January 2015

‫מחיר חוברת ‪ 50‬ש"ח | מופץ חינם לחברי הפ"י‬
‫פסיכואקטואליה‬
‫‪2015‬‬
‫ינואר‬
‫רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל‬
‫זרקור על הפסיכולוגיה השיקומית‬

‫יגון כרוני בשיקום‪ :‬המעבר‬ ‫מחלה גופנית‪ :‬המשגה‬
‫מתאוריות ליניאריות לכאוס‬ ‫תיאורטית ומאפיינים‬
‫‪37‬‬ ‫דוריה לנגלבן‪-‬כהן‬ ‫‪14‬‬ ‫לפסיכותרפיה שאול נבון‬
‫יישומי היפנוזה בעבודתם של‬ ‫חפש את הנעלם‪ :‬הפסיכולוג‬
‫נזרעים ‪41‬‬ ‫פסיכולוגים שיקומיים‬
‫דפנה אשכנזי ויוסי מאירסון‬
‫זרעי שיקום החולה ומשפחתו‪:‬‬
‫‪25‬‬ ‫בשדה השיקום הפסיכיאטרי‬
‫אילנית חסון‪-‬אוחיון ודיויד רועה‬
‫הטיפול בדאגות הקיומיות ‪51‬‬ ‫במהלך‬

‫בזמן המחלה‬
‫יששכר עשת‬ ‫‪29‬‬ ‫קנאביס רפואי לנפגעי‬
‫ראש אלעד אומר‬
‫הסתדרות הפסיכולוגים בישראל | חברה באיגוד הבינלאומי למדע הפסיכולוגיה‬

‫תוכן עניינים‬ ‫חברות המערכת‬
‫דבר המערכת‬ ‫יוכי בן‪-‬נון‬
‫יוכי בן‪-‬נון‪ ,‬צילה טנא‪ ,‬נחמה רפאלי‪ ,‬איריס ברנט‪,‬‬ ‫טלפון‪054-4807441 :‬‬
‫שרית ארנון‪-‬לרנר‬ ‫‪3‬‬ ‫דוא”ל‪jnennun@netvision.net.il :‬‬
‫הפקולטה למדעי החברה ע”ש גרשון גורדון‬
‫מה חדש?‬ ‫צילה טנא‬
‫‪4‬‬
‫חדשות החטיבות‬
‫טלפון‪ ,054-7933195 :‬טלפקס‪09-9566711 :‬‬
‫התכנית ליישוב סכסוכים וגישור ע”ש אוונס‬
‫דוא”ל‪tene_a@macam.ac.il :‬‬
‫לימודי מוסמך (‪:)M.A.‬‬
‫משולחנה של הפסיכולוגית הארצית‬
‫‪ 10‬ימימה גולדברג‬
‫נחמה רפאלי‬
‫יישוב סכסוכים וגישור‬

‫משולחנה של הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך‬ ‫טלפון‪054-3976394 :‬‬
‫‪ 11‬חוה פרידמן‬
‫דוא”ל‪nechamaraph@gmail.com :‬‬
‫זרקור על הפסיכולוגיה השיקומית‬
‫הקדמה לגליון‬ ‫‪12‬‬ ‫איריס ברנט‬
‫טלפון‪054-6876801 :‬‬
‫מחלה גופנית‪ :‬המשגה תיאורטית ומאפיינים‬ ‫דוא”ל‪berenti@012.net.il :‬‬
‫מטרת התוכנית‪:‬‬
‫לפסיכותרפיה שאול נבון‬ ‫‪14‬‬ ‫הקניית ידע תיאורטי והיכרות עם גישות אקדמיות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬משפטיות‪,‬‬
‫שרית ארנון‪-‬לרנר‬
‫חפש את הנעלם‪ :‬הפסיכולוג בשדה השיקום‬
‫‪25‬‬
‫הפסיכיאטרי אילנית חסון‪-‬אוחיון ודיויד רועה‬
‫טלפון‪050-7446484 :‬‬ ‫פסיכולוגיות‪ ,‬כלכליות‪ ,‬סביבתיות ותרבותיות לניתוח סכסוכים ויישובם‬
‫דוא”ל‪sarit.arnon@gmail.com :‬‬
‫קנאביס רפואי לנפגעי ראש‬
‫ברמת הפרט‪ ,‬המשפחה‪ ,‬הקבוצה‪ ,‬החברה‪ ,‬המדינה והמערכת הבינלאומית‪,‬‬
‫‪ 29‬אלעד אומר‬ ‫זאת תוך שילוב ידע יישומי וכלים מקצועיים לחקר ניהול סכסוכים ויישובם‪.‬‬
‫יו”ר הפ”י ‪ -‬ד”ר מאיר נעמן‬
‫מנכ”ל הפ”י ‪ -‬מר דני כפרי‬
‫בדרך אל עצמי‪ ,‬ביחד!‬
‫קבוצת תקשורת‪-‬פסיכולוגיה בבית הספר‬ ‫טל’ ‪ 03-5239393‬פקס‪03-5230763 :‬‬ ‫התכנית מיוחדת לבוגרי תואר ראשון מכל התחומים‪ .‬בוגרים שאינם ממדעי‬
‫בבית החולים אלי”ן לשיקום ילדים‬
‫רות פלמור‪ ,‬שפרה וולגלרנטר‪ ,‬אסתר יעקובובסקי‪ ,‬רוני אילתי‪,‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 3361 .‬רמת גן‪ ,‬מיקוד ‪5213601‬‬
‫דוא”ל‪psycho@zahav.net.il :‬‬
‫החברה ידרשו להשלמות במהלך שנת הלימודים הראשונה‪.‬‬
‫מיה ברגיל‪ ,‬לירז מנשאוף ומלי קצב‪-‬הנדלמן‬ ‫‪33‬‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬יעל שלמון ברנע‬
‫עיצוב ועריכה גרפית‪ :‬יעלצ’יק ‪ -‬עיצוב גרפי והפקות דפוס‬
‫יגון כרוני בשיקום ‪ -‬המעבר מתאוריות ליניאריות לכאוס‬ ‫פרסום והפקה‪ :‬ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע”מ‬ ‫תנאי קבלה‪:‬‬ ‫משך הלימודים‪:‬‬
‫דוריה לנגלבן‪-‬כהן‬ ‫‪37‬‬ ‫רחוב יהודה לוי ‪ ,92‬תל‪-‬אביב ‪6527510‬‬ ‫תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר‪ ,‬בציון‬ ‫שנתיים אקדמיות‪ ,‬בימי חמישי ושישי‪.‬‬
‫‪www.newyork-newyork.co.il‬‬ ‫‪newyork@bezeqint.net‬‬
‫יישומי היפנוזה בעבודתם של פסיכולוגים שיקומיים‬ ‫‪ 83‬לפחות‪.‬‬ ‫תעודות‪:‬‬
‫דפנה אשכנזי ויוסי מאירסון‬ ‫‪41‬‬ ‫דבר המערכת‬ ‫סגל המרצים‪:‬‬ ‫מסיימי התכנית בהצלחה יהיו זכאים‬
‫תוכנית לקידום חוויות אוטונומיה ומסוגלות עצמית‬
‫אצל צעירים עם מוגבלויות שי פרנק ודן ליפנר‬ ‫‪46‬‬ ‫שלום חברים‪,‬‬ ‫מ ו מ ח י ם מ ו ב י ל י ם מהאוניברסיטה‬ ‫לשתי תעודות‪:‬‬
‫זרעי שיקום החולה ומשפחתו ‪-‬‬ ‫בחרנו הפעם להקדיש את החוברת למבט על פועלה של הפסיכולוגיה‬
‫ומהעולם המעשה‪.‬‬ ‫•תעודת מוסמך במדיניות ציבורית ‪-‬‬
‫נזרעים במהלך הטיפול בדאגות הקיומיות בזמן‬ ‫השיקומית‪ ,‬תחום דינמי ומתרחב בתקופתנו‪.‬‬ ‫ראש התכנית‪:‬‬ ‫יישוב סכסוכים וגישור (ללא תזה)‪.‬‬
‫המחלה יששכר עשת‬ ‫‪51‬‬ ‫באיסוף החומר קיבלנו סיוע רב מראשי החטיבה‪ :‬ד”ר עומר פורת‪ ,‬דוריה לנגלבן‪,‬‬
‫פרופ’ אפי יער‬ ‫•תעודת השתתפות בקורס גישור‬
‫פינת ההורות‪ :‬טיפול משפחתי עם ילד שמתמודד עם‬ ‫ומוותיקיה באקדמיה‪ :‬ד”ר אילנית חסון‪-‬אוחיון וד”ר נעה וילצ’ינסקי‪ .‬בבחינת‬
‫הפרעת קשב וריכוז איריס ברנט‬ ‫‪55‬‬ ‫המאמרים הסתייענו גם במייסדי התחום בארץ‪ :‬פרופ’ שלמה קרביץ‪ ,‬פרופ’‬ ‫הרישום יסתיים ב‪28.02.15-‬‬ ‫(קורס הגישור מותאם לדרישות‬
‫ייעוץ מס‪ :‬עדכונים חשובים שפורסמו לאחרונה על ידי‬
‫שלמה כץ ופרופ’ דני הופיין‪ .‬תודות חמות לכולם!!!‬ ‫מס’ המקומות מוגבל!‬ ‫המומלצות של הנהלת בתי המשפט)‬
‫‪ 59‬רשות המסים אריה דן‬ ‫שפע המאמרים שהגיעו משקפים את העשייה הרבה בתחום‪ ,‬הן בטיפול‬
‫ספרים רבותיי‪ ,‬ספרים‬

‫‪60‬‬
‫בפרט‪ ,‬הן במשפחה והן בקהילה‪ .‬בשל החומר הרב‪ ,‬לא התאפשר לנו‪ ,‬לצערנו‪,‬‬
‫לכלול את כולו בחוברת זו‪ .‬אנו מתנצלים בפני הכותבים‪ ,‬ומתחייבים כי את יתר‬ ‫במרכז האוניברסיטאי לגישור ויישוב סכסוכים‬
‫יוכי בן‪-‬נון‬
‫פרופיל אישי‪:‬‬
‫המאמרים נפרסם בחוברות הבאות‪.‬‬
‫אנו מקווים שתיהנו‪ ,‬ותתרשמו כמונו מן העושר הרב של עולמנו המקצועי‪.‬‬ ‫ע”ש אוונס ניתן ללמוד קורס להכשרת מגשרים‪.‬‬
‫ישראל וינקלר‪ ,‬שרית ארנון‪-‬לרנר‬ ‫‪62‬‬ ‫שנה אזרחית פורייה ומהנה‪,‬‬
‫המערכת‬ ‫מנהל המרכז‪ :‬מר רן פלג‬
‫הפינה המשפטית‪:‬‬
‫טיפול פסיכולוגי בקטין ללא הסכמת הוריו‬
‫פרטים נוספים באתר‪www.gishur.tau.ac.il :‬‬
‫המודעות המתפרסמות בעיתון ‘פסיכואקטואליה’ הן באחריות המפרסמים‬
‫‪64‬‬
‫טל’ ‪ ,03-6405995‬פקס’ ‪03-6407223‬‬
‫ברוך אברהמי‬ ‫בלבד‪ .‬מערכת העיתון אינה אחראית בכל צורה שהיא לתכנים המפורסמים‪.‬‬
‫קוראינו המעוניינים להגיש מאמר‪ ,‬להגיב או לספר על חוויותיהם המקצועיות‪,‬‬
‫‪ 66‬משולחנה של ועדת העתיקה‬
‫‪www.dispute.tau.ac.il dispute@post.tau.ac.il‬‬
‫מוזמנים לפנות למערכת או לעורכות‪.‬‬
‫פסיכואקטואליה‬
‫‪- 3 -‬‬
‫התוכניות לשנה הבאה של ועד החטיבה‬ ‫לתוקפה ב‪ 15-‬ביולי ‪.2015‬‬ ‫גב’ קרן סרברו שורק (מנהלת תחום‬
‫החינוכית‬ ‫החטיבה‬
‫דבר שיקומיים‬
‫כוללות בין השאר‪:‬‬
‫• תכנון כנס שנתי שלישי בשיתוף הוועדה‬
‫המקצועית‪.‬‬
‫הוועד שם לעצמו מטרה להבטיח‬
‫שהפסיכולוגים השיקומיים‪ ,‬על אף היותם‬
‫רק ‪ 4%‬מסך כל הפסיכולוגים בארץ‪,‬‬
‫ראשיים בבתי‬ ‫פסיכולוגים‬
‫החולים בוועד החטיבה השיקומית)‬
‫מר אורן סגל (רפורמה)‬
‫חדשות החטיבות‬ ‫מה‬
‫• תוכנית ‪ Mentoring‬לבוגרי תואר שני‬ ‫יקבלו הזדמנות שווה לעסוק בתחומם‬ ‫גב’ שני אורנוי (בתי ספר לפסיכותרפיה)‬ ‫חדש?‬
‫לקראת תחילת התמחות‪.‬‬ ‫כמו כל פסיכולוג אחר המשולב בקופות‬ ‫גב’ דוריה כהן (מועצת הפסיכולוגים)‬
‫• תוכנית חשיפת התחום השיקומי לתלמידי‬ ‫החולים במסגרת הרפורמה‪ .‬הוועד מנהל‬ ‫עידו מי רז (ועד מרכזי)‬ ‫דבר החטיבה השיקומית‬
‫תואר ראשון בפסיכולוגיה בישראל‪.‬‬ ‫מגעים רצופים עם כל הגורמים הנוגעים‬ ‫מורן אלדד (נציגת מתמחים שיקומיים)‬
‫• תוכנית חילופי מתמחים עם ‪APA, Div.‬‬ ‫בדבר‪ ,‬ואינו חוסך שום מאמץ להבטיח כי‬ ‫טל מוזס (סיוע טכנולוגי)‬
‫‪ 22‬לביקור מקצועי הדדי של שבועיים‪.‬‬ ‫עתידם של הפסיכולוגים השיקומיים יהיה‬ ‫הוועד מאתר כעת מרכזי תחום הסכמי‬ ‫לקחים ולשפר את הנדרש שיפור לקראת‬ ‫ענר‪ .‬ביחד עם דני כפרי‪ ,‬מנכ”ל הפ”י‪ ,‬צוות‬ ‫חברים יקרים‪,‬‬
‫• חיזוק הקשר עם האגף החדש לשיקום‬ ‫כרוך באופן הדוק לשינויים המתרחשים‬ ‫שכר וחיזוק משתתפים בתחום הרפורמה‪.‬‬ ‫הכנס הבא‪ .‬אחד השינויים יהיה‪ ,‬קרוב‬ ‫המשרד שלו‪ ,‬סיוון זזרין‪ ,‬שר סנס‪ ,‬נחמה‬
‫במשרד הבריאות‪.‬‬ ‫כעת במערכת הבריאות‪ .‬בימים אלו‬ ‫פתיחת בתי הספר לפסיכותרפיה‬ ‫לוודאי‪ ,‬שילובה של הוועדה המקצועית‬ ‫בלפר ובסיוע יפעת וויליאמס מחברת‬ ‫גיליון זה הנו עוד חוליה בשרשרת של‬
‫• עידוד פתיחת מקומות התמחות‬ ‫נערך הוועד לאיסוף כספים על מנת‬ ‫בעבודה מאומצת ושקולה הצליחה‬ ‫לפסיכולוגיה שיקומית‪ ,‬שהביעה עניין‪,‬‬ ‫ההפקה “כלים שלובים”‪ ,‬הביאה הוועדה‬ ‫הישגים של החטיבה השיקומית‪ ,‬פרי‬
‫במרכזים שיקומיים חדשים בפריפריה‪.‬‬ ‫לתמוך במהלך משפטי נרחב כנגד הפרת‬ ‫שני אורנוי ליצור פתיחות רבה והבנה‬ ‫מעבר להכרתה בכנס כימי השתלמות‪ ,‬גם‬ ‫המארגנת את האירוע הזה משלב התכנון‪,‬‬ ‫עמלם של מחברים מהשורה הראשונה‬
‫• עידוד סניפי חטיבה שיקומית בצפון‬ ‫זכותנו לעבוד בתחום התמחותנו בקופות‬ ‫להכשרתנו‪ ,‬ובכך לפתוח שערים של בתי‬ ‫בתרומה ייחודית ובתכנון הכנס הבא‪ .‬ועד‬ ‫דרך בחירת התכנים וארגון האירוע ועד‬ ‫בפסיכולוגיה שיקומית בישראל‪ .‬לגיליון‬
‫ובירושלים‪ ,‬בהמשך לזה שנפתח בדרום‪.‬‬ ‫החולים‪ ,‬ולהשתלב באופן מלא בתוכנית‬ ‫ספר שבעבר מנעו מאיתנו את הכניסה‬ ‫החטיבה השיקומי מברך על כך ומצפה‬ ‫לביצוע מושלם‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬שאותו יזמה יו”ר הפ”י היוצאת‪ ,‬ד”ר יוכי‬
‫• קידום פתיחת תוכניות לתואר שני‬ ‫הרפורמה‪.‬‬ ‫לשורותיהם כסטודנטים מן המניין‪ .‬בהם‬ ‫לשיתוף פעולה מלא בין שני הכוחות‬ ‫ממשובי המשתתפים שהועברו לכ‪250-‬‬ ‫בן‪-‬נון‪ ,‬חברו יחדיו כמה מטרות חשובות‪.‬‬
‫בפסיכולוגיה שיקומית במגזר הערבי‬ ‫הסכמי השכר‬ ‫מכון מגיד‪ ,‬בית הספר לפסיכותרפיה‬ ‫המובילים את השדה השיקומי בישראל‪.‬‬ ‫משתתפי הכנס עולה כי שביעות הרצון‬ ‫הראשונה שבהן‪ ,‬סקירת השדה של‬
‫והחרדי‪.‬‬ ‫ועד החטיבה מוביל את הפ”י גם בתחום‬ ‫באוניברסיטת תל אביב והיחידה ללימודי‬ ‫סיכום פעילות הוועד לשנת ‪,2014‬‬ ‫מהתכנים‪ ,‬מהארגון‪ ,‬מהמקום וממבנה‬ ‫הפסיכולוגיה השיקומית בעיניים עדכניות‬
‫אם תרצו לקחת חלק בפעילות הוועד‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬בדרישתו להקמת גוף וולונטרי מתוך‬ ‫המשך בבר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫כולל מספר הישגים משמעותיים‪.‬‬ ‫הכנס היו בציון כולל ‪ 9.6‬מתוך ‪ !10‬אם נביא‬ ‫ומקצועיות‪ ,‬על מנת לתת תמונה מהימנה‬
‫אנא אל תהססו לפנות אלינו באמצעות‬ ‫הפ”י‪ ,‬הכולל נציגים מכל החטיבות‪ ,‬אשר‬ ‫היערכות לרפורמה בברה”נ ופעולה מול‬ ‫הגדלת מספר החברים שהצטרפו‬ ‫בחשבון את מספר החברים הרשומים‬ ‫של תחומי עיסוקנו השונים‪ .‬המטרה השנייה‬
‫משרדי הפ”י ‪ -‬יש מקום לכולם‪.‬‬ ‫יפעלו מול נציגי הסתדרות המח”ר בתיאום‬ ‫קופות החולים‬ ‫לחטיבה‪.‬‬ ‫בהפ”י (כ‪ 260-‬חברים) ומספר הפסיכולוגים‬ ‫והלא פחות חשובה‪ ,‬היא להראות לצעירים‬
‫מלא כחלק מהמאמצים להיטיב את שכר‬ ‫מתוך הבנה לחשיבות הנושא והשפעתו‬ ‫כפי שניתן לראות‪ ,‬קצב הצטרפות החברים‬ ‫המומחים והמדריכים (כ‪ ,)260-‬אנו מדברים‬ ‫ולמצטרפים החדשים לשורותינו את‬
‫שלכם בברכת שנה אזרחית חדשה‪,‬‬ ‫הפסיכולוגים בשירות הציבורי‪ .‬כחלק מכך‪,‬‬ ‫על הדורות הבאים‪ ,‬פועל ועד החטיבה‬ ‫לחטיבה השיקומית מדבר בעד עצמו‪:‬‬ ‫על ‪ 100%‬נוכחות‪ ,‬הישג חסר תקדים לכל‬ ‫האופק השיקומי‪ ,‬את האפשרות לצמוח‬
‫פורייה ומוצלחת‪,‬‬ ‫משתתפים נציגים שלנו בישיבות עם ארז‬ ‫בשיתוף פעולה עם שאר החטיבות בהפ”י‬ ‫‪ 12 - 2011‬חברים‬ ‫הדעות‪ .‬מתוך משתתפי הכנס השיקומי‪,‬‬ ‫ולהתפתח במקצוע שבחרנו כולנו‪ .‬המטרה‬
‫חברי ועד החטיבה‪,‬‬ ‫לוי‪ ,‬המייצג את עו”ד יעל רון‪ ,‬יו”ר המח”ר‪,‬‬ ‫והוועדות המקצועיות‪ ,‬לוודא שמקומם‬ ‫‪ 7 - 2012‬חברים‬ ‫כ‪ 35-‬היו מדריכים‪ ,‬מעל ‪ 50‬מומחים‪ ,‬מעל‬ ‫השלישית והחשובה אולי יותר מכולן‪ ,‬הנה‬
‫עומר‪ ,‬דוריה‪ ,‬אילנית‪ ,‬מורן‪ ,‬קרן‪ ,‬טל‪,‬‬ ‫בדיונים על הסכמי השכר הנפתחים כעת‬ ‫של הפסיכולוגים השיקומיים יקבל ביטוי‬ ‫‪ 33 - 2013‬חברים (תחילת פעילות ועד‬ ‫‪ 100‬מתמחים ומעל ‪ 50‬סטודנטים‪.‬‬ ‫לתת הערכה והוקרה לשלושה מאבות‬
‫עידו‪ ,‬אורן ושני‪.‬‬ ‫למקצועות רבים במשק‪.‬‬ ‫בהיערכות הקופות לרפורמה‪ ,‬שתיכנס‬ ‫החטיבה השיקומית החדש)‬ ‫בדברי הפתיחה של הכנס הוקרא‬ ‫המקצוע ומייסדיו‪ ,‬אשר פעלו במשך שנים‬
‫‪ 145 - 2014‬חברים‬ ‫מכתבו של הנשיא החדש של חטיבת‬ ‫ארוכות לפיתוח האקדמיה והתיאוריה‬
‫ועד החטיבה מעודד סטודנטים להצטרף‬ ‫הפסיכולוגים השיקומיים האמריקאית‬ ‫בתחום הפסיכולוגיה השיקומית‪ ,‬הלוא הם‪:‬‬
‫דבר החטיבה הקלינית‬ ‫להפ”י‪ ,‬ופועל נמרצות על מנת לפתוח‬ ‫(‪ ,)APA Div. 22‬ד”ר ‪Gitendra Uswatte‬‬ ‫פרופסור שלמה קרביץ‪ ,‬פרופסור שלמה‬
‫בהפ”י חטיבת סטודנטים פעילה ובועטת‪.‬‬ ‫מהתוכנית לפסיכולוגיה רפואית קלינית‬ ‫כץ ופרופסור דני הופיין‪ .‬שלשתם במידה‬
‫בקרב הפונים‪ .‬לכן‪ ,‬בהיעדר מחויבות רשמית‪,‬‬ ‫ולייצור מסגרות שיוכרו להתמחות במרכזים‬ ‫לחברי הפ”י שלום רב‪,‬‬ ‫בעקבות יום העיון לסטודנטים לקראת‬ ‫באוניברסיטת אלבמה‪ ,‬אשר בירך את באי‬ ‫כזו או אחרת פרשו לגמלאות זה מכבר‪,‬‬
‫הדרך הטובה ביותר לשמור על מקומנו היא‬ ‫החדשים שהם בונים‪ .‬אף אחד מהם לא‬ ‫מאז הגיליון האחרון‪ ,‬נושא הרפורמה‬ ‫התמחות שערך הוועד במהלך השנה‪,‬‬ ‫הכנס וקרא לשיתוף פעולה בין החברים‬ ‫ואנו יותר משמחים להראות כי יש להם‬
‫דרך השטח‪ .‬אם פסיכולוגים בכירים יצטרפו‬ ‫התחייב על תקנים‪ ,‬תפקידים ומקומות‬ ‫בבריאות הנפש נידון שוב‪ ,‬הן בהסתדרות‬ ‫הצטרפו ‪ 25‬סטודנטים כחברי הפ”י‪,‬‬ ‫בארץ ובארצות הברית (עותק מהמכתב‬ ‫ועוד יהיה להם מה לתרום לדור הצעיר‬
‫לקופות החולים וימלאו תפקידי ניהול‪ ,‬אז‬ ‫התמחות לפסיכולוגים באופן רשמי‪ ,‬אך‬ ‫הפסיכולוגים והן במועצת הפסיכולוגים‪.‬‬ ‫ולאחרונה‪ ,‬לקראת כנס החטיבה‪ ,‬הצטרפו‬ ‫יעלה לאתר החטיבה בקרוב)‪.‬‬ ‫מניסיונם ומחוכמתם‪ .‬פועלם של השלושה‬
‫מקומם של הפסיכולוגים יכול להיות טוב‪ .‬אם‬ ‫בפועל הם כן מחפשים כאלה‪ ,‬ונראה שחלק‬ ‫בתור נציג של הפ”י במנהלת הרפורמה‪,‬‬ ‫כ‪ 50-‬נוספים‪ .‬השתתפותם הנרחבת של‬ ‫במהלך שני ימי הכנס התקיימו אוסף‬ ‫ותרומתם מתומצתים בדף ההקדמה‬
‫לא‪ ,‬חוששני שבקלות רבה מדי יתפסו אחרים‬ ‫גדול מאיך שתיראה הרפורמה קשורה‬ ‫דיווחתי הן להסתדרות והן למועצת‬ ‫סטודנטים ומתמחים צעירים בסדנא‬ ‫מכובד של הרצאות וסדנאות מקשת‬ ‫למאמרים בגיליון זה‪ .‬שלושתם הסכימו‬
‫את מקומנו‪ .‬מה שפסיכולוג מנהל אחד יכול‬ ‫ליוזמות אישיות של דמויות מפתח בקופות‪.‬‬ ‫הפסיכולוגים‪ ,‬שאין למשרד הבריאות‬ ‫לפיתוח קריירה בכנס השנתי האחרון‬ ‫תחומים נרחב ומגוון‪ ,‬והמשותף להן היה‬ ‫להיות עורכים אורחים של הגיליון‪ ,‬ולתרום‬
‫לעשות במחוז שלו ברמת העסקה והכשרה‬ ‫לשאלה האם הקופות מתכוונות לשלב‬ ‫שום כוונה להתערב באופן שבו בוחרים‬ ‫(‪ 75‬משתתפים) העידה על הצורך הרב‬ ‫המיקוד בפסיכותרפיה בתחומי השיקום‬ ‫מניסיונם ומדעתם לכתיבת המאמרים‬
‫של פסיכולוגים‪ ,‬לא יכולים לעשות עשרה‬ ‫פסיכולוגים בעלי מומחיויות שונות במערך‬ ‫אנשי קופות החולים לשלב או לא לשלב‬ ‫של הסטודנטים והבוגרים הצעירים‬ ‫השונים‪ .‬התחושה הייתה‪ ,‬כפי שעלה‬ ‫שלפניכם‪ .‬על תרומתכם זו‪ ,‬ועל מפעל‬
‫פעילים שיכתבו מכתבים למשרד הבריאות‬ ‫בריאות הנפש (קרי להכניס רפואיים‪,‬‬ ‫פסיכולוגים במערך החדש שהם מקימים‪.‬‬ ‫לקחת חלק כבר בשלב הלימודים‬ ‫מהמשובים‪ ,‬שיש כל כך הרבה מה להציע‪,‬‬ ‫חייכם אשר מורגש היום ויורגש גם בשנים‬
‫בנוגע למקומם של הפסיכולוגים ברפורמה‪.‬‬ ‫שיקומיים‪ ,‬חינוכיים‪ ,‬התפתחותיים וארגוניים)‬ ‫מנכ”ל משרד הבריאות הנוכחי הבהיר זאת‬ ‫בפעילות המקצועית ולחזק את תחושת‬ ‫כל כך הרבה מה ללמוד‪ ,‬והעניין של‬ ‫הבאות בקרב כולנו בשדה השיקומי ‪ -‬אנו‪,‬‬
‫‪ .2‬החטיבות שאינן קליניות רואות ברפורמה‬ ‫לא ניתנה תשובה ברורה‪ ,‬אך הרוח הייתה‬ ‫בישיבה האחרונה של מנהלת הרפורמה‪.‬‬ ‫הזהות המקצועית שלהם‪ .‬נציין לטובה‬ ‫המשתתפים היה גבוה ביותר‪ ,‬מעל ומעבר‬ ‫חברי החטיבה השיקומית בהפ”י‪ ,‬אומרים‬
‫של משרד הבריאות הזדמנות לעשות‬ ‫שבשלב ראשון עסוקים בשמירת מקומם‬ ‫מה יהיה מקומם של הפסיכולוגים לאחר יולי‬ ‫את המכללה האקדמית תל אביב יפו‬ ‫למה שכולנו ציפינו‪.‬‬ ‫לכם תודה ויישר כוח‪ ,‬ומאחלים אריכות‬
‫רפורמה בחשיבה של קופות החולים ושל‬ ‫של הקליניים ורק אחר כך יחשבו האם יש‬ ‫‪ 2015‬נשאר עמום ולא ברור‪.‬‬ ‫ואוניברסיטת בר‪-‬אילן אשר ביטלו ימי‬ ‫בליל היום הראשון התקיים ערב תיאטרון‬ ‫ימים ובריאות לרוב!‬
‫כלל הפסיכולוגים לגבי השייכות שלהם‬ ‫מקום לשלב מומחיויות אחרות בבריאות‬ ‫בדצמבר האחרון הגיעו שלושה פסיכולוגים‬ ‫לימודים של המגמה על מנת לאפשר‬ ‫פלייבק‪ ,‬שהותיר את המשתתפים פעורי‬ ‫בחודש דצמבר האחרון נפגשנו כולנו‪ ,‬כל‬
‫לבריאות הנפש‪ .‬כמובן שהשינוי בסעיף‬ ‫הנפש‪ .‬חשוב להדגיש שמדובר על שילובם‬ ‫ראשיים משלוש הקופות הגדולות (מירי‬ ‫השתתפות רחבה של הסטודנטים בכנס‪.‬‬ ‫פה‪ ,‬מתוך סקרנות‪ ,‬הנאה והפתעה לאיכות‬ ‫חברי החטיבה‪ ,‬לכנס השנתי השני שלנו‬
‫‪9‬ב הכשיר מגמה זו כשהמטרה של שאר‬ ‫בבריאות הנפש‪ .‬מקומם של פסיכולוגים‬ ‫דנון מכללית‪ ,‬ד”ר רוני אדם ממכבי‪ ,‬ומר‬ ‫מאוניברסיטת אריאל ומהאוניברסיטה‬ ‫המסרים שהועברו בו‪ ,‬מפסיכולוגים שכולנו‬ ‫מזה שנתיים רצופות‪ .‬המפגש האחרון‬
‫החטיבות היא להיות חלק מהמערך של תחום‬ ‫רפואיים‪ ,‬שיקומיים והתפתחותיים במערכת‬ ‫גיל רביב ממאוחדת) לישיבה של מועצת‬ ‫העברית ואפילו מאוניברסיטת חיפה‪,‬‬ ‫הכרנו‪ ,‬אך מזוויות כל כך שונות‪.‬‬ ‫התקיים בתאריכים ‪ 11-10‬לדצמבר‪ ,‬במלון‬
‫בריאות הנפש ולא להסתפק במקומות‬ ‫הבריאות הכללית כבר קיימת‪ ,‬אם כי לא‬ ‫הפסיכולוגים‪ .‬התמונה שהם הציגו לגבי‬ ‫נרשמה נוכחות מרשימה של סטודנטים‬ ‫בסיום הכנס התקיימה אספה כללית של‬ ‫ניר עציון‪ ,‬ליד עתלית‪ ,‬במלון של הקיבוץ‬
‫אחרים שדרכם היו שייכים עד כה למערכת‬ ‫בצורה מספקת‪.‬‬ ‫היערכות הקופות לרפורמה הייתה קצת‬ ‫בכנס‪ ,‬חלקם אגב‪ ,‬ממגמות קליניות‪.‬‬ ‫חברי החטיבה‪ ,‬ובה התקבלה החלטה‬ ‫השוכן על גבעות מוריקות בין עצי האלון‬
‫הבריאות‪ .‬הדילמה של החטיבה הקלינית מול‬ ‫שני דברים חשבתי בעקבות הישיבה‪.‬‬ ‫יותר אופטימית ממה שחשבנו‪ .‬שלושתם‬ ‫בניית ועד החטיבה השיקומי‬ ‫לתמוך בכל פעולה שתביא לשינוי המצב‬ ‫המצוי ואל מול חופי הים התיכון‪.‬‬
‫הלחץ של השיקומיים והרפואיים להיכנס‬ ‫‪ .1‬לקופות החולים אין שום מחויבות רשמית‬ ‫רואים את הפסיכולוגים כחלק משמעותי‬ ‫הוועד שהחל דרכו בחמישה חברים‪,‬‬ ‫של הפסיכולוגים השיקומיים כעת בתחום‬ ‫למפגש קדמה עבודת הכנה מאומצת‬
‫לבריאות הנפש נובעת מיחס אמביוולנטי‬ ‫לשמירה על מקומם של פסיכולוגים‬ ‫ומהותי מהרפורמה‪ ,‬ואף סיפרו על‬ ‫כעת מונה תשעה חברים‪ ,‬המתחלקים‬ ‫הרפורמה‪ ,‬לרבות מהלך משפטי גורף‪.‬‬ ‫וממושכת שהחלה בחודש מאי ‪,2014‬‬
‫כלפי שאיפה זו‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הפ”י‪ ,‬מכל‬ ‫ולהכשרתם‪ .‬המחויבות היא כללית‪ ,‬לספק‬ ‫מאמציהם למצוא פסיכולוגים לתפקידי‬ ‫לתפקידים ומרכזים תחומים שונים‪:‬‬ ‫ההחלטה התקבלה ברוב של ‪ 60‬חברים‬ ‫בערב הבכירים‪ ,‬ונמשכה מאז‪ ,‬דרך צוק‬
‫המקומות‪ ,‬היא המקום להפגין סולידריות בין‬ ‫שירותי טיפול על ידי כל המקצועות‬ ‫ניהול במחוזות השונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬סיפרו‬ ‫ד”ר עומר פורת ‪ -‬יו”ר (נציג החטיבה‬ ‫עם אפס נמנעים ואפס מתנגדים‪.‬‬ ‫איתן ואירועי הקיץ העמוס ההוא‪ ,‬ללא‬
‫החטיבות ולהיאבק את המאבקים אחד של‬ ‫הפארא‪-‬רפואיים‪ .‬אנו רק מקצוע אחד מבין‬ ‫שהם אישית מרגישים הזדהות עם הצורך‬ ‫במועצת הפסיכולוגים)‬ ‫לא נותר אלא לומר לכל מי שתרם‬ ‫הרף‪ .‬לוועדה המארגנת התנדבו קובי‬
‫השני‪ .‬יש כאן הזדמנות לקליניים להירתם‬ ‫המקצועות הללו‪ ,‬אולם אנו מקצוע מבוקש‬ ‫להמשיך לדאוג להכשרתם של פסיכולוגים‬ ‫ד”ר אילנית חסון‪-‬אוחיון (קשר אקדמיה ‪ -‬שדה)‬ ‫לעשייה מבורכת זו‪“ ,‬כל הכבוד”‪ ,‬ולהפיק‬ ‫טיברג‪ ,‬אורלי ניאגו‪ ,‬ד”ר עינת יהנה ועירא‬
‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫‪- 5 -‬‬ ‫‪- 4 -‬‬
‫טובה את המסרים הכפולים ואת הפיצולים‬ ‫של הקליניים שעדיין מדברים על הצורך‬ ‫למאבק של שאר החטיבות לקבל הכרה‬
‫דבר החטיבה הרפואית‬ ‫שהם מקבלים מהחטיבות השונות בתוך‬ ‫של מטופלים בטיפול ארוך טווח‪ ,‬על תנאים‬ ‫בקופות החולים ולפנות להם מקום‪ .‬אין לנו‬
‫ציבור הפסיכולוגים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הם גם אינם‬ ‫להכשרה ארוכה ויסודית ועל שמירה של‬ ‫ספק שתחומי המומחיות השונים משקפים‬
‫עם פגיעות נוירולוגיות ספציפיות הזקוקים‬ ‫כדי לקדם את תחום המומחיות הטיפולי‬ ‫שלום חברים‪,‬‬ ‫מבינים ואין להם כוח לעסוק בניואנסים שאנו‬ ‫הידע והכלים הדינאמיים? בישיבה נכח גם‬ ‫צרכים אמיתיים של ציבור המטופלים‬
‫בעיקר לשיקום המדגיש תנועה‪ ,‬ובהתאם‪,‬‬ ‫שלנו ואת אלו של מטופלינו הזכאים לקבל‬ ‫שנת ‪ 2015‬מביאה עמה רוח של התחדשות‬ ‫עוסקים בהם בתוכנו‪ .‬האינטרס של הציבור‬ ‫יו”ר הוועדה המקצועית הקלינית‪ .‬כששאלתי‬ ‫ושראוי שקופות החולים ישכילו להציע מגוון‬
‫במרפאה נעשה שימוש בטכנולוגיות‬ ‫את הטיפול ההולם והנדרש בהתאם‬ ‫הקליני הוא שמומחיויות אחרות יזכו להכרה‬ ‫האם יש לחצים על הוועדה להגמיש את‬ ‫של טיפולים פסיכולוגיים ולהקים מנגנון‬
‫ושינוי בשדה הפסיכולוגיה בארץ‪ ,‬אשר‬
‫ומקום מכיוון שהתהליך יגביר את המקום‬ ‫תנאי ההתמחות כדי שיתאימו לצרכים‬ ‫שידע מתי להפנות מטופל לפסיכולוג‬
‫מתקדמות וברובוטיקה‪.‬‬ ‫לצרכיהם‪ .‬אנו מזמינים את מי מכם היכול‬ ‫בהמשך יעלה גם את הצורך בהסתגלות‬ ‫של כלל הפסיכולוגים בבריאות הנפש‪ .‬יחד‬ ‫של קופות החולים שאינן רגילות להוצאות‬ ‫שיקומי‪ ,‬לפסיכולוג רפואי‪ ,‬או לפסיכולוג‬
‫אביטל עובדת במרפאה תחת שני כובעים‪:‬‬ ‫ומעוניין להשפיע בתקופה משמעותית‬ ‫ובלמידה מחודשת‪ .‬בחודש יולי השנה‬ ‫עם זאת‪ ,‬באותה מידה‪ ,‬זה אינטרס של‬ ‫הכוללות שעות הדרכה רבות‪ ,‬ישיבות צוות‬ ‫קליני‪ .‬אם כך‪ ,‬אז מה הבעיה ומדוע יש‬
‫גם כפסיכולוגית מטפלת וגם כמנהלת‬ ‫זו להיות מעורב באופן אקטיבי ולהשפיע‬ ‫תיכנס לתוקפה הרפורמה בבריאות הנפש‪.‬‬ ‫כלל החטיבות לשמור על האינטרסים של‬ ‫רבות‪ ,‬סמינרים תיאורטיים‪ ,‬דיאגנוסטיקה‬ ‫אמביוולנטיות? הצד השני הוא שבהיעדר‬
‫טיפול (‪ ,)Case Manager‬כאשר השתלבותה‬ ‫על עתידו של תחום המומחיות שלנו ערב‬ ‫רפורמה זו הועברה באמצעות צו וללא הליך‬ ‫הקליניים והאופי של ההכשרה הקלינית כדי‬ ‫איטית וכו’‪ ,‬נרמז לי שהתשובה לכך היא‬ ‫מנגנון מפנה‪ ,‬בהיעדר תקציבים לתקנים‪,‬‬
‫במרפאה החלה עוד בשלב טרום ההקמה‪,‬‬ ‫הרפורמה‪ .‬יוזמות מקומיות ואחרות יתקבלו‬ ‫חקיקה מסודר המבהיר את גבולותיה ואת‬ ‫שנוכל להעצים את כוחנו המשותף זה לצד‬ ‫חיובית‪.‬‬ ‫נראה שהרפואיים והשיקומיים דוחפים‬
‫נמשכה בשלב הפיילוט וכעת היא חלק‬ ‫בברכה ואנו נשמח לשתף עמן פעולה‪.‬‬ ‫זה ולא זה במקום זה‪.‬‬ ‫סולידריות היא דו‪-‬כיוונית‪ .‬אני בעד להגביר‬ ‫לערבוב בין המומחיויות השונות‪ ,‬להרחבת‬
‫האופנים המדויקים שבהם צפויות קופות‬
‫החטיבה הקלינית מארגנת בימים אלו‬ ‫את מודעות הציבור ומודעות הקופות‬ ‫הגבולות של מומחיותם ולצמצום המומחיות‬
‫מהתפעול השוטף שלה‪ .‬דבר זה אפשר‬ ‫כחלק מהמאבק על מקומנו‪ ,‬פעולתנו‬ ‫החולים לקחת אחריות על מערך בריאות‬ ‫את יום העיון השני בנושא הרפורמה‪ .‬כפי‬ ‫בנחיצות ובמומחיות של כלל החטיבות‬ ‫של הקליניים‪ .‬בריאות הנפש הייתה עד כה‬
‫לה לא רק להשתלב במערכת הרפואית‪,‬‬ ‫הראשונה הייתה חבירה ליוזמה של חברינו‬ ‫הנפש הציבורית‪ .‬בשנים האחרונות נערכו‬ ‫שהבטחנו ביום העיון הראשון‪ ,‬נמשיך לעדכן‬ ‫המטפלות‪ .‬אני חושב שיש מספיק תחלואים‬ ‫הבית של הקליניים‪ .‬המקום של הקליניים‬
‫אלא גם להשפיע עליה באופן שינכיח‬ ‫בוועד החטיבה השיקומית וועד החטיבה‬ ‫דיונים‪ ,‬ויכוחים‪ ,‬מאבקים פוליטיים ועצומות‪,‬‬ ‫ולהביא מומחים שמבינים מה קורה מאחורי‬ ‫נפשיים וצרכים נפשיים להבטיח את מקומן‬ ‫הוא שעומד כרגע בסכנה ובסימן שאלה‪.‬‬
‫את תפקידו המשמעותי של הפסיכולוג‬ ‫החינוכית אשר פנו לקופת חולים מכבי‬ ‫ונתקבלו החלטות בדרגים שונים בנוגע‬ ‫הקלעים בצד מה שמתקיים באופן רשמי‪.‬‬ ‫של כלל החטיבות‪ .‬לציבור מגיע לדעת‬ ‫ייתכן שסולידריות בהפ”י בעת הזו אינה‬
‫הרפואי‪.‬‬ ‫שתכליל אותנו בפנקס המטפלים שלה‪.‬‬ ‫לאופן שבו תתבצע הרפורמה‪ ,‬ומתוך כל‬ ‫הרפורמה ומקומם של הפסיכולוגים בתוכה‬ ‫ולקבל שירותים מכלל הפסיכולוגים‪,‬‬ ‫נמדדת בשאלה האם הקליניים יתמכו‬
‫תפקידה כולל פסיכואדיוקציה‪ ,‬ליווי‪,‬‬ ‫עד כה קיבלנו תשובה לא מספקת ואנו‬ ‫חשובה לפסיכולוגים העובדים כיום בשירות‬ ‫והקליניים אינם מומחים לכל עניין נפשי‪.‬‬ ‫במאבקם של שאר החטיבות להיכנס‬
‫אלו‪ ,‬בכל הנוגע למקומנו‪ ,‬כפסיכולוגים‬
‫הציבורי‪ ,‬אולם היא צריכה לעניין את כלל‬ ‫יש תחומים שאחרים מומחים יותר מאיתנו‬ ‫לרפורמה‪ ,‬אלא להפך‪ ,‬בשאלה האם שאר‬
‫הדרכה ותמיכה לצוות הרב מערכתי‪ ,‬יצירת‬ ‫נמשיך במהלך אשר בסופו אנו מקווים‬ ‫רפואיים בתוך מערכת הבריאות ביום‬ ‫הפסיכולוגים כולל אלו שעובדים באופן‬ ‫וראוי שיהיה לציבור את הנגישות אליהם‪.‬‬ ‫החטיבות יתמכו במאבקם של הקליניים‬
‫מסגרת אדמיניסטרטיבית של אשפוז יום‬ ‫לשמור על חופש העיסוק שלנו להביא‬ ‫שלאחר הרפורמה‪ ,‬רב הנסתר על הגלוי‪.‬‬ ‫פרטי‪ .‬זאת משום שאיכות המקצוע קשורה‬ ‫אולם אינני מזדהה עם השפה המיליטנטית‬ ‫לשמירה על מקומם ההיסטורי בבריאות‬
‫ותיאום מול הגורמים השונים‪ ,‬ניהול הקשר‬ ‫לשילובנו בפנקס‪.‬‬ ‫אנו מצפים כי משרד הבריאות ישכיל‬ ‫לאיכות ההתמחות וההכשרה‪ .‬למרות‬ ‫של חלק מנציגי החטיבות‪ ,‬שבלי לשים‬ ‫הנפש‪ ,‬במאבקם על טיפולים ארוכי טווח‬
‫עם המטופל על פי מודל “מנהל הטיפול”‪,‬‬ ‫פעולות נוספות מול משרד הבריאות וקופות‬ ‫לשלב את הפסיכולוגים מכל ההתמחויות‬ ‫קיומם של כמה מכונים פרטיים המכשירים‬ ‫לב (במקרה הטוב)‪ ,‬במאבקם הצודק על‬ ‫לצד טיפולים קצרי טווח‪ ,‬בחיזוק מומחיותם‬
‫השתתפות בקביעת קריטריונים פסיכו‪-‬‬ ‫החולים‪ ,‬אשר בהמשך נוכל לעדכנכם בהן‪,‬‬ ‫הטיפוליות במסגרת יישום הרפורמה‪.‬‬ ‫מתמחים‪ ,‬ככלל‪ ,‬רוב ההכשרה הקלינית‬ ‫הכרה ומקום‪ ,‬מוכנים לטשטש ואף לבטל‬ ‫מול מקצועות פארא‪-‬רפואיים אחרים‬
‫רפואיים לאיתור מטופלים מתוך המחלקה‬ ‫תלויה‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬בכוחם של הפסיכולוגים‬ ‫את מקומם של הקליניים או את התשתית‬ ‫המאיימים לתפוס את מקומם‪ .‬האם זה‬
‫נעשות בימים אלו ממש‪ ,‬ונראה כי לצורך‬ ‫בשלב מתקדם זה של הכנת הקרקע‬
‫להתקיים בתוך השירות הציבורי‪.‬‬ ‫המקצועית שרוב ציבור הקליניים בארץ‬ ‫הזמן ללחוץ על הקופות לקבל את כל‬
‫האשפוזית ובחינת מידת התאמתם‬ ‫הפיכת דרישותינו לרלוונטיות נזדקק‬ ‫למהלך אנו מוטרדים מהתייחסותן עד כה‬ ‫כמו תמיד‪ ,‬אני מזמין את חברי הפ”י לכתוב‬ ‫רוצה לשמר‪ .‬הפ”י היא המקום שבו אנו‬ ‫הפסיכולוגים כשהמקום של חטיבה אחת‬
‫למסגרת האמבולטורית טרם שחרורם‪,‬‬ ‫לעזרתכם ולתמיכתכם‪ .‬אתם מוזמנים‬ ‫של הקופות רק למעמדם של הפסיכולוגים‬ ‫לחטיבה הקלינית דרך אתר הפ”י את‬ ‫צריכים ללמוד לשתף פעולה ולהתחשב‬ ‫בסכנה? האם לנפנף מול הקופות בכדאיות‬
‫וכמובן‪ ,‬מתן טיפול פסיכולוגי למטופלים‪.‬‬ ‫להתעדכן בפרטים נוספים אשר יפורסמו‬ ‫הקליניים ומדחיית הדיונים לגבי שילובנו‬ ‫דעתם‪ ,‬עמדתם ותחושותיהם לגבי הנושאים‬ ‫בצרכים של כל חטיבה על מנת להפיק‬ ‫הכלכלית של הכנסת רפואיים ושיקומיים‬
‫היישום המוצלח של המודל שבו פסיכולוג‬ ‫בקהילת הפסיכולוגים הרפואיים בפייסבוק‬ ‫ושילובן של שאר תחומי המומחיות במערך‬ ‫שעולים על הפרק ולהביע את ציפיותיהם‬ ‫אמירה משותפת שאיתה אפשר לפנות‬ ‫לבריאות הנפש כיוון שהם מדברים בשפה‬
‫“מנהל טיפול” במרפאה הוביל ליישומו‬ ‫וברשימות התפוצה של חברי החטיבה‪.‬‬ ‫השירות הפסיכולוגי ההולך ונבנה לציבור‬ ‫מחטיבה‪.‬‬ ‫כגוף אחד מול המציאות החיצונית‪ .‬גופים‬ ‫רפואית‪ ,‬שואפים לשינוי התנהגותי‪ ,‬מומחים‬
‫במרפאה אמבולטורית שיקומית נוספת‪,‬‬ ‫עמוס ספיבק‬ ‫חיצוניים‪ ,‬בין שאלו קופות החולים או משרד‬ ‫לטיפולים קצרי מועד ומבוססי ראיות‪ ,‬היא‬
‫לא אחת שואלים אותנו חברינו למקצוע‬ ‫המבוטחים שלהן‪.‬‬
‫יו”ר החטיבה הקלינית‬ ‫האוצר (בנושא השכר)‪ ,‬אינם רואים בעין‬ ‫לא טקטיקה שנועדה לזרוע ספק במקומם‬
‫והוצג בתחילת החודש בכנס ה‪ 65-‬של‬ ‫“ומה עם כנס?” או “למה לנו אין כנס?”‬ ‫נקודת אור חיובית אחת ביחס קופות‬
‫האיגוד הישראלי לרפואה פיזיקלית‬ ‫כחטיבה הצעירה והקטנה ביותר בתוך הפ”י‬ ‫החולים יש לייחס לפועלה של קופת חולים‬
‫ושיקום‪ .‬לפרטים נוספים על המרפאה‬ ‫אשר עד כה לא קיימה כנס גדול‪ ,‬החלטנו‬ ‫מאוחדת אשר בראש מערך ברה”ן הארצי‬
‫ניתן לפנות אל אביטל גרשפלד‪-‬ליטוין‪:‬‬ ‫השנה לראשונה לקיים כנס לעוסקים‬ ‫שלה עומדים ד”ר ערד קודש וגיל רביב‪,‬‬
‫‪juju100@gmail.com‬‏‬ ‫בפסיכולוגיה רפואית‪ .‬אנו קוראים לאנשי‬ ‫אשר הבינו את חשיבות שילובנו בתוך‬ ‫דבר החטיבה התעסוקתית ארגונית‬
‫ולסיום‪ ,‬חברים‪ ,‬עם סיום שנת פעילות‬ ‫מקצוע המעוניינים לקחת חלק בהרצאות‬ ‫הקופה‪ ,‬קיבלו לשורותיהם פסיכולוגים‬
‫ראשונה שלנו כוועד החטיבה‪ ,‬אנו רוצים‬ ‫ובסדנאות אשר יעשירו את תוכנית הכנס‬ ‫רפואיים בכל המחוזות והעמידו את‬
‫להודות למר ברק סלוצקר‪ ,‬יו”ר הוועד היוצא‪,‬‬ ‫ויאפשרו בנייתו של כנס אטרקטיבי ומוצלח‬ ‫הפסיכולוגיה הרפואית במקום משמעותי‬ ‫מתוכנן כנס במכללת נתניה על החלטות‬ ‫המקצועי שלנו‪.‬‬ ‫חברים יקרים‪,‬‬
‫על שנה של מעורבות והשקעה בייצוג‬ ‫קריירה לזכרו של פרופ’ אלחנן מאיר ז”ל‪,‬‬ ‫שינוי נוסף שהתחלנו בו כבר בשנה שעברה‬ ‫בימים אלו אנו נערכים לקראת כנס‬
‫לפנות אלינו בהקדם‪ .‬כל המעוניין להציע‬ ‫וחשוב‪ .‬עדויות לפועלם‪ :‬כנס פסיכולוגיה‬
‫החטיבה הרפואית‪ ,‬על החיוך ודרך הנועם‬ ‫אבי הפסיכולוגיה התעסוקתית בארץ‪ ,‬ובו‬ ‫וזכה לפידבקים חיוביים‪ ,‬הוא עבודה‬ ‫החטיבה השנתי‪ ,‬שיערך בתאריכים‬
‫עצמו או מרצה אחר נא ליצור קשר עמנו‪.‬‬ ‫רפואית שנערך למערך ברה”ן בקופה‬
‫ישתתפו מיטב אנשי המקצוע שלנו‪.‬‬ ‫בקבוצה גדולה‪ .‬פורמט זה מאפשר דיאלוג‬ ‫‪ ,11-13.3.2015‬כמיטב המסורת‪ ,‬בניר עציון‪.‬‬
‫גם במצבים מורכבים‪ .‬אנו מברכים את‬ ‫והפעם בפינת הזרקור על פרויקטים‬ ‫בחודש אוקטובר האחרון‪ ,‬קיומו של‬ ‫לסיום‪ ,‬אנו מצפים לראותכם בקרוב בכנס‪,‬‬ ‫וסיעור מוחין ביחס לנושאים הבוערים‬ ‫הפעם‪ ,‬לבקשת החברים בסקר ציפיות‬
‫פטריסיה מן‪-‬בוטבול על כניסתה לתפקיד‬ ‫ייחודיים בפסיכולוגיה רפואית‪ ,‬ד”ר אביטל‬ ‫פורום ארצי משותף בתחום הפסיכולוגיה‬ ‫נהנים מההזדמנות לבלות יחד‪ ,‬ללמוד‪,‬‬ ‫והתקועים “שמציקים” לנו במקצוע‪.‬‬ ‫שהעברנו לאחרונה‪ ,‬קיצרנו את משך‬
‫היו”ר‪ ,‬מאמינים בה ומאחלים לה בהצלחה‬ ‫גרשפלד‪-‬ליטוין מספרת על עבודתה‬ ‫הרפואית בקופה‪ ,‬והדיון הנערך בימים אלו‬ ‫להתפתח ולחזק את הקשרים המקצועיים‪,‬‬ ‫לאחרונה קיבלנו פניות של בוגרים‬ ‫הכנס לשני לילות במקום שלושה‪.‬‬
‫באתגרים שלפניה ובתפקידה החדש‪.‬‬ ‫במרפאה האמבולטורית לאשפוז יום‬ ‫על שילוב פסיכולוגיה רפואית במרפאות‬ ‫ולהתחזק כחטיבה!‬ ‫במגמות התעסוקתיות שמתקשים למצוא‬ ‫שינוי נוסף שמתוכנן הוא שימת דגש‬
‫בברכה‪,‬‬ ‫שיקומי במרפאה לשיקום מוטורי‪-‬טכנולוגי‪,‬‬ ‫ראשוניות‪ .‬אנו מחזקים את ידיהם של‬ ‫מקומות התמחות בחטיבה‪ ,‬ובפרט בענף‬ ‫על הכוחות הפנימיים שקיימים בקרב‬
‫ועד החטיבה ונציגיו‬ ‫בבית החולים השיקומי בתל השומר‪:‬‬ ‫מנהלי המערך בקופת חולים מאוחדת‬ ‫בשם ועד החטיבה‪,‬‬ ‫הייעוץ התעסוקתי‪ ,‬תופעה שגורמת‬ ‫אנשי המקצוע שלנו‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬לצד‬
‫פטריסיה מן‪-‬בוטבול (יו”ר)‬ ‫המרפאה מספקת רצף טיפולי למטופלים‬ ‫ומקווים שאלו יהוו השראה לשאר הקופות‪.‬‬ ‫שרית ארנון‪-‬לרנר‬ ‫לזליגה להתמחות החינוכית או לוויתור על‬ ‫הסדנאות הוותיקות הפופולאריות‪ ,‬אנו‬
‫נטלי מלמד שמעון‬ ‫שהשתחררו מאשפוז מלא וזקוקים‬ ‫מתוך דאגה רבה לעתיד הפרופסיה שלנו‬ ‫יו”ר הוועד ‪ -‬אורית בן שאול‬ ‫התמחות ולצמצום המחלקות באקדמיה‪.‬‬ ‫מציעים סדנאות שיעבירו מיטב אנשי‬
‫ברק סלוצקר‬ ‫להמשך טיפול אינטנסיבי רב‪-‬צוותי‪:‬‬ ‫אנו פועלים בשיתוף פעולה עם יו”ר הוועדה‬ ‫חברי הוועד ‪ -‬ז’נט ספז‪ ,‬חנה גורדון‪,‬‬ ‫נשמח בהקשר זה לרעיונות ולסיוע‬ ‫המקצוע מהחטיבה‪ .‬קו זה מתיישב עם‬
‫רותי יבור ודנה רביי‬ ‫פיזיותרפיה‪ ,‬הידרותרפיה‪ ,‬ריפוי בעיסוק‬ ‫המקצועית‪ ,‬יורם בן יהודה‪ ,‬ופסיכולוגים‬ ‫מיכאלה שנייר‪ ,‬מיכל פוני‪ ,‬נטע לוטרמן‪,‬‬ ‫מהשטח למנוע תופעה זו שמכרסמת‬ ‫תפיסת העבודה שמנחה אותנו לחזק את‬
‫מייל לפניות ‪Baraksl@bezeqint.net‬‬ ‫וטיפול פסיכולוגי‪ ,‬ומתאימה למטופלים‬ ‫בכירים נוספים אשר נרתמו בהתנדבות‬ ‫עמיר סנדר (משמש גם חבר הוועד‬ ‫בחטיבה בכללותה‪.‬‬ ‫מעמד הפסיכולוגיה התעסוקתית ארגונית‪,‬‬
‫המרכזי) ושרית ארנון‪-‬לרנר‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬לתשומת לבכם‪ ,‬ב‪18.3.2015-‬‬ ‫תוך יישום זאת בראש ובראשונה “בבית”‬

‫‪- 7 -‬‬ ‫‪- 6 -‬‬
‫דבר חטיבת החינוך‬ ‫דבר חטיבת המתמחים‬
‫לחיזוק מעמד הפ”י והחטיבה החינוכית‬ ‫מפרגנות מאוד ומהמשובים עולה שביעות רצון‬ ‫שלום לכל חברינו‬ ‫בכלל המגזרים‪ ,‬החטיבות והתחומים‪.‬‬ ‫לקרוא את הדרישות החדשות בעיון‪,‬‬ ‫מתמחים יקרים שלום רב‪,‬‬
‫בה וההתארגנות לקראת הסכמי השכר‬ ‫רבה ביותר‪ .‬‬ ‫הפסיכולוגים החינוכיים‪,‬‬ ‫שנית‪ ,‬יש הרבה פסיכולוגים שלא יודעים‬ ‫ואם יש שאלות‪ ,‬הוועד ירכז אותן‪ ,‬יעביר‬ ‫על מנת להדגיש את פועלם של המתמחים‬
‫החדשים‪.‬‬ ‫מי שעוד היו מרוצים מאוד היו המנחים שחזרו‬ ‫בחודש דצמבר האחרון התקיים הסמינר‬ ‫את זכויותיהם ולא דורשים לקבל את מה‬ ‫אותן במסודר לגורמי קבלת ההחלטות‬ ‫בתחומים השונים‪ ,‬בגיליון זה ובבאים אחריו‬
‫לצערי הרב לא יכולנו לנצל את המפגש‬ ‫וציינו בהערכה רבה את העניין‪ ,‬הרצינות ושיתוף‬ ‫הארצי השנתי שלנו‪ .‬השתתפו בו למעלה‬ ‫שמגיע להם‪.‬‬ ‫הרלוונטיות‪ ,‬ויפיץ את התשובות ברשימת‬ ‫ארצה לעדכן בפעילויות ועדי המתמחים‬
‫בסמינר לשם קיום בחירות לוועד החטיבה‪,‬‬ ‫הפעולה של המשתתפים‪.‬‬ ‫מ‪ 500-‬פסיכולוגים ב‪ 42-‬סדנאות שהונחו על ידי‬ ‫כנס ארצי וערב ועד המתמחים‬ ‫התפוצה ועמוד הפייסבוק‪.‬‬ ‫מהסקטורים השונים‪ .‬הפעם‪ ,‬ועד המתמחים‬
‫וזאת משום שאף אחד לא הגיש את מועמדותו‪.‬‬ ‫במהלך הסמינר‪ ,‬ועד המתמחים ארגן מפגש‬ ‫כ‪ 60-‬מנחים‪ .‬בנוסף למגוון הרחב של הסדנאות‬ ‫בכנס הארצי של הפסיכולוגים החינוכיים‬ ‫פתיחת הסכמי שכר‬ ‫בפסיכולוגיה חינוכית‪.‬‬
‫זה לא אומר טובות על חברינו ונכונותם לתרום‬ ‫שבו השתתפה חווה פרידמן‪ ,‬הפסיכולוגית‬ ‫שנגעו לתחומים שונים בעבודתנו ולצד‬ ‫שהתקיים בטבריה בשבוע הראשון של‬ ‫הסכמי השכר של הפסיכולוגים מתוכננים‬ ‫ועד המתמחים בפסיכולוגיה חינוכית פעל‬
‫מזמנם ומרצם לטובת כלל החברים‪ .‬אם חשוב‬ ‫הראשית שלנו‪ ,‬סגניתה דני ג’ורנו‪ ,‬כמה‬ ‫סדנאות להתפתחות והעצמה עצמית‪ ,‬קיימנו‬ ‫דצמבר‪ ,‬פעל ועד המתמחים בפסיכולוגיה‬ ‫להיפתח בינואר ‪ ,2015‬אירוע שיהווה את‬ ‫רבות בשנה האחרונה במגוון תחומים‪.‬‬
‫לנו לדאוג לפרופסיה שלנו בכלל ולתחום‬ ‫פסיכולוגים מחוזיים ואני‪ ,‬ובו עלו נושאים‬ ‫קדם סמינר בנושא “ספורט ופסיכולוגיה”‬
‫התמחותנו בפרט‪ ,‬אנחנו צריכים “חיילים”‪.‬‬ ‫המעסיקים את המתמחים‪ ,‬מתוך רצון וכוונה‬ ‫חינוכית במטרה לעורר מודעות בקרב‬ ‫יריית הפתיחה למאבק כלל‪-‬מקצועי‬ ‫קצרה היריעה מלעדכן על כולם‪ ,‬אך‬
‫בהשתתפות נציגות מכובדת של אנשי מקצוע‬
‫הדברים לא יקרו מעצמם‪ ,‬ולכן אני פונה שוב‬ ‫לשפר ולהקל את תהליך ההתמחות ותנאי‬ ‫המשתתפים באשר לתהליך התמחות‬ ‫לשיפור תנאי השכר וזכויות העובדים‬ ‫שלושה נושאים מרכזיים מהווים זירות‬
‫ממכון וינגייט‪ .‬היה מרתק‪ ,‬מגרה מחשבתית‬
‫בקריאה להציע את מועמדותכם לוועד‪.‬‬ ‫עבודתם‪ .‬במסגרת המפגש הוחלט גם על‬ ‫ופותח אופציות להתערבות מעצימה עם‬ ‫מיטבי ומקצועי‪ ,‬במסגרת זמן תחומה‬ ‫של הפסיכולוגים בשירות הציבורי‪ .‬ועד‬ ‫לתמורות ושינויים בימים אלו ממש‪:‬‬
‫אנו עומדים בתחילתה של שנה אזרחית חדשה‪,‬‬ ‫פגישה משותפת של ועד החטיבה ּוועד‬ ‫תלמידים‪.‬‬ ‫(ארבע שנים בחצי משרה)‪ .‬בין היתר‪,‬‬ ‫המתמחים החינוכיים משתתף בצוות‬ ‫דרישות חדשות להתמחות‬
‫וזו הזדמנות לאחל לכולנו שנה טובה‪ ,‬מאתגרת‬ ‫המתמחים לשיתופי פעולה לטובת חברינו‬ ‫מאפיין בולט ומעניין של הסמינר היה הרכב‬ ‫הזמנו את משתתפי הכנס לערב חשיבה‬ ‫המאבק המתכונן לכך בשנתיים האחרונות‪,‬‬ ‫בנובמבר האחרון פורסמו הדרישות‬
‫חיובית ופותחת אפשרויות חדשות ומעניינות‪.‬‬ ‫כולם‪.‬‬ ‫המשתתפים‪ .‬דור הולך ודור בא והסמינר השנה‬ ‫על הגורמים שמעכבים סיום התמחות‪,‬‬ ‫בפגישות‪ ,‬בבירור נושאים ובחשיבה מקיפה‪.‬‬ ‫החדשות להתמחות בפסיכולוגיה חינוכית‪.‬‬
‫התקיימה גם פגישה בין ועד החטיבה לבין‬ ‫אופיין בדור צעיר‪ ,‬אנרגטי‪ ,‬סקרן ומתעניין (עניין‬ ‫בשולחנות עגולים‪ .‬שיתוף הפעולה‬ ‫כחלק מהכנות אלה‪ ,‬ועד המתמחים‬ ‫שינוי זה הוא תוצר של תהליך ממושך של‬
‫ציפי חייקין‬ ‫שניים מנציגינו בוועד המרכזי של הפ”י‪,‬‬ ‫שבא לידי ביטוי גם ברחבת הריקודים)‪ .‬האווירה‬ ‫היה מרשים ומשמח‪ ,‬ועלו מחשבות‬ ‫החינוכיים השתתף בהכנה‪ ,‬הפצה וניתוח‬ ‫שפ”י‪ ,‬הוועדה המקצועית‪ ,‬פורום הדרכה‬
‫יו”ר ועד החטיבה לפסיכולוגיה חינוכית‬ ‫שמעון נסים ואלסי ממו‪ ,‬למציאת דרכים‬ ‫הייתה מצוינת‪ ,‬התגובות במהלך הסמינר היו‬ ‫ורעיונות חדשים‪ ,‬ואנו מקווים שכל‬ ‫ממצאי סקר על הפרות שכר‪ ,‬המהוות עילה‬ ‫והכשרה‪ ,‬וגם ועד המתמחים לקח בו‬
‫הגורמים המעורבים בתהליך ההתמחות‬ ‫להכרזה על סכסוך עבודה‪ .‬בהזדמנות‬ ‫חלק‪ .‬ידוע לנו כי המידע טרם הגיע לכל‬
‫לשינויים רחבים ומגוונים יותר כלפי פנים וכלפי‬ ‫קידום הסכמי השכר‪ ,‬הגנה על מקצוע‬ ‫לחברי החטיבה החינוכית שלום‬ ‫יעשו בהם שימוש‪ .‬בקרוב הוועד יפיץ‬ ‫זו נרצה להודות לכולכם על מענה חסר‬ ‫השפ”חים והמתמחים ברחבי הארץ‪ ,‬ויש‬
‫חוץ‪ .‬אנו נשמח למפגשים נוספים בשפ”חים‬ ‫הפסיכולוג‪ ,‬קידום ותמיכה לפסיכולוגים‬ ‫אנו שמחים על המעורבות‪ ,‬ההתעניינות‬ ‫סיכום של תוכני הערב עבור פסיכולוגים‬ ‫תקדים בהיקפו לסקר‪ ,‬עם ייצוג מרשים‬ ‫עדיין שאלות רבות וחוסר בהירות לגבי‬
‫לצורך עדכונים וחשיבה משותפת על העשייה‬ ‫מתמחים‪ ,‬הפ”י בתקשורת‪ ,‬הרפורמה בבריאות‬ ‫והתמיכה של הפסיכולוגים החינוכיים בעשייה‬ ‫שנבצר מהם להשתתף בכנס‪.‬‬ ‫של כל החטיבות‪ ,‬של אזורים שונים בארץ‬ ‫אופי השינויים והרציונל העומד מאחוריהם‪.‬‬
‫בהפ”י וכן לשמוע רעיונות חדשים‪.‬‬ ‫הנפש‪ ,‬יצירת חזון עתידי להפ”י וקביעת סדרי‬ ‫בהפ”י‪ ,‬וניכר כי הקול של הפסיכולוגים‬ ‫ושל מגוון שנות ותק‪ .‬הסקר הניב תוצאות‬ ‫חשוב להדגיש כי הבהרות נוספות בנוגע‬
‫נסיים בהערכה לגב’ ציפי חייקין‪ ,‬יו”ר החטיבה‬ ‫עדיפוית בהפ”י‪ ,‬שיתופים כלכליים וחברתיים‪,‬‬ ‫החינוכיים בהפ”י נשמע “חזק” מאי פעם‪.‬‬ ‫בברכת שנה אזרחית טובה ופורייה‪,‬‬ ‫חשובות ומטרידות‪ ,‬ובפרט שתי מגמות‬
‫החינוכית‪ ,‬על תמיכתה‪ ,‬השיתוף בידע‬ ‫ימי עיון ועוד‪.‬‬ ‫לרציונל מאחורי השינוי‪ ,‬מתי יתחיל‬
‫מאז בחירתכם בנו‪ ,‬מתקיימים שיתופי‬ ‫רותי ברנשטיין פרץ‬ ‫מרכזיות‪ .‬ראשית‪ ,‬יש הפרות בוטות מצד‬
‫ובניסיון החשובים כל כך והליווי שלה אותנו‬ ‫אנו הפסיכולוגים החינוכיים נחשבים לחטיבה‬ ‫פעולה פוריים ופעולות שמטרתם לקדם את‬ ‫והטפסים החדשים צפויות להתפרסם‬
‫בהפ”י‪ ,‬ובמיוחד תודה על הארגון ועל הפקת‬ ‫גדולה ויציבה בהפ”י‪ ,‬חטיבה שפועלת‬ ‫העיסוק בפסיכולוגיה בכלל ואת הפסיכולוגיה‬ ‫נציגת המתמחים בוועד המרכזי‬ ‫מעסיקים של פסיכולוגים בשירות הציבורי‬ ‫בקרוב‪ .‬ועד המתמחים ממליץ לכולם‬
‫הכנס של הפסיכולוגים החינוכיים שנערך‬ ‫בתקשורת ובסנכרון עם יו”ר הוועד הגב’ ציפי‬ ‫החינוכית בפרט‪.‬‬
‫בתחילת חודש דצמבר בטבריה‪ ,‬ובעזרתו‬ ‫חייקין ועם הפסיכולוגים בשפ”חים השונים‬ ‫במסגרת הפעילות בוועד בהפ”י אנו משמשים‬
‫של הפסיכולוג החינוכי המומחה‪ ,‬מר אלי חוה‪,‬‬ ‫ובגף שפ”י‪ .‬עדיין‪ ,‬העבודה מרובה וישנם‬ ‫משאב לחשיבה משותפת‪ ,‬לדיונים ולהחלטות‬ ‫דבר החטיבה ההתפתחותית‬
‫שחשף אותנו לעולם ה”פסיכולוגיה בספורט”‪.‬‬ ‫נושאים רבים שעוד לא קיבלו מענה‪ .‬בדומה‬ ‫בשלוש רמות עיקריות‪:‬‬
‫גם השנה הכנס נערך בצורה מקצועית‪,‬‬ ‫לעבודתנו במסגרות השונות ובשפ”חים‪ ,‬גם‬ ‫• רמה ראשונה‪ ,‬החטיבה החינוכית ‪ -‬העיסוק‬
‫מעניינת‪ ,‬נינוחה ומכילה ביותר‪ ,‬והשאיר טעם‬ ‫בעשייה בהפ”י‪ ,‬אנו נדרשים לקביעת סדרי‬ ‫ברמה זו סובב סביב תחומים הרלוונטיים‬
‫•כפי שכבר הזכרתי בעבר‪ ,‬ועד‬ ‫חמורים‪ ,‬יחסי התקשרות לא תקינים‪,‬‬ ‫לחברי החטיבה ההתפתחותית‬
‫של עוד‪...‬‬ ‫עדיפויות‪ .‬המציאות מכתיבה לא פעם “כיבוי‬ ‫במיוחד לחטיבה שלנו‪ ,‬למשל‪ :‬חוק ותקנות‬
‫החטיבה והנציג שלנו בוועד המרכזי‬ ‫הפרעות ביחסים‪ ,‬חרדות‪ ,‬ופעמים‬ ‫שלום רב‪,‬‬
‫בברכה‪,‬‬ ‫שרפות”‪ ,‬אך גם מאפשרת הובלת שינויים‬ ‫“אבחון לקויות למידה”‪ ,‬וזאת בליווי היועץ‬ ‫עושים אמנם עבודתם בהתנדבות‪,‬‬ ‫רבות אף התעללות והזנחה‪ .‬הכנס‬ ‫•הקיץ האחרון הביא עלינו התמודדות‬
‫נציגי הפסיכולוגים החינוכיים בוועד בהפ”י‬ ‫בתהליכים משמעותיים‪.‬‬ ‫המשפטי‪ ,‬עו”ד ברוך אברהמי‪ ,‬אדם בקיא‬ ‫ונותנים מזמנם וממרצם לטובת‬ ‫השנה יעסוק בהיבטים שונים של‬ ‫לא פשוטה עם מצבי לחץ וחרדה‪,‬‬
‫שמעון נסים‬ ‫בנקודה זו אנו מזמינים פסיכולוגים חינוכיים‬ ‫בחוק הנידון‪ .‬הפעילות היא רב תחומית‬ ‫הכלל‪ ,‬אולם התנדבות זו מניבה‬ ‫מצבי לחץ‪ ,‬משבר וטראומה אלה‪,‬‬ ‫אשר אליהם נתייחס בין יתר מצבי‬
‫ד”ר דליה אלוני‬ ‫נוספים להצטרף להפ”י‪ ,‬כך כוחנו החטיבתי‬ ‫וכוללת היוועצויות מקצועיות עם פסיכולוגים‬ ‫סיפוק רב‪ ,‬למידה של נושאים‬ ‫ויתייחס לשיטות טיפול שונות הנהוגות‬ ‫המשבר והטראומה בכנס הממשמש‬
‫הגב’ אלסי ממו‬ ‫יגדל וכוחה של הפ”י יגדל‪ ,‬ונוכל ביחד להוביל‬ ‫מובלים מקצועית‪ ,‬מעורבות משפטית ועבודה‬ ‫חדשים ונגיעה בנושאים מעניינים‬ ‫כיום בסוגיות אלו‪.‬‬ ‫ובא‪ .‬השנה ייתקיים הכנס בתאריכים‬
‫פרלמנטרית‪.‬‬ ‫רבים‪ .‬אני שוב קוראת לחברי‬ ‫•ברצוני לציין שוב כי החטיבה‬ ‫‪ ,10-12.2.2015‬והנושא יהיה “מצבי לחץ‪,‬‬
‫• רמה שנייה‪ ,‬ברמה החטיבתית ‪ -‬נוצרו‬ ‫החטיבה לבוא קדימה ולהתנדב‬ ‫לכוחות‬ ‫זקוקה‬ ‫ההתפתחותית‬ ‫שבר וטראומה” מנקודות מבט שונות‬
‫שיתופי פעולה עם חלק מהחטיבות השונות‪,‬‬ ‫לעזרה בתחומים שונים‪.‬‬ ‫רעננים ולהתנדבות לעשייה הכרוכה‬ ‫ובהתייחס לאפשרויות טיפול שונות‪.‬‬
‫מכון ‪ EMDR‬ישראל‬
‫סביב נושאים משותפים‪ ,‬למשל‪ :‬ההתמודדות‬ ‫•הננו מאחלים לכולנו שנה אזרחית‬ ‫בנושאים חשובים רבים‪ ,‬החל מטיפול‬ ‫•מבצע “צוק איתן” אשר הותיר‬
‫המשתמשכת וקידום הרישום של פסיכולוגים‬ ‫טובה‪ ,‬צמיחה ועבודה פורייה‪ ,‬המשך‬ ‫בנושא הרפורמה בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫בידינו עבודה רבה עם ילדים‪ ,‬הורים‬
‫חינוכיים בפנקס המטפלים של קופות החולים‪,‬‬ ‫לימוד והתמקצעות‪ ,‬ובעיקר שנת‬ ‫וכלה בהשתתפות מקצועית בוועדות‬ ‫ומשפחות נפגעי חרדה‪ ,‬העלה שוב‬
‫טיפול‪ ,‬הדרכה וסדנאות ‪EMDR‬‬ ‫בעיקר קופת חולים “מכבי” (בשיתוף פעולה‬
‫עם החטיבה השיקומית)‪ .‬מאופי העיסוק‬
‫שלווה ושלום‪.‬‬ ‫הכנסת‪ .‬עלינו לשתף פעולה עם יתר‬ ‫על סדר היום‪ ,‬והזכיר לכולנו‪ ,‬כי אנו‬
‫ברמה זו‪ ,‬לרוב ההובלה של הנושא היא על‬ ‫החטיבות על מנת לשפר את מעמד‬ ‫פוגשים בחדר הטיפולים ברמה‬
‫ידי הפסיכולוגים המומחים שתחום עיסוקם‬ ‫הפסיכולוגיה מבחינה מקצועית‬ ‫היומיומית‪ ,‬בנוסף למצבים הכרוכים‬
‫והתמקצעותם קשורים לנושא עצמו‪.‬‬ ‫בברכה‬ ‫וכלכלית גם יחד‪ ,‬ועל מנת לתת‬ ‫בחרדות עקב מצב ביטחוני‪ ,‬מצבי‬
‫• רמה שלישית‪ ,‬רמת על ‪ -‬סביב אותם‬ ‫תמי מאיר‪ ,‬יו”ר ועד החטיבה‬ ‫למטופלים באשר הם את השירות‬ ‫משבר וטראומה ממקורות שונים‪,‬‬
‫‪09-7454291‬‬ ‫נושאים הנוגעים לכל החטיבות ובעצם למיצוב‬
‫הפסיכולוגיה בישראל‪ .‬בין אלו‪ :‬קידום חוק‬
‫הפסיכותרפיה‪ ,‬קידום הפ”י והוועדות השונות‪,‬‬
‫ּוועד החטיבה ההתפתחותית‪ :‬רוית‬
‫שליסר‪ ,‬מירי אביטל‪ ,‬יעל דורות מולכו‪,‬‬
‫דורית שריקי חכם‪ ,‬אירית קלינגר‪.‬‬
‫המקצועי הטוב ביותר‪ .‬לשם כך אין‬
‫מספיק במספר חברי החטיבה ובנציג‬
‫שלנו בוועד המרכזי‪.‬‬
‫אסונות‪ ,‬מחלות‪ ,‬אובדנים‪ ,‬אלימות‬
‫במשפחה‪ ,‬וכן טראומות המתחילות‬
‫מגיל הינקות‪ ,‬עיכובים התפתחותיים‬

