‫‪+‬‬ ‫הגדרות‬

‫ברגע הראשון ( ‪ )0‬הסליל מהווה נתק (בהנחה שהזרם דרכו‬ ‫‪-‬‬

‫רציף)‪.‬‬ ‫מוסכמת הסימן הפאסיבי‪:‬‬ ‫מקור מתח אידיאלי‪:‬‬
‫במעגל עם מקור סינוסואידלי כאשר התדר אינסופי הסליל‬ ‫‪-‬‬
‫‪i‬‬ ‫מקור מתח שהמתח בין הדקיו לא תלוי בזרם הזורם דרכו‪.‬‬
‫מהווה נתק‪.‬‬
‫‪+‬‬ ‫להספק יהיה סימן חיובי אם‬
‫מקור זרם אידיאלי‪:‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪v‬‬ ‫ר כי ב‬ ‫כיוון הזרם והמתח ברכיב‬
‫מקור זרם שהזרם הזורם דרכו לא תלוי במתח בין הדקיו‪.‬‬
‫אנרגיה אגורה בסליל‪:‬‬ ‫הם כמתואר בתרשים הבא‪:‬‬
‫‪WL ( t ) ‬‬ ‫) ‪LiL ( t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪i( t )  0 Amp‬‬ ‫נתק‪Open Circuit (O.C.) :‬‬

‫חוקי קירהוף (‪)Kirchhoff Laws‬‬ ‫‪v( t )  0 Volt ‬‬ ‫קצר‪Short Circuit (S.C.) :‬‬
‫לפי גישה זו‪ ,‬אם זרם נכנס דרך הקוטב החיובי של מתח הרכיב‬
‫חוק הזרמים ‪Kirchhoff's Current Law (KCL) -‬‬
‫סכום הזרמים הנכנסים לצומת שווה לאפס )זרם יוצא מהצומת‬ ‫‪p   v i‬‬ ‫מתקיים‪:‬‬ ‫מקורות תלויים (מבוקרים)‬

‫נחשב חיובי וזרם נכנס נחשב שלילי)‪.‬‬ ‫הערה ‪ :‬בניתוח מעגלים עם מקורות תלויים (מבוקרים) מומלץ‬
‫אם זרם נכנס דרך הקוטב השלילי (או יוצא מהחיובי) של מתח‬
‫להתייחס תחילה למקור זה כמקור "רגיל" ורק לאחר רישום‬
‫הגדרה חלופית ל‪ :KCL -‬סכום הזרמים הנכנסים לצומת שווה‬
‫לסכום הזרמים היוצאים מהצומת (כאן גם הזרם היוצא וגם הזרם‬
‫‪p   v i‬‬ ‫הרכיב מתקיים‪:‬‬ ‫המשוואות לבטא את מתח‪/‬זרם המקור לפי הקשר שמגדיר אותו‪.‬‬
‫הנכנס נחשבים חיוביים)‪.‬‬ ‫נאמר שהרכיב צורך הספק‪.‬‬ ‫‪p >0‬‬ ‫אם‬ ‫מקור מתח תלוי מתח‬
‫‪Voltage Controlled Voltage Source – VCVS‬‬
‫נאמר שהרכיב מספק הספק‪.‬‬ ‫‪p <0‬‬ ‫אם‬
‫‪ I1  I 2  I 3  I 4  0‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫המתח ‪ V2‬תלוי במתח‬
‫‪I2‬‬
‫אנרגיה מסופקת בין ‪ to‬ל‪: t -‬‬ ‫= ‪V2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ V1‬המתפתח על הרכיב‬
‫‪I3‬‬ ‫‪or‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪V1‬‬ ‫ר כי ב‬
‫‪ V1‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪V2‬‬ ‫לפי‪:‬‬
‫‪I1‬‬ ‫‪I1  I 4  I 2  I 3‬‬ ‫'‪W ( to ,t )   p( t' )dt'   v( t' )i( t' )dt‬‬ ‫‪Joule   J ‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪V2   V1‬‬
‫‪I4‬‬ ‫‪to‬‬ ‫‪to‬‬

‫נגד (‪)Resistor‬‬ ‫מקור מתח תלוי זרם‬

‫‪Current Controlled Voltage Source – CCVS‬‬
‫חוק המתחים ‪Kirchhoff's Voltage Law (KVL) -‬‬ ‫‪R  , ohm‬‬ ‫התנגדות‪:‬‬
‫המתח ‪ V2‬תלוי בזרם‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪I1‬‬
‫‪1‬‬ ‫מוליכות‪:‬‬
‫סכום המתחים בכל לולאה‪/‬חוג‪( Loop ,‬מסלול סגור כלשהו) הוא‬ ‫‪G1‬‬ ‫‪, mho , Siemens‬‬ ‫= ‪V2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ I1‬הזורם דרך הרכיב‬
‫אפס‪.‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪V1‬‬ ‫ר כי ב‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V2‬‬ ‫לפי‪:‬‬
‫‪r I1‬‬
‫‪V  I R‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪I  G V‬‬ ‫חוק אוהם בנגד ‪-‬‬ ‫‪V2  r I1‬‬
‫‪ VS  VR  0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫הספק בנגד‪:‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪or :‬‬ ‫‪p  v  i  i2R ‬‬ ‫מקור זרם תלוי מתח‬
‫‪VS‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪VR‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪ VS  VR  0‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Voltage Controlled Current Source – VCCS‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪or :‬‬ ‫נגד תמיד צורך הספק ‪ /‬אנרגיה (האנרגיה בנגד הופכת לחום)‪.‬‬

‫‪ VS  I  R  0‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪I2‬‬
‫‪+‬‬ ‫הזרם ‪ I2‬תלוי במתח‬
‫קבל (‪)Capacitor‬‬
‫= ‪I2‬‬ ‫‪ V1‬המתפתח על הרכיב‬
‫‪V1‬‬ ‫ר כי ב‬ ‫‪V2‬‬
‫לפי‪:‬‬
‫‪C F   Farad ‬‬
‫‪g V1‬‬
‫כאשר רושמים משוואת ‪ KVL‬יש לבחור כיוון שאיתו הולכים‬ ‫קיבול‪:‬‬
‫בתוך הלולאה ולשמור עליו לאורך כל הלולאה‪.‬‬ ‫‪I 2  g V1‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫קשרי מתח‪-‬זרם בקבל‪:‬‬
‫שקלול רכיבים‪:‬‬ ‫‪d vC‬‬ ‫מקור זרם תלוי זרם‬
‫‪iC ( t )  C‬‬ ‫‪Current Controlled Current Source – CCCS‬‬
‫חיבור מקבילי‬ ‫חיבור טורי‬ ‫רכיב‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪+‬‬ ‫)‪iC(t‬‬
‫‪t‬‬
‫הזרם ‪ I2‬תלוי בזרם‬
‫‪RT   Rn‬‬ ‫)‪vC(t‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫נגדים‬ ‫'‪vC ( t )  1  iC ( t' )dt‬‬ ‫]‪C [F‬‬ ‫‪I1‬‬ ‫‪I2‬‬
‫‪ I1‬הזורם דרך הרכיב‬
‫‪RT‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪C‬‬ ‫= ‪I2‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רכיב ‪V1‬‬ ‫‪V2‬‬ ‫לפי‪:‬‬
‫‪ I1‬‬
‫‪CT  Cn‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫קבלים‬ ‫‪or :‬‬ ‫‪I 2   I1‬‬
‫‪CT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n Cn‬‬ ‫‪t‬‬
‫'‪vC ( t )  vC ( 0 )  1  iC ( t' )dt‬‬
‫‪n‬‬
‫‪C‬‬ ‫מקור ‪ - (Direct Current) DC‬מקור מתח או מקור זרם קבוע‬
‫‪0‬‬
‫) ‪Veq ( to )  Vk ( to‬‬ ‫קבלים בעלי מתח התחלתי‬ ‫בזמן‪.‬‬
‫הקבל אוגר אנרגיה חשמלית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בחיבור טורי‬ ‫מתח הקבל רציף (בהנחה שאין כניסות הלם ונגזרותיה)‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מקור ‪ - (Alternating Current) AC‬מקור מתח או מקור זרם‬
‫‪k 0‬‬
‫מתחלף בזמן‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫) ‪vC ( 0 )  vC ( 0‬‬ ‫כלומר‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪LT   Ln‬‬ ‫סלילים‬
‫מוסכמות עשרוניות‪:‬‬
‫‪LT‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪L‬‬‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫כעבור זמן אינסופי במתח קבוע (‪ )DC‬הקבל מהווה נתק‪.‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪m  mily  10  3‬‬ ‫;‬ ‫‪k  kilo  10 3‬‬
‫ברגע הראשון ( ‪ )0‬הקבל מהווה קצר (בהנחה שהמתח עליו‬ ‫‪-‬‬
‫‪n‬‬ ‫רציף)‪.‬‬ ‫; ‪  micro  10  6‬‬ ‫‪M  Mega  10 6‬‬
‫) ‪ieq ( t o )   ik ( to‬‬ ‫סלילים בעלי זרם התחלתי‬
‫במעגל עם מקור סינוסואידלי כאשר התדר אינסופי הקבל‬ ‫‪-‬‬
‫‪k 0‬‬
‫בחיבור מקבילי‬
‫מהווה קצר‪.‬‬ ‫‪n  nano  10  9‬‬ ‫;‬ ‫‪G  Giga  10 9‬‬

