You are on page 1of 576

‫תוכן עניינים‬ ‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1‬‬

‫חוברת תרגילים פיסיקה ‪1‬‬ ‫פתרון‬


‫החוברת נערכה בשיתוף פעולה של מתרגילים רופין‪:‬‬

‫‪tanj72@gmail.com‬‬ ‫עודד בסיס ‪:‬‬


‫דניאל קרוטקוב‪danielkrt@gmail.com :‬‬
‫‪dolev.tom@gmail.com‬‬ ‫תום דולב‪:‬‬
‫‪nirit.merzel@gmail.com‬‬ ‫נירית מרזל‪:‬‬

‫תוכן עניינים‬
‫‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫אנליזת יחידות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫תנועה בשני מימדים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫חשבון וקטורים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪117‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫תנועה מעגלית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪145‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫תנועה יחסית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪165‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך ‪. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪211‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך ‪. . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪237‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית ‪. . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪253‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫כח מדומה ‪. . . . . . . . d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪292‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי ‪. . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪323‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫עבודה ואנרגיה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪376‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫תנועה הרמונית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪408‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪448‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫מרכז מסה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪466‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫מסה משתנה וכח דחף ‪. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪481‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫גופים נקודתיים‪.‬‬ ‫שימור תנע זוויתי ומונט כוח זוויתי בשיוו משקל רק עבור‬ ‫‪17‬‬
‫‪484‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪. . . . . . . . . . . rigid body‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪525‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול ‪. . . . . . . . . .‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪563‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . . . . . .‬‬ ‫שאלות ממבחנים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪20‬‬

‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1‬‬


‫יחידות בחזקות וכפל‬ ‫‪1.1‬‬
‫נגדיר‪.A = 5t3 x5 ; B = 3tx3 :‬‬
‫כאשר ‪ x‬הוא בעל יחידות של ‪ t ,m‬בעל יחידות של ‪ ,s‬והמקדמים המספריים חסרי יחידות‪ .‬רוצים לבנות גודל ‪ c‬בעל‬
‫יחידות של שטח באופן הבא‪ .c = An B m :‬מצא את הערכים של ‪ m‬ו־ ‪.n‬‬

‫פתרון‬

‫‪[c] = m2‬‬
‫] ‪[c] = [An B m‬‬
‫] ‪= [An ] [B m‬‬
‫  ‪ 3 5 n‬‬ ‫ ‪m‬‬
‫=‬ ‫‪5t x‬‬ ‫‪3tx3‬‬
‫‪= s3n · m5n · sm · m3m‬‬
‫‬ ‫‬

‫)‪= s(3n+m) · m(5n+3m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫יחידות‬ ‫‪1.2‬‬ ‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1‬‬

‫נשווה את הנדרש למה שקיבלנו מהנתון‪ ,‬ונקבל ‪ 2‬משוואות עם ‪ 2‬נעלמים‪:‬‬

‫‪m2‬‬ ‫=‬ ‫)‪s(3n+m) · m(5n+3m‬‬


‫‪⇒ 0 = 3n + m ; 2 = 5n + 3m‬‬

‫ולכן‪ .n = − 12 ,‬ו־ ‪.m = 32‬‬


‫נבדוק את התשובה‪:‬‬

‫‪h‬‬ ‫‪−0.5 i h‬‬ ‫‪1.5 i‬‬


‫= ]‪[c‬‬ ‫‪5t3 x5‬‬ ‫‪3tx3‬‬
‫)‪= s(3n+m) · m(5n+3m‬‬
‫)‪= s(−1.5+1.5) · m(−2.5+4.5‬‬
‫‪= s0 · m2‬‬
‫‪= m2‬‬

‫כנדרש!‬
‫התשובה היא‬

‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪n=−‬‬ ‫=‪; m‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫יחידות‬ ‫‪1.2‬‬
‫המרחק האופקי ‪ ,x‬שיעבור גוף במהירות אופקית ‪ ,v‬בזמן ‪ ,t‬הוא‪.x = v · t :‬‬
‫א‪ .‬מהן היחידות של כל גודל‪ ,‬ב־‪?M KS‬‬
‫ב‪ .‬גוף נע במהירות ‪ 5‬קמ`ש במשך ‪ 3‬דקות‪ .‬מה המרחק שיעבור ביחידות ‪ cgs‬ו־‪?mks‬‬
‫ג‪ .‬גוף עבר מרחק אופקי של ‪ 5000‬מ`מ בדקה‪ .‬מהי מהירותו ביחידות ‪ cgs‬ו־‪?mks‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪[x] = m‬‬
‫‪m‬‬
‫= ]‪[v‬‬
‫‪s‬‬
‫‪[t] = s‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫תחילה נחשב ב־‪:mks‬‬
‫יחידות ומימדים בנושא לחץ )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון(‬ ‫‪1.3‬‬ ‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1‬‬

‫‪km‬‬
‫‪x = 5‬‬ ‫‪· 3min‬‬
‫‪hour‬‬
‫‪103 m · 6 · 10s‬‬
‫‪= 15‬‬
‫‪3.6 · 103 s‬‬
‫‪m·s‬‬
‫‪= 250‬‬
‫‪s‬‬
‫‪= 250m‬‬

‫כעת‪ ,‬נעביר ליחידות ‪:cgs‬‬

‫‪x = 2.5 · 104 cm‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪x = 250m = 2.5 · 104 cm‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫תחילה נחשב ב־‪:mks‬‬

‫‪mm‬‬
‫‪v = 5 · 103‬‬
‫‪min‬‬
‫‪10−3 m‬‬
‫‪= 5 · 103‬‬
‫‪60s‬‬
‫‪m‬‬
‫‪= 0.083‬‬
‫‪s‬‬

‫כעת‪ ,‬נעביר ליחידות ‪:cgs‬‬

‫‪100 · cm‬‬
‫‪v = 0.083‬‬
‫‪s‬‬
‫‪cm‬‬
‫‪= 8.3‬‬
‫‪s‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪m‬‬ ‫‪cm‬‬
‫‪v = 0.083‬‬ ‫‪= 8.3‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫יחידות ומימדים בנושא לחץ )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון(‬ ‫‪1.3‬‬


‫לחץ פירושו כוח הפועל על יחידת שטח‪ .‬כלומר יש לחלק את גודל הכוח בגודל השטח עליו הכוח פועל‪ .‬נסמן את הלחץ‬
‫באות ‪.P‬‬
‫א‪ .‬כתבו את ממדי הלחץ בעזרת הממדים היסודיים‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫יחידות ומימדים בנושא לחץ )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון(‬ ‫‪1.3‬‬ ‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1‬‬

‫ב‪ .‬מה הן יחידות המידה של הלחץ בשיטה המטרית?‬


‫סטנדרטית שסימולה ]‪ . [P a‬פסקל אחד שווה לכוח של ‪ 1‬ניוטון הפועל על שטח השווה ל ‪1‬‬
‫מידה ‬ ‫ג‪ .‬פסקל היא יחידת‬
‫מטר רבוע‪ .‬על שטח של ‪ 0.1 m2‬מפועל כוח של ] ‪ 1 [N‬מהו גודלו של הלחץ ביחיחדות פסקל?‬
‫‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫מימדי לחץ הם ‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪F‬‬ ‫‪N‬‬
‫= ‪P‬‬ ‫=‬
‫‪A‬‬ ‫‪m2‬‬

‫נסכם ונקבל‬
‫‬ ‫‬
‫‪N‬‬
‫= ‪P‬‬
‫‪m2‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫מימדי לחץ בשיטה המטרית הם ‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪kg s2‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪F‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪kg‬‬
‫= ‪P‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬
‫=‬ ‫=‬
‫‪A‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫‪m · sec2‬‬

‫נסכם ונקבל‬
‫‬ ‫‬
‫‪kg‬‬
‫= ‪P‬‬
‫‪m · sec2‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫מימדי לחץ ביחידות פאסקל‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪F‬‬ ‫] ‪1 [N‬‬ ‫‪N‬‬
‫= ‪P‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬
‫‪= 10‬‬ ‫]‪= 10 [P a‬‬
‫‪A‬‬ ‫] ‪0.1 [m‬‬ ‫‪m2‬‬

‫נסכם ונקבל‬

‫]‪P = 10 [P a‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אנליזת יחידות של זמן מתוך לחץ אנרגיה וצפיפות )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון(‬ ‫אנליזת יחידות‪1.4‬‬ ‫‪1‬‬

‫אנליזת יחידות של זמן מתוך לחץ אנרגיה וצפיפות )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון(‬ ‫‪1.4‬‬
‫חוקרים במכון ימי‪ ,‬החליטו לחקור את זמן המחזור ‪ T‬של בועות אוויר הנוצרות כתוצאה מפיצוץ מתחת למים‪ .‬אחד‬
‫החוקרים העלה השערה כי זמן המחזור כנראה תלוי בלחץ ‪ P‬הנוצר על הטיפה‪ ,‬בצפיפות המים ‪ d‬ובאנרגיה הכוללת של‬
‫הפיצוץ ‪ .E‬נסו לבנות קשר מתמטי אפשרי המקשר בין ‪ , E, d , P‬ו ‪. T‬‬
‫רמז‪ :‬כיוון שלכל ערך פיזקלי )צפיפות‪ ,‬לחץ‪ ,‬אנרגיה( יש מימד השונה ממימד הזמן‪ ,‬אין אפשרות לחבר או לחסר ביניהם‪.‬‬
‫האפשרות היחידה שנשארת היא‪ :‬לכפול או לחלק את הערכים הפיסקלים השונים ‪ .‬לכן נוכל לכתוב כך‪T = pa db E c :‬‬
‫כאשר ‪ b a‬ו ‪ c‬הם חזקות בלתי ידועות‪.‬‬
‫ניתן למצוא את החזקות מתוך העיקרון שהמשוואה חייבת להיות מאוזנת מבחינת מימדים‪.‬‬

‫פתרון‬
‫= ‪ T‬ז“א במקום הפארמטרים נכניס את היחידות בשיטה המטרית‪:‬‬ ‫‪pa db E c‬‬ ‫נבצע אנליזת יחידות לפי הנוסחה‬
‫‪T = pa db E c‬‬

‫ ‪a‬‬ ‫ ‪b‬‬ ‫‪c‬‬


‫‪kg · m2‬‬
‫‬
‫‪kg‬‬ ‫‪kg‬‬
‫= ]‪[sec‬‬
‫‪m · sec2‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫‪sec2‬‬

‫נבדוק את היחידות של מסה ז“א נרשום את היחידה של המסה ‪ kg‬עם החזקה המתאימה לה בכל עגף ואז נשוואה את‬
‫החזקות‪:‬‬
‫‪[kg]0 = [kg]a [kg]b [kg]c =⇒ 0 = a + b + c‬‬

‫נבדוק אנליזת יחידות של זמן ז“א נרשום את היחידה של המסה ‪ sec‬עם החזקה המתאימה לה בכל עגף ואז נשוואה את‬
‫החזקות‪:‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪[sec]1 = sec−2 [1]b sec−2 =⇒ 1 = −2a − 2c‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬

‫נבדוק אנליזת יחידות של מרחק ז“א נרשום את היחידה של המסה ‪ m‬עם החזקה המתאימה לה בכל עגף ואז נשוואה את‬
‫החזקות‪:‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪[m]0 = m−1‬‬ ‫‪m−2 m2 =⇒ 0 = −a − b + 2c‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬

‫קיבלנו שלוש משוואות ושלושה נעלמים אז נחשב‪ :‬נחשר את המשוואה הראשונה והאחרונה ונקבל‬
‫‪0 = 3c =⇒ c = 0‬‬

‫ואז ממשואהשניה נקבל‪:‬‬


‫‪1‬‬
‫‪a=−‬‬
‫‪2‬‬

‫ואז ממשואה שלישית נקבל ש‬


‫‪1‬‬
‫= ‪b = −a‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪c=0‬‬ ‫=‪b‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪a = − 21‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אנליזת יחידות של חרוט בתוך חרוט )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון(‬ ‫‪1.5‬‬ ‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1‬‬

‫אנליזת יחידות של חרוט בתוך חרוט )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון(‬ ‫‪1.5‬‬
‫חרוז קטן נע בתנועה מעגלית קצובה במישור אופקי בתוך חרוט שזווית הפתיחה שלו ‪) 2α‬ראה תרשים(‪.‬‬

‫נתונים ‪ 5‬ביטויים לחישוב זמן המחזור ‪ T‬של החרוז‪ .‬בדקו כל אחד מהביטויים ‪ ,‬כתבו ליד כל ביטוי האם ניתן לפסול אותו‬
‫או לא והסבירו‪.‬‬
‫)‪tan (α‬־ טנגנס הזווית שווה ליחס בין אורך הניצב מול הזווית לאורך הניצב ליד הזווית‪.‬‬
‫‪ H‬־ גובה החרוז מעל לקודקוד החרוט‪.‬‬
‫תאוצת הנפילה החופשית‪ .‬יחידות של תאוצה‪.‬‬ ‫‪g‬־‬
‫√ )‪2π·tan(α‬‬
‫= ‪T‬‬ ‫‪g‬‬ ‫א‪H .‬‬
‫√ )‪2π·tan(α‬‬
‫= ‪T‬‬ ‫‪H‬‬ ‫ב‪g .‬‬
‫√ )‪2π·tan(α‬‬
‫= ‪T‬‬ ‫√‬
‫‪g‬‬ ‫ג‪H .‬‬
‫√‬
‫)‪T = 2π·tan(α‬‬
‫√‬
‫‪H q‬‬
‫ד‪g .‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪H‬‬
‫)‪T = tan(α‬‬ ‫ה‪g .‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נבצע בדיקת יחידות לסעיף א‪:‬‬

‫√‬
‫√ )‪2π · tan (α‬‬
‫‪ 2‬‬
‫]‪[ m‬‬ ‫‪sec‬‬
‫= ‪T‬‬ ‫√ = ‪H= m‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪sec2‬‬
‫‪m‬‬

‫נבצע בדיקת יחידות לסעיף ב‪:‬‬

‫‪m‬‬
‫‪p‬‬ ‫‬
‫√ )‪2π · tan (α‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪sec2‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪T‬‬ ‫=‪g‬‬ ‫√ =‬
‫‪H‬‬ ‫]‪[m‬‬ ‫‪m · sec2‬‬

‫נבצע בדיקת יחידות לסעיף ג'‪:‬‬

‫√‬
‫√ )‪2π · tan (α‬‬ ‫]‪[ m‬‬
‫= ‪T‬‬ ‫√‬ ‫‪H‬‬ ‫=‬ ‫‪p‬‬ ‫‪m‬‬
‫]‪ = [sec‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪sec‬‬‫‪2‬‬
‫אנליזת יחידות של חרוט בתוך חרוט )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון(‬ ‫‪1.5‬‬ ‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1‬‬

‫נבצע בדיקת יחידות לסעיף ד'‪:‬‬

‫  ‪p m‬‬
‫√ )‪2π · tan (α‬‬
‫‬
‫‪sec2‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪T‬‬ ‫√‬ ‫√ =‪g‬‬ ‫=‬
‫‪H‬‬ ‫]‪[ m‬‬ ‫‪sec‬‬

‫נבצע בדיקת יחידות לסעיף ה'‪:‬‬

‫‪r‬‬ ‫  ‪p m‬‬ ‫‬


‫·‪2π‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪sec2‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪T‬‬ ‫=‬ ‫√‬ ‫=‬
‫)‪tan (α‬‬ ‫‪H‬‬ ‫]‪[ m‬‬ ‫‪sec‬‬

‫ניתן לראות כי סעיף ג' ו ה' ניתנים יחידות של זמן‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אנליזה יחידות של מטוטלת‬ ‫‪1.6‬‬ ‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1‬‬

‫אנליזה יחידות של מטוטלת‬ ‫‪1.6‬‬


‫סטודנטים עשו ניסוי וגילו שאם קושרים חוט עם כדור בקצה ומנדנדים אותו הוא מתנדנד באותו קצב )קצב ־ מספר‬
‫מחזורים ליחידת זמן( לא תלוי בגודל הכדור‪ ,‬אך הם גילו שאורך החוט ‪ L‬כן משפיע ולכן החליטו לרשום את המשוואה‬
‫אחד( בעזרת אנליזת יחידות כאשר האורך ‪L‬־ נמדד במטרים ]‪.[m‬‬
‫של זמן מחזור )זמן הלוקח למטוטלת לעשות מחזור  ‪ m‬‬
‫הם מאמינים כי תאוצת הכובד ‪ g‬־ שלה יחידות של ‪ s2‬גם חשובה‪ .‬כתבו ליד כל ביטוי האם ניתן לפסול אותו או לא‬
‫והסבירו‪√.‬‬
‫א‪T = 2π gL .‬‬
‫א‪T = 2π Lg .‬‬
‫א‪T = 2π Lg .‬‬
‫‪q‬‬
‫א‪T = 2π Lg .‬‬
‫‪q‬‬
‫א‪T = 2π Lg .‬‬

‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1.7‬‬


‫נתונים הגדלים הבאים‬

‫‪A = ct3 xv‬‬


‫√ √‬
‫‪B = bt x a‬‬

‫כאשר ‪ x, v, a, t‬הם המיקום‪ ,‬המהירות‪ ,‬התאוצה והזמן בהתאמה‪ ,‬עם היחידות הידועות שלהם והמקדמים ‪ b, c‬הם מקדמים‬
‫מספריים חסרי יחידות‪ .‬מצאו את ‪ n, k‬כך שלגודל‬

‫‪C = An B k‬‬

‫יהיו יחידות של זמן‪.‬‬

‫פתרון‬
‫נמצא את היחידות של ‪A‬‬
‫‪m‬‬
‫· ‪[A] = ct3 xv = s3 · m‬‬ ‫‪= s2 · m2‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(1‬‬
‫‪s‬‬
‫ואת היחידות של ‪ֵB‬‬
‫ √ √ ‬ ‫√‬
‫‪r‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫· ‪[B] = bt x a = s · m‬‬ ‫‪=m‬‬
‫‪s2‬‬

‫נמצא את היחידות של ‪C‬‬

‫)‪(3‬‬ ‫‪[C] = [A]n [B]k = s2n · m2n · mk = s2n · m2n+k‬‬

‫נדרוש שהיחידות של ‪ C‬יהיו זמן‬


‫!‬
‫)‪(4‬‬ ‫‪s2n · m2n+k = s‬‬

‫זה מוביל למשוואות המעריכיות‬

‫)‪(5‬‬ ‫‪2n = 1‬‬


‫)‪(6‬‬ ‫‪2n + k = 0‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1.7‬‬ ‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1‬‬

‫הפתרונות יהיו‬
‫‪1‬‬
‫)‪(7‬‬ ‫= ‪n‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(8‬‬ ‫‪k = −2n = −1‬‬

‫נציב לבדיקה‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(9‬‬ ‫‪s2n · m2n+k = s2 2 · m2 2 −1 = sm1−1 = s‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪1‬‬
‫= ‪n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪k = −1‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אנליזת יחידות )בית דניאל(‬ ‫‪1.8‬‬ ‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1‬‬

‫אנליזת יחידות )בית דניאל(‬ ‫‪1.8‬‬


‫בפיסיקה‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬ישנם גדלים המאפיינים בעיה כלשהי‪ ,‬ובאמצעות מניפולציות מתמטיות על הגדלים הללו‪ ,‬ניתן‬
‫לקבל מידע על המערכת הפיסיקלית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כשמדובר בדעיכה מעריכית בזמן מהסוג‬

‫‪x (t) = Ae−αt‬‬

‫ניתן לקבל מידע על עוצמת הדעיכה על ידי הגדרת זמן דעיכה אופייני ‪ .τ = 1/α‬אחת המניפולציות שניתן לעשות היא‬
‫לחפש דרך כלשהי לקבל מספר חסר יחידות מהגדלים הנתונים‪ ,‬מה שניתן לעשות על ידי העלתם בחזקה כלשהי‪ .‬מספר‬
‫זה יכול לתת מידע אופייני על התנהגותה של המערכת‪ .‬בשאלה זו ננסה לעשות דבר כזה‪ .‬נתונים הגדלים הבאים‬

‫‪A = ct3 x2 v‬‬


‫‪t2 x‬‬
‫‪B = b‬‬
‫‪a‬‬
‫כאשר ‪ x, v, a, t‬הם המיקום‪ ,‬המהירות‪ ,‬התאוצה והזמן בהתאמה‪ ,‬עם היחידות הידועות שלהם והמקדמים ‪ b, c‬הם מקדמים‬
‫מספריים חסרי יחידות‪ .‬מצאו את ‪ n, k‬כך שהגודל‬
‫‪An‬‬
‫=‪C‬‬
‫‪Bk‬‬
‫יהיה חסר יחידות‪ .‬מה משמעות הפתרון שקיבלתם? האם הפתרון שקיבלתם הוא פיסקלי? האם ניתן ליצור גודל חסר‬
‫יחידות בעל משמעות באופן הזה?‬

‫פתרון‬
‫נמצא את היחידות של ‪A‬‬
‫‪m‬‬
‫· ‪[A] = ct3 x2 v = s3 · m2‬‬ ‫‪= s2 · m3‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(10‬‬
‫‪s‬‬
‫ואת היחידות של ‪ֵB‬‬

‫‪bt2 x‬‬ ‫‪s2 · m‬‬


‫‬ ‫‬
‫)‪(11‬‬ ‫= ]‪[B‬‬ ‫‪= m = s4‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪s2‬‬

‫נמצא את היחידות של ‪C‬‬


‫‪[A]n‬‬ ‫‪s2n · m3n‬‬
‫)‪(12‬‬ ‫= ]‪[C‬‬ ‫=‬ ‫‪= s2(n−2k) · m3n‬‬
‫‪[B]k‬‬ ‫‪s4k‬‬

‫על מנת לקבל גודל חסר יחידות‪ ,‬יש לדרוש כי שני המעריכים יתאפסו‪ .‬אין צורך בבניית משוואות מעריכיות‪ ,‬ניתן לראות‬
‫ישר שדרישה זו תתקיים אם ‪ n = 0‬וזה גורר בהכרח ‪ .k = 0‬זהו פתרון מתמטי‪ ,‬אולם חישבו על המשמעות הפיסיקלית‬
‫שלו‪ :‬הרי כל מספר שנעלה בחזקת ‪ 0‬ייתן ‪ .1‬זה לא נותן לנו שום מידע על מה אפשר לעשות עם הגדלים ‪ A, B‬מכיוון‬
‫שברגע שנעלה אותם בחזקת ‪ ,0‬הם‪ ,‬עם היחידות שלהם יהיו ‪ 1‬ויאבדו כל ערך‪ .‬המסקנה היא שעבור ‪ A, B‬הנתונים לא‬
‫ניתן ליצור גודל חסר יחידות שייתן לנו מידע חדש על הפיסיקה‪ .‬התשובה היא‬

‫)‪(13‬‬ ‫‪n=k=0‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אנליזת יחידות )בית(‬ ‫‪1.9‬‬ ‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1‬‬

‫אנליזת יחידות )בית(‬ ‫‪1.9‬‬


‫נגדיר‪:‬‬

‫‪A = 5t3 x2 ; B = 2tx6‬‬

‫כאשר ‪ x‬הוא בעל יחידות של מטר‪ t ,‬בעל יחידות של שניות‪ ,‬והמקדמים המספריים חסרי יחידות‪.‬‬
‫א‪ .‬רוצים לבנות גודל ‪ c‬בעל יחידות של נפח באופן הבא‪:‬‬

‫‪c = An B m‬‬

‫מצא את הערכים של ‪ m‬ו־ ‪.n‬‬


‫ב‪.‬רוצים לבנות גודל ‪ d‬בעל יחידות של מהירות באופן הבא‪:‬‬

‫‪d = An B m‬‬

‫מצא את הערכים של ‪ m‬ו־ ‪.n‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬

‫)‪(14‬‬ ‫‪[c] = m3‬‬


‫)‪(15‬‬ ‫] ‪[c] = [An B m‬‬
‫] ‪= [An ] [B m‬‬
‫  ‪ 3 2 n‬‬ ‫ ‪m‬‬
‫=‬ ‫‪5t x‬‬ ‫‪2tx6‬‬
‫‪= s3n · m2n · sm · m6m‬‬
‫‬ ‫‬

‫)‪= s(3n+m) · m(2n+6m‬‬

‫נשווה את הנדרש למה שקיבלנו מהנתון‪ ,‬ונקבל ‪ 2‬צשוואות עם ‪ 2‬נעלמים‪:‬‬

‫)‪(16‬‬ ‫‪m3‬‬ ‫=‬ ‫)‪s(3n+m) · m(2n+6m‬‬


‫)‪(17‬‬ ‫‪⇒ 0 = 3n + m ; 3 = 2n + 6m‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬
‫= ‪.m‬‬ ‫ו־ ‪16‬‬‫‪.n = − 16‬‬ ‫ולכן‪,‬‬
‫נבדוק את התשובה‪.‬‬
‫סעיף ב'‪:‬‬

‫‪m‬‬
‫)‪(18‬‬ ‫= ]‪[d‬‬
‫‪s‬‬
‫)‪(19‬‬ ‫] ‪[d] = [An B m‬‬
‫] ‪= [An ] [B m‬‬
‫  ‪ 3 2 n‬‬ ‫ ‪m‬‬
‫=‬ ‫‪5t x‬‬ ‫‪2tx6‬‬
‫‪= s3n · m2n · sm · m6m‬‬
‫‬ ‫‬

‫)‪= s(3n+m) · m(2n+6m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫טעות באנליזת יחידות )בית(‬ ‫‪1.10‬‬ ‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1‬‬

‫נשווה את הנדרש למה שקיבלנו מהנתון‪ ,‬ונקבל ‪ 2‬צשוואות עם ‪ 2‬נעלמים‪:‬‬

‫‪m‬‬
‫)‪(20‬‬ ‫=‬ ‫)‪s(3n+m) · m(2n+6m‬‬
‫‪s‬‬
‫)‪(21‬‬ ‫‪⇒ −1 = 3n + m ; 1 = 2n + 6m‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬
‫= ‪.m‬‬ ‫ו־ ‪16‬‬‫‪.n = − 16‬‬ ‫ולכן‪,‬‬
‫נבדוק את התשובה‪.‬‬

‫טעות באנליזת יחידות )בית(‬ ‫‪1.10‬‬


‫]‪ C = 10[m/s2 ] ,B = 5.5[s‬ו־]‪ .D = 2[kg‬הסטודנט‬
‫]‪ ,A√= 3.0[m‬‬ ‫‬ ‫סטודנט פתר תרגיל שבו קיימים הגדלים הבאים‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪A/B‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ .1 + F = DC 1 + e‬בודק התרגילים ציין כי מזמן לא‬ ‫חישב כי כוח ‪ F‬התלוי בגדלים אלה נתון במשוואה‪:‬‬
‫ראה משוואה שיש בה כל כך הרבה טעויות עקרוניות מבחינת יחידות‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו במשוואה כמה שיותר שגיאות )שתיים לפחות(‪.‬‬
‫ב‪ .‬רשמו משוואה חלופית לתיאור הכוח ‪ F‬שיחידותיה נכונות )יש מספר אפשרויות כאלה(‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‪:‬‬
‫)‪ (1‬הביטוי באקספוננט איננו חסר יחידות‪:‬‬
‫√‪h‬‬ ‫√ ‪i‬‬
‫‪A/B 2 = m/s2‬‬

‫)‪ (2‬לביטוי ‪ DC 2‬אין יחידות של כוח‪:‬‬

‫‪2 kg · m2‬‬
‫= ‪DC 2 = kg · m/s2‬‬
‫‬ ‫‬
‫] ‪ [N‬‬
‫‪s4‬‬

‫)‪ (3‬לביטוי ‪ 1 + F‬צריכות להיות יחידות של כוח‪ ,‬כלומר במידה ו־‪ 1‬הוא חסר יחידות לא ניתן לחבר אותו ל־ ‪) F‬שיחידותיו‬
‫ניוטון(‪.‬‬
‫סעיף ב‪:‬‬

‫‪(1)F = 2DC‬‬

‫ ‪DA‬‬ ‫‪A‬‬
‫‬
‫= ‪(2)F‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪CB 2‬‬
‫‪B2‬‬

‫אנליזת יחידות של נוסחאות ידועות‬ ‫‪1.11‬‬


‫א‪ .‬חשבו את היחידות של אנרגיה במערכת היחידות ‪ ,M KS‬ראשית לפי הביטוי לאנרגיה קינטית ‪ E = 21 mv 2‬ולאחר‬
‫מכן לפי הביטוי של אנרגיית גובה ‪ .E = mgh‬הראו כי בשני המקרים יוצאות אותן יחידות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ידוע כי עבודה )כוח לאורך דרך ־ ‪ W = F · ∆x‬עבור כוח קבוע( שווה להפרש אנרגיה‪ .‬העזרו בעובדה זו על־מנת‬
‫לבטא את היחידות של כוח )ניוטין( באמצעות היחידות הבסיסיות של מערכת ‪ .M KS‬השוו ליחידות של כוח המתקבלות‬
‫מהחוק השני של ניוטון )‪.(F = ma‬‬
‫‪ .[dyn] = g·cm‬המירו כוח שגודלו‬
‫‬ ‫‬
‫‪s‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ביחידות‬ ‫המשתמשים‬ ‫מדענים‬ ‫יש‬ ‫אבל‬ ‫‪[N‬‬ ‫]‬ ‫ניוטון‬ ‫ג‪ .‬כוח אמנם נמדד לרוב ביחידות‬
‫] ‪ F = 0.101 [N‬ליחידות של ‪.dyn‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אנליזת יחידות של נוסחאות ידועות‬ ‫‪1.11‬‬ ‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1‬‬

‫‪b‬‬
‫‪ t) v = a · t + t+c‬מבטא זמן(‪ .‬מהן היחידות של ‪ b ,a‬ו־‪?c‬‬ ‫ד‪ .‬מהירותו של חלקיק נתונה על־ידי הנוסחה‬
‫‪2‬‬
‫ה‪ .‬ההגדרה של הספק ) ‪ (P‬היא אנרגיה ליחידת זמן‪ .‬סטודנט קיבל במבחן את התוצאה ‪ F ) P = F v‬זה כוח ו־‪ v‬זה‬
‫מהירות(‪ .‬האם תשובתו נכונה? אם לא‪ ,‬מה יכולה להיות תשובה נכונה )בהנחה ש־ ‪ P‬אכן תלוי ב־ ‪ F‬וב־‪?v‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‪:‬‬

‫‪kg · m2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬
‫= ]‪[E‬‬ ‫= ‪mv = [m] [v]2 = kg · (m/s)2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪s2‬‬

‫‪kg · m2‬‬
‫= ‪[E] = [mgh] = [m] [g] [h] = kg · m/s2 · m‬‬
‫‪s2‬‬

‫מסקנה‪:‬‬

‫‪kg · m2‬‬
‫= ‪[E] = J‬‬
‫‪s2‬‬

‫סעיף ב‪:‬‬

‫‪[W ] = [F · ∆x] = [F ] · [∆x] = N · m‬‬

‫‪kg · m2‬‬
‫= ‪[W ] = [∆E] = J‬‬
‫‪s2‬‬

‫נשווה בין היחידות‪:‬‬

‫‪kg · m2‬‬
‫=‪N ·m‬‬
‫‪s2‬‬

‫נבודד את היחידות של כוח‪:‬‬


‫‪kg · m‬‬
‫= ‪[F ] = N‬‬
‫‪s2‬‬

‫היחידות של כוח על־פי החוק השני של ניוטון‪:‬‬

‫‪kg · m‬‬
‫= ]‪[F ] = [ma‬‬
‫‪s2‬‬

‫סעיף ג‪:‬‬

‫‪kg · m‬‬ ‫)‪(1000g) · (100cm‬‬ ‫‪h g · cm i‬‬


‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪0.101 [N ] = 0.101‬‬ ‫=‬ ‫‪0.101‬‬ ‫·‬ ‫=‬ ‫‪10,‬‬ ‫‪101‬‬ ‫]‪= 10, 101 [dyn‬‬
‫‪s2‬‬ ‫‪s2‬‬ ‫‪s2‬‬

‫סעיף ד‪:‬‬
‫מחברים ומשווים בין ביטויים רק כשיש להם אותן יחידות ולכן‪:‬‬
‫אנליזת יחידות של נוסחאות ידועות‬ ‫‪1.11‬‬ ‫אנליזת יחידות‬ ‫‪1‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪b‬‬
‫= ]‪[v] = [at‬‬
‫‪t+c‬‬

‫מכאן ש‪:‬‬

‫]‪[v‬‬ ‫‪m/s‬‬ ‫‪m‬‬


‫= ]‪[a‬‬ ‫=‬ ‫‪= 2‬‬
‫]‪[t‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪[b] = [v] · [t + c] = (m/s) · s = m‬‬

‫]‪[c] = [t] = [s‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫]‪[a] sm2 , [b] = m, [c] = [s‬‬

‫סעיף ה‪:‬‬
‫אם היחידות של הספק הן עבודה‪/‬אנרגיה ליחידת זמן‪:‬‬
‫‪kg·m2‬‬
‫]‪[E‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪s2‬‬ ‫‪kg · m2‬‬
‫= ] ‪[P‬‬ ‫= =‬ ‫=‬
‫]‪[t‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s3‬‬

‫נבדוק את היחידות של הביטוי שקיבל הסטודנט‪:‬‬

‫‪kg · m‬‬ ‫‪kg · m3‬‬


‫‬ ‫‬
‫= ‪F v = N · (m/s)2‬‬ ‫= ‪· (m/s)2‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪s2‬‬ ‫‪s4‬‬

‫כלומר תשובתו של הסטודנט אינה נכונה‪ .‬כדי למצוא תשובה נכונה‪ ,‬יש למצוא שילוב של ‪ F‬ו־‪ v‬שיתן את היחידות‬
‫המתאימות‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬

‫‪kg · m m‬‬ ‫‪kg · m2‬‬


‫= ‪[F · v] = N · m/s‬‬ ‫·‬ ‫=‬
‫‪s2‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s3‬‬

‫כלומר תשובה נכונה יכולה להיות‪:‬‬

‫‪P =F ·v‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה בשני מימדים‬ ‫‪2‬‬

‫תנועה בשני מימדים‬ ‫‪2‬‬


‫פעלול של אופנוען‬ ‫‪2.1‬‬

‫מהי המהירות המינימלית בראש המידרון הדרושה לרוכב האופנוע כדי שיצליח בקפיצתו )הזנח את מימדי האופנוע(‬

‫פתרון‬
‫ˆ נקבע את הראשית בנקודה בה עוזב האופנוע את הרמפה ואת הזמן בו הוא עוזב אותה כ ‪t = 0‬‬

‫ˆ נחפש את הנקודה בה האופנוע ינחת על הקוביה־ ‪x = 10m, y = 1.5m‬‬

‫ˆ רכיבי המהירות ההתחלתית )הוקטור מוטה ב ‪ 300‬מעל קו האופק( הם‪:‬‬

‫‪v0x = v0 cosθ‬‬

‫‪v0y = v0 sinθ‬‬

‫נציב את פונקציות המקום בנקודת הסיום של התנועה הפרבולית‬


‫‪10‬‬
‫= ‪xf = 10m = v0 cos(300 )t =⇒ t‬‬ ‫) ‪v0 cos(300‬‬

‫‪yf = 1.5m = v0 sin(300 )t − 12 gt2‬‬

‫נציב את הביטוי עבור הזמן במשוואה השניה וכך נחלץ את ‪v0‬‬


‫‪10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪1.5 = v0 sin(300 ) v0 cos(30‬‬‫) ) ‪0 ) − 2 g( v cos(300‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪500‬‬
‫‪1.5 = 10tan(300 ) −‬‬ ‫) ‪v02 cos2 (300‬‬

‫‪500‬‬
‫= ‪v02‬‬ ‫) ‪4.27cos2 (300‬‬
‫‪= 156.12‬‬

‫‪m‬‬
‫‪v0 = 12.5 sec‬‬ ‫‪= 45 km‬‬
‫‪hr‬‬

‫‪ 45‬קמ`ש היא המהירות המינימלית בה יסע האופנוע על הרמפה על מנת להגיע השלום לצד השני‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫זריקה משופעת )בית(‬ ‫‪2.2‬‬ ‫תנועה בשני מימדים‬ ‫‪2‬‬

‫זריקה משופעת )בית(‬ ‫‪2.2‬‬


‫‪m‬‬
‫‪ 18 sec‬בזוית של ‪ 600‬מעבר לאופק‬ ‫אבן נזרקת מראש מגדל שגובהו ‪ 110‬מטר‪ ,‬במהירות‬
‫א‪ .‬מתי והיכן )באיזה מרחק אופקי מנקודת הזריקה( תפגע האבן באדמה‬
‫ב‪ .‬מה יהיה הרכיב האופקי של מהירות האבן ברגע פגיעתה באדמה‬
‫ג‪ .‬מה תהיה הזוית בין כיוון התנועה של האבן ובין האופק ברגע הפגיעה באדמה )כלומר זוית הפגיעה(‬

‫פתרון‬
‫נקבע את הראשית בנקודת זריקת האבן‬
‫הנתונים של השאלה‪:‬‬
‫‪θ = 600‬‬
‫‪m‬‬
‫‪v0 = 18 sec‬‬
‫‪yf = −110m‬‬
‫סעיף א‬
‫נשתמש בנוסחת המיקום בציר האנכי כד למצוא כמה זמן לקח לאבן לפגוע באדמה‬

‫‪1‬‬
‫‪y = −110m = v0y t − gt2 = 18sin600 t − 562t2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪5t2 = 110 − 18sin600 t‬‬

‫‪t = 6.5sec‬‬

‫כעת נציב את משוואת המיקום האופקי עבור הזמן שמצאנו‬

‫‪x = v0x t = 18cos600 · 6.5 = 58.5m‬‬

‫סעיף ב‬
‫הרכיב האופקי של המהירות נשאר קבוע במשך כל התנועה‬

‫‪m‬‬
‫‪vx = 18cos600 = 9‬‬
‫‪sec‬‬

‫סעיף ג‬
‫נחשב את מהירות הפגיעה ברכיב האנכי‬

‫‪m‬‬
‫‪vy = v0y − gt = 18sin600 − 10 · 6.5 = −49.41‬‬
‫‪sec‬‬

‫‪vy‬‬
‫( ‪θ = tan−1‬‬ ‫‪) = −79.68°‬‬
‫‪vx‬‬
‫כלומר מתחת לקו האופק‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כדור אלסטי )תום בית(‬ ‫‪2.3‬‬ ‫תנועה בשני מימדים‬ ‫‪2‬‬

‫כדור אלסטי )תום בית(‬ ‫‪2.3‬‬


‫סטודנט עוזב כדור קטן קופצני במיוחד ]‪ 1.8[m‬מעל לרצפה‪ .‬הכדור קופץ על הרצפה בפרק זמן קצר )זמן ההתנגשות שלו‬
‫עם הרצפה ]‪ ,(∆t = 0.01[s‬הופך את מהירותו )בסיום ההתנגשות הוא מקבל מהירות עם אותו גודל בכיוון ההפוך( וחוזר‬
‫לגובה ההתחלתי )וחוזר חלילה(‪ .‬חשבו ושרטטו את מיקום הכדור )‪ ,y(t‬את מהירותו )‪ v(t‬ואת תאוצתו )‪ .a(t‬הניחו כי‬
‫בזמן התנגשות הכדור עם הקרקע‪ ,‬תאוצתו קבועה )תאוצה ממוצעת(‪.‬‬

‫פתרון‬
‫נמקם את ציר ה־‪ y‬כלפי מעלה‪ .‬נחלק את תנועת הכדור לשלושה חלקים‪ :‬ירידה‪ ,‬התנגשות ועלייה‪.‬‬
‫בירידה‪:‬‬
‫תאוצת הכדור היא תאוצת הכובד ‪.a = −g‬‬
‫מהירות הכדור‪ ,‬בהנחה שעזבו את הכדור ממנוחה‪ ,‬היא ‪.v = −gt‬‬
‫מיקומו של הכדור‪ ,‬בהנחה שעזבו אותו מגובה של ]‪ 1.8[m‬הוא ‪.y = 1.8 − 21 gt2‬‬
‫זמן הירידה מתקבל מהמשוואה ‪.t = 0.61[s] :y = 1.8 − 12 gt2 = 0‬‬
‫מהירות הפגיעה בקרקע מתקבלת מהמשוואה ‪.v = −5.9[m/s] :v = −gt‬‬
‫בהתנגשות‪:‬‬
‫אמרו לנו להניח כי התאוצה קבועה )ממוצעת(‪ .‬נחשב אותה לפי נוסחת תאוצה ממוצעת‪ ,‬כאשר המהירות בתחילת‬
‫ההתנגשות היא מהירות הפגיעה שחישבנו קודם‪ ,‬והמהירות בסוף ההתנגשות היא בדיוק הפוכה ) ‪:(vf = −vi‬‬

‫‪∆v‬‬ ‫‪vf − vi‬‬ ‫‪−2vi‬‬ ‫)‪−2 · (−5.9‬‬


‫‪= 1.2 · 103 m/s2‬‬
‫‬ ‫‬
‫=‪a‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪∆t‬‬ ‫‪∆t‬‬ ‫‪0.01‬‬

‫בעליה‪:‬‬
‫העליה היא בדיוק הפוכה לירידה‪.‬‬
‫תאוצת הכדור היא עדיין תאוצת הכובד ‪.a = −g‬‬
‫מהירות הכדור היא ‪.v = 5.9 − gt‬‬
‫מיקומו של הכדור הוא ‪.y = 5.9t − 12 gt2‬‬
‫זמן העליה שווה לזמן הירידה‪ ,‬והגובה שהכדור מגיע אליו הוא זהה‪.‬‬
‫גרפים‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫זריקה אנכית )תום בית(‬ ‫‪2.4‬‬ ‫תנועה בשני מימדים‬ ‫‪2‬‬

‫זריקה אנכית )תום בית(‬ ‫‪2.4‬‬


‫ברגע ‪ t = 0‬נזרקת אבן א' מפני הקרקע אנכית כלפי מעלה במהירות התחלתית ‪.v1‬‬
‫באותו הרגע נזרק אנכית כלפי מטה אבן ב' במהירות ‪ v2‬מגג בנין שגובהו ‪ .H‬הזנח השפעת התנגדות האוויר על תנועת‬
‫הכדורים‪.‬‬
‫א‪ .‬הגדר ציר מיקום שכיוונו חיובי כלפי מעלה‪ ,‬רשום ביטוי ל )‪y1 (t‬ול )‪ y2 (t‬המתארים את מיקום האבנים כפונקציה של‬
‫הזמן ביחס לקרקע‪.‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪.H = 125[m] ,v2 = 15[ sec ] v1 = 20[ sec‬‬ ‫ב‪ .‬נתונים ]‬
‫כעבור כמה זמן `נפגשים` ‪ 2‬הכדורים )כלומר חולפים זה ליד זה(?‬
‫ג‪ .‬לאיזה גובה מקסימלי מגיעה האבן א' ?‬
‫ד‪ .‬באיזה זמן מגיעה כל אבן לקרקע?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬

‫‪y1 (0) = 0‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫זריקה אנכית )תום בית(‬ ‫‪2.4‬‬ ‫תנועה בשני מימדים‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪y1 (t) = v1 t − gt2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪y2 (t) = H − v2 t − gt2‬‬
‫‪2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪1‬‬
‫‪y1 (t) = v1 t − gt2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y2 (t) = H − v2 t − gt2‬‬
‫‪2‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נשווה בין הפונקציות ונמצא את הזמן בו הם חולקים אותה נקודת זמן‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪H − v2 t − gt2 = v1 t − gt2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪H − v2 t = v1 t‬‬

‫נציב נתונים ונקבל‬

‫‪125 − 15tp = 20tp‬‬

‫‪125 = 35tp‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪tp = 3.57sec‬‬

‫סעיף ג'‬

‫?= ‪y1max‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה בליסטית בכתיבה וקטורית‬ ‫‪2.5‬‬ ‫תנועה בשני מימדים‬ ‫‪2‬‬

‫‪−2gy1max = 0 − 400‬‬

‫‪y1max = 20m‬‬

‫סעיף ד'‬
‫נפתור‬

‫‪yi (t) = 0‬‬

‫‪1‬‬
‫‪y1 (t) = 0 → v1 t − gt2 = 0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪20t = 5t2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪y2 (t) = 0 → H − v2 t − gt2 = 0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪125 − 15t − 5t2 = 0‬‬

‫‪−25 + 3t + t2 = 0‬‬

‫התשובה היא‬
‫‪t2 = 3.72sec ,t1 = 4sec‬‬

‫תנועה בליסטית בכתיבה וקטורית‬ ‫‪2.5‬‬


‫יורים גוף ממיקום )‪ r0 = (1, 2, 4‬מסנטימטרים‪ ,‬במהירות התחלתית )‪ ~v0 = (0, 5, 6‬מטרים לשניה הגוף נע בתאוצת הכובד‬
‫̂‪. ~a = −gẑ = −10m/s2 z‬‬
‫א‪ .‬קבלו ביטוי לווקטור מהירות הגוף בכל רגע ורגע‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את מיקום הגוף כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את מיקום שיא הגובה של המסלול‪ ,‬ביחס לנק' המוצא‪.‬‬

‫פתרון‬
‫לפני שנחל לפתור‪ ,‬נשים לב כי‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה בליסטית בכתיבה וקטורית‬ ‫‪2.5‬‬ ‫תנועה בשני מימדים‬ ‫‪2‬‬

‫ˆ ינעביר ליחידות המתאימות!‬

‫ˆ ש תאוצה אך ורק בציר ה־‪ ,z‬ולכן רק המהירות בציר זה משתנה‪.‬‬

‫ˆ מנתוני השאלה‪ ,‬ציר ה־‪ z‬החיובי כלפי מעלה‪ .‬כלומר הפוך לכיוון מרכז כדוה`א‪a .‬ו־‪ g‬קטנים מ־‪ .0‬המינוס יבוא‬
‫לידי ביטוי רק לאחר שנציב את המספרים‪.‬‬

‫סעיף א'‪:‬‬

‫)‪(22‬‬ ‫‪vx = v0x‬‬


‫)‪(23‬‬ ‫‪vy = v0y‬‬
‫)‪(24‬‬ ‫‪vz = v0z + az t‬‬
‫‪= v0z + gt‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪(25‬‬ ‫‪vx = 0‬‬


‫‪m‬‬
‫)‪(26‬‬ ‫‪vy = 5‬‬
‫‪s‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(27‬‬ ‫‪vz‬‬ ‫‪= 6 − 10 2 · t‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫ולכן‪:‬‬

‫‬ ‫‪m m‬‬ ‫ ‪m‬‬


‫)‪(28‬‬ ‫‪~v = 0, 5 , 6 − 10 2 · t‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬

‫)‪(29‬‬ ‫‪x = x0 + v0x t‬‬


‫)‪(30‬‬ ‫‪y = y0 + v0y t‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(31‬‬ ‫‪z = z0 + v0z t + az t2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪= z0 + v0z t + gt2‬‬
‫‪2‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪(32‬‬ ‫‪x = 10−2 m‬‬


‫‪m‬‬
‫)‪(33‬‬ ‫‪y = 2 · 10−2 m + 5‬‬ ‫‪·t‬‬
‫‪s‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(34‬‬ ‫‪z = 4 · 10−2 m + 6 · t − 5 2 · t2‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫שיא הגובה הוא בנק' בה המהירות בציר ה־‪ ,z‬מתאפסת‪ .‬לכן‪:‬‬
‫ידוי כדור ברזל‬ ‫‪2.6‬‬ ‫תנועה בשני מימדים‬ ‫‪2‬‬

‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(35‬‬ ‫‪0 = 6‬‬ ‫‪− 10 2 · t‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫)‪(36‬‬ ‫‪⇒ tmax‬‬ ‫‪= 0.6s‬‬

‫ולכן‪:‬‬

‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(37‬‬ ‫‪zmax = 4m + 6‬‬ ‫‪· tmax − 5 2 · t2max‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪(38‬‬ ‫‪zmax = 4 · 10−2 m + 3.6m − 1.8m‬‬


‫‪= 1.84m‬‬

‫מחפשים את המרחק מנק' הזריקה‪ ,‬ואז‪:‬‬

‫‪10−2 m, 3.02m, 1.84m − 10−2 m, 2 · 10−2 m, 4 · 10−2 m‬‬


‫‬ ‫‬
‫)‪(39‬‬ ‫= ‪∆rmax‬‬
‫)‪= (0, 3m, 1.8m‬‬

‫ידוי כדור ברזל‬ ‫‪2.6‬‬


‫שיא העולם בזריקת כדור ברזל נקבע בשנת ‪ 1990‬על ידי ראנדי בארנס מארצות הברית‪ ,‬אשר הדף את הכדור למרחק של‬
‫‪ 23.12‬מטר‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫נניח כי הכדור נהדף מידו בגובה ‪ 2‬מטר מעל פני הקרקע ובזוית של ‪ ,45‬וכי ניתן להזניח את התנגדות האויר‪.‬‬
‫א‪ .‬באיזו מהירות נהדף הכדור מידי הזורק‬
‫ב‪ .‬לאיזה גובה מירבי מעל הקרקע עלה כדור הברזל?‬

‫פתרון‬
‫ˆ נקודת השיגור תהיה הראשית שלנו וזמן השיגור יהיה ‪.t = 0‬‬

‫בכיוון התנועה של הכדור‪.‬‬ ‫‪x‬‬ ‫החיובי יהיה כלפי מעלה וציר ה‬ ‫‪y‬‬ ‫ˆ ציר‬

‫ˆ על פי נתוני השאלה‪ ,‬הכדור פגע בקרקע בקואורדינאטה )‪.(23.12m, −2m‬‬

‫נסמן ב ‪v0‬את גודל המהירות ההתחלתית שבו שוגר הכדור‪.‬‬

‫‪v0x = v0 cosθ‬‬

‫‪v0y = v0 sinθ‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫ידוי כדור ברזל‬ ‫‪2.6‬‬ ‫תנועה בשני מימדים‬ ‫‪2‬‬

‫א‪ .‬הרכיב האופקי של מיקום הכדור במהלך התנועה‬

‫‪x = v0x t = v0 cosθ · t‬‬

‫‪x=23.12m‬‬ ‫נציב את זוית הזריקה ‪ θ = 450‬ואת הקואורדינטה של הפגיעה בקרקע‬

‫‪23.12 = v0 cos450 · t‬‬

‫הרכיב האנכי של מיקום הכדור במהלך התנועה‬

‫‪1‬‬
‫‪y = v0y t − gt2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪y=-2m‬‬ ‫נציב את זוית הזריקה ואת הקואורדינטה של הפגיעה בקרקע‬

‫‪−2m = v0 sin450 · t − 5t2‬‬

‫ונקבל את התוצאה‪:‬‬ ‫‪y‬‬ ‫ונציב אותו במשוואה עבור ציר‬ ‫‪x‬‬ ‫נבודד את הזמן מהמשוואה עבור‬

‫‪m‬‬
‫‪v0 = 14.6‬‬
‫‪sec‬‬

‫ב‪ .‬נשתמש בגובה המקסימלי כדי למצוא את פרק הזמן שלוקח לכדור להגיע לשיא‪ .‬זה כמובן הנקודה בה המהירות‬
‫האנכית מתאפסת‬

‫‪vy = v0 sinθ − gt‬‬

‫‪0 = 14.6sin(450 ) − 10t‬‬

‫‪t ≈ 1sec‬‬

‫נשתמש בזמן הזה כדי למצוא את הגובה המירבי‬

‫‪1‬‬
‫‪y = vo sinθ · t − gt2‬‬
‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫זריקת כדור )בית(‬ ‫‪2.7‬‬ ‫תנועה בשני מימדים‬ ‫‪2‬‬

‫‪y = 14.6sin(450 ) · 1 − 5 · 12 = 5.32m‬‬

‫זה הגובה המקסימלי מנקודת השיגור‬


‫ע‪ ,‬הגובה הוא‬

‫‪7.32m‬‬

‫זריקת כדור )בית(‬ ‫‪2.7‬‬


‫‪m‬‬
‫‪ 20 sec‬בזוית ‪ 300‬ביחס לאופק‪.‬‬ ‫כדור נזרק במהירות‬
‫א‪ .‬מהם הרכיבים הקרטזיים של המהירות ההתחלתית?‬
‫ב‪ .‬מהו הגובה המירבי אליו מגיע הכדור?‬
‫ג‪ .‬מהו טווח הזריקה )ההעתק האופקי עד לרגע הפגיעה בקרקע(?‬

‫פתרון‬
‫א‪ .‬רכיבי המהירות ההתחלתית‬
‫‪m‬‬
‫‪v0x = v0 cosθ = 20cos300 = 17.32 sec‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪v0y = v0 sinθ = 20sin30 = 10 sec‬‬
‫ב‪ .‬הגובה המירבי ימצא על פי הנוסחה ‪2a∆y = vt2 − v02‬‬
‫‪−2g(ymax − 0) = 0 − v02y‬‬
‫‪−2 · 10 · ymax = −100‬‬
‫‪ymax = 5m‬‬
‫ג‪ .‬טווח הזריקה ימצא על ידי שני שלבים‪ .‬בשלב ראשון נמצא את הזמן של מעוף הכדור‬
‫‪y = v0y t − 21 gt2‬‬
‫‪0 = 10t − 5t2‬‬
‫‪t(10 − 5t) = 0 =⇒ t = 0, t = 2sec‬‬
‫ובשלב השני נחשב את ההעתק האופקי‬
‫‪x = v0x t = 17.32 · 2 = 34.64m‬‬

‫חבטת בייסבול )בית(‬ ‫‪2.8‬‬


‫שחקן חובט באמצעות אלה בכדור בזוית של ‪ 30‬מעלות ביחס לאופק‪ .‬שחקן שני תופס את הכדור במרחק ‪ 100‬מטר‬
‫ממקום החבטה ובאותו גובה בו הכדור נחבט‪.‬‬
‫א‪ .‬מה היתה המהירות ההתחלתית של הכדור?‬
‫ב‪ .‬מה היתה מהירות הכדור ברגע תפיסתו )גודל וכיוון(?‬
‫‪m‬‬
‫ג‪ .‬באיזו זוית יש לזרוק אבן במהירות התחלתית שגודלה ‪ 15 sec‬על מנת שטווח הזריקה יהיה ‪ 20‬מטר?‬

‫פתרון‬
‫א‪ .‬ידוע לנו כי ‪x = 100m‬‬

‫‪x = 100 = v0x t‬‬

‫‪1‬‬
‫‪y = 0 = v0y t − gt2‬‬
‫‪2‬‬
‫חבטת בייסבול )בית(‬ ‫‪2.8‬‬ ‫תנועה בשני מימדים‬ ‫‪2‬‬

‫נציב את הנתונים בשתי המשוואות ונבודד את הזמן מהמשוואה עבור הרכיב האופקי‬

‫‪100‬‬
‫=‪t‬‬
‫‪v0 cos300‬‬

‫ונציב במשוואה של הרכיב האנכי‬

‫‪100 · v0 sin300‬‬ ‫‪1002‬‬


‫=‪0‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪v0 cos300‬‬ ‫‪v02 cos2 300‬‬

‫‪1002‬‬
‫‪100tan300 = 5‬‬
‫‪v02 cos2 300‬‬

‫‪5 · 1002‬‬ ‫‪5 · 1002‬‬ ‫‪1000‬‬


‫= ‪v02‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬
‫=‬ ‫‪1‬‬ ‫=‬ ‫√‬
‫‪100tan30 cos 30‬‬ ‫‪100 · 2 sin600‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬

‫‪m‬‬
‫‪v0 = 34‬‬
‫‪sec‬‬

‫‪m‬‬
‫‪v0x = 34cos30 = 29.4‬‬
‫‪sec‬‬

‫‪m‬‬
‫‪v0y = 34sin30 = 17‬‬
‫‪sec‬‬

‫ב‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫‪vx = v0x = 29.4‬‬
‫‪sec‬‬

‫‪vy = v0y − gt = 17 − 10 · t‬‬

‫נחפש את זמן השהיה של הכדור באויר‬

‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬
‫=‪t‬‬ ‫‪0‬‬
‫=‬ ‫‪= 3.4sec‬‬
‫‪v0 cos30‬‬ ‫‪34cos300‬‬

‫ונציב במשוואה של המהירות ברכיב האנכי‬


‫חבטת בייסבול )בית(‬ ‫‪2.8‬‬ ‫תנועה בשני מימדים‬ ‫‪2‬‬

‫‪m‬‬
‫‪vy = 17 − 10 · 3.4 = −17‬‬
‫‪sec‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪m‬‬
‫=‪v‬‬ ‫= ‪vx2 + vy2‬‬ ‫‪29.42 + (−17)2 = 34‬‬
‫‪sec‬‬

‫‪vy‬‬
‫( ‪θ = tan−1‬‬ ‫‪) = −300‬‬
‫‪vx‬‬
‫כלומר ‪ 300‬מתחת לקו האופק‬
‫ג‪ .‬הנתונים של השאלה הם‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪v0 = 15 sec‬‬
‫‪x = 20m‬‬
‫שיעורי המיקום של האבן כשנחתה על האדמה‪:‬‬

‫‪20‬‬
‫= ‪x = tv0 cosθ = 20m =⇒ t‬‬
‫‪v0 cosθ‬‬

‫‪y = 0 = v0 sinθ · t − 5t2‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪202‬‬
‫· ‪v0 sinθ‬‬ ‫‪=5 2 2‬‬
‫‪v0 cosθ‬‬ ‫‪v0 cos θ‬‬

‫‪sinθ‬‬ ‫‪100‬‬
‫=‬
‫‪cosθ‬‬ ‫‪225cos2 θ‬‬

‫‪100‬‬
‫= ‪sinθ‬‬
‫‪225cosθ‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬
‫= )‪sin(2θ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪8‬‬
‫= ‪sin2θ‬‬
‫‪9‬‬

‫‪θ = −31.360‬‬

‫וגם המשלימה שלה לזוית ישרה ‪θ = −58.60‬מתחת לקו האופק‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫קליע נורה על בנין )בית(‬ ‫‪2.9‬‬ ‫תנועה בשני מימדים‬ ‫‪2‬‬

‫קליע נורה על בנין )בית(‬ ‫‪2.9‬‬


‫‪m‬‬
‫‪.110 sec‬‬ ‫קליע נורה מפני הקרקע בכוון אלכסוני כלפי מעלה‪ ,‬בזוית של ‪ ,400‬במהירות התחלתית של‬
‫א‪ .‬היכן ומתי יפגע באדמה?‬
‫ב‪ .‬נניח שבמרחק של ‪ 850‬מטר מנקודת שיגור הקליע נמצא בנין שגובהו ‪ 55‬מטר ואורכו )בכיוון התנועה של הקליע( הוא‬
‫‪ 60‬מטר‪.‬‬
‫האם יפגע הקליע בבנין?‬

‫פתרון‬
‫א‪θ = 400 .‬‬
‫‪m‬‬
‫‪v0 = 110 sec‬‬
‫את זמן הפגיעה נמצא על ידי שימוש במשוואת המיקום בציר האנכי‬
‫‪y = voy t − 21 gt2‬‬
‫זמן הפגיעה הוא ‪y = 0‬‬
‫‪0 = 110sin400 t − 5t2‬‬
‫‪t(110sin400 − 5t) = 0‬‬
‫‪t = 0, t = 14.14sec‬‬
‫נשתמש בנתון כדי למצוא את הטווח של הזריקה‬
‫‪x = v0x t = v0 cosθ · t = 110cos400 · 14.14 = 1191m‬‬
‫ב‪ .‬נירצה לברר מה יהיה המרחק האנכי של הקליע במרחק אופקי של ‪ 850‬מטר ובמרחק ‪ 910‬מטר‪ .‬אם הגובה האנכי‬
‫יהיה יותר מ ‪ 55‬מטר‪ ,‬נדע שהקליע לא פגע בבנין‬

‫‪x1 = 850 = 110cos400 · t1‬‬

‫‪t1 = 10.08sec‬‬

‫‪y(t1 ) = 110 · sin400 · 10.08 − 5 · 10.082 = 204.7m‬‬

‫‪x2 = 910 = 110cos400 · t2‬‬

‫‪t2 = 10.8sec‬‬

‫‪y(t2 ) = 110 · sin400 · 10.8 − 5 · 10.82 = 180.43m‬‬

‫הבנין נמוך יותר מגובה הקליע בשתי נקודות אלה‪ ,‬ולכן הוא לא יפגע בבנין‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬


‫הקדמה‬
‫‪~ B‬‬
‫‪ A,‬עם הזווית ביניהם ‪α‬‬ ‫נתונים שני וקטורים ~‬

‫~‬
‫‪B‬‬

‫‪α‬‬
‫~‬
‫‪A‬‬
‫מכפלה סקלארית )‪(dot product‬‬

‫‪~·B‬‬
‫‪~ = A‬‬
‫‪~ xB‬‬
‫‪~x + A‬‬
‫‪~yB‬‬
‫‪~y + A‬‬
‫‪~zB‬‬
‫= ‪~z‬‬ ‫‪~ iB‬‬
‫‪~i‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪(40‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪i‬‬

‫)‪(41‬‬ ‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫= ~‬ ‫‪~ · B‬‬
‫‪A‬‬ ‫)‪~ cos (α‬‬

‫תוצאת המכפלה הסקלארית היא סקלאר )מספר(‬


‫מכפלה וקטורית )‪(cross product‬‬

‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬


‫‪~ =A‬‬
‫‪~×B‬‬
‫= ~‬ ‫‪Ay Az‬‬ ‫‪Ax Az‬‬ ‫‪Ax Ay‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪Ax Ay Az‬‬ ‫=‬ ‫‪x̂ −‬‬ ‫‪ŷ +‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪By Bz‬‬ ‫‪Bx Bz‬‬ ‫‪Bx By‬‬
‫‪Bx By Bz‬‬
‫)‪(42‬‬ ‫̂‪= (Ay Bz − Az By ) x̂ − (Ax Bz − Az Bx ) ŷ + (Ax By − Ay Bx ) z‬‬
‫)‪(43‬‬ ‫~‬
‫‪C‬‬ ‫=‬ ‫‪~×B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ = A‬‬
‫‪~ B‬‬
‫)‪~ sin (α‬‬

‫תוצאת המכפלה הוקטורית היא וקטור הניצב למישור הנפרש על ידי שני הוקטורים‪.‬‬

‫~‬
‫‪C‬‬

‫~‬
‫‪B‬‬
‫‪S‬‬
‫‪θ‬‬
‫~‬
‫‪A‬‬
‫גודלו הוא שטח המקבילית ‪ ,S‬וכיוונו ייקבע על ידי כלל ידי ימין‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫הקדמה‬
‫כלל יד ימין )‪(right hand rule‬‬
‫~‬ ‫~‬
‫האגודל מצביע לכיוון הוקטור הראשון‪ ,A ,‬האצבע המורה מצביעה לכיוון הוקטור השני‪ ,B ,‬והאמה נותנת את התוצאה‬
‫של המכפלה‪~ ,‬‬
‫‪C‬‬

‫~‬
‫‪A‬‬

‫~‬
‫‪B‬‬

‫~‬
‫‪C‬‬

‫היטל )‪(projection‬‬
‫הטלת וקטור ‪ ~v‬על הוקטורי ‪ ~u‬מתבצעת באופן הבא‬

‫‪~v · ~u‬‬ ‫‪~v · ~u‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪~u‬‬
‫)‪(44‬‬ ‫= ‪P r~u (~v ) = ~vu = ~v · ~u 2‬‬ ‫= ̂‪û = (~v · û) u‬‬ ‫‪~u‬‬
‫|‪|~u‬‬ ‫|‪|~u‬‬ ‫‪~u · ~u‬‬

‫וקטור יחידה של וקטור כלשהו ~‬


‫‪ V‬יתקבל על ידי חלוקת הוקטור בגודלו‬

‫~‬
‫‪V‬‬ ‫̂‪Vx x̂ + Vy ŷ + Vz z‬‬
‫)‪(45‬‬ ‫= ̂‪v‬‬ ‫‪=q‬‬
‫~‬
‫‪V‬‬ ‫‪Vx2 + Vy2 + Vz2‬‬

‫מערכות יחידות‬

‫‪M KS → M eters Kilograms Seconds‬‬


‫‪cgs → centimeters grams seconds‬‬

‫יש לבחור מערכת יחידות אחת ולעבוד בה! אנו עובדים במערכת ‪ .M KS‬הגדלים לא תמיד יהיו נתונים במערכת זו‪ .‬יש‬
‫להמיר את הגדלים הנתונים לפני תחילת העבודה‪ ,‬אחרת נקבל תוצאות שגויות‪.‬‬
‫סדר פעולות בפתרון שאלות‬
‫‪ (1‬להגדיר מערכת צירים )נקודת מוצא(‪.‬‬
‫‪ (2‬להגדיר זמן אפס )אם יש צורך(‪.‬‬
‫‪ (3‬לבצע את החישובים הנדרשים‪.‬‬
‫‪ (4‬לבודד את הביטוי המבוקש‪.‬‬
‫‪ (5‬הצבת ערכים מספריים עם יחידות!‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫רקע ‪ :‬וקטורים ומשוואת המסלול‬


‫ˆ וקטורי יחידה ̂‪ x̂, ŷ, z‬הם וקטורים חסרי מימדים ויחידות שאורכם יחידה וכיוונם במקביל לצירים‪ .‬בעזרתם ניתן‬
‫לכתוב וקטור ברכיבים מקבילים לצירים ̂‪.~v = ax̂ + bŷ + cz‬‬
‫‪q‬‬
‫‪| A‬ומחושב על ידי ‪~ |= A2x + A2y + A2z‬‬
‫‪.| A‬‬ ‫גודל של וקטור‪ :‬זהו המרחק של ראש הוקטור מזנבו או הגודל שלו‪ .‬מסומן | ~‬
‫‪:B‬‬‫‪ A‬ו ) ‪~ = (Bx , By , Bz‬‬
‫חיבור וחיסור וקטורים‪ :‬את הוקטורים מחברים ומחסרים לפי רכיבים‪ .‬בהינתן ) ‪~ = (Ax , Ay , Az‬‬

‫‪~−B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ = (Ax − Bx , Ay − By , Az − Bz ) ; A‬‬
‫‪~+B‬‬
‫) ‪~ = (Ax + Bx , Ay + By , Az + Bz‬‬

‫מכפלה סקלרית‪ :‬מכפלה סקלרית בין שני וקטורים מוגדרת באופן הבא‪:‬‬

‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ =| A‬‬
‫‪~|·|B‬‬
‫) ‪~ | cos(AB) = Ax Bx + Ay By + Az Bz‬‬

‫= )‪~ | cos(AB‬‬ ‫‪~B‬‬


‫·‪A‬‬ ‫~‬
‫‪ .| B‬או‬ ‫~‬ ‫המכפלה הסקלרית מאפשרת לנו לחשב היטלים של וקטורים במקביל לצירים‪ .‬למשל‬
‫|‪|A‬‬
‫~‬
‫̂‪A·x‬‬
‫= ‪ .cosα‬התוצר של מכפלה סקלרית הינו סקלר‪ .‬וקטורים ניצבים זה לזה אם‬ ‫~‬‫לחשב זויות בין וקטור לצירים‬
‫|‪|A‬‬
‫המכפלה הסקלרית שלהם מתאפסת‪.‬‬
‫מכפלה וקטורית‪ :‬מכפלה וקטורית בין שני וקטורים יוצרת וקטור חדש שכיוונו ניצב למישור הנוצר על ידי שני הוקטורים‬
‫‪ .| Ax‬את המכפלה הוקטורית מחשבים לפי‬ ‫‪~ B‬‬ ‫‪~ |=| A‬‬
‫‪~ |·|B‬‬ ‫)על פי כלל יד ימין( וגודלו ניתן על ידי )‪~ | sin(AB‬‬
‫רכיבים בעזרת דטרמיננטה‪:‬‬
‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪~ B‬‬
‫‪Ax‬‬ ‫̂‪~ = Ax Ay Az = [Ay Bz − Az By ]x̂ + [Az Bx − Ax Bz ]ŷ + [Ax By − Ay Bx ]z‬‬
‫‪Bx By Bz‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שאלה מפורטת על וקטורים‬ ‫‪3.1‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫הקדמה‬
‫מערכת קואורדינטות פולארית וקרטזית‬

‫‪y‬‬

‫)‪r sin (θ‬‬


‫~‬
‫‪A‬‬

‫‪θ‬‬
‫‪x‬‬
‫)‪r cos (θ‬‬

‫הוקטורים בשתי המערכות‬

‫) ‪~ cartesian = (Ax , Ay‬‬


‫‪A‬‬
‫)‪~ polar = (r, θ‬‬
‫‪A‬‬

‫הקשרים בין הרכיבים‬


‫‪q‬‬
‫= ‪r‬‬ ‫‪A2x + A2y‬‬
‫ ‬
‫‪Ay‬‬
‫‪θ = arctan‬‬
‫‪Ax‬‬
‫)‪Ax = r cos (θ‬‬
‫)‪Ay = r sin (θ‬‬

‫אם נתון הוקטור בקואורדינטות קרטזיות‪ ,‬כלומר נתונים ‪ ,Ax , Ay‬המעבר לקואורדינטות פולאריות יהיה‬
‫‪q‬‬ ‫ ‬
‫~‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Ay‬‬
‫= ‪Acartesian→polar‬‬ ‫‪Ax + Ay , arctan‬‬
‫‪Ax‬‬

‫אם נתון הוקטור בקואורדינטות פולאריות‪ ,‬כלומר נתונים ‪ ,r, θ‬המעבר לקואורדינטות קרטזיות יהיה‬
‫))‪~ polar→cartesian = (r cos (θ) , r sin (θ‬‬
‫‪A‬‬

‫שאלה מפורטת על וקטורים‬ ‫‪3.1‬‬


‫מכונית נוסעת ‪ 6‬ק`מ צפונה )וקטור ‪ ,(~a‬אחר כך ‪ 3‬ק`מ מערבה )‪ , (~b‬ואחר כך ‪ 6‬ק`מ בכיוון צפון מזרח) ‪ ( ~c‬כלומר בזוית‬
‫של ‪ 45‬מעלות בין צפון למזרח‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא בדרך גרפית את גודלו וכיוונו של ההעתק השקול ~‪. d‬‬
‫ב‪ .‬מצא את רכיבי ההעתק השקול בשיטת הרכיבים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את גודל וזווית ביחס למזרח של ההעתק השקול מתוך הרכיבים‪.‬‬
‫ד‪ .‬חשב את ווקטור היחידה של הווקטור השקול‬
‫ה‪ .‬חשב את מכפלת הווקטור השקול בשליש‬
‫ו‪ .‬חשב את ווקטור ייצוג של ‪ ~e = ~a + ~b‬בשיטת הרכיבים‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שאלה מפורטת על וקטורים‬ ‫‪3.1‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫ז‪ .‬חשב מכפלה סקלארית ‪d~ · ~e‬‬


‫→‬
‫‪−‬‬ ‫→‬
‫‪−‬‬
‫ח‪ .‬חשב את גודל ההטל של ‪ e‬על ‪. d‬‬
‫ווקטור ~‪ ) d‬וקטור ההטל משמע הגודל של ההטל בכיוון המקורי של הוקטור‬ ‫‬ ‫על‬ ‫~‬
‫‪e‬‬ ‫ט‪.‬חשב את ווקטור ההיטל של ווקטור‬
‫עליו מורידים את ההטל ז“א שימוש בצורה ˆ‪(.P rd~ (~e) = ~e · dˆ d‬‬
‫י‪ .‬חשב את הזווית בין הווקטורים ~‪ d‬ו ‪.~e‬‬
‫יא‪ .‬חשב מכפלה ווקטורית ‪d~ × ~e‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף ב'‪:‬‬
‫רכיבי הוקטורים‬

‫̂‪~a = 6y‬‬
‫̂‪~b = −3x‬‬
‫√‬
‫‪2‬‬
‫· ‪~c = 6‬‬ ‫)̂‪(x̂ + y‬‬
‫‪2‬‬

‫נסכם ונקבל‬

‫√‬
‫‪2‬‬
‫· ‪d = 6y −ˆ 3x̂ + 6‬‬ ‫)̂‪(x̂ + y‬‬
‫‪2‬‬

‫̂‪d~ = (4.24 − 3) x̂ + (4.24 + 6) ŷ = 1.24x̂ + 10.24y‬‬

‫̂‪d~ = 1.24x̂ + 10.24y‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫‪p‬‬
‫= |‪|d‬‬ ‫‪1.252 + 10.252 = 10.31‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪−1‬‬ ‫‪cy‬‬
‫‪θ = tan‬‬ ‫‪= 83°‬‬
‫‪cx‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬

‫~‪d‬‬ ‫̂‪1.24x̂ + 10.24y‬‬


‫= ˆ‪d‬‬ ‫=‬ ‫̂‪= 0.12x̂ + 0.99y‬‬
‫|‪|d‬‬ ‫‪10.31‬‬

‫סעיף ה'‪:‬‬
‫שאלה מפורטת על וקטורים‬ ‫‪3.1‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫‪1 ~ 1‬‬
‫̂‪· d = (1.24x̂ + 10.24ŷ) = 0.41x̂ + 3.41y‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫סעיף ו'‪:‬‬
‫̂‪~e = −3x̂ + 6y‬‬
‫‪p‬‬
‫‪|e| = 32 + 62 = 6.7‬‬
‫ ‬
‫‪−1 3‬‬
‫‪θ = 90° + tan‬‬ ‫‪= 116.56°‬‬
‫‪6‬‬

‫סעיף ז'‪:‬‬
‫מכפלה סקלארית ‪d~ · ~e‬‬

‫‪d~ · ~e = (1.24x̂ + 10.24ŷ) · (−3x̂ + 6ŷ) = − (1.24 · 3) + (10.24 · 6) = 57.72‬‬

‫סעיף ח'‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→ על ‪. d‬‬
‫‪−‬‬
‫גודל ההטל של ‪e‬‬

‫~‪~e · d‬‬ ‫‪57.72‬‬ ‫‪57.72‬‬


‫‪− =q‬‬
‫→‬ ‫=‬ ‫ˆ‪= 5.6 = ~e · d‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪10.31‬‬
‫)‪(1.24) + (10.24‬‬

‫סעיף ט'‪:‬‬
‫חשב את ההיטל של ווקטור ‪ ~e‬על ווקטור ~‪d‬‬

‫→ · ~‪d‬‬
‫‪−‬‬
‫!‬
‫‪e‬‬ ‫‪57.72‬‬
‫→( ˆ‪Pd‬‬
‫‪−‬‬
‫‬ ‫‬
‫= ˆ‪e ) = ~e · dˆ · d‬‬ ‫= ˆ‪· d‬‬ ‫)̂‪· (0.12x̂ + 0.99ŷ) = 5.6 · (0.12x̂ + 0.99y‬‬
‫|‪|d‬‬ ‫‪10.31‬‬

‫→( ˆ‪Pd‬‬
‫‪−‬‬
‫̂‪e ) = 0.67x̂ + 5.54y‬‬

‫סעיף י'‪:‬‬

‫‪d~ · ~e = |d| |e| cosθ‬‬


‫‪d~ · ~e‬‬ ‫‪57.75‬‬
‫= ‪cosθ‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.83‬‬
‫|‪|d| |e‬‬ ‫‪10.32 · 6.7‬‬

‫‪θ = 34°‬‬

‫סעיף יא'‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כח שקול במערכות קורדינטות‬ ‫‪3.2‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬


‫̂‪d~ × ~e = 1.25 10.25 0 = 38.25z‬‬
‫‪−3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬

‫כח שקול במערכות קורדינטות‬ ‫‪3.2‬‬

‫מצא את הכח השקול‪ .‬פעם אחת לפי מערכת צירים רגילה ופעם אחת לפי מערכת צירים שמוזזת כך ששני ווקטורים‬
‫לפחות `יישבו על הצירים`‪ .‬השווה בין הפתרונות‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬

‫̂‪~ = 10 cos 60°x̂ + 10 sin 60°y‬‬


‫‪A‬‬
‫̂‪~ = −20 cos 30°x̂ + 20 sin 30°y‬‬
‫‪B‬‬
‫̂‪~ = −20x‬‬
‫‪C‬‬
‫̂‪~ = (10 cos 60° − 20 cos 30° − 20) x̂ + (10 sin 60° + 20 sin 30°) ŷ = −32.3N x̂ + 18.6N y‬‬
‫‪R‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬

‫̂‪~ = 10y‬‬
‫‪A‬‬
‫̂‪~ = −20°x‬‬
‫‪B‬‬
‫̂‪~ = −20 cos 30°x̂ − 20 sin 30°y‬‬
‫‪C‬‬
‫̂‪~ = (−20 cos 30° − 20) x̂ + (10 − 20 sin 30°) ŷ = 37.32N x̂ + 0 · y‬‬
‫‪R‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫נורמה והיטל‬ ‫‪3.3‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫נורמה והיטל‬ ‫‪3.3‬‬


‫נתונים שלושת הוקטורים‪:‬‬

‫̂‪Ã = 6x̂ + 8y‬‬


‫̂‪B̃ = 8x̂ − 6ŷ + 10z‬‬
‫̂‪C̃ = −8x̂ + 6ŷ + 10z‬‬

‫א‪ .‬חשבו את אורכו של כל וקטור‪.‬‬


‫ב‪ .‬הראו ששלושת הוקטורים מאונכים זה לזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את וקטור ההיטל של הוקטור ̂‪ D = 7x̂ + 4ŷ − 2z‬על הוקטור ‪.B‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪√ :‬‬
‫|‬ ‫‪~ |= 62 + 82 = 10‬‬
‫‪A‬‬
‫√‬ ‫√‬
‫~‬
‫‪|B‬‬ ‫‪|= √82 + 62 + 102 = 10√2‬‬
‫~‬
‫‪|C‬‬ ‫‪|= 82 + 62 + 102 = 10 2‬‬
‫התשובה היא‬
‫√‬ ‫√‬
‫‪~ |= 10 2 , | B‬‬
‫‪|C‬‬ ‫‪~ |= 10 2 ,| A‬‬
‫‪~ |= 10‬‬
‫סעיף ב'‪:‬‬
‫התנאי לניצבות ‪v~1 · v~2 = 0‬‬
‫נבדוק ‪:‬‬
‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ =6·8−6·8=0‬‬
‫‪A‬‬‫‪~·C‬‬ ‫‪~ = −6 · 8 + 8 · 6 = 0‬‬
‫~‬ ‫~‬
‫‪B · C = −8 · 8 − 6 · 6 + 10 · 10 = 0‬‬
‫התשובה היא‬
‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ =A‬‬
‫‪~·C‬‬
‫‪~ =B‬‬
‫‪~ · C ~= 0‬‬
‫סעיף ג'‪:‬‬
‫וקטור ההיטל‪:‬‬

‫‪~ ·B‬‬
‫‪D‬‬ ‫~‬
‫)‪~ B‬‬
‫‪P roj(D,‬‬ ‫= ~‬ ‫̂‪~ · B‬‬
‫‪=D‬‬
‫‪B‬‬‫~‬

‫ממכפלה סקלרית‪:‬‬

‫‪~ ·B‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪~ =| D | · | B | cos α‬‬

‫ואז‬
‫‪~ ·B‬‬
‫‪D‬‬ ‫~‬
‫‪=| D | cos α‬‬
‫|‪|B‬‬

‫‪~ ·B‬‬
‫‪D‬‬ ‫~‬ ‫ˆ‬
‫)‪(7x̂ + 4ŷ − 2ẑ) · (8x̂ − 6ŷ + 10z‬‬ ‫‪56 − 24 − 20‬‬ ‫‪12‬‬
‫=‬ ‫√‬ ‫=‬ ‫√‬ ‫‪= √ = 0.848‬‬
‫‪B‬‬‫~‬ ‫‪10 2‬‬ ‫‪10 2‬‬ ‫‪10 2‬‬
‫נורמה והיטל‬ ‫‪3.3‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫ולכן‪:‬‬

‫)‪~ B‬‬
‫= ~‬ ‫‪12‬‬ ‫̂‪8x̂ − 6ŷ + 10z‬‬
‫‪P roj(D,‬‬ ‫· √‬ ‫√‬
‫‪10 2‬‬ ‫‪10 2‬‬
‫‪3‬‬
‫=‬ ‫)‪(4, −3, 5‬‬
‫‪25‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬
‫‪D‬על ~‬
‫‪B‬הוא‪:‬‬ ‫וקטור ההיטל של ~‬

‫)‪~ B‬‬
‫= ~‬ ‫‪3‬‬
‫‪P roj(D,‬‬ ‫)‪(4, −3, 5‬‬
‫‪25‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫וקטור מקביל למישור‬ ‫‪3.4‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫וקטור מקביל למישור‬ ‫‪3.4‬‬


‫נתונים שני ווקטורים‪:‬‬

‫̂‪Ã = 2x̂ − 3ŷ + 4z‬‬


‫̂‪B̃ = 5x̂ + 2z‬‬

‫א‪ .‬הראו כי |‪|A| = |B‬‬


‫ב‪ .‬ידוע שהוקטור ̃‪ Ã − αB‬מקביל למישור ‪ .xy‬מצאו את ערכה של ‪.α‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את המכפלה הוקטורית בין ̃‪B‬ל ̂‪ .y‬מהי משמעות התוצאה?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נחשב את הגודל של כל וקטור‬
‫‪q‬‬ ‫√‬ ‫√‬
‫=| ~‬
‫‪|A‬‬ ‫‪A2x + A2y + A2z = 22 + 32 + 42 = 29‬‬
‫‪q‬‬ ‫√‬ ‫√‬
‫=| ~‬
‫‪|B‬‬ ‫= ‪Bx2 + By2 + Bz2‬‬ ‫= ‪52 + 2 2‬‬ ‫‪29‬‬

‫התשובה היא‬
‫√‬
‫=| ~‬
‫‪|A‬‬ ‫| ~‬
‫‪29 =| B‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬ ‫→‬
‫‪−‬‬ ‫→‬
‫‪−‬‬ ‫→‬
‫‪−‬‬
‫הוקטור ‪ C = A − α B‬מקביל למישור ‪ .xy‬כלומר ‪C · ẑ = 0‬‬

‫=ˆ· )‪(A − αB‬‬


‫‪Az − αBz = 0‬‬
‫‪4 − 2α = 0‬‬

‫התשובה היא‬
‫‪α=2‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫̂‪B ×ŷ = (5x̂ + 2ẑ)xŷ = 5(x̂Xŷ) + 2(ẑ Xŷ) = 5ẑ − 2x‬‬
‫בעצם המכפלה הוקטורית סובבה את הוקטור ‪ B‬סביב הציר ̂‪−y‬‬
‫התשובה היא‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫̂‪B ×ŷ = 5ẑ − 2x‬‬

‫וקטורים מקבילים למישור‬ ‫‪3.5‬‬


‫‪ B‬ו ̂‪ C̃ = 2x̂ + by‬יהיו מאונכים לוקטור ̂‪~ = 5x̂ + 6y‬‬
‫‪.A‬‬ ‫א‪ .‬מצאו את ‪ a‬ו־‪ b‬כך שהוקטורים ̂‪~ = ax̂ + 3y‬‬
‫‪~ =C‬‬
‫‪.D‬‬ ‫‪~ ×A‬‬ ‫ב‪ .‬מצאו את המכפלה הוקטורית ~‬
‫ג‪ .‬הוכיחו כי ̃‪ B‬ו־̃‪ C‬מקבילים‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫התנאי לניצבות שהמכפלה הסקלרית תתאפס‪.‬‬
‫‪A‬‬‫‪~·C‬‬‫‪~ = (5x̂ + 6ŷ) · (2x̂ + bŷ) = 10 + 6b = 0‬‬
‫‪b = −1.66‬‬
‫‪~ ·C‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪~ = (5x̂ + 6ŷ) · (ax̂ + 3ŷ) = 5a + 18 = 0‬‬
‫‪a = −3.6‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מכפלה סקלרית‬ ‫‪3.6‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫התשובה היא‬
‫‪a = −3.6, b = −1.66‬‬
‫סעיף ב'‬

‫̂‪x̂ ŷ z‬‬ ‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬


‫~‬ ‫~‬ ‫~‬
‫̂‪D = C×A = 2 b 0 = 2 −1.66 0 = 0 · x̂ + 0 · ŷ + (2 · 6 + 5 · 1.66)ẑ = 20.33z‬‬
‫‪5 6 0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬
‫̂‪~ = 20.33z‬‬
‫‪D‬‬
‫סעיף ג'‬
‫התנאי למקבילות שהמכפלה הוקטורית מתאפסת‬

‫̂‪x̂ ŷ z‬‬ ‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬


‫~‬ ‫~‬
‫‪B× C = (ax̂+3ŷ)×(2x̂+bŷ) = a 3 0 = −3.6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0 = 0· x̂+0· ŷ+(2·3−3.6·1.66)ẑ = (6−6)ẑ = 0‬‬
‫‪2 b 0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−1.66 0‬‬

‫הערה‪ :‬שלושת הוקטורים על מישור ‪ xy‬ו ‪A‬מאונך לשני האחרים‪ ,‬אז בהכרח הם מקבילים זה לזה‬
‫התשובה היא‬
‫~‬
‫‪B×C =0‬‬‫~‬

‫מכפלה סקלרית‬ ‫‪3.6‬‬


‫√‬
‫‪ B = x̂ +‬על פי הנוסחה ‪A · B =| A | · | B | cosθ‬‬ ‫הראה כי המכפלה הסקלרית בין הוקטורים ̂‪A = 2x̂ + 2y‬ו ̂‪3y‬‬
‫ועל פי הנוסחה ‪ A · B = Ax Bx + Ay By‬זהות זו לזו‪.‬‬

‫פתרון‬
‫‪150‬‬ ‫מציר ה ̂‪ .y‬כלומר הזית ביניהם היא‬ ‫‪600‬‬ ‫‪A‬נמצא בזוית ‪ 450‬מציר ה ̂‪ x‬והוקטור ~‬
‫‪B‬נמצא בזוית‬ ‫הוקטור ~‬

‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫= ‪~ =| A | · | B | cosθ‬‬ ‫‪22 + 22 · 12 + 3 cos 150 = 5.464‬‬

‫מצד שני‪,‬‬
‫√‬
‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ = Ax Bx + Ay By = 2 + 2 3 = 5.464‬‬

‫התשובה היא‬
‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ = 5.464‬‬
‫‪| A | · | B | cosθ = 5.464‬‬

‫אריתמטיקה בוקטורים )דניאל(‬ ‫‪3.7‬‬


‫נתונים הוקטורים הבאים‬
‫̂‪~ = 3x̂ + 4ŷ + 5z‬‬
‫‪A‬‬
‫̂‪~ = 2x̂ − 4ŷ − 7z‬‬
‫‪B‬‬
‫̂‪~ = x̂ − z‬‬
‫‪C‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אריתמטיקה בוקטורים )דניאל(‬ ‫‪3.7‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫א‪ .‬חשבו את הסכומים בין כל זוג וקטורים‪.‬‬


‫ב‪ .‬חשבו את הסכום של כל הוקטורים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את ההפרשים בין כל זוג וקטורים‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫נחשב במפורש‬

‫)‪(46‬‬ ‫‪~+B‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) + (2x̂ − 4ŷ − 7ẑ) = (3 + 2) x̂ + (4 − 4) ŷ + (5 − 7) ẑ = 5x̂ − 2z‬‬
‫)‪(47‬‬ ‫‪~+C‬‬
‫‪A‬‬ ‫)̂‪~ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) + (x̂ − ẑ) = (3 + 1) x̂ + 4ŷ + (5 − 1) ẑ = 4 (x̂ + ŷ + z‬‬
‫)‪(48‬‬ ‫‪~ +C‬‬
‫‪B‬‬ ‫̂‪~ = (2x̂ − 4ŷ − 7ẑ) + (x̂ − ẑ) = (2 + 1) x̂ − 4ŷ − (7 + 1) ẑ = 3x̂ − 4ŷ − 8z‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪~+B‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = 5x̂ − 2z‬‬
‫‪~+C‬‬
‫‪A‬‬ ‫)̂‪~ = 4 (x̂ + ŷ + z‬‬
‫‪~ +C‬‬
‫‪B‬‬ ‫̂‪~ = 3x̂ − 4ŷ − 8z‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נחשב במפורש‬
‫‪~+B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ +C‬‬
‫)̂‪~ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) + (2x̂ − 4ŷ − 7ẑ) + (x̂ − z‬‬
‫̂‪= (3 + 2 + 1) x̂ + (4 − 4) ŷ + (5 − 7 − 1) z‬‬
‫)‪(49‬‬ ‫̂‪= 6x̂ − 3z‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪~+B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ +C‬‬
‫)̂‪~ = 3 (2x̂ − z‬‬

‫סעיף ג'‬
‫נחשב במפורש‬

‫)‪(50‬‬ ‫‪~−B‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) − (2x̂ − 4ŷ − 7ẑ) = (3 − 2) x̂ + (4 + 4) ŷ + (5 + 7) ẑ = x̂ + 8ŷ + 12z‬‬
‫)‪(51‬‬ ‫‪~−C‬‬
‫‪A‬‬ ‫)̂‪~ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) − (x̂ − ẑ) = (3 − 1) x̂ + 4ŷ + (5 + 1) ẑ = 2 (x̂ + 2ŷ + 3z‬‬
‫)‪(52‬‬ ‫‪~ −C‬‬
‫‪B‬‬ ‫̂‪~ = (2x̂ − 4ŷ − 7ẑ) − (x̂ − ẑ) = (2 − 1) x̂ − 4ŷ + (−7 + 1) ẑ = x̂ − 4ŷ − 6z‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מכפלה סקלרית )דניאל(‬ ‫‪3.8‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫‪~−B‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = x̂ + 8ŷ + 12z‬‬
‫‪~−C‬‬
‫‪A‬‬ ‫)̂‪~ = 2 (x̂ + 2ŷ + 3z‬‬
‫‪~ −C‬‬
‫‪B‬‬ ‫̂‪~ = x̂ − 4ŷ − 6z‬‬

‫מכפלה סקלרית )דניאל(‬ ‫‪3.8‬‬


‫עבור הוקטורים הבאים‬
‫̂‪~ = 3x̂ + 4ŷ + 5z‬‬
‫‪A‬‬
‫̂‪~ = 2x̂ − 4ŷ − 7z‬‬
‫‪B‬‬
‫̂‪~ = x̂ − z‬‬
‫‪C‬‬

‫א‪ .‬חשבו את המכפלות הסקלאריות בין כל זוג וקטורים‪.‬‬


‫ב‪ .‬חשבו את הזוויות בין כל זוג וקטורים‪.‬‬
‫‪ A,‬מצאו את הוקטור בכיוון חוצה הזווית בין שני הוקטורים‪.‬‬ ‫‪~ B‬‬‫ג‪ .‬עבור וקטורים ~‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫נחשב במפורש פעם אחת חישוב מלא שמוכיח את משוואה )‪(40‬‬
‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫)̂‪~ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) · (2x̂ − 4ŷ − 7z‬‬
‫̂‪= 3 · 2 · x̂ · x̂ + 3 · (−4) · x̂ · ŷ + 3 · (−7) · x̂ · z‬‬
‫̂‪+4 · 2 · ŷ · x̂ + 4 · (−4) · ŷ · ŷ + 4 · (−7) · ŷ · z‬‬
‫̂‪+5 · 2 · ẑ · x̂ + 5 · (−4) · ẑ · ŷ + 5 · (−7) · ẑ · z‬‬
‫)‪= 3 · 2 + 4 · (−4) + 5 · (−7‬‬
‫‪= 6 − 16 − 35‬‬
‫)‪(53‬‬ ‫‪= −45‬‬

‫ישירות‬ ‫)‪(40‬‬ ‫את השאר נחשב לפי משוואה‬

‫)‪(54‬‬ ‫‪~·C‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) · (x̂ − ẑ) = 3 · 1 + 4 · 0 + 5 · (−1) = 3 − 5 = −2‬‬
‫)‪(55‬‬ ‫‪~ ·C‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪~ = (2x̂ − 4ŷ − 7ẑ) · (x̂ − ẑ) = 2 · 1 − 4 · 0 − 7 · (−1) = 2 + 7 = 9‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ = −45‬‬
‫‪~·C‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ = −2‬‬
‫‪~ ·C‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪~ = 9‬‬
‫מכפלה סקלרית )דניאל(‬ ‫‪3.8‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫סעיף ב'‬
‫מכיוון שכבר חישבנו את המכפלות הסקלאריות‪ ,‬נשתמש במשוואה )‪ .(41‬על מנת להשתמש בה‪ ,‬נצטרך למצוא את הגדלים‬
‫של שלושת הוקטורים‪:‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪p‬‬ ‫√‬ ‫√‬
‫)‪(56‬‬ ‫‪A‬‬‫= ~‬ ‫‪A2x + A2y + A2z = 32 + 42 + 52 = 9 + 16 + 25 = 50‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫√‬ ‫√‬
‫)‪(57‬‬ ‫‪B‬‬‫= ~‬ ‫‪Bx2 + By2 + Bz2 = 22 + (−4)2 + (−7)2 = 4 + 16 + 49 = 69‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫√‬
‫)‪(58‬‬ ‫~‬
‫= ‪C‬‬ ‫‪Cx + Cy + Cz = 12 + (−1)2 = 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫כעת אנו מוכנים לחישוב הזוויות‬


‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫~‬ ‫‬
‫‪−45‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪−45‬‬
‫‬
‫‪−1 ‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫)‪(59‬‬ ‫‪αA,B‬‬ ‫‪= cos‬‬ ‫‪ = cos‬‬ ‫√ √‬ ‫‪= cos‬‬ ‫√‬ ‫‪≈ 140°‬‬
‫‪~ B‬‬
‫‪A‬‬ ‫~‬ ‫‪50 69‬‬ ‫‪3450‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪~·C‬‬
‫‪A‬‬ ‫~‬ ‫‬
‫‪−2‬‬
‫‬ ‫ ‬
‫‪1‬‬
‫‪−1 ‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫)‪(60‬‬ ‫‪αA,C‬‬ ‫‪= cos‬‬ ‫‪ = cos‬‬ ‫‪√ √ = cos‬‬ ‫‪≈ 101.54‬‬
‫‪~ C‬‬
‫‪A‬‬ ‫~‬ ‫‪50 2‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫~‬ ‫~‬
‫‪−1  B · C ‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪−1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪9‬‬
‫)‪(61‬‬ ‫‪αB,C‬‬ ‫‪= cos‬‬ ‫‪= cos‬‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫‪= cos‬‬ ‫√‬ ‫‪≈ 40‬‬
‫‪~ C‬‬
‫‪B‬‬ ‫~‬ ‫‪69 2‬‬ ‫‪138‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪αA,B ≈ 140°‬‬
‫‪αA,C‬‬ ‫‪≈ 101.54‬‬
‫‪αB,C‬‬ ‫‪≈ 40‬‬

‫סעיף ג'‬
‫הרעיון יהיה לקבל את וקטורי היחידה של שני הוקטורים‪ .‬מכאן יהיו לנו שני וקטורים בגודל זהה‪ ,‬והחיבור ביניהם ייתן‬
‫את כיוון חוצה הזווית‪ .‬ההמחשה הפשוטה ביותר תהיה לחשוב על הוקטורים ̂‪ .x̂, y‬וקטורים אלו מאונכים זה לזה‪ ,‬ואילו‬
‫החיבור ביניהם‪ x̂ + ŷ ,‬יהיה בכיוון ‪ 45°‬ביניהם‪ ,‬כלומר בכיוון חוצה הזווית )שימו לב שזה כבר לא וקטור יחידה(‪ .‬ראשית‬
‫נבצע את החישובים ולאחר קבלת התוצאה נוכל לוודא שאכן קיבלנו את התוצאה הנכונה על ידי מציאת הזווית בין אחד‬
‫הוקטורים לבין הכיוון שחישבנו‪ .‬לפי סעיף ב'‪ ,‬הזווית אמורה להיות ‪ .70°‬ניגש לחישובים ונמצא את וקטורי היחידה‬
‫~‬
‫‪A‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(62‬‬ ‫= ̂‪A‬‬ ‫)̂‪= √ (3x̂ + 4ŷ + 5z‬‬
‫~‬
‫‪A‬‬ ‫‪50‬‬
‫~‬
‫‪B‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(63‬‬ ‫= ̂‪B‬‬ ‫)̂‪= √ (2x̂ − 4ŷ − 7z‬‬
‫~‬
‫‪B‬‬ ‫‪69‬‬

‫נחבר אותם‬
‫)̂‪~ = Â + B̂ = √1 (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) + √1 (2x̂ − 4ŷ − 7z‬‬
‫‪R‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪69‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬
‫√‪= √ +‬‬ ‫√ ‪x̂ + √ −‬‬ ‫√ ‪ŷ + √ −‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪69‬‬
‫)‪(64‬‬ ‫̂‪≈ 0.6650x̂ + 0.0841ŷ − 0.1356z‬‬
‫היטלים של וקטורים‬ ‫‪3.9‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫נבדוק את הזווית של וקטור זה עם וקטור ~‬


‫‪A‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫~‬ ‫~‬
‫‪−1  R · A ‬‬ ‫‪0.6650 · 3 + 0.0841 · 4 − 0.1356 · 5‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪−1‬‬
‫)‪(65‬‬ ‫‪αR,‬‬
‫‪~ A‬‬‫~‬
‫‪= cos‬‬ ‫‪= cos‬‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫‪≈ 70°‬‬
‫‪~ A‬‬
‫‪R‬‬ ‫~‬ ‫‪50 · 0.66502 + 0.08412 + 0.13562‬‬

‫אכן הזוית שציפינו לקבל‪ .‬התשובה היא‬

‫̂‪~ ≈ 0.6650x̂ + 0.0841ŷ − 0.1356z‬‬


‫‪R‬‬

‫היטלים של וקטורים‬ ‫‪3.9‬‬


‫עבור הוקטורים הבאים תוך שימוש במכפלה סקלארית‬
‫̂‪~ = 3x̂ + 4ŷ + 5z‬‬
‫‪A‬‬
‫̂‪~ = 2x̂ − 4ŷ − 7z‬‬
‫‪B‬‬
‫̂‪~ = x̂ − z‬‬
‫‪C‬‬

‫א‪ .‬הטילו )מצאו את גודל ההטל( של כל אחד מהוקטורים על ציר ‪.x‬‬


‫ב‪ .‬מצאו את הזווית של כל אחד מהווקטורים עם ציר ה ‪.x‬‬
‫‪ B‬על וקטור ~‬
‫‪.C‬‬ ‫ג‪ .‬מצאו את וקטור ההטל של וקטור ~‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫הטלת וקטור על ציר מתבצעת על ידי הכפלת הוקטור סקלארית בוקטור היחידה של הציר‪ .‬נחשב‪:‬‬

‫)‪(66‬‬ ‫‪~ · x̂ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) · x̂ = 3‬‬


‫‪Ax = A‬‬
‫)‪(67‬‬ ‫‪~ · x̂ = (2x̂ − 4ŷ − 7ẑ) · x̂ = 2‬‬
‫‪Bx = B‬‬
‫)‪(68‬‬ ‫‪~ · x̂ = (x̂ − ẑ) · x̂ = 1‬‬
‫‪Cx = C‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪Ax = 3‬‬
‫‪Bx = 2‬‬
‫‪Cx = 1‬‬

‫סעיף ב'‬
‫מכפלה וקטורית )דניאל(‬ ‫‪3.10‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫‪~·B‬‬
‫‪ A‬כאשר‪ ,‬כמובן‪:|x̂| = 1 ,‬‬ ‫‪~ = A‬‬
‫‪~ · B‬‬
‫נשתמש במשוואה של מכפלה סקלרית )‪~ cos (α‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫̂‪~ · x‬‬
‫‪A‬‬
‫‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫)‪(69‬‬ ‫‪αA,x = cos−1 ‬‬ ‫‪ = cos‬‬‫‪−1‬‬
‫√‬ ‫‪≈ 64.89°‬‬
‫|̂‪~ |x‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫~‬
‫‪B · x̂ ‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫)‪(70‬‬ ‫‪αB,x = cos−1 ‬‬ ‫√ ‪= cos−1‬‬ ‫‪≈ 76.06‬‬
‫|̂‪~ |x‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪69‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫~‬
‫‪C · x̂ ‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‬
‫)‪(71‬‬ ‫‪αC,x = cos−1 ‬‬ ‫‪= cos‬‬ ‫‪−1‬‬
‫√‬ ‫‪= 45‬‬
‫|̂‪~ |x‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪αA,x ≈ 64.89°‬‬
‫‪αB,x ≈ 76.06‬‬
‫‪αC,x = 45‬‬

‫סעיף ג'‬
‫נציב את הוקטורים הרלונטיים במשוואה ‪ P r~u (~v ) = ~v · ~u |~u~u|2‬ונחשב את ההיטל‬

‫  ‬ ‫‪ C‬‬‫~‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪C‬‬‫~‬ ‫̂‪x̂ − z‬‬ ‫‪9‬‬


‫)‪(72‬‬ ‫‪~ = B‬‬
‫‪P rC~ B‬‬ ‫‪~ ·C‬‬
‫~‬ ‫=‬ ‫‪~ ·C‬‬
‫‪B‬‬ ‫~‬ ‫‪=9‬‬ ‫)̂‪= (x̂ − z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Cx + Cy + Cz‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫~‬
‫‪C‬‬ ‫)‪1 + (−1‬‬

‫‪ C‬מכיוון שוקטור ההיטל חייב להיות מקביל לוקטור ~‬


‫‪ .C‬נשים לב שוקטור ההיטל‬ ‫לא מפתיע שקיבלנו כפולה של הוקטור ~‬
‫למעשה גדול מוקטור ~‬
‫‪ .C‬התשובה היא‪:‬‬

‫‪  9‬‬
‫)̂‪~ = (x̂ − z‬‬
‫‪P rC~ B‬‬
‫‪2‬‬

‫מכפלה וקטורית )דניאל(‬ ‫‪3.10‬‬


‫חשבו את המכפלות הוקטוריות בין כל זוג וקטורים הנתונים‬
‫̂‪~ = 3x̂ + 4ŷ + 5z‬‬
‫‪A‬‬
‫̂‪~ = 2x̂ − 4ŷ − 7z‬‬
‫‪B‬‬
‫̂‪~ = x̂ − z‬‬
‫‪C‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫מערכות קורדינטות‬ ‫‪3.11‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫נחשב במפורש מההגדרה‬


‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬ ‫̂‪x̂ y‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪~×B‬‬
‫‪A‬‬ ‫= ~‬ ‫‪Ax Ay Az = 3 4‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪Bx By Bz‬‬ ‫‪2 −4 −7‬‬
‫̂‪= [4 · (−7) − 5 · (−4)] x̂ − [3 · (−7) − 5 · 2] ŷ + [3 · (−4) − 4 · 2] z‬‬
‫)‪(73‬‬ ‫̂‪= −8x̂ + 31ŷ − 20z‬‬
‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬ ‫̂‪x̂ y‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪~ ×C‬‬
‫‪B‬‬ ‫= ~‬ ‫‪Bx By Bz = 2 −4 −7‬‬
‫‪Cx Cy Cz‬‬ ‫‪1 0 −1‬‬
‫̂‪= [(−4) · (−1) − (−7) · 0] x̂ − [2 · (−1) − (−7) · 1] ŷ + [2 · 0 − (−4) · 1] z‬‬
‫)‪(74‬‬ ‫̂‪= 4x̂ − 5ŷ + 4z‬‬
‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬ ‫̂‪x̂ ŷ z‬‬
‫‪~×C‬‬
‫‪A‬‬ ‫= ~‬ ‫‪Ax Ay Az = 3 4 5‬‬
‫‪Cx Cy Cz‬‬ ‫‪1 0 −1‬‬
‫̂‪= [4 · (−1) − 5 · 0] x̂ − [3 · (−1) − 5 · 1] ŷ + (3 · 0 − 4 · 1) z‬‬
‫)‪(75‬‬ ‫)̂‪= 4 (−x̂ + 2ŷ − z‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪~×B‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = −8x̂ + 31ŷ − 20z‬‬
‫‪~ ×C‬‬
‫‪B‬‬ ‫̂‪~ = 4x̂ − 5ŷ + 4z‬‬
‫‪~×C‬‬
‫‪A‬‬ ‫)̂‪~ = 4 (−x̂ + 2ŷ − z‬‬

‫מערכות קורדינטות‬ ‫‪3.11‬‬


‫‪ A‬בקואורדינטות קרטזיות‪ .‬רשמו אותו בקואורדינטות פולאריות וציירו אותו‪.‬‬ ‫א‪ .‬נתון הוקטור )‪~ = (5, 12‬‬
‫~‬
‫ב‪ .‬נתון הוקטור )‪ B = (5, 12‬בקואורדינטות פולאריות‪ ,‬ברדיאנים‪ .‬רשמו אותו בקואורדינטות קרטזיות ואת הזווית‬
‫במעלות‪.‬‬
‫~‬ ‫~‬ ‫~‬
‫ג‪ .‬נתון הוקטור ‪ C‬בשתי המערכות‪ .Cpolar = (5, b) ,Ccartesian = (5, a) :‬מצאו את ‪.a, b‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫הוקטור נתון בקואורדינטות קרטזיות‪ ,‬לכן‬

‫)‪(76‬‬ ‫‪Ax = 5‬‬


‫)‪(77‬‬ ‫‪Ay = 12‬‬

‫נבצע את המעבר לקואורדינטות פולאריות‬


‫‪q‬‬ ‫‪p‬‬
‫)‪(78‬‬ ‫= ‪r‬‬ ‫‪A2x + A2y = 52 + 122 = 13‬‬
‫ ‬ ‫ ‬
‫‪Ay‬‬ ‫‪12‬‬
‫)‪(79‬‬ ‫‪θ = arctan‬‬ ‫‪= arctan‬‬ ‫‪≈ 67.4°‬‬
‫‪Ax‬‬ ‫‪5‬‬
‫נצייר אותו‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכות קורדינטות‬ ‫‪3.11‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫‪y‬‬

‫~‬
‫‪A‬‬
‫‪12‬‬

‫‪13‬‬
‫=‪r‬‬
‫‪67.4o‬‬
‫‪x‬‬
‫‪5‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪(80‬‬ ‫)‪~ polar = (13, 67.4°‬‬


‫‪A‬‬

‫סעיף ב'‬
‫הוקטור נתון בקואורדינטות פולאריות‪ ,‬לכן‬

‫)‪(81‬‬ ‫‪r = 5‬‬


‫)‪(82‬‬ ‫‪θ = 12rad‬‬

‫נשים לב שנתון שהזווית ברדיאנים‪ .‬נבצע את המעבר לקואורדינטות קרטזיות‬

‫)‪(83‬‬ ‫‪Bx = r cos (θ) = 5 cos (12rad) ≈ 4.22‬‬


‫)‪(84‬‬ ‫‪By = r sin (θ) = 5 sin (12rad) ≈ −2.68‬‬

‫הזווית במעלות היא‬


‫‪180 deg‬‬
‫)‪(85‬‬ ‫· ‪θ = 12rad‬‬ ‫‪≈ 687.55° = −32.45°‬‬
‫‪π rad‬‬
‫נצייר אותו‬
‫‪y‬‬

‫‪4.22‬‬
‫‪687.55o‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪o‬‬
‫‪−32.45‬‬

‫=‪r‬‬
‫‪5‬‬

‫‪−2.68‬‬ ‫~‬
‫‪B‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫ארתמטיקה בוקטורים‬ ‫‪3.12‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪(86‬‬ ‫)‪~ cartesian ≈ (4.22, −2.68‬‬


‫‪B‬‬

‫סעיף ג'‬
‫נרשום את הקשר עבור ‪r‬‬
‫‪q‬‬
‫)‪(87‬‬ ‫= ‪r‬‬ ‫‪A2x + A2y‬‬
‫‪p‬‬
‫)‪(88‬‬ ‫= ‪5‬‬ ‫‪52 + a2‬‬
‫)‪(89‬‬ ‫‪⇒ a = 0‬‬

‫נרשום את הקשר עבור הזווית‬


‫‬ ‫‬
‫‪Ay‬‬ ‫‪a‬‬
‫)‪(90‬‬ ‫‪θ = arctan‬‬ ‫‪= arctan‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪Ax‬‬ ‫‪5‬‬
‫קיבלנו‬

‫)‪(91‬‬ ‫)‪~ cartesian = (5, 0‬‬


‫‪C‬‬
‫)‪(92‬‬ ‫)‪~ polar = (5, 0‬‬
‫‪C‬‬

‫נצייר את הוקטור‬
‫‪y‬‬

‫‪r=5‬‬ ‫~‬
‫‪C‬‬
‫‪x‬‬
‫‪5‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪(93‬‬ ‫‪a=b=0‬‬

‫ארתמטיקה בוקטורים‬ ‫‪3.12‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪ F~1 = −2x̂ + 4y‬ו ̂‪ .F~2 = 6x̂ + y‬מצאו את וקטור הסכום ‪ F~+ = F~1 + F~2‬ואת וקטור ההפרש‬
‫נתונים שני הוקטורים ˆ‬
‫‬ ‫‬
‫‪ F~− = F~1 − F~2‬של שני הוקטורים )גודל וכיוון(‪.‬‬

‫פתרון‬
‫וקטור הסכום הוא‪:‬‬

‫̂‪F~+ = F~1 + F~2 = 4x̂ + 5y‬‬

‫הגודל הוא‪:‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪| F~+ |= Fx2 + Fy2 = 42 + 52 = 6.4‬‬
‫חישוב מרחקים וזויות בקוביה‬ ‫‪3.13‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫הזווית היא‪:‬‬
‫‪Fy‬‬ ‫‪5‬‬
‫= )‪tan (α‬‬ ‫=‬
‫‪Fx‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪⇒ α ≈ 51.34°‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫̂‪F~+ = 4x̂ + 5y‬‬

‫‪F~+‬‬ ‫‪= 6.4‬‬


‫‪α ≈ 51.34°‬‬

‫חישוב מרחקים וזויות בקוביה‬ ‫‪3.13‬‬


‫נתונה קובייה בעלת אורך צלע ‪ ,A = 1‬שפינתה בראשית הצירים ופאותיה הולכות בכיוון החיובי של כל אחד מהצירים‬
‫)‪ (x, y, z‬כמתואר בתרשים‪:‬‬

‫א‪ .‬בטאו את וקטור האלכסון הראשי של הקובייה )היוצא מראשית הצירים ומגיע לפינה הנגדית של הקובייה( ומצאו את‬
‫אורכו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את הזווית בין וקטור האלכסון הראשי לבין כל אחד מהצירים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בטאו את וקטור אלכסון הפאה עבור כל אחת מפאות הקובייה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצאו את הזווית בין האלכסון הראשי של הקובייה לבין אלכסוני הפאה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‪:‬‬
‫וקטור האלכסון הראשי צא מראשית הצירים ומגיע לפינה הנגדית של הקובייה‪ .‬וקטור זה הוא למעשה סכום של הוקטורים‬
‫המרכיבים אותו‪ :‬מהראשית‪ ,‬אם נלך ‪ A‬בכיוון ̂‪ A ,x‬בכיוון ̂‪ y‬ו־‪ A‬בכיוון ̂‪ ,z‬נגיע לפינה הנגדית‪ .‬לכן וקטור האלכסון‬
‫הראשי הוא‪:‬‬
‫)‪~ = Ax̂ + Aŷ + Aẑ = (A, A, A‬‬
‫‪D‬‬

‫אורכו של האלכסון הראשי‪:‬‬


‫‪p‬‬ ‫√‬
‫=| ~‬
‫‪|D‬‬ ‫‪A2 + A2 + A2 = 3A‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חישוב מרחקים וזויות בקוביה‬ ‫‪3.13‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫סעיף ב‪:‬‬
‫נשתמש במכפלה הסקלרית בין האלכסון הראשי לכל אחד מהצירים על־מנת למצוא את הזווית בינו ובין כל אחד מהצירים‪:‬‬
‫‪D̃ · x̂ =| D | · | x̂ | cosθ‬‬

‫̂‪D̃ · x‬‬ ‫)‪(A, A, A) · (1, 0, 0‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪1‬‬


‫= ‪cosθ‬‬ ‫=‬ ‫√‬ ‫√=‬ ‫√=‬
‫| ̂‪| D | · | x‬‬ ‫‪3A · 1‬‬ ‫‪3A‬‬ ‫‪3‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬
‫√ ‪θ = cos−1‬‬ ‫‪= 54.7°‬‬
‫‪3‬‬

‫גם בשני הצירים האחרים נקבל בדיוק אותה תשובה ולכן הזווית בין האלכסון הראשי לבין כל אחד מהצירים היא‪:‬‬

‫‪θ = 54.7°‬‬

‫סעיף ג‪:‬‬
‫נעבוד באותו אופן שעבדנו בסעיף א‪.‬‬
‫עבור הפאה שיושבת על מישור ‪ ,xy‬וגם עבור הפאה העליונה )המקבילה למישור ‪ ,(xy‬וקטור האלכסון הוא‪:‬‬
‫)‪~v1 = Ax̂ + Aŷ = (A, A, 0‬‬

‫עבור הפאה שיושבת על מישור ‪ ,xz‬וגם עבור הפאה הימנית )המקבילה למישור ‪ ,(xz‬וקטור האלכסון הוא‪:‬‬
‫)‪~v2 = Ax̂ + Aẑ = (A, 0, A‬‬

‫עבור הפאה שיושבת על מישור ‪ ,yz‬וגם עבור הפאה הקרובה אלינו )המקבילה למישור ‪ ,(yz‬וקטור האלכסון הוא‪:‬‬
‫)‪~v3 = Aŷ + Aẑ = (0, A, A‬‬

‫סעיף ד‪:‬‬
‫נמצא את הזווית בין האלכסון הראשי לאלכסון הפאה בעזרת המכפלה הסקלרית‪:‬‬
‫‪D̃ · ṽ1 =| D | · | ~v1 | cosθ‬‬

‫‪D̃ · ~v1‬‬ ‫)‪(A, A, A) · (A, A, 0‬‬ ‫‪2A2‬‬ ‫‪2‬‬


‫= ‪cosθ‬‬ ‫=‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√=‬ ‫√=‬
‫| ‪| D | · | ~v1‬‬ ‫‪3A · 2A‬‬ ‫‪6A‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2‬‬
‫√ ‪θ = cos−1‬‬ ‫‪= 35.26°‬‬
‫‪6‬‬

‫גם עבור כל הפאות האחרות נקבל בדיוק אותה תשובה ולכן הזווית בין האלכסון הראשי לבין כל אחד מאלכסוני הפאות‬
‫היא‪:‬‬

‫‪θ = 35.26°‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנאי ניצבות‬ ‫‪3.14‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫תנאי ניצבות‬ ‫‪3.14‬‬


‫הוכיחו שאם אורך וקטור הסכום שווה לאורך וקטור ההפרש של שני וקטורים נתונים‪ ,‬אזי הוקטורים מאונכים זה לזה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫‪~ B‬‬ ‫‪~ |=| A‬‬ ‫‪~−B‬‬ ‫כלומר להוכיח כי אם | ~‬
‫‪ | A + q‬אזי הוקטורים ‪q‬‬
‫ניצבים‪.‬‬
‫)‪~ + B‬‬
‫‪(A‬‬ ‫‪~ · (A‬‬
‫)‪~ + B‬‬
‫‪~ = (A‬‬ ‫)‪~ − B‬‬
‫‪~ · (A‬‬
‫)‪~ − B‬‬‫באופן מפורש‪~ ,‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪A‬‬‫‪~·A‬‬‫‪~+A‬‬ ‫‪~·B‬‬
‫‪~ +B‬‬ ‫‪~ ·A‬‬ ‫‪~+B‬‬ ‫‪~ ·B‬‬
‫‪~ = A‬‬ ‫‪~·A‬‬ ‫‪~−A‬‬ ‫‪~·B‬‬‫‪~ −B‬‬‫‪~ ·A‬‬‫‪~+B‬‬ ‫‪~ ·B‬‬‫נפתח את הסוגריים ~‬
‫‪~·A‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~+A‬‬ ‫‪~·B‬‬ ‫‪~ +B‬‬ ‫‪~ ·A‬‬‫‪~+B‬‬ ‫‪~ ·B‬‬
‫‪~ =A‬‬ ‫‪~·A‬‬‫‪~−A‬‬ ‫‪~·B‬‬ ‫‪~ −B‬‬ ‫‪~ ·A‬‬‫‪~+B‬‬ ‫‪~ ·B‬‬‫נעלה בריבוע ~‬
‫~‬ ‫~‬ ‫~‬ ‫~‬
‫‪A · B + B · A = −A‬‬ ‫‪~·B‬‬ ‫‪~ −B‬‬‫‪~ ·A‬‬‫~‬
‫~‬ ‫~‬ ‫~‬
‫‪2A · B = −2A · B‬‬‫~‬
‫~‬ ‫~‬ ‫~‬
‫‪ A · B‬כלומר‪ ,‬מהגדרת המכפלה הסקלרית ‪A · B =| A | · | B | cos α‬נקבל כי ‪cos α = 0‬‬ ‫נכון רק אם ‪~ = 0‬‬
‫התשובה היא‬
‫‪ α = 900‬הוקטורים ניצבים‬

‫אריתמטיקה בוקטורים )בית(‬ ‫‪3.15‬‬


‫ו ̂‪B = −x̂ + ŷ + 2z‬‬ ‫נתונים הוקטורים ̂‪A = 3x̂ + 3ŷ − 5z‬‬
‫מיצאו את‪:‬‬
‫א‪ .‬אורכו של כל אחד מהוקטורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אורכו של סכומם‪.B+A ,‬‬
‫ג‪ .‬אורכו של הפרשם‪B ,‬־‪.A‬‬
‫ד‪ .‬המכפלה הסקלרית בין ‪ A‬ל ‪.B‬‬
‫ה‪ .‬הזווית בין ‪ A‬ו־ ‪.B‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‬
‫‪p‬‬ ‫√‬
‫= ~‬
‫‪A‬‬ ‫‪32 + 32 + 52 = 43‬‬

‫‪p‬‬ ‫√‬
‫= ~‬
‫‪B‬‬ ‫= ‪12 + 12 + 22‬‬ ‫‪6‬‬

‫סעיף ב‬
‫‪p‬‬ ‫√‬
‫‪~+B‬‬
‫‪A‬‬ ‫= |̂‪~ = |(3 − 1)x̂ + (1 + 3)ŷ + (2 − 5)z‬‬ ‫‪22 + 42 + 32 = 29‬‬

‫סעיף ג‬
‫‪p‬‬ ‫√‬
‫‪~−B‬‬
‫‪A‬‬ ‫= |̂‪~ = |(3 + 1)x̂ + (3 − 1)ŷ + (−2 − 5)z‬‬ ‫‪42 + 22 + 72 = 69‬‬

‫סעיף ד‬

‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ = −3 + 3 − 10 = −10‬‬
‫זויות בוקטור תלת מימדי‬ ‫‪3.16‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫סעיף ה‬

‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ = A‬‬
‫‪~ · B‬‬
‫‪~ cos α = Ax Bx + Ay By‬‬

‫√‬
‫= ‪−10‬‬ ‫‪4 · 6 cos α‬‬

‫‪α = 128.50‬‬

‫√‬ ‫√ היא‬
‫התשובה‬
‫א‪|B| = 6 ,|A| = 43 .‬‬
‫√‬
‫‪A‬‬‫‪~+B‬‬ ‫ב‪~ = 29 .‬‬
‫√‬
‫‪~−B‬‬
‫‪A‬‬ ‫ג‪~ = 69 .‬‬
‫‪A‬‬‫‪~·B‬‬‫ד‪~ = −10 .‬‬
‫ה‪α = 128.50 .‬‬

‫זויות בוקטור תלת מימדי‬ ‫‪3.16‬‬


‫נתון הוקטור ̂‪~ = 2x̂ − 4ŷ + 4z‬‬
‫‪.A‬‬
‫א‪ .‬מצאו את קוסינוסי הזווית של הוקטור ביחס לכל ציר )ז“א )‪ cos (γ‬של ציר ̂‪ cos (β) ,z‬של ציר ̂‪ cos (α) 'y‬של ציר ̂‪.x‬‬
‫ב‪ .‬הראו כי ̂‪ cos (α) x̂ + cos (β) ŷ + cos (γ) z‬הוא וקטור היחידה בכיוון ~‬
‫‪.A‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‪:‬‬
‫קוסינוסי הכיוון של וקטור הינם קוסינוסי הזוויות בין הוקטור לבין הצירים )̂‪ .(x̂, ŷ, z‬נחשב אותם באמצעות המכפלה‬
‫הסקלרית‪:‬‬

‫‪A‬‬‫̂‪~ · x‬‬
‫‪~ · x̂ =| A‬‬
‫‪A‬‬ ‫= )̂‪~ | · | x̂ | cos(A, x̂) → cos(A, x‬‬
‫| ̂‪~ | · | x‬‬
‫‪|A‬‬

‫)‪(2, −4, 4) · (1, 0, 0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪cos(A, x̂) = q‬‬ ‫= =‬
‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪22 + (−4)2 + 42 · 1‬‬
‫וקטור שקול פולרי וקרטזי)בית(‬ ‫‪3.17‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫‪A‬‬‫̂‪~ · y‬‬
‫‪~ · ŷ =| A‬‬
‫‪A‬‬ ‫= )̂‪~ | · | ŷ | cos(A, ŷ) → cos(A, y‬‬
‫| ̂‪~ | · | y‬‬
‫‪|A‬‬

‫)‪(2, −4, 4) · (0, 1, 0‬‬ ‫‪−4‬‬ ‫‪2‬‬


‫‪cos(A, ŷ) = q‬‬ ‫=‬ ‫‪=−‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪22 + (−4)2 + 42 · 1‬‬

‫‪A‬‬‫̂‪~ · z‬‬
‫‪~ · ẑ =| A‬‬
‫‪A‬‬ ‫= )̂‪~ | · | ẑ | cos(A, ẑ) → cos(A, z‬‬
‫| ̂‪~ | · | z‬‬
‫‪|A‬‬

‫)‪(2, −4, 4) · (0, 0, 1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬


‫‪cos(A, ẑ) = q‬‬ ‫= =‬
‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪22 + (−4)2 + 42 · 1‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫= )̂‪cos(A, x‬‬
‫‪3‬‬

‫‪2‬‬
‫‪cos(A, ŷ) = −‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫= )̂‪cos(A, z‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ב‪:‬‬
‫נחשב את שני הגדלים ונראה כי הם שווים‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫̂‪cos(A, x̂)x̂ + cos(A, ŷ)ŷ + cos(A, ẑ)ẑ = x̂ − ŷ + z‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫̂‪~ = 2x̂ − 4ŷ + 4z‬‬


‫‪A‬‬

‫~‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪2x̂ − 4ŷ + 4z‬‬ ‫̂‪2x̂ − 4ŷ + 4z‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ̂‪A‬‬ ‫‪=q‬‬ ‫=‬ ‫̂‪= x̂ − ŷ + z‬‬
‫|~‬
‫‪|A‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫· ‪22 + (−4)2 + 42‬‬

‫וקטור שקול פולרי וקרטזי)בית(‬ ‫‪3.17‬‬


‫עבור התרשים הבא חשבו את הוקטור השקול‪.‬‬
‫א‪ .‬הציגו את הוקטור השקול ברכיביו הקרטזיים )‪ x‬ו ‪( y‬‬
‫ב‪ .‬הציגו את הוקטור השקול ברכיבים קטביים ) ‪ r‬ו ‪(θ‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מכפלה וקטורית )בית(‬ ‫‪3.18‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‬
‫תחילה נחשב את הרכיבים של כל וקטור‬

‫‪Ax = −12 cos 60° = −6‬‬


‫‪Ay = 12 sin 60° = 10.4‬‬
‫‪Bx = 10 cos 30° = 8.6‬‬
‫‪By = −10 sin 30° = −5‬‬

‫נחבר את הוקטורים‬

‫‪Cx = Ax + Bx = 2.6‬‬
‫‪Cy = Ay + By = 5.4‬‬

‫̂‪~ = 2.6x̂ + 5.4y‬‬


‫‪C‬‬

‫סעיף ב‬
‫נחשב את אורך הוקטור וכיוונו על ידי‬
‫‪p‬‬
‫= |‪Ar = |A‬‬ ‫‪2.62 + 5.42 = 6‬‬
‫ ‬
‫‪Ay‬‬
‫‪Aθ = tan−1‬‬ ‫‪= 64.3°‬‬
‫‪Ax‬‬

‫‪Ar = 6, Aθ = 64.3°‬‬

‫מכפלה וקטורית )בית(‬ ‫‪3.18‬‬


‫א‪ .‬נתונים הוקטורים הבאים ̂‪~ = 3x̂ − 3ŷ − 3ẑ , Ã = x̂ − 2y‬‬
‫‪B‬‬
‫מהו הוקטור המתקבל ממכפלה וקטורית ביניהם ̃‪? C̃ = Ã × B‬‬
‫~‬
‫ב‪ .‬נתונה מקבילית הנפרסת על ידי הוקטורים הבאים‪ A = 3x̂ − 3ŷ + ẑ :‬ו ̂‪B̃ = 4x̂ + 9ŷ + 2z‬‬
‫‪(C̃ = Ã × B‬‬‫מהו שטח המקבילית? )שטח המקבילית הוא הגודל של הוקטור ~‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‬
‫פעולות בוקטורים )בית(‬ ‫‪3.19‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫̂‪x̂ y‬‬ ‫̂‪z‬‬


‫̂‪C = AXB = 1 −2 0 = 6x̂ + 3ŷ + 3z‬‬
‫‪3 −3 −3‬‬

‫התשובה היא‬

‫̂‪C = 6x̂ + 3ŷ + 3z‬‬

‫סעיף ב‬

‫̂‪x̂ ŷ z‬‬
‫= |̂‪ˆ + (4 − 6)ŷ + (27 + 12)ẑ = |15x̂ − 2ŷ + 39z‬‬
‫‪|C| = |A×B| = 3 −3 1 = (−6−9)x‬‬
‫‪4 9 2‬‬

‫‪p‬‬ ‫√‬
‫= |‪|C| = |A × B‬‬ ‫= ‪152 + 22 + 392‬‬ ‫‪1750 = 41.83‬‬

‫התשובה היא‬

‫√‬
‫=‪C‬‬ ‫‪1750 = 41.83‬‬

‫פעולות בוקטורים )בית(‬ ‫‪3.19‬‬


‫נתונים הוקטורים ̂‪ Ã = 3x̂ + 3ŷ − 5z‬ו ̂‪B̃ = −x̂ + ŷ + 2z‬‬
‫מיצאו את‪:‬‬
‫א‪ .‬אורכו של כל אחד מהוקטורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אורכו של סכומם‪.B+A ,‬‬
‫ג‪ .‬אורכו של הפרשם‪B ,‬־‪.A‬‬
‫ד‪ .‬המכפלה הסקלרית בין ‪ A‬ל ‪.B‬‬
‫ה‪ .‬הזווית בין ‪ A‬ו־ ‪.B‬‬

‫√‬ ‫√‬ ‫√‬


‫פתרון‬
‫√‬
‫= |‪|B‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪22‬‬ ‫=‬ ‫= ~‬
‫‪6,A‬‬ ‫א‪43 .‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪52‬‬ ‫=‬
‫√‬ ‫√‬
‫‪A‬‬‫‪~+B‬‬‫ב‪~ = |(3 − 1)x̂ + (1 + 3)ŷ + (2 − 5)ẑ| = 22 + 42 + 32 = 29 .‬‬
‫√‬ ‫√‬
‫‪~−B‬‬
‫‪A‬‬ ‫ג‪~ = |(3 + 1)x̂ + (3 − 1)ŷ + (−2 − 5)ẑ| = 42 + 22 + 72 = 69 .‬‬
‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫ד‪~ = −3 + 3 − 10 = −10 .‬‬
‫‪A‬‬‫‪~·B‬‬ ‫‪~ = A‬‬‫‪~ · B‬‬ ‫ה‪~ cos α = Ax Bx + Ay By .‬‬
‫√‬
‫‪−10 = 4 · 6 cos α‬‬
‫‪α = 128.50‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫משולש ישר זוית )בית(‬ ‫‪3.20‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫משולש ישר זוית )בית(‬ ‫‪3.20‬‬


‫נתונים הוקטורים הבאים‪C̃ = 2x̂ − 13ŷ + 7ẑ ,B̃ = 6x̂ − 12ŷ + 4ẑ ,Ã = 4x̂ + ŷ − 3ẑ :‬‬
‫הראו כי שלושת הוקטורים יוצרים משולש ישר זווית‪ ,‬כך ש־ ‪ C‬הוא היתר של המשולש‪) .‬הדרכה‪ :‬מה צריכה להיות הזווית‬
‫ל־‪ ?B‬איזה משוואת חיבור‪/‬חיסור וקטורי צריכה להתקיים בין שלושת הוקטורים על־מנת שיוכלו ליצור משולש ישר‬ ‫בין ̃‪~ A‬‬
‫זווית?(‬

‫פתרון‬
‫‪ A‬ניצב ל ~‬
‫‪) B‬על־מנת שתתקבל זווית ישרה(‪:‬‬ ‫צריך להראות קודם כל כי ~‬

‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ = 4 · 6 − 12 · 1 − 3 · 4 = 0‬‬

‫כמו כן‪ ,‬צריך להראות ששלושת הוקטורים יוצרים משולש‪ ,‬זאת אומרת שאם נשים וקטור אחד על הראש של השני‪ ,‬נקבל‬
‫את הוקטור השלישי‪ .‬יש כמה אופציות לנסות ולבצע חיבור כזה‪ ,‬אך במקרה זה ניתן לראות כי אם נבצע את החיבור‬
‫הוקטורי בין הוקטור ‪ A‬לוקטור ‪ , C‬נקבל את הוקטור ‪. B‬‬

‫‪~+C‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ = (4 + 2) x̂ + (1 − 13) ŷ + (7 − 3) ẑ = 6x̂ − 12ŷ + 4ẑ = B‬‬
‫~‬

‫הראנו כי וקטור אחד מבין השלושה הוא חיבור וקטורי של שני האחרים )כלומר מבחינה גרפית הוקטורים יוצרים משולש(‪,‬‬
‫‪~ A‬‬
‫ו־‪ B‬היא זווית ישרה‪ ,‬ועל כן הראנו שהתקבל שולש ישר זווית‪ ,‬כך ש־ ‪ C‬הוא היתר של‬ ‫וכמו כן הראנו כי הזווית בין ~‬
‫המשולש‪.‬‬

‫אריתמטיקה בוקטורים )בית דניאל(‬ ‫‪3.21‬‬


‫נתונים הוקטורים הבאים‬
‫̂‪~ = x̂ + y‬‬
‫‪A‬‬
‫̂‪~ = −ŷ + z‬‬
‫‪B‬‬
‫̂‪~ = −~x − z‬‬
‫‪C‬‬

‫א‪ .‬חשבו את הסכומים בין כל זוג וקטורים‪.‬‬


‫ב‪ .‬חשבו את הסכום של כל הוקטורים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את ההפרשים בין כל זוג וקטורים‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫נחשב במפורש‬

‫)‪(94‬‬ ‫‪~+B‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = (x̂ + ŷ) + (−ŷ + ẑ) = (1 + 0) x̂ + (1 − 1) ŷ + (0 + 1) ẑ = x̂ + z‬‬
‫)‪(95‬‬ ‫‪~+C‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = (x̂ + ŷ) + (−~x − ẑ) = (1 − 1) x̂ + (1 + 0) ŷ + (0 − 1) ẑ = ŷ − z‬‬
‫)‪(96‬‬ ‫‪~ +C‬‬
‫‪B‬‬ ‫̂‪~ = (−ŷ + ẑ) + (−~x − ẑ) = (0 − 1) x̂ + (−1 + 0) ŷ + (1 − 1) ẑ = −x̂ − y‬‬

‫התשובה היא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מכפלה סקלרית )בית דניאל(‬ ‫‪3.22‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫)‪(97‬‬ ‫‪~+B‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = x̂ + z‬‬
‫)‪(98‬‬ ‫‪~+C‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = ŷ − z‬‬
‫)‪(99‬‬ ‫‪~ +C‬‬
‫‪B‬‬ ‫̂‪~ = −x̂ − y‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נחשב במפורש‬
‫‪~+B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ +C‬‬
‫)̂‪~ = (x̂ + ŷ) + (−ŷ + ẑ) + (−~x − z‬‬
‫̂‪= (1 − 1) x̂ + (1 − 1) ŷ + (1 − 1) z‬‬
‫)‪(100‬‬ ‫‪= ~0‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪(101‬‬ ‫‪~+B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ +C‬‬
‫‪~ = ~0‬‬

‫חשוב לסמן את סימון הוקטור ‪ .~0‬מדובר במשוואה וקטורית ולא אלגברית‪ .‬לא ייתכן שוקטור יהיה שווה לסקלר‪.‬‬

‫סעיף ג'‬
‫נחשב במפורש‬

‫)‪(102‬‬ ‫‪~−B‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = (x̂ + ŷ) − (−ŷ + ẑ) = (1 − 0) x̂ + (1 − (−1)) ŷ + (0 − 1) ẑ = x̂ + 2ŷ − z‬‬
‫)‪(103‬‬ ‫‪~−C‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = (x̂ + ŷ) − (−~x − ẑ) = (1 + 1) x̂ + (1 − 0) ŷ + (0 − (−1)) ẑ = 2x̂ + ŷ + z‬‬
‫)‪(104‬‬ ‫‪~ −C‬‬
‫‪B‬‬ ‫̂‪~ = (−ŷ + ẑ) − (−~x − ẑ) = (0 − (−1)) x̂ + (−1 − 0) ŷ + (1 − (−1)) ẑ = x̂ − ŷ + 2z‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫)‪(105‬‬ ‫‪~−B‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = x̂ + 2ŷ − z‬‬
‫)‪(106‬‬ ‫‪~−C‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = 2x̂ + ŷ + z‬‬
‫)‪(107‬‬ ‫‪~ −C‬‬
‫‪B‬‬ ‫̂‪~ = x̂ − ŷ + 2z‬‬

‫מכפלה סקלרית )בית דניאל(‬ ‫‪3.22‬‬


‫עבור הוקטורים הבאים‬
‫̂‪~ = x̂ + y‬‬
‫‪A‬‬
‫̂‪~ = −ŷ + z‬‬
‫‪B‬‬
‫̂‪~ = −~x − z‬‬
‫‪C‬‬

‫א‪ .‬חשבו את המכפלות הסקלאריות בין כל זוג וקטורים‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫הטלות על וקטורים )דניאל בית(‬ ‫‪3.23‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫ב‪ .‬חשבו את הזוויות בין כל זוג וקטורים‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫נחשב במפורש‬

‫)‪(108‬‬ ‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ = (x̂ + ŷ) · (−ŷ + ẑ) = 1 · 0 + 1 · (−1) + 0 · 1 = −1‬‬
‫)‪(109‬‬ ‫‪~·C‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ = (x̂ + ŷ) · (−~x − ẑ) = 1 · (−1) + 1 · 0 + 0 · (−1) = −1‬‬
‫)‪(110‬‬ ‫‪~ ·C‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪~ = (−ŷ + ẑ) · (−~x − ẑ) = 0 · (−1) + (−1) · 0 + 1 · (−1) = −1‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪(111‬‬ ‫‪~·B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ =A‬‬
‫‪~·C‬‬
‫‪~ =B‬‬
‫‪~ ·C‬‬
‫‪~ = −1‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נמצא את הגדלים של שלושת הוקטורים‪:‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪p‬‬ ‫√‬
‫)‪(112‬‬ ‫~‬
‫‪A‬‬ ‫=‬ ‫‪A2x + A2y + A2z = 12 + 12 = 2‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫√‬
‫)‪(113‬‬ ‫~‬
‫‪B‬‬ ‫=‬ ‫‪Bx2 + By2 + Bz2 = (−1)2 + 12 = 2‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫√‬
‫)‪(114‬‬ ‫~‬
‫‪C‬‬ ‫=‬ ‫‪Cx + Cy + Cz = (−1)2 + (−1)2 = 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נשים לב כי כל המכפלות הסקלריות שוות וכך גם הגדלים של הוקטורים‪ .‬מכאן נסיק שגם הזוויות ביניהם יהיו שוות ונחשב‬
‫רק פעם אחת‪:‬‬
‫ ‬
‫‪1‬‬
‫)‪(115‬‬ ‫‪αA,B = αA,C = αB,C = cos−1 −‬‬
‫‪2‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪(116‬‬ ‫‪αA,B = αA,C = αB,C = 120°‬‬

‫הטלות על וקטורים )דניאל בית(‬ ‫‪3.23‬‬


‫עבור הוקטורים הבאים‪ ,‬תוך שימוש במכפלה סקלארית‬
‫̂‪~ = x̂ + y‬‬
‫‪A‬‬
‫̂‪~ = −ŷ + z‬‬
‫‪B‬‬
‫̂‪~ = −~x − z‬‬
‫‪C‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫הטלות על וקטורים )דניאל בית(‬ ‫‪3.23‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫א‪ .‬מצאו את גודלם של ההיטלים של כל אחד מהוקטורים על ציר ‪.y‬‬


‫ב‪ .‬מצאו את הזווית של כל אחד מהוקטורים עם ציר ה ‪.z‬‬
‫‪ C‬על וקטור ~‬
‫‪.A‬‬ ‫ג‪ .‬הטילו את וקטור ~‬
‫‪ C,‬כפי שהוגדרו בכיתה‪ ,‬לא אלו שבמטלה זו(‪ .‬בצעו את ההטלה ההפוכה‬ ‫‪~B‬‬‫‪) C‬הוקטורים ~‬‫‪ B‬על ~‬ ‫ד‪ .‬בכיתה הטלנו את ~‬
‫~‬
‫תוךשימוש בוקטור היחידה של ‪ :B‬מצאו את וקטור היחידה הזה ובצעו את ההטלה‬ ‫~‬ ‫~‬
‫של וקטורים אלו )‪ C‬על‪ ,(B‬‬
‫הפעם ‬
‫‪(C‬‬‫‪ B‬על ~‬‫‪ B‬לעומת ~‬
‫)‪ C‬על ~‬
‫‪ .P r ~ C‬השוו בין הגדלים של שתי ההטלות השונות ~‬ ‫‪~ = C‬‬ ‫על ידי שימוש בצורה ̂‪~ · b̂ b‬‬
‫‪B‬‬
‫והסבירו את ההבדלים‪ .‬האם ההיטלים הללו יצביעו לאותו הכיוון? הסבירו‪.‬‬
‫ה‪ .‬מתוצאות סעיף ד'‪ ,‬הייתם אמורים לראות שכאשר מטילים וקטור‪ ,‬גודל וקטור ההיטל קטן מגודל הוקטור המקורי‪.‬‬
‫האם כך תמיד המצב? האם ייתכן מצב שבו הם שווים? האם ייתכן מצב שבו וקטור ההיטל גדול מהווקטור המקורי?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫גודלו של היטל של וקטור יתקבל על ידי הכפלת הוקטור סקלארית בוקטור היחידה של הציר‪ .‬נחשב‪:‬‬
‫)‪(117‬‬ ‫‪~ · ŷ = (x̂ + ŷ) · ŷ = 1‬‬
‫‪Ay = A‬‬
‫)‪(118‬‬ ‫‪~ · ŷ = (−ŷ + ẑ) · ŷ = −1‬‬
‫‪By = B‬‬
‫)‪(119‬‬ ‫‪~ · ŷ = (−~x − ẑ) · ŷ = 0‬‬
‫‪Cy = C‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪(120‬‬ ‫‪Ay = 1‬‬


‫)‪(121‬‬ ‫‪By = −1‬‬
‫)‪(122‬‬ ‫‪Cy = 0‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נחשב במפורש‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫̂‪~ · z‬‬
‫‪A‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(123‬‬ ‫‪αA,z = cos−1 ‬‬ ‫‪ = cos−1 √0 = 90°‬‬
‫|̂‪~ |z‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫̂‪~ · z‬‬
‫‪B‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(124‬‬ ‫‪αB,z = cos−1 ‬‬ ‫‪ = cos−1 √1 = 45‬‬
‫|̂‪~ |z‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫̂‪~ · z‬‬
‫‪C‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(125‬‬ ‫‪αC,z = cos−1 ‬‬ ‫‪ = cos−1 − √1 = 135‬‬
‫|̂‪~ |z‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪2‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪(126‬‬ ‫‪αA,z = 90°‬‬


‫)‪(127‬‬ ‫‪αB,z = 45‬‬
‫)‪(128‬‬ ‫‪αC,z = 135‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫הטלות על וקטורים )דניאל בית(‬ ‫‪3.23‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫סעיף ג'‬
‫נחשב כפי שראינו בכיתה‪:‬‬
‫~‬ ‫~‬
‫‪~ A =C‬‬ ‫‪A‬‬ ‫̂‪~x + y‬‬ ‫‪1‬‬
‫ ‬
‫)‪(129‬‬ ‫‪~ =C‬‬
‫‪P rA~ C‬‬ ‫‪~ ·A‬‬ ‫‪~ ·A‬‬
‫~‬ ‫)̂‪= −1 √ 2 = − (x̂ + y‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪2 + A2‬‬ ‫‪2‬‬
‫~‬
‫‪A‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ A‬מכיוון שוקטור ההיטל חייב להיות מקביל לוקטור ~‬


‫‪ .A‬נשים לב שוקטור ההיטל‬ ‫לא מפתיע שקיבלנו כפולה של הוקטור ~‬
‫מכוון בניגוד לוקטור ~‬
‫‪ ,A‬מכיוון שהזווית ביניהם כהה‪ .‬התשובה היא‪:‬‬

‫ ‬
‫~‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(130‬‬ ‫‪P C‬‬ ‫)̂‪= − (x̂ + y‬‬
‫~‬
‫‪A‬‬ ‫‪2‬‬

‫סעיף ד'‬
‫‪~ C‬‬
‫‪ B,‬משיעור התרגיל הם‬ ‫הוקטורים ~‬

‫)‪(131‬‬ ‫̂‪~ = 2x̂ − 4ŷ − 7z‬‬


‫‪B‬‬
‫)‪(132‬‬ ‫̂‪~ = ~x − z‬‬
‫‪C‬‬

‫נמצא את וקטור היחידה של וקטור ~‬


‫‪B‬‬
‫~‬
‫‪B‬‬ ‫̂‪2x̂ − 4ŷ − 7z‬‬ ‫̂‪2x̂ − 4ŷ − 7z‬‬
‫)‪(133‬‬ ‫= ̂‪b‬‬ ‫‪=q‬‬ ‫=‬ ‫√‬
‫~‬
‫‪B‬‬ ‫‪22 + (−4)2 + (−7)2‬‬ ‫‪69‬‬

‫נחשב לפי הקשר המבוקש‬

‫̂‪~ · b̂ b̂ = (~x − ẑ) · 2x̂ −√4ŷ − 7z‬‬ ‫̂‪2x̂ − 4ŷ − 7z‬‬


‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫~‬
‫‪P rB~ C‬‬ ‫=‬ ‫‪C‬‬ ‫√‬
‫‪69‬‬ ‫‪69‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬ ‫)̂‪[1 · 2 + 0 · (−4) + (−1) · (−7)] (2x̂ − 4ŷ − 7z‬‬
‫‪69‬‬
‫‪9‬‬
‫=‬ ‫)̂‪(2x̂ − 4ŷ − 7z‬‬
‫‪69‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪(134‬‬ ‫=‬ ‫)̂‪(2x̂ − 4ŷ − 7z‬‬
‫‪23‬‬

‫‪ B‬על ~‬
‫‪ C‬היה‬ ‫נזכיר שהיטלו של וקטור ~‬
‫‪  9‬‬
‫)‪(135‬‬ ‫)̂‪~ = (x̂ − z‬‬
‫‪P rC~ B‬‬
‫‪2‬‬

‫נשווה את הגדלים של הוקטורים וההיטלים שלהם‬

‫√‬
‫)‪(136‬‬ ‫~‬
‫‪C‬‬ ‫=‬ ‫‪2 ≈ 1.414‬‬
‫√‬
‫)‪(137‬‬ ‫~‬
‫‪B‬‬ ‫=‬ ‫‪69 ≈ 8.307‬‬
‫ ‪s‬‬
‫‪6 2‬‬ ‫‪12 2‬‬ ‫‪21 2‬‬
‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫)‪(138‬‬ ‫~‬
‫‪P rB~ C‬‬ ‫=‬ ‫‪+ −‬‬ ‫‪+ −‬‬ ‫‪≈ 1.08‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪23‬‬
‫ ‬ ‫‪9‬‬
‫‪r‬‬
‫‪9  2‬‬ ‫√‪ 9‬‬ ‫‪9‬‬
‫)‪(139‬‬ ‫~‬
‫‪P rC~ B‬‬ ‫=‬ ‫= )̂‪(x̂ − z‬‬ ‫= ‪1 + (−1)2‬‬ ‫‪2 = √ ≈ 6.36‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מכפלה וקטורית )דניאל בית(‬ ‫‪3.24‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫כפי שהוסבר בכיתה‪ ,‬לא מספיק לבצע את המכפלה הסקלארית בכדי למצוא את ההיטל‪ .‬גודל היטלו של וקטור אחד על‬
‫השני לא בהכרח שווה לגודל היטלו של השני על הראשון )מתי הם כן שווים?(‪ ,‬ואכן‪ ,‬קיבלנו גדלים שונים‪.‬‬
‫~‬
‫הוקטורים לא יצביעו לאותו הכיוון‪ .‬ראינו שהיטל על וקטור מצביע בכיוון הוקטור‪ ,‬כך שההיטל על וקטור ‪ C‬יהיה בכיוון‬
‫̂‪ c‬והיטל על וקטור ~‬
‫‪ B‬יהיה בכיוון ̂‪.b‬‬

