואפשר עוד יותר מהאחר‪ ,‬רק שבכדי להיות כלי לקבל‬
‫צריך לצמצם עצמו ולהגיה כל השגתו וכל עניגי מהשבתו העצמיים וכל כח‬
‫שכלו יתן רק לשמוע ולקלוט מה ששומע כו׳‪ ,‬וכל שהצמצום וסילוק עצמותו‬
‫הוא ביותר הוא פנוי יותר לקבל ריבוי השפעת שכל דכלי ריקן מתזיק כר‪ .‬וזהו‬
‫‪,‬‬
‫דר״ז צם מאה תעניתא לישכח תלמוד בבלי‪ ,‬דמשום ההשגות דת״ב לא י ה י‬
‫ביכולתו לקבל ת״י דאין תורה כתורת א״י וע״כ צם בו׳ בכדי שיהי׳ כלי‬
‫לקבל כו׳‪ .‬וכה זה הוא ג״כ מהחכ׳ וכמ״ש וגם אמנה אחותי בת אבי היא אד‬
‫לא בת אמי ותהי לי לאשה‪ ,‬שבכדי שיהי׳ בהי׳ כלי לקבל הוא מבהי׳ ההב׳‬
‫דוקא‪ ,‬דבינה היא בחי׳ יש וחב׳ בחי׳ ביטול כו׳ כנ״ל‪ .‬והנה כללות הענין‬
‫שהמקבל נעשה בלי לקבלה הוא מצד התשוקה של המקבל אל המשפיע‬
‫וההשפעה‪ ,‬והצמצום וסילוק עצמותו באמת הוא עלי׳ להמקבל שמתקשר ונדבק‬
‫בהמשפיע ואינו דומה כמו צמצום דהמשפיע להשפיע שזהו באמת צמצום‬
‫ושפלות שמשפיל עצמו בחלק קטן כו׳ כנ״ל אבל צמצום המקבל באמת הוא‬
‫עלי׳ ודביקות שלו בהמשפיע ובההשפעה כו׳‪ ,‬וזהו דעשיית הכלי הוא הרוהא‬
‫דשדי בגווה כו׳‪ .‬וכ׳ בפע״ח שער קשעהמ״ט דעשיית הכלי דכנס״י הוא‬
‫מרדל״א‪ ,‬ועז״נ מקדש אד׳ כוננו ידיך‪ ,‬דבכדי להיות בהי׳ מקדש וכמ״ש‬
‫ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כלי לאלקות הוא שנמשך מלמעלה והוא מבתי׳‬
‫רדל״א להיות דרדל״א הוא בתי׳ אין שז״ע לא ידע כו׳ נמשך משם כת הביטול‬
‫להיות בבחי׳ כלי לקבל כו׳‪ .‬והגם שזהו רק ביטול היש הנה הוא בהי׳ ביטול‬
‫היש שבבתי׳ כלי לביטול אמיתי כו׳ וזהו הלא אנכי טוב לך מעשרה בגים‬
‫ר י ג‬
‫ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת‬ ‫פפר‬
‫דרוחא דשדי בגווה חוא מבחי׳ אנכי בחי׳ א״ם םדב״ס בחי׳ דדל״א כר‪ .‬וזעה‬
‫בגימין הוא בחי׳ ד״ד״וא רוחא דשדי בגווה דבנימין נולד במס״נ של רחל וכמ״ש‬
‫ויהי בצאת נפשה וכ׳ בע״ה שם שזהו יציאה ההוא רוהא שזהו נפשה שהוא‬
‫הכלי שלה כו׳ וזהו שיוסף רצה שיחי׳ אצלו היינו שיהי׳ נכלל בו‪ .‬ויהודה‬
‫רצה שיהי׳ אצל יעקב דוקא דהנה קו האמצעי הוא דת״י ויעקב הוא בהי׳‬
‫הדעת והיינו יסוד אבא שזהו דעת דז״א כו׳ וקיום היסוד בחי׳ אור וכלי שלו‬
‫הוא מבהי׳ הדעת כו׳ דביסוד יש בהי׳ אור ובלי האור הוא השפע ותפנימיות‬
‫והכלי הוא בהי׳ החיצוניות שהוא כלי השפע‪ .‬ויוסף חוא בהי׳ האור והפנימיות‬
‫וכמ״ש כי בן זקונים הוא א שהוא השפע דבחי׳ ה״ע זקן שקנה הכ׳ כו׳ ובנימין‬
‫הוא בהי׳ הכלי החיצוניות )וחגם שבנימין חוא בחי׳ כלי המקבל י״ל שזהו‬
‫כמו שחמקבל געשח בחי׳ משפיע בו׳ בנ״ל( ויהודה השב שיוסף שלט בו ה״ו‬
‫אתיזת חתיצוגים לתיות במצרים להחיות עם ר ב כר‪ ,‬וע״כ אמר לא יוכל‬
‫הגער לעזוב את אביו כו׳‪ ,‬דבהםתלק בחי׳* מתבטל כלי חיםוד בו׳ ויוסף‬
‫רצה שיהי׳ אצלו שרצה שיהי׳ גכלל בו וגם להיותו בהי׳ האור והפגימי‬
‫וצריך לבהי׳ הכלי התיצוגיות ע״ב רצה להעלותו איליו כרי‬
‫ב> ועפ״ז יובן מה שהטמין א ת גביע הכסף באמתתת בנימין שזה הי׳ עצה‬
‫להעלות את בנימין איליו‪ .‬דהנה גביע הכסף זחו בחי׳ אהבה‬
‫הבאה מצד התענוג והשמחה‪ ,‬דכסף הוא מל׳ נכסוף נכספת שזהו אהבה‪ ,‬וכסף‬
‫סתם הוא בהי׳ אהבה הנמשכת כמים‪ ,‬וגביע הכסף הוא שנעשה כלי לבהי׳‬
‫יין הפשפח שזהו השמחה והעונג בההתבוננות בגדולת אוא״ם ב״ה‪ ,‬והו״ע‬
‫עבדו את ה׳ בשמהה להתענג על ה׳ מרוב בל כו׳ ולמעלה הוא ההמשכה‬
‫מבתי׳ עתיק מקור התענוגים דהתגלות עתיק הוא בבינה כו׳ דהנת גילוי‬
‫ההשכלה ממקור השכל תוא ע״י המשכת הענג שנמשך ביסוד תמים הרותני‬
‫שבמוה ששם משכן מקוד השכל והוא המכרית את מקור השכל לבוא מההעלם‬
‫אל הגילוי‪ ,‬דמקור השכל הוא כת המשכיל ה״ה סתום ונעלם‪ ,‬והענג הוא‬
‫הפכדיחו לבוא לידי גילוי‪ ,‬והוא בחי׳ דעת הנעלם המכרית את כת המשכיל‬
‫וכמ״ש בהבי׳ דתתלצו‪ .‬ולמעלה הוא דעת דעתיק המלובש ב מ ר ס כו׳‪ .‬ולכן‬
‫כשנופל השכלה חדשה מתמלא עוגג עד שמצהיב פניו‪ ,‬וכמו צבהו פניו של ר״א‬
‫כו׳׳ שזהו מבחי׳ חענג שעי״ז חוא גילוי ההשכלה כר‪ .‬אך זהו בהשכלה‬
‫עמוקה דצהיבת פגים אין זה בסתמ השכלה כ״א בהשכלה עמוקה ביותר וכמו‬
‫בתוספתא תדתא דהיינו שהי׳ אצלו התחדשות גדולה מזה צבהו פגיו‪ .‬וכמו״ב‬
‫בשכל הוא משכל עמוק שהוא התגלות מקור תשכל כו׳‪ .‬וכידוע בענין תארת‬
‫פגים שמבתי׳ תיקון השביעי ואמת‪ ,‬שזהו גילוי בחי׳ מ ד ם שמאיר בתרין‬
‫תפותין כר‪ ,‬וכמ״ש בהבי׳ דאלה מסעי‪ .‬אמנם התגלות ההעגוג הוא בהשגה‬
‫שמשיג תענין באורך ורוהב כו׳‪ ,‬וזהו שהתגלות עהיק הוא בבינה כר‪ ,‬והו״ע‬
‫יין המשמת בתי׳ הענג שבהשגה כו׳‪ .‬והגביע הוא הכלי א ה ‪ ,‬דבהתגלות בתי׳‬
‫עתיק יש בתי׳ פנימיות ותיצוניות‪ ,‬הפנימיות הוא הענג • לההענג על ה׳‬
‫והתיצוניות היא האהבה והדביקות שנדבק באוא״ם כ ר ‪ ,‬והוא מבתי׳ תםד דעת״י‬

‫כ ״ ה ב ג ו כ י ״ ק ‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬בחי׳ הדעת‪.‬‬ ‫״(‬

 ‫פ פ ר ה מ א מ ד י מ — פדי'זז‬ ‫דיד‬
‫שזהו בהי׳ הכלי לכהי׳ ד ע ת דעתיק המלובש ב מ ר ס כר‪ .‬והגם שגביע הכסף‬
‫הוא מדרי׳ גבוה ונעלה מאד ובפרט בשרשו בבהי׳ עתיק שזהו בחי׳ ענג העצמי‬
‫שעי״ז הוא ה ת ק ש ת ה אוא״ם המאציל בנאצלים כו׳ מ״מ המשיך יוסף בחי׳*‬
‫ג ם לבנימין להיות שרשו מבחי׳ יוסף כו׳ כנ״ל‪ .‬והענין הוא דהנה האהבה‬
‫בתענוגים שזהו מדרי׳ הצדיקים וכמ״ש בסש״ב פ״ט דעבודת הצדיקים הוא‬
‫להתענג על ה׳ מ ׳ יבול להיות אהבה זו גם בבינונים להיות האהבה בבחי׳ שמתה‬
‫זתעגוג ר ק שזהו שיורד במדדי׳ למטה ב ו ‪ /‬דבעבודת הצדיקים הגם שהוא‬
‫‪,‬‬
‫ג״כ בהשגה הנה זהו בהשגה דאוא״ס הבלתי מושג דההשגה בזה היא לא ב ב ה י‬
‫תפיסא בכלי השנה וממילא מאיד בזה עצמוה ההענוג ובזה גופא העיקר הוא‬
‫הרגשה הענג לא‪ .‬ההשגה׳ והיינו שבעבודת הצדיקים העיקר הוא ההענוג‬
‫לההענג על ה׳ והדביקוה שנדבק באוא״ם ב״ה‪ ,‬ובבינונים הוא בבחי׳ השגה דהיינו‬
‫בהאלקוה המושג וממילא אין בזה בהי׳ עצמות הענג כר‪ .‬ו ג ם י ש נ ר ג ש בזה‬
‫ההשגה־ יוהד מ״מ הרי יש בזה בהי׳ שמחה ותענוג והיינו שאין זה רק‬
‫השגה כ״א שמחה וענג הגפש על האלקוה שהאהבה היא גדולה יוהד הרבה‬
‫מסתם אהבה בר‪ .‬וז״ע גביע הכסף שהטמין באמתחת בנימין דהייגו להיות‬
‫האהבה מהוך בחי׳ השמחה והענג שהוא בחי׳ יין המשמח כר‪ .‬וי״ל שבחי׳‬
‫העלאת מ״ן שמבהי׳ ההוא רוחא דשדי בגווה שנה״ל שזהו למעלה מהעלאת‬
‫מ״ן דבנים כו׳ זהו בהי׳ האהבה שמבהי׳ השמחה והענוג בו׳‪ .‬ומה שהטמין‬
‫אוהו הוא שבבינונים צ״ל זה בבהי׳ גניזה‪ ,‬שאם יהי׳ חשמחה והעגג בהתגלות‬
‫יהי׳ בבהי׳ מורגש‪ .‬דבצדיקים גם בהוקף השמחה והענג האלקי לא יהי׳‬
‫בזה איזה מודגש הגם שנרגש בו הענג אין זה בבחי׳ מורגש כלל‪ ,‬אדרבא‬
‫עושה בהי׳ הביטול ביותר שבבחי׳ דביקות ממש באוא״ס כו׳‪ .‬משא״כ‬
‫בבינונים אם יהי׳ בהתגלות יהי׳ בזה הרגשת הישוה‪ ,‬וע״כ צ״ל בתטמנה‬
‫ובגניזה כ ו ‪ /‬והוא מ״ש תתת אשר לא עבדת כו׳ בשמהה ובטוב לבב שבהתגלות‬
‫יהי׳ העבודה והשמהה תהי׳ בהעלם וכמש״א וכל הלבבות יראוך וכל קרב‬
‫וכליות יזמרו לשמך‪ ,‬דבפנימיות הוא בבחי׳ שמחה ומ״מ בתיצוגיות והתגלות‬
‫הוא היראה כ ר זמ״מ להיות שיש בזה שמחה וענג יוכל לבוא עי״ז למדרי׳‬
‫הצדיקי׳ וכמ״ש בסש״ב פי״ד ומ״מ ירגיל עצמו לשמוה נפשו בה׳ בו׳ וכולא‬
‫האי ואולי כ ו ‪ /‬והענין הוא דחנח שמחה גורם התגלות והשפלת העליון אל‬
‫התהתון‪ ,‬וכמו שאנו דואין שבעת השמחה ידבר איש נכבד מאד עם איש‬
‫נבזה ושפל וכמו״כ ע״י שמתה יהי׳ קירוב ועליית ההההון אל העליון שלא‬
‫בהדרגה ב ו ‪ /‬וכמו בשמהה ביה השואבה שמשם הי׳ שואבים רוה״ק דבשעת‬
‫השמהה יכולים הכל לקבל כו׳ וכמו שא׳ הלל אם אני כאן הכל כאן ואפ‬
‫אין אני באן מי כאן‪ ,‬פי׳ אם אני כאן שגם הוא יכול להיוה בבהי׳ קירוב‬
‫)ומצד הענוה והשפלות אמר כן( הכל כאן‪ ,‬ואם אין אני כאן שיש הילוקי‬
‫מדרי׳ מי כאן שיוכל להתקרב כר‪ .‬גם פי׳ אם אין אני כאן‪ ,‬אם אני הוא‬
‫בבהי׳ אין וביטול שזהו מצד התגלות השמהה העליונה מי כאן דכולא קמי׳‬
‫כלא כו׳ והיינו שמצד*• יוכל גם התתתון לעלות ולההקרב כ ו ‪ /‬וכמו שאנו‬

‫זו‪.‬‬ ‫בחי׳‬ ‫בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪:‬‬ ‫כ״ה‬ ‫•(‬

‫••( כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬שמצד הביטול‪.‬‬
‫ו‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ת‬ ‫פ ר‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ס פ ר‬

‫מ א י ן שבעת השפחה יוכל האיש השפל לגשה ולדבר לפני האיש הנכבד‬
‫יאין זה מצד הגבהות שלו כ״א אדרבא מצד הביטול שאינו מדגיש עצמו‬
‫ומהותו‪ ,‬דכאשר מרגיש עצמו ומהותו השפל לא יוכל לגשת אל הגדול‬
‫והנכבד ובעת השמתה מפני הביטול שאיגו מרגיש א״ע יוכל לגשת אל הגדול‬
‫וגם לפגי הגדול אין זה בזיון כלל מה שהשפל מדבר עמו כמו שאין בזיון לאדפ‬
‫מה שהזבוב קופץ על ידו מפגי העדר ת פ י ס ת מקום כמו״כ אין בזיון להגדול‬
‫כי׳‪ .‬וכ״ז הוא מפגי השמחה שעושה הביטול ועי״ז יהי׳ השפלת העליון אל‬
‫התחתון וכמו״כ שהתתתון יעלה אל העליון כו׳‪ .‬וזהו ג״כ שע״י האהבה‬
‫בשמחה יוכל להתעלות הבינוני שיהי׳ במדדי׳ הצדיק כו׳‪ .‬וזהו שהטמין יוסף‬
‫את גביע הכסף באמחחה בנימין שזהו שיהי׳ אהבה שמצד חשמחה וחתענוג‬
‫ועי״ז יתעלה למדריגתו כר‪.‬‬

‫ג( ו ב ז ה יובן ג״כ מ״ש על הגביע הכסף והוא נהש ינהש בו‪ ,‬והיינו שבו‬
‫וע״י הסיר ערמומיות נתש הקדמוני‪ .‬דהנה בהגביע הי׳ יודע‬
‫עתידות ואין ד ב ר נעלם ממנו‪ ,‬והענין הוא יהגה גה״ל דגילוי השכל ממקור‬
‫השכל היא ע״י העגג‪ ,‬והיינו גילוי בהי׳ מו״ס ע״י בהי׳ דעה דעהיק המלובש‬
‫בפו״ס‪ ,‬והגילוי דזה הוא בהי׳ יין המשמה שהגביע הוא חבלי לבחי׳ ומדדי׳‬
‫זו כו׳‪ .‬וזהו שבהגביע הי׳ יודע עתידוה‪ ,‬דהנה עהידוה בגשמיוה הוא שגעלס‬
‫מהשגת האדם ושרשו חוא מבחי׳ מו״ם שסהום וגעלם כר‪ ,‬ולבן גק׳ השר‬
‫וכמ״ש ישת חשך סתרו ובתי׳ הגסתרות ל < אלקינו )ועמ״ש בד״ה מאי‬ ‫ה‬

‫חנוכה׳ פר״ת( במופלא מ מ ך כו׳‪ .‬אך לגבי עצמות אוא״ם אין דבר געלם ממך‬
‫ואין נסתר מנגד עיניך וכמו כאשר מאיר נר בבית הרי מתגלים כל המצפונים‬
‫והמטמונים ב ו ‪ /‬כמו״כ כאשר מאיר בחי׳ מו״ם אז חכל נראה ונגלה כ ו ‪ /‬וע״כ‬
‫בהגביע שזהו גילוי בהי׳ מו״ם הי׳ יודע עתידות כר‪ .‬וזה ג״כ שחסיד בזת ערמומיות‬
‫הנחש׳ דהגה עגין הערמה הוא להסתיר ולהעלים ד ב ר בהעלם אחר העלם‬
‫יחייגו שאין זה הכמה כמו שבל וסברא שבההגלוה כ״א כל ענינו א להעלים‬
‫ה ו‬

‫וממילא הדי יש לזה שייכות לבחי׳ חכ׳ חגעלמח‪ ,‬ולכן בערמה יש בזה הכ׳‬
‫עמוקה יותר מבתכ׳ והמצאת שכל ב ו ‪ /‬והנה ביעקב כהי׳ בא אחיך במרמה‬
‫ולפאר מה הי׳ צריכים למרמה בזה‪ ,‬אך זהו מפני שהברכות באו לעשו‬
‫במרמה וכמ״ש והנהש הי׳ ערום כו׳ שגזל הנצוצוה מהקדושה בדרך ערמה‬
‫ובזה גופא הוא מעלים ומסתיר עליהם‪ ,‬ע״ב צ״ל הבירור ג״כ בדרך ערמה‬
‫כר‪ .‬וזה תי׳ ג״כ הנהגת יעקב עם לבן הארמי שבעוצם הערמה שבו העלים‬
‫והסתיר על הנצוצות וע״כ הי׳ צ״ל בהי׳ ערמה דקדושה שזהו גילוי בהי'‬
‫מ ר ס לברר הנצוצות מתוך העלם עומק הערמה כ ו ‪ /‬וזהו אם כה יאמר עקודים‬
‫יהי׳ שכרך וילדו כו׳ שע״י ערמה דקדושה הוא הבירור דערמה דלעו״ז‪ .‬וכמו כ‬
‫יוסף בירר בהי׳ ערמומיות הנהש שזה קליפת מצרים דכתי׳ התנין הגדול‬
‫הרובץ בתוך יאוריו כ ו ‪ /‬דפרעה הי׳ בתר דקליפה והיינו בתי׳ תכ׳ שבכתר‬
‫ת הוא‬ ‫א נ‬‫‪,‬‬ ‫ד ק ל י‬ ‫‪,‬‬
‫כ י ן ר‬ ‫ב ן ן י ‪/‬‬ ‫‪,‬‬
‫ך י‬ ‫‪,‬‬ ‫דל‬
‫) ן נ ב ן כ ד ג צ ד‬ ‫ל ק ל י ‪/‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב ן ן י ‪/‬‬ ‫ש ן ן י‬ ‫א י‬ ‫פ ע מ י ם‬

‫רישא דדהבא כו׳( ופעמים אי׳ שתי׳ בתי׳ כ ת ר דקלי׳ והיינו בחי׳ חב׳ שבכתר‬
‫יקלי'‪ ,‬וזהו שתלך בדרך ערמומיות ואמר •הבה נחחכמה לו‪ ,‬שזהו״ע הערמה׳‬
 ‫‪4‬‬
‫‪ -‬פ ו ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם‬ ‫ספר‬ ‫ירמז‬

‫ולו הוא למושיעז של ישראל׳ דמשה הוא בהי׳ חכ׳ ורצה להתחכם איליו‬
‫בח״ס דקלי׳‪ ,‬ובללות השעבוד הי׳ בדרך ערמומיות שהערים אותם וכמארז״ל•‬
‫ויוסף ע״י הגביע הכסף שזהו גילוי בחי׳ מו״ם הסיד הערמומיות ובירר וליקט‬
‫הנצוצות שבהם‪ ,‬וזהו שלקה מהם הכסף ובהמתם וכל קגיגם שזהו בירור‬
‫הנצוצות ונתנו לו הכל ברצוגם הטוב ואמרו התייתגו כי בלבל אותם בלתם‬
‫עד שנתנו לו הבל‪ ,‬כי יוסף הוא בבתי׳ התסדים שהשפיע לכל‪ ,‬אך בזה הי׳ הערמה‬
‫שיתנו לז הנצוצות ברצונם הטוב בר‪ ,‬וזהו ונתתם החמישית לפרעה וארבע‬
‫הידות יהי׳ לכם‪ ,‬דארבע הידות הן הד׳ פרצופים שמהתכ׳ עד תמל׳ והתמישית‬
‫הוא פרצוף החמישי בהי׳ הכהר דפדעה אותיות העדף שמשם הוא‬
‫הנצוצות שהעלם והסתיר כו׳ כנ״ל‪ ,‬ויוסף הצדיק בירר וליקט הבל‬
‫ועי״ז המשיך גילוי בהי׳ פרצוף התמישי בתי׳ עתיק כו׳‪ .‬וזה הי׳ הבנה לכל‬
‫ההמשכות שהמשיך משה במ״ת ובקרי״ם כו׳‪ .‬והנה בהבידור דמצרים בהעשרה‬
‫מכות הי׳ בדרך מלחמה‪ ,‬אמנם זה הי׳ כאשר קדם יוסף ליקה מהם ברצונם‬
‫הטוב‪ ,‬דמצרים הי׳ קלי׳ קשה ביותר וכמארז״ל דבל עבד הבא לשם לא יצא‬
‫משם לעולם‪ ,‬והיינו שהי׳ העלם והסתר ביותר‪ ,‬וע״כ חמלחמה לא הי׳ מועיל‬
‫ליקה מהם הנצוצות כ״א ע״י שיוסף לקת מהם הנצוצות בדרך ערמה שנתנו‬
‫לו ברצונם הטוב אזי הי׳ יבול להיות הבירור בדרך מלהמה כו׳‪ .‬וזהו והוא נתש‬
‫ינתש בו שבירר והסיר ערמומיות נהש הקדמוני כו׳‪ .‬וזהו וילקט יוסף את כל‬
‫הכסף שלקט בהי׳ נצוצי החסדים‪ .‬דהנה בימי שלמה אין כסף נהשב למאומה׳‬
‫רק זהב הי׳ תשוב בעיניו ששלת לתרשיש להביא זהב כו׳‪ .‬והוא בחי׳ אהבה‬
‫כרשפי אש שהיא כמעלת הזהב על הכסף כו׳‪ ,‬וכסף הוא בחי׳ אהבה כמים‬
‫לא הי׳ נחשב אצלו מפני דבימי שלמה קיימא םיהדא באשלמותא כו׳ לכל‬
‫לא הי׳ האהבה כמים נהשב בעיניו כו׳ )י״ל דאהבה כמים היא בחי׳ הסד‬
‫דז״א ולהיות דקיימא סיהרא באשלמותא דשוין בקומתן שגם המל׳ מקבלת מבחי׳‬
‫הבינה לכן לא הי׳ האהבה כמים נחשבה אצלו)וצ״ע בע״ה דבימי שלמה הי׳ במדרי׳‬
‫הו׳( ואהבה כרשפי אש שמבחי׳ בינה חי׳ נחשב בעיניו(‪ .‬ונענש ע״ז כי עיקר‬
‫המשכת אלקות הוא ע״י האהבה הנמשכת כמים להיות דידה בתחתונים בו׳•‬
‫אבל יוסף ליקט את הכסף דוקא‪ ,‬ובד״כ היו חבירודים שלו בתי׳ נצוצי ההםדים‬
‫דהיינו מבחי׳ ש׳ מ״ה כי הבירורים דיוסף הי׳ שבירר גשמות כר‪ ,‬ועמ״ש‬
‫בסי׳ בפסוד״ז ע״פ תהלתו בקהל הסירים‪ .‬וזהו שליקט כל הכסף והביא ביהה‬
‫פרעה בחי׳ ביתא דאהפריעו בי׳ כל נהורין עילאין‪ ,‬להיוה המשכה לנש״י‬
‫בכל משך זמן הגלות שיהי׳ להם קיום בגלות ושיבדרו בירורים בכה ההסדים‬
‫האלו בר‪ .‬וזהו וילקט יוסף את כל הכסף‪ ,‬דיוסף המשיך גילוי אוא״ס מלמעלמ״ט‬
‫והעיקר הוא בגביע הכסף שהוא הכלי ליין המשמח גילוי בדי׳ עתיק המלובש‬
‫במו״ס ועי״ז הסיר ערמומיות הנחש דקלי׳ מצרים ובירר מהם הנצוצוה כו׳•‬
‫וזהו שליקט כל הכסף בהי׳ נצוצי החסדים כו׳ )בשבר אשד הם שוברים י״ל‬
‫שזהו בחי׳ הערמה שעי״ז לקח מהם הנצוצוה ברצונם הטוב כו׳ בנ״ל( והביא כ״ז‬
‫ביהה פרעה ביהא דאהפריעו בי׳ כל נהורין עילאין כר‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫יי*‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פר׳* ת‬ ‫עמר‬

‫בם״ד ש״פ ויחי‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויבך ישתחוו לך בני אביך‪ .‬וצ״ל‬
‫מהו אומרו אתה יודוך אהיך‪ ,‬דלכאר הול״ל יהודה יורוך אחיך ותי׳‬
‫אתה לכאו׳ מיותר‪ ,‬ומהו השייכות דיודוך אחיך למ״ש אח״כ ידך בעורף אויבך‪.‬‬
‫דלכאו׳ הם ענינים שונים‪ .‬גם צ״ל מש״א ישתחוו לך בני אביך מפני מה אינו‬
‫אומר אתיך כמש״א קודם יודוך אהיך ולמה אומר כאן בני אביך כר‪ .‬והנה‬
‫יהודה היא ל׳ הודאה וכמ״ש הפעם אודה את ת ‪ /‬ולכן כללות נש״י נקראים ע״ש‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫יהודה וכמ״ש איש יהודי הי׳ בשושן הבירה כ ו שהי משבט בנימין ו נ ק ׳ ב ש ם‬
‫יהודי‪ .‬ובמד״ר אי׳ אינו אומר ראובני אנא שמעוני אנא אלא יהודי אנא‪.‬‬
‫והיינו מפני שיהודה הו״ע ההודאה שזה יש בבאו״א מישראל ע ״ גק׳ כולם‬
‫כ‬

‫‪,‬‬
‫ע״ש יהודה כו ‪ .‬אמנם פ״ש הפעם אודח את ח ‪ /‬חיינו שאחר לידת והתגלות‬
‫‪,‬‬
‫בהי ראובן שמעון ולוי אזי הוא בחי׳ יהודה בר‪ .‬והענין חוא דהנה ראובן‬
‫‪,‬‬
‫הוא ראו בן בן הוא בהי׳ אהבה‪ ,‬והיינו אהבה הבאה מבחי׳ הראי׳‪ .‬דהנה דאי‬
‫הוא התקרבות בדרך היבה וכמ״ש כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבוהיכם‬
‫שזהו ההיבה שהיבב א ת אבותינו כו׳‪ ,‬וכן הראי׳ במקדש שלש פעמים בשנה‬
‫יראה כל זכורך שזהו מצד האהבה וההיבה לנש״י וכמ״ש אהבתי אתכם אמר‬
‫‪,‬‬
‫ה׳‪ .‬וזהו מלמעלמ״ט וכמו״כ מלמטלמ״ע מנש״י להקב״ה האהבה שמצד הראי‬
‫היא אהבה יתירה בהתקרבות ודביקות גדולה‪ .‬וענין הראי׳ למטה הוא כמ״ש‬
‫כזהר לאסתכלא ביקרי׳ דמלכא‪ ,‬והגם שהראי׳ היא מדרי׳ עליוגה והיא רק במדדי׳‬
‫הנביאים וכמ״ש ואראה א ת אד׳ כו׳‪ ,‬הנה אין הכוונה ראי׳ הושיות ממש כ״א‬
‫ראיית השכל וכמ״ש בזהר בעין השכל דבלבך אההזי כולא כר‪ .‬וג״ז הוא מדרי׳‬
‫גבוה ומ״מ יכול• להיות בההבוננוה ג״כ כאלו רואה‪ ,‬והוא שיתבוגן ויעמיק‬
‫דעתו באלקות עד שיתאמת אצלו באלו רואה ממש כו׳‪ ,‬וכמו הסתכל בשלשת‬
‫דברים ואין אתה בא לידי עבירה דע מאין באת כו׳ דאו׳ הסתכל הוא התאמתות‬
‫הדבר‪ .‬וכמו״כ הוא בעבודה שיהי׳ התתאמתות באלו רואה כו׳‪ .‬וזהו מ״ש ורעה‬
‫אמונה שירעת את האמונה שיהי׳ דעת בהאמונה‪ .‬דהנה ישראל הם מאמינים‬
‫בגי מאמינים בבריאה ותתהוות יש מאין ובה׳ אהד באמונה פשוטה מה שנלאו‬
‫חכמי המתקר להשיג בשכלם וקצר מצע שכלם להשיג אפס קצהו ה״ז יסוד‬
‫פשוט ואמונת קבוע ותלוטה בלב כאו״א מישראל וא״צ לשום אות ומופת כלל‪.‬‬
‫וסיבת תוקף האמונה הוא משום דמזלייהו הזי וכמארז״ל אע״ג דאינהו לא תזי‬
‫חייגו הנשמה שבגוף‪ ,‬מזלייהו היא שרש ומקור הנשמה הזי‪ ,‬בבחי׳ ראי׳ ממש‬
‫‪,‬‬
‫שרואה א ת הנולד מאין ליש‪ ,‬ואיך שהכי בטל ומיוחד בתכלית בו׳‪ .‬והוא בבהי׳‬
‫ר א י ‪/‬‬
‫לא בהשגה כי הוא למע׳ מהשגה גם מהשגת בתי׳ מזל מ ש מ ה רק בבתי׳‬
‫ראי׳ ממש כו׳‪ .‬ומהראי׳ דעצם הנשמה מהנוצץ בנשמה שבגוף שבא בה בבהי׳‬
‫אמונה׳ והיא באמונה פשוטה והזקה כיהד הזק בל תמוט כר‪ .‬וביכולת להביא‬
‫אמונה זו מהעלם אל הגילוי במותו ותבונתו עד שיהי׳ אצלו בהתאמהוה באלו רואח׳‬
‫שיירי אין ד ב ר עושה א״ע וכאשר רואין מציאות יש בהכרה שנההווה מבת‬
‫אי‬
‫י ן ל ק י ‪ .‬ובמו שרואה האדם‬
‫ה א‬ ‫ו אלקי המהווה אותו‪ ,‬והוא בטל בתכלית אל‬
‫ה א‬

‫כיטול הגשמי אל הרוהגי שהגוף בטל אל הנפש וגגרר אתריו הרי נראה ונגלה‬
 ‫ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת‬ ‫פפר‬ ‫ריח‬

‫איך שהגשמי בטל אל הרוהני‪ ,‬וזה בגוף ונפש שאין התהוות הגוף מן הנפש‬
‫רק שהנפש מהי׳ את הגוף ה״ה בטל איליו בתכלית‪ .‬הרי מכ״ש בהיש שהתד״וותו‬
‫הוא מהאין האלקי ה״ה בטל איליו בבהי׳ העדר המציאות לגמרי‪ .‬שהרי אנו‬
‫דואין‪.‬ביטול הבן אל האב הרי הביטול הוא בהנחת עצמותו בעצם מהותו‪ ,‬וכן‬
‫הוא כמשפיע ומקבל שגם ה מ ק ב ל ״ בעצם מהותו אל המשפיע‪ ,‬הגם שאין‬
‫התהוות עצם שכלו מן הרב מ ״ מ ״ שהתהוות‪,‬השכלתו הוא מהרב ה״ה בטל‬
‫במציאות איליו‪ .‬וכ״ש ביש ואין להתהוות מציאות היש הוא מהאין ה״ה בטל‬
‫במציאות לגבי האין האלקי כו׳‪ .‬וכמו שהיש בטל אל האין כמו״כ האין הוא‬
‫בבהי׳ ביטול לגבי מדרי׳ שלמעלה כו׳‪ .‬וכשיאריך בהתבוגגות זאת ובהעמקת‬
‫הדעת היטיב וגם שיהי׳ בשקידה דלא בפעם א׳ יוכל להיות התאמתות הדבר‬
‫כ״א כאשר משך זמן יעסוק בזה ויעמיק דעתו היטיב יתאמת אצלו העגין באלו‬
‫רואה ממש אמיתית הדבר כר‪ .‬וזהו ג״כ אמוגה ל׳ רגילות‪ ,‬וכמו האומן את היונק‬
‫שמרגילו מעט מעט לאכול‪ ,‬כמו״כ צ״ל הרגילות בזה עד שיתאמת אצלו‪ .‬וזהו‬
‫שאומדי׳ בק״ש ה׳ אהד ואינו או׳ ה׳ יהיד‪ ,‬דיהיד הוא אהדות הא״ם מצ״ע׳‬
‫ותכלית הכוונה הוא ליחדו מצד העולמות דז׳ רקיעים וארץ וד׳ רוהות העולם‬
‫לאוא״ם אלופו ש״ע כו׳‪ .‬וקודם לזה צ״ל פסוד״ז וברכת ק״ש שהוא ספור‬
‫שבהיו ש״מ‪ ,‬ואין הכוונה בספור שבהו לבדו כ״א שיהי׳ בידיעה ומהידיעה‬
‫יבוא לידי ראי׳ כר‪ .‬וכל האריכות הזאה הוא בכדי שיהי׳ בהי׳ הההאמתות‬
‫כאלו רואה‪ ,‬ועי״ז תהי׳ האהבה בבהי׳ כוסף וכליון נכספה וגם כלתה נפשו‬
‫בבתי׳ דביקוה באוא״ס במס״נ כו׳‪ .‬וז״ע דאו בן כברא דרהים ב ת ר אבוד‪ ,‬ואמי׳‬
‫יתיר מגרמי׳ נפשי׳ דותי׳ ונשמתי׳ כו׳‪ .‬והנה זהו העיקר בנה״א‪ ,‬ובד״ב כשמאיר‬
‫אור הנה״א אזי הוא בהי׳ ההתאמתות והאהבה כנ״ל‪ .‬אך מ״ש ואהבת כו׳‬
‫בכל לבבך בשגי יצריך שגם היצה״ר יבוא לאהבה את ה׳ צ״ל האהבה בבהי׳‬
‫בע״ת‪ .‬ועז״א דראובן הוא ע״ש כי ראה ה׳ בעני‪ ,‬והיינו ימי עגיי ומרודי‪ ,‬והוא‬
‫המרירות על הריתוק שעי״ז בא לידי•**‪ ,‬ותשובה אינו על הטא ועון כ״א‬
‫היא השבת הנפש למקורח‪ ,‬כאשד יתבונן איך שתחלה הי׳ התכללות הנשמה‬
‫במאצילה ב״ה דנשמה שנתת בי טהורה היא דשדשה באצי׳ ולמעלה מאצי׳‬
‫וירדה ממקום כבודה ונתלבשה בגוף ונה״ב המעלימי׳ ומסתירים שנתרהקה‬
‫מאד ממקורת ומתמרמר בנפשו ע״ז ויצעקו אל ה׳ בצד להם‪ ,‬ממקום צר שהוא‬
‫המיצר והגבול שלמטה כו׳‪ ,‬ועי״ז היא האהבה בתוקף ביותר ביתרון האור‬
‫מהוך ההשך וכמא׳ במקום שבע״ת עומדים צ״ג א״י לעמוד כו׳‪ .‬וזהו פועל‬
‫הביטול בנה״ב בבהי׳ אההפכא השוכא לנהורא כו׳‪ .‬ועז״א בי עהה יאהבני‬
‫אישי‪ ,‬והיינו שיהי׳ במדדי׳ אישי וכמ״ש ביום ההוא הקראי אישי ולא הקראי‬
‫לי עוד בעלי‪ .‬וההפרש בין בעלי ואישי הוא דבעלי שייך בזה אתיזת ההיצוניס‬
‫וכמ״ש בעלוני אדונים זולתך‪ ,‬ואישי הוא שלא יש בזה אחיזת החיצונים׳‬
‫דאישי הוא אש שלי‪ ,‬והיינו שהרשפי אש התשוקה והצמאון יהי׳ בבתי׳ אש‬

‫בטל‪.‬‬ ‫ואוצ״ל‪ :‬המקבל‬ ‫במכי״ק‪,‬‬ ‫כ״ה‬ ‫•(‬

‫•״( כ ״ ה בגוכי׳׳ק‪ ,‬ואוצ״ל ‪ :‬מ ״ מ כיון‪.‬‬
‫״״•( כ ״ ה בגוכי״ק‪ ,‬ואוצ״ל ‪ :‬לידי ת ש ו ב ה ‪.‬‬
‫ריפ‬ ‫מ מ א ‪ 8‬ו י ‪ - 8‬פ ו ״ מ‬ ‫מ פ ו‬
‫‪,‬‬
‫׳שלי ממש שיהי׳ נכלל בקדושת האלקות וכמ״ש בת״ז אית דלא באש ה ואיו!‬
‫דבאש ה׳ כו׳‪ .‬והיינו בחי׳ אש האלקי שבבתי׳ ביטול במציאות ממש כו׳ וכמ״ש‬
‫במ״א‪ .‬וע״י כי ראה ה׳ בעני שנעשה אתהפכא חשוכא לנהורא אזי הוא במדדי׳‬
‫אישי בחי׳ אש שלי ממש כר‪.‬‬
‫ב( והנה כ״ז הוא פ׳ ראשונה דק״ש שבבחי׳ רצוא ור״ו״ע וימינו תחבקני‬
‫בחי׳ הקירוב והדביקות באוא״ס ב״ה כר‪ .‬אמנם פ׳ שני׳ דק״ש והי׳‬
‫אם שמוע תשמעו זהו מדרי׳ שמעון כי שמע ה׳ והוא בחי׳ שוב‪ ,‬דראי׳ הוא‬
‫מקרוב ושמיעה מרהוק‪ ,‬ואינו דומה שמיעה לראי׳ להיותו מרחוק וע״כ הוא‬
‫בבחי׳ שוב כר‪ .‬והנה צ״ל שהרי אמרז״ל הרשו נותן לו דמי‪.‬בולו‪ ,‬דאם סימא‬
‫עינו נותן לו דמי עינו חרשו נותן לו דמי כולו‪ ,‬ולבאר אינו מובן הלא ראי׳‬
‫למעלה משמיעה דא״ד שמיעה לראי׳ ומפני מה חרשו נותן לו דמי כולו‪ .‬אך‬
‫הענין הוא שיש מעלה בשמיעה על ראי׳ כו׳‪ .‬ויובן זה ע״ד שארז״ל הכם עדיף‬
‫מנביא‪ ,‬ואינו מובן והלא נבואה היא בחי׳ ראי׳ וכמ״ש ואראה את אד׳ כו׳‬
‫וחכמה והשגה הוא בחי׳ שמיעה לבד הרי נבואה גדולת יותר כו׳‪ .‬ולכן בב״ש‬
‫בטלה הנבואה הגם שהיו חכמים גדולים מאד מ״מ לא היו נביאים‪ ,‬ומפני מה‬
‫חכם עדיף מנביא‪ .‬אך הענין הוא דגבואה עם היוחח בחי׳ ראי׳ ה״ז בבהי׳‬
‫אספקלרי׳ שאינה מאירה ובמ״ש וביד הנביאים אדמה‪ ,‬וכמא׳ כל חנביאים‬
‫ד!י» י ח י ׳‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יייי —‪..‬‬

‫׳‪-‬״׳־ באצי׳ ובבחי׳ אספה״מ הרי כתי׳ וראית אה אחורי ‪ >w w i‬י‪,‬‬
‫חכמה הרי יש השגות גדולות ונעלות מאד במדדי׳ דאצי׳ ולמעלה מאצי׳ ובבהי׳‬
‫פנימיות העולמות‪ ,‬וכמו הרשב״י שהיתה השגתו גדולח מאד כר‪ .‬וכמו״כ‬
‫בעבודה יש מעלה בשמיעה‪ ,‬דהנה כהי׳ ה׳ שמעתי שמעך יראתי ר״ת ב״פ יש‬
‫בגימ׳ תר״ך והן תרי״ג מצות דאורייתא וז׳ מצוה דרבנן שעולה הר״ך‪ ,‬וקיום‬
‫המצות הוא בבתי׳ שמיעד‪ .‬וכמ״ש הלא שמוע מזבת טוב‪ .‬דבקרבנוה הי׳ בתי׳‬
‫ראי׳ שהיו רואין האש שירד מלמעלה והי׳ שורף את הקרבן‪ ,‬וע״י הקרבנות‬
‫ה י‬
‫׳ גילוי אוא״ם בבהמק״ד כר‪ ,‬ומ״מ הוא שמוע מזבה טוב‪ ,‬והוא קיום המצות‬
‫בקבלת עול דוקא שזה מגיע בבהי׳ כהר שז״ע הר״ך‪ .‬דראי׳ מגיע רק בבהי׳‬
‫‪,‬‬
‫חכ וכמא׳ איזהו חכם הרואה כו׳‪ ,‬ושמיעה מגיע בבהי׳ כהר ׳ ‪ .‬ועגין שמעך‬
‫כ ו‬

‫יראתי הוא שע״י שמיעה הוא בחי׳ היראה‪ ,‬דשמיעה היא מ ק והו״ע שמאל‬
‫ר ח ו‬

‫דוחה שדוחה ומשפיל א״ע מי הוא אשר יערב לבו לעלוה ולההקרב אל אוא״ם‬
‫‪3‬‬
‫״ ה מי יעלה בהר ה׳ כר‪ ,‬ועי״ז נופל עליו יראה ופחד ה׳ וכמ״ש וירא העם‬
‫יינועו ויעמדו מרהוק כו׳‪ ,‬והיינו להיות בבהי׳ שוב להיות למטה ולקיים המצות‬

‫—‬ ‫‪,‬‬ ‫ש מ ע ת י שמעך יראתי שזהו מקור התר״ !‬

‫‪U‬‬ ‫‪1M4‬‬

‫כו׳‪ .‬וזהו שאמרו הרשו נוהן לו דמי כולו מפני יתרון המעלה שבשמיעה כר‪.‬‬
‫יזהו כי שמע ה׳ כי שנואה אנכי‪ ,‬והיינו שהוא נבזה בעיניו נמאס ועי״ז הוא‬
‫בבתי׳ שוב כו׳‪ .‬ופי׳ כי שמע ה׳ דקבלת עומ״ש זהו בהי׳ י ״ ועי״ז נמשך‬
‫ת‬ ‫ר‬
 ‫ח פ א מ ו י ‪- a‬פ ו ״ ה‬ ‫פפר‬ ‫רכ‬
‫בהי׳ ידאה העליונה ש ר ע כי שמע ה׳ כר‪ .‬וחנה אחר ק״ש אומרים אוי״צ כ ר‬
‫‪,‬‬
‫ונכון וקייס הדבר הזה והוא ב ה י לוי הפעם ילווה אישי אלי דימינא ושמאלא‬
‫‪,‬‬
‫ובינייהו כלה ימינו הוא בחי הרצוא דפ״ר דק״ש וימינו תהבקני‪ ,‬ושמאלא‬
‫‪,‬‬
‫פ״ש דק״ש שמאל דוהה אהבה ויראה כ ו ‪ /‬ואוי״צ הוא ב ה י לוי‪ .‬וזהו שאר‬
‫ונכון וקיים הדבר הזה שקאי על התורה‪ ,‬והיינו שישים אל לבו הן‬
‫‪,‬‬
‫שמצ״ע אינו ראוי לעלות וליכלל בה ולהעלוה נפשי מלמטה למעלה לייהדה‬
‫במאצילה ב״ה דמי יעלה בהר ה׳ כ ו ‪ /‬אך הרי האוא״ם מצ״ע בדרך מאיליו‬
‫וממילא ירד ונמשך ונתלבש בתורה והרי יש יהוד אוא״ס למטה בתורה׳‬
‫ועי״ז יוכל להמשיך על נפשו גילוי אוא״ם ולקשר נפשו באוא״ם ב״ה‪ ,‬דישראל‬
‫מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב״ה הרי ע״י התורה מתקשרין נש״י‬
‫באלקות כר‪ .‬וזהו שאר אמת ויציב כ ר ונכון וקיים הדבר הזה‪ ,‬שמאשר ומקייפ‬
‫הדבר הזה עלינו ועל אבותינו על בנינו ועל דורתינו כרי על הראשונים ועל‬
‫האהרונים דבר טוב וקיים כ ר שע״י התורה יכולים הכל להתקשר באוא״ס‬
‫‪,‬‬
‫ב״ה‪ .‬וז״ע הט״ו ווי״ן דאמוי״צ דבווין תתקטר כ ו ‪ /‬וזהו ב ה י לוי בהי׳ התתברות‬
‫שאהד האהוי״ר דב׳ פרשיות דק״ש מתהבר לאוא״ס ב״ה ע״י התורה כר‪.‬‬

‫ג( והנה כ״ז הוא בב״פ דק״ש ואוי״צ שהן בהי׳ ראובן שמעון ולוי‪ ,‬אמנם‬
‫‪,‬‬
‫יהודה הוא ע״ש הפעם אודה את ה׳ ב ה י הודאה שזהו הביטול‬
‫בהשתחוואות דשמו״ע‪ .‬דהנה ק״ש היא ת פ ל ת מיושב ושמו״ע תפלת מעומד‬
‫ועמידה מורה על הביטול יותר מישיבה‪ ,‬ועד״מ העומד לפני המלך ה״ז ביטול‬
‫גדול יותר מהיושב‪ .‬והגם דק״ש הוא דאורייתא ותפלה דרבנן‪ ,‬מ״מ הביטול‬
‫דשמרע הוא למעלה יותר מהביטול דק״ש‪ .‬דהנה אל דעות ה׳ ד״ע וד״ת‪ ,‬ד״ת‬
‫הוא מאין ליש שנההווה בבהי׳ יש רק שהיש בטל אל האין האלקי‪ ,‬והוא‬
‫ביטול היש בלבד‪ ,‬וד״ע הוא שלמעלה יש ולמטה אין דכולא קמי׳ כלא השיב בר״‬
‫וק״ש הוא בד״כ בתי׳ ד״ת כי ק״ש היא בבריאה‪ .‬והגם שאו׳ ה׳ אהד שזהו‬
‫בהי׳ יהו״ע‪ ,‬מ״מ ה״ז ד״ת שזהו רק מה שרוצה להתכלל ולהתאהד אבל לא‬
‫שגתכלל וגתאהד ממש כ ו ‪ /‬וזהו שאו׳ ואהבת את ה׳ אלקיך כו׳ שיש מי‬
‫שאוהב כ ו ‪ /‬אבל שמו״ע הוא בתי׳ ביטול במציאות ממש וכמו קמי׳ דכולא‬
‫בלא ב מ ר ב הביטול דשמו״ע הוא כעומד לפגי המלך שזהו הביטול דקמי׳‬
‫ביטול דיהו״ע בבתי׳ ביטול במציאות כ ו ‪ . /‬וזהו דשמו״ע היא בלהש ובהשאי‬
‫דוקא בלתי מורגש לגמרי ואיגו בהי׳ אהבה כ״א ביטול כל מציאותו לגמרי‬
‫‪,‬‬
‫בכדיעוה והשההוואוה‪ ,‬וזהו ש נ ק הודאה שאינו ביטול ע״פ שכל כ״א ביטול‬
‫עצמי שמצד העצם כ ו ‪ /‬וזהו הפעם אודה את ה׳ שזה למעלה מבהי׳ ראובן‬
‫שמעון ולוי בב״פ דק״ש ואוי״צ שכ״ז הוא הביטול שע״פ טו״ד‪ ,‬והביטול‬
‫דשמו״ע הוא למעלה מטו״ד כר‪ .‬רק שבכדי להיות הביטול דשמר׳ע צ״ל‬
‫תהלה העבודה שע״פ טו״ד בהי׳ אהוי״ר דב״פ דקיש ואה״כ בשמו״ע הוא בהי׳‬
‫ביטול במציאות שזהו בהי׳ יהודה כ ו ‪/‬‬

‫ומעתה צ״ל מ״ש אתה יורוך אהיך‪ ,‬דלכאו׳ תי׳ אתה מיותר‪ .‬ואי׳ בספרים‬
‫שלכך גא׳ אתה שיוצא מכאן שם אגל״א היוצא מהפסוקים דברכת‬
‫יהודה ולכן גא׳ אתה‪ .‬וצ״ל מפגי מה מרומז ש׳ זה ביהודה דוקא‪ .‬אך העגיל‬
‫רכא‬ ‫פ פ ר ח מ א מ ר י ם‪ —.‬ם ״ ת‬
‫ר‬

‫הוא דש׳ זה הוא ש פ הגבורה וכמ״ש הבהיי ע״פ זה )וע׳ בפרדס שכ״א פ״ו(‬
‫ולכן אתה גבור לעולם אד׳ הוא ר״ת ש׳ זה‪ .‬והעגין הוא דאמרז״ל איזהו גבור‬
‫הכובש א ת יצרו שגא׳ טוב א ר ך אפים מגבור‪ ,‬ובגמ׳ יומא אי׳ זהו גבורות‬
‫ג מ ר ת י ו שכובש א ת יצרו‪ ,‬זמה״ע יצרו למעלה‪ .‬אך העגין דאמרז״ל קוב״ה‬
‫מצלי מאי מצלי יה״ר שיכבשו רתמי א ת כעסי וזהו יצרו הוא הכעס בתי׳ מדה״ד‬
‫ע י ןאר ע״ז יה״ר שיכבשו‬ ‫וכובש את יצרו הוא שיכבשו רהמי א ת‬ ‫ס‬ ‫כ‬

‫כ ר שע״י המשכת הרצון בהי׳ א״א הוא שבעשה המתקת הדין ובכדי שיתי׳‬
‫המשכת הרצון הוא ע״י תגבורת תגבורת העצמות שיהי׳ המשכת בהי׳ א״א‬
‫להמתיק מדה״ד‪ .‬וזהו איזהו גבור הכובש א ת יצרו שע״י הגבורה כובש‬
‫את יצרו‪ ,‬ומביא ע״ז פסוק טוב א״א מגבור שע״י הגבורה הוא המשכת‬
‫‪,‬‬
‫א׳ דין בהי'‬ ‫׳‬ ‫ב ח י א״א כו׳‪ .‬וזהו ג״כ אהה גבור לעולם אד׳‬
‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד א ד‬

‫ייבא רפיא ומ״מ הוא בהי׳ דין ובהי׳ אהה גבור גמשך להמהיק בתי‬
‫מדה״י• וענין אתה גבור שזהו תגבורת העצמית הוא בהי׳ מל׳ דא״ם‬
‫שמשם הוא שנמשך להיות המשכה בהי׳ א״א וכמ״ש ועהה יגדל גא כת‬
‫אד׳ היינו כהו ושרשו ומקורו דש׳ אד׳‪ ,‬דאד׳ הוא בהי׳ מל׳ ושרשו הוא בהי׳‬
‫י«*»זי«רו דחי׳ א״א‪ ,‬וז״ש ועתה יגדל‬ ‫ו״‪*..‬‬ ‫מל׳ דא״ם ‪-. , n‬״‪,‬״ ״ ‪ .‬״ ! ‪. .‬‬ ‫‪n‬‬

‫״ י שאו׳ בכל כהו‬ ‫העונה איש״ר בכל כהו קורעין לו גז״ד של ע׳ שנה‪,‬‬
‫ד ע‬

‫נמשך מבהי׳ כה אד׳ ועי״ז קורעין לו גז״ד כו׳‪ .‬וזהו ג״כ מה שמרומז ש׳ זה‬
‫גבי יהודה‪ .‬דהנת כתי׳ כ י יהודה גבר באחיו‪ .‬דיהודה הוא בהי׳ מל׳ והו ע‬
‫י ׳ בה אד‬ ‫ש׳ אד׳ כו׳ ויחודח גבר באחיו שחמשיך בחי׳ תגבורת העצמוה‬
‫ב ח‬

‫מל׳ דא״ס במל׳ ועי״ז געשה המתקת הדין‪ .‬ולכן מרומז ש׳ זה ב י ה ו ד ה ׳ ל ת ו ת‬

‫דיהודה הוא בהי׳ הודאה ועי״ז ממשיכים בהי׳ עצמות א״ם ושיחי׳ ה ג ל ו‬
‫ז י ‪/‬‬ ‫ב ב‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ג ב ו ר‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י ‪/‬‬
‫‪£,*? 1‬י'‬ ‫כבתי׳ מל׳ כו׳‪ .‬חהו שנא׳ יהודה אתה ב ה‬
‫ל י מ ר‬ ‫ש י י י‬ ‫מ ד‬ ‫ל‬ ‫ז‬
‫׳‬ ‫וז״ש ואתה הוא ושנותיך לא יתמו והקשה י״רשב״א ״‬
‫ושנותיו לא יתמו שאינו ש י ד שם ענין הזמן‪ .‬אך הענין הוא דכתי׳ אני ראשו‬
‫ואני אחרון׳ אני ראשון בתי׳ כ ת ר ואני אהרון בהי׳ מל׳ דבמל׳ הו״ע הזמן היינו‬
‫מקור הזמן מלך מלך ימלוך עבר הוד‪ ,‬ועתיד‪ .‬והנה כתיב ראו עתה בי אני אנ‬
‫י א ן ‪ ,‬ועי״ז ושנות ך‬ ‫הוא התתברות ב׳ בהי׳ אגי שיהי׳ גילוי אני ראשון‬
‫ח ר ו‬ ‫ב א נ‬

‫לא יתמו שהזמן דמל׳ יהי׳ בבהי׳ גצהי כר‪ .‬וזהו ואתה הוא שע״י ההמשכה‬
‫מבחי׳ ואתת עי״ז ושנותיך בהי׳ הזמן דמל׳ לא יתמו כר‪ .‬וזהו דביהודה יש‬
‫‪/‬‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫י א ח‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ת‬
‫‪IIZ‬‬ ‫^ "*״'‬ ‫״‬ ‫'‬ ‫האותיות דש׳ הוי׳ ית״ו וקודם אות ה׳ בא׳‬
‫במל׳ רק ד׳ הוא ל׳ דלות ועניות והיינו באשר המל׳ חיא בבהי׳ ח ם ומ עוט‬
‫ר ו ן‬

‫י י י‬ ‫נ ת י ם ף‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ח ס ר‬ ‫‪1‬‬

‫^״י׳‬ ‫׳‬ ‫האור׳ וביום ד׳ נתלו המאורות שנא׳ יהי מארי‬
‫געשה ה׳ והיא מילוי התסרון שמאיר גילוי אוא״ס במל׳‪ .‬וההמשכה היא מבת‬
‫י ש מ י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י ת‬
‫אתה וכמ״ש אתה הוא ה׳ לבדיך אתה ע ש‬
‫י ׳ ב״י ה ש מ פ‬ ‫הראשון מלא ה׳ ואתה השני ה ס ר ה׳ דבכדי שיהי׳ ההההוות‬
‫א פ‬

‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫מ ב ח י ‪/‬‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ג‬
‫' ‪i S I -‬‬ ‫י‬ ‫שמי השמים הוא ע״י הסרון האור׳ ובאשי‬
‫״ י ההודאה‬ ‫נעשה מילוי האור כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וזהו שנא׳ ביהודה ד׳ וה׳‬
‫ש ע‬

‫נמשך בהי׳ אתה שעי״ז נעשה מלא ה׳ בהי׳ מילוי האור כר‪.‬‬
 ‫ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת‬ ‫ספד‬ ‫רכב‬
‫ד( יודוך אהיך הוא שגם אהיך יבאו לבתי׳ הודאה וכמ״ש ששם עלו שבטים‬
‫כו׳ להודות לה׳ דבשבטים יש כמה מדרי׳ דיש י״ב שבטים‬
‫שהן בעולם ה ב ר י ‪ /‬ועלו שבטים הוא שעולים באצי׳ ועיקר המכוון הוא להודות‬
‫לה׳ שזהו בבחי׳ עצמות א״ס שלמעלה מאצי׳ וכמש״א הטוב שמך ולך נאי׳‬
‫להודות‪ ,‬טוב הוא בחי׳ גילוי אור וזהו בחי׳ שמך‪ ,‬אבל לך לעצמות א׳׳ם נאה‬
‫רק להודות בחי׳ הודאה כר‪ .‬וזהו יודוך אחיך שזהו בד״כ בתי׳ נר״נ דנשמה‬
‫״ כף‪ .‬ןעןי״ל יודוך‬‫ם‬ ‫א‬ ‫יבואו ג״כ לבחי׳ הודאה שזה מגיע בבחי׳ ע‬
‫צ מ ו ת‬

‫שבכדי שיהי׳ יהודה אתה זהו ע״י ההקדמה דאהיך‪ ,‬דתהלה צ״ל בחי׳ ראובן‬
‫שמעון לוי ואח״כ יוכל להיות בחי׳ הודאה דיהודה‪ ,‬וכמו שא״א להתחיל בשמו״ע‬
‫רק צ״ל תהלה פסוד״ז וק״ש‪ ,‬כמו״כ בכללות העבודה צ״ל תחלה בחי׳‬
‫ראובן שמעון לוי ואה״כ בהי׳ יהודה כו׳‪.‬‬
‫בעורף אויבך‪ .‬דהנה לעתיד בתי׳ כי לא בהפזון תצאו ובמנוסה לא‬ ‫ידך‬
‫תלכון‪ ,‬דבמצרים כתי׳ כי ברח העם ואי׳ בתני׳ מפני שהי׳ הרע בתוקף הי׳‬
‫צ״ל כי ברה העם שבדהו מהרע והוא בחי׳ אתכפיא‪ .‬אבל לעתיד שהרע יהפך‬
‫לגמרי וכמ״ש ואת רוה״ט יבעיר מן הארץ אזי לא בהפזון תצאו כו׳‪ .‬וזהו י ד י‬
‫בעורף אויבך אויבך הוא היצה״ר‪ ,‬וכמ״ש כי תצא למלהמה על אוביך‪ .‬ו י ד י‬
‫בעורף אויבך הוא שהרע בורח ומחזיר עורף וכמו דרך הבורחים שמחזירים‬
‫עורף כו׳‪ ,‬והוא שאור אבא דוחה את החיצונים ואו״מ מסמא עיני ההיצוגי‪/‬‬
‫והיינו שע״י המשכת בהי׳ יהודה אתה יהי׳ דהיית ההיצונים כר‪ ,‬וזהו שייכות‬
‫יהודה אתה לידך בעורף אויבך שע״י המשכת בתי׳ עצמות נעשה דחיית ובריחת‬
‫הרע כו׳‪ .‬גם י״ל אויבך הן עניני הגוף ופי׳ בעורף אויבך דהגם שהן צרבי‬
‫האדם יהיו בבהי׳ עורף ולא פנים כו׳‪.‬‬
‫ישתחוו לך בני אביך‪ .‬השתהוואה הו״ע המשכה וכמו המשתהווה שמרבין‬
‫ראשו כר וכמו הכורע בברוך שזהו המשבה מלמעלמ״ט בר‪ .‬ועגין‬
‫בני אביך הוא דהנה כתי׳ כי אתה אבינו‪ ,‬וידוע דאבינו הוא בהי׳ הכ׳‪ .‬וצ״ל‬
‫והלא אתה הוא לנוכה דהיינו בתי׳ עלמא דאתגליא ומפני מה נק׳ הב׳ אהה•‬
‫וכמו״ב צ״ל מ״ש ועבד ה א י הוא דהלוים בעבודתם ממשיכים בחי׳ הוא עלמא‬
‫דאתכסי׳ וגבי כהנים כתי׳ אתה כהן לעולם בו׳‪ ,‬והלא כהנים המ למעלה‬
‫מלוים כו׳‪ .‬אך הענין הוא דאהה הוא שלמעלה מבחי׳ העלם וגילוי‪ ,‬הוא זהו‬
‫באור א״ס מפני שהוא בגדר גילוי ש י ד לומר בזה הוא בהי׳ העלם כר‪ .‬אבל‬
‫עצמות א״ס אינו בגדר העלם וגילוי כו׳ ונק׳ אתה שהוא נמצא בכ״מ כמו שהוא‬
‫בהעלמו כו׳‪ ,‬ולכן ש״ש שגור בפי כל כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וזהו שנא׳ בבהנים‬
‫אהה כהן דכהנים ממשיכים מבתי׳ עצמות א״ם‪ ,‬דהמשכה הלוים הוא מבהי׳‬
‫האור וע״כ נא׳ בהם הוא‪ ,‬אבל כתנים ממשיכים מבהי׳ עצמות א״ס ע״כ נא׳ בהם‬
‫אתה בו׳‪ .‬וזהו ג״כ כי אתה אבינו דבהכ׳ שורה בהי׳ עצמות א״ס להיות הכ׳‬
‫היא בהי׳ ביטול שורה בזה עצמות א״ס ע״כ נק׳ החכ׳ אתה כר‪ .‬וזה״ע ישתהוו לד‬
‫בני אביר דהשתהוואה היא המשכה בתי׳ כי אהה אבינו‪ ,‬והו״ע יהודה אתה בהי׳‬
‫אתה ה׳ לבדד כר‪ .‬והממשיכים זה הוא בני אביד הס העוסקים בתורה וגמ״ת‪,‬‬
‫דאורייתא מהכ׳ גפקית שזהו בתי׳ אביך‪ ,‬ובתי׳ שמע בני מוסר אביך זהו‬
‫רכג‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת‬ ‫פפר‬
‫תושב״כ‪ ,‬והב׳ היא מקור החסד והדחפים והו״ע גמ״ה‪ ,‬וע״כ הם נק׳ בני‬
‫אביר שעי״ז ממשיכים בהי׳ כי אתה אבינו כר‪ ,‬וע״י תודח וגמ״ח הוא ג״כ‬
‫‪,‬‬
‫שידיי אהוי״ד בחי׳ ראובן ושמעון כו׳‪ .‬שזהו שצ״ל תודח קודם התפלה וכן‬
‫צדקה קודם התפלה וכמארז״ל ר״א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי כר‪ ,‬ובתורה‬
‫וגמ״ה שאהד התפלה ממשיכים בהי׳ בי אתה אבינו כו׳‪ .‬וזהו יהודה אתה‬
‫יודיד אחיך דיהודה הוא בחי׳ הודאה וביטול דשמו״ע‪ ,‬וכבדי שההי׳ ההודאה‬
‫‪,‬‬
‫היינו שתהי בהתגלות‪ ,‬דבהעלם ישגה בכאו״א מישראל דלכד גק׳ כל ישראל‬
‫בשם יהודה‪ .‬ובכדי שיהי׳ בהתגלות זהו ע״י הקדמת בהי׳ ראובן שמעון ולוי‬
‫שזהו ב״פ דק״ש ואוי״צ כו׳‪ .‬וע״י ההודאה גמשד בחי׳ אהה בחי׳ עצמות‬
‫א״פ• ועי״ז ידד בעורף אויבד שחרע בורח כר‪ .‬וישההוו לר בני אביר שע״י‬
‫תורה וגמ״ח נמשד בהי׳ יהודה אהה בהי׳ כי אחד‪ ,‬אבינו כר‪.‬‬

‫בם״ ד פ׳ שמות‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫ואלה שמות בנ״י הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו‪ .‬וצ״ל והלא‬
‫כבר סיפר בפ׳ ויגש בואם למצרים וכמש״ש ואלה שמות הבאים‬
‫מצרימה יעקב ובניו ולמה כפל זה עוד הפעם כאן‪ .‬גם צ״ל השינוי‪ ,‬דבפ׳ ו מ ש‬
‫׳ אה‪ .‬יעקב שאין יעקב‬‫ג א‬ ‫נא׳ יעקב ובניו דמשמע שיעקב הוא בכלל בנ״י וכאן‬
‫בכלל בנ״י בד‪ .‬ולהבין זד‪ ,‬צ״ל תחלה מ״ש ואלה שמוה בנ״י דהכוונה היא שמות‬
‫ממש שמות העליוגים שנש״י ממשיכים דבל ההורה היא שמותיו של הקב״ה‬
‫וגשמות ישראל ע״י התורה ממשיכים שמותיו ית׳‪ .‬וכידוע מ״ש בזהר דבל עניו‬
‫תומ״צ הוא לאתקנא רזא דשמי׳ דהיינו להמשיך גילוי ש׳ הוי׳ שהוא נבדל מכל‬
‫השמות שהוא שם העצם‪ ,‬דבל השמות אינם עצמיים וש׳ הוי׳ הוא שם העצם‬
‫כ ו ‪ /‬ובשרשו הוא בתי׳ שמו הגדול דעד שלא נבה״ע הי׳ הוא ושמו בלבד כר‪.‬‬
‫וביאור הענין ילה״ק תחלה ענין השם‪ ,‬דהנה עד״מ שם האדם נראה בחוש‬
‫שזהו תיותו שהרי כשקוראין אותו בשמו אפי׳ יהי׳ טרוד ביוהר ה״ה נפנה‬
‫לקוראיו‪ ,‬גם יכולים להמשיך היותו ע״י קריאת השם וכמו המתעלף ר״ל‬
‫מחזירין חיותו ע״י קריאת שמו‪ ,‬ה״ז הוראה גמורה שהשם הוא חתיות כר‪.‬‬
‫ומ״מ ג״ז מובן שהשם אינו עצמיות האדם היינו עצמיות הנשמה‪ ,‬דקודם‬
‫התלבשות הנשמה בגוף אין לה שם וכמ״ש ולאדם לא מצא עזר דפי׳ הרמב״ן‬
‫ש‬ ‫מ‬
‫דעזר הוא השם‪ ,‬והיינו שלהנשפה כמו שהיא למעלה אין לה שם ו ב ״ בלידת‬
‫א ע״י השם שזהו רק הארה‬ ‫ה ו‬ ‫בד״ה מי מנה‪ ,‬ורק מה שהנשמה מהי׳ את הגוף‬
‫דהגוף קטן מהביל עצם‬
‫ל ב ה וכידוע דלא עצמות הגשמה מתלבשת בגוף לההיוהו דהג‬
 ‫פפר ה מ א מ ר י ם— פר״ ת‬ ‫רכד‬
‫הנשמה רק הארת הנשמה היא מהלבשה בגוף‪ .‬וזהו השם הוא רק הארה לבד‬
‫שאינו עצמות האדם כר‪ .‬ועצם השם הוא אותיות חומריים רק שבהאותיות‬
‫מתלבשת הארת החיות שלהחיות את הגוף כר‪ .‬כי כל דבר גבוה שמצמצם‬
‫עצמו להחיות מדריגה תחתונה הוא ע״י השם היינו שזה רק הארה לבד וההארה‬
‫מתצמצמת ומתלבשת באותיות השם כר‪ .‬ו כ מ ר כ הוא למעלה שהחיות הנמשל‬
‫מאתו ית׳ לההיות העולמות הוא מבהי׳ שמו ית׳ לבד לא בתי׳ עצמותו ית׳׳‬
‫דעצמות מובדל בערך מן העולמות שאין העולמות יכולים לקבל ״ רק הארתו‬
‫ית׳ הוא שנמשך להחיות העולמות‪ .‬ויש כמה שמות‪ ,‬כי ההמשכה מאתו ית׳‬
‫הוא ע״י כמה ממוצעים‪ ,‬שכל המשכה מהגבוה אל החחהון הוא בתי׳ שם בר•‬
‫ומשרז יש שינוים בעולמות‪ ,‬היינו מאיזה שם הם מקבלים כר‪ .‬אך כללות‬
‫הכל הוא בתי׳ שם בלבד כו׳‪ .‬ו ר ש לכו הזו מפעלות אלקים אשד שם שמות‬
‫בארץ שאו׳ זה בדרך הפלאה והפליאה היא שמהוה כל העולמות בבחי׳ שם‬
‫לבד שעז״א אשר שם שמות א״ת שמות אלא שמות והיינו שהשמות הן בחי׳‬
‫שמות ל׳ שממה להיותן בחי׳ הארה בלבד שבאין ערוך לגבי העצמות כרי‬
‫וזהו שבשמות בנ״א אנו רואין ששני בנ״א שהן בשמות שוין וזה ת״ת וזח‬
‫ע״ה‪ ,‬ואם הי׳ השם עצמות הרי היו צ״ל שניהם כמו שהעצמית היא‪ .‬אר‬
‫שאין השם דק הארה לבד ולכן יש בזה חילוקים שאינן שוין‪ ,‬וכמו שמצינו בדוגמא‬
‫שמשכל וסברה א׳ יכול להיות גילויים והסתעפות שונות וכמו ס ב ר ת בי יצר‬
‫לב האדם כו׳ בתחלה הייב ענין המבול ואח״ב חייב שלא אוסיף עוד לקלל בר׳‬
‫והיינו שהסברה הוא כמו דבר עצמי ויכול להיות מזה גילויים שונים כר‪ .‬ו ב מ ר כ‬
‫מעצם הנשמה יכול להיות גילויים שוגים שבזה הגילוי הוא שהוא ת״ח‬
‫ובזה הגילוי הוא רק' להתיותו לבד כו׳‪ ,‬ונמצא שהשם הוא התיות רק שהוא‬
‫החיות שבא להחיות את הגוף כר‪ .‬ולכן אנו מוצאין ג״כ דגשמה אחת גיז׳‬
‫בשמות שונים כשבאה בגופים אחרים‪ .‬וכמו הרשב״י שהי׳ ניצוץ משה ובן‬
‫רהמ״ם ונק׳ בשמות אחרים‪ .‬וזהו מפני שהשם הוא בהארת הנשמה המתלבשת‬
‫בגוף ולפי אופן התקשרותה בגוף )והיינו במדדי׳ הגילוי דהנשמה( באיזה מדרי׳‬
‫שבאה בהתגלות כד הוא השם כו׳)ועמ״ש בד״ה ויוסף הורד‪ ,‬פר״ת(‪.‬‬

‫ובזה יובן ענין ש׳ הוי׳ שהוא שם העצם ופי׳ הפרדס שי״ם פ״א שהוא‬
‫ש׳ עצם הספי׳ והוא שמו של הא״ס פי׳ מורה עצמותו כו׳‪ .‬והיינו שהוא‬
‫האוד והעצמות של הספירוה וגם הוא בהי׳ שם העצם לגבי בהי׳ עצמות‬
‫האוא״ס שהוא בחי׳ גילוי מן העצם כר‪ .‬ובשער השמות כ׳ ששארי השמות‬
‫שאינן נמחקין הן היכלות לש׳ הוי׳‪ ,‬והיינו שהרוחניות הנגבל או הנרשם בשם‬
‫אהי׳ הוא היכל להרוחניות הנרשם בש׳ הוי׳ בניקוד קמץ ושניהם בכתר‪ .‬ובז‬
‫הרותניות הנרשם בשם י״ה הוא היכל לרוחניות הנרשם בש׳ הוי׳ בניקוד פתח‬
‫כר‪ ,‬וכה״ג בכל הספי׳ כו׳‪ .‬והענין הוא דאנת הוא חכים ולא בחב׳ ידיעא׳‬
‫דהכ׳ דאצי׳ היא לא בהכ׳ ידיעה שאינה בגדר וסוג הב׳ דבי״ע שהיא בהי׳‬
‫הב׳ ממש משא״כ הב׳ דאצי׳ אינו בהי׳ הב׳ ממש‪ ,‬וגם בהי׳ ההכ׳ והשגות‬

‫ואוצ״ל‪ :‬לקבל ממנו‪.‬‬ ‫בגוכי״ק‪,‬‬ ‫כ״ה‬ ‫•(‬

‫כ ה‬
‫י‬ ‫ם פ ר ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ת‬
‫הנשמות בגעה״ע אינו בערך בחי׳ חכ׳ דאצי׳ )עמ״ש בלק״ת בד״>ה במד״ס‬
‫באה״מ( ומ״מ הרי חכ׳ דאצי׳ מקור שנתהווה מזה בהי׳ הכ׳ דברי‪ /‬ומשו״ז‬
‫גם הכ׳ דאצי׳ נק׳ בשם הכ׳ כו‪ /‬עד שבריבוי ההשתל׳ נתהווה מזה שכל אנושי‬
‫למטה כו‪ /‬וה״ז בחי׳ כלי ההכ׳ שזהו מקור להכ׳ דבי״ע עד שכל אנושי כו‪/‬‬
‫אך האור המתלבש בהכלי הוא מאוא״ם הפשוט בתה״פ‪ .‬וזהו אנת הוא חכים היינו‬
‫בחי׳ חאור חמתלבש בכלי חחכ׳ כו‪ /‬וכמו שהגוף אינו בערך לגבי הנשמה כן‬
‫ויותר מכן כלי ההכ׳ איגה בערך בהי׳ האור שחוא מ י י אוא״ם כו‪ /‬וכמו״כ‬
‫בח‬

‫בחי׳ חסד דאצי׳ שגק׳ חסד דרועא ימיגא זחו בחי׳ כלי החסד שהיא בחי׳ מקור‬
‫‪,‬‬
‫לבתי תסד דבי״ע ובתוכה מתלבש האור שהוא כמו גשמה לגוף דבלי החסד אינו‬
‫בערך האור כו‪ /‬וע״כ מה שמתלבש בכלי החב׳ והחסד הוא בחי׳ שם בלבד‬
‫שזהו הארה לבד כמו שמתלבשת באותיות השם כו׳ וזהו ש׳ הוי׳ שהוא בהי׳‬
‫האור שמאיר ומתי׳ את הכלים‪ ,‬דבל השמות חן בחי׳ הכלים ושי הוי׳ הוא‬
‫האור והיינו ההארה הנמשכת מן העצמות להחיות את הכלים כו‪ /‬וש׳ הוי׳ בכלל‬
‫הוא כללות האור הנמשך באצי׳ וכידוע דהד׳ אותיות חוי׳ חן אופן הבאת והמשכת‬
‫האור באצי׳ כו‪ /‬ובפרטיות הבלים הוא שיש שמות פרטים דהוי׳ בהניקוד‬
‫שבו שהאור שבכלי חחכ׳ הוא ש׳ הוי׳ בניקוד פתה ובהםד ש׳ הוי׳ בניקוד‬
‫סגול כו‪ /‬וכמו עד״מ שם האדם שזהו התגלות הנשמה להחיות וכפי אופן‬
‫התקשרות הנשמה בגוף כך הוא השם וכמו שם משה שמעון והמנונא כו׳ כנ״ל‪.‬‬
‫וכמו״כ הוא בש׳ הוי׳ בחילוק הנקודות דבכל ספי׳ חוא בניקוד אחר כפי אופן‬
‫התגלות והתקשרות האור בהבלי כו‪/‬‬

‫‪ P‬ומעתה יובן ענין לאהקנא רזא דשמי׳ שע״י הומ״צ‪ .‬דהגה גבי אבות‬
‫‪,‬‬
‫כתי ושמי הוי׳ לא נודעתי להם‪ ,‬ולבאר א״מ והלא מציגו ב״פ‬
‫‪,‬‬
‫ש׳ הוי בהאבות‪ .‬אך הענין הוא דמה שנתגלה להאבות הוא ש׳ הוי׳ בהתלבשות‬
‫כשארי שמות׳ וע״י תומ׳׳צ הוא שגמשך גילוי ש׳ הוי׳ ממש כו‪ /‬דהנה על‬
‫תומ״צ אומרים לשם יחוד קוב״ה ושכינהי׳ והוא יחוד ה״ה ומל‪ /‬והענין הוא‬
‫דהנה בפרדס ש״כ פ״א כ׳ דבת״ת גם הכלי היא ש׳ הוי׳ רק שהאור הוא במדדי׳‬
‫גבוה יותר )שהאור הוא ש׳ הוי׳ בניקוד הולם כולו והכלי היא ש׳ הוי׳ בניקוד‬
‫ע״י גילוי אור עליון יותר‬ ‫ד ו ק א‬ ‫ו ן ה‬ ‫השיק(‪ .‬דהגה ״‬
‫ח ו ״ ג‬ ‫ה ת כ ל ל ו ת‬ ‫ה ן א‬ ‫ת‬ ‫ת‬

‫שאין שם התתלקות כלל‪ .‬דבמדות תו״ג הגם שמאיר ג״כ הארה מאוא״ס ב״ח‬
‫כגיל ומ״מ הרי זה חסד וזה גבו׳ שהם הפכים זמ״ז‪ ,‬והיינו שאינו מאיר שם‬
‫בחי׳ אוא״ם בגילוי רב כ״א הארה מצומצמה כו‪ /‬אבל בה״ח שכולל חו״ג בהכרה‬
‫שמאיר שם אוא״ס בגילוי רב בר‪ ,‬וכמ״ש בלק״ה בד״ה קא מיפלגי במהיבתא‬
‫י ׳ אוא״ס דלאו‬ ‫מ ב ח‬ ‫ן ה ו א‬ ‫מ א ן א ״ ם‬ ‫ף ב‬ ‫דרקיע‪.‬‬
‫ג י ל ן י‬ ‫מ א י ף‬ ‫ש ‪ 3‬ן ן כ ל י‬ ‫ן ה י י נ ו‬

‫י״ל דחגילוי רב דאוא״ם שבת״ת‬ ‫מכא״מ כלל‪ ,‬ומשו״ז הת״ת כולל חו״ג ׳‬
‫) א ו‬ ‫כ ו‬

‫זהי בחי׳ האור דת״ת דמשו״ז הוא התכללות הו״ג‪ .‬וע״כ הכלי היא ש׳ חון׳‬
‫‪,‬‬
‫בכדי שתהי כלי להגילוי רב דאוא״ס ב״ה(‪ .‬והגם שהמדוה הו״ג יש בהם ג כ‬
‫ההכללות שהרי גם לבד ההתכללות דת״ת הרי הו״ג עצמן הן מדות דתיקון‬
‫כל ענין התיקון הוא בהי׳ התכללות‪ ,‬וא״כ לבאר צ״ל שגם במדות דתו ג‬
‫ש בהם גילוי אוא״ם בבהי׳ גילוי אור עליון ומהו ההתחדשות דת״ת כיי‬
 ‫ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת‬ ‫פפר‬ ‫רבו‬
‫אך הענין דבהתכללות יש כמה אופני ההכללות‪ ,‬דיש התכללות שהפרות כלולים‬
‫זמ״ז זההתכללות הוא תוקף המדה הכוללת״ וכמו חשך שבטו שונא בנו ואוהבי‬
‫‪,‬‬
‫שוהרו מוסר‪ ,‬דמה שמייסרו עם היות שזהו ב ח י הגבר הנה באמת הוא חוקר‬
‫האהבה והחסד כ ר ובמ״ש במ״א‪ .‬וכן אם רעב שונאך האכילהו להם שהחסד הוא‬
‫הוקף הגבר דגחלים אהה הוחה כר‪ ,‬וזה ג״כ ע״י המוחין שעושים ההתכללות‬
‫דהמדות מצ״ע לא יש בהם התכללות זאת דאיש החסד בעצם לא יובל להיות‬
‫בבהי׳ הגבר להתנהג במדד‪ .‬הגם שזהו לצורך האהבה והחסד‪ ,‬וכן איש הגבר‬
‫לא יוכל להתהםד כר‪ ,‬וע״י המוהין הוא שנעשה ההתכללות כר‪ .‬ומ״מ ה״ז רק‬
‫תוקף המדה שנעשה ע״י ההתכללות כר‪ ,‬וגם שהמדה ההפכית היא בפנימיותה‬
‫באותה המדד‪ .‬הכוללת‪ .‬וכמו מה שמייסד את בנו הרי בחיצוניות הוא בחי׳ גבר אבל‬
‫בפנימיותה הוא בחי׳ חסד כר‪ .‬ולכן כאשר הבן מקבל מוסר האב מתגלה אח״ב תוקף‬
‫האהבה איליו כו׳ וכמ״ש במ״א באורך‪ .‬אמנם יש התכללות ששני המדוה פועלים‬
‫בדבר א׳ זו בבחי׳ חסד וזו בבהי׳ גבו׳‪ ,‬וכמו באשר משפטו פעלו כ ר אל שאול ואל‬
‫בית הדמים כו׳ על שאול שלא נפסד כהלכה ועל שהרג את הגבעונים כו׳‪ ,‬הרי שני‬
‫ה מ ת ת הפכים ד ח ר ג פועלים ב א ‪ /‬וכן על אפי ועל חמתי היתה העיר הזאת מיום‬
‫י ל י אוא׳׳ם כר‪.‬‬
‫י‬ ‫‪,‬‬‫ג‬ ‫הוםדה‪ ,‬ומ״מ וביום שמחת לבו זה בנין בהמק״ך‬
‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ש ה י‬

‫והתכללות זאת הוא מבתי׳ מותין דגדלות שיוכל להיות שני הפכים בא׳‪ ,‬והוא‬
‫‪,‬‬
‫מבהי׳ אוא״ס דלאו מכא״מ כלל שמשם יוכל להיות כל ההפכים ב א והוא שמאיר‬
‫ונמשך בבחי׳ מוחין דגדלות כר‪ .‬וזהו ההתכללוה דבהי׳ הת״ת שיהכללו המדות‬
‫זע״ז שיהיו שניהם ובבחי׳ התכללות כר‪ .‬וכידוע במדה״ר שנוהן מקום‬
‫״ ל ‪ ,‬ך ״ ל שזה‬ ‫לל‬
‫ה נ‬ ‫ין‬ ‫ן ת‬‫למדה״ד ושמ״מ צריכים לרהם כו׳ )ואין זה‬
‫ה ת כ‬ ‫כ ע נ‬

‫ב׳ אופנים בהתכללות הת״ת כר‪ ,‬ובד״כ הת״ת נוטה אל ההםד והרחמים‬
‫ש‬
‫דכן הוא מוהין דגדלות שהן בחי׳ רחמים כ ר וכמ״ש בפע״ח שער החמ״צ(‪ .‬והנה י‬
‫עוד התכללות והוא מ״ש המשל ופהד עמו עושה ש ל ר במרומיו‪ ,‬והוא שהמרוח‬
‫ה ר ג מתבטלים בעצם מהותם ומשו״ז ישכנו שניהם בא׳ ויתכללו בדבר א׳ ביי•‬
‫דהנה ההתכללות שמצד מותין דגדלות הוא ג״כ שמתכללים גם שהן בבחי'‬
‫תוקף‪ ,‬והיינו לא מצד התלישות כמו בהתכללות זמ״ז שנת״ל ״ א שמצד‬
‫כ‬

‫גדלות המוהין יש מקום לשניהם‪ ,‬אבל כל מדה היא במציאותה כו׳‪ .‬ובהתכללוח‬
‫דעושה שלו׳ במרומיו הוא שהמדות מתבטלים במציאותם וכמ״ש בהביאור‬
‫דוהניף הכהן‪ .‬והוא מבחי׳ עקודים ששם חמדות בתוקף ואינם בבתי׳ מציאות‬
‫כו׳ וכמש״ש‪ .‬וי״ל דבהתכללות דמוהין דגדלות כל מדד‪ .‬פועלת כמהותה וכמי‬
‫תבוע הטא ותבוע עלבונו ששני הדברים נתבעים כר‪ .‬ובהתכללות דעושח‬
‫שלו׳ במרומיו ש ה ה ר ג מתבטל במציאותם י״ל שאין המדות פועלים במהותם‬
‫כר‪ .‬ובמובן מהמשל ה מ כ ר ע״ז משני שרים שהן הפכים זמ״ז ומ״מ משתתפים‬
‫שניהם בענין א׳ כר‪ ,‬הרי יש בזה ב׳ המדות רק שאינן במציאותן ומהותן בר‬
‫)ועמ״ש במ״א בענין ההפרש בין א״א ורבי הסד דא״א הוא שמאריך אף וגבח‬
‫דילי׳ דק שנקצב ע״ז זמן וכשיעבור הזמן מתבטל לגמרי וכמארז״ל ע״פ עוד‬
‫היום בנוב לעמוד כר‪ .‬ורב חסד הוא שכובש עון שאין מענישין עליו כלל ר?‬
‫אם ה״ו רוב עוונות מיהשב בהדייהו כו׳(‪ .‬ולמעלה מזה הוא ההתכללות דמבלי‬
‫אשר ימצא ראש וסוף שמקבלים זמ״ז והראש מקבל מהסוף וא״כ הסוף הוא‬
‫ר כ ז‬
‫מ א מ ר י ם— פר ״ ת‬ ‫ספדה‬
‫ראש וכמו שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו כו׳‪ ,‬דהתכללות זאת הוא‬
‫שבא בתיקון מבחי׳ שלימות העצמות דא״ס כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וזהו במדות דז״א‬
‫בכלל בבתי׳ הפנימיות שלהם‪ ,‬ובפרטיות בבתי׳ הת״ת כר‪ ,‬ועמ״ש בסי׳ בשער‬

‫‪,‬״״״•״‪,‬‬ ‫״־׳א פ״ב שהת״ת יש לו שני מציאות הא׳ שכולל תו״ג ונוטה‬
‫‪,‬‬
‫והב שהוא עצם רחמים בלי הרכבת הו״ג )ונר׳ שם שזהו בחי׳ האור כו׳(‬
‫והוא בהי׳ רחמים פשוטים כו׳‪ .‬וי״ל שזהו במ״ש במ״א בענין באור פני מלך‬
‫היים שזהו בחי׳ רחמים בעצם שאינו בא בבחי׳ הקוין דחו״ג כו׳‪ ,‬ובמו עד״מ‬
‫מחויבי מיתה ר״ל כשפוגשים בהמלך נמחל להם שאינו נכנם בלל בהדין ומשפט‬
‫רק שנמתל ממילא כו׳‪ .‬וכמו״כ הוא למעלת בתי׳ רתמים פשוטים שלמעלת‬
‫י ‪/‬‬ ‫מ כ‬
‫קוין כו׳ והוא בחי׳ חארת פנים מבחי׳ תיקון ואמת שלמעלה מבתי׳‬ ‫ח‬
‫שערות כו׳ וכמ״ש בהבי׳ דאלה מסעי‪ ,‬ותיקון ואמת חוא בחי׳ ת״ת תתן אמת‬
‫‪,‬‬
‫ליעקב כ ו ‪ /‬ועמ״ש בד״ה לא הביט און ביעקב בענין ותרועת מלך בו כו ״‬
‫ומפני שבת״ת מאיר בהי׳ עצמות א״ס ע״כ בלי הת״ת היא ג״כ ש׳ הוי׳ כו׳‪.‬‬
‫והנח צ״ל והלא ש׳ הוי׳ הוא בחי׳ גילוי העצמות דאוא״ס הפשוט בתה״פ‬
‫ואיך הוא בבחי׳ כלי‪ ,‬שעם היות דבלי הת״ת הוא שכולל חו״ג כנ״ל מ״מ ה״ז‬
‫‪,‬‬
‫בחי׳ כלי דמדות הג״ת כ ו ‪ /‬אך הענין הוא דבאמת י״ל דבלי הת״ת אינו בהי‬
‫כלי ממש כ ו ‪ /‬והענין הוא שהרי שארי השמות שהן בכלים אין זה בכלים‬
‫ממש וכמ״ש בהבי׳ ד א ת שבתותי בשם הבעש״ט נ״ע דמה שש׳ אל ה ס י‬
‫‪,‬‬
‫יש אלקים בגבו׳ כו׳ אין זה עצם הכלים כ״א בחי׳ האלקות שבהבלים כ ו ‪ /‬ומוכרה‬
‫איליו ולא למדותיו שהקריאה‬ ‫״‬ ‫הענין הוא‬
‫א י ל י ו‬ ‫ק ר א נ ו‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ש א ר ז‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫מ‬

‫קוראין בהשמות‬ ‫א ג ו‬ ‫ן ה ו י‬ ‫כ ן ‪/‬‬ ‫ם‬‫איליו י ‪,‬‬

‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ש ן ן ן‬ ‫ל מ ך ן ת י ן‬ ‫ן ל א‬ ‫ד ן ק א‬ ‫ת‬

‫וכמו הטה אלקי אזנך ושמע כ ר אלקי עולם ברהמיך הרבים כו׳ וכה ג‬
‫רבים והקריאה היא לאלקות רק שהשמות הן האלקות המחי׳ את הכלי‬
‫עצמה׳ דהכלים יש להם היות לבד האור המתלבש בתוכם כ ו ‪ /‬ובזה‬
‫מובן פ״ש במא׳ דפתח אלי׳ וכד אנת תסתלק מינייהו אשתאדו כולהו שמהן‬
‫‪ .‬אך זהו מפני שיש חיות‬ ‫כגופא בלא נשמתא‪ ,‬ד ל כ ׳ איך א‬
‫כ ג ו פ א‬ ‫ש ת א ר ו‬ ‫א ו‬

‫להכלי בפ״ע כו׳ וכמ״ש במ״א באריכות‪ .‬והחיות שבהכלים הוא מבחי׳ הרשימו‬
‫שהיא כח הנעלם והוא שרש ומקור הכלים שמשם הוא שנמשכים השמות‬
‫שאינם נמחקים שהן חיות הכלים כו׳‪ .‬והאור הוא מהקו שנמשך מאור חא״ם‬
‫שלפני הצמצום וכמ״ש בע״ח המשיך קו א׳ דק מאור העיגול שלו כ ו ‪ /‬ובזה‬
‫ייקי למעלה מהרשימו‪ .‬הגם שבאמת שרש הרשימו הוא מהאור שלא גגע בו‬
‫הצמצום והקו הוא מאור העיגול שנגע בו הצמצום כו׳ ובמ״ש במ״א‪ ,‬מ״מ‬
‫במידי׳ הגילוי יש יתרון מעלה בהקו שהוא גילוי אור מאוא״ס שלפגי הצמצום‬
‫‪,‬‬
‫ג י ‪ .‬מהו שא איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד‪ ,‬הרי לבד שיש הפרש ב ן‬
‫חיוהי וגרמוהי בענין היחוד דמשו״ז נא׳ ב״פ חד‪ ,‬הנה יש ג״כ הפרש בין בה‬
‫נ‬ ‫י‬ ‫״ י‬ ‫א י‬ ‫ב ״ פ‬ ‫נ א ‪,‬‬
‫ן • י ׳י י‬ ‫איי׳ו שמתייחד עם היוהי ושמתייחד עם גרמוחי׳ ולבל‬
‫יאיהו שמתייהד עם גרמוהי הוא כח הא״ם לחוות בחי׳ יש שנראה לנפרד כו‬
‫‪,‬‬
‫יי״וא בהי הרשימו כ ו ‪ /‬ואיתו שמתייהד עם היוהי הוא בתי׳ כת הא״ם לגלות‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פר ״ ת‬ ‫פפד‬ ‫רכה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫עצמותו כ ו כמ״ש במ״א‪ ,‬והוא בהי הקו שנמשך מאוא״ס שלפני הצמצום כר•‬
‫י‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫הרי דגם שארי השמות שהן בכלי הן ב ת י אלקות שבכלים דק שזהו מ ב ה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כה הגבול שבא״ס להווה ב ה י יש כר‪ .‬וע״כ הכלים הן ב ב ה י מציאוה כר•‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובת״ת הכלי היא ש הוי שהוא ב ה י האוד וע״כ הכלי אינו ב ב ה י מציאות‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כ ר וי״ל דכמו בהכ שהכלי נ ק ג״כ היוהי וכמ״ש בע״ת שמ״א פ״ז במו״כ‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כלי הת״ת היא בהי היוהי כר‪ .‬ולפ״ז מובן דביתוד ת״ת ו מ ל נמשך גילוי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ש ה ו י ממש‪ .‬דבשארי ס פ י הגם שהאור הוא ש הוי הנה הוא בבהי׳‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫התלבשוה בהבלים שהן שאדי השמות ויש בזה ב דברים הא שהאור איגי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בהי הרוהניות ממש דש׳ הוי ‪ ,‬והוא ניקוד דהש הוי ניקוד סגול בחסד ובניקוד‬
‫שבא בגבו׳ כו׳ שהניקוד הוא לבוש המעלים על האור כו׳‪ .‬והב׳ בהתלבשות בהבלים‬
‫דהיינו בשם משארי השמות שאינו מאיר האור דש׳ הוי׳ כמו שהוא כו׳‪ .‬ומזי‬
‫הגילוי להאבות באל שדי ושמי הוי׳ בעצם לא נודעתי להם כר‪ .‬ובת״ת האור‬
‫הוא ש׳ הוי׳ בניקוד הולם‪ ,‬וכ׳ הפרדס ש״כ פ״א שזה מורת על דקות והעלם‬
‫‪.‬גדול ולא בא בתורה ש׳ הוי׳ בניקוד הולם כולו‪ .‬והיינו שהאור הוא ש׳‬
‫הוי׳ ממש‪ ,‬וההתלבשות הוא ג״כ בכלי שהיא ש׳ הוי׳ כמו האור כו׳ כג״ל‪ .‬וע״ג‬
‫ביחוד ת״ת ומל׳ מאיר גילוי עצם ש׳ ד״וי׳ כמו שהוא בעצם כו׳‪ ,‬וגם זאת‬
‫‪,‬‬
‫שנת״ל דת״ח ד״וא בחי׳ רחמים פשוטים בעצם‪ ,‬וידוע דש׳ הוי׳ הוא בחי‬
‫‪,‬‬
‫דחמיס ורחמים פשוטים י״ל שזהו בהי׳ שמו הגדול דעד שלא גבה״ע ה י הוא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ושמו בלבד‪ ,‬שמוסכם מכל המקובלים שהוא ש ה ו י וכמ״ש במ״א‪ .‬וזהו פ״ש‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בזהד לאתקנא רזא דשמי היינו השם שהוא ב ב ה י רז וגעלם הוא גילוי עצם‬
‫ש׳ הוי׳ ובתי׳ שמו הגדול כו׳‪.‬‬

‫ג( והנה לאתקנא רזא׳דשמי׳ הוא ע״י הושב״כ והושבע״פ‪ .‬דהגה הושב״כ‬
‫ותושבע״פ הן בתי׳ ההן וכלה וכמ״ש בלק״ת בד״ה הורה צור״‬
‫לגו משה‪ .‬דבל הקורא בתושב״כ כאלו קורא בשמותיו של הקב״ה שזהו בתי׳‬
‫חתן הות דרגא כר‪ .‬ותושבע״פ מקבל מתושב״כ‪ ,‬וכמו מגלן אמר קרא שזהי‬
‫יחוד ח ר ב ‪ .‬והעגין הוא דהגה עד״מ ביהוד דו״ג האשה מזרעת אודם שמזה הוא‬
‫״‬
‫עיקר הולד‪ ,‬וטפת הדבר הוא לברר את חמובחר כו׳ כמ״ש במ״א‪ .‬והנה ט פ‬
‫הנוק׳ ה״ז ג״כ מה שנתברר מהמאכלים שאוכלת שמתבררים ונעשח מזה‬
‫האודם כו׳‪ ,‬וכמ״ש בהבי׳ דאז ישיר עלי באר‪ .‬וא״כ טפת הדבר הוא בירור אהר‬
‫בירור והוא בירור שני לברר את היותר מובהר שמזה יהי׳ הולד כו׳‪ .‬והדוגמא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מזה יובן למעלה בבהי׳ מ״ה וב״ן‪ ,‬ד מ ל היא ב ה י ש׳ ב״ן שיורדה לבי״ע‬
‫לברר בירורים דנוגה דבי״ע כנודע‪ .‬וא״כ עיקר הבירורים הוא מבהי׳ פלי•‬
‫ומ״מ הניצוצות המתבררים בכדי שיוכלו ליכלל באלקות ממש ן א ע״י בירור‬
‫ה‬

‫שני דש׳ מ״ה שהוא בהי׳ ביטול ממש כר‪ ,‬וזהו דבהכ׳ אהברירו דהיינו בהי׳‬
‫בירור שני שע״י ש׳ מ״ה כו׳ וכמ״ש בתו״א בד״ה והנה אנהנו מאלמים אלומים‬
‫כו׳ ותשתתוין לאלומתי כר‪ .‬וכמו בקרבנות שהי׳ אש שלמטה ואש שלמעלה׳‬
‫דכללות עגין הקרבגות הוא בירור דגוגה‪ ,‬דהבהמה הגשמיות היא ההת ממשלת‬
‫גוגה כמו כל דצ״ה גשמיים‪ ,‬וכשמקריבין אוהד‪ .‬ע״ג המזבה הוא הבירור כר•‬
‫ומתבררת ההלה באש של מטה׳ ועיקר הבירור הוא ע״י האש של מעלה שע״י‬
‫רכט‬ ‫ה מ א מ ר י ם— םר׳׳ת‬ ‫פפר‬
‫נכללת באלקות כוי‪ .‬וכמו״כ הוא בעבודה בתפלה שהוא‪ .‬הבידוד דנה״ב אדם‬
‫כי יקריב מכם כוי‪ ,‬והן תאותיות דתפלה היוצאים מהתפעלות הלב באהוי״ר‬
‫ואהבת א ת ה׳ אלקיך בכל לבבך בשני יצריך כר‪ ,‬ואי׳ בזהר שהמלאך גפיף‬
‫לון ומנשק לון לזכך את האותיות בר‪ .‬אך עיקר העלי׳ הוא ע״י המשכת ש׳‬
‫מ״ה הנמשך מלמעלה והוא בשים שלו׳ שנמשך בתי׳ טפת דכר כו׳‪ .‬והענין הוא‬
‫כנודע שיש ב׳ בתי׳ ביטול ביטול תיש וביטול אמיתי‪ ,‬והבירור שמלמטלמ״ע‬
‫הוא בבתי׳ ביטול היש בלבד והוא הבירור מבהי׳ הישות לבד‪ .‬ועדיין א״א להיות‬
‫נכלל באלקות כ״א ע״י ביטול אמיתי בבתי׳ ביטול במציאות והוא ע״י גילוי‬
‫‪,‬‬
‫האור מלמעלה ותוא תגילוי דש׳ תוי׳ בתי׳ מ״ה כו׳‪ .‬דהגת נת״ל ד ש הוי׳‬
‫היא בתי׳ האור ושארי שמות הן בהי׳ הכלים‪ .‬והכלים עם היוהן אלקות ה״ה‬
‫‪,‬‬
‫בבתי מציאות כו׳‪ ,‬וע״כ הבידוד שמבהי׳ הבלים הוא בבחי׳ ביטול היש‬
‫בלבד כו׳‪ .‬ובכדי להיות ביטול אמיתי זהו מש׳ הוי׳ בהי׳ ש׳ מ״ת בר‪ ,‬וכמו״כ‬
‫הוא בתושב״כ ותושבע״פ‪ .‬דהנה תושבע״פ גק׳ עה״ד טו״ר‪ ,‬והוא מפגי שמתלבשת‬
‫‪ •. u‬י‪^ ,‬יייייו‪ .‬ד ת ו ש ב מ ״ פ‬ ‫^_»‪u‬‬ ‫דמלל‪/‬׳י•‬

‫•—־•»! יש׳ ב״ן בבתי׳ ביטול היש בלבד כ ן ‪ /‬אן ‪- .... w uwm‬״‬
‫בחי׳ מ״ה שהיא הכ׳ רי־ירה בעצם כו׳‪ ,‬ובמ״ש באורך בהו״ה בד״ה לך לך‪ ,‬וע״כ‬
‫צ״ל יתוד תושב״כ ותושבע״פ שהוא יהוד מ״ה וב״ן כר‪ .‬והוא ע״י התנאים‬
‫אותיות איהנים וכמ״ש והאיתנים מוסדי ארץ‪ ,‬שהן מייסדי תושבע״פ והיינו‬
‫שממשיכים מתושב״כ בתושבע״פ כר‪ ,‬כי שרשם הוא בבתי׳ תכ׳ וכמא׳ משת‬
‫קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע כו׳ יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן קבלו מהפ‬
‫שקבלו איש מפי איש עד משה רבינו שהוא בהי׳ תכ׳ וכמ״ש ונחנו מ״ה כר‪.‬‬
‫יזהו שחי׳ לימודם הכל דברי קבלה וכמו שהושיב ר״א בהל׳ שאלות ששאלו‬
‫ממנו י״ב א״ל שמעתי י״ת א׳׳ל לא שמעתי כו׳‪ .‬ולהיות שרשם מבתי׳ הב׳ ע״כ‬
‫תמשיכו בתי׳ מ״ה בתושבע״פ כו׳‪ .‬וזהו היתוד דתושב״ב ותושבע״פ יהוד תו״ב‬
‫דבד״כ הוא בהי׳ יהוד ת״ת ומל׳ יהוד קוב״ה ושכינתי׳ וכמשנת״ל שבת״ת גפ‬
‫הכלי ש׳ הוי׳ והאור הוא עצם ש׳ הוי׳ ממש וגפ בהי׳ אור העצמי כר‪ .‬וע״י‬
‫יתוד דתושב״ב ותושבע״פ תוא יתוד ת״ת ומל׳ שגמשך גילוי עצמות אוא״ם‬
‫ב״ה‪ .‬וזהו לאתקגא רזא דשמי׳ שע״י התורה גמשך בחי׳ ש׳ הוי׳ בתי׳ שפו‬
‫הגדול כו׳‪.‬‬
‫י( ו ז ה י ואלת שמות בג״י‪ ,‬דנש״י ע״י התורה ממשיכיפ בחי׳ שמו הגדול‬
‫כו׳‪ .‬אמגם מ״ש הבאים מצרימה קאי על זמן הגלות דבתי׳ אותותינו‬
‫לא ראינו‪ ,‬דההמשכה שממשיכים ע״י התורה בזה״ג איגו בגילוי והוא ע״י‬
‫מצרים בהי׳ מיצר וגבול שמעלים ומסתיר כר‪ .‬דהנה כשם שיש מצרים בלעו״ז‬
‫‪ P‬יש מצרים בקדושה‪ ,‬והוא בהי׳ המיצר וההעלם דאותיות הדבור ואותיות‬
‫המה׳ כו׳‪ ,‬דאותיות הדבור עם היותם כלים אל אור השכל ה״ה מעלימים‬
‫על השכל וכמו תינוק הלומד ד ב ר הלכה הרי תופס רק האותיות ואינו יודע‬
‫מ ע ל י מ י מ‬ ‫ו ת י ו ת‬ ‫כ‬
‫‪'JL‬‬ ‫*‬ ‫ל ל את אוד השכל שבזה‪ ,‬והיינו מפני ש ה א‬
‫וכמ״ש בלק״ת בד״ה והגיף ידו על הגהד כר‪ .‬וכמו״כ גדול בתושב״ב שיש‬
 ‫ה מ א מ ר י ם — פ ר ״ \‪r‬‬ ‫מפר‬
‫תה כמה סיפורי מעשיות והרי יש בזה סודות נפלאיפ שאינפ מושגיפ בלל׳‬
‫ותופס דק האותיות לבד כר‪ .‬וידוע דאותיות דתושב״כ הן אותיות דמח׳ וכמ״ש־‬
‫במ״א ם״ר אותיות שבתורה שזה בצירוף האותיות שהנקודות מוציאים שאינם‬
‫כתובים בתורה ומצטרפים אל המספר מפני שכללות אותיות התורה הן אותיות‬
‫המת׳ כ ר דבמו שאותיות הדבור מעלימים כמו״כ אותיות המת׳ ג״כ מעלימים‬
‫כו׳ וכמ״ש בד״ה הנ״ל‪ .‬והדוגמא מזה למעלה הוא בהי׳ עלמין םתימין ועלמיז‬
‫דאתגליין דשניהם הן בהי׳ עלמין שמעלימים ומסתירים כו׳‪ .‬וע״כ ההמשכה‬
‫שע״י התורה להיות באה בבהי׳ עלמין ה״ז בבהי׳ העלם והסתר כר‪ .‬וזהו‬
‫דאי׳ במדרש רות פ״ה לשעבר אדם עושה מצוד‪ .‬והנביא כוהבה )היינו שהיא‬
‫כתובה בתורה וכמו ויצבט לה קלי בז׳( ועכשיו כשאדם עושה מצוה מי כותבה אלי׳‬
‫כותבה׳ ומלך המשיה והקב״ה הותמים על ידיהם כר‪ .‬והיינו שההמשכה עכשיו‬
‫היא בבהי׳ העלם כו׳‪ .‬וזהו הבאים מצרימה שהוא בהי׳ מיצר והעלם כוי•‬
‫וזהו כפל העגין בפ׳ ויגש וכאן׳ דהנה נת״ל שיש בתי׳ אותיות המה׳ ואותיות‬
‫הדבור שהן בחי׳ עלמין סתימין ועלמין דאתגליין‪ .‬וע״כ נא׳ ב״פ ירידתן‬
‫למצרים שהן ב׳ ירידות בב׳ מצרי׳ הנ״ל‪ .‬ומ״ש בפ׳ ויגש הוא הירידה לבהי׳‬
‫אותיות המח׳ ולכן נא׳ שם יעקב ובניו שיעקב ג״כ בכלל בני ישראל‪ .‬דהנד׳‬
‫ישראל לי ראש הוא בהי׳ ה״ע ויעקב הוא יו״ד עקב כמו שהיו״ד נמשך‬
‫בבהי׳ עקביים כו׳‪ .‬ובתי׳ אך יצא יצא יעקב׳ דהיינו שיצא ובקע בחי׳ הזה‬
‫דז״א כו׳ וכמ״ש בע״ה‪ .‬ולהיות שבפ׳ ויגש מדבר בהירידה בבחי׳ מח׳ דבחי׳ *‬
‫למטה מזה ע״כ נא׳ יעקב ובניו שיעקב ג״כ בכלל בנ״י‪ ,‬וכאן שכפל העגיז‬
‫הוא הידידה בבתי׳ הדבור שיעקב אינו למטה ממדרי׳ זו לכן נא׳ א ת יעקב‬
‫כו׳‪ .‬וכ״ז הוא הידידה במצרי׳ שהוא בהי׳ העלם כו׳׳ אך הסבה לזה מפני‬
‫בהי׳'בנ״י שאינו גילוי בתי׳ עצמות ה ח כ ‪ /‬שאם הי׳ ההמשכה מבחי׳ ישראל‬
‫ממש‪ ,‬דהיינו עצמות ההכ׳ הי׳ מאיר בגילוי בעולמות דהעלמין בטלים לגבי‬
‫בחי׳ חכ׳ כו׳‪ .‬והראי׳ מהתגוצצות הגאולה ע״י משה בהי׳ מ״ה דהב׳ שהיו‬
‫אוהוה ומופהים נראים ונגלים לעין כל כו׳ רק מפני שההמשכה היא מבהי׳‬
‫בנ״י בתי׳ יש״ס וכמ״ש בתו״א‪ ,‬ע״כ הוא בבהי׳ מיצר והעלם כו׳‪ .‬ומ״מ ישנס‬
‫כל התמשכות עכשיו ג״כ׳ וז״ש איש וביתו באו איש הוא ש׳ הוי׳ ובפ״ש‬
‫חוי׳ איש מלחמה‪ ,‬וביהו הוא ש׳ אד׳ היכל לש׳ הוי׳ וכמ״ש והוי׳ בהיכל‬
‫קדשו היכל בגימ׳ אד׳ כו׳‪ .‬ואו׳ איש וביתו באו‪ ,‬שישנם כל התמשכות כו׳•‬
‫וזהו שהשיב ראובן שמעון ולוי שהן ב״פ דק״ש ואמוי״צ ויהודה כו׳ )כמ״ש בד״ה‬
‫יהודד• אתה‪ ,‬פר״ת( כל התמשכות אלו ישנם ג״כ עכשיו כר‪ .‬וזהו ואלה שמות‬
‫בג״י‪ ,‬דגש״י ע״י התורת ממשיכים בחי׳ שמות העליוגים‪ ,‬גילוי ש׳ הוי׳ בתי׳‬
‫שמו הגדול כר‪ .‬רק שעכשיו הוא בבתי׳ מיצר והעלם‪ ,‬ומ״מ ישנם כל התמשכות‬
‫עכשיו ג״כ וזהו איש וביתו באו כו׳‪.‬‬

‫יעקב‪.‬‬ ‫דבחי׳‬ ‫ואוצ״ל‪:‬‬ ‫בגוכי״ק‪,‬‬ ‫כ״ה‬ ‫•(‬

‫רלא‬ ‫ה ר‬ ‫ה מ א מ ר י ם‬ ‫ם פ ר‬

‫בס״ד ש״פ ןארא‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫ה י א אהרן ומשה אשר אמר ה׳ להם הוציאו את בנ״י מאמ״צ כ ר הם המדברים‬

‫אל פרעה מלך מצרים כ ר הוא משה ואהרן‪ .‬וצ״ל אר הוא אהרן ומשה‬
‫ל׳ יחיד והול״ל הם אהרן ומשה‪ ,‬כן הקשה בזהר הם מיבעי׳ ל י ‪ /‬ובמו שאר אה״ב‬
‫הם המדברים הול״ל ג״כ הם אהרן ומשה כר‪ .‬גם צ״ל מש״א הוא אהרן ומשה‬
‫יאח״כ הוא משה ואהרן‪ .‬ובמדרש אי׳ מגיד ששגיהם שקולים‪ .‬ואיגו מובן‪ ,‬והלא‬
‫משה גדול מאהרן ואיך מ״מ שגיהם שקולין ב ו ‪ /‬ורביגו ג״ע תירץ ע״ז שנא׳‬
‫‪,‬‬
‫הוא אהרן ומשה הוא משה ואהרן‪ ,‬דלהוציא את בנ״י הי׳ העיקר אהרן ולבן נ א‬
‫תחלה הוא אהרן ומשה‪ ,‬ולדבר אל פרעה הי׳ העיקר משה ולכן בפ׳ הם‬
‫המדברים נא׳ הוא משה ואהרן כ ו ‪ /‬וג״ז צ״ל והלא המדבר אל פרעה הי׳ אחדן‬
‫וכמ״ש אתה ת ד ב ר את כ ל אשר אצוך ואהרן אהיך ידבר אל פרעה‪ ,‬וכללוה‬
‫עגין יצי״מ הלא הי׳ ע״י משה דוקא‪ .‬ולחבין כ״ז ילח״ק מ״ש תתלת הפרשה‬
‫י י ד ב ר‬
‫אלקי׳ אל משה ויאמר איליו אני י י וארא אל אברהם כר באל שדי‬ ‫ה ו‬

‫‪,‬‬ ‫ש מ י‬
‫הוי לא גודעתי להם‪ ,‬וצ״ל והלא מציגו כ״פ ש׳ הוי׳ גבי אברהם‬ ‫י‬
‫‪,‬‬
‫ד כ ת י ויקרא ה׳ אל אברם וירא איליו הוי׳ ובתי׳ אלה תולדות השמים והארץ‬
‫בהבראם ואי׳ במד״ר ובזהר בהבראם באברהם ובתי׳ ביום עשות הוי׳ אלקיס‬
‫י אלקי׳ גא׳ ל׳ רבים‬ ‫או״ש כ ו ‪ /‬וצ״ל תהלה ההפרש בין י ׳ ואלקי‪ /‬דהנה‬
‫ג ב‬ ‫ה ו‬

‫״ ל והלא ׳ אלקים הוא‬ ‫יילא אלקים קדושים ה׳ והוי׳ הוא ה׳ אהד ׳ ‪.‬‬
‫ש‬ ‫ו צ‬ ‫ב ו‬

‫אלקות ממש ואיך שייך ענין הריבוי באלקוה‪ .‬אך הענין הוא דאלקיס בעצם‬

‫י‬ ‫‪-‬׳• ׳‬ ‫ו«‬ ‫‪IUVJI‬‬ ‫אורות‬ ‫בחי‬ ‫הוא‬ ‫«‪uy/‬‬

‫וגרמוהי חד איהו בחי׳ א״ם‪ ,‬דכשם שכח הא״ם הוא בהיוהי בהי׳ האורות‬
‫כמויכ הוא כח הא״ס דגרמוהי בהי׳ הבלים ב ו ‪ /‬וגא׳ ב״פ איהו‪ ,‬דלבאו׳ הול״ל‬
‫איהו והיוהי וגרמוהי חד ומאחר שאו׳ איהו בפ״ע והיוהי מובן דזה שאיהו‬
‫יגימוהי חד אין זח מדרי׳ איחו וחיוהי הד‪ .‬והוא דאוא״ס כשם שיש לו כה‬
‫‪,‬‬
‫בבע״ג כך יש לו כת בגבול כ ו ‪ /‬ובהי׳ איהו שמתייהד עם היוהי הוא בהי‬
‫אוא״ם הבל״ג והייגו כה הא״ס לגלות עצמוחו וע״כ חגילוי חוא בבחי׳ אחדות‬
‫‪,‬‬
‫ובבתי פשיטות כ ו ‪ /‬ואיהו שמהייהד עם גרמוהי הוא בחי׳ בה הגבול שבא״ס‬
‫שזהו כח א״ס לד״וות בהי׳ יש ודבר שהיש הוא בא בבהי׳ הההלקות כר‪ .‬וזה״ע‬
‫ש‬
‫׳ אלקים שחוא כח א״ס הפשוט בעצם רק שהוא עושה בחי׳ ההתחלקות‬
‫בהתהוות הנבראים כו׳ )ועגין שבעצם הוא כה הא״ם הפשוט יובן במ״ש‬
‫כמ״א כעגין הכלים דאצי׳ שהן כת הגבול ולא גבול‪ ,‬והיינו שהוא כת המגביל‬
‫‪,‬‬ ‫ע ז ח‬
‫מ לאצי יתי׳ בהי׳ הגבול כו׳ וכמ״ש בהבי׳ דושבתת דתקם״ט(‪ .‬וזהו מ״ש‬
‫גדיל ה׳ ומהולל מאד ולגדולהו אין הקר‪ ,‬דלכאו׳ הוא סתירה מרישא לסיפא‬
‫‪,‬‬
‫דאי ומהולל מאד הרי בא בבהי׳ התתלקות שזהו מהולל מאד בריבוי הילולים‬
‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה ל י ל‬ ‫ש ש י י‬ ‫ג ! ) א ח ר‬
‫‪1‬‬
‫ל? ל ל^ וכמ‪ 1‬ש‬ ‫י‬ ‫עד כ ו ‪ /‬וגם‬
‫עדי ^‬
‫ומפואר ^‬
‫^‬ ‫וכמו משובה‬
‫ה‬ ‫י ן ך ע י ם‬ ‫א י נ ן‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ פ ג י‬

‫נירא תהילות שיראים לתללו משום דלית מת׳ תפיםא בי׳ כו׳ ומאהר שיודעים‬
 ‫ה מ א מ ר י ם — פ ר ׳״ ת‬ ‫שפר‬
‫להללו ה״ה מושג כר‪ .‬וזהו ג״כ שבא בבתי׳ התהלקות כי השגה הוא בחיי‬
‫התהלקות וממילא יש כמה השגות שזהו ריבוי התילולי׳ כר‪ .‬ו ב א ר ולגדולתו‬
‫אין הקר הרי שאין בו השגה כלל וממילא הוא בבהי׳ אהדות כו׳ וה״ז סותר‬
‫למש״א קודם ומהולל מאד כר‪ .‬אך העגין הוא דמ״ש ומהולל מאוד הוא‬
‫בהתלבשות בש׳ אלקי׳ שעי״ז בא בבהי׳ התהלקות‪ ,‬דש׳ הוי׳ בעצם לית‬
‫‪,‬‬
‫מתת״ב כלל והוא בבהי׳ אהדות רק ע״י התלבשות בש׳ אלקי׳ ה״ה בא ב ב ה י‬
‫השגה שייך בו הילול ובא בבהי׳ התהלקות‪ ,‬וכמ״ש גדול הוי׳ ב ר בעיר‬
‫אלקיגו ואמרז״ל אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקיגו בהי׳ עולם הדבור‪ ,‬דעיר‬
‫הוא קיבוץ ריבוי בתים ובית ק י ב ת ריבוי אבגים‪ ,‬אבנים הן אותיות וכמ״ש‬
‫בם״י שתי אבני׳ בוגות שגי בתים שלשה אבגים בוגות ששה בתים כרי‬
‫והיינו צירופי אותיות שהן דומם כמו אבנים שהן דומם כר‪ ,‬דבהקבץ האותיות‬
‫בצירוף א׳ נעשה כלי לאור שכל כו׳‪ .‬וכללוה עולם הדבור נק׳ עיר אלקינו‬
‫כו׳ וגדול ה׳ בעיר אלקינו שבא בבהי׳ הההלקוה כו׳ וכמ״ש מה רבו מעשיר‬
‫ה׳ ומה גדלו מעשיך מת רבו מעשיך קאי על עולמות התחתונים ובל הברואים‬
‫דעוה״ז שמההלקים למיניהם בכמה מיני התתלקות בריבוא ר ב ב ו ה מינים‬
‫שונים בדצ״ה שיש כמה מיני דומם וכמה מיני צומה שמהולקים זה מזה‬
‫בטעמים וכמו שקדים מרים מתוקים שיש כמה מיני פירות שהן מחולקים זמ״ז‬
‫וכן עשבים בריבוי מינים מאד שמהולקים בטעמן כו׳ והטעם הוא מהמזל‬
‫הרוהני השופע בהעשב שאין לך עשב למטה שאין לו מזל בו׳‪ ,‬דכמו״כ הוא‬
‫ההתחלקות בהמזלות העליונים כו׳‪ .‬וכ״ז הוא מפסולת הענוג העליון וכמ״ש‬
‫וכל קרבי את שם קדשי שיש מלאכים שנק׳ קרבים שהן מבררים את השפעה‬
‫העליונה והפסולת הוא שנעשה מקור לתענוגים גשמיים‪ .‬ולכן רע״ק כשראה‬
‫כרך גדול של רומי מלא תענוגים גשמיים אמר אס לעוברי רצונו כך‪ ,‬שב״כ‬
‫ריבוי תענוגים הוא מפסולת תענוג העליון ובמא׳ גטה ימיגו וברא שמיס‬
‫נטה שמאלו וברא ארץ שהארץ הוא מבהי׳ שמאל שזהו בהי׳ היצוניות ובהי׳‬
‫פסולת לבד כו׳ לעושי רצונו‪ ,‬שנמשך מבהי׳ פנימיוה ההענוג ו ה ר ע מ ה גדלו‬
‫מעשיך שית׳‪ ,‬עאכו״ב כר‪ .‬וזהו מה רבו מעשיך ריבוי הנבראים התהתונים‬
‫בבהי׳ ריבוי התהלקות עד אין שיעוד כו׳‪ ,‬ומה גדלו מעשיך קאי על עולמות‬
‫עליונים ומלאכים וגשמות שמהעגגים על ה׳ שאין תענוג אהד מהם דומת‬
‫להבריו‪ .‬וזהו דאי׳ במשנה עתיד הקב״ה להנתיל לכל צדיק וצדיק ש׳׳י עולמות‬
‫וכמ״ש להנהיל אוהבי יש כ ר ‪ .‬ולכאו׳ מה צריך הצדיק לש״י עולמות וכי‬
‫לנכסים הוא צריך‪ .‬אך הענין הוא דש״י הוא ב״פ קנה‪ ,‬קנה הכ׳ וקנה בינה‬
‫בגימ׳ יש‪ ,‬היינו שהש״י עולמות הן הנמשכים מהו״ב והן כלים אל התענוג‬
‫הנמשך ע״י המצות דתרי״ג מצות דאורייתא וז״מ דרבנן הן תר״ך עמודי‬
‫אור בהי׳ כתר‪ .‬ויש בזה ב׳ מדדי׳‪ ,‬שיש בהי׳ כתר שבא בהתלבשות בהו״ב‬
‫ועצם בתי׳ הכתר למעלה מהתלבשות‪ ,‬דכתר הוא מל׳ כתרו את בנימין‬
‫בחי׳ מקיף ומ״מ בחי׳ מחצה התחתון הוא בבהי׳ התלבשות בתו״ב‬
‫והן ש״י אורות מתצת מתר״ך‪ ,‬והש״י עולמות הן הכלים להש״י אורות כו׳•‬
‫ואומד עתיד להנתיל לכל צדיק וצדיק ש״י עולמות דכל אהד מובדל מתבירו‬
‫בבחי׳ תעגוג העליון דלפי י תורתו ועבודתו למטה ממשיך בהי׳ התעגוג בר•‬
‫רלג‬ ‫ם פ ר ‪1‬ז מ א מ ר י ם — פ ר ׳' מ‬
‫ולכן כל צדיק יש לו מדור לפי כבודו וכל א׳ נכוה מחופתו של חבירו כו׳‬
‫מפני שמובדלים בבחי׳ השגה ותעגוג שלהם בזיו השכינה‪ .‬שנמשך תענוג‬
‫מיוחד פרטי לכאו״א‪ ,‬וזיו השכינה הוא הכולל כ ל חתעגוגים בבחי׳ א״ם ובא‬
‫בבחי׳ חתחלקות כאו״א לפי מדריגתו כר‪ .‬וכ״ן הוא ע״י ש׳ אלקי׳ שעי״ז‬
‫בא האור והגילוי דש׳ הוי׳ בבהי׳ השגח שישיגו ויכירו גדולתו ותפארתו‬
‫ית׳ ויתענגו ע״ז‪ ,‬ובא בבחי׳ חתחלקות כו׳‪ .‬וזחו גדול הוי׳ ומחולל מאד בבהי׳‬
‫השגה ובריבוי התהלקות שזהו ע״י ש׳ אלקים‪ .‬אבל ש׳ הוי׳ עצמו שהוא‬
‫מקור כל הויות ממקורו שרשו דכולא קודם שבא בבתי׳ המשכה בשם אלקים‬
‫לית מחת״ב כלל שהוא למעלה מהשגה ובבחי׳ אחדות לגמרי כו׳‪ .‬ועז״א‬
‫ילגיולתו אין תקר דלגדולתו העצמית אין תקר כלל דלית מת״ב כ ל ל בר‪.‬‬
‫ושרש העניו הוא דהנה ש׳ הוי׳ מובדל מכל השמות שהוא שם העצם‪ .‬דכל‬
‫השמות אינן עצמיים ר ק ש׳ הוי׳ הוא שם העצם‪ ,‬וידוע טעם הדבר דש׳ הוי׳‬
‫הוא בהקו שנמשך מאוא״ס שלפני הצמצום ושארי שמות שאינן נמתקין הן‬
‫מהרשימה דרשימו הגם שזהו מעצמוה אוא״ס ה״ה נקודה נעלמיה‪ ,‬והיינו‬
‫שאינה כמו העצמות כו׳‪ .‬והקו שהוא בהי׳ הגילוי מאוא״ס שלפגי הצמצום‬
‫שי׳יא מעין העצם ע״כ נק׳ שם העצם כר‪ .‬והנה בש׳ הוי׳ יש ב׳ מדרי׳‪,‬‬
‫דבד״כ ש׳ הוי׳ הוא בתי׳ או״פ‪ ,‬וזהו הד׳ אותיות הוי׳ שהן מורים על הבאת‬
‫האור בתי׳ צמצום והתפשטות והמשכה והתפשטות שזהו בבתי׳ או״ם‪ .‬וכידוע‬
‫המשל בזה בהשפעת השכל מהמשפיע אל המקבל שבחחלה בא בבתי׳ נקודה‬
‫ואת״כ מה שהמשפיע מפרט הפרטים לעצמו ואה״כ ההמשכה בבחי׳ כללות‬
‫ואח״כ השטת שמתקבל בתמקבל כו׳ ובמ״ש במ״א באורך‪ ,‬שכ״ז שייך בבתי׳‬
‫או״פ מ ׳ ‪ .‬ובמו״כ הד׳ אותיות הוי׳ שחן ד׳ צמצומים ה״ז בחי׳ או״פ מ ‪.‬‬
‫ופעמים מ ב ר דש׳ הוי׳ הוא בהי׳ סוב״ע בו׳‪ .‬וההפרש בד״ב הוא בין הוי׳ ס ת ם‬
‫י י ‪ ,‬י א‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫י ש ט ו‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬
‫‪y‬׳‬ ‫ובתי׳ שמו הגדול דעד שלא נבה״ע הי׳‬
‫גילוי בחי׳ עצמות אוא״ס ש ה מ‬ ‫י׳‬ ‫שלפני הצמצום כו׳ והיען דש׳‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ה ו‬

‫בבחי׳ א״פ ר ק כמו שגמשך ע״י הצמצום ה״ה בא בבחי׳ מ י ה וגבול להיות בבה‬
‫׳ אלקים‪ .‬דאלקים הוא בבתי‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫׳‪.‬‬ ‫או״פ‬ ‫ב ש‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה ן י‬ ‫ש‬ ‫ב ח י‬ ‫ו ז ה ו‬ ‫כ ו‬

‫הצמצום׳ ואוא״ם שהוא הארת ש׳ הוי׳ בשבא ע״י הצמצום ה״ה בבחי׳ התלבשות‬
‫פנימי בעולמות וכלים שבא בבהי׳ השגה ובבהי׳ הההלקות ׳ ‪ .‬אבל עצם‬
‫כ ו‬

‫ש‬
‫׳ הוי׳ היינו בחי׳ שמו הגדול כמו שהוא לפגי הצמצום וזהו קודס שנמשך‬
‫ש ב א‬ ‫י ה נ ה‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫מ ת‬
‫^?‪.‬לי״‬ ‫״‬ ‫כש׳ אלקים ה״ה למעלה מחשגה דלית‬
‫ס‬ ‫ד ב א י א‬ ‫י כ י ד י ע‬ ‫‪0‬‬
‫^‬ ‫‪Jlu‬‬ ‫״‬ ‫הצמצום הרי אין זח מבחי׳ עצמות איא״ ׳ '‬
‫ח‬ ‫ב‬ ‫ו ה ו א‬ ‫ו ל מ ו ת‬
‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫׳‬ ‫יש ב׳ מדרי׳ בהי׳ האור השייר אל י י ע‬
‫?!‪'SjTl‬‬ ‫ל‬
‫א‬

‫א‬
‫׳‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש י י כ י ת‬
‫ובחי׳ האור המאיר לעצמו שאיני‬
‫ד ‪ ,‬ש י י ד‬ ‫ה א י ר‬
‫ב ב ח י‬

‫מ ב ח י‬ ‫ם‬ ‫גי‬
‫'‪lu‬‬ ‫?‪—,7‬‬ ‫׳‬ ‫י ל י י הקו שגמשך ע״י ה צ מ צ י יייא‬
‫היא הבי מדרי׳ דממכ״ע וסוכ״ע ׳ ‪ .‬אבל עצמות האור שלמעלה מבת‬ ‫כ ו‬