‫‪- 9 -‬‬ ‫‪- 8 -‬‬
‫משולחנה‬ ‫משולחנה‬
‫של‬ ‫של‬
‫הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך‪ ,‬חוה פרידמן‬ ‫הפסיכולוגית הארצית‪ ,‬ימימה גולדברג‬
‫חושבים על הפסיכולוגיה החינוכית ‪ -‬מרחב פתוח‬
‫מה מנחה את סדר העדיפות שלו‬ ‫פוליטיות‪ .‬המהלך יכלול דיונים של‬ ‫מה מניע פרופסיה לשינוי תפיסתי?‬ ‫צר לי על התרבות התלונות‪ ,‬אבל אני‬ ‫לאחרונה התחלנו לטפל (אבל רק‬ ‫לציבור הפסיכולוגים שלום רב‪,‬‬
‫ואת מאזן עבודתו? מה משפיע על‬ ‫פורומים מקצועיים ושיח פסיכולוגים‬ ‫שאלה גדולה‪ .‬האם יכולה הפרופסיה‬ ‫גם מברכת על כך שהציבור נעשה‬ ‫בסיוע של מי שנפגעו) בתלונות‬
‫הפסיכולוג המבקש להנכיח את‬ ‫לאורך השדרה הארגונית ובתוכה‪.‬‬ ‫עצמה להניע שינוי בעמדות העוסקים‬ ‫ער לזכויותיו ואינו עובר על סדר היום‬ ‫כלפי אנשים המתחזים לפסיכולוגים‬ ‫ברצוני ליידע אתכם כי ועדת‬
‫קולו של הילד במסגרת החינוכית?‬ ‫בהקשר הנוכחי אתייחס כאן רק‬ ‫בה כשהיא מעוגנת בחקיקה‪ ,‬נהלים‪,‬‬ ‫לגבי עבירות של פסיכולוגים‪.‬‬ ‫שאינם כאלו או הנוטלים לעצמם‬ ‫התלונות הפועלת מכוח חוק‬
‫לוויניאטה ארגונית אחת המהווה‬ ‫חוזרי מנכ”ל‪ ,‬מחויבות ציבורית‪,‬‬ ‫חשוב שנשמור על מקצוע נקי וחף‬ ‫כינויים כגון‪ :‬יועצת פסיכולוגית‬ ‫הפסיכולוגים‪ ,‬ועדת האתיקה של‬
‫המרחב הפתוח שקיימנו במפגש‬ ‫חלק מהתהליך כולו‪ .‬מדובר בדיוני‬ ‫מסורת והרגלים של העוסקים בה?‬ ‫מעבירות משמעת ואתיקה‪.‬‬ ‫וכיו”ב‪ ,‬כינויים שיש בהם להטעות‬ ‫הפ”י ואנוכי כפסיכולוגית ארצית‬
‫צמרת זה אפשר למשתתפים ליזום‬ ‫פורומים מקצועיים שהחל במפגש‬ ‫מה מניע את השינוי? תהליכים‬ ‫את הציבור‪.‬‬ ‫עובדים בשיתוף ובתיאום‪ ,‬וזאת‬
‫דיונים בסוגיות כדוגמת‪:‬‬ ‫צמרת של הפורומים של אגף‬ ‫יזומים או אולי תהליכים חיצוניים‬ ‫ולסיום‪ ,‬אני מבקשת להודות‬ ‫לצורך עקירת עשבים שוטים‬
‫‪ -‬הערכה פסיכולוגית של לקויות‬ ‫פסיכולוגיה במהלך חודש נובמבר‪.‬‬ ‫שהם לכאורה אקראיים?‬ ‫לוועדת התלונות הפועלת ביחידת‬ ‫אני שמחה ליידע אתכם כי כנסת‬ ‫הגדלים בקרב הפסיכולוגים‪.‬‬
‫למידה ודילמות באשר לזהותו של‬ ‫במפגש התכנסו כמאה פסיכולוגים‬ ‫במבט היסטורי‪ ,‬הפסיכולוגיה‬ ‫הדין המשמעתי במשרד ולוועדת‬ ‫ישראל אישרה תיקון לסעיף ‪46‬‬ ‫המקצוע שלנו התברך בחוק ייעודי‬
‫הפסיכולוג החינוכי‪.‬‬ ‫מכל המחוזות‪ ,‬פסיכולוגים מחוזיים‬ ‫החינוכית נעה בין תפיסות‪ .‬ראשיתה‬ ‫האתיקה מטעם הסתדרות‬ ‫בחוק הפסיכולוגים על פיו אם‬ ‫ובתקנון אתיקה מכובד ומשמעותי‪,‬‬
‫‪ -‬הגשת שירות פסיכולוגי בתנאי‬ ‫ובכירים‪ ,‬חברי הפורומים המקצועיים‬ ‫בתפיסותיו של ליטנר וויטמר‬ ‫הפסיכולוגים בישראל על שיתוף‬ ‫מצאה ועדת משמעת כי פסיכולוג‬ ‫האמורים להסדיר את פעילותנו‬
‫חסר כזרז לבחינת עבודתו של‬ ‫הקבועים של אגף פסיכולוגיה‬ ‫מפילדלפיה‪ ,‬שהקים בשנת ‪1896‬‬ ‫הפעולה המתקיים בינינו שרק‬ ‫עבר עבירת משמעת והחלטתה‬ ‫החוקית והאתית‪ ,‬אך לצערי הרב‪,‬‬
‫הפסיכולוג החינוכי‪.‬‬ ‫ומוזמנים נוספים‪ .‬המפגש התנהל‬ ‫את הקליניקה הראשונה של הדרכת‬ ‫עוזר ומסייע באיתור ובטיפול‬ ‫הפכה סופית‪ ,‬יעמיד המנהל את‬ ‫מספר התלונות המגיעות לשולחן‬
‫‪ -‬בעיות התנהגות בגיל הרך _‬ ‫במתודה של מרחב פתוח‪ .‬פתחנו‬ ‫פסיכולוגים לייעוץ למורים בנוגע‬ ‫בתלונות‪.‬‬ ‫דבר החלטת ועדת המשמעת בציון‬ ‫ועדת התלונות ּוועדת האתיקה רק‬
‫להשפיע בגיל צעיר _ כיצד?‬ ‫בהרצאה שעסקה בגורמי השפעה‬ ‫לבעיות למידה של ילדים (‪Bardon‬‬ ‫שם הפסיכולוג ותוך העלמת שם‬ ‫הולך וגדל‪ .‬חלק נכבד מהתלונות‬
‫‪ -‬הפסיכולוג כגורם מקצועי מלווה‬ ‫רלוונטיים על עבודתו של הפסיכולוג‬ ‫‪ ,)& Bennett, 1974‬ומנגד‪ ,‬הביטוי‬ ‫כמו כן ברצוני לשתף אתכם בכך‬ ‫המטופל ופרטים העלולים לזהותו‬ ‫מתייחסות למתן חוות דעת בבתי‬
‫התפתחות במעבר מגן הילדים‬ ‫ושל שירות הפסיכולוגיה החינוכית‪.‬‬ ‫הראשון ללידתה נמצא בתיעוד של‬ ‫שמנכ”ל משרד הבריאות ושרת‬ ‫לעיון הציבור באתר המשרד ובכל‬ ‫המשפט‪ ,‬נושא שהוא מורכב ורגיש‬
‫לבית הספר‪.‬‬ ‫התבוננו על “משיכת החבל” במישור‬ ‫‪ Sir Francis Galton‬שהקדים את‬ ‫הבריאות (לשעבר) יזמו אירוע הוקרה‬ ‫דרך אחרת‪.‬‬ ‫ביותר‪ ,‬ולאור זאת פניתי לאחרונה‬
‫‪ -‬תפקידו החברתי של הפסיכולוג‬ ‫הארגוני בין מגמות שונות‪:‬‬ ‫וויטמר‪ .‬הוא פעל בלונדון בשנת ‪,1884‬‬ ‫לפסיכולוגים בכירים העוסקים‬ ‫זהו חידוש‪ ,‬שכן עד לתיקון נשארו‬ ‫למנהל בית המשפט בבקשה למנות‬
‫וניסה למדוד את ההבדלים הבין‬ ‫ביישום חוק הפסיכולוגים ותקנותיו‬ ‫החלטות ועדת המשמעת לגבי‬ ‫אך ורק פסיכולוגים מומחים שיש‬
‫החינוכי בהתייחס להורה‪ ,‬להורים‬ ‫‪ -‬מזה מודעות הולכת וגוברת‬
‫והנמנים עם חברי ועדת הרישום‬ ‫פסיכולוגים חסויות גם אם הפסיכולוג‬ ‫להם ניסיון‪ ,‬הכשרה ומיומנות למתן‬
‫ולהורות‪.‬‬ ‫לעולמם הנפשי של ילדים וצורכי‬ ‫אישיים ולסייע לבתי ספר בבחירת‬
‫ו‪ 6-‬הוועדות המקצועיות העושים‬ ‫נמצא שעבר עבירות משמעת‪.‬‬ ‫חוות דעת לבתי משפט על מנת‬
‫‪ -‬פסיכותרפיה לילדים בסיכון גבוה‪:‬‬ ‫בריאות הנפש שלהם‪ ,‬ומזה חסר‬ ‫תלמידים ובהכוונתם (‪White & Harris,‬‬
‫עבודתם בהתנדבות‪.‬‬ ‫החיסיון אפשר לפסיכולוג המורשע‬ ‫שמי שאינו מומחה או מצוי בתחום‬
‫תפיסה גנרית של הכשרה אל מול‬ ‫בזמינות של גורמי פסיכותרפיה‬ ‫‪ .)1961‬באותה נשימה נוהגים להזכיר‬
‫על הטקס ארחיב במידעון הבא‪.‬‬ ‫לעבור את תקופת ההרשעה או‬ ‫לא יעסוק בנושא כה רגיש‪.‬‬
‫מוקדי הכשרה (פגיעות מיניות‪,‬‬ ‫בקהילה‪.‬‬ ‫את פרסום המבחנים של ‪Binet-‬‬
‫ההתליה מבלי שאף אחד ידע על‬ ‫כמו כן ישנן תלונות המתייחסות‬
‫אלימות‪ ,‬טראומה ועוד)‪.‬‬ ‫‪ -‬הקצאת פסיכותרפיה לילדים‪:‬‬ ‫‪ Simon‬בשנת ‪ .1905‬מדובר בשתי‬
‫העבירה שעבר‪ ,‬וזכות הציבור לדעת‬ ‫לפסיכולוגים הנוטלים לעצמם‬
‫‪ -‬ניהול הידע של הפרקטיקה‬ ‫בין שירות שוטף של פסיכולוגים‬ ‫גישות שהמטוטלת הפרופסיונלית‬
‫לא קוימה‪.‬‬ ‫כינויים או הגדרים שאינם מופיעים‬
‫בפסיכולוגית חינוכית‪.‬‬ ‫בעבודתם במסגרות חינוך לבין‬ ‫המשיכה לנוע ביניהן למעלה ממאה‬ ‫בחוק ובתקנות‪ .‬ישנן תלונות‬
‫בברכה ובתודה‪,‬‬ ‫יש בפרסום שם הפסיכולוג וההחלטה‬
‫באמצעות‬ ‫שירותים‬ ‫הקצאת‬ ‫שנים‪ .‬תפיסת מיקוד העיסוק במיון‬ ‫לגביו הרתעה גדולה מאוד‪ ,‬ואני‬ ‫המתייחסות לניצול מיני או הטרדה‬
‫מפגש צמרת מהווה פרק בתהליך‬ ‫תוכניות לאומיות (עיר ללא אלימות‪,‬‬ ‫ילדים והכוונתם למסגרות חינוך‬ ‫ימימה גולדברג‬ ‫מברכת על התיקון‪ ,‬שיאפשר לנו‬ ‫מינית של מטופלים‪ ,‬לאי‪-‬עמידה‬
‫חשיבה ארגונית שנועד לעצור‬ ‫התוכנית הלאומית לילדים ולנוער‬ ‫כולל חינוך מיוחד אל מול התפיסה‬ ‫פסיכולוגית ארצית‬ ‫להתמודד עם אותם פסיכולוגים‬ ‫במחויבויות של פסיכולוגים כלפי‬
‫ולחשוב על עקרונות לעבודתו‬ ‫בסיכון‪ ,‬התוכנית הלאומית למניעת‬ ‫של מיקוד בהדרכת צוותים חינוכיים‬ ‫וממונה על רישוי פסיכולוגים‬ ‫העוברים על החוק‪.‬‬ ‫המטופל וכיו”ב‪.‬‬
‫של הפסיכולוג החינוכי ועל קווים‬ ‫התאבדויות ועוד)‪.‬‬ ‫לעמוד לרשות ילדים‪.‬‬
‫ארגוניים מנחים לעבודת השירות‬ ‫‪ -‬מתח בין מיקוד מערכתי בעבודת‬ ‫סוגיית התנועה הפרופסיונלית‬
‫הפסיכולוגי החינוכי‪ .‬הקוראים‬ ‫הפסיכולוג במסגרות החינוך לבין‬ ‫נמצאת על שולחן אגף פסיכולוגיה‪.‬‬
‫מוזמנים לקחת חלק בתהליך‪ ,‬אם‬ ‫מיקוד בהתערבות הפרטנית‪...‬‬ ‫לאחרונה שקלנו להוביל שיח אקטיבי‬
‫על ידי כתיבה ואם על ידי השתתפות‬ ‫תנועת מטוטלת‪.‬‬ ‫בנוגע לפסיכולוגיה החינוכית בזירה‬ ‫בקרו אותנו באתר הבית שלנו‪:‬‬
‫‪www.psychology.org.il‬‬
‫במפגשי שיח‪.‬‬ ‫כיצד מחלחלת מציאות זו לעבודתו‬ ‫הציבורית בעת הזו‪ .‬מדובר בחשיבה‬
‫של פסיכולוג בגן הילדים ובבית‬ ‫אסטרטגית רחבה באשר למהות‬
‫הספר? כיצד מנווט הפסיכולוג בין‬ ‫הפרופסיה כפי שמשתקפת כיום‬
‫חוה פרידמן‬ ‫הצרכים המרובים שמופנים אליו?‬ ‫לנוכח מגמות חברתיות‪ ,‬חינוכיות ואף‬

‫‪- 11 -‬‬ ‫‪- 10 -‬‬
‫הקדמה לגיליון‬
‫פרופסור אמריטוס שלמה כץ‬
‫פרופסור אמריטוס שלמה כץ נולד ביוהנסבורג‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬בשנת ‪ .1939‬בשנת ‪ 1959‬סיים‬
‫“זרקור על הפסיכולוגיה השיקומית”‬
‫בהצלחה את לימודי התואר הראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת וויווטרסרנד‪.‬‬ ‫מטרתם הטיפולית היא‪ ,‬בראש‬ ‫באוניברסיטת בר‪-‬אילן _ הראשונה‬ ‫חברים יקרים‪,‬‬
‫עם עלייתו לארץ החל את לימודי התואר השני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת בר‪-‬‬ ‫ובראשונה‪ ,‬הפחתת הכאב הנפשי‬ ‫שפתחה מסלול לימודים זה בישראל‪,‬‬ ‫גיליון זה הנו פרי יוזמה של ד”ר יוכי‬
‫אילן‪ ,‬אותם סיים בשנת ‪ .1965‬במהלך לימודיו עבד והתמחה בטיפול באנשים המתמודדים‬ ‫הכרוך בהתמודדות עם מחלה או‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬במכללה‬ ‫בן‪-‬נון‪ ,‬היו”ר היוצאת של הפ”י וחברת‬
‫עם פיגור שכלי‪ ,‬והמשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת וויסקונסין‪ ,‬ארצות הברית‪ .‬נושא‬ ‫נכות‪ ,‬של החולה ובני משפחתו‪ .‬זאת‬ ‫האקדמית תל אביב יפו‪ ,‬והצעירה‬ ‫מערכת פסיכואקטואליה‪.‬‬
‫עבודת הדוקטור שלו היה‪The impact of expanded resources and extended :‬‬ ‫על ידי יצירת אינטגרציה מקסימלית‬ ‫מכולן‪ ,‬באוניברסיטת אריאל בשומרון‪.‬‬ ‫אסופת המאמרים המופיעה כאן‬
‫‪eligibility criteria on the internal functioning of a state vocational rehabilitation‬‬ ‫של חלקי העצמי הגופני‪ ,‬הנפשי‪,‬‬ ‫בוגרי המגמות הללו משתלבים‬ ‫מגלמת קמצוץ מן הידע והניסיון‬
‫‪( agency‬תרומתם של משאבים מורחבים וקריטריונים של כשירות מוגדלים על התפקוד‬ ‫הקוגניטיבי והתפקודי‪ ,‬ומיצוי אופטימלי‬ ‫במסלולי התמחות ותעסוקה‬ ‫שנצברו לאורך השנים בשדה‬
‫הפנימי של מסגרת שיקום מקצועי ממשלתית)‪.‬‬ ‫של מרב הפוטנציאלים הטמונים‬ ‫מקצועית במגוון רחב של מרכזים‬ ‫הפסיכולוגיה השיקומית בישראל‬
‫עם סיום לימודיו שב פרופסור כץ לישראל והקים‪ ,‬לראשונה בישראל‪ ,‬תוכנית ייחודית‬ ‫במטופל‪ .‬כפי שניתן לראות במאמרים‬ ‫שיקומיים‪ ,‬רפואיים כלליים‪ ,‬ובמרכזים‬ ‫ובעולם‪ .‬הפסיכולוגיה השיקומית‬
‫ללימודי פסיכולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬תוכנית זו הייתה מהיחידות בעולם‬ ‫הכלולים בחוברת שלפניכם‪ ,‬המגוון‬ ‫של בריאות הנפש‪ .‬בישראל פועלים‬ ‫הוכרה בישראל כתחום התמחות‬
‫שנפתחו מחוץ לארצות הברית‪ .‬במקביל לתוכנית הלימודים האקדמית היה פרופסור כץ שותף גם להקמת הקליניקה השיקומית‬ ‫של מצבי משבר שיקומיים עצום‪,‬‬ ‫כיום כ‪ 250-‬פסיכולוגים שיקומיים‬ ‫בפסיכולוגיה בשנת ‪ ,1980‬כשלוש‬
‫במחלקה לפסיכולוגיה אשר סיפקה שירותי טיפול נפשי לאנשים עם מוגבלויות ונכויות שונות‪ .‬פרויקט נוסף שפרופסור כץ היה שותף‬
‫ומחייב ידע רב ממדי ואינטגרציה‬ ‫מומחים‪ ,‬מתוכם כמאה מדריכים‪,‬‬ ‫שנים בלבד לאחר חקיקת חוק‬
‫מושכלת בין התהליך ההתפתחותי‬ ‫המהווים כולם כארבעה אחוזים מסך‬ ‫הפסיכולוגים‪ .‬בארצות הברית היא‬
‫בו היה הקמת מרכז “מרגוזה” לשיקום נפגעי ראש של צה”ל‪ .‬מרכז זה הוקם בשיתוף פעולה בין אגף השיקום במשרד הביטחון שמימן‬
‫הנורמטיבי לבין הצרכים שמעורר‬ ‫כל הפסיכולוגים המומחים בישראל‪.‬‬ ‫הוכרה כחטיבה כבר בשנת ‪ .1958‬היא‬
‫את ההקמה והמגמה לפסיכולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר‪-‬אילן שתרמה את הידע המקצועי‪ .‬בנוסף‪ ,‬פרופסור כץ יזם פרויקט‬
‫המשבר‪ .‬המאמרים שלפניכם מהווים‬ ‫במהדורה זו של פסיכואקטואליה‪ ,‬אנו‬ ‫התפתחה בעולם כתוצאה ממלחמות‬
‫ארוך טווח להנחיית הורים המתמודדים עם ילדים בעלי צרכים התפתחותיים מיוחדים‪.‬‬ ‫טעימה משדות שיקומיים שונים‬ ‫מתכבדים בשלושה עורכים‪-‬אורחים‪,‬‬ ‫גדולות שהותירו אחריהן מאות אלפי‬
‫במהלך הקריירה האקדמית שלו פרסם פרופסור כץ מעל ‪ 70‬מאמרים בכתבי עת מדעיים‪ ,‬פרקים בספרים וספרי הדרכה לבעלי‬ ‫ומפרספקטיבות טיפוליות מגוונות‪.‬‬ ‫אשר תרמו רבות להתפתחותה של‬ ‫פצועים ששרדו ככל שהרפואה‬
‫מקצוע ולקהל הרחב‪ .‬הוא פרסם שלושה ספרים‪“ :‬שיקום בישראל” (בשיתוף עם ‪“ ;)G.N. Wright and K. Reagles‬קשיים מיניים‬ ‫אנו מקווים כי תמצאו את הקריאה‬ ‫הפסיכולוגיה השיקומית בישראל‪.‬‬ ‫השתפרה‪ .‬אנשים שהיו “רגילים”‬
‫לאחר פגיעת ראש טראומטית וההתמודדות עמם” (יחד עם ד”ר רונית אלוני); ואת הספר “מרכז לשיקום נכי צה”ל עם פגיעת ראש‬ ‫משכילה ומעוררת מחשבה‪.‬‬ ‫פרופסור שלמה כץ‪ ,‬פרופסור שלמה‬ ‫לפני התאונה‪ ,‬והפכו ל”אנשים רגילים‬
‫טראומטית חמורה”‪.‬‬ ‫קרביץ ופרופסור דן הופיין‪ .‬העמודים‬ ‫במצבים לא רגילים”‪ ,‬או כפי שמנוסח‬
‫לפרופסור כץ ארבעה ילדים ו‪ 12-‬נכדים‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫הבאים כוללים תמצית של פועלם‬ ‫לעתים‪The psychology of chronic :‬‬
‫מחברי ההקדמה‪,‬‬ ‫ותרומתם לשדה הפסיכולוגיה‬ ‫‪.health conditions‬‬
‫ד”ר נעה וילצ’ינסקי‪,‬‬ ‫השיקומית‪.‬‬ ‫כיום לומדים בישראל כ‪90 -‬‬
‫ד”ר אילנית חסון‪-‬אוחיון‬ ‫לסיכום‪ ,‬בכל מקום שבו עובדים‬ ‫פסיכולוגים שיקומיים בשנה‪,‬‬
‫וד”ר עומר פורת‬ ‫פסיכולוגים ופסיכולוגיות שיקומיים‪,‬‬ ‫בארבעה מוסדות אקדמיים שונים‪:‬‬
‫פרופסור דני הופיין‬
‫פרופסור דני הופיין הוא חבר סגל המגמה לתואר שני בנוירופסיכולוגיה קלינית‪-‬שיקומית‬ ‫פרופסור אמריטוס שלמה קרביץ‬
‫בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים (משנת ‪ ,)1994‬כיום בדרגת פרופסור‬ ‫פרופסור שלמה קרביץ נולד בפיטסבורג‪ ,‬פנסילבניה‪ ,‬בשנת ‪ ,1938‬להורים שהיגרו לארצות‬
‫חבר‪ .‬יועץ מדעי ומקצועי למכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש‪ .‬בעל תואר ראשון‪ ,‬שני ושלישי‬ ‫הברית מאירופה‪ .‬הוא גדל במשפחה מסורתית ולמד בבית ספר יסודי כללי ובישיבה‬
‫בפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב‪ .‬פסיכולוג שיקומי מומחה ומדריך משנת ‪,1981‬‬ ‫תיכונית‪ .‬לאחר שנה של לימודי ישיבה בברוקלין חזר לפיטסבורג ולמד פסיכולוגיה‬
‫פסיכולוג רפואי מומחה ומדריך משנת ‪ .2000‬מנהל המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש‬ ‫באוניברסיטה‪ .‬בתחילת הדרך התעניין במחקר באוריינטציה התנהגותית‪ .‬במקביל לתואר‬
‫משנת ‪ 1980‬עד שנת ‪.2014‬‬ ‫הראשון באוניברסיטת פיטסבורג היה מעורב בתנועת בני עקיבא העולמית ועלה לארץ עם‬
‫בעברו היה ראש המגמה לנוירופסיכולוגיה קלינית‪-‬שיקומית באוניברסיטה העברית‪ ,‬חבר‬ ‫סיום התואר הראשון‪ .‬הוא הגיע לקיבוץ בארות יצחק‪ ,‬וב‪ 1961-‬למד תואר שני באוניברסיטת‬
‫ועד החטיבה השיקומית בהפ”י; מזכיר הפ”י; חבר הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה שיקומית‬ ‫בר‪-‬אילן במחלקה לפסיכולוגיה‪ .‬באותה תקופה בארץ היו בעיקר מגמות קליניות וחינוכיות‪,‬‬
‫ויו”ר הוועדה במשך שמונה שנים; חבר ועד החוג לאבחון והערכה בהפ”י; חבר ועדת ההיגוי‬ ‫ומתוך חיפוש בהתמחות מסוג אחר חזר לארצות הברית לאוניברסיטת וויסקונסין‪ ,‬שם למד‬
‫לימודי תואר שלישי בפסיכולוגיה שיקומית‪ .‬במסגרת לימודיו עבד עם אנשים עם נכויות‬
‫הבין‪-‬משרדית לשיקום נפגעי ראש קשים; חבר ועד ויו”ר החברה הנוירופסיכולוגית בישראל;‬
‫פיזיות ובעיות של התמכרות‪ .‬במהלך לימודיו הכיר את פרופסור שלמה כץ‪ ,‬וכמוהו‪ ,‬חזר‬
‫חבר ועד הפעולה לתיקון סעיף ‪9‬ב’ בחוק הפסיכולוגים; מורה מן החוץ באוניברסיטת בן גוריון‬
‫לארץ והיה ממייסדי המגמה לפסיכולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬במהלך שנת‬
‫בנגב‪ ,‬באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬באוניברסיטת בר‪-‬אילן ובמכללה האקדמית לישראל; מדריך בפסיכולוגיה שיקומית במשרד הבריאות‬
‫שבתון חזר לפיטסבורג ושם עבד בבית חולים פסיכיאטרי ולמד את התחום של שיקום פסיכיאטרי‪ ,‬ומאז לימד תחום זה וחקר‬
‫ובמשרדי העבודה והרווחה‪.‬‬ ‫אותו‪.‬‬
‫תחומי מחקר ופרסומים‪ :‬מעקבים ארוכי טווח אחר אפקטיביות של שיטות שיקום נוירופסיכולוגי; גורמים המשפיעים על תפקודם‬ ‫במסגרת עבודתו המחקרית פרסם פרופסור קרביץ קרוב ל‪ 100-‬מאמרים ופרקים בספרים‪ .‬מחקריו עוסקים בתהליכי התמודדות‬
‫הפסיכולוגי והמנטלי של אנשים לאחר פגיעת ראש נרכשת; מודעות ודיכאון לאחר פגיעת ראש; זיכרון‪ ,‬למידה ותפקודים אקזקוטיביים;‬ ‫של אנשים עם נכויות ומחלות שונות‪ ,‬בעיקר בתחום של מחלות נפש‪ .‬במסגרת עבודתו הקלינית עבד בעבר בבית לוינשטיין‪ ,‬ושימש‬
‫הטיית תוצאות באבחון נוירופסיכולוגי; פיתוח והתאמה לעברית של מערכות אבחון נוירופסיכולוגיות‪.‬‬ ‫לעתים כמדריך במקומות שונים כמו פרדסיה והקליניקה לשירות הקהילה של המחלקה לפסיכולוגיה בבר‪-‬אילן‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא היה‬
‫פרופסור הופיין הוא תושב גבעתיים‪ ,‬נשוי‪ ,‬אב לארבעה‪ ,‬סב לשלושה‪.‬‬ ‫נציג אקדמי במועצה הלאומית לשיקום נכי נפש בקהילה‪ ,‬חבר במועצת הפסיכולוגים ויו”ר ועד החטיבה השיקומית של הסתדרות‬
‫הפסיכולוגים‪.‬‬
‫פרופסור קרביץ הוא תושב העיר רחובות‪ ,‬נשוי‪ ,‬אב לארבעה ילדים וסב לשישה נכדים‪.‬‬

‫‪- 13 -‬‬ ‫‪- 12 -‬‬
‫פחד מול אומץ‬
‫הפחד מפני הלא ידוע‪ ,‬אי הוודאות המתלווה לכל מצב של מחלה‬
‫המשפחה נזקקים דרך קבע למנות גדולות של תמיכה על‬
‫מנת לחוות מעט מן ההקלה המגיעה להם‪ ,‬פיזית ונפשית‪.‬‬ ‫מחלה גופנית‪:‬‬
‫קשה ומאיימת על החיים‪ ,‬אבחנה רפואית לא‪-‬ברורה או לא‬
‫סופית ‪ -‬כל אלה רק מחזקים את הפחד הן אצל החולה במחלה‬
‫גופנית והן אצל בני משפחתו‪ .‬שאלות כגון‪“ :‬מה יהיה איתי?”‪“ ,‬מה‬
‫העומס הפיזי והקושי הרגשי הכרוך בטיפול‪ ,‬הוא עניין הנדון כיום‬
‫בספרות המקצועית בהרחבה רבה (& ‪McDaniel, Hepworth‬‬
‫‪ .)Doherty, 1992‬יש משפחות שבהן הקלה מושגת כאשר החולה‬
‫המשגה תיאורטית ומאפיינים לפסיכותרפיה‬
‫יקרה עם בן משפחתי היקר?”‪“ ,‬האם אוכל להתמודד עם הכאב‬ ‫נפטר לאחר סבל מתמשך ומתיש‪ ,‬או עוזב את הבית ועובר‬ ‫שאול נבון*‬
‫והסבל?” ‪ -‬הן שאלות הנובעות מלב‪-‬לבה של המצוקה האיומה‬ ‫למוסד סיעודי או מתאשפז בבית חולים‪ .‬במקרים אלו עלול‬
‫של מחלה גופנית והשלכותיה הפסיכוסוציאליות השונות‪ .‬יש‬ ‫המטפל בחולה לחוות רגשות הקלה המשולבים עם תחושות‬
‫ייאוש מול תקווה‬ ‫“על‪-‬מנת להגיע אל גופי‪ ,‬הרופא שלי חייב להגיע דרך אישיותי‪.‬‬
‫חולים ומשפחות אשר “חיים עם הפחד” באומץ לב ובנחישות‪,‬‬ ‫אשם ואובדן‪ .‬אפשר להבין כיצד רצון בני המשפחה לטפל‬ ‫הוא חייב להגיע דרך נשמתי‪”.‬‬
‫הסתגלות למחלה היא מסע בלב ים סוער המלווה בעננים‬
‫ללא הכחשה‪ ,‬עם תחושת כוח פנימי הבא לאתגר את מצבם‬ ‫בבן משפחתם בביתו והעול הכספי הכרוך בכך‪ ,‬הביאו לארץ‬ ‫‪Anatole Broyard, 1992‬‬
‫שחורים השלובים יחד עם קטעי שמים בהירים‪ ,‬שטופי שמש פה‬
‫ולנסות להפכו למעט נסבל יותר‪ .‬הם נעים על פני הרצף של‬ ‫בשנים האחרונות את האפשרות להיעזר בשירותים טיפוליים‬
‫ושם‪ .‬ענני הייאוש עשויים להתחלף בשמים בהירים שטופי תקווה‬
‫פחד מול אומץ וזקוקים לעתים לתמיכה‪ ,‬עידוד והכלה במצבי‬ ‫דרך העסקתם של עובדים זרים המטפלים בצרכים הגופניים‬ ‫בקורות חייו של כל אדם אפשר למצוא סיפור של מחלה גופנית‪.‬‬
‫חדשה‪ ,‬וחוזר חלילה‪ ,‬בפתאומיות‪.‬‬
‫הפחד‪.‬‬ ‫והרפואיים הקשים של החולה‪ .‬העסקתו של עובד זר מאפשרת‬ ‫כל בן תמותה עלי אדמות חלה בעבר‪ ,‬חולה בהווה ובוודאי יחלה גם‬
‫חולים ובני משפחותיהם מרגישים אכזבה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בשלבים‬
‫לפנות זמן לקשר הרגשי של בני המשפחה אל בן משפחתם‬ ‫בעתיד‪ .‬צר לי על דברי הפתיחה בעלי האופי הדטרמיניסטי הללו‪,‬‬
‫הראשונים של המחלה הגופנית הקשה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש מי‬
‫אובדן מול חידוש‬ ‫החולה‪ .‬יש משפחות המסוגלות להתפנות לקשר הרגשי אל אב‪,‬‬
‫מביניהם המביטים בתקווה לעתיד לאחר ששמעו סיפור אופטימי‬ ‫אך כולנו נאלצים בעל כורחנו להתייחס לעובדת חיים זו כמציאות‬
‫הופעתה של מחלה גופנית אצל אדם מזכירה בהכרח קיומם‬ ‫אם‪ ,‬סבא‪ ,‬סבתא ואחרים החולים במחלה כרונית רק לאחר שבן‬ ‫המשותפת לכלל קיומו של המין האנושי שאין להכחישה‪.‬‬
‫של חולה כלשהו שאובחן באבחנה דומה‪ .‬לאחר שהמחלה‬
‫של אובדנים‪ .‬אובדנים אלו כוללים אובדן של בריאות‪ ,‬אובדן‬ ‫משפחתם קיבל טיפול סיעודי מסור והוא נקי ואסתטי בביתו‪.‬‬ ‫מחלה גופנית מקרבת בני משפחה זה אל זה‪ ,‬אך יכולה גם‬
‫התייצבה פחות או יותר מבחינה רפואית‪ ,‬התקווה גוברת‪.‬‬
‫של תפקוד רגיל‪ ,‬אובדן של עצמאות שהייתה‪ ,‬אובדן של איכות‬ ‫בכך מושגת במשפחה הפרדה טובה בין טיפול סיעודי‪-‬פיזי‬ ‫להרחיקם זה מזה‪ .‬מחלה חודרת אל תוך מערכות יחסים‬
‫כאשר המחלה יוצאת מן האיזון הרפואי שהושג‪ ,‬שוב הייאוש‬
‫החיים שהייתה טרם הופעת המחלה או הנכות ועוד‪ .‬במקרה‬ ‫לבין קשר משפחתי‪-‬רגשי מספק לטובת המערכת המשפחתית‬ ‫בינאישיים‪ ,‬בין שמדובר בבני משפחה‪ ,‬בחברים או בידידים‪.‬‬
‫גובר‪ .‬התנודות החריפות הללו‪ ,‬לעתים דווקא מסייעות לחולה‬
‫של מחלה חשוכת מרפא‪ ,‬המוות האפשרי הוא ביטוי מוחשי‬ ‫כולה ועם החולה כחלק ממנה‪.‬‬ ‫המחלה מקרבת את המטפל (‪ )Caregiver‬לחולה ומפרידה‬
‫ולמשפחתו ללמוד לצפות למצבי תקווה וייאוש מתחלפים‪.‬‬
‫כמעט של אובדן‪ .‬המצב החדש מחייב מציאת דרכי התמודדות‬ ‫ביניהם בעת המוות‪ .‬מחלה גופנית משפיעה על מודעות החיים‬
‫חדשות‪ .‬לעתים‪ ,‬בצד האובדן ולאחר סיום האבל‪ ,‬יש מי שמרגיש‬ ‫בדידות מול חיבור‬ ‫סודיות מול פתיחות‬ ‫שלנו‪ ,‬ומזכירה לנו את ערך החיים ואת ערך הבריאות‪ .‬היא יוצרת‬
‫תחושות של חידוש וצעידה בדרך חדשה‪ .‬מצב זה מאפיין בדרך‬ ‫החולה במחלה גופנית עלול לחוות במחלתו חוויות של בדידות‬ ‫מצבי בלבול וספק בתקווה להחלים‪ .‬המחלה מעוררת אומץ‬
‫הצורך לסודיות במחלה עשוי להיות נלמד מהפרטיות שאנו‬
‫כלל משפחות שטיפלו ביקירם טיפול מסור ללא לאות עד‬ ‫וניתוק מן הסביבה‪ .‬בני משפחת החולה וחבריו עלולים להיות‬ ‫ופחד כאחד‪ ,‬ייאוש‪ ,‬חרדה אך גם תקווה‪.‬‬
‫שומרים לגופנו וצרכיו‪ .‬שמירת המחלה כסוד משקפת את‬
‫שנפטר‪ ,‬ורק עם גמר השחיקה הנוראה ולאחר מותו של יקירם‪,‬‬ ‫מונעים מתוך פחד ורתיעה מפני אפשרות של מוות קרב‪ .‬הם‬ ‫מגיל הינקות והילדות והלאה‪ ,‬ניסיוננו במחלות גופניות מעצב‬
‫האמונה שמחלה היא עניין אישי הקשור בכישלון או באשם‪,‬‬
‫המשפחה מתחילה להתאושש ולגלות יכולת מסוימת‪ ,‬ואולי‬ ‫עלולים להרחיק עצמם לעיסוקים שלא יאפשרו להם להתקרב‬ ‫את דרך חיינו בדומה למזון הנכנס לפינו או האהבה או הדחייה‬
‫דבר שיש להתבייש בו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש מי שמעוניינים לחלוק‬
‫שונה מבעבר‪ ,‬לחדש כוחות חיים מתוך עצמם ועבור עצמם‪ .‬יש‬ ‫אל בן משפחתם החולה‪ .‬הפחד והרתיעה עלולים לעתים‬ ‫שאנו חווים במהלך חיינו‪.‬‬
‫ברגשותיהם ובמחשבותיהם על מצבם הגופני ומחלתם‪ .‬התהליך‬
‫משפחות שבהן התחלת דרך חדשה בצד האובדן‪ ,‬היא מעין‬ ‫לכסות על רגשות של קרבה ואהבה‪ .‬חולים אחרים מרגישים‬
‫הפסיכותרפויטי בחולה במחלה גופנית‪ ,‬יכול לשמור על רצון‬
‫שבועה או נדר שנדרו למען הנצחת יקירם לעולמי עד‪ .‬פעילות‬ ‫מוגנים הגנת יתר על ידי בני משפחתם או סביבתם הקרובה‪.‬‬
‫החולה לסודיות מובנית על פי צרכיו‪ ,‬עם עידוד הפתיחות כפי‬ ‫מוטיבים רגשיים אופייניים‬
‫של הנצחה מהווה חידוש בצד האובדן‪ .‬לבסוף‪ ,‬יש משפחות‬ ‫פסיכותרפיה לחולה במחלה גופנית מהווה הזדמנות טובה‬
‫שמצופה בתוך התהליך הפסיכותרפויטי‪.‬‬ ‫בפסיכותרפיה במחלה גופנית ונכות‬
‫שבהן הדרך החדשה שבחרו לעצמם היא בבחינת צוואת יקירם‬ ‫ליצירת קשר ותקשורת בין החולה וסביבתו הקרובה‪ .‬גם כאן‪,‬‬ ‫קיימים מוטיבים רגשיים אופייניים המופיעים במהלך התהליך‬
‫שביקש את בני משפחתו שלא להתאבל עליו ולא להיות אלא‬ ‫כפי שפורט בסעיף הקודם‪ ,‬טיפול סיעודי על ידי עובד מיוחד‬
‫אשמה מול מחילה‬ ‫הפסיכותרפויטי בחולה במחלה גופנית ובקשרים שלו בתוך‬
‫רק שמחים ומאושרים‪ .‬לכן‪ ,‬עבורו הם מחדשים את שמחת‬ ‫לנושא זה‪ ,‬עשוי לסייע לחיבור הרגשי הנחוץ בין החולה לבין בני‬ ‫המערכת המשפחתית‪ ,‬הבולטים בעוצמתם והמשפיעים‬
‫המחלה עלולה להיתפס ככישלון אישי‪“ .‬מה עשיתי שזה מגיע‬
‫המשפחה‪.‬‬ ‫משפחתו‪ .‬נושאים של בדידות או חיבור מובאים בשכיחות רבה‬ ‫ביותר על המהלך הפסיכותרפויטי (אהרנפלד ונבון‪.)2002 ,‬‬
‫לי?” היא שאלה שכיחה הנשאלת על ידי החולה במחלה גופנית‬
‫בדיאלוג הפסיכותרפויטי בין המטופל למטפל‪.‬‬
‫בחדר הטיפול‪ .‬בתקופתנו‪ ,‬שבה בריאות גופנית‪ ,‬אורח חיים‬
‫חוסר מובן מול משמעות‬ ‫“בריא”‪ ,‬שליטה בחיים ומודעות לעצמי מוערכים על ידי אנשים‬ ‫הכחשה מול קבלה‬
‫בכל תהליך פסיכותרפויטי מחפש המטופל משמעות למצבו‪ ,‬כל‬ ‫פאסיביות מול פעילות‬ ‫רבים‪ ,‬החולה במחלה גופנית מרגיש אשם על כך שאולי לא עשה‬ ‫ידיעתו של החולה כי הוא חולה במחלה קשה נקשרת בדרך‬
‫פעם מחדש‪ .‬יש חולים ומשפחות שבהם גוברת הנטייה לחפש‬ ‫בבית חולים או במוסד טיפולי שבו הטיפול מסור בידיים‬ ‫די כדי לטפל בעצמו ולשמור על בריאותו‪ .‬אשם מופיע‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫כלל לשתי תגובות עיקריות‪ :‬האחת‪ ,‬תגובה רגשית קשה וכניסה‬
‫מובן חדש לערך החיים עם זיהוי המחלה‪ .‬לעומתם‪ ,‬יש חולים‬ ‫מקצועיות‪ ,‬עלול החולה לחוות חוויות של פאסיביות‪ .‬החולה‬ ‫אצל הורה לילד חולה‪ ,‬האומר‪“ :‬מדוע לא הגנתי על ילדי?”‬ ‫למצב של הלם נפשי‪ ,‬והשנייה‪ ,‬תגובה “קפואה”‪ ,‬נסיגה והכחשה‬
‫ומשפחות שהמחלה הגופנית מציגה להם את אפסיות החיים‬ ‫מקבל הוראות רפואיות שונות של “עשה ואל תעשה”‪ ,‬והוא‬ ‫בקצה השני של הרצף עשוי להתרחש תהליך של מחילה‬ ‫כאילו הכול כרגיל‪ ,‬דבר לא התרחש‪ .‬הסתגלות למצב החדש‬
‫והיעדר ערך מכל דבר‪ ,‬זולת הבריאות‪.‬‬ ‫תלוי‪ ,‬לעתים באופן מוחלט‪ ,‬ברופא ובאחות המטפלים בו‪.‬‬ ‫לרגשות האשם וקבלה של חולשת הטבע האנושי‪ .‬החולה‬ ‫היא עניין של זמן‪ .‬כל החולים ובני משפחותיהם‪ ,‬כאשר נאמרת‬
‫יש חולים ומשפחות השוקעים לדיכאון עמוק בעקבות הופעת‬ ‫זאת‪ ,‬בנוסף לחוויית הניכור האנושי המתווסף ממילא למצב‬ ‫מקבל בהבנה את הגבולות שבהם יכול היה לשמור ולהגן טוב‬ ‫להם האבחנה הרפואית הקשה‪ ,‬עוברים תהליך של מאבק‬
‫מחלה גופנית‪ .‬לעומתם‪ ,‬יש חולים ומשפחות המוצאים במחלה‬ ‫של אשפוז רפואי וטיפול אינטנסיבי בו‪ ,‬המרחיק אותו מעשייה‬ ‫יותר על בריאותו שלו או של מי מבני משפחתו האהובים‪.‬‬ ‫רגשי והתנהגותי על מנת להסתגל למצב החדש (‪McDaniel,‬‬
‫הגופנית הזדמנות להעריך מחדש את המשמעות של קרבה‬ ‫פעילה ומלקיחת אחריות למצבו הרפואי‪ .‬החולה ה”טוב” שואל‬ ‫‪ .)Hepworth & Doherty, 1992‬החולה ובני משפחתו נעים על רצף‬
‫אינטימית ואהבה‪ ,‬והם מנצלים את הזמן היקר שיש להם עם בני‬ ‫מעט שאלות על מצבו ועושה בדיוק מה שהרופא מבקש‬ ‫עול מול הקלה‬ ‫של הכחשה מול קבלה‪ ,‬עם תנודות משמעותיות לאורך זמן‪.‬‬
‫משפחתם מתוך תחושה שהכול חולף‪.‬‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫עול מהווה‪ ,‬לעניינינו‪ ,‬מילה נרדפת לטיפול (‪ .)caregiving‬זהו‬ ‫לעתים החולה יכחיש את מצבו‪ ,‬בה בשעה שבני משפחתו יקבלו‬
‫יש חולים ומשפחות שתפיסת עולם דתית או רוחנית מסייעת‬ ‫בהיבט התרבותי‪-‬שפתי‪ ,‬מצב של מחלה מתואר בפעלים‬ ‫המשקל הבלתי נראה אצל המטפל (‪ )caregiver‬העמוס פיזית‬ ‫את המציאות החדשה כפי שהיא‪ .‬או אז מתרחשת מעין דרמה‬
‫להם ליצור מובן חדש לחיים‪ .‬יש חולים שהרגישו לאחר פרוץ‬ ‫פאסיביים‪ ,‬כפי שמשתקף בביטוי “נפל למשכב”‪ .‬פאסיביות‬ ‫ונפשית בטיפול בחולה במחלה הכרונית‪ .‬מטפלים מקרב בני‬ ‫משפחתית על הרצף של הכחשה מול קבלה‪.‬‬
‫מחלתם שחיו בחוסר מובן לפני פרוץ מחלתם‪ ,‬ורק עכשיו‪,‬‬ ‫דומה משתקפת גם בביטוי בשפה האנגלית‪.”To fall ill“ :‬‬
‫הם יכולים ליצור מובן חדש לחיים‪ ,‬לקחת אחריות ואולי לחיות‬ ‫פסיכותרפיה בחולה במחלה גופנית יכולה להחזיר לו תחושה‬
‫* ד”ר שאול נבון הוא פסיכולוג רפואי ושיקומי מומחה‪-‬מדריך‪ ,‬מורשה להיפנוט ולמחקר מדעי בהיפנוזה‪ .‬מרצה באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫“אחרת” מבעבר‪.‬‬ ‫של שליטה‪ ,‬פעילות וקבלת אחריות למצבו‪.‬‬ ‫בעל קליניקה פרטית‪snavon@netvision.net.il .‬‬

‫‪- 15 -‬‬ ‫‪- 14 -‬‬
‫אין‪-‬אונים טיפולי‬ ‫מוחשיות מאוד‪ .‬לפנינו אפוא מחלה גופנית המזכירה לחולה‬ ‫תפקידה של פסיכותרפיה בחולים ומשפחות עם מחלה גופנית‬
‫העיסוק המתמיד של המטופל במחלתו הגופנית או בנכותו‪,‬‬ ‫בכל רגע ורגע את גופו‪ ,‬את כאבו ואת הסימפטומים הרפואיים‬ ‫היא ליצור במה הולמת ליצירת דיאלוג בונה סביב המשמעות‬
‫תוך אזכור מתמיד של פרמטרים רפואיים בחדר הטיפול‬ ‫השונים של מחלתו המסוימת‪.‬‬ ‫הניתנת למצב המחלה החדש שהופיע בחייו של החולה‬
‫הפסיכולוגי‪ ,‬מחזק שוב ושוב אצל המטופל תחושה זו של אין‪-‬‬ ‫ומשפחתו‪ .‬התהליך הפסיכותרפויטי מאפשר לבנות נרטיב חדש‬
‫אונים נוכח המחלה הגופנית הקשה‪ .‬במקביל‪ ,‬הפסיכותרפיסט‪,‬‬ ‫סיבתיות‬ ‫בצד המציאות הרפואית‪-‬ביולוגית שאין מנוס ממנה‪.‬‬
‫שאינו רופא ואינו מטפל בבעיותיו הרפואיות של המטופל‪ ,‬אף‬ ‫חולים רבים במחלה גופנית‪ ,‬נכים ומשפחותיהם פונים לטיפול‬ ‫מוטיבים אלו שזורים לכל אורכו של התהליך הפסיכותרפויטי‬
‫הוא עלול לחוש תחושות של העברה נגדית של אין אונים‬ ‫פסיכותרפויטי כיוון שהם מעריכים את מחלתם ונכותם כסיבה‬ ‫בחולים במחלה גופנית‪ ,‬ויש להיות ער וקשוב למוטיבים הרגשיים‬
‫טיפולי נוכח סבלו הגופני והנפשי הקשה של החולה‪ .‬המפגש בין‬ ‫היחידה לסבל שלהם‪ ,‬לחוסר מזלם ולמצבם הנפשי הקשה‪.‬‬ ‫הללו על מנת לאפשר למטופל מרחב וזמן לעסוק בהם‪.‬‬
‫החולה והפסיכותרפיסט עלול לעורר חוסר אונים אצל המטופל‬ ‫הם מאמינים כי אילו היו בריאים‪ ,‬היו חושבים‪ ,‬מרגישים ופועלים‬
‫והמטפל על רקע היעדר סמכות רפואית בנושא המחלה‬ ‫אחרת‪ .‬בגלל מחלתם ונכותם‪ ,‬הם קשורים למצב קיומי קשה‬
‫המסוימת היודעת “לתת תשובות”‪ ,‬או כזו שמצפים ממנה “לתת‬ ‫המונע מהם‪ ,‬מדרך הטבע‪ ,‬לפעול אחרת‪ .‬אחת ממטרות‬
‫מרכיב חשוב והכרחי בטיפולו הרפואי‪ ,‬והוא מצפה כי גורם הזמן‬ ‫תשובות”‪ .‬בקבוצה מתקיים תהליך דומה‪.‬‬ ‫הפסיכותרפיה היא לשנות את הערכתם (‪ )appraisal‬לגבי היחס‬
‫המאפשר שינויים מהירים ברפואה יהיה מיושם גם בתהליך‬ ‫חולה סרטן יכול לשאול‪“ :‬האם הטיפול הפסיכולוגי יעזור לי?‬ ‫הסיבתי הזה‪ ,‬ואולי להשתחרר מכבלי הסיבתיות של המחלה‬
‫הפסיכותרפויטי שלו (‪.)McDaniel, Hepworth & Doherty, 1992‬‬ ‫הרופא‪ ,‬מטפל בסרטן‪ .‬אני לוקח תרופות‪ ,‬נבדק מדי פעם‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫הגופנית‪.‬‬
‫הטיפול הפסיכולוגי הוא טיפול מתמשך‪ ,‬והשינוי בעולמו הפנימי‬ ‫הטיפול הפסיכולוגי יכול לרפא את הסרטן שלי?”‬
‫של המטופל נעשה לא מייד כי אם על פני משך זמן משתנה‪.‬‬ ‫בשלב זה של התהליך הפסיכותרפויטי‪ ,‬המטפל מגלה אמפתיה‬ ‫מצב בלתי הפיך‬
‫הגישה המסורתית בפסיכותרפיה חותרת אף למצב של היעדר‬ ‫רבה כלפי המטופל‪ ,‬והבנה רבה ביותר לסבלו הגופני והנפשי‪,‬‬ ‫מחלות כרוניות הן בדרך כלל בלתי הפיכות‪ ,‬ואין החולה מחלים‬
‫לחץ של זמן‪ .‬טווח הזמן הזה שונה מעולמה הביו‪-‬רפואי של‬ ‫ומכיל את רגשותיו הכואבים של המטופל החולה או הנכה‪.‬‬ ‫מהן לחלוטין‪ .‬ייתכנו לפעמים מצבים של הפוגה (רמיסייה)‪,‬‬
‫הרפואה‪ .‬ההעמקה בתכנים השונים של התהליך הפסיכותרפויטי‬ ‫מצב מקביל של העברה נגדית של אין אונים טיפולי עלול‬ ‫אך ההתייחסות הרפואית להן היא כי החולה לא יחזור למצב‬
‫דורשת זמן‪ .‬ההקלה הנפשית שלה מייחל החולה במחלה גופנית‪,‬‬ ‫להתעורר כאשר‪ ,‬למשל‪ ,‬המטופל והפסיכותרפיסט “מחפשים”‬ ‫הבריאותי שהיה בו לפני הופעת מחלתו‪ .‬דוגמאות אופייניות‬
‫תיעשה בטווח הזמן המתמשך‪.‬‬ ‫את ההערכות הרפואיות של הרופא המטפל שאינו נוכח בחדר‬ ‫למחלות כרוניות בלתי הפיכות של הן דלקת מפרקים שיגרונית‪,‬‬
‫עלולה להופיע שאלת המוטיבציה של המטופל להתמיד‬ ‫הטיפול הפסיכולוגי‪ ,‬בתקווה שיוכלו להרגיע ולהכיל את המטופל‪.‬‬ ‫זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס)‪ ,‬סכרת‪ ,‬אסטמה‪ ,‬יתר לחץ‬
‫בפסיכותרפיה ארוכת מועד נוכח סבל גופני קשה‪ ,‬כאב ומחלה‬ ‫מעין חיפוש אחר “עוגן הצלה” נוכח מצבו הגופני הקשה של‬ ‫דם‪ ,‬מחלת סרטן בשלבים מתקדמים ועוד‪ ,‬וכן נכויות גופניות‬
‫חריפה או כרונית‪ .‬ניסיוננו הקליני מלמד כי חולים במחלה‬ ‫החולה‪ .‬זה מצב של חוסר אונים המושלך על המטפל‪ ,‬שבתהליך‬ ‫בלתי הפיכות כגון פאראפלגיה‪ ,‬המיפלגיה לאחר שבץ מוחי‬
‫גופנית עלולים שלא להתמיד בתהליך הפסיכותרפי באם‬ ‫מקביל‪“ ,‬מוצף” בתחושותיו הקשות של המטופל ומרגיש חסר‬ ‫ועוד‪ .‬יש חולים‪ ,‬שעל אף שהרופאים בישרו להם כי מחלתם‬
‫השינוי במצבם הנפשי מבושש לבוא (& ‪McDaniel, Hepworth‬‬ ‫אונים בעצמו‪.‬‬ ‫“הפיכה”‪ ,‬ועל אף שכבר אין סימני מחלה‪ ,‬ואולי אפילו הבריאו‬
‫‪ Doherty, 1992‬ו‪ .)Rolland, 1994-‬באופן דומה‪ ,‬גם נכים “ותיקים”‬ ‫ממש‪ ,‬התחושה הפנימית אצלם היא שמחלתם לא “נעלמה” ולא‬
‫וחולים במחלה כרונית שנים רבות‪ ,‬מצפים בחלקם לעזרה‬ ‫“רשות הרבים”‬ ‫“הפיכה”‪ .‬המחשבה שהמחלה הגופנית או הנכות נשארות לעד‬
‫פסיכותרפויטית מהירה למדי‪ .‬על כן‪ ,‬שאלת גורם זמן הטיפול‬ ‫בטיפול במטופלים ללא מחלה גופנית הפונים לפסיכותרפיה‪,‬‬ ‫היא בעלת משמעות פסיכותרפויטית מכרעת אצל מטופלים‬
‫הנפשי בחולים במחלה גופנית‪ ,‬הוא נושא חשוב‪ ,‬הראוי לדיון‬ ‫נשמרת מכל משמר הדיאדה האינטימית של מטפל‪-‬מטופל‪.‬‬ ‫ובני משפחתם (‪.)McDaniel, Hepworth & Doherty, 1992‬‬
‫מעמיק במאמר אחר‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬מטופלים החולים במחלה גופנית מטופלים על ידי אנשי‬
‫טיפול רבים‪ :‬רופא‪ ,‬אחות‪ ,‬לבורנט בדיקות מעבדה‪ ,‬פיזיותרפיסט‪,‬‬ ‫תקיעות‬
‫ידע רפואי‬ ‫מרפא בעיסוק‪ ,‬עובד הביטוח הלאומי‪ ,‬קלינאי תקשורת‪ ,‬יועץ‬ ‫החולה או הנכה עסוקים מטבע הדברים בהשפעות השליליות‬
‫תזונה ועוד‪ .‬כל אלה או חלקם‪ ,‬בנוסף לפסיכותרפיסט האישי‬
‫החולה במחלה גופנית עסוק לא מעט בנתוני מחלתו ויודע את‬
‫של המטופל‪ .‬במצב זה של ריבוי מטפלים וריבוי דיסציפלינות‬
‫של מצבם או נכותם על חייהם‪ .‬משפטים כגון‪“ :‬בגלל המחלה‬ ‫פסיכותרפיה במצבי מחלה גופנית‬
‫תוצאות הבדיקות שהוא מקבל‪ ,‬התרופות שלוקח‪ ,‬מינונים שונים‬ ‫אני לא יכול‪“ ;”...‬אילולא הייתי חולה הייתי‪“ ;”...‬אם הייתי בריא‬
‫שלהן ותופעות הלוואי האפשריות‪ .‬הידע הרפואי של חולים‬ ‫טיפוליות‪ ,‬הולכת לה לאיבוד האינטימיות הטיפולית החשובה‬ ‫היום‪ ,‬הייתי יכול‪ ,”...‬מושמעים בשכיחות רבה בחדר הטיפול‪.‬‬
‫ונכות ‪ -‬מאפיינים מרכזיים‬
‫והמסורתית‪ .‬המחלה הגופנית הופכת להיות “רשות הרבים”‪,‬‬ ‫העבודה הפסיכותרפויטית עם חולים במחלה גופנית נשענת‬
‫במחלה כרונית על מחלתם מצטבר משנה לשנה‪ ,‬והם מצפים‬ ‫המטופל חוזר שוב ושוב לחוויה הקשה של היותו חולה או נכה‪.‬‬
‫ותופסת את מקומה של “רשות היחיד”‪ .‬במצב שכזה‪ ,‬לא ברור‬ ‫על מאפיינים שהם ייחודים לפסיכותרפיה במחלה גופנית‪.‬‬
‫מהרופא שלהם לתשובות הולמות ולטיפול ההולם את הישגי‬ ‫במצב כזה‪ ,‬גם החולה וגם המטפל מרגישים כי הם “תקועים”‪.‬‬
‫עוד מי הוא ה”מטפל” העיקרי בחולה‪ .‬מה יהא על האינטימיות‬ ‫המרכזיים שבהם הם‪:‬‬
‫הרפואה של תחילת האלף השלישי‪.‬‬ ‫המחלה הגופנית מוצאת לה מקום קבוע בחייו של החולה‪ .‬היא‬
‫חשוב כי הפסיכותרפיסט בחולה במחלה גופנית ובנכה גופנית‪,‬‬ ‫הפסיכותרפויטית שאנו חבים למטופלים שלנו?‬ ‫אינה עוזבת אותו‪ .‬החולה נאלץ בעל כורחו לטפל במחלתו‬
‫יהיה מצוי היטב בנושאים רפואיים בכלל ובנושאים רפואיים‬ ‫המחלה הגופנית פולשת אם כן מעבר לחדר הטיפול‬ ‫כאובייקט חיצוני או פנימי עם כל המשמעויות הפסיכודינמיות‬ ‫קונקרטיות‬
‫הרלוונטיים למצבו של המטופל שלהם החולה במחלה גופנית‬ ‫הפסיכותרפויטי‪ ,‬אל עבר מחוזות של “רשות הרבים”‪.‬‬ ‫של חיים עם אובייקט “כפוי”‪ .‬חולה בדלקת מפרקים שיגרונית‬ ‫המחלה הגופנית היא בעלת מאפיינים גופניים קונקרטיים‪,‬‬
‫מסוימת בפרט‪ .‬כאשר מתחיל להיבנות קשר טיפולי המבוסס על‬ ‫בת ‪ ,30‬שהייתה בטיפולי‪ ,‬מתארת את מחלתה הכרונית באופן‬ ‫מוחשיים‪ :‬כאב‪ ,‬הגבלה גופנית‪ ,‬חולשה‪ ,‬עייפות‪ ,‬קשיי נשימה‪,‬‬
‫מתן מידע רפואי בשפתו של המטופל‪ ,‬יחוש המטופל כי המטפל‬ ‫גורם הזמן בטיפול הנפשי‬ ‫מטאפורי‪:‬‬ ‫חום‪ ,‬פריחה על הגוף‪ ,‬לחץ דם לא סדיר‪ ,‬בדיקות דם פתולוגיות‬
‫מתחבר לנושאי המחלה‪ ,‬אף שאיננו רופא‪ ,‬ודבר זה תורם‬ ‫חולה במחלה גופנית מחפש מרפא מיידי לסבלו‪ .‬הישגי הרפואה‬ ‫“המחלה שלי נכנסה לחיי ומאז אין לי שעה של שקט‪ .‬כל היום‬ ‫ועוד‪ .‬כלומר‪ ,‬ביטוי המחלה הגופנית הוא מוחשי מאוד ושלילי‬
‫לאמינות המטפל ולידע הרפואי שלו בעיני המטופל‪ .‬ניסיוננו‬ ‫מאפשרים כיום פתרונות מהירים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬על ידי תרופות‬ ‫כאבים‪ ,‬איני יכולה לעבוד‪ ,‬לבלות‪ ,‬לחייך‪ ,‬להנות מהחיים‪ .‬יום‬ ‫מאוד אצל החולה הסובל ממנה‪ .‬לקיחת תרופות על ידי החולה‪,‬‬
‫הקליני מלמד‪ ,‬כי אם חש המטופל כי המטפל חסר בקיאות‬ ‫משככות כאב הפועלות באופן מיידי‪ .‬תשובות מהמעבדה‬ ‫ולילה‪ ,‬המחלה מזכירה לי שאין שום דבר חוץ מהסבל ממנה‪.‬‬ ‫בדיקות וטיפולים למיניהם‪ ,‬הדרכה בתזונה ועוד‪ ,‬אף הם ביטויים‬
‫בנושאים רפואיים‪ ,‬המטופל בדרך כלל חש מאוכזב מכך שעליו‬ ‫הרפואית ניתנות תוך דקות ספורות או יממה‪ .‬פענוח בדיקות‬ ‫איני יכולה להתקדם‪ ,‬לתכנן שום דבר‪ ,‬לבנות עתיד שיתבסס על‬ ‫מוחשיים של המחלה הגופנית‪.‬‬
‫לחלוק את סבלו הגופני דווקא עם מטפל שאינו מבין את מצבו‪,‬‬ ‫כגון ‪ C.T.‬ו‪ M.R.I.-‬נעשה תוך פרק זמן קצר מסיומן‪ .‬בדיקת‬ ‫תכניות מקצועיות ואישיות לעתיד‪ ...‬אני מרגישה שחיי נעצרו‪”...‬‬ ‫המחלה הגופנית מתבררת ומתגלה בשתי צורות‪ :‬דרך החוויה‬
‫מטפל המצופה להיות אדם קרוב ואינטימי של המטופל‪ .‬לעתים‬ ‫רופא יסודית אורכת פחות משעה‪ ,‬ומרגע זה ואילך החולה יכול‬ ‫מצב התקיעות הוא מצב‪ ,‬המתואר על פי חוויותיו הרגשיות של‬ ‫הסובייקטיבית של החולה הסובל ודרך בדיקות רפואיות‬
‫מחליט המטופל אף לנטוש את הטיפול הפסיכולוגי משום כך‪.‬‬ ‫להתחיל בטיפול‪ .‬כך‪ ,‬החולה לומד חיש מהר כי גורם הזמן מהווה‬ ‫המטופל ומובא בעוצמה רבה בטיפולים פסיכותרפויטים‪.‬‬ ‫אובייקטיביות‪ .‬הן החוויה הסובייקטיבית והן החוויה האובייקטיבית‬