‫סעיף ה'‬
‫מכיוון שההטלה מלווה בהכפלה בקוסינוס הזווית‪ ,‬גודל ההיטל יהיה קטן מגודל הווקטור המוטל‪ ,‬כל עוד הזווית ביניהם‬
‫היא לא ‪ 0°‬או ‪ .180°‬נראה זאת על ידי חישוב גודל היטל הוקטור ̂‪~ = Vx x̂ + Vy ŷ + Vz z‬‬
‫‪ V‬על ציר ̂‪:x‬‬
‫ ‬
‫)‪(140‬‬ ‫‪P V‬‬ ‫~‬ ‫‪=V‬‬ ‫‪~ · x̂ = V‬‬ ‫‪~ · |x̂| cos (θ) = V‬‬
‫)‪~ cos (θ‬‬
‫̂‪x‬‬

‫אם ‪ θ = 0°‬אז‬
‫ ‬
‫)‪(141‬‬ ‫~‬
‫‪P V‬‬ ‫~‬
‫‪= V‬‬
‫̂‪x‬‬

‫‪ V‬נמצא על ציר ‪ .x‬אם ‪ θ = 180°‬אז למעשה מדובר ב ~‬


‫‪ ,−V‬שגם כן שוכב על ציר ה ‪ x‬רק‬ ‫מה שאומר שכל הוקטור ~‬
‫מצביע לכיוון השלילי שלו‪ .‬לא ייתכן שוקטור ההיטל יהיה גדול מהוקטור המקורי‪.‬‬

‫מכפלה וקטורית )דניאל בית(‬ ‫‪3.24‬‬


‫עבור הוקטורים הנתונים‬
‫̂‪~ = x̂ + y‬‬
‫‪A‬‬
‫̂‪~ = −ŷ + z‬‬
‫‪B‬‬
‫̂‪~ = −~x − z‬‬
‫‪C‬‬

‫א‪ .‬חשבו את המכפלות הוקטוריות בין כל זוג וקטורים‪.‬‬


‫ב‪ .‬חשבו את שטחי המקביליות הנפרשות בין כל זוג וקטורים בשני אופנים‪:‬‬
‫‪~×B‬‬
‫‪. A‬‬ ‫‪~ = A‬‬
‫‪~ B‬‬
‫ˆ על ידי הקשר )‪~ sin (α‬‬

‫ˆ על ידי מציאת גודלם של וקטורי התוצאה של סעיף א'‪.‬‬


‫וודאו כי התוצאות מתלכדות‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫נחשב את המכפלות המבוקשות‬
‫̂‪x̂ ŷ z‬‬
‫)‪(142‬‬ ‫‪~×B‬‬
‫‪A‬‬ ‫= ~‬ ‫‪1 1 0‬‬ ‫̂‪= x̂ − ŷ − z‬‬
‫‪0 −1 1‬‬
‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫)‪(143‬‬ ‫‪~ ×C‬‬
‫‪B‬‬ ‫= ~‬ ‫‪0 −1 1‬‬ ‫̂‪= x̂ − ŷ − z‬‬
‫‪−1 0 −1‬‬
‫̂‪x̂ ŷ z‬‬
‫)‪(144‬‬ ‫‪~×C‬‬
‫‪A‬‬ ‫= ~‬ ‫‪1 1 0‬‬ ‫̂‪= −x̂ + ŷ + z‬‬
‫‪−1 0 −1‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מכפלה וקטורית )דניאל בית(‬ ‫‪3.24‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪(145‬‬ ‫‪~×B‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = x̂ − ŷ − z‬‬
‫)‪(146‬‬ ‫‪~ ×C‬‬
‫‪B‬‬ ‫̂‪~ = x̂ − ŷ − z‬‬
‫)‪(147‬‬ ‫‪~×C‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = −x̂ + ŷ + z‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מכפלה וקטורית )דניאל בית(‬ ‫‪3.24‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫סעיף ב'‬
‫שטחי המקביליות הם הגדלים של המכפלות הוקטוריות המתקבלות מהקשר הבא‬

‫)‪(148‬‬ ‫‪~×B‬‬
‫‪SAB = A‬‬ ‫‪~ = A‬‬
‫‪~ B‬‬
‫) ‪~ sin (α‬‬
‫‪AB‬‬

‫√‬
‫בסעיף ב' של שאלה ‪ 2‬ראינו כי כל הזוויות שוות והן ‪ ,120°‬וגדלים שווים והם ‪ . 2‬זה אומר ששחי המקביליות יהיו שווית‬
‫גם כן‪ ,‬לכן מספיק לחשב רק אחד‬
‫√‬
‫√ √‬ ‫√ ‪3‬‬
‫)‪(149‬‬ ‫‪SAB = SBC = SAC = 2 2 sin (120) = 2‬‬ ‫‪= 3‬‬
‫‪2‬‬
‫נוודא תוצאה זו על ידי חישוב גודלם של וקטורי התוצאה של המכפלות הוקטוריות מסעיף א'‬
‫‪q‬‬ ‫√‬
‫)‪(150‬‬ ‫‪SAB‬‬ ‫‪= SBC = A × B = |x̂ − ŷ − ẑ| = 12 + (−1)2 + (−1)2 = 3‬‬
‫~‬ ‫~‬
‫‪q‬‬ ‫√‬
‫)‪(151‬‬ ‫‪SAC‬‬ ‫‪= A × C = |−x̂ + ŷ + ẑ| = (−1)2 + 12 + 12 = 3‬‬
‫~‬ ‫~‬

‫והתוצאות אכן מתלכדות‪ .‬התשובה היא‬

‫√‬
‫)‪(152‬‬ ‫= ‪SAB = SBC = SAC‬‬ ‫‪3‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מכפלה וקטורית אנטי קומוטטיבית )דניאל בית(‬ ‫‪3.25‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫מכפלה וקטורית אנטי קומוטטיבית )דניאל בית(‬ ‫‪3.25‬‬


‫א‪ .‬על ידי הגדרת המכפלה הוקטורית‪ ,‬הוכיחו כי המכפלה הוקטורית היא אנטי קומוטטיבית‪ :‬קחו שני וקטורים כללים‬
‫̂‪~ = Ax x̂ + Ay ŷ + Az z‬‬
‫‪A‬‬
‫̂‪~ = Bx x̂ + By ŷ + Bz z‬‬
‫‪B‬‬

‫והראו במפורש כי מתקיים‬


‫‪~×B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ = −B‬‬
‫‪~ ×A‬‬
‫~‬

‫‪~×C‬‬
‫‪ A‬כאשר‪:‬‬ ‫לאחר שהוכחתם את המקרה הכללי הראו שזה אכן מתקיים על המכפלה ~‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪~ = x̂ + ŷ C‬‬
‫‪A‬‬ ‫̂‪~ = −~x − z‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫‪~×B‬‬
‫‪A‬‬ ‫נעבוד מההגדרה ונחשב במפורש את ~‬

‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬


‫‪~×B‬‬
‫‪A‬‬ ‫= ~‬ ‫‪Ax Ay Az‬‬ ‫̂‪= (Ay Bz − Az By ) x̂ − (Ax Bz − Az Bx ) ŷ + (Ax By − Ay Bx ) z‬‬
‫‪Bx By Bz‬‬
‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪~ ×A‬‬
‫‪B‬‬ ‫= ~‬ ‫‪Bx By Bz‬‬ ‫̂‪= (By Az − Bz Ay ) x̂ − (Bx Az − Bz Ax ) ŷ + (Bx Ay − By Ax ) z‬‬
‫‪Ax Ay Az‬‬
‫המכפלות בין המספרים הן כמובן חילופיות‪ ,‬כלומר מתקיים‬

‫)‪(153‬‬ ‫‪Ai B j = B j Ai‬‬


‫‪~ ×A‬‬
‫‪ B‬באופן הבא‬ ‫לכל ‪ .i, j = x, y, z‬לכן נוכל לשכתב את ~‬

‫)‪(154‬‬ ‫‪~ ×A‬‬


‫‪B‬‬ ‫̂‪~ = (Az By − Ay Bz ) x̂ − (Az Bx − Ax Bz ) ŷ + (Ay Bx − Ax By ) z‬‬

‫כעת נכפיל את שני האגפים ב ‪−1‬‬

‫)‪(155‬‬ ‫‪~ ×A‬‬


‫‪−B‬‬ ‫̂‪~ = (Ay Bz − Az By ) x̂ − (Ax Bz − Az Bx ) ŷ + (Ax By − Ay Bx ) z‬‬

‫‪~×B‬‬
‫‪ .A‬המסקנה היא‬ ‫נשים לב שבאגף ימין קיבלנו בדיוק את ~‬

‫)‪(156‬‬ ‫‪~×B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪~ = −B‬‬
‫‪~ ×A‬‬
‫~‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מכפלה וקטורית אנטי קומוטטיבית )דניאל בית(‬ ‫‪3.25‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫סעיף ב'‬
‫‪~ C‬‬
‫‪ .A,‬לפי‪:‬‬ ‫כעת‪ ,‬נבדוק שזה אכן מתקיים עבור זוגות הוקטורים ~‬

‫̂‪x̂ ŷ z‬‬
‫)‪(157‬‬ ‫‪~×C‬‬
‫‪A‬‬ ‫= ~‬ ‫‪1 1 0‬‬ ‫̂‪= −x̂ + ŷ + z‬‬
‫‪−1 0 −1‬‬

‫‪~ ×A‬‬
‫‪C‬‬ ‫כעת נחשב את ~‬

‫̂‪x̂ ŷ z‬‬
‫‪~ ×A‬‬
‫‪C‬‬ ‫= ~‬ ‫‪−1 0 −1‬‬ ‫̂‪= [0 − (−1)] x̂ − [0 − (−1)] ŷ + [(−1) − 0] z‬‬
‫‪1 1 0‬‬
‫)‪(158‬‬ ‫‪~ ×A‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪~ = x̂ − ŷ − ẑ = −A‬‬
‫‪~×C‬‬
‫~‬

‫כנדרש‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכות קורדינאטות )דניאל בית(‬ ‫‪3.26‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫מערכות קורדינאטות )דניאל בית(‬ ‫‪3.26‬‬


‫‪ A‬בקואורדינטות פולאריות ברדיאנים‪ .‬רשמו אותו בקואורדינטות קרטזיות וציירו אותו‪.‬‬‫א‪ .‬נתון הוקטור )‪~ = (π, π‬‬
‫‪ B‬בקואורדינטות קרטזיות ופולאריות‬‫ב‪ .‬נתון הוקטור ~‬

‫)‪~ cartesian = (a, b‬‬


‫‪B‬‬
‫)‪~ polar = (a, b‬‬
‫‪B‬‬

‫מצאו את ‪) a, b‬רמז‪ :‬עלול להתקבל יותר מפתרון יחיד(‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫מה שנתון הוא שאורך הוקטור הוא ‪ π‬והזווית היא ‪) πrad‬או ‪ .(180°‬אם הזווית היא ‪ 180°‬אז נצפה שהוקטור יהיה לאורך‬
‫ציר ‪ ,x‬מכוון לכיוונו השלילי‪ .‬נחשב במפורש‪ :‬המעבר לקואורדינטות קרטזיות יהיה‬

‫)‪(159‬‬ ‫‪Ax = π cos (π) = −π‬‬


‫)‪(160‬‬ ‫‪Ay = π sin (π) = 0‬‬

‫הוקטור בקואורדינטות קרטזיות יהיה‬

‫)‪(161‬‬ ‫)‪~ cartesian = (0, −π‬‬


‫‪A‬‬

‫נצייר אותו‬
‫‪y‬‬

‫~‬
‫‪A‬‬
‫‪x‬‬
‫‪−π‬‬ ‫‪r=π‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪(162‬‬ ‫)‪~ cartesian = (0, −π‬‬


‫‪A‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכות קורדינאטות )דניאל בית(‬ ‫‪3.26‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נרשום את המעברים‬

‫)‪(163‬‬ ‫)‪Bx = r cos (θ‬‬


‫)‪(164‬‬ ‫)‪⇒ a = a cos (b‬‬
‫)‪(165‬‬ ‫)‪By = r sin (θ‬‬
‫)‪(166‬‬ ‫)‪⇒ b = a sin (b‬‬

‫ממשוואה )‪ (164‬נקבל את ‪b‬‬

‫)‪(167‬‬ ‫‪cos (b) = 1‬‬


‫)‪(168‬‬ ‫‪⇒ b = 0‬‬

‫ממשוואה )‪ (166‬נקבל את ‪a‬‬

‫)‪(169‬‬ ‫‪0 = a sin (0) = a · 0‬‬


‫מכיוון שרכיב ‪ x‬של הוקטור הוא גם אורכו‪ ,‬נסיק שהוקטור ~‬
‫‪ B‬יהיה לאורך ציר ‪ ,x‬ואורכו יהיה כל מספר ממשי סופי אי‬
‫שלילי‪ ,‬לכן יהיו אינסוף פתרונות‪ .‬חשוב להבין ש ‪ a‬לא יכול להיות שלילי מכיוון שהוא מייצג את הרדיוס בקואורדינטות‬
‫פולאריות‪ .‬התשובה היא‬

‫)‪(170‬‬ ‫≤‪0‬‬ ‫‪a‬‬ ‫∞<‬


‫)‪(171‬‬ ‫‪b = 0‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מציאת הוקטור השקול‬ ‫‪3.27‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫מציאת הוקטור השקול‬ ‫‪3.27‬‬


‫נתונים שלושת הוקטורים הבאים‪:‬‬

‫א‪.‬חשבו את הוקטור השקול )סכום שלושת הוקטורים( והציגו אותו הן ברכיבים קרטזיים )‪ (x, y‬והן כגודל וכיוון‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו וקטור היחידה המצביע בכיוון של כל אחד משלושת הוקטורים המקוריים‪ ,‬ובכיוון של הוקטור השקול?‬
‫ג‪ .‬מצאו את הזווית בין כל שני וקטורים )בלי הוקטור השקול(‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‪:‬‬
‫על מנת שנוכל לחבר ביניהם‪ ,‬נבטא כל וקטור ראשית ברכיבים קרטזיים‪.‬‬
‫הוקטור הכחול‪:‬‬

‫̂‪~v1 = (20cos30) x̂ + (20sin30) y‬‬

‫הוקטור האדום‪:‬‬

‫̂‪~v2 = − (30cos45) x̂ + (30sin45) y‬‬

‫הוקטור הירוק‪:‬‬

‫̂‪~v3 = − (15cos60) x̂ − (15sin60) y‬‬

‫נחבר רכיבי ‪ x‬ורכיבי ‪ y‬בנפרד ונקבל‪:‬‬

‫̂‪~vT OT = (20cos30 − 30cos45 − 15cos60) x̂ + (20sin30 + 30sin45 − 15sin60) ŷ = −11.4x̂ + 18.22y‬‬

‫כגודל וכיוון‪:‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬
‫=| ‪| ~vT OT‬‬ ‫‪vx2 + vy2 = (−11.4)2 + (18.22)2 = 21.5‬‬

‫| ‪| vy‬‬ ‫‪18.22‬‬
‫= ‪tanθ‬‬ ‫=‬ ‫‪= 1.6 → θ = 58°‬‬
‫| ‪| vx‬‬ ‫‪11.4‬‬

‫שימו לב שמכיוון שרכיב ‪ x‬שלילי ורכיב ‪ y‬חיובי‪ ,‬הזווית נמדדת מציר ה־‪ x‬השלילי כלפי מעלה‪ .‬אם רוצים זווית מציר ה־‪x‬‬
‫החיובי‪ ,‬הזווית היא ‪.122°‬‬
‫התשובה היא‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מציאת הוקטור השקול‬ 3.27 ‫חשבון וקטורים‬ 3

~vT OT = −11.4x̂ + 18.22ŷ

| ~vT OT |= 21.5

θ = 122°

:‫סעיף ב‬

v~1 (20cos30) x̂ + (20sin30) ŷ


v̂1 = = = cos30x̂ + sin30ŷ
| ~v1 | 20

v~2 − (30cos45) x̂ + (30sin45) ŷ


v̂2 = = = −cos45x̂ + sin45ŷ
| ~v2 | 30
v~3 − (15cos60) x̂ + (15sin60) ŷ
v̂3 = = = −cos60x̂ + sin60ŷ
| ~v3 | 15
vT~OT −11.4x̂ + 18.22ŷ
v̂T OT = = = −0.53x̂ + 0.85ŷ = −cos58x̂ + sin58ŷ = cos122x̂ + sin122ŷ
| ~vT OT | 21.5

:‫סעיף ג‬
:‫נעזר במכפלה הסקלרית‬

ṽ1 · ṽ2 =| ~v1 | · | ~v2 | cosθ12

ṽ1 · ṽ2 (20cos30) · (−30cos45) + (20sin30) · (30sin45)


cosθ12 = = = −0.26
| ~v1 | · | ~v2 | 20 · 30

θ12 = cos−1 (−0.26) = 105°


:‫באותו אופן‬

ṽ1 · ṽ3 (20cos30) · (−15cos60) + (20sin30) · (−15sin60)


cosθ13 = = = −0.866
| ~v1 | · | ~v3 | 20 · 15

θ13 = cos−1 (−0.866) = 150°

:‫ובאותו אופן‬

ṽ2 · ṽ3 (−30cos45) · (−15cos60) + (30sin45) · (−15sin60)


cosθ13 = = = −0.26
| ~v2 | · | ~v3 | 30 · 15

θ23 = cos−1 (−0.26) = 105°

:‫התשובה היא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מציאת הוקטור השקול‬ ‫‪3.27‬‬ ‫חשבון וקטורים‬ ‫‪3‬‬

‫‪θ12 = 105°‬‬

‫‪θ13 = 150°‬‬

‫‪θ23 = 105°‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬


‫שיא עולם בהדיפת כדור ברזל ע“י רנדי בארנס ־ חזרה על יסודות‬ ‫‪4.1‬‬
‫שיא העולם בהדיפת כדור ברזל נקבע בשנת ‪ 1990‬על־ידי רנדי בארנס מארצות הברית‪ ,‬אשר הדף את הכדור למרחק של‬
‫]‪ .23.12 [m‬נניח כי הכדור נהדף מידיו בגובה ]‪ 2 [m‬מעל פני הקרקע ובזווית של ‪ ,45°‬וכי ניתן להזניח את התנגדות האויר‪.‬‬
‫א‪ .‬באיזו מהירות נהדף הכדור מידיו של רנדי בארנס?‬
‫ב‪ .‬לאיזה גובה מירבי מעל הקרקע עלה כדור הברזל?‬

‫פתרון‬
‫ˆ נקודת השיגור תהיה הראשית שלנו וזמן השיגור יהיה ‪.t = 0‬‬

‫בכיוון התנועה של הכדור‪.‬‬ ‫‪x‬‬ ‫החיובי יהיה כלפי מעלה וציר ה‬ ‫‪y‬‬ ‫ˆ ציר‬

‫ˆ על פי נתוני השאלה‪ ,‬הכדור פגע בקרקע בקואורדינאטה )‪.(23.12m, −2m‬‬

‫נסמן ב ‪v0‬את גודל המהירות ההתחלתית שבו שוגר הכדור‪.‬‬

‫‪v0x = v0 cosθ‬‬

‫‪v0y = v0 sinθ‬‬

‫סעיף א'‬
‫הרכיב האופקי של מיקום הכדור במהלך התנועה‬

‫‪x = v0x t = v0 cosθ · t‬‬

‫‪x=23.12m‬‬ ‫נציב את זוית הזריקה ‪ θ = 450‬ואת הקואורדינטה של הפגיעה בקרקע‬

‫‪23.12 = v0 cos450 · t‬‬

‫הרכיב האנכי של מיקום הכדור במהלך התנועה‬

‫‪1‬‬
‫‪y = y0 + v0y t − gt2‬‬
‫‪2‬‬

‫נציב את זוית הזריקה‪ ,‬את גובה הזריקה ההתחלתי ואת תאוצת הכובד ונקבל‪:‬‬

‫‪0 = 2 + v0 sin450 · t − 5t2‬‬

‫ונקבל את התוצאה‪:‬‬ ‫‪y‬‬ ‫ונציב אותו במשוואה עבור ציר‬ ‫‪x‬‬ ‫נבודד את הזמן מהמשוואה עבור‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כדור נזרק עם כח גרר‬ ‫‪4.2‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫‪hmi‬‬
‫‪v0 = 14.6‬‬
‫‪sec‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נשתמש בגובה המקסימלי כדי למצוא את פרק הזמן שלוקח לכדור להגיע לשיא‪ .‬זה כמובן הנקודה בה המהירות האנכית‬
‫מתאפסת‬

‫‪vy = v0 sinθ − gt‬‬

‫‪0 = 14.6sin(450 ) − 10t‬‬

‫‪t ≈ 1sec‬‬

‫נשתמש בזמן הזה כדי למצוא את הגובה המירבי‬

‫‪1‬‬
‫‪y = vo sinθ · t − gt2‬‬
‫‪2‬‬

‫]‪y = 14.6sin(450 ) · 1 − 5 · 12 = 5.32 [m‬‬

‫זה הגובה המקסימלי מנקודת הזריקה‪ .‬מפני הקרקע‪ ,‬הגובה הוא ‪:‬‬

‫]‪7.32 [m‬‬

‫כדור נזרק עם כח גרר‬ ‫‪4.2‬‬


‫כדור שמסתו ‪ m‬נזרק במהירות התחלתית ‪ v0‬מראש צוק ונע באוויר‪ .‬האוויר מפעיל על הכדור כוח חיכוך )כוח גרר(‬
‫שכתוצאה ממנו מהירות הכדור נראית כך‪:‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‬ ‫‪b‬‬
‫‬
‫‪v0 − m‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪v0 − m‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪mg‬‬ ‫‪−m‬‬ ‫‪t‬‬
‫√ = )‪vx (t‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪e‬‬ ‫;‬ ‫‪v‬‬ ‫‪y‬‬ ‫)‪(t‬‬ ‫=‬ ‫√‬
‫‪2‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬

‫א‪ .‬מצאו את הזווית בה נזרק הכדור‪.‬‬


‫ב‪ .‬חשבו את הזמן שעובר עד שהכדור מגיע לשיא הגובה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את המרחק האופקי של הכדור מהצוק כתלות בזמן‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצאו את תאוצתו של הגוף כתלות בזמן‪.‬‬
‫ה‪ .‬לאיזו מהירות ולאיזו תאוצה יגיע הגוף לאחר זמן רב מאוד?‬
‫כדור נזרק עם כח גרר‬ ‫‪4.2‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫את כיוון הזריקה של הכדור מוצאים בעזרת כיוון המהירות ההתחלתית הניתנת לכדור )מסלול תנועת גוף הוא תמיד קשור‬
‫לכיוון מהירותו(‪ .‬נציב ‪ t = 0‬במהירות בשני הצירים ונקבל‪:‬‬
‫‪v0‬‬ ‫‪v0‬‬
‫= )‪vx (t = 0‬‬ ‫√‬
‫‪2‬‬
‫= )‪; vy (t = 0‬‬ ‫√‬
‫‪2‬‬

‫על כן זווית הזריקה‪:‬‬


‫‪vy,0‬‬
‫= ‪tanα‬‬ ‫‪= 1 → α = 45°‬‬
‫‪vx,0‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪α = 45°‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫שיא הגובה תמיד מתקבל כאשר המהירות האנכית מתאפסת‪:‬‬
‫‪v0‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪mg  − b t‬‬ ‫‬
‫‪vy (t) = √ e− m t +‬‬ ‫‪e m −1 =0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪b‬‬

‫נבודד את האיברים שבהם יש ‪:t‬‬


‫ ‪mg‬‬
‫‪b‬‬
‫ = ‪e− m t‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‬
‫‪v0‬‬ ‫‪mg‬‬
‫√‬
‫‪2‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪b‬‬

‫ניפתר מהאקספוננט באמצעות ‪:lan‬‬


‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ ‪mg‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪−‬‬ ‫=‪t‬‬ ‫ ‪ln ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪√ + mg‬‬
‫‪v‬‬‫‪0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪b‬‬

‫נבודד את הזמן ונסדר )זכרו ־ הכנסה של מינוס לתוך ה־‪ lan‬הופכת את השבר שבתוכו(‪ .‬התשובה היא‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪m‬‬ ‫‪v b‬‬
‫‪t = ln‬‬ ‫‪√ 0 +1‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪2mg‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬

‫‪t‬‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‬ ‫‪b‬‬
‫‬
‫‪v0 − m‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪b‬‬
‫√‬
‫‪2‬‬
‫‪e‬‬ ‫ ‪mv0‬‬ ‫‪b‬‬
‫‬
‫= )‪x (t) − x (0‬‬ ‫= ‪vx dt‬‬ ‫= ‪√0 e− m t‬‬ ‫‪b‬‬
‫‬ ‫√ =‬ ‫‪1 − e− m t‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−m‬‬ ‫‪2b‬‬
‫‪0‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫בלימה בתאוטה משתנה ־חד מימד‬ ‫‪4.3‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫‬ ‫‬
‫ ‬ ‫‬‫‬
‫‪dvx‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v0 − b t‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪bv0‬‬ ‫‪b‬‬
‫= )‪ax (t‬‬ ‫=‬ ‫‪√0 e− m t‬‬
‫‪= √ e m · −‬‬ ‫‪= − √ e− m t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪2‬‬‫‪2‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪2m‬‬
‫‬ ‫‪  v‬‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬
‫‪dvy‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪v0 − b t mg  − b t‬‬ ‫‪0 −bt‬‬ ‫‪b‬‬ ‫ ‪mg − b t‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪bv0‬‬ ‫‪b‬‬
‫= )‪ay (t‬‬ ‫=‬ ‫‪√ e m +‬‬ ‫‪e m −1‬‬ ‫‪= √ e m · −‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪e m · −‬‬ ‫√‪= −‬‬ ‫‪− g e− m t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪2m‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬


‫‪bv0 − b t‬‬ ‫‪bv0‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪−m‬‬ ‫‪t‬‬
‫= ‪~a‬‬ ‫‪−√ e‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪x̂ −‬‬ ‫√‬ ‫‪+g e‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪2m‬‬ ‫‪2m‬‬

‫סעיף ה'‪:‬‬

‫‪vx (t → ∞) = 0 ; vy (t → ∞) = − mg‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪; ax (t → ∞) = 0 ; ay (t → ∞) = 0‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪~v (t → ∞) = − mg‬‬ ‫‪a(t → ∞) = 0‬‬


‫~ ; ̂‪b y‬‬

‫בלימה בתאוטה משתנה ־חד מימד‬ ‫‪4.3‬‬


‫מכונית מתחילה לבלום בזמן ]‪ t = 0[s‬כאשר מהירותה ההתחלתית ]‪ .v(0) = 100 [m/s‬תאוצת המכונית במהלך הבלימה‬
‫תלויה בזמן לפי הנוסחה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪a(t) = −1 −‬‬
‫‪(t + 1)2‬‬
‫‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את מרחק הבלימה של המכונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהן תאוצתה ומהירותה הממוצעות של המכונית לאורך בלימתה?‬
‫ג‪ .‬מה יקרה למכונית אם תמשיך באותה תאוצה לאחר בלימתה?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫ˆ‬
‫‪1‬‬
‫= )‪v(t‬‬ ‫‪a(t)dt + C = C − t +‬‬
‫)‪(t + 1‬‬
‫נחשב את הקבוע ‪C‬‬

‫‪v(0) = C + 1 = 100‬‬

‫‪hmi‬‬
‫‪C = 99‬‬
‫‪sec‬‬
‫‪1‬‬
‫‪v(t) = 99 − t +‬‬
‫)‪(t + 1‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה בליסטית בהשפעת רוח‬ ‫‪4.4‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫המכונית נעצרת כאשר מהירותה מתאפסת‪:‬‬

‫∼ ‪v(t) = 0 → t‬‬
‫]‪= 99[s‬‬

‫)‪∆x(t) = x(t) − x(t = 0‬‬


‫‪1‬‬
‫‪∆x(t) = 99t − t2 + ln(|t + 1|) + C − C‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫)|‪∆x(= 99) = 99 · 99 − 992 + ln(|99 + 1‬‬
‫‪2‬‬

‫התשובה היא‬

‫]‪∆x(t = 99) = 4, 905.1 [m‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫מהירות ממוצעת נחשב לפי‬
‫‪´T‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪v(t)dt‬‬ ‫)‪∆x(T = 99‬‬ ‫]‪4, 905.1 [m‬‬ ‫‪hmi‬‬
‫= ‪hvi‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 49.5‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫]‪99 [sec‬‬ ‫‪s‬‬

‫תאוצה ממוצעת נחשב לפי‪:‬‬


‫‪´T‬‬
‫‪(0 − 100) m‬‬
‫ ‬
‫‪a(t)dt‬‬ ‫‪∆v‬‬ ‫)‪v(t = 99) − v(t = 0‬‬
‫= ‪hai‬‬ ‫‪0‬‬
‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪s‬‬
‫] ‪= −1.01[m/s2‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪99 − 0‬‬ ‫]‪(99 − 0) [s‬‬

‫התשובה היא‬

‫] ‪hai = −1.01[m/s2‬‬

‫‪hmi‬‬
‫‪hvi = 49.5‬‬
‫‪s‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫ל־] ‪.−1[ sm2‬‬ ‫המכונית תתחיל להאיץ בכיוון ההפוך‪ ,‬בתאוצה ההולכת ושואפת‬

‫תנועה בליסטית בהשפעת רוח‬ ‫‪4.4‬‬


‫גוף שמסתו ‪ m‬נזרק במהירות ‪ v0‬בזווית ‪ α‬מעל האופק‪ ,‬מנקודה הנמצאת בגובה ‪ H‬מהקרקע‪ .‬בזמן תנועתו הרוח מפעילה‬
‫‪1‬‬
‫‪.~awind = − m‬‬ ‫על הגוף תאוצה של ̂‪(F0 + bt) x‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה בליסטית בהשפעת רוח‬ ‫‪4.4‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫‪~v0‬‬
‫‪F~wind‬‬

‫‪α‬‬

‫‪H‬‬

‫א‪ .‬מצאו את תאוצת הגוף כתלות בזמן‪.‬‬


‫ב‪ .‬מצאו את מהירות הגוף כתלות בזמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את מיקום הגוף כתלות בזמן‪.‬‬

‫פתרון‬
‫איור התנועה‬

‫‪~v0‬‬
‫‪F~wind‬‬

‫‪α‬‬

‫‪H‬‬

‫סעיף א'‪:‬‬
‫הכוח שמפעילה הרוח מספק תאוצה בציר ה ‪ x‬שהיא‬
‫‪F0 + bt‬‬
‫)‪(172‬‬ ‫‪~awind = −‬‬ ‫̂‪x‬‬
‫‪m‬‬
‫כלומר כעת יש תאוצה בשני הצירים‪ .‬נרשום את וקטור התאוצה‬
‫‪F0 + bt‬‬
‫)‪(173‬‬ ‫‪~a (t) = ax x̂ + ay ŷ = −‬‬ ‫̂‪x̂ − g y‬‬
‫‪m‬‬
‫התשובה היא‬

‫‬ ‫‬
‫‪F0 + bt‬‬
‫‪~a (t) = −‬‬ ‫̂‪x̂ − (g) y‬‬
‫‪m‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫את וקטור המהירות נקבל על ידי אינטגרציה של וקטור התאוצה‬
‫ˆ‬ ‫ ˆ‬ ‫‬
‫~‬ ‫~‬ ‫‪F0 + bt‬‬
‫‪~v (t) = C + ~a (t) dt = C −‬‬ ‫‪x̂ + g ŷ dt‬‬
‫‪m‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪~−‬‬ ‫‪F0‬‬ ‫‪b 2‬‬
‫)‪(174‬‬ ‫‪= C‬‬ ‫‪t+‬‬ ‫̂‪t x̂ + gty‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2m‬‬
‫פגז נורה על גבעה‬ ‫‪4.5‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫למציאת ~‬
‫‪ ,C‬נטיל את תנאי ההתחלה‪ ,‬שהוא‬

‫)‪(175‬‬ ‫]̂‪~v (t = 0) = |~v0 | [cos (α) x̂ + sin (α) y‬‬

‫נציב‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪~−‬‬ ‫‪F0‬‬ ‫‪b 2‬‬
‫)‪(176‬‬ ‫‪|~v0 | [cos (α) x̂ + sin (α) ŷ] = C‬‬ ‫‪0+‬‬ ‫̂‪0 x̂ + g0y‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2m‬‬
‫)‪(177‬‬ ‫]̂‪~ = |~v0 | [cos (α) x̂ + sin (α) y‬‬
‫‪⇒ C‬‬

‫התשובה היא‬

‫‬ ‫‬ ‫‬


‫‪F0‬‬ ‫‪b 2‬‬
‫‪~v (t) = |~v0 | cos (α) −‬‬ ‫‪t+‬‬ ‫‪t‬‬ ‫̂‪x̂ + [|~v0 | sin (α) − gt] y‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2m‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫את וקטור המיקום נקבל על ידי אינטגרציה של וקטור המהירות‬
‫ˆ‬
‫‪~+‬‬
‫‪~r (t) = C‬‬ ‫‪~v (t) dt‬‬
‫ ˆ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫~‬ ‫‪F0‬‬ ‫‪b 2‬‬
‫‪= C+‬‬ ‫‪|~v0 | cos (α) −‬‬ ‫‪t+‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪x̂ + [|~v0 | sin (α) − gt] ŷ dt‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2m‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫~‬ ‫‪F0 2‬‬ ‫‪b 3‬‬ ‫‪1 2‬‬
‫)‪(178‬‬ ‫‪= C + |~v0 | cos (α) t −‬‬ ‫‪t +‬‬ ‫‪t‬‬ ‫̂‪x̂ + |~v0 | sin (α) t − gt y‬‬
‫‪2m‬‬ ‫‪6m‬‬ ‫‪2‬‬

‫תנאי ההתחלה הוא ̂‪ .~r (t = 0) = H y‬נטיל אותו‬


‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫̂‪~ + |~v0 | cos (α) 0 − F0 02 + b 03 x̂ + |~v0 | sin (α) 0 − 1 g02 y‬‬
‫‪H ŷ = C‬‬
‫‪2m‬‬ ‫‪6m‬‬ ‫‪2‬‬
‫̂‪~ = H y‬‬
‫‪⇒ C‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬


‫‪F0 2‬‬ ‫‪b 3‬‬ ‫‪1 2‬‬
‫‪~r (t) = |~v0 | cos (α) t −‬‬ ‫‪t +‬‬ ‫‪t‬‬ ‫̂‪x̂ + H + |~v0 | sin (α) t − gt y‬‬
‫‪2m‬‬ ‫‪6m‬‬ ‫‪2‬‬

‫פגז נורה על גבעה‬ ‫‪4.5‬‬


‫פגז נורה מתותח העומד למרגלות הר ששיפועו ‪.β‬‬
‫‪gt2‬‬
‫‪.y(t) = v0 tsinα −‬‬ ‫המשוואות המתארות את תנועת הפגז הן‪ x(t) = v0 tcosα :‬ו־‬
‫‪2‬‬
‫א‪ .‬באיזו תאוצה נע הפגז?‬
‫ב‪ .‬באיזו זווית ‪ ,α‬ביחס לאופק‪ ,‬יש לירות את הפגז כדי שפגיעתו בהר תהיה הרחוקה ביותר?‬
‫ג‪ .‬מהו שיא הגובה של הפגז?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫תאוצת הגוף בכיוון ציר ‪ x‬היא ‪) 0‬אפשר לגזור פעמיים את המיקום בכיוון ציר ‪ x‬ולראות זאת(‪.‬‬
‫תאוצת הגוף בכיוון ציר ‪:y‬‬
‫התשובה היא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫פגז נורה על גבעה‬ ‫‪4.5‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫‪dvy‬‬
‫= ‪ay‬‬ ‫‪= −g‬‬
‫‪dt‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נקודה על ההר )במרחק ‪ R‬מנקודת הזריקה( מבוטאת על ידי‪ymount = Rsinβ ,xmount = Rcosβ :‬‬
‫כדי שהגוף יפגע בהר הוא צריך לקיים את המשוואות‪:‬‬

‫‪x(t) = v0 tcosα = Rcosβ‬‬

‫‪gt2‬‬
‫‪y(t) = v0 tsinα −‬‬ ‫‪= Rsinβ‬‬
‫‪2‬‬

‫כדי למצוא את ‪ R‬לא כפונקציה של זמן יש לבודד את הזמן ממשואת הציר האופקי )‪: x (t‬‬

‫‪Rcosβ‬‬
‫=‪t‬‬
‫‪v0 cosα‬‬

‫ואז להציב אותו במשוואה האנכית )‪: y (t‬‬

‫‬ ‫‪2‬‬
‫‪Rcosβ‬‬
‫‬
‫‪Rcosβ‬‬
‫‬ ‫‪g‬‬ ‫‪v0 cosα‬‬
‫‪v0‬‬ ‫‪sinα −‬‬ ‫‪= Rsinβ‬‬
‫‪v0 cosα‬‬ ‫‪2‬‬

‫פותרים ןמבודדים את ‪:R‬‬

‫‪gR2 cos2 β‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪Rcosβ‬‬
‫‪sinα −‬‬ ‫‪= Rsinβ‬‬
‫‪cosα‬‬ ‫‪2v02 cos2 α‬‬

‫‪cosβsinα − sinβcosα‬‬ ‫‪gRcos2 β‬‬


‫=‬
‫‪cosα‬‬
‫‬ ‫‬‫‬ ‫‪2v02 cos2 α‬‬

‫נשתמש בזהות )‪cosβsinα ± sinβcosα = sin (α ± β‬‬


‫ומקבלים‪:‬‬

‫)‪2v02 sin(α − β)cos(α‬‬


‫=‪R‬‬
‫)‪gcos2 (β‬‬

‫כיוון שרוצים למצוא באיזו זווית יתקבל מרחק ‪ R‬מקסימלי נגזור לפי הזווית ‪ α‬ומשווים לאפס על מנת למצוא נקודות קיצון‬
‫ומקבלים‪:‬‬

‫‪dR‬‬ ‫)‪2v02 dsin(α − β)cos(α‬‬


‫=‬ ‫‪=0‬‬
‫‪dα‬‬ ‫‪gcos2 β‬‬ ‫‪dα‬‬
‫פגז נורה מגבעה )דניאל בית(‬ ‫‪4.6‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫‪cos(α − β)cos(α) + sin(α − β)sin(α) = 0‬‬

‫נשתמש בזהות )‪ cosαcosβ ± sinαsinβ = cos (α ± β‬ומקבלים‪:‬‬

‫‪cos(2α − β) = 0‬‬

‫‪π‬‬
‫= ‪2α − β‬‬
‫‪2‬‬

‫‪π β‬‬
‫=‪α‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫שיא הגובה של הפגז מתקבל כאשר מהירותו בכיוון ציר ‪ y‬מתאפסת‪ .‬נבטא את המהירות בכיוון ציר ‪:y‬‬
‫‪dy‬‬ ‫‪v0 sinα‬‬
‫= )‪vy (t‬‬ ‫= ‪= v0 sinα − gt = 0 → t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪g‬‬

‫מציבים במיקום בכיוון ציר ‪ y‬ומקבלים‪:‬‬

‫‪v02 sin2 α‬‬


‫= ‪ymax‬‬
‫‪2g‬‬

‫פגז נורה מגבעה )דניאל בית(‬ ‫‪4.6‬‬


‫פגז נורה מתותח העומד על מישור משופע בזווית ‪ .θ = 30°‬באיזו זווית ‪ ,α‬ביחס למישור‪ ,‬יש לירות את הפגז כדי שמרחק‬
‫הפגיעה במישור המושפע יהיה מקסימאלי? )הניחו שהפגז לא יוצא אל מחוץ למישור המשופע(‬
‫‪~v0‬‬

‫‪α‬‬

‫‪30‬‬

‫פתרון‬
‫נבחר מערכת צירים קרטזית כך שציר ‪ x‬מקביל למישור המשופע וציר ‪ y‬ניצב לו‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫פגז נורה מגבעה )דניאל בית(‬ ‫‪4.6‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫‪y‬‬

‫‪~v0‬‬

‫‪α‬‬
‫‪x‬‬
‫‪30‬‬

‫‪~g‬‬

‫‪30‬‬

‫נרשום את התאוצה במערכת שבחרנו‬


‫‪g‬‬ ‫‬ ‫ √‬
‫)‪(179‬‬ ‫= ̂‪~a = g sin (30) x̂ − g cos (30) y‬‬ ‫̂‪x̂ − 3y‬‬
‫‪2‬‬
‫וקטור המיקום יהיה‬
‫‪1‬‬
‫)‪(180‬‬ ‫‪~r (t) = ~r0 + ~v0 t + ~at2‬‬
‫‪2‬‬
‫נבחר את הראשית בנקודת היריה‪ .‬המהירות ההתחלתית היא‬

‫)‪(181‬‬ ‫]̂‪~v0 = v0 [cos (α) x̂ + sin (α) y‬‬

‫נציב במשוואת המיקום‬


‫ ‪1g‬‬ ‫ √‬
‫‪~r (t) = v0 [cos (α) x̂ + sin (α) ŷ] t +‬‬ ‫‪x̂ − 3ŷ t2‬‬
‫‪22‬‬
‫√‬ ‫!‬
‫‬ ‫‪g 2‬‬ ‫‪3 2‬‬
‫)‪(182‬‬ ‫=‬ ‫‪v0 cos (α) t + t x̂ +‬‬ ‫‪v0 sin (α) t −‬‬ ‫̂‪gt y‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫המרחק שנרצה להביא למקסימום הוא המרחק האופקי בזמן הפגיעה כתלות בזווית ‪ .α‬לטובת העניין‪ ,‬נחלץ את זמן‬
‫התנועה מציר ‪ y‬ונציב אותו בציר ‪ .x‬בסוף התנועה‪ ,‬בזמן ‪ ,tf‬מתקיים‬

‫)‪(183‬‬ ‫‪y (tf ) = 0‬‬

‫נמצא את הזמן הזה מהמשוואה של רכיב ‪y‬‬


‫√‬
‫‪3 2‬‬
‫)‪(184‬‬ ‫‪v0 sin (α) tf −‬‬ ‫‪gt‬‬ ‫‪= 0‬‬
‫‪4 f‬‬
‫)‪4v0 sin (α‬‬
‫)‪(185‬‬ ‫‪⇒ tf‬‬ ‫=‬ ‫√‬
‫‪3g‬‬
‫נציב במשוואה של רכיב ‪x‬‬

‫‪4v0 sin (α) g 4v0 sin (α) 2‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪g 2‬‬
‫)‪x (tf ) = v0 cos (α) tf + tf = v0 cos (α‬‬ ‫√‬ ‫‪+‬‬ ‫√‬
‫‪4‬‬ ‫‪3g‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3g‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪4v0‬‬ ‫‪4v0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4v0 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(186‬‬ ‫‪= √ sin (α) cos (α) +‬‬ ‫√ = )‪sin (α‬‬ ‫)‪sin (2α) + √ sin (α‬‬
‫‪3g‬‬ ‫‪3g‬‬ ‫‪3g 2‬‬ ‫‪3‬‬
‫פגז נורה מגבעה )דניאל בית(‬ ‫‪4.6‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫זהו טווח הירי כתלות בזווית ‪ α‬ואותו נרצה להביא למקסימום‪ .‬נעשה זאת על ידי חיפוש נקודת קיצון‪ :‬גזירה והשוואה‬
‫לאפס‬
‫‪d‬‬
‫)‪(187‬‬ ‫‪[x (tf )] = 0‬‬
‫‪dα‬‬
‫‪4v 2 1‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪d‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(188‬‬ ‫‪√0‬‬ ‫)‪sin (2α) + √ sin2 (α‬‬ ‫‪= 0‬‬
‫‪dα‬‬ ‫‪3g‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(189‬‬ ‫‪cos (2α) + √ sin (α) cos (α) = 0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(190‬‬ ‫‪cos (2α) + √ sin (2α) = 0‬‬
‫‪3‬‬
‫√‬
‫כעת נבצע `טריק` ‪ :1‬נביא את המשוואה למצב שבו נוכל להשתמש בזהות טריגומונטרית‪ .‬נכפיל הכל ב ‪ , 3‬נחלק ב ‪2‬‬
‫ונזהה את פונקציות הסינוס והקוסינוס של ‪30°‬‬
‫√‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(191‬‬ ‫‪cos (2α) + sin (2α) = 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(192‬‬ ‫‪cos (30) cos (2α) + sin (30) sin (2α) = 0‬‬

‫כעת נשתמש בזהות הטריגונומטרית‬

‫)‪(193‬‬ ‫)‪cos (x) cos (y) + sin (x) sin (y) = cos (x − y) = cos (y − x‬‬

‫נציב ונקבל‬

‫)‪(194‬‬ ‫‪cos (2α − 30) = 0‬‬


‫)‪(195‬‬ ‫‪2α − 30° = 45 + 180n‬‬
‫)‪(196‬‬ ‫‪α = 15 + 45 + 180n‬‬

‫הגיאומטריה של הבעיה מאלצת אותנו לבחור ‪ .n = 0‬התשובה היא‬

‫)‪(197‬‬ ‫‪α = 60°‬‬

‫‪1‬אלמלא היינו מציבים מלכתחילה את הזווית ‪ θ = 30°‬ונשארים עם סינוס וקוסינוס של ‪ θ‬היינו מגיעים לתוצאה של הטריק הזה בלעדיו‪ .‬הטריק‬
‫הובא כאן על מנת להראות שיש טריק כזה לפתרון משוואות טריגונומטריות‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫זריקה בליסטית עם רוח )דניאל(‬ ‫‪4.7‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫זריקה בליסטית עם רוח )דניאל(‬ ‫‪4.7‬‬


‫גוף נזרק מהקרקע עם מהירות התחלתית‬

‫̂‪~v0 = 3v0 x̂ + 4v0 ŷ + 5v0 z‬‬

‫בנוסף לכבידה‪ ,‬במישור ‪ xy‬נושבת רוח הגורמת לתאוצה‬


‫‪g‬‬
‫̂‪~aw = − x‬‬
‫‪3‬‬

‫א‪ .‬רשמו את וקטורי התאוצה המיקום והמהירות כתלות בזמן‬


‫ב‪ .‬מצאו את מיקום הגוף בגובה המירבי אליו הוא יגיע‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את טווח התנועה של הגוף‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫דבר ראשון‪ ,‬נבחר מערכת צירים קרטזית תלת מימדית עם הראשית בנקודת הזריקה‪ ,‬כאשר מישור ‪ xy‬אופקי וציר ‪z‬‬
‫אנכי‪ .‬במערכת זו‪ ,‬וקטור התאוצה יכיל שני רכיבים‬
‫‪g‬‬ ‫‪g‬‬
‫)‪(198‬‬ ‫)̂‪~a = ~ag + ~aw = − x̂ − gẑ = − (x̂ + 3z‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫וקטור המהירות יהיה‬
‫‪g‬‬
‫‪~v (t) = ~v0 + ~at = 3v0 x̂ + 4v0 ŷ + 5v0 ẑ − (x̂ + 3ẑ) t‬‬
‫‪3‬‬
‫‬ ‫ ‪g‬‬
‫)‪(199‬‬ ‫=‬ ‫̂‪3v0 − t x̂ + 4v0 ŷ + (5v0 − gt) z‬‬
‫‪3‬‬
‫וקטור המיקום יהיה‬
‫‪1‬‬
‫)‪(200‬‬ ‫‪~r (t) = ~r0 + ~v0 t + ~at2‬‬
‫‪2‬‬
‫עלינו למצוא את ‪ .~r0‬למעשה זהו תנאי התחלה‪ ,‬והוא נתון‪ :‬הגוף מתחיל את תנועתו מהקרקע‪ ,‬ובמערכת הצירים שבחרנו‪,‬‬
‫‪ ~r0‬יהיה‬

‫‪~r0 = ~0‬‬

‫נציב ונקבל‬
‫‪1‬‬ ‫‪1h g‬‬ ‫‪i‬‬
‫)‪(201‬‬ ‫‪~r (t) = ~v0 t + ~at2 = (3v0 x̂ + 4v0 ŷ + 5v0 ẑ) t +‬‬ ‫‪− (x̂ + 3ẑ) t2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 3‬‬
‫‬ ‫‪g 2‬‬ ‫ ‪g‬‬
‫)‪(202‬‬ ‫=‬ ‫̂‪3v0 t − t x̂ + 4v0 tŷ + 5v0 t − t2 z‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬
‫התשובה היא‬

‫‬ ‫ ‪g‬‬ ‫‬ ‫ ‪g‬‬


‫= )‪~r (t‬‬ ‫̂‪3v0 t − t2 x̂ + 4v0 tŷ + 5v0 t − t2 z‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫ ‪g‬‬
‫= )‪~v (t‬‬ ‫̂‪3v0 − t x̂ + 4v0 ŷ + (5v0 − gt) z‬‬
‫‪3‬‬
‫‪g‬‬
‫)̂‪~a (t) = − (x̂ + 3z‬‬
‫‪3‬‬
‫זריקה בליסטית עם רוח )דניאל(‬ ‫‪4.7‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫סעיף ב'‬
‫לקבלת המיקום בשיא הגובה‪ ,‬יש למצוא את הזמן שייקח לגוף להגיע לשיא הגובה‪ .‬לקבלת זמן זה‪ ,‬נעבוד בציר ‪ z‬בלבד‪.‬‬
‫שיא הגובה יתקבל כאשר ההמירות בציר ‪ z‬בלבד מתאפסת‪ .‬נציב את התנאי הזה ונקבל את הזמן שלקח לגוף להגיע לשיא‬
‫הגובה‬

‫)‪(203‬‬ ‫‪vz (tpeak ) = 0‬‬


‫)‪(204‬‬ ‫‪5v0 − gtpeak = 0‬‬
‫‪5v0‬‬
‫)‪(205‬‬ ‫= ‪⇒ tpeak‬‬
‫‪g‬‬
‫נציב את הזמן הזה במשוואה )‪(201‬‬
‫‬ ‫‪g‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪g‬‬ ‫‬
‫= ) ‪~r (tpeak‬‬ ‫̂‪3v0 tpeak − t2peak x̂ + 4v0 tpeak ŷ + 5v0 tpeak − t2peak z‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬
‫! ‪2‬‬ ‫! ‬
‫‪5v0 g 5v0 2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪5v0 g 5v0‬‬ ‫‪5v0‬‬
‫=‬ ‫‪3v0‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪x̂ + 4v0‬‬ ‫‪ŷ + 5v0‬‬ ‫‪−‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪v02 25 v02‬‬ ‫‪v02‬‬ ‫‪v02 25 v02‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫=‬ ‫‪15 −‬‬ ‫‪x̂ + 20 ŷ + 25 −‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪6 g‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪2 g‬‬
‫‪65 v02‬‬ ‫‪v2‬‬ ‫‪v2‬‬
‫=‬ ‫̂‪x̂ + 20 0 ŷ + 12.5 0 z‬‬
‫‪6 g‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪5 v0‬‬‫‪2‬‬
‫)‪(206‬‬ ‫=‬ ‫)̂‪(13x̂ + 24ŷ + 15z‬‬
‫‪6 g‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪5 v02‬‬
‫= ) ‪~r (tpeak‬‬ ‫)̂‪(13x̂ + 24ŷ + 15z‬‬
‫‪6 g‬‬

‫סעיף ג'‬
‫הזמן שארכה כל התנועה הוא ‪ .2tpeak‬הטווח הוא המרחק בין הנקודה )‪ ~r (t = 0‬לבין הנקודה ) ‪ .~r (t = 2tpeak‬במערכת‬
‫הקואורדינטות שבחרנו‪ .~r (t = 0) = ~0 ,‬לכן הטווח יהיה‬
‫‪q‬‬
‫)‪(207‬‬ ‫‪R = |~r (t = 2tpeak )| = [x (2tpeak )]2 + [y (2tpeak )]2 + [z (2tpeak )]2‬‬

‫מכיוון שהגוף חוזר לגובה ממנו התחיל‪ ,‬חייב להתקיים‬

‫)‪(208‬‬ ‫‪z (2tpeak ) = 0‬‬


‫זריקה בליסטית עם רוח )דניאל(‬ ‫‪4.7‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫)נא להשתכנע בכך!(‪ .‬הטווח יהיה‬


‫‪q‬‬
‫= ‪R‬‬ ‫‪[x (2tpeak )]2 + [y (2tpeak )]2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬ ‫‪3v0 tpeak − t2peak + (4v0 tpeak )2‬‬
‫‪6‬‬
‫"‪v‬‬
‫ ‪2 #2‬‬
‫‪v0 2‬‬
‫‪u‬‬ ‫‬ ‫‬
‫‪u‬‬
‫‪t 3v · 10 −‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪0‬‬
‫=‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪+ 4v0 · 10‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪s‬‬
‫ ‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪v02 100 v02‬‬ ‫‪v02‬‬
‫‬
‫=‬ ‫‪30 −‬‬ ‫‪+ 40‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪6 g‬‬ ‫‪g‬‬
‫ ‪s‬‬
‫‪v02‬‬ ‫‪40 2‬‬
‫=‬ ‫‪+ (40)2‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪r‬‬
‫‪v02 1‬‬
‫=‬ ‫‪40‬‬ ‫‪+1‬‬
‫‪g 9‬‬
‫‪r‬‬
‫‪v 2 10‬‬
‫=‬ ‫‪40 0‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪40 √ v02‬‬
‫)‪(209‬‬ ‫=‬ ‫‪10‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪g‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪40 √ v02‬‬
‫=‪R‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪g‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫זריקה בליסטית עם רוח‬ ‫‪4.8‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫זריקה בליסטית עם רוח‬ ‫‪4.8‬‬


‫גוף נזרק מהקרקע עם מהירות התחלתית‬

‫)̂‪~v0 = v0 (x̂ + z‬‬

‫בנוסף לכבידה‪ ,‬במישור ‪ xy‬נושבת רוח הגורמת לתאוצה‬


‫‪g‬‬ ‫‪g‬‬
‫̂‪~aw = − x̂ + y‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫א‪ .‬רשמו את וקטורי התאוצה המיקום והמהירות כתלות בזמן‬


‫ב‪ .‬מצאו את מיקומו ומהירותו של הגוף בגובה המירבי אליו הוא יגיע‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את טווח התנועה של הגוף‪.‬‬
‫ד‪ .‬קבלו רכיב התאוצה המשיקי של התאוצה כתלות בזמן על ידי הטלת התאוצה על המהירות‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫דבר ראשון‪ ,‬נבחר מערכת צירים קרטזית תלת מימדית עם הראשית בנקודת הזריקה‪ ,‬כאשר מישור ‪ xy‬אופקי וציר ‪z‬‬
‫אנכי‪ .‬במערכת זו‪ ,‬וקטור התאוצה יכיל שני רכיבים‬
‫‪g‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪g‬‬
‫)‪(210‬‬ ‫)̂‪~a = ~ag + ~aw = − x̂ + ŷ − gẑ = (−2x̂ + 3ŷ − 6z‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬
‫וקטור המהירות יהיה‬
‫‪g‬‬
‫‪~v (t) = ~v0 + ~at = v0 (x̂ + ẑ) + (−2x̂ + 3ŷ − 6ẑ) t‬‬
‫‪6‬‬
‫‬ ‫ ‪g‬‬ ‫‪g‬‬
‫)‪(211‬‬ ‫=‬ ‫̂‪v0 − t x̂ + tŷ + (v0 − gt) z‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫וקטור המיקום יהיה‬
‫‪1‬‬
‫)‪(212‬‬ ‫‪~r (t) = ~r0 + ~v0 t + ~at2‬‬
‫‪2‬‬
‫עלינו למצוא את ‪ .~r0‬למעשה זהו תנאי התחלה‪ ,‬והוא נתון‪ :‬הגוף מתחיל את תנועתו מהקרקע‪ ,‬ובמערכת הצירים שבחרנו‪,‬‬
‫‪ ~r0‬יהיה‬

‫‪~r0 = ~0‬‬

‫נציב ונקבל‬
‫‪1‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪~r (t) = ~v0 t + ~at2 = v0 (x̂ + ẑ) t +‬‬ ‫‪(−2x̂ + 3ŷ − 6ẑ) t2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪12‬‬
‫‬ ‫ ‪g‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‬ ‫ ‪g‬‬
‫)‪(213‬‬ ‫=‬ ‫̂‪v0 t − t2 x̂ + t2 ŷ + v0 t − t2 z‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫התשובה היא‬

‫‬ ‫ ‪g‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‬ ‫ ‪g‬‬


‫)‪(214‬‬ ‫= )‪~r (t‬‬ ‫̂‪v0 t − t2 x̂ + t2 ŷ + v0 t − t2 z‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫ ‪g‬‬ ‫‪g‬‬
‫)‪(215‬‬ ‫= )‪~v (t‬‬ ‫̂‪v0 − t x̂ + tŷ + (v0 − gt) z‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪g‬‬
‫)‪(216‬‬ ‫= )‪~a (t‬‬ ‫)̂‪(−2x̂ + 3ŷ − 6z‬‬
‫‪6‬‬
‫זריקה בליסטית עם רוח‬ ‫‪4.8‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫סעיף ב'‬
‫לקבלת המיקום בשיא הגובה‪ ,‬יש למצוא את הזמן שייקח לגוף להגיע לשיא הגובה‪ .‬לקבלת זמן זה‪ ,‬נעבוד בציר ‪ z‬בלבד‪.‬‬
‫שיא הגובה יתקבל כאשר המהירות בציר ‪ z‬בלבד מתאפסת‪ .‬נציב את התנאי הזה ונקבל את הזמן שלקח לגוף להגיע לשיא‬
‫הגובה‬

‫)‪(217‬‬ ‫‪vz (tpeak ) = 0‬‬


‫)‪(218‬‬ ‫‪v0 − gtpeak = 0‬‬
‫‪v0‬‬
‫)‪(219‬‬ ‫= ‪⇒ tpeak‬‬
‫‪g‬‬
‫לקבלת המיקום בשיא הגובה‪ ,‬נציב את הזמן ‪ tpeak‬במשוואה )‪(214‬‬
‫‬ ‫‪g‬‬ ‫‬ ‫‪g‬‬ ‫‬ ‫‪g‬‬ ‫‬
‫= ) ‪~r (tpeak‬‬ ‫̂‪v0 tpeak − t2peak x̂ + t2peak ŷ + v0 tpeak − t2peak z‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ ‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1 v02‬‬ ‫‪1 v02‬‬ ‫‪v02 1 v02‬‬
‫‬
‫‪v0‬‬
‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪x̂ +‬‬ ‫‪ŷ +‬‬ ‫‪−‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪6 g‬‬ ‫‪4 g‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪2 g‬‬
‫‪v02‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‬ ‫‪1−‬‬ ‫‪x̂ + ŷ + 1 −‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪v02‬‬
‫)‪(220‬‬ ‫=‬ ‫)̂‪(10x̂ + 3ŷ + 6z‬‬
‫‪12g‬‬
‫לקבלת המהירות בשיא הגובה‪ ,‬נציב את הזמן ‪ tpeak‬במשוואה )‪(215‬‬
‫‬ ‫‪g‬‬ ‫‬ ‫‪g‬‬
‫= ) ‪~v (tpeak‬‬ ‫̂‪v0 − tpeak x̂ + tpeak y‬‬
‫‬ ‫‪3‬‬ ‫‬ ‫‪2‬‬
‫‪g v0‬‬ ‫‪g v0‬‬
‫=‬ ‫‪v0 −‬‬ ‫‪x̂ +‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪3 g‬‬ ‫‪2 g‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(221‬‬ ‫‪= v0‬‬ ‫̂‪x̂ + y‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪v02‬‬
‫= ) ‪~r (tpeak‬‬ ‫)̂‪(10x̂ + 3ŷ + 6z‬‬
‫‪12g‬‬
‫‪v0‬‬
‫= ) ‪~v (tpeak‬‬ ‫)̂‪(4x̂ + 3y‬‬
‫‪6‬‬

‫סעיף ג'‬
‫הזמן שארכה כל התנועה הוא ‪ .2tpeak‬הטווח הוא המרחק בין הנקודה )‪ ~r (t = 0‬לבין הנקודה ) ‪ .~r (t = 2tpeak‬במערכת‬
‫הקואורדינטות שבחרנו‪ .~r (t = 0) = ~0 ,‬לכן הטווח יהיה‬
‫‪q‬‬
‫)‪(222‬‬ ‫‪R = |~r (t = 2tpeak )| = [x (2tpeak )]2 + [y (2tpeak )]2 + [z (2tpeak )]2‬‬

‫מכיוון שהגוף חוזר לגובה ממנו התחיל‪ ,‬חייב להתקיים‬

‫)‪(223‬‬ ‫‪z (2tpeak ) = 0‬‬


‫זריקה בליסטית עם רוח‬ 4.8 ‫קינמטיקה וקטורית‬ 4

‫ הטווח יהיה‬.(!‫)נא להשתכנע בכך‬


q
R = [x (2tpeak )]2 + [y (2tpeak )]2
rh
g i2 h g i2
= v0 · 2tpeak − (2tpeak )2 + (2tpeak )2
6 4
v"
2 # 2 "  #2
v0 2
u  
t v · 2 v0 − g 2 v0 g
u
= 0 + 2
g 6 g 4 g
s
 2 2  2 2
v0 4 v02 4 v0
= 2 − +
g 6 g 4 g
r
v02 16
(224) = +1
g 9
‫התשובה היא‬

5 v02
R=
3 g

'‫סעיף ד‬
‫יש לנו את המהירות והתאוצה‬
 g  g
(225) ~v (t) = v0 − t x̂ + tŷ + (v0 − gt) ẑ
3 2
g
(226) ~a (t) = (−2x̂ + 3ŷ − 6ẑ)
6
‫ נמצא את וקטור הכיוון של המהירות‬,‫ דבר ראשון‬.‫נמצא את הרכיבים המבוקשים על ידי הטלת התאוצה על המהירות‬

v0 − g3 t x̂ + g2 tŷ + (v0 − gt) ẑ



~v
(227) v̂ = =q
|~v | 2 2
v0 − g3 t + g2 t + (v0 − gt)2

‫ נטיל את התאוצה על המהירות‬,‫למציאת התאוצה המשיקית‬

~aT = P r~v (~a) = (~a · v̂) v̂


 
v0 − 3 t x̂ + 2 tŷ + (v0 − gt) ẑ  v0 − g3 t x̂ + g2 tŷ + (v0 − gt) ẑ
g  g
g 
= (−2x̂ + 3ŷ − 6ẑ) · q q
6 2 2 2 2
v0 − g3 t + g2 t + (v0 − gt)2 v0 − g3 t + g2 t + (v0 − gt)2

gn h g  g io v − g t x̂ + g tŷ + (v − gt) ẑ
0 3 2 0
= (−2x̂ + 3ŷ − 6ẑ) · v0 − t x̂ + tŷ + (v0 − gt) ẑ 2 2
6 3 2 v0 − 3 t + 2 t + (v0 − gt)2
g g
( )
g 
g −2 v0 − 3 t + 32 gt − 6 (v0 − gt) h g  g i
= 2 2 v 0 − t x̂ + tŷ + (v 0 − gt) ẑ
6 v0 − g3 t + g2 t + (v0 − gt)2 3 2
( )
g −2v0 + 32 gt + 32 gt − 6v0 + 6gt h g  g i
= 2 2 v0 − t x̂ + tŷ + (v0 − gt) ẑ
6 v0 − g3 t + g2 t + (v0 − gt)2 3 2
( )
g −48v0 + 49gt h g  g i
(228) = 2 2 v0 − t x̂ + tŷ + (v 0 − gt) ẑ
36 v0 − g t + g t + (v0 − gt)2 3 2
 
3 2

‫התשובה היא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫זריקה בליסטית עם רוח‬ ‫‪4.8‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪g‬‬ ‫‪−48v0 + 49gt‬‬ ‫‪h‬‬ ‫ ‪g‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪i‬‬
‫= ‪~aT‬‬ ‫‪g 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫̂‪v0 − t x̂ + tŷ + (v0 − gt) z‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪v0 − 3 t + g2 t + (v0 − gt)2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גזירה של משוואת המיקום‪.‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫גזירה של משוואת המיקום‪.‬‬ ‫‪4.9‬‬


‫גוף נע במסלול הבא‬
‫‪c‬‬
‫‪~r (t) = a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] +‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪t3‬‬

‫א‪ .‬מצאו את היחידות של ‪.a, c‬‬


‫ב‪ .‬קבלו ביטויים עבור מהירותו ותאוצתו של הגוף כתלות בזמן‪.‬‬
‫‪) a = 5, c = 1, ω = π2 rad‬נתונים ללא היחידות על מנת לא לקלקל‬
‫ג‪ .‬מצאו את תאוצתו של הגוף ברגע ‪ t = 2s‬כאשר ‪s‬‬
‫את סעיף א'(‪.‬‬
‫ד‪ .‬איזו תנועה יבצע הגוף כעבור זמן רב?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫לוקטור ‪ ~r‬ולכל רכיב שלו יחידות של מחרק‪ .‬לכן‬

‫)‪(229‬‬ ‫‪[a] = m‬‬


‫‪hci‬‬
‫)‪(230‬‬ ‫‪= m‬‬
‫‪t3‬‬
‫)‪(231‬‬ ‫‪⇒ [c] = m · s3‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪(232‬‬ ‫‪[a] = m‬‬


‫)‪(233‬‬ ‫‪[c] = m · s3‬‬

‫סעיף ב'‬
‫לקבלת המהירות נגזור לפי הזמן‬
‫‪d n‬‬ ‫‪c o‬‬
‫= ˙‪~v (t) = ~r‬‬ ‫̂‪a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 3 z‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪3c‬‬
‫)‪(234‬‬ ‫̂‪= aω [− sin (ωt) x̂ + cos (ωt) ŷ] − 4 z‬‬
‫‪t‬‬
‫לקבלת התאוצה נגזור שוב לפי הזמן‬
‫‬ ‫‬
‫¨‬ ‫˙‬ ‫‪d‬‬ ‫‪3c‬‬
‫= )‪~a (t) = ~r (t) = ~v (t‬‬ ‫̂‪aω [− sin (ωt) x̂ + cos (ωt) ŷ] − 4 z‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪12c‬‬
‫)‪(235‬‬ ‫̂‪= −aω 2 [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 5 z‬‬
‫‪t‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪3c‬‬
‫)‪(236‬‬ ‫‪~v (t) = aω [− sin (ωt) x̂ + cos (ωt) ŷ] −‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪t4‬‬
‫‪12c‬‬
‫)‪(237‬‬ ‫̂‪~a (t) = −aω 2 [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 5 z‬‬
‫‪t‬‬
‫גזירה של משוואת המיקום‪.‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫סעיף ג'‬
‫נציב את כל הנתונים במשוואה )‪ (237‬עם היחידות‬

‫‪π rad 2‬‬ ‫‪12 · 1m · s3‬‬


‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬
‫‪π rad‬‬ ‫‪π rad‬‬
‫‪~a (t = 2s) = −5m‬‬ ‫‪cos‬‬ ‫‪· 2s x̂ + sin‬‬ ‫‪· 2s ŷ +‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪2 s‬‬ ‫‪2 s‬‬ ‫‪2 s‬‬ ‫‪(2s)5‬‬
‫‪5π 2 m‬‬ ‫‪12 m‬‬
‫‪= −‬‬ ‫‪[cos (π) x̂ + sin (π) ŷ] +‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪4 s2‬‬ ‫‪32 s2‬‬
‫‪5π 2 m‬‬ ‫‪3m‬‬
‫)‪(238‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪x̂ +‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪4 s2‬‬ ‫‪8 s2‬‬
‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪5π 2 m‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪3m‬‬
‫= )‪~a (t = 2s‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪x̂ +‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪4 s2‬‬ ‫‪8 s2‬‬

‫סעיף ד'‬
‫גבול זמנים ארוכים הוא הגבול ∞ → ‪ .t‬ניקח גבול זה על המיקום‬
‫‪n‬‬ ‫‪c o‬‬
‫)‪(239‬‬ ‫}]̂‪lim {~r (t)} = lim a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 3 ẑ = lim {a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) y‬‬
‫∞→‪t‬‬ ‫∞→‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫∞→‪t‬‬

‫הגבול הזה אמנם לא קיים מתמטית‪ ,‬אולם אין צורך לדון במשמעות המתמטית של הגבול הזה‪ .‬הכוונה היא שבזמנים‬
‫ארוכים התנועה בציר ‪ z‬מתאפסת‪ ,‬ונותרים עם תנועה מעגלית במישור ‪ xy‬ברדיוס ‪ .a‬התשובה היא‬

‫)‪(240‬‬ ‫]̂‪~r (t → ∞) −→ a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) y‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גזירת וקטור המקום‬ ‫‪4.10‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫גזירת וקטור המקום‬ ‫‪4.10‬‬


‫גוף נע בקו ישר‪ .‬ענה על סעיפים א'־ג' עבור על אחד מהמסלולים הבאים )בנפרד(‪:‬‬
‫)‪x(t) = 6 + 4t − 3t2 (1‬‬
‫)‪y(t) = −3 − 4t + 2t3 (2‬‬
‫א‪ .‬מצא את מהירותו הרגעית ואת תאוצתו הרגעית של הגוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם התאוצה קבועה בכל אחד מהמקרים?‬
‫ג‪ .‬מהי מהירותו הממוצעת ותאוצתו הממוצעת של הגוף בין הזמנים ]‪ t = 0[s‬ו־]‪?t = 10[s‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫‪dv‬‬ ‫‪dx‬‬
‫= )‪ax (t‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫= )‪= −6 ,vx (t‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫)‪= 4 − 6t (1‬‬

‫)‪ay (t) = 12t ,vy (t) = −4 + 6t2 (2‬‬


‫סעיף ב'‬
‫)‪ (1‬התאוצה קבועה ) ‪.(−6 sm2‬‬

‫)‪ (2‬התאוצה אינה קבועה )תלויה בזמן(‪.‬‬


‫סעיף ג'‬
‫חלק )‪:(1‬‬

‫‪∆x‬‬ ‫)‪x(t = 10) − x(t = 0‬‬ ‫) ‪(6 + 4 · 10 − 3 · 102 ) − (6 + 4 · 0 − 3 · 02‬‬ ‫‪m‬‬


‫= ‪v̄x‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= −26‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪10 − 0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪∆v‬‬ ‫)‪v(t = 10) − v(t = 0‬‬ ‫)‪(4 − 6 · 10) − (4 − 6 · 0‬‬ ‫‪m‬‬


‫= ‪āx‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= −6 2‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪10 − 0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪s‬‬

‫חלק )‪:(2‬‬

‫‪∆y‬‬ ‫)‪y(t = 10) − y(t = 0‬‬ ‫) ‪(−3 − 4 · 10 + 2 · 103 ) − (−3 − 4 · 0 + 2 · 03‬‬ ‫‪m‬‬
‫= ‪v̄y‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 196‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪10 − 0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪∆v‬‬ ‫)‪v(t = 10) − v(t = 0‬‬ ‫) ‪(−4 + 6 · 102 ) − (−4 + 6 · 02‬‬ ‫‪m‬‬
‫= ‪āy‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 60 2‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪10 − 0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪s‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬
‫= ‪āx‬‬ ‫‪−6 sm2‬‬ ‫= ‪,v̄x‬‬ ‫‪−26 m‬‬
‫‪s‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫‪āy = 60 sm2 ,v̄y = 196 m‬‬


‫)‪s (2‬‬

‫אינטגרציה לא מסוימת על תאוצה עם תנאי התחלה‬ ‫‪4.11‬‬


‫התאוצה של גוף נתונה על ידי הביטוי הבא‬
‫‪b‬‬
‫‪~a (t) = atx̂ +‬‬ ‫̂‪ŷ + cosh (αt) z‬‬
‫‪t+1‬‬
‫א‪ .‬קבלו ביטויים עבור המהירות והמיקום‪.‬‬
‫אינטגרציה לא מסוימת על תאוצה עם תנאי התחלה‬ ‫‪4.11‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫ב‪ .‬קבלו את הפתרון עבור תנאי ההתחלה הבאים‪.~r (0) = ~0, ~v (0) = v0 x̂ :‬‬

‫‪d‬‬
‫)‪sinh(x) = cosh(x‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪d‬‬
‫)‪cosh(x) = sinh(x‬‬
‫‪dx‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪+‬ב'‬
‫נפתור בשלבים‪ :‬נקבל את המהירות במלואה על ידי אינטגרציה והטלת תנאי התחלה‪ ,‬ואז נמצא את המיקום במלואו על‬
‫ידי אינטגרציה נוספת ונטיל את תנאי ההתחלה שלו‪ .‬הביטוי הכללי עבור המהירות יהיה‬
‫ˆ‬ ‫ ˆ‬ ‫‬
‫‪~ v + ~a (t) dt = C‬‬ ‫‪~v +‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪~v (t) = C‬‬ ‫‪atx̂ +‬‬ ‫‪ŷ + cosh (αt) ẑ dt‬‬
‫‪t+1‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪c‬‬
‫̂‪~ v + t2 x̂ + bln (t + 1) ŷ + · sinh (αt) z‬‬
‫)‪(241‬‬ ‫‪= C‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪α‬‬
‫תנאי ההתחלה הוא‬

‫)‪(242‬‬ ‫̂‪~v (t = 0) = v0 x‬‬


‫נטיל אותו כדי למצוא את ‪~ v‬‬
‫‪C‬‬

‫)‪(243‬‬ ‫‪~ v + a 02 x̂ + bln (1) ŷ + c · sinh (0) ẑ = C‬‬


‫‪v0 x̂ = C‬‬ ‫‪~v‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪α‬‬
‫)‪(244‬‬ ‫̂‪~ v = v0 x‬‬
‫‪⇒ C‬‬

‫והמהירות תהיה‬
‫‬ ‫ ‪a‬‬ ‫‪c‬‬
‫)‪(245‬‬ ‫̂‪~v (t) = v0 + t2 x̂ + bln (t + 1) ŷ + · sinh (αt) z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪α‬‬
‫למציאת המיקום‪ ,‬נבצע אינטגרציה נוספת‬
‫ˆ‬ ‫‪ˆ h‬‬
‫‪~ r + ~v (t) dt = C‬‬
‫‪~r +‬‬ ‫ ‪a‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪~r (t) = C‬‬ ‫‪v0 + t2 x̂ + bln (t + 1) ŷ + · sinh (αt) ẑ dt‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪α‬‬
‫ˆ‬
‫‬ ‫‪a‬‬ ‫‬
‫‪~ r + vt t + t3 x̂ + bŷ ln (t + 1) dt +‬‬ ‫‪c‬‬
‫)‪(246‬‬ ‫‪= C‬‬ ‫̂‪· cosh (αt) z‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪α2‬‬
‫נחשב את האינטגרל הנותר בחלקים‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪v0 = 1‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪u = ln (t + 1‬‬ ‫‪t‬‬
‫= ‪ln (t + 1) dt‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪= tln (t + 1) −‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪u0 = t+1‬‬ ‫‪v=t‬‬ ‫‪t+1‬‬
‫ ˆ‬ ‫‬
‫‪1‬‬
‫‪= tln (t + 1) +‬‬ ‫‪− 1 dt‬‬
‫‪t+1‬‬
‫]‪= tln (t + 1) + [ln (t + 1) − t‬‬
‫)‪(247‬‬ ‫‪= (t + 1) ln (t + 1) − t‬‬

‫נציב במיקום‬

‫̂‪~ r + vt t + a t3 x̂ + b [(t + 1) ln (t + 1) − t] ŷ + c · cosh (αt) z‬‬


‫‬ ‫‬
‫)‪(248‬‬ ‫‪~r (t) = C‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪α2‬‬
‫אינטגרציה לא מסוימת על תאוצה עם תנאי התחלה‬ ‫‪4.11‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫תנאי ההתחלה הוא‬

‫)‪(249‬‬ ‫‪~r (t = 0) = ~0‬‬

‫נציב את תנאי ההתחל‬


‫̂‪~ r + vt · 0 + a 03 x̂ + b [ln (1) − 0] ŷ + c · cosh (0) z‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(250‬‬ ‫‪~0 = C‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪α2‬‬
‫‪~r +‬‬
‫‪~0 = C‬‬ ‫‪c‬‬
‫)‪(251‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪α2‬‬
‫)‪(252‬‬ ‫̂‪~ r = − c z‬‬
‫‪⇒ C‬‬
‫‪α2‬‬
‫והמיקום יהיה‬
‫‬ ‫ ‪a‬‬ ‫‪c‬‬
‫)‪(253‬‬ ‫̂‪~r (t) = vt t + t3 x̂ + b [(t + 1) ln (t + 1) − t] ŷ + 2 (cosh (αt) − 1) z‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪α‬‬
‫התשובה היא‬

‫‬ ‫ ‪a‬‬ ‫‪c‬‬


‫= )‪~r (t‬‬ ‫̂‪vt t + t3 x̂ + b [(t + 1) ln (t + 1) − t] ŷ + 2 (cosh (αt) − 1) z‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪α‬‬
‫‬ ‫‪a 2‬‬ ‫‪c‬‬
‫= )‪~v (t‬‬ ‫̂‪v0 + t x̂ + bln (t + 1) ŷ + · sinh (αt) z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪α‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אינטגרציה של תאוצה משתנה )דניאל בית(‬ ‫‪4.12‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫אינטגרציה של תאוצה משתנה )דניאל בית(‬ ‫‪4.12‬‬


‫התאוצה של גוף נתונה על ידי הביטוי הבא‬
‫‪b‬‬
‫‪~a (t) = at2 x̂ +‬‬ ‫̂‪ŷ + csinh (αt) z‬‬
‫‪t+2‬‬
‫כאשר היחידות של ‪ 2‬במכנה של רכיב ‪ y‬הן שניות‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את היחידות של ‪.a, b, c, α‬‬
‫ב‪ .‬קבלו ביטויים עבור המהירות והמיקום‪.‬‬
‫ג‪ .‬קבלו את הפתרון עבור תנאי ההתחלה הבאים‪:‬‬

‫‪~r (0) = ~0‬‬


‫̂‪~v (0) = v1 x̂ + v2 y‬‬

‫ניתן להיעזר באינטגרל הבא‬


‫ˆ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪x+a‬‬ ‫‪x+a‬‬
‫‪ln‬‬ ‫‪dx = (x + a) ln‬‬ ‫‪− x + const.‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫לוקטור ‪ ~a‬ולכל רכיב שלו יחידות של תאוצה‪ .‬לכן‬
‫‪m‬‬
‫‪at2‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(254‬‬ ‫=‬
‫‪s2‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪(255‬‬ ‫= ]‪⇒ [a‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‪s4‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(256‬‬ ‫=‬
‫‪t+2‬‬ ‫‪s2‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪(257‬‬ ‫= ]‪⇒ [b‬‬
‫‪s‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪(258‬‬ ‫= ])‪[c sinh (αt‬‬
‫‪s2‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪(259‬‬ ‫= ]‪⇒ [c‬‬
‫‪s2‬‬
‫כאשר לפונקציות אלמנטריות והארגומנטים שלהם צריכים להיות חסרי יחידות לכן‬
‫‪1‬‬
‫)‪(260‬‬ ‫= ]‪[α‬‬
‫‪s‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪m‬‬
‫)‪(261‬‬ ‫= ]‪[a‬‬
‫‪s4‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪(262‬‬ ‫= ]‪[b‬‬
‫‪s‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪(263‬‬ ‫= ]‪[c‬‬
‫‪s2‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(264‬‬ ‫= ]‪[α‬‬
‫‪s‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אינטגרציה של תאוצה משתנה )דניאל בית(‬ ‫‪4.12‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫סעיפים ב'‪+‬ג'‬
‫נפתור בשלבים‪ :‬נקבל את המהירות במלואה על ידי אינטגרציה והטלת תנאי התחלה‪ ,‬ואז נמצא את המיקום במלואו על‬
‫ידי אינטגרציה נוספת ונטיל את תנאי ההתחלה שלו‪ .‬הביטוי הכללי עבור המהירות יהיה‬
‫ˆ‬ ‫ ˆ‬ ‫‬
‫~‬ ‫~‬ ‫‪2‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪~v (t) = Cv + ~a (t) dt = Cv +‬‬ ‫‪at x̂ +‬‬ ‫‪ŷ + c sinh (αt) ẑ dt‬‬
‫‪t+2‬‬
‫)‪(265‬‬ ‫‪= C‬‬‫̂‪~ v + a t3 x̂ + b ln (t + 2) ŷ + c cosh (αt) z‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪α‬‬
‫תנאי ההתחלה הוא‬

‫)‪(266‬‬ ‫̂‪~v (t = 0) = v1 x̂ + v2 y‬‬


‫נטיל אותו כדי למצוא את ‪~ v‬‬
‫‪C‬‬

‫)‪(267‬‬ ‫̂‪~ v + a · 03 x̂ + b ln (2) ŷ + c cosh (0) z‬‬


‫‪v1 x̂ + v2 ŷ = C‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪α‬‬
‫~‬ ‫‪c‬‬
‫)‪(268‬‬ ‫̂‪v1 x̂ + v2 ŷ = Cv + b ln (2) ŷ + z‬‬
‫‪α‬‬
‫~‬ ‫‪c‬‬
‫)‪(269‬‬ ‫̂‪⇒ Cv = v1 x̂ + (v2 − b ln (2)) ŷ − z‬‬
‫‪α‬‬
‫והמהירות תהיה‬
‫‪c‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪c‬‬
‫̂‪~v (t) = v1 x̂ + (v2 − b ln (2)) ŷ − ẑ + t3 x̂ + b ln (t + 2) ŷ + cosh (αt) z‬‬
‫|‬ ‫‪{z‬‬ ‫‪α‬‬ ‫}‬ ‫‪3‬‬ ‫‪α‬‬
‫‪~v‬‬
‫‪C‬‬
‫‬ ‫ ‪a‬‬ ‫‪c‬‬
‫=‬ ‫̂‪v1 + t3 x̂ + [v2 + b ln (t + 2) − b ln (2)] ŷ + [cosh (αt) − 1] z‬‬
‫‪3‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪α‬‬
‫‬ ‫‪a 3‬‬ ‫‪t+2‬‬ ‫‪c‬‬
‫)‪(270‬‬ ‫=‬ ‫‪v1 + t x̂ + v2 + b ln‬‬ ‫̂‪ŷ + [cosh (αt) − 1] z‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪α‬‬
‫על מנת לבדוק שהתוצאה נכונה‪ ,‬ניתן להציב ‪ t = 0‬בתוצאה זו ולראות אם מקבלים ̂‪ .~v (0) = v1 x̂ + v2 y‬מומלץ לעשות‬
‫זאת‪.‬‬
‫למציאת המיקום‪ ,‬נבצע אינטגרציה נוספת‬
‫ˆ‬ ‫ ˆ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫~‬ ‫~‬ ‫‪a 3‬‬ ‫‪t+2‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪~r (t) = Cr + ~v (t) dt = Cr +‬‬ ‫‪v1 + t x̂ + v2 + b ln‬‬ ‫‪ŷ + [cosh (αt) − 1] ẑ dt‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪α‬‬
‫‬ ‫ˆ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬
‫~‬
‫‬ ‫‪a 4‬‬ ‫‬ ‫‪t+2‬‬ ‫‪c 1‬‬
‫)‪(271‬‬ ‫‪= Cr + v1 t + t x̂ + v2 t + b ln‬‬ ‫‪dt ŷ +‬‬ ‫̂‪sinh (αt) − t z‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪α α‬‬
‫נשתמש באינטגרל הנתון‬
‫ˆ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪t+2‬‬ ‫‪t+2‬‬
‫)‪(272‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫‪dt = (t + 2) ln‬‬ ‫‪−t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נציב‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‬
‫‪~ r + v1 t +‬‬ ‫‪a 4‬‬ ‫‬ ‫‪t+2‬‬ ‫‪c 1‬‬
‫)‪(273‬‬ ‫‪~r (t) = C‬‬ ‫‪t x̂ + v2 t + b (t + 2) ln‬‬ ‫‪−t‬‬ ‫‪ŷ +‬‬ ‫̂‪sinh (αt) − t z‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪α α‬‬
‫תנאי ההתחלה הוא‬

‫)‪(274‬‬ ‫‪~r (t = 0) = ~0‬‬

‫נא לוודא שהטלת תנאי ההתחלה נותנת‬

‫)‪(275‬‬ ‫‪~ r = ~0‬‬


‫‪C‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אינטגרציה של תאוצה משתנה )דניאל בית(‬ ‫‪4.12‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫והמיקום יהיה‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‬ ‫‪a 4‬‬ ‫‪t+2‬‬ ‫‪c 1‬‬
‫)‪(276‬‬ ‫‪~r (t) = v1 t + t x̂ + v2 t + b (t + 2) ln‬‬ ‫‪− t ŷ +‬‬ ‫̂‪sinh (αt) − t z‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪α α‬‬

‫גם כאן מומלץ להציב ‪ t = 0‬ולוודא שמקבלים ‪ .~r (0) = ~0‬התשובה היא‬

‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬


‫‬ ‫‪a 4‬‬ ‫‪t+2‬‬ ‫‪c 1‬‬
‫)‪(277‬‬ ‫= )‪~r (t‬‬ ‫‪v1 t + t x̂ + v2 t + b (t + 2) ln‬‬ ‫‪− t ŷ +‬‬ ‫̂‪sinh (αt) − t z‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪α α‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‬ ‫‪a 3‬‬ ‫‪t+2‬‬ ‫‪c‬‬
‫)‪(278‬‬ ‫= )‪~v (t‬‬ ‫‪v1 + t x̂ + v2 + b ln‬‬ ‫̂‪ŷ + [cosh (αt) − 1] z‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪α‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מרחק מנקודת התחלה ומשוואת מסלול‬ ‫‪4.13‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫מרחק מנקודת התחלה ומשוואת מסלול‬ ‫‪4.13‬‬


‫מצאו את המרחק של גוף מנקודת ההתחלה של תנועתו אם מיקום הגוף מתואר לפי משוואות הבאות‪ ,‬מצאו גם את‬
‫משוואות המסלול‪.‬‬
‫א‪.y(t) = 4t2 ,x(t) = 3t2 .‬‬
‫ב‪.y(t) = 7cost ,x(t) = 7sint .‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫המיקום הוא‬

‫)‪(279‬‬ ‫̂‪~r(t) = 3t2 x̂ + 4t2 y‬‬

‫המרחק מהראשית יהיה‬


‫‪q‬‬
‫)‪(280‬‬ ‫‪|∆~r| = (3t2 − 0)2 + (4t2 − 0)2 = 5t2‬‬

‫על מנת למצוא את משוואת המסלול‪ ,‬נבודד את הזמן מהמשוואה עבור )‪ x(t‬ונציב ב )‪ .y(t‬מהקשר הנתון עבור )‪x (t‬‬
‫נקבל‬
‫‪r‬‬
‫‪x‬‬
‫)‪(281‬‬ ‫=‪t‬‬
‫‪3‬‬
‫הצבת זמן זה בקשר הנתון עבור )‪ y (t‬נותנת‬
‫‪4‬‬
‫)‪(282‬‬ ‫‪y(t) = x‬‬
‫‪3‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪|∆~r| = 5t2‬‬
‫‪4‬‬
‫= )‪y (x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ב'‬
‫המיקום הוא‬

‫)‪(283‬‬ ‫̂‪~r(t) = 7sin (t) x̂ + 7cos (t) y‬‬

‫המרחק מהראשית יהיה‬

‫‪q‬‬
‫= |‪|∆~r‬‬ ‫‪[7sin (t) − 7sin (0)]2 + [7cos (t) − 7cos (0)]2‬‬
‫‪q‬‬
‫=‬ ‫‪7 sin2 (t) + [cos (t) − 1]2‬‬
‫‪p‬‬
‫=‬ ‫‪7 sin2 (t) + cos2 (t) − 2cos (t) + 1‬‬
‫‪√ p‬‬
‫=‬ ‫)‪7 2 1 − cos (t‬‬

‫נשתמש בזהות‬

‫)‪1 − cos (2α) = 2sin2 (α‬‬


‫מהירות דועכת אקספוננציאלית ־חד ממדי‬ ‫‪4.14‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫ונקבל‬
‫‪s‬‬
‫√‬
‫ ‬
‫‪t‬‬
‫‪|∆~r| = 7 2‬‬ ‫‪2sin2‬‬
‫‪2‬‬

‫התשובה היא‬
‫ ‬
‫‪t‬‬
‫‪|∆~r| = 14sin‬‬
‫‪2‬‬

‫למציאת משוואת המסלול מסובך לבודד את הזמן אך ניתן לראות כי ‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫)‪x2(t) + y(t‬‬ ‫‪= 72 sin2 t + 72 cos2 t = 72‬‬

‫זאת משוואת מעגל עם רדיוס ‪7‬‬

‫ ‬
‫‪t‬‬
‫‪|∆~r| = 14sin‬‬
‫‪2‬‬

‫)‪x2(t) + y(t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪= 72‬‬

‫מהירות דועכת אקספוננציאלית ־חד ממדי‬ ‫‪4.14‬‬


‫מהירות של גוף נתונה על ידי הנוסחה‬
‫ ‪0.35mg‬‬ ‫‪b‬‬
‫‬
‫= )‪v(t‬‬ ‫‪1 − e− m t‬‬
‫‪b‬‬

‫‪ m = 10kg ,b = 5 kg‬ו־ ‪.g = 10 sm2‬‬


‫כאשר ‪s‬‬
‫א‪ .‬מצאו את מיקומו ותאוצתו של הגוף כתלות בזמן‪ ,‬בהנחה שהתחיל את תנועתו מראשית הצירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהן המהירות והתאוצה אליהן יגיע הגוף לאחר זמן רב מאוד?‬
‫ג‪ .‬מהו העתק הגוף ומהי מהירותו הממוצעת בין הזמנים‪:‬‬
‫)‪ t = 0s (1‬ו ‪?t = 10s‬‬
‫)‪ t = 10s (2‬ו ‪?t = 20s‬‬
‫)‪ t = 20s (3‬ו ‪?t = 30s‬‬
‫ד‪ .‬איזה סוג תנועה מבצע הגוף?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫דבר ראשון‪ ,‬נציב את הערכים הנתונים‪:‬‬
‫!‬
‫‪0.35 · 10kg · 10 sm2‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪kg‬‬
‫‪s t‬‬
‫‪− 10kg‬‬
‫‬ ‫‪1‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪(284‬‬ ‫= )‪v(t‬‬ ‫‪1−e‬‬ ‫‪= 7 1 − e− 2s t‬‬
‫‪5 kg‬‬
‫‪s‬‬
‫‪s‬‬
‫מהירות דועכת אקספוננציאלית ־חד ממדי‬ ‫‪4.14‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫נבצע אינטגרציה על מנת למצוא את המיקום כתלות בזמן‪:‬‬


‫ˆ‬ ‫ ˆ‬ ‫‪m‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x (t) = Cx + v (t) dt = Cx + 7 1 − e− 2s t‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪s‬‬
‫‪ m‬‬ ‫‪ m‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪= Cx + 7‬‬ ‫‪t+ 7‬‬ ‫‪· (2s) e− 2s t‬‬
‫‪ m‬‬‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(285‬‬ ‫‪= Cx + 7‬‬ ‫‪t + 14e− 2s t m‬‬
‫‪s‬‬
‫נתון שהגוף מתחיל את תנועתו מראשית הצירים‪ ,‬לכן נמצא את ‪ Cx‬מתנאי התחלה זה‪x (t = 0) = 0 :‬‬
‫‪ m‬‬
‫)‪(286‬‬ ‫‪0 = Cx + 7‬‬ ‫‪· 0s + 14e0 m‬‬
‫‪s‬‬
‫)‪(287‬‬ ‫‪0 = Cx + 10m‬‬
‫)‪(288‬‬ ‫‪⇒ Cx = −14m‬‬

‫לכן המיקום כתלות בזמן יהיה‬


‫‪ m‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‬
‫)‪(289‬‬ ‫‪x (t) = 7‬‬ ‫‪t + 14 e− 2s t − 1 m‬‬
‫‪s‬‬
‫התאוצה תתקבל על ידי גזירת המהירות לפי הזמן‬

‫‪dv‬‬ ‫ ‪d h‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪ mi 7 1 m‬‬
‫)‪(290‬‬ ‫= )‪a (t‬‬ ‫=‬ ‫‪7 1 − e− 2s t‬‬ ‫‪= e− 2s t 2‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪s‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪ m‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‬


‫= )‪x (t‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪t + 14 e− 2s t − 1 m‬‬
‫‪s‬‬
‫‪7 − 1 tm‬‬
‫= )‪a (t‬‬ ‫‪e 2s 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪s‬‬

‫סעיף ב'‬
‫יש לקחת את הגבול ∞ → ‪ .t‬המהירות בזמנים ארוכים תהיה‬
‫ ‪h‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ mi‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(291‬‬ ‫∞‪v‬‬ ‫‪= limt→∞ [v (t)] = limt→∞ 7 1 − e− 2s t‬‬ ‫‪=7‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫התאוצה בזמנים ארוכים תהיה‬
‫‬ ‫‬
‫‪7 − 1 tm‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(292‬‬ ‫∞→‪a∞ = limt→∞ [a (t)] = limt‬‬ ‫‪e 2s 2 = 0 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪m‬‬
‫‪v∞ = 7‬‬
‫‪s‬‬
‫‪m‬‬
‫∞‪a‬‬ ‫‪= 0 2‬‬
‫‪s‬‬

‫סעיף ג'‬
‫מהירות דועכת אקספוננציאלית ־חד ממדי‬ ‫‪4.14‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫העתק הגוף מתקבל על ידי הפרשי המיקומים בזמנים השונים‪:‬‬


‫‪ m‬‬ ‫ ‪h m‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪(10s) + 14 e−5 − 1 m − 7‬‬
‫‬
‫)‪∆x(1‬‬ ‫‪= x (t = 10s) − x (t = 0s) = 7‬‬ ‫‪(0s) + 14 (1 − 1) m‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫)‪(293‬‬ ‫‪= 70m − 14m + (14m) e−5 ≈ 56.1m‬‬

‫באותו האופן עבור החלק השני‬


‫‪ m‬‬ ‫ ‪h m‬‬ ‫‪ i‬‬
‫‪(20s) + 14 e−10 − 1 m − 7‬‬ ‫‪(10s) + 14 e−2 − 1 m‬‬
‫‬
‫)‪∆x(2‬‬ ‫‪= x (t = 20s) − x (t = 10s) = 7‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪= 140m − 14m + (14m) e−10 − 70m + 14m − (14m) e−5‬‬
‫‪= 70m + (14m) e−10 − e−5 ≈ 69.9m‬‬
‫‬
‫)‪(294‬‬

‫והשלישי‬
‫‪ m‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‬ ‫‪ i‬‬
‫‪(30s) + 14 e−15 − 1 m − 7‬‬ ‫‪(20s) + 14 e−10 − 1 m‬‬
‫‬
‫)‪∆x(3‬‬ ‫‪= x (t = 30s) − x (t = 20s) = 7‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪= 210m − 14m + (14m) e−15 − 140m + 14m − (14m) e−10‬‬
‫‪= 70m + (14m) e−15 − e−10 ≈ 70m‬‬
‫‬
‫)‪(295‬‬

‫המהירות הממוצעת מתקבלת מחלוקת העתקים אלו בהפרשי הזמת המתאימים‪:‬‬


‫)‪∆x(1‬‬ ‫‪56.1m‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(296‬‬ ‫= )‪v (1‬‬ ‫≈‬ ‫‪= 5.61‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪10s − 0s‬‬ ‫‪s‬‬
‫)‪∆x(2‬‬ ‫‪69.9m‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(297‬‬ ‫= )‪v (2‬‬ ‫≈‬ ‫‪= 6.99‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪20s − 10s‬‬ ‫‪s‬‬
‫)‪∆x(3‬‬ ‫‪70m‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(298‬‬ ‫= )‪v (3‬‬ ‫≈‬ ‫‪=7‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪20s − 10s‬‬ ‫‪s‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מהירות דועכת אקספוננציאלית ־חד ממדי‬ ‫‪4.14‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪∆x(1) ≈ 56.1m‬‬
‫‪∆x(2) ≈ 69.9m‬‬
‫‪∆x(3) ≈ 70m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪v (1) ≈ 5.61‬‬
‫‪s‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪v (2‬‬ ‫‪≈ 6.99‬‬
‫‪s‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪v (3‬‬ ‫‪≈ 7‬‬
‫‪s‬‬

‫סעיף ד'‬
‫הגוף מתחיל ממהירות ‪ 0‬והולך ומאיץ‪ ,‬אבל בקצב הולך וקטן‪ ,‬עד שבסוף הוא נע ללא תאוצה במהירות קבועה של ]‪.7[m/s‬‬
‫כלומר תנועתו מתחילה ממנוחה בתאוצה הולכת ודועכת‪ ,‬בתנועה ההולכת ושואפת לתנועה במהירות קבועה‪ .‬עוד ניתקל‬
‫בתנועה מסוג זה בפרק `משוואות דיפרנציאליות בחוקי ניוטון`‪ .‬זו תנועה תחת כוח גרר‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תאוצה ברכיבים משיק וניצב למסלול עקום )דניאל(‬ ‫‪4.15‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫תאוצה ברכיבים משיק וניצב למסלול עקום )דניאל(‬ ‫‪4.15‬‬


‫גוף נע עם המהירות הבאה‪:‬‬
‫√‬
‫‪~v (t) = x̂ +‬‬ ‫̂‪2tŷ + t2 z‬‬

‫מצאו את רכיבי התאוצה הניצב והמשיק למסלול התנועה באמצעות הטלת התאוצה על המהירות ובאמצעות הנגזרת‬
‫הכיוונית‪ .‬וודאו שהתוצאות מתלכדות‪.‬‬

‫פתרון‬
‫עבור שני הסעיפים‪ ,‬נזדקק לגודלה של המהירות ולוקטור הכיוון שלה‪ .‬הגודל הוא‬
‫‪p‬‬ ‫‪q‬‬
‫= | ‪|~v‬‬ ‫‪1 + 2t2 + t4 = (1 + t2 )2 = 1 + t2‬‬
‫√‬
‫‪~v‬‬ ‫̂‪x̂ + 2tŷ + t2 z‬‬
‫= ̂‪v‬‬ ‫=‬
‫| ‪|~v‬‬ ‫‪1 + t2‬‬

‫נזדקק גם לתאוצה‪:‬‬
‫√‬
‫̂‪2tŷ + t2 z‬‬ ‫√‬
‫‬
‫)‪d~v (t‬‬ ‫‪d x̂ +‬‬
‫= )‪~a (t‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫=‬ ‫̂‪= 2ŷ + 2tz‬‬
‫‪dt‬‬

‫נמצא את הרכיב המשיק לכיוון התנועה על ידי הטלת התאוצה על המהירות‬


‫̂‪ x̂ + √2tŷ + t2 ẑ x̂ + √2tŷ + t2 z‬‬
‫"‬ ‫‪#‬‬
‫√‬
‫= ̂‪~a = P r~v (~a) = (~a · v̂) v‬‬
‫‪f‬‬ ‫· ̂‪2ŷ + 2tz‬‬
‫‪1 + t2‬‬ ‫‪1 + t2‬‬
‫√‬
‫̂‪2t + 2t3 x̂ + 2tŷ + t2 z‬‬
‫= ‪~a‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1 + t2‬‬ ‫‪1 + t2‬‬
‫√‬
‫̂‪1 + t2 x̂ + 2tŷ + t2 z‬‬
‫‪~af = 2t‬‬
‫‪1 + t2‬‬ ‫‪1 + t2‬‬
‫‪2t‬‬ ‫‬ ‫√‬ ‫‪2‬‬
‫‬
‫= ‪~af‬‬ ‫̂‪x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫̂‪2ty‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪t‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪1 + t2‬‬
‫הרכיב הניצב לכיוון התנועה יהיה‬
‫√‬ ‫ ‪2t‬‬ ‫√‬ ‫‪2‬‬
‫‬
‫= ‪~a⊥ = ~a − ~af‬‬ ‫‪2ŷ + 2tẑ −‬‬ ‫‪2‬‬
‫̂‪x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫̂‪2ty‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪t‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪1 + t‬‬
‫√‬ ‫√ ‪2t‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪2t‬‬ ‫‪2t 2‬‬
‫= ⊥‪~a‬‬ ‫‪−‬‬ ‫̂‪x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2t‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2t‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪t‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪1 + t2‬‬ ‫‪1 + t2‬‬ ‫‪1 + t2‬‬
‫√‬ ‫‪2t2‬‬ ‫‪t2‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪2t‬‬
‫= ⊥‪~a‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪x̂ + 2 1 −‬‬ ‫‪ŷ + 2t 1 −‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪1 + t2‬‬ ‫‪1 + t2‬‬ ‫‪1 + t2‬‬
‫‪2t‬‬ ‫‪√ 1 − t2‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ⊥‪~a‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2‬‬
‫̂‪x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ŷ + 2t‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪1+t‬‬ ‫‪1+t‬‬ ‫‪1 + t2‬‬
‫√‬
‫̂‪−2tx̂ + 2 1 − t2 ŷ + 2tz‬‬
‫‬
‫= ⊥‪~a‬‬
‫‪1 + t2‬‬
‫תיאור וקטורי של מסלול שני גופים ־ מהחוברת של אורט בראודה‬ ‫‪4.16‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫כעת נמצא את הרכיבים הללו דרך הנגזרות‬


‫√‬
‫| ‪d |~v‬‬ ‫ ‪d‬‬ ‫̂‪ x̂ + 2tŷ + t2 z‬‬ ‫ ‪2t‬‬ ‫√‬ ‫‬
‫‪~af‬‬ ‫=‬ ‫= ̂‪v‬‬ ‫‪1 + t2‬‬ ‫=‬ ‫̂‪x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫̂‪2ty‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪t‬‬‫‪2‬‬
‫̂‪z‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫√‪" 1‬‬ ‫‪+ t2‬‬ ‫‪#1+t‬‬
‫‪2‬‬

‫̂‪dv‬‬ ‫̂‪ d x̂ + 2tŷ + t2 z‬‬


‫= ⊥‪~a‬‬ ‫| ‪|~v‬‬ ‫‪= 1 + t2‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪1 + t2‬‬
‫√‬ ‫√‬
‫‪2ŷ + 2tẑ 1 + t2 − x̂ + 2tŷ + t2 ẑ 2t‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫= ⊥‪~a‬‬
‫‪1 + t2‬‬
‫ √‬
‫̂‪−2tx̂ + 2 1 + t2 − 2 2t2 ŷ + 2t 1 + t2 − 2t3 z‬‬
‫√‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫= ⊥‪~a‬‬
‫‪1 + t2‬‬
‫√‬ ‫‪2‬‬
‫‬
‫̂‪−2tx̂ + 2 1 − t ŷ + 2tz‬‬
‫= ⊥‪~a‬‬
‫‪1 + t2‬‬
‫והתוצאות מתלכדות‪ .‬התשובה היא‬

‫‪2t‬‬ ‫√‬
‫‪~aT‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬
‫̂‪x̂ + 2tŷ + t2 z‬‬
‫‪1+t‬‬
‫√‬
‫̂‪−2tx̂ + 2 1 − t2 ŷ + 2tz‬‬
‫‬
‫= ⊥‪~a‬‬
‫‪1 + t2‬‬

‫תיאור וקטורי של מסלול שני גופים ־ מהחוברת של אורט בראודה‬ ‫‪4.16‬‬


‫שני גופים נעים במרחב ומקומותיהם כפונקציה של הזמן מתוארים על ידי הפונקציות הבאות ‪:‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬
‫̂‪r1 (t) = (5t + 6) x̂ + 3ŷ − (2t − 1) z‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬
‫̂‪r2 (t) = 4tx̂ + 5tŷ + 4z‬‬

‫א‪.‬מצא את המרחק בין הגופים בכל רגע ורגע‪.‬‬


‫ב‪ .‬מתוך גזירה של המרחק בין הגופים מצא מתי הגופים קרובים ביותר זה לזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בטא בעזרת מכפלה סקלרית את מהירות ההתרחקות בין הגופים‪ .‬וממנה מצא את המרחק המנימאלי‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצא את מהירות ההתרחקות בין הגופים בגבול ∞ → ‪.t‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‪:‬‬
‫התשובה היא‪:‬‬

‫סעיף ב‪:‬‬
‫התשובה היא‪:‬‬

‫סעיף ג‪:‬‬
‫התשובה היא‪:‬‬

‫סעיף ד‪:‬‬
‫התשובה היא‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה הרמונית )תום(‬ ‫‪4.17‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫תנועה הרמונית )תום(‬ ‫‪4.17‬‬


‫מיקומו של גוף נתון על ידי הנוסחה )‪ ,x(t) = Acos(ωt + φ‬כאשר ]‪ ω = π2 [rad/s] ,A = 4[m‬ו־]‪.φ = π2 [rad‬‬
‫א‪ .‬מצאו את מהירותו ואת תאוצתו של הגוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו‪:‬‬
‫)‪ (1‬מתי הגוף במרחק המירבי מנקודת ההתחלה?‬
‫)‪ (2‬מתי מתקבלת מהירותו המקסימלית של הגוף?‬
‫)‪ (3‬מתי מתקבלת תאוצתו המקסימלית של הגוף?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬

‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪x(t) = 4cos‬‬ ‫‪t+‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪dx‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬


‫= )‪v(t‬‬ ‫‪= −2πsin‬‬ ‫‪t+‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪dv‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬


‫= )‪a(t‬‬ ‫‪= −π 2 cos‬‬ ‫‪t+‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫סעיף ב'‬
‫‪ xmax‬מתקבל מגזירת פונקציית המיקום והשוואה ל־‪) 0‬מציאת נקודות קיצון(‪ ,‬שזה שווה־ערך להשוואת המהירות ל־‪.0‬‬
‫כנל לגבי ‪) vmax‬כאשר התאוצה שווה ל־‪ (0‬ו־ ‪.amax‬‬

‫התשובה‬
‫המיקום והתאוצה המקסימליים מתקבלים כאשר ]‪t = 2k − 1 = 1, 3, 5...[s‬‬
‫המהירות המקסימלית מתקבלת כאשר ]‪t = 2k = 0, 2, 4...[s‬‬

‫תנועה הרמונית )תום בית(‬ ‫‪4.18‬‬


‫גוף נע לפי המשוואה‪x(t) = A (1 − cos(ωt)) :‬‬
‫א‪ .‬מצאו את משוואת המהירות ומשוואת התאוצה של הגוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו הרגע הראשון מתחילת התנועה בו כיוון התנועה משתנה? וכיוון התאוצה? )רמז‪ :‬כיוון במימד אחד מבוטא על ידי‬
‫הסימן ־ חיובי‪/‬שלילי(‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהו הרגע בו המהירות מגיעה לערכה המקסימלי בפעם הראשונה מתחילת התנועה?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫התשובה היא‪:‬‬
‫‪dv‬‬ ‫‪dx‬‬
‫= )‪a(t‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫)‪= Aω 2 cos(ωt‬‬ ‫= )‪,v(t‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫)‪= Aωsin(ωt‬‬
‫סעיף ב'‬
‫כיוון התנועה משתנה כאשר המהירות מתאפסת )סינוס היא פונקציה מחזורית רציפה(‪.‬‬
‫כשהמהירות מחליפה כיוון‪ ,‬כיוון התנועה משתנה‪.‬‬
‫‪v(t) = Aωsin(ωt) = 0‬‬
‫‪.(k=0,1,2..) t = πk‬‬
‫‪ω‬‬ ‫]‪[s‬‬ ‫כאשר‬ ‫כלומר‬ ‫‪,ωt‬‬ ‫=‬ ‫‪πk‬‬ ‫כאשר‬ ‫קורה‬ ‫וזה‬ ‫מתאפס‪,‬‬ ‫הסינוס‬ ‫הביטוי מתאפס כאשר‬
‫‪π‬‬
‫=‪t‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫‪ t = 0‬זו תחילת התנועה‪ ,‬והרגע הראשון מתחילת התנועה בו כיוון התנועה משתנה מתקבל עבור ‪:k = 1‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תאוצה ברכיב ניצב ומשיק במסלול אליפטי )דניאל בית(‬ ‫‪4.19‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪π‬‬
‫=‪t‬‬
‫‪ω‬‬

‫סעיף ג'‬
‫כדי למצוא מתי המהירות מגיעה לערכה המקסימלי‪ ,‬יש למצוא נקודת קיצון לפינקציית המהירות על ידי גזירה והשוואה‬
‫לאפס‪.‬‬
‫גזירה של פונקציית המהירות תתן את פונקציית התאוצה ולכן המשוואה למציאת נקודות קיצון של המהירות היא‪:‬‬
‫‪a(t) = dv‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪dt = Aω cos(ωt) = 0‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪πk‬‬ ‫‪π‬‬
‫הביטוי מתאפס כאשר הקוסינוס מתאפס‪ ,‬וזה קורה כאשר ‪ ,ωt = 2 + πk‬כלומר כאשר ]‪.(k=0,1,2..) t = 2ω + ω [s‬‬
‫‪ t = 0‬זו תחילת התנועה‪ ,‬והרגע הראשון מתחילת התנועה בו המהירות מגיעה לערכה המקסימלי מתקבל עבור ‪:k = 0‬‬
‫‪π‬‬
‫‪t = 2ω‬‬ ‫]‪[s‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬
‫‪π‬‬
‫=‪t‬‬ ‫‪2ω‬‬

‫תאוצה ברכיב ניצב ומשיק במסלול אליפטי )דניאל בית(‬ ‫‪4.19‬‬


‫בתנועה אליפטית‪ ,‬מיקומו של חלקיק נתון בביטוי הבא‬

‫̂‪~r (t) = 2cos (3t) x̂ + 4sin (3t) y‬‬

‫א‪ .‬קבלו ביטויים עבור המהירות והתאוצה של החלקיק כתלות בזמן‬


‫‪π‬‬
‫= ‪.t‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ב‪ .‬מצאו את הזווית בין המשיק לאליפסה לבין וקטור התאוצה בזמן‬
‫ג‪ .‬האם תוכלו להצביע על מגמת השינוי במהירות בנקודה זו?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫לקבלת המהירות נגזור את וקטור המיקום‬

‫̂‪~v (t) = ~r˙ (t) = −6sin (3t) x̂ + 12cos (3t) y‬‬

‫לקבלת התאוצה נגזור את וקטור המהירות‬

‫)‪(299‬‬ ‫̂‪~a (t) = ~v˙ (t) = −18cos (3t) x̂ − 36sin (3t) y‬‬

‫התשובה היא‬

‫̂‪~v (t) = −6sin (3t) x̂ + 12cos (3t) y‬‬


‫̂‪~a (t) = −18cos (3t) x̂ − 36sin (3t) y‬‬

‫סעיף ב'‬
‫תאוצה ברכיב ניצב ומשיק במסלול אליפטי )דניאל בית(‬ ‫‪4.19‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫וקטור המהירות משיק לאליפסה בכל רגע במהלך התנועה‪ ,‬לכן עלינו למצוא את הזווית בין וקטור המהירות והתאוצה‬
‫בזמן המבוקש‪ .‬נמצא את וקטורי המהירות והתאוצה בזמן המבוקש‬
‫‬ ‫‪π‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪π‬‬ ‫‬ ‫‪ π‬‬ ‫ ‪π‬‬ ‫ ‪π‬‬
‫= ‪~v t‬‬ ‫‪= −6sin 3‬‬ ‫‪x̂ + 12cos 3‬‬ ‫‪ŷ = −6sin‬‬ ‫‪x̂ + 12cos‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪12‬‬ ‫√‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫)‪(300‬‬ ‫)̂‪= 3 2 (−x̂ + 2y‬‬
‫‬ ‫‪π‬‬ ‫‪ π‬‬ ‫‪ π‬‬ ‫ ‪π‬‬ ‫ ‪π‬‬
‫= ‪~a t‬‬ ‫‪= −18cos 3‬‬ ‫‪x̂ − 36sin 3‬‬ ‫‪ŷ = −18cos‬‬ ‫‪x̂ − 36sin‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪12‬‬ ‫√‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫)‪(301‬‬ ‫)̂‪= 9 2 (−x̂ − 2y‬‬
‫נמצא את הזווית על ידי המכפלה הסקלארית‬
‫√ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫√‬ ‫‬
‫‪~v · ~a‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ · )̂‪2 (−x̂ + 2y‬‬
‫‬ ‫‪9‬‬ ‫)̂‪2 (−x̂ − 2y‬‬
‫√√‬ ‫√ ‬ ‫√‬
‫‬
‫= )‪cos (θ‬‬ ‫=‬
‫|‪|~v | |~a‬‬
‫‬
‫‪3‬‬
‫‬ ‫ ‪2 1+4‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‬‫‪2 1+4‬‬
‫)̂‪(−x̂ + 2ŷ) · (−x̂ − 2y‬‬
‫=‬
‫‪5‬‬
‫‪1−4‬‬ ‫‪3‬‬
‫)‪(302‬‬ ‫=‬ ‫‪=−‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫הזווית תהיה‬
‫ ‬
‫‪3‬‬
‫)‪(303‬‬ ‫‪θ = cos−1 −‬‬
‫‪5‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪θ ≈ 126.86°‬‬

‫סעיף ג'‬
‫מהכירותינו עם ההיטל‪ ,‬אנו יודעים כי עבור זווית כהה‪ ,‬ההיטל יהיה מכוון בכיוון ההפוך לוקטור עליו מטילים‪ ,‬וזהו אכן‬
‫המקרה כאן‪ .‬זה אומר שהרכיב המשיקי מנוגד למהירות והמהירות בנקודה זו במגמת ירידה‪ .‬נצייר את גרף המסלול‬
‫ונראה שזה אכן כך‬
‫תאוצה ניצבת ומשיקית של ספינת חלל‬ ‫‪4.20‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫תאוצה ניצבת ומשיקית של ספינת חלל‬ ‫‪4.20‬‬


‫וקטור התאוצה של ספינת חלל הוא‬

‫̂‪~a = 2tx̂ − sin tz‬‬

‫כאשר מהירותה ההתחלתית היא‬

‫̂‪v~0 = z‬‬

‫ומיקומה ההתחלתי‬

‫̂‪~r(0) = x̂ + 2ŷ + 300z‬‬

‫א‪ .‬חשבו את וקטור המהירות של ספינת החלל‬


‫ב‪ .‬חשבו את הרכיב המקביל והרכיב הניצב של וקטור התאוצה‬
‫ג‪ .‬חשבו את מיקום החללית בזמן ‪t = π2‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫כדי לחשב את המהירות נעשה אנטגרציה לתאוצה‬
‫ˆ‬
‫‪~+‬‬
‫‪~v = C‬‬ ‫̂‪~ + t2 x̂ + cos tz‬‬
‫‪(2tx̂ − sin tẑ) dt = C‬‬

‫נציב את תנאי ההתחלה‬


‫‪~ + ẑ =⇒ C‬‬
‫‪v0 = ẑ = C‬‬ ‫‪~ =0‬‬

‫̂‪~v = t2 x̂ + cos tz‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נחשב את ההיטל של התאוצה בכיוון המהירות‬

‫̂‪a~|| = (~a · v̂) v‬‬

‫נחשב את וקטור היחידה בכיוון המהירות‬

‫̂‪t2 x̂ + cos tz‬‬


‫√ = ̂‪v‬‬
‫‪t4 + cos2 t‬‬
‫ונחשב את ההיטל‬
‫̂‪(2tx̂ − sin tẑ) · t2 x̂ + cos tẑ t2 x̂ + cos tz‬‬
‫‬
‫̂‪ t2 x̂ + cos tz‬‬
‫= ||‪~a‬‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫‪= 2t3 − sin t · cos t 4‬‬
‫‪t4 + cos2 t‬‬ ‫‪t4 + cos2 t‬‬ ‫‪t + cos2 t‬‬

‫̂‪t2 2t3 − sin t · cos t x̂ + cos t 2t3 − sin t · cos t z‬‬


‫‬ ‫‬
‫= ||‪~a‬‬
‫‪t4 + cos2 t‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תאוצה משתנה של מכונית חד מימדי‬ ‫‪4.21‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫̂‪t2 2t3 − sin t · cos t x̂ + cos t 2t3 − sin t · cos t z‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪~a⊥ = ~a − ~a|| = 2tx̂ − sin tẑ −‬‬ ‫‪4 + cos2 t‬‬
‫=‬
‫√‬ ‫‬ ‫‪t‬‬ ‫√‬ ‫‬
‫‪t4 + cos2 t − t2 2t3 − sin t · cos t‬‬ ‫‪t4 + cos2 t + cos t 2t3 − sin t · cos t‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2t‬‬ ‫‪sin t‬‬
‫=‬ ‫‪x̂ −‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪t4 + cos2 t‬‬ ‫‪t4 + cos2 t‬‬

‫̂‪t2 2t3 − sin t · cos t x̂ + cos t 2t3 − sin t · cos t z‬‬


‫‬ ‫‬
‫= ||‪~a‬‬
‫‪t4 + cos2‬‬
‫√‬ ‫‬ ‫√‬ ‫‬
‫‪t4 + cos2 t − t2 2t3 − sin t · cos t‬‬ ‫‪t4 + cos2 t + cos t 2t3 − sin t · cos t‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2t‬‬ ‫‪sin t‬‬
‫= ⊥~‪a‬‬ ‫‪x̂ −‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪t4 + cos2‬‬ ‫‪t4 + cos2‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נעשה אינטגרציה על המהירות‬
‫ˆ‬
‫‪t3‬‬
‫̂‪t2 x̂ + cos tẑ dt + d~ = d~ + x̂ + sin tz‬‬
‫‬
‫= ‪~r‬‬
‫‪3‬‬
‫נציב את תנאי ההתחלה‬

‫~‪~r(0) = x̂ + 2ŷ + 300ẑ = d‬‬

‫̂‪d~ = x̂ + 2ŷ + 300z‬‬

‫‪t3‬‬
‫‬ ‫‬
‫= )‪~r(t‬‬ ‫̂‪+ 1 x̂ + 2ŷ + (sin t + 300) z‬‬
‫‪3‬‬

‫נציב את הזמן הנתון‬


‫  ‬ ‫‬
‫‬ ‫‪π‬‬ ‫‪1 π 3‬‬
‫= ‪~r t‬‬ ‫=‬ ‫̂‪+ 1 x̂ + 2ŷ + 300z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3 2‬‬

‫  ‬ ‫‬
‫‬ ‫‪π‬‬ ‫‪1 π 3‬‬
‫= ‪~r t‬‬ ‫=‬ ‫̂‪+ 1 x̂ + 2ŷ + 300z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3 2‬‬

‫תאוצה משתנה של מכונית חד מימדי‬ ‫‪4.21‬‬


‫‪ .v0 = 10 m‬המכונית נעה בתאוצה הולכת וגדלה‬
‫מכונית מתחילה את תנועתה במקום ‪ x0 = 15m‬במהירות התחלתית ‪s‬‬
‫‪ .a = 3 + 5t‬מצאו את מהירות המכונית ואת מקומה כפונקציה של הזמן‪.‬‬

‫פתרון‬
‫מהירות המכונית מתקבלת על ידי אינטגרציה על התאוצה‪:‬‬

‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪5‬‬
‫= )‪v(t‬‬ ‫= ‪a(t)dt + C‬‬ ‫‪(3 + 5t)dt + C = 3t + t2 + C‬‬
‫‪2‬‬
‫צלילה של צוללת )בית( ־חד ממדי‬ ‫‪4.22‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫תנאי התחלה הם‬


‫‪m‬‬
‫‪v (t = 0) = 10‬‬
‫‪s‬‬

‫נציב‪:‬‬
‫‪5 · 02‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪v(t = 0) = 3 · 0 +‬‬ ‫‪+ C = 10‬‬ ‫‪⇒ C = 10‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫לכן המהירות כתלות בזמן תהיה‬


‫‪5‬‬
‫‪v(t) = 10 + 3t + t2‬‬
‫‪2‬‬

‫נשים לב שלמעשה מתקיים ‪ .C = x0‬המיקום כתלות בזמן מתקבל על ידי אינטגרציה על המהירות‪ ,‬כלומר‬

‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪m‬‬ ‫‪5t2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5 3‬‬
‫= )‪x(t‬‬ ‫= ‪v(t)dt + C‬‬ ‫‪(10‬‬ ‫‪+ 3t +‬‬ ‫‪)dt + C = 10t + t2 +‬‬ ‫‪t +C‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2·3‬‬

‫תנאי התחלה הוא‬

‫‪x (t = 0) = 15m‬‬

‫נציב‬
‫‪3 · 02 5 · 03‬‬
‫‪x(t = 0) = 10 · 0 +‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+ C = 15m ⇒ C = 15m‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬

‫לכן המיקום כתלות בזמן יהיה‬


‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪x(t) = 15 + 10t + t2 + t3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪5‬‬
‫‪v (t) = 10 + 3t + t2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪x (t) = 15 + 10t + t2 + t3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬

‫צלילה של צוללת )בית( ־חד ממדי‬ ‫‪4.22‬‬


‫צוללת מתחילה לשקוע ממנוחה לפי משוואת התנועה‪:‬‬
‫‪ρh‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪i‬‬
‫= )‪x(t‬‬ ‫‪t−‬‬ ‫‪1 − e− m t‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫כאשר ‪ρ, k, m‬קבועים‪.‬‬
‫צלילה של צוללת )בית( ־חד ממדי‬ ‫‪4.22‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫א‪ .‬מצאו את מהירות הצוללת ואת תאוצת הצוללת כתלות בזמן‪.‬‬


‫ב‪ .‬מהי מהירותה ההתחלתית ותאוצתה ההתחלתית של הצוללת?‬
‫ג‪ .‬מהן המהירות והתאוצה אליהן מגיעה הצוללת כעבור זמן רב?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫המהירות מתקבלת על ידי גזירת המיקום‪:‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪dx‬‬ ‫‪ρ‬‬ ‫‪m −kt‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪ρ‬‬ ‫‪k‬‬
‫‬
‫= )‪v (t‬‬ ‫=‬ ‫‪1+ e‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫‪1 − e− m t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪k‬‬

‫התאוצה מתקבלת על ידי גזירת המהירות‪:‬‬


‫‪dv‬‬ ‫‪ρ k −kt‬‬ ‫‪ρ‬‬ ‫‪k‬‬
‫= )‪a (t‬‬ ‫=‬ ‫‪e m = e− m t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪km‬‬ ‫‪m‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪ρ‬‬ ‫‪k‬‬
‫‬
‫= )‪v(t‬‬ ‫‪1 − e− m t‬‬
‫‪k‬‬
‫‪ρ −kt‬‬
‫= )‪a(t‬‬ ‫‪e m‬‬
‫‪m‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫מהירותה ההתחלתית של הצוללת מתקבלת על ידי הצבת ‪ t = 0‬במשוואת המהירות שמצאנו‪:‬‬

‫‪ρ‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪ ρ‬‬
‫= )‪v0 = v (t = 0‬‬ ‫‪1 − e− m 0 = (1 − 1) = 0‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬

‫תאוצתה ההתחלתית של הצוללת מתקבלת על ידי הצבת ‪ t = 0‬במשוואת התאוצה שמצאנו‪:‬‬

‫‪ρ  − k 0‬‬ ‫‪ρ‬‬


‫= )‪a0 = a(t = 0‬‬ ‫= ‪e m‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪v0 = 0‬‬
‫‪ρ‬‬
‫= ‪a0‬‬
‫‪m‬‬

‫סעיף ג'‬
‫המהירות כעבור זמן רב מתקבלת על ידי לקיחת הגבול ∞ → ‪ t‬במשוואת המהירות‬
‫ ‪hρ‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪i ρ‬‬
‫)‪(304‬‬ ‫‪v∞ = lim [v (t)] = lim‬‬ ‫= ∞ ‪1 − e− m‬‬
‫∞→‪t‬‬ ‫‪t→∞ k‬‬ ‫‪k‬‬
‫התאוצה כעבור זמן רב מתקבלת על ידי לקיחת הגבול ∞ → ‪ t‬במשוואת התאוצה‬
‫‪h ρ  k i‬‬
‫)‪(305‬‬ ‫‪a∞ = lim [a (t)] = lim‬‬ ‫‪e− m ∞ = 0‬‬
‫∞→‪t‬‬ ‫‪t→∞ m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חיכוך דינמי של מכונית )בית(‬ ‫‪4.23‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪ρ‬‬
‫)‪(306‬‬ ‫= ∞‪v‬‬
‫‪k‬‬
‫)‪(307‬‬ ‫∞‪a‬‬ ‫‪= 0‬‬

‫חיכוך דינמי של מכונית )בית(‬ ‫‪4.23‬‬


‫גוף נזרק בזווית לאופק ונע באוויר שחיכוכו משתנה ביחס ישר למהירות‪ .‬משוואות המקום של הגוף הן ) ‪ g, k, α, v0‬קבועים(‪:‬‬

‫ )‪v0 cos (α‬‬ ‫‬


‫= )‪x(t‬‬ ‫‪1 − e−kgt‬‬
‫‪kg‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫ ‪1‬‬ ‫‪ t‬‬
‫= )‪y(t‬‬ ‫‪v0 sin (α) +‬‬ ‫‪1 − e−kgt −‬‬
‫‪kg‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪1‬‬
‫בסוגריים המרובעים‬ ‫‪k‬‬ ‫א‪ .‬חשבו את הגובה המקסימלי של מסלול הגוף‪ .‬מהן היחידות של ‪) k‬בהנחה ולספרה ‪ 1‬בשבר‬
‫יחידות של זמן(?‬
‫ב‪ .‬מצאו את משוואת המהירות של הגוף‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את משוואת התאוצה של הגוף‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נשים לב שגם ל )‪ x (t‬וגם ל )‪ y (t‬חייבות להיות יחידות של אורך‪ .‬הדבר היחידי שמבטיח זאת הוא שהיחידות של ‪ k‬יהיו‬
‫‪s‬‬
‫‪.m‬‬
‫הגובה המקסימלי של מסלול הגוף יתקבל כאשר מהירותו של הגוף בכיוון האנכי )‪ (y‬מתאפסת‪ .‬נמצא את המהירות‬
‫האנכית‪:‬‬

‫‬ ‫‬ ‫ ‪ 1‬‬ ‫‬


‫‪dy‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‬
‫‪−kgt‬‬ ‫‪1 −kgt 1‬‬ ‫‪1n‬‬ ‫‪o‬‬
‫= )‪vy (t‬‬ ‫=‬ ‫‪v0 sin (α) +‬‬ ‫‪(−kg) −e‬‬ ‫‪− = v0 sin (α) +‬‬ ‫‪e‬‬ ‫= ‪−‬‬ ‫‪[kv0 sin (α) + 1] e−kgt − 1‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪kg‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬

‫נבדוק מתי היא מתאפסת‬

‫‪1n‬‬ ‫‪o‬‬
‫⇒ ‪vy (t) = 0‬‬ ‫‪[kv0 sin (α) + 1] e−kgt − 1 = 0‬‬
‫‪k‬‬

‫נמשיך‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫= ‪e−kgt‬‬
‫‪kv0 sin (α) + 1‬‬
‫‪ekgt = kv0 sin (α) + 1‬‬
‫]‪kgt = ln [kv0 sin (α) + 1‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪t‬‬ ‫]‪ln [kv0 sin (α) + 1‬‬
‫‪kg‬‬

‫זהו הזמן בו המהירות מתאפסת‪ .‬נציב אותו במשוואת המיקום של ציר ‪ y‬על מנת למצוא את הגובה המקסימלי‪:‬‬
(‫חיכוך דינמי של מכונית )בית‬ 4.23 ‫קינמטיקה וקטורית‬ 4

1
kg ln [kv0 sin (α) + 1]
 
1 1  1
−kg kg ln[kv0 sin(α)+1]

ymax = v0 sin (α) + 1−e −
kg k k
  
1 1 1 1
= v0 sin (α) + 1− − 2 ln [kv0 sin (α) + 1]
kg k kv0 sin (α) + 1 k g
1 kv0 sin (α) + 1 − 1 1
= 2
[kv0 sin (α) + 1] − 2 ln [kv0 sin (α) + 1]
k g kv0 sin (α) + 1 k g
1 1
= v0 sin (α) − 2 ln [kv0 sin (α) + 1]
kg k g
1
= {kv0 sin (α) − ln [kv0 sin (α) + 1]}
k2 g

:‫התשובה היא‬

1
ymax = {kv0 sin (α) − ln [kv0 sin (α) + 1]}
k2 g
s
[k] =
m

:'‫סעיף ב‬
:‫ נגזור לפי הזמן‬.x ‫ נותר למצוא את המהירות בציר‬,y ‫בסעיף הקודם מצאנו את המהירות בציר‬

dx v0 cos (α)  
vx (t) = = kge−kgt = v0 cos (α) e−kgt
dt kg

:‫התשובה היא‬

vx (t) = v0 cos (α) e−kgt


1n o
vy (t) = [kv0 sin (α) + 1] e−kgt − 1
k

:'‫סעיף ג‬
:‫ לפי הזמן‬vx (t) ‫למציאת התאוצה האופקית נגזור את‬

dvx
ax (t) = = −kgv0 cos (α) e−kgt
dt

:‫ לפי הזמן‬vy (t) ‫למציאת התאוצה האנכית נגזור את‬

 
dvy 1
ay (t) = = v0 sinα + (−kg) e−kgt = −g (kv0 sinα + 1) e−kgt
dt k

:‫התשובה היא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חיכוך דינמי של מכונית )בית(‬ ‫‪4.23‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫‪ax (t) = −kgv0 cos (α) e−kgt‬‬


‫‪ay (t) = −g (kv0 sinα + 1) e−kgt‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מהירות תלויה בזמן )בית(‬ ‫‪4.24‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫מהירות תלויה בזמן )בית(‬ ‫‪4.24‬‬


‫מהירותו של גוף נתונה על ידי הוקטור‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫‪~v (t) = ct2 x̂ + v0 sin (ωt) ŷ +‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪t+1‬‬

‫א‪ .‬מצאו את וקטור התאוצה‪.‬‬


‫ב‪ .‬מצאו את וקטור המיקום‪ ,‬בהנחה כי התנועה מתחילה מהראשית ‪.~r(0) = 0‬‬
‫‪π‬‬
‫‪.t2 = 2ω‬‬ ‫ג‪ .‬מצאו את המהירות הממוצעת בטווח הזמנים שבין ‪ t1 = 0‬לבין‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫וקטור התאוצה יתקבל על ידי גזירה‬
‫‬ ‫‬
‫‪d~v‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫= )‪~a (t‬‬ ‫=‬ ‫‪ct x̂ + v0 sin (ωt) ŷ +‬‬ ‫‪ẑ = 2ctx̂ + v0 ωcos (ωt) ŷ −‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪t+1‬‬ ‫‪(t + 1)2‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪b‬‬
‫‪~a (t) = 2ctx̂ + v0 ωcos (ωt) ŷ −‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪(t + 1)2‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫וקטור המיקום יתקבל על ידי אינטגרציה‬
‫ˆ‬ ‫ ˆ‬ ‫‬
‫‪~+‬‬ ‫‪~+‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪~r (t) = C‬‬ ‫‪~v (t) dt = C‬‬ ‫‪ct x̂ + v0 sin (ωt) ŷ +‬‬ ‫‪ẑ dt‬‬
‫‪t+1‬‬
‫̂‪~ + c t3 x̂ − v0 cos (ωt) ŷ + bln |t + 1| z‬‬
‫‪= C‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ω‬‬

‫תנאי ההתחלה הוא ‪ .~r (t = 0) = ~0‬נטיל תנאי זה‬

‫̂‪~ + c 03 x̂ − v0 cos (0) ŷ + bln |1| z‬‬


‫‪~0 = C‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ω‬‬
‫~‬ ‫‪v0‬‬
‫= ‪⇒ C‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪ω‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪c 3‬‬ ‫‪v0‬‬


‫= )‪~r (t‬‬ ‫‪t x̂ +‬‬ ‫̂‪[1 − cos (ωt)] ŷ + bln |t + 1| z‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ω‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫הגדרת המהירות הממוצעת היא‬
‫‪∆x‬‬ ‫) ‪~r (t2 ) − ~r (t1‬‬
‫= ) ‪~v (t1 , t2‬‬ ‫=‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪t2 − t1‬‬
‫גזירת משוואת המסלול‬ ‫‪4.25‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫נציב‬
‫‪c‬‬ ‫‪π 3‬‬ ‫‪v0‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪v0‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪c‬‬ ‫̂‪3 x‬‬
‫‬ ‫ ‪π‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2ω‬‬ ‫̂‪x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫‪1 − cos ω 2ω‬‬ ‫‪ŷ + bln‬‬ ‫̂‪2ω + 1 z‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫̂‪[1 − cos (0)] ŷ + bln |1| z‬‬
‫‪~v 0,‬‬ ‫=‬ ‫‪π‬‬
‫‪2ω‬‬ ‫‪2ω − 0‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2ω c  π 3‬‬ ‫‪v0 h‬‬ ‫‪ π i‬‬ ‫‪π‬‬
‫=‬ ‫‪x̂ +‬‬ ‫‪1 − cos‬‬ ‫‪ŷ + bln‬‬ ‫̂‪+ 1 z‬‬
‫‪π 3 2ω‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2ω‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2ω c  π 3‬‬ ‫‪v0‬‬ ‫‪π‬‬
‫=‬ ‫‪x̂ + ŷ + bln‬‬ ‫̂‪+ 1 z‬‬
‫‪π 3 2ω‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫‪2ω‬‬
‫‪cπ 2‬‬ ‫‪2v0‬‬ ‫‪2ωb‬‬ ‫‪π‬‬
‫=‬ ‫‪2‬‬
‫‪x̂ +‬‬ ‫‪ŷ +‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫̂‪+ 1 z‬‬
‫‪12ω‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪2ω‬‬
‫התשובה היא‬

‫ ‪ π‬‬ ‫‪cπ 2‬‬ ‫‪2v0‬‬ ‫‪2ωb‬‬ ‫‪π‬‬


‫‪~v 0,‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬
‫‪x̂ +‬‬ ‫‪ŷ +‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫̂‪+ 1 z‬‬
‫‪2ω‬‬ ‫‪12ω‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪2ω‬‬

‫גזירת משוואת המסלול‬ ‫‪4.25‬‬


‫גוף נע במסלול הבא‬
‫‪c‬‬
‫‪~r (t) = a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] +‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪t3‬‬

‫א‪ .‬מצאו את היחידות של ‪.a, c‬‬


‫ב‪ .‬קבלו ביטויים עבור מהירותו ותאוצתו של הגוף כתלות בזמן‪.‬‬
‫‪) a = 5, c = 1, ω = π2 rad‬נתונים ללא היחידות על מנת לא לקלקל‬
‫ג‪ .‬מצאו את תאוצתו של הגוף ברגע ‪ t = 2s‬כאשר ‪s‬‬
‫את סעיף א'(‪.‬‬
‫ד‪ .‬איזו תנועה יבצע הגוף כעבור זמן רב?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫לוקטור ‪ ~r‬ולכל רכיב שלו יחידות של מחרק‪ .‬לכן‬

‫)‪(308‬‬ ‫‪[a] = m‬‬


‫‪hci‬‬
‫)‪(309‬‬ ‫‪= m‬‬
‫‪t3‬‬
‫)‪(310‬‬ ‫‪⇒ [c] = m · s3‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪(311‬‬ ‫‪[a] = m‬‬


‫)‪(312‬‬ ‫‪[c] = m · s3‬‬

‫סעיף ב'‬
‫גזירת משוואת המסלול‬ ‫‪4.25‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫לקבלת המהירות נגזור לפי הזמן‬

‫‪d n‬‬ ‫‪c o‬‬


‫= ˙‪~v (t) = ~r‬‬ ‫̂‪a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 3 z‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪3c‬‬
‫)‪(313‬‬ ‫̂‪= aω [− sin (ωt) x̂ + cos (ωt) ŷ] − 4 z‬‬
‫‪t‬‬
‫לקבלת התאוצה נגזור שוב לפי הזמן‬
‫‬ ‫‬
‫‪d‬‬ ‫‪3c‬‬
‫= )‪~a (t) = ~r¨ (t) = ~v˙ (t‬‬ ‫̂‪aω [− sin (ωt) x̂ + cos (ωt) ŷ] − 4 z‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪12c‬‬
‫)‪(314‬‬ ‫̂‪= −aω 2 [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 5 z‬‬
‫‪t‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪3c‬‬
‫)‪(315‬‬ ‫‪~v (t) = aω [− sin (ωt) x̂ + cos (ωt) ŷ] −‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪t4‬‬
‫‪12c‬‬
‫)‪(316‬‬ ‫̂‪~a (t) = −aω 2 [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 5 z‬‬
‫‪t‬‬

‫סעיף ג'‬
‫נציב את כל הנתונים במשוואה )‪ (316‬עם היחידות‬

‫‪π rad 2‬‬ ‫‪12 · 1m · s3‬‬


‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬
‫‪π rad‬‬ ‫‪π rad‬‬
‫‪~a (t = 2s) = −5m‬‬ ‫‪cos‬‬ ‫‪· 2s x̂ + sin‬‬ ‫‪· 2s ŷ +‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪2 s‬‬ ‫‪2 s‬‬ ‫‪2 s‬‬ ‫‪(2s)5‬‬
‫‪5π 2 m‬‬ ‫‪12 m‬‬
‫‪= −‬‬ ‫‪[cos (π) x̂ + sin (π) ŷ] +‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪4 s2‬‬ ‫‪32 s2‬‬
‫‪5π 2 m‬‬ ‫‪3m‬‬
‫)‪(317‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪x̂ +‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪4 s2‬‬ ‫‪8 s2‬‬
‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪5π 2 m‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪3m‬‬
‫= )‪~a (t = 2s‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪x̂ +‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪4 s2‬‬ ‫‪8 s2‬‬

‫סעיף ד'‬
‫גבול זמנים ארוכים הוא הגבול ∞ → ‪ .t‬ניקח גבול זה על המיקום‬
‫‪n‬‬ ‫‪c o‬‬
‫)‪(318‬‬ ‫}]̂‪lim {~r (t)} = lim a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 3 ẑ = lim {a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) y‬‬
‫∞→‪t‬‬ ‫∞→‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫∞→‪t‬‬

‫הגבול הזה אמנם לא קיים מתמטית‪ ,‬אולם אין צורך לדון במשמעות המתמטית של הגבול הזה‪ .‬הכוונה היא שבזמנים‬
‫ארוכים התנועה בציר ‪ z‬מתאפסת‪ ,‬ונותרים עם תנועה מעגלית במישור ‪ xy‬ברדיוס ‪ .a‬התשובה היא‬

‫)‪(319‬‬ ‫]̂‪~r (t → ∞) −→ a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) y‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אינטגרציה של תאוצה משתנה‪.‬‬ ‫‪4.26‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫אינטגרציה של תאוצה משתנה‪.‬‬ ‫‪4.26‬‬


‫וקטור התאוצה של גוף נתון על־ידי‪ ,~a = Acos (ωt) x̂ − Btŷ + CeDt ẑ :‬כאשר ‪ C = 3 ,B = 2 ,A = 1‬ו־‪ .D = 4‬תנאי‬
‫ההתחלה הם ̂‪ ~v0 = 1y‬ו־)‪.~r0 = (1, 2, 3‬‬
‫א‪ .‬מצאו את היחידות של הקבועים ‪ C ,B ,A‬ו־‪.D‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את המהירות והמיקום של הגוף כפונקציה של הזמן‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‪:‬‬
‫היחידות של ביטויים שמחברים‪/‬מחסרים‪/‬משווים זהות‪:‬‬
‫‪ hmi‬‬
‫‪[~a] = [Acos (ωt)] = [Bt] = CeDt = 2‬‬
‫‬
‫‪s‬‬

‫לכן‪:‬‬
‫‪hmi‬‬
‫= ]‪[A‬‬
‫‪s2‬‬

‫‪m/s2‬‬ ‫‪m/s2‬‬
‫‪hmi‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ h i‬‬
‫‪m‬‬
‫= ]‪[Bt] = [B] · [t] = 2 → [B‬‬ ‫=‬ ‫‪= 3‬‬
‫‪s‬‬ ‫]‪[t‬‬ ‫]‪[s‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪hmi‬‬
‫‪[C] = 2‬‬
‫‪s‬‬
‫ ‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ]‪[Dt] = [D] · [t] = 1 → [D‬‬ ‫=‬ ‫]‪= [Hz‬‬
‫]‪[t‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪m‬‬ ‫התשובה היא‪ m  :‬‬


‫‪,[B] = s3 ,[A] = sm2‬‬
‫ ‬
‫= ]‪[D] = [Hz] ,[C‬‬ ‫‪s2‬‬
‫סעיף ב‪:‬‬
‫על־מנת לחשב את המהירות נעזר בקשר האינטגרלי בין תאוצה ומהירות‪:‬‬

‫ˆ‬ ‫‪t‬‬ ‫‬ ‫‪ˆ t‬‬ ‫‬ ‫‪ˆ t‬‬ ‫‬


‫‪Dt‬‬
‫= )‪~v (t) − ~v (0‬‬ ‫‪Acos (ωt) · dt x̂ −‬‬ ‫‪Bt · dt ŷ +‬‬ ‫̂‪Ce · dt z‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫נפתור את האינטגרלים ונציב תנאי התחלה‪:‬‬

‫‪Bt2‬‬ ‫‪CeDt‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫)‪Asin (ωt‬‬
‫= ̂‪~v (t) − 1y‬‬ ‫̂‪|t0 x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫̂‪|t0 y‬‬ ‫‪+‬‬ ‫̂‪|t0 y‬‬
‫‪ω‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪D‬‬

‫נציב גבולות ונעביר אגפים‪:‬‬

‫‪Bt2‬‬ ‫‪CeDt‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫)‪Asin (ωt‬‬ ‫‪C‬‬
‫= )‪~v (t‬‬ ‫‪x̂ + 1 −‬‬ ‫‪ŷ +‬‬ ‫‪−‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪ω‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪D‬‬

‫נציב את ‪ C ,B ,A‬ו־‪ D‬ונקבל‪:‬‬

‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬


‫)‪sin (ωt‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫‪3 4t‬‬ ‫‬
‫= )‪~v (t‬‬ ‫‪x̂ + 1 − t‬‬ ‫‪ŷ +‬‬ ‫̂‪e − 1 z‬‬
‫‪ω‬‬ ‫‪4‬‬
‫אינטגרציה של תאוצה משתנה‪.‬‬ ‫‪4.26‬‬ ‫קינמטיקה וקטורית‬ ‫‪4‬‬

‫על־מנת לחשב את המיקום נעזר בקשר האינטגרלי בין מהירות ומיקום‪:‬‬


‫ˆ‬ ‫‪t‬‬ ‫‬ ‫‪ˆ t‬‬ ‫‬ ‫‪ˆ t‬‬ ‫‬
‫)‪sin (ωt‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫‪3 4t‬‬ ‫‬
‫= )‪~r(t) − ~r(0‬‬ ‫‪dt x̂ +‬‬ ‫‪1 − t dt ŷ +‬‬ ‫̂‪e − 1 dt z‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 4‬‬

‫נפתור את האינטגרלים ונציב תנאי התחלה‪:‬‬


‫)‪−cos (ωt‬‬ ‫‪t3 t‬‬ ‫‪3 e4t‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪t‬‬
‫= )̂‪~r(t) − (x̂ + 2ŷ + 3z‬‬ ‫‪|0 x̂ + t −‬‬ ‫‪| ŷ +‬‬ ‫̂‪− t |t0 z‬‬
‫‪ω2‬‬ ‫‪3 0‬‬ ‫‪4 4‬‬

‫נציב גבולות ונעביר אגפים‪:‬‬

‫‪t3‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪3 4t 3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪~r(t) = 1 + 2 (1 − cos (ωt)) x̂ + 2 + t −‬‬ ‫‪ŷ + 3 + e − t −‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪ω‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪16‬‬

‫נסדר ונקבל‪:‬‬

‫‪t3‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫̂‪45 − 12t + 3e4t z‬‬
‫‬
‫‪~r(t) = 1 + 2 (1 − cos (ωt)) x̂ + 2 + t −‬‬ ‫‪ŷ +‬‬
‫‪ω‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪16‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬


‫שאלה בסיסית בתנועה מעגלית קצובה‬ ‫‪5.1‬‬
‫גלגל שרדיוסו ‪ 20‬ס`מ המחובר לציר מסתובב בתדירות של ‪ 30‬סיבובים בדקה )סל`ד(‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו זמן המחזור בשניות?‬
‫ב‪ .‬מה המהירות הזויתית? ומהי המהירות המשיקית?‬
‫ג‪ .‬אם הגלגל הסתובב במשך ‪ 10‬דקות‪ ,‬מהו ההעתק הזויתי שעברה נקודה על פני הגלגל )ברדיאנים(‪ ,‬וכמה סיבובים‬
‫הסתובב הגלגל בזמן זה?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫נרשום את התדירות ביחידות של הרץ‬
‫‪rev‬‬ ‫‪30rev‬‬ ‫‪rev‬‬
‫‪f = 30‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.5‬‬
‫‪min‬‬ ‫‪60sec‬‬ ‫‪sec‬‬

‫זמן המחזור זה‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪T‬‬ ‫=‬ ‫]‪= 2 [sec‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪0.5 rev‬‬
‫‪sec‬‬

‫התשובה היא‬

‫]‪T = 2 [sec‬‬

‫סעיף ב'‬
‫המהירות הקוית היא‬
‫‪m‬‬
‫‪v = 2πRf = 2π · 0.2 · 0.5 = 0.2π = 0.628‬‬
‫‪sec‬‬
‫המהירות הזויתית היא‬
‫‪v‬‬ ‫‪0.628‬‬ ‫‪rad‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫=‬ ‫‪= 3.142‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪sec‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪m‬‬ ‫‪rad‬‬
‫‪v = 0.628‬‬ ‫‪, ω = 3.142‬‬
‫‪sec‬‬ ‫‪sec‬‬