‫מ ב ח י ‪/‬‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ס‬
‫' ‪* I‬‬ ‫‪121‬‬ ‫\‬
‫שייכות אל תעולמות זהו בחי׳ א י א ״‬
‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫פ ס י ק י ם‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫י‬
‫ל י י ל ת י אין ת ק ר כו׳‪ .‬ה ח י‬ ‫׳‬
‫י ג י י א‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫ה י י ‪/‬‬ ‫ג ד י ל‬ ‫ג‬
‫!‪ ,f.‬״ ״ ‪1‬‬ ‫^י ^‬ ‫י י ל הוי׳ ומהולל מאד בעיר אלקיני׳‬
‫אלקים‪ ,‬גדול הוי׳ ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר‪ ,‬והוא בג׳ מדרי הב ל•‬
 ‫ה מ א מ ר י ם—ם ר ״ ת‬ ‫פפר‬ ‫רלד‬
‫גדול הוי׳ כו׳ בעיר אלקינו הוא בבהי׳ הקו שנמשך ע״י הצמצום בחי׳ ממכ״ע‬
‫ב ו ‪ /‬גדול הוי׳ בו׳ וגורא הוא על כל אלקים הוא בהי׳ אוא״ס שלמעלה מבהי'‬
‫התלבשות בבחי׳ הצמצום והוא בהי׳ סוכ״ע שזהו בבחי׳ ונורא על ש׳ אלקים‬
‫מפני שלמעלה מבהי׳ התלבשות בש׳ אלקים כו׳ )וע״ד כי שתת עם אלקים בר(‬
‫וגדול הוי׳ ולגדולתו אין הקר הוא בתי׳ עצמות האור המאיר רק לעצמו שלמע׳‬
‫מבתי׳ שייכות אל העולמות כלל כר‪.‬‬

‫ב( והנה כתי׳ והאלקים עשה שיראו מפניו‪ ,‬דיראה הוא מש׳ אלקים וכמ״ש‬
‫סוף דבר כו׳ את האלקים ירא כ ו ‪ /‬דיראה הוא מפני התפשטות‬
‫גדולתו דוקא וכמ״ש בסי׳ בענין ונורא שמך דיראה היא מהתגלות המלוכה‬
‫דכאשר המלך הוא בהיכלו איגו שייך יראה כ״א כאשר הוא מהגלה כוי•‬
‫וכמו״כ מהתפשטות גדולתו ית׳ בהתהוות העולמות ובדיכוי ההתהוות בו׳ בנ״ל‬
‫כשיהבונן בזה נופל יראה ופחד כו׳ וכמ״ש יראו מה׳ כו׳ כי הוא אמר ויהי‬
‫כ ו ‪ /‬וגם שהיראה היא עיי השגה באלקות וכמ״ש הר״ה שא״א להיות בלי‬
‫השגת אלקות שידע ממי לירא כו׳ והשגה היא בש׳ אלקים כו׳ כנ״ל‪ ,‬ובן אהבה‬
‫היא בש׳ אלקים שזהו ג״כ שע״י השגה דוקא באה האהבה מ ‪ /‬אך עיקר‬
‫האהבה היא בש׳ הוי‪ /‬הייגו בבתי׳ עצמות אוא״ס‪ .‬דהאהבה שהיא באלקות‬
‫המושג ה״ז שהפץ בהגילוי שיאיר בנפשו שאין זה אמיתית האהבה ואינו דומה‬
‫ליראה שגם כשהיא מאלקות המושג ה״ה בבהי׳ ביטול‪ ,‬דכללות עגין היראה‬
‫הוא בהי׳ ביטול‪ .‬אבל אהבה כאשר היא באה מצד ההשגה אלקית היא בבהי׳‬
‫יש מי שאוהב שרוצה בהגילוי כ ו ‪ /‬ואמיתית האהבה הוא להיות בבתי׳‬
‫התכללות בעצמות אוא״ס וכמ״ש מי לי בשמים כ ו ‪ /‬והייגו שעיקר האהבה‬
‫הוא בש׳ הוי׳ דוקא שלמעלה מהשגה כו׳ רק שזהו ע״י ש׳ אלקים שמתוד‬
‫ההשגה באים להבלהי מושג כ ו ‪ /‬וז״ש ואהבה אה הוי׳ אלקיך‪ ,‬שע״י ש׳ אלקים‬
‫באים להאהבה לש׳ הוי׳ כ ו ‪ /‬וזהו וידבר אלקים כו׳ אני הוי׳ שע״י ש׳ אלקים‬
‫באים לבתי׳ ש׳ ה ו י ‪ /‬שמן ההשגה באים לבהי׳ אוא״ס הבלתי מושג בו׳‪ .‬וארא אל‬
‫אברהם אל יצהק ואל יעקב‪ ,‬היינו בהי׳ אהוי״ר שיש בכאו״א מישראל בירושה‬
‫לנו מאבותינו דאין קורין אבות אלא שלשה מפני שבתי׳ האבות י ב כ א ר א‬
‫ש‬

‫מישראל‪ .‬אך עיקר האהוי״ר הוא לבוא לידי האהוי״ר העליונים שהם העיקר•‬
‫וזהו שנא׳ ב״פ הנך יפה בשה״ש הנך יפת רעייתי הנך יפה עיגיך כיוגיס‪ .‬יופי‬
‫הוא מהתכללו׳ ג׳ גווגים‪ ,‬דבגוון א׳ לא יש יופי כ״א בהתכללות ג׳ גוונים‬
‫היוד סומק ירוק והוא אהוי״ר ורהמים‪ ,‬ונא׳ ב׳ פעמים הנך יפה הייגו היופי‬
‫שלמטה והיופי שלמעלה כ ו ‪ /‬ובעבודה הוא פםוד״ז וק״ש‪ ,‬דהאהבה דפסוד״ז הוא‬
‫הבאה ע״י ההתבוננות דגדול הוי׳ כו׳ בעיר אלקינו שמבואר שם ענין התהוות‬
‫העולמות כ ו ‪ /‬ובק״ש או׳ ואהבת את הוי׳ אלקיך הוא האהבה הבאה מלמעלה‬
‫כר‪ .‬וזהו וארא אל אברהם יצהק ויעקב‪ ,‬שהוא התגלות ש׳ הוי׳ שיאיר בגילוי‬
‫בש׳ אלקים‪ ,‬והוא גילוי בהי׳ האהבה שלמעלה‪ .‬וזהו וארא אל אברהם‪ ,‬שע״י‬
‫שמעורר האהבה מלמטה נמשך בהי׳ האהבה מלמעלה כר‪ .‬ומי הוא המהבר‬
‫אה האהבה העליונה שההי׳ בגפש אדם שהוא גברא בע״ג כ ו ‪ /‬זש״א באל שדי‬
‫דהנה ש׳ אל הוא בבהי׳‪ .‬הסד שהוא בבהי׳ א״ס וגם בש׳ שדי השי׳ץ הוא ג׳‬
 ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫‪£‬־יי״‬ ‫;־יכבה דעולמ הבריאה יי״״־״ יי'‪ " /‬י ״ י * " »־׳ '‬
‫ן נ‬ ‫מ‬ ‫ט ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נילאי‬
‫נגיי״הי ני׳( ״"»"« ׳ ׳ ־ ' "׳ לד״״ דבהי׳ ׳ ׳ ‪ , ,‬שמ״בי‬
‫א‬
‫י י‬ ‫א ל‬ ‫ה מ י י י‬ ‫נ‬
‫״ ״ ‪,‬אל שיי‬ ‫* ‪, Z‬נ־־'־־‬ ‫‪ m m‬דבהי׳ ־־ל׳ ־־״ני" ׳‬
‫‪8‬‬ ‫נ‬
‫עליונות וטש־עת בבי'*־־ ׳ י יי* ״ ‪,1‬״ וימ׳ ה״י׳ מ י י " ״ ״ ש״ופי‬
‫?‬ ‫ע‬ ‫מ ל‬
‫י׳"׳ יאל?'׳׳ יאל?י= י־"׳ " י ׳ ׳ ״ י ״ י ף ־יי" איי"'"‪" ,‬״ל׳ הא״ני׳‬ ‫י‬
‫ל‬ ‫א ג‬ ‫ב‬ ‫ש‬
‫״ ‪ ,‬אל־ימ יי׳י ' ?״‪ »,‬דעני) ט״‬ ‫היא בחי׳ יסוד שטהני ונ»" '‬
‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫נ י ל י י‬ ‫ש‬
‫לביא » י‬ ‫״׳ ? ‪ 1‬״ ר ל ‪ £‬יי" י‬ ‫יט״ני ב׳ י־־־יי" 'י׳'׳‬
‫איהי יח״י־' י‪!,‬ל‪ ,‬נעשה‬ ‫פ‬ ‫העליונה כ‪,‬׳ ״ע ׳ש במ״א ביי׳‬ ‫ד‬ ‫מ‬

‫שההתהיות י׳'א ע״ י׳ י י ' ‪, L‬״‪,‬י שע" "׳יי י׳איי ? ‪,‬י״רי ייל»‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ג מ‬ ‫אז‬

‫נהגלי־‬ ‫‪aLll‬‬
‫שטתייהי י ׳ ‪°‬‬ ‫יע״ מאין ליש כי׳ ־ י ״ '‬ ‫גלי‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫‪w‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ .‬ל ‪ ,‬לכי י " » ״ י ‪ £ 1‬בזר״ ש י י "*״למש י י >‬ ‫׳‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ה כ‬ ‫מ נ ח י‬ ‫ל א‬ ‫ד > ת מ י ת‬ ‫י‬
‫‪1nv‬‬ ‫מ י‬ ‫ה י א‬ ‫ו ״‬ ‫ה מ צ‬ ‫״‬ ‫י י א ש‬
‫ולא‬ ‫״‪,‬״ ־־הנליפ <‬ ‫'א‬ ‫' י׳"י׳יי»‬
‫ב‬ ‫‪,8‬‬ ‫א י‬ ‫מד‬ ‫מ ־ נ י‬ ‫ה כ‬ ‫‪ W‬״‬ ‫‪M‬‬
‫׳ ' ""‪ IT‬לבד היו י׳עיל " " ״יי ביטול‬‫ב‬ ‫ל ' "׳׳ י‬ ‫'‬
‫ט‬ ‫יית‬ ‫הת‬
‫‪,‬י׳ י‪.‬בי יל " ל יעיב הי׳‬ ‫אד העני! הוא דאם יי" י' י'‬ ‫שד‬
‫תי‬
‫בבה"‬ ‫״״י׳ ביטול אמי ״ ;‬
‫א ו ר‬ ‫י׳י׳ בהט בהי׳ הביטיל‪ .‬ו ב ‪ 8‬נ י ט י י "‬
‫ל‬ ‫ניט‬ ‫ה א י י‬ ‫כ מ י‬ ‫א י ן‬ ‫בב‬ ‫ל א‬ ‫ל נ‬ ‫ש‬ ‫ר‪,‬‬
‫״דיכוי ונטי״‬ ‫»י ג‪-‬כ י ׳ י‬ ‫""‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫מ‬
‫יד‬ ‫ב נ ב י א‬ ‫ש‬
‫״״ע שתוף ^ י ‪ ' °‬״״‪ ,‬אל שיי‬ ‫ההתהוות ע״ האור בניי 'י־א‬
‫‪8 5‬‬ ‫י‬ ‫מ‬
‫אין כו׳)ועט‪-‬ש בי״״א בי׳י׳ "' ־ *‪ .IT‬אור ני׳׳ י ^ ‪ ' ,‬כר‪.‬‬
‫״ ״ שהי׳ « י * ״‪,‬׳ בש׳ אלתי‬ ‫״‪, .‬‬ ‫י‬ ‫‪n n m‬‬ ‫ב נ ל ל י ת‬ ‫זזיוי‬ ‫א‬ ‫נ‬

‫^ > ״ ^ ״גלה אל‬ ‫נ‬ ‫ל י שיה׳‬ ‫‪w‬‬ ‫׳־‬ ‫ם‬ ‫ק‬ ‫י א‬ ‫>‬ ‫י‬ ‫מ‬

‫ר‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ףד‬ ‫א‬ ‫־‬ ‫‪1‬ד‬ ‫י ׳ ! ״‬ ‫נ‬ ‫ל א‬

‫י ' ' ‪-, !:‬אל^^ימי׳י י׳' ב‪,‬פ?א ג״ ל ׳‬ ‫ג( אמנם ושפי י׳יי׳‬
‫א‬ ‫ט ש‬ ‫ש‬ ‫ה ד‬ ‫ש‬
‫האני״ ־י׳ "'ליי ׳ ׳ ‪ 1‬ש ד ו א למעלי׳ ׳ ״?״ שלי יי׳י'*‬
‫א פ‬ ‫ה‬ ‫ממ‬
‫‪ C,‬עדייז ^‬ ‫לש׳ אלקיט אבל עצם ׳־י׳ י׳י" ׳ ‪ a ™ " f 5‬נ»יי‬
‫‪ 0‬א י‬ ‫ל א‬ ‫ש‬
‫״‪,‬ליי כש׳ אל?' ' »ל הש׳ י׳י"‬ ‫אל האבות מ׳‪ .‬וזהי ש־" י "‬
‫‪08‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪o‬‬
‫״ ל ־ י איגו י י י י ‪, ,‬ע׳ אלקיט‬ ‫יאטת היי׳ כו׳ חד‪ .‬שהשי י׳י"‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬
‫י‬ ‫ג‬ ‫ב ג‬ ‫א‬
‫‪1‬ל עלי־ ל * '‬ ‫דהוי כ«א אטת דאלקים שי־י' בא*"!״ ‪ .1‬הי" י־י‬
‫מ‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כי‬ ‫‪a‬‬ ‫א‬
‫י? לגני" י‪-‬י ״ ‪ ™ °‬׳ י׳ '' ״ ‪,‬דו׳ היא י־׳ ׳ י׳יי׳״של י״ה־ י *‬
‫ב‬ ‫ל‬
‫?‬ ‫‪,‬י׳ נייי׳*'׳;‪/‬לבז אמי‬ ‫י׳יא י׳א־״ יאלקי־ ־י׳׳ * ל‬ ‫מ‬

‫פ‬ ‫נ ‪ ,‬י ע‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ב ח‬ ‫ש‬

‫" ״'‪,‬׳ מהי ע* ?‬ ‫‪ v*L,‬הוי׳ לא‬ ‫‪ °‬׳ אלקים יי׳יא " י׳׳ * '"‬
‫ל ע י ל א‬ ‫‪1‬‬ ‫ש‬ ‫‪m‬‬ ‫גי‬ ‫א‬
‫׳ י׳"׳ ?‪ ?*,‬ד יהא י‬ ‫‪"^Z‬‬ ‫™ '׳ ״״־ ׳‬ ‫ילגייל״י‬
‫ש י ש‬ ‫י‬ ‫לא‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫זא‬
‫‪ » £‬ש שאני עמ ‪ 1‬׳ אלק"•‬ ‫* היי׳ שעיי יצייט ימ׳־י׳ י־‬
‫‪8‬‬ ‫‪m‬‬ ‫״ ז ז ״‬
‫‪ .‬״‪,‬׳ נש׳ אל*‬ ‫‪ C‬שמש‬ ‫‪,‬‬ ‫'י׳יי‪ 1‬לאדם ל ל ו שיעמיל‬ ‫עמ‬ ‫ב נ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬ל‪,‬י ש י׳‬ ‫ה‪,‬י ‪M I‬‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫ן ש מ א י ר ג‬ ‫ש מ ש‬ ‫ט ׳ י‬ ‫ה ן א‬ ‫‪ 0‬ש פ ש א ׳‬

‫‪ ,‬לקי׳ מסיייי‬ ‫‪,‬‬ ‫כז ‪, ,‬‬ ‫א‬ ‫ש ה ש‬ ‫ד>יינו‬ ‫מ ד ו י‬ ‫ב‬ ‫ד‬

 ‫•חמאטוימ‪-‬פו״ת‬ ‫מפר‬ ‫רלו‬

‫‪,‬‬
‫כ ו ‪ /‬וב״ז הוא שמש הוי׳ השייך לש׳ אלקי׳ כ ו ‪ .‬אבל עמלא דאורייתא דלעילא‬
‫משמשא הוא עצם הוי׳ שלמעלה מש׳ אלקיפ והוא כמ״ש ואוהביו כצאת השפש‬
‫בגבורתו דלעתיד הקב״ה מוציא המה מנרתקה כ ו ‪ /‬וביאור הענין הוא דהנה‬
‫במא׳ דפתה אלי׳ חסד דרועא ימיגא גבו׳ דרועא שמאלא כו׳ א נ ת הוא הכים‬
‫כו׳ אנת הוא מבין כו׳ ומסיים ולאו מכל איבון מדות כלל‪ .‬ולכאו׳ מפגי מה אינו‬
‫אומר ולאו מכל איבון הב׳ ובינה כלל‪ .‬אך העגין הוא דמדות הן שייכים אל‬
‫העולמות דאם לא התהוות העולמות איך יקרא רחמן והסדן כו׳ וכמ״ש זכור‬
‫דהמיך והסדיך כי מעולם המה דרהמים והסדים שייכים אל העולמות ב ר‬
‫ובתי׳ כי אמרתי עולם הסד יבבה‪ ,‬ויש בזה ב׳ פי׳ הא׳ שיבבה קאי על העולם‬
‫שבתםד נבגה העולם‪ ,‬והב׳ שיבגת קאי על ההםד שלצורך העולם גבבה מדת‬
‫התסד כ ו ‪ /‬והייבו כי עד שלא בבה׳׳ע איגו שייך מדת ההסד כ ו ‪ /‬אבל ח ר ב‬
‫הן למעלה מן העולמות וגם אם לא הי׳ העולמוה שייך בהי׳ ה ר ב כר‪ .‬ועד״מ‬
‫שיכול האדם לישב לעצמו ולהשכיל השכלות כ ו ‪ /‬וזהו שאמר כולא לאהזאה‬
‫איך מתנהג עלמין ועז״א ולאו מכל אילין מדות א י ה ו כ ו ‪ /‬אבל ה ר ב הן למע׳‬
‫מהעלמין כ ו ‪ /‬וזהו שגהגלה להאבות הוא בתי׳ מדות העליונות כ ו ‪ /‬וזהו אלד׳‬
‫תולדות השוה״א בהבראם באברהם ובתי׳ ביום עשות הוי׳ אלקים אר׳ש שזהו‬
‫בתי׳ ש׳ הוי׳ דז״א כ ו ‪ /‬אבל ושמי הוי׳ ש׳ הוי׳ דהכ׳ וכמ״ש והוי׳ בחכ׳‬
‫לא נודעהי להם כו׳‪ .‬ונמשך ע״י התורת דאורייתא מתכ׳ נפקית אלפים שנה‬
‫קדמה הורה לעולם בהי׳ אאלפך הכ׳ אאלפך בינה כ ו ‪ /‬דבהכ׳ שורה עצמות‬
‫א׳׳ס כ ו ‪ /‬והיינו בתי׳ או״א עילאין כ ו ‪ /‬דהנה בהאבות הי׳ גילוי בהי׳ ה ר ב‬
‫ג״כ דכללות הגילוי אל האבוה מיש וארא אל אברהם כו׳ הוא גילוי האצי׳‬
‫שנמשך גם מבתי׳ המוהין כר‪ ,‬אך הוא בתי׳ אר׳א תהאין שזהו בהי׳ י ש ס ר ת‬
‫בתי׳ מדות שבמוהין כ ו ‪ /‬אבל בהי׳ א ר א עילאין בהי׳ ג״ר דתו״ב שזהו עצם‬
‫פרצוף המותין לא נתגלה אל האבוה )עמ״ש מזה באורך בדרוש בשעה שהקדימו׳‬
‫תער״ב( ועיי ההורה נמשך בתי׳ עצמיות תו״ב כר‪ .‬וזהו שבקש משה הראני‬
‫נא אה כבודך והושיב לו ודאית את אתורי ופני לא יראו וארז״ל מלמד שהראה‬
‫לו קשר של תפילין‪ .‬דהנה משת בקש גילוי בתי׳ פנימיות ה״ע וזהו כבודי‬
‫י ‪/‬‬
‫כבוד בגימ׳ ל״ב הן ל״ב נת׳׳ת‪ ,‬וכבודך הוא בתי׳ פנימיות ועצמיות ב ת‬
‫ה״ע והו״ע ההפילין הפילין דמארי עלמא‪ ,‬מארי עלמא הוא •בהי׳ מדות‬
‫עליונות מקור העולמות ותפילין הוא המשכת המוהין כר‪ ,‬הקב״ה מגיה הפיליז‬
‫הקב״ת בתי׳ ז׳׳א קדוש ו׳ מנית תפילין הוא המשכת המוהין כו׳‪ .‬והושיב לו וראית‬
‫את אתורי קשר של תפילין הראה לו בתי׳ מל׳ דתבונה ופני לא יראו שלא הי׳ גם‬
‫בבתי׳ ראי׳ דמשת כו׳ וע״י מצות תפילין בגשמיות נמשכים בהי׳ המוהין כ ר‬
‫פ‬
‫שכאשר איש ישראלי מנית תפילין עי״ז הקב״ה מנית תפילין וכמארז״ל ע ״‬
‫מגיד דבריו ליעקב מה שהוא עושה מצות לישראל לעשות‪ ,‬ע ״ י שמצות‬
‫ד‬

‫לישראל לעשות עי״ז הוא עושה כ ו ‪ /‬הרי שע״י המצות נמשכים עצמות המוהין‬
‫מת שלא גתגלה אל האבות וגם לא הי׳ בבהי׳ דאי׳ והשגה דמשה כו׳‪ .‬ובודאי‬
‫שע״י מצות תפילין המשיך משת בתי׳ עצמות המוהין רק שלא הי׳ בבתי׳‬
‫ראי׳ והשגה כו׳‪ .‬וזהו דתגם שגבי תאבות נא׳ ש׳ הוי׳ הנה זהו בתי׳ הוי'‬
 ‫ר‬ ‫פ‬
‫ד‪,‬מאמייםי־‬ ‫פפר‬
‫ן י י שלמעלה מש׳‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫ע‬

‫א ב‬ ‫א ל ק י ם‬ ‫ב ש‬ ‫ה ו י‬ ‫ש‬
‫? ״ דהירה כו׳‪.‬‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫ח ״ א והוא גילוי ׳‬ ‫י‬

‫אלקי׳ זהו שנמשך ע״י התורה‬

‫‪0‬‬
‫י ד נ ה אברהם ואהרן שביי׳‬
‫למדה ההסד ואהרן ג״כ בחי‪:‬‬ ‫ד( ומעתה ייבז ״‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫מ‬

‫» י י כנודע‪ .‬וההפרש ב י נ י *‬
‫‪0‬‬
‫בהי׳ ה ח‬ ‫ד‬
‫ה‬
‫ם‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ס ד‬

‫פ‬
‫עולם ואיה ה ס י‬ ‫הסד כהן איש ההסד כר‪ ,‬ושניהם י״ מ י ^ ^‬ ‫ז ז ס ד‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ו א י ת‬
‫‪ » 1‬ו ל ם ‪ ,‬ובעבודה א האהבי;‬ ‫ה ו‬ ‫הוא כדאי׳ בזהר א י ת ה ס י‬
‫ע י אלקיני נ י‬ ‫י ׳ בחי » י * ‪,‬‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ו ה י י ג י‬ ‫י ; ס ל‬

‫‪ , ,‬י א האהבה‬ ‫העולמות‪ .‬ו ה ר ע י י י ‪,‬‬

‫יו‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ו י‬ ‫ת ה ‪ 1‬ן ת‬ ‫ן ך‬

‫אותיות י י­‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫נ י‬ ‫א יש‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫ג ו פ‬ ‫ה ו‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫^‬ ‫כ נ ״ ל ׳‬

‫״ י ׳ המדות ) י נ י ׳ נ‬ ‫ב‬ ‫י י נ ו‬ ‫‪,‬ו״ילו‪ ,‬ז י י ״ ™ ‪£‬‬ ‫י ו ה י מ ו‬ ‫ו ו ח י נ ־ ו‬ ‫ד ח י ל ן‬ ‫ד‪,‬״‪.‬‬

‫‪, . .‬אהבי׳ י א י ׳ ח‬ ‫ל (‬ ‫נ נ‬ ‫״י׳ די׳ * " ׳ י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫י מ י‬

‫נ‬
‫מדרגת‬ ‫‪0‬‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫‪w‬‬ ‫‪n‬‬ ‫״ י ׳ אצי׳ י נ ל ל »‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ג י ל י י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬

‫נ‬
‫‪.".‬‬ ‫״י׳ שהמשיל " ״ ״‬ ‫‪3‬‬ ‫י׳זא בתי׳ ׳״ה שבזה מאיר נ ח י ׳ י "י״־‬
‫‪-‬‬ ‫ג י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ש ל מ ז ! ל ה‬ ‫א‬ ‫ב ח‬
‫״ י שר׳משיד ב ה ם ‪ .‬ח‬ ‫ד ג ש‬ ‫י ״ ״ ? י»״ת‬ ‫'‬ ‫" י׳'י‬
‫י נ א דמלנא׳ י י ״‬ ‫ש י ש ב‬ ‫הן נ ה י " * י י "‬ ‫אי׳יי וכמ׳׳ש בהעלו״ד א ת הנרות‬
‫‪ ,‬ל ‪ ,‬י ש׳ י׳‬ ‫ג‬ ‫ד מ ט ר י נ י י ״ י״׳״•‬ ‫אה״ר כ ר ‪ .‬דאהרן הוא שושנינא‬
‫ש‬
‫‪ ,‬מאבות‬ ‫‪,‬‬ ‫ל נ‬ ‫ז ש ו‬ ‫אה״ר בנש י י ״‬ ‫״י׳‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫‪m‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ל‬ ‫ש‬

‫ח‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫נ‬

‫־ ׳ ‪ , ,‬״ ? ‪ ,‬׳ דר׳נה בנדי שידן׳ ג *‬ ‫‪°‬‬ ‫''‬ ‫״ ׳ • ״י׳י הי׳־יש‬
‫י‬ ‫א י‬ ‫ב‬
‫‪ .‬ל העלאה תהי‬ ‫נ‬ ‫־‬ ‫‪,‬אהרן המשיי י ׳ '‬ ‫היא בהי׳ א ה ב ״ ‪,‬‬
‫צ‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ל ם‬ ‫ע‬

‫נ‬ ‫ה ע ל א י‬ ‫ל‬ ‫צ‬

‫־ ? ״ י ל ״פלה העלאה מלמטלמ״ע י ;‬ ‫עצמית ש׳ ה‪,‬י׳ ע«י התורה ׳‬
‫ת‬
‫‪ - ,‬י אהרן נ ח‬ ‫נ ל האומר אי‪ ,‬ל‪ ,‬אלא תורה גם תירה אי! לי י* ל‬
‫ע‬ ‫ה‬ ‫״‬

‫ע ל א י‬ ‫י‬
‫׳ ' ? ‪ 1‬״ א ההמשכה דש׳ היי׳ נ י •‬ ‫ו נ נ י י להמשיד ע צ מ ו ת ש ׳ י׳יי׳ * ' ל י ׳ ׳‬
‫‪TOa‬‬
‫™ ‪ :‬י י״ ‪,‬י׳ חעימי • ״ ־ י • ‪Z I‬‬ ‫שוימ״ש להיות בתי׳ אי־״י י ע "‬ ‫ד‬

‫ב‬ ‫ל י‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫י צ י א‬ ‫י ל‬ ‫נ‬ ‫ש‬

‫‪.‬‬ ‫ו ה ד ע המיצרים י ג נ י ‪ ' °‬־‬ ‫"‬ ‫י״י "יי׳ז יבי" ״»‬
‫ע״י מיצר הגרו! נ י ;‬ ‫שיש מצרים דלעו״ז כ מ ‪ « ,‬יש מצריט " י י ״ ״ ״‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ב‬
‫‪W‬‬
‫ובעבודה ד״‪-‬ע מיצר הגרון‪ ,‬דהמשבת ה־־יחיז ‪ ™ f‬א ך כ״י‪ -‬אי׳׳׳י ״ * ״‬
‫‪ na^TL‬עני‪ ,‬מיצי ה י י ז‬ ‫״ י ד ע ‪ .‬אמנם זהו במדות ש נ א י " '‬ ‫מ‬

‫נ‬
‫אהרן נ ח‬ ‫^‬ ‫מטו״ד היא בבחי׳ יציאה מד׳מיצרים ו ג ב ו ל י ט מ י‬
‫׳ ר י‬

‫למשה ט •‬ ‫י ם בבתי ™‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪,‬‬‫‪x‬‬ ‫״‬‫‪a‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,.‬‬ ‫ו ג ב ו ל‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫י [ נ י‬ ‫״ ד >‬ ‫נ י‬

‫שידטים כי׳‪ ,‬ולכן נ ־ ־ י ק ילי׳י*'א « " ״ ' * ״ ״ ״ העודף ו ה ד ע ״ ״ » ״‬

‫א‬
‫ידעתי איי י׳י'‬ ‫י ל ד נ י אל פרעה הי׳ העיקר משי׳ י ־ י ע י ׳ « ™ \ ‪ J‬׳‬
‫א‬ ‫ל‬

‫‪ ,‬אד״ שמתגאה על‬ ‫™ ׳‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫ג‬ ‫‪,‬‬ ‫ג א ו‬ ‫כ י‬ ‫ב ן ז ו צ ‪ 0‬ד‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י ק ש‬

‫א‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬

‫אותם ני׳׳ י ־ ! "‬
‫נ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫קלי׳ פרעי׳ י ׳ י י '‬ ‫־ ' הוי׳ כו׳ ובכדי ל‬ ‫ש ב ו ד‬

‫ם‬
‫י ׳ הביטול נ י ;‬ ‫ב ‪ 5‬ח‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫גייותנאיא בהי׳ עצמ‪,‬״ א׳׳ס שמתגאה על ״ «‬
‫ב״י׳ נ ד ה יניטיל נ י‬ ‫^!א‬ ‫' נ‬
‫א י א‬
‫העצמית היא במה ש נ ט ל ״?" י א י '‬
‫ב‬ ‫ב‬ ‫מ י‬ ‫‪1‬‬ ‫ע צ מ י ת‬ ‫־ >‬
‫‪ ,‬י ״ ‪£‬׳‬
‫מ‬
‫׳‬ ‫יא‬
‫™‪""? V‬י־דש ינחני‬ ‫יל־ז ™ י־יא י ־ ״ י « י ׳‬
‫־‬ ‫‪,‬כ״י׳ ו א ה ח טי־ י ־‬ ‫יי׳נלי לזה הוא משה שהי׳ נני׳'׳ ‪*1‬‬
‫י על א ה ח‬ ‫‪,‬‬ ‫ק א‬ ‫‪ 0‬ד‬ ‫״ נ ז ן נ י‬ ‫ן ך > ג ם‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫כ‬
 ‫ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת‬ ‫םפד‬ ‫דלה‬
‫‪,‬‬
‫הנה אהרן הוא ב ה י ב״ן דמ״ה ומשה הוא בהי׳ כדה דמ״ה וע״ב עיקר הכלי‬
‫לבחי׳ עצמות א״ם הוא משה כו׳ ולכן משה דוקא הוא בחי׳ שוד״מ להמשיי‬
‫עצמות ש׳ הוי׳ כו׳ כג״ל‪ .‬וזהו דלדבר אל פרעה הי׳ העיקר משה‪ ,‬והייני‬
‫י ‪ /‬ע״י משה‬ ‫ה‬ ‫ז ה‬ ‫ל״‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫דלהמשיד בהי׳ המשכת העצמות ל י‬
‫ר‬ ‫פ‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ו ת‬ ‫ה‬

‫דוקא ולכן בפסוק הם המדברים אל פרעה הקדים משה לאהרן מפגי ע ״ י דוקא‬
‫ש‬

‫הוא המשכת העצמות לשבור קלי׳ פרעה בר‪ .‬ומ״ש הוא אהרן ומשה היא‬
‫משה ואהרן וד״ול״ל לכאו׳ הם‪ ,‬הענין הוא דהנה משה ואהרן שהן בחי׳‬
‫מ״ה וב״ן ה״ז ג״כ הוי׳ ואלקים‪ ,‬ובפרטיות משה ואהרן הן בחי׳ חב׳ ובינה‬
‫שהן ב׳ במדדי׳ ומ״מ הי׳ כולא חד וכמ״ש וידעת היום כו׳ כי הוי׳ הוא האלקיט‬
‫כולא הד והוא בבחי׳ חד ממש כו׳‪ ,‬דהנה הוי׳ ואלקי׳ דז״א ומל׳ ה״ה ג״כ ח י‬
‫והיינו גילוי ש׳ הוי׳ בש׳ אלקים כנ״ל‪ ,‬ומ״מ גם שמאיר ש׳ הוי׳ בשי אלקים הרי‬
‫אין זה עצמות ש׳ הוי׳ ממש כ״א ש׳ הוי׳ השייך לש׳ אלקים וא״כ מובן שהיהוד‬
‫״ עילאין היחיי‬ ‫א‬ ‫‪/‬‬ ‫״‬‫א ן‬ ‫ל י‪/‬‬ ‫אינו בבחי׳ חד ממש כו׳‪ .‬אבל הוי׳‬
‫ב ח י‬ ‫ב‬ ‫ד ח ן‬ ‫ק‬ ‫ו א‬

‫ש‬
‫הוא בבחי׳ חד ממש כו׳ דעצמות האור שמאיר בחב׳ מאיר ג״כ בבינה ו כ מ ״‬
‫באוצ״ח דכשם שפנימיות אבא פנימיות עתיק כמו״כ פנימיות בינה פנימיות‬
‫עתיק בו׳‪ .‬וזהו הוא אהרן ומשה הוא ד״ת הוא ושמו אחד וכמ״ש בשל״ה‪ ,‬והוא‬
‫בבחי׳ יהוד ממש כו׳‪ .‬וזהו שהגם שמשה גדול מאהרן שהוא בחי׳ חכ׳ בי׳‬
‫מ״מ שניהם שקולין להיוחם בבחי׳ חד ממש כר‪ .‬וזהו הוא אהרן ומשה אשר א מ י‬
‫ה׳ כר‪ ,‬דתכלית המוגה דיצי״מ הוא שיהי׳ גילוי עצמות ש׳ ד‪,‬ןי׳ ע״י התורה‬
‫דבאבות ושמי הוי׳ לא נודעתי להם לכן אמד לבנ״י אני י ׳ ע״י ההורה בי׳•‬
‫ה ו‬

‫צ‬
‫ובכדי שתהי׳ ההמשכה צ״ל העלאה בבהי׳ אה״ר‪ ,‬וזהו ע״י אהרן להוציא מ א מ ״‬
‫ו א‬ ‫ר‬
‫בחי׳ מיצר הגרון כו׳ ולשבור קלי׳ פרעה זהו שהמשיך משה כר‪ ,‬ונא׳ '‬
‫אהרן ומשה דכולא חד בבחי׳ חד ממש כו׳‪.‬‬

‫בס״ד פ׳ וארא‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫וארא אל אברהם כו׳ באל שדי‪ .‬הגה אמרז״ל בתגיגת ד י ״ ע״א מאי דכחי׳‬
‫ב‬

‫אני אל שדי אני הוא שאמרתי לעולמי די כו׳ שהי׳ העולם מרהיב עצמי‬
‫עד שאמר לו די כו׳‪ .‬ולכאו׳ אינו מובן איך הי׳ העולם מרהיב עצמו הרי‬
‫י ן אוא״ם שלפני‬ ‫עולם הוא בהי׳ גבול כו׳‪ .‬אך הענין הוא שזה מדבר‬
‫ב ע נ‬

‫הצמצום ובבהי׳ הצמצום כו׳ וכמ״ש בע״ת בתתלתו טרם שגאצלו הנאצלים‬
‫ג‬
‫י ׳ אןא״ם הבל״‬ ‫הי׳ אור עליון פשוט ממלא כל המציאות כר‪ ,‬והיינו‬
‫ב ח‬

‫שהי׳‪ .‬ממלא מקום ההלל כו׳ ולא הי׳ מקום לעמידת העולמות שהן בבתי'‬
‫לט‬
‫י‬ ‫ד ‪ ,‬מ א מ ר י ה— פ ר ״ ת‬ ‫ספד‬
‫גבול כ ו ‪ /‬וע״כ צמצם' עצמו וסילק אורו הגדול עה״צ ונתגלה בחי׳ ב‪ 9‬הגבול‬
‫שבא״ס בהי׳ הרשימו מקור הגבול כ ו ‪ /‬וזהו שהי׳ העולם מרחיב עצמו היינו בחיי‬
‫ההתפשטות דאוא״ס ה ב ל י ג כ ו ‪ /‬ובידוע דאוא״ם שהי׳ ממלא מקום חחלל זהו‬
‫בחי׳ ההתפשטות דאוא״ם‪ ,‬דבאוא״ס גופא יש ב׳ מדרי׳ בתי׳ אור המאיר לעצמו‬
‫ובחי׳ אור השייך אל העולמות )לבד בהי׳ עצם האור שלמעלה מבהי׳ גילוי כ ו ‪/‬‬
‫יהיא בחי׳ הוא שלמעלה משמו‪ ,‬וב׳ בחי׳ הנ״ל הן בבחי׳ שמו בו׳ וכמ׳׳ש‬
‫במ״א( ובהי׳ זו הב׳ הוא בתי׳ תתפשטות האור בו׳ ובמ״ש במ״א וזהו שהי׳‬
‫מרהיב כוי‪ .‬והנה בפי׳ עולם שנה נפש פי׳ הראב״ד עולם למעלה משנה ונפש‪.‬‬
‫וחיינו דעולם הוא בתי׳ בינה כמ״ש במ״א‪ .‬וידוע דתו״ב קדמו לעולם כ ו ‪/‬‬
‫יע׳ בלידת מהאריז״ל פ׳ בראשית דקודם תתטא תיו ז ד נ במקום או״א עתה ואו״א‬
‫היי למעלה יותר כ ו ‪ /‬וא״כ הדי אמיתית מקום העולמוה הוא ש א ר א הוא במקום‬
‫הכתר כו׳‪ .‬ובשרשו הוא בתי׳ אוא״ס שלפני הצמצום ובמ״ש ב ת ר א ד״מ‬
‫פתח אלי׳ דכתר בכלל הוא לפני הצמצום כו׳ וזהו שהי׳ העולם מרהיב בו׳‪.‬‬
‫ג ס‬
‫" ל שזחו גילוי בהי׳ אוא״ם הסוכ״ע‪ ,‬ועם היות שהעיגולים נמשכים ד ר י‬
‫הקו וחקו נמשך תתלת ואת״כ מתעגל בו׳ ובמ״ש בע״ה ומבו׳ במ״א מ״מ‬
‫ב ג י‬
‫ל ו י הוא תתלה בהי׳ אוא״ס הםוכ׳׳ע ואה״ב מהסובב נמשך בחי׳ ממלא כ ו ‪.‬‬
‫ב ג ו ל ג ל ת א‬ ‫ב א ד ‪,‬‬ ‫ש‬
‫י!‪U‬‬ ‫׳י‬ ‫וידוע שיש עולמות שנתהוו מבהי׳ םוב״ע ו כ מ ״‬
‫ף‬ ‫כ‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫כ מ‬ ‫א כ‬ ‫פ‬ ‫י ‪/‬‬
‫ז‬ ‫יי‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫ח ל י פ י אלפין עלמין כ ר ‪ ,‬והן עולמות ש ב ב ח ל י ' י ״‬
‫י ׳ כי הוא ציוה ונבראו כו‬ ‫היא ההתהוות שמש׳ הוי׳ וכמ״ש יהללו ש׳‬ ‫ה ו‬

‫‪ /‬אך הבלית הכוונה היא בעולמות‬ ‫יכמ״ש במ״א‪ ,‬ועולמות אלו הן בבחי׳ א״ס‬ ‫ב י‬

‫ב ת ח ת י ג י מ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ל ר‬ ‫ו ת‬

‫?‪11‬‬ ‫בעיג דוקא משום דנתאוות הקב״ה ל י ׳ י‬
‫בסש׳׳ב פל״ו ו מ כ ר בכ׳׳ד‪ .‬וזהו שחי׳ חעולם מרחיב והולך בב״י׳ עולמות א ם‬
‫״ ־ שאמי לו די היינו שיהיו עולמות בע‪-‬ג כר‪ .‬וזיע ש׳ שדי שזהו בת‬
‫צמצום הראשון כמ״ש בהבי׳ דוארא בם׳ ת״ד ובהבי׳ דויצוום דתקס״ת ובהגהות‬
‫י ‪ ,‬י א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫פ ע י ל ת‬
‫‪1^1‬‬ ‫לשם ובהקיצוד דוארא בס׳ ב ר ו ך אתה ויייע י‬
‫שבא בכחי׳ פ ד ה וגבול כו׳ וכמ׳׳ש במ״א‪ .‬וזהו שאמר לעולמו די היינו שיתעלם‬
‫האור ש ב ב ת י ׳ • ויתגלה כה הגבול ויהי׳ האור שבבהי׳ מרח וגבול ב ב י‬
‫ז‬ ‫י‬ ‫ש ג י‬
‫י‬ ‫*‬ ‫ד‬ ‫שיהיו עולמות בע״ג כ ו ‪ /‬והגה בס׳ שערי אורה תתלת ש ע י‬
‫ג‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ל פ י‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫מ‬
‫? \ ‪S .‬‬ ‫י ע כי מדת אל תי נקראת ל פ ע י‬
‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י ל פ י כ ד‬ ‫ד י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬
‫ה ע ‪ ^ &1‬״ י ר‬ ‫ש א מ ר י ש םש‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫להשלמת והשפע והאצי׳ בשם הנק׳‬
‫ש ד י‬
‫‪l‬‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫?"‬‫ואע״פ‬ ‫חגיגה שבו אמר לעולמו די‪,‬‬ ‫כ מ ו‬

‫ד‬ ‫‪,1‬ר‬ ‫ת‬ ‫י‬

‫ל‬

‫ת‬
‫א‬
‫» * והילך עד שא״ל די העיקר הפנימי‬
‫פ‬
‫ת‬

‫ש‬
‫ד‬ ‫מ‬

‫י‬ ‫ל‬
‫ב‬

‫ב‬ ‫י‬
‫כ י‬

‫ש‬
‫ה י א‬

‫‪5‬‬ ‫ל א‬
‫‪* £‬לומר‬ ‫י' י‬ ‫»״ז לכל ברי׳ וברי׳ ומשלה ברכותיי‬
‫ת‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬
‫שאל‬ ‫עב ל‪ .‬נמצא מפרש דאל שדי הוא ריבוי ההשפעי״ ^‬
‫כ י ‪/‬‬ ‫ד י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ש‬
‫‪ Zl‬שדי‬ ‫הג‬ ‫‪ m‬היפ‬ ‫יי׳ והייגו ההשפעה כדי הסיפוק עד‬
‫של״ז‬ ‫ין ‪1‬ד‬ ‫'‬ ‫בפי׳ ש׳ שדי שדי באלקית‬
‫ב ח י‬ ‫א‬ ‫ל‬
‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬

‫כ‬ ‫ג‬
‫ב ר י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ל‬
‫‪£‬י״י‬
‫א‬
‫בד״ר‬ ‫'‬ ‫י' בחי׳ צמציפ והגבלה כר‪ .‬והגם שזי״י ״‬
‫יכולים לקבל‪ ,‬והוא הדי והסיפוק דגבראימ כו׳ ובמ ש בד‬ ‫מ^שהנבראים‬

‫״( כ״ה כגוכי״ק‪ ,‬ואוג״ל ‪ :‬שבבחי׳ בל״ג‪.‬‬

 ‫ה מ א מ ר י ם —פר״ ת‬ ‫פפר‬ ‫רמ‬
‫א‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ז‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫א‬
‫י ל א ז‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫׳‬ ‫"‬ ‫" י ״‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫ל‬
‫ל‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫‪5‬״י‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫הראשיו‬ ‫צ מ צ ו ם‬
‫‪,‬‬
‫ע‬ ‫ש נ ב ה ״ ע‬ ‫ה י ת ה ‪ ,‬ה ר י ה ג ם‬ ‫ב ת ה ת ו ג י‬ ‫ש כ י נ ה‬ ‫ד ע י ק ד‬ ‫ב מ ד ״ ר‬ ‫וכדאי׳‬ ‫נ ב ר א‬
‫ן‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ע‬
‫ה צ מ‬ ‫שרירי‬ ‫ז ה צ ״ ל ‪,‬‬ ‫בעולם כ ר ‪ .‬ו ג ם‬ ‫א ל ק ו ת‬ ‫גילוי‬ ‫מ ״ מ ה י ׳‬ ‫ה צ מ צ ו ם‬
‫ד‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ש‬
‫י‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫ד ע י ק ר‬ ‫ואיך ה ו א‬ ‫מיעוט כ ו ‪/‬‬ ‫בבהי׳‬ ‫האור‬ ‫ושיהי׳‬ ‫האוד‬ ‫ה ו א ה ע ד ר‬

‫ר‬ ‫בזה״ג‬ ‫ה ב י א מ ״ ש‬ ‫ספ״י‬ ‫ב ש ״ א‬ ‫ה פ ר ד ס‬ ‫והגה‬ ‫א ל ק ו ת כ ו ‪/‬‬ ‫גילוי‬ ‫ש ה י ׳‬ ‫ל מ ט ה‬

‫א‬ ‫וסיפוקא ל א‬ ‫םיפוקא ה ו א‬ ‫ד י‬ ‫ד י ד ה א‬ ‫לעולמו‬ ‫ש א מ ר‬ ‫ת ש י ע ה ש ד י‬ ‫ע ״ ב‬

‫ר‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ש כ ו ו נ הה פ א‬ ‫ה פ ר ד ס‬ ‫ופי׳‬ ‫עולם‪,‬‬ ‫יסוד‬ ‫דאיהו‬ ‫צ ד י ק‬ ‫א ל א מ ן‬ ‫ל ע ל מ א‬

‫ב ח‬ ‫ש ה י א‬ ‫ב מ ל ׳‬ ‫ביסוד כ ״ א‬ ‫י צ ד ק‬ ‫ל א‬ ‫מוגבל ש ז ה‬ ‫שיהי׳‬ ‫ד י‬ ‫לעולמו‬ ‫ש א מ ר‬

‫גב‬ ‫י ה י א‬ ‫כ‬ ‫ק ׳ כ ך‬ ‫נ‬ ‫ל ׳‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫גבול ג ם‬ ‫ב מ א ו ״ א א ו ת ג׳ ע ר ך‬ ‫)וכמ״ש‬ ‫ש ר ש הגבול‬

‫ה‬ ‫ד‬
‫ל ה ה פ ש ט ו ח ז ׳‬ ‫א ״ ס‬ ‫בבהי׳‬ ‫ה ן‬ ‫דאצי׳‬ ‫ד ה נ ה ע ״ ם‬ ‫האצי׳ כ ו ‪/‬‬ ‫כ ל‬ ‫וסיום‬

‫^‬ ‫ךאצי׳ ה ו א ר ק ב א‬ ‫ה א ״ ס‬ ‫בבהי׳ א ״ ם כ ר ‪ ,‬א ך‬ ‫ה ה ס דה ו א‬ ‫הו״ג מ ״ מ‬ ‫ש ה ן בבהי׳‬

‫האצי׳‪ ,‬ד א ^‬ ‫ובין‬ ‫מ ה א צ י ׳‬ ‫ש ל מ ע ל ה‬ ‫ה א ״ ס‬ ‫ה ה פ ר ש ב י ן‬ ‫שזהו‬ ‫ל א צ י ‪/‬‬ ‫ל א ה ו ץ‬

‫ב‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬
‫"‬ ‫די‬ ‫ו ב כ ״ מ‬ ‫מאצי׳‬ ‫ל מ ט ה‬ ‫ג ם‬ ‫ו מ ה פ ש ט‬ ‫ש נ מ ש ך‬ ‫מהאצי׳ ה ו א‬ ‫ש ל מ ע ל ה‬
‫מ‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫י‬
‫^‬ ‫ו א‬ ‫בבהי׳ א ״ פ‬ ‫ה ה פ ש ט ו ה ו‬ ‫באצי׳‬ ‫דאצי׳ ה ו א ש ר ק‬ ‫וא״ס‬ ‫א ״ ס כ ו ‪/‬‬

‫י‬ ‫כ ו ׳ ) ר ק מ ה ש נ מ‬ ‫בבהי׳ א ״ ס‬ ‫אינו‬ ‫ב ב י ״ ע‬ ‫אצי׳‬ ‫ה א ר ה‬ ‫ש נ מ ש ך‬ ‫ה ו ץ לאצי׳ ו מ ה‬

‫י‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫׳‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫(‬ ‫׳‬ ‫י‬
‫היי‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫האצי׳ כ‬ ‫ש נ מ ש ך ע צ ם‬ ‫שזהו‬ ‫ה ה ו ר ה‬ ‫ע ״ י‬

‫ש ב ה‬ ‫בהי׳ מ ל ‪ /‬ה ר י‬ ‫ד א צ י ׳ ה ו א‬ ‫ד ב ה י ׳ א ״ ם‬ ‫והסיום‬ ‫ו ה ה ג ב ל ה‬ ‫א ״ ם‬ ‫בבתי׳‬

‫ולמט ״‬ ‫ל ׳‬ ‫מ‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫׳‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ך‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫‪1 ,‬‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ל י‬ ‫מ‬

‫ה ע ל‬ ‫בהי׳‬ ‫גבול כ ו ‪ /‬כ י מ ל ׳ ה י א‬ ‫בבהי׳‬ ‫בבי״ע(ה ו א‬ ‫ה מ ל ׳‬ ‫ש נ מ ש ך ע ״ י‬ ‫)היינו מ ה‬

‫האור‬ ‫ב ת ו כ ה‬ ‫ש כ ו נ ם ת‬ ‫כנם״י‬ ‫בהי׳‬ ‫ה מ ל ׳ ה י א‬ ‫פנימיות‬ ‫ובהי׳‬ ‫מ ה ו ת ה‬ ‫ב ע צ ם‬

‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬
‫*‬ ‫הגבול כ י‬ ‫מ ק ו ר‬ ‫ב ב ה י ׳‬ ‫ה מ ל ׳ ה י א‬ ‫תיצוניות‬ ‫ובתי׳‬ ‫ו מ ת ע ל מ י ם ב ה‬ ‫דאצי׳‬

‫ש ב ‪J‬‬ ‫ה פ ר ם א‬ ‫בהי׳‬ ‫ה י א‬ ‫ד מ ל ׳‬ ‫וידוע‬ ‫עזר״ה(‪.‬‬ ‫ד ר ״ ה‬ ‫ב ד ר ו ש‬ ‫)ועמ״ש‬ ‫ב מ ״ א‬

‫ש‬
‫י‪.‬‬ ‫היצוניות‬ ‫בהי׳‬ ‫והוא‬ ‫פ ר ו כ ת‬ ‫ב ע ר ך‬ ‫ש ע ״ כ‬ ‫ה פ ר ד ס‬ ‫כ מ ״ ש‬ ‫לברי׳‬ ‫אצי׳‬

‫ר״מםפי?‬ ‫והוא‬ ‫ה י ס ו ד‬ ‫מ צ ד‬ ‫והמזון ה ו א‬ ‫ומזון‬ ‫סיפוק‬ ‫היינו‬ ‫ד י‬ ‫כ ו ׳ (א ל א פ י ׳‬

‫ד ב ח‬ ‫א ה ב ם‬ ‫א כ ל כ ל‬ ‫אנכי‬ ‫ה מ ש כ י ר כ ו ׳‬ ‫ויוסף ה ו א‬ ‫וז״ש‬ ‫ע כ ה ״ ד ‪.‬‬ ‫לעולם‬ ‫מזון‬

‫ע‬ ‫ה מ ש פ‬ ‫ה ש ״ א ד א ל ש ד י ה ו א‬ ‫כ מ ״ ש‬ ‫והוא ג ״ כ‬ ‫ה ה ש פ ע ה כ ר ׳‬ ‫מקור‬ ‫ה ו א‬ ‫יסוד‬

‫י‬ ‫?‬
‫*‬ ‫י‬ ‫ב מ ד ב ר‬ ‫מ ה ר‬ ‫א מ נ ם‬ ‫יסוד כ ו ‪/‬‬ ‫בהי׳‬ ‫שזהו‬ ‫וטובה ב ו ׳‬ ‫ב ר כ ה‬ ‫ו מ מ ש י ך‬

‫ב י ^‬ ‫ו כ מ ״ ש ה ס ד א ל‬ ‫בהי׳ ה ס ד‬ ‫)שהוא‬ ‫אוקימנא‬ ‫ד ה א י א ל‬ ‫ואע״ג‬ ‫וז״ל‬ ‫ע ״ ב א י ׳‬

‫ה‬ ‫י‬
‫*‬ ‫ב י י ‪,‬‬ ‫א ל‬ ‫איקרי‬ ‫ובג״כ‬ ‫דכולא כ ו ׳‬ ‫כגוונא‬ ‫ק ד י ש א נ ט ל ש מ א‬ ‫מ ל כ ה א‬ ‫ה א י‬
‫ה‬
‫ל ע ו ל ם ד י ד ה אה א י א ל‬ ‫ואיהוא מ ר‬ ‫ד ע ל מ א‬ ‫םיפוקא‬ ‫דבי׳‬ ‫א לש ד י ה א א ו ק י מ נ א‬

‫ה מ ק ^‬ ‫ופי׳‬ ‫ע ״ ל ‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ד ש ל י‬ ‫א ל‬ ‫ש ד י‬ ‫א ל‬ ‫א י ק ד י‬ ‫כ ך‬ ‫ובגין‬ ‫בהדי׳‬ ‫דאזדווג‬

‫וה‬ ‫א ל ש ד י‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י ק‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫מזדווגה‬ ‫א ל‬ ‫ש ה י א‬ ‫ש ה מ ל ׳‬

‫אוא‬ ‫י ׳ ב י ן‬ ‫צ‬ ‫ך א‬ ‫ה מ מ ו צ ע‬ ‫בהי׳‬ ‫ב ד ״ כ‬ ‫שזהו‬ ‫והכלים‬ ‫האורוה‬ ‫ה ת ח ב ר ו ת‬ ‫כ מ ו‬

‫ו‬ ‫א‬
‫רי‬ ‫ה ה ת ה ו ו ת מ ן‬ ‫הכלים‪ ,‬ש א ם ה י ׳‬ ‫מהאור א ך ה ו א ע ״ י‬ ‫ש ה ה ה ה ו ו תה ו א‬ ‫ובי״ע‬

‫ה ה ה ה ו ו‬ ‫מ צ י א ו תכ ל ל ‪ ,‬ע ״ כ ה ו א‬ ‫בבהי׳‬ ‫ביטול מ מ ש ו ל א ה י ו‬ ‫בבהי׳‬ ‫העולמז׳‬ ‫ה י ו‬

‫ת‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫י‬
‫י‬ ‫ו ה ב ל‬ ‫ה א ו ר ו ת‬ ‫ומהבור‬ ‫ב ה ב ל י ם‬ ‫ש מ ת ל ב ש‬ ‫האור ה ו א‬ ‫ו מ ״ מ‬ ‫הכלים‪.‬‬ ‫ע ״ י‬

‫ב ^‬ ‫מאין ל י ש‬ ‫״ י‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ך‬ ‫ז‬ ‫ן‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב א ג ה ״ ק‬ ‫ו כ מ ״ ש‬ ‫העולמוה‪,‬‬

‫ה ק‬ ‫בסי׳ ש ע ר‬ ‫ו כ מ ״ ש‬ ‫הביטול כ ו ׳‬ ‫בהי׳‬ ‫מ צ י א ו ת ו ג ם י ש ב ה ם‬ ‫בבתי׳‬ ‫ה ן‬ ‫ועי״ז‬

‫מ‬ ‫״‬ ‫ר‬
‫מימין‪ .‬ו כ ד‬ ‫מזוזה‬ ‫ב ד ״ ה‬ ‫ובתו״א‬ ‫לתפלה‪,‬‬ ‫ה ה פ ר ש ב י ן ק ״ ש‬ ‫להבין‬ ‫ב ד ״ ה‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת‬ ‫פםר‬
‫היא בתי׳ שדש אותיות הדבור שהן כלים המגבילים והיסוד הנק׳ טוב הוא‬
‫ממשיך בהי׳ האור כי טוב שזהו ג״כ יהוד בחי׳ האורות והכלים‪ .‬וכידוע‬
‫דעיקר הכלים הוא בבחי׳ מל׳ ה״א הוא סוף עולמות חא״ם שהוא האור שבבהי׳‬
‫בלי גבול כו׳‪ .‬וא״כ ע״י יהוד האור עם הכלי נמשך שאמר לעולמו די בבהי׳‬
‫גבול מצד הכלים ומצד המתקת הגבורות של הגבול דחכלים בבחי׳ הסדים‬
‫דדכורא של האור בהי׳ האור בי טוב בחי׳ טוב וחסד נמשך בחי׳ די ע״ד‬
‫סיפוק ומזון כו׳ וכענין ותאכל ותשבע והוהר כו׳‪ .‬וזהו שבתהלת ההתהוות הי׳‬
‫גי‬
‫ל י י אלקות בעולם שזהו מבהי׳ האור בו׳ וזהו ג״כ ב׳ הענינים בש׳ שדי‬
‫שאמר לעולמו די ושדי באלקותו לכל ברי׳ ב ו ‪ /‬וכ״ז הוא רק מה שדי ומספיק‬
‫וכעניו די מחסורו כ ו ‪ /‬אבל אי אהה מהויב לעשרו דעושר הוא מש׳ הוי׳ גילוי‬
‫בתי׳ עצמות ש׳ הוי׳ וכמ״ש במ״א וזהו שנמשך ע״י ההורה כר•‬

‫בס״ד ש״פ בא‪ ,‬פר״ת•‬

‫בעצם היום הזה יצאו צבאות הוי׳ מאמ״צ‪ .‬הנה צבאוה הוי׳ תיבת צבאות נמשך‬
‫אל הוי׳ והוא שבטל וטפל ונכלל בהוי׳ שאינו דבר בפ״ע כ״א טפל אל ה ו ‪.‬‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫צ‬ ‫ד‬ ‫א ו ת‬ ‫צ‬
‫?‬ ‫י ״ ל והלא כתי׳ קדוש כי׳ הוי׳ צ ב‬
‫להוי‪ /‬וכידוע דש׳ צבאות הוא מ ר שמות שאינן גמחקין כמו אל אלק‬
‫ל אל ה ו י ‪ /‬והענין הוא דהנה ש‬ ‫ומפני מה כאן נא׳ צבאות הוי׳ שצבאות‬ ‫פ‬ ‫ט‬

‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫צ‬ ‫נ א‬ ‫ו ב ת ו ר ה‬

‫י'‪1!1:‬‬ ‫'‬ ‫צבאות אינו נזכר בתורה ונתהדש מהנביאים׳‬
‫צ ב א ו ת‬ ‫ש‬ ‫ע ג י ז‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ת‬
‫'‬ ‫׳‬ ‫מהו ההפרש בין צבאות ה׳ וצבאות• יצ״ל‬
‫צ ב א י ת‬ ‫נ ק‬ ‫א נ י‬ ‫ם‬
‫‪» J L‬‬ ‫׳ *‬ ‫'‬ ‫שמות פ י ג אי׳ וכשאני נלהם עם ה ר ש ע י‬
‫צבאות הוא נו״ה שמשם נמשכים כל המלתמות שבעולם‪ .‬וצ״ל מת ענין המלתמות‬
‫ש י ‪ ,‬ו א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫י י ת ר‬ ‫א‬
‫׳‬ ‫לני״י‪ -‬הנה עניו הניצות נמצא י י ? בגייל‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י א מ ר‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ג ד ו ל‬
‫‪ 1 . 1‬נ ו‬ ‫אמר אדם כנגדו לא ינצה כלל‪ ,‬ר ק אדם‬
‫כנגדו ינצת להוציא כאור צדקו‪ ,‬וע״ד כל ה״ה שאינו נוקם ונוטר כנחש א נו‬
‫ל י ‪ ,‬י י ת‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ת‬
‫‪ T‬אמר‬ ‫׳ יהלא לא תקום ולא תטור ™ ' ׳ י ״‬
‫ו‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ב מ‬ ‫ה ה י א‬ ‫ם‬ ‫ש‬
‫ל י;‬
‫צ‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫לא מ ק י מ ה ונטירה שאסרה הורה וכמו שא׳ בגמ׳‬
‫י‬ ‫י‬

‫^״^‪2/‬‬ ‫* מ ה״ז נקימה ונטירת‪ ,‬אך דוקא ת״ה *רל נוקם ונוטר׳‬
‫דוקא בגדול ומלך שהוא גדול מכל העם‪ ,‬וכמ״ש בשאול משכמו ולמעלה‬
‫יח‬
‫שלל‬ ‫ל;‪1‬ל‬ ‫י ה מכל עם‪ ,‬בו הוא ענין הנצחת‬ ‫י צ י ג י‬ ‫ל ה ו צ י א‬ ‫ב י י ת ר‬ ‫ב‬

‫י ‪ ,‬א‬ ‫ע נ י ג י ם‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ב‬
‫‪t‬״‪^Vt‬׳‬ ‫'‬ ‫בת המלחמה בכדי להוציא נצתוני• ר‬
‫י‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫כ ח פ צ י >‬ ‫ש י ה י‬ ‫נ‬ ‫צ‬ ‫א‬
‫י ׳ ‪ ^ -‬ד ת מדת‬ ‫׳‬ ‫ילבוז בז‪ ,‬והב׳ היא ל ה ו צ י ר י י‬
‫***‪ V‬וכאשר יש מי שמנגד לחפצו ה״ה עומד בנצחון גדול‪ .‬דהתגלות מדת‬
 ‫מפו ה מ א מ ו י ‪ t - a‬ו״ מ‬ ‫רמב‬
‫‪ ,‬ר ק כאשר‬ ‫נ צ ח ן ן‬ ‫ש י ו ך‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫מ נ ג ד‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫מ נ ג ד‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫ך‬ ‫ך ׳ ן א‬ ‫ן ; ״ נ ן ן ן ן‬

‫ז י‬ ‫ב‬ ‫ו מ ב ז ב ז‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫נ צ ח‬

‫'‬ ‫יש מנגד אז לוחם אתו בנצחיז גריל ל‬
‫ן ן ק ף ןןעןף עין לא י א י‬ ‫ף‬ ‫ן ן^ן^‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫כ ל‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ש ג א ס‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫א ן צ ך ן ת י‬

‫ואינו משמש בזח לשום דבר‪ ,‬ובמלחמה בשביל לנצה א ת המנגד ה״ה מבז‬
‫הבל‪ .‬והיינו מפני שנצחון הוא למעלה מבחי׳ רצון ותענוג‪ ,‬וע״כ כל ההענ‬
‫ש‬
‫מהאוצרות אינו הופס מקום ומבזבז הכל בשביל ניצוה המלהמה עד‬
‫חייו מפקיר לעמוד בעצמו בקשרי המלחמה‪ ,‬והוא מפני שמדה הנצהון מושר‬
‫בעצם הנפש למעלה מכל הגילוים שבנפש‪ ,‬והיינו למעלה מאור והיות הנפש כי י‬
‫וע״כ מפקיר הייו בשביל הניצוה המלחמה כר‪ .‬והדוגמא מזה יובן למעלה׳ שי‬
‫‪,‬‬
‫ג״כ בהי׳ אוצר וכמ״ש יפתה ה לך את אוצרו הטוב‪ ,‬וכמו שאנו מבקשי‬
‫א י א ״‬ ‫ז‬
‫‪,‬‬ ‫מאוצר מתנת הנם הננו‪ ,‬ומה״ע האוצר למעלה‪ .‬העגין הוא דאי׳ בת׳'‬
‫למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין הכליה‪ .‬והנה למטה עד אין תכלית הוא בחי‬
‫א‬
‫התפשטות וגילוי האור שהוא בבהי׳ א״ם ובבהי׳ בלי ג מ ל ‪ .‬לזהו אור‬
‫שהאור הוא בבהי׳ א״פ מפגי שהאור הוא מעין המאור‪ ,‬שז״ע אור שעם היוהו ר?‬
‫הארה לבד ולא עצם ה״ה מ״מ מעין העצם‪ ,‬והעצמות הרי הוא בבהי׳ א*‬
‫א‬ ‫ד‬ ‫ע‬
‫י ‪/‬‬ ‫כמו״כ האור הוא בבהי׳ א״ס כו׳‪ .‬ומן האור הזה היו עולמות וספי׳‬
‫קץ ומספר ובאופנים אהרים לגמרי כו׳‪ .‬והיינו ד ל ב ד שלא הי׳ מספד לספ‬
‫י‬ ‫צ‬ ‫ע‬
‫היו הספירות גופא בבהי׳ א״פ‪ ,‬וכידוע בפי׳ ס פ י ר ו ת אין קץ שהספי׳‬
‫הן אין קץ לבד מה שהן בלי קץ ומספד כו׳‪ .‬וכדאי׳ באד״ז בהאי ב ו צ י ^‬
‫ט‬
‫'‬ ‫דאתפשט לכל סטד ועיבד וכד תסתכל לא תשכה אלא בוצינא בלהודיריי‬
‫דזה שמתפשט לכל סטר ועיבד הוא מצד הפשיטות‪ ,‬דלהיותו פשוט בעצם ע״‬
‫א‬
‫הוא בא בריבוי ההתפשטוה לכל סטר כר‪ .‬וכד הםהכל בהון לא ת מ צ א ״ ־‬
‫ןלא ב ה ו ש מ‬ ‫ד‬ ‫ל‬‫ח‬ ‫בוצינא ב ל ה ו ‪ ,‬י ‪,‬‬
‫ה ן א‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ן כ מ א ‪/‬‬ ‫כ ן ‪/‬‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ה ן א‬ ‫ד ה כ‬ ‫דןד‬

‫דמפני שהוא הד ע״כ בהתפשטות ה״ז לא בהושבן והכל הוא הד ממש כי^‬
‫ומה שנאצלז ע״ס עשר ולא השע ולא אהד עשר זהו ע״י הצמצום שח‬
‫באוא״ם שבא האור בבהי׳ מדה וגבול להיות ע״ס דוקא כו׳‪ .‬ומ״מ גס לאחר‬
‫הצמצום נתהוו עולמות עד אין שיעוד וכמארז״ל ע״פ ועלמות אין מ ס פ ר * * ‪J‬‬
‫ועלמות אלא ועולמוה שהן עד אין מספד כו׳‪ .‬וכמ״ש באד״ר בגולגלהא יתביז‬
‫תליםר אלפין עלמין כו׳‪ .‬והמספד הזה הוא לפי הענין שמדבר בו שהוא במספר‬
‫הזה‪ ,‬ובאמה הוא בלי מספר עד שגם במדדי׳ הההונה דאצי׳ בהי׳ מל׳ הר‬
‫נההוו נבראים ע ד • שיעור וכמ״ש מה רבו פעשיך ה׳ ומה גדלו מעשיך כי•‬
‫והיינו מפני שבעצם האוד הוא בבהי׳ א״ם ר ק שבא בבהי׳ מ ד ע״י הצמצום׳‬
‫ה‬

‫אין תכלית‬ ‫‪ ,‬ל‬ ‫‪ ,‬״‬

‫ד‬ ‫ע‬ ‫וע״כ גם לאהד הצמצום‬
‫מ ט ה‬ ‫א ן‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫כ ן ‪/‬‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ב ב ז ז י‬ ‫ה ן א‬

‫הוא שהתפשטות האור הוא בבהי׳ מטה מטה עד אין תכלית כר‪ ,‬שהרי עולמות‬
‫הא״ם שלפגי האצי׳ ועולם האצי׳ שמאיר ש ם גילוי אוא״ם ה״ה כלים לאוא״ם׳‬
‫ב י‬ ‫ם‬ ‫א‬
‫;‬‫י‬ ‫שהרי גם הכלים הן אלקות ממש‪ ,‬ואינו פלא כלל מה שמאיר בהם א י *‬
‫‪ ,‬י ״ ע הן בח‬ ‫אך עולמוה בי״ע הן בהי׳ מטה‪ ,‬דבלים דאצי׳ הן בגופא ל ג‬
‫ן ב‬ ‫ש מ ת א‬

‫כ ״ ה ב ג ו כ י ״ ק ‪ ,‬ו א ו צ ״ ל ‪ :‬עד אין‪.‬‬ ‫•(‬

‫רמג‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר״ת‬ ‫ספר‬
‫לבושין כמא׳ לבושין תקינת לון שבהם מתלבש בחי׳ האצי׳ אימא עילאה‬
‫מקננא בכורסי׳ ושית ספירן ביצי׳ ואופן בעשי׳ כר‪ .‬ובחי׳ לבושין דבי״ע‬
‫מנייתו פרחן נשמתא לב״נ דנשמות הן מבי״ע שזהו רוב הנשמות שהן נשמות‬
‫יבי״ע׳ ורק תד בדרא אפי׳ בדורות הראשונים תי׳ נשמות דאצי׳‪ .‬רק שבבי״ע‬
‫גופא הנשמות הן מבתי׳ פנימיות ומלאכים מבתי׳ תיצוניות וחעולמות חן תיצוניות‬
‫דחיצוגיות‪ .‬ובהשתל׳ דבי״ע בריבוי ההשתל׳ עד גלגל המזלות שחן המשפיעים‬
‫למטה בכל הדברים דעוה״ז הגשמי וכמ״ש ממגד תבואת שמש כ ו ‪ /‬ואין לד‬
‫עשב מלמטה שאין לו מזל כו׳‪ .‬וזהו תכלית השפלות שהאלקות מוסתר ונעלם‬
‫לגמרי עד שיכול לשכוה ה״ו על ה ‪ /‬וכ״כ הוא ההסתר עד שיכול לומר לי‬
‫י א ו‬
‫י י ואני עשיתיני כו׳‪ .‬והוא מפני שהן בהי׳ מעשה ידיך שהכה הפועל‬
‫שבנפעל נראה לנפרד ממקורו ב ו ‪ /‬ועכ״ז ואתה מחי׳ את בולם שהארת‬
‫אוא׳׳פ מהי׳ ומהווה אותם מאין ליש ב ו ‪ /‬וכמיש באגה״ק סי׳ כ׳ דהארה‬
‫דהארה דהארה הוא בכל הנבראים והנוצרים והנעשים כר‪ .‬וזהו שאמר ל‬
‫זן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כנים‪ ,‬והיינו דגם בברואים חיותר ת ח ת ו נ ם‬
‫ק י‬ ‫י‬ ‫ה א י ר‬ ‫נ מ ש‬
‫‪«?1‬י‬ ‫י‬ ‫יש בהם אור והיות אלקי המהי׳ אותם כ י • י״יי‬
‫עד מדרי׳ היותר שפלות בתכלית וכמ״ש אם אסק שמים שם אתה ואציעה‬
‫מ ט י‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ת‬
‫' ? ‪« I‬״י‬ ‫שאיל הנך כ ו ‪ /‬וזו התבוננות גדולה ב ג ד י ל יי'‬
‫א״ם בעצם ע כ‬ ‫ה ו א‬ ‫ש ה א ו ר‬ ‫מ פ נ י‬ ‫ה ן א‬ ‫ן כ ״ ז‬ ‫עושה‬
‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ג ד ן ל ך ״‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬

‫א י ז‬ ‫י מ ת פ ש ט‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫‪ ,‬׳ מ‬

‫?‪ V‬דד» י‬ ‫י‬ ‫א״פ להתפשטותו עד למטה ממש כו׳‪ .‬ו ב כ‬
‫י ‪ ,‬ג י ף‬ ‫מ נ ן ק ר י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל ת‬ ‫מ ת פ‬ ‫שי‬
‫׳ * ‪« 2‬״י‬ ‫ע‬ ‫י נ י י כלל ולא כדמיון הנשמה בגוף ש‬
‫ש‬ ‫ש ש י י‬
‫י‬ ‫ד י‬ ‫״ * ק י לא יש שום התפעלות והשתנות כלל כר‪ .‬ומי׳‬
‫ש י ‪ ,‬ו‬ ‫ד ב י ״ ע‬ ‫כ ל י ם‬ ‫מ ב ח י‬
‫?״ ד «ייר‬ ‫׳‬ ‫ההתלבשות זהו בההיות שבבהי׳ כה שהיא‬
‫״ ע ׳ וע״ב שייר‬ ‫כ ו‬ ‫״‬ ‫וכמ״‬
‫ד ב י‬ ‫ה כ ל י ם‬ ‫ה ן‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ך ״ י ש‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ה נ‬ ‫ב א ג ה ״ ק‬ ‫ש‬

‫בהם שינוי והתפעלות‪ .‬א ב ל בבחי׳ האור שמהי׳ אין בו שינוי בלל מפני שאינו‬
‫מתערב וכמ״ש בזהר ע׳‪-‬פ איו קדוש כה׳ כמה קדישין אינון וליית קדוש כה׳‬
‫בזה״‬
‫נתפסל ב ש ז‬
‫‪ T‬די״‬ ‫׳‬ ‫ש‬ ‫ב‬
‫יקדישיו שבהשתל׳ הוא שאיני " ל ״‬‫ל‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ ל ל‬ ‫‪3‬‬ ‫‪8‬‬

‫ס‬ ‫ג‬ ‫ה‬

‫‪,, ,‬״״ר‬ ‫״־־שתני‪ -‬כו׳• אבל ש׳ הוי' שזהי י־איי‬
‫י ?‬ ‫י‬ ‫ז ג ‪ :‬ו נ י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬
‫" נ ‪ « » ,‬ד״ב‬ ‫*‪ X‬מ שום שינוי כלל‪ .‬וכמו ג א ש י י׳יייי‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫מ פ נ י‬
‫בכל‬ ‫י"" ^‬ ‫* * י י‪-‬שיניי נקנה ב ה א ו י ני׳• "י׳י‬
‫ל‬
‫* ג י‬ ‫״‬ ‫* * נמשי עד למטה מטה ומתלבש בכל הנבראים י י ״ י‬
‫‪8‬‬
‫י • ׳־יי׳יא שמתלבש אינו משתנה כ ל ל וכלל מפני שהוא בב״י׳ איט ובבוזי׳ פשיטות‬
‫נ‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ט‬
‫י•‬ ‫בעצם כיי‪ .‬ת ה ו למטה ע ד ״ תכלית שנמשך עד למטה‬
‫‪ t t l‬״ אחר‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬
‫"‬ ‫‪n‬‬ ‫‪M‬‬
‫כשם שאואים למטה ע ד ״ תכלית‬ ‫והנה‬ ‫‪P‬‬
‫ה ע י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ב‬
‫ה צ"מ ! ו פ י‪ ! °‬י א"ש ל ״ ״ ׳ באוא־‪2‬‬ ‫כמייכ היא למעלה עד איז ?׳י‬
‫‪ J‬די׳ ר « י ס‬ ‫׳‬ ‫י א ה ע י י ה א ו י והגיליי ני׳• י "‬ ‫צ ״‬ ‫ע‬ ‫ה ו‬ ‫ש ה‬

‫ש ז ה‬
‫י ‪ 0‬ז ״ התעלמות האיר והתכללות בעצמותו נו׳‪ .‬ו ק ו ד ם הצמצום הי האוא ט‬

‫|( כ״ה בגוכי״ק‪ ,‬ואוצ׳׳ל‪ :‬ממש‪.‬‬

‫״( כ״ה בגוכי׳׳ק‪ ,‬ואוצ״ל‪ :‬עד אין‪.‬‬
 ‫‪:‬‬
‫ה מ א מ ר י ם— פר ״ ת‬ ‫פפר‬ ‫רמד‬
‫בגילוי‪ ,‬וכמ״ש מ ר ח י מרם שנאצלו הנאצלים הי׳ אוד עליון פשוט ממלא‬
‫א‬
‫כל המציאות כר‪ .‬והרי הי׳ הרגש האוא״ס בבהי׳ פשיטות והמציאות ל י‬
‫ם‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ש‬
‫״ י‬ ‫נרגש כלל ב ר )ובד״כ הוא הגילוי דבהי׳ הבל״ג וכה הגבול‬
‫בבהי׳ העלם כר‪ ,‬וכמ״ש בע״ה שהי׳ ממלא כל המציאות היינו שהי׳ דיי‬
‫הא״ס בכ״מ והמציאות לא הי׳ נרגש כלל כר(‪ ,‬ועיי הצמצום שנהע‬
‫ד ר‬
‫האוא״ם הדי מה שנרגש הוא המציאות והישות והאוא״ס אינו נרגש בר• ׳‬
‫»‬
‫מ‬ ‫שאת השמים ואת הארץ אני מלא‪ ,‬שהרי הצמצום הוא ר ק לגבינו אבל‬
‫אוא״ם אין הצמצום מעלים ומאיר לאהד הצמצום כמו קודם הצמצום י*‬
‫אינו נרגש כלל כר‪ .‬וגם האו״פ שהוא בהי׳ אור והיות כל הנמצאים הרי בנבראי‬
‫התחתונים אינו נרגש כלל שההיות הוא אלקות‪ .‬והגם ש כ א ד א מרגיש א‬
‫ב י י ת‬ ‫ה ד ‪ ,‬ם ת ר‬ ‫ב ת י ‪/‬‬
‫^ ות‬ ‫ההיות‪ ,‬ומ״מ אינו מרגיש שהוא היות אלקי כר‪ .‬וגם‬
‫שישבה לגמרי על אלקות ושיאמר לי יאורי כ ר ‪ .‬והגם שמקבל היות מאל?‬
‫י‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ה י א‬ ‫ש כ ״ ז‬ ‫כ י ‪/‬‬
‫*לפי‬ ‫׳‬ ‫מ״מ ה״ה היפך ומנגד לאלקות‬
‫כר‪ .‬שזהו ג״כ כח הא״ס להסתיר כ״כ כר‪ .‬דבשם שההתפשטות דהאור האלק‬
‫למטה מטה כנ״ל הוא כה הא״ס‪ ,‬במו״ב ההעלם וההסתר להעלים ולהםת‬
‫ד ‪ ,‬א‬
‫‪.‬‬ ‫•כ״כ ה״ז ג״כ כה הא״ס כו׳‪ .‬וזה״ע עומק דום ועומק ההה‪ ,‬דבשם שכת‬
‫הוא בעומק החה כמו״כ הוא כה הא״ם בעומק ר ו ם כ ר ‪ .‬וזהו שאוא״ס הוא למעל י‬
‫עד אין קץ בבהי׳ העלם והסהר האור כו׳‪.‬‬

‫אמנם באמת ב׳ הענינים דלמעלה עד אין קץ ולמטה עד אין הבלית תיא‬

‫בב׳ מדרי׳ באוא״ם ב״ה ויש הפרש גדול ביניהם‪ .‬דלמעלה א •‬
‫ל ע י‬
‫י ‪/‬‬ ‫קץ הוא בהאור הנעלם וסתום שאיגו בגדר גילוי כלל ואינו מתגלר•‬
‫זכמא׳ אנה הוא עילאה על כל עילאין סתימא על כל מהימין שהוא בבת‬
‫םהופ בעצפ כר‪ .‬דלמטה עד אין הכלית הוא בבהי׳ האור השייך אל העולמות;‬
‫ב ב ח‬
‫י ‪/‬‬ ‫ובכללות הוא בחי׳ האור שבבהי׳ גילוי בעצמוהו כו׳ דבעצמוהו גופא היא‬
‫גילוי בעצמו כבי׳‪ .‬ולמעלה עד אין קץ הוא בהאור שגם בעצמוהו הוא בבת‬
‫העלם כו׳‪ .‬דהנה ב׳ מדרי׳ הנ״ל הן בהי׳ מקיף דאו״י ומקיף דאו״ה‪ .‬ד פ ? י‬
‫י י ך אל הגילי‬ ‫״‬ ‫ף‬ ‫‪1,‬‬ ‫אל‬ ‫דאו״י הוא בבחי׳ ש‬
‫ש‬ ‫ש א י נ ו‬ ‫ך ׳ ן א‬ ‫ח‬ ‫ד א ן‬ ‫ן מ ק י‬ ‫ןי‬ ‫ד״גי‬ ‫י י כ ן ת‬

‫כלל בז׳‪ .‬ועד״מ דב המשפיע שכל וסברה לתלמידו הנה מה שמתקבל בשבל‬
‫התלמיד ה״ז אור פנימי שמתיישב בכלי המקבל‪ ,‬ועומק השכל שאינו יבי‬
‫לקבל ה״ז נשאר בבהי׳ מקיף על שכלו בהעלם‪ .‬ומ״מ ה״ז בבהי׳ קירוב א‬
‫המקבל‪ ,‬דעם היוהו בבהי׳ מקיף זהעלם מ״מ ה״ז בבהי׳ קירוב איליו‪ ,‬שבמשד‬
‫על עומק הכמת‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫ק י‬ ‫״‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ד ר ב י‬ ‫ד ע ת י‬ ‫ע‬ ‫א י נ ש‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ן כ מ ן‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ז מ ן‬

‫בו׳‪ .‬וכן הלומד איזה ענין ורואה שיש בזה עומק ואינו יודע ^מה הואן‬
‫י ב ו א‬ ‫א י ל י ו‬ ‫‪ : 1‬ק י ר ו ב‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ע י מ ק‬ ‫ב ז ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ש י ו א ד‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫י מ‬
‫ימי‬ ‫^‬
‫נ י‬ ‫ד ‪ ,‬פ‬
‫״‬ ‫'‬ ‫״‬
‫במשך הזמן כאשר יההכם יוהד כו׳‪ .‬וזהו מקיף ד א ר י שהוא בקירוב אל‬
‫ל‬

‫שאפס קצהו מהגלה וגם ההעלם יבוא לידי גילוי כ ר ‪ .‬אבל שכל עמוק ביות‬
‫שהוא געלם בעצם שגם אפס קצהו אינו מתגלה כלל‪ ,‬וכמו הכמה שלמה דו י‬
‫נתן הכמה לשלמה שניתן לו הכ׳ העליונה שאינו בגדר השגת הנבראים ב‬
‫שגם אפם קצהו א״א להתגלות ולא יבוא לידי גילוי לעולם‪ ,‬ובא ו נ פ ש י‬
 ‫פ י‬
‫ל‬ ‫המאמדימ־־־‬ ‫ספר‬
‫ו ח י ד י ת‬ ‫י ם‬
‫^^^^*ממדרשי‬ ‫בלבושים המסתירים במו מ ש ל‬
‫‪m‬‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫כ ל ל‬ ‫י ג ר ג ש‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫ש א י נ י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬
‫אבל בהמשלים איני‬ ‫? ש״ש בזה‬
‫כ‬ ‫ח‬ ‫ה‬
‫שידוע שיש בהם‬ ‫ן ר ה‬ ‫״‬ ‫»‬ ‫הז״ל שנגלה להם ברוה״ק מ ק צ ת‬
‫ב ס פ י ר י‬ ‫כ‬ ‫כ מ‬ ‫‪,‬‬
‫* י ו זה ניכר כלל מפני‬ ‫‪T‬‬ ‫י י״‬ ‫נראה ההכ׳ כלל בי •‬
‫מ ב י י ג י‬ ‫י י ת ר‬ ‫י י ת א‬ ‫ד א‬
‫והעלם בר‪ .‬וגם האור בעצם‬ ‫יר‬
‫סודות ו מ י ן‬
‫‪ m, ,‬בנח״‬ ‫״ לבוא ר ק בבתי ״ ״ ״ " ־ '‬
‫ע‬ ‫ה ט ש פ‬ ‫ל‬ ‫שזהו סוד םהום‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ט‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב‬

‫כי‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב ב ח י ‪,‬‬

‫‪ J‬דמשפיע משביל ומההכס בזה‬ ‫''‬ ‫הוא בבהי׳ הבדלי׳ י‬
‫י י ת ד‬ ‫ז ה‬ ‫י ג י כ ר‬ ‫כ‬
‫ואיבו דומה כמו באור שכל‬ ‫התעלמות בעצמיתי י ' •‬
‫יוהד הנח‬ ‫ב ע ו מ ק‬ ‫שנהוסף בזה אור ה״ז בבהי׳ התעלמות ביותר « •‬
‫ך״‬

‫ע‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬
‫בעומק יוהד מ״מ גם מזי'‬ ‫*‬ ‫השייך א ל המקבל גם‬
‫ם‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ב ל‬
‫א בבחי׳ המשכה ב י ;‬ ‫«‬ ‫כ״ז הוא ב ב ה ‪ -‬קירוב אל ה מ ק '‬
‫ה ו‬ ‫ת ה ו‬

‫ב ב ח‬ ‫י א‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ב כ‬
‫‪ * » i‬ת ג ל ה בזה אצל המשפיע הבל‬ ‫"?‬ ‫מתגלה אפם קצהי• י ל ל י '‬
‫כ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ד‬
‫ביותר שאיגם שייכים כלל‬ ‫״ ‪I‬‬ ‫והיינו שעומד בתניעי'‬
‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬
‫! ! • ד ^ ל מ ו ה ל מה שמהחבם בזה‬ ‫״‬ ‫ו כ‬‫הוא בבהי׳ המשכי׳‬
‫מ י ת‬
‫^‬ ‫למעלי'‬ ‫אל המקבל והוא שסהום בעצם ה״ה בהנועה ד י ׳ ^ ל‬
‫י ן ב ן‬

‫י‬
‫״ ך אל העולמות י ״ ״ «‬ ‫*י‬ ‫יוהד ה״ז בבהי׳ ההעלמוה יוהד‬
‫ה ש‬

‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ת‬

‫ל ע י ׳ הוא ושמו בלבי׳ יייא‬ ‫ן‪1‬‬ ‫ה מ ד ד ‪ -‬הנ״ל דלמטה ע ד איל‬‫ה‬ ‫י ‪ 5‬ד‬

‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬

‫י י המשכה וגילוי בלל‬ ‫בבתי׳ גילוי בעצמותו כ ר ‪ .‬דהני׳ ע י‬
‫ב ב ח‬

‫דבשמו יש‬ ‫היינו עצם האור שהוא בב״י׳ העלם בעצם ™ " ‪-‬״־‬
‫ע‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬

‫״ ״ ר ^ ה ג « ו ת בפאציל! ׳ י ״ י‬ ‫׳ * ־ " " י » ׳ • י״־־י י ' י י ׳ " ׳‬ ‫י י‬ ‫ג י ל י י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬

‫״‪1‬‬
‫‪0‬‬

‫ט " י ‪ ,‬א נ ב ח ״ ‪°'m‬‬ ‫ב מ ד ר י שמות ל ׳ ר ב י ם ושם ל ׳‬

‫ה‬ ‫פ‬ ‫יייי‪rlL‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫ה ו ובא בבח‬ ‫מה ששיער בעצמו בכה מ ה שיהי׳ ט מ י ׳‬

‫ב ע צ מ ן‬ ‫ל‬

‫ב‬ ‫י א‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫נ‬ ‫א‬

‫י ׳ דממכיע וסוכ״ע כי •‬ ‫" ‪,‬‬ ‫מספר לספירות כ ר וכמ״ש במ* • י ״ '‬ ‫מ ד ו‬

‫ל ל * ע ‪ ,‬מתגלה‬ ‫‪ ,‬או מ‪ ,‬ב ב‬ ‫נ‬ ‫ל ן י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫א ן‬ ‫א ן ״ פ‬ ‫ב מ ן י ‪#‬‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ב ע ן ל מ ן ת‬ ‫ג י ל ן י‬

‫ר‬ ‫ה א‬
‫״ י י מהן בסתר‬ ‫י‬ ‫ב ב‬ ‫אבל הוא הייגו בחי׳ העלם עצם‬
‫א‬

‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ב ג ח י‬ ‫א‬

‫י ‪2‬‬ ‫ובמו האיצי‬ ‫׳‬ ‫כלל בעולמות א ד ר ב י י *‬
‫‪07‬‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ש ג ק‬
‫‪ £ 1‬אוא״ם שהו!! סתום יגע׳‬ ‫'‬ ‫כו׳ וכמ״ש במ״א(‪ .‬ובהי׳ זו הוא‬
‫' עצמ ת‬ ‫סתום ונעלם מעין כ ל רואה כ מ ר *‬ ‫ב ח י‬

‫‪5‬‬
‫י ל א ראתה בי ״‬ ‫ז‬ ‫ד ע‬
‫י ל ניצוה המלהמה ל " "‬ ‫ד ט ז ב‬
‫הוא בש‬ ‫ד > ע ל י ה‬ ‫א ן צ ר‬ ‫ן מ ן ג ל ן ״‬ ‫‪w‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ג (‬

‫כו כמ״ש במ״א( מוצא רות מאוצרותיו כר‪ .‬ובתי׳ כי גאה גאה שמתגאה על‬
‫הוא בהי‬ ‫גיייתנאיא‪ .‬וידוע דכי גאה גאח זחו בחי׳ פגימיות הכתר ו ב ש‬
‫ר ש ו‬

‫סנימיות ועצמות א״ס דמשם הוא שמתגאה על גיוותנאיא וגיאותא דילי הוא‬
‫‪bLUT‬‬ ‫ה מ ג ג ד‬
‫סוס ורוכבו רמת בים כ ר ‪ .‬וכ״ז דיי‬ ‫ל נ צ ח‬ ‫ה ג צ ז ז י ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫א‬

‫י ג ם‬ ‫ש‬ ‫י כ מ‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ג ב י ה‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ש‬

‫אדם‬ ‫״‬ ‫נצחם על בגדי כר‪ .‬דתנת בתי׳ הנצח‬
‫ל א‬
‫ישקר ולא יגתם כי לא אדם הוא להגהם‪ ,‬דגהומיס הוא בציור אדם‪ ,‬אדם‬
 ‫ז ז מ א מ ו י פ ‪ -‬פ ו ״ ת‬ ‫‪0‬פו‬ ‫דמו‬
‫‪,‬‬
‫הוא בהי שבל ומדוה ובזה הוא שיש נחומים שמשתנה מחסד לדין ומדין‬
‫לחסד כר‪ .‬ועד״מ באשר יהייב השכל לאהב ה״ה אוהב ובאשר יההייב השכל‬
‫אח״כ לשנוא ה״ה משתנה מאוהב לשונא וכן להיפך‪ .‬וכמו״כ הוא במדות‬
‫למעלה וכמו ויתעצב ה׳ אל לבו כ ר נחמתי כי עשיתים כ ר ואח״כ נשתנה לחסד‬
‫לא אוסיף עוד לקלל כר‪ .‬ו כ מ ר כ יש נהומים בשכל שבתהלה הי׳ טעם ל ג ב ר‬
‫ודין דיצד מחשבות לבו רק רע כר׳ ואח״כ נשתנה זה הטעם גופא להסד דיצר‬
‫לב האדם כר‪ .‬וגם ברצון שייך נחומים‪ ,‬כי יש מדות גם ברצון וגם יש טעם‬
‫כמוס לרצון וע״ב שייך שם ג״כ נהומים דזה גופא שנשתנה הטעם הוא משום‬
‫דוירה ה׳ ריח נחוח שנמשך רצון אחר כר‪ .‬ומה שא׳ לית שמאלא בהאי‬
‫עתיקא זהו בבהי׳ פנימיות הכתר שלא יש שם בהי׳ המדות ולא בחי׳ םעם‬
‫כמוס כו׳‪ .‬ועז״נ כי לא אדם הוא היינו בבחי׳ פנימיות הכתר‪ ,‬ומשם שרש‬
‫הנצח כר‪ .‬וע״כ בכדי לנצה את המנגד הוא שנמשך מבהי׳ אוצר העליון כר•‬
‫אך צ״ל מה״ע הנצחון למעלה דזה שייך רק בהאדם למטה דשייך מנגד שמנצת‬
‫נ ח‬
‫נגדו‪ ,‬אבל למעלה מה שייך נצהון דמי מונע‪ .‬אמנם באמת אומר וגם "‬
‫ישראל שהנצחון הוא בשביל ישראל‪ ,‬וגם גוף הנצהון הוא נצהון דישראל‪ .‬והוא‬
‫הנצחון דנה״א על הנתיב וע״י הנצחון שלמטה הוא הנצהון למעלה לאכםי'‬
‫לסט״א ונמשך בהי׳ אוצר העליון כר‪ .‬והענין הוא דהנה ידידת הנשמה למטת‬
‫אינו בשביל עצמה דהנשמה אי״צ תיקון רק הוא בכדי להקן ולברר אה הנה״ב•‬
‫וידוע דהנשמה קודם ירידהה בגוף כל נשמה היהה בהכליה הדביקות במקור‬
‫חוצבה באלקים חיים בבחי׳ דביקות אמיתי ודבקות המידי בלי שום פירוד‬
‫כלל ורק רצון א׳ לה׳ לבד ואין זר אתו כלל‪ .‬וירדה וגהלבשה בגוף ונדי״ט‬
‫שהוא מלא רצונות זרות והאווה גשמיים שזה מבלבל להנשמה האלקית מעבודת‬
‫ה׳‪ ,‬וכאשר יתעורר הנה״א באהוי״ר אזי דוקא מתעורר הנה״ב לבלבלו במת״ז‬
‫והרהורין רעים וצריך ע״ז מלהמה עצומה להתגבר עליו ואין התגברות גדולר׳‬
‫יותר מע״י מדת הנצהון לעמוד בתוקף גדול ולהתהזק בעבודה ולהיות ם י *‬
‫וע״ט בפו״מ‪ .‬וכאשר יתנבר הנה״ב צ״ל בהתגברות הנצתון ביותר‪ ,‬דעיקר‬
‫‪/‬׳ב‬
‫התגלות מדת הנצחון הוא ע״י המנגד דוקא כנ״ל‪ .‬וע״כ כאשר יתגבר הנרי‬
‫לההטיאו ה״ו או להפילו בתאוות גשמיים ותומריים או לבלבלו ביותר בשעבוי‬
‫פרנסה בטרדת מו״מ או בד״כ בעניגים המבלבלים עד שלבו ל עמו בר•‪.‬‬
‫ב‬

‫צריך להתגבר ביותר במדת הנצהון להתהזק בעסק התורה ובעבודה בו׳‪ .‬ויש‬
‫בכת מדה הנצהון לההגברוה כזאה מפני ששרש הנצהון הוא בעצם הנפש‬
‫למעלה מכל הגילוים שבנפש ולכך בכל הטרדות והבלבולים ביכולת מ ד ת הנצתמ‬
‫להחגבר כר‪ .‬והנצחון של האדם למטה ה״ז אתעדל״ת לתיות הנצהון למעלת‬
‫ושיהגלה בהי׳ אוצר העליון דבהי׳ עצמוה א״ס כר‪ .‬והנה ידוע דבירור‬
‫הנה״ב הוא ע״י עבודה דמוה ולב בהשגה אלקית ובהתעוררות אהוי״ר שזהו‬
‫העבודה דהפלה כו׳‪ .‬ומ״מ הכפי׳ בפועל דהנה״ב הוא ע״י מ ד ת הנצה שהוא‬
‫ההסכם להיות ם ר מ וע״ט‪ .‬וכידוע שבשעת תתפלת כאשר מתעורר באהוי״ר צ״ל‬
‫לעשות הסכם בנפשו על הפו״מ שבזה דוקא לאתר ההפלה כאשר נכנם בעניגי‬
‫העולם בכדי שיהי׳ הפועל כמו שהי׳ בכת בתפלה הוא ע״י הנצה וההסכם דוקא כר•‬
‫והההלה ההפלה הוא בהודאה מודה אני לפניך‪ ,‬הודו לה׳ כו׳‪ ,‬דהודאה הוא ביטול‬
‫רמז‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פ ר ׳' ת‬ ‫ספר‬
‫שלא ע״פ מו״ד‪ ,‬והביטול והנתת זאת שלא מצד השכל הוא שנותן בו כה להיות‬
‫אח״כ בתפלה התבוננות והתעודדות אהוי״ר כר‪ .‬ואתר התפלה צ״ל ההסכפ‬
‫דמדת הנצחון שעי״ז הוא מנצת א ת הנת״ב כר‪ .‬וז״ע ש׳ צבאות שהוא בנו״ה‬
‫ומשם הוא כל הפלחמות שע״י נו״ה מצד שרשן העליון הוא מתגבר‬
‫ומנצת את הםנגד כ ר ‪ .‬וזהו יוצא צבא דיציאה הוא ברגלים והן בהי׳ נ ר ה שבכת‬
‫זה יוצא לברר א ת העה״ד טו״ר לבטל את הרע ולהכניעו ולהשפילו כו׳‪ .‬ח״ש‬
‫ויצא יצתק לשוה בשדה ואין שיחה אלא תפלה דיצתק תיקן תפלת מנתה‪.‬‬
‫מנחה הוא מ״ן ה׳ ה׳ שזהו העלאת פ״ןפהבירודים ועי״ז נמשך בתי׳ מזל‬
‫השמיני ונוצר בה׳ בהבראם בה׳ בראם בו׳‪ .‬והבירור הוא בשדר‪ ,‬בחי׳ שדה‬
‫דלעו״ז‪ .‬ואו׳ ויצא הוא בהי׳ נ ר ה שעי״ז הוא הבירור כר‪.‬‬

‫י( א מ נ ם צ״ל והלא בקרי״ס כתי׳ כי ה׳ נלהם להם במצרים ובתי׳ ה׳ איש‬
‫י ן חוא דהנה ביהושע כתי׳‬ ‫מלהמה ולא גזבר ש׳ צבאוה‪ .‬אך‬ ‫ה ע נ‬

‫אני שר צבא ה׳ עתה באהי‪ ,‬ואי׳ במד״ר ויהי פצ״ז דמשה לא קבל אותו ובמ״ש‬
‫הנני שולה לפגיך מלאך כו׳ ולא קבל ואמר אם אין פגיך הולכים מ ׳ ועתה באתי‬
‫כר׳ הרי יש שע״י הקב״ה בעצמו כמו שבקש משה ושע״י שר צבא ה׳ ש ר ע‬
‫צבאות׳ דצבאות הוא אות הוא בצבא דילי׳ דהיינו שהוא כה הא״ם שבו‪ ,‬ומ״מ‬
‫יש כאן צבא ושר צבא‪ .‬והוא דמדה הנצה יש בזה כת א״ם עלית כנ״ל‪ ,‬ומ״מ ה מ‬
‫מ‬ ‫ם‬ ‫ד א ו א‬
‫י‬ ‫׳‪/‬‬ ‫בחי׳ העלם‪ ,‬משא״כ מה שע״י הקב״ה בעצמו הוא בתי׳ גיליי‬
‫וזהו דביצי״מ וקרי״ס הי׳ גיםים גגלים יוצאים מדרכי הטבע לגמרי שלא הי׳‬
‫לבוש הטבע כ ל ל וזהו שהוי׳ גלהם לכם בו׳ ועי״ז געשה בהי׳ ביטול ממש ובמ״ש‬
‫ולא קמת עוד רות באדם כו׳‪ .‬ובמצרים‬ ‫כי שמענו אשר הוביש ת׳ את מי י״ס‬ ‫ר‬ ‫כ‬

‫מקצת‬ ‫ע״י העפיכ ובפרט במכ״ב גתבטלו לגמרי כו׳‪ .‬משא״כ באשר המלהמה‬
‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬

‫מ‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫צ‬

‫‪Ifs‬‬ ‫בלבושי הטבע כמו שהי׳ בימי יהושע שזתו מבחי׳‬
‫א‬ ‫י א ב נ‬
‫״‬ ‫י‬ ‫הי׳ בזה ג״כ דברים שלמעלה מהטבע וכמו גפילת ההומה דיייחי‬
‫‪M‬‬ ‫ב ע ב י ד ה‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫כ מ ו ״ כ‬
‫‪»SL‬‬ ‫‪u‬‬ ‫הוא מה שאות הוא בצבא דילי׳ כי״ י‬
‫עם הנת״ב דשעת צלותא ש ע ת קרבא וכמ״ש בהרבי ובקשהי בצלותא ובעותא‪.‬‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י ח י ל‬ ‫כ י ׳‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫‪\111‬‬ ‫'‬ ‫יכנס׳" נק׳ אשת היל דכל מאני ק י ב‬
‫י ‪ ,‬י א‪3‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫י‬
‫״'' ‪ L « r‬״ ״‬ ‫״‬ ‫ייי״ע כ י י אתוון דבשכמל״ו שתרית וערבית כיי'‬
‫‪1‬‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ב ה ת ב י ג נ י ת‬ ‫ז‬ ‫ב פ ס‬
‫™ ‪W ^ S L ! " */‬‬
‫"ימ י ם כ י‬
‫הלליהי במרי‬ ‫יי״‬ ‫זהו העבודה בסדר התפלח‬
‫‪SSJLr‬‬ ‫יבייבוי ההתהוות תללו א ת ה׳ מז‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬

‫א ג״כ חחתבוננות‬ ‫לל‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ו‬ ‫החקיקה‬

‫‪m‬‬ ‫ו ב כ‬ ‫י‬ ‫כ ן‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה ן ן ן מ י י ן ת‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ץ‬ ‫ן‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫מ‬

‫‪iZT^Z‬‬ ‫ש א י ו‬
‫באור וחיות אלקי שבגבראים דאיז ל י‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ע‬

‫ה מ ח י‬ ‫א ל ק י‬ ‫ח י ו ת‬ ‫ש‬
‫‪ ,‬״‪,‬״ומות‬ ‫'‬ ‫מ ואתה מחי׳ א ת כולם שבכאו״א י‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ש‬
‫'"ל ^ מ ט*‬ ‫ראה נתתי לפגיך א ת התיים כ ר ואת המות בי׳‬
‫י ‪ ,‬י א‬ ‫ה א ל ק י‬ ‫ו ה ח י י ת‬
‫‪ n L T‬שב?‬ ‫שהגשמי הנברא תוא מות בעצם מ י ^ ׳‬
‫*‪£TJ*Z‬‬ ‫ב וכמ״ש במ״א באורך‪ .‬וע״כ לא י ה פ ח‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ב‬

‫‪7\^Z‬הזזה‬ ‫י י • יאח״כ ב ב ר כ ת ק״ש " י *‬ ‫י א י ם ג י ם‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ד‬

‫‪? 1‬ד«^ומ‪/‬‬ ‫* ״ י ל באלקות כו׳‪ .‬והנה״ב ש י ש י‬ ‫י ע‬ ‫ה א י פ נ י ט‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫מ‬

‫ד ת ו‬
‫בנ״״ב מ ׳ וז״ש כי מלאכיו יצוה לך שהמלאכים מסייעים לתארם ב ע ב י‬
 ‫טפוזזמאצןויט‪-‬מו׳׳מ‬ ‫דמח‬
‫על כפים ישאונך שמנשאים ומגביהים א ת הנפש כו׳ וכמ׳׳ש בלק״ת בד״ד׳‬
‫כנשר יעיר קנו עד שבק׳׳ש או׳ ואהבת א ת ה׳ אלקיך בכל ל ב ב ך בשני‬
‫יצריך שגם היצה״ר בא לאהבת ה׳ כו׳‪ .‬וכ״ז הוא בבתי׳ ביטול היש בלבד‬
‫״‬
‫כו׳‪ .‬ואתר התפלת צ ל מ ד ת הנצה וההסכם כו׳ כמשנת״ל‪ .‬א ך כאשר יש התגלות‬
‫מעצם הנשמת שלא ע״י אמצעית בתי׳ שכל ומדות ותוא תרצון פשוט שבנפש‬
‫שלמעלה מטו״ד מצד ההדגש דעצמות אוא׳׳ם כ ו ‪ /‬ולמעלה הוא שמאיר גילוי‬
‫אוא״ס שלא עיי אמצעות המלאכים כו׳׳ ובנפש הוא התגלות בהי׳ ה ר צ ה ב י‬
‫אזי הביטול בדרך ממילא שא״צ למלחמת כלל׳ כ י אינו ש י ד לתאוות גשמיים‬
‫כלל׳ והיינו גם מצד הגה׳׳ב איגו שייך כלל לזה׳ כ י געשה אתהפכא חשובא‬
‫לנהורא כו׳‪ .‬וזהו ב׳ בהי׳ כלה שבשה״ש כמ״ש בלק״ת ד״ד‪ .‬שה״ש חא׳ שזהו‬
‫בהי׳ נכספה וגם כלתה נפשי ובחי׳ כלה שארי ולבבי כר‪ .‬דגכספה וגם בלתה‬
‫נפשי הוא ע״י התבוננות שרוצה באלקות ואינו רוצה בדברים הגשמיים‪ ,‬והוא‬
‫בבתי׳ אתכפי׳ וביטול היש לבד כו׳‪ .‬אבל כלה שארי ולבבי הוא אשתיצי‬
‫‪ • m m‬כ ל י ו ן היש לגמרי בבתי׳ ביטול ממש דאתהסכא תשוכא ל ג מ ר א כ י •‬
‫והוא ע״י הרצון שלמעלה מטריד כ ו ‪ /‬ועי״ז מתבטל גם דקות הרע וכמ״ש‬
‫באגד‪ ,‬ק סי׳ ד׳ דיה אין ישראל גגאלין אלא בצדקה בעגין מילה ופריעה שזהו‬
‫ג ס ״ ה י ע ודקות הרע שעז״נ ומל ה׳ אלקיך א ת ל ב ב ך כו׳‪ .‬דגםות הרע שהז‬
‫תאוות העוה ז שנראה וגרגש שזהו שמתבטל ע״י עבודת תאדם שע״פ ט ד ד כ י ­‬
‫״״‪ ,‬דקות הרע שאינו גרגש אין זה מ ת ב ט ל ‪ ,‬ע ״ י עבודת האדם בעצמו כ״א‬
‫* י * ליי מלמעלה׳ והוא התגלות עצם הנשמה שזהו שבא מלמעלה כ י‬
‫כנודע וזהו שה׳ נלחם לכם מ ׳ ‪ .‬ובכללות הוא ההפרש בין ת פ ל ה ותורה׳‬
‫דבתפלת שעת צלותא שעת קרבא שזה בבהי׳ מלהמה‪ ,‬להיות ד ב ת פ ל ה הוא‬
‫שהנה * ל ב ד לוהם עם הנה״ב רק שיש סיוע מלמעלה דהבא לטהר מםייעיז‬
‫לו ואלמלא עוזרו כו׳ וכמ״ש בסש״ב‪ .‬ומפני שזהו ר ק מה שהנודא לוהם‬
‫ע ב הנה ב הוא מנגד מ ‪ /‬אבל תורה הוא ספר מלתמוה ה׳ שנפסק‬
‫תת רה *תה אסור או טרפה ה‪-‬ו גדתת שא״א לתתעלות כו׳‪ .‬דלגבי פסק שמאת‬
‫השי ^‪ r‬איז הרע יכול לעמוד כר‪ .‬וכמו״כ הוא בהבירורים שע״י התפלת הוא‬
‫בבתי ביטול היש בלבד׳ ועיי ההורה הוא בדרך ממילא ובבחי׳ ביטול ממש‬
‫ס פ י מלחמות ה׳ הוא תושבע״פ שזהו בבהי׳ התלבשות ב ע י ר י‬ ‫ובת‬ ‫כו‬
‫דק^שהבירור הוא בדרך מלמעלמ״ט כ ר כנודע ומבו׳ במיא‪ .‬אמנם משה חמשיר‬
‫תושב״כ שזהו בתי׳ עת״ת שאינו מתלבש כלל בעה׳׳ד שעי״ז נעשה הבירור‬
‫שנבלל ממש באלקות כר‪ .‬וזיש ויורהו ה׳ עץ כו׳ וימתקו המים‪ ,‬שזהו בהי׳‬
‫עה ה שעי״ז געשה ההמתקה גס שעצם הרע נהפך לטוב כו׳ וכמ״ש במ‪-‬א‪ .‬וזהו‬
‫דמשה לא רצה בשר צבא כ״א שיהי׳ ע״י הוי׳ בעצמו וגבי יהושע הי׳ שר‬
‫צבא ה׳‪ .‬ועי״ז המשיכו הנביאים ש׳ צבאות וכמ״ש בתו״א בד׳׳ה בעצם היום‬
‫הזה יצאו כו׳ שהוא דבכלים ד ב י י ע יהי׳ איהו וגרמוהי הד כמו בכלים דאצי׳ ב י ׳‬
‫ל י ו ן שע״י‬
‫ה ע‬ ‫ד‬ ‫צ‬ ‫ן‬ ‫שזהו ע״י המשכה מבתי׳ עצמות א״ס כו׳‪ .‬וך״ן״ע י ל ן ‪,‬‬
‫א‬ ‫ג‬

‫חנצחון שעי״ז נמשך מבתי׳ עצמות א״ס כנ״ל‪ .‬וזהו ע״י המלהמה בבחי׳ שער‬
‫צבא ה׳ בהי׳ הנצת נתתדש ש׳ צבאות שיהי׳ איהו וגרמוהי חד גם בכלים‬
‫דבי״ע ם ׳ ‪) .‬ואמיתת הגילוי הזה יהי׳ לעתיד וכמ״ש להנהיל כו׳ ואוצרותיהם‬
‫רמפז‬ ‫ה מ א ט ר יט — פד"ת‬ ‫ספר‬
‫‪,‬‬ ‫מ‬
‫* ל א כו ( אך בתורת אינו נזכר ש׳ צבאות לחיות דבתורח חוא שהוי׳ בלחם‬
‫לכם הוי׳ בעצמו בהי׳ גילוי האור כ ו ‪ /‬רק בתורה נא׳ צבאות ח׳ שהצבא אות טפל‬
‫להוי‪ /‬והיינו שהצבאי צבאות תן נצוצות תמתבררים חן בבחי׳ טפל ובטל לה׳‬
‫שנכללים ממש ב ה ר ׳ כר‪ .‬וכנ״ל שהבירור הוא בבחי׳ אתהפבא השוכא‬
‫לנהורא כ ו ‪ /‬וזהר יצאו כל צבאות ה ‪ /‬וכידוע דנהר נילוס הוא נהר פישון שבד׳‬
‫נהרות ששם נפלו עיקר הנצוצות דרפ״ת נצוצות דתהו וישראל במצרים בררו‬
‫ר״ב נצוצות וכמ״ש וגם ערב ר ב עלו אתם כו׳‪ .‬וע״י האותיות ומופתים דמצרים‬
‫בבתי׳ נסים גגלים נכללו באלקות כ ו ‪ /‬וזהו צבאות ה׳ שטפל לה׳ כ ו ‪ /‬וזהו בעצם‬
‫היום הזה׳ יום הוא בחי׳ גילוי‪ ,‬ובעצם חיום היינו בתוקף זריהת תשמש‬
‫בחי׳ שמש הוי׳ שמאיר גילוי אוא״ס כו׳ יצאו צבאות ח׳ שטפל ובטל אל ה׳ כ ו ‪/‬‬

‫בס״ד ש״פ ‪ ,mun‬פר״ת•‬

‫ו י א מ ר ה׳ אל משה כו׳ ראו כי ה׳ נתן לכם השבת‪ .‬הנה בשבת גא׳ ל׳ גתינה‬
‫שלא מצינו כן בשארי מצוד‪ ,‬דבשום מצוה לא גא׳ ל׳ נתינה רק בשבת‪.‬‬
‫ירזיל אמרו בגמ׳ שבת ד״י ע״ב א״ל הקב״ה למשת מתנה טובה יש בבית גנזי‬
‫ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם‪ ,‬שנק׳ שבת בשם מתנת‪.‬‬
‫ומשמע שזהו אתעדל׳׳ע שלא ע״י אתעדל״ת ש ד ע מתנת‪ .‬דאתעדל״ע הבאה ע״י‬
‫ל׳ סוחר כמו‬ ‫ה ו א‬ ‫ד כ נ ע ן‬‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫את ל״‬ ‫כ נ ע ן ׳‬ ‫ץ‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫נ ק ‪/‬‬ ‫ך א ״ י‬ ‫ן ן ה ן‬ ‫ק נ י ן י‬ ‫נ ק‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ע ד‬

‫כנעני׳ נכבדי ארץ כנען בידו מאזני מרמה‪ ,‬כי עיקר קיום המצות הוא בארץ‬
‫וכמו פאה תרומות ומעשרות וקדבנות ובו׳ דרוב המצוה הלוים בארץ‪ ,‬וההמשכה‬
‫מ ש‬ ‫י כ ס ף‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה ו א‬
‫‪,?1‬ד״י?‬ ‫שעיי המצות הוא בבתי׳ מסתר וקנין דקניז‬
‫מ‬
‫י ״ ה לרה״י והו״ע עבודת הבירורים ותעלאת הניצוצות מטורי דפרודא דבבה‬
‫אתהפכא השוכא לנהורא שעולים ונכללים באצי׳ שנק׳ עולם תאתדות דא הו‬
‫יגיםוהי הד כו׳ ועי״ז געשה עלי׳ גם באצי׳ והיינו שהכלים דאצי׳ עול ם‬
‫ה‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ב י ‪/‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫מ ב ח י ׳‬
‫^ ״‬ ‫"‪°‬‬ ‫למעלה מ א צ י ‪ /‬וזה מעורר וממשיד‬
‫ד‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ש א י ג י‬ ‫א י‬
‫^בב‬ ‫^‬ ‫ו ™‬ ‫איא״ס הוא רם וגשא למעלה מעלח ע י‬
‫ס י ב ב‬ ‫מ ב ח י‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫ם ו כ‬
‫^ צ ם‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫ילל׳ למעלה מבהי׳ מפכ״ע ומבחי׳‬
‫כ‬
‫׳ דאחר שנהצמצפ‬ ‫" ל ל י הוא בחי׳ מל׳ דא״ס כמו שהוא קודם חצמצום‬
‫כ ו‬

‫ם‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ש‬
‫י בלבד‬ ‫^‬ ‫אוי־ א״ס ונמשך הקו הנח בחי׳‬
‫ה י‬ ‫נ ב ה ״ ע‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫כ מ א ‪/‬‬
‫‪ J f‬״ ״ יבמא׳‬ ‫'‬ ‫עי‬ ‫שגיז הוא בהי׳ הארה לבר י‬ ‫ך‬
‫י ב ק‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫צ מ י ת‬
‫' " ״ ! ? ‪ ,‬מ״׳ אתת‬‫י‬ ‫בחי׳ שם והארה ל ב ד שבאין ע ת ר ל ״ י ע‬
‫ל כ ר שזחו רק מה אחת‬ ‫‪,‬‬ ‫ו ך‬ ‫במחשבה ‪,‬‬ ‫א מ‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ה מ ח‬ ‫ן ן ז ן א‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫נ ב ר א ו‬ ‫א‬
 ‫המאמרים— פד״ת‬ ‫םםד‬ ‫רג‬
‫ט‬ ‫‪,‬‬
‫ל ב ד לגבי עצמות כר‪ .‬ובכדי שיתי׳ המשכה זו הנה ב ת ת ל ת הברי׳ ה י * י‬
‫כי חפץ תסד ואת״ב באתעדל״ת תלי׳ מילתא‪ .‬והעיקר אתעדל״ת הוא ענויי*‬
‫הבירורים דאין שום דבר שיעורר כ״כ כמו כד אתכפיא סט״א ואתהפכא‬
‫השוכא לנהורא כו׳‪ .‬והוא מפני ההידוש ד ב ר בביטול היש ואתבםיא דםט״א‬
‫כו׳‪ .‬וכידוע בהמשל דצפור המדברת שעי״ז דוקא נפנה ל ב המלך בו׳‪ .‬וכמי״כ‬
‫י ש‬
‫כל הגילוימ של הנשמה האלקית אינו מעודד וממשיך כ״כ במו ביטול ה‬
‫ק י קדירח‪ ,‬כ ה‬ ‫דאתכפי׳ סט״א‪ .‬וזהו שאמרז״ל משל ל ב ת מלך שהריחה‬
‫צ י‬

‫מלך היא בהי׳ מל׳ דא״ס‪ ,‬והריחה ציקי קדירה הוא ד״ענג שבקיוהא והחריפות‬
‫ז‬
‫דהבירורים כ ר וכמ״ש במ״א באורך‪ .‬״ ‪ V‬משיכת העלאת הניצוצות ושעי״‬
‫נמשך אוא״ם כ ר ועיקר הבירור הוא ע״י המצות שנעשו בבחי׳ אתהפכא•‬
‫דבעבודה הבירור הוא בבתי׳ אתבפי׳ ב ל ב ה משא״כ במצות הרי ק ל ף התפילין‬
‫וצמר הציצית ואהרוג הגשמי וכה״ג נעשה כלי ממש לאלקות ו ד ע משיבה בר*‬
‫א י ו‬
‫וכסף הוא בתי׳ אהבה העליונה והסד דאוא״ס )בהי׳ למטה מטת ע י‬
‫תכליה( שנמשך ע״י העלאה זו כ ו ‪ /‬וז״ע מסחר וקנין ו ז ויקחו לי תרו**‬
‫ה ו‬

‫יערוף במטר לקתי דקיהה הוא קנין וכמאדז״ל גמד קיהה קיהה משדה עפרת׳‬
‫וכן כל המצות הן בבתי׳ קנין‪ .‬ומשו״ז נק׳ א״י ארץ כנען ל׳ סותר וכמ״ש ארבע‬
‫מאות שקל כסף עובר לסוהר והן ת׳ עלמין דכסופין דירתון י ק י י א לעלמא דאתי‬
‫צ ד‬

‫שזהו ההמשכה שע״י המצוד‪ .‬ה״ז עובד לסותר בתי׳ מסתר וקנין כ ר ‪ .‬ושבת ש נ ^‬
‫מתנה צ״ל שזהו ממקום גבוה שאין אתעדל״ת מגיע לשם וה״ז בבהי׳ אתעדל״ע‬
‫מצ״ע שהוא מתנהשמאיליו וממילא כ ו ‪ /‬וצ״ל והלא כתי׳ לעשות א ת השבתשעושין‬
‫וממשיכיו את השבת‪ .‬וידוע דעליות דשבת הוא עליית הכלים שתיצוניות‬
‫תעולמות עולות בשבת׳ וזד‪ .‬דוקא ע״י תבירורים כ ו ‪ /‬דע״י עבודת הבירורים‬
‫דששת ימים תעבוד שעולים ונכללים בשבת נעשה ב ש ב ת עליית הכלים בר­‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ת ' זכור א ת יוה״ש שמור א ת יוה״ש‪ ,‬זכור ושמור הן מ״ע ומל״ת‪ ,‬שע״י‬
‫ת‬
‫קיום המצות בששת ימי התול נמשך קדושת ש ב ת כ ר ‪ .‬ובתי׳ וקראת ל ש ב‬
‫עונג דהתענוג דשבת הוא שקוראין וממשיכים אותו ע״י ששת ימים ת ע ב ו י‬
‫כו׳‪ ,‬ושבת אותיות תשב והוא בחי׳ תשו״ע שזהו ע״י תשו״ת דששת ימי התיל‬
‫שז״ע עבודת הבירורים שעי״ז בשבת הוא בהי׳ השו״ע בר‪ .‬ומכ״ז הוא דשבת‬
‫או׳ קונר׳‬ ‫ין‬ ‫ע‬ ‫הוא ג״כ אתעדל״ע שע״י אתעדל״ת כ ו ‪ /‬חתו דבהברכה‬
‫ב‬ ‫ש‬ ‫ד מ ע‬

‫שמים וארץ‪ ,‬והייגו שהוא גמר הקנין ומו״מ דימי ההול שעולה הכל בשבי*‬
‫ומתגלה הריווח מזה‪ ,‬וא״כ מפני מה נק׳ ש ב ת בשם מ ה נ ה בר‪.‬‬
‫ל‬
‫ב( והנה להבין זה צלה״ק ענין תורת ותפלת‪ .‬דפעם משמע שתורת ג י י‬
‫מתפלת וכמא׳ ותלמוד ת ו ר ה • דהיינו גם מתפלה שהרי תשיב ג״כ עית‬
‫תפלה ואו׳ ע״ז ות״ת כנגד כולם‪ ,‬ומי שתורתו אומנתו פטור מהתפלה‪ .‬דתפלר׳‬
‫א דבר‬ ‫הוא עבודת האדם‪ ,‬ותדבור דתפלה הוא דבור האדם‪ ,‬משא״כ תורה‬
‫ה ו‬

‫ה ‪ /‬וע״כ התורת גדול מתפלת כ ו ‪ /‬ופעם שתפלת גדול מתורה וכמא׳ והלואי‬
‫שיתפלל אדם כל היום כולו‪ ,‬והםידים הראשוגים הי׳ שוהים תשעה שעות על‬

‫י( כ״ה בגוכי״ק‪ ,‬ואוצ״ל‪ :‬ות״ת כנגד כולם‪.‬‬

‫נא‬
‫י‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת‬ ‫פפר‬
‫התפלת ואמרו ע״ז שמתוך שהסירים המה תורתן משתמרת הרי ע״י התפלה‬
‫משתמרת התורה כ ר ‪ .‬וצדיקים הגדולים ע״י התפלה פועלים שינוי הטבע‬
‫בעולם לרפאות ההולים ולהוריד גשמים שניכר השינוי בעוה״ז הגשמי‪ ,‬וכמ״ש‬
‫באגת״ק בקו״א ד״ד‪ .‬להבין פ״ש בפע״ת שזהו יתרון מעלת בתפלה על תמצות‬
‫‪ . _ -‬״ ‪•.-. « . 1‬ייייי ימייוי »מטז למטה‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫דמייי* י‪.-•..‬״*‬
‫יתגלה‬
‫בתורתו‬
‫יתידי‬
‫ג״כ בעוה״ז וכמו רשב״י שפעל ירידת גשמים ע״י התורה‪ ,‬זת״ז רק יחידי‬
‫סגולת שתורתן אומגתן והייגו שהן בעצם בבהי׳ המשכת מלמעלמ״ט כ ר וכמ״ש‬
‫ב מ‬
‫״ א ‪ .‬אבל גם אותן שבתורה אינם יכולים להמשיך כזאת ממשיכים ע״י‬
‫התפלה׳ וה״ז יתרון בתפלת בר‪ .‬וכמו״כ בתורת ונש״י‪ ,‬לפעמים משמע דתורת‬
‫‪,‬‬
‫למעלה מנש״י וכמא ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב״ה הרי‬
‫התקשרות הנשמה באלקות הוא ע״י תתורה כר‪ .‬ופעמים משמע דנש״י הן למעלה‬
‫מתורה וכדאי׳ במד״ר שבעה דברים קדמו לעולם והשיב בזה תורה ומחשבתן‬
‫של ישראל קדמה לכל דבר‪ ,‬הרי נשמות למעלה מההורה כר‪ .‬וכחי׳ קדש ישראל‬
‫לה׳ ראשית תבואתו תבואתו הוא הורה הטה הוא כ״ב אתוון דאורייתא‪ ,‬וכן יין‬
‫ושמן הוא תורת יינה של הורה‪ ,‬וכן להצהיל פנים משמן כו׳‪ ,‬וכמ״ש בלק״ת‬
‫ע״פ צאינת וראינת דרות״ב‪ ,‬וישראל תן ראשית דתבואה זן‪ ,‬אך הענין הוא‬
‫דכתי׳ אתי מלבנון כלה דנש״י חן בחי׳ כלה‪ ,‬הורה הוא בחי׳ חהן וכמא׳ ביום‬
‫חתונתו זו מ״ת‪ ,‬ונש״י הן בהי׳ כלה מל׳ כלהה נפשי‪ ,‬דבנשמה יש בעצם טבע‬
‫ה כ‬
‫ל י י ז לעלות למעלה כו׳‪ .‬וכמו שבחי׳ מל׳ יש בה טבע הרצוא והכליון וכמ״ש‬
‫ל ״ ולא שביך שתמיד‬ ‫למען י‬ ‫ע‬ ‫נ ה ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ק א ר י‬ ‫נ ה ן ״ ת‬ ‫י ך ן ם‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫כ ב ן ד‬ ‫ז מ ר ך‬

‫י‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ה‬

‫; ‪1‬‬ ‫היא בבחי׳ רצוא לעלות למעלה‪ .‬דהנה בחי׳ מל׳ נאצלה מאוא״ם‬
‫שארי הספי׳ דכמו שז״א נאצל מאוא״ם המאציל כמו״ב המל׳ נאצל ג״כ מאוא פ‬
‫כו׳‪ .‬ואדרבא שרש המל׳ למעלה משרש הז״א וכמ״ש בע״ה דשדש המל׳ הוא‬
‫״ י י ל ״ א ‪ .‬רק שיש הפרש באופן האצי׳‪ ,‬דז״א נאצל בבחי׳ קירוב ודביקות‬
‫״ הוא בה‬ ‫א‬ ‫^‬‫ז‬ ‫ו ל כ ן‬ ‫ב‬ ‫נ ) מ ק ן ר ה י‬ ‫נ ב ך ל‬ ‫ן ב ב ח י ׳‬ ‫י י ח ן ק‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ן מ ל ׳‬ ‫מ ק ו ר ן‬

‫ג י‬
‫ל י י ומל׳ בתי׳ העלם מפני שז״א הוא בבהי׳ דביקוה ע״ב הוא בהי ג ל ו ׳‬
‫שבמל‬ ‫ה ר צ ן א‬‫^‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫״ ן ז ן‬ ‫ל ך ״ י ן ת ה‬ ‫מ ל ‪/‬‬

‫היא בתוקף‬ ‫יי«יי‪1‬‬ ‫דלתיייי‬

‫^??™^‪Z‬‬ ‫•‬ ‫" י היא בבתי׳ צמאון לעלות למעלה‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ד ס פ י ‪,‬‬ ‫כ י ׳‬ ‫‪, ,‬‬