‫‪- 17 -‬‬ ‫‪- 16 -‬‬
‫טבלה ‪ :1‬שניות‪ ,‬ניגודיות וקומפלמנטריות בתיאוריות מרכזיות בפסיכותרפיה‬ ‫אני מבקש להציע המשגה תיאורטית לפסיכותרפיה במחלה‬ ‫הידע של המטפל במחלה או בנכות ובכל הקשור לכך מבחינה‬
‫הגופנית‪ ,‬היוצרת דינמיקה המביאה שינוי בתוך התהליך‬ ‫רפואית‪ ,‬משמש ככוח סמכותי בטיפול בחולים אלה‪ ,‬ולכן‪ ,‬כאשר‬
‫שניות‪ ,‬ניגודיות‪,‬‬ ‫שם‬ ‫שם‬ ‫הפסיכותרפויטי‪.‬‬ ‫מטפל מגלה בקיאות בפרמטרים שונים של מחלות שונות‬
‫הסבר‬ ‫קומפלמנטריות‬ ‫התיאוריה‬ ‫המחבר‬ ‫ונכויות גופניות הוא מגביר את אפשרות יצירת האמון הטיפולי‬
‫הגדרות מושגי ההמשגה התיאורטית‬ ‫כבסיס איתן להמשך התהליך הפסיכותרפויטי‪.‬‬
‫נפרדים ומתחברים מחדש‬ ‫סתמי‪ ,‬אני‪ ,‬אני‪-‬עליון‬ ‫שניות ‪ -‬שני מרכיבים של דבר או עניין‪ ,‬היכולים להיות מנוגדים‬
‫זה לזה או משלימים זה את זה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אובייקט ותפיסת‬ ‫אינטראקציה משולשת‬
‫יצרי החיים אינם מתקיימים‬ ‫יצרי החיים לעומת יצרי‬ ‫האובייקט‪ ,‬מודע ולא מודע (‪Oxford English Reference‬‬ ‫פסיכותרפיה בחולה במחלה גופנית או בנכה גופנית נעשית על‬
‫ללא יצרי המוות‬ ‫המוות‬ ‫‪.)Dictionary, 1996‬‬ ‫סמך עובדת קיומה הממשי של המחלה או הנכות‪ ,‬הסובייקטיבית‬
‫ניגודיות ‪ -‬שני מרכיבים שאחד מהם מנוגד לרעהו‪ .‬הניגודיות‬ ‫וגם האובייקטיבית‪ .‬קיומה של המחלה בגוף המטופל‪ ,‬או לחילופין‪,‬‬
‫עקרון העונג אינו מתקיים ללא עקרון‬ ‫עקרון העונג‪ ,‬לעומת עקרון‬ ‫תיאוריה‬ ‫פרויד‪ ,‬ז’‬ ‫מתקיימת כאשר מרכיב אחד הוא נפרד באופן מוחלט מכל‬ ‫העובדה שהמטופל הוא אדם עם נכות גופנית‪ ,‬הופכת את‬
‫המציאות (האי‪-‬עונג) אצל התינוק והילד‪.‬‬ ‫המציאות‪ ,‬או האי‪-‬עונג‬ ‫(תש”ל‪-‬א‪,1920/1955 ,‬‬ ‫מה שאינו הוא (‪.)Oxford English Reference Dictionary, 1996‬‬
‫פסיכואנליטית‬ ‫תש”ל‪-‬ב)‬
‫המפגש של מטפל‪-‬מטופל ל”משולש” טיפולי המורכב ממטפל‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬קר וחם‪ ,‬צדק ואי‪-‬צדק‪ ,‬יש ואין‪.‬‬ ‫מטופל ומחלתו הגופנית או נכותו הגופנית‪ .‬כך‪ ,‬כבר מתחילת‬
‫הפרט מושפע מן הקבוצה‪ ,‬ולהפך‬ ‫הקבוצה לעומת הפרט‬
‫קומפלמנטריות (‪ - )Complementarity‬שני מרכיבים‬ ‫דרכו של התהליך‪“ ,‬נוכחים” בחדר הטיפול שלושה מרכיבים‬
‫שמתקיים ביניהם יחס כזה שלפחות אחד מהם הוא תנאי‬ ‫הכרחיים בעשייה הפסיכותרפויטית‪ .‬כל שלושת המרכיבים‬
‫קשר קומפלמנטרי בין שני אנשים‬ ‫התסביך האדיפלי‬ ‫לנוכחותו של המרכיב האחר‪ ,‬ובכך‪ ,‬משלים אותו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬תחום‬ ‫הללו מקיימים יחסי גומלין ביניהם‪ .‬יחסי הגומלין הללו יוצרים‬
‫(בן ואמו)‬ ‫הטיפול המשפחתי בגישה מערכתית מסביר כי התנהגות של‬ ‫דינמיקה משתנה ומתחלפת‪ .‬הדיאגרמה הבאה מדגימה את‬
‫חבר משפחה אחד “נקבעת” על ידי התנהגות חבר משפחה‬ ‫האינטראקציה המשולשת בטיפול‪:‬‬
‫כוחות מנוגדים וקומפלמנטריים‬ ‫מילוי משאלות לעומת איפוק‬ ‫אחר‪ .‬למשל‪ ,‬התנהגות פאסיבית של הבעל מושפעת ומופיעה‬
‫והגנה‬ ‫מטופל‬ ‫מחלה או‬
‫בעקבות התנהגות אקטיבית של האישה‪ ,‬ולהפך (& ‪Minuchin‬‬
‫נכות גופנית‬
‫‪.)Fishman, 1981‬‬
‫אהבה קומפלמנטרית לשנאה‬ ‫אהבה וכוחות חיים משמרים‬
‫לעומת שנאה ודחפים‬ ‫תרשים ‪ 1‬מתאר את השניות (דואליות)‪ ,‬הניגודיות‬
‫הרסניים‬
‫תיאוריית יחסי‬ ‫קליין‪ ,‬מ’‬ ‫והקומפלמנטריות ביחסים בין הדמות לרקע בתבנית החזותית‪.‬‬ ‫מטפל‬
‫אובייקטים טובים יכולים להיווצר‬ ‫אובייקטים טובים לעומת‬ ‫) & ‪Klein‬‬ ‫שני הפרופילים האנושיים המביטים זה אל זה‪ ,‬לא יכולים להיות‬
‫עקב הפחד לאבד את אהבת האם‬ ‫פחד מאובדן‬
‫אובייקט‬ ‫‪(Riviere, 1953‬‬ ‫נתפסים בעינו של המתבונן בהם כדמות‪ ,‬ללא הרקע הלבן‬ ‫כל המאפיינים שנסקרו לעיל מחייבים עבודה פסיכותרפויטית‬
‫מאחוריהם‪ .‬וכן‪ ,‬גם היחס ההפוך‪ :‬האגרטל בצבע הלבן‪ ,‬לא‬ ‫שכל כולה מרוכזת סביב ה”ישות הזרה” שפלשה לחיי המטופל‬
‫הדחפים התוקפניים נחווים‬ ‫תוקפנות לעומת אהבה‬ ‫יכול להיות נתפס בעינו של המתבונן בו ללא הרקע שמאחוריו‪.‬‬ ‫וה”עוינת” את הקיום הגופני והנפשי שלו‪ .‬למעשה מדובר‬
‫כמכוונים לאובייקט של אהבה‬ ‫הדמות (שני פרופילים אנושיים או אגרטל)‪ ,‬תמיד נראית ברורה‬ ‫בתהליך פסיכותרפויטי שבו המחלה “מכתיבה” את קצבו‪,‬‬
‫ובולטת על הרקע שמאחוריה‪ ,‬ותמיד מופיעה במרכז תשומת‬ ‫אופיו ומשכו‪ .‬העבודה הפסיכותרפויטית כאן היא ייחודית ושונה‬
‫המרחב הפוטנציאלי‪ ,‬בו זמנית‪,‬‬ ‫המרחב הפוטנציאלי‬ ‫הלב החזותית‪.‬‬ ‫מעבודה פסיכותרפויטית במטופלים ללא מחלה גופנית‪ .‬מטפל‬
‫מחבר ומפריד את התינוק (ילד‪,‬‬ ‫ויניקוט‪,‬‬
‫מבוגר) ואמו (אובייקט(‬
‫תיאוריית יחסי‬ ‫חייב לקבל הכשרה בפסיכולוגיה רפואית ולהבין בתהליכים‬
‫ד”ו‬ ‫רפואיים וביולוגיים ככל האפשר‪ .‬המפגש הפסיכותרפויטי בין‬
‫קיימים יחסים קומפלמנטריים בין‬ ‫אם לעומת תינוק‬
‫אובייקט‬ ‫(ויניקוט‪ ,‬תש”ס)‬ ‫מטופל ומטפל סביב המחלה מכיל בתוכו מרכיבים ייחודיים‬
‫האם והתינוק‬ ‫הנשענים על תכנים ותהליכים ביופסיכוסוציאליים (‪McDaniel,‬‬
‫‪ .)Hepworth & Doherty, 1992‬מדובר בעבודה פסיכותרפויטית‬
‫יש מתח דיאלקטי מתמיד בין שני‬ ‫הקוטב‬ ‫אינטגרטיבית‪ ,‬רב‪-‬מערכתית ויצירתית מאוד‪.‬‬
‫קטבים חווייתיים אלו‬ ‫הפאראנואידי‪-‬סכיזואידי‪,‬‬
‫תיאוריית יחסי‬ ‫אוגדן‪ ,‬ת’‬ ‫בכל משך התהליך הפסיכותרפויטי‪ ,‬גם המטופל וגם המטפל‬
‫לעומת הקוטב‬ ‫(אוגדן‪ ,‬תשס”א)‬ ‫עסוקים ב”סילוק” המחלה הגופנית‪ ,‬ב”התמודדות” עם המחלה‪,‬‬
‫הדיכאוני‬ ‫אובייקט‬ ‫תרשים ‪ :1‬יחסי דמות ‪ -‬רקע‬ ‫ב”השלמה” עם המחלה‪ ,‬ב”הבנה” של הקיום הנפשי והגופני‬
‫(‪)Kretch & Crutchfield, 1962‬‬ ‫עם המחלה‪ ,‬ב”הפנמה” של תהליכים נפשיים סביב המחלה‬
‫הילד זקוק להוריו לשיקוף‬ ‫ילד לעומת הורים‬ ‫הגופנית‪ ,‬או כל הבנה שיש בה התייחסות נפשית כזו או אחרת‬
‫כמראה‪ ,‬לצורך היות אידאלי‬ ‫למצב המחלה‪ .‬המשותף לכל אלה‪ ,‬הוא מצב של תקיעות‪ .‬מצב‬
‫יחסי דמות ורקע בתחום החזותי מדגימים היטב את שלושת‬ ‫של תקיעות מצא לו ביטוי נרחב בספרות המקצועית (למשל‪de :‬‬
‫ולצורך היות כמו אחרים‬ ‫תיאוריית יחסי‬ ‫קוהוט‪ ,‬ה’‬ ‫המושגים התיאורטיים שנסקרו לעיל‪ :‬כל פרופיל והאגרטל הם‬ ‫‪Shazer et al., 1986; de Shazer, 1988; de Shazer, 1991; Jaber,‬‬
‫המטפל‪ ,‬בתהליך ההעברה‪ ,‬הופך‬ ‫אובייקט לעומת‬ ‫אובייקט‬ ‫)‪(Kohut, 1984‬‬ ‫שני מרכיבים (שניות) שונים‪ .‬הם מנוגדים זה לזה מהיותם דמות‬ ‫‪ .)Trilling & Kelso, 1997‬מצב של תקיעות יכול להיות מצב‬
‫אובייקט‪-‬עצמי של המטופל‪ .‬בעזרת חוויה‬ ‫אובייקט‪-‬עצמי‬ ‫והרקע שלה (ניגודיות)‪ ,‬והם גם משלימים (קומפלמנטריות) זה‬ ‫מתמשך בטיפול‪ ,‬או מצב שאם מטפלים בו בגישות טיפוליות‬
‫רגשית “מתקנת”‪ ,‬המטופל יכול לרפא‬ ‫את זה‪ ,‬כיוון שאין דמות ללא רקע‪.‬‬ ‫שונות סביב תקיעות‪ ,‬יבוא בעקבותיו שינוי (וגם על כך נכתב‬
‫את הפצעים הנרקיסיסטיים ביחסים שלו‬ ‫בדומה לתחום החזותי‪ ,‬אפשר לתאר את שלושת המושגים‬ ‫רבות‪ ,‬למשל‪Madanes, 1982; Navon, 1999; Penn, 1985; :‬‬
‫עם המטפל‬ ‫התיאורטיים הללו בגישות התיארטיות השונות בפסיכולוגיה‬ ‫;‪Watzlawick, Fisch & Weakland, 1975; Watzlawick, 1978‬‬
‫ובפסיכותרפיה לאורך השנים‪.‬‬ ‫‪.)White & Epston, 1990‬‬

‫‪- 19 -‬‬ ‫‪- 18 -‬‬
‫מתחיל להתייאש‪ ,‬מה יהיה איתי?”‬ ‫זו את זו (ניגודיות) והמשלימות זו את זו (קומפלמנטריות)‪.‬‬
‫שניות‪ ,‬ניגודיות‪,‬‬ ‫שם‬ ‫שם‬
‫עבודת הדיפרנציאציה עורכת סדר וארגון בביטויו של מטופל‪:‬‬ ‫עבודת הדיפרנציאציה מאפשרת את התנועה הדו‪-‬סיטרית‬ ‫הסבר‬ ‫קומפלמנטריות‬ ‫התיאוריה‬ ‫המחבר‬
‫כל נושאי המחלה יעמדו מול נושאי האי‪-‬מחלה וידגישו את‬ ‫בין חוויות שליליות וחיוביות‪ ,‬כך שהמטופל מתחיל להיות מודע‬
‫השניות‪ ,‬את הניגודיות ואת הקומפלמנטריות שביניהם‪ .‬להלן‬ ‫לאפשרות שיש קיום בו‪-‬זמני של חוויות היכולות להיות גם‬ ‫המושג “אינטרסובייטיביות”‪ ,‬הוא תחום‬ ‫אינטרסובייקטיביות‬
‫אותה המובאה של דברי המטופל עם הכותרת של מחלה או‬ ‫מנוגדות וגם משלימות‪ .‬כך מתאפשר מרחק רגשי רב יותר בין‬ ‫של קשרי גומלין בין שני סובייקטים‪,‬‬ ‫התיאוריה‬ ‫מיטשל‪ ,‬ס’‬
‫אי‪-‬מחלה בדבריו הכתובה בסוגריים‪:‬‬ ‫המטופלת וחוויותיה‪ .‬מתפתחות חוויות מנוגדות ומודעות חדשה‬ ‫ומשחק הדדי בין שני עולמות‬ ‫) ‪Mitchell,‬‬
‫“נמאס לי (אי‪-‬מחלה) להתמודד יום יום עם הקשיים של המחלה‪...‬‬ ‫לכך שבחייה יש הפכים‪ ,‬ניגודים‪ ,‬שקיומם הכרחי על מנת‬ ‫סובייקטיביים‪ ,‬על מנת להגדיר את‬ ‫האינטרסובייקטיבית‬ ‫‪(1988‬‬
‫(מחלה) אני מרגיש “לכוד” בחיים (אי‪-‬מחלה) ו”תקוע” עם הגוף‬ ‫להשלים זה את זה‪.‬‬ ‫המצב הפסיכואנליטי‬
‫שלי‪( ...‬מחלה) יש לי שילשולים‪ ,‬כאבי‪-‬בטן‪ ,‬אני לוקח תרופות‪,‬‬ ‫כל עבודת דיפרנציאציה המשתמשת בארבעת העקרונות הללו‪,‬‬
‫סטרואידים עם תופעות לואי שליליות‪ ,‬התעסקות עם הגוף‪...‬‬ ‫לא רק תאפשר שימוש יצירתי בפתרון הבעיה‪ ,‬אלא תאפשר‬ ‫התיאוריה האינטרסובייקטיבית‬ ‫עצמי מוכר על ידי האחר‬
‫(מחלה) אי‪-‬וודאות לגבי העתיד‪( ...‬אי‪-‬מחלה) מתי תהיה לי כבר‬ ‫למטופל לחוש תחושות שיש מרחב של פתרונות טיפוליים‪ ,‬עם‬ ‫מניחה‪ ,‬שהאחר חייב להיות מוכר‬ ‫התיאוריה‬ ‫בנג’מין‪ ,‬ג’‬
‫הפסקה? (מחלה) מתי אוכל לחזור ללימודים?‪( ...‬אי‪-‬מחלה) יותר‬ ‫אפשרויות תמרון רבות ועם הטמעת התחושה בלב המטופלת כי‬ ‫כסובייקט אחר‪ ,‬על מנת שהעצמי יוכל‬ ‫) ‪Benjamin,‬‬
‫מדי תשומת לב לאוכל ולעיכול‪( ...‬מחלה) יש לי בעיות חברתיות‪...‬‬ ‫גם בעייתה אינה כה קשה‪ ,‬חריגה‪ ,‬מביישת‪ ,‬משפילה או מדכאת‬ ‫לחוות באופן מלא את נוכחות האחר‬ ‫האינטרסובייקטיבית‬ ‫‪(1990 & 1995‬‬
‫(אי‪-‬מחלה) אני חריג משאר האנשים‪( ...‬אי‪-‬מחלה) אני חייב‬ ‫‪ -‬הכול על פי תחושותיו של המטופל‪.‬‬
‫לקחת את התרופות בזמנים קבועים וזה מגביל אותי‪( ...‬מחלה)‪...‬‬ ‫עבודת הדיפרנציאציה מאפשרת הצבת שני מרכיבים ניגודיים‬
‫תינוק פחות תגובתי הוא תינוק פחות “מוכר”‪,‬‬ ‫יחסי אם ותינוק‬
‫אני מתחיל להתייאש‪ ,‬מה יהיה איתי?” (אי‪-‬מחלה)‪.‬‬ ‫וקומפלמנטריים בתוך הטיפול‪ ,‬ומעבירה מסר שאומר כי קיומו‬
‫ואמו‪ ,‬המגיבה אל תינוק אדיש ו”מעורפל”‬
‫עבודת הדיפרנציאציה מאפשרת למטופל לחוות חוויה של‬ ‫של הסבל האנושי שבו חש המטופל על מנת להגיע לפתרון‬
‫בגריית יתר או לחילופין בהסתייגות‬
‫התיאוריה‬ ‫סטרן‪ ,‬ד’‬
‫היותו אחדות של חוויות שיש בהן מן המחלה ומין האי‪-‬מחלה‪,‬‬ ‫הוא הכרחי‪ .‬במקום תחושות המטופל של “או‪-‬או”‪ ,‬במובן של‬
‫ממנו‪ ,‬היא אם המרגישה מיואשת‬ ‫האינטרסובייקטיבית‬ ‫)‪(Stern, 1985‬‬
‫שהן חוויות של שניות‪ ,‬ניגודיות וקומפלמנטריות‪ .‬במקום חוויה‬ ‫סילוק תחושות שליליות בעולמו‪ ,‬מציע המטפל תחושות של “גם‬
‫על כך שהתינוק שלה אינו “מכיר” בה‬
‫של פיצול‪ ,‬במונחי “או‪-‬או”‪ ,‬תצמח אצל המטופל חוויה של חיבור‪,‬‬ ‫וגם”‪ ,‬שהן תחושות של שניות‪ ,‬ניגודיות וקומפלמנטריות‪.‬‬
‫במונחי “גם וגם”‪.‬‬
‫עבודת הדיפרנציאציה מתאימה מאוד כאשר יופיע בטיפול‬
‫מצב של תקיעות‪ .‬מצב של תקיעות מפורש על פי עבודת‬
‫וויט‪ ,‬מ’‬
‫)‪(White, 1986‬‬
‫הדיפרנציאציה כמצב שבו לא מתקיימים ארבעת העקרונות‬ ‫דיפרנציאציה בין הבעיה למטופל על מנת‬ ‫הבעיה לעומת המטופל‬
‫שנזכרו לעיל‪.‬‬ ‫“לשחרר” אותו מרגשי אשם‪ ,‬תחושות‬
‫התיאוריה‬
‫בהתחלה‪ ,‬כל מטופל “תקוע” בעמדה רגשית‪ ,‬מחשבתית או‬ ‫בושה‪ ,‬פחד מענישה‪ ,‬אכזבה וכו’‬ ‫הנרטיבית‬ ‫וויט‬
‫התנהגותית‪ ,‬והיא זו שהביאה אותו לטיפול‪ .‬המטופל מרגיש‬ ‫ואפסטון‬
‫שהוא חוזר שוב ושוב על אותה טעות‪ ,‬שבוי באותם מעגלי חיים‬ ‫) & ‪White‬‬
‫שאינו יכול להיחלץ מהם‪ ,‬חוזר על אותם דפוסים מוכרים וישנים‬ ‫‪(Epston, 1990‬‬
‫שתמיד מסתיימים בכישלון‪ ,‬על פי הערכת המטופל‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫המטופל “מִסגר” את עצמו‪ ,‬ונתון בתוך “מסגרת” רעיונית אחת‬ ‫“מחלה” ל”אי‪-‬מחלה”‪ ,‬ועבודת דיפרנציאציה בעמדותיו של‬ ‫שניות‪ ,‬ניגודיות‪ ,‬קומפלמנטריות ‪-‬‬
‫שאינו יכול לצאת ממנה‪.‬‬ ‫המטופל כלפי מחלתו‪.‬‬ ‫בגישות תיאורטיות מרכזיות‬
‫מצב של מחלה גופנית כרונית מתפרש בדרך כלל על ידי‬ ‫א‪ .‬עבודת דיפרנציאציה בבעייתו המרכזית של המטופל‬ ‫הטבלה מתארת את שלושת המושגים התיאורטיים של שניות‪,‬‬
‫חולים במחלות כרוניות כמצב של תקיעות‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬אי‪-‬‬ ‫כאשר מטופל מדבר בטיפול על חוויה “חד‪-‬צדדית”‬ ‫ניגודיות וקומפלמנטריות בגישות תיאורטיות מרכזיות‪.‬‬
‫הפיכות והפיכת המחלה הגופנית לסיבת הסבל הכללי בעולמו‬ ‫ש”תוקעת” אותו במצב של חוסר אונים‪ ,‬או כשהוא מציב את‬
‫של החולה‪ .‬מוצעת דיפרנציאציה בין נושאי “מחלה” הקשורים‬ ‫הבעיה כ”סיבת” הסיבות של כלל בעיותיו‪ ,‬המטפל מתבקש‬ ‫כפי שאפשר להבין מתוך הטבלה‪ ,‬הצגת המושגים שיש‬
‫לגוף‪ ,‬לרפואה ולתחושות גופניות לבין נושאי “אי‪-‬מחלה”‪ ,‬שהם‬ ‫להציע לו בעבודת הדיפרנציאציה ראיה שיש בה שניות‪,‬‬ ‫ביניהם דינמיקה של שניות‪ ,‬ניגודיות‪ ,‬קומפלמנטריות‬
‫כל דבר בעולמו של המטופל שאינם “מחלה”‪ .‬כל מה שהוא‬ ‫ניגודיות וקומפלמנטריות‪.‬‬ ‫ואחדות ‪ -‬מאפשרת שינוי בתוך התהליך הפסיכותרפויטי‪.‬‬
‫“לא”‪ ,‬מוצא את מקומו באחת ההגדרות שהוגדרו‪ ,‬של שניות‪,‬‬ ‫מקרה‪:‬‬ ‫התנועה הרציפה והאיטראקטיבית בין שני מושגים‪,‬‬
‫ניגודיות‪ ,‬קומפלמנטריות ואחדות‪.‬‬ ‫בחורה צעירה‪ ,‬רווקה‪ ,‬חולה בדלקת פרקים‪ ,‬פנתה לטיפול‬ ‫מאפשרת זרימה טפולית ויציאה מתקיעות אפשרית של‬
‫עקב תחושות של בדידות‪ ,‬חוסר ערך עצמי ופחדים מפני קשר‬ ‫חוויותיו של המטופל מול מחלתו הגופנית‪ .‬לצורך התנועה‬
‫מקרה‪:‬‬ ‫עם גברים‪ .‬המטפל הניח כי כל תוכנית טיפולית שתאפשר‬ ‫בין שני מושגים מנוגדים‪ ,‬משלימים או מאוחדים יש לבצע‬
‫חולה צעיר במחלת קרוהן‪ ,‬סטודנט בן ‪ ,22‬פנה לטיפול‬ ‫למטופלת לחוות בתוך הטיפול שיש בבעיותיה שניות‪ ,‬ניגודיות‬ ‫הפרדה‪ ,‬דיפרנציאציה‪ ,‬בין שני המושגים‪ .‬הדיפרנציאציה‬
‫פסיכותרפויטי עקב מצב דיכאוני‪ .‬לדבריו‪“ :‬נמאס לי להתמודד‬ ‫וקומפלמנטריות‪ ,‬תביא לשיפור מצבה הנפשי‪ .‬המטפל החל‬ ‫מאפשרת מעין מיפוי של המושגים בתוך התהליך הטיפולי‬
‫יום יום עם הקשיים של המחלה‪ ...‬אני מרגיש “לכוד” בחיים‬ ‫בעבודת דיפרנציאציה שמטרתה להכיר למטופלת חוויה‬ ‫ותרגומם לשפת המטופל‪.‬‬
‫ב‪ .‬עבודת דיפרנציאציה בעמדות המטופל כלפי בעייתו‬ ‫ו”תקוע” עם הגוף שלי‪ ...‬יש לי שילשולים‪ ,‬כאבי‪-‬בטן‪ ,‬אני לוקח‬ ‫שמנוגדת לחוויית הבדידות‪ .‬אם חוויית הבדידות היא שלילית‪,‬‬
‫הטיפולית‬ ‫תרופות‪ ,‬סטרואידים עם תופעות לואי שליליות‪ ,‬התעסקות עם‬ ‫תעמוד מולה חוויה חיובית‪ .‬אם חוויית חוסר הערך העצמי היא‬ ‫עבודת דיפרנציאציה‬
‫עקב מצוקתו‪ ,‬נוטה המטופל לדרכי ביטוי מילולי בעלי ערך‬ ‫הגוף‪ ...‬אי‪-‬וודאות לגבי העתיד‪ ...‬מתי תהיה לי כבר הפסקה?‬ ‫שלילית וקשה‪ ,‬המטופלת התבקשה להעמיד מולה חוויה של ערך‬ ‫“עבודת דיפרנציאציה” הוא מושג המאפשר למטופל להגיע‬
‫קיצוני‪ ,‬מוגזם ודיכוטומי לתיאור סבלו הנפשי‪ .‬ביטויים קיצוניים‬ ‫מתי אוכל לחזור ללימודים?‪ ...‬יותר מדי תשומת לב לאוכל‬ ‫עצמי‪ .‬מול פחדים מפני קשר עם גברים‪ ,‬התבקשה המטופלת‬ ‫להבנה של הקיום של שניות‪ ,‬ניגודיות‪ ,‬קומפלמנטריות ואחדות‬
‫אלה של המטופל קושרים אותו לדעות צרות‪ ,‬חד‪-‬ממדיות ובלתי‬ ‫ולעיכול‪ ...‬יש לי בעיות חברתיות‪ ...‬אני חריג משאר האנשים‪ ...‬אני‬ ‫להציב‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬דרכי שליטה על פחדים‪ .‬המטופלת החלה‬ ‫בתוך התהליך הפסיכותרפויטי‪ .‬עבודת הדיפרנציאציה מבוטאת‬
‫משתנות‪ ,‬שמחזירות אותו שוב ושוב למצבים של חוסר אונים‬ ‫חייב לקחת את התרופות בזמנים קבועים וזה מגביל אותי‪ ...‬אני‬ ‫להפנים כי קיימת דיפרנציאציה בין שתי חוויות (שניות) הנוגדות‬ ‫בשני תחומי עולמו של המטופל‪ :‬עבודת דיפרנציאציה בין‬

‫‪- 21 -‬‬ ‫‪- 20 -‬‬
‫והמשיכה לדבר על כוחותיה כיום‪ .‬אט אט‪ ,‬מחלת הלופוס שלה‬ ‫“נולדתי להורים שהיו קשי‪-‬יום ועבדו קשה לפרנסת המשפחה‬ ‫המטופל‪ ,‬מציע המטפל “עמדה רב‪-‬צדדית”‪:‬‬ ‫ולדריכה במקום‪ .‬עבודת הדיפרנציאציה דרושה כאן על מנת‬
‫ומחלת אמה הפכו להיות רקע בלבד ופינו מקום ומרחב לדיבור‬ ‫(יש לי עוד אח ואחות גדולים ממני)‪ .‬אמא היתה תמיד חולה‪,‬‬ ‫“ייתכן שהעבודה גם הסתירה חלקים אחרים של חייך”‪.‬‬ ‫להביא לשינוי שבעזרתו‪ ,‬יוכל המטופל להגיע לרמה מאוזנת‬
‫על נושאי אי‪-‬מחלה‪ :‬רגשות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬תחושות‪ ,‬פרידה‪ ,‬השלמה‪,‬‬ ‫אבל אף פעם לא ידעתי ולא הבנתי עד כמה היתה אמא חולה‪.‬‬ ‫המטפל מאפשר ראייה אחרת‪ ,‬רבת‪-‬פנים‪ ,‬תוך שהוא מדגיש‬ ‫יותר שתאפשר קיום של עמדות רגשיות ומחשבתיות מתונות‬
‫כוחות‪ ,‬רצון וגיוס רצון‪ ,‬עבודה ועוד‪.‬‬ ‫אף פעם לא סיפרו לי ולא דיברו על זה לפני‪ .‬תמיד חשבו שאני‬ ‫כי העבודה של המטופל (עכשיו גם אולי בהיבט שלילי ולא רק‬ ‫יותר‪.‬‬
‫בהמשך הטיפול החלה להשתפר בפרמטרים הנפשיים שלה‪,‬‬ ‫רגישה מדי ואין צורך להעמיס עלי יותר מדי‪ .‬שהייתי בגיל ‪14‬‬ ‫חיובי) הפכה להיות כמי שהסתירה חלקים פוטנציאליים‪ ,‬חיוביים‬ ‫להלן כמה עמדות מתוך דברי מטופלים‪:‬‬
‫החלה לחזור למשקלה הקודם התקין‪ ,‬החלה לגלות מרץ ויוזמה‬ ‫אמא מתה‪ .‬הרגשתי לאחר מותה שאני לבד בעולם‪ .‬אף אחד‬ ‫אף הם‪ ,‬בחייו‪ ,‬שאילו המטופל היה “יודע” על קיומם‪ ,‬ייתכן שהיה‬ ‫‪ .1‬עמדה של טוטאליות ‪ -‬העמדה הראשונה מכונה “עמדה של‬
‫בעבודה והשתפרה מאוד בתפקודיה הנפשיים‪.‬‬ ‫לא דואג לי‪ .‬על אבא לא יכולתי לסמוך כי הקשר איתו היה גם‬ ‫מתפנה גם להם‪ ,‬אולי בנוסף לעבודתו‪ .‬העמדה הרב‪-‬צדדית‬ ‫טוטאליות”‪ ,‬וכוונתה לדברים של המטופל שמביעים הכללה‬
‫כך מרוחק מאד”‪.‬‬ ‫נשענת על שניות‪ ,‬ניגודיות וקומפלמנטריות‪.‬‬ ‫שלילית של מצבו הקיומי‪ .‬עמדתו כוללנית וגורפת‪ ,‬ואינה‬
‫דיון‬ ‫משאירה מקום לדבר זולת האירוע שקרה לו‪:‬‬
‫מאמר זה מציע המשגה תיאורטית כדרך טיפול בפסיכותרפיה‬ ‫‪ .4‬עמדה של גמישות ‪ -‬בתשובה ל”עמדה של נוקשות” של‬ ‫“מאז שאשתי נפטרה‪ ,‬אני רק מדוכא”‪.‬‬
‫המביאה לשינוי במצבו של המטופל החולה במחלה גופנית‪.‬‬ ‫המטופל‪ ,‬המטפל מציע “עמדה של גמישות”‪:‬‬
‫סקירת התיאוריות המרכזיות בפסיכותרפיה הראתה כי הן‬ ‫“לעתים אתה מרגיש שנמאס לך ולעתים אתה מרגיש שאפשר‬ ‫‪ .2‬עמדה של האחד ‪ -‬העמדה השנייה מכונה “עמדה של‬
‫מבוססות על המשגה של שניות‪ ,‬ניגודיות וקומפלמנטריות‪.‬‬ ‫להמשיך גם כך”‪.‬‬ ‫האחד”‪ ,‬ומבטאת תגובה נפשית קיצונית ושלילית לאירוע אחד‬
‫המשגה תיאורטית זו כבר נידונה לאחרונה (‪.)Navon, 2014a‬‬ ‫המטפל מראה למטופל דרך שיש בה “גם וגם” ולא רק “או‪-‬‬ ‫בלבד‪ ,‬קשה ככל שיהא‪ ,‬אבל אחד בלבד‪ ,‬בעברו של המטופל‪:‬‬
‫כיוון שהעבודה הפסיכותרפויטית נשענת על שפה‪ ,‬מילים וכל‬ ‫או”‪ .‬לעתים עשוי המטופל לחוש שנמאס לו‪ ,‬ואז יתחיל “לזוז”‬ ‫“מאז התאונה האחת שהיתה לי‪ ,‬עד היום‪ ,‬אני חרד ומיואש”‪.‬‬
‫הקשור לשלילה ולסתירה של מושגים בשפה‪ ,‬ניתן לביטויי‬ ‫(בעבודה או בלימודים)‪ ,‬ולעתים ירגיש המטופל שיכול להמשיך‬
‫המטופל תרגום שיביא לחדר הטיפול לפחות שני מושגים או‬ ‫גם כך‪ .‬הצעת המטפל מדגימה חשיבה של שניות‪ ,‬ניגודיות‬ ‫‪ .3‬עמדה חד‪-‬צדדית ‪ -‬העמדה השלישית מכונה “עמדה חד‪-‬‬
‫בסיסי תוכן שהם גם ניגודיים וגם קומפלמנטריים‪.‬‬ ‫וקומפלמנטריות‪.‬‬ ‫צדדית”‪ ,‬ופירושה ראיית חייו של המטופל מנקודת ראות אחת‬
‫עבודת הדיפרנציאציה מאפשרת למטפל להביא שינוי שמשחרר‬ ‫בלבד‪“ :‬העבודה שלי היתה כל חיי”‪.‬‬
‫את המטופל מכבלי התקיעות המחשבתית והרגשית שבו נמצא‬ ‫מקרה‪:‬‬
‫בתחילת הטיפול‪ .‬המטופל יכול לבחור בין המשך התקיעות‬ ‫אישה בת ‪ ,48‬חולת לופוס מזה ‪ 10‬שנים‪ ,‬פנתה לטיפול עקב‬ ‫‪ .4‬עמדה של נוקשות ‪ -‬העמדה הרביעית מכונה “עמדה של‬
‫שהביאה אותו לטיפול‪ ,‬או בעזרת עבודת הדיפרנציאציה‪,‬‬ ‫תלונות על חרדות‪ ,‬דיכאון‪ ,‬ירידה במשקל‪ ,‬היעדר הנאה ומטרה‬ ‫נוקשות”‪ ,‬ומאפיינת מטופלים ש”נמאס” להם להיות במצבם‬
‫להביא לעצמו שינוי‪.‬‬ ‫בחיים ותחושת עול כלפי עבודתה כמורה בתיכון‪ .‬היא נוטה‬ ‫הכרוני המתמשך‪ ,‬הנפשי או הגופני‪ ,‬והם מרגישים צורך לשבור‬
‫המטופל יכול להפנים את ניגוד הבעיה שלו וראייתה באופן‬ ‫לספר בפרטים רבים על מחלתה‪ :‬הבדיקות הרפואיות שעברה‬ ‫את מעגל הייאוש‪ ,‬האי‪-‬ודאות והדיכאון המעיב על חייהם‪:‬‬
‫קומפלמנטרי‪ ,‬ויכול עתה לראות את בעייתו ממקום מאוזן יותר‪,‬‬ ‫עבודת הדיפרנציאציה אפשרה הבחנה בין נושאי מחלת האם‬ ‫בעבר ובהווה‪ ,‬סוגי התרופות שקיבלה בעבר ובהווה‪ ,‬האשפוזים‬ ‫“נמאס לי‪ :‬או שאתחיל לעבוד או שאתחיל ללמוד‪ .‬ככה אי‬
‫רך יותר ונורמטיבי יותר‪ ,‬במובן של “גם וגם”‪ ,‬ולא ממקום מחמיר‪,‬‬ ‫(נושאי מחלה)‪ ,‬לבין הרגשותיה של החולה לגבי רגישותה‪,‬‬ ‫הרבים במהלך השנים ועוד‪ .‬החולה מספרת גם על הידע הרב‬ ‫אפשר להמשיך”‪.‬‬
‫קשה ופתולוגי‪ ,‬וללא הצורך להכחיד את בעייתו במובן של “או‪-‬‬ ‫בדידותה והקשר המרוחק עם אביה (נושאי אי‪-‬מחלה)‪ .‬כך‪ ,‬יכלה‬ ‫שצברה על מחלתה דרך השתתפות בכנסים ובימי עיון של חולי‬
‫או”‪ .‬עתה יש לפניו שני מושגים מנוגדים‪ ,‬אך הם גם משלימים‬ ‫להמשיך ולפתח את נושאי האי‪-‬מחלה‪ .‬המרחב הפתוח שנוצר‬ ‫לופוס‪ ,‬רכישת ידע דרך האינטרנט ועיון בספרי רפואה שונים‪,‬‬ ‫עבודת הדיפרנציאציה בעמדותיו של המטופל עשויה להביא‬
‫זה את זה‪ ,‬ולא רק מושג אחד‪ ,‬כפי שהחל בו את הטיפול‪.‬‬ ‫עבור נושאי האי‪-‬מחלה הוביל אותה לרמת תובנה מרשימה‬ ‫חלקם מקצועיים ביותר‪ .‬בכל פגישה עם הרופאה שלה היא‬ ‫לשינוי ולהגמיש במידה רבה את עמדותיו‪ .‬להלן תגובות אפשריות‬
‫השלילה‪ ,‬המנוגדת לחיוב והמשלימה אותו‪ ,‬גורמת לפתיחה של‬ ‫ועומק של הבנה ומודעות פסיכולוגית של עצמה‪:‬‬ ‫מתעניינת בחידושים המחקריים האחרונים בטיפול בלופוס‪.‬‬ ‫של המטפל לדברי המטופלים על‪-‬פי העמדות שפורטו לעיל‪.‬‬
‫מרחב טיפולי שמאפשר דיאלוג בין המטפל למטופל וכתוצאה‬ ‫“אולי היום‪ ,‬ובעצם כבר ‪ 10‬שנים‪ ,‬אני משלמת את מחיר הפרידה‬ ‫למרות כל זאת‪ ,‬החולה ספקנית למדי באם הטיפול התרופתי‪,‬‬ ‫תגובותיו מציעות שניות‪ ,‬ניגודיות וקומפלמנטריות‪:‬‬
‫מכך הרחבת יכולת השינוי במצבו הנפשי של המטופל (‪Navon,‬‬ ‫מאמי ומקבלת על עצמי את העול של המחלה‪ .‬אולי אני מוכיחה‬ ‫המודרני‪ ,‬המערבי‪ ,‬עשוי לעזור לה‪ .‬היא חוששת מבדיקות‬
‫‪.)2005a; Navon, 2005b; Waxman, 2005‬‬ ‫לעצמי שהמשפט “אני רגישה מדי לצרות של העולם” הוא לא‬ ‫נוספות שמא יגלו לה סרטן או מחלה קשה אחרת‪ .‬בתוך תוכה‬ ‫‪ .1‬עמדה חלקית ‪ -‬בתשובה ל”עמדה הטוטאלית” של המטופל‪,‬‬
‫המטופל מגיע לטיפול כשהוא מרגיש חסר אונים ותקוע‬ ‫נכון לגבי‪ ,‬ואני יכולה גם אחרת‪ :‬להיות גיבורה‪ ,‬להיות חזקה‪,‬‬ ‫היא מאמינה בטיפולים של הרפואה המשלימה‪ ,‬וחושבת כי יש‬ ‫מציע המטפל “עמדה חלקית”‪:‬‬
‫בנושאים שהביאו אותו לטיפול‪ .‬בעזרת עבודת הדיפרנציאציה‪,‬‬ ‫לסבול אך לא למות‪ ,‬אלא לשרוד!”‬ ‫גורם נפשי עמוק בתוכה שמשפיע השפעה ניכרת על מצבה‬ ‫“מאז שאשתך נפטרה‪ ,‬לעתים אתה בדיכאון ולעתים לא”‪.‬‬
‫המטופל רוכש הבנה ומודעות אחרת‪ ,‬קרי‪ ,‬שפה טיפולית‬ ‫עבודת הדיפרנציאציה הוכנסה לטיפול גם בנושאי עמדותיה‬ ‫הרפואי‪ .‬בעבר עברה טיפולים בדיקור ובשיאצו שלא נתנו‬ ‫בדרך זו מציע המטפל עמדה פחות כוללנית‪ ,‬צנועה יותר‬
‫המכוונת למטרה של שינוי‪.‬‬ ‫של החולה לגבי מחלה‪ ,‬כגון‪“ :‬אמא הייתה תמיד חולה”‪ .‬כאן‬ ‫תוצאות טיפוליות מרשימות‪ .‬כיום החלה ללמוד טאי‪-‬צ’י (אמנות‬ ‫ומכאיבה פחות למטופל‪ .‬היא אינה “לוקחת” מן המטופל את‬
‫יש להדגיש‪ :‬עבודת הדיפרנציאציה אינה מעודדת הכחשה‬ ‫נערך בירור סביב המושג האולטימטיבי של “תמיד” ואפשרות‬ ‫לחימה סינית רכה)‪.‬‬ ‫הדיכאון‪ ,‬אלא מראה לו גם את חצי הכוס המלאה על רקע‬
‫או התעלמות מנושאי הבעיה הטיפולית‪ .‬נהפוך הוא‪ :‬עבודת‬ ‫בדיקת המציאות בעברה של החולה‪ ,‬האם אמה של החולה‬ ‫בהתחלה הטיפול התמקד בנושאים השונים של מחלתה‪,‬‬ ‫חצי הכוס הריקה‪ .‬זוהי עמדה הנשענת על שניות‪ ,‬ניגודיות‬
‫הדיפרנציאציה מאפשרת למטופל להרחיב את רפרטואר‬ ‫הייתה לעתים (לעומת “תמיד”) גם לא חולה‪ ,‬תוך עידודה לספר‬ ‫וכל הפרטים שהיא מספרת על מצבה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נערכו שיחות‬ ‫וקומפלמנטריות‪.‬‬
‫המודעות וההתמודדות שלו‪ ,‬בכך‪ ,‬שהוא לומד לקבל את‬ ‫על זיכרונות ילדות של קשר חם וקרוב עם אמה שלא הייתה‬ ‫טיפוליות על הרפואה המשלימה ותרומתה להבראתה ממחלת‬
‫מוגבלותו‪ ,‬לא מתוך התעלמות‪ ,‬אלא מתוך השלמה עם‬ ‫חולה באותו זמן‪.‬‬ ‫הלופוס שלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬עמדה של ריבוי ‪ -‬בתשובה ל”עמדה של האחד” של המטופל‪,‬‬
‫המציאות‪ ,‬שלפעמים‪ ,‬אכן‪ ,‬קשה ומכבידה‪ .‬השלמה זו מקבלת‬ ‫דוגמאות נוספות מדבריה של החולה המדגימות עבודת‬ ‫לאחר פגישות אחדות החולה התחילה לדבר על המשמעות של‬ ‫מציע המטפל “עמדה של ריבוי”‪:‬‬
‫במהלך הטיפול כותרת של שניות‪ ,‬ניגודיות וקומפלמנטריות‪,‬‬ ‫דיפרנציאציה בעמדותיה הקיצוניות כלפי מחלת אמה ובכלל‪:‬‬ ‫המחלה עבורה ועל האפשרות “שיש בתוכי גורם עמוק המשפיע‬ ‫“היו לך אירועים רבים בעברך שגם לא גרמו לך להיות חרד‬
‫השונה מאוד מהמצב ההתחלתי של הטיפול‪ ,‬שבו המטופל עדיין‬ ‫“אף פעם לא סיפרו לי”‪ ,‬לעומת דברי המטפל‪“ :‬מתי כן ומתי‬ ‫על מצבי הרפואי והגופני”‪ .‬כאן החלה עבודת הדיפרנציאציה‬ ‫ומיואש”‪.‬‬
‫לא שינה דבר בעמדותיו‪ .‬המקרים שהובאו במאמר זה מדגימים‬ ‫לא”; “אף פעם לא ידעתי ולא הבנתי עד כמה היתה אמא חולה”‪,‬‬ ‫בין נושאי המחלה הקשורים לגוף‪ ,‬לבדיקות‪ ,‬לטיפולים ולעולם‬ ‫המטפל מציע כאן עמדה שמתחשבת באירועי עבר נוספים‪,‬‬
‫היטב את השינוי של המטופל במהלך הטיפול‪ ,‬בעזרת עבודת‬ ‫לעומת דברי המטפל‪“ :‬האם היו פעמים שמשהוא בתוכך הבין‬ ‫הרפואי‪ ,‬והנושאים המנוגדים והקומפלמנטריים למחלה‬ ‫חיוביים ושליליים כאחד‪ ,‬שלא הפכו את המטופל בהכרח‬
‫הדיפרנציאציה‪.‬‬ ‫שאמא היתה חולה?” “תמיד חשבו שאני רגישה מדי”‪ ,‬לעומת‬ ‫המתמקדים סביב יצירת משמעות למחלה ובירור מעמיק לגבי‬ ‫לחרד ומיואש‪ .‬עמדה המציעה שניות‪ ,‬ניגודיות וקומפלמנטריות‬
‫לאחרונה נעשה עיבוד לטיפול בהיפנוזה של העבודה‬ ‫דברי המטפל‪“ :‬האם היו גם מצבים בחיי המשפחה שלא תמיד‬ ‫“יש בתוכי גורם עמוק המשפיע על מצבי הרפואי והגופני”‪.‬‬ ‫בתגובותיו של המטופל‪.‬‬
‫הפסיכותרפויטית של מודל מחלה‪/‬אי‪-‬מחלה עם חולים במחלה‬ ‫חשבו שאת רגישה כל‪-‬כך?”‬ ‫כאשר עבודת הדיפרנציאציה הופכת להיות ברורה בחדר‬
‫גופנית ועם אנשים בעלי נכות (‪.)Navon, 2014b‬‬ ‫בהמשך הטיפול‪ ,‬החולה דיברה בעיקר על עברה בבית הוריה‪,‬‬ ‫הטיפול‪ ,‬סיפרה את הדברים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .3‬עמדה רב‪-‬צדדית ‪ -‬בתשובה ל”עמדה החד‪-‬צדדית” של‬

‫‪- 23 -‬‬ ‫‪- 22 -‬‬
‫חפש את הנעלם‪:‬‬ ‫‪1‬אהרנפלד‪ ,‬מ’ ונבון‪ ,‬ש’ (‪ .)2002‬המחלה כחוויה משותפת‪ .‬הוצאת דיונון‪.‬‬
‫מקורות‬
‫‪.1‬‬
‫הפסיכולוג בשדה השיקום הפסיכיאטרי‬ ‫‪2‬אוגדן‪ ,‬ת’ (תשס”א)‪ .‬הקצה הפרימיטיבי של החוויה‪ .‬הוצאת עם‪-‬עובד‪.‬‬
‫‪3‬ויניקוט‪ ,‬ד”ו (תש”ס)‪ .‬משחק ומציאות‪ .‬הוצאת עם‪-‬עובד‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫אילנית חסון‪-‬אוחיון ודיויד רועה*‬ ‫‪4‬פרויד‪ ,‬ז’ (תש”ל‪-‬א)‪ .‬מסות נבחרות‪ :‬הלא מודע‪ .‬כתבי זיגמונד פרויד‪ ,‬כרך רביעי‪ .‬הוצאת דביר‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪5‬פרויד‪ ,‬ז’ (תש”ל‪-‬ב)‪ .‬מסות נבחרות‪ :‬פסיכולוגיה של ההמון ואנאליזה של האני‪ .‬כתבי זיגמונד פרויד‪ ,‬כרך רביעי‪ .‬הוצאת דביר‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪6. Benjamin, J. (1990). An outline of intersubjectivity: the development of recognition. Psychoanal. Psychol., 7:33-46.‬‬
‫תחומי החיים‪ .‬תפיסה זו התחקתה היסטורית אחר גישתו של‬ ‫תקציר‬
‫אבי הקלסיפיקציה בפסיכיאטריה‪ ,‬קרפלין‪ ,‬שנתן למחלת‬ ‫תחום השיקום הפסיכיאטרי נועד לתת מענה אינטר‪-‬‬ ‫‪7. Benjamin, J. (1995). Recognition and Destruction: An Outline of Intersubjectivity In Like Subjects, Love Objects: Essays on‬‬
‫הסכיזופרניה את השם “שיטיון נעורים” (דמנציה פריקוקס) לפני‬ ‫דיסציפלינרי לאנשים עם מחלות נפש קשות ולקדם את תהליך‬ ‫‪Recognition and Sexual Differences. New Haven: Yale University Press.‬‬
‫יותר ממאה שנים‪ ,‬ואפיין אותה בהידרדרות מוקדמת בחשיבה‪,‬‬ ‫החלמתם על ידי התאמה ויישום של עקרונות ושיטות התערבות‬ ‫‪8. Broyard, A. (1992). Intoxicated by my illness. New York: Fawcett, Columbine.‬‬
‫ברגש‪ ,‬בהתנהגות ובמוטיבציה‪ .‬תפיסה זו השתלבה בתאוריות‬ ‫שיקומיות‪ .‬למרות התפתחויות נרחבות בתחום זה בכלל ובתחום‬ ‫‪9. Freud, S. (1920/1955) Beyond the pleasure principle. In J. Strachey (Ed. and Trans.) The standard edition of the complete‬‬
‫אטיולוגיות שראו במשפחות המטופלים כבעלות דיספונקציות‬ ‫הפסיכותרפיה עם אנשים עם מחלות נפש בפרט‪ ,‬קיים תת‪-‬‬ ‫‪psychological works of Sigmund Freud (Vol. 18, pp. 1-64). London: Hogarth.‬‬
‫ופתולוגיות שמובילות לליקויים פסיכיאטריים (& ‪Brown, Birley‬‬ ‫ייצוג של פסיכולוגים בשדה השיקום הפסיכיאטרי‪ .‬במאמר זה‬ ‫‪10. Jaber, E., Trilling, F.S. & Kelso, E.B. (1997). The circle of change: An approach to difficult clinical interactions. Families,‬‬
‫‪ .)Wing, 1972; Hirsch & Leff, 1975‬מאז נעשו מאמצים בתחום‬ ‫ייסקרו ההתפתחויות המרכזיות בתחום השיקום הפסיכיאטרי‪,‬‬ ‫‪Systems & Health, 15, 163-174.‬‬
‫המחקרי שהובילו להבנה מחודשת ושונה של מחלות הנפש‬ ‫הסיבות האפשריות להיעדרות היחסית של פסיכולוגים משדה‬ ‫‪11. Klein, M. & Riviere, J. (1953). Love, Hate, and Reparation. Psycho-Analytical Epitomes, 2, London: Hogarth Press.‬‬
‫הקשות‪ ,‬שאינה מאופיינת בהידרדרות בלתי נמנעת ובהאשמה‬ ‫זה והחשיבות הרבה שבהשתלבות הפסיכולוג כחלק אינטגרלי‬ ‫‪12. Kohut, H. (1984). How does Analysis Cure. Paul Stepansky (Ed).University of Chicago Press.‬‬
‫של המשפחה‪.‬‬ ‫בעבודת הצוות שמקדמת את ההחלמה והשיקום של אנשים‬
‫מאז שנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬של המאה הקודמת‪ ,‬ההסבר האטיולוגי‬ ‫‪13. Kretch, D. & Crutchfield, R.S. (1962). Elements of psychology. New York: Alfred A. Knopf.‬‬
‫עם מחלות נפש קשות‪.‬‬
‫המקובל למחלות נפש קשות כולל את מודל פגיעות‪-‬לחץ‬ ‫‪14. Madanes, C. (1982). Strategic family therapy. San Francisco: Jossey-Bass Publishers.‬‬
‫(‪ )Nuechterlein & Dawson, 1984; Zubin & Spring, 1977‬שטוען‬ ‫שיעור האנשים המתמודדים עם מחלות נפש קשות עומד‬ ‫‪15. McDaniel S., Hepworth J. & Doherty W.J. (1992a). The biopsychosocial systems model. In: McDaniel S., Hepworth J., Doherty‬‬
‫כי היווצרות מהלך המחלה ותוצאות המחלה מושפעים משילוב‬ ‫על כ‪ 8%-‬מהאוכלוסייה הבוגרת (‪ .)Kessler et al., 2003‬המונח‬ ‫‪W.J., Medical family therapy. New York, Basic Books.‬‬
‫“מחלות נפש קשות” מתייחס למחלות כמו סכיזופרניה‪,‬‬ ‫‪16. Minuchin S. & Fishman H.C. (1981). Family therapy techniques. Cambridge MA, Harvard University Press.‬‬
‫הפרעה סכיזואפקטיבית‪ ,‬הפרעה בי‪-‬פולרית ודיכאון קליני‪.‬‬ ‫‪17. Mitchell, S. (1988). Relational Concepts in psychoanalysis. Cambridge, MA: Harvard University Press.‬‬
‫הפרעות שונות אלו מתקבצות יחד תחת ההגדרה של‬ ‫‪18. Navon, S. (1999). The non-illness intervention model: Psychotherapy for physically ill patients and their families. The American‬‬
‫מחלות נפש קשות בשל הדמיון באפיונים ובעוצמה של‬ ‫‪Journal of Family Therapy 27, 3, July-September, 251-270.‬‬
‫הליקויים והנכות הנלווית שלהם בתחום התפקוד שהם‬ ‫‪19. Navon, S. (2005a). The illness/non-illness treatment model: Psychotherapy for physically ill patients and their families. The‬‬
‫מעבר לאבחנה (‪.)Iyer et al., 2005; Kessler et al., 2003‬‬ ‫‪American Journalof Family Therapy, 33, 103-116.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הדומיננטיות שבמחלות אלו היא מחלת‬
‫‪20. Navon, S. (2005b). Listening to Illness/Non-Illness motifs: A case of fibromyalgia. Families Systems and Health, 23, 3, 358-‬‬
‫הסכיזופרניה‪ ,‬ולרוב היא משמשת כאב‪-‬טיפוס בדיון‬ ‫‪361.‬‬
‫במחלות נפש קשות (‪.)Iyer et al., 2005‬‬
‫‪21. Navon, S. (2014a). The Dual-Dialectical Conceptualization in Psychotherapy. American Journal of Psychotherapy, accepted‬‬
‫המונח “שיקום פסיכיאטרי” מתייחס להתאמה וליישום של‬ ‫‪for publication.‬‬
‫עקרונות ושיטות התערבות שיקומיות‪ ,‬שפותחו במטרה‬
‫‪22. Navon, S. (2014b). The Illness/Non-Illness Model: Hypnotherapy for Physically Ill Patients. American Journal of Clinical‬‬
‫לסייע לאנשים המתמודדים עם מחלות נפש (& ‪Bond‬‬
‫‪Hypnosis, 57:1, 68-79.The Oxford English Reference Dictionary (1996). Oxford University Press.‬‬
‫‪ .)Resnick, 2000‬יעד מרכזי של השיקום הפסיכיאטרי הנו‬
‫‪23. Penn, P. (1985). Feed-forward: Future questions, future maps. Family Process 24: 299-310.‬‬
‫יצירת סביבה מקדמת שתאפשר לאנשים שמתמודדים‬
‫עם מחלות נפש קשות לקבל הזדמנות ככל האדם‬ ‫‪24. Rolland J. (1994) Families, illness and disability - An integrative treatment model. New York, Basic Books.‬‬
‫לעבוד ולחיות בקהילה‪ ,‬ליהנות מחיי חברה באווירה‬ ‫‪25. de Shazer, S., Berg, I.K., Lipchik, E., Nunnally, E., Molnar, A., Gingerich, W. & Weiner-Davies, M. (1986). Brief therapy:‬‬
‫מכבדת ותומכת ולהשיג את מטרות חייהם תוך קידום‬ ‫‪Focused solution development. Family Process, 25, 207-222.‬‬
‫תהליך החלמתם‪ .‬תחום השיקום הפסיכיאטרי נולד כחלק‬ ‫‪26. de Shazer, S. (1988). Clues: Investigating solutions in brief therapy. New York: W.W. Norton.‬‬
‫מהתפתחויות משמעותיות במחקר ובהמשגה של מחלות‬ ‫‪27. de Shazer, S. (1991). Putting differences to work. New York: W.W. Norton.‬‬
‫נפש קשות שהתרחשו בעשורים האחרונים‪ .‬התפתחויות‬
‫‪28. Stern, D.N. (1985). The interpersonal world of the infant: a view from psychoanalysis and developmental psychology. New‬‬
‫אלו קשורות לשינויים בתפיסת מהלך המחלה‪ ,‬תוצאות‬ ‫‪York, Basic Books.‬‬
‫של פגיעות ביולוגית‪ ,‬גורמים סביבתיים (כולל גורמי תמיכה)‬ ‫המחלה וההתמודדות איתה‪ ,‬ונבעו והשפיעו הן על המחקר‬
‫‪29. Watzlawick, P., Fisch, R. & Weakland, J. (1975). Change. New York: Basic Books.‬‬
‫ויכולות התמודדות‪ .‬במקביל‪ ,‬בעקבות מחקרים חלוצים שאתגרו‬ ‫בתחום והן על תהליכים חברתיים ועל המדיניות של הקצאת‬
‫את ההנחה שסכיזופרניה מובילה בהכרח לדעיכה‪ ,‬התבססה‬ ‫‪30. Watzlawick, P. (1978). The language of change. New York: Basic Books.‬‬
‫שירותים והטמעתם‪.‬‬
‫התפיסה כי קיימת הטרוגניות במהלך המחלה לאורך זמן‪,‬‬ ‫בעבר‪ ,‬מחלות נפש קשות‪ ,‬ובעיקר סכיזופרניה‪ ,‬נתפסו באופן‬ ‫‪31. Waxman, D. (2005). Don’t just do something, Families Systems and Health, 23, 3, 362-363 (A commentary).‬‬
‫וכי אנשים רבים שמתמודדים עם מחלות נפש חווים שיפור‬ ‫פסימי כמחלות שבהכרח מובילות להידרדרות מתמשכת בכל‬ ‫‪32. White, M. (1986). Negative explanation, restraint, and double description: A template for family therapy. Family Process, 25,‬‬
‫‪169-184.‬‬
‫* ד”ר אילנית חסון‪-‬אוחיון‪ ,‬המחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫‪33. White, M. & Epston, D. (1990). Narrative means to therapeutic ends. New York: Norton.‬‬
‫* פרופ’ דיויד רועה‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬

‫‪- 25 -‬‬ ‫‪- 24 -‬‬
‫להשתפר דרך שימוש בעקרונות אלו (‪.)Hasson-Ohayon, 2012‬‬ ‫‪ .)al., 2005‬היישום של התערבויות שונות אלו מלווה במחקר‪,‬‬ ‫לאחר תקופה זו שבה פחת העניין והיישום של גישות אנליטיות‬ ‫משמעותי בחייהם (‪ .)Harding et al., 1987‬ממצאים עקביים‬
‫הספרות הגדלה בנוגע לליקויים במטא‪-‬קוגניציה והצורך לתת‬ ‫והוכחות לאפקטיביות שלהן מצטברות בשנים האחרונות בעולם‬ ‫פסיכודינאמיות לטיפול באנשים עם סכיזופרניה‪ ,‬החלה תקופה‬ ‫אלו היו מהפכניים בהקשר שבו פורסמו מאחר שפתחו פתח‬
‫לכך מענה טיפולי בקרב אנשים עם מחלות נפש קשורה גם‬ ‫ובארץ (למשל‪ ,‬מחקרים בארץ‪Hasson-Ohayon et al., 2007; :‬‬ ‫שבה המיקוד הטיפולי כלל דגש על תרופות ומאמצים שיקומיים‬ ‫נרחב למחקר ולשאלות קליניות בנוגע לגורמים שיכולים לתרום‬
‫לשימוש בגישה נרטיבית שהוזכרה קודם לכן‪ .‬כמו הגישה‬ ‫‪Roe et al., 2009; Garber-Epstein et al., 2013; Levy-Frank et‬‬ ‫לפיתוחם של כישורים תפקודיים וחיזוק הקשר עם משאבים‬ ‫לאותו שיפור‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אכן אנשים עם מחלות נפש קשות‬
‫האינטר‪-‬סובייקטיבית‪ ,‬גם הגישה הנרטיבית שמה דגש על‬ ‫‪.)al., 2011; Hasson-Ohayon et al., 2014‬‬ ‫בקהילה (‪ .)Hamm et al, 2013‬רק בתחילת שנות ה‪ 90-‬של‬ ‫יכולים לחוות שיפור משמעותי בחייהם‪ ,‬נשאלה השאלה כיצד‬
‫חוויית העצמי ורפלקציה עצמית‪ ,‬ובכך יכולה לשפר יכולות של‬ ‫לצד התפתחויות אלו קיים בשנים האחרונות עניין מחודש בגישות‬ ‫המאה הקודמת‪ ,‬הפיסכותרפיה חזרה לתמונה בתחום הטיפול‬ ‫לקדם שיפור זה ולתמוך בתהליכי החלמה הכוללים יצירת חיים‬
‫מטא‪-‬קוגניציה (‪.)Lysaker et al., 2010‬‬ ‫הפסיכודינאמיות בהקשר של אנשים עם מחלות נפש קשות כמו‬ ‫באנשים עם הפרעות נפשיות קשות כגון פסיכוזה‪ .‬טיפול‬ ‫בעלי משמעות אישית‪ ,‬מימוש עצמי והתפתחות למרות מגבלות‬
‫סכיזופרניה (‪.)Rosenbaum et al., 2005; Rosenbaum et al., 2012‬‬ ‫קוגנטיבי התנהגותי (‪Cognitive behavioral psychotherapy,‬‬ ‫המחלה (‪.)Deegan, 1988; Anthony, 1993‬‬
‫המרוץ קדימה של השיקום הפסיכיאטרי‪,‬‬ ‫עניין זה קשור במחלוקת הרחבה יותר בין גישות פסיכודינאמיות‬ ‫‪ ,)CBT‬שפותח במקור לטיפול באנשים עם דיכאון‪ ,‬החל לקבל‬ ‫בתחום השיקום הפסיכיאטרי עובדים אנשי מקצוע‬
‫והפסיכולוג ‪ -‬נשאר מאחור?‬ ‫וגישות קוגניטיביות התנהגותיות (‪ )Tarrier et al., 2002‬ובטענה‬ ‫תמיכה על היישום שלו עם אנשים עם פסיכוזה‪ .‬הגישה של‬ ‫מדיסציפלינות שונות כגון רפואה‪ ,‬סיעוד‪ ,‬עבודה סוציאלית‪,‬‬
‫נראה שמגוון האפשרויות והעושר שקיים בתחום הפסיכותרפיה‬ ‫לאקוויוולנטיות בתרומה של הגישות השונות בתחום מחלות הנפש‬ ‫הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי לאנשים עם פסיכוזה משלבת‬ ‫טיפול באמנויות‪ ,‬חינוך‪ ,‬ריפוי בעיסוק ופסיכולוגיה‪ .‬אופיו‬
‫עם אנשים עם מחלות נפש מקבל ביטוי חלקי בשדה השיקום‬ ‫הקשות ולכך שיש לחקור גם את האפקטיביות של טיפולים‬ ‫בתוכה את מודל פגיעות‪-‬הלחץ שהוזכר קודם לכן‪ ,‬עם ההנחה‬ ‫האינטרדיסציפלינרי של שדה השיקום הפסיכיאטרי מהותי‬
‫הפסיכיאטרי‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההתקדמות העצומה וההתפתחויות הרבות‬ ‫דינאמיים (‪.)Paley & Shapiro, 2002; Shapiro & Paley, 2002‬‬ ‫כי האופן שבו אנשים מפרשים חוויה משפיע על האופן שבו‬ ‫לקידום תהליכי ההחלמה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬חשוב לציין כי במקומות‬
‫בשדה השיקום הפסיכיאטרי אינן משלבות באופן אינטגרלי‬ ‫ביסוס פרדיגמת ההחלמה ותחום השיקום הפסיכיאטרי הדגישו‬ ‫הם מרגישים ומתנהגים‪ ,‬ולכן יש משמעות לתוכן הסימפטום‬ ‫רבים קיים תת‪-‬ייצוג של פסיכולוגים בשדה זה (;‪Roe et al., 2006‬‬
‫תהליכים פסיכותרפויטיים‪ .‬כאמור‪ ,‬יש תת‪-‬ייצוג של פסיכולוגים‬ ‫את החשיבות במיקוד בחוויית העצמי‪ ,‬ותרומתן הפוטנציאלית‬ ‫הפסיכוטי ולא רק לקיומו (‪ .)Kingdon & Turkington, 2004‬מגישה‬ ‫‪ .)Corrigan, 1995; Mueser et al., 2013‬כך‪ ,‬שירותים פסיכולוגיים‬
‫בשדה זה ונראה כי נדרש שינוי מערכתי‪ ,‬הכשרתי וחברתי על‬ ‫של גישות דינאמיות‪ ,‬אינטר‪-‬סובייקטיביות ונרטיביות להשתמש‬ ‫זו נובע כי התערבויות קוגניטיביות שמבוצעות בתוך קשר חם‬ ‫של אבחון ופסיכותרפיה כמעט שאינם חלק אינטגרלי מתהליך‬
‫מנת לקדם שירותים פסיכולוגיים בעבודה עם אנשים עם מחלות‬ ‫בידע של האדם על עצמו ועל חווייתו על מנת לקדם תהליך של‬ ‫ושיתופי יכולות להפחית את חומרת הסימפטומים של המחלה‬ ‫השיקום הפסיכיאטרי‪ .‬בהמשך המאמר נציע הסברים להיעדרות‬
‫נפש קשות‪ .‬להלן יובאו סיבות אפשריות להיעדרות היחסית של‬ ‫החלמה (‪.)Hamm et al., 2013‬‬ ‫על ידי שינוי של אמונות לא אדפטיביות ביחס לסימפטומים‬ ‫היחסית של הפסיכולוג משדה השיקום הפסיכיאטרי‪ ,‬ונטען‬
‫הפסיכולוג משדה השיקום הפסיכיאטרי ויוצעו דרכים שונות‬ ‫פרדיגמת ההחלמה הובילה אפוא לשימוש בגישה אינטגרטיבית‬ ‫(‪.)Kingdon & Turkungton, 2004; O’Connor & Lecomte, 2011‬‬ ‫לחשיבות הפוטנציאלית של השתלבות הפסיכולוג בתחום‪.‬‬
‫לשינוי מצב זה‪.‬‬ ‫בפסיכותרפיה עם אנשים עם הפרעות נפשיות קשות‪ ,‬וניתן‬ ‫כך‪ ,‬בטיפול קוגניטיבי התנהגותי‪ ,‬ההתייחסות לדלוזיות‬ ‫הטיעון שנציג יתמקד בחשיבותה של פסיכותרפיה עבור אנשים‬
‫ניתן למנות כמה הסברים להיעדרות היחסית של פסיכולוגים‬ ‫לראות ספרות ענפה בשנים האחרונות שדנה ומציגה מודלים‬ ‫ולהלוצינציות תכלול שימוש בטכניקות של ניסוי התנהגותי‪,‬‬ ‫עם מחלות נפש אך יתייחס גם לשירותים נוספים שהפסיכולוג‬
‫משדה השיקום הפסיכיאטרי‪ .‬ראשית‪ ,‬נראה כי עבודה‬ ‫אינטגרטיביים אלו (ראו סקירה של ‪ .)Hamm et al., 2013‬ב‪2012-‬‬ ‫“שאלה פריפרילאית” ו”שרשרת היסקית” על מנת לבחון את‬ ‫יכול לספק במסגרת תפקידו‪ .‬לשם הדיון בפסיכותרפיה‬
‫פסיכותרפויטית עם אנשים עם מחלות נפש קשות מאתגרת‬ ‫אף יצא כרך מיוחד בתחום של מחלות נפש קשות בכתב‬ ‫מערכת האמונות שמובילה לסיפמטום ואת המשמעות האישית‬ ‫בעבודה עם אנשים עם מחלות נפש קשות נציג תחילה סקירה‬
‫את הפנטזיות השכיחות של פסיכולוג בתחילת הדרך שמדמיין‬ ‫העת ‪ Journal of Psychotherapy Integration‬שהוקדש כולו‬ ‫של הסימפטום עבור המטופל (לפירוט ראו סקירה של חסון‪-‬‬ ‫היסטורית קצרה על הנושא‪ ,‬ולאחר מכן נדון בגישות הקיימות‬
‫את עצמו עובד עם מטופלים בעלי יכולת אינטרוספקטיבית‪,‬‬ ‫לנושא האינטגרציה בפסיכותרפיה עבור אנשים עם מחלות‬ ‫אוחיון‪ ,‬רועה ופרידמן‪ .)2011 ,‬גישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי‬ ‫כיום ובחשיבותם של נגישות וזמינות השירותים הפסיכולוגיים‬
‫מוטיבציה ותובנה‪ .‬פעמים רבות אנשים עם מחלות נפש קשות‬ ‫נפש קשות‪ .‬כך‪ ,‬הולך ומתבסס השילוב של גישות מהעולם‬ ‫זכתה לגיבוי מחקרי רב ועקבי ולכן אומצה במדינות רבות‬ ‫עבור אוכלוסייה זו‪.‬‬
‫לא מפגינים תובנה למצבים‪ ,‬והיכולת הרפלקטיבית שלהם‬ ‫הדינאמי עם גישות מהעולם הקוגניטיבי התנהגותי (ראו למשל‬ ‫כטיפול שבשגרה (;‪Freedman et al., 2008; Lysaker et al., 2009‬‬
‫פגועה (‪ .)Amador et al., 1991‬תופעות אלו מאתגרות את‬ ‫‪ ,)Hasson-Ohayon, 2012‬כמו גם שילוב של גישה נרטיבית עם‬ ‫;‪Sensky et al., 2000; Gumley et el., 2003; Rector & Beck, 2002‬‬ ‫מבט היסטורי קצר על פסיכותרפיה ואנשים עם‬
‫היכולת לבסס קשר טיפולי והסכמה על מצבו של המטופל‬ ‫גישה קוגניטיבית התנהגותית על מנת לקדם החלמה וחוויית‬ ‫‪ .)Dixon et al., 2010; Pilling et al., 2002‬גישה זו לטיפול באנשים‬ ‫מחלות נפש‬
‫(‪ )Hasson-Ohayon et al., 2011; Davis et al., 2011‬ומצריכות‬ ‫עצמי בעל ערך‪ .‬יישום זה מתרחש גם בתחום של הטיפול‬ ‫עם סכיזופרניה אמנם שמה לה כמטרה ראשונית את הפחתת‬ ‫מעניינת העובדה כי עם ביסוסה של הפסיכותרפיה כאפשרות‬
‫מהפסיכולוג להשקיע ב‪ ,reaching out-‬ולעתים גם לוותר על‬ ‫הקבוצתי‪ .‬למשל‪ ,‬פותחה התערבות אינטגרטיבית ממוקדת‬ ‫התסמונת הפסיכיאטרית‪ ,‬אך מאז ראשיתה פותחו התערבויות‬ ‫טיפולית ממשית אנשים עם מחלות נפש קשות לא נתפסו‬
‫התפיסה שתובנה הנה הכרחית על מנת להניב תוצאות טיפול‪.‬‬ ‫להפחתת סטיגמה עצמית (‪NECT: Narrative Enhancement‬‬ ‫רבות מבוססות ‪ CBT‬לקידום מטרות נוספות‪.‬‬ ‫כלקוחות פוטנציאליים של שיטת טיפול זו‪ .‬פרויד טען כי ללא‬
‫אכן נמצא כי תובנה למחלות נפש היא בעלת השלכות חיוביות‬ ‫‪ )Yanos et al., 2011( )and Cognitive Therapy‬שמיושמת כיום‬ ‫התערבויות שיקומיות רבות בטיפול באנשים עם הפרעות‬ ‫היכולת לבסס קשר טרנספריאלי ולהיות בעל תובנה‪ ,‬לא‬
‫ושליליות כתלות במשמעות שהאדם משייך לקיום המחלה‬ ‫בארץ‪ ,‬בארצות הברית ובשוודיה‪ ,‬ושמה לה כמטרה להפחית‬ ‫נפשיות קשות נשענות על מודל ‪ CBT‬ושמות להן למטרה הן‬ ‫ניתן להפיק מפסיכואנליזה (‪ .)Freud, 1905; Freud 1957‬יחד‬
‫(‪ ,)Lysaker et al., 2007; Roe & Kravetz, 2003‬אך לצד ממצאים‬ ‫את חוויית הסטיגמה המופנמת של אנשים עם מחלות נפש‪.‬‬ ‫את שיפור התפקוד בתחומי חיים שונים והן את שיפור איכות‬ ‫עם זאת‪ ,‬החל משנות הארבעים של המאה הקודמת החלו‬
‫אלו אנשי מקצוע רבים מתקשים לוותר על ערכה החיובי‬ ‫ממצאי מחקרים תומכים ביעילותה (;‪Roe et al., 2010; 2013‬‬ ‫החיים והחוויה של העצמי‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ניהול מחלה והחלמה‬ ‫להצטבר דיווחים על פסיכותרפיה פסיכואנליטית עם אנשים‬
‫של התובנה‪ ,‬ומצפים מהאדם עם המחלה להכיר בכך שהוא‬ ‫‪.)Yanos et al., 2012‬‬ ‫(‪ )Gingerich & Mueser, 2005‬הנה התערבות מבוססת ‪CBT‬‬ ‫עם סכיזופרניה (‪Fromm-Reichmann, 1954; Hill, 1957; Searles,‬‬
‫חולה ואף לאמץ את תפקיד החולה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נראה שלעתים‬ ‫בשנים האחרונות מודגשת גם החשיבות ביישום תובנות‬ ‫שמטרתה לעזור לאנשים לנהל את מחלתם ולהתקדם לעבר‬ ‫‪ ,)1965; Sullivan, 1962; Knight, 1946‬אשר הראו כי אנשים עם‬
‫איש המקצוע מתייחס ליכולת לרפלקציה ולתובנה כמשתנה‬ ‫ועקרונות מהגישה האינטר‪-‬סובייקטיבית אל תוך עבודת‬ ‫מטרות אישיות משמעותיות עבורם‪ ,‬והתערבות של אימון‬ ‫סכיזופרניה הגיבו באופן חיובי לפסיכותרפיה‪ ,‬וחלקם אף דיווחו‬
‫דיכוטומי אף שישנה הטרוגניות רבה באופן שבו אנשים עם‬ ‫השיקום הפסיכיאטרי (ירושלמי‪ ;2008 ,‬ירושלמי ורועה‪;2008 ,‬‬ ‫בקוגניציה ואינטראקציה חברתית (‪ )Roberts et al., 2014‬הנה‬ ‫על צורות שונות של החלמה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬המחקר לא הצליח‬
‫מחלות נפש קשות מבטאים יכולות אלו‪ .‬לא ניתן להתייחס‬ ‫‪ .)Hasson-Ohayon, 2012; Yerushalmi, 2014‬בהקשר זה נטען‬ ‫התערבות מבוססת ‪ CBT‬שמטרתה לשפר מיומנויות חברתיות‬ ‫לגבות דיווחים אנקדוטיאליים אלו‪ ,‬ופסיכותרפיה פסיכואנליטית‬
‫אפוא לאדם כבעל תובנה או כחסר תובנה אלא כבעל תובנה‬ ‫כי שילוב חשיבה ועקרונות מגישה זו אל עולם השיקום יכול‬ ‫ובכך לענות על אחד הצרכים המרכזיים של אנשים עם‬ ‫לא הוכחה כאפקטיבית עבור אנשים עם סכיזופרניה (‪May‬‬
‫במידה מסוימת וביחס לתופעות מסוימות שקשורות במצבו‪.‬‬ ‫לקדם את הסיכוי שהאינטראקציות הבין‪-‬אישיות המרכיבות‬ ‫מחלות נפש קשות (‪ .)Coursey et al., 1995‬בהתערבויות אלו‬ ‫‪ .)et al., 1964; Messier et al., 1969‬בנוסף‪ ,‬הייתה טענה כי‬
‫שנית‪ ,‬יש ראיות לכך שאנשי מקצוע עדיין מחזיקים בסטיגמות‬ ‫את המפגש השיקומי‪ ,‬יהיו מגדלות ומעצימות עבור המטופל‬ ‫קיים שימוש בטכניקות שמאתגרות את המסקנות שאליהן‬ ‫העניין בתאוריות פסיכואנליטיות בתחום של סכיזופרניה פחת‬
‫כלפי אנשים עם מחלות נפש (‪ ,)Van Dorn et al., 2005‬ותופסים‬ ‫(ירושלמי‪ .)Yerushalmi, 2014 ;2008 ,‬עקרונות הגישה האינטר‪-‬‬ ‫המטופל מגיע באינטראקציות חברתיות‪ ,‬ומלמדים כלים‬ ‫בשל ההזנחה שלהן את הפנומנולוגיה של המחלה ומיקוד‬
‫אותם כאשמים במחלתם‪ ,‬כמסוכנים וככאלה שלא יכולים‬ ‫סובייקטיבית כוללות את הדגש על הקשר ההדדי והדו‪-‬כיווני‬ ‫לבחינת אותן מסקנות ולחשיבה גמישה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנן גם‬ ‫היתר שלהם בהסבר האטיולוגי של דיספונקציות משפחתיות‬
‫“להגיע רחוק” (כפי שבא לידי ביטוי בהגדרה “לא בר שיקום”‬ ‫שבמפגש הטיפולי כמו גם בהכרה ההדדית באחר (‪.)Aron, 1996‬‬ ‫התערבויות קוגניטיביות התנהגותיות שמכוונות להתייחס לקו‪-‬‬ ‫(‪ .)Hartwell, 1996; Lysaker et al., 2010‬למרות היעדר התימוכין‪,‬‬
‫שנמצאה בשימוש)‪ .‬הטיפול בהם יכול להיתפס כמאיים וכפחות‬ ‫עקרונות אלו משתלבים עם ספרות עדכנית שטוענת לצורך‬ ‫מורבידיות של פוסט‪-‬טראומה ומחלות נפש קשות (‪Mueser et‬‬ ‫לתאוריה שטענה כי משפחות תורמות או אחראיות להתפרצות‬
‫אטרקטיבי ומעניין‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬לעתים נראה כי גם המטפלים‬ ‫לשפר יכולות מטא‪-‬קוגניטיביות בקרב אנשים עם מחלות נפש‬ ‫‪ .)al., 2008‬לבסוף‪ ,‬ישנן גם התערבויות משפחתיות קוגניטיביות‬ ‫המחלה היו השלכות שליליות מרחיקות לכת כגון הכתמת‬
‫של אנשים עם מחלות נפש (כולל הפסיכולוגים) חווים בעצמם‬ ‫קשות מאחר שהיכולת לרפלקציה על העצמי והאחר מתפתחת‬ ‫התנהגותיות עם דגשים פסיכוחינוכיים שמקנים למשפחה‬ ‫בני המשפחה‪ ,‬והן גרמו להתרחקות מתאוריות פסיכודינמיות‬
‫מעין סטיגמה‪ ,‬תופעה דומה לזו שחווים בני משפחה‪ ,‬שנקראית‬ ‫בתוך מרחב אינטר‪-‬סובייקטיבי (‪ ,)Cortina & Liotti, 2010‬ויכולה‬ ‫ידע וכלים להתמודדות עם המחלה והשלכותיה (‪Resnick et‬‬ ‫(‪.)Hamm et al., 2013‬‬