‫סעיף ג'‬
‫נתון כי ‪∆t = 10min = 600sec‬‬
‫‪ ω = ∆θ‬ונקבל‬
‫נשתמש בנוסחא ‪∆t‬‬

‫‪∆θ = ω∆t = 3.142 · 600 = 1885.2rad‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫זית על צלחת מיקרוגל‬ ‫‪5.2‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫מספר הסיבובים מתקבל מחלוקת ההעתק הזויתי בזוית של מעגל שלם‬


‫‪∆θ‬‬
‫= ‪#rev‬‬ ‫‪u 300rev‬‬
‫‪2π‬‬

‫‪∆θ = 1885.2rad, #rev u 300rev‬‬

‫זית על צלחת מיקרוגל‬ ‫‪5.2‬‬


‫מניחים זית על צלחת מיקרוגל במרחק ]‪ 12 [cm‬ממרכזה‪ .‬מפעילים את המיקרוגל‪ ,‬והזית נע במהירות קווית שגודלה‬
‫‪ .v = 0.15 m‬מצאו את זמן המחזור ואת התדירות של סיבוב הצלחת‪ .‬מצאו את מהירותו הזוויתית ואת תאוצתו של‬
‫ ‬
‫‪s‬‬
‫הזית‪.‬‬

‫פתרון‬
‫נמצא את מהירותו הזוויתית של הזית‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪v‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪rad‬‬
‫= = ‪v = ωr → ω‬‬ ‫‪= 1.25‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪s‬‬

‫לפיכך‪ ,‬זמן המחזור של התנועה המעגלית הוא‪:‬‬


‫‪2π‬‬ ‫‪2π‬‬
‫= ‪T‬‬ ‫=‬ ‫]‪= 5.03 [s‬‬
‫‪ω‬‬ ‫‪1.25‬‬

‫אם זהו זמן המחזור‪ ,‬התדירות היא‪:‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪f‬‬ ‫=‬ ‫]‪= 0.199 [Hz‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪5.03‬‬

‫את המהירות הזוויתית של הזית כבר מצאנו‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬
‫‪ω = 1.25‬‬
‫‪s‬‬

‫נעזר בה על מנת למצוא את תאוצתו‪:‬‬


‫‪hmi‬‬
‫‪ar = ω 2 r = (1.25)2 · 0.12 = 0.188‬‬
‫‪s2‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫]‪T = 5.03 [s‬‬

‫]‪f = 0.199 [Hz‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬
‫‪ω = 1.25‬‬
‫‪s‬‬
‫‪hmi‬‬
‫‪ar = 0.188‬‬
‫‪s2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫ידוי פטיש ברזל‬ ‫‪5.3‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫ידוי פטיש ברזל‬ ‫‪5.3‬‬


‫ידוי פטיש הוא ספורט שבו משקולת‪ ,‬שמסתה כשבעה קילוגרמים‪ ,‬הקשורה בכבל שאורכו ]‪ , 1.2 [m‬מסובבת במעגל‬
‫ונזרקת‪ .‬מיידה הפטיש מסובב את הפטיש בגובה כתפיו‪ , 1.5 [m] ,‬כאשר ידיו שאורכן ]‪ 0.8[m‬פרושות‪ ,‬ואז זורק את‬
‫הפטיש אופקית‪ .‬הפטיש נופל במרחק ]‪ 30 [m‬מנקודת הזריקה‪ .‬מה הייתה מהירותו הזוויתית של הפטיש המסתובב לפני‬
‫הזריקה?‬

‫פתרון‬
‫בשאלה זו הפטיש נעה בהתחלה בתנועה מעגלית קצובה‪ .‬לאחר מכן הפטיש נעזב‪ .‬כשהוא נעזב‪ ,‬הוא מקבל את המהירות‬
‫הקווית )המשיקית( שהייתה לו ברגע העזיבה ועף בכיוון זה‪ .‬מרגע זה והילך הכוח היחיד שפועל על הפטיש הוא כוח הכובד‪,‬‬
‫ולכן הפטיש נעה בתנועה שמתאימה לזריקה אופקית‪ .‬נעזר במרחק האופקי שעשה הפתיש מרגע זריקתו על־מנת לחשב‬
‫את המהירות בה נזרק‪ .‬מכיוון שמהירות זו היא המהירות המשיקית של התנועה המעגלית‪ ,‬נקשר אותה אחר־כך למהירות‬
‫הזוויתית‪.‬‬
‫זריקה אופקית‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y(t) = y0 + v0,y · t − gt2 = 1.5 − 4.9t2‬‬
‫‪2‬‬

‫הפטיש נוחת על הרצפה כאשר ‪:y(t) = 0‬‬

‫]‪1.5 − 4.9t2 = 0 → t = 0.55[s‬‬

‫בזמן זה‪ ,‬הפטיש עובר מרחק אופקי של ]‪:30[m‬‬


‫‪30‬‬
‫= ‪x(t) = vx,0 · t → 30 = vx,0 · 0.55 → vx,0‬‬ ‫]‪= 54.54[m/s‬‬
‫‪0.55‬‬

‫זוהי אם כן גם המהירות הקווית בה נעזב הפטיש‪ .‬הקשר בין מהירות קווית )משיקית( ומהירות זוויתית‪:‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪54.54‬‬ ‫‪rad‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫=‬ ‫[‪= 27.3‬‬ ‫]‬
‫‪r‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪s‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪rad‬‬
‫[‪ω = 27.3‬‬ ‫]‬
‫‪s‬‬

‫תאוצה רדיאלית ומשיקית‬ ‫‪5.4‬‬


‫גלגל נע בתאוצה זוויתית קבועה‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את התאוצה הזוויתית של הגלגל‪ ,‬אם ידוע שלאחר ‪ 2sec‬מתחילת התנועה‪ ,‬התאוצה השקולה של נקודת הקצה‬
‫נמצאת בזווית של ‪ 60°‬עם המהירות הקווית של הנקודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את אורך הדרך שעבר הגלגל לאחר ‪ 2‬שניות אם נתון שרדיוס הגלגל הוא ]‪R = 1 [m‬ושבזמן ‪ t = 0‬הגלגל היה‬
‫במנוחה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫השאלה מושתתת על רכיבי התאוצה השונים בתנועה מעגלית‪ ,‬שהיא‬

‫)‪(320‬‬ ‫̂‪~a = aT θ̂ + ar r‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תאוצה רדיאלית ומשיקית‬ ‫‪5.4‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫אפשר לחשב את הרכיבים בנפרד‪ ,‬ואפשר להסתכל על המצב כעל משוואה וקטורית‪ ,‬וזה מה שנעשה כאן‪ .‬וקטור התאוצה‬
‫ורכיביו מתוארים באיור הבא‬

‫‪~aT‬‬
‫‪~ar‬‬

‫‪~a‬‬

‫הנתון שלנו הוא שבזמן ‪ t = 2s‬מתקיים המצב הבא‬

‫‪60o‬‬
‫‪~aT‬‬

‫‪~a‬‬ ‫‪~ar‬‬

‫כלומר יש לנו קשר בין הגדלים של שני רכיבי התאוצה‪ ,‬והוא‬

‫| ‪|~ar‬‬ ‫√‬
‫)‪(321‬‬ ‫‪= tan (60) = 3‬‬
‫| ‪|~aT‬‬
‫נציב את רכיבי התאוצות במפורש‬
‫√‬ ‫| ‪|~ar‬‬ ‫‪−ω 2 (t) R‬‬ ‫)‪ω 2 (t‬‬
‫)‪(322‬‬ ‫=‪3‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫| ‪|~aT‬‬ ‫|‪|αR‬‬ ‫‪α‬‬

‫את )‪ ω (t‬נמצא על ידי אינטגרציה )הפעם באמצעות אינטגרל מסויים(‬


‫ˆ‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(323‬‬ ‫= )‪ω (t = 2s‬‬ ‫‪αdt = αt|20 = 2α‬‬
‫‪0‬‬

‫‪322‬‬ ‫נציב במשוואה‬


‫√‬ ‫)‪ω 2 (t‬‬ ‫‪(2α)2‬‬ ‫‪4α2‬‬
‫)‪(324‬‬ ‫=‪3‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 4α‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬
‫ומכאן נקבל‬
‫√‬
‫‪3 rad‬‬
‫)‪(325‬‬ ‫=‪α‬‬
‫‪4 s2‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬
‫תאוצה רדיאלית ומשיקית‬ ‫‪5.4‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫ √‬ ‫‬
‫‪3 rad‬‬
‫=‪α‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪s2‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נחשב את ההעתק הזויתי‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪1‬‬
‫= )‪θ(t‬‬ ‫= ‪ω(t)dt‬‬ ‫‪αt + C = αt2 + C‬‬
‫‪2‬‬

‫‪θ(0) = C‬‬

‫‪1‬‬
‫‪∆θ = αt2‬‬
‫‪2‬‬

‫למציאת אורך הדרך יש למצא את אורך הקשת שזה הרדיוס כפול הזווית‪:‬‬
‫ √‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ ‪1 3 rad 2  2‬‬
‫]‪l = R∆θ(2sec) = R α · t = 1 [m‬‬ ‫]‪2 s = 0.86 [m‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 4‬‬ ‫‪s2‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫]‪l = 0.86 [m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מהירות זויתית של צנטריפוגה‬ ‫‪5.5‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫מהירות זויתית של צנטריפוגה‬ ‫‪5.5‬‬


‫צנטריפוגה מסתובבת במהירות זוויתית משתנה הנתונה בביטוי‬

‫)‪ω (t) = ω0 sin (bt‬‬

‫מבחנה‪ ,‬הנמצאת בזמן ‪ t = 0‬בזווית של ‪ θ0 = −π‬מסתובבת על היקפה של הצנטריפוגה‪ .‬נתון שהמבחנה נמצאת ברדיוס‬
‫‪ r‬מציר הצנטריפוגה‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את זווית המבחנה כתלות בזמן‪.θ (t) ,‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את תאוצתה הזוויתית של המבחנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את תאוצתה הכוללת של המבחנה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫כשם שהמיקום מתקבל על ידי אינטגרציה של המהירות‪ ,‬הזווית מתקבלת מהאינטגרציה של המהירות הזוויתית‪.‬‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪ω0‬‬
‫)‪(326‬‬ ‫‪θ (t) = C + ω (t) dt = C + ω0 sin (bt) dt = C −‬‬ ‫)‪cos (bt‬‬
‫‪b‬‬
‫תנאי ההתחלה הוא ‪ .θ (t = 0) = −π‬נטיל תנאי התחלה זה‬
‫‪ω0‬‬
‫‪−π = C −‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ω0‬‬
‫)‪(327‬‬ ‫‪⇒ C = −π +‬‬
‫‪b‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪ω0‬‬
‫‪θ (t) = −π +‬‬ ‫])‪[1 − cos (bt‬‬
‫‪b‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫התאוצה הזוויתית מתקבלת על ידי הנגזרת של המהירות הזוויתית‬
‫‪dω‬‬ ‫‪d‬‬
‫)‪(328‬‬ ‫= )‪α (t‬‬ ‫=‬ ‫)‪[ω0 sin (bt)] = ω0 b cos (bt‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪α (t) = ω0 b cos (bt‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫התאוצה הכללית היא‬

‫)‪(329‬‬ ‫̂‪~a = aT θ̂ + ar r̂ = αrθ̂ − ω 2 rr‬‬

‫נציב את מה שמצאנו‬
‫‪h‬‬ ‫‪i‬‬
‫)‪(330‬‬ ‫̂‪~a (t) = ω0 b cos (bt) rθ̂ − (ω0 sin (bt))2 rr̂ = ω0 r b cos (bt) θ̂ − ω0 sin2 (bt)2 r‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גלגלי שיניים‬ ‫‪5.6‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪h‬‬ ‫‪i‬‬
‫̂‪~a (t) = ω0 r b cos (bt) θ̂ − ω0 sin2 (bt) r‬‬

‫גלגלי שיניים‬ ‫‪5.6‬‬


‫שני גלגלי שיניים בעלי רדיוסים ‪ r1 , r2‬צמודים זה לזה‪ ,‬כך שמהירותם על ההיקף מתואמת‪ ,‬כמתואר באיור הבא‬

‫מסובבים את הגלגל הראשון עם מהירות זוויתית קבועה ‪.ω1‬‬


‫א‪ .‬מצאו המהירות הזוויתית של הגלגל השני‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את זווית הסיבוב של הגלגל השני‪ ,‬כאשר הגלגל הראשון משלים סיבוב‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫מכיוון שנתון כי מהירותם של הגלגלים על פני ההיקף מתואמת‪ ,‬נסיק כי מהירותם הקווית זהה‪ .‬המהירויות הקוויות הן‬

‫)‪(331‬‬ ‫‪v1 = ω1 r1‬‬


‫)‪(332‬‬ ‫‪v2 = ω2 r2‬‬

‫והנתון למעשה אומר כי ‪ .v1 = v2‬נציב את זה ונקבל‬

‫)‪(333‬‬ ‫‪ω1 r1 = ω2 r2‬‬

‫ומכאן נקבל כי המהירות הזוויתית של הגלגל השני היא‬


‫‪r1‬‬
‫)‪(334‬‬ ‫= ‪ω2‬‬ ‫‪ω1‬‬
‫‪r2‬‬

‫‪r1‬‬
‫= ‪ω2‬‬ ‫‪ω1‬‬
‫‪r2‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נמצא את שתי הזוויות על ידי אינטגרציה של המהירות‬
‫ˆ‬ ‫‪t‬‬
‫)‪(335‬‬ ‫= )‪θ1 (t‬‬ ‫‪ω1 dt = ω1 t‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ˆ t‬‬ ‫‪ˆ t‬‬
‫‪r1‬‬ ‫‪r1‬‬
‫)‪(336‬‬ ‫= )‪θ2 (t‬‬ ‫= ‪ω2 dt‬‬ ‫‪ω1 dt = ω1 t‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0 r2‬‬ ‫‪r2‬‬
‫הילוכים של אופניים )לבית(‬ ‫‪5.7‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫כאשר הגלגל הראשון השלים סיבוב שלם‪ ,‬זוויתו תהיה ‪ θ1 = 2π‬לכן הזמן להשלמת סיבוב שלם של הגלגל הראשון יהיה‬
‫) ‪θ1 (t1‬‬ ‫‪2π‬‬
‫)‪(337‬‬ ‫= ‪t1‬‬ ‫=‬
‫‪ω1‬‬ ‫‪ω1‬‬
‫נציב זמן זה בזווית של הגלגל השני ונקבל‬
‫‪r1 2π‬‬ ‫‪r1‬‬
‫)‪(338‬‬ ‫= ) ‪θ2 (t1‬‬ ‫‪ω1‬‬ ‫‪= 2π‬‬
‫‪r2 ω1‬‬ ‫‪r2‬‬

‫‪r1‬‬
‫= ‪θ2‬‬ ‫‪2π‬‬
‫‪r2‬‬

‫נשים לב כי היה ניתן לקבל תוצאה זו גם על ידי הבנה כי היחס בין שתי הזוויות קבוע והוא‬
‫)‪θ2 (t‬‬ ‫‪r1‬‬
‫)‪(339‬‬ ‫=‬
‫)‪θ1 (t‬‬ ‫‪r2‬‬
‫ויחס זה אינו תלוי בזמן )מכיוון שהתנועה קצובה(‪ .‬כעת‪ ,‬כאשר הגלגל הראשון השלים סיבוב שלם‪ ,‬זוויתו תהיה ‪.θ1 = 2π‬‬
‫נציב זאת ונקבל‬
‫‪r1‬‬
‫)‪(340‬‬ ‫‪θ2 = 2π‬‬
‫‪r2‬‬

‫הילוכים של אופניים )לבית(‬ ‫‪5.7‬‬


‫לאופניים יש שני גלגלי שיניים המחוברים ביניהם בשרשרת פלדה‪ :‬הקדמי ברדיוס ‪ R1 = 10cm‬והאחורי ברדיוס‬
‫‪ ,R2 = 5cm‬המחובר לגלגל אחורי שרדיוסו הוא ‪ ,R3‬במתואר באיור הבא‬

‫נתון כי רוכב האופניים מדווש בקצב של שני סיבובים בשנייה‪.‬‬


‫א‪ .‬מצאו את גודל מהירותה של חוליית שרשרת כלשהי ביחס לרוכב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את מהירותו הזוויתית של הגלגל‪.‬‬
‫ג‪ .‬רשמו את מהירות הרכיבה של האופניים‪ ,‬וציינו את כל הדרכים בהן ניתן להגדיל מהירות זו‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫בדומה לשאלה עם גלגלי השיניים בתרגול הכיתה‪ ,‬שני הגלגלים נעים באותה המהירות המשיקית‪ .‬זה אומר שחוליית שרשרת‬
‫כלשהי‪ ,‬ביחס לרוכב‪ ,‬תנוע באותה המהירות המשיקית )למעשה השרשרת היא זו שדואגת לכך ששני הגלגלים יסתובבו‬
‫באותה המהירות המשיקית(‪ ,‬כלומר‬

‫)‪(341‬‬ ‫‪v1 = v2 = v‬‬


‫הילוכים של אופניים )לבית(‬ ‫‪5.7‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫מכאן נוכל לקבל מהירות זו בקלות על ידי הקשר הידוע בין המהירות הקווית והזוויתית‬

‫)‪(342‬‬ ‫‪v = ω1 R1‬‬

‫נתון כי הרוכב מדווש בקצב של שני סיבובים בשניה‪ ,‬כלומר נתונה לנו התדירות של התנועה ‪ ,f1 ,‬ואנו צריכים את התדירות‬
‫הזוויתית ‪) ω1‬כלומר המהירויות הזוויתית(‪ .‬הקשר ביניהם הוא‬

‫)‪(343‬‬ ‫‪ω = 2πf‬‬

‫נציב במשוואה הקודמת ונקבל‬


‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(344‬‬ ‫‪v = 2πf1 R1 = 2π · 2Hz · 10cm = 4π · 10 · 10−2‬‬ ‫‪= 0.4π‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪hmi‬‬
‫‪v ≈ 1.257‬‬
‫‪s‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫שתי המהירויות המשיקיות הן‬

‫)‪(345‬‬ ‫‪v1 = R1 ω1‬‬


‫)‪(346‬‬ ‫‪v2 = R2 ω2‬‬

‫תנאי השוואת המהירויות הזוויתיות נותן‬

‫)‪(347‬‬ ‫‪R1 ω1 = R2 ω2‬‬

‫כלומר‬
‫‪R1‬‬
‫)‪(348‬‬ ‫= ‪ω2‬‬ ‫‪ω1‬‬
‫‪R2‬‬
‫נציב ערכים‬
‫‪10cm‬‬ ‫‪rad‬‬
‫)‪(349‬‬ ‫= ‪ω2‬‬ ‫‪ω1 = 4πf1 = 4π2Hz = 8π‬‬
‫‪5cm‬‬ ‫‪s‬‬

‫התשובה היא‬

‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬
‫‪ω2 ≈ 25.1‬‬
‫‪s‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫מהירות הרכיבה היא המהירות הקווית של הגלגל האחורי )הגלגל ברדיוס ‪ (R3‬והיא‬

‫‪V = ω2 R3‬‬

‫הדרכים להגדיל מהירות זו הן‬

‫ˆ להגדיל את רדיוס הגלגל האחורי ‪.R3‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גרב במכונת כביסה‬ ‫‪5.8‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫ˆ להקטין את ‪.R2‬‬

‫ˆ להגדיל את ‪.R1‬‬

‫ˆ להגדיל את ‪) ω1‬לדווש יותר מהר(‪.‬‬


‫ננתח את משוואה ‪ :348‬אם נקטין את ‪ R2‬או נגדיל את ‪ R1‬המהירות הזוויתית של הגלגל האחורי‪ ,ω2 ,‬תגדל‪ .‬כך עובדים‬
‫ההילוכים‪ ,‬כפי שאנו מכירים מחיי היום־יום‪ :‬גלגלי השיניים הקטנים יותר בגלגל האחורי והגדולים יותר בדוושות הם‬
‫ההילוכים ה`גבוהים` יותר‪ .‬את המחיר משלמים במומנט שיש להפעיל על הדוושות‪ ,‬נושא שנגיע אליו בהמשך הקורס‪.‬‬

‫גרב במכונת כביסה‬ ‫‪5.8‬‬


‫‪.α = 2 rad‬‬
‫‪s2‬‬
‫גרב נח על תוף מכונת כביסה שרדיוסו ‪ .30cm‬המכונה מתחילה להאיץ בתאוצה זוויתית‬
‫א‪ .‬מצאו את מהירות הגרב כתלות בזמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את גודלה של התאוצה הרדיאלית של הגרב כתלות בזמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו תוך כמה זמן תאוצתו הכוללת של הגרב תגיע ל ‪.g‬‬
‫ד‪ .‬מצאו באיזה זמן התאוצה הכוללת של הגרב תסטה ב ‪ 30°‬מהכיוון הרדיאלי‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫על מנת למצוא את המהירות הקווית המבוקשת נרצה למצוא את המהירות הזוויתית‪ .‬נשתמש בקשר האינטגרלי ‪:‬‬
‫ˆ‬ ‫ ˆ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬ ‫‪rad‬‬
‫)‪(350‬‬ ‫‪ω (t) = Cω + αdt = Cω + 2‬‬ ‫‪dt = Cω + 2t‬‬
‫‪s2‬‬ ‫‪s2‬‬
‫נתון כי הגרב מתחילה ממנוחה‪ ,‬לכן ‪ .Cω = 0‬המהירות הזוויתית היא‬
‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬
‫)‪(351‬‬ ‫‪ω (t) = 2t‬‬
‫‪s2‬‬
‫נמצא את המהירות הקווית‬
‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬
‫)‪(352‬‬ ‫‪v = ωr = 2t‬‬ ‫]‪· 0.3 [m‬‬
‫‪s2‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪hmi‬‬
‫‪v = 0.6t‬‬
‫‪s2‬‬

‫סעיף ב'‬
‫התאוצה הרדיאלית היא‬
‫‪rad 2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬
‫)‪(353‬‬ ‫‪|aR | = −ω r = 2 2 t r = 4 4 t2 · 0.3m‬‬
‫‪2‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪ h m i‬‬
‫‪|aR | = 1.2 4 t2‬‬
‫‪s‬‬
‫גרב במכונת כביסה‬ ‫‪5.8‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫סעיף ג'‬
‫עלינו למצוא את גודלה של התאוצה הכוללת ולהשוות ל ‪ .g‬על מנת למצוא את התאוצה הכוללת‪ ,‬עלינו למצוא את התאוצה‬
‫המשיקית‬
‫‪rad‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(354‬‬ ‫‪aT = rα = 0.3m · 2‬‬ ‫‪= 0.6 2‬‬
‫‪s2‬‬ ‫‪s‬‬
‫כעת‪ ,‬גודלה של התאוצה הכוללת יהיה )נשמיט יחידות מטעמי נוחות כתיבה(‬
‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪rh‬‬ ‫‪i2‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(355‬‬
‫‪2‬‬
‫= )‪|~a| = (aR ) + (aT ) = (ω r) + (αr‬‬ ‫‪(αt)2 r + (αr)2 = αr α2 t4 + 1‬‬

‫נשווה ל ‪g‬‬
‫‪p‬‬
‫)‪(356‬‬ ‫‪αr‬‬ ‫‪α2 t4 + 1 = g‬‬
‫‪g2‬‬
‫)‪(357‬‬ ‫= ‪α2 t4 + 1‬‬
‫‪α2 r 2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪g2‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(358‬‬ ‫= ‪⇒ t‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪− 2‬‬
‫‪α r‬‬ ‫‪α‬‬
‫נציב ערכים‬
‫‪v‬‬
‫‪2‬‬
‫‪100 m‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪s4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(359‬‬ ‫‪t=t‬‬
‫‪4‬‬
‫‪−‬‬ ‫= ‬ ‫‪s4 − s4‬‬
‫‪rad 4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪rad 2‬‬ ‫‪16 · 0.09‬‬ ‫‪4‬‬
‫‬
‫)‪2 s2 (0.3m‬‬ ‫‪2 s2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪t ≈ 2.034s‬‬

‫סעיף ד'‬
‫נצייר את המצב‬

‫‪~ar‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪~aT‬‬
‫‪~a‬‬

‫הקשר שמתקיים הוא‬

‫| ‪|~aT‬‬ ‫‪αr‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪1‬‬


‫)‪(360‬‬ ‫= )‪tan (30‬‬ ‫‪= 2 = 2 2 = 2‬‬
‫| ‪|~ar‬‬ ‫‪ω r‬‬ ‫‪α t‬‬ ‫‪αt‬‬
‫√‪s‬‬ ‫√‪s‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫)‪(361‬‬ ‫= ‪⇒ t‬‬ ‫=‬ ‫‪rad‬‬
‫]‪= 0.93 [sec‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪2 s2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תאוטה בתנועה מעגלית )לבית(‬ ‫‪5.9‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫התשובה היא‬

‫]‪t ≈ 0.93 [sec‬‬

‫תאוטה בתנועה מעגלית )לבית(‬ ‫‪5.9‬‬


‫‪ . α = −0.2 rad‬ברגע ‪t = 0‬‬
‫‪s2‬‬
‫גוף נע בתנועה מעגלית בעלת רדיוס ‪ R = 0.5m‬כך שתאוצתו הזוויתית קבועה ושווה‬
‫‪.v0 = 15 m‬‬
‫מהירותו הקווית ההתחלתית של הגוף היא ‪s‬‬
‫א‪ .‬באיזה רגע ‪ t‬מגיע הגוף למנוחה?‬
‫ב‪ .‬מצאו את אורך הדרך אותו עבר הגוף מתחילת התנועה‪ ,t = 0 ,‬ועד שהוא נעצר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו כמה סיבובים ביצע הגוף מתחילת התנועה‪ ,t = 0 ,‬ועד שנעצר‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫= ‪ v0‬אז‬ ‫‪15 m‬‬
‫‪s‬‬ ‫דבר ראשון‪ ,‬נעבור לגדלים זויתיים‪ .‬אם‬

‫‪v0‬‬ ‫‪15 m‬‬


‫‪s‬‬ ‫‪rad‬‬
‫)‪(362‬‬ ‫= ‪ω0‬‬ ‫=‬ ‫‪= 30‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪0.5m‬‬ ‫‪s‬‬
‫כעת‪ ,‬נמצא את המהירות הזוויתית על ידי אינגרציה‬
‫ˆ‬
‫‪rad‬‬ ‫‪rad‬‬
‫)‪(363‬‬ ‫‪ω (t) = ω0 +‬‬ ‫‪α (t) dt = ω0 − αt = 30‬‬ ‫‪− 0.2 2 t‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫הגוף מגיע לעצירה כאשר המהירות הזוויתית )והקווית( מתאפסת‪ ,‬לכן‬
‫‪rad‬‬ ‫‪rad‬‬
‫)‪(364‬‬ ‫‪0 = 30‬‬ ‫‪− 0.2 2 tstop‬‬
‫ ‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪30 rad‬‬
‫)‪(365‬‬ ‫= ‪tstop‬‬ ‫‪ s  = 150s‬‬
‫‪0.2 rad‬‬
‫‪s2‬‬

‫התשובה היא‬

‫]‪tstop = 150 [s‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫אורך הדרך המבוקשת היא קשת המעגל‪ ,‬כלומר‬

‫)‪(366‬‬ ‫)‪s (t) = Rθ (t‬‬

‫נמצא את הזווית על ידי אינטגרציה של המהירות הזוויתית‬


‫ˆ‬ ‫ ˆ‬ ‫‬
‫‪rad‬‬ ‫‪rad‬‬ ‫‪rad‬‬ ‫‪rad‬‬
‫)‪(367‬‬ ‫‪θ (t) = C +‬‬ ‫‪ω (t) dt = C +‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪− 0.2 2 t dt = C + 30‬‬ ‫‪t − 0.1 2 t2‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫נרצה למצוא את הדרך מזמן ‪ t = 0‬לכן נוח לקחת ‪ .C = 0‬נציב את ‪tstop‬‬
‫)‪(368‬‬
‫‪rad‬‬ ‫‪rad‬‬ ‫‪rad‬‬ ‫‪rad‬‬
‫‪θ (tstop ) = 30‬‬ ‫‪tstop − 0.1 2 t2stop = 30‬‬ ‫‪150s − 0.1 2 (150s)2 = 4, 500rad − 2, 250rad = 2250rad‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גלגלת וחוט )לבית(‬ ‫‪5.10‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫נמצא את המרחק‬

‫)‪(369‬‬ ‫‪s (tstop ) = Rθ (tstop ) = 0.5m · 2250rad‬‬

‫התשובה היא‬

‫]‪s (tstop ) = 1.125 [km‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נגדיר ‪ rev. = revolutions‬כלומר סיבובים‪.‬‬
‫מספר הסיבובים יתקבל על ידי חלוקת הזווית ) ‪ θ (tstop‬בסיבוב שלם‪ ,‬כלומר ב ‪ .2π‬נציב‬

‫) ‪θ (tstop‬‬ ‫‪2250rad‬‬
‫)‪(370‬‬ ‫=‪N‬‬ ‫=‬ ‫‪≈ 358rev.‬‬
‫‪2πR‬‬ ‫‪2πrad‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫]‪N ≈ 358 [rev.‬‬

‫גלגלת וחוט )לבית(‬ ‫‪5.10‬‬


‫גוף ‪ A‬קשור לחוט ארוך המלופף סביב גלגל קבוע שרדיוסו ‪ R‬כמתואר באיור הבא‬

‫‪R‬‬

‫‪M‬‬

‫‪A‬‬

‫הגוף ‪ A‬משוחרר ממנוחה ויורד בתאוצה קבועה ‪) .a0‬הדרכה‪ :‬הראו כי בגלגול ללא החלקה מהירות הגלגל שווה למהירותו‬
‫הזוויתית המוכפלת ברדיוס הגלגל‪ .v = ωR :‬העזרו בהסבר המופיע בפרק ‪ 31‬בעמוד ‪ 833‬ובפיתוח שבעמוד ‪(933‬‬
‫א‪ .‬עקב ירידת הגוף הגלגל מתחיל להסתובב‪ .‬מצאו את המהירות הזוויתית של הגלגל אחרי שהגוף יורד גובה ‪.H‬‬
‫ב‪ .‬באמצעות כל הגדלים הנתונים בשאלה )‪ ,(a0 , H, R‬בטאו את גודל התאוצה השקולה של נקודה ‪ M‬המסומנת על שפת‬
‫הגלגל אחרי שהגוף יורד גובה ‪.H‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫הגוף ירד גובה ‪ H‬בתנועה קווית בתאוצה קבועה‪ .‬בציר האנכי‪ ,‬התנועה מתוארת על ידי משוואת קינמטיקה חד מימדית‬
‫‪1‬‬
‫‪y (t) = y0 + v0 t + a0 t2‬‬
‫‪2‬‬
‫גלגלת וחוט )לבית(‬ ‫‪5.10‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫כאשר כיוון התנועה החיובי נבחר להיות כלפי מטה‪ .‬נוכל לקחת ‪ ,y0 = 0‬ומכיוון שנתון כי הגוף משוחרר ממנוחה מתקיים‬
‫‪ v0 = 0‬ונותרנו רק עם האיבר של התאוצה‪ .‬הגוף ירד גובה ‪ H‬לאחר זמן ‪ .tH‬נציב ונמצא זמן זה‬
‫‪1 2‬‬
‫= ‪H‬‬ ‫‪a0 t‬‬
‫‪2 H‬‬
‫‪r‬‬
‫‪2H‬‬
‫‪tH‬‬ ‫=‬
‫‪a0‬‬
‫כעת נמשיך לתנועה הזוויתית‪ .‬המהירות הזוויתית עבור תאוצה זוויתית קבועה היא‬

‫‪ω (t) = ω0 + αt‬‬

‫נתון שמתחילים ממנוחה לכן ‪ ω0 = 0‬ונותר למצוא את התאוצה הזוויתית ‪ .α‬נשים לב כי ידועה לנו התאוצה הקווית‪,‬‬
‫והקשר ביניהן ידוע גם כן‪ ,‬והוא‬

‫‪a = αr‬‬

‫ובמקרה שלנו‬
‫‪a0‬‬
‫=‪α‬‬
‫‪R‬‬
‫אם כך‪ ,‬הביטוי למהירות הזוויתית יהיה‬
‫‪a0‬‬
‫= )‪ω (t‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪R‬‬
‫לאחר זמן ‪ tH‬המהירות הזוויתית היא‬
‫‪r‬‬ ‫√‬
‫‪a0‬‬ ‫‪a0‬‬ ‫‪2H‬‬ ‫‪2a0 H‬‬
‫= ‪ω (tH ) = tH‬‬ ‫=‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪a0‬‬ ‫‪R‬‬

‫התשובה היא‬

‫√‬
‫‪2a0 H‬‬
‫= ) ‪ω (tH‬‬
‫‪R‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫התאוצה השקולה היא‬

‫̂‪~a (t) = aT θ̂ + ar r̂ = αrθ̂ − ω 2 rr‬‬

‫קיבלנו את הביטויים לרכיבי התאוצה בסעיף הקודם כך שכל שנותר הוא להציבם‬

‫‪a0‬‬ ‫‪ a 2‬‬


‫‪0‬‬ ‫‪a2‬‬
‫= )‪~a (t‬‬ ‫‪Rθ̂ −‬‬ ‫̂‪t Rr̂ = a0 θ̂ − 0 t2 r‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫לאחר זמן ‪ tH‬התאוצה תהיה‬

‫‪a20 2‬‬ ‫‪a2 2H‬‬ ‫‪2Ha0‬‬


‫‪~a (tH ) = a0 θ̂ −‬‬ ‫‪tH r̂ = a0 θ̂ − 0‬‬ ‫‪r̂ = a0 θ̂ −‬‬ ‫̂‪r‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R a0‬‬ ‫‪R‬‬
‫גודלה יהיה‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪2Ha0 2‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪2‬‬
‫‪2H‬‬
‫= |) ‪|~a (tH‬‬ ‫‪a20‬‬ ‫‪+ −‬‬ ‫‪= a0‬‬ ‫‪1+‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גלגלת וחוט )לבית(‬ ‫‪5.10‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪s‬‬ ‫‬ ‫‪2‬‬


‫‪H‬‬
‫‪|~a (tH )| = a0‬‬ ‫‪1+4‬‬
‫‪R‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גלגלות מורכבות‬ ‫‪5.11‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫גלגלות מורכבות‬ ‫‪5.11‬‬


‫משקולת ‪ A‬מתחילה לרדת ממנוחה בתאוצה קבועה של ‪ .a0‬עקב ירידת הגוף מערכת של שני גלגלים צמודים מתחילה‬
‫להסתובב‪ ,‬כמתואר באיור הבא‬

‫‪R‬‬

‫‪r‬‬

‫‪M‬‬

‫‪A‬‬

‫נתיו כי רדיוס הגלגל הגדול הוא ‪ R‬ורדיוס הגלגל הקטן ‪.r‬‬


‫א‪ .‬מצאו את התאוצה השקולה של נקודה ‪ ,M‬כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את גודל המהירות של הנקודה ‪M‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‪:‬‬
‫התאוצה השקולה היא‬

‫)‪(371‬‬ ‫̂‪~a = aT θ̂ + ar r‬‬

‫אז עלינו למצוא שני רכיבים אלו‪ .‬למערכת כולה תאוצה זוויתית משותפת ‪ .α‬לנקודות שעל פני הגלגל הפנימי תאוצה‬
‫)‪(r‬‬
‫משיקית של ‪ ,aT = rα = a0‬לכן נסיק‬
‫‪a0‬‬
‫)‪(372‬‬ ‫=‪α‬‬
‫‪r‬‬
‫)‪(R‬‬
‫‪ aT‬שהיא‬ ‫לנקודות שעל פני הגלגל החיצוני תאוצה משיקית של ‪= Rα‬‬

‫)‪(R‬‬ ‫‪R‬‬
‫)‪(373‬‬ ‫‪aT‬‬ ‫= ‪= Rα‬‬ ‫‪a0‬‬
‫‪r‬‬
‫לכן רכיב התאוצה המשיקית של הנקודה ‪ M‬הוא‬
‫‪R‬‬
‫)‪(374‬‬ ‫= ) ‪aT (M‬‬ ‫‪a0‬‬
‫‪r‬‬
‫רכיב התאוצה הרדיאלי בנקודה ‪ M‬הוא‬

‫)‪(375‬‬ ‫‪ar (M ) = −ω 2 R‬‬

‫ונותר למצוא את ‪ .ω‬נמצא אותו מאינטגרציה על התאוצה הזוויתית‬


‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪a0‬‬ ‫‪a0‬‬
‫)‪(376‬‬ ‫‪ω (t) = C +‬‬ ‫‪α (t) dt = C +‬‬ ‫‪dt = C + t‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫את ‪ C‬נמצא מתנאי ההתחלה‪ .‬נתון כי התנועה מתחילה ממנוחה לכן‬
‫‪a0‬‬
‫)‪(377‬‬ ‫‪0=C+‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪r‬‬
‫גזירה של אורך קשת )לבית(‬ ‫‪5.12‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫לכן ‪ C = 0‬וקיבלנו‬
‫‪a0‬‬
‫)‪(378‬‬ ‫= )‪ω (t‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪r‬‬
‫‪375‬‬ ‫נציב במשוואה‬
‫‪ a 2‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪(379‬‬ ‫‪ar (M ) = −‬‬ ‫‪t R‬‬
‫‪r‬‬

‫ומצאנו את הרכיב השני‪ .‬בסך הכל‪ ,‬התאוצה השקולה בנקודה ‪ M‬היא‬


‫‪R‬‬ ‫‪ a 2‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪(380‬‬ ‫= ̂‪~a (M ) = aT θ̂ + ar r‬‬ ‫‪a0 θ̂ −‬‬ ‫̂‪t Rr‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪ a 2‬‬


‫‪0‬‬
‫= ) ‪~a (M‬‬ ‫‪a0 θ̂ −‬‬ ‫̂‪t Rr‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬

‫סעיף ב‪:‬‬
‫גודל המהירות הקוית של נקודה ‪:M‬‬
‫‪a0 R‬‬
‫)‪(381‬‬ ‫= ‪vM (t) = ω (t) R‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪r‬‬

‫‪a0 R‬‬
‫= )‪vM (t‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪r‬‬

‫גזירה של אורך קשת )לבית(‬ ‫‪5.12‬‬


‫נקודה מסתובבת במסלול מעגלי שרדיוסו ‪ .R‬אורך הדרך שהנקודה עוברת במסלול זה נתון על ידי הקשר‬

‫‪s (t) = A + Bt + Ct2‬‬

‫כאשר ‪ A, B, C‬קבועים‪ ,‬ונתון שהגוף מתחיל את תנועתו ממנוחה‪.‬‬


‫א‪ .‬מצאו את המהירות הזוויתית של הנקודה כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את התאוצה המשיקית של הנקודה כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את התאוצה הרדיאלית של הנקודה כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצאו את התאוצה השקולה )גודל וכוון ביחס לכוון הרדיאלי( של הנקודה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נזכיר כי אורך הדרך הוא אורך הקשת‪ ,‬לכן‬

‫)‪s (t) = R · θ (t‬‬

‫לכן הזווית כתלות בזמן היא‬

‫)‪s (t‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪A + Bt + Ct2‬‬
‫‬
‫= )‪θ (t‬‬ ‫=‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גזירה של אורך קשת )לבית(‬ ‫‪5.12‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫המהירות הזוויתית תתקבל מגזירת הזווית‬


‫‪1‬‬
‫= ̇‪ω (t) = θ‬‬ ‫)‪(B + 2Ct‬‬
‫‪R‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪1‬‬
‫= )‪ω (t‬‬ ‫)‪(B + 2Ct‬‬
‫‪R‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫התאוצה המשיקית היא‬

‫‪aT = αR‬‬

‫לכן נותר למצוא את ‪ .α‬נמצא אותה על ידי גזירת המהירות הזוויתית‬


‫‪2C‬‬
‫= ̇‪α (t) = θ̈ = ω‬‬
‫‪R‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪aT = 2C‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫התאוצה הרדיאלית היא‬

‫‪ar = −ω 2 R‬‬

‫נציב את )‪ ω (t‬שמצאנו בסעיף א' ונקבל‬


‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ar (t) = −‬‬ ‫‪(B + 2Ct)2‬‬
‫‪R‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫התאוצה השקולה היא‬

‫̂‪~a = aT θ̂ + ar r‬‬

‫מצאנו בסעיפים הקודמים גדלים אלו‪ .‬נציב ונקבל‬


‫‪1‬‬
‫‪~a (t) = 2C θ̂ + −‬‬ ‫̂‪(B + 2Ct)2 r‬‬
‫‪R‬‬
‫גודל תאוצה זו הוא‬
‫‪s‬‬ ‫‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪q‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫= |)‪|~a (t‬‬ ‫)‪(2C) + − (B + 2Ct‬‬ ‫=‬ ‫‪(2CR)2 + (B + 2Ct)4‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גזירת אורך קשת ‪) 2‬לבית(‬ ‫‪5.13‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫והכיוון ביחס לכיוון הרדיאלי הוא‬


‫‬ ‫‬ ‫"‬ ‫‪#‬‬ ‫‬ ‫‬
‫‪aT‬‬ ‫‪2C‬‬ ‫‪2CR‬‬
‫‪β (t) = tan−1‬‬ ‫‪= tan−1‬‬ ‫‪= tan−1 −‬‬
‫‪ar‬‬ ‫‪− R1‬‬ ‫‪(B + 2Ct)2‬‬ ‫‪(B + 2Ct)2‬‬

‫כאשר ‪ β‬היא הזווית בין הכיוון הרדיאלי לבין וקטור התאוצה השקול‪ ,‬כמתואר באיור הבא‬

‫‪β‬‬
‫‪R‬‬
‫‪~aT‬‬

‫‪~ar‬‬

‫‪~a‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪q‬‬
‫= |)‪|~a (t‬‬ ‫‪(2CR)2 + (B + 2Ct)4‬‬
‫‪R‬‬‫‬ ‫‬
‫‪−1‬‬ ‫‪2CR‬‬
‫‪β (t) = tan‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪(B + 2Ct)2‬‬

‫גזירת אורך קשת ‪) 2‬לבית(‬ ‫‪5.13‬‬


‫המיקום הזויתי של נקודה על שפת גלגל המסתובב סביב צירו נתון על ידי‬
‫‪θ(t) = At + Bt2 + Ct3‬‬
‫כאשר נתונים הקבועים‬
‫‪rad‬‬ ‫‪rad‬‬ ‫‪rad‬‬
‫‪A=4‬‬ ‫‪B = −3‬‬ ‫‪C=1‬‬
‫‪sec‬‬ ‫‪sec2‬‬ ‫‪sec3‬‬

‫א‪ .‬מצאו את המהירוות הזויתית ‪ ω‬בזמנים ‪ t1 = 2sec‬ו ‪t2 = 4sec‬‬


‫ב‪ .‬מהי התאוצה הזויתית הממוצעת עבור הפרש הזמנים ‪ ∆t‬המתחיל בזמן ‪t1‬ומסתיים בזמן ‪t2‬‬
‫ג‪ .‬מהי התאוצה הזיתית הרגעית בתחילת הקטע ‪ ∆t‬ובסופו‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫המהירות הזויתית מתקבלת מגזירה של ההעתק הזויתי‬
‫‪dθ‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫‪= A + 2Bt + 3Ct2‬‬
‫‪dt‬‬
‫נים המבוקשים‬
‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬
‫‪ω(t = 2sec) = 4‬‬
‫‪sec‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬
‫‪ω(t = 4sec) = 28‬‬
‫‪sec‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תאוצה זויתית )דניאל בית(‬ ‫‪5.14‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נחשב תאוצה ממוצעת על פי ההגדרה‬
‫)‪ω(4sec) − ω(2sec‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪∆ω‬‬ ‫‪rad‬‬
‫= ‪hαi‬‬ ‫=‬ ‫‪= 12‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫)‪(4 − 2‬‬ ‫‪sec2‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬
‫‪hαi = 12‬‬
‫‪sec2‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נחשב תאוצה רגעית על ידי גזירת המהירות‬
‫‪dω‬‬
‫= )‪α(t‬‬ ‫‪= 2B + 6Ct‬‬
‫‪dt‬‬
‫נציב‬
‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬
‫‪α(t = 4sec) = 6‬‬
‫‪sec2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬
‫‪α(t = 2sec) = 18‬‬
‫‪sec2‬‬

‫תאוצה זויתית )דניאל בית(‬ ‫‪5.14‬‬


‫‪ α0 = 3 rad‬ברדיוס ‪.r = 5cm‬‬
‫‪s2‬‬
‫גוף מתחיל ממנוחה ונע בתנועה מעגלית בתאוצה זוויתית קבועה‬
‫א‪ .‬רשמו את וקטור התאוצה הכוללת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו כעבור כמה זמן הגוף ישלים זווית של ‪.8π‬‬
‫‪.10 m‬‬
‫ג‪ .‬מצאו כעבור כמה זמן יגיע הגוף למהירות ‪s‬‬
‫ד‪ .‬מצאו כעבור כמה זמן גודלה של התאוצה הכוללת יגיע ל ‪.5g‬‬
‫ה‪ .‬מצאו כעבור כמה זמן הזוית בין וקטור התאוצה למשיק למעגל תהיה ‪.45°‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫וקטור התאוצה הכולל הוא‬

‫)‪(382‬‬ ‫̂‪~a = αrθ̂ − ω 2 rr‬‬

‫מדובר בתנועה בתאוצה זוויתית קבועה המתחילה ממנוחה לכן מתקיים‬

‫)‪(383‬‬ ‫‪ω (t) = α0 t‬‬

‫נמצא את הרכיבים‬
‫‪rad‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(384‬‬ ‫‪ar = α0 r = 3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪· 5 · 10−2 m = 0.15 2‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫‬ ‫‪2‬‬
‫‪rad‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(385‬‬ ‫‪aT‬‬ ‫‪= ω 2 r = α02 rt2 = 3 2‬‬ ‫‪· 5 · 10−2 mt2 = 0.45t2 2‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תאוצה זויתית )דניאל בית(‬ ‫‪5.14‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫וקטור התאוצה הכולל יהיה‬


‫‬ ‫‪m‬‬ ‫‬ ‫ ‪m‬‬
‫)‪(386‬‬ ‫̂‪~a = 0.15 2 θ̂ − 0.45 2 t2 r‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪m‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬
‫)‪(387‬‬ ‫‪~a = 0.15‬‬ ‫̂‪θ‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪3t‬‬ ‫̂‪r‬‬
‫‪s2‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נרשום את הזווית כלתות בזמן‬
‫‪1‬‬
‫)‪(388‬‬ ‫‪θ (t) = θ0 + ω0 t + αt2‬‬
‫‪2‬‬
‫נוכל לבחור ‪ θ0 = 0‬ונתון כי ‪ ω0 = 0‬לכן נותרנו עם‬

‫‪1‬‬ ‫‪3 rad 2‬‬


‫)‪(389‬‬ ‫= ‪θ (t) = α0 t2‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 s2‬‬
‫נציב את הזווית הנתונה‬
‫‪3 rad 2‬‬
‫)‪(390‬‬ ‫= ‪8π‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪2 s2 8π‬‬
‫‪16π 2‬‬
‫)‪(391‬‬ ‫‪s = t28π‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪π‬‬
‫)‪(392‬‬ ‫‪⇒ t8π = 4‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪3‬‬
‫התשובה היא‬

‫)‪(393‬‬ ‫‪t8π ≈ 4.09s‬‬

‫סעיף ג'‬
‫המהירות היא המהירות המשיקית של התנועה‬

‫)‪(394‬‬ ‫‪v = ωr = α0 rt‬‬

‫נציב ערכים ונבדוק באיזה זמן היא תשתווה למהירות המבוקשת‬

‫‪m‬‬ ‫‪rad‬‬
‫)‪(395‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪= 3‬‬ ‫‪· 5 · 10−2 m · t10‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪1000‬‬
‫)‪(396‬‬ ‫= ‪⇒ t10‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪15‬‬
‫התשובה היא‬

‫)‪(397‬‬ ‫‪t10 ≈ 66.67s‬‬


‫תאוצה זויתית )דניאל בית(‬ ‫‪5.14‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫סעיף ד'‬
‫גודלה של התואצה השקולה הוא‬
‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪q‬‬
‫)‪(398‬‬ ‫‪|~a| = a2T + a2r = (αr)2 + (ω 2 r)2 = r α02 + α04 t4 = rα0 1 + α02 t4‬‬

‫נבדוק מתי התאוצה תשתווה ל ‪5g‬‬


‫‪q‬‬
‫)‪(399‬‬ ‫‪rα0 1 + α02 t45g = 5g‬‬
‫‪25g 2‬‬
‫)‪(400‬‬ ‫= ‪1 + α02 t45g‬‬
‫‪α02 r2‬‬
‫‪1/4‬‬
‫‪25g 2‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫)‪(401‬‬ ‫‪⇒ t5g‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬
‫‪α04 r2 α02‬‬
‫נציב ערכים‬
‫‪2‬‬
‫‪!1/4‬‬
‫‪25 · 100 m‬‬
‫‪s4‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪t5g‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪(5 · 10−2 m)2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪34 rad‬‬
‫‪s8‬‬
‫‪32 rad‬‬
‫‪s4‬‬
‫‪1/4‬‬
‫‪25 · 100‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫=‬ ‫‪−4‬‬
‫‪s4 − s4‬‬
‫‪81 · 25 · 10‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪ 6‬‬ ‫‪1/4‬‬
‫‪10 4 1 4‬‬
‫)‪(402‬‬ ‫=‬ ‫‪s − s‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪9‬‬
‫התשובה היא‬

‫)‪(403‬‬ ‫‪t5g ≈ 10.54s‬‬

‫סעיף ה'‬
‫מה שמיוחד בזווית ‪ 45°‬הוא ששני הרכיבים שווים‪ ,‬ומשם תתקבל הדרישה‬
‫!‬
‫)‪(404‬‬ ‫‪aT‬‬ ‫‪= ar‬‬
‫)‪(405‬‬ ‫‪αr = ω 2 r‬‬
‫‪2 2‬‬
‫)‪(406‬‬ ‫‪α‬‬
‫‬ ‫‪0 = α‬‬
‫‪0 t45°‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(407‬‬ ‫‪⇒ t45° = √ = q‬‬
‫‪α0‬‬ ‫‪3 rad‬‬
‫‪s2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪1‬‬
‫)‪(408‬‬ ‫‪t45° = √ s‬‬
‫‪3‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫ילד על נדנדה )דניאל בית(‬ ‫‪5.15‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫ילד על נדנדה )דניאל בית(‬ ‫‪5.15‬‬


‫ילד היושב על נדנדה שאורך חבליה הוא ‪ 2.45m‬מתנדנד קלות‪ .‬הנדנדה נעה בתאוצה זוויתית‬
‫‪4π‬‬ ‫‪rad‬‬
‫‪α (t) = −‬‬ ‫‪cos (2t) 2‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪π‬‬
‫= ‪ θ‬ומהירותו מתאפסת‪ .‬מצאו מהי מהירות הילד ונטייתו מהאנך בזמן ‪ t‬כלשהו‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בזמן ‪ t = 0‬הילד נוטה מהאנך בזווית‬

‫פתרון‬
‫מה שמבקשים למצוא למעשה הוא המהירות הקווית )המשיקית( של הילד ואת הזווית‪ ,‬כתלות בזמן כמסומן באיור הבא‬

‫‪θ‬‬

‫‪~v‬‬

‫למציאת המהירות המשיקית עלינו למצוא את המהירות הזוויתית על ידי אינטגרציה על התאוצה‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫‬ ‫‬
‫‪4π‬‬ ‫‪4π 1‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪ω (t) = C + α (t) dt = C −‬‬ ‫‪cos (2t) dt = C −‬‬ ‫)‪sin (2t) = C − sin (2t‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6 2‬‬ ‫‪3‬‬

‫את ‪ C‬נמצא מתנאי ההתחלה‪ .‬התנאי הוא שבזמן ‪ t = 0‬המהירות מתאפסת‪ ,‬לכן ‪ .ω (t = 0) = 0‬נטיל תנאי זה‬
‫‪π‬‬
‫‪0=C−‬‬ ‫)‪sin (0‬‬
‫‪3‬‬
‫וקיבלנו ‪ .C = 0‬לכן המהירות הזוויתית כתלות בזמן תהיה‬

‫‪π‬‬ ‫‪rad‬‬
‫)‪ω (t) = − sin (2t‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪s‬‬
‫ומהירותו המשיקית כתלות הזמן תהיה‬
‫‬ ‫‬
‫‪π‬‬ ‫‪rad‬‬ ‫‪m‬‬
‫= )‪~v (t‬‬ ‫)‪− sin (2t‬‬ ‫̂‪· (2.45m) θ̂ ≈ −2.56 sin (2t) θ‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫למציאת הזווית עלינו לבצע אינטגרציה על המהירות‬


‫ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫‬ ‫‬
‫‪π‬‬ ‫‪π 1‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪θ (t) = C +‬‬ ‫‪ω (t) dt = C −‬‬ ‫‪sin (2t) dt = C +‬‬ ‫)‪cos (2t) = C + cos (2t‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3 2‬‬ ‫‪6‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫ילד על נדנדה )מקס בית(‬ ‫‪5.16‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫‪π‬‬
‫= )‪ .θ (t = 0‬נטיל תנאי זה‬ ‫‪6‬‬ ‫את ‪ C‬נמצא מתנאי ההתחלה‪ .‬התנאי הוא שבזמן ‪ t = 0‬הזווית היא‬
‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪= C + cos (0) = C +‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬

‫וקיבלנו ‪ .C = 0‬לכן הזווית כתלות בזמן תהיה‬


‫‪π‬‬
‫= )‪θ (t‬‬ ‫)‪cos (2t‬‬
‫‪6‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪m‬‬
‫̂‪~v (t) ≈ −2.56 sin (2t) θ‬‬
‫‪s‬‬
‫‪π‬‬
‫= )‪θ (t‬‬ ‫)‪cos (2t‬‬
‫‪6‬‬

‫ילד על נדנדה )מקס בית(‬ ‫‪5.16‬‬


‫מטוטלת מתמטית בנויה ממסה הקשורה בחוט שאורכו ]‪ .L = 0.5[m‬המסה נעה בתנועה מעגלית‪ ,‬כך ש‪:‬‬
‫‪3π π‬‬
‫= )‪θ(t‬‬ ‫)‪+ cos (3t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬

‫א‪ .‬מצאו את מהירותה הזוויתית ואת תאוצתה הזוויתית של המסה‪.‬‬


‫ב‪ .‬רשמו את וקטור התאוצה של המסה בעזרת וקטורי היחידה הקוטביים‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‪:‬‬
‫נגזור את הזווית על־מנת לקבל את המהירות הזוויתית‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪dθ‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪3π π‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫=‬ ‫)‪+ cos (3t) = · (−sin(3t)) · 3 = − sin(3t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬

‫נגזור את המהירות הזוויתית על־מנת לקבל את התאוצה הזוויתית‪:‬‬


‫‪dω‬‬ ‫‪d  π‬‬ ‫‬ ‫‪π‬‬ ‫‪3π‬‬
‫=‪α‬‬ ‫=‬ ‫)‪− sin(3t) = − · cos(3t) · 3 = − cos(3t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪3π‬‬
‫‪α=−‬‬ ‫)‪cos(3t‬‬
‫‪2‬‬

‫‪π‬‬
‫)‪ω = − sin(3t‬‬
‫‪2‬‬

‫סעיף ב‪:‬‬

‫‪ π‬‬ ‫‬ ‫‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3π‬‬
‫̂‪~a = −ω rr̂ + αrθ̂ = −ω Lr̂ + αLθ̂ = − − sin(3t) · (0.5) r̂ + − cos(3t) · (0.5) θ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מסלול של זבוב )תום(‬ ‫‪5.17‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪π2‬‬ ‫‪3π‬‬
‫‪~a = −‬‬ ‫‪sin2 (3t) r̂ −‬‬ ‫̂‪cos (3t) θ‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬

‫מסלול של זבוב )תום(‬ ‫‪5.17‬‬


‫זבוב עף באוויר‪ .‬מיקומו נתון על ידי הביטוי‪ ~r (t) = 50tx̂ + 3t3 ŷ − 4.9t2 ẑ :‬במטרים‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את מהירותו ואת תאוצתו של הזבוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את וקטור התאוצה המשיקית ואת וקטור התאוצה המאונכת למסלול התנועה בזמן ]‪.t = 5.3 [s‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫המהירות מתקבלת על ידי נגזרת המיקום בזמן‪:‬‬
‫ ‪d‬‬
‫= )‪~v (t) = ~r˙ (t‬‬ ‫̂‪50tx̂ + 3t3 ŷ − 4.9t2 ẑ = 50x̂ + 9t2 ŷ − 9.8tz‬‬
‫‬
‫‪dt‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫̂‪~v (t) = 50x̂ + 9t2 ŷ − 9.8tz‬‬

‫התאוצה מתקבלת על ידי נגזרת המהירות בזמן‪:‬‬


‫ ‪d‬‬
‫= )‪~a (t) = ~v˙ (t‬‬ ‫̂‪50x̂ + 9t2 ŷ − 9.8tẑ = 18tŷ − 9.8z‬‬
‫‬
‫‪dt‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫̂‪~a (t) = 18tŷ − 9.8z‬‬

‫סעיף ב'‬
‫רכיב התאוצה המשיק למסלול יהיה ההיטל של וקטור התאוצה השקול )אותו מצאנו בסעיף ב'( על המשיק לתנועה‪ ,‬כלומר‬
‫‪B‬‬‫‪ A‬על וקטור ~‬
‫על המהירות‪ .‬נזכר בהגדרת ההיטל של וקטור ~‬

‫~ ~‬
‫‪~ · B̂ B̂ = A · B B‬‬
‫‬ ‫ ‬ ‫‬
‫‪~ B‬‬
‫‪P A,‬‬ ‫‪~ = A‬‬ ‫~‬
‫‪2‬‬
‫~‬
‫‪B‬‬

‫הטלת התאוצה על המהירות תהיה‬


‫‪~a · ~v‬‬
‫= ) ‪~aT (t) = P (~a, ~v‬‬ ‫‪~v‬‬
‫‪|~v |2‬‬
‫עלינו למצוא את המכפלה הסקלארית‬

‫‪~a (t) · ~v (t) = (18tŷ − 9.8ẑ) · 50x̂ + 9t2 ŷ − 9.8tẑ = 18 · 9t3 + 9.82 t = 162t3 + 96.04t‬‬
‫‬
‫מכונית פונה ימינה‬ ‫‪5.18‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫ואת גודל וקטור המהירות בריבוע‬

‫‪|~v (t)|2 = 502 + 92 t4 + 9.82 t2 = 2500 + 81t4 + 96.04t2‬‬

‫נציב הכל‬
‫‪162t3‬‬ ‫‪+ 96.04t‬‬
‫̂‪50x̂ + 9t2 ŷ − 9.8tz‬‬
‫‬
‫= )‪~aT (t‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2500 + 81t + 96.04t‬‬
‫נציב את הזמן הנתון‬

‫‪162 (5.3)3 + 96.04 · 5.3‬‬ ‫‬


‫‪2‬‬
‫‪ hmi‬‬
‫= )‪~aT (t = 5.3s‬‬ ‫̂‪50x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪9‬‬ ‫)‪(5.3‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫·‬ ‫̂‪5.3z‬‬
‫‪2500 + 81 (5.3)4 + 96.04 (5.3)2‬‬ ‫‪s2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪≈ (17.8x̂ + 90ŷ − 18.5ẑ) 2‬‬
‫‪s‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪hmi‬‬
‫)̂‪~aT (t = 5.3s) ≈ (17.8x̂ + 90ŷ − 18.5z‬‬
‫‪s2‬‬

‫על־מנת למצוא את וקטור התאוצה המאונך למסלול‪ ,‬נעזר בעובדה שוקטור התאוצה השקול הוא חיבור של וקטור התאוצה‬
‫המשיקית ווקטור התאוצה המאונכת‪:‬‬

‫‪~a = ~aT + ~ar → ~ar = ~a − ~aT‬‬

‫נציב את הביטויים שמצאנו בסעיפים הקודמים‪:‬‬

‫̂‪~ar = (95.4ŷ − 9.8ẑ) − (17.8x̂ + 90ŷ − 18.5ẑ) = −17.8x̂ + 5.3ŷ + 8.7z‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫̂‪~ar = −17.8x̂ + 5.3ŷ + 8.7z‬‬

‫מכונית פונה ימינה‬ ‫‪5.18‬‬


‫מכונית פונה מרחוב אחד לרחוב אחר המאונך לו בתנועה מעגלית קצובה‪ .‬אבן שהייתה על גג המכונית מתנתקת מהגג‬
‫ונוחתת במרחק ]‪ 5.53[m‬ממקום מעופה‪ .‬גובה גג המכונית מעל הכביש הוא ]‪ .1.5[m‬זמן הפניה )רבע מעגל( הוא שניה‬
‫אחת‪ .‬מהו רדיוס המעגל שהמכונית משרטטת בתנועתה?‬

‫פתרון‬
‫בשאלה זו האבן נעה בהתחלה בתנועה מעגלית קצובה יחד עם המכונית הפונה‪ .‬לאחר מכן האבן מתנתקת‪ .‬כשהיא‬
‫מתנתקת‪ ,‬היא מקבלת את המהירות הקווית )המשיקית( שהייתה לה ברגע ההתנתקות ועפה בכיוון זה‪ .‬מרגע זה והילך‬
‫הכוח היחיד שפועל על האבן הוא כוח הכובד‪ ,‬ולכן האבן נעה בתנועה שמתאימה לזריקה אופקית‪ .‬נעזר במרחק האופקי‬
‫שעשתה האבן מרגע זריקתה על־מנת לחשב את רדיוס המעגל ששרטטה המכונית‪.‬‬
‫התנועה של האבן בזריקה האופקית‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y(t) = y0 + v0,y · t − gt2 = 1.5 − 4.9t2‬‬
‫‪2‬‬
‫מכונית מסתובבת בכיכר‬ ‫‪5.19‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫האבן נוחתת על הרצפה כאשר ‪:y(t) = 0‬‬

‫]‪1.5 − 4.9t2 = 0 → 4 = 0.55[s‬‬

‫בזמן זה‪ ,‬האבן עוברת מרחק אופקי של ]‪:5.53[m‬‬


‫‪5.53‬‬
‫= ‪x(t) = vx,0 · t → 5.53 = vx,0 · 0.55 → vx,0‬‬ ‫]‪= 10[m/s‬‬
‫‪0.55‬‬

‫אם זמן הפניה )רבע מעגל( הוא שניה אחת‪ ,‬זמן המחזור ‪) T‬מעגל שלם( הוא ‪ 4‬שניות‪:‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪2π‬‬ ‫‪2πR‬‬
‫= ‪T‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪ω‬‬ ‫)‪(v/R‬‬ ‫‪v‬‬

‫‪2πR‬‬
‫= ]‪4[s‬‬
‫]‪10[m/s‬‬

‫נבודד את הרדיוס‪:‬‬
‫‪4 · 10‬‬
‫=‪R‬‬ ‫]‪= 6.37[m‬‬
‫‪2π‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫]‪R = 6.37[m‬‬

‫מכונית מסתובבת בכיכר‬ ‫‪5.19‬‬


‫ ‪ rad‬‬
‫מכונית מסתובבת בכיכר שרדיוסה ]‪ R = 10 [m‬במהירות זוויתית קבועה של ‪ .ω0 = 0.60 s‬המכונית מתחילה את‬
‫תנועתה מזווית ]‪ θ0 = π6 [rad‬מציר ̂‪ .x‬מצאו את הזווית שבה נמצאת המכונית כתלות בזמן‪ ,‬את גודל מהירותה ואת גודל‬
‫תאוצתה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫את הזווית נמצא לפי הקשר‪:‬‬

‫‪ˆt‬‬ ‫‪ˆt‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪θ(t) = θ (0) +‬‬ ‫‪ω(t)dt = +‬‬ ‫= ‪(0.6) dt‬‬ ‫]‪+ 0.6t [rad‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫את גודל המהירות נמצא לפי הנוסחה‪:‬‬


‫‪hmi‬‬
‫‪v = ωR = 0.6 · 10 = 6‬‬
‫‪s‬‬

‫את התאוצה נמצא לפי הנוסחה‪:‬‬


‫‪hmi‬‬
‫‪ar = ω 2 R = (0.6)2 · 10 = 3.6‬‬
‫‪s2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מכונית מסתובבת בכיכר‬ ‫‪5.19‬‬ ‫תנועה מעגלית‬ ‫‪5‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪π‬‬
‫= )‪θ(t‬‬ ‫]‪+ 0.6t [rad‬‬
‫‪6‬‬
‫‪hmi‬‬
‫‪v=6‬‬
‫‪s‬‬
‫‪hmi‬‬
‫‪ar = 3.6‬‬
‫‪s2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬


‫סירה חוצה נהר‬ ‫‪6.1‬‬
‫אדם חותר בסירה מהגדה הדרומית )נקודה ‪ (A‬לגדה הצפונית )נקודה ‪ ( B‬של נהר שהמרחק בין גדותיו הוא ‪ 100‬מטר‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ 0.75 sec‬והזרם בנהר קבוע וכוונו כלפי מזרח‪.‬‬ ‫האדם חותר ישירות צפונה במהירות קבועה של‬
‫הסירה מגיעה בסופו של דבר לגדה הצפונית בנקודה ‪ ,C‬המרוחקת ‪ 150‬מטר מהנקודה ‪B‬במורד הזרם‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירותו של הזרם בנהר‬
‫ב‪ .‬מהי מהירותו היחסית של האדם ביחס לחוף‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נחשב את הזמן בו לוקח לאדם לחצות את הנהר‪ .‬המרחק צפונה עליו לעבור הוא ‪ 100‬מטר ומהירותו בכווון צפון היא‬
‫‪m‬‬
‫‪0.75 sec‬‬
‫‪∆y‬‬ ‫‪100‬‬
‫=‪t‬‬ ‫=‬ ‫‪= 133.3sec‬‬
‫‪vy‬‬ ‫‪0.75‬‬
‫באותו זמן הזרם סוחף את הסירה ‪ 150‬מטר מזרחה‪.‬‬
‫‪∆x‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪m‬‬
‫= ‪vx‬‬ ‫=‬ ‫‪= 1.125‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪133.3‬‬ ‫‪sec‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪m‬‬
‫‪~vcurrent = 1.125‬‬ ‫̂‪x‬‬
‫‪sec‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נתונים לנו מהירות הנהר ביחס לאדמה ‪ , vriver,land‬מהירות הסירה ביחס לנהר ‪ vboat,river‬ומטרתנו היא למצוא את‬
‫מהירות הסירה ביחס לאדמה ‪vboat−land‬‬
‫‪~vboat,river = ~vboat,land − ~vriver,land‬‬
‫‪~vboat,land = ~vboat,river + ~vriver,land‬‬
‫נקבל כי‬
‫̂‪~vboat,land = 0.75ŷ + 1.125x‬‬
‫גודל המהירות תתקבל ממשפט פיתגורס‬
‫‪p‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪vboat,river‬‬ ‫‪= 0.752 + 1.1252 = 1.35‬‬
‫‪sec‬‬
‫גשם ומטריה‬ ‫‪6.2‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪−1‬‬ ‫‪0.75‬‬
‫‪θ = tan‬‬ ‫‪= 33.690‬‬
‫‪1.125‬‬

‫‪m‬‬
‫‪vboat,river = 1.35‬‬
‫‪sec‬‬

‫‪θ = 56.30‬‬

‫גשם ומטריה‬ ‫‪6.2‬‬


‫הולך רגל נע במהירות ‪ 2‬מטרים לשניה‪ .‬גשם יורד במהירות של ‪ 4‬מטרים לשניה בזווית של ‪ 30‬מעלות לאנך‪ ,‬בכיוון מנוגד‬
‫לכיוון תנועתו של הולך הרגל‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את המהירות בה נופלות טיפות הגשם על המטריה‪.‬‬
‫ב‪ .‬באיזו זווית יש להטות את המטריה בכדי שהולך הרגל לא יירטב?‬

‫פתרון‬
‫נבחר את הכיוונים בהתאם לנתון‪ .‬ומהנתון‪ ,‬הגשם יורד בכיוון נגדי לזה של הולך הרגל‪ .‬נקבע את כיוון הצירים הסטנדרטי‪.‬‬
‫נגדיר‪:‬‬

‫‪ra = rain ; w = walker ; g = ground‬‬

‫ואז‪ ,‬ניתן לשרטט את המערכת בדרך הבאה‪:‬‬

‫כעת‪,‬‬

‫‪m‬‬
‫‪~vw,g = 2‬‬ ‫̂‪x‬‬
‫‪s‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪~vra,g‬‬ ‫)̂‪= 4 sin 30° (−x̂) + 4 cos 30° (−y‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫סעיף א'‪:‬‬
‫צ`ל‪ .~vra,w :‬ואז‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מכונית בגשם‬ ‫‪6.3‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫‪~vra,w = ~vra − ~vw‬‬


‫‪= ~vra − ~vw + ~vg − ~vg‬‬
‫‪= ~vra,g − ~vw,g‬‬

‫נציב את הנתונים ונקבל‪:‬‬

‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬


‫‪~vra,w = 4‬‬ ‫̂‪sin 30° (−x̂) + 4 cos 30° (−ŷ) − 2 x‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪√ m‬‬
‫̂‪= −4 x̂ − 2 3 y‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪m‬‬ ‫‪√ m‬‬


‫‪~vra,w = −4‬‬ ‫̂‪x̂ − 2 3 y‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נחשב את הגודל והזווית של המהירות ‪:‬‬

‫√‬ ‫‪m‬‬ ‫‪√ m‬‬


‫= | ‪|~vra,w‬‬‫‪16 + 12 = 2 7‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫! √‬
‫‪2 3‬‬
‫‪α = tan−1‬‬ ‫‪= 40.9°‬‬
‫‪4‬‬

‫כדי לא להירטב כדי לכוון את הזווית של המטריה איך שהולך הרגל רואה את הגשם ז`א בזווית שבוא הגשם יפגע אנכי‬
‫למטריה ולכן התשובה היא‪:‬‬

‫‪α = 40.9°‬‬

‫מכונית בגשם‬ ‫‪6.3‬‬


‫מכונית נוסעת על ציר אופקי במהירות ‪ 36‬קמ`ש‪ .‬גשם היורד במאונך לכיוון תנועת המכונית‪ ,‬משאיר על השמשה הצדדית‬
‫עקבות הנטויות בזווית ‪ 40°‬לקו האנכי‪ ,‬כפי שייראה צופה היושב במכונית‪ .‬מהי מהירות טיפות הגשם?‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מכונית בגשם‬ ‫‪6.3‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫פתרון‬

‫נגדיר‪:‬‬

‫‪ra = rain ro = road c = car‬‬

‫כאשר‪:‬‬

‫‪km‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪~vc,ro = 36‬‬ ‫)̂‪(−x̂) = 10 (−x‬‬
‫‪hr‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪~vra,ro‬‬ ‫)̂‪= v1 (−y‬‬
‫̂‪~vra,c = v2 sin 40°x̂ − v2 cos 40°y‬‬

‫צ`ל‪ .v1 :‬נשתמש במשוואת מהירות יחסית‪:‬‬

‫‪~vra,ro = ~vra − ~vro‬‬


‫‪= ~vra − ~vro + ~vc − ~vc‬‬
‫‪= ~vra,c − ~vro,c‬‬
‫‪= ~vra,c + ~vc,ro‬‬

‫נשתמש בנתון ונציב‪:‬‬

‫‪m‬‬
‫‪v1 (−ŷ) = v2 sin 40°x̂ − v2 cos 40°ŷ + 10‬‬ ‫)̂‪(−x‬‬
‫‪s‬‬
‫‪⇒ −v1 = −v2 cos 40°‬‬
‫‪0 = v2 sin 40 − 10‬‬

‫קיבלנו ‪ 2‬משוואות עם ‪ 2‬נעלמים‪ .‬ולכן‪,‬‬


‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪v2 = 15.56‬‬ ‫‪; v1 = 11.91‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מיקום של חללית‬ ‫‪6.4‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫מיקום של חללית‬ ‫‪6.4‬‬


‫מקומה של חללית נתון בזמן ‪ t‬כלשהו בביטוי ̂‪ ~r = 0.02tx̂ + 3ŷ − 0.05t2 z‬ביחס למערכת השמש ונמדד בשנות אור‪ .‬הזמן‬
‫נמדד בשנים‪ .‬במערכת ייחוס של כוכב ‪ ,X‬מקום החללית הוא ̂‪.~r = 0.03tx̂ − 4ŷ + 5z‬‬
‫א‪ .‬מצאו את מהירותו של כוכב ‪ X‬ביחס למערכת השמש‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהי תאוצתו של ‪ X‬ביחס למערכת השמש?‬

‫פתרון‬
‫נגדיר‪:‬‬

‫‪X = Star ; S = Spaceship ; So = SolarSystem‬‬

‫כעת‪,‬‬

‫̂‪~rS,So = 0.02tx̂ + 3ŷ − 0.05t2 z‬‬


‫‪~rS,X‬‬ ‫̂‪= 0.03tx̂ − 4ŷ + 5z‬‬

‫סעיף א'‪:‬‬
‫צ`ל‪.~vX,So :‬‬
‫‪.~rX,So‬‬ ‫‪ ,v = dr‬נמצא תחילה את‬‫הואיל ו־ ‪dt‬‬

‫‪~rX,So = ~rX − ~rSo + ~rS − ~rS‬‬


‫‪= ~rX,S − ~rSo,S‬‬
‫‪= ~rS,So − ~rS,X‬‬
‫)̂‪0.02tx̂ + 3ŷ − 0.05t2 ẑ − (0.03tx̂ − 4ŷ + 5z‬‬
‫‬
‫=‬
‫̂‪= −0.01tx̂ + 7ŷ − 0.05t2 + 5 z‬‬
‫‬

‫נגזור ונקבל‪:‬‬

‫‪d~rX,So‬‬
‫= ‪~vX,So‬‬
‫‪dt‬‬
‫̂‪= −0.01x̂ − 0.1tz‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫̂‪~vX,So = −0.01x̂ − 0.1tz‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬

‫‪d~vX,So‬‬
‫= ‪~aX,So‬‬
‫‪dt‬‬
‫̂‪= −0.1z‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מיקום של חללית‬ ‫‪6.4‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫̂‪~aX,So = −0.1z‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שחקן כדורסל‬ ‫‪6.5‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫שחקן כדורסל‬ ‫‪6.5‬‬


‫שחקן כדורסל זורק כדור לסל מאותו מקום בשני מצבים‪ .‬במצב הראשון הוא עומד במקום ומשחרר את הכדור בזווית ‪30°‬‬
‫מעל האופק כדי לקלוע סל‪ .‬במצב השני הוא רץ לכיוון הסל במהירות ]‪ 3[m/s‬וזורק את הכדור בזווית ‪ 45°‬מעל האופק‪.‬‬
‫המאמן המביט מן הצד רואה את הכדור בשני המקרים נע באותה מהירות ובאותו מסלול ביחס אליו‪ .‬מהי מהירות הכדור‬
‫ברגע הזריקה?‬

‫פתרון‬
‫נגדיר את הכדור בתור גוף ‪ 1‬ואת השחקן בתור גוף ‪) 2‬המאמן הוא מערכת הייחוס הנייחת(‪.‬‬
‫מצב ‪ :1‬אין צורך בתנועה יחסית כי האדם נייח‪.‬‬

‫̂‪~v1 = v1 cos30x̂ + v1 sin30y‬‬

‫מצב ‪ :2‬יש צורך בתנועה יחסית כי האדם נע‪:‬‬


‫מהירות האדם ביחס לקרקע )למאמן(‪:‬‬

‫̂‪~v2 = 3[m/s]x‬‬

‫מהירות הכדור ביחס לאדם‪:‬‬

‫̂‪~v1,2 = v1,2 cos45x̂ + v1,2 sin45y‬‬

‫מהירות הכדור ביחס לקרקע )למאמן( היא אותה מהירות כמו במצב ‪:1‬‬

‫̂‪~v1 = v1 cos30x̂ + v1 sin30y‬‬

‫משוואת התנועה היחסית‪:‬‬

‫‪~v1,2 = ~v1 − ~v2‬‬

‫נציב‪:‬‬

‫)̂‪v1,2 cos45x̂ + v1,2 sin45ŷ = ~v1 = (v1 cos30x̂ + v1 sin30ŷ) − (3x‬‬

‫בעצם יש פה שתי משוואות‪ ,‬משוואה לציר ‪ x‬ומשוואה לציר ‪.y‬‬


‫ציר ‪:x‬‬

‫‪v1,2 cos45 = v1 cos30 − 3‬‬

‫ציר ‪:y‬‬

‫‪v1,2 sin45 = v1 sin30‬‬

‫נחלק בין המשוואות‪:‬‬


‫‪v1,2 cos45‬‬ ‫‪v1 cos30 − 3‬‬
‫=‬
‫‪v1,2 sin45‬‬ ‫‪v1 sin30‬‬
‫אדם הולך על רפסודה‬ ‫‪6.6‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫‪v1 cos30 − 3‬‬


‫= ‪tan45 = 1‬‬
‫‪v1 sin30‬‬

‫נבודד את ‪:v1‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪v1‬‬ ‫]‪= 8.2[m/s‬‬
‫‪cos30 − sin30‬‬

‫]‪v1 = 8.2[m/s‬‬

‫אדם הולך על רפסודה‬ ‫‪6.6‬‬


‫אדם הולך לאורך היקף רפסודה ריבועית נגד כיוון השעון‪ .‬מהירות תנועת האדם יחסית לרפסודה היא ‪ 2‬קמ`ש‪ .‬מהירות‬
‫זרימת המים בנהר היא ‪ 10‬קמ`ש‪ .‬הניחו כי צלעות הרפסודה מקבילות לחוף‪ ,‬כי הרפסודה נעה עם המים ושהרפסודה‬
‫אינה מושפעת מתנועת האדם )כבדה מאוד(‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות התנועה של האיש בכל מקטע )צלע של הרפסודה( יחסית לצופה העומד על החוף?‬
‫ב‪ .‬שרטטו את מסלול התנועה של האיש יחסית לצופה העומד ברפסודה ויחסית לצופה העומד על החוף‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם אורך צלע הרפסודה הוא ]‪ , 2[m‬כמה מרחק עבר האיש ביחס לצופה העומד על החוף לאחר שהשלים סיבוב שלם?‬

‫פתרון‬

‫‪VA‬מהירות האדם יחסית לקרקע‬


‫‪VAB‬מהירות האדם ביחס לרפסודה‬
‫̂‪VAB,3 = 2x‬‬ ‫̂‪VAB,1 = −2x‬‬
‫̂‪VAB,4 = 2y‬‬ ‫̂‪VAB,2 = −2y‬‬
‫‪VB = 10 km‬מהירות המים בנהר = מהירות הרפסודה‬
‫̂‪hr x‬‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫מהירות האדם על הרפסודה יחסית לצופה על החוף היא‪:‬‬
‫אדם הולך על רפסודה‬ ‫‪6.6‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫‪VAB = VA − VB‬‬
‫‪⇒ VA = VAB + VB‬‬

‫נציב ‪:‬‬

‫̂‪VA,1 = VAB,1 + VB = −2x̂ + 10x̂ = 8x‬‬

‫̂‪VA,2 = VAB,2 + VB = −2ŷ + 10x‬‬

‫̂‪VA,3 = VAB,3 + VB = 2x̂ + 10x̂ = 12x‬‬

‫̂‪VA4 = 2ŷ + 10x‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫̂‪VA4 = 2ŷ + 10x‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫ביחס לרפסודה מסלול התנועה של האיש הוא ריבוע‪ .‬ביחס לחוף‪:‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫האיש נע במהירות ]‪ 2[m/s‬ביחס לרפסודה‪ ,‬ולכן אם אורך כל צלע הוא ]‪ 2[m‬לוקח לו שניה לעבור על צלע‪ .‬כלומר כדי‬
‫להשלים סיבוב‪ ,‬לוקח לאיש ]‪ .4[s‬בזמן זה הוא חזר לאותו מקום ביחס לרפסודה‪ ,‬אבל הרפסודה עצמה זזה‪ :‬היא נעה‬
‫במהירות ]‪ 10[m/s‬במשך ]‪ 4[s‬ולכן עברה ]‪ .40[m‬זהו גם המרחק שעבר האיש ביחס לחוף אחרי ‪ 4‬שניות‪.‬‬

‫‪x = 40sec‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫סירה שטה לאורך נהר )לבית(‬ ‫‪6.7‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫סירה שטה לאורך נהר )לבית(‬ ‫‪6.7‬‬


‫סירת מנוע שטה בין שתי נקודות לאורך הנהר‪ .‬מהירות הסירה יחסית לצופה חיצוני כאשר הסירה נעה עם הזרימה היא‬
‫‪ 16‬קמ`ש‪ ,‬מהירות הסירה יחסית לצופה חיצוני כאשר הסירה נעה נגד הזרימה היא ‪ 10‬קמ`ש‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות הזרם בנהר?‬
‫ב‪ .‬מה מהירות הסירה ביחס לנהר?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נגדיר את מהירות הסירה עם כיוון הזרם )יחסית לקרקע( כ־‪ ,V1A = 16‬את מהירות הסירה נגד כיוון הזרם )יחסית‬
‫לקרקע( כ־‪ .V2A = 10‬כמו כן‪ ,‬נגדיר את מהירות הסירה כ־ ‪ ,VAB‬ואת מהירות הזרם כ־ ‪.VB‬‬
‫כשהסירה נעה עם כיוון הזרם‪ ,‬מהירותה היחסית גדלה‪ .‬נגד כיוונו היא קטנה‪ .‬לכן‪:‬‬

‫‪V1A = VAB + VB‬‬


‫‪V2A = VAB − VB‬‬

‫בשביל לקבל את מהירות הזרם‪ ,‬נחסר בין המשוואות‪:‬‬

‫‪V1A − V2A = 2VB‬‬


‫‪V1A − V2A‬‬
‫= ‪⇒ VB‬‬
‫‪2‬‬

‫‪m‬‬
‫‪VB = 3‬‬
‫‪s‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫בשביל לקבל את מהירות הסירה‪ ,‬נחבר בין שתי המשוואות‪:‬‬

‫‪V1A + V2A = 2VAB‬‬


‫‪V1A + V2A‬‬
‫= ‪⇒ VAB‬‬
‫‪2‬‬

‫נציב את נתוני השאלה‪.‬‬


‫התשובה היא‬

‫‪m‬‬
‫‪VAB = 13‬‬
‫‪s‬‬

‫תיבה במישור משופע )לבית(‬ ‫‪6.8‬‬


‫√‬
‫תיבה נעה במהירות קבועה של ‪ 2v‬במעלה מישור משופע נייח הנוטה בזווית ‪ θ = 45°‬ביחס לאופק‪ .‬תארו את מהירות‬
‫התיבה ביחס לשתי מערכות הצירים המקבילות המופעיות באיור‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תיבה במישור משופע )לבית(‬ ‫‪6.8‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫ˆ מערכת צירים ‪ 1‬נייחת‪ :‬אופקית ואנכית‪ ,‬שראשיתה נמצאת בתחתית המישור המשופע‪.‬‬

‫ˆ מערכת צירים ‪ 2‬ניידת‪ :‬אופקית ואנכית‪ ,‬הצמודה לנהג הרכב הנע במהירות ̂‪ −vx‬ביחס למערכת הצירים הראשונה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫במערכת צירים ‪ 1‬הנייחת‪ :‬בכל שניה הגוף נע מרחק ‪ v · 1‬בכיוון ̂‪ x‬ומרחק ‪ v · 1‬בכיוון ̂‪ .y‬לכן‪:‬‬

‫̂‪~vm,1 = vx̂ + v y‬‬

‫במערכת צירים ‪ 2‬הניידת‪ :‬אנו מסתכלים ממערכת שנעה במהירות ̂‪ .−vx‬ממערכת הייחוס הזו אנו רואים את המישור נע‬
‫במהירות ̂‪ .vx‬כתוצאה מכך במערכת ייחוס זו בכל שניה הגוף נע מרחק ‪ v · 1‬לכיוון ̂‪ x‬בגלל תנועת הגוף ביחס למישור‬
‫המשופע‪ ,‬ובנוסף הוא נע מרחק ‪ v · 1‬בכיוון ̂‪ x‬בגלל תנועת המישור המשופע‪ .‬לכן‪:‬‬

‫̂‪~vm,2 = 2vx̂ + v y‬‬

‫לחילופין נוכל למצוא את מהירות הגוף במערכת זו בעזרת משוואות התנועה היחסית‪ .‬נסמן‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תיבה במישור משופע )לבית(‬ ‫‪6.8‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫ˆ ‪ ~vm,1‬מהירות הגוף ביחס למערכת הנייחת‪.‬‬

‫ˆ ‪ ~vm,2‬מהירות הגוף ביחס לרכב‪.‬‬

‫ˆ ‪ ~v2,1‬מהריות הרכבת ביחס למערכת הנייחת‪.‬‬

‫הקשר בין המהירויות‪:‬‬

‫̂‪~vm,2 = ~vm,1 − ~v2,1 = (vx̂ + v ŷ) − (−vx̂) = 2vx̂ + v y‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫̂‪~vm,2 = 2vx̂ + v y‬‬

‫̂‪~vm,1 = vx̂ + v y‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מיקום יחסי )לבית(‬ ‫‪6.9‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫מיקום יחסי )לבית(‬ ‫‪6.9‬‬


‫מיקום חלקיק נתון ע`י‪~rA (t) = 3t2 − 2t x̂ − 2t4 ŷ + 4tẑ :‬‬
‫‬

‫מצאו את מהירותה של מערכת אשר בה מיקומו של אותו חלקיק נתון ע`י‪~rA,B (t) = 3t2 − t x̂ − 2t4 ŷ + 4tẑ :‬‬
‫‬

‫פתרון‬
‫‪~vB = ~vB + ~vA − ~vA‬‬
‫‪= ~vB,A + ~vA‬‬
‫‪= ~vA − ~vA,B‬‬
‫‪d~rA d~rA,B‬‬
‫=‬ ‫‪−‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬

‫נציב את הנתונים‪ ,‬ו־‬

‫‪d  2‬‬ ‫‪d  2‬‬


‫‪3t − 2t x̂ − 2t4 ŷ + 4tẑ −‬‬ ‫̂‪3t − t x̂ − 2t4 ŷ + 4tz‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫= ‪~vB‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫̂‪= −x‬‬

‫התשובה היא‬

‫̂‪~vB = −x‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שקית מים נופלת מגשר )לבית(‬ ‫‪6.10‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫שקית מים נופלת מגשר )לבית(‬ ‫‪6.10‬‬


‫ילד עומד על גשר שגובהו ]‪ 12[m‬ומפיל שקית מים‪ .‬ברגע עזיבת השקית‪ ,‬עוברת מתחת לילד מכונית שמהירותה האופקית‬
‫קבועה ]‪ .30[m/s‬תארו את מיקום‪ ,‬מהירות ותאוצת שקית המים ביחס לילד וביחס למכונית‪.‬‬

‫פתרון‬
‫ביחס לילד השקית נופלת ממנוחה בנפילה חופשית בהשפעת תאוצת הכובד ולכן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫̂‪~r(t) = − gt2 y‬‬
‫‪2‬‬

‫̂‪~v (t) = −gty‬‬

‫̂‪~a(t) = −g y‬‬

‫ביחס למכונית‪:‬‬
‫השקית תהיה גוף ‪ 1‬והמכונית גוף ‪.2‬‬
‫המכונית נמצאת ]‪ 12[m‬מתחת לילד ומתרחקת ממנו במהירות קבועה ולכן מיקום המכונית ביחס לילד )לעולם(‪:‬‬

‫̂‪~r2 = 30tx̂ − 12y‬‬

‫נמצא את מיקום השקית ביחס למכונית בעזרת משוואות תנועה יחסית‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪1 2‬‬
‫‪~r1,2‬‬ ‫)̂‪= ~r1 − ~r2 = − gt ŷ − (30tx̂ − 12y‬‬
‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1 2‬‬
‫‪~r1,2‬‬ ‫̂‪= −30tx̂ + 12 − gt y‬‬
‫‪2‬‬

‫את מהירות השקית ביחס למכונית אפשר למצוא על־ידי גזירה של וקטור המיקום‪:‬‬

‫‪d~r1,2‬‬
‫= ‪~v1,2‬‬ ‫̂‪= −30x̂ − gty‬‬
‫‪dt‬‬

‫את תאוצת השקית ביחס למכונית אפשר למצוא על־ידי גזירה של וקטור המהירות‪:‬‬

‫‪d~v1,2‬‬
‫= ‪~a1,2‬‬ ‫̂‪= −g y‬‬
‫‪dt‬‬

‫מכיוון שהמכונית איננה מאיצה‪ ,‬תאוצת השקית ביחס אליה היא כמו תאוצת השקית ביחס לילד‪.‬‬
‫התשובה היא‪:‬‬

‫̂‪~a1,2 = −g y‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫צניחה חופשית‬ ‫‪6.11‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫צניחה חופשית‬ ‫‪6.11‬‬


‫קפיצת בסיס‪ :‬שני צנחנים קופצים מצוק יחדיו‪ .‬הראשון פותח את מצנחו מייד‪ ,‬ומהירותו כתלות בזמן נתונה על ידי הביטוי‬
‫הבא‬
‫‪mg‬‬ ‫‬ ‫‬
‫‪1 − e− /mt‬‬
‫‪b‬‬
‫= )‪v (t‬‬
‫‪b‬‬
‫והכיוון הוא מטה‪ .‬השני מסריט את הראשון ולכן לא פותח את מצנחו מייד עם הקפיצה ונופל נפילה חופשית בתאוצה ‪g‬‬
‫לזמן מה‪ .‬הניחו תנועה אנכית בלבד‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את מהירותו של הצנחן ביחס לצלם כתלות בזמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את תאוצתו של הצנחן ביחס לצלם כתלות בזמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את מיקומו של הצנחן ביחס לצלם כתלות בזמן‪.‬‬

‫פתרון‬
‫נסמן‪:‬‬

‫‪j − jumper , p − photographer‬‬

‫סעיף א'‬
‫נעבוד במימד אחד ללא סימון וקטורי כאשר נבחר את הכיוון החיובי למטה‪ .‬המהירויות של שני הצנחנים הן‬
‫ ‪mg‬‬ ‫‬
‫‪1 − e− /mt‬‬
‫‪b‬‬
‫)‪(409‬‬ ‫= )‪vj (t‬‬
‫‪b‬‬
‫)‪(410‬‬ ‫‪vp (t) = gt‬‬

‫מהירותו של הצנחן ביחס לצלם היא‬

‫)‪(411‬‬ ‫)‪vj,p (t) = vj (t) − vp (t‬‬

‫התשובה היא‬

‫ ‪mg‬‬ ‫‬
‫‪1 − e− /mt − gt‬‬
‫‪b‬‬
‫= )‪vj,p (t‬‬
‫‪b‬‬

‫סעיף ב'‬
‫התאוצות יהיו‬

‫)‪(412‬‬ ‫‪ap = g‬‬


‫‪dvj‬‬ ‫ ‪d h mg‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪1 − e− /mt = ge− /mt‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫)‪(413‬‬ ‫= )‪aj (t‬‬ ‫=‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt b‬‬
‫תאוצתו של הצנחן ביחס לצלם תהיה‬

‫)‪(414‬‬ ‫‪aj,p (t) = aj (t) − ap‬‬

‫התשובה היא‬

‫‬ ‫‬
‫‪aj,p (t) = g e− /mt − 1‬‬
‫‪b‬‬
‫צניחה חופשית‬ ‫‪6.11‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫סעיף ג'‬
‫למציאת המיקום נבצע אינטגרציה בזמן‬
‫‪1 2‬‬
‫)‪(415‬‬ ‫= )‪yp (t‬‬ ‫‪gt‬‬
‫‪2‬‬ ‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫ ‪mg‬‬ ‫‬
‫‪1 − e− /mt dt‬‬
‫‪b‬‬
‫‪yj (t) = Cy + vj (t) dt = Cy +‬‬
‫‪b‬‬
‫ ‪mg‬‬ ‫ ‪m −b/mt‬‬
‫)‪(416‬‬ ‫‪= Cy +‬‬ ‫‪t+ e‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫נטיל את תנאי ההתחלה‪ ,‬שהוא המיקום בזמן אפס‪ .‬מותר לנו לבחור אותו להיות אפס‪ .‬נטיל את התנאי‬

‫‪m2 g‬‬
‫)‪(417‬‬ ‫‪0 = Cy +‬‬
‫‪b2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m g‬‬
‫)‪(418‬‬ ‫‪⇒ Cy‬‬ ‫‪= − 2‬‬
‫‪b‬‬
‫נציב בפתרון של הצנחן‬

‫ ‪m2 g mg‬‬ ‫‪m −b/mt  mg‬‬ ‫‪m2 g  −b/mt‬‬ ‫‬


‫)‪(419‬‬ ‫‪yj (t) = −‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪e‬‬ ‫=‬ ‫‪t‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪b2‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b2‬‬
‫מיקומו של הצנחן ביחס לצלם יהיה‬

‫)‪(420‬‬ ‫)‪yj,p (t) = yj (t) − yp (t‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪mg‬‬ ‫‪m2 g  b‬‬ ‫‪ 1‬‬


‫= ‪yj,p‬‬ ‫‪t + 2 e− /mt − 1 − gt2‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫ניווט של מטוס‬ ‫‪6.12‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫ניווט של מטוס‬ ‫‪6.12‬‬


‫ניתן למצוא אותה בספר הקורס עמ'‪ ,106‬שאלה ‪5.8.0.9‬‬
‫טייס במטוס קל‪ ,‬מבקש לנוע צפונה מרחק של ‪ 100‬ק`מ‪ .‬ממגדל הפיקוח‪ ,‬דווח לטייס‪ ,‬כי נושבת רוח חזקה‪ ,‬במהירות‬
‫קבועה של ‪ 50‬קמ`ש מזרחה‪ .‬מהירות המטוס ביחס לאוויר היא ‪ 100‬קמ`ש‪.‬‬
‫א‪ .‬לאיזה כיוון על הטייס לכוון את המטוס כדי שיטוס ישירות צפונה?‬
‫ב‪ .‬בתוך כמה זמן יגיע ליעד?‬
‫ג‪ .‬אם יכוון הטייס את מטוסו צפונה‪ ,‬ללא התחשבות ברוח‪ ,‬מה יהיה כיוון תנועתו‪ ,‬יחסית לצופה מהצד? בכמה יסטה‬
‫המטוס מיעדו‪ ,‬לאחר שעת טיסה?‬

‫פתרון‬
‫ˆ נגדיר את כיווני הצירים בכיוון הסטנדרטי‪.‬‬

‫ˆ נעבוד עם יחידות של ק`מ ושעות‪.‬‬

‫סעיף א'‬
‫נתון כי מהירות הרוח ביחס לקרקע היא‬

‫‪km‬‬
‫‪~vwind = 50‬‬ ‫̂‪x‬‬
‫‪hr‬‬
‫וכי מהירות המטוס ביחס לרוח הוא‬
‫‪km‬‬
‫‪|vplain,wind | = 100‬‬
‫‪hr‬‬
‫אנו רוצים כי מהירות המטוס ביחס לקרקע תהיה צפונה‬

‫̂‪~vplain = v1 y‬‬

‫‪~vplain,wind = ~vplain − ~vwind‬‬


‫נציב ונקבל‬
‫‪km‬‬
‫‪~vplain,wind = v1 ŷ − 50‬‬ ‫̂‪x‬‬
‫‪hr‬‬
‫‪ 100 km‬וזה בעצם גודל הוקטור‪ .‬לכן נקבל כי‬
‫כידוע מהירות המטוס ביחס לרוח הוא ‪hr‬‬
‫‪q‬‬
‫= ‪100‬‬ ‫‪v12 + 502‬‬
‫‪1002 = v12 + 502‬‬
‫‪v12 = 1002 − 502‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪√ km‬‬ ‫‪km‬‬
‫‪v1 = 1002 − 502 = 50 3‬‬ ‫‪= 86.6‬‬
‫‪hr‬‬ ‫‪hr‬‬

‫ולכן‪:‬‬

‫̂‪~vplain,wind = −50x̂ + 86.6y‬‬


‫ניווט של מטוס‬ ‫‪6.12‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫‪vy‬‬
‫‪α = tan−1‬‬
‫‪vx‬‬
‫‪50‬‬
‫√ ‪= tan−1‬‬
‫‪50 3‬‬
‫ √‬
‫‪= tan−1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪= 300‬‬
‫‪θ = 900 + α = 1200‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪θ = 1200‬‬

‫סעיף ב'‬
‫‪ ~vp,w ŷ = 86.6 km‬ולכן‪:‬‬
‫נדרש מהטייס לעבור ‪ 100‬ק`מ צפונה‪ .‬מהירותו בציר ה־‪ ,y‬היא ‪hr‬‬

‫‪∆y‬‬
‫= ‪t‬‬
‫‪vy‬‬
‫‪100‬‬
‫=‬ ‫√‬
‫‪50 3‬‬
‫√‬
‫‪3‬‬
‫‪= 2‬‬ ‫]‪[hr‬‬
‫‪3‬‬
‫‪t = 1.15hr‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫]‪t = 1.15 [hr‬‬

‫סעיף ג'‬
‫במקרה זה מהירות המטוס ביחס לרוח היא‬
‫‪km‬‬
‫‪~vwind = 50‬‬ ‫̂‪x‬‬
‫‪hr‬‬

‫‪km‬‬
‫‪~vplain,wind = 100‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪hr‬‬
‫נחשב את מהירות המטוס ביחס לקרקע‬

‫‪~vplain,wind = ~vplain − ~vwind‬‬

‫‪~vplain = ~vplain,wind + ~vwind‬‬

‫̂‪~vplain,ground = 100ŷ + 50x‬‬


‫מטוס נסחף ברוח‬ ‫‪6.13‬‬ ‫תנועה יחסית‬ ‫‪6‬‬

‫נחשב את גודל המהירות ואת הכיוון‬


‫‪p‬‬ ‫‪km‬‬
‫= | ‪|~vplain,ground‬‬ ‫‪1002 + 502 = 111.8‬‬
‫‪hr‬‬

‫| ‪|~vplain,wind‬‬ ‫‪100‬‬
‫= ‪tan θ‬‬ ‫=‬
‫| ‪|~vwind,ground‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪θ = 63.40‬‬

‫מהי הסטיה מנקודת היעד? נחשב כמה זמן לקח לו לטוס צפונה )כזכור ‪ 100‬ק`מ(‬

‫‪∆y = vy ∆t‬‬
‫‪∆y‬‬ ‫‪100‬‬
‫= ‪∆t‬‬ ‫=‬ ‫‪= 1hr‬‬
‫‪vy‬‬ ‫‪100‬‬

‫ולכן הוא יסטה ‪ 50‬ק`מ מזרחה מהיעד‬

‫מטוס נסחף ברוח‬ ‫‪6.13‬‬


‫‪ .150 km‬לאחר שעה של טיסה הוא מוצא את עצמו בנקודה‬
‫טייס מטוס מפנה את חרטום מטוסו צפונה וטס במהירות של ‪hr‬‬
‫הסוטה מהיעד שלו ב ‪ 20‬ק`מ מערבה ו ‪ 20‬ק`מ דרומה‪.‬‬
‫מהי גודלה וכיוונה של מהירות הרוח?‬

‫פתרון‬
‫הטייס ציפה למצוא את עצמו ‪ 150‬ק`מ מצפון לנקודת ההתחלה ומצא את עצמו במרחק ‪ 130‬ק`מ מצפון לנקודת היציאה‬
‫ו ‪ 20‬ק`מ ממערב לנקודת היציאה‪ .‬מיקומו ביחס לנקודת ההתחלה הוא‬

‫̂‪~r = −20x̂ + 130y‬‬

‫זוית הסטיה שלו מהצפון היא‬


‫‬ ‫‬
‫‪−1‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪θ = tan‬‬ ‫‪= 8.740‬‬
‫‪130‬‬
‫הדרך שהוא עבר היא‬
‫‪p‬‬
‫=‪x‬‬ ‫‪202 + 1302 = 131.53km‬‬

‫בגלל שהוא טס שעה אחת‪ ,‬גודל מהירותו היא‬


‫‪km‬‬
‫‪|~vplain,ground | = 131.53‬‬
‫‪hr‬‬

‫נרשום את מהירות המטוס ביחס לקרקע‬


‫‪ km‬‬
‫̂‪~vplain,ground = −131.53 sin(8.740 )x̂ + 131.53 cos(8.740 )y‬‬
‫‪hr‬‬
‫מהירות המטוס ביחס לרוח היא‬
‫‪km‬‬
‫̂‪~vplain,wind = 150y‬‬
‫‪hr‬‬
‫שלוש נמלים על משולש נעות זו לקראת זו ־שאלת חשיבה ברמה גבוהה מתוך חוברת של אורט בראודה‬
‫‪6.14‬יחסית‬
‫תנועה‬ ‫‪6‬‬

‫נרזום את נוסחת המהירות היחסית‬

‫‪~vplain,wind = ~vplain,ground − ~vwind,ground‬‬


‫‪150ŷ = −131.53 sin(8.740 )x̂ + 131.53 cos(8.740 )ŷ − ~vwind,ground‬‬
‫̂‪~vwind,ground = −131.53 sin(8.740 )x̂ + 131.53 cos(8.740 ) − 150 y‬‬
‫‬

‫̂‪~vwind,ground = −20x̂ − 20y‬‬

‫כעת נעביר להצגה פולרית כדי למצוא את הגודל והכיוון‪.‬‬

‫‪−20‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪α = tan−1‬‬ ‫‪= 450‬‬
‫‪−20‬‬

‫‪p‬‬ ‫‪km‬‬
‫= | ‪|~vwind,ground‬‬ ‫‪202 + 202 = 28.28‬‬
‫‪hr‬‬
‫שימו לב שוקטור מהירות הרוח ביחס לקרקע נמצא ברביע השלישי‬

‫‪θ = 180 + α = 2250‬‬

‫‪θ = 2250‬‬

‫‪km‬‬
‫‪vwind = 28.28‬‬
‫‪hr‬‬

‫שלוש נמלים על משולש נעות זו לקראת זו ־שאלת חשיבה ברמה גבוהה מתוך חוברת של אורט בראודה‬ ‫‪6.14‬‬
‫שלוש נמלים ‪ ,B ,A‬ו־‪ C‬נמצאות על קדקודיו של משולש שווה צלעות בעל צלע ‪ .a‬ברגע ‪ t = 0‬הנמלים מתחילות לנוע‪ :‬נמלה‬
‫‪ A‬נעה לכיוון של נמלה ‪ ,B‬נמלה ‪ B‬לכיוון של נמלה ‪ C‬ונמלה ‪ C‬לכיוון של נמלה ‪ .A‬תנועתן של הנמלים היא כזאת שגודל‬
‫מהירותן שווה וקבוע בזמן וערכו הוא ‪ .V‬ברגע ‪ t = 0‬מנלה ‪ A‬נמצאת בראשית הצירים‪ ,‬נמלה ‪ B‬בנקודה )‪ (a, 0‬ועבור‬
‫נמלה ‪ C‬ידיע ש ‪.y (0) > 0‬‬
‫‪.(−‬‬
‫‪r−‬‬
‫‪→ −‬‬ ‫‪→ −‬‬ ‫→‬
‫א‪ .‬כתוב ביטוי לוקטור המיקום היחסי של נמלה ‪ B‬ביחס לנמלה ‪ A‬ברגע התחלתי‪) .‬ז“א ‪BA = rB − rA‬‬
‫ב‪ .‬כתוב ביטוי לוקטור המהירות היחסית של נמלה ‪ B‬ביחס לנמלה ‪ ,A‬ברגע התחלתי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את מהירות ההתרחקות בין נמלה ‪ B‬לנמלה ‪ .A‬האם מהירות זו תהיה קבועה בזמן?‬
‫ג‪ .‬מצא כעבור כמה זמן נפגשות הנמלים ואיזו דרך הלכו מהרגע ההתחלתי עד פגישתן‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬


‫תאוצת מסה קשורה למערכת גלגלות )שאחת מהן ניידת(‬ ‫‪7.1‬‬
‫לפניכם מערכת מסות וגלגלות כמתואר באיור‪ .‬המסה ‪ m‬מונחת על מישור משופע חלק ללא חיכוך בזוית ‪ α‬מעל האופק‪.‬‬
‫המסה ‪ 2m‬תלויה מגלגלת ניידת המונחת על החוט‪ .‬הגלגלות והחוטים הם אידיאלים ומסתם זניחה‪ .‬החוט תפוס הצידו‬
‫השני לתקרה נייחת‪.‬‬

‫‪../../../Dropbox/Ruppin teachin‬‬

‫א‪ .‬משחררים את המערכת ממנוחה‪ .‬מהי תאוצת המסה ‪?2m‬‬


‫ב‪ .‬מהי מהירות המסה ‪ 2m‬כשהיא פוגעת במים?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫משוואות הכוחות על המסות‪:‬‬

‫‪(1)T − mgsin30 = mam‬‬

‫‪(2)2mg − 2T = 2m · a2m‬‬

‫הקשר בין התאוצות‪:‬‬

‫‪am = 2a2m‬‬

‫נציב את הקשר בין התאוצות במשוואה ‪ 1‬ונחבר פעמיים את המשוואה הראשונה עם השניה ונקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪a2m = g‬‬
‫‪6‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪1‬‬
‫‪a2m = g‬‬
‫‪6‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫המסה נעה בתאוצה קבועה ממנוחה וצריכה לעבור מרחק ‪:h‬‬
‫‪1‬‬
‫‪h = a2m t2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪2h‬‬ ‫‪12h‬‬
‫=‪t‬‬ ‫=‬
‫‪a2m‬‬ ‫‪g‬‬

‫מהירותה לאחר זמן זה‪:‬‬


‫‪s‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪12h‬‬ ‫‪gh‬‬
‫· ‪v = a2m · t = g‬‬ ‫=‬
‫‪6‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪3‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תאוצת מסה קשורה למערכת גלגלות )שאחת מהן ניידת(‬ ‫‪7.1‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪r‬‬
‫‪gh‬‬
‫=‪v‬‬
‫‪3‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫יחסי תאוצות בין גלגלות ללא חיכוך‬ ‫‪7.2‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫יחסי תאוצות בין גלגלות ללא חיכוך‬ ‫‪7.2‬‬


‫א‪ .‬נתונה מערכת של מסות‪ ,‬חוטים וגלגלות‪.‬‬
‫מהי תאוצת המסה הגדולה ומהי תאוצת המסה הקטנה?‬

‫ב‪ .‬נתונה מערכת של גלגלות‪,‬חוטים ומסות‬


‫מהי תאוצת ‪m1‬ומהי תאוצת ‪?m2‬‬
‫מה המתיחות בכל חוט?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נגדיר את המתיחויות בחוטים שמחוברים למסות ‪ M‬ו ‪ 2M‬בשמות ‪ T1‬ו ‪ T2‬בהתאמה ולתאוצותיהן ‪a1‬ו־ ‪ a2‬בהתאמה‬
‫)נשער כי מסה ‪ M‬עולה ומסה ‪ 2M‬יורדת(‪.‬‬
‫עבור המסה ‪: M‬‬
‫‪(1)T1 − M g = M · a1‬‬

‫עבור המסה ‪: 2M‬‬

‫‪(2)2M g − 2T2 = 2M · a2‬‬

‫עבור הגלגלת הניידת‪:‬‬


‫‪(3)2T1 = T2‬‬

‫הקשר בין התאוצות‪ :‬כאשר המסה ‪ M‬עולה מרחק ‪ y1‬מרחק זה מתחלק פעם אחת על הגלגלת הניידת הראשונה )חצי בכל‬
‫צד( ופעם נוספת על הגלגלת הניידת השניה )חצי בכל צד( כך שבסך הכל הקשר בין ההעתקים של המסות הוא )גוזרים‬
‫את הקשר פעמיים כדי לקבל את הקשר בין התאוצות(‪:‬‬
‫‪y1 = 4y2 → (4)a1 = 4a2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫יחסי תאוצות בין גלגלות ללא חיכוך‬ ‫‪7.2‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫נציב את משוואות )‪ (3‬ו־)‪ (4‬במשוואות )‪ (1‬ו־)‪:(2‬‬

‫‪(1)T1 − M g = 4M a2‬‬

‫‪(2)2M g − 4T1 = 2M a2‬‬

‫נותרנו עם שתי משוואות עם שני נעלמים‪ .‬נפתור ונקבל‪:‬‬


‫‪g‬‬
‫‪a2 = −‬‬
‫‪9‬‬

‫‪4g‬‬
‫‪a1 = 4a2 = −‬‬
‫‪9‬‬

‫משמעות התשובות השליליות הוא שכיוון התנועה הוא הפוך ממה שחשבנו‪.‬‬

‫‪g‬‬ ‫‪4g‬‬
‫= ‪m/s2 ŷ, a2‬‬
‫‬
‫‪a1 = −‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נרשום את משוואות התנועה של כל גוף בנפרד‬
‫‪: m1‬‬

‫‪T1 = m1 a1‬‬

‫‪: m2‬‬

‫‪m2 g − T2 = m2 a2‬‬

‫הקשר בין המתיחויות‪:‬‬

‫‪T2 = 2T1‬‬

‫הקשר בין התאוצות‪:‬‬


‫נחשב זאת על ידי מציאת הקשר בין האורכים של החוט‪ .‬נשים לב כי ‪ x1 + 2x2 = const‬ואם נגזור את הקשר הזה נקבל‬
‫כי‬

‫‪a1 = −2a2‬‬

‫וקטורית נקבל‪:‬‬

‫̂‪a~1 = a1 x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪a~2 = − a1‬‬
‫‪2‬‬

‫נציב את התאוצה והמתיחות במשוואות שרשמנו עבור כל מסה ונקבל‬

‫‪T1 = m1 a1‬‬
‫יחסי תאוצות בין גלגלות ללא חיכוך‬ ‫‪7.2‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫‪1‬‬
‫‪m2 g − 2T1 = m2 a1‬‬
‫‪2‬‬
‫ונקבל‬
‫‪1‬‬
‫‪m2 g − 2m1 a = m2 a1‬‬
‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬
‫= ‪m2 g‬‬ ‫‪2m1 + m2 a1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m2 g‬‬ ‫‪2m2 g‬‬
‫= ‪a~1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫= ̂‪x‬‬ ‫̂‪x‬‬
‫‪2m1 + 2 m2‬‬ ‫‪4m1 + m2‬‬
‫‪1 2m2 g‬‬ ‫‪m2 g‬‬
‫‪a~2 = −‬‬ ‫‪ŷ = −‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪2 4m1 + m2‬‬ ‫‪4m1 + m2‬‬
‫נשאר להציב במשוואות ולקבל את המתיחויות‬
‫‪2m1 m2 g‬‬
‫= ‪T1‬‬
‫‪4m1 + m2‬‬

‫‪4m1 m2 g‬‬
‫= ‪T2 = 2T1‬‬
‫‪4m1 + m2‬‬

‫‪2m2 g‬‬ ‫‪m2 g‬‬ ‫‪2m1 m2 g‬‬ ‫‪4m1 m2 g‬‬


‫= ‪a~1‬‬ ‫̂‪x‬‬ ‫‪a~2 = −‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫= ‪T1‬‬ ‫= ‪T2‬‬
‫‪4m1 + m2‬‬ ‫‪4m1 + m2‬‬ ‫‪4m1 + m2‬‬ ‫‪4m1 + m2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת גלגלות ניידות‬ ‫‪7.3‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫מערכת גלגלות ניידות‬ ‫‪7.3‬‬


‫נתונה המערכת הבאה‪ .‬נתון כי ‪m1 = m, m2 = 2m‬‬

‫מהי תאוצת המסות‬

‫פתרון‬
‫נגדיר את המתיחויות בחוטים שמחוברים למסות ‪ m1‬ו ‪ m2‬בשמות ‪ T1‬ו ‪ T2‬בהתאמה‬
‫עבור המסה ‪: m1‬‬

‫‪(1)m1 a1 = T1‬‬

‫עבור המסה ‪: m2‬‬

‫‪(2)m2 g − T2 = m2 a2‬‬

‫עבור הגלגלת ‪:‬‬

‫‪2T2 = T1‬‬

‫הקשר בין התאוצות‪:‬‬

‫‪a2 = 2a1‬‬

‫למה? נזכור כי הגלגלת החופשיה מאיצה בתאוצה ‪ a1‬והמסה התחתונה מאיצה ב ‪a2‬‬
‫ניראה גם כי אם הגלגלת החופשית יורדת מטר אחד למטה‪ ,‬משתחרר מטר של חוט מצד שמאל שלה כלפי מעלה‪ ,‬ואותו‬
‫מטר משתחרר גם בצידה השני‪ .‬לכן העתק המסה ‪ m2‬גדול פי ‪ 2‬מהעתק הגלגלת החופשית‪.‬‬
‫‪ ∆x2 = 2∆x1‬ואם נגזור פעמיים נקבל את הקשר בין התאוצות‪.‬‬
‫נציב במשוואת הגלגלת‪:‬‬

‫‪(1)m1 a1 = 2T2‬‬

‫) ‪(2)m2 g − T2 = m2 · (2a1‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת של מסות וגלגלת ניידת‬ ‫‪7.4‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫נכפיל את משוואה ‪ 2‬ב־‪:2‬‬


‫‪(2)2m2 g − 2T2 = 4m2 a1‬‬

‫נסדר‪:‬‬
‫‪2m2 g − 4m2 a1 = 2T2‬‬

‫נשווה בין המשוואות )כעת אגף ימין שלהן זהה(‪:‬‬


‫‪m1 a1 = 2m2 g − 4m2 a1‬‬

‫נבודד את ‪:a1‬‬
‫‪2m2 g‬‬
‫= ‪(m1 + 4m2 ) a1 = 2m2 g → a1‬‬
‫‪m1 + 4m2‬‬

‫נציב ‪:m2 = 2m , m1 = m‬‬


‫‪4mg‬‬ ‫‪4‬‬
‫= ‪a1‬‬ ‫] ‪= g ≈ 4.4[m/s2‬‬
‫‪m + 8m‬‬ ‫‪9‬‬

‫נציב גם ב־ ‪ a2‬ונקבל‪:‬‬
‫] ‪a2 = 2a1 ≈ 8.9[m/s2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪a1 = g, a2 = g‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬

‫מערכת של מסות וגלגלת ניידת‬ ‫‪7.4‬‬


‫נתונה המערכת שבאיור‪ .‬הניחו חוטים וגלגלות אידיאליים‪.‬‬

‫‪m1‬‬

‫‪m2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שאלת סיכום על גלגלות ניידות )חושב שצריך לתת את השאלות שמתחתיה במקום)עודד((‬
‫ללא חיכוך‬
‫חוקי ניוטון ‪7.5‬‬ ‫‪7‬‬

‫הניחו שאין חיכוך ומצאו את התאוצות של שתי המסות כפונקציה של ‪ m2 ,m1‬ו־ ‪. g‬‬

‫פתרון‬
‫באותו אופן כמו בשאלה הקודמת‪ ,‬היחס הוא‬

‫‪a1 = 2a2‬‬

‫ניקח מערכת צירים עם ציר ‪ x‬מקביל למישור וציר ‪ y‬ניצב לו‪ .‬מכיוון שאין חיכוך‪ ,‬התנועה תהיה כזו כך שמסה ‪ m2‬תנוע‬
‫מטה ומסה ‪ m1‬תנוע ימינה‪ .‬נבחר את הכיוון החיובי עם כיוון התנועה‪ .‬נרשום משוואת כוחות בציר התנועה עבור מסה‬
‫‪m1‬‬

‫)‪(421‬‬ ‫‪T = m1 a1‬‬

‫נמשיך ונרשום משוואת כוחות על מסה ‪ m2‬בציר התנועה‬

‫‪−2T + m2 g = m2 a2‬‬

‫נציב את יחס התאוצות ונסדר‬


‫‪a1‬‬
‫‪−2T + m2 g = m2‬‬
‫‪2‬‬
‫נציב את משוואה )‪(421‬‬
‫‪a1‬‬
‫‪−2m1 a1 + m2 g = m2‬‬
‫‪2‬‬
‫‬ ‫ ‪m2‬‬
‫‪2m1 +‬‬ ‫‪a1 = m 2 g‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2m2‬‬
‫= ‪a1‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪4m1 + m2‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪2m2‬‬
‫= ‪a1‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪4m1 + m2‬‬
‫‪m2‬‬
‫= ‪a2‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪4m1 + m2‬‬

‫שאלת סיכום על גלגלות ניידות )חושב שצריך לתת את השאלות שמתחתיה במקום)עודד((‬ ‫‪7.5‬‬
‫נתונות שלוש מערכות של מסות‪ ,‬חוטים וגלגלות אידאיליות‪ ,‬המתוארות בשרטוטים הבאים‪ . .‬אין חיכוך בבעיות‪.‬‬
‫שאלה זו מסכמת את השיטות למציאת קשר בין תאוצות‪ :‬שימור אורך החבל‪ ,‬גזירת העתקים ותאוצה יחסית‬
‫שימו לב שפתרתם את המערכת הימנית במטלה הקודמת‪ .‬היזכרו באיזו שיטה פתרתם )רמז‪ :‬גזירת העתקים(‪ ,‬ובתרגיל‬
‫הקודם פתרנו את המערכת השמאלית‪ .‬הזכרו באיזו שיטה פתרנו )רמז‪ :‬שימור אורך החוט(‬
‫המערכת האמצעית מצריכה שימוש בשיטה השלישית‪ ,‬בה השתמשנו בתרגיל הכיתה‪ ,‬תאוצה יחסית‪.‬‬
‫עבור המערכת השמאלית והימנית‪ ,‬כיתבו את הקשרים בין התאוצות ונמקו‬
‫פתרו את המערכת האמצעית עד הסוף‪ ,‬ומצאו את תאוצות המסות )הניחו ש־ ‪( m3 = 3m ,m2 = 2m , m1 = m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שאלת סיכום על גלגלות ניידות )חושב שצריך לתת את השאלות שמתחתיה במקום)עודד((‬
‫ללא חיכוך‬
‫חוקי ניוטון ‪7.5‬‬ ‫‪7‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫המערכת הימנית‪:‬‬
‫נגדיר את המתיחויות בחוטים שמחוברים למסות ‪ m1‬ו ‪ m2‬בשמות ‪ T1‬ו ‪ T2‬בהתאמה‬
‫עבור המסה ‪: m1‬‬

‫‪(1)m1 a1 = T1‬‬

‫עבור המסה ‪: m2‬‬

‫‪(2)m2 g − T2 = m2 a2‬‬

‫עבור הגלגלת ‪:‬‬

‫‪2T2 = T1‬‬

‫הקשר בין התאוצות‪:‬‬

‫‪a2 = 2a1‬‬

‫למה? נזכור כי הגלגלת החופשיה מאיצה בתאוצה ‪ a1‬והמסה התחתונה מאיצה ב ‪a2‬‬
‫ניראה גם כי אם הגלגלת החופשית יורדת מטר אחד למטה‪ ,‬משתחרר מטר של חוט מצד שמאל שלה כלפי מעלה‪ ,‬ואותו‬
‫מטר משתחרר גם בצידה השני‪ .‬לכן העתק המסה ‪ m2‬גדול פי ‪ 2‬מהעתק הגלגלת החופשית‪.‬‬
‫‪ ∆x2 = 2∆x1‬ואם נגזור פעמיים נקבל את הקשר בין התאוצות‪.‬‬
‫נציב במשוואת הגלגלת‪:‬‬

‫‪(1)m1 a1 = 2T2‬‬

‫) ‪(2)m2 g − T2 = m2 · (2a1‬‬

‫נכפיל את משוואה ‪ 2‬ב־‪:2‬‬

‫‪(2)2m2 g − 2T2 = 4m2 a1‬‬


‫שאלת סיכום על גלגלות ניידות )חושב שצריך לתת את השאלות שמתחתיה במקום)עודד((‬
‫ללא חיכוך‬
‫חוקי ניוטון ‪7.5‬‬ ‫‪7‬‬

‫נסדר‪:‬‬

‫‪2m2 g − 4m2 a1 = 2T2‬‬

‫נשווה בין המשוואות )כעת אגף ימין שלהן זהה(‪:‬‬

‫‪m1 a1 = 2m2 g − 4m2 a1‬‬

‫נבודד את ‪:a1‬‬
‫‪2m2 g‬‬
‫= ‪(m1 + 4m2 ) a1 = 2m2 g → a1‬‬
‫‪m1 + 4m2‬‬

‫נציב ‪:m2 = 2m , m1 = m‬‬


‫‪4mg‬‬ ‫‪4‬‬
‫= ‪a1‬‬ ‫] ‪= g ≈ 4.4[m/s2‬‬
‫‪m + 8m‬‬ ‫‪9‬‬

‫נציב גם ב־ ‪ a2‬ונקבל‪:‬‬

‫] ‪a2 = 2a1 ≈ 8.9[m/s2‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪a1 = g,‬‬ ‫‪a2 = g‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫המערכת האמצעית‪:‬‬
‫משוואת מסה ‪:1‬‬

‫‪T1 − mg = ma1‬‬

‫משוואת מסה ‪: 2‬‬

‫‪T2 − 2mg = 2ma2‬‬

‫משוואת מסה ‪3‬‬

‫‪T2 − 3mg = 3ma3‬‬

‫סך הכוחות על הגלגלת החופשית צריך להתאפס‪:‬‬

‫‪T1 = 2T2‬‬
‫שאלת סיכום על גלגלות ניידות )חושב שצריך לתת את השאלות שמתחתיה במקום)עודד((‬
‫ללא חיכוך‬
‫חוקי ניוטון ‪7.5‬‬ ‫‪7‬‬

‫קשר בין התאוצות‪ :‬התאוצות של המסות ‪ 2m‬ו־‪ 3m‬ביחס לגלגלת הניידת זהות‪ .‬נ‪ .‬משוואות התאוצה היחסית‪:‬‬

‫‪a3,g = a3 − (−a1 ) = a3 + a1 → a3 = a3,g − a1‬‬

‫‪a2,g = −a3,g = a2 − (−a1 ) = a2 + a1 → a2 = −a3,g − a1‬‬

‫נציב במשוואות‪:‬‬

‫‪(1)2T2 − mg = ma1‬‬

‫) ‪(2)T2 − 2mg = 2m (−a3,g − a1‬‬

‫) ‪(3)T2 − 3mg = 3m (a3,g − a1‬‬

‫קיבלנו שלוש משוואות עם שלושה נעלמים‪.a3,g ,a1 ,T2 :‬‬


‫נסדר את משוואה ‪:1‬‬

‫‪(1)T2 = 0.5ma1 + 0.5mg‬‬

‫נציב במשוואות ‪ 2‬ו־‪ 3‬ונבודד את ‪ a3,g‬בכל משוואה‪:‬‬

‫‪3g − 5a1‬‬
‫= ‪(2)a3,g‬‬
‫‪4‬‬

‫‪7a1 − 5g‬‬
‫= ‪(3)a3,g‬‬
‫‪6‬‬

‫נשווה בין התוצאות‪:‬‬


‫‪3g − 5a1‬‬ ‫‪7a1 − 5g‬‬
‫=‬
‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬

‫נכפיל ב־‪:12‬‬

‫‪9g − 15a1 = 14a1 − 10g‬‬

‫נבודד את ‪:a1‬‬
‫‪19‬‬
‫= ‪29a1 = 19g → a1‬‬ ‫‪g = 0.655g‬‬
‫‪29‬‬

‫נמצא את ‪ a3,g‬ממשוואה ‪ 2‬או ‪:3‬‬

‫‪a3,g = −0.07g‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שאלת סיכום על גלגלות ניידות )חושב שצריך לתת את השאלות שמתחתיה במקום)עודד((‬
‫ללא חיכוך‬
‫חוקי ניוטון ‪7.5‬‬ ‫‪7‬‬

‫נציב במשוואות תאוצות המסות‪:‬‬

‫‪a2 = −a3,g − a1 = − (−0.07g) − 0.655g = −0.585g‬‬

‫‪a3 = a3,g − a1 = (−0.07g) − 0.655g = −0.725g‬‬

‫זכרו שהסימן מינוס מבטא את העובדה שבחרנו את כיווני התנועה הפוך ממה שקורה בפועל‪.‬‬
‫‪a1 = 0.655g‬‬

‫‪a2 = 0.585g‬‬

‫‪a3 = 0.725g‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫המערכת השמאלית‪:‬‬
‫משוואות הכוחות על המסות נראות כך‪:‬‬

‫‪(1)T1 − M g = M aM‬‬

‫‪(2)2M g − 2T2 = 2M a2M‬‬

‫הקשר בין המתיחויות‪:‬‬

‫‪T2 = 2T1‬‬

‫הקשר בין התאוצות‪ :‬כשמסה ‪ M‬יורדת מטר‪ ,‬מסה ‪ 2M‬עולה רבע מטר‪:‬‬

‫‪aM = 4a2M‬‬

‫נפתור את מערכת המשוואות‪ :‬נציב את הקשרים בין המתיחויות ובין התאוצות במשוואות ‪ 1‬ו־‪ 2‬ונחבר ‪ 4‬פעמים את‬
‫המשוואה הראשונה עם השניה‪:‬‬

‫‪−2M g = 4.5M aM‬‬

‫נבודד את ‪aM‬ונקבל‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪aM = − g = −0.444g‬‬
‫‪9‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪a2M = aM = − g = −0.111g‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪9‬‬

‫זכרו כי התאוצה השלילית משמעה שכיוון התנועה הפוך ממה שבחרנו‪.‬‬


‫‪aM = 49 g‬‬

‫‪1‬‬
‫‪a2M = g‬‬
‫‪9‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח ‪)1‬עודד(‬ ‫‪7.6‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח ‪)1‬עודד(‬ ‫‪7.6‬‬


‫א‪ .‬נתונה המערכת שבאיור‪ .‬הניחו חוטים וגלגלות אידיאליים‪.‬‬

‫‪m1‬‬

‫‪m2‬‬

‫הניחו שאין חיכוך ומצאו את התאוצות של שתי המסות כפונקציה של ‪ m2 ,m1‬ו־ ‪ g‬ואת המתיחויות בחוטים‬
‫ב‪ .‬מיצאו את תאוצת המסות ‪ m1‬ו־ ‪m2‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נרשום את משוואות התנועה של כל גוף בנפרד‬
‫‪: m1‬‬

‫‪T1 = m1 a1‬‬

‫‪: m2‬‬

‫‪m2 g − T2 = m2 a2‬‬

‫הקשר בין המתיחויות‪:‬‬

‫‪T2 = 2T1‬‬

‫הקשר בין התאוצות‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח ‪)1‬עודד(‬ ‫‪7.6‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫נחשב זאת על ידי מציאת הקשר בין האורכים של החוט‪ .‬נשים לב כי ‪ x1 + 2x2 = const‬ואם נגזור את הקשר הזה נקבל‬
‫כי‬

‫‪a1 = −2a2‬‬

‫וקטורית נקבל‪:‬‬

‫̂‪a~1 = a1 x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪a~2 = − a1‬‬
‫‪2‬‬

‫נציב את התאוצה והמתיחות במשוואות שרשמנו עבור כל מסה ונקבל‬

‫‪T1 = m1 a1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪m2 g − 2T1 = m2 a1‬‬
‫‪2‬‬
‫ונקבל‬
‫‪1‬‬
‫‪m2 g − 2m1 a = m2 a1‬‬
‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬
‫= ‪m2 g‬‬ ‫‪2m1 + m2 a1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m2 g‬‬ ‫‪2m2 g‬‬
‫= ‪a~1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫= ̂‪x‬‬ ‫̂‪x‬‬
‫‪2m1 + 2 m2‬‬ ‫‪4m‬‬ ‫‪1 + m2‬‬

‫‪1 2m2 g‬‬ ‫‪m2 g‬‬


‫‪a~2 = −‬‬ ‫‪ŷ = −‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪2 4m1 + m2‬‬ ‫‪4m1 + m2‬‬
‫נשאר להציב במשוואות ולקבל את המתיחויות‬
‫‪2m1 m2 g‬‬
‫= ‪T1‬‬
‫‪4m1 + m2‬‬

‫‪4m1 m2 g‬‬
‫= ‪T2 = 2T1‬‬
‫‪4m1 + m2‬‬

‫‪2m2 g‬‬ ‫‪m2 g‬‬ ‫‪2m1 m2 g‬‬ ‫‪4m1 m2 g‬‬


‫= ‪a~1‬‬ ‫̂‪x‬‬ ‫‪a~2 = −‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫= ‪T1‬‬ ‫= ‪T2‬‬
‫‪4m1 + m2‬‬ ‫‪4m1 + m2‬‬ ‫‪4m1 + m2‬‬ ‫‪4m1 + m2‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נגדיר את המתיחויות בחוטים שמחוברים למסות ‪ m1‬ו ‪ m2‬בשמות ‪ T1‬ו ‪ T2‬בהתאמה‬
‫עבור המסה ‪: m1‬‬

‫‪(1)m1 a1 = T1‬‬

‫עבור המסה ‪: m2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח ‪)1‬עודד(‬ ‫‪7.6‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫‪(2)m2 g − T2 = m2 a2‬‬

‫עבור הגלגלת ‪:‬‬

‫‪2T2 = T1‬‬

‫הקשר בין התאוצות‪:‬‬

‫‪a2 = 2a1‬‬

‫למה? נזכור כי הגלגלת החופשיה מאיצה בתאוצה ‪ a1‬והמסה התחתונה מאיצה ב ‪a2‬‬
‫ניראה גם כי אם הגלגלת החופשית יורדת מטר אחד למטה‪ ,‬משתחרר מטר של חוט מצד שמאל שלה כלפי מעלה‪ ,‬ואותו‬
‫מטר משתחרר גם בצידה השני‪ .‬לכן העתק המסה ‪ m2‬גדול פי ‪ 2‬מהעתק הגלגלת החופשית‪.‬‬
‫‪ ∆x2 = 2∆x1‬ואם נגזור פעמיים נקבל את הקשר בין התאוצות‪.‬‬
‫נציב במשוואת הגלגלת‪:‬‬

‫‪(1)m1 a1 = 2T2‬‬

‫) ‪(2)m2 g − T2 = m2 · (2a1‬‬

‫נכפיל את משוואה ‪ 2‬ב־‪:2‬‬

‫‪(2)2m2 g − 2T2 = 4m2 a1‬‬

‫נסדר‪:‬‬

‫‪2m2 g − 4m2 a1 = 2T2‬‬

‫נשווה בין המשוואות )כעת אגף ימין שלהן זהה(‪:‬‬

‫‪m1 a1 = 2m2 g − 4m2 a1‬‬

‫נבודד את ‪:a1‬‬
‫‪2m2 g‬‬
‫= ‪(m1 + 4m2 ) a1 = 2m2 g → a1‬‬
‫‪m1 + 4m2‬‬

‫נציב ‪:m2 = 2m , m1 = m‬‬


‫‪4mg‬‬ ‫‪4‬‬
‫= ‪a1‬‬ ‫] ‪= g ≈ 4.4[m/s2‬‬
‫‪m + 8m‬‬ ‫‪9‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח ‪)2‬עודד(‬ ‫‪7.7‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫נציב גם ב־ ‪ a2‬ונקבל‪:‬‬

‫] ‪a2 = 2a1 ≈ 8.9[m/s2‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪a1 = g,‬‬ ‫‪a2 = g‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬

‫שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח ‪)2‬עודד(‬ ‫‪7.7‬‬


‫א‪ .‬נתונה מערכת של מסות‪ ,‬חוטים וגלגלות‪.‬‬
‫מהי תאוצת המסה הגדולה ומהי תאוצת המסה הקטנה?‬

‫ב‪ .‬חשבו את תאוצות המסות המתוארות באיור‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נגדיר את המתיחויות בחוטים שמחוברים למסות ‪ M‬ו ‪ 2M‬בשמות ‪ T1‬ו ‪ T2‬בהתאמה ולתאוצותיהן ‪a1‬ו־ ‪ a2‬בהתאמה‬
‫)נשער כי מסה ‪ M‬עולה ומסה ‪ 2M‬יורדת(‪.‬‬
‫עבור המסה ‪: M‬‬

‫‪(1)T1 − M g = M · a1‬‬

‫עבור המסה ‪: 2M‬‬

‫‪(2)2M g − 2T2 = 2M · a2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח ‪)2‬עודד(‬ ‫‪7.7‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫עבור הגלגלת הניידת‪:‬‬

‫‪(3)2T1 = T2‬‬

‫הקשר בין התאוצות‪ :‬כאשר המסה ‪ M‬עולה מרחק ‪ y1‬מרחק זה מתחלק פעם אחת על הגלגלת הניידת הראשונה )חצי בכל‬
‫צד( ופעם נוספת על הגלגלת הניידת השניה )חצי בכל צד( כך שבסך הכל הקשר בין ההעתקים של המסות הוא )גוזרים‬
‫את הקשר פעמיים כדי לקבל את הקשר בין התאוצות(‪:‬‬

‫‪y1 = 4y2 → (4)a1 = 4a2‬‬

‫נציב את משוואות )‪ (3‬ו־)‪ (4‬במשוואות )‪ (1‬ו־)‪:(2‬‬

‫‪(1)T1 − M g = 4M a2‬‬

‫‪(2)2M g − 4T1 = 2M a2‬‬

‫נותרנו עם שתי משוואות עם שני נעלמים‪ .‬נפתור ונקבל‪:‬‬


‫‪g‬‬
‫‪a2 = −‬‬
‫‪9‬‬

‫‪4g‬‬
‫‪a1 = 4a2 = −‬‬
‫‪9‬‬

‫משמעות התשובות השליליות הוא שכיוון התנועה הוא הפוך ממה שחשבנו‪.‬‬

‫‪g‬‬ ‫‪4g‬‬
‫= ‪a1 = − ŷ, a2‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נסמן ‪m1 = m, m2 = 2m, m3 = 3m‬‬
‫משוואת מסה ‪:1‬‬

‫‪T1 − mg = ma1‬‬

‫משוואת מסה ‪: 2‬‬

‫‪T2 − 2mg = 2ma2‬‬

‫משוואת מסה ‪3‬‬

‫‪T2 − 3mg = 3ma3‬‬


‫שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח ‪)2‬עודד(‬ ‫‪7.7‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫סך הכוחות על הגלגלת החופשית צריך להתאפס‪:‬‬

‫‪T1 = 2T2‬‬

‫קשר בין התאוצות‪ :‬התאוצות של המסות ‪ 2m‬ו־‪ 3m‬ביחס לגלגלת הניידת זהות‪ .‬נ‪ .‬משוואות התאוצה היחסית‪:‬‬

‫‪a3,g = a3 − (−a1 ) = a3 + a1 → a3 = a3,g − a1‬‬

‫‪a2,g = −a3,g = a2 − (−a1 ) = a2 + a1 → a2 = −a3,g − a1‬‬

‫נציב במשוואות‪:‬‬

‫‪(1)2T2 − mg = ma1‬‬

‫) ‪(2)T2 − 2mg = 2m (−a3,g − a1‬‬

‫) ‪(3)T2 − 3mg = 3m (a3,g − a1‬‬

‫קיבלנו שלוש משוואות עם שלושה נעלמים‪.a3,g ,a1 ,T2 :‬‬


‫נסדר את משוואה ‪:1‬‬

‫‪(1)T2 = 0.5ma1 + 0.5mg‬‬

‫נציב במשוואות ‪ 2‬ו־‪ 3‬ונבודד את ‪ a3,g‬בכל משוואה‪:‬‬

‫‪3g − 5a1‬‬
‫= ‪(2)a3,g‬‬
‫‪4‬‬

‫‪7a1 − 5g‬‬
‫= ‪(3)a3,g‬‬
‫‪6‬‬

‫נשווה בין התוצאות‪:‬‬


‫‪3g − 5a1‬‬ ‫‪7a1 − 5g‬‬
‫=‬
‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬

‫נכפיל ב־‪:12‬‬

‫‪9g − 15a1 = 14a1 − 10g‬‬

‫נבודד את ‪:a1‬‬
‫‪19‬‬
‫= ‪29a1 = 19g → a1‬‬ ‫‪g = 0.655g‬‬
‫‪29‬‬
‫מישור משופע ללא חיכוך‬ ‫‪7.8‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫נמצא את ‪ a3,g‬ממשוואה ‪ 2‬או ‪:3‬‬

‫‪a3,g = −0.07g‬‬

‫נציב במשוואות תאוצות המסות‪:‬‬

‫‪a2 = −a3,g − a1 = − (−0.07g) − 0.655g = −0.585g‬‬

‫‪a3 = a3,g − a1 = (−0.07g) − 0.655g = −0.725g‬‬

‫זכרו שהסימן מינוס מבטא את העובדה שבחרנו את כיווני התנועה הפוך ממה שקורה בפועל‪.‬‬
‫‪a1 = 0.655g‬‬

‫‪a2 = 0.585g‬‬

‫‪a3 = 0.725g‬‬

‫מישור משופע ללא חיכוך‬ ‫‪7.8‬‬


‫שלוש מסות מחוברות לחוטים וגלגלת כפי שמתואר באיור‪.‬‬
‫בהנחה שהמישור המשופע חסר חיכוך וכי המערכת נמצאת בשווי משקל‪,‬‬
‫בטאו בעזרת ‪ g , m‬ו ‪θ‬‬
‫א‪ .‬את המתיחויות ‪T1‬ו ‪T2‬‬
‫ב‪ .‬את המסה ‪M‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נסמן‬

‫‪m1 = m‬‬
‫‪m2 = 2m‬‬
‫‪m3 = M‬‬
‫מישור משופע ללא חיכוך‬ ‫‪7.8‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫נרשום את משוואות הכוחות עבור כל גוף‬


‫‪:m1‬‬

‫‪T2 − T1 − m1 g sin θ = 0‬‬

‫‪:m2‬‬

‫‪T1 − m2 g sin θ = 0‬‬

‫‪:m3‬‬

‫‪T2 − m3 g = 0‬‬

‫מהעברת אגפים נקבל כי‬

‫‪T1 = m2 gsinθ‬‬

‫‪T2 = m3 g‬‬

‫נציב את המסות ונקבל‬


‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪T1 = 2mgsinθ‬‬

‫‪T2 = M g‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬

‫‪T2 − T1 − mg sin θ = 0‬‬

‫‪T2 − T1 = mg sin θ‬‬

‫‪M g − 2mg sin θ = mg sin θ‬‬

‫‪M g = 3mg sin θ‬‬

‫‪M = 3m sin θ‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת מסות וגלגלות במישור משופע‬ ‫‪7.9‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫מערכת מסות וגלגלות במישור משופע‬ ‫‪7.9‬‬


‫מסה ‪ m1 = 3M‬מונחת על־גבי מישור מישור משופע חלק בזווית ‪ ,θ‬ומחוברת דרך מערכת גלגלות אידאליות למסה‬
‫‪.m2 = M‬‬

‫א‪ .‬מצאו את תאוצות המסות‪.‬‬


‫ב‪ .‬מהי הזווית המקסימלית שעבורה תנוע המסה ‪ m2‬כלפי מטה?‬
‫ג‪ .‬מהו הכוח שמפעיל הציר של הגלגלת העליונה על הגלגלת?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‪:‬‬
‫נגדיר את המתיחויות בחוטים שמחוברים למסות ‪ m1‬ו ‪ m2‬בשמות ‪ T1‬ו ‪ T2‬בהתאמה ולתאוצותיהן ‪a1‬ו־ ‪ a2‬בהתאמה‬
‫)נשער כי מסה ‪ m1‬עולה במעלה המדרון ומסה ‪ m2‬יורדת(‪.‬‬
‫עבור מסה ‪:m1‬‬

‫‪(1)T1 − 3M gsinθ = 3M a1‬‬

‫עבור מסה ‪:m2‬‬

‫‪(2)M g − T2 = M a2‬‬

‫עבור הגלגלת הניידת‪:‬‬

‫‪(3)T1 = 2T2‬‬

‫הקשר בין התאוצות‪ :‬כאשר המסה ‪ m1‬עולה מרחק ‪ y1‬הגלגלת הניידת יורדת מרחק ‪ y1‬גם היא‪ ,‬והמסה ‪ m2‬יורדת‬
‫פעמיים מרחק ‪ ,y1‬פעם אחת יחד עם הגלגלת‪ ,‬וגם משתחרר לה עוד ‪ y1‬מטר חוט‪ ,‬כך שבסך הכל הקשר בין ההעתקים‬
‫של המסות הוא )גוזרים את הקשר פעמיים כדי לקבל את הקשר בין התאוצות(‪:‬‬

‫‪y2 = 2y1 → (4)a2 = 2a1‬‬

‫נציב את משוואות )‪ (3‬ו־)‪ (4‬במשוואות )‪ (1‬ו־)‪:(2‬‬

‫‪(1)2T2 − 3M gsinθ = 3M a1‬‬

‫‪(2)M g − T2 = 2M a1‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ‪) 1‬מוות בעינויים ־ זה בטח עודד‪ (:‬וגם דניאל!! (‬
‫‪7.10‬חיכוך‬
‫חוקי ניוטון ללא‬ ‫‪7‬‬

‫נותרנו עם שתי משוואות עם שני נעלמים‪ .‬נפתור ונקבל‪:‬‬

‫)‪g (2 − 3sinθ‬‬ ‫)‪2g (2 − 3sinθ‬‬


‫= ‪a1‬‬ ‫= ‪; a2 = 2a1‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬

‫סעיף ב‪:‬‬
‫כל עוד ‪ a1‬ו־ ‪ a2‬חיוביים‪ ,‬המסה ‪ m2‬תנוע כלפי מטה כפי ששיערנו‪ .‬זה קורה כל עוד‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫< ‪2 − 3sinθ > 0 → sinθ‬‬ ‫‪→ θ < 41.8°‬‬
‫‪3‬‬

‫כלומר הזווית המקסימלית שעבורה תנוע המסה ‪ m2‬כלפי מטה‪:‬‬

‫‪θmax = 41.8°‬‬

‫סעיף ג‪:‬‬
‫הגלגלת העליונה סטאטית‪ ,‬כלומר סכום הכוחות עליה שווה לאפס‪ .‬פועלים עליה שני כוחות מתיחות‪ ,‬אחד כלפי מטה‬
‫ואחד בזווית‪ ,‬והכוח שמפעיל עליה הציר‪:‬‬

‫̂‪F~axis − T1 ŷ + (−T1 cosθx̂ − T1 sinθŷ) = 0 → F~axis = T1 cosθx̂ + T1 (1 + sinθ) y‬‬

‫נותר לחשב את ‪ T1‬מהמשוואות בסעיף א‪:‬‬

‫)‪g (2 − 3sinθ‬‬ ‫‪6M g‬‬


‫‪(1)T1 = 3M gsinθ + 3M a1 = 3M gsinθ + 3M‬‬ ‫=‬ ‫)‪(1 + 2sinθ‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬

‫נציב ונקבל‪:‬‬

‫‪6M g‬‬ ‫‪6M g‬‬


‫= ‪F~axis‬‬ ‫‪(1 + 2sinθ) cosθx̂ +‬‬ ‫̂‪(1 + 2sinθ) (1 + sinθ) y‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬

‫מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ‪) 1‬מוות בעינויים ־ זה בטח עודד‪ (:‬וגם דניאל!! (‬ ‫‪7.10‬‬
‫נתונה מערכת המסות‪ ,‬החוטים והגלגלות הבאה‪ ,‬כאשר ‪.m4 = 4m ,m3 = 3m ,m2 = 2m ,m1 = m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ‪) 1‬מוות בעינויים ־ זה בטח עודד‪ (:‬וגם דניאל!! (‬
‫‪7.10‬חיכוך‬
‫חוקי ניוטון ללא‬ ‫‪7‬‬

‫‪m1‬‬

‫‪m3‬‬ ‫‪m2‬‬

‫‪m4‬‬

‫הניחו שאין חיכוך ומסות זניחות לגלגלות וחשבו את תאוצות המסות במערכת המעבדה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫יש לרשום משוואות תנועה לכל המסות‪ .‬לצורך העניין‪ ,‬נניח כיוון תנועה חיובי ימינה‪ ,‬כמתואר באיור הבא‬

‫‪m1‬‬

‫‪m3‬‬ ‫‪m2‬‬

‫‪m4‬‬

‫נגדיר שמות לחוטים‬

‫ˆ החוט המחובר למסה ‪ m2‬ייקרא ‪.T2‬‬

‫ˆ החוט המחבר את הגלגלת של מסה ‪ m2‬למסה ‪ m1‬ייקרא ‪) T1,r‬החוט הימני של מסה ‪.(m1‬‬

‫ˆ החוט המחבר את הגלגלת של מסות ‪ m3 , m4‬למסה ‪ m1‬ייקרא ‪) T1,l‬החוט השמאלי של מסה ‪.(m1‬‬

‫ˆ החוט המחבר את מסות ‪ m3 , m4‬ייקרא ‪.T3,4‬‬


‫מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ‪) 1‬מוות בעינויים ־ זה בטח עודד‪ (:‬וגם דניאל!! (‬
‫‪7.10‬חיכוך‬
‫חוקי ניוטון ללא‬ ‫‪7‬‬

