‫המוזיאון הוירטואלי של יהודי רומניה‪1-‬‬

‫‪Muzeul Virtual al Evreilor din Romania-1‬‬

‫‪Romania‬‬

‫כתב‪,‬ערך ותרגם‪:‬‬
‫יוסף דימנטשטיין אבני‬
‫זיכרונות – ‪1/12/2023‬‬
 ‫‪2‬‬

‫תוכן‬
‫מבוא ‪4 ...............................................................................................‬‬
‫‪5 .................................................................................... Introducere‬‬
‫*השכונה היהודית של בקאו‪-‬רחוב "לקא" )יוסף אבני(‪6 .................................‬‬
‫)‪7 ............................................. *Bacau – Strada Leca (Ceuca Mihai‬‬
‫*סבא רבא רבא מביבולארי ‪10 ................................ (Rita Yaron) Bivolari‬‬
‫*אמא יקרה מ‪12 ..................... (Dov Klein) Campulung Moldovenesc -‬‬
‫*"אני דור שלישי בארץ" )‪13 .................................... (Yahav Fălticineanu‬‬
‫*"אנחנו והמכונית של הצבא הגרמני" )‪17 ................................ (Robi Klein‬‬
‫*ביקור בעיירה ‪18 .......................................... (Amir Carmeli) Darabani‬‬
‫מסמכים היסטוריים של אבא ‪) Lazar Diamantstein‬הלן דימנטשטיין כ"ץ( ‪21 .‬‬
‫אביה של אשתי לילי ‪) David Veisman -‬אבני יוסף(‪25 ...............................‬‬
‫*"ספר שכתב חמי פיליפ אלטר ז"ל" )‪25 ............................. (Ediana Aldea‬‬
‫*התרגשות בספרייה הלאומית )שרה דוד פרדס( ‪27 ....................................‬‬
‫*“ערך וליקט דוד שלמה" בספרייה הלאומית ‪27 ..........................................‬‬
‫*"מקום אחד לכל הזיכרונות" קבוצת פייסבוק ‪28 ......... (Guy Barak) Tarasa‬‬
‫*"כיצד הגעתי לעולם או לא?" )‪30 .................................. (Robert Donner‬‬
‫*שביל הזהב )מזיכרונות ערפד טרנסילבאני( )‪34 .............. (Robert Donner‬‬
‫*פמוטים מהבית ברומניה )יוספה קנכט( ‪42 ...............................................‬‬
‫*תמונות מטרנסניסטריה )‪43 .................................. (Tsiki Berger Cohen‬‬
‫*שארית הפליטה‪44 .................................... (Miriam Shtrik-Dorfman) ...‬‬
‫*חנוכיה מהבית )‪46 ......................................... (Miriam Shtrik-Dorfman‬‬
‫*תעודת נישואין של סבא וסבתא )‪46 ................................. (Ediana Aldea‬‬
‫*כיסוי חלות לשבת )הלן כ"ץ( ‪48 ..............................................................‬‬
‫*טלית וכיפה של בעלי ז"ל )‪48 ..........................................(Ediana Aldea‬‬
‫*ספר תפילה של סבתא רבה שלי ועוד מזכרות )‪50 ............... (Gertrud Pilisi‬‬
 ‫‪3‬‬

‫*סט לטכשיטים )ורדה לב( ‪52 .................................................................‬‬

‫*הודעה מיוחדת מרובי קליין שהוא מיוצאי ‪) Deva‬רובי קליין( ‪53 ....................‬‬
‫*ריקמה ביתית )אדמוני( ‪55 ...................................................................‬‬
‫*מוצגים של בן דודי מקלוז' )שמואל ויוסף דימנטשטיין( ‪55 ............................‬‬
‫*השעון של סבא שלי )רובי קליין( ‪57 ........................................................‬‬
‫*הפמוטים של סבתא )זהבה זילברמן( ‪59 .................................................‬‬
‫*רשימות בעלי הבתים ברחוב לקא של ‪59 ................(Ceuca Mihai) Bacau‬‬
‫*"כותל הדמעות" )רובי קליין( ‪65 .............................................................‬‬
‫*בית הקברות בזיכרון יעקוב )‪67 ............................. (Tsiki Berger-Cohen‬‬
‫*בית הכנסת ב‪) Deva-‬רובי קליין( ‪68 .......................................................‬‬
 ‫‪4‬‬

‫מבוא‬

‫בתקופה הנוכחית )דצמבר ‪ ,(2017‬כשנודע לי על הקמת מוזיאון של יהודי‬

‫רומניה בראש‪-‬פינה‪ ,‬אנסה לשלב בקבוצה שלנו )"שורשים רומניים" בניהולה‬
‫של ציקי ברגר‪-‬כהן(‪ ,‬בעזרתכם‪" ,‬מוזיאון וירטואלי" של חלק מיהודי רומניה‬
‫שעלו לארץ והקימו משפחות לתפארת‪ ,‬ואשר בחלקם משתתפים בקבוצה‬
‫הזאת‪ .‬אז‪ ,‬איך‪ ,‬לדעתי‪ ,‬אפשר לשלב כאן‪' ,‬מוזיאון וירטואלי "כזה? הצעתי היא‪,‬‬
‫לשתף כאן בקבוצה תמונות וסיפורים עלינו ועל אבות‪-‬אבותינו‪ -‬תמונות של‬
‫חפצים שהובאו מרומניה‪ ,‬כגון‪ :‬עבודות יד‪ ,‬תשמישי קדושה ויודאיקה‪ ,‬כלי‬
‫מטבח מיוחדים‪ ,‬כותרות של ספרי תפילה עתיקים‪ ,‬כותרות של ספרי בישול‬
‫ובכלל ספרים ועיתונים עתיקים על יהודים ועוד כמידת הרצון שלכם; כמו כן‪,‬‬
‫סיפורים לא ארוכים מדי מבית אמא או אבא ואפילו עלינו‪ .‬כדוגמא‪ ,‬אני מצרף‬
‫תמונות על מספר חפצים שנשארו ברשותי מבית אמא ואבא‪ :‬ציצית‪ ,‬שקראתי‬
‫ביידיש 'לאפצידעקל'‪ ,‬כיסוי של תפילין של אבי ז"ל עם האותיות ‪D_L,‬‬
‫‪ ,DIAMANTSTEIN LAZAR,‬טלית של אבי עם הכתובת 'והביאנו לציון‬
‫ברינה‪ ,‬מזכרת ירושלים'‪,‬וסלסלת מברשות של אמי‪ ,‬אילונה‪ ,‬ז"ל עם הכותרת‬
‫ברומנית "‪ ."PERII‬כשיטה לשילוב התמונות וסיפורים‪ ,‬אני מציע לצלם את‬
‫החפצים השונים באמצעות הטלפון הנייד ולהציג אותן בקבוצה שלנו‬
‫ב"פייסבוק"‪.‬‬

‫אני מקדיש את הכרך הזה לאזרחי ישראל אשר מוצאם מרומניה ולדורות‬
‫הבאים!‬

‫אני גם מקדיש את הכרך הזה לאזרחי רומניה אשר כתבו על ההיסטוריה של‬
‫יהודי רומניה!‬

‫* השימוש נעשה לפי סעיף ‪27‬א' במסגרת תיקון מס' ‪ 5‬לחוק זכות יוצרים‪ .‬גם‬
‫בהמשך‪ ,‬כמו השימוש בפוסטים‪ ,‬תמונות וכתבות הוא מבוסס על אותו סעיף‬
‫‪27‬אי‪ .‬אני גם מוסיף שאעזר בתרגומים ב‪ Google Translate -‬ולכן אני מודה‬
‫להם על הכלי החשוב הזה עבור כל מתרגם‪.‬‬

‫יוסף דימנטשטיין אבני‬

 5

Introducere

In aceste zile (Decembrie 2017), cand am aflat ca se construieste

un muzeu despre evreii din Romania, in Rosh-Pina, am decis sa
integrez in grupa aceasta ("Shorashim Romaniim" care e condus
de Tziki Berger-Cohen) un "Muzeu Virtual‫ ״‬despre o parte din
evreii din Romania care au imigrat la Israel. Acest "Muzeu Virtual"
poate, cu ajutorul dumneavoastra, sa cuprinda fotografii si mici
povestiri despre noi si despre parintii nostrii. Astfel generatiile
viitoare ale copiilor si nepotilor nostrii vor invata cum au trait
parintii si strabunicii in perioada cand au trait in Romania. Am
adaugat cateva poze de relicve ramase la mine de la parintii mei.

Dedic acest volum cetatenilor Israelului care sunt descendenti

din Romania si generatiilor viitoare!

Dedic acest volum si cetatenilor Romaniei care au scris

despre istoria evreilor din Romania!

*Utilizarea se face conform sectiunii 27 Alef in cadrul

amendamentului No.5 la legea dreptului de autor.

Jossef Diamantstein Avni

 ‫‪6‬‬

‫חפצים שנשארו ברשותי מבית אמא ואבא‬

‫*השכונה היהודית של בקאו‪-‬רחוב "לקא" )יוסף אבני(‬

‫"המוזיאון הווירטואלי' )פוסט נוסף‪-‬אתם מוזמנים לצרף תמונות של מקומות בהן‬

‫יהודים גרו פעם ברומניה היכן אבות אבותינו חיו וגרו שנים‪-‬כאן צירפתי את‬
‫שכונת "לקא" ‪ ,‬שכונה יהודית‪ ,‬בבקאו‪ ,‬היכן שגרו פעם‪ ,‬בעבר הרחוק יהודים‬
‫רבים ביניהם בני משפחתה של אשתי‪ ,‬משפחת ויסמן‪ .‬אני מבקש שתפרסמו‬
‫פוסטים וגם תגובות בנושאים דומים רק בבקשה תציינו‪ ,‬אם תרצו‪ ,‬את מילות‬
‫המפתח 'המוזיאון הוירטואלי' ‪-‬בדרך הזאת תוכלו לחפש ולמצוא את הפוסטים‬
‫ואת התגובות שקשורים לנושא‪.‬‬

‫אלה תמונות היסטוריות ששיתף המהנדס צי'אוקה מיחאי של השכונה היהודית‬

‫‪.‬שהייתה ואיננה עוד בשם "לקא"‪ ,‬בעיר בקאו‪ ,‬חבל מולדובה‪ ,‬רומניה‪.‬‬

‫‪Multumesc dl. Ing. Ceuca‬‬

‫‪euca Mihai pentru post si fotografiile‬‬
‫‪presentate in "Muzeul Virtual" al grupei noastre.‬‬
 7

*Bacau – Strada Leca (Ceuca Mihai)

O surpriză oferită de o carte poștală ilustrată. Imagini ale străzii

Leca din anul 1980. În panorama fotografiată de pe hotelul
Decebal se disting în partea de sus a imaginii casele de pe strada
Leca. Am făcut un zoom pe zona încercuită. Puțin deviat față de
strada veche, a fost trasat (și realizat) bulevardul Alexandru cel
Bun. În altă fotografie, o casă de pe aceeași stradă. Nu se poate
preciza (încă) numărul casei. Un plan din 1896 și altul din 1966
dau o imagine de ansamblu al cartierului.