‫י ‪ ,‬ע ל י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ש‬
‫^‪m i l 1‬‬ ‫בטבע העלי׳ כנודע זהו בבתי׳ עלי׳ ודבייזית‬
‫ל‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ר צ י א‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬
‫^ ! ‪Z j‬‬ ‫אכל בבתי׳ מל׳ היא בבתי׳ כליון שמצד הריחיק יייא‬
‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ש‬
‫‪ 1‬״ ‪n‬‬ ‫׳‬ ‫למעלה מ ׳ ‪ .‬וכך הוא בנשמות דהרי הנשמות‬
‫מ י ם אתם לה׳ אלקיכם ובמו הבן שהוא מעצמוה מוה האב ב מ ר ב הנשמות מ‬
‫מעצמות א״ס‪ ,‬ותתהווה הנשמה היא שנעשית בבתי׳ דבר בפ׳׳ע וכמו ןהבן ש ה »‬
‫מציאות בפ״ע מהאב וכמו״כ הנשמות הן בבהי׳ מציאוה בפ׳׳ע כר‪ .‬וזהו התפרש‬
‫י ‪ ,‬י א‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ר‬
‫^ י ‪ ,‬״‬ ‫שביו תורת ונשמות‪ ,‬דשניהם מושרשים בעצמות‬
‫יכמא׳ אורייתא וקוב״ת כולא תד‪ ,‬ונשמות נתהוו בבהי׳ מציאות בפ ע׳ וע‬
 ‫פפרהסאפרימ•—שר״ת‬ ‫תכ‬
‫י ש ב ה ט ט ב ע ה מ ז א ו ה כ ל י ה ל ע ל ו ת ל פ ע ל ה בוי‪ .‬ו ב פ ר ט ב י ר י ד ת ה נ ש מ ה ל פ ט ה‬
‫ב נ ו ף ו נ ה י ב ש ב ה ת ל ב ש ו ת ז א ת מ ו כ ר ח ת ל ח ש ו ב ו ל ד ב ר ב ע נ י נ י ע ו ה י ז וטד‪ ,‬ג ט ט י ז ר‬
‫ה נ ה י ב מ ו ש ך א ת ה נ ש מ ה ל ע נ י נ י ם ה ת ו ט ד י ט ש ז ה ו י ר י ד ה ג ד ו ל ה ו נ ל ו ת מ פ ש זיל‬
‫ונפי״‬ ‫ב ת כ ל י ת הביטול‬ ‫היתה‬ ‫בגוף הרי‬ ‫ונתלבשה‬ ‫יקודם שירדה‬ ‫הנשמה‪.‬‬
‫לגמרי י ו ת ר ממלאכים‬ ‫ח י ה ׳ א ש ר ע מ ד ת י ל פ נ י ו • והיתד‪ .‬פ ״ ו ש פ ת ט ן ה ג ש ם‬
‫ש ה ן נ ק ׳ ש כ ל י י ם נ ב ד ל י ם מ פ נ י ש נ ב ד ל י ם ט ן ה ג ש ם ‪ .‬היתר‪ .‬ה נ ש מ ה י ו ת ר מ ו ב ד ל ת‬
‫פ ן הנשם‪ .‬דפלאכים יש ל ה ם ם י מ גוף מב׳ יסודות הדקים א ס ורוח‪ .‬מ ס א ־ י‬
‫ונטי׳‬ ‫‪M‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪N‬‬ ‫ה‬ ‫‪,,‬‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫הנשטד‪ .‬ש א י ן ל ה ג ו ף כ ל ל נ י ׳ ‪ .‬ו ל כ ן ה מ ל א כ י ם ש י י ך‬
‫יחיל‬ ‫יחפזו!‬ ‫דמלאכים‬ ‫הדין‬ ‫םאיפת‬ ‫יראה‬ ‫כ י ׳ ושייך ב ה ם‬ ‫לפט׳ם‬ ‫אפקחזי‬
‫ו ר ע ד ה יאחזו] כ י ‪ .‬י ל א מ י נ ו כזזןת ב נ ש מ ו ת כ ו ׳ ‪ .‬ו ה י י נ ו מ פ נ י ש ה י א מ ו פ ש ט ת‬
‫מן הנשם לגפרי והיא ב ת כ ל י ת הביטול כו׳ וירדה ונתלבשה ב ט ף ו נ ה ־ ב חיטיי‬
‫׳ ‪ .‬וכ‪ ,‬הוא בבנם״‬ ‫כ ו‬ ‫י ־ י ״ * יי־בליין ל מ ת מ ן ה ג ל ו ת ו ה ש ב י ׳‬ ‫מ ה « ו מ ט מ‬
‫השכינו­‬ ‫שזה‪-‬ע גלות‬ ‫שיים‬ ‫חיות לע׳‬ ‫ל נ ״ ע ומשפעת‬ ‫שיייית‬ ‫נש_י‬ ‫מקר‬
‫השערות פ פ ג י שאין ב ה ם ביטול‬ ‫״ ! ; ‪ 1 1‬נ י ח ל לפני נוחי׳ נאלמה שהן נתזי‬
‫הישות והפירוד כי׳‪ .‬ת ה ו שהן נ ח ז י ם ה ש ע ר ו ת ‪ .‬ד ה א ר ה א ל ק י ח‬ ‫» ה ‪ 8‬״ ז‬
‫ש נ מ ש ך בה־ו ל ה ח י ו ת ם ה י ה מ פ ר י ד י ם א ו ת ו ש ע ו ש י ם מ פ ן ל י ש ו ד ב ר נ פ ר ד נ י •‬
‫נלד‪ .‬נ נ ח י ׳ נ ל י ו ן ותשוקה נ פ ל א ה ל ג א ת מ ה ג ל ו ת ו ל ע ל ו ת לטעלי׳‬
‫כ ו ‪ .‬ותורד‪ ,‬ה א ב ח י ׳ ח ת ן ש ה י א ה מ ש כ ת א י א י ס ‪ .‬ד א ו ר י י ת א מ ח כ ׳ נ פ ק י ת ד ב ח נ ט י •‬
‫» ס וירדה ממקום כבודה ו נ ת ל ב ש ה בענינים גשמיים שז‪-‬ע ח ו ת דרגא‬ ‫שורי‪-‬‬
‫״ י ‪ .‬י ל י י איאיס נ נ ש ־ י שהן נ ח י ׳ נלד‪ ,‬בבחי׳ נ ל י ת ל ה ״ נ ל ל באיאיט‬ ‫« י‬
‫ה נ ה ‪ 9‬י ה ת ו ר ה נ פ ש ך ב ה ם ג י ל ו י א ו א ׳ ם מ ׳ ‪ .‬ו ז ה ו ו ה י ו ה ד ב ר י ם האלי‪-‬‬ ‫״‬
‫נטשי‬ ‫ד נ ש פ ה אזי‬ ‫הי*יא והכלית‬ ‫ש א ח י ואהבת שהיא‬ ‫טיבי‬ ‫ב י ת הנתיב‬
‫ב ה א ו א ס ע י ה ת י ר ה » ׳ • יזהו ש י ש ר א ל ט ת ק ־ ר א י ! ב א ו ר י י ת א ו א ו ר י י ת א ב ק ו נ י י ׳‬
‫שע׳יי ה ת ו ר ה נ פ ש ו ג י ל ו י א ל ק ו ת ב נ ש ־ י כ ו י ‪.‬‬

‫בתורה כתי׳ ודברת בם ל׳ הנהגה והמשנה כ פ ו ידבר עפים‪ .‬דתייה‬ ‫אך‬ ‫נ(‬
‫נ ח י ׳ חכים ולא בחכ׳ ידיעא ו נ ת ל ב ס ה בעניגים גשפיים‬ ‫״יי״־ודע‬
‫הקביי‪ .‬קויא‬ ‫הקורא בתורה‬ ‫יכל‬ ‫נש״‪.‬‬ ‫ש־פשינים‬ ‫שזהו י ר י ד ה גדולה זהו‬
‫‪ .‬ו י ק ד ההמשכה היא עוסק התודה לשפה ל ש פ התורה ל ת מ ס י י‬
‫י נ ח ־ ׳ שייי• איא׳ס‪ .‬והרי א י א ׳ ס הוא ר ם ונשא איי‬ ‫נתיף‪.‬‬
‫ב ע י י י׳איאיס‪ ,‬י כ ט ׳ ש כ ו ל ם נ ח כ ׳ ע ש י ת ש ה ח כ ׳ ה י א‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫"‬ ‫י‬
‫ב ״ נ ‪ ™ , . -‬ע־י א״עדל־י־‬ ‫*י* מ י י כ י ס ל ה ־ ש י ו א ו א ׳ ס‬ ‫גיפ י ״ לגבי‬ ‫־עשי‬
‫י ־ ־ י ש א ם ישים איליו ל כ י כי׳ ר י ח אייתי ״ ״ ואפשיך ר ו ח נ י •‬ ‫יק׳‪t‬״פר״‬
‫ש נ ש ״ עושין א ת ה ת ו ר ה כ ר ‪ .‬ו נ פ ש ־ א‬ ‫התירה היא״‪.‬‬ ‫את יבי‬ ‫ל ״ »‬
‫״ ־ ׳ >לעשות ו ל ק י י ם ל ע ש ו ת ת ח ל ה י ה י ר ל ק י י ם ל ע ס ו ת ו ל ה פ ס י ו א י א ־ ס‬ ‫™ ״‬
‫הניליי ע ל נפשי ו נ ־ י ש נ ״ י י א ב ד י ה השטים נסאי‪ .‬א י א י י‬ ‫ו ־שיו‬ ‫נתירה‬
‫יסיאל‬ ‫ל ה ט ש י ו איאיס נ ת י ר ה שזה ל מ ע ל ה ט ט ד ר י ג ת ם ‪ .‬שהרי‬ ‫נש״‬ ‫ביכולת‬
‫‪, 0‬‬
‫י•‬ ‫העני‪1‬‬ ‫באורייתא ש פ ת ק ש ר י ם ו ט ק נ ל י ם פ ן ה ת ו ר ה נ ו ׳ כ נ ־ ל ‪ .‬א ך‬ ‫פתקשראין‬
‫ידוע ד ל א נ ל הנשמה מ ת ל ב ש ת נ ג ו ף ר ק ה א ר ה ו פ ק ‪ 1‬ת מ ה נ ש מ ה היא‬ ‫יהנה‬
‫מ^וזזידיז דיי‬
‫רנג‬ ‫המאמרים— פ ר״ ת‬ ‫פםר‬

‫בי טהורת תיא אתת בראת יצרת ונסתת בי‪ .‬שמפרש די מדרי׳ נ ת ת בראת יצרת‬
‫נפחת‪ .‬דתנשמח שרשה ומקור חוצבה תוא למעלת מ א ה ובכדי שתתלבש בגוף‬
‫להחיותו צ״ל כמה צמצומים‪ ,‬ובכללות הן ד׳ מדרי׳ נגד ד׳ אוהיוה הוי׳‪ ,‬יו״ד‬
‫צמצום ה׳ התפשטות ר ה המשכה והתפשטות שהן ד׳ צמצומים כר‪ .‬אך מה‬
‫שנמשך בצמצום דיו״ד הוא בהי׳ הארה לבד כר‪ ,‬ו כ מ ר כ בנשמה הוא שרק‬
‫הארת הנשמה הוא שמתצםצם להחיות את הגוף‪ .‬והו״ע יעקב י ר ד עקב‪ .‬ועצפ‬
‫הנשמה היא בבהי׳ מקיף כר‪ .‬וההפרש בין פנימי ומקיף ידוע‪ ,‬דפנימי הוא‬
‫שבא בבהי׳ התתלקות‪ ,‬וכמו כתות הנפש המתלבשים באברי הגוף שהן בבהי'‬
‫״ ע ויש להם שמות‬ ‫התחלקות שכל ומדות ומתדומ״ע ש ב א ר א הוא מהות‬
‫ב פ‬

‫מחולקים נפש רוה נשמה כר‪ .‬משא״כ המקיף שאינו בבחי׳ חתחלקות כלל‪.‬‬
‫ולכן מצד המקיף יכול להיות רואין את הנשמע ושומעין את הנראה כר‪ .‬וחייבו‬
‫מפני שהמקיף ת ש פ ה הוא בטל במציאות באוא״ס הסוכ״ע מקור כל המקיפים‬
‫שאינו בבתי׳ מציאות ולא בבהי׳ התתלקות כו׳‪ .‬רק הארת הנשמה כשמהלבשת‬
‫‪3‬‬
‫*יף ה״ה בבהי׳ התתלקות מפני שהיא במציאות כר‪ .‬חהו הדי מדרי׳ נתת‬
‫בראת יצרת נפתת שהן נפש רוח נשמה וחי׳ שגם היי היא בכלל בהי׳‬
‫פנימי שיש לת שייכות אל הפנימי )וגם ידוע דהי׳ הוא בהי׳ תכ׳ כר(‪ .‬אבל בתי‬
‫יחידה שבנפש היא בבתי׳ אין ובבתי׳ יהידה ממש שאינו בבתי׳ ההתלקות‬
‫כלל ומקבלת מבהי׳ יהיד כר‪ ,‬וזהו בהי׳ מזל מ ש מ ה ‪ .‬דהנה כתי׳ ונוזלים מן‬
‫לבטן לבנון הוא מקור החכ׳ דכהי׳ והחב׳ מאין המצא‪ ,‬כי והחב׳ ה״י׳ שהיא‬
‫י ׳ אין שא נו‬ ‫ראשית ההתפשטות וראשית הגילוי‪ ,‬וההכ׳ היא מלמעלה מהחב׳‬
‫ב ח‬

‫מושג כלל כר‪ .‬וזהו בתי׳ לבנון ש ע ר א ונתלים מן לבנון שגוזל ונמשך בתכ׳ ממקור‬
‫החני כר‪ .‬וזהו דאי׳ באד״ר הכל תלוי בםזל אפיי ס״ת בהיכל‪ ,‬דאורייתא םתכ‬
‫פקית ומזל הוא מקור תתכ׳ בתיי ונוזלים מן לבנון‪ .‬דבתורה יש ג״כ בהי פניפ‬
‫מקיף‪ .‬דכ״ד ספרין דאורייתא שהן בבחי׳ פנימי ה״ז רק כד מים התכ׳ ובמ ש‬
‫וחמלא כדה ותעל‪ .‬בהי׳ כד בלבד כר‪ .‬אבל מקור ההכ׳ הוא בבחי׳ מקיף‪ .‬וז ש לא‬
‫ג‬ ‫י‬ ‫ל ג‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ע‬
‫?י^ ;!״ יי'‬ ‫נסלאת היא ממך ולא רתוקה היא‪ .‬פלא הוא בחיי‬
‫וכפ״ש נורא תהלות עושה פלא והיינו בהי׳ פניםיוה הבהר שיראים להללו מסג‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י כ י ד י ע‬ ‫כ י‬ ‫א‬ ‫י ם‬
‫‪u‬‬ ‫‪211‬‬ ‫״‬ ‫ל מפי ''‬ ‫פ ל א לגמרי מהשגת וכמי כי‬
‫נעלם‪ .‬שכל נעלם הוא שיש לו שייכות אל הגילוי רק שהוא נעלם כר‪ ,‬ושכל מופלא‬
‫הוא שמופלא מן הגילוי לגמרי‪ ,‬והוא בתי׳ הכ׳ דעתיק כו׳ וכם״ש במ״א‪ .‬ןלא רתוקת‬
‫היא היינו בהי׳ הכ׳ דאריך וכמ״ש אמרהי אהכמה והיא רהוקה ממגי אחכמה האלף‬
‫כר ומ ש‬ ‫^‬
‫ה ג י ל ן י‬ ‫^‬ ‫^ ^‬‫ל‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫‪t‬‬ ‫ג ה י } ן ך‬ ‫ו א‬

‫‪ .‬ועז״א לא ב ש ^ ם ה א‬ ‫אחכמה והיא רהוקה ממני הוא בהי׳ המקיף דהכ׳‬ ‫כ ר‬

‫ילא מעבר לים היא‪ ,‬שמים הוא בהי׳ פלא‪ ,‬דהשמים אינו נראה ל כלל וומה‬
‫נ ו‬

‫א נ‬
‫‪/‬‬ ‫* י ריאיו הוא רק זהרורית השפים אבל השמים אינו נראה‪ ,‬וה״ז משל לבח‬
‫ר ח י ק ד ‪,‬‬ ‫ו ה י א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫א‬
‫‪'21‬‬ ‫״לא שמופלא לגמרי‪ .‬ומעבר לים הוא בהי׳‬
‫אר סתם לא נפלאה‬ ‫ן א ע ו‬ ‫‪,‬‬ ‫פ מ ך‬ ‫ן ז י א‬ ‫נ פ ל א ת‬ ‫ילא ו ר‬‫א‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ח ן ק‬

‫ק‬‫‪ * ' ' I‬יר‪£‬‬ ‫‪3‬‬ ‫י ש‬ ‫ת‬ ‫י‬

‫" ילא יהוקה היא רק שממר ל‬ ‫מ‬

‫יי׳מזל מ ש פ ו ת הוא למעלה י י ״ ״זל דהורה וכמשי״ה בסמוך‪ ,‬ובהי׳ פלא ודחי?‬
‫ס‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫מ ם נ י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫א‬

‫ת‬ ‫מ‬
‫י א‬
 ‫פ ם ר ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת‬ ‫רנד‬

‫י מ י א‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫מ ט ד ‪ ,‬ר‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫‪/‬‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫״ ד ‪ ,‬י‬ ‫כ ר‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ף‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ה‬
‫לפוה‬ ‫ד ‪ ,‬ת‬ ‫ב ב ח י‬
‫'‬ ‫י"‬ ‫*‬
‫ך ו ו‬‫" ן‬ ‫'‬ ‫פנים כ ו ‪ /‬דהנה נת״ל ההפרש בין פנימי ומקיף שהפניםי דייא‬
‫ו כ י י י ע‬ ‫ד ת ו ר ה‬ ‫ב פ נ י מ י‬ ‫כ‬ ‫ו כ מ ז‬ ‫כ ו ׳‬
‫תורה‬ ‫׳‬ ‫ומקיי*‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫והמקיף אינו בהתהלקות‬
‫ה‬ ‫ב פ ? ו ר‬
‫ן|‬ ‫פ ת‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫בחי׳ כלל ופרט‪ ,‬דכמו שבאה בהתנלות היא בבחי׳ פרטיות׳‬
‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ושו‬ ‫בבהי הכ׳ הקדומה היא בבחי׳ כללות כ ו ובמ״ש במיא על מאי׳״‬
‫; י מ ה‬ ‫ב י ;‬ ‫ן‬ ‫ה ר מ נ‬
‫טמאי‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫אתה הראית כו׳ קוב״ה אסתכל באורייתא כו׳ )יעמיס‬
‫י ס‬ ‫פ‬ ‫ט‬ ‫י מ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫פ ג י מ י‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י כ מ י‬ ‫‪,‬‬
‫^ ר את‬ ‫*‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫עה״ת^‬
‫י א ‪ #‬א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫י מ ט‬ ‫י ל ט ה‬ ‫ל‬ ‫?‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫‪10‬‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫מ ב ח י‬ ‫ט ה ו‬ ‫פ‬ ‫מ ט‬
‫י שאין‬ ‫מ פ נ י‬
‫'‬ ‫^‬ ‫"‬ ‫י׳‬ ‫שי'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫״‬
‫ת‬ ‫א‬ ‫הטמא ולטמא את הטהור כ ו ‪ /‬אבל בבתי׳ מקיף דתורה יוכל לההליד‬
‫ב ת ו י י‬ ‫י ח י ד‬ ‫ה י‬ ‫מ‬ ‫ו ר‬ ‫‪,‬‬ ‫׳‬ ‫מ‬ ‫‪00‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫‪3 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫' ^ר״אור‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫*' א‬ ‫שם התהלקות ' ל‬
‫ם ג ן י י‬ ‫ב ה ל כ ד ‪,‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫י ג י‬
‫פבע‬ ‫התורה כמו שהיא בכהי׳ מקיף‪ ,‬ד ר י מ מנהיר ע‬
‫י ל כ ן‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ד ‪ ,‬ט מ א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ל ט י ‪ ,‬ד‬ ‫י כ ו ל‬ ‫ה י‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ב ח י‬ ‫י ה י א‬
‫תורה‬ ‫י‬ ‫מ ז‬
‫'‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫'‬
‫ה‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫הלכה כמותו‪ .‬כי ההנתגת צ״ל ע״ס בתי׳ פנימי דתורה כ ר ‪ ,‬ובהי'‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ב ח י‬ ‫י ‪ ,‬י א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫פ י ם‬ ‫ד ‪ ,‬ס ד‬
‫בחי׳‬ ‫'‬ ‫לאל י‬ ‫הוא מזל ונוצר וכמ״ש ונוצר‬
‫ל א ל פ י‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫י נ ״ נ י‬ ‫ב י נ ד‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ח כ‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ש‬
‫לבנון‬ ‫‪°‬‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫י‬
‫י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫מ ז‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ו כ מ ו‬ ‫כ ף‬
‫״ ‪ J‬ער‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫המזל דנוזלים מן ל ב נ ת‬
‫ד‬
‫ןל‬ ‫כלה‪ ,‬דנשיי שהן בהי׳ כלה אתי מלבנון בחי׳ ונוזלים מן לבנון בר• י‬
‫י‬ ‫א‬ ‫כ ל‬ ‫י‬ ‫ו ג ק ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ק י ג ה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1 ,‬‬ ‫ק נ י ת‬ ‫ז י‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫י ע ב י ר‬
‫!«' ונוצר‬ ‫ם ם ן‬
‫׳ ׳‬ ‫׳ י *‬
‫‪,‬‬ ‫ל‬‫נ‬ ‫דנשמות הוא מזל ונקה׳ ואי׳ בפעיה דמזל י י ג ונקה שרשו למעלה‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫‪a‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫‪/‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ת מ נ ד‬
‫' ' * מרב‬ ‫״‬ ‫דכתי׳ ה׳ בתכ׳ יסד ארץ כונן שמים ב‬
‫מ ב ח י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫מ ת ב ו נ ד‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ב ח י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ו‬
‫"תורה‬ ‫מ‬
‫'‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫' ״‬
‫ת ו‬ ‫תורה היא בהי׳ התן ודכר ונש״י הן בהי׳ כ ל ה שרש הנשמות למעלי'‬
‫י ‪ ,‬ש‬
‫ת‬ ‫ם‬ ‫כר‪ .‬איש מזריע תהלה יולדת נקבה דהאב מפני שהוא גבוה יותר י ו ר י‬
‫כ ז‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫נ ש‬ ‫כ‬ ‫י כ מ ז‬ ‫נ ? ב ד‬ ‫ו י ז ל ד ת‬ ‫י י ת י‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ל‬
‫ה ה׳‬ ‫' ^‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫"‬
‫נש״י אינן תלוים בתורה דבין כך ובין כך בני הם מ ׳ ‪ .‬ר ק ב א ב ו ת י ו‬
‫‪m n : j‬‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫י ל כ ז‬ ‫כ י‬ ‫ה ת ו ר ד‬ ‫ע נ י ז‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫י ׳ י ן נ י ז‬ ‫ש ז ה י‬
‫*מעלת‬ ‫ד‬ ‫צ‬ ‫ם‬
‫**‬ ‫' '‬
‫נ ן ה‬ ‫לתקן כל הפגמים שבתורה‪ ,‬וכה התשובה הוא רק בנש״י והיינו‬
‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬
‫‪ J * .‬ווו‬ ‫;נשמה ששרשה גבוה יותר כו׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬וזהו דמחשבתז‬
‫‪4‬‬
‫‪!,‬יזייים ה ״‬
‫הייני‬ ‫אמינים‬ ‫*‪.‬‬ ‫י ־־ — ~ —‬ ‫‪«__,‬‬
‫י‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ד‬
‫ניבו נא׳‬ ‫ע‬ ‫לכל ד ב ר דבמה׳ הקדומה שרשן קדום חהו‬
‫‪17 0‬‬
‫ישראל‬ ‫*‬
‫י‬
‫‪/‬‬
‫' יי^יי ״‬ ‫בבתי'‬
‫‪,‬‬
‫י‬ ‫כ‬ ‫ד ‪ ,‬ת י י ה‬
‫י*‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ג ב י ד ״‬ ‫י‬ ‫נ ש‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫‪10‬‬ ‫ח‬ ‫מ‬

‫ןן‬ ‫ודברת בם דנש״י ממשיכים אואים בתודה מצד שרשם הקדום בר• יי * '‬
‫ך ד‬

‫מתקשראין באורייתא זהו בהארת הנשמה שבגוף‪ .‬א ב ל מצד שרש הנשמה‬
‫ממשיכים אואיס בתורה כו׳‬
‫י‬
‫ו*ר א‪*1‬‬
‫מ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ו ת‬ ‫מ‬
‫? 'שע״י‬ ‫י‬ ‫ד( א ך הנה הנשמה המלובשת בגוף ירדת עשר ע ל‬
‫ס‬
‫^ך‪,‬‬ ‫ביכולת להמשיך אואיס בתורה‪ .‬הנה זהו עיי התפלה שנ?' י‬
‫י‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ו כ מ‬ ‫ד ‪ ,‬ג ש מ ה‬
‫‪ ? °‬עולר׳‬ ‫"‬ ‫נעשה התתברות דנשמד‪ .‬שבנוף עם שרש‬
‫וראשו מגיע השמימה‪ ,‬ו כ פ ו • שעולים מלמטה למעלה כפו״ב בתפלת‬
‫רנה‬ ‫המאמרים ‪ -‬פ ו ״ ת‬ ‫ספר‬
‫‪,‬‬
‫מדרגא לדרגא עד שבקיש א ר שמע ישראל ה׳ אלקיגו‪ ,‬ישראל הוא ב ח י‬
‫ישראל העליון בחי׳ מזל דגשמה וכמ״ש בזהר שמע ישראל ישראל סבא‬
‫ששרשו מבהי׳ מזלות דדיקגא כר‪ .‬ה׳ אלקיגו הוא שהגשמה היא בבהי׳ יהוד‬
‫ובבתי׳ ביטול ממש עד שת׳ אהד בהי׳ ביטול ד י ה ר ע כר‪ .‬וזהו שההפלה היא‬
‫בתי׳ תשובה עילאה כמ״ש באגה״ת פ״י ו ה ר ע והרות תשוב אל האלקים אשר‬
‫נתנה למעלת מבתי׳ גתת בי כר‪ ,‬שהן הד׳ מדרי׳ בנשמה שבבתי׳ א ר פ כנ״ל‪.‬‬
‫ותשובה היא למעלת מבתי׳ נ ת ת והוא בהי׳ מקיף דנשמת כר‪ .‬ועיקר הגילוי‬
‫דבחי׳ מקיף דנשמה הוא ב ש מ ר ע ‪ .‬דהנת בסולם דתפלה יש ד׳ מדרי׳ בתי׳‬
‫רוח רעש אש וקול דממה דקה‪ .‬רות הוא פסוד״ז ורעש ברכה ק״ש והאופנים‬
‫יחיוה״ק ברעש גדול כר‪ ,‬ואתר הרעש אש בק״ש ואהבה אה י אלקיך בחי׳‬
‫ה‬

‫אהבה ברשפי אש כר‪ .‬והוא מדרי׳ אהרן כה״ג בהעלוהך את הנרות שהמשיך‬
‫מ ש י י בהי׳ אה״ר כר‪ .‬ואחר האש קול דממה דקה בשמרע בחי׳ יראה עילאח‬
‫שלמעלה מאה״ר‪ .‬דאהבה היא יש מי שאוהב שגם אה‪-‬ר הגם שאינו במודגש‬
‫מ״מ הוא בבחי׳ רצון וחפץ שרוצה באיזה דבר כו׳‪ .‬אבל יראה היא בחי׳ ביטול‬
‫במציאות ממש והוא מדרי׳ משה שנא׳ ונהנו מה בחי׳ מ״ה וביטול ממש כ ו ‪.‬‬
‫ועז״נ עד יעבור עמך הוי׳‪ ,‬למעלה מש׳ הוי׳‪ ,‬דד׳ אוהיות הן ד׳ מדרי׳ שבנשמה‬
‫י ך הוי׳‪ ,‬והקשה‬ ‫״‬ ‫‪^ ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ובחי׳‬
‫ק ר א ת‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫ך ן י‬ ‫מ ע‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ך ״ י א‬ ‫ע‬ ‫י ר‬

‫בזהר והרי כ ב ר אמר בכל לבי דרשהיך כר‪ .‬ו ה ה י דמ״ש בכל לבי דרשת ר‬ ‫ר ה‬

‫היא בחי׳ אה״ר שהיא האהבה שכל הלב ממולא ממנה כר‪ ,‬ומ״ש ממעמק ם‬
‫קראחיר הוא מעומק לעומק בהי׳ יר״ע כו׳‪ .‬דיראה היא בעומק הלב יותר‬
‫מאהבה‪ .‬וכמו שאנו רואין דיראה היא במצפון הלב לא בהתגלות‪ .‬דאהבח‬
‫היא בהתגלות הלב ואה״ר היא בהתגלות ביוהר בבהי׳ רצון והשוקה כר‪ ,‬משא כ‬
‫כר‪ .‬״״ע אוצר של יראת‬ ‫ס י י‬ ‫‪,‬‬ ‫יראה שאינה‬ ‫ו ח ו‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ג פ ן ן‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב‬

‫כ‬ ‫מ י‬ ‫י נ ע ל ם‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ס‬

‫‪l?™7‬‬ ‫< ״‬ ‫שמים שנק׳ בשם אוצר וכמו האוצר הוא ד ב י‬
‫ב ח‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫צ ר‬ ‫א‬
‫*‪1‬ד‬ ‫י‬ ‫שסתום ונעלם בלב כר‪ .‬ושרש היראה הוא מבהי׳‬
‫שסתום ונעלם בעצם כ ר )עמ״ש בד״ה בעצם כ ר יצאו‪ ,‬פ ר ״ וע״י היראה נעשה‬
‫ת (‬

‫י׳ עצמות אואיס כר‪ .‬ובהי׳ יראה זו היא למעלת מתורה‪ ,‬שהתורה‬
‫כ‬
‫ל י לכח‬
‫ז י‬ ‫כ‬
‫י ' ה י ע א לדרתא לגבי יראתי זו כר‪ ,‬ובמו שא׳ בגמ׳ בשבת כל ה י ה שיש בו תורה‬ ‫י‬

‫יאיו בו יר״ש דומת לגזבר שמסרו לו מפתתות הפנימים ומפתתות ה ה י צ ג ם‬

‫י א פ ס ת לו‪ ,‬הרי התורה תיא בתי׳ מפתתות הפנימים‪ .‬ואת״כ אר מכריז ר׳ יגא‬
‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ה י א‬ ‫ח כ‬
‫י‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ל על דלית לי׳ דרתא ותרעא לדרהא עביד‪ ,‬הרי התורי״‬
‫י^י•‬ ‫‪1.‬‬ ‫יראת‪ .‬והיינו בהי׳ יראה עילאה שלמעלה מהתורה׳‬
‫לייתא לגני‬
‫י‬ ‫ל‬ ‫ל ב י א‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫נ ‪ 0‬י‬ ‫ה ח י ק י ס‬ ‫ל‬
‫? ' ‪-2‬ר ־ל‬ ‫ייאלי־ ל י י א ה ™ יי׳ "יייי‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬
‫י י ס‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫כ י ׳‬ ‫־ ‪ ,‬ל י‬
‫‪,,‬ד ו^י‬ ‫׳ ־ ״ י ״ ‪J°‬‬ ‫• ייייי ׳־א׳ יהליאי שי״־לל‬ ‫" ־‬ ‫ד‬

‫מ ב ח י ׳‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ס‬

‫‪£fT‬‬ ‫* ״ ו י ה י נ ת ־ ל י ‪ .‬הוא גילוי בחי׳ םול ינסמי־‬
‫ח‬ ‫י ת‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫נ ר‬
‫ליראי‪.‬‬ ‫" "י!‬ ‫׳‬ ‫•‬ ‫ל‬‫י י ״ ל מ פ מ ס י כ י ם המשכת אוא‪-‬ם בתורי־‬
‫נ‬ ‫י י י ‪ 1‬י נ י‬ ‫‪1‬‬ ‫פת‬ ‫ל י‬
‫מ‬ ‫^ ש״ו‬
‫שקוים‬ ‫"י ׳־ כר‪.‬״ וזהו‬ ‫את י‪,‬׳ י ' ייאי• בי׳־לי־ י־יא ע ״ י ־ < ־ י ״ י־י״י ׳‬
‫‪«t‬‬
‫ה פ ו ו‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫י ן פ ל ) ז <‬ ‫‪m‬‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫י ה נ ם‬

‫י^יי^וי יהי׳ מזל דנשמת מ ‪.‬‬ ‫התחי»ד ״״ •‬

 ‫פ פ ר ה מ א מ ר י ם— ם ד ״ ת‬ ‫רנו‬
‫י ת י י י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫י ה נ ד ״‬ ‫ה ש כ ת‬ ‫ע ג י ז‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫י ו ב ן‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ו‬
‫^‬ ‫"‬ ‫־‬ ‫'‬ ‫ע '‬ ‫י׳(‬
‫א י ת י י ת‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫מ ז‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬
‫?‪ 7‬החול‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫ל‬
‫מ י‬ ‫ש ב‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י ׳ א י ת‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י י ם‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ב ש ב ת‬ ‫ז ה‬ ‫ג י ל ו י‬ ‫ד ע י ק‬ ‫ע‬ ‫ת ש ו‬
‫״ רשבה‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫*‬
‫כ‬ ‫ג‬
‫כנודע‪ ,‬והיינו דעיקר גילוי בהי׳ מזל דנשמה הוא ב ש ב ת בר‪ .‬חייי " ‪jj.v,‬‬
‫י‬

‫ע‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫‪1‬‬

‫ק ן ר‬ ‫אותיות בשת‪ ,‬והיינו יריע שנק׳ יראה בשת כ ר ‪ ,‬זבהי׳ זו זי׳‬
‫ה ת י י‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫?‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ש ז‬ ‫ה י ו ת‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ו מ ז‬
‫? ‪ ,‬המזל‬ ‫י״‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫אתעדל״ע‪ .‬דבהי׳ מזל דתורת‬
‫ג י ל י י ‪3‬‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש ע י ״ ז‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫צ‬
‫״"'' בחי׳‬ ‫הנשמות מגיע שם אתעדל״ת ד ת ו מ ״‬
‫ו י ו א‬ ‫י י ת י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫מ ד י י‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד ‪ ,‬ג י ל י י‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ד‬
‫בשבח‬ ‫'‬
‫ו ג מ ש‬ ‫נ ו ט ד‬ ‫ד י ‪ ,‬ט ל‬ ‫מ ע ת י ק א‬ ‫ד ג ט י‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫מ כ ח י‬ ‫ה י א‬ ‫כי‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫מ ת נ ד‬
‫‪ 1‬י ברדת‬ ‫י‬ ‫י*‬ ‫׳ ל‬ ‫'׳ י‬ ‫'‬
‫ו כ ת י‬
‫ג י ב‬ ‫כר‪ .‬וזהו שהמשכת המן למעלה היי בשבת דוקא כמ״ש מ ה ר י‬
‫ט‬ ‫ת י‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫א‬
‫עפות‬ ‫' ^‬ ‫הטל על המהנה יורד המן כר‪ ,‬דטל ומן הוא עגיל ׳ ׳‬
‫ד ה י י י‬ ‫י ת‬ ‫ד ה ם ז‬ ‫ו ה ג ם‬
‫' ? ‪ /‬א*ם‬ ‫ל‬ ‫בשבת וטל לא מיעצר שזהו למעלה מאתעדל״ת כיי•‬
‫ב ח י‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ד ע י < ן ר‬ ‫י ד י ע‬ ‫ה נ ד‬ ‫ב‬
‫׳ בבי׳‬ ‫׳‬ ‫הוא ג״כ מבתי׳ עתיק כ מ י ז ממשנת״ל׳‬
‫‪1,‬‬ ‫המתלבש בעתיק וכמ״ש באד״ז האי עתיקא אשתכת ב ת ל ת ראשין‪ .‬וכי‬
‫‪N‬‬

‫האד״ז מהאריז״ל שנמצא ומתעלם ומשתבת ב ת ל ת ראשין ועש״ז נק׳ י‬

‫י ?‬ ‫ע‬ ‫ם ג י מ י י ח‬ ‫ב ח י‬ ‫ו ה ו א‬
‫^ בהי׳‬ ‫'‬ ‫ראשין עתיק כ ר זכמ״ש בהבי׳ דשבת שבתיז׳‬
‫כ ״‬
‫ך א ״ ס‬‫וכידוע דבתי׳ מתנה דשבת הוא בפנמה דשבת שאז גילוי בתיי ר ע י י‬
‫י ״ ע ג מ י‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ב ח י‬ ‫ד ‪ ,‬י א‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ב מ‬ ‫ש‬ ‫כ מ‬ ‫ף‬ ‫כ‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ו ת‬ ‫פ ג‬
‫מבתי׳‬ ‫'‬ ‫״ •‬ ‫י ״‬ ‫ימי‬
‫ה‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש ז ד ‪ ,‬ו‬
‫א״ם‬ ‫שלמעלה מגדר המשכה וגילוי כו׳ דבהי׳ משיכה ש נ ת י ל‬
‫א י י‬ ‫ב ח י‬ ‫‪1 0 7 1‬‬ ‫כ ‪ #‬ז‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ה כ ל ל י‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫מ ב ח י‬ ‫ג‬ ‫מ ע‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫א ו א‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬
‫בפשל‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ל לי׳ ‪°‬‬ ‫*‬
‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ד ג ם ב ח י‬ ‫ג י ס א כ ב י‬ ‫תו‬
‫^ רעגם‬ ‫'‬ ‫' *‬ ‫שבבהי׳ המשכה מן העצמות ב ע צ מ י‬
‫ט‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫פ‬ ‫כ‬
‫צמות‬ ‫כתות עצמיים הכלולים בנפש שהן בהי׳ כהות ע ״ י‬
‫ע‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י ‪/‬‬
‫ב ו י‬ ‫כ ר וכמ״ש במ״א(‪ .‬אבל האור הכלול בעצמותו ממש והיינו כ נ‬
‫ם ת נ י‬ ‫ח ד ‪ ,‬י‬ ‫א‬
‫' ר‪.‬‬ ‫ר‬ ‫נושא בעצמו כו׳ זהו בהי׳ העלם העצמי דא״ם כ ר וכמ״ש במ* •‬
‫יש לי בבית גנזי בהי׳ א״ס הסתום ונעלם כ ר ‪ .‬ונמצא שיש כ ש ב ה ב׳ מ י‬
‫ב א ת‬
‫ג ו ״‬ ‫*‬ ‫הא׳ לעשות א ת השבת והוא גילוי דנשמה יתירה ש ב ש ב ה שבא‬
‫ב ח י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ש א ח‬ ‫ו ה ב‬ ‫ר‬ ‫כ‬
‫' ׳ נתן‬ ‫*‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫והוא שאר בערבית דשבת קונה שמים ו א ר ז‬
‫י‬ ‫כ י‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫כי‬ ‫ע‬ ‫מ צ‬
‫הות‬ ‫״ '״‬ ‫דשבת בתי׳ פנימיות עתיק שבבתי׳ א ת ע י ל י ע‬
‫‪1‬‬ ‫י א י י ח‬ ‫‪m‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ד א י‬ ‫ב ח י‬ ‫ל ז‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י י י א‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ב מ ש ד ״‬ ‫ש ב ת‬
‫^ ב ה י ׳‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫׳‬
‫י‬ ‫ר א י‬
‫‪,‬‬ ‫'‬
‫ך ( ) י‬ ‫שעי״ז הוא בהי׳ הביטול דבהי׳ יר״ע כו׳‪ .‬וזהו ראו שיש בנפש בהי'‬
‫ב ח י ‪/‬‬ ‫ח ז י‬
‫אבל‬ ‫ביטול כ ר ‪ ,‬והוא בהי׳ נשמה יתירה שנמשך בשבת ד^לייי׳י‬
‫י מ ס ת י ר י ם‬
‫' ספה‬ ‫בר‪ .‬דבהארת הנשמה המתלבש בגוף הגוף והנהיב מעלימים‬
‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב ח י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב‬
‫שזר•‬ ‫?‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬
‫‪D‬‬ ‫ג ת ן‬ ‫כ י‬ ‫א‬ ‫ו ? ג ז‬
‫? יואר•‬ ‫יי'‬ ‫*‬ ‫אזי הוא בהי׳ הראי׳ באלקות ובתי׳ הביטיל ביי•‬
‫א‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ה ב י ט י ל‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י כ י ל‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫מ ע‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ג‬
‫בחי׳‬ ‫ל לי״‬ ‫נמשי *‬
‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫כ י‬ ‫ו ז ג י ד‬ ‫‪,‬‬ ‫(‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫כ י‬ ‫ה‬ ‫ב ד‬ ‫ש‬ ‫) ע פ‬ ‫כ י‬ ‫ש י י ת‬ ‫ח‬ ‫א י‬
‫?י** שמה‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫בר ׳ י‬
‫ג‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫ם‬
‫ז ו י (‬ ‫טלא דנטיף מעתיקא בתי׳ מתנה דשבת שעי״ז הוא ההתחברות דבתי'‬
‫ב‬
‫^‬ ‫עם הנשמה שבגוף‪ .‬וכמו בקרי״ס שהוא ל י ד ת הנשמות שזהו המשכת אצי׳‬
‫‪ /‬וריזו הפר‬ ‫^‬ ‫הרי בעתיקא תליא מילתא ש ע ״‬ ‫ו ד ר ‪1‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫‪w‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ז‬ ‫י‬
 ‫רגז‬
‫—סי‬
‫ס פם רפ ר ה ממ אא ממר רי ם ^‬
‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬

‫ו ף זהו זרי‬ ‫^‬ ‫ש ב ג‬ ‫ךי‬

‫לנ‬ ‫י נ ש מ י‬
‫ה׳ נתז ?‬ ‫׳‬ ‫ט ‪ /‬וכמרכ בכדי שיה‪ -‬התהברות נחי' » ל‬
‫‪ ,‬תזא לנפש‬ ‫גי‬ ‫ל י‬ ‫‪ .‬ומ ס‬ ‫ך ש ב ת כ ר‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫‪w‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪j‬‬ ‫ב ן ן י‬ ‫י ן ת ך‬ ‫ן ל י ן נ ו ן‬ ‫‪ 0‬ד ך י ‪/‬‬

‫י * מהנה דשבח‬ ‫לפי שטרה בעיש כר‪ .‬דהנס שזהו בבחי׳ מהנה מ״מ * י ל ״ י‬
‫בח‬ ‫ל‬
‫א ו ל ם‬ ‫ם‬ ‫נ ‪ 1‬ח נ‬ ‫ת‬
‫י \ ד כפמהי ^‬ ‫כר‪ ,‬לאהד העבודה שנאתעיל״‬
‫ח‬ ‫א ס‬ ‫י א ג י‬ ‫ש‬
‫ק כאשר החל*‬ ‫" !‪,‬י‬ ‫ני‪ .‬ח ד י פההי לי כהודה של מיי‬
‫א ן ל ם ר‬ ‫ל‬
‫פ ת ח‬ ‫ב נ י ס‬
‫ל י ״ ״ ש בנהי׳ * * * ‪! £‬‬ ‫של אולם לא הי׳ לו דלתוה‪ ,‬ומ״מ אי* ל‬ ‫בע‬
‫‪1 3‬‬ ‫ח‬
‫מעהיקא •‬ ‫‪ .‬וכך ע״י ש ‪ °‬י‬ ‫נכנס כסתהים שיש להם דלהות‬
‫ל ג ט י ף‬ ‫כ ר‬
‫ש‬ ‫ד‬ ‫נ מ‬ ‫ב ח‬
‫' ™ ׳ נתז ל ' ^ '‬ ‫אחעלל״ע נותנים מלמעלה בהי׳ מהנה דשני׳‬
‫ה‬
‫ז ה ו‬ ‫‪,‬‬
‫קור התורה נ י ׳‬ ‫והארה מזה נמשך בכל יום בהפלה דהול ני ‪ -‬י י*‬
‫מ‬ ‫מ ז ל‬
‫ט‬ ‫ש מ פ ש י כ‬
‫ל דנשמה‪ .‬חני* ‪£‬‬ ‫‪* :‬‬ ‫לכל המצות הן בבהי׳ מסהר ! ‪W‬‬ ‫מ ז‬
‫כ ר‬ ‫ג‬ ‫‪W‬‬ ‫י‬
‫? ‪ 1‬״ השני׳ • ? ‪ J‬ל‪£‬‬ ‫"־״*‬ ‫יכסרכ כשבה יש ניב ש נ ב ״ '‬
‫נ ״ ר ע‬
‫לכשבת יכול להיות בהי׳ ראי׳ כר‪ .‬ועי* ל * ״ ״ ״ ‪ .‬אהעדל״ע‬ ‫נ ‪ 3‬מ י‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫ב ה‬ ‫מ‬ ‫מ‬
‫‪ 1‬כר•‬ ‫?‬ ‫י י י ׳ עליונה יותר והוא מתני• י‬ ‫״‬ ‫י‬

‫ןי‪/‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ז‬

‫‪ ,‬שבת לי'‬ ‫י & ב י ע‬ ‫׳ יחי ׳ י־"־‬ ‫פ‬ ‫ד‬
‫ע כ‬
‫‪ J‬״ ל זכור‬ ‫י<יז‬ ‫‪ ,‬י ר ויום ה‬ ‫י י‬

‫׳ י‬ ‫ז פ‬
‫י‬ ‫״ ע זכור‬ ‫י‬
‫ש נ ת‬ ‫‪U‬‬ ‫פ י ס‬
‫™ ‪ J‬יום י ׳‬ ‫זכור את יזם השבת לקדשו ששת י‬
‫ש י י ה‬ ‫ע ב ת‬ ‫‪w‬‬ ‫ו ג ו ת‬
‫אחד ד " ? ו י י על ע‬ ‫‪' T 2‬‬ ‫׳‬ ‫לקיך ובדברות א ח י‬
‫זני‬ ‫מ‬ ‫י‬
‫זיום‬ ‫מהו יי י‬‫נ י ם‬ ‫י‬ ‫ישפזר בדבור אתד נאמרו‪ ,‬הדל םי•״*‬ ‫‪ 1‬י ן ר‬
‫ל‬ ‫ג‬ ‫נד‬ ‫ח ע‬ ‫י פ י ם‬
‫יטשייה פל* " ‪ °‬״ גם *‬ ‫י‬ ‫עמוד‪ .‬גם צ״ל מ״ש ששת‬
‫ב נ ר ש‬ ‫&‬ ‫יעי ה‬ ‫‪n‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪1‬‬
‫ז מ ם השנ ^ ‪ 4 5‬ב י‬ ‫& א מ בהששה ימים הרי ™‬
‫ש ר א ל‬ ‫ל‬ ‫ה ו ל‬ ‫נ א ן‬
‫' *יקדשא י ל * * ? * ל ו ב י‬ ‫*־־ביעי שבת לה׳ אלקיד ד ל '‬
‫י י ז‬ ‫ט‬ ‫י י‬ ‫ה ל א‬ ‫ש י‬
‫ובזה ם ח‬ ‫‪7‬ייש* ״‬ ‫פ״ש זכזר את יוה״ש ל ? י‬
‫‪7‬‬
‫' ‪ ^ T‬ישראל " " * * ‪J J‬״‪ n‬והיי יייי‬ ‫זשפרתם את השבת כי קיש י׳י**׳‬
‫ס י ר‬ ‫י‬ ‫ב י‬ ‫ט ע‬ ‫מ ?‬ ‫פ ב ר נ י‬
‫‪ ! .‬ד י ו ס ר ל ' ' ‪ .‬ג ירט *‬ ‫‪°‬‬ ‫מינהו קדשינהו לזמני ולס‬
‫אל‬ ‫יר‪,‬ל‬ ‫נ ב ה‬
‫* ליי בישר‬ ‫ו״ושה אלם׳‬ ‫**יי* י&נ״י ע״פ מארז״ל בכ״ה באליל‬
‫נ פ ש‬
‫נברא אלי׳״י‬ ‫‪ £‬דנ״ל י*יי*"‬ ‫י ^ ו ו ת ביים יי• «**‬
‫ז נ א ש י‬ ‫‪1‬‬ ‫ה ת ה ו ז ת‬ ‫א ז‬ ‫פ‬ ‫‪5‬‬
‫*בל ש ^‬ ‫״״ט כלל׳‬ ‫'‬ ‫?* יי" לאניי׳ יאיי י׳י׳‬
‫‪** :‬י לעל‪0‬‬ ‫לא הי׳ עיי‬ ‫מ א מ י‬
‫* כ קולם שנביא איי׳״י ל י׳י׳‬ ‫ק ד י ש ת‬ ‫א‬

‫ד‬ ‫ז‬
‫<ה יייי‬ ‫‪.‬‬ ‫מלכותו יה׳ שד׳ע ר״ה בנודע‪ ,‬לא ׳‬ ‫עיקלשאעליו‬
‫וקיי«‪•.‬‬ ‫?יבל‬
 ‫ספר ה מ א פ ר י ם — סר״ ת‬ ‫דנח‬
‫י ״ ‪ ,‬ולהבחן‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫‪.‬‬ ‫מ‬ ‫ך ך י‬ ‫ח‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ך‬ ‫ן ״ ה‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ן כ ן ך‬ ‫ב ‪#‬‬ ‫ן ה ב ״ ן ן‬ ‫^‬ ‫^‬
‫ח‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫כ י‬ ‫ס‬ ‫ו כ מ‬ ‫ס ב י ת ד‬ ‫ל‬ ‫‪17‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ע ג י ן‬ ‫ק‬ ‫י ל ה‬ ‫ז‬ ‫כ‬
‫לי^רדל‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י׳י*‬ ‫י״^י‬ ‫״‬ ‫״‬
‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫י י ‪ ,‬י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫י ד ב ד‬ ‫ח פ צ י ד‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫מ‬
‫ושבח‬ ‫'‬
‫ב י ר‬ ‫ב ד‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫א ס ז‬ ‫ד ב ו‬ ‫ם ז ת‬
‫סבה•‬ ‫‪.‬‬ ‫''‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫דבור אסור הרהור‬
‫ח‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫י‬
‫ן|׳‬ ‫מ‬ ‫מהדבור ע״כ דבור אסור‪ ,‬והרהור מוהר דהההווה העולם לא ה '‬
‫כ‬ ‫ד ע ד א ת‬ ‫כ ו ‪/‬‬ ‫י ‪/‬‬ ‫ד א ת ג‬ ‫מ א‬ ‫ש ג‬
‫םה״ת‬ ‫*‬ ‫ל‬ ‫על‬ ‫?׳‬ ‫התחתי!‬ ‫עולם‬ ‫היינו‬
‫א‬ ‫ה‬ ‫מ י‬ ‫א ‪ : :‬י י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫י ‪ ,‬י‬ ‫ז‬ ‫ו ל ם‬ ‫כי‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ג ת ד > ו י ה‬ ‫ג‬ ‫ז ע ד א ת‬
‫מכוחו‬ ‫'* '‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫'׳‬ ‫״‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י ר ?‬ ‫כ ו ‪/‬‬ ‫ה ז ז ד ע‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫כ מ י‬ ‫מ ע ש‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫א ס ו‬
‫^מדרי׳‬ ‫י‬ ‫י'‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫מ ע ש ד‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ד ‪ ? ,‬ב‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ד י ב י י ו‬ ‫ה ו א‬ ‫ה ע ג י ז‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬
‫ל' מת״ת‬ ‫ם ? ב‬
‫"‬ ‫*‬ ‫^ *׳‬
‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫בהי׳ דבור ובהי׳ מעשה כו׳ וכמ״ש במ״א דכאשר בהי׳ מל׳‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ ע ש ה‬ ‫ב ח י‬ ‫ז‬ ‫ד‪,‬‬ ‫‪, 7 1 0 , 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫י ב י ד‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫ז‬ ‫י‬
‫* כם״ש‬ ‫'‬
‫'‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫'*‬
‫י י‬ ‫י ‪ ,‬י ד‬ ‫ב ח י‬ ‫ה י א‬ ‫ד מ ל‬
‫י גם‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬
‫מתדרמ‪ ,‬והיינו לבד מה שהנקודה פנימיות‬
‫י ‪ ,‬י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ד מ ח י י‬ ‫מ ד ר י‬
‫י בהי׳‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫במ״א‪ ,‬הנד‪ .‬בקבלהה מהספי׳ עליונוה יש בה הג׳‬
‫י י א‬ ‫ש ה מ ל‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫כ‬ ‫ו א‬ ‫מ ל‬ ‫מ ב ח י‬ ‫ה י א‬ ‫י ד א י‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ע ד א ת‬
‫י ׳ מח׳‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫התהוות‬
‫‪3‬‬ ‫י א‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫‪#‬‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ו ג י ם‬ ‫ה ע‬ ‫י ש י‬ ‫ש‬ ‫מ ב‬
‫״ ' ' בהי׳‬ ‫'‬ ‫לי‬ ‫ל‬ ‫׳‬ ‫מה׳ ג״כ‪ .‬והוא דכאשר מקבלת‬
‫יא‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ נ י‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ב ח י‬ ‫ד ‪ ,‬י א‬ ‫ה ת ח ת י ז‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ו‬
‫' מגופא‬ ‫'"‬ ‫'‬
‫ל כ י‬ ‫‪W‬‬ ‫‪n‬‬ ‫י‬ ‫ד נ ה‬ ‫כ ר (‬
‫^ י אל‬ ‫* '‬ ‫׳‬ ‫מעשה )עמ״ש בלק״ת בדיה כי הבואו ונטעחם‬
‫ש י > י א‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫נ כ ד ל‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫כ מ י‬ ‫ז‬ ‫י י ‪,‬‬
‫י נר•‬ ‫ל ג ם י י‬ ‫ד ‪ ,‬נ ב ד ל‬
‫*‬
‫(‬ ‫ן‬ ‫ם ע ע‬ ‫הזולה ה״ז מ״מ בזולה שכמהוהו‪ ,‬אבל מעשה הוא בדבר‬
‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫מ ב ח י‬ ‫ה ״ ז‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫כ ס ד ‪ ,‬י ת‬ ‫ז‬ ‫ש י‬ ‫ה ע ו ל מ ו ת‬ ‫ד ה ת ה י י ת‬ ‫״ ד ‪ ,‬י‬
‫מפני‬ ‫'‬ ‫'‬
‫י‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ב נ ז‬ ‫ק‬ ‫ר‬
‫עשו•‬ ‫י‬ ‫שמקבל מבהי׳ נה״י כו׳‪ ,‬ולכן מה״ה דבור מותרי‬
‫י‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫מ ד ‪.‬‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫מ ד ‪ ,‬ד ב‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ז‬ ‫מ ד ב ו‬ ‫ה י‬
‫השיב‬ ‫*‬ ‫ייי‬ ‫י‬ ‫שמ״מ ההתהוות '‬
‫אסור מפני שהדבור שממנו נההווה העולם הוא מה שדבורו של הקב״ה ה‬
‫מ‬ ‫י ע‬
‫ה‬ ‫י‬ ‫מעשה כר‪ ,‬דבכדי שיהי׳ הההווה עולםוה בע״ג מן הארץ ל ר ?‬
‫ל‬ ‫צ‬
‫ל ח >‬ ‫״‬ ‫ה״ק שנה כו׳ מאוא״ס הבל״ג‪ ,‬דגבול לגבי בל״ג הוא באין ערור׳‬
‫י ר י ד י‬ ‫ש ז ה י‬ ‫מ ע ש ד‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ד ב ו‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ע‬
‫' ^בחנ׳‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫צמצומים‬
‫ל ם‬ ‫ועד״מ אדם העושה כלי הרי נשסלו שכלו ומדוהיו בעשי׳ זו• ו ב י יי'‬
‫‪K‬‬ ‫י‬ ‫ה ק ב‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ץ‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫י ם ד‬
‫‪ f‬לגורו‬ ‫" '‬
‫ב ע ש י‬ ‫ז נ ש פ ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ש כ‬ ‫כ ף‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ז ב ת ב ו נ ד ‪,‬‬ ‫ב ח כ ‪/‬‬
‫' ׳ ייום‬ ‫"‬ ‫׳‬
‫ג א ‪/‬‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫נ א ‪/‬‬
‫בהי׳‬ ‫'‬ ‫ההתהוות כר‪ .‬וזהו דבמע״ב‬
‫מ‬
‫ן ן ז ז ן‬ ‫עשות ה׳ אלקי׳‪ .‬דל״ב סעמיפ אלקימ נא׳ במע״ב דהיינו ההמשבר•‬
‫ן נ מ ו ו ז ו‬
‫׳ ‪'.‬מ‬ ‫יצ‬ ‫הב׳ במל׳ כו׳‪ ,‬ובשבה הוא השביהה דהיינו העלי׳ שעולה ל ע‬
‫ט י ב‬ ‫ו א ‪ ! :‬ר ד ל‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫י כ‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫מ‬
‫מקום‬ ‫י יל‬ ‫דבגמר מע״ב כהי׳ והנה טוב‬
‫ב‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ב ב ח י‬ ‫‪,‬‬
‫? בז׳‪.‬‬ ‫'‬ ‫מאד זה יצה״ר והיינו שע״י ההשובי׳ י ^‬
‫‪5‬‬
‫'‪,‬‬
‫פל‬ ‫בע״ת עומדים ציג אינן יכולים לעמוד והשובר‪ ,‬היא העלאה מ ל מ ט ל מ *‬
‫מ ה ח כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫ח‬
‫עשה‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫ו כ מ ר כ ש ב ת אותיות תשב דבשבת הוא העלי׳‬
‫ש‬ ‫י ק י י מ א‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ד‬
‫‪ .‬דחנ׳׳‬ ‫ה״ז עולה בשבת למקורו כ ר וזהו העלי׳ ד ש ב ת‬
‫ל ב ח י‬ ‫מ ע ש י י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ש‬
‫בחי׳‬ ‫'‬ ‫בדרך ממילא והוא עלי׳ מבהי׳ הדבור‬
‫וכן הוא העלי׳ מעולם העשי׳ שעולה כל עולם ממדדי׳ למדדי׳ ע י‬
‫ההכ׳ כר‪.‬‬
‫וגט‬
‫‪ ,‬־‪-‬פי״"‬
‫נ פ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬
‫*י* ״״ השנה לי׳‪ °‬״ל המירי׳ י ל‪,‬‬ ‫‪ p‬אךהנד‪.‬כתי׳ א י י‬
‫״‬ ‫? א‬ ‫י״‬ ‫נ ל‬ ‫ג‬
‫תיקח מ ׳ "י׳י ' ^ ״ ‪ ,‬ץ הי»י׳ ' ' ל אלי ׳־ ‪°‬׳ ־ '"‪I‬‬ ‫נ‬
‫!‪0‬י‬ ‫״ ־ מ י ״‬
‫י ' ‪ . ,‬שנעי׳ " ׳ ״ ו נ״י׳ אל יהי׳לל‬ ‫‪ mm‬הוא והנה ~ "‬
‫ב‬
‫״‪.‬״ ‪,‬״•מ ח«׳ "״‪ .,‬ני‬ ‫הכפה נשים בנתה ‪ , ,‬מני•‬ ‫ח ו‬ ‫נ‬
‫יי‬
‫״ ^ ^ ״ ה ל ל ה״־ל ' '‪ 5‬פ כ שהיא ״־ ‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫״־־‪,‬״ ל׳ ובים •י׳‬ ‫נ ז ה ר‬

‫‪ '2‬גג״ לי־ '״ ?״‬ ‫לנ‬

‫"‪Lin‬י׳״־־־‬
‫‪1M‬‬
‫הנס מוג״״ ־ י '‬
‫נ‬
‫*‬ ‫‪3‬‬ ‫‪Di‬‬
‫ת‬

‫נ‬
‫א‬

‫נ‬
‫מ‬ ‫א‬ ‫נ‬

‫פד‬
‫י'׳ ״ ׳ *' י׳״י י "" ל ״ מ ל ילהה״ ‪°‬־ ' ״ ״ ‪ « * B‬״״!ל‪.‬‬
‫נ‬ ‫י ט‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬
‫במם שבה שבלו ‪,‬״ק מ * לי־״ ! י לכל ולא ״ ' ל גם ל? ‪f‬‬
‫נ‬ ‫נ ן‬
‫נ י ט ל‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ע‬
‫‪1‬‬ ‫י ״ נ ״ל״י ל״ "׳ ״ ‪ £ ,‬אי׳‬ ‫עכל בבמה לבושים י־ ל'‪°‬‬
‫‪Pm‬‬ ‫א ‪ ,‬ת‬ ‫ט‬
‫‪v‬‬ ‫׳ שאי! ״נלי‬ ‫הנ־מו‪ .‬דפי ששנל‪ ,‬ה׳ק » * ' ״ ' " ם שיני"‬
‫א‬ ‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬
‫ים י־'׳ ״ י ‪,t‬״ יע«'י׳ י"*‬ ‫‪T‬‬ ‫העיד עיי המלנשי" ״ י ־‬
‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫זא‬ ‫נ‬
‫' ל א־י״״י׳ "‬ ‫להלפי׳ש א" י־״ ל ״""׳ ‪ 1 * "'°‬מ הה־׳ י־‬
‫?‬ ‫נ ע ‪,‬‬ ‫ב‬ ‫י נ‬ ‫נ‬
‫‪ °‬׳ הייגי לי״׳‬ ‫ביב נע!ם י־" ׳־ י ״ ״ " " " ^ ״ ה נטי‬
‫י‬
‫־ ננעל »י*‬ ‫נאשו שבל‪ ,‬״‪,‬ק בע*ם י•"־׳ יייי'>?"‬
‫‪0‬‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ו‬
‫‪8 3 1‬‬
‫‪I‬‬ ‫נ־״ו להביאה גמו״*•״ »׳־ ' ״ ‪ ,‬״ ^ ־ ה • ינ־" ? י *נאייו׳‬
‫־‬ ‫‪3‬‬
‫חיי״‬ ‫ך‬ ‫המקולקל הי‪ ,‬״ פנימי ייהי מ ״ ׳ ? ׳ ו ט י ״‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ט‬ ‫פ כ‬
‫‪3‬‬
‫והו״*״״‬ ‫א ש־אמת לא־'"* יי״ ״‪,‬א בחי׳ "־‪* 5‬‬ ‫שהנבי״ ‪,‬‬ ‫‪ w‬״ ק‬
‫‪,6‬‬
‫למעלה י׳נ* " י ״ ״ ״ נטי * " ‪ C L‬ני׳ יי" ‪.‬‬
‫הוא בבחי׳ ההכ*‬
‫‪3‬‬ ‫י‬
‫י נהי׳ הי״י"‪ , , ,‬ו י ם ל ' י ׳ נמו ״י׳יא‬ ‫נ‬ ‫״‪,‬‬ ‫״ ‪,‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫י ה‬ ‫ב‬ ‫) ל אב‬
‫ניי‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫י‬
‫?נ‬ ‫‪ IZ‬נ י י‬ ‫נ״־מהי ׳‬ ‫"‬ ‫‪2‬‬ ‫א ־־י ״יייי• ״ ״ י ״ *‬
‫״‬ ‫א ל‬
‫י"?** "׳־ ייוידח י־״ייי• ? ‪ ,‬־ ׳ איי ' ‪. ,‬‬ ‫וניז הטמי נר׳ « י «‬
‫״נ‬ ‫‪3‬‬
‫למעלה ב‪-‬א דוקא בזאת 'י׳י׳לל י ׳ ? ‪" 2‬ידוע יי־ ?‪.‬״* הוא ב י י •‬
‫?והמשנה ״ שושד‪ ,‬למעלה יומו גי• יי* ‪ . ,‬ע והיה׳ י * י ״ בגיםיי"‬
‫נ״‬ ‫ח‬
‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ע‬
‫־׳ם‪ .‬יבמיס יש נהי' ‪ ' °‬י '" ! ״ ‪,‬״••ב י־יא ״ " ! ו זהייי׳ י"‪.‬‬
‫‪0‬‬ ‫נ‬
‫״ווי• ״ ' ‪:‬׳ מים *י׳‬ ‫״ י ׳ א ‪ -‬ממש׳ י‬ ‫‪.‬‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫‪0‬‬ ‫גנ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬ ‫ד ע ( נ ‪ 0‬ז ת‬
‫ה‬ ‫‪ 3‬י‬
‫' יל‪ ,‬בר ים״י * ״ ׳ אוי יהייי‪:‬‬ ‫הנהו‪ .‬ומים הוא נהי׳ חני‬
‫ננ‬ ‫ס י‬ ‫ע‬ ‫ט ל‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫י אנ ח‬ ‫י‬
‫‪4‬ו‪1‬וי‪ 0‬י ׳ ״ ‪ .‬ע ש נ מ » ו ?‬ ‫*"[‬ ‫" יי י " ' '‬ ‫'‬
‫פ פ ה‬
‫״ ‪ 1‬״״נו‪ ,‬הבמיה י""' יו‪,‬נה ״=" * " ‪5‬‬ ‫יי׳יה מהי התווה שיודי‪ -‬ל‬
‫עי‬ ‫‪U‬‬ ‫״‪0 3‬‬
‫נהי׳ ־נימיות ההווה ״ ״ה‪ ,‬ה " י ל " ״ שנהייי־ ' ־ ‪ L‬תופנינ י־ ?‪,‬‬ ‫ג‬ ‫נ‬
‫‪,,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ע‬
‫י * ״ד‬ ‫"׳י׳ יעי׳׳ הוונו‪ .‬שנ־־ו «'׳ ' י ' ״ ו ‪ .‬שמ י־‬
‫?יי‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬
‫^ שנהי״ ' ״ י כ ו י‪-‬יא י־ ״;‬ ‫ימי׳ שנתגלה בהווה היא ״ ״ י ׳ ״‬
‫‪3‬‬
‫בתושב' ״* ״ ״״‪,‬וי׳ ‪ f‬י‬ ‫י׳יא ימזתיות שהוי הטעם י־״י״י‬
‫א‬ ‫״ נ ל ‪ ,‬״‬ ‫נ י‬
‫״ ״ פויאי׳ י־י׳ייי־ ‪,‬״•ש ב‪°‬׳ ־ ‪ 1‬י‬ ‫' ״ * י יק מומיות ‪ W‬־‬
‫ע ג י ג‬ ‫נ‬
‫״ מ»ה ק י * ׳ ״גלי־‬ ‫יי״יי״ ובידוע דנ״ייי־ ״ '‬
‫&נ‬
‫נ‬
‫‪,‬״ווי׳ *י"‬ ‫י־י׳ווה הוא בהישנע‪-‬פ ונו‪.‬ופני ״ * ‪ "°‬ונן ־י׳‬
‫‪P‬‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬
‫' ‪?,‬״‪ c‬׳‪3‬ל‬ ‫־«' שהעיקו דמושב‪-‬נ ה י ״""!"‪,‬ו נ ר‬
‫י‬ ‫״‬ ‫א ‪ ,‬ת‬
‫" ‪ ,‬״ י זוזדת י׳'׳‬ ‫נתיענע׳מ הוא נינ ״‬
‫וגם טבהי׳ תנין יש ‪ i‬״‬
‫‪ .‬יהי׳ פדגייי‪-‬‬ ‫ן א ן ל ל‬ ‫ק ׳‬ ‫^‬ ‫ב ט ן‬ ‫( ‪ 0‬ך ״‬ ‫‪.‬‬
 ‫ה מ א מ ר י ם —‪ B‬ר ״ ‪n‬‬ ‫ספר‬ ‫רס‬
‫קוץ תלי תילים של הלכות‪ .‬ויש גילוי גפ פנקודוח וכפו יש אפ לפקח•‬
‫ויש אפ^למ־יוה נוי‪ .‬אבל טעמי׳ דתורה לא נתגלו כלל והן זרקא פקיד‬
‫שיפי י‪.‬ולו סגולתא שלא נתגלה כר‪ .‬והנה אותיות התורה הן מבתי׳ פיית‬
‫העליונות בהי׳ חגית‪ .‬דאותיות הן כלים דגילוי אור השכל הוא עיי אותיית‬
‫« >י להיות גילוי אור שכל בלא אותיות• ולבן פי שהוא בעל סכל גדול ואי!‬
‫נ‬ ‫ת‬
‫<י ייי״יי לא 'י ל לה״יע שכל לזולתו‪ .‬וגפ לעצמו אינו יודע י ג‬
‫בטוב מ וכפ׳ש בט׳א‪ .‬והיינו מפני שגילוי ר‪ .‬ל ‪ . « ,‬י אותיות ני׳‬
‫ע‬ ‫סנ‬

‫ובכדי שיתלבש השכל באותי״ *־ל עיי ‪ m m‬והיינו ע׳י הפרי״‪ .‬וכאשר‬
‫השכל מתלבש במדות פ״פצס ביה איי השכל שיוכל להתלבש באותיות נר•‬
‫״ ״ ה ע ת ‪11‬״ירה הן במדות עליוגית בהי׳ זיא כי־‪ .‬ותגין הן בתיי‬
‫‪ m m‬ינמאיז׳ל ש״א פשה להקכ׳ה קושו כתו׳ אותיות נר‪ .‬ותגיו הי‬
‫» נה ית ת ואימא נעשה בתי לייא כר ונקויית ב״־׳ ולכן משתנה‬
‫״ ‪ £ J V ,‬״ ׳ י " י ״ י תיבת אפ »ירי או כ״ירק הוי משת״‬ ‫‪0‬‬ ‫ה‬

‫השני מנהיג את המיית• יעיקי הסכל הוא נקוות החב׳ גקויי•‬

‫י ״ ע ץ ״יא הנקייה כר‪ .‬והאותיות הן כ״י׳ פ״ת כנ‪-‬ל היה‬ ‫‪£‬‬
‫״ ם ך הנקווות שהן בהי־ חכ׳ כר‪ .‬וםעפיפ בכתר ״י׳ פנימיות‬
‫בב‬

‫ח מ י בהי שיי ותענוג ובלילה שירי עמי בהי־ רננא דאורייתא נר‪ .‬י״י‬
‫״ ^ ״ ״ ה׳ע בת׳״ לברר בירוריפ למ־יי־ י ׳ י‬ ‫״‪£‬ה‬
‫״ ו בה התענוג בהכ׳ בר‪ .‬וזהי שפבובין על המות א״י‬
‫‪ £ £‬י ב ״ ״ י י י»י ל׳ תענוג שנמשו גילוי התענוג ב״ווה‪ .‬וגם אשי‬
‫נ‬ ‫י‬
‫^ " ״ י י ״ י ת ל׳ גיק׳ בהי׳ מקבל‪ .‬והנה וה״נ׳ מאיו י״יי‬ ‫™״‬
‫׳ ־ ״ י י ימיי היא בחי׳ בתו בחי׳ התענוג וכידוע דשוש החנ׳ היא‬
‫״ * ^ י ^ י השכלה הושת מתמלאת עונג‪ .‬ואין זה יהי׳־׳‬ ‫״‪,‬א‬
‫^ ל " ^ * ־ ״ ״ ^ ״ י ייאין ימיו שנופל ההשכלה היא העגנ ‪,‬באשו מתי״י‬
‫א‬
‫' ^ « ״ " ״ ״ ; ״ י ן ההכ׳ תענוג דק ס נ ״ א פן התעמג‬
‫״‬ ‫ובקייי‬
‫א ל‬ ‫נ‬

‫קיר שני להתענונ כר‪ .‬אך התועות החב׳ פן התענוג היא‬

‫נ י‬ ‫?‬
‫״ * כר‪ .‬יתוינה היא שנמשו גילוי התענוג ב״־־• יי‪-‬ייגי‬
‫מיי התירה לשמה הייני ע׳מ לעשות והוא עישה יפקייב• »י‬ ‫‪1‬‬
‫‪ Z‬ה ש ב ״ " " ‪ -‬״ י « ‪ 0‬ך תעניג כ״כ׳ כר‪ .‬״ ‪ ,‬״ עניו לע־ןה‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪ ™w‬יא טיקישי יקיימא היא העלי׳ יהיביר לחנ׳ מיי'‬
‫יו׳ע שנת בראשית ב״י׳ ראשית ה־־ ני׳‬ ‫^ ‪ ^ , /‬״ ^‬
‫ולעשות את ‪:am‬היא המשכת נחי׳ ה״ענינ בשבת וכמ־ש ‪,‬קראת לשבת‬
‫ענג שקייאץ וםמשיכיפ בחי׳ התעטנ בשבת כר‪.‬‬

‫ג( ומעתה גיל עניו זניו ועניו שמיי‪ .‬יהנה שפיר היא מל׳ת ינ־־אירל‬
‫־‪0‬‬
‫™ י'׳ י איני אלא ל׳ת‪ .‬וזכוו עפ ייה ום‪-‬ח פ׳*•‬ ‫_^‬
‫והלא מהר יתיי א׳ שמי עם י־ה שס׳ה יזניי עפ י׳ה יפ׳ח‪ .‬היי י י‬
‫נו״הה ״ ל ״ ^ ׳ י ״ הנה בקבלה יש ב׳ יעי״ בעניו פל׳ת שה‪ ,‬בי•״ י־ י י ׳‬
‫‪6‬‬
‫שזהו•י י י• יש׳ היי׳‪ .‬ויש ידה שזהו י׳ה שלפטה פש׳ ״י•' והנה בקי"‬
‫כתי׳ עזי וזמרת ייה ואי׳ בילקוט בעוהיז היו םקלסין בשתי אותיות ולעתיי יחיו‬
 ‫רםא‬ ‫* י• ״ ‪ft‬‬
‫ר‬ ‫מ‬
‫ס םס פר ר‪ n‬ה‪ w‬מ« א ‪. -‬מ ר י ה ‪-‬‬
‫מקלסין בששה אותיות שגא׳ ביום ההוא יושר השיר כ ר כי בי״ה הוי׳ צור‬
‫עולמים• ו ג י ל הלא בש׳ הוי׳ יש ג״כ י״ה ומה״ע בי ביה הוי׳ בו׳‪ .‬א ך הגה‬
‫כתי׳ אמרתי לא אראה יה יה ב א ת החיים‪ ,‬הרי יש ב׳ בהי׳ י״ה‪ ,‬וכן כתי׳‬
‫מן המצר קראתי ית עגגי במרתב יה שיש ב׳ י״ה‪ ,‬והעבין הוא בידוע דד׳‬
‫אותיות הוי׳ הן יו״ד צמצום ה׳ התפשטות ר ה המשכה והתפשטות‪ ,‬דבכדי‬
‫״יהי' ש׳ הוי׳ צ״ל ע״י צמצום וזהו דהתהלת י הוי׳ הוא באות יו״ד‬ ‫ש‬

‫בתי׳ צמצום כו׳• ועמ״ש בהו״א ד״ה אשירה ל ׳ ‪ ,‬וידוע דש׳ הוי׳ הוא‬ ‫ה‬

‫בא*י׳ והיינו דבכדי שיהי׳ אצי׳ מאוא״ם המאציל הוא ג״כ עיי צמצופ‬
‫י־י׳ וכידוע דבהי׳ ה כ ת ר הוא כ מ ו ה א ח ר ם שלפני הצמצום ושיהי׳ בתי׳‬
‫ה‬
‫־׳ י » ״י״י י י י » י ו ״ דאוא״ס י ‪ .‬אך בכדי שיהי׳ התהוות עולמות‬ ‫כ ו‬

‫— י י״י* שבמל׳ מקור‬

‫י״‪-,‬״‬ ‫ל ת שמפרידין את הרע נם״ד ביי" י׳י׳ ׳*'"־־־ ־‬

‫‪,‬‬
‫״ ל "‬
‫‪WS‬‬ ‫שי־ ויה‪ .‬תהי מן הפי‪1‬ר קראתי י׳ה שע־י הפי‪ ,‬דאת״ ׳ ״ ״‬
‫‪1 ll-Z‬‬ ‫ר‬

‫י׳י‪1‬י‪ .‬דביר‪ .‬הוי׳ וזהו שפי עפ י׳י• ״ י י ־ ״ נ ״‬

‫ג‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫‪0‬‬
‫»‬
‫י״׳ י׳וי׳׳ אמנם בחי׳ י־ה יזו׳ הוי׳ היא מיי" ^ '״״" "י ? ‪i w T S‬‬
‫ג‬ ‫ל פ ‪6‬‬ ‫נ‬ ‫ם‬
‫' ״״י״״׳ ב פ ^‬ ‫״׳א להפסיד נחי׳ ״ה מ נ י י <־ ' בי״י‬
‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫י נ י‬ ‫ס‬ ‫י פ‬
‫י ״« " ־ " י " ׳ ׳ ״ * ‪ £ I T‬יה מני״‬ ‫׳‬ ‫י*״ ״ ^ " ' ־‬
‫‪J‬‬ ‫ית‬ ‫‪,0‬‬ ‫ט ה‬
‫« ו‪4‬י‬ ‫״י׳ ׳‬ ‫י*׳ « ו ת ״ממינו אנחנו• והב׳ »י״יי‬
‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫"״'ליו הקניה פתעטף בגיגית ני׳ ״יי׳י « ״ ״ " י׳ ׳ יי" ‪ ' » . ? T‬מ ? ד‬
‫ש ל נ ״ נ ל ה‬
‫‪W ,‬‬ ‫ה־*״ ׳־אנחנו עושים לפטה עי׳ז ה״ » « «‬

‫‪srirt‬‬
‫‪0‬‬ ‫ל י ע ? ב‬ ‫י‬ ‫י‬
‫־ייא‬ ‫״‪7‬‬ ‫״ ״י״י ״ ״ ״ ™ ־ ' ״ י‬
‫״‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫‪5‬‬ ‫ל‬
‫‪£‬‬ ‫א ל‬ ‫ל‬

‫״ ? י ״ ״ ־‬ ‫‪ -‬ייי׳י ״ י י ״ י‬ ‫י־״ ד י ־‬ ‫‪z‬‬ ‫‪£‬‬

‫ח ‪ 5‬פ ר‬ ‫‪8‬‬
‫‪, J‬ייי• ‪on‬‬ ‫יי "יק׳ בחי׳ ל׳ת שהן י׳ה שלםטי• י׳^‬
‫' ׳ ^‪,‬״^נ״׳ל‬
‫״ ‪ ,‬׳ = מיש‬
‫׳ "־‬ ‫‪W‬‬ ‫י‬
‫׳ י ׳ ־ י י לי־ייא י׳י* י ־ ״ ״‬
‫ל ע ש י ת‬
‫" « ״ « המשנית נחי׳ י׳ה יש׳ י־יי׳ יייי׳‬ ‫‪5‬‬
‫ב ח י‬ ‫‪8‬‬ ‫ה פ ל‬
‫‪5‬״‬
‫נ | נ י פ י‬
‫"יי" "י־ ‪ T‬״ ״עה׳ע‬ ‫הםשנת בחי׳ התענוג בח־׳ מייני בה״ ' ™‬
‫ע‬ ‫ג‬ ‫פ י י‬ ‫ב‬ ‫י‬
‫" ' ‪ ' ,‬״ ר ע״פים‬ ‫^ " י לא *יאה י׳י‪ .‬יה באיז החיים ״י״ ׳‬

‫רב « ™^‬
‫^™‪17‬‬

‫יהתהוות‬ ‫״״•ל‬
‫ונ״יל דהתהיית‬
‫\ ‪ ^ . £‬״י‪, .‬׳״ יבי׳י•‬

‫ת‬ ‫א‬ ‫ן‬

‫י י ‪,‬‬
‫׳‬
‫ן ״ ־ י ס‬
‫ינעה׳ת היא ה‬
‫‪T O J n‬‬

‫‪ 0‬ע ע ה‬
‫י פ י ‪0‬‬
‫יעפ‬
‫ב‬

‫״ ״ ׳ ״י־‬
‫ת‬
‫עז׳א ״ ״ ^‬
‫ישנת ^‬
‫י‬
‫ל‬

‫י ח י‬

‫נט׳ויתיי" ההמשכה ^‬
‫י‬
‫מ נ ח י‬ ‫ה ־ מ נ י ‪1‬‬

‫ג‬ ‫ל‬
‫פ ב ח י‬

‫מ‬ ‫ת פ י ד‬
‫‪5‬ע״״‬
 ‫פ פ ר ד‪ .‬מ א ם ר י מ — פ ר ׳׳ מ‬ ‫רפב‬
‫העולמות הוא עיי צמצום בבתי׳ יביוו סל הקביה סהסיב מעסה‪ .‬ובכיי‬
‫שיתי׳ הצמצום הוא עיי מלאכה למטה דהיינו פו־פ באמונה וזהו סאטררל‬
‫גדולה מלאכה יותר מיראת שמי׳ והיינו שעיי מלאכה פםשיכים בחי׳ םלאני•‬
‫ומעשה למעלה כו‪ /‬תהו ססת ימים תעבוד מלאכה באמונה כוי‪ .‬ונם תעביי‬
‫הוא העבודה דפעסה המצות ועבודת הבירורים םעי־ז מפסיביפ בחי׳ הענג‬
‫בשבת שזיע לעסות את הסבת כי׳‪ .‬וזהו שאמיויל במדיו אמרה סבת ל־ני‬
‫הקב ה לכולם נתת ב! זוג יל' לא נתת בן זוג איל הקביה כנסיי יהי־ »‬
‫״גד כו פי לכולם נתת בן זוג דששר‪ .‬ימים הן שסר‪ .‬זוגות והן חויג נייה‬
‫תות ויסוד וסבת היא יום השביעי היא בחי׳ מל־ סאין לה בי י«‬
‫ל־אי מ־נ׳ מה אין המל׳ מקבלת מהיסוד סיהי־ ביי למל־‪ .‬הענין דהששי־‬
‫א ך‬
‫ט‬
‫״ י י ״ ״ י י ל הן בחי׳ חול וסבת היא קדש יאין קדש פתעיב‬ ‫?‬
‫׳ « י ל דפל־ סטקבלת מיסיי ויו בחי׳ דבורו סל הקביה שהשיב‬
‫מעסה מ״מ היא השביתה טמייי׳ זי י־פשנ״יל‪ .‬״הי שאין לה ביי איל‬
‫הקב ה כנס יהי׳ ב! ייגי שהן םמסיכים בחי־ התענוג בסבת ס‪,‬׳ע לעסית‬
‫את הסבת ני־ ננ‪-‬ל‪ .‬והי־ע זכור עם ייה כ‪.‬״‪.‬‬
‫ו( ומעת״ י ל פ ו י ע זכיי ישמור בדבור א־ נאמרו‪ .‬הענין היא יי־ניי‬
‫אמרי י איל הקב׳ה למסה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת‬
‫נ‬ ‫לי‬
‫" י• לי״יאל לד יהיויעפ‪ .‬סהסנת הוא ב״י׳ פתני•־‬ ‫™‬ ‫״‬ ‫ל כ א‬

‫מ » י א^ני מיבן יהלא כתי׳ לעשות את השבת שישראל עוסין ופפשיניי־‬

‫^ שהסבת נק־ נסם ־״‪:‬ה‪ .‬או העני‪ ,‬ה‪,‬א שיש ׳־יי‬ ‫»‬ ‫״ ‪W‬‬
‫* ‪ * f‬־את־־יל'״ יהיא בב״י׳ מתנו‪ .‬פלפעלה כ‪,‬־‪ .‬יה״‬ ‫™‬
‫השב תי• ישנת היא העלי׳ מהצמצימים י״׳ אלקים יע״י הוא ההפש־ה פש׳ היי׳‬
‫^ ™ ״ ״ ״ "י• יש־ היי־ שהיא ב״י־ מתענוג כ‪ ,,‬אך יש בשנת‬
‫‪ * J £‬״ ״ י"י יהיא בחי׳ שב״ להיי׳ אלקיו יע״ז היא ההמשכה יב״י־‬
‫ע<מ‪,‬ת יתלני• ינפיש אי תתענג על היי׳ שזי‪ •-‬למעלה מכחי׳ יקואת לשבת‬
‫עמ שא‪ 1‬זה במי‪ -‬עצפית התענוג ממס ומיס אי תתענג ־‪,‬׳ ‪,‬ה‪ ,‬״י׳ עצ־־ית‬
‫ב‬

‫בחל תענוג העצמי הבלתי מורגס כלל כי׳ ונ״'׳ יי‬

‫ני‪ .‬ועו‪-‬נ ‪.‬־יי ושמיר בובוו אחד נאמרו ילגבי‬ ‫‪^"™™™Z‬‬
‫‪ W W‬שניהם שיים ואינם תופסים מקים כיי‪ .‬והנה בחי׳ יי‬ ‫נח‬
‫^ ־״ ״ ציי־ה שפייה יעזינ את סב״י״י תשמרו כ‪,‬׳‪ .‬והש־ייי•‬ ‫שה א‬
‫‪ ° X ,‬־ יי‪-‬יא שלא להיית פגסי היית יאין אני יהיא ינילי"‬ ‫לתר כ'‬ ‫יכ‬
‫ו כ‬ ‫כ‬
‫״לא יי•'׳ י נ י שקי י־פיש ויבר שקרי לא יבין »י‬
‫ם‬ ‫לי י ‪,‬־‬
‫ו פים םיי־‬ ‫ת א פ י‬ ‫‪,‬‬
‫א ל‬ ‫״ ״ « « י י י ־שתגיעי לאבני שיש‬
‫י‬ ‫ט ר‬

‫‪,‬א•״ »״‬ ‫ז נ י ת‬ ‫‪ » f‬לא י־יו ־י׳ ופים פים הן ‪.‬‬

‫ע‬ ‫ט‬ ‫פ י פ‬ ‫‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫ונאפת ה־ל‬ ‫‪D0r‬‬ ‫׳ ״ מ י ״ ״ גשמים• ילא יפויי פית‬ ‫״‪* °‬‬ ‫ב‬
‫נ‬ ‫י‬
‫" _ ״ ! ״ ״ י לל ־י׳׳ י״יא יייבי שקיים כו׳ שגפ שקו ביי'‬ ‫נ‬
‫י ג‬
‫™» » י י ל ״ י םי‪-‬״קי ייי היא השמיות דב״י׳ מתנה ושב״ בי׳־‬
‫א‬
‫ובו כ הנ פדו דשבת הן הנ׳ סעודית ישבת‪ .‬מעידה ואסונה הוא שבת‬
‫ומעלי סבתא סזהי בחי׳ שבת דטיקישי יק״מא‪ .‬יהיא השביתה וההעלאה יי•'*‬
‫ר ם ג‬
‫ה מ א מ ר י ם — פר ״ ת‬ ‫ספר‬
‫בחי׳ שמור לנוק׳‪ .‬סעודה שני׳ הוא שבהא דיומא שהו״ע לעשות את השבת‬
‫המשכת התענוג בשבת וקראת לשבה עונג והו״ע זכור אה יוה״ש זכור‬
‫לדכורא המשכת י״ה דש׳ הוי׳‪ .‬סעודה שלישיה היא בחי׳ מתנה טובה דשבת‬
‫והי״ע אז ת ת ע נ ג על הוי׳ כר‪ .‬וזהו ג״פ היום שנא׳ בפסוק אכלוהו היום‬
‫וםעם הג׳ נא׳ היום לא היינו הענוג העצמי הבלתי מורגש כר וכמ״ש במ״א‪,‬‬
‫ועמ״ש בד״ה את שבתותי תשמרו שלא נדפס ובהגהות לד״ה אכלוהו היום‬
‫כוי׳ וזהו זכור את יום השבת לקדשו הגם דשבת מיקדשי וקיימא זהו רק‬
‫העלי׳ מבתי׳ עשי׳ להב׳ וע״י העבודה דששת ימים תעבוד במעהמ״צ ובירורים‬
‫ממשיכים בהי׳ ענג בשבת שעז״א זכור את יוה״ש בהי׳ המשכה כר‪ ,‬ויש עוד‬
‫בשבת בהי׳ מתנה טובה ועז״א ויום השביעי שבת להוי׳ אלקיך כו׳ והוא‬
‫המשכת עצמות התענוג ממש אז ההענג על הוי׳ והו״ע מש״א זכור ושמור‬
‫בדבור אתד נאמרו כו׳•‬

‫בס‪-‬ד שיפ משפטים‪ ,‬פ״ש‪ .‬פר״ת‪.‬‬

‫כ י תשא את ראש בנ״י לפקודיהם ונתנו כו׳ זה יתנו כו׳ מהצית השקל בשקל‬
‫הקדש עשרי׳ גרה השקל מחציה השקל תרומה לה׳‪ .‬וצ״ל מה״ע ב״ם‬
‫מחצית השקל שאו׳ מחציה השקל בשקל הקדש‪ ,‬וכופל עוד מחציה השקל‬
‫תרומה לד‪ /.‬ומה״ע עשרים גרה השקל שהרי צריך ליתן רק מחצית השקל‪.‬‬
‫י מ י ה ״ ח בשם הזהר מיש כל העובר על הפקודים מאן דעבר על פקודא אורייתא‬
‫דרמ״ח םקודין רמ״ת אברין דמלבא‪ ,‬ואם עבר על הפקודים התיקון הוא מחצית‬
‫ה‬
‫* ק ל ‪ .‬וזהו דפ׳ שקלים נאמרת אחר הטא העגל שהרי נאמרה בעלי׳ השלישית‪.‬‬
‫ייייינו שהיא תיקון על החטא‪ .‬וצ״ל מהו מעלת מחצית השקל כ״כ שמכפר על‬
‫החטא‪ .‬ולהבין כ״ז ילת״ק מת דאי׳ בילקוט ישעי׳ ע״פ וישת אדם וישפל איש‬
‫יאל תעש להם‪ .‬וישת אדם אלו ישראל שנא׳ ואתנה צאני כו׳ אדם אתם‪ ,‬וישפל‬
‫ש‬ ‫ו ב מ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬
‫״ יי‬ ‫איש זה משה שנא׳ כי זה משה האיש‪ .‬שע״י וישת אדם וישפל‬
‫רד כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל י א ל ‪ .‬א״ל משה להקב״ה אע״פ שאני‬ ‫ש ר‬

‫י ‪ ,‬ו ש ס‬
‫ל ת י ע״י אל תעש להם אלא למענך וכם״ש בי תשא את ראש בנ״י‪ .‬וצ״ל‬
‫מ‬
‫ה ״ ע שבקש משה שלא יעשה למענו כ״א למענך‪ ,‬ומה שייך זה למ״ש כי תשא‬
‫כו‬
‫' • מ ״ ל תחלה מ״ש כי תשא את ראש בנ״י מהו ראש‪ .‬הענין הוא דהנה כת‬
‫החכם עיניו בראשו‪ ,‬וסרש״י שבתתלת הדבר הוא מסתכל בסופו של דבר וכן ת״י•‬
‫ת‬ ‫א‬ ‫י ר י א ה‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ה י א‬
‫ייייא ע״ד הרואה את תנולד שבכל ל ב י‬
‫ע״כ בחר בזה שרואה‬ ‫המד״ש שזה אמר ר׳ שמעון בן נתנאל שהי׳ מדתו ירא‬
‫א‬ ‫ט‬ ‫ח‬

‫את הנולד שעי״ז יהי׳ ירא חטא ולא יחטא לעולם‪ ,‬דכאשר רואה סוף הדבר א ו‬
 ‫ס פ ר ד ‪ ,‬מ א מ ר י ם— ס ד ״ ת‬ ‫דסך‬
‫‪3‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ז ר ד‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫ש‬
‫^•'ה״ה‬ ‫שהוא קשה מאד וכפ״ש נוסת הטוסנה‬ ‫'‬
‫י‬ ‫ג‬ ‫?‬ ‫ע‬ ‫כ‬
‫י 'ן‬ ‫ד ד ך ישר לאיש ואהריתה דרכי מות‪ ,‬ועיי שרואה העונש הכרח״‬
‫ס כ י י‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫מ צ י י ׳‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫י ה ו י‬ ‫ד ״ ל‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫מ‬
‫' רחה‬ ‫י ט‬ ‫ר ב ד‬
‫• יר׳יא‬ ‫י‬ ‫מונע עצמי‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫מ‬

‫י‬ ‫'‬ ‫עבירה בנגד הפםדד‪ -‬דעם היות דעשיית המצוד! באה ביגיעה‬
‫ד ‪ ,‬ה‬ ‫ד ‪ ,‬ם ס ד‬
‫^‬ ‫ט‬ ‫גדולה׳ והמניעה מעבירה הוא אהכפי׳ גדולה‪ ,‬מ״מ ה י ה מהשב‬
‫ז י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ז‬ ‫ו ע י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ג ג ד‬
‫^ 'ייניו‬ ‫^‬ ‫"‬ ‫גגד שכרה הטוב ושכר העבירי׳‬
‫י‬ ‫ב ס י ר‬ ‫ש י ה י‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ע י ג י י‬ ‫ו ה ח כ ם‬ ‫י ז ד ‪ ,‬ו‬ ‫כ ו‬
‫יראת‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫'•‬
‫י‬ ‫‪ 1 J 3 G n ; T‬״‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬
‫זהו‬ ‫'‬ ‫בראשו היינו בהי׳ מקיפים דגשמה‪ ,‬דיראת הםא תלוי‬
‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה י ם ד‬ ‫‪,‬‬ ‫ט ס נ י‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫‪m‬‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ח‬
‫? *"יראה‬ ‫א‬
‫*‬ ‫ל‬
‫^™‬
‫ר ק מצד היראה הנטוע וקבוע בלבו מרוממות הא״ס לא ע י פ ט ר ד ׳ ייייגי‬
‫י‬ ‫הבאה מהשגה והתבוננות כיא יראת עצמיות וטבעית לא מצד י•‬
‫בבוז‬ ‫^זלייא‬
‫יראת‬ ‫׳‬ ‫והיא מעצם הא״ס הבלתי מושג כר‪ .‬והיא בשרשה יראת הרוממות‬
‫י‬ ‫ב ח י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫'‬ ‫ה ה כ שבנפש‪ ,‬והיינו בפנימיות ההב׳ שע״י ראיית מהות האלקות‬
‫מ א ן‬
‫^ ן‬ ‫הטא כר‪ .‬חה״ע עיניו בראשו כו׳‪ .‬ובזהר אי׳ וההכם עיניו בראשו ל‬
‫ה‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫מ ס נ י‬ ‫ו י‬ ‫ב ג‬
‫דאשה‬ ‫^‬ ‫על ראשו והיא השכינה‪ ,‬דלכן אסור ל י ל י י ל י׳יאש‬
‫י ג י ל י >‬ ‫כ י ל ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ו ה ג ד ‪,‬‬ ‫ד א י ת י‬ ‫ש‬ ‫ו כ מ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ג ק‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫א ד ם‬ ‫ש‬
‫הג לות‬ ‫על?‬ ‫' ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪' ,‬‬ ‫׳‬ ‫ל‬
‫ם‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ם ג ן ז ס‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ן ך ׳ ן א‬ ‫ג ל ן ת‬ ‫ל‬ ‫ן ג ן ל ה‬ ‫א‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ך‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ן י ש‬

‫‪3‬‬ ‫ע ג ג ל י‬ ‫י‬ ‫כ נ ס‬ ‫ז ה‬ ‫כ ‪ 7‬י ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ע מ י ‪ ,‬ם‬ ‫ג ג ל ה‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ש ג ק‬ ‫ש ד ‪ ,‬ש כ י נ ה‬
‫!ולה‬ ‫"‬ ‫ד י‬
‫׳‬ ‫'‬
‫י‬ ‫השכינה גגלה כבי׳ עמהם וכמא׳ גלו לבבל שכינה עמהס‪ .‬והפי׳ הב׳‬
‫״‬

‫כ‬ ‫ג‬
‫הוא ל׳ גאולה והוא שהנביא מבשר להם שיגאל את השכינה ויגאלו * * *‬
‫‪3‬‬ ‫ו ה‬
‫י^ן‬ ‫׳‬ ‫ולב׳ הפי׳ הוא השכינה נק׳ ראש וכמ״ש ויעבר מלכם לפניהם‬
‫ל ‪1‬‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ע י נ י י‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ב ר א ש ם‬ ‫ם ג י ה ם‬ ‫ה פ י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬
‫*'?י שלל‬ ‫•‬ ‫יי׳'‬ ‫רז ל‬
‫?‬
‫נ ש ו‬ ‫ועיונו הוא במאן דשרי׳ על ראשו כר‪ .‬תהו ש א ם * ל אין עומדיז‬ ‫רז‬

‫אלא מהוך כובד ראש וסי׳ ההימ נ י ע שההפלה תהי׳ על הכובד שבראש‪ ,‬דט* ^‬
‫מהפלל על התסרון לא יהפלל על ההסרון שלו כ״א על ההסרון שלמעלה‪ .‬כי‬
‫ן ץ למטה •‬ ‫ן ל‬ ‫ה ח ם ך‬ ‫ע ג י ן‬ ‫כ ל ל ן ת‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ל מ ע ל ה >‬ ‫ן ז ס ך ן ן‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫מ ט ה‬ ‫ן ז ס ר ן‬ ‫ש‬ ‫י‬

‫ם ג י ל ו י‬
‫*שהי׳‬ ‫מההםרון למעלה‪ ,‬דהההווה העולמוה הוא בבהי׳ הסרון האור׳ י‬
‫א״א להיות התועות העולמוה רק מהסרון האור‪ .‬והוא הצמצום ר י ר א ^ שלא‬
‫ג‬ ‫ב ע‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א ר א ״ ס‬ ‫‪n c r‬‬ ‫‪m ? D‬‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫א י א‬ ‫ה י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫‪,0‬‬
‫" י היי‬ ‫א ז י‬
‫‪*°‬‬ ‫**‬ ‫‪0‬‬
‫*‬ ‫'‬ ‫באיא* י‬
‫י'ש‬ ‫הי׳ אפשר להיוה מזה הההווה העולמוה‪ ,‬רק כאשר נהעלם ר׳איא*‬
‫ש‬

‫ז‬ ‫ו מ ש י‬ ‫ד ‪ ,‬א ו י‬ ‫ח ט י י ז‬ ‫מ ב ח י ‪/‬‬ ‫ז ז י א‬ ‫ד ‪ ,‬ה ת ה ז ו ת‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫כ ר‬

‫בהי'‬ ‫*‬
‫ב‬ ‫ו ע ו‬
‫התהוות העולמות ״‬
‫^‬ ‫י‬ ‫הםרון למטה ט ׳ ‪ .‬אך נשיי ע״י עבודהם ממשיכים בהי׳ גילוי האור‬

‫א י א‬ ‫ש ז ה י‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫י ‪ ,‬ח ל ל‬ ‫מ ק י ט‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ש י ו י ‪/‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪, 0‬‬ ‫ד ז ‪ 7‬נ ה‬ ‫א ו י‬ ‫ת י ס‬
‫בחיי‬ ‫ם ? י‬
‫*‪°‬‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ג ו ס א‬ ‫‪0‬‬
‫*י *‬ ‫'‬ ‫'‬
‫? יע״י‬ ‫הנה זהו מקור האור המאיר אחר הצמצום דבאיא*‬
‫כ י‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫‪0‬‬ ‫ע ז נ מ ו ת‬ ‫ב ח י‬
‫' ' סרו?‬ ‫ל‬ ‫איא*‬ ‫'‬ ‫ממכ״ע‪ ,‬ועיי עבודה ממשיכים‬
‫י ‪ ,‬ח‬ ‫ו ט מ י ל א‬ ‫ה ש ג י מ י ו ח‬
‫‪ -‬לםון‬ ‫ההסרון שלמטה נעשה ההסרה למעלה היינו בבתי׳‬
‫גם בבהי׳ ההיצוניוה כר‪ .‬וכמא׳ בזמן שהאדם מצטער השכינה מר•‬

‫״( כ״ה בגוכייק‪ ,‬מ ת ״ ל ‪ :‬בעקבי החםזג‬

‫•״( כ״ה בגוכי״ק‪ ,‬ואת״ל‪ :‬פקו^ החלל‪,‬‬
 ‫״‬
‫רסח‬ ‫ת‬ ‫המאמרים—ס ר‬ ‫שסד‬
‫י ‪/‬‬
‫אומרת כ ב קלגי מראשי קלגי מזרועי‪ .‬ועיז ציל התפלה על החסרון שלמעלה‬
‫וכאשר מתמלא החסרון שלמעלת ממילא מתמלא החסרון למטה בר‪ .‬ומה״ע תתסרון‬
‫למעלה הנה כתי׳ תתת אשר לא עבדת כ ר מרוב כל‪ .‬כל הוא כמ״ש כי כל‬
‫בשמים ובארץ דאהיד בשמי׳ ובארעא שמים הוא בחי׳ סוכ״ע וארץ בהי׳‬
‫ממכ״ע‪ .‬וכל הוא שמחבר ש ר א חבור בחי׳ סוכ״ע וממכ״ע‪ .‬דבל הוא ל׳ כללית‪.‬‬
‫י ס ו כ י ע הוא בהי׳ אור כללי‪ ,‬וכי כל בשוב״א הוא שהכללוה שבשמים נמשך‬
‫בארץ כר‪ .‬ו ר ש כל הנקרא בשמי‪ ,‬שמי הוא מקור בהי׳ ממכ״ע‪ ,‬וכל הנק׳‬
‫ונמשך בשמי הוא המשכת בחי׳ סוב״ע בממכ״ע וכמש״א וישמחו בך ישראל‬
‫מקדשי שמך שהם מקדשי השם ו ה ר ע יתוד קוב״ת ושכינתי׳‪ ,‬דקוב״ה סוכ״ע‬
‫ושכינתא ממכ״ע ויתוד קוב״ת ושכינתי׳ הוא יהוד סוכ״ע וממכ״ע כר‪ .‬וידוע‬
‫ייהוד קוביה ושכינתי׳ יש עד רוהמ״ע‪ ,‬ח ״ א ומל׳ הוא בחי׳ קוב״ת ושכינתא‬
‫דת״ת הוא בהי׳ קוביה ומל׳ שכינהא‪ ,‬וכן ה ר ב הן קוביה ושכינהא‪ ,‬ובשרשו‬
‫הנה ראשית גילוי הקו הוא בהי׳ שכינה )עמ״ש בדיה ובבה הגמל( ואוא״ם‬
‫שלפני הצמצום הוא בחי׳ קוביה‪ .‬ובאואים שלפני הצמצום בחי׳ מל׳ דא״ס‬
‫הוא בתי׳ שכינתא והוא בתי׳ שמי מקור ממכיע מקור הקו‪ ,‬וקובית הוא בחי׳‬
‫אוא״ס שלמעלה מבהי׳ מל׳ דא״ם כר‪ ,‬וזהו בחי׳ בל הנק׳ בשמי כר‪ .‬וזהו שת״י‬
‫כ‬
‫ל דא בגין אבתתכון צדיקיא כו׳‪ ,‬דצדיק הוא בחי׳ יסוד שזהו יהוד דקוב״ה‬
‫ושכינתא וכן הוא עד רוכ״ד כו׳‪ .‬וזהו מרוב כל בחי׳ כי כל בשמים ובארץ ומרוב‬
‫כל הוא שיש ריבוי מדרי׳ בכל וכמו שיש כמה מדרי׳ בבחי׳ קוביה ושכינתא‬
‫כנ‬
‫״ ל • אך בזהיג הוא בחסר כל שהכל חסר ואינו נמשך מבחי׳ סוביע בבתי׳‬
‫ממכיע‪ .‬והגם שיש יהוד קוביה ושכינהא בזה״ג גיכ הנה זהו מהאור הנשאר׳‬
‫והיינו שאינו אור הדש כיא מה שנשאר מהאור שנמשך מכבר כו׳‪ .‬וז״ש ואני‬
‫בתוך הגולה על נהר כ ב ר ואני הוא בהי׳ מל׳‪ .‬ובאשר שכינהא בנלוהא ה״ז‬
‫בחי׳ נהר כבר דונהר יוצא מעדן להשקות את הגן‪ ,‬נהר הוא בחי׳ כל דבשוב א‬
‫שמחבר בהי׳ סוכ״ע וממכיע‪ ,‬דעדן הוא בהי׳ םוכ״ע וגן בהי׳ ממכ״ע‪ ,‬והנהר‬
‫מחבר כר‪ .‬אבל בזמן תגלות דבחסר כל שהכל הסר ה״ז בבהי׳ נהר כבר מה‬
‫שנשאר מכבר והוא בחי׳ ספיחים שנשאר מבחי׳ אור ז ת ע לצדיק ׳ ובמ ש‬
‫כ ו‬

‫במ״א‪ .‬וזהו קלני מראשי קלני מזרועי ראשי וזרועי הוא מקום הנתת תפיל ן‬
‫״״־•י בחי׳ תוס׳ האור הנמשך‪ ,‬דהקבית מנית תפילין המשכת בחי׳ קוב״ה‬
‫כר‪ .‬והוקשת כל התורה להפילין שעיי הוימ נמשך הוס׳ אור וכמ״ש וינתהו‬
‫מ ״ ע לעבדת ולשמרת דעבודת הגן הוא שיתי׳ המשכת הנהר שיצא מ ע ה כר•‬
‫וכעה״מ בתתלתו דוינההו בגיע הוא שאתר תצםצום יאיר תאור כמו שה‬
‫ע‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ס‬
‫ר‬ ‫י‬ ‫קודם הצמצום ועוד בבחי' י*י ' א י י‬
‫גמ״א־ אך בבתי׳ הסר כל זהו קלני מראשי וזרועי שאינו נמשך תום « י‬
‫מ ת י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ל‬
‫‪£‬א‬ ‫‪2 ? 1‬‬ ‫אדרבא שנתמעט האור‪ .‬וע״ז הוא איל עימייו‬
‫י י ו‬ ‫ע י‬ ‫א י ז‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬
‫‪m‬‬ ‫‪« t‬יי‬ ‫?‬ ‫על הכובד ותתסרון שבראש כי־ ימי״‬
‫‪Z‬ובמ״ש‬ ‫ה ת ס ל ר ‪,‬‬ ‫ד ק ו ד ם‬
‫מתוי שמחה של מצוה‪ .‬ושניהם א י יי׳יי^‬ ‫ת‬ ‫מ‬

‫י‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫מ י ל‬

‫^ ש ^ פ ל ה‬ ‫'‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫על חסיון האור‪ .‬ובתפלה ״ ש ר‬
‫מ‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬
‫^ י ^ ד ל״פל^‬ ‫בשמוזה ובטוב ל ב ב מרוב כל דההמשנח * י ״ ״ ״ ״ ׳‬
‫״ ע סמיכת גאולה לתפלה׳‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫יייא ה ם ש‬
‫ח‬ ‫‪/‬‬ ‫ט‬ ‫ב ש פ ז ז ה‬ ‫ה ת ח ל ו י‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫כ ת‬
 ‫ספר ה מאמרים— פר״ת‬ ‫רסן‬
‫בהי'‬
‫י אם‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ס‬ ‫'‬ ‫כ‬
‫ל'‬ ‫ס‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ה‬
‫ה י י‬ ‫א ת י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה מ ש כ ד ו‬ ‫ב ח י‬ ‫י ה י י ט‬ ‫ה ת ז ז ב ר ו ת‬ ‫‪w‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ד‬

‫י ‪ 0‬ו ד‬ ‫ב ח י‬ ‫ג א י ל ד ‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ג א י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫״‬
‫^ באולר•‬ ‫ל לתפלה י‬ ‫םוכ״ע בממב״ע׳‬
‫יגאלך מוב יגאל כ ר והוא בחי׳ כל שמחבר שו״א‪ .‬והיעו שמנולה בעשר•‬
‫ההמשכה דאוא״ס הסוכיע שיאיר בבהי׳ ממכ״ע כר•‬

‫^‪,‬וא‬ ‫י‬
‫ע ל‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫כ ו ב ד‬
‫נ״ע מפרש אין עומדין להתפלל אלא מ ת י י‬ ‫ורבעו‬ ‫ב(‬
‫י י‬ ‫י ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ה כ ו ב‬ ‫‪,‬‬
‫״‬ ‫? ״ ן‬ ‫ד ‪3‬‬ ‫י‬ ‫דישראל הוא לי ראש‪ .‬ולהכיל ימי *?‬
‫צ י י י י‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ו צ‬ ‫א ל ק י ד‬ ‫ד״‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫א י ‪/‬‬ ‫ד ז ; נ ה‬
‫‪* u‬מ״א‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬
‫י>‬ ‫?‬ ‫י י ל י‬ ‫ג י י י י ״‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ע ל‬ ‫ש י י ד‬ ‫ד צ י י י י‬
‫הנין‬ ‫'"‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה ו ל ״ ל‬ ‫ד ל נ א י‬ ‫ה י י ‪#‬‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫מ ד ‪,‬‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫יי‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה י י‬
‫* תהוות‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫* *‬ ‫' '‬ ‫'‬
‫י‬ ‫ש י י י‬ ‫י ב כ ד י‬ ‫ג ‪ :‬מ ח‬ ‫ע ל י‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫נ ש‬ ‫ע‬ ‫ק א י‬ ‫ד ה ו י‬ ‫ה ז א‬
‫למוז!‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫עי‬
‫ל‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫'‬
‫ר‬ ‫הגשמות הוא מש׳ הוי׳ דהוי׳ ל׳ מהווה‪ .‬והי אתר הוא שיהי׳ הההוות י '‬
‫מ ב ח י ‪/‬‬ ‫מ י ת‬ ‫ה ז ג ו‬
‫‪ 1‬ל בוי•‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫דדלי״ת רבתי דאחד הוא מקור הדבור‪ .‬דהההוות‬
‫וכמ״ש בדבר ה׳ שמים נעשו‪ .‬ועוף יעופף ועוף זה מיכאל יעופף זה ג ב י י א י *‬
‫‪4‬‬ ‫בף‬

‫י‬ ‫וזהו ביפ הוי׳ דהוי׳ אלקינו הוא מקור בהי׳ מה׳ והוי׳ אחד מקור בהי׳ ה י ב י י‬
‫ם‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫מ‬
‫״‬ ‫והנה ההפרש בין דבור למה׳ הוא דדבור הוא שנעשה נפרד‬
‫מ‬ ‫ש‬ ‫ת‬
‫ג‬ ‫מתאהד עם הנפש כו׳‪ .‬ו כ מ ר כ הוא למעלה ההפרש בין ה ה ת ה ז י‬
‫הדבור וההתהוות ש מ מ ת ‪ /‬דנבראים שנתהוו מהדבור הן בחי׳ נבראים דעדאת ^‬
‫כ מ‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ש‬
‫‪K‬‬ ‫שהן בבהי׳ יש ודבר נפרד‪ ,‬אבל מהמת׳ נתהוו נבראי׳ דעדאת״כ‬
‫כ מ י‬ ‫ד ה ג ש מ ר‬ ‫כ‬
‫\ ניו•‬ ‫'‬ ‫ומיותרים באלקות‪ ,‬ו ר ע הנשמות שהן נבראים דעדאת* •‬
‫י‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ח י‬ ‫‪1 7‬‬ ‫‪0‬‬
‫הנה‬ ‫'‬ ‫למעלה ה״ה דבוקה ומיותרת באלקות ^ *‬
‫י ‪,‬‬ ‫ל מ‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫כ מ י‬ ‫י ג ם‬ ‫כ י‬ ‫ב‬ ‫‪ 1‬ד ב ו ק ה‬ ‫ח מ ? ד >‬ ‫י ה י א‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב א ד ‪,‬‬
‫! « בר!‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫י ״י‬ ‫שעומדת‬
‫‪0‬‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫‪1 0‬‬ ‫א ז י‬ ‫ב‬
‫שמה‬ ‫דיוקנא אשתאר י י יא*** י ל ייבא י י ׳ י י י ^ א‬
‫ם‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫מ ב ח י‬ ‫ת‬ ‫? ג צ ם י‬
‫? יבם‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫וזהו האהבה טבעית שיש בהנשמה שהיא אדיבר׳‬
‫ל י‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ב נ י ם‬ ‫ש‬ ‫י ז‬ ‫כ ר‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫מ‬ ‫ב‬
‫מוחו‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫שעלה במה׳ והיא דבוקת תמיד‬
‫ה‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫כ ב י‬ ‫ה ז‬
‫מותו‬ ‫'‬ ‫וכמו הבן שהוא מעצמות מוה האב ב מ ר ב הנשמות‬
‫‪5 0‬‬ ‫י א‬ ‫ש י‬ ‫ם ש ג י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫א ל‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫א ה ב ד ‪,‬‬ ‫ב י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י כ מ י‬ ‫ית‬ ‫ו מ ז ז ש ב ת ו‬
‫למטי•‬ ‫'‬ ‫'׳‬
‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ש‬
‫פ״ש‬ ‫ב מ ר ב נש״י יש להם אהבה טבעית לאלקות כר‪ .‬ר? בבי‬
‫י כ‬
‫ק‬ ‫הרי האהבה מוסתרת ונעלמה בנוף ונה״ב ד מ ש ר ז נק׳ אהבה מוסתרת‬
‫ך‬
‫ם‬ ‫ב ע‬ ‫י ס נ י‬ ‫ב ה‬ ‫ה א ד‬
‫י ראל‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫בסש״ב‪ .‬ועז״א ואהבה שאין זה ציווי על עצם האהבי׳״ י‬
‫י ש‬
‫הציווי הוא להביאה מהעלם אל הגילוי ע״י התבוננוה כד‪ .‬וזהו שמע‬
‫שה׳‬
‫‪1‬ן‬ ‫שמע הוא השגה והבנה שיהבונן בההבוננוה אלקי כר‪ ,‬ובזי• * י ^‬
‫‪ 5‬י‬
‫א י י‬
‫״‬
‫ס‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ב‬
‫^שות‬ ‫אלקינו איך שישראל עלו במת׳ ובשרשה הנשמה דבוקה ומיוהדת‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ד ‪ ,‬א ד ם‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬
‫אך‬ ‫נעשה גילוי האהבה כר‪ .‬והנה זהו כמו שהאל?*'‬
‫ו י‬ ‫ג י‬
‫ן״‬ ‫הנשמה בגוף שמהעלמה האהבה יכולים להוציאה מהעלם אל י י ל‬
‫‪1‬‬ ‫ה ע י ן‬ ‫י‬ ‫ש ע‬ ‫כ נ נ י‬
‫ך יו‬ ‫(‬ ‫'‬ ‫הנה בהי׳ כי עונהי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו מ ׳‬
‫י נ מ‬
‫י‬ ‫י‬ ‫מסך מבדיל שאינו מאיר בהי׳ האהבה מוסהרה וכמיש כ״א ע ו ג ו ת‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ס‬
‫יקום‬ ‫^‬ ‫מבדילים ביניכם ובין אלקיכם בהי׳ אלקוה דנשמי״‬
‫י‬ ‫ע י י י ת‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ט‬ ‫ם‬ ‫‪0‬‬ ‫א י נ י‬ ‫י ע ו ז‬ ‫כ ף‬ ‫ה ג י ל י י‬ ‫א ל‬ ‫ם‬ ‫מ ה י ‪ ,‬ע‬
‫מעוות‬ ‫'‬ ‫ש‬
‫״ **‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫להוציאה‬
‫כ ר וכמ״ש עון עקבי יסובני עווטת שאדם דש בעקביו‪ .‬ובד״כ ע״י‬
‫רםז‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר״ ת‬ ‫פסר‬
‫דרכו ונמשך אהר החומריות ה״ז נעשה מסך מבדיל על האהבה הטבעית כר‪,‬‬
‫ועמ״ש באגה״ק סי׳ ד׳ ד״ד‪ ,‬אין ישראל נגאלין אלא בצדקה‪ .‬וזהו אין עומדין‬
‫להתפלל אלא מתוך כובד ראש על הכובד שבראש בחי׳ ישראל לי ראש‬
‫כר‪ .‬ובאמת ב׳ הסי׳ א׳ הוא דע״י הכובד שבראש דנש״י עי״ז נעשה הכובד‬
‫ראש למעלה‪ ,‬דע״י עבודה ממשיכים בתי׳ תוס׳ אורות כנ״ל‪ ,‬ובתעדר העבודה‬
‫ושנמשך אחר התומריות שנעשה כובד ראש למטה עי״ז הוא שנעשה הכובד‬
‫ראש למעלה כר‪ .‬וכללות התיקון לזה הוא ע״י תשובה‪ ,‬רק שהכובד ראש‬
‫שלמטה התיקון הוא ע״י תשובת תתאת שמתמרמר על ההעלמות וההסתירים‬
‫והוא בבתי׳ לב נשבר ונדכה כו׳‪ ,‬ובכדי להמשיך האור למעלה בהי׳ כי כל‬
‫בשמים ובארץ הוא ע״י תשו״ע כו׳‪ .‬וזהו כי תשא את ראש בנ״י שיהי׳ נשיאת‬
‫והגבהת הראש היסך בהי׳ כובד ראש‪ ,‬וכמ״ש וירם קרן לעמו‪ ,‬דתהלה אומר‬
‫ה ו ד ו‬
‫על ארץ ושמים בהי׳ הוד וזיו ב ל ב ה אבל ישראל עלו במח׳ כו׳ וירם‬
‫ק ח הוא בהי׳ רוממות קרן שיתעלו לשרשן ומקורם ולמעלה ממקורם בר‪ ,‬ויעז״א‬
‫ואל תשא להם כ״א למענך‪ .‬דהנה מ״ש וישח אדם וישפל איש מפרש בילקוט‬
‫על משה כנ״ל‪ .‬ובגמ׳ סוטה אי׳ ע״ז אין איש אלא הקב״ה שנא׳ ה׳ איש‬
‫מלהמה כר‪ .‬דהנה משה אמר האל הגדול הגבור והנורא בא י י ׳ ולא אמר‬
‫ר מ‬

‫והנורא אי׳ גוראותיו גוים מרקדין בהיכלו והוא שותק בא י א ל ולא אמר‬
‫ד ג‬

‫הגבור אי׳ גבורותיו בניו יוצאין בקולרין‪ ,‬באו כנה״ג וההזית עטרה ליושנה‬
‫אמרו הן הן גוראותיו הן הן גבורותיו שכובש את יצרו מ ׳ ‪ .‬וצ״ל וכי ירמי׳‬
‫י ף י א ל לא הבינו זאת דהן הן גבורותיו בר‪ .‬אך הענין הוא דהנה גלות נמשל‬
‫לשינה׳ ועד״מ בעת השינה הרי הכהות מתעלמים דשבל ומדות מתעלמים בעת‬
‫השינה‪ .‬ומימ ה״ה הי דגם בעת השינה יש בו היות הנפש שמחי׳ את הגוף רק‬
‫שאינו נראה ונגלה החיות‪ ,‬דכשהוא ער החיות בגילוי ובעת השינה הוא בהעלם כו׳‪.‬‬
‫יעד״! יובן למעלה דכתי׳ לך ה׳ הגדולה והגבר ואמרז״ל בגמ׳ הגדולה זו קרי״ם‬
‫והגבר זו יצי״מ כו׳‪ .‬דבאשר המדות מאירים בגילוי אז מאיר גילוי אלקות‬
‫למטה״ אבל כאשר אנת ת ס ת ל ק מנייהו שהמדות הן בבחי׳ הסתלקות ושיבה‬
‫והיינו בזת״ג דאני ישנת בגלותא‪ ,‬אזי הוא בחי׳ העלם והסתר גמור‪ ,‬וזהו שא׳‬
‫ירמי׳ ודניאל אי׳ מראותיו ואי׳ גבורותיו שהמדות חן בבחי׳ הסתלקות ושינה‬
‫כ‬
‫י • אך שינוי זה הוא במדות אבל בעצמות אוא״ם לא יש שינוי ודו וכי יש‬
‫שינה לפני המקום וכמ״ש הנה לא יגום ולא יישן שומר ישראל‪ ,‬שגם בזה״ג‬
‫נמשך בתי׳ עצמות אוא״ס כו׳ רק שמבחי׳ זו יכול להיות שיהיו גוים מרקדין‬
‫בהיכלו כ ר דכאשר מאיר גילוי אלקות אין מקום לרע כלל אבל בההמשכה‬
‫דעצמות אוא״ס יכול להיות שגוים כו׳ ומ״מ ה״ה שומר ישראל וכמ״ש ואף‬
‫גם זאת כ ר לא מאסתים כו׳ כבשת אתת בין ע׳ זאבים והיא מתקיימת כ ר וזהו‬
‫י׳ו הן גבורותיו שכובש את יצרו כו׳‪ .‬וזהו וישפל איש היינו בחי׳ מדות ח ״ א‬
‫ש‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫ש‬
‫ייי‬ ‫ואיש הוא בתי׳'ז״א‬ ‫דעצמות אוא״ס הוא בתי׳ כי לא אדם‬
‫ה ן א‬

‫הסתלקות ושיגר‪ ,‬כו׳‪ ,‬אך בכדי שיהי׳ גילוי אלקות בנש״י צ״ל ההמשכה בבתי׳‬
‫המדות דאז נפשך הגילוי למטה כר‪ .‬וזהו ואל תשא להם כ״א למענך‪ ,‬דבח;;‬
‫איש למעלת תוא בבתי׳ שפלות וסילוק האור וצריך שיהי׳ ההמשכה בבה‬
‫‪ .‬מש״א ל א יהי׳ למענו‬ ‫ש‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬
‫ן י‬ ‫כ ן ‪/‬‬ ‫ה‬ ‫ט‬‫איש ל‬
‫ם‬ ‫ל‬ ‫‪ 1‬ע י ל ן י‬ ‫י ך י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫ן‬ ‫מ ע ל ה‬
 ‫״‬
‫ת‬ ‫פ ס ר ח מ א מ ר י מ— פ ר‬ ‫רםח‬
‫כ״א למענך דפשה הוא כי פן המים משיתיהו בחי׳ הב׳ וכאשר יהי׳ הגיל^‬
‫ט‬ ‫ל ע י‬ ‫ד מ ה‬
‫ך‬ ‫בהכ׳ אינו מוכרה עדית שיהי׳ הגילוי בעולם להיות שהחב׳ ?‬
‫א‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ב נ ש‬ ‫ה ג י ל ו י‬ ‫ש י ה י‬ ‫י ן נ ה‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י ל י ‪ ,‬י י ת‬
‫יהי׳‬ ‫^ "‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫'‬
‫למען בחי׳ איש שלמעלה בתי׳ מדות דז״א דכאשר יהי׳ הנילוי ב ד א אז‬
‫הגילוי ג״כ בנש״י למסה כו׳‪.‬‬

‫בכדי שיהי׳ נשיאה ראש נש״י הוא ע״י מחצית השקל‪ .‬ולייבא‬ ‫והנה‬ ‫ג(‬
‫ענין מהזנית השקל הנה כתי׳ עשרה עשרה הכף בשקל ה?‬
‫ל״ל ע ש •‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ה ן‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ך‬ ‫? נ ע ך ך‬ ‫ן נ ס י ה‬ ‫ג ג ך‬ ‫ם נ ן ן ג י פ‬ ‫ן ג ך ר ך‬ ‫ל‬ ‫ן״‬ ‫ן א מ ך‬

‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪57‬‬ ‫ם ח ז נ י ת‬ ‫ע נ י ן‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫‪w‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ע ה‬ ‫‪ ,‬י ע י‬ ‫ז ‪ 5‬ש ר ה‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫ו א ו‬ ‫‪,‬‬
‫י ? אה‬ ‫כ ת י‬
‫י* ^‬ ‫*‬ ‫״ י יעש* ״‬ ‫י‬ ‫' *‬ ‫י׳מ‬
‫'‪ ,‬י‬ ‫גרה השקל היינו ביס עשרה ונהלק לשניים בו׳‪ .‬ולהבין זה הני׳‬
‫ב ח י י ם‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו א ת‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ז א ת‬ ‫ה ח י י ם‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫פ נ י‬ ‫ג ת ת י‬
‫יהי‬ ‫'‬ ‫ל י‬
‫מהיע ובתרת בחיים‪ .‬מי לא יבהר בהיים‪ .‬אך הענין הוא דכהי׳ יהי רקיע ו י‬
‫ב י נ י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫י ע‬ ‫ו ה ר‬
‫!ק‬ ‫פ‬ ‫?‬ ‫מבדיל בין מים למים שיש ב׳ בהי׳ מים‪ .‬מיע ופית׳‬
‫פ‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫כ ב ד‬
‫י‬ ‫ואי׳ מ ה ר עיז כדין קרומא דפסיק במועי דבינ‪ .‬והוא חצר י ׳‬
‫י ה י‬
‫י‬ ‫בין איברי הנשימה ואיברי המזון‪ .‬דאיברי הנשימה הן בתכלית הדקית‬
‫^‬ ‫ואיברי המזון הן בתכלית ההגשמה שיש בהם פסולת ופרש‪ ,‬ומ״מ הרי אי‬
‫י ג ע ש‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫‪ ,‬מ א כ‬ ‫ה מ ז ו‬ ‫פ א י ב ר י‬ ‫ז ז י ו ת‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫מ‬
‫‪ ' 1‬עלה‬ ‫ל‬ ‫ז שי‬ ‫ק לי‬ ‫המזח י‬
‫והמובהר עולה ללב ומוה שמזה הוא היוה הלב והמוה‪ .‬וכפו״כ יובן לפע י‬
‫ה‬
‫בפ״ע ו פ י ה דפים הוא בהי׳ הענוג דפים פצפיהי׳ כל מיני הענוג‪ .‬רק‬
‫ה‬ ‫י ע ז‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫‪ ,‬ש ? י ת‬
‫!יס‪.‬‬ ‫הן פקוד ההעטגים רוהניים והו״ע ונהר יוצא פ ע ח ל י‬
‫נ ו ג י ם‬
‫!כור‬ ‫הגשפות בג״ע כו׳‪ .‬אך וםשם יסרד והי׳ לד׳ ראשים פקוד ל ת ע‬
‫מ‬ ‫ג ע ש ר‬
‫' ^‬
‫ם‬ ‫דהגם דהד׳ ראשים הן ד׳ פתנות שכינה‪ .‬פ י פ בריבוי השתל׳‬
‫?‬ ‫י‬ ‫ם ב ר י ל‬ ‫י ע‬
‫פה‬ ‫'‬ ‫לתענוגים גשםייס שהן בבהי׳ פירוד כר‪ .‬וזה נעשה עיי ה ר ? י ׳‬
‫ש‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫ב‬
‫^‬ ‫ההבדלה הי׳ פים בםים ד פ י ע לא היו בהכליה העילוי ו פ י ת לא ד׳יי‬
‫‪D‬‬ ‫ן‬ ‫י י י י‬ ‫ב‬ ‫ה ן‬ ‫מ י ם‬ ‫ב ח י‬ ‫ב‬ ‫ח ; נ ה‬
‫יהי׳‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫כיב‪ .‬ועיי הרקיע נעשה ההבדלה ביגיי׳ם׳‬
‫ש‬ ‫ב כ ד י‬
‫ה‬‫'‬ ‫א׳ יו״ד עילאה ויריד ההאה והוא יו״ד דש׳ הוי׳ ויויד דש׳ אד׳‪ ,‬ד‬
‫י ‪,‬‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ש‬
‫צום‬ ‫‪!°‬‬ ‫ל‬ ‫ש׳ הוי׳ ציל עיי צםצום שזהו ה י ר ד כר‪ .‬וכמו המעיז‬
‫ב ח י‬ ‫ד‬ ‫י י‬ ‫‪w‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ה ז י‬ ‫ש‬ ‫ד ‪ ,‬ת ח ל ת‬ ‫ז כ מ י ״‬ ‫‪/‬‬ ‫מ‬ ‫ג ה י‬ ‫י נ ע ש י‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫י א ח ״ כ‬
‫' **צום‬ ‫"‬ ‫מ‬
‫'‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫ה‬
‫'‬
‫ל‬ ‫בר‪ .‬אך ש׳ הוי׳ הוא באצי׳‪ .‬דבכדי שיהי׳ ע״ס דאצי׳ צ״ל ג״ב עיי *‬
‫א ב‬

‫י ‪/‬‬ ‫ד‬ ‫ח‬

‫ע‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ופ״פ באצי׳ פאיר גילוי אוא״ס ואיהו והיוהי הד ואיהו וגרםוהי‬
‫‪tt‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫ב‬
‫׳‪ L‬חהוות‬ ‫היו״ד דש׳ אד׳ הוא הצםצום להיות התהוות י *‬
‫ש ז ה ו‬ ‫ה י י‬ ‫ד ש ‪/‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ב ח י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫פ‬ ‫ע י‬ ‫ן נ ו ר‬ ‫ה ו י‬ ‫ב י‬ ‫כ י‬
‫•ת(׳‬ ‫'‬ ‫' '*י" *‬ ‫'‬ ‫ל י ׳‬ ‫'‬ ‫*י'‬
‫פ י‬ ‫ש‬ ‫י י ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ב ד‬ ‫ש‬
‫" ' שלא‬ ‫"‬ ‫האצי׳ זי״ה דבי״ה הוי׳ להתהוות בי״ע ט ׳ מ ע מ *‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ט ה י ר‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ב נ י‬
‫לקות‬ ‫"‬ ‫אמנם רע״ק אפר לתלפידיו כשתגיעו ל א‬
‫&‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫י ב מ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ג י ל י י‬ ‫ה ז א‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫י מ‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫כ י ן‬ ‫ה פ‬
‫הורמז‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫‪*'°‬‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫ל ייי‬
‫היו‪ .‬שזהו מאפ׳ הפין לאמימר מסלגך ולעילא דהורמז ומשלגך ןלתתא י א‬

‫•( כיה בגזכייק‪ ,‬ואמ״ל‪ :‬הגסיפד‪-‬‬

‫*״( כיה בגןבי״ק‪ ,‬ואמיל‪ :‬וכגעיכ‪.‬‬
 ‫‪, ,‬‬
‫רסט‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר ת‬ ‫שפר‬