‫נרשום משוואות תנועה‪ .‬מסה ‪m1‬‬

‫)‪(422‬‬ ‫‪T1,right − T1,lef t = m1 a1‬‬

‫מסה ‪m2‬‬

‫)‪(423‬‬ ‫‪m2 g − T2 = m2 a2‬‬

‫מסה ‪m3‬‬

‫)‪(424‬‬ ‫‪T3,4 − m3 g = m3 a3‬‬

‫מסה ‪m4‬‬

‫)‪(425‬‬ ‫‪T3,4 − m4 g = m4 a4‬‬

‫יש ‪ 4‬משוואות ב ‪ 8‬נעלמים‪ 4 :‬חוטים ו ‪ 4‬תאוצות‪ .‬נרשום את הקשרים עבור החוטים )הנחת מסות זניחות לגלגלות(‬

‫)‪(426‬‬ ‫‪T1,right = 2T2‬‬


‫)‪(427‬‬ ‫‪T1,lef t = 2T3,4‬‬

‫נציב ונרשום מחדש את משוואות )‪(425‬־)‪(422‬‬

‫)‪(428‬‬ ‫‪2T2 − 2T3,4 = m1 a1‬‬


‫)‪(429‬‬ ‫‪m2 g − T2 = m2 a2‬‬
‫)‪(430‬‬ ‫‪T3,4 − m3 g = m3 a3‬‬
‫)‪(431‬‬ ‫‪T3,4 − m4 g = m4 a4‬‬

‫ירדנו ל ‪ 4‬משוואות ב ‪ 6‬נעלמים‪ .‬כעת ניגש לתאוצות‪ .‬נרשום את הקשר בין התאוצות של מסות ‪ .m1 , m2‬נזכור שעל כל‬
‫מטר ש ‪ m1‬זזה ‪ m2‬תזוז חצי מטר‪ ,‬לכן הקשר יהיה‬

‫)‪(432‬‬ ‫‪a1 = 2a2‬‬

‫עד לכאן‪ ,‬לא טרחנו להתייחס להאם מדובר במערכת המעבדה או לא‪ ,‬מכיוון שלא היה עניין של תנועה יחסית‪ .‬עבור‬
‫מסות ‪ m1 , m2‬התנועה שלהם ביחס למעבדה בלבד‪ ,‬לכן ‪ a1 , a2‬כפי שרשמנו אותן‪ ,‬הן כבר במערכת המעבדה‪ ,‬לכן מעכשיו‬
‫לטובת הסדר הטוב נרשום‬

‫)‪(433‬‬ ‫‪a1 = a1,l , a2 = a2,l‬‬

‫נמשיך‪ :‬למסות ‪ m3 , m4‬יש תנועה יחסית ביחס לגלגלת שמחזיקה אותן‪ .‬במערכת הגלגלת‪ ,‬הגלגלת סטטית ואילו המסות‬
‫נעות ביחס אליה‪ .‬נרשם את התאוצות היחסיות בין הגלגלת למסות ‪2‬‬

‫)‪(434‬‬ ‫‪a3,p = a3 − ap‬‬


‫)‪(435‬‬ ‫‪a4,p = a4 − ap‬‬

‫כאשר כמו קודם‪ a3 , a4 , ap ,‬הן ביחס למעבדה‪ ,‬לכן נרשום במפורש‬

‫)‪(436‬‬ ‫‪a3,p = a3,l − ap,l‬‬


‫)‪(437‬‬ ‫‪a4,p = a4,l − ap,l‬‬
‫המילה האנגלית עבור גלגלת היא ‪pulley‬‬ ‫‪2‬‬
‫מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ‪) 1‬מוות בעינויים ־ זה בטח עודד‪ (:‬וגם דניאל!! (‬
‫‪7.10‬חיכוך‬
‫חוקי ניוטון ללא‬ ‫‪7‬‬

‫נשים לב שבמערכת הגלגלת‪ ,‬שתי המסות נעות בכיוונים הפוכים‪ ,‬לכן‬

‫)‪(438‬‬ ‫‪a3,p = −a4,p‬‬

‫חשוב! לא הנחנו כלום לגבי כיוון התנועה של המסות‪ .‬נשארנו כלליים ככל האפשר ולא לקחנו בחשבון את העובדה‬
‫שהמסה ‪ m4‬יותר כבדה ממסה ‪ .m3‬עובדים באופן מסודר בהתאם לכיוון החיובי שבחרנו‪ ,‬והסימנים של התאוצות יצאו‬
‫לבד מהחישובים‪ .‬נחיל את הקשר במשוואה )‪ (438‬על משוואות )‪(436) ,(437‬‬

‫)‪(439‬‬ ‫) ‪a3,l − ap,l = − (a4,l − ap,l‬‬


‫)‪(440‬‬ ‫‪a3,l − ap,l = ap,l − a4,l‬‬

‫כעת נשים לב שתאוצת הגלגלת במערכת המעבדה‪ ap,l ,‬היא לא אחרת מאשר תאוצת מסה ‪ m1‬במערכת המעבדה‪.a1,l ,‬‬
‫נציב זאת‬

‫)‪(441‬‬ ‫‪a3,l − a1,l = a1,l − a4,l‬‬

‫וקיבלנו קשר בין התאוצות של מסות ‪ m2 , m3‬במערכת המעבדה‬

‫)‪(442‬‬ ‫‪a4,l = 2a1,l − a3,l‬‬

‫סיכום ביניים‬
‫נרשום מחדש את משוואות )‪(431‬־)‪ (428‬בניסוח של מערכת המעבדה‪ ,‬בנוסף‪ ,‬נציב את משוואות )‪ (442) ,(432‬ואת יחס‬
‫המסות הנתונות‬

‫)‪(443‬‬ ‫‪2T2 − 2T3,4 = ma1,l‬‬


‫‪a1,l‬‬
‫)‪(444‬‬ ‫‪2mg − T2 = 2m‬‬ ‫‪= ma1,l‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(445‬‬ ‫‪T3,4 − 3mg = 3ma3,l‬‬
‫)‪(446‬‬ ‫) ‪T3,4 − 4mg = 4m (2a1,l − a3,l‬‬

‫ונותרנו עם ‪ 4‬משוואות ב ‪ 4‬נעלמים‪ 2 :‬תאוצות ו ‪ 2‬מתיחויות‪ .‬נקבל את ‪ T2‬ממשואה )‪(444‬‬


‫‬ ‫ ‪a1,l‬‬
‫)‪(447‬‬ ‫‪T2 = 2m g −‬‬
‫‪2‬‬
‫נציב במשוואה )‪ (443‬לקבלת ‪T3,4‬‬
‫‬ ‫ ‪a1,l‬‬
‫)‪(448‬‬ ‫‪2 · 2m g −‬‬ ‫‪− 2T3,4 = ma1,l‬‬
‫‪2‬‬ ‫‬ ‫‬
‫‪3‬‬
‫)‪(449‬‬ ‫‪⇒ T3,4‬‬ ‫‪= m 2g − a1,l‬‬
‫‪2‬‬
‫נציב במשוואות )‪(445) ,(446‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪3‬‬
‫)‪(450‬‬ ‫‪m 2g −‬‬ ‫‪a1,l − 3mg = 3ma3,l‬‬
‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪3‬‬
‫)‪(451‬‬ ‫‪m 2g −‬‬ ‫) ‪a1,l − 4mg = 4m (2a1,l − a3,l‬‬
‫‪2‬‬
‫נסדר‬
‫‪3‬‬
‫)‪(452‬‬ ‫‪2g − a1,l − 3g = 3a3,l‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪(453‬‬ ‫‪2g − a1,l − 4g = 8a1,l − 4a3,l‬‬
‫‪2‬‬
‫מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ‪) 1‬מוות בעינויים ־ זה בטח עודד‪ (:‬וגם דניאל!! (‬
‫‪7.10‬חיכוך‬
‫חוקי ניוטון ללא‬ ‫‪7‬‬

‫ושוב‬
‫‪3‬‬
‫)‪(454‬‬ ‫‪−g = 3a3,l + a1,l‬‬
‫‪2‬‬
‫‪19‬‬
‫)‪(455‬‬ ‫‪−2g = a1,l − 4a3,l‬‬
‫‪2‬‬
‫נכפיל את הראשונה ב ‪ 2‬ונחסר‬
‫‪19‬‬
‫)‪(456‬‬ ‫‪a1,l − 4a3,l = 6a3,l + 3a1,l‬‬
‫‪2‬‬
‫‪20‬‬
‫)‪(457‬‬ ‫‪⇒ a1,l = a3,l‬‬
‫‪13‬‬
‫נסכם את כל המידע שלנו על התאוצות‬

‫)‪(458‬‬ ‫‪a1,l = 2a2,l‬‬


‫)‪(459‬‬ ‫‪a4,l = 2a1,l − a3,l‬‬
‫‪20‬‬
‫)‪(460‬‬ ‫‪a1,l = a3,l‬‬
‫‪13‬‬
‫לקבלת קשר נוסף שיסגור לנו את סט המשוואות וייתן לנו את הקשר ל ‪ g‬נוכל להציב‪ ,‬למשל‪ ,‬את משוואה )‪ (460‬במשוואה‬
‫)‪(454‬‬
‫‪3 20‬‬
‫)‪(461‬‬ ‫‪−g = 3a3,l +‬‬ ‫‪a3,l‬‬
‫‪2 13‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪23‬‬
‫)‪(462‬‬ ‫‪⇒ −‬‬ ‫‪= a3,l‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫)‪(463‬‬ ‫‪⇒ a3,l = − g‬‬
‫‪69‬‬
‫נציב במשוואה )‪(460‬‬
‫‪20 13‬‬ ‫‪20‬‬
‫)‪(464‬‬ ‫‪a1,l = −‬‬ ‫‪g=− g‬‬
‫‪13 69‬‬ ‫‪69‬‬
‫משוואה )‪ (458‬נותנת‬
‫‪10‬‬
‫)‪(465‬‬ ‫‪a2,l = −‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪69‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬משוואה )‪ (459‬נותנת‬
‫‬ ‫‬
‫‪40‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪27‬‬
‫)‪(466‬‬ ‫‪a4,l = −‬‬ ‫‪g− − g =− g‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪69‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪20‬‬
‫‪a1,l = −‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪69‬‬
‫‪10‬‬
‫‪a2,l‬‬ ‫‪=− g‬‬
‫‪69‬‬
‫‪13‬‬
‫‪a3,l‬‬ ‫‪=− g‬‬
‫‪69‬‬
‫‪27‬‬
‫‪a4,l‬‬ ‫‪=− g‬‬
‫‪69‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ‪) 1‬מוות בעינויים ־ זה בטח עודד‪ (:‬וגם דניאל!! (‬
‫‪7.10‬חיכוך‬
‫חוקי ניוטון ללא‬ ‫‪7‬‬

‫בדיקת שפיות‪:‬‬
‫כל התשובות יצאו שליליות‪ .‬זה אומר שבחרנו מלכתחילה את הכיוונים הפוך‪ .‬זה הגיוני עבור מסות ‪ ,m1 , m2‬מכיוון שעל‬
‫הגלגלת השמאלית בסך הכל יושבת מסה יותר גדולה מאשר הגלגלת הימנית והגיוני שהמערכת תנוע שמאלה‪ .‬גם עבור‬
‫מסה ‪ m4‬זה אינטואיטבי מכיוון שהיא יותר כבדה ממסה ‪ .m3‬ההתלבטות היא לגבי מסה ‪ .m3‬אינטואיטבית‪ ,‬היינו מצפים‬
‫לראות אותה עולה‪ ,‬מכיוון שמסה ‪ m4‬יורדת‪ .‬זה אכן קורה‪ ,‬אבל במערכת הגלגלת השמאלית‪ .‬ביחס למעבדה קיבלנו‬
‫שהמסה תירד‪ ,‬וזה יכול להיות הגיוני‪ ,‬אם קיבלנו שתאוצתה קטנה יותר מזו של ‪ m4‬ו ‪ ,m2‬וזה אכן כך‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ‪ )2‬מוות בעינויים ‪(2‬‬ ‫‪7.11‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ‪ )2‬מוות בעינויים ‪(2‬‬ ‫‪7.11‬‬


‫רשמו את משוואות התנועה ובטאו את התאוצות‪:‬‬

‫ננתון שזווית המישור היא ‪.θ‬‬

‫פתרון‬
‫נקודות חשובות‪:‬‬

‫ˆ הואיל ולא נתון כי יש חיכוך עם המשטח ועל הגלגלות‪ ,‬המתיחות זהה לאורך כל החוט‪.‬‬

‫ˆ התאוצה של הגופים לאורך אותו החוט זהה‪.‬‬

‫ˆ ניתן לבחור כיוון תאוצה שרירותי לכתיבת משוואות התנועה‪ ,‬ואם בחרנו בכיוון השגוי המינוס יתקבל מהחישובים‪.‬‬

‫ˆ אילו היה חיכוך בין הגוף למשטח‪ ,‬היינו מוסיפים אותו במקביל למשטח )מאותה הסיבה לא נתייחס לכוח הנורמאלי‬
‫למרות שנצייר אותו(‪.‬‬

‫איור הכוחות‬

‫‪N‬‬

‫‪T1,2,3,4‬‬

‫‪T1,5‬‬
‫‪T1,2,3,4‬‬

‫‪θ‬‬

‫‪T5,1‬‬ ‫‪M1 g‬‬ ‫‪T3,4‬‬ ‫‪T3,4‬‬

‫‪M2 g‬‬

‫‪M5 g‬‬ ‫‪M4 g‬‬


‫‪M3 g‬‬

‫נניח כיוון תנועה חיובי שמאלה‪.‬‬


‫משוואת התנועה על המסה ‪) M1‬יש רק ציר אחד שאליו נתייחס־ ציר התנועה(‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ‪ )2‬מוות בעינויים ‪(2‬‬ ‫‪7.11‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫‪X‬‬
‫)‪(467‬‬ ‫‪F1 = T1,5 + M1 g sin (θ) − T1,2,3,4 = M1 a1‬‬

‫משוואת התנועה על המסה ‪M2‬‬

‫‪X‬‬
‫)‪(468‬‬ ‫‪F2 = T1,2,3,4 − 2T34 − M2 g = M2 a2‬‬

‫נניח כי גם למסות על החוט השני ) ‪ ,(M3 , M4‬כיוון תנועה חיובי בכיוון המסה ‪ .M4‬משוואת התנועה על המסה ‪) M3‬יש‬
‫רק ציר אחד שאליו נתייחס־ ציר התנועה(‬

‫‪X‬‬
‫)‪(469‬‬ ‫‪F3 = T3,4 − M3 g = M3 a3‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪(470‬‬ ‫‪F4 = −T3,4 + M4 g = M4 a4‬‬

‫ומשוואת התנועה עבור מסה ‪ M5‬היא‬

‫‪X‬‬
‫)‪(471‬‬ ‫‪F5 = −T1,5 + M5 g = M5 a5‬‬

‫כמו כן‪ ,‬משום שהמתיחות לאורך החוט זהה‪ ,‬כל התנועה לאורך אותו החוט תהיה באותה התאוצה‪ .‬לכן‪:‬‬

‫)‪(472‬‬ ‫‪a1 = a5 = a2‬‬


‫)‪(473‬‬ ‫| ‪|a3 | = |a4‬‬

‫כאשר ל ‪ a3‬יש להוסיף את התאוצה של גוף ‪ .M2‬נמצא את המתיחויות‪:‬‬


‫נבודד את ‪T15‬מהמשוואה על ‪M5‬‬

‫) ‪T1,5 = M5 (g − a5‬‬

‫נציב במשוואה עבור ‪M1‬‬

‫‪T15 + M1 g sin θ − T1234 = M1 a1‬‬

‫‪M5 (g − a5 ) + M1 g sin θ − T1234 = M1 a1‬‬

‫נציב ‪a1 = a5 = a2‬‬

‫‪M5 (g − a2 ) + M1 g sin θ − T1234 = M1 a2‬‬


(2 ‫) מוות בעינויים‬2 ‫מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך‬ 7.11 ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ 7

T1234 ‫ונבודד את‬

T1234 = M5 g + M1 g sin θ − M5 a2 − M1 a2

‫ בגודל שלהן‬a3 = a4 ‫ ונזכור כי‬M4 ‫ ו‬M3 ‫ נקח משוואות עבור‬:T34 ‫נעבוד כעת על‬

T34 = M3 a3 + M3 g = M4 g − M4 a4 = M4 (g − a3 )

:a3 ‫נביע את‬

M3 a3 + M3 g = M4 (g − a3 )

a3 (M3 + M4 ) = (M3 + M4 )g

M 4 − M3
a3 = g
M3 + M4

M2 ‫נציב במשוואה של‬

T1234 − 2T34 − M2 g = M2 a2

M5 g + M1 g sin θ − M5 a2 − M1 a2 − 2M4 (g − a3 ) − M2 g = M2 a2

M4 − M3
M5 g + M1 g sin θ − M5 a2 − M1 a2 − 2M4 (g − g) − M2 g = M2 a2
M3 + M4

M4 − M3
M5 g + M1 g sin θ − M5 a2 − M1 a2 − 2M4 g(1 − ) − M2 g = M2 a2
M3 + M4

M4 − M3
M5 g + M1 g sin θ − 2M4 g(1 − ) − M2 g = M2 a2 + M5 a2 + M1 a2
M3 + M 4

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מסות קשורות לגלגלות קבועות עם מספר חוטים ללא חיכוך )בית(‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‪7.12‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪M 4 − M3‬‬ ‫‬


‫‪M5 g + M1 g sin θ − 2M4 g(1 −‬‬ ‫‪) − M2 g = a2 M2 + M5 + M1‬‬
‫‪M3 + M4‬‬

‫‪M4 −M3‬‬
‫‪M5 + M1 g sin θ − 2M4 (1 −‬‬ ‫) ‪M3 +M4‬‬ ‫‪− M2‬‬
‫= ‪a2‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪M2 + M5 + M1‬‬

‫התשובות הן‪:‬‬

‫‪M4 −M3‬‬
‫‪M5 + M1 g sin θ − 2M4 (1 −‬‬ ‫) ‪M3 +M4‬‬ ‫‪− M2‬‬
‫)‪(474‬‬ ‫= ‪a1‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪M2 + M5 + M1‬‬

‫‪M4 − M3‬‬
‫)‪(475‬‬ ‫= ‪a3‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪M3 + M4‬‬

‫כאשר ‪ a3‬זו התאוצה במערכת הייחוס של מסה ‪ ,M2‬ובפועל תאוצתו של גוף ‪ M3‬תהיה ‪ , a3 + a2‬ותאוצתו של גוף ‪M4‬‬
‫תהיה ‪.a3 − a2‬‬

‫מסות קשורות לגלגלות קבועות עם מספר חוטים ללא חיכוך )בית(‬ ‫‪7.12‬‬
‫מערכת מורכבת משלושה גופים שמסת כל אחד מהם היא ‪.m‬‬
‫אחד הגופים מונח על מישור משופע חלק הנטוי בזוית ‪α‬מעל האופק‪.‬‬
‫בטאו באמצעות ‪ α, m, g‬את‬
‫א‪ .‬הכח החיצוני שיש להפעיל על המסה השמאלית אנכית על מנת שהמערכת תהיה בשווי משקל‬
‫ב‪ .‬המתיחות בחבל המקשר את הגלגלת העליונה לתקרה‬
‫ג‪ .‬תאוצת המערכת כאשר ‪ Fext‬מפסיק לפעול‬
‫ד‪ .‬המתיחות בחבל המחבר את הגלגלת העליונה לתקרה במצב בו המערכת מאיצה‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מסות קשורות לגלגלות קבועות עם מספר חוטים ללא חיכוך )בית(‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‪7.12‬‬ ‫‪7‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נתחיל בחישובי שקולי הכוחות הפועלים על כל מסה בנפרד‪.‬‬
‫נשים לב שיש לנו שני חוטים‪ .‬אחד הכרוך על הגלגלת העליונה בין המסה השמאלית למסה העליונה‪ ,‬והשני הכרוך על‬
‫הגלגלת התחתונה בין המסה העליונה למסה הימנית‪.‬‬
‫נסמן את החוטים ב ‪ TR‬ו ‪TL‬ואת המסות ב ‪ mL , mR‬ו ‪ .mup‬נשים לב כי מהנתון בשאלה כל המסות שוות אך ‪ TR‬לאו‬
‫דווקא שווה ל ‪TL‬‬
‫‪:mL‬‬
‫‪X‬‬
‫‪F = TL − mL g − Fext = 0 =⇒ Fext = TL − mL g‬‬

‫‪:mup‬‬
‫‪X‬‬
‫‪F = TL − TR − mup g = 0 =⇒ TL = TR + mup g‬‬

‫‪:mR‬‬
‫‪X‬‬
‫‪F = TR − mR g sin α = 0 =⇒ TR = mR g sin α‬‬

‫גלגלת עליונה‪:‬‬

‫‪Tpulley − 2TL = 0 =⇒ Tpulley = 2TL‬‬

‫נציב ונקבל‬

‫‪Fext = TL − mL g = TR + mup g − mL g = mR g sin α + mup g − mL g‬‬

‫‪Fext = mg sin α + mg − mg = mg sin α‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪Fext = mg sin α‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬

‫‪Tceiling − 2TL = 0‬‬

‫)‪Tceiling = 2TL = 2 (TR + mup g) = 2 (mR g sin α + mup g‬‬

‫)‪Tceiling = 2mg (1 + sin α‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫מסות קשורות לגלגלות קבועות עם מספר חוטים ללא חיכוך )בית(‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‪7.12‬‬ ‫‪7‬‬

‫כעת הכח החיצוני מפסיק לפעול‬


‫‪Fext = 0‬‬
‫המערכת יוצאת משווי משקל ולכן תתחיל להאיץ‪ .‬נבחר את כוון התאוצה בכוון ימין‪.‬‬
‫נרשום את משוואות התנועה של המסות והגלגלת‬
‫‪:mL‬‬
‫‪X‬‬
‫‪F = TL − mL g = mL a =⇒ TL = mL g + mL a‬‬
‫‪:mup‬‬
‫‪X‬‬
‫‪F = TR − TL + mup g = mup a =⇒ TL = TR + mup g − mup a‬‬
‫‪:mR‬‬
‫‪X‬‬
‫‪F = mR g sin α − TR = mR a =⇒ TR = mR g sin α − mR a‬‬

‫גלגלת עליונה‪:‬‬
‫‪Tpulley − 2TL = 0 =⇒ Tpulley = 2TL‬‬

‫נשווה את שתי המשוואות עבור ‪TL‬ונציב לתוך המשוואה המתקבלת‪,‬את ‪TR‬‬


‫‪mL g + mL a = TR + mup g − mup a‬‬
‫‪mL g + mL a = mR g sin α − mR a + mup g − mup a‬‬

‫‪(mL + mup + mR ) a = mR g sin α + mup g − mL g‬‬

‫‪mR g sin α + mup g − mL g‬‬


‫=‪a‬‬
‫‪mL + mup + mR‬‬
‫נציב את המסות ונקבל‬
‫‪mg sin α + mg − mg‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪a‬‬ ‫‪= g sin α‬‬
‫‪3m‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪1‬‬
‫‪a = g sin α‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬
‫‪Tpulley = 2TL = 2 (mL g + mL a) = 2 mL g + mL g sin α‬‬
‫‪3‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬
‫‪Tpulley = 2mL g 1 + sin α‬‬
‫‪3‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬
‫‪Tpulley‬‬ ‫‪= 2mg 1 + sin α‬‬
‫‪3‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שקול הכוחות על הכדור כשהמישור מאיץ‬ ‫‪7.13‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫שקול הכוחות על הכדור כשהמישור מאיץ‬ ‫‪7.13‬‬


‫כדור מונח בפינה של גוף הבנוי ממישור משופע בזוית ‪ α‬מעל האופק וקיר‪ .‬הכדור מונח בפינה‪ ,‬והמערכת נעה בתאוצה ‪a‬‬
‫שמאלה‪ .‬רשמו את וקטורי הכוחות הפועלים על הכדור במערכת הנתונה‪ ,‬בהנחה שאין חיכוך בין הכדור והמשטחים‪.‬‬

‫‪y‬‬

‫‪x‬‬

‫‪~a‬‬

‫‪α‬‬

‫פתרון‬
‫נצייר את המצב‬
‫‪y‬‬
‫‪~2‬‬
‫‪N‬‬

‫‪α‬‬
‫‪~1‬‬
‫‪N‬‬
‫‪~a‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪α‬‬

‫‪m~g‬‬

‫נרשום משוואת תנועה‬

‫‪F~ = N‬‬
‫‪~1 + N‬‬
‫‪~ 2 + m~g = m~a‬‬
‫‪X‬‬

‫̂‪−N1 x̂ + N2 [sin (α) x̂ + cos (α) ŷ] − mg ŷ = −max‬‬


‫̂‪[−N1 + N2 sin (α)] x̂ + [N2 cos (α) − mg] ŷ = −max‬‬

‫קיבלנו שתי משוואות בשני נעלמים‬

‫)‪(476‬‬ ‫‪−N1 + N2 sin (α) = −ma‬‬


‫)‪(477‬‬ ‫‪N2 cos (α) − mg = 0‬‬

‫מהשנייה נקבל‬
‫‪mg‬‬
‫)‪(478‬‬ ‫= ‪N2‬‬
‫)‪cos (α‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת מסות ומישור משופע וגלגלת‬ ‫‪7.14‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫נציב בראשונה‬
‫‪mg‬‬
‫‪N1 = ma +‬‬ ‫])‪sin (α) = m [a + gtan (α‬‬
‫)‪cos (α‬‬

‫̂‪~ 1 = −m [a + gtan (α)] x‬‬


‫‪N‬‬
‫= ‪~2‬‬ ‫‪mg‬‬
‫‪N‬‬ ‫]̂‪[sin (α) x̂ + cos (α) y‬‬
‫)‪cos (α‬‬
‫̂‪m~g = −mg y‬‬

‫מערכת מסות ומישור משופע וגלגלת‬ ‫‪7.14‬‬


‫שתי מסות קשורות בחוט העובר דרך גלגלת אידיאלית‪ .‬המישור המשופע חסר חיכוך והחוט אידיאלי‪.‬‬
‫נתון כי ‪ m1 = 2kg‬ו ‪m2 = 6kg‬והזוית של המישור המשופע היא ‪550‬‬

‫א‪ .‬מהי תאוצת המסות‬


‫ב‪ .‬מהי המתיחות בחוט‬
‫ג‪ .‬מהי מהירות כל אחת מהמסות לאחר שתי שניות מהרגע בו הן שוחררו ממנוחה‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נירשום את משוואות הכוחות הפועלות על כל אחת מהמסות‬

‫‪T − m1 g = m1 a‬‬
‫‪m2 g sin θ − T = m2 a‬‬

‫ונקבל‬ ‫‪T‬‬ ‫נבודד את‬

‫)‪T = m1 (a + g‬‬
‫חישוב תאוצות של מערכות גלגלות )בית(‬ ‫‪7.15‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫‪m2 g sin θ − m1 (a + g) = m2 a‬‬

‫) ‪m2 g sin θ − m1 g = a (m2 + m1‬‬

‫‪m2 g sin θ − m1 g‬‬


‫=‪a‬‬
‫‪m2 + m1‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪m2 g sin θ − m1 g‬‬


‫=‪a‬‬
‫‪m2 + m1‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬

‫‪m2 g sin θ − m1 g‬‬


‫‪T = m1 (a + g) = m1 g + m1‬‬
‫‪m + m1‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪m2 g sin θ − m1 g‬‬
‫‬
‫‪T = m1 g +‬‬
‫‪m2 + m1‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪m2 g sin θ − m1 g‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪T = m1 g +‬‬
‫‪m2 + m1‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬

‫‪m2 g sin θ − m1 g‬‬


‫‪v (m1 ) (t = 2sec) = at = 2‬‬
‫‪m2 + m1‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪m2 g sin θ − m1 g‬‬


‫‪v (m1 ) (t = 2sec) = 2‬‬
‫‪m2 + m1‬‬

‫חישוב תאוצות של מערכות גלגלות )בית(‬ ‫‪7.15‬‬


‫תנועה של מערכת מסות וגלגלות‬ ‫‪7.16‬‬
‫נתונה המערכת שבאיור‪ .‬הניחו חוטים וגלגלות אידיאליים‪ .‬זווית נטיית המישור היא ‪.α‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה של מערכת מסות וגלגלות‬ ‫‪7.16‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫‪m2‬‬

‫‪m1‬‬

‫הניחו שאין חיכוך ומצאו את התאוצות של שתי המסות‪.‬‬

‫פתרון‬
‫על כל מטר שמסה ‪ m1‬תזוז מסה ‪ m2‬תזוז חצי מטר‪ ,‬לכן‬

‫)‪(479‬‬ ‫‪x1 = 2x2‬‬

‫קשר זה נשמר גם עבור התאוצות )הגזירה היא פעולה ליניארית(‬

‫)‪(480‬‬ ‫‪x1 = 2x2 ⇒ ẍ1 = 2ẍ2 ⇒ a1 = 2a2‬‬

‫ישנו דבר נוסף‪ :‬כיווני התנועות של המסות מנוגדים‪ ,‬לכן ייתווסף סימן מינוס‪ .‬נסכם את היחס בין התאוצות‬

‫)‪(481‬‬ ‫‪a1 = −2a2‬‬

‫אפשר גם להסתכל על זה מבחינת כוחות‪ :‬אם הכוח המושך את ‪ m1‬הוא המתיחות ‪ ,T‬הכוח המושך את ‪ m2‬יהיה ‪2T‬‬
‫)מתקבל ממשוואת כוחות על הגלגלת של ‪ .(m2‬זה בדיוק מה שמרוויחים כאשר מכניסים גלגלת צפה‪ .‬מה שמפסידים הוא‬
‫האורך של החוט‪ ,‬לכן ‪ x1 = 2x2‬אבל הכוח שמתקבל הוא כפול‪ .‬שימו לב‪ :‬לא ניתן לשחזר את היחס ‪ a1 = 2a2‬משיקולי‬
‫כוחות‪ .‬הכוח אמנם מתכונתי לתאוצה‪ ,‬אולם במשוואת הכוחות ישנם כוחות נוספים שנכנסים למשוואה והמתיחות לבד‬
‫לא תיתן לנו מידע על התאוצות‪ .‬נמשיך וניקח מערכת צירים עם ציר ‪ x‬מקביל למישור וציר ‪ y‬ניצב לו‪ .‬נבחר את הכיוון‬
‫החיובי להיות במעלה המישור‪ .‬נרשום משוואת כוחות בציר התנועה עבור מסה ‪m1‬‬

‫)‪(482‬‬ ‫‪T − m1 g sin (α) = m1 a1‬‬

‫נמשיך ונרשום משוואת כוחות על מסה ‪m2‬‬

‫)‪(483‬‬ ‫‪2T − m2 g sin (α) = m2 a2‬‬

‫נציב את יחס התאוצות ונסדר‬


‫‪a1‬‬
‫)‪(484‬‬ ‫‪2T − m2 g sin (α) = −m2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m2‬‬ ‫‪a1‬‬
‫)‪(485‬‬ ‫‪−T +‬‬ ‫‪g sin (α) = m2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה של מערכת מסות וגלגלות‬ ‫‪7.16‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫נחבר את משוואות )‪(482) ,(485‬‬


‫‪m2‬‬ ‫‪a1‬‬
‫)‪(486‬‬ ‫‪−m1 g sin (α) +‬‬ ‫‪g sin (α) = m1 a1 + m2‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‬ ‫ ‪m2‬‬
‫)‪(487‬‬ ‫= )‪− m1 g sin (α‬‬ ‫‪m1 +‬‬ ‫‪a1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪m2 − 2m1‬‬
‫)‪(488‬‬ ‫= ‪a1‬‬ ‫)‪2g sin (α‬‬
‫‪4m1 + m2‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪m2 − 2m1‬‬
‫= ‪a1‬‬ ‫)‪2g sin (α‬‬
‫‪4m1 + m2‬‬
‫‪2m1 − m2‬‬
‫= ‪a2‬‬ ‫)‪g sin (α‬‬
‫‪4m1 + m2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כח תלוי בזמן‬ ‫‪7.17‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫כח תלוי בזמן‬ ‫‪7.17‬‬


‫מסה של ‪ 8‬ק`ג קשורה בחוט אידיאלי המלופף דרך גלגלת אידיאלית וקשור למסה של ‪ 2‬ק`ג התלויה באויר כמתואר‬
‫באיור‪.‬‬
‫על המסה הימנית הנמצאת במנוחה מופעל כח התלוי בזמן‬
‫] ‪F~x = 2t2 + 4t + 1[N‬‬

‫א‪ .‬רשמו את תאוצת המערכת כתלות בזמן‬


‫ב‪ .‬מתי תתחיל תאוצה ימינה אם המערכת שוחררה ממנוחה ב ‪ t = 0‬וזהו גם הזמן בו החל הכח לפעול?‬
‫ג‪ .‬מה תהיה התאוצה בזמן ‪t = 10sec‬‬
‫ד‪ .‬מה יהי העתק המסה הימנית עד ‪ ?t = 10sec‬ומה תהיה מהירותה בזמן זה?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נרשום משוואות כוחות על המסות‬

‫‪2t2 + 4t + 1 − T = 8a‬‬

‫‪T − 2g = 2a‬‬
‫נבודד את ‪ T‬ונקבל‬
‫‪T = 2a + 2g‬‬

‫‪2t2 + 4t + 1 − (2a + 2g) = 8a‬‬

‫‪2t2 + 4t + 1 − 2a − 2g = 8a‬‬

‫‪2t2 + 4t + 1 − 2g = 10a‬‬

‫‪2t2 + 4t + 1 − 2g‬‬
‫=‪a‬‬
‫‪10‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כח תלוי בזמן‬ ‫‪7.17‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נחשב מתי התאוצה מתאפסת‪ .‬זה יהיה הרגע בו היא תעבור משלילית לחיובית‬

‫‪2t2 + 4t + 1 − 2g = 0‬‬
‫‪2t2 + 4t − 19 = 0‬‬

‫√‬ ‫√‬
‫‪−4 ±‬‬ ‫‪16 + 152‬‬ ‫‪−4 ± 168‬‬ ‫‪−4 ± 12.96‬‬
‫=‪t‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= −1 ± 3.24‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫נבחר את הפיתרון החיובי ונקבל‬

‫‪t = 2.24sec‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נחשב את התאוצה בזמן ‪ 10‬שניות‬

‫‪2 · 100 + 4 · 10 + 1 − 2 · 10‬‬ ‫] ‪221 [N‬‬ ‫‪hmi‬‬


‫= )‪a(t = 10sec‬‬ ‫=‬ ‫‪= 22.1 2‬‬
‫‪10‬‬ ‫]‪10 [kg‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪hmi‬‬
‫‪a(t = 10sec) = 22.1‬‬
‫‪s2‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫נשים לב שהתאוצה אינה קבועה ולכן נצטרך לשהשתמש בקינמטיקה אינטגרלית‬
‫המהירות היא‬
‫‪ˆ10‬‬ ‫‪ˆ10‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪2t2 + 4t + 1 − 2g‬‬ ‫‪1 2 3‬‬ ‫‪666.66 + 200 − 190‬‬ ‫‪m‬‬
‫= )‪v(t = 10sec‬‬ ‫= ‪a(t)dt‬‬ ‫= ‪dt‬‬ ‫‪t + 2t2 − 19t‬‬ ‫=‬ ‫‪= 67.66‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪10 3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪sec‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫ההעתק הוא‬

‫‪ˆ10 2‬‬ ‫‪1 4‬‬ ‫‪19 2 10‬‬


‫‪3t‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪+ 2t2 − 19t‬‬ ‫‪6t‬‬ ‫‪+ 23 t3 −‬‬ ‫‪2 t‬‬ ‫‪1666.66 + 666.66 − 950‬‬
‫= )‪4x(t = 10sec‬‬ ‫= ‪dt‬‬ ‫=‬ ‫‪= 138.33m‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪hmi‬‬
‫‪v(10sec) = 67.66‬‬
‫‪sec‬‬
‫]‪4x(10sec) = 138.33 [m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כח תלוי בזמן )בית(‬ ‫‪7.18‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫כח תלוי בזמן )בית(‬ ‫‪7.18‬‬


‫מסה ‪ m1‬קשורה בחוט אידיאלי דרך גלגלת למסה ‪ m2‬הנמצאת על מישור משופע חלק ללא חיכוך‪ .‬על המסה ‪ m1‬הנמצאת‬
‫במנוחה מופעל כח חיצוני התלוי בזמן‪.‬‬

‫נתון כי ‪ m1 = 2kg‬וכן ‪ ,m2 = 4kg‬ו ̂‪θ = 250 , F~ = − 0.5t2 + 2t + 2 x‬‬


‫‬

‫א‪ .‬מהי התאוצה של הגופים כתלות בזמן‬


‫ב‪ .‬מתי תתאפס התאוצה?‬
‫ג‪ .‬מהי מהירות ‪ m1‬לאחר ‪ .t = 6sec‬לאיזה כיוון?‬
‫ד‪ .‬מה המרחק מנקודת ההתחלה של המסה ‪ m1‬לאחר ‪t = 6sec‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נבחר את הכוון החיובי להיות שמאלה‬
‫משוואת כוחות של של ‪m1‬‬

‫‪F (t) − T = m1 a‬‬

‫משווראת כוחות על ‪m2‬‬

‫‪T − m2 gsinθ = m2 a‬‬

‫נקבל כי‬

‫‪F (t) − m2 gsinθ = (m1 + m2 ) a‬‬

‫‪F (t) − m2 gsinθ‬‬


‫=‪a‬‬
‫‪m1 + m2‬‬

‫‪0.5t2 + 2t + 2 − 40sin250‬‬
‫=‪a‬‬
‫‪6‬‬

‫כאשר תאוצה חיובית היא שמאלה‬


‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נבדוק על ידי איפוס המונה‬

‫‪0.5t2 + 2t + 2 − 40sin250 = 0‬‬


‫‪0.5t2 + 2t + 2 − 16.9 = 0‬‬

‫√‬
‫‪−2 ±‬‬ ‫‪4 + 33.8‬‬
‫=‪t‬‬ ‫‪= −2 ± 6.15‬‬
‫‪1‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שאלה עם שני גופים‬ ‫‪7.19‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫נתייחס לפיתרון החיובי‬

‫‪t = 4.15sec‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬

‫‪ˆ6‬‬ ‫‪ˆ6‬‬ ‫‪1 3‬‬ ‫‪6‬‬


‫‪0.5t2 + 2t + 2 − 40sun250‬‬ ‫‪6t‬‬ ‫‪+ t2 − 14.9t‬‬ ‫‪36 + 36 − 89.4‬‬ ‫‪m‬‬
‫= )‪v(t = 6sec‬‬ ‫= ‪a(t)dt‬‬ ‫= ‪dt‬‬ ‫=‬ ‫‪= −2.9‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪sec‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪m‬‬
‫‪v(6) = −2.9‬‬
‫‪sec‬‬
‫בזמן זה המסה ‪ m1‬נעה ימינה‬
‫סעיף ד'‪:‬‬

‫‪ˆ6‬‬ ‫‪1 3‬‬ ‫‪1 4‬‬ ‫‪14.9 2 6‬‬


‫‪6t‬‬ ‫‪+ t2 − 14.9t‬‬ ‫‪24 t‬‬ ‫‪+ 31 t3 −‬‬ ‫‪2 t‬‬ ‫‪54 + 72 − 268.2‬‬
‫= )‪x(t = 6sec‬‬ ‫= ‪dt‬‬ ‫=‬ ‫‪= −23.7m‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪x = −23.7m‬‬

‫מימין לנקודה בה שוחררו המסות ממנוחה‬

‫שאלה עם שני גופים‬ ‫‪7.19‬‬


‫ארגז שמסתו ‪ m‬מונח בפינה ‪ A‬של קרונית שמסתה ‪ .2m‬מפעילים על הקרונית כח אופקי קבוע ‪ F‬המכוון ימינה במשך ‪t‬‬
‫שניות‪ .‬מזניחים את החיכוך בין הארגז וריצפת הקרונית‪ .‬בטא את תשובותיך בעזרת ‪m, t, F‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות ‪V1‬של הקרונית והארגז בתום ‪ t‬השניות ? מניחים שהקרונית היתה במנוחה לפני הפעלת הכח ‪F‬‬
‫ב‪ .‬מהו הכח בו מעיק הארגז על הדופן השמאלית של הקרונית בזמן פעולת הכח ‪? F‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שתי מסות במישור משופע‬ ‫‪7.20‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫פיתרון‬
‫סעיף א'‬
‫בגלל שאין תנועה יחסית בין הארגז והקרונית אפשר להסתכל עליהם כאל גוף אחד עם מסה ‪3m‬‬
‫נחשב את תאוצת הגוף‪:‬‬
‫‪F‬‬
‫= ‪F = 3ma =⇒ a‬‬
‫‪3m‬‬
‫ואת מהירות הגופים נחשב על ידי משוואת קינמטיקה רגילה‬

‫‪V1 = V (0) + at‬‬


‫‪Ft‬‬
‫= ‪V1‬‬
‫‪3m‬‬

‫‪Ft‬‬
‫= ‪V1‬‬
‫‪3m‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נרצה לכתוב משוואת כוחות על הארגז‪.‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fx = Nwall = ma‬‬

‫נשים לב כי הארגז עצמו מאיץ ביחס לאדמה) קוראים למערכת בו נמצא צופה שכזה מערכת אינרציאלית( ולכן כתבנו‬
‫עבורו חוק שני של ניוטון‪ .‬בציר ‪ y‬לעומת זאת הוא לא מאיץ ולכן שקול הכוחות יתאפס‪.‬‬

‫‪X‬‬
‫‪Fy = Nf loor − mg = 0‬‬

‫נקבל כי‬

‫‪Nf loor = mg‬‬

‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬
‫· ‪Nwall = m‬‬ ‫=‬
‫‪3m‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪F‬‬
‫= ‪Nwall‬‬
‫‪3‬‬

‫שתי מסות במישור משופע‬ ‫‪7.20‬‬


‫שתי קוביות עץ ‪A‬ו־ ‪ B‬מונחים על מישור משופע חלק שזוית נטייתו ‪, α = 300‬כך שהם צמודים זה לזה כמתואר בתרשים‪.‬‬
‫מסת קוביות העץ ‪ MA = m‬ו־‪ .MB = 3m‬כח חיצוני ‪ P‬שגודלו שווה ל־‪ 4mg‬הפועל במקביל למישור המשופע דוחף את‬
‫שתי הקוביות במעלה המישור‪.‬‬
‫בטא את תשובותיך בעזרת ‪ g‬ו־‪m‬‬
‫א‪ .‬ערכו תרשים כוחות נפרד עבור כל קוביה‬
‫ב‪ .‬חשבו את תאוצת כל קוביה‬
‫ג‪ .‬מה גודל הכח שקוביה אחת מפעילה על רעותה?‬
‫ד‪ .‬כיצד ישתנו התשובות כאשר מחליפים בין הקוביות?‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שתי מסות במישור משופע‬ ‫‪7.20‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫נרשום מתוך דיאגרמות הכוחות את משוואות הכוחות בכל ציר בנפרד‬

‫ˆ מסה ‪: A‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fx = NB−A − MA g sin α = MA aA‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fy = NA−plane − MA g cos α = 0‬‬

‫ˆ מסה ‪: B‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fx = P − MB g sin α − NA−B = MB aB‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fy = NB−plane − MB g cos α = 0‬‬

‫סעיף ב'‬
‫בגלל שהמסות נעות יחד יש להן את אותה תאוצה‪ .‬נשים לב שמתוך וק פעולה ותגובה הכח שכל קוביה מפעילה על רעותה‬
‫זהה בגודלה והפוכה בכיונה‪.‬‬
‫נציב את משוואות ציר ‪x‬‬

‫‪|NB−A | = |NA−B | = N‬‬

‫‪N − mg sin α = ma‬‬


‫‪P − 3mg sin α − N = 3ma‬‬
‫שתי מסות במישור משופע‬ ‫‪7.20‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫נחבר את שתי המשוואות זו לזו כדי להפטר מהכח הנורמלי בין שתי הקוביות‬

‫‪P − 4mg sin α = 4ma‬‬


‫‪4mg − 4mg sin 300 = 4ma‬‬
‫‪g (1 − 0.5) = a‬‬
‫‪1‬‬
‫‪a= g‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪a= g‬‬
‫‪2‬‬

‫סעיף ג'‬
‫נחשב את הכוח הנורמלי בין הקוביותץ אפשר לבחור איזה משוואה שאנחנו רוצים‪ .‬נבחר במשוואה של מסה ‪A‬‬

‫‪NB−A − MA g sin α = MA aA‬‬


‫‪mg‬‬
‫= ‪N − mg sin α‬‬
‫‪2‬‬
‫‪N = mg‬‬

‫‪N = mg‬‬

‫סעיף ד'‬
‫נחליף בין המסות‪ .‬נתחיל עם התאוצה‪ :‬עקרונית החלפת המסות לא תשנה את התוצאה‪ .‬ניראה במפורש‪:‬‬

‫‪P − MA g sin α − N = MA a‬‬

‫‪N − MB g sin α = MB a‬‬

‫נקבל אחרי הצבה‬


‫‪1‬‬
‫‪4mg − mg − N = ma‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪N − mg = 3ma‬‬
‫‪2‬‬
‫נחבר את שתי המשוואות ונקבל‬

‫‪4mg − 2mg = 4ma‬‬


‫‪2g = 4a‬‬
‫‪g‬‬
‫=‪a‬‬
‫‪2‬‬
‫שתי מסות במישור משופע‬ ‫‪7.20‬‬ ‫חוקי ניוטון ללא חיכוך‬ ‫‪7‬‬

‫כעת נחשב את הכח הנורמלי בין הקוביות‬


‫‪3‬‬
‫‪N − mg = 3ma‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3mg‬‬
‫‪N = mg +‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪N = 3mg‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬


‫שאלת חימום ‪ :‬כח נורמלי אופקי‬ ‫‪8.1‬‬
‫קוביה שמשקלה ‪ 3kg‬נדחפת אל קיר אנכי על ידי כח שגודלו ‪ P‬היוצר זוית של ‪ 50°‬עם האופק‪ .‬מקדם החיכוך הסטטי‬
‫בין הקוביה לקיר הוא ‪µs = 0.25‬‬

‫מצאו את ערכי ‪ P‬עבורם הקוביה נמצאת במצב שווי משקל סטטי‪.‬‬

‫פתרון‬
‫נירצה לראות עבור איזה ערך של הכח האופקי ‪ ,P‬כח החיכוך הסטטי יתקיים‪ .‬אנחנו יודעים שהחיכוך הסטטי המקסימלי‬
‫הוא‬

‫‪fsmax = N µs‬‬

‫והמטרה שלנו היא לחשב איזה ערך גבולי צריך שיהיה ל ‪ P‬כדי שזה יקרה‪.‬‬
‫לכח ‪P‬יש שני רכיבים בכוונים מקבילים למערכת צירים קרטזית‪ .‬נחשב אותם‬

‫‪Px = P cos 50°‬‬

‫‪Py = P sin 50°‬‬


‫נרשום משוואת כוחות בציר ‪:x‬‬

‫‪P cos 50° − N = 0‬‬

‫‪N = P cos 50°‬‬

‫נשים לב שיש לנו שתי אופציות‪.‬‬


‫‪ .1‬הכח ‪ P‬חלש מדי‪ ,‬ואז יפעל כח החיכוך מעלה‬
‫‪ .2‬הכח ‪ P‬חזק מדי‪ ,‬ואז כח החיכוך יפעל מטה‬
‫נתחיל מאופציה ‪:1‬‬
‫נרשום את משוואות הכוחות עבור כח חיכוך סטטי‬

‫‪P sin 50° + fs − mg = 0‬‬

‫נסדר מחדש‬

‫‪mg − P sin 50° = fs‬‬

‫עבור כח חיכוך סטטי מקסימלי‪:‬‬

‫‪mg − P sin 50° 5 N µs‬‬


‫שאלת חימום ‪ :‬כח נורמלי אופקי‬ ‫‪8.1‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫נציב את הכח הנורמלי שקיבלנו )והוא נכון בשתי האופציות( במשוואה השני‬

‫‪mg − P sin 50° 5 N µs‬‬


‫‪mg − P sin 50 5 P µs cos 50‬‬
‫)‪mg 5 P (µs cos 50° + sin 50°‬‬

‫‪P (µs cos 50° + sin 50°) = mg‬‬

‫‪mg‬‬
‫= ‪P‬‬
‫‪sin 50° + µs cos 50°‬‬

‫אופציה ‪:2‬‬
‫נרשום את משוואות הכוחות עבור כח חיכוך סטטי‬

‫‪P sin 50° − fs − mg = 0‬‬

‫נסדר מחדש‬

‫‪P sin 50° − mg = fs‬‬

‫עבור כח חיכוך סטטי מקסימלי‪:‬‬

‫‪P sin 50° − mg 5 N µs‬‬

‫נציב את הכח הנורמלי שקיבלנו )והוא נכון בשתי האופציות( במשוואה השניה‬

‫‪P sin 50° − mg 5 N µs‬‬


‫‪P sin 50 − mg 5 P µs cos 50‬‬
‫‪P sin 50 5 P µs cos 50 + mg‬‬

‫‪p (sin 50° − µs cos 50°) 5 mg‬‬

‫‪mg‬‬
‫‪P 5‬‬
‫‪sin50° − µs cos50°‬‬
‫נקבל לבסוף‬
‫‪mg‬‬ ‫‪mg‬‬
‫‪5P 5‬‬
‫‪sin50° + µs cos50°‬‬ ‫‪sin50° − µs cos50°‬‬

‫נציב ‪ µs = 0.25‬ו ‪ m = 3kg‬ונקבל‬


‫התשובה היא‪:‬‬

‫] ‪32.37 [N ] 5 P 5 49.55 [N‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנאי לשחרור גוף מהריצפה‬ ‫‪8.2‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫תנאי לשחרור גוף מהריצפה‬ ‫‪8.2‬‬


‫חוט אידיאלי הכרוך סביב גלגלת אידיאלית שמסתה זניחה‪,‬מחבר בין שני גופים בעלי מסות זהות‪.‬‬
‫גוף ‪ A‬מונח על ריצפה אופקית וגוף ‪ B‬תלוי בקצהו השני של החוט‪,‬כמתואר באיור‪.‬‬
‫ניתן להזניח את מימדיהם של הגופים ושל הגלגלת‪.‬‬
‫במצב ההתחלתי נוצרת זוית ‪ α‬בין החוט לבין הריצפה‪.‬‬
‫נתונים ‪α, g‬‬

‫משחררים את המערכת ממנוחה‪.‬‬


‫א‪ .‬האם יתכן שגוף ‪ A‬יתנתק מהריצפה מייד לאחר השחרור? נמקו‬
‫ב‪ .‬מהו מקדם החיכוך הסטטי המינימלי הדרוש בין גוף ‪ A‬לריצפה כדי שהמערכת תשאר במנוחה לאחר שחרורה?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫על מנת להבין זאת צריך להבין מה התנאי שהגוף יתנתק מהריצפה‪ .‬זה יקרה כאשר הכח הנורמלי בין הרצפה לגוף יתאפס‪.‬‬
‫נרשום את משוואת הכוחות הפועלים על המסה ‪A‬במצב סטטי‬
‫‪X‬‬
‫‪Fy = T sinα + N − mg = 0‬‬

‫‪N = mg − T sinα‬‬

‫כדי להבין האם זה יתכן ממש ברגע שחרור המערכת ממנוחה‪ ,‬נבדוק את שקול הכוחות הפועלים על המסה ‪ B‬במצב סטטי‬

‫‪T − mg = 0‬‬

‫‪T = mg‬‬
‫נשאל האם הכח הנורמלי יכול להתאפס? קל לראות כי ‪ T sin α 5 T‬ולכן זה אינו אפשרי‬
‫סעיף ב'‪:‬‬
‫תנאי לתנועה של סף החלקה‬ ‫‪8.3‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫נרשום שוב את משוואות הכוחות על גוף ‪B‬‬

‫‪T = mg‬‬

‫נרשום שוב את משוואת הכוחות הפועלים על גוף ‪ A‬בציר ‪y‬‬

‫‪N = mg − T sinα‬‬

‫כעת שואלים אותנו מה צריך להיות גודלו של מקדם החיכוך הסטטי ‪ µs‬המינימלי על מנת שגוף ‪ A‬לא יזוז‪.‬‬
‫מכאן אנו מבינים שפועל כח חיכוך בין גוף ‪ A‬לריצפה‪ .‬נרשום את שקול הכוחות בציר ‪x‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fx = T cosα − fs = 0‬‬

‫התנאי שהגוף לא יזוז הוא‪:‬‬

‫‪fs ≤ N µs‬‬

‫וכעת נציב ונקבל‬

‫)‪T cosα ≤ µs (mg − T sinα‬‬

‫‪T cosα‬‬
‫≤ ‪µs‬‬
‫‪mg − T sinα‬‬
‫נזכור כי ‪T = mg‬ונקבל‬
‫‪mgcosα‬‬ ‫‪cosα‬‬
‫≤ ‪µs‬‬ ‫= ‪⇒ µsmax‬‬
‫‪mg − mgsinα‬‬ ‫‪1 − sinα‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪cosα‬‬
‫= ‪µsmax‬‬
‫‪1 − sinα‬‬

‫תנאי לתנועה של סף החלקה‬ ‫‪8.3‬‬


‫גוף שמסתו ‪ m‬מונח על מישור משופע שזוויתו ‪ α‬כמתואר בתרשים‬

‫‪~a‬‬

‫‪α‬‬

‫מצאו את תחום כוח החיכוך בין הגוף למישור המשופע אם ידוע שהגוף לא מחליק על המישור המשופע כאשר המישור‬
‫המשופע נע בתאוצה ‪ a‬ימינה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫הגוף הנח על המישור המשופע נע בתאוצה ביחס לקרקע בגלל שהוא לא מחליק עליו‪ .‬נקבע את ציר ה ‪ x‬כמקביל לתאוצת‬
‫הגוף‪.‬‬
‫נחלק למקרים‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנאי לתנועה של סף החלקה‬ ‫‪8.3‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫‪ .1‬כאשר התאוצה נמוכה ואז הגוף ירצה לנוע מטה‪ .‬כתוצאה מכך יפעל חיכוך סטטי כלפי מעלה‬

‫‪ .2‬כאשר התאוצה גבוהה ואז הגוף ירצה לעלות מעלה‪ .‬כתוצאה מכך יפעל חיכוך סטטי כלפי מטה‪.‬‬
‫מקרה ‪ 1‬־ תאוצה נמוכה‬
‫נצייר כוחות‬
‫‪y‬‬
‫~‬
‫‪N‬‬

‫‪f~s‬‬ ‫‪α‬‬
‫‪~a‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪m~g‬‬
‫‪α‬‬

‫משוואת התנועה תהיה‬

‫‪~ + m~g + f~s = m~a‬‬


‫‪F~ = N‬‬
‫‪X‬‬

‫̂‪[N sin (α) − fs cos (α)] x̂ + [N cos (α) + fs sin (α) − mg] ŷ = max‬‬

‫וקיבלנו‬

‫)‪(489‬‬ ‫‪N sin (α) = fs cos (α) + ma‬‬


‫)‪(490‬‬ ‫)‪N cos (α) = mg − fs sin (α‬‬

‫נחלק‬

‫)‪sin (α‬‬ ‫‪fs cos (α) + ma‬‬


‫)‪(491‬‬ ‫=‬
‫)‪cos (α‬‬ ‫)‪mg − fs sin (α‬‬
‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪sin (α‬‬ ‫)‪sin (α‬‬
‫)‪(492‬‬ ‫‪fs‬‬ ‫‪+ cos (α) = mg‬‬ ‫‪− ma‬‬
‫)‪cos (α‬‬ ‫)‪cos (α‬‬
‫‪fs‬‬ ‫)‪gsin (α) − acos (α‬‬
‫)‪(493‬‬ ‫‪= m‬‬
‫)‪cos (α‬‬ ‫)‪cos (α‬‬
‫)‪(494‬‬ ‫])‪⇒ fs = m [gsin (α) − acos (α‬‬

‫מקרה ‪ 2‬־ תאוצה גבוהה‬


‫כוח החיכוך הופך כיוון‬
‫‪y‬‬
‫~‬
‫‪N‬‬

‫‪α‬‬
‫‪~a‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪f~s‬‬
‫‪m~g‬‬
‫‪α‬‬
‫חיכוך בין שני גופים ומשטח‬ ‫‪8.4‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫משוואת התנועה תהיה‬

‫‪~ + m~g + f~s = m~a‬‬


‫‪F~ = N‬‬
‫‪X‬‬

‫̂‪[N sin (α) + fs cos (α)] x̂ + [N cos (α) − fs sin (α) − mg] ŷ = max‬‬

‫וקיבלנו‬

‫)‪(495‬‬ ‫)‪N sin (α) = ma − fs cos (α‬‬


‫)‪(496‬‬ ‫)‪N cos (α) = mg + fs s (α‬‬

‫נחלק‬

‫)‪sin (α‬‬ ‫)‪ma − fs cos (α‬‬


‫)‪(497‬‬ ‫=‬
‫)‪cos (α‬‬ ‫)‪mg + fs sin (α‬‬
‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪sin (α‬‬ ‫)‪sin (α‬‬
‫)‪(498‬‬ ‫‪fs‬‬ ‫‪+ cos (α) = ma − mg‬‬
‫)‪cos (α‬‬ ‫)‪cos (α‬‬
‫‪fs‬‬ ‫)‪acos (α) − gsin (α‬‬
‫)‪(499‬‬ ‫‪= m‬‬
‫)‪cos (α‬‬ ‫)‪cos (α‬‬
‫)‪(500‬‬ ‫])‪⇒ fs = m [acos (α) − gsin (α‬‬

‫התשובה היא‬

‫])‪lower limit : fs = m [gsin (α) − acos (α‬‬


‫])‪upper limit fs = m [acos (α) − gsin (α‬‬

‫חיכוך בין שני גופים ומשטח‬ ‫‪8.4‬‬


‫נתונה המערכת שבתרשים‪ ,‬כאשר המסות הן ‪Ma = 10kg , Mb = 5kg , Mc = 5kg‬‬
‫‪.(g = ground) µbg‬‬ ‫‪bg‬‬ ‫‪cb‬‬ ‫‪cb‬‬
‫ומקדמי החיכוך בין המשטחים הינם ‪s = 0.3 , µk = 0.1 , µs = 0.2 , µk = 0.15‬‬

‫‪c‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫א‪ .‬הראו כי ללא הפעלת כוח חיצוני נוסף‪ ,‬גוף ‪ b‬יהיה בתנועה ביחס לקרקע )מהו הכוח החיצוני המינימלי שיש להפעיל על‬
‫גוף ‪ b‬על־מנת שהמערכת תישאר במנוחה?(‪.‬‬
‫ב‪ .‬במידה ולא מופעל כוח חיצוני נוסף‪ ,‬מהי תאוצתו של גוף ‪ c‬ביחס לגוף ‪?b‬‬

‫פתרון‬
‫איור הכוחות‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חיכוך בין שני גופים ומשטח‬ ‫‪8.4‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫‪~c‬‬
‫‪N‬‬

‫‪~ s,b‬‬
‫‪N‬‬

‫‪c‬‬ ‫‪f~b,c‬‬
‫‪f~c,b‬‬
‫‪f~b,s‬‬ ‫‪b‬‬ ‫~‪T‬‬
‫‪Mc~g‬‬
‫~‪T‬‬
‫‪~ b,c‬‬
‫‪Mb~g N‬‬

‫‪a‬‬

‫‪Ma~g‬‬

‫סעיף א'‪:‬‬
‫מכיוון שלא ביקשו מאיתנו לחשב את תנועת המערכת‪ ,‬אלא רק להראות כי המערכת תהיה בתנועה‪ ,‬אנחנו יכולים להוכיח‬
‫זאת בשלילה‪ :‬כלומר לנסות לתאר את המצב בו המערכת סטאטית )אין תנועה(‪ ,‬ולהראות שיש סתירה בכך‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כל עוד הגופים ‪ b‬ו־‪ c‬נעים )או לא נעים( יחד‪ ,‬ניתן להתייחס אליהם כגוף אחד‪.‬‬
‫אם המערכת הייתה במנוחה‪ ,‬משוואות התנועה היו נראות כך‪:‬‬

‫] ‪(1)T = Ma g = 10[kg] · 10[m/s2 ] = 100[N‬‬

‫] ‪(2)N = (Mb + Mc )g = (5[kg] + 5[kg]) · 10[m/s2 ] = 100[N‬‬

‫] ‪(3)fsbg = T = 100[N‬‬

‫כלומר על־מנת שהמערכת תהיה נייחת ללא הפעלת שום כוח חיצוני נוסף‪ ,‬צריך כוח החיכוך הסטאטי להתנגד למתיחות‬
‫שגודלה ] ‪ .100[N‬על־מנת לבדוק אם זה אפשר‪ ,‬נבדוק מה הוא החיכוך הסטאטי המקסימלי האפשרי )עם הרצפה(‪:‬‬
‫‪bg‬‬
‫‪fs,max‬‬ ‫‪= µbg‬‬
‫] ‪s · N = 0.3 · 100[N ] = 30[N‬‬

‫כלומר החיכוך הסטאטי המקסימלי לא מצליח להתנגד למתיחות שמושכת את הגופים ימינה‪ ,‬והמערכת תהיה בתנועה‪.‬‬
‫הכוח החיצוני המינימלי שיש להפעיל על מנת `לעזור` לחיכוך הסטאטי הוא ] ‪ FEXT = 70[N‬שמאלה )רק כך יוכלו הכוח‬
‫החיצוני וכוח החיכוך הסטאטי יחד לאזן את המתיחות(‪.‬‬

‫] ‪FEXT = 70[N‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חיכוך בין שני גופים ומשטח‬ ‫‪8.4‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫במצב המתואר בסעיף זה‪ ,‬גוף ‪ c‬נע ביחס לגוף ‪ ,b‬כלומר שני הגופים לא נעים יחד‪ ,‬ולכן לא ניתן להתייחס אליהם כגוף‬
‫אחד ־ יש לכתוב את הכוחות ואת משוואות הכוחות על כל אחד מהם בנפרד‪ .‬כמו כן החיכוך כעת‪ ,‬הן בין גוף ‪ b‬לרצפה‬
‫והן בין גוף ‪ b‬וגוף ‪ ,c‬הוא קינטי‪.‬‬
‫התאוצה של הגופים ‪ b‬ו־‪ a‬זהה )הם מחוברים בחוט( ונסמנה ב־ ‪ .a1‬התאוצה של גוף ‪ c‬שונה ונסמנה ב־ ‪.a2‬‬
‫משוואות התנועה‪:‬‬
‫גוף ‪:a‬‬

‫‪(1)Ma g − T = Ma · a1‬‬

‫גוף ‪:b‬‬

‫‪(2)Nbg = Nbc + Mb · g‬‬

‫‪(3)T − fkbg − fkbc = Mb · a1‬‬

‫גוף ‪:c‬‬

‫‪(4)Nbc = Mc · g‬‬

‫‪(5)fkbc = Mc · a2‬‬

‫נתחיל לפתור מהמשוואה הקלה ביותר‪ ,‬משוואה ‪:4‬‬

‫] ‪(4)Nbc = 5[kg] · 10[m/s2 ] = 50[N‬‬

‫נציב במשוואה ‪:2‬‬

‫] ‪(2)Nbg = 50[N ] + 5[kg] · 10[m/s2 ] = 100[N‬‬

‫ברגע שאנחנו יודעים את הנורמלים‪ ,‬אפשר לחשב את החיכוך הקינטי‪:‬‬

‫‪fkbc = µbc‬‬
‫] ‪k · Nbc = 0.15 · 50[N ] = 7.5[N‬‬

‫‪fkbg = µbg‬‬
‫] ‪k · Nbg = 0.1 · 100[N ] = 10[N‬‬

‫כעת ניתן להציב במשוואה ‪:5‬‬

‫‪fkbc‬‬ ‫] ‪7.5[N‬‬
‫= ‪(5)a2‬‬ ‫=‬ ‫] ‪= 1.5[m/s2‬‬
‫‪Mc‬‬ ‫]‪5[kg‬‬

‫את משוואות ‪ 1‬ו־‪ 3‬אפשר לחבר על־מנת להיפטר מהמתיחות )אותה לא נתבקשנו לחשב(‪:‬‬

‫‪(1) + (3) : Ma g − fkbg − fkbc = (Ma + Mb ) a1‬‬


‫אדם רץ על קרש במישור משופע‬ ‫‪8.5‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫נבודד את התאוצה‪:‬‬

‫‪Ma g − fkbg − fkbc‬‬ ‫] ‪10[kg] · 10[m/s2 ] − 10[N ] − 7.5[N‬‬


‫= ‪a1‬‬ ‫=‬ ‫] ‪= 5.5[m/s2‬‬
‫‪Ma + M b‬‬ ‫]‪10[kg] + 5[kg‬‬

‫כל שנותר לעשות הוא לחשב את תאוצת הגוף ‪ c‬ביחס לגוף ‪) b‬לפי משוואת תנועה יחסית(‪:‬‬

‫] ‪a~c,b = ~ac − ~ab = a2 − a1 = 1.5[m/s2 ] − 5.5[m/s2 ] = −4[m/s2‬‬

‫] ‪~ac,b = −4[m/s2‬‬

‫אדם רץ על קרש במישור משופע‬ ‫‪8.5‬‬


‫אדם שמסתו ‪ m‬רץ על פני קרש שמסתו ‪ M‬המונח על פני מישור משופע חלק‪ .‬האדם רץ כך שהוא דוחף את הקרש כלפי‬
‫מעלה‪ .‬זווית שיפוע המישור ביחס לאופק היא ‪ ,θ‬בין רגלי האדם לבין הקרש ישנו חיכוך בעל מקדם חיכוך סטטי לא נתון‪.‬‬
‫מה צריכה להיות תאוצת האדם כדי שהקרש יישאר במנוחה?‬

‫פתרון‬
‫אילו לא היה האדם רץ על פני המישור‪ ,‬הבול היה מחליק מטה כי אין חיכוך בינו לבין המישור המשופע‪ .‬אזי מה שמונע‬
‫מהבול להחליק זה הכוח ‪ Ff‬שמעביר אליו האדם שרץ‪ .‬נשים לב שעל מנת שהאדם יפעיל את כוח החיכוך על הקרש‬
‫במעלה המישור על האדם לרוץ בכיוון ההפוך‪ ,‬במורד המישור‪.‬‬
‫דרכי הפעולה בהן ננקוט‪:‬‬

‫ˆ נשרטט את הכוחות הפועלים על האדם‪.‬‬

‫ˆ נרשום משוואת כוחות‪.‬‬

‫ˆ נמצא את תאוצת האדם כתלות במקדם החיכוך שאינו ידוע‪.‬‬

‫ˆ נמצא את מקדם החיכוך ע`י שירטוט משוואת כוחות על הקרש ומציאתו ממשוואות התנועה‪.‬‬

‫חשוב להבין‪:‬‬

‫ˆ על הקרש פועלים שני נורמלים‪ .‬אחד מהאינטרקציה עם האדם‪ ,‬והשני מהאינטרקציה עם המשטח‪.‬‬

‫ˆ את כוח החיכוך הקינטי נמצא רק פעם אחת‪ .‬מחוק פעולה ותגובה‪ ,‬זהו כוח בעל אותו הגודל‪ ,‬אך בכיוונים מנוגדים‪.‬‬
‫כלומר אם מצאנו עבור ניתוח הכוחות על האדם‪ ,‬נוכל להשתמש גם לאחר מכן‪.‬‬

‫נשרטט את הכוחות על האדם‪:‬‬


‫‪y‬‬

‫‪~ board→man‬‬
‫‪N‬‬

‫‪f~k‬‬
‫‪x‬‬
‫‪θ‬‬
‫‪m~g‬‬ ‫‪θ‬‬
‫אדם רץ על קרש במישור משופע‬ ‫‪8.5‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫הכוחות הפועלים על האדם הם‪:‬‬

‫‪X‬‬
‫)‪(501‬‬ ‫‪Fyman = −mgcos (θ) + Nboard→man = 0‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪(502‬‬ ‫‪Fxman = mgsin (θ) + fk = mgsin (θ) + µNboard→man = maman‬‬
‫‪x‬‬

‫כוח החיכוך הפועל על האדם הוא‬

‫)‪(503‬‬ ‫)‪fk = µNboard→man = µmgcos (θ‬‬

‫מכאן תאוצת האדם היא‬

‫)‪(504‬‬ ‫‪aman‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪= [sin (θ) + µcos (θ)] g‬‬

‫כעת נמצא את ‪.µ‬‬


‫נשרטט את הכוחות הפועלים על הקרש‪:‬‬
‫שימו לב‪:‬‬
‫ˆ על הקרש פועלים שני נורמלים‪ .‬אחד מהאינטרקציה עם האדם‪ ,‬והשני מהאינטרקציה עם המשטח‪.‬‬

‫ˆ את כוח החיכוך הקינטי מצאנו כבר קודם‪ .‬מחוק פעולה ותגובה‪ ,‬זהו כוח בעל אותו הגודל‪ ,‬אך בכיוונים מנוגדים‪.‬‬
‫‪y‬‬

‫‪~ surf ace→board‬‬


‫‪f~k‬‬ ‫‪N‬‬

‫‪x‬‬
‫‪~ man→board‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪θ‬‬
‫‪M~g‬‬ ‫‪θ‬‬

‫הכוחות הפועלים על הקרש הם‬


‫‪X‬‬
‫)‪(505‬‬ ‫‪Fyboard = −M gcos (θ) + Nsurf ace→board − Nman→board = 0‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪(506‬‬ ‫‪Fxboard = M gsin (θ) − fk = M aboard‬‬
‫‪x‬‬

‫נזכור כי הכוח הנורמאלי שהקרש מפעיל על האדם הופך לכוח הנורמאלי שהאדם מפעיל על הקרש‪ ,‬וכוח החיכוך הפועל‬
‫על האדם שווה בגודלו והפוך בסימנו לכוח החיכוך שמעפיל האדם על הקרש )החוק השלישי(‪.‬‬
‫התאוצה של הקרש היא‬
‫‪M gsin (θ) − µmgcos (θ) h‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪i‬‬
‫)‪(507‬‬ ‫‪aboard‬‬
‫‪x‬‬ ‫=‬ ‫‪= sin (θ) − µ cos (θ) g‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬

‫‪.aboard‬‬
‫‪x‬‬ ‫נרצה כי ‪= 0‬‬
‫מכאן נוכל להוציא את ‪:µ‬‬

‫‪h‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪i‬‬ ‫)‪M sin (θ‬‬


‫)‪(508‬‬ ‫‪aboard‬‬
‫‪x‬‬ ‫⇒ ‪=0‬‬ ‫‪sin (θ) − µ‬‬ ‫= ‪cos (θ) g = 0 ⇒ µ‬‬
‫‪M‬‬ ‫)‪m cos (θ‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כח נורמלי אפקטיבי‬ ‫‪8.6‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫נציב במשוואה ‪:504‬‬


‫‬ ‫‬
‫)‪M sin (θ‬‬
‫)‪(509‬‬ ‫‪aman‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪= sin (θ) +‬‬ ‫‪cos (θ) g‬‬
‫)‪m cos (θ‬‬

‫התשובה היא‬

‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬
‫‪aman‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪= gsin (θ) 1 +‬‬
‫‪m‬‬

‫כח נורמלי אפקטיבי‬ ‫‪8.6‬‬


‫גוף בעל מסה ‪ m‬מחליק לאורכה של המסילה כמתואר באיור הבא‬

‫‪90o‬‬

‫‪α‬‬

‫הזווית בין דפנות המסילה ישרה והיא מונחת באופן סימטרי ביחס לאופק‪ .‬מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף לבין המסילה‬
‫הוא ‪ .µk‬חשבו את התאוצה של הגוף‪.‬‬

‫פתרון‬
‫נבחר ציר אנכי ונצייר את הכוחות‬
‫‪y‬‬
‫‪~1‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪~2‬‬
‫‪N‬‬

‫‪45‬‬
‫‪x‬‬

‫)‪m~g cos (α‬‬


‫כח נורמלי אפקטיבי‬ ‫‪8.6‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫אין תנועה בציר ‪ y‬לכן נוכל לרשום משוואת כוחות סטטית במישור ‪xy‬‬

‫‪F~ = N‬‬
‫‪~1 + N‬‬
‫‪~ 2 + m~g cos (α) = ~0‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪(510‬‬

‫)‪(511‬‬ ‫‪N1 [sin (45) x̂ + cos (45) ŷ] + N2 [− sin (45) x̂ + cos (45) ŷ] − mg cos (α) ŷ = ~0‬‬

‫נשים לב כי ‪ m~g‬מוטל דרך )‪ .cos (α‬את זה ניתן להבין מהתבוננות באיור למטה‪ :‬ציר ‪ y‬אינו מתלכד עם ‪ .m~g‬בנוסף‪,‬‬
‫‪ N‬שווים בגדלם מטעמי סימטריה‪ :‬מכיוון שציר ‪ y‬חוצה את הצורה בדיוק באמצע‪ ,‬כל דופן חווה את אותו הכוח‪.‬‬ ‫‪~ 1, N‬‬
‫‪~2‬‬
‫~‬ ‫~‬ ‫~‬
‫אילו הזווית בין המסילה לציר ‪ y‬לא הייתה ‪ ,45°‬זה כבר לא היה מתקיים‪ .‬נציב אם כן ‪ N1 = N2 = N‬במשוואת התנועה‬
‫הסטטית ונקבל‬

‫)‪(512‬‬ ‫)‪2N cos (45) = mg cos (α‬‬


‫)‪mg cos (α‬‬
‫)‪(513‬‬ ‫= ‪⇒ N‬‬ ‫√‬
‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כח נורמלי אפקטיבי‬ ‫‪8.6‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫כעת נוסיף את המימד שבו יש תנועה‪ :‬ציר ‪ .z‬נצייר את הכוחות‬

‫‪y‬‬
‫~‬
‫‪N‬‬

‫‪f~tot‬‬

‫‪z‬‬ ‫‪α‬‬

‫‪m~g‬‬

‫‪α‬‬

‫נרשום משוואת תנועה‬

‫‪F~ = m~g + f~tot + N‬‬


‫‪~ = m~a‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪(514‬‬

‫נותר למצוא את החיכוך הכולל‪ ,‬הלוא הוא הסכום של שני כוחות החיכוך שמרגיש הגוף משתי הדפנות‪ .‬ראינו שהכוחות‬
‫הנורנמאליים זהים‪ ,‬לכן נקבל‬
‫√‬
‫)‪(515‬‬ ‫‪f~tot = f~1 + f~2 = µk N‬‬ ‫‪~ 2 = −2µk mg cos‬‬
‫‪~ 1 + µk N‬‬ ‫√‬
‫)‪(α‬‬
‫̂‪ẑ = − 2µk mg cos (α) z‬‬
‫‪2‬‬
‫נציב במשוואת התנועה‪ ,‬כאשר ישנה תנועה רק בציר ‪ z‬ונוכל לרשום שלתאוצה יהיה רכיב ‪ z‬בלבד‬
‫√‬
‫)‪(516‬‬ ‫̂‪mg [sin (α) ẑ − cos (α) ŷ] − 2µk mg cos (α) ẑ + N ŷ = maz‬‬

‫אין מידע חדש שאפשר להוציא מציר ‪ y‬שלא הוצאנו במשוואות )‪(513‬־)‪ (510‬לכן נתמקד בציר ‪z‬‬
‫√‬
‫)‪(517‬‬ ‫‪mg sin (α) − 2µk mg cos (α) = ma‬‬

‫ונותר רק לבודד את התאוצה‪ .‬התשובה היא‪:‬‬

‫‪h‬‬ ‫√‬ ‫‪i‬‬


‫)‪(518‬‬ ‫̂‪~a = g sin (α) − 2µk cos (α) z‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫ילד על מזחלת בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8.7‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫ילד על מזחלת בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8.7‬‬


‫ילד שמסתו ‪ m‬קופץ על מזחלת שמסתה ‪ M‬העומדת על אגם קפוא‪ .‬מיד לאחר נחיתתו‪ ,‬מהירות הילד היא ‪ v0‬ומהירות‬
‫המזחלת זניחה‪ .‬הילד מחליק על המזחלת‪ ,‬אולם בין המזחלת לבין הילד קיים מקדם חיכוך קינטי ‪ µ‬השונה מאפס‪ .‬הניחו‬
‫כי החיכוך בין המזחלת לפני האגם הקפוא הוא זניח‪.‬‬

‫א‪ .‬לאיזו מהירות יגיע הילד לאחר זמן ארוך מאוד?‬


‫ב‪ .‬מהו המרחק הכולל שיעבור הילד ביחס למזחלת?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‪:‬‬
‫משוואת הכוחות כל עוד יש תנועה בין הילד לבין המזחלת )השלב הקינטי(‪:‬‬

‫משוואות הכוחות על הילד )אותו נסמן ב־‪:(1‬‬

‫‪(1)N = mg‬‬

‫‪(2) − fk = ma1‬‬

‫כאשר את החיכוך הקינטי אפשר למצוא על־ידי הנוסחה‪:‬‬

‫‪fk = µN = µmg‬‬

‫נציב במשוואה ‪ 2‬ונקבל את תאוצת הילד‪:‬‬

‫‪a1 = −µg‬‬

‫משוואות הכוחות על המזחלת )אותה נסמן ב־‪ :(2‬כאן מעניינת אותנו רק המשוואה בציר ‪ x‬כי אין חיכוך בין המזחלת‬
‫לרצפה הקפואה‪:‬‬

‫‪(3)fk = M a2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫ילד על מזחלת בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8.7‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫נציב את החיכוך הקינטי שמצאנו ונקבל‪:‬‬

‫‪µm‬‬
‫= ‪a2‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪M‬‬

‫כשמהירות הילד ומהירות המזחלת ישתוו‪ ,‬הם ינועו יחד במהירות קבועה )כבר לא תהיה תנועה יחסית ביניהם‪ ,‬ולכן לא‬
‫יהיה כוח חיכוך‪ ,‬ולכן לא יהיו כוחות בציר ‪ x‬בכלל‪ ,‬ולכן הילד והזחלת ימשיכו לנוע יחד במהירות קבועה‪ ,‬וזו תהיה מהירותו‬
‫של הילד לאחר זמן ארוך מאוד(‪ .‬קיבלנו תאוצות קבועות ולכן תנועת שני הגופים היא תנועה בתאוצה קבועה‪:‬‬

‫‪vm (t) = v0 − µgt‬‬

‫‪µm‬‬
‫= )‪vM (t‬‬ ‫‪gt‬‬
‫‪M‬‬

‫נמצא מתי הן משתוות‪:‬‬


‫‪µm‬‬ ‫‪v0 M‬‬
‫= ‪v0 − µgt‬‬ ‫= ‪gt → t‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪µg M + m‬‬

‫נציב באחת המהירויות )שתיהן אותו דבר ברגע זה ולכן זה לא משנה ועדיף להציב במשוואה הקלה יותר(‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪µm‬‬ ‫‪v0 M‬‬ ‫‪m‬‬
‫= ‪vM‬‬ ‫·‪g‬‬ ‫‪= v0‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪µg M + m‬‬ ‫‪M +m‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪m‬‬
‫‪v = v0‬‬
‫‪M +m‬‬

‫סעיף ב‪:‬‬
‫המרחק שינוע הילד ביחס למזחלת הוא כמובן מרחק יחסי‪ .‬אם נמצא את המרחק שנע הילד ביחס לעולם‪ ,‬ואת המרחק‬
‫שנעה המזחלת ביחס לעולם‪ ,‬נוכל לחשב אותו‪ .‬שוב‪ ,‬המשוואות הן משוואות תנועה בתאוצה קבועה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x1 (t) = v0 t −‬‬ ‫‪(µg) t2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1  µm  2‬‬
‫= )‪x2 (t‬‬ ‫‪g t‬‬
‫‪2 M‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪v0 M‬‬
‫= ‪ t‬ונקבל‪:‬‬ ‫‪µg M +m‬‬ ‫נציב את הזמן ‪ t‬שמצאנו בסעיף א בו הם מפסיקים לנוע אחד ביחס לשני‬

‫)‪1 v02 M (M + 2m‬‬


‫= ‪x1‬‬
‫‪2 µg (M + m)2‬‬

‫‪1 v02‬‬ ‫‪Mm‬‬


‫= ‪x2‬‬
‫‪2 µg (M + m)2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גוף על גוף בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8.8‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫נחשב את המרחק ביחסי‪:‬‬

‫‪1 v02‬‬ ‫‪M‬‬


‫= ‪x1,2 = x1 − x2‬‬
‫)‪2 µg (M + m‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪1 v02‬‬ ‫‪M‬‬


‫= ‪x1,2‬‬
‫)‪2 µg (M + m‬‬

‫גוף על גוף בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8.8‬‬


‫שני גופים ‪ m‬ו־ ‪ M‬נעים יחדיו זה על זה )גוף ‪ m‬נמצא על ‪ (M‬על מישור אופקי חלק‪ .‬לפתע עוברים הגופים לאזור מחוספס‬
‫עם מקדם חיכוך קינטי ‪ .µk‬מה צריך להיות מקדם החיכוך הסטטי הקטן ביותר בין הגופים‪ ,µs ,‬כדי שהגופים ינועו יחדיו?‬
‫פתרון‬

‫אם אנו מתארים מצב שבו הגופים נעים יחדיו‪ ,‬ניתן להסתכל עליהם כגוף אחד )השרטוט התחתון(‪ .‬משוואת הכוחות בשני‬
‫הצירים‪:‬‬

‫‪(1)N = (m + M ) g‬‬

‫‪(2) − fk = µk N = (m + M ) a‬‬

‫נחלץ מתוך שתי המשוואות את התאוצה‪:‬‬

‫‪a = −µk g‬‬

‫כעת‪ ,‬על־מנת להידרש לכוח החיכוך הסטאטי בין הגופים‪ ,‬יש להידרש לכוחות שפועלים ביניהם )השרטוט העליון(‪ .‬משוואות‬
‫הכוחות על הגוף העליון‪:‬‬

‫‪(3)N2 = mg‬‬

‫‪(4) − fs = ma‬‬
‫חיכוך קינטי במישור משופע )בית(‬ ‫‪8.9‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫כלומר על־מנת שהגופים ינועו יחדיו‪ ,‬צריך שכוח החיכוך הסטאטי יוכל להניע את המסה ‪ m‬בתאוצה ‪ a‬שמצאנו קודם‪.‬‬
‫במקרה הקיצון‪ ,‬החיכוך הסטאטי בין הגופים הוא מקסימלי‪:‬‬

‫‪−fs,max = −µs N2 = ma‬‬

‫נציב את ‪ N2‬ואת התאוצה ‪:a‬‬

‫)‪−µs mg = m (−µk g‬‬

‫נקבל‪:‬‬

‫‪µs = µk‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪µs = µk‬‬

‫חיכוך קינטי במישור משופע )בית(‬ ‫‪8.9‬‬


‫שתי מסות מונחות על שני מישורים משופעים ומחוברות בחוט אידיאלי‪ ,‬כמתואר באיור‪ .‬מקדמי החיכוך בין המסות‬
‫והמישורים הם ‪µk‬ו־ ‪.µs‬‬

‫‪m‬‬
‫‪M‬‬

‫‪α‬‬ ‫‪β‬‬

‫א‪ .‬מצאו תנאי שיבטיח כי המסות ינועו ימינה‪.‬‬


‫ב‪ .‬מהי תאוצת הגופים במיקרה כזה?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫כדי ששתי המסות ינועו ימינה‪ ,‬צריך ששני כוחות החיכוך הסטטיים `יישברו`‪ .‬נסתכל על מקרה הקיצון שבו החיכוך עדיין‬
‫סטטי כמקרה גבול‪:‬‬
‫משוואות הכוחות על ‪:m‬‬

‫‪(1)N1 = mgcosα‬‬

‫‪(2)T − mgsinα − fs1 = 0‬‬


‫חיכוך קינטי במישור משופע )בית(‬ ‫‪8.9‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫משוואות הכוחות על ‪:M‬‬

‫‪(3)N2 = M gcosβ‬‬

‫‪(4)M gsinβ − T − fs2 = 0‬‬

‫נבודד את החיכוך עבור כל גוף ונדרוש שיהיה קטן או שווה לחיכוך המקסימלי‪:‬‬
‫עבור הגוף הראשון‪:‬‬

‫‪fs1 = T − mgsinα ≤ fs1max‬‬

‫‪T − mgsinα ≤ µs · N1‬‬

‫‪(5)T − mgsinα ≤ µs · mgcosα‬‬

‫עבור הגוף השני‪:‬‬

‫‪fs2 = M gsinβ − T ≤ fs2max‬‬

‫‪M gsinβ − T ≤ µs · N2‬‬

‫‪(6)M gsinβ − T ≤ µs · M gcosβ‬‬

‫נחבר בין המשוואות )‪ (5‬ו־)‪ (6‬ונקבל‪:‬‬

‫)‪M gsinβ − mgsinα ≤ µs · (gM cosβ + mgcosα‬‬

‫נבודד את ‪ µs‬ונקבל‪:‬‬
‫‪M sinβ − msinα‬‬
‫≥ ‪µs‬‬
‫‪mcosα + M cosβ‬‬

‫כלומר כל עוד התנאי הזה מתקיים‪ ,‬המסות נייחות‪ .‬אם כן‪ ,‬התנאי שיבטיח שהמסות יהיו בתנועה הוא‪:‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪M sinβ − msinα‬‬


‫< ‪µs‬‬
‫‪mcosα + M cosβ‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נעבוד במערכת סגורה ונבחר את הכיוון החיובי עם כיוון התנועה הנתון‪ .‬נצייר את הכוחות‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנאי להדבקות המסה הקטנה לגוף מאיץ‬ ‫‪8.10‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫‪~m‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪f~M‬‬
‫~‬
‫‪N‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪f~m‬‬

‫‪M‬‬
‫‪m α‬‬ ‫‪β‬‬

‫‪α‬‬ ‫‪m~g‬‬ ‫‪β‬‬

‫‪M~g‬‬

‫הכוחות הנורמאליים יהיו‬

‫)‪(519‬‬ ‫)‪Nm = mg cos (α‬‬


‫)‪(520‬‬ ‫‪NM‬‬ ‫)‪= M g cos (β‬‬

‫הכוחות בכיוון החיובי שבחרנו יהיו‬

‫)‪(521‬‬ ‫)‪F+ = M g sin (β‬‬

‫ובכיוון השלילי‬

‫‪F− = fm + mg sin (α) + fM‬‬


‫‪= µNm + mg sin (α) + µNM‬‬
‫)‪(522‬‬ ‫)‪= µmg cos (α) + mg sin (α) + µM g cos (β‬‬

‫נרשום משוואת תנועה למערכת הסגורה‬

‫)‪(523‬‬ ‫‪F+ − F− = (m + M ) a‬‬


‫)‪(524‬‬ ‫‪M g sin (β) − µmg cos (α) − mg sin (α) − µM g cos (β) = (m + M ) a‬‬
‫)‪(525‬‬ ‫‪M g [sin (β) − µ cos (β)] − mg [sin (α) + µ cos (α)] = (m + M ) a‬‬

‫])‪M [sin (β) − µ cos (β)] − m [sin (α) + µ cos (α‬‬


‫=‪a‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪m+M‬‬

‫תנאי להדבקות המסה הקטנה לגוף מאיץ‬ ‫‪8.10‬‬


‫בין מסה ‪ m‬ומסה ‪ M‬יש חיכוך‪ .‬מקדם החיכוך הסטטי הוא ‪ µs‬ומקדם החיכוך הקינטי הוא ‪ .µk‬המסה ‪ m‬נעה עם המסה‬
‫‪ M‬ולא יורדת ממנה כשזו מאיצה בתאוצה ‪.a‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנאי להדבקות המסה הקטנה לגוף מאיץ‬ ‫‪8.10‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫א‪ .‬מהי התאוצה המינימאלית שבה מסה ‪ m‬לא תחליק על־גבי מסה ‪?M‬‬
‫ב‪ .‬מהו כוח החיכוך בין המסות אם התאוצה גדולה פי שניים מזו שמצאתם בסעיף א?‬
‫ג‪ .‬מהו כוח החיכוך בין המסות אם התאוצה קטנה פי שניים מזו שמצאתם בסעיף א?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫התאוצה המינימלית תהיה עבור החיכוך הסטטי המקסימלי‪ .‬כלומר‪:‬‬

‫‪fs,max = µs N‬‬

‫‪ΣFx = N − ma = 0‬‬
‫‪ΣFy = mg − fs = 0‬‬
‫⇒‬ ‫‪N = ma‬‬
‫⇒‬ ‫‪mg = µs ma‬‬
‫‪g‬‬
‫⇒‬ ‫=‪a‬‬
‫‪µs‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪g‬‬
‫=‪a‬‬
‫‪µs‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫אם התאוצה גדולה פי ‪ ,2‬המסה לא תחליק והחיכוך סטטי‪ .‬שימו לב כי במקרה זה הנורמל גדל‪ ,‬אך אין צורך בכל החיכוך‬
‫הסטאטי המקסימלי כדי להתנגד ל־‪ .mg‬בכל מקרה החיכוך הסטאטי יאזן את כוח הכובד והמסה לא תנוע בציר ‪.y‬‬

‫‪fs = mg‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫אם התאוצה נמוכה מהתאוצה המינימאלית‪ ,‬תהיה החלקה מטה‪ ,‬והחיכוך יהיה קינטי‪:‬‬

‫‪ΣFx = N − ma = 0‬‬
‫‪g‬‬
‫⇒‬ ‫‪N =m‬‬
‫‪2µs‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪1 µk‬‬
‫⇒‬ ‫‪fk = µk N = µk m‬‬ ‫=‬ ‫‪mg‬‬
‫‪2µs‬‬ ‫‪2 µs‬‬

‫שימו לב כי זהו גודל שקטן מ־‪ ,mg‬כלומר המסה אכן תרד כלפי מטה‪.‬‬

‫‪1 µk‬‬
‫= ‪fk‬‬ ‫‪mg‬‬
‫‪2 µs‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תאוצת מסות במישור משופע‬ ‫‪8.11‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫תאוצת מסות במישור משופע‬ ‫‪8.11‬‬


‫שתי מסות ‪ m1 , m2‬מחליקות על מישור משופע ומחוברות ביניהן בחוט מתוח ומקביל למישור המשופע‪.‬‬
‫‪y‬‬

‫‪m2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪m1‬‬

‫‪θ‬‬

‫‪µ1 = µ , µ2 = 2µ‬‬ ‫מקדמי החיכוך הקינטי בין המסות למישור המשופע הם‪:‬‬
‫א‪ .‬מצאו את תאוצת שתי המסות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את המתיחות בחוט‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נרשום משוואת כוחות עבור מסה ‪m1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fy = N1 − m1 g cos θ = 0‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fx = m1 g sin θ − T − N1 µ1 = m1 a1‬‬

‫נרשום משוואת כוחות עבור מסה ‪m2‬‬


‫‪X‬‬
‫‪Fy = N2 − m2 g cos θ = 0‬‬

‫‪X‬‬
‫‪Fx = m2 g sin θ + T − N2 µ2 = m2 a2‬‬
‫נקבל את הכוחות הנורמליים‬

‫‪N1 = m1 g cos θ‬‬


‫‪N2 = m2 g cos θ‬‬

‫ומשוואות הכוחות בציר ‪ x‬יהיו‬

‫‪m1 g sin θ − T − m1 gµ cos θ = m1 a1‬‬

‫‪m2 g sin θ + T − 2m2 gµ cos θ = m2 a2‬‬


‫נחבר את המשוואות ונשים לב ששתי המסות נעות באותה תאוצה בגלל שהן מחוברות לאותו חוט ויש להן אותו העתק‪.‬‬

‫‪m1 g sin θ − m1 gµ cos θ + m2 g sin θ − 2m2 gµ cos θ = (m1 + m2 ) a‬‬

‫‪m1 g sin θ − m1 gµ cos θ + m2 g sin θ − 2m2 gµ cos θ‬‬ ‫‪(m1 + m2 ) g sin θ − (m1 + 2m2 ) gµ cos θ‬‬
‫=‪a‬‬ ‫=‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬
‫כח מינימלי למשוך גוף במישור משופע )דניאל בית(‬ ‫‪8.12‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫‪(m1 + m2 ) sin θ − (m1 + 2m2 ) µ cos θ‬‬


‫= ‪~a‬‬ ‫̂‪gx‬‬
‫‪m1 + m2‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נבחר את אחת המשוואות באופן שרירותי‬

‫‪m1 g sin θ − T − m1 gµ cos θ = m1 a‬‬

‫‪T = m1 g sin θ − m1 gµ cos θ − m1 a‬‬

‫‪m1 (m1 + m2 ) sin θ − m1 (m1 + 2m2 ) µ cos θ‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪T = m1 sin θ − m1 µ cos θ −‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪m1 + m2‬‬

‫‪m1 (m1 + m2 ) sin θ − m1 (m1 + 2m2 ) µ cos θ‬‬


‫‬ ‫‬
‫= ‪T‬‬ ‫‪m1 sin θ − m1 µ cos θ −‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪m1 + m2‬‬

‫כח מינימלי למשוך גוף במישור משופע )דניאל בית(‬ ‫‪8.12‬‬


‫ארגז מונח על רמפה הנוטה בזווית ‪ θ‬ביחס לאופק‪ .‬מקדם החיכוך הקינטי בין הרמפה לארגז הוא ‪ .µ‬מצאו את הזווית ‪β‬‬
‫שבה הכוח הדרוש כדי למשוך את הארגז יהיה מינימלי‬

‫~‪F‬‬

‫‪β‬‬

‫‪θ‬‬

‫הדרכה‪ :‬בעיה זו דומה לבעית מצאית הטווח המקסימלי לזריקה בזווית‪ .‬יש לקבל ביטוי עבור )‪ F (β‬ולמצוא את המינימום‬
‫שלו‪.‬‬

‫פתרון‬
‫קרון מחובר למשקולת דרך גלגלת‬ ‫‪8.13‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫נתון חיכוך קינטי‪ ,‬מה שאומר שהארגז בתנועה‪ .‬נרשום משוואת תנועה‬

‫‪F cos (β) − mg sin (θ) − fk = ma‬‬


‫)‪N + F sin (β) = mg cos (θ‬‬
‫‪F cos (β) − mg sin (θ) − µ [mg cos (θ) − F sin (β)] = ma‬‬
‫])‪F [cos (β) + µ sin (β)] = ma + mg [sin (θ) + µ cos (θ‬‬
‫])‪ma + mg [sin (θ) + µ cos (θ‬‬
‫= )‪F (β‬‬
‫)‪cos (β) + µ sin (β‬‬
‫‪dF‬‬ ‫])‪ma + mg [sin (θ) + µ cos (θ‬‬
‫‪= −‬‬ ‫‪[− sin (β) + µ cos (β)] = 0‬‬
‫‪dβ‬‬ ‫‪[cos (β) + µ sin (β)]2‬‬
‫‪− sin (β) + µ cos (β) = 0‬‬
‫)‪sin (β‬‬
‫= ‪µ‬‬ ‫)‪= tan (β‬‬
‫)‪cos (β‬‬
‫)‪β = arctan (µ‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪β = arctan (µ‬‬

‫קרון מחובר למשקולת דרך גלגלת‬ ‫‪8.13‬‬


‫כוח אופקי שגודלו ‪ F‬פועל על מערכת של קרון ומשקולת כמוראה באיור‪ .‬המשקולת שמסתה ‪ m‬מונחת על קרון שמסתו‬
‫‪ , M‬ושניהם מחוברים לגלגלת וחבל חסרי מסה‪ .‬החבל מחליק על הגלגלת ללא חיכוך‪ .‬הקרון יכול להתגלגל ללא חיכוך‬
‫על הרצפה‪ ,‬אך בין הקרון והמשקולת יש חיכוך סטטי או קינטי עם מקדמי חיכוך סטטי וקינטי ‪.µs = µk = µ‬‬

‫א‪ .‬אם ידוע כי הקרון והמשקולת נעים יחד כגוף אחד מהי תאוצתם?‬
‫ב‪ .‬במקרה זה )סעיף א'( מצאו את גודלו של כוח החיכוך הסטטי‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את הכוח המרבי שניתן להפעיל כך שהקרון והמשקולת ינועו כגוף אחד‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם הכוח גדול פי ‪ 2‬ממה שמצאתם בסעיף ג'‪ ,‬חשבו את התאוצות )גודל וכיוון( של כל אחד מהגופים‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫קרון מחובר למשקולת דרך גלגלת‬ ‫‪8.13‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫במידה והגוף והמשקולת נעים כגוף אחד‪,‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fm,x = T − fs = ma‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fm,y = Nm,M − mg = 0‬‬
‫‪X‬‬
‫‪FM,x = F = (m + M ) a‬‬
‫‪X‬‬
‫‪FM,y = NM − M g = 0‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fpulley = F − 2T = 0‬‬

‫‪F = (M + m) a‬‬
‫‪F‬‬
‫=‪a‬‬
‫‪M +m‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪F‬‬
‫=‪a‬‬
‫‪M +m‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬

‫‪fs = T − ma‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪Fm‬‬
‫= ‪fs‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪2 M +m‬‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪fs = F‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪2 M +m‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪fs = F‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪2 M +m‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫תנאי לאי החלקה של המסה ‪ m‬על העגלה ‪ M‬הוא‪:‬‬

‫‪fs,max ≤ N µ ⇒ fs,max ≤ mgµ‬‬

‫נציב בנוסחה שמצאנו בסעיף ב'‬


‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪≤ mgµs‬‬
‫‪2 M +m‬‬
‫‪mgµs‬‬ ‫‪mgµs‬‬ ‫)‪2mgµ (M + m‬‬
‫= ‪FM AX‬‬ ‫‪1‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪2‬‬ ‫‪− Mm‬‬
‫‪+m‬‬
‫‪M +m−2m‬‬
‫)‪2(M +m‬‬
‫‪M −m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫קרון מחובר למשקולת דרך גלגלת‬ ‫‪8.13‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫הכח המירבי יהיה זהה לכח החיכוך הסטטי המקסימלי‬

‫)‪2mgµ (M + m‬‬
‫= ‪FM AX‬‬
‫‪M −m‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫במקרה זה הכח גדול פי ‪ 2‬מהכח שמצאנו בסעיפים הקודמים ‪ .F = 2FM AX‬אם נסתכל על הגלגלת‪ ,‬החוט הנכרך עליה‬
‫ולכן המתיחות של החוט היא ‪ . 2T = F = 2FM AX‬נניח שלעגלה יש תאוצה ‪ A‬ולמשקולת תאוצה ‪ a‬כניראה שהמשקולת‬
‫תנוע בתאוצה ‪ a‬ימינה גדולה יותר מהעגלה כי המסה שלה קטנה יותר ואזי יש פחות התמד‪ .‬לכן סביר להניח שהחיכוך‬
‫על המקשולת פונה שמאלה‪ ,‬הפוך לתאוצה היחסית‪ .a0 = a − A .‬נכתוב משוואת כוחות על כל גוף בנפרד כאשר התאוצה‬
‫היא ימינה ולכן זה כיוון ̂‪:x‬‬
‫על המשקולת חוץ מהמתיחות המושכת ימינה יש חיכוך קנטי שמאלה הפוך לתאוצה היחסית ז“א שהמשקולת מחליקה‬
‫ימינה ביחס לעגלה ולכן החיכוך הקינטי שמאלה‪:‬‬

‫‪ΣFmx̂ : T − fk = ma‬‬

‫‪ΣFmŷ : N − mg = 0‬‬

‫כיוון שיש פעולה ותגובה אזי על העגלה המשקולת מפעילה אותו חיכוך קינטי ימינה‪:‬‬

‫‪ΣFM x̂ : T + fk = M A‬‬

‫על הגלגלת פועלים הכוח ‪ F‬המושך ומינה ושני מתיחיות כיוון שמסת הגלגלת זניחה נקבל‪:‬‬

‫‪F‬‬ ‫)‪2mgµ (M + m‬‬


‫ = ‪F − 2T‬‬
‫‪m‬‬ ‫= ‪a0 ⇒ T‬‬
‫‪pulley‬‬ ‫= ‪= Fmax‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪M −m‬‬

‫נזכורת את התנאי לחיכוך קינטי‪:‬‬

‫‪fk = µN = µmg‬‬

‫נציב את המתיחות ואת החיכוך שקיבלנו בכל אחת ממשוואות הכוחות של כל גוף ונקבל תאוצות הגופים‪:‬‬
‫)‪2mgµ(M +m‬‬
‫‪T − fk‬‬ ‫‪M −m‬‬ ‫‪− µmg‬‬ ‫)‪2 (M + m) − (M − m‬‬
‫=‪a‬‬ ‫=‬ ‫‪= µg‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪M −m‬‬

‫‪M + 3m‬‬
‫‪a = µg‬‬
‫‪M −m‬‬

‫)‪2mgµ(M +m‬‬
‫‪+ µmg‬‬ ‫)‪2 (M + m) + (M − m‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪T + fk‬‬ ‫‪M −m‬‬ ‫‪µmg‬‬
‫=‪A‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M −m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫קרון מחובר למשקולת דרך גלגלת‬ ‫‪8.13‬‬ ‫חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך‬ ‫‪8‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪µmg‬‬ ‫‪3M + m‬‬
‫=‪A‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪M −m‬‬

‫‪M + 3m‬‬
‫‪~am,ground = µg‬‬ ‫̂‪x‬‬
‫‪M −m‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪~ M,ground = µmg‬‬
‫‪A‬‬
‫‪3M + m‬‬
‫̂‪x‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪M −m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬


‫צינור מסתובב‬ ‫‪9.1‬‬
‫גוף שמסתו ‪ m‬מונח בתוך צינור המוטה בזווית של ‪ 30°‬לציר הסיבוב האנכי‪ .‬המסה מונחת במרחק ‪ R‬מהציר‪ .‬מקדם‬
‫החיכוך הסטטי בין המסה ובין הצינור הוא ‪.µs‬‬

‫מהו תחום התדיריות בוו ניתן לסובב את הצינור מסביב לציר האנכי מבלי שהמסה תנוע ביחס לצינור?‬

‫פתרון‬
‫נגדיר את ציר ‪x‬להיות בכיוון מרכז התנועה המעגלית‪ .‬זכרו כי איננו יודעים לאיזה כיוון רוצה לנוע הגוף ־ זה תלוי בתדירות‬
‫הסיבוב‪ ,‬לכן החיכוך הסטטי יכול להיות החוצה או פנימה יחסית לקודקוד החרוט שנוצר‪ .‬במקרי הקיצון‪ ,‬החיכוך הסטטי‬
‫הוא מקסימלי )פנימה או החוצה(‪:‬‬

‫‪ΣFx‬‬ ‫=‬‫‪N cos 30° ± fs,max sin 30° = N cos 30° ± µs N sin 30° = mω 2 R‬‬
‫‪mω 2 R‬‬
‫=‪⇒ N‬‬
‫‪cos 30° ± µs sin 30°‬‬
‫‪ΣFy‬‬ ‫‪= ∓fs,max cos 30° + N sin 30° − mg = ∓µs N cos 30° + N sin 30° − mg = 0‬‬
‫‪mg‬‬
‫=‪⇒ N‬‬
‫‪∓µs cos 30° + sin 30°‬‬

‫נשווה בין המשוואות ונקבל‪:‬‬


‫‪mω 2 R‬‬ ‫‪mg‬‬
‫=‬
‫‪cos 30° ± µs sin 30°‬‬ ‫‪∓µs cos 30° + sin 30°‬‬

‫נבודד את המהירות הזוויתית ונקבל‪:‬‬


‫‪s‬‬
‫‪g cos 30° ± µs sin 30°‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫·‬
‫‪R sin 30 ∓ µs cos 30‬‬

‫‪ω‬‬
‫= ‪ f‬ולכן‪:‬‬ ‫‪2π‬‬ ‫התדירות‬
‫‪s‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪g cos 30° ± µs sin 30°‬‬
‫‪f‬‬ ‫=‬ ‫·‬
‫‪2π‬‬ ‫‪R sin 30 ∓ µs cos 30‬‬

‫בין שני ערכים קיצוניים אלה תוכל המסה לנוע מבלי שתחליק לאורך הצינור‪ ,‬ולכן‪:‬‬
‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪ s‬‬ ‫‪  s‬‬


‫)‪g (cos30 − µs sin30‬‬
‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪g (cos30 + µs sin30‬‬
‫·‬ ‫< ‪<f‬‬ ‫·‬
‫‪2π‬‬ ‫)‪R (sin30 + µs cos30‬‬ ‫‪2π‬‬ ‫)‪R (sin30 − µs cos30‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שולחן אבניים‬ ‫‪9.2‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫שולחן אבניים‬ ‫‪9.2‬‬


‫גוף שמסתו ‪ m‬מסתובב על שולחן אובניים במעגל אופקי ברדיוס קבוע ‪ R‬במהירות זוויתית קבועה ‪) ω‬כלומר המשטח‬
‫עליו מונח הגוף מסתובב יחד איתו(‪ .‬הגוף קשור באמצעות חוט העובר דרך חור בשולחן האובניים לגוף שני שמסתו ‪,M‬‬
‫כמתואר באיור‪ .‬מקדם החיכוך הסטאטי בין הגוף והמשטח נתון‪.µs ,‬‬

‫‪m‬‬

‫‪R‬‬

‫‪M‬‬

‫א‪ .‬מצאו את המתחיחות בחוט‪.‬‬


‫ב‪ .‬מהו תחום הרדיוסים בהם יכול הגוף להסתובב בתנועה מעגלית?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫התנועה היא מעגלית קצובה )נתון ‪ ω‬קבוע(‪ .‬נצייר את הכוחות על המסה התלוייה‬
‫‪y‬‬

‫~‪T‬‬

‫‪m~g‬‬

‫היות והתנועה מעגלית קצובה‪ ,‬רדיוס הסיבוב קבוע‪ ,‬מה שאומר שהמסה לא זזה ממקומה‪ .‬משוואת הכוחות הסטטית עליה‬
‫היא‬
‫‪F~M = T ŷ − M g ŷ = ~0‬‬
‫‪X‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שולחן אבניים‬ ‫‪9.2‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫מכאן נקבל את המתיחות באופן מיידי‪.‬‬

‫‪T = Mg‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫‪y‬‬

‫~‬
‫‪N‬‬

‫~‪T‬‬
‫)‪x(R‬‬

‫‪M~g‬‬

‫‪m‬‬

‫החיכוך הסטטי הוא זה שמספק את הכוח הרדיאלי הגורם לתנועה מעגלית‪ .‬עבור מהירות זוויתית נתונה‪ ,‬ברדיוסים שונים‬
‫תתקבל תאוצה רדיאלית שונה ועל כן כוח רדיאלי שונה‪ .‬אם הרדיוס גדול מדי‪ ,‬הכוח הרדיאלי יתגבר על החיכוך הסטטי‬
‫והמסה המסתובבת תנוע רדיאלית החוצה‪ .‬במקרה זה כוח החיכוך הסטטי יפעל רדיאלית פנימה‪ ,‬מעיוון שהוא שומר את‬
‫הגוף בתנועה מעגלית‪ .‬אם הרדיוס קטן מדי‪ ,‬כוח הכבידה יתגבר על החיכוך הסטטי והמסה המסתובבת תנוע רדיאלית‬
‫פנימה‪ .‬במקרה זה כוח החיכוך הסטטי יפעל רדיאלית החוצה ולא יהיה מספיק על מנת לשמור את המסה המסתובבת‬
‫בתנועה מעגלית‪ .‬את שני המקרים הללו נוכל לרשום במשוואת הכוחות הרדיאלית הבאה‬
‫‪X‬‬
‫‪Fr = T ± fs,max = mω 2 R‬‬

‫כוח החיכוך הסטטי הוא‬

‫‪fs,max = µs mg‬‬

‫נציב אותו‬

‫‪T ± µs mg = mω 2 R‬‬
‫גרב במכונת כביסה )בית(‬ ‫‪9.3‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫נבודד את הרדיוס ונציב את המתיחות אותה מצאנו בסעיף א'‬


‫‬ ‫‬
‫‪Mg‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪g‬‬
‫=‪R‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪± µs 2‬‬ ‫‪± µs‬‬
‫‪mω‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪ω2‬‬
‫הרדיוסים המקסימלי והמינימלי יהיו‬
‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬ ‫‪g‬‬
‫= ‪Rmax‬‬ ‫‪+ µs‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪ω2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪Rmin‬‬ ‫=‬ ‫‪− µs‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪ω2‬‬
‫והתחום יהיה‬
‫‪Rmin < R < Rmax‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬


‫‪M‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪− µs‬‬ ‫<‪<R‬‬ ‫‪+ µs‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪ω2‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪ω2‬‬

‫גרב במכונת כביסה )בית(‬ ‫‪9.3‬‬


‫גרב שמסתו ‪ m = 30g‬מאיץ במכונת כביסה ריקה )ללא מים(‪ .‬תוף מכונת הכביסה הוא גליל בעל רדיוס ‪,R = 0.3m‬‬
‫‪ .α = 1.5 rad‬הגרב‬
‫‪s2‬‬
‫‪ ,ω0 = 2 rad‬ומאיץ בתאוצה זוויתית‬
‫המתחיל את תאוצתו בזווית אופקית )‪ (θ0 = 0‬במהירות זוויתית ‪s‬‬
‫נצמד לדופן התוף ונע במעגל אנכי‪.‬‬

‫א‪.‬מהם הכוח הנורמלי וכוח החיכוך הסטאטי הפועלים על הגרב כתלות בזמן?‬
‫ב‪ .‬באיזו זווית ‪ θ‬כוח החיכוך הסטאטי מקסימלי?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נרשום משוואת כוחות בקואורדינטות פולאריות‬
‫‪~ + m~g + f~s = m~a‬‬
‫‪F~ = N‬‬
‫‪X‬‬

‫̂‪−N r̂ − mg sin (θ) r̂ − mg cos (θ) θ̂ + fs θ̂ = mαRθ̂ − mω 2 Rr‬‬


‫̂‪[−N − mg sin (θ)] r̂ + [−mg cos (θ) + fs ] θ̂ = mαRθ̂ − mω 2 Rr‬‬
‫גרב במכונת כביסה )בית(‬ ‫‪9.3‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫קיבלנו שתי משוואות בשני נעלמים‪ .‬המשוואה הרדיאלית‬

‫‪−N − mg sin (θ) = −mω 2 R‬‬

‫והמשוואה המשיקית‬

‫‪−mg cos (θ) + fs = mαR‬‬

‫הכוחות המבוקשים יהיו‬

‫‪N‬‬ ‫)‪= mω 2 R − mg sin (θ‬‬


‫)‪fs = mαR + mg cos (θ‬‬

‫נותר למצוא את ‪ .θ, ω‬בתנועה מעגלית בתאוצה קבועה מתקיים‬

‫‪ω (t) = ω0 + αt‬‬


‫‪1‬‬
‫‪θ (t) = θ0 + ω0 t + αt2‬‬
‫‪2‬‬
‫נציב בכוחות‬
‫‬ ‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪1 2‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪= m (ω0 + αt) R − mg sin θ0 + ω0 t + αt‬‬
‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬
‫‪fs‬‬ ‫‪= mαR + mg cos θ0 + ω0 t + αt2‬‬
‫‪2‬‬

‫נציב ערכים כאשר נשמיט את היחידות לטובת נוחות הכתיבה )נא להשתכנע בכך שהיחידות בסדר!(‬
‫‬ ‫‬
‫‪3‬‬
‫‪N = 0.03 (2 + 1.5t)2 0.3 − 0.03 · 10 sin 2t + t2‬‬
‫‪4‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪3‬‬
‫‪fs = 0.03 · 1.5 · 0.3 + 0.03 · 10 cos 2t + t2‬‬
‫‪4‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪3‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪= 0.009 (2 + 1.5t)2 − 0.3 sin 2t + t2‬‬
‫‪4‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪3‬‬
‫‪fs‬‬ ‫‪= 0.0135 + 0.3 cos 2t + t2‬‬
‫‪4‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫לפונקציית החיכוך הסטטי )‪ fs (t‬יש שתי נקודות קיצון כל מחזור‪ :‬כאשר ‪ cos (θ) = 1‬עבור ‪ ,θ = 0‬וכאשר ‪cos (θ) = −1‬‬
‫עבור ‪.θ = π‬‬
‫כאשר ‪ θ = 0, 2π, 4π, ...2nπ‬כאשר ‪ n‬זה מספר הסיבובים של המכונה אז כוח החיכוך חיובי ומקסימלי‪ ,‬מתנגד לכוח‬
‫המשיכה בכדי להאיץ את הגרב יחד עם התוף‪.‬‬
‫כאשר ‪ θ = π‬כוח החיכוך מקסימלי בערכו השלילי‪ ,‬החיכוך מתנגד לכוח המשיכה המנסה להאיץ את הגרב מהר מדי‪.‬‬

‫‪θ = 0, 2π, 4π, ...2nπ‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה בצד הפנימי של חישוק‬ ‫‪9.4‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫תנועה בצד הפנימי של חישוק‬ ‫‪9.4‬‬


‫מסה ‪ m‬מאולצת לנוע על חלקו הפנימי של חישוק אופקי חלק ברדיוס ‪ R‬המחובר לשולחן מחוספס‪ .‬מקדם החיכוך בין‬
‫המסה לשולחן הוא ‪ .µ‬התנועה מתחילה במהירות ‪ ,v0‬בזווית ‪.θ0 = 0‬‬

‫א‪ .‬תוך כמה זמן יעצר הגוף?‬


‫ב‪ .‬באיזה זווית יעצר הגוף?‬
‫ג‪ .‬מהו הכוח הנורמלי בין המסה לחישוק כתלות בזמן?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‬
‫לגוף יש משוואות כוחות ב־‪ 3‬כיוונים‪ :‬במישור התנועה המעגלית‪ ,‬בכיוון הרדיאלי והמשיקי‪ ,‬ובכיוון הניצב למישור התנועה‬
‫המעגלית‪ .‬יש בבעיה שני נורמלים‪ :‬נסמן את הנורמל מהרצפה ב־ ‪ N‬ואת הנורמל מהחישוק ב־ ‪.N 0‬‬
‫בכיוון הניצב‪:‬‬

‫‪(1)N = mg‬‬

‫בכיוון המשיקי‪:‬‬

‫‪(2) − fk = m · aT‬‬

‫בכיוון הרדיאלי‪:‬‬

‫‪(3)N 0 = mω 2 R‬‬

‫נמצא את התאוצה המשיקית ממשוואה )‪:(2‬‬


‫‪fk‬‬ ‫‪µ·N‬‬ ‫‪µ · mg‬‬
‫‪aT = −‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪= −µg‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬

‫נמצא את התאוצה הזוויתית דרך הקשר שלה לתאוצה המשיקית‪:‬‬


‫‪aT‬‬ ‫‪µg‬‬
‫= ‪aT = αR → α‬‬ ‫‪=−‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬

‫קיבלנו תאוצה זוויתית קבועה‪ .‬המהירות הזוויתית‪:‬‬


‫ ‪ µg‬‬
‫‪ω(t) = ω0 −‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪R‬‬

‫‪ ω0‬לא נתון‪ ,‬לכן נמצא אותה בעזרת הקשר הקבוע בין מהירות ותאוצה בתנועה מעגלית‪:‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪v0‬‬
‫= ‪v = ωR → ω‬‬ ‫= ‪→ ω0‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫חוסר משקל בגלגל ענק )בית(‬ ‫‪9.5‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫ולכן‪:‬‬
‫‪v0 − µgt‬‬
‫= )‪ω(t‬‬
‫‪R‬‬

‫הגוף יעצר כאשר מהירותו )הזוויתית והקווית( תתאפס‪:‬‬


‫‪v0‬‬
‫= ‪ω(t) = 0 → t‬‬
‫‪µg‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪v0‬‬
‫=‪t‬‬
‫‪µg‬‬

‫סעיף ב‪:‬‬
‫נמצא את הזווית )משוואה של תנועה בתאוצה קבועה(‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪θ(t) = θ0 + ω0 · t + αt2‬‬
‫‪2‬‬

‫נציב את הגדלים ונקבל‪:‬‬


‫‪v0‬‬ ‫‪1  µg  2‬‬
‫= )‪θ(t‬‬ ‫‪t−‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪2 R‬‬

‫נבדוק מה הזווית בזמן שהגוף נעצר ונקבל‪:‬‬

‫‪1 v02‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪v0‬‬
‫=‪θ t‬‬ ‫=‬
‫‪µg‬‬ ‫‪2 µgR‬‬

‫סעיף ג‬
‫נחלץ את הנורמל ‪ N 0‬מהמשוואה הרדיאלית‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪v0 − µgt‬‬
‫‬
‫‪m‬‬
‫‪N 0 = mω 2 R = m‬‬ ‫=‪R‬‬ ‫‪(v0 − µgt)2‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪m‬‬
‫=‪N‬‬ ‫‪(v0 − µgt)2‬‬
‫‪R‬‬

‫חוסר משקל בגלגל ענק )בית(‬ ‫‪9.5‬‬


‫מה צריכות להיות מהירותו הזוויתית ומהירותו המשיקית של גלגל ענק‪ ,‬בעל רדיוס ‪ ,R‬כך שאדם שמסתו ‪ ,m‬היושב בראשו‪,‬‬
‫יחוש `חוסר משקל`? רמז‪ :‬חשבו מה קורה לכוח הנורמאלי‪ ,‬התנאי דומה לזה של ניתוק ממסילה‪.‬‬
‫מכונית פונה )בית(‬ ‫‪9.6‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫פתרון‬
‫בכדי שיחוש חוסר משקל‪ ,‬הנורמל‪ ,‬שיפעיל הקרון על היושבים צריך להתאפס‪ .‬שקול הכוחות הוא רק בציר ‪ ,y‬משום שאנו‬
‫נמצאים בראש גלגל הענק‪ .‬ניקח את כיוון הציר החיובי לתוך המעגל‬

‫‪ΣF‬‬ ‫=‬ ‫‪mg + N = mω 2 R‬‬


‫‪N = 0 ⇒ mg = mω 2 R‬‬
‫‪r‬‬
‫‪g‬‬
‫= ‪⇒ ω‬‬
‫‪R‬‬

‫את המהירות הזוויתית נקבל מהקשר הבא‬


‫‪v‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪R‬‬

‫‪r‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪p‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫;‬ ‫=‪v‬‬ ‫‪gR‬‬
‫‪R‬‬

‫מכונית פונה )בית(‬ ‫‪9.6‬‬


‫‪ .v = 20 m‬על מראת המכונית תלויה קובייה שמסתה‬ ‫נהג מסתובב עם מכוניתו סביב כיכר שרדיוסה ‪ R = 50m‬במהירות ‪s‬‬
‫‪ .m = 0.1kg‬השתמשו ב־ ‪ g = 10 sm2‬והזניחו את התוספת של הרכיב האופקי של החוט עליו תלויה הקוביה‪ ,‬לרדיוס סיבוב‬
‫המכונית )השמתשו ברדיוס סיבוב המכונית ‪ R = 50m‬גם כרדיוס סיבוב הקוביה(‪.‬‬

‫א‪ .‬מצאו‪ ,‬פעם במערכת הייחוס של צופה מן הצד ופעם במערכת הייחוס של הנהג‪ ,‬את הזווית בה תלויה הקובייה ביחס‬
‫לאנך בשיווי־משקל‪.‬‬
‫ב‪ .‬במערכת הייחוס של הנהג‪ ,‬מהו הכוח המדומה הפועל על הקובייה?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫ˆ במערכת ייחוס של צופה מן הצד‬
‫הקוביה נעה בתנועה מעגלית‪ .‬נרשום משוואת כוחות רדיאלית‬
‫‪X‬‬ ‫‪mv 2‬‬
‫)‪(526‬‬ ‫= )‪Fr = T sin (θ‬‬
‫‪R‬‬
‫ומשיקית‬

‫)‪(527‬‬ ‫‪T cos (θ) = mg‬‬


‫מכונית פונה )בית(‬ ‫‪9.6‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫נחלק בין המשוואות ונקבל‬


‫‪2‬‬
‫‪v2‬‬ ‫‪20 m‬‬ ‫‪s‬‬
‫)‪(528‬‬ ‫= )‪tan (θ‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.8‬‬
‫‪gR‬‬ ‫‪10 sm2 · 50m‬‬

‫הזווית לצופה ברכב תהיה‬

‫)‪(529‬‬ ‫‪θ ≈ 38.66°‬‬

‫ˆ במערכת ייחוס של הנהג‬


‫הקוביה במנוחה‪ .‬מכיוון שהנהג עצמו נע בתאוצה‪ ,‬זו אינה מערכת אינרציאלית ויש להתייחס לכוחות מדומים‪.‬‬
‫תאוצת הנהג היא תאוצה של תנועה מעגלית‬
‫‪v2‬‬
‫)‪(530‬‬ ‫‪a~2 = −‬‬ ‫̂‪r‬‬
‫‪R‬‬
‫הכוח המדומה על הקוביה במערכת הנהג שווה למסת הקוביה כפול מינוס תאוצת הנהג‬

‫‪mv 2‬‬
‫)‪(531‬‬ ‫= ‪F~f ict = −m · a~2‬‬ ‫̂‪r‬‬
‫‪R‬‬
‫נרשום משוואת כוחות רדיאלית‬

‫)‪(532‬‬ ‫‪T sin (θ) − Ff ict = 0‬‬


‫‪mv 2‬‬
‫)‪(533‬‬ ‫‪T sin (θ) −‬‬ ‫‪= 0‬‬
‫‪R‬‬
‫‪mv 2‬‬
‫)‪(534‬‬ ‫= )‪⇒ T sin (θ‬‬
‫‪R‬‬
‫משוואת כוחות משיקית‬

‫)‪(535‬‬ ‫‪T cos (θ) − mg = 0‬‬


‫)‪(536‬‬ ‫‪⇒ T cos (θ) = mg‬‬

‫נחלק בין המשוואות ונקבל שוב את משוואה )‪ (528‬עם אותו הפתרון‪.‬‬

‫בשתי מערכות הייחוס‪ ,‬התשובה היא‬

‫‪θ ≈ 38.66‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫קיבלנו כבר בסעיף א' את הביטוי לכוח המדומה הפועל על הקוביה במערכת הנהג‪ ,‬נותר רק להציב ערכים‬
‫‪m 2‬‬
‫‬
‫‪mv‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.1kg‬‬ ‫·‬ ‫‪20‬‬
‫)‪(537‬‬ ‫= ‪F~f ict‬‬ ‫= ̂‪r‬‬ ‫‪s‬‬
‫̂‪r̂ = (0.8N ) r‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪50m‬‬

‫̂‪F~f ict = (0.8N ) r‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועת סחרחרה )בית(‬ ‫‪9.7‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫תנועת סחרחרה )בית(‬ ‫‪9.7‬‬


‫מסה ‪ m‬קשורה בחוט שאורכו ]‪ L = 3[m‬לסחרחרה שרדיוסה ]‪ R = 2[m‬הנעה במעגל‪ .‬הסחרחרה מסתובבת במהירות‬
‫זוויתית קבועה ‪ ω‬והחוט נוטה מהאנך בזווית ‪ .θ = 30°‬מהי המהירות הזוויתית ‪?ω‬‬

‫פתרון‬
‫הכוחות הפועלים על המסה הינם המשקל שלה ומתיחות החוט‪ .‬נפרק את הכוחות בכיוונים הרדיאלי והניצב לתנועה‬
‫המעגלית ונקבל שתי משוואות‪:‬‬
‫משוואה רדיאלית של תנועה מעגלית‪:‬‬

‫‪X‬‬
‫)‪(1‬‬ ‫‪Fr = T sin30 = mω 2 r‬‬

‫משוואת סטאטיקה בכיוון הניצב לתנועה המעגלית )הגוף אינו עולה או יורד במישור זה(‪:‬‬
‫‪(2)T cos30 = mg‬‬

‫נחלק בין המשוואות על־מנת להיפטר מהמתיחות ונקבל משוואה מהצורה‪:‬‬


‫‪sin30‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ω2r‬‬
‫= √=‬
‫‪cos30‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪g‬‬

‫נבודד את המהירות הזוויתית ונקבל‪:‬‬


‫‪g‬‬
‫‪r‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫√‬
‫‪3r‬‬

‫מהו רדיוס התנועה המעגלית? רדיוס הסחרחרה ועוד אורך החוט בכיוון הרדיאלי‪:‬‬
‫‪r = R + Lsin30‬‬

‫ולכן‪:‬‬
‫‪g‬‬
‫‪r‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫√‬
‫)‪3 (R + Lsin30‬‬

‫נציב מספרים‪:‬‬
‫‪s‬‬ ‫‬ ‫‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪rad‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫√‬ ‫‪= 1.27‬‬
‫)‪3 (2 + 3sin30‬‬ ‫‪s‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬
‫‪ω = 1.27‬‬
‫‪s‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה בתוך חרוט‬ ‫‪9.8‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫תנועה בתוך חרוט‬ ‫‪9.8‬‬


‫מסה ‪ m1‬נמצאת בתוך חרוט בעל זווית מרכזית ‪ α‬המסתובב במהירות זוויתית קבועה ‪ .ω‬המסה מחוברת למסילה בחרוט‬
‫כך שהיא מסתובבת יחד עם החרוט במהירות קבועה‪ ,‬אך חופשיה לעלות ולרדת על דופן החרוט )ללא חיכוך(‪.‬‬

‫א‪ .‬מהו רדיוס הסיבוב עבורו המסה ‪ m1‬לא תעלה ולא תרד על־גבי דופן החרוט?‬
‫ב‪ .‬כעת מניחים על גבי המסה ‪ m1‬מסה נוספת ‪ .m2‬בין שתי המסות קיים מקדם חיכוך סטטי ‪ .µs‬נתון שמהירות הסיבוב‬
‫של ‪ m1‬לא משתנה כשמוסיפים את מסה ‪ .m2‬כמו כן‪ m2 ,‬לא מחליקה על־גבי ‪ .m1‬האם רדיוס הסיבוב אותו מצאתם‬
‫בסעיף א השתנה? נמקו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה ערכו המינימלי של ‪µs‬בין המסות על־מנת שלא תהיה החלקה ביניהן? )הניחו כי החלק העליון של ‪ m1‬אופקי(‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬

‫משוואות הכוחות על המסה ‪:m1‬‬


‫‪X‬‬
‫)‪(1‬‬ ‫‪Fr = N cosα = m1 ω 2 R‬‬

‫‪X‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫‪Fy = N sinα − m1 g = 0‬‬
‫תנועה בתוך חרוט‬ ‫‪9.8‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫ממשוואה ‪ 2‬נקבל כי‪:‬‬


‫‪m1 g‬‬
‫=‪N‬‬
‫‪sinα‬‬

‫נציב במשוואה ‪ 1‬ונבודד את הרדיוס‪:‬‬


‫‪N cosα‬‬ ‫ ‪cosα  m1 g‬‬ ‫‪g cosα‬‬
‫=‪R‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬ ‫‪2‬‬
‫·‬ ‫‪= 2‬‬
‫‪m1 ω‬‬ ‫‪m1 ω‬‬ ‫‪sinα‬‬ ‫‪ω sinα‬‬

‫‪g cosα‬‬
‫=‪R‬‬
‫‪ω 2 sinα‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬

‫המסות נעות יחד‪ ,‬ולכן ניתן להתייחס אליהן כגוף אחד שמסתו ‪ .m1 + m2‬זה כאילו החלפנו את הגוף ‪ m1‬בגוף ‪m1 + m2‬‬
‫המבצע את אותה תנועה‪ .‬מכיוון שהרדיוס שקיבלנו בסעיף א אינו תלוי במסה של הגוף המסתובב‪ ,‬רדיוס הסיבוב שמצאנו‬
‫בסעיף א לא ישתנה‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה בתוך חרוט‬ ‫‪9.8‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫‪g cosα‬‬
‫=‪R‬‬
‫‪ω 2 sinα‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬

‫כעת כשיש להתייחס למה שקורה בין המסות‪ ,‬יש לשרטט את הכוחות ביניהן‪ .‬ערכו המינימלי של ‪ µs‬תמיד מתקבל ממקרה‬
‫הקיצון שבו החיכוך הסטאטי מקסימלי‪ .‬שימו לב כי החיכוך הסטאטי על המסה ‪ m2‬פועל פנימה‪ ,‬והוא זה שמאפשר לה‬
‫להסתובב יחד עם ‪ m1‬במעגל‪ .‬עבור ‪ µs‬קטן ממה שנקבל‪ ,‬לא יצליח כוח החיכוך לסובב את ‪ m2‬יחד עם ‪ ,m1‬ולכן תהיה‬
‫החלקה ביניהן‪ .‬המקרה שאנחנו מתארים הוא מקרה הגבול‪ .‬משוואות הכוחות על ‪:m2‬‬

‫‪(1)N2 = m2 g‬‬

‫‪(2)fs,max = µs N2 = m2 ω 2 R‬‬

‫נציב את משוואה ‪ 1‬במשווה ‪ 2‬ונבודד את מקדם החיכוך‪:‬‬

‫‪m2 ω 2 R‬‬ ‫‪m2 ω 2 R‬‬ ‫‪m2 ω 2 R‬‬ ‫‪ω2R‬‬


‫= ‪µ2‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪N2‬‬ ‫‪N2‬‬ ‫‪m2 g‬‬ ‫‪g‬‬
‫החלקה על סקייטבורד סביב עץ‬ ‫‪9.9‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫נציב את הרדיוס שבו מסתובבים הגופים‪ ,‬הרדיוס שמצאנו בסעיף א ובסעיף ב‪:‬‬

‫‪ω2‬‬ ‫‪ω 2  g cosα  cosα‬‬


‫= ‪µ2‬‬ ‫=‪R‬‬ ‫=‬
‫‪g‬‬ ‫‪g ω 2 sinα‬‬ ‫‪sinα‬‬

‫‪cosα‬‬
‫= ‪µ2‬‬
‫‪sinα‬‬

‫החלקה על סקייטבורד סביב עץ‬ ‫‪9.9‬‬


‫‪m‬‬
‫‪.v = 3 sec‬‬ ‫אדם שמסתו ‪ m = 52kg‬מחליק על קרח לאורך מסלול מעגלי שרדיוסו ‪r = 2m‬במהירות‬
‫האדם מבצע תנועה זו על ידי משיכה בחבל אופקי המחובר בקצהו השני )באמצעות טבעת החלקה חסרת חיכוך( אל מוט‬
‫אנכי המוצב במרכז המעגל כמתואר באיור‪.‬‬
‫האדם מחליק על משטח חלק פרט לקטע חולי מחוספס שאורכו ‪ L = 48cm‬עם מקדם חיכוך נתון ‪µ = 0.1‬‬

‫א‪ .‬מהי המתיחות בחבל לפני הכניסה לקטע המחוספס?‬


‫ב‪ .‬מהי מהירת האדם בתום תנועתו בקטע המחוספס וכמה זמן נמשכת תנועתו בקטע זה?‬
‫ג‪ .‬מהי המתיחות לאחר היציאה מהקטע המחוספס?‬
‫ד‪ .‬שרטט גרף המתאר את המתיחות בחבל כפונקציה של הזמן‬

‫פתרון‬
‫החלקה על סקייטבורד סביב עץ‬ ‫‪9.9‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫סעיף א'‪:‬‬
‫הכח הכולל הפועל על האדם שווה לכח הצנטריפטלי‬

‫‪mv 2‬‬ ‫‪52 · 32‬‬


‫= ‪T‬‬ ‫=‬ ‫‪= 234N‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪T = 234N‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נחשב את התאוצה במקטע בו יש חיכוך‬

‫‪m‬‬
‫‪vi = 3‬‬
‫‪sec‬‬

‫‪L = 0.48m‬‬

‫‪m‬‬
‫‪a = µg = 1‬‬
‫‪sec2‬‬

‫נחשב את המהירות בסוף המקטע בו יש חיכוך‬

‫‪2a∆x = vf2 − vi2‬‬

‫‪−2 · 1 · 0.48 = vf2 − 9‬‬


‫‪9 − 0.96 = vf2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪vf = 2.83‬‬
‫‪sec‬‬
‫נחשב את הזמן שלוקח לאדם לעבור את המקטע הזה‬

‫‪vf = vi − t‬‬
‫‪2.83 = 3 − t‬‬
‫‪t = 0.17sec‬‬

‫‪m‬‬
‫‪v = 2.83‬‬ ‫‪, t = 0.17sec‬‬
‫‪sec‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫בגלל שהמהירות הואטה‪,‬הכח הצנטריפטלי יחלש ולכן גם המתיחות בחוט תהיה נמוכה יותר‬

‫‪mvf2‬‬ ‫‪52 · 2.832‬‬


‫= ‪T‬‬ ‫=‬ ‫‪= 208.2N‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫החלקה על סקייטבורד סביב עץ‬ ‫‪9.9‬‬ ‫כוחות ניוטון בתנועה מעגלית‬ ‫‪9‬‬

‫‪T = 208.2N‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬


‫מערכת מסות במעלית‬ ‫‪10.1‬‬
‫מערכת הגלגלות המתוארת בתרשים תלויה מתקרת מעלית העולה בתאוצה קבועה ‪ .aE‬כל הגלגלות במערכת הינן חסרות‬
‫מסה‪ .‬ידוע כי ‪.M > m‬‬

‫‪~aE‬‬

‫‪M‬‬

‫‪m‬‬

‫א‪ .‬מצאו את תאוצות המסות‪.‬‬


‫ב‪ .‬עוזבים את המערכת ממנוחה כאשר מסה ‪ M‬נמצאת מטר מעל רצפת המעלית‪ .‬תוך כמה זמן תפגע המסה ‪ M‬ברצפת‬
‫המעלית?‬
‫ג‪ .‬בעת פגיעתה בקרקע נקרעים שני החוטים הקושרים את מסה ‪ M‬ומסה ‪ .m‬מסה ‪ M‬נוחתת על משקל‪ ,‬המונח על רצפת‬
‫המעלית‪ .‬מה יורה המשקל? מהי תאוצת הנפילה החופשית של מסה ‪) m‬ביחס למעלית(?‬

‫פתרון‬
‫נצייר את הכוחות על המסות‬

‫‪T~m‬‬ ‫‪T~M‬‬

‫‪m‬‬ ‫‪M‬‬

‫‪m~g m~aE‬‬ ‫‪M~g M~aE‬‬

‫סעיף א'‪:‬‬
‫נפתור בשתי דרכים‪ :‬במערכת המעבדה ובמערכת המעלית‪ ,‬ונראה שהפתרונות מתלכדים‪.‬‬
‫במערכת המעלית‬
‫מערכת מסות במעלית‬ ‫‪10.1 d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫נקבע את הציר החיובי כלפי מעלה ואת הכיוון החיובי של תנועת המסות עם עליית מסה ‪ M‬וירידת מסה ‪ .m‬במערכת‬
‫המעלית )המאיצה(‪ ,‬יש כוח מדומה על המסות ותאוצת המסות זהה‪ .‬נרשום משוואת כוחות על המסה ‪:m‬‬

‫)‪(538‬‬ ‫‪(Tm − mg) − maE,` = mam,E‬‬

‫כאשר ‪ am,E‬היא תאוצת המסה ‪ m‬ביחס למעלית )‪ E‬עבור ‪ (elevator‬ו `‪ aE,‬היא תאוצת המעלית ביחס למערכת המעבדה‬
‫)` עבור ‪ ,laboratory‬הכוונה היא ביחס לקרקע(‪ .‬נרשום משוואת כוחות על המסה ‪:M‬‬

‫)‪(539‬‬ ‫‪(M g − TM ) + M aE,` = M aM,E‬‬

‫כאשר ‪ aM,E‬היא תאוצת המסה ‪ M‬ביחס למעלית‪ .‬לפי כיוון התנועה שבחרנו‪ ,‬שתי התאוצות שוות‪ .‬נסמן אותן כך‬

‫)‪(540‬‬ ‫‪aM,E = am,E = aM m,E‬‬

‫ממשוואת הכוחות על הגלגלות שתי המתיחויות שוות ל ‪2T‬‬

‫)‪(541‬‬ ‫‪Tm = TM = 2T‬‬

‫כאשר ‪ T‬היא מתיחות החוט הארוך שמחזיק את שתי הגלגלות‪ .‬נחבר את המשוואות ונקבל‬

‫)‪(542‬‬ ‫‪(M − m) g + (M − m) aE,` = (m + M ) aM m,E‬‬

‫וקיבלנו‬

‫) `‪(M − m) (g + aE,‬‬
‫)‪(543‬‬ ‫= ‪aM m,E‬‬
‫‪M +m‬‬
‫במערכת המעבדה‬
‫נקבע את הכיוון החיובי כלפי מעלה‪ .‬נרשום את משוואת התנועה עבור מסה ‪m‬‬

‫)‪(544‬‬ ‫`‪T − mg = mam,‬‬

‫כאשר ‪ am.g‬ומשאותם השיקולים שתי המתיחויות שוות‪ .‬נרשום את משוואת התנועה עבור מסה ‪M‬‬

‫)‪(545‬‬ ‫`‪T − M g = M aM,‬‬

‫במערכת המעלית מתקיים‬

‫)‪(546‬‬ ‫‪aM,E = −am,E‬‬

‫נרשום במפורש ביחס לקרקע‬

‫)‪(547‬‬ ‫`‪aM,E = aM,` − aE,‬‬


‫)‪(548‬‬ ‫`‪am,E = am,` − aE,‬‬

‫‪546‬‬ ‫נציב במשוואה‬

‫)‪(549‬‬ ‫`‪aM,` − aE,` = aE,` − am,‬‬


‫)‪(550‬‬ ‫`‪⇒ aM,` = 2aE,` − am,‬‬

‫נציב ונרשום מחדש את משוואות התנועה‬

‫)‪(551‬‬ ‫`‪T − mg = mam,‬‬


‫)‪(552‬‬ ‫) `‪T − M g = M (2aE,` − am,‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת מסות במעלית‬ ‫‪10.1 d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫נחסר‬

‫)‪(553‬‬ ‫`‪(M − m) g = (m + M ) am,` − 2M aE,‬‬

‫וקיבלנו את תאוצת מסה ‪ m‬במערכת המעבדה‬


‫`‪(M − m) g + 2M aE,‬‬
‫)‪(554‬‬ ‫= `‪am,‬‬
‫‪m+M‬‬
‫‪550‬‬ ‫תאוצת המסה ‪ M‬במערכת המעבדה תתקבל מהצבה במשוואה‬
‫`‪(M − m) g + 2M aE,‬‬ ‫‪2maE,` − (M − m) g‬‬
‫)‪(555‬‬ ‫‪aM,` = 2aE,` − am,` = 2aE,` −‬‬ ‫=‬
‫‪m+M‬‬ ‫‪m+M‬‬
‫נוודא ששתי התוצאות מתלכדות‬
‫ו ‪ .555‬נרשום במפורש את תאוצת מסה ‪ m‬במערכת המעלית‬ ‫‪554‬‬ ‫נרצה לשחזר את משוואה ‪ 543‬באמצאות משוואות‬
‫`‪(M − m) g + 2M aE,‬‬
‫)‪(556‬‬ ‫= `‪am,E = am,` − aE,‬‬ ‫`‪− aE,‬‬
‫‪m+M‬‬

‫‪(M − m) g + M aE,` − aE,` m‬‬ ‫) `‪(M − m) (g + aE,‬‬


‫)‪(557‬‬ ‫= ‪am,E‬‬ ‫=‬
‫‪m+M‬‬ ‫‪m+M‬‬
‫נמשיך ונרשום במפורש את תאוצת מסה ‪ M‬במערכת המעלית‬
‫‪2maE,` − (M − m) g‬‬
‫)‪(558‬‬ ‫= `‪aM,E = aM,` − aE,‬‬ ‫`‪− aE,‬‬
‫‪m+M‬‬

‫`‪maE,` − (M − m) g − M aE,‬‬ ‫) `‪(M − m) (g + aE,‬‬


‫)‪(559‬‬ ‫= ‪aM,E‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪= −am,E‬‬
‫‪m+M‬‬ ‫‪m+M‬‬
‫עד כדי הפרש סימנים‪ ,‬מכיוון שכשפתרנו במערכת המעלית בחרנו כיוון אחיד לשתי‬ ‫‪543‬‬ ‫וקיבלנו בדיוק את משוואה‬
‫התאוצות‪.‬‬
‫התשובה היא‬

‫) ‪(M − m) (g + aE‬‬
‫)‪(560‬‬ ‫= ‪aM m,E‬‬
‫) ‪(m + M‬‬
‫`‪(M − m) g + 2M aE,‬‬
‫)‪(561‬‬ ‫= `‪am,‬‬
‫‪m+M‬‬
‫‪2maE,` − (M − m) g‬‬
‫)‪(562‬‬ ‫= `‪aM,‬‬
‫‪m+M‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫ביחס למעלית המסה ‪M‬נעה בתאוצה הקבועה שמצאנו בסעיף א'‪ .‬משוואת המיקום של ‪ M‬בציר ‪:y‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪yM (t) = yo + v0,y · t + at2 = 1 + at2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫המסה ‪M‬תפגע ברצפת המעלית כאשר ‪:yM (t) = 0‬‬


‫‪r‬‬
‫‪1 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪1 + at = 0 → t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪a‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫עגלה מאיצה‬ ‫‪10.2‬‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫נציב את התאוצה מסעיף א' ונקבל‪:‬‬

‫‪s‬‬
‫) ‪2 (m + M‬‬
‫=‪t‬‬
‫) ‪(M − m) (g + aE‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫המשקל מראה את הנורמל שהמסה ‪ M‬מפעילה עליו ולכן קריאת המשקל‪:‬‬

‫‪N = M g + M aE‬‬

‫משוואת הכוחות על מסה ‪ m‬כל עוד היא באוויר היא‪:‬‬

‫‪mg + maE = mg 0 → g 0 = g + aE‬‬

‫‪N = M g + M aE , g 0 = g + aE‬‬

‫עגלה מאיצה‬ ‫‪10.2‬‬


‫העגלה המתוארת בתרשים נעה בתאוצה ‪ a0‬ימינה‪ .‬המשטח העליון של העגלה‪ ,‬עליו מונחת משקולת שמסתה ‪ ,m‬הוא‬
‫חלק ומקביל לריצפה‪ .‬המשקולת שמסתה ‪ 3m‬מונחת על המשטח הנטוי‪ ,‬אשר זווית הנטייה שלו ‪ α‬מקיימת את הקשר‬
‫‪ ,sin (α) = 0.6‬ומקדם החיכוך )הסטטי והקינטי( בינו לבין המסה הוא ‪.µ = 0.2‬‬

‫‪m‬‬ ‫‪~a‬‬

‫‪3m‬‬

‫‪α‬‬

‫א‪ .‬מהו התנאי שעל התאוצה ‪ a0‬לקיים על־מנת שהמשקולת ‪ 3m‬לא תחליק על המשטח הנטוי כלפי מטה?‬
‫ב‪ .‬כעת נתון כי ‪ .a0 = 0.2g‬חשבו את וקטור התאוצה של הגופים הן במערכת המעבדה והן במערכת העגלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם נתון כי הגופים ‪ m‬ו־‪ 3m‬מוחזקים במנוחה ביחס לעגלה בהתחלה‪ ,‬ומשוחררים רק כאשר מהירות העגלה היא‬
‫‪ .v = 2 m‬בטאו את מיקום הגוף ‪ 3m‬ביחס למעבדה )כתלות בזמן(‪ .‬הנח כי מיקומו ברגע השחרור במערכת המעבדה הוא‬
‫‪s‬‬
‫‪.r(0) = 0‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫נעבוד במערכת העגלה‪ ,‬בה נדרוש שסכום על הגופים יהיה ‪) 0‬אם דורשים שהמסה ‪ 3m‬לא תחליק כלפי מטה‪ ,‬היא במנוחה‬
‫ביחס לעגלה(‪ .‬מקרה הקיצון לפני שהמסה מתחילה להחליק במורד המשטח הנטוי הוא כאשר החיכוך הסטאטי הוא‬
‫מקסימלי כלפי מעלה‪ .‬במערכת העגלה‪ ,‬יש להתייחס לכוחות מדומים‪ ,‬שכן העגלה נעה בתאוצה‪.‬‬
‫עגלה מאיצה‬ ‫‪10.2‬‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫משוואות הכוחות על מסה ‪:m‬‬

‫‪(1)T − ma0 = 0 → T − ma0‬‬

‫‪(2)Nm − mg = 0 → Nm = mg‬‬

‫משוואות הכוחות על מסה ‪:3m‬‬

‫‪(3)N3m − 3mgcosα − 3ma0 sinα = 0 → N3m = 3mgcosα + 3ma0 sinα‬‬

‫‪(4)3mgsinα − 3ma0 cosα − T − µN3m = 0‬‬

‫נציב את הנורמל והמתיחות במשוואה )‪ (4‬ונחלץ את התאוצה ‪ a0‬ונקבל‪:‬‬


‫‪sinα − µcosα‬‬
‫‪a0 = 3g‬‬ ‫‪= 0.35g‬‬
‫‪3cosα + 3µsinα + 1‬‬

‫עבור תאוצה קטנה מזו‪ ,‬המסה תחליק כלפי מטה ולכן התשובה היא‪:‬‬

‫‪hmi‬‬
‫‪a0 > 0.35g‬‬
‫‪s2‬‬

‫סעיף ב'‬
‫תאוצות הגופים במערכת הלא ־אינרציאלית היא שווה‪ ,‬ונגדירה כ־'‪.a‬‬
‫הכוחות הפועלים על הגוף ‪ 3m‬הם‪:‬‬

‫‪ΣFx = 3mg · sin α − 3ma0 · cos α − fk3m − T = 3ma0‬‬


‫‪ΣFy = N 3m − 3mg · cos α − 3ma0 sin α = 0‬‬
‫‪⇒ T‬‬ ‫‪= 3mg · sin α − 3ma0 · cos α − µk (3mg · cos α + 3ma0 sin α) − 3ma0‬‬