‫ בפנורמה שצולמה ממלון "דצ'יבל" ניתן‬.1980 ‫תמונה של רחוב "לקא" משנת‬

‫להבחין בין הבתים ברחוב "לקא" בראש התמונה‬
 ‫‪8‬‬

‫הגדלה ב"זום" של האיזור המוקף בעיגול‬

‫הרישומים ברומנית מלמעלה למטה ומימין לשמאל‪ :‬האי בנחל "ביסטריצה"‪,‬‬

‫מבנה ‪ 9‬מאי‪ ,‬תיכון ספורט‪ ,‬מבנה של "פיצה לוקא"‪ ,‬בית הטלפוניה‪ ,‬אולם‬
‫ספורט ורחוב "פטרו רארש"‬
 ‫‪9‬‬

‫חזית של בית כנסת "י&ב ברקוביץ'" ברחוב "לקא" – מס‪ – 39 .‬התמונה‬

‫מאוסף מוזיאון הקהילה היהודית של בקאו‬

‫בית כנסת "הסנדלרים" ברחוב "לקא" מס‪ - 77.‬התמונה מאוסף מוזיאון‬

‫הקהילה היהודית של בקאו‬
 ‫‪10‬‬

‫*סבא רבא רבא מביבולארי ‪(Rita Yaron) Bivolari‬‬

‫סבא רבא רבא שלי הגיע מעיירה קטנה בשם ביבולארי לעיר הגדולה יאשי על‬
‫עגלה רתומה לסוסים‪ .‬ההורים שלי נולדו ביאש‪ .‬פרטים על העיירה‪:‬‬

‫רומניה‪.‬‬ ‫עיירה במחוז יאש ‪ (IASI),‬חבל מולדובה ‪ (MOLDOVA),‬הרגאט‪ ,‬צפון מזרח‬

‫ביבולאר‪ ,‬על גדות הנהר פרוט ‪ (PRUT),‬נוסדה ב‪ 1834-‬ורוב תושביה היו יהודים‪,‬‬
‫בעלי מלאכה וסוחרים זעירים‪ .‬רב העיירה ב‪ 1908-‬היה ר' חנוך העניק שאפרן‬
‫‪ (SAFRAN),‬מחבר "מנחת חנוך" ו"דרושי חנוך"‪ .‬הקהילה הקימה את מוסדותיה‬
‫על‪-‬פי דפוסי המסורת והתרבות היהודית‪ .‬במקום היו ארבעה בתי‪-‬כנסת‪ ,‬מקווה‪,‬‬
‫בית מרחץ ובית‪-‬ספר עברי ‪ -‬רומני‪ ,‬בו למדו כ‪ 300-‬בנים ובנות‪ .‬בימי מרד‬
‫האיכרים )‪ ,1907‬על רקע חלוקת אדמות( פרצו האיכרים לעיירה ושדדו ‪118‬‬
‫בתי‪ -‬יהודים‪ .‬משנת ‪ 1908‬פעלה בביבולאר אגודה ציונית בשם "דרכי ציון"‪.‬‬
‫אחר כך פעלה תנועת הנוער הציונית "השומר הצעיר"‪ .‬בשנות השלושים עלו‬
‫ראשוני העולים לארץ ישראל‪ .‬ב‪ 1930-‬היו בביבולאר ‪ 987‬יהודים‪ ,‬שהיוו ‪%‬‬
‫‪ 34.3‬מכלל האוכלוסיה‪.‬‬

‫תקופת השואה‬

‫בשנות השלושים של המאה העשרים סיכנה האנטישמיות‪ ,‬שפשטה אז‬

‫ברומניה את חיי היהודים בביבולארי‪ .‬עם פרוץ מלחמת העולם השנייה לא היה‬
‫שנוי במצבם‪ ,‬אך באביב ‪ 1941‬כשנפוצו שמועות על פלישת הצבא האדום‬
‫לרומניה‪ ,‬החלו שוב הסתות נגדם‪ ,‬כאילו הם עומדים בקשר עם הסובייטים‬
‫שמעבר לגבול‪.‬‬

‫ב‪ 15-‬במאי ‪ 1941‬נעצרו פרנסי הקהילה היהודית וצעיריה‪ ,‬הואשמו בקומוניזם‬

‫ונשלחו לכלא ביאשי ולעבודות כפייה בגאיישט ‪ (GAESTI).‬ב‪ 15-‬ביוני ‪1941‬‬
‫נעצרו פעילי התנועה הציונית והוגלו למחנה עבודה בוידלה‪(VIDELE).‬‬

‫ביוני ‪ ,1941‬ערב המתקפה הגרמנית על ברית‪-‬המועצות והקרבות שבהם‬

‫השתתף הצבא הרומני לצד הגרמנים‪ ,‬גורשו יהודי ביבולאר והסביבה לעיר יאש‪,‬‬
‫שם נרצחו רבים ביום ‪ 21‬ביוני‪ ,‬בפוגרום הידוע בשם "יום ראשון השחור‪" .‬‬

‫בזמן המלחמה ואחריה עלו לארץ ישראל רוב ניצולי ביבולארי באוניות מעפילים‬
‫ובדרך היבשה ‪.‬‬
 ‫‪11‬‬

‫סבא רבא רבא של ריטה ירון‬

 ‫‪12‬‬

‫*אמא יקרה מ‪(Dov Klein) Campulung Moldovenesc -‬‬

‫בצער רב נפרדנו אחי אריה‪ ,‬אני ובני המשפחה‪ ,‬היום אחה"צ מאמא שלי רגינה‬
‫קליין ז"ל‪ ,‬שורדת השואה ממחנה ההשמדה טרנסניסטריה‪.‬‬

‫אמא ילידת קימפולונג מולדובנסק רומניה‪ .‬רק באוגוסט השנה נסעתי לחוות את‬
‫נוף ילדותה‪ .‬ביקרתי גם בגבעה הזו‪ ,‬שבה אמא שלנו מצולמת ומשקיפה על‬
‫העיירה‪ .‬גבעת ‪ Runc‬ב‪-Campulung Moldovenesec. -‬התמונה צולמה ב‪-‬‬
‫‪ 1956‬כשאמא היתה בת ‪.20‬‬

‫מתגעגע ‪.‬‬ ‫אמא‪ ,‬כבר‬

‫אמא של דוב קליין‬

 ‫‪13‬‬

‫*"אני דור שלישי בארץ" )‪(Yahav Fălticineanu‬‬

‫ישראלי צבר לכל דבר ועניין וגאה בזה‪ .‬וכן‪ ,‬שורשי מרומניה ‪.‬‬
‫ועוד משני הצדדים‪.. ! Vai de mine ,‬אוי לי!‬
‫סתם‪ ,‬יש גאוות יחידה !‬
‫משפחתי‪ ,‬משפחת ‪ Fălticineanu,‬בעבר הייתה בין המוכרות באזור מולדובה‬
‫הרומנית שבצפון רומניה‪ ,‬חיו בעיר ‪. Roman‬‬
‫מקור השם מהעיר ‪ Fălticeni‬שכמה דורות אחורה אחד הסבים היה ראש‬
‫העייריה‪.‬‬
‫הסבא רבא שלי ‪, Iancu Fălticineanu‬יעקב‪ ,‬היה סוחר בקר נודע בעל נכסים‬
‫רבים ובעל תואר "‪ "Boier‬שניתן לאנשי אצולה מכובדים בעלי נכסים רבים ‪.‬‬
‫לינקו היו ‪ 12‬בנים ובת אחת ‪.‬‬
‫לאחר המלחמה‪ ,‬כשהסובייטים היו ברומניה באו ודרשו ממנו כ‪ 500-‬ראשי בקר‪,‬‬
‫ינקו סירב לדרישתם ולאחר מספר ימים קיבל מהם צו שכל רכושו מוחרם‪ .‬בין‬
‫הדברים שהוחרמו‪ -‬אדמות‪ ,‬בקר‪ ,‬כלי עבודה‪ ,‬רכבים‪ ,‬אוניות וכו ‪.‬‬
‫ינקו נכנס לדכאונות כבדים שהביאו אותו עד כדי התאבדות בתלייה בפאתי‬
‫העיר רומן ‪.‬‬
‫כשנה לאחר מכן המשפחה עלתה ארצה חסרת כל‪.‬‬
‫לפני כשנתיים וקצת נסעתי לטיול שורשים לראשונה בחיי ‪ .‬אני ואבי שכרנו רכב‬
‫ביאשי ונסענו לרומן‪ .‬כשהגענו לרומן אבי ביקש שאוריד אותו באחת החנויות‬
‫במרכז העיר ואחפש חניה ‪.‬‬
‫נסעתי ונסעתי כשאני רואה באזור חניות רבות אבל משום מה לאחר כמה דקות‬
‫נסיעה פניתי ימינה למגרש חניה קטן ומשם צעדתי כמה דקות לחנות‪.‬‬
‫כשהגעתי אבי לא הבין למה לקח לי כל כך הרבה זמן כשיש המון חניות באזור‬
‫אך לא ידעתי מה לענות לו ‪.‬‬
‫כשחזרנו לרכב אבי סיפר לי שבמגרש הזה בדיוק עמד בית המשפחה ‪.‬‬
‫כשגיליתי זאת קפאתי במקומי ולא הצלחתי לזוז ‪.‬‬
‫מה משך אותי דווקא לשם ?‬
‫חוזר ‪ 19‬שנה אחורה ‪.‬‬
‫סיטואציה דומה ‪.‬‬
‫אבי ביקר ברומן לראשונה‪ ,‬טייל בעיר ופתאום נעמד מול אותו מגרש )בלי לדעת‬
‫שזה המגרש( והיה משוכנע שזה המגרש וכך גם התברר ‪.‬‬
‫לפני כשנתיים בדיוק קבלתי את הדרכון הרומני שלי‪ ,‬לא במכוון ביום פטירתו‬
‫של סבי ארנולד שהיה בנו של ינקו הסבא רבא המדובר ‪.‬‬
‫לפני כמה שנים אמי גילתה את הקבר של הסבתא רבתא שלי‪ ,‬שלימה‪ ,‬אשתו‬
‫של ינקו לגמרי במקרה בבית העלמין בראשון לציון כשעלתה לקבר של סביה‬
‫)אבא שלי לא הכיר את הסבתא ולא ידע היכן נקברה ‪.‬‬
‫לפני כשנה עשיתי את אותו טיול שוב‪ ,‬הפעם עם המשפחה היותר מורחבת ‪.‬‬
‫עלינו לקברו של ינקו וזכיתי לתת את חלקי יחד עם משפחתי בשיפוץ מצבתו של‬
‫ינקו שגם אני קרוי על שמו‪* -‬יהב יעקב פלטיציניאנו*‪.‬‬
‫זאת בעיני סגירת מעגל ‪.‬‬
‫לא יודע אם מקריות או יד הגורל‪ ...‬או בכלל תת מודע‪ ..‬אבל יש דברים שבאמת‬
‫אין להם הסבר ונבצר ממני מלדעת ‪.‬‬
‫רצף המקרים פשוט משאיר אותי חסר מילים ‪.‬‬
 ‫‪14‬‬

‫ביקרתי ברומניה כל כך הרבה פעמים שאני כבר לא יכול לספור‪ .‬בפעם‬

‫הראשונה הייתי בן ‪.3‬‬
‫בבגרותי יצא לי לבקר ברומניה פעמים רבות וכל פעם מתאהב בה מחדש ‪.‬‬
‫ולאו דווקא בגלל הקשר המשפחתי ‪.‬‬
‫פשוט אוהב אותה‪.‬‬
‫אוהב את נופיה‪ ,‬את אנשיה‪ ,‬את השלווה‪ ,‬את ההוויה‪...‬‬
‫בעתיד אסקור את האזור הזה ואת אזור מולדובה בכלל ‪.‬‬
‫אז בואו להתאהב איתי ברומניה !‬

‫יהב ליד קברו של סבא רבא ינקו בבית העלמין ברומן‬

 ‫‪15‬‬

‫הקבר של סבא רבא ינקו‪ ,‬לאחר השיפוץ‬

 ‫‪16‬‬

‫סבא רבא ינקו ז"ל וסבתא רבתא שלימה ז"ל‬

‫סבא ארנולד‬
 ‫‪17‬‬

‫יהב עם שומר בית העלמין ברומן‬

‫*"אנחנו והמכונית של הצבא הגרמני" )‪(Robi Klein‬‬

‫שלום‪ ,‬אני מצרף תמונה בה אחי ואני מצולמים ליד מכונית שהייתה שייכת‬
‫לצבא הגרמני שעבר בעיר ‪ Deva‬במלחמת העולם השנייה‪ .‬אבא שלי‪,‬‬
‫שלדבריו‪" ,‬העלים" את המכונית מהחיילים בזמן שהם נכנסו לשתות משקאות‬
‫חריפים המכונית הוסתרה במחסן העצים של הסבים שלי מאחורי חומה של‬
‫עצים להסקה לקראת החורף‪.‬‬
 ‫‪18‬‬