‫שרצה להפריד בין פלגא ולעילא ופלגא דלתתא‪ ,‬והו״ע עזב ה׳ את הארץ‪.‬‬
‫ולא כן הוא דבאמת כולא תד דגם בם״ת יש אלקות וכמ״ש אני ראשון ואני‬
‫אחרון ומבלעדי אין אלקים‪ ,‬אני ראשון הוא היו״ד דש׳ הוי׳ ואני אחרון יו״ד‬
‫דש׳ אד׳ ומבלעדי אין אלקים הוא הקו שבאמצע המתברם‪ ,‬דבתמונת אות א׳‬
‫הרי הב׳ יודי״ן מהוברים בהקו‪ ,‬ואם נפסק יו״ד התחתון פסול‪ ,‬והיינו שגם‬
‫ם״ת יש בהם אלקות דק שצריכים לברר המ״ת דהאלקות בהם הוא בהעלם‬
‫וצריכים לברר ולגלות את האלקות‪ ,‬וכאשר מתברר יש בזה יתרון שמתוסף‬
‫עייז אור במ״ע‪ .‬וכמו עד״ם אברי הנשימה שמקבלים מזון מאברי המזון עי״ז‬
‫שהמאכל מתעכל ומתברר בהם‪ ,‬כמו״כ מ״ע מקבלים מהמ״ת כשמתבררים כו׳‪.‬‬
‫וזהו ראה נתתי לפניך את התיים והטוב כו׳ מות ורע הן תענוגי׳ גשמיים שהן‬
‫פסולת ופרש כו׳ כמ״ש במ״א בד״ה וגשב בגיא‪ ,‬ומ״מ יש בהם אלקות‪ ,‬רק‬
‫שצריכים לבררם ועז״א ובתרת בחיים‪ ,‬היינו בהדברים הגשמיים יבתר בתיים‬
‫שלא ירצת בהתומריות ובהתענוג הגשמי שבהם כ״א בהאלקות שבהם שיתוסף‬
‫לי עיי תיות בתורה ועבודה שעי״ז מברר הדברים הגשמיים ומתוסף עי״ז אור‬
‫בבחי׳ חיים וטוב הרוחני כו׳‪ .‬והנה חאדס יש בו ג״כ ב׳ בחי׳ יו״ד הנ״ל‪ ,‬חהו‬
‫שאדם מתתיל בא׳ שיש בו יו״ד עילאה ויו״ד תתאה‪ .‬והענין הוא דבתי׳ ריצד‬
‫יי׳ אלקי׳ את האדם שגא׳ תרין יודי״ן ואי׳ בגמ׳ ע״ז ב׳ דעות ח״א דו פרצופין‬
‫נבראו וכמיש אחור וקדם צרתני‪ .‬ות״א תרין יצרין יצ״ט ויצה״ר‪ .‬והנה להמ״ד‬
‫דו סרצופין נבראו הרי היו דבוקים אחור באחור וגםרו ואח״כ ויבן את הצלע‬
‫שיחי׳ יהוד פב״ס‪ .‬וכמו״כ להם״ד תרין יצרין צ״ל נםירה שיהי׳ יחוד פב״פ‪ .‬וענין‬
‫הנסירה הוא כמאמרז״ל פרישות מביאה לידי קדושה שצריך לפרוש את הרע‬
‫״ ל׳ עיוות וכמו עון‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ט‬‫דיצה״‬ ‫ח‬ ‫ן ץ ק א‬ ‫א י ג ן‬ ‫ך ע ן ן‬ ‫ג ם ן ר‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫ד ן ק א‬ ‫ן ל א‬ ‫ר‬

‫עקבי יסובני דברי׳ שהאדם דש בעקביו ובכלל מה שהאדם מעוות דרכו‬

‫ונמשי אחרי התומריות אפי׳ בדברי׳ המותרים רק שהן מותרות צריך לפרוש‬
‫מהן באכילה ושתי׳ ושארי ענינים‪ ,‬ובד״כ במחדו״מ שלא יחשוב מה שאינו‬
‫גייר׳ ולא מיבעי שלא יחשוב מח״ז והרהוריו האסורים כ״א שלא יהשוב מה‬
‫שאינו צריך שזהו דברים הבלים‪ ,‬וגם שזה מבלבל מאד מאד‪ ,‬דמה שחושב‬
‫ש א ״ אין לזה קץ וגבול והוא‬ ‫צ‬ ‫את שהוא‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ן ג ב ן ל <‬ ‫ץ‬ ‫ק‬ ‫ל ז ה‬ ‫י ש‬ ‫צ ר י ך‬

‫טרוד תמיד במה׳ שמבלבל הרבה‪ ,‬וכן בדבור שלא ידבר דברים בטלים יה‬
‫שומר פיו ולשונו כו׳‪ .‬וכן במעשה כנ״ל‪ .‬והיינו לפרוש מהמדות רעות דנה ב‬
‫דמתחלה הן דבוקים הנה״ב והנה״א וכמו בדו פרצופין שדבוקים אחב״א דזה‬
‫מ ז ע‬
‫ר לכאן וזה מושך לכאן‪ ,‬ב מ ר ב בנה״א ונה״ב שזהו מושך כר‪ ,‬דנה א‬
‫א‬ ‫נ ש‬ ‫ה‬ ‫נ י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ה י א‬
‫‪ ? 1 ? 1 /‬ד ר״ב‬ ‫*ישי למעלה כמ״ש דוה האדם הצילי'‬
‫ש*כע הנר לעלות למעלה כמו״כ הנשמה רצונה לעלות למעלה לאלקות והנה ב‬
‫ל‬ ‫י צ‬ ‫ה ח י מ ר י י ת‬ ‫ל‬ ‫א‬
‫דוםירד‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫הוא רות הבהמה היורדת למטה שנמשי‬
‫י מ׳ ורע‪.‬מסירה‬ ‫ו מ ר‬ ‫״ ה‬ ‫י ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫‪.‬‬ ‫מ ו ״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הרע‬
‫ב י ך ן ו‬ ‫ש ן ה ן‬ ‫א‬ ‫מ נ ה‬ ‫‪3‬‬ ‫ת י ״‬

‫‪ 1‬״דיד'שזהו‬ ‫ב ח י & י‬
‫‪',‬‬ ‫״‬ ‫™"‬ ‫יהי‬ ‫א‬ ‫ל‬
‫בעשיית שבכל יום ננסר כ״ ׳‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ד ג ה‬ ‫א‬

‫ל ח צ י ת‬ ‫ה י י נ י‬ ‫ה ם ל ק ו ח‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ג י ת‬
‫״ימת ש א‬ ‫'‬ ‫מחצית השקל ד מ ״ י ׳ י׳יא ל' י "‬
‫י‬
‫^‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫* ק י עבודת האדם להפריד את הנה״ב היינו הרע שבי‬
‫יהגשפה איצ תיקון ר ק העבודה היא לתקן הנה״ב ש ר ע הפרישות בר‪ ,‬ופרישית‬
 ‫ו‪ .‬ט א ט ו י ב ‪ 6 -‬ו ״ מ‬ ‫פפר‬ ‫ער‬
‫הוא בבתי אתכפי ׳ והיא מביאה לידי קדושה והוא אתהשכא השובא לגהירא•‬ ‫‪,‬‬

‫ש י ר ‪ ,‬י ‪/‬‬
‫דאז הנה״ב נכלל בגה״א‪ .‬ו ה ר ע יהוד פב״פ‪ .‬וכמו שהכפירה היא בבדי‬
‫פנים בפנים כמו״ב הוא הנטירה דגה״ב להפריש ולהפריד הרע שבו בבחי׳ אתכסי׳‬
‫ופרישות מביאה לידי קדושה בחי׳ אתהפכא‪ .‬ו ה ר ע ואהבה כ ר בבל ל ב ב י‬
‫בשני יצריך שגם היצה״ר בא לאהבת ה׳ שנכלל בקדושת הנה״א‪ ,‬והזיע‬
‫יהוד פב״ש כ ר ‪.‬‬

‫ד( והנה הכה להפריד הפדות רעות דנה״ב ולהפכו לקדושה ען״א זתשת‬
‫עלי כפכה‪ ,‬ופרש״י כפכה ל׳ כ פ י ‪ /‬ובתורת הסד מפרש כפכה על התירי•‬
‫כ מ ו‬
‫והיינו שהתורה כופה את הנה״ב להיות בבתי׳ אתכפי׳ ואתהפכא כר״ י‬
‫פ ה‬
‫שאמרז״ל ע״פ אדם לעמל יולד איני יודע אם לעמל מלאכה או לעמל‬
‫ע ה‬
‫כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו הוי לעמל פה נברא‪ .‬וכמו שמסיק עמל‬
‫הוא עמל תורה ואו׳ ע״ז כי אכף עליו פיהו שזה כופה א ת הנה״ב ובטא׳ ^‬
‫פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ״ד אס אבן הוא נמוה‪ ,‬וכמו מים שנזטפין על‬
‫האבן עושין בו נקב כ מ ר כ התורה פועל ביטול בהנהיב‪ .‬וזהו כפכה שני‪°‬י'‬
‫את הנה״ב שיהי׳ בבהי׳ ביטול כר‪ .‬ועוד כפכה הוא כף וה ״ע עשרה עשיי'‬ ‫י‬

‫הכף עה״ד ועש״מ דשניהם הם תורה דגם עש״מ הן הורה שהיא מקור דהתהווח‬
‫‪,‬‬
‫העולמות וכמ״ש בזהר קוב״ד‪ ,‬אסתכל באורייתא וברא עלמא ובמד״ר התורר‬
‫י א‬ ‫ש‬
‫אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב״ה כ ו ‪ /‬רק שזהו התורה כמי י '‬
‫י ת‬
‫בבהי׳ ה״ת )עמ״ש בתו״א בד״ה זכור א ת יוה״ש הראשון ו ב ת ר ת ד״ה ב ר א ע‬
‫הראשון( דתורה בעצם היא בחי׳ ת״ע אורייתא מתכ׳ נפקית וכמו שבאה בבחי׳‬
‫ת״ת ה״ה מקור העולמות וכמו לא דברו הכמים אלא בהוד‪ ,‬כ ו ‪ /‬והעש״פ זהי‬
‫‪1‬‬
‫שפועל הביטול בנה״ב כ ו ‪ /‬ו ב ע מ ד ה דתפלה ה ר ע ברכת ק ״ ןק״ש דברבי‬‫ש‬

‫‪L‬‬
‫‪ m‬ידול כ ר ואיו‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ח י ו ר‬
‫־‬
‫יי נינוה‬ ‫קיש הוא הביטול דשרפים ואופנים איך והאופנים י ' *‬
‫‪ ,‬א ז פ‪ £‬גג יי טט‬
‫אלגןיגי‬ ‫׳‬
‫* ^אליןיגי‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫יייא משמרי הי‬
‫הנה״ב״ הוא‬ ‫בשרשן דשדש‬
‫דשדש ייני‬ ‫י‬
‫אלא בשרשן‬
‫נמתקין אלא‬
‫הדינין נמתקין‬
‫י ע‬
‫הדינין‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫‪2‬‬ ‫‪,‬‬

‫א‬
‫לה‬
‫? קבלי׳‬ ‫יי'‬ ‫ישראל‬ ‫שמע‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ובקיש‬
‫• וב?' י'‬ ‫כר‪.‬‬ ‫בנהיב‬
‫'‬ ‫ל‬
‫ל‬ ‫הביטול‬‫א‬‫נעשה‬‫י‬ ‫האופנים‬
‫ש‬ ‫בביטול‬
‫בביטול האופנים ע‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫כ ר‬ ‫ב‬ ‫ב נ ה‬ ‫ה ב י ט ו‬ ‫ש ה‬ ‫נ‬

‫א ל ? י‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫נ ל ה‬ ‫ש‬

‫^ פ בכיי‬ ‫'‬ ‫ל עיי״י‬ ‫שז״ע עשה״ד וכדאי׳ בירושלמי י ? ״ יייא ?‬
‫י ; י ? ת‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ש ה נ ש מ ד‬ ‫ד ה ג ם‬ ‫א‬ ‫ה נ ה‬ ‫ב ש ב י‬ ‫א נ כ י‬ ‫ע ל‬
‫י* גרמזי״י‬ ‫' "‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫י "יי‬
‫ב‬
‫יי'‬
‫ה י א‬ ‫ם ח ‪/‬‬
‫ף‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫א‬

‫ל'‪^ !1‬כה‬ ‫ז‬‫שיתעלה הנה״א לפעלה פשרשו ומקורו דישראל עלו ב‬

‫א‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫ב‬
‫‪ .‬ןעש״מ׳‬ ‫ובכדי שיתעלו בבהי׳ היוהי והויע לאשתאבא‬
‫״א‬ ‫פלפעלה והוא ע״י עה״ד וקיש כ ו ‪ /‬וזהו והשה עלי כפכה בתיי עשי״יי‪,‬‬
‫ן ע ן‬

‫א‬ ‫ב נ ה‬
‫* ? ' ייגו‬ ‫ןה‬ ‫דעש״פ הן לפעול הביטול בנה״ב ועשה״ד הוא להיות עליי‬
‫א ל ק י‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫א‬
‫פ הגד״*״‬ ‫י‬ ‫פתצית השקל הדופה לה׳ שהוא ל׳ הרמי״ יי׳ייע‬
‫מ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬
‫י ע״י‬ ‫עליית ורוממוה הנה״א ב ר וזה נעשה ע״י הבירור דנה״ב שעי״‬
‫ם‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫?‬ ‫ש‬
‫י הנשימי'‬ ‫דנה״א שרשו מבתי׳ התיקון ונה״ב שרשו מתי׳י‬
‫י כ י ן‬ ‫ש א ב י‬ ‫ל‬ ‫ה נ‬ ‫ד ‪ ,‬מ ש ל‬ ‫י כ ט ו‬ ‫כ י ‪/‬‬ ‫א‬ ‫ד נ ה‬ ‫ה ע ל י‬ ‫ג ע ש ה‬ ‫ך נ י ד ב‬ ‫ה ב י י י ר‬
‫״מ'צר‬ ‫"‬ ‫‪Q‬‬
‫*‬ ‫'‬ ‫כ ף‬ ‫ב‬ ‫ד נ ה‬
‫ן שנא׳‬ ‫' ]‬ ‫*‬ ‫מקבלים מאברי המזון כמו״כ הנה״א מקבל מהבירור‬
‫ך‬

‫כ ו ‪/‬‬
‫ל׳‬ ‫״'‬
‫ה ן א‬ ‫אל העלי׳ דהורה וק״ש כנ״ל ר ק עצם העלי׳ הוא ע״י ה נ ה י ב‬
‫מ ח צ י‬
‫^ בו‪/‬‬ ‫ב״פ מחצית השקל‪ ,‬דתהלה או׳ מהציה השקל בשקל הקדש‪ .‬ש ר י‬
‫ותצית להצות ולהפריד את הנה״ב‪ .‬והו״ע פרישות שמביאה לידי ? י‬
 ‫״‬
‫המאמרים— פר ת‬ ‫םסר‬
‫ואחיכ משנית השקל תרומה לה׳ הוא העלי׳ דנה״א כד‪ .‬וצ״ל ב׳ המדרי׳‪ .‬וזהו‬
‫שאר עשרים גרה השקל כו׳‪ .‬רק מה שעבודת האדם הוא הבירור דנה״ב ועי״ז‬
‫נעשה העלי׳ דנה״א כר‪ .‬וזהו ג״כ מש״א דאפי׳ מאן דעבר על פקודא אורייתא‬
‫התיקרן לזת מתצית היינו הבירור דנה״ב שע״י המשכת אורות דתהו מתמלאים‬
‫כל הפגמים דתיקון‪ .‬וכמו שתקרבן מכפר שזהו שע״י תקרבת הבהמה נמשך‬
‫משרשה ומקורה מבהי׳ התהו כו׳ וכמיש במ״א‪ ,‬ו ב מ ר ב הבירור דגה״ב שנמשך‬
‫עי״ז מבהי׳ התתו מתמלא עי״ז כל הפגמים כר‪ .‬וזהו שא׳ בנו של ריב״ל עולם‬
‫הסיר ראיתי עליוגי׳ למטת ותתתוגים למעלה א״ל ריביל עולם ברור ראית‬
‫והיינו דמ״ת כשמתבררים ה״ה למעלה מהמ״ע כ ר דמ״ת בוכין אנן בעינן למיהוי‬
‫קדם מלכא ועי״ז הן מתעלים‪ .‬וכמו לעתיד דכתי׳ בבכי יבאו שע״י הבכי׳‬
‫י ב‬
‫י א י לידי גילוי אלקות‪ ,‬כ מ ר כ מ״ת ע״י הבכי׳ מתעלים למעלה יותר וע״י נמשך‬
‫תוס׳ אור בהם״ע כר‪ .‬וז״ש והי׳ ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים תצים‬
‫אל הים הקדמוני‪ .‬מ״ה הוא שבוקעים את עפר הארץ ונעשה בהם י ת ר ת‬
‫שםטהרים כל הטומאות התמורות‪ ,‬כמו״ב ע״י הבקיעה דנה״ב נעשה בחי׳ מ״ת‬
‫שזהו בתי׳ תום׳ אור במ״ע כר‪ .‬וזהו כי תשא את ראש בנ״י‪ .‬דלהיות שיכול‬
‫להיות כובד ראש הן בנשמות למטה והן למעלה וע״כ צ״ל נשיאת ראש ו ה ר ע‬
‫ו י ר ם‬
‫ק ח לעמו למעלה גם משרשם ומקורם שהנשמה באה לאשתאבא בגופא‬
‫דמלכא ממש כר‪ ,‬והוא ע״י מתצית השקל שזהו הבירור דנה״ב‪ ,‬וזהו עיקר‬
‫עבודת האדם להפריד המדות רעות דנה״ב שזהו התיקון דנה״ב שמפריד את‬
‫הרע ממנו‪ .‬ופרישות מביאה לידי קדושה שנכלל בקדושת הנה״ב כר‪ .‬וע‬
‫הבירור דנה״ב נעשה עלי׳ בנה״א‪ .‬ו ע ר א מתצית השקל תרומה לה׳ שזהו העלי‬
‫דנש״י בר‪.‬‬

‫בס״ד פ׳ תרומה‪ .‬פר״ת‪.‬‬

‫ל‬ ‫ש י ת‬
‫י‬ ‫א ר ה עצי שיטים ואי׳ בגמ׳ יומא ד״ג ע״ב בתיי י ע‬ ‫י^י‬
‫ז‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫כ א ז‬ ‫כ י צ ד‬ ‫ם‬
‫*‬ ‫יכתי׳ יעשו א ר ה מ י ש י ט י •‬
‫י * ג י של מקום כאן בזמן שאין ישראל עורש״מ ופרש״י דבזמן שישראל‬
‫כ‬ ‫ג‬ ‫י ב ח‬
‫י א ' "־״״־״י״״* ' ? ‪ . . I‬אינו‬ ‫* ״ י ן רש״מ נקראת העבודה על ש מ •‬
‫י***‬
‫מ ש ה‬ ‫ד‬
‫ימזדאל‬ ‫'‬ ‫< * * י עורש״ם אזי נחשב מלאכתן באלי‬
‫ק‬ ‫מ‬
‫^‬ ‫תשב מלאכתן וכאלו תיא מלאבד‪ ,‬בעלמא‪ ,‬ולתבין זה ילי•״? ״ *‬
‫ל * ראשית תבואתה כ ת י ב תבואתה בה׳ והקרי הוא בנקוד תולם כאל כתוב‬
‫‪ra‬‬ ‫ג‬
‫י * ״ ו ואינו קרי וכתיב רק שהניקוד הוא כאלו כתוב ואיו‪ ,‬שיש ב‬
 ‫פ ר ״ ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם —‬ ‫ס פ ר‬ ‫ערב‬
‫ה מ א ה הטה ושעורה שהן הבואה ה׳ והבואה ואיו‪ .‬תבואה ה׳ הוא שעורה‬
‫שיעור ה׳ והיינו בהבראם בהיא בראם םקור כל השהל׳ העולמוה דבל‬
‫השתל׳ העולמות הן עולמות כללים והן עולמות הפרטים שרש התהוותם‬
‫הוא מאות ה״א אהרונה דש׳ ה ו י ‪ /‬דהנה כתי׳ ויקרא הוי׳ הוי׳ שיש ב׳ שמות‬
‫הוי׳ הא׳ הוי׳ ל׳ מהווה מקור ההתהוות והב׳ ש׳ הוי׳ שם העצם שלמעלה‬
‫לעולמות‬ ‫מ ק ן ר‬ ‫ם ל ה י ן ת‬ ‫׳‬ ‫ממקור ההתהוות כ ו ‪ /‬והגם דש׳‬
‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ה ן ו‬

‫י י הוא בחיי‬ ‫וכידוע דמש׳ הוי׳ א״א להיות התהוות העולמות כ ו ‪ /‬מ י מ ש׳‬
‫ה ו‬

‫ג‬
‫ממוצע בין אוא״ס אל העולמות דבכדי שמאוא״ם הבליג יהיו עולמות ב ע י‬
‫ה ׳ ז ע״י אמצעיה ש׳ ה ו י ‪ /‬דהנה ידוע שיש ב׳ מיני הםשכות הא׳ ב י ר י‬
‫עו״ע והב׳ בהי׳ יש מאין‪ .‬דעו״ע הוא שמהות השפע של העילה נםשי‬
‫בתעלול‪ ,‬והוא כאשר המשפיע והמקבל הן בערך זליז שנמשך השפע מהפשפיע‬
‫ם‬
‫אל המקבל בלי שינוי המהות כר‪ .‬והשפעה כזו הוא בסדר ההשתל׳ ד ע ״‬
‫בהשתל׳ הספי׳ בספירות עצמן שהוא בדרך עו״ע כ ו ‪ /‬אך ההשפעה מאוא״ס‬
‫אל העולמות שהוא בבהי׳ אין ערוך לגמרי א״א להיות ההשפעה באוםן טי"‬
‫כ״א ש ה מ א ההשפעה לא כמו שהיא במקורה‪ ,‬והיינו שבא האור בבהי׳ מיה‬
‫צ ם‬
‫וגבול שזהו כמו שינוי המהות בהאור‪ .‬דכל ענין האור הוא שהוא כמו ה ע‬
‫וכשבא בבהי׳ מדה וגבול הרי אינו כמו העצם כו׳‪ .‬וזהו עיי הצמצום בהאור‬
‫שז״ע היו״ד דש׳ הוי׳‪ .‬וכמו עדימ בהשפעת השכל מהםשםיע אל המקבל‬
‫שהמשפיע נבדל בערך מהמקכל וא״א שאור השכל כמו שהוא בהםשםי*‬
‫א‬
‫יבוא אל המקבל ובהכרה שיעלם אור שכלו בעצמו ונשאר רק נקודה ׳‬
‫שהיא הכוללת כל מה שנתגלה אל המקבל ואהיכ באה בבחי׳ התפשםות אגל‬
‫כ ו‬
‫'‬ ‫המשפיע ובבהי׳ המשכה כללית ואה״כ בהי׳ השטה הנהפס בהמקבל‬
‫וכמו״כ הוא הדוגמא למעלה שנהצמצם אואיס הבל״ג ונשאר רק נקודה א'‬
‫מהאור השייך אל העולמות והוא בהי׳ הכ׳ דמעיב‪ .‬ועדים הכם גדול שמצמצם‬
‫י‬
‫כת שכלו בחכ׳ קטנת כמו לבנות בנין וכהיג‪ .‬וכמויכ הב׳ דמעיב היא בא ז‬
‫כ ו‬
‫'‬ ‫ערוך לגבי עצמות אואים וכמיש כולם בחכ׳ עשיה שנהשבה כעשי׳‬
‫כי ההכ׳ במעשה והההווה גם היא כעשי׳ נהשבה כ ו ‪ /‬וזהו שהיא ק נקודה א׳‬
‫ר‬

‫ם ו ת‬
‫מאור הראשון‪ ,‬וגם באה בבתי׳ נקודה מוגבלת להיוה בערך שייכוה אל ה ע ו ל‬
‫ש ז נ ה‬
‫כר‪ .‬וזהו ה י ר ד דש׳ ה ו י ‪ /‬ואהיכ באה בבתי׳ התפשטות שהוא ה״א ר א‬
‫כ ו ‪/‬‬
‫דש׳ ה ו י ‪ /‬והואיו הוא בהי׳ המשכת כללית ואה״כ ההיא בהי׳ התפשטות‬
‫כ ר‬
‫׳‬ ‫וכ״ז הוא ש׳ הוי׳ שהוא בחי׳ ממוצע להיות התהוות העולמות םאואים‬
‫ובד״כ הוא בהי׳ ע״ם דאצי׳ י ר ד בהכ׳ ה״א בבינה ו׳ במדוה והיא אחרוני•‬
‫בהי׳ מל׳ כ ר וכידוע דאצי׳ הוא בהי׳ ממוצע בין אואים המאציל אל‬
‫ה ו י ‪/‬‬
‫הנבראי׳ בו׳‪ .‬וש׳ הוי׳ הב׳ הוא באוא״ס שלמעלה מ א י י והוא ש׳‬
‫צ‬

‫כ‬
‫שברצון שלמעלה מבהי׳ מקור לעולמות כי הוא בהי׳ אואיס הבליג י ׳‬
‫וכמויב באואים שלפני הצמצום יש ג״כ ב׳ שמות אלו דשי הוי׳ השייך אל‬
‫העולמות הוא בהי׳ ע׳ס הגנוזות במאצילן שהן שרשי הכלים ושרשי האורות‬
‫כ ר וכמיש במיא‪ .‬והוא בחי׳ אצי׳ דכללוה שזהו בבתי׳ אוא״ם דעלויז‬
‫הרצון שעלה ברצונו הפשוט להאציל כר‪ .‬וש׳ הוי׳ הב׳ הוא באוא״ס שקוים‬
‫ל ל י ^ ף ע והקיי‬ ‫כ‬‫‪.,‬‬ ‫מ‬ ‫עלוה הרצון שזהו ג״כ בהי׳ רצון רק ‪ .‬ש‬
‫צ‬ ‫ך‬ ‫ב ח‬ ‫ה ן א‬
 ‫‪, ,‬‬

‫רעג‬ ‫ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר‬ ‫סםר‬

‫בחי׳ סוכ״ע כוי( שלמעלה מבתי׳ רצון הפשוט שעלה ברצונו ית׳ להאציל‬
‫שנק׳ ר צ ח פרטי או רצון קדום בוי וכמ״ש בםיא‪ ,‬והנה הגם דכללות ש׳ הוי׳‬
‫הוא בתי׳ ממוצע כו׳ כ נ י ל הנה מה שהוא בבחי׳ מקור לעולמות הוא אות‬
‫היא אחרונה דש׳ הוי׳ שזה״ע בהבראם בה״א בראם דאות ה״א הוא אתא‬
‫?לילא דלית בי׳ מששא וכדאי׳ במד״ת סי׳ ס״ב למה נברא העוה״ז בה״א‬
‫מה ה״א אין בו ריתוש שפתיים ולא תריצות לשון כך לא בעמל ולא ביגיעת‬
‫ברא הקב״ה א ת עולמו‪ .‬דהבל הלב באות ה״א הוא במיעוט יותר מכל האותיות‬
‫והיינו שזהו הארה לבד שאינו בערך העצמות ולכן אני ה׳ לא שניתי שלא‬
‫יש שום שינוי בין קודם הבריאת לאתר הבריאה אתה הוא קודם שנבה״ע‬
‫ואתה הוא לאהר שנבה״ע משום דכללות העולמות הן משתי אותיות ב י ר ד‬
‫נברא העוה״ב ובה׳ נברא העוה״ז ומד‪ .‬תופס מקום שתי אותיות לגבי כללות‬
‫הדבור וכ״ש לגבי עצמות האדם ומכ״ש וק״ו למעלה שאינו תופס מקום כלל‬
‫ובפרט אות ה׳ דלית בי׳ מששא כו׳ וע״כ לא שניתי כלל בר‪ ,‬וענין שעורה‬
‫שיעור ה׳ הוא שאות ה׳ הגם שההבל שבו הוא במיעוט יותר מ״מ צ״ל משוער‬
‫בבתי׳ צמצום הן בבהי׳ צמצום כללי והן בבחי׳ צמצום פרטי‪) ,‬עמ״ש בסי׳‬
‫כד״ה אד׳ שפתי ת פ ת ת ובד״ה להבין ענין תקיעת שופר ע״ס כווגת הבעש״ט‬
‫ז״ל(‪ ,‬דצמצום הכללי הוא שנתעלם בתי׳ הפנימיות ונמשך רק בהי׳ חיצוניות‬
‫ההבל׳ ואה״כ הוא הצמצום דה״ג מנצפ״ך שהן מחלקים את חיצוניות ההבל‬
‫בהברות מתחלקות בביטוי הכ״ב אותיות שמהן נעשה ריבוי צירופים וחילופים‬
‫ותמורות ותילופים דתילופים ותמורות דמתמורות וכידוע ברל״א שערים‬
‫המתגלגלים פנים ואחור כר‪ .‬והן מקור כל חנבראים שכאו״א יש לו‬
‫אות‬ ‫או *ייייי! ״ —‬
‫צירוף מיוהד כו׳‪ ,‬וז״ש״נודע בש״ערייס בעלה כל תו״ת לפום שיעורא דילי׳‬
‫ולפום מה דמשער בליבי׳ והו״ע שיעור ה׳ שיש שיעור ומדד‪ ,‬בההמשכה‬
‫םבחי׳ היא לכל נברא ונברא דאות ה׳ הוא המקור דכל האותיות כו׳‪ ,‬ולפי השיעור‬
‫והצמצום שנמשך מאות ה״א כן הוא ההשגה שלו כו׳‪ ,‬וזהו לפוס שיעורא‬
‫יילי׳ מה שנמשך לו אור והיות מאות ה״א‪ ,‬ולפום מה דמשער בליבי׳ בהשגה‬
‫ייאלקית וכן הוא העבודה והביטול שלהם בו׳ ובבללוה הביטול שלהם‬
‫היא מהשגתם שכל שרשם ומקורם הוא רק הארה לבד בו׳‪ ,‬והנה בצאת‬
‫ישראל ממצרים התהלה העבודה הי׳ בבחי׳ שעורה שיעור והוא מ״ש שאו‬
‫מרום עיניכם וראו מי ברא אלה‪ ,‬דמצרים הוא מיצר מי שבחי׳ מי ברא‬
‫אלה הוא בבחי׳ מיצר והעלם כר‪ .‬דמצרים הוא ערוה הארץ שמעלים ומסתיר‬
‫מאד‪ ,‬דהגם דואתת מתי׳ א ת כולם שנמשך אור והיות אלקי חמיד להוות‬
‫ולהחיות‪ .‬וכתי׳ לעולם ה׳ ד ב ר ך נצב בשמים שדבר ה׳ נצב תמיד בשמים‬
‫להוותו ולהתיותו ואם ה״ו יםהלק כרגע יהי׳ אין ואפס‪ ,‬וזה ידוע ומורנש‬
‫באדם בעצמו שיש בו היוה המהי׳ אוהו והוא העיקר בו ויובן מזה למעלה‬
‫גם בהתהווה הדבר כר‪ .‬אך מצרים ערוה הארץ ה״ז מעלים ומסתיר על‬
‫כיז‪ .‬וישראל שהיו משוקעים במ״ם שע״ט במצרים הי׳ בהם בחי׳ מי‬
‫בהעלם כר‪ .‬וכשיצאו ממצרים הי׳ תתלת עבודתם בבחי׳ זו שראו והכירו‬
‫ב ח‬
‫י ׳ מי שברא אלת בתי׳ האין המהווה את היש בו׳‪ .‬וזהו דההמ״צ הוא‬
‫בזמן האביב דוקא שהשעורה אביב ואם לאו מעברין השנה‪ ,‬והיינו תעבודה‬
 ‫פפר ה מאמרים— םר״ת‬ ‫רעד‬

‫״ ו הוא בחי׳‬‫ן א‬ ‫בבתי׳ שעורה שיעור ה ‪ /‬תהו בהי׳ הביאה ד‪ /.‬והבואוה‬

‫אילנא דהייא דחטד‪ ,‬הוא כ״ב אתית דאורייתא‪ ,‬ו ה ר ע זאה ההורה אדם דרפיח‬
‫פקודין רם״ה אברין דמלכא ושס״ה ל״ת שם״ה • שזהו בהי׳ ציור אדם בהי׳ זיא‬
‫דאצי׳ כר‪ .‬וכמו עד״מ בגוף הרי חיוה הנפש םאיר גילוי אור הנפש יותר‬
‫ומיוהד יוהד מבדבור שאור הנפש מצומצם שם והדבור נעשה נפרד מהאדם‬
‫משא״כ הגוף מיוהד כו׳ כ מ ר כ הוא בתורה שמאיר בה גילוי אוא״ס כר‪ .‬וזהי‬
‫כ ר‬
‫׳‬ ‫ונתתם לי אות אמת דא אות ואיו ונא׳ שם וההייהס אה כל בית אבי‬
‫וזהו תבואת ר המשכה דתורה בהי׳ עץ ההיים היא לםהזיקי׳ בה בר‪ .‬וישראל‬
‫הן ראשיה הבואהה דהבואה ה׳ דבראשית בשביל ישראל שנק׳ ראשיה הרי‬
‫דגשיי הן למעלה ממקור העולמות כר‪ .‬והן ג״כ ראשית דהבואה ר מ ש י י‬
‫הן מבתי׳ ה כ ‪ /‬מ ב ת י ׳ עצמות תכםתו ית׳ וכם״ש בנים אתם לה׳ אלקיבם‬
‫וכמו שהבן הוא מעצמוה מוה האב שלמעלה משכלו והכמהו ב מ ר ב נש״י‬
‫הן מעצמות ההכ׳ למעלה מההורה כר‪.‬‬
‫ב( והנה ממ״ש קדש ישראל לה׳ מובן שישראל הן למעלה מתתורה כנ״ל׳‬
‫ת‬
‫וכן מובן ממשאררל ע״ס תורה צוה לנו משה מורשה א ״‬
‫מורשה אלא מאורסה שהתורה היא בתי׳ כלה מאורסה לאיש שנש״י ר׳ז‬
‫בתי׳ תתן‪ .‬ופעמים משמע להיפך וכמא׳ ישראל מתקשראין באורייהא ואורייתא‬
‫ג י ו‬
‫ט ‪ /‬אך ה ע‬ ‫ה‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫בקוב״ה הרי התורה למעלה מישראל והן מ ת ק ש‬
‫ת‬ ‫ה‬ ‫? ד י‬ ‫ר א ץ‬

‫הוא כידוע דלא כל הנשמה מתלבשת בגוף רק הארת ומקצת הנשמה היא‬
‫שמתלבשת בגוף׳ ועל הארה זו אמרו שמהקשראין בקוב״ה ע״י ההורה ו ב מ א ר י ל‬
‫מעיקרא כי עביד אינש אדעתי׳ דנפשי׳ קעביד לקשר נפשו‪ .‬ואת״כ הוא ליםיי‬
‫התורה לשמה והיינו שמצד שרש ומקור הנשמה ה״ה ממשיכים הוס׳ איר‬
‫מ ו‬
‫בתורה׳ והוא שממשיכים בתורה למטה מהתורה כמו שהיא למעלה‪ ,‬ו ב‬
‫שלומדים תורה בג״ע שלומדים שם ג״כ ההלכה דשנים אותזין בטלית והםהליי‬
‫פרה בהמור רק דשם אינו הענין בפרה ותטור ובטלית תגשמיים כ״א העניז‬
‫ברותניות כ ר וכמ״ש במיא‪ .‬ונש״י ממשיכים בתי׳ רותניות התורה בחירי'‬
‫הגשמיות למטה כר׳ וכמ״ש במ״א ברשב״י שהי׳ מובדל מכל התנאים שבההלבי•‬
‫ב‬
‫הגשמיות הי׳ מאיר אצלו הענין כמו שהוא ברותניות כר‪ .‬וגם כדאי׳ ‪' °‬‬
‫ם‬
‫הבהיר דוד הי׳ מתבר תורה שלמעלה בהקב״ה והיינו שממשיכים גילר איא״‬
‫בתורה׳ והענין הוא דהנת נתיל בעגין ויקרא הוי׳ הוי׳ שיש ב׳ שמות הוי׳ ייא'‬
‫הוי׳ דםדר השתל׳ והב׳ ש׳ הוי׳ שלמעלה מהשהל׳‪ .‬והנה הורה היא ואיו יש׳‬
‫הוי׳ שבסדר השתל׳ כר‪ .‬ונש״י ממשיכים מבהי׳ ש׳ הוי׳ שלמעלה מס׳ השי‪-‬ל׳‬
‫שזהו גילוי בתי׳ עצמות אוא״ם בתורה כר׳ ועי״ז נעשה עלי׳ ג״כ בנשםו*‬
‫‪1‬‬
‫שבאים עי״ז לאשתאבא בגופא דמלכא בתי׳ עצמוה אוא״ם ב״ה‪ .‬וזהו ראשיי‬
‫תבואתה שהן ממשיכים גילוי אוא״ם בתורה׳ וגם שהן גוםלים תלק ב י א *‬
‫שעש״ז נק׳ ג״כ ראשית כו׳‪ .‬ו ר ש וכל בניך לימודי ה׳ ורב ש ל ר בנייר‬
‫ואמרז״ל א״ת בנייך אלא בוניך שת״ת עוסקים בבניינו של עולם‪ .‬ולבאי‬
‫אינו מובן והלא העולם כבר בנוי ומשוכלל ומת״ע שעוסקים בבניינו של‬

‫כ ״ ה בגוכי״ק׳ ו א מ ״ ל ‪ :‬שסיד‪: ,‬ילין‪.‬‬ ‫•(‬

‫רהע‬ ‫המאמרים•—פר״ת‬ ‫ספר‬
‫עילם׳ אך העניו דכתי׳ עשרה עשרה הכף שעשה״ד מכוונים נגד עש״מ‬
‫דקיום עשימ הוא ע״י עשה״ד‪ .‬וכמארז״ל תנאי התנה הקב״ה במע״ב אם‬
‫יקיימו ישראל תורתי מוטב וא״ל כר‪ ,‬וכתי׳ אם לא בריתי יומם ולילה חוקות‬
‫שי״א לא שמתי כר‪ .‬והיינו שקיום העולם הוא ע״י התורה ב‪*.‬׳‪ ,‬והנה בענין‬
‫עש״מ ועה״ד הנה אמירה הוא למעלה מדבור דאמירה בלב ודבור בפה‬
‫ו ר ש כי הוא אמר ויהי הוא צוד‪ ,‬ויעמוד דהוא אמר ויהי היינו במה׳ הוא‬
‫צוד• ויעמוד הוא בדבור כר‪ .‬וכמו עד״מ באדם קודם שמדבר היה חושב‬
‫בלבו מה שידבר‪ ,‬והמח׳ בלב היא בבחי׳ היולי שהרי כמו שבלב אינו בא עדיין‬
‫בבהי׳ התחלקות כ י כ כ״א בבהי׳ התערבות הכל בבחי׳ כלליה‪ ,‬ואח״כ בדבור‬
‫בא בבתי׳ פרטיות בהתחלקות הענינים והתחלקות האותיות כו׳ והיינו‬
‫שהאמירה הוא בהי׳ הומר ודבור הוא בהי׳ הצורה שמצטייר הדבר בבתי׳‬
‫התחלקות כר‪ ,‬הרי שאמירה למעלה מהדבור כר‪ .‬ומ״מ בירור השכל הוא בדבור‬
‫יוקא‪ .‬דבאמירה בלב הכל בהתערבות ואינו ברור הדבר עדיין ובדבור בא‬
‫בבתי׳ בירור כ ו ‪ /‬וכמו עד״מ שהושב לילך לאיזה מקום והיינו אלך למקום‬
‫פלוני שיש בזר‪ ,‬ב׳ ענינים אלך בעצמותי ומקום פלוני הוא שנבדל מן העצם‪,‬‬
‫ובטח׳ אינו ניכר ההתחלקות ובדבור שא׳ בפה אלך למקום פלוני ניכר‬
‫ההתחלקות שיוליך עצמו למקום הנבדל מן עצמוהו כר‪ .‬וכן בכל דבר בירור‬
‫ההשכלה בא בדבור דוקא כ ו ‪ /‬וזהו דאבא יסד ברהא דשדש הדבור למעלה‬
‫מאמירה והיא מבהי׳ ההכ׳ דבהכ׳ אהברירא כר‪ ,‬וזהו שהדבור בא דוקא‬
‫כשלימות המותין יותר דתנוק שחושב במח׳ ואינו יכול לדבר עד שיחי׳‬
‫כשלימות המוחין יותר כו׳‪ .‬והדוגמא מזה יובן למעלה דאותיות דעש״מ הן‬
‫א עיי העשה״ד שבזה‬ ‫ה ו‬ ‫כמו תומר בבתי׳ התערבות והציור בהתחלקות‬
‫ייקא הוא יתרון הטעם והשכל כר‪ .‬דהנה בהתהוות הנבראים מהאותיות‬
‫דעש״מ בתילוסים ותמורות כ נ י ל לא יש הפרש בין הנבראים כמו במין הטהור‬
‫י לא יש הפרש בהאותיות‪,‬‬ ‫ובמין הטמא שהסוס הוא טמא והבהמה טהורה‬
‫ה ר‬

‫והתורה היא שםתלקת ביניהם ויש טעם בזה ע״פ הסוד מפני מה זה‬
‫טמא וזה טהור והיא התורה שהיא הטעם והשכל דמשו״ז נברא זה הוא באופן‬
‫כך וזה באופן כך כר‪ .‬וזהו שהתיה נק׳ בנאים וכמו הבנאי עד״מ אינו מהדש‬
‫דבר עצמי שהרי האבנים והעצים המה גזורים כבר מקודם ר ק שהוא מסדר‬
‫אותם זה כך וזה כך ומזה הוא שנעשה הבנין ובלעדי זאת לא הי׳ הבגיו‬
‫כ‬
‫ל ל י הרי תגם שאינו מהדש ד ב ר בהעצם מ י ע״י ןץקא הוא הבנין כו׳‬
‫מ‬

‫זכמו״כ בתורה דהגם שהההוות הגבראים הוא מהאותיות דעש״מ‪ ,‬מ״מ הנה‬
‫א ק א קיום הנבראים‬
‫ד ן‬ ‫ה ו‬‫הטעם וההכמה שלמעלה בהאותיזה היא ההורה ובזה‬
‫כ ר וזהו שהעה״ד הן קיום העש״מ כר‪ ,‬והנה המשכה זו וקיום זה הוא‬
‫*״י עסק תורה סהם ר ק שציל באהוייר דאורייהא בלא ד ו ״ לא פרתית כ ר‬
‫ר‬

‫אמנם בעסק ההורה עיי שעושים ר ש י מ כמשי״ה הוא שממשיכים תוס׳ אורות‬
‫בתורה מעצמו׳ אואיס שעיי ההורה מאיר הגילוי בעולם כר‪ ,‬וזהו שכ׳‬
‫א נ כ י‬
‫עשיתי ארץ ואדם עלי׳ בראהי שתכלית הכוונה הוא האדם שיקיים‬
‫תומיצ שממשיך גילוי אואיס ב י ה ובדאי׳ בזהר קוביה אםתכלת באורייתא‬
‫י ב‬
‫י א עלמא כ״נ דאשתדל באורייהא מקיים עלמא דקיום העולם הוא ע״י‬
 ‫ה מ א מ ר י ם_ _ פ ר ״ ת‬ ‫שפר‬ ‫רעו‬

‫י‪,‬יא‬ ‫ה ת י ר י‬ ‫ק‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ו ה נ ד‬ ‫כ י‬ ‫ה ת י ר ד‬ ‫ע ״ י‬ ‫ס‬ ‫א י א‬ ‫ג י ל י י‬

‫ילוח^ח‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫׳ ''‬ ‫"‬ ‫שממשיכים‬
‫ש ב ו‬ ‫ה א ד י ז‬ ‫ע ש י י ת‬ ‫נ ק‬ ‫א ז י‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫א ו א ״ ם‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬
‫י ה ׳ ע״ש‬ ‫'‬ ‫כזה שממשיכים‬
‫י א‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫ב ת ו ר י ״‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ת י ס‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ז‬
‫י שמסר‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫שדי‬ ‫על שם ישראל מאהד‬
‫‪1 3‬‬ ‫ע ב ד י‬ ‫מ ש י‬ ‫י ] י י ת‬ ‫ז כ ר ר‬ ‫י כ מ ״ ש‬ ‫מ ש ד‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫נ ק‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ו כ מ‬
‫* לשיכים‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫שמל׳‬
‫י‬ ‫כ ש נ ש‬ ‫כ‬ ‫כ מ ר‬ ‫כ ו‬ ‫מ מ ק ו י ד‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י ה מ ש י‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫נ פ ש ו‬
‫בתורתי‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫י‬
‫י‬ ‫ח פ צ י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫״ ‪ , ,‬ש‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫נ ק‬ ‫ב ת י ד ד‬ ‫א ו‬ ‫ת ו ס‬
‫‪ /‬ז־נפשי׳‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫ד א ד ע ת י‬
‫' '‬ ‫י‬ ‫׳‬
‫' לימוד‬ ‫הודה ה׳ ואח״כ הורהו ד מ ע י ק י א‬ ‫יהגה יומם ולילה תתלה‬
‫ה‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫נ ק‬ ‫ד ‪ ,‬ת ו י ה‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫נ פ ש י‬
‫' ' " " ^ ל הורתי‬ ‫'‬ ‫שיתקשר "‬ ‫עביד לתקל‬
‫נ ?‬
‫ן‬ ‫ך‬‫'‬ ‫ההדרה הוא לשמה לשם ההורה שממשיכים המשכת אוא״ם בתייי׳‬
‫היינו שנק׳ על שמו כר‪ ,‬וכשאין הלימוד לשמה ומכ״ש כשלומד ל א לשמד׳ ו‬ ‫ש‬

‫מצוה אנשים מלומדה אז נק׳ העשי׳ ע״ש משה כו׳‪.‬‬

‫ש‬ ‫ג ז י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ש י י ת‬ ‫ר י א ת‬ ‫ש י י‬ ‫מ ד‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫צ‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ג‬
‫' ?שבי׳‬ ‫"‬ ‫ז״׳אייז‬ ‫ע‬ ‫ד ק‬ ‫י‬ ‫>‬
‫נ ד‬ ‫ר א ש‬ ‫ע‬ ‫ב י ן‬ ‫ש‬
‫״ ' לכאר‬ ‫'‬ ‫רצונו של מקום‪ ,‬הנה זה יובן ב ה ה פ י‬
‫ו‬ ‫י ש ״ מ‬ ‫ע י ש י ז‬ ‫א י ן‬ ‫נ ?‬ ‫ש נ י‬ ‫ו פ‬ ‫מ‬ ‫ד ש ‪,‬‬ ‫ע ו ש י ז‬ ‫נ ק‬ ‫א ש ו ג ה‬ ‫ד פ ‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ד ?‬
‫״ מ אר‬ ‫״‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ע‬
‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫"‬
‫ד ך‬ ‫והלא פ׳ שני׳ היא והי׳ אם שמע תשמעו כ ר ואיך נק׳ איז‬
‫כ‬ ‫ב‬ ‫נה‬
‫‪,1,‬‬ ‫כ‬ ‫זהו מפני שבפ״ד נא׳ בכל מאדך ובפ״ש אינו נא׳ בכל מאדך‪ ,‬ד ד ׳‬
‫מ י ‪ ,‬ג‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫י ד ‪ ,‬ו א‬ ‫ה מ ו ש ג ׳‬ ‫ד ע ת‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש ל מ‬ ‫ה ב י ט ו ל‬
‫גידא״ש‬ ‫י‬ ‫על‬ ‫יייא‬
‫כ״א בבחי׳ יציאה מגדר כלים כר‪ .‬וזהו שאמרז״ל למה קדמה שמע ל ו י‬
‫ת‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ע י ל‬ ‫ע ל י ו‬ ‫י ק ב ל‬ ‫כ‬ ‫ו א ח‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ע ו מ ״ ש‬ ‫ע ל י ו‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ב כ ד י‬
‫לנשמע‬ ‫ו ד ם‬
‫"‬
‫*‬
‫ג ו ן‬ ‫?‬ ‫קודם לקבלה עו״מ הוא כענין הקדמה נעשה לנשמע דנעשד׳‬
‫״‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ש י צ ו ו ד‬ ‫מ ד‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ל‬
‫יודע‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫הוא שמקבלים‬
‫ש א י נ ו‬
‫מ ו י‬ ‫‪,‬‬ ‫לנשמע הוא‬ ‫ויודע שיהי׳ ביכולהו לעשוה‪ ,‬אבל נעשה קודם‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ע ל י י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ב י כ ו ל ת ו‬ ‫י ה י ‪/‬‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ה ר צ ו ז‬ ‫מ ד ׳ י‬ ‫ע ד י י ז‬
‫דמצות‬ ‫"‬
‫פ ר ט י י ת‬ ‫ה ר צ ו נ י ת‬ ‫ל‬ ‫כ‬
‫דרצון‬ ‫שיצטווה‪ ,‬וה״ז ביטול לאוא״ם בעל הרצה מקור‬
‫״‬ ‫א‬ ‫י י ד ע‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ה כ ח י ת‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ה ז‬ ‫ב י ט י ל‬ ‫ו ה ר י‬
‫שאינו‬ ‫׳‬ ‫י'‬
‫שביכולתו לעשותו ה״ז לפי הגבלת הכהוה‪ ,‬אבל נעשה קודם לנשמע‬
‫א ש י ת ם‬
‫' ל‬‫כ‬ ‫ש‬ ‫יודע כלל אם ביכולהו לעשוה ה״ז למעלה מהגבלה הכהוה ש ר‬
‫ע ״ ז‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫א י ג ו‬ ‫ש כ ל‬ ‫ש ד‬
‫^ " * ישכל‬ ‫י‬ ‫השכל כו׳‪ ,‬וגם שזה למעלה מהשכל‬
‫‪K‬‬ ‫ש י ו ד ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ש ב י כ ו ל ת ו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ד ‪ ,‬ז א‬
‫‪ T‬דרצון‬ ‫׳‬
‫ם‬ ‫א ‪/‬‬
‫מגדר‬ ‫מתייב‪ ,‬רק זאת שהשכל מהייב שצריכים להיות בטל ל א ו '‬
‫י ו צ א‬
‫ם‬ ‫״‬ ‫וזהו רק שהשכל גורם אל הביטול‪ ,‬וכאשר מגיע לביטול זה ה״ד׳‬
‫ג ם‬ ‫השכל ומהגבלתו כו׳‪ .‬וזהו עושין רצונו של מקום שע״י הביטול ‪JY‬‬
‫ם‬ ‫א ו א‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ש ד ‪ ,‬ר י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ד ‪ ,‬י צ ו ן‬ ‫ב ז ז י ‪,‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫צ‬
‫צדקת‬ ‫"‬ ‫בעהר״‬
‫&‬ ‫א‬ ‫כ י ׳‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫י ר ב ו‬ ‫ב ו‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫מ ד‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫י כ מ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫צ י ז‬ ‫מ ה‬
‫הרצון‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫י‬
‫מ מ ש י כ י ם‬ ‫צ‬ ‫ל ב ע ה ר‬ ‫ה ב י ט ו ל‬ ‫כ ד‬
‫למעלר׳‬ ‫״‬ ‫׳ יע״י‬ ‫מה תהן לו כו׳ וכהשיכא כאורה‬
‫ה ב י ט ו ל‬
‫שזהו‬ ‫דמצוה כו׳ והדי האדם בעל שכל והולך בשכלו עד ש ב א ל‬
‫?‬ ‫ר‬ ‫ב ו‬
‫ה‬ ‫'‬
‫ב ו ו‬ ‫מהשכל הרי נעשה בזה ההחברוה דשכל עם למעלה מהשכל‬
‫ח‬ ‫ד‪,‬ד‬ ‫נ ע ש י‬ ‫ז ד‬ ‫ב י ט י ל‬ ‫ע ״ י‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י ב ע ס ק‬ ‫כ י‬ ‫ל מ ע ל י‬ ‫מ ל מ ט ד‬ ‫י ‪ ,‬ע ל א ה‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ב‬
‫' ! ךהורר׳‬ ‫'‬ ‫ג ח כ‬
‫׳ '‬ ‫׳‬ ‫ס‬
‫*ח‬ ‫'‬
‫ר מ‬ ‫מלמטלמ״ע שנמשך מלמעלה מהחב׳ דהיינו מבתי׳ עצמות א ו א ״‬
‫כר‪ ,‬דהנה התורה נק׳ אדם זכמ״ש זאת התודה אדם דרמ״ה פקודי'‬
 ‫‪, ,‬‬
‫רעז‬ ‫ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר‬ ‫ספר‬
‫אבריו דמלכא ושס״ת ל״ת שם״ה גידין כ ו ‪ /‬וציור אדם הוא ג׳ קוין ימין‬
‫ושמאל ואמצע שהן תורה ועבודה וגמ״ת גמ״ת קו הימין ועבודה קו השמאל‬
‫ותורה קו האמצעי כ ו ‪ /‬ובאהבה ורצוא דבבל מאדך שלמעלה מטו״ד שזהו‬
‫בירושת לנו מאבותינו שאנהנו בני אברהם יצחק ויעקב‪ .‬תנת כשם שהאבות‬
‫הן המרכבה שהגבי׳ ותעלו בתי׳ אדם באוא״ס כי לא אדם הוא במו״ב ע״י‬
‫האהבה דבכל מאדך מגביהים בתי׳ זאת התורה אדם באוא״ם דכי לא אדם הוא‬
‫וממשיכים בתי׳ אוא״ס בתורה כו׳‪ ,‬וזהו עושין רצונו של מקום די״ל שמקום‬
‫הוא בהי׳ סדר השתל׳ בכלל וכמ״ש במ״א דמקום הוא בתי׳ ממכ״ע ותיינו‬
‫בתי׳ מל׳ בפרט ובחי׳ ההשתל׳ בכלל כר‪ ,‬וי״ל שהרי הוי׳ בהכאה יפ״י‬
‫הפ״ה כו׳ עולה מקום כמ״ש במאו״א בערך מקום‪ ,‬והיינו ש׳ הוי׳ דסדר‬
‫השתל׳ שזהו בהי׳ מקום כ ו ‪ /‬וכאשר ממשיכים מבהי׳ ש׳ הוי׳ שלמעלה‬
‫מסדר השתל׳ בש׳ הוי׳ דתשתל׳ זהו עושין רצונו של מקום שממשיכים‬
‫בתי׳ מקום כר‪ ,‬וזהו דפ״ר דק״ש דוקא גק׳ עושין רש״מ‪ ,‬וזהו ג״כ דדוקא‬
‫כאשר עושין רש״מ אזי גק׳ עשיית הארון ע״ש ישראל מפגי שאז דוקא‬
‫הוא לימוד התורה לשמה לשם ההורה שממשיכים אוא״ם בתורת כ ו ‪/‬‬
‫וז״ש זכרו ת ו ר ת משה עבדי דזה שההורה גק׳ ע״עו משה הוא להיותו‬
‫בבתי׳ עבד שהוא הביטול שלמעלה מטריד שזהו בתי׳ עבד כו׳ כגודע‪.‬‬
‫וכמו״כ גש״י ע״י תביטול דתקדמת געשה לגשמע שז״ע עושין רש׳ימ גק׳‬
‫עשיית הארון על שמן כו׳‪.‬‬
‫י( והנה כ״ז הוא כפשוטו שכאשר עושין רש״מ גק׳ הארון ע״ש‪ ,‬ולפי‬
‫ד״מד״רש״א דכאשר ערש״מ מלאכהן הוא כאלו עשאה משה העגין‬
‫הוא דהגה מבו׳ באגה״ת דתורה היא השובה עילאה השוב ה׳ לגבי יו״ה‬
‫ה י י ע״י התורה נעשה התתברות דחו״ב‪ ,‬והנה משה הוא ד״ע ולכן בלעם‬
‫שייי׳ לעו״ז דמשה שבאוה״ע גם נא׳ בו ויודע דעה עליון‪ ,‬וידוע דד״ע הוא‬
‫שמתבר תו״ב‪ ,‬ח ת ו שמלאכתן הוא כאילו עשאה משה שגם המה בתורתן‬
‫מחברים בהי׳ תו״ב כ ו ‪ /‬ומבו׳ באגת״ק דע״י התורה הוא הד״תתברות מלמעלמ״ט‬
‫ובעבודת האדם צ״ל ההלה מלמטלמ״ע והוא ע״י התפלה שהיא ההתחברות‬
‫מלמטלמ״ע כו׳ וזהו שכאשר ערש״מ בבתי׳ תשו״ע דתפלה אזי געשה ההתתברות‬
‫מלמעלמ״ט ע״י תתורה שזהו כמדרי׳ משה כ ו ‪ /‬וידוע דהורה בכלל היא המשכה‬
‫מלמעלמ״ט וזהו שרצה משה לכנוס לארץ כמו שבקש אעברה גא ואראת הוא‬
‫שרצה לפעול בגש״י שיהי׳ בהם כה ההמשכה מלמעלמ״ט ע״י תתורה ובמו‬
‫הרשב״י ע״ד‪ .‬שע״י שא׳ דרוש ע״פ מה טוב ומה געים שבת אתים גם יהד שזהו‬
‫יתור זו״ב תמשיך ירידת גשמים למטה כוי‪ ,‬ומשה לא פעל זאת רק‬
‫בבתי׳ ראי׳ מרתוק‪ ,‬ועי״ז פעל ביתידי סגולת שתורתן אומגתן לתיות בהם‬
‫כת זה דהמשכה מלמעלמ״ט שזהו מדרי׳ משה כ ו ‪ /‬חהו שמלאכתן הוא כאלו‬
‫עשאת משת דתייגו שממשיכים השפעת בעולם ע״י תתורה )שזהו המשכה דבתי׳‬
‫עצמות ומהות האור כו׳ ובמ״ש באגה״ק בקו״א ד״ד‪ ,‬להבין מ״ש בפע״ת בענין‬
‫התפלת כו׳(‪ ,‬ושייכות זת לעדש״מ שתרי תרשב״י תי׳ בבתי׳ הד קטירא‬
‫אתקטרגא בבחי׳ ביטול ויחוד ממש באוא״ם ב״ה‪ ,‬ובמו״ב ע״י שעושין‬
‫רש״מ באתבת דבכל מאדך יכולים לתמשיך מלמעלמ״ט ע״י התורה כ ו ‪ /‬גם‬
 ‫פפד ה מאמרים— פ ד ״ ת‬ ‫רעח‬
‫י״ל דכאשד לימוד התורה הוא בבתי׳ ביטול אזי שניים מהבםי־ן בטלית‬
‫אהד וה״ז במו בהי׳ פא״פ שנא׳ במשה שזהו למעלה מבחי׳ פב״פ שנא׳‬
‫בכללות ישראל וכמ״ש הרמ״ז דפב״פ הוא שהפנים עליונים מתלבשים בפנים‬
‫התהתוגים ופא״פ הוא שמאיר גילוי פנים העליונים ממש כר‪ ,‬גם י״ל‬
‫דמשה קבל תורה מסיני וע״י הביטול לאוא״ם בעהר״צ אה״כ בעסק התורה‬
‫הוא במו משה שקבל מסיני מ ׳ ׳ ועוי״ל דהנה משה משה לא פסיק טעמא‬
‫בנייהו משא״כ בכללוה ישראל שהרי גם אברהם אברהם פסיק טעמא בנייהי‬
‫כ ו ‪ /‬וע״י הביטול דבבל מאדך הוא כמו משה דלא פסיק טעמא בנייהו והייני‬
‫ששרש ומקור הנשמה מאיר בגילוי בנשמה שבגוף כו׳ וזהו שמלאכתן‬
‫כמלאכת משה כו׳‪ /‬וזהו ועשו ארון עצי שיטיס דבאשר ישראל עושין רש״מ‬
‫ם‬
‫בביטול דבכל מאדר שהו״ע הקדמת נעשה לנשמע בהי׳ הביטול ל א ״‬
‫בעהר״צ שעי״ז עושין רצונו של מקום אזי עשיית הארון שבו הלהות ג?'‬
‫על שמן כר‪.‬‬

‫בס״ד ע‪1‬פ תצוה‪ ,‬פ״ז‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫זכור• א ת אשר עשה לך עמלך כו׳ אשד קרך בדרך כו׳ וחי׳ בהניח ה׳ אלקיי‬
‫ן ל ?‬
‫לך מכל אויבך מסביב בארץ אשר ה׳ נוהן לך כו׳ המחה את זכר ע ג‬
‫כר‪ .‬וצ״ל דבפ׳ בשלח כהי׳ כהוב זאח זכרון בספר כו׳ בי מחה אמחה אה ז כ י‬
‫עמלק‪ ,‬הרי מחיית עמלק היא לה׳ לבד וכהי׳ מלהמה לה׳ בעמלק הרי המלחמר•‬
‫בעמלק היא לה׳ דוקא לא לישראל״ וכאן או׳ תמחה א ת זבד עמלק רירי‬
‫הציווי לישראל למהות עמלק הלא כתובים סותרים זא״ז‪ ,‬וצ״ל דשניהם אמת‬
‫ואינם סותרים כלל‪ .‬וכאן יש ת נ א י • באו׳ והי׳ בהניה ה׳ ל ך בו׳ בארץ אשר‬
‫‪ ,‬ל ״ ק שרש‬ ‫ד׳‬ ‫‪,‬‬ ‫ז ה‬ ‫ה׳ אלקיך כו׳ אזי תמחה את עמלק‪ ,‬״ ל‬
‫ן ל ה ב י ן‬ ‫ד ו ת נ א י‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ו צ‬

‫ענין קלי׳ עמלק דהנה כתי׳ ראשית גוים עמלק שהוא ראשיה לכל הגוים שריז‬
‫הז׳ אומות ז׳ מדות רעות לעו״ז דז׳ מדות דקדושה‪ ,‬ועמלק הוא ראשיה להם‬
‫י אחרון‬ ‫ן א נ‬ ‫ך א ש ן ן‬ ‫היינו שמובדל מהם ומקור להם‪.‬‬
‫א נ י‬ ‫ך כ ת י ‪/‬‬ ‫ב ק ד ד ש ר ״‬ ‫ו ב מ ן‬

‫דאני ראשון הוא בחי׳ סוכ״ע שמובדל מבהי׳ ממכ״ע ומ״מ הרי סוב״ע מקיר‬
‫בהי׳ ממכ״ע רק שאין זה מקוד שבבהי׳ השהל׳ כ״א כמו שלמעלה מהשתל׳‬

‫_ חלקים‬ ‫מ ר‬ ‫לא‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫י ט‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫*‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫מ א מ ר זה וב׳ המאמרים שלאחריו‬ ‫־(‬
‫י פ ו ש ״ פ סדר‪-‬‬ ‫ס ו ר‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫ז כ ן ר ׳‬ ‫ס‬ ‫‪.‬‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ו ע ד ו י ן ת‬ ‫ההת‬ ‫‪ -‬בעת‬ ‫ע ם שיגו־ם ו ה ו ס פ ו ת‬ ‫מהם‬
‫שליט״א‪.‬‬ ‫אדמו״ר‬ ‫מכ״ק‬ ‫הן‬ ‫ה ה ע ר ו ת בשוה׳יג‪,‬‬ ‫)תש״ל(‪.‬‬ ‫בפ״ע‬ ‫בקו׳‬ ‫ונדפסו‬
‫כ‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫מסגה׳‬ ‫להעיר‬ ‫תנאי‪:‬‬ ‫יט‬
‫רעט‬ ‫פ פ ר ד ז מ א מ ר י פ — פר״ ת‬
‫מקור לתשתל׳ כר׳ וכמו״כ בלעו״ז עמלק נק׳ ראשית שהוא מובדל מהגוים‬
‫ומקור להם בו׳‪ .‬וצ״ל תחלה בחי׳ מדות דקדושה ומזה יובן מ מ ת דלעו״ז‬
‫ושעמלק הוא ראשית להם‪ .‬והנה ידוע דמדות דקדזשה נמשכים מבחי׳ בינה‬
‫דקדושה שנק׳ אם הבנים מקור התפעלות המדות אהוי״ר כו׳‪ .‬והענין הוא‬
‫דהנה ידוע שיש בנפש ה׳ מדרי׳ זו למעלה מזו והן נר״נ ה״י*‪ .‬נשמה במוח‬
‫דוה בלב ונפש בכבד‪ .‬נשמה היא בהי׳ בינה שממנה לידת המדוה‪ .‬וידוע‬
‫דבינה * יש לה שרש ומקור מיוהד בנפש‪ .‬דהגם דהתרחבות ההשגה הוא מנקודת‬
‫ה ח כ ׳‬
‫׳ וא״א להיות השגה בלי נקודת השכלה‪ .‬מ״מ אין זה דתהלת התהוות‬
‫הביגה הוא מהחכ׳ רק התגלותה בלבד‪ ,‬אבל בעצם יש לבינה מקור מיוחד‪.‬‬
‫ואינו כמו עד״מ מעין ונהר דתחלת הההווה הנהר הוא מהמעין וכל מעין געשה‬
‫ממנו נהר )אם לא שיש סיבות היצוניות המונעים הההווה התרחבות הנהר(‪,‬‬
‫וידוע דמעין ונהר ה״ז משל לחו״ב‪ .‬הנה זהו רק שנבין מזה אופן התגלות‬
‫הבינה מההכ׳ אבל אין זה משל מכות לחו״ב בעצם ענינם דחו״ב יש לכאו״א‬
‫מקור מיוהד בנפש‪ .‬וכמו שאנו מ א י ן שיש מי שהוא בעל הבנה* ואינו בעל‬
‫השגה והיינו שיכול להמציא המצאוה חדשוה ולא יש בו בח ההשגה להשיג‬
‫עניו שכלי‪ .‬וגם ההשכלה שמחדש אינו משיג אוהה‪ ,‬ויש להיפך שהוא בעל‬
‫השגה ואינו בעל הבנה שאינו יכול להמציא השכלה הדשה‪ .‬וכל ענין שכלי‬
‫ה״ה מבין אותו בטוב כר‪ ,‬וראי׳ מובהח לזה שהבינה משרש מיוחד ממשארז״ל‬
‫ע״פ ואקה מכם ראשי שבטיכם אנשים הכמים וידועים ואלו נבונים בימי‬
‫משה לא אשתכה ובתי׳ ומבני יששכר יודעי בינה לעתים‪ ,‬הרי שיש יתרון‬
‫מעלה בבינה על ההכ׳‪ ,‬ואם הי׳ התהוות הבינה מנקודת ההשכלה הרי יש‬
‫בכלל מאתים מנה‪ .‬אלא שהבינה יש להם שרש ומקור מיוחד בנפש כו׳‪.‬‬
‫ועניו הבינה דנה״א הוא שיש כח מיוהד בנה״א להתבונן ולהשיג השגה‬
‫אלקית בפרטי הענינים שבהענין ולהסביר ב כ ל מיני הסבר שיחקרב העניו‬
‫אל שכלו׳ והוא לד״תבונן ולתשיג גדולת ת׳ בבריאות והתהוות העולמות‬
‫שהאלקות הוא המהוות את העולם ושההתהוות היא מאין ליש והיינו דמציאות‬
‫יש התהוותו הוא מאין דוקא‪ ,‬דדבר הוא מלא דבר דוקא‪ ,‬ואופן ההתהוות מאין‬
‫ליש בהפלאת הענין בזה וכמ״ש במ״א באורך‪ ,‬ואיך שהנבראים בע״ג תן‬
‫ב‬
‫א י ו ערוך לגבי אוא״ם הבל״ג בר‪ ,‬והייגו לגבי אוא״ם שלמעלה משרש ומקור‬
‫היש כר‪ .‬דהתהוות היש הגם שהוא בדרך אין ערוך‪ ,‬הנה זהו שאין ערוך‬
‫הגשמי לגבי הרוהגי ומ״מ הרי שרש ומקור היש יש לו קירוב לבהי׳ יש‬
‫והגבלה וכמ״ש במ״א דההארת תנמשכת מאתו ית׳ לתוות ולהחיות את היש‬
‫הוא בבהי׳ מספר וגבול כו׳‪ .‬אבל לגבי אוא״ם שלמעלה מזה ובד״כ הוא‬
‫בחי׳ המקור המובדל כו׳ הרי •הגברא הוא באין ערוך דכולא קמי׳ כלא תשיב‬
‫‪,‬‬
‫כו ‪ .‬והיינו בעולמות בי״ע הפרטים לגבי אצי׳ דאצי׳ הוא בחי׳ א״ם לגבי‬

‫— וראה‬ ‫ק נ ח ‪ ,‬ב‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫זח״ב‬ ‫סם״ב‪.‬‬ ‫דב״ר‬ ‫ספי״ד‪.‬‬ ‫ח י י ‪ :‬ב״ר‬ ‫נר״נ‬ ‫והן‬
‫י ס ו ה ״ ת ס״ד ‪.‬ה״ח‪.‬‬ ‫י׳ל׳‬
‫וידוע דבינה ‪ :‬ר א ה ב כ ״ ז ד״ד‪ ,‬בעצם תש״א‪.‬‬
‫ה ב נ ה ‪ :‬כן ה ו א בכת״י‪ .‬ו כ ן לקמן‪ .‬א ב ל ב כ ״ מ • ב ע ל המצאה״‪.‬‬ ‫בעל‬
 ‫ה מ א מ ר י ם — פ ר ״ ו*‬ ‫פר‬ ‫‪U‬‬ ‫ן‬
‫ש א י‬
‫‪l?**--m‬‬ ‫י‪.‬׳‪*y‬‬ ‫םי‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ל‬
‫ז‬ ‫ר‬ ‫ש‬
‫בי״ע וכמ״ש בס^י ע״ס בלי מה מידתז ע‬
‫בל דיירי ארעא כלא הש‬
‫לגבי עצמות אוא״ם ב‬
‫מי איל‬ ‫״ *‬ ‫*" " י " י "‬ ‫תופסים מקום כלל ובטלי‪ *J‬׳ ׳ ״ ״ ׳‬
‫‪W‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י י ח ו ד י‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫כ‬
‫"' ?י מוהי‬ ‫וארץ לאהד שנתהווה ה״ה בטלים ומיותרים‬
‫ו ב ת פ י ם ד‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ט‬
‫' ‪ ' 7‬י ם ד״ם‬ ‫שהוא יהיד ומיוהד בעצם כ ר ב״ז הוא בהשגה‬
‫ש ד ‪ ,‬ע נ י נ‬ ‫פ‬ ‫י א ע‬ ‫כ ו‬ ‫ט י ב ד‬
‫מצד‬ ‫ל‬ ‫"‬ ‫'•‬ ‫י‬ ‫והיינו שנקלט אצלו הענין בטוב ובהנחה‬
‫י ש י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ד‪,‬‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫א נ י ש י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ל ט ; ע ל ה‬
‫נשמת‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫"‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש ד ׳ ג ש מ ד‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ו כ ת י ׳‬ ‫ה‬
‫ת כמי‬ ‫'‬ ‫נשמת‬ ‫הנשמה שהיא ל ? אלי?׳ ממעל‬
‫י‬ ‫אח‬ ‫ש ג ה‬ ‫ל י‬ ‫ש י י כ ד‬ ‫ו א ע ד‬ ‫ד ר ק א‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ש ג ד‬ ‫ל ד ‪ ,‬ש י ג‬ ‫ב י נ ה‬ ‫ב ח י‬ ‫ש ב י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬
‫י« ים ביי‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫זו‬
‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫' ^ "‬ ‫'‬ ‫'‬
‫כ ך >‬ ‫י ג‬ ‫טבעית וכה״ג ר ק אלקות היא משגת כו׳• ודישגר׳ י‬ ‫השגה‬
‫י‬ ‫ש‬ ‫‪5‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ד‬
‫אחר׳‬ ‫באז״א שאיז‬
‫ב א י ם ן‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫כ ז ד‬ ‫ב א י פ ן‬ ‫מ ש י ג ו‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ב ע נ י ז‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫מ‬
‫בדלים‬ ‫'‬ ‫'‬
‫ם‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ש‬
‫י בן‬ ‫ל‬ ‫וכן בהתפעלות שכלי אין זה מתפעל ממדי‬
‫פ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י ג‬
‫ר‬ ‫ש‬ ‫בהשגתם בן מובדלים המה בהתפעלות שכלם‪ ,‬דדוקא כאשר מ ש‬
‫א‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫מ ת פ ע ל‬ ‫א י ב ו‬
‫ל הוא‬ ‫׳‬ ‫וכך ה״ה מתפעל על הענין ואם ישיג באופן אהד‬
‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬
‫משיג כפי הוש ההשגה שלו אזי הוא מתפעל בשכלו )והתפעלות‬
‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ד‬
‫)והוא‬ ‫מ מ ת שבשכל לא בהי׳ דוה שבלב שית׳(׳‬
‫עלות‬ ‫״‬ ‫ח‬ ‫א‬
‫'‬ ‫נ ו ט ה כ ל פ י דיז‬
‫ו ס ב י י‬ ‫ל‬
‫שזה שכלו נוטה כלפי תסד‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ו ז ה‬

‫ב י י י‬ ‫י מ ח י ל ‪ 5‬ן י ם‬
‫שונים‬ ‫ג״כ בהי׳ מדות שבשכל( וכמ״ש במ״א‪ ,‬כן מובדלים‬
‫מ‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ש‬
‫י׳‬ ‫ד א צ‬ ‫שכלי כר‪ .‬ובפרטיוה יש ה״ר אלף גשמוה כמו שהיו במ״ת‬
‫ב י ג‬
‫כ ו ‪/‬‬ ‫*‬ ‫זמ״ז במהות השגתם ובהתפעלות שכלם‪ .‬ושרש כולם הוא מבתי׳‬
‫ל פ ש ע ד י‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ה‬
‫שנק׳‬ ‫שרש ומקור כל נשמה ונשמה במהותם‬
‫מ‬ ‫מ‬ ‫ב ף‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫מ ב י ן‬ ‫ב ח י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י א צ י‬ ‫ד ב י נ ד‬ ‫ו ה ג ם‬
‫מר‪.‬‬ ‫' "‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫׳‬
‫מבתי׳‬ ‫ג‬
‫בשם בינה והיא ספי׳ מיותדת שנאצלה מאוא״ס ל ה ב י ז‬
‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬

‫ה ג י‬ ‫כ י‬ ‫ב ב י ג י ‪,‬‬ ‫ג ! ! ב י ז‬ ‫ל ה י י ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ת ב‬ ‫מ ח‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ש‬
‫' ראימ‬ ‫''‬ ‫"‬ ‫'‬
‫ת‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ל י ‪ ,‬י ז ת‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ו מ ל‬ ‫ד ב ר י ‪/‬‬ ‫ו ב י נ ד‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ב ב ח י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ד א צ י ‪,‬‬ ‫ב י ב ה‬
‫׳ דו״ע‬ ‫י‬
‫'‬ ‫'‬ ‫'‬
‫‪ ' y‬ך‬ ‫דברי׳ והוא תענוג הנשמות בג״ע שנהנין מזיו השכינה בהשגתם‬
‫י מ ה ב י י‬
‫' ר הי׳‬ ‫דאימא עילאה מקננא בכורםי׳ להיות ההשגה בעולם הבריאד׳‬
‫ליצי׳ ועשי׳ עד שנשמות למטה יהי׳ להם השגה באלקוה כו׳‪ .‬ולכאוריי ' ך‬
‫‪1‬‬ ‫ד כ ת י ‪/‬‬ ‫ב מ ל א כ י‬ ‫ו כ מ ו‬ ‫ד א צ י ‪/‬‬
‫י ׳ וולא‬ ‫'‬ ‫<‬ ‫צ״ל השגת הנשמות ר ק בבחי׳ מל׳‬
‫צ י‬ ‫ד‬ ‫ב י ג ד >‬ ‫ב ח י‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ד א צ י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫(‬ ‫כ ו‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫כ ו ת א‬
‫!! דרבה‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ירננו צדק מ ל‬
‫מ‬ ‫ל‬ ‫ג ד י ל י ת‬ ‫ה ש ג ו ת‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ש‬
‫בבתי׳‬ ‫'‬ ‫למעלה מזה‪ ,‬והרי מציגו גשמות גבוהות‬
‫י‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י ע‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ו י ‪ ,‬י י נ י‬ ‫ד א צ י ׳‬ ‫ב י נ ה‬ ‫מ ב ח י‬
‫בעניו‬ ‫ב‬
‫?!*‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫ע‬
‫'‬ ‫'‬
‫נ י ה‬ ‫אוא״ם שלפני הצמצום כו׳ <ועמ״ש במק״מ בהקדמה הזהר ד״א ״‬
‫י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ש‬
‫*‪h‬‬ ‫>‪.IV‬מי דקיימא לשאלה כו׳( וכמו הרשב״י והביריו והאדיז״ל‬
‫י ב כ ל ל י ת‬ ‫י ב ר י‬ ‫ד י צ י ‪/‬‬ ‫ש‬ ‫ו כ‬ ‫ד ע ש י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫מ א ד‬ ‫״ י ם‬ ‫ג ב‬
‫י ‪ 1‬ה וגם‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫'‬
‫ג ד ו ל ו‬
‫׳‬ ‫יר‬
‫‪ ,‬ך‪,‬‬ ‫הז‬ ‫דבי״ע ה״ה מוגבלים ממש בהשגתם‪ ,‬ומ״מ ה״ה משיגים השגות‬
‫ו‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬
‫' ן‬
‫י נ‬ ‫ביכולהם לכווין ביהודים העליונים דיחו״ע ויהו״ת ויהיו באופז‬
‫ל ק‬

‫ובמש״א שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אהד‪ ,‬שמע ישראל הוא הנה״א די'‬
‫רפא‬ ‫ה מ א מ ר י ם ‪ 6-‬ו ״ מ‬ ‫טפר‬
‫די׳ אהד שהכל מיוחד באוא״ם אחדות פשוטה כ ו ‪ /‬שהציווי דלייהדו ית׳ הוא‬
‫ל כ א ר א מישראל שהכל מחוייבים בזה להשתדל באחדות ה׳ וכמ״ש בהקדמה‬
‫דאמרי בינה דמי שאינו משתדל בזה הוא בכלל פושעי ישראל בנשמתן ר״ל‪,‬‬
‫ו א‬
‫י ד יכול להיות כ״ז בכאו״א כ ו ‪ /‬ומענין המס״נ אין קשי׳ מפני שזהו למעלה‬
‫מ ט ר ד ׳ אבל מה שביכולת כאו״א לכווין ביחודי׳ העליונים ולהיות באופן הביטול‬
‫הזה וכמ״ש בסש״ב * ירגיל עצמו כו׳ אינו מובן איך הוא‪ .‬ומבו׳ במ״א שאין זה‬
‫בידיעת המהות ר ק בבתי׳ השגת המציאות לבד‪ .‬אבל ג״ז אינו מובן שהרי‬
‫כללות ההשגה הוא ר ק בתי׳ השגת המציאות ואיך יבול להיות למעלה מהבעה‪.‬‬
‫אך הענין הוא דשדש הנשמות הוא שמושרשים בעצמות א״ם וכמ״ש כי אתה‬
‫אבינו אתה ממש ולכן ביכולת להיות ההשגה והכוונה בכל המדרי׳ העליונות‬
‫כ ו ‪ /‬וזהו שמע ישראל‪ ,‬ישראל דוקא דבגים א ת ם לה׳ אלקיכם ששרשם מעצמות‬
‫א״ס ע״כ יש בהם ההשגה בבהי׳ יתו״ע כר‪.‬‬
‫ב( ורוח הוא בהי׳ המדוה שהן למטה מהמוחין‪ ,‬אמנם זהו מהות ההתפעלוה‬
‫שבנפש ברוח התעוררות ביוהר‪ ,‬והוא שיש כח מיוחד בנפש‬
‫להתעורר ולההפעל על אלקוה‪ .‬ו ה ר ע האהבח טבעיה שבנשמה שיש בעצם‬
‫בנשמת בטבעה בהי׳ התפעלוה אהבה לאלקוה כר‪ .‬ולכן מהעורר באהבה גם‬
‫בהתבוננות שאינו בבתי׳ השגה ממש‪ ,‬ובמו בספור שבהיו של מקום שנעשה‬
‫על ידי זה התעוררות הנפש‪ ,‬הנה הענין דספור שבחיו אינו ענין השגה׳‬
‫דבד״כ ספור שבחי׳ הוא בענינים שאינם מושגים בעצם‪ ,‬אמנם עצם הענין‬
‫דםפור שבחים אין זה השגת הענינים כ״א מה שמדבר ומספר בעניני השבחים‬
‫וזה עושה ההתעוררות‪ .‬וכמו המספר בשבחי המלך מרוממותו וגדולתו וחנהגת‬
‫מלכותו ומתפעל בזה‪ ,‬אין זה מה שמשיג ר ק מ ה שמספר ומשבח ומזה געשה‬
‫ההתעוררות וההתפעלות כ ו ‪ /‬וכמו״כ הוא בספור שבתו של מקום בפסוד״ז שזהו‬
‫רק מה שמהלל ומשבת כ ו ‪ /‬ובמו״כ בשמתבונן באהבת ה׳ לישראל וכמ״ש‬
‫בסש״ב* שהנית א ת כל העליונים והתחתונים זלא בחר בכולם כ״א בישראל‬
‫מלאך ולא ע״י כו׳ אלא‬ ‫ע ״ י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ף‬ ‫כ‬ ‫ץ‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫עמו ד ה ו‬
‫ה‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ך‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫צ י א ם‬

‫הקב״ה בכבודו ובעצמו ב ו ‪ /‬ואיך הוא היינו ממש ואבינו האמיתי ב״ה‪ ,‬ובגודל‬
‫נפלאותיו ותסדיו הרבים והעצומים בנסים ונפלאות הן נסים כלליים והן‬
‫פרטיים בכאו״א בתיי ומזוני ובהצלה וכה״ג שכ״ז עושה התעוררות גדולה בנפש‬
‫כר‪ .‬ובכלל זה הוא ג״כ התעוררות המדות הנעשים ע״י התבוננות כשמתבונן‬
‫בהשגה אלקית ומתעורר עי״ז באהבה או ביראה‪ ,‬והרי אין הדבר מוכרת להיות‬
‫הולדות המדזת מההתבוננות שהרי מוחין ומדות הן ב׳ ענינים מובדלים וגם‬
‫הפכים זמ״ז וכמ״ש במ״א‪ ,‬ומ״מ הרי מההתבוננות נעשה התעוררות ה מ ת ת‬
‫וכאשר אינו מתעורר באהוי״ר הוא מפני דבר המונע המעלים ומסתיר וצריכים‬
‫עצות לזה להסיר ההעלם כו׳ ובמ״ש במ״א‪ ,‬והנה זהו מפני שיש בח ההתעוררות‬
‫בנפש להתעורר ולהתפעל באהוי״ר לאלקוח‪ ,‬וע״כ כאשר מתבונן ומשיג העניז‬
‫שנרגש בו העילוי דאלקות ה״ה מתעורר באהבה כו׳ )והתעוררות זאת הוא‬

‫בנזש״ב‪ :‬םמ״א )נח‪ ,‬א(‪ .‬וראה גם ס ״ ם יד‪.‬‬

‫בסש״ב ‪ :‬פמ״ו )סה‪ ,‬ב(‪.‬‬
 ‫ה מ א מ ר י ה — פד ״ ת‬ ‫פפר‬ ‫רפב‬
‫בבתי׳ פנימי משא״ב ההתעוררות שלא מהשגה היא בבחי׳ חיצוניות ובבתי׳‬
‫מקיף כו׳ וכמ״ש במ״א(‪ .‬וז״ש ואהבת א ת ה׳ כו׳ ולכאורה מה שייך ציווי על‬
‫מדד‪ ,‬שבלב‪ .‬אך הציווי הוא על ההתגלות כי המדד‪ ,‬ישנה ב ל ב דהיינו כח‬
‫ההתעוררות ר ק שצריך להביאה להתגלות שהוא ע ל ידי ההתבוגנות בנ״ל•‬
‫והתעוררות זאת יש בזה ג״כ הרבה מדרי׳ שמהולקים בזה כ א ד א מישראל‬
‫ז ה‬

‫«ל כבוי‬
‫כזה וזה ~מתפעל באופן‬ ‫שזה מתפעל באופן‬
‫*־״׳*׳ ״ '‬ ‫׳«״•‬
‫כו׳‬ ‫ה׳‬
‫וכמ״ש ותכן רוהות ״ ׳‪-‬י‬
‫‪/"IS U‬‬
‫ליוגיפ‬ ‫ל‬ ‫י י ש‬
‫הן בעצם ההתפעלות באהוי״ר וכמ״ש בסש״ב*‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י ש‬

‫ע‬ ‫ה‬
‫ש‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫ובלק״ת ד״ה בהעלוהך הא׳ והן ממה שמהפעל כר‪ .‬ובמו במלאכים‬
‫י ח י י ת‬ ‫י ה א ו פ נ י ם‬ ‫ר צ ו א‬ ‫‪,‬‬
‫י ארי'‬ ‫ששרפים אומרי׳ קדוש בהתלהבוה גדולה ב כ ״ ׳‬
‫י פ ג י‬ ‫‪K‬‬ ‫‪M‬‬ ‫כ פ ד ש‬ ‫מ‬
‫‪ /‬ויש‬ ‫" '‬ ‫' י‬ ‫ברעש גדול אומרים ברוך שרוצים בההמשכר׳‬

‫כ‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫מ‬

‫״‬ ‫ב‬ ‫עושה מלאכיו רוהוה כו׳ וכמ״ש בסש״ב פל״ט‪ ,‬ויש‬
‫כ מ י‬ ‫ל‬ ‫כ נ‬ ‫& ד ר י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ז ה‬
‫י ׳ דא‬ ‫* *‬ ‫'‬ ‫מבעים אך עיקרם הוא בהי׳ דוה ויש ב‬
‫‪0 3 3‬‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫כ פ י‬ ‫ת‬ ‫מ ד‬
‫ךטןןו^‬ ‫בנשמות שמחולקים בהתעוררות וההפעלוה ה י‬
‫ה ת פ ע ל י ת‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫ג ״ כ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬
‫״ 'השיר‬ ‫דאצי׳ כו׳‪ .‬וזהו שיר הלוים על הקרבן‬
‫‪0‬‬
‫והוא ע״פ כוונה המוהין שזהו שאמרו שירה על היין בהי׳ ביני״׳ " * ' ה י א‬
‫י ש‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ג ם‬
‫' ‪ 1,‬יעשה‬ ‫ל‬ ‫והזמרה הו״ע המדוה שזהו שהוץ לעצם המוהין׳ ד‬
‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬
‫בהי׳‬ ‫למעלה מההפעלוה הלב וכ״ש השכל עצמו׳ ר ?‬
‫״ י ׳ י‬ ‫כ י ׳‬ ‫ד ‪ ,‬ל ב‬ ‫ת‬ ‫ה ת פ ע‬ ‫י ד י‬ ‫א‬ ‫ב‬
‫נשמות‬ ‫*‬ ‫לי‬ ‫ל‬ ‫ההפעלוה השכל ומההפעלוה השכל‬
‫י י ח‬ ‫ב ח י‬ ‫ד‬ ‫ע‬
‫^ לפועל‬ ‫'‬ ‫ז״א שמקנן ביצי׳ שזהו ההפעלות המדוה דמלאכים‬
‫?‬ ‫י‬ ‫ג י ג ע‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ה י א‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ב ת י‬ ‫ד ‪ ,‬י א‬ ‫ד ״ ג‬
‫י דמצות‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫למטה כו׳‪ .‬והמדרי׳‬
‫א נ ‪ 2‬י י ‪ ,‬י‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫ת‬
‫דאוהב‬ ‫והוא להיוה סו״מ וע״ט בפו״מ בקיום מ״ע ו מ ל ״ ׳ י ר י ^ י ״‬
‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ו ה מ ק י י מ ן‬
‫' ל 'מצות‬ ‫הוא כשיש התעוררות אהוי״ר וכמ״ש ב ס ש ״ ב •‬
‫ע ״ י‬ ‫כ ״ א‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ב י‬ ‫ל ד ב ק ד ׳‬ ‫י א ״ א‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ב י‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫י ח פ ץ‬ ‫ה י י‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫ד כו׳‪.‬‬ ‫'‬
‫י‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ד ‪ ,‬ן‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ו ש ם‬ ‫כ ו ׳‬ ‫כ א‬
‫ר אך‬ ‫'‬ ‫*‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫דרמ״ה פקודין הן דמ״ת אברין ד מ ל‬
‫ע ל י י‬ ‫ז ד ‪ ,‬י ח י י‬ ‫ל פ ; ע ל י‬
‫מיוחד‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫וזהו שיהי׳ חיות בהמצוה זשיהי׳ עי״ז ההמשכי״‬
‫ת‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י ה י א‬ ‫א ה ו י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ג מ‬ ‫ל י ‪ ,‬י י ת‬ ‫י כ י ל‬ ‫ב פ ו ע ל‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ה‬
‫אחר‬ ‫ב א ו פ ז‬ ‫״‬
‫"י‬ ‫'‬ ‫קיים‬
‫ע‬‫״‬ ‫צ ך‬ ‫בנפש האלקית לקיום רצונו ית׳ בסו״מ וע״ט שאינו יכול ל ה י ו‬
‫י‬ ‫ד ״ י פ י‬ ‫‪m‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ע צ מ י‬ ‫ו ל מ נ ו ע‬ ‫י ת‬ ‫צ ו ג י‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫כ ״ א‬
‫לעבדי‬ ‫®‬ ‫'‬ ‫י‬
‫ע י מ ״ ש‬ ‫ע ל י י‬ ‫ל ג ן ב ל‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו ד ׳ י א‬ ‫א ה ו י‬ ‫ג ״ כ‬ ‫ב ז ה‬ ‫י ש‬ ‫כ ר‬
‫ד בזר׳‬ ‫התפעלות‬ ‫*י‬ ‫י‬ ‫׳‬
‫י א י נ י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ע ל י י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ע ו ל‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫מ י נ י‬ ‫ב כ ל‬
‫ורצון‬
‫ב ד ‪,‬‬ ‫ב א י‬ ‫י ת‬ ‫מ ל כ י ת י‬ ‫ע ל י י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ה א ד ‪ ,‬ב ד‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה נ ל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫מ‬
‫לפועל‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫״‬
‫נ י ג ע‬
‫ן א ה‬ ‫לעשוה רצונו שיש לו שמהה בקיום רצונו יה׳‪ ,‬אך כ״ז הוא ר ק י ׳‬
‫י‬ ‫ה י א‬ ‫‪0‬‬ ‫א ו ם ג י ם‬ ‫ש נ‬ ‫ד ז ‪ 5‬ש י‬
‫למערב‬ ‫'‬ ‫שעבייי^‬ ‫קי‬ ‫'‬ ‫כו׳ והוא כדוגמה המלאכים‬
‫שלהם ובמ״ש וצבא השמים לך משההוים והוא הסיבוב שלהם ממזרת‬

‫כ(‪.‬‬ ‫דאה פ מ ״ ב )נם‪,‬‬ ‫בסט״ב‪:‬‬

‫פ״ד‪.‬‬ ‫בםש״ב‪:‬‬
‫רפג‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פרי׳ ת‬ ‫ספר‬
‫דשכינה במערב כו׳ שההשתחוואה הוא ביטול חומרם‪ ,‬וגם בנפשם ידוע‬
‫שהיא בבתי׳ הודאה בלבד וכמ״ש במ״א‪ .‬וכמו״כ הוא בנפש האדם שהיא‬
‫העבודה בפועל וכן בהודאה שמודה על האמת גם שאינו משיג‪ ,‬ומתבטל בהודאה‬
‫זאת‪ ,‬וגם בבתי׳ גצה והסכם הזק להיות סו״מ זע״ט בר‪ .‬וזהו מבתי׳ מל׳‬
‫שמקננא בעשי׳ כו׳‪ .‬ובד״כ הג׳ מדרי׳ דנר״נ הן בג׳ עולמות בי״ע גשמה‬
‫בבריאה ורוה ביצי׳ ונפש בעשי׳‪ ,‬וכל עולם כלול מכולם וכמו בנשמה שהעיקר‬
‫הוא ההשגה יש בזה גם מדות ומעשה בפועל‪ ,‬וכן ברוח שהעיקר הוא התעוררות‬
‫המיות יש בזה ג״כ בחי׳ מוחין לחיות התעוררות המדד‪ ,‬בג״ל וגם העשי׳‬
‫בפועל דהמקיימן באמת כו׳ כג״ל‪ ,‬וגם בבחי׳ גפש יש אהוי״ר כג״ל וגם בהי׳‬
‫מוהין כמו שצריך להודות ולקבל עליו עומ״ש מ ׳ ‪.‬‬
‫ג( והנה יש עוד ב׳ מדרי׳ והן חי׳ ויהידה שלמעלה מנר״ג‪ ,‬דגר״ג הן בחות‬
‫המתלבשים בכלים במוחא ליבא וכבדא‪ ,‬וחי׳ יחידה הוא שאין להם‬
‫כלים להגביל אותם ובד״כ הן אורות מקיפים וחן ל׳ מ׳ דצלם וכמ״ש אך‬
‫בצלם יתהלך איש דצ׳ דצלם הוא בחי׳ או״פ ול׳ מ ׳ * או״מ‪ ,‬והוא בחי׳ מזל‬
‫מ ש מ ה שלמעלה מהתלבשות ‪.‬פנימי ועז״א נשמה שנתת בי טהורה קודם‬
‫שבראת כו׳ והיינו הנשמה כמו שחיא בבתי׳ אין כו׳ דבראת יצרת כו׳ הוא‬
‫שהגשמה היא בבהי׳ יש גברא ובהתלבשות בגוף ה״ה באה בהגשמת כ ו ‪/‬‬
‫אבל בהי׳ אין דגשמה הוא שאיגו בא בהגשמה כ ו ‪ /‬והנה חי׳ הוא בתי׳ תכ׳‬
‫וכמ״ש והחכ׳ תהי׳ והוא בהי׳ כה מ״ה תשמר‪ ,‬שלמעלה מהשגה שההכ׳ היא‬
‫בחי׳ אין וכמ״ש והחב׳ מאין המצא כו׳ דבינד‪ ,‬היא בהי׳ יש שה״ה השגה בנ״ל‬
‫וכל השגה היא בחי׳ יש‪ ,‬וגם השגות הגשמות בג״ע ועוה״ב ה״ז •בחי׳ יש‬
‫וכמ״ש להנהיל אוהבי יש כ ו ‪ /‬ומכ״ש שהשגת הגשמה למטה חיא בהי׳ יש‬
‫שה״ה בהתלבשות בשכל הטבעי‪ ,‬והגם שיש בזה יתרון שהשכל הטבעי משיג‬
‫ג״כ הענין האלקי׳ אך השכל דנה״א בא בזה בהגשמה בבחי׳ יש כ ו ‪ /‬וההכ׳‬
‫ה י‬
‫א בהי׳ אין שאינו בא בבחי׳ יש כ ו ‪ /‬דחכ׳ היא בחי׳ ראי׳ והוא כה הראי׳‬
‫וההסתכלות שבנפש לראות באלקוה והו״ע דבעין השכל ש ב ל ב * אתחזי כולא‬
‫כו׳ וכמ״ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה וכמא׳ איזה הכם הרואה‬
‫ש מ א ת את הנולד מאין ליש בבהי׳ ראייה עין השכל לא בבחי׳ השגה לבד‬
‫כו׳ וכמו לעתיד דכתי׳ ונגלה כבוד ה׳ וראו בל בשר כי פי ה׳ דבר שיתי׳‬
‫נראה הכת האלקי המהווה את היש ולא יהי׳ גראה היש הגשמי כלל‪ ,‬ולעתיד‬
‫יהי׳ זה בבתי׳ ראי׳ תושיות ממש וכמ״ש כי עין בעין יראו כר‪ ,‬ויש מעין‬
‫זה גם עכשיו בראיית עין השכל שרואה הבת האלקי המהווה ואין היש תופס‬
‫מקום ומציאות כו׳ וכמ״ש בסש״ב* אלו ניתנה רשות לעין לראות הי׳ רואין‬
‫ת‬ ‫א‬
‫*אין האלקי ואיך שהיש בטל כר‪ .‬ויובן ענין הראי׳ מכה ההכרה שיש‬
‫בגפש )דהכרה הוא כה עצמי והיא במודגש יותר מראי׳ ע״ב הוא מובן יותר‬
‫כו׳( דהכרה הוא כאלו רואה‪ ,‬ועגין ההכרה הוא תכרת העגין שמכיר בשכלו‬

‫ד צ‬
‫וש״ג‪.‬‬ ‫תצא )לן‪ ,‬ג(‬ ‫לקו״ת‬ ‫ראה‬ ‫נז׳‪:‬‬ ‫׳ • ‪ .‬ולי‬
‫מ ז ח ״ ג רם‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫ש ב ל ב ‪ :‬להעיר‬ ‫השכל‬ ‫דבעין‬
‫ח ״ ב רפ״ג‪.‬‬ ‫בסש״ב‪:‬‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— ס ר ״ ת‬ ‫ספר‬ ‫»פי‬
‫שכך הוא הענין‪ .‬והיינו שהוא בעצמו מכיר זאת לא ר ק מצד מחיוב שכלי‬
‫כמו בהשגה״ דבהשגת כשמשיג" את הענין הרי אין זת •שהוא יודע א ת העניו‬
‫שהוא כך ר ק שהסברות שכליות מתייבים שהוא כך לא שהוא בעצמו יודע‬
‫כר‪ ,‬והכרה הוא שהוא עצמו יודע ומכיר שהוא כך‪ ,‬ולכן בהכרה י ל להיות*‬
‫כ ו‬

‫א‬
‫כי ז*א זה הייגו לאמת הדבר שהוא כך ולא באופן אהד‪ ,‬דבהשגה הרי ל‬
‫יוכל לומר שהוא יודע שד״ענין כך ר ק זאת שהעגיגים שכליים מחייבים‬
‫שהוא כד‪ ,‬ובהכרה יוכל לומר שהוא יודע שהעגין כך מפגי שזהו שיש לו‬
‫א‬
‫הכרה בהענין לא מצד השכליים והסברוה‪ ,‬והראי׳ שהרי יש הכרה גם ש ל‬
‫יש שכל ותשגת כלל וכמו תתיגוק שמכיר את אביו שאיגו מצד השכל והשגה‬
‫ל‬
‫שאינו יודע כלל עגין האבות שהולידה והדי ההכרה היא כהתאמתות גיי י'‬
‫א ח ר‬
‫שלא יפעלו אצלו אתרת כלל וגמשך בגעגועים גדולים אל האב מה ש‬
‫שגתגדל ויודע ומשיג שהוא אביו שהולידו וגם מהטובות שעושה עמו איל‬
‫הגעגועים כ״כ כמו בתיגוק שמצד ההכרה כ ו ‪ /‬וז״ע ההכרה שאיגו מצד ההשגה‬
‫כ ו ׳‬
‫׳‬ ‫והוא הכרת הענין׳ וא״כ ה״ז בעצם הענין שמכיר עצם העגין שהוא כד‬
‫ו כ מ ר כ יובן בענין הראי׳ שהוא מ ה שרואה בעין השכל א ת עצם העגין *י׳‬
‫שא״א להיות בהשגה כלל״ וכמו הכם גדול שרואה מה שיהי׳ בעתיד מח‬
‫א‬
‫שנעלם מכל שכל‪ ,‬והיינו בדבר העתיד הבא בדרך הידוש דבר והיינו ל‬
‫ל פ‬
‫שמשתלשלות העניני׳ מביאים הדבר כ״א שבא ב ד ר ך הידוש‪ ,‬ולבן ה״ז ג ע‬
‫החב‬ ‫‪,‬‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫מכל שכל והשגה‪ ,‬וההכם ב כ‬
‫כ י‬ ‫ה ד ב ר‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ו ץ א ה‬ ‫ז ז כ מ ת ו‬ ‫ח‬

‫מ ל ו ת דבר הנעלם וכמו אור הנר שמאיר לראות בל המטמונים והמצפונים׳‬

‫כמו כ ההכ׳ היא בהי׳ אור המאיר לראות מה שנעלם מן השכל‪ ,‬והוא גיליי‬
‫העצם שאיא לחיות בהשגה כ״א בבהי׳ ראי׳ דהב׳ בר‪ ,‬ולכן איגי י י ?‬
‫שמיעה לראי׳ דכאשר שומע דבר שמספרים לו ומבין הדבר היטיב ומצייר‬
‫א תי כשכלי ומתפעל ע״ז‪ ,‬ואה״כ כאשר רואה אה הדבר הרי געשה קניז‬
‫ש ל‬
‫*‬ ‫בנפשו ‪:1‬אופן אהד לגמרי בעצם הנתת תדבר מפגי שרואת את העצם‬
‫ידע * ד ם ‪ ,‬ובראי׳ אינו מצייר הדבר בשכלו במו בשמיעה מפגי שבשביעי'‬
‫א ת‬
‫הוא שיודע רק המציאות וע״כ בהכרה שיצייר הדבר בשכלו י בלעדי ז‬
‫כ‬

‫ע צ ם‬
‫י‬ ‫לא ידע א ת הדבר כלל״ ובראי׳ א״צ לצייר הדבר כי הוא רואה את‬
‫כ ל עצמיחי‬ ‫ב‬ ‫תדבר ^כו‪ ,‬ובראיית העצם א‬
‫ה‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ה ו א‬ ‫ם‬

‫כ י • כמו כ יובן בהו״ב דביגה הוא כה ההשגה להשיג כ ל השגה א ל י ?‬

‫בפרטי הענינים שבה ולקרב אל השכל בכל מיגי הסבר עד שמשיג העניז‬
‫בטוב ^בלי ‪1‬גטות לשקר וטעות כ״א הענין לאמיההו כמו שהוא‪ ,‬מ״מ ח״ז י ‪£‬‬
‫שמרחוק ה׳ נראה לו‪ ,‬וכמו שמשיג איך שהאלקות מהי׳ ומהוות ה ע י ל ^‬
‫מהיות הנפש שמחי׳ אה הגוף דכמו שהנפש ממלא אה הגוף כך הקב״י׳ ? *‬
‫י‬ ‫ל‬
‫את העולם כו׳ דמפרטי מ נ י נ י ם בזה מובן היטיב איך שהאור וההיות י׳א <‬
‫באלקות‪ ,‬שיייי‬ ‫מהי׳ ומהווי׳ את העולם כ ר וכמ״ש במ״א‪ ,‬אך למעלה‬
‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬

‫ב ח י י ט‬
‫הנפש הוא נברא וכהי׳ יש משא״כ ההשגת תיא באלקות שהוא הי ולא‬
‫ם‬ ‫ג‬ ‫מ‬
‫היינו הי בעצם‪ ,‬ומה שהי בעצם אינו בבהי׳ יש‪ ,‬וכהי׳ אין קדוש כה׳‬

‫ל ה י ו ת ‪ :‬כ ן הוא בכת״י• ואילי צ ״ ל ‪ :‬י כ ו ל ל א מ ו ר ‪.‬‬ ‫יכול‬

 ‫‪, ,‬‬
‫רפה‬ ‫ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר‬ ‫םפר‬
‫החיית האלקי שמתלבש בנבראים להתיותם הגם שהוא בבחי׳ חיות פגימי‬
‫ה״ה קדיש ימיבדל מ ה ם כ י ‪ /‬וא״כ הרי ההשגה מתיית הנפש בגיף היא בבתי׳‬
‫דמיין בלבד כ ו ‪ /‬וכ״ש ההשגה בע״ם דאצי׳ ואיך שנאצלו מאוא״ם המאציל‬
‫יאיי בס״י שזהו כשלהבת הקשירה בגתלת יבמי השלהבת הטמונה בהגתלת‬
‫יבמי שיוצאת מוץ לתגתלת ובמ״ש ב מ ״ א י ‪ ,‬וכמו כתות הנפש כשהן כלולים‬
‫בנפש וכשיוצאים ומתגלים חוץ לעצם הנפש כ ו ‪ /‬הרי כ״ז הוא בבתי׳ מציאות‬
‫דבר והע״ס דאצי׳ הן אלקות ממש‪ ,‬וממילא הרי גם האצילות הע״ס היא‬
‫באופן אתר לגמרי מאופן המשכת והתגלות הכהות מהנפש ב ו ‪ /‬ולבן בהתבוננות‬
‫אלקי העיקר הוא ההדגש האלקי שבהתתבוננות והיינו שירגיש בשכלו שזהו‬
‫אלקות כ ו ‪ /‬אבל גס כשמרגיש שזהו אלקות ה״ז בבתי׳ ידיעת המציאות‬
‫ב ל ב ה וידיעת העצם הוא ר ק בבתי׳ ראי׳ דתכ׳ בו׳ ובמו אותיות מתכימות‬
‫שאנו דואין בתוש דבאשר שומע הדברים בע״פ אינו יודע אותם כמו כאשר‬
‫ת א ה את האותיות דאז יודע א ה הדבר באופן אתר‪ ,‬ועוד זאת שע״י ראיית‬
‫האותיות רואה בזה ענין פנימי מה שלא ידע כששמע הדברים ויבוא על‬
‫הפנימיות שבזת כ ו ‪ /‬וביותר הוא כמו בראיית פני המשפיןי וכמו הא דמהדדנא‬
‫טסי מתבראי מפני שראיתי לר״מ כו׳ וכמארז״ל יהא רואה כאלו בעל השמועה‬
‫עומד לפניו׳ וידוע שזהו שעי״ז מאיר לו מעצמוה הכמת הרב מה שאינו‬
‫בא בדבור שזהו בהי׳ היצוניוה בלבד ובראייה פ נ י המשפיע הוא מקבל בהי'‬
‫העצמיות כו׳ וכמ״ש במ״א‪ ,‬וכמו״כ הוא בבחי׳ ראי׳ דתכ׳ שרואה את העצם‬
‫וכמו בהכרה שיודע ומכיר את הענין כ ר כנ״ל‪ ,‬ולבן בראי׳ דהכ׳ הביטול‬
‫י׳וא בבתי׳ ביטול במציאות‪ ,‬שזהו הסימן לראי׳ דתכ׳ כשמתבטל בכל עצמותו‬
‫כ ו ‪ /‬והביטול הוא שגעשה בדרך ממילא לא כמו •בהשגה שצריך להביא‬
‫ההתפעלות והיינו שיצייר העגין בשכלו ויעמיק בזה אזי מתפעל כ ר ובראי׳‬
‫דתכ׳ הוא שתביטול בא מאיליו ומעצמו‪ ,‬וכמו בראיית דבר גפלא שגדבק בזה‬
‫בכל עצמותו ב ד ר ך ממילא ע״י ה ר א י ‪ /‬וכמו הרואה את המלך מקרוב הרי‬
‫מתבטל בכל עצמותו לגמרי מ כ ל ובל עד שנשאר כאבן דומם והוא געשה‬
‫בדרך ממילא כר׳ וכמו״כ הוא בראי׳ דתכ׳ שמתבטל בדרך ממילא ובביטול‬
‫כל מציאותו כו׳׳ והוא מ פ נ י שבינה אינו עגין עצמי‪ ,‬כ״א בבהי׳ שמיעה‬
‫מרחוק׳ והתפעלות המדד‪ .‬הוא הוץ לעצם השכל כו׳ ע״כ צריך להביא את‬
‫התפעלות המדד‪ .‬כו׳׳ ותתכ׳ להיותה עצמי והביטול אינו הוץ לההכ׳ דתכ׳ היא‬
‫בחי׳ ביטול בעצם ע״כ הביטול בא בדרך ממילא ובבתי׳ ביטול עצמי כ ו ‪/‬‬
‫ובחי׳ מ׳י׳ה דהכ ״ש בכ״א מישראל גם במי שלא יש עגין ההשגה‪ ,‬וכמו שאנו‬
‫ד ו א י‬
‫ן שיש באגשים פשוטים שמתבטלים בשאר ה׳ אחד הגם שאיגם משיגים‬
‫ב‬
‫ל ל ענין אתדות ה׳ ומ״מ מתבטלים לפי שעה‪ ,‬וכן באמירת קדוש ובת״ג והוא‬
‫מבתי׳ מ״ה שבנפש דלהיות בת עצמי ה״ד‪ ,‬נמצא ב כ א ר א מישראל כר‪.‬‬

‫ד> אמנם בהי׳ יהידה הוא שלמעלד‪ ,‬גם מבתי׳ ה ה כ ‪ /‬דהנה הב׳ הוא בתי׳‬
‫ביטיל הרי יש מת שמתבטל׳ דאם לא יש שום דבר כ ל ל הרי אינו‬
‫ש י‬
‫י ד ביטול׳ כ״א כאשר יש ד ב ר מ ה אזי שייך ענין הביטול‪ ,‬והביטיל הוא‬

‫כ ט ל ה ב ת ‪ . .‬ב מ ״ א ‪ :‬ר א ה ה מ ש ך מים ר ב י ם פם״ד ואילך‪ .‬ד״ה ק ר ו ב ה׳״ רם״ח‪ .‬ולוד‪.‬‬

 ‫‪,‬‬
‫ה מ א מ ר י ם — פרי ת‬ ‫שפר‬ ‫רפו‬
‫מבחי׳ ראיית העצם הרי יש כאן דבר שעושה א ת הביטול‪ ,‬והיינו וההכ׳ מאיז‬
‫תמצא שההכ׳ היא מאין תמצא וה״ה ג״כ אין אבל לא אין ממש‪ ,‬והוא בחי׳‬
‫אין שנמשך לבטל את היש )עמ״ש באמ״ב פנ״ח(‪ ,‬אמנם בחי׳ יחידה הוא‬
‫שהנשמה הוא בבחי׳ אין ממש ואינו שייך בה בתי׳ ביטול כ ל ל ^ ה ז א עצם‬
‫הנשמה שהיא קשורה ומיוחדת בעצמות א״ם‪ ,‬שבעצם אינה דבר בם״ע מאלקות‬
‫א‬
‫והיא מיוחדת ממש באלקות ובבחי׳ התכללות כהתכללות הנר באבוקה י ל‬
‫בבהי׳ ביטול כמו שע״י ראי׳ ד ח כ ‪ /‬וכמו במצות ראי׳ ברגלים דבשם שבא‬
‫לראות כך בא ליראות שעי״ז הי׳ בהם הביטול דהשתחוואה שהוא בחי׳ ביטול‬
‫עצמי‪ ,‬וכמ״ש בלק״ת ד״ה מזמור שיר הנוכת‪ ,‬שזהו שמתבטל מפני הראי׳׳‬
‫אבל בחי׳ יהידה הוא בבחי׳ התקשרות ודביקות ממש וכמו שא׳ הרשב״י‬
‫בהד קטירא אתקטרנא בי׳ אהידא ובי׳ להיטא כו׳ וכמ״ש והיתד‪ ,‬נפש אדוני‬
‫צרורה בצרור ההיים את ה׳ ממש ועז״נ שימני בחותם על ל דאע״ג דאזיל‬
‫ב ך‬

‫הכא והכא בשכל ומדות דיוקני אשתאר בך לעלם והוא עצם הנשמה שהבוקר׳‬
‫ודבוקה בך כו׳‪ ,‬ונעוץ תתילתן בסופן שמזה הוא האמונה פשוטה ועצמייח‬
‫המוטבעת ומושרשת בלב כאו״א מישראל גם באנשים פשוטים ועמי הארץ שזר׳י‬
‫מבהי׳ יחידה שבנפש כר‪ ,‬וכמו״כ כה המס״נ על התו״מ והנסיונות בעקביח‬
‫ז‬ ‫ש כ‬
‫״‬ ‫משיתא בגלות האחרון שיש כמה מניעות ועיכובים ועומד גגד כל מונע‬
‫א קיזם המצות‬ ‫הוא מבהי׳ יחידה שבנפש כר‪ ,‬וכן משנת״ל ב י ׳‬
‫ש ד ״ ו‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫ב ת‬

‫בםו״מ וע״ט בפו״מ שאינו יכול להיות אחרת כלל זהו מבחי׳ יהירה כר•‬
‫א שבכת האדם‬ ‫והנה בחי׳ הי׳ ויהידה זהו שנותנים מלמעלה‪ .‬דבתי׳ נר״נ‬
‫ה ו‬

‫מעצמו להתעורר בזה׳ אבל הי׳ אין זה בכת תאדם מעצמו רק שנותנים לי‬
‫מלמעלה‪ ,‬והגם שזהו מכח הנשמה‪ ,‬הנה ידוע דלא כל הנשמה מתלבשת ב ?‬
‫דרק בחי׳ נר׳׳נ הוא שמתלבשים בגוף‪ ,‬ובהי׳ ה״י איגם מהלבשים בגוף וע״ב‬
‫כ‬
‫א ן ביכולת לבוא לזה בכה עצמו כ ו ‪ /‬ולכאו׳ א״מ והרי נר״נ שבנשמה ג ׳‬
‫איני ב ע ר י גוף הגשמי והתלבשות הנשמה הוא רק בכת המפליא לע*י*‬
‫המקשר רוחניות בגשמיות׳ וא״כ הרי יכול להיות שגם ה נ ש מ ה • ההי׳ מתל***‬
‫״ ע״ב א א‬ ‫ר‬ ‫ט ו‬ ‫בגוף״ אך עיקר הענין בזה‬
‫ב‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ו נ ה ״ ב‬ ‫ף‬ ‫ן‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ד ל ה י ו ת‬

‫בד״ה למנצח *‬ ‫בלק״ת‬ ‫שיתלבש בזה בתי׳ עצמות הנשמה כו׳׳ וכמ״ש‬
‫כאם‬ ‫״‬ ‫ד ד ׳ ו י‬ ‫ע‬ ‫ב ב י‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ך א צ י ׳‬ ‫י‪,‬‬ ‫השמ נית ההפרש בין‬ ‫ן ב ח י ‪/‬‬ ‫א צ‬

‫דאצי׳ נעשים נר״ן לבי״ע שגם הקו מלובש בהם כמ״ש באגה״ק םי׳ ב׳ י״?‬
‫שגם מהקו עצמו הארה דהארה דהארה היא בכל הנבראים בר‪ ,‬דהגם שזייי‬
‫ב ב ה ‪ -‬או״פ מ״מ הארה דהארה דהארה יכול להיות בהתלבשות גם ב נ ב ר א *‬
‫דעשי אבל בחי׳ פנימיות א״ק א״א שיאיר כשיש הערובוה טו״ר להיות שזר׳)‬
‫י שיח‬ ‫א ר עצמי כו׳‪ ,‬וזהו שנצטווה אאע״ת על המילה להעביר ההעלם‬
‫ב ב ד‬

‫ו‬
‫גילוי בהי׳ פנימיות א״ק והרי הי׳ נביא גם קודם שנימול וכל נבואה רי *‬
‫‪ * ,‬ל העבר?‬ ‫‪.‬‬ ‫צ‬ ‫מאצי׳ כר‪ ,‬מ״מ בכדי ‪ ,‬״‬
‫ה י‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫פ נ י מ י ן ת‬ ‫ב ח י ‪/‬‬ ‫ג י ל ן י‬ ‫ו ״‬ ‫ש‬

‫הערלה המסתרת כ ו ‪ /‬וכמו״כ הוא בנשמה שמה שיכול להתלבש בגוף י ^ ;‬

‫״א שיתל^‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫המעורב טו״ר הוא רק בהי׳‬
‫ן ן ג ש מ ה‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫נ ר‬

‫הנשמה‬
‫‪ :‬כן הוא ככת״י• ואולי צ ״ ל ‪ :‬ע צ מ ו ת הגשמה‪.‬‬
‫רפז‬ ‫מ מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת‬ ‫ספד‬
‫‪,‬‬
‫בגוף ונה״ב כ ו וכמו שכר מצוד‪ ,‬בהאי עלמא ליכא מפגי תערובות טו״ר שבעולם‬
‫ירק לעתיד שיהי׳ והד חרוב מהגשמי כ ר וכמו״כ הוא בנשמה כר‪ ,‬ולכן משה‬
‫שהי׳ מבחי׳ חכ׳ כי מן המים משיתהו דבחי׳ מ״ה דחב׳ האיר בנשמתו גם‬
‫למטה וכמ״ש ונחנו מה בו׳ זהו מפני שגופו הי׳ קדוש וטהור שלא הי׳ בו‬
‫תערובות רע כלל וכמ״ש ותרא אותו בי טוב הוא שהי׳ טוב בלא תערובות‬
‫י ע כלל׳ ותי׳ גופא בטל במציאות ממש עד שעמד על עמדו בעת הנבואה‬
‫וכמ״ש ודבר ה׳ אל משה באשר ידבר איש אל רעהו כ ר * ‪ ,‬שהי׳ גופו כלי‬
‫לאלקות כר׳ ע״כ הי׳ בו גילוי בחי׳ מיה דגשמה כר‪ ,‬וכן יהי׳ בכללות‬
‫נשי׳י לעתיד שיהי׳ בהם גילוי בתי׳ תי׳ ויתידה ועכשיו הוא שניתן מלמעלת‬
‫כר• ועפ״ז יובן כללות תענין מ״ש מתת אמתה את זכר עמלק ובתי׳ תמהה‬
‫את זכר עמלק‪ .‬דהנה עמלק הוא קלי׳ נגד בחי׳ תי׳ וכמשי״ת ובכדי למתות‬
‫זכר עמלק הוא ע״י הגילוי דבחי׳ ח״י‪ ,‬וע״כ עכשיו שלא יש בנש״י גילוי‬
‫בחי׳ תית ויתידת ע״כ אין בכתם למתות זבד עמלק בכה עצמן והוא רק‬
‫לה׳ לבדו או מה שניהן מלמעלה כר‪ ,‬ורק לעתיד שיהי׳ בנש״י גילוי בתי׳‬
‫חיי כנ״ל אזי ביכולתם בעצמם למתות זכר עמלק כ ו ‪ /‬ונמצא שאין הבהובים‬
‫סותרים זא״ז דעכשיו מלהמה לה׳ דוקא בעמלק‪ ,‬אך בהניה ה׳ אלקיך מכל‬
‫אויביך כו׳ ויהי׳ בגש״י גילוי עצמות הנשמה אזי תמחה את זכר עמלק בכת‬
‫עצמך בכת עצמות הנשמה כ ו ‪/‬‬

‫בס״ד פורים בסעודה‪ ,‬פר״וז‪ ,‬קיצור )ובי׳ קצת( מחטא׳ דפ״ז וחשלוס המא׳‬
‫‪,‬‬
‫י ה י כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל‪ .‬וצ״ל מה״ע החתגברות במלחמת‬
‫עמלק ע״י הרמת ידיו של משה‪ ,‬ובמשנה םפ״ג דר״ה וכי ידיו של‬
‫משה עושות מלחמה או שוברות מלהמה אלא בזמן שישראל מםתכלין כלפי‬
‫מעלת ומשעבדין את לבן לאביהם שבשמים תיו מתגברים‪ ,‬צ״ל מהו מםתכלין‬
‫כלפי מעלת ומשעבדין את לבן כ ו ‪ /‬ולהבין זה צ״ל שרש קלי׳ עמלק דהנה כתי׳‬
‫ראשית גוים עמלק ואתריתו עדי אובד דעמלק הוא ראשית לכל הגוים דז׳‬
‫אומות הן ז״מ רעות ועמלק הוא ראשית להם שמובדל מהם ומקור להם כר‪,‬‬
‫יצ״ל תחלה בקדושה‪ ,‬דהנה ידוע שיש ה׳ מדרי׳ בנשמה נר״ג ת״י‪ ,‬גשמה‬
‫במות רות בלב נפש •בכבד‪ ,‬נשמה היא בינה והוא שיש כת מיותד בנפש‬
‫להתבונן ולהשיג השגה אלקית בפרטי הענין שבו ולהסביר בכל מיני הסבר‬

‫טעמו ‪ . .‬ר ע ה ו ‪ :‬ר א ה ר מ ב ״ ס הל׳ יםוה״ת פ ״ ז ה ״ ו )וה״ב(‪ .‬פיה״מ לסנה׳ ר ״ פ חלק‬

‫י ס ו ד‬
‫הזי• זח״א קעא‪ ,‬א‪ .‬זח״ג ר ס ח ‪ ,‬ב‪.‬‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פר ״ ת‬ ‫שפר‬ ‫רפח‬

‫לקרב העגין לעצמו‪ ,‬והיינו להשיג גדולת ה׳ בבריאת והתהוות העולמות ואיר‬
‫שאין ערוך הנברא לגבי הבורא שמזה יובן יתודו ית׳ בעולמות ויהודו בעצמו‬
‫כו׳ שכ״ז יהי׳ מובן בהשגה גמורה בתפיסא בכלי מותו ובהנחה טובה‪ ,‬וזהי‬
‫שבינה נק׳ פנים מסבירות והוא כמו ס ב ר פנים דהיינו התגלות אור השכל‬
‫שיהי' בהתגלות טובה‪ ,‬והגם שהוא התעלמות האוד בעניני ההסבר‪ ,‬מ״*‬
‫להיות שעי״ז דוקא הוא ההתגלות בכלי תמות שמשיג והופס הענין ה״ז ג<ז׳‬
‫פנים מסבירות ל׳ סבר פנים וכמו ומראה לו פנים דהיינו טעם הדבר כי•‬
‫א מענינים‬ ‫והנה בבינה יש מדרי׳ שלמעלה הרבה מהסבר הענין‪ ,‬דההםבר‬
‫ה ו‬

‫שהן ה ה להשכל כמו ההצעות ומשלים וכה״ג שאין זה גוף השכל‪ ,‬משא״ב‬
‫ש‬
‫פרטי העניגים שבהשגה היינו מה שמפרט העניגים ה״ז בגופו ש ל השכל׳ ו י‬
‫בהשגת פנימיות ההשגה שאינו בלבושים‪ ,‬וגם בהי׳ עומק המושג שהיא הנקודה‬
‫התמצית כו׳ וכמ״ש במ״א‪ ,‬מ״מ נק׳ בינת פנים מסבירות מפגי שבללוה‬
‫ענין הבינה הוא התפיסה והגילוי בכלי דוקא בו׳‪ .‬הב׳ נק׳ פנים מאירות‬
‫מפני שהוא בתי׳ אור שלמעלה מגילוי בכלים‪ ,‬דתגם שיש בתכ׳ מדרי׳ שלמטה‬
‫י‪/‬‬
‫מזה‪ ,‬וכמו השכל גלוי שבהכ׳ שזהו מ״מ שכל‪ ,‬אך לתיות שכללות ב ה‬
‫ההכ׳ היא למעלה מכלים ועיקרה הוא בתי׳ אוד ע״כ נק׳ פנים מאירות בי•‬
‫ובינה להיות שעיקרה הוא בחי׳ תפיסא בכלים ע״כ נק׳ פנים מסבירות בי•‬
‫וכן הוא למעלה ד ב ע ה הוא התחברות האור עם הכלי‪ ,‬דהכ׳ הוא בהי׳ איי‬
‫בלי כלי עדיין דעיקר •בהי׳ היוהי הוא הכ׳‪ ,‬ובינה גק׳ גרמוהי לגבי ״כ‬
‫‪ ,‬כר‪ ,‬ולכן השט‬ ‫‪,‬‬ ‫וכמ ש בע״ה שמ״א פ״ז ד ב ע ה ‪ ,‬י‬
‫ח כ‬ ‫ל ג ב‬ ‫ג ן פ נ י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ד‬

‫דב נה הוא הוי׳ בניקוד אלקים שזהו התחברות האור עם הכלים כר‪ ,‬ובכללי*‬
‫כ י‬
‫י‬ ‫העולמות בהי׳ א״ק הוא בהי׳ בינה משום דבא״ק הוא התחלת הכלים‬
‫וראשית גילוי הקו שלמעלה מא״ק הוא בהי׳ הכ׳ יו״ד דש׳ הוי׳ וא״ק היא‬
‫בהי׳ ה׳ דש׳ הוי׳ וכמ״ש במ״א‪ .‬ובשרשם באוא״ס שלפני הצמצומ י׳יא‬
‫משאר ״ל עד שלא נבה״ע הי׳ הוא ושמו •בלבד שיש בבהי׳ שמו ב׳ ם י י י‬
‫עצם ב ה ל שמי ומה שכולל בעצמו ע״ס תגנוזות‪ ,‬והוא שבעלוה הרצון להאצי‬
‫צ‬
‫עלות הר יז‬ ‫^‬ ‫‪,‬‬
‫ם‬ ‫ד‬ ‫יש ההכללות ע״ס ה״ז חבור ב״י‬
‫ו‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫כ ן‬ ‫ן כ ל י‬ ‫א ו ר‬

‫הוא ‪1‬כהי אור שלמעלה מכלים כו׳ וכמ״ש במ״א‪ ,‬ונמצא דבחי׳ הבינה היא‬
‫ז‬
‫כ״ מ מ ח י ׳ ל ה ש י ג השגות אלקית כו׳‪ ,‬והגם שזהו למעלה משכל אנושי י;‬
‫׳ ממעל‬ ‫א ל ו ק‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫‪ owu‬ומושג בכל איש ישראל‬
‫ח‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫צ‬ ‫מ‬

‫ג‬
‫וכמ״ש נשמת שדי תבינם שהיא נשמת שדי שיש בה בהי׳ ביגה שהיא להשי‬
‫כ י ‪/‬‬
‫השגת אלקית דוקא ואינה מסוגל להשגת אחרת רק להשגה אלקי«‬
‫פ נ‬
‫אןא״ם ש ל י‬ ‫‪,‬‬ ‫ת‬ ‫משגת השגות גדולות שלמעלה מ ״‬
‫ו‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ב י נ ה‬ ‫ב ח‬