‫‪WC ( t ) ‬‬
‫‪1‬‬
‫) ‪C VC2 ( t‬‬ ‫אנרגיה אגורה בקבל‪:‬‬ ‫‪p  pico  10  12‬‬ ‫;‬ ‫‪T  Tera  10 12‬‬
‫בחיבור נגדים במקביל – הנגד השקול קטן מהנגד הקטן ביותר‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ F  10 6 F‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪G Hz  10 9 Hz‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ ‬חיבור מקורות מתח בטור ‪ -‬לפי ‪. KVL‬‬
‫‪ ‬אין לחבר מקורות מתח אידיאלים במקביל‪ ,‬אלא עם הם זהים‪.‬‬ ‫קשרים פיסיקליים‪:‬‬
‫משרן – סליל (‪)Inductor - Coil‬‬
‫‪ ‬מ קור מתח אידיאלי כופה את המתח שלו על כל רכיב שמקביל‬ ‫‪dw  Joule ‬‬ ‫מתח‪:‬‬
‫‪L H   Henry‬‬ ‫השראות‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ Volt   V ‬‬
‫לו‪.‬‬ ‫‪dq  Coulomb ‬‬
‫‪ ‬חיבור מקורות זרם במקביל ‪ -‬לפי ‪. KCL‬‬ ‫קשרי מתח‪-‬זרם בסליל (משרן)‪:‬‬
‫‪ ‬אין לחבר מקורות זרם אידיאלים בטור‪ ,‬אלא עם הם זהים‪.‬‬ ‫זרם‪:‬‬
‫‪di‬‬
‫‪ ‬מ קור זרם אידיאלי כופה את הזרם שלו על כל רכיב שבטור‬ ‫‪vL ( t )  L L‬‬ ‫‪dq  Coulomb ‬‬
‫אליו‪.‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪+‬‬ ‫)‪iL(t‬‬ ‫‪i( t ) ‬‬
‫‪dt ‬‬ ‫‪sec‬‬ ‫‪  Amper   A‬‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬‬ ‫הספק‪:‬‬
‫מחלק מתח (אופן חלוקת המתח על נגדים בטור)‪:‬‬
‫‪iL ( t ) ‬‬
‫‪L‬‬ ‫'‪ vL ( t' )dt‬‬ ‫]‪vL(t) L [H‬‬
‫‪p( t ) ‬‬
‫‪dw‬‬
‫‪‬‬
‫‪dw dq‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ v( t )  i( t ) V  A  W ‬‬
‫‪‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪dq dt‬‬
‫‪or :‬‬ ‫הספק ואנרגיה‬

‫‪1‬‬
‫‪t‬‬ ‫] ‪p( t )  v( t )  i( t ) [ Watt ]  [ W‬‬ ‫הספק רגעי‪:‬‬
‫‪iL ( t )  iL ( 0 ) ‬‬
‫‪L‬‬ ‫'‪ vL ( t' )dt‬‬
‫‪0‬‬
‫הסליל אוגר אנרגיה מגנטית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫זרם הסליל רציף (בהנחה שאין כניסות הלם ונגזרותיה)‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫) ‪iL ( 0  )  iL ( 0 ‬‬ ‫כלומר‪:‬‬

‫כעבור זמן אינסופי במתח קבוע (‪ )DC‬הסליל מהווה קצר‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫__________________________________________________________________________________________‬
‫‪ – HIT‬מכון טכנולוגי חולון‬ ‫מרצים‪ :‬ד"ר מאיר ארבל‪ ,‬ד"ר יובל בק‬
‫נוסחאות הנדסת חשמל ‪0202‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ד"ר דן קצין‪ ,‬ד"ר אנטולי פטלך‬
 ‫‪VTh  VO.C .‬‬ ‫מתח תבנין‪ ,VTh ,‬הוא מתח המעגל הפתוח‪:‬‬
‫שיטת מתחי צמתים (‪ - )Node Voltages‬למציאת מתחים‬ ‫‪R1‬‬
‫‪ Va‬ו ‪Vb -‬‬ ‫‪R1‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪I N  I S .C .‬‬ ‫זרם נורטון‪ ,IN ,‬הוא זרם הקצר‪:‬‬ ‫‪V R1 ‬‬ ‫‪ Vab‬‬
‫‪n‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+V -‬‬
‫‪RTh  RN‬‬ ‫התנגדות תבנין שווה להתנגדות נורטון‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪I1 R1‬‬ ‫‪Va‬‬ ‫‪R3‬‬ ‫‪Vb‬‬ ‫‪Rj‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪VR‬‬
‫‪+‬‬
‫‪j 1‬‬ ‫‪R2‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪I3‬‬ ‫‪2‬‬
‫כמו‪-‬כן מתקיים‪:‬‬ ‫‪I2‬‬
‫‪I S .C .  O .C .‬‬ ‫‪I4‬‬ ‫‪for the Rk‬‬ ‫‪Vab‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪RTh‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪VS‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪R4‬‬ ‫‪IS‬‬ ‫‪resistor :‬‬
‫‪-‬‬
‫ניתוח מעגלים ע"י שקול תבנין ‪ /‬נורטון‪:‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪VR‬‬
‫‪VR  n k‬‬ ‫‪ Vab‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪+‬‬
‫בכדי למצוא את מעגל שקול תבנין ‪ /‬נורטון יש לנתק את‬ ‫‪‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪b‬‬
‫העומס (אם קיים)‪ .‬נסמן אתן ההדקים על ‪-‬ידי ‪ a‬ו‪. b -‬‬ ‫‪Rj‬‬ ‫‪Rn‬‬
‫מתח תבנין‪ ,VTh ,‬הוא המתח שמתקבל בין ההדקים‬ ‫‪‬‬ ‫‪j 1‬‬
‫הפתוחים ‪ a‬ו‪ b -‬כתוצאה מכל המקורות הקיימים במעגל‪.‬‬ ‫‪I1  I 2  I 3‬‬ ‫משוואות ‪:KCL‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬על נגד גדול יותר מפל המתח יהיה גדול יותר‪.‬‬
‫זרם הקצר‪ ,IN ,‬הוא הזרם שמתקבל בין ההדקים המקוצרים‬ ‫‪I3  I S  I4‬‬
‫‪ a‬ו‪ b -‬כתוצאה מכל המקורות הקיימים במעגל‪.‬‬ ‫נבטא את הזרמים באמצעות מתחי הצמתים‪:‬‬ ‫‪ ‬נוסחה זו ניתן ליישם לכל מספר של נגדים בטור‪.‬‬
‫בכדי למצוא את התנגדות תבנין ‪ /‬נורטון יש לקצר מקורות‬ ‫‪‬‬
‫מתח ולנתק מקורות זרם (בלתי תלויים)‪ .‬התנגדות תבנין ‪/‬‬ ‫‪VS  Va‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V  Vb‬‬ ‫מחלק זרם (אופן חלוקת הזרם על נגדים במקביל)‪:‬‬
‫נורטון היא ההתנגדות השקולה של המעגל כפי שנראית מבין‬ ‫‪ a  a‬‬
‫‪R1‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪R3‬‬ ‫‪a‬‬
‫ההדקים ‪ a‬ו‪. b -‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪Va  Vb‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪IR‬‬ ‫‪IR‬‬ ‫‪IR‬‬
‫את התנגדות תבנין ‪ /‬נורטון ניתן למצוא גם מתוך הקשר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ IS  b‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪R3‬‬ ‫‪R4‬‬
‫‪VTh‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪R1‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪Rn‬‬
‫‪RTh ‬‬ ‫‪ O.C .‬‬ ‫אם קיים מקור מתח אידיאלי‪ ,VS ,‬בין שני צמתים עיקריים (לא‬
‫‪IN‬‬ ‫‪I S .C .‬‬ ‫צומת הייחוס ‪ /‬האדמה ‪ /‬הארקה) ‪ Va‬ו‪( Vb -‬למשל במקום‬
‫‪ ‬אם במעגל קיימים מקורות תלויים (אותם אין לנטרל כאשר‬ ‫הנגד ‪ ,)R3‬נאמר שזהו סופר‪-‬צומת )‪(Super-Node‬‬ ‫‪b‬‬
‫מחשבים התנגדות תבנין ‪ /‬נורטון) יש לחבר מקור בוחן (מקור‬ ‫ובמשוואות ‪( KCL‬או משוואות הצמתים) נתייחס לשני הצמתים‬
‫‪G1‬‬
‫מתח ‪ Vt‬או מקור זרם ‪ ) It‬בין ההדקים ‪ a‬ו‪ b -‬ולחשב‬
‫הנ"ל כצומת אחד‪.‬‬ ‫‪IR ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪I‬‬
‫‪1‬‬
‫את ‪ RTh = RN‬לפי‪:‬‬
‫‪Va  Vb   VS‬‬ ‫בנוסף יש לרשום משוואה מהצורה‪:‬‬ ‫‪G j‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪j 1‬‬
‫‪RTh‬‬ ‫‪ RN  t‬‬
‫‪It‬‬ ‫‪Gk‬‬
‫שיטת זרמי חוגים (‪ - )Mesh Currents‬למציאת זרמים‬ ‫‪for the Rk resistor :‬‬ ‫‪IR ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪I‬‬
‫משפט העברת הספק מקסימלי לעומס‬ ‫‪k‬‬

‫בהתייחס למעגל שלהלן‪ :‬עבור ערכים נתונים של ‪ VTh‬ו‪,RTh -‬‬ ‫‪R1‬‬ ‫‪R3‬‬ ‫‪R5‬‬
‫‪I1 , I2 , I3‬‬
‫‪G j‬‬
‫‪j 1‬‬
‫מה צריך להיות ערך נגד העומס ‪ , RL‬כך שיתפתח עליו הספק‬
‫מקסימלי ?‬ ‫‪ ‬דרך נגד גדול יותר יזרום זרם קטן יותר‪.‬‬
‫‪RTh‬‬ ‫‪VS‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ ‬נוסחה זו ניתן ליישם לכל מספר של נגדים במקביל‪.‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪R4‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪VS‬‬
‫‪I3‬‬ ‫עבור שני נגדים במקביל‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪I1‬‬ ‫‪I2‬‬
‫‪VTh‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪RL‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪R2‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪IR‬‬ ‫‪IR‬‬
‫‪I R1 ‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪R1  R2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪VS1  I1 ( R1  R2 )  I 2 R2  0‬‬ ‫‪R1‬‬ ‫‪R2‬‬
‫‪VTh‬‬ ‫‪R1‬‬
‫‪P  RL I 2  RL ‬‬ ‫‪ I1 R2  I 2 ( R2  R3  R 4 )-I3 R 4  0‬‬ ‫‪I R2 ‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪RL  RTh 2‬‬ ‫‪R1  R2‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ I 2 R4  I 3 ( R4  R5 )  VS2  0‬‬
‫‪RL  RTh‬‬ ‫נגזור‪ ,‬נשווה לאפס ונמצא שדרוש‪:‬‬