‫‪- 27 -‬‬ ‫‪- 26 -‬‬
‫ידע וכלים מהעולם הנרטיבי והאינטר‪-‬סובייקטיבי להתמודדות‬ ‫סטיגמה על ידי אסוציאציה (‪ .)Goffman, 1963‬בתהליך סטיגמתי‬
‫קנאביס רפואי לנפגעי ראש‬ ‫עם מצבים במפגש הטיפולי שבהם יש תחושה של בלבול‬
‫בחוויית העצמי (‪ )Lysaker et al., 2007‬יכולה לסייע למטפל‬
‫זה‪ ,‬האפליה מורחבת לאנשים שקשורים לאדם שכלפיו קיימת‬
‫הסטיגמה הראשונית (‪ .)Corrigan & Miller, 2004‬האפשרות‬
‫אלעד אומר*‬ ‫בעבודתו ולקדם את האפשרות עבור המטופל לפתח חוויית‬ ‫לחוויה סטיגמתית זו והיעדר היוקרה החברתית לאלו העוסקים‬
‫עצמי קוהרנטית ואינטגרטיבית‪ .‬באופן דומה‪ ,‬הקנייה של גישות‬ ‫בתחום מהווים מכשול משמעותי לשילוב של פסיכולוגים בשדה‬
‫של בעלי חיים הדגימו את ההשפעה המגנה של קנבינואידים‬ ‫קנאביס (‪ )Cannabis‬משמש אמצעי טפול למצבי חולי שונים‪,‬‬ ‫קוגניטיביות התנהגותיות ממוקדות להפחתת סימפטומיים‬ ‫השיקום הפסיכיאטרי‪.‬‬
‫מסוימים על המוח באמצעות מעורבותם באינהיביציה של תשדורת‬ ‫והמחקר בעניין השפעותיו הקליניות העמיק מאז גילוי תכונותיו‬ ‫(למשל‪ )Rector and Beck, 2002 ,‬יכולה גם כן לסייע לפסיכולוג‬ ‫בנוסף לאלו‪ ,‬מרבית תוכניות ההכשרה בפסיכולוגיה בארץ‬
‫גלוטמטרגית‪ ,‬תהליכים אנטי‪-‬אוקסידנטיים ופעילות אנטי‪-‬דלקתית‪,‬‬ ‫הפסיכואקטיביות בשנות השישים‪ .‬למרות התפקיד הפוטנציאלי‬ ‫ובכך להפחית את הבלבול והמצוקה שעלולים להתרחש בעקבות‬ ‫ובארצות הברית אינן מכינות אנשי מקצוע לעבודה בתחום‬
‫אם כי המנגנון שעל פיו פועלת השפעה זו אינו ברור לחלוטין‬ ‫שיש לקנאביס בהגנה על המוח‪ ,‬ועל אף ריבוי המחקרים שבחנו את‬ ‫מאפיינים שונים של המחלה‪ .‬קיומה של הכשרה והדרכה בגישת‬ ‫השיקום הפסיכיאטרי (‪.)Roe et al., 2006; Mueser et al., 2013‬‬
‫(‪.)Biegon, 2004; Maas et al., 2006‬‬ ‫מעורבותו במחלות כרוניות ונוירודגנרטיביות שונות‪ ,‬קיימות עדויות‬ ‫החלמה חשובה לא רק על מנת לספק לפסיכולוג כלים עדכניים‬ ‫פער זה בין ההכשרה לבין הנדרש בשטח יוצר אצל הפסיכולוג‬
‫מעטות שעניינן השפעותיו על אוכלוסיית נפגעי הראש‪ .‬על רקע‬ ‫מבוססי ראיות‪ ,‬אלא גם על מנת לאתגר תפיסות סטיגמטיות‬ ‫תחושה של היעדר קומפטנטיות‪ .‬לתחושה זו יכולות להתלוות‬
‫הקשיים עמם מתמודדים נפגעי ראש‪ ,‬לעתים עולה התייחסותם‬ ‫של המטפל כלפי אנשים עם מחלות נפש קשות (‪Roe et al.,‬‬ ‫גם חוויות קאונטר‪-‬טרנספריאליות שונות שקשורות במפגש‬
‫לשימוש בקנאביס כהתוויה רפואית בתוך המפגש הטיפולי‪ ,‬ולא‬ ‫‪.)2006‬‬ ‫עם מחלות נפש‪ .‬התגובות הקאונטר‪-‬טרנספריאליות הן כמובן‬
‫אחת לאחר שניסיון תרופתי קודם כשל בהטבת מצבם‪ .‬הסקירה‬ ‫עם הכשרה מתאימה והדרכה מלווה שעקביות עם גישת‬ ‫אינסופיות באפשרותן ותלויות במטפל‪ ,‬במטופל ובמפגש‬
‫הנוכחית מציגה את הממצאים הקיימים בתחום רב חשיבות זה‪ ,‬תוך‬ ‫ההחלמה‪ ,‬עבודת הפסיכולוג בשדה השיקום הפסיכיאטרי‬ ‫הייחודי ביניהם‪ ,‬אך יש בסטינג הספציפי נטייה לעורר פעמים‬
‫תיאור השפעות הקנאביס הן בהיבט הקוגניטיבי והן בהיבט הרגשי‪-‬‬ ‫יכולה להיות בעלת תרומה משמעותית לקידומם ולהתפתחותם‬ ‫רבות תחושה של בלבול וחוסר אונים שנובעת מהסימפטומים‬
‫התנהגותי‪ ,‬כפי שמשתקפות ממחקרים קליניים ומודלים של בעלי‬ ‫של אנשים ששייכים לקבוצה חברתית סטיגמתית ומוחלשת‪.‬‬ ‫וממאפיינים נוספים של המחלה‪.‬‬
‫חיים‪ .‬על סמך העדויות הקיימות‪ ,‬המאמר מנסה להסיק מסקנות על‬ ‫לצד הערך החברתי וההזדמנות לתרום להתפתחות של אנשים‬
‫יעילות השימוש בקנאביס כטיפול הולם להשלכות פגיעה מוחית‪,‬‬ ‫שמתמודדים עם קשיים ייחודיים יש עבור הפסיכולוג שעובד‬ ‫קול קורא‪ :‬דרוש פסיכולוג‬
‫בתקווה שהדבר יתרום להערכת מידת התאמתו למטופל‪ ,‬כמו גם‬ ‫בשדה השיקום הפסיכיאטרי הזדמנות להתפתחות מקצועית‬ ‫נראה שעל מנת לשים קץ להימנעותם של פסיכולוגים מעבודה‬
‫בשיפור מיומנותנו כקלינאים בתחום הנוירופסיכולוגיה‪.‬‬ ‫ולעבודה אינטר‪-‬דיסציפלינרית מאתגרת ומעניינת‪ .‬מאחר‬ ‫בשדה השיקום הפסיכיאטרי ישנם כמה שינויים שצריכים‬
‫שמדובר בשדה מתפתח המאפשר אינטגרציה בין גישות‬ ‫להתרחש‪ .‬שינויים אלו קשורים הן לתהליכים חברתיים של‬
‫קנאביס‪ :‬נוירו‪-‬פיזיולוגיה על קצה המזלג‬ ‫שונות של פסיכותרפיה‪ ,‬שדה השיקום הפסיכיאטרי מהווה עבור‬ ‫הפחתת הסטיגמה שקשורה למחלות נפש ולתהליכים של‬
‫צמח הקנאביס (‪ ,)Cannabis sativa‬המוכר בשם מריחואנה‪,‬‬ ‫הפסיכולוג מרחב לעבודה מגוונת ועשירה‪.‬‬ ‫מדיניות‪ ,‬תקינה והקצאת משאבים‪ ,‬אך בעיקר לתהליכים של‬
‫נמצא בשימוש למטרות רפואיות זה שנים רבות‪ ,‬בשל תכונותיו‬ ‫הכשרה של פסיכולוגים‪ .‬הכשרה מתאימה שתעניק לפסיכולוג‬
‫הפסיכוטרופיות‪ .‬בשנות השישים‪ ,‬במקביל לעליית גל “תרבות‬
‫הנגד” ותנועת ההיפים בארצות הברית‪ ,‬תוארו לראשונה המבנים‬
‫הכימיים של הקנאביס‪ ,‬ובהם הקנבינואידים (החומרים הפעילים‬ ‫מקורות ‪ -‬לרשימת המקורות המלאה נא פנו למאמר באתר “פסיכואקטואליה”‪.‬‬
‫בצמח)‪ .‬המרכיב העיקרי בו שגורם להשפעות הפסיכואקטיביות ‪-‬‬ ‫‪1 .1‬חסון‪-‬אוחיון‪ ,‬א’‪ ,‬רועה‪ ,‬ד’ ופרידמן‪ ,‬ש’ (‪ .)2011‬טיפול קוגניטיבי התנהגותי עבור אנשים שמתמודדים עם סכיזופרניה‪ .‬מתוך מרום צ’‪,‬‬
‫‪ (THC) tetrahydrocannabinol‬זוהה אף הוא (‪.)Gaoni & Mechoulam, 1964‬‬ ‫גלבוע‪-‬שכטמן‪ ,‬א’‪ ,‬מור‪ ,‬נ’ ומאיירס‪ ,‬י’ (ע’)‪ .‬טיפול קוגניטיבי התנהגותי למבוגרים‪ :‬גישה אינטגרטיבית (‪ ,)197-214‬פרובוק‪.‬‬
‫המחקר סביב קנבינואידים הלך וגבר עם גילוי שני הקולטנים‬ ‫‪2 .2‬ירושלמי‪ ,‬ח’ (‪ .)2008‬מבט בין‪-‬סובייקטיבי על שיקום בבריאות הנפש‪ ,‬מתוך יחזקאל טלר (ע’)‪ ,‬בדרך למעלה‪ :‬פרקים בבריאות‬
‫שלהם‪ :‬קולטן מסוג ‪ CB1‬המצוי בריכוזים גבוהים באזורי מוח שונים‬ ‫נפש קהילתית‪ .‬חיפה‪“ :‬אחווה”‪.‬‬
‫(כגון באזל גנגליה‪ ,‬צרבלום‪ ,‬היפוקמפוס והמערכת הלימבית) ולכן‬ ‫‪3 .3‬ירושלמי‪ ,‬ח’ ורועה‪ ,‬ד’ (‪ .)2008‬שיקום ופסיכואנליזה ‪ -‬האם תיתכן הפריה הדדית של גישות סותרות לכאורה‪ .‬פסיכיאטריה‪ ,‬כתב‬
‫מוערך כקשור לתפקודים קוגניטיביים והתנהגותיים רבים‪ ,‬וקולטן מסוג‬ ‫עת רפואי בנושא פסיכיאטריה‪.32-39 ,8 ,‬‬
‫‪ CB2‬המצוי ברובו במערכת העצבים ההיקפית ובתאי מערכת החיסון‪,‬‬ ‫‪4. Amador, K.F., Strauss, D.H., Yale, S. A., & Gorman, J. M. (1991). Awareness of illness in schizophrenia. Schizophrenia‬‬
‫וכפי הנראה מעורב בוויסות פעילות מערכת זו (‪.)Pertwee et al., 2010‬‬ ‫‪Bulletin, 17, 113-132.‬‬
‫בימינו כבר ישנן עדויות רבות בספרות המקצועית בדבר שימוש‬ ‫‪5. Anthony, W. A. (1993). Recovery from mental illness: the guiding vision of the mental health service system in the‬‬
‫בקנבינואידים כאמצעי בעל השפעות קליניות במצבים רפואיים‪.‬‬ ‫‪1990s. Psychosocial rehabilitation journal, 16, 11-23.‬‬
‫שימוש בקנאביס כטיפול לנפגעי ראש‬ ‫קנאביס ניתן באופן טיפוסי במצבים של בחילות והקאות הקשורות‬ ‫‪6. Aron, L. (1996). A Meeting of Minds: Mutuality in Psychoanalysis. Hillsdale, NJ: The Analytic Press.‬‬
‫הממצאים המתוארים לעיל וההשערות בדבר התפקיד המגן של‬ ‫לטיפול כימותרפי‪ ,‬ירידה במשקל הקשורה להיחלשות מערכת‬
‫‪7. Bond, G. R., & Resnick, S. G. (2000). Psychiatric rehabilitation. In R. G. Frank & T. R. Elliot (Eds.), The handbook of‬‬
‫הקנבינואידים מתייחסים לשלב המיידי לאחר הנזק המוחי‪ ,‬בטווח‬ ‫החיסון (כולל בעקבות המחלות איידס וסרטן)‪ ,‬ספסטיות שמתלווה‬
‫‪rehabilitation psychology. Washington, DC: American Psychological Association. 235-258.‬‬
‫של שעות בודדות מרגע הפגיעה‪ .‬לצד אלה עולות השאלות האם‬ ‫להפרעות נוירולוגיות‪ ,‬תסמונות כאב וגלאוקומה‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫‪8. Brown, G., Birley, J. & Wing, J. (1972). Influence of family life on the course of schizophrenic disorders. Journal of Human‬‬
‫לקנבינואידים פוטנציאל דומה אל מעבר לשלב האקוטי שלאחר‬ ‫הושם דגש על התפקיד הפוטנציאלי של הקנבינואידים בהגנה‬
‫‪Relations, 19, 241-263.‬‬
‫הפגיעה המוחית‪ ,‬ומהן ההשלכות האפשריות של שימוש בקנאביס‬ ‫על המוח (‪ )Neuroprotection‬בהפרעות נוירודגנרטיביות (כגון‬
‫בהיבט הנוירופסיכולוגי בהקשר לאוכלוסיית מטופלים נפגעי ראש‪.‬‬ ‫מחלת פרקינסון וטרשת נפוצה)‪ ,‬שבץ מוחי‪ ,‬אפילפסיה ופגיעת‬ ‫‏‪9. Corrigan, P. W. (1995). Wanted: Champions of psychiatric rehabilitation. American Psychologist, 50, 514.‬‬
‫כנוירופסיכולוגים העובדים במערכות שיקום במסגרות ציבוריות או‬ ‫ראש טראומטית (‪ .)Croxford, 2003‬הנזק העצבי הנגרם בהפרעות‬ ‫‪10. Corrigan, P. W. & Miller, F. E. (2004). Shame, blame, and contamination: A review of the impact of mental illness stigma on‬‬
‫פרטיות‪ ,‬לא פעם אנו עשויים לפגוש במטופל פגוע ראש המתייחס‬ ‫אלו עשוי לנבוע מכמה גורמים‪ :‬גרייה עודפת של קולטני גלוטמט‬ ‫‪family members. Journal of Mental Health, 13(6), 537-548.‬‬
‫בעצמו לשימוש בקנאביס‪ ,‬בין אם תחת התוויה טיפולית רפואית‬ ‫וזרימת סידן אל תוך התא‪ ,‬עקה חמצונית הנגרמת מרדיקלים‬ ‫‪11. Cortina, M. & Liotti, G. (2010). The intersubjective and cooperative origins of consciousness: An evolutionary-developmental‬‬
‫ובין אם לאו‪ .‬לעתים‪ ,‬מטופלים מציינים ניסיון אישי קודם בקנאביס‬ ‫חופשיים ודלקתיות מוחית (‪ .)Neuroinflammation‬מחקרים ממודלים‬ ‫‪approach. Journal of the American Academy of Psychoanalysis and Dynamic Psychiatry, 38, 291-314.‬‬
‫‪12. Coursey, R. D., Keller, A. B. & Farrell, E. W. (1995). Individual psychotherapy and persons with serious mental‬‬
‫* אלעד אומר הוא נוירופסיכולוג‪ ,‬פסיכולוג שיקומי מתמחה במכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש‪ ,‬מרכז שפיצר לשיקום‪.‬‬ ‫‏‪illness. Schizophrenia Bulletin, 21, 283-301.‬‬
‫‪eladom@shikumil.org.il‬‬

‫‪- 29 -‬‬ ‫‪- 28 -‬‬
‫הדו‪-‬שלבית שיש לקנאביס על המצב הרגשי‪ ,‬כתלות ברמת המינון‬ ‫היקף הצביע על כך ששימוש כרוני בקנאביס נמצא בקורלציה‬ ‫אשר הועיל להם בהתמודדות עם קשייהם‪.‬‬
‫הניתנת‪ .‬כמו כן‪ ,‬השפעת הקנאביס על חרדה ככל הנראה נובעת‬ ‫גבוהה עם קיום ליקויים קוגניטיביים‪ ,‬בעיקר ביכולות קשב וזיכרון‬ ‫פעמים רבות‪ ,‬מהיעדר תוקף הסמכות‪,‬‬
‫מוויסות פעולתו של המרכיב הקנבינואידי ‪ ,cannabidiol‬אשר גורם‬ ‫עבודה (‪ .)Solowij & Battisti, 2008‬לעומת זאת‪ ,‬ישנן עדויות המעלות‬ ‫ישנה הנטייה הלגיטימית להפנות התייחסות‬
‫לאפקט מפחית חרדה (‪ .)Mechoulam, Parker & Gallily, 2002‬לאנדו‪-‬‬ ‫ספק בממצאים אלה‪ ,‬ואשר הדגימו מעט מאוד ליקויים קוגניטיביים‬ ‫שכזו לאוטוריטה רפואית רלוונטית‪ ,‬בדרך‬
‫קנבינואידים תפקיד חשוב גם בוויסות המנגנון ההורמונלי האחראי‬ ‫בקרב משתמשים כרוניים בקנאביס בהשוואה למשתמשים‬ ‫כלל בתחום הפסיכיאטריה‪ .‬אולם הפגישה‬
‫על תגובה למצבי דחק (ציר ה‪ ,)HPA-‬בכך שהם מעכבים באופן‬ ‫“חדשים” (‪ .)Dregan & Gulliford, 2012‬ממצאי מחקר אורך יסודי‬ ‫הטיפולית ‪ -‬אשר מטבעה מייצרת מרחב‬
‫עקיף את פעילותו ומביאים להומיאוסטזיס (‪.)Hill et al., 2011‬‬ ‫שעקב אחר בוגרים צעירים מהחשיפה הראשונה שלהם לקנאביס‬ ‫אינטראקטיבי בין המטפל והמטופל‪ ,‬ובו‬
‫מחקר מטא‪-‬אנליזה רחב היקף‪ ,‬אשר כלל ‪ 14‬מחקרים שונים‬ ‫לאורך כמה שנים‪ ,‬הראו כי לקנאביס השפעות אקוטיות על תפקודי‬ ‫מתאפשרת התבוננות תוך‪-‬אישית והתייחסות‬
‫ועשרות אלפי נבדקים‪ ,‬הראה כי שימוש בקנאביס ‪ -‬ובמיוחד שימוש‬ ‫זיכרון ומהירות העיבוד החשיבתי‪ ,‬אך אלו מוחלשות לאחר הפסקת‬ ‫לקשיים‪ ,‬לכוחות וליעדים בתהליך השיקומי ‪-‬‬
‫תדיר בקנאביס ‪ -‬עשוי להיות קשור לסיכון מוגבר לפתח הפרעת‬ ‫השימוש בו לאחר שלושה חודשים לפחות (‪Fernandez-Serrano,‬‬ ‫מהווה הזדמנות לבחינת השיקולים בשימוש‬
‫דיכאון‪ .‬נבדקים שהשתמשו בקנאביס היו בעלי סיכון הגדול פי‬ ‫‪.)Perez-Garcia & Verdejo-Garcia, 2011‬‬ ‫בקנאביס כטיפול הולם‪ .‬בתוך כך‪ ,‬כקלינאים‬
‫‪ 1.17‬לפתח דיכאון ביחס לקבוצות הביקורת‪ ,‬ובקרב משתמשים‬ ‫נראה כי שימוש קבוע בקנאביס מביא ליכולת קבלת החלטות‬ ‫אנו עשויים לתרום לעצמנו ולמטופל בהביאנו‬
‫בקנאביס בתדירות גבוהה הסיכון גדל לפי ‪Lev-Ran et al.,( 1.62‬‬ ‫לקויה‪ ,‬כפי שמשתקף בביצוע מטלת הימורים‪ ,‬שבה נדרש הנבדק‬ ‫את הידע המקצועי הקיים אם עולה השאלה‬
‫‪ .)2014‬מחקרי מודלים של בעלי חיים הצביעו על תפקיד האנדו‪-‬‬ ‫לבחור בין חפיסת קלפים עם תוחלת חיובית (רווח נמוך‪ ,‬אך קיים‪,‬‬ ‫לגבי שימוש שכזה בתוך הטיפול‪.‬‬
‫קנבינואידים בדיכאון ותמכו בהנחה כי תת‪-‬פעילות של אנדו‪-‬‬ ‫לטווח הארוך) לבין חפיסת קלפים עם תוחלת שלילית (רווח גבוה‬ ‫סקירת הספרות מגלה שקנאביס‪ ,‬מבין‬
‫קנבינואידים במוח קשורה למצב דיכאוני‪ ,‬בעוד שהגברה שלהם‬ ‫לטווח הקצר בלבד)‪ .‬מעניין לציין כי מטלה זו נמצאה קשורה‬ ‫שלל שימושיו האפשריים‪ ,‬נמצא יעיל ביותר‬
‫קשורה להשפעות אנטי‪-‬דיכאוניות‪ .‬עם זאת‪ ,‬פעילות‪-‬יתר של אנדו‪-‬‬ ‫לפעילות האונה הפרונטלית‪ ,‬והממצאים רומזים על קיום מאפיינים‬ ‫כטיפול בכאב נוירופתי כרוני עקב השפעותיו‬
‫קנבינואידים מובילה לדיכאון (‪ .)Hill et al., 2008‬מעניין לציין את‬ ‫התואמים ל”סינדרום הפרונטלי” בקרב משתמשי קנאביס‪ ,‬באופן‬ ‫האנלגטיות (‪ .)Ware et al., 2010‬עם זאת‪,‬‬
‫הקשר המשולש בין קנאביס‪ ,‬דיכאון ותהליך התחדשות נוירונים‬ ‫הדומה לאלה שנצפו בקרב נפגעי ראש בביצוע אותה המטלה‬ ‫למיטב ידיעתי‪ ,‬עד כה לא נערכו מחקרים‬
‫הקרוי ‪ .Neurogenesis‬קיימת השערה כיום כי הפרעת דיכאון‬ ‫(‪.)Bolla et al., 2005‬‬ ‫קליניים אשר בחנו את ההשפעה של שימוש‬
‫מפחיתה תהליך זה‪ ,‬בעוד שטיפול אנטי‪-‬דיכאוני דווקא מגביר אותו‪.‬‬ ‫הסקת מסקנות ממחקרים שנערכים בבני אדם היא בעייתית לאור‬ ‫בקנאביס רפואי בקרב אוכלוסיית נפגעי‬
‫עדויות עדכניות תומכות בטענה כי למערכת האנדו‪-‬קנבינואידית‬ ‫המגבלות המתודולוגיות המתוארות לעיל‪ .‬על כן‪ ,‬בחינת ההשפעות‬ ‫ראש (למשל כתוצאה מחבלה טראומטית‪,‬‬
‫ישנו תפקיד מרכזי המקדם את תהליך ה‪ ,Neurogenesis-‬דבר‬ ‫של קנבינואידים על תהליכים קוגניטיביים מבוססת רבות על‬ ‫אירוע מוחי או גידול)‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬יש לציין את‬
‫המסייע בהבנת מערכת זו כבעלת השפעה אנטי‪-‬דיכאונית ואף‬ ‫מודלים של בעלי חיים‪ .‬רוב המחקרים הללו‪ ,‬באופן העולה בקנה‬ ‫הבעייתיות הכללית הקיימת בביצוע מחקרים‬
‫מעורר תקווה לפיתוח תרופות עתידיות הנשענות על מרכיבים‬ ‫אחד עם אלה המבוצעים בבני אדם‪ ,‬מראים כי פעילות מוגברת של‬ ‫בקנאביס‪ ,‬החל מקבלת אישור מיוחד מוועדת‬
‫אנדו‪-‬קנבינואידיים (& ‪Galve-Roperh et al., 2009; Oudin, Hobbs‬‬ ‫קולטן קנבינואידי (‪ )CB1‬פוגע באופן סלקטיבי בזיכרון קצר טווח‬ ‫אתיקה‪ ,‬דרך ההטרוגניות באופן מתן התרופה‪,‬‬
‫‪.)Doherty, 2011‬‬ ‫או זיכרון עבודה‪ ,‬בעוד שזיכרון ארוך טווח שנלמד קודם לכן נותר‬ ‫ועד הקושי בשימוש בפלסבו ובמחקר כפול‪-‬‬
‫שמור במידה רבה (‪.)Mechoulam & Parker, 2013‬‬ ‫סמיות (‪ .)Ranganathan & D’Souza, 2006‬על‬
‫סיכום‬ ‫לצד ההשפעות השליליות של שימוש בקנאביס על תפקודים‬ ‫אף זאת‪ ,‬נראה כי עיקר המחקרים לבחינת‬
‫קנאביס ניתן זה מכבר כטיפול רפואי למצבי חולי שונים עקב‬ ‫קוגניטיביים‪ ,‬בשנים האחרונות התאספו עדויות ממודלים של‬ ‫הטיפול בקנאביס נערכים בקרב מטופלים‬
‫תכונותיו הפסיכואקטיביות‪ ,‬ויישומו כאמצעי קליני מתקבל יותר ויותר‬ ‫בעלי חיים המצביעות על כך כי אנדו‪-‬קנבינואידים (קנבינואידים‬ ‫הסובלים ממחלות רפואיות כרוניות או‬
‫במדינות נוספות בעולם‪ .‬ניכר מיעוט‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬של מחקרים שבחנו‬ ‫המסונתזים אנדוגנית במוח) עשויים להיות מעורבים בתהליך‬ ‫השפעות הקנאביס על תפקודים קוגניטיביים‬ ‫נוירודגנרטיביות‪ ,‬וניכר חוסר בעדויות לגבי אוכלוסיית נפגעי הראש‪.‬‬
‫את השפעות הקנאביס בקרב נפגעי ראש‪ .‬נוכח קיום הקשיים עמם‬ ‫ההכחדה של זיכרון אברסיבי (כדוגמת זיכרון פוסט‪-‬טראומטי)‬ ‫ליקויים בתפקודי קוגניציה המיוחסים לפגיעת ראש הם רבים‬ ‫כפי הנראה‪ ,‬הטיפול אינו ניתן כמענה ישיר לנזק המוחי לכשעצמו‪,‬‬
‫הם מתמודדים‪ ,‬ונוכח ההתייחסות שלעתים עשויה לעלות בתוך‬ ‫ובהגנה על ירידה תלוית גיל בזיכרון‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא שמרכיב לא‪-‬‬ ‫ומגוונים‪ ,‬ועשויים לכלול הפרעות נוירופסיכולוגיות רבות כגון אפזיה‪,‬‬ ‫אלא להשלכותיו המשניות‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין צפי כי הרקמה המוחית‬
‫המפגש הטיפולי‪ ,‬נראה כי הכרת הידע הקיים בתחום היא רבת ערך‪.‬‬ ‫פסיכואקטיבי של הקנאביס (‪ )Cannabidiol‬עשוי להשפיע לחיוב‬ ‫אגנוזיה‪ ,‬הזנחת‪-‬צד‪ ,‬אמנזיה ועוד‪ .‬ההפרעות הקוגניטיביות השכיחות‬ ‫שניזוקה תירפא; השלכות הפגיעה המוחית הן שמקבלות מענה על‬
‫הסקירה הנוכחית‪ ,‬קצרת היריעה‪ ,‬הציגה את השפעות הקנאביס‬ ‫על תהליכי זיכרון פגומים במחלות נוירודגנרטיביות (‪Mechoulam‬‬ ‫בקרב נפגעי ראש‪ ,‬בעיקר לאחר פגיעה דיפוזית או פגיעה באונה‬ ‫ידי צמצומן‪ .‬תחת הנחה זו‪ ,‬שימוש בקנאביס לנפגעי ראש ייתכן‬
‫בהיבט הקוגניטיבי (בתפקודי קשב וזיכרון בפרט) ובהיבט הרגשי‪-‬‬ ‫‪.)& Parker, 2013‬‬ ‫הפרונטלית‪ ,‬מתבטאות בקשיים בתפקודי קשב לסוגיו (מיקוד‬ ‫שעתיד יהיה להינתן ככלי טיפולי להתמודדות עם השלכות הפגיעה‬
‫התנהגותי (בהקשר למצבי חרדה ודיכאון)‪ ,‬כפי שהשתקפו בעדויות‬ ‫והתמד קשב‪ ,‬פיצול קשב‪ ,‬זיכרון עבודה) ובתפקודי זיכרון (מילולי‬ ‫המוחית‪.‬‬
‫ממחקרים קליניים בבני אדם ובמודלים של בעלי חיים‪ .‬יש להביא‬ ‫השפעות הקנאביס בהיבט הרגשי‪-‬התנהגותי‬ ‫וחזותי‪ ,‬לטווח הקצר והארוך)‪ .‬בבואנו לבחון את השפעת הקנאביס‬ ‫בעקבות פגיעת ראש עשויים להופיע ליקויים ביכולת החושית‪,‬‬
‫בחשבון השפעות אלו בבואנו לשקול את התאמת הקנאביס כטיפול‬ ‫ליקויים רגשיים והתנהגותיים בעקבות פגיעת ראש הם מגוונים‬ ‫על תפקודים קוגניטיביים בקרב אוכלוסיית נפגעי הראש‪ ,‬ובהיעדר‬ ‫המוטורית‪ ,‬הקוגניטיבית‪ ,‬הרגשית‪ ,‬ההתנהגותית‪ ,‬החברתית‬
‫הולם לנפגעי ראש בהתמודדותם עם השלכות הפגיעה המוחית‪.‬‬ ‫ותלויים בגורמים רבים‪ ,‬כולל האזור המוחי שנפגע‪ ,‬אישיותו הפרה‪-‬‬ ‫עדויות ישירות‪ ,‬יש לבחון כיצד שימוש בקנאביס משפיע על‬ ‫והתפקודית ‪ -‬ואלו קשורים לאופי הפגיעה‪ ,‬בהתאם למיקום במוח‬
‫בהקשר זה יש לציין‪ ,‬כמובן‪ ,‬את החשיבות בבחינת מטרת השימוש‬ ‫מורבידית של האדם הפגוע ותגובתו הרגשית לפגיעה‪ .‬באופן‬ ‫תפקודים אלה בקרב נבדקים בריאים‪.‬‬ ‫ולמידת פיזור הפגיעה‪ .‬פגיעה נרחבת ומפושטת עלולה לגרום‬
‫בקנאביס והצורך בו‪ ,‬הערכת רמת המצוקה המדווחת‪ ,‬היקפה‬ ‫טיפוסי‪ ,‬אפשר לומר כי הקשיים הבולטים בקרב נפגעי ראש‬ ‫תחת השפעה של ‪ ,THC‬מונמכים באופן זמני תפקודי הזיכרון‬ ‫לליקויים בתחומי תפקוד רבים ושונים‪ ,‬בעוד שפגיעה נקודתית‬
‫ועוצמתה‪ ,‬והניסיון הטיפולי התרופתי הקודם ומידת הצלחתו‪ .‬מעבר‬ ‫בתחום זה סובבים סביב הפרעות דיכאון‪ ,‬חרדה וויסות התנהגותי‪.‬‬ ‫האפיזודי בטווח הקצר‪ ,‬תפקודי זיכרון העבודה ותהליכי קונסולידציה‬ ‫תהיה קשורה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬עם סימפטומים ספציפיים יותר‪ .‬קשיים‬
‫לכך‪ ,‬קביעת ההחלטה להתוויה הטיפולית מותנית בסופו של דבר‬ ‫זוהי אמנם חלוקה גסה וכוללנית למדי‪ ,‬אולם סביר להניח כי מטופל‬ ‫של מידע מזיכרון קצר טווח לזיכרון ארוך טווח‪ ,‬אך שליפת מידע‬ ‫קוגניטיביים ורגשיים‪-‬התנהגותיים המלווים את הפגיעה המוחית‬
‫בהערכה רפואית פסיכיאטרית‪ .‬אף שהממצאים שתוארו במאמר‬ ‫המתייחס לשימוש בקנאביס כטיפול למצוקתו יתכוון בדרך כלל‬ ‫שכבר קודד קודם לכן במאגרי זיכרון לטווח הארוך נותרת שמורה‬ ‫שכיחים למדי‪ ,‬בעיקר במקרים של פגיעות קשות‪ ,‬אך לא באופן‬
‫זה אינם מספקים פתרון מלא לשאלה האם קנאביס מהווה טיפול‬ ‫לקשיים מסוגים אלה‪.‬‬ ‫(‪ .)Ranganathan & D’Souza, 2006‬אולם השפעה של שימוש כרוני‬ ‫בלעדי‪ .‬הטיפול הנוירופסיכולוגי‪ ,‬המשלב כמה גישות טיפוליות‪,‬‬
‫יעיל לנפגעי ראש‪ ,‬ונדרשים מחקרים עתידיים נוספים בנושא‪ ,‬יש‬ ‫נראה כי ההשפעה של קנאביס על מצבי חרדה קשורה למינון החומר‬ ‫בקנאביס לעומת שימוש ראשוני על תפקודים קוגניטיביים שנויה‬ ‫מכוון תהליך שיקומי ונועד להיטיב תפקודים לקויים שהם תוצאת‬
‫להניח כי המודעות לעדויות המחקריות כשלעצמה הנה בעלת‬ ‫הפעיל שבו (‪ .)THC‬מחקרים שנערכו בקרב אנשים בריאים הדגימו‬ ‫במחלוקת בקרב חוקרים בתחום‪ ,‬ונובעת כפי הנראה משונות‬ ‫הפגיעה‪ .‬החלקים הבאים יתארו את השפעות הקנאביס על‬
‫משמעות בשיפור מיומנותנו כקלינאים‪.‬‬ ‫שמתן חומר זה עלול לגרום הן לאופוריה ולרגיעה והן לדיספוריה‬ ‫מתודולוגית בעקבות שימוש במבחנים שונים‪ ,‬היעדר קבוצות‬ ‫תפקודי קוגניציה ורגש‪ ,‬בניסיון להסיק בצורה עקיפה מהן הנסיבות‬
‫ולחרדה (‪ .)D’Souza et al., 2004‬הדבר מתרחש עקב ההשפעה‬ ‫ביקורת‪ ,‬מתן מינון שונה וכדומה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מחקר סקירה רחב‬ ‫הרלוונטיות לבחינת יישומו כטיפול בקרב נפגעי ראש‪.‬‬

‫‪- 31 -‬‬ ‫‪- 30 -‬‬
!‫ ביחד‬,‫בדרך אל עצמי‬ ‫מקורות‬
‫פסיכולוגיה בבית הספר‬-‫קבוצת תקשורת‬ 1. Biegon, A. (2004). Cannabinoids as Neuroprotective Agents in Traumatic Brain Injury. Current Pharmaceutical
Design, 10, 2177-2183.
‫בבית החולים אלי”ן לשיקום ילדים‬ 2. Bolla, K.I., Eldreth, D.A., Matochik, J.A. & Cadet, J.L. (2005). Neural substrate of faulty decision-making in
abstinent marijuana users. Neuroimage, 26(2), 480-492.
,‫ רוני אילתי‬,‫ אסתר יעקובובסקי‬,‫ שפרה וולגלרנטר‬,‫רות פלמור‬ 3. Croxford, J.L. (2003). Therapeutic Potential of Cannabinoids in CNS Disease. CNS Drugs, 17 (3), 179–202.
*‫הנדלמן‬-‫ לירז מנשאוף ומלי קצב‬,‫מיה ברגיל‬ 4. Dregan, A. & Gulliford, M.C. (2012). Is illicit drug use harmful to cognitive functioning in the mid-adult years? A
cohort-based investigation. Am. J. Epidemiol. 175, 218-227.
‫ כל הילדים משתמשים בתת”ח (תקשורת תומכת‬.‫פעולות היומיום‬ ‫תקציר‬ 5. D’Souza, D.C., Perry, E., MacDougall, L., Ammerman, Y. & Cooper, T. (2004). The psychotomimetic
.‫וחלופית) לשם תקשורת יומיומית‬ ‫רקע‬ effects of intravenous delta-9-tetrahydrocannabinol in healthy individuals: implications for psychosis.
‫פיתוח הזהות האישית הוא תהליך ספירלי מתמיד בין האדם‬ Neuropsychopharmacology, 29 (1), 558-572.
?‫מהו תת”ח‬ ‫ למאפייני התקשורת‬.‫ כאשר יכולת השיח מצויה בבסיסו‬,‫לסביבתו‬ 6. Fernandez-Serrano, M.J., Perez-Garcia, M. & Verdejo-Garcia, A. (2011). What are the specific versus generalized
‫ היא כל צורת תקשורת שתומכת‬,‫ תקשורת תומכת וחליפית‬,‫תת”ח‬ .‫השפעה מכרעת על תהליכים המצויים בבסיסה של פיתוח הזהות‬ effects of drugs of abuse on neuropsychological performance? Neurosci. Biobehav. Rev. 35, 377-406.
.‫ אצל אוכלוסייה המתקשה בתחומים אלו‬,‫או מחליפה דיבור וכתיבה‬ ‫במאמר זה מתוארת התערבות משותפת של פסיכולוגית שיקומית‬
‫ הבעות‬,‫ שפת סימנים‬:‫תת”ח כוללת שימוש בתקשורת ללא עזרים‬ ‫וקלינאית תקשורת בכיתה שבה לומדים ילדים בעלי מוגבלות‬ 7. Gaoni, Y. & Mechoulam, R. (1964). Isolation, structure and partial synthesis of an active constituent of hashish.
,‫ לוחות תקשורת‬:‫ מחוות ידיים ואחרות וכן ותקשורת עם עזרים‬,‫פנים‬ J. Am. Chem. Soc. 86, 1646-1647.
‫ נוכח‬.)‫מורכבת המשתמשים בתקשורת תומכת וחליפית (תת”ח‬
,‫ השימוש בתת”ח מותאם לכל אדם באופן ייחודי‬.‫פלטי קול ומחשב‬ ‫ והשפעתם‬,‫הקשיים העומדים בפני משתמשי תת”ח ביחס להבעה‬ 8. Galve-Roperh, I., Palazuelos, J., Aguado, T. & Guzman, M. (2009). The endocannabinoid system and the
‫ קיימת חשיבות רבה‬.‫על ידי צוות רב מקצועי המתמחה בנושא‬ ‫ נערכה עבודה משותפת במטרה להשיג‬,‫על תהליך פיתוח הזהות‬ regulation of neural development: potential implications in psychiatric disorders. Eur. Arch. Psychiatry Clin.
.‫ החל מהרגע שבו מאובחן הקושי‬,‫לשימוש בתת”ח מגיל צעיר‬ ‫שיפור במיומנויות תקשורת תוך העשרת אוצר מילים רגשי ופיתוח‬ Neurosci. 259, 371-382.
‫בכיתה שבה נערכה ההתערבות הילדים נעזרים במחשבי תקשורת‬ .‫זהות עצמית‬ 9. Hill, M.N., Carrier, E.J., McLaughlin, R.J., Morrish, A.C., Meier, S.E., et al. (2008). Regional alterations in the
”‫ תוכנה זו מורכבת מ”דפים‬.”‫שעליהם מותקנת תוכנה בשם “גריד‬ endocannabinoid system in an animal model of depression: effects of concurrent antidepressant treatment. J.
,”‫ דף בנושא “שיעור חשבון‬,‫ למשל‬.‫(חלונות) רבים בנושאים שונים‬ ‫מהלך‬ Neurochem. 106, 2322-2336.
,‫ שמי‬:‫ דף עם מידע על הילד‬,”‫דף בנושא “דברים שאני רוצה לומר‬ ‫ באמצעות שימוש בכלי של השלכה‬.‫הקבוצה נפגשה אחת לשבוע‬
‫ דף שעניינו “שאלות שאני‬,‫ מקום המגורים שלי‬,‫ המשפחה שלי‬,‫גילי‬ 10. Hill, M.N., McLaughlin, R.J., Pan, B., Fitzgerald, M.L., Roberts, C.J., et al. (2011). Recruitment of prefrontal
‫דמיונית ביטאו הילדים העדפות ורצונות ובהמשך פיתחו סיפורים‬ cortical endocannabinoid signaling by glucocorticoids contributes to termination of the stress response. J.
‫ בכל דף יש ריבועים עם תמונות וכיתוב כפי‬.‫רוצה לשאול” וכדומה‬ ‫ עם דגש‬,‫ השיחות התנהלו תוך שימוש באמצעי התת”ח‬.‫משותפים‬ Neurosci. 31, 10506-10515.
:‫שאפשר לראות בדוגמא הבאה‬ .‫על שיח קבוצתי וכללי פרגמטיקה‬
11. Lev-Ran, S., Roerecke, M., Le Foll, B., George, T.P., McKenzie, K. & Rehm, J. (2014). The association between
cannabis use and depression: a systematic review and meta-analysis of longitudinal studies. Psychological
‫ממצאים ודיון‬ Medicine, 44, 797-810.
‫ נצפתה התפתחות‬.‫התלמידים הראו מוטיבציה להשתתפות‬
‫והעמקה של הזהות האישית שבאה לידי ביטוי במרחב הבין אישי‬ 12. Maas, A.I.R., Murray, G., Henney, H., Kassem, N., Legrand, V., Mangelus, M., Muizelaar, J.P., Stocchetti, N.
& Knoller, N. (2006). Efficacy and safety of dexanabinol in severe traumatic brain injury: results of a phase III
.‫והקבוצתי‬ randomised, placebo-controlled, clinical trial. Lancet Neurol, 5, 38-45.
,‫קיימת חשיבות גדולה לשימת דגש על פיתוח מרכיבים פרגמטיים‬
‫ הן לצורכי יצירת תקשורת‬,‫חברתיים ואישיים אצל משתמשי תת”ח‬ 13. Mechoulam, R. & Parker, L.A. (2013). The Endocannabinoid System and the Brain. Annu. Rev. Psychol. 64,
.‫והן לבניית הזהות‬ 21-47.
14. Mechoulam, R., Parker, L.A. & Gallily, R. (2002). Cannabidiol: an overview of some pharmacological aspects.
‫כיתה דוברת תת”ח‬ J. Clin. Pharmacol. 42, 11-19.
‫בית חולים אלי”ן הוא מרכז לשיקום ילדים ונוער היחיד בארץ‬
‫ צוות בית החולים מתמחה באבחון ובשיקום‬.‫ומהמובילים בעולם‬ 15. Oudin, M.J., Hobbs, C. & Doherty, P. (2011). DAGL-dependent endocannabinoid signalling: roles in axonal
pathfinding, synaptic plasticity and adult neurogenesis. Eur. J. Neurosci. 34, 1634-1646.
.‫ילדים הסובלים ממגוון רב של מוגבלויות גופניות מולדות ונרכשות‬
‫מחלקת שח”ר (שיקום חינוכי רפואי) בבית החולים אלי”ן היא‬ 16. Pertwee, R.G., Howlett, A.C., Abood, M.E., Alexander, S.P., Di Marzo, V., et al. (2010). Cannabinoid receptors
‫מערכת חינוך המיועדת לילדים בעלי צרכים שיקומיים ורפואיים‬ and their ligands: beyond CB1 and CB2. Pharmacol. Rev. 62, 588-631.
‫לכל ילד מגוון רחב של דפים בנושאים שונים באופן שמאפשר לו‬ .‫ הזקוקים לקידום בריאותם לפני שילובם בקהילה‬,‫ חודשים‬6 ‫מגיל‬
‫ הרצונות והרגשות‬,‫לשוחח עם אנשים אחרים ולהביע את הצרכים‬ 17. Ranganathan, M. & D’Souza, D.C. (2006). The acute effects of cannabinoids on memory in humans: a review.
‫ גילם‬.‫בכיתת הבוגרים במחלקת שח”ר לומדים שישה תלמידים‬ Psychopharmacology (Berl.), 188 ,425-444.
‫ לכל ילד מותאמים לוחות בהתאם ליכולותיו השפתיות‬.‫שלו‬ ‫ כולם‬.‫ והם מתפקדים ברמות קוגניטיביות שונות‬,‫ שנים‬16-6 ‫בין‬
.‫והקוגניטיביות‬ ‫ ולתמיכה פיזית בכל‬,‫מונשמים וזקוקים להשגחה רפואית צמודה‬ 18. Solowij, N., & Battisti, R. (2008). The chronic effects of cannabis on memory in humans: a review. Curr. Drug
Abuse Rev. 1, 81-98.
ruthp@alyn.org .‫ ראש ענף פסיכולוגיה בבית החולים אלי”ן‬,‫ פסיכולוגית שיקומית‬,‫*רות פלמור‬ 19. Ware, M.A., Wang, T., Shapiro, S., Robinson, A., Ducruet, T., Huynh, T., Gamsa, A., Bennett, G.J. & Collet, J.P.
shifraw@alyn.org .‫ מתמחה בפסיכולוגיה שיקומית בבית החולים אלי”ן‬,‫ד”ר שפרה וולגלרנטר‬ (2010). Smoked cannabis for chronic neuropathic pain: a randomized controlled trial. CMAJ, 182 (14), 694-
.‫ מורה בבית הספר בבית החולים אלי”ן‬,‫אסתר יעקובובסקי‬ 701.
.‫ קלינאיות תקשורת בבית החולים אלי”ן‬,‫הנדלמן‬-‫ לירז מנשאוף ומלי קצב‬,‫ מיה ברגיל‬,‫רוני אילתי‬
‫פסיכואקטואליה‬ 2015 ‫ינואר‬

- 33 - - 32 -
‫עולם הדמיון מאפשר לכל ילד להביע את עולמו הפנימי באופן‬ ‫קול ואינטונציה הם מהאלמנטים הבלתי מילוליים שאינם‬ ‫לכל ילד ישנה דרך שונה להפעיל את המחשב עם תוכנת‬
‫חופשי ופתוח‪ ,‬ללא הגבלה של מידע קונקרטי הנתון לשיפוט‪.‬‬ ‫קיימים כלל בתת”ח‪ .‬חלק ניכר מהילדים המשתמשים בתת”ח‬ ‫התקשורת‪ .‬ישנם ילדים המסוגלים להפעיל מסך מגע עם האצבע‬
‫הנרטיב מאפשר בנייה של חוויות אפשריות ועיבוד של אירועים‬ ‫מוגבלים פיזית (לדוגמא עקב חולשת שרירים) ביכולת לבטא‬ ‫או להפעיל עכבר או משטח מגע‪ .‬יש ילדים שאין להם יכולת‬
‫שהתרחשו על ציר הזמן‪.‬‬ ‫עצמם באמצעות תנוחות גוף‪ ,‬הבעות פנים‪ ,‬מחוות‪.‬‬ ‫כזו‪ .‬לילדים אלו אנו מתאימים מתגים‪ .‬אלו לחצנים המאפשרים‬
‫‪7 .7‬היעדר סגנון אישי‪ :‬התת”ח אינו מתייחס למאפיינים אישיים‪.‬‬ ‫הפעלה עקיפה של המחשב‪ .‬אחד הילדים בכיתה משתמש‬
‫התנהלות הקבוצה‬ ‫הוא דומה ולפעמים זהה למחשב של ילדים אחרים‪ .‬מתוך כך‪,‬‬ ‫במערכת מיקוד מבט ‪ -‬מצלמה מצלמת את עיניו וכאשר הוא‬
‫נפגשנו פעם בשבוע‪ ,‬ביום ובשעה קבועים‪ ,‬למשך ‪ 45‬דקות‪.‬‬ ‫קיים אלמנט של היעדר סגנון אישי‪.‬‬ ‫ממקד את המבט בנקודה מסוימת במסך המחשב מתרגם זאת‬
‫הקלינאיות והפסיכולוגית תיווכו וניהלו את המפגש‪ .‬הילדים ישבו‬ ‫•אוצר המילים מוכתב על ידי המפעיל ולכן חסרה‬ ‫לבחירה כמו בלחיצה על הכפתור בעכבר‪ .‬באמצעות המתגים‬
‫במעגל כאשר ליד כל ילד יושב איש צוות (מורה‪ ,‬סייעת‪ ,‬בת שירות‪,‬‬ ‫האפשרות לשימוש של הילד בביטויים כגון מילות סלנג‬ ‫הילדים “מטיילים” על פני המסך ובוחרים במסר שאותו רוצים‬
‫תומכת תקשורת) שתפקידו לדאוג לתקינות המחשב והמתג‪.‬‬ ‫או ביטויים קוליים אחרים‪.‬‬ ‫לומר‪.‬‬
‫בשנה הראשונה לעבודתנו‪ ,‬ההתמקדות הייתה בפיתוח המרחב‬ ‫•מאפייני הפלט הקולי במחשבי התת”ח עשויים להיות‬ ‫אין ביכולתנו ליצור באמצעות הלוחות את מלוא העולם השפתי‬
‫הדמיוני‪ .‬כל ילד יצר את “המקום הבטוח” הדמיוני והפרטי שלו‪.‬‬ ‫זהים‪ .‬כלומר‪ ,‬קיימים קולות דומים באותה הקבוצה‪,‬‬ ‫העשיר‪ ,‬על גמישותו וחדשנותו הכמעט אינסופיים‪ .‬יחד עם‬
‫בראשית כל מפגש‪ ,‬הילדים ספרו לאחור מ‪ 5-‬עד ‪ 1‬על מנת לבצע‬ ‫והמקשיב מתקשה לזהות מאיזה מחשב בקע הקול‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬אנו עושים כמיטב יכולתנו לאפשר לילדים גישה מיטבית‬
‫מעבר ברור לעולם הדמיון (‪.)Kazak et al., 1998‬‬ ‫זהות מתפתחת בשלבים הראשוניים ביותר של ההתקשרות‬ ‫לתקשורת עם הסביבה‪ :‬קלינאית התקשורת של כל ילד יחד‬
‫לאחר מכן‪ ,‬אחד הילדים פתח בשאלה החוקרת את המקומות‬ ‫כאמור‪ ,‬היכולת לבניית זהות קשורה באופן הדוק לתקשורת בין‬ ‫(‪ )attachment‬והאינטראקציה בין המבוגר לתינוק (‪Bornstein et al.,‬‬ ‫עם תומכת התקשורת של הכיתה מזינים בכל יום את המילים‬
‫הבטוחים‪ ,‬בפנייה לשאר הילדים‪ .‬השאלות הוזנו על ידי קלינאיות‬ ‫אישית‪ ,‬ולכן לקשיים אלו השפעה משמעותית על תהליך בניית‬ ‫‪ .)2002‬כבר בשלבים טרום‪-‬מילוליים‪ ,‬המבוגר מווסת את תחושות‬ ‫החדשות הנחוצות לילד על מנת שיוכל להביע את עצמו במצבים‬
‫התקשורת לתוך המחשבים‪ :‬איפה המקום שלך? (לדוגמא‪ :‬כדור‬ ‫הזהות‪.‬‬ ‫התינוק ומסייע לתינוק לפענח ולשדר את רגשותיו‪ .‬בכל פעם‬ ‫שונים ‪ -‬שיעורים‪ ,‬שיחה ומשחק עם חברים‪ ,‬הבעת צרכים אישיים‪,‬‬
‫פורח‪ ,‬ירח‪ ,‬חוף ים‪ ,‬ג’ונגל‪ ,‬בועה ורודה‪ ,‬החדר שלי וכדומה)‪ ,‬אילו‬ ‫לאדם שאינו פגוע פיזית יש אפשרויות מגוונות לביטוי עצמי‬ ‫שההורה מפענח עבור הילד את תחושותיו‪ ,‬נעשית פעולה של‬ ‫הבעת רגשות‪ ,‬סיפור סיפורים ועוד‪.‬‬
‫דמויות אתה מזמין? אילו צבעים יש שם? תאורה? מזג אוויר? בכל‬ ‫וליצירת קשר ושיתוף עם אחרים (כגון משחק משותף‪ ,‬יצירה‪,‬‬ ‫‪ :co-creation‬יצירה משותפת של משמעות (‪Siegel & Hartzell,‬‬
‫שיעור התמקדה הקבוצה בשאלה אחת שעדיין לא פותחה‪ .‬לאחר‬ ‫אמנות)‪ .‬אך אצל ילדים בעלי מוגבלות פיזית משמעותית‪,‬‬ ‫‪ .)1994‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬תינוק לומד שלתחושה המתלווה לקול רעש‬ ‫מיפוי דפוסי התקשורת בכיתה‬
‫הקשבה לשאלה‪ ,‬כל ילד בקבוצה הביע את בחירתו לגבי תיאור‬ ‫התקשורת מהווה מוקד כוח יחסי שחשיבות הפיתוח שלה מכרעת‬ ‫חזק ופתאומי קוראים “בהלה”‪ ,‬וכי קרבה לאדם אחר משרה בו‬ ‫לפני שנתיים‪ ,‬כאשר צוות החינוך‪ ,‬תקשורת ופסיכולוגיה ביצע מיפוי‬
‫המקום האישי שלו‪.‬‬ ‫גם בהיבט זה‪.‬‬ ‫ביטחון ומפחיתה אי‪-‬נעימות‪ .‬בקשב הזה נעוץ היסוד לחשיבות‬ ‫של מצבם התקשורתי והרגשי של הילדים‪ ,‬עלה כי למרות השימוש‬
‫מיומנויות השיח שהתפתחו היו בעיקר לקיחת תורות והקשבה בין‬ ‫האינטראקציות הבין‪-‬אישיות‪ .‬עם גדילתו של הילד‪ ,‬האינטראקציות‬ ‫באמצעי תת”ח מגוונים מתקיימים בכיתה דפוסי תקשורת שהם‬
‫הילדים‪.‬‬ ‫המטרה והדרך‬ ‫הופכות למילוליות ועשירות יותר‪ ,‬וכך‪ ,‬לאורך החיים‪ ,‬פיתוח הזהות‬ ‫בפער מהמצופה בגיל‪:‬‬
‫התהליך ליצירת מקומות בטוחים של הילדים ארך מספר ניכר‬ ‫מתוך הרצון לסייע לבניית זהות אישית למרות הקשיים בתחום‬ ‫נעשה באמצעות תהליך ספירלי מתמיד בין האדם לסביבתו‪ ,‬כאשר‬ ‫•התקשורת התאפיינה באינטראקציות בין הילדים למבוגרים‬
‫של מפגשים (כ‪ ,)20-‬וכך גובש תיאור מפורט כפי שאפשר‬ ‫התקשורת‪ ,‬הוצבה מטרה לסייע בגיבוש זהות אישית באמצעות‬ ‫יכולת השיח מהווה את עמוד התווך שלו‪.‬‬ ‫שסביבם‪ ,‬וכמעט נעדרה תקשורת בין הילדים‪.‬‬
‫לראות בדוגמא הבאה‪ .‬על מנת לוודא שרעיונות הילדים הובנו‬ ‫שיח על רגשות (אוהב‪ ,‬שונא‪ ,‬כועס‪ ,‬פוחד)‪ ,‬העדפות (חושיות‪,‬‬ ‫כדברי בוכהולץ והול‪“ :‬אני לא אומר את מי שאני‪ ,‬אלא האמירה‬ ‫•נצפה דפוס תקשורת ראקטיבי‪ :‬הילדים הגיבו לפניות‬
‫על ידי הצוות‪ ,‬כל תיאור הוקרא בפניהם וניתנה להם הזדמנות‬ ‫רצונות)‪ ,‬והשוואה מול רגשותיו והעדפותיו של האחר‪.‬‬ ‫יוצרת את מי שאני” (‪.)Bucholtz & Hall, 2005‬‬ ‫המבוגרים וכמעט שלא יזמו פניות בעצמם‪.‬‬
‫להגיב בהסכמה או אי‪-‬הסכמה ולתקן במקרה שחשו אי‪-‬הלימה‬ ‫•מבחינה רגשית‪ ,‬ראינו מעט שיתוף במידע על תכנים מעולמם‬
‫לכוונותיהם‪ .‬בשיעור אומנות כל אחד הכין דגם של המקום שלו‪,‬‬ ‫ילדים שאינם מדברים‬ ‫הפנימי של הילדים גם כאשר המבוגרים עודדו זאת‪ ,‬וכן אוצר‬
‫ובשיעור מוזיקה כל אחד בחר שיר או קולות שאותם רצה להשמיע‬ ‫ילדים שאינם מדברים‪ ,‬גם אם יכולים להשתמש בתת”ח‪ ,‬עדיין‬ ‫מילים רגשי מצומצם‪.‬‬
‫במקום הבטוח שלו‪ .‬בסוף השנה הציגו הילדים את המקומות בפני‬ ‫נתקלים בקשיים להביע את עצמם ולבנות את זהותם (‪Clarke et‬‬ ‫תצפיות אלו סימנו כי יש צורך בעבודה על תקשורת בין הילדים‬
‫הצוות וההורים‪ ,‬כאשר התיאור הוקלט מראש והילדים השמיעו את‬ ‫‪ .)al., 2001; Morris, 2003‬להלן רשימה חלקית של הקשיים העומדים‬ ‫תוך גיבוש הזהות האישית ויכולת השיתוף בעולם הפנימי‪ .‬משום‬
‫התיאור באמצעות המחשב‪.‬‬ ‫לפני משתמשי התת”ח‪.‬‬ ‫כך החליט הצוות להקים קבוצת תקשורת‪-‬פסיכולוגיה שמטרתה‬
‫להלן קטע מתיאור של ילדה בת ‪ 8‬בקבוצה‪:‬‬ ‫סיפור‬ ‫המרחב‬ ‫‪1 .1‬קשיים טכניים‪ :‬קושי בתפעול מכשיר התת”ח‪ ,‬איטיות בהבעה‪,‬‬ ‫העיקרית לעבוד על שיפור היכולות התקשורתיות וגיבוש הזהות‬
‫“בג’ונגל שלי שולטים הצבעים ורוד‪ ,‬כסף‪ ,‬סגול וחום‪ .‬הוא מפחיד‪,‬‬ ‫קבוצתי‬ ‫הדמיוני‬ ‫תלות במתווך לפענוח‪ .‬איטיות ותלות במפעיל עלולים לגרום‬ ‫של כל ילד‪.‬‬
‫אבל כשאני נמצאת עם חברים שלי אני לא פוחדת אפילו שחשוך‬ ‫לחוסר אפשרות להבעה בזמן הרצוי‪ ,‬למשל‪ ,‬תסכול וחוויה של‬ ‫המטרות העיקריות היו בתחום השפה והרגש‪ ,‬אשר הקשר ביניהם‬
‫שם‪ .‬הזמנתי את נועה [שם בדוי] אבל היא לא רצתה להצטרף‬ ‫תלות וחוסר עצמאות‪.‬‬ ‫הדוק (‪.)Wickenden, 2003‬‬
‫בגלל האריות‪ .‬טוב‪ ,‬אני מתחשבת ואוותר לה הפעם‪.‬‬ ‫‪2 .2‬אוצר מילים מצומצם‪ :‬מכיוון שהתוכן (המילים לבחירה ושימוש)‬ ‫•פיתוח מיומנות שיח והקשבה בקבוצת עמיתים (בכיתה)‪.‬‬
‫“מי שהצטרף אלי יכול לשמוע את גלי הים בחוף הקרוב‪ ,‬ואת צלילי‬ ‫מוכנס על ידי המפעיל‪ ,‬לעתים לא נכללות מילים שהילד רכש‪,‬‬ ‫•שימוש בתת”ח כאמצעי לפעולות דיבור שונות (בדגש על‬
‫הציפורים‪ ,‬הקופים‪ ,‬והאריות השואגים‪ .‬כאן אתם רואים גם חיות‬ ‫גיבוש זהות‬ ‫ולכן אין לו גישה אליהן ואינו יכול להשתמש בהן בשיח‪.‬‬ ‫יזימת שיח ושיתוף אחרים בעולם הפנימי‪ :‬שאלה‪ ,‬הבעת דעה‪,‬‬
‫נוספות‪ :‬ארנבת‪ ,‬ברווז‪ ,‬זברה‪ ,‬ג’ירפה‪ ,‬דב‪ ,‬אריה ונמר‪ .‬יש לי כאן‬ ‫‪3 .3‬תוכן מוגבל‪ :‬בשל אוצר מילים מצומצם‪ ,‬ישנם תכנים שאינם‬ ‫פנייה)‪.‬‬
‫בתיק את המפתחות של הבית‪ ,‬כדי שאוכל לחזור כשארצה‪ .‬אה‪,‬‬ ‫האמצעי שנבחר על ידי הצוות להשגת המטרות הללו היה ההשלכה‬ ‫נגישים לילד וכתוצאה מכך הוא עלול להימנע מהשתתפות‬ ‫•העשרת אוצר מילים רגשי (מילות רגש)‪.‬‬
‫וטוב שזכרתי לומר לכם‪ :‬יש לי רק בקשה אחת‪ :‬אל תכניסו לכאן‬ ‫הדמיונית )‪.(Mackenzie, 2008) (projective imagination‬‬ ‫בשיח בנושא שאוצר המילים לגביו מוגבל‪.‬‬ ‫•פיתוח זהות עצמית (מי אני? מהן תכונותי? מהי דעתי? אילו‬
‫דבורים‪ ,‬זבובים ומכונות הנשמה! טוב? יופי! אז אפשר להמשיך‪”...‬‬ ‫ההשלכה הדמיונית מתוארת כשימוש בדמיון לצורך ייצוג חוויות‪,‬‬ ‫‪4 .4‬כשלים בהבהרת כוונות‪ :‬בכל שיח עלולות להיווצר אי‪-‬הבנות‪.‬‬ ‫חוויות אני עובר?)‪.‬‬
‫שאיפות ודילמות של האדם‪ .‬לדוגמא‪ :‬ילד יכול לבחור מקום שאליו‬ ‫במקרה של משתמשי תת”ח‪ ,‬הסרבול בשימוש יחד עם אוצר‬ ‫•פיתוח תחושת שייכות (אני חלק מקבוצה משמעותית עבורי‬
‫אף משורות ספורות אלו אפשר להבחין ביכולת להבעת העדפות ורצונות‪,‬‬ ‫הוא רוצה להגיע ולהחליט את מי הוא מזמין לשם‪ ,‬וכך למעשה‬ ‫המילים המוגבל‪ ,‬יוצרים סיכוי גדול יותר לחוסר דיוק בפענוח‬ ‫ואני משמעותי עבורה)‪.‬‬
‫וניכר היטב גם מרחב הבחירה להיות ולעשות כל מה שהיא רוצה‪.‬‬ ‫מספר על הדמויות בחייו ועל שאיפותיו ביחס אליהן‪ .‬השיח יכול‬ ‫והבהרת מבעים ועמדות‪.‬‬
‫לפני כמה ימים שאלתי את הילדה הזו‪ :‬איך את מרגישה כשאת‬ ‫לכלול אירועים שלא קרו במציאות אלא במרחב הדמיוני‪ .‬השלכה‬ ‫‪5 .5‬צמצום ביכולת השיח והמרחב ההבעתי‪ :‬אנרגיות רבות‬ ‫זהות אישית‬
‫בעולם הדמיון‪ ,‬ויכולה לראות‪ ,‬להרגיש‪ ,‬להזמין ולעשות כל מה‬ ‫זו מאפשרת גיבוש של “מי אני” בעזרת שאלות הנוגעות ל”מי אני‬ ‫מושקעות בהבהרת הכוונות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מצטמצמת‬ ‫זהות אישית מוגדרת כאספקט סובייקטיבי שלפיו מרגיש האדם‬
‫שמתחשק לך? היא ענתה‪“ :‬מופתעת ומאושרת”‪.‬‬ ‫יכול‪/‬רוצה‪/‬שואף להיות”‪ ,‬והשוואה לבחירות של אחרים‪.‬‬ ‫הפניות לשיתוף מורחב ומעמיק‪.‬‬ ‫כי יש המשכיות והתאמה בין מרכיבים שונים בתוכן אישיותו‪ ,‬חוויותיו‬
‫בשנה השנייה למיזם הוספנו את ממד הנרטיב ‪ -‬הסיפור‪ .‬התמקדנו‬ ‫ההשלכה הדמיונית מורכבת משני אלמנטים עיקריים‪ :‬הדמיון‬ ‫‪6 .6‬חוסר באמצעים לא מילוליים‪ :‬תקשורת בין‪-‬אישית מורכבת‬ ‫וזיכרונותיו‪ .‬הזהות נוצרת מתהליך ספירלי מתמיד בין סך ההזדהויות‬
‫ביצירת נרטיב משותף למשתתפי הקבוצה‪ ,‬לשם הגברת המוטיבציה‬ ‫והנרטיב‪.‬‬ ‫רבות מאלמנטים בלתי מילוליים (‪ .)Knapp et al., 2013‬עוצמת‬ ‫המתארגנות באישיותו של הפרט (קניאל‪.)2001 ,‬‬