‫הצמצום מפני שאוא״ס צמצום עצמו להיות מבין בביגה‪ ,‬ו י שהנשטי‪:‬‬
‫מ פ נ‬

‫מושרש בעצמות אוא״ס לכן יכולה להשיג השגות גדולות באוא״ם ב״י׳ כי‬
‫^‬ ‫וזהו בתי׳ נשמה כ ו ‪ /‬ורוה הוא בתי׳ דוה ההתעוררות שבנשמה‪ ,‬והוא‬
‫ההתפעלות וההתעוררות שבנפש לתיות בבהי׳ המשכה ומרוצה ל ד ב י‬
‫והיא האהבה טבעית שבנשמה שזהו כה מיוהד בנפש באהבה והתפעלות ^‬
‫אלקות כ ו ‪ /‬וההתעוררות נעשה ע״י התבוננות אך גם ע״י התבוננות שלא‬
‫ש ג ר ‪,‬‬
‫בבתי׳ השגה וכמו בספור שבתיו של מקום דעגין ספור שבתים איני י ׳‬
‫רפט‬ ‫‪ 0‬פ ו ה מ א ‪ 8‬ו י פ ־ פ ו״ ה‬
‫וכמו מצות ל ס פ ר ביציאת מצרים שאין זה השגת עבין יצי״מ שהרי אפי׳‬
‫כולנו תכמים כולגו גבוגים כולגו יודעים א ת התורה דהייגו ת ב י ר כמ״ש בסי׳‬
‫האריז״ל מצוה עליגו ל ס פ ר ביצי״מ הרי שזהו עצם הספור לא ההשגה כ ו ‪/‬‬
‫וכמו״כ הוא ספור שבהיו של מקום הוא עצם הספור שמזה געשה התעוררות‬
‫הנפש שמתפעל על אלקות כ ו ‪ /‬ובכלל זד‪ ,‬תוא ג״ב התפעלות המדות שע״י‬
‫השגת ותתבוננות שאין זת ד ב ר מוכרת שתרי מותין ומדות הן כתות מובדלים‬
‫וגם הפכים זמ״ז כגודע‪ ,‬ומ״מ מתפעל בלב ע״י ההתבוגגו׳ והוא מפגי שזהו‬
‫כת מיותד שיש בנפש להתפעל על אלקות‪ ,‬וע״ב כאשר מתבונן ומשיג אלקות‬
‫שמאיר אצלו הענין האלקי ה״ה מתפעל בלבו בר‪ .‬ובנפש הוא הנוגע למעשד‪,‬‬
‫ב פ ר מ לתיות סו״מ וע״ט והוא שאינו יכול להיות באופן אתר ת״ו כ״א להיות‬
‫סו״מ וע״ט היינו לעשות בל מה שהוא רצונו ית׳ ולמנוע עצמו מכל מת שתוא‬
‫היפך רצונו י ת ‪ /‬ויש בזה ג״כ אהוי״ר והוא שהיראה היא לקבל עליו מלכותו‬
‫ית׳ לעבדו בכל מיגי עבודת עבד בדרך עול הייגו גס שכבד עליו הדבר‪,‬‬
‫והאהבה הוא ל ק ב ל מלכותו ית׳ ברצון ואהבה לעשות רצונו י ת ‪ /‬וב״ז הוא‬
‫ר ק הנוגע לפועל כו׳‪ .‬והנה נר״נ הוא בתי׳ או״פ כתות המתלבשים בכלים‪,‬‬
‫אמנם בהי׳ הי׳ יהידה הן בתי׳ מקיפים שבנפש ל׳ מ׳ דצלם‪ ,‬והוא •בתי׳ אין‬
‫מ ש מ ה כ ו ‪ /‬הי׳ הוא בתי הב׳ כמ״ש וההכ׳ ההי׳ בר‪ ,‬וידוע דתכ׳ היא בתי׳‬
‫ראי׳ ותוא כת הראי׳ וההסתכלות שבנשמה לראות בעין השכל באלקות ובמ״ש‬
‫שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה כר‪ .‬ויובן ענין הראי׳ מכת ההכרת‬
‫שבנפש שהוא הכרת הענין‪ ,‬דהנה השגה הוא׳ ידיעת שחוץ לעצמותו והיינו‬
‫שיודע את הענין מ צ ד השכל והסברה לא שהוא בעצמו יודע את הדבר רק‬
‫מה שהשכל מהייב שהוא כך‪ ,‬ולכן נק׳ הבינה שמיעה‪ ,‬דשמיעה הוא ששומע‬
‫מהזולת לא שהוא יודע ומכיר את הדבר רק מה שזולהו אומר לו‪ ,‬ב מ ר ב ענין‬
‫ההשגה הוא אינו מה שהוא עצמו יודע כ״א מפני שהשכל מחייב כ ך כ ו ‪/‬‬
‫ומאחר שזהו ידיעה שהוץ־לעצמוחו אין זת תופס בהעצם כ״א רק במציאות‬
‫הדבר כ ו ‪ /‬אבל הכרה הוא שהוא בעצמו מכיר שהעגין הוא כך שזהו הכרת‬
‫הענין שיודע ומכיר בעצמו את הענין שהוא כך‪ ,‬ולכן עיקר התוקף הוא בדעת‬
‫הנק׳ דעת הזק‪ ,‬דבהשגה יכול להשתנות כשמסבירים את השכל וההשגה באופן‬
‫אתר משא״כ בדעת לא ישתנה וכמ״ש במ״א‪ ,‬והייגו מפגי שבדעת הוא שבעצמו‬
‫מכיר שהוא כך ת״ז אצלו בד״תאמתות גדולת ולא ישתנה משום דבר‪ ,‬וההכרה‬
‫*־•יא בעצם תדבר‪ ,‬וכמו״כ יובן ביותר ההתאמתות וההנחה )דער לייג אין‬
‫שכל( מהראי׳ דהייגו שרואה בעין שבלו את העגין שהוא כך ובך והראי׳ הוא‬
‫בעצם הדבר וע״כ היא כהתאמתות גדולה כר‪ ,‬והביטול בזה הוא בבחי׳ ביטול‬
‫עצמי דלהיות שזהו הראי׳ בעצם הדבר מתבטל בזה בכל עצמותו לגמרי )ובמו‬
‫בהכרת התינוק בהאב שנמשך אחריו בכל עצמותו וכמו בראיית בנין מפואר‬
‫או ציוד נאת שנמשך לזד‪ ,‬בכל עצמותו כו׳( והוא בדרך ממילא‪ ,‬דבהשגה‬
‫צריך להביא את ההתפעלות מפגי שההשגה היא מחוץ לעצמותו וההתפעלות‬
‫ה ו א‬
‫חוץ לעצמותו של ההשגה כ ו ‪ /‬אבל בראי׳ הביטול איגו דבר שתוץ‬
‫לעצמותו דתכ׳ תיא בתי׳ ביטול בעצם )ומשו״ז תיא בתי׳ ראי׳ בעצם המהות‬
‫כ י ( וע״כ הביטול הוא שבא בדרך ממילא כר‪ ,‬ומ״מ הביטול דהכ׳ הוא שיש‬
 ‫ה מ א מ ר י ם — סר" ת‬ ‫סעד‬ ‫רצ‬
‫מה שבטל‪ ,‬דכאשר לא יש דבר כלל אינו שייך ביטול ג״כ‪ ,‬ומאחר שבטל‬
‫‪,‬‬
‫הרי יש דבר המתבטל‪ ,‬וגם שהביטול הוא ע״י ה ר א י א״כ הוא ע״י דבר הגורם‬
‫את הביטול כר‪ ,‬והיינו דוהחכ׳ מאין תמצא שחב׳ הוא ג״כ אין ומ״מ אין זח‬
‫בהי׳ אין עצמי כ״א מה שנמשך מהאין לבטל א ת היש כ ר )ועמ״ש באמ״ב‬
‫י ן שלבטל‬ ‫י‪,‬‬ ‫ה א‬ ‫‪,‬‬ ‫י‪,‬‬ ‫פנ״ח(‪ ,‬והענין הוא דחכ׳ היא‬
‫ב ח‬ ‫ש ז ה ו‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫א י ן‬ ‫ב ח‬

‫את היש הרי יש לו שייכות אל היש כ ר ‪ ,‬וז״ע הבירורים שהם בבחי׳ ה״ה‬
‫‪,‬‬
‫ד ה כ שזהו מה שבא לברר את היש רק דבעיקר הוא בבחי׳ ראי׳ דחכ׳ ביי‬
‫וכמו עד״מ הכם גדול כשעוסק באיזה ד ב ר מושכל עמוק הנה לאתר העייז‬
‫הטוב בהמושכל ה״ה רואה אה״כ בעין שכלו אם הוא אמת כ ו ‪ /‬וכמו אומן גדול‬
‫העושה כלי ע״פ כל הוקי המלאכה או מצייר ציור שהוא ע״פ כל חוקי הציור׳‬
‫ואהד שגומר מלאכהו הוא מביט על הכלי או על הציור אם ן א אמה והייגו‬
‫ה‬

‫׳ וכמו״ב‬ ‫אס יש בו הטוב טעם )דעם גישמאק( שצ״ל בהכלי או בהציור‬

‫כ ו‬

‫הוא בראי׳ דהכ׳ שזת מברר ומאמת אמיהה הדבר כ ו ‪ /‬ו ד ע בחב׳ אהברירי‬
‫שזהו דוקא בבחי׳ ח״ס ובמ״ש בסי׳ בענין ברוך אומר ועושה‪ ,‬ובמ״א בד״בי׳‬
‫דויהי יעקב‪ .‬גם י״ל דהנה האין שלבטל את היש ה״ה בא לאחר היש ובמ״ש‬
‫י ן שלבטל‬ ‫‪,‬‬ ‫ו ה א‬ ‫‪,‬‬ ‫בד״ת עם לבן גרתי דהקס״ה •‬
‫מ ה י ש‬ ‫ל מ ע ל ד ״‬ ‫ה ן א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ד ה א‬

‫י ׳ יש ג״כ בר׳‬ ‫את היש הרי היש קדום אליו כר‪ ,‬וע״כ י״ל שיש בהאין הזה‬
‫ב ח‬

‫וי״ל ש ר ע נתן עיניו בו ונעשה גל ש ל עצמות והגם שזהו ביטול הרע *״*‬
‫א י ו‬
‫אין זה כענין באור פני מלך תיים כ ו ‪ /‬אמנם בתי׳ יתירה הוא בחי׳‬
‫לנשמה שהיא בבתי׳ אין ממש כ ו ‪ /‬והוא עצם הנשמה שקשורה ומיוחד*‬
‫ממש בבתי׳ עצמות א״ס וכמא׳ הבוקה ודבוקה בך בו׳ וכמו שא׳ הרשב״י בחי‬
‫קטירא אתקטרנא בי׳ אהידא בי׳ להיטא כר‪ ,‬והנה בהי׳ חי׳ יהירה י״וא‬
‫ב‬
‫שנותנים מלמעלה דבהי׳ נר״נ דנשמה הוא שבכת האדם לעורר בעצמו משא״‬
‫בהי׳ הי׳ יהידה אין זה בכה האדם בעצמו‪ ,‬והייגו מפגי שהגוף מעורב‪ .‬ט ר י‬
‫ב ח‬
‫״ אין זה ב‬ ‫‪,‬‬ ‫כ‬ ‫‪,‬‬ ‫ו ע‬ ‫ע כ א א שיהי׳ בו בהי׳ הי׳ י י‬
‫פ נ י מ י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ד ה‬ ‫ח‬

‫האדם מעצמו כ״א מת שנותנים לו מלמעלה כר‪.‬‬

‫״ י ז״מ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫כ מ ן‬ ‫‪,‬‬
‫ה‬ ‫ש‬ ‫ב( והנה את זלעו״ן‬
‫ן‬ ‫ך‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ז ״ מ‬ ‫ע ן י ש‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫א ל ק י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬

‫ב ל ע ר ז והוא רות ההתעוררות ותשוקת תזקה לתאוות עוה״ז שבא‬

‫מבהי בינה דקליפה‪ ,‬דכשם שיש שכל והשגה בנה״א להשיג עניני אל?י*‬
‫כו כנ״ל‪ ,‬כמו״כ יש שכל והשגה בנה״ב שכל עניגו הוא רק להשיג השגו*‬
‫גשמיים וטבעים‪ ,‬והיינו שמשיג עניני העולם והטוב שבהם‪ ,‬שע״י ההתכוננות‬
‫והעמקת הדעת בזה ה״ה מתעורר בדוה האוה לעניגי העולם‪ ,‬והגם דעיהיי׳‬
‫של הגה״ב הוא מדות‪ ,‬מ״מ הרי יש בו שכל ג״כ‪ ,‬וגם הולדת חמדות י׳י?‬
‫א י נ‬
‫י‬ ‫מהשכל‪ ,‬וכמו שאנו דואין בחוש דמה שאינו משיג ויודע את הטוב‬
‫מתעורר לרצות בזת וביותר שתלוי בהעמקת הדעת בזה‪ ,‬וכמו שיש מי ש ^‬
‫שמשיג את טוב הדבר דמ״מ אינו מתעורר באהבה ורצון לזה כמי י'א*י‬
‫ע‬
‫שמתעורר באהבת ורצון לכל דבר‪ ,‬והוא מפני שבזה הוא בהעמקת ח י *‬
‫״ אינו מ ת ע ו י י‬ ‫״‬ ‫ב‬ ‫שנרגש אצלו טוב הדבר‪ ,‬ובזה א י‬
‫ע‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ג ו‬

‫ד )רלא‪ ,‬ב ואילך(‪,.‬‬ ‫גדפס ב א ו ה ״ ת וישלח‪ .‬ו ר א ה שם סעי׳‬ ‫דתקס״ה‪:‬‬

‫רצא‬ ‫ה מ א מ ר י ם — פ ר י׳ ת‬ ‫םפר‬
‫באהבה כ״כ כו׳ וכמ״ש בלק״ת בהבי׳ דוידעת‪ ,‬וזהו בהי׳ נשמה ורוח דקליפד•‬
‫שזה מהשיד אור הנשמה בבחי׳ ההשגה והתעוררות הפדות כוי‪ .‬ונפש‬
‫יקלי׳ הוא מעשה הרע עצמו שעושה בפועל‪ ,‬והוא שעושה גם ביותר מהאהבה‬
‫ורצון שלו׳ והיינו שמשביע א״ע ר״ל בתאוות עוה״ז להרבות בהם בפועל כו׳‪.‬‬
‫והנה בהתגברות אור הנשמה דנה״א ובחי׳ רות ונפש המסתעפים ממנה מתבטל‬
‫בחי׳ נר״נ דקלי׳׳ דהנה ת ה ל ת הסבה להתגברות הרע דנר״נ דנה״ב הוא‬
‫מפני העדר העבודה‪ ,‬שאם הי׳ עוסק בהשגה אלקית ובהתבוננות והתעוררות‬
‫אהוי״ד לא הי׳ כלל החשך דנה״ב דאור דוהה השך כו׳‪ ,‬ורק מפגי העדר‬
‫העבודה שמתעלם אור הנה״א עי״ז הוא התגברות ההשך דנה״ב כו׳ וכמ״ש‬
‫במ״א׳ ומ״מ גם אז כאשר מביא לידי גילוי אור הנה״א מ ת ב ט ל החשך דגה״ב‬
‫כו׳׳ שהרי השכל וההשגה דגה״א מושג ג״כ בשכל דנה״ב‪ ,‬ואנו רואין שגם‬
‫בגשמיות כאשר עוסק במושכלות ה״ה מרוחק מתאוות עוה״ז‪ ,‬רק בשכליים‬
‫הגשמיים להיותם מן הקליפה ע״כ םכ״ס בא לידי תאוות גשמיים כידוע‪,‬‬
‫אבל בהשכלה אלקית כאשר מושגת גם בשכל הטבעי ה״ה משיג ג״כ את‬
‫העגין והטוב דאלקות ושבזה דוקא צריך לחפוץ ולא בעגיגי עוה״ז‪ ,‬ולא לבד‬
‫שעושה בזה חלישות בנה״ב שלא יהיו התפשטות הכחות שלו שהו״ע אתכפיא‬
‫כ״א גס להפוך א ת ההשך דנה״ב דהיינו שמברר ולוקח את הלקי הטוב שבו‬
‫שנכללים בקדושה‪ ,‬והן הניצוצות דקדושה דרפ״ת נצוצות שנפלו משבה״ב‬
‫דתהו בנוגה דבי״ע מברר אוהם ונכללים בקדושה כו׳‪ ,‬והוא מפני שיש כח‬
‫בנשמה שהיא בחי׳ מ״ה דתיקון ל ב ר ר בחי׳ ב״ן דההו )מפני שנמשך בנשמת‬
‫כה משרשו ומקורו העצמי שלמעלה משרש התהו כו׳ ובמ״ש במ״א(‪ ,‬וגם מפני‬
‫שניתנו להתברר ע״י נש״י וכמ״ש ונתן את ארצם נחלה שניתנו לנחלה‬
‫לישראל לבררם כו׳‪ ,‬וז״ש וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני כו׳ ותקם‬
‫את דבריך כי צדיק אתה‪ ,‬ולכאו׳ אינו מובן מהו הנתינת טעם כי צדיק אתה‬
‫איזה צדקה יש בזה והלא צריכים לקיים דבריו‪ ,‬וצ״ל מ״ש תהלת אתה הוא‬
‫ה׳ לבדיך אתת עשית את השמים ושמי השמים בו׳ אתה הוא ה׳ האלקים אשר‬
‫בחרת באברם בו׳ ושמת שמו אברהם כו׳ וכרות עמו הברית כו׳ עד ותקם‬
‫את דבריך כו׳ שיש להפסוקים קשר והיבור זע״ן‪ ,‬והענין הוא דהנה נת״ל שיש‬
‫לגשמה האלקית השגה גם במדדי׳ שלמעלה מבתי׳ ביגר‪ .‬עד גם בבחי׳ עצמות‬
‫אוא״ם שלפני הצמצום כו׳ מפגי שאוא״ם מצמצם א״ע להיות מבין בבינה‬
‫ומפני שהנשמה מושרשת בעצמות אוא״ם כר‪ ,‬וזהו אתה הוא ה׳* לבדיך שזה‬
‫מדבר במדרי׳ דאוא״ס שלפני הצמצום בו׳ וזהו לבדיך הו״ע הי׳ הוא ושמו‬
‫בלבד כו׳‪ ,‬וכמ״ש במ״א דאתה חוא בחי׳ עצמות א״ם‪ ,‬הוא בחי׳ אוא״ם‪ ,‬הוי׳‬
‫הוא בחי׳ התפשטות האור דאוא״ס והכל חוא בבחי׳ לבדיך הוא ושמו בלבד‬
‫כו׳״ אתה עשית את השמים ושה״ש הוא בחי׳ המקיפים העליונים בחי׳ טה״ע‬
‫וטה״ת כו׳‪ ,‬ובכלל זה הוא בחי׳ עיגולים דתהו כר‪ ,‬והארץ ובל אשר עלי׳‬
‫הוא בהי׳ התיקון כו׳‪ ,‬והימים כו׳ ארץ וים הוא בחי׳ עדאתכ״ם ועדאת״ג‬
‫בחי׳ בינה ומל׳ וכידוע בענין ברוך כו׳ מהעולם ועד העולם כו׳‪ ,‬ומבתי׳ בינה‬

‫ה ׳ ‪ :‬ר א ה ג״כ ד״ד‪ ,‬כי ק ר ו ב ‪ ,‬תרע״ח‪.‬‬ ‫הוא‬

 ‫ספד • ה מ א מ ר י ם— פר״ ת‬ ‫רצב‬
‫ומל׳ גתצמצם להיות בהי׳ אותיות דש׳ אלקים שעז״א ואתה מחי׳ אה כילם‬
‫הן האותיות שמא׳ עד תי״ו ות׳ מוצאות תפת כו׳ ותן אותיות הדבור ואותיר‬
‫המה׳ שיש בהם ג״כ ה״ג המתלקות כידוע‪ ,‬שמזה הוא ההתהוות דנבראים‬
‫דבי״ע עד וצבא השמים לך משתהוים בבהי׳ ביטול כ ו ‪ /‬וכ״ז מושג בהנשמה‬
‫כ ו‬
‫׳‬ ‫בתשגת טובת באוא״ס שלפני תצמצום ובסובב וממלא עד עולמות בי״ע‬
‫ואת״כ אתה הוא ה׳ אלקים אשר בתרת באבדם דאהר ההשגד‪ .‬וההתבוננות‬
‫באוא״ם געשה בהי׳ דוה התעוררות האהבת לאלקות וזהו אשר ב ח ר ת באבדם‬
‫שתי׳ בתוקף האהבה לאלקות מפני שתכיר את בוראו בבחי׳ השגה והברד•‬
‫כו׳ וזהו והוצאתו מאור כשדים שעי״ז יצא מבתי׳ תרע דםט״א וגם מה שעמד‬
‫בנסיונותיו הוא מפני ההכרה שלו באלקות ובבהי׳ ההתעוררות הגדולה שהי׳‬
‫לו באלקות כ ו ‪ /‬ושמת שמו אברהם בתוס׳ ה׳ והוא שאב המון גוים נתתיו‬
‫לברד את הז׳ אומות שהן הז״מ רעות מפגי שמצאת את לבבו גאמן שביכולתי‬
‫לברר ולתקן מ ׳ ׳ וע״כ ממילא וכרות עמו הברית ל ת ת לו ולזרעו את א י י‬
‫הכנעני כו׳ לברר בירורים דז״מ דלעו״ז כ ו ‪ /‬והקם אה דבריך דהנה הגם‬
‫דכתי׳ לא תהי׳ כל נשמה שזהו איבוד הרע שלהם מ״מ ניצוצי הטוב שבהם‬
‫צריכים להעלות למעלה וזהו ותקם את דבריך הם הדברים העליונים היינו‬
‫בר‪ ,‬ו ע ד א כי צדי?‬ ‫ה נ י צ ת י ם להקים אותם ולהגביהם שיעלו ויוכללו‬
‫ה‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ג‬

‫אתה׳ צדיק הוא בהי׳ יסוד והיינו בהי׳ יסוד דא״ק מלך השמיני הדר שרש‬
‫י ק וכני*‬ ‫יי‬
‫צ ד‬ ‫התיקון כו׳׳ והענין הוא דהנה טבע הטוב להיטיב וזהו‬
‫ב ח‬

‫אמרו צדיק כי טוב כר‪ ,‬ותכלית הטוב הוא שמשפיל עצמו גם במדדי׳ הייתי‬
‫שפילחו לברר וללקט משם הניצוצות כ ו ‪ /‬וכמו נשמת הגרים שהן גשמו*‬
‫גבוהות שהיו בעמקי הקליפות ועלו משם בתכלית הטוב וכמו נשמת שמצי‬
‫ואבטליון ונשמת ד״מ וכה״ג‪ ,‬וכמו בע״ת האמיתים בראב״ד ונתן צוציתא כו ׳‬
‫חתו ותקם את דבריך הן •האותיות ותניצוצות שנפלו למטה מטה להקיםט‬
‫משפלותם ולרוממם מעפרם כ ו ‪ /‬וכ״ז הוא משום כי צדיק אתה דטבע הטוג‬
‫להט^ב כ ו ‪ /‬וכן הוא עבודת נש״י בעבודת תבירורים בדברים התתתוגים‬
‫כשאוכל מאכל הגשמי בכוונת לש״ש ולומד ומתפלל בכה האכילה וכז‬
‫מו מ שמרוית ומלמד בניו תורה ועושה צדקה ומהדר במצות ובו׳ שבב״ז ריי*‬
‫מברר את הלקי הטוב שעולים ונכללים בקדושה העליונה כר•‬
‫ל ק י דנשמה דבאשר‬ ‫ג( ו ה נ ה כ״ז הוא מ ״ מ רעות שמהבטלים לגבי אור‬
‫ה א‬

‫״ ל ‪ ,‬אך קלים*‬ ‫כ נ‬ ‫ף‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫מאיר בהי׳ נר״ג‬

‫ן‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ב ד ״ ם‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ד‬

‫עמלק אינו מועיל לו הגילוי דבתי׳ גר״ג דגשמת דראשית גוים עמלק שאיני‬
‫י י י י יחידה;‬
‫ח‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬
‫ד ב ח‬ ‫ז‬‫מדה מהז׳ מדות והוא מובדל מהם כי‬
‫ן ל ע ן‬ ‫ק ל י‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬

‫ב מ א ת ל י ו ד ע • את רבוגו ומכוין למרוד בו שאיגו מתפעל מגילוי אור אלה‬

‫ואדרבא עומד לנגד והוא רק בבתי׳ עזות והוצפה שלמעלה מ ט ר ה כמו בח‬
‫״ ל ‪ ,‬כמי ‪J‬‬ ‫כ נ‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬‫ד ״ מ ו ש ג‬ ‫הי׳ בקדושה שהוא הביטול‬‫ד‬ ‫ט ו‬ ‫מ ב ח י‬ ‫ש ל מ ע ל ד )‬

‫ב ל ע ר ז הוא בהי׳ הגסות והעזות שלמעלה מ ט ר ד כר‪ ,‬דהנה במו ש ב ק י ו ם‬

‫ל ? ן י ת‬
‫'‬ ‫יש ב׳ מיני ביטול הא׳ הביטול שבא ע״י ההשגה והתתבוננות ב א‬

‫וכמרזיל יודע‪ :‬ראה תו״כ בחוקותי )כו‪ ,‬יד( הובא בפרש״י שם‪.‬‬
 ‫‪, ,‬‬
‫רצג‬ ‫ת‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר‬ ‫פפר‬
‫‪,‬‬
‫והב׳ הביטול שלמעלה מטו״ד כו׳ ב מ ר ב יעו ב מיני גסות הא׳ גסות שע״פ‬
‫הטעם וכמו העשיר שמתגאה בעשרו וכמ״ש ועשיר יענה עזות שזהו מפני‬
‫רוחב לבבו כו׳‪ ,‬דבאמת א״צ להיות כן‪ ,‬דהסבת מת שמתגאה בעשרו הוא‬
‫מסגי שתושב שכתו ועוצם ידו עשת לו כל תתיל תזת‪ ,‬או שחושב שמגיע לו‬
‫העשירות א ב ל אם יודע ויכיר האמת דרק הוא הנותן לך בת לעשות תיל‬
‫ואין זה מכתו כלל לא הי׳ מתגאה כלל בו׳‪ ,‬וכן התבם שמתגאה בתכמתו‬
‫שזהו בהכ׳ דקלי׳‪ ,‬דבקדושה אדרבה השכל וההשגה דאלקות עושה בתי׳‬
‫הביטול כ ר וכמ״ש במ״א‪ ,‬אך יש עזות שלמעלה מטו״ד וכמו עגי ואביון שפל‬
‫אנשים ובזוי ערך פתות שבפתותים והוא יודע פתיתות ערכו ושפלותו ועומד‬
‫לגגד לתגדול ביותר‪ ,‬וכל תשבון שעושת בנפשו משפלותו אינו עושת בו‬
‫שום רושם כלל ואינו ניזוז כלל ממקומו מפני שהוא עז וגם בעצם כו׳‪ ,‬וכן‬
‫י׳י׳ תעזות והחוצפה דעמלק דהגם שראת גילוי אלקות ביצי״מ וקרי״ס שכל‬
‫תגוים גתפעלו וגפל פהד עליתם ובמ״ש שמעו עמים ירגזון כו׳ תפול עליהם‬
‫אימתת ופחד כו׳‪ ,‬ועמלק יצא לתלתם עם ישראל‪ ,‬וזת דק בתוצפת תגק׳‬
‫מלכותא בלא תגא למעלה מטו״ד ר ק לגגד לאלקות כר‪ .‬ובמו״כ יש אותן‬
‫שמנגדים לעובדי ה׳ דהגם שאיגו עושה לו מאומה ואיגו גוגע בכל אשר לו‪,‬‬
‫ה״ה מגגד אליו ר ק מפני ששונא לעובדי ה׳ והרבה יותר מזה שהוא בעל‬
‫תאוה דלכאו׳ הרי העובד הוא לגגדו‪ ,‬שהרי הוא מתאוה תעגוגיס הגשמים‬
‫והעובד ה׳ הוא ההיפך מזה שלא לתתאוות שום תעגוג גשמי‪ ,‬ומ״מ איגו‬
‫שונא אותו ואינו מנגד אליו‪ ,‬כי ס ב ת תפצו ורצוגו בתעגוגים הגשמיים הוא‬
‫שמשיג את הטוב שלהם ורוצה בהם לתגאתו‪ ,‬והעובד ה׳ משיג א ת הטוב‬
‫דאלקות ותפץ באלקות דוקא ולא בשום דבר אהד בר‪ ,‬וע״ב איגו מגגד אליו‪,‬‬
‫אבל העז הוא שוגא ומגגד אליו מפני שהוא בעצם מנגד לאלקות כו׳‪,‬‬
‫ובעבודת קלי׳ עמלק תו״ע תקרירות אשר קרך בדרך שמקרר שלא להתפעל‬
‫מאלקות שגם שמתבוגן ומשיג אלקות ומאיר אצלו העגין האלקי ה״ד‪ ,‬מקדר‬
‫לבלי לתתפעל בזה כו׳ וכמ״ש במ״א באורך )וזהו עמלק מל׳ ומלק כו׳‬
‫ממול ערפו דעורף הוא גגד הפנים‪ ,‬פגים תוא בתי׳ תכ׳ וכמ״ש תכמת אדם‬
‫תאיר פניו כו׳ ועמלק הוא בעורף שזהו הלעו״ז דבחי׳ מ״ה דהכ׳ שלמעלה‬
‫מטו״ד ועמלק הוא העזות והגסות שלמעלה מטו״ד כו׳( וזהו שאנו רואין‬
‫בעובדי ת׳ שבאמת בקרבת אלקים יתפצון ומייגע את עצמו בהשגה אלקית‬
‫ובתתבוננות אמיתי ובהעמקת הדעת עד שהעגין האלקי מאיר אצלו‪ ,‬ומ״מ‬
‫אינו מתפעל בלבו כלל ות״ת כדומם ממש בלי שום תיות כלל‪ ,‬והעולם קודאין‬
‫להולי רעה זו בשם טמטום הלב שלבו אטום מלקבל אור אלקי מפני שגתגשם‬
‫מריבוי תאוות גשמים וכמו עבירה מטמטמת לבו של אדם דבמו״ב הוא גם‬
‫בתאוות תיתר בריבוי התאוות שמתגשם מאד עד שאיגו כלי לאלקות כר‪ .‬אך‬
‫אנו רואיו שגם באותן שאיגם מתעגגים בתענוגי בג״א גמצא תולי רעת זו‪.‬‬
‫והוא כי באמת יש ב׳ מיני טמטום הא׳ שתלב מתטמטם ע״י תתאוות כנ״ל‪,‬‬
‫והב׳ הוא שגרוע הרבה מזה והוא שנטמא תלב מטומאת עצם הנפש‪ ,‬והיינו‬
‫שתנת״ב שלו ד״וא עז וגס ביותר ומקרר מאד לבלי לתתפעל גם מגילוי אור‬
‫אלקי וה״ז גרוע הרבה מאופן הא׳ ששם יוכל להועיל גילוי אור נה״א דאור‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פר״ ת‬ ‫ספר‬ ‫רצד‬

‫דוהה השך כו׳ כגיל׳ אבל באופן הב׳ איגו מועיל גילוי אור הנה״א‪ ,‬דחוצפד׳‬
‫כלפי שמיא מהני שמקרר הכל כ ו ‪ /‬וזהו ראשית גויס עמלק שהוא מובדל‬
‫לרעה מהם וממילא הוא מקור לכל המדות רעות כ ו ‪/‬‬
‫ד( ומכל הנ״ל מובן דלמחות את קלי׳ עמלק אין זה בכה האדם‬
‫מעצמו דהנה נת״ל דמה שבכה האדם בעצמו לעורר הוא בחיי‬
‫ג‬
‫נר״נ שבנפש‪ ,‬וכבר נת״ל דלקליפת עמלק אינו מועיל גילוי אור בחי׳ גר״‬
‫שבנפש כו׳״ וע״כ אומר בפ׳ בשלח מחה אמחה את זכר עמלק שמחיית עמל?‬
‫הוא מלמעלה והיינו מבחי׳ רוממות הא״ס דכי גאה גאה שמתגאה על גווחנאיא‬
‫להשפיל גיאותם בו׳ וכמ״ש וברוב גאונך תהרוס קמיך‪ ,‬קמיך הוא הקמים‬
‫על ה׳ בעזוה והוצפה שלהם לנגד לה׳‪ ,‬וברוב גאוגך בהי׳ רוממוה העצמות‬
‫ההרוס ותבטל קמיך כ ו ‪ /‬וכתי׳ ואם זרוע כאל לך כו׳ עדה נא כל גאה וגאוו‬
‫י ׳ עמלק ם׳•‬ ‫ל‬ ‫שזהו רק בכח הא״ם לעדה ו ל‬
‫ד ק ל‬ ‫ו ג א ן ן‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫כ‬ ‫ש ב ר‬

‫א י ל קליפת‬ ‫ט ו‬ ‫וכשם שבכת רוממות הא״ס הוא לשבר קלי׳ עמלק כמו״ב‬
‫ב‬ ‫ה ו‬

‫עמלק ע״י בחי׳ מ״ה דחכ׳ דבחי׳ הביטול שלמעלה מטו״ד ה״ז מבטל בחי׳‬
‫הגסות שלמעלה מטו״ד כ ו ‪ /‬וכמו שרואין בהוש דמי שהוא בבחי׳ ביטול עצמי‬
‫דמ״ה דחכ׳ כאלו אינו ממש ונפשו כעפר ממש גם הנה״ב שלו ת ת ב ט ל לגמרי‬
‫מכל וכל וא״צ עצות כלל לבטל הגוף ונה״ב כ״א מאיליו וממילא מתבטל‬
‫לגמרי םי׳ דכאשר לא יש בתי׳ הביטול דתכ׳ אזי עומד הגה״ב בעזות ובגסות‬
‫י ן פחד‬ ‫ש א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫מ ג ד לגילוי אור נפשו כ ר‬
‫י ר א‬ ‫ן ל א‬ ‫ן י ג ע‬ ‫ע י ף‬ ‫ן א ת ה‬ ‫ש‬ ‫) ״‬

‫אלקים נגד עיניו שבא מבחי׳ החכ׳ שבנפש זהו סבה להתגברות קלי׳ עמלק‬
‫כו׳( אבל כאשר יש בחי׳ ביטול דמ״ה אזי מתבטל קליפת עמלק בר‪ .‬ולכאורח‬
‫אחרי אשר נגע בו קליפה קשה דעמלק איך יהי׳ בו בהי׳ הביטול דמ״ה דהב׳׳‬
‫וי״ל בזה דהנה נת׳ דקליפת עמלק בעבודה הו״ע ה ק ר י מ ה אשר קרך בדדי‬
‫י ן אלקי ובמאח״ל‬ ‫י‬ ‫כו׳‪ ,‬והרי הז״מ רעות ג״כ מקררים מאל‬
‫ע נ‬ ‫ב ו‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫נ ו‬ ‫ש א‬

‫המרא דפרגותא ומיא דיומםוס קפהו כו׳ בעי למיקרא בספרא התדש הזה לבם‬
‫י ל י אור כר״‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫וקרי ההרש הי׳ לבם • שנעשה הלב‬
‫ן‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ן‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫כ‬

‫ש‬
‫וי״ל שיש ענין לגריעותא בהז״מ רעות יותר מקלי׳ עמלק שהן מהשיבים מ מ‬
‫צ ם‬
‫את אור הנפש והייגו שאינו כלי לאור אלקי‪ ,‬וכמו מי שמוהו גם ועב ב ע‬
‫ע ו‬
‫שאינו כלי לאור שכל הדי לא יועיל לו שום דבר וכמא׳ העולם א קאפ ?‬
‫ל י לקבל אור‬ ‫י‬ ‫מען ניט ארוף שטעלין‪ ,‬וכמו״כ ע״י ריבוי התאוות נ ע‬
‫כ‬ ‫ג ו‬ ‫ש א‬ ‫ש ה‬

‫י ס‬
‫י אינו מ ע ל‬ ‫גילוי הנפש‪ ,‬משא״כ קליפת עמלק שאינו לתאוותו והנאתו‬
‫ה ר‬

‫על גילוי אור וכנ״ל שגם שמאיר אור השכל האלקי אינו מהפעל מזה‪ ,‬ומאחי‬
‫שמאיר בו אור השכל האלקי הנה כאשר ישתדל ביותר "בהשגת אלקות לייע‬
‫ל‬ ‫ש‬
‫ולהשיג הענינים בטוב ולבוא אל עומק המושג שהוא נקודת התמצית‬
‫ההשגה‪ ,‬וכאשר יעמיק בנקודת התמצית יבוא לידי הכרת הענין‪ ,‬ובשיעמייז‬
‫את״כ בהכרת הענין יבוא לידי התאמתות דראיית עין השכל כ ר וכמ״ש במ״א‬
‫שכך הסדר לבוא בדרך מלמטלמ״ע לבתי׳ ראי׳ דתכ׳ כו׳ ואזי ע״י הההאמתות‬
‫ל י י עמלק בר‬ ‫ק‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫דבהי׳ ראי׳ דהכ׳ יהי׳ ה י‬
‫ט‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש ע י ״ ן‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ד ב ח י‬ ‫ט ן ל‬ ‫ב‬

‫ש ב ת ק מ ז ‪ ,‬ב‪ .‬נ ת ׳ ב ד ״ ה ה ח ו ד ש הזה‪ ,‬ת ר כ ״ ו ‪.‬‬ ‫וכמארז׳ל ‪ . .‬לבם‪:‬‬

‫רצה‬ ‫המאמרים— פר״ת‬ ‫ספר‬

‫ע״י הקריאה דפ׳ זכור בתורה שהיא דאורייתא‪ ,‬דבתורה הוא גילוי בחי׳‬
‫פנימיות אוא״ם בפנימיות ח״ע‪ ,‬וז״ע קריאת התורה הגילוי מלמעלמ״ט כו׳‪.‬‬
‫וכידוע שיש בתורה ב׳ ענינים מצות קריאה בתורה ועיון התורה‪ ,‬דעיון התורה‬
‫הוא מלמטלמ״ע‪ ,‬והקריאה היא מלמעלמ״ט וכמ״ש במ״א באורך‪ .‬וע״י הקריאה‬
‫שקורא פ׳ מהיית עמלק בהורה מהבטל עי״ז קליפה עמלק כו׳‪ .‬גם עצה לבטל‬
‫קליפת עמלק ע״י מצות מעשיות והיינו ההשתדלות בקיום המצות וההידור‬
‫בהם‪ .‬וכמו במצות תפילין בכתיבת חפרשיות ע״י סופר מומחה ויר״א‪ ,‬וכן‬
‫תיקון הבתים ע״י מומחה ויר״א‪ ,‬והנחתן יהיו כדבעי ושלא יסיח דעת מהם‪.‬‬
‫ובמצות ציצית שיהיו נעשים כמצותן ותיקונן כהלכהן ושלא יהיו מםובבין‬
‫וכה״ג‪ .‬ובמצות שבת בזהירות יתירה ובהוספת מחול על הקדש ובהכנת שבת‪,‬‬
‫ושביום הש״ק יהי׳ לא כמו בימי החול כו׳‪ ,‬וכה״ג בכל המצות‪ .‬וזה עצה גדולה‬
‫לבטל קליפת עמלק‪ .‬וכ״ז הוא ע״י הגילוי מלמעלה כר‪ .‬ובפ׳ תצא שנא׳ תמחה‬
‫׳ אלקיך לך מכל אויביך‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬
‫ב ת נ א י‬‫את ז‬
‫ך י ן א‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ע מ‬ ‫כ ר‬

‫מסביב׳ דהנה נת״ל דחי׳ יחידה אין זה בכח האדם בעצמו מפני שאינם בבחי׳‬
‫התלבשות בגוף מפני התערובות טו״ר שבגוף‪ ,‬אך כאשר יגיח ה״א לך מכל‬
‫אויביך דהיינו שיתבררו הז״מ דעות אזי יהי׳ גם חי׳ ויחידה בבחי׳ התלבשות‬
‫בגוף ע׳יכ יהי׳ בכח חאדם מצ״ע למחות א ת זכר עמלק‪ .‬ואו׳ עוד בארץ אשר‬
‫ה״א נותן לך נחלה לרשתה דכתי׳ ארץ אשר ה״א דורש אותה תמיד עיני ה״א‬
‫בה שמאיר שם בתי׳ הראי׳ ובפרט בבהמק״ד דכתיב והיו עיני ולבי שם‬
‫תמיד כה״י בו׳ ובראי׳ דרגלים דבשם שבא לראות כך בא ליראות כו׳‪ ,‬והיינו‬
‫דהאדץ הוא מקום מוכשר לגילוי אלקות בו׳‪ .‬וצ״ל ב׳ התנאים בהניה ה״א‬
‫לך כו׳ בירור הז״מ רעות ובארץ אשר ה״א נותן לך בו׳ והא בהא תליא דאם‬
‫לא יהי׳ הבירור דז״מ אינו בתי׳ ארץ אשר ה״א דורש אותה כו׳‪ ,‬וגם באשר‬
‫מתבררים הז״מ צריכים מקום המוכשר אל הגילוי כר‪ .‬והענין הוא כמארז״ל‬
‫אם אין יראה אין תכ׳ דד״יינו אם אין יר״ת לברר בירורים לא יש גילוי התכ׳‬
‫בהי׳ הראי׳ דמ״ה דחכ׳ כו׳‪ ,‬ואם אין חכ׳ אין יראה היינו בחי׳ יר״ע בו׳‬
‫וכמ״ש במ״א‪ .‬וזהו שצ״ל ב׳ תנאים בהניח ה״א לך כו׳ ובארץ אשר ה״א‬
‫נותן לך כו׳ ואזי תמהה זכר עמלק בכך עצמך כר‪ .‬וזהו והי׳ כאשר ירים משה‬
‫ידיו וגבר ישראל‪ ,‬דהנה משה הוא בחי׳ מ״ה דחב׳ דשדשו מבחי׳ החכ׳ וגם‬
‫כמו שהי׳ למטה האיר בנשמתו גילוי בחי׳ מ״ה וכמ״ש ונחנו מ״ה‪.‬בו׳ והייגו‬
‫מפני שגופו הי׳ מבורר לגמרי שלא הי׳ בו שום הערובוה רע‪ ,‬והי׳ גופו בטל‬
‫בתכלית עד שהי׳ כלי לגילוי הנבואה בו׳‪ .‬ובמד״ר אי׳ ע״פ ולא קם נביא‬
‫עוד בישראל כמשה אמר הקב״ה למשה אתה העדות עלי אין עוד ואני מעיד‬
‫עליד ולא קם נביא עוד כו׳‪ .‬וענין אין עוד שא׳ משה אי׳ במד״ר אין עוד‬
‫אפי׳ בהללו של עולם‪ ,‬ומבו׳ בד״ה מים רבים רל״ו‪ ,‬דהיינו בהי׳ הרשימו‬
‫שרש ומקור הכלים כו׳‪ ,‬והיינו דבכלים ובמציאות יש הביטול הוא בבתי׳‬
‫אין עוד כו׳ וכמ״ש בד״ה תקעו דס״א‪ ,‬והייגו דגופו של משה הי׳ בבתי׳‬
 ‫* ? מ א מ ר י ם — ע ר ״ ו*‬ ‫&פי‬ ‫דצו‬
‫הביטול דאין עוד כר‪ ,‬וע״כ האיר בו בחי׳ מ״ה רהב׳ כר‪ ,‬וע״כ הי׳ צ״ל‬
‫‪,‬‬
‫מלהמת עמלק ע״י משה דוקא דבכוהו דוקא ה י לבטל קלי׳ עמלק‪ .‬ועבין כאשר‬
‫ירים משה ידיו ה ר ע שאו ידיכם קדש בהי׳ יתו״ע ויתו״ת וכמ״ש בלק״ת‬
‫בד״ת צאינה וראינה׳ וזהו שאמדז״ל שבזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה‬
‫ומשעבדין א ת לבם לאביהם שבשמים‪ ,‬פי׳ מסתכלין כלפי מעלה הוא בחי׳‬
‫ראי׳ דחכ׳ ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים הריע מצות מעשיות שנת״ל‬
‫שעי״ז הוא מהיית עמלק כו׳‪ .‬וב׳ ענינים אלו הו״ע מהד‪ ,‬אמחה ותמחה אח‬
‫זכר עמלק כו׳ דע״י ראי׳ דהכ׳ שזהו בהי׳ כדה דהכ׳ בכה נש״י למהות זכר‬
‫עמלק׳ וע״י מצות מעשיות הוא שהמחי׳ היא מלמעלה כו׳ ובזמן שמםתכליז‬
‫ז כ ר‬
‫כלפי מעלת בתי׳ מ״ד‪ ,‬יש בכוהם לבטל קלי׳ עמלק והו״ע תמתה את‬
‫עמלק בכת עצמך היינו בכה עצם הנשמה כו׳‪.‬‬

‫•‬
‫בס׳׳ד פורים בסעודה‪ ,‬פר״ת‪.‬‬
‫ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד‪ .‬הנה ממ״ש ו א ה ר י עדי אובי‬
‫ת ו‬

‫ו‬
‫משמע שעמלק לא יהיה לו בירור ותיקון כלל ורק איבודו זיי‬
‫תיקונו וצ״ל והלא א מ ר ר ל מבני בניו של המן למדו תורה ב ר ב י ם * וידוע דה*ו‬
‫הי׳ מזרעו של עמלק והי׳ בו בירור כו׳‪ .‬ויש להקדים מ ״ קץ שם לתשי‬
‫ש‬

‫שיש קץ וזמן להשך החיצונים כמת שיקבלו מפסולת הקדושה מבהי׳ אחורים‬
‫דאתורים כו׳׳ וככלות הזמן יאבדו לגמרי ולא ישאד מהם מאומה‪ .‬וטעם‬
‫גט‬
‫הדבר כי הסט״א אין בד‪ ,‬ממשות בעצם והיא רק מציאוה ההעדר׳ ו י י‬
‫שלכאורה היא בתוקף גדול׳ זהו מפני שתיותם הוא מהמקיף ע״כ יש בחס‬
‫תוקף‪ ,‬אבל בעצם מהותם אי? לתם שום קיום עצמי ולא שום מציאות כלל‬
‫כו׳‪ .‬והענין הוא כידוע לקדושה הן ע״ס עשר ולא תשע ולא אתד עשר ובםט״א‬
‫גו‬
‫תן י״א כתרין דמסאבותא‪ .‬והיינו דבקדושה האור מתאהד עם הכלים ו א י‬
‫נהשב לבחי׳ מ * ז ן ומפני שהאור מתאתד עם הכלים ע״ב הכלים הן במי"‬ ‫״‬

‫קיום עצמי כר‪ .‬והגם שהאור מצ״ע ג״כ אינו בבהי׳ קיום עצמי‪ ,‬דקיום עצמי‬
‫הוא רק שמציאותו מעצמותו ואינו הלוי באיזה ד ב ר ממילא הוא בבהי׳ קייס‬
‫א ו ר‬
‫עצמי‪ ,‬אבל האור שאין מציאותו מעצמוהו כ״א מן המאור )ולכן נקי‬
‫י ׳ קיום עצמי‬ ‫א״ם ולא אור אין לו תתלת כו׳ וכמ״ש במ״א( הרי אינו‬
‫ב ב ח‬

‫׳ ‪ ,‬ודש‬ ‫ל‬
‫כ ו‬ ‫ה א י ר‬ ‫א‬ ‫כ״א קיומו הוא מהמאוד ש ב י כ ו ל‬
‫ל‬ ‫ש‬ ‫ן ב י כ ן ל ת ן‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫תו‬

‫י ם‬
‫׳ שוםט‬ ‫ס‬ ‫א ם ר ז י ל ‪ . .‬ב ר ב י ם ‪ :‬גיטין נז‪ ,‬ב‪ .‬ו ר א ה ל ״ ת להאריז״ל ) ו ב ס ׳ הליקוטים(‬
‫ד ר ״ ש ב ר ש י ל ת הי׳ מ ב נ י בניו‪.‬‬
 ‫‪, ,‬‬
‫רצז‬ ‫ת‬ ‫ד‪.‬מאמרים— פר‬ ‫טפי‬
‫הרמב״ם בתל׳ יסות״ת פ״א הוא שאמר הנביא והי אלקים אמת שהוא לבדו‬
‫אמת ואין אתר אמת כאמיתתו‪ ,‬והיינו כנ״ל דאמת הוא ר ק מד‪ .‬שקיים בבתי׳‬
‫קיום עצמי ואינו שייך בו ביטול ה״ה וזהו רק בעצמותו יה׳ אבל מה שנמצא‬
‫מן העצמות קיומו הוא רק ברצון העצמות‪ .‬שכן הוא גם בהאור שקיומו הוא‬
‫רק מהמאוד כו׳ כנ״ל‪ ,‬מ״מ להיות שהאור הוא בבחי׳ דביקות‪ .‬בהמאור‪ ,‬שז״ע‬
‫אור שהוא דבוק במקורה ה״ה מעין המאור‪ .‬וע״ב כשרצון המאור הוא שיהי׳‬
‫אור׳ הנה האור הוא בבתי׳ קיום עצמי‪ ,‬והאור ה״ה מהלבש בפנימיוה הכלים‬
‫ומתאתד עמהם‪ .‬וע״כ גם הכלים הם בבהי׳ קיום עצמי כו׳ )ומפני שכ״ז הוא‬
‫ברצון הבורא ע״כ האורות והכלים הן בבתי׳ מציאות בעצם מהותם כו׳‬
‫וכמשי״ת(‪ .‬וזהו הוא קיים ושמו קיים וכםאו נכון‪ ,‬הוא היינו בתי׳ עצמות‬
‫א״ס ושמו הוא בהי׳ אור א״ס )ובאוא״ם גופא הוא בהי׳ עצם האור והתפשטות‬
‫‪,‬‬
‫האור כו ( וכסאו הוא בהי׳ הכלים שהבל הוא בבהי׳ קיום עצמי כו׳‪ .‬וכן‬
‫הנשמות שזהו גם כן בהי׳ כםאו כו׳ הרי זה ג״כ בבהי׳ קיום עצמי שאין‬
‫בהם שינוי וביטול ה״ו‪ .‬משא״ב בםטרא אהרא שכל תיותם הוא מהמקיף ואין‬
‫החיות מתלבש בתוכם כלל ואינו מהאהד עמהם‪ ,‬וזהו שהן י״א בתרין שהתיות‬
‫נחשב לבתי׳ בפ״ע וע״כ אין בהם קיום עצמי כלל רק מהמקיף המעמיד‬
‫ומקיים אותם‪ .‬ולכן יש בהם תוקף מצד המקיף אבל מצ״ע אין בהם קיום‬
‫עצמי כלל )ומפני שהן מבחי׳ העדר הרצון ע״כ אין בהם מציאוה וממשות‬
‫כלל בעצם כו׳ וכמשי״ה(‪ ,‬ועמ״ש מב״ז באורך בד״ה וביום שמחהכם ובמועדיבם‪,‬‬
‫רנ״ו‪ .‬וביאור הענין הוא דהנה ידוע שיש בהי׳ קו המרה וקנה המדד‪ ,*.‬קו‬
‫המדה תוא שמודד מדידת הע״ם בבתי׳ אורות וכלים כמה יהי׳ האור בכל‬
‫ב‬
‫ל י ואיך יהי׳ תתפשטות ותמשכת הספי׳ דעד פה הבוא והו לא‪ .‬דאם לא יהי׳‬
‫בזה מדידה לא יהיו הע״ס‪ .‬וכמו בםפי׳ הבהר אם הי׳ החמשכה בבחי׳ בל״ג‬
‫לא יהי׳ ספי׳ תתכ׳ כלל‪ .‬וכמו עד״מ באדם למטת בעת תתגלות הרצון‪,‬‬
‫א״א שיהי׳ התגלות השכל )וכנראה בחוש דמי שהוא בעל רצון איגו בעל‬
‫השכל׳ וזו היא הסיבה שמצד איזה תאוה יעשה האדם כמה שטותים עד שישיג‬
‫תאותו‪ ,‬מפגי שהתאוה היא התגברות הרצון וע״כ לא ישמש אז השכל ובמ״ש‬
‫כמ״א שמאביד שכלו מפגי ההאוה וע״כ יעשה שטותים כר( ואם יתי׳ התגברות‬
‫התגלות הרצון לא יהי׳ גילוי אור השכל בו׳ ובהכרה עןיהי׳ הגבלה ברצון‬
‫ואזי יהי׳ גילוי אור השכל כו׳ )הרי הרצון הוא מקור השכל שמתתכם כאשר‬
‫רוצה להתחכם כו׳ זה כשהרצון להתחכם איגו בתוקף כו׳ וכמ״ש במ״א(‪,‬‬
‫וכמו״כ הוא למעלה שאם יהי׳ התפשטות 'ספי׳ הבתר בבחי׳ בל״ג ממש )הגס‬
‫שהכתר הוא בחי׳ בל״ג׳ מ״מ אין זך‪ ,‬בחי׳ בל״ג הא״ס ממש‪ ,‬וזהו דרצון‬
‫אותיות צנור שחוא בבחי׳ צמצום והגבלה כו׳‪ ,‬והייגו דבתר חוא בחי׳ הרצון‬
‫להאציל האצילוה דוקא ובאיזה אופן יהי׳ האצי׳ כו׳ וא״ב הרי זה־ הגבלה‬
‫בכללות הרצון ואיך שיהי׳ הרצון באופן שיהי׳ אצי׳ הע״ס מההכ׳ עד המלכות‬
‫כו׳‪ .‬ובמ״א מבואר שהתתלת המדידה היא מהחב׳‪ ,‬ומ״מ מבואר שם שזהו בתי׳‬
‫ת״ס וכידוע שקו המדד‪ ,‬הוא בהי׳ גבו׳ דעתיק המלובש במו״ס‪ ,‬וה״ס הוא‬

‫ה מ ז ה ‪ :‬ר א ה ג ״ כ ביאוה״ז )לאדהאמ״* ו ג ם להצ״צ( ס׳ פקודי‪.‬‬ ‫ה מ ז ה וקנה‬ ‫קו‬

 ‫‪,‬‬
‫ה מ א מ ר י ם — ס ר ׳ י*‬ ‫ספר‬ ‫רחצ‬
‫ד י י ח‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ח ‪ 5‬מ‬ ‫כ‬
‫י*צילות‬ ‫״‬ ‫בחי׳ הרצון שז״ע טעם כמוס ל ר צ מ י'׳‬ ‫שמודד‬
‫מ ק י י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫י ח י צ ו נ י ו ת‬ ‫ד ‪ ,‬מ ד ה‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ה‬
‫‪ /‬כשעלה‬ ‫?י‬ ‫יייא‬ ‫פנימיות‬ ‫ובחי׳‬
‫ו א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ו ב מ ‪ / ,‬א‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ב ח י ‪,‬‬
‫' ^ " ' ' שעתיד‬ ‫ב‬ ‫הוא‬
‫מ ד‬ ‫ל‬ ‫כ‬
‫ח‬ ‫'‬ ‫ו‬ ‫הפשוט באוא״ס שלפני הצמצום דשיעור בעצמו בכה‬ ‫ברצונו‬
‫י ב‬ ‫ה ז ז כ‬ ‫ם פ י‬ ‫י ‪/‬‬
‫‪ ',‬״ל‬ ‫'‬ ‫׳‬
‫צ‬ ‫בפועל שזהו המדידה בהרצון כר( לא הי׳ א צ‬ ‫להיות‬
‫י כ ז‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ה ח כ‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ל ה י י ת‬ ‫ש י י כ ל‬ ‫ב כ ד י‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ב ב ח י ‪,‬‬ ‫מ ד י ד ד‬ ‫ש י ה י‬
‫^ החב׳‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬
‫י ב י ‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ע ד‬ ‫י כ מ י‬ ‫כ י ‪/‬‬
‫‪ " V‬החב׳‬ ‫"‬ ‫מדידה בכדי שיהי׳ אצי׳ הביני'‬
‫ב נ ב י ע‬ ‫‪ ,‬ג ב ל ד‬ ‫ש‬
‫^ א״א‬ ‫'‬ ‫בהשכלות הדשות לא יבואו לידי השגה‪ ,‬ובהכרח י י י י ׳ י‬
‫ה מ י ח י‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב‬
‫‪ 1‬י ואזי‬ ‫ואזי יביא את נקודת ההשכלה לידי השגת כו׳‪ .‬וכל‬
‫״‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ג ב ל ד ‪,‬‬
‫כאשר‬ ‫להיות מציאות המדות כנודע ובהכרת שיייי׳ י י‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫י כ י ל‬ ‫א י נ ו‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י ב ת י ק ף‬ ‫כו‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ה‬
‫דידה‬ ‫*‪V‬‬ ‫'׳‬ ‫יכול להיות מציאות‬
‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש צ‬
‫ך ך י‬ ‫"‬ ‫המדות הן בבהי׳ הגבלה אז יכול לדבר כר‪ .‬וכמו״כ הוא למעלי׳‬
‫א‬ ‫כ מ‬ ‫כ ״ ז‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫כ ו‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ת פ ש ט ו ת‬
‫גילוי‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫והגבלה בכל הספי׳ בבהי׳ ה י י‬
‫ה‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫כ‬
‫*‬ ‫פ‬ ‫והנה כה הצמצום וההגבלה הוא שנמשך מעצמות המאציל• י‬
‫ך‬

‫י כ מ י‬ ‫ה מ א צ י ל‬ ‫צ פ נ ו ת‬
‫״ ב כח‬ ‫*‬ ‫הוא מעצמות כמו״כ כה הצמצום הוא ג״כ מ ע‬
‫‪ "h‬כמה‬ ‫ם‬
‫ל‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ג י ל ‪ 1‬י‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ב‬

‫ל‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ש י ת פ ש ט‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ל ד ‪ ,‬ג ב י ל‬ ‫צ מ צ ו ם‬
‫‪'*I‬מקור‬ ‫"‬ ‫׳‬ ‫יי‬
‫ה מ ע י נ‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ז ז י א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ג ב ל ה‬
‫דגילוי׳‬ ‫שמגיע כה השכל בזה ולא יותר כי׳ ו ה ה‬
‫כ ל‬‫השכל‪ ,‬ואדרבה דהכה להגביל הוא מפנימיות מקור השכל למע׳ מכח‬
‫‪ ,‬ת ג ל י ת‬
‫\ ועוד‬ ‫ובמו שאנו רואים בתוש שכבד יותר הגבלת השכל מ ה י‬
‫מ א צ י‬
‫״ם‬ ‫כ ר ובמ״ש במ״א‪ .‬וכמו״כ יובן למעלה דהכה להגביל הוא מעצמות י ׳‬
‫ע‬ ‫י ‪/‬‬

‫י‬ ‫ש י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪ ,‬מ א צ י ל‬

‫‪ ' £‬וא״כ‬ ‫למעלה משרש ומקור הגילוי דע״ם כ ר שהרי כוונת י‬
‫ס‬ ‫ד ע‬ ‫ת ח ל ק י ת‬
‫אשית‬ ‫*‬ ‫דוקא‪ ,‬ואם לא הי׳ הצמצום וההגבלה לא הי׳ ה ד י‬
‫א ל ג ? י ם‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ב‬
‫בג׳‬ ‫הרי כוונת הצמצום קדום אל הגילוי כר‪ ,‬וז״ש בראשית‬
‫י א‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫ו ה נ ה‬
‫״ בהי׳‬ ‫המזד הי׳ השם אלקים שהוא בהי׳ הצמצום כוי•‬
‫א‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫י ב ח י‬ ‫ב ב ) ו ״ ס‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ג ב‬ ‫י ה י א ב ת י‬ ‫י ג ו ת‬ ‫מ‬
‫בשכל‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫' י׳ * י?‬ ‫יי‬
‫‪,‬‬ ‫מלכות‪ .‬והענין הוא דההילה הוא המדידה ברצון ומה׳ ואה״כ ייטיייי'‬
‫ו ר‬

‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל ב נ ו ת‬ ‫ב ר צ י נ ו‬

‫אבל‬ ‫^‬ ‫ואה״כ המדידה בפועל‪ .‬ועד״מ כשעולי•‬
‫ב ה ר צ י ן‬
‫ד ר ״‬ ‫בהרצון באיזה אופן יהי׳ הבית באופן כך וכך‪ ,‬ר ק שהוא בהעלם‬
‫ב א ד‬ ‫ד ‪ ,‬ב י ת‬ ‫ב ג י ז‬ ‫ב א י פ ז‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫י א ח ״ כ‬ ‫מ ד י ד ד‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫מ‬
‫דידה‬ ‫'‬ ‫ב א ד ‪,‬‬
‫"‬ ‫"‬
‫יי*‬
‫ן ע ל‬ ‫בגילוי בשכלו שיהי׳ באופן כך וכך‪ .‬ואה״כ כשבא הבנין בפועל‬
‫ה כ נ ד‬
‫האומן‬ ‫בפועל )וגראה שזהו ג״כ קודם שבא הבגין בפו״מ כ״א ב י ׳ '‬
‫ר‬ ‫ב מ ד‬ ‫כ פ ד ש‬ ‫כ‬ ‫א ח‬
‫" * חדריו‬ ‫״ ׳ י‬ ‫וכמו בהציור שהאומן עושה שמזה הוא בוני׳‬
‫ע י ש ה‬ ‫ד ‪ ,‬ו א‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ל ו‬ ‫ש‬ ‫י‬
‫‪ ,‬גבו׳‬ ‫י‬ ‫אינו בונת מד״ע אלא דיפתראות ופנקסאות‬
‫ז‬‫״‬ ‫י‬ ‫כו׳(‪ ,‬וכמו״כ הוא הדוגמא למעלה דההלה המדידה הוא ברצון וזי׳י‬
‫ש י י‬
‫ל והוא‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫דעתיק המלובש ב מ ר ס שהוא מדידת הרציו י'׳ י‬‫‪ ,‬מ ד י ד ד‬ ‫ה י ע ו‬ ‫כ‬

‫כ י ‪/‬‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מ‬
‫י ׳ ז״א‬ ‫אצי׳ בהי׳ ה ר ב ‪ .‬ובתי׳ ה״ג דאימא הרי זי׳ ע י ״‬
‫המדידה שיהי׳‪.‬עי״ז אצי׳ בהי׳ ז״א )וי״ל דעיקר בנין ה א י ‪ /‬הוא בחי‬ ‫צ‬

‫בתלזלתו‪.‬‬ ‫בראשית‬ ‫במז״ר‪:‬‬ ‫וכם״ט‬

‫רצט‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פר״ ת‬ ‫ספר‬
‫דאצי׳ דבל עגין האצי׳ הוא בחי׳ או״פ שזהו העיקר בבחי׳ ז״א דוקא וכידוע‬
‫ומבואר במ״א דמוחין ה״ה מבחי׳ מקיף עדיין ובמו בחי׳ מקיפים דאימא כו׳‬
‫ועיקר או״פ הוא בחי׳ ז״א כ ו ‪ /‬ולכן בחי׳ ז״א דוקא נק׳ בשם אדם כו׳ וכמ״ש‬
‫במ״א‪ .‬גם הכוונה באצי׳ הוא שיהי׳ בחי׳ גילוי אור וכמ״ש בזהר בגין‬
‫דישתמודעון בי׳ כו׳׳ הרי כוונה זו עיקרה הוא בבחי׳ ז״א‪ ,‬וכנודע דבינה גק׳‬
‫מי דקיימא לשאלה ולא למיגדע‪ ,‬וז״א נק׳ אלה שהוא בחי׳ חגילוי כ ו ‪ /‬הרי‬
‫דעיקד בנין האצילות הוא בחי׳ ז״א כ ו ‪ /‬וגם לצירך הבנין דבי״ע דזהו כוונת‬
‫האצי׳ לתיות ממוצע בין אוא״ס המאציל אל הנבראים בו׳ הרי גם בזה העיקר‬
‫‪,‬‬
‫הוא ב ח י ז״א דחו״ב הן למעלה מבחי׳ מקור לעולמות ובמאמר אלפיים שנה‬
‫קדמת תורה לעולם כ ו ‪ /‬ובהי׳ ז״א הוא בבהי׳ מקור לעולמות וכמ״ש ששת‬
‫ימים עשת דכל יומא עביד עבידתי׳ כו׳ וכידוע דסדר זמנים הוא בז״א כר׳‬
‫דמקור הזמן הוא בבהינת מלבות׳ וז״א הוא בחי׳ םדר זמנים קודם לבן כו׳׳‬
‫וזהו המדידה דה״ג דאימא להיות אצי׳ הז״א כו׳( ואח״ב ה״ג דמל׳ בכדי שיהי׳‬
‫התהוות עולמות בי״ע כ ו ‪ /‬וב״ז חוא בחי׳ קו המדח‪ .‬אמנם בחי׳ קנה המדה‬
‫איתא בזהר פקודי דרל״ז ע״א דלאו איתו בוצינא דקרדוניתא )היינו בהי׳ ה״ג‬
‫דעתיק שבמו״ם( אלא דמהמן נפיק קנה כ ר כד אסתלק לעילא ב ו ‪ /‬ותיינו‬
‫שבהסתלקות האור נשאר רשימו לבד כו׳׳ והוא המדידה שע״י הסתלקות האור‬
‫כ ר )ועמ״ש בע״ה שער מטולמ״ט פ״א דהתהוות הבלי בעקודים הוא ע״י‬
‫הסתלקות האור לאחר ההתפשטות כו׳‪ ,‬ובודאי יש בזה שיעור ומדד‪ ,‬כמה‬
‫‪,‬‬
‫י ה י ההסתלקות וריחוק האור כ ו ‪ /‬ועמש״ש פ״ג שצ׳׳ל ריחוק ג׳ ספירות‬
‫שלימות דאל״כ כל פחוה מג׳ הוא כלבוד כו׳ ועמ״ש בפע״ח שער הסכות‬
‫פ״א בענין הדפנות דמלמעלמ״ט השיעור פחות מג׳ דוקא כ ו ‪ /‬ובודאי שיש ג״כ‬
‫שיעור ומדה שלא יהי׳ הריחוק ביותר אך כ״ז הוא המדידה בבחי׳ הרצון‬
‫רק שבאורות הוא בבהי׳ התפשטות ובכלים הוא בבחי׳ הסתלקות ב ו ‪ /‬ולכן‬
‫הוא ההסתלקות שאחר התפשטות האור בר(‪ .‬והענין הוא דהנח קו המדד‪ ,‬הוא‬
‫המדידת בבתי׳ גילוי אור דזו היא הכוונה בע״ם דאצי׳ לתיות בחי׳ גילוי‬
‫והמשכת האור כו׳‪ .‬ועם היות שנתבאר שכוונת הצמצום קדום אל הגילוי‪ ,‬הנד‪,‬‬
‫באמת בפנימיות כוונת המאציל עליון ב״ה קדום כוונת הגילוי אל כוונת הצמצום‬
‫שזהו תכלית המכוון שיהי׳ בהי׳ גילוי אור באצי׳ ובעולמות כו׳ )ועמ״ש מזה‬
‫באורך בדרוש בשעת שתקדימו‪ ,‬תער״ב( וא״כ המדידה דקו המדד‪ ,‬הוא בבתי׳‬
‫‪,‬‬
‫גילוי אור כו׳׳ אמנם קנה המדד‪ ,‬שזהו מה דאסהלק לעילא הייגו שהוא ב ב ת י‬
‫סילוק והעדר הגילוי כ ו ‪ /‬ושרש ההפרש בזה הוא ההפרש בין המדידה דתיקון‬
‫והמדידת דתהו שאמרז״ל במד״ר ובספר הבהיר* דין הניין לי׳ ודין לא הניין‬
‫‪,‬‬
‫דהייגו ב ה י רצון ובחי׳ העדר הרצון דרצון הוא בחי׳ גילוי והמשכה והעדר‬
‫הרצון הוא בבהי׳ סילוק כ ו ‪ /‬וזהו דבבהי׳ התיקון כל המדידות הן בבחי׳‬
‫המשכה וגילוי והייגו שבאיזה אופן יהי׳ גילוי האור כר‪ ,‬ובבהי׳ הההו המדידה‬
‫הוא בבחי׳ סילוק והעדר הרצון והמשכה כ ו ‪ /‬ולכן ספי׳ דתהו היו בבחי׳ רצוא‬
‫ותסתלקות וספי׳ דתיקון הן דוקא בבהי׳ המשכה והתיישבות׳ דלא לחהו בראה‬

‫ב מ ד ״ ר ו ב ס פ ר ה ב ה י ר ‪ :‬ב׳׳ר פ׳׳ג‪ ,‬ז‪ .‬ה ו ס פ ו ת לזח״א סכ״ט‪.‬‬ ‫טאסרז״ל‬

 ‫‪ -‬פו׳׳ת‬ ‫המאמרים‬ ‫םםר‬
‫אלא לשבת יצרה כר‪ .‬וזהו דםט״א שזהו משבת״כ דתהו הן בבתי׳ העדר בעצם‬
‫מתותם מפני שהן מהעדר הרצון‪ .‬והמדידה בזה היא בבהי׳ סילוק וע״ב יש‬
‫להם קץ וזמן שיהיו בבהי׳ כליון ואבדון לגמרי‪ .‬משא״כ בסטרא דקדושה‪ ,‬הגם‬
‫שיש בזת ג״כ מדידות הרי זהו מת שתוא דצוגו ית׳ והרצון הוא בבהי׳ הגילוי׳‬
‫ע״כ אין בזת קץ וסוף וכמ״ש בת״ז • למע׳ מעלה עד אין קץ ולמטה מטת ע י‬
‫י‪/‬‬
‫אין הכלית כו׳‪ .‬והן בבתי׳ קיום עצמי דלהיות שזהו מה שרצונו יה׳ ב ב ח‬
‫הגילוי ע״כ הוא בבתי׳ דביקות )וכג״ל שגם הכלים הן בבהי׳ דביקוה כר(‬
‫דמשו״ז הן בבתי׳ קיום עצמי כ ו ‪ /‬משא״כ בםט״א שזהו מבהי׳ העדר הרציז‬
‫וע״כ הסרידן מאתדותו י ת ‪ /‬ולכן אין להם שום מציאות ולא שום קיום מצ״ע‬
‫ת״ו כ״א מה שהמקיף מקיים )בכווגה בכדי שיהי׳ עבודה בו׳( וכאשר סר‬
‫צלם מעליהם ה״ה מתבטלים לגמרי כי מצ״ע אין להם מציאות וקיום כלל כר•‬
‫וזהו קץ שם להשך שיש להם קץ וזמן וככלוה הזמן יאבדו לגמרי כ ו ‪ /‬וביותר‬
‫גראת זד• בקליפת עמלק ש ה ר ע העזות וההוצםה בלי שום עגין פגימי בלל‬
‫וגקרא מלכוהא בלא הגא כו׳ )וכמ״ש בד״ה והי׳ כאשר ירים משה‪ ,‬פר״ה(‬
‫הדי מובן שאין לו קיום ומציאות מצ״ע כלל ועד״מ גלי הים שמגביהים א״ע‬
‫ביוהר הרי אין זה שהמים מצ״ע מגביהים עצמן שהרי אדרבה טבע המיס‬
‫הוא לירד למטה רק הרות שבהם הוא המגבית אותם וככלוה הרוה ה״ה גופלים‬
‫למטה‪ ,‬וכמו״כ בסט״א הוא דק מהמקיף המתזיק וככלות השפע יהבטלו לגמרי‬
‫דבדוה בא וברוה ילכו כר‪ .‬אמנם יש בזה ההפרש בין בעהה לאהישנה‪ ,‬דבעתי׳‬
‫הוא שגאבדים לגמרי ובאהישנה אזי יש בהם בירור‪ .‬דהנה אמרז״ל • זבו אהישנה‬
‫לא זכו בעהה והיינו כאשר זכו ישראל בענין הבירורים אזי אהישנה שיהי׳‬
‫יאבדו‬ ‫א‬ ‫הקץ קודם הזמן הקצוב ואזי גהוסף עי״ז אור בקדושה )וגם‬
‫ש ר‬ ‫כ‬

‫מעצמן יהי׳ מזה תום׳ אור בקדושה וכמ״ש ובאבוד רשעים דגה‪ ,‬רק כאשר הוא‬
‫ע״י בירוד התוס׳ הוא ביתד שאת ובבהי׳ גילוי פגימי יוהר בר(‪ .‬וזהו שאמר‬
‫‪1‬‬
‫אהשורוש להמן מתר קת את הלבוש ואת הסום כ ו ‪ /‬דלכאורה מהו המהיריי‬
‫בזה‪ .‬אך זהו לטובתו שיהי׳ לבוש למרדכי דסוף כל סוף הרי יאבד ויתבטל‬
‫ה י ‪/‬‬
‫דקץ שם להושך וע״כ א״ל עצה טובה שימהר ויתברר קודם הזמן ואזי י‬
‫ה‬
‫לבוש תפארת למרדכי כ ו ‪ /‬וזהו ג״כ ענין קץ שם להשך‪ ,‬דהנה השך הוא ר ״‬
‫ל י ‪ /‬והייגי‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ילן‬ ‫ר‬‫המור שור בלב•׳ המור הוא תמרא‬
‫ק‬ ‫ת מ ו ז‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫א פ‬

‫ש‬
‫גם בתוקף הגילוי דשמש הוי׳ שהשם הוי׳ מאיר בגילוי‪ ,‬דהגה ש&‬
‫אבל באשר‬ ‫ל‬‫ה ו י ‪/‬‬ ‫י‬ ‫ומגן הוי׳ אלקים שזהו שהשם אלקים‬
‫ם‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬

‫י ואתם‬ ‫ש נ י ת‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫ק ‪ ,‬ן‬

‫ל‬ ‫השם הוי׳ מאיר בגילוי גם א‬
‫ה ן י ‪/‬‬ ‫א נ י‬ ‫ש‬ ‫ן כ מ‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ז‬

‫ש‬
‫בני יעקב לא כליתם דמההתבוננות דאגי הוי׳ לא שגיתי הי׳ צ״ל כלות ה נ פ‬
‫ואתם בגי יעקב לא כליתם שזהו מתמת קליפת עמלק שמקרר גם בבהי׳ גיליי‬

‫שבט‬ ‫ד‬ ‫)יו״‬ ‫ההילולא‬ ‫י ו מ‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ס ו פ ו‬ ‫ז‬ ‫תר ״‬‫כ‬ ‫המאמרים‬ ‫ראה ס׳‬ ‫בת״ז‪:‬‬ ‫וכמ״ש‬
‫ל מ י סי״ב ואילך‪.‬‬ ‫באתי‬ ‫השי״ת(‬
‫‪ #‬ה‬
‫םי‬ ‫אורה‬ ‫שערי‬ ‫לקמן‬ ‫בהבא‬ ‫וראה‬ ‫ב‪.‬‬ ‫זח״א קיז‪,‬‬ ‫‪x‬‬ ‫»ח‪.‬‬ ‫ז כ ו ‪ :‬סנה׳‬ ‫אנזרז״ל‬
‫לבוש‪.‬‬ ‫יביאו‬
‫ה ט ן ‪ . .‬כ ל ב ‪ :‬מאו״א ח‪ ,‬םא‪ .‬ו ר א ה ז ח ״ ב ס ה ‪ ,‬א‪.‬‬
‫שא‬ ‫ה מ א מ ר י ם— פ ר ״ ת‬ ‫ספד‬
‫אוד ב ד ר ך עזות וחוצפה כר‪ .‬ושור הוא שור נגה דכן הוא טבע העזי פנים‬
‫לבעוט ולנגה‪ ,‬ובפרט כאשר נוגעים בהם גם במקצת המד‪ ,‬בועטים ביותר‪ .‬וכלב‬
‫הוא העזות וההוצפד‪ ,‬וכמ״ש והכלבים עזי נפש המה כ ו ‪ /‬ובס׳ קבלת* בלב‬
‫הוא קליפת עמלק‪ .‬אך יכול להיות הבירור ע״י בחי׳ חשך בקדושה‪ ,‬המור‬
‫בקדושה הוא כמ״ש יששכר המור גרם ויט שכמו לסבול עול התורד‪ ,‬כו׳‬
‫וכתיב כשור לעול וכהמור למשא שהוא עול התורה ביותר כו׳‪ .‬ועגין הנגיהות*‬
‫י״ל שהוא הקושיות והתירוצים כר‪ ,‬ות״ח מנגחים זע״ז במלחמתו ופלפולי של‬
‫תורה‪ .‬וכלב בקדושה י״ל שהוא ענין עמא פזיזא והו״ע הקדמת נעשה לגשמע‬
‫שהוא הביטול שלמעלה מטו״ד לגמרי לא״ס בעל הרצון וכמ״ש במ״א‪ .‬ועי״ז‬
‫יכול להיות גם הבירור דקליפת עמלק שיתוסף עי״ז אור בקדושה כר‪.‬‬
‫וזהי ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד‪ ,‬דהאחרית וסוף דכל הסט״א‬
‫בכלל וקליפת עמלק בפרט הוא שיאבדו לגמרי בכלות הזמן שנקצב‬
‫להם דקץ שם לחשך כו׳ וכאשר אחישנד‪ ,‬ע״י הבירורים יבול להיות בירור‬
‫גם בקליפת עמלק )ובמ״א איתא עדי אובד עד ולא עד בכלל‪ ,‬והיינו ע״י‬
‫הבירור כנ״ל( וכמו הלבוש דהמן שנעשה לבוש תפארת למרדכי בר‪ .‬וזהו‬
‫ג״כ שמבני בניו של המן למדו תורה ברבים שהו״ע זכו אחישנה על ידי‬
‫הבירורים דנש״י שנעשה עי״ז יתרון ותוס׳ אור בקדושה כר‪.‬‬

‫בס״ד ש״פ תשא‪ ,‬פר״ת‪.‬‬

‫הנה אנכי כורת ברית נגד עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ‬
‫כו׳ וראה כל העם כו׳ את מעשה ה׳ בי נורא הוא‪ ,‬והקשה הרמב״ן‬
‫הרי פ׳ זו נאמרה אהד מ״ת והיכן מצינו אחר מ״ת נפלאות גדולות כ״כ‪,‬‬
‫דכל הניסים ונפלאות היו קודם מ״ת והן יצי״מ וקרי״ס והמן ומ״ת ואחר‬
‫מ״ת לא היו נפלאות כאלו וא״ב מהו או׳ נגד כל עמך אעשה נפלאות‬
‫כ ו ‪ /‬ומה״ע• אשר לא נבראו בכל הארץ ומשמע שהנפלאות הקודמים נבראו‬
‫בכל הארץ וצ״ל מה זה שנבראו בארץ‪ ,‬ובד״כ צ״ל מה שייך ל׳ בריאה על‬
‫הניטים ונפלאות כ ו ‪ /‬אך הענין הוא דפםוק זה קאי אדלעיל שאר ילך נא אד׳‬
‫בקרבנו כו׳ וסלחת לעוונינו ולתטאתינו ונתלתנו ופרש׳׳י שתתננו לך לנהלה‬
‫מיותרת וזו תיא בקשת ונפלינו אני ועמך ביקש שלא תשרה שכינה על‬
‫אוה״ע כ״א בישראל‪ ,‬וז״ע נהלה דהיינו השראת השכינה וכמ״ש כי לא באתם‬

‫ק ב ל ה ‪ :‬ק ה ל ת י ע ק ב מע׳ כלב‪ .‬וראה ח נ ח ו מ א יתרו‪ ,‬ג‪ .‬זח״ב סה‪ ,‬א‪.‬‬ ‫ובס׳‬
‫ה נ ג י ח ו ת ‪ :‬ר א ה ס פ ר י ח ו ק ת )יט‪ ,‬ט(‪ .‬סגה׳ כד‪ ,‬א•‬ ‫ועניו‬
 ‫המאמרים—ם ד ״ ת‬ ‫םפר‬ ‫שב‬
‫עד עהה אל המנוחה ואל הנהלה ואמרז״ל מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים‬
‫‪,‬‬
‫והיינו שישראל יהיו ב ב ה י נהלה שיהי׳ בהם השראת השכינה כר‪ ,‬וזהי‬
‫י‪/‬‬ ‫‪,‬‬
‫ונפלינו אני ועמך דזה שיהי השראת השכינה בישראל דוקא ה״ז המשכה מ ב ח‬
‫פלא עליון כ ו ‪ /‬דמצד אוא״ס ב״ה הרי בהשיבה כאורה‪ .‬אך זהו בבחי׳‬
‫כ‬
‫היצוניות דאוא״ס אבל בפנימיות אוא״ס שם הכוונה דוקא בגש״י כנודע׳ וא״‬
‫זה שתהי׳ ההמשכה בנש״י דוקא זהו מבחי׳ פלא עליון בתי׳ פנימיות הכתר‬
‫כר׳ ואזי גם ההיצוניוה נמשך למקום הראוי דוקא כר‪ ,‬ו ז אנכי כורה‬
‫ה ו‬

‫ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות שז״ע ונפלינו שההמשכה היא מבחי׳ פלא‬
‫כר‪ .‬אמנם צ״ל מה״ע הכריתות ברית עם משה הלא כבר הי׳ כריתת בריה‬
‫א ת‬
‫עם אברהם וכמ״ש ביום ההוא כ ר ת ה׳ את אבדם ברית לאמר לזרעך אתן‬
‫הארץ כר‪ .‬וכתי׳ אשד כרת את אברהם ושבועתו ליצתק ויעמידה ליעקב‬
‫לתוק לישראל ברית עולם כר‪ .‬וא״כ מהו עוד הכריתה ברית עם משה ביי‬
‫ובת״י פי׳ דהכריתות ברית דמשה הוא על זמן הגלות׳ ולהבין זה צ״ל תחלה‬
‫ענין ירידת הנשמה בגוף שהיא צורך ע ל י ‪ /‬וצ״ל מהו העלי׳ והלא הנשמה‬
‫שירדה להתלבש בגוף היתד‪ .‬בתכלית הביטול לאלקות וכמ״ש י ה׳ אשר‬
‫ח‬

‫עמדתי לפניו שעמדה באהוי״ר וא״כ מהו העלי׳ עוד שגעשה ע״י הירידה בגור‬
‫כר׳ אך הענין הוא דהנד‪ .‬גבי מ״ת כתי׳ ואנשי קדש תהיון לי‪ ,‬דהנה עבודת‬
‫המלאכים הוא שאומרים קדוש כו׳ ה׳ צבאות דבי״ב שעות היום אומרים‬
‫ג״פ קדוש׳ וצ״ל מה״ע עבודה במלאכים והלא כשבקשו המלאכים תורה א״ל‬
‫בלום יצה״ר יש בכם׳ וא״כ מה צריכים לעבודה‪ ,‬אך הענין הוא דהתהוות‬
‫המלאכי׳ הוא מבתי׳ הדבור וכמ״ש בדבר ה׳ שמים געשו דשרש הההוותם‬
‫הוא מבתי׳ דבור העליון כו׳׳ ודבור תוא בתי׳ עלמא דאתגלייא ובידוע שיש‬
‫‪ ,‬ב י ׳ עלמין‬ ‫ח‬ ‫ב מ ח‬ ‫ין‬
‫ע ל ו‬ ‫בתי׳ עלמין םתימין דלא אתגליין‬
‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ד א ת ג ל י י ן‬ ‫ו ע ל מ‬

‫סתימין דלא אתגליין׳ ומלאכים התהוותם מבהי׳ הדבור בהי׳ עלמין דאתגלייי‬
‫כו׳ וההפרש בין מת׳ לדבור ידוע דמה׳ הוא שמתאהד עם הנפש‪ ,‬משא״כ הדבוי‬
‫יוצא הוץ להאדם כר‪ ,‬וכמו״כ הוא למעלה דמבהי׳ הדבור נתהוו נבראים בבחי'‬
‫יש ודבר נפרד וכמ״ש ומשם יפרד ותי׳ לד׳ ראשים שהן ד׳ מתנות שכינה ברי‬
‫והרי המלאכים הן בבהי׳ ביטול אך הביטול שלהם הוא בבהי׳ ביטול היש בלבד‬
‫כר‪ ,‬ועבודת המלאכים באמירת קדוש הוא ההמשכה מבהי׳ קוב״ה וכידוע‬
‫נ ן ל‬
‫׳‬ ‫שיש קוב״ה ושכינתי׳׳ להתהוות המלאכים הוא מבהי׳ שכינה בתי׳‬
‫והוא בהי׳ דבור עליון שכמו הדבור הוא גילוי אל הזולה ב מ ר ב הוא שנתהווה‬
‫מזה גבראים גפרדים כ ר והמלאכים ממשיכים בחי׳ קדוש בחי׳ אוא״ם‬
‫שקדוש ומובדל מהעולמות ועי״ז געשה בהם ביטול עליון יוחד בחי׳ ביטול‬
‫אמיתי לא ר ק ביטול היש לבד כר‪ .‬אמנם קדוש הוא המשכת הארה לבד מבחי'‬
‫קדש דקדש מלה בגרמי׳ שקדוש ומובדל לגמרי שאינו בגדר המשכה בלל בר‬
‫וקדוש וא״ו הוא המשכת הארה לבד כ ו ‪ /‬וזהו דאי׳ במד״ר ע״פ בי לא‬
‫יראני האדם והי שהתיות הנושאות א ת תכסא אינם רואים א ת הכבוד והייגי‬
‫בנש״י‬ ‫שאינם מגיעים בבחי׳ העצם דאוא״ם רק בבחי׳ הארה ל ‪,‬‬
‫ך‬ ‫א‬ ‫ב ד‬

‫כתי׳ ואנשי קדש תהיה לי בחי׳ קדש ממש שבאים לאשחאבא בגופא דמלבא׳‬
‫דהגם דישראל עלו במה׳ הדי מת׳ תיא ג״כ רק לבוש לבד ולאשתאבא בגופא‬
‫ש ג‬
‫המאמרים —פר״ת‬ ‫מפד‬
‫דמלכא הוא שנכללים בבתי׳ עצמות א״ם כר‪ .‬והוא ע״י המצות שמברכים‬
‫על המצות אשר קדשנו במצותיו שע״י המצות נכללים בקדש העליון כוי‪ ,‬בי‬
‫המצות נתלבשו בדברים גשמיים דבעצם הן בתי׳ רצה״ע בתי׳ פנימיות רצונו‬
‫ית׳ וירדו וגתלבשו בדברים גשמיים להיות שעיקר הכוונה הוא הבירור דגוף‬
‫ונה״ב דכד אתכפי׳ טט״א אסתלק יקרא דקוב״ה בכולתו עלמין כו׳ ועיקר עגין‬
‫המצות הוא לתיות בתי׳ אתכפי׳ שז״ע מ״ע ומל״ת בבתי׳ סו״מ וע״ט בפו״מ כו׳‬
‫וז״ע מעשה המצות דעשי׳ הוא בהי׳ כפי׳ ועי״ז דוקא נמש‪ 1‬אור עליון יותרוכמ״ש‬
‫באגת״ק סי׳ י״ב בענין ועבודת הצדקה תשקט ובטת כו׳‪ .‬והיינו מפני שהגוף‬
‫וגת״ב שרשם מבתי׳ תתהו שקדום לתיקון ולכן ע״י בירור תגוף וגת״ב‬
‫באים לאשתאבא בגופא דמלכא שגכללים בחי׳ קדש עליון כו׳‪ ,‬וזהו שאמרז״ל‬
‫עתידים צדיקים שיאמרו לפגיתם קדוש דלד״יות שנש״י יתעלו בבתי׳ קדש ע״כ‬
‫יאמרו לפגיהם קדוש דאמירה היא בהי׳ המשכה שיהי׳ המשכת הארת הקדש‬
‫מגש״י שז״ע קדוש וא״ו כר‪. .‬‬

‫ב( וזהי שהמצור״ גק׳ בשם זריעת וכמש״א זורע צדקות מצמית ישועות וכתי׳‬
‫אשריכם זורעי על כל מים‪ ,‬ויזרע יצחק בארץ ההיא אמרז״ל אין‬
‫זריעה אלא צדקה שנא׳ זרעו לכם צדקה וקצרו לפי חסד‪ ,‬וכמו עד״מ שזורעין‬
‫ג ר‬
‫ע י ז בארץ ונצמה ממנו פירי הרי הגרעין אין בו טעם וריח כלל ונצמח‬
‫ממני פירי שיש בה טעם‪ ,‬הרי בהכרח שיש בה עצם הפירי בהגרעין שאם‬
‫לא הי׳ בת כת הפירי איך יהי׳ מזה הצמיתת אלא בחברת שיש בה כח הפירי‪,‬‬
‫וכמו״כ הוא במצות שהגם שהן בדברים גשמיים נכלל עי״ז בבחי׳ קדש‬
‫העליון מפני שבהמצות יש בהם בתי׳ מצוה העליונוה דהד׳ בחים דתפילין הן‬
‫ד׳ מותין כ ו ‪ /‬ודוקא במצות מעשיוה מלובש עצמיות המצות העליונות וכידוע‬
‫שכל הגבות ביותר יורד דוקא למטת ביותר ובמו ולתכימא ברמיזא דעומק‬
‫ופנימיות התכ׳ בא ברמז דוקא‪ ,‬וכמשל אותיות ההקוקים על אבן טוב גיכרים‬
‫ד‬
‫י ק א על השעוה‪ ,‬וכמו ארי׳ שבשרשו למעלה גבוה מפני שור ולמטה נעשת‬
‫הי׳ טמאה דוקא כ ו ‪ /‬וכן במשל הגרעין הרי כה הפרי הוא בהגרעין דוקא‬
‫לא בבשר הפרי שהרי כשיזרעו בשר הפרי לא יהי׳ צמיהה רק דוקא כשזורעין‬
‫את הגרעין הרי דכה עצם הפרי הוא בהגרעין דוקא שאין בו טעם ודיה כ ו ‪/‬‬
‫ומכ״ז יובן הדוגמא דבמעשת תמצות דוקא מלובש בהי׳ המדות העליונות‬
‫כר׳ וז״ש אור זרוע לצדיק שהמצות בשרשם תן בתי׳ אור והיינו אורות‬
‫דכתד דתרי״ג מצות דאורייתא וז״מ דרבנן תן תר״ך עמודי אור‪ ,‬רק שנתלבשו‬
‫בדברים גשמיים‪ ,‬וע״י הזריעה דמצוה הוא שמתגלים האורות עליוגים כר‪,‬‬
‫והגה זריעה צ״ל בארץ דוקא דבלא ארץ לא ההי׳ צמיהה כ״א באשד זורעין‬
‫בארץ אזי הוא הצמיהה‪ ,‬והארץ הן גש״י וכמ״ש דור הולך ודור בא והארץ‬
‫לעולם עומדת דקאי על גש״י ובתי׳ בי ההיו לי אתם ארץ תפץ הפץ הן‬
‫המצות וכמ״ש ת׳ תפץ למען צדקו‪ ,‬וגש״י תן ארץ הפץ ארץ הראוי לזריעת׳‬
‫דכאשר איש ישראל עושת תמצות ת״ז ממשיך עי״ז בתי׳ האורות עליוגים‬
‫משא״כ אתרים איגם ממשיכים כלום וכמ״ש מגיד דבריו ליעקב תוקיו ומשפטיו‬
‫לישראל לא עשה כן לכל גוי כו׳‪ ,‬והעגין הוא דארץ הוא ל׳ רצוא למת גק׳‬
 ‫ה מ א מ ר י ם— פר״ ת‬ ‫ספר‬ ‫דש‬
‫שמה ארץ שרצהה לעשות כ ר והיינו הרצוא והאהבה טבעית שיש בנערי‬
‫‪,‬‬
‫לאלקות שעש׳׳ז נ ק אחותי ל׳ איתוי אלכסנדריות שהו״ע ההבור והקישור׳‬
‫כ מ ו‬
‫והיינו התקשרות הנשמה בעצמות א״ס וכמא׳ הבוקה ודבוקה בך וגם‬
‫ש‬ ‫כ מ‬
‫שירדה הנשמה למטה יש בה בהי׳ האהבה עצמיות לאלקות בו׳ ו ״‬
‫בלק״ת ד״ה כי תבאו אל הארץ כו׳ ושבתה הארץ כו׳‪ ,‬ועי״ז היא בחי׳ ארז‬
‫הראוי׳ לזריעת המצות כ ו ‪ /‬ועוד מה שנש״י נק׳ ארץ דהנה הארץ ב ל‬
‫ארץ כנען מל׳ סוחר ותגר וכמו כנעני׳ נכבדי ארץ‪ ,‬ומסחר הוא קבין במשיכה‬
‫וכסף‪ ,‬משיכה הוא בחי׳ אתעדל״ת בחי׳ העלאת מ״ן מלמטלמ״ע בר‪ ,‬וכסי‬
‫הוא ההמשכה והאתעדל״ע הנעשה עי״ז והוא המשכת בחי׳ אה״ר כ ר וכמ״ש‬
‫בלק״ת פ׳ עקב ד״ה להבין הטעם‪ ,‬וזהו שנש״י נק׳ בשם ארץ שבהם הכה‬
‫דבאתעדל״ת שלהם יהי׳ האתעדל״ע כ ו ‪ /‬וע׳׳ז הי׳ הכריתות ברית עם אברהם‬
‫לזרעך אתן את הארץ והוא האהבה העצמיות שהיא בירושה לנו מאבותינו כי׳‬
‫וגם זאת שיהי׳ באתעדל״ת אתעדל״ע שבאמת אינו בערך שהאתעדל״ת דנבראים‬
‫ב‬
‫י ׳ ע״ז כ ר ״‬‫ש ה‬ ‫יעודד למעלה עמ״ש בד״ה לרוקע הארץ דתקס״ב רק‬
‫שיהי׳ באתעדל״ת אתעדל״ע שע״י זריעת המצות יהי׳ עי״ז הצמיהה ב ו ‪ /‬והנר׳‬
‫ענין הכריתות ברית הוא כמ״ש בירמי׳ העגל אשר כרת לשנים ויעברו ביו‬
‫בתריו‪ ,‬וכן באברהם כתי׳ והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים‬
‫א ש‬
‫האלו‪ ,‬והיינו דכמו ששני החצאים אין בהן שלימות זה בלא זה ורק כ י‬
‫א‬
‫מחבריו אותם אז הוא דבר שלם‪ ,‬כ מ ר כ הוא העוברים בין הבתרים ה ו‬
‫שאין שלימות לא׳ בלא חבירו ורק שניהם יהד הן ד ב ר שלם‪ ,‬וזה בלא‬
‫‪,‬‬
‫זה הוא פלג גוף‪ ,‬ו כ מ ר כ הוא הדוגמא למעלה בכר״ב שהשלימות הוא ז י‬
‫נערי שהן משלימים כבי׳ וכמיש יונתי תמתי תמתי ל׳ שלימות שהן משלימים‬
‫למעלה כר‪ ,‬דהנה כנם״י נק׳ בשם כלה כמיש לבבתני אחותי כלה וכתי׳‬
‫ביום התונתו שהקב״ה נק׳ התן וכנס״י נק׳ בלה זכתי׳ •‬

‫גשאר באמצע סעי׳ ב ‪ /‬ו ר א ה ב מ פ ת ח ה מ א מ ר י ם ב ר א ש ה ס פ ר ‪.‬‬ ‫•(‬

‫הוספות‬
 ‫א‬ ‫הוספה‬

‫מאמרים‬
‫ב״ה‪ .‬הנחה‪ ,‬שדפ לך לך פר״ת רוסטוב־דון‪.‬‬
‫׳‬

‫ויאמר ה׳ אל אבדם לך לך מארצך וגר‪ ,‬ואי׳ ע״ז בגמ׳ דר״ה )דף ט״ז ע״ב(‬
‫י״א אף שינוי מקום‪ ,‬ומבואר בחא״ג‪ ,‬דזה מה שבפייט חושב רק הג׳‬
‫ענינים דהשובה והפלה וצדקה שמעבירים את הגזירה ולא גז׳ שינוי השם‬
‫ושינוי מקום‪ .‬דהפייט מדבר בגזירה שנגזרה ע״י הטא ועון‪ ,‬ולזה צריך דוקא‬
‫תשובה כו׳ שמעביר כר‪ ,‬אבל שינוי השם ושינוי מקום מעבירים רק הגזירה‬
‫שנגזרה שלא ע״י הטא ועון‪ ,‬והראי׳ שהרי למדים זה מאברהם ושרה שלא‬
‫היי אצלם הטא ועון כו׳ וכ״כ בפ״מ כ ר אך בסמ״ג אי׳ דענין שינוי השם‪,‬‬
‫כי אחר הוא ולא אותו שעשה המעשה‪ ,‬דהיינו ע׳ הטא ועדן‪ ,‬וע״י שינוי‬
‫השם‪ .‬נעשה א ה ה לא זה שהטא‪ ,‬וכ״ה בר״ן בע׳ שינוי מקום‪ ,‬שהוא בכדי‬
‫שיכנע לבו כר‪ ,‬והכנעת הלב מביא לידי תשובת‪ ,‬אף שלמדים זאת מאברהם‬
‫ושרה כו׳׳ אי׳ בהא״ג ע״ז דג״ז מעורר על התשובה׳ דכשמתבונן בזה‪ ,‬דמה‬
‫שבשרה הועיל שיגוי השם זהו לפי שלא הי׳ אצלה ע׳ החטא ועון‬
‫שהוא דבר המעכב‪ ,‬אבל לו מה יועיל שינוי השם‪ ,‬וממילא יתעורר בתשובה׳‬
‫וכן ע׳ שינוי מקום שנלמד מאברהם‪ ,‬הוא שיתבונן דמה שלאברהם הועיל‬
‫שינוי מקום )להוליד א ת ישמעאל‪ ,‬דלהוליד את יצחק הוצרך גם הוא לשינוי‬
‫השם ג״כ׳ אבל להוליד בן סהם‪ ,‬הועיל לו שינוי מקום(‪ ,‬זהו לפי שלאברהם לא‬
‫י׳י׳ ע׳ החטא ועון׳ אבל הוא מה יועיל לו זה‪ ,‬וכשמשים זאת אל ל ב ו יהעורר‬
‫בתשובה כו׳׳ וניהא עכשיו שהפייט אינו חושב שינוי השם ושינוי מקום‬
‫כי הם בכלל התשובה כו׳‪ .‬ולהבין זה ילה״ק מה דאי׳ בירושלמי ע״פ הנה‬
‫‪,‬‬
‫חוי יוצא ממקומו׳ שיוצא ממה״ד למדה״ר לרחם על ישראל וצ״ל מהו‬
‫העניו שזה שיוצא ממה״ד למדה״ר נק׳ יציאה ממקומו‪ .‬והעבין דהנה כתי׳‬
‫מלא כל הארץ כבודו׳ והיינו שכבודו הוא בכל מקום‪ ,‬ובתי׳ ברוך כבוד‬
‫הוי׳ ממקומו‪ ,‬דמשמע שמקומו נשלם‪ ,‬וצ״ל הברכה והמשכה ממקומו‪ ,‬וכן בסידור‬
‫דקדושה אנו אומרים משרתיו שואלים אי׳ מקום כבודו‪ ,‬ולכאורה א״מ‬
‫הרי כ ב ר נא׳ מלא כל הארץ כבודו‪ ,‬ומהו זה א״כ‪ ,‬ששואלים אי׳‪.‬מקום כבודו‪.‬‬
‫והגם דמלאכים ששואלים אי׳ מקום כבודו‪ ,‬אינם אותם שאו׳ מלא כל‬
‫הארץ כבודו‪ ,‬דאותן הם השרפים שאומרים קדוש בו׳‪ ,‬והשואלים אי׳ כר‬
‫נק׳ משרתים‪ ,‬שאינם השרפים כר‪ ,‬וכדכתיב אלף אלפין ישמשוגי׳ וריבו‬
‫דבבן קדמוהי יקומון׳ ישמשוני׳ הם מלאכים שלוהי השפע‪ ,‬שע״י היא ירידת‬
‫והמשכת השפע‪ ,‬וקדמוהי יקומון הם השרפים שהם בבחי׳ עלי׳ והתכללות‪,‬‬
‫דעש״ז נק׳ שרפים ע״ש רשפי אש התשוקה להכלל בעצמות אוא״ס כו׳׳‬
‫וכתי׳ משרתיו שואלים אי׳ מקום כבודו‪ ,‬והיינו המלאכים שלוחי השפע‬
‫שאינם השרפים כו׳‪ ,‬מ״מ מאחר דחאמת הרי כ״ה דמלא בל הארץ כבודו‪,‬‬
‫שהוא נמצא בכ״מ‪ ,‬למה הם שואלים אי׳ מקום כ ב ו ת ‪ ,‬ואו׳ ברוך כבוד‬
 ‫ח‬ ‫ש‬
‫הוספות‬

‫א‬ ‫ב ת‬ ‫י כ ל‬ ‫׳‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫‪3‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה ע ג י ז‬ ‫א‬ ‫מ מ ק ו מ י‬ ‫ה ז י ‪/‬‬
‫דדוי׳׳‬ ‫י '‬ ‫׳ י‬ ‫"‬
‫א‬ ‫י ?‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ מ ק י מ ו‬ ‫ה ו י ‪/‬‬ ‫כ ב ו ד‬ ‫ב‬ ‫ע ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ז י י‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ת‬
‫? מדרי'‬ ‫'‬ ‫ייד‬ ‫יקי ׳׳ י‬ ‫כבייי׳‬
‫ב‬ ‫ם‬ ‫ה‬
‫פ‬ ‫'\'‬
‫י‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫והם ב׳ הבתי׳ דכבוד עילאה וכבוד תתאה מ ‪ /‬דבכללות‬
‫מ ק ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ש‬
‫צום׳‬ ‫?‬ ‫דממכ״ע וסוב״ע‪ ,‬ממכ״ע הוא בתי׳ הארי׳ ייאלקי'‬
‫ןנמ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ב ד‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה ח י ו ת ם‬ ‫ה ו י ת ם‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬
‫' לגבי‬ ‫^‬ ‫׳‬ ‫יל‬ ‫ל‬ ‫ומתלבשת‬
‫ב ז ‪ 5‬ר ד‬
‫ה‬ ‫דהנה הנבראים המ מחודשים מאין ליש‪ ,‬והם בע״ג‪ ,‬שאינם‬
‫ש‬ ‫ב ד‬
‫י‬ ‫אוא״ס הבל״ג‪ ,‬והההווהם הוא מבהי׳ אצי׳‪ ,‬א ב ל זהו מבהי׳ הארי׳ ל‬
‫ה ת ה י י ת‬ ‫ד ‪ ,‬י‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫א צ י ‪,‬‬ ‫צ מ י‬ ‫ו‬ ‫א‬
‫^ ט וגם‬ ‫'‬ ‫׳ י‬ ‫י‬ ‫י ייע‬ ‫ע״י הצמצום׳ והייני שמתעלם‬
‫העצמי דאצי׳ הי׳ הכל בבתי׳ אין שלא הי׳ בבהי׳ מציאות כלל׳‬
‫‪,‬‬
‫בחי׳ מל׳ םופא דכל דרגין דאצי ׳ מ ה שנעשה מקור לנבראים הוא‬
‫ע‬ ‫י‬ ‫ז‬
‫ן‬ ‫הארה חיצונית ל ב ד מבחי׳ המל׳ לאחד העלם אורה העצמי׳ י י ׳ "‬
‫ל׳‬ ‫‪y‬‬ ‫המדדי׳ דפנימית המל׳ וחיצונית המל׳‪ ,‬דפנימית המל׳ מהעלם‬
‫י צ ו נ י ‪/‬‬
‫י‬ ‫ב׳ המדרי׳ דים וארץ‪ ,‬דפנימית המל׳ נק׳ ים שהו״ע ההעלם‪ ,‬ו ח‬
‫ב‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל ב ד‬ ‫ח י צ י ג י ת‬ ‫ו א‬ ‫ו‬ ‫ב ג‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ד‬
‫‪^*/‬ילוי‬ ‫'‬ ‫י ל י י ׳ י ק י׳איי׳‬ ‫נק׳ ארץ׳‬
‫גי‬ ‫ב ב ח י ‪/‬‬ ‫ש א י ב י‬ ‫י ה י י נ י‬ ‫ד מ י‬ ‫י ב‬
‫ייה‬ ‫׳‬ ‫דהרהור ודיבור‪ ,‬והרהור לאי כ י י י‬
‫ח י צ י‬
‫אל הזולה עדיין‪ ,‬ודיבור הוא בבהי׳ גילוי אל הזולת והוא בהי׳ ייאיי׳‬
‫ד י ‪ ,‬א ר ד‬ ‫ה א ר ד ‪,‬‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬
‫! ‪ 1‬והי׳‬ ‫לבד׳ וג״ז הוא כמו שבוקע את הפדסא שהגילוי‬
‫י‬ ‫ו ג כ ל ל י ת‬ ‫כו‬
‫? ד׳׳צ'‬ ‫'׳‬ ‫וזהו מה שנעשה מקור לנבראים להוותם ולהחיותם‬
‫הנה א״ק נק׳ אדם דבריאה דכללות ואצי׳ דכללות הוא בהי׳ אוא״ם שלפנה ׳‬
‫א‬ ‫י א‬
‫ומה שבבהי׳ מקוד לעולמות הוא ר ק בחי׳ מל׳ דא״ס‪ ,‬ש ד ׳ י ' י‬
‫׳‬

‫ז‬ ‫י ג‬ ‫ך נ ל ל ו י ‪/ 2‬‬ ‫ד א צ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫" חי׳‬ ‫י'‬ ‫בלבד׳ בחי׳ היותר אחרונה דאוא״ם׳ ב ח י ע ש י‬
‫שבא ע״י הצמצום‪ ,‬שהי׳ צמצום עצום׳ שנשאר הלל ומקו״פ‪ ,‬שהוא בח‬
‫העדר האור שהאוא״ס נהעלם כר׳ והקו שבוקע השך הצמצום הוא י ק‬
‫בהי׳ הארה דהארה‪ ,‬והוא בהי׳ התפשטות הארה‪ ,‬שאינה במהות אור העצמי שז‬
‫באורך נראה אוד‪ ,‬ד מ ה שנראה אור לאחה״צ הוא ר ק בתי׳ התפשטות ה א י י‬
‫בלבד כו׳‪ ,‬וזהו שנעשה מקור לעולמות ומתלבש בהוכם לההיוהם כף‪ ,‬וחג‬

‫י מ ה‬ ‫ה ע ל ם‬ ‫ב ב ח י‬ ‫ז ה י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫מ ל א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ד ‪ ,‬ש מ י ם‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ד‬
‫׳ מלא‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫׳‬
‫‪,‬‬
‫בגילוי הוא ר ק בהי׳ הארה דהארה לבד‪ ,‬והנה ע ל בתי׳ אור זה נ א מ‬
‫כה״א כבודו‪ ,‬שזהו מלא בכ״מ׳ שמתלבש ב כ ל נברא להוותו ולההיותו׳ ^יאד‬
‫שמהוה ההיוה אינו מושג בנבראים‪ ,‬מ״מ יש מדדי׳ שמושג בהם בהי׳ המציא‬
‫דהיות האלקי עכ״־פ‪ ,‬וגם מדרי׳ ההההונוה שאינו מורגש בהם בו׳‪ ,‬מ״מ ה י‬
‫התיות אלקי מתלבש בתוכם להתיותם‪ ,‬וגם הרי מורגש בהם ההיוה‪ ,‬חמ־‬
‫‪t‬‬ ‫שאינם מדגישים שהחיות הוא אלקות מ״מ נרגש להם שיש בהם היי‬
‫ש ד ‪ ,‬ו א‬
‫ב‬ ‫כו׳‪ .‬ובחי׳ סוכ״ע הוא בהי׳ אור שבבהי׳ גילוי העצמות‪ ,‬דאף‬
‫אור‪ ,‬מ״מ הוא אור שבבתי׳ גילוי העצמות שאינו א ע״י צמצום׳ חיי‬ ‫ב‬

‫ברוך כבוד הוי׳ ממקומו‪ ,‬שמקומו נעלם הוא לפי שהוא אור הבלול בעצמות׳‬
‫דהמשכהו שלא ע״י הצמצום‪ ,‬והוא בהי׳ כבודך‪ ,‬כדאי׳ בהרמ״ז שיש הידוק‬
‫בין בהי׳ כבוד הוי׳ לכבודך‪ ,‬דזד״ו שאנו מבקשים מלוך על העולם בי‬
‫בכבודך דוקא בו׳‪ ,‬ובהי׳ זו היא למעלה מהשגה‪ ,‬ד ל י ה מה׳ הב״ב‪ .‬והנה‬
‫בהי׳ אלו הם ב׳ המדרי׳ דכבוד נברא וכבוד נאצל‪ ,‬דהנה כתי׳ כי אל י ע‬
‫שט‬ ‫חופפות‬
‫הוי׳ שכולל ב׳ דעות‪ ,‬מאין ליש‪ ,‬ומיש לאין‪ ,‬ולכאורה איך הוא‪ ,‬הרי מאיו‬
‫ליש ומיש לאין הם ב׳ דעות הפכי׳ כר‪ ,‬אך הענין דשניהם אמת‪ ,‬אלא‬
‫שההפרש הוא בין מלמעלמ״ט למלמטלמ״ע‪ ,‬דמלמטלמ״ע הוא מאין ליש‪,‬‬
‫דהגברא מרגיש עצמו למציאות יש‪ ,‬וההארה אלקי׳ היא בבחי׳ אין לגבי׳‬
‫היינו שאינו מושג‪ ,‬וכ״ה גם מצד ההארה אלקי׳ עצמה שהוא בבתי׳ מאין‬
‫ליש‪ ,‬דההארת באת בתתעלמות‪ ,‬דההתהוות היא בבתי׳ העלם והסתר הבורא‬
‫מהגברא‪ ,‬דאם תיתת מתגלה ההארה אלקי׳ היינו הבה המהווה‪ ,‬הי׳ הנברא‬
‫בבתי׳ אין ואפס כו׳‪ ,‬וע״כ התתהוות היא בדרך העלם והסתר הבורא‬
‫מהגברא‪ ,‬וע״ה שצ״ל הקירוב דכה הפועל לפעול‪ ,‬והוא בחי׳ התלבשות דכת‬
‫הפועל בנפעל‪ ,‬מ״מ ההארה מתעלמה מהנברא‪ ,‬דזהו״ע ההפלאה שבהההווה‬
‫יש מאין‪ ,‬שיש בזה ב׳ ענינים הפכי׳ בתי׳ תקירוב בו׳ ובחי׳ ההתעלמות‬
‫כו׳‪ ,‬וכמו״כ הוא גם בבהי׳ ההיות‪ ,‬שמהות התיות אינו נרגש בנבראים‪ ,‬דאם‬
‫הי׳ מתגלה‪ ,‬הי׳ הנברא מתבטל ממציאותו‪ ,‬אלא שחחיות מתעלם כו׳‪ ,‬וביותר‬
‫הוא דהחיות נעשה כמהות הנבראים‪ ,‬וכמו עד״מ באדם למטה‪ ,‬דחיות הנפש‬
‫שמתלבש בגוף להחיותו‪ ,‬היינו כמו שהגוף הי ממנו ה״ה נעשה בבהי׳‬
‫היים בשרי׳‪ ,‬כמו״כ בהחיות אלקי שמתלבש בנבראים להחיותם‪ ,‬הייגו כמו‬
‫שהנברא הי ממנו ה״ה במהות הנברא‪ ,‬ולכן נק׳ כבוד נברא‪ ,‬ובהארה זו‬
‫הוא בבחי׳ מאין ליש‪ ,‬דמה שבגילוי הוא בחי׳ היש‪ ,‬וכמו בהיות הנפש‬
‫שמתלבש בגוף הרי מה שבגילוי‪ ,‬הוא הגוף לא התיות‪ ,‬רק שגיכר שהגוף‬
‫הי‪ ,‬כמו״כ הוא למעלה דמה שבגילוי הוא היש‪ ,‬דמאחר שההארת אלקי׳ בא‬
‫בהתעלמות‪ ,‬ותיש תופס מקום שגעשה מקור ליש‪ ,‬לבן מה שבגילוי הוא‬
‫מציאות היש‪ ,‬והחארה היא בבחי׳ אין כר‪ .‬אך כ״ז הוא בבתי׳ הארה תיצוגי׳‬
‫דמל׳ שגעשה מקור לגבראים ומהלבש בהוכם להוותם ולתתיותם‪ ,‬משא״ב‬
‫בבתי׳ עצמות המל׳‪ ,‬דזהו כמו במשל בחי׳ חי בעצם שלמע׳ מחתיות שלהתיות‬
‫כ ר והוא בתי׳ תי ולא בתיים‪ ,‬נתפוך תוא שהוא מיש לאין‪ ,‬ותייגו שחוא‬
‫בבתי׳ יש‪ .‬וההארה היא בבחי׳ אין שאיגו תופס מקום וב״ש גוף הנברא‪,‬‬
‫דהפי׳ אין בתי׳ אין ואפס‪ ,‬דכלא השיב‪ ,‬וזהו בתי׳ כבוד גאצל כו׳‪ .‬וכשם‬
‫שהוא מבהי׳ אצי׳ לבי״ע‪ ,‬כמו״ב הוא גם מאוא״ם תמאציל אל הנאצלים‪,‬‬
‫דהגה אוא״ס שלפגי הצמצום ואור הםוב״ע בכלל‪ ,‬בהם הדיעה דמיש לאין‪.‬‬
‫והיינו שהוא עצמו בבתי׳ יש‪ .‬בתי׳ יש תאמיתי‪ ,‬וכל תאורות והגילויים הב‬
‫בהי׳ אין לגבי׳‪ .‬משא״ב בההארה שנמשך להתלבש בבל ס פ י ‪ /‬הוא הדיעד‬
‫דמאין ליש‪ ,‬לפי שההארה בא בההעלמות‪ ,‬דתמשכתה הוא ע״י הצמצוב‬
‫ותתעלמות דאוא״ס‪ ,‬וגם שהיא בעצמה באה בהתעלמות‪ ,‬דהגילוי הוא רק בתי‬
‫המציאות בלבד‪ ,‬הייגו התפיםא במו שהבלי תופס את האור‪ ,‬ולא גילו‬
‫האור כמו שהוא בעצם‪ ,‬דמה שבגילוי הוא רק כמו שהכלי תופס או‬
‫האור‪ ,‬ומציאוה הכלי‪ ,‬והאור בא בתתעלמות‪ ,‬וזהו מאין ליש‪ ,‬משא״כ‬
‫באור הםוכ״ע הוא מיש לאין‪ ,‬וזהו״ע ברוך כבוד הוי׳ ממקומו‪ ,‬שהוא בהי‬
‫כבוד עילאה שצ״ל גמשך ממקומו הגעלם‪ ,‬וההמשבה ג״ל שהוא ע״י שינו‬
‫מקום למטה כר‪ ,‬דאי׳ במד״ר ע״פ לריה שמניך טובים כו׳ אברהם למ‬
‫הוא דומת‪ ,‬לצלותית של אפולפולסימון שמוקפת צמיד פהיל ומונתה בקר‬
 ‫הוספ^‬ ‫שי‬

‫זוית ולא הי׳ ריהו נודף בו׳ אמר לו הקב״ה טלטל עצמך ויהי׳ שמו‬
‫מהגדל‪ ,‬דאברהם הי׳ מודיע ומגלה ע׳ אלקות בעולם‪ ,‬וזהו שמך מהגדל‬
‫שהודיע ע׳ אלקות בעולם‪ ,‬שזהו יותר מע׳ תאלקות שבבריה״ע‪ ,‬דהאלקות‬
‫שבבדיה״ע ה״ה בהעלם‪ ,‬ואברהם הי׳ מפרסם ומגלה ע׳ האלקות בעולם׳‬
‫וכמ״ש במד״ר )פ׳ בא( עד אברהם הי׳ העולם מהנהג ב א פ ל בא אברהם‬
‫ד״‪/‬‬

‫התחיל להאיר‪ ,‬ובלקו״ת מהאריז״ל אי׳ דהתחלת יחוד עליון דמ״ת הוא מאברהם‬
‫הוי׳ ואלקים דמ״ת׳‬ ‫אבינו‪ ,‬דההפרש בין יחוד הוי׳ ואלקים דבריה״ע‪ ,‬ל י‬
‫ז ז ן ד‬

‫דבבדיה״ע השם אלקים הוא בהתגברות‪ ,‬דשם אלקים מעלים ומםהיר על‬
‫שם הוי׳‪ ,‬ובמ״ת הי׳ התגברות דשם הוי׳ על שם אלקים‪ ,‬שהר׳ע גילוי‬
‫אלקוה‪ ,‬וזה התחיל מאברהם‪ ,‬וע״י זה המשיך ע׳ ברוך כבוד הוי׳ ממקומו׳‬
‫ם‬
‫ממקומו הנעלם כו׳‪ ,‬וכן משמע להדיא במד״ר פ׳ בא )פ׳ טז( ע״פ פ ל‬
‫ומאזני משפט להוי׳‪ ,‬וכן מצינו שמשה ושמואל שוין כאהד שנא׳ משה ואהרן‬
‫עזד‬
‫בכהניו ושמואל בקוראי שמו‪ ,‬בא וראה כמה בין משה לשמואל‪ ,‬ד מ '‬
‫‪ ,‬אמר הקב״ה‬ ‫הי׳ נכנם כו׳ לשמוע הדבור‪ ,‬ושמואל הדבור בא אליו‪ ,‬למה‬
‫כ ך‬

‫בדין ובצדקה אני נוהג את העולם‪ ,‬דמשה יושב במקומו וכל ישראל באים‬
‫אליו לדין‪ ,‬ושמואל הולך בכל העיירות‪ ,‬שנא׳ והלך מדי שנה בשנה‪ ,‬אמר‬
‫הקב״ה‪ ,‬משה שהי׳ יושב כו׳ יבוא אצלי בו׳‪ ,‬ושמואל שהוא הולך בכל‬
‫‪,‬‬
‫העיירות״ אני הולד אליו כ ו ‪ /‬שזהויע והתהלכתי בהוכבם‪ ,‬גילוי בהי‬
‫סוב״ע בממכ״ע‪ ,‬וכמו״כ באברהם שע״י השינוי מקום למטה המשיך ע׳ ברוך בבור‬
‫הוי׳ ממקומו‪ ,‬וזהו״ע הוי׳ יוצא ממקומו שיוצא ממה״ד למה״ר‪ ,‬מדה״ד הם‬
‫הפדות דז״א‪ ,‬שיש שם ע׳ הו״ג‪ ,‬ומדה״ר הם המדות דא״א דליה שמאלא‬
‫בהאי עתיקא כו׳ וההשפעה דז״א היא ג״כ מבהי׳ א״א‪ ,‬וההשפעה דא״א‬
‫היא ג״כ ע״י בהי׳ ז״א״ אלא שההפרש הוא בין מעביר להתלבשות‪ ,‬דבשהיא‬
‫ע״י התלבשות‪ ,‬ובבהי׳ העכבה״ שנעשה כמהות המלביש נק׳ ההשפעה ע״ש‬
‫הז״א‪ ,‬וכשהוא דרך מעביר הז״א ה״ז גק׳ ע״ש בהי׳ א״א‪ ,‬ובאמה גם ההמשכה‬
‫היא מדרי׳ עליונה יותר‪ ,‬דמה שבא בהתלבשות ה״ז מתעלם בעצמו בשביל‬
‫י ׳ ממקומו׳‬ ‫ההתלבשות כ ו ‪ /‬וזהו״ע הוי׳ יוצא ממקומו‪ ,‬הו״ע ברוך כבוד‬
‫ה ו‬

‫שהוא בהי׳ המשכת כבוד עילאה מבתי׳ מקורו כ ו ‪ /‬וזהו ג״כ ע׳ שיוצא ממה״ד‬
‫למדה״ר‪ ,‬שהו״ע גילוי בחי׳ א״א כ ו ‪ /‬והנה מ״ש בר״ן דענין שינוי מקום‬
‫הו״ע הכנעה כו׳ וכמו״כ בתשובת הרשב״א כ׳ דזהו״ע מה שגלות מכפר‬
‫כו׳ שזהו מדרכי הכפרה‪ ,‬הענין‪ ,‬דאי׳ בחולין )דף צא ע״ב( חביבים ישראל‬
‫יותר ממלאכי השרת‪ ,‬ישראל מזכירים את השם לאהר ב׳ תיבות‪ ,‬שמע‬
‫ישראל הוי׳‪ ,‬ומלאכה״ש מזכירים אותו אתר ג׳ תיבות‪ ,‬ק׳ ק׳ ק׳ היי׳‬
‫צבאות‪ ,‬ומקשים והאיכא ברוך כבוד • הוי׳ ממקומו‪ ,‬ומשגי ברוך אופנים‬
‫הוא דאמרי‪ ,‬ופירש״י שהם מכסא כבוד עצמו‪ ,‬ומשמע שיש יתרון מע׳ באופנים‬
‫על השרפים‪ ,‬ולכאורה צ״ל הרי השרפים הם למע׳ מאופנים כו׳‪ ,‬א י‬
‫הענין‪ ,‬דהנה השרפים הם בבריאה‪ ,‬דשם מאיר גילוי האור‪ ,‬וכמ״ש יוצר אור‬
‫ובורא השך‪ ,‬שהוא השך לגבי יצירה‪ ,‬מפני שבבריאה הוא יש הראשון‬
‫שנברא מן האין‪ ,‬ומאיר שם גילוי האין‪ ,‬וע״כ השרפים שהם בבריאה הס‬
‫משיגים את מקורם המהוום‪ ,‬וכמ״ש שרפים עומדים מ ל לו‪ ,‬ממעל‬
‫מ ע‬
 ‫הוםפות‬
‫לשם אדג״י‪ .‬ממעל לשבינתא‪ ,‬מפגי שהם משיגים אותו ע״ב גק׳ עומדים‬
‫ממעל׳ שמקיפים וסובבים כ ו ‪ /‬וכמ״ש בםש״ב פ״ה‪ ,‬בעגין מקיף ומוקף‬
‫שבשכל׳ דקודס שמשיג א ת הדבר הלבה‪ ,‬הדבר הלבה מקיף את שבלו‬
‫וכשמשיג אותה‪ ,‬שכלו מקיף את הדבר הלבה‪ ,‬אף שעצם הדה״ל למע׳‬
‫משכלו כר‪ ,‬וכמו״כ כשרפים שהם משיגים את מקורם המהוום גק׳ עומדים‬
‫‪,‬‬
‫ממעל׳ וכן הם משיגים ב ה י אוא״ם שקדוש ומובדל‪ ,‬שזהו מחמת ע׳ אימא‬
‫עילאה מקננא בכורסיא‪ ,‬דמתמת האין אלקי המהוום איך משיגים בתי׳‬
‫האוא״ס שלמע׳ ממקורם‪ ,‬דמשו״ז יבולים רק להשיג את מקורם המהוום׳‬
‫אבל מה שמשיגים בהי׳ אוא״ם שקדוש זהו מחמה בהי׳ אימא עילאה‬
‫כר׳ והם איגם בבהי׳ מציאות יש׳ דבריאה שהוא היש הראשון כו׳‪ ,‬הוא‬
‫‪,‬‬
‫ב ב ת י אפשרות המציאות ולא מציאוה ממש‪ ,‬דהההלה המציאוה ממש הוא‬
‫ביצירת כר׳ ע״כ הם אומרים קדוש׳ וג״פ קדוש הס ג׳ מיגי צמצומים עד‬
‫שיתי׳ תוי׳ צבאות׳ אות הוא בצבא דילי׳ כ ו ‪ /‬והאופגים הם בעשי‪ /‬דשם‬
‫איבו מאיר גילוי האין ואינם משיגים את מקורם‪ ,‬וב״ש שאינם משיגים‬
‫את האוא״ס שקדוש ומובדל‪ ,‬דאף עשיהיו‪ ,‬אף הפסיק ה ע ‪ /‬שזהו רגל השמאלי‬
‫שגפסק׳ דבריאה ויצירה הם ב׳ קוין שמחוברים יהד‪ ,‬דבריאר‪ ,‬ויצירת הם‬
‫בערך׳ שהם בחי׳ העלם וגילוי‪ ,‬דיצירה חוא בחי׳ גילוי ההעלם דבריאה׳‬
‫משא״כ עשי׳ הוא רגל הג׳ שנפסק‪ ,‬דשם אינו מאיר כלל האור‪ ,‬ונק׳‬
‫חשך ממש׳ לא כמו ע׳ ובורא חשך‪ ,‬שהוא מצד הגילוי אור שהוא חשך‬
‫לגבי למטה כו׳׳ וע״כ האופגים אין להם השגר‪ ,‬במקורם כ ו ‪ /‬אבל ע״י‬
‫העדר ההשגה שלהם הוא יתרון אור מתוך החשך׳ עי״ז והאופנים ברעש גדול׳‬
‫רעש אותיות שער׳ ור״ל שער בימין‪ ,‬דשער בשמאל‪ ,‬הו״ע שערות וצמצומים‪,‬‬
‫אבל שעד בימין ת ר ע שער רתב‪ ,‬שנמשך בחי׳ י א י אוא״ם‪ ,‬וע״כ הם‬
‫ג‬