‫‪VTh2‬‬ ‫ההספק המקסימלי בנגד העומס‪:‬‬ ‫אם בחוג מסוים קיים מקור זרם‪ ,‬שאותו כוללים במשוואת ‪KVL‬‬
‫‪Pmax ‬‬
‫‪4 RTh‬‬
‫של החוג‪ ,‬יש לסמן עליו מפל מתח ולקבוע מתח זה כנעלם נוסף‪.‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫המרת כוכב ‪ -‬משולש‬
‫או לחילופין‪ :‬אם בין שני זרמי חוגים קיים מקור זרם אידיאלי‪IS ,‬‬
‫נצילות ההספק במעגל‪:‬‬
‫(למשל במקום הנגד ‪ )R2‬ואם נניח שכיוון החץ במקור הוא כלפי‬ ‫‪a‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪PRL‬‬ ‫‪RL‬‬ ‫מטה‪ ,‬אז נקבע סופר‪-‬חוג ‪( Super-Mesh‬לפי סימון מקווקו‬
‫‪  out  100% ‬‬ ‫‪ 100% ‬‬ ‫‪ 100%‬‬ ‫באדום) ונכתוב משוואת ‪ KVL‬באופן הבא‪:‬‬
‫‪Pin‬‬ ‫‪PVTh‬‬ ‫‪RTh  RL‬‬
‫‪VS1  I 1 R1  R3 I 2  R4 ( I 2  I 3 )  0‬‬
‫‪R3‬‬ ‫‪Ra‬‬
‫‪R2‬‬
‫המרת מקורות‬ ‫בחוג של ‪ I3‬נכתוב משוואות ‪ KVL‬באופן "רגיל"‪:‬‬
‫‪RS‬‬ ‫‪R4 ( I 3  I 2 )  R5 I 3  VS2  0‬‬ ‫‪Rb‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪Rc‬‬
‫‪a I S = V S / RS‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪I S  I1  I 2‬‬ ‫בנוסף יש לרשום משוואה מהצורה‪:‬‬
‫‪VS‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪RS‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪RS  RS‬‬ ‫‪IS‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬
‫עקרון הסופרפוזיציה (ההרכבה)‬ ‫‪R1‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫במעגל הכולל מספר מקורות מתח ומקורות זרם תגובת המעגל‬
‫‪VS = IS . RS‬‬ ‫(מתח או זרם בענף‪/‬בענפים כלשהם) שווה לסכום האלגברי של‬
‫התגובות המתקבלות כאשר כל מקור פועל בנפרד‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫(*) יש לשים לב שחיבור נגד במקביל למקור מתח או חיבור נגד‬
‫בטור למקור זרם לא משפיע על המרה של מקורות בין ההדקים‬ ‫‪ ‬בכדי למצוא את התרומה של מקור מסוים‪ ,‬יש לנטרל ‪/‬‬ ‫‪R2 R3‬‬ ‫‪R R R R R R‬‬
‫להשבית את שאר המקורות הבלתי תלויים (מקורות מתח‬ ‫‪Ra ‬‬ ‫‪R1  a b b c c a‬‬
‫‪ a‬ו‪ ,b -‬כלומר ניתן לבצעה "כרגיל" ולהתעלם מהנגד המקביל‬ ‫‪R1  R2  R3‬‬ ‫‪Ra‬‬
‫מקצרים ומקורות זרם מנתקים)‪.‬‬
‫‪ RP‬או מהנגד הטורי ‪ RS‬כמתואר להלן‪:‬‬
‫‪ ‬יש להקפיד על כיוון הזרם או קוטביות המתח שמתקבלים‬ ‫‪R1 R3‬‬ ‫‪R R R R R R‬‬
‫בענף המבוקש כתוצאה מכל אחד מהמקורות ולשקללם‬ ‫‪Rb ‬‬ ‫‪R2  a b b c c a‬‬
‫‪R‬‬
‫‪a‬‬
‫‪R‬‬
‫‪a‬‬ ‫(להרכיבם) בהתאם‪.‬‬
‫‪R1  R2  R3‬‬ ‫‪Rb‬‬
‫‪R1 R2‬‬ ‫‪Ra Rb  Rb Rc  Rc Ra‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪Rc ‬‬ ‫‪R3 ‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪Rp‬‬ ‫‪RP‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מעגלים שקולים‬
‫‪R1  R2  R3‬‬ ‫‪Rc‬‬
‫מיותר‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫שקול תבנין‬ ‫שקול נורטון‬
‫‪RTh‬‬
‫‪RS‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪VTh‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪IN‬‬ ‫‪RN‬‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪RS‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪R‬‬
‫מיותר‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬

‫__________________________________________________________________________________________‬
‫‪ – HIT‬מכון טכנולוגי חולון‬ ‫מרצים‪ :‬ד"ר מאיר ארבל‪ ,‬ד"ר יובל בק‬
‫נוסחאות הנדסת חשמל ‪0202‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר דן קצין‪ ,‬ד"ר אנטולי פטלך‬
 ‫א‪ .‬במעגל יש מקורות‪.‬‬ ‫] ‪ [ 1 Sec‬‬
‫‪ -‬קבוע הריסון של המעגל‪.‬‬ ‫‪.RX‬‬ ‫גשר ויטסטון ‪ -‬משמש למדידת התנגדות‬
‫‪y( 0  )  0‬‬ ‫ב‪ .‬תנאי ההתחלה שווים לאפס‪.‬‬ ‫‪ -‬תדר התהודה של המעגל‪.‬‬ ‫] ‪o [ rad Sec‬‬
‫‪y ( 0  )  0‬‬ ‫‪ - Q   2‬מקדם האיכות‪.‬‬ ‫‪R1‬‬ ‫‪R2‬‬
‫‪o‬‬
‫ג‪ .‬המד"ר לא הומוגנית ולכן קיים פתרון הומוגני ‪ +‬פרטי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪yZSR( t )  y p  yh  u( t‬‬ ‫‪‬‬ ‫מגדירים את תבנית הפתרון‪ :‬ריסון יתר‪ ,‬ריסון‬
‫הערות‪:‬‬
‫ערכי ‪Q ,o ,‬‬
‫‪VS +-‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪b‬‬

‫ד‪ .‬הפתרון ההומוגני דומה בצורתו לפתרון ‪( ZIR‬בהתאם‬ ‫‪R3‬‬ ‫‪RX‬‬

‫קריטי או תת ריסון‪.‬‬
‫למצב הריסון של המעגל)‪.‬‬ ‫חיוביים (כיוון שתלויים ברכיבי‬ ‫‪Q ,o ,‬‬ ‫אנו מניחים כי‬