‫הכוחות הפועלים על הגוף ‪ m‬הם‪:‬‬

‫‪ΣFx = T − ma0 = ma0‬‬


‫‪⇒ T‬‬ ‫) ‪= m(a0 + a0‬‬

‫) ‪3mg · sin α − 3ma0 · cos α − µk (3mg · cos α + 3ma0 sin α) − 3ma0 = m(a0 + a0‬‬
‫עגלה מאיצה‬ 10.2 d0 Alembert0 s principle ‫כח מדומה‬ 10

3mg · sin α − a0 (3m · cos α + m) − µk (3mg · cos α + 3ma0 sin α)


a0 =
4m

3g · sin α − a0 (3 · cos α + 1) − µk (3g · cos α + 3a0 sin α)


=
4
3g · 0.6 − 0.2g(3 · 0.8 + 1) − 0.2(3g · 0.8 + 3 · 0.2g0.6)
=
4

= 0.142g

am,lab = a0 + a0

:‫התשובה היא‬

am,lab = a0 + a0 = (0.142g + 0.2g)x̂ = 0.342gx̂

a3m,lab = a0 cos αx̂ − a0 sin αŷ + a0 x̂ = 0.3136gx̂ − 0.0852g ŷ

'‫סעיף ג‬

am,lab = a0 + a0 = (0.142g + 0.2g)x̂ = 0.342gx̂

a3m,lab = a0 cos αx̂ − a0 sin αŷ + a0 x̂ = 0.3136gx̂ − 0.0852g ŷ

ˆ ˆ ˆ
~r(t) = ~v (t)dt = (~a(t))dt
1
⇒ ~r(t) = ~r(t = 0) + ~v (t = 0)t + ~at2
2

‫התשובה היא‬

1
~r(t) = 0 + 2x̂t + (0.3136gx̂ − 0.0852g ŷ)t2 = (2t + 0.158gt2 )x̂ + 0.0426gt2 ŷ

2

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מישור משופע מאיץ‬ ‫‪10.3‬‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫מישור משופע מאיץ‬ ‫‪10.3‬‬


‫מסה ‪ m‬מונחת על מישור משופע בעל זווית שיפוע ‪ .α‬המישור המשופע מותקן בתוך קרון הנוסע שמאלה בתאוצה ‪,a‬‬
‫כמתואר בתרשים‪ .‬מקדם החיכוך )הסטאטי והקינטי( בין המסה והמישור המשופע הוא ‪.µ‬‬

‫א‪ .‬מצאו את ‪ ,a0‬התאוצה של מסה ‪m‬יחסית למישור המשופע‪ ,‬כפונקציה של ‪ µ ,a‬ו־‪.α‬‬


‫ב‪ .‬מהו התנאי על ‪ a‬שעבורו המסה תנוע במעלה המדרון?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫במערכת הקרון‪ ,‬על המסה פועלים הכוחות הבאים‪:‬‬

‫פועל על המסה כוח מדומה כיוון שהקרון נע בתאוצה‪ ,‬וכוח החיכוך פועל כלפי מעלה שכן המסה יורדת כלפי מטה‪.‬‬

‫בכיוון ניצב למדרון‪ ,‬משוואת הכוחות היא של סטאטיקה‬

‫)‪(1)N − mgcosα + Ff ict sinα = N − mgcosα + ma · sinα = 0 → N = m (g · cosα − a · sinα‬‬

‫בכיוון המדרון‪ ,‬משוואת הכוחות היא של דינמיקה‪:‬‬

‫‪(2)mgsinα − fk + Ff ict cosα = mgsinα − µN + ma · cosα = ma0‬‬

‫נציב את הנורמל ונקבל‪:‬‬

‫‪mgsinα − µm (g · cosα − a · sinα) + ma · cosα = ma0‬‬

‫נצמצם את ‪ m‬ונקבל‪:‬‬

‫)‪a0 = g (sinα − µcosα) + a (cosα + µsinα‬‬

‫סעיף ב'‬
‫על מנת שהמסה תנוע במעלה המדרון‪ ,‬הקרון צריך לנסוע ימינה‪ .‬התנאי שעבורו תנוע המסה הוא ש־‪ a‬מספיק גדול‬
‫על־מנת שיתגבר על כוח החיכוך הסטאטי המקסימלי )כלפי מטה(‪ .‬במקרה הקיצון‪ ,‬הכוחות הפועלים על המסה הם‪:‬‬
‫רמפה בהחלקה על הקרח )תום(‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪10.4‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫משוואות הכוחות הן‪:‬‬

‫)‪(1)N − mgcosα − Ff ict sinα = N − mgcosα − masinα = 0 → N = m (gcosα + asinα‬‬

‫‪(2)mgsinα + fs,max − Ff ict cosα = mgsinα + µN − macosα = 0‬‬

‫נציב את הנורמל‪:‬‬

‫‪(2)mgsinα + µm (gcosα + asinα) − macosα = 0‬‬

‫נצמצם את המסה ונבודד את התאוצה ונקבל‪:‬‬


‫‪sinα + µcosα‬‬
‫‪a=g‬‬
‫‪cosα − µsinα‬‬

‫התאוצה צריכה להיות גדולה מזו על מנת שהמסה תנועה במעלה המדרון‪ ,‬ועל־כן התנאי היא‪:‬‬

‫)‪g (sinα + µcosα‬‬


‫>‪a‬‬
‫‪cosα − µsinα‬‬

‫רמפה בהחלקה על הקרח )תום(‬ ‫‪10.4‬‬


‫מחליק קרח שמסתו ‪ m‬מחליט להתאמן בקפיצות‪ .‬הוא מניח רמפה שמסתה ‪ ,M‬והזווית בין המישור שלה והאופק היא‬
‫‪ , β = 45°‬על משטח קרח חלק‪ .‬הרמפה אינה מחוברת לקרח‪ .‬מיד לאחר עליית המחליק על הרמפה‪ ,‬הרמפה מתחילה‬
‫לנוע ממנוחה ללא חיכוך על הקרח‪.‬‬

‫א‪ .‬מצאו את תאוצת הרמפה כל עוד המחליק נמצא עליה‪.‬‬


‫ב‪ .‬מצאו את תאוצת המחליק ביחס לרמפה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫נעזר במשוואת התנועה של המחליק במערכת הרמפה‪ :‬נניח כי הרמפה נעה שמאלה בתאוצה ‪ aM‬וכי המחליק נע בתאוצה‬
‫‪ am,M‬ביחס לרמפה )במערכת מאיצה‪ ,‬בה יש להתייחס לכוחות מדומים(‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫רמפה בהחלקה על הקרח )תום(‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪10.4‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫משוואות הכוחות על הרמפה הן‪:‬‬

‫‪(1)N1 sinβ = M aM‬‬

‫‪(2)N2 − M g − N1 cosβ = 0‬‬

‫משוואות הכוחות על המחליק במערכת הרמפה הן‪:‬‬

‫‪(3) − mgsinβ − maM cosβ = mam,M‬‬

‫‪(4)N1 + maM sinβ − mgcosβ = 0‬‬

‫סעיף א‪:‬‬
‫בסעיף זה נצטרך להעזר רק במשוואות ‪ 1‬ו־‪:4‬‬

‫‪(4)N1 = mgcosβ − maM sinβ‬‬

‫נציב במשוואה ‪:1‬‬

‫‪(1) (mgcosβ − maM sinβ) sinβ = M aM‬‬

‫נבודד את ‪ aM‬ונקבל‪:‬‬
‫‪mgsinβcosβ‬‬
‫= ‪aM‬‬
‫‪M + msin2 β‬‬

‫= ‪ sin45 = cos45‬ונקבל‪:‬‬ ‫‪√1‬‬ ‫נציב את הקשרים‬


‫‪2‬‬

‫‪mg‬‬
‫= ‪aM‬‬
‫‪2M + m‬‬

‫סעיף ב‪:‬‬
‫בסעיף זה נעזר במשוואה ‪ .3‬נצמצם את המסה ונבודד את התאוצה‪:‬‬

‫‪(3)am,M = −gsinβ − aM cosβ‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תאוצה יחסית במערכת אטווד‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪10.5‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫= ‪ sin45 = cos45‬ונקבל‪:‬‬ ‫‪√1‬‬ ‫נציב את ‪ aM‬במצאנו בסעיף א ואת הקשרים‬


‫‪2‬‬

‫√‬
‫‬ ‫‬
‫‪M +m‬‬
‫‪am,M‬‬ ‫‪= − 2g‬‬
‫‪2M + m‬‬

‫תאוצה יחסית במערכת אטווד‬ ‫‪10.5‬‬


‫נתונות מערכת המסות‪ ,‬החוטים והגלגלות אידאיליות המתוארות באיורים‪ .‬נתון‪:‬‬

‫‪m1 = m , m2 = 2m , m3 = 3m‬‬

‫חשבו את תאוצת כל אחת מהמסות תוך שימוש בכוחות מדומים‪.‬‬

‫פתרון‬
‫נניח כי מסה ‪ 1‬עולה בתאוצה ‪ .a1‬משוואת הכוחות עליה אם כן היא‪:‬‬

‫‪(1)T1 − mg = ma1‬‬

‫מכיוון שמסות ‪ 2‬ו־‪ 3‬נעות באותו גודל תאוצה ביחס למערכת הגלגלת הניידת‪ ,‬נעבוד במערכת המאיצה )מערכת הגלגלת(‬
‫עם כוחות מדומים‪ .‬אם הגלגלת מאיצה כלפי מטה בתאוצה ‪ ,a1‬על כל אחד מהגופים יפעל כוח מדומה בכיוון הנגדי‬
‫)למעלה(‪ .‬נניח שמסה ‪ 2‬עולה ושמסה ‪ 3‬יורדת )ביחס לגלגלת(‪ .‬משוואות הכוחות יהיו‪:‬‬
‫משוואת מסה ‪: 2‬‬

‫‪(2)T2 + 2ma1 − 2mg = 2ma2,1‬‬

‫משוואת מסה ‪3‬‬

‫‪(3)3mg − T2 − 3ma1 = 3ma3,1‬‬

‫כמו כן‪ ,‬סך הכוחות על הגלגלת החופשית צריך להתאפס‪:‬‬

‫| ‪|T1 | = 2 |T2‬‬
‫תאוצה יחסית במערכת אטווד‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪10.5‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫נזכור שגודל התאוצות ביחס לגלגלת שוות‪ ,‬כלומר ‪.a2,1 = a3,1‬‬


‫נציב את הקשר בין המתיחויות במשוואה ‪ 1‬ונקבל‪:‬‬

‫‪(1)2T2 = mg + ma1‬‬

‫כעת נותר לפתור ‪ 3‬משוואות עם ‪ 3‬נעלמים‪ .‬נכפיל את משוואות ‪ 2‬ו־‪ 3‬בשתיים ונציב את המתיחות ‪ T2‬ונקבל‪:‬‬

‫‪(2)(mg + ma1 ) + 4ma1 − 4mg = 4ma2,1‬‬

‫‪(3)6mg − (mg + ma1 ) − 6m = 6ma3,1‬‬

‫נבודד את התאוצות היחסיות ונקבל‪:‬‬


‫‪5a1 − 3g‬‬
‫= ‪a2,1‬‬
‫‪4‬‬

‫‪5g − 7a1‬‬
‫= ‪a3,1‬‬
‫‪6‬‬

‫נשווה ביניהן )מכיוון שהן שוות( ונבודד את ‪:a1‬‬


‫‪5a1 − 3g‬‬ ‫‪5g − 7a1‬‬ ‫‪38‬‬
‫=‬ ‫‪→ a1 = g = 0.655g‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪58‬‬

‫מצאנו את התאוצה הראשונה‪ .‬נציב אותה באחת מהתאוצות היחסיות ונמצא‪:‬‬


‫‪38‬‬
‫‬
‫‪5g − 7 58‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪a2,1‬‬ ‫= ‪= a3,1‬‬ ‫‪= g = 0.069g‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪29‬‬

‫כעת נותר לחזור מהתאוצה היחסית לתאוצה בעולם לפי משוואות תנועה יחסית‪:‬‬

‫̂‪a~2 = a~2,1 + a~1 = 0.069g ŷ + 0.655g (−ŷ) = −0.586g y‬‬

‫̂‪a~3 = a~3,1 + a~1 = 0.069g (−ŷ) + 0.655g (−ŷ) = −0.725g y‬‬

‫̂‪a1 = 0.655g y‬‬

‫̂‪a2 = −0.586g y‬‬

‫̂‪a3 = −0.725g y‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫‪0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪ d10.6‬מערכת מסות וגלגלת בתאוצה )בית(‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫מערכת מסות וגלגלת בתאוצה )בית(‬ ‫‪10.6‬‬


‫המערכת המתוארת בתרשים נמצאת במעלית העולה בתאוצה קבועה ‪.aE‬‬

‫א‪ .‬בהנחה שאין חיכוך בבעיה‪ ,‬מצאו את תאוצת המסות ואת המשקל של מסה ‪ M1‬ביחס למעלית‪.‬‬
‫ב‪ .‬בהנחה שיש מקדם חיכוך קינטי ‪µk‬בין המסות והמשטח‪ ,‬מצאו את תאוצת המסות ביחס למעלית‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם המסה ‪ M1‬תורם ותשוחרר ליפול חופשית )כאשר אינה מחוברת לחוט(‪ ,‬איזה `תאוצת כובד` תרגיש ביחס למעלית?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫הכוחות הפועלים על הגופים במערכת המעלית אם אין חיכוך הם‪:‬‬

‫משוואות הכוחות על גוף ‪:M1‬‬

‫) ‪(1)N − M1 g − Ff ict = N − M1 g − M1 aE = 0 → N = M1 (g + aE‬‬

‫‪(2)T = M1 · a‬‬

‫משוואת הכוחות על גוף ‪:M2‬‬

‫‪(3)M2 g − T + Ff ict = M2 g − T + M2 aE = M2 · a‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫‪0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪ d10.6‬מערכת מסות וגלגלת בתאוצה )בית(‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫נציב את המתיחות ממשוואה )‪ (2‬במשוואה )‪:(3‬‬

‫‪(3)M2 g − M1 · a + M2 aE = M2 · a‬‬

‫נבודד את התאוצה ‪ a‬ונקבל‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪M2‬‬
‫=‪a‬‬ ‫) ‪· (g + aE‬‬
‫‪M1 + M2‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫בהנחה שיש חיכוך קינטי בין המסות למשטח‪ ,‬נוסף כוח החיכוך הקינטי למשוואות הכוחות נגד כיוון התנועה‪ .‬אך מכיוון‬
‫ששום דבר לא לוחץ את מסה ‪ 2‬לדופן )אין נורמל עם הדופן( אין כוח חיכוך על מסה ‪ .2‬מתווסף כוח חיכוך רק למסה ‪1‬‬
‫ועל כן משוואות הכוחות הן‪:‬‬

‫) ‪(1)N − M1 g − Ff ict = N − M1 g − M1 aE = 0 → N = M1 (g + aE‬‬

‫‪(2)T − µk N = M1 · a‬‬

‫‪(3)M2 g − T + Ff ict = M2 g − T + M2 aE = M2 · a‬‬

‫נציב את הנורמל במשוואה )‪ (2‬ונקבל‪:‬‬

‫‪(2)T − µk M1 (g + aE ) = M1 · a‬‬

‫נחבר את משוואות )‪ (2‬ו־)‪ (3‬ונקבל‪:‬‬

‫‪M2 g + M2 aE − µk M1 (g + aE ) = (M1 + M2 ) · a‬‬

‫‪M2 − µ k M1‬‬
‫‬ ‫‬
‫=‪a‬‬ ‫) ‪· (g + aE‬‬
‫‪M1 + M2‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫אם המסה ‪ M1‬תיפול חופשית משוואת הכוחות עליה תהיה‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫‪0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪ d10.7‬שתי מסות אחת על השניה במעלית‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫‪M1 g + Ff ict = M1 g + M1 aE = M1 g 0‬‬

‫‪g 0 = g + aE‬‬

‫שתי מסות אחת על השניה במעלית‬ ‫‪10.7‬‬


‫בתוך מעלית מונחות זו על זו שתי מסות ‪ A‬ו־‪.B‬‬

‫א‪ .‬מהם הכוחות הפועלים על שתי המסות )במערכת המעלית( כאשר המעלית עולה בתאוצה קבועה ‪?a0‬‬
‫ב‪ .‬מהם הכוחות הפועלים על שתי המסות )במערכת המעלית( כאשר המעלית יורדת בתאוצה קבועה ‪?a0‬‬
‫ג‪ .‬מהם הכוחות הפועלים על שתי המסות )במערכת המעלית( אם ניתק החבל המחזיק את המעלית?‬
‫ד‪ .‬במקום שתי המסות ‪ A‬ו־‪ B‬מציבים גוף שמסתו ‪ m‬על מישור משופע חלק שזוויתו ‪ .α‬מהי תאוצת המסה ‪ m‬יחסית‬
‫למעלית ויחסית לקרקע בכל אחד משלושת המצבים המתוארים בסעיפים א' עד ג'?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‪:‬‬
‫כאשר המעלית עולה בתאוצה ‪ ,a0‬הכוחות על המסות במערכת המעלית )שבה הן נייחות( נראים כך‪:‬‬

‫משוואות הכוחות על המסות‪:‬‬

‫‪(1)NAB − MA g − MA a = 0‬‬

‫‪(2)NB − NAB − MB g − MB a = 0‬‬

‫סעיף ב‪:‬‬
‫כאשר המעלית יורדת בתאוצה ‪ ,a0‬הכוחות על המסות במערכת המעלית )שבה הן נייחות( נראים כך‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫‪0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪ d10.7‬שתי מסות אחת על השניה במעלית‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫משוואות הכוחות על המסות‪:‬‬

‫‪(1)NAB − MA g + MA a = 0‬‬

‫‪(2)NB − NAB − MB g + MB a = 0‬‬

‫סעיף ג‪:‬‬
‫אם ניתק החבל המחזיק את המעלית‪ ,‬בעצם כל המערכת נופלת בנפילה חופשית )ביחס לצופה מן הצד( והכוחות על המסות‬
‫במערכת המעלית )שבה הן נייחות( נראים כך‪:‬‬

‫משוואות הכוחות על המסות‪:‬‬

‫‪(1)Ff ict − MA g = 0‬‬

‫‪(2)Ff ict − MB g = 0‬‬

‫זהו בדיוק המצב שבו המסות‪ ,‬ביחס למעלית‪ ,‬מרגישות `חסרות משקל`‪ ,‬כמו אסטרונאוט שאינו מרגיש כוח כבידה‪ .‬כפי‬
‫שניתן לראות‪ ,‬במצב זה הנורמלים יתאפסו‪ ,‬שכן כל הגופים נעים יחד מטה בתאוצה ‪) g‬ביחס לצופה מהצד(‪.‬‬

‫סעיף ד‪:‬‬
‫)‪ (1‬כאשר המעלית עולה בתאוצה ‪ ,a0‬הכוחות על המסה ‪ m‬במערכת המעלית נראים כך )הכוח המדומה הוא כלפי מטה(‪:‬‬

‫משוואות הכוחות בכיוון התנועה )מורד המדרון( במערכת המעלית‪:‬‬

‫‪mgsinα + ma0 sinα = mam,E‬‬


‫‪0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪ d10.7‬שתי מסות אחת על השניה במעלית‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫כאשר ‪ am,E‬תאוצת המסה ביחס למדרון )ולמעלית(‪:‬‬

‫‪am,E = (g + a0 ) sinα‬‬

‫ביחס לקרקע‪:‬‬

‫‪~am = ~am,E + ~aE‬‬

‫מכיוון שהצאוצה של המסה היא בזווית ‪ α‬יש לרשום את ‪ ~am,E‬בתור וקטור ביחס למערכת צירים של `העולם`‪:‬‬

‫̂‪~am,E = −am,E cosαx̂ − am,E sinαŷ = − (g + a0 ) sinαcosαx̂ − (g + a0 ) sin2 αy‬‬

‫תאוצת המעלית‪:‬‬

‫̂‪~aE = a0 y‬‬

‫נציב ונקבל‪:‬‬

‫̂‪~am = − (g + a0 ) sinαcosαx̂ − (g + a0 ) sin2 αŷ + a0 y‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫̂‪~am = [− (g + a0 ) sinαcosα] x̂ + a0 − (g + a0 ) sin2 α y‬‬


‫‬ ‫‬

‫)‪ (2‬כאשר המעלית יורדת בתאוצה ‪ ,a0‬הכוחות על המסה ‪ m‬במערכת המעלית נראים כך )הכוח המדומה הוא כלפי מעלה(‪:‬‬

‫משוואות הכוחות בכיוון התנועה )מורד המדרון( במערכת המעלית‪:‬‬

‫‪mgsinα − ma0 sinα = mam,E‬‬

‫כאשר ‪ am,E‬תאוצת המסה ביחס למדרון )ולמעלית(‪:‬‬

‫‪am,E = (g − a0 ) sinα‬‬

‫ביחס לקרקע‪:‬‬

‫‪~am = ~am,E + ~aE‬‬


‫מתיחות חוט במישור משופע‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪10.8‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫מכיוון שהצאוצה של המסה היא בזווית ‪ α‬יש לרשום את ‪ ~am,E‬בתור וקטור ביחס למערכת צירים של `העולם`‪:‬‬

‫̂‪~am,E = −am,E cosαx̂ − am,E sinαŷ = − (g − a0 ) sinαcosαx̂ − (g − a0 ) sin2 αy‬‬

‫תאוצת המעלית‪:‬‬

‫̂‪~aE = −a0 y‬‬

‫נציב ונקבל‪:‬‬

‫̂‪~am = (a0 − g) sinαcosαx̂ + (a0 − g) sin2 αŷ − a0 y‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫̂‪~am = [(a0 − g) sinαcosα] x̂ + (a0 − g) sin2 α − a0 y‬‬


‫‬ ‫‬

‫סעיף ג‪:‬‬
‫אם ניתק הכבל‪ ,‬המסה נופלת נפילה חופשית יחד עם המעלית‪ ,‬ולכן תאוצתה ביחס למעלית היא ‪ am,E = 0‬ואילו תאוצתה‬
‫ביחס לקרקע‪:‬‬

‫̂‪~am = ~am,E + ~aE = ~aE = −g y‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫̂‪~am = −g y‬‬

‫מתיחות חוט במישור משופע‬ ‫‪10.8‬‬


‫גוף בעל מסה ]‪ m = 2[kg‬מונח ‪.‬על מישור משופע‪ .‬זווית השיפוע של המישור היא ‪ . 30°‬הגוף קשור בחוט כמתואר‬
‫בתרשים‪ .‬אין חיכוך בין הגוף למישור‪ .‬ניתן להזיז את המישור המשופע בתאוצה ̂‪) Ax‬ימינה או שמאלה(‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מתיחות חוט במישור משופע‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪10.8‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫א‪ .‬איזו תאוצה ערך ומגמה יש להקנות למישור המשופע כדי שהמתיחות בחוט תהיה אפס?‬
‫ב‪ .‬בהנחה שמגדילים את תאוצת המישור פי שתיים ממה שקיבלתם בסעיף א‪) .‬שומרים על אותה מגמה(‪ ,‬חשבו את‬
‫התאוצה של הגוף במערכת המואצת )יחסית למישור המשופע(‪ ,‬ובמערכת האינרצאלית ) יחסית למעבדה(‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה התאוצה המינמאלית הדרושה כדי שהגוף יתנתק מהמשטח?‬
‫ד‪ .‬בהנחה שהמתיחות המקסימאלית של החוט היא ] ‪ ,100[N‬באיזו תאוצה ייקרע החוט‪ ,‬ומהי הזווית שתהיה בין החוט‬
‫והאופק עבור תאוצה זאת?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‪:‬‬
‫אם המישור המשופע לא בתאוצה אז החוט מתוח כי על המסה פועל כוח לכיוון מורד המדרון‪ .‬אזי אם נספק תאוצה‬
‫למישור‪ ,‬בכיוון ימינה‪ ,‬יפעל כוח מדומה בכיוון שמאל על המסה‪ .‬כוח מדומה זה יקטין את המתיחות‪.‬‬
‫יש להעניק למדרון תאוצה ימינה בגודל ̂‪ x̂) .Ax‬פונה ימינה(‪ .‬לחישוב התאוצה נשרטט את הכוחות על המסה ‪:m‬‬

‫נקבע ציר של כיוון התנועה של המסה במערכת המואצת ‪) x̂0‬מערכת הצירים המואצת תסומן עם גרש(‪.‬‬
‫‪:x̂0‬‬ ‫נרשום את משוואת ניוטון לגוף ביחס למערכת המואצת‪ .‬משוואות הכוחות על גוף ‪ m‬בכיוון מעלה המדרון‬
‫‪X‬‬
‫‪Fx0 = T − mgsinα + mAcosα = ma0‬‬

‫נשים לב כי הכנסנו תאוצה יחסית ‪ a0‬של מסה ‪ m‬במעלה המדרון וביחס למדרון‪.‬‬
‫משוואות הכוחות על גוף ‪ m‬בכיוון אנכי למדרון ‪:ŷ 0‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fy0 = N − mgcosα − mAsinα = 0‬‬

‫נכניס את התנאי שהמתיחות אפס ‪ T = 0‬כדי למצא תנאי על התאוצה של המדרון ‪ A‬גם נומאר כי המסה נחה ‪a0 = 0‬‬
‫ביחס למדרון במצב שבו המתיחו אפס‪:‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fx0 = 0 − mgsinα + mAcosα = 0‬‬

‫‪Acosα = gsinα‬‬

‫√‬
‫‪3‬‬
‫= ‪A = gtanα‬‬ ‫‪g = 0.577g‬‬
‫‪3‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪A = 0.58g‬‬
‫מתיחות חוט במישור משופע‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪10.8‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫סעיף ב‪:‬‬
‫נשתמש במשוואת הכוחות בכיוון מעלה המדרון כאשר ‪ A = 2gtanα‬ונקבל שמשוואות הכוחות על גוף ‪ m‬בכיוון מעלה‬
‫המדרון ‪:x̂0‬‬

‫‪−mgsinα + 2mgtanαcosα = ma0‬‬

‫‪gsinα = a0‬‬

‫לחישוב התאוצת המסה ביחס לקרקע )ז`א למערכת האינרציאלית( יש לחבר וקטורית את התאוצה היחסית עם התאוצה‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→ועוד התאוצה של המדרון ביחס לקרקע ̂‪A = 2gtanαx‬‬ ‫‪−‬‬
‫של המדרון ז`א התאוצה של המסה ביחס למדרון ‪a 0 = ax0‬‬
‫תתן את התאוצה של המסה ביחס לקרקע‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬ ‫→‬
‫‪−‬‬
‫→= ‪a‬‬
‫‪−‬‬
‫‪a0+ A‬‬

‫אך כדי שנוכל לחבר את שני הווקטורים יש להעביר אותם לאותה מערכת צירים ז`א את הציר של ‪ x̂0‬נפרק לצירים של‬
‫הקרקע‪:‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬
‫)̂‪a 0 = a0 x̂0 = a0 (−cosαx̂ + sinαy‬‬

‫ואז נקבל‬
‫→‬
‫‪−‬‬ ‫→‬
‫‪−‬‬
‫→= ‪a‬‬
‫‪−‬‬
‫̂‪a 0 + A = gsinα(−cosαx̂ + sinαŷ) + 2gtanαx‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬
‫̂‪a = (2gtanα − gsinαcosα) x̂ + gsinαsinαy‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬
‫̂‪a = −0.72gx̂ + 0.25g y‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪a0 = 0.5g‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬
‫̂‪a = −0.72gx̂ + 0.25g y‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מתיחות חוט במישור משופע‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪10.8‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫סעיף ג‪:‬‬
‫הגוף לוחץ על המדרון כל זמן שהנורמל עליו חיובי ‪ N ≥ 0‬ולכן רגע הניתוק יתקבל עבור תאוצה שבה הנורמל מתאפס‪.‬‬
‫משוואות הכוחות על גוף ‪ m‬בכיוון אנכי למדרון ‪:ŷ 0‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fy0 = N − mgcosα − mAsinα = 0‬‬

‫נציב את תנאי לניתוק ‪ N = 0‬ונקבל עבור תאוצת המדרון‬


‫‪gcosα‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪A=−‬‬ ‫‪=−‬‬
‫‪sinα‬‬ ‫‪tanα‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬
‫̂‪A = −1.73gx‬‬

‫ז`א התאוצה של המדרון תהיה בכיוון השלילי של ‪ X‬אזי בכיוון שמאל‪.‬‬


‫סעיף ד‪:‬‬
‫נשרטט מחדש את הגוף והמערכת עבור מצב שבו החוט עומד להיקרא הגוף כבר מנותק מהמדרון ומוחזק רק ע`י החוט‪::‬‬

‫נשים לב שהפעם תאוצת המדרון היא שמאלה‪ ,‬ולכן החלפנו את כיוון ציר̂‪ x‬במקרה זה המסה ‪ m‬נעה יחד עם המדרון‬
‫ונמצאת בשיווי משקל ביחס למדרון )ז`א עם הכוח המדומה(‪.‬‬
‫נרשום משוואת כוחות לכיוון ̂‪ x‬ולכיוון ̂‪ y‬ונדרוש ] ‪ :T = 100[N‬משוואות הכוחות על גוף ‪ m‬בכיוון מעלה המדרון ̂‪:x‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fx = mA − T cosβ = 0‬‬

‫משוואות הכוחות על גוף ‪ m‬בכיוון מעלה המדרון ̂‪:y‬‬


‫‪X‬‬
‫‪Fy = T sinβ − mg = 0‬‬

‫את הזווית נמצא ממשוואה על ‪:y‬‬

‫‪mg‬‬ ‫] ‪2[kg] · 10[ sm2‬‬


‫= ‪sinβ‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.2‬‬
‫‪T‬‬ ‫] ‪100[N‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטבע על עגלה במדרון‬ ‫‪10.9 d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫‪β = 11.53°‬‬

‫‪T cosβ‬‬ ‫)‪100[N ] · cos (11.53°‬‬ ‫‪hmi‬‬


‫=‪A‬‬ ‫=‬ ‫‪= 48.99 2‬‬
‫‪m‬‬ ‫]‪2[kg‬‬ ‫‪s‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪β = 11.53°‬‬

‫‪hmi‬‬
‫‪A = 48.99‬‬
‫‪s2‬‬

‫מטבע על עגלה במדרון‬ ‫‪10.9‬‬


‫עגלה מחליקה ללא חיכוך על מדרון ארוך וחלק הנטוי בזוית ‪α‬לאופק‪ ,‬נתון ‪ ,sinα = 0.6‬המשטח העליון של העגלה הוא‬
‫אופקי ואורכו ]‪. AB = 1.2[m‬‬
‫מטבע קטנה בעלת מסה ‪ m‬הונחה באמצע המשטח העליון ‪ AB‬של העגלה ) מסת המטבע קטנה מאוד ממסת העגלה‪,‬‬
‫ואינה משפיעה על תנועת העגלה(‪ .‬מקדם החיכוך בין המשטח ‪ AB‬והמטבע הוא ‪:‬‬
‫‪.µs = µk = 0.4 .‬‬

‫א‪ .‬לאיזה קצה ‪ A‬או ‪ B‬תחילק המטבע? נמקו‪.‬‬


‫ב‪ .‬מה צריך להיות הערך המינמאלי של מקדם החיכוך בין המטבע והמשטח כדי שהמטבע לא תחליק?‬
‫ג‪ .‬לאחר כמה זמן תגיע המטבע לקצה המשטח?‬
‫ד‪.‬מהו וקטור התאוצה של המטבע במערכת המעבדה )המערכת האינרצאלית( בזמן ההחלקה?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטבע על עגלה במדרון‬ ‫‪10.9 d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫אילו המטבע היה מחליק הוא היה מחליק לכיוון ‪ ,B‬תנועתו היתה ימינה ביחס לעגלה‪ ,‬כי הוא מתמיד במקומו ביחס לקרקע‬
‫והעגלה מתקדמת שמאלה‪:‬‬

‫סעיף ב‪:‬‬
‫נשרטט כוחות במערכת המואצת כולל הכוח המדומה‪ ,‬ונקבע ציר ‪ x̂0‬בכיוון התאוצה היחסית‪,‬‬

‫נרשום משוואת כוחות כללים עם תאוצה של המטבע יחסית לעגלה‪:‬‬


‫‪X‬‬
‫‪Fx0 = mAcosα − f = ma0‬‬

‫‪X‬‬
‫‪Fy0 = N − mg + mAsinα = 0‬‬

‫הסבר לגבי תאוצת העגלה במדרון‪.‬‬


‫נחשב את תאוצת העגלה ע`י הכוחות הפועלים עליה‪:‬‬

‫‪X‬‬
‫‪Fx = M gsinα − f 0 cosα + N 0 sinα = mA‬‬

‫כיוון שמסת המטבע קטנה מאוד ממסת העגלה‪ ,‬ואינה משפיעה על תנועת העגלה ז`א התגובה של החיכוך ושל הנורמל‬
‫של המטבע זניח אז ניתן להניח כי תאוצת העגלה נובעת מרכיב של תאוצת הכובד ‪. A = gsinα‬‬
‫את הערך המינמאלי של מקדם בחיכוך בין המטבע והמשטח נימצא ע`י תנאי לאי החלקה‪:‬‬

‫‪f ≤ µs N‬‬
‫מטבע על עגלה במדרון‬ ‫‪10.9 d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫ממשוואות הכוחות על המטבע נבודד את החיכוך והנורמל כאשר נציב ‪a0 = 0‬כיוון שבחיכוך סטטי המטבע לא מחליק על‬
‫העגלה‪.‬‬

‫‪f = mAcosα‬‬

‫‪N = mg − mAsinα‬‬

‫נציב הכל בתנאי לאי החלקה‪:‬‬

‫)‪mAcosα ≤ µs (mg − mAsinα‬‬

‫‪Acosα‬‬
‫‪≤ µs‬‬
‫‪g − Asinα‬‬
‫נציב את הערך של תאוצת העגלה ‪: A = gsinα‬‬
‫‪gsinαcosα‬‬ ‫‪0.6 · 0.8‬‬
‫≥ ‪µs‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.75‬‬
‫‪g − gsinαsinα‬‬ ‫‪1 − (0.6)2‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪µs ≥ 0.75‬‬

‫סעיף ג‪:‬‬
‫כדי למצא לאחר כמה זמן תגיע המטבע לקצה המשטח נצטרך לחשב את התאוצה היחסית של המטבע עבור חיכוך קינטי‬
‫כי המטבע מחליק‪:‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fx0 = mAcosα − f = ma0‬‬

‫נזכור כי החיכוך הקנטי מקיים תמיד ‪ .f = fk = µk N‬ניתן לחשב את הנורמל ממשוואת הכוחות של ציר ‪: ŷ 0‬‬

‫‪N = mg − mAsinα = mg 1 − sin2 α = mg cos2 α‬‬


‫‬ ‫‬

‫‪X‬‬
‫‪Fx0 = mAcosα − µk N = ma0‬‬

‫‪mgsinαcosα − µk mgcos2 α = ma0‬‬


‫‪hmi‬‬ ‫‪hmi‬‬
‫‪a0 = gsinαcosα − µk gcos2 α = 10‬‬ ‫‪0.6 · 0.8 − 0.4 · 0.82 = 2.24 2‬‬
‫‬
‫‪s2‬‬ ‫‪s‬‬

‫לחישוב הזמן שהמטבע מחליקה לאורך חצי הדרך בין ‪ A‬ל ‪ B‬נשתמש בקינמטיקה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4x = a0 t2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪24x‬‬ ‫]‪1.2 [m‬‬
‫=‪t‬‬ ‫=‬ ‫]‪  = 0.73 [s‬‬
‫‪a0‬‬ ‫‪2.24 sm2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מסות על מסה ניידת‪.‬‬ ‫‪10.10 d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫]‪t = 0.73 [s‬‬

‫סעיף ד‪:‬‬
‫לחישוב וקטור התאוצה של המטבע במערכת המעבדה )המערכת האינרצאלית( בזמן ההחלקה נחבר תאוצות יחסיות‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→תאוצת המטבע יחסית לעגלה ועוד תאוצת העגלה יחסית לקרקע ‪. A = gsinαx̂ = 6x̂ sm2‬‬
‫‪−‬‬
‫‪a0‬‬
‫ ‬

‫→‬
‫‪−‬‬ ‫→‬
‫‪−‬‬ ‫‪hmi‬‬
‫→= ‪a‬‬
‫‪−‬‬
‫‪a 0 + A = 2.24x̂0 + 6x̂ 2‬‬
‫‪s‬‬
‫‬ ‫‬ ‫ ‬
‫נקבע מערכת צירים ביחס לקרקע שבה השיפוע של המדרון ̂‪:x̂ = cosα −X̂ − sinα Y‬‬
‫‪ o h m i‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‪n‬‬ ‫‬ ‫‬
‫̂‪a = −2.24 −X̂ + 6 cosα −X̂ − sinα Y‬‬
‫‪s2‬‬
‫‪  hmi‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫ ‬
‫̂‪a = −2.56 X̂ − 3.6 Y‬‬
‫‪s2‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪  hmi‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫ ‬
‫̂‪a = −2.56 X̂ − 3.6 Y‬‬
‫‪s2‬‬

‫מסות על מסה ניידת‪.‬‬ ‫‪10.10‬‬


‫כוח ‪ F‬דוחף מסה ‪ M‬על פני מישור אופקי‪ ,‬מסה ‪ m1‬נעה על גבי מסה ‪ M‬והיא מחוברת באמצעןת חוט למסה ‪ m2‬התלויה‬
‫ונמצאת במגע עם ‪ ,M‬כמתואר בתרשים‬

‫אין חיכוך בין הגופים‪.‬‬


‫א‪ .‬מהו הכוח ‪ F‬שיגרום למסה ‪ m2‬לא ליפול?‬
‫ב‪ .‬אם הכוח גדול פי שניים מהכוח שמצאתם בסעיף א‪ ,‬מהי תאוצת כל אחת מהמסות יחסית לגוף ‪?M‬‬

‫פתרון דורש עריכה‬


‫המרכז האקדמי רופין‬
‫מסות על מסה ניידת‪.‬‬ ‫‪10.10 d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫סעיף א'‬
‫התשובה היא‬

‫סעיף ב'‬
‫התשובה היא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חרוט מסתובב‬ ‫‪10.11‬‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫חרוט מסתובב‬ ‫‪10.11‬‬


‫גוף קטן מונח על צידו הפנימי של משטח שצורתו חרוט והוא מסתובב במהירות זוויתית של ‪ 20‬רדיאן לשניה‪ .‬חצי מזווית‬
‫המפתח של החרוט מקיימת ‪. sinα = 0.6‬‬

‫באיזה מרחק מקודקוד החרוט ניתן להניח גוף קטן מבלי שיחליק‪ ,‬אם ידוע כי מקדם החיכוך בין הגוף לחרוט הוא‪.µ = 0.4‬‬
‫יש לפתור דרך כוחות מדומים‪.‬‬
‫פתרון‬
‫̂‪y‬‬

‫‪fs‬‬
‫‪N‬‬
‫̂‪x‬‬

‫‪α‬‬
‫‪mg‬‬
‫בחרנו את מערכת הצירים הסטנדרטית כדי שהכוח הצנטריפטלי יהיה בציר ה־‪x‬ת כיוון פנימה למעגל‪.‬‬
‫נרצה שלא תהיה תנועה בציר ‪ .y‬שקול הכוחות‪:‬‬

‫‪ΣFx = N cos α − µs N sin α − mω 2 R = 0‬‬


‫‪ΣFy = N sin α + µs N cos α − mg = 0‬‬

‫‪mω 2 R‬‬
‫= ‪N cos α − µs N sin α = mω 2 R ⇒ N‬‬
‫‪cos α − µs sin α‬‬
‫‪mg‬‬
‫= ‪N sin α + µs N cos α − mg = 0 ⇒ N‬‬
‫‪sin α + µs cos α‬‬

‫ולכן‪,‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫קרונית מאיצה‬ ‫‪10.12‬‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫‪mω 2 R‬‬ ‫‪mg‬‬ ‫‪sin α + µs cos α‬‬ ‫‪g‬‬


‫=‬ ‫⇒‬ ‫‪= 2‬‬
‫‪cos α − µs sin α‬‬ ‫‪sin α + µs cos α‬‬ ‫‪cos α − µs sin α‬‬ ‫‪ω R‬‬

‫ואז‪:‬‬

‫‪g cos α − µs sin α‬‬


‫=‪R‬‬
‫‪ω 2 sin α + µs cos α‬‬

‫הואיל והמרחק מקודקוד החרוט הוא‪:‬‬

‫‪R‬‬
‫=‪L‬‬
‫‪sin α‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪g‬‬ ‫‪cot α − µs‬‬


‫=‪L‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ω sin α + µs cos α‬‬

‫קרונית מאיצה‬ ‫‪10.12‬‬


‫קוביה שמסתה ‪ 5kg‬מוצמדת למאזני קפיץ‪ .‬המאזניים תלויות מהקיר הקדמי של קרונית ומראות ‪18N‬כאשר הקרונית‬
‫בתנועה‪.‬‬

‫א‪ .‬אם נתון כי בזמן שהקרונית במנוחה המאזניים מראות משקל אפס‪ ,‬מה היתה התאוצה של הקרונית?‬
‫ב‪ .‬מה תהיה הקריאה במאזניים כאשר הקרונית נעה במהירות קבועה?‬
‫ג‪ .‬תארו את הכוחות הפועלים על הקוביה מנקודת מבטו של צופה נייח מחוץ לקרונית ומנקודת מבטו של צופה הנמצא‬
‫בתוך הקרונית‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נסתכל מנקודת מבט של המערכת המואצת‬
‫שקול הכוחות שמרגישה הקוביה הוא אפס‬
‫‪X‬‬
‫‪Fx = Fscale − ma = 0‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fy = N − mg = 0‬‬
‫שבלול על ממטרה‬ ‫‪10.13‬‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫‪18 − 5a = 0‬‬
‫‪m‬‬
‫‪a =3.6‬‬
‫‪sec‬‬

‫‪m‬‬
‫‪a = 3.6‬‬
‫‪sec‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫כאשר הקרונית נעה במהירות קבועה‪,‬שקול הכוחות הפועלים על הקוביה הוא אפס‪.‬‬
‫לכן המאזניים יראו כח אפס‪.‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫צופה אינרציאלי הנמצא במנוחה רואה את המאזניים מפעילות כח על הקוביה לכוון ימין‪ .‬וכח זה גורם לקוביה להאיץ‪.‬‬
‫צופה הנמצא בתוך הקרונית רואה את הכח שמפעילות המאזניים ימינה אך הקוביה נמצאת במנוחה‪ .‬לכן הצופה מניח כי‬
‫קיים כח נוסף הפועל שמאלה‪ .‬כח זה נקרא כח מדומה הקיים כתוצאה מתאוצת המערכת עצמה‪.‬‬

‫שבלול על ממטרה‬ ‫‪10.13‬‬


‫שבלול קטן שמסתו ‪ m‬יושב על להב ממטרה הנוטה בזוית ‪θ‬מעל האופק‪,‬במרחק ‪ L‬מנקודת חיבור הלהב על ציר הסיבוב‪.‬‬
‫הממטרה מסתובבת בתדירות זויתית ‪.ω‬‬
‫מצאו את הכח המשיק ללהב הממטרה בו אוחז השבלול בלהב‪.‬‬
‫פתרו במערכת אינרציאלית ובמערכת ייחוס הנעה עם השבלול‬

‫פתרון‬
‫במערכת האינרציאלית‬
‫ציר הממטרה נטוי במקומו והשבלול נע בתנועה מעגלית במהירות זויתית ‪ .ω‬נפרק את התנועה למישור האופקי בו התנועה‬
‫מעגלית ולכוון האנכי בו אין תנועה‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שבלול על ממטרה‬ ‫‪10.13‬‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫נפרק לצירים ונקבל‬


‫‪X‬‬
‫‪Fr = F cos θ + N sin θ = mω 2 r‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fz = N cos θ − mg − F sin θ = 0‬‬
‫‪r = L cos θ‬‬

‫נקבל כי‬

‫‪mω 2 r − F cos θ‬‬


‫=‪N‬‬
‫‪sin θ‬‬
‫ומהמשוואה השניה נקבל‬
‫‪mg + F sin θ‬‬
‫=‪N‬‬
‫‪cos θ‬‬
‫נציב ונקבל‬

‫‪mω 2 r − F cos θ‬‬ ‫‪mg + F sin θ‬‬


‫=‬
‫‪sin θ‬‬ ‫‪cos θ‬‬
‫‪mω 2 r − F cos θ cos θ = (mg + F sin θ) sin θ‬‬
‫‪mω 2 r cos θ − mg sin θ = sin2 θ + cos2 θ F‬‬
‫‬

‫‪F = mω 2 r cos θ − mg sin θ‬‬


‫‪F = mω 2 L cos2 θ − mg sin θ‬‬

‫במערכת המסתובבת‬
‫השבלול במנוחה ולכן שקול הכוחות הפועל עליו הוא אפס‪.‬‬
‫הכוחות הפועלים על השבלול הם כח צנטריפוגלי )כלפי חוץ(‪,‬המשקל‪,‬הנורמל והכח ‪ F‬בו אוחז השבלול בלהב‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫קיר המוות בלונה פארק )בית(‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪10.14‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫נרשום משוואות בכוון המשיק ללהב ובניצב לו )כמו במישור משופע(‬

‫‪X‬‬
‫‪Fx = F + mg sin θ − mω 2 r cos θ = 0‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fy = N − mg cos θ − mω 2 r sin θ = 0‬‬
‫‪r = L cos θ‬‬

‫נקבל מהמשוואה בציר ‪ x‬את הכח‬

‫‪F = mω 2 r cos θ − mg sin θ‬‬


‫‪F = mω 2 L cos2 θ − mg sin θ‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪F = mω 2 L cos2 θ − mg sin θ‬‬

‫קיר המוות בלונה פארק )בית(‬ ‫‪10.14‬‬


‫בלונה פארק ישנו מתקן הנקרא `קיר המוות` המורכב מגליל המסתובב סביב צירו‪,‬כך שכל אדם מוצמד לקיר מכח הסיבוב‬
‫ואז הריצפה נופלת‪ .‬קיים כח חיכוך בין האדם לקיר שגודלו ‪ µs‬ורדיוס הגליל )שהינו גם רדיוס הסיבוב( הוא ‪.R‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫קיר המוות בלונה פארק )בית(‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪10.14‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫א‪ .‬הראו כי זמן המחזור המקסימלי הנדרש לכך שהאדם לא יפול לתהום אלא ישאר צמוד לקיר הוא‬
‫‪s‬‬
‫‪4π 2 Rµs‬‬
‫= ‪T‬‬
‫‪g‬‬
‫ב‪ .‬מה צריך להיות זמן המחזור אם נתון‬
‫‪R = 4m‬‬
‫‪µs = 0.4‬‬
‫ג‪ .‬כמה סיבובים המתקן מסתובב סביב צירו בדקה אחת?‬
‫ד‪ .‬בלונה פארק מוכרים רעשנים מסוג מיוחד כמתואר באיור‪ .‬על המישור המשופע של הרעשן מונחת מסה שאין חיכוך‬
‫בינה לבין המישור‪ .‬ילד מסובב את הרעשן במהירות קבועה כלשהי כך שהמסה לא עולה ולא יורדת אלא נשארת במנוחה‬
‫ביחס לסביבון‪ .‬הראה כי המהירות הזו היא‬
‫‪p‬‬
‫‪v = gL sin θ‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫קיר המוות בלונה פארק )בית(‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪10.14‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫נסתכל מנקודת המבט של האדם המסתובב‪.‬‬


‫‪X‬‬
‫‪Fx = mω 2 R − N = 0‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fy = fs − mg = 0‬‬

‫משתי המשוואות נקבל‬

‫‪fs = mg‬‬

‫‪N = mω 2 R‬‬
‫ונציב את החיכוך המקסימלי‬

‫‪N µs = mg‬‬
‫‪mω 2 Rµs = mg‬‬
‫‪g‬‬
‫= ‪ω2‬‬
‫‪Rµ‬‬
‫‪r s‬‬
‫‪g‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪Rµs‬‬

‫כעת נעבור לזמן המחזור‬


‫‪2π‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪T‬‬
‫‬ ‫‪2‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪g‬‬
‫=‬
‫‪T‬‬ ‫‪Rµs‬‬

‫‪Rµs‬‬
‫‪T 2 = 4π 2‬‬
‫‪g‬‬
‫‪s‬‬
‫‪4π 2 Rµs‬‬
‫= ‪T‬‬
‫‪g‬‬
‫קיר המוות בלונה פארק )בית(‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪10.14‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫‪s‬‬
‫‪4π 2 Rµs‬‬
‫= ‪T‬‬
‫‪g‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪4π 2 · 4 · 0.4‬‬
‫= ‪T‬‬ ‫]‪= 2.5 [sec‬‬
‫‪9.8‬‬

‫]‪T = 2.5 [sec‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫]‪1 [rev] 60 [sec‬‬ ‫‪h rev i‬‬


‫=‪f‬‬ ‫=‬ ‫‪= 24‬‬
‫‪T‬‬ ‫]‪2.5 [sec] 1 [min‬‬ ‫‪min‬‬

‫‪h rev i‬‬


‫‪f = 24‬‬
‫‪min‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫נרשום משואת כוחות מנקודת המבט של המסה )כלומר במערכת המואצת של הרעשן(‬
‫‪X‬‬
‫‪Fx = mω 2 R − N sin θ = 0‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fy = N cos θ − mg = 0‬‬

‫נסדר מחדש‬

‫‪N sin θ =mω 2 R‬‬


‫‪N cos θ =mg‬‬

‫נחלק את המשוואות זו בזו ונקבל‬


‫‪R‬‬
‫‪tan θ = ω 2‬‬
‫‪g‬‬

‫‪g‬‬
‫= ‪ω2‬‬ ‫‪tan θ‬‬
‫‪R‬‬
‫נעבור למהירות הקוית ‪v‬‬
‫‪r‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪g‬‬
‫=‬ ‫‪tan θ‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪p‬‬
‫=‪v‬‬ ‫‪gR tan θ‬‬
‫‪d0 Alembert‬‬
‫קונית עם קפיץ־ פתרון בעזרת כוח מדומה צנטרפוגלי‪.‬‬ ‫‪ 010.15‬מטוטלת‬
‫‪s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫נזכור כי‬

‫‪R = L cos θ‬‬

‫ונקבל לבסוף‬
‫‪p‬‬
‫‪v = gL cos θ tan θ‬‬
‫‪p‬‬
‫‪v = gL sin θ‬‬

‫‪p‬‬
‫=‪v‬‬ ‫‪gLsinθ‬‬

‫מטוטלת קונית עם קפיץ־ פתרון בעזרת כוח מדומה צנטרפוגלי‪.‬‬ ‫‪10.15‬‬


‫גוף קטן שמסתו ‪ m‬נע לאורך מסלול מעגלי במהירות זויתית קבועה ‪ω‬על פני שולחן אופקי חלק‪.‬‬
‫הגוף מחובר אל ציר סיבוב אנכי חלק באמצעות קפיץ אידיאלי בעל קבוע ‪ k‬ואורך רפוי ‪l0‬‬
‫בטאו את תשובותיכן בעזרת ‪g, ω, k, l0 , m‬‬

‫א‪ .‬מה רדיוס הסיבוב ?‬


‫ב‪ .‬מה התנאי המתמטי שהגדלים הנתונים צריכים לקיים כדי שתתאפשר התנועה זו‪.‬‬
‫בניסוי אחר הקפיץ שלנו תלוי מנקודה קבועה כאשר הגוף מחובר אל קצהו התחתון‪.‬‬
‫מעניקים לגוף מהירות כך שהוא מבצע תנועה מעגלית קצובה במישור אופקי במהירות זויתית ‪ ω‬הנתונה בשאלה‪) .‬כלומר‬
‫נוצרת מטוטלת קונית(‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫‪d0 Alembert‬‬
‫קונית עם קפיץ־ פתרון בעזרת כוח מדומה צנטרפוגלי‪.‬‬ ‫‪ 010.15‬מטוטלת‬
‫‪s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫ג‪ .‬מהי התארכות הקפיץ‬


‫ד‪ .‬מהי הזוית ‪α‬בין הקפיץ לאנך?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫כאן נשתמש בחוק הוק ‪F = k4l‬לגבי כח התגובה שמפעיל קפיץ שמתארך במידה אורך של ‪ 4l‬ביחס למצבו בשיוו משקל‬
‫‪ .l0‬כאשר קבוע הקפיץ ‪ k‬הוא היחס בין הכוח למידת ההתארכות‬
‫נזכור כי כאשר הקפיץ מסתובב בתנועה מעגלית הוא נמצא במצב שווי משקל ביחס למערכת המסתובבת‪ .‬מצב זה אינו‬
‫המצב הרפוי שלו פועל כח כלפי המרכז כדי שתהיה תנועה מעגלית‪ .‬נניח כי רדיוס הסיבוב הוא ‪ r‬והתארכות הקציף ממצב‬
‫‪X‬‬ ‫הרפוי שלו במצב זה של שווי משקל הוא ‪.r − l0‬‬
‫) ̂‪ r‬מסמן את הכיוון הרדיאלי( ‪:‬‬ ‫ביחס למערכת המסתובבת הגוף נמצא במנוחה אזי ‪Fr̂ = 0‬‬

‫‪−k (r − l0 ) + mω 2 r = 0‬‬

‫‪kl0 = kr − mω 2 r‬‬

‫‪kl0‬‬
‫=‪r‬‬
‫‪k − mω 2‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪kl0‬‬
‫=‪r‬‬
‫‪k − mω 2‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫אפשר להבין כי רדיוס הסיבוב חייב להיות סופי אזי המכנה חייב להיות חיובי גדול מאפס‪: :‬‬

‫‪k − mω 2 > 0‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫‪d0 Alembert‬‬
‫קונית עם קפיץ־ פתרון בעזרת כוח מדומה צנטרפוגלי‪.‬‬ ‫‪ 010.15‬מטוטלת‬
‫‪s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪k > mω 2‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫במצב הזה יש לנו מטוטלת קונית‪ .‬נזכור שמטוטלת קונית מסתובבת בזוית קבועה ולכן רדיוס התנועה המעגלית גם יהיה‬
‫קבוע‪.‬‬
‫נשרטוט את הכוחות הפועלים על הגוף ביחס למערכת המסתובבת‪.‬‬
‫אורך הקפיץ במצב שווי המשקל בזמן התנועה הקונית הוא ‪4l + l0‬כאשר ‪l0‬־אורך קפיץ רפוי‪4l .‬־ מידת התארכות‬
‫הקפיץ‪.‬‬
‫נזכור כי במצב שיווי משקל סכום הכוחות הוא אפס ונקבע מערכת צירים של כיון רדיאלי ̂‪ r‬וכיוון אנכי למעגל ̂‪.: z‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fr̂ = 0 =⇒ −k4lsinα + mω 2 r = 0‬‬

‫‪X‬‬
‫‪Fẑ = 0 =⇒ k4lcosα − mg = 0‬‬

‫נציב במשוואה הרדיאלית כי א ‪ r = (4l + l0 ) sinα‬ונקבל‪:‬‬


‫‪−k4lsinα + mω 2 (4l + l0 ) sinα = 0‬‬

‫‪k − mω 2 4l = mω 2 l0‬‬
‫‬

‫‪k − mω 2 4l = mω 2 l0‬‬
‫‬

‫ונקבל כי התארכות הקפיץ היא‬

‫‪mω 2 l0‬‬
‫= ‪4l‬‬
‫) ‪(k − mω 2‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫נסתכל ברכיב ̂‪ :z‬שקול הכוחות שווה לאפס כדי לשמור על אותה זוית‪.‬‬
‫‪k4lcosα − mg = 0‬‬

‫‪mg‬‬
‫= ‪cos α‬‬
‫‪k4l‬‬

‫‪mg k − mω 2‬‬
‫‬
‫= ‪cos α‬‬
‫‪mω 2 l0 k‬‬
‫‪k − mω 2 mg‬‬
‫‬
‫= ‪cos α‬‬
‫‪mkl0 ω 2‬‬
‫‪k − mω 2 g‬‬
‫‬
‫= ‪cos α‬‬
‫‪kl0 ω 2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫פני שטח של מים בכלי מסתובב‪.‬‬ ‫‪d0 Alembert0 s principle‬‬
‫‪10.16‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫‪k − mω 2 g‬‬
‫‬
‫= ‪cos α‬‬
‫‪kl0 ω 2‬‬

‫פני שטח של מים בכלי מסתובב‪.‬‬ ‫‪10.16‬‬


‫הראה כי צורת החתך של פני המים בכלי המסתובב במהירות זויתית ‪ ω‬היא פרבולה‪.‬‬
‫מצא את משוואת הפרבולה‪) .‬הדרכה‪ :‬רשום את הכוחות במערכת המסתובבת‪ .‬פני המים בכל נקודה מאונכים לווקטור‬
‫השקול של כוח הכובד והכוח הצנטרפוגלי (‪:‬‬

‫פתרון‬
‫נסתקל על יחידת מסה קטנה ‪ m‬הנמצאת על פני השטח של המים והיא במרחק ‪ r‬מציר הסיבוב‪ .‬על יחידת המסה פועלים‬
‫שלוש כוחו‪ :‬צנטרפוגלי‪ ,‬כובד וכוח ‪Fliquid = F‬שמפעילים שאר מולקולות המים על יחידת המסה‪.‬‬
‫‪d0 Alembert‬‬
‫חללית מסתובבת ־ כוח קוריוליס רמה גבוהה‬ ‫‪10.17 0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫‪ X‬ושל ‪ r̂0‬ונרשום את משוואת הכוחות של הצירים‪ .‬ביחס למערכת‬ ‫ביחס למערכת המסתובבת נשרטט צירים של ‪ẑ 0‬‬
‫) ‪ rˆ0‬מסמן את הכיוון הרדיאלי ( ‪:‬‬ ‫המסתובבת המסה נמצא במנוחה אזי ‪Frˆ0 = 0‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Frˆ0 = mω 2 r0 − F sinφ = 0‬‬

‫‪X‬‬
‫‪Fzˆ0 = F cosφ − mg = 0‬‬

‫נחלק את המשוואות כדי להעלים את ‪ F‬ונקבל‪:‬‬

‫‪mω 2 r0‬‬
‫= ‪tanφ‬‬
‫‪mg‬‬

‫הכוח ‪ F‬תמיד מאונך לפני השטח של המים מה שאומר כי הזווית ‪ φ‬תלויה ברדיוס ומקיימת בכל פעם קשר עם השיפוע‬
‫של פני השטח של המים ‪ .‬הגדרת השיפוע במערכת הצירים שלנו‪:‬‬
‫‪dz 0‬‬
‫= ‪tanφ‬‬
‫‪dr0‬‬

‫‪dz 0‬‬ ‫‪mω 2 r‬‬


‫=‬
‫‪dr0‬‬ ‫‪mg‬‬

‫‪mω 2 r0 dr0‬‬
‫= ‪dz 0‬‬
‫‪mg‬‬

‫נבצע אינטגרציה על שני האגפיף ונקבל את המשוואה המתארת את גובה פני המים כפונקציה של רדיוס הסיבוב‪:‬‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪0‬‬ ‫‪mω 2 r0 dr0‬‬
‫= ‪dz‬‬
‫‪mg‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬
‫‪mω 2 r02‬‬
‫= ‪z0‬‬
‫‪2mg‬‬

‫‪mω 2 r02‬‬
‫= ‪z0‬‬
‫‪2mg‬‬

‫חללית מסתובבת ־ כוח קוריוליס רמה גבוהה‬ ‫‪10.17‬‬


‫חללית מורכבת משני חדרים‪ ,‬לפי השרטוט ‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫‪d0 Alembert‬‬
‫חללית מסתובבת ־ כוח קוריוליס רמה גבוהה‬ ‫‪10.17 0 s principle‬‬ ‫כח מדומה‬ ‫‪10‬‬

‫החדרים מחוברים באמצעות מוט‪ .‬החללית נמצאת במקום בו אין כוח כובד‪ .‬כדי לתת הדמייה של כוח כובד החללית‬
‫מסתובבת המהירות זויתית ‪.ω‬‬
‫בכל חדר מרחק הקיר הפנימי‪ ,‬התיקרה מממרכז החללית הוא ‪ R1‬ומרחק הקיר החיצוני הריצפה‪ ,‬הוא ‪ .R2‬מן התיקרה‬
‫משחררים אבן ממצב מנוחה ביחס למערכת המסתובבת‪ .‬מסת האבן היא ‪.m‬‬
‫א‪ .‬כתוב את משוואת התנועה של האבן‬

‫פתרון‬
‫התשובה היא‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬


‫סירה בנהר עם זרם מאיץ‬ ‫‪11.1‬‬
‫אדם ששט בסירה במהירות ‪ v0‬מכבה את המנוע‪ .‬מסת האדם יחד עם הסירה היא ‪ .m‬כוח התנגדות המים הוא‬
‫‪ ~v . F~ = −b~v − c~a‬מהירות הסירה ו־‪ ~a‬תאוצתה ו ‪ b, c‬קבועים‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו כעבור כמה זמן מהירות הסירה תקטן פי ‪.3‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את המרחק שתעבור הסירה בזמן זה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נרשום את משוואת התנועה‬

‫)‪(563‬‬ ‫~‪F‬‬ ‫‪= m~a‬‬


‫)‪(564‬‬ ‫‪−b~v − c~a = m~a‬‬

‫משוואה מהצורה הזו ־ חובה לדעת לפתור )כמו גם משוואה עם אינטגרל על פולינום(‪ ,‬נפתור‬
‫בשיטה שנקראת הפרדת משתנים‪:‬‬
‫אנו במימד אחד‪ .‬המשוואה היא‬
‫‪dv‬‬
‫)‪(565‬‬ ‫)‪−bv = (m + c) a = (m + c‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dv‬‬ ‫‪b‬‬
‫)‪(566‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪m+c‬‬
‫‪b‬‬
‫= ‪ α‬ונפתור‬ ‫‪m+c‬‬ ‫נגדיר‬
‫ˆ‬ ‫)‪v(t‬‬ ‫‪ˆ t‬‬
‫‪dv‬‬
‫)‪(567‬‬ ‫‪= −α‬‬ ‫‪dt0‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‬
‫)‪v (t‬‬
‫)‪(568‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫‪= −αt‬‬
‫‪v0‬‬
‫)‪(569‬‬ ‫‪⇒ v (t) = v0 e−αt‬‬

‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫ה־‬ ‫הטריק הוא להבין איך מציבים את‬
‫בזמן שבו המהירות היא שליש מערכה ההתחלתי מתקיים‬
‫‪v0‬‬
‫)‪(570‬‬ ‫‪= v0 e−αt1/3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(571‬‬ ‫‪= e−αt1/3‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪(572‬‬ ‫‪− ln (3) = −αt1/3‬‬
‫)‪ln (3‬‬
‫)‪(573‬‬ ‫= ‪⇒ t1/3‬‬
‫‪α‬‬
‫נציב בחזרה את ‪.α‬‬

‫‪m+c‬‬
‫= ‪t1/3‬‬ ‫)‪ln (3‬‬
‫‪b‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫סירה בנהר עם זרם מאיץ‬ ‫‪11.1‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫נמצא את המרחק על ידי אינטגרציה מסויימת‬


‫ˆ‬ ‫‪t1/3‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪v0 −αt0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ ‪v0‬‬ ‫‪−αt0‬‬
‫‬
‫= ‪v0 e−αt dt0‬‬
‫‬
‫)‪(574‬‬ ‫= ‪x t1/3‬‬ ‫‪e‬‬ ‫=‬ ‫‪1 − e 1/3‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪t1/3‬‬ ‫‪α‬‬
‫נציב את הזמן שמצאנו בסעיף הקודם‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪ v0‬‬ ‫)‪ln (3‬‬ ‫‪v0‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(575‬‬ ‫= ‪x t1/3‬‬ ‫‪1 − exp −α‬‬ ‫=‬ ‫‪1−‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ 2m+c‬‬
‫= ‪x t1/3‬‬ ‫‪v0‬‬
‫‪3 b‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫סירה בנהר עם זרם מאיץ )‪(2‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫סירה בנהר עם זרם מאיץ )‪(2‬‬ ‫‪11.2‬‬


‫אדם שט בסירה באגם במהירות קבועה ̂‪ .v0 x‬בזמן ‪ t = 0‬הוא מכבה את המנוע‪ .‬כתוצאה מכך מהירות הסירה מתחילה‬
‫לרדת‪ .‬מסת הסירה יחד עם האדם היא ‪ .M‬כוח ההתנגדות שמפעילים המים על הסירה נתון בביטוי ‪,F~w = −b~v − c~a‬‬
‫כאשר ‪ ~v‬היא מהירות הסירה‪ ~a ,‬היא תאוצת הסירה ו־‪ b, c‬הם קבועים חיוביים נתונים‪.‬‬

‫א‪ .‬מהו הכוח שמפעיל מדחף הסירה על המים לפני כיבוי המנוע?‬
‫ב‪ .‬מצאו את מהירות הסירה בזמן ‪ t‬כלשהו לאחר כיבוי המנוע‪.‬‬
‫ג‪ .‬תוך כמה זמן תקטן מהירות הסירה פי ‪?4‬‬
‫ד‪ .‬מהו העתק הסירה מרגע כיבוי המנוע ועד לזמן זה?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫לפני כיבוי המנוע‪ ,‬מהירות הסירה קבועה ̂‪) v0 x‬ותאוצת הסירה היא אפס(‪ .‬הכוחות הפועלים עליה בשלב זה הם כוח מדחף‬
‫הסירה וכוח הגרר‪ ,‬ולכן אם המהירות קבועה‪ ,‬סכומם שווה לאפס‪:‬‬

‫̂‪F~ = F~M + F~w = F~M − bv0 x̂ − c · 0 = 0 → F~M = bv0 x‬‬


‫‪X‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫̂‪F~M = bv0 x‬‬

‫סעיף ב'‬
‫לאחר כיבוי המנוע פועל רק כוח הגרר‪:‬‬

‫‪F~ = −b~v − c~a = M~a‬‬


‫‪X‬‬

‫נבצע הפרדת משתנים )הבעיה חד ממדית(‪:‬‬


‫‪dv‬‬
‫)‪−bv = (M + c) a = (M + C‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪dt = dv‬‬
‫‪M +C‬‬ ‫‪v‬‬

‫נבצע אינטגרציה מזמן ‪ 0‬עד זמן ‪) t‬וממהירות ‪ v0‬עד מהירות )‪ (v(t‬ונקבל‪:‬‬

‫‪b‬‬
‫‪v(t) = v0 e− M +c t‬‬

‫סעיף ג'‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גוף תחת השפעת כח משתנה‬ ‫‪11.3‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫מהירות הסירה תקטן כאשר‪:‬‬


‫‪b‬‬ ‫‪v0‬‬
‫= ‪v(t) = v0 e− M +c t‬‬
‫‪4‬‬

‫נבודד את ‪ t‬ונקבל‪:‬‬

‫‪M +c‬‬
‫=‪t‬‬ ‫‪ln4‬‬
‫‪b‬‬

‫סעיף ד'‬
‫את העתק הסירה נמצא באמצעות אינטגרל על מהירות הסירה‪:‬‬

‫ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫‪b‬‬


‫‪t‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪− Mb+c t‬‬ ‫‪v0 e− M +c t‬‬ ‫‪(M + c) v0  − Mb+c t‬‬ ‫‬
‫= )‪x(t) − x(0‬‬ ‫= ‪v(t)dt‬‬ ‫‪v0 e‬‬ ‫ = ‪dt‬‬ ‫‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪− Mb+c‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪0‬‬

‫ ‪(M + c) v0‬‬ ‫‪b‬‬


‫‬
‫= )‪x(t‬‬ ‫‪1 − e− M +c t‬‬
‫‪b‬‬

‫נמצא את ההעתק בזמן שמצאנו בסעיף ג‪:‬‬

‫‪M +c‬‬ ‫ ‪(M + c) v0‬‬ ‫ ‪ (M + c) v‬‬ ‫‪1‬‬


‫‬
‫‪3 (M + c) v0‬‬
‫‪− Mb+c Mb+c ln4‬‬ ‫‪0‬‬
‫= ‪x(t‬‬ ‫= )‪ln4‬‬ ‫‪1−e‬‬ ‫=‬ ‫‪1−‬‬ ‫=‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪b‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪3 (M + c) v0‬‬
‫= ‪∆x‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪b‬‬

‫גוף תחת השפעת כח משתנה‬ ‫‪11.3‬‬


‫‪ .F~ = F~0 (1 −‬תוך כמה זמן יעצר הגוף‪ ,‬אם מהירותו ההתחלתית היא ‪?~v0‬‬ ‫‪t‬‬
‫) ‪t0‬‬ ‫גוף שמסתו ‪ ,m‬נע בהשפעת כוח משתנה‬

‫פתרון‬
‫נרשום משוואת תנועה‬

‫)‪(576‬‬ ‫‪F = ma‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪t‬‬ ‫‪dv‬‬
‫)‪(577‬‬ ‫‪F0 1 −‬‬ ‫‪= m‬‬
‫‪t0‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪ˆ t‬‬ ‫)‪ˆ v(t‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪dv‬‬
‫)‪(578‬‬ ‫‪F0‬‬ ‫‪(1 − )dt = m‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪t0‬‬ ‫‪v0‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪t2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪F0‬‬
‫)‪(579‬‬ ‫‪t−‬‬ ‫‪= v (t) − v0‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2t0‬‬
‫‪t2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪F0‬‬
‫)‪(580‬‬ ‫‪v(t) = v0 +‬‬ ‫‪t−‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2t0‬‬
‫כח גרר בזריקה בליסטית‬ ‫‪11.4‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫הגוף ייעצר בזמן ‪ ts‬כאשר המהירות תתאפס‬


‫‪t2s‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪F0‬‬
‫)‪(581‬‬ ‫‪v (ts ) = v0 +‬‬ ‫‪ts −‬‬ ‫‪= 0‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2t0‬‬
‫‪F0 t2s‬‬ ‫‪F0‬‬
‫)‪(582‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ts − v0 = 0‬‬
‫‪m 2t0‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪2mv0 t0‬‬
‫)‪(583‬‬ ‫‪t2s − 2t0 ts −‬‬ ‫‪= 0‬‬
‫‪F0‬‬

‫נפתור‬
‫‪q‬‬
‫‪8mv0 t0‬‬
‫‪2t0 ± 4t20 +‬‬ ‫‪F0‬‬
‫‪r‬‬
‫‪2mv0 t0‬‬
‫‬ ‫‪r‬‬
‫‪2mv0‬‬
‫‬
‫)‪(584‬‬ ‫= ‪ts‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= t0 ± t0 +‬‬ ‫‪= t0 1 ± 1 +‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪F0‬‬ ‫‪F0 t0‬‬
‫לפי הצורה של הכוח אפשר לראות שהוא מחליף את כיוונו בזמן ‪ .t = t0‬אחרי שהכוח מחליף כיוון‪ ,‬הגוף יאיט לעצירה‬
‫ויחליף כיוון‪ .‬זה לא יכול לקרות לפני ‪ t0‬לכן נתעלם מהפתרון השלילי‪.‬‬

‫‬ ‫‪r‬‬ ‫‬


‫‪2mv0‬‬
‫‪ts = t0 1 + 1 +‬‬
‫‪F0 t0‬‬

‫כח גרר בזריקה בליסטית‬ ‫‪11.4‬‬


‫ילד זורק כדור שמסתו ‪ m‬במהירות התחלתית ‪ v0‬בזווית ‪ 45°‬מעל האופק‪ .‬על הכדור פועלים כוח משיכה‪ ,‬וכן כוח התנגדות‬
‫)̂‪.F~d = −b~v = −b (vx (t)x̂ + vy (t)y‬‬

‫א‪ .‬רשמו את משוואות התנועה בכיווני הצירים האופקי והאנכי‪.‬‬


‫ב‪ .‬פתרו את משוואת התנועה בכל כיוון בנפרד ומצאו את מהירות הכדור כפונקציה של הזמן ̂‪~v (t) = vx (t)x̂ + vy (t)y‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫סכום הכוחות הוקטורי על הכדור‪:‬‬

‫‪F~ = F~d + mg (−ŷ) = −b (vx (t)x̂ + vy (t)ŷ) − mg ŷ = m~a‬‬


‫‪X‬‬

‫משוואת התנועה בכל ציר בנפרד‪:‬‬


‫‪X‬‬ ‫‪dvx‬‬
‫‪Fx = −bvx = max = m‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪dvy‬‬
‫‪Fy = −bvy − mg = may = m‬‬
‫‪dt‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כח גרר בזריקה בליסטית‬ 11.4 ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ 11

:‫התשובה היא‬

dvx
−bvx = max = m
dt

dvy
−bvy − mg = may = m
dt

:'‫סעיף ב‬
:‫נפתור את המשוואה הדיפרנציאלית עבור כל ציר בנפרד‬
:x ‫ציר‬
ˆ t ˆ vx (t)  
dvx b dvx b vx (t)
−bvx = m → − dt = → − t = ln
dt 0 m v0,x vx m v0 cos45

:vx (t) ‫נבודד את‬


b v0 b
vx (t) = v0 cos45 · e− m t vx (t) = √ · e− m t
2

:y ‫ציר‬
ˆ t ˆ vy (t)  
dvy b dvy b vy (t) + mg/b
− (bvy + mg) = m → − dt = → − t = ln
dt 0 m v0,y vy + mg/b m vosin45 + mg/b

:vy (t) ‫נבודד את‬


v0 b mg  − b t 
vy (t) = √ e− m t + e m −1
2 b

   
v0 b
−m t v0 − b t mg  − b t
~v (t) = vx (t)x̂ + vy (t)ŷ = √ · e x̂ + √ e m + e m − 1 ŷ
2 2 b

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫סירה נסחפת בנהר‬ ‫‪11.5‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫סירה נסחפת בנהר‬ ‫‪11.5‬‬


‫דייג לוקח את סירתו שמסתה ‪ M‬למרכז נהר שרוחבו ‪ D‬ובו מהירות זרם המים היא ̂‪ ,~u1 = u1 x‬ומכבה את מנוע הסירה‪.‬‬
‫המים סביב הסירה מפעילים עליה כוח גרר המתכונתי למהירות הסירה ביחס לנהר ) ‪.F~ = −γ~vREL = −γ (~v − u~1‬‬

‫א‪ .‬מצאו את מהירות הסירה כפונקציה של הזמן )‪ ,~v (t‬אם הסירה מתחילה ממנוחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את מהירות הסירה כפונקציה של הזמן )‪ ,~v (t‬אם הסירה מתחילה את תנועתה במהירות ̂‪) v0 y‬במאונך לכיוון‬
‫הזרם(‪.‬‬
‫ג‪ .‬תוך כמה זמן תגיע הסירה לגדת הנהר בתנאי סעיף ב?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫אם הסירה מתחילה ממנוחה‪ ,‬היא תצבור מהירות רק בציר ‪ .x‬שימו לב שכוח הגרר פועל נגד כיוון מהירות הסירה ביחס‬
‫לנהר‪ ,‬וביחס לנהר הסירה נעה שמאלה בהתחלה‪ ,‬כלומר כוח הגרר יפעל על הסירה ימינה‪ .‬זו בעיה חד מימדית‪:‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪dvx‬‬
‫‪Fx = −γ (vx − u1 ) = M‬‬
‫‪dt‬‬

‫נבצע הפרדת משתנים ונחלץ את המהירות‪:‬‬


‫ˆ‬ ‫‪t‬‬ ‫ˆ‬ ‫)‪vx (t‬‬
‫‪vx (t) − u1‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪γ‬‬ ‫‪dvx‬‬ ‫‪γ‬‬
‫= ‪− dt‬‬ ‫‪→ − t = ln‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪vx − u1‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪0 − u1‬‬

‫נבודד את )‪ vx (t‬ונקבל‪:‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪γ‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪vx (t) = u1 1 − e− M t‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫כעת הבעיה היא דו־ממדית‪ .‬הכוח הוקטורי הכולל על הסירה הוא‪:‬‬

‫̂‪F~ = −γ (~v − ~u1 ) = −γ (vx x̂ + vy ŷ − u1 x̂) = −γ (vx − u1 ) x̂ − γ (vy ) y‬‬


‫‪X‬‬

‫כעת נפתור כל כיוון בנפרד‪:‬‬


‫‪X‬‬ ‫‪dvx‬‬
‫‪Fx = −γ (vx − u1 ) = M‬‬
‫‪dt‬‬
‫זריקה בליסטית מצוק עם כח גרר‬ ‫‪11.6‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫זו בדיוק המשוואה מסעיף א‪ ,‬ולכן‪:‬‬


‫‪γ‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪vx (t) = u1 1 − e− M t‬‬

‫כיוון ‪:y‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪dvy‬‬
‫‪Fy = −γ (vy ) = M‬‬
‫‪dt‬‬

‫נבצע הפרדת משתנים ונפתור‪:‬‬


‫ˆ‬ ‫‪t‬‬ ‫ˆ‬ ‫)‪vy (t‬‬ ‫‬ ‫‬
‫‪γ‬‬ ‫‪dvy‬‬ ‫‪γ‬‬ ‫)‪vy (t‬‬
‫‪−‬‬ ‫= ‪dt‬‬ ‫‪→ − t = ln‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪v0‬‬ ‫‪vy‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪v0‬‬

‫נבודד את )‪ vy (t‬ונקבל‪:‬‬
‫‪γ‬‬
‫‪−M‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪vy (t) = v0 · e‬‬

‫‪γ‬‬ ‫‪γ‬‬
‫‬ ‫‬
‫̂‪~v (t) = vx (t)x̂ + vy (t)ŷ = u1 1 − e− M t x̂ + v0 · e− M t y‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫‪D‬‬
‫= ‪ .y‬נצטרך לעבור מהמהירות בציר ‪ y‬למיקום בציר ‪ y‬באמצעות‬ ‫הסירה תגיע לגדת הנהר כאשר תעבור דרך של‬
‫‪2‬‬
‫אינטגרל‬
‫‪ˆ t‬‬ ‫‪ˆ t‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪γ‬‬
‫‪t‬‬
‫‪γ‬‬ ‫‪e M‬‬ ‫‪M v0 − γ t‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‪D‬‬
‫= )‪y(t) − y(0‬‬ ‫= ‪vy dt‬‬ ‫‪v0 · e− M t dt = v0 γ |t0 = −‬‬ ‫= ‪e M −1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−M‬‬ ‫‪γ‬‬ ‫‪2‬‬

‫נבודד את הזמן ונקבל‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬ ‫‪2M v0‬‬
‫=‪t‬‬ ‫‪· ln‬‬
‫‪γ‬‬ ‫‪2M v0 − Dγ‬‬

‫זריקה בליסטית מצוק עם כח גרר‬ ‫‪11.6‬‬


‫כדור נזרק מראש צוק במהירות אופקית ‪ ,v0‬במתואר באיור‪ .‬מסת הכדור היא ‪ .m‬על הכדור פועל כוח גרר ‪,F~D = −b~v‬‬
‫כאשר ‪ b‬קבוע )מהן היחידות שלו?(‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫זריקה בליסטית מצוק עם כח גרר‬ ‫‪11.6‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫א‪ .‬מצאו את וקטור המהירות כתלות בזמן‪.~v (t) ,‬‬


‫ב‪ .‬מצאו את המרחק האופקי של הכדור מהצוק כתלות בזמן‪.x (t) ,‬‬
‫ג‪ .‬מצאו מהו המרחק האופקי המקסימלי של הכדור מהצוק‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫כוח הגרר הוא‬

‫)‪(585‬‬ ‫‪F~D = −b~v‬‬

‫חשוב! יש לשים לב כי כוח הגרר הוא לא סתם במינוס‪ .‬הוא פונה נגד כיוון המהירות )אם במקרה כיוון המהירות ישתנה‪,‬‬
‫כוח הגרר ישתנה איתו(‪ .‬עלינו לקבוע את כיוון המהירות ולא סתם להציב מינוס‪ .‬נבחר מערכת צירים שבה כיוון התנועה‬
‫יהיה חיובי‪ x :‬אופקי וכיוונו החיובי פונה שמאלה‪ ,‬ו ‪ y‬אנכי וכיוונו החיובי כלפי מטה‪.‬‬
‫ˆ לפי הנתונים‪ ,‬במערכת צירים זו‪ ,‬בציר ‪ x‬כיוון התנועה יהיה שמאלה‪ ,‬כלומר המהירות בציר ‪ x‬חיובית‪ ,‬וכוח הגרר‬
‫בציר ‪ x‬יהיה ימינה‪ ,‬שלילי‪.‬‬

‫ˆ בציר ‪ y‬התנועה מטה‪ ,‬לכן המהירות חיובית‪ ,‬כוח הגרר שלישי‪ ,‬וכוח הכבידה חיובי‪.‬‬
‫כעת אנו מוכנים לרשום את משוואת התנועה )הכוחות(‬
‫~‪d‬‬
‫‪p‬‬
‫= ~‪F‬‬ ‫˙‪= m~v‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪(586‬‬
‫‪dt‬‬
‫שקול הכוחות הוא‬

‫̂‪F~ = F~D + m~g = −b (vx x̂ + vy ŷ) + mg ŷ = −bvx x̂ + (−bvy + mg) y‬‬


‫‪X‬‬
‫)‪(587‬‬

‫נציב במשוואת התנועה‬

‫)‪(588‬‬ ‫̂‪−bvx x̂ + (−bvy + mg) ŷ = mv̇x x̂ + mv̇y y‬‬

‫אלו הן שתי משוואות שונות‪ ,‬אחת לכל רכיב‪ .‬נתחיל מציר ‪x‬‬
‫‪dvx‬‬
‫)‪(589‬‬ ‫‪−bvx = mv̇x = m‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dvx‬‬ ‫‪b‬‬
‫)‪(590‬‬ ‫‪= − dt‬‬
‫‪vx‬‬ ‫‪m‬‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪dvx‬‬ ‫‪b‬‬
‫)‪(591‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪vx‬‬ ‫‪m‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪vx‬‬ ‫‪b‬‬
‫)‪(592‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫) ‪= − (t − t0‬‬
‫‪vx,0‬‬ ‫‪m‬‬

‫ניקח ‪ t0 = t‬ונתון ‪ .vx,0 = v0‬בסך הכל‪ ,‬נקבל‬


‫‪b‬‬
‫)‪(593‬‬ ‫‪vx (t) = v0 e− m t‬‬

‫נמשיך לציר ‪y‬‬


‫‪dvv‬‬
‫)‪(594‬‬ ‫‪(−bvy + mg) = mv̇y = m‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dvy‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(595‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪bvy − mg‬‬ ‫‪m‬‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪dvy‬‬ ‫‪b‬‬
‫)‪(596‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪vy − vyt‬‬ ‫‪m‬‬
‫זריקה בליסטית מצוק עם כח גרר‬ ‫‪11.6‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫כאשר‬
‫‪mg‬‬
‫)‪(597‬‬ ‫= ‪vyt‬‬
‫‪b‬‬
‫המהירות הסופית בציר ‪ t) y‬עבור ‪ .(terminal velocity‬נמשיך‬
‫!‬
‫‪vy − vyt‬‬ ‫‪b‬‬
‫)‪(598‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫) ‪= − (t − t0‬‬
‫‪vy,0 − vyt‬‬ ‫‪m‬‬

‫גם כאן נבחר ‪ t0 = 0‬ונתון כי ‪ .vy,0 = 0‬בסך הכל‪ ,‬נקבל‬


‫‪b‬‬
‫)‪(599‬‬ ‫‪vy (t) − vyt = −vyt e− m t‬‬
‫‬ ‫‪b‬‬
‫‬
‫)‪(600‬‬ ‫‪vy (t) = vyt 1 − e− m t‬‬

‫ומצאנו את שני הרכיבים כתלות בזמן‪ .‬התשובה היא‬

‫‬ ‫‪b‬‬
‫‬ ‫ ‪mg‬‬ ‫‪b‬‬
‫‬
‫‪~v (t) = v0 e− m t x̂ +‬‬ ‫̂‪1 − e− m t y‬‬
‫‪b‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫בסעיף הקודם מצאנו את המהירות בציר ‪ .x‬את )‪ x (t‬נמצא מאינטגרציה על מהירות זו‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪b‬‬ ‫‪v0 m − b t‬‬
‫)‪(601‬‬ ‫‪x (t) = Cx + v (t) dt = Cx + v0 e− m t dt = Cx −‬‬ ‫‪e m‬‬
‫‪b‬‬

‫את ‪ Cx‬נמצא מתנאי ההתחלה שהוא ‪ .x (t = 0) = 0‬נציב‬


‫‪v0 m − b 0‬‬ ‫‪v0 m‬‬ ‫‪v0 m‬‬
‫)‪(602‬‬ ‫‪0 = Cx −‬‬ ‫‪e m = Cx −‬‬ ‫= ‪⇒ Cx‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬

‫מצאנו את ‪ Cx‬והתשובה היא‪:‬‬

‫ ‪v0 m‬‬ ‫‪b‬‬


‫‬
‫= )‪x (t‬‬ ‫‪1 − e− m t‬‬
‫‪b‬‬

‫סעיףג'‪:‬‬
‫בציר האופקי‪ ,‬אין כוח מניע )לעומת הציר האנכי בו הכבידה פועלת על האבן(‪ ,‬לכן בנוכחותו של כוח גרר המהירות‬
‫האופקית תתאפס בסופו של דבר‪` .‬בסופו של דבר` משמעותו כעבור זמן רב‪ ,‬לכן מה שיש לעשות על מנת למצוא את‬
‫המרחק האופקי המקסימלי הוא לקחת את הגבול )∞ → ‪ .x (t‬הגבול יהיה‬
‫ ‪hv m‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪i v m‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫)‪(603‬‬ ‫‪xmax = lim [x (t)] = lim‬‬ ‫= ‪1 − e− m t‬‬
‫∞→‪t‬‬ ‫∞→‪t‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫והתשובה היא‪:‬‬

‫‪v0 m‬‬
‫= ‪xmax‬‬
‫‪b‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מעבורת חוצה נהר עם סחיפת צד‬ ‫‪11.7‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫מעבורת חוצה נהר עם סחיפת צד‬ ‫‪11.7‬‬


‫מעבורת שמסתה ‪ ,m‬עוגנת על גדת נהר )‪v0 = 0‬ו־‪ ,(x0 = 0‬בו זורמים מים במהירות ̂‪ .~v = vr x‬לשם חציית הנהר‪ ,‬מכוונת‬
‫עצמה המעבורת ישירות לגדה השנייה‪ ,‬והמדחף שלה מפעיל עליה כוח קבוע של ̂‪ .F~0 = F0 y‬נוסף על כך‪ ,‬מפעילים המים‬
‫על הסירה כוח גרר התלוי במהירות הסירה ביחס למים‪ .F~ = −B(~u − ~v ) ,‬כאשר ‪ ,~u‬היא מהירות הסירה ביחס לגדת‬
‫הנהר‪ ,‬ו‪ b‬קבוע‪.‬‬
‫מצאו את וקטור מהירות הסירה כפונקציה של הזמן‪.‬‬

‫פתרון‬
‫שימו לב כי כוח הגרר של המים הוא גם בכיוון ‪ y‬וגם ב־‪ .x‬נשנה את הנתון לצורה מובנת יותר‪ .‬הכוח שמפעיל הנהר על‬
‫הסירה הוא‪:‬‬

‫‪F~ = −B (~v − ~u) = B~vboat,water‬‬

‫נמצא את משוואת התנועה ממשוואת הכוחות‪:‬‬

‫‪dux‬‬
‫)‪(604‬‬ ‫‪ΣFx = −Bvxboat,water = −B (ux − vr ) = max = m‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪duy‬‬
‫)‪(605‬‬ ‫‪ΣFy = F0 − Bvyboat,water‬‬ ‫‪= F0 − B (uy ) = may = m‬‬
‫‪dt‬‬

‫שני מד`ר‪ ,‬כאשר ת`ה ידועים‪ .‬נפתור אותן‪:‬‬

‫‪dux‬‬
‫)‪(606‬‬ ‫‪m‬‬ ‫) ‪= −B (ux − vr‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪duy‬‬
‫)‪(607‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪= F0 − Buy‬‬
‫‪dt‬‬

‫ˆ‬ ‫‪ux‬‬ ‫ˆ‬ ‫‪t‬‬


‫‪dux‬‬
‫)‪(608‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪0‬‬ ‫) ‪B (ux − vr‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ˆ uy‬‬ ‫‪ˆ t‬‬
‫‪duy‬‬
‫)‪(609‬‬ ‫‪m‬‬ ‫=‬ ‫‪dt‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪F‬‬‫‪0 − Buy‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪−ux + vr‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪B‬‬
‫)‪(610‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫‪= − t‬‬
‫‪vr‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪F0 − Buy‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(611‬‬ ‫‪− ln‬‬ ‫=‬ ‫‪t‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪F0‬‬ ‫‪m‬‬

‫‬ ‫‬
‫‬ ‫‪B‬‬
‫‬ ‫ ‪1‬‬ ‫‪B‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‪B‬‬
‫‬ ‫ ‪F0‬‬ ‫‪B‬‬
‫‬ ‫‪F0‬‬ ‫‪B‬‬
‫‬
‫‪u = vr − vr e− m t x̂+‬‬ ‫‪F0 − F0 e− m t ŷ = vr 1 − e− m t x̂+‬‬ ‫‪1 − e− m t ŷ = vr x̂ +‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫‪1 − e− m t‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪B‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪F0‬‬ ‫‪B‬‬
‫‬
‫‪u = vr x̂ +‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫‪1 − e− m t‬‬
‫‪B‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫רכיבה על אופניים עם כח גרר‬ ‫‪11.8‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫רכיבה על אופניים עם כח גרר‬ ‫‪11.8‬‬


‫רוכבת אופניים שמסתה ]‪) m = 60[kg‬כולל האופניים( מתחילה לרכב על כביש אופקי‪ .‬כאשר הרוכבת מדוושת בשיא‬
‫שמקדם את האופניים הוא ̂‪ .F~1 = 30 [N ] x‬האוויר מפעיל על הרוכבת כוח גרר המתנגד לתנועתה‬
‫יכולתה‪ ,‬הכוח ‪h i‬‬
‫‪.(b = 0.25 kg‬‬ ‫~‬ ‫‪2‬‬
‫̂‪m ) FD = −bv v‬‬

‫א‪ .‬מה תהיה מהירות הרוכבת לאחר זמן ארוך מאוד בו היא מדוושת בשיא יכולתה?‬
‫ב‪ .‬הרוכבת מפסיקה לדווש כאשר מהירותה ‪ 36‬קמ`ש‪ .‬מצאו תוך כמה זמן מרגע זה תקטן מהירותה למחצית ממהירותה‬
‫ההתחלתית‪.‬‬
‫ג‪.‬מהו ההעתק שעברה הרוכבת בפרק הזמן המתואר בסעיף ב'?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫מהירות הרוכבת לאחר זמן ארוך מאוד זוהי בדיוק המהירות הטרמינלית של הרוכבת‪ ,‬שמתקבלת כאשר סכום הכוחות על‬
‫הרוכבת הוא אפס‪:‬‬

‫‪F~ = F~1 + F~D = 30 − 0.25v 2 = 0‬‬


‫‪X‬‬

‫נבודד את ‪ v‬ונקבל‪:‬‬

‫√‬
‫=‪v‬‬ ‫]‪120 = 10.95 [m/s‬‬

‫סעיף ב'‬
‫מרגע שמפסיקה הרוכבת לדווש‪ ,‬הכוח היחיד שפועל עליה הוא כוח הגרר‪:‬‬
‫‪dv‬‬
‫‪F~ = −bv 2 = ma = m‬‬
‫‪X‬‬
‫‪dt‬‬

‫נבצע הפרדת משתנים‪:‬‬


‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪dt = 2 dv‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪v‬‬

‫כעת נותר לבצע אינטגרל‪ .‬מכיוון שלא נתבקשנו לבטא את המהירות באופן כללי‪ ,‬נוכל להציב באינטגרל שלנו ישר את‬
‫נתוני הקצה הספציפיים על־מנת למצוא את הזמן הספציפי‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמיר את המהירות ההתחלתית והסופית ליחידות של‬
‫מטר לשניה‪:‬‬
‫‪ˆ t‬‬ ‫]‪ˆ vf =5[m/s‬‬ ‫‬ ‫‪5‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪− dt‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪dv → − t = −‬‬ ‫‪=−‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪v0 =10[m/s] v‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪v 10‬‬ ‫‪10‬‬

‫נבודד את ‪:t‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כח גרר על צנחן )בית(‬ ‫‪11.9‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫‪m‬‬ ‫‪60‬‬
‫=‪t‬‬ ‫=‬ ‫]‪= 24[s‬‬
‫‪10b‬‬ ‫‪10 · 0.25‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫]‪t = 24[s‬‬

‫סעיף ג'‬
‫את העתק הרוכבת נמצא באמצעות אינטגרל על מהירותה‪ :‬כעת חייבים למצוא את המהירות הכללית )‪:v(t‬‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪t‬‬ ‫)‪v(t‬‬
‫)‪1 v(t‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪−‬‬ ‫= ‪dt‬‬ ‫= ‪dv → − t‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪v0‬‬ ‫‪v2‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪v v0‬‬ ‫‪v(t) v0‬‬

‫נבודד את )‪ v(t‬ונקבל‪:‬‬

‫‪mv0‬‬
‫= )‪v(t‬‬
‫‪m + bv0 t‬‬

‫כעת ניתן לבצע אינטגרל‪:‬‬

‫ˆ‬ ‫‪t‬‬ ‫ˆ‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‬ ‫‬


‫‪mv0‬‬ ‫)‪ln (m + bv0 t‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m + bv0t‬‬
‫= )‪x(t‬‬ ‫= ‪v(t)dt‬‬ ‫‪dt = mv0‬‬ ‫=‬ ‫‪ln‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪m + bv0 t‬‬ ‫‪bv0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪m‬‬

‫נציב את הזמן שקיבלנו בסעיף ב ואת הנתונים‪:‬‬


‫‪60 + 0.25 · 10 · 24‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪60‬‬
‫= )‪x(t = 24‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫]‪= 240ln2 = 166.36[m‬‬
‫‪0.25‬‬ ‫‪6−‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫]‪x = 166.36[m‬‬

‫כח גרר על צנחן )בית(‬ ‫‪11.9‬‬


‫צנחן שמסתו ‪ m‬פותח מצנח כאשר הוא מגיע למהירות ‪ . v0‬התנגדות האוויר היא ̂‪.F~ = −τ 2 mv 2 v‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות הסופית של הצנחן )משיקולי כוחות(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהי משוואת התנועה של הצנחן?‬
‫ג‪ .‬קבלו ביטוי למהירות הצנחן כפונקציה של הזמן‪ .‬מספיק להגיע לביטוי אינטגרלית אין צורך לפתור את האינטגרלים‪.‬‬

‫פתרון‬
‫נבחר את כיוון ה־‪y‬החיובי בכיוון התנועה‪.‬‬

‫‪ΣF = mg − τ 2 mv 2 = ma‬‬
‫כח גרר על צנחן )בית(‬ ‫‪11.9‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫̂‪ v‬הוא ̂‪ ,y‬ועבור המקרה בו המהירות מקסימלית‪ .a = 0 ,‬בהנחה ויגיע למהירות המקסימלית לפני שיפגע בקרקע‪ ,‬זו תהיה‬
‫המהירות הסופית‪.‬‬

‫‪mg − τ 2 mvf2inal‬‬ ‫=‬ ‫‪0‬‬


‫√‬
‫‪g‬‬
‫= ‪⇒ vf inal‬‬
‫‪τ‬‬

‫מבדיקת יחידות‪ ,‬הפתרון מתאים‪.‬‬


‫סעיף א'‪:‬‬
‫התשובה היא‬

‫√‬
‫‪g‬‬
‫= ‪vf inal‬‬
‫‪τ‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫משוואת התנועה היא‪:‬‬

‫‪dv‬‬
‫‪ΣF = mg − τ 2 mv 2 = ma = m‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪dv‬‬
‫= ‪(g − τ 2 v 2 )dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬

‫‪mg − τ 2 mv 2‬‬ ‫‪= m dv‬‬


‫‪dt‬‬
‫‪dv‬‬
‫= ‪⇒ (g − τ 2 v 2 )dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dv‬‬
‫⇒‬ ‫‪dt‬‬ ‫=‬
‫) ‪(g − τ 2 v 2‬‬
‫ˆ‬
‫´‬ ‫‪dv‬‬
‫⇒‬ ‫‪dt‬‬ ‫=‬
‫) ‪(g − τ 2 v 2‬‬

‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪dv‬‬
‫= ‪dt‬‬
‫) ‪(g − τ 2 v 2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


(‫כח גרר על צנחן )בית‬ 11.9 ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ 11

‫ אך‬.‫ מוצג הפיתרון המלא‬,‫למי שמעונין לראות איך פותרים אינטגרל כזה‬
‫אינכם נדרשים לדעת לפתור זאת‬
:‫ כי אינכם נדרשים לפתור אינטגרלים סבוכים כאלה‬,‫ שימו לב‬,‫נפתור את אגף ימין מטבלאות אינטגרציה‬

ˆ ˆ ˆ
dv 1 dv 1 dv 1 1 vf inal + v
= 2 = 2 = 2 ln[ ]+C
(g − τ 2 v 2 ) τ ( τg2 − v 2 ) τ (vf2inal − v 2 ) τ 2vf inal vf inal − v

:‫ואז‬

1 1 vf inal + v vf inal + v 2
t = 2
ln[ ]+C ⇒ = eC e2vf inal τ t
τ 2vf inal vf inal − v vf inal − v
2 2t
⇒ v(1 + eC e2vf inal τ t ) = vf inal (eC e2vf inal τ − 1)
τ 2t
(eC e2vf inal − 1)
⇒ v = vf inal 2
(eC e2vf inal τ t + 1)

:v = v0 ,t = 0 ‫ בזמן‬,‫ה‬.‫ ע`י הצבת ת‬,eC ‫נמצא את‬

(eC − 1)
v0 = vf inal ⇒ v0 (eC + 1) = vf inal (eC − 1)
(eC + 1)
⇒ eC (v0 − vf inal ) = −(vf inal + v0 )
(vf inal + v0 )
⇒ eC =
(vf inal − v0 )

‫המהירות כתלות בזמן היא‬

(v +v ) 2
( (vf inal −v00) e2vf inal τ t − 1)
f inal
v = vf inal (v +v ) 2
( (vf inal −v00) e2vf inal τ t + 1)
f inal

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כח גרר וכח ציפה ‪.‬‬ ‫‪11.10‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫כח גרר וכח ציפה ‪.‬‬ ‫‪11.10‬‬


‫שגובהו ‪ 41‬מטרים‪ .‬מסתו של השחיין ]‪ m = 45 [kg‬ונניח שהוא קופץ אנכית מהצוק לים ממצב‬‫שחיין קופץ למים מצוק  ‪ m‬‬
‫מנוחה‪ .‬אפשר להניח כי ‪g = 10 sec2‬‬
‫‪h i‬‬ ‫האויר(‪.‬‬ ‫של‬ ‫הגרר‬ ‫כח‬ ‫את‬ ‫)הזניחו‬ ‫בלבד‬ ‫הכובד‬ ‫כח‬ ‫בזמן שהשחיין נמצא באויר‪ ,‬פועל עליו‬
‫‪kg‬‬ ‫~‬
‫ברגע שהשחיין נכנס למים פועלים עליו שני כוחות נוספים‪ .‬כח הגרר ‪ FD = −b~v‬כאשר ‪ b = 5 sec‬והגודל ‪ ~v‬הוא‬
‫מהירות השחיין‪ ,‬וכח הציפה שגודלו קבוע ‪FB = 1.5mg‬וכיוונו כלפי מעלה‪.‬‬
‫כמו כן מניחים שהים שקט ואין זרמים ולכן התנועה היא רק בציר ‪.y‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות השחיין ברגע כניסתו למים?‬
‫ב‪ .‬מהו מהירות השחיין כתלות בזמן כשהוא בתוך המים?‬
‫ג‪ .‬מהו הזמן בו יגיע השחיי לעומק מקסימלי?‬
‫ד‪ .‬מהו העומק המקסימלי אליו יגיע השחיין?‬

‫פתרון‬
‫נבחר את כיוון ה־‪y‬החיובי בכיוון התנועה‪.‬‬
‫סעיף א'‪:‬‬

‫‪−2g∆y = vf2 − v02‬‬


‫‪2 · 10 · 41 = vf2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪hmi‬‬
‫‪vf = 28.63‬‬
‫‪sec‬‬

‫‪m‬‬ ‫סעיף ב'‪:‬‬


‫‪ .v0 = 28.63‬נרשום את החוק השני של ניוטון‬ ‫‪sec‬‬ ‫נסמן את מהירות השחיין ברגע הפגיעה במים כ‬

‫‪dv‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪= mg − bv − 1.5mg‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dv‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪= − mg − bv‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪2‬‬
‫ˆ‬ ‫‪t‬‬ ‫ˆ‬
‫)‪v(t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2 mg + bv‬‬
‫‪0‬‬ ‫)‪v(0‬‬

‫‪1‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪2 mg + bv(t‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪= ln‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪b‬‬ ‫)‪2 mg + bv(0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪b‬‬
‫)‪2 mg + bv(t‬‬
‫= ‪e− m‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪2 mg + bv(0‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪mg + bv(0) e− m t = mg + bv(t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪1 mg  − b t‬‬ ‫‬


‫‪v(t) = v(0)e− m t +‬‬ ‫‪e m −1‬‬
‫‪2 b‬‬
‫כח גרר וכח ציפה ‪.‬‬ ‫‪11.10‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫‪kg‬‬
‫‪h m i 5[ sec‬‬ ‫]‬ ‫]‪1 45 [kg] 10 sm2  − 9[s‬‬
‫ ‬
‫‪1‬‬
‫‬
‫‪− 45[kg] t‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪v(t) = 28.63‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪h i‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪sec‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5 kg‬‬ ‫‪sec‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪v(t) = 28.63e−0.111t + 45 e−0.111t − 1‬‬


‫‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נראה עבור איזה זמן המהירות מתאפסת‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪v(t) = 28.63e− m t + 45 e− m t − 1 = 0‬‬

‫‪b‬‬
‫‪(28.63 + 45) e− m t = 45‬‬
‫‪t‬‬
‫‪73.63e− 9 = 45‬‬
‫‪t‬‬
‫‪e− 9 =0.611‬‬
‫‪t‬‬
‫‪− = ln 0.611‬‬
‫‪9‬‬
‫]‪t =9 · 0.492 = 4.43 [sec‬‬

‫התשובה היא‬

‫]‪t = 4.43 [sec‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫כדי לחשב את העומק המקסימלי קודם כל נבטא את העמק כתלות בזמן על ידי אינטגרציה על המהירות‬

‫ˆ‬
‫‪4.43‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪ b‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪ m b‬‬ ‫‪ 4.43‬‬
‫= )‪y(t‬‬ ‫‪28.63e− m t + 45 e− m t − 1 dt = − · 28.63e− m t + 45 − e− m t − t‬‬ ‫=‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫= ‪y(t) = −257.67 e−0.492 − 1 − 405 e−0.492 − 1 − 199.35 = 0.389 · 257.67 + 0.389 · 405 − 199.35‬‬
‫‬ ‫‬

‫]‪y(t) = 58.16 [m‬‬

‫התשובה היא‬

‫]‪∆y = 58.16 [m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כח גרר בנהר )בית(‬ ‫‪11.11‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫כח גרר בנהר )בית(‬ ‫‪11.11‬‬


‫סירת מנוע נעה במהירות ‪ .v0‬מכבים את המנוע ונכנסים לאיזור בו יש כח גרר שיוצרים המים שגודלו ‪ F = −kv‬כאשר‬
‫‪ k‬הוא קבוע כלשהו‪.‬‬
‫א‪ .‬מיצאו את היחידות של הקבוע ‪k‬‬
‫ב‪ .‬כיתבו את משוואת התנועה‬
‫ג‪ .‬מהי מהירות הסירה לאחר זמן ארוך מאוד‬
‫ד‪ .‬בטאו את מהירות הסירה כפונקציה של הזמן‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫חשבון יחידות יתן‬
‫‪m‬‬
‫] ‪[F‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪kg dec‬‬‫‪2‬‬ ‫‪msec‬‬ ‫‪kg‬‬
‫= ]‪[k‬‬ ‫=‬ ‫‪= m‬‬ ‫‪= kg‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬
‫]‪[v‬‬ ‫‪m/sec‬‬ ‫‪sec‬‬ ‫‪sec m‬‬ ‫‪sec‬‬

‫‪kg‬‬
‫= ]‪[k‬‬
‫‪sec‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪Fx = −kv = m‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪kv‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪−‬‬ ‫=‬
‫‪m‬‬ ‫‪dt‬‬

‫‪kv‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪−‬‬ ‫=‬
‫‪m‬‬ ‫‪dt‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬

‫‪v→0‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫‪kv‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪−‬‬ ‫=‬
‫‪m‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪kdt‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪−‬‬ ‫=‬
‫‪m‬‬ ‫‪v‬‬
‫ˆ‬ ‫‪t‬‬ ‫ˆ‬
‫)‪v(t‬‬
‫‪kdt‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪−‬‬ ‫=‬
‫‪m‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪v0‬‬
‫‪kt‬‬ ‫)‪v(t‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪= ln‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪v0‬‬
‫‪k‬‬
‫)‪v0 e− m t = v(t‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מחליק סקי )בית(‬ ‫‪11.12‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫‪k‬‬
‫‪v(t) = v0 e− m t‬‬

‫מחליק סקי )בית(‬ ‫‪11.12‬‬


‫גולש סקי שמסתו ‪ m‬גולש במורד מדרון משופע הנוטה בזווית ‪ β = 45°‬ביחס לאופק‪ .‬הגולש מתחיל את תנועתו ממנוחה‪.‬‬
‫מקדם החיכוך הקינטי בין הגולש למישור המשופע הוא ‪ .µ = 0.5‬בנוסף‪ ,‬במהלך תנועתו‪ ,‬מפעיל האוויר על הגולש כוח‬
‫התנגדות ‪ ,F~d = −b~v‬כאשר ‪ b‬קבוע חיובי‪.‬‬

‫א‪ .‬רשמו את משוואת התנועה הדיפרנציאלית )משוואת ניוטון( המתארת את תנועת הגולש‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את מהירות הגולש כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫לשימושכם‪ ,‬נתון פתרון האינטגרל הבא‬
‫ˆ‬
‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪dy = − ln (A − By) + C‬‬
‫‪A − By‬‬ ‫‪B‬‬

‫פתרון‬
‫נתונים‬

‫‪β = 45°; µ = 0.5; v0 = 0; F~ = −b~v‬‬

‫סעיף א'‪:‬‬
‫תחילה נרשום את משוואת הכוחות‬

‫‪ΣFx = mg sin β − bv − µk N = ma‬‬


‫‪ΣFy = N − mg cos β = 0‬‬

‫‪a‬‬ ‫כדי לקבל משוואות תנועה‪ ,‬נחליף את‬


‫‪dv‬‬
‫‪ΣFx‬‬ ‫=‬ ‫‪mg sin β − bv − µk mg cos β = m‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪⇒ (g sin β −‬‬ ‫‪mv‬‬ ‫= ‪− µk g cos β)dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬

‫התשובה היא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫קפיצה בעזרת שמשיה )בית(‬ ‫‪11.13‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪(g sin β −‬‬ ‫= ‪v − µk g cos β)dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪dt‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫האינטגרל על המהירות )‪ (dv‬הוא מהצורה הבאה‪:‬‬
‫‪dv‬‬
‫‪ΣFx‬‬ ‫=‬ ‫‪mg sin β − bv − µk mg cos β = m‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪⇒ (g sin β −‬‬ ‫‪mv‬‬ ‫= ‪− µk g cos β)dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫)‪ˆ v(t‬‬
‫‪´t‬‬ ‫‪dv‬‬
‫⇒‬ ‫‪0‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫=‬ ‫‪b‬‬
‫‪v0‬‬ ‫‪(g sin β −‬‬ ‫‪mv‬‬ ‫)‪− µk g cos β‬‬

‫ˆ‬ ‫)‪v(t‬‬
‫‪dv‬‬
‫‪v0‬‬ ‫)‪(A − B v‬‬

‫‪b‬‬
‫= ‪ .B‬מומלץ תמיד לפשט את הויזואליזציה של האינטגרל כדי להבין מאיזה‬ ‫‪m‬‬ ‫כאשר ‪ ,A = g sin β − µk g cos β‬וכאשר‪,‬‬
‫סוג הוא‪.‬‬
‫כאן הפיתרון פשוט‪:‬‬

‫ˆ‬ ‫)‪v(t‬‬
‫‪dv‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A − Bv‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A − Bv‬‬
‫=‬ ‫)‪ln(A − B v)|v(t‬‬
‫= ‪v0‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫=‬ ‫‪ln‬‬
‫‪v0‬‬ ‫)‪(A − B v‬‬ ‫‪−B‬‬ ‫‪−B A − Bv0‬‬ ‫‪−B‬‬ ‫‪A‬‬

‫ולכן‪ ,‬אם נחזור למשוואת התנועה‪ ,‬נקבל‪:‬‬

‫ˆ‬ ‫‪t‬‬ ‫ˆ‬ ‫)‪v(t‬‬ ‫‪b‬‬


‫‪dv‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A − Bv‬‬ ‫‪m g(sin β − µk cos β) − m‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪dt‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪ln‬‬ ‫‪= − ln‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪v0‬‬ ‫)‪(A − B v‬‬ ‫‪−B‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪b‬‬ ‫)‪g(sin β − µk cos β‬‬
‫‪b‬‬
‫‪m g(sin β − µk cos β) − m‬‬ ‫‪v‬‬
‫⇒‬ ‫‪t‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪ln‬‬
‫‪b‬‬ ‫)‪g(sin β − µk cos β‬‬
‫‪b‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪g(sin β − µk cos β) − m‬‬ ‫‪v‬‬
‫= ‪⇒ e− m t‬‬
‫)‪g(sin β − µk cos β‬‬
‫‪gm‬‬ ‫‪b‬‬
‫⇒‬ ‫‪v‬‬ ‫=‬ ‫) ‪(sin β − µk cos β)(1 − e− m t‬‬
‫‪b‬‬

‫‪gm‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪v(t) = 0.35‬‬ ‫) ‪(1 − e− m t‬‬
‫‪b‬‬

‫קפיצה בעזרת שמשיה )בית(‬ ‫‪11.13‬‬


‫איש שמסתו ‪ M‬הולך עם שמשיה גדולה שמסתה ‪ m‬מעל ראשו‪ .‬האיש מגיע לצור בגובה ‪ h‬ומחליט לקפוץ‪ ,‬בהנחה‬
‫שהשמשיה תבלום את נפילתו והוא יגיע למטה בשלום‪ .‬בנפילה‪ ,‬בין האוויר לבין המטריה קיים כוח התנגדות המתכונתי‬
‫למהירות‪ .F~ = −kvv̂ ,‬הניחו כי מהירות האדם ברגע הקפיצה הינה אפס‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫קפיצה בעזרת שמשיה )בית(‬ ‫‪11.13‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫א‪ .‬כתבו את משוואת התנועה )משוואת ניוטון(‪.‬‬


‫ב‪ .‬מהי מהירות האדם כפונקציה של הזמן?‬
‫‪ . M +m‬מצאו את גובה הצוק‪ ,‬בהנחה שהאדם הגיע לקרקע שניה אחת לאחר שקפץ‪.‬‬
‫‪k‬‬ ‫ג‪ .‬הניחו בסעיף זה כי ]‪= 1[sec‬‬

‫פתרון‬
‫משוואת התנועה‪:‬‬
‫סעיף א'‪:‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪dv‬‬
‫) ‪F = (m + M )g − kv = (m + M‬‬
‫‪dt‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫פתור את המשוואה הדיפרנציאלית על־ידי הפרדת משתנים‪:‬‬

‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(m+M )g−kv(t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬‬ ‫)‪v(t‬‬
‫‪dv‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫‪(m+M )g‬‬ ‫‪k‬‬
‫‬
‫)‪(m + M ) g − kv(t‬‬
‫‬
‫= ‪dt‬‬ ‫‪→−‬‬ ‫=‪t‬‬ ‫‪→−‬‬ ‫‪t = ln‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪m+M‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪(m + M )g − kv‬‬ ‫‪m+M‬‬ ‫‪−k‬‬ ‫‪m+M‬‬ ‫‪(m + M ) g‬‬

‫נבודד את )‪:v(t‬‬
‫‪k‬‬ ‫)‪(m + M ) g − kv(t‬‬ ‫ ‪(m + M ) g‬‬ ‫‪k‬‬
‫‬
‫= ‪e− m+M t‬‬ ‫= )‪→ v(t‬‬ ‫‪1 − e− m+M t‬‬
‫‪(m + M ) g‬‬ ‫‪k‬‬

‫ ‪(m + M ) g‬‬ ‫‪k‬‬


‫‬
‫= )‪v(t‬‬ ‫‪1 − e− m+M t‬‬
‫‪k‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫‪e−t‬‬ ‫‪e−t‬‬ ‫‪, M +m‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪ .v(t) = g 1 −‬כדי למצוא את מיקום הגוף נבצע אינטגרל‪:‬‬ ‫‪= 10 1 −‬‬ ‫אז‬ ‫‪k‬‬ ‫אם ‪= 1‬‬
‫ˆ‬ ‫‪t‬‬ ‫ˆ‬ ‫‪t‬‬
‫‪10e−t t‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪−t‬‬
‫‪|0 = 10t + 10e−t − 10e0 = 10t+10e−t −10‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫= )‪y(t)−y(0‬‬ ‫= ‪v(t)dt‬‬ ‫‪10 − 10e‬‬ ‫‪dt = 10t −‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−1‬‬

‫כעבור שניה עבר האשם מרחק ‪) h‬הגיע ממרומי הצוק לרצפה(‪:‬‬

‫]‪y(t = 1) − y(t = 0) = h = 10 · 1 + 10e−1 − 10 = 10e−1 = 3.68[m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫קפיצה בעזרת שמשיה )בית(‬ ‫‪11.13‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫]‪h = 3.68[m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מסה נוחתת על מים )בית(‬ ‫‪11.14‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫מסה נוחתת על מים )בית(‬ ‫‪11.14‬‬


‫‪q‬‬
‫‪gh‬‬
‫= ‪:(v‬‬ ‫) ‪3‬‬ ‫במטלה מהעבר פתרתם את המערכת הבאה ומצאתם את מהירות המסה ‪ 2m‬כאשר היא פוגעת במים‬

‫כעת‪ ,‬נתון שלאחר שהמסה יורדת מרחק ‪ ,h‬היא נכנסת למים‪ ,‬שם פועל עליה כוח גרר התלוי לינארית במהירות המסה‬
‫‪ .F~D = −b~v‬מצאו את מהירות המסה כתלות בזמן )‪ ~v (t‬לאחר כניסתה למים‪) .‬הניחו כי החוט עדיין מתול בעת כניסת‬
‫המסה למים‪ ,‬וכי לא קורה שום דבר בהתנגשות המסה במים ־ כך שמהירות המסה מיד לפני כניסתה למים שווה למהירותה‬
‫מיד אחרי כניסתה למים(‪.‬‬

‫פתרון‬
‫משוואות התנועה על המסות‪:‬‬
‫מסה ‪:m‬‬

‫‪(1)T1 − mgsin30 = ma1‬‬

‫מסה ‪:2m‬‬

‫‪(2)2mg − T2 − bv2 = 2ma2‬‬

‫הקשר בין המתיחויות )דרך הגלגלת הניידת(‪:‬‬

‫‪(3)2T1 = T2‬‬

‫הקשר בין התאוצות‪:‬‬

‫‪(4)a1 = 2a2‬‬

‫כעת יש לפתור את ארבע המשוואות עם ארבע הנעלמים‪ :‬נבודד את ‪ T1‬ממשוואה ‪ 1‬ונציב בה את הקשר בין התאוצות‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪(1)T1 = mgsin30 + ma1 = mg + ma1 = mg + 2ma2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נציב במשוואה ‪ 2‬את הקשר בין המתיחויות ואת המתיחות שמצאנו‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬
‫‪(2)2mg − 2T1 − bv2 = 2ma2 → 2mg − 2‬‬ ‫‪mg + 2ma2 − bv2 = 2ma2 → 2mg − mg − 4ma2 − bv2 = 2ma2‬‬
‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫זריקה אנכית עם כח גרר‬ ‫‪11.15‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫‪dv2‬‬
‫= ‪:a2‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫נבודד את ‪ a2‬ונציב בו את הקשר הדיפרנציאלי‬

‫‪dv2‬‬
‫‪mg − bv2 = 6m‬‬
‫‪dt‬‬

‫נבצע הפרדת משתנים‪:‬‬


‫!‬
‫)‪mg−bv2 (t‬‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫‪ln‬‬ ‫‪q‬‬
‫‪gh‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪t‬‬ ‫)‪v2 (t‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪dv2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪mg−b‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪mg − bv2 (t) ‬‬
‫= ‪dt‬‬ ‫→‬ ‫=‪t‬‬ ‫‪→−‬‬ ‫‪t = ln ‬‬
‫‪mg − bv2‬‬ ‫‪−b‬‬
‫‪q‬‬
‫‪6m‬‬ ‫‪6m‬‬ ‫‪6m‬‬
‫‪q‬‬
‫‪gh‬‬
‫‪0‬‬ ‫= ‪v0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪mg − b gh‬‬ ‫‪3‬‬

‫נשאר לבודד את המהירות‪:‬‬


‫‪r‬‬
‫‪b‬‬ ‫)‪mg − bv2 (t‬‬ ‫ ‪gh − b t mg‬‬ ‫‪b‬‬
‫‬
‫= ‪e− 6m t‬‬ ‫= )‪q → v2 (t‬‬ ‫‪· e 6m +‬‬ ‫‪1 − e− 6m t‬‬
‫‪mg − b gh‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪3‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫ ‪gh − b t mg‬‬ ‫‪b‬‬
‫‬
‫= )‪v2 (t‬‬ ‫‪· e 6m +‬‬ ‫‪1 − e− 6m t‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪b‬‬

‫זריקה אנכית עם כח גרר‬ ‫‪11.15‬‬


‫כדור שמסתו ‪ m‬נזרק אנכית מעלה במהירות ‪ .v0‬על הכדור פועלים כוח המשיכה‪ ,‬וכן כוח התנגדות המתכונתי למהירות‬
‫היחסית של הכדור ביחס לרוח ) ‪.F~d = −b~vREL = −b (~v − ~vwind‬‬

‫א‪ .‬מצאו את מהירות הכדור כפונקציה של הזמן )‪ ~v (t‬בהנחה שאין רוח )‪.(~vwind = 0‬‬
‫ב‪ .‬מהו הזמן שעובר עד שהכדור מגיע לשיא הגובה )עדיין ללא רוח(? [רמז‪ :‬מה התנאי שתמיד נכון לשיא הגובה?]‬
‫ג‪ .‬חוזרים על הניסוי‪ ,‬אולם הפעם יש רוח בכיוון האופקי ̂‪ .~vwind = v1 x‬מצאו את מהירות הכדור כתלות בזמן )‪.~v (t‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫אם אין רוח‪ ,‬אין חשיבות למהירות היחסית‪ ,‬ומשוואת התנועה נראית כך )חד מימדית ־ רק בציר ‪:(y‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪F = −mg − bv = m‬‬
‫‪dt‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫זריקה אנכית עם כח גרר‬ ‫‪11.15‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫נפתור בעזרת הפרדת משתנים‪:‬‬

‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‬ ‫‬
‫)‪mg+bv(t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬‬ ‫)‪v(t‬‬
‫‪dv‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫‪mg+bv0‬‬ ‫‪b‬‬
‫‬
‫)‪mg + bv(t‬‬
‫‬
‫= ‪− dt‬‬ ‫=‪→− t‬‬ ‫‪→ − t = ln‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪v0‬‬ ‫‪mg + bv‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪mg + bv0‬‬

‫נבודד את )‪:v(t‬‬

‫‪b‬‬ ‫)‪mg + bv(t‬‬ ‫‪ mg‬‬ ‫‪ b‬‬ ‫‪mg‬‬


‫= ‪e− m t‬‬ ‫= )‪→ v(t‬‬ ‫‪+ v0 e− m t −‬‬
‫‪mg + bv0‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪h mg‬‬ ‫‪ b‬‬ ‫‪mg i‬‬


‫= )‪~v (t‬‬ ‫‪+ v0 e − m t −‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫בשיא הגובה‪:v(t) = 0 ,‬‬
‫‪ mg‬‬ ‫ ‪mg‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‬ ‫‪b‬‬
‫‪−m‬‬ ‫‪mg‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪mg‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪mg‬‬
‫= )‪v(t‬‬ ‫‪+ v0 e‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪−‬‬ ‫= ‪= 0 → e− m t‬‬ ‫‪mg‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪ → − t = ln‬‬ ‫‪→ t = − ln‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪+ v0‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪mg + bv0‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪mg + bv0‬‬

‫רק נהפוך את ה ‪ ln‬כדי לסדר את המינוס והתשובה היא‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪m‬‬ ‫‪mg + bv0‬‬
‫‪t = ln‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪mg‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫כעת כשיש רוח‪ ,‬כוח הגרר הוא וקטורי‪:‬‬

‫)̂‪F~d = −b (~v − ~vwind ) = −b (~v − v1 x‬‬

‫מכיוון שהמהירות ההתחלתית של הכדור היא בכיוון ̂‪ y‬ומהירות הרוח בכיוון ̂‪ ,x‬נקבל תנועה דו מימדית‪ ,‬שבה וקטור‬
‫המהירות הוא ̂‪ .~v (t) = vx (t)x̂ + vy (t)y‬כוח הגרר‪:‬‬

‫̂‪F~d = −b (~v − v1 x̂) = −b (vx x̂ + vy ŷ − v1 x̂) = −b (vx − v1 ) x̂ − bvy y‬‬

‫כעת נכתוב את משוואת התנועה בכל ציר‪.‬‬


‫בציר ‪:x‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪dvx‬‬
‫‪Fx = −b (vx − v1 ) = m‬‬
‫‪dt‬‬

‫נפתור בעזרת הפרדת משתנים‪:‬‬


‫ˆ‬ ‫‪t‬‬ ‫ˆ‬ ‫)‪vx (t‬‬
‫‪vx (t) − v1‬‬ ‫‪vx (t) − v1‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪b‬‬ ‫‪dvx‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪−‬‬ ‫= ‪dt‬‬ ‫‪→ − t = ln‬‬ ‫= ‪→ e− m t‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪vx − v1‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪0 − v1‬‬ ‫‪−v1‬‬
‫רוח מאיצה קרון‬ ‫‪11.16‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫נבודד את )‪ vx (t‬ונקבל‪:‬‬
‫‬ ‫‪b‬‬
‫‬
‫‪vx (t) = v1 1 − e− m t‬‬

‫בציר ‪:y‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪dvy‬‬
‫‪Fy = −bvy − mg = m‬‬
‫‪dt‬‬

‫זו משוואה זהה בדיוק לזו שקיבלנו בסעיף א‪ ,‬ולכן‪:‬‬


‫‪ mg‬‬ ‫‪ b‬‬ ‫‪mg‬‬
‫= )‪vy (t‬‬ ‫‪+ v0 e − m t −‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬

‫וקטור המהירות הכולל הינו‪:‬‬

‫̂‪~v (t) = vx (t)x̂ + vy (t)y‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫ ‪h‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪h mg‬‬ ‫‪ b‬‬ ‫‪mg i‬‬
‫‪~v (t) = v1 1 − e− m t x̂ +‬‬ ‫‪+ v0 e− m t −‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬

‫רוח מאיצה קרון‬ ‫‪11.16‬‬


‫קרון שמסתו ‪ M‬מתחיל לנוע ממנוחה על מסילה אופקית ישרה בהשפעת רוח הנושבת במקביל לתנועת הקרון ומפעילה‬
‫כוח דוחף של ‪ ,F = γv 2‬כאשר ‪ v‬היא מהירות הרוח יחסית לקרון‪ .‬מהירות הרוח יחסית לקרקע היא ‪ .v0‬אין חיכוך בין‬
‫הקרון למסילה‪.‬‬

‫א‪ .‬רשמו את משוואת התנועה של הקרון‪.‬‬

‫ב‪ .‬מהי המהירות המכסימלית של הקרון? )רמז‪ :‬אין צורך לפתור את משוואת התנועה‪(.‬‬

‫ג‪ .‬תוך כמה זמן מגיע הקרון למהירות זו?‬

‫ד‪ .‬בשלב זה עוצרים את הקרון‪ ,‬ומפזרים חול על המסילה‪ ,‬ומשחררים את הקרון‪ .‬החול גורם לחיכוך בין הקרון למסילה‪.‬‬
‫מקדם חיכוך בין הקרון למסילה עם החול שווה ל־ ‪ .µk‬הרוח עדיין נושבת ומפעילה כוח דוחף של ‪.F = γv 2‬‬

‫מה תהיה המהירות המכסימלית של הקרון לאחר פיזור החול?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נגדיר את מהירות הקרון ביחס לקרקע כ־‪ .u‬הכוח הרלוונטי היחיד‪ ,‬הוא כוח הדחף של הרוח‪ ,‬ולכן‪:‬‬
‫כח גרר על קרונית‬ ‫‪11.17‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫‪du‬‬
‫‪ΣF‬‬ ‫‪= γ(v)2 = ma = m‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪du‬‬
‫⇒‬ ‫‪γ(v0 − u)2 = m‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪ˆ t‬‬ ‫ˆ‬
‫)‪m u(t‬‬ ‫‪du‬‬
‫⇒‬ ‫= ‪dt‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪γ 0‬‬ ‫‪(v0 − u)2‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫⇒‬ ‫( =‪t‬‬ ‫) ‪−‬‬
‫‪γ v0 − u v0‬‬
‫‪γ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫⇒‬ ‫‪t+‬‬ ‫=‬
‫‪m‬‬ ‫‪v0‬‬ ‫‪v0 − u‬‬
‫‪1‬‬
‫⇒‬ ‫‪u(t) = v0 − γ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪m t + v0‬‬

‫‪1‬‬
‫‪u(t) = v0 −‬‬ ‫‪γ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪mt‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪v0‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬

‫‪ΣF‬‬ ‫‪= γ(v0 − u)2 = 0‬‬

‫‪umax = v0‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫הקרון יגיע למהירות זו לאחר זמן אינסופי‪.‬‬
‫סעיף ד'‪:‬‬
‫הקרון מתחיל את התנועה בתנאים החדשים במהירות ‪ .v0‬משוואת הכוחות מסעיף א' מקבלת איבר נוסף‪:‬‬

‫‪γ(v0 − umax )2 − µk mg = 0‬‬

‫‪µk mg‬‬
‫‪r‬‬
‫‪umax = v0 ±‬‬
‫‪γ‬‬

‫כח גרר על קרונית‬ ‫‪11.17‬‬


‫קרון עומד נייח על מסילה אופקית חלקה‪ .‬מסת הקרון ‪ .M‬לפתע מתחילה לנשוב רוח אופקית קבועה שמהירותה ‪.v0‬‬
‫הרוח מפעילה על הקרון כוח גרר ‪ ,F~D = −b~vREL‬התלוי לינארית במהירות הקרון ביחס לרוח ‪) ~vREL‬הקבוע ‪ b‬נתון(‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כח גרר על קרונית‬ ‫‪11.17‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫→( = ‪~vREL‬‬
‫‪−‬‬
‫→‪v −‬‬
‫‪−‬‬
‫א‪ .‬מצאו את מהירות הקרון כפונקציה של הזמן‪ .‬שים לב מהירות הקרון ביחס לרוח מוגדרת ) ‪v 0‬‬
‫ב‪ .‬תוך כמה זמן מתחילת התנועה תגיע מהירות הקרון למחצית ממהירות הרוח?‬
‫ג‪ .‬מהו המרחק שהתקדם הקרון מתחילת התנועה ועד לזמן שמצאתם בסעיף ב'?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫הכוח היחיד שפועל על הקרון בכיוון התנועה הוא כוח הגרר ולכן משוואת הכוחות על הקרון היא‪:‬‬

‫‪F~ = −b~vREL = −b(v − v0 ) = M a‬‬


‫‪X‬‬

‫נסדר לפתירת משוואה דיפרנציאלית‪:‬‬


‫‪dv‬‬
‫‪−b(v − v0 ) = M‬‬
‫‪dt‬‬

‫נבצע הפרדת משתנים ונקבל‪:‬‬


‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪−‬‬ ‫= ‪dt‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪v − v0‬‬

‫נבצע אינטגרציה מזמן ‪ 0‬עד זמן ‪) t‬וממהירות התחלתית ‪ 0‬עד מהירות סופית )‪:v(t‬‬

‫‪ˆt‬‬ ‫)‪ˆv(t‬‬
‫‪v(t) − v0‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪b‬‬
‫= ‪− dt‬‬ ‫‪dv → − t = ln‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪v − v0‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪−v0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫נעלה את שני האגפים ב־‪ e‬ונקבל‪:‬‬


‫‪b‬‬ ‫‪v(t) − v0‬‬
‫= ‪e− M t‬‬
‫‪−v0‬‬

‫נבודד את )‪ v(t‬ונקבל‪:‬‬

‫‬ ‫‪b‬‬
‫‬
‫‪v(t) = v0 1 − e− M t‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נבדוק מתי המהירות מגיעה לחצי ממהירות הרוח כלומר מתי‪:‬‬
‫‬ ‫‪b‬‬
‫‪ v‬‬
‫‪0‬‬
‫= ‪v(t) = v0 1 − e− M t‬‬
‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כדור פורח בנוכחות רוח )ממבחן(‬ ‫‪11.18‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫כלומר מתי‪:‬‬
‫ ‬
‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪b‬‬
‫= ‪e− M t‬‬ ‫‪→ − t = ln‬‬ ‫→‬ ‫‪t = ln2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪M‬‬

‫נבודד את הזמן ונקבל‪:‬‬

‫‪M‬‬
‫=‪t‬‬ ‫‪ln2‬‬
‫‪B‬‬

‫סעיף ג'‬
‫כדי לחשב את המרחק שעבר הקרון עד זמן זה נעשה אינטגרל על המהירות )נניח כי ‪:(x(0) = 0‬‬

‫‪ˆt‬‬ ‫‪ˆt‬‬ ‫‪b‬‬


‫!‬ ‫‪t‬‬
‫‬ ‫‪b‬‬
‫‪−M‬‬ ‫‪t‬‬
‫‬ ‫‪e− M t‬‬ ‫‪v0 M  − b t‬‬ ‫‬
‫= )‪x(t‬‬ ‫= ‪v(t)dt‬‬ ‫‪v0 1 − e‬‬ ‫‪dt = v0‬‬ ‫‪t−‬‬ ‫‪= v0 t +‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪− Mb‬‬ ‫‪b‬‬
‫‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪M‬‬
‫= ‪:t‬‬ ‫‪B ln2‬‬ ‫נציב את הזמן‬
‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪v0 M  − b M ln2‬‬ ‫‬ ‫‪M‬‬ ‫‪v0 M  −ln2‬‬ ‫‬
‫=‪x t‬‬ ‫‪ln2 = v0 ln2 +‬‬ ‫‪e MB‬‬ ‫‪− 1 = v0 ln2 +‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪b‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬ ‫‪v0 M  ln 1‬‬ ‫‬ ‫‪M‬‬ ‫‪v0 M 1‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪1 v0 M‬‬
‫‪= v0‬‬ ‫‪ln2 +‬‬ ‫‪e 2 − 1 = v0 ln2 +‬‬ ‫‪− 1 = v0 ln2 −‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪2 b‬‬

‫כלומר התשובה היא‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪v0 M‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪x‬‬ ‫‪ln2 −‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪2‬‬

‫כדור פורח בנוכחות רוח )ממבחן(‬ ‫‪11.18‬‬


‫כדור פורח שמסתו ‪ M‬נמצא על הקרקע במנוחה‪ .‬על הכדור הפורח פועל כוח ציפה השווה ל ‪ 1.5M g‬המכוון כלפי מעלה‪.‬‬
‫רוח אופקית קבועה נושבת‪ .‬משחררים בזמן ‪ t = 0‬את הכדור הפורח והוא מתחיל לעלות למעלה‪ .‬נתון כי על הכדור פועל‬
‫כוח גרר‪ ,‬שהנו לינארי במהירות האוויר ביחס לכדור‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כח ריבועי על סירה‬ ‫‪11.19‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫א‪ .‬רשמו ביטוי לכוח הגרר הפועל על הכדור כאשר הוא נע במהירות כללית ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו וקטור מהירות הכדור הפורח בזמן ‪?t‬‬
‫ג‪ .‬מהו גובה הכדור מעל הקרקע בזמן ‪?t‬‬
‫ד‪ .‬מהי תאוצת הכדור בכיוון האופקי בזמן ‪?t‬‬
‫הנחיה‪ :‬יש להשתמש במערכת הצירים המשורטטת באיור‪.‬‬

‫כח ריבועי על סירה‬ ‫‪11.19‬‬


‫סירה קשורה למזח בנהר הזורם במהירות קבועה ‪.V‬‬
‫‪ FD = bvrel‬כאשר ‪ vrel = v − V‬היא המהירות היחסית של הסירה ביחס לנהר‪.‬‬‫כח הגרר שמפעיל הנהר על הסירה הוא ‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫) הערה ‪ :‬כיוון כוח הגרר צריך להיות בכיוון ההפוך למהירות היחסית ז“א ‪ FD = (−v̂rel ) bvrel‬כאשר נזכור כי‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→ תמיד המהירות של הסירה נמוכה יותר ממהירות הזרם‪ .‬אזי הגודל של המהירות היחסית היא שלילית‬ ‫‪−‬‬‫→ = ‪v rel‬‬
‫‪−‬‬
‫‪v −V‬‬
‫מכאן כיוון הכוח חיובי ־ בכיוון מהירות הזרימה שזה גם כיוון התאוצה‪( .‬‬
‫א‪ .‬המתיחות בחבל הקשור לסירה?‬
‫ב‪ .‬משחררים את החבל‪ ,‬מתי מהירות הסירה מגיעה למחצית ממהירות הנהר‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫במצב זה הסירה נמצאת במנוחה ופועל עליה כח‪ .‬נניח כי הסירה נדחפת על ידי הזרם וכי המתיחות בחוט היא בכיוון‬
‫זרימת הנהר‬
‫נרשום את החוק הראשון של ניוטון‬

‫‪F = −T + b (0 − V )2 = 0‬‬
‫‪X‬‬

‫‪T =bV 2‬‬

‫‪T = bV 2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כח ריבועי על סירה‬ ‫‪11.19‬‬ ‫כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי‬ ‫‪11‬‬

‫סעיף ב'‬
‫הסירה משוחררת ממהירות אפס‪ .‬לכן תנאי ההתחלה יהיה ‪ v = 0‬או ‪vrel = −V‬נרשום את משוואת התנועה‬
‫‪X‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪F = bvrel‬‬ ‫‪=m‬‬
‫‪dt‬‬
‫נפתור בעזרת הפרדת משתנים‬
‫‪dv‬‬
‫‪b (v − V )2 = m‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dv‬‬ ‫‪dt‬‬
‫=‬
‫‪b (v − V )2‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪ˆv(t‬‬ ‫‪ˆt‬‬
‫‪dv‬‬ ‫‪bdt‬‬
‫=‬
‫‪(v − V )2‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪v0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪1‬‬ ‫)‪v(t‬‬ ‫‪bt‬‬
‫= ‪b0‬‬
‫‪V −v‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪= t‬‬
‫‪V − v(t) V‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪b‬‬
‫=‬ ‫‪+ t‬‬
‫)‪V − v(t‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪1‬‬
‫‪V − v(t) = 1‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪V + mt‬‬
‫‪1‬‬
‫‪v(t) = V − 1‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪V + mt‬‬

‫‪V‬‬
‫=‪v‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לאחר שמצאנו את הביטוי למהירות כפונקציה של הזמן של הסירה‪ ,‬נברר מתי‬

‫‪V‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪=V − 1‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪V + mt‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪= 1‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪V + mt‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪+ t =2‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪bV t‬‬
‫‪1+‬‬ ‫‪=2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪bV t‬‬
‫‪=1‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫=‪t‬‬
‫‪bV‬‬

‫‪m‬‬
‫=‪t‬‬
‫‪bV‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬


‫עבודת כח לא קבוע‬ ‫‪12.1‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫א‪.‬על חלקיק פועל כוח ̂‪ . F 1 = y 2 − x2 x̂ + 3xy y‬חשבו את עבודת הכוח שחלקיק עובר מנקודה )‪ (0, 0, 0‬לנקודה‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫)‪ (2, 4, 0‬במסלולים ‪ .A, B‬האם כוח ‪ F 1‬משמר?‬
‫ב‪ .‬על חלקיק פועל כוח )̂‪ .F~2 = F0 (x̂ + y‬מצאו את עבודת הכוח אם החלקיק עובר מנקודה )‪ (0, 0, 0‬לנקודה )‪(2, 4, 0‬‬
‫במסלול ‪.C‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬
‫)‪(2, 4‬‬ ‫)‪(2, 4‬‬ ‫)‪(2, 4‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫ג‪ .‬קבעו האם הכוחות הבאים משמרים או לא‬

‫̂‪F~3 = ln (x) x̂ + arctan (y) ŷ + coh (z) z‬‬


‫̂‪F~4 = ln (yz) x̂ + cosh (xz) ŷ + eyx z‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫ניתן לחשב את העבודות בנפרד‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫= ‪W = W1 + W2‬‬ ‫‪F~ · d~r1 +‬‬ ‫‪F~ · d~r2‬‬

‫כאשר כשנעים לאורך ציר ‪ x‬מתקיים ̂‪ d~r1 = dxx‬וכאשר נעים לאורך ציר ‪ y‬מתקיים ̂‪.d~r2 = dy y‬‬

‫‪ .1‬נחשב את העבודה במסלול )‪ .(0, 0) → (0, 4‬זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה ‪ y‬מתייחסים לרכיב ‪:y‬‬

‫ˆ‬ ‫)‪(0,4‬‬ ‫ˆ‬ ‫)‪(0,4‬‬


‫)‪3  2 (0,4‬‬
‫= )‪W(0,0)→(0,4‬‬ ‫‪Fy dy = 3‬‬ ‫= ‪xydy‬‬ ‫‪xy (0,0) = 0‬‬
‫)‪(0,0‬‬ ‫)‪(0,0‬‬ ‫‪2‬‬

‫נחשב את העבודה במסלול )‪ .(0, 4) → (2, 4‬זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה ‪ x‬מתייחסים לרכיב ‪:x‬‬

‫ˆ‬ ‫)‪(2,4‬‬ ‫ˆ‬ ‫)‪(2,4‬‬ ‫)‪(2,4‬‬


‫‪x3‬‬
‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬
‫= )‪W(0,4)→(2,4‬‬ ‫= ‪Fx dx‬‬ ‫‪y −x‬‬ ‫‪dx = y x −‬‬ ‫‪= 16 · 2 −‬‬ ‫‪= 32 −‬‬
‫)‪(0,4‬‬ ‫)‪(0,4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫)‪(0,4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫עבודת כח לא קבוע‬ ‫‪12.1‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫‪ .2‬נחשב את העבודה במסלול )‪ .(0, 0) → (2, 0‬זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה ‪ x‬מתייחסים לרכיב ‪x‬‬
‫ˆ‬ ‫)‪(2,0‬‬ ‫ˆ‬ ‫)‪(2,0‬‬ ‫)‪(2,0‬‬
‫‪x3‬‬
‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬
‫= )‪W(0,0)→(2,0‬‬ ‫= ‪Fx dx‬‬ ‫‪y −x‬‬ ‫‪dx = y x −‬‬ ‫‪=− J‬‬
‫)‪(0,0‬‬ ‫)‪(0,0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫)‪(0,0‬‬ ‫‪3‬‬

‫נחשב את העבודה במסלול )‪ .(2, 0) → (2, 4‬זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה ‪ y‬מתייחסים לרכיב ‪:y‬‬
‫ˆ‬ ‫)‪(2,4‬‬ ‫ˆ‬ ‫)‪(2,4‬‬
‫‪3  2 (2,4) 3‬‬
‫= )‪W(2,0)→(2,4‬‬ ‫‪Fy dy = 3‬‬ ‫= ‪xydy‬‬ ‫‪xy (2,0) = (2 · 16 − 0) = 48J‬‬
‫)‪(2,0‬‬ ‫)‪(2,0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫בגלל שהעבודה תלויה במסלול הכוח לא משמר התשובה היא‪:‬‬

‫‪8‬‬
‫‪W(0,0)→(2,0)→(2,4) = 48J − J ≈ 45.333J‬‬
‫‪3‬‬

‫‪8‬‬
‫‪W(0,0)→(0,4)→(2,4) = 32J − J ≈ 29.333J‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נחשב את העבודה‪ ,‬כאשר הכוח קבוע‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫)‪(612‬‬ ‫= ‪W‬‬ ‫= ‪F~ · d~r‬‬ ‫) ‪F~ dr cos (θF,r ) = F~ cos (θF,r‬‬ ‫‪dr = F~ cos (θF,r ) r‬‬

‫כאשר ‪ r‬הוא אורך המסלול‬


‫‪p‬‬
‫)‪(613‬‬ ‫‪r = 22 + 4 2‬‬

‫וגודלו של הכוח יהיה‬


‫√‬
‫)‪(614‬‬ ‫= ~‪F‬‬ ‫‪2F0‬‬

‫נמצא את הזווית‬
‫ ‬
‫‪4‬‬
‫)‪(615‬‬ ‫‪θF,r‬‬ ‫‪= arctan‬‬ ‫‪= 45‬‬
‫‪2‬‬

‫נציב הכל‬
‫√‬ ‫√‬ ‫√‬
‫)‪(616‬‬ ‫= ‪W‬‬ ‫‪2F0 cos [arctan (2) − 45] · 2 5 ≈ 2 10 · 0.95F0‬‬

‫‪W = 6F0‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫עבודת כח לא קבוע‬ 12.1 ‫עבודה ואנרגיה‬ 12

‫של הכוחות‬ curl ‫נחשב את ה‬


x̂ ŷ ẑ
∂ ∂ ∂
~ × F~3 =
∇  ∂x  ∂y  ∂z
F~3 F~3 F~3
x y z
                 
∂ F3~ ∂ F~3 ~
∂ F3 ~
∂ F3 ∂ F~3 ∂ F~3
z y z x y x
=  −  x̂ − − ŷ +  −  ẑ
  
∂y ∂z ∂x ∂z ∂x ∂y
     
∂ cosh (z) ∂ arctan (y) ∂ cosh (z) ∂ ln (x) ∂ arctan (y) ∂ ln (x)
= − x̂ − − ŷ + − ẑ
∂y ∂z ∂x ∂z ∂x ∂y
(617) = ~0
x̂ ŷ ẑ
∂ ∂ ∂
~ × F~4 =
∇  ∂x  ∂y  ∂z = ln (yz) x̂ + cosh (xz) ŷ + eyx ẑ
F~4 F~4 F~4
x y z
                 
∂ F~4 ∂ F4~ ∂ F~4 ∂ F~4 ∂ F~4 ∂ F~4
z y z x y x
=  −  x̂ −  − ŷ +  −  ẑ
 
∂y ∂z ∂x ∂z ∂x ∂y

∂eyx ∂ cosh (xz)


   yx   
∂e ∂ ln (yz) ∂ cosh (xz) ∂ ln (yz)
= − x̂ − − ŷ + − ẑ
∂y ∂z ∂x ∂z ∂x ∂y
   
1 1
(618)
yx
= [xe − x sinh (xz)] x̂ − ye −yx
ŷ + z sinh (xz) − ẑ 6= ~0
z y

.‫ אינו משמר‬F~4 ‫ הכוח‬,‫משמר‬F~3 ‫הכוח‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חישוב עבודה במסלולים שונים ותנאי לכוח משמר‬ ‫‪12.2‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫חישוב עבודה במסלולים שונים ותנאי לכוח משמר‬ ‫‪12.2‬‬


‫→‬
‫‪−‬‬
‫א‪.‬על חלקיק פועל כוח ̂‪ . F = y 2 − x x̂ + 3xy y‬חשבו את עבודת הכוח שחלקיק עובר מנקודה )‪ (0, 0, 0‬לנקודה‬ ‫‪2‬‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫)‪ (2, 4, 0‬במסלולים ‪ .A, B‬האם כוח ‪ F‬משמר?‬
‫ב‪.‬הראה כי הכוח לא משמר בעזרת נוסחאת ה ‪ curl‬של הכוחות‪.‬‬

‫ג‪ .‬איזה שינוי שניתן לעשות לכוח כדי שיהיה משמר?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫ניתן לחשב את העבודות בנפרד‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫= ‪W = W1 + W2‬‬ ‫‪F~ · d~r1 +‬‬ ‫‪F~ · d~r2‬‬

‫כאשר כשנעים לאורך ציר ‪ x‬מתקיים ̂‪ d~r1 = dxx‬וכאשר נעים לאורך ציר ‪ y‬מתקיים ̂‪.d~r2 = dy y‬‬
‫‪ .1‬נחשב את העבודה במסלול )‪ .(0, 0) → (0, 4‬זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה ‪ y‬מתייחסים לרכיב ‪:y‬‬

‫ˆ‬ ‫)‪(0,4‬‬ ‫ˆ‬ ‫)‪(0,4‬‬


‫)‪3  2 (0,4‬‬
‫= )‪W(0,0)→(0,4‬‬ ‫‪Fy dy = 3‬‬ ‫= ‪xydy‬‬ ‫‪xy (0,0) = 0‬‬
‫)‪(0,0‬‬ ‫)‪(0,0‬‬ ‫‪2‬‬