‫‪3‬‬

‫"אחי ואני מצולמים ליד המכונית‪"...‬‬

‫*ביקור בעיירה ‪(Amir Carmeli) Darabani‬‬

‫הגענו עם אבא לבקר את העיירה בה נולד וגדל עד גיל ‪ ,24‬ולחפש את הקברים‬

‫של סבא וסבתא שלו‪.‬‬
‫דאראבאני‪ ,‬היום עם ‪ 14,000‬תושבים‪ ,‬העיירה הכי צפונית ברומניה‪ ,‬קרובה‬
‫מאוד לגבול עם מולדובה‪ ,‬היתה בית ל‪ 480 -‬משפחות יהודיות‪ .‬יהודי העיירה‬
‫עברו את השואה‪ ,‬כמו רבים מיהודי רומניה‪ .‬הגברים במחנות עבודה‪,‬‬
‫והמשפחות בטרנסניסטריה‪ ,‬באזור מוגילב שבאוקראינה‪ ,‬לשם גורשו‪.‬‬
‫מי ששרד‪ ,‬חזר לדאראבאני‪ ,‬אבל כשהבינו שהיהודים לא רצויים שם‪ ,‬החלו‬
‫לעלות לארץ‪ ,‬עד שלא נשאר שם אף יהודי אחד‪ .‬הבתים היהודים "הולאמו‪".‬‬
‫נסענו‪ ,‬אבא סמי וארבעת הילדים למסע שורשים‪ .‬מאיפה באנו‪.‬‬
‫לאחר ביקור קצר בבראשוב‪ ,‬הגענו בנהיגה מפרכת של ‪ 9‬שעות בכבישים‬
‫רעועים בהרים ובגשם שוטף שלא פסק לרגע‪ .‬התרגשנו לראות שלטים המורים‬
‫על הכיוון של דאראבאני‪ ,‬השם הזה שכל כך הרבה פעמים שמענו אודותיו‪,‬‬
‫אמיתי!‬
‫הגענו לקראת שקיעה‪ ,‬וגילינו שהבתים של המשפחות שלנו אינם עוד‪ ,‬ובניני‬
‫מגורים ועסקים בנויים במקומם לתפארת‪ .‬עד לפני מספר שנים הבתים עמדו‬
‫עדיין על תילם‪ ,‬נעולים‪ .‬שלושת בתי הכנסת של העיירה אינם עוד‪.‬‬
 ‫‪19‬‬

‫בבוקר‪ ,‬לאחר ארוחת בוקר מבוססת ממליגה וברנזה על סוגיהם‪ ,‬יצאנו לבית‬
‫הקברות היהודי שלמעשה נעזב לפני כ‪ 60-‬שנה לאחר שאחרון היהודים נקבר‬
‫שם‪ .‬בשל הגשם העז שירד והדרכים הבוציות‪ ,‬הדרך היחידה להגיע לשם היתה‬
‫על גבי עגלה הרתומה לשני סוסים נמרצים‪ ,‬כנראה אותה הדרך בה עשו‬
‫היהודים הקבורים שם את דרכם האחרונה‪ .‬מנהלת הכוורות המקומית שגרה‬
‫בסמוך‪ ,‬איתרה את המפתח לשער‪ ,‬ופתחה לנו אותו‪ .‬נרגשים‪ ,‬צעדנו לתוך‬
‫מתחם בית הקברות וגילינו שלמעשה הוא הפך ליער עד‪ .‬העצים‪ ,‬הקוצים‬
‫והשיחים גדלו פרא ובאין מפריע‪ .‬המתחם כולו מלא בבוץ ומים‪ ,‬וקשה מאוד‬
‫להתהלך בו‪ .‬הקברים‪ ,‬בני כ‪ 100-‬שנים‪ ,‬מתפוררים ומלאים טחב וירוקת‪ ,‬וקשה‬
‫מאוד לזהות ולקרא את שמות הקבורים בהם‪ .‬סרקנו בשיטתיות את המתחם‪,‬‬
‫באיטיות רבה‪ ,‬בין השיחים והעצים‪ ,‬נרטבים לגמרי ונשרטים‪ ,‬ורגע לפני שהרמנו‬
‫ידיים מצאנו שני קברים‪ :‬של סבא וסבתא של אבא סמי‪ .‬הסיפוק היה עצום‪.‬‬
‫ניכשנו עשבים ועצים מהאזור וניקינו מעט את הכתוב‪ .‬אמרנו קדיש על שני‬
‫הקברים‪ ,‬ולבסוף אף תקענו שם את דגלי ישראל‪ ,‬לאמור "ניצחנו"‪ .‬אנחנו כאן‪,‬‬
‫ארבעת הבנים של סמי צ'ובוטרו )שלימים התבקש לעברתו בשל היותו קצין‬
‫בכיר במשטרה‪ ,‬והחליפו לכרמלי(‪ ,‬סבא ל‪ 13 -‬נכדים‪ .‬בהם קורל שהשתחררה‪,‬‬
‫התחתנה‪ ,‬וסיימה תואר בהנדסה ועובדת באינטל‪ .‬שגיא שנפצע קשה ב"צוק‬
‫איתן" כקצין שריון ובמזל חזר אלינו‪ ,‬עכשיו סטודנט להנדסה‪ .‬מיקה‬
‫שהשתחררה מיחידת יהלום בצה'ל ובדרך להדרכת ילדים יהודים בארה'ב‪.‬‬
‫שקד‪ ,‬שמשרת ביחידת עוקץ בצה'ל‪ .‬בילי‪ ,‬מצטיינת בקורס פרמדיקים בצה'ל‪.‬‬
‫נואל שמשרתת כמשקית ת'ש‪ .‬וגם סול‪ ,‬ליאן‪ ,‬לי‪ ,‬טום‪ ,‬שירה‪ ,‬ניל ועדו‬
‫התלמידים‪.‬‬
‫‪ 13‬נכדים‪ ,‬יהודים הגרים בישראל‪ .‬כן‪ ,‬ניצחנו‪.‬‬
‫‪6‬‬
 ‫‪20‬‬

‫משפחת כרמלי‬

‫אבא סמי ב‪Darabani -‬‬

 ‫‪21‬‬

‫"שני קברים‪ :‬של סבא וסבתא של אבא סמי"‬

‫מסמכים היסטוריים של אבא ‪) Lazar Diamantstein‬הלן‬

‫דימנטשטיין כ"ץ(‬

‫צירפתי כאן ‪ 3‬תמונות עם מסמכים היסטוריים של אבא שלנו כשהשתחרר‬

‫מהנאצים‪ ,‬אחד בהונגרית ואחד ברוסית ואישור רומני שקיבל לבקשתו‬
‫מהקומוניטטה של היהודים בביסטריצה‪.‬‬
 ‫‪22‬‬

‫מסמך בהונגרית מ‪" : 26/3/1945-‬ארגונים יהודים בהונגריה – מעמד כפרי –‬

‫רחוב שיפ ‪ ,12‬בודפשט ‪ -‬תעודת זהות – דימנדשטיין לזר‪ ,‬נולד ב‪,1902-‬‬
‫ב"אופונוג'פולו" )‪ ,(Nuseni, jud. Bistrita-Nasaud‬היה גר ב"בורגופרונד"‬
‫)‪ (Prundul Bargaului‬ועקב הגירוש הפשיסטי בגלל יהדותו‪ ,‬נמלט סופית‬
‫והתחבא בבודפשט‪ .‬שם מקום המגורים "בורגופרונד" יש להחזיר לקדמותו‪.‬‬
‫מבקשים מהרשויות הצבאיים והאזרחיים לתמוך בו בדרכו‪ .‬בודפשט‪ 26 ,‬מרץ‬
‫‪ -".1945‬יהי זכרם ברוך‬
 ‫‪23‬‬

‫אותו מסמך ברוסית מ‪26/3/1945-‬‬

 ‫‪24‬‬

‫אישור ברומנית מהקהילה היהודית של ביסטריצה מ‪ :12/3/1962 -‬אנחנו‬

‫מאשרים שהחבר דימנשטיין לזר‪ ,‬הגר בביסטריצה‪ ,‬רחוב נ‪ .‬טיטולסקו מס‪,8 .‬‬
‫אשר נולד בכפר נושני‪ ,‬מחוז קלוז‪ ,‬ב‪ 29-‬למאי ‪ ,1902‬נעצר על ידי הרשויות‬
‫הפשיסטיות אשר הכריחו אותו לקחת חלק בעבודת הפרך ב‪ 10-‬לפברואר‬
‫‪ ,1944‬ובתאריך ‪ 3‬למאי ‪ 1944‬משפחתו הועברה בכוח למחנות המוות‪.‬‬
‫משפחתו הייתה מורכבת מאשתו אליסבטה דימנשטיין ובנם משה דימנשטיין‬
‫אשר הועברו בכוח למחנה המוות אושוויץ ונרצחו שם‪ .‬האישור הזה ניתן‬
‫בהתבסס על ההצהרות הכתובות ואשר הוצגו בפני הקהילה על ידי החבר וידר‬
‫בנדיקט והחבר לייב הרש אשר היו ביחד עם משפחתו‪ .‬הצהרות אלה נמצאות‬
‫בארכיון הקהילה‪ .‬האישור הזה יכול לשמש אותו לכל צרכיו‪ .‬חתומים היושב‬
‫ראש והמזכיר של הקהילה‪ – ".‬יהי זכרם ברוך‬
 ‫‪25‬‬

‫אביה של אשתי לילי ‪) David Veisman -‬אבני יוסף(‬

‫בתמונה המצורפת אפשר לראות את אביה של אשתי לילי‪ ,‬דוד ויסמן‪ ,‬מאחורי‬
‫הדלפק בחנות הבדים‪ ,‬בבקאו‪ .‬אחרי ‪ 1948‬שהיה כבר נשוי לבלה‪ ,‬אשתו‪ ,‬אמה‬
‫של לילי‪ ,‬אשתי שתחיה‪ .‬בלה‪ ,‬הייתה מביאה לו מדי פעם ‪sarmale cu‬‬
‫‪ mamaliga‬שהייתה מבשלת בכישרון רב‪ .‬יהי זכרם ברוך!‬

‫דוד ויסמן בחנות הבדים שבה הוא עבד‬

‫*"ספר שכתב חמי פיליפ אלטר ז"ל" )‪(Ediana Aldea‬‬

‫ספר שכתב חמי פיליפ אלטר ז"ל ב‪ 1916‬לזכר אמו ואחיו הקטן שנהרגו‬
‫בהפצצה בפיאטרה ניאמץ במלחמת העולם הראשונה‪,,,,‬החלום של בעלי היה‬
‫למצוא את הספר‪,,,‬אחרי מאמצים מרובים בתנו קרין הצליחה למצוא אותו‬
‫בספריה הלאומית ברומניה ואחרי ששילמה קצת ‪,,,‬סרקו את הספר לדיסק‬
‫וחזרה איתו ארצה‪ ,,,,‬בעלי זכה לפני פטירתו להדפיס אותו‪,,,,,‬בזמנו היתה גם‬
‫כתבה בעתון "לאשה" על הסיפור המרגש‪.‬‬
 ‫‪26‬‬

‫הספר שכתב פיליפ אלטר ז"ל‪" ,‬סיפורים"‪-‬תוכן עניינים‪ (1 :‬מבוא ‪ (2‬ללא אמא‬
‫‪ (3‬ברכבת ‪ (4‬ערב "חג המולד" ‪ (5‬חזרה בתשובה מאוחרת ‪ (6‬ריגושים של‬
‫נעורים ‪ (7‬ילד של אף אחד ‪ (8‬הילדה הקטנה מריה ‪ (9‬הסטודנט ‪ (10‬מובטל‬
‫‪ (11‬יוריקה ‪ (12‬איש זקן איציק ‪ (13‬סיפורו של קבר ‪ (14‬המשוטטים הקטנים‬
‫‪ (15‬סיפור של אמא ‪ (16‬מנוכר ‪ (17‬בירוקרטיה‬
 ‫‪27‬‬

‫התרגשות בספרייה הלאומית )שרה דוד פרדס(‬

‫התרגשתי מאוד בביקורי בספריה הלאומית היום‪ .‬הכרכים שאבא ערך וליקט‬
‫נמצאים בספריה הלאומית בירושלים‪ .‬בקישור המצ"ב בתמונות‪.‬‬