‫ה‪ .‬הפתרון הפרטי נקבע ע"י ניחוש בהתאם לצורת המקור‪.‬‬ ‫המעגל ‪.)R, L, C‬‬ ‫‪ - G‬גלוונומטר (מד זרם מאד רגיש)‬
‫הגשר מאוזן כאשר אין זרם דרך הגלוונומטר‪ .‬במצב זה מתקיים‪:‬‬
‫מציאת הקבועים לפתרון הפרטי ‪ -‬ע"י הצבת הפתרון הפרטי‬ ‫שלבים לפתרון‪:‬‬
‫במד"ר והשוואת המקדמים בהתאמה לפונקציה ) ‪f ( t‬‬ ‫פיתוח מד"ר באמצעות משוואות ‪ KCL‬ו‪.KVL -‬‬ ‫‪R2‬‬
‫‪RX ‬‬ ‫‪R3‬‬
‫המופיעה באגף ימין‪.‬‬ ‫כלל אצבע‪ :‬ממשוואת ‪ KCL‬נקבל מד"ר עבור ‪ v‬וממשוואת ‪KVL‬‬ ‫‪R1‬‬
‫מציאת הקבועים ‪ (or D, F) A, B‬בפתרון ההומוגני ‪ -‬ע"י הצבת‬ ‫נקבל מד"ר עבור ‪.i‬‬
‫‪ y( 0 )  0 , y‬בסכום הפתרונות הפרטי ‪+‬‬ ‫ת"ה ‪( 0 )  0‬‬ ‫(*) בעיקרון‪ ,‬תהליך הפתרון דומה לפתרון מד"ר מסדר ראשון‪,‬‬ ‫כאשר הגשר מאוזן הפרש הפוטנציאלים ‪ Vab‬שווה לאפס‪ ,‬כלומר‬
‫ההומוגני (בפתרון ‪ )ZSR‬כלומר‪:‬‬ ‫כלומר הפרדה לפתרון ‪ ZIR‬ו‪. ZSR -‬‬ ‫הגלוונומטר מהווה קצר (לחילופין‪ ,‬כיוון שאין זרם‪ ,‬הרי שניתן‬
‫‪yZSR ( 0 )  y p ( 0 )  yh ( 0 )  0‬‬ ‫‪ .1‬פתרון ‪:ZIR‬‬
‫להתייחס לענף של הגלוונומטר כנתק)‪.‬‬
‫‪. Q ,‬‬
‫‪o ,‬‬
‫א‪ .‬חישוב‬
‫‪y ZSR ( 0 )  y p ( 0 )  y h ( 0 )  0‬‬
‫‪Or:‬‬ ‫ב‪ .‬מציאת ת"ה מתאימים ב‪( t  0  -‬יש להתעלם‬
‫‪yZSR ( 0 )  0‬‬ ‫מהמקורות במעגל כאשר מחפשים ת"ה לפתרון ‪.)ZIR‬‬ ‫מד"ר במעגלים מסדר ראשון‬
‫‪y ZSR ( 0 )  0‬‬ ‫ג‪ .‬פולינום ‪ /‬משוואה אופיינית‪:‬‬ ‫שלבי ניתוח המעגל‪:‬‬
‫‪P( s )  S  2 S‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ o2  0‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪ .1‬במידת הצורך נמצא ת"ה מתאימים ב‪ 0  -‬‬
‫‪y  y ZIR  y ZSR‬‬ ‫‪ .3‬פתרון כללי‪:‬‬
‫ד‪ .‬שורשי הפולינום האופייני‪:‬‬
‫‪ .2‬נפתח מד"ר באמצעות משוואות ‪ KCL‬ו‪. KVL -‬‬
‫‪S1,2      2  o2‬‬ ‫‪ .3‬פתרון ‪:)Zero Input Response( ZIR‬‬
‫מעגלים מסדר ראשון‬ ‫ה‪ .‬מציאת פתרון הומוגני‪:‬‬ ‫א‪ .‬אין מקורות (מקצרים מקור מתח‪ ,‬מנתקים מקור זרם) =‬
‫פתרון הומוגני בלבד (כל המקורות הבת"ל מאופסים)‪.‬‬
‫תגובת מעגל ‪ RL‬ללא עירור‪/‬מקור‪ ,‬תגובה לת"ה בלבד‪,‬‬ ‫ב‪ .‬יש רק תנאי התחלה‪.‬‬
‫תגובה ‪ZIR‬‬ ‫ג‪ .‬המד"ר ות"ה שמתארים את מרכיב ה‪ ZIR -‬והפתרון‬
‫ממשיים‪ ,‬שליליים ושונים‪:‬‬ ‫‪ )1‬ריסון יתר‪S1,2 :‬‬ ‫הכללי של המד"ר הם‪:‬‬
‫‪t=0‬‬ ‫‪Io‬‬ ‫)‪i(t‬‬ ‫‪y  a y  0 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪at‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪  o ; Q  1 2‬‬ ‫)‪y(t‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  yZIR ( t )  yo e‬‬
‫‪IS‬‬ ‫‪RS‬‬
‫‪+‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪vR‬‬ ‫‪y( 0 )  yo ‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪(DC‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪vL‬‬
‫הערה‪ :‬ת"ה ברגע ‪ t  0 ‬שווה לת"ה ברגע ‪. t  0 ‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫)‪i(t‬‬ ‫‪A+B‬‬
‫‪y ZIR  Ae s1 t  B e s2 t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪ .4‬פתרון ‪:)Zero State Response( ZSR‬‬
‫א‪ .‬במעגל יש מקורות (ערור)‪.‬‬
‫כאשר המפסק סגור זמן רב הסליל מהווה קצר וכל זרם המקור‬ ‫ב‪ .‬תנאי ההתחלה שווה לאפס‪.‬‬
‫עובר דרכו‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫ג‪ .‬המד"ר לא הומוגנית ולכן הפתרון בנוי מפתרון פרטי ‪+‬‬
‫‪iL ( 0  )  I o  I s‬‬
‫ממשיים‪ ,‬שליליים וזהים‪:‬‬ ‫‪ )2‬ריסון קריטי‪S1,2 :‬‬ ‫פתרון הומוגני‪.‬‬
‫‪y  a y  f ( t )‬‬
‫‪VL ( 0  )  0‬‬ ‫‪  o‬‬ ‫;‬ ‫‪Q 1 2‬‬
‫)‪y(t‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪  yZSR( t )  y p  yh  u( t‬‬ ‫‪‬‬
‫ברגע שהמפסק נפתח (‪ )t = 0‬הסליל מתחיל להתפרק דרך‬ ‫‪S1  S 2   ‬‬ ‫‪y( 0  )  0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הנגד ‪ R‬והזרם דרכו מתחיל לרדת‪.‬‬ ‫‪A‬‬ ‫ההכפלה של מרכיב ה‪ ZSR -‬בפונקציית המדרגה )‪ u(t‬מציינת‬
‫המד"ר המתארת את המעגל כאשר המפסק פתוח היא‪:‬‬ ‫‪ t‬‬ ‫‪ t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫שפתרון זה תקף עבור ‪. t  0‬‬
‫‪y ZIR  Ae‬‬ ‫‪ Bt e‬‬
‫‪di‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪‬‬ ‫‪i 0‬‬ ‫ד‪ .‬הפתרון ההומוגני דומה בצורתו לפתרון ‪:ZIR‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪L‬‬ ‫מרוכבים צמודים‪:‬‬ ‫‪ )3‬תת ריסון‪S1,2 :‬‬ ‫‪yh  D  e  a t‬‬
‫‪i( 0  )  iL ( 0  )  I o  I s‬‬ ‫הזרם בסליל רציף‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫ה‪ .‬הפתרון הפרטי נקבע ע"י ניחוש בהתאם לצורת המקור‪.‬‬
‫‪  o ; Q  1 2‬‬ ‫)‪y(t‬‬
‫‪ -‬מקור (ערור) מהצורה ‪ a  t 2‬יגרור תגובה מהצורה‪:‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪ke- t‬‬
‫‪i( t )  I o e‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפתרון של המד"ר עם ת"ה הוא‪:‬‬ ‫‪S1,2     jd‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪y p  At 2  Bt  C‬‬
‫‪t‬‬
‫‪d ‬‬ ‫‪o2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ -‬מקור (ערור) מהצורה ‪ sint ‬או ‪cos t ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ L R‬‬ ‫כאשר‪:‬‬ ‫יגרור‬
‫תגובה מהצורה‪:‬‬
‫‪T  2 d‬‬ ‫‪y p  Acos t   B sint ‬‬
‫מעגל ‪ RL‬טורי עם עירור‪/‬מקור מדרגה ות"ה אפס‪ ,‬תגובה ‪ZSR‬‬ ‫וכו'‪.‬‬
‫‪yZIR  e  t A cos(d t )  B sin(d t )‬‬ ‫מציאת הקבועים לפתרון הפרטי ‪ -‬ע"י הצבת הפתרון הפרטי‬
‫‪R‬‬
‫‪or:‬‬ ‫במד"ר והשוואת המקדמים בהתאמה לפונקציה ) ‪f ( t‬‬
‫‪+ vR -‬‬ ‫)‪i(t‬‬ ‫‪+‬‬
‫) ‪y ZIR  De  t cos(d t  ‬‬ ‫המופיעה באגף ימין‪.‬‬
‫= )‪VS (t‬‬ ‫‪+‬‬ ‫מציאת הקבוע ‪ D‬בפתרון ההומוגני ‪ -‬ע"י הצבת ת"ה‬
‫]‪u(t) [V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪vL‬‬ ‫‪ y( 0 )  0‬בסכום הפתרונות הפרטי ‪ +‬ההומוגני (בפתרון‬
‫‪-‬‬ ‫דמיוניים טהורים‪:‬‬ ‫‪ )4‬חסר ריסון‪S1,2 :‬‬
‫‪ )ZSR‬כלומר‪:‬‬
‫‪R ‬‬ ‫‪yZSR ( 0 )  y p ( 0 )  yh ( 0 )  0‬‬
‫‪‬‬ ‫)‪y(t‬‬
‫‪di R‬‬ ‫‪1‬‬ ‫המד"ר המתארת את המעגל היא‪:‬‬ ‫נתק‬
‫‪ i  VS‬‬ ‫‪y( t )  yZIR  yZSR‬‬ ‫‪ .5‬פתרון כללי‪:‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪0 ; Q‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪i( 0  )  iL ( 0  )  0‬‬ ‫הזרם בסליל רציף‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪S1,2   jo‬‬
‫הפתרון של המד"ר עם ת"ה הוא‪:‬‬ ‫מד"ר במעגלים מסדר שני‬
‫) ‪yZIR  A cos(ot )  B sin(ot‬‬ ‫הצורה הכללית של מד"ר מסדר שני‪:‬‬
‫‪i(t )  1 1  et  ‬‬ ‫) ‪u (t‬‬ ‫‪or:‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪d2y‬‬ ‫‪dy‬‬
‫) ‪yZIR  D cos(ot  ‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫) ‪ o2 y  f ( t‬‬
‫‪ L R‬‬ ‫כאשר‪:‬‬ ‫‪dt 2‬‬ ‫‪dt‬‬
‫וזאת נוסחה לטעינת הסליל‪.‬‬ ‫וכן גוזרים את‬ ‫ו‪ .‬מציבים בפתרון את ת"ה ‪y( 0  )  yo‬‬ ‫) ‪y  2 y  o2 y  f ( t‬‬ ‫או בצורה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תגובת מעגל ‪ RC‬ללא עירור‪/‬מקור‪ ,‬תגובה לת"ה בלבד‪ ,‬תגובה‬ ‫ומוצאים את‬ ‫‪y( 0  )  y1‬‬ ‫הפתרון ומציבים את ת"ה‬ ‫‪y( 0 )  yo‬‬ ‫תנאי ההתחלה‪:‬‬
‫‪ZIR‬‬
‫המקדמים‪.‬‬ ‫‪y ( 0  )  y1‬‬
‫‪ .2‬פתרון ‪:ZSR‬‬
‫__________________________________________________________________________________________‬
‫‪ – HIT‬מכון טכנולוגי חולון‬ ‫מרצים‪ :‬ד"ר מאיר ארבל‪ ,‬ד"ר יובל בק‬
‫נוסחאות הנדסת חשמל ‪0202‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ד"ר דן קצין‪ ,‬ד"ר אנטולי פטלך‬
 ‫)‪iR(t‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪dvC‬‬ ‫‪dvC‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪t=0‬‬
‫‪iC  C‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ vC ‬‬ ‫‪iC‬‬ ‫‪RS‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪C‬‬
‫)‪i(t‬‬ ‫‪+ vR -‬‬ ‫)‪iL(t‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪v  1 ‬‬ ‫‪v ‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪vC ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ iL  iR   1‬‬ ‫‪  iL  R  ‬‬ ‫‪  iL  C ‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪VS (t) = +‬‬ ‫‪vL‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪R  C ‬‬ ‫‪R ‬‬ ‫)‪i(t‬‬ ‫‪vR‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪VS +‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪u(t) [V] -‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪vC ( 0 ) ‬‬
‫‪(DC) -‬‬
‫‪  iL ( 0 ) ‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪- vC +‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v( 0 ) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪Vo‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪R ‬‬ ‫‪- -‬‬ ‫)‪i(t‬‬
‫‪‬‬ ‫‪V ‬‬
‫‪  Io  o ‬‬
‫)‪iC(t‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪v( 0 ) ‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪vC‬‬ ‫(*) מומלץ לפתח ‪ /‬להיעזר במד"ר עבור‬ ‫‪C‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪R ‬‬ ‫הקבל מהווה נתק וכל מתח‬ ‫‪a‬‬ ‫כאשר המפסק סגור זמן רב במצב‬
‫מקבילי עם עירור‪/‬מקור מדרגה ות"ה אפס‪,‬‬ ‫מעגל ‪RLC‬‬ ‫‪vC (0  )  Vo  VS‬‬ ‫המקור נופל עליו‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪vR  vL  vC  VS‬‬ ‫תגובה ‪ZSR‬‬ ‫‪‬‬
‫‪iC (0 )  0‬‬
‫‪iR  iL  iC  i‬‬
‫)‪iC(t‬‬ ‫)‪iL(t‬‬ ‫)‪iR(t‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ברגע שהמפסק מועבר למצב ‪ )t = 0( b‬הקבל מתחיל‬
‫‪di‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫להתפרק דרך הנגד ‪ R‬והמתח עליו מתחיל לרדת‪.‬‬
‫‪iR  L  vC  VS‬‬ ‫= )‪IS (t‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪vC‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪vL‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪vR‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪dt‬‬ ‫]‪u(t) [A‬‬ ‫המד"ר המתארת את המעגל כאשר המפסק במצב ‪ b‬היא‪:‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪dv‬‬ ‫‪dvC‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪iC C‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪vC  0‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪RC‬‬
‫מומלץ לפתח ‪ /‬להיעזר במד"ר עבור ‪. i‬‬
‫‪d 2vC‬‬ ‫‪R dvC‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪vC (0 )  vC (0 )  Vo‬‬ ‫המתח בקבל רציף‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪vC ‬‬ ‫‪VS‬‬ ‫‪iC  iL  i R  I S‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪L dt‬‬ ‫‪LC‬‬ ‫‪LC‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪C‬‬
‫‪dv‬‬
‫‪ iL ‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ IS‬‬
‫‪vC (t )  Vo e‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפתרון של המד"ר עם ת"ה הוא‪:‬‬