‫מזכירים א ת תשם לאתר ב׳ תיבות ואומרים בדיך כבוד הוי׳ ממקומו‪,‬‬

‫שממשיכים את כבוד הוי׳ ממקומו‪ ,‬בחי׳ ממקומו הוא מוכרע כ ו ‪ /‬וכ״ש‬
‫בנשמות למטה שיש בהם תרעש יותר כר‪ ,‬מצד ב׳ ענינים‪ ,‬הן מצד שרשם׳‬
‫שהם בשרשם למע׳ ממלאכים‪ ,‬דשרשם מבתי׳ פנימי׳‪ ,‬ומלאכים שרשם מבתי׳‬
‫חיצוני׳׳ ואפי׳ מלאכים עליונים שרשם מבתי׳ היצוני׳ הבלים‪ ,‬ונשמות הרי שרשם‬
‫מבתי׳ פנימי׳ הכלים ופנימי׳ האור‪ ,‬והן מצד תירידת שירדו למטת ממלאכים‪.‬‬
‫דמלאכים ירדו דק במדדי׳ דקדושת‪ ,‬אבל נשמות ירדו בנה״ב שהוא בתי׳‬
‫גוגה‪ ,‬משכא דתויא‪ .‬ונמשך אתר תאוות העולם ועניגים גשמיים‪ .‬אף דעצם נה״ב‬
‫הוא כת תמתאוות פשוט‪ ,‬ואיגו מוכרת לרצות ע׳ תאוות כר‪ .‬מ״מ ה״ה הומרי‬
‫ובטבעו הוא גס‪ ,‬שהוא הומרי וגס בטבעו‪ ,‬והגוף מסייע לזח‪ ,‬שהוא מד״י הגשמיים‪.‬‬
‫שגתוספו בו ב׳ יסודות ה ה ו מ ר י ‪ /‬דמלאכים גופם הוא רק מב׳ יסודות הדקים‪ ,‬אש‬
‫ורות ומיסודות שלמע׳‪ .‬ובגוף שלמטת גתוספו ב׳ יסודות הגסים‪ .‬והם יסודות‬
‫גשמיים‪ ,‬וממילא הירידת גדולת יותר כר‪) ,‬ובאמת היא הנותנת‪ ,‬דגש״י מפגי שרשם‬
‫למע׳ יותר ע״כ בכהם דוקא לירד למטה בגוף וגה״ב ולפעול כר(‪ ,‬ע״כ הרעש‬
‫הוא עוד גדול יותר‪ ,‬ועי״ז ממשיכים ע׳ רעש אותיות שער‪ ,‬ע׳ זה השער‬
‫ל ה ו י ‪ /‬בתי׳ גילוי אוא״ס כ ו ‪ /‬וזהו הטעם שאנו אומרים והאופגים ותית״ק‪,‬‬
‫שאנו מזכירים את האופגים קודם להתיות‪ ,‬והרי התיות הם למע׳ מהאופגים‪.‬‬
 ‫הוםפו ת‬ ‫שיג‬
‫דהאופגים הם ב ע ש י ‪ /‬וההיות ה״ה ביצי׳׳ והי׳ צ״ל את המיות קודם‪ ,‬וכמי‬
‫שאנו מזכירים א ת השרפים קודם׳ ואם אנו אומרים כסדרן מלמטלפ״ע‬
‫הי׳ צ״ל האופנים קודם גם להשרפים כ ו ‪ /‬ואיך זה‪ ,‬לא מלמעלמ״ט ילא‬
‫מלמטלמ״ע‪ ,‬אבל הטעם׳ דחשבינן אותם כסדר מעלתם׳ דתחלה חושבים אותם‬
‫מצד מעלתם׳ בענין ההשגה׳ וע״כ תושבים תהלה את השרפים שהם משיגים‬
‫בתי׳ אוא״ם וכו׳ ואת״כ תושבים מצד מעלת העדר ההשגה בר‪ ,‬ובזי׳‬
‫האופנים גבוהים במע׳ יותר גם מתיוה״ק‪ ,‬אף שתתיות ה״ה ביצירה‪ ,‬דשם איני‬
‫מאיר גילוי האור כמו שמאיר בבריאה‪ ,‬וממילא גם הם בבהי׳ העדר ההשגה׳‬
‫אף שיוצר אור ובורא השך׳ דבריאה הוא השך לגבי יצירה‪ ,‬מ״מ יצירה‬
‫הוא גילוי ההעלם כו׳׳ ע״ב ההעדר השגה דאופגים גדול יוהר מפני שהם‬
‫למטה יוהד כ ו ‪ /‬אך לכאורה צ״ל מהו היהרון כ״כ בע׳ העדר ההשגה שלהם׳‬
‫אם מצד היציאה שנעשה עי״ז‪ ,‬הרי זה יש גם כשרפים‪ ,‬שהם בבחי׳ רציא‬
‫ם‬
‫ויציאה מהכלים שלהם׳ שנעשה ג״כ ע״י העדר ההשגה‪ ,‬דהשגחס באוא״‬
‫שקדוש ומובדל׳ הוא בא׳ משתי פנים‪ ,‬או שהם ר ק משיגים שיש בחי׳‬
‫אוא״ם שלמעלה מהשגה‪ ,‬דגם זה הוא ע׳ געלה בהשגה‪ ,‬דמצד השגה בעצם׳‬
‫מושגים רק הענינים המושנים ואינו יודע שיש עוד בלתי מושג‪ ,‬ומה שמשיגים‬
‫מעניגים המושגים‪ ,‬שיש עוד ע׳ בלתי מושג‪ ,‬שמשיג שכ״ז הוא בחי׳ האור״‬
‫ובעצמות אינו ש י ד כ״ז׳ דתיינו ע׳ להבין דבר מתוך דבר‪ ,‬זהו יתרון מעלי"‬
‫ומ״מ הרי אינם משיגים את בתי׳ האוא״ס‪ ,‬ויש אופן‪ ,‬שע״י ידיעה השלילר׳‬
‫בא לידי הכרה באופן ההפלאה דאוא״ס‪ ,‬אך מ״מ בהי׳ האוא״ס המופלא אינם‬
‫משיגים‪ ,‬דליה מה׳ הפיסא ב י ‪ /‬וע״י העדר השגה זו‪ ,‬השרפים הם בבחי'‬
‫רצוא ויציאה מהכלים‪ ,‬שז״ע שנק׳ שרפים‪ ,‬שגשרף כל מציאוהם בר‪ ,‬העניז׳‬
‫מ צ‬
‫י‬ ‫דיציאה דהשרפים׳ הוא רק מתמה הפלאת האוא״ם שלמע׳ מהשגה‪ ,‬וא״ז‬
‫הכלים שלהם׳ כ״א רק מצד הנשמה׳ וכמו ריה שהוא דבר שהגשמה נהגי[‬
‫ממנו ולא הגוף׳ וא״ז ע״י זיכוך הכלים שלהם‪ ,‬אבל העדר ההשגה של‬
‫האופנים הוא מהמת העלמות והסתרים‪ ,‬וע״כ ע״י הרעש שלהם שזה ע׳‬
‫כ‬
‫י׳‬ ‫בירור וזיכוך היש הם ממשיכים בהי׳ כבוד עילאה ממקומו הנעלם‬
‫)וזהו ע״ד ההפרש בין בהי׳ בכל מאדך דגשמה‪ ,‬ובין בחי׳ בבל מ א י י‬
‫דגה״ב‪ ,‬דע״י בכל מאדך דנשמה ממשיכים ג״כ אוא״ס‪ ,‬דבמדה שאדם מודד‬
‫ם‬
‫מודדין לו‪ ,‬אבל ע״י בכל מאדך דגח״ב ממשיכים בחי׳ עצמות אוא״‬
‫דוקא כר‪ ,‬מפגי שעי״ז הוא מברר ומזכך את היש דנה״ב‪ ,‬וכמו״ב האופנים‬
‫דוקא שע״י הרעש שלהם געשה הבירור והזיכוך הם ממשיכים בהי׳ כבוד‬
‫כו׳(‪ ,‬שז״ע ההמשכה שע״י המצוה שהם מלובשים בעגיגים גשמיים ציצית‬
‫ז‬
‫בצמר גשמי ותפלין בקלף גשמי וכן כל המצות מלובשים בגשמיוה׳ ועי״‬
‫דוקא רהבה מצותך מאד‪ ,‬שהם כלים רחבים להמשכה אוא״ם‪ ,‬יותר מבחי'‬
‫התורה‪ ,‬דהתורה נק׳ קוצותיו תלתלים‪ ,‬שהם בתי׳ שערות וצמצומים היינו‬
‫בהי׳ הרצון המצומצם ב ה כ ‪ /‬אבל המצות הם בהי׳ הרצון שלמע׳ מהטעם׳‬
‫שהוא שער רהב כו׳ וזהו״ע זה השער ל ה ו י ‪ /‬שהוא המשכת הוס׳ אורות‬
‫בשם הוי׳ כ ו ‪ /‬והענין דהנה ברוך כבוד ד״וי׳ ממקומו ראשי ה י ב ו ת בכים‬
‫שזהו״ע מים תתתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלבא‪ ,‬דתהלה יייי‬
 ‫‪1‬ז ו ם פ ו* ת‬
‫מים במים‪ .‬שמים תחתונים היו מעורבים במים ‪.‬עליונים‪ .‬וממילא מים‬
‫העליונים לא היו בבתי׳ דקוה ועילוי כ״כ‪ ,‬ומים התחתונים לא היו‬
‫בבתי׳ ירידה כ״כ‪ .‬וע״י המא׳ יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים כ ר נבדלו‬
‫מים התחתונים מן העליונים‪ .‬דהעליונים נעשו בתכלית הדקות והעילוי‪.‬‬
‫והתחתונים ירדו ונשפלו כו׳‪ ,‬דכתי׳ ונהר יוצא מעדן ואי׳ בזה״ק מד‪.‬‬
‫שמי׳ דההוא נהר‪ ,‬יובל שמי׳‪ ,‬היים שמי׳‪ ,‬יובל שמי׳ הוא בחי׳ בינה‬
‫שהוא הגילוי שמאיר בג״ע‪ ,‬וחיים הוא בחי׳ חכ׳ שמאיר בבינה כו׳ ולמע׳‬
‫יותר הוא בהי׳ וההוא נביעו איהו כנשמחא‪ ,‬ואיהו שקיו דאילנא‪ ,‬כמיא‬
‫דאשקי לאילנא‪ ,‬זהו״ע בהי׳ מים עליונים‪ ,‬והמים התההונים ירדו למטת‬
‫בבתי׳ יש‪ ,‬שמים מצמיחים כל מיני תענוג‪ ,‬ע״ב מים תחתונים בוכים‬
‫אנן בעיגן למהוי קדם מלכא‪ ,‬וע״י הבכי׳ והרעש הם מגיעים לבחי׳ קדם‬
‫מלכא‪ ,‬שהוא למע׳ מבהי׳ ז״א‪ ,‬מלכא הוא בחי׳ ז״א‪ ,‬וכמא׳ מלכא ומלבתא‬
‫הוי יתבי‪ ,‬והם מגיעים קדם מלכא‪ ,‬וזהו ע״ד ע׳ לפני הוי׳ תטהרו‪ ,‬שהוא‬
‫למע׳ מבהי׳ שם ד״וי׳ דז״א‪ ,‬כ״א זהו בבתי׳ הבתר כר‪ ,‬וכמו השרפים‬
‫שעומדים ממעל לשכיגתא‪ ,‬כן מים התתתוגים מגיעים לקדם מלכא כר‪ ,‬והנה‬
‫השרפים ואופגים הם ג״כ ב׳ ד״מדרי׳ דמים עליונים ותחתונים‪ ,‬דעל ראשי‬
‫התיות רקיע כעין הקרח הנורא‪ ,‬הוא בחי׳ הרקיע שעל גבי תיון עילאין‬
‫דאצי׳‪ ,‬שהוא הפרםא שמפסיק בין הבינה אל הז׳׳א‪ ,‬ובחי׳ אימא עילאה‬
‫מקננא בכרסיא‪ ,‬וע״כ השרפים שהם בבריאה הם בחי׳ מים עליונים שמעל‬
‫לרקיע‪ ,‬אבל האופנים והיות שהם ביצי׳ ועשי׳ דשית ספירן מקננין ביצי׳‬
‫ואופן בעשי׳‪ ,‬הם בחי׳ מים תחתונים‪ ,‬וע״י הבכי׳ והרעש שלהם שמצד‬
‫הירידה דוקא‪ ,‬הם מגיעים למע׳ כו׳‪ ,‬וכמו״כ בנשמות שע״י הבכי׳ והרעש‬
‫שלהם על הירידה‪ ,‬הא׳ על ירידת גיצוץ האלקי‪ ,‬והב׳ על גה״א שצריך‬
‫לתתלבש בלבוש המתברר‪ ,‬שהוא ירידה גדולה‪ ,‬שירדה פלאים עי״ז מעוררים‬
‫וממשיכים בתי׳ עצמות אוא״ס עד למטה‪ ,‬ובפרט ע״י ע׳ התשובה שמגיע‬
‫למע׳ מאד כו׳ ובזה הוא ג״כ ע׳ התעוררות רתמים‪ ,‬וכמ״ש וישק יעקב‬
‫לי־תל וישא את קולו ויבך‪ ,‬יעקב הו״ע התעוררות רתמים‪ ,‬וישא את קולו‬
‫למע׳ לבהי׳ אב הרחמים שהוא למע׳ מבחי׳ אב הרחמן‪ ,‬דאב הרהמן הוא בתי׳‬
‫הרתמים דס׳ השתל׳‪ ,‬ואב הרחמים הם בחי׳ הרחמים שלמע׳ מם׳ השתל׳‬
‫והם בחי׳ רחמים עצמי׳ רחמים פשוטים בר‪ ,‬ועי״ז נמשך בחי׳ אוא״ס עד למטה‬
‫גם בבתי׳ תבל‪ ,‬וכמ״ש לת׳ תארץ ומלואת ת ב ל וישבי בה‪ ,‬דתבל הוא למטה‬
‫מארץ כו׳‪ ,‬וכדאי׳ במד״ר ע״פ וכבוד הוי׳ מלא את ביה הוי׳‪ .‬הוא רק‬
‫בירושלים עד ההומה‪ ,‬אבל לע״ל דכתיב וגגלה כבוד הוי׳ יהי׳ מלא כל‬
‫הארץ כו׳‪ .‬ו ז ח ר ע שיגוי מקום‪ .‬שיוצא ממקומו לבחי׳ מקום שבע״ת עומדים‪,‬‬
‫וזהו דאי׳ בזהר ע״פ הנד‪ .‬מקום אתי‪ ,‬דאית חד מקום דאיהו שמיר וגגיז‬
‫ד‬
‫ל א אתיידע‪ ,‬דיש ב׳ בהי׳ מקום‪ ,‬והד מקום הוא דלא אתיידע וזהו בהי׳‬
‫המקום שבע״ת עומדים כוי‪ ,‬דזהו ש י ד גם בצדיקים כע׳ כל ימיו בתשובה‪.‬‬
‫דהיינו בהי׳ זבהי אלקים רוה גשברה כו׳‪ .‬וזהו דאי׳ במד״ר ע״ז דבמוסף‬
‫דר״ת כתי׳ ועשיתם דבכל המוםפין כתי׳ והקרבתם‪ ,‬ובמוסף דר״ה כתי׳‬
‫ועשיתם‪ .‬מעלת אני עליכם כאלו תיום נעשיתם לפני‪ ,‬היום אני עושה אתכם‬
 ‫הוספות‬ ‫שיד‬

‫ברי׳ הדשה‪ ,‬וכדכתיב השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ד ע השמים ההדשים כו׳ ה ר ע בהי׳ פנימי׳ עתיק כידוע ובשרשו הוא‬
‫בהי׳ עצמות אוא״ס כו׳׳ יע״י התשובה דר״ה ממשיכים זה כר‪ ,‬וכמדכ‬
‫ע״פ ואעשך לגוי גדול אי׳ במד״ר‪ ,‬אני עושה אותך ברי׳ חדשה שהוא‬
‫ע״י ע׳ התשובה‪ ,‬אף דבאברהם לא הי׳ ע׳ הטא ועון‪ ,‬מ״מ הרי בצדיקים‬
‫ג״כ שייך ע׳ התשובה׳ ועוד דענין לך לך מארצך‪ ,‬הוא הנםיון הראשון‬
‫מעשרה נסיונות שנתנסה אאע״ה׳ וגיסיזן שייך לע׳ בירור וזיכוך בר‪ .‬חד׳י‬
‫לך לך מארצך‪ ,‬הוא השינוי מקום׳ שהוא בב׳ אופנים‪ ,‬או שהו״ע שהודיע‬
‫ופרסם ע׳ אלקוח בעולם׳ ועי״ז המשיך בחי׳ כבוד הוי׳ כ ר בהי׳ והתהלכתי‬
‫בתוככם כר׳ או שהוא ע״י ע׳ התשובה‪ ,‬שעי״ז המשיך ע׳ ברוך כבוד הוי׳‬
‫ממקומו‪ ,‬בהי׳ אני עושה אוהך ברי׳ הדשה כר‪.‬‬

‫ב״ה‪ ,‬הנחה‪ ,‬ש״פ כי תשא פר״ת‪ ,‬רםטוב־דון‪.‬‬

‫הנה אנכי כורת ברית גגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל‬
‫הארץ ובכל הגוים‪ ,‬וראה כל העם את מעשי הוי׳ כי נורא א ‪ .‬וצ״ל הרי‬
‫ה ו‬

‫זה נאמר אתר מ״ת‪ ,‬ומהו א״כ שאומר אעשה נפלאוה‪ ,‬על איזת נפלאות קאי׳‬
‫הרי יצי״מ קי״ס וירידת המן כבר היו קודם מ״ת‪ ,‬ומהו שאומר עוד אעשה‬
‫נפלאות‪ .‬והנה בפי׳ הרמבין על התורה אי׳ דזהו קאי על מ״ש קודם לזה׳ ילל‬
‫נא הוי׳ בקרבנו כו׳ וסלתת לעונינו ולתטאתינו ונתלתנו‪ ,‬ופירש״י שם ונהלתנו‬
‫וחתננו לך לנהלה׳ נהלה מיותרת‪ ,‬זו תיא בקשת ונפלינו אני ועמך שבקש משי•‬
‫שלא תשרה השכינה על תאומות׳ וע״ז נא׳ כאן אעשה נפלאות‪ ,‬הייני ^‬
‫א‬
‫ונפלינו‪ ,‬פלא הוא מדרי׳ פנימיר הכהד וכמו לא נפלאה ולא רחוקה ה י ׳‬
‫ש ה ר ע בהי׳ פנימיו׳ הכהר‪ ,‬ומשם ההמשכה לישראל דוקא‪ ,‬דמבהי׳ הבהר הרי‬
‫בהשיבה כאורה ויכולים הכל לקבל‪ ,‬אך כ״ז ר ק בבהי׳ היצוניו׳ הבהר‪ ,‬אבל‬
‫מבהי׳ פנימיר הכתר נמשך לישראל דוקא‪ ,‬אך צ״ל מהו״ע הכריתת ברית דמשה•‬
‫הרי כ ב ר הי׳ כר״ב עם אברהם‪ ,‬וכמ״ש ביום ההוא כ ר ת הוי׳ א ת אברם ברית‬
‫לאמר לזרעך אתן כל הארצות‪ ,‬ואומר אשד כ ר ת את אברהם ושבועתו ליצהס•‬
‫ולמד‪ ,‬צריך עוד לכריתת ברית עם משה‪ ,‬ובת״י אי׳ דכריתת ברית דמשה קאי‬
‫על זמן הגלות‪ ,‬צל״ז ג״ב מהו״ע דקאי על זמן הגלות כו׳‪ ,‬גם צ״ל מהו שאומר‬
‫אשר לא נבראו בכל הארץ‪ ,‬מת שייך נפלאות לארץ כו׳‪ ,‬גם צ״ל מ ה ר ע וראו‬
‫כל העם את מעשי הוי׳ כי נורא הוא‪ ,‬מהו״ע נורא כו׳‪.‬‬
‫ל י ׳ ‪ ,‬ולבאו׳‬ ‫ע‬ ‫צ ן ר ך‬ ‫י ר י ד ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ב ג ן ף ׳‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫כ״ז צלה״ת ענין ירידת‬ ‫ולהבין‬
‫צ״ל מהו העלי׳ הרי הנשמה גם קודם ידידתה בגוף היתד‪ ,‬עומדת למעי‬
‫באהרי‪ ,‬וכמ״ש הי הוי׳ אשר עמדתי לפניו׳ שהיתה עומדת שם באהו״י ובבתי׳‬
‫ביטול‪ ,‬וא״כ מהו העלי׳ שע״י הירידה כו׳‪ .‬הענין דהנה אתר מ״ת נא׳ ואנשי קדש‬
‫שטו‬ ‫הוספות‬
‫מייייו לי‪ ,‬שנש״י נתעלו בבחי׳ הקדש כר‪ ,‬דהמלאכים אומרי׳ קדוש קדוש כר‪ ,‬דזהו‬
‫עבודתם שאומרים ג״פ קדוש‪ ,‬דהיינו שי״ב שעות היום הם עומדים בהביטל‬
‫דאמירת ג״פ קדוש‪ ,‬ולכאר מה שייך עבודה אצל המלאכי‪ /‬הרי בשבקשו את‬
‫התורה השיבו להם‪ ,‬כלום יצה״ר יש בכם‪ ,‬וא״ב איזה עבודה שייך אצלם‪ ,‬אלא‬
‫העגין דהנה שרש המלאכים ה״ה מבתי׳ הדבור‪ ,‬וכמ״ש בדבר הוי׳ שמים געשו‬
‫וברוח פיו כל צבאם‪ ,‬משא״ב שרש נש״י ת״ת מבתי׳ ה מ ת ‪ /‬ישראל עלו ב מ ת ‪/‬‬
‫דההפדש בין מה׳ לדבור הוא דהמת׳ ה״ה לבוש המיותר כו׳ אבל תדבור ת״ת‬
‫נפרד מהאדם‪ ,‬וכמו״כ נש״י דשרשם מבהי׳ מה׳ ה״ה דבוקי׳ באוא״ם ב״ה‪,‬‬
‫משא״כ המלאכי׳ דשרשם מבתי׳ הדבור ה״ה בבחי׳ פירוד וכמ״ש ומשם יפרד‬
‫והי׳ לארבעה ראשים‪ ,‬ע״כ שייך אצלם ג״כ בחי׳ עבודה‪ ,‬וזהו״ע אמירת קדוש‬
‫שלהם הייגו שממשיכים בהי׳ קדוש‪ ,‬אך זהו רק בהי׳ קדוש וא״ו‪ ,‬שהוא המשכה‬
‫מבתי׳ הקדש‪ ,‬דקדש היא מלה ב ג ר מ י ‪ /‬וקדוש הוא המשכה מבחי׳ הקדש‪ ,‬אבל‬
‫בנש״י נא׳ ואנעוי קדש כו׳‪ ,‬שהם מתעלי׳ בבהי׳ הקדש ב ו ‪ /‬והייגו ע״י קיום‬
‫המצוות‪ ,‬שהם בהי׳ פנימיות רצון העליון‪ ,‬וע״י קיום המצוות ממשיכים בהי׳‬
‫הקדש‪ ,‬כמו ע״י ד״פ דתפילין ממשיכים ד׳ מותין עליונים‪ ,‬שהם בהי׳ מצוות‬
‫עליונוה‪ ,‬דהמצוות נק׳ בשם זריעה וכמ״ש זורע צדקות מצמית ישועות‪,‬‬
‫אשריכם זורעי על בל מים‪ ,‬ויזרע יצהק בשנה ההיא‪ ,‬ואי׳ ע״ז אין זריעה אלא‬
‫צדקה‪ ,‬שנא׳ זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי הסד‪ ,‬דבל המצוות נק׳ בשם זריעה‪,‬‬
‫וכמו ענין הזריעה שזורעין גרעין שאין בו לא טעם ולא דית ונצמה מזה פרי‬
‫בטעם ודיה‪ ,‬וזהו ע״י זריעה הגרעין דוקא שאין בו לא טעם ולא דיה אז‬
‫נצמת דוקא‪ ,‬דכשיזרעו בשר הפרי לא יצמה מזה בלום‪ ,‬כ״א דוקא כאשר יזרעו‬
‫את הגרעין כ ו ‪ /‬והייגו משום דבהעלמ יש בגרעין בת הפרי‪ .‬ע״כ ע״י הזריעה‬
‫נצמת מזה‪ ,‬וכמו״כ המצוות נק׳ בשם זריעה‪ ,‬דע״י קיום המצוות למטה ממשיכים‬
‫בתי׳ מצוות עליונות כר‪ .‬אך הנה בזריעת הגרעין הרי הצמיתה היא דוקא‬
‫כשהגדעין נזרע בארץ‪ .‬אבל יזרעוהו במ״א לא יצמת מזה בלום‪ ,‬כמו״כ ההמשכה‬
‫שע״י המצוות הוא דוקא כשישראל מקיים המצוה‪ ,‬אבל זולתו לא ימשיך בלום‪.‬‬
‫דנש״י נק׳ ג״כ בש׳ ארץ‪ ,‬דלמה גק׳ שמה ארץ ע״ש שרצתה לעשות רצון‬
‫קונה‪ ,‬כמו״כ בנש״י יש בהי׳ הרצוא והאהבה לאלקוה וע״ב כשהם דוקא‬
‫מקיימים התומ״צ‪ ,‬הם ממשיכים בהי׳ קדש העליון‪ ,‬והמצות• נק׳ אור זרוע‬
‫ל צ‬
‫י י ק ׳ וע״י קיום המצוות אף שהם גהלבשו בגשמיו׳ אך הרי כל הגבוה ביותר‪.‬‬
‫יורד למטה ביוהר‪ ,‬וכמו להכימא ברמיזא‪ ,‬דשבל עמוק שאיגו יבול להתלבש‬
‫בדבור ה״ה מתלבש ברמז כ ו ‪ /‬וכמו״כ אותיות ההקוקים על האב״ט איגם גיבריס‬
‫כמו על השעוה כ ו ‪ /‬וכן פגי ארי׳ אל הימין ה״ה למטה הי׳ טמאה כו׳‬
‫נמשך בתי׳ קדש העליון‪) ,‬דלכן גק׳ גש״י בשם אהוהי‪ .‬דאתוהי הוא לשון‬
‫איחוי אלכסנדרית כ ו ‪ /‬ולכן נק׳ ג״כ בשם ארץ‪ ,‬ובמ״ש ארץ חפץ(‪ ,‬וכן הם נק׳‬
‫בשם ארץ כנען‪ ,‬כנען הו״ע מסחר וקנין‪ ,‬ובמ״ש כנעני׳ סותרי ארץ‪ ,‬דענין‬
‫הקבין הוא ע״י משיכה וכסף‪ ,‬משיכה הוא מה שמושכים מרה״ר לרה״י‪ ,‬והו״ע‬
‫הבירורים‪ ,‬שמבררים הניצוצי׳ ומעלים אוהם מרה״ר לרה״י‪ ,‬שהו״ע המצות‬

‫ה ק ט ע מ ה ת י ב ה ו ה מ צ ו ת ‪ ,‬עד ק ד ש תעליון — אינו ב ר ו ר בכת״י‪.‬‬ ‫•(‬

 ‫ש ט ז‬
‫הוספות‬
‫שגתלבשו בעגיניפ גשמיים‪ .‬שזהו בחי׳ אתעדל״ת‪ ,‬ועי״ז במשך בחי׳ אתעדל״ע׳‬
‫שהו״ע בהי׳ כסף כו׳‪ .‬דהיינו המשכת בהי׳ קדש העליון שגמשך ע״י שישראל‬
‫מקיימים תמצוות‪ .‬וע״ז תי׳ כריתת ברית דאברהם אע״ה שע״י קיום המצוות‬
‫יומשך בתי׳ קדש העליון‪.‬‬
‫והנה בעגין כריתת ברית מצינו בירמי׳ שכרת את העגל לשנים וכורתי‬
‫הברית עברו בין תבתדיס‪ ,‬וכן באברהם נא׳ והנה תנור עשן ולפיד אש‬
‫אשר עבר בין הגזרים‪ .‬והיינו להורות דכמו ששני תתלקי׳ תם גוף אהד דוקא‬
‫כשתם ביתד‪ .‬אבל א׳ בלא ד‪.‬ב׳ ה״ז פלג גופא‪ .‬כמו״כ כורתי הברית מתאתדים‬
‫כ״כ עד שאין שלימות לא׳ בלא חבירו‪ ,‬וא״כ צ״ל בענין הכריתות ברית שלפע׳‬
‫מהו״ע שאין שלימות למע׳ בלא ישראל‪ .‬תענין דנש״י נק׳ תמתי‪ .‬שפועלים‬
‫פ‬
‫שלימות למעלה כו׳‪ .‬דהנה כתי׳ גדול הוי׳ ומהולל מאד בעיר אלקינו׳ וע״‬
‫פשוט‪ .‬עיר אלקינו הוא ירושלים שלמטה‪ .‬ושם הי׳ מאיר גילוי אלקות‪ ,‬דבשם‬
‫‪,‬‬
‫שבא ליראות כך בא לראות‪ .‬דבביהמ״ק הי׳ מאיד גילוי אלקות כר‪ ,‬ולמע‬
‫ענין עיר אלקינו‪ .‬אלקיגו הוא בהי׳ שם אלקי׳‪ ,‬בתי׳ עולם הדבור‪ ,‬וגק׳ עיי‬
‫אלקינו‪ .‬דכמו העיר נעשה מריבוי בתים ובית נעשה מריבוי אבנים‪ ,‬ובמו״ב‬
‫הוא בבתי׳ עולם הדבור‪ .‬הרי שתי אבנים בונות שתי בתים‪ ,‬שלשה אבנים‬
‫בונות ששת בתים וכי‪ /‬אך זהו בתי׳ שם אלקים לבד‪ .‬ועיר אלקינו ה״ז נק׳‬
‫כשמאיר בהי׳ ש׳ הוי׳ בבתי׳ ש׳ אלקים‪ .‬וחיינו כשנמשכים בחי׳ תום׳ אורות‬
‫בבהי׳ שם הוי׳‪ .‬אז מאיר בהי׳ שם הוי׳ בבהי׳ שם אלקי׳‪ ,‬וזהו״ע גדול הוי׳‬
‫כו׳‪ .‬גדול תוא בתי׳ עצמות אוא״ם‪ .‬כמא׳ גדול העולמים הי׳ שם‪ ,‬וגדול הוי׳‬
‫‪ .‬עף י י בר‪ .‬וזר׳י‬ ‫*‬
‫ה ו‬ ‫כו׳ היינו כשנמשכי׳ תוס׳ אורות‬
‫ב ב ח י‬ ‫ם‬ ‫א ן א‬ ‫מ ע צ מ ן ת‬

‫נעשה ע״י שנש״י מקיימים תומ״צ‪ ,‬שממשיכי׳ בהי׳ הקדש דג ל הוא בבהי׳‬
‫דו‬

‫א״א ותרי״ג מצות דאורייתא וז״מ דרבנן הם בגימ׳ תר״ך‪ ,‬שהם תר״י‬
‫עמודי אור דבתי׳ הכתר שממשיכים ע״י קיום המצוות כו׳ )ולכן הם גק׳ אנשי‬
‫קדש‪ .‬שע״י הירידה למטה וקיום התומ״צ בגשמיות דוק* עי״ז הם מתעלי׳‬
‫בבהי׳ הקדש׳ שהו״ע לאשתאבא בגופא דמלכא )ולכן ארז״ל עתידים צדיקים‬
‫שיאמרו לפניהם קדוש‪ .‬צדיקים היינו כללות ישראל המקיימים תומ״צ‪ ,‬וכסא׳‬
‫‪-‬״״**י‬ ‫ועמך כולם צדיקים‪ ,‬ו י א מ ר ו לז״ייייי‪.‬‬

‫««‪ u-w..,‬׳‪%,‬״‪.‬יר!ם שבשמים‪ ,‬שממשיכי׳ בתי׳ תום׳ אורות בשם הוי׳(•‬

‫י ש ?‬ ‫כ ש ל א‬ ‫א ב ל‬ ‫כ ו ‪/‬‬ ‫ה ק ד ש‬ ‫ב ח י‬ ‫נ מ ש‬ ‫י א ז‬ ‫ק י י ם הנ!]צוית‬ ‫כ ש י ש‬ ‫ז ה ו א‬ ‫כ‬
‫שר‪,.‬‬
‫ד מ‬ ‫ב י י ת‬
‫י '‬ ‫׳‬ ‫״‬
‫י;‬ ‫מ ש ד‬
‫התומ״צ ה״ו הרי אז לא נמשך בהי׳ הקדש כו׳‪ ,‬וע״ז הי׳ הכריתה‬
‫נ‬ ‫ש מ ש ם‬ ‫ב ח י ‪/‬‬
‫את‬ ‫‪,‬‬‫‪0‬‬
‫יג^ר׳״י׳‬ ‫דאף בלא קיום המצות‪ ,‬יומשך ע״י תשובי׳‬
‫י ע ? י ב כ י‬ ‫ב ר י ת י‬ ‫א ת‬ ‫ו ז כ ד ת י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י ז ה ו‬ ‫ע ל ס ש ע‬ ‫י ע ו ב ר‬ ‫ע י ן‬ ‫ג י ש א‬
‫' *בבתי'‬‫ה ם‬ ‫י‬ ‫כ ש נ ש‬
‫"‬ ‫'‬
‫י בו׳‬ ‫*‬ ‫בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור‪ .‬דבר״ב דאברהם היא י?‬
‫א ש י היצ‬ ‫א ש ו נ י ם‬ ‫ב ר י ת‬ ‫ל ה ם‬ ‫ח כ ר ת י‬ ‫נ א ‪,‬‬ ‫ד מ ש ד‬ ‫ב‬ ‫ע ל כ‬ ‫א ב ל‬
‫״ש ואף‬ ‫י כ‬
‫י‬ ‫ה מ צ י י ת‬
‫׳‬
‫י י ם‬
‫י"‬ ‫ארז׳‬
‫י ה י ‪/‬‬
‫ו מ״ש‬ ‫׳‬ ‫ק‬ ‫ולא גז׳ הארץ דכר״ב דמשה הי׳ גם כשלא‬
‫ל כ ל י ת ם‬ ‫ימ‬
‫' י׳ עמו‬ ‫גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלת‬
‫״ ‪ /‬י לא יטוש הוי‬ ‫כ‬ ‫‪,‬‬‫נ א‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫ן ב מ‬ ‫י ע ן ן ב ‪/‬‬ ‫ל א‬ ‫ן נ ח ל ת ן‬ ‫ע מ ו‬ ‫‪ m‬ה ן י‬ ‫ל א‬ ‫כ י‬
‫ש י ז‬
‫הוספות‬
‫כעבור שמו הגדול׳ לא יטוש הוי׳ עמו ונהלתו בו׳ זהו״ע הכר״ב דאברהם שהי׳‬
‫על עניו קיום ההומ״צ‪ ,‬ולא יטוש הוי׳ עמו בעבור שמו הגדול׳ זהו״ע תכד״ב‬
‫דמשה כו׳‪ .‬ובמ״א מבואר דלא יטוש הוי׳ עמו כו׳ זהו״ע אל תטוש תורת אמך‬
‫שהו״ע בתי׳ תושבע״פ‪ ,‬שמע בגי מוסר אביך הו״ע הושב״כ ואל תטוש תורת‬
‫אמד הו״ע תושבע״פ׳ דבתושבע״פ הרי תתגלות הדיגים דהושב״ב‪ ,‬וה״ז כמו‬
‫התגלות הולד שתוא ע״י תעס דוקא כ ו ‪ /‬ותורה הו״ע בתי׳ תשו״ע בו׳ כמ״ש‬
‫באגה״ת‪ ,‬וזהו דאי׳ בת״י דעגין כר״ב דמשה קאי על זמן תגלות‪ .‬דהייגו‬
‫דכריתת ברית דמשה ה״ה גם כשלא יהי׳ קיום המצות׳ שזהו״ע זמן הגלות כ ו ‪/‬‬
‫וזהו ג״כ מ״ש אעשה גפלאות אשד לא נבראו בכל תארץ‪ ,‬דתייבו גם כשלא‬
‫יהיו ישראל בבהי׳ ארץ׳ ומ״מ אעשה נפלאות‪ ,‬היינו ע׳ ונפלינו‪ ,‬שהו״ע שההמשכה‬
‫היא לישראל דוקא כ ו ‪/‬‬
‫וזהו הנה אנכי כורת ברית‪ ,‬הבריתת ברית דמשה הוא דגם כשלא יהי׳ קיום‬
‫המצות‪ ,‬מ״מ ע״י תשובה יומשך בהי׳ יגמד״״ר כו׳ )וזהו וראה כל העם‬
‫את מעשי הוי׳ כי גורא הוא‪ ,‬גורא הו״ע ההמשכה לגש״י דוקא‪ ,‬וכדאי׳ )יומא‬
‫ס״ט( ירמי׳ לא אמד תנורא כו׳ תן תן גוראותיו כבשת אתת בין ע׳ זאבים‬
‫ותיא מתקיימת כו׳( אשר לא גבראו בכל הארץ‪ ,‬הייגו גם כשלא יהי׳ ישראל‬
‫בבתי׳ ארץ כו׳ ומ״מ אעשה גפלאות‪ ,‬הו״ע וגפליגו‪ ,‬שתהיי מ״מ התמשכת‬
‫לישראל דוקא כ ו ‪/‬‬
 ‫ב‬ ‫הוספה‬

‫שיחות‬
‫שמחת ת ו ר ה — פר׳׳ת*‬
‫‪ 8‬פרייליכען ביגון )אף בלא תוהו׳‬
‫א‪) .‬בליל ש״ה אתר הקפות בבית‬
‫ומשמע הי׳ מב״ק שתגיגון ״אפ קאזאק״‬ ‫הריי״צ שליט״א קודם הדרוש למען‬
‫יש בו תוכן‪ /‬גם קבו ריקודים והמעות‬ ‫דעת אמר כ״ק‪ 0‬אדם אין בו שינוים‪,‬‬
‫היי ע ל תו״ת רש״גי גתן ק׳ אלפים‬ ‫מיט השגה וועט מען דורך גיין‪ ,‬מי ט‬
‫עבור ר י ק ו ד ה ב ‪ /‬בתתלה גתן רש״ג‬ ‫השגה וועט מען גיט פארפאלען ווערען‬
‫ר ק הס״ד אלפים )ע״ב( והוסיף את״כ‬ ‫כו׳ )שאל א׳ הרי באדם דוקא יש‬
‫ג״פ ע״ב מאות‪ ,‬בי ב״ק א׳ דע״ב הוא‬ ‫שינוים דדוקא למע׳ מציור אדם אין‬
‫בגימט׳ בכן‪ ,‬ויש ד״פ ובכן בתפלות‬ ‫שינוים‪ ,‬והשיב( דהאדם אינו משתנה‬
‫ימים נוראים שג״פ בכן האתרוגים‬ ‫בעצם דבכל השינוים בלייבט ער א‬
‫הוא בגימט׳ רי״ו שהוא גימט׳ של‬ ‫אדם‪ ,‬ואמר עוד דשכלי מביא גם את‬
‫גבורה׳ וע״י שם זה נעשה המתקת‬ ‫האוא״ס שלמע׳ מציור אדם‪ ,‬והו״ע‬
‫הגבורות כ ו ‪ /‬ואת״ב השליט לק׳ אלפים׳‬ ‫בהי׳ כי לא אדם ה״ה מביא אותו‬
‫פ‬
‫וריקוד הג׳ קנה ב״ק בעצמו בעד ג ״‬ ‫בבהי׳ פנימי׳ כ ו ‪/‬‬
‫ת׳׳י פעמים ה״י‪ ,‬והרשה להשתתף כל‬
‫הרוצה ותשתתפו ב ו כ ל המסובים‪ .‬כ״ז‬ ‫ב‪) .‬ע״ד ניגונים אמד‪ (:‬צום טיש‬
‫הי׳ בליל שמת״ת(‪.‬‬ ‫זאל מען זינגען א ניגון שיש בו‬
‫תוכן‪ ,‬ורק לריקוד אז ינגנו דוקא‬

‫סעודת יום שמחת תורה‬

‫ג‪ .‬ביום שמת״ת נדבו הכל נדבות אלף׳ והסכים ב״ק‪ ,‬וא׳ שזה הסכום‬
‫על הפאגראמירטע אידען‪ ,‬ע״פ הצעת יקבלו מב״ש ובשישתחררו אנשי‬
‫ב״ק‪ ,‬שנהן בעצמו ע״ז ג״פ ה״י פעמים מהנד׳ יוסיפו ה • עוד ע״ן כן׳ — בל‬
‫ח״י‪ ,‬ועליהם ע״ד כ״ק‪ ,‬וא׳ כ״ק המתנדבים ה ת נ ד ב ו ס ת ם ע ל ד ע ת ב״ק׳‬
‫שבזכוה זה‪ ,‬וועלען מיד ניט ליידען‪ ,‬און כ״ק התחיל ל ד ב ר אודות ענין נתינת‬
‫זיי וועט ניט שאטען‪ ,‬הדיי״צ שליט״א המעות לצדקה‪ ,‬עם קען זיין אז אויו*‬
‫אויך געבצי‬ ‫זיין צעטעל וועט‬
‫ן‬ ‫ע‬ ‫מ‬
‫עם בל ההמימים יהיו נהנו ע״ז ע״ב‬
‫מ ל מ ע ‪) /‬ר״ל כ ן צריך כ״א לתשוב‬
‫מאות‪ ,‬כ״ק אמר שמעות אלו צריך‬
‫בעצמו(‪ ,‬געוויס‪ ,‬דאם קען מען נים‬
‫ם‬
‫ליהן כל אהד ממה שיקת מעניניו‬
‫זאגעו׳ ווארום תמעיין בתפלתו‪ ,‬ד א‬
‫והצטרכוהיו‪ ,‬אפרייסען פון זיך כ ו ‪/‬‬
‫דארף ד א ך גיט זיין‪ ,‬וואם במו״כ איז‬
‫ב״ש' כהן נהן עבוד אנ״ש דמ׳ ה״י‬

‫ר ׳ ש מ ו א ל ב ר ׳ ז ל מ ן גורארי׳‪.‬‬ ‫‪(1‬‬
‫ב ר ו ך שלום כ ה ן ממאםקווא‪-‬ןזארשא‪.‬‬ ‫‪(2‬‬
‫ח ו ר ת ש ל ו ם ע׳ ‪.236‬‬ ‫•(‬

‫שיח‬
 ‫שיט‬ ‫הוספות‬
‫הוא בנתינת הצדקה שבודאי זהו כלי‬
‫‪,‬‬
‫כו׳ ואפ״ל שיומשך עי״ז כ ו אבל א״ל‬
‫אז עם וועט געוויס זיין‪ .‬נאד זאגעו אז‬
‫געוויס ניט קען מען ניט‪ ,‬עם קען זיין‬
‫אז אויף מיין צעטעל וועט מען אויר‬
‫געבען כו׳‪.‬‬
‫ד‪) .‬נמשך בענין הנדבות שאהד א׳‬
‫סכום הצי כו׳‪ ,‬ואמר ב״ק‪ (:‬בארון הי׳‬
‫ענין התצאי׳ אבל בנדבות אצ״ל תצאי׳‬
‫ואפ״ל שלמים‪ ,‬והענין דהארון הו״ןן‬
‫התורה שתיא בבתי׳ מלמעלמ״ט‪ ,‬ואס״ל‬
‫שאדזד ילמוד תו׳ ומ״מ יהי׳ גשמי׳‪,‬‬
‫ולכן צ״ל שם ענין התצאי׳ לסימן כו׳‬
‫)ר״ל שצ״ל לימוד התורה בביטול‪ ,‬כי‬
‫בעת עסקו בלימוד ה״ה טרוד ועסוק‬
‫בההשגה ואפ״ל בבתי׳ ולמשמאילימ בה‬
‫כו׳‪ ,‬אף שיכוין להלכה‪ ,‬בידוע מא׳‬
‫שלמד שלא לשמה ותלכת כמותו‪ .‬כי‬
‫עיקר לימוד התורה היא ההשגה בו׳‪.‬‬
‫ע״ב צ״ל לזה עגין הביטול שע״ז רומז‬
‫עגין התצאי׳ שבארון )כמו אמה וחצי‬
‫ובו׳( בוי( משא״כ בצדקה שהוא נדבת‬
‫לב‪ ,‬שהו״ע התפלה‪ .‬מאכט נ י ט אוים‬
‫גאנצע אויך‪ ,‬וויבאלד דאס איז מלמטה‬
‫למעלה‪ ,‬וואט ער טראכט וועגעו זיר׳‬
‫מאכט נ י ט אויס אינגאנצען ער גיט זיך‬
‫דאך אוועק צו אלקות )דבאם לאו הרי‬
‫אינו מתפלל כו׳(‪ ,‬וב״ה בענין הצדקת‬
‫כו׳‪.‬‬
‫)נאד דעם רבי׳ן פאריכטען איז ניט‬
‫ה‪) .‬התתילו לגגן גיגון א׳‪ ,‬ואמר‬
‫כ״ק‪ (:‬מזה תגיגון למדתי או צום אנהויב‬
‫דארף מען גיט כאפען קיין מדרי׳‬
‫גבוהות ונעלות‪ ,‬ווארום אז עד וועט‬
‫אגהויבען פון מדרי׳ גבוהות וועט‬
‫ער זיין א מוטעה‪ ,‬כ״א צ״ל במדדי׳‬
‫התתתונות ואת״ב יבוא למדדי׳ הנעלות‪,‬‬
‫והנה מה שאנו יודעים‪ ,‬מיד אידען‬
‫ד‪ .‬ת‪ .‬מיד תםידים רופען מדרי׳‬
‫אין מצות‪ ,‬ותגם דאיתא בעבות״ק״‬
‫דשכד המצות אינו ענין גסי בי אם‬
‫ענין שכרי‪ ,‬וי״ל‪ ,‬שבמצות כן הוא‬
‫לסי שהמצות הם כלים אל האור‪ ,‬ומ״מ‬
‫גם במצות אין לו׳ שבודאי יהי׳ נמשך׳‬
‫כ״א שהמצות תיא כלי‪ ,‬ובאפשר לתיות‬
‫שיומשך ע״י כו׳‪ ,‬אבל בודאי אא״ל‬
‫כו׳‪ ,‬וכידוע המעשה מהשלוהים ששלה‬
‫אדמו״ר הזקן נ״ע להרה״ק נהום‬
‫מטשערנאבעל‪ ,‬ששלה ב׳ שלוהים ע״ד‬
‫איזת ענין כו׳‪ ,‬ובאו אליו ער״ה בזמן‬
‫מאותר‪ ,‬מתמת מניעת מעבר הנהר‪,‬‬
‫והר״ר נתום תכת עד בואם׳ שאז תלך‬
‫לביהכ״נ כו׳‪ ,‬ובמוצאי ראש השנה האט‬
‫מען פארבראכט און גענומען משקה‬
‫במסיבהו‪ ,‬וא׳ הר״ר נהום‪ ,‬בשנה זו‬
‫יבוא משיה‪ ,‬וכששאל אה השלוהים מה‬
‫הם אומרים ע״ז‪ ,‬השיבו‪ ,‬אז ער וועט‬
‫קומען וועט זיין גוט‪ ,‬וא׳ ר׳ נהום שהם‬
‫אינם כהשוטים שלו‪ ,‬וואם זיי וועלען‬
‫זיך שוין פאקען זיך אין די קאסטענם‪.‬‬
‫כ״א אז עד וועט קומען כו׳‪ ,‬והנה ר׳‬
‫נחום בודאי ראה בזה‪ ,‬ביון שאמר‬
‫בודאי ראה בזה‪ ,‬וצ״ל שבודאי הי׳‬
‫גילוים בשנה ההיא‪ ,‬וכידוע ממאמר‬
‫אדמיו״ר נ״ע ע״פ ואה האלף ושבע‬
‫מאות כו׳ שא׳ שבשנה הר״ג יבוא משיה‪,‬‬
‫ולפי השבון הדרוש הי׳ זה צ״ל בשנת‬
‫תד״ה‪ ,‬וד״פ רייזעם היקן בעה מעשה‬
‫שייך( וכשהגיע שנת תר״ת שאל ר׳‬
‫ליייק את כ״ק אדמו״ר בעל הצ״צ ג״ע׳‬
‫איפה הם הגילוים‪ ,‬והשיב לו‪ ,‬זה אינו‬
‫מספיק לך שבשנה זו יצאו הלק״ת‬
‫לאור בדפוס‪ ,‬וכמו״כ הוא במא׳ דד״ר״ר‬
‫נהום שבודאי היו אז גילוים‪ ,‬ומ״מ‬
‫אמרו השלוהים אז ער וועט כו׳‪ ,‬ובמו״כ‬
‫בשל״ה‬ ‫הובא‬ ‫סי״דיח‪,‬‬ ‫‪ (3‬ח ל ק ה ע ב ו ד ה‬
‫ב ה ק ד מ ת ו עיי״ש‪,‬‬

‫געטאן אין א זאך‪ ,‬נאד אין שכל איז‬
‫דאם יע אנגעטאן‪ ,‬די זאך פון שבל‬
‫איז פארשטיץ די בולקע )וריתקה ממנו‬
‫בידו( און בכלל גשמיות‪ ,‬אפי׳ ביט די‬
‫רותניות וואט אין די גשמיות‪ ,‬נאד‬
‫פאדשטיין וואט איז גיט אנגעטאן א מ‬
‫א זאך׳ גאר דאם איז אז ער איו נים‬
‫אוועקגעגעבען צו מדות‪ ,‬ווארום דער‬
‫וואט איז אוועקגעגעבען צו מדות׳ איז‬
‫כאטש ער האט שכל‪ ,‬דערצו איז ער‬
‫קיץ שייכות גיט‪ ,‬און דאס אלץ איז ער‬
‫שולל פון א״ם אפי׳ דאם וואם דער־‬
‫הערט זיר בא א שכלי‪ ,‬דאס וואם ניט‬
‫אנגעטאן אין א זאך‪ ,‬אזן אז ער איי‬
‫דאס שולל פון א״ס דעמאלט האט ער‬
‫א שטארקען הרגש אין א״ם‪ ,‬מען מייבט‬
‫גיט א הרגש וואט מען רופט ״מורגש״‬
‫נאד דעמאלט האט ער א שטארקעו‬
‫הרגש אין הפלאה פון אוא״ס‪ ,‬איז דאם‬
‫אבער לאתר אז ער פארשמייט דאם‬
‫וואם איז בא בתתלבשות כר‪ ,‬אבער‬
‫אנהויבען פון מדרי׳ גבוהות ונעלות•‬
‫דאס טויג ניט‪ ,‬דעמאלט וועט ער גאר‬
‫גיט האבען‪ .‬ער וועט בלייבען ווי א‬
‫א‬
‫םאראקע אויפן פלאקען‪ ,‬לא הא ו ל‬
‫הא׳ גאר מ׳דארף אגהויבען פון מדרי׳‬
‫תתתוגות דוקא׳ דהייגו להכגיע ולהשפיל‬
‫א״ע׳ והוא העבודת דתיקון תצות וק״ש‬
‫שעד״מ״ט‪ ,‬והכובד ראש שקודם התפלה׳‬
‫ובזה יאריך לפעול השבירה וההכנעה‬
‫בתתומריות‪ ,‬וגם בתפלה העיקר בזיכוי‬
‫הנה״ב׳ ותייגו שאיגו מאריך בעניו‬
‫אתד ותפלת שמו״ע כ״א העבודה לפעול‬
‫תזיכוך‪.‬‬
‫וי איך תזר איבער גאך אמאל׳‬
‫מען דארף אגתויבען פון מדרי׳ ה״‬
‫תתתוגות לתבגיע ולתשפיל ולבטש א״ע‬
‫לו אתה‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫״ ^‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ט‬ ‫״‬ ‫) פ ב‬
‫ר ע רשע משוקץ ומתועב בר‪ .‬אנהויבעו‬
‫שב‬
‫הוםפות‬
‫תתתונות בכלל הוא ד״עבזדת שע״פ‬
‫טו״ד‪ ,‬ומדדי׳ גבוהות בכללות הם‬
‫אהוי״ר עליוגים‪ .‬ביטול רצון שלמעלה‬
‫מטו״ד‪ ,‬אך בכלל זה הוא ג״כ הדגש‬
‫ההפלאת‪ ,‬וענין ידיעת השלילה שהוא‬
‫באמת יגיעה גדולה׳ והיינו ע׳ השלילה‬
‫ששולל מהא״ס כל הענינים המושגים‪,‬‬
‫שבא״ם אינם שייכים כלל זהו יגיעה‬
‫גדולה‪ ,‬והיינו לאתר שמשיג כל המדרי׳‬
‫שבאים בהתלבשות שזה אפ״ל מושג‪,‬‬
‫ושולל אה״כ שבא״ם איגו שייך כלל‬
‫עניגים אלו הרי יש לו הרגש באוא״ס‪,‬‬
‫והוא לאהר שמשיג מה שבא בתתלבשות‬
‫בעולמות בי״ע‪ ,‬וואט מען קאן משיג‬
‫זיץ דעס אור המתלבש באצי׳ ג״כ‪.‬‬
‫וואט דא דערהעדט מען די גילוים‬
‫פון אצי׳‪ ,‬דארף עד אבער דערהעדען‬
‫דעם אוא״ם הנעלם‪ ,‬וואט ער איז דוקא‬
‫נמצא דא‪ .‬עד איז אדום מיד׳ דהאור‬
‫שבא בהתלבשות איז עד ניט אדום‬
‫מיר דמה שמתלבש באצי׳ אינו מאיר‬
‫בבריאה‪ ,‬ומה שמתלבש בבריאה אינו‬
‫ביצי׳ וכן מיצי׳ לעשי׳‪ ,‬משא״כ באוד‬
‫הא״ס‪ ,‬שהוא לפני בכ״מ שאני שם‪,‬‬
‫וכמ״ש בסש״ב )פ״ד( שירא למרות‬
‫עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו׳‬
‫והיינו שהוא בעיניו ממש )פאר אים‬
‫אין די אויגען( ער איז פאר מיד און‬
‫איך בין פאר אים‪ ,‬דזהו בעצמו׳ אוא״ם‪,‬‬
‫משא״כ באוד תמתלבש כר‪ ,‬ומ״מ עיקר‬
‫ההשגה הוא באור המתלבש דוקא‪,‬‬
‫ולאתר שמשיג את האור המתלבש כו׳‬
‫ה״ה שולל כ״ז מאוא״ס‪ ,‬איך שבא״ס‬
‫איגו שייך בל העגיגים האלו׳ איר‬
‫וריסט וואם איז א שכלי‪ ,‬ואמר ריי״צ‬
‫שליט״א — פעה — ואמר כ״ק‪ ,‬איך‬
‫ודים וואס איז א שכלי — איך האב‬
‫אין זיך א שטיקל אמת‪ ,‬איך ווייס יע‬
‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫כ‬
‫וואם איז א שכלי‪ ,‬א שכלי דערהערט‬
‫איידעלקייט׳ דאם וואט איז ניט אנ־‬
 ‫שכא‬
‫הוספות‬
‫איו געווארען א טעלעגראפנע און א‬
‫‪,‬‬
‫טאן מיט זייגע תומריות מכגיע זיין‬
‫טעלעפאננע וועלט מ מאכט אויף גיך‪,‬‬
‫זיר׳ אין תיקון תצות ק״ש שעהמ״ט׳‬
‫מ׳הויבט אן מיט הויכע מדרי׳‪ .‬גאר‬
‫אין אזוי קודם התפלת טוט ער אין‬
‫אין עבודה גייט ניט אן קיץ התחדשות‪,‬‬
‫דעם׳ והיינו לפעול השבירה בתתומריות׳‬
‫עבודה נעמט דאס ניט צו׳ אין עבודה‬
‫ובתפלת עיקר תתעסקותו בזיכוך ה־‬
‫דארף מען אנהויבען מיט מדרי׳ ה־‬
‫הומר׳ דעמאלט האט עד דאם און‬
‫תתתונות דוקא כו׳‪ .‬הלל האט געזאגט‬
‫בא אים איז מאיד שוין די העכעדע‬
‫אין שמתת ביה״ש אם אני כאן הכל‬
‫מדרי׳׳ עם איו שוין מאיר‪ ,‬ווארום עם‬
‫כאן׳ אז עם איו פראן די מדרי׳ ה‪-‬‬
‫איז א כלל אז דאס וואט וועט זיץ איז‬
‫תתתונת איו אלץ פראן׳ ווארום ער‬
‫שוין פאראן‪ ,‬משא״כ כשיתחיל במדדי׳‬
‫תאט דאם געזאגט מתמת שפלות כו׳‪,‬‬
‫עליוגות תאט ער גארנישט‪ ,‬מ׳דארף‬
‫רשב״ץ הי׳ אומד‪ ,‬אז אלול הויבען אן‬
‫פארשטיין די זאך מבית ומתוץ אז מען‬
‫די יונגע הענדעלעך אויר קרייען איז‬
‫זאלען זיי קרייען׳ אין אלול אין תשרי‪,‬‬ ‫הויבט אן פון מדדי׳ גבוהות האט ער‬
‫אבער נאכדעם תויבט זיך אן דער ויעקב‬ ‫גארגישט לא הא ולא הא‪ ,‬און אז ער‬
‫תלך לדרכו‪ ,‬דארף מען וויםען׳ אז מען‬ ‫הויבט אן ממדדי׳ התחתונות האט ער‬
‫זאל גיט אנהויבען מיט מדריגות‬ ‫בזה ובבא׳ מדרי׳ התחתונה האט עד׳‬
‫גבוהות ונעלות נאר מיט גידעריגע‬ ‫און עם איז אים שוין מאיר די העכערע‬
‫מדרי׳ דוקא‪ ,‬תיקון תצות‪ ,‬קשעהמ״ט‬ ‫מדרי׳׳ וואט אמאל האב איך דאס‬
‫וכו׳ מיט שבירה‪ ,‬הכגעת‪ ,‬ביטול ולבטש‬ ‫אן געהעדט כו׳‪ ,‬און דאם האב איד‬
‫א״ע כג״ל‪ ,‬וואט דאם איז די מדרי׳‬ ‫גענומען פון גיגון‪ ,‬דא איז פריעד‬
‫תתתתוגה‪ ,‬דעמאלט האט ער דאם‪ ,‬און‬ ‫נידעדיגע פעל א ת דער נאך הויבט‬
‫דא איו מאיר די תעכערע מדרי׳ —‬ ‫זיר אן א הויכער פאהל‪ ,‬דעד מהבר פון‬
‫)שאל א׳ מהשואלים )א״ש( ביאור‬ ‫ניגון איז ר׳ אהרן שו״ב מניקאלאייעוו‬
‫הדבר׳ והשיב כ״ק שמדבר הבל בעגין‬ ‫)כ״ק ־שמע׳ איך שר׳ שלום שו״ב‬
‫תשגת ותתבוגגות( — דבזה׳ במדדי׳‬ ‫מגיקאלאייעוו גגן אוהו במהינוה מאד‬
‫תתתתוגות מאיר ל ו תמדרי׳ תעליונת‪.‬‬ ‫והאריד מאד בבבות תראשוגות‪ ,‬והמה‬
‫תא׳ דבמדרי׳ תתתתונות גופא יש‬ ‫כ״ק מדוע הוא מאריך כ״כ בהם׳‬
‫כמה מדרי׳ ואופנים‪ ,‬והיינו שמדרי׳‬ ‫ואה״כ אמד‪ (:‬איך האב זיך געכאפט אז‬
‫התחתונה היא באופן געלה‪ ,‬וגם שמאיר‬ ‫עד איז גערעכט אזוי דארף זיין‪ ,‬מען‬
‫ל ו המדרי׳ העליוגה‪ ,‬ר ק א״ו שמשיג‬ ‫דאדף אנהויבען פון גידעריגע מדרי׳‬
‫מדדי׳ תעליונת‪ ,‬דתשגתו והתעסקותו‬ ‫און דערנאד העכערע׳ פון דעם ניגון‬
‫הוא ר ק במדדי׳ התתתונה כ״א שנרגש‬ ‫י״אב איד דאס גענומען‪.‬‬
‫)עם הערט זיך שוין( אצלו מדרי׳‬
‫העליונה כוי‪ ,‬א ך במדדי׳ שבערך כו׳‬ ‫ז• איך האב דאס פריער אויך גע־‬
‫~ ) ב ע נ י ן ההכנעד‪ .‬ושפלות שאל השואל׳‬ ‫וואוסט׳ ווארום אז מיד זייגען געווען‬
‫הרי לכאו׳ א״ז עגין השגה כו׳׳ א מ ר‬ ‫יוגגע לייט האבען מיד אגדערש גיט‬
‫כ״ק‪ (:‬אפשר י״ל‪ ,‬שזה מדריגה תתתוגה‬ ‫געוואוטט‪ ,‬נאר אזוי‪ ,‬אז מען דארד‬
‫דאם איז א גידעריגער פאל‪ .‬שאין‬ ‫אנהויבען מיט מדרי׳ ההההונות —‬
‫שייך בזה כ״כ שבסדרי׳ התתתוגה‬ ‫האט ער די מדרי׳ און בא אים איז‬
‫מאיר די העכערע מדרי׳‪ ,‬נאד איצט‬
 ‫הופ פות‬
‫‪,‬‬
‫אים׳ און דאס אלץ בין איך שולל פון‬ ‫מאיד אצלו מדדי׳ העליונה‪) .‬שאל א‬
‫עצמות׳ ווי אין עצמות איז דאס ניט‬ ‫)ינ״ה( מענין שלפעמים צריך ללמוד‬
‫‪,‬‬
‫שייך‪ ,‬תאב איך א תרגש אין א״ם אוו‬ ‫דוקא ענינים גבוהים ש ל מ ע ממנו‪,‬‬
‫איך וויל עם‪ ,‬ובאמת איגו שייך לו׳‬ ‫והשיב‪ (:‬זה שייך בהשגה מגושמת‪,‬‬
‫איך וויל‪ ,‬דזהו מבוקש‪ ,‬כ״א איך ביו‬ ‫שצריך ללמוד עניגים גבוהים לפעול‬
‫אוועקגעלייגט און איבערגעגעבעו צי‬ ‫בו שבירת הגשמת שכלו כר‪.‬‬
‫אים‪ ,‬נאד איבערגעגעבען אין אויך ניט‬ ‫ח‪) ,‬שאל עוד‪ ,‬ואמר כ״ק‪ (:‬וואס‬
‫שייך כ״כ לומר‪ ,‬לפי שזה במדרי׳‬ ‫הייסט איך בין גיט שייך צו השגה?‬
‫שכלי‪ ,‬ר ק יתכן ע״ז‪ ,‬איך האב א הכרר׳‬ ‫איך בין יע שייך צו השגה! א האי‪.‬‬
‫אין דעם און איך בין בטל צו רעם׳‬ ‫איך בין שייך צו השגה ן ער מאכט‬
‫און איך בין טאקע עובד מיט רעם‪.‬‬ ‫מיר פאר ניט שייך כר‪ ,‬איך בין יע‬
‫וא׳ עוד הפעם‪ ,‬איך בין יע שייך צו‬ ‫‪,‬‬
‫שייך כו׳ וכר׳ און א פ י דערהערען‬
‫דעם‪ ,‬אז דו וועסט זאגען אז איך ביו‬ ‫דעם בלהי מושג בין איך אויך שייך‪,‬‬
‫ניט שייך וועל איך דיך כ ר ‪.‬‬ ‫וואס צו עצמוה א״ס זייגען אלע שייכות‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫ט‪) .‬הפסיקו זמן רב‪ ,‬ובגבר‪ ,‬ובאמצע‬ ‫איך קע? צוקומען צו עצמוה ב ב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הפסיק וא ‪ (:‬פארשטיין הסירות דאם‬ ‫אופנים‪ :‬ה א הוא‪ ,‬מיט ניט איך‪ ,‬איך‬
‫ייעל איך אלע מאל‪ ,‬כל זמן יזיום‬ ‫בין גיטא‪ ,‬אזן מיט דעם קום איך צו‪,‬‬
‫נשמתי בגופי וועל איך פארשטייו‬ ‫צו עצמוה‪ ,‬והוא בביטול רצון שלמעלה‬
‫‪,‬‬
‫מ ט ר ד ‪ ,‬ניט מיט טו״ד‪ ,‬ו ה ב הוא ע״י‬
‫תסידות אי״ה‪ ,‬םיידען ת״ו ב ר נאר איצט‬
‫שכלי‪ ,‬אז וויפיל ער האט זיך אראפ־‬
‫יייל איך זיין ווי חסידות‪ ,‬איצטיגע‬
‫געלאזען אין פארשטאנד פארשטיי איך‬
‫וויילע וויל איך זיין ווי תםידות בוי•‬

‫י״ט כ ס ל ו ‪ -‬פ ר ״ ת *‬
‫שטייט‪ ,‬להפקיר הבל בשביל לדבקה בו‬ ‫א‪ .‬עיקר העבודה היא ה כ פ י ‪ /‬שצריך‬
‫‪,‬‬
‫י ת ‪ /‬באר באמת מיט יעדער ב פ י בר‬ ‫לכוף את עצמו בכל דבר בפרטיות‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫טוט מען עפעס כר‪ ,‬באר דאם פארשטייט‬
‫מען אז ער דארף ביט זאגען שישו בני‬
‫‪1‬‬
‫מעי‪ ,‬דאם טויג ניט‪ ,‬באר ער ד א ה‬
‫וויסען אז אין דעם פרט האט ער זיר‬
‫כופה געווען האט ע ר דאם‪ ,‬דארף ער‬
‫צריך להיות ה כ פ י תמיד‪ ,‬ומעט מעט‪,‬‬
‫ער וויל דאס‪ ,‬זאל עד דאם ניט טאן‪,‬‬
‫דערנאך וויל עד נאך עפעס‪ ,‬זאל ער‬
‫זיך וריטעד כופה זיין און ניט טאן‪,‬‬
‫יעדער זאך בפרטיות וואם דאס איז‬
‫‪,‬‬

‫ראם האלטען‪ ,‬און גיין ווייטער‪ ,‬און‬ ‫עבודה פנימי ‪ ,‬אין יעדער פרט כופה‬
‫‪,‬‬
‫כופה זיין זיך אין אגדערע פ ר ט י ברי‬ ‫זיין זיך און אזוי וועט עד זיך ביםלעך־‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫גיט ס ת ם אן פ ר ט י — דאס אין עבודה‬ ‫ווייז דורכטאן‪ ,‬היינט די כ פ י אין דעם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מ ק י פ י און תיצובי ביט פגימית ברי‬ ‫פרט‪ ,‬האט ער דאס‪ ,‬און מארגען נאך‬
‫והפסיקו בגיגון‪,‬‬ ‫אין א פרט האט ער גאך‪ ,‬און אזוי‬
‫ווייטעד‪ ,‬דער טאטע האט אמאהל גע־‬
‫ים‬ ‫זאגט הענדלען‪ ,‬אין הניא פרק מ״ט‬
‫ב‪ .‬פוילישע זייגען בטל‪ ,‬איך ו ו י‬
‫צ ו‬
‫דאס׳ פוילישע אז זיי גייען אריץ‬
‫א רבי׳ן זייגען זיי בטל לגמרי‪ ,‬אוגזערצ‬ ‫•( תורת שלוט עי ‪.241‬‬
‫שבג‬
‫הוספות‬
‫עגין( — און טוט מיט אים כוי‪ .‬א כפי׳‬
‫אין א פרט אז וואם ער וויל זאל ער‬
‫גיט טאו‪ ,‬דערבאך גמר אין א פרט‪ ,‬און‬
‫וואט ער האט אפגעטאן‪ ,‬האט ער‪ ,‬גאר‬
‫געווייגלעך שישו בגי מעי דארף מען‬
‫גיט זאגען‪ ,‬באר וואס ער האט אפ־‬
‫געטאן האלט ער און טוט ווייטער‪ ,‬און‬
‫אזוי מ ע ט מעט טוט ער דורך כר‪ ,‬א‬
‫עלטערער‪ ,‬עד‪ ,‬אז ער איז בא א רבי׳ן‪,‬‬
‫עד איז גאר ביט בטל‪ ,‬ער איז א בעל‬
‫מוחין‪ ,‬ער דארף הערען און פארשטיין‬
‫וואם מ׳זאגט‪ ,‬און דערבאך טוט ער שוין‬
‫אליין ווי מ׳דארף‪ ,‬דער עיקר איז טאן‬
‫אליין מיט א חרגש פבימי‪ ,‬גיט יוצא‬
‫זיין מיט מקיפים‪ ,‬אז מ׳טוט גיט ווי‬
‫מידארף איז מען פארבעס וועט מען‬
‫דערפאר געבען גיהנם — )אמר רשז״ה‬
‫אונזעד גיהבם איז בעםער פאר זייער‬
‫גן־עדן‪ ,‬והסכים כ״ק( — גאר מ׳דארף‬
‫טאן גיט יוצא זיין מיט מקיפים‪ ,‬עם‬
‫איו אפילו ביטול‪ ,‬באר עם איז אבער‬
‫ניט פנימי בר‪.‬‬
‫אונזערע זיינען ניט בטל‪ ,‬א פשוט׳ער‬
‫ג‪) .‬שאל א׳ ר׳ יי״נ הלוי‪ :‬אהבה‬
‫דבכל מאדך איז דאך ביטול‪ ,‬ביטול‬
‫במציאות‪ ,‬והשיב ב״ק‪ (:‬יע‪ ,‬אהבה‬
‫דבבל מאדך איז ביטול במציאות‪ ,‬דאם‬
‫האבען מיד‪ ,‬נאד בבת‪ ,‬דער עיקר עבודה‬
‫איז אין אהבה פון בכל לבבך ובכל‬
‫נפשך‪ ,‬ביטול במציאות האבען מיר‬
‫מער ניט אז בכח‪ ,‬בפועל איז די עבודה‬
‫פון בכל לבבך ובכל נפשך‪ ,‬איך האב‬
‫מצייר געווען זיך דעם ענין פון מם״נ‬
‫על קדה״ש‪ ,‬אין ק״ש דארף מען דאך‬
‫מקבל זיין אויף זיך‪ ,‬אז אויב מ׳וועט‬
‫נויטען אויף כפירה ר״ל וועט מען זיך‬
‫מוסר נפש זיין אויף דעם‪ ,‬האב איך‬
‫זיך געפרואווט מצייר זיין א ענין פון‬
‫‪,‬‬
‫מס״ג‪ ,‬א פ י גיט סרקו בשרו במסרקות‬
‫של ברזל‪ ,‬גאר וואם עם ווערט דער־‬
‫זיינען ניט אזוי‪ ,‬ער איז ניט בטל‪ ,‬ער‬
‫דייל העדען ער וויל נעמען‪ ,‬ער איז‬
‫ניט בטל‪ ,‬נאד דערפאד איז אבער‬
‫אזוי‪ ,‬פזילישע איז בעת אז ער איז בא‬
‫דעם רבי׳ן איז ער בטל לגמרי‪ ,‬אבער‬
‫אז ער גייט אוועק פון רבי׳ן האט ער‬
‫גאר ניט‪ ,‬ער איז ווי ער איז געווען‬
‫פריער‪ ,‬בעת מעשה איז עד טאקע‬
‫בטל אבער נאך דעם ווערט ער צוריק‬
‫דער זעלבער‪ ,‬מיד ~ איז בעת מיר‬
‫זיינען בא דעם ר ב י ץ זיינען מיד ניט‬
‫בטל׳ וואס עפעס בטל איך בין פאראן‬
‫איך דארף דאך הערען‪ ,‬נעמען כר‪,‬‬
‫נאד דערפאר אבער נאכדעם אז ער‬
‫גייט אוועק איז דעם פרט וואם ער‬
‫האט גענומען בלייבט בא אים און ער‬
‫טוט מיט דעם‪ ,‬ער איז זיך כופה אין‬
‫דעם פרט‪ ,‬כמה פעמים ביז ער צו־‬
‫ברעכט אים‪ ,‬ער פועל׳ט אויף אימ‬
‫דערנאך נעמט ער זיך נאך פאר א‬
‫פרט כר‪ — .‬הפסק —‬
‫אז ער גייט אדיין צו א ד ב י ץ איז‬
‫הערט ער וואס מען זאגט‪ ,‬אבער ער‬
‫איז גיט בטל‪ ,‬ער פאלגט וואס מען‬
‫הייםט‪ ,‬פארשטייט מען‪ ,‬אז ניט איז ער‬
‫דאך א פארך‪ ,‬אבער מער ניט וואם ער‬
‫פאלגט‪ ,‬בטל איז ער ניט‪ ,‬א מיטעלער‬
‫אז ער גייט אדיין‪ ,‬ער געמט בא דעם‬
‫רביץ א עגין פרטי מיט וואס צו טאן‬
‫אויף איבער א יאהר‪ ,‬א צווייטען מאל׳‬
‫נעמט ער נאך א ענין‪ ,‬מיט דעם‬
‫פריערדיגען ענין האט ער שוין דורב־‬
‫געטאן וויפיל ער דארף‪ ,‬געמט איצט‬
‫א אנדער ענין — )אויב עד האט מיט‬
‫דעם ערשטען ענין ניט דורכגעטאן‬
‫איז ער א פארך‪ ,‬מ׳רעדט אז ער האט‬
‫יע געטאן מיט דעם וואס ער האט‬
‫גענומען‪ ,‬איז איצט נעמט ער גאך ‪8‬‬

‫מאנט אין ספרים א מעשת מיט אייגעד‬
‫ואמוגתך בלילות‪ ,‬וואם דעד פירוש‬
‫איז אז בלילת וואם דעמאלט איז זמו‬
‫פון תשר — רואם דערפאר דארף מעו‬
‫דאד בכל ב ק ר זאגען ברכות תשחר ־־*‬
‫דעמאלט דארף זיין מעד ביט דער עגין‬
‫פון אמובת כ ד וואט אזוי איז אויי‬
‫בזמן הגלות וואט רופט זיך אן לילה‬
‫כ ו ‪ /‬באר ואמוגתך בלילות איז דאי‬
‫וואט ער גיט זיך אוועק‪ ,‬ובכדי‬
‫א ל זיר אוועקגעבען צו אלקות דארף‬
‫שכד‬
‫זזיפמות‬
‫וואם מען האט זי אויםגעשמירט מיט‬
‫האגיק און אוועקגעשטעלט פאר ביגען‪,‬‬
‫אז איך האב זיך דאם מצייר געווען‬
‫בין איך ארוים פון א כלי‪ ,‬עס ווילט‬
‫זיך זייעד גיט ליידען‪ ,‬דאס איז אלץ‬
‫בכה׳ נאד בזה גופא‪ ,‬מצייר געווען זיך‬
‫נעהענטעד דעס פועל איז דאם אויך‬
‫זייער כו‪ /‬נאד מס״נ דאדף דאך זיין‪,‬‬
‫איז ממילא אין ק״ש‪ ,‬אין הוי׳ אהד‬
‫צי אין בכל מאדך‪ ,‬איז מען מקבל אויף‬
‫ז‬

‫מען לערנען א פ ר ק תביא פאר׳ן שלאף‪.‬‬ ‫זעך אז טאמער וועט מעז היו נויטען‬
‫וואט דאם איז מיט א פבימיות‪ ,‬אוגזער‬ ‫צו טאן א ענין וואם היפך פון אלקות‬
‫עבודת פבימית — מאן מיט זיף‪ .‬אז‬ ‫וועט מען זיך מוסד נפש יזיין‪ ,‬נאד‬
‫ד ע ס איז דאם מקיף און תיצוביות כר­‬ ‫מ׳דארף בעטען דעס אויבערשטען אז‬
‫ער זאל אונז היטען דערפון דאם דארף‬
‫תי אמר נ ר ק איך וויל מאבען א‬ ‫מען ניט וועלען‪ ,‬אז עם וועט ה״ו קומען‬
‫דערצו‪ .‬וועט מעז זיד מוסר נפש זיץ‪ ,‬ביסעל געלט‪ .‬אבי בצדק אתזה פניי׳‬
‫פאדשטייט מען‪ .‬נאד וועלען דאם דאדף מ׳דארף געבען צדקת‪ ,‬איז א ז ר דריי‬
‫ט‬
‫מען ניט‪ ,‬רחמנא ליצלן כו׳ — איז בכה מאל קלייב איך געלט שמת״ת׳ י *‬
‫האבען מיד ביטול במציאות‪ ,‬די עבודה כסלו און פודים‪ .‬ש מ ו ר ת איז אויר‬
‫איז אבער אין בכל לבבך ובכל נפשך‪ ,‬תו״ת׳ ל ב ד תייגטיגען יאתר איז געוועי‬
‫ף ךי פאג״‬ ‫א ן י‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫גאך אויף‬
‫ר‬ ‫פ‬
‫וואס מען דארף טאן מיט א הרגש‬
‫ע נ י ן‬ ‫א‬

‫פנימי‪ .‬כופה דין זיך אין יעדער פרט‪ ,‬ראמידטע כר‪ ,‬פורים אין אויף מייגע‬
‫ביז וואנען עם וועט פועל זיין אז עד עניגים׳ איך תאב עגיגיס וואם א י ו‬
‫וויל טאקע שזין ניט די זאך׳ ווארזם דארף אויף זיי תאבען געלט כ ו ‪ /‬י ״‬
‫מ‬

‫דעד עיקר איז דאך ניט נאד דעד ניט כסלו קלייב איך אויף ביידע זאכען׳‬
‫מאן‪ ,‬מיד זיינען דאד ניט קיין עוברי אויף תו״ת און אויף מייגע עגיגים‪ .‬אוז‬
‫עבירה ה״ו‪ ,‬וואם מען טאד ניט טו‪ $‬איך צוטייל דאם‪ .‬איך צוטייל זיי ווי‬
‫מען דאך ניט‪ ,‬נאד מען מיינט דאך א ערלעכער מאן‪ ,‬אזוי דוכט מיר•‬
‫אז וואס מען דאדף ניט — ניט נאף ואמר עוג* נו‪ .‬נגידים האבען דאך קייז‬
‫וואם מען טאד ניט — זאל ער טאקע געלט ביק‪ .‬געלט האבען קבצנים׳‬
‫גיט וועלן‪ .‬און דאס איז דעד עיקר גגידים גיבען צעטלען א<ך בין א קבצז‬
‫עבודה איצט‪ ,‬מען דארף טאן מעט און איצמ בין איך א קבצן ווייל א י י‬
‫מעט כר אין ביטול במציאות אזוי איז קלייב דאך‪ .‬האב איך געלט גיב איו׳‬
‫וגתן גדבתו בידו הק׳)רש״ג גתן צעטעל‬ ‫גאד ניט‪.‬‬
‫על סך קרוב למיליאן רו״ב( ואח״ב נחי‬
‫כ״ק עבור אנ״ש דמאםקווע עשרת‬
‫אלפים‪ .‬וברכם שיוכלו לשלם בעצמם‬
‫כ ר ‪) .‬אתדים בקשו ברכות‪ ,‬והשיבי(‬
‫‪8‬‬
‫איך בין קיץ פוילישער גוטער איד ב ר‬ ‫לחייי‪5‬יח‪£‬‬ ‫• י ״ "״‬
 ‫שכח‬
‫חוטפות‬
‫כו׳‪ .‬חתו אדם ובתמת תושיע ה ו י ‪ /‬ר״ל‬
‫כשאדם מגיע לבתי׳ בתמת‪ .‬ד״ל כמו‬
‫שתבתמת אין לת שבל כ״א יש לת תיות‬
‫דתיות הוא מאלקות בן ג ם האדם שהוא‬
‫ב ר שכל‪ .‬יבא לזת שירגיש שתוא תי‬
‫מאלקות אז תושיע תוי׳‪ .‬דאדם ובהמה‬
‫דוקא תושיע תוי׳ כ ר — )פנת לה־‬
‫ראבינער‪ .‬ואמר לוז( איר סארשטייטז‬
‫איך רייד מיט אייך וויילע זיי )ר״ל‬
‫שאר תאורתים שבאו עמו( ווייס איך‬
‫גיט צי זיי זייגען בעלי שכליים‪ .‬אויף‬
‫אייך האב איך געהערט )אליין ווייס‬
‫איך גיט איך האב מיט אייך קייגמאל‬
‫גיט גערעדט אין דעם‪ .‬גאר איך האב‬
‫געהערט( אז איר זייט א ב ר שכל‪ .‬ואי‬
‫עוד הקדמה א׳ צריך אגי להקדים מה‬
‫שאי׳ ההפרש בין הרמב״ם ז״ל ובין‬
‫אריםטו‪ .‬שתרמב״ם תעמיד את הגקודה‬
‫תתלת ואת״כ עשת את תעיגול ואריםטו‬
‫עשה תעיגול ואת״ב רצה לבא לתגקודת‪,‬‬
‫וממילא הרמב״ם שהעמיד הגקודה‬
‫תתלה‪ .‬העיגול יצא אצלו בכי טוב‬
‫שתי׳ מדוייק תיטב סביב לתגקודת‪.‬‬
‫ר״ל שתוא תעמיד תתלד• א ת תיםוד‪.‬‬
‫שהוא האמוגה‪ .‬ואוז״כ עשה את תעיגול‬
‫ר״ל שהתעסק במושבלות ע״כ העיגול‬
‫הי׳ בטוב‪ .‬ר״ל שגם השכל שלו הביא‬
‫להגקודה‪ .‬אבל בלא גקודה הגה העיגול‬
‫יבול לתיעשות באופן שלא יהי׳ כלל‬
‫גקודת‪ .‬ובתכרת שתשכל ילך ב ד ר ך‬
‫עקלתון כיון שאין נוי שיבתגגו וועד‬
‫זאל איהם קאנטראלירען‪ .‬דמי שיש ל ו‬
‫הגקודה האמיתית ה״ה איגה מגיחה‬
‫אותו לגטות מדרך תאמת ושבלו הולך‬
‫ב ד ר ך תאמיתי‪ ,‬אבל בלא גקודת תשכל‬
‫בעצמו יכול לילך מי יודע וואו‪.‬‬
‫דהמדבר ה״ה בעל שכל והוא יכול‬
‫מען דארף דאם מתגגדימ גיט אוים־‬
‫זאגען כו׳‪ .‬ד י תלמידים פון מ ג י ה‬
‫ד״רת״מ ממעזריטש‪ .‬דיגען געקומען‬
‫פוילישע וויגשען כ ו ׳ ) ל פ א ל י א׳ שאביו‬
‫כותב במכתב לכ״ק שראת גסים גגלים‬
‫ממש כו׳(‪.‬‬
‫ואו‪) .‬בסוף הסעודה באו‪ :‬הראביגער‬
‫ג״ י‪ .‬ש‪ .‬מטשעדגיגאוו וא׳ מפטרגרד‬
‫ועוד א׳ מאיזה אסיפה כללית‪ .‬ואמר‬
‫כ״ק‪ (:‬הגה א ת הדא״ה אהדתם כוי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ואמר איזה ד ב ר י ם ‪ :‬הגה בעיקרים א י ׳ ‪.‬‬
‫דתכלית תדצת״מ הוא לעלות למה‬
‫שלמעלה מהם‪ .‬דכל ד ב ר הרי עיקר‬
‫התכלית שלו הוא שיעלה למה שלמע׳‬
‫ממנו‪ .‬תכלית הדומם לעלוה בצומה‪.‬‬
‫היינו מת שצומת ממנו כו׳‪ .‬תכלית‬
‫תצומת לעלות בהי‪ .‬היינו מה שההי‬
‫אוכל ממנו וניזון בו שנבלל בהתי‪.‬‬
‫תכלית תתי לעלות במדבר היינו מת‬
‫שהמדבר אוכל ממנו וניזון בו שנכלל‬
‫בתמדבד‪ ,‬ותכלית תמדבר לעלות למה‬
‫שלמעלת ממנו‪ .‬דתיינו מעלת המדבר‬
‫ה״ה מה שהוא בר שכל‪ .‬שזהו מעלתו‬
‫על הדצ״ת‪ .‬ותכלית המדבר שיעלה‬
‫למה שלמעלה מהשכל‪ .‬ר״ל שיגיע‬
‫לענין האלקות‪ .‬שזהו למעלה מהשכל‬
‫בעצם כו׳‪ .‬כן כתוב בעיקרים‪ .‬ואנו‬
‫אומרים‪ .‬ר״ל תסידות זאגט אזוי‪.‬‬
‫תכלית תמדבר שיגיע לבתי׳ תי‪ .‬דהנה‬
‫ההי הוא הי בלא שכל וממה הוא תי‬
‫הוא תי מאלקות‪ ,‬דתיות הוא בהי׳‬
‫אלקות‪ .‬דלבד אלקות הדי לא ש י ד‬
‫תיות׳ ותיות הוא דוקא מאלקות‪ ,‬ובמ״ש‬
‫והוי׳ אלקים אמה הוא אלקים היים‪.‬‬
‫וא״כ הבע״ה שאין לו שכל‪ .‬והוא הי‬
‫הרי ניכר שהוא הי מאלקות‪ .‬וזהו‬
‫ת כ ל י ת המדבר שהוא בעל שכל‪ ,‬שיגיע‬
‫לבתי׳ תי‪ .‬ר״ל שידע וירגיש —־‬
‫לתדגיש זאת — שהוא הי מאלקות‬
‫‪ (4‬ראה שם מ״ג פ״א‪ .‬והוא באו״א ק»ת‬
‫ממה שרשם המעתיק כאן‪.‬‬
 ‫שפו‬
‫הדפסות‬
‫צום מגיד האבען זיי דורכגעטאן דעם‬
‫נתבייש מזה׳ אמר כ״ק‪ (:‬צריך לידע‬ ‫מורה נבוכים‪ ,‬במורה גבוכים יש הרבה‬
‫י‬
‫שמזהב אפילו פסולת גמור הוא מובחר‬ ‫שכל כידוע‪ ,‬וויילע שבל דארף זיין‪,‬‬
‫משאר כו׳‪.‬‬ ‫מען דארף האבען ידיעה אין אלקות‬
‫כר‪ .‬וכמ״ש השל״ה״ ע״פ זה א־לי‬
‫ח‪) .‬שאל םטודענט שהי׳ עם ה־‬ ‫ואנוהו דר״ל דכשהוא זה א־לי‪ .‬דהיינו‬
‫שמשיג אוהו אז ואנוהו אני והוא עמו אורחים הנ״ל הרי מעלת האדם על החי‬
‫ביהד‪ .‬א ב ל כשהוא בבהי׳ אלקי אבי‪ ,‬הוא בזה שהוא ב ר שכל‪ .‬ולמה ה״ה‬
‫דהיינו שהוא ר ק בבהי׳ אמונה לא נק׳ מדבר׳ הי׳ צריך להקראות משביל‬
‫בבהי׳ השגה‪ ,‬אז וארוממנהו‪ .‬ר״ל שהוא כו׳׳ והשיב כ״ק‪ (:‬ענין הדבור הוא‬
‫מרומם ממני כר‪ ,‬האבען זיי דורכגעטאן האותיות‪ .‬והנה האותיות הרי יוצאות‬
‫דעם מו״נ כ ו ‪ /‬וכ״ז הביאם לידי השגה מהמוצאות‪ ,‬בומ״ף מהשפתים‪ ,‬גיב״ק‬
‫באלקות ולתוקף האמונה דוקא מפני מהחיך׳ דטלג״ת מהלשון‪ ,‬אהת״ע מה־‬
‫שהם העמידו א ת הנקודה תהלת‪ .‬וע״כ גרון וכוי‪ ,‬והנה אין התהוות האותיות‬
‫לאהד כל השבלים דוקא‪ .‬ב א לבהי׳ מהמוצאות‪ ,‬דאם הי׳ התהוותם מה־‬
‫ההי ר״ל לההרגש שהתיות הוא אלקות‪ ,‬מוצאות הי׳ צריך לכוון את המוצאות‬
‫בשביל לדבר‪ ,‬ואנו רואין שאיגו כן׳‬ ‫שזהו אדם ובהמה תושיע הוי׳ כ ו ‪/‬‬
‫שצריך ר ק לתשוב מה ל ד ב ר והמוצאות‬
‫ז‪) .‬אדמו״ר אמר לי‪ .‬ש‪ .‬כי הוא‬
‫מתנענעים ממילא כפי שצריך‪ ,‬ובן‬
‫אינו דומה כלל לאבי זקנו הררי״ל‬
‫התינוק א״צ ללמדו איך לנענע ת־‬
‫בן הצ״צ( אדמו״ר האמצעי הי׳ אומר‬
‫מוצאות׳ כ״א א ת תאותיות כ ו ‪ /‬וממילא‬
‫עליו דא״ה וקראו ׳‪.‬מיין שטענדער״‬
‫מובן שהאותיות ישנם קודם להמוצאות‬
‫ובימי היו״ט האורהים הבאים להצ״צ‬
‫כו׳׳ והנה ראשית הגילוי מהנפש הוא‬
‫נ״ע קודם נםיעהם היו הולכים ל ק ב ל‬
‫השכל‪ ,‬ר״ל ראשית גילוי פנימי מה״‬
‫ב ר כ ת הפרידה מכל בני הצ״צ‪ ,‬וכ״כ‬
‫גפש הוא השכל‪ ,‬דמה שמבין בשכל‬
‫הי׳ שהאורהיס היו באים להררי״ל‬
‫שהוא טוב‪ ,‬ת״ת גתעורר ברצון לזה‬
‫ומדברים עמו‪ ,‬והוא לא ידע מזה כלל‪,‬‬
‫ומה שמבין שהוא רע ה״ה שונא‪ ,‬דה־‬
‫שהי׳ עמוק והפוס במוהו בדא״ה )אבל‬
‫מדות נמשכים מהשכל ומהמדות נמשך‬
‫נכדו זה‪ ,‬לבד שבדא״ה אינו שייך‬
‫למתדו״מ בו׳׳ ובד״שכל אנו רואים שיש‬
‫לומר עליו כלל ענין זה‪ ,‬שהרי גם‬
‫אותיות׳ דהשכל ה״ד‪ .‬מלובש באותיות׳‬
‫בענינים שלו אין לו הוש ההעמקה‬
‫אבל מ״מ אין התהוות האותיות מתשבל׳‬
‫כ״כ‪ ,‬אמר הפעטרגרדי שהוא נ כ ד‬
‫דאם היו האותיות מעצם השכל‪ ,‬הרי‬
‫רא״ה שמשטארשעלי‪ .‬אמר כ״ק ע״ז‬
‫הי׳ צריך להיות לכל שכל אותיות‬
‫כ י זהו הפסולת כ ו ‪ /‬דבל הטוב בירר‬
‫שלו‪ ,‬שה״ה עצמותו ואגו רואין ששכל‬
‫רא״ה ז״ל‪ ,‬דמי שאיגו גדול כ״כ ואינו‬
‫א׳ שבעלי שבלים משיגים אותו בשור׳‬
‫מ ב ר ר בל הטוב גם אה״כ בהפסולת יש‬
‫וזה אומרו באותיות אלו וזה אומרו‬
‫מ ע ט טוב א ב ל מי שמברר כ ל הטוב‬
‫באותיות אהרים‪ ,‬דזהו מפגי שהאותיות‬
‫— דהרא״ה הי׳ גדול מאד אף כו׳ —‬
‫ר ק מלבישים את השכל שהשכל מתלבש‬
‫הפסולת שלו הוא ר ע גמור כו׳‪) ,‬הפט׳‬
‫באותיות א ב ל עצם האותיות שרשן‬
‫מלמעלה מהשכל‪ ,‬והוא דיש גר״ג ה״י‬ ‫‪ (5‬בעשרה מאמרות ריש מאמר א‪,‬‬
‫כדאיתא במד״ר המשה שמות גקראי‬
 ‫שכז‬
‫חופפות‬
‫ש ר ש האותיות‪ ,‬וע״ב ל ב ל ב ר ש כ ל יש‬
‫ל ה נ ר ״ נ ה״י ו כ ר ‪ ,‬נר״ן ה ו א השכל כו׳‬
‫א׳‬ ‫דמשיגים ד ב ר‬ ‫אותיות שלו‪ ,‬א ף‬
‫כללות‬ ‫שהו״ע‬ ‫הנפש‬ ‫וה״י ה ו א ע צ ם‬
‫מפגי‬ ‫באותיות אלו‬ ‫אומר‬ ‫זה‬ ‫מ״מ‬
‫דהשכל‬ ‫חי‪,‬‬ ‫שהאדם‬ ‫דהאדם‪,‬‬ ‫התיות‬
‫שנפשו גותבת ל ו אותיות אחרים‪ ,‬וע״ב‬
‫ובו׳ זהו כ ת ו ת פ ר ט י ם ‪ ,‬והרי‬ ‫והמדות‬
‫האדם מדבר אף שיש ל ו מעלה‬ ‫נק׳‬
‫גם‬ ‫הגוף‬ ‫שמתי׳ א ת‬ ‫תיות כללי‬ ‫יש‬
‫ע ל חבע״ח ב מ ה שיש ל ו שכל‪ .‬מ״מ‬
‫כשאין ל ו ש כ ל כ מ ו ת ק ט ן שאין ל ו‬
‫במו‬ ‫שבלי א ו ב ע ל שכל‪,‬‬ ‫אינו נק׳‬
‫שכל‪ .‬א ו תגדול ב ע ת מ ת ל ת ו א י ן ל ו אז‬
‫שנק׳ בע״ח מפני שעיקר מעלת חאדס‬
‫שזהו מ צ ד ת״י‬ ‫הוא הי‬ ‫והרי‬ ‫שכל‬
‫הוא חאותיות ש י ש בנפשו שאין ב נ פ ש‬
‫שנמצא בד׳ אמות‬ ‫הנפש‬ ‫שהוא ע צ ם‬
‫מדבר‬ ‫מדבר‪,‬‬ ‫ש א ר חבע״ח ולכן נק׳‬
‫של האדם — דלבן ד׳ אמות ש ל האדם‬
‫חוא ל ׳ מפעיל‪ .‬ר״ל ל א ענין חדבור‬
‫קונין ל ו דד״א הוא מקום עצם הנפש —‬
‫פועל‬ ‫שחוא‬ ‫מחמוצאות‪ ,‬כ ״ א‬ ‫שיוצא‬
‫לפשט א ת הידים למע׳‬ ‫שיכול‬ ‫מקום‬
‫א ת ה ד ב ו ר ‪ .‬דהיינו ש נ ו ת ן א ו ת י ו ת מ ע צ ם‬
‫האותיות שהוא‬ ‫ומשם שרש‬ ‫מראשו‪.‬‬
‫ה נ פ ש שלו‪ ,‬וזהו ע י ק ר מ ע ל ת ה א ד ם‬
‫ה נ פ ש — ב א מ ת ג ם ה״י אינן‬ ‫מעצם‬
‫שיש ל ו עצם הנפש שיש ב ה אותיות‪,‬‬
‫המשה‬ ‫אומר‬ ‫דבמד״ר‬ ‫הנפש‪.‬‬ ‫עצם‬
‫ו ע ״ ב נ ק ׳ ב ש ם מ ד ב ר שזהו״ע ש ל מ ע ׳‬
‫גם‬ ‫נר״נ ו ד י א״כ‬ ‫נקראו לה‬ ‫שמות‬
‫כוי‪.‬‬ ‫מהשכל‬
‫ה״י ה ו א ר ק ש ם להנפש‪ ,‬א ך היינו א ם‬
‫נאמר דה״י הוא עצם הנפש — ומשם‬

‫פורים — פר״ת *‬
‫)קטע ממכתב(‬
‫מאד‪ ,‬א ש ר אז הי׳ הי׳ נכנסים בההבא‪.‬‬ ‫בהתתלת תודש ט ב ת תר״פ‪ ,‬כשהתחיל‬
‫וכה נמשך עד פורים‪ .‬בפורים נתקבצנו‬ ‫ל ה ת ק ר ב לראסטאוו‬ ‫הבולשעווי׳‬ ‫מתנה‬
‫והודיעו‬ ‫הסעודה‪,‬‬ ‫לביתו לעת‬ ‫כולנו‬ ‫רבינו שיעקרו‬ ‫בבית‬ ‫לתשוב‬ ‫התחילו‬
‫עם‬ ‫״ ע לא ישב‬ ‫נ‬ ‫שהאדמו״ר‬ ‫אותנו‬ ‫איזת זמן ע ד‬ ‫מרוסי׳‪ ,‬ש ת ת‬ ‫דירתם‬
‫הנאספים ר ק איזה שעות ובלא פרסום‪,‬‬ ‫ההכנות‬ ‫לעשות‬ ‫רבינו נ״ע‬ ‫שהסכים‬
‫ר ק ש י א מ ר ד א ״ ח ואת״ב י ל כ ו כאו״א‬ ‫ד״באלשעווי׳‬ ‫נכנסו‬ ‫ובין כ ך‬ ‫לנסיעת‬
‫לביתו‪ .‬בי אז חי׳ איסור גדול מה־‬ ‫לראסטאוו וממילא גתבטל חדבר‪ .‬בר״ח‬
‫ובסרט‬ ‫להתקבץ יחד‬ ‫ממשלה שלהם‬ ‫ה ת פ ל ל ג ו א צ ל כ ״ ק א ד מ ו ״ ר ג׳׳ע‪ ,‬א ה ד‬
‫במשהד‪ ,‬א ש ר ז ה ה י ׳ מ ה ד ב ר י ם ה י ו ת ר‬ ‫התפלת ק ר א אותי כ״ק להדרו ואמר‬
‫גתקבצו‬ ‫שם‬ ‫אשר‬ ‫ובכ״ש‬ ‫המורים‪,‬‬ ‫ל י ‪ :‬ת א מ ר משמי לאנ״ש שאני מבקש‬
‫מאנ״ש העשירים‪ ,‬א ש ר זה הי׳ ד ב ר‬ ‫אותם שלא ילכו אצלי לא לתתפלל ולא‬
‫לבית רבינו‬ ‫מסוכן מאד‪ ,‬ועד שבאו‬ ‫שימעטו‬ ‫ליתידות ובד״ב‬ ‫ילא‬ ‫ליא״ח‬
‫נ״ע ישבו בהתבא שלא ידע שום איש‬ ‫אצלי כי אין אני רוצה שידעו‬ ‫לילר‬
‫מהם‪ ,‬ועוד שאז הי׳ איסור לילך בלילה‬ ‫האבלשעווי׳ עדכ״ז‪ .‬ת י כ ף מ ס ר ת י זאת‬
‫י ו ת ר מ ג ׳ שעות‪ ,‬מ מ י ל א מובן שאופן‬ ‫הלכנו‬ ‫וכמעט שכל העת לא‬ ‫לאנ״ש‬
‫י ש י ב ה נ ו בסעודה הי׳ בכיווץ ובחשאי‬ ‫ר ק א ם הי׳ מזדמן ענין נחוץ‬ ‫לביתו‪.‬‬
‫וכאו״א ת ש ב ל ב ר ו ת ת י ב ף לביתו‪ .‬א ך‬ ‫־——־—•‬
‫כמו הצי שעה לאתר הנטילה לסעודת‬ ‫תורת שלום ע׳ ‪.246‬‬ ‫•(‬
 ‫זז וט פ י ת‬ ‫שכח‬
‫כשאמר דבינו נ״ע להיים לכל הנאספים הוא כ״ק אדמו״ר שליטיא‪ ,‬הי׳ בבל‬
‫ראינו השתנות‪ ,‬שממש כ מ ו רוח אהד הלילה כמו אראפגעפאלען ביי זיוי‬
‫נ ה י ‪ /‬לקת מכיסו סכום נכון מעות ואת״כ נשמע שאנשי ההיפוש מה*‬
‫וקרא לא׳ מאנ״ש ואמר לו שיביא באלשעווי׳ באו ל ב י ת ר ב ע ו ‪ .‬הובז‬
‫ל יךעו מה‬
‫א‬ ‫י‬ ‫כ ן ל ם‬ ‫ל‬ ‫משקה וכל הנאספים יקחו משקד‪ ,‬ו י‬
‫ע‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ה י ו‬

‫ןלא זפ׳‬
‫ם‬ ‫ק‬ ‫״ ל‬
‫א‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫שמהים‪ ,‬וגם ציוה לכולם שינגנו ו‬
‫ר ב י נ ו‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ע ש ן ת י‬ ‫ה ן א‬

‫‪,‬‬
‫בעצמו התהיל לגגן והקול ה י ה ו ל ו וצוה לכולם שלא נ ז ה ממקומיגו ילא‬
‫ונשמע בתוץ — דירתו היא במקום יפסיקו אפילו רגע ר ק ינגנו כמו קודמי‬
‫בעיר — אנתנו והוא ד ב ר דבריו בהמשך הענין בטי‬ ‫מפורסם‬ ‫תיותר‬
‫נתפעלנו מאד על המחזה הנורא אשר מקודם‪ .‬כשנכנסו האבלשעווי׳ לבית‬
‫הראה לנו דביגו ניע‪ ,‬אך מגודל ת־ ורצו לעשות היפוש‪ ,‬השיבו להם ש־‬
‫שמהה לא הבטנו על שום ד ב ר וכולנו לרבינו אין לו פנאי עתה י הוא יושב‬
‫כ‬

‫התתלנו לנגן‪ ,‬וגם כ״ק הביט על כאר׳א עם אנשים‪ .‬שאלו באיזה זמן יבואו׳‬
‫וציוה שיהי׳ שמהים‪ .‬הרבנית שתתי׳ והשיבו להם בעוד איזה שעות‪ ,‬ואי‬
‫ראתה הסדר חחדש שנתהווה‪ ,‬חרדה יפסיק מהענין שלו וכוי‪ .‬והלכו מהבית••‬
‫מאד ובקשה שיראו להשתיק הדבר׳ בעוד איזה שעות באו עוד הפעם‪ .‬מובו‬
‫אך מי יעיז לילך גגד רותו של דבינו שאז היינו כולגו בשמהה גדולה בברי‬
‫ז״ל‪ .‬וגם בגו יהידו הוא כיק דביגו על השולחן היו בקבוקים ממשקה וגם‬
‫אדמו״ר שליט״א פחד שלא יהי׳ מזה על השולחן הי׳ מונה מעות מתנדבות‬
‫איזה סכנה על דבינו ניע‪ ,‬וכשראה שנדבו בעד הישיבה וכדומה‪ .‬וכששמעו‬
‫רבינו נ״ע שהוא בפתד‪ ,‬לקת אותו שהם הולכים עוד הפעם‪ ,‬רצו מחנאםפים‬
‫בידיו הקדושים ואמר לו בזה״ל! יוסף להסיר הבקבוקים וגם המעות‪ ,‬אשר זר׳‬
‫יצהק האב קיין מורא ניט‪ ,‬מיר וועלען הי׳ מכנה גדולה‪ .‬וצוה כ״ק נ״ע שלא‬
‫גאנץ זיין‪ .‬איך מיין ניט גאגץ זיין יעשו שום ד ב ר ולא ישנו שום דבר•‬
‫בהדרי הדרים‪ ,‬איך מיין אז מיד ואמר בזה״ל‪ .‬י ך ‪ ,‬ווי איך שטיי אין‬
‫א‬

‫וועלען גאגץ זיין מ י ט אוגזער גאנצעד דעם מצב‪ ,‬האב איך כלל פאר זיי קייז‬
‫יציאה והתפשטות‪ ,‬עכ״ל הקדוש)והבינו מורא ניט‪ .‬כשנכנסו ובאו נגד השלתו‬
‫על מה ירמזון הדברים(‪ .‬ופניו הי׳ אשר ישב כ״ק נ״ע הסב פניו מעט‬
‫מבהיל וראו שממש אינו בזה העולם‪ ,‬מהם‪ ,‬ופנה ראשו לצד אנ״ש ואמר‬
‫והי׳ הרבה גילוים ודרש הרבה דא״ה׳ בזה״ל! נו‪ ,‬מידארף אנהויבען ריידעז‬
‫ואה״ב געשה רעש בבית ששמעו שבזה חסידות וועלען זיי גאר בטל ווערען•‬
‫הלילה געשה גזירה שיהי׳ היפוש כללי והתחיל תיכף לומד המאמר‪ :‬ראשיי*‬
‫בעיר‪ ,‬ממילא נפל פהד על כל האג״ש גוים עמלק ואחריתו עדי אבד ובו׳•‬
‫נ‬ ‫י נ‬ ‫ת‬
‫ולא ידעו מה ל ע ש י • א י ר ב י ״ ע ו ה ע נ ק הי׳ מה שקליפות הס העדר‬
‫לא הגיח להפסיק אפילו רגע אהד המציאות ואינם מציאות אמיתי ו ב ו ‪/‬‬
‫מהשמחה והניגונים וראינו ש ה ע נ ק הוא המה עמדו זמן ר ב והביטו עליו‪ ,‬ואהר‬
‫ה‬ ‫כ‬
‫משונה ופלאי‪ ,‬ולא הי׳ שום פעם באופן כך הלכו משם ולא דברו מאומה‪.‬‬
‫כזה‪ ,‬וממש דאיגו מופתים גלוים ממנו ישבנו שם עד ל ע ר ך שעה רביעית‬
‫בזה הלילה‪ ,‬כמו שאכתוב‪ .‬בגו יתידו קודם אור היום‪.‬‬
‫שכט‬ ‫הוספות‬
‫פורים — פר״ת‪ ,‬ראםםוב *‬
‫כסעודה‪ ,‬רי׳ד כקיצור‬
‫ב‪) .‬את״כ גכנס ג׳ לחצר וציוה‬ ‫א‪) .‬כשתתהילו לגגן צוד‪ ,‬תריי״צ‬
‫הריי״צ שליט״א שיסירו את המשקה‬ ‫שיתי׳ שיגגגו בתשאי באופן שלא ישמע‬
‫מעל תשלתן‪ ,‬ולא הרשה ב״ק באמרו‪(:‬‬ ‫בחוץ‪ .‬וכ״ק לא אמר ע״ז כלום כעבור‬
‫איך וועל וועגען זיי ביט טראכטען‬ ‫שעה פנה כ״ק לתריי״צ שליט״א‪,‬‬
‫)ביקש תריי״צ שליט״א להסיר המעות‬ ‫ואמר‪ (:‬שמת״ת האבען מ י ד גיזוגגען‬
‫— שאוסף כ״ק בכל פורים על העביבים‬ ‫מיד האבען גיט געוואוסט אז עם וועט‬
‫הידועים שלו‪ ,‬ובפורים זה אמר ב״ק‬ ‫ליין אויף דעם קטרוגים‪ ,‬און מען וועט‬
‫הבה הגבירים יתבו צעטלען מסתמא‪.‬‬ ‫דאם דאדפען פארעגטפערען‪ .‬האבען‬
‫ךצוגי שיתבו מזומן ג״כ‪ ,‬כי צריכים‬ ‫מיר געזוגגען און געטאבצט‪ ,‬וויל איך‬
‫כעת למזומגים‪ ,‬ואספו המזומגיס וה­‬ ‫יעצט אויך זיין אזוי‪ ,‬איצט ווייםען‬
‫‪,‬‬
‫שטרות להקערה — שתי על תשלחן‬ ‫מיד שויו‪ ,‬אז עם קאן דין קטרוגים‬
‫ולא תרשת כ״ק אפי׳ לכסותם‪ ,‬ואמר‪(:‬‬ ‫אויף דעם‪ ,‬גאר איך וויל דין ווי יעמאלט‪,‬‬
‫איך ווער פאר ד י גיט מתפעל‪ ,‬קדושת‬ ‫דענסטמאל האט אויך גיט געשאט וועט‬
‫בלייבט אויף איר ארט איך האב קיץ‬ ‫איצט אויך ניט שאטען אי״ה‪ ,‬איי‪ ,‬איצט‬
‫מורא גיט‪ ,‬איך וועל גאבץ זיץ‪ ,‬מיץ איך‬ ‫ודיסען דאך נו איז דאם א נסיון‪) .‬כש־‬
‫גיט איך וועל גאגץ דין מיט מיין‬
‫הריי״צ שליט״א הרבה לסרב‪ ,‬ולהפצירו‬
‫עצמיות‪ ,‬איך מיין אז איך ויעל גאגץ‬
‫דהאו בדברים כו׳‪ ,‬ואמר להמגגנים‪,‬‬
‫דין מ י ט מייגע התפשטות‪ ,‬גיט דער סי׳‬
‫זיגגט דיויד כו׳‪ .‬ואה״ב אמר הריי״צ‬
‫איך וועל גאגץ זיץ מיט מייגע עצמיות‬
‫שליט״א ע״ד משקה שכבר הפשו בעיר‬
‫בתדרי תדרים‪ ,‬איך וועל גיץ‪ ,‬צי איך‬
‫ולא מצאו‪ ,‬ואמרו להם אז עם איז‬
‫וועל גיץ בם׳ והדרגה‪ .‬צי איך וועל‬
‫גיטא‪ ,‬ואמר כ״ק‪ (:‬במציאות איז גיטא‬
‫מדלג שור ד ץ גאר איך וועל גיץ‪ .‬אזוי‬
‫גלויב גיט‪ ,‬יי״צ‪ ,‬גיעט וו׳ראסייע גיעט‪,‬‬
‫הער איך אזוי בין איך מרגיש או איך‬
‫עס איז פראן‪ ,‬עם איז אלץ פראן׳‬
‫וועל גאגץ זיץ ודיל קלי׳ גבי קדושה‬
‫)אמר תריי״צ שליט״א איז בא מיר‬
‫איו גאר גישט‪ .‬איך וויל אז קדושה‬
‫אויד אלץ פראן‪ ,‬ותשיב לו כ״ק‪ (:‬יע‪,‬‬
‫זאל ד ץ בהתגלות‪) ,‬שאל תרז״ת דאם‬
‫בא דיר איז אויך אלץ פראן‪) ,‬שאל‬
‫איז וואם מ׳רעדמ אמאל אז קדושה‬
‫הדיי״צ‪ :‬אלץ וואם מען דארף גיט‪,‬‬
‫האט אן ארט אלעמאל‪ ,‬קליפה מוז איר‬
‫ואמר כ״ק‪ (:‬אלץ וואס מען דארף איז‬
‫לאזען אן ארט‪ ,‬זי קאן אויף א י ר גיט‬
‫בא דיר אויך פראן‪ ,‬נאד מען דארף‬
‫מעלים זיין לגמרי‪ .‬והשיב ב״ק‪ (:‬גיץ‪,‬‬
‫דאס מגלה דין )אמר הריי״צ שליט״א‬
‫יעבץ רעדט מען או קלי׳ מוז לאזען א‬
‫א״כ בין איך דאך א אדם‪ ,‬ואמר כ״ק ‪0‬‬
‫ארט פאר קדושה‪ .‬מיעט מען די עצמיות‬
‫מ׳דארף דאך דאס מעורר ומגלה זיין׳‬
‫פון קדושה איצט וויל איך או קדושה‬
‫זאל זיין בהתרתבות‪ ,‬און איך וועל‬ ‫דאדם איז דעד וואס איז דאם מגלה׳‬
‫אויספירען‪ ,‬ודיל איך טו דאמ ביט‬ ‫אז ניט איז דאס ניט קיץ אדם‪.‬‬
‫צוליב זיך‪ ,‬איך וועל גיט זאגען אז איך‬
‫״( תורת שלום ע׳ ‪.247‬‬
 ‫חופפות‬ ‫של‬

‫טו דאס לש״ש‪ ,‬אזוי זאגט א מתגגד‪ .‬הנה״ב אליין׳ וואס ד ע ר נה״ב איז דאו‬
‫נאד קיץ אנדעד כוונה האב איך גי ט א שור נגח‪ .‬יענער וועט זיין מבגד‬
‫דעדביי‪ ,‬ומבלעדיך אין לנו אלקים‪ .‬םארשטויסען פון דער וועלט‪ ,‬נאד אפיי‬
‫קיץ אנדער זאך האב איך דערביי ניט‪ .‬אין ישות דנה׳׳ב וואם מ צ ד הנה״א קעו‬
‫אויר נ י ט סובל זיין א מנגד‪ .‬ער וועט‬ ‫האב איך קיץ מורא ניט בעיה‪.‬‬
‫ם‬
‫אים נ י ט ענטפערען‪ .‬און בא וועמען ע‬
‫ג‪) .‬אמר הריי״צ שליט״א‪ :‬און מיין איז ישות דנה״א יענעם איז דער מנגד‬
‫בה״ב האט שוין דערפון ישוה‪ .‬ושאל ניט מבלבל‪ .‬ע ר וועט אים ניט‬
‫ארט אויך דער‬ ‫עבטפערען‪ ,‬א י‬
‫ר‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ם‬
‫כ״ק שוין? והשיב הריי״צ שליט״א‪:‬‬
‫מבגד און וויל אים ביט ליידען און יייל‬
‫שוין‪ .‬והשיב כ״ק‪ :‬דאס איז ישות פון‬
‫ער זאל בתבטל ווערען‪ ,‬מיר וועלען‬
‫נה״ב׳ נאר עם איז נאך צו פרי‪ ,‬ושאל‬
‫אפילו זאגען‪ .‬אז ע ד וויל דעם ביטול‬
‫הריי״צ שליט״א דאס איז דאך ישוה‬
‫ווייל זיין מ נ ג ד איז א מנגר‬
‫דנה״ב וואס ער האט ישוה פון נה״א‪ ,‬המנגד‪ .‬ווייל זיין‬
‫ווערט מאקע‬
‫והשיב כ״ק‪ (:‬יע‪ ,‬דאס איז •ישות אויר אלקות׳ און ער ‪. . .‬‬
‫דנה״ב פון נה״א׳ וואדום ישוה דנה״ב נתבטל‪ .‬וואס דאם איז הגבהה וישוח׳‬
‫אליץ איז דאס פראסטע ישות‪ ,‬עס איז עם איז נ י ט ביטול ווארום דער וואט‬
‫אפילו פון שדים יהודאין׳ עם איז אבער איז בטל דעם א ר ט גארניט דעם מנגד•‬
‫פראסט קליפה‪ ,‬און אין נה״א איז דאס ער איז דאך אליץ גאר גיט בא זיו׳‬
‫א הארה אין ציוד פון נה״א׳ ווען ער ע ר איז בטל׳ איז אים יענעף קיץ מנגד‬
‫האט ישות פון תורה פון א יראה אדער ניט׳ אבער דער וויל ניט ליידען דעם‬
‫י ז‬
‫אהבה ד‪ .‬ה‪ .‬ער האט געלערנט הורה מ נ ג ה און וויל זיין ביטול‪ ,‬דאם א‬
‫האט עד ישות דערפון‪ ,‬דאם איז ישוה ישות׳ דאס איז א ב ע ר ישות פון נה״א׳‬
‫פון נה״א׳ ווארום ישוה פון נה״ב אליץ‪ ,‬ויגבה לבו בדרכי הוי׳‪ ,‬עס איז הגבהה‬
‫איז ישות פון תאוות׳ ישות דנה״ב פון פון קדושה‪ ,‬עס איז פראן ב׳ מדרי'‬
‫הורה — פון פנימי׳ התודה צי תיצוני׳ אין בשמות‪ ,‬בשמות וואם זייגען בבתי׳‬
‫ההורה ־ ‪ -‬דאס איז ישוה דנה״ב פון ביטול און בשמות וואט ד ע ע ן בבתי׳‬
‫־ « — י י י י מיין‬
‫נה״א‪ .‬אדער ישוה פון עבודה כו׳ דאס הגבהה‪ ,‬זיי קענען ניט‬
‫יו‬ ‫וואס ‪ , 1‬״‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רשב׳־׳יוכמו‪« u«j‬‬
‫דשב״י‬ ‫איז מעד ניט אין ציוד דנה״א׳ די‪ :‬מ ו מנגד‪,‬‬
‫ישות פון נה״ב‪ ,‬אט ווען די הורה איז בא אים‪ ,‬אז בתן עיביו בו ובעשה גל‬
‫א הורה כדבעי און די עבודת איז א של עצמות‪ ,‬וואס דאס איז ביטול פ ת‬
‫עבודה כדבעי דעמאלט האט ער אויך א מבגד׳ ווארום דאס איז דאך געוועז‬
‫ישוה דאס איז אבער ישוה פון נה״א אזא וואם לגלג׳ איז גתן עיגיו בו ובעשר׳‬
‫ויגבה לבו בדרכי הוי׳‪ ,‬אבער אזוי גל של עצמות׳ דאם איז הגבהה פ ת‬
‫ישוה פון הורה ועבודה דאס איז ישוה קדושה )שאל הדז״ה דאס איז גשמות‬
‫פון נה״ב‪ ,‬איז אים א מנגד מבלבל‪ ,‬ער כלליות דוקא‪ .‬והשיב‪ (:‬גיין‪ ,‬אפילו איז‬
‫קאן אים ניט סובל זיין‪ ,‬ער וועט אים בשמות פרטים איז אןיך אזןי‪ ,‬אט ווי‬
‫זאגען ער וועט ענטפערען‪ ,‬ער וועט דער מיטעלער ר ב י ער האט ביט גיקענט‬
‫גו‬
‫אים רודף זיין‪ .‬וואס דאם איז אויך ישוה ליידען א מבגד‪ ,‬ביזטו א מבגד איז ׳‬
‫מצד הנה״א ווארום ישוה וואס מצד ד ע ר זיידע )כ״ק אדמו״ר ד״צ׳׳צ גבג״ט(‬
‫שלא‬
‫הוספות‬
‫הגבהה דקדושה אליץ׳ בעצם איז ער‬ ‫^ ' ע ^ ע נ ט ליייעו‪ .‬־ל גל וגל כ‪,‬׳‬ ‫ף‬
‫בטל‪ ,‬און די הגבהה איו הגבהה דקדושה‪,‬‬ ‫ט‬ ‫ה‬
‫ז‬
‫ובמו רשב״י שאמר א ב א םימגא בעלמא‪,‬‬ ‫* י־י‬ ‫‪ -‬י «‬
‫דאס איז הגבהה פון אלקות‪ ,‬ער איו‬
‫געווען בטל בתכלית צו אלקות‪ ,‬האט‬ ‫; י ״ י ״ ח ף שליט״א ״ * ״‬
‫א‬ ‫ט‬ ‫‪3‬‬
‫ע י‬
‫ער דאם געזאגט אבא םימבא בעלמא‪,‬‬ ‫״ « י ־יו יי ביייע ישית•‬ ‫זיי‬ ‫ד י נ ע‬

‫ער איז מער גיט ווי א סימן‪ .‬עם איז‬ ‫יי י*ו משתווים בשמו ‪,‬‬
‫ת‪0‬‬ ‫ו ה‬

‫הגבהה‪ ,‬באר הגבהה פון אלקות בו׳‪.‬‬ ‫" י י ייינעו זיר משתווים‬ ‫מ י מ‬

‫* « ־ ניט בענינים‪ .‬ישות‬

‫ה‪ .‬ע״ב זאל אייך דאם ביט מבלבל‬ ‫'*''יאיא־אלפווילמשמאילים‬
‫זיין‪ ,‬מיך איו דאס אויך ביט מבלבל‪,‬‬ ‫ע ס‬ ‫‪ * ,‬״ ״ יציפאי ג״ע‪ .‬ווי‬ ‫ז‬ ‫א‬

‫קוקט ביט אהין‪ ,‬קוקט אהער‪ ,‬איצט איז‬ ‫_‬ ‫; י ע יי ף ״ « ‪,‬‬

‫ד ב י‬ ‫ד ‪ 5‬י‬ ‫‪0‬‬ ‫א ו מ ה‬
‫דאס מיך גאר ביט מבלבל‪ ,‬א אבדער‬ ‫» » ‪ -‬האט גיזאגט אזוי‬
‫מאל וואלט דאס מיר אפשר אויך‬ ‫ט‬
‫« ׳ גי »צו יציפאי ג״צ‪ .‬יאם‬
‫מבלבל זיין‪ ,‬באר איצט איז דאם מיך‬
‫‪V‬־ ^ » * "יי ילמשמאילים בה‪.‬‬
‫נאד ניט מבלבל‪ .‬זאל בא אייר אייר‬ ‫יי איו כ״ריס אי ‪W‬‬ ‫י‪,‬‬ ‫‪ 3‬ע ס ע ף‬ ‫א‬
‫‪s‬‬
‫זייו אייי‪ .‬אר! «מאל זיינען מיי גיווען‬ ‫טיט זיינע תא ^ י " 'יי ™ » ״ ״‬ ‫ןןת נ‬
‫‪s‬‬
‫איו ליובאוויטש‪ .‬מיט די בוזוריט פיט‬ ‫י * ‪ °‬ייאדפארט‬ ‫תודה‪,‬‬ ‫ך א ס‬ ‫א י ן‬

‫זיי האבען מיד פארבראכט‪ .‬מיט זיי‬ ‫די׳ ולמשמאילים‬ ‫‪R‬‬ ‫ב ה <‬

‫* * ישות ד‪5‬ה״*י‬ ‫‪...‬‬

‫האבען מיר גיזובגען און גיטאבצט‪ ,‬און‬ ‫™ *׳ דארטעו‬ ‫אין‬ ‫ר‬ ‫ע‬

‫איצט ‪ . . .‬אך רבובו של עולם‪ ,‬ד י‬ ‫^ קורב צו אלקות‪ .‬עם איז‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ה‬

‫בעבקען באך אובז‪ ,‬און מיד בעבקען‬ ‫׳ ‪1‬ככלל איו דער‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ה‬

‫באך ד י )אמר ל ו הריי״צ שליט״א ש­‬ ‫• ד ה און חסידות׳ אז אייבער‬ ‫^‬

‫חמחפשים יעלו למעי‪ ,‬אמר במדבר‬ ‫^ ^ ^ פרה בחמור און ווייס‬ ‫או‬ ‫ך‬

‫לעצמו‪ (:‬אך ווייל ד י דיבען מבגדים‬ ‫צ מ ו ית׳ — ווארוס‬ ‫^‬ ‫§‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ז‬

‫אויף אלקות‪ ,‬מאכט זיך אין דיער צייט‬ ‫* ביט׳ איו ער ד א י‬ ‫ו ן מ ו ף‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ד‬

‫בלבולים‪ ,‬באר איך האב דאך פאר ד י‬ ‫^ ו ׳ באר מען רעדט אז‬ ‫ן ן י י ס‬ ‫ר‬ ‫ע‬

‫‪,‬‬
‫אן עצה‪ ,‬איך ורעל אבהויבען זאגען‬ ‫* איז חכ׳ ורצוני ית ׳‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫א י ן‬

‫ב‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ג‬

‫תסידות וועלען ד י בתבטל ווערען‪,‬‬ ‫כו׳׳ אפשר איי‬ ‫‪°‬‬ ‫י‬ ‫ער י‬ ‫ט‬ ‫נ‬

‫)כשעלו למע׳ לראות את הבאםפים אמר‬ ‫ו פרד׳ באר ביין׳ ע ר איי‬ ‫^‬
‫כ״ק‪ (:‬ווערט ביט בתפעל כו׳)כשבכבםו‬ ‫^ ‪ n‬א מקורב איז ער געוויס‬ ‫^‬
‫לתיכל קדשו א ד מ ר ר שליט״א רצת‬ ‫לערגט א עניו פיו‬ ‫*‬ ‫פ י‬ ‫מ י ‪/‬‬ ‫נ‬

‫א י‬ ‫ע‬ ‫י כ‬
‫הריי״צ שליט״א לילך אתריהם‪ ,‬ולא‬ ‫^ ^ ‪^ 1‬‬ ‫י‬ ‫‪" °‬‬
‫הגיחו ב״ק באמרו!( זיי דיגען אדיין צו‬ ‫״ ס דאס ווי מ׳דארף׳‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫י‬

‫צ‬
‫גאר‬
‫*‪ I‬וועלען זיי דארטען ‪,‬‬ ‫זאל‪,‬‬
‫‪ Uaill‬׳אין‪1*11‬‬
‫‪j‬מיד‬ ‫אלקות•‬
‫‪ MIIW‬י * י• י‬
‫מקורב‬
‫י• יק ע* ‪w‬‬ ‫‪w‬‬
‫ן י י נ ע‬

‫לומר‬
‫והתתיל עמלק‬ ‫המא׳ לגמרי‪,‬‬
‫ראשית גוים‬ ‫גתבטל רםווערען‬
‫בקול‬ ‫־ א ד גיט ישות‪ ,‬עס איי‬ ‫—‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ (6‬ר א ה ב א ר ו כ ה ה ק ד מ ת מ ה ו ר ח ״ ו ל ש ע ר‬
‫^ **יי‪.‬‬
‫הערה‬ ‫ראה ס פ ר ה ש י ח ו ת ת ו ר ת שלוש‬ ‫‪(7‬‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫״‬
‫ן‬ ‫ן‬ ‫ההקדמות ונדפסה ״‬
‫ם‬ ‫ן‬ ‫פ‬ ‫ך‬ ‫ח‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ג‬

‫תרב״א ו ב מ ק ו מ ו ת שגסמגו שם‪ — .‬ב ד ק ו ת‬

‫לע׳ ‪.2‬‬ ‫ל ה ע י ד מ ז ח ״ ג רעה׳ ב‪,‬‬

‫)געהערט( וויל מען שוין גיט הערען׳‬
‫מען האט דאט שוין געהערט‪ ,‬עם איז‬
‫שיין ניט קיץ גייעם‪ ,‬אז מ י ר דיגעז‬
‫געווען מקבלים האבען מ י ר אלע מאל‬
‫געהערט‪ ,‬וואסער ענין מען האט נ א י‬
‫געדעדט‪ ,‬עם האט געטראפען אז ד ע י‬
‫טאטע האט גערעדט וויפיל שבתימ‬
‫נאכאנאנד איץ עגין‪ ,‬דאם הייםט ער‬
‫האט גערעדט די זעלבע ענינימ‪ ,‬און‬
‫מיד האבען דאס געהעדט ןןי א גייע‬
‫זאד׳ און בא אייך איז ניט אווי‪ .‬איר‬
‫דארפט א נייע זאך דוקא‪ ,‬וואם באמת‬
‫אין מדריגת משפיע ומקבל‪ ,‬איז טאהע‬
‫יעדער מאל א גייעס י ‪ -‬איך האב שוין‬
‫ןןען איך רייד‬ ‫עטלעכע מאל געזאגט‬
‫א ן‬
‫וועגען משפיע ומקבל מיץ איך גיט ז י י‬
‫ד‪ .‬ה• איך מיץ זיך לגבי פדיער ניט‬
‫זיד לגבי ווייטעד — וויילע דער וואם‬
‫איז א משפיע‪ ,‬איז ער א משפיע בעצם׳‬
‫מ ק ב ל איז א‬ ‫ר‬ ‫גיט קיץ מקבל‪ ,‬אץ‬
‫ע‬ ‫ד‬
‫מקבל גיט קיץ משפיע‪ ,‬וואם מקבל את‬
‫משפיע‪ ,‬איז אור המשפיע און אור‬
‫‪,‬‬
‫ה מ ק ב ל ‪ ,‬איז ב ע ת דער משפיע זאגט׳‬
‫ם‬
‫גיט ער דאד אור המשפיע‪ ,‬וואם ד א‬
‫האט דאד דער מקבל גיט‪ ,‬איו ד א י‬
‫י ז‬
‫דאט בא אים א גייעם‪ ,‬און אזוי א‬
‫יעדער מאל‪ ,‬גיט ער א גייעם‪ ,‬דארף‬
‫מען דאס יעדער מאל הערען•‬
‫ו ט‬
‫בארוכה ראה סםר השיחות תורת ש ל‬
‫‪.75‬‬
‫הופעות‬
‫)המהפשים ראו מבהוץ א ת הספרים‬
‫אשד בהיכל ב״ק ויצאו משם‪ ,‬ולא‬
‫הרהיבו ע ה בנפשם אפילו לכנוס להדר‬
‫שישב ב״ק ובע״כ ענו אמן לטוב לנו‬
‫כידוע(‪.‬‬
‫ואו‪) .‬באמצע המאמר והי׳ כאשר‬
‫ירים משה א ת ידו — המאמד אמד ג׳‬
‫שעות ועשרה מינוטין — וקודם ש־‬
‫התתיל ל ד ב ר מדרי׳ נפש אמר‪ (:‬הערט‬
‫זיד צו גוט עס איז גויטיג צו וויםען‪,‬‬
‫דאס איז מער נוגע צו זיך‪ ,‬וואס אלע‬
‫מאל רעדט מען וועגען הויכע ענינים‪,‬‬
‫השגת‪ ,‬התבוננות‪ ,‬אהוי״ר‪ ,‬וועגען מדדי׳‬
‫פון נפש רעדט מען ווייגיג‪ ,‬און דאם‬
‫איז גויטיגעד‪ ,‬וואס עם דארף זיץ השגה‬
‫והתבוננות אויך‪ ,‬גאר ברוב הפעמים‪,‬‬
‫איז האלט מען בא דעד מדרי׳ פץ‬
‫נפש‪ ,‬ממילא מיינט מען אז מען זאל‬
‫הערען וואס מען וועט ריידען — מען‬
‫מיינט דאס אלע מאל‪ ,‬אז מען זאל‬
‫הערען וואס מען דעדט‪ ,‬נאד אלע מאל‬
‫זאגט מען דאם ניט‪ ,‬און בא א ביסעל‬
‫משקה זאגט מען דאם אוים‪ ,‬במילא‬
‫זאלט איד הערען כו׳‪.‬‬
‫ז‪ .‬באמצע המאמר ראשית גויס‬
‫עמלק בתי׳ וצ״ל הפסק הכתר בשביל‬
‫שיהי׳ התגלות ספי׳ התכ׳ ה ס י ב א׳‬
‫מהשומעים א ת פניו אל הצד‪ ,‬ואמר‬
‫לו כיק‪ ,‬א נייעם ענין אז מען זאגט‬
‫‪(8‬‬
‫הערט מען‪ ,‬אץ אז מען זאגט א ענין‬
‫וואם מען האט שוין אמאל געזאגט‬
‫ע׳‬
‫שלג‬
‫חופפות‬
‫משיחת ב״ס אדמו׳׳ר םהוריי״צ נ״ע‬
‫מיד הוד‬ ‫• ״ ״ אין ד ע ד ב ר כ ת הפרידה צייט‪ ,‬אין יאהר תר׳׳ף‪ ,‬האט מיט‬
‫כ‬
‫זקן אין‬ ‫״ ק אאמו״ר הרה״ק א ס ך גערעדט וועגן דעם מאמר והדרת פגי‬
‫א תורה‬ ‫לקו״ת אז דאם זייגען דברי רבינו הזקן רואם ער האט געזאגט אין‬
‫און דער‬ ‫ברבים; באלד גאכן מעזריטשער מגיד׳ס הסתלקות‪ .‬דער עלטער זיידע‬
‫איז דער‬ ‫טאטע האבן פאר זייער הסתלקות געזאגט דעם מאמר‪ ,‬לטעם פנימי‬
‫סיף המאמר‪ ,‬מפני שיבה תקום געדרוקט אין דעם מאמר שחורה אני‪.‬‬

‫*‬ ‫*‬ ‫*‬

‫בא א געוויסער געלעגענהייט וואם איז בפרטיות מבואר אין יומן ג׳ כסלי‬
‫תר״פ‪ ,‬האט מיר הוד ביק אאמו״ר הדרדק געזאגט אז הוד כ״ק אבותיגו רבותינו‬
‫פ‬
‫ל ע ג ו לערנען אלע טאג א שיעור קבוע י א ‪ ,‬און האבן געזאגט אז דער לימוד‬
‫ת נ‬

‫און זאגן אותיות פון ת נ י א איז א סגולה צו דעס גילוי פנימי פון נר״נ‪ .‬און‬
‫לערגען דעם מאמר והדרת פני זקן אין לקו״ת איז מעורר קבלת הארת יחידה‬
‫שבנשמה אין א פנימיות״‪,‬‬