‫“ערך וליקט דוד שלמה" בספרייה הלאומית‬

‫דוד שלמה‪1930-‬‬

‫קריית ביאליק – ארגון יוצאי דורוחוי בישראל‬

 ‫‪28‬‬

‫*"מקום אחד לכל הזיכרונות" קבוצת פייסבוק ‪(Guy Barak) Tarasa‬‬

‫לפני שנסענו הקומוניסטים בבית ספר שלי קראו לי לשיחה‪ .‬אימא שלי מאוד‬
‫נבהלה‪ .‬ואני מתה מפחד אבל אין ברירה‪ .‬הגעתי לשם וראיתי בפעם הראשונה‬
‫איך הם חיים ‪.‬‬
‫הם ישבו בתוך אולם ענק עם שולחן ענק ומלא בכל הדברים הנדירים‪ .‬קוקה‬
‫קולה ומיץ אשכוליות שבחיים לא ראיתי‪ .‬אני הבנתי שיש כאן משהו מסריח‪ .‬הם‬
‫מדברים שם בגוף שלישי ולא פונים אלייך כגברת‪ ,‬אלא כ"טובריש" – חבר‪ .‬אני‬
‫הרגשתי שעכשיו הולכים לתת לי פסק דין מוות‪ ,‬פחד כזה נוראי‪ .‬הם עושים את‬
‫עצמם מאוד חשובים וזה מפחיד ‪.‬‬
‫הם מזמינים אותי לשבת‪ ,‬התיישבתי‪ .‬הם פונים אלי ואומרים לי שנודע להם‬
‫שאני תלמידה מצטיינת ושאני רוצה ללמוד רפואה‪ .‬עניתי שזה נכון‪ ,‬שזה מאוד‬
‫מושך אותי‪ .‬אז הם אמרו שיש להם הצעה בשבילי – נודע להם שקיבלנו אישור‬
‫לעזוב את רומניה‪ ,‬אבל את רומנייה‪ ,‬הם אומרים לי‪ ,‬נולדת פה‪ ,‬זו המדינה‬
‫שלך‪ ,‬איך את יכולה לעזוב את המדינה הזאת? אנחנו נעזור לך להגשים את‬
‫החלום שלך שתהיי רופאה ואת לא צריכה לעשות כלום‪ ,‬רק לחתום שאת‬
‫נשארת ברומניה ‪.‬‬
‫אני‪ ,‬נהיה לי חושך בעיניים‪ ,‬התחלתי להתפלל לאלוהים שייתן לי רעיון מה‬
‫לעשות ויציל אותי‪ .‬ובאמת אלוהים נתן לי רעיון‪ .‬עניתי להם שבאמת אין דבר‬
‫יותר חזק מהאהבה שלי לרומניה ומאוד הייתי רוצה לקבל את ההצעה שלהם‪,‬‬
‫אבל אני רוצה לשאול את עצתכם כי אני צעירה ולא מבינה הרבה‪ .‬יש לי אימא‬
‫מאוד מאוד חולה‪ .‬אילו לאחד מכם הייתה אימא מאוד חולה שזקוקה לעזרתכם‬
‫מאוד‪ ,‬האם הייתם משאירים אותה לבד כדי להגשים את החלום שלכם או‬
‫שהייתם הולכים איתה כדי לעזור לה? כי ככה חינכו אותי ברומניה‪ .‬נהיה שקט‬
‫לכמה שניות שהרגישו לי כמו שנה‪ ,‬ואז אחד מהם אמר לי שאני צודקת ושאני‬
‫צריכה להיות עם המשפחה שלי ‪.‬‬
‫זהו‪ ,‬יצאתי משם וברחתי הביתה‪ .‬כל החוויות האלה משאירות עקבות במוח של‬
‫האדם וצלקות לכל החיים‪ .‬ככה עזבנו את רומניה ובשנת ‪ 1961‬בספטמבר‬
‫הגענו לארץ ‪.‬‬
‫ליליה שטיינברג | בוקרשט | ‪1961‬‬
 ‫‪29‬‬

‫בתצלום‪ :‬ליליה בתל‪-‬אביב‪1962 ,‬‬

 ‫‪30‬‬

‫*"כיצד הגעתי לעולם או לא?" )‪(Robert Donner‬‬

‫ייתכן ומתתי‪ ,‬או יכולתי למות פעמים מספר טרם לידתי‪ ,‬כדברי פרידריך ניטשה‪.‬‬
‫כי למות אחרי לידה יכול כול אחד‪ .‬בשיח‪-‬נשים‪ ,‬אימי מגלה לזוגתי הטרייה‪,‬‬
‫שמעבירה לי‪ ,‬מדוע אין לי אחים‪ ,‬שכה רציתי‪ .‬מכתבים ששלחתי לחסידה‪,‬‬
‫לאבא סטאלין )ולעירייה( לא נענו‪ .‬או שהחסידה הטילה את האחיי לים‪-‬השכחה‪.‬‬

‫מיותר להבהיר לקוראים תמימים מה גורל יהודיה הרה בתקופת גרוש למחנות‬
‫ריכוז והשמדה‪ .‬ואחרי המלחמה‪ ,‬שוק שחור‪ ,‬אבטלה ותנאים סוציו‪-‬פוליטיים‪,‬‬
‫שאינם מעודדים ילודה ‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬אימי עוברת מספר גרידות‪ ,‬ואחיי ואחיותיי מסיימים חייהם‪ ,‬בטרם עת‪.‬‬
‫ייתכן וגם אני מחוסל בתהליך‪ .‬ולא אדע זאת לעולם‪ ,‬אם הדובר אתכם זה אני‪,‬‬
‫או אחד מאחיי ‪.‬ואני בא לעולם בצורתי הנוכחת‪ ,‬כתוצאת חוסר מעש בכורך‬
‫הסיבות‪ .‬למשפט זה השלכות פילוסופיות עמוקות‪ ,‬שאפרט בהמשך‪.‬‬

‫<<<<<<<<<<וקצת היסטוריה‬

‫משפחתי עוזבת את רומניה ‪,‬בהיותי בן ‪ ,13.5‬בדצמבר‪ . 1958‬זיכרונותיי‬

‫מחולקים לשלושה‪ ,‬כמקובל‪ :‬ילדות‪ ,‬התבגרות כעולה‪-‬מהגר‪ ,‬הרהורים‬
‫במתרחש בארץ ובעולם עד עצם כתיבת שורות אלה‪ .‬הקשר בין הספורים אינו‬
‫כרונולוגי‪ ,‬אלא אסוציאטיבי‪ .‬כרונולוגיה משעממת‪ ,‬ואסוציאציה מבטיחה הכנסת‬
‫הבזקי מקרים‪ ,‬שעלולים היו ללכת לאיבוד‪ .‬ילידי רומניה והגוש הקומוניסטי‪ ,‬או‬
‫הזוכים בווידויי הוריהם‪ ,‬ייתכן ומודעים לביטויים וערכים תקופתיים‪ .‬אפרש‬
‫ערכים שלדעתי עלומים ‪.‬‬

‫אקדים מכה למכה‪ .‬בילדותי‪ ,‬אסור לאומר זאת‪ ,‬אבל רומניה חלק מאימפריה‬
‫קומוניסטית‪ ,‬תחת כיבוש‪ ,‬ובשלטון רוסיה הסובייטית‪ .‬זה "הגוש הקומוניסטי"‪:‬‬
‫רומניה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬מזרח גרמניה‪ ,‬בולגריה‪ ,‬אלבניה‪ ,‬צ'כוסלובקיה‪ .‬אם שכחתי‬
‫מדינה‪ ,‬אין לה חשיבות בסיפורי‪ .‬תנועת האזרחים‪ ,‬בתוך הגוש חופשית למדי‪,‬‬
‫אבל יציאה לשאר מדינות העולם אסורה‪.‬‬

‫את "מסך הברזל" אני מכיר מבניין האופרה בטימישוארה‪ .‬עולה לפני ויורד‬
‫לאחר ההצגה‪ ,‬ומטרתו הגנת הקהל באולם‪ ,‬מהתפשטות אש שתפרוץ על‬
‫הבמה‪.‬‬

‫"מסך הברזל"‪ ,‬הפוליטי ‪,‬הוא קו גבול‪ ,‬מגודר‪ ,‬ממוקש‪ ,‬ושמור‪ ,‬בין מדינות הגוש‬
‫הקומוניסטי‪ ,‬לבין שאר העולם ‪.‬‬
 ‫‪31‬‬

‫<<<<<<<<<<<<<שכנתנו‪ ,‬הונגריה‬

‫לא מלמדים אותי בתקופת גאורגיו דז'‪ ,‬את הידוע לי היום‪ ,‬על פשעי "מדינת‪-‬‬
‫האחות"‪ ,‬הונגריה‪ .‬במלחמה‪ ,‬בשלום וביניהם ‪.‬‬

‫אשוב לאטילה )‪, (Atilla‬מלך ההונים‪ ,‬הסבא‪-‬רבא של ההונגרים‪ ,‬שכובש חצי‬

‫אירופה‪ ,‬ומת מדמם באף‪ .‬טרנסילבאניה‪ ,‬שהרוב בה תמיד רומני‪ ,‬הייתה‬
‫ונשארת אבן מחלוקת בין הונגריה ורומניה‪ .‬נינים של אטילה‪ ,‬מובסים בכל‬
‫הקרבות אבל שומרים על גאוות יחידה‪ .‬ו"מנכסים" את המנהיג היחיד שגובר על‬
‫הטורקים‪ ,‬יון קורבין ‪ (János Hunyadi) ,‬נסיך טרנסילבאניה‪ .‬בזמן הכיבוש‪:‬‬
‫הטורקי‪ ,‬השלטון ההבסבורגי‪ ,‬האוסטרו הונגרי‪ ,‬שם האזור בלבד‪ ,‬עובר מיד‬
‫ליד‪ .‬רק בסיום מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בהסכם טריאנון ‪(Trianon 1920 ,‬‬
‫)‪ Peace Treaty‬צפון טרנסילבאניה עוברת לרומניה‪ ,‬פיזית הפעם‪.‬‬

‫ב‪ 7-‬נובמבר ‪ , 1917‬רוסיה הופכת למדינה קומוניסטית‪ ,‬בה שולט מעמד‬

‫הפועלים‪ .‬הפחד מהתפשטות הרעיון‪ ,‬מחריד את הבורגנות ובעלי הממון בכול‬
‫הדמוקראטיות והמונרכיות ‪.‬‬

‫בין ‪ 21.3-1.8.1919‬מוקם בהונגריה‪ ,‬בתרגיל דמוקרטי‪ ,‬שלטון טרור קומוניסטי‪,‬‬

‫בהנהגת בלה קון ‪ (Bella Kun),‬כהן במקור‪ .‬רוסיה הסובייטית חנוקה במלחמת‬
‫אזרחים עם ‪ 10-20‬מיליון פצועים‪ ,‬נכים ומתים‪ .‬לא יכלה לעזור לו ‪.‬‬

‫הסוף לממשלה הקיקיונית‪ ,‬כשמשמרותיה תוקפות את הצבא הרומני‬

‫בטרנסילבאניה ‪.‬שבהתקפות נגד הרומנים מגיעים לבודפסט‪ ,‬ומוסר את השלטון‬
‫ל"אדמירל" הורטי‪ .‬דבר שיתברר כהרה אסון‪ ,‬במיוחד ליהודים‪.‬‬

‫ב‪ 1940-‬במסגרת הסכם וינה ‪ (Vienna Award of August 1940),‬צפון‬

‫טראנסילוואניה עובר לשלטון הונגרי‪ .‬באוגוסט ‪ 1944,‬רומניה‪ ,‬נכנעת ללא‬
‫תנאים לצבא האדום‪ ,‬והופכת את הנשק נגד גרמניה הנצית‪ .‬כדי למנע הדרן ‪,‬‬
‫גרמניה פולשת במרץ ‪ 1944‬להונגריה‪ .‬בזה נחתם גורל יהודי הונגריה וצפון‬
‫טרנסילבאניה‪ ,‬שעד אותו מועד לא חשים סכנה לחייהם ‪.‬‬

‫אני שומר על אווירה שפויה‪ ,‬ולא מפרט פרעות שעורכים ההונגרים ביהודים‬
‫וברומנים‪ .‬יש שמצליחים לברוח לרומניה ומעטים מגיעים עם רכבת קאסטנר‪,‬‬
‫לשוויץ‪ .‬דרך ברגן בלזן‪ ,‬לאחר גילוח ראש ומקלחת‪ ,‬ממנה יוצאים מים ‪.‬‬

‫מהצבא האדום‪ ,‬המתקדם ממזרח‪ ,‬אבל ההונגרים והגרמנים קרובים יותר‬

‫לטימישוארה‪.‬‬

‫האישי‪.‬‬ ‫וכאן אמשיך עם הספור‬

 ‫‪32‬‬

‫ב‪*** 1940-‬‬ ‫**חתונה‬

‫ז"ל‪.‬‬ ‫ואלה נסיבות לידתי המוצלחת בטימישוארה‪ ,‬כדברי אימא וסבא‬

‫הוריי מתחתנים ב‪ , 15.10.1940-‬בעיריית טימישוארה‪ ,‬בטקס אזרחי ‪ 4‬שנים‬

‫טרם סיום המלחמה‪ .‬בני משפחתי מסלובקיה מובלים לאושוויץ ב‪. 1942-‬‬

‫חתונת יהודים‪ ,‬הכיצד? מיצי באנט )‪, (Mizi Baneth‬קתולית גרמניה‪ ,‬מתחתנת‬
‫עם בן דוד אימי‪ ,‬באותה תקופה‪ .‬היא מזכירה תמיד‪ ,‬שראש העיר‪ ,‬מסרב ללחוץ‬
‫את ידה ולברכה‪ ,‬כיוון שהחתן יהודי‪ .‬נישואים מעורבים‪ ,‬אסורים בגרמניה‪ ,‬אבל‬
‫מותרים ברומניה‪ .‬ובמחשבה שנייה‪ ,‬אילו לחץ ידיהם‪ ,‬אולי היו מחסלים גם אותו‪.‬‬