‫‪  R 2L‬‬ ‫‪o  1‬‬ ‫‪LC‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪R‬‬

‫‪  RC‬‬ ‫כאשר‪:‬‬
‫‪di‬‬
‫פתרון ‪: ZSR‬‬ ‫‪vL L‬‬ ‫וזאת הנוסחה לפריקת הקבל‪.‬‬
‫‪dt‬‬
‫למציאת המקדמים של הפתרון ההומוגני יש להציב ת"ה אפס‪,‬‬ ‫תגובה‬ ‫מעגל ‪ RC‬מקבילי עם עירור‪/‬מקור מדרגה ות"ה אפס‪,‬‬
‫כלומר‪:‬‬ ‫‪d 2 iL‬‬ ‫‪1 diL‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ZSR‬‬
‫‪vC ( 0 )  0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪vC ( 0 )  0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪iL ‬‬ ‫‪IS‬‬
‫‪dt 2‬‬ ‫‪RC dt‬‬ ‫‪LC‬‬ ‫‪LC‬‬
‫הערה‪ :‬אם קיימים גם ת"ה (כך שיש למצוא גם פתרון ‪ )ZIR‬יש להתעלם‬ ‫)‪iR(t‬‬ ‫)‪iC(t‬‬
‫פתרון ‪: ZSR‬‬
‫‪ ,‬הנחוצים‬ ‫‪vC‬‬ ‫‪vC‬‬
‫מהמקור ‪ VS‬כאשר מחפשים את ת"ה ) ‪( 0 ) , ( 0‬‬ ‫= )‪IS (t‬‬
‫‪+‬‬
‫‪vC‬‬
‫‪+‬‬

‫לתגובה ‪ .ZIR‬את ת"ה והפתרון נמצא כמו במקרה הקודם של מעגל ‪RLC‬‬ ‫למציאת המקדמים של ה פתרון ההומוגני יש להציב ת"ה אפס‪,‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪vR‬‬ ‫‪C‬‬
‫]‪u(t) [A‬‬ ‫‪-‬‬
‫טורי ללא עירור‪.‬‬ ‫כלומר‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪iL ( 0 )  0 , iL ( 0 )  0‬‬
‫מצב סינוסואידלי עמיד (‪)Steady State = S.S.‬‬
‫מצב המעגל זמן רב (אינסוף) לאחר שחלפו תופעות המעבר‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬אם קיימים גם ת"ה (כך שיש למצוא גם פתרון ‪ )ZIR‬יש להתעלם‬ ‫המד"ר המתארת את המעגל היא‪:‬‬
‫צורה כללית של אות רגעי סינוסואידלי‪:‬‬ ‫כאשר מחפשים את ת"ה ) ‪ , iL ( 0 ) , iL ( 0‬הנחוצים לתגובה‬ ‫‪IS‬‬ ‫מהמקור‬ ‫‪dvC‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪vC  I S‬‬
‫) ‪a(t )  Am cos( t  ‬‬ ‫‪ .ZIR‬את ת"ה והפתרון נמצא כמו במקרה הקודם של מעגל ‪ RLC‬מקבילי‬
‫ללא עירור‪.‬‬
‫‪dt RC‬‬ ‫‪C‬‬
‫תרשים גל סינוסואידלי‪:‬‬
‫‪vC (0 )  vC (0 )  0‬‬ ‫ת"ה הוא אפס‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫ללא עירור‪/‬מקור‪ ,‬תגובה לת"ה בלבד‪,‬‬ ‫טורי‬ ‫מעגל ‪RLC‬‬
‫)‪a(t‬‬ ‫תגובה ‪ZIR‬‬ ‫נמצא שהפתרון של המד"ר הוא‪:‬‬ ‫‪  RC‬‬ ‫אם נגדיר‬
‫‪T‬‬
‫‪Am‬‬
‫)‪iR(t‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪vC ( t )  R 1  e‬‬‫‪‬‬ ‫‪t ‬‬
‫) ‪ u( t‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪+ vR -‬‬ ‫‪Io‬‬ ‫)‪iL(t‬‬ ‫וזאת נוסחה לטעינת הקבל‪.‬‬

‫‪+‬‬ ‫מעגלים מסדר שני‬

‫‪vL‬‬ ‫‪L‬‬ ‫מעגל ‪ RLC‬מקבילי ללא עירור‪/‬מקור‪ ,‬תגובה לת"ה בלבד‪,‬‬
‫‪- vC +‬‬ ‫‪-‬‬
‫תגובה ‪ZIR‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ rad ‬‬ ‫כאשר‪:‬‬ ‫‪- Vo +‬‬
‫‪  2 f ‬‬ ‫‪ sec ‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Io‬‬
‫)‪iC(t‬‬ ‫)‪iC(t‬‬ ‫)‪iL(t‬‬ ‫)‪iR(t‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ - Am ...‬ערך מקסימלי (משרעת‪ ,‬אמפליטודה)‬
‫‪C‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ -  rad sec‬תדירות זוויתית‬
‫‪iR  iL  iC  i‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪Vo‬‬ ‫‪vC‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪vL‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪vR‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ - f Hz  sec‬תדירות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪vR  vL  vC  0‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ - T sec‬זמן מחזור‬ ‫‪t‬‬
‫‪di‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ -  rad ‬זווית מופע (פאזה)‬ ‫‪iR  L‬‬ ‫‪ VC (0)   i (t ' )dt '  0‬‬ ‫המתח ההתחלתי בקבל‪ ,Vo ,‬והזרם ההתחלתי בסליל‪,Io ,‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪C0‬‬ ‫מסומנים במעגל‪.‬‬

‫) ‪v(t )  Vm cos( t  v‬‬ ‫מתח סינוסואידלי רגעי‪:‬‬ ‫‪iC  iL  iR  0‬‬

‫‪d 2i R di 1‬‬
‫) ‪i(t )  I m cos( t  i‬‬ ‫זרם סינוסואידלי רגעי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪i0‬‬ ‫‪dv‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪v‬‬
‫‪dt 2 L dt LC‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪  v(t ' )dt 'iL (0) ‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ - Vm V  , I m A‬ערך מקסימלי של זרם ‪ /‬מתח‬
‫‪dt‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ - v rad  , i rad ‬זווית מופע של זרם ‪ /‬מתח‬
‫‪  R 2L‬‬ ‫‪o  1‬‬ ‫‪LC‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪d v‬‬ ‫‪1 dv 1‬‬ ‫נגזור ונחלק ב‪:C -‬‬
‫הפרש מופע (פאזה) בין גל המתח וגל הזרם‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪v(t )  0‬‬
‫‪i( 0 )  iL ( 0 )  I o‬‬ ‫ת"ה ‪ I‬הוא‪:‬‬ ‫‪dt 2‬‬ ‫‪RC dt LC‬‬
‫‪  v  i rad ‬‬ ‫‪1‬‬
‫מציאת ת"ה ‪:II‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪o  1‬‬ ‫‪LC‬‬
‫‪‬‬ ‫הפרש מופע מתורגם להפרש זמן‪:‬‬
‫‪t ‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪sec‬‬ ‫‪2 RC‬‬
‫‪ i ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪di‬‬ ‫‪di‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪vL  L‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪vL‬‬ ‫‪S1,2   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ o2‬‬
‫ערך ממוצע של אות מחזורי ) ‪: v(t‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪v(0)  vC (0)  Vo‬‬ ‫ת"ה ‪ I‬הוא‪:‬‬
‫‪i  1 vL  1  vR  vC   1  i R  vC ‬‬
‫‪t o T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪v(t ) ‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪ Vm cos( t   )dt  0‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫מציאת ת"ה ‪:II‬‬
‫‪to‬‬
‫ממוצע ריבועי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪i ( 0 )   i( 0 )R  vC ( 0 )‬‬
‫‪1‬‬
‫‪t0 T‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 2‬‬
‫‪v 2 (t ) ‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Vm2 cos 2 ( t   )dt ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Vm‬‬ ‫‪‬‬
‫‪i ( 0 )  1  I o R  Vo ‬‬
‫‪t0 2‬‬ ‫‪L‬‬
‫ערך יעיל (אפקטיבי‪:)rms = root mean square ,‬‬ ‫תגובה‬ ‫מעגל ‪ RLC‬טורי עם עירור‪/‬מקור מדרגה ות"ה אפס‪,‬‬
‫‪ZSR‬‬