‫נחשב את העבודה במסלול )‪ .(0, 4) → (2, 4‬זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה ‪ x‬מתייחסים לרכיב ‪:x‬‬

‫ˆ‬ ‫)‪(2,4‬‬ ‫ˆ‬ ‫)‪(2,4‬‬ ‫)‪(2,4‬‬


‫‪x3‬‬
‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬
‫= )‪W(0,4)→(2,4‬‬ ‫= ‪Fx dx‬‬ ‫‪y −x‬‬ ‫‪dx = y x −‬‬ ‫‪= 16 · 2 −‬‬ ‫‪= 32 −‬‬
‫)‪(0,4‬‬ ‫)‪(0,4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫)‪(0,4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ .2‬נחשב את העבודה במסלול )‪ .(0, 0) → (2, 0‬זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה ‪ x‬מתייחסים לרכיב ‪x‬‬
‫ˆ‬ ‫)‪(2,0‬‬ ‫ˆ‬ ‫)‪(2,0‬‬ ‫)‪(2,0‬‬
‫‪x3‬‬
‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬
‫= )‪W(0,0)→(2,0‬‬ ‫= ‪Fx dx‬‬ ‫‪y −x‬‬ ‫‪dx = y x −‬‬ ‫‪=− J‬‬
‫)‪(0,0‬‬ ‫)‪(0,0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫)‪(0,0‬‬ ‫‪3‬‬

‫נחשב את העבודה במסלול )‪ .(2, 0) → (2, 4‬זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה ‪ y‬מתייחסים לרכיב ‪:y‬‬
‫)‪ˆ (2,4‬‬ ‫)‪ˆ (2,4‬‬
‫‪3  2 (2,4) 3‬‬
‫= )‪W(2,0)→(2,4‬‬ ‫‪Fy dy = 3‬‬ ‫= ‪xydy‬‬ ‫‪xy (2,0) = (2 · 16 − 0) = 48J‬‬
‫)‪(2,0‬‬ ‫)‪(2,0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫האם הכח משמר?‬ ‫‪12.3‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫בגלל שהעבודה תלויה במסלול הכוח לא משמר התשובה היא‪:‬‬

‫‪8‬‬
‫‪W(0,0)→(2,0)→(2,4) = 48J − J ≈ 45.333J‬‬
‫‪3‬‬

‫‪8‬‬
‫‪W(0,0)→(0,4)→(2,4) = 32J − J ≈ 29.333J‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫של הכוחות‬ ‫‪curl‬‬ ‫נחשב את ה‬
‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂‬
‫~‪~ × F‬‬
‫∇‬ ‫=‬ ‫‪ ∂x‬‬ ‫‪ ∂y‬‬‫‪ ∂z‬‬
‫~‪F‬‬ ‫~‪F‬‬ ‫~‪F‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬
‫  ‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫  ‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫  ‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪∂ F‬‬ ‫~‬ ‫‪∂ F‬‬ ‫~‬ ‫‪∂ F‬‬‫~‬ ‫‪∂ F‬‬‫~‬ ‫~‪∂ F‬‬ ‫~‪∂ F‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪= ‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ x̂ − ‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ŷ + ‬‬ ‫‪−‬‬ ‫̂‪ z‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪∂x‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬
‫"‬ ‫‪#‬‬ ‫"‬ ‫‪#‬‬
‫‪∂0 ∂ y 2 − x2‬‬ ‫‪∂3xy ∂ y 2 − x2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪∂0 ∂3xy‬‬
‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪x̂ −‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ŷ +‬‬ ‫‪−‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪∂x‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬
‫‪= [0] x̂ − [0] ŷ + [3y − 2y] ẑ 6= 0‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫ניתן לראות כי אם נכפיל ב ‪ 2‬במקום ב ‪ 3‬את רכיב ה ‪ Y‬של הכוח הוא יהפך למשמר ז`א ̂‪F = y 2 − x2 x̂ + 2xy y‬‬
‫‬

‫האם הכח משמר?‬ ‫‪12.3‬‬


‫נתונים שלושה כוחות‬
‫‬ ‫‪x‬‬ ‫ ‪ x 2‬‬
‫‪F~1 = F0‬‬ ‫‪cos‬‬ ‫‪−3‬‬ ‫̂‪x‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬
‫̂‪F~2 = 2xy 2 x̂ + 2x2 y ŷ + mgz‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪i‬‬
‫̂‪F~3 = F0 e /L x̂ + e /L ŷ + e /L z‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪x‬‬

‫א‪ .‬קבעו אם הכוחות משמרים‪.‬‬


‫ב‪ .‬עבור הכוחות המשמרים מצאו את האנרגיה הפוטנציאלית‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫האם הכח משמר?‬ ‫‪12.3‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫נבצע ‪.curl‬‬
‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂‬
‫)‪(619‬‬ ‫‪~ × F~1‬‬
‫∇‬ ‫=‬ ‫‪h‬‬ ‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪= (0 − 0) x̂ − (0 − 0) ŷ + (0 − 0) ẑ = ~0‬‬
‫‪x‬‬
‫‬ ‫‪ i‬‬
‫‪x 2‬‬
‫‪F0 cos‬‬ ‫‪L −‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫)‪(620‬‬ ‫‪~ × F~2‬‬
‫∇‬ ‫=‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂‬
‫‪= (0 − 0) x̂ − (0 − 0) ŷ + (4xy − 4xy) ẑ = ~0‬‬
‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬
‫‪2xy 2‬‬ ‫‪2x2 y‬‬ ‫‪mg‬‬
‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬ ‫‬ ‫‬
‫‪~ × F~3 = F0‬‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫‪1 Z/L‬‬
‫)‪(621‬‬ ‫∇‬ ‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪= F0 0 − e‬‬ ‫‪x̂ + . . . 6= ~0‬‬
‫‪y/L‬‬ ‫‪Z/L‬‬ ‫‪X/L‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬

‫שני הכוחות הראושנים משמרים ועבור השלישי אין צורך לבדוק עד הסוף מכיוון שישנו איבר אחד שלא מתאפס‪.‬‬

‫סעיף ב'‬
‫עבור כוח משמר מתקיים‬

‫)‪(622‬‬ ‫‪F~ = −∇U‬‬


‫~‬

‫נחשב לשני הכוחות המשמרים‬


‫‪F~1 .1‬‬
‫נתחיל מרכיב ‪x‬‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫‬ ‫‪x‬‬ ‫‪ x 2‬‬ ‫‬
‫‪U1 = −‬‬ ‫‪F1,x dx + g (y, z) = −‬‬ ‫‪F0 cos‬‬ ‫‪−3‬‬ ‫)‪dx + g (y, z‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬
‫‬ ‫ ‪ x‬‬
‫‪x3‬‬
‫)‪(623‬‬ ‫‪= F0‬‬ ‫‪− L sin‬‬ ‫)‪+ g (y, z‬‬
‫‪L2‬‬ ‫‪L‬‬
‫נמשיך לרכיב ‪y‬‬
‫‪∂U1‬‬ ‫‪∂g‬‬
‫)‪(624‬‬ ‫‪F1,y = −‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪∂y‬‬ ‫‪dy‬‬
‫ההשוואה לאפס נובעת מכך שרכיב ‪ y‬בכוח הנתון הוא אפס‪ .‬מכאן נקבל‬
‫ˆ‬
‫)‪(625‬‬ ‫)‪g (y, z) = − 0dy + h (z) = Cy + h (z‬‬

‫והאנרגיה הפוטנציאלית תהיה‬


‫‬ ‫ ‪ x‬‬
‫‪x3‬‬
‫)‪(626‬‬ ‫‪U1 = F0‬‬ ‫‪− L sin‬‬ ‫)‪+ Cy + h (z‬‬
‫‪L2‬‬ ‫‪L‬‬
‫ניגש לרכיב ‪z‬‬
‫‪∂U1‬‬ ‫‪dh‬‬
‫)‪(627‬‬ ‫‪F1,z = −‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪ˆ∂z‬‬ ‫‪dz‬‬
‫)‪(628‬‬ ‫‪⇒ h = −‬‬ ‫‪0dz = Cz‬‬

‫וקיבלנו‬
‫‬ ‫ ‪ x‬‬ ‫‬ ‫ ‪ x‬‬
‫‪x3‬‬ ‫‪x3‬‬
‫)‪(629‬‬ ‫‪U1 = F0‬‬ ‫‪− L sin‬‬ ‫‪+ Cy + Cz = F0‬‬ ‫‪− L sin‬‬ ‫‪+C‬‬
‫‪L2‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L2‬‬ ‫‪L‬‬
‫האם הכח משמר?‬ ‫‪12.3‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫שני קבועים ניתנים לכתיבה כקבוע אחר‪ .‬קבוע זה נקרא `קבוע הכיול` של הפוטנציאל‪ :‬פוטנציאל תמיד ניתן‬
‫לבחירה עד כדי קבוע כלשהו )שייפול בגזירה כשנחפש את הכוח(‪ .‬האנרגיה הפוטנציאלית של ‪ F~1‬תהיה‬
‫‬ ‫ ‪ x‬‬
‫‪x3‬‬
‫‪U1 (x) = F0‬‬ ‫‪− L sin‬‬ ‫‪+C‬‬
‫‪L2‬‬ ‫‪L‬‬

‫נבדוק שנקבל את ‪ F~1‬מפוטנציאל זה‬


‫ ‬ ‫ ‪ x‬‬ ‫‬
‫‪~ 1 (x) = −‬‬ ‫∂‬ ‫‪x‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪−∇U‬‬ ‫‪F0‬‬ ‫‪− L sin‬‬ ‫̂‪+ C x̂ + 0ŷ + 0z‬‬
‫‪∂x‬‬ ‫‪L2‬‬ ‫‪L‬‬
‫‬ ‫‪x‬‬ ‫‬
‫~‬ ‫‪x2‬‬
‫)‪(630‬‬ ‫‪−∇U1 (x) = F0 cos‬‬ ‫‪− 3 2 x̂ = F~1‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬
‫אכן קיבלנו את הכוח הנתון‪.‬‬

‫‪F~2 .2‬‬
‫נתחיל מרכיב ‪x‬‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪U1 = −‬‬ ‫‪F2,x dx + g (y, z) = −‬‬ ‫)‪2xy 2 dx + g (y, z‬‬

‫)‪(631‬‬ ‫)‪= −x2 y 2 + g (y, z‬‬

‫נמשיך לרכיב ‪y‬‬


‫‪∂U2‬‬ ‫‪∂  2 2‬‬ ‫‪∂g‬‬
‫‪−x y + g (y, z) = 2x2 y −‬‬ ‫‪= 2x2 y‬‬
‫‬
‫)‪(632‬‬ ‫‪F2,y = −‬‬ ‫‪=−‬‬
‫‪∂y‬‬ ‫‪dy‬‬ ‫‪∂y‬‬

‫כאשר ההשוואה האחרונה היא לרכיב ‪ y‬של הכוח ‪ F~2‬הנתון‪.‬מכאן נקבל‬

‫)‪(633‬‬ ‫)‪g (y, z) = Cy + h (z‬‬

‫והאנרגיה הפוטנציאלית תהיה‬

‫)‪(634‬‬ ‫)‪U2 = −x2 y 2 + Cy + h (z‬‬

‫ניגש לרכיב ‪z‬‬


‫‪∂U2‬‬ ‫‪∂  2 2‬‬ ‫‬ ‫‪dh‬‬
‫)‪(635‬‬ ‫‪F2,z = −‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪−x y + Cy + h (z) = −‬‬ ‫‪= −mg‬‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪dz‬‬
‫)‪(636‬‬ ‫‪⇒ h = −mgz + Cz‬‬

‫וקיבלנו‬

‫)‪(637‬‬ ‫‪U1 = −x2 y 2 + Cy + −mgz + Cz = −x2 y 2 − mgz + C‬‬

‫האנרגיה הפוטנציאלית של ‪ F~2‬תהיה‬

‫)‪(638‬‬ ‫‪U2 (x, y, z) = −x2 y 2 − mgz + C‬‬

‫נבדוק שנקבל את ‪ F~2‬מפוטנציאל זה‬

‫‪~ 2 (x, y, z) = −‬‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂‬


‫‪−x2 y 2 − mgz + C x̂ −‬‬ ‫‪−x2 y 2 − mgz + C ŷ −‬‬ ‫̂‪−x2 y 2 − mgz + C z‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪−∇U‬‬
‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬
‫)‪(639‬‬ ‫‪= 2xy x̂ + 2x y ŷ + mgẑ = F~2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫אכן קיבלנו את הכוח הנתון‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫עבודת כח משמר ־ טעות בפתרון ראה שאלה ”עבודה של כוח נורמלי“‬ ‫‪12.4‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫התשובה היא‬

‫‬ ‫ ‪ x‬‬


‫‪x3‬‬
‫‪U1 (x) = F0‬‬ ‫‪− L sin‬‬ ‫‪+C‬‬
‫‪L2‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪U2 (x, y, z) = −x2 y 2 − mgz + C‬‬

‫עבודת כח משמר ־ טעות בפתרון ראה שאלה ”עבודה של כוח נורמלי“‬ ‫‪12.4‬‬
‫גוף בעל מסה ‪ m‬נמצא על מדרון ששיפועו ‪ .45o‬המדרון נע ימינה בתאוצה ‪ βg‬יחסית למעבדה‪ ,‬כאשר ‪ β‬קבוע‪ .‬אין חיכוך‬
‫בין המדרון לגוף‪ .‬בהנתן כי ברגע ‪ ,t = 0‬הגוף והמדרון היו במנוחה‪ ,‬הראה כי מתקיים משפט `עבודה אנרגיה קינטית`‬
‫עבור מסה ‪.m‬‬

‫יש לפתור עבור המערכת המואצת‪ ,‬עם כוחות מדומים‪ .‬העזרו בדרך בה פתרנו בכיתה‪.‬‬

‫‪m‬‬

‫‪βg‬‬

‫‪45‬‬

‫פתרון ־ לא נכון יש לקחת בחשבון עבודה ביחס למעבדה ולא‬


‫בייחס למדרון‪ .‬ראה פתרון של השאלה ”עבודה של כוח נורמלי“‬
‫נצייר תרשים כוחות‬
‫‪y‬‬
‫‪f~k‬‬
‫~‬
‫‪N‬‬

‫‪mβ~g‬‬

‫‪x‬‬
‫‪m~g‬‬
‫‪45‬‬

‫נבנה משוואות כוחות בכדי למצוא את המהירות הרגעית‬


‫‪X‬‬
‫‪Fx = mg sin (45°) − mβg cos (45°) = max‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fy = N − mg cos (45°) − mβg sin (45°) = 0‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית‬ ‫‪12.5‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫נסדר‬
‫√‬
‫‪X‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪Fx‬‬ ‫‪mg (1 − β) = max‬‬
‫‪√2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪N‬‬ ‫=‬ ‫)‪mg (1 + β‬‬
‫‪2‬‬
‫נרצה להראות כי מתקיים‬
‫‪X‬‬
‫‪W = ∆Ek‬‬

‫הואיל והתאוצה היא‬


‫√‬
‫‪2‬‬
‫= ‪ax‬‬ ‫)‪g (1 − β‬‬
‫‪2‬‬
‫נחשב את הפרש האנרגיה הקינטית על ידי מציאת המהירות‪:‬‬
‫‪ˆ t‬‬ ‫√‬
‫‪2‬‬
‫‪vx = v0,x +‬‬ ‫= ‪ax dt‬‬ ‫‪g (1 − β) t‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬
‫האנרגיה הקינטית תהיה‬
‫√‬ ‫‪!2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪∆Ek = Ek (t) − Ek (t = 0) = m‬‬ ‫‪g (1 − β) t‬‬ ‫‪= mg 2 (1 − β)2 t2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫כעת נחשב את סך העבודה‬


‫‪X‬‬
‫‪W = WN + Wmβg + Wmg‬‬

‫נחשב כל עבודה בנפרד‪ .‬הכוח הנורמאלי הוא קבוע‪ ,‬לכן סך העבודה שהוא עושה היא מכפלתו במסלול‬

‫‪WN = N · L = 0‬‬

‫כי אין תנועה בציר ‪ y‬כך גם עבור כל רכיבי ה ‪ y‬של הכוחות המעורבים‪ .‬זה אומר שסך הכוחות בציר ה ‪ x‬בלבד תורם‬
‫לעבודה‪.‬‬
‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫!‬
‫‪2‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪W = Fx · L‬‬ ‫= ‪mg (1 − β) · ax t‬‬ ‫· )‪mg (1 − β‬‬ ‫‪g (1 − β) t2 = mg 2 (1 − β)2 t2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫וקיבלנו‬

‫‪X‬‬
‫‪W = ∆Ek‬‬

‫אנרגיה פוטנציאלית‬ ‫‪12.5‬‬


‫האנרגיה הפוטנציאלית האגורה בקפיץ המתוח בשיעור ‪ x‬מנקודת שיווי המשקל שלו נתונה על ידי‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪U (x) = Kx2 + Cx3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אנרגיה פוטנציאלית‬ ‫‪12.5‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫מניחים את הקפיץ על שולחן אופקי ומחברים אליו משקולת שמסתה ‪ .m‬מותחים את המסה המחוברת לקפיץ למרחק ‪x1‬‬
‫ומשחררים‪.‬‬
‫א‪ .‬מהן היחידות של ‪ K‬ו ‪?C‬‬
‫ב‪ .‬קבלו ביטוי למהירות המסה כפונקציה של מיקומה ‪ x‬מנקודת שיווי המשקל של הקפיץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה משוואת הכוח של הקפיץ הזה‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫היחידות של ביטוי לאנרגיה צריכות להיות ב ‪ .J‬לכן‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪J‬‬
‫)‪(640‬‬ ‫‪J‬‬ ‫=‬ ‫‪Kx = [K] m2 ⇒ [K] = 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪m‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1 3‬‬ ‫‪J‬‬
‫)‪(641‬‬ ‫‪J‬‬ ‫=‬ ‫‪Cx = [C] m3 ⇒ [C] = 3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪m‬‬

‫‪J‬‬
‫= ]‪[K‬‬
‫‪m2‬‬
‫‪J‬‬
‫= ]‪[C‬‬
‫‪m3‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫משימור אנרגיה מתקיים‬

‫)‪(642‬‬ ‫‪Ep + Ek = const.‬‬

‫כלומר‬

‫)‪(643‬‬ ‫‪Epi + Eki = Epf + Ekf‬‬

‫נגדיר את נקודת שיווי המשקל כנקודה בה האנרגיה הפוטנציאלית מתאפסת )כלומר אנרגיה קינטית מקסימלית(‪ .‬המצב‬
‫ההתחלתי הוא מתיחת הקפיץ בשיעור ‪ x1‬היכן שהאנרגיה הפוטנציאלית היא‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(644‬‬ ‫‪Epmax = Kx21 + Cx31‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫כאשר נזכיר שהאנרגיה הקינטית היא אפס כי המסה משוחררת ממנוחה‪ .‬נתייחס למצב הזה כמצב ההתחלתי‪ .‬ממשוואה‬
‫‪ 643‬נקבל‬
‫‪1‬‬
‫)‪(645‬‬ ‫‪∆Ep = −∆Ek = −Ekf = − mv 2‬‬
‫‪2‬‬
‫כי ‪ .Eki = 0‬ניקח מצב ביניים כלשהו בתור המצב הסופי ונציב במשוואה ‪:645‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(646‬‬ ‫‪Kx2 + Cx3 −‬‬ ‫‪Kx21 + Cx31‬‬ ‫‪= − mv 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מהירות הבריחה מכדור הארץ‬ ‫‪12.6‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫ומכאן‬
‫‪s‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‪ s‬‬ ‫‬
‫‪2 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‬
‫)‪(647‬‬ ‫=‪v‬‬ ‫‪Kx1 + Cx1 −‬‬ ‫‪Kx + Cx‬‬ ‫=‬ ‫‪K x1 − x + C x1 − x‬‬
‫‪m 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪3‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪s‬‬ ‫‬ ‫‬


‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‬
‫=‪v‬‬ ‫‪K x1 − x + C x1 − x‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪3‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫כוח כגרדיאנט של האנרגיה הפוטנציאלית‬
‫→‬
‫‪−‬‬ ‫→‬
‫‪−‬‬ ‫‪dU‬‬ ‫‪dU‬‬ ‫‪dU‬‬
‫= ‪F = ∇U‬‬ ‫‪x̂ +‬‬ ‫‪ŷ +‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪dx‬‬ ‫‪dy‬‬ ‫‪dz‬‬

‫הפוטנציאל תלוי רק ב ‪ X‬ולכן הכוח הוא רק בכיוון ‪: X‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬‫‪+ 31 Cx3‬‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪2 Kx‬‬ ‫‪dU‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪dU‬‬
‫‪7‬‬
‫= ‪F‬‬ ‫̂‪x̂ +  ŷ +  z‬‬
‫‪dx‬‬ ‫‪dy‬‬ ‫‪dz‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬
‫כלל כוח שתלוי רק בפרמטר שהוא גם הכיוון שלו הוא כוח משמר תמיד ̂‪. F = F (x) x‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬
‫̂‪F = Kx + Cx2 x‬‬
‫‬

‫מהירות הבריחה מכדור הארץ‬ ‫‪12.6‬‬


‫מהי מהירות הבריחה מכדור הארץ‪ ,‬כאשר‪ ,‬האנרגיה הפוטנציאלית של כוח הכבידה האוניברסלי הוא‪:‬‬

‫‪Mm‬‬
‫‪U (r) = −G‬‬
‫‪r‬‬

‫פתרון‬
‫מהירות הבריחה מוגדרת להיות כזו שאם משגרים גוף במהירות זו הוא יגיע לנקודה שבה האנרגיה הפוטנציאלית של‬
‫משיכת כדור הארץ מתאפסת‪ ,‬במהירות אפס‪ .‬לכל מהירות הגדולה ממהירות זו‪ ,‬תהיה לגוף מהירות כלשהי לאחר שהוא‬
‫השתחרר מהשפעת הכבידה‪ .‬אם כך‪ ,‬המצב ההתחלתי הוא‬

‫‪1‬‬ ‫⊕‪mM‬‬
‫)‪(648‬‬ ‫‪Eki = mve2 , Epi = −G‬‬
‫‪2‬‬ ‫⊕‪r‬‬

‫והמצב הסופי יהיה‬

‫)‪(649‬‬ ‫‪Ekf = Epf = 0‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אנרגיה פוטנציאלית של כח משמר‬ ‫‪12.7‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫נשתמש בקשר האנרגיה שלנו‬

‫)‪(650‬‬ ‫‪∆Ep = −∆Ek‬‬

‫נציב‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪f‬‬ ‫‪i‬‬ ‫⊕‪mM‬‬ ‫⊕‪mM‬‬
‫)‪(651‬‬ ‫‪∆Ep‬‬ ‫‪= Ep − Ep = 0 − −G‬‬ ‫‪=G‬‬
‫⊕‪r‬‬ ‫⊕‪r‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(652‬‬ ‫‪−∆Ek‬‬ ‫‪= Eki − Ekf = mve2 − 0 = mve2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נשווה‬
‫⊕‪mM‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(653‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪= mve2‬‬
‫⊕‪r‬‬ ‫‪2‬‬

‫והתשובה היא‪:‬‬

‫‪s‬‬
‫⊕‪2GM‬‬
‫= ‪ve‬‬
‫⊕‪r‬‬

‫אנרגיה פוטנציאלית של כח משמר‬ ‫‪12.7‬‬


‫מצאו את האנרגיה הפוטנציאלית של הכוח הבא‬

‫̂‪F~ = 2xyx̂ + x2 + 2yz ŷ + y 2 + 2z z‬‬


‫‬ ‫‬

‫פתרון‬
‫נתחיל מרכיב ‪x‬‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫)‪(654‬‬ ‫‪U (x, y, z) = −‬‬ ‫‪Fx dx + g (y, z) = −‬‬ ‫)‪2xydx + g (y, z) = −x2 y + g (y, z‬‬

‫נגזור את הפוטנציאל לפי ‪ y‬ונשווה לרכיב הנתון בכוח‬


‫‪∂U‬‬ ‫‪∂  2‬‬ ‫‪∂g‬‬
‫)‪(655‬‬ ‫‪Fy = −‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪−x y + g (y, z) = x2 −‬‬ ‫‪= x2 + 2yz‬‬
‫‪∂y‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪dy‬‬
‫‪∂g‬‬
‫)‪(656‬‬ ‫⇒‬ ‫‪= −2yz‬‬
‫‪∂y‬‬
‫נמצא את ‪g‬‬
‫ˆ‬
‫)‪(657‬‬ ‫=‪g‬‬ ‫)‪(−2yz) dy + h (z) = −y 2 z + h (z‬‬

‫הפוטנציאל כעת הוא‬

‫)‪(658‬‬ ‫)‪U (x, y, z) = −x2 y − y 2 z + h (z‬‬


‫אנרגיה פוטנציאלית של כח משמר‬ ‫‪12.7‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫נגזור את הפוטנציאל לפי ‪ z‬ונשווה לרכיב הנתון בכוח‬

‫‪∂U‬‬ ‫‪∂  2‬‬ ‫‪dh‬‬


‫)‪(659‬‬ ‫‪Fz = −‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪−x y − y 2 z + h (z) = y 2 −‬‬ ‫‪= y 2 + 2z‬‬
‫‪∂z‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪dz‬‬
‫‪dh‬‬
‫)‪(660‬‬ ‫⇒‬ ‫‪= −2z‬‬
‫‪dz‬‬
‫נמצא את ‪h‬‬
‫ˆ‬
‫)‪(661‬‬ ‫=‪h‬‬ ‫‪−2zdz + C = −z 2 + C‬‬

‫הפוטנציאל הוא‬

‫)‪(662‬‬ ‫‪U (x, y, z) = −x2 y − y 2 z − z 2 + C‬‬

‫נוודא על ידי גזירה שנקבל בחזרה את אותו הכוח‬

‫~‬ ‫‪∂U‬‬ ‫‪∂U‬‬ ‫‪∂U‬‬


‫‪−∇U‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪x̂ −‬‬ ‫‪ŷ −‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬
‫‪∂  2‬‬ ‫‪∂  2‬‬ ‫‪∂  2‬‬
‫‪= −‬‬ ‫‪−x y − y 2 z − z 2 + C x̂ −‬‬ ‫‪−x y − y 2 z − z 2 + C ŷ −‬‬ ‫̂‪−x y − y 2 z − z 2 + C z‬‬
‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬
‫̂‪= 2xyx̂ + x2 + 2yz ŷ + y 2 + 2z z‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(663‬‬

‫וקיבלנו את הכוח הנתון‪ .‬התשובה היא‬

‫‪U (x, y, z) = −x2 y − y 2 z − z 2 + C‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫משפט עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12.8‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫משפט עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12.8‬‬


‫כדור משוחרר ממנוחה מגובה ‪ h‬ונע לאורך המסילה שבאיור‪ .‬רדיוס המעגל הוא ‪.R‬‬

‫‪A‬‬

‫‪D‬‬

‫‪h‬‬ ‫‪R‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬

‫א‪ .‬מצאו את הגובה המינימלי ‪ h‬ממנו יש לשחרר את הכדור כך שנבטיח את הגעתו לסוף הלולאה ללא ניתוקו מהמסלול‬
‫באף נקודה אם אין חיכוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬בגלל פגם בבניית המסילה‪ ,‬החלק העליון של הקשת )המתאים לזווית ‪ (2α‬התמוטט‪ .‬מה צריך להיות גובה השחרור ‪h‬‬
‫כעת‪ ,‬כך שהחלקיק ישלים סיבוב שלם )ימשיך לנוע על המסילה גם אחרי החלק הממוטט של הקשת(?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נפתור באמצעות שיקולי עבודה־אנרגיה עבור הנקודות ‪ .A, D‬האנרגיה בנקודה ‪ A‬היא פוטנציאלית בלבד‬

‫)‪(664‬‬ ‫‪EA = mgh‬‬

‫האנרגיה בנקודה ‪ D‬היא קינטית ופוטנציאלית‬


‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(665‬‬ ‫‪ED = mvD‬‬ ‫‪+ mg2R‬‬
‫‪2‬‬
‫כאשר המהירות ‪ vD‬תתקבל מהמשוואה הרדיאלית עבור נקודה ‪ D‬עם הדרישה להתאפסות הכוח הנורמאלי‬

‫‪X‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪vD‬‬
‫)‪(666‬‬ ‫‪Fr = mg = mar = m‬‬
‫‪R‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(667‬‬ ‫‪⇒ vD‬‬ ‫‪= gR‬‬
‫משפט עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12.8‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫נציב במשוואה )‪(665‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬
‫)‪(668‬‬ ‫‪ED = mgR + mg2R = mgR‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫אילמלא היה חיכוך‪ ,‬היינו משתמשים בשימור אנרגיה ומשווים את משוואה )‪ (664‬עם משוואה )‪ (668‬ומקבלים‬
‫‪5‬‬
‫)‪(669‬‬ ‫= ‪mgh‬‬ ‫‪mgR‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫)‪(670‬‬ ‫= ‪⇒ h‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪2‬‬

‫‪h = 2.5R‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נחזור על אותו החישוב‪ ,‬רק שכעת עלינו למצוא את המהירות ברגע ההתנתקות מהמסילה‪ .‬נמצא אותה מחישוב של זריקה‬
‫בזוית‬
‫‪ v‬המהירות בזמן בו התנתק הכדור‬
‫ניזכר במשוואת הקורדינטות ‪x‬ו ‪y‬‬
‫‪x(t) = x0 + v0x t‬‬
‫‪y(t) = y0 + v0y t + 21 gt2‬‬
‫ונסמן ‪v0y = v sin α ,v0x = v cos α :‬‬
‫המרחק בין שתי הנקודות בה קרסה הקשת ‪∆x = 2R sin α :‬‬
‫המרחק האנכי שעבר הכשור בין שתי הנקודות ‪∆y = 0 :‬‬
‫נציב ונקבל ‪:‬‬
‫‪vt cos α = 2R sin α‬‬
‫‪vt sin α − g2 t2 = 0‬‬
‫‪t = 2v sin‬‬
‫‪g‬‬
‫‪α‬‬
‫נקבל מסט המשוואות הזה כי ‪ t(v sin α − g2 t) = 0‬כלומר‬
‫ונציב במשוואה עבור ‪ x‬ונקבל‬
‫‪2vsinα‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪v cos α = 2Rsinα‬‬
‫‪v2‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪cos α = R‬‬
‫‪gR‬‬
‫‪v 2 = cos‬‬ ‫‪α‬‬
‫קיבלנו תנאי על המהירות בנקודת הניתוק כתלות ברדיוס הקשת המעגלית‪.‬‬
‫נשתמש כעת בחוק שימור האנרגיה המכנית עבור שתי נקודות‪ :‬הנקודה ההתחלתית בגובה ‪ h‬והנקודה הסופית בנקודת‬
‫הניתוק בגובה )‪R(1 + cos α‬‬
‫המשוואה עבור שימור האנרגיה היא‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪mgh = mgR(1 + cos α) + mv 2‬‬
‫‪2‬‬

‫נציב את המהירות‬

‫‪1 R‬‬
‫‪h = R(1 + cos α) +‬‬
‫‪2 cos α‬‬

‫‪h‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪1‬‬
‫‪h = R 1 + cos (α) +‬‬ ‫)‪2 cos(α‬‬ ‫התשובה היא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫עבודת חיכוך משתנה במרחב )סעיף ג' טעות(‬ ‫‪12.9‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫עבודת חיכוך משתנה במרחב )סעיף ג' טעות(‬ ‫‪12.9‬‬


‫קובייה שמסתה ‪ m‬מתחילה ממנוחה מנקודה ‪ A‬ונעה על גבי המסילה שבאיור‪ .‬הקובייה מגיעה לנקודה ‪ B‬משם היא‬
‫ממשיכה לנוע על גבי משטח אופקי ואז נעצרת בנקודה ‪ C‬הנמצאת מרחק ‪ L‬מנקודה ‪ .B‬הנקודות ‪ A, B‬תוחמות רבע‬
‫מעגל ברדיוס ‪.R‬‬
‫‪A‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬

‫א‪ .‬מצאו את עבודת כוח החיכוך לאורך המסלול ‪.A → C‬‬


‫ב‪ .‬מצאו את מהירות הקובייה בנקודה ‪.B‬‬
‫ג‪ .‬מה התנאי על מקדם החיכוך כך שהקוביה תגיע לנקודה ‪ .C‬לא מנוסח נכון ויש טעות בפתרון !!!!‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫עבודת כוח החיכוך היא השינוי באנרגיה הכללית‬

‫‪Wf (A → C) = EC − EA‬‬

‫‪Wf (A → C) = 0 − mgR‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪Wf (A → C) = −mgR‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫גם כאן נשתמש במשפט עבודה אנרגיה ‪:‬‬

‫‪Wfk = EC − EB‬‬

‫כאשר ידוע כי על החלק במישור הכוח חיכוך הוא קבוע‪ f = µk N = µk mg‬והכוח חיכוך פועל נגד כיוון התנועה לכן‬
‫העבודה שלו שלישית ‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪−µk mgL = 0 − mvB2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪p‬‬
‫= ‪vB‬‬ ‫‪2µk gL‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫עבודת חיכוך משתנה במרחב )סעיף ג' טעות(‬ ‫‪12.9‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫‪p‬‬
‫= ‪vB‬‬ ‫‪2µk gL‬‬

‫סעיף ג'‪ :‬בעייה עם המהירות!‬


‫נתחיל מהמסילה ונמצא את עבודת כוח החיכוך לפי הגדרה‬
‫‪ˆ B‬‬
‫)‪(671‬‬ ‫= )‪Wf (A → B‬‬ ‫`~‪f~k · d‬‬
‫‪A‬‬

‫נצטרך למצוא את עבודת כוח החיכוך עבור תנועה מעגלית אנכית‪ .‬נבחר מערכת קואורדינות פולארית ונצייר את הכוחות‬

‫‪x‬‬
‫‪θ‬‬
‫‪f~k‬‬
‫~‬
‫‪N‬‬

‫̂‪r‬‬ ‫‪θ‬‬

‫̂‪θ‬‬
‫‪m~g‬‬ ‫‪y‬‬

‫נרשום משוואת תנועה עבור הרכיב הרדיאלי‬


‫‪v2‬‬
‫)‪(672‬‬ ‫‪mg sin (θ) − N = −m‬‬
‫‪R‬‬
‫ממנה נוכל לקבל את הכוח הנורמאלי‬
‫‪v2‬‬
‫)‪(673‬‬ ‫‪N = mg sin (θ) + m‬‬
‫‪R‬‬
‫כעת נוכל לרשום את כוח החיכוך בקואורדינטות הפולאריות‬
‫‪v2‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(674‬‬ ‫~‬
‫‪fk = −µk N θ̂ = −µk mg sin (θ) + m‬‬ ‫̂‪θ‬‬
‫‪R‬‬
‫אלמנט המסלול יהיה‬

‫)‪(675‬‬ ‫̂‪d~` = Rdθθ‬‬

‫נציב באינטגרל‬
‫‪B‬‬ ‫ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫‪π/2‬‬ ‫ˆ‬ ‫‪π‬‬‫‪/2‬‬
‫‪v02‬‬ ‫‪v02‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫= )‪Wf (A → B‬‬ ‫~‬ ‫~‬
‫= `‪fk · d‬‬ ‫‪−µk mg sin (θ) + m‬‬ ‫‪θ̂ · Rdθθ̂ = −µk mR‬‬ ‫‪g sin (θ) +‬‬ ‫‪dθ‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪ π/2‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‬
‫‪v0‬‬ ‫‪v0 π‬‬ ‫‪πv0‬‬
‫)‪(676‬‬ ‫‪= −µk mR‬‬ ‫)‪θ − g cos (θ‬‬ ‫‪= −µk mR‬‬ ‫‪+ g = −µk m‬‬ ‫‪+ gR‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪2‬‬
‫נמשיך לקטע הישר‬
‫ˆ‬ ‫‪C‬‬
‫)‪(677‬‬ ‫= )‪Wf (B → C‬‬ ‫‪f~k · d~` = −µk mgL‬‬
‫‪B‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית של מערכת מסות וגלגלות‬ ‫‪12.10‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫‪πv02‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪Wf (A → C) = −µk m‬‬ ‫)‪+ g (R + L‬‬
‫‪2‬‬

‫נשווה את העבודה הזאת לעבודה מסעיף א' ונמצא תנאי על מקדם החיכוך ‪:‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‬
‫‪πv0‬‬
‫‪−µk m‬‬ ‫‪+ g (R + L) = −mgR‬‬
‫‪2‬‬

‫‪gR‬‬
‫‪µk =  πv2‬‬ ‫‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪+ g (R + L‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪gR‬‬
‫‪µk =  πv2‬‬ ‫‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪+ g (R + L‬‬

‫אנרגיה פוטנציאלית של מערכת מסות וגלגלות‬ ‫‪12.10‬‬


‫לפניכם מערכת מסות ‪ m1 = M‬ו־ ‪ ,m2 = 2M‬וגלגלות אידאליות‪ .‬המסה ‪ m1‬מונחת על שולחן חסר חיכוך‪ ,‬וכל המערכת‬
‫מתחילה את תנועתה ממנוחה‪.‬‬

‫העזרו בשיקולי עבודה ואנרגיה על־מנת לחשב את מהירות המסות לאחר שמסה ‪ m1‬עברה מרחק ‪.L‬‬

‫פתרון‬
‫הכוחות שפועלים בבעיה הם כוח הכובד‪ ,‬המתיחויות בחוטים‪ ,‬והנורמל על גוף ‪ .m1‬הנורמל לא עושה עבודה כי הוא‬
‫מאונך לכיוון התנועה‪ ,‬ואל כוח הכובד נתייחס באמצעות האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית‪ .‬נותר לחשב את העבודה של‬
‫המתיחויות‪.‬‬
‫העבודה של המתיחות ‪ T1‬על הגוף ‪ :m1‬המתיחות היא כוח קבוע ולכן העבודה שלה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪WT 1 = T1 · L = Ef − Ei = m1 v12 − 0‬‬
‫‪2‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית של מערכת מסות וגלגלות‬ ‫‪12.10‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫כלומר‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(1)T1 · L = m1 v12‬‬
‫‪2‬‬

‫העבודה של המתיחות ‪ T2‬על הגוף ‪ :m2‬המתיחות פועלת על ‪ m2‬כנגד כיוון התנועה שלה‪ ,‬ולכן העבודה של המתיחות‬
‫שלילית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הדרך שעוברת ‪ m2‬היא כפולה מזו שעוברת ‪ .m1‬לבסוף‪ m2 ,‬גם מאבדת אנרגיית גובה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪WT 2 = −T2 · 2L = Ef − Ei = m2 v22 − m2 g · 2L‬‬
‫‪2‬‬

‫הקשר בין המתיחויות עובר דרך הגלגלת הניידת האידיאלית‪:‬‬


‫‪1‬‬
‫‪T1 = 2T2 → T2 = T1‬‬
‫‪2‬‬

‫כלומר‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪(2) −‬‬ ‫‪T1‬‬ ‫‪· 2L = −T1 · L = m2 v22 − m2 g · 2L‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫אם נחבר את משוואות )‪ (1‬ו־)‪ (2‬נקבל‪:‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪T1 · L − T1 · L = 0 = m1 v12 + m2 v22 − m2 g · 2L‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫שימו לב שהעבודות שמבצעים כוחות המתיחות הם בדיוק הפוכים‪ ,‬כלומר מבטלים זה‪ ,‬כך שאם נסתכל על המערכת כולה‪,‬‬
‫יש עבורה שימור אנרגיה מכאנית של המערכת‪ :‬בהתחלה הגופים במנוחה ויש רק את אנרגיית הגובה של הגוף ‪ ,m2‬ובסוף‬
‫‪ m2‬מגיע לגובה אפס )שהגדרנו( ויש רק את האנרגיה הקינטית של הגופים‪:‬‬

‫‪Ei = m2 g · 2L‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Ef = m1 v12 + m2 v22‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Ei = Ef → m2 g · 2L = m1 v12 + m2 v22‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫קיבלנו את אותה משוואה‪ .‬נותר להציב את הגדלים ולחשב את המהירויות‪ .‬הקשר בין המהירויות הוא אותו הקשר‬
‫בין ההעתקים ובין התאוצות של המסות‪ :‬אם המסה ‪ m1‬עוברת מטר בשניה‪ ,‬המסה ‪ m2‬עוברת שני מטר בשניה כלומר‬
‫מהירותה כפולה‪:‬‬

‫‪v2 = 2v1‬‬

‫נציב את הגדלים‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2M · g · 2L = M v12 + 2M (2v1 )2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נסדר‪:‬‬

‫‪4gL = 4.5v12‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מסה מחליקה על כיפה‬ ‫‪12.11‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪r‬‬
‫‪8‬‬
‫= ‪v1‬‬ ‫‪gl‬‬
‫‪9‬‬

‫מסה מחליקה על כיפה‬ ‫‪12.11‬‬


‫גוף שמסתו ‪ m‬מחליק ללא חיכוך על פני חצי כדור שרדיוסו ‪.R‬‬
‫א‪ .‬מהי האנרגיה הפוטנציאלית כפונקציה של הזוית?‬
‫ב‪ .‬מהי האנרגיה הקינטית כפונקציה של הזוית?‬
‫ג‪ .‬מהן התאוצה המשיקית והרדיאלית כפונקציה של הזוית?‬
‫ד‪ .‬האם הגוף יתנתק מהמשטח? אם כן‪ ,‬באיזו זווית?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬

‫)‪(678‬‬ ‫)‪EP = mgh = mgR(cosθ‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪EP = mgRcosθ‬‬

‫סעיף ב'‬

‫‪1‬‬
‫)‪(679‬‬ ‫‪Ek = mv 2‬‬
‫‪2‬‬

‫משימור אנרגיה‪:‬‬

‫)‪(680‬‬ ‫‪∆Ep = −∆Ek‬‬


‫‪1‬‬
‫‪mgRcosθ − mgR = − mv 2‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪Ek = mgR (1 − cosθ‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מסה מחליקה על כיפה‬ ‫‪12.11‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪Ek = mgR (1 − cosθ‬‬

‫סעיף ג'‬

‫‪1‬‬
‫= ‪Ek‬‬ ‫)‪mv 2 = mgR (1 − cosθ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪v2‬‬ ‫)‪= 2gR (1 − cosθ‬‬

‫הקשרים בין התאוצות למערכת הם‪:‬‬

‫‪v2‬‬
‫= ‪aR‬‬
‫‪R‬‬
‫‪ΣFT · sinθ‬‬
‫‪aT‬‬ ‫=‬
‫‪m‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪aR = 2g (1 − cosθ‬‬
‫‪aT‬‬ ‫‪= gsinθ‬‬

‫סעיף ד'‬
‫הגוף יתנתק מהמשטח כאשר ‪N‬יתאפס‪ .‬ממשוואת הכוחות‪:‬‬

‫‪v2‬‬
‫‪mgcosθ − N‬‬ ‫=‬ ‫‪m‬‬
‫‪R‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪v‬‬
‫‪R‬‬
‫= ‪⇒ cosθ‬‬
‫‪g‬‬
‫)‪⇒ cosθ = 2(1 − cosθ‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪⇒ cosθ‬‬
‫‪3‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪2‬‬
‫= ‪cosθ‬‬
‫‪3‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫עבודה של כח לא קבוע )בית(‬ ‫‪12.12‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫עבודה של כח לא קבוע )בית(‬ ‫‪12.12‬‬


‫א‪ .‬על גוף בעל מסה ‪ ,m‬פועל כוח בכיוון ציר ‪ x‬לא קבוע הנתון ע`י‪ .F~ = F0 ( xx0 − 1)x̂ :‬חשבו את העבודה הדרושה‬
‫להעברת הגוף מ־‪ x = 0‬ל־ ‪ .x = 3x0‬השתמשו באינטגרל‪.‬‬
‫ב‪ .‬על גוף בעל מסה ‪ ,m‬פועל כוח בכיוון לא קבוע הנתון ע`י‪ .F~ = 5xx̂ + (10x2 + y)ŷ :‬חשבו את העבודה הדרושה‬
‫להעברת הגוף מ־)‪ (0, 0‬ל־)‪(2, 0‬ומשם ל־)‪.(2, 1‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫ניתן לחשב את העבודות בנפרד ולסכום את התוצאות‪.‬‬
‫נחשב את העבודה במסלול‪:‬‬

‫ˆ‬ ‫‪3x0‬‬ ‫‪3x0‬‬


‫‪x2‬‬ ‫‪9x2‬‬
‫‬
‫‪x‬‬
‫= ‪Wx=0→x=3x0‬‬ ‫( ‪F0 ( − 1)dx = F0‬‬ ‫)‪− x‬‬ ‫‪= F0 ( 0 − 3x0 ) = 1.5x0 F0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪x0‬‬ ‫‪2x0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2x0‬‬

‫‪Wx=0→x=3x0 = 1.5x0 F0‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫ניתן לחשב את העבודות בנפרד ולסכום את התוצאות‪.‬‬

‫‪ .1‬נחשב את העבודה במסלול )‪ .(0, 0) → (2, 0‬זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה ‪ x‬מתייחסים לרכיב ‪:x‬‬
‫ˆ‬ ‫)‪(2,0‬‬ ‫ˆ‬ ‫)‪(2,0‬‬ ‫)‪(2,0‬‬
‫]‪(5x) dx = 2.5x2 (0,0) = 10 [J‬‬
‫‬
‫= )‪W(0,0)→(2,0‬‬ ‫= ‪Fx dx‬‬
‫)‪(0,0‬‬ ‫)‪(0,0‬‬

‫נחשב את העבודה במסלול )‪ .(2, 0) → (2, 1‬זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה ‪ y‬מתייחסים לרכיב ‪:y‬‬
‫ˆ‬ ‫)‪(2,1‬‬ ‫ˆ‬ ‫)‪(2,1‬‬ ‫)‪(2,1‬‬
‫‪y2‬‬
‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫= )‪W(2,0)→(2,1‬‬ ‫= ‪Fy dy‬‬ ‫‪(10x + y)dy = 10x y +‬‬
‫)‪(2,0‬‬ ‫)‪(2,0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪(2,0‬‬
‫‬ ‫ ‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪80 1‬‬ ‫‪81‬‬
‫‪W(2,0)→(2,1) = 10 · 4 +‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫]‪[J‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪81‬‬ ‫‪101‬‬
‫‪W(0,0)→(2,0)→(2,1) = 10J +‬‬ ‫=‪J‬‬ ‫‪J = 50.5J‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫עבודה של כח משמר )בית(‬ ‫‪12.13‬‬


‫‪.120, 000 N‬‬
‫כבל מעלית נקרע כאשר המעלית במנוחה בגובה ‪ 5m‬מעל קפיץ הביטחון שקבוע הקפיץ שלו הוא ‪m‬‬
‫נתון כי מסת המעלית ‪2000kg‬‬
‫מכשיר ביטחון גורם לכח חיכוך קבוע של ‪ 4000N‬במהלך הנפילה‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות המעלית ברגע פגיעתה בקפיץ?‬
‫ב‪ .‬מהו הכיווץ המקסימלי של הקפיץ?‬
‫ג‪ .‬מהו הגובה‪,‬מעל הנקודה בה הקפיץ רפוי‪,‬איליו תעלה חזרה המעלית לאחר שחרור הקפיץ?‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫עבודה של כח משמר )בית(‬ ‫‪12.13‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫ממשפט עבודה־אנרגיה כללי‪:‬‬

‫)‪(681‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪= ∆E‬‬


‫‪1‬‬
‫)‪(682‬‬ ‫= ‪−fk h‬‬ ‫‪mv 2 − mgh‬‬
‫‪2‬‬

‫‪v = 8.94m/s‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫ממשפט עבודה־אנרגיה כללי‪ ,‬כאשר נקבע את נק' היחוס כנק' בה הקפיץ במקסימום כיווץ‪:‬‬

‫)‪(683‬‬ ‫‪W‬‬ ‫=‬ ‫‪∆E‬‬


‫‪1‬‬
‫)‪(684‬‬ ‫)‪−fk (h + ∆x‬‬ ‫=‬ ‫)‪k∆x2 − mg (h + ∆x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(685‬‬ ‫‪⇒ k∆x2 − (mg − fk ) ∆x − (mg − fk ) h = 0‬‬
‫‪2‬‬

‫נציב מספרים‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬
‫‪· 120, 000 ∆x2 − (2, 000 · 10 − 4, 000) ∆x − (2, 000 · 10 − 4, 000) · 5 = 0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪60, 000∆x2 − 16, 000∆x − 80, 000 = 0‬‬

‫נפתור ונקבל לאחר שבחרנו את הפתרון החיובי‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫משפט עבודה ואנרגיה במערכת מסות )בית(‬ ‫‪12.14‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫]‪∆x = 1.29[m‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫אם נגדיר את נק' היחוס כנק' בה הקפיץ רפוי‪ .‬ונגדיר את הגובה המקסימלי אליו תגיע המעלית כ־ ‪ ,hmax‬אזי‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫)‪(686‬‬ ‫‪−fk (∆x + hmax ) = mghmax − k∆x2 + mg∆x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2 − mg∆x − f ∆x‬‬
‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪k∆x‬‬ ‫‪k‬‬
‫)‪(687‬‬ ‫= ‪⇒ hmax‬‬
‫‪mg + fk‬‬

‫נציב מספרים ונקבל‪:‬‬


‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪· 120, 000 · (1.29)2 − 2, 000 · 10 · 1.29 − 4, 000 · 1.29‬‬
‫= ‪hmax‬‬
‫‪2, 000 · 10 + 4, 000‬‬

‫‪hmax = 2.87m‬‬

‫משפט עבודה ואנרגיה במערכת מסות )בית(‬ ‫‪12.14‬‬


‫שתי משקולות קשורות זו לזו בחוט אידיאלי חסר מסה במלופף סביב גלגלת אידיאלית חסרת מסה‪ .‬משחררים את‬
‫המערכת ממנוחה כאשר ידוע כי מקדם החיכוך הקינטי בין המשטח לבין המשקולת ‪ m2‬הוא ‪µ‬‬

‫מצאו את מהירות המשקולת ‪ m1‬כתלות בזמן לאחר שהמשקולת ‪ m1‬עברה גובה ‪ h‬ונגעה בקרקע‪.‬‬

‫פתרון‬
‫הכוחות שפועלים בבעיה הם כוח הכובד‪ ,‬המתיחויות בחוטים‪ ,‬כח החיכוך והנורמל על גוף ‪ .m1‬הנורמל לא עושה עבודה כי‬
‫הוא מאונך לכיוון התנועה‪ ,‬ואל כוח הכובד נתייחס באמצעות האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית‪ .‬המתיחות היא כוח פנימי‬
‫של המערכת שתי מסות ולכן העבודה שלו מצטמצמת )ראה מסגרת( ‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫משפט עבודה ואנרגיה במערכת מסות )בית(‬ ‫‪12.14‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫העבודה של המתיחות ‪ T2‬על הגוף ‪ :m2‬המתיחות היא כוח קבוע בכוון תנועת המשקולת ‪ m2‬ולכן העבודה שלה‪:‬‬

‫‪WT2 = T2 · h cos 0° = T2 h‬‬

‫העבודה של המתיחות ‪ T1‬על הגוף ‪ :m1‬המתיחות פועלת על ‪ m2‬כנגד כיוון התנועה שלה‪ ,‬ולכן העבודה של המתיחות‬
‫שלילית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הדרך שעוברת ‪ m1‬היא זהה לזו שעוברת ‪ .m2‬לבסוף‪ m1 ,‬גם מאבדת אנרגיית גובה‪:‬‬

‫‪WT1 = −T1 · h‬‬

‫הקשר בין המתיחויות עובר דרך הגלגלת הנייחת האידיאלית‪:‬‬

‫‪T1 = T2 = T‬‬

‫נרכז את המשוואות שקיבלנו‬

‫‪WT1 = −T · h‬‬

‫‪WT2 = −T · h‬‬

‫אם נחבר את משוואות )‪ (1‬ו־)‪ (2‬נקבל שהעבודות שמבצעים כוחות המתיחות מבטלים זה את זה‬
‫כעת נחשב את עבודת כח החיכוך )ונשים לה שהכח מכוון בניגוד להעתק( והדרך שהמסה ‪ m2‬עשתה על המישור הוא‬
‫אותה דרך שמסה ‪ m1‬ירדה בגובה ‪.h‬‬

‫‪Wf = m2 ghµ cos 180° = −m2 ghµ‬‬

‫כעת נשתמש במשפט עבודה ואנרגיה‬


‫‪X‬‬
‫‪Wnc = ∆E‬‬

‫‪Ei = m1 g · h‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Ef = m1 v12 + m2 v22‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪∆E = m1 v12 + m2 v22 − m1 g · h‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫כיוון שהמסות מחוברות ביניהם בחוט מתוח שעד המגע בקרקע לא משנה את מתיחותו אזי מהירות המסות זרות כל זמן‬
‫שהחוט מתוח ‪:v1 = v2 = v0‬‬

‫‪1‬‬
‫‪(m1 + m2 ) v02 − m1 g · h = −m2 ghµ‬‬
‫‪2‬‬
‫נמצא את המהירות ‪ v0‬שבו מתחילה למסה ‪ m2‬את תנועתה כאשר החוט רפוי ז“א מסה ‪ m1‬כבר הגיע לרצפה‪.‬‬
‫משפט עבודה ואנרגיה )בית(‬ ‫‪12.15‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫‪s‬‬
‫) ‪2gh (m1 − µm2‬‬
‫= ‪v0‬‬
‫) ‪(m1 + m2‬‬

‫עכשיו על מסה ‪ m2‬מופעל רק כוח החיכוך ולכן התאוצה שלה ‪:‬‬

‫‪fk‬‬ ‫‪−µmg‬‬
‫= ‪a2‬‬ ‫=‬ ‫‪= −µg‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬

‫מקינמטיקה אפשר לחשב את המהירות של מסה ‪ m2‬לפי ‪ v (t) = v0 + at‬נקבל ‪:‬‬


‫‪s‬‬
‫) ‪2gh (m1 − µm2‬‬
‫= )‪v2 (t‬‬ ‫‪− µgt‬‬
‫) ‪(m1 + m2‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪s‬‬
‫) ‪2gh (m1 − µm2‬‬
‫= )‪v2 (t‬‬ ‫‪− µgt‬‬
‫) ‪(m1 + m2‬‬

‫משפט עבודה ואנרגיה )בית(‬ ‫‪12.15‬‬


‫קרונית שמסתה היא ‪ 50kg‬נעה על מסלול שרובו חלק‪ .‬החל מנקודה ‪ B‬פועל חיכוך‪ .‬מקדם החיכוך הקינטי הוא ‪,0.3‬‬
‫‪ 500 N‬והמרחק האופקי ‪ BC‬הוא ‪.1m‬‬ ‫קבוע הקפיץ הוא ‪m‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות המינימלית שיש לתת לקרונית בנקודה ‪ A‬שתבטיח את הגעתה של הקרונית לקפיץ?‬
‫ב‪ .‬מהו הכיווץ המקסימלי של הקפיץ‪ ,‬אם נותנים לקרונית בנקודה ‪ A‬מהירות הגדולה פי ‪ 2‬מזו שמצאתם בסעיף א'?‬
‫ג‪ .‬מהי המהירות המינימלית בנקודה ‪ A‬שתבטיח את חזרתה של הקרונית לנקודה זו?‬
‫איור המערכת‬

‫‪2m‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪1.5m‬‬
‫‪1.5m‬‬ ‫‪1m‬‬

‫‪A‬‬

‫הניחו כי לאורך המסלול אין איבוד אנרגיה‪ ,‬העגלה לא מאבדת אחיזה בכביש‪ .‬החיכוך הוא רק בקטע ‪.BC‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫המטרה היא שנשיג שני הישגים‪ .‬הישג ראשון הוא שהקרונית תצליח לעבור את הגבעה בגובה ‪ 2‬מטרים‪ .‬וההישג השני‪,‬‬
‫הוא שהקרונית תעבור את הקטע עם החיכוך‪ .‬על מנת לעבור את הגבעה‪ ,‬יש לספק לקרונית את האנרגיה הבאה‬
‫‪m‬‬
‫)‪(688‬‬ ‫‪E2m = mgh2m = 50kg · 10‬‬ ‫‪· 2m = 1000J‬‬
‫‪s2‬‬
‫משפט עבודה ואנרגיה )בית(‬ ‫‪12.15‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫על מנת לקבל את האנרגיה הדרושה כדי לעבור את הקטע עם החיכוך‪ ,‬כלומר להגיע לנקודה ‪ C‬עם מהירות אפס‪ ,‬נרשום‬
‫משוואת אנרגיה עבור המסלול ‪A → C‬‬

‫)‪(689‬‬ ‫)‪∆Emech (A → C) = Wnon−cons (A → C‬‬


‫)‪(690‬‬ ‫‪Emech (C) − Emech (A) = µk N cos (α) BC‬‬
‫)‪(691‬‬ ‫)‪0 + mghC − Ek (A‬‬ ‫‪= −µk mg · BC‬‬
‫} ‪| {z } | {z‬‬
‫)‪Emech (C‬‬ ‫)‪Emech (A‬‬
‫)‪⇒ Ek (A) = mghC + µk mg · BC = mg (hC + µk · BC‬‬

‫נציב ערכים‬
‫‪m‬‬
‫)‪(692‬‬ ‫‪Ek (A) = 50kg · 10‬‬ ‫‪(1m + 0.3 · 1m) = 500 · 1.3J = 650J < 1000J‬‬
‫‪s2‬‬
‫מכאן נסיק שאם ניתן לעגלה אנרגיה קינטית של ‪ 1000J‬היא תעבור את הגבעה הגבוהה וגם תגיע לנקודה ‪ .C‬זו האנרגיה‬
‫המינימלית שתקיים את התנאי הזה‪ .‬התבקשנו לנצוא את המהירות‪ ,‬לכן נציב ‪ 1000J‬בנוסחת האנרגיה הקינטית‬
‫‪1‬‬
‫)‪(693‬‬ ‫‪mv 2‬‬ ‫‪= 1000J‬‬
‫‪2 A‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪kg m‬‬ ‫‪√ m‬‬
‫‪r‬‬
‫‪2000J‬‬ ‫‪2000J‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(694‬‬ ‫‪⇒ vA‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪40 s = 40‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪50kg‬‬ ‫‪kg‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪√ m‬‬
‫‪vA = 2 10‬‬
‫‪s‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נקרא לנקודה בה תהיה העצירה הרגעית )בכיווץ המקסימלי של הקפיץ( ‪ .D‬נרשום משוואת אנרגיה עבור המסלול ‪.A → D‬‬
‫האנרגיות הן‬
‫‪1‬‬
‫)‪(695‬‬ ‫= )‪Ek (A‬‬ ‫‪m (2 · vA )2‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(696‬‬ ‫‪Ep (A) = 0‬‬
‫)‪(697‬‬ ‫‪Ek (D) = 0‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(698‬‬ ‫‪Ep (D) = mghD + k∆x2‬‬
‫‪2‬‬
‫העבודה היא עבודת החיכוך‪) ,‬כפי שנתון‪ ,‬לאורך קטע ‪ BC‬בלבד(‬

‫)‪(699‬‬ ‫‪Wnon−cons (A → D) = Wf (A → D) = µk N cos (α) BC = −µk mg · BC‬‬

‫נציב במשוואת אנרגיה עם עבודת כוחות לא משמרים‬

‫)‪(700‬‬ ‫)‪∆Emech (A → D) = Wnon−cons (A → D‬‬


‫)‪(701‬‬ ‫‪Ek (D) + Ep (D) − (Ek (A) + Ek (A)) = −µk mg · BC‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(702‬‬ ‫‪mghD + k∆x2 − m (2 · vA )2 = −µk mg · BC‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪4mvA2 − 2 (µk · BC + hD ) mg‬‬
‫)‪(703‬‬ ‫= ‪⇒ ∆x‬‬
‫‪k‬‬
‫כדור נופל על קפיץ אנכי )בית(‬ ‫‪12.16‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫נציב ערכים‬
‫√‬
‫‪v‬‬
‫‪u 4 · 50kg 2 10 m 2 − 2 (0.3 · 1m + 1m) 50kg · 10 m2‬‬
‫‪u‬‬ ‫‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫= ‪∆x‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪500 N‬‬
‫‪m‬‬
‫‪s‬‬
‫ · ‪16‬‬
‫‪500‬‬
‫‬ ‫ · ‪ · m − 2 · 1.3‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪500‬‬
‫‬‫‪N‬‬‫‪· m‬‬
‫=‬ ‫‪N‬‬
‫‬‫‪500‬‬
‫‬
‫‪m‬‬
‫√‬ ‫√‬
‫)‪(704‬‬ ‫=‬ ‫‪16 − 2.6m = 13.4m‬‬

‫‪∆x ≈ 3.66m‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫בקטע ‪ BC‬בלבד יש חיכוך‪ .‬כל מעבר בקטע זה גוזלת ‪ 150J‬מהאנרגיה ההתחלתית של הקרונית‪ .‬כלומר‪ ,‬מעבר של‬
‫פעמיים בקטע זה מבזבז לקרונית ‪ .300J‬לכן מראש נצטרך לספק לקרונית אנרגיה של ‪ .1000J + 300J‬לכן‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫)‪(705‬‬ ‫‪mv 2‬‬ ‫‪= 1300J‬‬
‫‪2 A‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪2600J‬‬ ‫‪260 m2 √ m‬‬ ‫‪√ m‬‬
‫)‪(706‬‬ ‫‪⇒ vA‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪52‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪50kg‬‬ ‫‪5 s2‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫הסבר מעמיק יותר‪ :‬נניח שהקרונית מתחילה מהמהירות המינימאלית שמצאנו בסעיף א'‪ ,‬איתה יש לקרונית ‪1000J‬‬
‫בהתחלה‪ .‬היא מגיעה לשיא הגבעה שגובהה ‪ .2m‬משם‪ ,‬ביחס למישור ‪ BC‬שנמצא ‪ 1m‬מעל הקרקע‪ ,‬יש לקרונית ‪500J‬‬
‫לתת לתנועה כלפי הקפיץ‪ ,‬מכיוון שהיא לא ממירה את כל האנרגיה הפוטנציאלית שהייתה ביחס לקרקע‪ ,‬אלא ביחס‬
‫למישור ‪ BC‬שנמצא ‪ 1m‬מעל הקרקע‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬כל מעבר בקטע ‪ BC‬יגזול ‪ ,150J‬ובסך הכל‪ ,‬כאשר הקרונית מגיעה לנקודה ‪ B‬בדרך חזרה היא תהיה עם ‪300J‬‬
‫פחות‪ ,‬כלומר עם ‪ .500J − 300J = 200J‬על מנת לעבור בחזרה את הגבעה שגובהה ‪ ,2m‬ביחס למישור ‪ ,BC‬הקרונית‬
‫צריכה ‪ 500J‬ויש לה רק ‪ .200J‬לכן יש לתת לה ‪ 300J‬יותר כדי שתעבור את הגבעה שגובהה ‪ 2m‬ולחזור לנקודה ‪.A‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪m‬‬
‫‪vA ≈ 7.21‬‬
‫‪s‬‬

‫כדור נופל על קפיץ אנכי )בית(‬ ‫‪12.16‬‬


‫ ‪N‬‬
‫‪.k = 20‬‬ ‫‪m‬‬ ‫כדור שמסתו ]‪ m = 0.5 [kg‬הנמצא במנוחה‪ ,‬נופל מגובה ]‪ h = 0.8 [m‬על קפיץ שקבוע הכח שלו‬
‫א‪ .‬מהו שיעור הכיווץ המקסימלי של הקפיץ?‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הכדור כשהגיע לקפיץ?‬
‫ג‪ .‬מהי נקודת שווי המשקל של הקפיץ‪+‬כדור ביחס לשווי המשקל של הקפיץ לפני שהכדור פגע בו?‬
‫ד‪ .‬הסבר באופן איכותי היכן מהירות הכדור גדולה יותר‪ :‬ברגע פגיעתו בקפיץ או ברגע בו הוא עובר דרך נקודת שווי‬
‫המשקל?‬
‫ה‪ .‬חשב את מהירות הכדור כשהוא עובר דרך נקודת שווי המשקל‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כדור נופל על קפיץ אנכי )בית(‬ ‫‪12.16‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫כל האנרגיה הפוטנציאלית כובדית מומרת לאנרגיה פוטנציאלית אלסטית‪ .‬אין כוחות לא משמרים‪ ,‬ולכן לא נעשית עבודה‪.‬‬
‫לפי משפט העבודה־אנרגיה כללי‪:‬‬

‫‪W‬‬ ‫=‬ ‫‪0 = ∆E = Ef − Ei‬‬


‫‪1 2‬‬
‫‪kx‬‬ ‫) ‪− mg (h + xmax‬‬ ‫=‬ ‫‪0‬‬
‫‪2 max‬‬
‫‪1‬‬
‫‪⇒ x2max − xmax − 0.4‬‬ ‫=‬ ‫‪0‬‬
‫‪2‬‬ ‫√‬
‫‪0.5± 0.52 +4·0.4‬‬
‫= ‪⇒ xmax‬‬ ‫‪2‬‬ ‫}]‪= {0.93 [m] , −0.43 [m‬‬

‫כאשר בחרנו את הערך החיובי‪ ,‬משום שחיפשנו את המצב בו הקפיץ הכי מקווץ‪.‬‬
‫התשובה היא‬

‫]‪xmax = 0.93 [m‬‬

‫סעיף ב'‬
‫ברגע שמגיע הבול לקפיץ‪ ,‬בהנחה ונבחר את מישור הייחוס כנק' הפגיעה בקפיץ )בשונה מבסעיף א'(‪ ,‬כל האנרגיה‬
‫הפוטנציאלית הכובדית מומרת לקינטית‪ .‬ואז‪:‬‬

‫)‪(707‬‬ ‫‪Ef − Ei = 0‬‬


‫‪1‬‬
‫)‪(708‬‬ ‫‪mv 2 = mgh‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪p‬‬
‫)‪(709‬‬ ‫= ‪⇒v‬‬ ‫]‪2gh = 4 [m/s‬‬

‫התשובה היא‬

‫]‪v = 4 [m/s‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫משפט עבודה ואנרגיה ואנרגיה פוטנציאלית אלסטית )בית(‬ ‫‪12.17‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫סעיף ג'‬
‫ברגע שהבול מתחבר לקפיץ ונע איתו‪ ,‬נק' ש`מ היא לא אותה נק' ש`מ עבור הקפיץ ללא המסה‪ .‬את נק' ש`מ של הקפיץ‬
‫עם הבול‪ ,‬נחשב מכך שבנק' זו שקול הכוחות הוא ‪ .0‬נבחר את הכיוון החיובי בכיוון מטה‪ .‬ואז‪:‬‬

‫)‪(710‬‬ ‫‪ΣF‬‬ ‫‪= 0‬‬


‫)‪(711‬‬ ‫‪⇒ mg − kx0 = 0‬‬
‫‪mg‬‬
‫= ‪⇒ x0‬‬ ‫‪= 0.25m‬‬
‫‪k‬‬

‫התשובה היא‬

‫]‪x0 = 0.25 [m‬‬

‫סעיף ד'‬
‫התשובה היא‬
‫המהירות המקסימלית תהיה במעבר ליד נק' ש`מ‪.‬‬
‫סעיף ה'‬
‫משימור אנרגיה‪ ,‬משום שאין כוחות לא משמרים שעודים עבודה‪ .‬אם נבחר את נק' הייחוס כנק' בה פוגש הבול את הקפיץ‪:‬‬

‫)‪(712‬‬ ‫‪Ef‬‬ ‫‪= Ei‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(713‬‬ ‫‪mv 2 − mgx0 + kx20 = mgh‬‬
‫‪2 f‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪k 2‬‬
‫)‪(714‬‬ ‫‪vf‬‬ ‫=‬ ‫‪2g (h + x0 ) −‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪m 0‬‬

‫התשובה היא‬
‫‪r‬‬
‫‪k 2‬‬
‫= ‪vf‬‬ ‫‪2g (h + x0 ) −‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪m 0‬‬

‫משפט עבודה ואנרגיה ואנרגיה פוטנציאלית אלסטית )בית(‬ ‫‪12.17‬‬


‫‪ 4 m‬במרחק של ‪ ` = 1m‬מקפיץ חסר מסה‪ ,‬שקבוע‬
‫לפניכם שני מקרים בהם גוף בעל מסה ‪ m = 2kg‬מקבל מהירות של ‪s‬‬
‫‪ .40 N‬בנוסף‪ ,‬פועל על הגוף כוח לא קבוע‬
‫הקפיץ שלו הוא ‪m‬‬

‫‪x2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪Fext (x) = F0 ` −‬‬
‫`‬

‫בשני המקרים‪ ,‬הכוח פועל רק לאורך המקטע ` וגודלו של ‪ F0‬הוא ‪.3‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫משפט עבודה ואנרגיה ואנרגיה פוטנציאלית אלסטית )בית(‬ ‫‪12.17‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫‪~v0‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪F~ext‬‬

‫‪ℓ‬‬

‫‪~v0‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪k‬‬
‫‪ℓ‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪F~ext‬‬ ‫‪37‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫א‪ .‬מהן היחידות של ‪?F0‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את הכיווץ המירבי של הקפיץ אם בין המשטח לגוף ישנו חיכוך קינטי עם מקדם ‪ ,µk = 0.1‬עבור מקרה ‪A‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את הכיווץ המירבי של הקפיץ אם בין המשטח לגוף ישנו חיכוך קינטי עם מקדם ‪ ,µk = 0.1‬עבור מקרה ‪B‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נמצא את היחידות‬
‫‪x2‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫)‪(715‬‬ ‫‪[Fext ] = F0 ` −‬‬
‫`‬
‫)‪(716‬‬ ‫‪N = [F0 ] m‬‬
‫‪N‬‬
‫)‪(717‬‬ ‫= ] ‪⇒ [F0‬‬
‫‪m‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪N‬‬
‫= ] ‪[F0‬‬
‫‪m‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נצייר את המצב ההתחלתי לעומת המצב שבו הקפיץ מכווץ בשיעור המירבי‬

‫‪~v0‬‬
‫‪k‬‬
‫‪1m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪F~ext‬‬

‫‪k‬‬

‫‪∆x‬‬ ‫‪1m‬‬

‫נשים לב שכאשר הקפיץ מכווץ בשיעור המירבי הגוף נמצא בעצירה רגעית‪ .‬נשתמש בשימור אנרגיה עם כוחות לא משמרים‬

‫)‪(718‬‬ ‫‪∆Emech = Wnon−cons‬‬


‫משפט עבודה ואנרגיה ואנרגיה פוטנציאלית אלסטית )בית(‬ ‫‪12.17‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫במצב הסופי הגוף בעצירה רגעית לכן אין לו אנרגיה קינטית‪ ,‬אולם יש לו אנרגיה פוטנציאלית אלסטית של הקפיץ‪ .‬השינוי‬
‫באנרגיה המכאנית הוא‬

‫)‪(719‬‬ ‫) ‪∆Emech = ∆Ek + ∆Ep = Ekf − Eki + Epf − Epi = Ekf + Epf − (Eki + Epi‬‬

‫במפורש‪ ,‬האנרגיות הן‬


‫‪1‬‬
‫)‪(720‬‬ ‫‪Eki‬‬ ‫=‬ ‫‪mv 2‬‬
‫‪2 0‬‬
‫)‪(721‬‬ ‫‪Epi‬‬ ‫‪= 0‬‬
‫)‪(722‬‬ ‫‪Ekf‬‬ ‫‪= 0‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(723‬‬ ‫‪Epf‬‬ ‫=‬ ‫‪k∆x2‬‬
‫‪2‬‬
‫וקיבלנו את אגף ימין של משוואה )‪ .(718‬לקבלת אגף שמאל יש לחשב את עבודת כוח החיכוך והחיצוני‬

‫)‪(724‬‬ ‫‪Wnon−cons = Wf + WFext‬‬

‫נתחיל עם החיכוך‬

‫)‪(725‬‬ ‫)‪Wf = fk (` + ∆x) = µk N cos (α) (` + ∆x) = µk mg cos (α) (` + ∆x‬‬

‫כאן‪ ,‬הזווית ‪ ,α‬שהיא הזווית בין המסלול לבין הכוח המבצע את העבודה‪ ,‬היא ‪ 180°‬מכיוון שכוח החיכוך פועך תמיד‬
‫בניגוד לכיוון התנועה‪ .‬הדרך שלאורכה בוצעה העבודה היא כל אורך התנועה‪ :‬המרחק ההתלחתי בין הגוף לקפיץ ועוד‬
‫כיווץ הקפיץ‪ .‬אם כך‪ ,‬עבודת החיכוך תהיה‬

‫)‪(726‬‬ ‫)‪Wf = −µk mg (` + ∆x‬‬

‫עבודת הכוח החיצוני תהיה‬


‫ˆ‬ ‫` ˆ‬ ‫‪2‬‬ ‫`‬
‫‪x3‬‬
‫‬
‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(727‬‬ ‫= ‪WFext‬‬ ‫‪F~ · d~` = −F0‬‬ ‫‪`−‬‬ ‫‪dx = −F0 `x −‬‬ ‫‪= − F0 `2‬‬
‫‪0‬‬ ‫`‬ ‫`‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬

‫סך עבודת הכוחות הלא משמרים תהיה‬


‫‪2‬‬
‫)‪(728‬‬ ‫‪Wnon−cons = −µk mg (` + ∆x) − F0 `2‬‬
‫‪3‬‬
‫נציב הכל במשוואה )‪(718‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(729‬‬ ‫‪k∆x2 − mv02 = −µk mg` − µk mg∆x − F0 `2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫קיבלנו משוואה ריבועית עבור ‪ .∆x‬נסדר אותה‬
‫‪2µk mg‬‬ ‫‪2µk mg` m 2 4 F0 2‬‬
‫)‪(730‬‬ ‫‪∆x2 +‬‬ ‫‪∆x +‬‬ ‫‪− v0 +‬‬ ‫‪` =0‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪3 k‬‬
‫נמצא את המקדמים‬

‫‪2µk mg‬‬ ‫‪2 · 0.1 · 2kg · 10 sm2‬‬


‫)‪(731‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.1m‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪40 N‬‬
‫‪m‬‬
‫‪2µk mg` m 2 4 F0 2‬‬ ‫‪2kg  m 2 4 3 N‬‬
‫‪− v0 +‬‬ ‫‪` = 0.1m · ` − N 4‬‬ ‫‪+ · mN · 1m2‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪3 k‬‬ ‫‪40 m‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪3 40 m‬‬
‫)‪(732‬‬ ‫‪= 0.1m2 − 0.8m2 + 0.1m2 = −0.6m2‬‬
‫משפט עבודה ואנרגיה ואנרגיה פוטנציאלית אלסטית )בית(‬ ‫‪12.17‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫אחרי שווידאנו כי היחידות נכונות )נא להשתכנע בכך!(‪ ,‬נציב ללא היחידות במשוואה הריבועית‬
‫)‪(733‬‬ ‫‪∆x2 + 0.1∆x − 0.6 = 0‬‬
‫נפתור‬
‫√‬ ‫√‬
‫‪−0.1 ±‬‬ ‫‪0.12 + 4 · 0.6‬‬ ‫‪−0.1 ± 2.41‬‬
‫)‪(734‬‬ ‫= ‪∆x‬‬ ‫=‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫הפתרונות הם‬
‫)‪(735‬‬ ‫‪∆x ≈ 0.73m , −0.83m‬‬
‫קיבלנו שתי תוצאות‪ :‬האחת שלילית המתייחסת לנקודה משמאל לנקודת שיווי המשקל בה הקפיץ מתוח‪ ,‬ואחת חיובית‬
‫המתייחסת לנקודה מימין לנקודת שיווי המשקל בה הקפיץ מכווץ‪ .‬נבחר את החיובית מכיוון שאנו יודעים שהקפיץ מכווץ‪.‬‬
‫התוצאה היא‬

‫)‪(736‬‬ ‫‪∆x ≈ 0.73m‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נצייר את המצב ההתחלתי לעומת המצב שבו הקפיץ מכווץ בשיעור המירבי‬

‫‪~v0‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪F~ext‬‬
‫‪1m‬‬
‫‪1m‬‬
‫‪∆x‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪H‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪k‬‬

‫‪37‬‬ ‫‪37‬‬

‫גם כאן‪ ,‬כאשר הקפיץ מכווץ בשיעור המירבי הגוף נמצא בעצירה רגעית‪ .‬כאן תהיה גם אנרגיה פוטנציאלית של כוח‬
‫הכבידה‪ ,‬ונצטרך לבחור נקודת ייחוס לאנרגיה הפוטנציאלית‪ .‬נבחר אותה בגובה שבו הגוף בעצירה הרגעית שלו‪ ,‬ואז‬
‫הגובה שממנו הגוף מתחיל את התנועה הוא ‪ H‬כפי שמתואר באיור‪ .‬נשתמש בשימור אנרגיה עם כוחות לא משמרים‬
‫)‪(737‬‬ ‫‪∆Emech = Wnon−cons‬‬

‫במצב הסופי הגוף בעצירה רגעית לכן אין לו אנרגיה קינטית ואין לו אנרגיה פוטנציאלית )בחרנו נקודה זו בתור נקודת‬
‫הייחוס בסעיף הקודם(‪ ,‬אולם יש לו אנרגיה פוטנציאלית אלסטית של הקפיץ‪ .‬במצב ההתחלתי ישנה אנרגיה קינטית‬
‫ופוטנציאלית‪ .‬השינוי באנרגיה המכאנית הוא‬
‫)‪(738‬‬ ‫) ‪∆Emech = ∆Ek + ∆Ep = Ekf − Eki + Epf − Epi = Ekf + Epf − (Eki + Epi‬‬
‫במפורש‪ ,‬האנרגיות הן‬
‫‪1‬‬
‫)‪(739‬‬ ‫‪Eki‬‬ ‫=‬ ‫‪mv 2‬‬
‫‪2 0‬‬
‫)‪(740‬‬ ‫‪Epi‬‬ ‫‪= mgH‬‬
‫)‪(741‬‬ ‫‪Ekf‬‬ ‫‪= 0‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(742‬‬ ‫‪Epf‬‬ ‫=‬ ‫‪k∆x2‬‬
‫‪2‬‬
‫משפט עבודה ואנרגיה ואנרגיה פוטנציאלית אלסטית )בית(‬ ‫‪12.17‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫וקיבלנו את אגף ימין של משוואה )‪ .(737‬לקבלת אגף שמאל יש לחשב את עבודת כוח החיכוך ואת עבודת הכוח החיצוני‪.‬‬
‫עבודת החיכוך תהיה‬

‫)‪(743‬‬ ‫)‪Wf = fk cos (α) (` + ∆x) = µk N cos (α) (` + ∆x) = −µk mg cos (37) (` + ∆x‬‬

‫עבודת הכוח החיצוני תהיה‬


‫ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫`‬ ‫`‬
‫‪x2‬‬ ‫‪x3‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1.6‬‬
‫)‪(744‬‬ ‫= ‪WFext‬‬ ‫= `~‪F~ · d‬‬ ‫‪F0‬‬ ‫‪`−‬‬ ‫‪cos (37) dx = F0 cos (37) `x −‬‬ ‫≈‬ ‫‪F0 `2‬‬
‫‪0‬‬ ‫`‬ ‫`‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬

‫סך עבודת הכוחות הלא משמרים תהיה‬


‫‪1.6‬‬
‫)‪(745‬‬ ‫‪Wnon−cons = −µk mg (` + ∆x) +‬‬ ‫‪F0 `2‬‬
‫‪3‬‬
‫נציב הכל במשוואה )‪(737‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.6‬‬
‫)‪(746‬‬ ‫‪k∆x2 −‬‬ ‫‪mv 2 + mgH‬‬ ‫‪≈ −0.8µk mg` − 0.8µk mg∆x +‬‬ ‫‪F0 `2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 0‬‬ ‫‪3‬‬

‫קיבלנו שוב משוואה ריבועית עבור ‪ .∆x‬נסדר אותה‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.6‬‬
‫)‪(747‬‬ ‫‪k∆x2 + 0.8µk mg∆x + 0.8µk mg` − mv02 − mgH −‬‬ ‫‪F0 `2 = 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1.6µk mg‬‬ ‫‪1.6µk mg` mv02 2mgH‬‬ ‫‪3.2 F0 2‬‬
‫)‪(748‬‬ ‫‪∆x2 +‬‬ ‫‪∆x +‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪` = 0‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪3 k‬‬
‫נמצא את ‪ ,H‬משיקולים גיאומטריים‬
‫‪H‬‬
‫)‪(749‬‬ ‫= )‪sin (37‬‬
‫‪` + ∆x‬‬
‫)‪(750‬‬ ‫‪H ≈ (` + ∆x) 0.6‬‬

‫נציב אותו‬
‫‪1.6µk mg‬‬ ‫‪1.6µk mg` mv02 1.2mg (` + ∆x) 3.2 F0 2‬‬
‫)‪(751‬‬ ‫‪∆x2 +‬‬ ‫‪∆x +‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪` =0‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪3 k‬‬
‫נסדר‬
‫‪mg‬‬ ‫`‪mg‬‬ ‫‪mv02 3.2 F0 2‬‬
‫)‪(752‬‬ ‫‪∆x2 +‬‬ ‫‪(1.6µk − 1.2) ∆x +‬‬ ‫‪(1.6µk − 1.2) −‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪` =0‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪3 k‬‬
‫נמצא את המקדמים‬

‫‪mg‬‬ ‫‪2kg · 10 sm2‬‬


‫)‪(753‬‬ ‫= )‪(1.6µk − 1.2‬‬ ‫‪(1.6 · 0.1 − 1.2) = −0.52m‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪40 N‬‬‫‪m‬‬
‫`‪mg‬‬ ‫‪mv02 3.2 F0 2‬‬ ‫‪2kg · 10 sm2 · 1m‬‬
‫‪(1.6µk − 1.2) −‬‬ ‫‪−‬‬ ‫= `‬ ‫)‪(1.6µk − 1.2‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪3 k‬‬ ‫‪40 N‬‬
‫‪m‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2kg · 16 m‬‬
‫‪s2‬‬ ‫‪3.2 3 N‬‬
‫)‪(754‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪1m2 = −1.4m2‬‬
‫‪40 N‬‬
‫‪m‬‬
‫‪3 40 N‬‬
‫‪m‬‬

‫אחרי שווידאנו כי היחידות נכונות )נא להשתכנע בכך!(‪ ,‬נציב ללא היחידות במשוואה הריבועית‬

‫)‪(755‬‬ ‫‪∆x2 − 0.52∆x − 1.4 = 0‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫משפט עבודה ואנרגיה ואנרגיה פוטנציאלית אלסטית )בית(‬ ‫‪12.17‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫נפתור‬
‫√‬ ‫√‬
‫‪0.52 ±‬‬ ‫‪0.522 + 4 · 1.4‬‬ ‫‪0.52 ± 5.87‬‬
‫)‪(756‬‬ ‫= ‪∆x‬‬ ‫≈‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫הפתרונות הם‬

‫)‪(757‬‬ ‫‪∆x ≈ 1.47m , −0.95m‬‬

‫כמו קודם‪ ,‬ניקח את התוצאה החיובית מאותם השיקולים‪.‬‬


‫התוצאה היא‬

‫)‪(758‬‬ ‫‪∆x ≈ 1.47m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫משפט עבודה ואנרגיה פוטנציאלית )בית(‬ ‫‪12.18‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫משפט עבודה ואנרגיה פוטנציאלית )בית(‬ ‫‪12.18‬‬


‫גוף שמסתו ‪ m‬מתחיל ממנוחה ומחליק מרחק ‪ d‬על גבי מדרון חלק ששיפועו ‪ α‬עד שהוא מתנגש בקפיץ‪ .‬הגוף מחליק עוד‬
‫מרחק ‪ x0‬לפני שהוא נבלם באופן רגעי ע`י הקפיץ ‪ ,‬שקבוע הכוח שלו הוא ‪.k‬‬

‫א‪ .‬מהו ערכו של ‪) ?d‬קבלו ביטוי בעזרת ‪.( m, α, x0 , k, g‬‬


‫ב‪ .‬מרגע שהגוף נעצר ע`י הקפיץ‪ ,‬מהירותו מתחילה לגדול בכיוון מעלה המדרון ‪,‬עד לרגע מסוים‪ .‬מהו כיווץ הקפיץ כאשר‬
‫מהירותו של הגוף מפסיקה לגדול בכיוון מעלה המדרון?‬

‫פתרון‬

‫סעיף א'‬
‫מהרגע שהחל הגוף להחליק מטה‪ ,‬ועד שנעצר בפעם הראשונה‪ ,‬עברה האנרגיה מאנרגיה פוטנציאלית כובדית לאנרגיה‬
‫פוטנציאלית אלסטית‪ .‬נגדיר את מישור הייחוס כנק' בה נעצר הגוף עם הקפיץ‪ .‬ואז‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫)‪(759‬‬ ‫= ‪mgh‬‬ ‫‪k∆x2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 2‬‬
‫= ‪⇒ mg (x0 + d) sin α‬‬ ‫‪kx‬‬
‫‪2 0‬‬
‫‪1 kx20‬‬
‫)‪(760‬‬ ‫= ‪⇒d‬‬ ‫‪− x0‬‬
‫‪2 mg sin α‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪1 kx20‬‬
‫=‪d‬‬ ‫‪− x0‬‬
‫‪2 mg sin α‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מסילה עם חיכוך וקפיץ‪.‬‬ ‫‪12.19‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נשרטט את הכוחות הפועלים על הגוף‪:‬‬

‫שקול הכוחות הוא‪:‬‬

‫)‪(761‬‬ ‫‪ΣF‬‬ ‫‪= kx − mg sin α = ma‬‬


‫‪k‬‬
‫= ‪⇒a‬‬ ‫‪x − g sin α‬‬
‫‪m‬‬

‫התנאי בשאלה הוא שהמהירות גדלה לכן ‪ .a ≥ 0‬לכן נדרוש כי‬

‫‪k‬‬
‫)‪(762‬‬ ‫‪x − g sin α ≥ 0‬‬
‫‪m‬‬

‫כאשר ‪ ,a = 0‬מהירותו תפסיק לעלות‪ .‬לכן מעניין אותנו רק‪:‬‬

‫‪k‬‬
‫‪x − g sin α = 0‬‬
‫‪m‬‬

‫ונקבל‪:‬‬

‫‪mg sin α‬‬


‫)‪(763‬‬ ‫=‪x‬‬
‫‪k‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪mg sin α‬‬


‫=‪x‬‬
‫‪k‬‬

‫מסילה עם חיכוך וקפיץ‪.‬‬ ‫‪12.19‬‬


‫גוף שמסתו ‪ m‬משוחרר ממנוחה מנקודה ‪ ,A‬הנמצאת בקצה מסילה אנכית חלקה )חסרת חיכוך( שצורתה רבע מעגל‬
‫ורדיוסו ‪ .R‬בתחתית המסילה‪ ,‬בנקושה ‪ ,B‬מחובר משטח אופקי‪ .‬בין הגוף למשטח האופקי‪ ,‬לאורך הקטע ‪ ,d‬קיים חיכוך‬
‫שמקדמו הקינטי הוא ‪ .µk‬בקצה המשטח המחוספס נמצא קפיץ‪ ,‬כאשר הקטע עליו הקפיץ מונח הינו חסר חיכוך‪ .‬הקפיץ‬
‫מחובר לקיר אנכי‪ ,‬כמתואר בתרשים‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מסילה עם חיכוך וקפיץ‪.‬‬ ‫‪12.19‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫הגוף משוחרר מקצה המסילה המעגלית‪ ,‬ופוגע הקפיץ וגורם להתכווצו מקסימאלית ‪.s‬‬
‫א‪ .‬תנו ביטוי עבור מהירות הגוף ברגע הפגיעה בקפיץ ‪.C‬‬
‫ב‪ .‬תנו ביטוי עבור קבוע הקפיץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬עד לאיזה גובה מעל המשטח האופקי יגיע הגוף לאחר שישתחרר מהקפיץ‪.‬‬
‫ד‪ .‬כמה מחזורים יעברו עד שהגוף יעצר‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫העבודה של החיכוך שווה להפרש האנרגיה המכאנית‪:‬‬

‫‪Wfk = Ef − Ei‬‬

‫בהתחלה יש אנרגיה של גובה ובסוף רק אנרגיה קינטית )הגוף עדיין לא מקווץ את הקפיץ(‪:‬‬
‫ˆ‬
‫→‬
‫→ ‪−‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪fk · d l = Ek,C − Ug,A‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪−fk d = mvC‬‬ ‫‪− mgR‬‬
‫‪2‬‬
‫כוח החיכוך על המישור שווה לנורמל כפול מקדם החיכוך והנורמל שווה למשקל‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪−µk mgd = mvC‬‬ ‫‪− mgR‬‬
‫‪2‬‬
‫‪p‬‬
‫= ‪vC‬‬ ‫‪2gR − 2µk gd‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪p‬‬
‫= ‪vC‬‬ ‫)‪2g (R − µk d‬‬

‫סעיף ב'‬
‫כיוון שהקפיץ מונח על משטח חלק אזי מהגע שהגוף מקווף את הקפיץ יש שימור אנרגיה אין חיכוך והכוח של הקפיץ הוא‬
‫משמר אזי נשתמש בשימור אנרגיה ‪:Wfk = Ef − Ei = 0‬‬

‫‪EC = Ef‬‬
‫מסילה עם חיכוך וקפיץ‪.‬‬ ‫‪12.19‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪mvC‬‬ ‫‪= ks2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪mvC‬‬‫‪2‬‬
‫=‪k‬‬
‫‪s2‬‬

‫נציב את המהירות מסעיף א' התשובה היא‬

‫)‪2mg (R − µk d‬‬
‫=‪k‬‬
‫‪s2‬‬

‫סעיף ג'‬
‫גם כאן אין שימור אנרגיה אך ידוע לנו מה העבודה של כוח החיכוך ולכן ‪:‬‬

‫‪Wfk = Ef − Ei‬‬

‫בהתחלה יש אנרגיה של גובה ובסוף רק אנרגיה קינטית )הגוף עדיין לא מקווץ את הקפיץ(‪:‬‬
‫ˆ‬
‫→‬
‫→ ‪−‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪fk · d l = Uf,g − Ui,el‬‬

‫‪1‬‬
‫‪−fk d = mgh − ks2‬‬
‫‪2‬‬

‫נשים לב שגם כאן עבודת החיכוך היא שלילית כי כוח החיכוך תמיד הפוך לכיוון התנועה ומכאן להעתק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−µk mgd = mgh − ks2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪h = ks2 − µk mgd‬‬
‫‪2‬‬

‫‪: 12 ks2 = 12 mvC‬‬


‫מסעיף ב' נציב כי )‪2 = gm (R − µ d‬‬
‫‪k‬‬

‫‪mgh = gm (R − µk d) − µk mgd‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪h = R − 2µk d‬‬

‫סעיף ד'‬
‫הגוף יחליק חזרה ואולי אף ימשיך לקפיץ ויחזור מהקפיץ בתנועה החוזרת על עצמה עד שהוא יעבד את כל האנרגיה שלו‬
‫על חיכוך‪ .‬סה`כ הדרך שבו הגוף יעבור דרך החיכוך יהיה ‪ S‬אזי העבודה של כוח החיכוך יהיה ‪:‬‬

‫‪Wfk = −fk S‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫עבודה של הכוח הנורמלי‪.‬‬ ‫‪12.20‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫בעצם כל האנרגית גובה של הגוף מתבזבזת לאנרגיית חום ע`י החיכוך אזי‪:‬‬

‫‪mgR = −fk S‬‬

‫סה`כ הדרך שבו הגוף עשה על המשטח המחוספס היא‪:‬‬

‫‪mgR‬‬
‫=‪S‬‬
‫‪fk‬‬

‫בכל מחזור הגוף עושה דרך של חיכוך של ‪ 2d‬אזי מספר המחזורים וא סה`כ הדרך חלקי אורך מחזןר אחד‪:‬‬

‫‪S‬‬ ‫‪mgR‬‬ ‫‪mgR‬‬


‫=‪n‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪2d‬‬ ‫‪2dfk‬‬ ‫‪2dµk mg‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪R‬‬
‫=‪n‬‬
‫‪2dµk‬‬

‫עבודה של הכוח הנורמלי‪.‬‬ ‫‪12.20‬‬


‫→‬
‫‪−‬‬
‫גוף בעל מסה ‪ m‬נמצאת על מדרון ששיפועו ‪ .45°‬המדרון נע ימינה בתאוצה ̂‪ A = αgx‬יחסית לקרקע‪ ,‬כאשר ‪ α‬קבוע‪.‬‬
‫ניתן להזניח את החיכוך בין המדרון והגוף‪ .‬כמתואר בתרשים‬

‫א‪ .‬חשב את תאוצת הגוף יחסית למעבדה‪.‬‬


‫ב‪ .‬נתון שברגע ‪ t = 0‬המדרון והגוף היו במנוחה‪ .‬חשב את השינוי באנרגיה המכאנית של הגוף ) קינטית ‪ +‬פוטנציאלית(‬
‫במערכת המעבדה החל מרגע זה ועד לרגע ‪ t‬שרירותי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הראו ששינוי האנרגיה הנ`ל שווה לעבודה המתבצעת ע`י כוח ההעקה )הנורמל( שהמדרון מפעיל על הגוף‪.‬‬

‫פתרון דורש עריכה‬


‫סעיף א'‬
‫נעבוד במערכת יחוס ביחס למידרון אזי על הגוף פועלים גם כוח כובד גם הנורמל וגם דלמבר ראה איור‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫עבודה של הכוח הנורמלי‪.‬‬ ‫‪12.20‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫אזי מכוחות ניוטון נחשב את התאוצה היחסית‪:‬לפי הצירים שמכיוון המדרון ואנך למדרון‪.‬‬

‫‪x̂0 :‬‬ ‫‪mgsin45 − mAcos45 = ma0‬‬

‫‪ŷ 0 :‬‬ ‫‪N − mgcos45 − mAsin45 = 0‬‬

‫אזי התאוצה ביחס למדרון‪:‬‬

‫√‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪a‬‬ ‫)‪(g − A‬‬
‫‪2‬‬

‫ואז התאוצה יחסית לקרקע‪:‬‬


‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫!‬
‫→‬
‫‪−‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2b‬‬ ‫‪2b‬‬
‫‪a = a0 x̂0 + AX‬‬
‫=‪b‬‬ ‫)‪(g − A‬‬ ‫‪X−‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪+ AX‬‬
‫‪b‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪b − 1 (g − A) Yb‬‬
‫= ‪a‬‬ ‫‪(g − A) + A X‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫התשובה היא‬

‫→‬
‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪b − 1 (g − A) Yb‬‬
‫‪a = (g + A) X‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫סעיף ב'‬
‫השינוי באנרגיה המכאנית זה )‪:4E = Ef − Ei = E (t) − E (0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4E = mv 2 − mg4Y‬‬
‫‪2‬‬
‫ניתן לחשב את המהירות והמיקום בציר ‪ Y‬לפי קינמטיקה לתאוצה קבועה שיש בסעיף א' ‪:‬‬
‫נציב את המהירות מסעיף א' התשובה היא‬

‫)‪2mg (R − µk d‬‬
‫=‪k‬‬
‫‪s2‬‬
‫עבודה של הכוח הנורמלי‪.‬‬ ‫‪12.20‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫סעיף ג'‬
‫גם כאן אין שימור אנרגיה אך ידוע לנו מה העבודה של כוח החיכוך ולכן ‪:‬‬

‫‪Wfk = Ef − Ei‬‬

‫בהתחלה יש אנרגיה של גובה ובסוף רק אנרגיה קינטית )הגוף עדיין לא מקווץ את הקפיץ(‪:‬‬
‫ˆ‬
‫→‬
‫→ ‪−‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪fk · d l = Uf,g − Ui,el‬‬

‫‪1‬‬
‫‪−fk d = mgh − ks2‬‬
‫‪2‬‬

‫נשים לב שגם כאן עבודת החיכוך היא שלילית כי כוח החיכוך תמיד הפוך לכיוון התנועה ומכאן להעתק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−µk mgd = mgh − ks2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪h = ks2 − µk mgd‬‬
‫‪2‬‬

‫‪: 12 ks2 = 12 mvC‬‬


‫מסעיף ב' נציב כי )‪2 = gm (R − µ d‬‬
‫‪k‬‬

‫‪mgh = gm (R − µk d) − µk mgd‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪h = R − 2µk d‬‬

‫סעיף ד'‬
‫הגוף יחליק חזרה ואולי אף ימשיך לקפיץ ויחזור מהקפיץ בתנועה החוזרת על עצמה עד שהוא יעבד את כל האנרגיה שלו‬
‫על חיכוך‪ .‬סה`כ הדרך שבו הגוף יעבור דרך החיכוך יהיה ‪ S‬אזי העבודה של כוח החיכוך יהיה ‪:‬‬

‫‪Wfk = −fk S‬‬

‫בעצם כל האנרגית גובה של הגוף מתבזבזת לאנרגיית חום ע`י החיכוך אזי‪:‬‬

‫‪mgR = −fk S‬‬

‫סה`כ הדרך שבו הגוף עשה על המשטח המחוספס היא‪:‬‬

‫‪mgR‬‬
‫=‪S‬‬
‫‪fk‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שרשרת‪ .‬־ )אתגר עדיין לא פתור(‬ ‫‪12.21‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫בכל מחזור הגוף עושה דרך של חיכוך של ‪ 2d‬אזי מספר המחזורים וא סה`כ הדרך חלקי אורך מחזןר אחד‪:‬‬

‫‪S‬‬ ‫‪mgR‬‬
‫=‪n‬‬ ‫=‬
‫‪2d‬‬ ‫‪2dfk‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪mgR‬‬
‫=‪n‬‬
‫‪2dfk‬‬

‫שרשרת‪ .‬־ )אתגר עדיין לא פתור(‬ ‫‪12.21‬‬


‫נתונה שרשרת בעלת צפיפות אחידה שמסתה ‪ m‬ואורכה ‪ L‬המונחת על שולחן חסר חיכוך‪ ,‬כאשר רבע מאורכה נשאר תלוי‬
‫באוויר‪.‬‬
‫כמה עבודה יש להשקיע לכדי למשוך את השרשרת במלואה חזרה?‬

‫פתרון דורש עריכה‬


‫‪ .λ = m‬ונסתכל על יחידת מסה תלויה ‪.4m = λ4y‬‬ ‫נגדיר צפיפות מסה ליחידת אורך ‪L‬‬
‫אנו מעלים את השרשרת במהירות קבועה‪ .‬אולם‪ ,‬נשים לב שעם משיכת השרשרת הכוח משתנה כי החלק שתלוי קטן ואז‬
‫הוא מושך חלש יותר את השרשרת‪ .‬שבמקרה שלנו ככל שהחלק‬
‫התשובה היא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫עבודת כח לא משמר )בית(‬ ‫‪12.22‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫עבודת כח לא משמר )בית(‬ ‫‪12.22‬‬


‫נתון הכוח הבא‬

‫~‪F‬‬ ‫]̂‪= F0 [(y + z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) z‬‬

‫א‪ .‬מהן היחידות של ‪?F0‬‬


‫ב‪ .‬מצאו את העבודה שכוח זה עושה מהנקודה )‪ (0, 0, 0‬לנקודה )‪ (3, 4, 5‬לאורך המסלולים הבאים‪ ,‬תוך שימוש בקשר‬
‫האינטגרלי‬

‫‪(0, 0, 0) → (3, 0, 0) → (3, 4, 0) → (3, 4, 5) .1‬‬

‫‪(0, 0, 0) → (0, 4, 0) → (3, 4, 0) → (3, 4, 5) .2‬‬

‫‪(0, 0, 0) → (0, 0, 5) → (0, 4, 5) → (3, 4, 5) .3‬‬

‫ג‪ .‬האם על סמך סעיף ב' בלבד ניתן להסיק אם הכוח משמר? אם כן הסבירו‪ ,‬אם לא הוכיחו בדרך אחרת אם הכוח‬
‫משמר או לא‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫היחידות של ~‪ F‬צריכות להיות ניוטון‪ .‬היחידות של מה שיש בסוגריים המרובעים הן מטרים‪ ,‬לכן היחידות של ‪ F0‬יהיו‬
‫ניוטון למטר‪ .‬התשובה היא‬

‫‪N‬‬
‫= ] ‪[F0‬‬
‫‪m‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נמצא את העבודה לפי הקשר האינטגרלי‬
‫ˆ‬
‫)‪(764‬‬ ‫= ‪W‬‬ ‫‪F~ · d~r‬‬

‫לאורך המסלולים המבוקשים‬

‫‪(0, 0, 0) → (3, 0, 0) → (3, 4, 0) → (3, 4, 5) .1‬‬


‫נחשב עבור כל שלב בנפרד‬

‫)‪(765‬‬ ‫)‪Wtot = W(0,0,0)→(3,0,0) + W(3,0,0)→(3,4,0) + W(3,4,0)→(3,4,5‬‬

‫בחלק הראשון‪ .d~r = dxx̂ ,‬נפתור‬

‫ˆ‬ ‫)‪(3,0,0‬‬
‫= )‪W(0,0,0)→(3,0,0‬‬ ‫‪F0 [(y‬‬ ‫̂‪+ z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dxx‬‬
‫)‪(0,0,0‬‬
‫)‪ˆ (3,0,0‬‬
‫)‪(3,0,0‬‬
‫)‪(766‬‬ ‫‪= F0‬‬ ‫‪(y + z) dx = F0 (y + z) x|(0,0,0) = 0‬‬
‫)‪(0,0,0‬‬
‫עבודת כח לא משמר )בית(‬ ‫‪12.22‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫בחלק השני‪d~r = dy ŷ ,‬‬


‫ˆ‬ ‫)‪(3,4,0‬‬
‫= )‪W(3,0,0)→(3,4,0‬‬ ‫‪F0 [(y‬‬ ‫̂‪+ z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dy y‬‬
‫)‪(3,0,0‬‬
‫)‪ˆ (3,4,0‬‬
‫)‪(3,4,0‬‬
‫)‪(767‬‬ ‫‪= F0‬‬ ‫‪(x + z) dy = F0 (x + z) y|(3,0,0) = 12F0‬‬
‫)‪(3,0,0‬‬

‫בחלק השלישי‪d~r = dz ẑ ,‬‬


‫ˆ‬ ‫)‪(3,4,5‬‬
‫= )‪W(3,4,0)→(3,4,5‬‬ ‫̂‪F0 [(y + z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dz z‬‬
‫)‪(3,4,0‬‬
‫ˆ‬ ‫)‪(3,4,5‬‬
‫)‪(3,4,5‬‬
‫)‪(768‬‬ ‫‪= F0‬‬ ‫‪(x + y) dz = F0 (x + y) z|(3,4,0) = 35F0‬‬
‫)‪(3,4,0‬‬

‫וסך העבודה למסלול תהיה‬

‫)‪(769‬‬ ‫‪Wtot = 0 + 12F0 + 35F0 = 47F0‬‬

‫‪(0, 0, 0) → (0, 4, 0) → (3, 4, 0) → (3, 4, 5) .2‬‬


‫נחשב עבור כל שלב בנפרד‬

‫)‪(770‬‬ ‫)‪Wtot = W(0,0,0)→(0,4,0) + W(0,4,0)→(3,4,0) + W(3,4,0)→(3,4,5‬‬

‫בחלק הראשון‪ .d~r = dy ŷ ,‬נפתור‬

‫ˆ‬ ‫)‪(0,4,0‬‬
‫= )‪W(0,0,0)→(0,4,0‬‬ ‫‪F0 [(y‬‬ ‫̂‪+ z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dy y‬‬
‫)‪(0,0,0‬‬
‫)‪ˆ (0,4,0‬‬
‫)‪(0,4,0‬‬
‫)‪(771‬‬ ‫‪= F0‬‬ ‫‪(x + z) dy = F0 (x + z) y|(0,0,0) = 0‬‬
‫)‪(0,0,0‬‬

‫בחלק השני‪d~r = dxx̂ ,‬‬


‫ˆ‬ ‫)‪(3,4,0‬‬
‫= )‪W(0,4,0)→(3,4,0‬‬ ‫‪F0 [(y‬‬ ‫̂‪+ z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dxx‬‬
‫)‪(0,4,0‬‬
‫)‪ˆ (3,4,0‬‬
‫)‪(3,4,0‬‬
‫)‪(772‬‬ ‫‪= F0‬‬ ‫‪(y + z) dx = F0 (y + z) x|(0,4,0) = 12F0‬‬
‫)‪(0,4,0‬‬

‫בחלק השלישי העבודה זהה לזו שחישבנו במסלול הקודם‪ .‬סך העבודה תהיה‬

‫)‪(773‬‬ ‫‪Wtot = 12F0 + 35F0 = 47F0‬‬

‫‪(0, 0, 0) → (0, 0, 5) → (0, 4, 5) → (3, 4, 5) .3‬‬


‫נחשב עבור כל שלב בנפרד‬

‫)‪(774‬‬ ‫)‪Wtot = W(0,0,0)→(0,0,5) + W(0,0,5)→(0,4,5) + W(0,4,5)→(3,4,5‬‬

‫בחלק הראשון‪ .d~r = dz ẑ ,‬נפתור‬


‫עבודת כח לא משמר )בית(‬ ‫‪12.22‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫ˆ‬ ‫)‪(0,0,5‬‬
‫= )‪W(0,0,0)→(0,0,5‬‬ ‫‪F0 [(y‬‬ ‫̂‪+ z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dz z‬‬
‫)‪(0,0,0‬‬
‫)‪ˆ (0,0,5‬‬
‫)‪(0,0,5‬‬
‫)‪(775‬‬ ‫‪= F0‬‬ ‫‪(x + y) dz = F0 (x + y) z|(0,0,0) = 0‬‬
‫)‪(0,0,0‬‬

‫בחלק השני‪d~r = dy ŷ ,‬‬


‫ˆ‬ ‫)‪(0,4,5‬‬
‫= )‪W(0,0,5)→(0,4,5‬‬ ‫‪F0 [(y‬‬ ‫̂‪+ z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dy y‬‬
‫)‪(0,0,5‬‬
‫)‪ˆ (0,4,5‬‬
‫)‪(0,4,5‬‬
‫)‪(776‬‬ ‫‪= F0‬‬ ‫‪(x + z) dy = F0 (x + z) y|(0,0,5) = 20F0‬‬
‫)‪(0,0,5‬‬

‫בחלק השלישי‪d~r = dxx̂ ,‬‬


‫ˆ‬ ‫)‪(3,4,5‬‬
‫= )‪W(0,4,5)→(3,4,5‬‬ ‫̂‪F0 [(y + z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dxx‬‬
‫)‪(0,4,5‬‬
‫ˆ‬ ‫)‪(3,4,5‬‬
‫)‪(3,4,5‬‬
‫)‪(777‬‬ ‫‪= F0‬‬ ‫‪(y + z) dx = F0 (y + z) x|(0,4,5) = 27F0‬‬
‫)‪(0,4,5‬‬

‫וסך העבודה למסלול תהיה‬

‫)‪(778‬‬ ‫‪Wtot = 0 + 20F0 + 27F0 = 47F0‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪Wtot = 47F0‬‬

‫סעיף ג'‬
‫אמנם קיבלנו שכל העבודות שוות‪ ,‬אולם לא ניתן להסיק על סמך תוצאות הסעיף הקודם שהכוח בהכרח משמר‪ .‬על מנת‬
‫לעשות זאת‪ ,‬יש לחשב את העבודה עבור כל מסלול אפשרי‪ ,‬כלומר אינסוף מסלולים‪ .‬דרך יותר קצרה תהיה לחשב את ה‬
‫‪ curl‬של הכוח‬
‫̂‪x‬‬ ‫̂‪y‬‬ ‫̂‪z‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫= ~‪~ × F‬‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫‪∂Fz‬‬ ‫‪∂Fy‬‬ ‫‪∂Fz‬‬ ‫‪∂Fx‬‬ ‫‪∂F‬‬‫‪y‬‬ ‫‪∂F‬‬ ‫‪x‬‬
‫∇‬ ‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪x̂ −‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪ŷ +‬‬ ‫‪−‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪∂x‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬
‫‪Fx Fy Fz‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬
‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂‬ ‫∂‬
‫‪= F0‬‬ ‫‪(x + y) −‬‬ ‫‪(x + z) x̂ −‬‬ ‫‪(x + y) −‬‬ ‫‪(y + z) ŷ +‬‬ ‫‪(x + z) −‬‬ ‫̂‪(y + z) z‬‬
‫‪∂y‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪∂x‬‬ ‫‪∂z‬‬ ‫‪∂x‬‬ ‫‪∂y‬‬
‫=)‪(779‬‬ ‫‪F0 [(1 − 1) x̂ − (1 − 1) ŷ + (1 − 1) ẑ] = 0‬‬

‫וקיבלנו שאכן הכוח הוא כוח משמר‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫דיסיפציה )בית( לא עובד טוב‬ ‫‪12.23‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫דיסיפציה )בית( לא עובד טוב‬ ‫‪12.23‬‬


‫סטודנט מתוסכל מקמט את מטלת הבית שלו לכדור נייר וזורק אותה אופקית מהחלון במהירות ‪ .v0‬מסתה של המטלה‬
‫‪ m‬מרגע הזריקה נושבת רוח נגדית קבועה‬ ‫~‬
‫~‪ .Fd = −α‬כעבור זמן ‪α‬‬ ‫היא ‪ .m‬התנגדות האוויר מפעילה על המטלה כוח גרר ‪v‬‬
‫בכיוון האופקי בלבד המפעילה כוח ‪) F0‬התנגדות האוויר עדיין קיימת(‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את המרחק האופקי שעברה המטלה עד לעצירתה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסטודנט גר בקומה השנייה במעונות‪ ,‬בגובה ‪ h‬מעל הקרקע‪ .‬מצאו כמה אנרגיה הלכה לאיבוד בתהליך‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫‪ t > m‬ניתן אינדקס ‪.2‬‬ ‫‪m‬‬
‫נפריד את השלבים של התנועה‪ :‬עבור הזמן ‪ t < α‬ניתן אינדקס ‪ 1‬ועבור הזמן ‪α‬‬
‫בחלק הראשון‪ ,‬נבחר את הציר האנכי החיובי למטה והאופקי החיובי החוצה מהחלון )נניח ימינה(‪ .‬נרשום את משוואת‬
‫התנועה עבור ‪~v1‬‬

‫)‪(780‬‬ ‫‪m~g − α~v1 = m~v˙ 1‬‬

‫בשיעור ‪ 12‬ראינו את הפתרון למשוואה זו‬


‫‬ ‫ ‪m‬‬ ‫‪α‬‬
‫‬ ‫ ‪h mg‬‬ ‫‪α‬‬
‫‬ ‫‪α‬‬
‫‪i‬‬
‫)‪(781‬‬ ‫< ‪~v1 t‬‬ ‫‪= v1x (0) e− m t x̂ +‬‬ ‫̂‪1 − e− m t + v1y (0) e− m t y‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬
‫תנאי ההתחלה שלנו הוא‬

‫)‪(782‬‬ ‫̂‪~v1 (0) = v0 x‬‬

‫הפתרון יהיה‬
‫‬ ‫‪m‬‬ ‫‪α‬‬
‫‪−m‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ ‪mg‬‬ ‫‪α‬‬
‫‪−m‬‬ ‫‪t‬‬
‫‬
‫)‪(783‬‬ ‫< ‪~v1 = ~v t‬‬ ‫‪= v0 e‬‬ ‫‪x̂ +‬‬ ‫‪1−e‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬
‫‪m‬‬
‫משוואת הכוחות תהיה‬ ‫‪α‬‬ ‫בזמן שאחרי‬

‫)‪(784‬‬ ‫‪m~g + F~w − α~v2 = m~v˙ 2‬‬

‫‪ t > m‬שבה הכיוון החיובי של הציר האופקי יהיה הפוך )שמאלה(‪ .‬נפתור מחדש‪ ,‬והקשר‬ ‫נבחר מערכת צירים חדשה עבור ‪α‬‬
‫‪ t = m‬שיהיה שלילי )יבוא לידי ביטוי בתנאי ההתחלה‬
‫‪α‬‬ ‫בזמן‬ ‫המהירות‬ ‫של‬ ‫האופקי‬ ‫הרכיב‬ ‫בין המערכות יהיה הסימן של‬
‫החדש(‪ .‬נרשום את המשוואה במערכת זו‬

‫)‪(785‬‬ ‫̂‪mg ŷ + F0 x̂ − αv2y ŷ + αv2x x̂ = mv̇2x x̂ + mv̇2y y‬‬


‫)‪(786‬‬ ‫̂‪(mg − αv2y ) ŷ + (F0 − αv2x ) x̂ = mv̇2x x̂ + mv̇2y y‬‬

‫אין צורך לפתור מחדש עבור ציר ‪ .y‬אנו לא צריכים אותו לטובת חישוב המרחק האופקי‪ ,‬וגם לא החלפנו שם מערכת‬
‫צירים‪ .‬נפתור עבור ציר ‪ .x‬נשים לב שהמבנה של המשוואה בציר ‪ x‬זהה לזה של המשוואה בציר ‪ ,y‬רק שהכוח הקבוע‬
‫הוא ‪ F0‬במקום ‪ .mg‬הפתרון שלה יהיה בהתאם‬
‫ ‪F0‬‬ ‫‪α‬‬
‫‬ ‫‪α‬‬
‫)‪(787‬‬ ‫= )‪v2x (t‬‬ ‫‪1 − e− m t + v2x (0) e− m t‬‬
‫‪α‬‬
‫‪ −v1x m‬מהחלק הקודם )לא לשכוח להפוך סימן(‪ .‬כעת‪ ,‬תנאי ההתחלה הוא‬
‫‬
‫כעת )‪ v2x (0‬הוא לא אפס‪ ,‬הוא ‪α‬‬
‫‬ ‫‪m‬‬ ‫‪α m‬‬ ‫‪v0‬‬
‫)‪(788‬‬ ‫= ‪v2x (0) = −v1x t‬‬ ‫‪= −v0 e− m α = −‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪e‬‬
‫דיסיפציה )בית( לא עובד טוב‬ ‫‪12.23‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫נרשום סיכום ביניים‬


‫‬ ‫‪m‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪mg‬‬ ‫‬ ‫‪α‬‬
‫‬
‫)‪(789‬‬ ‫< ‪~v1 = ~v t‬‬ ‫‪= v0 e− m t x̂ +‬‬ ‫̂‪1 − e− m t y‬‬
‫‪α‬‬ ‫ ‬ ‫‪α‬‬ ‫‬
‫‬ ‫‪m‬‬ ‫‪F0‬‬ ‫‪α‬‬
‫‪−m‬‬
‫‪ v‬‬
‫‪0 −αt‬‬ ‫ ‪mg‬‬ ‫‪α‬‬
‫‬
‫)‪(790‬‬ ‫> ‪~v2 = ~v t‬‬ ‫=‬ ‫‪1−e‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪− e m x̂ +‬‬ ‫̂‪1 − e− m t y‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪α‬‬
‫עלינו למצוא את המרחק שעברה המטלה עד למרחקה האופקי המירבי‪ ,‬כלומר עד לעצירתה הרגעית בציר ‪ .x‬זמן התנועה‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫נחשב מאפס ולא מ‬ ‫‪ m‬לנו‪ ,‬הוא ‪ . α‬נותר למצוא את הזמן מ ‪ α‬ועד לעצירה‪ .‬שימו לב! את הזמן השני ‬
‫בחלק הראשון ידוע‬
‫‪ m‬מכיוון שבזמן ‪ α‬איפסנו את השעון מחדש‪ .‬זה כך מכיוון שלקחנו את תנאי ההתחלה שלנו להיות ‪ .~v1 α‬נמצא את‬
‫‪m‬‬
‫‪α‬‬
‫‪ ,ts‬הזמן שלקח למהירות האופקית להתאפס‬
‫ ‪F0‬‬ ‫‪α‬‬
‫‪ v‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪α‬‬
‫)‪(791‬‬ ‫‪1 − e− m ts − e− m ts = 0‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪F0‬‬
‫‪α‬‬
‫)‪(792‬‬ ‫‪e− m ts‬‬ ‫=‬ ‫‪F0‬‬
‫‪α‬‬
‫‪v0‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪e‬‬
‫!‬
‫‪F0‬‬ ‫‪v0‬‬
‫‪+‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪m‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪αv0‬‬
‫)‪(793‬‬ ‫= ‪ts‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫‪F0‬‬
‫=‬ ‫‪ln 1 +‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪F0 e‬‬

‫נמצא את המרחק שעברה המטלה על על ידי אינטגרציה מסויימת בשני החלקים בנפרד‬
‫‪ˆ m/α‬‬ ‫ ‪ mv‬‬ ‫‬
‫‬ ‫‪m‬‬ ‫‪−m‬‬‫‪α‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪mv0  − α m‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(794‬‬ ‫= ‪x1 t‬‬ ‫=‬ ‫‪v0 e‬‬ ‫‪dt = −‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪α‬‬ ‫= ‪−1‬‬ ‫‪1−‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪e‬‬
‫  ‪ˆ ts‬‬
‫‪m − α t  mv0 − α t ts‬‬
‫‬ ‫ ‬ ‫‬
‫‪F0‬‬ ‫‪−m‬‬‫‪α‬‬
‫‪t‬‬
‫‬ ‫‪v0 − α t‬‬ ‫‪F0‬‬
‫= ) ‪x2 (t = ts‬‬ ‫‪1−e‬‬ ‫‪− e‬‬ ‫‪m‬‬ ‫= ‪dt‬‬ ‫‪t+ e‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪αe‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪F0 h‬‬ ‫‪m  − α ts‬‬ ‫‪i mv  α‬‬
‫‪0‬‬
‫‬
‫=‬ ‫‪ts +‬‬ ‫‪e m −1 +‬‬ ‫‪e− m ts − 1‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‬ ‫‪αe‬‬
‫‪F0‬‬ ‫‪m F0 v0  − α ts‬‬ ‫‬
‫)‪(795‬‬ ‫=‬ ‫‪ts +‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪e m −1‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪α α‬‬ ‫‪e‬‬
‫נציב את ‪ts‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪F0 m‬‬ ‫‪αv0‬‬ ‫‪m F0 v0‬‬ ‫‪αm‬‬ ‫‪αv0‬‬
‫= ) ‪x2 (t = ts‬‬ ‫‪ln 1 +‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪exp −‬‬ ‫‪ln 1 +‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪α α‬‬ ‫‪F0 e‬‬ ‫‪α α‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪mα‬‬ ‫‪F0 e‬‬
‫!‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪F0‬‬
‫‪F0 m‬‬ ‫‪αv0‬‬ ‫‪m F0 v0‬‬ ‫‪α‬‬
‫=‬ ‫‪ln 1 +‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪F0‬‬ ‫‪v0‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪α2‬‬ ‫‪F0 e‬‬ ‫‪α α‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪e‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪F0 m‬‬ ‫‪αv0‬‬ ‫‪m v0‬‬
‫)‪(796‬‬ ‫=‬ ‫‪ln 1 +‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪α2‬‬ ‫‪F0 e‬‬ ‫‪α e‬‬
‫סך המרחק המבוקש יהיה‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‬ ‫‪m‬‬ ‫‪mv0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪F0 m‬‬ ‫‪αv0‬‬ ‫‪m v0‬‬
‫= ‪xtot = x1 t‬‬ ‫= ) ‪+ x2 (t = ts‬‬ ‫‪1−‬‬ ‫‪+ 2 ln 1 +‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪F0 e‬‬ ‫‪α e‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪m‬‬ ‫‪2v0‬‬ ‫‪F0‬‬ ‫‪αv0‬‬
‫)‪(797‬‬ ‫=‬ ‫‪v0 −‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ln 1 +‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪F0 e‬‬
‫התשובה היא‬

‫‬ ‫‬ ‫‬


‫‪m‬‬ ‫‪2v0 F0‬‬ ‫‪αv0‬‬
‫‪xtot‬‬ ‫=‬ ‫‪v0 −‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ln 1 +‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪F0 e‬‬
‫חוט מתלפף על מסמר‬ ‫‪12.24‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫סעיף ב'‬
‫אין צורך לחשב את עבודת הגרר‪ .‬הוא הכוח הלא משמר היחידי‪ ,‬לכן נוכל להשתמש במשפט שינוי אנרגיה מכאנית שווה‬
‫לעבודת הכוח הלא משמר‪ :‬בכיוון ̂‪ x‬יש אנרגיה פוטנציאלית של כוח קבוע של הרוח ‪ F0‬לאורך הדרך ‪ x2‬ובכיוון ̂‪ y‬יש‬
‫אנרגיה פוטנציאלית של גובה ‪:Ep,g‬‬

‫‪Wnon−cons = ∆Emech = (Ek + Ep )f − (Ek + Ep )i‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(798‬‬ ‫=‬ ‫‪mv (t = ts ) + F0 x2 −‬‬ ‫‪mv + mgh‬‬
‫‪2 y‬‬ ‫‪2 0‬‬

‫כאשר ‪ F0 x2‬היא האנלוג לארגיה הפוטנציאלית הכובדית )כוח קבוע( ובחרנו את הייחוס לאנרגיה הפוטנציאלית הכובדית‬
‫בגובה הקרקע‪ .‬נותר למצוא את ) ‪ .vy (t = ts‬שימו לב! לא שינינו צירים עבור התנועה האנכית‪ ,‬נוכל להציב ישר את ‪ ts‬ב‬
‫‪.v1y‬‬

‫ ‪mg‬‬ ‫‪α‬‬
‫ ‪ mg‬‬ ‫‬
‫‪αm‬‬
‫‬
‫‪αv0‬‬
‫‬
‫‪−m‬‬ ‫‪ts‬‬
‫= ) ‪v1y (ts‬‬ ‫‪1−e‬‬ ‫=‬ ‫‪1 − exp −‬‬ ‫‪ln 1 +‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪mα‬‬ ‫‪F0 e‬‬
‫!‬
‫‪F0‬‬ ‫‪v0‬‬
‫‪mg‬‬ ‫‪mg‬‬ ‫‪mgv0‬‬
‫)‪(799‬‬ ‫=‬ ‫= ‪1 − F0 α v0‬‬ ‫‪F‬‬
‫‪e‬‬
‫‪v‬‬
‫=‬
‫‪α‬‬ ‫‪α + e‬‬
‫‪α α0 + e0‬‬ ‫‪eF0 + v0 α‬‬

‫נציב ביחד עם ‪ x2‬במשוואת האנרגיה‪ .‬התשובה היא‬

‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬


‫‪1‬‬ ‫‪mgv0‬‬ ‫‪F0 m‬‬ ‫‪αv0‬‬ ‫‪m v0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Wnon−cons‬‬ ‫‪= m‬‬ ‫‪+ F0‬‬ ‫‪ln 1 +‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪− mv02 − mgh‬‬
‫‪2 eF0 + v0 α‬‬ ‫‪α2‬‬ ‫‪F0 e‬‬ ‫‪α e‬‬ ‫‪2‬‬

‫חוט מתלפף על מסמר‬ ‫‪12.24‬‬


‫משקולת שמסתה ]‪ m = 3[kg‬תלויה על חוט שאורכו ]‪ .l = 2[m‬החוט קשור לתיקרה בנקודה ‪ .A‬מסיטים את המשקולת‬
‫בזווית ‪ 60°‬מהאנך ומשחררים‪ .‬בנקודה ‪ P‬הנמצאת מרחק ]‪ h = 0.5[m‬מתחת לנקודת התליה ‪ A‬נמצא מסמר‪.‬‬

‫א‪ .‬לאיזה גובה תעלה המשקולת‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חוט מתלפף על מסמר‬ ‫‪12.24‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫ב‪ .‬חשב את המתיחות בחוט כאשר המשקולת נמצאת בנקודה הנמוכה ביותר‪ ,‬מיד לפני ומיד אחרי שהחוט נכרך סביב‬
‫המסמר‪.‬‬
‫ג‪ .‬באיזה גובה ‪ h‬יש לתלות את המסמר כדי שהמשקולת תבצע סביבו מסלול מעגלי שלם?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫משימור אנרגיה ניתן לומר כי מהירות התחלתית היא אפס ולכן האנרגיה בהתחלה היא רק אנרגיה גובה וכאשר המשקולת‬
‫תגיע למקסימום גובה היא גם נעצרת ולכן תהיה באותו אנרגיהת גובה‪.‬‬
‫נקבע רמת יחוס של אנרגית גובה כמישור של התתיקרה‪.‬‬

‫‪Ei = Ef‬‬

‫‪mghi = mghf‬‬

‫‪1‬‬
‫]‪hi = hf = −lcos60° = − 2 [m‬‬
‫‪2‬‬

‫התשובה היא‬

‫]‪hf = −1 [m‬‬

‫סעיף ב'‬
‫לחישוב כוח המתיחות יש לרשום את משוואת הכוחות עבור המסה כאשר היא נמצאת בתחתית‪:‬‬

‫סה`כ הכוחות בכיוון הצנטרפיטלי של התנועה המעגלית שהמסה עושה זה המסה כפול התאוצה הצנטרפיטלית‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חוט מתלפף על מסמר‬ ‫‪12.24‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫‪v2‬‬
‫‪T − mg = m‬‬
‫‪R‬‬

‫למציאת המהירות נרשות את משוואת שימור האנרגיה‪:‬‬

‫‪Ei = Ef‬‬

‫‪1‬‬
‫‪−mglcos60° = mv 2 − mgl‬‬
‫‪2‬‬

‫‪v 2 = gl‬‬

‫‪v2‬‬ ‫‪gl‬‬
‫‪Tbef ore = mg + m‬‬ ‫] ‪= mg + m = 2mg = 2 · 3 [kg] g = 6g [N‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪l‬‬

‫אחרי ההתנגשות עם המסמר רדיוס הסיבוב הוא חצי האורך ‪:R = (2 − 0.5) [m] = 34 l‬‬

‫‪v2‬‬ ‫‪gl‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬


‫‪Taf ter = mg + m‬‬ ‫] ‪= mg + m 3l = mg = · 3 [kg] g = 7g [N‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫התשובה היא‬

‫] ‪Tbef ore = 6g [N‬‬

‫] ‪Taf ter = 7g [N‬‬

‫סעיף ג'‬
‫כדי שהמשקולת תבצע סיבוב שלם היא צריכה להגיע למצב בו המתיחות תמיד חיובית או שווה אפס ‪T ≥ 0‬המצב בו‬
‫המתיחות הכי נמוכה זה כאשר המסה הכי למעלה‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חוט מתלפף על מסמר‬ 12.24 ‫עבודה ואנרגיה‬ 12

v2
T + mg = m
R
‫־‬
v2
T =m − mg ≥ 0
R

v 2 ≥ Rg

:‫משימור האנרגיה‬

Ei = Ef

1
−mglcos60° = mv 2 − mg (Hp − R)
2

1 1
− gl = v 2 − gHp + gR
2 2

v 2 = 2gHp − 2gR − gl

‫נציב במשוואת הכוחות‬

2gHp − 2gR − gl ≥ Rg

2Hp ≥ 3R + l
‫חוט מתלפף על מסמר‬ ‫‪12.24‬‬ ‫עבודה ואנרגיה‬ ‫‪12‬‬

‫אך רדיוס הסיבוב זה אורך החוט פחות מיקום המסמר ‪R = l − Hp‬‬

‫‪2Hp ≥ 3l − 3Hp + l‬‬

‫‪4l‬‬
‫≥ ‪Hp‬‬
‫‪5‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪4l‬‬
‫≥ ‪Hp‬‬ ‫]‪= 1.6 [m‬‬
‫‪5‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬


‫כח מחזיר‬ ‫‪13.1‬‬
‫על גוף שמסתו ‪ 4‬ק`ג הנמצא על מישור אופקי חלק פועל כוח אופקי ‪ .Fx = −4x‬ב־‪ t = 0‬הגוף נמצא ב־ ‪x = 0.2m‬‬
‫במנוחה‪.‬‬
‫א‪ .‬רשמו את משוואת התנועה של הגוף‪ ,‬וקבלו פתרון כללי למשוואת התנועה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו הפתרון הפרטי למשוואת התנועה? מה זמן המחזור של התנועה?‬
‫ג‪ .‬מהי המהירות ומהי התאוצה של הגוף ב־]‪?t = π2 [s‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫לנק' ש`מ ניתן להתייחס עכשיו או אחר כך‪ ,‬כשנצטרך להציב ת‪.‬ה‪.‬‬
‫נרשום את משוואת התנועה‪ ,‬כאשר הכוח היחידי הפועל כאן הוא ‪ .F‬נרשום משוואת תנועה‬

‫)‪(800‬‬ ‫̈‪−bx = ma = mx‬‬

‫‪ .b = 4 N‬נעביר אגפים ונסדר‬


‫כאשר ‪m‬‬

‫‪b‬‬
‫)‪(801‬‬ ‫‪ẍ +‬‬ ‫‪x=0‬‬
‫‪m‬‬
‫הפתרון הכללי למשוואה זו הוא‬

‫)‪(802‬‬ ‫)‪x (t) = Acos (ωt + ϕ‬‬

‫למציאת התדירות‪ ,‬נציב פתרון זה במשוואת התנועה‬


‫‪b‬‬
‫)‪(803‬‬ ‫‪−ω 2 Acos (ωt + ϕ) +‬‬ ‫‪Acos (ωt + ϕ) = 0‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪b‬‬
‫)‪(804‬‬ ‫= ‪⇒ ω‬‬
‫‪m‬‬
‫נציב ערכים=‬
‫‪s‬‬
‫‪4N‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪m‬‬ ‫‪rad‬‬ ‫‪2π‬‬
‫)‪(805‬‬ ‫=‪ω‬‬ ‫‪=1‬‬ ‫=‬
‫‪4kg‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪T‬‬
‫התשובה היא‬

‫)‪x (t) = Acos (ωt + ϕ‬‬


‫‪T‬‬ ‫]‪= 2π [s‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫תנאי ההתחלה הנתונים הם‬

‫)‪(806‬‬ ‫‪x (t = 0) = 0.2m‬‬


‫‪m‬‬
‫)‪(807‬‬ ‫‪v (t = 0) = 0‬‬
‫‪s‬‬
‫נתחיל מהמהירות‪ .‬המהירות היא‬

‫)‪(808‬‬ ‫)‪v (t) = ẋ (t) = −ωAsin (ωt + ϕ‬‬


‫כח מחזיר‬ ‫‪13.1‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫נטיל את תנאי ההתחלה‬

‫)‪(809‬‬ ‫)‪0 = −ωAsin (ϕ‬‬

‫ישנן ‪ 3‬דרכים לקיים משוואה זו‪ .A = 0, ω = 0, ϕ = 0 :‬מסעיף א' אנחנו יודעים ש ‪ ω 6= 0‬ואם ‪ A = 0‬כל הפתרון‬
‫מתאפס )זה עדיין פתרון‪ ,‬אבל לא נותן שום מידע(‪ .‬המסקנה היחידה היא ‪ .ϕ = 0‬אם כך‪ ,‬הפתרון שלנו נראה כך‬

‫)‪(810‬‬ ‫)‪x (t) = Acos (ωt‬‬

‫נטיל את תנאי ההתחלה השני‬

‫)‪(811‬‬ ‫‪0.2 [m] = Acos (0) = A‬‬

‫זה נותן לנו את הפתרון הפרטי‪ .‬התשובה היא‬

‫]‪x (t) = 0.2cos (ωt) [m‬‬


‫‪rad‬‬
‫‪ω = 1‬‬
‫‪s‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נמצא את המהירות והתאוצה על ידי גזירה‬
‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬ ‫‪hmi‬‬
‫)‪(812‬‬ ‫‪v (t) = ẋ (t) = −Aωsin (ωt) = −0.2 [m] · 1‬‬ ‫)‪sin (ωt) = −0.2sin (ωt‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪mi‬‬
‫)‪(813‬‬ ‫‪a (t) = ẍ (t) = −Aω 2 cos (ωt) = −0.2 [m] · 1‬‬ ‫‪cos‬‬ ‫)‪(ωt‬‬ ‫=‬ ‫‪−0.2cos‬‬ ‫)‪(ωt‬‬
‫‪s2‬‬ ‫‪s2‬‬
‫נציב את הזמן הנתון‬
‫ ‬ ‫‬ ‫‪h i‬‬
‫‪rad π‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪hmi‬‬
‫)‪(814‬‬ ‫‪v (t = 0.5s) = − (0.2) sin 1‬‬ ‫]‪· [s‬‬ ‫‪= −0.2‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪ m‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬
‫‪rad π‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪i‬‬
‫)‪(815‬‬ ‫‪a (t = 0.5s) = − 0.2 2 cos 1‬‬ ‫‪· [s] = −0 2‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪m‬‬
‫‪v (t = 0.5s) ≈ −0.2‬‬
‫‪s‬‬
‫‪m‬‬
‫‪a (t = 0.5s) ≈ 0 2‬‬
‫‪s‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫משוואת תנועה של מערכת קפיצים )שאלה שגדי פוטר בכיתה(‬ ‫‪13.2‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫משוואת תנועה של מערכת קפיצים )שאלה שגדי פוטר בכיתה(‬ ‫‪13.2‬‬


‫נתון המערכת הבאה ‪:‬‬

‫‪M‬‬
‫‪k1‬‬

‫‪k2‬‬
‫‪θ‬‬

‫כאשר אין חיכוך והגלגלות חסרות משקל‪.‬‬


‫א‪.‬מצאו את משוואת התנועה‪.‬‬
‫ב‪.‬מצאו את תדירות התנודות בהנחה ש ‪. k1 = k2 = k‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫הואיל והחוט הוא רציף‪ ,‬חסר מסה וחסר חיכוך עם הגלגלות‪ .‬המתיחות היא ‪ T‬בכל נקודה‪ .‬עבור ‪ ,M‬נגדיר ציר ̂‪ x‬חיובי‬
‫עם התנועה )למטה(‪ .‬משוואת הכוחות על ‪M‬‬

‫)‪(816‬‬ ‫̈‪M gsinθ − k1 x − T = M x‬‬

‫עבור הגלגלת האידיאלית‪ ,‬נגדיר ציר ‪ y‬חיובי עם התנועה )למעלה(‪ .‬משוואת הכוחות על הגלגלת‬

‫̈‪2T − k2 y = mpulley ÿ = 0 · y‬‬

‫אגף ימין מתאפס מכיוון שהגלגלת חסרת מסה ‪ .mpulley = 0‬בנוסף‪ ,‬יש לבצע המרה בין התאוצות‪ :‬בזמן שהגלגלת עולה‬
‫יחידת מרחק אחת‪ ,‬מסה ‪ M‬תרד שתי יחידות מרחק‪ .‬כלומר‪ x ,‬הוא פעמיים ‪ .y‬הקשר בין ‪ x‬ל ‪ y‬הוא‬
‫‪x‬‬
‫= ‪y‬‬
‫‪2‬‬
‫̈‪x‬‬
‫= ̈‪⇒ y‬‬
‫‪2‬‬
‫לכן‬
‫‪x‬‬
‫‪2T − k2‬‬ ‫‪= 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪⇒T‬‬ ‫‪= k2‬‬
‫‪4‬‬
‫נציב את אשר קיבלנו במשוואת הכוחות עבור גוף ‪ ,M‬משוואה )‪(816‬‬

‫̈‪M gsinθ − T − kx = M x‬‬


‫‪x‬‬
‫‪⇒ M ẍ = M gsinθ − k1 x − k2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪k1 + k42‬‬
‫‪⇒ ẍ +‬‬ ‫‪x = gsinθ‬‬
‫‪M‬‬

‫התשובה היא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫משוואת תנועה )בית(‬ ‫‪13.3‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫‪k1 + k42‬‬
‫‪ẍ +‬‬ ‫‪x = gsinθ‬‬
‫‪M‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫קיבלנו משוואה דיפרנציאלית מסדר שני‪ .‬הקבוע ‪ gsinα‬רק מזיז את נקודת שיווי המשקל ולא משפיע על התדירות ולכן‬
‫‪s‬‬
‫‪k1 + k42‬‬
‫= ‪ω‬‬
‫‪M‬‬
‫‪s‬‬
‫‪ω‬‬ ‫‪k1 + k42‬‬
‫= ‪f‬‬ ‫=‬
‫‪2π‬‬ ‫‪4π 2 M‬‬

‫נציב ‪ k1 = k2 = k‬התשובה היא‬

‫‪r‬‬
‫‪5k‬‬
‫=‪f‬‬
‫‪16π 2 M‬‬

‫משוואת תנועה )בית(‬ ‫‪13.3‬‬


‫גוף שמסתו ]‪ 2[kg‬נמצא במנוחה על מישור אופקי חלק‪ .‬הגוף קשור לקפיץ רפוי בעל קבוע כוח של ]‪ .k = 100[N/m‬קצהו‬
‫השני של הקפיץ קשור לקיר‪ .‬בזמן ‪ t = 0‬נותנים לגוף מהירות התחלתית של ]‪ 4[m/s‬לכיוון החיובי של ציר ה־‪.x‬‬
‫א‪ .‬כתבו את משוואת התנועה של הגוף ומצאו את התדירות הזוויתית של התנודות‪.‬‬
‫ב‪ .‬קבלו פתרון כללי ופרטי למשוואת התנועה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהי מהירות ותאוצת הגוף כפונקציה של הזמן?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫‪X‬‬
‫̈‪F = −kx = ma = mx‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪k‬‬
‫‪ẍ = −‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪m‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪100‬‬
‫= ‪ω‬‬ ‫=‪→ω‬‬ ‫=‬ ‫]‪= 7.07[rad/s‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪2‬‬

‫]‪ω = 7.07[rad/s‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫מערכת קפיצים על עגלה מאיצה )בית(‬ ‫‪13.4‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫הפתרון הכללי‪:‬‬

‫)‪x(t) = Acos (ωt + φ‬‬

‫תנאי ההתחלה‪:‬‬
‫‪π π‬‬
‫= ‪(1)x(t = 0) = 0 → Acosφ = 0 → φ‬‬ ‫‪,−‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪π‬‬
‫‪(2)v(t = 0) = 4[m/s] → −Aωsinφ = 4 → sinφ < 0 → φ = −‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫=‪A‬‬ ‫=‬ ‫]‪= 0.56[m‬‬
‫‪ω‬‬ ‫‪7.07‬‬

‫הפתרון הפרטי‪:‬‬

‫)‪x(t) = 0.56cos(7.07t − π/2‬‬

‫‪π‬‬
‫‪x(t) = 0.56cos(7.07t −‬‬ ‫)‬
‫‪2‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫המהירות‪:‬‬
‫)‪dx(t‬‬ ‫‬ ‫‪π‬‬
‫= )‪v(t‬‬ ‫‪= (7.07) · 0.56 · (−sin (7.07t − π/2)) = −4sin 7.07t −‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪2‬‬
‫התאוצה‬
‫)‪dv(t‬‬
‫= )‪a(t‬‬ ‫)‪= (7.07) · (−4) · (cos(7.07t − π/2)) = −28.28cos(7.07t − π/2‬‬
‫‪dt‬‬

‫‬ ‫‪π‬‬
‫‪v(t) = −4sin 7.07t −‬‬
‫‪2‬‬
‫‪π‬‬
‫) ‪a(t) = −28.28cos(7.07t −‬‬
‫‪2‬‬

‫מערכת קפיצים על עגלה מאיצה )בית(‬ ‫‪13.4‬‬


‫בלוק המונח על עגלה מחובר לשני קפיצים ‪ .‬לשני הקפיצים אותו קבוע קפיץ ‪ k‬ומסת העגלה והבלוק ‪ M‬כבשרטוט‪ .‬נקבע‬
‫מערכת צירים הצמודה לעגלה כאשר ̂‪ x‬פונה ימינה וראשית הצירים נמצאת במיקום שבו הקפיץ רפוי ‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת קפיצים על עגלה מאיצה )בית(‬ ‫‪13.4‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫ ‪N‬‬ ‫חשבו את נקודת שיווי המשקל ‪ ,x0‬את תדירות התנודות ואת אמפליטודת התנועה )‪ (A‬במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪,k = 2‬‬ ‫‪m‬‬ ‫א‪ .‬העגלה נעה במהירות קבועה ‪ v‬ימינה‪ .‬בסעיף זה קבלו פתרון כללי ופרטי למשוואה‪ ,‬כאשר נתון‬
‫]‪ ,m = 4 [kg‬ושבזמן ‪ t = 0‬הגוף נמצא במרחק ]‪ ,0.2 [m‬ביחס לנקודת הרפיון של הקפיץ‪ ,‬במנוחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬העגלה נעה בתאוצה קבועה ‪ a‬ימינה‪.‬‬
‫ג‪ .‬העגלה נעה בתאוצה קבועה ‪ a‬שמאלה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫ממשוואת הכוחות‪:‬‬

‫)‪(817‬‬ ‫̈‪−2kx = mx‬‬


‫‪2k‬‬
‫)‪(818‬‬ ‫‪ẍ = − x‬‬
‫‪m‬‬

‫הפתרון הכללי יהיה‪:‬‬

‫)‪(819‬‬ ‫)‪x (t) = Acos (ωt + φ‬‬


‫‪r‬‬
‫‪2k‬‬
‫)‪(820‬‬ ‫= ‪ω‬‬ ‫‪=1‬‬
‫‪m‬‬

‫הפתרון הפרטי ימצא מתנאי התחלה‪:‬‬

‫)‪(821‬‬ ‫)‪x (t = 0) = 0.2 [m] = Acos (φ‬‬


‫)‪(822‬‬ ‫)‪v (t = 0) = 0 = −Aωsin (φ‬‬
‫‪⇒φ = 0‬‬
‫]‪A = 0.2 [m‬‬
‫)‪(823‬‬ ‫]‪x(t) = 0.2cos (t) [m‬‬

‫]‪A = 0.2 [m‬‬


‫‪ω = 1 s−1‬‬
‫‬ ‫‬

‫‪x0 = 0‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫ממשוואת הכוחות עם התחשבות בכוח מדומה )כוח דלאמבר(‪:‬‬

‫)‪(824‬‬ ‫̈‪−2kx − ma = mx‬‬


‫‪2k‬‬
‫)‪(825‬‬ ‫‪ẍ = − x − a‬‬
‫‪m‬‬

‫הפתרון הכללי יהיה‪:‬‬


‫מערכת קפיצים על עגלה מאיצה )בית(‬ ‫‪13.4‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫)‪(826‬‬ ‫‪x (t) = Acos (ωt + φ) + x0‬‬


‫‪r‬‬
‫‪2k‬‬
‫‪= 1 s−1‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(827‬‬ ‫= ‪ω‬‬
‫‪m‬‬

‫‪ ,x0 = − ma‬כלומר‪ ,‬נק' ש`מ תזוז שמאלה בגלל‬


‫נמצא את נק' ש`מ‪ ,‬מכך‪ ,‬ששקול הכוחות מתאפס בנק' זו‪ .‬נק' ש`מ היא‪2k :‬‬
‫התאוצה ימינה‪.‬‬
‫הפתרון הפרטי ימצא מת‪.‬ה‪:‬‬

‫‪ma‬‬
‫)‪(828‬‬ ‫‪x (t = 0) = 0.2m = A cos (φ) −‬‬
‫‪2k‬‬
‫)‪(829‬‬ ‫)‪v (t = 0) = 0 = −Aω sin (φ‬‬
‫‪⇒φ = 0‬‬
‫‪ma‬‬
‫‪A = 0.2m −‬‬
‫‪2k‬‬

‫‪ma‬‬
‫‪A = 0.2m −‬‬
‫‪ −1  2k‬‬
‫‪ω = 1 s‬‬
‫‪ma‬‬
‫= ‪x0‬‬
‫‪2k‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫ממשוואת הכוחות‪:‬‬

‫)‪(830‬‬ ‫̈‪−2kx + ma = mx‬‬


‫‪2k‬‬
‫)‪(831‬‬ ‫‪ẍ = − x + a‬‬
‫‪m‬‬

‫הפתרון הכללי יהיה‪:‬‬

‫)‪(832‬‬ ‫‪x (t) = A cos (ωt + φ) + x0‬‬


‫‪r‬‬
‫‪2k‬‬
‫‪= 1 s−1‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(833‬‬ ‫= ‪ω‬‬
‫‪m‬‬

‫‪ma‬‬
‫= ‪ ,x0‬כלומר‪ ,‬נק' ש`מ תזוז ימינה בגלל‬ ‫‪2k‬‬ ‫נמצא את נק' ש`מ‪ ,‬מכך‪ ,‬ששקול הכוחות מתאפס בנק' זו‪ .‬נק' ש`מ היא‪:‬‬
‫התאוצה שמאלה‪.‬‬
‫הפתרון הפרטי ימצא מת‪.‬ה‪:‬‬

‫‪ma‬‬
‫)‪(834‬‬ ‫‪x (t = 0) = 0.2m = A cos (φ) +‬‬
‫‪2k‬‬
‫)‪(835‬‬ ‫)‪v (t = 0) = 0 = −Aω sin (φ‬‬
‫‪⇒φ = 0‬‬
‫‪ma‬‬
‫‪A = 0.2m +‬‬
‫‪2k‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫קפיץ ושתי משקולות‬ ‫‪13.5‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫‪ma‬‬
‫‪A = 0.2m +‬‬
‫‪ 2k‬‬
‫‪ω = 1 s−1‬‬
‫‬
‫‪ma‬‬
‫= ‪x0‬‬
‫‪2k‬‬

‫קפיץ ושתי משקולות‬ ‫‪13.5‬‬


‫שתי משקולות בעלות מסה ‪ M1‬ו־ ‪ M2‬בהתאמה נמצאות על מסילה אופקית חסרת חיכוך וקשורות מבימנהן בקפיץ בעל‬
‫קבוע ‪ .k‬המשקולות מבצעות תנודות‪.‬‬