‫לא חופה‪ ,‬ולא שבירת הכוס‪ ,‬ומהטקס‪ ,‬אבא שב למפעל‪ .‬מה פתאום מפעל?‬
‫שמו "בגאטקס ‪" (Begatex),‬על שם התעלה העוברת במרכז העיר‪ .‬זה מפעל‬
‫בבעלות משותפת עם הונגרי‪-‬קתולי בשם מולר ) ‪ (Moller‬ידידותם מוזכרת‬
‫בסיפור מפתיע‪:‬‬

‫"אבא‪ 1953 ,‬ו‪" $.2.000 -‬‬

‫רק לאחר כחודש נוסעים לירח‪-‬דבש‪ .‬מלון בעיירת שדה‪ ,‬אליו יביא גם הבוס‬
‫מזכירה‪ ,‬והבעל פילגש‪ .‬ותמורת תשלום סמלי אין שואלים שאלות ‪.‬‬

‫המצב מחמיר‪ ,‬כשמיחאי ) ‪ (Mihai‬תופש את המלוכה במקום אביו‪ ,‬קרול‪,‬‬

‫ו"שחרור" רומניה ב‪ 23-‬אוגוסט ‪ .1944‬על ידי הצבא האדום‪.‬‬

‫גרמניה הנאצית מבטיחה להונגריה עזרה בכיבוש טרנסילבניה‪ .‬מתקיימים‬

‫קרבות קשים להגנת העיר וסביבותיה‪ .‬לצבא האדום לוקח ‪ 2-3‬חודשים וכ‪300-‬‬
‫טנקים‪ ,‬להגיע לטימישוארה‪ .‬המצב מתבהר כבטוח רק עם נפילת בודפסט‪,‬‬
‫ותבוסת הנאצים ההונגריים הנאמנים לגרמניה עד הסוף ‪.‬‬

‫להבין איימי כיבוש הונגרי‪ ,‬יש לקרא בגוגל )וממליץ שלא!( את פוגרום סרמס‬
‫)‪(Sarmas‬מספטמבר ‪ ,1944‬כשהכול יודעים‪ ,‬שהצבא האדום כבר בדרך‪.‬‬

‫דרום‪-‬מזרחה ‪.‬‬ ‫יהודים ורומנים נמלטים מטימישוארה ללוגוז )‪'70, (Lugoj‬ק"מ‬

‫מנסים להתרחק מהחזית ההונגרית‪ ,‬ברכבות שעוד פועלות‪ .‬קצת קשה‪.‬‬
‫ההונגרים ממערב‪ ,‬הרוסים ממזרח והאמריקאים מפציצים מלמעלה‪ .‬ואז מגלה‬
‫אימי שהיא בהריון ‪.‬העדר תנאים נאותים‪ ,‬בחודשי מלחמה אחרונים בדרום‬
‫טראנסילבאניה‪ ,‬מונע חיסולי ע"י גניקולוג‪ .‬מזל פעם אחת!‬

‫לכן גם אני‪ ,‬כמוגדר בשפה עממית "פנצ'ר"‪ ,‬וכידוע‪ ,‬לרוב‪ ,‬הפנצ'רים מאוד‬

‫מוצלחים‪.‬‬
 ‫‪33‬‬

‫השנייה***‬ ‫**ומזל בפעם‬

‫סבא אופאפא‪ ,‬אבי אמי‪ ,‬רופא בכפר סאראוואלה ‪, (Saravale).‬שניתן לתרגם‬

‫מהונגרית ‪ :‬הכפר של שרה‪ ,‬או כפר של בוץ! וברומנית‪ ,‬רומנטי יותר‪ :‬עמק שרה‬
‫) כמו בבאר שבע(‪ .‬רק ‪ 70‬ק"מ מטימישוארה‪.‬‬

‫סבי מתפרסם בקהילה היהודית של העיר‪ ,‬כדיאגנוסטיקן מעולה‪ ,‬עם פרקטיקה‬

‫ארוכת שנים בכפר‪ ,‬וקצין רפואה‪ ,‬אוסטרו הונגרי‪,‬שבוי בסיביר‪ .‬אמיד למדי‪,‬‬
‫ונשואי למשפחה משמנה וסלטה של העיר‪ :‬עורכי דין ומהנדסים ) לא‪ ,‬לא !אין‬
‫רבנים במשפחה!(‪ .‬לכן‪ ,‬משמגיעה שעתי לצאת אל אור העולם‪ ,‬או חשכתו‪ ,‬באו‬
‫שלושה גניקולוגים‪ ,‬לעזור לבת הרופא ‪.‬‬

‫סבא‪.‬‬ ‫‪-‬שלושה רופאים ניסו להרוג את בתי היחידה‪ ,‬מתלונן‬

‫‪-‬מזלך‪ ,‬שלא פעלו הרכבות מסאראוואלה לטימישוארה באותם הימים‪ .‬שלושה‬

‫ימים עינו את אימא שלך‪ ,‬שלושה מטומטמים! רופאים? אילו אני שם‪ ,‬הייתי‬
‫חותך לך את הראש‪ .‬והוא שולף‪ ,‬לעיניי סבתי המזועזעת‪ ,‬מספריים ארוכות‬
‫ומעוכלות‪ ,‬שנועדות לניתוק ראש התינוק ברחם ‪ ,‬אם סיבוכים מסכנים את האם‪.‬‬

‫בכפר‪ ,‬לאיכר הרומני ‪ 6-7‬ילדים‪ ,‬אבל עירונים‪ ,‬מסתפקים ב‪ .2-3 -‬סבתא קאטי‬
‫מזדעזעת מחדש במחשבה לאבד אותי‪ .‬אז לא הבנתי השלכות הצהרה זאת‬
‫לגביי‪ ,‬אינה מרגשת‪ ,‬כי תמיד אהבתי את סבא ‪.‬‬

‫סבתא‪.‬‬ ‫‪-‬אל תדבר שטויות קוטעת אותו‬

‫איש אינו יודע את מועד לידתו‪ ,‬או מותו‪ .‬בתעודת הלידה רשום תאריך מקרי‬
‫חסר ערך קיום או יקום‪ .‬ומאז קופרניקוס )‪, (Copernicus‬הפולני‪ ,‬גם אינו‬
‫מדויק!‬

‫מרומניה ‪.‬‬ ‫לאבא שלי אני עורך ‪,‬בחגיגה בביתי‪ ,‬פגישה עם כחמישים חברים‬
‫כיום‪ ,‬גם לא כול כך חוגגים‪ ,‬כפי שהיה נהוג פעם‪ .‬ולי כבר לא חוגגים בכלל‪.‬‬
‫"וירא אלוהים‪ ,‬כי‪-‬טוב ‪.‬יג ויהי‪-‬ערב ויהי‪-‬בוקר‪ ,‬יום שלישי"‪ ,‬וכך‪ ,‬ביום השלישי‪,‬‬
‫נולד ה"אני"‪ ,‬בלידת מלקחיים‪ .‬אף כי עולמנו‪ ,‬היה ראוי יותר‪ ,‬ללידת עכוז!‬

‫עד היום אני חש על המוח לחץ כול אי‪-‬הצדק והשקר שמנהלים עולם זה‪ ,‬לתוכו‬
‫הושלכתי‪ ,‬למרות התנגדותי העיקשת‪ .‬שלושה ימים נלחמתי‪ .‬אולי הפסדתי?‬
‫אולי הרווחתי?‬

‫לרוברט©‬ ‫כל הזכויות לטקסט וגרפיקה שמורות‬

 ‫‪34‬‬

‫מפה המתארת את טרנסילבניה בעת מלחמת העולם השנייה‬

‫*שביל הזהב )מזיכרונות ערפד טרנסילבאני( )‪(Robert Donner‬‬

‫"מקדמה"‬

‫היום יכולתי להיות תעשיין‪-‬מולטי‪-‬מיליונר בטימישוארה‪ ,‬במקום לספר סיפורים‬

‫על קצבת בטוח לאומי של ‪ 2100‬שקל לחודש וצדק חברתי‪ .‬עם חשבון בנק של‬
‫‪ 10‬ספרות‪ ,‬מי צריך צדק חברתי? אילולא מלחמת העולם השנייה‪ .‬עד היום‬
‫זועמת שאיבדה את הבכורה! "שביל הזהב" ‪ ,‬הוא הנתיב בו שולחים הוריי רכוש‬
‫באמצעות קרובים‪ ,‬חברים תמורת תשלום‪ ,‬מרומניה שלאחר מלחמה‪ ,‬לאירופה‬
‫ולפלסטינה‪ ,‬למלטו מהממשל הקומוניסטי ולנצלו לכשיגיעו לבנות בית בציון‪.‬‬
‫חלקו נופל לידיהם הנאמנות של חברים טובים‪ ,‬שלא משיבים דבר‪ .‬חלקו נשמר‬
‫בידי גויים‪ ,‬כמר שולץ‪.‬‬

‫תרשים סביבה‪ ,‬תנאי השטח‬

‫לעולם לא תדעו ותאמינו‪ ,‬שהדבר היה‪ ,‬אם לא אספר‪ .‬גדלתי שם‪ .‬בלי פרטיזנים‬
‫ומחנות‪-‬ריכוז‪ ,‬אבל מדינת‪ -‬כלא שאין איש יוצא על התנהגות טובה‪ .‬כולם‬
‫טובים‪ .‬גם הרעים‪ .‬כי המפלגה תחליט מי הוא מי‪ ,‬מאבק יום‪-‬יומי ברעב‪ ,‬מחסור‪,‬‬
‫ושטיפת‪-‬מוח‪ ,‬בלי קשר בין חזון למציאות‪ ,‬בין סוציאליזם לצלחת מרק ריקה‪.‬‬
 ‫‪35‬‬

‫אין קבצנים ברחוב ‪.‬נעלמו‪ .‬כולם‪ .‬מקסים אותי במיוחד אחד שמחליק על‬
‫המדרכה‪ ,‬על מגיני ברכיים‪ ,‬כנזיר בודהיסטי‪ ,‬הנודר על ארבע‪ ,‬למקדש כלשהו‪.‬‬
‫גם אין יתומים‪ .‬לכולם אימא טובה‪ ,‬שתמיד צודקת‪ :‬המפלגה‪ .‬ואבא‪ :‬יוסף‬
‫ויסריונוביץ' סטאלין‪" ,‬שמש העמים"‪ ,‬ממציא הצדק‪ .‬ואנחנו‪ ,‬הילדים שולחים לו‬
‫מכתבים )לא זוכר אם ענה(‪ .‬אפילו כאן‪ ,‬בארץ שהמציאה את אלוהים‪ ,‬בעיני‬
‫מעריצים פנאטיים‪ ,‬הוא יותר מאלוהים ‪.‬כי סטאלין שולח למקום ממנו אפילו‬
‫אלוהים לא מחזיר‪ .‬סיביר‪ .‬או לגן עדן‪ ,‬טרם סיביר‪ .‬היום יודעים‪ .‬היום כבר‬
‫מאוחר‪.‬‬

‫החינוך מעולה וחינם‪ :‬מוזיקה‪ ,‬ספורט‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬אנטומיה‪ ,‬ארבע שפות‪ .‬שיקרי‬
‫תקשורת אינם מפתיעים איש ‪ .‬אני לומד משחק החלפת‪-‬מסכות‪ ,‬ואומנות‪-‬‬
‫תפירת תיק לאויב המפלגה והעם‪ .‬ברור שחף‪-‬מפשע‪ .‬חלק מכישוריי אובדים‬
‫בישראל‪ ,‬בתקווה‪ ,‬חסרת בסיס‪ ,‬שמנהיגים בדיקטטורה קומוניסטית שונים‬
‫מאלה באנרכיה דמוקרטית‪ .‬עד שמתברר שגם כאן‪ ,‬אותם תרנגולים מרופטים‬
‫נדחפים לראש ערימת הזבל‪ ,‬להרשים תרנגולות מרופטות לא פחות‪.‬‬