‫‪ (9‬סה״מ ה׳תשי״א ע׳ ‪.149‬‬

 ‫הוש»דת‬
‫ג‬ ‫הוספה‬
‫צוואותיו‬
‫ק ט ע מהצוואה ש כ ת ב כ״ס אדמו׳יר מהורשייב נ׳׳ע‬
‫כבתי‬ ‫ימים מספר קודם הסתלקותי'‬
‫השי״ת בחסדו חסד חנם יאריך ימי ושנותי וישיבני שלום לביתי‬
‫ג‬
‫עם אבותי כ ר ‪. . .‬‬
‫י״המימים‬
‫תימ כי‬
‫‪ ,‬י ט אותי ׳‬
‫‪,‬‬
‫'‬ ‫אני מבקש א ת ידידינו אנ״ש יהיו להתזיק א ת‬ ‫ה י ש י ב ד‬

‫ה מ ח ז י‬
‫^ ‪•!,‬י׳ בני‬ ‫כאשר ההזיקו אותה עד עתה‪ .‬וזכות גדול הוא לכל התומכים י‬
‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו ז ז מ נ ד ‪ ,‬ל‬
‫ר הרוחני‬ ‫ואין רשות לשום אדם לשנות ת״ו א ת תוכני׳ הפנימי•‬
‫ה‬ ‫ו ט ו ב ת‬
‫וכבוי׳‬ ‫ר‬ ‫ה ר ב ש י ‪ /‬וכל ההומכים והמתעסקים והמשהדלי׳ בהחזקת‬
‫והגשמי‪ ,‬יהברכו במהן שכרה שבצדה‪ ,‬אורך ימים בימינה ובשמאלה עוש‬
‫ויזכו לבנים ובני בנים עוסקים בתורה ועבודה ‪. . .‬‬
‫ת מ י מ י מ‬ ‫מ כ‬
‫׳ ל' בר‪.‬‬ ‫ב‬ ‫בני יתי׳ תשגית ותשתדל בדבר הישיבה ת ו י‬
‫ב‬ ‫ש‬
‫אי‬ ‫ג‬‫‪,‬‬ ‫ך‬‫בעזרתו י ת ‪ /‬בתכלית כוונהה הפנימיה בלימוד דא״ה ובעבויי'‬
‫ד‬ ‫‪,‬‬
‫שכתבי* _ ‪mm‬‬
‫ןןאת‬ ‫כמדומה ׳«‪-‬׳״*״‬
‫י‬ ‫מזה כמדוסד•‬
‫ויוהר מזה‬
‫עץ ההייייםם‪ //‬ויוהר‬
‫בקונטרס עץ‬
‫כהבהי בקונטרס‬
‫וכאשר כתבתי‬
‫וכאשר‬
‫ן‬ ‫ה פ נ י מ י י ת ב‬
‫? ד "ר״נגלי"‬ ‫מהמכתבים שהוא — בעזרתו ית׳ — התזקת העבייי׳‬
‫כ‬ ‫ג‬
‫ן א״א‬ ‫היא הדרוש מאתה‪ ,‬ובזה צריכים להשתדל‪ ,‬ובוודאי צדיבי׳ ״‬
‫ב‬

‫ג פ ש‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ל ה י י ת‬ ‫ש א ‪ > ,‬א‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ה נ‬ ‫ב ק י נ ט‬ ‫י כ מ ב י ‪/‬‬ ‫ט י ב‬ ‫ל י מ י ד‬
‫' ״ ש יוצא‬ ‫ג י‬ ‫ע ל י י‬
‫' ״ '׳‬ ‫׳‬
‫[ * להם‬ ‫י ש‬ ‫להיות נפש בלא גוף‪ .‬אך האדם פנימי הוא העיקר‪ ,‬והמקבל‬
‫ה ח י צ י ג י‬
‫׳ להרחיב‬ ‫י‬ ‫ידי שניהם‪ ,‬וזה וזד‪ .‬יתקיימו בידו‪ ,‬וכאשר יש מ ה ד ב י י '‬
‫צ י י נ י‬ ‫ה פ נ י מ י‬ ‫ד ‪ ,‬ת י כ ז‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫נ י ג ע‬ ‫ל ה י י ת‬ ‫ש י כ י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה פ נ י מ י ו ‪/‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש י י כ י ‪/‬‬
‫חי׳'בטוב‬ ‫ל‬ ‫י‬
‫ב נ י‬ ‫י א ת ה‬ ‫ש י ה י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י ה י ‪,‬‬
‫ך לשקול‬ ‫'׳‬ ‫לגמרי‪ ,‬ולא ליתן עדך כלל אל ההיצוניו׳‬
‫דעהך ושכלך והעיקר במסירהך אל הכוונה הפנימיוה‪ ,‬תדע אי״י'‬
‫ולהכריע בזה‪.‬‬
‫‪ .‬לעסוק‬ ‫ת י‬

‫ח‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬

‫״ בדא״ י‬ ‫גם תשתדל בדבר קביעות לימוד דא״ת בעיירות׳‬
‫ב ר ב י‬ ‫ל י מ י י‬ ‫ע י י ר ו ת‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ב‬
‫ל וירנן‬ ‫ב‬ ‫בזה‪ ,‬ותיל שנתקבל הענין בטוב‪ .‬וגתיסד‬
‫י‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ה ה ו ד ׳‬ ‫ה ז מ ז‬ ‫‪/‬‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ד ע ה י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫א ל ק י מ‬ ‫י י א י‬ ‫י ג ד ב ד י‬
‫'שהדלות׳‬ ‫ד‪,‬ד‬
‫ים‬ ‫השי״ת שבקרב תשקוט המדינה‪ ,‬ואיש א ה רעהו ידברו‪ ,‬צריכים לתיש ׳‬
‫ב ד ב ו‬

‫בן בדבר התייסרות ההדדי׳ בעיירות‪ .‬השי״ת יעזרגי ויזכגי לתתעסק‬

‫^ היוזזו‬ ‫ם‬ ‫‪ (1‬נדפס בספר חכמי ישראל בעש״ס )גיו יארק‪ ,‬תרפ״ד( ע׳ ל•‬
‫י ש‬ ‫ה ש ו י ה‬ ‫כ ת ו ב‬
‫ך ד״שמיטי׳‬ ‫״‬ ‫‪ (2‬בכתי״ק כ״ק אדמו״ר )מהורש״ב( נ״ע הי׳ באו‬
‫לבני יחי׳ והוא בתקפו עומד״‪ .‬כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ ג״ע בהעתקתו הצויא ״‬
‫)אשכבתא דרבי‪ ,‬להר״ר משד‪ .‬דובער ריבקין ז״ל(‪.‬‬
‫‪ (3‬ע׳ ‪ 50‬ואילך )הוצאת קה״ת‪ ,‬ברוקלין(‪.‬‬
‫‪ 54 7 (4‬ואילך‪,‬‬
 ‫שלה‬
‫הו&פוו*‬
‫האלו אשר זיכני לתתוזיל בתם‪ ,‬והכל כאשר לכל תשתדל ותתעסק בני יחי׳‬
‫בהם‪ .‬וידידינו אנ״ש שיהיו בטה יסייעו על ידך‪ ,‬והשי׳׳ת יהי׳ בעזרך ותצלית‬
‫במלאכתך‪.‬‬
‫יוסה יצחק כן כ׳יהן אאמו״ר הרה״פן חםידא וםרישא זצוכןללה׳יח‬
‫ל ע ש י ת‬ ‫ל ש מ ו ר‬ ‫א ל י ו‬
‫‪%!SLJSSS1‬‬ ‫נכג״מ‪ .‬זיי׳ע ועל כל המקושרים‬
‫היתוה‪ ,‬שניאורסאהן‬
‫* * *‬
‫יי‬ ‫‪ . . .‬אני יקדק״י • לימד בכל יום ‪ -‬לבד ״•ק ייי׳ט ~ "״״‬
‫? י י ש י פ‬

‫ברכו קדיש אחר התפלה י בשבןן _ לא לאמה‬

‫‪ . .‬אם היאצ‪-‬ט היא‬ ‫״ ‪,‬‬ ‫_‬ ‫מ‬ ‫ע י‬ ‫ק י ד ‪0‬‬ ‫ו ם א‬ ‫י | ן ן ש‬ ‫ל ף פ ס י ק‬ ‫ה ק ד י ש‬ ‫א מ י ו ת‬

‫י׳ שבט ״ יאמר קדיש עד ט׳ ט ב ת ועד בכלל‪.‬‬

‫ע‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫צ‬
‫טוב‬ ‫י‬ ‫זוג׳ אבקש בשנה הראשוני• ו « ז‬
‫ל ע‬ ‫ה צ ד ק ה‬
‫ועש״ק וער״ה‪ .‬ואם יהי׳ באפשר ל ת ת באותי יייים‬
‫ומבקש אגי לתשתדל בזה ״‪.‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫לי ״א ]נדפס‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫אדמו״‬
‫‪5‬‬
‫( ליקוט מהצוואר‪) .‬ולא הל׳ ממש( — ברשימות כ״ק‬
‫כקו׳ חנוך לנער זד ‪.[51‬‬
‫‪ (6‬להעיר מזח״א סב‪ ,‬ב ‪ :‬בזמנא דישראל אתיבו בקול רם איש״ר מברך ‪ . . .‬רווחיו‬
‫ליה שעתא וסלגות שעתא‪.‬‬
‫ל( הכוונה לערבית ליל ש״ק‪.‬‬
‫‪ (8‬יאצ״ט של הרבנית אמו של כ״ק אדנ״ע ‪ -‬בעל הצוואר‪ - .‬בסיום אמירת הקדיש‬
‫יי א חדש יש אומרים דמונים מיום הקבורה )לבוש מובא בא״ר סקל‪-‬ב‪ ,‬נועם מגדים לבעהמ ם‬
‫רמ‬
‫״ _״״‬‫‪m‬‬ ‫״ג• קצשר׳ע סכ״ו םי״ז‪ .‬נהרי אפרסמון חיו״ד סצ״ז(•‬
‫וי״א שמונים מיום המיתה )סידור יעבץ דיני קדיש אות לט‪ .‬מטר‪ .‬אפרים שער ד ס א‪.‬‬
‫(‬ ‫ק י ט‬ ‫י‬ ‫י י י ו‬ ‫י ת‬ ‫י ל ? ו מ‬ ‫א ה‬
‫‪^ «' .‬י״‬ ‫שומר ניון הנאמן דף שג שכן נהגו כל תפוצותיה י י‬
‫מ י י ם‬ ‫ק י י ש‬ ‫א י מ ר י ט‬ ‫‪0‬‬
‫*‪™ J ? n •1°‬‬ ‫והנה רבנו הזקן פסק )שו״ע או״״ י ^ י‬
‫הקבורה‪ ,‬כ״ק מו״ח אדמו״ר הכ״מ הורה שינהגו היא״צ מיום המיתה אף בשנה הראשונה‪.‬‬
‫ולכמה דעות בדינים אלו תלוי ג״כ דין סיום יא״ח שיהי׳ מיום המיתה•‬
‫ב‬ ‫א‬ ‫י י ם‬ ‫ש ה י ם י ף‬ ‫‪ 5‬ל‬ ‫נ צ ט ע ר‬
‫' ^ ‪ ? ,‬״ יייש‬ ‫‪ -‬ידוע דכ״ק אדמו״ר )מהורש״ב( ב״ע‬ ‫י י ״‬
‫י ‪ ,‬פ ס י ק‬ ‫מ‬ ‫ה כ‬ ‫א י מ י‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫‪3‬‬
‫‪111‬‬ ‫״‬ ‫״י‬ ‫יי״א חדשימ‪ - .‬כמדומני קרוב לייאי׳ ״ ״? י ״‬
‫‪ ,S‬י ״ ט ר‬ ‫*** "־‬ ‫ע ט י‬ ‫א ח ד‬ ‫‪3‬‬
‫אחיי אמו ג״ע )נפטרה יג שבט ונקברה םו ש ״ ( ״ ״ ?‬
‫ח י י ש‬ ‫א‬ ‫א ל א‬ ‫א ו מ ר י ם‬ ‫ש א י‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ב י‬ ‫א ח י‬ ‫י י ס‬
‫־־ ^‬ ‫י"‬ ‫ו‬ ‫״ י י ־ ־ למגי״גגי‬ ‫י‪1‬‬
‫‪ ^ 2 0‬כדיש‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫מ י י ט‬
‫‪P‬‬ ‫יאסילי‬ ‫ב״ל׳‬ ‫ולכן‬ ‫י מ ג ה‬
‫‪-‬‬ ‫!דו‪.‬‬ ‫כישע׳‬ ‫*״״״‪V‬‬
‫א ל י ם‬ ‫ב י‬ ‫ד ז ז י‬

‫ותלמידי‪ .‬ולכאורה טוב שירד לפני התיבה‪ ,‬דאין בזה זילותא כייי ‪^ ^ ^ 1 1 T‬‬
‫יכדי‪7‬‬ ‫?‬ ‫י ע‬ ‫י י י ת ר‬ ‫י ת ם ל ל‬
‫מיצא גם לדעה הא׳ עפמש״כ ברמ״א סי״ ״ * ״ י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪0‬‬

‫למ?‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫ע ד‬ ‫י ה י‬ ‫ט‬ ‫ט‬ ‫ל‬

‫^‬ ‫*‬ ‫‪f ?5‬‬ ‫י‬ ‫«ע״ק שלא נמצא באחרונים פשרה זי• יי״ י־ *‬
‫א י מ‬ ‫ק‬ ‫כ‬ ‫‪3‬‬ ‫א כ מ <‬
‫‪««^ 1‬‬ ‫*** י״ "‬ ‫מ ע ז ה על ידו בעיני ההמיו ה»«י• י ק < י‬
‫ס׳ סבת תשי״א^ ראה בזה ג‪-‬כ בהקדמה לקונטרס פח )ספר המאמרים תשי‪-‬א‪ ,‬ע ‪•(158‬‬
‫‪ (9‬קונטרס חנוך לנער ע׳ ‪.51‬‬
 ‫חופפות‬
‫בחלק הצוואה לבנו נ ״ ק אדמו״ר )נזהוריי״צ( נ״ע‪:‬‬
‫ל תפלה‬ ‫כ‬ ‫א ח ר‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫״ ״ ״ ב ש נ ה‬ ‫•‪.‬‬

‫ט‬ ‫י י י‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫א‬
‫* לר״ועפ״י‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ע פ‬
‫*‬ ‫~־‬ ‫••״‬
‫י‬ ‫״‬ ‫קרישים ‪) . . .‬בגוף הצוואה כתי״ק רג״ע כאן פלפול ארוך בזי״‬
‫קבלה(‬
‫א‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫״‬ ‫ש‬
‫^?ניןןמנ‬ ‫‪ . . .‬קדיש וברכו אחר ה פ ל ת מעריב בליל‬
‫ד ‪ ,‬י א‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ע ד‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ד‬
‫* ^‪p*,‬‬ ‫'*‬ ‫י ^‬ ‫בעגין הי״א תודש‪ ,‬להפסיק ביום האחדת‬
‫צ י‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫ט‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ע‬
‫^ ם מיוהי‬ ‫'‬ ‫י* י‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫'‬
‫ב‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ה י‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫א ר ו‬ ‫פ ל פ‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ב ע נ י ן‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫נ‬
‫דרבנים‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫יל‬ ‫י ״‬
‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫י כ ‪,‬‬ ‫ן ז י ד ש ‪,‬‬ ‫א‬ ‫מ ה י‬ ‫ש א י נ ו‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ב פ‬
‫ג כנ״ל(‬ ‫*‬ ‫"‬
‫ג״ע גהג ואמר קדיש גם ביום עשרה בטבת‪ ,‬ומתחרט הוא ע״ז‪ .‬ומסיק לנהי‬
‫‪ . . .‬הזהר בכבוד אמך ‪ . . .‬ולא גצרכה א ל א להעדפה בעלמא ‪• . .‬‬

‫בחלק הצוואה ?זוגתו הרבנית נ״ע‪:‬‬

‫פ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫צ‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫ת‬
‫^‪,‬יום׳‬ ‫‪ . . .‬אבקשך שבעוגה הראשוני׳‬
‫באותו‬ ‫להלק הצדקה לעניים‬ ‫ובעש״ק ובער״ח‪ .‬ואם יהי׳ באפשרכם‬
‫מ ה טוב‪ ,‬ומבקש אני להשהדל בזה ‪. . .‬‬
‫ל ד‬ ‫ל‬
‫ןחינוד‬ ‫הנהגה בכלל‪ ,‬והנהגה‬ ‫בענץ‬ ‫הכללית ובן גס‬ ‫בחלק הצוואה‬
‫משנולד בפרט‪:‬‬

‫‪ . . .‬לנהג בקטנוהו ע״ד הישן‪ ,‬לא מאדערנע כמו מאטראםקע ובה״ג י ״ י‬

‫ער‬
‫י ח י‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ז י‬ ‫מ‬ ‫נ ב ג‬ ‫א א מ ו‬ ‫ק‬ ‫כ‬
‫' * י * משי‬ ‫״‬ ‫זציקלליי״י׳‬ ‫״‬ ‫"י‬ ‫״‬ ‫*י*‬
‫איז א איידיל קינד מי דארף ‪.‬עם גיט ם א ר ג ר ע ב י ך והולכנו אותו בבתינו*‬
‫פשוט ‪. . .‬‬
‫י ט י ל‬
‫‪ . . .‬להזהר שיהי׳ תמיד בכיסוי ראש‪ .‬ואתר ימי העטיפה )וויקלען( ל‬
‫ידיו גט״י שתרית‪ .‬וכשיתהיל לילך ברגליו להלבישו ציצית ‪• . .‬‬
‫‪ . . .‬עד היותו בר מצוה לא ללמדו שום למודים לבד למוד התורי• ״ • י‬
‫‪*%.‬ל שם י‬ ‫י‬
‫‪4 1 3 6‬‬
‫״ע‬ ‫וג‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ (10‬מרשימת הרה‪-‬ח פשה יובער ריבקין ז״ל בספת אשכבתא דרבי‬
‫‪6‬‬ ‫צ‬ ‫ל י‬ ‫ל ד ‪ ,‬י א י ת‬ ‫ב ט ו ב ו‬
‫מסורבי '‬ ‫כנזכר בפנים הקונטרס )אשכבתא דרבי( הואיל כ״ק אדמיג״ע‬
‫ת‬ ‫מהי‬ ‫כ ש ל ש ה‬ ‫ל א ח ד י ם‬ ‫ז ו ל ת‬ ‫ש‬ ‫א ג‬ ‫ג י‬ ‫ל ז‬ ‫‪w‬‬ ‫‪ ,‬ר א ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ה ת ל ק‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫ג כ ת י‬
‫‪ 1‬״ י ׳ ורבעחי׳‬ ‫״‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫״קי‬ ‫כילי״‬
‫בי‪,‬‬
‫יואה ייי‬ ‫וכנזכר בפרטית בטנים היתד‪ .‬הצמאה כולה בידי יותר משעה‪ ,‬וקראתי׳ ושניתי׳‬
‫‪1‬‬ ‫מ כ ל ל י תי‬ ‫ל ר ש ו מ‬ ‫כ‬ ‫א ח‬
‫מ ר מישלשיי‬ ‫״‬ ‫עד שהיתר‪ .‬ממש שגורה בפי בע״פ‪ ,‬באופן שביכולתי י׳י׳‬
‫ז הי‬
‫י ך ‪ .‬אין‬‫ב‬ ‫ענינים וביטוים כמעט בלשון דג״ע בדיוק‪ .‬ומדשימותי אלו הנשמרים אצלי‬
‫ן ע‬

‫שנה‪ ,‬הנני מעתיק בזה קטעים מקוטעים וביטוים בודדים מהניתן להגלות לכל•‬
‫קה‬ ‫ו ג‬ ‫ה‬ ‫להקטעימ האלו קישור זל״ז כ״כ‪.‬‬
‫ב נ י ת‬ ‫א מ‬ ‫א ח‬ ‫כ י‬ ‫ש ב ט‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ת‬
‫‪| ,‬ען איזו‬ ‫י י׳י‬ ‫יי‬ ‫הוא יייא״ג‬ ‫״»‬ ‫ל״גמא ״יי״י‬ ‫‪(H‬‬
‫ג״ע‪ ,‬והוא גם יום ההילולא של בנו כ״ק אדמו״ר ג״ע יו״ד שבט תש‪-‬י אף ני‬
‫״‬

‫מהאחרונים תססו ג״כ לדוגמא יו״ד שבט לענין זד‪-‬‬

‫שלן‬ ‫חוטפות‬
‫״ • ״ וע״ז אני מזהיר בתוקף האזהרה שלא ללמדו שוס למוד חיצוני קודם‬
‫י‪/‬‬
‫י״ג שנד״ וגם אז ללמדו רק שידע לכתוב ולקדוא ולא יותר ‪. . .‬‬ ‫שיה‬
‫‪ . . .‬להשגית ביותר שלא יקרא בספריהם ספרים חחיצונים יחי׳ איזה‬
‫שידיי׳׳ לא עברי ולא רוסיא ‪. . .‬‬
‫‪ . . .‬בשנת תי״א או הי״ב יתחיל ‪ . . .‬ללמוד עמו תניא ולהשתדל‬
‫להסביר לו דרכי העבודה ‪ . . .‬למותר ‪ . . .‬דזת מוכרת ״ ‪• .‬‬

‫• ‪ . .‬מנותת נפשי בעלמא דקשוט ‪. . .‬‬

‫כל הספרים ל ב ד אותן שאפרט בסמוך אני מוריש לבני י ת י ׳ ‪. . .‬‬
‫ספרי תתםידות שלי שאני מעיין בהם בתמידית אני מחלקם לנכדותי‬
‫יחיו‪ ,‬כמובן כדי שיתנו לבעליהן ללמוד בהם‪ .‬לקו״א )תניא(‪ ,‬תו״א עם חופפות‪.‬‬
‫לקו״ת‪ ,‬עטרת ראש‪ ,‬אמרי בינה‪ ,‬שער האמונה‪ ,‬שער תיתוד‪ ,‬לנכדתי תנת‬
‫ת ה י ‪ /‬באורי זהר‪ ,‬תניא דפוס זיטאמיר‪ ,‬תורת חיים‪ ,‬שער האמונה ושער היחוד‬
‫כפול׳ פירוש המלות‪ ,‬קונטרס החתפעלות‪ ,‬לנכדתי מושקא תחי׳‪ .‬סדור זיטאמיר‪,‬‬
‫ב׳ דרך התיים שער התשובה והתפלה ה״א‪ ,‬שער התשובה ת״ב‪ ,‬שערי אורד״‬
‫לנכדתי שיינדל תתי׳‪ .‬תו״א דפוס קאפוםט לבני יחי׳‪ ,‬המאמר שמע ישראל‬
‫לכ״ק אאזמו״ר גבג״מ זצוקלל״ה זי״ע בלשון זשארגאן לבלתי תחי׳‪ ,‬הסדור אשר‬
‫אני מתפלל בו תמיד והתהלים לזוגתי תחי׳ הסדור שלי עם ההגהות על‬
‫השעדי תפלה לבגי י ה י ׳ ‪. . ,‬‬
‫מעות מזומן שגשארו מאתי חלק חמשי לצדקה‪ ,‬מזה מחצת לתו״ת‬
‫ומתצת לעשות איזת תיקון כללי בליובאוויטש‪ ,‬כפי שימצאו לנבון זוגחי ובני‬
‫יחיו‪ .‬רצוני הי׳ מכבר שיהי׳ גדר של מתכות סביב הביה״ק בליובאוויטש‪.‬‬
‫יזהו יקרא דשכבי ויקרא דחיי‪ ,‬אבל איני מחליט בזה‪ ,‬וכאשר ימצאו לנכון‬
‫זוגתי ובני יחיו כן יעשו‪ ,‬ובלבד שלא יקרא שמי ע״ז ‪• • .‬‬
‫‪30%‬‬ ‫‪ • . .‬תלק ד׳ לנכדותי יחיו לחנה ‪ 40%‬למושקא ‪ 30%‬לשיינדל‬
‫יתר המעות לזוגתי תתי׳ ‪. . .‬‬
‫כל הכלים דכסף וזהב וכן כל המעות וכל כלי השמישי הבית לזוגתי‬
‫תהי׳‪ ,‬וביכולתה לעשות בהם כרצוגה‪ .‬המטבעות של זהב‪ ,‬והמורה שעוה שלי׳‬
‫והתנובה לאמסען׳ ותטאבאקערקע של זתב אשר עם אמיל‪ ,‬אני מוריש לבני‬
‫י‪/‬‬
‫י ח ׳ תתצר עם הבתים דליובאוויטש השייכים אלי עפ״י צוואת אמי מורתי‬
‫נ‬
‫״ע׳ ותלקי בתבתי תומת בוויטעבסק‪ ,‬וחבית חומה עם החצר אשר בראסטאוו‬
‫שייכים לזוגתי תחי׳‪ ,‬ואחר אריכות ימי׳ לבני יחי׳‪ .‬הביה וחחצר דראםטאוו‬
‫י‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ש‬
‫"‬ ‫ברשות זוגתי תהי׳ למשכנם ולמוכרם ולהחליפם‪ .‬כאדם העושה ב ת ו י‬
 ‫שלח‬
‫‪n 7 w‬‬
‫חופפות‬
‫הוספה ד‬
‫רשימות מב׳׳ל! אדמו׳׳ר מהוריי׳׳צ ג״ע‬
‫»‪ ks‬שריי'‬
‫ח‬ ‫ד א‬
‫‪w‬‬ ‫״ ׳‬ ‫בכל שנה ביום הולדתו הי׳ אאמו״ד א ו מ י‬
‫י‬ ‫י י ז א‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ב‬
‫^ ת צריו‬ ‫בתשאי‪ ,‬מלבד כשאירע בש״ק‪ .‬ביום ההולדת ה א ח ד ת‬
‫ב י י ם‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫כ ש ס י י ם‬ ‫ם‬ ‫י ש ט‬ ‫מ פ נ י‬ ‫ה ת ג ו ס ס‬ ‫ס‬ ‫נ‬
‫לד אלא‬ ‫לי'•‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫נ ת ת לידאד‬
‫לומד תמידות‪ .‬יתן השי״ת ל ד מתנת שתאמר תםידות ביום הולדת שלר׳‬
‫שיהי׳ בהסד וברהמים‪ — .‬האט ע ס געדויעדט זיבן יאתר י‪.‬‬

‫ד׳ ח י ‪ /‬י״ט מ״ח תר״פ דוסםוב‬

‫שעה הראשונה אחר חצות לילה‪,‬‬
‫אור ליום ה׳ ח י ‪ /‬כ׳ מ״ח‪.‬‬

‫‪ • -‬י • אאמו״ר הרו*^‬

‫ג‬
‫_!‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫נ כ נ ס י ‪ 1‬י‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ה‬
‫הנינה כנריי‬ ‫בשעי׳‬
‫לברכו ב ב ר כ ת מז״ט ליום הבהיר והזך יום הולדתה ולשמוה ב ש מ ה ת‬
‫^‬ ‫בכל שנה ושנה‪.‬‬

‫ע ג י מ י ם‬
‫' ‪^,‬להםיז*‬ ‫צערי גדול כי פני קדש הוד כ״ק אאמו״ר הרד׳״?‬
‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ז ז י י י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫א א מ‬ ‫ק‬ ‫כ‬ ‫ה י ד‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ה ז מ‬
‫* ‪ v‬ד״רה״ה׳‬ ‫'‬ ‫י״י‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫ז׳‬ ‫מדידות‬
‫א א מ י‬ ‫?‬ ‫״‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ג פ ש‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫צ‬ ‫ד ‪ ,‬ג י ר ם‬ ‫י ע נ י ז‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫י‬
‫* ו ת לטובי*‬ ‫׳‬
‫ל ל לפעול ישועי‬ ‫‪,‬‬ ‫בכל ‪.‬דבר שמהה אשר י ס ו‬ ‫ם‬ ‫י ב ן‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ד ה‬

‫הרבים‪ ,‬וירהם השי״ת‪.‬‬

‫‪ -‬יזמובים לעי‬
‫ם נ ! ! ר‬ ‫מ‬ ‫ב י ח י ד י ת‬ ‫פ ג י‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫א א מ ו‬ ‫ק‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫אבל‬ ‫"״‬ ‫ל ־־־‬ ‫״ י יייי ״?‬ ‫״‬
‫א‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ד ל‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫׳ ז ה‬ ‫מ א‬ ‫כ י א‬ ‫י ש ר‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ל‬
‫ומקבל׳‬ ‫"‬ ‫׳ י י‬ ‫י‬ ‫י ׳‬
‫מ‬ ‫ד‬ ‫ע נ י ז‬
‫בעטיי'‬ ‫דא עזר כו׳ סמוכים עולם תתאה בעולם עילאה‪ ,‬ו ה ם ב י י י י‬
‫ש ב ת‬ ‫פ נ י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ת כ ל ד ‪,‬‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ד י ד י‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ב ה ת ב ו נ נ ו ת‬
‫׳ ופליטי‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫אב‪ .‬ובן‪ ,‬ב׳ אופנים‬
‫שעטרת לו אמו‪ ,‬קדבנות‪ ,‬אין זולתך‪ ,‬אפס בלתך‪ ,‬מס״נ דק״ש‪ ,‬סמיבי'‬
‫יותר‬ ‫י*‬ ‫י ו ב‬ ‫^‬
‫ר סיפורי‬ ‫אהרי שגמר הוד כ״ק אאמו״ר הרד״״ק א ת המאמי׳‬
‫משתי שעות‪ ,‬נעשו פני קדשו צהובים ומאירים ב ה ד ר ת קדש‪ ,‬וסיפר‬
‫^‬ ‫קדש שמונה מעשיות‪.‬‬
‫תזרתי עליהם במתשבתי פעמיים ושלש והנני מקוד‪ ,‬להשי״ת בי‬
‫אותם באותיותיהם‪ ,‬וביום המתרה אי״ה ארשום אותם‪.‬‬
‫ןןן ףק‬ ‫י ג ם‬ ‫ע נ י ג י פ‬ ‫‪1‬‬
‫״ ה ' ואז‬ ‫י‬ ‫המאמר סמוכים ל ע ד הנ״ל‪ ,‬הנני יודע ר ? א י י י‬
‫בשטתיות‪ ,‬אמנם הוד כ״ק אאמו״ד הרה״ק אמד‪ ,‬כי יכתוב אותו א‬
‫יתן אותו לי ללמוד אותו‪.‬‬

‫היום י ו ם ע׳ קו‪.‬‬ ‫‪(1‬‬

 ‫שלם‬
‫ך! ו& פ ו ת‬
‫קודם שהלכתי מאת הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק‪ ,‬חזרתי לפניו כל השמונה‬
‫קיפודים שסיפר הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק‪ ,‬למען לידע אותפ בדיוקי‬

‫יי׳ כ׳ מ״ח תר׳׳פ‪ ,‬רוסטוב דאן‪.‬‬

‫בשעה השביעית ערב‪.‬‬
‫' כ ח מ ש שעות במשך היום חייתי בחדרו של חוד כ״ק אאמו״ר הרח׳יק‬
‫לשמות בשמחת החגיגה‪ ,‬ויבאר לי ארבעה מקומות בלקוטי תורה‪ .‬א‪ .‬בד״ה‬
‫הביאור דולא תשבית‪ .‬ב‪ .‬בד״ת קמיפלגי במתיבתא דרקיע‪ .‬ג‪ .‬בד״ה והדרת‬
‫‪,‬‬ ‫פ נ י‬
‫ז ק ן ‪ .‬ד‪ .‬בד״ה מי אל כמוך‪ ,‬וסיפר שלשה סיפורים‪ ,‬א‪ .‬מאופן לימודו של‬
‫ביק דבינו תזקן עם כ״ק נכדו ב״ק אאזמו״ר אדמו״ר צמת צדק‪ ,‬בהיותו בעונת‬
‫בר מצות‪ .‬ב‪ .‬אופן העבודה של כ״ק אאזמו״ר אדמו״ר האמצעי בעבודת הלב‪.‬‬
‫ג‬
‫• אופן הפלאת תושי ב״ק אביו — אאזמו״ר — הרה״ק‪.‬‬
‫ראשי יכאב לי במאד‪ ,‬ואין בכהי לכתוב עתה‪ ,‬ואי״ה אתר ש״ק ארשום‬
‫הכל‪ .‬בספר‪ ,‬ד ב ר ד ב ר על אופנו‪.‬‬

‫א׳׳ י״ט נז״ח רפ״א‪ ,‬רוםטוב דא‪.1‬‬

‫שעה הששית ערב‪.‬‬
‫אחר ת פ ל ת ערבית‪ ,‬לימוד השיעור משניוה פרק שלישי דיום זה ואמירת‬
‫קדיש דרבנן הנגי יושב בתדרי‪ ,‬ואקונן את מצבי היתמי‪.‬‬
‫ערב הלזה הוא אור ליום ב׳ נ ׳ מ״ח‪ ,‬יום הבהיר והקדוש בעולמי‪ ,‬אשר‬
‫בו ביום זרת שמשי‪ ,‬יום תולדת הוד ב״ק אאמו״ר הרה״ק זצוקללח״ה נבג מ‬
‫ז י‬
‫״ ע הכ״מ‪.‬‬
‫אזכרת ימים מקדם‪ ,‬במשך עשרים ושבע שנים‪ ,‬והוא משנת תרנ״ד‬
‫ע י שנת תר״פ ועד בכלל‪ ,‬הנה יום הזה י ׳ לי יום טוב מיוחד במינו‪ ,‬כי הי׳‬
‫ה‬

‫מוקדש לאמירת דא״ת — ביתידות לפני — וסיפורים שונים‪ ,‬בארתות תיי קדשו‪.‬‬
‫י ח י י‬
‫כ״ק אבותינו רבותיגו הקדושים זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע‪.‬‬
‫יום העשרים שבתדש מ״ה קביעתו יבול להיוה רק בארבעת ימים‬
‫שבימי השבוע‪ .‬והוא ביום השני‪ ,‬ביום השלישי‪ ,‬ביום החמישי‪ ,‬וביום השבת‬
‫קדש‪ .‬והעשרים ושבעה ימי החולדת חלו באופן בזח‪ ,‬ביום השני שבע פעמים׳‬
‫ביום השלישי ארבע פעמים‪ ,‬ביום חחמישי תשע פעמים‪ ,‬ביום השבת קודש שבע‬
‫פעמים‪.‬‬
‫ביום תשני חל בשנות‪ :‬תרנ״ד‪ ,‬תרנ״ה‪ ,‬תרנ״ח‪ ,‬תרם״א‪ ,‬תרם״ח‪ ,‬תרע״ה‬
‫תרע״ח‪,‬‬

‫‪-‬‬ ‫ראה ג״כ שיחת י״ט כסלו היתש׳׳ז‪ ,‬נדפסה בספר המאמרים תשי״א ע׳ ‪.149‬‬ ‫‪(2‬‬
‫ו ג י ס ס ד‬
‫י לעיל ע׳ שלג‪.‬‬
 ‫הוספות‬ ‫שמ‬
‫ביום השלישי חל בשנות‪ :‬תרנ״ז‪ ,‬תר״ס‪ ,‬תדם״ד‪ ,‬תרע״א•‬
‫ביום ההמישי הל בשנות‪ :‬תרג״ו‪ ,‬תרם״ג‪ ,‬תרם״ז‪ ,‬תר״ע‪ ,‬תרע״ג׳‬
‫‪.‬‬
‫‪H‬‬ ‫תדע״ו‪ ,‬תרע*ז‪ ,‬תר״ף‪.‬‬
‫*•**ו הרם ט׳‬
‫ביום השבת קודש הל בשנות‪ :‬תרג״ט‪ ,‬תרס״ב‪ ,‬תרםיה‪ ,‬תרס‬
‫‪2‬‬
‫י׳ הוד ב״ה‬ ‫™*" ' ^ * " * '‬
‫משנת תרנ״ד — לבד בשנת תרס״ז — עד ש נ ת תרע״ו‪ ,‬הי‬
‫אאמו״ר הרה״ק בימים טובים האלה בבתינו בליובאוויטש‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫גייובאווי ^‬
‫ת‬ ‫א‬ ‫ע ז ב נ י‬ ‫ח‬ ‫ב מ‬
‫> ! ל ושם‬ ‫* ׳‬ ‫בשנת תרע״ו ביום הראשון ששר׳ ע ש י‬
‫אר‬

‫ב א ג י‬ ‫ה ש מ י ג י ת‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ב‬

‫^ בגנוה גגילי'‬ ‫'‬ ‫והלכנו בגולה‪ ,‬וביום השלישי‬
‫הגגנו יום ההולדת‪ ,‬ומשנת תדע״ז עד תר*פ‪ ,‬היא השנה האהרונה׳‬
‫י‬ ‫ברוסטוב על נהר דאן‪.‬‬
‫ע י ב‬ ‫ת‬ ‫ת פ ׳‬ ‫א ז ז ר‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ח ד ש‬ ‫כ‬ ‫א ו‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ב י י ם‬ ‫{‬ ‫ה ח ג י ג ד‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ם‬
‫ל ת ' בעדנו‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫י ל ' ל‬ ‫״‬ ‫י‬
‫י‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫' ‪ .‬ק שלי‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫נכנס להדר כ״ק אאמו״ד הרה״ק‪ ,‬ועל פי ציווי הייתי סוגר‬
‫ה ב ג י י‬ ‫מ י כ נ י מ‬ ‫ד ‪ ,‬י י‬
‫״ אאפי״י‬ ‫ה‬ ‫בהדר שלפני הדרו של הוד ב י ק אאמו״ר הריי״ק׳‬
‫י ה ז י‬
‫‪ 7‬י י ן‪,‬וד‬ ‫ה‬ ‫והייהי לובשם‪ ,‬ונכנס להדרו של הוד כ״ק אאמו״ד הדי•״?׳‬
‫יזר‬ ‫ד ט‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ה ב ר כ ד‬ ‫י א ח ר‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ב ב ג ד י‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫כ ס א ר‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫י י ש ב‬ ‫‪,‬‬
‫׳ יאר א '‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫יייי ״*׳‬
‫עד‬ ‫כ״ק אאפו״ר הרה״ק אומר מאמר דא״ה‪ ,‬כשעה ויותר‪ .‬אהרי כל יייי ? ד‬
‫ך י ם‬

‫י י ג י‬ ‫י‬ ‫כ ז‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ס י פ י ר‬ ‫א י ז ה‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ז ה י‬ ‫ש א מ ד‬ ‫מ ך ׳ מ א מ ר‬ ‫ע נ י נ י ם‬

‫ים שונים׳‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫׳‬
‫שעה אתת עשרה לילה‪ .‬ולמהרהו הי׳ היזד המאמר‪ ,‬והי׳ מספר סיפורי‬
‫ותנאי עיקרי הי׳‪ ,‬אשד איש לא ידע מזה‪,‬‬
‫‪ 5‬ז‬ ‫ד > ר י ‪,‬‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ה י‬
‫* של היי‬ ‫׳ יייז״ ״ ק‬ ‫כאשר יום ההולדת תל בש״ק׳‬
‫ל ח י י‬ ‫ג כ נ ס‬ ‫י י ת י‬ ‫ד‬
‫* הריי״*‬ ‫ר‬‫אמירת המאמר תיכף אהד הדלקת נרות‪ ,‬ואהרי כז '‬
‫ה‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫?‬ ‫י ה ו ד כ‬ ‫ה ו ל ד ת ו‬ ‫י ו ם‬ ‫מ ז ״ ט‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ל ב ד כ י‬ ‫ק‬ ‫ד ״ ר ד‬ ‫א א מ י‬ ‫כ ׳ ‪ /‬ק‬
‫היפורי‬ ‫*‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫י״‬ ‫״י‬
‫ד ‪ ,‬י‬ ‫ת‬
‫^ ‪ v‬הדרי"*‬ ‫'‬ ‫הי׳ אומד ביאור על המאמר שאמר ברבים• ב ע יימעיייי‬
‫א א מ י‬ ‫י ד‬ ‫ל ד‬ ‫נ כ נ ס‬ ‫ה י י ת י‬ ‫י ש י ת‬
‫* י ת בערל‬ ‫'‬ ‫שונים‪ ,‬ולמהר בהשכמה בשעה ה ה מ‬
‫ה ש מ י ג‬ ‫ו ג נ ש ע ה‬
‫! ‪ .‬שב"*‬ ‫י‬ ‫והי׳ ת ח ר הביאור שאמד לי — ביתידות בליל ש״ק —‬
‫ב מ י‬ ‫ב י ם‬
‫עניגי‬ ‫*‬ ‫הי׳ הוד כ״ק אאמו״ר הדה״ק תוזד אותו המאמר שאמד ב ר ׳‬
‫כ‬

‫ב‬
‫הייתי נכנס להוד כ״ק אאמו״ד הדה״ק והי׳ מספד סיפורים שונים ו מ י‬
‫לם‬ ‫עבודה‪.‬‬
‫פ‬ ‫ם‬ ‫ו ר‬
‫י‬ ‫המאמרים שאמר הוד כ״ק אאמר׳ר הדה״ק בכ׳ מ״ה‪ ,‬הביאורים‬
‫הנה רובם ככולם כתובים הם ברשימותי‪ ,‬ד ב ר ד ב ר בעתו ובזמנו•‬

‫שעה התשיעית‪.‬‬
‫איזו‬ ‫ן ע ן ד‬
‫ם‬ ‫ה ע ב י י ‪,‬‬ ‫ד ש נ ד‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ד כ‬ ‫י מ ו ת‬
‫וארשי‬ ‫*‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫כשלש שעות קראתי ב ה ר ש ׳‬
‫רש ימוה‪ ,‬ועלה בדעתי לכתוב תולדות הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הכ״פ׳‬
‫בזה ראשי פרקים בהור הומר כללי‪.‬‬
‫שמא‬
‫הוםפות‬
‫הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק‪ ,‬תכ״מ‪ ,‬נולד ביום ב׳ ב״ף לחדש מ״ת תרכ״א‪.‬‬
‫בהיותו בן א ר ב ע עשרה שנה בבר הוא חוזר מאמרי הוד כ״ק אביו‬
‫אאזמו״ר תרת״ק וכותב הנתות עליהם‪ ,‬ובהיותו כהמש עשר שנים כבר הוא כותב‬
‫ביאורים על תמאמרים של כ״ק אביו אאזמו״ר הרה״ק‪.‬‬
‫בתיות הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הב״מ בן שתים ועשרים שנת‪ ,‬נתיתס מאת‬
‫ה ו ד‬
‫ב״ק אביו אאזמו״ד הרה״ק‪.‬‬
‫במשך תתשע שנים‪ ,‬משנת תרל״ד עד תרמ״ג‪ ,‬כותב הוא כשלש מאות‬
‫ותמשים הנתות‪ ,‬ומספר גבון ביאורים‪ ,‬ורשימות מדיבורים ושיחות‪ ,‬בעת שתי׳‬
‫ביתידות אצל כ״ק אביו אאזמו״ר תרת״ק‪.‬‬
‫שנה ראשונה ישב הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הב״מ‪ ,‬בתדרו של כ״ק‬
‫אביו אאזמו״ר הדה״ק ועסק בתורה ועבודה‪ ,‬לא קיבל שום איש ולא עגה על‬
‫שאלות עצות‪.‬‬
‫מאמר הראשון‪ ,‬אשר א מ ר הוד כ״ק אאטו״ר הרה״ק הב״מ ברבים‪ ,‬ביום‬
‫השני דהג הסוכות תרמ״ג‪ ,‬ב ת ר יתנו ל ו ה׳ אלקינו מלאכים המוני מעלה ועמך‬
‫ישראל קבוצי מטת יתד כולם קדושה לך ישלשו‪.‬‬
‫המאמר ת״ר נ ר הנובה‪ ,‬שאמר הוד ב״ק אאמו״ר הרה״ק הב״מ‪ ,‬בשבת‬
‫תנוכה תרמ׳׳ג‪ ,‬מ ת ק ב ל אצל החסידים בחיבה יהירה‪ ,‬ומאות מכתבים מתקבלים‬
‫מעיירות שוגות המבקשים לשלות להם העתק המאמר דת״ר ג״ת הג״ל‪.‬‬
‫תרמ״ג נחלה הוד ביק אאמו״ר הדה״ק הכ״מ‪ ,‬והובדת לגסוע‬ ‫בקיץ‬
‫לסטרסבורג לשאול בעצת' רופאים מומתים‪.‬‬
‫המאמר הראשון אשר הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הב״מ‪ ,‬אומר בחמשביס‬
‫רבים׳ היא המאמר‪ ,‬וד׳ פקד א ת שרה‪ ,‬תרמ״ד‪ ,‬אבל אינו גותן הכתבים‪.‬‬
‫לרגלי תלישות הוד ב״ק אאמו״ר הרה״ק הכ״מ‪ ,‬מוכרת להיות במדיגות‬
‫החמות בתוםי הים‪ ,‬ובמשך כשלש שנים עסוק בנסיעות שונות‪ ,‬ובכל מקום היותו‬
‫עסוק בלימוד וכותב הרבה ענינים לעצמו‪.‬‬
‫מ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫&‬ ‫ה ב‬ ‫ק‬ ‫ה ר ה‬
‫‪H!!T ~Z2‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫אלול תרמ״ו נוסע הוד ב״? אאמי״י‬
‫כבוד אמי מורתי ה ר ב נ י ת שליט״א ואני נוסעים עמו‪ ,‬ומתעכבים שם כל חחורף‬
‫תרמ״ז‪.‬‬
‫הוד ב״ק אאמו״ר הרה״ק תב״מ‪ ,‬צריך לנסוע אחר תג הפסח מיאלטא‬
‫לליובאוויטש‪ ,‬ד ר ך חאדקאוו‪ ,‬וחחסידים דרוםיא הקמנה ‪ -‬מאלי ראסיע ‪-‬‬
‫™‪Ih^iT‬‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ל י א ל ט א‬ ‫מ‬
‫שולחים צירים לכ״ק אאמו״ר הרי•״? ה כ ״‬
‫הוד כ״ק אאמו״ר הדה״ק הכ״מ לתתעכב בשלשה שבועות בחארקאוו‪ ,‬לתת ה כולת‬
‫לחסידי מאלי ראםיע לבקרו ולשמוע דא״ח‪.‬‬
‫ל א לליובאוויטש‪ ,‬ותתעכבותו‬ ‫ט‬ ‫מ י א‬ ‫מ‬ ‫*‬‫ן ז כ‬‫*‬ ‫ק‬ ‫״‬ ‫ה ר ה‬‫״‬ ‫ר‬ ‫נ י‬
‫א א מ ן‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫‪w‬‬ ‫ן ‪ 5‬ת‬ ‫ס‬
 ‫הוספות‬
‫שלשת שבועות‪ ,‬ובתוך זה גם מועד הל״ג בעומר‪ ,‬בחארקאוו‪ ,‬המאמרים והשיחיה‬
‫במשך הימים‪.‬‬
‫ביאתו של הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הכ״מ לחג השבועות לליובאוויטש׳‬
‫‪0,‬‬
‫המאמר וכל העם רואים עם ההמשכים והרושם הגדול‪ ,‬אשר עשה על ה א ו ר ח‬
‫שבאו להג השבועות לליובאוויטש‪.‬‬
‫ד״ה וחדש תשרי תרמ״ח‪ ,‬וביחוד ש מ ח ת תורה‪ .‬המאמר אין דיקב״י'‬
‫ע ל‬
‫טרוניא עם בריותיו‪ ,‬והרושם הגדול אשר עשה המאמר הלוה גם‬
‫האנשים הפשוטים‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ה״פשטית המאמר אחרי מות תרמ״ט‪ .‬המבאר עני! תהו ותיקין‪ .‬יי־יי׳י‬
‫״ ייל־־נסקי־‬ ‫ב‬ ‫הגי^שע שחקרב משכילי החסידים ובראשם הרה׳״ ר׳‬
‫‪w‬‬

‫ה ר אברהם דוב בר׳ ׳רמי׳ מבאבריי ‪.‬‬

‫סק‬

‫תי‬
‫״ ״ "י• י־יי נ״ק אאמו״ר הרה׳׳ק הכ״מ נוטל הלק בעםקנית הםלל•‬ ‫ב‬ ‫ו ב א‬

‫״ י י*״ק אל״נ‪ ,‬מקאיינא‪ .‬ועם הבארי‪ ,‬גי״בייג‬ ‫מ־טי־ב״^‬

‫ג‪ <v‬א שילח ציד מייחד להוד כ׳׳ק אאמו׳‪-‬ר הרודק הנ״*‬
‫נ‬
‫־־ק אא־ייי הרה״ק ה־״מ מחוה דע״ ־־ישי־‬ ‫יקירא ל ^ ״ '‬ ‫ו‬ ‫א ס‬

‫• ״ ״ ‪ ^ ^ ^ ^ ^ 1 ^ -‬״״‪ ,‬בי הוד אאמי״י י י י י‬

‫כ‬ ‫י‬ ‫י‬
‫קדש הידיכ״״״י• ' י ״? אאמו״ר הרה״ק הכ״ט‪ .‬מקבל עול הנשיאות י־־א‬
‫מבקר הי ™ ׳ י ‪ * « £‬״ מ י הקדושים‪ .‬המאמרים דשנה ההיא‪ ,‬בקיז י־י־י*‬ ‫ד‬
‫כ‬
‫העד־־אן‪ .‬ב־־י״ב״‬ ‫‪ P‬אא־דיהרח״ק ח־ימ את המישב‪,‬״‬
‫ד פ ל ו‬

‫׳•<• ען מבקר עיר קרעמענטשוג‪.‬‬

‫ס י‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫תמימים " ״""" " י׳יי נ״ק אאמייר הרהיק הכ״מ את הישיבה הי»־י‬
‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬
‫את הגנייי‬ ‫ה א ד י ר ׳ ״ ״ ^ ! ; ״ " ^ כ״ק אאמי״ר הרה״ק ‪, .‬‬
‫מ ע ו ו ר‬ ‫מ‬ ‫ה כ‬

‫״ ״ * ‪ ; 7‬״ ^ ־אליאקאי‪ ,‬אשר ינדבי ס־ום הנון לבניו ביי"‬

‫‪ s‬ר דיבראיינא‪ ,‬ימעירר את המוסד יק׳׳א להשתתף »י‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫יהודים‪ ,‬ב ״ ^ ״ ^ ^ י א עבייה לקדיב לשלשת אלפים נפש ־יעלי־‬

‫^ ^ ^ ^ י הרה״ק ה־״מ מעירר על דבר ״יליי׳‬ ‫מצה‬

‫ש‬
‫‪ » 7‬ח ל יהודים הנמצאים במזרח הרחוק‪.‬‬
‫™ ™ ' י־״עיייי׳ ‪ -‬״׳ מנ״א תרס׳ו _ ניסע !־יי י י‬ ‫אאמויר^״‬
‫^ ‪ -‬״ י־‪£‬־ שי׳ לעיר ייירצבירג _ באייעריז ‪« -‬יים‬ ‫י ״יי׳‬ ‫ש ם‬

‫^ י מ אאמי״ר הר״״ק ה־*מ אמיר״ ״ י *‬ ‫״‬ ‫המאמר'״״‬

‫״ ישהתחיל בר״ה תרס־ו בששים ואחד המשכים‪.‬‬
‫אאמייר הדה״ק עישה כמה נסיעית בענין ו « י י «‬ ‫״ ‪™ £‬‬ ‫״‬ ‫ל א ס י פ ת‬

‫פת חרבנ ם‪ ,‬יכן הנהי אחד מהשבעה ביעד המארנן יהמנהל שעל יד האסיפה•‬
‫‪6‬‬
‫א אסיפ‪,‬״ דגני‬ ‫בשנת תרעיה היי נ״ק אאטי״ר הרה״ק הכ׳מ‪,‬‬
‫ק ו ו‬
‫שמג‬
‫חופפות‬
‫בהשתתפות עסקגי הכלל על אודות העלילות שמעלילים על היהודים היושבים‬
‫בהעיירות‪ ,‬הישובים תקרובים למערכות המלחמה‪ ,‬ולאחוז באמצעים גגד הזרם‬
‫האנטיםעמיטי תנתפרסם בעצת צורר היהודים השר ג‪ .‬נ‪ .‬וסייעתו‪.‬‬
‫בשנה זו מתמלא עשרים ותמש שגים מעת שהתתיל הוד ב״ק אאמו״ר‬
‫הדה״ק הכ״מ בעסקנות הכלל‪.‬‬
‫תרע״ו‪ .‬בט״ו לתדש מ״ת עוזב הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הכ״מ את‬
‫ליובאוויטש‪ ,‬והולכים בגולה עד בואו לעיר רוםטוב דאן‪.‬‬
‫בעיר רוסטוב דאן דר הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הכ״מ ארבע שנים והצי‬
‫שנה׳ תרע״ו׳ תרע״ז‪ ,‬תרע״ת‪ ,‬תרע״ט‪ ,‬עד ב׳ ניסן תר״ף‪ ,‬שנטלו המאורות והוסר‬
‫עטרת תפארת ראשנו תכ״מ‪.‬‬
‫אלף ומאה ושבעים ושלשה מאמרי דא״ת נשארו מהוד ב״ק אאמו״ר‬
‫הדה״ק הכ״מ׳ בעצם כתב יד קדשו‪ ,‬והם נחלקים בחמש מערבות‪ .‬א‪ .‬מאמרים‬
‫שאמרם ברבים‪ .‬או ביתיד‪ .‬ב‪ .‬שכתבם ולא אמרם‪ .‬ג‪ .‬מאמרים ממערבה א׳ ובי‬
‫שלא נגמרו בכתב‪ .‬ד‪ .‬רשימות עגיגים‪ .‬ה‪ .‬קונטרסים‪.‬‬
‫מערכת א‪ .‬כוללת שמונת מאות ושבעים מאמרים חמתחלקים לפי סדר‬
‫השנים באופן כזת‪.‬‬
‫תרמ״ג‪ ,‬תרמ״ד תדמ״ה‪ ,‬שלשים מאמרים‪ .‬תרמ״ו‪ ,‬תמשה מאמרים‪ .‬תרמ״ז׳‬
‫ששה עשר מאמרים‪ .‬תרמ״ה‪ ,‬אחד עשר מאמרים‪ .‬תרמ״ט‪ ,‬שלשה מאמרים‪ .‬תר״ן‪,‬‬
‫שנים עשר מאמרים‪ ,‬תרנ״א‪ ,‬שמנה עשרה מאמרים‪ .‬תדג״ב‪ ,‬שבעה מאמרים‪.‬‬
‫תדנ״ג׳ אחד עשר מאמרים‪ .‬תרנ״ד‪ ,‬שלשים ושלשה מאמרים‪ .‬תרנ״ח‪ ,‬אחד ועשרים‬
‫מאמרים‪ .‬תרנ״ו‪ ,‬שלשת עשר מאמרים‪ .‬תרני׳ז‪ ,‬ששה עשר מאמרים‪ .‬תרנ״ח‪ ,‬ארבעה‬
‫ועשרים מאמרים‪ .‬תרנ״ט‪ ,‬אהד ועשרים מאמרים‪ .‬הר״ם‪ ,‬שלשה עשר מאמרים‪.‬‬
‫תרס״א׳ המשה מאמרים‪ .‬הרס״ב‪ ,‬ששה עשר מאמרים‪ .‬תרם״ג‪ ,‬חמשה עשר‬
‫מאמרים‪ .‬תרם״ד‪ ,‬תשעה מאמרים‪ .‬תרם״ה‪ ,‬שמנה ועשרים מאמרים‪ .‬תרס״ו‪ ,‬ההמשך‬
‫עד תרסי׳ת‪ ,‬אתד וששים מאמרים‪ .‬תרם״ז‪ ,‬ארבעה מאמרים‪ .‬תרס״ת‪ ,‬תמשה ועשרים‬
‫מאמרים‪ .‬תרס״ט‪ ,‬שבעה ועשרים מאמרים‪ .‬עתי׳ר אחד ושלשים מאמרים‪ .‬תרע״א׳‬
‫ארבעה ועשרים מאמרים‪ .‬תער״ב ‪ -‬עד תג השבועות ‪ -‬ששה עשר מאמרים׳‬
‫בשעה שתקדימו׳ תער״ב־ו מאה ארבעים וארבעה מאמרים‪ ,‬תרע״ג־ד תשעה‬
‫מ א מ י י ם ‪,‬‬ ‫ו ע ש ר י ם‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ז‬
‫מאמרים‪ ,‬תרע״ו‪ ,‬עשרה מאמרים‪ .‬ת ר ע ״‬
‫וחמשים מאמרים‪ .‬תרע״ט‪ ,‬המשה ושבעים מאמרים‪ .‬תר״ף‪ ,‬ארבעה ושלש ם‬
‫מאמרים‪.‬‬
‫י א ר י‬ ‫ק צ ר י ם‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י ם‬ ‫מ א &‬
‫^׳ ^וד‬ ‫ר ׳‬ ‫מערכה ב‪ .‬כוללת תשעת ושמיגים‬
‫י ח צ י‬ ‫ע מ ו ד י ם‬ ‫ו ש ב ע י ם‬
‫^ ‪Z‬‬ ‫מהם מאמר ארוך ביותר•‪ ,‬מהזיק ארבעה‬
‫משלש ושמוגים עד תמש ושמוגיס שורות‪ ,‬ובכל שורה משתים ועשרים עד ארבע‬
‫יעשרים תיבות‪.‬‬
‫בדרך כלל הנה המאמרים שכתבם הוד ״ ק אאמו״ר הרה״ק הכ״מ ולא‬
‫כ‬

‫אמרם׳ ברובם תמת ר ק יסודיים‪ ,‬כלומר‪ ,‬נכתבו בקיצור אדעתא דהכי‪ ,‬אשר‬
‫במשן^הזמ^יגיהם וימלאם בביאור והסבר‪ ,‬כפי דרישת הענינים‪ ,‬אשר כן ה‬

‫נ ז א מ‬
‫י א י ו ו ביותר‪ :‬הוא החלק מהמשך בשעה שהקדימו תער״ב שלא נאמר‪.‬‬
 ‫ט‬ ‫י‬ ‫ש‬
‫‪1‬ווס»‪1‬ת‬
‫הי‬
‫'‬ ‫דרכו בקדש‪ :‬תחלה הי׳ כותב יסוד המאמר ותוכנו העיקרי‪ .‬ואחרי ‪P‬‬
‫מבארו באריכות החסבר‪.‬‬
‫מערכה ג‪ .‬כוללת ששה ושמונים מאמרים‪ ,‬בהם שנכתבו רובם ומייט‬
‫שנכתבו רק מהציתם‪ .‬וגם ישנם רק ההתהלה בלבד‪.‬‬
‫מערכה ד‪ .‬כוללת מאה ועשרים וארבע רשימות‪ .‬נהלקות בשלש מערכוחי‬
‫א‪ .‬רשימות קצרות ביותר‪ .‬והם כמו רמזי דברים בלבד‪ ,‬שהם שמשו לחיי‬
‫‪2‬ר‬
‫כ״ק אאמו״ר הרה״ק הכ׳׳מ בתור יסוד לבנין מאמר‪ .‬ב‪ .‬רשימות ארובות יוי '‬
‫אבל גם הם איגם אלא רמזי וסתרי תודה‪ .‬ג‪ .‬תזיונות לילה ורשימת ענינים בשט‬
‫ם ו ד‬
‫בעלי השמועות‪ ,‬הוד כ״ק אבותינו הק׳ זצוקללה״ה גבג״מ זי״ע‪ ,‬כאמור‬ ‫‪,‬‬
‫ד ליראיו‪.‬‬
‫טרם‬
‫מערכה ה‪ .‬כוללת ארבעה קונטרסים•‪ :‬א‪ .‬קונטרס ההפלה‪ .‬ב‪ .‬קוג‬
‫עץ היים‪ .‬ג‪ .‬קונטרס העבודה‪ .‬ד‪ .‬קונטרס ד״ה ומעיץ‪.‬‬
‫י מ י‬
‫הרבה מאות מאמרים אמר הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הכ״מ במשי‬
‫לא נכתבו‬ ‫הייו בעלמא דין‪ ,‬שלא העלה אותם בכתב ובהם שתי מערבו״‪.‬‬
‫ש‬
‫כלל‪ .‬ב‪ .‬שכתבו אותם התוזרים‪.‬‬
‫ב ש‬
‫תמניה הראשון הי׳ הרב ההסיד ר׳ אהרן ז״ל זעליגסאתן‪ ,‬ונקרא *‬
‫״ ק אדנ־ו״ר‬
‫‪5‬‬
‫ד אהרן תוזר‪ ,‬אשר כל ימי ‪,‬‬
‫הרה‬ ‫א א ז מ י > ר‬ ‫ה ן ד‬ ‫ש ל‬ ‫א ו ת ו‬ ‫נ ש‬

‫מוהר ש הי׳ הוזר המאמרים‪ .‬ובשנת תרמ׳׳ג התהיל להזור מאמרי היי ״*‬
‫אאמו״ר הרה״ק הכ״מ‪ ,‬וכותבס‪.‬‬
‫י‬
‫כפי האמור הנה במשך השמונה שגים תרמ״ג־תרמ״ד‪ ,‬תרמ״ה‪ ,‬תיט; ׳‬
‫כ׳‬
‫תרמ‪ ,‬תרמ״ת‪ ,‬תרמ״ט‪ .‬תי׳ץ‪ ,‬ישנס שבעים ושבעה מאמרים שכתבם הוי <‬
‫אאמו ר הרה ק הכימ‪ ,‬ואצל החסיד ריא הוזר היו תנתות בכתב ידו‪ ,‬שני ^‬
‫ה י ר‬
‫לא כתבם‬ ‫תשעה ושלשים מאמרים‪ ,‬הרי כי מאה‬
‫מ א מ ר י ם‬ ‫ו ש נ י ם‬ ‫ש ש י ם‬

‫כ ק אאמו״ר הרה״ק ד״כ״מ‪.‬‬

‫בשבות תרס׳׳ג תרס״ד‪ ,‬נרשמו עשרים וארבעה מאמרים‪ ,‬ובספרי החנהו*‬
‫•‬ ‫ו א ר ב ע י ׳‬
‫‪0‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ה ע ש ר י פ‬ ‫נ ן ל ב ך‬ ‫א מ ר י ם ׳‬
‫ו מ י ! מ‬
‫וכן הוא בכל שנה ושנה אשר היו מאמרים אשר לא כתבום כלל׳‬
‫תבום ההוזרים‪.‬‬
‫החוזרים‪.‬‬ ‫אשר כתבום‬
‫‪6‬‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫ה‬
‫י ' י־יי אשי העמיי עניז חזרת המאמרים על בם׳‬ ‫נכון‪ ; ,‬ו ״ ‪ £‬י״ל‬
‫י ם בשל*‬ ‫יז־ימ «חי• ביביי ימי החסידים‪ ,‬והם‬
‫נ ח ל ק‬ ‫^ י * ‪ °‬לבינה‬
‫א‬
‫י‬
‫י ו ת‬
‫השנים היאשינות‪ ,‬תימ״ג‪-‬חינ״ג‪ .‬ב‪ .‬ח י יאשיי‬ ‫ל ‪; :‬‬
‫‪ . .‬״ ״ ‪ . ,‬״למירי‬ ‫ג‬ ‫ת נ׳ה• יייי ‪ ,‬ל‬
‫י נ‬ ‫י‬ ‫ת ר נ‬ ‫ה י ו ש ב י ם‬ ‫ש‬ ‫ש נ‬ ‫ה יש־ ם " ״ י‬

‫*ייילר‬ ‫‪w‬‬ ‫מערכה א‪ .‬התסיד ר׳ אדי־י‬

‫‪fc‬‬
‫נ מ‬ ‫י‬ ‫ה ח ס י י‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬
‫׳ ‪ ,‬״־ב‬
‫‪3‬‬
‫תרמיו‪-‬תימיח‪ .‬ההסיי ר׳ » ‪ L‬י " " " י ״ ־ י ׳ ז ׳‬
‫מייני מל»י‪ .‬״רמיט‪-‬תרניא‪ .‬החסיר ר׳ י ״‬ ‫קאפיל זעליגסאהן‬

‫‪0‬‬ ‫ל‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪S‬‬

‫־־»"‬ ‫‪ ,‬״ ״ נ ״ ב ־ ל י י ‪ .‬י־־־»‬ ‫״ = ״ י ־ ״ י ־ ־ ״ י ־ ' מ י י ״ב־י‪ ,‬־•‬ ‫"‬ ‫' ™ ‪' °‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫™ ™‬
‫ש מ ה‬
‫הוספות‬
‫מערכה ב‪ .‬החסיד ר׳ שלמה זלמן האוולין‪ ,‬תרנ״ד־תרנ״ה‪ .‬החסיד רשי׳פ‬
‫זאלמאנאוו תרנ״ו־תרנ״ז‪.‬‬

‫מערכה ג‪ .‬התמים ר׳ אברהם דוד פויזנער תרנ״ט־תרס״א‪ .‬התמים ר׳ צבי‬

‫מקלימאוויטש תרס״ב‪ .‬התמים חרב ר׳ ישראל נח תרס״ג‪ ,‬החסיד ר׳ משה חוזר‪.‬‬
‫התמים ר׳ מרדכי חפץ‪ ,‬התמים ר׳ שילם קוראטין‪ ,‬חתמים ד׳ יצחק גרשון‬
‫בוראוויק‪ .‬ומכאן ולהבא כבר הוסדר ענין חזרת חמאמרים בתוככי תלמידי‬
‫ישיבת תומכי תמימים‪ ,‬ד׳ עליהם יחיו‪.‬‬
‫דבר המובן מאליו‪ ,‬כי כבד להגביל כמה מאמרי׳ אמר הוד ב״ק אאמו״ר‬
‫הרהיק הכ״מ‪ ,‬מסוג הנ״ל‪ ,‬אבל בכל אופן לא פחות משבעה שמונה מאות‬
‫מאמרים‪.‬‬
‫בין ההנחות תופסים מקום חשוב שיחותיו של הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק‬
‫הכ״מ׳ בזמני התועדות — פארברייגגען — בשמחת תורה‪ ,‬יו״ד בסלה י״ט‬
‫כסלו׳ פורים‪ ,‬וזמני שמחת משפחה‪.‬‬
‫הרבה מאות מכתבים תוכנים נשארו בעצם כתב יד קדשו של הוד‬
‫כ‬
‫״ ק אאמו״ר הרה״ק הכ״מ‪ ,‬המתחלקים לשנים עשר מערבות כוללות א‪ .‬מענות‬
‫על שאלות עצות במשא ומהן‪ ,‬שידוכים‪ ,‬חיי משפחה‪ ,‬הינוך‪ .‬ב‪ .‬מכתבי מזל טוב‬
‫בענינים שונים‪ .‬ג‪ .‬מכתבי תנתומין‪ ,‬ליתיד ולרבים‪ .‬ד‪ .‬מכתבי תודה עבור ספרים‬
‫למחברים‪ .‬ת‪ .‬מענות על שאילת עצות בלימוד דא״ח‪ ,‬וחכרח התעסקות בעבודה‬
‫שבלב• ו‪ .‬מכתבים המדברים באהבת רעים‪ ,‬תיקון חמדות‪ ,‬וסדרי תשובת‬
‫בענינים שונים‪ .‬ז‪ .‬בעניני צדקה וחסד בין איש לרעהו‪ ,‬מכתבי המלצה•‬
‫ח‪ .‬הנהגת הקהלות בעניני רבנות וזביחה‪ .‬ט‪ .‬אודות החזקת קופת הרמבעה״ן‪.‬‬
‫ק ב י ת‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ד א‬ ‫ל י מ י ד‬ ‫ת‬
‫‪1‬״ל‬ ‫?‬ ‫״ ' ?'‬ ‫י• אודות ישיבה תו״ת‪ .‬יא‪ .‬אודות ק ב י ע י‬
‫בענינים שונים וכמו ההשתדלות בביטול תחום המושב‪ ,‬ביטול הגבלות במסחר׳‬
‫כ י ט‬
‫ו ל עלילות ומשפטים כללים שונים‪ ,‬הגדלת זכיות סוחרי היהודים בענפים‬
‫שונים‪ .‬התיסדות בית חרשת בתחום המושב‪ ,‬מצה לאנ״ח במלחמת יאפאן׳‬
‫השתתפות בהבחירות ל ב י ת המחוקקים‪ ,‬אסיפת הרבנים‪ ,‬הפטור מצבא המלחמה‬
‫מ י ם י י‬ ‫י ח ז י ק‬ ‫י ס ו ד‬ ‫ו ח ז נ י ם‬
‫•‬ ‫לרבנים‪ ,‬מלמדים‪ ,‬ראשי ישיבת‪ ,‬זובחים׳‬
‫לימוד‪ ,‬בתי תפלה‪ ,‬הדפסת והפצת ספרי קדש‪ ,‬סידורים‪ ,‬חומשים משניות‬
‫ומסכתות השים״ עין יעקב‪ ,‬שולחן ערוך בקרב פליטי המלחמה ועוד ועוד•‬
‫כ ב ד להגביל מספר המכתבים ואגרות הקדש‪ ,‬אשר כתב חוד ב״ק אאמר׳ר‬
‫הדה״ק הכ״מ‪ ,‬ומאשר זכני השי״ת הנמצאים אצלי בשבע מאות מכתבים מהם‬
‫כארבעה מאות מכתבים כתובים אלי‪ ,‬המתחלקים למערבות שונות משתים עשר‬
‫מערכות המבוארים לעיל‪.‬‬
‫ק‬ ‫ע‬ ‫ש י כ נ י‬ ‫ו ר נ ב י‬ ‫ו ה ק צ י‬ ‫ב פ ש נ ו‬
‫? » ׳ \ ^ י ׳ ׳ ל•‬ ‫השי״ת יחיש גאולתנו ופדות‬
‫אאמז״ד הדה״ק הכ״מ בתוכם ישמיענו ויראנו נפלאות מתורתו הקדושה‪ ,‬אכ ר •‬

‫נ ד פ ס ב * ה ת מ י ם ״ ח״ג ע׳ לא‪.‬‬ ‫‪(3‬‬

 ‫ש מ‬
‫חופפות‬ ‫י‬

‫ה‬ ‫הוספה‬
‫מכתבים מכ״ס אדמו״ר מהוריי׳׳צ נ״ע‬
‫העתק מכתב כללי הראשון מכ״ק ־אדמו״ר )מהוריי״צ( נ״ע שכ׳ להתמימים‬
‫אחרי הסתלקות כ״ק אדמו״ר )נזהורש״ב( נ״ע‪ ,‬בחדש אייר תר״פ‬
‫י צ‬
‫״ י יי'‬ ‫אל אתיי ורעיי הניכי המוסד הקדוש ישיבת תומכי תמימים‬
‫עליהם יהיו הם ביתם וזרעם׳ יעמדו על הברכה מעתה ועד עולם•‬

‫אהיי‪ .‬אבינו רבינו עלה השמימי״ ואנהנו תלמידיו והםידיו המקושרים‬

‫אליו׳ בכל מאודנו ונקודת נפשנו׳ נשארנו עזובים בודדים גלמודים ונדכאים׳‬
‫‪1‬‬
‫בהודש הראשון באור ליום השני‪ ,‬כעשרים רגעים על השעה החמישיי‬
‫הר‬
‫בעלות השחר נפתהו השמים‪ ,‬שמי שמים העליונים‪ ,‬והנשמה הטהורה ע ל '‬
‫להשתפך אל היק אביה בנעימה קדושה ובשקיטת אצילית מסר רבינו הסירי‬
‫נשמתי לאל אלקי הרוחות‪ .‬והוסברה עיני אב הרחמן‪ ,‬לי ולכל אחיי חגיכי‬
‫ע ט‬
‫בית אלקים׳ וברגע אתת יתום נהייתי׳ אני׳ א ת ם תלמידיו ואתנו י ח י‬
‫הקודש‪.‬‬

‫‪ ,‬ל ו המאייי״־‬ ‫מה מאד רבי עונינו‪, ,‬א ‪,‬‬

‫נט‬ ‫נ ו ו א‬ ‫ו ה מ ש פ ט‬ ‫ו ם‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ד‬

‫עטרת תפארת‪ .‬דאשנו והוד משגב לבנו‪ ,‬אמרר בבכי כי אזכרה‪ ,‬כ״ק * ״ י י‬
‫‪ _ » ,‬לוקה מאיזני;‬ ‫חרמ ג חיי" ופרישא‪ .‬הצדיק תמים ״ ״‪ ,‬״‬
‫מ‬ ‫ה כ‬ ‫פ ע ל י ם‬
‫״‬ ‫ל‬
‫העדי האלקי הורד מעל ראשינו והנוחם היחידי לעם הקודש » י ! ‪2‬‬
‫‪,0‬‬
‫ה ז ה ‪ -‬הועתק‪ .‬וקרני הוד פנים מאירות ופנים מסבירות שה״יו לב ונפש נ י‬
‫ינרעץ בטל אור נועם ידידות העדינות ‪ -‬הסתתרו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫לה ״ ‪ .‬אדון חםליי ״‬ ‫מי ינחמנו יבמי־ ינחמנו‪ .‬ובמה נוכל‬
‫ם‬ ‫נ‬ ‫ע ו ד‬
‫נ‬
‫העבר נא בחסדו לחטאת שיח מר לבבי הנשבר‪ .‬כי משפט קרוע הלב י' ‪£‬‬
‫ו נ ל‬
‫יי'‬ ‫ומצבני‪, ,‬מצב בניד היתומים איים ינידא היא׳ אד צדיק הוא י•׳‬
‫י ״ ‪mw‬‬ ‫י‬ ‫ע ע‬ ‫א מ ת‬ ‫משפט וצדק‪ ,‬ובל אחד‬
‫כ י‬ ‫ן ל ב‬ ‫י ת ו ד ה‬ ‫מ א ת נ ו‬

‫חטאני ישענו• ‪.‬אבל אבינו אתה בר״מיד הרבים ר״ט עלינו ועודד ‪ W‬יח*‬
‫‪1‬‬
‫וחזק לבביני להתאמץ באירחת חיים שסללי עבדיך הקדישיט ‪.‬ק אביתי '‬
‫כ‬
‫פ‬
‫יב ת נ אבית העילם• י־יי־ נא זכיתם יאיר תירתם ועבודתם עליני תל*ייי־‬
‫יתלמידי תלמידיהם‪ .‬להיות היק בקיים התירה והמצור‪ ,‬בשעבוד המוח ייחיי ״ *‬
‫ת ונשגמ*‬ ‫‪,‬‬ ‫ר מ ו‬‫תמימים‪ .‬נחלה בלי מצרים ה ״ ‪,‬‬
‫‪ 0‬ו ס ד ו ת‬ ‫ו ב י נ ו‬ ‫א ב י נ ו‬ ‫לנו‬ ‫נ‬

‫בניות על טהרת קודש הצלחה אלקיי‪ ,‬והוא המוסד הקדוש ישיבת ״ *‬

‫י‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫‪ W‬שאי מנינים בהפצת לימוד החסידות ‪,‬תיקוני החייי*‬ ‫‪) °‬‬
‫^‬ ‫‪ ,‬גם ׳״ד‪ ,‬אשי‬ ‫עוד אשי בצלם ימצאי טל איר תחי׳ לגוף‬
‫ה א ל ק‬ ‫ו נ ־ ש‬

‫י המיעי ם‬ ‫ידבר בכתבו האחרון הנתון לפניכם בזה‪ ,‬ואשר דבר א״י בי ‪,‬‬
‫א ח ר‬ ‫חוד‬

‫‪ , ,‬עליהם יחיי•‬ ‫ה‬ ‫בתחילת מ״ח העבר‪ .‬ממה ש ב‬

‫א ״ י נ ן‬ ‫ל ‪ 0‬ו ב ת‬ ‫ל י ס י‬ ‫ה ק ד ו ש ה‬ ‫דעתו‬

‫‪ ,‬י צער « ״‬ ‫יו ‪,‬‬

‫ת‬ ‫עתה אבינה‪ .‬כי לא חבנתי‬
‫ר א‬ ‫ן ו ק‬ ‫ע מ י <‬ ‫ב ן ב ו ו‬ ‫ה ק‬ ‫ד כ ר‬
‫‪6‬‬
‫הטהירה‪ .‬בצעדת ינאבי אחיני ה׳ עליחם יחיו‪ ,‬הזמני וה י‪ .‬אשר יום יי‬
‫נצח‬
‫שמז‬ ‫הוספות‬
‫שפך כמים לבו בדברו מתוך נקודת לבו המםולאה בפניני הרגש האלקיי‪ .‬אלקים‬
‫אתה יעדת לאמר׳ רצון יראיך תעשה‪ ,‬עורר נא רחמיך והאיר אור הסדיר על‬
‫עמך ועדתך הנדכאים והנלחצים‪ ,‬כאשד היו תפילות עבדך הקדוש‪ ,‬לב כל‬
‫א׳ מאתנו מלא תקוה‪ ,‬אשר גם כהיום נושא תפלה ומעורר רחמים הנהו‪ ,‬עם‬
‫אבותיו כ״ק אבותינו רבותינו הק׳ לפני כסא אל רם ונשא‪ ,‬אשר יחוס וירחם‬
‫לכונן עם קדשו ולהעמידו בקרן אורה‪.‬‬
‫התעוררו תמימים‪ ,‬התעוררו לקיים ככל אשר צוד‪ ,‬אותנו רבינו כ״ק אאמו״ר‬
‫הרת״ק הכ״מ׳ על דבר המוסד הקדוש ישיבת תומכי המימים יצ״ו‪ ,‬וחחזקת‬
‫התמידות והיהדות‪ ,‬ובכל אשר איוה והשהוקקה נפשו האצילה‪ ,‬ועלינו להיות‬
‫מסורים ונתונים לכל אלה בכל לבינו ומאדינו‪.‬‬
‫עלינו לדעת כי ההובה והמצות על כאו״א ביתור לדאוג לקיום דרכיו‬
‫הקדושים‪ ,‬ולקוות להםדי השי״ת‪ ,‬בי בזכותו והתעוררות רתמיו עלינו נוכל‬
‫לתיות בתיי אמיתים‪ ,‬עפ״י קודש תורת התםידות ועל כאו״א ביהוד לדאוג בעד‬
‫חייו תרותניי׳ והנהגת ביתו בנועם משפטי הורהנו הק׳‪ ,‬כי מי יורת לנו דעת ומי‬
‫יגיד לאדם אי־ישרו‪ ,‬אם לא שבעצמו יכיר הסרונו עפ״י התורת ותאור שחנחיל‬
‫לנו אבינו רבינו ורק אחת עלינו לחתחזק ברוחא דשביק בנו‪ ,‬ונפלינו אנחנו‪,‬‬
‫תלמידיו תסידיו תמקושרים אליו ואל נחלת תורתו ונועם חמדות וארחות‬
‫יושר כמו אז כן עתה‪ ,‬מבלי חתגאל ברתיחה דחבלא דעלמא דין דלית בת‬
‫ואן עלינו לקוות כי יקויים‬ ‫״‬
‫ה‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ממשא‪,‬‬
‫י‬ ‫ע פ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ו ל ה י ו ת‬

‫היעוד וברכך ה׳ אלקיך בכל אשר תעשה‪.‬‬

‫עלינו לדעת כי אנחנו תלמידיו וחסידיו שמו אשר בשם ה׳ נקרא‬
‫עלינו יקרא‪ ,‬ועל כאו״א לדאוג כי לא יחלל ודו וודו‪ .‬ובידינו ביד כאו״א׳‬
‫להכריע לכף זכות‪ ,‬כי עלה יעלה לכסא מרום‪ ,‬לעורר רחמי ה׳ על עמו וצאן‬
‫מרעיתו‪ ,‬מבלי שכוח אף רגע כי יתומים אנחנו ודור עני כי אין עוזר‪ ,‬בלתי‬
‫ה׳ לבדו עיי התעוררות ומליצת אבות העולם אשר מסרו חייתם הגשמיים‬
‫ב ג‬
‫ל ל י נ ו וכל א׳ ישפוך לבו ברנה ותפילה מקרב ולב עמוק‪ ,‬אשר גם עתה‬
‫לא יעזבנו מלעורר רהמי ה׳ עלינו‪ ,‬כי נוכל עמוד בעבודת ה״ בצוק העתים‬
‫נ‬ ‫י‬ ‫ב ר א ה‬ ‫ה‬ ‫י מ ר ח י ק‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ה‬
‫‪1‬ב י‬ ‫'‬ ‫חאלו שנתמעטו תמותות ונהבווצי‬
‫תחזינה בשוב ה׳ שבות עמו והקיצו ורננו שוכני עפר‪ ,‬וכ״ק א א מ ד ר הרה ק‬
‫זצוקללה״ה הכ״מ בתוכם‪.‬‬
‫יהי׳ נפשינו ורוחינו ויראינו נפלאות בתורתו הקדושה‪ ,‬והנני אחיכם‬
‫הנדכא׳ המברך אתכם מקרב ולב עמוק י‪.‬‬
‫יןםף יצחק שניאןרסאה!‬

‫ח כ מ י ישראל בעש״ט ע׳ ‪.66‬‬ ‫‪(1‬‬

 ‫הוספות‬ ‫שטח‬
‫העתק מכתב כללי הראשון לאנ״ש מכ״ק אזמן״ר )מהוריי״צ( נ״ע^שכ׳ א ח י‬
‫הסתלקות כ״ק אדמו״ר )מהורש״ב( נ״ע‪ ,‬בחדש ם י ח חר״פ‬

‫אל כבוד ידידינו אנ׳׳ש הרבנים והחסידים‪ ,‬וכל שומרי מצות ורצמ‬
‫אבותינו רבותינו הקדושים‪ ,‬זצוקללה״ה‪ ,‬ד׳ עליהם יהיו‪.‬‬

‫איש‬ ‫י ם ר י ש א‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ח‬

‫לינו‪.‬‬ ‫'‬ ‫אמרר בבכי כי אדברה‪ ,‬כ״ק אאמי״ר יייי׳"?‬
‫פעלים‪ ,‬הריני כ פ ר ה משכבו לוקה מאתנו‪ ,‬ועדי ת פ א ר ת ראשינו הורד מע‬

‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫נ ש‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י ע ד‬ ‫ח י נ ו‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ש‬
‫^ ? י י^ במשב*‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫יי‬ ‫אותה הפנים מאירות‬
‫י‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫מ א ו ר י‬ ‫ר א י נ י‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ד ‪ ,‬א ל ק י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫י ד י ד ו ת‬ ‫ב נ ו ע ם‬
‫ודאגתי׳‬ ‫'‬ ‫יייי‬
‫מדות מפוארות‪ ,‬באורחות חיים‪ ,‬וכל אהד מצא נוהם לנפשו ב ע ת צרתי‬
‫ם ת י ו ר‬
‫״‬ ‫ברסיסי טל שיה קדשו‪ ,‬והגיון ברכות ל ב טוהר‪ .‬ועתה בעוונותינו י י‬
‫י‬
‫י לנו ב‬
‫א י י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫ןגןי‬ ‫אהה הוי אלקי׳ יהומים נשארנו אין א ב עזובי׳ ונדבאי ׳‬
‫ל ר ״‬

‫הטאנו נשובה אל הוי׳ בכל לבינו ומאדינו‪ ,‬כי מי ישא בעדינו ר נ ה ותפ‬
‫יעורר רהמי אל ר ם ונשא על עמו וצאן מרעיתו‪.‬‬

‫מדכי‬
‫אור השבעתים שלשלת המאורוה‪ ,‬עלה בהודו והדרו השמימה‪ ,‬וביי‬
‫באגרת צוואתו הכתובה ימים מספר ט ר ם עלותו מאתנו‪.‬‬
‫י ם‬ ‫ד ‪,‬‬ ‫ה י ש י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ל ה ח ז י ק‬ ‫י ח י י‬ ‫ש‬ ‫א נ‬ ‫י ד י ד י נ ר‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫כ ) ב ק ש‬ ‫א נ י‬
‫? דהומנ‬ ‫״‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ג ד י ל‬ ‫י ז כ י ת‬ ‫ע ת ה‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה ח ז י ק ו‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ת‬
‫דפנימי•‬ ‫*‬
‫י ‪/‬‬ ‫ת י כ נ ה‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫‪r‬‬ ‫״‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫י א י ן‬ ‫א י ת ד ״‬ ‫ם‬ ‫?‬ ‫ו ה מ ח ז‬
‫»שתדל‬ ‫׳‬ ‫י »י‬
‫י ; ע ם ? י ם‬
‫אורי‬ ‫והמנהל הראשי יהי׳ בני ה ר ב שיהי׳‪ ,‬וכל התומכים ו ה מ‬
‫ר‬

‫ש‬ ‫ש כ י י‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ו ה ג ש מ י‬ ‫ה ר י ח נ י‬ ‫ד ‪ ,‬י ש י ב י ״‬ ‫י ט י ב ת‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ב‬
‫‪ m‬בתורי״‬ ‫'‬
‫ימים בימינת ובשמאלת עושר וכבוד‪ ,‬ויזכו לבנים ובני בנים עוםקימ‬
‫ועבודה‪.‬‬
‫ואותי יצוה לאמר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬ני יתי׳ תשגית ותשתדל בדבר הישיבה תומכי תמימים‪ ,‬להאיייי‬ ‫בני‬
‫בעזרתו י ת ‪ /‬בתכלית כוונתה הפנימית בלימוד דא״ח ועבודה שבלב ׳ ;‬
‫ב ו‬
‫מןיתו‬
‫ב א‬
‫וכאשר כתבתי בקונט׳ עץ תיים‪ ,‬ויותר מזה כמדומה שכתבתי ל י‬
‫הפגימיות מ פ ן יי*'‬ ‫מהמכתבים שהוא ‪ -‬בעזרתו ית׳ ‪-‬‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ה‬

‫ב‬ ‫ג‬
‫וזאת היא הדרוש מאתת‪ ,‬ו מ ת צריכים להשתדל‪ ,‬ובוודאי צריבי' ״‬
‫״ א להיות גיר‬ ‫לימוד הגגלת‪ ,‬לימוד טוב‪ ,‬וכמבו׳ בקוגט׳ הגיל‪ ,‬וכשם‬
‫ש א‬

‫בלא « ; י=י א״א לחיות נפש בלא גוף אך האדם הפנימי הוא ה ע < ;‬
‫והמקבל עליו עומ׳׳ש יוצא ידי שניהם‪ ,‬וזה וזה יתקיימו בידו‪ ,‬ו ב ^ י‬
‫יש מהדברי׳ ההיצוני׳ שיש להם שייכו׳ אל הפנימיר כל מה שיבול להיי*‬
‫א‬
‫נוגע אל התוכן הפגימי צריכי׳ להרתיק לגמרי‪ ,‬ולא ליתן ערר בלל '‬
‫גןר‬
‫ההיצוניו׳ יתי׳ מת ש י ת י ‪ /‬ואתת בני יתי׳ בטוב דעתך ושכלך ו ה ע י‬
‫במםורתך אל הכוונה הפנימיות‪ ,‬ת ד ע אי״ה לשקול ולהכריע מ ה י‬
‫ש מ ט‬
‫הוספות‬
‫‪ .‬גם ת ש ת ד ל בדבר קביעת לימוד דא״ה בעיירות‪ ,‬אשר התחלתי לעסוק‬
‫בזה׳ ות״ל שגתקבל תעגין בטוב‪ .‬וגתיםד בבמה עיירות לימוד ברבי׳ בדא״ח‪.‬‬
‫וגדברו יראי אלקים איש אל רעהו בו׳ הזמן ההוד‪ ,‬הפריע את הכל‪ ,‬ויתן‬
‫השי״ת שבקרב תישקוט המדיגה‪ ,‬ואיש את רעהו ידברו צריכים לתדש‬
‫ההשתדלות‪ .‬כן ב ד ב ר תתייםדות החדרי׳ בעיירות‪ .‬השי״ת יעזרגי ויזכגי‬
‫לתתעםק בהדברים האלו אשר זיכגי לתתהיל בהם‪ ,‬והבל כאשר לכל׳‬
‫תשתדל ותתעסק בגי יהי׳ בהם‪ .‬וידידגו אג׳׳ש יתיו בטח יסייעו על ידך‪.‬‬
‫והשי״ת יתי׳ בעזרך ותצלית ב מ ל א כ ת ה‬

‫והגה מלבד האמור בזה מפורש‪ ,‬הגת רבות דיבר עמדי כ״ק אאמו״ר‬
‫הרה״ק הכ‪-‬מ‪ ,‬בתדש מ״ת העבר מאשר בדעתו הקדושה בעורתו ית׳ לימד‬
‫לטובת הרבים‪ .‬תכלל ותפרט ברר׳ג‪ ,‬מוםדיס שוגים אשר רבות בשגיס תשב‬
‫בזה׳ ושקל ופלס איך ליםדם‪ ,‬וקבל עם תקדש‪ .‬ד׳ עליחס יחיו‪ ,‬אתודה‪ ,‬אשר‬
‫לא הבנתי עומק דבריו הקדושים‪ ,‬ולפלא י ׳ לי אופן וסדר דיבורו אתי עמי׳‬ ‫ה‬

‫יאשר עתה עין בעין אראת‪ ,‬כי ציווי ופקודת צוואה היתת שיתתו זאת מאתו‬
‫אלי‪ ,‬ואשר עתה נראה במוחש מכמה עגיגים בי מאחרי המועדים התכונן אל‬
‫י לי כי לא הבנתי עד מאומה׳‬ ‫‪,‬‬ ‫מועד היי ה י ‪,‬‬ ‫א ו‬ ‫ע מ ו‬ ‫ה י י ת י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ן א ג י‬ ‫י ם‬ ‫ח‬

‫ילא עלה על רעיוני בי בא מועד שבר נורא כזה‪ ,‬שינטלו המאורות בעצם‬
‫היום׳ ונשארתי יתום נדכא ונשבר בלי אב ובלי רב‪ .‬ירדהי מאיגרא רמא‬
‫לבירא עמיקתא‪ ,‬מגו נהורא להשוכא‪ ,‬אנא ה׳ הוסה נא בהמון רתמיך המרוב ם‬
‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ י‬ ‫א פ נ ה‬ ‫מ י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫כ י‬
‫^ ‪ 1‬י‬ ‫‪1‬‬ ‫בתסד תגם על בן עבדך ורתמיגי יעזייני׳‬
‫ב נ י י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫י נ ז ב ק ש‬ ‫פ נ י‬
‫~«‪l‬״‬ ‫׳‬ ‫*‬ ‫לא אתה‪ .‬אתת ת׳ בזכות ע ב ד י העימי ל ר‬
‫מ צ י י ת י‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ל‬
‫ד»יד‬ ‫י*‬ ‫ותלמידיתון‪ ,‬ותמקושרי׳ אליו לקיים פסייהי‬
‫וללמוד תורתך הקדושה‪ ,‬והשקיפה ממעון קדשיך‪ .‬ותשפיעה לנו כולנו באור‬
‫פגיד שפעת תיים וברכת‪ ,‬ברותניו׳ וגשמיות‪ ,‬מעתח ועד העולם‪.‬‬
‫חסידי‬
‫ידבק לשוני להכי‪ ,‬כי אנכי אדברה קבל עם קדש‪ ,‬ד׳ עליתם יחיו‪,‬‬
‫תיים‪,‬‬
‫ימקושרי עבדי ח׳‪ ,‬אשר נהרו על טוב ד׳ לשמוע בקול דברי אלקיס‬
‫מפורשים יוצאים כיוס נתינתם מפי ב״ק אבותי רבותינו הקדושים זצוקללה״ה‬
‫נבג״מ זי״ע ועיניהם ראו א ת מאורינו ומורינו‪ ,‬פנים בפנים דברו את בני‬
‫ה א‬
‫ל ק י ס ‪ .‬אישים השמיימים ואשר עד עתה בטת דבריהם הקדושים עומדים‬
‫כרום עולמם‪ .‬ועל פיחן יבלבלו ארחות חייחם‪ ,‬ובחס יחיו לעד‪.‬‬
‫י ואבוי לנו‪ ,‬כי שודד מעתיגה‬ ‫‪,‬‬ ‫לב י‬ ‫א ו‬ ‫ה נ ו ר א‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ץ‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫מ‬

‫נקת נשמתינו ורוח אפינו‪ ,‬איכה נרעד‪ ,‬נפשינה ואיכה נרביץ נשמתינו‪ ,‬ואיככה‬
‫נחי׳ בצוק העתים חאלו‪ ,‬אשר כל איש שמיו חותלו בערפלי דאגת‪ ,‬ולבי כוסה‬
‫כ א ג‬
‫ל י קור׳ ועל כל אשר נביט‪ ,‬היאוש יקדם פנינו בכל עוזו ותקפו‪.‬‬
‫‪ ,‬״לק אלוקה ממעל ממש בקרבינו‬ ‫‪,‬‬ ‫אמ‬ ‫ב ג ו‬ ‫ש ן ב ן‬ ‫י ו צ ר י ב ו‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫כ ן‬ ‫נ ם‬

‫יתלונן׳ אשר לא כהתה עינו‪ ,‬ולא נם לחה‪ ,‬ובחו עמו לפעול ישועות בהעיר‬
‫קטנה׳ לכוננה ולסעדה‪ ,‬כי ג ס כהיום הזה האלקים כעוזרי וסומכי נפש שוקקה‬
 ‫הופסדת‬
‫‪6‬‬
‫וצמאה לדבר ד ‪ /‬ההולכים תום מבלי בקש חשבונות ודעת תוצאות פעיל* ׳‬
‫‪,‬‬
‫ורק על הוי ישליכו יהבם‪.‬‬

‫הא־ל הנכבד והנורא ציוה אותנו לאמר‪ ,‬שמוע ישמע הבן בקול א ב י‬
‫וברצונו לעד‪ ,‬בן עבד הייתי לאבי כ ל ימי‪ ,‬ובן עבד אהי׳ ‪ -‬בעזרתו יחביי‬
‫לרצונו הקדוש‪ ,‬ידעתי נפשי בי ת ם אני ולא אדע עד מה ונפשי עלי‬
‫תשתוחח מפחד ו ר ע ה לעמוד על צור מתצב האור והאש האלקי‪ .‬אך ציויי « *‬
‫ת ב ר ך וגזרתו‪ ,‬שמני לתטר ביד הרצון הקדוש‪ .‬ותאלקיס אשך יעד ליייאיי׳‬
‫כ רצונם יעשה ושועת ת פ ל ת ם ישמע‪ ,‬הנגי מאמין באמוגה שלמה ומהורי״‬
‫א י‬
‫כ הוא יתברר יאיר אור נשמתינו‪ ,‬ויפיה זיק מעשינו‪ .‬שיהיו מכוונים‬
‫תאמת‪ ,‬ויושלמו רצון יראי ה ‪ /‬גם על ידי עצי היער בהצלהה אלקית•‬

‫״ י י ידידינו‪ ,‬דברי פי מורכם ורבכם‪ ,‬הצדיק הקדוש‪ ,‬הכ״מ‪ ,‬העיטי‬

‫בשמים » ת ״ נ ן * י כ ם ׳ ״תויקו תומכי תמימים‪ ,‬ותיו תמימים‪ ,‬קבעי‬
‫פ‬
‫לתורת ותפלה‪ ,‬והביאו בניכם בתדרי תתורה והיראה‪ ,‬בצל מורי דעי• על‬
‫הקודש‪.‬‬ ‫״חרת‬

‫הקריאה האמורה היוצאת מפי עט של אדונינו מאורינו מורינו׳ » ? !‬

‫ומוריו נשמות א ב ״‬ ‫‪,‬‬ ‫» ף י ו • מ ל ק י ם ‪ .‬הוא מתכונן לקבל‬
‫‪r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫פ נ‬

‫אלינו‪ ,‬ויתחנן כי תמימים נהי׳׳ ינל־ייי " י י " י־־׳׳ " ש‬

‫כ‬ ‫נ י‬
‫' הא־ל‪ ,‬ונשריש במו י ר א ת ה׳ לקיים מצו״׳‪ ,,‬בה בשעה נ י « ״ י‬ ‫" י‬ ‫״‬
‫*‬ ‫™‬ ‫בגבור״‬

‫‪ ,‬והיו בניה ישי י‬ ‫ל ־ ל א ״ י י א ״ י מאתנו‪ .‬לאמר‪ .‬יכרו צור מ ״ צ‬

‫ב ת כ ם‬
‫‪8‬‬
‫שבשמים׳ נ א י ח י ת חייו באהבה וסבר פנים בחיבה ל נ ל א י ־ » *‬ ‫לאבי‬
‫א מ ‪ 8‬י‬
‫‪w‬‬ ‫״ ״ י ״ י ם נעל־־* יין‪ .‬טל נ י י ב י ת יעריף לקריא איתני‬
‫בד ‪ x‬ימע י ר נפשיני כי נחזיק ברית אלקינו אשר ב ר ת אתנו בחייב׳ ל ^ י ׳‬
‫ני‬
‫« נ ע ת ״ ‪ P‬אשד כל הארץ נשפט בחרב שלהבת אש ה ק י ה ת ‪ .‬י מ ק י ש '‬
‫י ‪ .‬אלקיני נ«ייי׳י‬ ‫י‬ ‫ה ו‬ ‫ת‬ ‫לאיינימו‪ .‬א נ ״ ״‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫»‬ ‫י‬
‫‪m‬‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫נ‬

‫' ‪t£T‬‬ ‫‪1‬עתה ידידינו ע ב י ' ח׳‪ .‬תלמידיהין יתלמידי תלמידי״ת־‬

‫‪W‬‬ ‫‪S‬‬

‫‪6‬‬
‫אשר סללו כ י ק אבותינו רבותינו הקיישי ;‬
‫ב‬
‫הבו יד‪ * ,‬כ ה ^ יחדיו בדרך‬ ‫הקודש‬
‫™ ־ * י י • ״ ״ ׳ ש נ ע ת המאירות עלינו יאירו משמי שמי רקיע• י י י‬
‫‪ 8‬י י‬ ‫ב‬
‫ב נ ת י נ י יופיע להאיר נפשינו ולהעיד לבבינו‪ ,‬לקיי•־ ל‬ ‫‪mm‬‬ ‫הקדושה‬
‫ובפועל כאשר יפקדו עלינו‪.‬‬

‫י ״ י י ״ ״אתני יאזיר כחי‪ .‬ויעשה בפיעל כ כ ל אשר ״ ש י ג ייי־ « י י‬

‫» ‪ n‬״ ״ ‪ r‬ל נ ל י ״ י י ק א ת מוסדי חיים הרוחניים אשר הנהילני נ י !‬
‫‪1‬‬
‫ר הרה ק ה כ ״ מ ‪ .‬ועם זה נפאר משבן ה׳ אשר בלבינו פנימה לאי־ *‬
‫אותו ולדבקת בו יתברך‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בימי וי־תעיריית יהיציז האלו‪ .‬יתעוררו כל ידידנו בהתעוררות א־־״ ־‬
‫‪,‬‬
‫בכל‬
‫ערי מ י ש נ י י י ״ י ה׳ עליהם יתיי‪ ,‬יכל אחד ואחד בי״ור‪ .‬כ י עליי י־י׳י *‬
‫ש נ א‬
‫הרפפות‬
‫יהסקודה מ א ת ר ב ו ומורו כאמור‪ ,‬להביא בפועל וסדר מסודר ככל אשר יפקוד‬
‫ייצור! מורינו ורבנו‪ ,‬תכ״מ‪ .‬בהתזקת תומכי תמימים וקביעת משפיעים בלימוד‬
‫יא״ח ברבים בע״פ ובספרים ובדאגת השגת מורים יראי אלקים בעד הילדים‪,‬‬
‫ולסדר הלמודים כ פ י אשר נצטוינו מסיני‪ ,‬ובאשר למדנו אנחנו‪ ,‬ואני אל‬
‫ה א‬
‫ל ק י ם אקרא ואתחנן הושיעני ה ‪ /‬בי אוכל לקיים מצותיך‪ ,‬אשר צוית לקיים‬
‫מצות האב ורצונו‪.‬‬

‫ואליכם ידידנו הנני פונה בבקשה‪ ,‬ת נ ו לי היכולת — בעזרתו ית׳ —‬

‫בתמיכת המוסרים‪ ,‬הנזכרים בצוואת כ״ק אאמו״ר הרה״ק‪ ,‬הכ״מ‪ ,‬אשר אובל‬
‫לכלכל כפי א ש ר נצטויתי‪ ,‬ובגלל זאת תתברכו מאת חאלקים בברכה כפולה‬
‫ומכופלת להושע׳ איש איש ב כ ל אשר תאוה נפשו ברוחניות וגשמיות‪ ,‬ובזה‬
‫תחזיקו ה ב ר י ת א ת אדונינו ורבנו הכ״מ‪ ,‬כ י יעורר רתמי הא־ל הגדול והנורא׳‬
‫על כ ל א ת י ואתד מאתנו‪ ,‬עבדיו‪ ,‬הםידיו‪ ,‬והמקושרים לקיים רצונו ופקודתו׳‬
‫וייאלקים יתננו ויברכנו וישרה ברבה במעשה ידינו‪ ,‬ונזכה לתיעוד והקיצו‬
‫ורננו שוכני עפר‪ ,‬והוא כ״ק אאמו״ר הרה״ק‪ ,‬הכ״מ בתוכם‪ ,‬ויראינו נפלאות‬
‫בתורת א ׳ ל חי‪.‬‬

‫ותנני ידידכם עת‪ ,‬תדורש שלומכם מקרב ולב עמוק י׳‬

‫יוסף יצחק שניאורסאהן‬

‫*‬ ‫* *‬
‫)בכמה מכתבים הנה מהפיםקה ״הא־ל הנכבד והנורא״‪ ,‬נוסת נוםף••(‬
‫‪.‬ו ? !‪\1^1‬‬‫י‬ ‫י ד‬
‫׳‬ ‫בשם כבוד התורה׳ הנני ל ה י‬
‫ל א ח י ב י‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י‬
‫ת ו ד ה‬ ‫ש‬ ‫ג‬

‫מקום שהם׳ יהי גועם ד׳ עליהם‪ ,‬ע ל הכבוד הגדול שעשו לנשיא אלקים וישראל‪.‬‬
‫היד כ״ק אאמו״ר הרה״ק זצוקללה״ה נבג״מ י״ע‪ ,‬לקדש יום עלות נשמתו‪ ,‬בתפלה‬ ‫ז‬

‫ב נ ת י נ ת‬ ‫ח י י ם‬ ‫י ם‬
‫‪ « Z ^ J‬ר ר‬ ‫‪1‬‬ ‫*‬ ‫?‬ ‫׳‬ ‫בלימוד משניות׳ ד ב י י א ל ק‬ ‫‪.‬‬
‫אלקי‪ ,‬לשכלל הדעה ולטהר‬ ‫ב א ו ר‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ו ד י ב ו ק‬ ‫אהובים‪,‬‬
‫הלב‪.‬‬
‫ש ר י ם‬
‫' שאיוה‬ ‫פועל אדם ישולם לו‪ ,‬אלה הדברים דברי קדש‪ ,‬ומנהגים י‬
‫נ פ ש י‬ ‫י מ ס ר‬ ‫ה ״ ה‬
‫™ ‪TJl * I‬‬ ‫וחשק במו׳ הוד כ״ק אבינו רבינו ז צ י ק ל ל‬
‫כ י ב‬ ‫&‬ ‫ח י י ם‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ב‬
‫וד״רט‬ ‫י‬ ‫זכר ' ?‬
‫מפעלותיי‬ ‫בחייו‪ .‬עורר כ נ ס ת ישראל‪ ,‬והאיר ל»י׳‬
‫?ד^‪2‬ד‬ ‫׳‬ ‫ש‬ ‫י‬
‫ורבבות׳ כן ירבו ‪ -‬תלמידיו מקישייי‬
‫ק‬ ‫ע ד י‬ ‫י‬ ‫ל‬
‫י מ ח ב ב י‬

‫ע‬ ‫ש מ ח ת י‬
‫‪tT^T‬‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫בהטיב ל ה ם כ ל הימים‪ .‬הנה ביום‬
‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫א י ת י י ת‬ ‫ו א י‬
‫? ״ ^ י י מ*רבי‬ ‫במתיבתא דדקיע‪ ,‬מלאכי מרום‪ .‬ב י‬
‫ת ש א‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫ל פ נ י‬ ‫ת‬
‫תפארת‬ ‫׳‬ ‫*‬ ‫טוב׳ מכבליו ומוקיריו‪ ,‬באו להשתחיי‬
‫מאיריח‬
‫‪SSL‬‬ ‫׳‬ ‫ל א ב נ י מ‬
‫לב׳ ושאיפת נפש‪ - ,‬מחולליהם׳ י‬ ‫ל ה י י ת‬

‫מרעתם‬ ‫חכמי ישראל‪ .‬מאשרי א ו ם עמוסה בחייהם‪ ,‬ובעלות נפשם‪ ,‬מצאן‬

‫יפדדו‪.‬‬
‫לא יפדדו‪.‬‬

‫‪ (2‬אשככתא דרכי ע׳ ‪442‬‬

 ‫ענב‬
‫*ה‪11‬ו ‪a‬ס ‪o‬פ וו תת‬
‫י ‪ 0‬ל‬
‫י‬ ‫ועתה ישראל‪ ,‬ע ם קדש׳ ע ל גמולות מאל הרחמן‪ ,‬בזבזת צדיק‬
‫עולם‪ ,‬תבואז‪ ,‬כי ישלח ל כ ס ולנו עזרתו מקדש‪ ,‬בטוב הגלוי והנראה לברכי"‬
‫בבני חייא מזוני רויחא‪ ,‬האושר ועושר יקדמו פניכם‪ ,‬ההיים והמנוחה יייי׳‬
‫במעונכם׳ עיניכם ועינינו תהזינה‪ ,‬בשוב ד ׳ ש ב ו ת ע מ ה יגל וישמח ישראל‬
‫ב ע מ ז י מ ! ב ע ת כ י יקיצו ורגגו שוכגי עפר׳ לההיות גם א ת התולעת והאזיב׳‬
‫ולשום א ת העיר‪ ,‬אשד כסוכת גותרת‪ ,‬לתיות לגאון ולתפארת״‪.‬‬

‫ברגשי כבוד ובברבה׳‬

‫‪ p‬מו״ר‬

‫יוסף יצחק שניאורס^ן‬

‫י י ״ ( ״ ‪ ,‬לאנ״ש והת‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫צ‬ ‫) מ ה ן ך‬ ‫ך‬ ‫״‬ ‫א ד מ ן‬ ‫ק‬ ‫‪0‬‬ ‫העתק מ כ ת ב כללי מ‬
‫ליום הילולא הראשןן ב ׳ נים! ת ר פ ״ א‬
‫‪%%1‬‬ ‫ב״ה‪ ,‬א ‪ /‬ה ׳ א ד ר ראשון‪ ,‬תדפ״א‪ ,‬רוסטוב־דון‪.‬‬

‫* ק גאון‬ ‫ד ר ד‬
‫א‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫״מ‪ ,‬מחבבי‬ ‫כבוד ידידנו אוהביגו‪ ,‬מקושרי ויילמייי‬
‫גר‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ז י ״ ע‬ ‫מ‬ ‫נ כ ג‬ ‫ד ה‬ ‫ז צ‬
‫' "' י ב כ ל א י‬ ‫*‬ ‫ישראל‪ ,‬תפארתו והדרו‪ ,‬הסידא ופדישא י ק ל ל י‬
‫י א ל ק י ם די‬ ‫י ר א‬ ‫^‬
‫ה ט ן ב ׳‬ ‫‪,‬ק‬ ‫פעולותיו ה נ‬
‫ו‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫ך‬ ‫ק‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ך י‬ ‫מ י‬ ‫ש ג ב ן ת ׳‬

‫ואתר‪ ,‬ד ׳ עליהם יתיו‪ ,‬ויתענגו ע ל ט ו ב הוי׳ בזמני ונצתי‪.‬‬

‫לשלום אין קץ ולברכה אין סוף‪.‬‬
‫ה ז ז ז‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫א י ו‬ ‫כ מ ת ו‬
‫חיבה‬ ‫׳‬ ‫ליי ׳‬ ‫אלקי הרוח והבשר‪ ,‬שהלק מ ח‬
‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫כ‬
‫ע י ג י בל‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫הוד כ״ק אאמו״ד הרה״ק זצוקללה״ה גבג״מ זי״ע׳ ד י ״ ׳‬
‫‪3‬‬
‫היתירה שהבהילוהו ממרום‪ ,‬להיות גתמד לבריות‪ ,‬י ק ר מכובד‪ ,‬ומופלא‬
‫רואיו ומכיריו‪ ,‬הוא שנותן לי‪ ,‬הכת והיכולת‪ ,‬ל ד ב ר בשער ב ת רבים•‬

‫‪ 0‬שגל‬ ‫ב ו ן‬

‫כ מ ד ״ י י ם‬
‫מכל‬ ‫׳‬ ‫התודה א ו מ ד ת ואתם הדבקים בהוי׳ אלקיכם תיים ב י ל‬
‫ס‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫נ ז ז ג י‬
‫לךאגת‬ ‫העולם כולו מתים א ת ם היימ )סנהדרין צ׳‪ ,‬ב׳( ונפלינו א‬
‫ת‬

‫‪,‬‬ ‫ל נ י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה‬

‫׳ ‪ ,‬י הדער ׳‬ ‫העמים שעל פ נ י האדמה‪ ,‬הצלתת רכושי הנפש וקניניי׳‬
‫ר‬

‫גי‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה ד י ח‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫כ‬

‫‪ ,‬שתי ׳‬ ‫׳‬ ‫רו‬ ‫י‬ ‫פרנסינו‪ ,‬נשיאי ישראל‪ ,‬גאוניו וריעיו‪ ,‬ב כ ל דור׳‬
‫ים‬ ‫ד‬ ‫ד ב‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫י נ י‬
‫' יקר ׳‬ ‫דורשי ושוקדי טובת קהלם ומרעיתם‪ .‬מ ה נעים ג ו ר ל ׳‬
‫י ם‬ ‫י‬

‫‪J , : f i‬‬ ‫י י ן‬ ‫ע‬

‫‪ I‬ן חנה‬ ‫אשר א ת ת לאחת ינתילנו‪ ,‬ךבותינו היושבים ב ס ת י ל ׳‬
‫י ד‬

‫ע‬ ‫י‬
‫‪ .‬שיאי‬ ‫במדעים ונפלאים‪ ,‬מנהגים ישרים‪ .‬ואדהות צדיקים א ש ר בהז‬
‫ג‬

‫ה‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ז‬

‫‪ ,‬קדש ׳‬ ‫מ ל ב ד אשר פ נ י ישראל ס ב א יזהר בזוהר אלקי׳ המ־״ ע י י‬
‫‪n‬‬

‫מ ד ״ ל ד‬
‫פתילי‬ ‫^‬ ‫ישראל‪ ,‬חכמיו ואלופיו‪ ,‬ל א יםוף מאתנו לעד‪ ,‬ונשמור ע ק ב י‬
‫ו ״‬

‫יוז‬ ‫יי‬ ‫א ד ‪ ,‬ב ה‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ר‬

‫ישי ע ל ׳‬ ‫ונקדש יום עלות נשמתם בגנזי מדומים‪ ,‬הן ה מ ה ש‬
‫מ ד ו ת תרומיות‪ ,‬הנטועים ב ל ב ע ם ת כ ם ונבון לנשיאיו ורןעיו‪ ,‬ק ד‬
‫‪ (3‬חכמי ישראל בעש״ש ‪«, ,‬‬ ‫‪5‬‬
 ‫שנג‬

‫ל ק‬ ‫‪0‬‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ה‬

‫י‬ ‫״ י״יי< *‬ ‫ב‬ ‫‪ 1‬י‬ ‫‪,‬‬ ‫נ נ ל‬

‫״ ״ ‪, ,‬י לה פאי״"‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫?‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫‪8‬‬ ‫>‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫‪0‬‬

‫‪8‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ישי«« ־ ־‬ ‫‪a‬‬ ‫‪w‬‬ ‫׳׳ י*׳ מ מ ל ״ י י‬

‫^'?״?אל נ י "^'‪nffi,‬‬ ‫‪WS‬‬

‫־‬
‫‪-‬בכל ״ י "‬
‫שהט‬
‫קי׳ל ע ד ת י ש י י ת‬ ‫‪,‬‬
‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫הנ‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫^‬ ‫״*יי‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫־־יי'‪ T,‬״ ׳‬ ‫״ ״ י י•־"׳‬ ‫־‬
‫א ל ״ ־ דיו״‬ ‫‪1‬‬
‫‪,‬‬

‫‪S‬‬
‫ה‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ב‬
‫״ ״ " כחי׳ א ד ר ת ה א ל ק ׳ • ע ל כ ל י » י »‬
‫‪.‬‬ ‫^ ‪ ,‬ל ח נ ש » * י י" •‬ ‫״ מקושריו ותלמידיו‪ .‬א ש ר נ ה ל פ בע־י״יי־‬
‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬
‫״‬ ‫״ ‪ ,‬יי״ייו׳ ז * ״‬ ‫י י ״ ״ יטעינו ל ה י ט י ב ל כ ל ‪ .‬ל נ ח ם י ל ״ י‬
‫נ י ד ע ב י י ת י י ״״״!יי‪ ,‬באותי‬
‫‪8‬‬
‫״‪ <,‬משמרתי־‬ ‫ו י ד ב ר איי‬ ‫ה א מ י נ ה י ה ת י ם ‪ .‬ה א מ ת יי׳ "׳ "‪T‬‬
‫<‬ ‫‪M‬‬ ‫‪5‬‬
‫\ ם ג *׳יי־‬ ‫״ ׳י• » י י‬ ‫*‬ ‫י־ענינים ה צ י ב ו ר י י ם ‪ ,‬ד ע ת ק י י ״ י ם ־ ל י‬
‫‪M‬‬ ‫מ א נ ־ י נ י י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ב‬
‫" ״ ? ‪ 2‬׳ ב מ ס ו ר ת ^ ־ ‪ ,‬״מיד׳ ל ^‬ ‫״עיינות והטעם ש י ' י‬
‫ג‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ת י י ת י‬ ‫י ש י א ל‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫י‬
‫? י ש ם « ש ו י׳סי־ייי־ ' = י ‪ £‬״לישיי׳‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫"״‬ ‫»‬
‫‪1,‬‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫מ כ‬ ‫ט‬
‫‪ - , °‬מבלי י "׳ » י ״ י ‪ 0‬נ * י ׳ י‬ ‫ל׳‬ ‫־ ל טינע מ ב י ת ומבהדן‪ ,‬ו ל א ח י י‬
‫ש י‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫ע‬
‫«‬ ‫ל ' ' ‪ ! ' ,‬גם י י י‬ ‫א ת א ש ד ז מ ם ‪ .‬ל ט ו ב ת א ח י נ י ‪ -‬י׳׳‬ ‫ר‬

‫ל‬ ‫נ‬
‫י ק ‪ ,‬ו מ נ ו * ל * ‪ I ,‬לאדוני•‬ ‫י י א י ת י ׳ וחייו ה פ ר ט י ם ‪ .‬י ז כ ו ר ל י א ל ? "‬ ‫צ ו‬

‫״ פ‬ ‫‪8‬‬ ‫ל‬ ‫ם ב ב י‬
‫״עה נא ' ל^ייס ולמ״י‬ ‫'״יאל ‪ -‬יאמר ד ׳ לצריתיני י י ~‬ ‫ו נ‬ ‫י‬

‫׳ ל ל ט סגילי־־ ־ ? י ל ל י ‪ " .‬י י •‬ ‫י‬ ‫י״״־'״׳ ו י ב כ ה י ו ם יו־־ ע ל ** י ׳‬

‫ל י‬ ‫י ת י י ח י‬

‫י‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫ת‬

‫י‬ ‫אלקים‪ .‬י ב ו א ב כ י י ־ ' ״ ״ ק י • *‬ ‫‪,‬‬ ‫יעה בעמדו ע ל‬ ‫ן‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫מ‬

‫‪S‬‬ ‫‪.,.‬‬ ‫ב ק ד ו ש ת מ ס ו ר ת א ב ו ת ‪ ,‬כ א מ ו ר ב כ ת ב צ י י א ״ י ~~ י‬

‫‪ 1‬נ‬ ‫‪ 8‬א‬ ‫מ א ל י פ י ת‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ף‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫י‬
‫י י ^ נ ל " גדולי‬ ‫י האלקי‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫־ י‬ ‫"‬ ‫‪°‬‬
‫א ב י‬ ‫‪1‬‬ ‫׳ ! ל‬
‫ש‬ ‫*‪•w‬‬ ‫‪ V L‬״ י *‬ ‫? ' ״ "‬ ‫ע ם ישראל יבכה לטשפחי״יי׳‬
‫‪5‬‬ ‫א ו י‬ ‫פ‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א‬
‫? ' י ״ י ז ת י׳ייי" '‬ ‫י‬ ‫‪» ,‬נר‪.‬יגי׳‬ ‫שנפטי‬ ‫אי( א י ת י ה י ו ם‬ ‫*״‬
‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫א פ‬ ‫ה‬ ‫ב ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬
‫י מ י »ל ״ יי‬ ‫ד ׳ ת י י י ־‬ ‫י י א י לי‬ ‫יי ־ י‬
‫‪s‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪I‬‬ ‫ה ד י ר י ב כ י ע ל » י י ? ! ^ ם י נ י ‪ .‬ה ב י " ? \ הטאתיי־‬
‫ל‬ ‫׳*יניטא‪ .‬גדולי‬
‫ה י י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ש‬ ‫ג‬
‫׳ י־‬
‫‪ f‬האלי׳‬ ‫ו נ ל ע־־ י ׳‬ ‫' איל צ ד י ק י י ר ד ל ה ל ק חבייי־‬
‫א‬
‫ל ^‬ ‫נפשיני‬ ‫מדות הטובות ה ט ת מ ע ט י ם טאיז מייי׳‬
‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪,‬‬ ‫‪S‬‬
‫״״•י ורבי ־ ־‬ ‫א נ ח נ י ג ר מ נ ו ב ח ט א י " ' « " " י " " ״ ‪^ ,‬שגת ל* ׳ ־‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ו‬
‫^ נ י ת י י׳י‬ ‫‪-‬‬ ‫״ אדוני‬ ‫' י א ה בעניני יהיא ירי"""׳‬
‫‪86‬‬

‫״‬ ‫א‬ ‫״ י ב‬
‫י י ׳ י־ י־ייי־‬
‫‪,‬‬
‫" ?יירכזיתיח‬ ‫א ל ?‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫ה א מ‬

‫‪ 1‬י ס‬ ‫י ' ו א עזייי ביי "' ‪ 1‬ש ה כ‬ ‫צ ר ו ד ה ב צ ר י ר ה ח י י ם א י י י־י"‬

‫‪ 8‬י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬
‫» ״ ‪ "W‬אל<'י"‪ £ ,‬י י ל » י ל‬ ‫'קניתו׳ ל א מ ת ‪ .‬ו ב א מ ת ל א ״ ־‬
‫״ נ י א (‬ ‫ל‬
‫•‬ ‫״ ו ל מ נ י י י ‪,^,‬הוא חי <‬ ‫‪ m‬כי׳‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ג י‬ ‫‪m‬‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫נ‬

‫ג ל‬ ‫‪1 0‬‬
‫‪,‬ימת י י ־ י י‬ ‫י׳י' י ׳‬ ‫י ״ ־ י י ק א ל י ׳ א ל ק י ם ׳ » ׳׳לי־יי׳‬
‫‪1‬‬ ‫ל‬ ‫כ‬
‫״ ‪ ,‬נ י !* ־"י"‬ ‫״ ‪ , ,‬״ מ ב א י יי‬ ‫נ י ה ת ״ ח ש י ו ש ב ו ע ו ס ק בייייי־‬
‫י‬ ‫‪ 8‬ג‬
‫י י י י ^‬ ‫^‬ ‫*‪^°:T‬‬ ‫» ל א י י׳י"‬ ‫'‬ ‫<‬
‫י‬ ‫י י ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ה י‬
‫ב ל י־יייי" י " *‬ ‫ף‬ ‫י‬ ‫י ‪» 1‬יקי חיליי^‬ ‫פ‬ ‫י י י׳י׳יא׳ י « ' י ״ י ל‬
‫מ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ב‬
‫‪ ,‬״ ' ^ ז ו כ י ן ומזהמ »י‬ ‫־־יליייל י י י ל י י "‬
‫טובים )רש‪-‬י נח( ואשריהם לצי"*‬
 ‫ש נ ד‬
‫הופפומ‬
‫‪B w‬‬
‫־‬ ‫על פי הדברים האלה‪ ,‬כהיום הנני מוצא חוב בנפשי‪ ,‬להשביע ענג‬
‫אלפי ורבבי קהל עדת ישראל‪ ,‬כן ירבו‪ ,‬וירום קרנימ‪ — ,‬החפצים לחג״‬
‫מהנהגת מאורינו דבינו‪ ,‬הגדול בענקים‪ ,‬הכימ‪ ,‬ולזכות בהם‪ ,‬בדבר שהז»‬
‫גרמא‪ ,‬להטבת ועילוי נפשינו‪.‬‬

‫בשלשה פרקים בשנה‪ ,‬בסעודת ח ג הפורים‪ ,‬ש מ ת ת תורה‪ ,‬י־־ט בסלי־ י‬

‫מעמיד קערה של צדקה‪ ,‬ייכני׳ בשם על‪-‬דעתי‪ ,‬כלומר מ י שמנדב בקערה <י׳ י׳י*‬
‫על דעתו הקדושה‪ ,‬מה שימצא לנכון ונחוץ לעשות בסכום המתקבץ‪ .‬מהחרימי'‬
‫הלזי החזיק כמה מיסדית הציביריים‪ ,‬במקימית שינים‪ ,‬חדרים‪ ,‬תלמוד תייי"‬
‫ישיבית )על הישיבה תימכי‪-‬תמימים לא הי׳ לוקח מהתרומה זו‪ ,‬כי י׳יא י*?‬
‫‪ 9‬י‬
‫ע ת קבעי• ברכה לעצמה( מקיאית‪ ,‬ת מ י כ ת אנשים פרטים‪ ,‬הכנסת כלי׳׳ י י‬
‫יעיד‪ .‬אשד עתה‪ .‬קיפת ‪ -‬רביני ב ע ז ה ״ ובל‪-‬נ ת ת ע ס ק ב כ ל אלה‪ » ,‬י‬
‫י פ‬ ‫פ‬
‫החפצים להנות מאוד ר ב ע ו ‪ .‬ולעשות זבד למו‪ .‬הנה בהנ י ־ י י‬ ‫‪jtom‬‬
‫‪1‬‬
‫הבע ל‪ .‬ירימי תרומה לזכר צדקת רבינו‪ .‬הכ׳־מ‪ .‬ה כ ל בשם קערת רבינו׳ "יי‬
‫‪8‬‬
‫התריטי• יואילו למסור לקופת רבינו‪ .‬והנני להציע‪ ,‬אשר א י איש‪ ,‬יכתוב ״ י‬ ‫ש‬

‫‪:an‬אמי‪ .‬יסכים נדבתי‪ .‬ובבוא רשימת המנדבים הנה‪ ,‬יקראו באייל ״ ׳ י ׳ י *‬

‫לעידר רחמי יחסי׳ אל עליון‪.‬‬

‫בשני ב נ י ״ הירד המשכן‪ .‬יכאמרם ד־ל )מדיר שמו״ פל׳־ד‪ ,‬י׳( >יי‬
‫הושעי׳ כי׳ אמד משה לפני הקביה‪ ,‬יהלא עתידים הם שלא יהי׳ ל ה ם לא מ״״•‬
‫וממ׳־״י‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫* א ק י ש ‪ .‬ימה תהא ע ל י ‪,‬‬
‫א‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫נ ן ט ל‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ה ם‬

‫בעיני ד׳ לה ‪J f‬‬ ‫בעדם׳ ובתי׳ יקר בעיני ה׳ המותה לחסידיו‪ .‬ד ב ר קשה וכבד‬
‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬

‫‪T‬‬
‫™ " ‪ ' °‬׳ ) י י י ו י א ב י ע יהמהר״ל מפראג האריך ב‪,‬״‪ ,‬שראיימ יי"'*‬
‫לצד ק ם׳ « על צד ההפלגה‪ ,‬ונגד הטבע‪ ,‬ו ר ק שאין רצון הצדיקים׳‬
‫י‬ ‫שה״* נגד הט=& יהיא מהגמרא )דיה י ׳ ח ב׳( שקו ה מיתתז ״ ל * י י '‬
‫‪8‬‬
‫־ ש י י » ‪ ,‬נ ״ *לקיני‪ -‬וגדילה מזי שמענו‪ ,‬מרגליות הקינה מפי זקן ) ־ י י‬
‫א‬
‫‪ , , ,‬״ ״ וריש לקיש י י ' * ‪2‬‬ ‫״ > על ר ׳ ייסי ממל״יא‬ ‫‪ £‬״ »‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ב‬

‫ב‬
‫^ י ‪ ,‬״ נו׳ ימחיי י‬ ‫‪,‬‬ ‫שסיליקן של צ ד י י‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ל פ נ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ם‬ ‫ק‬

‫וי‪8‬‬
‫ב ת המקיש׳ כי הם עמיד התירה והמצוח‪ ,‬ראשי אלפי ישראל ר ‪ ,‬מ ל »‬
‫דעה‪ .‬ויראת ה׳ ואהבתו ל ע ם סגולה‪.‬‬

‫מ ״ י ׳ אלקים עם הקיש׳ לאידם יסעו‪ .‬ויתעלו בעילוי הצלחי• ״ ״ י *‬

‫המשובצת בכשרון מעשים נעימים׳ גלילי החיים הזמני‪.‬‬

‫ם‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י ?‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫נ פ‬ ‫ב ‪ ; 1‬ש‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫א י ז‬ ‫א ל‬ ‫ג נ‬
‫?‪55‬‬ ‫אל "‬
‫‪8‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫אשר ל ו מ ש ל י « ״ ' ״ " ' '‬
‫^‬ ‫אשר לו משלימים נפשי״ם )מדיר בראשית פ י ק בתחילה( הנר׳ לא 'י•‬
‫‪,‬‬
‫שלא י ־ י י י מ ע ל צאן מרעיתם‪ .‬הנה עיד מתרפסים להדים כסא מרימי ל ״ " *‬
‫(‬ ‫י‬
‫* י ם ינשא׳ להגן על עם ישירין )עי׳ מ ד י ר בראשית ס » ' י '‬ ‫י "‬ ‫״‬