‫השתמש בהגדרה של מתיחות הקפיץ מתוח במידה של ‪4x = x2 − x1 − l0‬כאשר ‪:‬‬


‫‪ x2‬־ מיקום מסה ‪. M2‬‬
‫‪ x1‬־ מיקום מסה ‪. M1‬‬
‫‪ l0‬־ אורך הקפיץ במצב הרפוי ‪.‬‬
‫הוכח כי זמן המחזור של התנודות הוא ‪:‬‬
‫‪s‬‬
‫‪M1 M2‬‬
‫‪T = 2π‬‬
‫) ‪k (M1 + M2‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נקבע מערכת צירים ̂‪ x‬לכיוון ימין ונניח כי ראשית הצירים נמצא במרכז הקפיץ‪ .‬הקפיץ מתוח במידה של ‪4x = x2 −x1 −l0‬‬
‫ביחס למצב הרפופי של הקפיץ‪ .‬ממשוואת הכוחות על כל מסה בנפרד‪:‬‬

‫‪k4x = M1 ẍ1‬‬

‫‪−k4x = M2 ẍ2‬‬

‫‪k‬‬
‫‪4x = ẍ1‬‬
‫‪M1‬‬

‫‪−k‬‬
‫‪4x = ẍ2‬‬
‫‪M2‬‬
‫קפיץ על מידרון מאיץ )בית(‬ ‫‪13.6‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫נחסיר את משוואה של הגוף ‪ M2‬מין המשוואה של הגוף ‪ M1‬ונקבל הפתרון הכללי יהיה‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪4x = ẍ2 − ẍ1‬‬
‫‪M2 M1‬‬

‫אם נגזוא את משוואת המתיחות של הקפיץ ‪4x = x2 − x1 − l0‬פעמיים נקבל ‪4ẍ = ẍ2 − ẍ1‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬ ‫̈‪4x = 4x‬‬
‫‪M2 M1‬‬

‫זאת משוואת תנועה מסדר שני לינארית שהמקדם לאיזר הלינארי הוא המהירות הזוויתי בריבוע‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪ω‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬
‫‪M2 M1‬‬
‫ ‪s‬‬ ‫‬
‫‪M2 + M1‬‬
‫‪ω‬‬ ‫=‬ ‫‪k‬‬
‫‪M 2 M1‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪r  2π‬‬
‫‪T‬‬ ‫=‬ ‫‪ω‬‬ ‫=‬ ‫‬
‫‪M +M‬‬
‫‪k M2 M 1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪s‬‬
‫‪M1 M2‬‬
‫‪T = 2π‬‬
‫) ‪k (M1 + M2‬‬

‫קפיץ על מידרון מאיץ )בית(‬ ‫‪13.6‬‬


‫נתונה מערכת הכוללת מסה ‪ ,m‬הקשורה לקפיץ בעל קבוע קפיץ ‪ ,k‬המחובר לקצהו של מדרון חלק בעל שיפוע ‪ .θ‬המדרון‬
‫נע בתאוצה ‪ ,a0‬כבתרשים‪.‬‬

‫א‪ .‬שרטטו את הכוחות הפועלים על המסה ‪ m‬וקבלו ביטוי לתאוצה המרבית עבורה המסה לא תנתק מהמשטח‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את נקודת שיווי המשקל של המסה‪ .‬כלומר‪ ,‬את המרחק מנק' הרפיון של הקפיץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬מושכים את המסה למרחק של ]‪ 10 [cm‬מנקודת שיווי המשקל ועוזבים‪ .‬מהי משוואת התנועה של המסה? מה פתרונה?‬
‫ד‪ .‬חזרו על סעיפים ב־ג כאשר כעת מחברים עוד קפיץ זהה בעל קבוע קפיץ ‪ ,k‬המחובר לקצהו עליון של המדרון‪) .‬מהו‬
‫קבוע הקפיץ `האפקטיבי` כעת?(‬

‫‪a‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


(‫קפיץ על מידרון מאיץ )בית‬ 13.6 ‫תנועה הרמונית‬ 13

‫פתרון‬
:'‫סעיף א‬
:‫נשרטט את הכוחות‬

:‫ לכן‬.‫ המסה לא תתנתק‬,N > 0 ‫כל עוד‬

(836) ΣFy = N + F0 sin θ − mg cos θ = 0


⇒ F0 sin θ − mg cos θ < 0
⇒ F0 = ma0 < mg cot θ
(837) a0 < g cot θ

amax = g cot θ

:'‫סעיף ב‬
:‫ לכן‬.0 ‫בנק' שווי משקל שקול הכוחות הוא‬

(838) ΣFx = ma0 cos θ + mg sin θ − kx0 = 0


m
(839) ⇒ x0 = (a0 cos θ + g sin θ)
k

m
x0 = (a0 cos θ + g sin θ)
k

:'‫סעיף ג‬

(840) ΣFx = ma0 cos θ + mg sin θ − kx = ma


(841) ⇒ ma0 cos θ + mg sin θ − kx = mẍ

:‫הפתרון הכללי הוא מהצורה‬

(842) x (t) = A cos (ωt + φ) + x0


r
k
(843) ω =
m

:‫נציב תנאי התחלה‬


‫קפיץ על מידרון מאיץ )בית(‬ ‫‪13.6‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫)‪(844‬‬ ‫)‪x (t = 0) −x0 = 0.1 = A cos (φ‬‬


‫)‪(845‬‬ ‫)‪v (t = 0‬‬ ‫=‬ ‫)‪0 = −Aω sin (φ‬‬
‫)‪(846‬‬ ‫‪⇒φ‬‬ ‫=‬ ‫‪0‬‬
‫)‪(847‬‬ ‫‪A‬‬ ‫=‬ ‫‪0.1‬‬

‫‪r‬‬ ‫!‬
‫‪k‬‬
‫‪x(t) = 0.1 cos‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪m‬‬

‫סעיף ד'‬
‫כעת‪ ,‬כאשר המסה נמצאת מרחק ‪ x‬כלשהו מתחת לנקודת הרפיון של הקפיצים‪ ,‬הקפיץ התחתון דוחף אותה כלפי מעלה‬
‫ואילו הקפיץ העליון מושך אותה כלפי מעלה‪ .‬כך‪ ,‬גם כאשר המסה תהיה מעל לנקודת הרפיון‪ ,‬הקפיץ העליון ידחוף אותה‬
‫‪ P‬כלומר‪ ,‬בכל מקרה הכוח שמפעילים שני הקפיצים פועל באותו‬‫כלפי מטה ואילו הקפיץ התחתון ימשוך אותה כלפי מטה‪.‬‬
‫כיוון‪ ,‬והכוח השקול של שני הקפיצים הוא ‪ . F = −2kx‬כלומר קבוע הקפיץ השקול )`האפקטיבי`( הוא ‪ 2k‬־ משמעות‬
‫הדבר היא שיכולנו להחליף את שני הקפיצים בקפיץ אחד בעל קבוע קפיץ השווה ל־‪ , 2k‬ופתרון הבעיה היה זהה‪ .‬כעת‬
‫ניגש לפתור את סעיפים ב ו־ג מחדש‪:‬‬
‫)‪ (1‬בנק' ש`מ שקול הכוחות הוא ‪ .0‬לכן‪:‬‬

‫)‪(848‬‬ ‫‪ΣFx = ma0 cos θ + mg sin θ − 2kx0 = 0‬‬


‫‪m‬‬
‫)‪(849‬‬ ‫= ‪⇒ x0‬‬ ‫)‪(a0 cos θ + g sin θ‬‬
‫‪2k‬‬

‫)‪ (2‬משוואת התנועה‬

‫)‪(850‬‬ ‫‪ΣFx = ma0 cos θ + mg sin θ − 2kx = ma‬‬


‫‪2k‬‬
‫)‪(851‬‬ ‫̈‪⇒ (a0 cos θ + g sin θ) − x = x‬‬
‫‪m‬‬

‫הפתרון הכללי הוא מהצורה‪:‬‬

‫)‪(852‬‬ ‫‪x (t) = A cos (ωt + φ) + x0‬‬


‫‪r‬‬
‫‪2k‬‬
‫)‪(853‬‬ ‫= ‪ω‬‬
‫‪m‬‬

‫הפתרון הכללי של המשוואה לא הומוגנית‪:‬‬

‫‪x (t) = A cos (ωt + φ) + x0‬‬


‫)‪(854‬‬ ‫)‪v (t) = −Aω sin (ωt + φ‬‬
‫)‪(855‬‬ ‫)‪a (t) = −Aω 2 cos (ωt + φ‬‬
‫מטוטלת על מעלית מאיצה‬ ‫‪13.7‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫נציב את הפתרון הלא הומוגני לשם קבלת ההזזה ‪ x0‬ונקבל‬


‫נציב תנאי התחלה‬

‫)‪(856‬‬ ‫)‪x (t = 0) −x0 = 0.1 = A cos (φ‬‬


‫)‪(857‬‬ ‫)‪v (t = 0‬‬ ‫=‬ ‫)‪0 = −Aω sin (φ‬‬
‫)‪(858‬‬ ‫‪⇒φ‬‬ ‫=‬ ‫‪0‬‬
‫)‪(859‬‬ ‫‪A‬‬ ‫=‬ ‫‪0.1‬‬

‫‪m‬‬
‫= ‪x0‬‬ ‫)‪(a0 cos θ + g sin θ‬‬
‫‪2k‬‬

‫)‪x (t) −x0 = 0.1 cos (ωt‬‬

‫מטוטלת על מעלית מאיצה‬ ‫‪13.7‬‬


‫מטוטלת פשוטה בעלת חוט באורך ‪ L‬ומסה ‪ m‬תלויה בתוך מעלית היורדת בתאוצה ‪.(a < g) ,a‬‬
‫א‪ .‬קבלו את משוואת התנועה של המטוטלת במערכת המעלית )תנודות בזוויות קטנות(‪.‬‬
‫ב‪ .‬הראו על ידי הצבה במשוואת התנועה הדפרנציאלית כי )‪ A sin(ωt) + B cos(ωt‬הוא פיתרון שמקיים את המשוואה‪.‬‬
‫פיתרון זה ניקרא פיתרון כללי כי הוא לא כולל את תנאי ההתחלה ‪ A‬ו ‪ B‬אלא מייצג פיתרון כללי‬
‫ג‪ .‬מצאו פתרון לתנועת המערכת על ידי הצבת תנאיי ההתחלה הנובעים מכך שידוע כי בזמן ההתחלתי המטוטלת הייתה‬
‫אנכית‪ ,‬ונתנו לה תנופה ימינה במהירות ‪. v0‬‬

‫פתרון‬
‫על הגוף פועל כוח מדומה כלפי מעלה‪ ,‬יחסית למערכת הלא אינרציאלית בה הוא נמצא‪.‬‬

‫נשרטט‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטוטלת על מעלית מאיצה‬ ‫‪13.7‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪ma‬‬
‫‪θ‬‬

‫‪mg‬‬

‫הואיל ונתון כי התנועה בזויות קטנות‪:‬‬

‫‪sin θ ≈ θ‬‬

‫סעיף א'‪:‬‬
‫נבחר מערכת צירים הנעה עם המטוטלת‪ ,‬נתייחס לציר הרדיאלי והמשיקי‪ .‬משוואת הכוחות על גוף ‪m‬הן‪:‬‬

‫)‪(860‬‬ ‫‪ΣFR (−r̂) = T − mg cos θ + ma cos θ = mRθ̇2 = mLω 2‬‬


‫)‪(861‬‬ ‫‪ΣFT‬‬ ‫̈‪= ma sin θ − mg sin θ = mLθ‬‬

‫אנו זקוקים לרכיב המשיקי בלבד כדי לקבל משוואות תנועה‪:‬‬

‫̈‪a sin θ − g sin θ = Lθ‬‬


‫‪a−g‬‬ ‫‪a−g‬‬
‫)‪(862‬‬ ‫= ̈‪θ‬‬ ‫≈ ‪sin θ‬‬ ‫‪θ‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪g−a‬‬
‫‪θ̈ = −‬‬ ‫‪θ‬‬
‫‪L‬‬

‫‪g−a‬‬
‫‪θ̈ = −‬‬ ‫‪θ‬‬
‫‪L‬‬

‫נתון כי ‪ ,a < g‬ולכן מובטח כי ‪.ω 2 > 0‬‬


‫‪q‬‬ ‫סעיף ב'‪:‬‬
‫‪g−a‬‬
‫= ‪ .ω‬נגזור פעמיים‪:‬‬ ‫‪L‬‬ ‫כדי להוכיח כי )‪A sin(ωt) + B cos(ωt‬הוא פתרון‪ ,‬נניח כי‬

‫)‪θ = A sin(ωt) + B cos(ωt‬‬


‫)‪(863‬‬ ‫)‪θ̇ = ωA cos (ωt) − ωB sin (ωt‬‬
‫)‪(864‬‬ ‫)‪θ̈ = −ω 2 A sin(ωt) − ω 2 B cos(ωt‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטוטלת על מעלית מאיצה‬ ‫‪13.7‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫נציב את אשר קיבלנו במשוואת התנועה‪:‬‬

‫‪θ̈ = −ω 2 θ‬‬
‫)‪(865‬‬ ‫))‪−ω 2 A sin(ωt) − ω 2 B cos(ωt) = −ω 2 (A sin(ωt) + B cos(ωt‬‬

‫וקיבלנו פסוק אמת ⇐הפתרון מתאים‪.‬‬


‫סעיף ג'‪:‬‬
‫מסעיף קודם הפיתרון יכול להיות מהצורה‪:‬‬

‫)‪θ = A sin(ωt) + B cos(ωt‬‬

‫‪ω‬‬
‫‪2π .v0‬‬ ‫נתון כי בזמן ‪ θ = 0 ,t = 0‬ו־ ‪= v0‬‬

‫)‪(866‬‬ ‫‪θ (t = 0) = A sin(0) + B cos(0) = B‬‬


‫‪⇒B = 0‬‬
‫)‪(867‬‬ ‫‪v (t = 0) = ω (t = 0) · L = θ̇ (t = 0) · L‬‬
‫‪= (ωA cos (0) − ωB sin (0)) · L‬‬
‫‪⇒ (ωA) · L = v0‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪v0‬‬ ‫‪v0‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(868‬‬ ‫= ‪A‬‬ ‫=‬ ‫‪= v0‬‬
‫‪Lω‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪g−a‬‬ ‫)‪L (g − a‬‬

‫‪s‬‬ ‫‪r‬‬ ‫!‬


‫‪1‬‬ ‫‪g−a‬‬
‫‪θ (t) = v0‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪t‬‬
‫)‪L (g − a‬‬ ‫‪L‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטוטלת על מעלית מאיצה מטוטלת המואצת לצד‬ ‫‪13.8‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫מטוטלת על מעלית מאיצה מטוטלת המואצת לצד‬ ‫‪13.8‬‬


‫מטוטלת פשוטה בעלת אורך ‪ ,l‬שבקצה משקולת שמסתה ‪ ,m‬נמצאת במעלית ומתנדנדת באמפליטודה קטנה‪ .‬המעלית‬
‫מואצת בתאוצה ‪ A‬שמאלה‪.‬‬

‫א‪ .‬מצא את הזווית ‪ θ0‬שבה המטוטלת תימצא בשיווי מקשל במערכת המעלית‪.‬‬
‫ב‪ .‬רשום משוואת תנועה בכיוון הרדיאלי ובכיוון המשיקי של המטוטלת‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהי תדירות התנודות עבור תנודות קטנות ביחס לשיווי משקל‪ .‬השתמש בקשר של תנודות קטנות‪sin (θ − θ0 ) ≈ :‬‬
‫) ‪.(θ − θ0‬‬

‫פתרון‬
‫על הגוף פועל כוח מדומה ימינה‪ ,‬יחסית למערכת הלא אינרציאלית בה הוא נמצא‪.‬‬

‫נשרטט‪:‬‬

‫סעיף א'‪:‬‬
‫המטוטלת תישאר בשיוו משקל ‪θ0‬כאשר סכום הכוחות עליה הוא אפס במערכת המעלית )המואצת(‪ .‬נבחר מערכת צירים‬
‫קרטזית למציאת זווית שיוו המשקל‪:‬‬
‫הנעה עם המטוטלת‪ ,‬נתייחס לציר הרדיאלי והמשיקי‪ .‬משוואת הכוחות על גוף ‪m‬הן‪:‬‬

‫‪ΣFy = T cosθ0 − mg = 0‬‬


‫‪ΣFx = −T sinθ0 + mA = 0‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטוטלת על מעלית מאיצה מטוטלת המואצת לצד‬ ‫‪13.8‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫‪A‬‬
‫= ‪tanθ0‬‬ ‫‪g‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫לקבלת משוואת תנועה נבחר מערכת צירים הנעה עם המטוטלת‪ ,‬נתייחס לציר הרדיאלי והמשיקי‪ .‬משוואת הכוחות על גוף‬
‫‪m‬הן‪:‬‬

‫)‪(869‬‬ ‫‪ΣFR (−r̂) = T − mg cos θ − mAsinθ = mRθ̇2 = mLω 2‬‬


‫)‪(870‬‬ ‫‪ΣFT‬‬ ‫̈‪= mAcosθ − mgsinθ = mLθ‬‬

‫התשובות הם‪:‬‬

‫‪T‬‬
‫‪− gcosθ − Asinθ = Rθ̇2‬‬
‫‪m‬‬

‫̈‪Acosθ − gsinθ = Lθ‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫אנו זקוקים לרכיב המשיקי בלבד כדי לקבל משוואות תנועה‪:‬‬

‫̈‪Acosθ − gsinθ = Lθ‬‬

‫‪A‬‬
‫= ‪ tanθ0‬ונקבל כי ‪:‬‬ ‫‪g‬‬ ‫נשתמש בקשר‬

‫‪sinθ0‬‬
‫‪g‬‬ ‫̈‪cosθ − gsinθ = Lθ‬‬
‫‪cosθ0‬‬

‫‪sinθ0 cosθ − gsinθcosθ0‬‬


‫‪g‬‬ ‫̈‪= Lθ‬‬
‫‪cosθ0‬‬

‫)‪gsin (θ0 − θ‬‬


‫̈‪= θ‬‬
‫‪Lcosθ0‬‬

‫הואיל ונתון כי התנודות קטנות ביחס לשיוו משקל‪:‬‬

‫) ‪sin (θ − θ0 ) ≈ (θ − θ0‬‬

‫‪g‬‬
‫̈‪(θ0 − θ) = θ‬‬
‫‪Lcosθ0‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטוטלת על מעלית מאיצה מטוטלת המואצת לצד‬ ‫‪13.8‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫אזי תדירות התנודה היא‬

‫‪r‬‬
‫‪g‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪Lcosθ0‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מינהרה בין הקטבים‬ ‫‪13.9‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫מינהרה בין הקטבים‬ ‫‪13.9‬‬


‫כוח המשיכה הפועל על מסה ‪ m‬הנמצאת בתוך כדור אחיד במרחק ‪ r‬ממרכזו‪ ,‬תלוי רק במסה המרוכזת בכדור שרדיוסו‬
‫‪3‬‬
‫‪ ,r‬המחושבת על פי הנוסחה ‪ M (r) = M Rr 3‬כאשר ‪ R‬רדיוס הכדור הכולל‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬כוח המשיכה הפועל על מסה במרחק ‪ r‬בלבד ממרכזו יהיה‪:‬‬

‫‪GM (r) m‬‬


‫= ‪F‬‬
‫‪r2‬‬

‫כדוה`א‪ ,‬לקוטב‬
‫‬ ‫נניח כי במנהרה ישרה המחברת את הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי‪ ,‬נופלת מעלית ישירות דרך מרכז‬
‫‪. b = 0.3 kg‬‬
‫‪s‬‬ ‫הדרומי‪ .‬בהנתן כי מסת המעלית היא ‪ ,m = 1000kg‬וכי כוח הגרר הפועל עליה הוא ‪F~D = −b~v‬‬

‫באיזה מרחק מהקוטב הדרומי תיעצר המעלית?‬


‫‪3‬‬
‫נתונים‪ :‬מסת הכדור שרדיוסו ‪ r‬הינו ‪ M (r) = M⊕ Rr 3‬כאשר‪:‬‬
‫⊕‬
‫‪ M⊕ = 5.972 · 1024 kg‬מסת כדור הארץ‬ ‫‪ R⊕ = 6370km‬רדיוס כדור הארץ‬
‫‪kg‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ b = 0.3 sec‬קבוע כוח הגרר‬ ‫‪ G = 6.674 · 10−11 Nkgm2‬קבוע הגרביטציה העולמי‬

‫פתרון‬
‫‪GM (r)m‬‬
‫= ‪ F‬וכיוונו כלפי מרכז כדור הארץ‪.‬‬ ‫‪r2‬‬
‫כח הכבידה הפועל על המעלית בנפילתה הוא‬
‫נקבע את הנקודה ‪ r = 0‬במרכז כדור הארץ‪ r > 0 ,‬צפונית למרכז כדור הארץ ו ‪ r < 0‬דרומית למרכז כדור הארץ‪.‬‬
‫משוואת התנועה היא‪:‬‬

‫‪GM (r) m‬‬


‫)‪(871‬‬ ‫‪mr̈ = −‬‬ ‫̇‪− br‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪GM⊕ Rr 3 m‬‬
‫⊕‬
‫‪= −‬‬ ‫̇‪− br‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪GM⊕ m‬‬
‫‪= −‬‬ ‫‪3‬‬ ‫̇‪r − br‬‬
‫⊕‪R‬‬
‫‪GM⊕ m‬‬
‫)‪(872‬‬ ‫‪m̈r = −‬‬ ‫‪3‬‬ ‫̇‪r − br‬‬
‫⊕‪R‬‬

‫נבדוק את סוג הריסון‪:‬‬


‫̇‪m̈r = −kr − br‬‬ ‫‪ k = GM‬ונקבל משוואה של תנועה הרמונית מרוסנת‬ ‫‪⊕m‬‬
‫‪R3‬‬
‫נסמן‬
‫⊕‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מינהרה בין הקטבים‬ ‫‪13.9‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫‬ ‫‪2‬‬ ‫‬ ‫‪2‬‬


‫‪k‬‬ ‫‪b‬‬ ‫⊕‪GM‬‬ ‫‪b‬‬
‫)‪(873‬‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫‪3 −‬‬ ‫‪= 1.526 · 10−6 > 0‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2m‬‬ ‫⊕‪R‬‬ ‫‪2m‬‬

‫‪ .k = GM‬ביטוי זה גדול מאפס ולכן הריסון חלש‪.‬‬‫‪3‬‬


‫⊕‪R‬‬
‫‪⊕m‬‬
‫כאשר‬
‫הפיתרון יהיה מהצורה‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫‪r(t) = Ae− 2m t cos ω 0 t + φ‬‬
‫‬

‫נגזור לקבל את המהירות‬


‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪Ae− 2m t cos ω 0 t + φ − Ae− 2m t ω 0 sin ω 0 t + φ‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪v(t) = −‬‬
‫‪2m‬‬

‫כאשר‬
‫‪s‬‬ ‫‬ ‫‪2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪rad‬‬
‫= ‪ω‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪= 1.235 · 10−3‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2m‬‬ ‫‪sec‬‬

‫‪b‬‬
‫‪= 1.5 · 10−4 sec−1‬‬
‫‪2m‬‬

‫הצבת תנאי ההתחלה‪:‬‬

‫את ‪ A‬ו־ ‪ φ‬נמצא מתנאי ההתחלה בזמן ‪:t = 0‬‬


‫‪r0 = R⊕ = 6370km‬‬
‫‪v0 = 0‬‬
‫תנאי ההתחלה הראשון‪:‬‬

‫‪r(0) = r0 = 6370 · 103 m = A cos φ‬‬

‫תנאי ההתחלה השני‪:‬‬


‫‪b‬‬
‫‪v(0) = 0 = −‬‬ ‫)‪A cos (φ) − Aω 0 sin (φ‬‬
‫‪2m‬‬

‫נסדר את המשוואה השניה‬


‫‪b‬‬ ‫‪0.3‬‬
‫‪tan φ = −‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪=−‬‬ ‫‪= −0.1214‬‬
‫‪2mω‬‬ ‫‪2 · 10 · 1.235 · 10−3‬‬
‫‪3‬‬

‫‪φ = −0.1208rad‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת קפיצים בתוך צינור מסתובב‬ ‫‪13.10‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫כעת נוכל להציב במשוואה הראשונה‬

‫‪6370 · 103 m = A cos − 0.1208rad‬‬


‫‬

‫‪A = 6416km‬‬

‫הפיתרון הפרטי של המשוואה תיתן‬


‫‪4‬‬
‫‪r(t) = 6416e−1.5·10 t cos 1.235 · 10−3 t − 0.1208 km‬‬
‫‬

‫המעלית תיעצר לראשונה כאשר המהירות תתאפס‪ṙ = 0 .‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬


‫‪Ae− 2m t cos ω 0 t + φ − ω 0 Ae− 2m t sin ω 0 t + φ‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(874‬‬ ‫‪0 = −‬‬
‫‪2m‬‬
‫‪b‬‬
‫‪tan ω 0 t + φ = −‬‬
‫‬
‫‪2mω 0‬‬

‫תנאי זה מתקיים ב ‪ t = 0‬ו ‪tan‬מחזורית ב ‪ .π‬על כן הזמן ‪ t1‬שבו המעלית עוצרת נקבע על פי המשוואה )הביטוי‬
‫‪b‬‬
‫‪− 2mω‬שווה ל־‪(tan φ‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ω 0 t1 = πn‬‬

‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
‫= ‪t1‬‬ ‫=‬ ‫‪= 2543sec‬‬
‫‪ω0‬‬ ‫‪1.235 · 10−3‬‬

‫מהו מיקום המעלית בזמן העצירה?‬


‫‪b‬‬
‫‪⇒ rstop1 = r (t1 = 2543sec) = Ae− 2m t1 cos ω 0 t1 + φ = −4349km‬‬
‫‬

‫כלומר‪ ,‬מרחק המעלית מהקוטב הדרומי ברגע שהיא נעצרה הוא‪:‬‬

‫)‪(875‬‬ ‫‪∆r = 6370km + (−4349km) = 2021km‬‬

‫ללא כוח גרר‪ ,‬המעלית היתה מגיעה לקוטב הדרומי‪ .‬לכוח הגרר השפעה דרמטית על יעילות המעלית להעברת נוסעים‬
‫התשובה היא‬

‫‪∆r = 2021km‬‬

‫מערכת קפיצים בתוך צינור מסתובב‬ ‫‪13.10‬‬


‫גוף שמסתו ‪ m‬נמצא בתוך צינור חלק והוא מחובר בשני קפיצים זהים בעלי קבוע קפיץ ‪ k‬ואורך רפוי ‪ .l0‬שני הקפיצים‬
‫רפויים כאשר הגוף נמצא במרכז הצינור‪ .‬מחברים את קצה הצינור אל ציר סיבוב אנכי כך שהצינור מסתובב במישור‬
‫האופקי במהירות זוויתית ‪.ω0‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת קפיצים בתוך צינור מסתובב‬ ‫‪13.10‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫א‪ .‬באיזה מרחק ‪ x0‬מאמצע הצינור צריך להימצא הגוף כדי שיבצע תנועה מעגלית יחד עם הצינור‪ ,‬מבלי להחליק ביחס‬
‫אליו?‬
‫ב‪ .‬בזמן שהמערכת מסתובבת‪ ,‬מסיטים את המסה מנקודת שיווי־המשקל ב־]‪ 10[cm‬ועוזבים אותה כך שתבצע תנודות‪.‬‬
‫רשמו את משוואת התנועה של המסה במערכת המסתובבת ומצאו את פתרונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהי המהירות הזוויתית המקסימלית המאפשרת תנודות הרמוניות?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נעבוד בתוך המערכת המסתובבת בה המסה ‪ m‬נייחת )אם הגוף לא מחליק ביחס לצינור(‪.‬‬
‫נניח כי הגוף נמצא במרחק ‪ x0‬ממרכז הצינור ‪ ,‬ונכתוב משוואת כוחות של סטאטיקה הכוללת כוחות מדומים )אנו עובדים‬
‫בתוך מערכת מאיצה(‪:‬‬

‫‪F~ = 2kx0 + Ff ict = 2kx0 − mω02 R = 2kx0 − mω02 (L0 + x0 ) = 0‬‬


‫‪X‬‬

‫נבודד את המיקום ‪ x0‬ונקבל את נקודת שיווי־המשקל‪:‬‬


‫התשובה היא‬

‫‪mω02 L0‬‬
‫= ‪x0‬‬
‫‪2k − mω02‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫כאשר מסיטים את המסה מנקודת שיווי־משקל‪ ,‬נקבל משוואות כוחות של דינאמיקה‪:‬‬

‫̈‪F~ = mω02 (L0 + x) − 2kx = ma = mx‬‬


‫‪X‬‬

‫נסדר את המשוואה על־מנת לקבל משוואת תנועה הרמונית‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪2k‬‬
‫‪ẍ = −‬‬ ‫‪− ω0 x + mω02 L‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m‬‬

‫קיבלנו משוואת תנועה הרמונית שיש בה עוד איבר קבוע )במקרה זה ‪ .(mω02 L‬האיבר הקבוע כאמור איננו משפיע על‬
‫תדירות התנודות ולכן‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪2k‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫‪− ω02‬‬
‫‪m‬‬

‫מתקבלת משוואת תנועה הרמונית כאשר עובדים סביב נקודת שיווי־משקל ‪:y = x − x0‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2k‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ÿ = −‬‬ ‫‪− ω0 y‬‬
‫‪m‬‬
‫כדור בתוך קערה )בית(‬ ‫‪13.11‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫הפתרון הכללי של המשוואה‪:‬‬

‫)‪y = Acos (ωt + φ‬‬

‫המהירות‪:‬‬

‫)‪v = ẏ = −Aωsin (ωt + φ‬‬

‫תנאי ההתחלה‪:‬‬

‫‪(1)v(t = 0) = −Aωsinφ = 0 → φ = 0, π‬‬

‫‪(2)y(t = 0) = Acosφ = 0.1 → φ = 0 → A = 0.1‬‬

‫‪r‬‬ ‫!‬
‫‪2k‬‬
‫‪y(t) = 0.1cos‬‬ ‫‪− ω02 · t‬‬
‫‪m‬‬

‫‪q‬‬ ‫סעיף ג'‬


‫‪2k‬‬
‫‪ .‬אבל כדי שזו תהיה תדירות תנודות הגיוניות‪ ,‬הביטוי בתוך השורש צריך‬ ‫‪−‬‬‫‪m‬‬ ‫‪ω02‬‬
‫שימו לב שתדירות התנודות יצאה‬
‫להיות חיובי‪ ,‬כלומר מתקיים כאן תנאי לקבל תנודות הרמוניות והוא‪:‬‬

‫‪2k‬‬ ‫‪2k‬‬
‫→ ‪− ω02 > 0‬‬ ‫‪> ω02‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬

‫כלומר התדירות המקסימלית שמאפשרת תנודות הרמוניות היא‬

‫‪r‬‬
‫‪2k‬‬
‫= ‪ωmax‬‬
‫‪m‬‬

‫כדור בתוך קערה )בית(‬ ‫‪13.11‬‬


‫גוף נקודתי בעל מסה ‪ m‬מונח בתחתית קערה עגולה וחלקה בעלת רדיוס ‪ .R‬מזיזים אותו קצת למעלה‪ ,‬ומשחררים‪ .‬מהי‬
‫תדירות התנודות הקטנות? )הנח כי בזויות קטנות ‪(sin θ h θ‬‬

‫פתרון‬
‫נצייר את הכוחות במערת פולארית‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כדור בתוך קערה )בית(‬ ‫‪13.11‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫‪θ‬‬
‫~‬
‫‪N‬‬
‫‪R‬‬
‫̂‪θ‬‬

‫‪θ‬‬

‫̂‪r‬‬
‫‪m~g‬‬

‫נרשום משוואת כוחות משיקית‬

‫)‪(876‬‬ ‫̈‪−mg sin (θ) = maT = mαR = mRθ‬‬


‫‪g‬‬
‫)‪(877‬‬ ‫‪θ̈ + sin (θ) = 0‬‬
‫‪R‬‬
‫קירוב זוויות קטנות נותן ‪ sin (θ) ≈ θ‬וקיבלנו‬
‫‪g‬‬
‫)‪(878‬‬ ‫‪θ̈ +‬‬ ‫‪θ=0‬‬
‫‪R‬‬
‫‪p‬‬
‫= ‪ .ω‬לקבלת התדירות יש לחלק ב ‪.2π‬‬ ‫‪g/R‬‬ ‫מה שנותן‬
‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪g‬‬
‫=‪f‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪R‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטוטלת בתוך אוטובוס מאיץ )בית(‬ ‫‪13.12‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫מטוטלת בתוך אוטובוס מאיץ )בית(‬ ‫‪13.12‬‬


‫= ‪ a‬כאשר אורך חוט המטוטלת ‪l‬‬ ‫‪√g‬‬ ‫מטוטלת שמסתה ‪ m‬תלויה מתיקרת קרון רכבת המאיץ בתאוצה‬
‫‪3‬‬

‫‪a‬‬

‫‪θ0‬‬

‫א‪ .‬מצאו באיזו זוית המטוטלת תיטה מהמצב האנכי אם היא במנוחה ביחס לנוסע בקרון )`שיווי משקל`(‬
‫ב‪ .‬הנוסע מסיט את המטוטלת מעט ממצב שיווי משקל ומשחרר אותה‪ .‬מיאו את תדירות התנודות הקטנות שמבצעת‬
‫המטוטלת‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסבירו את התוצאה בעזרת השוואה למטוטלת מתימטית רגילה במערכת לא מאיצה‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫נבחר מערכת קואורדינטות פולארית ונצייר את הכוחות‬

‫‪θ0‬‬

‫~‪T‬‬
‫̂‪θ‬‬

‫‪m~a‬‬ ‫‪θ0‬‬

‫‪θ0‬‬

‫̂‪r‬‬ ‫‪m~g‬‬

‫המצב סטטי‪ .‬נרשום משוואת כוחות סטטית‪ .‬המשוואה הרדיאלית לא תיתן לנו את המידע הדרוש‪ ,‬מכיוון שהיא תערב‬
‫את המתיחות‪ .‬נרשום משוואת כוחות סטטית משיקית‬

‫)‪(879‬‬ ‫) ‪mg sin (θ0 ) = ma cos (θ0‬‬


‫√‬
‫‪a‬‬ ‫‪g/ 3‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(880‬‬ ‫= ) ‪⇒ tan (θ0‬‬ ‫=‬ ‫√=‬
‫‪g‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪3‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪θ0 = 30°‬‬

‫סעיף ב'‬
‫במצב זה רצוי לעבוד עם זווית הסטייה משווי המשקל‪ θ − θ0 ,‬מכיוון שאם נעבוד עם ‪ θ‬אנו כבר לא בהכרח יכולים להניח‬
‫זוויות קטנות‪ .‬נקרא לזווית זו ‪ β‬ונצייר את המצב החדש‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטוטלת בתוך אוטובוס מאיץ )בית(‬ ‫‪13.12‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫‪θ0‬‬
‫̂‪θ‬‬
‫~‪T‬‬ ‫‪β‬‬ ‫‪θ‬‬

‫‪m~a‬‬

‫̂‪r‬‬
‫‪F~T‬‬ ‫‪m~g‬‬
‫‪β‬‬ ‫‪θ+θ0‬‬

‫כאשר ‪ F~T‬הוא‬

‫)‪(881‬‬ ‫‪F~T = m~g + m~a‬‬

‫גודלו הוא‬
‫‪2‬‬
‫‪q‬‬
‫√‬
‫‪FT = m g + a = m g 2 + (g/ 3)2 = √ mg‬‬
‫‪p‬‬
‫)‪(882‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫זהו הכוח היחידי המניע את המטוטלת בציר המשיקי‪ .‬נרשום משוואת תנועה משיקית‬
‫‪2‬‬
‫)‪(883‬‬ ‫̈‪− √ mg sin (β) = maT = mα` = m`β‬‬
‫‪3‬‬
‫קיבלנו את המשוואה‬
‫‪2 g‬‬
‫)‪(884‬‬ ‫√ ‪β̈ +‬‬ ‫‪sin (β) = 0‬‬
‫`‪3‬‬
‫קירוב זוויות קטנות )למעשה זהו קירוב טיילור מסדר ראשון( נותן‬

‫)‪(885‬‬ ‫‪sin (β) ≈ β‬‬

‫נציב ונקבל‬
‫‪2 g‬‬
‫)‪(886‬‬ ‫‪β̈ + √ β = 0‬‬
‫`‪3‬‬
‫משוואה של אוסילטור הרמוני עם‬
‫‪s‬‬
‫‪2 g‬‬
‫)‪(887‬‬ ‫=‪ω‬‬ ‫√‬
‫`‪3‬‬

‫נזכיר שעבור מטוטלת מתמטית סביב ‪ θ = 0‬מתקיים‬


‫‪r‬‬
‫‪g‬‬
‫)‪(888‬‬ ‫=‪ω‬‬
‫`‬

‫→ ‪ ,g‬כפי שעשינו בתנועה בליסטית בזריקה בזווית‪.‬‬ ‫‪√2 g‬‬ ‫היינו יכולים לקבל תוצאה זו על ידי פתרון סביב ‪ θ = 0‬אם ניקח‬
‫‪3‬‬
‫לקבלת התדירות‪ ,‬לא לשכוח לחלק ב ‪ .2π‬התשובה היא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטוטלת בתוך אוטובוס מאיץ )בית(‬ ‫‪13.12‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫‪s‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2 g‬‬
‫=‪f‬‬ ‫√‬
‫‪2π‬‬ ‫`‪3‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫‪ q‬בשיווי משקל‪ ,‬כיוון הכבידה‬‫במטוטלת מתמטית קלאסית‪ ,‬הכוח היחיד שמייצר את התנודות הוא כוח הכובד הקבוע ‪.mg‬‬
‫‪g‬‬
‫= ‪ .ω‬במקרה שלנו הכוח‬ ‫מקביל לכיוון החוט )פונה כלפי מטה והחוט אנכי(‪ ,‬ותדירות התנודות המתקבלת היא ‪l‬‬
‫השקול הקבוע ‪ FT‬מחליף את כוח הכבידה‪ .‬בשיווי משקל‪ ,‬כיוון כוח שקול זה מקביל לכיוון החוט )פונה בכיוון הזווית ‪θ0‬‬
‫שבה החוט נמצא בשיווי־משקל(‪.‬‬

‫אם `נשנה את נקודת מבטנו` )את מערכת הצירים שלנו(‪ ,‬כלומר נביט על הבעיה כאילו ראשנו נוטה ונאמר שהכיוון למטה‬
‫הוא בכיוון הכוח השקול )וזווית שיווי המשקל( נקבל משהו דומה לבעיית מטוטלת מתמטית קלאסית‪ ,‬רק אם כוח כובד‬
‫`חדש` שגודלו ‪ ,FT = √23 mg‬כלומר נקבל תאוצת כובד `אפקטיבית` של ‪ , √23 g‬ולכן נקבל תדירות תנודות דומה לזו של‬
‫מטוטלת קלאסית רק עם תאוצת כובד חדשה‪:‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪v‬‬ ‫‬
‫‪u‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪u √2 g‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪t 3‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫=‪→ω‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪l‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטוטלת מתמטית עם כח גרר )בית(‬ ‫‪13.13‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫מטוטלת מתמטית עם כח גרר )בית(‬ ‫‪13.13‬‬


‫למטוטלת מתמטית אורך חוט ‪ L‬ומסה ‪ .m‬מזיזים את המטוטלת בזווית ‪ ,θ0  1‬ומשחררים אותה‪ .‬האוויר סביב‬
‫המטוטלת מפעיל כוח גרר של ‪ .F~D = −b~v‬מצאו את זווית הסטייה של המטוטלת בזמן ‪ t‬כלשהו‪ ,‬בהנחה כי הריסון חלש‪,‬‬
‫ותנודות קטנות ש־ ‪.sinθ ≈ θ‬‬

‫פתרון‬
‫נבחר מערכת צירים הנעה עם המטוטלת‪ ,‬נתייחס לציר המשיקי‪ .‬משוואת הכוחות על גוף ‪m‬בציר המשיקי היא‪:‬‬

‫)‪(889‬‬ ‫‪ΣFT‬‬ ‫̈‪= −bvT − mgsinθ = mLθ‬‬


‫‪g‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪θ̈ = − sinθ −‬‬ ‫‪vT‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪mL‬‬

‫כמובן ש־ ‪ sinθ ≈ θ‬וגם ‪ .vT = ωR = θ̇L‬לכן‪:‬‬

‫‪g‬‬ ‫‪b‬‬
‫)‪(890‬‬ ‫̇‪θ̈ = − θ − θ‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪q‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪b 2‬‬ ‫‪b‬‬
‫= ‪ω0‬‬ ‫עבור ריסון חלש‪ ,θ (t) = Ae− 2m t cos (ω 0 t + ϕ0 ) :‬כאשר‪:‬‬
‫‬
‫‪L‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2m‬‬
‫תנאי התחלה‪:θ (t = 0) = θ0 :‬‬
‫‪b‬‬
‫‪θ (t = 0) = θ0 e− 2m 0 cos ω 0 0 + ϕ0 = θ0‬‬
‫‬

‫‪θ0‬‬
‫= ‪Acos (ϕ0 ) = θ0 ⇒ A‬‬
‫) ‪cos (ϕ0‬‬

‫ובגלל שמשחררים ממנוחה אזי ‪:θ̇ (t = 0) = 0‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬


‫‪Ae− 2m 0 cos ω 0 0 + ϕ0 − ω 0 Ae− 2m 0 sin ω 0 0 + ϕ0 = 0‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪θ̇ (t = 0) = −‬‬
‫‪2m‬‬

‫‪b‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪− 2m‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪Acos (ϕ0 ) = ω 0 Asin (ϕ0 ) ⇒ tan (ϕ0 ) = q‬‬
‫‪2m‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪b 2‬‬
‫‬
‫‪L − 2m‬‬

‫‪s‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪− 2m‬‬
‫‬
‫‪θ0‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪− 2m‬‬
‫‪‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪‬‬
‫= )‪θ (t‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪cos ‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪ t + +ϕ0‬‬ ‫‪; ϕ0 = tan−1 q‬‬
‫) ‪cos (ϕ0‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪2m‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪b 2‬‬
‫‬
‫‪L − 2m‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה הרמונית מרוסנת של ספינת פיראטים‬ ‫‪13.14‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫תנועה הרמונית מרוסנת של ספינת פיראטים‬ ‫‪13.14‬‬


‫מודל של ספינת פירטים שמסתו ‪ 1kg‬הונח באמבט מלא בנוזל וחובר לדפנות האמבט בשני קפיצים זהים בעלי קבוע קפיץ‬
‫‪ .k = 25 N‬ילד מושך את הספינה ילד מזיז את הספינה ‪ 0.5m‬ימינה ומשחרר‪ .‬הילד שם לב כי ללא המפרש הספינה נעה‬ ‫‪m‬‬
‫הלוך וחזור עד שהיא מפסיקה את תנועתה‪ .‬המקור לדעיכת התנועה הוא הוא כוח הגרר הנובע מהנוזל שהוא ‪F~d = −b~v‬‬
‫‪.b = 10 kg‬‬
‫כאשר ‪s‬‬
‫√ בזמן‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את העתק הספינה משיווי המשקל כתלות‬
‫ב‪ .‬הילד מחבר את המפרש שמכפיל את ‪ b‬פי ‪ . 2‬כתוצאה מכך‪ ,‬הספינה מפסיקה להנודד הלוך חזור‪ ,‬והיא נעה ללא‬
‫תנודות חזרה לנקודת שיווי המשקל‪ .‬מצאו את העתק הספינה משיווי המשקל כתלות בזמן‪ .‬עם אותם תנאי ההתחלה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫‪ .kef f = 2k = 50 N‬נבדוק באיזה תחום אנו נמצאים‬
‫נשים לב שיש לנו שני קפיצים‪ ,‬לכן קבוע הקפיץ האפקטיבי הוא ‪m‬‬
‫‪!2‬‬
‫‪10 kg‬‬
‫‪2‬‬
‫‪50 N‬‬
‫‬
‫‪kef f‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪= 50‬‬ ‫‪− 25 2 = 25 2 > 0‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2m‬‬ ‫‪1kg‬‬ ‫‪2 · 1kg‬‬ ‫‪s2‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫אנו בתחום ריסון חלש‪ .‬הפתרון הוא‬

‫‪x (t) = Ae− /τ cos ω 0 t + φ‬‬


‫‪t‬‬ ‫‬

‫כאשר‬
‫‪s‬‬ ‫‬ ‫‪2‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪rad‬‬
‫= ‪ω0‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪=5‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2m‬‬ ‫‪s‬‬

‫קבוע הדעיכה יהיה‬


‫‪2m‬‬
‫)‪(891‬‬ ‫=‪τ‬‬ ‫‪= 0.2s‬‬
‫‪b‬‬
‫נטיל תנאי התחלה‬

‫‪x (t = 0) = Acos (φ) = 0.5m‬‬


‫‪A‬‬
‫‪v (t = 0) = − cos (φ) − ω 0 Asin (φ) = 0‬‬
‫‪τ‬‬
‫חייב להתקיים ‪ A 6= 0‬לכן המשוואה השנייה תהיה‬
‫‪1‬‬
‫‪− cos (φ) − ω 0 sin (φ) = 0‬‬
‫‪τ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪tan (φ) = −‬‬ ‫‪= −1‬‬
‫‪ω0τ‬‬
‫‪π‬‬
‫‪⇒ φ = −‬‬
‫‪4‬‬
‫כעת נוכל לקבל את ‪A‬‬
‫‪ π‬‬
‫‪Acos −‬‬ ‫‪= 0.5m‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪⇒ A = √ m= √ m‬‬
‫‪2/2‬‬ ‫‪2‬‬
‫התשובה היא‬
‫פיתוח תנודות קטנות‬ ‫‪13.15‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫‪1‬‬
‫)‪x (t) = √ e−5t cos (5t − π/4‬‬
‫‪2‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נבדוק באיזה תחום אנו נמצאים‬
‫√‬ ‫‪!2‬‬
‫‪2 · 10 kg‬‬
‫‪2‬‬
‫‪50 N‬‬
‫‬
‫‪k‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪= 50‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪− 50 2 = 0‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2m‬‬ ‫‪1kg‬‬ ‫‪2 · 1kg‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫אנו בתחום ריסון קריטי‪ .‬הפתרון הוא‬

‫‪x (t) = Ae−ω0 t + Bte−ω0 t‬‬

‫כאשר‬
‫‪s‬‬
‫‪50 N‬‬ ‫√‬
‫‪r‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪m‬‬
‫= ‪ω0‬‬ ‫=‬ ‫‪= 50Hz‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪1kg‬‬

‫נטיל תנאי התחלה‬

‫‪x (t = 0) = A = 0.5m‬‬
‫√‬ ‫‪m‬‬
‫= ‪v (t = 0) = −ω0 A + B = 0 ⇒ B‬‬ ‫‪12.5‬‬
‫‪s‬‬
‫התשובה היא‬

‫√ ‪1‬‬ ‫√‬ ‫√‬


‫‪x (t) = e− 50t + 12.5te− 50t‬‬
‫‪2‬‬

‫פיתוח תנודות קטנות‬ ‫‪13.15‬‬


‫גוף שמסתו ‪ 100g‬נע על ציר ‪ x‬בהשפעת כוח משמר בעל האנרגיה הפוטנציאלית הבאה‬

‫‪U (x) = 1 − 10x + x2 + x3‬‬

‫א‪ .‬מצאו את נקודת שיווי המשקל היציב‪.‬‬


‫ב‪ .‬מצאו את תדירות התנודות הקטנות‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫נקודת שיווי המשקל היציב היא נקודת המינימום של הפוטנציאל‪ .‬נגזור ונשווה לאפס‬
‫‪dU‬‬
‫)‪(892‬‬ ‫‪= −10 + 2x0 + 3x20 = 0‬‬
‫‪dx‬‬ ‫‪x=x0‬‬
‫)‪(893‬‬ ‫‪3x20 + 2x0 − 10 = 0‬‬
‫√‬
‫‪−2 ± 4 + 4 · 3 · 10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ √‬
‫)‪(894‬‬ ‫= ‪x0‬‬ ‫=‬ ‫‪−1 ± 31‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬
‫התוצאה השלילית תיתן נקודת מקסימום‪ ,‬בה מתקיים שיווי משקל לא יציב‪ .‬התשובה היא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫פיתוח תנודות קטנות‬ ‫‪13.15‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫√‬
‫‪31 − 1‬‬
‫)‪(895‬‬ ‫= ‪x0‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נבצע פיתוח טיילור עד סדר שני סביב ‪x0‬‬

‫‪dU‬‬ ‫‪1 d2 U‬‬


‫)‪(896‬‬ ‫‪U (x − x0 ) ≈ U0 +‬‬ ‫‪(x − x0 ) +‬‬ ‫‪(x − x0 )2‬‬
‫‪dx‬‬ ‫‪x=x0‬‬ ‫‪2 dx2‬‬ ‫‪x=x0‬‬

‫בנקודת המינימום הנגזרת הראשונה מתאפסת‪ .‬אנרגיה פוטנציאלית תמיד ניתן לבחור עד כדי הזזה בקבוע‪ .‬הקבוע לא‬
‫משנה מכיוון שכשנרצה לגזור את הפוטנציאל למציאת הכוח הקבוע נופל‪ ,‬לכן פשוט נוכל לבחור אותו להיות אפס‪ .‬נותרנו‬
‫עם‬

‫‪1 d2 U‬‬
‫)‪(897‬‬ ‫≈ ) ‪U (x − x0‬‬ ‫‪(x − x0 )2‬‬
‫‪2 dx2‬‬ ‫‪x=x0‬‬

‫כאשר המקדם הוא `קבוע קפיץ` אפקטיבי‪ .‬נמצא אותו‬


‫√‬
‫‪d2 U‬‬ ‫‪31 − 1‬‬ ‫√‬
‫)‪(898‬‬ ‫=‪k‬‬ ‫‪= 2 + 6x|x=x0‬‬ ‫·‪=2+6‬‬ ‫‪= 2 31‬‬
‫‪dx2‬‬ ‫‪x=x0‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪1‬‬
‫‪p‬‬
‫לכן כל שנותר הוא להציב ערכים‪ .‬התשובה היא‬ ‫‪k/m‬‬ ‫תדירות התנודות תהיה‬
‫‪2π‬‬

‫)‪(899‬‬ ‫‪f ≈ 1.68Hz‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫פיתוח תנודות קטנות סביב נקודת שווי משקל‬ ‫‪13.16‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫פיתוח תנודות קטנות סביב נקודת שווי משקל‬ ‫‪13.16‬‬


‫)‪(Morse‬‬ ‫בפיסיקה וכימיה‪ ,‬ישנה צורת פוטנציאל הנמצאת בשימוש רחב מאוד‪ ,‬פוטנציאל מורס‬
‫צורתו של הפוטנציאל היא‬
‫‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪V (r) = D 1 − e−a(r−r0‬‬

‫פוטנציאל זה מתאר קשרים בין מולקולות‪ D, a .‬קבועים‪ ,‬ואילו ‪ r0‬היא נקודת שיווי המשקל‪ .‬פתחו את פוטנציאל מורס‬
‫‪ N‬אם ל ‪ D‬יחידות של אנרגיה‪.‬‬
‫עד סדר שני ומצאו את קבוע הקפיץ האפקטיבי‪ .‬וודאו שהיחידות שלו יהיו ‪m‬‬

‫פתרון‬
‫נפתח לטור טיילור עד סדר שני‬
‫‬ ‫ ‪2‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪2‬‬
‫‬ ‫‪d‬‬
‫≈ )‪V (r‬‬ ‫) ‪D 1 − e−a(r−r0‬‬ ‫‪+‬‬ ‫) ‪D 1 − e−a(r−r0‬‬ ‫) ‪(r − r0‬‬
‫‪r=r0‬‬ ‫‪dr‬‬ ‫‪r=r0‬‬
‫‪1 d2‬‬
‫ ‬ ‫ ‪2‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪e‬‬‫) ‪−a(r−r0‬‬
‫‪(r − r0 )2‬‬
‫‪2 dr2‬‬ ‫‪r=r0‬‬
‫‪n‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪o‬‬ ‫‪1 d n‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪o‬‬
‫=‬ ‫) ‪2Da 1 − e−a(r−r0 ) e−a(r−r0‬‬ ‫‪(r − r0 ) +‬‬ ‫) ‪2Da 1 − e−a(r−r0 ) e−a(r−r0‬‬ ‫‪(r − r0 )2‬‬
‫‪r=r0‬‬ ‫‪2 dr‬‬ ‫‪r=r0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪o‬‬
‫=‬ ‫) ‪· 2Da ae−2a(r−r0 ) − a 1 − e−a(r−r0 ) e−a(r−r0‬‬ ‫‪(r − r0 )2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪r=r0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪o‬‬
‫=‬ ‫‪· 2Da2 e−a(r−r0 ) 2e−a(r−r0 ) − 1‬‬ ‫‪(r − r0 )2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪r=r0‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫)‪(900‬‬ ‫‪· 2Da2 (r − r0 )2‬‬
‫‪2‬‬
‫קבוע הקפיץ האפקטיבי יהיה ‪ .2Da2‬נבדוק יחידות )היחידות של ‪ a‬הן ‪ֵ(m−1‬‬
‫‪J‬‬ ‫‪N ·m‬‬ ‫‪N‬‬
‫= ‪2Da2 = 2‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(901‬‬
‫‪2‬‬
‫=‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫אכן יחידות של קבוע קפיץ‪ .‬התשובה היא‬

‫‪k = 2Da2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטוטלת מתמטית עם כח מדומה‬ ‫‪13.17‬‬ ‫תנועה הרמונית‬ ‫‪13‬‬

‫מטוטלת מתמטית עם כח מדומה‬ ‫‪13.17‬‬


‫לעגלה מישור משופע חלק הנוטה בזווית ‪ o54‬מהאופק‪ ,‬בחלקה הקדמי‪ .‬העגלה נעה אופקית בתאוצה כמתואר באיור‪.‬‬
‫מחברים למישור המשופע מטוטלת עם אורך חוט ‪ L‬ומסה ‪ ,M‬הנעה על פני המישור המשופע החלק‪ .‬בשיווי משקל ביחס‬
‫למישור המשופע) המסה נמצאת בנקודה הנמוכה ביותר האפשרית(‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מתיחות החוט במצב בו המסה נחה ביחס למישור המשופע בנקודה הנמוכה ביותר האפשרית לה (שיווי המשקל‪?) ,‬‬
‫בזמן ‪ 0=t‬המסה נמצאת בנקודת שיווי המשקל ונעה במהירות בכיוון השלילי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהי תדירות התנודות שמבצעת המטוטלת?‬
‫ג‪ .‬מהי )‪?θ(t‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬


‫אדם על קרח זורק כדור על קיר‬ ‫‪14.1‬‬
‫אדם שמסתו ‪ M‬ניצב על משטח קרח חלק במרחק ‪ L‬מקיר אנכי‪ .‬ברשות האדם כדור שמסתו ‪ m‬אותו הוא זורק במהירות‬
‫‪ v0‬כלפי הקיר‪ .‬ההתנגשות בקיר אלסטית לחלוטין‪ .‬האדם תופס את הכדור כשזה חוזר מהקיר‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את מהירות האדם לאחר זריקת הכדור‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את מהירות האדם לאחר תפיסת הכדור‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫ניקח את הכיוון החיובי ימינה‪ .‬נשתמש בשימור תנע‪ .‬התנע בהתחלה הוא אפס‪ ,‬ובסוף לאדם ולכדור מהירויות משלהם‪:‬‬
‫)‪(902‬‬ ‫‪0 = M V + mv0‬‬

‫מכאן נקבל‬
‫‪m‬‬
‫)‪(903‬‬ ‫‪V =−‬‬ ‫‪v0‬‬
‫‪M‬‬

‫כלומר המהירות מתכונתית ליחס המסות‪ .‬אם האדם זרק את הכדור ימינה‪ ,‬הוא יירתע שמאלה‪ .‬התשובה היא‬

‫‪m‬‬
‫‪V =−‬‬ ‫‪v0‬‬
‫‪M‬‬

‫סעיף ב'‬
‫לאחר פגיעת הכדור בקיר‪ ,‬מהירות הכדור מחליפה סימן‪ ,‬ואנו במצב חדש‪ .‬כעת התנע הכולל לפני התפיסה הוא‬
‫)‪(904‬‬ ‫‪Pi = M V − mv0‬‬

‫המינוס מופיע כי הכדור החליף כיוון לאחר הפגיעה בקיר‪ .‬אחרי התפיסה התנע הכולל הוא‬
‫)‪(905‬‬ ‫‪Pf = (m + M ) vf‬‬

‫משימור תנע נקבל‬


‫)‪(906‬‬ ‫‪M V − mv0 = (M + m) vf‬‬

‫ומכאן‬
‫‪m‬‬
‫‪M V − mv0‬‬ ‫‪−M M‬‬ ‫‪v0 − mv0‬‬ ‫‪m+m‬‬ ‫‪2m‬‬
‫)‪(907‬‬ ‫= ‪vf‬‬ ‫=‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪v0 = −‬‬ ‫‪v0‬‬
‫‪M +m‬‬ ‫‪M +m‬‬ ‫‪M +m‬‬ ‫‪M +m‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪2m‬‬
‫‪vf = −‬‬ ‫‪v0‬‬
‫‪M +m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫קרון מתנגש בקיר‬ ‫‪14.2‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫קרון מתנגש בקיר‬ ‫‪14.2‬‬


‫קרון בעל מסה ‪ m‬נע על פני מסילה חלקה במהירות ‪ .V0‬על הרצפה החלקה של הקרון מונח גוף שמסתו ‪) m‬הנע עם‬
‫הקרון(‪ .‬בתוך הקרון מותקן ממשופע כמתואר בתרשים‪.‬‬

‫בהנחה שהקרון מתנגש בקיר בהתנגשות פלסטית לחלוטין‪:‬‬


‫א‪ .‬תאר איכותית התנהגות הגוף‪ ,‬וחשב לאיזה גובה מקסימלי הוא יגיע?‬
‫ב‪ .‬אחרי עצירתו הרגעית‪ ,‬הגוף שב ומחליק מטה לאורך המישור ומתנגש אלסטית בקיר הימני של הקרון תאר איכותית‬
‫מה יקרה‪ ,‬וחשב לאיזה גובה מקסימלי יעלה הגוף כעת?‬
‫רמז‪:‬‬
‫שימו לב כי העגלה צמודה לקיר בטיפוס המסה מעלה ועד לירידתה מהמישור המשופע ופגיעתה בדופן הימנית‪.‬‬
‫בהנחה שהפעם הקרון מתנגש בקיר התנגשות אלסטית‪:‬‬
‫ג‪ .‬תתחיל מתנאים של סעיף א' תאר איכותית התנהגות הגוף וחשב לאיזה גובה מקסימלי הוא יגיע‪.‬‬
‫ד‪ .‬לאחר שהגוף נעצר רגעית הוא מחליק מטה לאורך המישור ומתנגש אלסטית בקיר הימני של הקרון‪ .‬תאר איכותית מה‬
‫יקרה‪ .‬לאיזה גובה מקסימלי יעלה הפעם הגוף?‬
‫רמז‪:‬‬
‫מהו הקשר בין מהירות העגלה והמסה בשיא הגובה?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫אין שימור אנרגיה בגלל ההתנגשות הפלסטית‪ .‬מיד אחרי ההתנגשות של הקרון הבול מתחיל לעלות וכל האנרגיה הקינטית‬
‫שלו הופכת לאנרגיה פוטנציאלית כובדית‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫)‪(908‬‬ ‫‪mV02 = mghmax‬‬
‫‪2‬‬
‫‪V02‬‬
‫= ‪⇒ hmax‬‬
‫‪2g‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪V02‬‬
‫= ‪hmax‬‬
‫‪2g‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫התנגשות אלסטית ולכן יש גם שימור תנע וגם שימור אנרגיה‪ .‬הקרונית תיהדף ימינה כי הבול ירד למטה ויקבל מתקף‬
‫מהמדרון‪ .‬משיקולי שימור תנע ואנרגיה‪:‬‬

‫)‪(909‬‬ ‫‪mV0 = 2mv1‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(910‬‬ ‫‪mV02 = mgh1 + 2 mv12‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪V02‬‬
‫= ‪⇒ h1‬‬
‫‪4g‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫עגלה וגוף החופשי לנוע בתוכה‬ ‫‪14.3‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪V02‬‬
‫=‪h‬‬
‫‪4g‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫הפעם יש שימור אנרגיה‪ .‬נגדיר את מהירות הקרון לאחר ההתנגשות כ־ ‪ .vw‬ואז‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(911‬‬ ‫= ‪mV02‬‬ ‫‪mv 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 w‬‬
‫)‪(912‬‬ ‫| ‪⇒ |vw | = |V0‬‬

‫כיוון המהירות יהיה לכיוונה מלפני ההתנגשות‪ .‬כאשר יעצר בול העץ‪ ,‬מהירותו תהיה כשל הקרון‪ .‬ואז‪:‬‬

‫)‪(913‬‬ ‫‪mV0 + mvw = 2mvf‬‬


‫‪⇒ mV0 − mV0 = 2mvf‬‬
‫)‪(914‬‬ ‫‪⇒ vf‬‬ ‫‪= 0‬‬

‫משימור אנרגיה‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬


‫)‪(915‬‬ ‫‪mvw‬‬ ‫‪+ mV02 = mgh2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪V02‬‬
‫)‪(916‬‬ ‫= ‪⇒ h2‬‬
‫‪g‬‬

‫‪V02‬‬
‫= ‪h2‬‬
‫‪g‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫אותו גובה כבסעיף הקודם‪ ,‬באופן מחזורי‪.‬‬

‫עגלה וגוף החופשי לנוע בתוכה‬ ‫‪14.3‬‬


‫עגלה שמסתה ‪ 4m‬עשויה לנוע ללא חיכוך על משטח אופקי‪ .‬גוף שמסתו ‪ m‬מוטל על הקצה האופקי של העגלה במהירות‬
‫‪ V0‬בזמן השעגלה נמצאת במנוחה‪ .‬אין חיכוך בין העגלה והגוף‪ .‬נתונים ‪. m, V0 , g‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫עגלה וגוף החופשי לנוע בתוכה‬ ‫‪14.3‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫א‪ .‬מה מהירות העגלה והגוף כאשר הגוף נמצא בגובה מקסימאלי?)‪ 5‬נק'(‬
‫ב‪ .‬מהו הגובה המקסימאלי אליו יגיע הגוף? )‪ 5‬נק'(‬
‫ג‪ .‬מהן המהיריות של הגוף והעגלה כאשר הגוף חוזר לנקודה ‪ 5) ?A‬נק'(‬
‫ד‪ .‬בנקודה ‪ A‬יש מחסום אלסטי המחזיר את הגוף לטפס על העגלה לאיזה גובה יגיע הפעם הגוף? )‪ 5‬נק'(‬
‫ה‪ .‬מה מהירות העגלה כאשר הגוף חזר לשיא הגובה בפעם השניה? )‪ 5‬נק'(‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪+‬ב'‬
‫נרשום שימור תנע ואנרגיה מכנית בין המצב ההתחלתי לבין שיא הגובה‬
‫‪1‬‬
‫)‪(917‬‬ ‫‪Emech (i) = mV02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(918‬‬ ‫‪Emech (f ) = mgh +‬‬ ‫‪(m + 4m) u2‬‬
‫‪2‬‬
‫כאשר ‪ u‬היא המהירות המשותפת של שני הגופים בשיא הגובה‪ .‬שימור אנרגיה מכנית נותן‬

‫)‪(919‬‬ ‫) ‪Emech (i) = Emech (f‬‬


‫)‪(920‬‬ ‫‪V02 = 2gh + 5u2‬‬

‫שימור תנע קווי בין אותן נקודות‬

‫)‪(921‬‬ ‫) ‪Ptot (i) = Ptot (f‬‬


‫)‪(922‬‬ ‫‪mV0 = (m + 4m) u‬‬
‫‪V0‬‬
‫)‪(923‬‬ ‫=‪⇒ u‬‬
‫‪5‬‬
‫נציב בשימור אנרגיה‬
‫‬ ‫‪2‬‬
‫‪V0‬‬
‫)‪(924‬‬ ‫‪V02 = 2gh + 5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2 2‬‬
‫)‪(925‬‬ ‫‪V = gh‬‬
‫‪5 0‬‬
‫‪V02‬‬
‫)‪(926‬‬ ‫‪⇒ h = 0.4‬‬
‫‪g‬‬

‫התשובה היא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫עגלה וגוף החופשי לנוע בתוכה‬ ‫‪14.3‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪V0‬‬
‫=‪u‬‬
‫‪5‬‬
‫‪V02‬‬
‫‪h = 0.4‬‬
‫‪g‬‬

‫סעיף ג'‬
‫נבצע שוב שימור תנע ואנרגיה מכאנית‪ ,‬הפעם בין המצב ההתחלתי לבין חזרת הגוף ‪ m‬לנקודה ‪ .A‬שימור תנע‬
‫)‪(927‬‬ ‫)‪Ptot (i) = Ptot (A‬‬
‫)‪(928‬‬ ‫‪mV0 = mum + 4mu4m‬‬
‫)‪(929‬‬ ‫‪V0 = um + 4u4m‬‬
‫שימור אנרגיה‬
‫)‪(930‬‬ ‫)‪Emech (i) = Emech (A‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(931‬‬ ‫‪mV02 = mu2m + · 4mu24m‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(932‬‬ ‫‪V0 = um + 4u4m‬‬
‫נסדר את המשוואות )‪ (929‬ו )‪(932‬‬
‫)‪(933‬‬ ‫‪V0 − um = 4u4m‬‬
‫)‪(934‬‬ ‫‪(V0 − um ) (V0 + um ) = 4u24m‬‬
‫נחלק‬
‫)‪(935‬‬ ‫‪V0 + um = u4m‬‬
‫נעבוד עם משוואה זו מול משוואה )‪(929‬‬
‫)‪(936‬‬ ‫‪V0 − um = 4u4m‬‬
‫)‪(937‬‬ ‫‪V0 + um = u4m‬‬
‫נחבר‬
‫)‪(938‬‬ ‫‪2V0 = 5u4m‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(939‬‬ ‫‪⇒ u4m = V0‬‬
‫‪5‬‬
‫נציב באחד מהקשרים הקודמים‪ ,‬למשל משוואה )‪(937‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(940‬‬ ‫‪V0 + um = V0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪(941‬‬ ‫‪⇒ um = − V0‬‬
‫‪5‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪2‬‬
‫‪u4m = V0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪um = − V0‬‬
‫‪5‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫עגלה וגוף החופשי לנוע בתוכה‬ ‫‪14.3‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫סעיפים ד'‪+‬ה'‬
‫נשים לב שבגלל שימור תנע‪ ,‬המצב חוזר על עצמו באופן מחזורי‪ .‬נקודות קיצון כמו ‪ A‬ושיא הגובה יקבלו את אותם הערכים‬
‫בכל פעם מחדש‪ .‬הבדיקה שזה אכן כך תערב את החישבים המפורשים של התנע והאנרגיה‪ ,‬אבל אם נרשום אותם נשים‬
‫לב שנקבל שוב בדיוק את אותן התוצאות‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כח שנגזר מפוטנציאל‬ ‫‪14.4‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫כח שנגזר מפוטנציאל‬ ‫‪14.4‬‬


‫קרונית שמסתה ‪ M‬משוחררת מראש גבעה שגובהה ‪ H‬מהמיקום ̂‪ri = −H x̂ + H y‬‬
‫~‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪ U‬כאשר ‪ A‬קבוע חיובי‬ ‫‪− Axy‬‬
‫‪H3‬‬
‫הקרונית מואצת בהשפעת כח התלוי במקום עבורו כתובה האנרגיה הפוטנציאלית‬
‫ו־‪ x, y‬קורדינאטות המיקום‪ .‬בנוסף לכך פועל על הקרונית כח הכבידה במהלך ירידתה‪ .‬הזניחו את כח החיכוך‪.‬‬

‫א‪ .‬מיצאו ביטוי לוקטור הכח לו רשומה האנרגיה הפוטנציאלית‪ ,‬התלוי ב־‪A, x, y, H‬‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הקרונית כשהיא מגיעה לנקודה ̂‪? ~r1 = 0x̂ + 0y‬‬
‫ג‪ .‬מהנקודה ‪ ~r1‬מפסיק לפעול הכח המאיץ‪,‬ווהקרונית נעה אופקית ללא חיכוך‪ .‬הקרונית פוגעת בקרונית שניה שמסתה‬
‫זהה‪ ,M ,‬לה מחובר קפיץ בעל קבוע קפיץ נתון ‪ .K‬חשבו את הכיווץ המקסימלי של הקפיץ )מה הקשר בין מהירויות‬
‫הקרוניות ברגע בו הכיווץ מקסימלי?(‬
‫ד‪ .‬אם מרכז המסה של שתי הקרוניות היה במיקום ‪ x = 2H‬בזמן ‪ , t = 0‬חשבו את מיקום מרכז המסה בזמן ‪t > 0‬כלשהו‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫וקטור הכוח מתקבל מגרדיאנט של האנרגיה הפוטנציאלית‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬ ‫→‬
‫‪−‬‬ ‫‪dU‬‬ ‫‪dU‬‬ ‫‪dU‬‬
‫= ‪F = ∇U‬‬ ‫‪x̂ +‬‬ ‫‪ŷ +‬‬ ‫̂‪z‬‬
‫‪dx‬‬ ‫‪dy‬‬ ‫‪dz‬‬

‫‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‪2‬‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬ ‫‪d − Axy‬‬
‫‪H3‬‬
‫‪d − Axy‬‬
‫‪H3‬‬ ‫‪A‬‬
‫̂‪y 2 x̂ + 2xy y‬‬
‫‬
‫= ‪F‬‬ ‫‪x̂ +‬‬ ‫‪ŷ = −‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪dx‬‬ ‫‪dy‬‬ ‫‪H‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬ ‫‪A‬‬
‫̂‪F = − 3 y 2 x̂ + 2xy y‬‬
‫‬
‫‪H‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫למציאת מהירות הקרוני נשתמש בשימור אנרגיה‪:‬‬

‫‪Ei = Ef‬‬

‫‪mvi2‬‬ ‫‪M vf2‬‬


‫= )‪+ M gH + U (−H, H‬‬ ‫)‪+ 0 + U (0, 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫מהירות בהתחלה היא אפס כי הגוף משוחרר במנוחה נציב את הפוטנציאל של הכוח ברגע התחלתי = )‪U (−H, H‬‬
‫‪2‬‬
‫‪:− A(−H)H‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪=A‬‬

‫‪M vf2‬‬
‫= ‪M gH + A‬‬
‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כח שנגזר מפוטנציאל‬ ‫‪14.4‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪r‬‬
‫‪2A‬‬
‫= )‪v(0,0‬‬ ‫‪2gH +‬‬
‫‪M‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫הכיווץ המקסימאלי של הקפיץ מתקבל כאשר שתי המסות נעות רגעית יחד במהירות ‪ .u‬כל זמן שהן לא נעות יחד הן‬
‫או מקרבות אחת לשניה או מתרחקות‪ .‬נסמן את ‪ 4x‬ככיווף המקסימאלי ואז האנרגיה הפוטנציאית של הקפיץ היא‬
‫‪ .U = 12 k4x2‬נשתמש בשימור אנרגיה כאשר המצב ההתחלתי הוא שרק המסה השמאלית נע במהירות של הסעיף‬
‫הקודם‪ ,‬והמשצ הסופי כאשר הקפיץ מקווץ מקסימאלי ושתי המסות נעות יחד‬

‫‪2‬‬
‫)‪M v(0,0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪= k4x2 + (M + M ) u2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫למצאת המהירות המשותפת של המסות נשתמש בשימור תנע‪ ) .‬כיוון שלא פועל כוח חיצוני בכיוון ̂‪:(x‬‬
‫)‪v(0,0‬‬
‫= ‪M v(0,0) = 2M u =⇒ u‬‬
‫‪2‬‬

‫נציב זאת בשימור האנרגיה ונקבל‪:‬‬


‫‪2‬‬
‫)‪M v(0,0‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(0,0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪−M‬‬ ‫‪= k4x2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2‬‬
‫)‪M v(0,0‬‬
‫‪= 4x2‬‬
‫‪2k‬‬

‫‪2A‬‬
‫‬
‫‪M 2gH +‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪= 4x2‬‬
‫‪2k‬‬

‫הכיווץ המקסימאלי הוא‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪gM H‬‬ ‫‪A‬‬
‫= ‪4x‬‬ ‫‪++‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬

‫)‪v(0,0‬‬
‫סעיף ד'‪:‬‬
‫= ‪,u‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אחרי הכיווף המקסימאלי שתי המסות מתרחקות אך מרכז המסה שלהם נשאר לנוע במהירות המשותפת‬
‫שמצאנו בסעיף הקודם‪.‬‬

‫‪q‬‬
‫‪2A‬‬
‫‪2gH +‬‬
‫‪r‬‬
‫)‪v(0,0‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪gM H + A‬‬
‫=‪u‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2M‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חישוב מתקף מירי ברובה‬ ‫‪14.5‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫ולכן המיקום הוא‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪gM H + A‬‬
‫‪x (t) = x0 + ut = 2H +‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪2M‬‬

‫‪r‬‬
‫‪gM H + A‬‬
‫‪x (t) = 2H +‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪2M‬‬

‫חישוב מתקף מירי ברובה‬ ‫‪14.5‬‬


‫‪v = 300 m‬‬‫חייל יורה כדור אופקית שמסתו היא ‪ m = 5g‬מרובה שמסתו ‪ .M = 2kg‬מהירות הכדור ביציאה מהלוע היא ‪s‬‬
‫והזמן שהכדור נמצא בקנה הוא ‪ .∆t = 3ms‬הניחו כי ‪ 50%‬מהאנרגיה של אבק השריפה אבדה לחום ולגורמים נוספים‪.‬‬

‫א‪ .‬מצאו את האנרגיה האגורה באבק השריפה‪.‬‬


‫ב‪ .‬מצאו את הכוח הממוצע שפעל על הכדור בעת היותו בקנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את כוח הפועל על הכתף של החייל היורה‪ .‬האם לדעתכם תוצאה זו תקפה עבור רובה מודרני חצי אוטומטי?‬
‫ד‪ .‬מהיא מהירות הלועה של הרובה הזה? מהירות הלועה זה מהירות הכדור ביחס ללועה של הרובה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫הרובה רותע בניגוד לכיוון תנועתו של הקליע‬

‫נמצא את מהירותו של הרובה לאחר הירי‪ .‬על המערכת רובה‪+‬כדור יש שימור תנע והתנע לפני הירי הוא אפס‪ ,‬לכן נקבל‬

‫)‪(942‬‬ ‫‪0 = mum + M uM‬‬


‫‪m‬‬
‫)‪(943‬‬ ‫‪⇒ uM = − um‬‬
‫‪M‬‬
‫נציב ערכים‬
‫‪0.005kg‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪0.005kg‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪0.5 m‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(944‬‬ ‫‪uM = −‬‬ ‫‪300 = −‬‬ ‫‪300 = − 3 = −0.75‬‬
‫‪2kg‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪2kg‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪2 s‬‬ ‫‪s‬‬
‫חישוב מתקף מירי ברובה‬ ‫‪14.5‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫סעיף א'‬
‫כשיש בידינו את המהירות אנו יכולים למצוא את ההפרש באנרגיה הקינטית של המערכת רובה‪+‬כדור‪ .‬שינוי זה ייתן את‬
‫האנרגיה שהתחלקה בין הכדור והרובה‪ ,‬ולפי הנתון זו חצי מהאנרגיה האגורה באבק השריפה‪ ,‬לכן יש להכפיל את התוצאה‬
‫הסופית‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(945‬‬ ‫‪∆Ek = Ekf − Eki = mu2m + M u2M‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫נכפיל את התוצאה ונציב ערכים‬
‫‬ ‫‪m 2‬‬ ‫‬ ‫‪m 2‬‬
‫)‪(946‬‬ ‫‪Epowder = 2∆Ek = mu2m + M u2M = 0.005kg 300‬‬ ‫‪+ 2kg 0.75‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫התשובה היא‬

‫]‪Epowder = 451.125 [J‬‬

‫סעיף ב'‬
‫הפעם לא נוכל לקחת את המערכת כדור‪+‬רובה מכיוון שנשאלנו על הכדור‪ .‬עליו כבר אין שימור תנע‪ ,‬פעל עליו כוח מאבק‬
‫השריפה‪ .‬מההגדרה‪ ,‬הכוח הממוצע הוא‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪∆P‬‬
‫)‪(947‬‬ ‫= ‪F‬‬
‫‪∆t‬‬
‫נמצא את השינוי בתנע של הכדור‬
‫‪m‬‬ ‫‪kg · m‬‬
‫)‪(948‬‬ ‫‪∆P = Pf − Pi = mum − 0 = 0.005kg · 300‬‬ ‫‪= 1.5‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬
‫כאשר ‪ ∆t‬נתון‪ .‬נציב הכל בכוח הממוצע‬
‫‪h‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪kg·m‬‬
‫‪1.5‬‬ ‫‪s‬‬
‫)‪(949‬‬ ‫= ‪F‬‬ ‫] ‪= 500 [N‬‬
‫]‪0.003 [s‬‬
‫התשובה היא‬

‫] ‪F = 500 [N‬‬

‫סעיף ג'‬
‫לפי החוק השלישי של ניוטון‪ ,‬הכוח יהיה שווה בגודלו והפוך בסימנו לכוח שמצאנו בסעיף ב'‪ ,‬לכן גודלו יהיה ‪.500N‬‬
‫ברובים מודרניים ישנם מנגנוני שיכוך להקטנת הרתע‪ ,‬לכן סביר להניח שכוח ממוצע זה יהיה קטן מ ‪.500N‬‬
‫סעיף ד'‬
‫מהירות הלועה זה מהירות הכדור ביחס ללועה והיא מהירות אופיינית לרובה‪.‬‬

‫)‪(950‬‬ ‫‪u0m‬‬ ‫=‬ ‫‪um − uM‬‬


‫‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(951‬‬ ‫‪u0m‬‬ ‫‪= um‬‬ ‫‪1−‬‬
‫‪M‬‬

‫נציב מספרים‪= :‬‬


‫ ‪nmo‬‬ ‫‪5‬‬
‫‬
‫‪u0m = 300‬‬ ‫‪1+‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪2000‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫התנגשות כדורי בילארד עם קפיץ‬ ‫‪14.6‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪hmi‬‬
‫‪u0m = 300.75‬‬
‫‪s‬‬

‫התנגשות כדורי בילארד עם קפיץ‬ ‫‪14.6‬‬


‫ ‪N‬‬
‫‪ . k = 111‬כדור‬ ‫‪m‬‬ ‫כדור באולינג במסה ]‪ m = 3 [kg‬מונח על ריצפה חלקה וקשור לקפיץ כמוראה באיור‪ .‬קבוע הקפיץ‬
‫‪ v0 = 10 m‬מתנגש בו אלסטית )זמן ההתנגשות זניח(‪.‬‬ ‫באולינג זהה המגיע במהירות ‪s‬‬

‫א‪ .‬מהי האמפליטודה של התנועה‪?A ,‬‬


‫ב‪ .‬מהו זמן המחזור ?‬
‫ג‪ .‬כתבו את )‪x (t‬־ מיקום הכדור הקשור מרגע הפגיעה ואילך‪.‬‬
‫ד‪ .‬תוך כמה זמן יגיע הכדור למרחק של ‪ A/2‬מנקודת שיווי המשקל )בפעם הראשונה(?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫התנגשות כדורי בילארד עם קפיץ‬ ‫‪14.6‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫]‪A = 1.64 [m‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬

‫]‪T = 1.03 [s‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫התנגשות כדורי בילארד עם קפיץ‬ ‫‪14.6‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫))‪x (t) = 1.64sin (6.08t‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫התנגשות אלסטית של מטוטלת‬ ‫‪14.7‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫]‪t = 0.086 [s‬‬

‫התנגשות אלסטית של מטוטלת‬ ‫‪14.7‬‬


‫כדור שמסתו ‪ m‬תלוי בקצה חוט שאורכו ‪ L‬המחובר אל התקרה‪ .‬מסיטים את החוט בזוית ‪ α = 600‬לאנך ומשחררים‬
‫את הכדור ממנוחה‪ .‬כאשר החוט חוזר למצב אנכי הוא מתנגש אלסטית בבול עץ שמסתו ‪ 3m‬הנמצא במנוחה על משטח‬
‫אופקי שמסתו ‪ 6m‬הנמצא במנוחה על ריצפה חלקה‪ .‬המשטח האופקי כולל מקטע ‪ AB‬חלק ומקטע ‪ BC‬מחוספס עם‬
‫מקדם חיכוך ‪µ = 0.2‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות הכדור ומהי מהירות הבול עץ מייד לאחר ההתנגשות ביניהם?‬
‫ב‪ .‬מהי הזוית המקסימלית שיצר החוט עם האנך לאחר ההתנגשות?‬
‫ג‪ .‬בהנחה שהמקטע ‪ BC‬ארוך מספיק‪ ,‬הבול עץ נעצר ביחס למשטח ושניהם נעים במהירות משותפת‪ .‬מהי מהירות זו?‬
‫ד‪ .‬מהו אורכו המינימלי האפשרי של ‪ BC‬עבורו מתקבלת מהירות משותפת זו?‬
‫ה‪ .‬המרחק שעבר המשטח ביחס לקרקע מרגע שהחל הבול עץ לנוע ועד שהגיעו למהירות משותפת?‬

‫פתרון‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫התנגשות אלסטית של מטוטלת‬ ‫‪14.7‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫סעיף א'‬
‫משימור אנרגיה נחשב את מהירות הכדורר לפני ההתנגשות‬
‫האנרגיה ההתחלתית היא רק פוטנציאלית‬

‫)‪E1 = mgL (1 − cos α‬‬

‫האנרגיה ברגע ההתנגשות היא רק קינטית‬


‫‪1‬‬
‫‪E2 = mv02‬‬
‫‪2‬‬
‫מהשוואת האנרגיות נקבל‬
‫‪1‬‬
‫‪mgL (1 − cos α) = mv02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪v0 = 2gL (1 − cos 600 ) = 2gL‬‬

‫נשתמש בשימור תנע בהתנגשות‬

‫‪mv0 = 3mu2 + mu1‬‬


‫‪v0 = 3u2 + u1‬‬

‫ומהעובדה שבהתנגשות אלסטית המהירויות היחסיות נשמרות בגודלן‬

‫) ‪v0 − 0 = − (u1 − u2‬‬

‫נסדר מחדש את המשוואות‬

‫‪u1 = u2 − v0‬‬
‫‪u1 = v0 − 3u2‬‬

‫נשווה בין הביטויים‬

‫‪u2 − v0 = v0 − 3u2‬‬
‫‪4u2 = 2v0‬‬
‫√‬
‫‪v0‬‬ ‫‪gL‬‬
‫= ‪u2‬‬ ‫=‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫התנגשות אלסטית של מטוטלת‬ ‫‪14.7‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫נחזור לביטוי עבור ‪u1‬‬


‫√‬
‫‪v0‬‬ ‫‪v0‬‬ ‫‪gL‬‬
‫= ‪u1 = u2 − v0‬‬ ‫‪− v0 = − = −‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫√‬ ‫√‬
‫‪gL‬‬ ‫‪gL‬‬
‫‪u1 = −‬‬ ‫= ‪u2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫סעיפים ב'‬
‫נסתכל על הכדור ונזווה אנרגיות בין מיד אחרי ההתנגשות לבין שיא הגובה‬
‫‪1‬‬
‫‪mgL (1 − cosβ) = mu21‬‬
‫‪2‬‬
‫‪u21‬‬
‫= )‪(1 − cosβ‬‬
‫‪2gL‬‬
‫‪u21‬‬
‫‪cosβ = 1 −‬‬
‫‪2gL‬‬
‫‪gL 1‬‬
‫‪cosβ = 1 −‬‬
‫‪4 2gL‬‬
‫‪7‬‬
‫= ‪cosβ‬‬
‫‪8‬‬
‫‪β = 28.90‬‬

‫‪β = 28.90‬‬

‫סעיף ג'‬
‫בזמן תנועת הבול על המשטח‪ ,‬כל עוד אין חיכוך הוא ישמור על מהירותו ‪ u2‬וכאשר מתחיל החיכוך‪ ,‬חלק מהאנרגיה שלו‬
‫מומרת לחום‪ .‬בגלל החיכוך‪ ,‬המשטח עצמו מתחיל לנוע גם כן‪ .‬את המהירות המשותפת )כלומר כאשר איבוד האנרגיה‬
‫יהיה כזה שהגוף יעצור ביחס למשטח( נמצא משימור תנע מפני שלא פועלים כוחות )ומתקפים( חיצוניים בציר האופקי‬
‫)כוחות החיכוך מוגדרים כפנימיים עבור המערכת של משטח‪+‬בול עץ‬

‫‪P2 = 3mu2 + 0 · 6m‬‬


‫)‪P3 = u (3m + 6m‬‬

‫נשווה ונקבל‬

‫‪3mu2 = 9mu‬‬
‫‪u2‬‬
‫=‪u‬‬
‫√‬‫‪3‬‬
‫‪gL‬‬
‫=‪u‬‬
‫‪6‬‬

‫התשובה היא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫התנגשות אלסטית של מטוטלת‬ ‫‪14.7‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫√‬
‫‪gL‬‬
‫=‪u‬‬
‫‪6‬‬

‫סעיף ד'‬
‫את המרחק המינימלי האפשרי נחשב מתוך משפט עבודה ואנרגיה‪ .‬נירשום את עבודת כח החיכוך‬

‫‪Wf = N µ∆xcos1800 = −N µ∆x = −3mgµ∆x‬‬

‫‪1‬‬
‫‪E3 = 3mu22‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪E4 = 9mu2‬‬
‫‪2‬‬
‫נציב במשפט עבודה ואנרגיה‬

‫‪WN C = E4 − E3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪−3mgµ∆x = 9mu2 − 3mu22‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪9 gL 3 gL‬‬
‫= ‪−3gµ∆x‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪2 36‬‬ ‫‪2 4‬‬
‫‪2gL‬‬
‫= ‪3gµ∆x‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2gL‬‬
‫= ‪∆x‬‬
‫‪8 · 3gµ‬‬
‫‪L‬‬
‫= ‪∆x‬‬
‫‪12µ‬‬
‫‪∆x = 0.42L‬‬

‫‪∆x = 0.42L‬‬

‫סעיף ה'‬
‫הסיבה שהמשטח נע קדימה היא החיכוך הקינטי )לפי חוק שלישי של ניוטון כח החיכוך שירגיש המשטח יהיה הפוך בכיוונו‬
‫לכח החיכוך שמרגיש בול העץ‪ .‬ולכן המשטח ינוע ימינה(‪.‬‬
‫נחשב את התאוצה שיוצר כח החיכוך ומתוכה נוכל למצוא את המרחק שנע המשטח עד העצירה‪.‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fx = fk = 6ma6m‬‬
‫‪3mgµ = 6ma6m‬‬
‫‪gµ‬‬
‫= ‪a6m‬‬
‫‪2‬‬
‫סוגי התנגשויות בין כלי רכב‬ ‫‪14.8‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫משיקולי קינמטיקה נמצא את אורך הדרך שעבר המשטח‬

‫‪v 2 = v02 + 2a∆x‬‬


‫‪gµ‬‬
‫‪u2 = 0 + 2 ∆x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪gL‬‬
‫= ‪∆x‬‬ ‫=‬
‫‪gµ‬‬ ‫‪36gµ‬‬
‫‪L‬‬
‫= ‪∆x‬‬ ‫‪= 0.139L‬‬
‫‪36 · 0.2‬‬

‫‪∆x = 0.139L‬‬

‫סוגי התנגשויות בין כלי רכב‬ ‫‪14.8‬‬


‫שני כלי רכב מגיעים לצומת בשתי דרכים מאונכות זו לזו ומתנגשים‪ .‬מסת כלי הרכב הראשון היא ]‪ 1000 [kg‬ומהירותו‬
‫̂‪ .20[m/s]x‬מסת כלי הרכב השני היא ]‪ 2000[kg‬ומהירותו ̂‪.10[m/s]y‬‬
‫א‪ .‬אם ההתנגשות בין הרכבים היא פלסטית‪ ,‬מה מהירותם אחרי ההתנגשות? כמה אנרגיה אבדה בהתנגשות?‬
‫ב‪ .‬אם ההתנגשות בין הרכבים אלסטית‪ ,‬והרכב הראשון נע אחרי ההתנגשות בכיוון )̂‪ , √12 (x̂ + y‬מהי הזווית בין כיווני‬
‫תנועת הרכבים לאחר ההתנגשות?‬
‫ג‪ .‬בבדיקה התברר שההתנגשות בין הרכבים לא הייתה אלסטית או פלסטית‪ .‬כמו כן‪ ,‬התברר כי הרכב השני המשיך‬
‫לנוע באותו כיוון לאחר ההתנגשות‪ ,‬ואילו הראשון נע בזווית ‪ 20°‬מעל כיוון תנועתו המקורי‪ .‬מהי מהירות הרכבים לאחר‬
‫ההתנגשות? כמה אנרגיה אבדה בהתנגשות?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫כאשר ההתנגשות בין הרכבים פלסטית‪ ,‬יש שימור תנע ושני הגופים נעים יחד לאחר ההתנגשות‪:‬‬

‫‪m1 · v~1 + m2 · ~v2 = (m1 + m2 ) · ~u‬‬

‫נציב מספרים‪:‬‬

‫‪1000 [kg] · 20[m/s]x̂ + 2000[kg] · 10[m/s]ŷ = (1000 [kg] + 2000 [kg]) ~u‬‬

‫נבודד את ‪:~u‬‬
‫‪20‬‬
‫= ‪~u‬‬ ‫)̂‪(x̂ + y‬‬
‫‪3‬‬

‫גודל מהירות הגופים לאחר ההתנגשות‪:‬‬


‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫√ ‪ 2‬‬
‫‪20 2‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪2 · 20‬‬
‫‬
‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬
‫= |‪|~u‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪= 2‬‬ ‫=‬ ‫]‪= 9.43 [m/s‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫נבדוק כמה אנרגיה אבדה בהתנגשות‪:‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫]‪Ei = m1 v12 + m2 v22 = · 1000 · 202 + · 2000 · 102 = 300, 000[J‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫סוגי התנגשויות בין כלי רכב‬ ‫‪14.8‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫√‬ ‫‪!2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 · 20‬‬
‫· ‪Ef = (m1 + m2 ) u2 = · 3000‬‬ ‫]‪= 133, 333[J‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫האנרגיה שאבדה‪:‬‬

‫]‪∆E = 166, 666[J‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫]‪|~u| = 9.43 [m/s‬‬

‫]‪∆E = 166, 666[J‬‬

‫סעיף ב'‬
‫ניתן לשים לב כי התנע הכולל לפני ההתנגשות הינו‪:‬‬

‫)̂‪m1 · v~1 + m2 · ~v2 = 1000 [kg] · 20[m/s]x̂ + 2000[kg] · 10[m/s]ŷ = 20, 000(x̂ + y‬‬

‫כלומר כיוון התנע הכולל לפני ההתנגשות הוא בזווית ‪) 45°‬או ברישום וקטור יחידה הכיוון הוא )̂‪ .( √12 (x̂ + y‬אם התנע‬
‫נשמר‪ ,‬ונתון שהתנע הסופי של הרכב הראשון הוא בכיוון )̂‪ , √12 (x̂ + y‬אז גם התנע של הרכב השני חייב להיות בכיוון‬
‫)̂‪ , √12 (x̂ + y‬כלומר הזווית בין כיווני תנועת הרכבים לאחר ההתנגשות היא אפס‪ .‬ניתן למצוא זאת גם מפורשות על־ידי‬
‫כתיבת משוואת שימור תנע‪.‬‬
‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪θ = 0°‬‬

‫סעיף ג‬
‫גם כאן יש שימור תנע‪:‬‬

‫‪m1 · v~1 + m2 · ~v2 = m1 · u~1 + m2 · ~u2‬‬

‫נציב את כל הנתונים‪:‬‬

‫̂‪1000 [kg] · 20[m/s]x̂ + 2000[kg] · 10[m/s]ŷ = 1000[kg] · u1 (cos20x̂ + sin20ŷ) [m/s] + 2000[kg] · u2 y‬‬

‫יש כאן שתי משוואות‪ ,‬אחת לציר ‪ x‬ואחת לציר ‪:y‬‬

‫]‪(1)20, 000 = 1, 000 · u1 · cos20 → u1 = 21.28[m/s‬‬

‫]‪(2)20, 000 = 1, 000 · u1 · sin20 + 2, 000 · u2 → u2 = 6.36[m/s‬‬


‫מרכז מסה של ‪ 3‬גופים תחת השפעת כח גרר‬ ‫‪14.9‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫נבדוק כמה אנרגיה אבדה בהתנגשות‪:‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫]‪Ei = m1 v12 + m2 v22 = · 1000 · 202 + · 2000 · 102 = 300, 000[J‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫]‪Ef = m1 u21 + m2 u22 = · 1000 · (21.28)2 + · 2000 · (6.36)2 = 266, 869[J‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫האנרגיה שאבדה‪:‬‬
‫]‪∆E = 33, 131[J‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫]‪u1 = 21.28[m/s‬‬

‫]‪u2 = 6.36[m/s‬‬

‫]‪∆E = 33, 131[J‬‬

‫מרכז מסה של ‪ 3‬גופים תחת השפעת כח גרר‬ ‫‪14.9‬‬


‫שלושה גופים נקודתיים בעלי מסות זהות ‪ ,‬משוחררים מאותה נקודה במהירויות ̂‪~v2 (0) = v0 x̂ ,~v1 (0) = v0 x̂ + v0 y‬‬
‫ו־̂‪ .v~3 (0) = v0 y‬על כולם פועל כוח הכובד ̂‪Fg = −g y‬וכוח חיכוך עם האויר שגודלו ‪ .F~ = −γ~v‬מצאו את מהירות מרכז‬
‫המסה של שלשת הגופים כתלות בזמן‪.‬‬

‫פתרון‬
‫נמצא תחילה את מהירות מרכז המסה בכל רגע ורגע‪ .‬מהירות מרכז המסה היא‪:‬‬

‫‪~CM‬‬ ‫‪Σi mi v~i‬‬


‫)‪(952‬‬ ‫‪V‬‬ ‫=‬
‫‪Σi m i‬‬
‫‪~CM‬‬ ‫‪m1 v~1 + m2 v~2 + m3 v~3‬‬ ‫‪v~1 + v~2 + v~3‬‬
‫)‪(953‬‬ ‫‪V‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪m1 + m2 + m3‬‬ ‫‪3‬‬

‫כאשר הצבנו ‪ .mi = m‬נצטרך למצוא את שלושת המהירויות‪ .‬נפתור משוואת תנועה כללית אחת עליה נטיל תנאי התחלה‬
‫שונים‪.‬‬
‫)‪(954‬‬ ‫˙‪m~g − γ~v = m~v‬‬
‫תנאי ההתחלה נתונים לנו במערכת הקואורדינטות הבאה‬
‫‪y‬‬

‫)‪~v3 (0‬‬
‫)‪~v1 (0‬‬

‫)‪~v2 (0‬‬
‫‪x‬‬
‫מרכז מסה של ‪ 3‬גופים תחת השפעת כח גרר‬ ‫‪14.9‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫במערכת זו‪ ,‬תנאי ההתחלה יהיו‬


‫)‪(955‬‬ ‫)̂‪~v1 (0) = v0 (x̂ + y‬‬
‫)‪(956‬‬ ‫̂‪~v2 (0) = v0 x‬‬
‫)‪(957‬‬ ‫̂‪~v3 (0) = v0 y‬‬
‫נרשום את משוואת התנועה במערכת שבחרנו‬
‫)‪(958‬‬ ‫̂‪−mg ŷ − γ (vx x̂ + vy ŷ) = mv̇x x̂ + mv̇y y‬‬
‫)‪(959‬‬ ‫̂‪−γvx x̂ + (−mg − γvy ) ŷ = mv̇x x̂ + mv̇y y‬‬
‫נפתור את שתי המשוואות בנפרד‪ .‬המשוואה עבור ציר ‪x‬‬
‫)‪(960‬‬ ‫‪−γvx = mv̇x‬‬
‫ˆ‬ ‫)‪vx (t‬‬ ‫ˆ‬
‫‪dvx‬‬ ‫‪γ t 0‬‬
‫)‪(961‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪vx (0) vx‬‬ ‫‪m 0‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪vx (t‬‬ ‫‪γ‬‬
‫)‪(962‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫‪= − t‬‬
‫)‪vx (0‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪γ‬‬
‫)‪(963‬‬ ‫‪vx (t) = vx (0) e− m t‬‬
‫המשוואה עבור ‪y‬‬
‫)‪(964‬‬ ‫‪−mg − γvy‬‬ ‫‪= mv̇y‬‬
‫‪−mg‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(965‬‬ ‫‪− vy‬‬ ‫=‬ ‫‪v̇y‬‬
‫‪γ‬‬ ‫‪γ‬‬
‫)‪ˆ vy (t‬‬ ‫ˆ‬ ‫‪t‬‬
‫‪dvy‬‬ ‫‪γ‬‬
‫)‪(966‬‬ ‫‪mg‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪dt0‬‬
‫‪vy (0) vy + γ‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪vy (t) + mg‬‬


‫"‬ ‫‪#‬‬
‫‪γ‬‬ ‫‪γ‬‬
‫)‪(967‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪vy (0) + mg‬‬
‫‪γ‬‬ ‫‪m‬‬
‫ ‪mg‬‬ ‫‪γ‬‬
‫‬ ‫‪γ‬‬
‫)‪(968‬‬ ‫= )‪vy (t‬‬ ‫‪−1 + e− m t + vy (0) e− m t‬‬
‫‪γ‬‬
‫הפתרון הכללי עבור וקטור המהירות יהיה‬
‫‬ ‫‬
‫‬ ‫‪γ‬‬
‫‪−m‬‬ ‫‪t‬‬
‫‬ ‫ ‪mg‬‬ ‫‪γ‬‬
‫‪−m‬‬ ‫‪t‬‬
‫‬ ‫‪γ‬‬
‫‪−m‬‬ ‫‪t‬‬
‫)‪(969‬‬ ‫‪~v (t) = vx (0) e‬‬ ‫‪x̂ +‬‬ ‫‪−1 + e‬‬ ‫‪+ vy (0) e‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪γ‬‬
‫כעת נוכל להציב תנאי התחלה בהתאם לגופים ממשוואות )‪ (955) ,(956) ,(957‬ונקבל את המהירויות שלהם‬
‫‬ ‫‬
‫‬ ‫‪γ‬‬
‫‪−m‬‬ ‫‪t‬‬
‫‬ ‫ ‪mg‬‬ ‫‪−m‬‬‫‪γ‬‬
‫‪t‬‬
‫‬ ‫‪γ‬‬
‫‪−m‬‬ ‫‪t‬‬
‫)‪(970‬‬ ‫= )‪~v1 (t‬‬ ‫‪v0 e‬‬ ‫‪x̂ +‬‬ ‫‪−1 + e‬‬ ‫‪+ v0 e‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪γ‬‬
‫‬ ‫‬
‫‬ ‫‪γ‬‬
‫‪−m‬‬ ‫‪t‬‬
‫‬ ‫ ‪mg‬‬ ‫‪−m‬‬‫‪γ‬‬
‫‪t‬‬
‫)‪(971‬‬ ‫= )‪~v2 (t‬‬ ‫‪v0 e‬‬ ‫‪x̂ +‬‬ ‫‪−1 + e‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪γ‬‬
‫‬ ‫‬
‫ ‪mg‬‬ ‫‪γ‬‬
‫‬ ‫‪γ‬‬
‫)‪(972‬‬ ‫= )‪~v3 (t‬‬ ‫̂‪−1 + e− m t + v0 e− m t y‬‬
‫‪γ‬‬
‫לקבלת מהירות מרכז המסה‪ ,‬נציב במשוואה )‪.(953‬‬
‫התשובה היא‬

‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬
‫‪1‬‬ ‫‪γ‬‬
‫‪−m‬‬ ‫‪t‬‬
‫‬ ‫ ‪3mg‬‬ ‫‪γ‬‬
‫‪−m‬‬ ‫‪t‬‬
‫‬ ‫‪γ‬‬
‫‪−m‬‬ ‫‪t‬‬
‫= )‪VCM (t‬‬ ‫‪2 v0 e‬‬ ‫‪x̂ +‬‬ ‫‪−1 + e‬‬ ‫‪+ 2v0 e‬‬ ‫̂‪y‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪γ‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שימור מרכז מסה בעגלה עם התפוצצות‬ ‫‪14.10‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫שימור מרכז מסה בעגלה עם התפוצצות‬ ‫‪14.10‬‬


‫על עגלה שמסתה ‪ M‬ואורכה ‪ L‬מונח גוף במרכזה‪ .‬מרכז המסה של כל המערכת נמצא במרכז העגלה‪ .‬כל כוחות החיכוך‬
‫זניחים‪ .‬ברגע מסוים הגוף מתפוצץ לשני גופים בעלי מסות של ‪ .m1 , m2‬בדפנות העגלה חומר דביק הגורם למסה המגיעה‬
‫אליו להדבק‪ .‬ההתפוצצות משחררת את שתי המסות כך שהמסה ‪ m1‬נעה במהירות ‪ v1‬עד שהיא מגיעה לקצה‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את המהירות של ‪ m2‬מיד לאחר ההתפוצצות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את מהירות מרכז המסה מיד לאחר הפיצוץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו תוך כמה זמן תפגע המסה הראשונה בדופן העגלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצאו מהי מהירות העגלה לאחר התנגשות המסה הראשונה בה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מצאו מהו המרחק שנעה העגלה מרגע ההתפוצצות ועד להתנגשות השנייה‪.‬‬
‫ו‪ .‬מצאו תוך כמה זמן מן ההתנגשות הראשונה תארע ההתנגשות השנייה‪.‬‬
‫ז‪ .‬מצאו מהי מהירות העגלה לאחר התנגשות המסה השנייה בה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫קיים שימור תנע ולכן‪:‬‬

‫‪∆p = 0‬‬
‫‪⇒ m1 v1 + m2 v2 = 0‬‬
‫‪m1‬‬
‫‪⇒ v2 = −‬‬ ‫‪v1‬‬
‫‪m2‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪m1‬‬
‫‪v2 = −‬‬ ‫‪v1‬‬
‫‪m2‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬

‫‪Σi mi v~i‬‬
‫‪~vCM‬‬ ‫=‬
‫‪Σi mi‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪m1 v1 + m2 v2‬‬ ‫‪m1 v1 + m2 − m‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪m2 1‬‬‫‪v‬‬
‫‪~vCM‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪=0‬‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬

‫תשובה זו הגיונית‪ ,‬משום שלא פעלו כוחות חיצוניים ומרכז המסה נשאר באותו המקום‪.‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪~vCM = 0‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫מסה ‪ m1‬החלה את דרכה ממרכז העגלה‪ ,‬ולכן‪:‬‬

‫‪L/2‬‬ ‫‪L‬‬
‫=‪t‬‬ ‫=‬
‫‪v1‬‬ ‫‪2v‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שימור מרכז מסה בעגלה עם התפוצצות‬ ‫‪14.10‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪L‬‬
‫=‪t‬‬
‫‪2v‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫נרצה למצוא את ‪ ,vw‬לאחר ש־ ‪ m1‬תפגע בדופן‪ .‬בגלל החומר הדביק‪ ,‬ההתנגשות פלסטית‪:‬‬

‫‪m1 v1 = (m1 + M ) vw‬‬


‫‪m1‬‬
‫= ‪⇒ vw‬‬ ‫‪v1‬‬
‫‪m1 + M‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪m1‬‬
‫= ‪vw‬‬ ‫‪v1‬‬
‫‪m1 + M‬‬

‫סעיף ה'‪:‬‬
‫מרכז המסה נשאר באותו המקום‪ ,‬משום שלא היתה מהירות התחלתית לגוף לפני הפיצוץ‪ .‬לכן‪:‬‬

‫‪p~CM = 0‬‬

‫כלומר‪ ,‬בכל רגע ורגע‪ ,‬התנע הכללי של מערכת עגלה ‪m1‬ו־ ‪m2‬הוא ‪ .0‬ולכן‪ ,‬מרכז המסה ישאר תמיד באותו מקום‪ ,‬מרכז‬
‫העגלה‪ .‬לעומת זאת מרגע שמסה ‪ m1‬פוגעת בדופן העגלה‪ ,‬היא מתחילה לנוע במהירות אותה מצאנו קודם‪ .‬כלומר‪ ,‬מרכז‬
‫העגלה‪ ,‬מתרחק ממיקום מרכז המסה במהירות ‪ .vw‬נגדיר את מיקום העגלה ברגע שמסה ‪ m2‬פגעה בה כ־ ‪ .xw‬לאחר‬
‫הפגיעה השנייה מתקיים‪:‬‬

‫‪L‬‬
‫‪+ m2 − L2 + xw + M xw‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪m1 xw +‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪XCM‬‬ ‫=‬ ‫‪=0‬‬
‫‪m1 + m2 + M‬‬
‫‪(m1 + m2 + M ) xw + m1 L2 − m2 L2‬‬
‫⇒‬ ‫‪=0‬‬
‫‪m1 + m2 + M‬‬
‫‪L‬‬
‫‪⇒ (m1 + m2 + M ) xw + (m1 − m2 ) = 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m2 − m1 L‬‬
‫‪xw‬‬ ‫=‬
‫‪m1 + m2 + M 2‬‬

‫‪m2 − m1 L‬‬
‫= ‪xw‬‬
‫‪m1 + m2 + M 2‬‬

‫סעיף ו'‪:‬‬
‫בהנתן כי מהירות הקרון עד הפגיעה של מסה ‪ m2‬בדפנתה הוא ‪ vw‬שחושב כבר‪ ,‬הזמן יהיה‪:‬‬

‫‪m2 −m1 L‬‬ ‫‪m2 −m1‬‬


‫‪xw‬‬ ‫‪m1 +m2 +M 2‬‬ ‫‪m1 +m2 +M‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪m1 + M m2 − m1‬‬ ‫‪L‬‬
‫= ‪t‬‬ ‫=‬ ‫‪m1‬‬ ‫=‬ ‫‪m1‬‬ ‫=‬
‫‪vw‬‬ ‫‪m1 +M v1‬‬ ‫‪m1 +M‬‬ ‫‪2v1‬‬ ‫‪m1 m1 + m2 + M 2v1‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שימור מרכז מסה בעגלה‬ ‫‪14.11‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫התשובה היא‬

‫) ‪L (m2 − m1 ) (m1 + M‬‬


‫=‪t‬‬ ‫·‬
‫) ‪2v1 m1 (m1 + m2 + M‬‬

‫סעיף ז'‪:‬‬
‫משימור תנע‪:‬‬

‫‪0 = (m1 + m2 + M ) uw‬‬


‫‪⇒ uw = 0‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪uw = 0‬‬

‫שימור מרכז מסה בעגלה‬ ‫‪14.11‬‬


‫עגלה שמסתה ‪ M‬בנויה מחלק תחתון אופקי מלבני‪ ,‬חלק עליון שמאלי בעל חתך שיפוע של רבע מעגל ברדיוס ‪ ,R‬קיר‬
‫חוסם ימני שמחובר אליו קפיץ וגלגלים שמסתם זניחה‪ .‬אורכו הרפוי של הקפיץ ‪ d‬וקבוע הקפיץ ‪ k‬נתונים‪ ,‬אורך הקטע‬
‫האופקי בעגלה הוא ‪) L‬כולל הקטע בו נמצא הקפיץ(‪ ,‬והעגלה מונחת על מישור אופקי חלק‪ .‬מניחים בקצה העליון של‬
‫המדרון מסה נקודתית ‪ m‬ומשחררים‪.‬‬

‫א‪ .‬מצאו את הכיווץ המקסימלי של הקפיץ בהנחה כי אין חיכוך בין המסה והעגלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את העתק העגלה )גודל וכיוון( מהמצב הההתחלתי עד למצב של כיווץ המקסימלי‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫ברגע הכיווץ המקסימלי של הקפיץ המסה והעגלה במנוחה האחד ביחס לשני‪ .‬מכיוון שיש שימור תנע בכיוון ציר ‪ x‬לאורך‬
‫כל הבעיה‪ ,‬התנע ההתחלתי ברגע השחרור )שהוא אפס כי שני הגופים שוחררו ממנוחה( שווה לתנע בכל רגע אחר לאורך‬
‫הבעיה‪ ,‬ובפרט כשהמסה ‪ m‬נעצרת ביחס לעגלה והקפיץ בכיווץ מקסימלי‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫)‪(973‬‬ ‫‪(m + M ) u = 0‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫)‪(974‬‬ ‫‪u=0‬‬
‫שימור מרכז מסה בעגלה‬ ‫‪14.11‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫כעת נרשום משוואת שימור אנרגיה )אין בבעיה כוחות חיצוניים שעושים עבודה על המערכת ־ לעבודה של כוח הכובד‬
‫כמובן נתייחס בתור אנרגיה פוטנציאלית(‪ :‬המצב ההתחלתי הוא לפני תחילת התנועה והמצב הסופי הוא הכיווץ המקסימלי‬
‫של הקפיץ‪ .‬נגדיר את גובה האפס לצורך חישוב אנרגיה פוטנציאלית בתחתית רבע המעגל )הנקודה הכי נמוכה שהמסה‬
‫‪ m‬מגיעה אליה(‪ .‬שימור אנרגיה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(975‬‬ ‫‪mgR = kx2 + (M + m) u2 = kx2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪r‬‬
‫‪2mgR‬‬
‫=‪x‬‬
‫‪k‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫מכיוון שהתנועה מתחילה ממנוחה‪ ,‬מרכז המסה לא זז במהלך התנועה )או במילים אחרות‪ ,‬מכיוון שאין כוחות חיצוניים‬
‫בבעיה בציר ‪ ,x‬מהירות מרכז המסה בציר ‪ x‬נשמרת לאורך הבעיה‪ ,‬ובתחילה היא אפס‪ ,‬כלומר מהירות מרכז המסה היא‬
‫אפס לאורך כל הבעיה‪ ,‬ועל כן מיקום מרכז המסה נשמר‪ .‬נרשום עבור שני המצבים המבוקשים‪:‬‬

‫)‪(976‬‬ ‫‪xCM,1‬‬ ‫‪= xCM,2‬‬


‫‪mxm,1 + M xM,1‬‬ ‫‪mxm,2 + M xM,2‬‬
‫)‪(977‬‬ ‫=‬
‫‪m+M‬‬ ‫‪m+M‬‬
‫)‪(978‬‬ ‫‪mxm,1 + M xM,1 = mxm,2 + M xM,2‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪(979‬‬ ‫) ‪xM,2 − xM,1 = − (xm,2 − xm,1‬‬
‫‪M‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪(980‬‬ ‫‪∆xM = − ∆xm‬‬
‫‪M‬‬
‫המרחק המבוקש הוא ‪ .∆xM‬נעזר במרחק שעבר הכדור ביחס העגלה )מתחילת התנועה ועד שהקפיץ מכווץ(‪:‬‬

‫)‪(981‬‬ ‫‪xm,M = xm − xM = R + (L − d) + x‬‬

‫‪980‬‬ ‫כאשר ‪ L − d‬זה המרחק עד הקפיץ הרפוי ו־‪ x‬הוא שיעור הכיווץ המקסימלי אותו מצאנו בסעיף א'‪ .‬כלומר‪:‬‬

‫)‪(982‬‬ ‫‪∆xm − ∆xM = xm,M = R + L − d + x‬‬

‫‪980‬‬ ‫‪∆xm = − M‬‬


‫נציב את הקשר ‪m ∆xM‬‬

‫‪M‬‬
‫)‪(983‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪∆xM − ∆xM = R + L − d + x‬‬
‫ ‪m‬‬ ‫‬
‫‪M‬‬
‫)‪(984‬‬ ‫‪−∆xM 1 +‬‬ ‫]‪= [R + L − d + x‬‬
‫‪m‬‬
‫"‬ ‫‪r‬‬ ‫‪#‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2mgR‬‬
‫)‪(985‬‬ ‫‪∆xM = −‬‬ ‫‪R+L−d+‬‬
‫‪m+M‬‬ ‫‪k‬‬

‫התשובה היא‬

‫‬ ‫"‬ ‫‪r‬‬ ‫‪#‬‬


‫‪m‬‬ ‫‪2mgR‬‬
‫‪∆xM‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪R+L−d+‬‬
‫‪m+M‬‬ ‫‪k‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מחליק על הקרח עולה על רמפה זה גם מתקף ותנע‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪14.12 .‬‬ ‫‪14‬‬

‫מחליק על הקרח עולה על רמפה זה גם מתקף ותנע‬ ‫‪14.12‬‬


‫מחליק קרח שמסתו ‪ m‬מחליט להתאמן בקפיצות‪ .‬הוא מניח רמפה שמסתה ‪ M‬ושזווית המישור שלה עם האופק ‪β = 45°‬‬
‫על משטח קרח חלק‪ .‬הוא מחליק ועולה על הרמפה בכדי לקפוץ ממנה‪ .‬גובה הרמפה ‪ h‬ומהירות הקופץ מיד לאחר עלייתו‬
‫על הרמפה ‪ .v0‬התייחסו אל המחליק כאל גוף נקודתי‪.‬‬

‫הרמפה ממוסמרת לקרח ולכן תפוסה במקומה‪ ,‬מהו הגובה המקסימלי אליו יגיע המחליק מעל לקרח? )נתון בסעיף‬
‫א‪ .‬אם √‬
‫זה כי ‪.(v0 = 6gh‬‬
‫ב‪ .‬אם הרמפה אינה ממוסמרת לקרח‪ ,‬ומיד לאחר עליית המחליק על הרמפה מהירות הרמפה היא אפס והיא מתחילה‬
‫לנוע ללא חיכוך על הקרח‪ ,‬מצאו את מהירות הרמפה כתלות בזמן כל עוד המחליק נמצא עליה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם הרמפה ממוסמרת לקרח‪ ,‬ונניח הפעם כי מהירותו של המחליק היא ‪ v0‬לפני עלייתו לרמפה )הניחו כי המחליק אינו‬
‫נרתע מהרמפה בהתנגשות בה(‪ ,‬מצאו את מהירות המחליק מיד לאחר עלייתו על הרמפה‪ .‬כמה אנרגיה אבדה בהתנגשות?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫גדולה יותר מאנרגיית הגובה הדרושה‬ ‫‪(0.5mv02‬‬ ‫ראשית נשים לב כי האנרגיה הקינטית ההתחלתית של המחליק )‪= 3mgh‬‬
‫לעבור את הרמפה‪.‬‬
‫שימור אנרגיה עד לקצה הרמפה בהנחה שבקצה הרמפה למחליק מהירות ‪:v1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪mv02 = mv12 + mgh → mv12 = mv02 − mgh = m6gh − mgh = 2mgh‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נבודד את ‪:v1‬‬
‫‪p‬‬
‫‪v1 = 4gh‬‬

‫את תנועתו של המחליק לאחר שהגיע לקצה הרמפה ניתן לתאר או באמצעות קינמטיקה )זריקה משופעת( או באמצעות‬
‫אנרגיות‪.‬‬
‫קינמטיקה‪:‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪vx (t) = 4ghcos45 = 2gh‬‬

‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬
‫= )‪vy (t‬‬ ‫= ‪4ghsin45 − gt‬‬ ‫‪2gh − gt‬‬
‫המחליק יגיע לשיא הגובה כאשר ‪:vy (t) = 0‬‬
‫‪s‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪2h‬‬
‫= ‪2gh − gt = 0 → t‬‬
‫‪g‬‬

‫מיקומו של המחליק בציר ‪:y‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪y(t) = y0 + v0,y t − gt2 = h + 2ght − gt2‬‬
‫‪p‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫מחליק על הקרח עולה על רמפה זה גם מתקף ותנע‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪14.12 .‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪s‬‬ ‫!‬
‫‪2h‬‬
‫=‪y t‬‬ ‫‪= 2h‬‬
‫‪g‬‬

‫אנרגיות‪ :‬רכיב האנרגיה הקינטית בכיוון ציר ‪ y‬הופך לאנרגיה פוטנציאלית‪.‬‬


‫‪1‬‬
‫‪mv 2 = mg∆h‬‬
‫‪2 0,y‬‬

‫‪1 p‬‬
‫‪m 4ghsin45 = mg∆h‬‬
‫‪2‬‬

‫‪∆h = h‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪hmax = 2h‬‬

‫סעיף ב'‬
‫הנורמל שמפעיל המחליק חזרה על הרמפה הוא הגורם לתאוצת הרמפה‪ .‬המחליק אם כן נמצא על מערכת מואצת )הרמפה(‬
‫ולכן נרשום את משוואות התנועה שלו במערכת המואצת תוך התייחסות לכוחות מדומים‪:‬‬

‫משוואת הכוחות על הרמפה בכיוון תנועתה )כששמאלה נלקח ככיוון החיובי(‪:‬‬


‫‪M aM‬‬
‫= ‪(1)N sin45 = M aM → N‬‬
‫‪sin45‬‬

‫משוואות הכוחות על המחליק‪:‬‬


‫‪X‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫‪Fy = N + maM sin45 − mgcos45 = 0‬‬

‫‪X‬‬
‫)‪(3‬‬ ‫‪Fx = −mgsin45 − maM cos45 = mam,M‬‬
‫תותח רתום‬ ‫‪14.13‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫על־מנת לפתור את השאלה צריך להשתמש רק במשוואה בכיוון ציר ‪ .y‬נציב בה את הנורמל‪:‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪M aM‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫= ‪Fy‬‬ ‫‪+ maM sin45 − mgcos45 = 0‬‬
‫‪sin45‬‬

‫נבודד את ‪ aM‬ונקבל‪:‬‬
‫‪mg‬‬
‫= ‪aM‬‬
‫‪2M + m‬‬

‫מהירות הרמפה אם היא מתחילה ממנוחה היא‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪mg‬‬
‫= )‪vM (t‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪2M + m‬‬

‫סעיף ג'‬
‫נפרק את מהירותו של המחליק לרכיב בכיוון המדרון ורכיב בניצב למדרון כאשר ̂‪ x‬כיוון התנועה של המחליק )כיוון‬
‫המדרון כלפי מעלה( ו־̂‪ y‬הכיוון הניצב למדרון‪:‬‬

‫̂‪~v0 = v0 cos45x̂ − v0 sin45y‬‬

‫התנע בכיוון ציר ̂‪ x‬נשמר כי אין כוחות חיצוניים בכיוון ציר ̂‪) x‬הרמפה חלקה(‪.‬‬
‫התנע בכיוון ציר ̂‪ y‬אינו נשמר ־ זה כמו התנגשות פלסטית של מסה בקיר והמסה נעצרת בכיוון זה‪.‬‬
‫על־כן מהירותו של המחליק מיד אחרי עלייתו על הרמפה היא‪:‬‬
‫√‬
‫‪2‬‬
‫= ‪v = v0 cos45‬‬ ‫‪v0‬‬
‫‪2‬‬

‫האנרגיה שאבדה בהתנגשות‪:‬‬


‫√‬ ‫‪!2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪∆E = Ef − Ei = m‬‬ ‫‪v0‬‬ ‫‪− mv02 = − mv02‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪∆E = mv02‬‬
‫‪4‬‬

‫תותח רתום‬ ‫‪14.13‬‬


‫מתותח שמסתו ‪ M‬יורים פגז שמסתו ‪ m‬בזווית ‪ α‬מעל האופק‪ .‬הירי מתבצע בשני אופנים‪:‬‬
‫)‪ (1‬התותח רתום לקרקע‪.‬‬
‫)‪ (2‬התותח משוחרר ויכול לנוע אופקית ללא חיכוך‪.‬‬
‫א‪ .‬בהנחה שמהירות הלוע של הפגז )המהירות שבה נורה הפגז יחסית לתותח( זהה בשני המקרים‪ ,‬חשבו את היחס בין‬
‫טווחי הירי בשני המקרים )כתלות ב־‪ m ,α‬ו־ ‪.(M‬‬
‫ב‪ .‬תארו את תנועת מרכז המסה במקרה )‪.(2‬‬

‫פתרון‬
‫תותח רתום‬ ‫‪14.13‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫סעיף א'‬
‫במקרה ב' יש שימור תנע בציר האופקי ולכן‪:‬‬

‫)‪(986‬‬ ‫‪0 = mvm,x + M vM‬‬


‫‪m‬‬
‫)‪(987‬‬ ‫‪⇒ vM = − vm,x‬‬
‫‪M‬‬

‫בהנחה כי מהירות הלוע של התותח היא ‪) ,vm,M‬מהירות הפגז ביחס לתותח( נקבל כי‪ ,‬עבור מקרה ב'‪:‬‬

‫‪vm,M,x = vm,x − vM = vm,M · cosα‬‬

‫נציב את ‪ vM‬ממשוואה )‪:(2‬‬


‫‪ m‬‬ ‫‪ M +m‬‬
‫= ‪vm,x − − vm,x‬‬ ‫‪vm,x = vm,M cosα‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬

‫נבודד את מהירות המסה בכיוון ציר ̂‪:vm,x ,x‬‬

‫‪M‬‬
‫= ‪vm,x‬‬ ‫‪vm,M cosα‬‬
‫‪M +m‬‬

‫המיקום של הפגז בציר ̂‪ x‬הוא‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬
‫= )‪x1 (t‬‬ ‫‪vm,M · cosα · t‬‬
‫‪M +m‬‬

‫עבור מקרה א'‪ ,‬אין מהירות לתותח לאחר שיגור הפגז ולכן‪:‬‬

‫)‪(988‬‬ ‫‪vm,x = vm,M · cosα‬‬

‫והמיקום של הפגז בציר ̂‪ x‬הוא‪:‬‬

‫‪x2 (t) = vm,M · cosα · t‬‬

‫היחס בין המיקום האופקי של הפגז במקרה ב' ובמקרה א' הוא‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬
‫)‪x1 (t‬‬ ‫‪M +m‬‬ ‫‪vm,M · cosα · t‬‬
‫)‪(989‬‬ ‫=‬
‫)‪x2 (t‬‬ ‫‪vm,M · cosα · t‬‬
‫‪M‬‬
‫=‬
‫‪M +m‬‬

‫גם ברגע הפגיעה בקרקע )טווח הירי( נקבל יחס זה בין מיקום הפגז במקרה א' ובמקרה ב'‪ .‬הפגז נוחת בשני המקרים‬
‫באותו זמן מכיוון שבציר ̂‪ y‬משוואת התנועה היא זהה בשני המקרים‪.‬‬
‫מודל להתנגשות אלסטית מהירות התקרבות שווה למהירות התרחקות‪) .‬נירית(‬
‫‪ 14.14‬מסה‪.‬‬
‫מתקף ־ תנע ומרכז‬ ‫‪14‬‬

‫)‪x1 (t‬‬ ‫‪M‬‬


‫=‬
‫)‪x2 (t‬‬ ‫‪M +m‬‬

‫סעיף ב'‬
‫בציר ‪ :x‬כיוון שאין כוחות חיצוניים על המערכת בכיוון ציר ‪ ,x‬מהירות מרכז המסה בציר ‪ x‬נשמרת לאורך הבעיה‪,‬‬
‫ובתחילה היא אפס‪ ,‬כלומר מהירות מרכז המסה היא אפס לאורך כל הבעיה‪ ,‬ועל כן מיקום מרכז המסה נשמר‪ .‬ובאופן‬
‫כללי‪:‬‬

‫‪aCM,x = 0; vCM,x = 0; XCM = const‬‬

‫בציר ‪ :y‬בציר ‪ y‬יש כוחות חיצוניים‪ ,‬ועל כן נצטרך לחשב את מרכז המסה‪ .‬זכרו כי בציר ‪ ,y‬המסה ‪ m‬נעה בהשפעת‬
‫תאוצת הכובד‪ ,‬ואילו המסה ‪ M‬לא נעה‪:‬‬

‫‪M · 0 + m · vm,M sinαt − 21 gt2‬‬


‫‪P‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪mi yi‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪1 2‬‬
‫‪yCM = P‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪· vm,M sinαt − gt‬‬
‫‪mi‬‬ ‫‪m+M‬‬ ‫‪m+M‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪dyCM‬‬ ‫‪m‬‬
‫= ‪vCM,y‬‬ ‫=‬ ‫)‪· (vm,M sinα − gt‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪m+M‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪dvCM,y‬‬ ‫‪m‬‬
‫= ‪aCM,y‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪m+M‬‬

‫שימו לב שמרכז המסה מבצע רק תנועה אנכית כתוצאה מכוח הכובד‪.‬‬

‫מודל להתנגשות אלסטית מהירות התקרבות שווה למהירות התרחקות‪) .‬נירית(‬ ‫‪14.14‬‬
‫שני גופים ששני גופים שמסותיהם ‪ m1 , m2‬נמצאים על מסילה ישרה וחלקה‪ .‬למסה ‪ m1‬מחובר קפיץ בעל קבוע ‪ k‬ואורך‬
‫רפוי ‪ .`0‬מסה ‪ m1‬נמצא במנוחה ואילו מסה ‪ m2‬נעה במהירות ‪ v0‬ימינה‪.‬‬

‫‪k‬‬
‫‪v2‬‬
‫‪m2‬‬ ‫‪m1‬‬

‫‪ℓ0‬‬

‫א‪ .‬מצאו את מהירות מסה ‪m2‬כאשר המרחק בין המסות מינימאלי‪.‬‬


‫ב‪ .‬מצאו מרחק מינימלי זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הראו כי בהתנגשות אלסטית לחלוטין במימד אחד מהירות ההתקרבות שווה למהירות ההתרחקות מתקיים‪:‬‬

‫‪v2 − v1 = u1 − u2‬‬

‫ד‪ .‬מצאו את מהירויות המסות אחרי ההתנגשות‪ .‬השתמשו בסעיף ג' כדי לחשב‬
‫ה‪ .‬מצאו את מהירותה של מסה ‪ m1‬אחרי ההתנגשות עבור התנאים הבאים‬
‫)‪m1 = m2 (1‬‬
‫)‪m1  m2 (2‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מודל להתנגשות אלסטית מהירות התקרבות שווה למהירות התרחקות‪) .‬נירית(‬
‫‪ 14.14‬מסה‪.‬‬
‫מתקף ־ תנע ומרכז‬ ‫‪14‬‬

‫יש להבין שברגע שהקפיץ מכווץ למקסימום אין תנועה יחסית בין שתי המסות )באופן רגעי(‪ .‬אין מתקפים חיצוניים‪ ,‬לכן‬
‫נוכל לרשום שימור תנע בין המצב ההתחלתי לבין המצב בכיווץ המקסימלי‬

‫)‪(990‬‬ ‫‪m2 v2 = (m1 + m2 ) u1,2‬‬

‫מהירותה של מסה ‪ m2‬ברגע זה זהה לזו של מסה ‪ ,m1‬והיא ‪.u1,2‬‬

‫‪m2‬‬
‫= ‪u1,2‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫יש שימור אנרגיה מכאנית‪ ,‬לכן נוכל להשתמש משיקולי אנרגיה‪ ,‬בין שני המצבים המדוברים בסעיף א'‬
‫‪i‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪Emech‬‬ ‫‪= Emech‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪m2 v22‬‬ ‫‪(m1 + m2 ) u21,2 + k∆x2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪⇒ ∆x2‬‬ ‫‪v2 −‬‬ ‫‪u21,2‬‬
‫‪k 2‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪m2 2‬‬ ‫‪m22‬‬
‫=‬ ‫‪v2 −‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k (m1 + m2 ) 2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪m2‬‬ ‫‪m2‬‬
‫=‬ ‫‪1−‬‬ ‫‪v22‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬
‫‪m1 m2‬‬
‫=‬ ‫‪v2‬‬
‫‪k (m1 + m2 ) 2‬‬

‫‪m1 m2‬‬
‫‪r‬‬
‫= ‪∆x‬‬ ‫‪v2‬‬
‫) ‪k (m1 + m2‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נרשום שימור תנע במימד אחד ללא כתיב וקטורי‬

‫‪pbef‬‬
‫‪tot‬‬
‫‪ore‬‬
‫‪= paf‬‬
‫‪tot‬‬
‫‪ter‬‬

‫‪m1 v1 + m2 v2 = m1 u1 + m2 u2‬‬

‫נרשום שימור אנרגיה‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪m1 v12 + m2 v22‬‬ ‫‪m1 u21 + m2 u22‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪m1 v1 + m2 v2 = m1 u1 + m2 u22‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נבודד את כל מסה בצד אחד של המשוואה ‪ m1‬בימין משוואת האמרגיה ואילו ה ‪ m2‬משמאל למשוואה נבצע זאת גם‬
‫למשוואת התנע‪:‬‬

‫) ‪m1 (v1 − u1 ) = m2 (u2 − v2‬‬


‫‪m1 v12 − u21 = m2 u22 − v12‬‬
‫‬ ‫‬

‫נזכור כי מתקיים ) ‪ v12 − u21 = (v1 − u1 ) (v1 + u1‬ואז משוואת האנרגיה תיראה‪:‬‬

‫) ‪m1 (v1 − u1 ) (v1 + u1 ) = m2 (v2 − u2 ) (v2 + u2‬‬


‫מודל להתנגשות אלסטית מהירות התקרבות שווה למהירות התרחקות‪) .‬נירית(‬
‫‪ 14.14‬מסה‪.‬‬
‫מתקף ־ תנע ומרכז‬ ‫‪14‬‬

‫נחלק את משוואת האנרגיה במשוואת התנע ונצמצם‬


‫(‪m‬‬‫‪1 (v‬‬ ‫) ‪−(u1 ) (v1 + u1‬‬ ‫(‪m‬‬‫‪2 (v‬‬ ‫) ‪−(u2 ) (v2 + u2‬‬
‫(‬
‫(‬ ‫(‬‫(‬
‫(‪(1‬‬ ‫(‪(2‬‬
‫(‬
‫=‬ ‫(‬
‫(‪m‬‬
‫‪1 (v‬‬ ‫) ‪−(u1‬‬ ‫(‪m‬‬
‫‪2 (u‬‬ ‫) ‪−(v2‬‬
‫(‬
‫(‬ ‫(‬
‫(‬
‫(‬ ‫(‪(1‬‬ ‫(‬ ‫(‪(2‬‬
‫‪v1 + u1 = v2 + u2‬‬
‫‪u1 − u2 = v2 − v1‬‬

‫נוקיבלנו את הנדרש‪ .‬התשובה היא‬

‫‪v2 − v1 = u1 − u2‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫זהו למעשה מודל מצויין להתנגשות אלסטית לחלוטין במימד אחד ונוכל תמיד להשתמש במקום בשימור אנרגיה‪ .‬במקרה‬
‫של המסות עם הקפיץ ישנו שימור תנע ואנרגיה‪ ,‬עבור התנגשות אלסטית לחלוטין מתקיים ‪:‬‬

‫‪m1 v1 + m2 v2 = m1 u1 + m2 u2‬‬
‫‪v2 − v1 = u1 − u2‬‬

‫במקרה שלנו ‪ v1 = 0‬ונתון ‪ v2‬וכל שנותר הוא להציב‪v2 = u1 − u2 .‬‬

‫‪m2 (u1 − u2 ) = m1 u1 + m2 u2‬‬


‫‪(m2 − m1 ) u1 = 2m2 u2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪2m2‬‬
‫= ‪u1‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬
‫‪m1 − m2‬‬
‫‪u2‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬

‫סעיף ה'‪:‬‬
‫נציב את הגבולות הרלוונטיים‬
‫‪m1 = m2 .‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נציב ‪m1 = m2 = m‬‬
‫‪2m‬‬
‫= ‪u1‬‬ ‫‪v2 = v2‬‬
‫‪2m‬‬
‫‪u2‬‬ ‫‪= 0‬‬

‫קיבלנו שמסה ‪ m2‬מסרה את כל האנרגיה )והתנע( שלה למסה ‪ m1‬ונעצרה‪.‬‬

‫‪u1 = v2‬‬
‫‪u2 = 0‬‬

‫‪m1  m2‬‬ ‫‪. .2‬‬


‫מודל להתנגשות אלסטית‬ ‫‪14.15‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫נציב את הגבול‬
‫‬ ‫‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪2m2‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪u1‬‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪v2‬‬ ‫‪= 2v2 lim‬‬ ‫‪−→ 2v2‬‬
‫‪m1 m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪1+ m‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪m1 m2‬‬
‫‪m2‬‬

‫‪1− m‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪1‬‬
‫‪m1 − m2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪m2‬‬
‫‪u2‬‬ ‫=‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪v2 = v2 lim‬‬ ‫‪m1‬‬ ‫‪−→ v2‬‬
‫‪m1 m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 m2‬‬ ‫‪1− m‬‬ ‫‪2‬‬

‫זהו גבול התנגשות במסה אינסופית‪ .‬המסה הכבדה לא משנה את מהירותה‪ ,‬ואילו המסה הקלה תקבל מהירות כפולה מזו‬
‫של הכבדה‪.‬‬

‫‪u1 = 2v2‬‬
‫‪u2 = v2‬‬

‫מודל להתנגשות אלסטית‬ ‫‪14.15‬‬


‫שני גופים שמסותיהם ‪ m1 , m2‬נמצאים על מסילה ישרה וחלקה‪ .‬למסה ‪ m1‬מחובר קפיץ בעל קבוע ‪ k‬ואורך רפוי ‪.`0‬‬
‫מסה ‪ m1‬נמצא במנוחה ואילו מסה ‪ m2‬נעה במהירות ‪ v0‬ימינה‪.‬‬
‫‪k‬‬
‫‪v2‬‬
‫‪m2‬‬ ‫‪m1‬‬

‫‪ℓ0‬‬

‫א‪ .‬מצאו את מהירות מסה ‪m2‬כאשר המרחק בין המסות מינימאלי‪.‬‬


‫ב‪ .‬מצאו מרחק מינימלי זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הראו כי בהתנגשות אלסטית לחלוטין מתקיים‬
‫‪m1 − m2‬‬ ‫‪2m2‬‬
‫)‪(991‬‬ ‫= ‪u1‬‬ ‫‪v1 +‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬
‫‪2m1‬‬ ‫‪m1 − m2‬‬
‫)‪(992‬‬ ‫= ‪u2‬‬ ‫‪v1 −‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬

‫ד‪ .‬מצאו את מהירויות המסות אחרי ההתנגשות‪ .‬השתמשו בסעיף ג' כדי לחשב‬
‫ה‪ .‬מצאו את מהירותה של מסה ‪ m1‬אחרי ההתנגשות עבור התנאים הבאים‬
‫)‪m1 = m2 (1‬‬
‫)‪m1  m2 (2‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫יש להבין שברגע שהקפיץ מכווץ למקסימום אין תנועה יחסית בין שתי המסות )באופן רגעי(‪ .‬אין מתקפים חיצוניים‪ ,‬לכן‬
‫נוכל לרשום שימור תנע בין המצב ההתחלתי לבין המצב בכיווץ המקסימלי‬
‫‪m2 v2 = (m1 + m2 ) u1,2‬‬
‫מהירותה של מסה ‪ m2‬ברגע זה זהה לזו של מסה ‪ ,m1‬והיא ‪.u1,2‬‬

‫‪m2‬‬
‫= ‪u1,2‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬
‫מודל להתנגשות אלסטית‬ ‫‪14.15‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫יש שימור אנרגיה מכאנית‪ ,‬לכן נוכל להשתמש משיקולי אנרגיה‪ ,‬בין שני המצבים המדוברים בסעיף א'‬
‫‪i‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪Emech‬‬ ‫‪= Emech‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪m2 v22‬‬ ‫‪(m1 + m2 ) u21,2 + k∆x2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪⇒ ∆x2‬‬ ‫‪v2 −‬‬ ‫‪u21,2‬‬
‫‪k 2‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪m2 2‬‬ ‫‪m22‬‬
‫=‬ ‫‪v2 −‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k (m1 + m2 ) 2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪m2‬‬ ‫‪m2‬‬
‫=‬ ‫‪1−‬‬ ‫‪v22‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬
‫‪m1 m2‬‬
‫=‬ ‫‪v2‬‬
‫‪k (m1 + m2 ) 2‬‬

‫‪m1 m2‬‬
‫‪r‬‬
‫= ‪∆x‬‬ ‫‪v2‬‬
‫) ‪k (m1 + m2‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נרשום שימור תנע במימד אחד ללא כתיב וקטורי‬

‫)‪(993‬‬ ‫‪pbef‬‬
‫‪tot‬‬
‫‪ore‬‬
‫‪= paf‬‬
‫‪tot‬‬
‫‪ter‬‬

‫)‪(994‬‬ ‫‪m1 v1 + m2 v2 = m1 u1 + m2 u2‬‬

‫נרשום שימור אנרגיה‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(995‬‬ ‫= ‪m1 v12 + m2 v22‬‬ ‫‪m1 u21 + m2 u22‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(996‬‬ ‫‪m1 v12 + m2 v22 = m1 u21 + m2 u22‬‬

‫נבודד את ‪ u1‬ממשוואה )‪ (994‬ונעלה אותו בריבוע‬


‫‪m2‬‬
‫)‪(997‬‬ ‫‪u1 = v1 +‬‬ ‫) ‪(v2 − u2‬‬
‫‪m1‬‬
‫‪m2‬‬ ‫‪m2‬‬
‫)‪(998‬‬ ‫‪u21‬‬ ‫‪= v12 + 2v1‬‬ ‫‪(v2 − u2 ) + 22 (v2 − u2 )2‬‬
‫‪m1‬‬ ‫‪m1‬‬

‫נבודד את ‪ u21‬ממשוואה )‪(996‬‬


‫‪m2 2‬‬
‫‪u21 = v12 +‬‬ ‫‪v2 − u22‬‬
‫‬
‫)‪(999‬‬
‫‪m1‬‬
‫מודל להתנגשות אלסטית‬ ‫‪14.15‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫נשווה‬
‫‪m2 2‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫‪m2‬‬
‫‪v12 +‬‬ ‫‪v2 − u22 = v12 + 2v1‬‬ ‫‪(v2 − u2 ) + 22 (v2 − u2 )2‬‬
‫‬
‫‪m1‬‬ ‫‪m1‬‬ ‫‪m1‬‬
‫‪m2‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ m2‬‬
‫ ) ‪(v2 + u2‬‬ ‫‪2−‬‬
‫‪(v‬‬ ‫‪u‬‬‫‪2 ) = 2v1‬‬ ‫‪2−‬‬
‫‪(v‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪2) +‬‬ ‫‪(v2 − u2 )2‬‬
‫‬
‫‪m1‬‬ ‫‪m1‬‬ ‫‬ ‫‪m21‬‬
‫‪m2‬‬ ‫‪m2 m22‬‬
‫‪(v2 + u2 ) = 2v1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫) ‪(v2 − u2‬‬
‫‪m1‬‬ ‫‪m1 m21‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪m‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫‪m2‬‬
‫‪ 1−‬‬ ‫‪v2 +  1 +‬‬ ‫ ‪u2 = 2v1‬‬
‫‪m‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪m1‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪2v1 − 1 − m‬‬ ‫‪m 1 v2‬‬
‫‪2‬‬

‫= ‪u2‬‬
‫‪1+ m‬‬‫‪m1‬‬
‫‪2‬‬

‫נסדר‬
‫‪2m1 v1 − (m1 − m2 ) v2‬‬ ‫‪2m1‬‬ ‫‪m2 − m1‬‬
‫= ‪u2‬‬ ‫=‬ ‫‪v1 +‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬
‫‪2m1‬‬ ‫‪m1 − m2‬‬
‫=‬ ‫‪v1 −‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬
‫וקיבלנו את ‪ .u2‬נציב אותו במשוואה )‪(997‬‬
‫‪m1 − m2‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪m2‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫‪2m1‬‬
‫= ‪u1‬‬ ‫‪v1 +‬‬ ‫‪(v2 − u2 ) = v1 +‬‬ ‫‪v2 −‬‬ ‫‪v1 −‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1‬‬ ‫‪m1‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬
‫‪m1 − m2‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪m2‬‬ ‫‪2m1‬‬
‫=‬ ‫‪v1 +‬‬ ‫‪1+‬‬ ‫‪v2 −‬‬ ‫‪v1‬‬
‫‪m1‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪m2‬‬ ‫‪2m1‬‬ ‫‪2m1‬‬
‫=‬ ‫‪v1 +‬‬ ‫‪v2 −‬‬ ‫‪v1‬‬
‫‪m1 m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬
‫‪2m2‬‬
‫=‬ ‫‪v1 +‬‬ ‫) ‪(v2 − v1‬‬
‫‪m1 + m2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2m2‬‬ ‫‪2m2‬‬
‫=‬ ‫‪1−‬‬ ‫‪v1 +‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬
‫‪m1 − m2‬‬ ‫‪2m2‬‬
‫=‬ ‫‪v1 +‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬
‫וקיבלנו את הנדרש‪ .‬התשובה היא‬

‫‪m1 − m2‬‬ ‫‪2m2‬‬


‫= ‪u1‬‬ ‫‪v1 +‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬
‫‪2m1‬‬ ‫‪m1 − m2‬‬
‫= ‪u2‬‬ ‫‪v1 −‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫זהו למעשה מודל מצויין להתנגשות אלסטית לחלוטין‪ .‬במקרה זה ישנו שימור תנע ואנרגיה‪ ,‬עבור התנגשות אלסטית‬
‫לחלוטין מתקיים )לוקחים את משוואת התנע ומשוואת האנרגיה ומבודדים את המהירויות הסופיות(‬
‫‪m1 − m2‬‬ ‫‪2m2‬‬
‫= ‪u1‬‬ ‫‪v1 +‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬
‫‪2m1‬‬ ‫‪m1 − m2‬‬
‫= ‪u2‬‬ ‫‪v1 −‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫התנגשות כדורים‬ ‫‪14.16‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫במקרה שלנו ‪ v1 = 0‬ונתון ‪ v2‬וכל שנותר הוא להציב‪ .‬התשובה היא‬

‫‪2m2‬‬
‫= ‪u1‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬
‫‪m1 − m2‬‬
‫‪u2‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m1 + m2‬‬

‫סעיף ה'‪:‬‬
‫נציב את הגבולות הרלוונטיים‬

‫‪m1 = m2 .1‬‬
‫נציב ‪m1 = m2 = m‬‬
‫‪2m‬‬
‫= ‪u1‬‬ ‫‪v2 = v2‬‬
‫‪2m‬‬
‫‪u2‬‬ ‫‪= 0‬‬

‫קיבלנו שמסה ‪ m2‬מסרה את כל האנרגיה )והתנע( שלה למסה ‪ m1‬ונעצרה‪.‬‬

‫‪u1 = v2‬‬
‫‪u2 = 0‬‬

‫‪m1  m2 .2‬‬
‫נציב את הגבול‬
‫‬ ‫‬ ‫)‬‫(‬
‫‪2m2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪u1‬‬ ‫=‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪= 2v2 lim‬‬ ‫‪−→ 2v2‬‬
‫‪m1 m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 m2‬‬ ‫‪1+ m‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪m2‬‬

‫‪1− m‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪1‬‬
‫‪m1 − m2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪m2‬‬
‫‪u2‬‬ ‫=‬ ‫‪lim‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪v2 = v2 lim‬‬ ‫‪m1‬‬ ‫‪−→ v2‬‬
‫‪m1 m2‬‬ ‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪m1 m2‬‬ ‫‪1− m‬‬ ‫‪2‬‬

‫זהו גבול התנגשות במסה אינסופית‪ .‬המסה הכבדה לא משנה את מהירותה‪ ,‬ואילו המסה הקלה תקבל מהירות כפולה מזו‬
‫של הכבדה‪.‬‬

‫‪u1 = 2v2‬‬
‫‪u2 = v2‬‬

‫התנגשות כדורים‬ ‫‪14.16‬‬


‫שני כדורים זהים בעלי מסה ‪ m‬מוצבים צמודים זה לזה כמתואר בשרטוט‪ .‬כדור שלישי בעל מסה שונה ורדיוס זהה נע‬
‫במהירות ‪ v0‬ופוגע בשני הכדורים בעת ובעונה אחת‪ .‬כתוצאה מההתנגשות האלסטית מתפזרים שני הכדורים‪ ,‬ואילו הכדור‬
‫הפוגע נשאר במנוחה‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫התנגשות כדורים‬ ‫‪14.16‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫א‪ .‬באיזו זווית ‪ θ‬ביחס לציר ה־‪ x‬מתפזרים הכדורים?‬


‫ב‪ .‬מהי מהירות הכדורים לאחר הפגיעה?‬
‫ג‪ .‬מהי מסת הכדור הפוגע?‬
‫ד‪ .‬חוזרים על הניסוי‪ ,‬אך הפעם מסות כל הכדורים זהות‪ .‬חשבו באיזה מהירות ירתע הכדור הפוגע כעת‪.‬‬
‫ה‪ .‬חשב את מהירות רטיעת הכדור הפוגע אם רדיוסו פי ‪ k‬מרדיוס הכדורים האחרים )המסה נשארת אותה מסה לכולם(‬
‫?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫את הזווית נמצא מאופן הפיזור‪ .‬מכיוןו שנתון כי הכדור פוגע בשני הכדורים בו זמנית‪ ,‬הפיזור יהיה לאורך הקווים‬
‫המקשרים בין מרכזי הכדורים‪:‬‬