‫אני שורד דיקטטורה קומוניסטית‪ ,‬ואנרכיה הדמוקרטית‪ ,‬מסוכנת בהרבה‪ .‬כאן‬

‫פושעים וסוטים מסתובבים חופשי‪ ,‬וחפים‪-‬מפשע מאחורי סורגים‪ ,‬מנעול ובריח‪.‬‬
‫אבל אל דאגה‪ ,‬מודיעים בתקשורת‪ ,‬כולם "ידועים למשטרה"‪ ,‬נעולים ‪,‬וללא סיכוי‬
‫לפרוץ מתוך התיקים‪ .‬רגע‪ !1‬היכן התיק? היה כאן לפני ‪ 5‬שנים!‬

‫זה הבית שלי‬

‫חוזרים לאווירת רומניה הקומוניסטית‪ .‬תחילת זכרוני בקומה ראשונה‪ ,‬ברחוב‬

‫ה"ארז"‪ ,‬שלושתנו בחדר אחד‪ .‬משתפים בת‪-‬דודתי ובעלה‪ ,‬באמבטיה וסלון‪-‬‬
‫מעבר‪ .‬ובקומת קרקע‪ ,‬מטבח‪-‬מעבר בשיתוף‪ ,‬עם אב‪-‬הווילה ‪,‬הגרמני והכלב‪,‬‬
‫שמשכיר חדרים לסטודנטים‪ .‬עוברים לרחוב "יוחנן‪-‬יעקב"‪ ,‬בחדר וחצי‪ ,‬בחצי‪-‬‬
‫מרתף‪ .‬שם עורך אבא ימי טעימות גבינה ויין‪ ,‬זיתים ו"צויקה"‪ ,‬לידידינו הטובים‪,‬‬
‫מפקחי מס הכנסה‪ .‬שותפויות אלה נראים לי טבעיות ביותר‪ ,‬כמו שאר מגבלות‬
‫המשטר‪ .‬איש לא מערער‪ ,‬מפקפק‪ ,‬מורד‪.‬‬

‫דירתנו האחרונה‪ ,‬כנראה תמורת שכנוע מתאים‪ ,‬סוף‪-‬סוף ללא שותפים‪ .‬קומה‬
‫שלישית‪ ,‬ברחוב "טודור וולאדימירסקו" מעבר לתעלת המים‪ ,‬מאחורי‬
‫הקתדראלה‪ .‬הדייר היחיד לידינו איש אפור‪ ,‬מנומס‪ ,‬שקט ובלתי נראה‪ .‬שני‬
‫חדרים וחצי וחדר רחצה‪ .‬בחצי‪-‬החדר‪ ,‬בית מלאכה קטן ‪,‬לעובדת ולאבא‪ .‬הוא‬
‫מוסר עבודות לסבתי ודודתי בביתם‪ .‬הכניסה דרך מטבחון‪ ,‬עם חלון צרפתי‬
‫פונה לגגון‪-‬פח‪ ,‬מעל תקרת הקומה השנייה‪.‬‬
 ‫‪36‬‬

‫ל"מרפסת" משופעת זאת‪ ,‬חשיבות שתתברר בהמשך‪ .‬מעקה בנוי וחלל פנימי‪,‬‬
‫עם מכסה פח קטן‪ ,‬בו מסתיר אבא את בן‪-‬דודי ללילה‪ ,‬כשנמלט מהמשטרה‬
‫)טובה שהצליח להשכיח כעבור שנים(‪.‬‬

‫הצנע הקומוניסטי ואימו‪ ,‬אינם מסתדרים‪ ,‬והיא מבקשת ממנו כסף‪ ) ,‬מספרת לי‬
‫סבתא קאטי‪ ,‬כשאני כבר גדול‪.‬‬

‫הוא מנהל חשבונות בקואופרטיב‪ ,‬ומועל בכספים‪ ,‬נתפש וישב‪ .‬לא יוצלח ושחצן‬
‫דומה לאביו‪ ,‬שאת הלכלוך שצובר אינו מצליח לטאטא תחת שטיחים פרסיים‬
‫שמוציא בעורמה מאבא שלי ‪.‬‬

‫עוד אגלה לכם‪ :‬רואי החשבון הטובים ביותר הם הרומנים‪ .‬לא העיראקים!‬
‫הוכחה‪ :‬כדי להתקיים באותם ימים‪ ,‬רואה חשבון טוב "מושך" מן הקופה‪ ,‬ולא‬
‫נתפש‪ .‬וזה שנתפש‪" ,‬ויושב" כמה שנים‪ ,‬לא חוזר על אותה טעות‪.‬‬

‫היתר היציאה מגיע‬

‫מייד עם כניסתנו מתגלה יתרון לא מתוכנן של הדירה‪ ,‬מניעת מבקרים לא‬

‫רצויים‪ .‬גם במשטר החדש‪ ,‬אדם המכבד עצמו‪ ,‬מודיע מראש על רצונו לבקר‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬גרהם בל ממציא את הטלפון ב‪ .1876-‬בטימישוארה יש לכולם‪ ,‬אחרת‬
‫כיצד יצוטט הסקוריטאטה לאויבי העם?‬

‫עם משפחה וחברים‪ ,‬מוסכם צלצול מיוחד‪ .‬צלצול לא צפוי בדלת מקפיא אותנו‬
‫במקום‪ ,‬בלי לזוז‪ :‬מפקח מס הכנסה? שוטר? ממתינים לקולות צעדים יורדים‬
‫במדרגות‪ .‬מודדים זמן דרוש לרדת שלוש קומות‪ ,‬ותצפיתן מתגנב למרפסת‬
‫הפח‪ .‬אם בשביל הכניסה צועד אנונימי‪ ,‬שילך לדרכו בשלום‪ .‬אם ידיד‪ ,‬קוראים‬
‫לו לחזור ‪.‬‬

‫פעמים"‪...‬‬ ‫"צלצלתי שלוש‬

‫ירדת"‪.‬‬ ‫"מצטער‪ ,‬הייתי בשירותים‪ ,‬עד שבאתי‪ ,‬כבר‬

‫באחד הימים מבחינה אימא בשוטר שעוזב בשביל הכניסה‪ .‬האופנוע החדש של‬
‫אבא מיודד עם קצין המשטרה‪ ,‬בקומת הקרקע‪ .‬למס הכנסה קשרים סבירים‬
‫איתנו‪ .‬צדדים אלה מכוסים‪ .‬מה נותר?‬

‫‪-‬כנראה מגיע אישור היציאה לישראל ‪.‬הוריי מגישים בקשת הגירה לפני שנה או‬
‫יותר‪ ,‬וסנוניות ראשונות של אישורים מגיעות ליהודי העיר‪ .‬קנאים ורשעים‬
‫טוענים שצ'אושסקו מוכר אותנו תמורת ‪ $5.000‬לראש‪ .‬ראשית‪ ,‬זה בתקופת‬
‫גיאורגיו דז'‪ .‬שנית‪ ,‬חבל שלא מכר קודם‪ .‬ושלישית‪ ,‬זה לא כסף של האבא‬
‫שלכם!‬
 ‫‪37‬‬

‫עורך‪-‬דין ממולח‪ ,‬חבר משפחה‪ ,‬מתעניין במשטרה‪ ,‬בשיטות המקובלות‪ .‬לפי‬

‫הוראת רשויות המס של עירנו‪ ,‬יימנע לאבא היתר יציאה לישראל‪ ,‬טרם שילם‬
‫חובות "האח המוצלח" שהזכרתי ‪.‬זאת לו הזדמנות אחרונה לסבך ולסכן את‬
‫אבא‪ ,‬ואותנו!‬

‫בסתר כנפך‬

‫בעצת עורך הדין‪ ) ,‬פגשתי גם עורכי דין הגונים( אבא מתעלם מרשויות‬
‫טימישוארה‪ ,‬נוסע ומסדר הכול בבוקרשט‪ ,‬הבירה‪ ) .‬זה בפרק אחר(‪.‬‬

‫אנו יוצאים את עירנו‪ ,‬טימישוארה‪ ,‬בהיחבא‪ ,‬בלי להיפרד מאיש‪ .‬אבא ואני‬
‫מבקרים אצל אימא שלו ‪,‬סבתא רוזה‪" .‬האח המוצלח" נוכח‪ .‬אבא פורץ בבכי‪,‬‬
‫ועובר למטבח‪ .‬הוא מרגיש שזה ביקור אחרון‪.‬‬

‫האח‪.‬‬ ‫‪-‬הרי לא תיסע בלי להיפרד ממני‪ ,‬לוחש‬

‫‪-‬ודאי שלא‪ ,‬מבטיח אבא‪ ,‬נזכר בששת החודשים‪" ,‬שישב" עם אימא בבית‬
‫סוהר‪ ,‬בגללו‪) .‬ראה הסיפור "אסירי‪-‬ציון"‪.‬‬

‫מבוקרשט אנו נוסעים בקרון השינה‪ ,‬שעוצר לביקורת בקורטיץ'‪ ,‬בגבול הונגריה‪-‬‬
‫רומניה‪ ,‬עם היתר היציאה‪ .‬אנו מקדימים את ההוראה מטימישוארה לעכב‬
‫אותנו‪ ,‬אילו הייתה כזאת‪ .‬לכן‪ ,‬לא מורידים את אבא מהרכבת ‪.‬ואני לא ידעתי‬
‫שהוחלט‪ ,‬שאם כן‪ ,‬אמא ואני‪ ,‬בן השלוש עשרה‪ ,‬אמורים להמשיך בלעדיו‪ .‬זה‬
‫ברור כשמש )העמים( ורגיל באותם הימים‪ .‬ואתם‪ ,‬המזכירים שיש "שמזכירים‬
‫לכם ימים אפלים"‪ ,‬חישבו גם על הקומוניזם!‬

‫‪-‬יש לכם יותר מ‪ 35-‬ק"ג לאדם‪ ,‬ו‪ 17-‬לילד‪ ,‬שמותר להוציא כמתחייב בחוק?‬
‫שואל המוכס‪ ,‬לאחר שחוצה באולר‪ ,‬מספר תפוחי עץ‪ ,‬שקונים מאיכרים על רציף‬
‫תחנות בהם עוצרת הרכבת‪.‬‬

‫קילו"‪...‬‬ ‫"יש לי אישור מבוקרשט לעוד ‪17‬‬

‫טלפוני"‪.‬‬ ‫"נמתין לקבלת אישור‬

‫"אינני רוצה להפסיד את הרכבת‪ .‬יותר נכון "לאחר את הרכבת"! אני משאיר את‬
‫זה כאן‪ "..‬אומר אבא‪.‬‬

‫טוב‪.‬‬ ‫"יודע מה? קח את זה איתך"‪ ,‬מתגלה המוכס כמלאך‬

‫בלילה מגיעים לבודפשט‪ .‬עדיין מסך ברזל לפנינו‪ .‬בתחנת פוגשים נוצרייה‪,‬‬
‫חברה לעסקים של אבא‪ .‬במקרה‪ ,‬היא מגיעה לאותו המקום‪ ,‬באותה השעה‪.‬‬
‫ובאופן מקרי‪ ,‬עונדת מספר תכשיטים‪ ,‬שאימא מלווה לה‪ ,‬להתגנדר ביקור‬
‫המשפחתי בהונגריה‪ .‬וכמובן שמחזירה אותם לבעלים החוקיים ‪.‬זה נודע לי אחר‬
 ‫‪38‬‬

‫כך ‪,‬בארץ‪ .‬כי על ביקורי בודד‪ ,‬בגבולות הגוש הקומוניסטי ‪,‬לא חלו מגבלות על‬
‫הוצאת תכשיטים‪ .‬תרגיל דומה מצליח פחות כעבור מספר שנים‪ ,‬וסבתי‪,‬‬
‫שנשארת ברומניה‪ ,‬משקיעה מאמצים הרבה בשכנוע הגורמים הנכונים‪,‬‬
‫שידידתנו חפה מכל פשע‪.‬‬

‫האמת? איננו מרגישים בטוחים עד שעוברים את הגבול האוסטרי‪ .‬מתעכבים‬

‫ימים מספר במלון בוינה‪ .‬ממשיכים ברכבת לנאפולי‪ ,‬ולחיפה‪ ,‬באונייה‪,‬‬
‫בהפלגתה האחרונה‪ ,‬בטרם תימכר למדינה באפריקה‪.‬‬

‫יוציאם מרומניה בקרון שינה‪ ,‬בלי להסתיר זהב או יהלומים‪ ,‬פרט למגן דוד קטן‬
‫שעל צווארי‪ ,‬וטבעות הנשואים של הוריי‪ .‬רבים המתרברבים על הצלחות‬
‫הברחה‪ ,‬ומעטים המודים בכישלון‪ .‬על שיטות הברחה‪ ,‬יהלומים וזהב אספר‬
‫בפרק אחר‪ .‬ידיד של הוריי נותן לאשתו לבלוע שקית עם יהלומים‪ ,‬והולך לקבלה‬
‫במחלקה הפתולוגית‪ ,‬בבית חולים‪ ,‬בוינה‪ .‬אינני יודע מקום קבורתה‪ .‬התחתן‬
‫שנית ועבר לברלין‪.‬‬