‫‪- 35 -‬‬ ‫‪- 34 -‬‬
‫האתגר שעמד לפנינו הוא פיתוח הקול הפנימי‪ ,‬קולה של הזהות‬ ‫להתעניינות והתייחסות בין הילדים‪ .‬בכך שאפנו להעשיר את‬
‫יגון כרוני בשיקום ‪-‬‬ ‫האישית‪ ,‬כאשר לפנינו עמד מחסום הדיבור‪.‬‬
‫הכלים שפיתחנו בכיתה זו שימשו ועוד יהוו אבני דרך לשליחותנו‪:‬‬
‫דינמיקת השיח וההשפעה ההדדית בין חברי הקבוצה (‪O’Mara et‬‬
‫‪ .)al., 2000‬קלינאיות התקשורת הכינו לוחות תקשורת מתאימים‪.‬‬
‫המעבר מתאוריות ליניאריות לכאוס‬ ‫‪1 .1‬יצירת מקום בטוח‪ :‬מקום שבו הכול אפשרי ואליו יכול כל‬
‫אחד מהילדים להגיע בדמיון בעת שעמום‪ ,‬מתח‪ ,‬כאב‪ ,‬כעס‬
‫מכיוון שנרטיב מורכב מרצף אירועים על ציר זמן‪ ,‬השאלות היו‪:‬‬
‫איפה? מתי? מי? מה קורה?‬
‫דוריה לנגלבן‪-‬כהן*‬ ‫ומצוקה‪.‬‬ ‫כמו בשנה הקודמת‪ ,‬הילדים ביצעו מעבר ברור לעולם הדמיון על‬
‫‪2 .2‬יצירת נרטיב דמיוני משותף‪ :‬במקום שבו אין גבולות של “נכון”‬ ‫ידי ספירה לאחור מ‪ 5-‬עד ‪ .1‬לאחר מכן כל ילד בתורו פתח באחת‬
‫ו”לא נכון”‪ ,‬והכול אפשרי‪ .‬במקום שבו אני חלק אינטגרלי‬ ‫מארבע מילות השאלה הנרטיבית‪ ,‬לפי בחירתו‪ .‬לכולם הייתה‬
‫מונה ארבעה מצבים כאלו‪“ :‬שאינני יכול לחיות ללא מאבק‬ ‫“אני ילד שלי‪ ,‬עושה הכל כאילו הייתי בן אלמוות! ‪ -‬ואני‪ ,‬עניתי לו‪,‬‬ ‫מהדינמיקה‪ :‬לבחירה שלי יש משמעות לאחרים‪ ,‬וההעדפות‬ ‫הזדמנות להביע את דעתם ואת העדפתם כתשובה לשאלה‪ .‬אם‬
‫וללא סבל‪ ,‬שאני נוטל על עצמי אשמה בלתי נמנעת ושאני‬ ‫עושה הכל כאילו אני צריך כל רגע למות‪ .‬מי משנינו צדק אדון? [‪]...‬‬ ‫של חברי ‪ -‬משמעותיות עבורי‪ .‬במקום זה‪ ,‬שבו היצירתיות‬ ‫היו תשובות שונות‪ ,‬הילדים עברו תהליך של דיון‪ ,‬עד למציאת פתרון‬
‫חייב למות” (בתוך טנן‪ ,1977 ,‬ההדגשות שלי)‪ .‬משמעות הגבול‬ ‫לעשות הכל כאילו המוות אינו קיים‪ ,‬ולעשות הכל כאילו המוות נוכח‬ ‫האנושית שלי מתפתחת‪ ,‬יש ל”אני” קיום וצמיחה‪.‬‬ ‫והסכמה משותפת‪ .‬למשל‪ ,‬אם ילד אחד בחר שהסיפור יקרה היום‬
‫היא כפולה‪ .‬גבול תודעתי‪ ,‬מצב שהתודעה אינה יכולה להשיגו‬ ‫כל הזמן ‪ -‬שני אלה הם‪ ,‬אולי‪ ,‬אחד‪”.‬‬
‫בבית החולים וילד אחר בחר להיות בשפת הים‪ ,‬הגענו להסכמה‬
‫(איננו יכולים לדמות עצמנו במצב של מוות)‪ ,‬וגבול שמבטא את‬ ‫חייו ומעלליו של אלכסיס זורבס‪ ,‬קאזאנצאקיס‬
‫ומה הרווח?‬ ‫שנצא מבית החולים לטיול בים‪ .‬כך הילדים החליטו כקבוצה‬
‫ההגבלה האנושית לפעול לשינוי‪ .‬העימות עם המוות או עם הפגיעה‬ ‫‪---------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫נפתחו שערים לעבודה רב צוותית מאתגרת ומשמעותית אשר‬ ‫היכן ומתי זה קורה‪ ,‬את מי להזמין ומה יקרה שם‪ .‬נשמרו כללי‬
‫החמורה בשלמות הפיזית או הנפשית הוא מפגש עם מצב גבול‬ ‫המוות והמוות החלקי‪ ,‬האבל והיגון נוכחים בחדר הטיפולים של‬
‫שותפים לה הצוות החינוכי‪ ,‬קלינאיות התקשורת והפסיכולוגית‪.‬‬ ‫הפרגמטיקה של תורות והקשבה‪ ,‬וכן קשב לנושא השיח‪.‬‬
‫(חשוב להעיר כי לפי יאספרס מצבי גבול בהיותם סף סובייקטיבי‪,‬‬ ‫הפסיכולוג השיקומי כאורחים קבועים‪ .‬בעוד שהכתיבה על אובדן‬
‫חשוב לציין כי הרעיון חלחל לכל השיעורים‪ ,‬וניכרה התקדמות‬ ‫בשנה זו נצפתה התפתחות כללית של יכולת ההתייחסות לדברי‬
‫עשויים להיחוות גם במצבים שגרתיים אצל אנשים עם פתולוגיות‬ ‫עוסקת בעיקר במוות‪ ,‬והזווית הפסיכודינמית מתבוננת לרוב מתוך‬
‫משמעותית בתקשורת בין הילדים גם בשיעורים אחרים ובזמן‬ ‫האחר‪ ,‬ניכרו ניצנים של אינטראקציות ישירות בין הילדים שהתרחבו‬
‫שעבורם אירועים שבשגרה נוגעים בסף של “מצב גבול”)‪ .‬הבעיה‬ ‫המציאות הפנימית שאותה המטפל יכול לחקור גם מתוך המפגש‬
‫החופשי‪.‬‬ ‫והתפתחו באופן עקבי‪.‬‬
‫עם עצמו (יצר המוות‪ ,‬הסגת השקעה ליבידינלית‪ ,‬פחד מהתמוטטות‬
‫השתתפותם של ההורים בהופעת סוף השנה המסכמת את‬
‫שמקורה בעבר‪ ,‬תחושה של מוות נפשי ועוד)‪ ,‬היחס לאובדן החלקי‬
‫העשייה‪ ,‬עודדה שיח דומה בבית‪ ,‬שבו לקולו הייחודי של הילד יש‬ ‫סיכום‬
‫והביסוס התאורטי לעבודה עם מטופלים המתמודדים עם מציאות‬
‫נוכחות ומקום‪.‬‬ ‫דניאל שטרן (‪ )Stern, 2000‬מבהיר כיצד אינטראקציות בין הילד‬
‫ממשית של אובדן‪ ,‬נכות ומוגבלות‪ ,‬עברו התפתחות איטית יותר‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬הנה תגובתה של ‪ ,(2012) Zerka T. Moreno‬מפתחת גישת‬ ‫למבוגר מהוות בסיס להתפתחות פסיכולוגית של הילד‪ ,‬תוך יצירה‬
‫הפסיכודרמה‪ ,‬ומילות ההנחיה שלה לצוות‪:‬‬ ‫משותפת של משמעויות בחיים‪ .‬זוהי חוויית תקשורת בין‪-‬אישית‬
‫עקרונות מושגיים‬
‫“‪...‬אני מציעה לעזור להם ‘ללכת למקומות’ ו’לעשות דברים’ ביחד‪...‬‬ ‫המשרתת את האדם ליצירת משמעויות באירועי חייו‪ .‬לב ויגוצקי‬
‫הפרדיגמות המושגיות לעבודה עם מוגבלות ועם הסבל שנובע‬
‫בדמיון‪ ,‬הם יכולים להשיג כל דבר שהם חולמים עליו‪ ,‬בעזרתכם‪”.‬‬ ‫(‪ )Vygotsky, 1986‬מסביר כיצד הדי האינטראקציות בילדות מופנמים‬
‫ממאבק הסתגלותי אינן נגזרת פשוטה של תאוריות שעסקו‬
‫ומאפשרים ויסות ויצירתיות כחלק מבניית האישיות בגיל הבוגר‪.‬‬
‫באובדן כתוצאה ממוות‪ .‬גם המודלים שהיוו בסיס להבנת תהליכי‬
‫אבל בעקבות מוות עברו שינויים ניכרים‪ .‬הנחות רווחות שהיוו בסיס‬ ‫מקורות‬
‫למתן אבחנה של פתולוגיות נמצאו בלתי תקפות‪ ,‬וחייבו זהירות‬
‫‪1 .1‬קניאל‪ ,‬ש’ (‪ .)2001‬הפסיכולוגיה של השליטה על התודעה‪ .‬רמת גן‪ :‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫בזיהוי של פתולוגיות בתהליכי אבל‪ .‬מן הצד השני‪ ,‬מודלים חדשים‬
‫שהוצגו אימצו שורשים ישנים‪ ,‬וכך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬ויקטור פרנקל שהציג‬ ‫‪2. Bornstein, R. F., Geiselman, K. J., Eisenhart, E. A. & Languirand, M. A. (2002). Construct Validity of the Relationship Profile‬‬
‫‪Test Links With Attachment, Identity, Relatedness, and Affect. Assessment, 9(4), 373-381.‬‬
‫רעיונות פוסט‪-‬מודרניסטיים‪ ,‬מהדהד בתוך גישות עכשוויות‪ ,‬כגון‬
‫הקונסטרוקטיביסטים (למשל אצל‪ ,)Neimeyer et al., 2009 :‬גם אם‬ ‫‪3. Bucholtz, M. & Hall, K. (2005). Identity and interaction: A sociocultural linguistic approach. Discourse studies, 7(4-5), 585-‬‬
‫החיבור נוצר בדיעבד‪.‬‬ ‫‪614.‬‬
‫כמטפלת הפוגשת יום יום את המציאות של המוות והמוגבלות‬ ‫‪4. Clarke M., McConachie H., Price K. & Wood P., (2001). Views of young people using augmentative and alternative‬‬
‫בטיפולים‪ ,‬התחושה היא כי לרוב המוות אינו נוכח כדחף או‬ ‫‪communication systems. International Journal of Language & Communication Disorders, 36(1), 107-115.‬‬
‫כאירוע היסטורי פרה‪-‬ורבלי‪ ,‬ולא רק כמחולל טראומטי‪ .‬למוות‬ ‫‪5. Kazak, A. E., Penati, B., Brophy, P. & Himelstein, B. (1998). Pharmacologic and psychologic interventions for procedural pain.‬‬
‫יש פנים רבות‪ ,‬ובשיקום יש לו בראש ובראשונה נוכחות בסיסית‬ ‫‏‪Pediatrics, 102(1), 59-66.‬‬
‫יותר‪ ,‬נוכחות של סטינג‪ .‬הוא ממסגר את השיח שבתוכו התהליך‬ ‫‪6. Knapp, M., Hall, J. & Horgan, T. (2013). Nonverbal communication in human interaction. Cengage Learning.‬‬
‫מתקיים ויוצר את הגבולות ואת החוקים‪ .‬נוכחותו של המוות‪ ,‬או‬ ‫‪7. Mackenzie, C. (2008). Imagination, identity, and self-transformation. Practical identity and narrative agency, 121-145.‬‬
‫האובדן‪ ,‬מורגשת בשיח הטיפולי כנוכחות של גבול חיצוני ושל‬
‫‪8. Moreno, Z. (2012). Personal correspondence.‬‬
‫גבול פנימי‪ .‬הגבול המסמן את המרחב הסובייקטיבי בתוך הטווח‬
‫האינוספי ממלוא הפוטנציאל של האדם ועד לחידלון הגמור‪ .‬הוא‬ ‫‪9. Morris, J. (2003). Including all children: finding out about the experiences of children with communication and/or cognitive‬‬
‫‪impairments. Children & society, 17(5), 337-348.‬‬
‫גם מסמן את הגבול של המפגש האישי והבין‪-‬אישי‪ ,‬את התוכן שלא‬
‫ניתן לבחינה דרך אינטרוספקציה‪ .‬ז’אן אמרי כותב בספרו “מעבר‬ ‫‪10. O’Mara, D.A., et al. (2000) Developing personal identity through story telling. Speech and Language Processing for Disabled‬‬
‫‪and Elderly People (Ref. No. 2000/025), IEE Seminar on. IET.‬‬
‫המרכזית של המטפלים במצבי גבול היא מגבלות שפת הטיפול‬ ‫לאשמה ולכפרה”‪“ :‬הכאב היה מה שהיה‪ .‬מעבר לכך אין מה לומר‪.‬‬
‫והצורך בהתרחבות והשקה לתחומי הפילוסופיה ולדיסציפלינות‬ ‫איכויותיהן של תחושות אינן ניתנות להשוואה כשם שאינן ניתנות‬ ‫‪11. Siegel D. & Hartzell, M. (1994). Parenting from the Inside Out. New York, Penguin.‬‬
‫אחרות‪ ,‬כדי להבין לעומקם את התהליכים הפסיכולוגיים המתהווים‬ ‫לתיאור‪ .‬הן מסמנות את גבול היכולת לחלוק במשהו עם הזולת‬ ‫‪12. Stern, D. N. (2000). The Interpersonal World Of The Infant A View From Psychoanalysis And Developmental Psychology‬‬
‫תמיד בהקשר הרחב של הקיום‪ .‬יאספרס מהווה דוגמא לכתיבה‬ ‫באמצעות השפה”‪.‬‬ ‫‪Author: Daniel N. Stern, Pu.‬‬
‫שמצליחה להגיע לאותן פינות נעדרות ובכך הוא תורם להמשגה‬ ‫תחושת המוות כסטינג או כגבול ליוותה אותי שנים לפני שנתקלתי‬ ‫‪13. Vygotsky, L. S. 1986. Thought and Language. Cambridge, MA: MIT Press.‬‬
‫שהיא “‪ ”experience near‬במצבי אובדן‪.‬‬ ‫בהגותו של קרל יאספרס‪ ,‬פסיכיאטר ופילוסוף מרכזי בזרם‬ ‫‪14. Wickenden, Mary. (2003). Whose voice is that?: Issues of identity, voice and representation arising in an ethnographic study‬‬
‫אם נמשיך עם יאספרס‪ ,‬אזי היבט שני המדגים גישה המשגתית‬ ‫האקסיסטנציאלי‪ .‬יאספרס טבע את המונח “מצבי גבול” והוא‬ ‫‪of the lives of disabled teenagers who use Augmentative and Alternative Communication (AAC). Disability Studies Quarterly‬‬
‫‪31.4 (2011).‬‬
‫‪doria.cohen@gmail.com‬‬ ‫* דוריה לנגלבן‪-‬כהן היא מנהלת‪-‬שותפה ביחידה הנוירופסיכולוגית‪ ,‬יד חרוצים‪ ,‬תל אביב‪.‬‬

‫‪- 37 -‬‬ ‫‪- 36 -‬‬
‫שאינו מוות‪ .‬וכמובן שקיימות בעיות מתודולוגיות בשל המדגמים‬ ‫במציאות מסוימת של מחלה ונכות‪.‬‬ ‫בלתי נקבע‪ .‬אדם נכנס לעולם כישות מרובה; אדם מת כישות‬ ‫ורעיונית המשתלבת עם תהליכים בשיקום הוא נקודת המבט‬
‫היוצרים ערעור על תקפות הממצאים במצבי אבל שונים‪.‬‬ ‫במקצוע הרגיש של העיסוק בנפש‪ ,‬קשה להמעיט בחשיבות עמדת‬ ‫אחת [‪ ]...‬המשחק מרכך את החוק הקשוח של רצינות החיים‪,‬‬ ‫האקסיסטנציאלית של הגותו‪ ,‬שכוללת הן את ההתייחסות אל‬
‫מכל האמור נראה כי יש עוד כברת דרך עד למיסוד מערך‬ ‫המוצא של המטפל כלפי האדם החולה וכלפי משפחתו ובביסוסה‬ ‫העצבות הנובעת מההגבלה הבלתי פוסקת של אפשרויות מלווה‬ ‫העצמי והן את ההתייחסות אל הטרנסצנדנציה‪ ,‬נוגעת בהיבט‬
‫נתונים שיספק תמונה מייצגת של התגובתיות הנפשית באובדנים‬ ‫על ידע מתוקף‪ .‬באופן כללי‪ ,‬ככל שהמחקר התרחב נוצרה דה‪-‬‬ ‫אותנו לאורך כל חיינו‪ .‬למעשה במשחק אנו נהנים מהאפשרות‬ ‫מרכזי בעבודה עם מוגבלות ועם אובדן‪ .‬הפריצה של מעגל‬
‫המאפיינים אנשים בשיקום‪ .‬שני החוקרים הללו בנו שאלון למדידת‬ ‫פתולוגיזציה של תגובות שזכו בעבר להגדרה של פתולוגיה נפשית‪.‬‬ ‫של מציאתן מחדש של אפשרויות אבודות” (פינק‪ ,‬אצל‪ :‬אטלן‪,‬‬ ‫הרפלקסיה העצמית מוצגת בגישתו של יאספרס ומופיעה כמובן‬
‫עוצמות היגון באוכלוסייה הנמצאת במסגרת שיקומית‪ .‬מניסיוני‪,‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬השימוש במושג “צער כרוני” שמתאר תגובה להולדת ילד‬ ‫‪ .)1994‬ברוח מילותיו של פינק אפשר להגדיר את הטיפול באובדן‬ ‫גם בגישות של פסיכולוגים הומניסטים ואקזיסטנציאליסטים‪ ,‬ואף‬
‫השימוש בכלי הוא בעל ערך כתוספת להבנת מצבו של המטופל‪.‬‬ ‫עם מוגבלות קוגניטיבית (‪ .)Roos, 2002‬את המושג טבע אולשנסקי‬ ‫ובמוגבלות כ “משחק למציאת האפשרויות האבודות”‪ .‬אני מנחשת‬ ‫בגישות פסיכואנליטיות מסוימות‪ ,‬אך לרוב השפה התאורטית‬
‫כלי נוסף הוא תוצר של צוות עבודה שפיתח שאלון הסתגלות על‬ ‫(‪ )Olshansky, 1962‬בשנות ה‪ ,60-‬והגדירו כעצב תהומי שמתרחש‬ ‫שוויניקוט היה כנראה מסכים לכך‪.‬‬ ‫בגישות הפסיכודינמיות נעה בתוך הקטבים של העמדות הנפשיות‬
‫פי המודל של ביאטריס רייט‪ ,‬ממייסדות התחום של הפסיכולוגיה‬ ‫באופן תקופתי או מחזורי אך מתמיד אצל ההורים במהלך החיים עם‬ ‫המבוססות על קליין וממשיכיה (מגעי‪-‬פרנואידי סכיזואידי‪-‬דיכאוני)‪.‬‬
‫השיקומית בארצות הברית (אצל‪ .)Ferrin et. al., 2011 :‬המבחן‬ ‫הילד הפגוע‪ .‬שלא כמו המודלים הקודמים שמתקדמים לרזולוציה‪,‬‬ ‫הקשר בין אבל לפתולוגיה‬ ‫גישות אלו מתקשות להציע מוצא שפורץ את המעגל הסגור על‬
‫מאיר את ערוצי ההסתגלות‪ ,‬או האי‪-‬הסתגלות‪ ,‬ומאפשר יציאה‬ ‫הגישה של אולשנסקי הציגה פרספקטיבה שונה שלפיה הורים‬ ‫במשך שנים של מחקר פסיכיאטרי‪ ,‬תחום האבל לא היה חלק‬ ‫אף שפריצה אל מעבר לעמדה הדיכאונית היא תופעה שמתרחשת‬
‫לדיאלוג על הדרכים לביסוס תחושות העצמי לאחר פגיעה גופנית‬ ‫אינם מסוגלים לפתור את היגון כל עוד הילד עם המוגבלות נוכח‪,‬‬ ‫ממנו‪ (2010) Granek .‬סוקרת במאמרה את ההתפתחות ההיסטורית‬ ‫בחיי האדם‪ ,‬לא מעט פעמים על רקע טראומות‪ .‬יאספרס מדבר‬
‫משמעותית‪.‬‬ ‫ומהווה תזכורת מתמשכת לאובדן של הילד המושלם שהם ציפו‬ ‫של מושגי היגון ואת הפיכתם לנושאים שאנשי המקצוע בתחום‬ ‫על חריגה טרנסצנדנטית מתוך האימננטיות‪ .‬החריגה שיאספרס‬
‫לו‪ .‬השחרור מצער כרוני לפי אולשנסקי מתרחש רק כאשר הילד‬ ‫הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה רואים עצמם אמונים עליו‪ ,‬וכיצד התחום‬ ‫מדבר עליה היא בין השאר חריגה אל מעבר לזמן‪ .‬עלייה ממישור‬
‫מודלים של עבודת היגון‬ ‫נפטר או כאשר ההורה נפטר‪ .‬זהו יגון ללא סוף נראה לעין‪ ,‬בניגוד‬ ‫הגיע ל”מעמד” של פתולוגיה‪ .‬העמדה האפיסטמולוגית המהפכנית‬ ‫הזמן או מישור הקיום אל מישור הערך (עמ’ ‪ ,62‬אצל‪ :‬טנן‪ .)1977 ,‬זוהי‬
‫מאז שנות ‪ ,1990-1980‬המחקרים בתחום האבל העלו את תשומת‬ ‫למוות או לגירושין שבהם יש סופיות‪ .‬להבנה זו יש השלכות טיפוליות‬ ‫של פרויד הדגישה את החשיבות של החקירה והאנליזה של היבטים‬ ‫תנועה בציר אנכי‪ ,‬ולא רק בציר אורכי‪ ,‬הפותחת ממד של עומק‪ .‬גם‬
‫הלב לחוסר בתמיכה אמפירית של כמה מן ההנחות הבסיסיות לגבי‬ ‫חשובות ביותר‪ ,‬ובעיקר דרישה לזנוח מושגים פשטניים כגון “קבלה‬ ‫נרחבים ביומיום (פליטות פה‪ ,‬חלומות‪ ,‬מיניות בילדות)‪ ,‬ואת המרכזיות‬ ‫ויקטור פרנקל עסק בפוזיציה של הרצון החופשי בזמן שהשקפה‬
‫יגון (‪ .)Neimeier, et al., 2004‬עד לאותן שנים‪ ,‬יישומים רבים נעשו‬ ‫הורית”‪ ,‬והשינוי בגישה היווה קול מבין מצד אנשי המקצוע שלרוב‬ ‫של הלא מודע‪ ,‬והיא זו שהביאה גם להכללה של נושא האבל לתוך‬ ‫זו לא הייתה רווחת בפסיכולוגיה (אצל‪ .)Vitz, 1996 :‬הוגה נוסף‬
‫על בסיס עבודתו של פרויד בחיבור “אבל ומלנכוליה” (‪.)1915/1917‬‬ ‫ראו את ההורים כקשים‪ ,‬נוירוטים ולא מקבלים את הילד‪.‬‬ ‫תחומי החקירה‪ .‬העיסוק המקורי באבל לא היה מתוך תפיסה של‬ ‫המתייחס לזמן האינסופי הוא לוינס (‪ .)1995‬האינסופיות מסמלת את‬
‫בהמשך הפכה תאוריית ההתקשרות של ‪ (1980( Bowlby‬למשפיעה‬ ‫פתולוגיה‪ ,‬ולא סימן את מצב היגון כמחלה שיש לרפא‪ .‬אצל פרויד‬ ‫האפשרות לפריצה מעבר לעולם שלי‪ ,‬ומאפשרת את המפגש עם‬
‫ביותר בתחום האבל‪ ,‬ובעקבותיה הופיעו תאוריות של שלבים‪ .‬שלבי‬ ‫העיסוק באבל נבע מתוך תפיסת הרצף של בריאות וחולי‪ ,‬ללא‬ ‫האחר‪ .‬זהו מפגש שנוצר מטרנסצנדנטיות‪ ,‬כי רק מתוך הפריצה‬
‫האבל תוארו כתהליך די מקביל לשלבים המתרחשים בפרידה‬ ‫גבול מפריד ביניהם‪ Granek .‬מציינת כי יש אירוניה בכך שהעבודה‬ ‫מתוך עולמנו ניתן להגיע למפגש עם האחר‪ .‬בשיקום‪ ,‬ה”אחר” הוא‬
‫של הילד מהאובייקט המשמעותי‪ .‬אולם סקירות עדכניות העלו‬ ‫של פרויד גויסה בהמשך על ידי פסיכולוגים כדי להצדיק מושגים‬ ‫לעתים האני‪-‬האחר‪ .‬אני שהפך להיות אחר ואנו מתקשים להגיע‬
‫כי המודלים הללו מתעלמים ממשתנים רבים‪ ,‬וכי אותם גורמים‬ ‫כגון “עבודת היגון” ו”אבל פתולוגי”‪ ,‬מכיוון שפרויד מעולם לא התכוון‬ ‫למפגש אמיתי ולהביט בעיניו ולהכירו‪ .‬זוהי ראייה שמוסיפה ממד‬
‫מתווכים משפיעים באופן ניכר על השיקום וההסתגלות לאובדן‪.‬‬ ‫לכך‪ .‬להפך‪ ,‬פרויד (‪ )1917‬טוען שתהליך האבל כרוך בניתוק הליבידו‬ ‫חשוב בעבודה הפסיכולוגית בשיקום‪.‬‬
‫גם במטרות הפסיכותרפיה ניכרו הבדלים תאורטיים‪ .‬פרויד דיבר‬ ‫או האנרגיה הנפשית מהאובייקט האבוד‪ ,‬אך הוסיף כי זהו תהליך‬ ‫היבט שלישי קשור בעיסוק במושג ה”אחריות”‪ .‬בעוד המושג הזה‬
‫על התרת הקשר עם הנפטר‪ ,‬בעוד שגישות מאוחרות מדברות על‬ ‫איטי‪ ,‬אשר לעולם אינו מסתיים או נפתר‪ .‬מי שחולל שינוי משמעותי‬ ‫התפתח בפילוסופיה‪ ,‬רק מעט תאורטיקנים פסיכולוגיים שילבו‬
‫פיתוח של דרך אחרת לקשר עם הנפטר‪ .‬אגב‪ ,‬במאה ה‪ ,19-‬דפוסי‬ ‫הוא ‪ ,Lindemann‬שטען במחקרו רב ההשפעה (‪ )1944‬כי אבל הוא‬ ‫את המושג הזה כחלק מהמפה הנפשית‪ .‬אצל יאספרס ישנן‬
‫ההתאבלות לא התאפיינו במאבק של המתאבל לנתק את עצמו‪,‬‬ ‫מצב רפואי המחייב התערבות‪ .‬הוא סבר כי פסיכיאטרים יודעים‬ ‫אנטינומיות‪ ,‬סתירות בלתי ניתנות לביטול‪ .‬ההתהוות הנפשית‬
‫את הזיכרונות‪ ,‬ואת התקוות מן הנפטר‪ .‬להפך‪ ,‬אבל מסוג זה נחשב‬ ‫וצריכים להתערב בתהליכי האבל כדי שהאבל לא יסתבך‪ ,‬וכי‬ ‫מתקדמת תמיד הודות לאנטינומיות‪ ,‬לקיומם של שני קטבים‪ .‬בשל‬
‫מזיק (מחקר של רוזנלבט‪ ,1983 ,‬אצל‪.)Strobe & Schut, 1999 :‬‬ ‫הם המומחים היחידים שיכולים לסייע‪ ,‬ולא אנשי דת‪ ,‬בני משפחה‪,‬‬ ‫כך ישנו מקום שווה בתאוריה שלו לממד האחריות ולממד החירות‪.‬‬
‫חוקרים נוספים שביקשו להתמודד עם בעיית הנוקשות של גישות‬ ‫חברים וכו’‪ Granek .‬מעירה כי המחקר על יגון כמבנה פסיכולוגי‬ ‫לא ניתן להתעלם מקוטב האחריות משום שביטול קוטב אחד‬
‫השלבים‪ ,‬הציעו מודלים לא ליניאריים‪ ,‬כמו הפיתוח של תהליך‬ ‫עבר שינוי ממבנה שהוא פסיכואנליטי במקורו‪ ,‬למושג פסיכיאטרי‪,‬‬ ‫יביא לביטול הקוטב השני‪ .‬אצל יאספרס (וכן אצל פרנקל) ישנה‬
‫דו‪-‬ערוצי (‪ )Strobe & Schut, 1999‬שבו קיימת תנועה בין ציר של‬ ‫כמותי ומדיד בתוך פחות מ‪ 30-‬שנה בצפון אמריקה ובבריטניה‪.‬‬ ‫התייחסות מרכזית לאספקט של הפעולה האתית של הנפש‪ ,‬וגם‬
‫אובדן וציר של רסטורציה‪ .‬לעתים האבל יתעמת עם האובדן‪,‬‬ ‫למרות שההתפתחות לכיוון הפסיכיאטרי והמחקרי מהווה שינוי כיוון‬ ‫בכך הוא פורץ מעבר לגבולות העיסוק של התיאוריות הקלאסיות‬
‫ובזמנים אחרים הוא יימנע מזיכרונות‪ ,‬יוסח או יחפש הקלה על‬ ‫מהחשיבה הפרוידיאנית (ואולי אפילו מהווה סתירה)‪ ,‬ישנם לא מעט‬ ‫לגבי המציאות הנפשית (המבקשת הכלה‪ ,‬אמפתיה‪ ,‬מודעות‬
‫ידי התמקדות בעניין אחר‪ .‬הטענה היא כי התנודות הכרחיות‬ ‫קלינאים אשר יחזיקו ביד אחת תאוריות על אבל וביד השנייה את‬ ‫וכו’)‪ .‬האחריות קשורה גם בתביעה לאימוץ המציאות‪ .‬הפעילות‬
‫להסתגלות אופטימלית‪ ,‬וכי אדם זקוק ל”פסק זמן” או להתפנות‬ ‫תשתית המדידה של אובדן חלקי‬ ‫המחקרים הכמותיים‪ ,‬ויצליחו לשלב בעבודתם את המורכבות הזו‪.‬‬ ‫האקסיסטנציאליסטית קשורה בהפיכת האובייקטיבי לסובייקטיבי‪,‬‬
‫לדברים אחרים כאשר העימות קשה מדי‪ .‬פיתוח נוסף הוא של‬ ‫עד כה התייחסנו להיבטים תאורטיים‪ ,‬אך מה לגבי הכלים‬ ‫בשנים האחרונות תחום המחקר והטיפול באבל ובאובדן הצמיח‬ ‫או הפיכת הנתון והכפוי לחופשי‪ .‬זהו חלק מהפרדוקס הקיומי‪.‬‬
‫פרופ’ שמשון רובין מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬מומחה עולמי בטיפול‬ ‫המחקריים? ‪ Neimeier‬ושותפיה (‪ )2004‬מצביעים על היעדר מדידות‬ ‫מרחב של ידע‪ ,‬וגישה טיפולית פחות סטיגמטית‪ ,‬פחות מבוססת‬ ‫כאשר אדם מאמץ את המקריות של גורלו‪ ,‬הוא יוצר משמעות‬
‫וחקר שכול ואובדן‪ .‬רובין פיתח מודל דו‪-‬מסלולי (‪,)Rubin, 1981‬‬ ‫מהימנות לתגובות אבל שאינן בהקשר של מוות של זולת משמעותי‪.‬‬ ‫פולקלור‪ .‬התחום השיקומי כתחום נפרד התבסס על כמה הנחות‪.‬‬ ‫פנימית ונוצרת אינטגרציה במקום הפירוד בינו לבין גורלו (טנן‪,‬‬
‫שבו הוא מתאר את התפתחות דפוסי האבל בשני צירים‪ .‬ציר‬ ‫אין כלי מדידה מתאים למטופלים בשיקום‪ .‬שימוש בכלים לא‬ ‫הנחה מרכזית אחת היא כי אירועי חיים מסוימים הם בעלי עוצמה‬ ‫‪ .)1977‬יאספרס מדבר גם על אימוץ מצבי הגבול‪ .‬על ראיית המוות‬
‫המתאר את רמת התפקוד וציר של הקשר עם הנפטר‪ .‬אלו שני‬ ‫מתאימים יכול להביא ללא מעט ‪ false positive‬של אבחון דיכאון‬ ‫מכוננת הדומה (ואף עולה) בעוצמתה להשפעתם של שלבי‬ ‫כדבר מוכר וצפוי‪ ,‬מעין מרכיב של העצמיות‪ .‬חשוב להדגיש כי‬
‫צירים רב ממדיים ונפרדים‪ .‬המודל נחקר באוכלוסיות שונות‪ ,‬וגם‬ ‫אצל אנשים במצבי יגון בשל חפיפה בין הסימפטומים‪ .‬אוכלוסייה‬ ‫ההתפתחות הפסיכוגניים שבתוכם התעצבה האישיות‪ ,‬והם בעלי‬ ‫אימוץ אמיתי תמיד יהיה כרוך במאבק ולא מתוך כניעה‪.‬‬
‫בקרב החברה הישראלית‪ .‬הממצאים שהתקבלו ממחקריו מעלים‬ ‫ייחודית שמדגישה עוד יותר את הבעייתיות של האבחנה היא נפגעי‬ ‫פוטנציאל ארגון מחדש‪ ,‬הן של הרס והן של בנייה‪ ,‬של נושאים‬ ‫הדוגמאות שהבאתי בנגיעה בלבד‪ ,‬נועדו להראות כיצד העבודה‬
‫הימשכות של השלכות האבל הן במשתנים בציר הראשון והן בציר‬ ‫ראש‪ ,‬מכיוון שפגיעה באזורים מוחיים ‪ left anterior‬או ‪right posterior‬‬ ‫שהתגבשו בזהות העצמית ובדרכי ההתקשרות עם הזולת והעולם‪.‬‬ ‫השיקומית זקוקה לפתיחות למודלים ולגישות תאורטיות ששפתם‬
‫השני‪ .‬גם המודל הזה מאשש את ההנחה כי האבל הנורמטיבי עשוי‬ ‫עשויה לגרום לקומורבידיות של סימפטומים דיכאוניים‪ .‬ישנן הצעות‬ ‫לפיכך יש הצדקה לפיתוח של תחום שקשור למפגש עם אירועים‬ ‫ופרשנותם תשקף את הקשיים‪ ,‬את התמות ואת החוויה‪ ,‬ותאפשר‬
‫להימשך כל החיים‪ ,‬בניגוד לתפיסות שטענו לרזולוציה או לדה‪-‬‬ ‫(לא מספקות) לפתרונות של בעיית המדידה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬שימוש בכלי‬ ‫“מציאותיים” מטלטלים אשר המפגש איתם משאיר את האדם‬ ‫מוצא של הבנה והתפתחות מתוך הקשיים‪ ,‬ואולי אף חייבת להיות‬
‫קתקסיס‪.‬‬ ‫מדידה של דיכאון והעלאת הסטנדרט של ה‪ .cutoff-‬קושי נוסף‬ ‫בתחושה של “אימה חשכה גֹדלה נופלת עליו” (בראשית ט”ו‪ ,‬י”ב)‪ ,‬של‬ ‫בעלת מורכבות ולהכיל סתירות פנימיות‪ ,‬כפי שיוצג להלן‪.‬‬
‫מודל מעניין הוצג בתוך כתבי העת שעוסקים בשיקום‪ ,‬ואולי בשל‬ ‫הוא ההטרוגניות של האוכלוסייה בשיקום וסוגי האובדנים הכלולים‬ ‫גל מאיים ומציף שלא ניתן להטמיעו כחלק מהמהלך הנורמלי של‬ ‫קשה להגדיר מהי פסיכולוגיה שיקומית‪ ,‬ולכן הייתי נעזרת במובאה‬
‫כך הוא אינו מסוקר בספרות על אבל לצד הגישות שהוזכרו‪.‬‬ ‫בתוך יחידה שיקומית טיפוסית‪ .‬ברוב המודלים הטרמינולוגיה‬ ‫חייו‪ .‬הנחה נוספת היא כי פסיכודינמיקה של מחלות ונכות מחייבת‬ ‫הבאה כדי לשאול ממנה מעין הגדרה‪“ :‬גורל האדם באופן כללי‬
‫זהו מודל של פרופ’ חנוך לבנה ופרופ’ פרקר (‪Livneh & Parker,‬‬ ‫הדיאגנוסטית מתבססת על מוות ולא על נסיבות אובדן אחרות‪ .‬אין‬ ‫ידע רב ורלוונטי‪ ,‬זאת משום שתגובתיות רגשית שנדמית למטפל‬ ‫[‪ ]...‬אינו יכול להיות ‘ממשי’ אלא באיבוד מתמשך של אפשרויות‪.‬‬
‫‪ )2005‬השואב את השראתו מתאוריית הכאוס‪ .‬הרעיון של‬ ‫מדדים מהימנים שעברו סטנדרטיזציה‪ ,‬הבודקים תגובות לאובדן‬ ‫כבלתי נורמטיבית עשויה להתברר מתוך המחקרים כנורמלית‬ ‫הילד הוא‪ ,‬באופן בלתי נקבע‪ ,‬הכל; האדם הזקן‪ ,‬מעט מאוד‪ ,‬באופן‬

‫‪- 39 -‬‬ ‫‪- 38 -‬‬
‫מתקשרת לפסיכולוגיה ההומניסטית אשר יוצרת דרך מתן‬ ‫‪ )CCT ( Chaos & Complexity Theory‬מגיע במקורו מתחומי‬
‫יישומי היפנוזה בעבודתם‬ ‫משמעות‪ ,‬דרך הסימבוליקה‪ ,‬מידע מתוך הרעש‪ ,‬סדר מתוך הכאוס‪.‬‬
‫“תאוריית הכאוס” היא תאוריה שעוסקת ב”סדר” לא פחות מאשר‬
‫המטאורולוגיה‪ ,‬המתמטיקה והמדעים‪ .‬ה‪ CCT-‬מחפש להדגים‬
‫את קיומו של כוח לא ליניארי בהרבה תחומי חיים‪ .‬רעיון מרכזי‬
‫של פסיכולוגים שיקומיים‬ ‫ב”כאוס”‪ ,‬ובדטרמיניזם ללא יכולת ניבוי במערכות לא ליניאריות‬
‫(אין סתירה הכרחית בין אי‪-‬יכולת ניבוי לדטרמיניזם)‪ .‬אטלן מבהיר כי‬
‫בתאוריית הכאוס הוא שלרוב במערכות לא ליניאריות לא ניתן‬
‫לנבא את התנהגות המערכת‪ .‬מערכות לא ליניאריות הן אלו‬
‫דפנה אשכנזי ויוסי מאירסון*‬ ‫היחס והפתרון לכאוס הוא שונה בין המדעים לבין השירה והפרוזה‪.‬‬ ‫שבהן הקלט לא שווה לפלט‪ .‬ההתנהגויות של מערכות לא‬
‫המדע אינו סובל פרדוקסים והוא שואף לחסל אותם‪ ,‬בעוד שעבור‬ ‫ליניאריות הן בלתי ניתנות לשחזור‪ ,‬לא צפויות‪ ,‬לא קבועות ולא‬
‫השירה והפילוסופיה זוהי נקודת המוצא לסובייקטיביות‪ .‬במובן זה‪,‬‬ ‫יציבות‪ .‬הבדלים מזעריים בנקודת המוצא עשויים להביא להבדלים‬
‫לעתים ללמוד כישורים מוטוריים מחדש (כגון הליכה לאחר פגיעת‬ ‫עבודתו של הפסיכולוג השיקומי מכוונת לשיפור איכות חייו‪ ,‬תפקודו‬
‫הגישות הפסיכולוגיות חלוקות בין גישות פסיכולוגיות השואפות‬ ‫עצומים ולתוצאות בעלות איכות שונה ביותר‪ ,‬ללא פרופורציות‬
‫חוט שדרה)‪ ,‬להסתגל לדגמים ארגוניים סנסוריים שהשתנו (כגון‬ ‫והסתגלותו של המטופל הסובל מבעיות בריאות‪ ,‬מטראומות‬
‫ל”מדעיות” ומנסות לגלות סדר או מבנה ממשי שאותו הן מתארות‬ ‫לפערים בנקודת המוצא‪ .‬בשני העשורים האחרונים מדווח בספרות‬
‫פגיעה בתחושה‪ ,‬בראייה)‪ ,‬ולשינויים בפעילות הקוגניטיבית (כגון‬ ‫ומנכויות שונות‪ .‬פעילותו של הפסיכולוג כוללות בין היתר תמיכה‬
‫על פי תנועה כלשהי (שלבים‪ ,‬ליניאריות‪ ,‬מטוטלת ועוד)‪ ,‬לבין גישות‬ ‫על האפשרות ליישום של ה‪ CCT-‬במדעי החברה וההתנהגות‪.‬‬
‫הפרעות ביכולת הפניית הקשב‪ ,‬בזיכרון)‪ .‬במקביל לאתגרים אלו‪,‬‬ ‫בשיקום הפיזי‪ ,‬הקוגניטיבי‪ ,‬הבין‪-‬אישי וההתנהגותי‪ ,‬סיוע בתהליך‬
‫הרואות במקצוע תחום שאולי קרוב למדעי הרוח‪ ,‬ולפיכך טוענות‬ ‫‪ ,1992( Butz‬אצל‪ )Livneh & Parker, 2005 :‬הראה את היישום של‬
‫מופיעות אצל המשתקם לעתים קרובות תגובות רגשיות כמו‬ ‫הקבלה וההפנמה של מצב הנכות‪ ,‬וכן טיפול בתגובות פסיכולוגיות‬
‫להבנייה סובייקטיבית ומתמקדות בה‪ .‬הקבוצה השנייה כוללת את‬ ‫הגישה הזו בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‪ .‬הוא הראה איך כאוס‬
‫דיכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬תגובות פוסט‪-‬טראומטיות בדרגות חומרה ובעוצמות‬ ‫שנוצרו או התגברו לנוכח הפגיעה‪ .‬עבודה טיפולית זו נעשית לעתים‬
‫הגישה הקונסטרוקטיביסטית‪ ,‬שאחד ממייצגיה הוא ‪Neimeyer‬‬ ‫עשוי להיות קשור במצב של חרדה מציפה‪ ,‬וכן כיצד חוויה של‬
‫שונות‪ ,‬הדורשות התייחסות טיפולית תואמת‪ .‬כל הצרכים המוזכרים‬ ‫קרובות בשיתוף ובשילוב עם צוות רב מקצועי במסגרות השיקום‬
‫)‪ (2009‬אשר מדגישה את היצירה על פני הגילוי או החשיפה של‬ ‫כאוס יכולה להיות מותמרת לצמיחה אישית‪ .‬גישה זו מתאימה‬
‫מחייבים שימוש בכלים טיפוליים רב ממדיים ואינטגרטיביים‪,‬‬ ‫השונות‪ ,‬ומחייבת התערבויות ממוקדות‪ ,‬קצרות מועד‪ ,‬המתואמות‬
‫מבנים‪ .‬המוקד הוא בהבניית משמעות ובניית נרטיב ייחודי לאדם‪,‬‬ ‫לתיאור ולהבנה של מערכות שאינן ליניאריות‪ .‬כאוס הוא ביטוי‬
‫שיאפשרו מתן מענה למטרות הטיפוליות המרובות והמשתנות תוך‬ ‫עם המהלך הכללי של התהליך השיקומי‪ .‬היפנוזה‪ ,‬בהיותה אמצעי‬
‫החי בתוך הקשר חברתי ותרבותי‪ .‬יצירת הנרטיב היא בעצם דרך‬ ‫של המקריות והאבסורד‪ .‬אטלן כותב (‪ ,1994‬עמ’ ‪ )120‬כי המהלך‬
‫כדי תהליך השיקום (ארזי מרגלית ושות’‪.)2002 ,‬‬ ‫טיפול המאפשר עבודה ממוקדת‪ ,‬המערבת ויסות תהליכים‬
‫סימבולית להתמודד עם הכאוס‪ .‬ניתן לראות את מידת ההסתגלות‬ ‫המדעי נשען על ההנחה או האמונה שהתבונה מסוגלת לחשוף‬
‫גופניים‪-‬פיזיולוגיים וכן נפשיים‪-‬פסיכולוגיים‪ ,‬יכולה לשמש כמשאב‬
‫דרך בחינת הקוהסיביות של הנרטיב בחיי הפרט ובהקשר הסביבתי‬ ‫סדר מאחורי המורכבות והכאוס שאנו חווים בעולם‪ .‬המחשבה‬
‫טיפולי חשוב בעבודתו המורכבת של הפסיכולוג השיקומי‪ .‬המאמר‬
‫תרבותי של חייו‪ .‬למרות שמודל הכאוס כמעט ולא מוזכר בספרות‬ ‫הסימבולית מרחיקה לכת עוד יותר‪ ,‬ואינה מוכנה לקבל שום דבר‬
‫מציג אפשרויות הגלומות בשילוב השימוש בהיפנוזה בעבודתו של‬
‫על אבל‪ ,‬הגישה השיקומית עשויה למצוא בפרדיגמה הזו חשיבות‬ ‫כחסר משמעות‪“ .‬הכל מתרחש כאילו אין למקרה ולאבסורד חלק‬
‫הפסיכולוג השיקומי‪.‬‬
‫לגישה המחקרית והטיפולית בתחום‪.‬‬ ‫בממשות”‪ .‬הוא מצטט את ספרבר‪ ,‬האומר‪“ :‬המחשבה הסימבולית‬
‫יכולה להפוך רעש למידע”‪ .‬הגישה של אטלן‪ ,‬מתחום המדעים‪,‬‬
‫פסיכולוגיה שיקומית‬
‫הפסיכולוגים השיקומיים מהווים כיום חלק בלתי נפרד מהצוות הרב‬ ‫מקורות‬
‫מקצועי בכל מחלקות השיקום ומרכזי השיקום הגדולים בארץ‬
‫‪1 .1‬אטלן‪ ,‬ה”נ (‪ .)1994‬אלו ואלו ביקורת הדדית של המדע והמיתוס‪ ,‬ספריית אופקים‪ ,‬עם עובד‪.‬‬
‫ובעולם‪ .‬הפסיכולוג השיקומי אמון על מתן שירותי אבחון וטיפול‬
‫לאנשים המצויים במצבי טראומה ומשבר‪ ,‬ולסובלים ממחלות‪,‬‬ ‫‪2 .2‬אמרי‪ ,‬ז’ (‪ .)2000‬מעבר לאשמה ולכפרה‪ ,‬עם עובד‪.‬‬
‫מנכויות וממוגבלויות שונות‪ .‬מטרת הטיפול השיקומי הוא השגת‬ ‫‪3 .3‬טנן‪ ,‬ח’ (‪ .)1977‬תפיסת האתיקה האכסיסטנציאלית במישנת קארל יאספרס‪ ,‬מסדה‪.‬‬
‫תפקוד מיטבי בכל תחומי החיים‪ ,‬ומימוש מרב הפוטנציאל האפשרי‬ ‫‪4 .4‬לוינס‪ ,‬ע‪ .)1995( .‬האחריות כלפי האחר‪ .‬אתיקה והאינסופי‪ :‬שיחות עם פיליפ נמו‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.‬‬
‫בתחום הפיזי‪ ,‬הרגשי‪ ,‬ההתנהגותי‪ ,‬הקוגניטיבי‪ ,‬המשפחתי‪ ,‬החברתי‬
‫‪5 .5‬פרויד‪ ,‬ז’ (‪ .)]1917[ 2008‬אבל ומלנכוליה‪ ,‬רסלינג‪.‬‬
‫והתעסוקתי‪ ,‬וכן מילוי שעות הפנאי של המטופל (‪Gannon & Gold,‬‬
‫‪ .)1988‬פסיכולוגים שיקומיים מסייעים למשתקמים למצות את‬ ‫‪6 .6‬קאזאנצאקיס‪ ,‬נ’ (‪“ .)1999‬חייו ומעלליו של אלכסיס זורבס”‪ ,‬עם עובד‪.‬‬
‫היכולת האישית שלהם בכל תחומי החיים‪ ,‬במהלך ההסתגלות‬ ‫‪7. Bowlby, J. (1980). Loss: sadness and depression: New York: Basic Books.‬‬
‫לשינויים שקרו להם עקב מצב הנכות‪ .‬שתי המגמות ההפוכות‬ ‫‪8. Granek, L. (2010). Grief as pathology: The evolution of grief theory in psychology from Freud to the present, History of‬‬
‫לכאורה‪ ,‬של הסתגלות וקבלת השינויים המתרחשים בחייו של‬ ‫‪psychology, 13(1), 46-73.‬‬
‫המשתקם מחד‪ ,‬ומאידך שאיפה למיצוי מרבי של הפוטנציאל הקיים‬ ‫‪9. Ferrin, J.M., Chronister, J. & Chiu, C.Y. (2011). Psychometric validation of the Multidimensional Acceptance of Loss Scale,‬‬
‫בו‪ ,‬מחייבים בסיס תאורטי תואם לעבודה הטיפולית המורכבת‪.‬‬ ‫‪Clinical Rehabilitation, 25, 166-174.‬‬
‫תאוריות מקובלות בעולם השיקומי כיום‪ ,‬העוזרות להתמודד עם‬ ‫‪10. Lindemann, E. (1944). Symptomatology and management of acute grief. American Journal of Psychiatry, 101, 141-148.‬‬
‫מורכבות זו‪ ,‬כוללות שימוש במודלים של עיבוד אבל על האובדנים‬
‫‪11. Livneh, H. & Parker, R. M. (2005). Psychological Adaptation to Disability: Perspectives From Chaos and Complexity Theory,‬‬
‫(‪ )Katz & Florian, 1987; Rubin, 1999‬ותאוריות של התמודדות‬ ‫‪Rehabilitation Counseling, 49, 17-28.‬‬
‫עם מצבי לחץ (‪ )Lazarus & Folkman, 1984‬לצד הגישות השמות‬
‫‪12. Neimeyer, R.A., Burke, L.A., Mackay, M.M. & van Dyke Stringer, J.G. (2009). Grief Therapy and the Reconstruction of Meaning:‬‬
‫דגש על איתור והעצמת כוחותיו ויכולותיו של המטופל (נאמן ושות’‪,‬‬
‫‪From Principles to Practice, Journal of Contemporary Psychotherapy, 40, 73-78.‬‬
‫‪.)2011‬‬
‫המגמה שעליה מצביעים ארזי‪-‬מרגלית ושות’ (‪ ,)2002‬של הצורך‬ ‫‪13. Niemeier, J.P., Kennedy, R.E., Mckinley,.W.O. & Cifu, D.X. (2004). The Loss Inventory: preliminary reliability and validity data‬‬
‫‪for a new measure of emotional and cognitive responses to disability, Disability and Rehabilitation, 26, 614-623.‬‬
‫ביישום מודלים רב ממדיים‪ ,‬ביו‪-‬פסיכו‪-‬סוציאליים לטיפול‬
‫היפנוזה כאמצעי טיפול‬ ‫במשתקמים‪ ,‬מחדדת מורכבות נוספת המאפיינת את עבודתו‬ ‫‪14. Olshansky, S. (1962). Chronic sorrow: a response to having a mentally deficient child. J Soc Casework; 43, 191-193.‬‬
‫היפנוזה מלווה את האנושות כאמצעי טיפול כבר אלפי שנים‪,‬‬ ‫של הפסיכולוג השיקומי‪ .‬בתקופה הקצרה (כמה שבועות עד‬ ‫‪15. Roos, S. (2002). Chronic Sorrow: a living loss, New York: Brunner- Routledge.‬‬
‫וקרוב למאתיים שנה נמצאת בשימוש רפואי ופסיכולוגי (& ‪Pintar‬‬ ‫חודשים ספורים) שבה נמצא המשתקם במסגרות השיקומיות‪,‬‬ ‫‪16. Rubin, S. (1981). A two-track model of bereavement: Theory and application in research, American Journal of Orthopsychiatry,‬‬
‫‪ ,)Lynn, 2008‬אך רק מסוף שנות החמישים של המאה הקודמת‬ ‫ומטופל על ידי צוות רב מקצועי‪ ,‬קיים הכרח להתייחס למישורים‬ ‫‪51, 101-109.‬‬
‫היפנוזה הוכרה על ידי הארגונים המקצועיים המרכזיים בארצות‬ ‫הגופניים והנפשיים שלו במקביל‪ .‬בתהליך השיקום על האדם‬ ‫‪17. Strobe, M. & Schut, H. (1999). The dual process model of coping with bereavement: rationale and description, Death Studies,‬‬
‫‪23, 197-224.‬‬
‫* דפנה אשכנזי‪ ,‬פסיכולוגית שיקומית מדריכה‪ ,‬מחלקת אשפוז יום‪ ,‬בית לוינשטיין‪ ,‬רעננה‪.y_shk@netvision.net.il, 052-3335036 .‬‬
‫‪18. Vitz, P. (1996). Back to human dignity: From modem to post-modern psychology, Intercollegiate Review, 31, 15-23.‬‬
‫יוסי מאירסון‪ ,‬פסיכולוג קליני מומחה‪ ,‬מורשה לטיפול‪ ,‬למחקר ולהוראת היפנוזה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬היפנוקליניק‪.‬‬

‫‪- 41 -‬‬ ‫‪- 40 -‬‬
‫מהריח באוויר ועד לאופן שבו האבנים הקטנות בשביל נמחצות‬ ‫רגשיות נפשיות ‪ -‬למשל‪ ,‬ויסות אפקט ורגשות שליליים (חרדה‪,‬‬ ‫נחשבת ל”טיפול כשלעצמו”‪ .‬כבכל טיפול‪ ,‬כך גם בטיפול שבו נעשה‬ ‫הברית ובעולם ככלי פסיכולוגי ורפואי יעיל‪ ,‬והיא ממשיכה לשמש‬
‫תחת רגליה‪ .‬היא העירה שחשה לא מחוברת (מנותקת) מפלג גופה‬ ‫דיכאון)‪.‬‬ ‫שימוש בהיפנוזה ‪ -‬יש להגדיר את מטרת ההתערבות הטיפולית‪,‬‬ ‫גם היום כאמצעי תרפויטי נתמך ראיות (;‪Barabasz et al., 2010‬‬
‫השמאלי‪“ ,‬כאילו זה רדום”‪ ,‬ואמרה שיותר קל עבורה לאחוז (‪to‬‬ ‫בכל שלושת התחומים הללו תוארו ונעשו התערבויות היפנוטיות‬ ‫ולפעול בהתאם למודל פסיכותרפויטי שבו המטפל מעורה‪ ,‬ואשר‬ ‫‪.)Yapko, 1994‬‬
‫‪ )grip‬בידה השמאלית כשהיא מתמקדת ויזואלית על היד‪ .‬סוגסטיה‬ ‫מוצלחות בסטינג שיקומי (‪ .)Appel, 2003‬במאמר הזה נציג ונתאר‬ ‫תואם להתערבות הטיפולית המסוימת ולמאפייני אישיותו של‬ ‫היפנוזה לעתים מוגדרת כהליך שבו המהפנט מנחה את המהופנט‬
‫היפנוטית ראשונית כוונה למודעות ולקישור (‪ )connectivity‬גבוהים‬ ‫דוגמאות להתערבויות שיקומיות משני התחומים הראשונים‪.‬‬ ‫המטופל (‪ .)Voit & DeLaney, 2004‬בהתאם לכך‪ ,‬הטיפול באמצעות‬ ‫לבצע שינויים בחוויות הסובייקטיביות שלו‪ ,‬בתחושותיו‪ ,‬ברגשותיו‪,‬‬
‫יותר עם היד המשותקת‪ .‬במהלך‬ ‫היפנוזה במסגרות השיקומיות יותאם למטרות שאותן נרצה להשיג‬ ‫במחשבותיו וכן בהתנהגותו‪ .‬לעתים קרובות האדם המהופנט יכול‬
‫הטיפול ההיפנוטי המטופלת גילתה‬ ‫בשיקום‪ ,‬והטיפול יהיה על פי המודלים והידע הפסיכולוגי‪-‬שיקומי‪,‬‬ ‫אף ללמוד לווסת תהליכים גופניים ונפשיים אלו באופן עצמאי תוך‬
‫עצמאות בשימוש שלה בדמיון‪,‬‬ ‫כפי שפורט לעיל‪.‬‬ ‫שימוש בהיפנוזה עצמית (‪.)Green et al., 2005‬‬
‫וכשנשאלה מה היא מדמיינת‪,‬‬ ‫בתחום השיקום קיימים יישומים רבים להיפנוזה‪,(2003) Apple .‬‬ ‫באופן סכמתי מאוד ניתן לחלק את הטיפול תוך שימוש בהיפנוזה‬
‫היא תיארה את התיאור הבא‪“ :‬אני‬ ‫למשל‪ ,‬סקר בפירוט רב התערבויות היפנוטיות שנעשו במשך‬ ‫לארבעה שלבים עיקריים‪:‬‬
‫יכולה לראות חוטים (‪ )wires‬אפורים‬ ‫עשרות שנים בהקשרים שיקומיים‪ ,‬וכן תיאר התערבויות היפנוטיות‬ ‫‪ .1‬יצירת הטרנס ההיפנוטי אצל המטופל וויסותו (העמקה); ‪ .2‬שימוש‬
‫בתוך הזרוע שלי המחוברים ליד‬ ‫שהוא מבצע במערך השיקומי לצורך קידום הביצוע של מטופלים‪,‬‬ ‫טיפולי בטרנס ההיפנוטי שמטרתו להביא לשינוי טיפולי רצוי; ‪.3‬‬
‫שלי‪ .‬החוטים מסובכים זה בזה‬ ‫למשל‪ :‬הגדלת טווח התנועה‪ ,‬הפחתת טונוס שרירי‪ ,‬לימוד רצף‬ ‫שימוש בסוגסטיות פוסט‪-‬היפנוטיות המשמרות את השינוי שהושג‬
‫בערבוביה‪ ,‬ואני לא יכולה לומר מה‬ ‫תנועות וקואורדינציית תנועה במשימות לבוש עצמי‪ ,‬קידום כישורי‬ ‫בטיפול‪ ,‬ומאפשרות להיתרם ממנו גם מחוץ למפגש הטיפולי; ‪.4‬דה‪-‬‬
‫הולך לאן”‪ .‬לנוכח דיווח זה שהצביע‬ ‫ניידות למשתמשים בפרוטזה דרך תרגול קוגניטיבי של שיווי משקל‬ ‫היפנוטיזציה‪ ,‬שלב שמטרתו רה‪-‬אוריינטציה של המטופל והעברתו‬
‫על הקושי שלה להבחין בין החוטים‪,‬‬ ‫ועוד‪ ,(2006) Diamond et al. .‬הציגו דיווח איכותני לפיילוט מחקר‬ ‫לתפקוד יומיומי רגיל בגמר המפגש ההיפנוטי (‪.)Yapko, 1994‬‬
‫ניתנו סוגסטיות לצבוע את החוטים‪,‬‬ ‫קליני‪ ,‬שביצעו על חולים לאחר אירוע מוחי במצב כרוני‪ .‬הכותבים‬ ‫לצורך יצירת הטרנס ההיפנוטי המטפל ישתמש לרוב באינדוקציות‬
‫אחד בכל פעם‪ ,‬ולהוסיף תוויות‬ ‫הראו כיצד נעשה שימוש מותאם בהליך היפנוטי מובנה‪ ,‬לצורך‬ ‫שונות (פרוצדורות מילוליות או לא מילוליות‪ ,‬המאפשרות למהופנט‬
‫שיצביעו לאן הולך כל חוט‪ ,‬למשל‬ ‫שיפור ב”חוסר שימוש נלמד” בגפה עליונה משותקת של החולים‬ ‫להפחית מעורבות עם התפקוד היומיומי שלו ולהגביר קשב‬
‫לאיזו אצבע וכדומה‪ ,‬הדבר נעשה‬ ‫הללו‪ .‬בתום הטיפול נצפו שיפורים איכותיים בתפקוד המוטורי‬ ‫לתהליכים פיזיולוגיים ונפשיים)‪ ,‬ובמהלך הטרנס ההיפנוטי ייעזר‬
‫במטרה להגביר את המודעות‬ ‫הקשורים לטווח תנועה מוגדלת‪ ,‬עלייה בכוח אחיזה והפחתה‬ ‫בסוגסטיות‪ ,‬שהן אמצעי התקשורת (השיח) בינו לבין המטופל‬
‫לתהליכים הגופניים ולקישוריות‬ ‫בספסטיות של הגפה המשותקת‪ .‬המטופלים דיווחו באופן עקבי‬ ‫במהלך הטרנס ההיפנוטי‪.‬‬
‫עם היד‪ .‬המטופלת דיווחה על‬ ‫גם על נקודת מבט ומוטיבציה משופרת‪ ,‬מודעות גדולה יותר לגוף‪,‬‬ ‫הפנומנולוגיה של הטרנס ההיפנוטי כוללת לעתים קרובות תופעות‬
‫מודעות גבוהה יותר ליד שלה‬ ‫ורמת מאמץ מופחתת לה נדרשו לצורך הפעלת היד‪(1999) Medd .‬‬ ‫במישור הגופני פיזיולוגי (למשל‪ ,‬רפיון שרירים‪ ,‬שינויים בקצב‬
‫אחרי התהליך הזה‪ .‬במהלך פגישה‬ ‫סקר ותיאר שימוש מוצלח בהיפנוזה לטיפול בסובלים מהפרעות‬ ‫הנשימה ובדופק)‪ ,‬שינויים ועיוותים בתחושה ובתפיסה (למשל‪,‬‬
‫היפנוטית נוספת היא דמיינה שוב‬ ‫תנועה‪ :‬פרקינסון‪ ,‬טורט ודיסטוניות‪ ,‬וניסה להעלות השערות לגבי‬ ‫שינויים בתחושות כובד הגוף‪ ,‬שינויים בתחושת הזמן והסביבה)‪,‬‬
‫את החוטים בזרוע שלה‪ ,‬אבל‬ ‫המנגנונים הפיזיולוגיים והנוירולוגיים שעומדים בבסיס השינוי‬ ‫שינויים בהתנהגות (למשל‪ ,‬תנועתיות לא רגילה‪ ,‬או הימצאות‬
‫שלחה “אותות ירוקים למטה לכיוון‬ ‫החיובי והמתמיד שחל לאחר ההתערבות ההיפנותרפויטית‪Tan .‬‬ ‫בתנוחה לא רגילה)‪ ,‬בקוגניציה (למשל‪ ,‬אמנזיה‪ ,‬היפרנזיה‪ ,‬ירידה‬
‫היד” דרך החוטים כדי “לפתוח”‬ ‫‪ )2014( et al.‬תיארו ניסוי מבוקר‪ ,‬שבו נצפתה הצלחה טיפולית‬ ‫בחשיבה ביקורתית)‪ ,‬ובממד הרגשי והבינאישי (למשל‪ ,‬נגישות רבה‬
‫את האצבעות שלה‪ ,‬ואותות אדומים בחזרה למעלה למוח שלה‪,‬‬ ‫משמעותית בשימוש בהיפנוזה בחולים הסובלים מכאב גב תחתון‬ ‫יותר לרגשות‪ ,‬קשר מיוחד עם המהפנט) (‪Hammond, 1990; Yapko,‬‬
‫כשהגיע הזמן להפסיק תנועה‪.‬‬ ‫תיאורי מקרה‬ ‫כרוני‪ ,‬לעומת קבוצת בקרה שטופלה בביופידבק‪)2014( Navon .‬‬ ‫‪ .)2012‬המטפל ישתמש בתופעות הנ”ל או יעודד את היווצרותן‬
‫המדדים של התפקוד המוטורי שבהם השתמשו החוקרים היו‬ ‫לשם הדגמה של שימוש בהיפנוזה בשיקום נביא שני תיאורי מקרה‪.‬‬ ‫התייחס ליישום היפנוזה בשינוי עמדות של מטופלים כלפי מצבם‬ ‫בהתאם לצורכי הטיפול‪.‬‬
‫מדדים של כוח אחיזה (‪ )Grip‬מקסימלי של היד‪ .‬המדדים הללו הראו‬ ‫הראשון‪ ,‬מדגים את תחום השגת מטרות בשיקום‪ .‬בחרנו להדגים‬ ‫הבריאותי‪ ,‬בהתאם למודל מחלה‪/‬אי מחלה שפיתח‪ ,‬עם אנשים‬ ‫יישומים של היפנוזה בתחום הרפואי הם רבים ומגוונים‪ ,‬בין היתר‪:‬‬
‫עלייה דרמטית לאחר הפגישות ההיפנוטיות (כמעט פי ‪ 3‬בממוצע‪,‬‬ ‫תחום זה על ידי תיאור מקרה מתוך מאמר של פיילוט מחקרי‪,‬‬ ‫הסובלים ממחלות ומנכויות‪ )2008 ;2005( Rossi .‬מציג התייחסות‬ ‫במצבי כאב‪ ,‬כתחליף או כזרז לתרופות אנלגטיות (משככות כאב)‪,‬‬
‫יחסית למדידת הבסיס טרם הטיפול) עם שימור יפה של ההישג‬ ‫בין היתר בשל האפשרות להמחיש תוצאות מדידות של עבודה‬ ‫תיאורטית עכשווית‪ ,‬הנוגעת לחקירת הקשרים בין פעילות מנטלית‪,‬‬ ‫ככלי עזר לשיפור היענות לטיפולים ולפרוצדורות רפואיות‪ ,‬לתמיכה‬
‫בפגישות המעקב (פי ‪ 2‬בממוצע יחסית למדידת הבסיס טרם‬ ‫בהיפנותרפיה בשירות השיקום‪ .‬השני‪ ,‬מקרה טיפולי של הכותבת‬ ‫לפעילות נוירולוגית או פיזיולוגית במוח ולשינויים גנטיים בעקבות‬ ‫בתהליכי החלמה לאחר טראומה גופנית‪ ,‬ניתוח או כוויות‪ ,‬כטיפול‬
‫הטיפול)‪ .‬כשהמטופלת נשאלה לגבי השינויים במהלך ההיפנוזה‬ ‫הראשונה (ד”א)‪ ,‬המתאר התערבות היפנוטית מתחום ההסתגלות‬ ‫פסיכותרפיה‪ .‬הוא מתייחס לאפשרות של היווצרות שינויים‬ ‫תומך במחלות כרוניות ואונקולוגיות‪ ,‬ובמצבים סומטופורמיים‪.‬‬
‫היא אמרה‪“ :‬אני מגיבה לאיך שהזרוע שלי מגיבה” והמשיכה‬ ‫הפסיכולוגית לנכות‪.‬‬ ‫מוחיים‪ ,‬בין היתר בהקשר לשיקום מוחי לאחר שבץ‪ ,‬תוך שימוש‬ ‫גם בתחום הפסיכותרפויטי היפנוזה משמשת ככלי יעיל לטיפול‬
‫לתאר זאת כ”הולכת עם הזרימה”‪ .‬היא דיווחה על מודעות גבוהה‬ ‫המקרה הראשון נלקח מהמאמר של ‪,)2006( Diamond et al.‬‬ ‫בהיפנותרפיה יצירתית להאצת התהליך הנוירולוגי והגנטי השיקומי‪.‬‬ ‫בחרדות‪ ,‬במצבים של אובדן ושכול‪ ,‬בהפרעות דיכאון ובמצבים‬
‫יותר לתנועות האצבעות שלה ועל הפחתה בתחושת הרדימות‪.‬‬ ‫המתאר מחקר פיילוט על ‪ 6‬מטופלים לאחר אירוע מוחי‪ ,‬שקיבלו‬ ‫רוב התיאורים של היפנותרפיה בשיקום מדווחים כי חל שיפור ניכר‬ ‫פוסט‪-‬טראומטיים‪ ,‬כמו גם כאמצעי להגברת מוטיבציה לשינוי‬
‫היא שמה לב שמחשבתה לעתים נודדת כאשר היא משתמשת‬ ‫טיפול בהיפנוזה‪ .‬כל המטופלים במחקר היו לפחות ‪ 6‬חודשים‬ ‫ומתמיד בסימפטומים השונים של המחלות והנכויות‪ ,‬לאחר פגישות‬ ‫(‪.)Brown, 2009; Heap & Kottiyattil, 2002‬‬
‫בידה השמאלית‪ ,‬ושההיפנוזה סייעה לה לשמור על מיקוד‪ .‬במקרה‬ ‫לאחר האירוע המוחי (מצב כרוני)‪ ,‬וללא חסר קוגניטיבי משמעותי‪.‬‬ ‫היפנותרפויטיות ספורות‪ .‬עוד הם מדווחים על שיפור בדימוי העצמי‪,‬‬
‫המתואר‪ ,‬ההתערבות ההיפנוטית תרמה לנבדקת מבחינת התחושה‬ ‫הפרוטוקול הניסויי כלל‪ 4 :‬פגישות כדי לבסס תפקוד מוטורי‬ ‫במצב הרוח ובהסתגלות התפקודית בתחומי החיים השונים‪.‬‬ ‫היפנוזה בשיקום‬
‫הסובייקטיבית‪ :‬שיפור ביכולת הקשב והריכוז ושיפור במודעות‬ ‫(‪ 4 ,(baseline‬פגישות של התהליך ההיפנוטי; ‪ 4‬פגישות מעקב‪,‬‬ ‫ניתן לחלק את ההתערבויות ההיפנוטיות בשיקום באופן כללי‬ ‫בשל היותה של ההיפנוזה אמצעי טיפול המאפשר למטפל‬
‫ובתחושת הקישור ליד שלה‪ .‬זאת בנוסף לשיפור התפקודי‬ ‫כדי לבדוק שינויים בתפקוד המוטורי אחרי ההתערבות‪ .‬הפגישות‬ ‫לשלושה תחומים עיקריים‪:‬‬ ‫(המהפנט) להתמקד בתהליכים הנפשיים והגופניים של המטופל‬
‫האובייקטיבי‪ ,‬שנמדד בשיפור בכוח האחיזה של היד הפגועה‪.‬‬ ‫הטיפוליות התקיימו למשך כשעה‪ ,‬פעם עד פעמיים בשבוע‪.‬‬ ‫‪ .1‬התערבויות שמקדמות את השגת המטרות השיקומיות הפיזיות‬ ‫כאחד‪ ,‬לעודד נגישות‪ ,‬ביטוי והכלה של רגשות מורכבים‪ ,‬וכן‬
‫כהדגמה בחרנו להביא את מטופלת מספר ‪ 3‬שהשתתפה במחקר‪.‬‬ ‫‪ -‬למשל‪ ,‬קידום התפקוד הביצועי על ידי סיוע בלמידת דגמי תנועה‬ ‫לאפשר הקשבה ואף השפעה על תהליכים גופניים ופיזיולוגיים‬
‫המקרה השני מדגים את האופציה לקדם היבטים של ההסתגלות‬ ‫המטופלת בת ‪ ,63‬המיפרזיס שמאלי‪ 39 ,‬חודשים לאחר האירוע‬ ‫מוטורית חדשים‪ ,‬שינוי בדגמי תנועה לא יעילים‪ ,‬הגדלת טווח‬ ‫שלרוב אינם נגישים באופן מוכוון על ידי המטופל (‪Barabasz et al.,‬‬
‫הפסיכולוגית לנכות תוך היעזרות בהיפנוזה‪ .‬כאמור בהקדמה‪ ,‬היבט‬ ‫המוחי‪ .‬כמעט ללא יכולת להניע את הגפה המשותקת (השמאלית)‬ ‫התנועה‪ ,‬הפחתת טונוס שרירים‪ ,‬וכמובן‪ ,‬קידום ההיענות לטיפול‪ ,‬בין‬ ‫‪ ,)2010‬נראה כי היפנוזה היא אמצעי טיפול מתאים מאוד לשימוש‬
‫זה הוא אחת המטרות המרכזיות של הטיפול הפסיכולוגי השיקומי‪,‬‬ ‫ונזקקה לכיסא גלגלים‪ .‬לצורך אינדוקציה היפנוטית נעשה שימוש‬ ‫היתר על ידי ויסות השליטה בכאב‪.‬‬ ‫בשדה השיקומי‪ ,‬כפי שתואר בהקדמה‪ .‬שימוש בהיפנוזה יכול לעזור‬
‫והמקרה הבא מדגים את הפוטנציאל של ההיפנוזה לקדם ולהאיץ‬ ‫בקיבעון עיניים (‪ )eye fixation‬ובספירה לאחור‪ .‬לצורך העמקה‬ ‫‪ .2‬התערבויות שמעודדות את ההסתגלות הפסיכולוגית לנכות ‪-‬‬ ‫למטפל ליזום התערבויות ממוקדות וקצרות יחסית‪ ,‬וגם בהיבט הזה‬
‫תהליכים תרפויטיים‪-‬שיקומיים‪ .‬זהו תיאור של פגישה טיפולית אחת‬ ‫היפנוטית (ויסות הטרנס ההיפנוטי) התבצעה ויזואליזציה של הליכה‬ ‫למשל‪ ,‬הפחתת תחושת סטרס‪ ,‬קידום תחושת עצמי קומפטנטי‪.‬‬ ‫היא מתאימה לשימוש במציאות השיקומית‪.‬‬
‫(שנערכה על ידי ד”א)‪ ,‬שבה נעשתה התערבות היפנוטית כחלק‬ ‫בשביל מתפתל אהוב‪ ,‬תוך כדי הוראות לשים לב לכל פרט‪ ,‬החל‬ ‫‪ .3‬התערבויות היפנוטיות בשיקום יכולות לשמש לטיפול בתגובות‬ ‫בניגוד לדעה הרווחת‪ ,‬בקרב חלק מהמטופלים‪ ,‬היפנוזה איננה‬