‫__________________________________________________________________________________________‬
‫‪ – HIT‬מכון טכנולוגי חולון‬ ‫מרצים‪ :‬ד"ר מאיר ארבל‪ ,‬ד"ר יובל בק‬
‫נוסחאות הנדסת חשמל ‪0202‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר דן קצין‪ ,‬ד"ר אנטולי פטלך‬
‫‪ v  i   Z‬‬ ‫זווית המופע‪:‬‬
‫‪‬‬
‫~ ~‬
‫‪X  Im Z  Z sin Z‬‬ ‫‪Veff  Vrms ‬‬ ‫‪v 2 (t ) ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Vm‬‬
‫בנגד מתקיים‪:‬‬ ‫~‬ ‫‪2‬‬
‫להלן דיאגרמת (משולש) עכבות של עכבה ‪ Z‬ומרכיביה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Pav ‬‬ ‫‪Vm I m cos Z  Veff I eff cos Z‬‬ ‫פאזורים‬
‫‪2‬‬ ‫~‬
‫‪Z‬‬ ‫לכל הזרמים והמתחים המתפתחים במעגל תהיה אותה תדירות‬
‫כמו של המקור‪ .‬האמפליטודה של כל זרם ומתח במעגל תהיה‬
‫‪ v  i  0‬‬ ‫בנגד מתקיים‪:‬‬ ‫~‬
‫‪Z‬‬ ‫פרופורציונית לאות המקור והפאזה של כל זרם ומתח תהיה‬
‫‪jX‬‬ ‫מוזזת ביחס לפאזה של המקור‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫הספק ממוצע בנגד‪:‬‬
‫‪Pav  Vm I m  Veff I eff‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫לצורך ייצוג אותות מתח וזרם בצורה פאזורית (כמפורט להלן)‬
‫‪2‬‬ ‫מקובל לעבוד עם אותות רגעיים בתבנית של )…(‪ Cos‬כגון‪:‬‬
‫‪v  i   90 o‬‬ ‫בסליל ובקבל מתקיים‪:‬‬ ‫‪R‬‬
‫) ‪v( t )  Vm cos(  t  ‬‬
‫נשים לב כי מתקיים‪:‬‬
‫‪Pav  0‬‬ ‫הספק ממוצע בסליל ובקבל‪:‬‬
‫נסתכל על האות הרגעי שלהלן‪:‬‬
‫‪ Z  tan 1 ‬‬
‫‪X‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫~‬
‫כלומר‪ ,‬בסליל ובקבל לא מתבזבז הספק ‪ /‬אנרגיה‪.‬‬ ‫‪Z ‬‬ ‫‪R2  X 2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Am cos t     Re Am e j(  t  ) ‬‬
‫‪R‬‬

‫‪p. f .  cos(  v i )  cos Z‬‬

‫גורם (מקדם) ההספק‪:‬‬
‫עכבה (אימפדנס) של נגד‪ ,‬סליל וקבל בזרם חילופין סינוסואידלי‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫~‬
‫‪‬‬
‫‪ Re Am e j e j t  Re A e j t‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫~‬ ‫~‬
‫‪ZR  R‬‬ ‫~‬
‫‪A  Am e j‬‬ ‫הפאזור‪ ,‬שמסומן ‪ , A‬מוגדר על‪-‬ידי‪:‬‬
‫נגדיר את הזווית בין פאזור המתח לפאזור הזרם‪   v  i :‬‬ ‫~‬
‫הזרם מקדים את המתח ‪ ‬גורם הספק מקדים‬
‫‪Z L  j L  j X L  X L 90 o‬‬ ‫~‬
‫‪A  x  jy‬‬ ‫הצורה הקרטזית של הפאזור‪:‬‬
‫‪i  v‬‬
‫‪i   v‬‬ ‫המתח מקדים את הזרם ‪ ‬גורם הספק מאחר‬ ‫~‬ ‫‪1‬‬
‫‪ZC ‬‬ ‫‪  j X C  X C   90‬‬ ‫‪o‬‬
‫כמו‪-‬כן מתקיים‪:‬‬
‫~~ ‪~ 1‬‬ ‫‪j C‬‬ ‫~‬
‫‪x  A cos   Am cos ‬‬
‫*‪S  V I‬‬ ‫הספק מרוכב (הספק לכאורה)‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫~‬
‫~‬ ‫~‬
‫~‬ ‫‪1‬‬
‫~ ‪Y ‬‬ ‫האדמיטנס‪:‬‬ ‫‪y  A sin  Am sin‬‬
‫‪V Vm e j v , I  I m e ji‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫~‬
‫‪R jX‬‬ ‫‪A  Am ‬‬ ‫‪x2 ‬‬ ‫‪y2‬‬
‫‪S  Vm I m e j  v i ‬‬
‫‪~ 1‬‬ ‫~‬ ‫‪1‬‬
‫‪Y ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R jX‬‬ ‫‪R2  X 2‬‬
‫‪  tan 1 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪    tan 1 ‬‬
‫‪Im A‬‬
‫~‬
‫‪y ‬‬
‫‪‬‬
‫‪S  Vm I m cos  v   i   j Vm I m sin v   i ‬‬
‫‪~ 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R2  X 2‬‬
‫‪ j 2‬‬
‫‪X‬‬
‫‪R X 2‬‬
‫‪ G  jB‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪Re A‬‬
‫~‬
‫‪‬‬ ‫‪x ‬‬
‫~‬ ‫~‬
‫‪S  Pav  j Q  S e j‬‬
‫‪‬‬
‫~‬ ‫~‬
‫‪G  Re Y  Y cos Y‬‬
‫‪ - G‬מוליכות‬
‫הפאזור של מתח רגעי מהצורה‪:‬‬
‫~‬
‫‪‬‬ ‫~‬
‫‪B  Im Y  Y sin  Y‬‬
‫‪ - B‬סוספטנס‬
‫‪v( t )  Vm cos t   v ‬‬
‫~‬
‫‪V  Vm e jv  Vm  v‬‬
‫‪S‬‬ ‫~‬ ‫הוא‪:‬‬
‫~‬ ‫חוק אוהם עבור נגד‪ ,‬סליל וקבל בזרם חילופין סינוסואידלי‪:‬‬
‫‪S‬‬ ‫]‪S [VA‬‬
‫‪jQ‬‬ ‫~‬ ‫~~‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫הפאזור של זרם רגעי מהצורה‪:‬‬
‫]‪P [W‬‬ ‫‪VR  I Z R  I R  I  i  R0 o  I R i‬‬
‫‪‬‬ ‫]‪Q [Var‬‬ ‫~‬ ‫~~‬ ‫~‬ ‫) ‪i( t )  I m cos(  t i‬‬
‫‪VL  I Z L  I  jX L ‬‬
‫‪I  I m e ji  I m  i‬‬
‫~‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪P‬‬
‫~‬ ‫~‬ ‫הוא‪:‬‬
‫‪ I  i  X L 90 o  I X L   i  90 o‬‬
‫‪VC  I Z C  I   jX C  ‬‬
‫‪P‬‬ ‫נשים לב כי גורם ההספק מקיים גם‪:‬‬ ‫~‬ ‫~~‬ ‫~‬ ‫כאשר מעגל במישור התדר מיוצג באמצעות פאזורים‪ ,‬הרי שכל‬
‫‪p. f .  ~  cos‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪S‬‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫החוקים (למשל חוקי קירכהוף) וכל שיטות ניתוח המעגלים‬
‫‪ I  i  X C   90 o  I X C   i  90 o‬‬ ‫(למשל מתחי צמתים‪ ,‬תבנין וכו') תקפים בדיוק כמו עבור‬
‫כמו‪-‬כן מתקיים‪:‬‬ ‫נגדים‪.‬‬
‫~‬ ‫~‬ ‫בנגד המתח והזרם שווי מופע (פאזה)‪.‬‬
‫‪P  S p . f .  S cos‬‬ ‫הערה‪ :‬אם אות הכניסה (המקור ‪ /‬המקורות) בנוי משני מרכיבים‬
‫בסליל המתח מקדים את הזרם ב ‪.90o -‬‬
‫~‬ ‫בעלי תדירויות שונות מהצורה‪:‬‬
‫‪Q  S sin‬‬ ‫‪CIVIL Rule‬‬ ‫בקבל הזרם מקדים את המתח ב ‪.90o -‬‬
‫) ‪Vm1 cos( 1 t  1 )  Vm2 cos( 2 t  2‬‬
‫~‬ ‫משוואת‬
‫~‬ ‫עבור נגד‪ ,‬סליל וקבל המחוברים בטור למקור מתח‬
‫‪S  P2  Q2‬‬ ‫‪V‬‬ ‫יש לחשב את כל העכבות בנפרד (בהתאם לתדירות של כל מקור)‬
‫‪ KVL‬בכתיב פאזורי היא‪:‬‬
‫ולחשב פאזורים‪ ,‬זרמים ומתחים בנפרד (למעשה לפתור הכל‬
‫עבור גורם הספק מקדים ‪:   0‬‬ ‫~ ~‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫פעמיים = סופרפוזיציה)‪.‬‬
‫~‬ ‫‪V  VR  VL  VC  VR  VX‬‬
‫‪S  P  jQ‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות של אותות רגעיים והפאזור המייצג אותם‪.‬‬
‫‪:‬‬ ‫עבור גורם הספק מאחר ‪ 0‬‬ ‫אם נניח שזווית המופע של הזרם היא ‪:0o‬‬
‫) ‪sin(  )  cos(   90‬‬ ‫במידת הצורך ניעזר בזהות‪:‬‬
‫~‬
‫‪S  P  jQ‬‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫~‬
‫‪V  VR  j VL  j VC  VR  j V X‬‬
‫כידוע‪:‬‬ ‫‪1) 6 cos(314t  45o )  6  45o‬‬
‫~‬ ‫~‬
‫‪I  I m e ji‬‬ ‫‪V  Vm e jv‬‬ ‫~‬ ‫‪2) 8 sin(500t  15o )  8  75o‬‬
‫~‬ ‫‪V‬‬ ‫דיאגרמת (משולש) מתחים‬
‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫~‬ ‫‪3) 4 cos(200t  30o )  5 cos(200t  20o ) ‬‬
‫) ‪Z  ~  m e j( v i‬‬ ‫~‬ ‫~‬
‫של עכבה ‪ Z‬ומרכיביה ‪ R‬ו‪-‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪Im‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:X‬‬
‫‪j VX‬‬ ‫‪ 4  30o  520o  3.91  108.4o‬‬
‫‪Complex. Conj.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪Z  R  jX‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪Z  R  jX‬‬ ‫‪4)  7 sin(800t )  3 cos(800t )  j 7  3 ‬‬
‫~‬
‫‪I V‬‬
‫כלומר לעכבה יש אותה זווית כמו להספק‪.‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪  3  j 7  7.616113.2o‬‬
‫הספק במצב סינוסאידלי עמיד‬ ‫העכבה והאדמיטנס‬
‫נשים לב כי ההספק המרוכב מקיים גם את הקשר‪:‬‬
‫~‬ ‫*~ ~‬
‫‪S  P  jQ  Vrms I rms‬‬ ‫) ‪v(t )  Vm cos( t   v‬‬ ‫יהיו‪:‬‬ ‫נניח כי פאזורי הזרם והמתח הם‪:‬‬
‫~‬ ‫~‬
‫~‬
‫חישוב הספקים כתלות בזרם ‪: I‬‬
‫) ‪i(t )  I m cos( t  i‬‬ ‫‪I  I me ji‬‬ ‫‪V  Vme jv‬‬
‫חוק אוהם בכתיב פאזורי‪:‬‬
‫‪S  I rms Z  I rms R  jX ‬‬
‫‪~ ~ 2‬‬ ‫‪~ 2‬‬
‫) ‪p(t )  v(t )  i(t‬‬ ‫הספק רגעי‪:‬‬
‫‪~ V‬‬
‫~‬
‫‪V‬‬ ‫~‬ ‫~‬
‫‪Z  ~  m e j(  v  i )  Z e j Z  Z  Z‬‬
‫‪~ ~ 2‬‬ ‫‪~ 2‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪Im‬‬
‫‪S  I rms R  j I rms X ‬‬ ‫‪t o T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ p( t )dt‬‬
‫הספק ממוצע של אות מחזורי‪:‬‬
‫‪~ 2‬‬
‫‪P  I rms R‬‬
‫‪~ 2‬‬
‫‪Q  I rms X‬‬
‫‪Pav ‬‬ ‫‪ Z   v  i‬‬ ‫נשים לב כי מתקיים‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪to‬‬
‫~‬ ‫כלומר‪ ,‬זווית המופע בין המתח לזרם שווה לזווית של העכבה ‪Z‬‬
‫‪S  P  jQ‬‬ ‫הספק ממוצע (ממשי)‪:‬‬
‫~‬ ‫(בייצוג הפולארי)‪.‬‬
‫חישוב הספקים כתלות במתח ‪: V‬‬ ‫את העכבה ניתן לבטא גם באופן הבא‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪eff max 2‬‬
‫‪Pav  Vm I m cos(  v   i )    ‬‬ ‫~ ~‬
‫‪~ 2‬‬ ‫‪~ 2‬‬ ‫‪~ 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Z  Z  Z  R  jX‬‬
‫‪~ Vrms‬‬ ‫‪Vrms R‬‬ ‫‪Vrms X‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫) ‪Pav  Veff I eff cos(  v   i‬‬ ‫כאשר מתקיים‪:‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫~ ~‬
‫‪Z‬‬ ‫‪Z‬‬
‫‪R  Re Z  Z cos  Z‬‬