‫אדון שולץ‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬וינה‪1958 ,‬‬

‫בוינה מאתרים את חנות הבדים של מר שולץ‪ .‬ממתינים לסגירה‪ ,‬ושבים איתו‬

‫הביתה‪ .‬יושבים לשולחן גדול‪ ,‬במטבח מרווח‪ ,‬כמקובל באוסטריה‪ .‬אשתו מכינה‬
‫לי ספל קקאו מתוק‪ .‬אני בן ‪ ,13.5‬עוד ילד בעיניהם‪ .‬גם עכשיו בעיניי‪.‬‬

‫מר שולץ יוצא לרגע‪ ,‬חוזר עם קופסה‪ .‬פותח אותה‪ ,‬ושופך על השולחן ‪ ,‬תכשיטי‬
‫זהב מסוגים שונים‪ .‬איני נותן עליהם דעתי‪ ,‬או מסוגל לייחס חשיבות לערכם‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬כעבור שנים לומד מספר דברים‪ .‬לתכשיטים‪ ,‬ערך בעיני הקונה‬
‫בלבד‪ ,‬מתוך הנחה שהמתבונן יידע לאמוד את ערכם ויתפעל מיכולתה הכספית‬
‫של הרוכש או הנושאת אותם‪ .‬כיוון שאין כוונה למכור אותם‪ ,‬ולקנות לחם‪,‬‬
‫עוגות‪ ,‬מכונית‪ ,‬דירה‪ .‬בהיווצר הצורך למכור‪ ,‬ערכם‪ ,‬ייפתח מערך רכישתם‪,‬‬
‫בוודאות מוחלטת‪ .‬במזל‪ ,‬יהי ערך זהב גבוה‪ .‬שמאי חברת הביטוח חנפן‪ ,‬יעלה‬
‫ערכם לשמים‪ ,‬ויבנה פרמיה שבמשך השנים תשווה למשכנתא לווילה קטנה‪.‬‬

‫אבי קונה לאימא תכשיטים באהבה ובהערכה‪ ,‬כשלנושאים המשניים שהזכרתי‬

‫אין כבר משמעות‪...‬‬

‫‪-‬מה שלכם‪ ,‬אדון ד'? שואל מר שולץ בגרמנית‪ .‬ללא היסוס‪ ,‬אבי מפריד‬
‫מהערימה את התכשיטים של אימא‪.‬‬

‫שולץ‪.‬‬ ‫‪-‬זה הכול אדון ד'? שואל מר‬

‫‪-‬כן‪ .‬מר שולץ מתחיל להחזיר את יתרת האוצר לתיבה‪ .‬את המשך השיחה‬
‫משחזר לי אבא‪.‬‬
 ‫‪39‬‬

‫ברומניה ?‬ ‫‪-‬ומה אם התכשיטים של אשת אחי‪ ,‬ובתו‪ ,‬שנשארו‬

‫החשבון‪.‬‬ ‫‪-‬עם אחיך‪ ,‬מר ד'‪ ,‬יש לי חשבון נפרד‪ .‬כשיבוא‪ ,‬ניישב את‬

‫לדודי‪" ,‬האח המוצלח" של אבא‪ ,‬כשרון מיוחד להסתבך עם אנשים‪ ,‬וזה ביטוי‬
‫עדין‪ .‬לרוב נשאר חייב‪ ,‬וממחויבויותיו משחררת נדיבות אבי‪ .‬מחלק מהנושים‬
‫משחרר אותו המוות‪ .‬רבה וממושכת מרירותה של אימא על האח‪ ,‬המנצל‪,‬‬
‫וסוחט רגשית את אבא‪ .‬אבל הוא נותן בלב חפץ בגלוי ובסתר‪ .‬ילדיו‪ ,‬שני בני‪-‬‬
‫הדודים ממשיכים במסורת‪ ,‬עד מות אבי‪.‬‬

‫אבל דודי מסתכסך עם האנשים הלא נכונים‪ .‬כאשר בני הדודים יוצאים מרומניה‬
‫ומגיעים לווינה‪ ,‬אדון שולץ מסרב למסור את התכשיטים‪.‬‬

‫אומר‪.‬‬ ‫‪-‬יש לי חשבון עם אבא‪ ,‬הוא‬

‫‪1959‬‬ ‫"האיש שלנו בתל אביב ‪",‬הקומוניסט הישראלי של‬

‫עד סיום ‪ ,1945‬ובזכות הצבא האדום‪ ,‬ברית המועצות‪ ,‬מבססת ממשלת בובות‬
‫קומוניסטית‪ ,‬במזרח גרמניה‪ ,‬בולגריה‪ ,‬פולין‪ ,‬הונגריה‪ ,‬ציכוסלובאקיה‪ ,‬רומניה‬
‫ואלבניה‪ .‬ניתוקן משאר העולם‪ ,‬מוגדר כהורדת "מסך הברזל"‪ .‬רבים ממנהיגי‬
‫המהפכה הבולשביקית יהודים‪ .‬סטאלין מאמין שהמדינה היהודית‪ ,‬ישראל של‬
‫‪ 1948‬תהיה בסיס קומוניסטי במזרח התיכון‪ .‬לכן מאפשרים לקומוניסטים להגר‬
‫ל"פלסטינה"‪ .‬אדון מ' עולה לארץ הקודש‪ ,‬כשבידיו כספים ודברי ערך שמפקידים‬
‫חברים תקועים ברומניה‪ .‬תקוותם‪ ,‬כתקוות הוריי‪ ,‬להשיב רכושם בהגיעם‬
‫לישראל‪.‬‬

‫אקדים מכה למכה ואגלה שאימא ‪ ,‬מגלה שמר מ' הינו קרוב רחוק של "האח‬
‫המוצלח" של אבא‪ .‬עכשיו כבר ברור‪ .‬אותם גנים שובבים משתכשכים בדמם‬
‫הכחול‪ .‬מה פלא שמכריז בגאווה‪ ,‬מדירת הפאר‪ ,‬על "קומוניסטיותו‪".‬‬

‫‪-‬אני קומוניסט‪ ,‬אתייצב לפני המפלגה ברומניה ואומר‪ :‬הינה שתי ידיי‪ .‬באתי‬
‫לעבוד‪ .‬כך מכריז אדון מ ‪',‬מוצץ מקטרתו‪ ,‬מול אח השיש‪ ,‬בדירתו‪ ,‬בכיכר מלכי‬
‫ישראל ‪ ,‬בתל‪-‬אביב של שנת ‪ ,1959‬בלי למוש מהכורסה‪ .‬סטאלין וחבורתו‬
‫נאלצים לבנות את הסוציאליזם בלעדיו‪ .‬גם גאורגיו דז'‪ .‬כנראה בגלל זה נכשלים‬
‫סופית ומוותרים על הרעיון ב‪!1989-‬‬

‫אבא‪.‬‬ ‫‪-‬האם אוכל לקבל את שעון הזהב‪ ,‬ששלחנו איתך מרומניה? שואל‬

‫‪-‬איזה שעון? הוא מחייך‪ .‬אה!‪ ..‬כן‪ ,‬הוא התקלקל‪ ,‬ולא היה כדאי לתקן אותו‪ .‬אין‬
‫לי מושג מה עלה בגורלו‪.‬‬
 ‫‪40‬‬

‫‪-‬והבולים? שואל אבא‪) .‬מהאוסף הענקי של סבא ‪.‬איש אמיד‪ ,‬מבקר בארץ בסוף‬
‫שנת ה‪ ,1941-‬קונה אדמות ‪,‬ומפקיד כספים בבנק אנגלו‪-‬פלסטינה‪ .‬לציין‬
‫שהמדינה והבנק מסדרים‪ ,‬מרמים‪ ,‬מנצלים ועושקים אותנו?‬

‫‪-‬באמת מר ד'‪ ,‬בולים! הילדים שלי שיחקו עם הבולים‪ ,‬אני יודע מה קרה איתם?‬
‫השיחה מתנהלת בהונגרית‪ ,‬בנימה מזלזלת בחומרנותו של העולה החדש‪ .‬לא‬
‫קיבלנו כול כיבוד‪ ,‬והייתי פנוי להאזין לשיחה‪ .‬הוריי לא משתפים אותי באכזבתם‬
‫מכובד המכה‪ .‬ואני לא מבין את האחריות הכבדה‪ ,‬לצאת לישראל אל הלא‪.‬‬
‫ולהתחיל שוב מאפס‪.‬‬

‫וודאי היו עוד דברים יקרי ערך‪ ,‬שהוריי‪" ,‬האח המוצלח" ואחרים שולחים עם מר‬
‫מ' לארץ הקודש‪ .‬אבא לא מצליח לחלץ ממנו דבר‪.‬‬

‫מה יכולנו לעשות? אין כל הוכחה לאוצרות שנמסרו לידיו‪ .‬ואנו מהגרים חסרי‬
‫פרוטה‪ ,‬עם נטל הישרדות על כתפינו‪ .‬מר מ'‪ ,‬הקומוניסט‪ ,‬קונה בארץ דירות‬
‫ואדמות‪ ,‬והצאצאים נהנים מפירות רכוש לא להם‪ ,‬עד עצם היום הזה ‪.‬‬

‫הסיכום האנטישמי‬

‫התמונה‪:‬‬ ‫עשר שנים לאחר מות אבי עולה לפתע במוחי‬

‫בווינה האנטישמית‪ ,‬ערמת תכשיטי זהב מפוזרים על שולחן המטבח‪ .‬אדון‬

‫שולץ‪ ,‬הקתולי‪ ,‬מעביר לנו‪ ,‬ללא היסוס‪ ,‬בלי להניד עפעף‪ ,‬את כל הזהב ששמר‬
‫עשר שנים‪ ,‬עבור אימא שלי‪ .‬ללא תמורה ‪.‬אוצר‪ ,‬שעליו אבי‪ ,‬היהודי‪ ,‬מכריז‬
‫כשלנו ‪.‬‬

‫ואין לנו כל הוכחה למטמון שנמסר לידינו‪ .‬ואנו מהגרים חסרי פרוטה‪ ,‬עם נטל‬
‫הישרדות על כתפינו ‪.‬‬

‫מגיעים לישראל בחוסר‪-‬כול‪ ,‬עם מעט הרכוש שהורשינו להוציא מרומניה ‪.‬אולי‬
‫הוריי מוכרים חלק מהתכשיטים שמשיב מר שולץ ‪,‬כדי לבסס חיינו בארץ‪.‬‬

‫ומר מ'‪ ,‬הישראלי‪ ,‬היהודי‪ ,‬הקומוניסט המוצהר‪ ,‬בדירת הפאר בכיכר מלכי‬
‫ישראל‪ ,‬קונה מרכושנו דירות ואדמות‪ ,‬בארץ הקודש‪ .‬ואפילו רחוב בהרצלייה‪,‬‬
‫נקרא על שמו‪ ,‬לתפארת מדינת ישראל‪ .‬רחוב זה היה צריך לשאת את שם אבי‬
‫או סבי‪.‬‬

‫שמורות©‬ ‫כל הזכויות‬

 ‫‪41‬‬

‫תמונה שצורפה לפוסט של רוברט דונר‬

 ‫‪42‬‬

‫*פמוטים מהבית ברומניה )יוספה קנכט(‬

‫יש לי את אותם הפמוטים רק נמוכים יותר והם ירושה שקיבלתי מסבי שקיבל‬
‫אותם בירושה מסבתו‪ .‬לפי דעתי אם סבי נולד ב‪ 1888 -‬סימן שהם בערך בני כ‪-‬‬
‫‪ 150‬שנים ואני מדליקה בהם נרות ביחד עם נכדותי‪ .‬גם פמוטים אלה שרדו את‬
‫השואה והגיעו ארצה עם מעט המטלטלים שלהם ב‪ 1951 -‬למעברת קרית אונו‪.‬‬