‫‪- 43 -‬‬ ‫‪- 42 -‬‬
‫הידיים) במישור הפונקציונלי ולא במישור החרדתי‪ .‬מחפש דרכים‬ ‫מטיפול נמשך‪ ,‬ארוך טווח‪ ,‬במרפאה‪.‬‬
‫לעקוף את חוסר התפקוד‪ ,‬לא מרחם על עצמי‪ .‬יש לי בשבוע‬ ‫מטופל כבן ‪ ,60‬סובל זה שנים אחדות ממחלה ניוונית פרוגרסיבית‬
‫מקורות‬ ‫האחרון ‪.”Peace of mind‬‬ ‫המתבטאת בחולשת שרירים‪ .‬התקדמות המחלה היא הדרגתית‬
‫ההתערבות ההיפנוטית במקרה זה סייעה למטופל להפחית‬ ‫ואיטית‪ .‬הוא מתהלך בעזרת קביים‪ ,‬ומתפקד באופן עצמאי‬
‫‪1 .1‬ארזי‪-‬מרגלית‪ ,‬ד’‪ ,‬רפופורט‪ ,‬ש’‪ ,‬נאמן‪ ,‬ד’‪ ,‬פרידמן‪ ,‬א’‪ ,‬צדוק‪ ,‬נ’‪ ,‬עזריה‪ ,‬מ’ ועורי‪ ,‬א’ (‪ .)2002‬התגובה הנפשית לנכות גופנית‪ .‬בתוך‪:‬‬ ‫את תחושת המתח שהמצב המשתנה עורר‪ ,‬ולבחון את מצבו‬ ‫אך באיטיות‪ .‬המטופל‪ ,‬אשר מתמודד עם מצבו באופן רציונלי‬
‫נכות נפשית‪ ,‬היבטים רפואיים‪ ,‬מחקריים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬משפטיים ושיקומיים (‪ .)201-257‬ישראל‪ :‬משהב”ט‪.‬‬
‫התפקודי הפיזי הריאלי‪ .‬ההתערבות ההיפנוטית אפשרה שינוי‬ ‫ופונקציונלי מאוד‪ ,‬בחר מיוזמתו לפרוש מעבודתו לאחר שהמחלה‬
‫‪2 .2‬נאמן‪ ,‬ד’‪ ,‬פורת‪ ,‬ע’‪ ,‬שרגא‪ ,‬ע’‪ ,‬רותם‪ ,‬צ’ ופורן‪ ,‬ר’ (‪ .)2011‬שיקום פסיכולוגי לאחר פגיעה גופנית‪ :‬תאוריה ומעשה‪ .‬בתוך‪ :‬א‪ .‬עורי‬ ‫בקשב שלו לשינויים המתרחשים בגופו מחד‪ ,‬ושינוי בעמדה שלו‬ ‫אובחנה‪ ,‬ובעת הטיפול עוסק באופן קבוע בתרגול גופני ובפעילויות‬
‫(עורך)‪ ,‬יסודות ברפואה שיקומית (‪ .)517-531‬תל אביב‪ :‬מרכז רפאי רעות ודיונון‪.‬‬ ‫לגבי תפיסת העתיד מאידך‪ .‬האינדוקציה ההיפנוטית אפשרה לו‪,‬‬ ‫פנאי‪ ,‬לרוב בעזרת המחשב‪ .‬בפגישה סיפר שמזה כמה ימים חש‬
‫באופן התנסותי‪ ,‬לבחון כיצד ניתן לווסת תחושות גופניות שונות‪.‬‬ ‫החמרה ביכולת תפקוד הידיים‪ .‬הוא ביטא חשש ופחד‪ ,‬במיוחד על‬
‫‪3. Appel, P.R. (2003). Clinical hypnosis in rehabilitation. Seminars in Integrative Medicine, 1 (2): 90-105.‬‬
‫ההתערבות ההיפנוטית‪ ,‬באמצעות שימוש ברגרסיה היפנוטית‬ ‫רקע הציפייה להחמרה במצבו הפיזי עד כדי אובדן העצמאות‪ .‬עבור‬
‫‪4. Barabasz, A. F., Olness, K., Boland, R., & Kahn, S. (Eds.). (2010). Medical Hypnosis Primer: Clinical and Research‬‬ ‫שהתרחשה במהלך ההעמקה‪ ,‬אפשרה שימוש במשאב נפשי‪-‬אישי‬ ‫המטופל עוצמת התגובה הרגשית לא הייתה נוחה‪ .‬היא לא אפשרה‬
‫‪Evidence (1st ed.). Routledge.‬‬ ‫של המטופל‪ ,‬שקשור לימי ילדותו‪ ,‬כדי לפתח עמדה כלפי העתיד‪.‬‬ ‫לו לתפקד ברמה מיטבית‪ ,‬ולכן הוא שאף להפחיתה‪ .‬הוחלט להיעזר‬
‫עמדה עם מבט נינוח יותר‪ ,‬ללא מחשבות שליליות או פחדים‪ .‬כל אלו‬ ‫בהיפנוזה בכדי לסייע לו להפחית את עוצמת המתח הרגשי‪,‬‬
‫‪5. Brown, D. C. (2009). Advances in the Use of Hypnosis for Medicine, Dentistry and Pain Prevention/Management (1st ed.).‬‬
‫סייעו למטופל לחזור ולהשתמש באופן יעיל במנגנוני ההתמודדות‬ ‫דבר שיאפשר לו להמשיך ולהתמודד עם המצב באופן הפרקטי‬
‫‪Crown House Publishing.‬‬
‫הרציונליים והפרקטיים המאפיינים אותו ביומיום‪ ,‬וחיזקו את תחושת‬ ‫והרציונלי המאפיין אותו‪ ,‬תוך מיצוי פוטנציאל התפקוד הקיים‪.‬‬
‫‪6. Gannon, S. & Gold, JR. (1988). Rebirth: The rehabilitation process. Professional psychology: research and practice, 19‬‬ ‫היכולת והמסוגלות שלו להמשיך ולקבל את מחלתו ואת מצבו‬ ‫לצורך אינדוקציה היפנוטית נעשה שימוש בהדמיית מקום בטוח‬
‫‪(6): 632-636.‬‬ ‫הפיזי‪.‬‬ ‫(בחדר עבודתו‪ ,‬שם חש נינוח‪ ,‬שקט‪ ,‬ולפי דבריו‪“ :‬שם לא מרגיש‬
‫נכה”)‪ ,‬זאת לשם שיקום תחושת הביטחון הגופני של המטופל‪,‬‬
‫‪7. Green, J. P., Barabasz, A. F., Barrett, D., & Montgomery, G. H. (2005). Forging ahead: the 2003 APA Division 30 definition‬‬
‫שתאפשר בהמשך ההתערבות לעזור לו להגיב באופן תואם‬
‫‪of hypnosis. The International Journal of Clinical and Experimental Hypnosis, 53(3), 259–264.‬‬
‫למצבו הגופני‪ .‬לצורך העמקה היפנוטית התבצעה ויזואליזציה של‬
‫‪8. Diamond, S.G., Davis, O.C., Schaechter, J.D. & Howe, R.D. (2006). Hypnosis for rehabilitation after stroke: Six case‬‬ ‫עלייה במדרגות בית ילדותו‪ ,‬למרפסת העליונה של הבית‪ .‬בפגישה‬
‫‪studies. Contemp. Hypnosis, 23(4): 173-180.‬‬ ‫קודמת סיפר שמקום זה מהווה עבורו מקום בטוח‪ ,‬אהוב‪ ,‬נוח ונעים‬
‫(אהב בתור ילד לעלות לשם‪ ,‬להסתכל על האנשים שעוברים‪,‬‬
‫‪9. Hammond, D.C. (1990). Handbook of Hypnotic Suggestions and Metaphors (1st ed.). W.W. Norton & Co.‬‬
‫לחלום)‪ .‬במהלך הכניסה לטרנס דיווח על שינויים תפיסתיים‬
‫‪10. Heap. M. & Kottiyattil, K., A. (2002). Hartland’s Medical and Dental Hypnosis (4th ed.). Churchill Livingstone.‬‬ ‫בשמיעה (רעש טפטוף ברז מים שהפריע בתחילת הפגישה נעלם)‪,‬‬
‫בראייה (דיווח שרואה עיגולים וצבעים שונים) ובתחושה של הגוף‬
‫‪11. Katz, S. & Florian, V. (1987). A comprehensive theoretical model of psychological reaction to loss. Int. Psychiatry in‬‬ ‫(חש חסר משקל)‪ .‬לדבריו לא חש פחד או התרגשות אלא “תחושה‬
‫‪Medicine, 16 (4): 325-345.‬‬
‫ניטרלית‪ .‬מין ריקנות ממחשבות”‪ .‬שינויים אלו בחושים חוזקו על ידי‬
‫‪12. Lazarus, R.S. & Folkman, S. (1984). Stress appraisal and coping. New York: Springer.‬‬ ‫המטפלת כהכנה לקראת ההתערבות הטיפולית‪ .‬במהלך ההעמקה‬
‫ההיפנוטית הגיע בדמיונו למרפסת גג בית ילדותו‪ .‬כאן למעשה‬
‫‪13. Medd, D.Y. (1999). Hypnosis with selected movement disorders. Contemporary Hypnosis, 16 (2): 81-86.‬‬ ‫נעשה שימוש ברגרסיה היפנוטית (החייאת חוויות משמעותיות‬
‫‪14. Navon, S. (2014) The Illness/Non-Illness Model: Hypnotherapy for Physically Ill Patients. American Journal of Clinical‬‬ ‫מהעבר)‪ :‬היזכרות בתחושות הנעימות של ביטחון‪ ,‬רוגע ורגשות‬
‫‪Hypnosis, 57(1): 68-79.‬‬ ‫חיוביים מתקופת הילדות‪ ,‬בהקשר לעתיד‪ .‬תחושות אלו שימשו‬
‫כמשאב טיפולי בהמשך‪ .‬בשלב ההתערבות הטיפולית ניתנה‬
‫‪15. Pintar, J. & Lynn, S. J. (2008). Hypnosis: a brief history. Wiley-Blackwell.‬‬ ‫למטופל סוגסטיה היפנוטית שכיוונה להפנות את תשומת לבו‬
‫‪16. Rossi, E.L. (2005). The memory trace reactivation and reconstruction theory of therapeutic hypnosis: The creative replaying‬‬ ‫לידיים‪ .‬כשהוא מצוי בתוך הטרנס‪ ,‬במצב רגוע‪ ,‬יוכל לבדוק את‬
‫‪of gene expression and brain plasticity in stroke rehabilitation. Hypnos. 32 (1): 5-16.‬‬ ‫השינויים הפיזיים בידיים באופן ענייני ויעיל יותר‪ .‬הוא החל מתאר‬
‫את התחושות השונות ואת ההבדלים בין שתי הידיים‪ .‬הדיבור היה‬
‫‪17. Rossi, E. L. & Rossi, K.L. (2008). A New Neuroscience Model of the Four Stage Creative Process in the Humanities, Science‬‬ ‫אסוציאטיבי (אופן דיבור שאינו מאפיין אותו כלל ביומיום)‪ .‬סיפר על‬
‫‪& Psychotherapy. In: Rossi & rossi (Eds), The new neuroscience of psychotherapy, therapeutic hypnosis & rehabilitation: A‬‬ ‫קושי להזיז את הידיים (“בשביל להזיז צריך לגייס את כל הכוחות‪,‬‬
‫‪creative dialogue with our genes (pp.10-17). The Milton H. Erickson Institute of the California Central Coast.‬‬
‫לסיכום‬ ‫לא בא לי לעשות את זה”)‪ ,‬תיאר כאב מסוים ביד שמאל‪ ,‬ואת‬
‫‪18. Rubin, S. (1999). The two-track model of bereavement: Overview, retrospect, and prospect. Death Studies, 23(8): 681-‬‬ ‫הפסיכולוגים השיקומיים הם כיום חלק חשוב מהצוות הרב מקצועי‬ ‫הידיים כמצויות ב”חלל”‪ .‬המצב עבורו היה “לא יותר מדי מטריד‪.‬‬
‫‪714.‬‬ ‫במרכזי השיקום הגדולים בארץ‪ .‬התערבויות טיפוליות ממוקדות‬ ‫מקבל אותו”‪ .‬לקראת סוף הפגישה התבצע עיגון (לימוד המטופל‬
‫שינוי‪ ,‬מגובות מחקרית‪ ,‬מבוססות תיאוריה והמערבות קשר גוף‪-‬‬ ‫להפיק תחושות רצויות באמצעות הליך מקוצר של היפנוזה עצמית‬
‫‪19. Tan, G., Rintala, D.H., Jensen, M.P., Fukui, T., Smith, D. & Williams, W. (2014). A randomized controlled trial of hypnosis‬‬ ‫נפש ‪ -‬הכרחיות כדי למצב את עבודת הפסיכולוג בשורה אחת עם‬ ‫גם מחוץ לחדר הטיפול) לתחושה הנעימה בגוף ולתחושת היכולת‪.‬‬
‫‪compared with biofeedback for adults with chronic low back pain. European Journal of Pain, April: 1-10.‬‬
‫יתר המקצועות הרפואיים והפרא‪-‬רפואיים‪ .‬במאמר זה תואר והודגם‬ ‫המטופל נראה רגוע מאוד‪ ,‬וכאמור דיווח על קבלת מצבן הפיזי של‬
‫‪20. Voit, R. & DeLaney, M. (2004). Hypnosis in Clinical Practice: Steps for Mastering Hypnotherapy. Routledge.‬‬ ‫הפוטנציאל של השימוש בהיפנוזה כאמצעי טיפול יעיל‪ ,‬העונה לכל‬ ‫הידיים‪ ,‬ביחד עם הקושי בתזוזה ובכאב‪ .‬התבצעה יציאה מדורגת‬
‫הקריטריונים הללו‪ ,‬והמשמש לקידום ולתמיכה בהשגת המטרות‬ ‫מהטרנס ההיפנוטי‪ .‬לאחר ההיפנוזה התמתח‪ ,‬הניע וחש את כל‬
‫‪21. Yapko, M.D. (1994). Essentials Of Hypnosis (1st ed.). Routledge.‬‬ ‫השיקומיות של המטופל במערך השיקומי‪ .‬שימוש בהיפנוזה במהלך‬ ‫אברי גופו‪ .‬דיווח שעוצמת החוויה החושית הייתה גבוהה מאוד‪.‬‬
‫‪22. Yapko, M.D. (2012). Trancework: An Introduction to the Practice of Clinical Hypnosis (4th ed.). Routledge.‬‬ ‫ההתערבויות הפסיכולוגיות בשיקום מאפשר לתרום לתהליך‬ ‫היה מודע לעיוותי התפיסה ונהנה מהם‪ .‬לגבי מצב הידיים‪ ,‬תיאר‪:‬‬
‫השיקומי גם מהפן הגופני הפיזיולוגי‪ ,‬וגם מהפן הפסיכולוגי הנפשי‪,‬‬ ‫“יד ימין מעט ‘קפואה’‪ .‬קודם זה הטריד‪ ,‬ועכשיו לא‪ .‬הרגשתי שזה‬
‫וזאת באופן ממוקד‪ ,‬ומתוך חיסכון במשאבי זמן של המטופל ושל‬ ‫חלק ממני‪ .‬הייתי נוכח בהרגשה”‪ .‬מדווח על “תחושת מלאות” בתום‬
‫המערכות המעורבות בשיקומו‪.‬‬ ‫הפגישה‪ .‬הדיווח בפגישה הבאה‪“ :‬אני דן עם עצמי בנושא (תפקוד‬

‫‪- 45 -‬‬ ‫‪- 44 -‬‬
‫יגוננו עליו באופן תכוף ובכך ימנעו ממנו הזדמנויות להוציא‬ ‫על הילד לחוות נפרדות פיזית מן ההורים‪ ,‬ובהמשך להשיג‬
‫אל הפועל דברים שבכוחו לבצע‪ .‬הורים לילד נכה מתקשים‬
‫לקבוע בעבורו יעדים מציאותיים‪ ,‬לבוא אליו בדרישות ולבחור‬
‫נפרדות אינטרא‪-‬פסיכית‪ ,‬אינדיווידואציה‪ ,‬קביעות אובייקט‬
‫ועצמי‪ ,‬זהות ואוטונומיה ( ‪ .)Blum, 2004‬יתרה מזאת‪ ,‬ליקויים‬
‫תוכנית לקידום חוויות אוטונומיה ומסוגלות‬
‫בעבורו סביבה המותאמת לו‪ ,‬למשל‪ ,‬בבחירת צעצועים‬
‫ומשחקים המתאימים ליכולותיו‪ .‬הורים אחרים ינסו לגדל‬
‫התפתחותיים עלולים לפגוע בהתפתחותה של התקשרות‬
‫בטוחה ועולה טענה כי ללא התקשרות בטוחה הסיכוי של‬
‫עצמית אצל צעירים עם מוגבלויות‬
‫את ילדם כילד “רגיל” לכל דבר‪ ,‬וכך לא יביאו בחשבון את‬ ‫הפרט לפתח נפרדות ואוטונומיה נפגע‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬תיאורי‬ ‫שי פרנק ודן ליפנר*‬
‫המגבלות שמייצרת הלקות‪ .‬ועוד דבר‪ ,‬בעיות ביומיום עלולות‬ ‫מקרה מצביעים על כך שאם הילד מסוגל ליצור קשר עין‬
‫לגרום להורים להימנע מהכתבת דרישות מאתגרות‪ ,‬כמו‬ ‫ולהגיב בחיוך נוצר קשר ( ‪ )bonding‬עם האם גם אם אין‬ ‫עם דיווחם הלא רשמי של פסיכולוגים במסגרות חינוכיות‬ ‫בוגרים עם מוגבלות משמעותית מתקשים להשתלב בקהילה‬
‫לבקש מהילד עם הנכות לשטוף כלים‪ ,‬כי זה תובע זמן יקר‬ ‫התינוק מסוגל לפעול מוטורית ( ‪ .)Malekpour, 2007‬זאת ועוד‪,‬‬ ‫על פיהם רוב התלמידים המסיימים אינו ממשיך למסגרת‬ ‫הנורמטיבית במרחב התעסוקתי ובמרחב החברתי‪ .‬מקור‬
‫במהלך היום הדחוס של חייהם או מחשש שהכלים יישברו‪.‬‬ ‫אם ההורה מצליח להיות מכוונן לילדו עם המוגבלות‪ ,‬אמפתי‬ ‫המשך‪ ,‬ובפועל עולה כי מספר מסגרות ההמשך‪ ,‬החברתיות‪,‬‬ ‫מרכזי אחד לכך הנו ליקויים בתהליכי ההתפתחות שלהם‬
‫כך‪ ,‬ילדים נכים עלולים לחוות דרישות שאינן מותאמות‬ ‫ורפלקטיבי‪ ,‬אזי הסיכוי להיווצרות התקשרות בטוחה עולה‬ ‫האקדמיות והמקצועיות‪ ,‬אשר מסוגלות לתת שירותים לבוגר‬ ‫בשל מגבלותיהם ובשל יחסי גומלין לא‪-‬סתגלניים דיים עם‬
‫להם‪ ,‬שהן קלות מדי או קשות מדי עבורם‪ .‬הורות שאינה‬ ‫( ‪.)Howe, 2006‬‬ ‫בעל המוגבלות‪ ,‬מצומצם ביותר‪.‬‬ ‫אחרים בסביבתם‪ ,‬הפוגעים ביכולתם לפתח חוויית אוטונומיה‪,‬‬
‫מותאמת‪ ,‬בשילוב עם ליקויים בתפקודו של הילד‪ ,‬מעלים את‬ ‫שפה‪ ,‬כמו מוטוריקה‪ ,‬חשובה ביותר להתפתחותה של היכולות‬ ‫לסנגר על עצמם‪ ,‬משמע להגן על ענייניהם ולדבר בשם‬
‫הסיכוי לפגיעה ביכולת לטפח הוויית נפרדות‪ ,‬נבחנות עצמי‬ ‫של הפרט לסנגר על עצמו ולהשיג יעדים בחייו‪ .‬התפתחות‬ ‫על התפתחותם של ילדים עם מוגבלות‬ ‫עצמם‪ ,‬ולחוות מסוגלות עצמית מעצימה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬המחברים‬
‫ואוטונומיה‪.‬‬ ‫שפתית לקויה עלולה לפגוע ביכולתו של הילד לתקשר עם‬ ‫כיצד הופכים ילדים עם מוגבלות לבוגרים המתקשים להשתלב‬ ‫מציעים מודל לתוכנית התערבות ברמת הפרט‪ ,‬המשפחה‬
‫הוריו‪ ,‬לדבר עמם ולהבינם‪ .‬זה בתורו גורם לתסכול אצל‬ ‫באופן פונקציונלי בחברה?‬ ‫והצוות החינוכי לקידום יכולות‬
‫תוכנית התערבות עבור ילדים‬ ‫ההורה ולהפחתה בניסיונות של אינטראקציה עם הילד‪,‬‬ ‫מעם היוולדו חותר הפרט‬ ‫אלה‪ .‬מוצג במאמר תיאור של‬
‫ומתבגרים עם מוגבלות‬ ‫ומכאן לפגיעה נוספת בכישורי ההבנה של הילד וחוזר‬ ‫להשגת נבחנות עצמית‪,‬‬ ‫שתי התערבויות המבוססות‬
‫מסלול ההתפתחות של הילד עם הליקויים הנו אחר ומורכב‪,‬‬ ‫חלילה‪ .‬כתוצאה מכך נפגעים רמת ההתקשרות ותהליכים‬ ‫ואינדיווידואליות‬ ‫אוטונומיה‬ ‫על המודל דנן‪ ,‬אחת במסגרת‬
‫ומעלה את הסבירות להיות הילד לבוגר עם מוגבלויות תפקודיות‬ ‫הקשורים ליכולתו של הילד להשיג נבחנות עצמית ( ‪Blum,‬‬ ‫(ראו‪ ,‬למשל‪Mahler et al., ,‬‬ ‫קבוצה בבית ספר לתלמידים‬
‫שהן מעבר למוגבלות שמקורה בהפרעה ההתפתחותית‬ ‫‪.)2004; Malekpour, 2007‬‬ ‫‪ ;1991‬סטרן‪ .)2005 ,‬התינוק‬ ‫עם הפרעות מוטוריות מורכבות‪,‬‬
‫הראשונית‪ .‬נראה משום כך כי תלמיד המסיים בית ספר בחינוך‬ ‫ילדים אשר אובחנו עם לקות אינטלקטואלית מתקשים‬ ‫עובר דרך שלבים למען השגת‬ ‫והשנייה‪ ,‬הרצאות להורים‬
‫המיוחד אינו בשל מספיק לחיי עצמאות‪ .‬הוא אינו עצמאי דיו‪ ,‬ויש‬ ‫אף הם להשיג נפרדות ולסנגר על עצמם‪ .‬אמהות לילדים‬ ‫זהותו העצמית‪ .‬למען יוכל לחוות‬ ‫ולאנשי צוות חינוכי וטיפולי‪.‬‬
‫שחווה תלות גבוהה בדמויות בסביבתו ואינו מסוגל לנהל עצמו‬ ‫אלה מספקות להם פחות גירויים קוגניטיביים‪ ,‬נמצאות‬ ‫עצמו כפרט וכבעל מסוגלות‪,‬‬
‫ביעילות ובאופן אוטונומי ולסנגר על עצמו במרחבים השונים‬ ‫פחות באינטארקציה עמם‪ ,‬ופחות מספקות להם הזדמנויות‬ ‫שיכול להישען על יכולותיו ועל‬ ‫עובדה ידועה היא כי אחוז גבוה‬
‫שבהם הוא פועל‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬תלמידים רבים אינם משתלבים‬ ‫ללמידה ( ‪ .)Malekpour, 2007‬כמו כן‪ ,‬פעמים ילדים אלה הם‬ ‫כישוריו‪ ,‬אשר יאפשרו לו לחקור‬ ‫מאוד ממסיימי הלימודים‪ ,‬בני‬
‫בשוק העבודה‪ ,‬הם נתמכים באופן מלא על ידי ביטוח לאומי‬ ‫בעלי מראה סינדרומלי לא אטרקטיבי מבחינה חיצונית‪,‬‬ ‫את סביבתו ולמצוא את קולו‬ ‫‪ ,21-18‬עם מוגבלויות שונות‪1‬‬
‫ותלויים בהוריהם לכלכלתם‪ ,‬ואיכות חייהם נפגעת משמעותית‪.‬‬ ‫והדבר עלול לפגוע בקשר של ההורה עם ילדו‪ ,‬ביכולתו לגעת‬ ‫הייחודי‪ .‬בין השאר‪ ,‬עליו לתפוס‬ ‫אינם מוצאים את מקומם‬
‫כפי שצוין בהתחלה‪ ,‬רבים מן הבוגרים עם מוגבלות מתקשים‬ ‫בו ולתקשר עמו (וייס‪ .)2000 ,‬פן אחרון זה נכון לא רק לילדים‬ ‫מידע מן העולם‪ ,‬להפעיל את‬ ‫בשוק העבודה‪ ,‬אינם פונים‬
‫להשתלב באופן תואם בעולם התעסוקה‪ ,‬ובכלל המישורים‬ ‫עם נכות אינטלקטואלית אלא לילדים עם נכויות בכלל‪,‬‬ ‫גופו במרחב המוטורי ולבטא‬ ‫לדיור מחוץ לבית הוריהם‪,‬‬
‫ביומיום‪ ,‬ולכן יישום תוכניות לטיפוח אוטונומיה ומסוגלות עצמית‬ ‫אשר לעתים מראם החיצוני אינו אסתטי וכתוצאה מכך ייתכן‬ ‫עצמו דרך תקשורת מילולית‬ ‫ובאופן כללי מתקשים מאוד‬
‫מהווה משימה חשובה ביותר‪.‬‬ ‫שיעוררו דחייה מצד הסביבה‪ ,‬דחייה שכאמור עלולה לפגוע‬ ‫ואחרת‪ ,‬ולבצע אינטגרציה של‬ ‫לנהל אורח חיים עצמאי‬
‫לאור קשייו של התלמיד עם הצרכים המיוחדים להשתלב‬ ‫בהתפתחותם הנפשית‪.‬‬ ‫תפיסותיו עם חוויותיו הרגשיות‪.‬‬ ‫ולתפקד כאזרחים מן השורה‪.‬‬
‫בחברה עם סיום לימודיו במסגרת החינוכית‪ ,‬עולה הצורך לבנות‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬הטיפול בתינוק פגוע גורם לרמת דחק גבוהה‪ .‬אי‬ ‫מחקרים ומאמרים מלמדים‬ ‫באופן זה איכות חייהם נפגעת‬
‫תוכנית התערבות שמטרתה המרכזית היא קידום יכולותיו‬ ‫יכולתו של הילד להגיב לפניות האם והקושי של האם להבין את‬ ‫כי אם לילד המתפתח חסרות‬ ‫משמעותית (ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬שרעבי‬
‫וכישוריו של התלמיד ביומיום‪ .‬המטרה העיקרית שתנחה בבניית‬ ‫צורכי ילד ּה מגבירים עוד את המצוקה‪ .‬כתוצאה‪ ,‬נפגע עוד יותר‬ ‫מיומנויות‪ ,‬הסיכוי שלו לפתח‬ ‫ומרגלית‪ .)2013 ,‬בשנת ‪ 2008‬דוח‬
‫התוכנית היא ראיית התלמיד הבוגר כבעל חוויה של מסוגלות‬ ‫הקשר ביניהם (‪ .)Malekpour, 2007‬הבאה לעולם של ילד עם‬ ‫ייחודיות נפגע (;‪Blum, 2004‬‬ ‫של הביטוח הלאומי העלה נתון‬
‫אישית המשולב בחיי היומיום בקהילה בהיבט חברתי ותעסוקתי‬ ‫מוגבלות מעוררת תחושות קשות כגון הלם‪ ,‬טראומה‪ ,‬הכחשה‪,‬‬ ‫‪ .)Malekpour, 2007‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬תינוק אשר אין בכוחו לנוע‬ ‫מדאיג ביותר‪ 85% .‬ממקבלי קצבת הנכות אינם עובדים (מתוך‬
‫וחווה חיים של משמעות‪ .‬לשם השגת יעד זה יש לקדם היבטים‬ ‫חוסר תחושה‪ ,‬אבל‪ ,‬אשמה‪ ,‬בושה‪ ,‬כעס (‪ .)Vacca, 2006‬תחושות‬ ‫במרחב בשל הפרעה מוטורית‪ ,‬או שאינו מסוגל לתקשר בשל‬ ‫חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬התשנ”ח‪( ,1995 ,‬תיקון מספר ‪ 101‬לחוק)‪,‬‬
‫כגון חוויית אוטונומיה‪ ,‬סנגור עצמי‪ ,‬מוטיבציה פנימית‪ ,‬לקיחת‬ ‫אלה עלולות להקשות עוד על גידול הילד באופן אמפתי‬ ‫הפרעה על הרצף האוטיסטי‪ ,‬יתקשה להכיר את סביבתו‪ ,‬לפעול‬ ‫‪ .)2008‬בדוח אחר (דוח נתונים נציבות שוויון זכויות לאנשים עם‬
‫יוזמה‪ ,‬אסרטיביות ומוקד שליטה פנימי‪.‬‬ ‫ומקדם‪ ,‬וכך הסיכוי להתפתחות מסוגלות עצמית וחוויית שליטה‬ ‫בה ולהפעיל אותה‪ ,‬ולייצר יחסי גומלין מתגמלים עמה‪ .‬לילד‬ ‫מוגבלויות בישראל‪ )2009 ,‬נמסר כי אנשים עם מוגבלויות‪ :‬תנאי‬
‫ילדים עם מוגבלות משמעותית‪ ,‬כמו ילדים “רגילים” ואולי אף‬ ‫נפגמת‪.‬‬ ‫עם מוגבלות יש פחות אפשרות לחקור את סביבתו ולהרחיבה‬ ‫מגוריהם ירודים‪ ,‬רמת השכלתם והכשרתם המקצועית נמוכה‬
‫יותר מאלה‪ ,‬התפתחותם מושפעת מהקשר שלהם עם דמויות‬ ‫תינוקות כאלה עם מוגבלות משמעותית יזדקקו לסיוע באופן‬ ‫דרך תנועה חופשית בה‪ ,‬וכך יש לו פחות הזדמנויות לפגוש‬ ‫יחסית לאלה ללא מוגבלות‪ ,‬הם בודדים יותר‪ ,‬ומצבם הסוציו‪-‬‬
‫בסביבתם‪ ,‬בעיקר ההורים‪ ,‬דמויות חינוך ומטפלים‪ .‬נדרשת‬ ‫שוטף‪ ,‬וכתוצאה עלולה להיפגם יכולתם לפתח חוויית נבחנות‬ ‫גירויים חדשים שיעוררו אותו ויספקו לו התנסויות מעשירות‪.‬‬ ‫אקונומי נמוך יותר‪ .‬שרעבי ומרגלית (‪ )2013‬דיווחו כי צעירים‬
‫אפוא תוכנית התערבות עם גישה שיקומית‪ ,‬אשר תתבטא‬ ‫ולהכיר בעצמם כסוכנים עצמיים (סטרן‪ ,)2005 ,‬ובשל כך‬ ‫בשל כל זאת‪ ,‬לילד כזה יש פחות הזדמנויות לפתח חוויית‬ ‫רבים עם מוגבלות נושרים ממסגרות החינוך‪ ,‬חיים בעוני‪ ,‬חווים‬
‫ביישום מהלכים במעגלים השונים שהילד פועל בם‪ ,‬דהיינו‪,‬‬ ‫התפתחות העצמי נמצאת בסיכון‪.‬‬ ‫מאסטרי (‪ .)Mastery‬במישור הבינאישי‪ ,‬הקושי בתנועה מקשה‬ ‫בידוד ומפתחים דימוי עצמי נמוך‪ .‬דיווחים אלה נמצאים בהלימה‬
‫התוכנית תיושם ברמת הילד‪ ,‬ההורים והצוותים החינוכיים‬ ‫לאורך השנים בעבודתנו עם הורים לילדים עם מוגבלות ועם‬
‫והטיפוליים במערכת החינוך (תרשים ‪ .)1‬יעד התוכנית הנו‬ ‫צוותים חינוכיים מצאנו כי המטפלים ( ‪ )caregivers‬מבקשים‬ ‫* שי פרנק הוא פסיכולוג שיקומי‪ ,‬המכון להתפתחות הילד‪ ,‬בית החולים שיבא‪ ,‬תל השומר‪ ,‬וכן פסיכולוג במגזר הפרטי‪.‬‬
‫‪052-4420700, shay.frank@gmail.com‬‬
‫לסייע לילד המתפתח לחוות אוטונומיה‪ ,‬לפתח יכולתו לבטא‬ ‫להגן על הילד או לסייע לו‪ ,‬אך באופן פרדוקסלי מיישמים‬ ‫דן ליפנר הוא פסיכולוג בהתמחות שיקומית‪ ,‬שפ”ח ת”א‪-‬יפו‪ ,‬מדור שניאורסון‪ ,‬ובמחלקה לשיקום מבוגרים‪ ,‬בית החולים שיבא‪ ,‬תל השומר‪.‬‬
‫את צרכיו ולדאוג לסיפוקם‪ ,‬ובאופן כללי לקחת אחריות על‬ ‫מגוון מהלכים אשר יש בכוחם להצר את התפתחותו‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫‪052-3845419, dlipner@hotmail.com‬‬
‫חייו‪.‬‬ ‫ייתכן כי ההורים יתפסו את ילדם בשל נכותו כבלתי מסוגל‪,‬‬ ‫‪1‬הכוונה לפרטים מאוכלוסיות מגוונות כגון שיתוק מוחין‪ ,‬אוטיזים‪ ,‬פיגור ולקויות למידה מורכבות‪.‬‬

‫‪- 47 -‬‬ ‫‪- 46 -‬‬
‫לשירות לאומי או לצאת ללימודים בהמשך‪ ,‬ונראה היה כי חסר‬ ‫יהיה לאזרח פעיל מן השורה יש ליישם תהליכי התערבות מיום‬ ‫טיפוח אוטונומיה‬
‫לנערים מידע בנושא‪ ,‬וכי לעתים שאיפותיהם אינן מעוגנות‬ ‫כניסתו למערכת‪ .‬יש להתאים כל תוכנית התערבות לגילו‬ ‫ומסוגלות עצמית‬
‫במציאות יכולותיהם‪ .‬אל מול נושאים אלו התפתח דיון על הצורך‬ ‫הכרונולוגי והמנטלי של כל תלמיד‪.‬‬
‫בהבניית יעדים ריאליים מלווה ביעדי ביניים בדרך אל המטרה‪,‬‬
‫עידוד לקיחת היוזמה ופיתוח האוטונומיה מצד הנערים אל מול‬ ‫יישום המודל בבית ספר “און” ‪-‬‬
‫משפחותיהם והגורמים הרלוונטיים במערכות השונות‪.‬‬ ‫שתי דוגמאות להתערבות‬ ‫צוות‬ ‫הורה‬ ‫ילד‬
‫לאורך השנה השנייה הנערים הפגינו לכידות קבוצתית‬ ‫במהלך שלוש השנים האחרונות יישמנו‪ ,‬צוות הפסיכולוגים‬
‫מרשימה כאשר העלו פנייה מצדם אל מחנכות כיתותיהם‬ ‫והיועצות בבית הספר “און” בתל אביב‪ ,‬המיועד לתלמידים עם‬
‫שיחות‬ ‫הרצאות‬ ‫סדנא‬ ‫שיחות‬ ‫הרצאות‬ ‫קבוצת‬ ‫הדרכה‬ ‫התערבות‬ ‫טיפול‬ ‫טיפול‬
‫בנוגע לחדירה בלתי פוסקת של גורמים מהמערכת אל חדר‬ ‫הפרעות מוטוריות מורכבות‪ ,‬סדרת מהלכי התערבות לקידום‬
‫קבוצתית‬ ‫הורים‬ ‫בכיתה‬ ‫קבוצתי‬ ‫פרטני‬
‫הטיפולים שבו נערכו המפגשים‪ .‬הם דיברו ביניהם על הצורך‬ ‫חוויית האוטונומיה ויכולת הסנגור העצמי אצל התלמידים‪.‬‬
‫בשמירה על פרטיותם וטענו כי החדירה פוגעת בה‪ .‬היכולת‬ ‫ההתערבויות כללו בין השאר הרצאות לצוותים החינוכיים ולהורי‬ ‫פעולה‪2‬‬
‫תרשים ‪ .1‬מודל תוכנית ההתערבות על פי צירי‬
‫להעלות את נושא הפרטיות בקבוצה‪ ,‬אפשר שיח על כיבוד‬ ‫התלמידים‪ ,‬להוראת מושגים מרכזיים כגון אוטונומיה וסנגור‬ ‫חלוקה ראשונה‪ .1 :‬התערבות ברמת התלמיד‪ .2 .‬התערבות ברמת המשפחה‪ .3 .‬התערבות ברמת הצוות החינוכי‪.‬‬
‫פרטיותם בבית על ידי הוריהם‪ .‬לקראת סוף המפגשים ביקשו‬ ‫עצמי‪ ,‬מתן טיפולים פרטניים וקבוצתיים לתלמידים‪ ,‬מתן הדרכות‬ ‫ברמת התלמיד‪ :‬א‪ .‬טיפול פרטני‪ .‬ב‪ .‬טיפול קבוצתי‪ .‬ג‪ .‬התערבות בכיתה‪ - .‬לכל אלה יוקדם אבחון‪.‬‬
‫הנערים לקיים מפגש אחרון חגיגי בבית קפה בשכונה‪ .‬לצורך‬ ‫להורים ויישום פרויקטים כיתתיים על ידי מחנכות ויועצות‪ .‬להלן‬ ‫ברמת ההורים‪ :‬א‪ .‬הדרכת הורים‪ .‬ב‪ .‬טיפול קבוצתי‪ .‬ג‪ .‬הרצאות‪ .‬ד‪ .‬שיחות עם ההורים להטמעת מושגי מפתח‪ ,‬למשל‪ ,‬בפגישה‬
‫העניין גילו הנערים יוזמה יוצאת דופן ביחס להתנהלותם עד אז‪,‬‬ ‫דוגמא לתהליך התערבות שבוצע ברמת התלמידים‪.‬‬ ‫לקראת ועדת השמה או תל”א (תוכניות לימודים אישיות)‪.‬‬
‫תוך שהם מתכננים ומוציאים לפועל את הפעולות הנדרשות‬ ‫ברמת הצוות‪ :‬א‪ .‬סדנא קבוצתית‪ .‬ב‪ .‬הרצאות‪ .‬ג‪ .‬שיחות להטמעת מושגים בכל שיח עם הצוות‪ ,‬למשל‪ ,‬בפגישה בגין קושי תפקודי‬
‫ליציאה מבית הספר בסיועו של הצוות‪ .‬המפגש האחרון נערך‬ ‫טיפול קבוצתי לטיפוח האוטונומיה והסנגור העצמי‬ ‫אצל התלמיד או לקראת תל”א‪.‬‬
‫בבית קפה בשכונת בית הספר‪ ,‬תוך שהנערים מתנהגים כאחד‬ ‫קבוצת המתבגרים בבית הספר “און” התקיימה שלוש שנים‬
‫האדם בסביבה נורמטיבית שאותה ניכר כי אינם זוכים לחוות‬ ‫ברציפות‪ ,‬בצורת קבוצת “רכבת” מתחילת שנת הלימודים‬
‫• קבוצה טיפולית לתלמידים ‪ -‬טיפול פרטני מאפשר עבודה‬ ‫עבודה עם הורים‬
‫באופן יומיומי‪ .‬שיתוף הפעולה בין הנערים והלכידות הקבוצתית‬ ‫ועד לסיומה‪ ,‬כאשר בכל שנה עוזבים את הקבוצה תלמידיה‬
‫מעמיקה בנושא‪ ,‬אולם החיסרון הוא כי בכל פעם אנו נפעל‬ ‫• הרכבת קבוצת הורים ‪ -‬במסגרת קבוצה כזו ניתן להעלות‬
‫שהציגו הם חלק מתוצרי הקבוצה אשר סייעו להם יחדיו לקדם‬ ‫הבוגרים ומצטרפים לאחר סינון מספר תלמידים זהה לאלו‬
‫ברמת התלמיד הבודד‪ .‬לכן‪ ,‬החלופה היא עבודה ברמת‬ ‫את עצם הסוגיה של טיפוח חוויית האוטונומיה וקידום איכות‬
‫עצמם בנושא העצמאות‪.‬‬ ‫אשר עזבו‪ .‬קבוצה זו כללה ‪ 10‬בנים בני ‪ 18-16‬שנים‪ ,‬והונחתה‬
‫הקבוצה‪ .‬ניתן לבנות קבוצה (ברמת כיתה או שכבת גיל)‬ ‫החיים של ילדם‪ ,‬לבצע מהלך פסיכו‪-‬חינוכי לקידום הידע על‬
‫שנתה השלישית של הקבוצה התבטאה בעלייה ברמה הן של‬ ‫על ידי פסיכולוג השכבה (ד”ל‪ ,‬מכותבי המאמר)‪ .‬חברי הקבוצה‬
‫שבמסגרתה המנחים יפעלו בשיתוף עם חברי הקבוצה לעיבוד‬ ‫התפתחות הילד עם הצרכים המיוחדים ועל האתגרים שלפניו‪,‬‬
‫השיח והן של שאיפת המשתתפים לאוטונומיה ולעצמאות‪ ,‬בכך‬ ‫נבחרו לאחר תצפית בכיתה וראיון אישי עם כל נער‪ ,‬על מנת‬
‫הנושא‪ .‬רצוי לפעול בכיתות שבהן התלמידים בגיל ההתבגרות‪,‬‬ ‫לייצר עבור ההורים מרחב בטוח להעלות תכנים מן היומיום‬
‫שנושאה המרכזי של הקבוצה היה האמביוולנטיות ביחסיהם של‬ ‫לאמוד את יכולתו הקוגניטיבית וכן את יכולתו לשיח ולטיפול‬
‫מאחר שקבוצת השווים בתקופה התפתחותית זו מהווה מודל‬ ‫ולעבד את חוויותיהם הסובייקטיביות‪ ,‬להקנות להם כלים‬
‫המשתתפים עם הוריהם‪ ,‬שמצד אחד מסייעים להם בפעולות‬ ‫מבוססי תובנה‪.‬‬
‫ומקור כוח חיוני‪.‬‬ ‫יישומיים להתמודדות יעילה יותר עם אתגרי היומיום ולאפשר‬
‫בסיסיות ומצד שני מגבילים את האוטונומיה שלהם‪ .‬התהליך‬ ‫הקבוצה הוקמה לאור צורך שעלה מהצוות של קושי בהתמודדות‬
‫• שיעורי כישורי חיים ‪ -‬גם כאן מדובר בבניית קבוצה‪ .‬בשונה‬ ‫להם ליהנות מחוויית סולידריות בין‪-‬הורית ולהרוויח מן השיתוף‬
‫ביטא מעין “מרד נעורים” מצד חלק רחב מחברי הקבוצה‪,‬‬ ‫עם תכנים בעלי אופי מיני באופן עצמאי ומותאם‪ .‬המטרה הייתה‬
‫מן הקבוצה הטיפולית‪ ,‬השמה דגש על עבודה במרחב הרגשי‬ ‫בחוויות הללו‪.‬‬
‫ובכך החלו נוקטים פעולות יזומות מצדם למציאת מסגרות חוץ‬ ‫לספק מקום פתוח וכן להעלאת סוגיות בנושאי זוגיות‪ ,‬מיניות‪,‬‬
‫במקביל למהלכים פרגמטיים‪ ,‬בשיעורי כישורי חיים האוריינטציה‬ ‫• סדרת הרצאות ‪ -‬העברת סדרת הרצאות בנושא דנן‪ .‬במסגרת‬
‫ביתיות‪ ,‬ואף ביקשו לעזוב את בית ספר עם סיום כיתה י”ב ולא‬ ‫עצמאות ופיתוח אוטונומיה‪.‬‬
‫מעשית יותר‪.‬‬ ‫הרצאות אלה ניתן להקנות להורים ידע בנושא הרלוונטי ואף‬
‫להמשיך לחטיבת ההמשך‪.‬‬ ‫מטרות הקבוצה הוצגו באופן מותאם לנערים‪ .‬בשנה הראשונה‬
‫• תלמידים מן השכבות הגבוהות חונכים צעירים ‪ -‬מהלך נוסף‬ ‫לעודדם לקחת חלק בקבוצה בעתיד‪.‬‬
‫של הקבוצה הוגדרו מטרות הקבוצה ללמידת ניהול שיח‬
‫שניתן להוציא לפועל הוא הכשרת תלמידים מן השכבות‬ ‫• הדרכת הורים ‪ -‬אפשרות נוספת היא מתן הדרכה להורים‬
‫הרצאה לצוות החינוכי ולהורים ‪ -‬החדרת המושגים לשיח‬ ‫ויצירת אמון בתוך הקבוצה‪ ,‬וגיבושה מפרטים בעלי הבנה‬
‫הגבוהות‪ ,‬למשל בנושא סנגור עצמי‪ ,‬על מנת שאלה יעבירו את‬ ‫ספציפיים‪ .‬יש לבחור תלמיד‪ ,‬אשר נראה כמועמד מתאים‬
‫היומיומי עם המטפלים בילד‬ ‫חברתית ותפיסה עצמית לוקות בחסר‪ ,‬לקבוצה מאוחדת‬
‫הידע לתלמידים צעירים‪ .‬כך נעצים עוד את התלמיד הבוגר‪,‬‬ ‫לעבודה ממין זה‪ ,‬ואשר הוריו עשויים לשתף פעולה בנדון‪.‬‬
‫אנו‪ ,‬צוות הפסיכולוגים בבית הספר‪ ,‬העברנו הרצאות לצוותים‬ ‫שיכולה לחלוק חוויות‪ ,‬דעות ורגשות בסביבה בטוחה ומכילה‪.‬‬
‫ובמקביל הצעיר יזכה לתמיכה מצד הדומה לו ולידע מעשיר‪.‬‬ ‫במסגרת ההדרכה הפרטנית ניתן יהיה לפעול למען קידום‬
‫החינוכיים ולהורים בנושא התפתחות הילד עם המוגבלות‬ ‫הקבוצה עסקה בשנה זו בהגדרתה העצמית וביחסים‬
‫הבנת ההורים את צורכי הילד ולהקנות להם כלים לפיתוח‬
‫וטיפוח חוויית האוטונומיה והיכולת לסנגור עצמי‪ .‬המידע‬ ‫הנבנים בתוכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נושא מרכזי שעלה שוב ושוב היה‬
‫עבודה ברמת הצוות‬ ‫תפקודו‪.‬‬
‫שנמסר להורים כלל התייחסות למושגים דנן ולדרכים לטיפוח‬ ‫יחסיהם של הנערים עם בנות “נורמטיביות” שאותן פוגשים‬
‫• הרצאות לצוות ‪ -‬העובדים במערך החינוך המיוחד רכשו לאורך‬ ‫• שיחות מזדמנות עם הורים ‪ -‬ניתן להכשיר את הצוות החינוכי‬
‫מסוגלותו העצמית של הפרט עם המוגבלות‪ .‬הורים דיווחו כי‬ ‫במסגרות אחר הצהריים‪ ,‬ותפיסתם את יחסיהם עם בנות‬
‫השנים ידע רב לגבי תהליכי העבודה מול התלמיד עם הצרכים‬ ‫בקידום הדיאלוג עם ההורים סביב נושאים של עצמאות‬
‫המידע שנמסר במסגרת ההרצאה תרם להם לבחון מחדש‬ ‫אלו‪ .‬ההתרחשויות בקבוצה תרמו לשיח המתפתח בכיתות‬
‫המיוחדים ומיישמים ידע זה ביומיום באופן מקצועי ומיומן‪ .‬יחד‬ ‫ואוטונומיה‪ .‬מטפלים פארא‪-‬רפואיים עשויים להיות דמויות‬
‫חוויות שִגרה מחיי משפחתם‪ ,‬ולהבין כיצד מאפיינים של ילדם‬ ‫וליצירת חברויות חדשות בשכבה הבוגרת‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬תמיד נדרש ידע נוסף למען ייעול תהליכי העבודה‪.‬‬ ‫חשובות בשיחות כאלה‪.‬‬
‫בשילוב עם מאפייני ההורות שלהם יש בכוחם לקדם או לעכב‬ ‫שנתה השנייה של הקבוצה נפתחה עם מטרות דומות‪ .‬הקבוצה‬
‫במסגרת סדרת הרצאות ניתן יהיה להתייחס למושגים מרכזיים‬
‫את התפתחותו של ילדם עם המוגבלות ולהשפיע על יכולתו‬ ‫המשיכה את עיסוקיה מהשנה הראשונה כאשר לרוב בחרו‬
‫להתפתח לכדי בוגר אוטונומי‪.‬‬ ‫חברי הקבוצה להביא נושאים הנוגעים ליחסיהם עם בנות‬
‫שצוינו קודם ולהקנות כלים לקידום נוסף של תפקודו של הילד‪.‬‬ ‫עבודה עם התלמיד‬
‫• הדרכת אנשי צוות באופן פרטני ‪ -‬סוגיית החתירה לעצמאות‬ ‫• טיפול פרטני ‪ -‬אם ברצוננו לקדם את רמת תפקודו של‬
‫בעקבות הרצאה אחת כזו פנו הורים נוספים לבקשת הדרכה‪,‬‬ ‫וקשייהם עמן‪ ,‬כשניכר השינוי בתפיסת הנכות בקרב החברים‪,‬‬
‫היא חלק בלתי נפרד מהאג’נדה החינוכית בבית ספרנו‪ ,‬היא‬ ‫תלמיד מסוים‪ ,‬חשוב ביותר לעבוד ישירות עמו‪ .‬מתן טיפול בעל‬
‫והיו שציינו כי הם מצרים על כך שלא נחשפו למידע זה כבר‬ ‫לפחות בנושא מערכות היחסים‪ ,‬כשהחלו למקד את מאמציהם‬
‫חלק בלתי נפרד מכל שיח מקצועי‪ ,‬ולכן חשוב לנצל פגישות‬ ‫אוריינטציה שיקומית הנו כלי מתאים לכך‪ .‬במסגרת הטיפול‬
‫בשנים הראשונות להיוולדו של ילדם הפגוע‪ .‬מושגים כגון‬ ‫בנערות הסובלות גם כן מנכות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנערים הרבו לדבר על‬
‫בין אנשי צוות ‪ -‬אקראיות או מתוכננות ‪ -‬לקידום החשיבה‬ ‫יכול התלמיד להעלות תכנים הנוגעים לסוגיות דנן‪ ,‬והמטפל‬
‫“אוטונומיה” ו”סנגור עצמי” החלו להישמע בקרב הצוות המקצועי‬ ‫הפחד הקיים מבחינת עתידם לאחר סיום בית הספר‪ ,‬נושא‬
‫ההתפתחותית‪-‬שיקומית הנדונה‪.‬‬ ‫יכול לפעול לטיפוח תפקודו‪ .‬חשוב ביותר שבמקביל לטיפול‬
‫כחלק משגרת עבודתם‪ ,‬ולהוות חלק אינטגרלי מההמשגה של‬ ‫שרוב תלמידי בית הספר מתכחשים לקיומו עד אשר מסיימים‬
‫על מנת להגביר את הסיכוי כי תלמיד הלומד בחינוך המיוחד‬ ‫יעברו ההורים הדרכה‪.‬‬
‫כל מטפל ומורה במסגרת התערבויותיו מול כל תלמיד בבניית‬ ‫את לימודיהם‪ ,‬ונותרים בביתם חסרי אונים לאורך שנים‪ .‬הנושא‬
‫תוכנית הטיפול ובמהלך יישומה‪.‬‬ ‫עלה בעיקר מצד תלמידים אשר הביעו רצון להתגייס לצבא‪,‬‬ ‫‪2‬ההתערבויות תתבצענה על ידי אנשי הצוות הרלוונטיים‪ ,‬מטפלים (פסיכולוגים‪ ,‬מטפלים בהבעה) מטפלים פארא‪-‬רפואיים‪ ,‬עו”ס‪ ,‬יועצות ומחנכות‪.‬‬

‫‪- 49 -‬‬ ‫‪- 48 -‬‬
‫זרעי שיקום החולה ומשפחתו ‪-‬‬ ‫מקורות‬
‫‪1 .1‬וייס‪ ,‬ג’ (‪ .)2000‬תפקיד היועץ החינוכי בהתערבות טיפולית בהתפרצויות אלימות של מתבגרים בעלי פיגור שכלי והפרעות‬
‫נזרעים במהלך הטיפול בדאגות הקיומיות בזמן המחלה‬ ‫התקשרות‪ :‬השלכות ויישום של תיאוריית ההתקשרות‪ .‬הייעוץ החינוכי‪ ,‬כרך ט‪.156-141 ,‬‬
‫יששכר עשת*‬ ‫‪2 .2‬סטרן‪ ,‬ד”נ (‪ .)2005‬עולמם הבין‪-‬אישי של תינוקות‪ .‬מודן הוצאה לאור‪.‬‬
‫‪3 .3‬שרעבי‪ ,‬ע’ ומרגלית‪ ,‬מ’ (‪ .)2013‬תכניות מעבר מבית הספר לעולם העבודה לבני נוער עם מוגבלויות‪ .‬מטעם משרד הרווחה‬
‫בחלק השלישי יתואר הסיוע לאמי ולאבי שחלו במחלת סרטן חשוכת‬ ‫תקציר‬ ‫והשירותים החברתיים‬
‫מרפא‪ .‬בתיאור אצביע על זרעי תהליך השיקום של משפחתנו‪.‬‬ ‫זרעי שיקום פרט ומשפחה אחרי מחלה‪ ,‬נזרעים עוד בשלב‬
‫בחלק הרביעי יובאו תפיסת ילדנו את האירועים‪ ,‬במבט לאחור‪,‬‬ ‫הטיפול במחלה‪ .‬המאמר מתאר את סיועם של המחבר ואשתו‬ ‫‪4 .4‬דוח נתונים נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות בישראל (‪ .)2009‬נדלה מתוך אתר משרד המשפטים‪.‬‬
‫אחרי חמש עשרה שנה‪.‬‬ ‫לאביו ולאמו שחלו במחלת סרטן חשוכת מרפא‪ .‬הפעולות‬ ‫‪http://www.justice.gov.ilq/mojheb/NetziutNEW‬‬
‫בחלק החמישי יובאו ארבע תובנות אקסיסטנציאליות שנגזרו‬ ‫השפיעו על תהליך השיקום שלו ושל משפחתו אחרי מות הוריו‪.‬‬ ‫‪5 .5‬חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב)‪ ,‬התשנ”ח‪( ,1995 ,‬תיקון מספר ‪ 101‬לחוק)‪ .2008 ,‬אוחזר מתוך‪.‬‬
‫מתפיסות הילדים ומן החומר המחקרי‪ .‬תובנות אלו הן חלק מזרעי‬ ‫על פי מקורות יהודיים‪ ,‬ניתן לתאר את מעגל חיי העם היהודי‪,‬‬ ‫‪.http://www.btl.gov.il.Mediniyt/Bakasnatnetunim‬‬
‫שיקום מוצלח שנזרעים במהלך הטיפול בחולים קשים‪ ,‬בין אם הם‬ ‫כמטאפורה למעגל חיי אדם ומערכת‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר אדם‬
‫מחלימים ובין אם נפטרים‪.‬‬ ‫חולה‪ ,‬הוא יוצא ל”גלות” מ”חורבן” בריאותו‪ .‬במהלך גלות זו‬ ‫‪6. Blum, H.P. (2004). Separation-individuation theory and attachment theory. J Am Psychoanal Assoc, 52(2), 535-553.‬‬
‫הוא מחפש “נחמה” באמצעות טיפול במחלה ותקווה ל”גאולת”‬ ‫‪7. Howe, D. (2006). Disabled children, parent-child interaction and attachment, Child and Family Social Work, 11, 95-106.‬‬
‫וגאולה‪1‬‬ ‫חורבן‪ ,‬גלות‪ ,‬נחמה‬ ‫השיקום‪ .‬מחקרים מראים ש”נחמה” כוללת גם התייחסות‬
‫מחלה היא תקופה של “חורבן”‪ .‬החולה והמשפחה יוצאים ל”גלות”‬ ‫לארבע הדאגות הקיומיות על פי האקסיסטנציאליזם‪ :‬מוות‪,‬‬ ‫‪8. Mahler, M., Pine, F. & Bergman, A. (1991). The psychological birth of the human infant symbiosis and individuation. Maresfield‬‬
‫מהחיים הבריאים‪ .‬ב”גלות”‪ ,‬אנו יכולים לזכות ב”נחמה” באמצעות‬ ‫בדידות‪ ,‬חוסר משמעות וחירות‪ .‬חולים מאבדים‪ :‬ביטחון בחיים‪,‬‬ ‫‪Library: London.‬‬
‫טיפול מסור בחולה ותקווה לזכות ב”גאולה”‪ ,‬כלומר לשוב לבריאות‪.‬‬ ‫מעגלי שייכות‪ ,‬משמעות וחופש‪ .‬בתיאור הטיפול בהורים‪ ,‬מצביע‬ ‫‪9. Malekpour, M. (2007). Effects of attachment on early and later development. The British Journal of Developmental Disabilities,‬‬
‫תוך כדי הטיפול‪ ,‬נזרעים זרעי השיקום שיבוא במהלך ה”גאולה”‪.‬‬ ‫המאמר על זרעי תהליך השיקום שהם ההתייחסות לדאגות‬ ‫‪Vol. 53, Part 2, No. 105, 81-95.‬‬
‫במקומות שונים בתנ”ך אנו קוראים (בעיבוד שלי) על ארבעת שלבי‬ ‫הקיומיות‪ .‬מתפיסת ילדי המחבר את האירועים‪ ,‬במבט לאחור‬
‫התהליך שתוארו‪.‬‬ ‫אחרי חמש עשרה שנים‪ ,‬נגזרו ארבע תובנות קיומיות המסייעות‬ ‫‪10. Vacca, J. J. (2006). Investigation of parent perceptions of raising a child with severe physical disability: results from parent‬‬
‫חורבן‪ .‬בדברים כ”ח אומר משה רבינו‪ :‬ובאו עליך כל הקללות‬ ‫לשיקום‪( :‬א) נוכחות המוות המאיים מאפשרת לגלות ערך בחיים‪.‬‬ ‫‪interviews and implications for mental health providers, Best Practices in Mental Health, 2, 59-73.‬‬
‫האלה‪ .‬ישלח אלוהים בך את המארה ואת המהומה בכל משלח ידך‪.‬‬ ‫(ב) סעד וחמלה מחזקים תחושת שייכות‪( .‬ג) משמעות החיים‬
‫יכה אותך ה’ בשחפת‪ ,‬בקדחת‪ ,‬בדלקת‪ ,‬בשיגעון ובעיוורון ובתימהון‬ ‫נמצאת בעיסוק במה שההווה מציע לנו‪( .‬ד) חמלה וסעד מגלים‬
‫לבב‪ .‬לא תוכל להירפא מכף רגלך ועד קדקודך‪.‬‬ ‫לנו שחירות קשורה באחריות‪.‬‬
‫גלות‪ .‬בדברים כ”ח אומר משה רבינו‪ :‬יוליך ה’ אותך אל מחוזות אשר‬
‫לא ידעת‪ .‬בפי כול היית למסכן‪ ,‬ירחמו וינודו לך‪ .‬והיו חייך תלויים לך‬ ‫מבוא‬
‫מנגד‪ .‬ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך‪ּ .‬ו ַפחַד לבבך ממראה‬ ‫זרעי תהליך שיקום פרט ומשפחה אחרי מחלה נזרעים עוד‬
‫עיניך אשר תראה‪.‬‬ ‫בשלב ההתמודדות עם המחלה‪ .‬המאמר מתאר טיפול במחלת‬
‫נחמה‪ .‬בדברים ל’ אומר משה רבינו‪ :‬ושב ה’ אלוהיך את שובך‬ ‫הסרטן חשוכת המרפא של אמי ואבי‪ .‬נראה כיצד המהלכים‬
‫וְרִחַמְךָ‪ .‬לא ישכח לעולם את בריתו איתך‪ .‬ובישעיהו מ’ אומר הנביא‪:‬‬ ‫שבהם נקטה משפחתנו בתקופות הללו‪ ,‬השפיעו על תהליך‬
‫נחמו נחמו עמי יאמר אלוהים‪ .‬קול קורא במדבר פנו דרך לה’‪.‬‬ ‫השיקום שלנו אחרי מותם‪.‬‬
‫גאולה‪ .‬בדברים ל’ אומר משה רבינו‪ :‬והביאך ה’ אל הארץ‬
‫המובטחת‪ .‬והיטיב ה’ את לבבך לאהבה‪ .‬ובישעיהו נ”ד אומר הנביא‪:‬‬
‫בחלק הראשון של המאמר נכיר את הדרך שבה היהדות‬
‫מתארת את מעגל חיי העם היהודי כמטאפורה לכל מעגל חיי‬
‫כנס החטיבה ההתפתחותית‬
‫אמר אלוהים‪ ,‬ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך‪ .‬ובחסד‬ ‫אדם ומערכת‪ .‬נגלה שבחיים ישנן תקופות “חורבן” שבהן פרט‪,‬‬
‫עולם רִחַמְ ּתִיך ְ‪ .‬וביחזקאל י”א אומר הנביא‪ :‬אמרו אלוהים‪ ,‬ואספתי‬ ‫משפחה‪ ,‬קהילה ואפילו עם‪ ,‬יוצאים ל”גלות”‪“ .‬חורבן” יכול להיות‬ ‫בנושא‪:‬‬
‫אתכם מן הארצות ונתתי לכם את אדמת ישראל‪ .‬ונתתי לכם לב‬ ‫מחלה‪ ,‬גירושין‪ ,‬פשיטת רגל‪ ,‬הגירה ועוד‪ .‬במהלך חיי ה”גלות”‪,‬‬
‫אחר ורוח חדשה‪.‬‬
‫מיטיב לתאר זאת רבי יהודה הלוי (הלוי‪ ,‬תשל”ג) בספרו “הכוזרי”‪,‬‬
‫שממנו נלקח גם שם מאמר זה‪“ :‬יש ל ֱאלֹו‏ ַה‏ חכמה נסתרת בהשאירו‬
‫ישנה “נחמה” שמתבטאת בטיפול בתוצאות ה”חורבן”‪ ,‬וישנה‬
‫תקווה לזכות ב”גאולה”‪ .‬תוך כדי ההתמודדות‪ ,‬נזרעים זרעי‬
‫השיקום שיבוא במהלך ה”גאולה”‪.‬‬
‫מצבי לחץ‪ ,‬שבר וטראומה‬
‫אותנו בגלות‪ .‬מעין החכמה הצפונה בגרגר הזרע‪ .‬גרגיר זה נופל‬
‫לאדמה ושם הוא משתנה ונעשה לכאורה עפר‪ ,‬מים וטיט [‪ ]...‬לאחר‬
‫בחלק השני נכיר את ארבע הדאגות האקסיסטנציאליות‪ :‬חיים‬
‫לנוכח המוות‪ ,‬בדידות‪ ,‬חוסר משמעות וחשש מאובדן החירות‪.‬‬
‫בין השבר לאיחוי‬
‫זמן יתברר כי גרגיר זה הוא אשר ישנה את העפר‪ ,‬המים והטיט‪ ,‬עד‬ ‫דאגות אלו בזמן “חורבן”‪ ,‬הופכות לאובדנים‪ :‬אובדן ביטחון בחיים‪,‬‬
‫שיהיה מטבעו הוא‪ .‬והוא אשר יעבירם דרגה דרגה [‪ ]...‬עד אשר‬
‫יזדכך הגרעין [‪ ]...‬ואז יהיה לעץ נושא פרי‪ּ ,‬כ ַ ּפְר ִי אשר ממנו בא‬
‫אובדן מעגלי שייכות‪ ,‬אובדן משמעות ואובדן חירות‪ .‬הספרות‬
‫הרפואית מעודדת מטפלים לתת מענה לחולים המבטאים‬
‫יתקיים ב‪ 12-10-‬פברואר ‪ ,2015‬במלון ניר עציון‬
‫הזרע ההוא‪”.‬‬ ‫דאגות אקסיסטנציאליות אלו‪.‬‬
‫לפרטים והרשמה‪“ :‬כלים שלובים” טלפון ‪ ,03-9622158‬שלוחה ‪107‬‬
‫פקס ‪ | 03-9622160‬דואר אלקטרוני ‪ifat@ks-team.co.il‬‬
‫‪ Isas.eshet@gmail.com‬ובאתר “לרפא את יצירי כפיך”‪.‬‬ ‫ו‪.CBT-‬‬ ‫*יששכר עשת הוא פסיכולוג קליני רפואי‪ ,‬מדריך בטיפול משפחתי‬
‫כתובת דואר‪ :‬רחוב החרושת ‪ 16‬אור יהודה‪ ,‬מיקוד ‪6037584‬‬
‫‪1‬לבניית תהליך זה הייתה שותפה מרב אושר‪ ,‬עו”ס קלינית‪ ,‬מטפלת משפחתית ומטפלת ‪.CBT‬‬