‫__________________________________________________________________________________________‬
‫‪ – HIT‬מכון טכנולוגי חולון‬ ‫מרצים‪ :‬ד"ר מאיר ארבל‪ ,‬ד"ר יובל בק‬
‫נוסחאות הנדסת חשמל ‪0202‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ד"ר דן קצין‪ ,‬ד"ר אנטולי פטלך‬
 ‫‪M  K L1L2‬‬ ‫‪0  K 1‬‬ ‫‪ .5‬בתדרים גבוהים רוב מתח המקור נופל על הסליל (הסליל‬ ‫‪~ 2‬‬
‫שואף לנתק)‪.‬‬ ‫‪Vrms‬‬ ‫כאשר העומס הוא התנגדות בלבד ‪: Z  R ‬‬
‫לפתרון משתמשים בזרמי חוגים‪.‬‬ ‫‪P‬‬
‫(*) אם זרם נכנס דרך הנק' אז הוא משרה על הנק' של השני (‪.)+‬‬ ‫‪R‬‬
‫במעגל ‪ RLC‬מקבילי בתהודה‪:‬‬
‫עכבה עצמית של מעגל ראשי‪:‬‬
‫~‬ ‫‪2‬‬
‫‪Z11  Z S  R1  jwL1‬‬ ‫‪ - Yeq .1‬ממשי ומינימלי (‪ - Zeq‬ממשי ומקסימלי)‪.‬‬ ‫‪Vrms‬‬ ‫כאשר העומס הוא הגבי בלבד ‪: Z  X ‬‬
‫‪Q‬‬
‫עכבה עצמית של מעגל משני‪:‬‬ ‫מתח המעגל מקסימלי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪Z 22  Z L  R2  jwL2‬‬ ‫זרם הנגד מקסימלי והוא שווה לזרם המקור‪ .‬הזרמים בסליל‬ ‫‪.3‬‬ ‫שיפור מקדם ההספק‬
‫ובקבל שווים בגודלם (והם כמובן בהפרש מופע של ‪ 180o‬זה‬ ‫מוסיפים קבל במקביל למקור כך שתתקבל זווית מופע חדשה‬
‫~‬ ‫~‬ ‫~‬
‫‪Z11I1  jwMI 2  Vs‬‬ ‫מזה) ולכן מבטלים זה את זה‪.‬‬ ‫‪  new ‬בין הזרם למתח המקור‪.‬‬
‫~‬ ‫~‬ ‫בתדרים נמוכים רוב זרם המקור זורם בסליל (ב‪ DC -‬הסליל‬ ‫‪.4‬‬
‫‪Z 22 I 2  jwMI1  0‬‬ ‫הוא קצר)‪.‬‬ ‫מה דרוש להיות ערך הקבל ?‬