‫הפמוטים של פעם‬
 ‫‪43‬‬

‫*תמונות מטרנסניסטריה )‪(Tsiki Berger Cohen‬‬

‫אלה תמונות מטרנסניסטריה מתקופת השואה‪:‬‬

‫החנוכיה מטרנסניסטריה‬
 ‫‪44‬‬

‫יהודים מגורשים בטרנסניסטריה‬

‫*שארית הפליטה‪(Miriam Shtrik-Dorfman) ...‬‬

‫שארית הפליטה מ"סטים" מבית הורי ברומניה‪ .‬הבקבוקון יש בו מעט וישניאק‬

‫)הריח נשאר( שאמי עשתה לפני ‪ 30‬שנה לפחות‪ .‬הצלוחית הכחולה היא מסט‬
‫קפה תוצרת יפן‪ .‬הכלי לדג מלוח תוצרת "ויקטוריה צ'יינה" מצ'כוסלובקיה‪.‬‬
 ‫‪45‬‬

‫בקבוקון‪ ,‬צלוחית לקפה וכלי לדג מלוח‬

 ‫‪46‬‬

‫*חנוכיה מהבית )‪(Miriam Shtrik-Dorfman‬‬

‫חנוכיה של הורי לאה ואליעזר דורפמן ז"ל‪ .1933 .‬ממשיכים במסורת‪.‬‬

‫החנוכיה מבית ההורים‬

‫*תעודת נישואין של סבא וסבתא )‪(Ediana Aldea‬‬

‫תעודת נשואים של סבא וסבתא שלי דויד שלום כהן ורשלה סין דודי‪,,,‬נולדו ‪3‬‬
‫ילדים שהגדול נולד ב ‪ ,1909‬אחריו אמי ‪ 1912‬ואחותה ‪,,,,1915‬הוא גויס‬
‫ונהרג במלחמת העולם הראשונה סבתי נשארה אלמנה בת ‪ 33‬ולא נישאה‬
‫שוב‪.‬‬
 ‫‪47‬‬

‫תעודת הנישואין‬
 ‫‪48‬‬

‫*כיסוי חלות לשבת )הלן כ"ץ(‬

‫אני מצרפת כאן למוזיאון הויאטואלי שלנו‪ ,‬כיסוי חלות להדלקת נירות שבת‪,‬‬
‫שהיו של אמא שלי לילי )אילונה( דיאמנטשטיין ז״ל ושמחר יום הזיכרון ה‪22-‬‬
‫לפטירתה‪ ,‬שהבאנו מביסטריצה‪ ,‬עשויות בעבודת יד‪.‬‬

‫כיסוי חלות לשבת‬

‫*טלית וכיפה של בעלי ז"ל )‪(Ediana Aldea‬‬

‫טלית וכיפה של בעלי ז"ל בת יותר מ‪ 80 -‬שנה‪ ,‬קבל לבר מצווה מסבא‬
‫שלו‪...‬בר מצווה היתה ב"טמפלול קורל" בוקרשט בשנת ‪ .1952‬השתמש בה‬
‫בארץ גם בחתונתנו בדיוק לפני ‪ 49‬שנה ‪.25/12/1968‬‬
 ‫‪49‬‬

‫טלית וכיפה של בעלי ז"ל‬

 ‫‪50‬‬

‫*ספר תפילה של סבתא רבה שלי ועוד מזכרות )‪(Gertrud Pilisi‬‬

‫תרומתי הצנוע למוזיאון הווירטואלי שלנו‪.‬‬

‫ספר התפילה של סבתא רבה שלי עם תולדות משפחתה רשומים בדפים לבנים‬
‫שהיא הוסיפה‪ .‬אפילו תאריך לידתי רשום‪.‬‬
‫קורות משפחתה חל מיום אירוסין שלה בשנת ‪ 1888‬והמשיכה אד יום מותה‪.‬‬
‫ביתה‪-‬סבתא שלי הוסיפה דף נוסף בהיותה בארץ והמשיכה לכתוב אד שתמו‬
‫כוחותיה בגיל ‪ .81‬היא נפטרה כמה חודשים לפני עליתי לישראל ב‪.1973-‬‬
‫יהיה זכרה ברוך‪ .‬אני שומרת את הספר התפילה שלה‪ .‬הוספתי חלק‬
‫מהמזכרות שהיו של המשפחה ברומניה‪.‬‬

‫ספר התפילה של סבתא רבה שלי‬

 ‫‪51‬‬

‫מזכרת ממשפחתי‬
 ‫‪52‬‬

‫*סט לטכשיטים )ורדה לב(‬

‫סט עבור תכשיטים מבוואריה‪ ,‬שהיה על "הטועלט" של סבתי ז״ל ביאשי‪,‬‬

‫משמש‪ ,‬גם אותי‪ .‬בין הפריטים ששרדו‪.‬‬

‫הסט של סבתי ז"ל‬

 ‫‪53‬‬

‫*הודעה מיוחדת מרובי קליין שהוא מיוצאי ‪) Deva‬רובי קליין(‬

‫שלום היום חבר שלח לי גלויה שנשלחה לגטו ורשה מהעיר ‪Deva‬‬
‫בשפה הגרמנית לגטו וורשה‪ .‬הצלחתי לתרגם את הרוב בלי שם השולח )רק‬
‫חתימה(‪ .‬בסוף הגלויה הגיעה לאושוויץ‪.‬‬
‫עיקרי התרגום‪" :‬זה אדם או משפחה בדרכה לבוקרשט כדי לקבל דרכון של‬
‫אקוודור ‪.‬משם ברכבת לגנואה איטליה שם יעלו על אוניה ‪.‬יש להם כרטיסי‬
‫נסיעה‪.‬‬
‫מציע למקבל המכתב לפנות לאדם במלון פולסקי בוורשה בשם זוראביט והוא‬
‫יעזור‪".‬‬
 ‫‪54‬‬

‫הגלויה שנשלחה מהעיר ‪ Deva‬אל גטו ורשה‬

 ‫‪55‬‬

‫*ריקמה ביתית )אדמוני(‬

‫אשמח לקבל תרגום של הריקמה המצורפת‪ .‬זה היה תלוי בביתנו בביסטריצה‪-‬‬
‫כתבה גב׳ אדמוני‪ .‬אני מציג את זה כאן ב״מוזיאון הווירטואלי״‪ .‬מי שיודע נא‬
‫לתרגם ולהציג כאן‪ .‬תודה!‬
‫____________________________________________________‬
‫התרגום מגרמנית‪:‬‬
‫כאשר עיניים העייפות של הוריהם נסגרות למוות‪,‬אז נקרא הקשר היפה‬
‫אהבת הורים לא נשכח לעולם‪ .‬תודה ‪! Gertrud Pilisi‬‬

‫‪2‬‬

‫ריקמה ביתית מביסטריצה‬

‫*מוצגים של בן דודי מקלוז' )שמואל ויוסף דימנטשטיין(‬

‫תודה על השיתוף לבן דודי שמואל דימנטשטיין ‪ -‬״למוזיאון הוירטואלי" ‪ ,‬ארנק‬

‫של אבא ליפוט ותמונה שנשא איתו עד שובו ממחנות העבודה באוקראינה‪.‬‬
‫בתמונה הזאת אפשר לראות את ליפוט‪ ,‬יושב שני משמאל‪ ,‬בפלוגת עבודת פרך‬
‫של הצבא ההונגרי הפאשיסטי‪-‬הורטיסתי שהכריחו את יהודי טרנסילבניה‬
‫הצפונית לעבוד בשבילם בפרך ושמו אותם בקווי הלחימה המסוכנים ביותר כמו‬
‫במקרה זה באוקריינה בלי נשק ושום אמצעי הגנה על מנת לעבוד ואם אפשר‬
‫לההרג כדי לחסל את יהודי טרנסילבניה הצפונית עד סוף המלחמה‪.‬‬
 ‫‪56‬‬

‫אבא של שמואל‪ ,‬ליפוט‪ ,‬נולד בנושני‪ ,‬מחוז ביסטריצה‪-‬נסאוד‪ ,‬בחבל‬

‫טרנסילבניה‪ ,‬שברומניה של היום יחד עם התאום שלו‪ ,‬אברום‪ ,‬שניהם האחים‬
‫של אבי‪ ,‬לזר‪ -‬כולם ז״ל‪ .‬שני התאומים‪ ,‬ליפוט ואברום הקימו משפחות בעיר‬
‫קלוז׳ ועבדו יחד בבית מלאכה משותף לסנדלרות ולחייטות עד לעליית ליפוט‬
‫ומשפחתו לדימונה‪ ,‬ישראל‪.‬‬

‫הארנק של ליפוט‬
 ‫‪57‬‬

‫ליפוט בפלוגת העבודה‬

‫*השעון של סבא שלי )רובי קליין(‬

‫תודה על השיתוף ל‪ -Robi Klein-‬פריט מהאוסף הפרטי שלי‪ ,‬שעון כיס שהיה‬
‫שייך לחייל שומר גבולות שמכר את השעון לסבא שלי כדי לקנות שתיה חריפה‪.‬‬
 ‫‪58‬‬

‫השעון של סבא שלי‬

 ‫‪59‬‬

‫*הפמוטים של סבתא )זהבה זילברמן(‬

‫תודה על השיתוף ל‪ -‬זהבה זילברמן‪ -‬קבלתי בירושה מסבתא שלי והעברתי‬

‫לביתי מזה דורות‪.‬‬

‫הפמוטים של סבתא‬

‫*רשימות בעלי הבתים נרחוב לקא של ‪(Ceuca Mihai) Bacau‬‬

‫תודה על השיתוף ל‪ Ceuca Mihai -‬של רשימות מארכיון בקאו עם שמות בעלי‬
‫הבתים שרובם יהודים ברחוב לקא )"השכונה היהודית"(‪ ,‬בקאו‪ .‬השכונה‬
‫היהודית הזאת כבר לא קיימת ורחוב לקא נהרס בשנות השלטון הקומוניסטי‪,‬‬
‫אבל הוא קיים עדיין בזכרונות של תושביו שעוד חיים בישראל ובליבם של דורות‬
‫ההמשך שלהם‬

‫‪.Vreau sa multumesc lui Ing. Ceuca Mihai pentru listele strazii‬‬

‫‪Lecca din Bacau a proprietarilor de case, majoritatea evrei, care‬‬
‫‪au locuit o data in acest 'cartier evreiesc' care nu mai exista azi. A‬‬
 60

fost demolat in perioada comunista, dar a ramas in memoria celor

care mai traiesc azi in Israel si in inimele generatiilor viitoare ale
lor.

1 – "‫רשימת בעלי הבתים ב"לקא‬

 ‫‪61‬‬

‫רשימת בעלי הבתים ב"לקא" – ‪2‬‬

 ‫‪62‬‬

‫רשימת בעלי הבתים ב"לקא" – ‪3‬‬

 ‫‪63‬‬

‫רשימת בעלי הבתים ב"לקא" – ‪4‬‬

 ‫‪64‬‬

‫רשימת בעלי הבתים ב"לקא" – ‪5‬‬

 ‫‪65‬‬

‫רשימת בעלי הבתים ב"לקא" – ‪6‬‬

‫*"כותל הדמעות" )רובי קליין(‬

‫תודה על השיתוף ל‪ . Robi Klein -‬אני שולח את התמונה עם "כותל‬

‫הדמעות"בבית הקברות היהודי בעיר ‪. Deva‬‬
‫כאן קבורים בקבר אחים קורבנות האזור שמגופם הופק הסבון "‪. "Riff‬‬
‫סבא שלי‪ ,‬יוסף קליין ועוד כמה יהודים תרמו כספים על מנת לבנות ולהביא‬
‫לקבר יהודי את הקורבנות של הנאצים‪.‬‬
 ‫‪66‬‬

‫"כותל הדמעות" וסבא יוסף קליין‬

 ‫‪67‬‬

‫*בית הקברות בזיכרון יעקוב )‪(Tsiki Berger-Cohen‬‬

‫תודה על השיתוף לציקי ברגר כהן‪ .‬מצבות בני עליה ראשונה בבית הקברות של‬
‫זכרון יעקב‪.‬‬

‫מצבות בני עליה ראשונה‬

 ‫‪68‬‬

‫*בית הכנסת ב‪) Deva-‬רובי קליין(‬

‫תודה ל ‪ Robi Klein‬על השיתוף‪ -‬חבר שהכרתי בפייסבוק צילם לפי בקשתי את‬
‫שיפוץ בית הכנסת בעיר ‪ . Deva‬קרדיט ל‪Lucian Ștefan -‬‬
‫מאז יוני השנה )‪ (2018‬כשאני ביקרתי יש התקדמות יפה בשיפוצים‪.‬‬

‫בית הכנסת ב‪1-Deva -‬‬

 ‫‪69‬‬

‫בית הכנסת ב‪2-Deva -‬‬

 ‫‪70‬‬

‫בית הכנסת ב‪3-Deva -‬‬