‫‪- 51 -‬‬ ‫‪- 50 -‬‬
‫משמעות‪ .‬הסעד שעסקתי בו נתן משמעות לחיי‪ .‬חשבתי על המעט‬ ‫אחרי משמעות חדשה בחיים‪ .‬בדידות‪ :‬שינויים במערכות יחסים‪.‬‬ ‫חירות‪ .‬החולה והמשפחה מוגבלים בבחירות שלהם‪ .‬רצונות רבים‬ ‫ההתייחסות לנושאים אקסיסטנציאליים במהלך‬
‫שאני יכול להעניק להורי כתודה על מה שנתנו לי בחיי‪ ,‬רציתי להיות‬ ‫‪ (2014) Breitbart & Poppito‬כתבו חוברת הדרכה לסיוע נפשי לחולים‬ ‫לא ניתן לממש‪ .‬יש ירידה בערך העצמי ובהרגשת השליטה על‬ ‫הטיפול בחולה‪ ,‬גם כזרעי השיקום‬
‫“ילד טוב”‪ .‬חשבתי גם על השפעת הטיפול בהורי על ילדי‪ .‬פעולות‬ ‫בסכנת חיים‪ .‬לדבריהם יש להתייחס לרווחה הרוחנית של המטופלים‪:‬‬ ‫החיים‪ .‬החלטות משותפות של החולה‪ ,‬המשפחה והרופאים‪ ,‬מסייעות‬ ‫ארווין יאלום (‪ )2011‬בספרו החשוב “פסיכותרפיה אקסיסטנציאלית”‪,‬‬
‫פשוטות של מילוי טפסים‪ ,‬עמידה בתור‪ ,‬קביעת לוח זמנים‪ ,‬יישור‬ ‫לתת תקווה‪ ,‬תמיכה רגשית וחברתית ומציאת משמעות חדשה‪ .‬הם‬ ‫לשמור על הרגשת ערך עצמי וחירות אישית‪ .‬חוויה זו מסייעת גם‬ ‫מציין את ארבע הדאגות (‪ )concerns‬הקיומיות המעסיקות אותנו‬
‫סדין מקומט‪ ,‬היו יקרות מאוד‪.‬‬ ‫מציעים את הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל ככלי טיפולי‪ .‬לדבריהם‪,‬‬ ‫בשיקום הערך והביטחון העצמי‪.‬‬ ‫בחיינו‪ :‬חיים לנוכח המוות‪ ,‬בדידות‪ ,‬חוסר משמעות ושמירה על‬
‫חירות‪ .‬הייתי מגויס‪ ,‬כביכול משועבד‪ ,‬למשימה‪ .‬חוויתי אחריות‬ ‫ההתערבויות המוצגות במדריך‪ ,‬יכולות להינתן על ידי בעלי מקצוע שונים‪:‬‬ ‫ת ַח הלוגותרפיה אומר בספרו‪“ :‬אנשים‬ ‫ויקטור פרנקל (‪ְ )1982‬מ ַפ ֵּ‬ ‫החירות‪.‬‬
‫גדולה שגרמה לי להרגיש “ילד גדול” וחופשי ולא עוד יששכר של‬ ‫כמרים‪ ,‬אחיות‪ ,‬רופאים‪ ,‬פסיכותרפיסטים‪ ,‬עובדים סוציאליים ועוד‪.‬‬ ‫עוד עלולים להאמין שחופש הוא כל הסיפור [‪ ]...‬חופש ללא אחריות‬ ‫מוות‪ .‬המפגש עם המוות יגרום לכך ששאלת המוות תמשיך להעסיק‬
‫אבא ואמא‪ .‬הרגשתי גאווה גדולה מול ילדי שראו אותי בעשייה זו‪.‬‬ ‫‪ (2006) Niedermayer‬סוקרת את הסרט “‪,”Go Toward the Light‬‬ ‫הוא בסכנת התדרדרות לדרגת שרירות‪ .‬לכן אני ממליץ להקים‬ ‫את המתמודדים עם החולי גם בשלב השיקום‪ .‬דרכי התמודדות‬
‫הרגשתי חופשי על שבחרתי בדרך זו‪.‬‬ ‫המבוסס על סיפור אמיתי‪ .‬מתוארת בו משפחה שבנם בן העשר‪,‬‬ ‫פסל נוסף גם בחוף המערבי של ארצות הברית‪ ,‬פסל האחריות‪”.‬‬ ‫מועילות בשלב המחלה‪ ,‬יקלו על ההתמודדות עם הנושא בשלב‬
‫אבי נפטר‪ .‬עזרתי לאמי במשך תקופה מסוימת בהתארגנות‬ ‫חולה המופיליה‪ ,‬נדבק באיידס ממנת דם נגועה‪ .‬המשפחה‪ ,‬כולל‬ ‫גם על פי יאלום (‪ ,)2011‬לחירות יש שני מרכיבים‪ :‬אחריות ורצון‪.‬‬ ‫השיקום‪.‬‬
‫המתחייבת של חיי אלמנּות‪ .‬אחרי זמן לא ארוך היא הפתיעה‬ ‫הסבים והסבתות‪ ,‬מתארגנת לשיפור איכות החיים של בנם ומלווה‬ ‫האדם הוא האחראי על בחירותיו‪ .‬חופש הוא חופש הבחירה ולא‬
‫ביכולתה לנהל חיים עצמאיים‪ .‬הייתה לה “גאולה” חלקית‪ .‬היא‬ ‫אותו אל מותו‪ .‬בסרט בולטים מאוד במהלך ההתמודדות זרעי‬ ‫החופש לעשות “מה שבא לי”‪.‬‬
‫המשיכה את חייה לבדה בחיפה‪ ,‬מלווה במשפחה מורחבת קטנה‬ ‫השיקום המאפשרים למשפחה השכולה להמשיך את דרכם‪ ,‬ביחד‬ ‫משמעות‪ .‬במקרים רבים לא יכולים החולה והמשפחה לממש את‬
‫ומעט חברות‪ .‬אנחנו המשכנו את חיינו בקיבוץ הגושרים‪ .‬שוב‬ ‫עם בנם הנוסף‪ ,‬שנולד במהלך הטיפול בבנם החולה‪“ .‬לך אל האור‪”,‬‬ ‫משמעות חייהם‪ַ .‬הכְוונ ָה מתאימה מסייעת לחולה ולמשפחה לזהות‬
‫התרחקנו‪ .‬במפגשים שהיו‪ ,‬לצערי‪ ,‬לא השכלנו אורה ואני להסתדר‬ ‫לוחשים ההורים לבנם ולעצמם‪ ,‬ברגעים לפני מותו‪( .‬קישור לסרט‬ ‫משמעויות חדשות לחייהם‪ .‬גם עצם התגייסות החמלה לטובת‬
‫איתה‪ .‬גם את הקשר הרעוע הזה ראו ילדינו‪ .‬זרעי השיקום שנזרעו‬ ‫נמצא ברשימת המקורות)‪.‬‬ ‫החולה‪ ,‬מהווה פעילות משמעותית למטפלים ולחולה‪ .‬תהליכים אלו‬
‫במהלך הטיפול באבי‪ ,‬הועילו מאוד לשיתוף הפעולה בינינו כדי‬ ‫תורמים במהלך השיקום להעמקת התודעה שיש משמעות לקיום‬
‫לעזור לאמי להשתקם‪ ,‬אבל לא תרמו מאומה לחיזוק הקשר איתה‪.‬‬ ‫מות אבי ואמי‬ ‫גם במצבים קשים‪.‬‬
‫המשפחה של אורה ושלי כן התחזקה‪.‬‬ ‫אני בן יחיד למשפחת לוקשינסקי הקטנה‪ .‬אבי מנדל היה פועל‬ ‫ויקטור פרנקל (‪ )2010‬כותב לרופאים ואומר‪“ :‬הלוגותרפיה מחפשת‬
‫אחרי שנים אחדות חלתה גם אמי בסרטן קטלני‪ ,‬ושוב‪“ ,‬חורבן”‪.‬‬ ‫שכיר‪ ,‬ואמי פרידה לבית ויזנפלד‪ ,‬עקרת בית‪ .‬הם חיו בחיפה‪ ,‬עיר‬ ‫להפוך את הרוחני למודע‪ .‬השאלה בדבר משמעות החיים היא פשוט‬
‫הפעם הצענו “גלות” בביתנו על אף היחסים המעורערים בין אמי‬ ‫הפועלים‪ .‬חייהם היו צנועים‪ ,‬ללא חובות כספיים‪ ,‬ומעולם לא היו‬ ‫ביטוי של הפן האנושי ביותר של האדם‪ .‬אין לראות את המאבק‬
‫לבינינו‪ .‬היא קיבלה יחס ענייני מוקפד‪ ,‬ופחות יחס רגשי וכבוד‪ .‬כל‬ ‫לנטל על הסביבה‪ .‬רוב משפחת אמי וקרוביה נספו בשואה‪ ,‬לארץ‬ ‫הרוחני של האדם השרוי במצוקה נפשית כפתולוגי‪ .‬גם כאשר‬
‫צרכיה מולאו‪ .‬הליווי הרפואי שהתארגן בקיבוץ היה מעולה ומתחשב‪.‬‬ ‫הגיעו מעטים‪ .‬סבי וסבתי שלמה ושרה לוקשינסקי מצד אבי הצליחו‬ ‫מתגלים תסמינים פתולוגיים‪ ,‬עדיין הלוגותרפיה יכולה להתמקד‬
‫ילדינו קיבלו אותה רגשית ומעשית ופינו לה מקום בהווי המשפחתי‪.‬‬ ‫לעלות לארץ עם כל המשפחה‪ ,‬חמישה בנים ובת‪ ,‬לפני שפרצה‬ ‫בחיזוק העמדה הרוחנית של האדם‪ .‬התפקיד הראשון של האדם‬
‫אמי המשיכה להיות עצמאית רוב הזמן‪ ,‬ולא נזקקה לסיעוד‪ .‬כששוב‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫הוא לגלות את תפקידו בעולם‪ .‬מהי חובתך? מה היום הזה והרגע‬
‫ושוב התלוננה שלא נותנים לה יחס‪ ,‬מפלס המתח היה עולה ודועך‪.‬‬ ‫בגיל שישים וארבע חלה אבי בסרטן קטלני‪ .‬הוא אושפז בבית‬ ‫הזה דורשים ממך?”‬
‫שישה חודשים לא פשוטים של חילוקי דעות‪ ,‬חששות וגם עשייה‬ ‫החולים האיטלקי שהיה הוספיס לחולים סופניים‪ .‬אני כבר הייתי‬ ‫אדם חולה ומשפחתו מאבדים את דרכם האקסיסטנציאלית‪.‬‬
‫משמעותית עברנו‪ .‬בסיומם נפטרה אמי בשנתה‪ ,‬בפנים שלוות‬ ‫נשוי לאשתי אורה‪ .‬ביחד עם ארבעת ילדינו גרנו רחוק מחיפה‪,‬‬ ‫המוות מאיים‪ ,‬השייכות למעגלים שונים לא מתממשת במלואה‪,‬‬
‫ללא קמטים‪ ,‬ועל מצעים ורודים‪ .‬גם כאן נגענו בארבע הדאגות‬ ‫בקיבוץ הגושרים‪.‬‬ ‫וחירות החולה והמשפחה מוגבלת על ידי פעילויות הקשורות לריפוי‪.‬‬
‫האקסיסטנציאליות‪.‬‬ ‫כאשר חלה אבי‪“ ,‬נחרב” עולמם של אמי ואבי והם יצאו “לגלות”‬ ‫הפעילויות שנתנו משמעות לחייהם נבלמו‪ .‬על החולה ומשפחתו‬
‫מוות‪ .‬ילדינו ידעו שאמי נוטה למות‪ .‬גם אמי ידעה זאת‪ ,‬אם כי לא‬ ‫מהעולם שהכירו‪ .‬בהיותי בן יחיד‪ ,‬כל עול ארגון התמיכה באבי ובאמי‬ ‫למצוא דרכי התמודדות חדשות עם דאגות אלו‪.‬‬
‫הרבתה לדבר על המוות‪ .‬כשנפטרה‪ ,‬הבאנו את הילדים שהיו אז‬ ‫נפל עלי ועל אורה אשתי‪ .‬אורה לקחה על עצמה להמשיך לנהל‬ ‫מחקרים מגלים שסיוע לחולים ולמשפחות להתמודד עם שאלות‬
‫שלֵווה במיטתה כדי לקבע בהם‬ ‫בני ‪ 14 ,17 ,20‬ו‪ 10-‬לראות אותה ְ‬ ‫את משפחתנו ושחררה אותי למשימה שבה עסקתי רוב הזמן‪ .‬אמי‬ ‫אקסיסטנציאליות אלו‪ ,‬משפר את איכות חייהם‪ .‬מחקר זה טוען‬
‫תמונת מוות יָפֶה‪.‬‬ ‫ואני חיינו במתח רב‪ .‬חילוקי דעות‪ ,‬פחדים‪ ,‬חוסר התחשבות מצדי‬ ‫שבנוסף לכך‪ ,‬ההתייחסות לשאלות הללו זורעת את זרעי השיקום‬ ‫על הקושי לקבל את המוות אנו קוראים (בעיבוד שלי) במדרשים‬
‫בדידות‪ .‬אמי בטחה בנו אחרי שראתה איך טיפלנו באבא‪ .‬נראה‬ ‫ומאבקים שונים היו מנת חלקנו יום יום‪ .‬אבל היו גם נגיעות בארבע‬ ‫היעיל שיתרחש אחרי סיום הטיפול במחלה‪ ,‬ללא קשר אם החולה‬ ‫ב”דברים רבה” המתייחסים למותו של משה רבינו‪ :‬כיוון שבא המלאך‬
‫הדאגות האקסיסטנציאליסטיות‪ .‬ה”נחמה” הייתה בטיפול המסור‪.‬‬ ‫יחיה או לא‪ .‬הסיוע שנמצא במחקרים השונים כולל‪ :‬חיזוק מעגלי‬ ‫לקחת את משה‪ ,‬אמר משה‪“ :‬לך ברח מלפני‪ ,‬איני נותן נשמתי לך‪”.‬‬
‫ה”גאולה” האפשרית עוד שרתה על כולנו‪.‬‬ ‫תמיכה‪ ,‬מציאת משמעות נוספת בחיים או זיהוי המשמעות שהייתה‪,‬‬ ‫קרא הקדוש ברוך הוא בעדינות לנשמתו לצאת מתוך גופו‪ ,‬ואמרה‬
‫מוות‪ .‬כשהיה בידי המידע הרפואי על מותו הקרוב של אבי‪ ,‬לא‬ ‫שותפות בתהליכי קבלת החלטות כדי להחזיר לחולה את חופש‬ ‫לפניו‪“ :‬אין גוף טהור בעולם יותר מגופו של משה‪ .‬אני אוהבת אותו‪,‬‬
‫הכנתי את הורי למותו‪ .‬עבורי לא הייתה “גאולה”‪ ,‬אבל עבורם אולי‬ ‫הבחירה‪ ,‬ועידוד להתרגל לעובדת המוות ביחד עם ניהול חיים‬ ‫בבקשה ממך‪ַ ,‬הנ ִּי ֵחנ ִי בגופו של משה ויחיה‪ ”.‬באותה שעה נשקו‬
‫עדיין הייתה‪ .‬אינני יודע מה הם חשבו על המוות ועל ערך החיים‪ ,‬פרט‬ ‫אפשריים ומגוונים‪ .‬אלו הם גם זרעי השיקום המועיל‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא ונטל נשמתו בנשיקת פה‪.‬‬
‫למשפט אחד שאבי אמר‪“ :‬חבל שעישנתי כל החיים‪ ”.‬ממשפט זה‬ ‫‪ (2004) Morita et al.‬בדקו את הדאגות הקיומיות של חולי סרטן‬ ‫בדידות‪ .‬ניתוק ממערכות יחסים וערעור מערכות יחסים במהלך‬
‫הבנתי שהוא אהב לחיות ולא רצה למות‪ .‬ברגע האחרון של חייו‬ ‫סופניים יפניים‪ ,‬על מנת לפתח אסטרטגיות סיוע לדאגות הללו‪.‬‬ ‫הטיפול בחולה‪ ,‬ישפיעו על השייכות החברתית בשלב השיקום‪.‬‬
‫ישבתי לידו‪ .‬אחזתי בידו הגרומה‪ .‬סבל כאביו נעלם‪ ,‬הוא נרגע‪ ,‬נשם‬ ‫החולים דיווחו על דאגות בארבעת התחומים שתוארו‪ :‬בדידות‪:‬‬ ‫הטיפול המסור בחולה מלמד אותנו על הערבות ההדדית שקיימת‬
‫את נשימתו האחרונה ונדם‪ .‬האחיות הנזירות הרחמניות‪ ,‬זיהו את‬ ‫אובדן קשרים‪ ,‬סכסוכים בין אישיים ומשפחה שלא מוכנה למוות‪.‬‬ ‫ולכן איננו מרגישים בדידות בתקופה זו‪ .‬יחסים טובים בין המטפלים‪,‬‬
‫הרגע האחרון וסגרו את הווילון כדי לאפשר לנו רגעי “נחמה” על‬ ‫חירות‪ :‬אובדן שליטה על החיים‪ ,‬וקושי להיות לנטל על אחרים‪.‬‬ ‫כולל המערכת הרפואית‪ ,‬ושמירה על קשר למעגלי השייכות של‬
‫ידי הַפְרָד ָה מהמולת החדר‪ .‬הייתה זו “גאולה” עבורי ועבורו‪ ,‬אבל‬ ‫מוות‪ :‬חששות שלא תהיה המשכיות‪ ,‬קושי לקבל את המוות‪ ,‬חוסר‬ ‫החולה והמשפחה‪ ,‬יאפשרו חזרה מהירה יותר למעגלי השייכות‬
‫לא עבור אמי‪.‬‬ ‫תקווה לנוכח המוות‪ .‬משמעות‪ :‬הרגשות של החמצה לגבי משימות‬ ‫בשלב השיקום‪.‬‬
‫בדידות‪ .‬אמי ואני לא עזבנו את אבי אלא לשעתיים ביום‪ .‬חילקנו‬ ‫שלא הושלמו בחיים‪.‬‬ ‫רחל המשוררת (בלובשטיין‪ ,‬תשכ”ו) כותבת בשיריה “בבדידותי‬
‫בינינו את שעות היממה‪ .‬באותם שלושת החודשים היינו ביחד בעשייה‬ ‫גם ‪ (2012) Kissane‬מציין שמחלות מסכנות חיים מעוררות סבל קיומי‬ ‫שעוֹת‬ ‫הגדולה” ו”גן נעול”‪ּ “ :‬ב ִבְד ִיד ּותִי הַ ּג ְדוֹל ָה‪ּ ,‬ב ְד ִידוּת חַי ָה ּפְצ ּוע ָה ‪ָ ׁ /‬‬
‫שהיא ואנחנו חיינו את חלום הַי ַּחַד שהתגשם‪ .‬פעם‪-‬פעמיים ציינה‬ ‫משמעותית יותר מאשר ברוב חיי כבוגר‪ ,‬שבהם נטיתי להתרחק‬ ‫בחולים‪ .‬לדבריו חשוב שהרופא יכיר את הדאגות הקיומיות כדי‬ ‫שת‬ ‫שטֶת ‪ /‬לֹא ּפוֹגׁ ֶ ֶ‬ ‫ש ּכ ַב‪ .‬א ַ ֲחר ִׁיש‪ /// .‬מִי א ַ ּתָה? מ ַּד ּוע ַ י ָד מ ּוׁ ֶ‬‫שעוֹת א ֶׁ ְ‬ ‫ע ַל ׁ ָ‬
‫שעכשיו היא יודעת “איזה בן טוב אני‪ ”.‬היא הייתה שותפה להווי‬ ‫מהורי‪ .‬פעולות פשוטות של הבאת כיסא נוח יותר לאמי או להביא‬ ‫לסייע למטופליו‪ .‬גם כאן מתברר שמצוקות החולים שייכות לארבע‬ ‫שפְל ּו ּכ ְב ָר נ ְבוֹכוֹת‪ּ // .‬ג ַן‬ ‫י ַד א ָחוֹת? ‪ /‬וְע ֵינַי ִם אַך ְ ּתַמְ ּתֵ ּנ ָה רֶג ַע ‪ /‬וְהִנ ֵה ׁ ָ‬
‫החיים שלנו‪ ,‬רוב הזמן הייתה בסלון‪ ,‬גם אם לא השתתפה באופן‬ ‫עוד קציצה שתאכל‪ ,‬הפכו למעשים של קִרבה‪ .‬החסד שאורה עשתה‬ ‫הדאגות הקיומיות‪ .‬מוות‪ :‬חרדת מוות וצער מאובדנים שונים‪ .‬חירות‪:‬‬ ‫שב ִיל אֵל ָיו‪ ,‬לֹא דֶרֶךְ‪ּ / .‬ג ַן נ ָעוּל ‪ -‬אָד ָם‪ / .‬הַאֵלֵך ְ ל ִי? אוֹ א ַ ּכ ֶה‬ ‫נ ָעוּל‪ .‬לֹא ׁ ְ‬
‫פעיל בעשייה שלנו באותו הרגע‪.‬‬ ‫כששחררה אותי לסעוד את הורי‪ ,‬קירב אותנו כזוג מאוד‪.‬‬ ‫אובדן חופש בחירה ושליטה‪ .‬משמעות‪ :‬ירידה בערך עצמי‪ ,‬חיפוש‬ ‫ּב ַ ּסֶל ַע ‪ /‬ע ַד זוֹב ּד ָם?”‬

‫‪- 53 -‬‬ ‫‪- 52 -‬‬
‫ניתוח‪ .‬הרגשתי צורך עז לתת‪ .‬בנושא מות ההורים למה לדבר? אני‬ ‫משמעות‪ .‬חיינו היו מלאים בעשייה שלנו ביחד עם הטיפול באמי‪.‬‬
‫עוד לא מוכנה‪ .‬הטיפול שלכם בה היה טיפול מסור‪ .‬עצם הכנסתה‬ ‫הנוכחות שלה “העשירה” את חיינו גם במריבות ובחוסר התחשבות‪,‬‬
‫של סבתא הביתה היה מעשה של מסירות‪ .‬דאגתם לכל מחסורה‬ ‫אבל גם בחמלה ובחסד‪ .‬ייתכן שלא חוותה “גלות”‪ ,‬אלא סוג של‬
‫פינת‬ ‫(כמעט) וגם לבריאות שלה‪ .‬הרצון שלי לעזור לכם בעת צרה הוא‬ ‫“גאולה”‪ ,‬שבה היא זכתה לחיות בקרב דור ההמשך שלה‪.‬‬
‫ההורות‬ ‫גדול‪ .‬אני לא בדיוק יודע לומר איך המוות של סבתא השפיע על‬ ‫חירות‪ .‬היינו מוגבלים במידת מה‪ ,‬אבל לא הרגשנו משועבדים‪.‬‬
‫הרצון שלי לעזור לכם בעת צרה‪.‬‬ ‫גם היא הייתה עצמאית עד כמה שבריאותה אפשרה זאת‪ .‬הליווי‬
‫איריס ברנט*‬ ‫חירות‪ .‬שינוי סדרי עדיפויות לא גרם להרגשה שאנו מוגבלים‪:‬‬ ‫הרפואי והבית הקנו לה ביטחון להרגיש חופשייה‪.‬‬
‫“מעליות עולות יורדות‪ ,‬ומתרסקות‪ ,‬אבל אני גבוה מכולם”**‬ ‫להשקיע בהורים זה חשוב‪ .‬יש זמן שצריך לתת‪ ,‬ולקבל פחות‪ .‬פיניתי‬
‫מקום‪ ,‬הייתי איתה‪ .‬התארגנּ ו בבית ונתנּ ו לה חדר משלה‪.‬‬ ‫השפעת האירועים על ילדינו ‪-‬‬
‫טיפול משפחתי עם ילד שמתמודד עם הפרעת קשב וריכוז‬ ‫כעבור חמש עשרה שנים‬
‫ארבע תובנות שיקומיות אקסיסטנציאליות‬ ‫במבט אל לפני כחמש עשרה שנה‪ ,‬ילדינו התבטאו בהקשר לדאגות‬
‫חדשים‪ .‬גבורה התחיל להראות חרדה הולכת וגוברת‪ ,‬פחדים‬ ‫הפרעת קשב וריכוז בעיני היא הבחנה תקופתית‪ ,‬גם אם יש‬ ‫אמי מתה ואיתה משפחת לוקשינסקי הקטנה‪ .‬מהבית לקחנו כמה‬ ‫הקיומיות שחוו בתקופה זו‪ .‬להלן מבחר ציטוטים לפי ההקשר‪.‬‬
‫בלילה‪ ,‬מסרב ללכת לישון לבד‪ ,‬מסרב ללכת למקומות לבד‪.‬‬ ‫לה ביטויים פיזיולוגיים‪ .‬הפרעה זו ייחודית לחברה המודרנית‬ ‫מזכרות כגון תמונות‪ ,‬מכונת כביסה וכף נעליים עם תבנית של סוס‬ ‫משמעות‪ .‬כל ילדינו חוו את התקופה כחשובה‪ :‬זה מיוחד‪ .‬זה מעורר‬
‫בשלב מסוים ההורים מרגישים שצריך שיחה עם פסיכולוגית‪.‬‬ ‫המערבית‪ ,‬ואבחונה קשור לציפיות להתנהגות “נכונה” במסגרת‬ ‫ים‪ .‬חזרנו לשגרה שלנו‪ .‬עשינו מעשים משמעותיים‪ ,‬ילדינו למדו‬ ‫הערצה‪ .‬מעלה שאלות ופותח נושאים שמעסיקים אנשים כל הזמן‬
‫בית הספר‪ .‬במערכת החינוכית יש ציפיות מהילד שיתפקד‬ ‫הרבה על חמלה‪ .‬לא פעם הם אומרים לנו‪“ :‬אל תדאגו‪ ,‬אם תצטרכו‬ ‫(הדאגות הקיומיות)‪.‬‬
‫התחלת הטיפול‬ ‫כתלמיד בית ספר‪ .‬גם במסגרות אקדמיות גבוהות יותר קיימות‬ ‫עזרה‪ ,‬נדאג לכם‪ ”.‬הבטחה זו כבר עמדה במבחן כמה פעמים‪.‬‬ ‫מוות‪ .‬היו דעות שונות לגבי מותה של אמי בביתנו‪ :‬זה זעזע‬
‫המפגש הראשון עם המשפחה המונה חמש נפשות התחיל‬ ‫ציפיות של ביצועים מסוימים מצד הסטודנטים‪ .‬נוסיף על כך‪,‬‬ ‫מדברי הילדים ובהתבסס על החומר המחקרי‪ ,‬עולות ארבע תובנות‬ ‫אותי שמתה‪ ,‬מוות מפחיד אותי‪ .‬המוות הוא קשה וטבעי‪ ,‬חייבים‬
‫ברעש נעים של הצטופפות בחדרי הלא גדול‪ .‬על הספה הדו‪-‬‬ ‫שמספר הילדים המאובחנים בה עולה משנה לשנה‪.‬‬ ‫אקסיסטנציאליות שהן זרעי השיקום המוצלח האפשרי‪:‬‬ ‫להתמודד איתו‪ .‬ראיתי אותה מתה והיא הייתה יפה‪ .‬זה היה רגע‬
‫מושבית התיישבו האבא ושני הילדים הגדולים‪ ,‬הבכורה בת‬ ‫בחרתי לספר את סיפורו של גבורה (שם בדוי)‪ ,‬בהסכמת‬ ‫מוות‪ :‬המוות מאיים והחיים מוגבלים‪ .‬אבל יש אפשרות לנוכח המוות‬ ‫חיובי‪ .‬נכון להיחשף לאדם מת‪ .‬נכון להיפרד מסבתא‪ .‬כעסתי‬
‫‪ 11‬וגבורה בן ‪ ,9‬זה עתה התיל כיתה ג’‪ .‬על הכורסא האדומה‬ ‫ההורים‪ ,‬משום שהרבה קוראים בוודאי יוכלו לזהות בו מאפיינים‬ ‫להעריך את משמעותם לנו ולקרובינו‪ .‬המוות הקרוב מאפשר לנו‬ ‫וצעקתי כשהודיעו לי שמתה‪ .‬לראות אותה מתה היה מוזר‪ .‬כשמתה‬
‫ישבו האמא ובן הזקונים בן השלוש‪ .‬בפגישה זו ובבאות אחריה‬ ‫מילדים שהם מכירים‪ .‬ואולי בכוחו של סיפור זה לתת השראה‬ ‫לדעת כמה קרובים אנחנו באמת זה לזה‪ ,‬כמה איננו בודדים‪.‬‬ ‫היא נראתה שלווה‪ ,‬כאילו ישנה בשקט‪ .‬הפנים שלה שהיו מלאות‬
‫הלכתי ונשביתי ב”ביחדיות” ובהומור שלהם‪ .‬ההורים מתמודדים‬ ‫להורים וילדים אחרים‪ .‬אצל גבורה זה התחיל בכך שההורים היו‬ ‫בדידות‪ :‬ניתן לגלות באמצעות הסעד והחמלה שאיננו בודדים‪.‬‬ ‫קמטים נהיו חלקות‪ .‬לא זוכרת שזה הבהיל אותי‪ .‬זה היה נראה‬
‫עם היומיום הישראלי‪ ,‬המוכר לרבים‪ :‬שני הורים שעובדים‬ ‫הראשונים שזיהו שקיימת בעיה‪ ,‬כבר בכיתה א’‪ .‬מכיוון שהאמא‬ ‫שיש ערבות הדדית‪ .‬החולה הוא שנותן לנו את ההזדמנות לגלות‬ ‫טבעי‪ ,‬אבל אני מפחדת מהמוות‪ .‬מות סבתא היה מאוד טראומטי‬
‫במשרה מלאה‪ .‬אבא קרייריסט‬ ‫נהגה לשבת איתו על לימודיו‪ ,‬היא‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫עבורי‪ .‬אולי הטיפול המסור שלכם בה סייע לי להבין שיש דבר כזה‬
‫שמאוד אכפת לו מאשתו‬ ‫הייתה מודעת לקשיי הלמידה שלו‪,‬‬ ‫משמעות‪ :‬המחלה מאפשרת לנו לגלות שמשמעות החיים היא‬ ‫מוות‪ ,‬שזה טבעי ושזה קורה לכולם‪ .‬חיצונית ראיתי שאתה קיבלת‬
‫והילדים‪ ,‬ואמא עובדת מסורה‬ ‫והם החליטו לקחת אותו לאבחון‬ ‫להיענות למה שההווה מציע לנו ברגע זה‪ .‬הפעולות למען אחרים‬ ‫את מותה די בשלווה‪ ,‬וזה עזר לי להבין שמוות זה חלק מהחיים‪.‬‬
‫מגלות שיש משמעות לחיים גם ברגעים קשים‪.‬‬ ‫בדידות‪ .‬התקופה ליכדה את המשפחה‪ :‬זאת נקודת מוצא חיובית‬
‫למקום עבודתה ולילדים‪ ,‬כך‬ ‫קשיי למידה‪ .‬האמא חשבה שיש‬
‫חירות‪ :‬נטילת אחריות על הטיפול בחולה מגלה לנו מהי חירות‪.‬‬ ‫למשפחה‪ .‬פיניתי מקום‪ ,‬הייתי איתה‪ .‬סייענו לה וזה דבר חשוב מאוד‬
‫שכשהמשפחה מתאספת חזרה‬ ‫עוד קושי שמתלבש על הקושי‬
‫בחירה בעשייה משמעותית‪ ,‬מאפשרת להרגיש חופשיים גם‬ ‫להשקיע בהורים‪ ,‬תלוי גם בקשר ביניהם‪ ,‬באופי ובנסיבות החיים‪.‬‬
‫בשעות הערב המוקדמות ומתחיל‬ ‫בלמידה‪ ,‬ולכן פנו לאבחון נוירולוגי‪.‬‬
‫במגבלות מציאות קשה כמו בזמן מחלה‪.‬‬ ‫צריך מּוסָר כדי לעזור להורים‪ .‬סבתא הייתה בסלון ולא עשתה‬
‫המרוץ לחוגים או לכל הפחות‬ ‫למעשה‪ ,‬הדרך כבר הייתה מוכרת‬
‫הרבה‪ .‬קנתה שוקולד‪ .‬התארגנּו בבית ונתנּ ו לה חדר משלה‪ .‬היא‬
‫איסוף מהחוגים‪ .‬האחות הבכורה‬ ‫להם מילדתם הבכורה‪.‬‬
‫אנו זכינו ל”גאולה” שלנו‪ ,‬אבל מעגל חדש של “חורבן‪ ,‬גלות‪ ,‬נחמה‬ ‫הייתה חלק מהמשפחה‪ .‬השתדלנו להתנהג איתה מאוד יפה‪ .‬הייתי‬
‫נדרשת לסייע הרבה בבית (“לא‬ ‫וגאולה” ממתין לנו‪ .‬זרעי טיפולים ושיקום חדשים כבר נזרעו‪ ,‬ונראה‬ ‫רוצה להעניק לכם את אותו הטיפול‪ .‬הייתי רוצה לאסוף אתכם‬
‫שהבית מתוקתק באמת”)‪ .‬היא‬ ‫הרקע להגעה לטיפול‬ ‫ששפע פרחים כבר פורחים באור אביבֵי משפחתנו‪.‬‬ ‫אלינו‪ ,‬לדאוג לכם‪ ,‬להיות שם בשבילכם‪ ,‬לטפל בכם‪ .‬יהיה זמן‬
‫מקבלת את הכינוי “מפעל הזנה”‬ ‫פסיכולוגי‬ ‫שבו צריך יותר לתת ופחות לקבל‪ .‬כבר עזרתי בזמן שאימא עברה‬
‫מהאמא‪ ,‬יד ימינה שלה‪ ,‬ומרוויחה‬ ‫במקרה של גבורה‪ ,‬בית הספר‬
‫מכך לא מעט‪ ,‬הילד האמצעי הוא‬ ‫פנה להוריו רק כשהיה בכיתה‬
‫הפציינט המזוהה‪ ,‬והקטן ‪ -‬קטן‪.‬‬ ‫ג’‪ .‬ההורים קיבלו משוב ותלונות‬ ‫מקורות‬
‫מכור לאמו‪.‬‬ ‫מהמורה שהילד לא פנוי ללמידה‪,‬‬ ‫‪1 .1‬הלוי‪ ,‬י’ (תשל”ג)‪ .‬ספר הכוזרי‪ ,‬תרגום יהודה אבן שמואל‪ ,‬מאמר רביעי‪ .‬הוצאת דביר‪.‬‬
‫גבורה שמח שהוא מגיע עם כל המשפחה‪ .‬הוא שיתף בקושי‬ ‫לא קשוב‪ ,‬מפריע‪ ,‬מפטפט‪ ,‬ועסוק בריבים עם ילדים‪ .‬הילד עצמו‬ ‫‪2 .2‬בלובשטיין ר’ (תשכ”ו)‪ .‬שירת רחל‪ .‬הוצאת דבר‪.‬‬
‫שלו עם הריטלין‪ .‬לדעתו זה עושה לו לא טוב‪ .‬יש לו חרדות‬ ‫נהג לחזור מבית הספר כל פעם עם תלונות חדשות על ילדים‬
‫וסיוטים‪ .‬הוא פשוט התחיל בשביתה איטלקית ולא מוכן לקחת‪.‬‬ ‫שמציקים לו‪ .‬הוא הפך לילד שקשה להורים‪ ,‬למורים ולחברים‬ ‫‪3 .3‬יאלום‪ ,‬א’ (‪ .)2011‬פסיכותרפיה אקסיסטנציאלית‪ .‬הוצאת כנרת‪.‬‬
‫שמעתי על הבעיה המרכזית שהעסיקה אותם ואת גבורה‪,‬‬ ‫להתמודד איתו‪ .‬בבית לא הלך לישון בזמן‪ ,‬היו לו התפרצויות‬ ‫‪4 .4‬פרנקל‪ ,‬ו’ (‪ .)1982‬הזעקה הלא נשמעת למשמעות‪ :‬הפסיכותרפיה וההומניזם‪ .‬הוצאת דביר‪.‬‬
‫הפחדים והחרדות‪ .‬האבא שהה די הרבה בחו”ל כחלק מעבודתו‪,‬‬ ‫זעם‪ ,‬לא הכין שעורי בית‪ .‬כל זאת למרות השימוש בריטלין‬ ‫‪5 .5‬פרנקל‪ ,‬ו’ (‪ .)2010‬הרופא והנפש‪ .‬הוצאת כנרת‪.‬‬
‫והאמא‪ ,‬שנשארה להתמודד עם גבורה‪ ,‬לא תמיד הצליחה‬ ‫ולמרות העזרה המתקנת בלמידה‪ ,‬אם כי יש לציין שהאמא‬
‫‪6. Breitbart, W. S. & Poppito, S. (2014). Individual Meaning-Centered Psychotherapy for Patients with Advanced Cancer: A Treatment‬‬
‫להביא אותו לחדרו למעלה‪ ,‬והיו להם טקסים קבועים ומעייפים‬ ‫סבורה שהמורה הייתה צעירה ולא ידעה איך להחזיק אותו‪.‬‬
‫‪Manual. Oxford University Press.‬‬
‫לכך‪ .‬האם הגיעה מדי פעם לקצה כוחותיה כשגבורה היה עומד‬ ‫כמו הרבה הורים אחרים‪ ,‬גם הוריו של גבורה סמכו על עצות‬
‫על מדרגה ראשונה או שנייה‪ ,‬מאובן‪ ,‬תקוע‪ ,‬כשהאמא רק רוצה‬ ‫הרופאים‪ ,‬והאמינו שתרופות אמורות לעזור ושהילדים שלהם‬ ‫‪7. Kissane, D. W. (2012). The Relief of Existential Suffering. Arch Intern Med, 172(19): 1501-1505.‬‬
‫לגמור את היום‪ ,‬וכבר לא היה לה כוח להכיל את החרדות שלו‪.‬‬ ‫מתמודדים עם קשיים מולדים‪ .‬הילד אכן התחיל לקחת ריטלין‪,‬‬ ‫‪8. Morita, T., Kawa, M., Honke, Y., Kohara, H., Maeyama, E., Kizawa, Y., Akechi, T. & Uchitomi, y. (2004). Existential concerns of‬‬
‫החרדות היו זרות לה‪ ,‬והיא חשבה שהוא עושה דווקא‪( .‬מאוחר‬ ‫ובמקרה של גבורה‪ ,‬לאחר נטילת הריטלין נוספו סימפטומים‬ ‫‪terminally ill cancer patients receiving specialized palliative care in Japan. Supportive Care in Cancer, 12(2): 137-140.‬‬
‫‪9. Niedermayer, A. (2006). The saddest movie of my life: Go Toward the Light.‬‬
‫* איריס ברנט היא בעלת קליניקה לטיפול משפחתי‪ ,‬זוגי‪ ,‬אישי והתפתחותי ‪054-6876801‬‬ ‫‪http://www.imdb.com/title/tt0095225/reviews. The movie is at: http://www.youtube.com/watch?v=Z6QK57YM5CI‬‬
‫** מתוך “מעליות” מאת דודו טסה‪.‬‬

‫‪- 55 -‬‬ ‫‪- 54 -‬‬
‫התמורות‬ ‫המון שליליות‪ ,‬חוויה קשה של דחייה שהתבטאה במשפטים‬ ‫יותר הבינה שהאבא חסר לו‪ ,‬וזו הייתה דרכו להביע את זה)‪.‬‬
‫מעליות‪ ,‬מאת דודו טסה‬ ‫חלק מהשינויים התרחשו בקפיצות וחלק מהשינויים התרחשו מתחת לפני השטח כביכול‪,‬‬ ‫כגון “הילדים לא אוהבים אותי”‪ .‬הוא שידר המון חוסר שיתוף‬ ‫בשלב הזה היא פשוט הייתה מחבקת אותו‪ .‬היא היתה חסרת‬
‫לאורך התקופה‪ .‬אחד השינויים היה שגבורה קיבל את המקום שלו בתוך השלישייה‪ ,‬כאשר‬ ‫פעולה‪ ,‬והוא עייף את כל מי שסבב אותו‪ ,‬אחותו‪ ,‬הוריו‪ ,‬מוריו‪ .‬רק‬ ‫אונים‪ ,‬והרגישה שאין ביניהם שיחה‪.‬‬
‫מצד אחד האחות הגדולה לא אמורה להיות אמהית כל כך כלפיו‪ ,‬ומצד נוסף הוא קיבל‬ ‫המפגש של המשפחה ביחד יכול היה לתת להם מרחב לתת לו‬ ‫בשלב הזה הם הבינו שצריך שיחה עם פסיכולוגית‪ .‬הם פנו‬
‫אני אוהב את הלילה איתך‬
‫גם תפקיד וכעת משחק יותר עם אחיו הקטן‪ .‬בהמשך‪ ,‬בכל פעם שמבנה זה מתערער‪,‬‬ ‫הכרה מועצמת ביופי ובכוחות הפנימיים שלו‪ ,‬לגרום לו להאמין‬ ‫למישהי‪ ,‬אך מאחר שלא הייתה התקדמות‪ ,‬הגיעו אלי‪ .‬גבורה‬
‫לא זוכר מה זה בלעדייך‬ ‫שהוא לא רק חלש ופגיע‪ .‬לגבורה‪ ,‬המרחב הזה אִפשר להביע‬ ‫עדיין היה עם פחדים‪ .‬פחדים שמישהו מכוון אליו נשק‪ ,‬שעוקבים‬
‫גבורה נהיה פחות אחראי לאחיו הקטן ויותר הולך לאיבוד‪ ,‬ואז שוב צריך לחזק את התפקיד‬
‫אני שומר לך את הדברים הטובים‬ ‫החיובי שלו במשפחה‪.‬‬ ‫את משאלתו לקבל תשומת לב‪ ,‬לקבל נראות‪“ ,‬את לא מבינה‬ ‫אחריו‪ .‬הוא היה ממש מבועת‪ .‬הם הבינו שצריך להבין רגשית מה‬
‫גם אם הם מעט‬ ‫התכונה שהאמא מעריכה ביותר אצל גבורה היא טוב לבו‪ ,‬אבל גם האמא וגם האבא‬ ‫רו”ח אריה דן‬
‫אותי‪ ...‬את לא מקשיבה לי‪ ”...‬והנראות הזו אפשרה בסופו*של‬ ‫קורה לילד ולעזור לו גם מהכיוון הזה‪ .‬ההורים רצו מאוד להבין‬
‫מספיקים רק לאחד‬ ‫לקחו את המשמעות של החולשה הקשורה לתכונה זו‪ .‬עם הזמן הם תפשו את טוב לבו‬ ‫דבר לגבורה לראות את עצמו ולהרגיש שייך ובטוח יותר‪.‬‬ ‫את הראש של גבורה‪.‬‬
‫כמשהו שיכול לחזק ולעזור בחיים‪ ,‬ולא רק כעדות לחולשה‪ .‬הם ראו כיצד גבורה מרגיש‬ ‫עוד למדתי במפגשים הראשונים שגבורה מחפש מאוד‬
‫אני קוטף לך את כל הפרחים‬ ‫מנוצל על ידי חבריו‪ ,‬ושהקשר ביניהם אינו הדדי מספיק‪ .‬באופן מדהים‪ ,‬גבורה מתקשר‬ ‫את הקשר עם אביו‪ ,‬שהאבא רואה עצמו בגבורה ‪ -‬בחרדות‪,‬‬
‫הוריו של גבורה‬ ‫בהפלגות עלי דמיון‪ ,‬ברגישות‪,‬וגם בקשר הסבוך בין גבורה לאמו‪,‬‬
‫וגינתי פורחת ללא הרף‬ ‫לסבתות משני הצדדים ולסבו בכל יום לשאול לשלומם‪ ,‬מיוזמתו הבלעדית! “יש בו רכות‬
‫הערכים שהורים מעבירים במשפחה‪ :‬הלכידות‪ ,‬ההומור‪ ,‬טוב הלב‬
‫לא רגילה”‪ ,‬כך מתארת אותו אמו‪.‬‬ ‫שגבורה מצליח לשגע אותה ולהוציאה משלוותה‪ .‬ההורים היו‬
‫אני שומר לך את כל הסודות‬ ‫והעזרה ההדדית‪ ,‬היו כוחות מידיים שעמדו לרשותנו על מנת‬
‫טוב הלב‪ ,‬הרצון לעשות בשביל הילדים הכול ולאפשר להם להביע את המאוויים שלהם‬ ‫חסרי אונים ממש מול ההתמודדות עם העוצמות של החרדות‬
‫שתחזרי אלי בערב‬ ‫להתמודד עם הבעיה‪ .‬למשל‪ ,‬גבורה החליט לעזור בכך שהוא‬
‫באופן גלוי בביטוי מלא ‪ -‬האין זאת השאיפה של הרבה הורים? והניסיון לאחוז במקל משני‬ ‫והפחדים שגבורה חווה‪ ,‬ומול הקשיים החברתיים והלימודיים‬
‫ערב טוב‬ ‫מתחיל לקחת את הריטלין בצורה מסודרת‪ .‬מעניין שבתקופה הזו‬
‫קצותיו‪ ,‬וגם שהבית יתקתק‪ ,‬אבל לדעת שיש גבול ברור עד כמה אפשר לבקש מהילדים‬ ‫בבית הספר‪ .‬אחותו המטופלת בריטלין בעלת בעיה הפוכה מזו‬
‫של התחלת המפגשים שבה הוא לא נטל את הריטלין החרדות‬
‫לתרום לעניין‪ ...‬הרצון לנהל את כל ההפקה הזאת בלי לבקש דבר לעצמך‪ .‬התחברתי‬ ‫של גבורה‪ .‬היא מרחפת‪ ,‬בעוד שגבורה הוא חסר מנוחה‪ .‬ההורים‬
‫והפחדים נעלמו כמעט לגמרי‪ ,‬אך הבעיות כמובן נשארו והוא‬
‫מעליות‪ ,‬מעליות עולות יורדות‬ ‫מאוד למשפחה הזאת‪ .‬יכולתי לראות בהם את ההתמודדות של המשפחה הישראלית‪.‬‬ ‫הם מהסוג שמשתף פעולה מאוד עם בית הספר‪.‬‬
‫חזר ליטול את התרופה‪ .‬האמא מצדה החליטה שהיא תעבוד‬
‫ומתרסקות‬ ‫אחת ההחצנות שהשתמשנו בהן שעזרו מאוד לגבורה לנהל את הדיאלוג שלו עם דרישות‬ ‫נדלקה אצלי נורה אדומה לשמע החרדות והסיוטים שיש לגבורה‪,‬‬
‫פחות‪ .‬האבא החליט לעזור לאשתו להיות פחות “טובה ּוותרנית”‬
‫בית הספר הייתה “השולחן”‪ ,‬כהחצנה של היותו תלמיד‪ .‬זה היה רעיון של גבורה‪ ,‬ויכולנו‬ ‫ושאלתי את ההורים האם הנוירולוגית יודעת על תופעות אלה‪.‬‬
‫אבל אני גבוה מכולם‬ ‫ולהירתם יותר לבית‪.‬‬
‫לראות את מה שמרכיב את ה”תלמידיות” בצורה שגבורה יכול להפנים‪ ,‬כבחירה להזדהות‬ ‫לעתים ריטלין יכול להגביר נטייה לחרדות‪ ,‬ויכול לגרום לסיוטים‬
‫כלום לא נוגע‬ ‫עוד תמה שחזרה על עצמה הייתה שהאמא למדה בצעירותה‬
‫עם הנורמה הזו‪ .‬דבר נוסף שעזר לגבורה היה תחושת הבחירה והשליטה על דברים‪.‬‬ ‫או לפרנויות‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬חשוב ליידע את הנוירולוג‪.‬‬
‫כלום לא נוגע‬ ‫שכשיש בעיה ‪ -‬מתמודדים‪ .‬כילדה היא ידעה מצוקות גופניות‬
‫הוא התבקש לקבוע יעדים לעצמו‪ ,‬מאחת עד עשר‪ ,‬כמה הוא רוצה להתקדם במשימת‬ ‫גבורה בן התשע‪ ,‬עם עיניים חומות גדולות ומשקפי חכמים‪ ,‬ילד‬
‫רק המבט שלך‬ ‫בבית‪ ,‬ולמדה שחיים עם זה‪ .‬האבא‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬שבילדותו ידע‬
‫ה”תלמידיות”‪.‬‬ ‫עדין למראה‪ ,‬רזה מדי‪ ,‬דרוך מאוד‪ ,‬נראה ממש מבסוט להצטנף‬
‫גם כן מצוקות אבל התמודד עם מציאות תובענית מדי‪ ,‬חש‬
‫בחיק משפחתו ולא להיות “על כיסא הנאשמים לבד”‪ .‬הוא נרגע‬
‫שהיה רוצה למנוע מבנו כאבים והתמודדויות‪.‬‬
‫מאירה את הבוקר איתך‬ ‫אחרי שלושה חודשים‬ ‫גם כשהבין שאני מתעניינת בכל המשפחה‪ ,‬ולא רק ב”בעיות”‬
‫תשומת לב רבה ניתנה לאופן שבו המשפחה מווסתת את‬
‫פותחת בליבך עוד איזו דלת‬ ‫לאחר שלושה חודשים ראשונים של עבודה משפחתית‪ ,‬כאשר גבורה חזר ליטול ריטלין‬ ‫שהוא עושה‪ .‬בכלל‪ ,‬לאורך זמן רב של הטיפול‪ ,‬כמו להרבה‬
‫גבורה‪ .‬נעשו סימנים ומודעות עצמית של כל אחד לכך‪ .‬אחד‬
‫בצורה מסודרת (הוא תלמיד באמצע כיתה ג’)‪ ,‬עדיין היו הרבה נושאים על השולחן‬ ‫ילדים‪ ,‬היה לו ממש קשה לשתף או לדון ב”אירועים” שהתרחשו‬
‫אתה יפה‪ ,‬אלוהים יודע כמה‬ ‫הסימנים שעזרו במיוחד היה של “רכבת הרים” שאליה גבורה‬
‫שקשורים לתפקודו כתלמיד‪ :‬זמן הגעה לבית הספר‪ ,‬הוצאת ציוד בזמן השיעור‪ ,‬הכנת‬ ‫בבית או בבית הספר שקשורים בבעיה‪.‬‬
‫מתבוננת לעת ערב‬ ‫נכנס‪ ,‬וההורים עזרו לו להאט ולרדת ממנה‪.‬‬
‫שעורי בית‪ ,‬ובעצם‪ ,‬אי הכנתם‪ ,‬מריבות עם חברים כאשר הוא מרגיש אי צדק ופגיעות‬ ‫מסגרת של טיפול משפחתי מאפשרת תחושת שייכות ומעורבות‬ ‫גבורה‬
‫ערב טוב‬
‫פעמים רבות‪ ,‬גם כאשר הוא נותן מעצמו ורוצה לסמוך‪.‬‬ ‫לכל המשתתפים‪ .‬האבא נהיה מעורב הרבה יותר‪ .‬היחסים בין‬ ‫למדתי במהלך הזמן את ההיסטוריה של גבורה‪ .‬הוא נולד לאחר‬
‫החלטנו לערוך פגישה בבית הספר‪ .‬לקראת המפגש עם בית הספר הרגשתי שעצם‬ ‫האמא לגבורה נהיו קרובים יותר‪“ :‬אני מרגישה שאני מחוברת‬ ‫הריון מתוכנן‪ ,‬בלידת ואקום‪ ,‬כשאמו בת ‪ .35‬עד כיתה ב’ היה רגוע‪.‬‬
‫אני חורזת שרשרת מילים‬ ‫המפגש הוא עוד הכנסה של דרישות המציאות לתוך המרחב הטיפולי‪ ,‬ושיתפתי את‬ ‫אליו יותר‪ .‬אני יודעת היום שהוא מציף דברים מהעבר ולא צריך‬ ‫התפתח יפה‪ ,‬ומהר מאוד ניכר שהוא חכם וחריף‪ ,‬אוהב לאכול‬
‫מפחדת לאבד אותה בדרך‬ ‫גבורה במה שהולך לקרות‪ .‬הוא היה טיפה המום אבל גייס את לכידות המשפחה‪ ,‬טוב לבו‬ ‫להתרגש מזה”‪ .‬האבא נשאר קרייריסט אמנם‪ ,‬כי זו גם מציאות‬ ‫ובעל חברים‪ .‬אמו לא עבדה אז‪ ,‬וכאשר גבורה היה בן ‪ 5‬נולד‬
‫אני אלך איתך לאן שתרצה‬ ‫וחוכמתו‪ ,‬ושיתף פעולה במשימה זו‪ .‬שאלתי אותו מה הוא חושב שאני הולכת לשמוע‪ ,‬ומה‬ ‫החיים‪ ,‬אך הפעם‪ ,‬שיתוף הפעולה של האמא מודע יותר‪ ,‬וזה‬ ‫לו אח‪ .‬בעצם‪ ,‬הכול התחיל בכך שההורים שמו לב שמאז לידת‬
‫רק אל תלך רחוק מדי‬ ‫היה רוצה שאשתף או אומר להם‪ .‬אותו מפגש עם הצוות‪ ,‬שכלל את המנהלת‪ ,‬היועצת‪,‬‬ ‫הופך לבחירה מודעת שלהם כזוג‪ .‬דוגמא טובה להשפעות של‬ ‫האח גבורה החל לדרוש תשומת לב רבה‪ ,‬ומכיוון שהם זה הם‪,‬‬
‫רחוק מדי משתי עיני‬ ‫המחנכת וההורים‪ ,‬היה בעל השפעה חשובה על גבורה‪ .‬המפגש עזר לו להתמקד ולהתגייס‬ ‫שינוי זה הייתה כאשר הם יכלו לראות כיצד הדפוס הבא קורה‪:‬‬ ‫והם “רוצים לעשות הכול בשביל הילדים”‪ ,‬ניסו להתמודד עם זה‬
‫עוד יותר למען המשימה המשותפת לכולם‪ ,‬כלומר להפוך את גבורה לילד בית ספר‪.‬‬ ‫גבורה מתלונן על משהו שקרה בין החברים בבית הספר‪ .‬הוא‬ ‫ולהיענות לו‪ .‬עם זאת‪ ,‬המציאות הישראלית התדפקה על דלתם‬
‫המפגש בבית הספר ריגש אותי באופן אישי בגלל היכולת של הצוות להיות שם כצוות‬ ‫מספר לאמו‪ ,‬הם מתקשרים לאבא‪ .‬גבורה נכנס עמוק יותר לתוך‬ ‫והאמא החלה לעבוד כאשר היה בכיתה ב’‪ .‬כפי שכבר תיארתי‪,‬‬
‫מעליות מעליות‪...‬‬ ‫משותף עם ההורים מול הבעיה של “התלמידיות” ו”הניהול העצמי”‪ ,‬ולא נגד ההורים‪ .‬עד‬ ‫הסערה הרגשית‪ .‬גבורה מספר לאבא בפרטים על ההשפלות‬ ‫כאשר גבורה נכנס לכיתה ב’ המצב החל להידרדר במדרון‬
‫המפגש הבא גבורה כבר חווה את עצמו כמתקדם מילד בית ספר ברמה ‪( 3‬בסולם של‬ ‫שספג מחבריו‪ .‬נכנס עמוק יותר לבכי וצעקות‪ .‬האמא שעומדת‬ ‫חלקלק שכבר לא ניתן היה לעצור אותו‪ .‬בתקופה זו התחילו‬
‫בעינים פקוחות‬ ‫‪ )10-1‬ועד ילד בית ספר ברמה ‪!7‬‬ ‫לידו נשאבת לתוך הסערה הזו מתוך תחושה פנימית שהאבא‬ ‫בעיות חברתיות קבוצת הבנים והשפיעו על השתתפותו בחוג‬
‫ברגליים פצועות‬ ‫היה צריך להיות כאן כדי לפתור את הבעיה‪ ,‬ולא להשאיר אותה‬ ‫כדורגל‪ .‬הוא היה חוזר ואומר‪“ ,‬אף אחד לא רוצה לשחק איתי”‪.‬‬
‫אני הולך איתך‬ ‫אנקדוטות מהטיפול‬ ‫לבד‪ .‬היא מגלה חוסר אונים כדי שהכדור יישאר אצל האבא‪.‬‬ ‫קל מאוד להחליק לתוך דפוסים שליליים כשיש הפרעת קשב‬
‫כלום לא נוגע‬ ‫• אחד הרגעים המרגשים בטיפול היו כאשר גבורה בא וסיפר לי‪ ,‬בסוף כיתה ג’‪ ,‬שהוא‬ ‫גבורה מגיב לכך‪ ,‬ומכריז שלא ילך יותר לבית הספר‪ .‬לאחר‬ ‫וריכוז‪ .‬קל מאוד לאפשר לקשיים להסתיר את החוזקות של‬
‫רק המבט שלך‬ ‫עושה עבודה כיתתית עם ילדים נוספים‪ ,‬והפעם כל האחריות עליו‪ .‬הוא בעצם מנהיג‬ ‫תהליך‪ ,‬האמא כמובן לא מעודדת את ההתקשרות לאבא‪,‬‬ ‫הילד וגם את הדברים שהוא מנסה לשדר‪ ,‬את המצוקות‪,‬‬
‫הקבוצה‪ .‬הוא אפילו הכין את העבודה בעצמו‪ ,‬מכיוון שהילדים האחרים לא שיתפו פעולה‬ ‫והדברים נפתרים עוד קודם‪ .‬המרירות כלפי היעדרותו של‬ ‫הצרכים‪ ,‬החוויה הייחודית שלו‪ ,‬התקוות שלו‪ ,‬החלומות‪ .‬טיפול‬
‫במיוחד‪ .‬האין זה שימוש נפלא ובונה לטוב לבו וחוכמתו?‬ ‫האבא הייתה מתמיד‪ .‬תמיד הוא העדיף את עבודתו והיה “סוג‬ ‫משפחתי הוא מרחב שבו רואים את החוויה של הילד מקרוב‪.‬‬
‫אני אוהב את הלילה איתך‪...‬‬ ‫• באחת הפגישות עשינו פסל משפחתי‪ .‬גבורה התבקש להציב את אמו כמו שהוא מרגיש‬ ‫של תמונה בבית”‪ .‬אך עם ההתמודדות עם הקשיים של גבורה‪,‬‬ ‫לא צריך לנחש‪ ,‬לא לשער‪ ,‬הדברים פשוט מובאים כמו שהם‬
‫איתה‪ ,‬והוא שם אותה מניפה אצבע מאשימה לכיוונו‪ ,‬כשהוא קטן ונמוך וחסר אונים‪ .‬אחר‬ ‫כשהתחושה הייתה של נטל שמחולק באופן לא הוגן‪ ,‬זה הועבר‬ ‫לתוך החדר‪ .‬דבר זה מאפשר לראות מה בדיוק הוא צריך‪,‬‬
‫כך הוא הזיז את אמו ככה שהייתה בגובה שלו‪ ,‬פנים מול פנים‪.‬‬ ‫לילד‪ ,‬ואז נהגה לשלוח אותו לאבא‪.‬‬ ‫מה החוויה הקרובה לניסיון של הילד‪ .‬גבורה כלפי חוץ שידר‬

‫‪- 57 -‬‬ ‫‪- 56 -‬‬
‫את התרופה‪ .‬ההורים נעתרו הפעם בעצם לבקשתו של גבורה‪,‬‬ ‫• עזר בתהליך שהפנינו תשומת לב לנושא החוקים בבית‪“ .‬חוקי‬
‫וחזרו לתת לו את התרופה בהנחיית הרופאה‪ .‬לא הרבה זמן‬ ‫הבית” אפשרו סוג של החצנה של ה”לא בסדריות” של גבורה‪.‬‬
‫אחר כך גבורה אמר שכואב לו הראש מהכדור‪ ,‬שזה אוטם‬ ‫כעת הוא לא הרגיש לבד בזה‪ ,‬וכבודו ניצל!‬
‫אותו‪ ,‬ושהוא צריך להתנפל על האוכל בשבע בערב‪ .‬כידוע‪,‬‬ ‫• התעלמות ‪ -‬כמו בהרבה מקרים כשמרגישים שילדים מציקים‪,‬‬
‫ייעוץ‬ ‫הרבה פעמים ילדים שנוטלים ריטלין מתקשים לנהל את זמני‬ ‫התעלמות היא פטנט הזהב‪ .‬זה עבד טוב עם גבורה‪ ,‬ושמחתי‬
‫מס‬ ‫האכילה שלהם באופן הרגיל של ארוחת צהריים לאחר בית‬ ‫שהוא הגיע לפתרון זה לבדו‪ ,‬ותוך כדי כך ההורים למדו כלי של‬
‫קורס הכשרה עפ"י מודל ההתערבות‬ ‫הספר‪ ,‬משום שהם חשים רעב רק לאחר שהשפעת התרופה‬ ‫פתרון בעיות ביחד‪.‬‬
‫‪W.C.C. – Wellness In Chronic Care‬‬ ‫אריה דן*‬ ‫פגה‪ .‬זה היה כל כך אמיתי ונוגע ללב‪ ,‬ולראות את ההורה שצריך‬ ‫• באחת הפגישות גבורה החליט להיות יותר “חסר לב כדי שלא‬
‫להכיל את זה ולהימצא בקונפליקט שבין להביא את דרישות‬ ‫יצליחו להרוס אותי”‪ .‬למשל‪ ,‬להגיב בהתעלמות כשילדה אומרת‬
‫רווחה במצבי חולי כרוני‬ ‫לו “בן זונה” כדי להראות לה “שלי לא ישברו את הלב”‪.‬‬
‫מודל ה־‪ W.C.C.‬הינו מודל אינטגרטיבי הממזג בין הגישה‬

‫עדכונים חשובים שפורסמו‬ ‫המציאות מול הילד וגם לאפשר לילד להיות תלמיד טוב ‪ -‬כמו‬
‫שהוא רוצה ויכול! ‪ -‬לעומת להישמע למצוקה הפיזית של הילד‪.‬‬ ‫• בפגישה שאליה הגיע גבורה עם אביו בלבד‪ ,‬הסתבר שהם‬
‫אני חושבת שזה אחד הרגעים הקשים ביותר עבורי בכל טיפול‬ ‫הקשיבו בדרך אלי לשיר שגבורה ביקש במיוחד‪ ,‬השיר “מעליות”‬
‫הביו־פסיכוסוציאלית‪ ,‬הטיפול הרפואי־משפחתי והגישה‬
‫האימונית‪ .‬עוסק במאבק להחלמה ולהשגת איכות חיים‬
‫לאחרונה ע”י רשות המסים‬ ‫מהסוג הזה‪.‬‬ ‫של דודו טסה‪ .‬האבא רצה להבין מה נגע בבנו בשיר הזה‪,‬‬
‫שאינו שיר ילדים אופייני בכלל‪ ,‬והוא אפילו שיר עצוב‪ ,‬ומדבר‬
‫משמעותית בצל המחלה תוך לקיחת אחריות ורכישת‬ ‫עריכת תיאום מס באינטרנט‬ ‫סיכום הטיפול‬ ‫על כאב‪ .‬אני הייתי המומה כאשר גבורה בן העשר בסך הכול‪,‬‬
‫כלים להתנהלות עם המחלה‪/‬נכות‪.‬‬ ‫עד היום‪ ,‬כאשר ביצענו תיאום מס באינטרנט‪ ,‬נדרשנו להמתין‬ ‫לראות את גבורה משתף בדברים שעוברים עליו‪ ,‬עדיין לא‬ ‫השיב שזה שיר על אומץ‪ ,‬שלא נשברים‪ ,‬שלא נופלים‪ .‬הוא אמר‬
‫כשבועיים עד לקבלת האישור בדואר‪ ,‬עובדה שגרמה לרבים‬ ‫מווסת רגשית לגמרי אך רואה במקום הזה‪ ,‬בחדר הטיפול‪,‬‬ ‫את זה בהבעתו הרצינית‪ ,‬הפרופסורית‪ ,‬כמישהו שלמד משהו‬
‫נושאי הקורס‪:‬‬
‫מאיתנו להעדיף לגשת למשרדי מס הכנסה ולהמתין בתור כדי‬
‫● התמקדות בתכנים הטיפוליים‪ :‬תפיסת המחלה‪,‬‬ ‫לקבל את האישור באופן מיידי‪.‬‬
‫מקום שיכול להרגיע‪ ,‬לעשות סדר‪ ,‬לעזור‪ ,‬זה מרגש‪ .‬לדעת‬ ‫חשוב על הוויית האדם‪ .‬אני שמעתי כבר בעבר ילדים שאוהבים‬
‫רשת משפחתית‪ ,‬חזרה לשגרה‬ ‫לאחרונה שדרגה רשות המסים את שירות תיאומי המס באינטרנט‪,‬‬ ‫אמו‪ ,‬גבורה יודע שיש מקום שהוא יכול לבוא אליו‪ ,‬ולדבר‪,‬‬ ‫ומתרגשים משירים רומנטיים‪ ,‬אבל לשמוע ילד בן עשר מנתח‬
‫● טכניקות ודרכי טיפול המבוססות על המפגש בין‬ ‫כך שאנו יכולים כיום להדפיס את אישור תיאום המס מיד עם‬ ‫ולהישמע‪ .‬לא ברור לה מה מזה משפיע עליו‪ .‬הוא הבין שיש‬ ‫כך שיר ממקום כל כך בוגר‪ ,‬היה ממש הפתעה‪.‬‬
‫הגישה האימונית והגישה הרפואית־משפחתית‬ ‫השלמת התהליך באינטרנט‪.‬‬ ‫מקום וזמן בשבילו‪ ,‬ושאם צריך את כולם‪ ,‬אז כולם שם‬ ‫• עוד אחד מהרגעים המרגשים קשור גם לחוויה שמוכרת‬
‫● התמודדות עם מצבי חולי‪/‬נכות שונים וייחודיים‬ ‫השדרוג הנ”ל מאפשר לעורך התיאום לקבל מספר אסמכתא אשר‬ ‫בשבילו‪ .‬הוא הבין שיש כלים שיכולים לעזור לו‪ ,‬טיפים כמו‬ ‫אצל הרבה משפחות‪ ,‬והוא הדיבור על רגש הכעס בצורה שלא‬
‫בבתי החולים ובקהילה‬ ‫באמצעותו יוכל להדפיס את ההעתק של האישור באתר רשות‬ ‫לעצור ולנשום וכן הלאה‪ .‬אמנם‪ ,‬הדרך לא הייתה חלקה‪ ,‬והוא‬ ‫מבטלת אותו‪ .‬ההורים יכלו לשמש עדים לכך שגבורה חווה את‬
‫המסים בכל זמן (בדומה להפקת האישורים על “ניכוי במקור”)‪.‬‬
‫קהל היעד‪:‬‬ ‫תהה לפעמים ואמר “לא מבין למה צריך את זה”‪“ ,‬לא רוצה‬ ‫הכעס כאילו הוא מגיע עד “אין‪-‬סוף”‪“ ,‬אין לו מקום בלב יותר”‪.‬‬
‫שינוי משמעותי נוסף שנעשה בנושא הוא הגדלת סכום תקרת‬
‫פסיכולוגים‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬בעלי תואר בוגר‬ ‫ההכנסה השנתית מיגיעה אישית המאפשרת את ביצוע התיאום‬ ‫שידברו על זה ועל זה”‪ .‬עם זאת‪ ,‬בפגישה היה משתף באופן‬ ‫הם יכולים כעת לשמוע את זה מבלי להיות במקום של “השוטר”‬
‫במקצועות הבריאות השונים ומאמנים‬ ‫באינטרנט‪ ,‬שבעבר עמדה על ‪ 189‬אלף ‪ ₪‬והוגדלה ל‪ 436-‬אלף ‪.₪‬‬ ‫מלא ומדבר‪ .‬מעליות יורדות עולות‪ ,‬ומתרסקות‪ ...‬אבל אם‬ ‫שאומר “אסור לך להתעצבן כל כך”‪ ,‬אלא במקום האמפתי‬
‫האדם מרגיש גבוה מהן ויכול להסתכל מלמעלה‪ ,‬הוא יכול‬ ‫שמאפשר לנהל דיאלוג עם הכעס הזה‪.‬‬
‫הקורס מוכר לגמול השתלמות‬ ‫מע”מ על בסיס מזומן‬ ‫להתמודד עם החיים‪.‬‬ ‫• בעקבות הטיפול‪ ,‬הילדה הבכורה יכלה להיות הרבה פחות‬
‫סגל‬ ‫לאחרונה הורחב מעגל העסקים הזכאים לשלם את המע”מ על‬ ‫כשביקשתי מהוריו להגיב על הסיכום הזה‪ ,‬אביו אמר שזה‬ ‫ילדה–הורית‪ .‬היא עדיין יד ימינה של האמא‪ ,‬בוגרת וחמה‪ .‬היא‬
‫ההוראה‬ ‫מרגלית דרורי (‪ – )M.S.W‬מנהלת התחום‬ ‫בסיס מזומן‪.‬‬
‫היה מאוד מרגש לקרוא‪ ,‬מעליות עולות יורדות‪ ...‬לקחו את‬ ‫מצאה את עצמה בתחום המוזיקה והחלה ללמוד בבית ספר‬
‫על פי התיקון לחוק מע”מ בעסקאות של מכר טובין על ידי עוסק‬
‫המקצועי של הקרן על שם רות ורובל‪ .‬מרצה‬ ‫האבא לשינויים במצבי הרוח של גבורה ושהבן שלו באמת‬ ‫ייחודי לכך‪ .‬הילד הקטן החל לקבל התייחסות מתאימה לצרכיו‬
‫שמחזור עסקאותיו אינו עולה על ‪ 2‬מיליון ‪ ,₪‬חיוב המע”מ יחול רק‬
‫בבית הספר למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫גיבור ויודע להתמודד‪ .‬זה מחזק ומשפיע גם עליו לראות את‬ ‫וטיפולים מקדמי עצמאות‪ .‬גבורה החל להכיר ביכולות הייחודיות‬
‫במועד קבלת תשלום התמורה בפועל‪ ,‬כלומר חיוב העוסק בהוצאת‬
‫נחמה דורי (‪ – )M.S.W‬סגנית מנהלת הפרויקט‪,‬‬ ‫חשבונית המס יהיה רק לאחר התקבול במזומן‪.‬‬ ‫בנו ככה‪ .‬אמו אמרה שכיום יש לה “יותר שיחה” עם גבורה‪.‬‬ ‫שלו ‪ -‬הוא מרגיש הכי חזק בהורדות ידיים בכיתה‪ .‬הוא מרגיש‬
‫מדריכה ביחידה להנחיית קבוצות באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הוגדל סכום המחזור המאפשר חיוב המס (הוצאת‬ ‫גבורה התבגר‪ ,‬והקשר שלו איתה טוב יותר‪ .‬לא יודעת עדיין‬ ‫“חכם”‪ .‬יצר קשרים משמעותיים‪ ,‬והשנה‪ ,‬בכיתה ד’‪ ,‬יש לו חברים‬
‫ענת מילנר כהן (‪ – )M.C.I.L, M.A‬יועצת אקדמית בכירה בגומא ‪-‬‬ ‫החשבונית) על בסיס מזומן גם ליצרנים‪ ,‬לסך ‪ 3.45‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫כמה הוא סומך עליה לעומת אביו‪ .‬לא בטוחה שהיא כבר‬ ‫של ממש‪ .‬הוא נכנס לצופים‪ ,‬וקיבל כלים רבים לוויסות עצמי‪.‬‬
‫המרכז הישראלי לאימון וגישור‪ .‬מרצה באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫מבינה לגמרי מי זה גבורה‪ .‬גבורה יכול לומר לה “אני יודע‬ ‫הוא ממשיך לייחל ליום שלא יזדקק לריטלין הזה‪ ,‬שגורם לו‬
‫מתן הזדמנות נוספת לגילוי מרצון של הכנסות‬
‫דר' רנה פיגין – מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית‬ ‫שלא דווחו‪ ,‬ללא הליך פלילי‬ ‫שקשה לך”‪ .‬אבל כשהוא כועס הכול משתנה‪ .‬המקום הזה‬ ‫לכאבי ראש ולחוסר תיאבון‪.‬‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫כחלק מהגברת המאבק בהון השחור של ישראלים בארץ ובחו”ל‬ ‫היה טוב‪ ,‬לדעתה‪ ,‬בכך שנתן שהות לגבורה ולאבא לדבר‬ ‫• במהלך החופש הגדול היה מרגש לראות כיצד עלה גבורה‬
‫פרופ' תמר קרוליק – פרופסור אמריטוס‪ ,‬החוג לסיעוד‪,‬‬ ‫פרסמה רשות המסים נוהל “גילוי מרצון” חדש שמטרתו לעודד‬ ‫ולהיות סולו אחד בשביל השני‪“ :‬כשגבורה מגיע עם אביו הוא‬ ‫במשקל‪ ,‬משום שהפסיק לקחת ריטלין‪ .‬כשהחל את כיתה ד’‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫אזרחים שלא דיווחו כנדרש על כל הכנסותיהם לשלם את‬ ‫לא עושה שום בעיות”‪.‬‬ ‫ניסה להמשיך ולהסתדר בלי התרופה‪ .‬בהמלצת הנוירולוגית‬
‫המסים על ההכנסות שלא דווחו ולהימנע מהליך פלילי נגדם‪.‬‬ ‫השינויים אצל גבורה התבטאו בתחומים נוספים‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫ובהמלצתי‪ ,‬הוא ראה שהערות המורה החדשה חזרו‪ ,‬ובתחילת‬
‫הנוהל החדש שפורסם מקל יותר מבעבר על הכניסה לתהליך‪,‬‬
‫הקורס יתקיים בימי ד' החל מ־‪11.3.15‬‬
‫ונקבעה בו גם אפשרות דיווח של מסלול מקוצר במצבים שבהם‬ ‫לגבי חוקי הבית ‪ -‬הוא מכיר בהם אבל לא תמיד עושה‬ ‫השנה המורה אכן התקשרה לספר שהוא לא מכין שיעורים‪.‬‬
‫בין השעות ‪ 13.15-10.00‬במרכז להשכלת מבוגרים‬ ‫ההון שלא דווח אינו עולה על ‪ 2‬מיליון ‪ ₪‬וההכנסה החייבת במס‬ ‫ו”מתנצל”‪ .‬בגבורה יש הפנמה של חוקים‪ ,‬של נורמות‪,‬‬ ‫גם הוא הרגיש על עצמו שקשה לו בשיעור‪ .‬זה היה קשה לו‪,‬‬
‫רח' גלר ‪ ,4‬כפר סבא ויסתיים ב־‪.22.7.15‬‬ ‫שנובעת ממנו אינה עולה על כ‪ 1/2-‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫של תובנות של מה שמצופה ממנו‪ .‬קשה אולי לגרום לו‬ ‫כי הוא ילד שאוהב ללמוד בסופו של דבר‪ ,‬באופן פרדוקסלי‪.‬‬
‫סה"כ ‪ 15‬מפגשים‬ ‫במסגרת הנוהל החדש יוכל האזרח לגלות ולהצהיר על ההכנסות‬ ‫להתקלח עדיין‪ ,‬ונוצרת מריבה‪ ,‬אבל כשנכנס לא יוצא‬ ‫הפעם גבורה הגיע לתובנות שצריך להגיש עבודות‪ ,‬ללמוד‬
‫עלות הקורס ‪₪ 1,500‬‬ ‫שלא דיווח‪ ,‬ולשלם את המס ללא שיינקטו נגדו הליכים פליליים‬ ‫בקלות‪ .‬מבחינה חברתית הוא הרבה יותר רגוע‪ .‬היחסים‬ ‫לבחינות‪ .‬היום הוא יודע שהתרופה עוזרת לו‪ ,‬ושזה חלק‬
‫במידה ויעמוד בתנאים שפורטו בנוהל ועיקרם הם שהפנייה נעשתה‬ ‫עם חבריו הדדיים יותר‪ .‬זה לא מספיק רק להיות טוב לב‪,‬‬ ‫מהאחריות שלו לקחת אותה ולהשלים משימות‪ .‬בימינו הוא‬
‫להרשמה ופרטים נוספים נא לפנות‪:‬‬ ‫בתום לב וכי במועד הפנייה לא נערכת לגביו בדיקה או חקירה של‬
‫רשות המסים‪.‬‬ ‫ושאז מנצלים אותך‪ ,‬וגבורה למד לדרוש מהם יחס של‬ ‫כמעט שאינו שוכח לקחת אותה‪ .‬גם בתחומים אחרים בחייו‪,‬‬
‫תמי גולן‪amutatruti@gmail.com ,4956868-054 ,‬‬ ‫שווה בין שווים‪ .‬יש עוד מקום לשיפור אמנם‪ ,‬לדעת האמא‪,‬‬ ‫שבו ילד צריך לקחת אחריות אישית‪ ,‬השינוי מתבטא‪ ,‬למשל‬
‫מרגלית דרורי‪margalitdrory@gmail.com ,8424130-052 ,‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬במטרה לברר את חבות המס שנובעת מהבקשה‪ ,‬נקבעה‬
‫בנוהל אפשרות להגשת בקשות אנונימיות ללא דיווח על פרטי‬ ‫ומה שהיה לה חשוב במיוחד להעביר זה את חשיבות‬ ‫ביחסים עם חברים ובבית‪.‬‬
‫נחמה דורי‪nechama@udori.co.il ,5606555-050 ,‬‬
‫האזרח או הנישום הפונה‪.‬‬ ‫התמיכה הפסיכולוגית במקרים דומים‪.‬‬ ‫• המורה‪ ,‬שגם בנה נוטל ריטלין‪ ,‬המליצה לגבורה לחזור לקחת‬
‫* רו”ח אריה דן‪ ,‬רואה החשבון של הפ”י‪ ,‬משרד רואי חשבון סנדק‪ ,‬דן ושות’‪.‬‬
‫‪- 59 -‬‬ ‫‪- 58 -‬‬
‫נפש הקולנוע‪ ,‬ארכיטיפים ומיתוסים בסרטים‪.‬‬
‫רות נצר‪ ,‬הוצאת רסלינג‪2014 ,‬‬ ‫ספרים רבותיי‪ ,‬ספרים‬ ‫ספרים‬
‫מגבשת נצר את הסבריה והתיאוריות שהיא מציגה‪.‬‬ ‫עמיתתנו רות נצר‪ ,‬אנליטיקנית יונגיאנית‪ ,‬משוררת‪,‬‬ ‫מומלצים‬
‫מעל לכול מרתקת בעיני ההשוואה שהיא עורכת‪,‬‬ ‫בוחרת בספרה החדש לעסוק באמנות הקולנוע‪.‬‬
‫בנקודות ובהקשרים שונים‪ ,‬בין אמנות הקולנוע‬ ‫כצפוי‪ ,‬אמנות זו היא בעיניה ראי לנפש האדם‪.‬‬
‫למדיומים אמנותיים אחרים כגון השירה‪ ,‬הספרות‪,‬‬ ‫מעבר לתיאור אפיוניו של הקולנוע כמדיום אמנותי‪,‬‬ ‫בעריכת ד”ר יוכי בן‪-‬נון‬
‫המיתולוגיה‪.‬‬ ‫כמדיום שמתבסס על כלי הצילום‪ ,‬הכותבת‬
‫המציאות והדמיון בכל מדיום‪ ,‬הארכיטיפים מול‬ ‫מתמקדת בניתוח עומק של נושאים ספציפיים‪:‬‬
‫כוחות הנפש והמארג הכולל שנוצר‪.‬‬ ‫המגדר בקולנוע‪ ,‬הרוע‪ ,‬דמות הגיבור בסרטים‪ ,‬ומולו‬ ‫הגישה המוטיבציונית בטיפול בחרדה‪.‬‬
‫ספר עשיר ומעשיר מעין כמוהו‪ .‬נהניתי והשכלתי‬ ‫דמות הקורבן‪.‬‬ ‫הני א’ ווסטרה‪ ,‬עורך מדעי למהדורה העברית‪ :‬ד”ר שאולי לב‪-‬רן‪ .‬הוצאת אח‪2014 ,‬‬
‫מכל פרק‪.‬‬ ‫הספר מציג ניתוחים של סרטים ידועים‪ ,‬דרכם‬
‫של יישום השיטה במפגשים בקליניקה‪ :‬בשיח עם‬ ‫הספר נפתח בהסבר על הגישה המוטיבציונית‬
‫המטופל‪ ,‬בהקשבה‪ ,‬בניהול ההתנגדות בשלבים‬ ‫ורעיונותיה המרכזיים‪ ,‬וכן הרלוונטיות הייחודית‬
‫השונים‪.‬‬ ‫שלהם לטיפול בהפרעות חרדה ובדיכאון‪ .‬בהמשך‪,‬‬
‫המתמטיקה של הטראומה‪ ,‬מסות על טראומה ותרבות‪.‬‬ ‫פרק אחרון מציע דרכי הכשרה וכיוונים עתידיים‬ ‫מתוארות הדרכים הספציפיות ליישום הגישה‪ ,‬הן‬
‫יוחאי עתריה‪ ,‬הוצאת ספרא‪2014 ,‬‬ ‫בפיתוח גישה זו‪.‬‬ ‫כהתערבות ראשונית ומרכזית והן כגישה משנית‬
‫הכתיבה והתרגום טובים‪ ,‬המבנה ברור ומפורט‪,‬‬ ‫המשתלבת בטיפול אחר‪ ,‬במצבים מיוחדים‪ ,‬למשל‬
‫הספר כולל אסופה של מסות העוסקות בטראומה‬ ‫“האימה באה מהצד המתמטי של הארוע‪ ...‬ושום‬ ‫השפה קולחת‪ ,‬הדוגמאות הקליניות רבות‪ ,‬והופכות‬ ‫כאשר נוצרת “תקיעות”‪.‬‬
‫מהיבטים נרחבים‪ :‬פילוסופיים‪ ,‬מוסריים‪ ,‬תרבותיים‪.‬‬ ‫מוסר ושום מאמץ אינם מוצדקים מראש נוכח‬ ‫ספר זה ליישומי ויעיל למטפל‪.‬‬ ‫פרקי הספר עוסקים בהרחבה בבחינת הגורם של‬
‫ספר שהיה לי קשה לקריאה ולהבנה‪ ,‬אך אולי יש‬ ‫המתמטיקה העקובה מדם המארגנת את קיומנו”‪.‬‬ ‫מומלץ!!!‬ ‫מוכנות לשינוי‪ ,‬התנגדות‪ ,‬עבודה עם אמביוולנטיות‪.‬‬
‫בו חשיבות ותרומה לפסיכולוגיה‪ ,‬דווקא משום זווית‬ ‫אלבר קאמי‪“ ,‬המיתוס של סיזיפוס”‪.‬‬ ‫פרק רחב ומפורט מוקדם לצעדים הספציפיים‬
‫הראייה האחרת שהוא מציג‪ ,‬אשר עשויה להרחיב‬ ‫ציטוט זה פותח את ספרו של עתריה‪ ,‬ומעיד על כך‪,‬‬
‫את הבנתנו על מושג מפתח זה בהווייתנו‪.‬‬ ‫שאין עסקינן בטראומה במובן הפסיכולוגי המוכר‬
‫לנו בתחום המקצוע‪.‬‬
‫אל העצמי‪ ,‬תהליכי אינדיבידואציה ומעברי חיים‪.‬‬