‫לדרוש רהמ׳ יהסיי י׳אב על בניי׳ ענ׳י ינהלתו‪.‬‬

‫י‬
‫‪: .‬‬ ‫ש י ‪:‬‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫‪. .‬‬ ‫מ‬‫‪ .‬״‬‫ע ה כ‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫נ ב ג‬ ‫ה‬ ‫ז צ י ק ל ל ו‬ ‫‪W7‬‬‫״‬ ‫אאמו׳ר‬
‫_ להת־לל‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫ה ב ע‬ ‫ב נ י ס ן‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫|‬ ‫ז‬ ‫ו ם‬ ‫ני‬ ‫מחבבי שמי ויכרו׳ יתאספו‬
‫ש נ ה‬
‫הופ סות‬
‫במניו קבוע‪ .‬בש״ק שלפניו ישתדלו לעלות לחורח‪ ,‬ובערב יבחרו וירימו מי‬
‫שיתפלל לפני התיבה‪ ,‬מהראוי אחד כל חג׳ תפלות‪ ,‬מעריב‪ .‬שחרית ומנחה‪.‬‬
‫אר אס ימצאו לנכון לתלקם‪ ,‬יתפללו שנים או שלשה‪ ,‬כל אתד תפלת שלימה‪,‬‬
‫ו‬
‫ל א ימהרו בתפילתם‪ .‬אחרי תפלת ערבית‪ ,‬יחזרו דא״ת בעל פה‪ ,‬ואם אין‬
‫מי שיחזור בע״ס ילמדו בס׳ בפנים‪ ,‬בשעה ויותר‪ ,‬בבוקר קודם התפלה ילמדו‬
‫פרק תניא׳ אתר התפלה ילמוד משניות‪ ,‬אותיות השם ונשמה‪ ,‬מהראוי שביום‬
‫הזה יתי׳ התועדות אנ״ש יחיו‪ ,‬לחזק ולהתיעץ באופן הטבת מצב הרוחגיי‪.‬‬
‫בלימודם והדומה‪ ,‬כל אתד ירים תרומה‪ ,‬באחת הקופות‪ ,‬רבינו מאיר‪ ,‬תומכי‬
‫תמימים‪ ,‬קופת רבינו‪ ,‬לזכר היום המיוהד הלזה‪ ,‬תפלת המנחח ואחריו לימוד‬
‫פרק תניא‪.‬‬

‫תאל תטוב יהזק לבבינו‪ ,‬להיות מקושרים באמת ובתמים‪ ,‬בלב שלם‪,‬‬
‫ונזכה לתיעוד המקוות והקצו ורננו שכבי עפר‪ ,‬והוא ב״ק אאמו״ר הרה״ק‬
‫‪1‬‬
‫*יקללה״ה נבג״מ זי״ע הכ״מ בתוכם וישמיענו נפלאות בתורת אל תי‪.‬‬

‫והיו ברכה ושלום באו״נ והדורש שלומם וטובם מוקירם ומכבדם ברגשי‬
‫כבוד ויקר*‪.‬‬
‫בן מורם ורבם‪.‬‬
‫יוסף יצחק שניאורסא!‬

‫‪ (4‬חכמי ישראל גןןש״ם ‪,§2 7‬‬

 ‫ש נ‬
‫הוספות‬ ‫י‬
‫הוספה ו‬
‫הסד&ה מכ״ס אדמו״ר שליט״א‬
‫״ג‬
‫למאמר סמוכיפ לעד — להוצאה הראשונה — כשנת תשי‬
‫ב״ה‪.‬‬
‫״ ק אדמדר‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ל י ן ם‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ו ם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫בשנה העברה‬
‫)מוהרש״׳ב( נ״ע‪ ,‬נתפרסמו העתקות ממאמר דא״ה שלו‪ ,‬שאמרו ביום הולדתי‬
‫האתרון בתיים חיותו בעלמא דין‪ ,‬הוא יום העשרים במרתשון ש נ ת תיתר״ד•‬
‫נגו‬
‫מפני סיבות שונות נדתתה התדפםת עד עתה‪ ,‬וליום תנ״ל שנה זו רי‬
‫* ״‪.‬‬ ‫_‬ ‫מו״ל בדפוס מאמר זה‪ ,‬הוא מאמר ״סמוכים ל‬ ‫ת‬ ‫פ ד‬ ‫ע ד‬

‫בתוד הקדמה להמאמד באת רשימת כ״ק מו״ה אדמו״ר מיום העשרים‬
‫במדתשון ה׳תר״ף‪.‬‬

‫בבד תובא בפ״א‪ ,‬אשר יש אומרים* שבענין אם י י ך לאתר מיתי׳‬ ‫ש‬

‫ותסתלקות השגות תדשות ותוספות — פליגי הרמב״ם והראב״ד‪ ,‬אבל בפשיטות‬

‫מובא בדא״ת בכ״מ' בפי׳ הכתוב היושבת בגגים‪ ,‬וביאור עגין מתיבתא ד ר ק י *‬
‫אשד הגשמות שבג״ע לומדים תודה‪.‬‬
‫ובכ״ז יש מקום לשתי תדיעות ‪ -‬ובזה מובן ג״כ איך שאין מזה םתירי[‬
‫להכלל דלא בשמים היא ‪ -‬כי עיקר תתורה״ בירור הלכה שלא היתד‪ ,‬יריעי'‬
‫ע‬
‫כלל או שלא תיתה מובנת תיטב בטעמת מפני קושיות ו ׳ ‪ -‬אפשר ר?‬ ‫כ ו‬

‫ם‬
‫י ״ ובפר '‬ ‫נשמה מלובשת בגוף תומרי משכא דהוי׳ ‪ /‬אבל ישגת התו׳ גם‬
‫ם‬ ‫ב ש מ‬

‫לאלו הגשמות שלמדו בתיותס הי ע״פ האדמה‪ ,‬שזהו הגורם שילמדו אח״ג•‬
‫י ם‬
‫דותניות ההלכה בגז ע ח ״ ׳ ואפילו במלאכים ישגה‪ ,‬כי גם הם מ ק ש י ג‬
‫)ומשתנים ע״י ההקשבה( לקולד׳ אבל לא מעין דתורת״‪.‬‬

‫צ פ נ ת פ ע נ ח ל ר מ ב ״ ם הל׳ ח ש ו ב ה פ ״ ח ה״ד‪ .‬ומציין שש ל מ ר ז ״ ל ת ״ ח‬ ‫‪(1‬‬

‫כר‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ל ׳ **‬ ‫ט‬ ‫ת‬
‫מ נ ו ח ה כ ד ‪ .‬ידוש׳ ש ב י ע י ת פ ״ ד ה״ט‪ .‬ב ״ מ פ ה ‪ ,‬ב ז ב ח י ם יד‪ ,‬ב‪ .‬כ ת ו ב י‬
‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫ש י‬ ‫‪,‬‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫‪7‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬
‫ומי‬ ‫‪• V v T‬‬ ‫'"‬ ‫י ״ י * ״ י ׳ קאמיסלגי‬ ‫י י׳ ל י ״‬ ‫?‬ ‫‪C‬‬
‫ש ה א ת ע ז ל ״ ע ‪ .‬ה מ ש ך ו כ כ ה — ת ר ל ״ ז פ ״ ו ואילך‪ .‬ק ו נ ט ר ס ל י מ ו ד ה ח ס י ד ו ת פי״א ואי׳יו׳‬
‫‪ (3‬ל ק ו ״ ת לג׳ פ ר ש י ו ת ב ת ח י ל ת ו ‪.‬‬
‫אגד״״ק סי׳ כ ו ‪ .‬ועייג״כ ק ו נ ט ר ס א ח ר ו ן ד ״ ה ל ה ב י ן פ ר ט י ה ה ל כ ו ת •‬ ‫‪(4‬‬
‫ה מ ש ך חייב אדם ל ב ר ך ת ר ל ״ ח פ כ ״ ב ‪.‬‬ ‫‪(5‬‬
‫עיין ת ו ״ א ת ו ל ד ו ת ד״ה מ י ם ר ב י ם פ״ג‪ .‬ה מ ש ך ה נ ״ ל ש *‬ ‫‪(6‬‬
‫שנז‬ ‫ה ו ‪ D-D‬ד ת‬
‫בפרט בנוגע לבעל המאמר — הנני מעתיק בזה קטע מרשימת ב״ק‬
‫מו״ת אדמו״ד וז״ל‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ב׳ כ מ״ח‪.‬‬
‫היום הוא יום הולדת הוד כי׳ק אאמו״ר הרה״ק זצוקללה״ה נבג״מ‬
‫זי״ע שנולד ביום ב׳ חיי שרה בעשרים לחודש מ״ח בשנת תרכ״א בשעה‬
‫תשיעית בקר‪.‬‬

‫בתלומי ראיתי את חוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק בבגדי ש״ק ובפנים‬

‫צוהלות ב מ א ה ואמר במעת לעת זה שנתמלאו שמונים וארבע שנים לירידת‬
‫נשמתי בעולם תתחתון הנה יהיו אצלי אורחים טובים‪ ,‬ובפי הסדר הנה כל‬
‫אתד מכ״ק רבותינו ואבותינו הק׳ יאמר דרוש ע״פ דקאפיטל פ ה — עכ״ל בהנוגע‬
‫לענינינו‪.‬‬

‫— הרשימה היא משנת תש״ה‪ ,‬פד שנים מיום הולדת את בעל המאמר‬
‫אשר אז מסתיימת השייכות אל קאפ׳ פד שבתהלים וכידוע במנהגי אמירת‬
‫תתלים אשר בקבלה מן הבעש״ט ‪— :‬‬
‫הרי אשר גם לאחרי ההסתלקות ישנו לימוד ושמיעת תורה מנשיאים‬
‫ולימוד תתלוי בתוספת שבזמן דלמטה‪.‬‬

‫ז׳ מ״ח ה׳תשי״ב‪ .‬ברוקלין‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬

‫מנחה שניאורםאהן‬

‫ר א ה ב פ ת ח ד ג ר ל ס פ ר זה‪.‬‬ ‫‪(7‬‬
 ‫הוספה ז‬
‫ז כ י ר‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ל‬

‫ת‬
‫הקדמה ‪ -‬להוצאה הראשונה ־־ י‬
‫והי׳ באשר ירים משה‪ ,‬ראשית גוים ע מ ל ק פר‬

‫ב״ה‪.‬‬
‫על פי הוראת ב י ק אדמו״ר שליט״א מדפיסים אגו בזה שלשה מאמרים‬

‫א( ד״ה זכור א ת אשר עשה לד עמלק‪ ,‬ש״פ תצוה‪ ,‬פ׳ זכור׳‬
‫‪,‬‬
‫ב( ד״ה ו ה י כאשר ירים משה‪ ,‬פורים בסעודה*‬
‫ג( ד״ה ראשית גוים עמלק‪ ,‬פורים בסעודה‪.‬‬
‫ת‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ש ג ה‬
‫׳‬ ‫שנאמרו על ידי כ״ק אדמו״ד )מהורש״ב( ג״ע לפגי המשים‬
‫‪,‬‬
‫סר״ת‪ ,‬ש נ ת ההסתלקות שלו ) ב ניסן‪ ,‬פר״ת(‪.‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫*‬
‫ת‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ז כ י ר‬ ‫פ‬ ‫״‬ ‫ש‬ ‫ד‬
‫‪•ttfim‬‬ ‫'‬ ‫כ״ק אדמו״ד שליט״א ב ע ת ההתועדויות‬
‫וש״פ פ ר ה שנה זו‪ ,‬הואיל לאמר הלקים ממאמרים הג״ל עם שינוים והו‬
‫»ו^ים*א‬
‫במקום הקדמה — מדפיסים אנו בזה מכתב כ״ק אדמו״ר‬
‫שהואיל לכתוב לקראת ימי הפורים ש נ ה ז ו • ‪.‬‬
‫שהי‬ ‫ז ן ח ם י י י ם‬ ‫מ א ח ד‬
‫ו&עים(‬ ‫בסוף הקונטרס הוספנו‪ :‬א( קטע מ מ כ ת ב <‬
‫אז( המתאר סדר ואופן התועדות פורים הנ״ל‪ .‬ב( רשימה קצרה )מא׳ השומע‬
‫משיתות כ״ק אדמו״ר )מד״ורש״ב( נ״ע בהתועדות הנ״ל *‪.‬‬
‫*‬ ‫*‬ ‫•‬

‫ב״ק אדמו״ר שליט״א הואיל להוסיף אי איזו הערות ומ״מ בשולי הגלימ•‬
‫‪6‬‬
‫מערכת ״אוצר חהפייי ״‬
‫ה י ת ט ״ ל ‪ ,‬ב ר ו ק ל י ן ‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬ ‫אדיש‬ ‫כה‬

‫‪1‬‬ ‫ס י י י ר ״‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫כ ‪:‬‬ ‫ז ן י י ג‬ ‫א ל ה‬ ‫מ א מ ר י ם‬ ‫ח י ב ו‬ ‫ל כ ל ל י ת‬ ‫‪( 1‬‬

‫וגופם‬ ‫״ כ א י יא ״ י י י א?ד ‪ *,‬ג" * כ ‪ 1‬ז כ י״י *‬
‫' »" ' ונדפסו‬ ‫י‬
‫״ י"*‬
‫תרם‬
‫יי ״ *‬ ‫י‬ ‫מצותיך — כמםומז‬ ‫ש כ ס‬ ‫ג י מ‬ ‫ה ע נ‬ ‫כ מ פ ת ח‬

‫בקונטרס בפ״ע‪ ,‬ברוקלץ‪ ,‬תשי״ח(» ד״ה זכור וד״ה והיי כאשר ירים משה‪ ,‬תחג״י ג‬
‫בסי הקונטרסים‪ ,‬רפה‪ ,‬ב ואילך(‪.‬‬
‫•( נדפסה גס בלקו״ש ח״ו ע׳ ‪2‬־‪ .371‬המו‪-‬ל‪.‬‬
‫‪ (2‬נדפסו בס׳ השיחות — תורת שלום ע׳ ‪.246—251‬‬

‫שנח‬
 ‫מ פ ת ח ענינים*‬
‫נערף עי׳י‬
‫כייס אדמו׳יר שליט״א‬
‫~ ליל שמח״ת‪ ,‬ושיחת שםויתי‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ל מ ע ן‬ ‫ה‬ ‫‪.‬‬ ‫ל ד‬ ‫ק‬ ‫ך‬ ‫ה ן א‬ ‫ז ה‬ ‫) מ פ ת ח‬

‫אי‬
‫למען דעת )בעוה״ז ומזה יודעים גם באור(‪.‬‬ ‫ל עייר‪:‬‬
‫עיי״ע תשובה‪.‬‬ ‫כע״ת‪:‬‬
‫עיי׳׳ע אין ערוך‪.‬‬ ‫התהוות‪:‬‬
‫עיי״ע כלים‪.‬‬ ‫חצוניות פנימיות‪:‬‬
‫למען דעת )או״פ מצחצת בי׳(•‬ ‫כליפ‪:‬‬
‫ה‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫י ש מ‬ ‫א‬
‫"•‬ ‫‪ W‬י'‬ ‫‪-‬‬ ‫_ למע‪ ,‬יעי־‬ ‫™ ״‬ ‫<‪8‬ווז ־ ש י ״ ״‬
‫שפלים או״כ(‪.‬‬

‫״‪,‬‬ ‫עיי״ע כלים•‬ ‫פנימי; מקיה‪:‬‬

‫‪1 1‬‬
‫י דברים(•‬ ‫ו ד ו‬ ‫מ ם ״‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫מ ו‬
‫‪) -‬ת‪ .‬ע צומי‬ ‫_‬
‫ת‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ל מ ע ן‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ע ן י ח ת‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫ת‬

‫ב‬
‫הגהות והערות על ם ש ״‬
‫אגה״ק‬

‫ס׳׳ה‪ .‬הרעשת ארץ פ״ה )צורת האותיות‪ .‬חומרן(•‬

‫סי״ט‪ .‬אחוריים דחכ׳ נחשלת‪ :‬הרעשת ארץ פ״ח•‬

‫י ץי<דורש״ ״ ע ‪ ,‬שנערכו ע״י כ״ק‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫״‬ ‫״‬

‫י‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫כ‬ ‫ד ר ו ש י‬
‫‪ « .‬״ י י י ״ חב‪-‬ד וברוקלין‪ ,‬תשכ״ו(‪.‬‬ ‫״‬ ‫״( מ ס ת ח ענינים ל מ א מ ר י י‬
‫)‬ ‫‪ -‬נ ד פ ס ו ב ס פ ר ה מ פ ת ח ו ת ל ס פ ר י ומאמרי חסידות חב‬ ‫א ד מ ו ״ ר שלים״א‬
‫נ ע ת ק ו מ ש ם הציונים ל מ א מ ר ד״ד‪ .‬ל מ ע ן יעיז•‬ ‫כאן‬
 ‫מפתח ענינים ־ פר״ת‬

‫שם )אביט בעבודה(‪ .‬ר ל ב )אותיות(״‬ ‫אפ חרהמן‬

‫‪,‬‬
‫שיג )א‪ .‬הרחמן‪ ,‬רתמים ד ם ה ש ת ל ‪/‬‬
‫אברהם‬ ‫ב‪ .‬א ב הרתמים‪ ,‬רתמים שלמע׳ מם׳‬
‫השתל׳(‪.‬‬
‫נת )המשויך גילוי ש׳ הוי׳ בעולם(•‬
‫קת־ט )הכיר את בוראה הכרה‬
‫אכ )בך‬
‫עצמיות(‪ .‬קיג )כח על הנםיונות‬
‫מאברהם אבינו(‪ .‬קטז )מילתו קודם‬ ‫קמט )השפעת האב בבהי׳ היצוגיות‬
‫ללידת יצהק(‪ .‬קל )אהבה דאברהם‬ ‫להיצוני׳ הבן‪ .‬הקדמה להמשכה‬
‫״ ב‬
‫אוהבי׳ הקדמה לזה(‪ .‬קלד־ת ) א‬ ‫פנימי׳(‪.‬‬
‫ר״ם ה׳‪ .‬הב׳ ש ב ז ר ם הגנוזות ובינה(•‬
‫קלה )קיים כת״ת בולה(‪ .‬קלט )תםד‬ ‫או״א‪• ,‬יחוד אוי׳א‬
‫שלו מצד הביטול(‪ .‬קס )השפעת‬
‫ההסד אצלו‪ .‬אברהם ויצתק‪ ,‬הלוקם(•‬ ‫ק כ )יהוד היצוני ופנימי‪ ,‬לחדש‬
‫הישנות ולהולדת נשמות‪ .‬יהוד פנימי‬
‫קסד )אברהם ויצחק‪ .‬אור והשר(•‬
‫ע״י עבודת הנשמות(‪ .‬קמ )יהוד פנימי‪.‬‬
‫דלז )אהבת עולם‪ ,‬בעבודה(‪ .‬רצב‬
‫היצזגי(‪ .‬ד ג )עילאין ותתאין(‪.‬‬
‫)התעוררות אהבתו לאלקות‪ ,‬עמידה‬
‫בנסיוגות‪ ,‬ביכולתו לברר ולתקן גמ‬ ‫אכות‬
‫ז״מ דלעו״ז(‪ .‬דש )כריתת ברית על‬
‫נתינת הארץ(‪ .‬ש י ) ה ת ת י ל יהוד עלית‬ ‫מה )ג׳ קוין(‪ .‬קה )מרכבה‪ ,‬ביטול‬
‫דמ״ת(‪ .‬שם )ע״י שינוי מקומו‪ ,‬המשיר‬ ‫המציאות(‪ .‬דלה )גילוי ש׳ הוי׳ אצל‬
‫‪,‬‬
‫ברוך כבוד ה ממקומו(‪.‬‬ ‫האבות(‪ .‬רלז )גילוי להאבות — ו״ה‬
‫דש׳ הוי׳(‪.‬‬
‫אגל״א‬
‫אכיכ‬
‫גבורה(‪ .‬שם‬ ‫דכא )ר״ת שלו‪ .‬ש׳‬
‫)שייכותו ליהודה(‪.‬‬ ‫)א״ב כסדרן(‪.‬‬ ‫עב‬

‫אדפ‬ ‫אבמם‬
‫מה )בגימ׳ פדה‪ .‬ק י ב ל מלכותו יתי(•‬
‫קכד )אותיות(‪ .‬קכו )אבנים ולבנים‪,‬‬
‫נז )א׳ דם‪ .‬נפש שנה‪ ,‬עולם(‪ .‬קפח‬
‫בידי שמים ובידי אדם‪ .‬אותיות‬
‫)מראה אדם למעלה‪ ,‬הומ״צ(‪ .‬רםט‬
‫דמ״ה‪ ,‬דב״ן(‪ .‬ק ל ב )אותיות התפלה(‪.‬‬
‫)ב׳ יודי׳׳ן‪ ,‬יצ״ט ויצהיר(‪.‬‬

‫שם‬
‫שםא‬ ‫מ פ ת ח עניגים‬
‫אדם הראשון‬
‫אוצר‬
‫ס ב )ראשו בבריאה ורגליו בעשי׳‪.‬‬
‫צג־ד )עצמות אוא״ם שסתום בעצם(‪.‬‬ ‫מייחד יהודים בתפלתו‪ .‬עבודתו בג״ע(‪.‬‬
‫רמה )בב״ל(‪ .‬רבה )יראת שמים(‪.‬‬ ‫עג )לפגי החטא‪ .‬ל א הי׳ בו הרגש‬
‫איר‪ ,‬אורות‬ ‫תאוה גשמי׳ כלל(‪.‬‬

‫ח )כח העצמות שבאור(‪ .‬ב )התהוותו‬ ‫אחפה‬

‫בבחי׳ אי״ע(‪ .‬קא־ב )א‪ :‬כמו שבלולים‬
‫בעצמות המאציל‪ ,‬ב‪ .‬התפשטות מבחי׳‬ ‫סו )אהבת כרשפי‬
‫אש ואהבה במים‪,‬‬ ‫סו״מ‬ ‫ס ו ״‬

‫עצמות המאציל‪ .‬ג‪ .‬אורות המתלבשים‬ ‫* * * י הבידור ע״י אהבה‬

‫בכלים(‪ .‬קבט )גילוי החשפעה והארה‬ ‫כרשפי אש(‪.‬‬
‫צד )בהתגלות תוקף‬ ‫ר‬ ‫ה‬

‫מן העלם העצמות(‪ .‬קם )בחי׳ חסד(‪.‬־‬ ‫שרשו מגילוי אוא״‬

‫* ו « ״ ם בשרשו‬ ‫‪.‬‬
‫דלה )התהוות ע״י האור ולא ע״י‬
‫ה כ ד י‬ ‫הראשון(‪ .‬ק י ד )אהבה במים‪ ,‬בבהי׳‬
‫הכלים לבד(‪ .‬רמג )אין בו שיבוי‬ ‫ף‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫א‬
‫כלל(‪.‬‬ ‫י‬ ‫קרירות‪ .‬אהבה כרשפי‬
‫תתפעלות(‪ .‬ק ז ) ה ב א ה מהשגה ושלמע׳‬
‫אור אין סיד‬ ‫י׳‬ ‫״‬
‫) פ נ י מ‬ ‫״‬
‫ס‬ ‫ק‬ ‫מה‬ ‫א ( י‬ ‫ן א ב‬ ‫פ‬ ‫פ ב‬ ‫ש ג ה ׳‬

‫התסד‪ .‬בהי׳ אור(‪ .‬ק ם ב )מלמטה‬

‫ד־ה )בבחי׳ בל״ג ובבתי׳ גבול‪.‬‬ ‫למעלה ומלמעלה למטה(‪ .‬קםג )גמ‬
‫שרש אור שבבחי׳ גבול‪ ,‬ב׳ אופנים(‪.‬‬ ‫ב ב ת י או״ה גק׳ אור(‪ .‬ר ל ד )עיקרו‬ ‫‪,‬‬

‫ה )בב״ל‪ ,‬ביבלתו להאיר‪ ,‬ביכלתו‬ ‫ואמיתתו בבתי׳ עצמות ‪-‬א״ס(‪ .‬רפו‬

‫שלא להאיר(‪ .‬שם )כב״ל‪ ,‬לפה״צ(‪.‬‬ ‫מוםתרח‪ ,‬שנעלמת בגוף‬ ‫)אהבה‬
‫ו )שלפה״צ‪ ,‬עצם והתפשטות האור(‪.‬‬ ‫וגה״ב(‪ .‬רעז )דבכל מאדך מגביה עד‬
‫יו )כח ההסתלקות וכת ההתפשטות‬ ‫אוא״ס(‪.‬‬
‫)לאחרי‬ ‫לג‬ ‫שלפה״צ(‪.‬‬ ‫באוא״ם‬
‫הצמצום(‪ .‬צג )אוא״ם למטה עד אין‬ ‫אחוי״ר‬
‫קץ ולמטה‪ .‬עד איו תכלית(‪ .‬קיח‬
‫)למטה‪ .‬עד אין תכלית‪ ,‬בת הגילוי‪.‬‬ ‫ס ג )הקדמה לתובדצ(‪ .‬צ ד )אהוי״ר׳‬
‫קיד־טו )בבתי׳‬ ‫התגלות וצפון(‪.‬‬
‫למעלה עד אין קץ‪ ,‬כח ההעלם(‪.‬‬
‫אהבה מקרוב ויראה‬ ‫תיצוגיות‪,‬‬
‫רלט )שלפח״צ‪ ,‬ב׳ מדרי׳(‪ .‬רמ )חילוק‬
‫מרתוק(‪ .‬ק ט ו )פגימי׳ אהוי״ר‪ ,‬אהבה‬
‫באוא״ם שלפגי אצי׳ ואוא״ם דאצי׳(‪,.‬‬
‫מדתוק ויראה מ ק ת ב ( ‪ .‬דגה )אהבת‪.‬‬
‫רמב )אוא״ם למעלה עד א״ק ולמטה‬ ‫בבתי׳ יש‪ .‬יראה‪ ,‬בבחי׳ ביטוי‬
‫עד א״ה‪ ,‬העלם וגילוי(‪ .‬רמד )כב״&‬ ‫במציאות(‪.‬‬
‫שגיהם באוא״ם ב״ה(‪.‬‬
‫אהרן‬
‫אורות וכליה‬
‫ג )למעלה — אורות מרובים‪ ,‬למטה‬ ‫קסט )ממוצע בין משת ותזקגים(‪ .‬רלז‬
‫— בלים ‪.‬מרובים(‪ .‬ג )אור ובלי‪,‬‬ ‫)המשיך אהבה ר ב ה ב מ ד י ‪ .‬י״ה‬
‫הרגש מה שלמעלה מהשכל והרגש‬ ‫דש׳ הוי׳(‪ .‬דלה )ב״ן דמ״ה(‪.‬‬
 ‫שסב‬
‫מ פ ת ח ענינים‬
‫‪,‬‬
‫אלי‬ ‫השכל(‪ .‬פז )האור אינו מתערב עם‬
‫הכלי להיות בבחי׳ שינוי‪ .‬אחליפו‬
‫כ ט )בעיבור יב״ח(‪ .‬שם ) « ן דמ״ה•‬
‫‪3‬‬
‫דוכתייהו(‪ .‬פח )אהליפו דוכתייהו‪,‬‬
‫שלית לכל דבר‪-.‬תחיית הגוף לעת״ל‬ ‫משל ע״ז ממהשבה(‪ .‬שם )אור המאיר‬
‫בבתי׳ אין האלקי ע״י אלי׳(‪ .‬קט־‬ ‫ע״י הכלי‪ ,‬פועל כפי הכלי(‪ .‬קיט‬
‫)מלאך גם בגופו הגשמי‪ .‬עלה בגופי‬ ‫)א‪ .‬עליית האורות לבד‪ ,‬ב‪ .‬עליית‬
‫השמימה‪ .‬ב״ן דמ״ה‪ .‬למעלה ממשה(•‬ ‫הכלים לבד(‪ .‬קסו )עליית האורות‪.‬‬
‫עליית הכלים(‪ .‬ד )הכלי מביא האור‬
‫אמונה‬ ‫לפי מהוהה(‪.‬‬

‫רית )ל׳ רגילות(‪.‬‬ ‫״‬

‫או פ ואו׳ימ‬
‫אמירה‬ ‫נא־ ב )אז״פ ואו״מ‪ ,‬מצחצח חצי הכלי‬
‫מדבור(‪.‬‬ ‫)למעלה‬ ‫רהע‬ ‫מבפנים ומבהוץ‪ ,‬בעבודה(‪ .‬רא )כנ״ל(‪.‬‬
‫ר נ ג )או״פ‪ ,‬בבהי׳ הההלקות או״מ‪,‬‬
‫אני ראשון ואני אחרון‬ ‫למעלה מבהי׳ התהלקות(‪.‬‬

‫ק צ ז ) ק ו ד ם ולאחר השתל׳(‪ .‬דכא )כתר‬ ‫אורד רוחב‬

‫ומל׳(‪ .‬רעח )אני ראשון‪ ,‬םוב״ע(•‬
‫צט־ק )חכמה ובינה(‪.‬‬
‫אצילות‬
‫ש‬
‫אותיות‬
‫טז )הפרשת הארה(‪ ,‬יז )רצו״‬
‫י ןלא מטי‬ ‫מ מ ט‬ ‫שר‬ ‫ש ו‬‫שבאצי׳‬ ‫וחומד‬ ‫האותיות‬ ‫)צורת‬ ‫צת־ט‬
‫שבעצמות המאציל(‪ .‬יט )הפרשת‬ ‫האותיות(‪ .‬רפה )אותיות מחכימות‪,‬‬
‫הארה(‪ .‬לד )עגיגו — גילוי אלקות‬ ‫ב׳ מעלות בזה(‪.‬‬
‫בעולם(‪ .‬מג )ממוצע בין אוא״ס‬
‫והנבראים(‪ .‬קטז )אש(‪ .‬רמ )ממוצע‬ ‫א‪ :‬ק כ ז ) ת ״ ע ות״ת‪ ,‬יו״ד דהוי׳ ויו״ד‬
‫דאד׳ ות״ת באמצע(‪.‬‬
‫ד א צ י ‪ /‬אורות וכלים(‪.‬‬
‫ב ‪ :‬שם )א‪ .‬גג העליון והתתתון‪ ,‬בינה‬
‫ארון‬ ‫ומל׳ ות״ת המהברם‪ ,‬ב‪ .‬תג״ת(‪.‬‬
‫רעז־ח )עשייתו נק׳ ע״ש גש״י‪,,,‬ד׳‬ ‫ג ‪ :‬שם )השפעת היסוד במל׳(‪.‬‬
‫אופני ביאורים(‪.‬‬ ‫ו‪ :‬שם )ראשית השפעת ההכ׳ במדות(‪.‬‬
‫אחותי‬
‫אריך‬
‫דש )ל׳ איתוי אלכסנדריה‪ .‬בעבודה(‪.‬‬
‫קצד )מקור לנאצלים(‪.‬‬

‫ארץ‬ ‫איהו וחיוהי חד איהו ונרמוהי חד‬

‫קמד )היצוני׳ המל׳(‪ .‬שם )צמיחה‬ ‫)כה הבל״ג‪.‬‬ ‫דלא‬ ‫רכז )ב״פ הד(‪.‬‬
‫מעצמו(‪ .‬דש )רצוא ואהבה טבעית(•‬ ‫כה הגבול(‪.‬‬
‫שםג‬
‫מ פ ת ח ענינים‬
‫ביהמ״ק‬ ‫אשור‬
‫ק פ ד )ב׳ שיטות בהשראת השכיבה‬
‫עה )תעגוגים גשמיים(‪ .‬עט )לעו״ז‬
‫בביהמ״ק(‪ .‬קפו )ביטול המקום‬
‫דאשר קדשגו במצותיו(‪.‬‬
‫שם )השראת השכיבה‬ ‫בגילוי(‪.‬‬
‫בביהמ״ק(‪ .‬קפו)כג״ל(‪ .‬קפח )השראת‬ ‫אשר‬
‫השכיבה ע״י הקרבבות(‪.‬‬
‫דס )א‪ .‬ל׳ תעגוג‪ ,‬ב‪ .‬אותיות ראש(‪.‬‬

‫כפי׳‬ ‫אתהפכא‬
‫קםז )דמעות של שמחה(‪.‬‬ ‫ל ז ) א י ן הכווגה ברע גמור(‪ .‬שם )הלק‬
‫ב״ן‬ ‫לעוה״ב(‪.‬‬
‫אתרוג‬
‫ק כ ג ) מ ״ ה דב״ן‪ .‬ב״ן דבץ(‪.‬‬
‫לב )אהדות(‪.‬‬
‫בנימין‬ ‫ביטול‬
‫קכא )צדיק תחתון‪ ,‬עביבו(‪ .‬רי )צדיק‬
‫לה )מעלת ביטול היש(‪ .‬קבד )ביטול‬
‫תחתון(‪ .‬דיג )רוחא דשדי בגווא‪,‬‬
‫דהעדר ת פ י ס ת מקום(‪ .‬ר כ ט )ביטול‬
‫בולד במם״ב של רחל(‪ .‬שם )יהודה‬
‫היש‪ .‬ביטול אמיתי(‪ .‬רב )ביטול‬
‫רצה שיתי׳ אצל יעקב ויוסף רצה‬ ‫היש‪ .‬חידושו(‪ .‬ר צ ב )א‪ .‬ע״י השגה‪,‬‬
‫שיחי׳ אצלו(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שלמעלה מטו״ד(‪.‬‬
‫בי״ע‬
‫ל ב )תכלית הבוובד‪ ,‬בהתהוותם דוקא(‪.‬‬ ‫כינה‬
‫ל ג )ע״י עבודה‪ ,‬עלי׳ שלא בסדר‬ ‫‪,‬‬
‫קטז ) נ ק עילאה‪ .‬שכינה(‪ .‬שם‬
‫והדרגה(‪ .‬קבט )בריאה ויצירה‪ ,‬חשך‬ ‫)פנימי׳ בינה(‪ .‬קעט )בינה שבמאציל‬
‫ואור(‪.‬‬ ‫‪,‬‬
‫למע׳ מ ב ה י מספר(‪ .‬שם )קודם ההטא׳‬
‫ביגר• במקום עת״י(‪ .‬ד ג )אם הבנים(‪.‬‬
‫בעתה‬ ‫ר ע ט )שרש מיוחד‪ .‬יתרון מעלתו על‬
‫חכ׳‪ .‬בעבודה(‪ .‬ר פ )שרש השגת‬
‫ש )בעתה ואחישבה‪ ,‬חלוק בהבירור(‪.‬‬
‫הגבראים(‪.‬‬

‫ברכה‬ ‫כירור‬
‫מה )בא״י אמ״ה(‪.‬‬ ‫קכא )בירוד ראשון ושגי‪ ,‬ביטול היש‬
‫וביטול המציאות(‪ .‬קפז )מלמטלמ״ע‬
‫גאוה‬ ‫ומלמעלמ״ט(‪ .‬רכה )שגי בירורים‬
‫קבה )בקדושה(‪ .‬רצג )גסות‪ ,‬א‪ .‬ע״פ‬ ‫למעלה(‪.‬‬
‫הטעם‪ ,,‬ב‪ .‬שלמעלה מטו״ד(‪.‬‬
 ‫ש ס‬
‫מ פ ת ח ענינים‬ ‫י‬
‫‪,,‬ק‬ ‫ג‬ ‫גאולה העתידה‬
‫ס ב )געת״ת‪ ,‬תערובות מ ת ר שבי(•‬ ‫סברת‬ ‫בניסן‪,‬‬ ‫או‬ ‫)בתשרי‬ ‫פא‬
‫רסא )געה״ת דגעה״ע‪ ,‬מל׳ ובינה(•‬ ‫תמתלוקת(‪.‬‬

‫דכור‬ ‫™»‬
‫קפא )לצירד תזולת‪ .‬למעלת(‪ .‬קםב‬ ‫דיד‬ ‫בעבודת(‪.‬‬ ‫והכפף‬ ‫)גביע‬ ‫דיג‬
‫על‬ ‫בדבור‬ ‫)יתרת‬ ‫קמג‬ ‫)למעלת(‪.‬‬ ‫)ידע‬ ‫רפי‬ ‫בנימין(‪.‬‬ ‫אצל‬ ‫«‬
‫ד ת‬
‫תמדות והמהשבה(‪ .‬ש ט ז ) ע ו ל ם הדביר‬ ‫*‬ ‫״‬
‫‪,‬‬
‫בק בשם עיר‪ ,‬בצירוף כמה אבגים(•‬

‫"י‬
‫ב‬ ‫‪ 5‬ת י ד‬ ‫י י‬ ‫י‬ ‫ל‬
‫־ י )קיבל ע׳ שנה מאי״־י יע׳‬ ‫»עלי׳ 'י״י‬ ‫‪ ,‬״ ^׳‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫מ‬

‫קסז ) מ ל ‪ /‬קטן(‪.‬‬ ‫מתאבות(‪.‬‬

‫גידים‬
‫דייו‬
‫קמא )גק׳ אלקים(‪.‬‬ ‫גת )ממוצעים בשביל תיות הרותני(‪.‬‬

‫דילוג וקפיצה‬
‫ל א׳ יבב׳‬ ‫ב ר ג‬ ‫פי ‪).‬דילוג וקפיצה‪,‬‬ ‫מילוי‬ ‫ימיליי‬ ‫«תיית‬ ‫)ליג‬ ‫סד‬
‫‪,‬‬ ‫נ י‬
‫שרשו מאוא״ם שלפת״צ שאיגו ב ב ח י‬ ‫» ז ייפרסא(•‬ ‫>‬
‫המשכה(‪ .‬פז )דילוג‪ ,‬אוא״ס שלפת״*׳‬ ‫גלגלים‬
‫גילוי בעצמותו(‪ .‬צד )דילוג וקפיצה׳‬
‫ב ר ג ל א׳ יבב׳ רגליו‪ ,‬אהבה ויראה (•‬
‫(‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪2‬‬‫‪W‬‬ ‫כ )סיבובם זהי ביטולם‪.‬‬

‫דעת‬ ‫גלות‬
‫נד )ל׳ שבירה(‪ .‬סט )התקשרות(‪.‬‬ ‫רסז )שינה(‪.‬‬

‫ת‬ ‫ג ש מ‬
‫ימ עליון ודעת תחתון‬
‫ת‬ ‫ז״‬ ‫זה״י‪,‬‬ ‫אור‬ ‫אור•‬ ‫צז )בהי׳‬
‫א )הוי׳ ואלקי׳(‪.‬‬ ‫דעתיק(‪.‬‬

‫הוא ושמו‬ ‫גשמי‬

‫^‬ ‫« ‪x‬‬ ‫קפו )ב׳ מעלות בביטול הגשמי(‪.‬‬
‫רז )ההעלם וגילוי דאוא״ם(‪.‬‬ ‫״"^־‬
‫שסה‬ ‫עניינים‬ ‫מפתח‬
‫הדפ‬
‫התלבשות‬
‫לב \‬
‫ח ד י ת‬
‫פג )ב׳ מ ע י התלבשות(‪.‬‬ ‫(•‬
‫ה י י‬
‫פ (‬ ‫' )ש‬
‫‪k‬‬
‫והיה‬ ‫י‬
‫ס י ב‬
‫קיז )אותיות ה ו י ‪ /‬ו״ה קודם לי״ה‪,‬‬ ‫* ^ • צו )נקודות דש׳ ה ו י ‪/‬‬ ‫ל‬
‫הגילוי דלעתיד‪ .‬ל׳ שמחה(‪.‬‬ ‫)המשכתו ע״י הודאה(‪,‬‬ ‫ס(• ‪ x‬ר‬
‫‪.‬‬ ‫‪rjy‬‬ ‫\ ‪,‬‬
‫מ א ו א ל ״ ׳ ^ ע צ ם ( • ד ל ג )שמ • ה ע צ‬
‫‪0‬‬

‫וידוי‬ ‫שם )בהתלבשות‬ ‫^כש׳‪* * * * » J‬‬

‫אלקי‪/‬‬
‫ש מ ״ ^ ך ׳ אז או״פ וממכ״ע‪ .‬קודם‬
‫גוף הל‬
‫)העברת גוף‬
‫נג )העברת‬ ‫•‬
‫קפב‬ ‫הקטיגור(‪.‬‬ ‫בג‬ ‫‪^ ,‬‬ ‫מ ת ל‪u‬ב שי‪ ,‬ב ‪,‬‬ ‫ש‬

‫)לקיחת החיות מהרצ(‪.‬‬ ‫— ל ב ש ׳ נ ק ׳ שמי הגייל׳ פוב״מ•‬

‫‪n r‬‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ק‬

‫?רב )יו״ד שבו‪ .‬נקודה‪ .‬חכ׳ דמע״ב(‪,‬‬

‫זכור ו ש מ ו ר‬ ‫״ « )ע?ס דאצי׳(‪ .‬שם )ב׳ שמית‬
‫״י (• ר ע ג )ה״א אחרונה‪ .‬מקור‬
‫רם )מ״ע ומל״ת(‪.‬‬ ‫לעולמות(‪ .‬שם )צמצום כללי ופרטי‬
‫בד‬
‫י ״ א אחרונה(‪ .‬רעד )ב״פ הוי׳(‪,‬‬
‫זכרון‬
‫י ח ו ר‬
‫סט )למעלה(‪ .‬שם )העדר הזכתן מצד‬ ‫'‬
‫שח )פבימי׳‬
‫העדר הדעת(‪.‬‬ ‫ה ד ב ו ר ( י‬

‫זמן‬
‫זמן‬ ‫נט )נק׳ בשם עולם‪ ,‬העלם‪.‬‬ ‫‪x‬‬ ‫ד‪,‬״‬
‫ומקום‪ ,‬חילוק בההעלס(‪.‬‬ ‫ז>•‬ ‫א ת מ״‬
‫*ל‬ ‫ד‬ ‫מ י נ י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫)‬

‫‪,‬‬ ‫השגה‬
‫זמן ה ג ל ו ת‬
‫ק )שחורה אבי‪ ,‬היפך יפ״ח ויפ״מ(‬ ‫ל )לפעול הביטול בבה״ב‪ .‬הביטול‬
‫״‪,‬‬ ‫קד )כב״ל‪ ,‬העצה לזה(‪ ,‬״‬
‫קז)הבירורים‬
‫‪M V‬‬ ‫י‬ ‫״ ‪u‬‬
‫החיוב•‬ ‫)השגת‬ ‫בההשגה(‪ .‬ר ד‬
‫השלילה(‪.‬‬
‫הם בדרך בםיון(‪ .‬קיג )ע״י עמידה‬
‫בבםיון בקיום התומ״צ‪ ,‬יהי׳ אמיתית‬ ‫יייגייוית‬
‫הגילוי דלעתיד(‪ .‬קבו )בשמות היותר‬ ‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫גבוהות מבזמן ביהמ״ק‪ ,‬הטעם לזה(‪.‬‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ם‬ ‫)‬ ‫‪W‬‬ ‫?‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪4‬‬ ‫)מבתי מל׳‬ ‫*‬
‫ג י‬ ‫‪,‬‬
‫ל י י ש׳ היי׳ ע״יש׳אלקי׳(‪.‬‬ ‫ר * *‬
‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫י‬
‫זריעה‬ ‫<ע״י תסרון ה א ‪.‬‬ ‫ו ר (‬

‫קצר )מצות(•‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ה‬

‫ז׳ ש מ ו ת שאינן נ מ ח ק י ן‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫קעה‬ ‫מ י י י‬ ‫) ב‬

‫» מ ע י תתכללות(‪ .‬רבו )ג׳‬ ‫^‬
‫ד )אלקי‪ /‬בתי׳ צמצום הראשון(‪ .‬מו‬ ‫"״כללות(‪.‬‬
 ‫מ פ ת ח עגיניפ‬ ‫שסו‬
‫)נק׳ אתה(‪ .‬רלז )השראת העצמיו«•‬ ‫)לבושים(‪ .‬סד )אלקי׳ ובחי׳ המילוי‬
‫ב‪ .‬ה ת פ ש ט י‬‫כ ‪/‬‬‫רנט )א‪ .‬עצם ה ח‬ ‫שלו(‪ .‬סה )כנ״ל‪ ,‬המילוי דמילוי(‪.‬‬
‫ההכ׳(‪ .‬ר ם )ל׳ נוקבא‪ ,‬בהי׳ » ‪• ^ P‬‬ ‫עא )אד׳‪ ,‬אור פנימי‪ ,‬העלם(‪ .‬פו‬
‫רפה ) ר א י ‪ /‬ביטול המציאות(•‬ ‫<אד׳ וכה אד׳(‪ .‬ק ס א )אלקינו ואלקי‬
‫)‪,‬אבותינו(‪ ,‬צמצום והמשכה )בשביל‬
‫חו״ב‬ ‫רלג )שרשן מהרשימו(‪.‬‬ ‫הו״ב((‪.‬‬
‫רלד־ה )ש־די‪ :‬ש — חג״ה‪ ,‬די —‬
‫קסט )הלוקם(‪ .‬דג )נסתרות(‪ .‬ילי‬
‫שאמר לעולמו די‪ ,‬התהברות א״ם עם‬
‫)למעלה מהעולמות(‪ .‬רפד־ה )חכמי׳'‬
‫גבול(‪ .‬רלט )א־ל יעדדי(‪ .‬שם )ב׳‬
‫ידיעת העצם‪ .‬בינה‪ ,‬ידיעת המציאות׳‬
‫פי׳ הפכיים‪ ,‬בש׳ ש־די(‪ .‬רמא )ש׳‬
‫צבאות‪ ,‬נו״ה(‪ .‬רמז )צבאוה‪ ,‬צבא ושר‬
‫חמה‬ ‫צבא(‪.‬‬
‫שמש‪.‬‬
‫כא )המה וגלגל שלו(‪ .‬עיי״ע‬
‫חותפ‬
‫חסד‬
‫קעב ;חותמו של הקב״ה(‪.‬‬
‫רכה )דאצי‪ /‬דרועא ימינא(‪.‬‬
‫חטא‬
‫חק‬ ‫'ניג ;גוף ונפש שבו(‪ .‬עד )ע״י החטא‪,‬‬
‫כהם בהמלאך ועי״ז עולה גם בהבלים‬
‫מו )א‪ .‬הוקה‪ ,‬ב‪ .‬מזון(‪.‬‬
‫ואזי מסלק האור‪ ,‬ואז יש ב׳ הסרוגות(‪.‬‬
‫חרכ‬
‫חכם‬
‫סו )פסוד״ז(‪.‬‬
‫)עיניו‬ ‫רסג‬ ‫מנביא(‪.‬‬ ‫ריט )עדיף‬
‫בראשו(‪.‬‬
‫חין‬
‫שם‬ ‫חכמח‬
‫קע )עם הכולל בגימ׳ גרה(•‬
‫)באיגו מאיר הקול בדבור‪ ,‬הרן(•‬ ‫לא )ביטול‪ .‬הארת בחי׳ ש׳ מ י ה‬
‫דהכמה(‪ .‬מ )נקודה מב׳ טעמים‪ .‬הב׳‬
‫חשך‬ ‫ו מ ל ‪ /‬הילוקם(‪ .‬מג )הנחת עצמוהו‬
‫ז‬
‫ש־שא )ר״ת חמור שור כלב‪ ,‬ב ל ע י '‬ ‫בכדי להשפיע(‪ .‬צד )שרש ענין‬
‫היראה(‪ ,‬צז )עצמותו והתפשטותו‪,‬‬
‫בקדושה(‪.‬‬
‫אור ומים‪ .‬סתום וגליא(‪ .‬צה )התהוות‬
‫ה״ס מבהי׳ הכ׳ דעתיק(‪ .‬קכו )ביטול‬
‫חשן‬
‫עצמי(‪ .‬רא )בבחי׳ עליי׳‪ .‬בבהי׳‬
‫קדה )אבני השן המשפט(•‬ ‫ירידה(‪ .‬דג )נקודת ההשכלה(‪ .‬ר כ ג‬
‫שםד‬ ‫מ מ ת ח ענמימ‬
‫טל‬
‫יופי‬
‫צג )ג״ד דעתיק(‪.‬‬
‫רלד )ג׳ גווביס‪ .‬בעבודה(‪.‬‬
‫טעם‬
‫‪,‬‬
‫יחוד קובייה ושכינתי‬
‫ומל׳‪.‬‬ ‫ז״א‬ ‫וממכ״ע‪,‬‬ ‫רםה )םוב״ע‬
‫רלב )ממזל הרוהגי(‪.‬‬
‫חכמה וביגה(‪.‬‬ ‫יד‬
‫יחו״ע‪ ,‬יחו״ת‬ ‫קפא )פשוטה‪ ,‬למעלה מההשבון(‪.‬‬
‫בהאור שהוא בבחי׳‬ ‫ריא )יתריע‪,‬‬ ‫ידיד‬
‫דביקות(‪.‬‬
‫קיד )ישראל‪ ,‬יצתק(‪ .‬שם )תוקף‬
‫יחיד‬ ‫האהבה ביותר(‪ .‬קטו )יצתק(‪ .‬קטז‬
‫קלד )יחיד אחד וקדמון‪ .‬חלוקם(‪.‬‬ ‫)ב״פ יד‪ .‬יתוד הו״ב וזו״נ(‪.‬‬

‫יעקב‬ ‫י״ה‬
‫קםח )יו״ד עקב‪ .‬הגשמה(‪ .‬שם‬ ‫רם )דש׳ הוי׳‪ .‬שלמטה מש׳ הוי׳(•‬
‫)למעלה(‪ .‬קע )הליכתו לחרן‪ .‬לברר‬
‫יהודא‬
‫בירורים דשם(‪ .‬קפג)שליחת המגחה‬
‫לעשו‪ ,‬דוגמת שעיר המשתלח(‪ .‬רמו‬
‫רכ )הודאה‪ .‬שמו״ע(‪ .‬רבא )ש׳ הוי׳(•‬
‫)הגהגתו עם לבן‪ .‬ערמה דקדושה(‪.‬‬
‫יפה תואר ויפה מראה‬
‫יהונתן‬

‫קא )תואר ומראה‪ ,‬ציור האבריפ‬ ‫ם )יה״ו דש׳ הוי׳(‪ .‬קםז )כנ׳׳ל(‪.‬‬
‫תיו קלסתר הפגים(‪ .‬קב )יפ״ח‬ ‫יוהרא‬
‫ויפ״מ‪ .‬אור המתלבש בבלים ואור‬
‫שלמעלה מהתלבשות בבלים(‪.‬‬ ‫קבה )ל׳ גאוה(‪.‬‬
‫יצחק‬ ‫יוסןן‬
‫קיו )צחוק ותענוג העליון‪ .‬גבורה‬
‫דעתיק(‪ .‬קיט )או״ח‪ .‬לעתיד י א מ ת‬ ‫קי )בירר הנצוצות במצרים ברצוגם‬
‫לו בי אתה אביגו(‪ .‬שם )ידיד מבטן(‪.‬‬
‫הטוב‪ .‬נתינת כה לבעדי לבל‬
‫הבירורים שמבררים בעולם(‪ .‬רב‬
‫קםו ) י א מ ת לו בי אתה אבינו(‪.‬‬ ‫״׳—‬
‫‪r‬״'‬ ‫־־׳»• ־ ‪ v -‬׳ • »•‬ ‫)בתי‪ /‬צ ד ד ‪- .‬‬
‫‪•*/‬וויי‬
‫^‪w,‬‬
‫מ‬ ‫י צ י‬
‫* י ק • ירידתו למצרים(• רמי‬ ‫}‬

‫"‬ ‫< י י הניצוצות במצרים ע״י ערמת‪,‬‬ ‫כ‬

‫עב )גילוי מלמעלמ״ט(‪ .‬רעג )תחילת‬ ‫‪3‬ד התמשכות במ׳׳ת וקרי״ם‬ ‫^‬
‫עבודת גש״י בעת יצי״מ(‪.‬‬
 ‫ענינים‬ ‫מפתח‬ ‫שסח‬

‫צריכי׳ לאברים בבדי לפעול‪ .‬למעלה(;‬ ‫ידאה‬

‫רחצ )כח המשכיל‪ ,‬יש בו בח הגילוי‬ ‫צד )צפון בבהי׳ כיווץ בכל עצמותו‪.‬‬
‫וכח הצמצום(‪.‬‬ ‫שרשו מחכמה(‪ .‬שם )שרשו מבהי׳‬
‫עצם ההעלם‪ .‬אוצר(‪ .‬קיב )יראת‬
‫פל‬ ‫הטא(‪ .‬רנה )אוצר‪ ,‬שרשו למעלה‬
‫מהורה(‪.‬‬
‫דסה )לי‬ ‫שע״ב(‪,‬‬ ‫קמב )יםוה ג׳‬
‫כללית‪ ,‬סוכ״ע(‪.‬‬
‫ישראל‬
‫כלים‬ ‫ריז )תוקף האמונה שלהם(‪.‬‬
‫ק י ט ) ת כ ל י ת הכוונה בהתהוותם דוקא(•‬
‫יש‬
‫רכז )יש להם היות בפ״ע(‪.‬‬
‫לד )התהוותו בבתי׳ התחדשות‪ ,‬תכליה‬
‫ישראל‬ ‫כנסת‬ ‫הכוונה(‪ .‬פה )כוונה ה פ נ י י‬
‫ב ז ה ( י‬ ‫ת‬ ‫מ‬

‫קע )התהוותי עיי ההסתר דש׳‬

‫עת )בקשתה שתתי׳ התשובה מלמעלה‬ ‫אלקים(‪.‬‬
‫למטה(‪ .‬קנו )בכדת וזמן ביה&״ה׳‬
‫פב״פי בזמן הגלות‪ ,‬בבתי׳ נפילה‬
‫ככד‬
‫ואחור(‪ .‬ד נ ב )כלה‪ ,‬בליון(‪ .‬דש )נ?׳‬
‫כלה(‪.‬‬ ‫דםח )חצר הכבד בין איברי הנשימה‬
‫והמזון(‪.‬‬
‫כנען‬
‫ככור‬
‫ר מ ט )ל׳ סוחר‪ .‬שייכותו לא״י(•‬
‫שח )ב׳ בחי׳ כבוד‪ ,‬עילאה ותהאה‪,‬‬
‫סוכ״ע וממב״ע‪ ,‬כבוד נאצל וכבוד‬
‫כפכה‬ ‫נברא(‪ .‬שט )כבוד נברא‪ ,‬ד ע ת תחתון‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫עשרי‬ ‫ף‪.‬‬ ‫כ‬ ‫‪,‬‬ ‫ב‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫כ‬ ‫ל‪,‬‬ ‫)א‪.‬‬ ‫עד‬ ‫מאין ליש(‪ .‬שם )כבוד נאצל‪ ,‬ד״ע‪,‬‬
‫הדברות ועשרה מאמרות(‪.‬‬ ‫מיש לאין(‪.‬‬

‫כריתת כרית‬ ‫כהנים‬

‫דש )דאברהם‪ ,‬נ ת י נ ת הארץ‪ ,‬בעבודה(•‬ ‫צד )עבודתם בחשאי(‪ .‬קסא )בבחי׳‬
‫ג‬
‫שם )ענינו להראות שבל א׳ הוא פ ל‬ ‫קדושה‪ ,‬צ״ל שעדות(‪ .‬שם )כהנים‬
‫גופא‪ .‬למעלה(‪ .‬שטז )כר״ב דמשה•‬ ‫ולוים‪ ,‬קדושה וטהרה(‪.‬‬
‫ענין התשובה(‪.‬‬
‫כח‪ ,‬כהות‬
‫כרמ‬ ‫ו )ג׳ מדרי׳ בהמשכת הכה(‪ .‬פו‬
‫ס ב )צריך לעבדה ולשמרה(‪.‬‬ ‫)שיתגלה ההעלם(‪ .‬ק ב )כתות הנפש‬
‫שסט‬
‫מ פ ת ח עניניס‬
‫לילה‬ ‫כתד‬
‫פח )חצות הלילה‪ .‬הנושבת גילוי‬
‫עו )ממוצע‪ ,‬פנימי׳ והיצוני׳ הכתר(‪.‬‬
‫אוא״ם במל׳(‪.‬‬ ‫קלג )תיצוגי׳ הכתר שייך להנאצלים‪.‬‬
‫פגימי׳ הכתר‪ ,‬מובדל לגמרי מהגא־‬
‫לעתיד‬ ‫צלים(‪ .‬ד ל ב )שבא בהתלבשות בהו״ב‪.‬‬
‫לו )התלבשות בגופים דוקא(‪ .‬צד‬ ‫שלמעלה מהתלבשות‪ .‬ל׳ כתרו את‬
‫)גילוי בחי׳ עצמות א״ם(‪ .‬קל )בושה‬ ‫בנימין‪ ,‬מקיף(‪.‬‬
‫גדולה על העבודה בומן דןיוה״ז(‪.‬‬
‫קסו)עליית העולמות(‪ .‬רכב)התהפכות‬ ‫לכ‬
‫הרע(‪.‬‬ ‫קה )טמטום הלב‪ .‬העצה לזה(‪ .‬רצג‬
‫)א‪ .‬טמטום הלב‪ ,‬ב‪ .‬טומאת הלב׳‬
‫לשון‬ ‫בעבודה(‪.‬‬
‫קכח )בל הלשונות — לבד לה״ק —‬
‫אותיות דגוגה‪ .‬בירורים(‪.‬‬ ‫לבונה זכה‬
‫עט )מבתי׳ ע״ס דקליפה(‪ .‬פד )קב‬
‫לשון הקדש‬ ‫דאחוריים(‪.‬‬
‫קבו‪-‬ז )גיתן מלמעלה‪ .‬המשכת בחי׳‬
‫קודש חעליון‪ ,‬בחי׳ חכי(‪.‬‬ ‫לכנה‬
‫ק ם ג ) כ ש ב ק י ר ו ב להשמש‪ ,‬איגד‪ ,‬בבוזי׳‬
‫מדות‬ ‫אוד המאיר(‪ .‬קסז )מיעוט הירח‪.‬‬
‫מג )ל׳ מדה וגבול(‪ .‬צב )מתת‬ ‫שבה״כ(‪.‬‬
‫הגולדים מהדעת ומתת שברצון‪ ,‬טורי‬
‫גהורא וטורי חשובא(‪ .‬שם)נק׳ הרים(‪.‬‬
‫לק‬
‫קסט )התהוות המדות שלמעלה ע״י‬
‫ממוצע(‪ .‬קפה )מדות דלמעלה בטלים‬ ‫סז )לובן העליון(‪ .‬שם )צאן לבז(•‬
‫לבחי׳ עצמות א״ס(‪ .‬דלו )שייכים‬ ‫סח )קדושה‪ .‬ק״ג(‪ .‬צט )צאן לבן•‬
‫לעולם(‪ .‬רצ)דלעו״ז(‪ .‬רצב מ״מ רעות‬ ‫לבן‪ .‬מה שרדף לבן אחרי יעקב‬
‫וקלי׳ עמלק‪ .‬חלוקס(‪ ,‬רצד )כג״ל(‪.‬‬ ‫בשם הבעש״ט(‪ .‬קע )מדרי׳ גבוה‬
‫ונעלה(‪ .‬קעא )למטה‪ ,‬בק״ג(‪.‬‬

‫מדה״ד ומדה״י‬ ‫לויפ‬

‫י*״א‪ .‬מדד• ר׳‬ ‫^‪*..‬‬
‫י‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ו ת‬
‫םי‬ ‫)**;״ד‪,‬‬ ‫י‬ ‫ש‬
‫צד )לארמא קלא(‪ .‬קסא )לא הי׳ צ״ל‬
‫מדות דא״א(•‬
‫בבתי׳ שערות(‪.‬‬

‫)לפני ולאחרי‬‫) ל ס נ‬ ‫י א‬‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫»"*‬ ‫לולכ‬

‫י ק וא״א(‪ .‬יא‬ ‫) ע ת‬ ‫י‬

‫לב )אחדות(‪.‬‬
 ‫ממתח ענינים‬ ‫שע‬
‫הצמצום(‪ .‬שם )רצוא ושוב(‪ • .‬יה‬
‫גסות ודקוה הרע(‪ .‬רפי ‪/‬י­‬
‫)כג״ל(‪ .‬כ )הילוקם‪ ,‬המשכה שפע‬
‫להיצונים(‪ .‬כ ב )מ״ה‪ ,‬בשרש שרשו‪.‬‬
‫פנימי׳ א״ק(‬ ‫במדדי׳ פחוהוה(‪ .‬בג )מ״ה רק בנש־‬
‫מות ולא בסט״א(‪ .‬שם )מבחי׳ ב״ן‬
‫‪1‬‬
‫מקור‪:.‬‬ ‫מים‬ ‫יכול לבוא בהי׳ הפירוד(‪ .‬כ ד )כנ״ל‬
‫ג‬ ‫י ת‬ ‫ג ל י י ג י פ‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫ר‬
‫שם ג '‬ ‫י׳‬ ‫בעבודה(‪ .‬כה )מ״ה‪ ,‬צדיק(‪ .‬כו )ב״ן‪,‬‬
‫ג ש‬ ‫י י‬ ‫ה ד י ה נ י י ם‬ ‫נ ו ג י ם‬
‫^ וני*‬
‫״*יי‬ ‫‪.‬ן«‪ :.‬׳ שיג? ? ! ״ ה‬ ‫‪.‬‬ ‫בע״ה(‪ .‬כה )ב״ן‪ ,‬ביטול היש(‪' .‬שם‬
‫יודי״ן ב א ו ת א׳(‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫י ו ד י‬

‫ביחד•‬ ‫)מ״ה דמ״ה וב״ן דמיה(‪ .‬ק כ ו ) א ו ת י ו ת‬

‫מעורבים‬ ‫בהיותם‬
‫דמ״ה(‪ .‬קכז )ביטול היש‪ .‬עבודת המ­‬
‫תבדלת(‪.‬‬
‫לאכים(‪ .‬קכת )אורות וכלים דש׳ ב״ן(‪.‬‬

‫מל‬
‫מזוזה‬
‫ל ת )ל׳ גילוי(‪.‬‬ ‫קעה )זו וזה‪ ,‬מל׳ ה״א(‪.‬‬

‫מלאכה‬ ‫מזון לכוש וכית‬

‫ק צ )היתד עשיית מלאכה ביבימ?‬
‫ובית‪ ,,‬ב׳‬ ‫לבוש‬ ‫דת )מזון‪ ,‬או״פ‪.‬‬
‫התיל(‪ .‬קצג)כג״ל(‪ .‬ר ם ב )ע״י מלאכה‬
‫מדרי׳ שבכתר(‪.‬‬
‫דלמטה‪ ,‬ממשיכים מלאכת דלמעלה(׳‬

‫מלאכים‬ ‫מחצית השקל‬

‫יא )רצו״ש(‪ .‬י ב )שרפים ואופגיבי׳‬ ‫רסט )מחצה‪ ,‬ל׳ להפריד את הנה״ב‬
‫מה )ממוצעים‪ .‬י שלוחי‬ ‫הילוקם(‪.‬‬ ‫ע״י תורה ותפלה(‪ .‬רעא )עשרים גרה‪,‬‬
‫השפע(‪ .‬קכז )ש׳ ב״ןי‪ ,‬ביטול היש׳‬ ‫נה״א ונה״ב(‪.‬‬
‫נק׳ בש׳ הוי׳ • מפני כח המשילה‬
‫שבהם(‪ .‬ק ל א )מעלים א ת ‪ -‬ה ת פ א ה‬ ‫מחדומ״ןן‬
‫ע״י זיכוך האותיות(‪5»' .‬ע»"‬
‫אלקים(‪ .‬ר ג ב )שייך ב ה ם חטאיויריאיז‬ ‫נה )מתדומ״ע‪ ,‬עצמות בשר וגידים(‪.‬‬
‫מאימת הדין(‪ .‬־ ר פ ב )התפעלות •הבי"‬ ‫קנט )מחו״ד‪ ,‬העלם וגילוי(‪ .‬קעא‬
‫דות(‪ .‬שם )אופגים;השתחוואה שלהם(•‬ ‫)עבודה תורה וגמ״ח(‪.‬‬
‫ש ב )התהוותם מבתי׳ התלור‪ ,‬ועבודתי‬ ‫״‬

‫להמשיך בהי׳ אוא״ם׳ •שקדוש ומוב‬ ‫מט ט‬

‫— י י ־ י ייי״יאה‪ ,‬השגה(•‬ ‫בא )אותיות ט״ט שבז(‪ .‬שם )יצירה(‪.‬‬
‫ב ר י‬ ‫ש ר פ י מ ‪/‬‬
‫ל ' ש ם )*יי‬ ‫דל(• ־שי נ‬ ‫ם )בימות ההול‪ ,‬נער‪ .‬עלם(‪ .‬שם‬
‫הוא‬ ‫שיא )שרפים‪ ,‬ג״פ קדוש(•‬
‫ד ט ד ר השגתם‬ ‫ע‬ ‫ה‬
‫)מעלה התפלות(‪.‬‬
‫‪ -‬וייים הש‪'°‬‬ ‫פגים׳• בעש׳־*‬
‫י ח‬ ‫‪s‬‬
‫יתרון האור• מ ה ח ו ש י • ' ‪ 7‬י ‪ ,‬י ם י י‬
‫ם‬ ‫ש‬ ‫(‬ ‫‪,‬‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬
‫מילד‪.‬‬
‫והםרי‬ ‫‪L2‬‬ ‫׳‬ ‫אחרי‬
‫ורוח(•‬ ‫אש‬ ‫הדקים‪,‬‬ ‫בהי׳‬ ‫)גילוי‬ ‫קיז‬ ‫מדרי׳(‪.‬‬ ‫)ב׳‬ ‫בח‬
‫שעא‬ ‫מ פ ת ח עגינים‬
‫אצילותה‪ .‬סיבת הרצוא שבה(‪ .‬רגח‬
‫‪0‬‬
‫)שרש ג׳ מדרי׳ מחדומ׳׳ע שבה(‪ .‬שח‬
‫)דא״ם‪ ,‬בבחי׳ מקור לעולמות(‪.‬‬
‫העלמו״(‪.‬עליו‬
‫מלהיות זכרוגות )ושופתת(‬
‫מו)מלביות וזברונות‪ ,‬ממב״ע וםוב׳׳ע‪.‬‬
‫בעבודה(‪.‬‬
‫מ מ כ ״ ע ופוכ״ע‬
‫ז )ממכ״ע‪ .‬כללות המשכתו מאין‬
‫ליש(‪ .‬ח )נזוב״ע‪ .‬בבחי׳ דביקות בה־‬
‫עצמות(‪ .‬קפה )ממכ״ע‪ ,‬אור אלקי‬
‫בבתי׳ התלבשות(‪ .‬שח )םוב״ע‪ ,‬אור‬
‫שבבחי׳ גילוי העצמות(‪.‬‬
‫מנחה‬
‫קלב )מעלתו על שאר התפלות(‪.‬‬
‫מפירת נפש‬
‫רפו )כח המם״ג‪,‬‬ ‫יד )ברוחגיות(‪.‬‬
‫יחידה שבנפש(‪.‬‬
‫מפפר‬
‫מספר(‪.‬‬ ‫קעו )מספר ובלי‬
‫ומלמעלמ״ט(‪ .‬צב )קפיצת די ל׳ " אלפיפ‬
‫קעח )חו׳׳ב(‪.‬‬
‫״ ‪— 1 ^.‬־ • •י* ״ « ‪ r w w‬פנימי׳(‪ .‬ר כ ב ה‬ ‫קנך‬‫‪r‬‬
‫קעת )כתר‪ ,‬ל׳ ריבוי(‪.‬‬
‫מ פ פ ר י פ ‪ ,‬י ח י ד ו ת עשרות מ א ו ת‬
‫ק ש )מל׳ וז׳׳א(‪.‬‬
‫שידפיס ו « י ‪- ,‬‬
‫י״יזז ‪ £ ,‬״ "יי־ני הקייש(‪ .‬ש‬
‫שיג‬ ‫ה ע‬ ‫ת‬ ‫מ‬
‫‪,‬‬ ‫ח‬
‫)״יפיס‬
‫בדוגמת מים‬
‫מים‬ ‫‪,u•—,,.‬׳ בדוגמת‬
‫^ליפנים‬ ‫^‬
‫נים ותחתוגיס — עיי״ע מים(‪.‬‬
‫מלאכיה ונשמות‬
‫מה )מלאכים ונשמות‪ ,‬בי״ע ואצי׳(‪.‬‬
‫מלוכה‬
‫מז )על עבדים דוקא(‪ .‬צב )מלוכה‬
‫וממשלה‪ .‬ברצון ובע״ב(‪.‬‬
‫מלהמה‬
‫דמא )בנצחון המלהמה‪ ,‬ב׳ ענינים(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מלכות‪ ,‬פפי המלכות‬
‫לא )התתוות ממל׳ דוקא(‪ .‬מ )נאצלה‬
‫רק בבתי׳ נקודה‪ .‬מל׳ ושארי המדות׳‬
‫תילוק באצילותם(‪ .‬מב )נקודה תחת‬
‫היסוד(‪ .‬מג )נקודה‪ ,‬הנתת עצמותו׳‬
‫בביטול כל עצמותו(‪ .‬צ )מל׳ ושארי‬
‫המדות‪ .‬ריתוק וקירוב למקורם(‪ .‬שם‬
‫)עיקר העלאתה ע״י העלאת מ״‪•0‬‬
‫*־צא )ל״ל מגרמה כלום‪ ,‬מלממלמ״ע‬
‫ו ה ת‬ ‫מ‬
‫ייזודותה עם ת״ת(‪ .‬קלג )מקור העו־‬
‫למות‪ .‬שם(‪ .‬קמא )ארץ‪ .‬דבור(‪ .‬קנא‬
‫)עלייתה לאצי׳ ע״י המשכה תיצוני׳‬
‫מז״א׳ הקדמת לקבלת המשכה פנימי׳(׳‬
‫׳׳*גד‬
‫עלייתה ל א צ י ‪ /‬נמשך תום׳‬ ‫^‬
‫* (• קעי )עניו תתשבון‬ ‫מ ל ‪ ( /‬י‬ ‫ב‬
‫)בבחי׳ מל׳׳ ריחוק וקי־‬ ‫ר י ב (‬
‫״ ‪.‬‬
‫(‬ ‫ק צ ת ) ר י ת ו ק וקירוב‬
‫ב ה ה ת ה ו ו‬ ‫^‬
‫ד‬
‫«״ם(‪ .‬רבא )שרשה‪ .‬אומו‬
 ‫שעב‬
‫מ פ ת ח ענינים‬
‫מ״ע המשכת אור הקן‪ ,‬ע״י פל״וז‬ ‫מעלה ומטה‬
‫המשכת אוא״ם שלפה״!(‪ .‬רט )מ״ע‬
‫יש‬ ‫בבהי׳‬ ‫ב )כל שלמעלה יותר‬
‫ומל״ת‪ ,‬ב ד ו ג מ ת ההמשכה שע״י חובה‬ ‫או בבהי׳ כלא יותר(‪.‬‬
‫ורשות(‪ .‬רסא )מל״ת‪ ,‬י״ה דשי הוי'‬
‫או שלמטה מש׳ הוי׳(‪ .‬שט )מ״ע׳‬ ‫מצות‬
‫ו״ה או י״ה דש׳ הוי׳(‪.‬‬
‫נ )לאתקנא רזא דשמי׳(‪ .‬נ ב )אור‬
‫מצריפ‬ ‫מקיף(‪ .‬נה־ו )התתבדות כוונת המצוה‬
‫עם העשי׳(‪ .‬נו )כנ״ל‪ ,‬ע״י התעמקות‬
‫ו‬
‫? )קלי׳ קשה ביותר‪ ,‬נצוצות מסו*‬ ‫ע ם הנה״ב(‪ .‬עת )רצון דמצות‪ ,‬פנימי׳‬
‫בכים שם ביותר‪ ,‬ב י ר ו ר הגצוצוה‬ ‫הרצון(‪ .‬קו )שכר המצות ניסי או‬
‫ע״י יוסף(‪ .‬רטז )קלי׳ קשה ביותר(׳‬ ‫טבעי‪ .‬ה כ ר ע ת השל״ה(‪ .‬קיא )כמה‬
‫ר כ ט )דקדושה(‪ .‬ר ל ז ) ד ק ד ו ש ה ‪ .‬בעבי"‬ ‫מדרי׳ בשמחה של מצוד‪ .(,‬קלג )דוד‬
‫דה(‪ .‬רעג )מסתיר על חיות אלקי(•‬ ‫העמידן על י״א ‪ . . .‬חבקוק על‬
‫א׳(‪ .‬קמה )כהר(‪ .‬קמו )הדישה וזריעה‬
‫מקום‬ ‫בזריעת המצוה(‪ .‬ר ה )שהן חובה(‪.‬‬
‫גו‬ ‫רה־ט )רשות(‪ .‬דלו )המשכת עצמוה‬
‫קפה )ממכ״ע וסוכ״ע‪ .‬שימת ר ב י‬
‫המוחי׳‪ .(,‬ר נ ) ה ב י ר ו ר בבהי׳ אתהפכא(‪.‬‬
‫נ׳׳ע(‪ .‬רעז )עושין רצוגו ל מקום(•‬
‫ש‬
‫שג )עיקר ענינם‪ ,‬אתכפי׳‪ ,‬לאשהאבא‬
‫שז )שינוי מקום‪ ,‬מעביר הגזירה(•‬
‫בגופא דמלכא(‪ .‬שם )זריעה(‪ .‬שם‬
‫שי )שינוי מקום‪ ,‬הכנעה‪ .‬גלות(׳‬
‫;תר״ך עמודי אזר(‪ .‬שיב )בגשמיות‬
‫ועי״ז דוקא רחבה מצותך מאד(‪.‬‬
‫מרחפת‬
‫בד )רפ״ח מת(‪.‬‬ ‫מצות דרככן‬
‫קנז )שנתוספו בזמן הגלות דוקא(‪.‬‬
‫מרירות‬
‫דג )מ״ע ומל״ת ביהד(‪ .‬דו )פועלים‬
‫ע ד )ק״נ(‪.‬‬ ‫גם דהיית הרע(‪ .‬שם )מ״ע ומל״ת‬
‫ביחד(‪ .‬דה )מ״ע ומל״ת זמצוה דרבנן‪,‬‬
‫משה‬ ‫חלוקם(‪.‬‬

‫‪n‬‬
‫כ ט )מ״ה‪ .‬דמ״ת‪ .‬משת ואלי׳(• ‪J‬‬
‫)רצת שיתי׳ בנש״י העבודה דמלמעלי•‬
‫למטה(‪ .‬צג )השגתו כבחי׳ אחוריים‬
‫דתכ׳(• ק כ ב )מ״ה דמ׳׳ה(‪ .‬קבג‬
‫דמ״ה ומ״ה דב״ן(‪ .‬קלט )המשבח‬
‫ל ח‬
‫עצמות א״ס למטה‪ .,‬ר ב חסד(‪ .‬ר‬
‫ב‬
‫)מ״ה דמ״ה(‪ .‬שם )משה ואהרן‪ ,‬ח ר ;‬
‫'‬ ‫נ ק‬
‫ש׳ הוי׳ ואלקי׳(‪ .‬רעו )תורה‬
‫ע״ש(‪ .‬ר ע ז ) ר צ ה לפעול בגש״י שיהי׳‬
‫מ״ע ומל׳ית‬
‫צ ה )מ״ע ומל״ה‪ ,‬המשכה מבחי׳ שמך‬
‫ורוממות בבחי׳ העצמות(‪ .‬ק פ )מ״ע‬
‫ומל״ת‪ ,‬דקיימא בחושבנא ודלא קיימא‬
‫בחושבנא(‪ .‬שם )עבר על מל״ת גרוע‬
‫הרבה יותר(‪ .‬רד )אורות בכלים‪,‬‬
‫אורות שלמעלה מהתל כשות בכלים(‪.‬‬
‫^ ם )נןל׳ץן‪ ,‬דתיית הרע(‪ .‬רו )ע״י‬
‫שעג‬
‫מ מ ת ח עביגים‬
‫בהם ‪•o‬‬
‫נבר*יפ‬ ‫• • < * ״ ^ ^ ף ז מלמעלמ׳יט(‪ .‬רפו‬
‫כ‬
‫‪^-‬םי^דוש׳יומהגה‪...‬עו ו‬
‫ט‬ ‫) ה ף י ח ת‬

‫ט ו ) ש ר ש הרצו״ש שבהם(‪ .‬רםו)אופן‬ ‫*•י־ ח״‪ -‬על מ י ו ה ת‬

‫ש ו ב ה ( י‬ ‫ע ן י ן‬

‫התהוותם ממחי‪ .‬דבור(‪.‬‬ ‫* ל עניו ה ג ל ; ‪.‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫^‬

‫משל‬
‫נוגה‬
‫)משל וחידה‪ .‬חלוקם(‪.‬‬ ‫קצג‬
‫עד־ה )ל׳ הארה(‪.‬‬
‫משסמ‬
‫נוכלות‬
‫ח‬ ‫ל‬ ‫ק‬

‫צו )א‪ .‬ל׳ בפילה‪ ,‬ב‪ .‬ל׳ תשות בח‬ ‫)למעלה‪ .‬בעבודה(‪.‬‬
‫ובפילה(‪.‬‬
‫ימקכל‬
‫קלו‬
‫נדר‪.‬‬ ‫גילוי‬
‫מנלשפיע‪ ,‬גילו‬
‫^ ה ה ש פ ע ה ״משפיע‪,‬‬ ‫א ן ף‬

‫קםא )בחי׳ קדוש‪ .‬שרש שערותיו(‪.‬‬ ‫«‪ •v‬קמט )המשכת המשפיע‬ ‫ו‬ ‫ב ; ב ח י ‪/‬‬

‫חי«*ך‪ .‬לחיצוני׳ המקבל‪,‬‬ ‫• ‪E‬‬

‫נפירה‬ ‫ה להמשכה פנימי׳(‪ .‬קםג )מקבל‬
‫‪J‬‬
‫איבו בבחי׳ משפיע(‪,‬‬ ‫^‬ ‫ר ן‬

‫ההשפעה; ‪'.‬העלם פנימי׳‬

‫רםט )בעבודה(‪.‬‬
‫שכלו(‪ .‬ר י ב )הביחת עצמותו להשפיע׳‬

‫<י ף ויהושע׳‬ ‫‪,‬‬ ‫נער‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ל‬

‫< ק ל ״ יי‪,‬‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ם‬
‫י״ ״(•‬ ‫ש‬ ‫‪30‬‬ ‫מ ב ח י ‪/‬‬
‫ום‬ ‫מ‬ ‫‪m‬‬
‫}‬
‫י י קטנות(‪.‬‬‫) ב ח‬ ‫ט‬ ‫ג‬ ‫לקבלה מצד התשוקה א ל‬ ‫כלי‬
‫אצי׳ ובריאה יצירה(׳‬ ‫המשפיע(‪ .‬ע ר ב )ההשפעה‪ ,‬דוגמת ד׳‬
‫אותיות דש׳ הוי׳(‪.‬‬
‫מתורגמן‬

‫גו )חיות קודם שמתלבש בהאבריס(‪.‬‬ ‫קכד )ממוצע(‪,‬‬

‫»תן תודה‬
‫נפש הבהמית‬ ‫ע ו‬
‫‪.‬ז‪.‬‬ ‫)מעלת ״‬ ‫ח‬ ‫מ‬

‫גא )שבירת החומריות‪ ,‬על ידי לב‬ ‫ת לגבי יצי״מ במצב‬ ‫^‬ ‫^‬
‫ב‬
‫נשבר(‪ .‬נג )שינוי מהותו‪ ,‬ע״י גילוי‬ ‫הוד*ת יתרי(‪ .‬ק י‬ ‫<<‬ ‫) ד א י י ת‬

‫מלמעלח(‪ .‬קלא )שרשו משמרי האו­‬ ‫‪ v‬ת ‪ .‬ה •בהם יראה צילאה(•‬ ‫^‬ ‫נג‬
‫וא‪.‬ה‬
‫פנים(‪ .‬קלב )הביטול בעצם מהותו‬
‫הוא הביטול דהבחת עצמותו(‪ .‬קבה‬ ‫קפד‬
‫הגילוי(‪.‬‬ ‫)אופן‬
‫)ע״י ביטולו‪ ,‬מתוסף אור בנה״א(‪.‬‬

‫מ פ ת ח ענינים‬
‫ה׳ הלקי העבודה בחלק הנסיון הזה(•‬
‫קיא )נסיון — ״כי לבעבור נסות‬
‫אתכם״ — הוספת עבודה על גמילת‬
‫הטובה(‪ .‬ע ם )גםיון ד — ״בהנני ה׳‬
‫ו נ ס נ י ״ — ( ‪ .‬קיב )גסיון ה — *כי‬
‫מנסה ה״א אתכם״ — לגלות אמונתם(•‬
‫קיג )הרמה(‪ .‬שם )כת על גםיונות‬
‫— מאברהם אביגו(‪.‬‬
‫שעד‬
‫נה׳יא‪ ,‬נ ה ״ פ‬
‫פ )השובה מצד נה״א‪ .‬מצד גה״ב(‪.‬‬
‫פ ב )ת־שזבה מצד נד״״ב(‪ .‬פד )ההלב־‬
‫שזה נה״א בנה״ב‪ ,‬ב׳ אופנים בזה(‪.‬‬
‫קלא )נה״א ונה״ב‪ ,‬דגל ונעל(‪ .‬קעג‬
‫)הלוק בביטולם(‪ .‬ד ס ט )דוה האדם‬
‫העולה למעלה‪ ,‬רוה הבהמה היורדת‬
‫למטה(‪.‬‬

‫נרנחי׳י‬ ‫נה׳יי‬

‫רנג )נרג״ח בבחי׳ כתות פנימיים•‬ ‫פ ה )קשר העולמות זע״ז‪ ,‬ע״י נה״י‪.‬‬
‫למעלת מתתתלקות‪ .‬מזל‬ ‫יחידה׳‬ ‫שרשן מהכתר(‪ .‬דמא )נו״ה‪ ,‬מלהמוה(‪.‬‬
‫דנשמת(‪ .‬ר ע ט )נשמת‪ ,‬בינת‪ ,‬כת מיותד‬ ‫ד מ ו ) נ צ ה ‪ ,‬שרשו בתי׳ פנימי׳ הכתר(‪.‬‬
‫לתשיג תכ׳ אלקות בפרטי הענינים׳‬
‫נצהון‬
‫בעבודת(‪ .‬ר פ א )דוה‪ ,‬מהות ההתפע־‬
‫לות שבגפש‪ .‬בעבודה(‪ .‬רפב )נפשי‬ ‫ר מ ב )התגלותו כשיש מנגד(‪ .‬רמו‬
‫ךק לקיום‬ ‫התפעלות ה‬
‫ז ז נ ן ג ע‬ ‫ג ס ש‬ ‫)למעלה‪ .‬בעבודה(‪.‬‬
‫המצות בפו״מ‪ .‬יש בו ג״כ אהוי״ר(•‬
‫ר פ ג )גד״ג׳ בי״ע(‪ .‬שם )בהי׳ חיי׳‬ ‫נקודה‬
‫הכמה׳ כה הראי׳ וההכרה שבנפש(•‬
‫ר פ ה ־ ו ) י ה י ר ה ‪ ,‬עצם הנשמה שקשורה‬ ‫מב )מלמעלמ״ט‪ .‬מלמטלמ״ע(‪.‬‬
‫בעצמות א״ם‪ ,‬בעבודה(‪ .‬ר פ ו )נר״נ׳‬
‫נקודה קו ש ט ה‬
‫בכה האדם‪ .‬ה״י‪ ,‬נותנים מלמעלה(•‬
‫נה )ג׳ אותיות הראשונות של ש׳‬
‫נשמה‪ ,‬נשמות‬ ‫הוי׳(‪ .‬נ ג )נקודה‪ ,‬חכ׳(‪ .‬נה )קו ושטח‪,‬‬
‫ו״ה(‪.‬‬
‫מז )א‪ .‬דאצי׳ ובי״ע‪ ,‬בנים ועבדים(•‬
‫ג א‬
‫מת )בת‪ .‬אמת‪ .‬שפתה ועבד(•‬ ‫נקודות‬
‫)מבתי׳ פנימיות‪ ,‬ומ״מ בבחי׳ התלב־‬
‫שות בנה״ב(‪ .‬קט )ירידתת למטח‬ ‫צו )דש׳ הוי׳‪ ,‬לבושים(‪.‬‬
‫לביא לבהי׳ רעו״ד(‪ .‬שם )התגלות‬
‫עצם הגשמה מהפך גם בחי׳ יחידת‬ ‫נפיון‬
‫דנת״ב(‪ .‬קכא )נשמות כלליים‪ ,‬בהע־‬
‫קז )ניצוץ מוסתר ונעלם ביותר‪ .‬אופן‬
‫״ ע״י(‪ .‬שם‬ ‫ד‬ ‫לאת מ״ן ו ת מ ש‬
‫מ‬ ‫כ ת‬
‫בירורו ל א ע״י התעסקות(‪ .‬קת )תוס׳‬
‫)כנ״ל‪ ,‬מבררים נשמות תפרטיים בכח‬
‫אור ע״י הנסיון כמו‪ :‬א‪ .‬במל״ת‪,‬‬
‫בהי׳ מ״ה שבהם(‪ .‬קצט )למעלה איו‬
‫ב‪ .‬שמעורר גילוי העצמי בנפש(‪ .‬ק ח‬
‫לה שם(‪ .‬ר מ ג )רוב הנשמות י ־‬
‫)נסית דאבדהם(‪ .‬ק ט )נסיה — *ושם‬
‫דבי״ע(‪ .‬דנא )אופו התהוותה(‪ .‬רגא־ב‬
‫נסהו״ — ישורין ברצוז(‪ .‬קי )כנ״ל‪,‬‬
‫)טבע הרצוא והכלימ(‪ .‬ר ם ו ) ג ם למטח‬
‫שעה‬
‫מ פ ת ח ענינים‬
‫פמ׳׳א‬ ‫יש לה אהבה טבעית(‪ .‬רפ‪-‬א )משיגים‬
‫ס ט )אין להם דעת(‪ .‬ע־עא )יניקתם‬ ‫עד לפני הצמצום‪ ,‬מפני ששרשם‬
‫מבתיי מקיף העליון ומריבוי הצמ­‬ ‫בעצמות(‪ .‬רפו )עצמותה אינה מתל­‬
‫צומים(• ר ד )כג״ל(‪ .‬רצו )אין להם‬ ‫בשת בהגוף(‪ .‬שיא )רעש שלהם למטה׳‬
‫קיום עצמי ב״א מציאות ההעדר‪.‬‬ ‫הן מצד שרשם והן מצד הירידה(‪.‬‬
‫הסיבה לזה(‪ .‬ש )בנ״ל‪ ,‬שרשם מהעדר‬ ‫שיג )בכי׳ ורעש שלהם על ב׳‬
‫הרצון(‪.‬‬ ‫דברים(‪.‬‬

‫פפירות‬ ‫נש״י‬
‫קלד )ע״ס גנוזות‪ ,‬אבן החלמיש(‪.‬‬ ‫א )כה המם״נ(‪ .‬ט )קבעומ״ש(‪ .‬מה‬
‫קםב )עשר ספירות וגם האורות ‪1‬ק׳‬ ‫)כלים להמשכת העצמות(‪ .‬קו )ע״י‬
‫שמות‪ ,‬והן ז׳ שמות(‪.‬‬ ‫תומ״צ מבררים את הרע מהטוב‬
‫וגעשת מקום קדוש וממשיכים תום׳‬
‫ספירת העומר‬ ‫אור(‪ .‬קז )עבודת תבירורים ע״י‬
‫עז )זיכוך דגוף ונפש(‪.‬‬ ‫נש״י‪ .‬שרשן מבתי׳ ש׳ מיד• המברר(‪.‬‬
‫קכ )ידידים‪ .‬ממשיכים יחוד פנימי‬
‫דאי״א(‪ .‬קעא )ההשפעה אליחם‪ .‬לא‬
‫םתופ‬ ‫עיי מלאכים(‪ .‬קעז )תורה ניתנה להם‬
‫דוקא(‪ .‬ר נ א )למעלת מתורה(‪ .‬ר נ ב‬
‫צג )שבגדר גילוי‪ ,‬שאינו בגדר גילוי(‪.‬‬ ‫)ממשיכים אוא״ס בתורה ע״י עצם‬
‫הנשמה(‪ .‬ר ע ד )עצם נשמתם למעלה‬
‫עבודה‬ ‫מהתורה(‪ .‬רעו )כשממשיכים תום׳‬
‫אור בתורה נק׳ התורה ע״ש(‪ .‬שב‬
‫ס ב )עבודת האדם בזה העולם לעבדה‬ ‫)בקשת משה‪ ,‬שיהי׳ ההמשכה בנש״י‬
‫ולשמרה(‪.‬‬ ‫מבתי׳ פגימי׳ הכתר(‪ .‬ש ג ) א ר ץ הפץ׳‬
‫עבירה‬ ‫זריעת המצות(‪ .‬דש )ארץ תפץ‪ ,‬בנעו׳‬
‫אתעדל״ת אתעדל׳״ע(‪ .‬שטז )נק׳‬
‫קפ )א‪ .‬ל׳ העברה‪ ,‬ב‪ .‬ל׳ עברה‬
‫תמתי‪ ,‬פועלים שלימות למעלה‪ .‬ע״י‬
‫ובעש(‪ .‬שט )בבחי׳ חשבון‪ .‬למטה‬ ‫תומ״צ(‪ .‬שם )אנשי קודש(‪.‬‬
‫מהחשבון(‪.‬‬
‫עולפ‪ ,‬עולמות‬ ‫פונות‪ ,‬הג הסוכות‬
‫נ ה )מקום וחיות המתלבש בו(‪ .‬נח‬
‫גד )השמחה דוזגה״ם(‪.‬‬
‫)בל׳ התנ״ך‪ ,‬זמן‪ .‬בל׳ רז״ל‪ ,‬מהות‬
‫העולם(‪ .‬נ ח )ל׳ העלם והסחר(‪ .‬נ ט‬
‫סוריא‬
‫)חיות המתלבש בהאברים(‪ .‬שם )חלד(‪.‬‬
‫קלת )ירידת המדרי׳‪ ,‬תיצוניות האור(‪.‬‬
 ‫מ פ ת ח ענינים‬ ‫שעו‬

‫עמלי‪,‬‬ ‫סא )כל שהוא בבתי׳ מציאות(‪ .‬עה‬

‫)רצוץ על עולמות הי׳ בזה ענג(‪.‬‬
‫רצב )לעו״ז דבחי׳ חי׳ שבנשמה(‪ .‬רצג‬
‫)עזות וחוצפה‪ .‬בעבודה‪ .‬קרירות(‪ .‬שם‬
‫)עמלק‪ ,‬ל׳ ומלק(‪ .‬ר צ ד )מחייתו ע״י‬
‫מ״ה דחכ׳(‪ .‬רצה )עצות לבטלו‪ :‬א•‬
‫קריאת פ׳ זכור‪ ,‬ב‪ .‬מצות מעשיות(‪.‬‬
‫ש )איו לו קיום ומציאות בפ״ע‬
‫כלל(‪.‬‬
‫עצמות‬
‫נה )עצמיות האדם‪ .‬בחי׳ מותין(‪.‬‬
‫ק נ ד )הביטול דהעדר ת פ י ס ת מקום(‪.‬‬
‫קצז )התהוותם מזיו והארה(‪ .‬ר ב )נק׳‬
‫בשם מצרים ומיצר(‪ .‬ע ר ב )השפעת‬
‫אוא״ס להעולמות בבחי׳ אין ערוך(‪.‬‬
‫עולם הבא‬
‫לז )ענג העצמי(‪.‬‬
‫עולם הזה‬
‫נ )התהוות היש באי״ע(‪.‬‬

‫עקידה‬
‫עולם שנה נפש )עש״ן(‬
‫נ ד )יסוד ד״ס״י‪ .‬יסוד כל ההשתל׳(‪.‬‬
‫קח )עיקר הנסיון שלא הרהר אחר‬
‫מדותיו(‪.‬‬ ‫נה )שטה קו ונקודה(‪ .‬נ ז ) ב ש ר גידים‬
‫ועצמות(‪ .‬םא )עש׳ץ‪ ,‬אהבה עם מבוקש‬
‫ערכה‬ ‫ובמה זמן יתקיים כו׳ ואהבה בלי‬
‫מבוקש(‪ .‬ד ל ט )עולם‪ ,‬למעלה משנה‬
‫לב )אהדות(‪.‬‬
‫ונפש(‪.‬‬
‫ערמה‬
‫עוד‬
‫רטו )חב׳ עמוקה(‪ .‬שם )ערמה ד?־‬
‫דושה(‪.‬‬ ‫מו )מעלים על הפנימיות(‪.‬‬

‫עשו‬
‫עטופים‬
‫סה )בירורו‪ ,‬נוגה דעשי׳‪ .‬עשה עשי'(•‬ ‫קד־ה )בשמות ממוצעים בין קדושה‬
‫לנוגה‪ ,‬בעבודה(‪.‬‬

‫הדכרות‬ ‫עשרת‬
‫עילה ועלול‬
‫עשרה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ת ו‬ ‫ל‬ ‫מ ע‬ ‫ר ו ן‬ ‫)ית‬ ‫רהע‬
‫העילה‬ ‫של‬ ‫השפע‬ ‫ע ר ב )מהות‬
‫מאמרות(‪.‬‬
‫בהעלול(‪.‬‬

‫עתיק‬ ‫עלם‬
‫צד‪) .‬נעתק ונבדל(‪ .‬קכד )ל׳ העתקה(•‬
‫נה )א‪ .‬העלם‪ ,‬ב‪ .‬גערות‪ ,‬ג‪ .‬זמן(‪ .‬נט‬
‫קעט )חד ולא בחושבן(‪ .‬קפא )תםד‬ ‫)זמן‪ .‬נערות(‪.‬‬
‫דעתיק(‪.‬‬
‫שעד‬ ‫ממתח ענינים‬
‫צמיחה‬ ‫פנימי׳ התורה‬
‫קכט )ע״י רקבון‪ ,‬בעבודה(‪.‬‬ ‫צג )מבטל גם דקות הרע(‪ .‬קצו )בי­‬
‫רורי בדרך ממילא(‪.‬‬
‫צמצום‬
‫פפה‪ ,‬הג המצות‬
‫ו־ז )צמצום הראשון‪ .‬ענינו(‪ .‬ע‬
‫רעג )חודש האביב(‪.‬‬
‫)צמצום ופרסא‪ ,‬חלוקם(‪ .‬שם‪).‬צמצום‪.‬‬
‫הראשון(‪ .‬עג )לפני הצמצום‪ ,‬ההרגש‬ ‫פרםא‬
‫לאוא״ם בדרך פשיטות(‪ .‬קםא־)צמצום‬
‫)צמצום‬ ‫קצב‬ ‫ענינו(‪.‬‬ ‫הראשון‪,‬‬ ‫סה )בין אצי׳ לבי״ע(‪ .‬ע )ענינו(‪.‬‬
‫הראשון(‪ .‬רה )צמצום הראשון‪ ,‬ב׳‬ ‫קעח )בין כ ת ר להב׳(‪ .‬שם )בין אצי׳‬
‫ענינים(‪ .‬רחצ )כח הצמצום למעלה‬ ‫לבי״ע(‪.‬‬
‫מכח הגילוי‪ ,‬קדם אל הגילוי(‪ .‬שם‬
‫)בגבו׳ דעתיק‪ .,‬בה״ג דאימא וה״ג‬ ‫פרעה‬
‫דמל׳(‪.‬‬
‫רה )אותיות הערף(‪ .‬רטו )כתר‪ ,‬הב׳‬
‫דקליפה(‪.‬‬
‫צעקה‬
‫עה )צעקת הקול וצעקת הלב‪ ,‬בהארת‬
‫צדיק‪ ,‬צדיקים‬
‫הגשמה ובעצם הגשמה(‪.‬‬ ‫כי )עגיגו להמשיך גילוי בחי׳ ש׳‬
‫מ״ה בעולם(‪ ,‬כ ה ) ע ו ב ד י ה׳ בנשמתן(‪.‬‬
‫קכז )בהי׳ ש׳ מ״ה בעולם(‪ .‬ר י‬
‫)צדיק עליון •ותחתון‪.‬־ מלמעלמ״ט‬
‫פג )א‪ .‬מילוי של הגי שמות ע״ב‬ ‫ומלמטלמ״ע(‪ .‬ריא )צדיק תחתון‬
‫ם״ג מ״ה‪ ,‬ב‪ .‬ק״ב אותיות שהן בחי׳‬ ‫נמשך מבחי׳ צ״ע(‪ .‬ר י ד )עבודתם‬
‫אחוריים של הר׳ שמות עםמ״ב שג_ק«‬ ‫בבתי׳ אתבח בתענוגים(‪.‬‬
‫ק ב חרובין(‪ .‬שם )ע״ד החסידות(‪ .‬פו‬
‫)מילויים של שמותי עליונים(‪.‬‬ ‫צדקה‬

‫קבלת עומ״ש‬ ‫קלו )גילוי בתי׳ עצמות א״ס‪ .‬ב׳‬

‫טעמים(‪ .‬קלז )כל המצות ע״ש‬
‫לא )ביטול‪ .‬ב ב ח ף יש ממש(‪.‬‬ ‫הצדקה(‪ .‬קלת )צדקה ומשפט(‪ .‬קםב‬
‫)ע״י הצדקה דלמטה‪ ,‬גמשך צדקה‬
‫למעלה(‪.‬‬
‫קדושה‬
‫רצו )קיום עצמי(‪ .‬ש )כב״ל‪ .‬הטעם‬
‫צהוק‬
‫לזה(‪.‬‬ ‫סי )התהוות היש וביטולו(‪.‬‬
 ‫מ פ ת ח ענינים‬ ‫שעח‬

‫)הקדמת שמע לואהבת(‪ .‬ריח )פרשח‬

‫ראשונה‪ ,‬רצוא(‪ .‬ר י ט )פרשה שני׳׳‬
‫טז )רצו״ש שבקו(‪ .‬קצ )כעין צנור‬
‫שוב(‪ .‬ר כ )ק״ש‪ ,‬אמת ויציב ובר(•‬
‫)דוגמת‬ ‫קצב‬ ‫מאוא״ס(‪.‬‬ ‫הנמשך‬
‫ר פ י )הוי׳ אלקינו ה ״ א ‪ . . . . .‬ה ו י ׳ ( •‬
‫המשכת שערות(‪ .‬רצז )קו המדה‪,‬‬
‫רםו )שמע ישראל ה״א(‪ .‬ער )שמע‬
‫מודד הע״ס בבתי׳ אודות וכלים(‪.‬‬
‫ישראל גו׳‪ .‬ז״ע עשה״ד(‪ .‬רעו )פ״ר‬
‫ופ״ש‪ ,‬ק ב ל ת עומ״ש ועומ״צ‪ ,‬הלוקם(•‬ ‫קו האמצעי‬
‫קשת‬ ‫מה )קו האמצעי והב׳ קוין‪ ,‬הלוקם(‪.‬‬

‫סז )בקשות דשמו״ע‪ .‬קשת וםייף׳‬ ‫קטרת‬

‫חלוקם‪ .‬מדירות קודם התפלה(׳‬
‫קו )נתינתו למרע״ת במתנה(‪.‬‬
‫ראובן‬
‫קליפה‬
‫ריז )ראו בן‪ ,‬אהבה(‪ .‬דית )תשובה(׳‬
‫עט )אם ק״נ או עתיק דקליפה קשה‬
‫‪,‬‬ ‫יותר(‪.‬‬
‫ראי ושמיעה‬
‫סט )ראי׳ ושמיעה‪ ,‬מקרוב והרחוק(•‬ ‫קנה המדה‬
‫ק י ב )תלוקם(‪ .‬דיג )ראי׳ בעבודה(•‬
‫רצט )המדידה שע״י הסתלקות האור(‪.‬‬
‫י ׳ ( ‪ .‬שם‬ ‫ל‬
‫ר א‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ריט ) ל‬
‫ע‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫מ ע‬

‫)שמיעה בעבודה(‪.‬‬
‫קפיצת ה א ‪p‬‬
‫ראש השנה‬ ‫פ ג )א‪ .‬מבהי׳ נה״י‪ .‬ב‪ .‬ע״י קבין‪,‬‬
‫מסט״א ומסט׳ דקדושה(‪ .‬שם )מבהי׳‬
‫ל ב )קבעומ״ש דר״ה(‪ ,‬לט )בניו‬
‫ב‬ ‫נו״ה‪ .‬מבהי׳ יסוד(‪ .‬פו )מבהי׳ נה״י(‪.‬‬
‫המל׳(‪ .‬מה )ביום בריאת האדם(‪ . .‬צ‬
‫פה )האור שמאיר כפי מהות עצמו(‪.‬‬
‫)עליית המל׳ בר״ה(‪, ,‬קנה )נק׳ ראש(׳‬
‫פט )אצל אברהם‪ ,‬גילוי בהי׳ ההסד‬
‫שיד )תשובה דר״ה‪ ,‬פנימי׳ עתיק(•‬
‫במל׳(‪ .‬שם )מלמעלמ״ט ומלמטלמ״ע(‪.‬‬
‫צב )קפיצת המל׳ והתייתדותה עם‬
‫ראש חודש‬ ‫ת״ת(‪.‬‬
‫קנת )נק׳ ראש(‪. .‬קפה )כנ״ל(‪.‬‬ ‫קדכן‬
‫ראשון‬ ‫קנה )סמיכה בבל כהו(‪ .‬קעא )העיקר‪,‬‬
‫מהשבה(‪ .‬קפט )בעת ההקרבה‪ ,‬כהנים‬
‫קעב )ראשון וראשית‪ ,‬הלוקם(•‬
‫לוים וישראלים(‪.‬‬
‫רכ ותלמיד‬ ‫ק״ש‬
‫לרבו לקבל‬ ‫תתל׳‬ ‫)ביטול‬ ‫מג‬
‫ההשפעה(‪ .‬עיי״ע משפיע ומקבל•‬ ‫ק נ ג ) ב ר כ ו ת ק״ש וק״ש‪ .‬הלוקם(‪ .‬קסט‬
‫שעט‬ ‫ע ניג ים‬ ‫מפת‬
‫רגלים‬
‫שבת‬
‫עו )תשובה עילאה(‪ .‬קגד )המשכה‬ ‫פ ד )גה״י(‪.‬‬
‫בשבת מבחי׳ עתיק‪ ,‬תענוג( קסת )ג׳‬
‫סעודות‪ ,‬עניגם בבחי׳ התענוג(‪ .‬שם‬ ‫אלהןימ‬ ‫מה‬
‫)איגי גק׳ ראש(‪ .‬קעד )שבת וימות‬
‫החול‪ ,‬חלוקם ביחס לעניגיס גשמיים(‪.‬‬ ‫פג )מל׳ דא״ס‪ .‬רוחו של משיח(‪.‬‬
‫רג )מתנה‪ ,‬אתעדל״ע(‪ .‬שם )אותיות‬ ‫רומי‬
‫תשב‪ ,‬תשו״ע(‪ .‬רגו )גשמה יתירה‪,‬‬
‫מזל דגשמה(‪ .‬שם )אותיות תשב‪,‬‬ ‫קלה )רוממות הא״ס(‪.‬‬
‫בשת(‪ .‬שם )מתגה טובה‪ ,‬עתיק(‪ .‬שם‬
‫)א‪ .‬לעשות את השבת‪ ,‬ב‪ .‬בחי׳ מתנה(‪.‬‬ ‫רחמים‬
‫רנח )שביתה מת״ת ר ק במעשה ולא‬
‫בדבור(‪ .‬ר ם ב )שבת וימות חחול‪ .‬מל׳‬ ‫קלז )שבבתיגת הדעת ושבבתיגת‬
‫ומחץ!(‪ .‬שם )אין לה בן זוג(‪ .‬שם‬ ‫הרוממות‪ .‬תלוקם‪ .‬למעלה(‪.‬‬
‫)א‪ .‬לעשות את השבת‪ .‬ב‪ .‬בחי׳‬
‫דעל‬
‫מתנה‪ ,‬עצמות התענוג‪ ,‬צריבה שנוירה‬
‫מגםה״ר ודבר שקר(‪ .‬שם )ג׳ סעודות(‪.‬‬ ‫עטיפה(‪.‬‬ ‫‪,‬‬
‫ק י )ל‬

‫שבועה‬ ‫רצוא ושוב‬

‫קעד )למעלה(‪.‬‬ ‫יב )סיבתו(‪.‬‬

‫שבח״כ‬ ‫רצץ‬
‫צה )הסתלקות האורות לביבה(‪ .‬צו‬
‫צ ב )מדות שברצון‪ .‬ב׳ מדרי׳ שבזה(‪.‬‬
‫)בנ״ל לחב׳ ולבתר(‪.‬‬ ‫קכת )תיצוגי׳ ופגימי׳‪ ,‬רוצה ומרוצה‪.‬‬
‫למעלת(‪ .‬רמת )תתגלות רצון פשוט‬
‫שדה‬
‫שבגפש‪ ,‬ביטול גם דדקות הרע(‪.‬‬
‫קמד )פנימי׳ המל׳(‪ .‬שם )צמיחה ע״י‬
‫זריעה‪ .‬בעבודה(‪ .‬קמז )שדה טרפה‪.‬‬ ‫רשימד‬
‫שדה דקדושה(‪.‬‬
‫קית )כת הגבול‪ .‬שרשו מאוא״ם שלא‬
‫שופד‬ ‫גגע בו הצמצום‪ .‬שרש ומקור הכלים(‪.‬‬
‫עט )שופר ושופר גדול‪ .‬אתעדל״ע‬ ‫רג״ד )כולל גם עצמות האור שלמע׳‬
‫לאחר אתעדל״ת ואתעדל״ע מצ״ע(‪.‬‬ ‫מהאור שלפה״צ(‪.‬‬

‫שבחה‬ ‫רשע‬
‫ע )בעבודה(‪.‬‬ ‫גא )רשע מ כ ת י ר את הצדיק‪ .‬ב׳ פי׳(‪.‬‬
 ‫מ פ ת ח ענינים‬ ‫שפ‬
‫שם שמים‬ ‫שכמה‬
‫קםב )מל׳(‪.‬‬ ‫קנו)ע״י גרם הנפש‪ ,‬גלות השכינה(‪.‬‬
‫קנז )העצה להנ״ל‪ ,‬מצות‪ .‬תשובה(‪.‬‬
‫שמן‬
‫ג ר (‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬
‫קסת )יכולים להוציא שמן מכל י ־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪u‬‬
‫‪r‬‬
‫י‬ ‫קיה )צ״ל צמצום והעכבר! בשכל‪.‬‬
‫^‬ ‫שדש ההעכבה(‪ .‬דיג )ע״י השכל‪,‬‬ ‫ש‬

‫י ש כ‬ ‫ם‬ ‫ג ע‬ ‫שכ‬ ‫נ ג‬ ‫נג‬

‫‪ st,‬יד הרע‬ ‫ה ש מ ש‬
‫ל‬ ‫המשכת י״ע (׳ י < ל ל‬
‫ת‬
‫‪(»*!.‬‬ ‫קלה )השפע‬ ‫מופלא‪ ,‬הלוקם(‪.‬‬
‫הצדקה(‪ .‬שם )שמש ומגז‬
‫שמהה‬
‫שעודה‬
‫גג )בעת השמהה‪ ,‬אדם מובדל מהרע(‪.‬‬
‫רעג )שיעור ה׳(‪.‬‬ ‫דיד )גורם התגלות העליון אל‬
‫התתתון וקירוב עליית התתתון אל‬
‫שעיר‬ ‫העלית(‪.‬‬
‫קפב )שעיר המשתלח‪ ,‬כגורלה•‬
‫שמהי׳ת‬
‫שערות‬ ‫נג )צהצוה הכלי מבהוץ(‪.‬‬
‫יית(‬
‫קםא )הארה מצומצמת מהח •‬ ‫;‬ ‫ק‬
‫״‬ ‫שמיני עצרת‬
‫מט )שמהת התורה בשמע״צ(‪ .‬שם‬ ‫שדה‬
‫י ‪ ,‬ן ג‬
‫'‬ ‫‪ ,‬דאצי׳‪ .‬ת‬ ‫מ ל‬ ‫‪.‬‬
‫)עצרת‪ ,‬ל׳ מלוכה(‪ .‬נג )צהצוה הכלי‬
‫ק מ‬
‫י ״ י‬ ‫מבפנים(‪ .‬עב )גשמים(‪.‬‬
‫הטא עה״ד(‪.‬‬ ‫\‬ ‫\ * י‬
‫שמעון‪ ,‬דשכ״י‬
‫י‬
‫תכואה‬ ‫׳‬
‫'‬ ‫רעד )תבואת‬ ‫ד־רא )שיבהוהו לגלות הכמת‪ .0‬רעל‬
‫ערב )תבואת ד״(•‬ ‫‪ 1‬מ י‬ ‫ץ ״ ר י א ת‬ ‫״ י י י‬
‫כ מ ן‬ ‫א צ ל ן‬ ‫מ א י ר‬ ‫ב ג ש מ י ן ת‬ ‫) ב ן ן ה ל כ ה‬

‫ת י ד ה (‬
‫'‬ ‫שהוא בחתניות(‪.‬‬

‫מ ל כ י ז‬ ‫ז‬ ‫ס א‬ ‫זי‬ ‫י‪,‬ג‬ ‫ש ם‬ ‫ה ג נ ״ י ת‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ש מ י ת‬ ‫צ ג‬

‫^מג)ההתחי"‬ ‫'‬ ‫י ׳ '^‬ ‫׳ "‬ ‫)‬
‫‪P‬‬ ‫ש ל ז ז ם (‬ ‫ו מ י ת ד ‪,‬‬
‫' יק‪1‬יו בתיי‬ ‫הראשת‬ ‫ע‬ ‫לעצמו(‪ .‬קצה )למעלה(‪ .‬קצט )תיות‬
‫ש‬ ‫ש ו ת ב ת י ק י ז (‬ ‫כ ג‬ ‫ב ג ו‬
‫ות דתריו(•‬ ‫' ‪°‬‬ ‫מ• י‬ ‫האדם‪ ,‬התלבשות הגשמי׳‬
‫םילוין‬ ‫מוהין(‪ .‬קצג )שי״‬ ‫)תיות‪ ,‬הארה(‪ .‬דכד )למעלה(‪ .‬שז‬
‫רצט )תהו‪ ,‬המדידה בב‬ ‫)שינוי השם מעביד הגזירה(‪.‬‬
‫שפא‬ ‫מ פ ת ח עגיגימ‬
‫יהעדר‪.‬‬
‫בבחיגת‬ ‫המדידה‬ ‫תיקיה‬
‫דתושב״ב‪ ,‬אותיות דמחשבה(‪ .‬ועט‬
‫המשכה וגיל;;[‪.‬׳‬
‫)תושב״כ‪ ,‬העיקר האותיות והקריאה(‪.‬‬
‫ךגט־רם )טגת״א שבתורה(‪.‬‬ ‫תורה‬

‫תחהי׳מ‬ ‫)אופן הבירור‪ ,‬בכה ‪.‬אור עליון‬ ‫נ ב‬

‫ממש(‪ ,‬לו‬ ‫לה )גופיט יהיו אלקות‬

‫מלמעלמ״ט(‪ .‬צח" )נובלות הכמה‬
‫)כריעה במודים(‪.‬‬ ‫שלמעלה‪ .‬גתגלו רק אותיות הועדה‬
‫ילא טעמי תורה(‪ .‬קלד )המשכה‬
‫•מלמעלמ״ט(‪ .‬קמו •)גילוי אור הדש תיבת נח‬
‫ממש(‪ .‬קעה )אותיות התורה‪ ,‬רבבות‬
‫קבה )תיבות התפלה(‪.‬‬ ‫קודש(‪ .‬קעט )המשכת אגת הוא חד(‪.‬‬
‫שם )עכשיו בבתי׳ אירוסין(‪ .‬קצ‬
‫)לימוד התורה לשמה(‪ .‬קצר )דרה• תמבין דאורייתא‬
‫פת )תום׳ אור במותין(‪.‬‬ ‫מקשר‬
‫בביטול‪ ,‬מקשר‬
‫הלימוד בביטול‪,‬‬
‫קצי )ע״י הלימוד‬
‫תורה י ת פ ל ה‬ ‫מ ח‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ה ת ו ד ה‬
‫׳ *«‪4‬יפ ואמוראים‬ ‫‪w‬‬
‫קי ״ (• י <‬
‫חיליק בהבירורים שע״י(‪ .‬רג )תורה‪,‬‬
‫דבר ד‪ /.‬תפלה‪ ,‬דבור האדם(‪ .‬רנא‬
‫רו )המשיכו מבחי׳ עצמות אוא״ם‬ ‫)תורה למעלה מגש״י(‪ .‬שם )תורה‬
‫ע״י הלימוד בביטול(‪ .‬רכט )תגאים‬ ‫וגש״י««»•—־׳‬
‫אותיות איתנים‪ ,‬ממשיכים נזתושב״ב‬
‫בבתי׳‪ .‬מציאות בפ״ע(‪.‬‬ ‫‪«» .‬״‬
‫לתושבע״פ(‪.‬‬ ‫—‬
‫שם‬ ‫)חתן‪ ,‬המשכת אוא׳׳ם(‪.‬‬
‫‪•V-‬‬ ‫רגב‬
‫)עוסק התורה לשמה‪ ,‬המשכת אוא״ם‬
‫תענוג‬
‫בתורה(‪ .‬דגג)פנימי׳ ומקיף שבתורה(‪.‬‬
‫בקרירות‪ ,‬קלי׳ קשה‬ ‫עט )בחמימות‪.‬‬ ‫־דגד )פרס וכלל שבתורה(‪ .‬שם )מזל‬
‫יותר(‪.‬‬ ‫דתורה(‪ .‬רעד )למעלה מישראל(‪.‬‬
‫תומ׳׳*‬
‫תערובות מו״ר‬
‫םא־ב )עד״מ הגלגלים משתחווים‬ ‫גא )דעכשיו‪ ,‬לתוסיף אור באצי׳(‪.‬‬
‫לשכיגה‪ .‬ומ״מ עובדים לחם(‪.‬‬ ‫רא )לאתקגא רזא דשמי׳(‪.‬‬
‫ת״ת‬ ‫תושכ״כ‪ ,‬תושבע״פ‬
‫רבה )התכללות חו״ג(‪ .‬רבו )א‪ .‬בולל‬ ‫צח• )אותיות דתושב״ב ‪ .‬שגמשבים‬
‫חו״ג‪ ,‬ב‪ .‬בלי הרכבת חו״ג(‪ ,‬שמ )איגו‬ ‫בתושבע״פ‪ ,‬מבהי׳‪.‬ביגה(‪ .‬שם )בתי׳‬
‫בבחי׳ בלי ממש(‪.‬‬ ‫צורת האותיות והומר האותיות(‪ .‬קבז‬
‫)תושב״כ‪ ,‬האות?ות‪:‬הן בדקדוק(‪ .‬רביז‬
‫)לאתקנא רזא דשמי׳‪ ,‬התן ובלה(• תפלח‬
‫גב )אופן הבירור‪ ,‬בכחות‬ ‫יב )רצו״ש(‪.‬‬ ‫רמז )עה״ח ועה״ך(‪ .‬ל )אותיות‬
‫ר‬
 ‫מ פ ת ח ענינים‬ ‫שפב‬

‫תפלץ‬ ‫הנפש(‪ .‬ס )המשכת בהי׳ אוא״ם‬

‫הסוכ״ע בבהי׳ מ ל ‪ /‬ע ד ד׳ שעות(‪.‬‬
‫מוחין‪ ,‬תו״ב והו״ג(‪.‬‬ ‫קעה )ד׳‬
‫עא )רצון חדש(‪ .‬קז )הלישות כה‬
‫הנה״ב ופעולת הביטול בו(‪ .‬קכט‬
‫תקיעה שכריפ ותרועה‬ ‫)בכל ההפלה התכללות מכל מדדי׳‬
‫)תקיעה‪ ,‬מעומקא דלבא‪ .‬שדת׳‬ ‫מו‬ ‫האבות(‪ .‬קל )המשכת רצון הדש ע״י‬
‫התעוררות מלמעלה(‪.‬‬ ‫הקדמה דק״ש(‪ .‬קלד )העלאה מלמטה‬
‫למעלה(‪ .‬קמה )וכמו לרפאות החולה‬
‫תשוכה‬ ‫אי״ז התהדשות ממש!(‪ .‬קג )ג׳‬
‫ראשונות(‪ .‬קנג )הארה ך ש ב ת בכ״י(‪.‬‬
‫כז )מעצמו‪ .‬מלמעלה(‪ .‬ע ב )מלמעלה‬
‫קנג־ד )ק״ש ושמו״ע‪,‬הילוקים בביטו­‬
‫שם )התעוררות תשובי•‬ ‫למטה(‪.‬‬
‫לם(‪ .‬קנה )סמיכת גאולה לתפלה(‪.‬‬
‫מלמטלמ״ע‪ ,‬מיגמת״ר(‪ ,‬עג)התעוררות‬
‫קעא )מהשבה ודבור דתפלה(‪ .‬קפה‬
‫תשובה מלמעלפדט‪ ,‬למעלה מיג״מ‬
‫)הקרבת נה״ב(‪ .‬דיה )שיהי׳ בידיעה‬
‫)תשובה תתאה(•‬ ‫עד‬ ‫הרחמים(‪.‬‬
‫ומהידיעה יבוא לידי ראי׳ באלקות(‪.‬‬
‫עה )תשובה עילאה(‪ .‬שם )חשובה׳‬
‫ר כ )שמו״ע‪ ,‬ביטול המציאות‪ ,‬יהו״ע(‪.‬‬
‫תשוב למקורה העצמי(‪ .‬עו )יתרון‬
‫רכט )בירור ‪.‬דנה״ב ע״י אותיות‬
‫בתשו״ע(‪ .‬שם )תשובה דבל השבה‬
‫ע ז‬
‫התפלה(‪ .‬רמז )פםוד׳׳ז וברכות ק״ש(‪.‬‬
‫ועשרת ימי תשובה‪ ,‬תלוקם(•‬
‫רנא )מעלת התפלה על תודה‪ ,‬שינוי‬
‫)תשו״ע‪ ,‬מלמעלה(‪ .‬ק פ ־ א )תשו״ח‬
‫גשמיות עוה״ז(‪ .‬רנה )תשובה עילאה(‪.‬‬
‫ותשו״ע(‪,‬‬
‫שם )בשמו״ע‪ ,‬גילוי מזל דגשמה(‪.‬‬
‫שם )סולם(‪ .‬רסד )כובד ראש‪ .‬פי׳‬
‫תשרי‬ ‫הה״מ(‪ .‬רסה )כובד ראש ושמהה(‪.‬‬
‫עב )תשר״ק‪ ,‬מלמטלמ״ע(‪.‬‬ ‫רסו )ל׳ התהברות‪ ,‬סוכ״ע בממכ״ע(‪.‬‬
 ‫ביטויים אי מיילים‬
‫איד הוא חיינו ממש ואבינו האמיתי ומודל נפלאותיו וחפדיו‬
‫הרביפ והעצומים ב‪0‬פיפ ונפלאות הן נפיה פלליים וחן פרטיים בכאו״א‬
‫בחיי ומזתי ובהצלה — רפא‪.‬‬
‫אפשר דישמעאל לא יש מהם גדים‪...‬דלם״ז צ״ל מח״ע הבידורי׳‬
‫כזרעא דישמעאל וצל״ע לתווך חעניניס — קו‪.‬‬
‫בבע״ת א׳ שהי׳ בימי רבינו נ״ע שע״י התשובה שלו לקח גם‬
‫*^‪h^JP^J‬‬ ‫מ י י‬ ‫ש ב ז ת י‬
‫הניצוצות שבאו בגופים למטי?‬
‫והתעודדות תשובה שלו הי׳ ע״י שאמד לו דבינו נ״ע מאדז״ל שבגמ‬
‫כענין ראכ״ד _ ‪.‬‬ ‫פ א‬

‫גופים לא יהיו גשמיים כ״א יהיו אלקות ממש — להי‬

‫ה ל כ‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫&‬ ‫ג ש פ‬
‫?^^‪DT‬‬ ‫י *״‬ ‫העולם קודאין להולי דעה זי‬
‫מריבוי תאוות גשמים ‪ . . .‬א ך אנו דזאין שגם באותן שאינם מתענגים‬
‫בתענוגי כנ׳‪ #‬נמצא הדלי רעה זו ‪-‬־ רצג‪.‬‬
‫‪t‬‬ ‫הענין ע״ד ההפידות — פג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הד כדדא אפי׳ בדורות הראשונים הי נשמות דאצי — רמג‪.‬‬
‫הוא מי ימצאנו ‪-‬‬ ‫‪w‬‬ ‫״‬ ‫‪w‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כ‬ ‫ש ג ת ו ש ב‬ ‫ן ה ח ב‬ ‫פ נ י מ י‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫מ‬

‫רנט‪.‬‬
‫יש להרהיב כללות הענין — עא‪.‬‬
‫י׳׳ל כד׳׳א‬
‫אין קריאה של אמת יותר‬ ‫א ח ד‬ ‫‪,‬‬ ‫ג ה‬ ‫*‬ ‫ל ה ת ק ש ר‬ ‫ב א מ ת‬ ‫ה ח פ ץ‬ ‫ב ל‬

‫ד‬ ‫ממה שיקבל בק׳׳ש — סג‪.‬‬

‫‪TO‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ה ן ‪ 5‬י ל מ‬
‫לתווף‬
‫וצ״ע »‬
‫"״ ‪ .‬מ מ‬
‫^ ‪ .^. .‬אח׳׳כ ר א י ת י ‪. .‬‬ ‫כ ן‬ ‫ג מ צ א‬ ‫ל א‬ ‫ח‬
‫״*‬ ‫ש ג ע‬ ‫כ מ ד ו מ ה‬

‫״ י ״ וכ״ז צ״ע ‪ -‬־ צה‪.‬‬

‫ק מ ה‬ ‫י י‬ ‫ת‬ ‫צי‬
‫‪ -‬רלב‬ ‫'‬ ‫כמ״ש אור חיש ^ י ו * ~־‬
‫מח צריף לחצדיק ״ י עולמות וכי לנכפיפ הוא צר ד‬ ‫ש‬

‫‪ ,‬י »י לא יכחד בחיים ~־ רסח‪.‬‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫ן ע ח ר ת ב ח י‬ ‫ע‬ ‫מ ה‬

‫תמיאגחג‬ ‫]צ‬
‫נא‬ ‫‪,‬‬ ‫עמ׳׳שבאודדכד״היאלר י^‬
‫א י י‬ ‫ב י י נ ע‬ ‫ה‬
‫טג‬ ‫י *יי‬ ‫עד שטייט ע איו די‬
‫*״ל ההשבה מלמעלה י׳* צודקת הטענח חזאת‬ ‫)י‬

‫צ״ע לבאר זה ע״ד ההפידות — ם‪.‬‬

‫‪m‬‬ ‫פ י‬ ‫י ש ״ י‬
‫שהי׳ וחוק מאד מלהתםעל‬
‫‪p‬‬ ‫הנםתר ^ ו‬
‫‪1»p1‬שהי‬ ‫התורה" * ‪7‬‬
‫מקור * י‬
‫הי׳י ״ ״‬
‫דשכ״י '‬
‫_‬ ‫כתשכהות — רא‪.‬‬ ‫‪m‬‬

‫שפג‬ ‫* ״ ~~‬ ‫—־‬

 ‫לזכות‬
‫חנה בת רבקה‬ ‫ובתם‬ ‫ש נ י א ו ר ז ל מ ן בן א ס ת ר — ח י ר ו ת א מ י ת י‬

‫ו ב נ ם י ה ו ד ה ל י י ב בן ר ב ק ה‬ ‫וזוגתו ח ו ה ב ת ש ר ה ב ר כ ה‬

‫שרה ברבה בת אסתר‬ ‫נכדתו‬ ‫בנו י צ ח ק מ א י ר בן ח ו ה‬

‫מ נ ח ם מ ע נ ד ל בן ה א ד א רייזל‬ ‫ובעלה‬ ‫בתו אסתר ב ת חוה‬

‫ו ב נ ם לוי י צ ח ק בן ש ר ה ב ר ב ה‬ ‫בנו נ ת ן בן ח ו ה‬

‫חנה ב ת שרה ברבה‬ ‫ובתם‬ ‫כלתו חנה רבקה ב ת רחל דוואשע‬

‫טתרר‬
‫מלכה בת אסת‬ ‫נכדתו‬ ‫ח ת נ ו מ נ ח ם נ ח ו ם בן ג י ט ל — ח י ר ו ת א מ י ת י‬
‫ע‬
‫אלימלר "‬ ‫ילע״נ ב ע ל ה ה מ נ ו ה‬ ‫כ ל ת ו צבי׳ מרים ב ת שיינא ח ו ה‬
‫א ל י ע ז ר‬

‫בן ניסן שיחי׳‬ ‫נ כ ד ו מ נ ח ם מ ע נ ד ל בן ח נ ה ר ב ק ה‬

‫ו ב ת ה חי׳ מ ו ש ק א ב ת מ ל כ ה‬ ‫נכדתו שרה ברבה ב ת חנה רבקה‬

‫ו ב ע ל ה י ה ו ש ע בן ע ט א ד ב ו ר ה‬
‫חנה בת אסתר‬ ‫נכדתו‬
‫ו ב ע ל ה י ש ר א ל מ א י ר בן ח נ ה הינד*‬ ‫ו ב נ ם מ נ ח ם מ ע נ ד ל בן ש ר ה ב ר כ ה‬
‫ו ב ת ם חי׳ מ ו ש ק א ב ת ש ר ה ב ר כ ה‬
‫ו ב נ ם לוי י צ ח ק בן ח נ ה‬
‫נ כ ד ו א ב ר ה ם י ה ו ש ע ה ע ש י ל בן א ם ת י‬ ‫נכדתו א ס ת ר ב ת חנה רבקה‬
‫ו ב ע ל ה י ו ס ף בן מ נ ו ח ה‬
‫נכדו יוסף י צ ח ק בן א ס ת ר‬
‫ו ב ת ם חי׳ מ ו ש ק א ב ת א ס ת ר‬
‫נ כ ד ו נתן בן א ס ת ר‬
‫נכדו א ב ר ה ם י ה ו ש ע ה ע ש י ל בן ח נ ה ר ב ק ה‬
‫נכדו ש ל מ ה בן א ס ת ר‬
‫נ כ ד ו צ ב י ה י ר ש בן ח נ ה ר ב ק ה‬
‫נכדתו ר ח ל רייזל ב ת א ס ת ר‬
‫נכדתו נ ח מ ה דינה ב ת ח נ ה ר ב ק ה‬
‫נכדו ש ל ו ם ד ו ב ע ר בן א ס ת ר‬
‫‪ p‬חנה רבקה‬ ‫נכדו נתן‬
‫נכדתו דבורה ל א ה ב ת א ס ת ר‬
‫מ‬
‫נכדתו פריידא מ ל כ ה ב ת ח נ ה רבקה‬
‫נ כ ד י א ב ר ה ם י ה ו ש ע ה ע ש י ל בן *ביי‬
‫נכדו י ש ר א ל בן ח נ ה ר ב ק ה‬
‫ח נ ה ב ת צבי׳ מ ר י ם‬ ‫נכדתו‬
‫נכדתו ניטל ב ת ח נ ה ר ב ק ה‬
‫נכדו מ ש ה מ ר ד כ י בן צבי׳ מ ר י ם‬
‫נכדו ש מ ו א ל בן ח נ ה ר ב ק ה‬
‫א ס ת ר ב ת צבי׳ מ ר י ם‬ ‫נכדתו‬
‫נכדו מ ש ה בן ח נ ה ר ב ק ה‬
‫נ כ ד ת ו ד ב ו ר ה ל א ה ב ת צבי׳ מ ר י ם‬
‫נכדתו רבקה ב ת א ס ח ר‬
‫נ כ ר ת ו ר ב ק ה ב ת צבי׳ מ ר י ם‬
‫ו ב ע ל ה א ה ר ן בן נ י ט ל ל א ה‬
‫נ כ ד ת ו ש ט ע ר נ א ש ר ה ב ת צבי׳ מרים‬
‫ו ב נ ם ל ו י י צ ח ק בן ר ב ק ה‬

‫שיחיו‬