‫‪Ptanold  tan new  Qold  Qnew‬‬

‫~‬
‫~‬
‫‪Z 22Vs‬‬ ‫~‬ ‫~ ‪jwM‬‬ ‫בתדרים גבוהים רוב זרם המקור זורם בקבל (הקבל שואף‬ ‫‪.5‬‬
‫‪I1 ‬‬ ‫‪I2 ‬‬ ‫‪I1‬‬ ‫לקצר)‪.‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Z11Z 22  w2 M 2‬‬ ‫‪Z 22‬‬ ‫‪~ 2‬‬ ‫‪~ 2‬‬
‫‪ Vrms‬‬ ‫‪ Vrms‬‬
‫אימפדנס כניסה – האימפדנס ש"רואה" המקור‪:‬‬
‫לבין‬ ‫‪‬‬ ‫הערה‪ :‬במעגל כלשהו אין זהות בין תדר התהודה ‪o‬‬
‫‪‬‬
‫~‬
‫‪V‬‬ ‫‪w2 M 2‬‬ ‫המופיע בנוסחאות מד"ר מסדר שני‪ .‬מאידך‪,‬‬ ‫‪p. f .  cos  1‬‬
‫‪Z int‬‬ ‫‪ ~s  Z11 ‬‬ ‫הערך של ‪o‬‬ ‫הרי שמתקיים‪:‬‬ ‫אם דרוש‬
‫‪Is‬‬ ‫‪Z 22‬‬ ‫במעגלי ‪ RLC‬טורי ומקבילי פשוטים – יש זהות‪.‬‬
‫‪w2 M 2‬‬ ‫‪cos new  1 , tan new  0‬‬
‫‪Z ab  Z int  Z s  R1  jwL1 ‬‬ ‫מקדם טיב – ‪ Q‬בתהודה‪:‬‬
‫‪Z 22‬‬ ‫וערך הקבל הדרוש הוא‪:‬‬
‫במעגל ‪ RLC‬מקבילי זהו היחס בין גודל הזרם בסליל במצב‬ ‫‪P tanold‬‬ ‫‪Qold‬‬
‫‪Z r  Z TOTout ‬‬
‫‪w M‬‬‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪w M‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫*‪Z 11‬‬
‫תהודה (או בקבל) לגודל זרם המקור‪:‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪‬‬
‫~‬ ‫~‬ ‫‪~ 2‬‬ ‫‪~ 2‬‬
‫‪Z 22‬‬ ‫‪Z 22‬‬
‫‪2‬‬
‫‪IL‬‬ ‫‪IC‬‬ ‫‪ Vrms‬‬ ‫‪ Vrms‬‬
‫~ ‪Q ~ ‬‬
‫‪ - Zr‬מראה איך הצד הימני משפיע על הצד שמאלי‪.‬‬ ‫‪IS‬‬ ‫‪IS‬‬
‫שיקוף‪:‬‬
‫מתח תבנין שווה למתח המושרה על הסליל המשני על ידי המעגל הראשוני‪:‬‬ ‫‪R‬‬ ‫העברת הספק ממשי מקסימלי‬
‫~‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪ CR‬‬
‫‪Vth  Vcd  jwMI1‬‬ ‫‪ oL o‬‬ ‫‪ZTh=RTh+XTh‬‬
‫עכבת תבנין‪ :‬קצר על מקור מתח והעומס ‪ ZL‬מנותק‪ .‬שווה לצד ימין ‪+‬‬
‫שיקוף של צד שמאל על ימין‪:‬‬ ‫‪a‬‬
‫מעגל ‪ RLC‬מקבילי – רוחב הסרט – ‪Band Pass‬‬
‫‪w2 M 2‬‬
‫‪Z th  R2  jwL2 ‬‬
‫*‬
‫‪Z11‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בתהודה הזרם וההספק בנגד הם מקסימלים‪.‬‬
‫‪~+‬‬ ‫=‪ZL‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Z11‬‬ ‫התדרים בהם ההספק בנגד קטן למחצית מערכו המקסימלי‬ ‫‪VTh‬‬
‫שנאי אידיאלי‬ ‫נקראים תדרי מחצית ההספק ‪.  H ,  L‬‬ ‫‪RL+XL‬‬
‫‪ .1‬אין בזבוז אנרגיה‪.‬‬
‫‪ .2‬צימוד מלא‪ :‬אין זליגת שטף מגנטי ‪ -‬כל השפעת השדה המגנטי עוברת‬ ‫רוחב הסרט – ‪ - Band Pass‬מוגדר על‪-‬ידי‪:‬‬ ‫‪b‬‬
‫לסליל המשני‪.‬‬ ‫‪  H  L‬‬
‫‪. L , L   .3‬‬
‫בעומס יתפתח הספק ממוצע (ממשי) מקסימלי כאשר‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫בכל רגע סכום ההספקים הוא אפס‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫פונקציית המערכת (תגובת התדר)‬ ‫‪Z L  ZTh‬‬
‫*‬
‫‪v1( t ) i1( t )  v2 ( t ) i2 ( t )  0‬‬
‫א‪ .‬אין אגירת אנרגיה ואין בזבוז אנרגיה‪.‬‬ ‫פונקציית תגובת התדר של המערכת‪ , H  j  ,‬מוגדרת על‪-‬ידי‪:‬‬ ‫‪RL  RTh , X L   X Th‬‬ ‫כלומר דרוש שיתקיים‪:‬‬
‫ב‪ .‬כל הספק שנכנס לשנאי דרך זוג הדקים אחד יזרום החוצה דרך הזוג‬
‫פאזור המוצא‬
‫‪H  j  ‬‬
‫השני‪.‬‬
‫~‬ ‫~‬ ‫~‬
‫פאזור הכניסה‬ ‫~‬ ‫‪VTh‬‬ ‫‪VTh‬‬ ‫‪VTh‬‬
‫‪I ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫הערה‪ :‬בתהודה תגובת התדר מקסימלית‪.‬‬ ‫‪ZTh  Z L ( RTh  RL )  j( X Th  X L ) RTh  RL‬‬
‫‪‬‬
‫‪V1‬‬ ‫‪V2‬‬ ‫רוחב הסרט – ‪ - Band Pass‬מוגדר גם על‪-‬ידי התדרים בהם‬ ‫‪0‬‬
‫התגובה ‪ H  j ‬היא ‪ 1 2‬מערכה המקסימלי‪ .‬נקודות תדר‬
‫‪I1‬‬ ‫‪I2‬‬ ‫~‬
‫‪~ VTh‬‬ ‫זרם המעגל הוא‪:‬‬
‫‪I ‬‬
‫~‬ ‫~‬ ‫אלה נקראות נקודות ‪. - 3 dB‬‬ ‫‪2 RL‬‬
‫‪V1 V2‬‬ ‫~‬ ‫~‬
‫‪‬‬ ‫‪N1 I1  N 2 I 2‬‬ ‫‪~ 2‬‬
‫‪N1 N 2‬‬ ‫סקאלת מדידה לוגריתמית‪:‬‬ ‫‪VTh‬‬
‫‪1 ~2‬‬ ‫ההספק המקסימלי הוא‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪H  j ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪Pmax  I RL ‬‬
‫‪N‬‬
‫‪a 1‬‬ ‫‪dB  20 log ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8 RL‬‬
‫‪N2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪ j  max‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫~‬
‫אם המתח ‪ VTh‬נתון בערכו היעיל (אפקטיבי‪ )rms ,‬נקבל‪:‬‬
‫אלמנטים מצומדים‬ ‫במעגל ‪ RLC‬מקבילי תדרי מחצית ההספק מקיימים‪:‬‬
‫שינוי זרם באחד הסלילים גורר מתח מושרה בסליל האחר‪.‬‬ ‫‪~ 2‬‬
‫‪~ 2‬‬ ‫‪VTh‬‬
‫‪ – M‬השראה הדדית (נק' מלמעלה בשניהם)‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Pmax  I rms RL ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪4 RL‬‬
‫‪o‬‬ ‫‪2Q‬‬ ‫‪4Q 2‬‬
‫‪dI‬‬ ‫‪dI‬‬
‫‪v1  L1 1  M 2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫עבור ‪ Q >> 1‬מתקיים‪:‬‬ ‫דרוש‬ ‫‪Z L R L‬‬ ‫כאשר עכבת העומס היא נגד טהור ‪, X L  0 ‬‬
‫‪dI‬‬ ‫‪dI‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫שיתקיים‪:‬‬
‫‪v2  L2 2  M 1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪H  o  1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪8Q 2 ‬‬ ‫‪Z L  R L  ZTh  RTh‬‬ ‫‪ X Th‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Q‬‬
‫דוגמא‪ :‬מצב סינוסי עמיד וזרמים בכיוונים הפוכים‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫לחישוב ההספק רצוי לחשב תחילה את זרם המעגל‪.‬‬
‫‪L  o  1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬‫‪Q‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪‬‬ ‫מצב תהודה )‪:(Resonance‬‬
‫‪vˆ1   j L1 Iˆ1  j MIˆ2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫במקרה זה רוחב הסרט ( ‪ ) Band Pass‬נתון על‪-‬ידי‪:‬‬ ‫מצב תהודה מתקיים כאשר אין הפרש מופע בין זרם המעגל‬
‫ˆ‪vˆ   j L Iˆ  j MI‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪  H  L ‬‬ ‫‪   0‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪i‬‬
‫למתח המקור‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫במצב זה עכבת המעגל או אדמיטנס המעגל ממשיים‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫הערה‪ :‬הנקודה ליד הסליל קובעת את סימנו של האיבר עם ‪ M‬ביחס לאיבר‬
‫עם ‪ .L‬אם הזרם נכנס לסליל ‪ 1‬דרך נקודה זה משרה על השני סימן (‪ )+‬של‬
‫(לא תלוי בנגד)‬ ‫‪o  1‬‬‫כזכור‪ ,‬תדר התהודה הוא ‪LC‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪Im Zeq  Im Yeq  0‬‬ ‫‪ ‬‬
‫המתח ליד הנקודה של סליל ‪.2‬‬
‫וגורם הטיב הוא ‪ Q  R  L  CR‬ולכן ככל ש‪ R -‬גדל‬ ‫במעגל ‪ RLC‬טורי ומקבילי תדר התהודה הוא‪:‬‬
‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬
‫הרי שגם ‪ Q‬גדל ואילו רוחב הסרט קטן‪.‬‬ ‫‪  o  1 LC‬‬
‫במעגל ‪ RLC‬טורי בתהודה‪:‬‬
‫שנאי‬
‫‪jwM‬‬ ‫‪ - Zeq .1‬ממשי ומינימלי (‪ - Yeq‬ממשי ומקסימלי)‪.‬‬
‫‪ZS‬‬ ‫‪ .2‬זרם המעגל מקסימלי‪.‬‬
‫‪ .3‬מתח הנגד מקסימלי והוא שווה למתח המקור‪ .‬המתחים‬
‫בסליל ובקבל שווים בגודלם (והם כמובן בהפרש מופע של‬
‫‪I1‬‬ ‫‪I2‬‬ ‫‪ 180o‬זה מזה) ולכן מבטלים זה את זה‪.‬‬
‫‪ .4‬בתדרים נמוכים רוב מתח המקור נופל על הקבל (ב‪DC -‬‬
‫הקבל הוא נתק)‪.‬‬

‫‪Zin‬‬
‫__________________________________________________________________________________________‬
‫‪ – HIT‬מכון טכנולוגי חולון‬ ‫מרצים‪ :‬ד"ר מאיר ארבל‪ ,‬ד"ר יובל בק‬
‫נוסחאות הנדסת חשמל ‪0202‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ד"ר דן קצין‪ ,‬ד"ר אנטולי פטלך‬
 ‫*שני סלילים במקביל עם נק בשניהם בצד שמאל ו זרם מקור נכנס משמול‬
‫‪L1 L2  M 2‬‬ ‫אז‪:‬‬
‫‪Leq ‬‬
‫‪L1  L2  2M‬‬

‫__________________________________________________________________________________________‬
‫‪ – HIT‬מכון טכנולוגי חולון‬ ‫מרצים‪ :‬ד"ר מאיר ארבל‪ ,‬ד"ר יובל בק‬
‫נוסחאות הנדסת חשמל ‪0202‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ד"ר דן קצין‪ ,‬ד"ר אנטולי פטלך‬