‫מה שהיה שלי‪.‬‬ ‫בעריכת‪ :‬דבורה נוב וברוך כהנא‪ .‬הוצאת ראובן מס‪ ,‬ירושלים‪2014 ,‬‬
‫מ”ר סלע‪ ,‬הוצאת אוריון‪2014 ,‬‬
‫דרך הגישה האנתרופוסופית‪ ,‬הבודהיסטית‪,‬‬ ‫“אדם מחפש את עצמו‪ ,‬שואף לבטא את האני‬
‫אלא לטפל בטראומה בזמן ובמקום שבו אירעה‪,‬‬ ‫רומן ביכורים שבמרכזו אונס שעברה בחורה צעירה‪,‬‬ ‫האקזיסטנציאליסטית‪ ,‬המיתולוגיה יוונית‬ ‫שלו‪ .‬אך מהו ה”אני” הזה‪ ,‬השואף להתבטא?”‬
‫ללא דיחוי‪.‬‬ ‫כותבת הספר‪ .‬אירוע זה הודחק על ידה במשך שנים‪,‬‬ ‫ומקורות יהודיים שונים‪.‬‬ ‫(עמ’ ‪ .)1‬כך נפתחת ההקדמה לספר‪ ,‬ובהמשכה‬
‫זהו ספר שערכו במטרתו‪ .‬טוב לדעת על קיומו‬ ‫אך העיב על חייה ופגע בה‪ ,‬עד שהסוד התפרץ‪.‬‬ ‫בין הכותבים‪ :‬אבי באומן‪ ,‬איתן בכר‪ ,‬חביבה‬ ‫ציטוט מ”פר גינט” של איבסן‪ ,‬אשר גם הוא‬
‫במאגר הספרים שלנו‪.‬‬ ‫על פי הכתוב בגב הספר‪ ,‬נכתב ספר זה במטרה‬ ‫פדייה‪ ,‬ברוך כהנא‪ ,‬אסתר פלד‪ ,‬מתי ליבליך‪,‬‬ ‫חוקר את מושג חיפוש ה”אני”‪.‬‬
‫לעודד נפגעים מטראומות מיניות שלא להדחיק‪,‬‬ ‫רות נצר ועוד‪.‬‬ ‫לאחר ההקדמה הספרותית והפילוסופית כולל‬
‫זהו ספר עב כרס‪ ,‬המכיל כ‪ 600-‬עמודים‪.‬‬ ‫הספר אסופת מאמרים‪ ,‬מזרמים שונים‪ ,‬העוסקים‬
‫הספר מרתק בשאלות הקיומיות עמן מתמודדים‬ ‫בתהליך ההתפתחותי המרכזי של חיינו‪ :‬גיבוש‬
‫הכותבים בצורות שונות‪.‬‬ ‫ה”אני” שלנו‪ ,‬ביטויו והשינויים שמתרחשים‬
‫מצב הכן‪ .‬שירים‪ .‬הוצאת מנדלי‪2014 ,‬‬ ‫ואסיים במקבץ ספריו של עמית‪ ,‬העוסק גם ביצירה אמנותית‪,‬‬ ‫נהניתי מן העומק והעושר‪.‬‬ ‫בו לאורך החיים‪ .‬זאת‪ ,‬לאור גישות שונות‬
‫בנוסף למקצוע‪ .‬פרסומים אלה מעניינים אותי‪ ,‬מסקרנים‬ ‫ספר נפלא!!!‬ ‫בפסיכולוגיה‪ :‬מהגישה היונגיאנית‪ ,‬קוהוט‪ ,‬נוימן‪,‬‬
‫מרגש לראות את השפע והמגוון של המעיין המבעבע‪,‬‬ ‫ומשמחים במיוחד‪ ,‬לאור הקשר ההדוק שאנו חשים בין‬
‫אהבתי במיוחד את הסיפור הקצר האחרון‪“ :‬האושר בא‬ ‫המעשה הטיפולי לבין היצירה האישית‪.‬‬
‫במנות קטנות”‪.‬‬
‫ממליצה בחום!!!‬ ‫מדובר בעמיתנו שפי שפס‪ ,‬פסיכולוג קליני וארגוני‪ ,‬מן‬
‫הבולטים במקימי מכוני‬ ‫שפות הגוף‪ ,‬להאיר תופעות נפשיות המבוטאות בגוף‪.‬‬
‫ההשמה‪ ,‬חברי לספסל‬ ‫ניצה ירום‪ ,‬פרדס הוצאה לאור‪2014 ,‬‬
‫באוניברסיטת‬ ‫הלימודים‬
‫תל אביב‪ ,‬אשר פינת‬ ‫וביטוייה בעיקר בחדר הטיפולים; והגוף במטריצת‬ ‫הפסיכואנליטיקאית ד”ר ניצה ירום מגישה לנו‬
‫הפרופיל נכתבה עליו‬ ‫ההיסטריה‪ :‬בהקשר לתחום המיניות והמגדר‪ ,‬וכן‬ ‫בספר זה מנה נוספת ממחקרה על הקשר בין גוף‬
‫בחוברת הקודמת של‬ ‫הדיסוציאציה‪.‬‬ ‫ונפש‪ ,‬בראי גישתה המקצועית‪ .‬זהו השלישי בסדרת‬
‫פסיכואקטואליה‪.‬‬ ‫הספר מנסה לשקף את התחזקות מקומו של הגוף‬ ‫ספריה העוסק בתחום זה‪“ :‬ההיסטרי שבי‪ ,‬ההיסטרי‬
‫שפי שפס‪ :‬גשם מקומי‪.‬‬ ‫בכל הגישות הדינמיות כיום‪ ,‬את הצורך לתת לגוף‬ ‫שבינינו” מ‪ ,2003-‬ו”סיפורי גוף” מ‪.2010-‬‬
‫ספר לילדים‪ .‬איורים‪ :‬גרגורי‬ ‫את מקום הכבוד בנוכחות ובמשמעות בטיפול‬ ‫בספרה החדש היא מתארת כמה “שפות גוף”‬
‫מגיד‪.‬‬ ‫הנפשי‪ ,‬ואת ההשלכות השונות של מגוון הביטויים‬ ‫הקיימות בקליניקה‪ ,‬ואשר משתקפות במעשה‬
‫הגופניים על הטיפול עצמו‪.‬‬ ‫הטיפולי‪ :‬שפת הגוף היצרי‪ ,‬שמוכרת לרובנו כמקור‬
‫אספרסו‪ ,‬קצר‪ .‬סיפורים‬ ‫לכל הפסיכולוגים הקליניים‪ ,‬אשר טרם התעוררו‬ ‫הפסיכואנליזה; שפת הגוף הדיאדי‪ ,‬כנגזרת של‬
‫קצרים‪ .‬הוצאת אופיר‪2014 ,‬‬ ‫להטמעת נושא זה בחשיבתם ‪ -‬הנכם מוזמנים!‬ ‫גישות ויניקוט וביון; שפת הגוף הבינסובייקטיבי‪,‬‬

‫‪- 61 -‬‬ ‫‪- 60 -‬‬
‫בשיעור הזכאות לתעודת בגרות ואין ספק שזו נבעה ממתן‬ ‫לוינשטיין שהוקם תקופה קצרה לפני כן‪ .‬עבדתי בשיתוף‬
‫ההתאמות ללקויי למידה‪.‬‬ ‫פעולה הדוק עם שמואל מלמד שיחד איתו ובעזרתו פיתחנו‬ ‫ד”ר ישראל וינקלר ‪ -‬מנהל מקצועי‬
‫במקביל החל המוסד לביטוח לאומי להכיר בסובלים‬ ‫רעיונות ואמצעי אבחון תעסוקתי למבוגרים לקויי למידה‪ .‬כל‬
‫מהפרעות קשב וריכוז כזכאים לשיעורי זכאות לנכות המקנים‬ ‫התחום של ליקויי למידה היה עדיין בחיתוליו‪ ,‬ובמיוחד בכל‬ ‫מכון “רום” ו”רום‪-‬פרט– מכינה קדם אקדמית‬
‫השלמת השכלה והכשרה מקצועית‪ .‬בהדרגה חדרה גם‬ ‫הקשור למבוגרים‪ .‬האוכלוסיות שאליהן נחשפנו הופנו לרוב‬
‫ההבנה וההכרה שייעוץ תעסוקתי חייב לכלול אבחון תפקודי‬ ‫מהמוסד לביטוח לאומי ואגף השיקום של משרד הביטחון‪ .‬אלה‬ ‫ייחודית‪ ,‬פסיכולוג שיקומי‪ ,‬תסריטאי וקולנוען‪.‬‬
‫למידה‪ .‬רק מי שמלווה את התחום כל השנים יכול להעריך את‬ ‫היו לרוב בעלי מוגבלויות ממגוון סיבות‪ ,‬מחלות ופציעות‪ ,‬כולל‬ ‫פרופיל‬
‫המהפכה המושגית והמקצועית שקרתה‪ .‬להיות חלק פעיל‬ ‫פגיעות ראש ותופעות של תגובות לחץ פוסט‪-‬טראומטיות‪.‬‬ ‫אישי‬
‫בשינויים הללו היה מרגש גם אם כרוך בהרבה התנגדויות‬ ‫במהלך הזמן גילינו שהמשתנה החשוב ביותר בקבלת החלטה‬
‫שחרגו לעתים מההיבט המקצועי‪.‬‬ ‫על כיוון מקצועי הוא קיומם של ליקויי למידה והפרעות קשב‬ ‫בן‪-‬נון‬ ‫בעריכת שרית ד”ר יוכי‬
‫ארנון‪-‬לרנר*‬
‫כיום “מכון רום” מעסיק כ‪ 25-‬אנשי מקצוע מתחום‬ ‫וריכוז אצל המאובחנים‪ .‬הנכות הפיזית‪ ,‬למשל‪ ,‬הפכה לפחות‬
‫הפסיכולוגיה העוסקים באבחון תפקודי למידה והפרעות‬ ‫חשובה‪ ,‬במיוחד בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המהירה‬ ‫לגבי המעבר מהבית לפנימיות‪ ,‬הרי שיכולתי לנתח את‬ ‫רקע אישי‬
‫קשב וריכוז‪ ,‬באבחון נוירופסיכולוגי‪ ,‬בייעוץ תעסוקתי‪ ,‬בייעוץ‬ ‫שקרתה במקביל‪ .‬חשיבות ההשכלה לתחום התעסוקה הפכה‬ ‫ההשפעות עלי רק בדיעבד‪ .‬אין ספק שחוסר מסגרת‬ ‫נולדתי בחיפה ב‪ ,1948-‬להורי שהגיעו מהונגריה וצ’כיה‬
‫שיקומי‪ ,‬באבחון פסיכודיאגנוסטי וכתיבת חוות דעת לבתי‬ ‫למכרעת מאוד בשנים אלו‪ ,‬כשבפועל לא היו אז מוסדות‬ ‫משפחתית השפיע עלי ולקח לי זמן עד שהגעתי למסגרת‬ ‫שלאחר מלחמת העולם השנייה‪ .‬הורי‪ ,‬זוג ניצולי שואה חסרי‬
‫משפט‪ .‬אוכלוסיית המאובחנים כוללת ילדים ומבוגרים‪ ,‬בעלי‬ ‫להשלמת השכלה המיועדים לסובלים מליקויי למידה‪.‬‬ ‫משפחתית יציבה‪ .‬אני נשוי כבר ‪ 30‬שנה ‪ 2 +‬ילדים ‪ +‬נכדה‪.‬‬ ‫כול‪ ,‬שהנכס היחיד שהיה בידם היה המקצוע שאותו למדו‬
‫מוגבלות פיזית‪ ,‬קוגניטיבית ונפשית‪ ,‬נכי צה”ל‪ ,‬נכי המוסד‬ ‫במקביל שימשתי גם כשנתיים פסיכולוג המעבדה להפרעות‬ ‫אבי‪ ,‬שבינתיים נפטר‪ ,‬הקים משפחה חדשה‪ ,‬ולאחרונה חודש‬ ‫בנערותם‪ .‬אמי הייתה לבורנטית צילום ואבי היה מסגר‪ .‬שניהם‬
‫לביטוח לאומי‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬צעירים ובלתי משתלבים‪ ,‬סטודנטים‬ ‫שינה של בית החולים לוינשטיין‪ .‬במסגרת זו עסקתי בפיקוח‬ ‫הקשר עם אחותי‪ .‬קשר יציב היה לי כל השנים עם אמי‬ ‫עבדו קשה לפרנסתם‪ ,‬אך לא הצליחו לשמור על המסגרת‬
‫במוסדות אקדמיים‪ ,‬פורשי צה”ל‪ ,‬מתלבטים לגבי קריירה‬ ‫על האבחון האישיותי של הסובלים מבעיות שינה‪.‬‬ ‫שעסקה בעיקר בעבודתה כבעלת חנות צילום‪.‬‬ ‫המשפחתית והתגרשו בהיותי בן ‪ .4‬באותה תקופה גירושים‬
‫שנייה ומתחבטים בעולם תעסוקתי משתנה וכאוטי‪ .‬אני משמש‬ ‫ב‪ 1983-‬הקמתי את “מכון רום” לאבחון תעסוקתי ושיקומי‪ .‬אלו‬ ‫אני נשוי לעידית שיפר‪-‬וינקלר‪ ,‬פסיכולוגית קלינית‬ ‫היו יוצאי דופן‪ ,‬ואני נשלחתי לפנימיית אומנה‪ ,‬משם למוסד‬
‫כמנהל מקצועי של המכון ועורך בפועל שיחות סיכום אבחון‬ ‫היו שנים של יצירתיות מקצועית שבה הרחבתי את ידיעותי‬ ‫ופסיכואנליטיקאית בחברה הישראלית והחברה הבלגית‪ .‬בתי‬ ‫“אונים” בכפר סבא ומשם לקיבוץ גלעד כילד חוץ‪ .‬את התיכון‬
‫הן בתחום התעסוקתי למבוגרים והן בתחום ליקויי הלמידה‬ ‫על הקשר שבין תעסוקה‪ ,‬ליקויי למידה והפרעות קשב‬ ‫שירה מורה לאנתרופוסופיה‪ ,‬ואם לנכדתי יסמין‪ .‬בני מיכאל‬ ‫למדתי בפנימיית “הדסים” וסיימתי עם תעודת בגרות במגמה‬
‫לילדים ונוער‪ .‬במקביל אני כותב חוות דעת כמומחה לבתי‬ ‫וריכוז‪ .‬ב‪ 1989-‬הקמתי את “רום‪-‬פרט”‪ ,‬מכינה קדם אקדמית‬ ‫משרת כחייל בשריון‪.‬‬
‫משפט בטווח נושאים הכולל פגיעות קוגניטיביות‪ ,‬זכאות‬ ‫המיועדת ללקויי למידה מבוגרים‪ .‬זה היה פתרון לכל אותם‬
‫להכרה בנכויות שונות ועוד‪.‬‬ ‫נועצים שבינם ובין רכישת מקצוע עמדו ההשפעות החוסמות‬ ‫התחביבים שלי‬
‫במקביל‪ ,‬ב”רום‪-‬פרט” למדו עד היום אלפי חיילים משוחררים‬ ‫של ליקויי הלמידה והפרעות הקשב והריכוז‪ .‬המכינה יועדה‬ ‫אני משלב את עבודתי עם עיסוק בקולנוע ובכתיבת תסריטים‪,‬‬
‫שחלק מכריע מהם המשיך בלימודים על‪-‬תיכוניים או אקדמיים‬ ‫לא רק למשוקמים אלא גם לחיילים משוחררים חסרי‬ ‫שזה התחביב העיקרי שלי‪ .‬כמו כן‪ ,‬אני עוסק בספורט (רץ‬
‫לאחר אבחון תעסוקתי‪ .‬גם ב”רום‪-‬פרט” אני משמש כמנהל‬ ‫השכלה תיכונית‪ ,‬שברובם המכריע התגלו כלקויי למידה או‬ ‫מרתון לשעבר) ושחייה‪.‬‬
‫מקצועי‪.‬‬ ‫בעלי הפרעות קשב וריכוז‪ .‬במקביל החלה עלייה דרמטית‬ ‫אחת המטרות שלי הייתה לעשות סרט תיעודי על לקויות‬
‫במקביל לניהול שני מכונים התחלתי בגיל ‪ 60‬קריירה שנייה‬ ‫במודעות הכללית להשפעה המכרעת של ליקויי למידה על‬ ‫למידה והפרעות קשב וכבר התחלתי בכך‪.‬‬
‫וחזרתי לתחום שאותו עזבתי בגיל ‪ .24‬נרשמתי לבית ספר‬ ‫הביצועים בבית הספר‪ .‬התברר גם שההערכות המקובלות‬
‫לתסריטאות וסיימתי עם תעודה מקצועית כתסריטאי‪ .‬מאז‪,‬‬ ‫לגבי השכיחות של ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז מיעטו‬ ‫סדר יום טיפוסי‬
‫במשך ‪ 6‬שנים‪ ,‬הפקתי עם שותפי‪ ,‬אלדד בוגנים‪ ,‬חמישה‬ ‫בעוצמת הבעיה‪.‬‬ ‫אני עובד יומיים בשבוע כפסיכולוג במכון ועושה שיחות‬
‫סרטים באורך מלא ו‪ 15-‬סרטים קצרים‪ .‬חלק מהסרטים הוצגו‬ ‫בשנת ‪ 1992‬הקמתי וניהלתי במשך ‪ 3‬שנים גם את “מרום” ‪ -‬בית‬ ‫סיכום למאובחנים‪ .‬ביום נוסף אני כותב חוות דעת מומחה‬
‫בפסטיבלים בארץ ובחו”ל‪ ,‬וסרט קצר שלנו זכה בפרס ראשון‬ ‫ספר אקסטרני שלא במסגרת החינוך הפורמלי‪ ,‬המיועד לבני‬ ‫לבית המשפט ובשאר הזמן עוסק‪ ,‬כאמור‪ ,‬בקולנוע ובכתיבת‬
‫בפסטיבל לסרטים קצרים‪ .‬הסרט הראשון הארוך שלנו‪“ ,‬כביש‬ ‫‪ 18-15‬שפרשו ממסגרות החינוך הפורמלי ואינם במסגרת חוק‬ ‫תסריטים‪.‬‬
‫‪ 40‬דרום”‪ ,‬מוצג בימים אלה בסינמטק תל אביב‪ .‬סרט נוסף‬ ‫חינוך חובה‪ .‬המכון סייע בהשלמת תעודת הבגרות במסגרת‬
‫באורך מלא נקרא “קבלת שבת” ויוצג אף הוא בסינמטק‬ ‫אקסטרנית‪ .‬תלמידי המכון היו ברובם תלמידים שסבלו הן‬ ‫רקע מקצועי‬
‫בפברואר ‪.2015‬‬ ‫מליקויי למידה והן מבעיות התנהגות‪ .‬כעבור כמה שנים נמכר‬ ‫סיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת‬
‫דמותו של פסיכולוג בכיכובו של דן תורג’מן מופיעה בסרט‬ ‫בית הספר ליזם פרטי‪ ,‬והוא קיים עד היום‪.‬‬ ‫תל אביב‪ .‬לאחר התואר ראשון התקבלתי ללימודים בתוכנית‬
‫שכבר צולם ונקרא “נערת ריינס”‪ ,‬וסרט קצר נוסף הנקרא‬ ‫בשנת ‪ 2000‬הוקמה מכינה נוספת בשם “רום‪-‬פרט צפון”‬ ‫ישירה לדוקטורט באוניברסיטה של איווה בארצות הברית‪.‬‬
‫“טיפול קצר מועד”‪ .‬מוטיבים פסיכולוגיים וטיפוליים מופיעים‬ ‫שפעלה בחיפה‪ .‬באותה שנה קיבלתי תואר מומחה‬ ‫למדתי במגמה השיקומית‪ ,‬בתחום הנוירופסיכולוגיה‪,‬‬
‫באופן טבעי בהרבה מהתסריטים שכתבתי‪.‬‬ ‫בפסיכולוגיה שיקומית‪ .‬ב‪ 2010-‬שימשתי גם מרצה במכללה‬ ‫וספציפית בתחום ליקויי הלמידה והפרעות קשב וריכוז‪.‬‬ ‫לכימיה‪ .‬התנדבתי לצנחנים ושיר ּתי בגדוד ‪ 202‬שהשתתף‬
‫תמיד ידעתי שאפתח מכון ואנהל אותו‪ .‬במהלך לימודי‬ ‫האקדמית תל‪-‬אביב‪-‬יפו בנושא ליקויי למידה ותעסוקה‪.‬‬ ‫בחרתי בתחום השיקומי רק בארצות הברית‪ ,‬מתוך עניין‬ ‫בכיבוש רצועת עזה במלחמת ששת הימים‪ .‬לאחר קורס‬
‫הדוקטורט קניתי ספר המסביר כיצד להקים מכון לפסיכולוגיה‬ ‫בראיון לעיתון “הארץ” ב‪ 1995-‬שנערך עמי על ידי אור קשתי‪,‬‬ ‫בנושא לקויות למידה והפרעות קשב‪ .‬השתתפתי במחקרים‬ ‫קצינים הפכתי למפקד מחלקה וסמ”פ בסיירת “חרוב”‪ .‬עם‬
‫ולמרות שלא קראתי אותו הוא איתי עד היום על מדף‬ ‫שפורסם בעמוד הראשון של העיתון‪ ,‬טענתי כי השכיחות‬ ‫בתחום זה ובדיעבד גיליתי שגם אני סובל מ‪ ADHD-‬וגם לי‬ ‫סיום השירות הצבאי התחלתי בלימודי כימיה באוניברסיטה‬
‫הספרים‪ .‬יש בי חלק ניהולי‪-‬יזמי האחראי לכך שהתקשיתי‬ ‫של לקויות למידה באוכלוסייה הנה בין ‪ 15‬ל‪ 20-‬אחוזים‪ .‬עד‬ ‫ריטלין עוזר במהלך כתיבת דוחות‪.‬‬ ‫העברית‪ ,‬אך פרשתי בתום שנתיים על רקע “חוסר כימיה”‬
‫לעבוד כשכיר‪ ,‬הקמתי מכון לפסיכולוגיה‪ ,‬שלושה בתי ספר‬ ‫אז הייתה מקובלת ההנחה ששכיחות התופעה נמוכה מ‪5-‬‬ ‫ב‪ 1981-‬חזרתי לארץ‪ .‬התפקיד המקצועי הראשון שלי היה‬ ‫עם המקצוע‪ .‬לאחר התלבטות בין לימודי קולנוע ולימודי‬
‫וחברת הפקה לסרטים‪.‬‬ ‫אחוזים‪ .‬בבתי הספר החל בהדרגה לחץ של הורים לביצוע‬ ‫ניהול בפועל של המרכז לשיקום מקצועי שליד בית החולים‬ ‫פסיכולוגיה בחרתי בפסיכולוגיה‪.‬‬
‫אבחונים לצורך קבלת התאמות במבחנים‪ ,‬ומשרד החינוך‬ ‫* שרית ארנון‪-‬לרנר‪ ,‬פסיכולוגית תעסוקתית מומחית‪.‬‬
‫נערך בהדרגה בהתאם‪ .‬בשנות האלפיים חלה עלייה דרמטית‬ ‫המלצות על פסיכולוגים מעניינים או בעלי תפקיד מעניין אפשר להעביר במייל לשרית ארנון לרנר ‪sarit.arnon@gmail.com‬‬

‫‪- 63 -‬‬ ‫‪- 62 -‬‬
‫חובת מסירת מידע לעובד‬ ‫מינית ומגדר‪ ,‬מחלות המועברות ביחסי‬ ‫דרישה לשיתוף הקטין במידע על‬
‫סוציאלי לפי חוק הנוער בנוגע‬
‫למצבים שבהם אין אפשרות לתת‬
‫מין‪ ,‬פגיעה מינית וטיפול בה‪ ,‬הריון‪ ,‬מניעת‬
‫הריון‪ ,‬הפסקת הריון וכל טיפול הנלווה‬
‫הטיפול הרפואי‬
‫הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בטרם ביצוע‬
‫טיפול פסיכולוגי בקטין‬
‫לקטין טיפול ללא הסכמת הוריו‪,‬‬
‫אך יידוע הוריו של הקטין עלול‬
‫לסכן את שלומו הגופני או הנפשי‬
‫לאחד מאלה‪ ,‬לרבות טיפול נפשי‪.‬‬
‫•טיפול נפשי הנלווה לטיפול רפואי אחר‬
‫שלגביו נתן הקטין הסכמה מדעת ולפי‬
‫טיפול רפואי בקטין‪ ,‬יסביר לו המטפל על‬
‫מצבו הרפואי ועל הטיפול העתיד להינתן לו‬
‫בדרך התואמת את גילו‪ ,‬הבנתו ובשלותו‪ .‬בכך‬
‫ללא הסכמת הוריו‬ ‫הפינה‬
‫הצעת החוק מבקשת לקבוע כי במצבים‬ ‫הצעת החוק אין צורך באישור נציגו‪.‬‬ ‫מכבדים את הילד ולא רואים את השאלה‬ ‫המשפטית‬
‫שבהם קטין זקוק לטיפול רפואי שאין‬ ‫כנתונה בלעדית להוריו‪.‬‬
‫אפשרות חוקית לתת לו ללא הסכמת‬ ‫התנאים למתן טיפול לקטין שעבר‬ ‫הצעת החוק מבקשת לקבוע כי המטפל‬ ‫אברהמי*‬ ‫עו”ד ברוך‬
‫נציגו‪ ,‬אך המטפל‪ ,‬לאחר שהתייעץ בעובד‬ ‫לפי החשד פגיעה מינית ‪ -‬ללא‬ ‫ונציגו של הקטין ייתנו לעמדתו של הקטין‬
‫סוציאלי במוסד הרפואי‪ ,‬סבור כי יידוע נציגו‬ ‫אישור הוריו‬ ‫משקל ראוי‪ ,‬בהתאם לגילו‪ ,‬הבנתו ובשלותו‪.‬‬ ‫רפואי כולל גם אבחון וטיפול פסיכולוגי‪ ,‬ומכאן‬ ‫לבית המשפט או לפקיד הסעד והשירות‬ ‫פסיכולוגים רבים מתמודדים פעם אחר פעם‬
‫של הקטין עלול לסכן את שלומו הגופני‬ ‫הצעת החוק מבקשת לקבוע כי קטין שיש‬ ‫הצורך לקבל הסכמה מדעת מראש לצורך‬ ‫הסוציאלי‪ .‬כלים אלה לא פעם אינם זמינים‪,‬‬ ‫עם מצבים שבהם יש צורך לאבחן קטין אבחון‬
‫או הנפשי‪ ,‬יודיע המטפל לעובד הסוציאלי‬ ‫חשד או שנטען כי נפגע בעברת מין‪ ,‬יינתן‬ ‫דרישה לקבלת הסכמה‬ ‫אבחון פסיכולוגי‪.‬‬ ‫וקשים ליישום מעשי‪ .‬הם גם מביכים את‬ ‫פסיכולוגי או לתת לו טיפול‪ ,‬ולא ניתן מעשית‬
‫לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה)‪ ,‬ויפעל לפי‬ ‫לו טיפול רפואי ראשוני‪ ,‬הדרוש לו כתוצאה‬ ‫מדעת לטיפול מקטין שמלאו לו‬ ‫אגב כך‪ ,‬התייחסו על כן גם לטיפול‬ ‫הילד ומרתיעים אותו‪ ,‬וכך מגיעים לעתים‬ ‫לקבל את הסכמת שני הוריו‪.‬‬
‫הנחיותיו‪.‬‬ ‫מאירוע עברת המין גם ללא הסכמת נציגו‪.‬‬ ‫‪ 14‬שנים‬ ‫ולאבחון נפשי של קטינים‪ .‬לעניות דעתי‪,‬‬ ‫עד כדי חוסר אבחון בכלל‪ .‬עסקנו במקרים‬ ‫החוק מחייב את המטפלים בקטינים לקבל את‬
‫אולם הדבר מותנה בתנאים אלו‪ :‬אם מלאו‬ ‫הצעת החוק מבקשת לקבוע כי לא יינתן‬ ‫לא במידה מספקת‪ .‬האנלוגיה לתחום‬ ‫אלו בעבר‪ ,‬במאמר שכותרתו “מי מוסמך‬ ‫הסכמת הוריהם לטיפול הפסיכולוגי‪ .‬מאחורי‬
‫לוועדת האתיקה תהיה הסמכות‬ ‫לקטין ‪ 14‬שנים ‪ -‬ולפי בבקשתו‪ .‬אם טרם‬ ‫טיפול רפואי לקטין שמלאו לו ארבע עשרה‬ ‫הרפואי מסיטה במקצת את תשומת‬ ‫להחליט על טיפול פסיכולוגי לקטין? על פי‬ ‫החוק עומד עיקרון חברתי ומוסרי המגלם‬
‫להכריע במחלוקת שבין הקטין‬ ‫מלאו לקטין ‪ 14‬שנים ‪ -‬לפי בקשתו‪ ,‬ואם‬ ‫שנה אלא אם נתן הקטין לכך הסכמה מדעת‪,‬‬ ‫הלב מייחוד הנושא הפסיכולוגי‪ .‬מכל‬ ‫מה?” (פסיכואקטואליה‪ ,‬אוקטובר ‪ ,)2013‬ואין‬ ‫את האחריות ההורית של ההורים לגורל‬
‫להורה או בין כל אחד מהם‬ ‫לדעת המטפל והעובד הסוציאלי של המוסד‬ ‫בנוסף להסכמת הוריו‪ ,‬ככל שהיא נדרשת‪,‬‬ ‫מקום‪ ,‬הדברים נתגבשו לידי תזכיר שהיה‬ ‫זו הכוונה ברשימה זו‪ .‬הכוונה הפעם למקד‬ ‫ילדיהם‪ .‬האחריות ההורית יש עמה זכות‪ ,‬והיא‬
‫למטפל‬ ‫הרפואי יידוע נציגו של הקטין או בקשת‬ ‫למעט אם בשל מוגבלות אין הוא מסוגל‬ ‫להצעת חוק‪ .‬הובילה את הצעת החוק‬ ‫תשומת הלב בצורך בקיום כלים נוספים‬ ‫להחליט איזה טיפול רפואי ופסיכולוגי יקבל‬
‫הצעת החוק מבקשת להוסיף סעיף לחוק‬ ‫הסכמתו עלולים לסכן את שלומו של הקטין‪,‬‬ ‫לתת הסכמה כאמור‪.‬‬ ‫ח”כ קארין אלהרר על יסוד החומר של‬ ‫המיועדים למצבים פסיכולוגיים בעייתיים‪.‬‬ ‫הילד‪ .‬טיפול פסיכולוגי בקטין ללא הסכמת‬
‫זכויות החולה שעניינו מנגנון הכרעה במחלוקת‬ ‫ולאחר התייעצות עם עובד סוציאלי לחוק‬ ‫הוועדות הציבוריות‪ .‬ראויה היא להוקרה‬ ‫מצב לא פשוט הוא כאשר הקטין עצמו‬ ‫שני הוריו שהם האפוטרופוסים החוקיים שלו‬
‫שבין קטין‪-‬נציג‪-‬מטפל‪ ,‬ולמעט ביחס לאשפוז‬ ‫הנוער (טיפול והשגחה)‪.‬‬ ‫התנאים למתן טיפול פסיכולוגי‬ ‫ולהערכה על כך‪ .‬הצעת החוק נוסחה‬ ‫מסרב לכל אבחון פסיכולוגי מעצם החשש כי‬ ‫יוצר מצב שבו ניתן טיפול ללא רשות וללא‬
‫בבית חולים כהגדרתו בחוק טיפול בחולי‬ ‫לקטין “בשל” ללא אישור הוריו או‬ ‫תוך התייעצות עם המועצה הלאומית‬ ‫לצורך קבלת הסכמה ייוודעו דברים להוריו‪.‬‬ ‫סמכות‪ .‬מצב זה אינו ראוי ואינו רצוי ומעמיד‬
‫נפש‪ .‬הצעת החוק מבקשת למנות את ועדת‬ ‫מטפל לא ימסור מידע הנוגע‬ ‫אפוטרופסו‬ ‫לפדיאטרייה והמועצה לשלום הילד‪.‬‬ ‫יש להתמודד עם בעיות שבהן הקטין עצמו‬ ‫את הפסיכולוג במצב לא הוגן שבו חשוף הוא‬
‫האתיקה לצורך הכרעה במחלוקות במקרים‬ ‫לטיפולים בנושא מיניות‬ ‫הצעת החוק קובעת כי טיפול רפואי שאינו‬ ‫ביסודה של הצעת החוק הכרה רחבה יותר‬ ‫מתנה נכונותו לאבחון ולשיחה עם פסיכולוג‬ ‫לתביעות ולטענות נגדו‪.‬‬
‫מסוימים שהוגדרו‪.‬‬ ‫להורי “קטין בשל” שעבר אותם‬ ‫בטיפולים שמנו אותם במפורש (טיפולים‬ ‫בזכות הילד‪ .‬משקפת היא הבנה כי יש מקום‬ ‫בהבטחה שהדברים אשר יתגלו לפסיכולוג‬
‫במקרה שבו קטין בשל רשאי לקבל החלטה‬ ‫ללא הסכמתו‬ ‫מורכבים‪ ,‬ניתוחים‪ ,‬טיפולים פולשניים‬ ‫לשיתוף הקטין בהחלטות לגביו‪ .‬נצטרפו‬ ‫יישמרו ביניהם בסוד‪.‬‬ ‫הזכות ההורית להסכמה‬
‫בעצמו ביחס לטיפול הרפואי המוצע לו‪ ,‬אך‬ ‫הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בכל הנוגע‬ ‫למיניהם) אפשר לתת לבקשת הקטין הבשל‬ ‫לכך גם ההבנה כי יש קטינים הבשלים‬ ‫לאבחון פסיכולוגי‬
‫נציגו בכל זאת מתנגד לטיפול‪ ,‬תהיה רשאית‬ ‫לטיפולים בנושאי מיניות לרבות יחסי מין‪,‬‬ ‫אף ללא אישור הוריו או אפוטרופוסו‪ ,‬לאחר‬ ‫לקבל החלטה גם ללא הסכמת הוריהם‪,‬‬ ‫שיתוף הילד‬ ‫בשנים שבהן אני מלווה פסיכולוגים כיועץ‬
‫ועדת האתיקה להכריע מי יקבל את ההחלטה‬ ‫זהות מינית ומגדר‪ ,‬מחלות המועברות ביחסי‬ ‫שהתקיימו כמה תנאים מצטברים נוספים‪:‬‬ ‫בשלים בגילם או בשלים מבחינה שכלית‬ ‫אין זה מתאים תמיד לראות בקטין כמי שלא‬ ‫משפטי רואה אני יותר ויותר מקרים שבהם‬
‫‪ -‬הקטין או הנציג‪.‬‬ ‫מין‪ ,‬פגיעה מינית וטיפול בה‪ ,‬הריון‪ ,‬והפסקת‬ ‫•על המטפל לשוחח עם הקטין בדבר‬ ‫ורגשית‪ .‬אביא כאן את עיקריה‪ .‬קצרה‬ ‫עמד על דעתו וכמי שאין לו תובנות מספיקות‪.‬‬ ‫היה מוצדק לדעתי לאבחן קטין או לטפל‬
‫בנסיבות של מצב חירום רפואי‪ ,‬רשאית ועדת‬ ‫הריון‪ ,‬וכל טיפול הנלווה לאחד מאלה‪ ,‬לרבות‬ ‫חשיבות שיתוף נציגו של הקטין בקבלת‬ ‫היריעה במסגרת זו ולכן אתעלם מהנושאים‬ ‫לא פעם ניתן להבין את חששו ואפילו לראות‬ ‫בו גם מבלי לקבל מראש את הסכמת שני‬
‫האתיקה לאשר מתן טיפול רפואי על אף‬ ‫טיפול נפשי‪ ,‬וכן בנוגע לתכנים של טיפול‬ ‫ההחלטה לגבי הטיפול‪.‬‬ ‫הרפואיים שהם עיקר הצעת החוק‪ ,‬ונתרכז‬ ‫אותו כמוצדק‪ .‬עצם הצורך לפנות ולקבל את‬ ‫הוריו‪ .‬ישנם קשיים רבים כאשר אחד ההורים‬
‫התנגדותו של קטין בשל או התנגדותו של‬ ‫נפשי‪ ,‬לא ניתן יהיה למסור מידע לנציגו של‬ ‫•על המטפל למסור לקטין מידע רפואי‬ ‫בנושא הטיפול הפסיכולוגי‪.‬‬ ‫הסכמת שני ההורים‪ ,‬או עצם הצורך לפנות‬ ‫מנתק קשר‪ ,‬ולמשל שוהה בחו”ל‪ .‬אין לדעת‬
‫קטין ונציגו‪ ,‬לאחר שוועדת האתיקה שוכנעה‬ ‫הקטין ללא הסכמתו‪ ,‬אלא אם היידוע נדרש‬ ‫הדרוש לו לשם מתן הסכמה מדעת לפי‬ ‫לבית המשפט או לשירות הסוציאלי‪ ,‬מרתיע‬ ‫מה עמדתו‪ ,‬ונשאלת אפילו השאלה אם לא‬
‫כי נמסר לקטין מידע כנדרש לקבלת‬ ‫בהתאם להוראות דין אחר‪.‬‬ ‫חוק זכויות החולה‪.‬‬ ‫הכרה בזכותו של “קטין בשל”‬ ‫אותו וחוסם את העולם הפסיכולוגי מלסייע‬ ‫בעצם ניתוק הקשר התנער לא רק מאחריותו‬
‫הסכמה מדעת‪ ,‬וצפוי שהטיפול הרפואי ישפר‬ ‫•על המטפל להיווכח כי הקטין הבין את‬ ‫לתת הסכמה‬ ‫לו במצוקותיו‪ .‬לא מגיעים אפילו לעצם‬ ‫אלא גם מסמכותו‪ .‬מצבים אחרים‪ ,‬מסובכים‬
‫במידה ניכרת את מצבו הרפואי‪ ,‬וקיים יסוד‬ ‫מצבים שבהם יהיה חייב המטפל‬ ‫ההסבר שניתן לו‪.‬‬ ‫הצעת החוק מבקשת להכיר בזכויותיו‬ ‫היכולת לאבחן או לשכנע את הקטין באופן‬ ‫יותר‪ ,‬הם מחלוקות בין ההורים וסכסוכים‬
‫סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי ייתן‬ ‫למסור מידע להוריו של “קטין‬ ‫•כמו כן נדרש לפי הצעת החוק שהקטין‬ ‫של “קטין בשל”‪ .‬קטין לפי חוק הכשרות‬ ‫פרקטי‪ ,‬שכן נדרשת הסכמה מדעת מראש‬ ‫ביניהם‪ ,‬שיש להם משמעות רגשית עמוקה‪.‬‬
‫הקטין את הסכמתו למפרע‪.‬‬ ‫בשל” גם אם הוא מסרב למסירת‬ ‫ייתן הסכמה מדעת לטיפול‪.‬‬ ‫המשפטית והאפוטרופסות הוא עד גיל ‪.18‬‬ ‫לאבחון או לייעוץ לאבחן מצבים אלה על‬ ‫הפסיכולוג יכול להבין כי ברקע יש גם‬
‫המידע‬ ‫לפי הצעת החוק יש להכיר ב”בשלות” שהיא‬ ‫ידי פסיכולוג‪ .‬הילדים לעתים מציבים מראש‬ ‫עימות משפטי על זכויות בין הורים‪ ,‬כמו זכות‬
‫ומה הלאה?‬ ‫הצעת החוק מעלה מקרים שבהם ניתן‬ ‫התנאים למתן טיפול נפשי לקטין‬ ‫מסוגלות של הקטין להבין את מצבו הרפואי‬ ‫תנאים בקשר לטיפול‪ .‬יש להבין כי בדורנו‪,‬‬ ‫המשמורת‪ ,‬חובת תשלום מזונות וסכסוכים‬
‫הליכי החקיקה עדיין לפנינו‪ .‬בהליך החקיקה‬ ‫יהיה למסור מידע להוריו של הקטין או‬ ‫ללא אישור הוריו‬ ‫ואת הטיפול המוצע לו‪ ,‬את המשמעות של‬ ‫קטינים הם לא פעם דעתנים‪ ,‬חשופים למידע‬ ‫משפטיים אחרים‪ .‬אם אין מצב חוקי ומשפטי‬
‫ייתכנו שינויים‪ ,‬וזה הזמן להציע שיפורים‪.‬‬ ‫האפוטרופוס שמונה ל”קטין בשל” גם אם‬ ‫נושא “הטיפול הנפשי” לקטינים מנוי בתוספת‬ ‫קבלת החלטה רפואית ללא אישור נציג בגיר‪,‬‬ ‫באינטרנט‪ ,‬ומצפים למידה של אוטונומיה‪.‬‬ ‫הקובע מתי ניתן לתת טיפול לילד‪ ,‬הפסיכולוג‬
‫נראה לי כי זו הזדמנות ראויה לקדם חקיקה‬ ‫הוא מסרב למסירת המידע‪ .‬אך זאת רק‬ ‫להצעת החוק‪ ,‬כך שככלל‪ ,‬הוריו או אפוטרופסו‬ ‫ומסוגלות לקיים הנחיות רפואיות‪“ .‬נציג”‪ ,‬לפי‬ ‫ציפייה זו נראית לי טבעית ומובנת בעיקר‬ ‫עלול למצוא את עצמו אישית בלבו של‬
‫שתיתן מענה לבעייתיות בתחום הפסיכולוגי‪.‬‬ ‫במידה הדרושה ותוך התחשבות בפרטיותו‬ ‫של הקטין הם המוסמכים לתת הסכמה מדעת‬ ‫תפיסת הצעת החוק‪ ,‬הוא ההורים או מי‬ ‫במצבים שבהם התחושה היא שהילד לא‬ ‫סכסוך לא לו‪.‬‬
‫הפסיכולוג עומד בבדידותו מול דילמות‪,‬‬ ‫של הקטין‪ ,‬ולאחר שהוסבר לו על ידי המטפל‬ ‫לטיפול הנפשי‪ ,‬ולא הקטין‪ .‬משמרים כאן את‬ ‫שהוסמך לאפוטרופוס‪.‬‬ ‫מקבל סיוע והגנה‪.‬‬
‫ולא הוגן שיישא הוא אישית באחריות‪ .‬טובת‬ ‫כי חלה עליו חובה ליידע את להוריו‪ .‬מבין‬ ‫הכלל היסודי כפי שהוא כיום‪.‬‬ ‫ומיהו קטין “בשל”? בעניין זה הוצגו שתי‬ ‫הזכות ההורית לעומת זכויות הילד‬
‫הילד מצריכה מתן כלים נוספים למקרים‬ ‫המקרים‪ ,‬שניים רלוונטיים לטיפול פסיכולוגי‪.‬‬ ‫הצעת החוק מבקשת לקבוע כי על אף‬ ‫קטגוריות‪:‬‬ ‫הצעת חוק‬ ‫נראה לי כי במצבים אלה לא ניתן משקל‬
‫שהילד מתנה בתוקף את הסכמתו למפגש‬ ‫האחד כאשר מצבו הרפואי של הקטין יוצר‬ ‫הדרישה להסכמה מדעת של ההורים‪ ,‬במקרים‬ ‫•קטין שמלאו לו שש עשרה שנה‪ ,‬אלא‬ ‫משרד הבריאות ומשרד המשפטים עסקו‬ ‫ומעמד מספיק לעיקרון חשוב לא פחות‪,‬‬
‫ולשיחה עם פסיכולוג בהתחייבות לשמירת‬ ‫חשש סביר שהתנהגותו מסכנת באופן‬ ‫מסוימים הקטין יוכל לקבל טיפול נפשי אף‬ ‫אם המטפל בו סבור כי הוא אינו עונה‬ ‫בבעיות טיפול רפואי בקטין ללא קבלת‬ ‫ולדעתי אף יותר‪ ,‬והוא עקרון טובת הילד‪.‬‬
‫סודיות ביניהם‪ .‬פסיכולוגים הקוראים שורות‬ ‫ממשי את שלומו הגופני או הנפשי‪ .‬השני‬ ‫ללא הסכמת ההורים‪ .‬ומהם המקרים?‬ ‫להגדרת בשלות‪.‬‬ ‫הסכמת הוריו‪ .‬ועדות ציבוריות ומקצועיות ישבו‬ ‫נראה כי יש לתת מענה ופתרון לבעיות‬
‫אלה מוזמנים להציג דעותיהם ועמדותיהם‬ ‫כאשר המטפל סבור שהתנהלותו של הקטין‬ ‫•הערכה נפשית ראשונית בקשר לטיפול‬ ‫•קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנה‪,‬‬ ‫על המדוכה במשך שנים‪ .‬הם התמקדו בבעיות‬ ‫לא קלות בתחום זה כדי שהילד עצמו לא‬
‫על יסוד ניסיונם‪ .‬אלה יהיו לנו לעזר בהמשך‬ ‫ביחס לטיפול הרפואי בו או למצבו הרפואי‬ ‫נפשי‪ ,‬וביחס להתמכרויות (וזאת בשונה‬ ‫והמטפל בו סבור כי הוא עונה להגדרת‬ ‫מורכבות וסבוכות של טיפול רפואי במצבים‬ ‫יהיה קורבן ולא יסבול מחוסר טיפול וחוסר‬
‫הליכי החקיקה‪.‬‬ ‫מסכנת את חייו או שלומו הגופני או הנפשי‪,‬‬ ‫מטיפול נפשי ממושך)‪.‬‬ ‫בשלות‪.‬‬ ‫קשים‪ .‬ועם זאת‪ ,‬לפי חוק זכויות החולה‪ ,‬טיפול‬ ‫אבחון‪ .‬ישנם כלים משפטיים של פנייה‬
‫תם ולא נשלם‪ .‬נושא חשוב שנוסיף להתייחס‬ ‫או מסכנת את חייו או בריאותו של הזולת‪ ,‬ואין‬ ‫•אבחון וטיפול נפשי או סוציאלי בעניינים‬
‫אליו ברשומות נוספות‪.‬‬ ‫דרך סבירה אחרת למנוע את הסיכון‪.‬‬ ‫הקשורים למיניות‪ ,‬לרבות יחסי מין‪ ,‬זהות‬ ‫*עו”ד ברוך אברהמי‪ ,‬היועץ המשפטי להפ”י‪.‬‬

‫‪- 65 -‬‬ ‫‪- 64 -‬‬
‫ועדת‬
‫האתיקה‬
‫משולחנה של ועדת האתיקה‬
‫בית הספר לפסיכותרפיה‬ ‫הפניית לקוחות ממסגרת ציבורית למסגרת פרטית‬
‫של מכון מגיד מבית האוניברסיטה העברית‬
‫הקריטריונים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אין למנוע טיפול‬ ‫מקרים חריגים כאלה יכולים‬ ‫לוועדת האתיקה מופנות לעתים שאלות‬
‫מלקוח כאשר רק למטפל הספציפי יש‬ ‫להיות כאשר‪:‬‬ ‫לגבי מצבים שבהם פסיכולוגים נתקלים‬
‫את היכולת והכלים המתאימים לתת אותו‪.‬‬ ‫‪ .1‬הלקוח סיים זכאותו לקבלת טיפול‬ ‫תוך כדי עבודתם ולא תמיד מוצאים את‬
‫החלה ההרשמה למחזור ז' בתכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה בגישה דינאמית‬ ‫מנגנון זה יבדוק כל מקרה לגופו וימליץ‬ ‫במסגרת הציבורית‪ ,‬אך נדרש להמשך‬ ‫המענה המלא להם בקוד האתיקה‪ ,‬או‬
‫לממונה הישיר באם לאשר את הפנייה‪ .‬כל‬ ‫טיפול ‪ -‬הלקוח מבקש את המשך הטיפול‬ ‫שהסעיפים בקוד האתיקה מנוסחים בצורה‬
‫אביב‪ ,‬בימי שישי בין השעות ‪08:30-14:00‬‬ ‫הלימודים מתקיימים בתל‬ ‫זאת לאורם של עקרונות מנחים נוספים‬ ‫באופן פרטי על ידי הפסיכולוג המטפל‬ ‫כללית ואינם מפורטים דיים‪.‬‬
‫כגון עקרון המקצועיות ועקרון היושרה‬ ‫שטיפל בו במסגרת הציבורית‪ .‬זהו מקרה‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נשאלה שאלה לגבי המשך‬
‫תכנית הלימודים ‪ -‬במהלך שלוש השנים הלומדים בתכנית מעמיקים בתיאוריות הפסיכו‪-‬דינאמיות המרכזיות )קורסים המוקדשים‬ ‫(עקרונות ב’ ו‪-‬ג’)‪.‬‬ ‫חריג‪ ,‬שבו על הפסיכולוג לקבל את אישור‬ ‫טיפול פרטי בלקוח‪ ,‬שההתערבות הטיפולית‬
‫לתיאוריות של פרויד‪ ,‬קליין‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬קוהוט‪ ,‬ביון והעמדה ההתייחסותית(; בוחנים היבטים שונים של הטכניקה הטיפולית )בקורסים‬ ‫חוזה מקצועי חדש בין המטפל למטופל‬ ‫הממונים עליו במסגרת הציבורית‪ .‬אם יינתן‬ ‫לגביו במסגרת הציבורית הסתיימה מאחר‬
‫המוקדשים לנושאים כגון העמדה הטיפולית‪ ,‬ה‪ ,setting-‬או 'הלא מודע בקליניקה'(; משתתפים בהדרכה קבוצתית שבועית ומצטרפים‬ ‫עם העברת הטיפול ממערכת אחת‬ ‫אישור כזה לאחר בדיקת הרציונל הטיפולי‬ ‫שהזמן שהוקצב לו או סל השירותים לו הוא‬
‫למגוון קורסי בחירה‪ .‬אלו נעשים במקביל למתן טיפולים דינאמיים פרטניים ארוכי טווח ולהשתתפות בהדרכה פרטנית שבועית‪ .‬כל אלו‬ ‫לאחרת‬ ‫וההבנה שזה לטובת הלקוח‪ ,‬יוכל המטפל‬ ‫זכאי הסתיים‪ ,‬או המטפל סיים את עבודתו‬
‫מאפשרים חיבור בין התיאוריה לקליניקה באופן מתמשך ומעמיק‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי כל מצב של מעבר ממסגרת‬ ‫להמשיך ולטפל בלקוח ללא תקופת צינון‬ ‫במסגרת הציבורית‪.‬‬
‫טיפולית אחת לאחרת‪ ,‬גם כאשר הטיפול‬ ‫על מנת לשמור על הרצף הטיפולי‪.‬‬
‫למי מיועד המסלול? פסיכיאטרים | פסיכולוגים קליניים | עובדים סוציאליים קליניים בעלי תואר שני | מטפלים בהבעה ויצירה בעלי תואר‬ ‫ניתן על ידי אותו הפסיכולוג המטפל‪,‬‬ ‫סעיף ‪( 5.9‬א) בקוד האתיקה מתייחס‬
‫שני | ועדת קבלה תידון גם במועמדותם של קרימינולוגים קליניים‪ ,‬פסיכולוגים מומחים מתחומים שאינם קליניים ועו"ס בעלי תואר שני לא‬
‫מחייבת את המטפל לקבוע מחדש את‬ ‫‪ .2‬הלקוח לא סיים את זכאותו לקבלת‬ ‫לסוגיה זו וקובע כי “פסיכולוגים הנותנים‬
‫החוזה המקצועי ולקבל את הסכמתו‬ ‫טיפול במסגרת הציבורית‪ ,‬אך הפסיכולוג‬ ‫שירותים פסיכולוגיים ללקוחות במסגרת‬
‫קליני‪ .‬המועמדים צריכים להיות בעלי ניסיון בעבודה טיפולית בתחום בריאות הנפש ולעבור טיפול נפשי בן שנה לפחות בגישה דינאמית‪.‬‬
‫המודעת של המטופל לתנאים החדשים‪.‬‬ ‫המטפל עוזב את המערכת הציבורית (סיים‬ ‫ציבורית‪ ,‬יספקו להם את הדרוש‬
‫ולכך מתייחס סעיף ‪( 5.9‬ב) בקוד האתי‪:‬‬ ‫התמחות‪ ,‬עבר למסגרת ציבורית אחרת‪,‬‬ ‫במסגרת זו‪ .‬אם נוצר צורך בהתערבות‬
‫“העברת לקוח למסגרת טיפולית חדשה‬ ‫פתח קליניקה פרטית וכדומה)‪ .‬במקרה זה‪,‬‬ ‫פסיכולוגית נוספת או משלימה שהיא‬
‫(ציבורית או פרטית) והמשך ההתערבות‬ ‫הלקוח אמור למצות את הטיפול במסגרת‬ ‫מחוץ למסגרת האמורה‪ ,‬יפנו את הלקוח‬
‫הפסיכולוגית על ידי אותו הפסיכולוג‪,‬‬ ‫הציבורית אצל מטפל אחר ואין הפסיכולוג‬ ‫למסגרת מתאימה ולא יציעו לו או‬
‫החלה ההרשמה למחזור ב' של המסלול ללימודים מתקדמים 'לקרוא את ביון'‬ ‫מחייבת את הפסיכולוג לקבוע מחדש‬ ‫שטיפל בו אמור להסכים לספק את שירותו‬ ‫יסכימו להצעה שלו לספק לו התערבות‬
‫עם הלקוח חוזה מקצועי כדי לקבל את‬ ‫הפרטי‪ ,‬אלא רק לסייע לו במציאת שירות‬ ‫פסיכולוגית כזו בעצמם‪ ,‬אלא במקרים‬
‫אביב‪ ,‬בימי שישי בין השעות ‪10:00-14:00‬‬ ‫הלימודים מתקיימים בתל‬ ‫הסכמתו המודעת לתנאים החדשים‪”.‬‬ ‫משלים מתאים‪ .‬אם הלקוח מבקש המשך‬ ‫חריגים וגם זאת באישור מיוחד של‬
‫מומלץ מאוד שהמערכת הציבורית תנסח‬ ‫טיפול על ידי אותו מטפל ולבקשתו יש‬ ‫הממונים עליהם”‪.‬‬
‫תכנית הלימודים ‪ -‬איך נוצר המכשיר לחשוב את המחשבות? רוני עמיאל | התפתחות המכשיר לחשוב את המחשבות בקשר אם‪-‬ילד –‬ ‫כללים ברורים לעובדיה לגבי העברת‬ ‫נימוק טיפולי‪-‬מקצועי שהנו חיוני ומשמעותי‬ ‫ניסוח זה אינו מפרט מהם אותם מקרים‬
‫ד"ר משה ברגשטיין | הסזורה ‪ -‬נעמי ברונפמן הולר | הקשבה ופרשנות – ד"ר גילית הורויץ | מביון ‪ L‬ביון ‪ -‬מהתיאוריה לקליניקה‬ ‫לקוח ממסגרת אחת לאחרת (ציבורית‬ ‫לטובתו של הלקוח‪ ,‬ניתן לראות זאת כמקרה‬ ‫חריגים‪ .‬כמו כן עולה שאלה האם נדרשת‬
‫ובחזרה ‪ -‬חני בירן‪.‬‬ ‫או פרטית) והמשך טיפול על ידי אותו‬ ‫חריג ולבקש לכך את אישור הממונים‪ ,‬ללא‬ ‫תקופת צינון במעבר מהשירות הציבורי‬
‫הקריאה המשותפת של כתבי ביון‪ ,‬בהנחייתם של חמישה מנחים המתמחים בפיענוחו ובחברותא של אנשי מקצוע מנוסים‪ ,‬מאפשרת‬ ‫פסיכולוג מטפל‪.‬‬ ‫הצורך בתקופת צינון‪.‬‬ ‫לטיפול פרטי אצל אותו פסיכולוג‪.‬‬
‫התבוננות עשירה ומורכבת בכתביו‪.‬‬ ‫על המערכת הציבורית לקבוע בחוזה‬ ‫לפיכך‪ ,‬תקופת צינון הנה רלוונטית לכל‬
‫הראשוני שהיא עושה עם כל עובד חדש‬ ‫אותם מקרים שאינם מוגדרים כחריגים‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬קוד האתיקה אינו אוסר על‬
‫כללים לגבי אפשרות של המשך מתן‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא המקרה שבו הלקוח‬ ‫התערבות פסיכולוגית משלימה כאשר‬
‫למי מיועד המסלול? פסיכיאטרים | פסיכולוגים קליניים | עובדים סוציאליים קליניים בעלי תואר שני | מטפלים בהבעה ויצירה בעלי תואר‬
‫טיפול ללקוחות שטופלו על ידו בזמן‬ ‫סיים את זכאותו והוא אינו זקוק בהכרח‬ ‫המטופל אינו זכאי לטיפול נוסף במסגרת‬
‫שני‪ .‬המועמדים צריכים להיות בוגרי אחד מבתי הספר לפסיכותרפיה בגישה פסיכו‪-‬דינמית או בעלי ניסיון קליני של חמש שנים לפחות‪.‬‬ ‫היותו עובד המערכת הציבורית ואין להם‬ ‫להמשך טיפול‪ ,‬אך מבקש להמשיך אצל‬ ‫הציבורית‪ ,‬ואף קורא למטפל להפנות את‬
‫זכאות או אפשרות לקבל טיפול נוסף‬ ‫אותו מטפל באופן פרטי ‪ -‬במקרה זה‬ ‫הלקוח לצורך קבלת המשך טיפול‪ .‬עם‬
‫בתוך המערכת‪ ,‬או לגבי המשך עבודה עם‬ ‫רשאית המערכת לדרוש תקופת צינון בין‬ ‫זאת‪ ,‬אל לו למטפל להציע ללקוח לספק‬
‫לקוחות שיבקשו לקבל את המשך השירות‬ ‫סיום עבודת המטפל במערכת הציבורית‬ ‫התערבות משלימה זו בעצמו‪ ,‬או להסכים‬
‫עבור שתי התכניות‬ ‫שקיבלו ממנו במקרה שהעובד יפסיק את‬ ‫ותחילת עבודתו עם אותו לקוח במסגרת‬ ‫לבקשת המטופל לספקה‪ .‬במקרה של‬
‫שנת הלימודים נפתחת באוקטובר ‪2015‬‬ ‫עבודתו במערכת הציבורית‪.‬‬ ‫פרטית‪ ,‬וזאת על מנת שלא ייווצר מצב‬ ‫מעבר לטיפול במסגרת ציבורית אחרת‬
‫כללים אלו המנוסחים על ידי המסגרת‬ ‫של “גניבת לקוחות”‪.‬‬ ‫או במסגרת פרטית‪ ,‬שאינה קשורה‬
‫הרישום מתבצע בין ה‪ 8-‬בפברואר ‪ 2015‬ל‪ 29-‬במאי ‪2015‬‬ ‫ציבורית עצמה דינם כדין הסכם בין עובד‬ ‫לפסיכולוג המטפל‪ ,‬שמירת הרצף הטיפולי‬
‫רישום מאוחר מתבצע גם לאחר מועד זה על בסיס מקום פנוי‬ ‫ומעביד ומחייבים את המטפל לנהוג‬ ‫איך ייקבע שמקרה הוא חריג?‬ ‫לו זקוק הלקוח תטיב עמו‪.‬‬
‫על פיהם גם אם הוא מסיים עבודתו‬ ‫אנו ממליצים שהמערכת הציבורית תבנה‬ ‫אולם‪ ,‬כאשר מתבקש‪ ,‬משיקולים‬
‫במערכת‪.‬‬ ‫מנגנון שיקבע מהם הקריטריונים לקביעת‬ ‫מקצועיים‪ ,‬כי המשך ההתערבות‬
‫המקרה כמקרה חריג‪ .‬עיקרון א’ בקוד‬ ‫הפסיכולוגית יהיה על ידי אותו פסיכולוג‬
‫‪ | www.magid.huji.ac.il‬טלפון ‪ *3070‬או ‪magid@magid.org.il | 02-5422000‬‬ ‫נשמח לקבל תגובות או שאלות נוספות‬ ‫האתיקה‪ ,‬קידום טובתם ורווחתם‬ ‫שטיפל בלקוח במסגרת הציבורית‪ ,‬ניתן‬
‫מכון מגיד שומר לעצמו את הזכות לבצע שינויים | ט‪.‬ל‪.‬ח‬ ‫מהקוראים בתחום זה‪.‬‬ ‫הנפשית של הלקוחות‪ ,‬יכול לשמש כאחד‬ ‫להתייחס לכך כאל מקרים חריגים‪.‬‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫‪- 66 -‬‬
‫היחידה ללימודי המשך‬
‫ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד‬
‫נפתחה ההרשמה לתכניות‬

‫הפסיכותרפיה לשנה"ל תשע"ו‬
‫תכנית לפסיכותרפיה פסיכודינמית‬
‫התכנית משותפת לפקולטה לרפואה בגליל וליחידה ללימודי המשך של‬
‫ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‪.‬‬
‫הלימודים יתקיימו במרכז הרפואי לגליל‪ ,‬נהריה‪.‬‬
‫תכנית לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית‬

‫הלימודים יתקיימו בקמפוס אוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬רמת גן‬
‫התכניות מיועדות לאנשי‬

‫מקצוע טיפוליים המעוניינים‬
‫להרחיב את הידע ואת ההבנה‬
‫הטיפולית ולהעמיק בתיאוריות‬
‫הפסיכואנליטיות הקלאסיות‬
‫והעכשוויות במסגרת אקדמית‪.‬‬
‫התכניות מלוות בהוראת ובהדרכת‬
‫מיטב המרצים והמטפלים‬
‫הפסיכואנליטיים בארץ‪.‬‬
‫‪.......................................................................................................................................‬‬
‫במרכז לטיפול במשפחה ע"ש קיוקין‬
‫של היחידה ללימודי המשך‬ ‫פרטים נוספים על תכניות הפסיכותרפיה‬
‫פועלות קליניקות לשירות הקהילה‪:‬‬ ‫ותכניות נוספות של היחידה ללימודי המשך ‪-‬‬
‫הקליניקה לטיפול זוגי ומשפחתי‬ ‫באתר היחידה ללימודי המשך‪,‬‬
‫הקליניקה לטיפול במשחק‬
‫לילדים עם קשיים רגשיים‬ ‫בר־אילן‬
‫ביה"ס לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת ֲ‬
‫הקליניקה לטיפול מיני‬ ‫‪www.biu.ac.il/sw /hemshech/programs.html‬‬
‫הטיפולים ניתנים באווירה‬ ‫ובטלפונים‪03-5317265 ,03-5318211 :‬‬
‫אמפתית ורגישת תרבות‪.‬‬ ‫‪.......................................................................................................................................‬‬
‫הקליניקות פתוחות לקהל הרחב‬
‫השירות בהן ניתן ע"י המתמחים בתכניות‬
‫הלימוד השונות‪ ,‬בתשלום סמלי‪.‬‬ ‫| ‪ | biu.ac.il‬מוקד המידע לשירותך‪*9392 :‬‬

January 2015

Uploaded by

Document Information

Original Title

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

January 2015

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫מחיר חוברת ‪ 50‬ש"ח | מופץ חינם לחברי הפ"י‬

‫זרקור על הפסיכולוגיה השיקומית‬

‫הטיפול בדאגות הקיומיות ‪51‬‬ ‫במהלך‬

‫הסתדרות הפסיכולוגים בישראל | חברה באיגוד הבינלאומי למדע הפסיכולוגיה‬

‫יישוב סכסוכים וגישור‬

‫ספרים רבותיי‪ ,‬ספרים‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ 2015 ‫ינואר‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫מודל ה־‪ W.C.C.‬הינו מודל אינטגרטיבי הממזג בין הגישה‬

‫אל העצמי‪ ,‬תהליכי אינדיבידואציה ומעברי חיים‪.‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫פסיכואקטואליה‬ ‫ינואר ‪2015‬‬

‫נפתחה ההרשמה לתכניות‬

‫תכנית לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית‬

‫התכניות מיועדות לאנשי‬

You might also like