‫‪60o‬‬
‫‪2R‬‬ ‫‪2R‬‬
‫‪30o‬‬
‫‪30o‬‬

‫‪60o‬‬
‫‪2R‬‬

‫כלומר הפיזור יהיה בזוויות של ‪ .30o‬התשובה היא‬

‫‪θ = 300‬‬

‫סעיפים ב'‪+‬ג'‬
‫שימור תנע בציר ‪ y‬נותן‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1000‬‬ ‫‪0 = m1 v1 sin (θ) − m2 v2 sin (θ) = m1 v1 sin (30o ) − m2 v2 sin (30o ) = m1 v1 − m2 v2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫מכיוון שנתון לנו שהמסות שוות‪ ,‬נקבל ‪ .v1 = v2‬נקרא להן ‪ ,v‬כלומר ‪ v1 = v2 = v‬משימור אנרגיה נקבל‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1001‬‬ ‫· ‪M V0 = mv + mv = 2‬‬ ‫‪mv = mv 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫התנגשות כדורים‬ ‫‪14.16‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫כלומר‬

‫)‪(1002‬‬ ‫‪M V02 = 2mv 2‬‬

‫ומהירות הכדורים המתפזרים היא‬


‫‪M 2‬‬
‫)‪(1003‬‬ ‫= ‪v2‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪2m 0‬‬

‫נותר לנו למצוא את המסה‪ .‬שימור תנע בציר ‪:x‬‬


‫√‬
‫)‪(1004‬‬ ‫‪M V0 = mv cos (θ) + mv cos (θ) = 2mv cos (30o ) = 3mv‬‬

‫כלומר‬
‫‪√ v‬‬
‫)‪(1005‬‬ ‫‪M= 3 m‬‬
‫‪V0‬‬

‫נציב בשימור אנרגיה‬

‫√‬ ‫√‬ ‫√‬


‫‪2‬‬
‫‪3 Vv0 m‬‬ ‫‪3 v‬‬ ‫‪3‬‬
‫)‪(1006‬‬ ‫‪v‬‬ ‫=‬ ‫‪V02‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪mV0‬‬ ‫‪vV0‬‬
‫‪2m‬‬ ‫‪2m V0‬‬ ‫‪2‬‬
‫√‬
‫‪3‬‬
‫)‪(1007‬‬ ‫= ‪v‬‬ ‫‪V0‬‬
‫‪2‬‬

‫והמסה היא‬
‫√‬
‫‪√ v‬‬ ‫√‬ ‫‪3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2 V0‬‬
‫)‪(1008‬‬ ‫=‪M‬‬ ‫‪3 m= 3‬‬ ‫‪m= m‬‬
‫‪V0‬‬ ‫‪V0‬‬ ‫‪2‬‬

‫התשובות הן‪:‬‬

‫√‬
‫‪3‬‬
‫= ‪v‬‬ ‫‪V0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪M‬‬ ‫=‬ ‫‪m‬‬
‫‪2‬‬

‫סעיף ד'‬
‫אם ‪ m = M‬כבר לא נוכל להניח שהכדור הפוגע ייעצר אחרי ההתנגשות‪ .‬משימור תנע בציר ‪ .x‬לטובת הכלליות )נצטרך‬
‫את זה לסעיף הבא(‪ ,‬נקרא לזווית ‪ ,θ‬כאשר במקרה של סעיף זה ‪.θ = 30o‬‬

‫‪mV0 = 2mv cos (θ) + mu‬‬


‫‪V0 = 2v cos (θ) + u‬‬
‫התנגשות כדורים‬ ‫‪14.16‬‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫משימור אנרגיה‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫· ‪mV02 = 2‬‬ ‫‪mv 2‬‬ ‫‪+ mu2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪V02 = 2v 2 + u2‬‬

‫אנו מחפשים את ‪ u‬לכן נבודד את ‪ .v‬משימור התנע נקבל‬

‫‪(V0 − u)2‬‬
‫= ‪v2‬‬
‫)‪4 cos2 (θ‬‬

‫משימור אנרגיה נקבל‬


‫‪V02 − u2‬‬
‫= ‪v2‬‬
‫‪2‬‬

‫נשווה‬
‫‪(V0 − u)2‬‬ ‫‪V02 − u2‬‬ ‫)‪(V0 − u) (V0 + u‬‬
‫‪2‬‬
‫=‬ ‫=‬
‫)‪4 cos (θ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪V0 − u = (V0 + u) 2 cos (θ‬‬
‫‪1 − 2 cos (θ) V0 = 1 + 2 cos2 (θ) u‬‬
‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬

‫)‪1 − 2 cos2 (θ‬‬


‫)‪(1009‬‬ ‫= ‪u‬‬ ‫‪V0‬‬
‫)‪1 + 2 cos2 (θ‬‬

‫נציב ‪θ = 30o‬‬
‫‪ √ 2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1−‬‬ ‫) ‪2 cos2 (30o‬‬ ‫‪1−2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 − 32‬‬ ‫‪2−3‬‬ ‫‪V0‬‬
‫=‪u‬‬
‫) ‪1 + 2 cos2 (30o‬‬
‫= ‪V0‬‬ ‫‪ √ 2 V 0‬‬ ‫=‬ ‫‪3 V0 = 2 + 3 V0 = − 5‬‬
‫‪1+‬‬ ‫‪2 23‬‬ ‫‪1+ 2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪V0‬‬
‫‪u=−‬‬
‫‪5‬‬

‫סעיף ה'‬
‫אם ‪ Ri = kR‬נשרטט מחדש את המגע בין הכדורים ונראה כי ‪:‬‬

‫‪R‬‬
‫‪kR‬‬
‫‪R‬‬
‫‪θ‬‬
‫‪θ‬‬
‫‪kR‬‬ ‫‪R‬‬

‫‪R‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כווץ קפיץ כתוצאה מהתנגשות אלסטית ופלסטית )בית(‬ ‫מתקף ־ תנע ומרכז מסה‪14.17.‬‬ ‫‪14‬‬

‫כעת מתקיים‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1010‬‬ ‫= )‪sin (θ‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪R + kR‬‬ ‫‪(1 + k) R‬‬ ‫‪1+k‬‬

‫נמשיך ממשוואה ‪:1009‬‬

‫)‪1 − 2 cos2 (θ‬‬


‫)‪(1011‬‬ ‫=‪u‬‬ ‫‪V0‬‬
‫)‪1 + 2 cos2 (θ‬‬

‫נזכור ש‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 + 2k + k 2 − 1‬‬ ‫)‪k (k + 2‬‬
‫)‪(1012‬‬ ‫‪cos2 θ = 1 − sin2 (θ) = 1 −‬‬ ‫= ‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫=‬
‫)‪(1 + k‬‬ ‫)‪(1 + k‬‬ ‫‪(k + 1)2‬‬
‫נציב ש‪:‬‬

‫)‪1 − 2 k(k+2‬‬
‫‪(k+1)2‬‬ ‫)‪(k + 1)2 − 2k (k + 2‬‬ ‫‪k 2 + 2k + 1 − 2k 2 − 4k‬‬ ‫‪−k 2 − 2k + 1‬‬
‫)‪(1013‬‬ ‫=‪u‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪0‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪0‬‬ ‫=‬ ‫‪V‬‬ ‫‪0‬‬ ‫=‬ ‫‪V0‬‬
‫‪1 + 2 k(k+2)2‬‬ ‫)‪(k + 1) + 2k (k + 2‬‬ ‫‪k 2 + 2k + 1 + 2k 2 + 4k‬‬ ‫‪3k 2 + 6k + 1‬‬
‫)‪(k+1‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪k 2 + 2k − 1‬‬
‫‪u=−‬‬ ‫‪V0‬‬
‫‪3k 2 + 6k + 1‬‬

‫שימו לב שעל ידי הצבת ‪ k = 1‬ניתן לוודא שמקבלים בחזרה את הפתרון של סעיף ד'‪.‬‬

‫כווץ קפיץ כתוצאה מהתנגשות אלסטית ופלסטית )בית(‬ ‫‪14.17‬‬


‫שני כדורים זהים בעלי מסה ‪ m‬רתומים לקפיץ בעל קבוע ‪ k‬מונחים על שולחן חלק‪ .‬כדור שלישי בעל מסה זהה נע‬
‫במהירות ‪ v0‬ומתנגש בכדור השמאלי‪ .‬חשבו את שיעור הכיווץ המקסימלי של הקפיץ אם‪:‬‬

‫א‪ .‬ההתנגשות היא אלסטית‪.‬‬


‫ב‪ .‬ההתנגשות היא פלסטית‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫אם ההתנגשות אלסטית‪:‬‬
‫לאחר ההתנגשות‪ ,‬לפני הכיווץ‪ ,‬מהירות המסה המחוברת לקפיץ תחושב משיקולי שימור אנרגיה ותנע‪:‬‬

‫)‪(1014‬‬ ‫‪mV0‬‬ ‫=‬ ‫‪muf + mV1‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1015‬‬ ‫‪mV02‬‬ ‫=‬ ‫‪mu2 + mV12‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(1016‬‬ ‫‪⇒ uf = V0‬‬ ‫‪V1 = 0‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫כאשר ‪ ,uf‬היא מהירות המסה השמאלית המחוברת לקפיץ לאחר ההתנגשות‪ ,‬ו־ ‪ ,V1‬היא מהירות הגוף הפוגע לאחר‬
‫הפגיעה‪ .‬לאחר שהקפיץ יהיה בכיווץ מקסימלי‪ ,‬התנועה תהיה כמו לאחר התנגשות פלסטית בין ‪ 2‬המסות המחוברות‬
‫לקפיץ‪ .‬משיקולי תנע ואנרגיה‪:‬‬

‫)‪(1017‬‬ ‫‪mV0 = 2mVf‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1018‬‬ ‫‪mV02 = 2 mVf2 + k∆x2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫כאשר ‪ ,Vf‬זוהי המהירות בה ינועו שני הגופים המחוברים לקפיץ בכיווץ מקסימלי‪ .‬ואז‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪m‬‬
‫‪∆x = V0‬‬
‫‪2k‬‬

‫סעיף ב'‬
‫אם ההתנגשות פלסטית‪:‬‬
‫את משוואות ‪ 1014‬ו־‪ ,1017‬נחליף ב‪:‬‬

‫)‪(1019‬‬ ‫‪mV0 = 2muf‬‬


‫)‪(1020‬‬ ‫‪2muf‬‬ ‫‪= 3mVf‬‬

‫לא מתקיימת משום שההתנגשות פלסטית‪ .‬משוואה ‪ ,1018‬הופכת ל‪:‬‬ ‫‪1015‬‬ ‫משוואה‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬


‫)‪(1021‬‬ ‫‪2mV02 = 3 mVf2 + k∆x2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫ואז‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪m‬‬
‫‪∆x = V0‬‬
‫‪6k‬‬

‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬


‫שימור מרכז מסה ברפסודה )בית(‬ ‫‪15.1‬‬
‫אדם ובנו עומדים יחד בקצה סירה‪ ,‬שאורכה ‪ 4‬מ'‪ ,‬העומדת במים שקטים‪ .‬הסירה נמצאת במרחק ‪ l‬מטרים מהחוף‪ .‬האב‬
‫ובנו מתחילים לנוע לעבר הקצה השני של הסירה‪ .‬האדם מגיע לקצה השני ונעצר שם ובנו מגיע לאמצע הסירה ונעצר שם‪.‬‬
‫לאחר שסיימו את תנועתם זו‪,‬הסירה נמצאת במרחק ‪l − x‬מטר מהחוף‪ .‬העזרו באיור‬
‫מסת הסירה ‪ 220‬ק`ג‪ ,‬מסת האדם ‪ 80‬ק`ג‪ ,‬מסת בנו ‪ 60‬ק`ג‪ .‬התנגדות המים זניחה‪ .‬לאורך איזה מרחק נעה הסירה?‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אשה הולכת על רפסודה )בית(‬ ‫‪15.2‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫פתרון‬
‫אין כוחות חיצוניים על המערכת‪ ,‬לכן מהירות מרכז המסה היא ‪ .0‬כלומר‪ ,‬מיקום מרכז המסה לא משתנה‪ .‬כלומר‪ ,‬נשווה‬
‫את מיקום מרכז המסה ההתחלתי למיקום מרכז המסה הסופי‪ ,‬ביחס לחוף‪ .‬נגדיר את מסת הסירה כ־ ‪ ,M‬מסת האב‬
‫כ־ ‪ ,m1‬ומסת הבן כ־ ‪ .m2‬ואז‪:‬‬

‫‪i‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪∆Rcm = 0 ⇒ Rcm‬‬ ‫‪= Rcm‬‬
‫‪M · L2 + l + m1 · l + m2 · l‬‬
‫‬
‫‪i‬‬
‫= ‪Rcm‬‬
‫‪M + m1 + m2‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪f‬‬ ‫· ‪M · 2 + l − x + m1 · (L + l − x) + m2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪+l−x‬‬
‫= ‪Rcm‬‬
‫‪M + m1 + m2‬‬

‫‪m1 + m22‬‬ ‫‪80 + 30‬‬ ‫‪110 · 4‬‬


‫=‪x‬‬ ‫=‪L‬‬ ‫=‪·4‬‬ ‫‪= 1.22m‬‬
‫‪M + m1 + m2‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪360‬‬

‫‪m1 + m22‬‬
‫=‪x‬‬ ‫‪L = 1.22m‬‬
‫‪M + m1 + m2‬‬

‫אשה הולכת על רפסודה )בית(‬ ‫‪15.2‬‬


‫רפסודה שמסתה ‪ M‬ואורכה ‪ L‬צפה נייחת על המים באגם‪ .‬בקצה הפרסודה עומדת אישה שמסתה ‪ .m‬האישה הולכת‬
‫עד לקצה השני של הרפסודה‪ .‬מצאו בכמה התקדמה האישה ביחס לחוף‪.‬‬

‫פתרון‬
‫העקרון המנחה כאן הוא שמרכז המסה לא זז‪ .‬ניקח את האפס במקומה של האישה בהתחלה ונצייר את המצב לפני ואחרי‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כדור מתגלגל על קערה ניידת‬ ‫‪15.3‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫‪bef ore‬‬

‫‪rw‬‬ ‫‪rra‬‬

‫‪af ter‬‬

‫‪′‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪rra‬‬ ‫‪rw′‬‬
‫‪RCM‬‬

‫נמצא את מרכז המסה‬


‫‪m · 0 + M · rra‬‬ ‫‪M L‬‬
‫= ‪RCM‬‬ ‫=‬
‫‪m+M‬‬ ‫‪m+M 2‬‬
‫נסמן בתגים את המיקומים אחרי ונחשב מחדש את מרכז המסה‬
‫‪0 + M · r0‬‬
‫‪m · rw‬‬ ‫‪M L‬‬
‫‪ra‬‬
‫= ‪RCM‬‬ ‫=‬
‫‪m+M‬‬ ‫‪m+M 2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ML‬‬
‫‪m · rw‬‬ ‫‪+ M · rra‬‬ ‫=‬
‫‪2‬‬
‫קיבלנו משוואה אחת בשני נעלמים‪ .‬האישה עומדת בקצה הרפסודה‪ ,‬לכן מתקיים‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪L‬‬


‫‪rw‬‬ ‫‪− rra‬‬ ‫=‬
‫‪2‬‬
‫אנו מחפשים את ‪ r 0‬לכן נציב את ‪0‬‬
‫‪rra‬‬ ‫‪w‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪ML‬‬
‫·‪m‬‬ ‫‪rw‬‬ ‫‪+ M rw −‬‬ ‫=‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪(m + M ) rw = M L‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪0‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪rw‬‬ ‫=‬ ‫‪L‬‬
‫‪m+M‬‬

‫כדור מתגלגל על קערה ניידת‬ ‫‪15.3‬‬


‫מניחים כדור שמסתו ‪ m‬על עגלה שמסתה ‪ .M‬צורת העגלה כקערה שרדיוס המעגל הוא ‪ .R‬הניחו כי אין חיכוך בין‬
‫העגלה לריצפה האופקית ואין חיכוך בין הכדור והעגלה‪.‬‬
‫במצב ההתחלתי הכדור נמצא בנקודה ‪ A‬בצד השמאלי של הקערה והמערכת במנוחה‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫כדור מתגלגל על קערה ניידת‬ ‫‪15.3‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫א‪ .‬מה תהיה מהירות העגלה כאשר המסה יגיע לנקודה ‪ 5) .C‬נקודות(‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הכדור ביחס לקרקע כאשר הוא מגיע לתחתית הקערה? )‪ 11‬נקודות(‬
‫ג‪ .‬מהו העתק העגלה מהמצב ההתחלתי כאשר הכדור מגיע לתחתית הקערה )נקודה ‪) (B‬ביחס לקרקע( )‪ 11‬נקודות(‬
‫ד‪ .‬מהו העתק הכדור ביחס לקרקע כאשר הוא יגיע לנקודה ‪ 6) ? C‬נקודות(‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫בנקודה ‪ C‬ישנה אותה האנרגיה הפוטנציאלית כמו בנקודה ‪ .A‬מכיוון שנתון שהתנועה מתחילה ממנוחה‪ ,‬אין אנרגיה‬
‫קינטית בנקודה ‪ C‬כי בנקודה ‪ A‬לא הייתה אנרגיה קינטית‪ .‬התשובה היא‬

‫‪vM (C) = 0‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נרשום שימור אנרגיה בין נקודות ‪ A‬ו ‪C‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪mgR = mv 2 + M V 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫נרשום שימוא תנע בין אותן נקודות‬

‫‪0 = mv + M V‬‬
‫‪m‬‬
‫‪⇒V = − v‬‬
‫‪M‬‬
‫נציב במשוואת האנרגיה‬
‫‪1‬‬ ‫‪1  m 2 1‬‬ ‫‪1 m2 2 1‬‬ ‫‬ ‫‪m 2‬‬
‫= ‪mgR‬‬ ‫‪mv 2 + M‬‬ ‫‪v = mv 2 +‬‬ ‫‪v = mv 2 1 +‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2M‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪2gR‬‬ ‫‪2M gR‬‬
‫= ‪v2‬‬ ‫= ‪m‬‬
‫‪1+ M‬‬ ‫‪m+M‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪r‬‬
‫‪2M gR‬‬
‫=‪v‬‬
‫‪m+M‬‬

‫סעיף ג'‬
‫מרכז המסה נשאר במקום לשם נוכות נקבע את ראשית הצירים במיקום מרכז המסה של המערכת ז“א ‪ ,RC.M = 0‬לכן‪:‬‬

‫‪m∆xm + M ∆xM = 0‬‬

‫‪M‬‬
‫‪∆xm = −‬‬ ‫‪∆xM‬‬
‫‪m‬‬
‫כדור מתגלגל על קערה ניידת‬ ‫‪15.3‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫מהתנועה היחסית של הממסה ‪ m‬ביחס לעגלה‬

‫‪∆xm − ∆xM = R‬‬

‫אנו מחפשים את ‪ ∆xM‬לכן נבודד את ‪∆xm‬‬

‫‪∆xm = R + ∆xM‬‬

‫נציב‬
‫‪M‬‬
‫‪R + ∆xM = − ∆xM‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‪m‬‬
‫‪M‬‬
‫‪∆xM 1 +‬‬ ‫‪= −R‬‬
‫‪m‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪m‬‬
‫‪∆xM = −‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪m+M‬‬

‫סעיף ד'‬
‫מהמשוואות בסעיף ג' נקבל‬
‫‪M‬‬
‫‪∆xm = −‬‬ ‫‪∆xM‬‬
‫‪m‬‬
‫מהתנועה היחסית של הממסה ‪ m‬ביחס לעגלה‬

‫‪∆xm − ∆xM = 2R‬‬

‫כיוון שמבקשים את העתק הכדור נציב במשוואה את העתק העגלה שקיבלנו ממרכז מסה‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪∆xM = −‬‬ ‫‪∆xm‬‬
‫‪M‬‬

‫‪∆xm = 2R + ∆xM‬‬

‫‪m‬‬
‫‪∆xm = 2R −‬‬ ‫‪∆xm‬‬
‫‪M‬‬

‫‬ ‫‪m‬‬
‫‪∆xm 1 +‬‬ ‫‪= 2R‬‬
‫‪M‬‬
‫זה עבור נקודה ‪ .B‬מהסימטריה נסיק כי המרחק עד לנקודה ‪ C‬הוא כפול‪ .‬התשובה היא‬

‫‪2M‬‬
‫= )‪∆xM (C‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪m+M‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫ילד מחליק על מגלשה המונחת על קרח )ממבחן(‬ ‫‪15.4‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫ילד מחליק על מגלשה המונחת על קרח )ממבחן(‬ ‫‪15.4‬‬


‫בפארק שעשועים הבנוי על קרח עומדת מגלשה שמסתה ‪ 30‬ק`ג‪ ,‬גובהה ‪ 2‬מטרים ואורכה האופקי הוא ‪ 3‬מטרים כמתואר‬
‫באיור‪ .‬תחתית המגלשה מתיישרת כך שמי שגולש בה מסיים את הגלישה בכיוון האופקי‪.‬‬
‫ילד שמסתו ‪ 20‬ק`ג יושב במנוחה בראש המגלשה ומתחיל להחליק מטה‪ .‬המגלשה שאינה מחוברת לקרח מחליקה לאחור‬
‫‪m‬‬
‫‪g ≈ 10 sec‬‬‫ללא חיכוך‪ .‬הניחו ‪2‬‬

‫א‪ .‬מה תהיה מהירות הילד כשיגיע למטה?‬


‫ב‪ .‬מהו העתק העגלה מרגע תחילת הגלישה ועד שהילד הגיע למטה?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫משימור אנרגיה מתקבל‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪mgh = mv 2 + M V 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ומשימור תנע בכוון ציר ‪) x‬בציר ‪y‬יש מתקף מהגרביטציה ולכן אין שימור תנע(‬

‫‪0 = M V + mv‬‬

‫נקבל כי‬
‫‪m‬‬
‫‪V =−‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪M‬‬
‫ונציב במשוואת האנרגיה‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 m2‬‬
‫‪mgh = mv 2 + M 2 v 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 M‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪m2‬‬
‫= ‪mgh‬‬ ‫‪m+‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪2mgh‬‬ ‫‪2M gh‬‬
‫=‪v‬‬ ‫‪m2‬‬
‫=‬
‫‪m+‬‬ ‫‪M +m‬‬
‫‪M‬‬

‫‪r‬‬
‫‪2 · 30 · 10 · 2‬‬ ‫‪hmi‬‬
‫=‪v‬‬ ‫‪= 4.899‬‬
‫‪30 + 20‬‬ ‫‪sec‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫ילד מחליק על מגלשה המונחת על קרח )ממבחן(‬ ‫‪15.4‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫‪hmi‬‬
‫‪v = 4.899‬‬
‫‪sec‬‬

‫סעיף ב'‬
‫על המערכת לא פועלים כוחות חיצוניים בציר האופקי‪,‬מהירות מרכז המסה קבועה‪ .‬בהתחלה‪,‬מהירות הילד ומהירות‬
‫המגלשה היתה אפס‪,‬לכן ‪ VCM‬נשארת אפס‪ .‬לכן מיקום מרכז המסה לא השתנה‪.‬‬
‫הילד נע ‪ 3‬מטר בציר האופקי ביחס למגלשה ולא ביחס לקרקע ולכן נצטרך להשתמש גם במהירות יחסית כדי לקבל את‬
‫התזוזה שלו ביחס לקרקע‪.‬‬
‫נסתכל על מרכז המסה ונסמן את העתק המגלשה כ )‪ ∆xM = xM (f ) − vM (i‬והעתק הילד כ )‪∆xm = xm (f ) − xm (i‬‬

‫)‪(i‬‬ ‫)‪mxm (i) + M xM (i‬‬


‫= ‪XCM‬‬
‫‪m+M‬‬

‫) ‪(f‬‬ ‫) ‪mxm (f ) + M xM (f‬‬


‫= ‪XCM‬‬
‫‪m+M‬‬
‫נשים לב שהמיקום של מרכז המסה לא השתנה ולכן ) ‪XCM (i) = XCM (f‬‬

‫)‪mxm (i) + M xM (i‬‬ ‫) ‪mxm (f ) + M xM (f‬‬


‫=‬
‫‪m+M‬‬ ‫‪m+M‬‬

‫‪m∆xm + M ∆xM = 0‬‬


‫נשים לב כי ההעתק היחסי בין הילד לעגלה הוא ‪ L‬ולכן נוכל לרשום את המשוואה של העתק יחסי‬

‫‪∆xm − ∆xM = L‬‬

‫נבודד ‪ ∆xm = L + ∆xM‬ממשוואת המיקום היחסי ונציב במרכז המסה‬

‫‪m (L + ∆xM ) + M ∆xM = 0‬‬


‫‪mL + m∆xM + M ∆xM = 0‬‬
‫‪∆xM (m + M ) + mL = 0‬‬

‫‪m‬‬ ‫‪20 · 3‬‬


‫‪∆xM = −‬‬
‫‪L=−‬‬ ‫‪= −1.2m‬‬
‫‪m+M‬‬ ‫‪20 + 30‬‬
‫כלומר המגלשה נעה אחורה כמצופה‪.‬‬
‫‪m+M −m‬‬ ‫‪30 · 3‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪∆xm = L+∆xM‬‬ ‫‪= L−‬‬ ‫‪L=L 1−‬‬ ‫‪=L‬‬ ‫=‬ ‫=‪L‬‬ ‫‪= 1.8m‬‬
‫‪m+M‬‬ ‫‪m+M‬‬ ‫‪m+M‬‬ ‫‪m+M‬‬ ‫‪30 + 20‬‬

‫]‪∆xM = −1.2 [m‬‬


‫]‪∆xm = 1.8 [m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מרכז מסה בתנועה הרמונית מתוך החוברת של אורט בראודה‬ ‫‪15.5‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫מרכז מסה בתנועה הרמונית מתוך החוברת של אורט בראודה‬ ‫‪15.5‬‬


‫ ‪N‬‬
‫נתונות שתי משקולות ]‪ m1 = 3 [kg‬ו־ ]‪ m2 = 6 [kg‬המקושרות ביניהם בעזרת קפיץ רפוי בעל קבוע ‪ .k = 8 m‬אורך‬
‫שלו ]‪ .l0 = 0.5 [m‬המשקולות מונחות על שולחן חסר חיכוך‪ .‬בזמן ‪ t = 0‬מקנים למשקולת ‪m1‬‬
‫הקפיץ במצב הרפוי ‬
‫‪ v0 = 0.4 m‬לכיוון המשקולת השניה )מהירותה הרגעית של המשקולת ‪ m2‬היא אפס בזמן ‪(t = 0‬‬‫מהירות רגעית של ‪s‬‬
‫ראה תרשים‪:‬‬

‫א‪ .‬מהי מהירות מרכז המסה?‬


‫ב‪ .‬בטא את האנרגיה הקינטית של המערכת בזמן ‪ t = 0‬כפי שהיא נמדדת במערכת מרכז המסה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהו המרחק המנימאלי והמקסימאלי בין שתי המסות?‬
‫ד‪ .‬מצא את מיקום מרכז המסה כפונקמיה של הזמן )‪rC.M (t‬‬
‫ה‪ .‬סמן ב בזמן ‪ x1‬ו־ ‪ x2‬את הקאורדינאטות של המסות במערכת מרכז המסה‪ ,‬וסמן ב ‪ r‬את התארכות הקפיץ‪ ,‬רשום‬
‫‪2‬‬
‫את משוואת התנועה לכל מסה והראה כי התארכות הקפיץ ‪ r‬מקיימת משוואה הרמונית ‪. ddt2r = −4r‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫מהירות מרכז המסה לפי הגדרה היא‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪d Σi mi~ri‬‬ ‫‪Σi mi~vi‬‬
‫= ‪~vCM = ~r˙CM‬‬ ‫=‬
‫‪dt Σi mi‬‬ ‫‪Σi m i‬‬

‫בנתוני השאלה שלנו‬


‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪m1~v1 + m2~v2‬‬ ‫‪3 [kg] 0.4 s + 6 [kg] 0‬‬ ‫‪0.4 s‬‬
‫= ‪~vCM‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫]‪9 [kg‬‬ ‫]‪3 [kg‬‬

‫‪hmi‬‬
‫‪v = 0.133‬‬
‫‪sec‬‬

‫סעיף ב'‬
‫על המערכת לא פועלים כוחות חיצוניים בציר האופקי‪ ,‬לכן מהירות מרכז המסה קבועה‪ .‬ולכן האנרגיה הקינטית של מרכז‬
‫המסה נשמרת כל הזמן‪:‬‬
‫‪ 2‬‬
‫)‪(k‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2 m‬‬
‫‪ECM = MC.M vC.M = 9 [kg] 0.133‬‬ ‫]‪= 0.08 [J‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪sec2‬‬

‫אך ביחס למערכת מרכז המסה כאילו עומדים על מרכז המסה‪ .‬יש לקחת את האנרגיה של המשקולת ‪ m1‬ולהוריד ממנה‬
‫את האנרגיה של מרכז המסה‪:‬‬
‫‪ 2‬‬
‫)‪(k‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪(k‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪EC.M T otal = m1 v12 − ECM = 3 [kg] 0.42‬‬ ‫]‪− 0.08 [J] = 0.16 [J‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪sec2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מרכז מסה בתנועה הרמונית מתוך החוברת של אורט בראודה‬ ‫‪15.5‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫)‪(k‬‬
‫]‪EC.M T otal = 0.16 [J‬‬

‫סעיף ג'‬
‫האנרגיה שחושבה בסעיף ב' ז`א האנרגיה שיש למערכת שני הגופים ביחס למרכז המסה שלהם הופכת כולה לאנרגיה‬
‫אלסטית של קפיץ כאשר הקפיץ מכווץ מקסימאלי או מתוח מקסימאלי‪.‬‬

‫)‪(k‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪EC.M T otal = k4l2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪s‬‬
‫)‪(k‬‬
‫‪s‬‬
‫‪2EC.M T otal‬‬ ‫]‪2 · 0.16 [J‬‬
‫‪4l = ±‬‬ ‫‪=±‬‬ ‫]‪  = ±0.2 [m‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪8 N‬‬‫‪m‬‬

‫]‪l = l0 ± 4l = 0.5 ± 0.2 [m‬‬

‫]‪lmax = 0.7 [m‬‬

‫]‪lmin = 0.3 [m‬‬

‫סעיף ד'‬
‫נמצא את מיקום מרכז המסה ברגע התחלתי ואת מהירות מרכז המסה יש לנו מסעיף א' ולכן‪.‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬
‫→ = )‪r C.M (t‬‬
‫‪−‬‬
‫‪r C.M (0) + ~vCM t‬‬

‫נקבע מערכת צירים אינרציאלית ביחס לריצפה כך שמיקום המשקולת ‪ m1‬בראשית הצירים‪:‬‬

‫‪m1~r1 + m2~r2‬‬ ‫‪3 [kg] · 0 + 6 [kg] l0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬


‫= )‪~rCM (0‬‬ ‫=‬ ‫]‪= l0 = [m‬‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫]‪9 [kg‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬
‫]‪r C.M (t) = + 0.133t [m‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ה'‬
‫נסמן את המיקום של כל גוף ביחס למערכת מרכז המסה ‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מרכז מסה בתנועה הרמונית מתוך החוברת של אורט בראודה‬ ‫‪15.5‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫נסמן את מידת התארכות הקפיץ ב ‪ r‬בכיוון ̂‪:x‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬
‫̂‪r = (x2 − x1 − l0 ) x‬‬

‫נגזור פעמיים‪:‬‬

‫‪r̈ = ẍ2 − ẍ1‬‬

‫נרשום משוואת תנועה לכל מסה במערכת מרכז המסה‪:‬‬

‫‪m1 ẍ1 = kr‬‬ ‫‪m2 ẍ2 = −kr‬‬

‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫= ‪ẍ1‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ẍ2 = −‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪m1‬‬ ‫‪m2‬‬

‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪ẍ2 − ẍ1 = −‬‬ ‫‪r−‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪m2‬‬ ‫‪m1‬‬
‫‪m2 + m1‬‬
‫‪ẍ2 − ẍ1 = −‬‬ ‫‪kr‬‬
‫‪m2 m1‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪m2 + m1‬‬ ‫‪6+3‬‬
‫‪r̈ = −‬‬ ‫‪kr = −‬‬ ‫‪8r‬‬
‫‪m2 m1‬‬ ‫‪6·3‬‬

‫ז`א המערכת מבצעת תנועה הרמונית פשוטה סביב מרכז המסה שמתקדם במהירות קבוע לפי הנוסחה בסעיף ד'‪ .‬משוואת‬
‫התנועה ההרמונית היא‪:‬‬

‫‪r̈ = −4r‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫ילדה על עגלה דני עובדיה עמ' ‪ 67‬שאלה ‪32‬‬ ‫‪15.6‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫ילדה על עגלה דני עובדיה עמ' ‪ 67‬שאלה ‪32‬‬ ‫‪15.6‬‬


‫ילדה שמסתה ]‪ m1 = 40 [kg‬ניצבת בקצה של עגלה שמסתה ]‪ M2 = 20 [kg‬אורך העגלה ]‪ L = 4 [m‬והמרחק הקצה‬
‫עליו ניצבת הילדה מן הקיר הוא ]‪ d = 3 [m‬ראה תרשים‪:‬‬

‫‪m‬‬
‫‪ v12 = 9‬יחסית לעגלה את הקצה המרוחק מהקיר‪ .‬הנח כי‬ ‫‪s‬‬‫הילדה מתחילה ללכת על העגלה במהירות קבועה של‬
‫החיכוך בין העגלה לרצפה זניח‪.‬‬
‫א‪ (1 .‬מהי מהירות הילדה ביחס לקרקע?‬
‫‪(2‬מהי מהירות העגלה ביחס לקרקע?‬
‫ב‪ .‬כעבור כמה זמן תגיע הילדה לקצה השני של העגלה?‬
‫ג‪ .‬חשבו את המתקף שהפעילה הילדה על העגלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשעה שהילדה תגיע לקצה השני של העגלה באיזה מרחק מהקיר תמצא ‪ (1‬הילדה? ‪ (2‬העגלה?‬
‫ה‪ .‬חשבו את השינוי באנרגיה הקינטית של המערכת )ילדה ‪+‬עגלה( ‪ ,‬שחל כתוצאה של הליכתה של הילדה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫מהירות מרכז המסה בהתחלה היתה אפס כי הילדה עמדה על העגלה וכיוון שאין כוחות חיצוניים אז מהירות מרכז המסה‬
‫נשמרת ‪ ~vCM = 0‬אזי ניתן לרשום שמהירות הילדה ביחס לקרקע היא ‪ v1‬ומהירות העגלה ביחס לקרקע היא ‪.v2‬‬

‫‪m1~v1 + m2~v2‬‬
‫= )‪~vCM (0‬‬ ‫‪= 0 ⇒ m1~v1 + m2~v2 = 0‬‬
‫‪m1 + m2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ v12 = 9‬ז“א‪:‬‬ ‫‪s‬‬ ‫נתון לנו המהירות של הילדה ביחס לעגלה היא‬

‫→‬
‫‪−‬‬
‫→ = ‪v 12‬‬
‫‪−‬‬
‫→‪v1−‬‬
‫‪−‬‬
‫→⇒‪v2‬‬
‫‪−‬‬
‫→=‪v2‬‬
‫‪−‬‬
‫→‪v1−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪v 12‬‬

‫ˆ נציב את המהירות של העגלה במשוואה של מהירות מרכז המסה ונקבל‪:‬‬

‫→( ‪m1~v1 + m2‬‬


‫‪−‬‬
‫→‪v1−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪v 12 ) = 0‬‬

‫→ ‪m2‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪20 [kg] 9 m‬‬
‫ ‬
‫‪v 12‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪hmi‬‬
‫= ‪~v1‬‬ ‫=‬ ‫‪=3‬‬
‫) ‪(m1 + m2‬‬ ‫)]‪(40 [kg] + 20 [kg‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪hmi‬‬ ‫‪hmi‬‬ ‫‪hmi‬‬


‫→‬
‫‪−‬‬
‫→=‪v2‬‬
‫‪−‬‬
‫→‪v1−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪v 12 = 3‬‬ ‫‪−9‬‬ ‫‪= −6‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫ילדה על עגלה דני עובדיה עמ' ‪ 67‬שאלה ‪32‬‬ ‫‪15.6‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫בנתוני השאלה שלנו‬

‫‪hmi‬‬
‫‪~v1 = 3‬‬
‫‪s‬‬

‫‪hmi‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪v 2 = −6‬‬
‫‪s‬‬

‫‪m‬‬ ‫סעיף ב'‬


‫‪ v12 = 9‬ועוברת מרחק יחסי שהילדה‬ ‫‪s‬‬ ‫הילדה תגיע לקצה השני של העגלה כאשר היא נעה במהירות יחסית קבועה‬
‫עוברת על העגלה של ]‪: L = 4 [m‬‬

‫‪L‬‬ ‫]‪4 [m‬‬


‫=‪t‬‬ ‫]‪=  m  = 0.44 [sec‬‬
‫‪v12‬‬ ‫‪9 s‬‬

‫]‪t = 0.44 [sec‬‬

‫סעיף ג'‬
‫המתקף שהפעילה הילדה על העגלה שווה לשינוי התנע של העגלה‪:‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬
‫→‪J cart = 4‬‬
‫‪−‬‬
‫→‪p 2f − 4‬‬
‫‪−‬‬
‫‪p2 i‬‬

‫בהתחלה העגלה עמדה ולכן המהירות שלה אפס בסוף המהירות שקיבלנו בסעיף הקודם‬
‫→‬
‫‪−‬‬ ‫‪hmi‬‬
‫→ ‪J cart = M2‬‬
‫‪−‬‬‫)‪v 2 − 0 = 20 [kg] (−6‬‬
‫‪s‬‬

‫הסימן מינוס משמע בכיוון הפוך לכיוון התנועה של הילדה‪.‬ז“א הילדה מפעילה על העגלה מתקף שדוחף את העגלה אחרוה‬
‫ביחס אליה‪:.‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬ ‫‪h mi‬‬
‫‪J cart = −120 kg‬‬
‫‪s‬‬

‫סעיף ד'‬
‫כדי לא להתעסק בקינמטיקה נחשב את מיקום הילדה והעגלה בשעה שהילדה תגיע לקצה השני של העגלה ביחס למרחק‬
‫מהקיר נשתמש במשוואת מרכז המסה‪ :‬מרכז המסה יחושה ביחס לקיר ז“א נקבע את ראשית הצירים של ̂‪ x‬בקיר וכיוון‬
‫הציר שמאלה בכיוון תנועת הילדה‪ :‬מיקום מרכז המסה נשמר כי מהירות מרכז המסה היתה אפס ולא פועלים כוחות‬
‫‪0‬‬
‫→כאשר נחשב את מיקום מרכז המסה ברגע ‪ t = 0‬כאשר הילדה רק התחילה‬ ‫‪−‬‬‫‪r‬‬ ‫→ = )‪(t‬‬
‫‪C.M‬‬
‫‪−‬‬
‫‪r‬‬ ‫* ‪(0) + ~v‬‬
‫‪C.M‬‬ ‫חיצוניים ‪t‬‬
‫‪CM‬‬
‫את הליכתה‪:‬‬
‫נקבע מערכת צירים אינרציאלית ביחס לריצפה כך שמיקום המשקולת ‪ m1‬בראשית הצירים‪:‬‬
‫ילדה על עגלה דני עובדיה עמ' ‪ 67‬שאלה ‪32‬‬ ‫‪15.6‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫‪L‬‬
‫‬
‫‪m1~r1 + M2~r2‬‬ ‫‪m1 d + M2 d +‬‬ ‫‪2‬‬
‫= )‪~rCM (0‬‬ ‫=‬
‫‪m1 + M2‬‬ ‫‪m1 + M2‬‬

‫‪4‬‬
‫‬
‫‪40 [kg] · 3 [m] + 20 [kg] 3 +‬‬ ‫‪2‬‬ ‫]‪[m‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪2‬‬
‫= )‪~rCM (0‬‬ ‫=‬ ‫]‪[m] = 3 [m‬‬
‫]‪60 [kg‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪3‬‬

‫נניח‪ ,‬שכאשר הנערה הגיע לקצה השמאלי של העגלה‪ ,‬קצה הימני של העגלה נמצאת המרחק ‪ x‬מהקיר אזי מרכז העגלה‬
‫נמצא ב ‪ x + L/2‬והילדה תהיה במרחק ‪ x + L‬מהקיר ז“א מרכז המסע של המערכת ילדה ועגלה יהיה‪:‬‬

‫‪L‬‬
‫‬
‫‪m1 (x + L) + M2 x +‬‬ ‫‪2‬‬
‫== )‪~rCM (t‬‬ ‫)‪= ~rCM (0‬‬
‫‪m1 + M2‬‬
‫ ‬
‫‪L‬‬
‫‪(m1 + M2 ) (x) = (m1 + M2 ) ~rCM (0) − M2‬‬ ‫)‪− (m1 L‬‬
‫‪2‬‬

‫)‪M2 L2 + (m1 L‬‬


‫‬
‫‪x = ~rCM (0) −‬‬
‫) ‪(m1 + M2‬‬

‫‪4‬‬
‫‬
‫‪2‬‬ ‫]‪20 [kg‬‬ ‫‪2‬‬ ‫]‪[m] + 40 [kg] · 4 [m‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪x = 3 [m] −‬‬ ‫]‪= [m‬‬
‫‪3‬‬ ‫]‪60 [kg‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪1‬‬
‫= ‪x2‬‬ ‫]‪[m‬‬
‫‪3‬‬

‫‪1‬‬
‫]‪x1 = 4 [m‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ה'‬
‫שינוי באנרגיה הקינטית של המערכת )ילדה ‪+‬עגלה( ‪ ,‬שחל כתוצאה של הליכתה של הילדה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪4E = m1 v12 + M2 v22‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪ h m i2 1‬‬ ‫‪ h m i2‬‬


‫‪4E = 40 [kg] 3‬‬ ‫‪+ 20 [kg] −6‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪s‬‬

‫ז`א הילדה הפעילה שרירים ודחפה את העגלה אחורה תוך התקדמות קדימה וביצעה עבודה שיצאה כאנרגיה קינטית של‪:‬‬

‫]‪4E = 540 [J‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫עגלה ותיבה דני עובדיה עמ' ‪ 62‬שאלה ‪18‬‬ ‫‪15.7‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫עגלה ותיבה דני עובדיה עמ' ‪ 62‬שאלה ‪18‬‬ ‫‪15.7‬‬


‫]‪ M2 = 9 [kg‬מתגלגלת על משטח ללא חיכוך והחלקה‪ .‬נותנים לתיבה שמסתה ]‪ m1 = 1 [kg‬מהירות‬ ‫עגלה שמסתה  ‪ m‬‬
‫התחלתית של ‪ v1 = 10 s‬בתחתית העגלה‪ .‬בין התיבה לעגלה אין חיכוך‪.‬‬

‫א‪ .‬מהו הגובה המינימאלי ‪ h‬של העגלה שימנע את מעבר התיבה לצידה השני?‬
‫ב‪ .‬מה תהיינה מהירויות העגלה והתיבה לאחר שתחזור התיבה לתחתית העגלה?‬
‫ג‪ .‬בכמה זזה העגלה ולאיזה כיוון מתחילת תנועה של התיבה עד לחזרה לקצה בהינתן כי זמן העליה והירידה ערך ‪ 5‬שניות?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫הגובה המינימאלי ‪ h‬של העגלה שימנע את מעבר התיבה לצידה השני נקבל משיקולי אנרגיה‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Ei = Ef‬‬ ‫‪⇒ m1 v12 = m1 gh + (m1 + M2 ) u2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫כדי למצא את המהירות המשותפת לעגלה ולתיבה שזה כאשר התיבה מטפסת הכי גביהה נשתמש בשימור תנע כי אין‬
‫כוחות חיצוניים‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→= ‪pi‬‬
‫‪−‬‬
‫‪pf‬‬ ‫‪⇒ m1 v1 = (m1 + M2 ) u‬‬

‫‪m1 v1‬‬
‫= ‪ u‬ואז מקבל ממנה את הגובה שאליה תגיע התיבה‪:‬‬ ‫) ‪(m1 +M2‬‬ ‫נציב במשוואת האנרגיה את‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‬ ‫‪m21 v12‬‬


‫‪m‬‬
‫‪1v = m‬‬‫‪1 gh +‬‬ ‫‪(m‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪M‬‬ ‫)‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫ ‪2 1‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫‪(m1 + M2 )2‬‬

‫בנתוני השאלה שלנו‬


‫‪h‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪i‬‬
‫‪2 m‬‬
‫‪1 v12‬‬ ‫‪1 v12‬‬ ‫‪1 10 s2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪m1‬‬ ‫‪M2‬‬ ‫]‪9 [kg‬‬
‫=‪h‬‬ ‫‪1−‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪h i‬‬
‫‪2 g‬‬ ‫) ‪(m1 + M2‬‬ ‫) ‪2 g (m1 + M2‬‬ ‫ ‪2‬‬‫‪10‬‬
‫ ‬ ‫‪m‬‬ ‫)]‪(1 [kg] + 9 [kg‬‬
‫‪s2‬‬

‫אזי הגבלת הגובה של העגלה כך שהתיבה לא תעבור לצד השני היא‪:‬‬

‫]‪h = 4.5 [m‬‬

‫סעיף ב'‬
‫עגלה ותיבה דני עובדיה עמ' ‪ 62‬שאלה ‪18‬‬ ‫‪15.7‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫מהירויות העגלה והתיבה לאחר שתחזור התיבה לתחתית העגלה נמצא דרך שימור תנע ושימור אנרגיה קינטית‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Ei = Ef‬‬ ‫‪⇒ m1 v12 = m1 u21 + M2 u22‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬
‫→= ‪pi‬‬
‫‪−‬‬
‫‪pf‬‬ ‫‪⇒ m1 v1 = m1 u1 + M2 u2‬‬

‫) ‪m1 (v1 −u1‬‬


‫= ‪ u2‬ונקבל‪:‬‬ ‫‪M2‬‬ ‫נציב במשוואת האנרגיה את‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪mA21 (v1 − u1 )2‬‬


‫‪mH‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪1 v1 = H‬‬
‫‪mH‬‬‫ ‪1 u1 +‬‬
‫‪M‬‬‫‪2‬‬
‫‪M22‬‬

‫‪m1 (v1 − u1 )2‬‬


‫= ‪v12 − u21‬‬
‫‪M2‬‬

‫‪m1 (v1 − u1 )A2‬‬


‫= ) ‪(v1 − uX1X) (v1 + u1‬‬
‫‪XXX‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪m1‬‬ ‫‪m1‬‬
‫‪1+‬‬ ‫= ‪u1‬‬‫‪− 1 v1‬‬
‫‪M2‬‬ ‫‪M2‬‬
‫‪m1 − M2‬‬ ‫]‪1 [kg] − 9 [kg‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ h i‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪hmi‬‬
‫= ‪u1‬‬ ‫= ‪v1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪= −8‬‬
‫‪m1 + M2‬‬ ‫]‪1 [kg] + 9 [kg‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪1 [kg] 10 m‬‬


‫ ‬ ‫ ‪ m‬‬
‫) ‪m1 (v1 − u1‬‬ ‫‪s − (−8) s‬‬
‫‪hmi‬‬
‫= ‪u2‬‬ ‫=‬ ‫‪=2‬‬
‫‪M2‬‬ ‫]‪9 [kg‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪hmi‬‬
‫‪u1 = −8‬‬
‫‪s‬‬
‫‪hmi‬‬
‫‪u2 = 2‬‬
‫‪s‬‬

‫סעיף ג'‬
‫תזוזת העגלה מתחילת תנועה של התיבה עד לחזרה לקצה נמצא דרך מיקום מרכז המסה נעמיד את ראשית הצירים על‬
‫מיקום התיבה בהתחלה וכן מיקום הקצה הימני של העגלה בהתחלה כיוון ציר ̂‪ x‬היא ימינה ככיוון התנועה של התיבה ואז‬
‫מיקום מרכז המסה בהתחלה היא‪:‬‬

‫‪m1 ~x1 + M2 ~x2‬‬


‫= )‪~xCM (0‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪m1 + M 2‬‬

‫ומהירות מרכז מסה בהתחלה היא‪:‬‬


‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪m1~v1 + M2~v2‬‬ ‫‪1 [kg] 10 s + 9 [kg] 0 s‬‬ ‫‪hmi‬‬
‫= )‪~vCM (0‬‬ ‫=‬ ‫‪=1‬‬
‫‪m1 + M 2‬‬ ‫]‪1 [kg] + 9 [kg‬‬ ‫‪s‬‬
‫שימור מרכז מסה במישור משופע‬ ‫‪15.8‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫מיקום מרכז המסה משתנה כי מהירות מרכז המסה אינה אפס אבל לא פועלים כוחות חיצוניים בכיוון התנועה ̂‪ x‬אז‬
‫‪:aCM = 0‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬ ‫→‬
‫‪−‬‬ ‫‪:0‬‬
‫‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:t20‬‬
‫ = )‪r C.M (t‬‬‫‪r‬‬ ‫‬
‫‪C.M‬‬ ‫ ‪(0) + ~vCM (0) t +‬‬ ‫‪aCM‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪hmi‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬‫‪r C.M (t = 5 [s]) = 1‬‬ ‫]‪5 [s‬‬
‫‪s‬‬
‫אזי העגלה התקדמה חמישה מטרים ימינה בזמן שהתיבה עלתה וירדה‪:‬‬

‫→‬
‫‪−‬‬
‫]‪r C.M = 5 [m‬‬

‫‪ 15.8‬שימור מרכז מסה במישור משופע‬


‫מניחים על מישור אופקי‪ ,‬משולש ישר זווית בעל מסה ‪ M‬הנוטה בזוית של ‪ 300‬ביחס לאופק‪ .‬מחברים למשולש גלגלת‬
‫אידיאלית ומחברים לה בעזרת חוט אידיאלי שתי מסות‪ 4M .‬על גבי הצד המשופע של המשולש ומסה ‪ M‬תלויה אנכית‬
‫וללא חיכוך עם המשולש‪ .‬המערכת משוחררת ממנוחה‪ .‬המסה התלויה נמצאת בהתחלה בגובה נמוך וזניח מעל הריצפה‪.‬‬
‫אין חיכוך בין המסות לבין המשולש‪.‬‬

‫א‪ .‬דואגים לחיכוך סטטי גבוה בין המשולש למישור האופקי כך שהמשולש לא יכול לזוז‪ ,‬ומשחררים את המסות ממנוחה‪.‬‬
‫חשבו את הכח הנורמלי שמפעיל המשולש על המישור האופקי )שימו לב לגלגלת(‬
‫ב‪ .‬הפעם המשולש יכול לנוע חופשי ללא חיכוך בינו לבין המישור האופקי‪ .‬מהי תזוזת המשולש מרגע שחרור המסות ועד‬
‫שהמסה התלויה עלתה בגובה ‪?h‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נחשב את תאוצת המערכת ואת המתיחות בחוט‬

‫‪X‬‬
‫‪Fx = 4M gsin300 − T = 4M a‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fy = T − M g = M a‬‬

‫סך הכל נקבל‬

‫‪4M gsin300 − M g = 5M a‬‬

‫‪g‬‬
‫=‪a‬‬
‫‪5‬‬
‫שימור מרכז מסה במישור משופע‬ ‫‪15.8‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫נחשב את המתיחות‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪T = M (g + a) = M g‬‬
‫‪5‬‬

‫כעת נחשב את הכח המופעל על ציר הגלגלת שמחובר למידור המשופע‪ .‬כאשר ציר ̂‪ x‬אופקי ימינה וציר̂‪ y‬אנכי למעלה‪:‬‬

‫̂‪F~axis = −T ŷ + T cos300 x̂ − sin300 y‬‬


‫‬

‫√‬ ‫!‬ ‫√‬ ‫!‬


‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪F~axis = T‬‬ ‫‪x̂ − ŷ = M g‬‬ ‫= ̂‪x̂ − y‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫√‬
‫~‬ ‫‪3 3‬‬ ‫‪9‬‬
‫= ‪Faxis‬‬ ‫̂‪M gx̂ − M g y‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪P‬‬
‫ניזכור כי המשקולת ‪ 4M‬מעיקה על המדרון של המשולש‬ ‫נחשב את שקול הכוחות הפועל על המשולש בכיוון ‪Fŷ = 0‬‬
‫כוח תגובה של הנורמל השווה ל ‪ 4M gcos30°‬ואנו רק מעוניינים ברכיב בכיוון האנכי‪:‬‬

‫‪N − (4M gcos30°) cos30 + F~(y) axis = 0‬‬

‫‪4 · 3‬‬ ‫‪9‬‬


‫=‪N‬‬ ‫‪M g + M g = 7.5M g‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪N = 7.5M g‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫בכיוון ציר ‪ x‬אין כוחות חיצוניים והמערכת החלה ממנוחה ולכן מרכז המסה בכוון ‪ x‬נשמר )לא משתנה( ומהירות מרכז‬
‫המסה מתאפסת‪.‬‬
‫נבחר את ראשית הצירים בדיוק המרכז המסה ברגע שחרור המסות ממנוחה‪.‬‬
‫נחשב מה המרחק האופקי שעברה המסה ‪ 4M‬ביחס למשולש בכיוון ימינה‪ ,‬כאשר המסה התלויה עלתה לגובה ‪. h‬‬
‫√‬
‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬
‫= ‪x = hcos30‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪2‬‬
‫נציב במשוואת מרכז המסה כאשר נסמן את הדרך שעבר המשולש יחד עם המסה ‪ M‬התלויה אנכית למשולש הוא ‪L‬‬
‫שמאלה‪ .‬אזי המיקום של מסה ‪ 4M‬ביחס לקרקע הוא ‪ L − x‬נציב זאת במשוואת מרכז המסה‪:‬‬

‫)‪M L + M L + 4M (L − x‬‬
‫= ‪XCM‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪6M‬‬ ‫√‬
‫‪3‬‬
‫‪0 = 2M L + 4M L − 4M‬‬ ‫‪h‬‬
‫√‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0 = 6M L − 4M‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שימור מרכז מסה במישור משופע‬ ‫‪15.8‬‬ ‫מרכז מסה‬ ‫‪15‬‬

‫√‬ ‫√‬
‫‪4 3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫=‪L‬‬ ‫=‪h‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬

‫התשובה היא‬

‫√‬
‫‪3‬‬
‫=‪L‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪3‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מסה משתנה וכח דחף‬ ‫‪16‬‬

‫מסה משתנה וכח דחף‬ ‫‪16‬‬

‫סיכומון במסה משתנה‬


‫החוק השני של ניוטון במונחי תנע‬

‫~‪d‬‬
‫‪p‬‬
‫‪= Fext‬‬
‫‪dt‬‬
‫המתקף )אימפולס( מוגדר להיות האינטגרל‬

‫ˆ‬
‫‪t+∆t‬‬

‫= )‪p(t + ∆t) − p(t‬‬ ‫‪Fext dτ‬‬


‫‪t‬‬

‫מערכת של התווספות מסה )כמו טיפות גשם הממלאות קערה(‬


‫תנע התחלתי‬

‫)‪Pi (t) = m(t)v(t) + δm · u(t‬‬

‫תנע סופי‬

‫)‪Pf (t + δt) = m(t + δt)v(t + δt‬‬

‫נפתח בטור טיילור סביב ‪t + δt‬עד סדר ראשון‬


‫‬ ‫‬
‫‪dm‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪Pf (t + δt) = m(t)v(t) + δt‬‬ ‫‪v+ m‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫נציב במשוואת המתקף‬
‫‬ ‫‬
‫‪dm‬‬ ‫‪dv‬‬
‫)‪m(t)v(t‬‬
‫‪ + δt‬‬ ‫‪v + m −‬‬ ‫‪ − δm · u(t) = Fext (t)δt‬‬
‫)‪m(t)v(t‬‬
‫‬ ‫‬
‫‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪dm‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪δt‬‬ ‫‪v + m − δm · u(t) = Fext (t)δt‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫נחלק ב ‪δt‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪dm‬‬ ‫‪dv‬‬ ‫‪δm‬‬
‫‪v+ m −‬‬ ‫)‪· u(t) = Fext (t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪δt‬‬
‫‪δm‬‬ ‫‪dm‬‬
‫‪δt‬‬ ‫=‬ ‫‪dt‬‬ ‫ונבין כי בגבול ‪ δt → 0‬נקבל‬

‫‪dv dm‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪+‬‬ ‫)‪(v − u) = Fext (t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬

‫במצב בו אין כוחות חיצוניים‪:‬‬

‫‪dv‬‬ ‫‪dm‬‬
‫‪m‬‬ ‫)‪= (u − v‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬

‫‪ dv‬הוא תאוצת הגוף ו ‪ vrel = u − v‬היא המהירות היחסית של המסה המתווספת ביחס לתנועת הגוף‬
‫כאשר ‪dt‬‬
‫רופין‬ ‫האקדמי‬
‫הגוף‬ ‫‪ (u − v) dm‬קוראים כח דחף כי הוא זה שגורם‬
‫המרכזלהאצת‬ ‫לגודל ‪dt‬‬

‫מערכת של החסרת מסה )כמו בהנעה של טילים ורקטות(‬


‫שיגור פסנתר לקומה חמישית‬ ‫‪16.1‬‬ ‫מסה משתנה וכח דחף‬ ‫‪16‬‬

‫שיגור פסנתר לקומה חמישית‬ ‫‪16.1‬‬


‫פסנתרן מבקש להעלות פסנתר לקומה חמישית‪ .‬הוא מבקש עזרה משכנו הפיסיקאי שמחבר את הפסנתר למערכת‬
‫המתוארת באיור‪.‬‬
‫הפסנתר מחובר דרך גלגלת חסרת מסה הנמצאת בקומה השישית לטיל הפונה כלפי מטה בכבל פלדה )מסתו זניחה(‪.‬‬
‫נתונים‪:‬‬
‫מהירות הדלק יחסית לטיל ‪u‬‬ ‫מסת הפסנתר ‪m‬‬
‫גובה הקומה החמישית ‪h‬‬ ‫מסת הטיל כשמיכל הדלק שלו מלא ‪M‬‬
‫‪kg‬‬
‫‪ [ sec‬משגרים את הטיל בזמן ‪t = 0‬‬ ‫קצב שריפת הדלק בטיל ‪ α‬קבוע ב]‬
‫א‪ .‬רישמו את משוואת התנועה של הפסנתר והטיל‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הפסנתר כפונקציה של הזמן?‬
‫ג‪ .‬כדי להמנע מחישובים מסובכים בחר הפיסיקאי טיל עבורו‬
‫‪ αu = 2mg‬כלומר דחף הטיל כפול ממשקלו של הפסנתר‪.‬‬
‫מצא את תאוצת הפסנתר‬
‫ד‪ .‬הניחו כי נבחר טיל שגורם לתאוצה קבועה של הפסנתר‬
‫כלפי מעלה בגודל ‪ g‬כל עוד הפסנתר מחובר לטיל‪.‬‬
‫מיצאו את הזמן בו צריך לחתוך את הכבל כדי שהפסנתר יגיע‬
‫לגובה ‪ h‬במהירות אפס‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫משוואת הכוחות על הפסנתר‬
‫‪dv‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪= T − mg‬‬
‫‪dt‬‬
‫משוואת הכוחות על הטיל‬
‫‪dv‬‬ ‫‪dM‬‬
‫)‪M (t‬‬ ‫‪= M (t)g − T +‬‬ ‫‪vrel‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪dM‬‬
‫והטיל נע מטה לכן ‪ .vrel = −u‬המשוואה תהיה‬ ‫‪dt‬‬ ‫כאשר ‪= −α‬‬

‫‪dv‬‬
‫)‪M (t‬‬ ‫‪= M (t)g − T + αu‬‬
‫‪dt‬‬
‫נזכור כי ‪M (t) = M − αt‬‬

‫‪m dv‬‬
‫‪dt = T − mg‬‬
‫‪(M −‬‬ ‫‪αt) dv‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪= (M − αt)g − T + αu‬‬

‫התשובה היא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שיגור פסנתר לקומה חמישית‬ ‫‪16.1‬‬ ‫מסה משתנה וכח דחף‬ ‫‪16‬‬

‫‪m dv‬‬
‫‪dt = T − mg‬‬
‫)‪(1022‬‬
‫‪(M −‬‬ ‫‪αt) dv‬‬
‫‪dt‬‬‫‪= (M − αt)g − T + αu‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫= ‪ T‬לתוך משוואת הטיל ונקבל‬ ‫‪m dv‬‬
‫‪dt‬‬ ‫נציב ‪+ mg‬‬
‫‪dv‬‬
‫)‪(M + m − αt‬‬ ‫‪= (M − m − αt)g + αu‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪dv‬‬ ‫‪M − m − αt‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪M − m − αt + 2m − 2m‬‬ ‫‪α‬‬


‫=‬ ‫‪g+‬‬ ‫=‪u‬‬ ‫‪g+‬‬ ‫‪u‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪M + m − αt‬‬ ‫‪M + m − αt‬‬ ‫‪M + m − αt‬‬ ‫‪M + m − αt‬‬
‫‪M + m − αt − 2m‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪2m‬‬ ‫‪α‬‬
‫=‬ ‫‪g+‬‬ ‫‪u=g−‬‬ ‫‪g+‬‬ ‫‪u‬‬
‫‪M + m − αt‬‬ ‫‪M + m − αt‬‬ ‫‪M + m − αt‬‬ ‫‪M + m − αt‬‬
‫‪αu − 2mg‬‬
‫‪= g+‬‬
‫‪M + m − αt‬‬
‫נפתור‬
‫ˆ‬ ‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪v (t) = gt + (αu − 2mg‬‬ ‫‪dt = gt + (αu − 2mg) ln (M + m − αt) −‬‬
‫‪M + m − αt‬‬ ‫‪α‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪αu − 2mg‬‬
‫)‪(1023‬‬ ‫‪v (t) = gt −‬‬ ‫)‪ln (M + m − αt‬‬
‫‪α‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נציב ‪αu = 2mg‬‬
‫‪2mg − 2mg‬‬
‫‪v (t) = gt −‬‬ ‫‪ln (M + m − αt) = gt‬‬
‫‪α‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪v (t) = gt‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫מתי עלינו לחתוך את הכבל כדי שבהשפעת כח הכובד הוא יאיט עד שיגיע לקומה הרצויה במהירות אפס? נשים לב‬
‫לסימטריה בבעיה‪ :‬עד לרגע החיתוך‪ ,‬הפסנתר מאיץ בתאוצה ‪ g‬מעלה‪ ,‬ולאחר החיתוך הוא מאיץ בתאוצה ‪ −g‬מטה‪ .‬זה‬
‫אומר שאם נרצה שהפסנתר יעצור בגובה ‪ ,h‬עלינו לחתוך את החוט בדיוק בגובה ‪ h2‬על מנת שהוא יוכל לאבד בדיוק את‬
‫כל המהירות שצבר‪ .‬משוואת הקינמטיקה בציר ‪ y‬נותנת‬
‫‪h‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪= gt2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫וזהו הזמן המבוקש‪.‬‬
‫התשובה היא‬
‫‪q‬‬
‫‪h‬‬
‫=‪t‬‬ ‫‪g‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫סרט נע‬ ‫‪16.2‬‬ ‫מסה משתנה וכח דחף‬ ‫‪16‬‬

‫סרט נע‬ ‫‪16.2‬‬


‫‪ . dm‬החול נשפך על סרט שמסתו ‪ ,M‬הנע במהירות‬ ‫‪2‬‬
‫חול נשפך ממשפך נייח בקצב שהולך וגדל כפונקציה של הזמן ‪dt = Ct‬‬
‫‪ v‬ביחס למשפך‪.‬‬

‫‪~vext‬‬ ‫‪F~ext‬‬

‫א‪ .‬מצאו את הכוח ‪) Fext‬הכוח שיש להפעיל על הסרט הנע כדי לשמור על מהירותו הקבועה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו מהי העבודה שנעשתה על ידי הכוח בזמנים שבין ‪ t = 0‬לבין ‪.t = T‬‬
‫ג‪ .‬ברגע זה מפסיקה עבודת הכוח‪ .‬קבלו משוואה דפרנציאלית המתארת את מהירות הסרט כפונקציה של הזמן‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫המשוואה הכללית‬

‫‪dM‬‬ ‫‪dv‬‬
‫· )‪(u − v) + Fext = M (t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫המהירות היחסית‬

‫‪vrel = usand − v‬‬

‫במקרה שלנו לחול אין תנע בציר ‪ ,x‬לכן ברגע הפגיעה ‪ mu = 0‬ולכן ‪vrel = −v‬‬
‫))‪d (M + m(t‬‬ ‫‪d~v‬‬
‫))‪~v + (M + m(t‬‬ ‫‪= F~ext‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫~‪d‬‬‫‪v‬‬
‫))‪Ct2~v + (M + m(t‬‬ ‫‪= F~ext‬‬
‫‪dt‬‬
‫מבקשים שהכוח יתן תאוצה אפס‬

‫‪Ct2~v = F~ext‬‬

‫הכח בכיוון התנועה‪.‬‬


‫התשובה היא‬

‫‪Fext = Ct2 v‬‬


‫סרט נע‬ ‫‪16.2‬‬ ‫מסה משתנה וכח דחף‬ ‫‪16‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫בגלל שלא ידוע אורך ההעתק בו נתבצעה העבודה‪ ,‬נסתכל על העבודה בצורה אחרת‬
‫ˆ‬
‫‪Wext = F~ext · d~x‬‬

‫נבצע החלפת משתנה אינטגרציה‬


‫ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪d~x‬‬
‫= ‪Wext‬‬ ‫= ‪F~ext · d~x‬‬ ‫· ‪F~ext‬‬ ‫= ‪dt‬‬ ‫‪F~ext · ~v dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫הכוח והמהירות באותו הכיוון‪ ,‬והגבולות הם בין ‪ t = 0‬ל ‪t = T‬‬
‫ˆ‬ ‫‪T‬‬ ‫ˆ‬ ‫‪T‬‬ ‫ˆ‬ ‫‪T‬‬ ‫ˆ‬ ‫‪T‬‬
‫= ‪Wext‬‬ ‫= ‪Fext vdt‬‬ ‫= ‪Cvt2 vdt‬‬ ‫‪Cv 2 t2 dt = Cv 2‬‬ ‫‪t2 dt‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪1‬‬
‫‪Wext = Cv 2 T 3‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫כתלות בזמן עבור ‪ .t > T‬ברגע ‪ T‬משוואת התנועה הופכת להיות‬ ‫הכח מפסיק לעבוד ברגע ‪ .T‬נחפש את המהירות‬
‫‬ ‫‬
‫‪dM‬‬ ‫‪dm‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪+‬‬ ‫)‪v(t) + (M (t) + m‬‬ ‫‪= Fext = 0‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪dv‬‬ ‫‪dm‬‬
‫)‪(M + m‬‬ ‫‪= −‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫)‪ˆ v(t‬‬ ‫ˆ‬
‫‪dv‬‬ ‫‪dm‬‬
‫‪= −‬‬
‫‪v(0) v‬‬ ‫‪M +m‬‬

‫המסה תלוייה בזמן‪ .‬נבצע שוב החלפת משתנה אינטגרציה‬


‫ˆ‬ ‫)‪v(t‬‬ ‫ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫ˆ‬
‫‪dv‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪dm‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Ct2 dt = −‬‬ ‫‪Ct2 dt‬‬
‫‬
‫)‪(1024‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪dt = −‬‬
‫) ‪v(T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪M + m dt‬‬ ‫‪M +m‬‬ ‫‪M +m‬‬

‫עדיין חסר לנו )‪ ,M (t‬אבל התלות הזמנית שלה נתונה לנו אז נוכל למצוא אותו בדרך הבאה‪ ,‬ששוב מערבת החלפת‬
‫משתנה אינטגרציה‬
‫ˆ‬ ‫ˆ‬ ‫‪ˆ t‬‬
‫‪dm 0‬‬ ‫‪0 2 0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪t dt = Ct3‬‬
‫‬
‫)‪(1025‬‬ ‫= ‪m (t) = dm‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫=‬ ‫‪C‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪dt0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬
‫נציב במשוואה )‪(1024‬‬
‫ˆ‬ ‫‪t‬‬
‫‪Ct2‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪v (t‬‬
‫‪ln‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪dt0‬‬
‫) ‪v (T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪M + 13 Ct3‬‬

‫נציב ‪ z = t3 :‬ונקבל ‪dz = 3t2 dt‬‬


‫‪1‬‬
‫‪ˆt 3‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3 dz‬‬ ‫‪C 3‬‬ ‫‪M + C3 t 3‬‬ ‫‪M + C3 T 3‬‬
‫‪=−‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫=‬ ‫‪ln‬‬
‫‪M + C3 z‬‬ ‫‪3 C M + C T 31‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪M + C3 t 3‬‬


‫‪T3‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שיגור טיל בזוית )בית(‬ ‫‪16.3‬‬ ‫מסה משתנה וכח דחף‬ ‫‪16‬‬

‫‪C 13‬‬
‫)‪v (t‬‬ ‫‪M+‬‬ ‫‪3T‬‬
‫=‬ ‫‪1‬‬
‫) ‪v (T‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪+ C3 t 3‬‬
‫‪C 13‬‬
‫‪M+‬‬ ‫‪3T‬‬
‫) ‪v (t) = v (T‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪+ C3 t 3‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪C 31‬‬
‫‪M+‬‬ ‫‪3T‬‬
‫) ‪v (t) = v (T‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪+ C3 t 3‬‬

‫שיגור טיל בזוית )בית(‬ ‫‪16.3‬‬


‫טיל שמסתו ‪ Mtot = 1.11 · 105 kg‬מתוכה ‪ Mf uel = 8.7 · 104 kg‬דלק‪ ,‬נורה בשיפוע של ‪ 30‬מעלות ביחס לאופק‪ ,‬מפני‬
‫‪kg‬‬
‫‪.α = 820 sec‬‬ ‫כדור הארץ‪ .‬הדלק נשרף בקצב של‬
‫א‪ .‬מה מהירות הפליטה המינימלית האפשרית שתאפשר המראה של הטיל?‬
‫ב‪ .‬בהנחה והטיל ממריא במהירות שיגור מינימלית‪ ,‬מהו שיא הגובה‪ ,‬אליו יגיע הטיל?‬

‫פתרון‬
‫נסמן ‪ Mtot = 1.11 · 105 kg‬מסה של הטיל‪+‬דלק בהתחלה‬
‫נסמן ‪ Mf uel = 8.7 · 104 kg‬מסה של הדלק בהתחלה‬
‫נסמן ‪ M0 = 2.4 · 104 kg‬מסת הטיל ללא דלק‬

‫‪dM‬‬
‫‪= −k‬‬
‫‪dt‬‬

‫מהחוק השני של ניוטון‪ ,‬עבור מערכת בה המסה מתחסרת‪:‬‬

‫‪d~v‬‬ ‫‪dM‬‬
‫)‪M (t‬‬ ‫‪= F~ext + ~vrel‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬

‫סעיף א'‪:‬‬
‫כדי שתהיה תנועה‪ ,‬נרצה שהתאוצה תהיה גדולה מ־‪ 0‬בציר ה־‪ .y‬נתייחס לגבול המינימלי‪ ,‬בו ‪ .a = 0‬וברגע ההתחלתי‬
‫המסה היא מקסימלית ושווה ל־ ‪ .M0‬ואז‪:‬‬

‫‪dM‬‬
‫̂‪0 = F~ext ŷ + ~vrel y‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪⇒ 0 = −Mtot g + v sin 30° · k‬‬
‫‪Mtot g‬‬ ‫‪2Mtot g‬‬ ‫‪m‬‬
‫= ‪⇒v‬‬ ‫‪0‬‬
‫=‬ ‫‪= 2.7 · 103‬‬
‫‪k sin 30‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪sec‬‬

‫‪2Mtot g‬‬ ‫‪m‬‬


‫= ‪⇒ vmin‬‬ ‫‪= 2.7 · 103‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪sec‬‬

‫מובן שכיוון המהירות הוא שלילי‪ .‬כלומר מטה‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


(‫שיגור טיל בזוית )בית‬ 16.3 ‫מסה משתנה וכח דחף‬ 16

:'‫סעיף ב‬
:‫ כתלות בזמן‬y ‫ נמצא את המהירות בציר‬.‫ מתאפסת‬y‫ המהירות בציר ה־‬,‫בשיא הגובה‬
2Mtot g
vmin = −
k
dM
= −α
dt

dvy dM
M (t) = −M (t) g + vmin sin 30°
dt dt
dvy 2Mtot g k sin 300
⇒ = −g +
dt k M (t)
 
dvy Mtot
⇒ = −g 1 −
dt Mtot − kt
ˆt
dt
⇒ vy = −gt + Mtot g
Mtot − kt
0
Mtot g Mtot − kt
⇒ vy = −gt − ln
k Mtot
‫נקבל‬
Mtot g Mtot − kt
vy = −gt − ln
k Mtot
‫נחשב תוך כמה זמן יגמר הדלק‬

M (t) = Mtot − kt

‫נחפש את הזמן בו נגמר הדלק‬

M (t∗ ) = M0 = Mtot − kt∗

kt∗ = Mtot − M0 = Mf uel = 8.7 · 104 kg


‫נציב מספרים‬

820t∗ = 8.7 · 104


t∗ = 106.09sec

‫נחשב מה תהיה המהירות לאחר שיגמר הדלק‬


M0
|{z}
Mtot g Mtot −kt∗
vy (t∗ ) = −gt − ln
k Mtot

1.11 · 105 · 10 2.4 · 104


vy (t∗ ) = −10 · 106.09 − ln =
820 1.11 · 105
vy (t∗ ) = −1060.9 − 1.35 · 103 ln |0.216| =
m
vy (t∗ ) = −1060.9 + 2.06 · 103 = 1007.94
sec
‫שיגור טיל בזוית )בית(‬ ‫‪16.3‬‬ ‫מסה משתנה וכח דחף‬ ‫‪16‬‬

‫נחשב את הגובה עד שהדלק נגמר‪ .‬נבצע אינטגרציה על המהירות‪:‬‬

‫ ˆ‬
‫‪106.09‬‬
‫‪Mtot − kt‬‬
‫‬
‫∗‬ ‫‪Mtot g‬‬
‫= ‪∆y‬‬ ‫‪−gt −‬‬ ‫‪ln‬‬ ‫= ‪dt‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪Mtot‬‬
‫‪0‬‬
‫‪106.09‬‬
‫‪1 2 Mtot g Mtot − kt‬‬ ‫‪Mtot − kt‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪= − gt −‬‬ ‫‪1 − ln‬‬ ‫=‬
‫‪2‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪Mtot‬‬ ‫‪0‬‬
‫= ‪= −530.45 − 1353.66 · 29.27 (1 − ln (0.216)) − 1353.66 · 135.36‬‬
‫= ‪= −530.45 − 100.34 · 103 − 0.183 · 106‬‬
‫‪= 0.284 · 106 m‬‬

‫כעת הטיל נמצא בנפילה חופשית‪ .‬נסמן‬


‫‪m‬‬
‫‪v0 = 1007.1‬‬
‫‪sec‬‬

‫‪v(t) = 0‬‬

‫‪y0 = 0.284 · 106 m‬‬


‫ונפתור‬

‫) ‪vt2 − v02 = −2g (ymax − y0‬‬


‫‪0 − 1007.12 = −2 · 10 ymax − 0.284 · 106‬‬
‫‬

‫‪1007.12 + 20 · 0.284 · 106 = 20ymax‬‬


‫‪ymax = 334.712km‬‬

‫‪ymax = 334.712km‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שיגור טיל אנכית )בית(‬ ‫‪16.4‬‬ ‫מסה משתנה וכח דחף‬ ‫‪16‬‬

‫שיגור טיל אנכית )בית(‬ ‫‪16.4‬‬


‫‪m‬‬
‫‪ 1800 sec‬ובקצב‬ ‫טיל שמסתו ‪3.6 · 104 kg‬ממריא אנכית ממצב מנוחה מפני כדור הארץ‪ .‬הטיל פולט גזים במהירות מפלט‬
‫‪kg‬‬
‫‪.580 sec‬‬ ‫מסה של‬
‫א‪ .‬קבלו את הביטוי למהירות הטיל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה תהיה תאוצתו של הטיל בזמנים ‪. t = 0, 20, 40sec‬‬
‫ג‪ .‬נתון שסך מסת הדלק ‪ 3 · 104 kg‬מה תהיה מהירות הטיל עם גמר הדלק‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫משוואת הטיל‬
‫‪dv‬‬ ‫‪dM‬‬
‫)‪(1026‬‬ ‫)‪M (t‬‬ ‫‪= Fext +‬‬ ‫‪vrel‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫על מנת לא לגרור מספרים‪ ,‬נסמן את הנתונים באופן הבא‬

‫‪dM‬‬ ‫‪kg‬‬
‫)‪(1027‬‬ ‫‪= −580‬‬ ‫‪=α‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪(1028‬‬ ‫‪vrel = −1800 = β‬‬
‫‪s‬‬
‫המהירות שלילית מכיוון שהגז נפלט מטה‪ .‬נציב‬

‫‪dv‬‬
‫)‪(1029‬‬ ‫)‪(M0 + αt‬‬ ‫‪= − (M0 + αt) g + αβ‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dv‬‬ ‫‪αβ‬‬
‫)‪(1030‬‬ ‫‪= −g +‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪M0 + αt‬‬
‫נפתור‬
‫‪ˆt‬‬
‫‪dt0‬‬
‫ ‬ ‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪M0 + αt‬‬
‫)‪(1031‬‬ ‫‪v (t) = −gt + αβ‬‬ ‫‪= −gt + αβ‬‬ ‫‪ln (M0 + αt)|t0 = −gt + β ln‬‬
‫‪M0 + αt0‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪M0‬‬
‫‪0‬‬

‫לאחר הצבת הערכים )לא לשכוח סימנים!(‬


‫התשובה היא‬

‫!‬
‫‪m‬‬ ‫‬ ‫‪m‬‬ ‫‪3.6 · 104 kg‬‬
‫)‪(1032‬‬ ‫‪v (t) = −9.81 2 t + 1800‬‬ ‫‪ln‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪3.6 · 104 kg − 580 kg‬‬
‫‪s t‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫לקבלת התאוצה‪ ,‬נגזור את המהירות‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪dv‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪M0 + αt‬‬ ‫‪βα‬‬
‫)‪(1033‬‬ ‫= )‪a (t‬‬ ‫=‬ ‫‪−gt + β ln‬‬ ‫‪= −g +‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪M0‬‬ ‫‪M0 + αt‬‬
‫נציב ערכים‬
‫‪kg‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪1800 m‬‬ ‫‪s · 580 s‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪1800 · 580‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(1034‬‬ ‫‪a (t) = −9.81‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪kg‬‬
‫‪= −9.81 2 +‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪3.6 · 104 kg − 580 s t‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪3.6 · 10 − 580 s t s2‬‬
‫‪4‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שיגור טיל אנכית )בית(‬ ‫‪16.4‬‬ ‫מסה משתנה וכח דחף‬ ‫‪16‬‬

‫נציב את הזמנים המבוקשים‬


‫‪m 1800 · 580 m‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(1035‬‬ ‫‪a (t = 0s) = −9.81‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪≈ 19.19 2‬‬
‫‪s2‬‬ ‫‪3.6 · 104 s2‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪1800 · 580‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(1036‬‬ ‫‪a (t = 20s) = −9.81 2 +‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪≈ 33 2‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪3.6 · 10 − 580 s · 20s s‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪1800 · 580‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(1037‬‬ ‫‪a (t = 40s) = −9.81 2 +‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪≈ 71.76 2‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪3.6 · 10 − 580 s · 40s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪m‬‬
‫)‪(1038‬‬ ‫‪a (t = 0s) ≈ 19.19 2‬‬
‫‪s‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪(1039‬‬ ‫‪a (t = 20s) ≈ 33 2‬‬
‫‪s‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪(1040‬‬ ‫‪a (t = 40s) ≈ 71.76 2‬‬
‫‪s‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נמצא את הזמן שבו נגמר הדלק ממשואת המסה‬

‫)‪(1041‬‬ ‫‪M (t) = M0 + αt‬‬

‫ברגע שנגמר הדלק‪ ,‬מסת הטיל היא‬

‫)‪(1042‬‬ ‫‪M (tdepletion ) = M0 − Mf uel‬‬

‫נציב‬

‫)‪(1043‬‬ ‫‪M0 − Mf uel = M0 + αtdepletion‬‬

‫הזמן יהיה‬

‫‪Mf uel‬‬ ‫‪3 · 104 kg‬‬


‫)‪(1044‬‬ ‫‪tdepletion = −‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪≈ 51.72s‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪−580 kg‬‬ ‫‪s‬‬

‫נציב את הזמן הזה במהירות הטיל‬


‫!‬
‫‪m‬‬ ‫‬ ‫‪m‬‬ ‫‪3.6 · 104 kg‬‬
‫)‪(1045‬‬ ‫‪v (t) ≈ −9.81‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪1800‬‬ ‫‪ln‬‬
‫‪s2‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪3.6 · 104 kg − 580 kg‬‬‫‪s · 51.72s‬‬
‫‪3.6 · 10‬‬‫‪4‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(1046‬‬ ‫‪v (t) ≈ −9.81 · 51.72 + 1800 ln‬‬
‫‪3.6 · 104 − 580 · 51.72‬‬

‫‪m‬‬
‫)‪(1047‬‬ ‫‪v (t) ≈ 2717.6‬‬
‫‪s‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שאיבת מים ממיכל‬ ‫‪16.5‬‬ ‫מסה משתנה וכח דחף‬ ‫‪16‬‬

‫שאיבת מים ממיכל‬ ‫‪16.5‬‬


‫מיכל שמסתו ‪ M0‬מלא ב ‪ M1‬ק`ג מים ומונח על משטח אופקי חלק‪ .‬משאבה המותקנת במיכל שואבת ‪ k‬ק`ג בכל‬
‫שניה‪,‬ומשפריצה את המים החוצה במהירות ‪ v‬ביחס לקערה בזוית ‪ 30°‬מעל האופק‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הכח הנורמלי שמפעיל המשטח על הקערה בזמן ‪t‬‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות המיכל כתלות בזמן‬
‫ג‪ .‬מהו מקדם החיכוך הסטטי המינימלי שימנע מהמיכל לזוז עד הרגע בו כל המים נשאבו ממנו?‬

‫פתרון‬
‫‪dM‬‬
‫‪= −k‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪vrel = V‬‬

‫מהחוק השני של ניוטון‪ ,‬עבור מערכת בה המסה משתנה‪:‬‬

‫‪d~v‬‬ ‫‪dM‬‬
‫)‪M (t‬‬ ‫‪= F~ext + ~vrel‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬

‫סעיף א'‪:‬‬
‫נחפש את ‪ . N‬משוואת הכוחות בציר ‪ y‬תתן לנו‪:‬‬

‫‪ŷ :‬‬ ‫‪0 = −M (t) g + N (t) − (vrel sin θ) · k‬‬


‫‪Vk‬‬
‫‪⇒ N (t) = (M0 + M1 − kt) g +‬‬
‫‪2‬‬

‫‪Vk‬‬
‫‪N (t) = (M0 + M1 − kt) g +‬‬
‫‪2‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫משוואת התנועה בציר ‪:x‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫דחף של גשם‬ ‫‪16.6‬‬ ‫מסה משתנה וכח דחף‬ ‫‪16‬‬

‫‪M (t) ax (t) = kV cos 30°‬‬


‫√‬
‫‪3kV‬‬
‫= )‪⇒ ax (t‬‬
‫)‪2 (M0 + M1 − kt‬‬

‫נבצע אינטגרל לפי הזמן‪:‬‬

‫ˆ‬ ‫‪t‬‬
‫= )‪vx (t‬‬ ‫‪+‬‬‫‪v0x‬‬ ‫‪ax (t) dt‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ˆ t‬‬ ‫√‬
‫‪3kV‬‬
‫‪= 0+‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪(M‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+‬‬ ‫)‪M1 − kt‬‬
‫√‬ ‫‬ ‫‬
‫‪3kV‬‬ ‫‪M0 + M1‬‬
‫=‬ ‫‪ln‬‬
‫‪2k‬‬ ‫‪M0 + M1 − kt‬‬

‫√‬ ‫‬ ‫‬


‫‪3kV‬‬ ‫‪M 0 + M1‬‬
‫= )‪vx (t‬‬ ‫‪ln‬‬
‫‪2k‬‬ ‫‪M0 + M1 − kt‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫כדי שהקערה לא תזוז‪ ,‬כוח החיכוך הסטטי צריך להתגבר על כוח הדחף‪ .‬ולכן‪:‬‬

‫‪0 = kV cos 30° − fsmax‬‬


‫‪⇒ Nmin · µs = kV cos 30°‬‬
‫‪kV cos 30°‬‬
‫= ‪µs‬‬
‫‪M0 g + kV‬‬
‫‪2‬‬

‫שימו לב‪ ,Nmin :‬חושב לפי סעיף א'‪ ,‬בהתחשב בעובדה שהוא מינימלי כאשר כל המים יצאו‪.‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪kV cos 30°‬‬


‫= ‪µs‬‬
‫‪M0 g + kV‬‬
‫‪2‬‬

‫דחף של גשם‬ ‫‪16.6‬‬


‫לרדת גשם הפוגע בקערה בזוית ‪ θ‬ביחס לאנך‬ ‫מתחיל ‪h‬‬
‫‪i‬‬ ‫קערה שמסתה ‪ M0‬מונחת על שולחן אופקי חלק‪ .‬בשלב כלשהו‬
‫‪kg‬‬
‫במהירות נתונה ‪ .vr‬הגשם הפוגע בקערה מצטבר בתוך הקערה בקצב ‪ .k sec‬כתוצאה ‪,‬הקערה מתחילה לנוע‪.‬‬
‫א‪ .‬אם הקערה עומדת על משקל‪,‬חשבו את הערך שיראה המשקל כפונקציה של הזמן )בהנחה שיש חיכוך רב בין המשקל‬
‫והקערה כך שהמערכת נייחת בסעיף זה‪ .‬זכרו להתשמש במשוואת הטיל( )‪ 11‬נקודות(‬
‫ב‪ .‬מצאו את מקדם החיכוך הסטטי המינימלי בין הקערה והמשטח שהיה מונע את תנועת הקערה ‪ )11‬נקודות(‬
‫ג‪ .‬מהי מהירות הקערה כפונקציה של הזמן‪ ,‬בהנתן כי המשטח חלק‪ .‬אם בזמן ‪ t = 0‬הגשם פוגע לראשונה בקערה הנייחת‬
‫)‪ 11‬נקודות(‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫דחף של גשם‬ ‫‪16.6‬‬ ‫מסה משתנה וכח דחף‬ ‫‪16‬‬

‫פתרון‬
‫‪dM‬‬
‫‪=k‬‬
‫‪dt‬‬

‫מהחוק השני של ניוטון‪ ,‬עבור מערכת בה המסה מתווספת‪:‬‬

‫‪d~u‬‬ ‫‪dM‬‬
‫)‪M (t‬‬ ‫‪= F~ext + ~urel‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬

‫נציב את הערכים הנתונים במשוואה‪ ,‬בנפרד לשני צירים‪ .‬לכן‪ ,‬משוואת הכוחות לכל ציר‪:‬‬

‫‪x̂ :‬‬ ‫‪ΣFx = −µs · N (t) + vr sin θ · k‬‬


‫‪ŷ :‬‬ ‫‪ΣFy = M (t) g − N (t) + vr cos θ · k‬‬

‫סעיף א'‬
‫ממשוואת הכוחות על ציר ה־‪ ,y‬והואיל ששקול הכוחות שם הוא ‪ .0‬המשקל מראה את ‪:N‬‬

‫̇‪N (t) = M (t) g + uM‬‬


‫‪ˆ t‬‬ ‫‬
‫=‬ ‫̇‪Ṁ dt g + (vr cos θ) M‬‬
‫‪0‬‬
‫‪= (M0 + kt) g + vr k cos θ‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪N (t) = (M0 + kt) g + vr k cos θ‬‬

‫סעיף ב'‬
‫טיל משוגר ביחס לגליל‬ ‫‪16.7‬‬ ‫מסה משתנה וכח דחף‬ ‫‪16‬‬

‫מתייחסים לחיכוך סטטי‪ ,‬ולכן אין תנועה‪ .‬ולכן‪ ,‬משוואות הכוחות שפותחו בתחילת השאלה יראו כך‪:‬‬

‫‪x̂ :‬‬ ‫‪0 = −µs · N (t) + vr sin θ · k‬‬


‫‪ŷ :‬‬ ‫‪0 = M (t) g − N (t) + vr cos θ · k‬‬

‫ולכן‪:‬‬

‫‪vr k sin θ‬‬


‫= ‪µs‬‬
‫‪M (t) g + vr cos θ · k‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪vr k sin θ‬‬


‫= ‪µs‬‬
‫‪M (t) g + vr cos θ · k‬‬

‫סעיף ג'‬
‫שוב‪ ,‬נחזור למשוואות הכוחות שפותחו בתחילת השאלה‪ .‬כאשר בסעיף זה‪ ,‬רק משוואת הכוחות בציר ‪ x‬רלוונטית‪ .‬הואיל‬
‫ויש תנועה‪ ,~urel ,‬צריךלתת ביטוי הן למהירות הרגעית של הקערה‪ ,‬הן למהירות הגשם‪ .‬כמובן ש‪.M (t) = M0 + kt :‬‬
‫והואיל ונתון שאין חיכוך בסעיף זה‪ ,‬רכיב הכוח החיצוני השקול מתאפס‪.‬‬

‫‪du‬‬ ‫‪dM‬‬
‫)‪(M0 + kt‬‬ ‫)‪= (vr sinθ · k − u‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪du‬‬ ‫‪dM/dt‬‬
‫⇒‬ ‫=‬ ‫‪dt‬‬
‫)‪(vr sinθ · k − u‬‬ ‫)‪(M0 + kt‬‬
‫ˆ‬ ‫)‪u(t‬‬ ‫‪ˆ t‬‬
‫‪du‬‬ ‫‪k‬‬
‫⇒‬ ‫=‬ ‫‪dt‬‬
‫‪0‬‬ ‫)‪(vr sinθ · k − u‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪(M‬‬ ‫)‪0 + kt‬‬

‫!‬
‫‪1‬‬
‫‪v (t) = r sin θ 1 −‬‬
‫‪1 + M10 t‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫!‬
‫‪1‬‬
‫‪v (t) = r sin θ 1 −‬‬
‫‪1 + M10 t‬‬

‫טיל משוגר ביחס לגליל‬ ‫‪16.7‬‬


‫רקטה נעה מעלה ומחוברת בחוט לציר גליל מלא בעל מסה ‪ gk05=m‬ורדיוס ‪ .R = 1m‬מסת הרקטה המתודלקת היא‬
‫ומסת הדלק מהווה ‪ 90%‬ממסה זו )‪(90kg‬מרגע הפעלת הרקטה היא שורפת ק`ג אחד של דלק בשנייה‪ .‬ניתן להניח כי‬
‫תאוצת הכובד ‪ g‬קבועה‪ .‬הניחו כי הגליל מתגלגל ללא החלקה על המישור האופקי‪.‬‬
‫אם הרקטה עולה בתאוצה ‪ g/2‬ברגע בו מסת הרקטה שווה למסת הגליל‪ ,‬מצאו את מהירות הגז הנפלט מהרקטה ביחס‬
‫לרקטה‪ .‬הניחו כי מהירות זו קבועה לאורך כל תנועת הרקטה‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫טיל משוגר ביחס לגליל‬ ‫‪16.7‬‬ ‫מסה משתנה וכח דחף‬ ‫‪16‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שימור תנע זוויתי ומונט כוח זוויתי בשיוו משקל רק עבור גופים נקודתיים‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫שימור תנע זוויתי ומונט כוח זוויתי בשיוו משקל רק עבור גופים נקודתיים‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫שימור תנע זויתי במטוטלת קונית‬ ‫‪17.1‬‬
‫מטוטלת קונית בנויה מחוט שאורכו ` ומחרוז שמסתו היא ‪ .m‬החרוז מסתובב במעגל אופקי כך שהזווית בין החוט והאנך‬
‫היא ‪ .45°‬איור המערכת‪:‬‬

‫‪45o‬‬

‫‪ℓ‬‬

‫‪m‬‬

‫מצאו את התנע הזוויתי של החרוז‪:‬‬


‫א‪ .‬ביחס למרכז המעגל‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביחס לנקודת התלייה של החוט‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫ראשית נמצא את מהירות החרוז ממשוואות הכוחות )תנועה מעגלית(‪:‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪v2‬‬
‫)‪(1‬‬ ‫‪Fr = T sin45 = m‬‬
‫‪l · sin45‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫‪Fy = T cos45 − mg = 0 → T cos45 = mg‬‬

‫נחלק בין המשוואות ונקבל‪:‬‬

‫‪v2‬‬
‫= ‪tan45 = 1‬‬
‫‪g · l · sin45‬‬

‫נבודד את המהירות ונקבל‪:‬‬


‫‪s‬‬ ‫√‬
‫‪p‬‬ ‫‪gl‬‬ ‫‪gl‬‬
‫= ‪v = g · l · sin45‬‬ ‫‪√ = 1/4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫המהירות היא בכיוון המשיקי ולכן התנע של הגוף הוא‪:‬‬


‫√‬
‫‪gl‬‬
‫̂‪p~ = m~v = m · 1/4 θ‬‬
‫‪2‬‬

‫= ̂‪~r = l · sin45r‬‬ ‫‪√l‬‬


‫ביחס למרכז המעגל וקטור המיקום )הזרוע( של החרוז הוא‪r̂ :‬‬
‫‪2‬‬
‫ולכן וקטור התנע הזוויתי הוא‪:‬‬
‫‬ ‫ ‬ ‫ √‬
‫̂‪~ = ~r × p~ = √l r̂ × m · gl θ̂ = m√g`3/2 2−3/4 z‬‬
‫‪L‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪21/4‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫נקודתיים‪.‬‬
‫סיבוב )בית(‬
‫מומנט גופים‬
‫‪ 17.2‬רק עבור‬
‫שימור תנע זוויתי ומונט כוח זוויתי בשיוו משקל‬ ‫‪17‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫)‪(1048‬‬ ‫̂‪~ = m√g`3/2 2−3/4 z‬‬


‫‪L‬‬

‫סעיף ב'‬
‫מהירות החרוז היא אותה מהירות‪:‬‬
‫√‬
‫‪gl‬‬
‫=‪v‬‬
‫‪21/4‬‬

‫ולכן תנע החרוז הוא עדיין אותו תנע‪:‬‬


‫√‬
‫‪gl‬‬
‫· ‪p~ = m~v = m‬‬ ‫̂‪θ‬‬
‫‪21/4‬‬

‫ביחס לנקודת התלייה של החוט וקטור המיקום )הזרוע( של החרוז הוא‪:‬‬


‫‪l‬‬
‫)̂‪~r = l · (cos45(−ẑ) + sin45(r̂) = √ (−ẑ + r‬‬
‫‪2‬‬

‫ולכן וקטור התנע הזוויתי הוא‪:‬‬


‫‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫√‬
‫= ‪~ = ~r × p~ = ~r‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪gl‬‬ ‫‪√ 3‬‬
‫)̂‪√ (−ẑ + r̂) × m · 1/4 θ̂ = m g` /2 2− /4 (r̂ + z‬‬
‫‪3‬‬
‫‪L‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫)‪(1049‬‬ ‫)̂‪~ = m√g`3/2 2−3/4 (r̂ + z‬‬


‫‪L‬‬

‫מומנט סיבוב )בית(‬ ‫‪17.2‬‬


‫במהלך מסע דייג בקוטב הצפוני לוכד דייג ‪ ,‬הנמצא בסירה קטנה‪ ,‬דג גדול‪ .‬הדג כה כבד עד שהדייג לא מצליח להרים‬
‫אותו מהמים‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫)בתהליכי בנייה(‬
‫נקודתיים‪.‬‬
‫הירח‬
‫גופים‬
‫והתרחקות‬
‫ושפלרק עבור‬
‫גאותמשקל‬
‫‪ 17.3‬בשיוו‬
‫שימור תנע זוויתי ומונט כוח זוויתי‬ ‫‪17‬‬

‫מוט החכה יוצרת זוית של ‪ 20‬מעלות ביחס לאופק בעוד חוט הדייג נמצא בזוית של ‪ 37‬מעלות מתחת לאופק‪ .‬אורך מוט‬
‫החכה ‪ 2‬מטר‪.‬‬
‫הדג מושך את הקרס בכח של ‪ 100‬ניוטון‪.‬‬
‫מיצאו את מומנט הסיבוב שמפעיל הדג ביחס לציר הניצב לדף ועובר דרך ידיו של הדייג בסירה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫אנו רוצים למצוא את רכיב הכח )המתיחות בחוט( שמפעיל הדג הניצב למוט החכה‪.‬‬

‫לכן נחפש את הזוית המשלימה ל ‪ 900‬והיא כמובן ‪900 − 200 − 370 = 330‬‬
‫נחשב את רכיב הכח הניצב לחכה‬

‫‪F⊥ = 100sin570 = 83.9N‬‬

‫כעת נחשב את המומנט‬

‫̂‪~τ = ~r × F~ = −2 · 83.9ẑ = −167.73 [N · m] z‬‬

‫התשובה היא‬

‫̂‪~τ = −167.7 [N · m] z‬‬

‫גאות ושפל והתרחקות הירח )בתהליכי בנייה(‬ ‫‪17.3‬‬


‫תופעת הגאות והשפל בכדור הארץ נגרמת כתוצאה מכוח הגאות‪ ,‬שהוא תוצאה של ההפרשים של כוח הכבידה של הירח‬
‫במקומות שונים על פני כדור הארץ‪ .‬הגאות והשפל גורמים להגדלה הדרגתית של המרחק בין הירח לכדור הארץ‪ .‬הם‬
‫גורמים לאיבוד אנרגיה שמאטה את מהירות סיבוב כדור הארץ סביב עצמו‪ .‬מכיוון שהתנע הזוויתי הכולל במערכת כדור‬
‫הארץ ־ ירח נשמר‪ ,‬המרחק בין הירח לארץ צריך לגדול‪ .‬כדי למדוד את קצב ההתרחקות של הירח מכדור הארץ‪ ,‬הציבו‬
‫האסטרונאוטים של אפולו ‪ 11‬על פני הירח בשנת ‪ 1969‬מערכת מחזירי אור המיועדים להחזרת אור לייזר‪ .‬במדידות‬
‫שנערכו מאז נמצא שהירח מתרחק מכדור הארץ בקצב ממוצע של ‪ 8.3‬ס`מ בשנה‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪ 18‬מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬

‫ˆ את מומנט ההתמד של גופים מוכרים שונים )גליל‪ ,‬דיסקה‪ ,‬חישוק‪ ,‬כדור מלא‪ ,‬מעטפת כדורית( ביחס לציר העובר‬
‫במרכזם‪ ,‬יש בדף הנוסחאות‪.‬‬

‫חישוב מרכז מסה של צורות נפחיות )בית(‬ ‫‪18.1‬‬


‫באיור נתונות שתי צורות הבנויות מחלקים זהים ואחידים בעלי רוחב ‪ d‬וגובה ‪3d‬‬
‫א‪ .‬מצאו את מרכז המסה של האות ‪ L‬שבאיור ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את מרכז הכובד של האות ‪T‬שבאיור‬

‫ג‪ .‬מצאו את מרכז המסה של קובייה אחידה בעלת מקצוע ‪ d‬ששמינית ממנה‪ ,‬קוביה בעלת מקצוע ‪ , d2‬חסרה‪ .‬בחרו מערכת‬
‫קואורדינטות שראשית הצירים שלה נמצא בקודקוד החסר של הקוביה )רמז‪ :‬התייחסו לחלק החסר של המסה בתור מסה‬
‫שלילית(‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חישוב מרכז מסה של צורות נפחיות )בית(‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬
‫‪18.1‬‬ ‫‪18‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫האות ‪ :L‬מרכז המסה של כל אחד מהבלוקים נמצא במרכז הגיאומטרי שלו‪ .‬במערכת הקואורדינטות הנתונה‪ ,‬מרכז‬
‫הבלוק האנכי יהיה‬

‫)‪(1050‬‬ ‫̂‪~r1 = 0.5dx̂ + 2.5dy‬‬

‫כאשר לא לשכוח שהבלוק האנכי מונח על האופקי‪ .‬מרכז הבלוק האופקי יהיה‬

‫)‪(1051‬‬ ‫̂‪~r2 = 1.5dx̂ + 0.5dy‬‬

‫ומרכז המסה הכולל יהיה‬

‫~‬ ‫‪m1~r1 + m2~r2‬‬ ‫‪m~r1 + m~r2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪R‬‬
‫‪(1052)CM‬‬ ‫= )‪(L‬‬ ‫=‬ ‫])̂‪= (~r1 + ~r2 ) = [(0.5dx̂ + 2.5dŷ) + (1.5dx̂ + 0.5dy‬‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪2m‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬ ‫̂‪(2dx̂ + 3dŷ) = dx̂ + 1.5dy‬‬
‫‪2‬‬

‫̂‪~ CM (L) = dx̂ + 1.5y‬‬


‫‪R‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫האות ‪ :T‬מרכז המסה של כל אחד מהבלוקים נמצא במרכז הגיאומטרי שלו‪ .‬במערכת הקואורדינטות הנתונה‪ ,‬מרכז‬
‫הבלוק האופקי יהיה‬

‫)‪(1053‬‬ ‫̂‪~r1 = 1.5dx̂ + 3.5dy‬‬

‫כאשר לא לשכוח שהבלוק האופקי מונח על האנכי‪ .‬מרכז הבלוק האנכי יהיה‬

‫)‪(1054‬‬ ‫̂‪~r2 = 1.5dx̂ + 1.5dy‬‬

‫ומרכז המסה הכולל יהיה‬

‫~‬ ‫‪m1~r1 + m2~r2‬‬ ‫‪m~r1 + m~r2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪R‬‬
‫‪(1055)CM‬‬ ‫= ) ‪(T‬‬ ‫=‬ ‫])̂‪= (~r1 + ~r2 ) = [(1.5dx̂ + 3.5dŷ) + (1.5dx̂ + 1.5dy‬‬
‫‪m1 + m2‬‬ ‫‪2m‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬ ‫̂‪(3dx̂ + 5dŷ) = 1.5dx̂ + 2.5dy‬‬
‫‪2‬‬

‫̂‪~ CM (T ) = 1.5dx̂ + 2.5dy‬‬


‫‪R‬‬
‫חישוב מומנט התמדה‬ ‫‪18.2‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫ניקח את הקובייה החסרה כך שהקודקוד שלה יהיה בראשית‪ .‬מרכז המסה שלה יהיה‬
‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫)‪(1056‬‬ ‫=‪r‬‬ ‫̂‪x̂ + ŷ + z‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫מרכז המסה של הקוביה המלאה הוא‬
‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫)‪(1057‬‬ ‫=‪R‬‬ ‫̂‪x̂ + ŷ + z‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫מרכז המסה הדרוש יתקבל על ידי החסרת הקובייה הקטנה‬
‫~‬
‫)‪(1058‬‬ ‫‪~ CM = mR R − mr ~r‬‬
‫‪R‬‬
‫‪mr + mR‬‬
‫‪M‬‬
‫= ‪ .mR‬נתייחס לחלק‬ ‫‪8‬‬ ‫נתון כי הקוביה אחידה וכי חסרה שמינית לכן אם מסת הקובייה השלמה היא ‪ mR = M‬אז‬
‫החסר כבעל מסה שלילית‪ .‬נציב‬
‫‪~−‬‬ ‫‪~ r‬‬
‫‪MR‬‬ ‫‪M‬‬ ‫~‪8R−‬‬ ‫‪~ − ~r‬‬
‫‪~ CM‬‬ ‫~ ‪8‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8R‬‬
‫‪R‬‬ ‫=‬ ‫‪M‬‬
‫=‬ ‫‪7‬‬ ‫=‬
‫‪M−‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪8 d‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪1 d‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬
‫=‬ ‫‪x̂ + ŷ + ẑ −‬‬ ‫̂‪x̂ + ŷ + z‬‬
‫‪7 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7 4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪d‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‬ ‫̂‪4x̂ + 4ŷ + 4ẑ − x̂ − ŷ − z‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪d 15‬‬
‫)‪(1059‬‬ ‫=‬ ‫)̂‪(x̂ + ŷ + z‬‬
‫‪7 4‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪15‬‬
‫= ‪RCM‬‬ ‫)̂‪d (x̂ + ŷ + z‬‬
‫‪28‬‬

‫חישוב מומנט התמדה‬ ‫‪18.2‬‬


‫מצאו את מומנטי ההתמד של הגופים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מוט אחיד באורך ‪ L‬שמסתו ‪ M‬התפוס בציר העובר במרכזו‪ ,‬ושתי מסות נקודתיות ‪ m‬בקצותיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬דסקה מלאה אחידה בעלת רדיוס ‪ R‬ומסה ‪ M‬התפוסה בקצה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מסגרת תמונה המורכבת מארבעה מוטות אחידים באורך ‪ L‬ומסה ‪ ,M‬התלויה ממרכז המוט העליון‪.‬‬
‫ד‪ .‬דיסקה דקה‪ ,‬מלאה ואחידה בעלת מסה ‪ M‬ורדיוס ‪ ,R‬מתוכה הוצאה דיסקה קטנה ברדיוס ‪:R/3‬‬

‫‪R/3‬‬
‫‪g‬‬

‫‪R‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חישוב מומנט התמדה‬ ‫‪18.2‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫איור המערכת‪:‬‬

‫‪L/2‬‬ ‫‪L/2‬‬

‫ראינו בהרצאה כי מומנט ההתמד של מוט במסה ‪ M‬בעל צפיפות מסה אחידה המסתובב סביב אמצעו הוא‬
‫‪1‬‬
‫)‪(1060‬‬ ‫= ‪Irod‬‬ ‫‪M L2‬‬
‫‪12‬‬

‫לפי משפט שטיינר‪ ,‬מומנט ההתמד של גוף המסתובב סביב ציר הנמצא מחוצה לו הוא‬

‫)‪(1061‬‬ ‫‪I = ICM + mr2‬‬

‫כאשר ‪ ICM‬הוא מומנט ההתמד של מרכז המסה של הגוף‪ ,‬ו ‪ r‬הוא המרחק בין מרכז המסה של הגוף לבין ציר הסיבוב‪.‬‬
‫למסה נקודתית אין מומנט התמד של מרכז המסה‪ ,‬ומרחק כל מסה מציר הסיבוב הוא ‪ , L2‬לפיכך מומנט ההתמד של כל‬
‫מסה נקודתית הוא‬
‫‪ 2‬‬
‫‪L‬‬
‫)‪(1062‬‬ ‫‪Im = m‬‬
‫‪2‬‬

‫מכאן נסיק שמומנט ההתמד הכולל של הגוף הזה הוא‬

‫‪L2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 M‬‬
‫)‪(1063‬‬ ‫‪Itot = Irod + 2Im‬‬ ‫‪= M L + 2m‬‬ ‫=‬ ‫‪+ m L2‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2 6‬‬

‫התשובה היא‬

‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪M‬‬
‫)‪(1064‬‬ ‫‪Itot‬‬ ‫=‬ ‫‪+ m L2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫איור המערכת‪:‬‬

‫‪R‬‬
‫חישוב מומנט התמדה‬ ‫‪18.2‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫ראינו בהרצאה כי מומנט ההתמד של דיסקה במסה ‪ M‬ורדיוס ‪ R‬בעלת צפיפות מסה אחידה המסתובבת סביב אמצעה‬
‫)במישור הדיסקה( הוא‬
‫‪1‬‬
‫)‪(1065‬‬ ‫‪Idisk,center = M R2‬‬
‫‪2‬‬

‫לפי משפט שטיינר‪ ,‬מומנט ההתמד של גוף המסתובב סביב ציר הנמצא מחוצה לו הוא‬

‫)‪(1066‬‬ ‫‪I = ICM + mr2‬‬

‫כאשר ‪ ICM‬הוא מומנט ההצמד של מרכז המסה של הגוף‪ ,‬ו ‪ r‬הוא המרחק בין מרכז המסה של הגוף לבין ציר הסיבוב‪.‬‬
‫המרחק מציר הסיבוב הוא הרדיוס‪ ,‬ולפיכך מומנט ההתמד הכולל יהיה‬

‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫)‪(1067‬‬ ‫‪Idisk = M R2 + M R2 = M R2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪3‬‬
‫)‪(1068‬‬ ‫‪Idisk = M R2‬‬
‫‪2‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫איור המערכת‪:‬‬

‫‪L‬‬
‫‪2‬‬
‫‪d1‬‬ ‫‪d1‬‬

‫‪L‬‬
‫‪d2‬‬

‫ראינו בהרצאה כי מומנט ההתמד של מוט במסה ‪ M‬בעל צפיפות מסה אחידה המסתובב סביב אמצעו הוא‬
‫‪1‬‬
‫)‪(1069‬‬ ‫‪Iupper‬‬ ‫‪rod‬‬ ‫=‬ ‫‪M L2‬‬
‫‪12‬‬

‫זהו מומנט ההתמד של המוט העליון‪ .‬בשביל לחשב את מומנטי ההתמד של שאר המוטות נשתמש במשפט שטיינר‪ .‬מומנט‬
‫ההתמד של הצלעות הימנית והשמאלית יהיו‬
‫‪1‬‬
‫)‪(1070‬‬ ‫‪Ilef t‬‬ ‫‪rod‬‬ ‫‪= Iright‬‬ ‫‪rod‬‬ ‫=‬ ‫‪M L2 + M d21‬‬
‫‪12‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חישוב מומנט התמדה‬ ‫‪18.2‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫ושל הצלע התחתונה‬


‫‪1‬‬
‫)‪(1071‬‬ ‫‪Ibottom‬‬ ‫‪rod‬‬ ‫=‬ ‫‪M L2 + M d22‬‬
‫‪12‬‬

‫ונותר לנו למצוא את ‪ .d1 , d2‬מגיאומטריה פשוטה נקבל‬


‫‪ 2  2‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L2 L2‬‬ ‫‪L2‬‬ ‫‪L‬‬
‫)‪(1072‬‬ ‫‪d21‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫√ = ‪⇒ d1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(1073‬‬ ‫‪d2‬‬ ‫‪= L‬‬

‫מכאן‪ ,‬מומנטי ההתמד של הצלעות הצדדיות הם‬

‫‪2‬‬
‫‪L2‬‬
‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬
‫)‪(1074‬‬ ‫‪Ilef t‬‬ ‫‪rod‬‬ ‫‪= Iright‬‬ ‫‪rod‬‬ ‫‪= M L2 + M‬‬ ‫√‬ ‫=‬ ‫‪M L2 + M‬‬ ‫‪= M L2‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪12‬‬

‫ושל המוט התחתון‬


‫‪1‬‬ ‫‪13‬‬
‫)‪(1075‬‬ ‫‪Ibottom‬‬ ‫‪rod‬‬ ‫=‬ ‫‪M L2 + M L2 = M L2‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬

‫מומנט ההתמד הכולל יהיה‬


‫)‪(1076‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪Itot = Iupper‬‬ ‫‪rod + Ilef t rod + Iright rod + Ibottom rod‬‬ ‫‪= M L2 + 2‬‬ ‫‪M L + M L2 = M L2 = M L2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪3‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪7‬‬
‫)‪(1077‬‬ ‫‪Itot = M L2‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫מומנט ההתמד של דיסקה מלאה ואחידה במסה ‪ M‬ורדיוס ‪ R‬הוא ‪ . 21 M R2‬אילו הדיסקה הייתה מלאה‪ ,‬ממשפט שטיינר‬
‫היינו מקבלים את מומנט ההתמד שלה ביחס לציר הנתון‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫)‪(1078‬‬ ‫‪If ull = IfCM‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ull + M R = M R + M R = M R‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫אולם‪ ,‬למציאת מומנט ההתמד במקרה שלנו‪ ,‬יש לחסר את תרומת הדיסקה שהוצאה‬

‫)‪(1079‬‬ ‫‪I = If ull − Ihole‬‬

‫לפי משפט שטיינר‪ ,‬המומנט שיש לחסר הינו‬


‫‪ 2‬‬
‫‪CM‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬
‫)‪(1080‬‬ ‫= ‪Ihole‬‬ ‫‪Ihole‬‬ ‫‪+ mhole r = mhole‬‬ ‫‪+ mhole r2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫כאשר ‪ r‬הוא מרחק מרכז המסה מציר הסיבוב‪ ,‬והוא‬
‫‪2‬‬
‫)‪(1081‬‬ ‫‪r= R‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ rigid‬שימור תנע זויתי של מתעמל עם מומנט התתמד‬
‫מכניקה של גוף קשיח ‪18.3 body‬‬ ‫‪18‬‬

‫ונותר לנו למצוא את המסה‪ .‬מכיוון שמדובר באותו החומר‪ ,‬באותה צפיפות אחידה‪ ,‬יחס המסות יתקבל מיחס השטחים‪:‬‬

‫‪M‬‬ ‫‪ρS‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪πR2‬‬ ‫‪R2‬‬


‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬ ‫=‬ ‫‪ =9‬‬
‫‪mhole‬‬ ‫‪ρShole‬‬ ‫‪Shole‬‬ ‫‪R 2‬‬
‫‪π R3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪M‬‬
‫)‪(1082‬‬ ‫= ‪⇒ mhole‬‬
‫‪9‬‬
‫נציב הכל‪:‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪M 2R 2 M 1‬‬
‫ ‬ ‫‬ ‫‬
‫‪1M‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪M9 2‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1083‬‬ ‫‪Ihole‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫= ‪+ 4 R2‬‬ ‫‪R = M R2‬‬
‫‪2 9‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪81 2‬‬ ‫‪81 2‬‬ ‫‪18‬‬
‫ומומנט ההתמד המבוקש יהיה‬
‫)‪(1084‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪I = If ull − Ihole‬‬ ‫= ‪= M R2 − M R2‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪MR‬‬ ‫‪−‬‬ ‫= ‪M R2‬‬ ‫‪M R2 = M R2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪2 18‬‬ ‫‪18 18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪9‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪13‬‬
‫=‪I‬‬ ‫‪M R2‬‬
‫‪9‬‬

‫שימור תנע זויתי של מתעמל עם מומנט התתמד‬ ‫‪18.3‬‬


‫מתעמל קרקע קופץ ומבצע היפוך באוויר )סלטה(‪ .‬בתחילת תנועתו הוא זקוף‪ ,‬ידיו מעל ראשו ומהירותו הזוויתית היא ‪.ω0‬‬
‫באמצע התנועה הוא מתקפל כדי להגביר את מהירותו הזוויתית‪ .‬לשם הפשטות‪ ,‬הניחו כי צורת המתעמל הזקוף היא גליל‬
‫שגובהו הוא ‪ ,h = 1.6m‬מסתו היא ‪ m = 60kg‬ורדיוסו ‪ ,R = 20cm‬וצורתו המקופלת היא היא דיסקית שעוביה ‪2R‬‬
‫ורדיוסה ‪ .r‬הניחו כי נפח הדיסקית שווה בקירוב לנפח הגליל‪.‬‬
‫מצאו את המהירות הזוויתית החדשה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫בשאלה זו נתבסס על עקרון שימור התנע הזוויתי‪ .‬מכיוון שלא פועלים מומנטים חיצוניים )פועל רק הכוח החיצוני ‪mg‬‬
‫והוא פועל ממרכז המסה ולכן אינו מייצר מומנט כוח כי אין לו זרוע(‪ ,‬התנע הזוויתי נשמר ונוכל לרשום‪:‬‬

‫)‪(1085‬‬ ‫‪I1 ω1 = I2 ω2‬‬

‫מומנט ההתמד ההתחלתי‪ ,I1 ,‬הוא מומנט ההתמד של גליל מלא אחיד סביב ציר מאונך‪ ,‬בחצי הגובה‪ ,‬שהוא‪:‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−2‬‬
‫‪2 1‬‬ ‫‪2‬‬
‫= )‪I1 = mR + mh = M R + h = · 60kg 20 · 10 m + (1.6m‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪2.56‬‬ ‫‪0.12 + 2.56‬‬
‫)‪(1086‬‬ ‫‪15kg 0.04 +‬‬ ‫‪m2 = 15‬‬ ‫‪kg · m2 = 15 · 0.89kg · m2 = 13.4kg · m2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫מומנט ההתמד הסופי‪ ,I2 ,‬הוא מומנט ההתמד של דיסקית מלאה אחידה סביב מרכזה‪ ,‬שהוא גם מומנט ההתמד של גליל‬
‫מלא הסובב סביב צירו‪ ,‬שהוא‬
‫‪1‬‬
‫)‪(1087‬‬ ‫‪I2 = mr2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪rigid‬שימור תנע זויתי בקרוסלה נדרש לדעת מומנט התמד‬
‫מכניקה של גוף קשיח ‪18.4body‬‬ ‫‪18‬‬

‫נשים לב שהנתון שעובי הדיסקה הוא ‪ 2R‬אינו רלוונטי מכיוון שלמומנט ההתמד אין תלות בעובי הגליל‪ .‬מה שכן‪ ,‬יש‬
‫לחשב את ‪ .r‬לקבלתו נשתמש בנתון שהנפח אינו משתנה )הגיוני(‪ ,‬וכאן כן נצטרך לעשות שימוש בעובי הנתון ‪ .2R‬נשווה‬
‫את הנפחים של שני הגופים‪:‬‬

‫)‪(1088‬‬ ‫‪πR2 · h = πr2 · 2R‬‬


‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪Rh‬‬ ‫‪20 · 10−2 m · 1.6m‬‬
‫)‪(1089‬‬ ‫= ‪⇒r‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.4m‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫נציב במשוואה )‪(1087‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(1090‬‬ ‫= ‪I2‬‬ ‫‪· 60kg · (0.4m)2 = 30kg · 0.16m2 = 4.8kg · m2‬‬
‫‪2‬‬
‫כעת אנו מוכנים להשתמש במשוואה )‪ .(1085‬נתון ‪ ,ω1 = ω0‬ואני מחפשים את ‪ω2‬‬

‫‪I1‬‬ ‫‪13.4kg · m2‬‬


‫)‪(1091‬‬ ‫= ‪ω2‬‬ ‫= ‪ω1‬‬ ‫‪ω0 ≈ 2.8ω0‬‬
‫‪I2‬‬ ‫‪4.8kg · m2‬‬

‫)‪(1092‬‬ ‫‪ω2 ≈ 2.8ω0‬‬

‫שימור תנע זויתי בקרוסלה נדרש לדעת מומנט התמד‬ ‫‪18.4‬‬


‫ילד שמסתו ‪ m = 40kg‬מתיישב בקצה של קרוסלה שמסתה ‪ M = 200kg‬ושרדיוסה ‪ .R = 2m‬הוריו של הילד מסובבים‬
‫‪ω = 4 rad‬ואז הם מתיישבים על ספסל ליד הקרוסלה‪.‬‬
‫את הקרוסלה למהירות זויתית ‪sec‬‬
‫פתאום הילד קם והולך לכיוון מרכז הקרוסלה עד שנמצא במרחק של ‪ R2‬מציר הקרוסלה‪.‬‬
‫חשבו את מהירות הסיבוב של הקרוסלה במצב זה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫תחילה נרשום את מומנטי ההתמדה של הילד ושל הקרוסלה בהתחלה‪.‬‬
‫הילד לא זז ביחס לקרוסלה ולכן מומנט ההתמדה שלו הוא‬
‫)‪(i‬‬
‫‪Iboy = mR2‬‬

‫הקרוסלה מסתובבת סביב צירה ולכן מומנט ההתמדה שלה הוא‬


‫‪1‬‬
‫‪Ic(i) = M R2‬‬
‫‪2‬‬

‫נרשום את התנע השויתי הכולל בהתחלה כסכום של התנע הזויתי של הילד ושל הקרוסלה כאשר לשניהם יש אותה מהירות‬
‫זויתית כי הילד במנוחה ביחס לקרוסלה‬

‫‬ ‫‬
‫)‪(i‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪= mR + M R ωi‬‬
‫‪2‬‬

‫נשים לב שהילד הולך לכיוון המרכז אז התנע הזויתי שמהירותו הרדיאלית תורמת הוא‬
‫‪R‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪Lrad = ~r × m~vrad‬‬ ‫‪(−r̂) × mvr̂ = − Rmv (r̂ × r̂) = 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫לכן התרומה היחידה לתנע הזויתי של הילד במיקומו הסופי יהיה התנע הזויתי של סיבובו ביחד עם הקרוסלה‪.‬‬
‫שימור‪rigid‬‬
‫תנע זויתי בקריסה גרביטציונית )שימוש במומנט התמד של כדור(‬ ‫‪body 18.5‬‬
‫מכניקה של גוף קשיח‬ ‫‪18‬‬

‫נרשום את מומנט ההתמדה כעת של הילד )הוא כבר נמצא במרחק אחר ביחס לציר הסיבוב של הקרוסלה‪.‬‬

‫‪ 2‬‬
‫) ‪(f‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪Iboy‬‬ ‫‪=m‬‬
‫‪2‬‬
‫ועבור הקרוסלה נשארנו באותו מומנט התמדה‬
‫‪1‬‬
‫‪Ic(f ) = M R2‬‬
‫‪2‬‬

‫במצב הסופי של הילד מהירות הקורסלה ומהירות הילד זהות‪ .‬נסמן אותם ב ‪ωf‬‬
‫! ‪ 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪R‬‬
‫= ‪Lf‬‬ ‫‪M R2 + m‬‬ ‫‪ωf‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫כעת נשים לב שלא פעל מומנט על המערכת ולכן התנע הזויתי נשמר‪.‬‬

‫‪Li = Lf‬‬

‫‬ ‫‬ ‫! ‪ 2‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬
‫= ‪mR + M R ωi‬‬ ‫‪MR + m‬‬ ‫‪ωf‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪mR2 + 12 M R2‬‬ ‫‪40kg · 4m2 + 12 · 200kg · 4m2 rad‬‬


‫‬ ‫‬
‫= ‪ωf‬‬ ‫‪ ωi = 1‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪2+m R 2‬‬ ‫‪· 200kg · 4m2 + 40kg · 1m2 sec‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪560 rad‬‬ ‫‪rad‬‬


‫= ‪ωf‬‬ ‫‪·4‬‬ ‫‪= 5.09‬‬
‫‪440‬‬ ‫‪sec‬‬ ‫‪sec‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬
‫‪ωf = 5.09‬‬
‫‪sec‬‬

‫שימור תנע זויתי בקריסה גרביטציונית )שימוש במומנט התמד של כדור(‬ ‫‪18.5‬‬
‫כוכב נויטרונים הוא כוכב צפוף במיוחד שנוצר לאחר קריסתו של כוכב רגיל )כמו השמש שלנו( למימדים קטנים במיוחד‬
‫)צפיפותו מגיעה עד לפי ‪ 1014‬מחומר מוצק רגיל(‪ .‬נניח כי כוכב הוא כדור צפיד ואחיד‪ ,‬לפני ואחרי הקריסה‪ .‬נתונים‪:‬‬
‫ˆ רדיוס הכוכב לפני הקריסה הוא ‪) 7 · 105 km‬בקירוב רדיוס השמש שלנו(‪.‬‬

‫ˆ רדיוס הכוכב אחרי הקריסה הוא ‪.16km‬‬

‫ˆ לפני הקריסה הכוכב הסתובב עם זמן מחזור של ‪ 30‬ימים‪.‬‬


‫מצאו את המהירות הזוויתית של כוכב הנויטרונים‪) .‬רמז‪ :‬השתמשו בשימור תנע זוויתי(‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪Iball‬המסה של הכוכב לא השתנה רק הרדיוס‬ ‫‪5MR‬‬ ‫מומנט ההתמד של כדור אחיד בעל רדיוס ‪ R‬מסה ‪ M‬נתון ‪:‬‬
‫ואז משימור תנע זוויתי לפני ואחרי הקריסה נקבל‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪M Ri2 ωi = M Rf2 ωf‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫משוואת מומנטים )כולל משפט שטיינר(‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪18.6rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪ !2‬‬
‫‪R2‬‬ ‫]‪7 · 105 [km‬‬ ‫‪2π‬‬
‫= ‪ωf = 2i ωi‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪ih‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪Rf‬‬ ‫]‪16 [km‬‬ ‫]‪day‬‬
‫‪30 [H‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪hr‬‬ ‫‪3600sec‬‬
‫‪H H‬‬ ‫‪day‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪hr‬‬
‫‬

‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬
‫‪ωf = 1.914 × 106 · 2.42 × 10−6‬‬
‫‪sec‬‬

‫התשובה היא‬

‫‬ ‫‬
‫‪rad‬‬
‫‪ωf = 4.632‬‬
‫‪sec‬‬

‫משוואת מומנטים )כולל משפט שטיינר(‬ ‫‪18.6‬‬


‫מוט דק ואחיד שמסתו ‪ M = 5kg‬ואורכו ‪ L = 2m‬מקובע לציר אידיאלי ומוחזק בשיווי משקל בזוית ביחס לאופק על ידי‬
‫חוט הקשור לקצהו‪ .‬החוט אידיאלי וקשור אנכית לתיקרה‪.‬‬
‫גוזרים את החוט והמוט מתחיל להסתובב סביב הציר‪ .‬המרחק של הציר ממרכז המסה של המוט הינו רבע מאורך‬
‫המוט‪,‬והמרחק של הציר מנקודת החיבור של החוט הינו שלושה רבעים מאורך המוט‪.‬‬

‫א‪ .‬מהי המתיחות בחוט לפני גזירתו?‬


‫ב‪ .‬מצאו ביטוי לגודל התאוצה הזוויתית של המוט כתלות בזוית בה נטוי המוט ביחס לאופק‬
‫ג‪ .‬מהי התאוצה המשיקית המקסימלית של מרכז המסה?‬
‫ד‪ .‬מהי המהירות המשיקית המקסימלית אליה יגיע מרכז המסה במהלך תנועת המוט?‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫החוט נמצא בשווי משקלת כלומר שקול הכוחות מתאפס ושקול המומנטים מתאפס‪.‬‬
‫נבחר בצורה חכמה את ציר הסיבוב כדי שנוכל להסתפק בשתי משוואות במקום שלוש‪.‬‬
‫‪ FP‬שמפעיל‬ ‫הכוחות הפועלים‪ :‬המתיחות ‪ T‬בצד הימני העליון של המוט‪ ,‬כח הכובד בנקודת מרכז המסה של המוט‪ ,‬וכח‬
‫ציר הסיבוב על המוט‪.‬‬
‫משוואת מומנטים )כולל משפט שטיינר(‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪18.6rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫נבחר את ציר הסיבוב לציר הנתון בשאלה‪ .‬מכאן שכח התגובה של הציר לא יוצר מומנט סיבוב‬
‫לכן נקבל‪:‬‬

‫~‪~τ = ~r × F‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‬ ‫‪1‬‬
‫‪~τg = M g sin‬‬ ‫̂‪+ θ (−ẑ) = − LM g cos θz‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3L‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‬ ‫‪3‬‬
‫= ‪~τT‬‬ ‫‪T sin‬‬ ‫̂‪− θ ẑ = LT cos θz‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪~τtot = − LM g cos θẑ + LT cos θẑ = 0‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪M g‬‬‫‪ = T‬‬
‫̂‪cosθz‬‬ ‫‪cos‬‬
‫‬‫‬‫̂‪θz‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T = Mg‬‬
‫‪3‬‬
‫כאשר בחרנו ככיוון החיובי של ציר ‪ z‬את הכיוון מחוץ לדף‪.‬‬
‫התשובה היא‬

‫‪1‬‬
‫‪T = Mg‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫גזרו את החוט ולכן אין יותר מתיחות‪,‬ויש לנו תנועה סביב הציר בלבד‪ .‬המומנט היחיד הוא מומנט כח הכבידה‬

‫‪1‬‬
‫‪~τg = − LM g cos θẑ = Ip · α‬‬
‫~‬
‫‪4‬‬
‫כאשר מומנט ההתמדה ‪ I‬הינו סביב הציר הנתון בשאלה‪.‬‬
‫אנו יודעים את מומנט ההתמדה של מוט סביב מרכז המסה שלו‪ .‬כדי למצוא את מומנט ההתמדה של המוט ביחס לציר‬
‫שלנו‪ ,‬נשתמש במשפט שטיינר )משפט הציר המקביל(‬

‫‪Ip = ICM + M d2‬‬

‫נחשב את מומנט ההתמדה סביב אמצע המוט )המכונה ‪( RCM‬‬


‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪ˆ2‬‬ ‫‪ˆ2‬‬ ‫‪L‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2M‬‬ ‫‪M x3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪M L2‬‬


‫= ‪ICM‬‬ ‫= ‪r dm‬‬ ‫‪x‬‬ ‫= ‪dx‬‬ ‫=‬
‫‪L‬‬ ‫‪L 3‬‬ ‫‪−L‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−L‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−L‬‬
‫‪2‬‬

‫‪L‬‬
‫=‪d‬‬ ‫‪4‬‬ ‫נשים לב כי המרחק בין מרכז המסה של המוט לבין ציר הסיבוב הוא‬
‫‪ 2‬‬
‫‪M L2‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪7‬‬
‫= ‪Ip‬‬ ‫‪+M‬‬ ‫‪= M L2‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪48‬‬

‫מכאן נוכל לחשב את התאוצה הזויתית ‪α‬‬


‫‪12 g‬‬
‫‪~ =−‬‬
‫‪α‬‬ ‫̂‪cos θz‬‬
‫‪7 L‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫משוואת מומנטים )כולל משפט שטיינר(‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪18.6rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪12 g‬‬
‫‪~ =−‬‬
‫‪α‬‬ ‫̂‪cos θz‬‬
‫‪7 L‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נמצא את התאוצה המשיקית המקסימלית של מרכז המסה‬
‫הקשר בין התאוצה הזויתית לתאוצה המשיקית במרחק ‪ r‬מהציר הוא‬

‫‪a = αr‬‬
‫‪L‬‬
‫‪aCM = α‬‬
‫‪4‬‬
‫‪12 g‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪aCM = −‬‬ ‫‪cos θ = − g cos θ‬‬
‫‪7 L‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬
‫התאוצה המקסימלית מתקבלת כאשר ‪ θ = 0‬בכוון התנועה וכאשר ‪θ = π‬בו התאוצה בניגוד לכוון התנועה‬

‫)‪(max‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪aCM‬‬ ‫‪=± g‬‬
‫‪7‬‬
‫הערה‪ :‬בזויות אלה כח הכבידה מאונך לזרוע המוט‪ .‬ולכן תרומת הכח לסיבוב מקסימלית מאחר שמדובר במכפלה וקטורית‬
‫ורק תרומת הרכיב הניצב משפיעה‪.‬‬
‫התשובה היא‬

‫)‪(max‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪aCM‬‬ ‫‪=± g‬‬
‫‪7‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫נחפש את המהירות המשיקית המקסימלית שאליה יגיע מרכז המסה של המוט‪.‬‬
‫‪π‬‬
‫כאשר התאוצה הופכת כיוון‪,‬נגיע למהירות המקסימלית‪ .‬זה קורה כאשר הזוית ‪θ‬תקבל את הערך ‪ .θ = − 2‬בזוית זו‪,‬המוט‬
‫מאונך לריצפה‪.‬‬
‫נשתמש בשיקולי אנרגיה‬
‫על המוט פועל כח הכבידה )שהוא כח משמר( וכח התגובה של הציר שאינו מבצע עבודה‪ .‬בגלל שהאנרגיה נשמרת בכל‬
‫זמן התנועה‪ ,‬נוכל לקחת שתי נקודות זמן ולהשוות את האנרגיה ביניהם‪.‬‬
‫נקודה ‪ :1‬זמן גזירת החוט‪ :‬יש רק אנרגיה פוטנציאלית‬
‫נקודה ‪ :2‬זמן בו התאוצה מתאפסת )זוית של ‪( θ = − π2‬‬
‫נבחר את הקו האופקי העובר דרך ציר הסיבוב כנקודת ייחוס לאנרגיה הפוטנציאלית‬
‫משוואת מומנטים ־ ממבחן של גדי‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪18.7 rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪1‬‬
‫‪Ek = Iω 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Ug = mgh‬‬

‫‪L‬‬
‫‪E1 = M g‬‬ ‫‪sin θ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪E2 = IP ω 2 − M g‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫נשווה בין האנרגיות ונקבל‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪M gL‬‬ ‫‪24 g‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫= )‪(1 + sin θ‬‬ ‫)‪(1 + sin θ‬‬
‫‪2I‬‬ ‫‪7 L‬‬
‫‪v = ωr‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ωL‬‬ ‫‪3‬‬
‫= ‪vCM‬‬ ‫=‬ ‫)‪gL (1 + sin θ‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪14‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪r‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪vCM‬‬ ‫)‪gL (1 + sin θ‬‬
‫‪14‬‬

‫משוואת מומנטים ־ ממבחן של גדי‬ ‫‪18.7‬‬


‫מוט אחיד שמסתו ‪ m‬ואורכו ‪ ,L‬אליו מחובר כדור שמסתו ‪ M‬ורדיוסו ‪ L/6‬בקצהו‪ ,‬מחובר באמצע המוט לציר אופקי‪.‬‬
‫מסובבים את המוט למצב האופקי המתואר באיור וקושרים אותו לרצפה בקצהו השני בחוט אידאלי הנוטה בזווית ‪30°‬‬
‫ביחס לאופק‪.‬‬

‫א‪ .‬מהי המתיחות בחוט המחובר לרצפה?‬


‫ב‪ .‬מהו הכוח שמפעיל הציר על הגוף?‬
‫‪8‬‬
‫‪.(m = 15‬‬ ‫ג‪ .‬חותכים את החוט‪ .‬מהי המהירות הזוויתית של הגוף הקשיח כשהוא מגיע למצב אנכי? )נתון כי ‪M‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫בסטאטיקה של גוף קשיח גם סכום הכוחות וגם סכום המומנטים שווה לאפס‪ .‬בסעיף א' אנו זקוקים רק למשוואת‬
‫המומנטים‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫משוואת מומנטים ־ ממבחן של גדי‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪18.7 rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫‬ ‫‬ ‫ ‬
‫‪X‬‬ ‫‪L L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪~τaxis = M g‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪−T‬‬ ‫‪sin30 = 0 → T = M g‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪8‬‬
‫‪T = Mg‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫בסעיף ב' אנו זקוקים למשוואת הכוחות )הציר לא מפעיל מומנט אבל כן מפעיל כוח‪ ,‬אחרת כל הגוף היה נופל(‪:‬‬

‫‪F~ = M g (−ŷ) + mg (−ŷ) + T (cos30 (−x̂) + sin30 (−ŷ)) + F~axis = 0‬‬


‫‪X‬‬

‫נבודד את ‪ F~axis‬ונציב את ‪ T‬מסעיף א' ונקבל‪:‬‬


‫התשובה היא‬

‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬


‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬
‫= ‪F~axis‬‬ ‫‪√ M g x̂ +‬‬ ‫̂‪M + m g y‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נשתמש בשימור אנרגיה של גוף קשיח )רק כוח הכובד עושה עבודה על הגוף(‪ .‬מכיוון שמרכז המסה של המוט לא יורד‬
‫בגובה )מרכז המסה של המוט הוא מרכזו‪ ,‬שתמיד נמצא מקובע לציר( נוכל להתייחס רק למרכז המסה של הכדור שמאבד‬
‫גובה‪ .‬נגדיר את מיקום מרכז הכדור במצב האנכי בתור האפס של האנרגיה הפוטנציאלית ואז‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪L L‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Ei = M gh = M g‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪= M gL‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪1‬‬
‫‪Ef = Iaxis ω 2‬‬
‫‪2‬‬

‫נחשב את מומנט ההתמד של הגוף סביב הציר‪.‬‬


‫מומנט ההתמד של המוט‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪Ibar‬‬ ‫= ‪= mL2‬‬ ‫‪M‬‬ ‫= ‪L2‬‬ ‫‪M L2‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪90‬‬
‫תנועה של גוף קשיח‬ ‫‪18.8‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫את מומנט ההתמד של הכדור סביב הציר נחשב באמצעות משפט שטיינר‪:‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪ 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪41‬‬
‫‪Iball = ICM‬‬ ‫‪+ M (RO,CM ) = M‬‬ ‫‪+M‬‬ ‫‪L = M L2‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪90‬‬

‫מומנט ההתמד הכולל סביב הציר‪:‬‬


‫‪45‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪Iaxis‬‬ ‫‪M L2 = M L2‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪2‬‬

‫נציב במשוואת שימור אנרגיה‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪M gL‬‬ ‫‪M L2 ω 2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נבודד את המהירות הזוויתית ונקבל‪:‬‬


‫התשובה היא‬

‫‪r‬‬
‫‪8g‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪3L‬‬

‫תנועה של גוף קשיח‬ ‫‪18.8‬‬


‫גליל מעל מסה ‪ M‬ורדיוס ‪ R‬תפוס בציר אופקי העובר במרכזו ועליו מלופף חוט הקשור למסה ‪ .m‬מהי תאוצת המסה ‪m‬‬
‫בעת ירידתה?‬

‫פתרון‬
‫משוואת הכוחות על המסה ‪:m‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪(1‬‬ ‫‪F = mg − T = ma‬‬

‫משוואת המומנטים על הגליל ‪:M‬‬


‫‪X‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫‪τ = RT = Iα‬‬

‫מומנט ההתמד של הגליל הוא ‪ I = 21 M R2‬והקשר בין התאוצה הקווית והתאוצה הזוויתית הוא‪:‬‬

‫‪a = αR‬‬
‫גלגלת לא אידיאלית‬ ‫‪18.9‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪1‬‬


‫)‪(2‬‬ ‫‪τ = RT = M R2 · → T = M a‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪2‬‬

‫נציב במשוואה )‪:(1‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬
‫‪(1) mg −‬‬ ‫‪Ma‬‬ ‫‪= ma‬‬
‫‪2‬‬

‫נבודד את התאוצה ונקבל‪:‬‬


‫התשובה היא‬

‫‬ ‫‬
‫‪m‬‬
‫=‪a‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪m + M/2‬‬

‫גלגלת לא אידיאלית‬ ‫‪18.9‬‬


‫מערכת מסות וגלגלות בנויה כמתואר באיור‪ .‬הגלגלת הניידת עליה תלויה המסה ‪ 2m‬אידאלית‪ ,‬אך הגלגלת הנייחת‬
‫המחוברת למישור המשופע החלק היא לא אידאלית )היא גוף קשיח בעל מסה ‪ M‬ורדיוס ‪ .(R‬מצאו את תאוצת המסות‪.‬‬

‫‪a‬‬
‫פתרון‬
‫יש לנו כאן שלושה גופים שמבצעים תנועה‪ :‬מסה ‪ m‬שנעה בתאוצה ‪ a‬במעלה המדרון‪ ,‬מסה ‪ 2m‬שנעה בתאוצה כלפי‬
‫‪2‬‬
‫מטה )מכיוון שמסה ‪ 2m‬זזה חצי מהמרחק שזזה מסה ‪ ,m‬הקשר בין התאוצות הוא חצי( וגוף קשיח ‪) M‬הגלגלת הנייחת(‬
‫שמסתובב‪ .‬כמו כן‪ ,‬שימו לס שכשיש לנו גלגלת לא־אידאלית‪ ,‬המתיחות של החוט משני הצדדים איננה שווה‪.‬‬

‫משוואת הכוחות כלפי מטה על ‪:2m‬‬


‫‪a‬‬
‫· ‪F~ = 2mg − 2T1 = 2m‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪(1‬‬
‫‪2‬‬
‫גלגלות לא אידיאליות‬ ‫‪18.10‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫משוואת הכוחות בכיוון התנועה על ‪:m‬‬

‫‪F~ = T2 − mgsin30 = ma‬‬


‫‪X‬‬
‫)‪(2‬‬

‫משוואת מומנטים על הגלגלת ‪:M‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(3‬‬ ‫= ‪~τ = R · T1 − R · T2 = I · α‬‬ ‫‪M R2‬‬ ‫‪·α‬‬
‫‪2‬‬

‫בנוסף‪ ,‬יש קשר בין התאוצה הקווית ‪ a‬והתאוצה הזוויתית ‪:α‬‬


‫‪a‬‬
‫= ‪(4)a = αR → α‬‬
‫‪R‬‬

‫יש לנו ‪ 4‬משוואות עם ‪ 4‬נעלמים‪ .‬נפתור ונקבל‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪m‬‬
‫= ‪am = a‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪3m + M‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪a‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪a2m‬‬ ‫= =‬ ‫‪g‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪6m + 2M‬‬

‫גלגלות לא אידיאליות‬ ‫‪18.10‬‬


‫א‪ .‬קוביה שמסתה ‪ m‬קשורה לגלגלת שהינה דיסקית בעלת מסה ‪ M‬ורדיוס ‪ ,R‬כמתואר באיור‪ .‬נתון כי על הקוביה פועל‬
‫כוח גרר שהינו לינארי במהירות הקוביה ‪ .F~d = −b~v‬מצאו את מהירות הקוביה כפונקציה של הזמן )הניחו כי הקוביה‬
‫החלה את תנועתה ממנוחה(‪.‬‬

‫ב‪ .‬כעת נתון כי כבר לא פועל כוח הגרר‪ ,‬אך מצדה השני של הדיסקית מחוברת דיסקית נוספת עם מסה ‪ M/8‬ורדיוס‬
‫‪ ,R/2‬שעליה מלופף חוט בכיוון ההפוך‪ ,‬ובסופו יש מסה נוספת ‪ ,m‬כמתואר באיור הבא‪ .‬מצאו את תאוצתו הזוויתית של‬
‫הגוף הקשיח‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גלגלות לא אידיאליות‬ ‫‪18.10‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫משוואת הכוחות על ‪: F~ = ma :m‬‬
‫‪P‬‬

‫‪(1)mg − T − bv = ma‬‬

‫‪P‬‬
‫משוואת המומנטים על ‪: ~τ = Iα :M‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬
‫= ‪(2)RT‬‬ ‫‪M R2‬‬ ‫‪·α‬‬
‫‪2‬‬

‫הקשר בין התאוצה הקווית והתאוצה הזוויתית‪:‬‬


‫‪a‬‬
‫= ‪(3)a = αR → α‬‬
‫‪R‬‬

‫קיבלנו ‪ 3‬משוואות עם ‪ 3‬נעלמים‪.‬‬


‫נציב את משוואה )‪ (3‬במשוואה )‪ (2‬ונקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T = Ma‬‬
‫‪2‬‬

‫נציב תוצאה זאת במשוואת )‪ (1‬ונקבל‪:‬‬


‫‪1‬‬
‫‪mg − M a − bv = ma‬‬
‫‪2‬‬

‫נסדר ונקבל‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬
‫= ‪mg − bv‬‬ ‫‪m+‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪2‬‬

‫‪dv‬‬
‫= ‪ a‬ונקבל‪:‬‬ ‫כעת יש לפתור באמצעות הפרדת משתנים‪ .‬נציב במקום התאוצה‬
‫‪dt‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2m + M‬‬ ‫‪dv‬‬
‫= ‪mg − bv‬‬ ‫·‬
‫‪2‬‬ ‫‪dt‬‬

‫נבצע הפרדת משתנים‪:‬‬


‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪· dt‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪2m + M‬‬ ‫‪mg − bv‬‬

‫נבצע אינטגרל מ־‪ 0‬ועד ‪ t‬ונקבל‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫)‪mg−bv(t‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‬ ‫‪ln‬‬ ‫‪mg‬‬
‫=‪·t‬‬
‫‪2m + M‬‬ ‫‪−b‬‬

‫נבצע את כל הפעולות הנדרשות על־מנת לבודד את )‪ v(t‬ונקבל‪:‬‬


‫מומנט התנדה‪,‬תדירות תנודות‬ ‫‪18.11‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫ ‪mg‬‬
‫‪1 − e−( 2m+M )t‬‬
‫‪2b‬‬
‫‬
‫= )‪v(t‬‬
‫‪b‬‬

‫סעיף ב'‬
‫התאוצה הזוויתית ‪ α‬היא אותו דבר לשתי הדיסקאות המחוברות‪ .‬אך כל דסקה מעבירה תאוצה זו למסה לפי הקשר‬
‫‪ ,ai = α · Ri‬כל דסקה עם הרדיוס שלה‪ .‬לכן תאוצת המסה הימנית היא ‪ αR‬בעוד תאוצת המסה השמאלית היא ‪.α · R2‬‬
‫משוואת כוחות על המסה ‪ m‬הימנית‪: F~ = ma :‬‬
‫‪P‬‬

‫)‪(1)mg − T1 = m · (αR‬‬

‫משוואת הכוחות על המסה ‪ m‬השמאלית‪: F~ = ma :‬‬


‫‪P‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪αR‬‬
‫· ‪(2)T2 − mg = m‬‬
‫‪2‬‬

‫בשביל לכתוב את משוואת המומנטים על הגוף הקשיח )הגלגלת המורכבת משתי דיסקאות(‪ ,‬ראשית נמצא את מומנט‬
‫ההתמד של הגוף‪ ,‬שהוא חיבור של שתי דסקאות‪ ,‬כל אחת עם המימדים שלה‪:‬‬

‫‬ ‫‪  2‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪33‬‬
‫‪IT OT‬‬ ‫‪= M R2 +‬‬ ‫‪= M R2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪64‬‬

‫‪P‬‬
‫משוואת המומנטים על הגוף הקשיח‪: ~τ = Iα :‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪R‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪(3)T1 R − T2‬‬ ‫‪MR α‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪64‬‬

‫קיבלנו ‪ 3‬משוואות עם ‪ 3‬נעלמים ‪ .T1 , T2 , α‬נפתור אותן ונקבל‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪32m‬‬ ‫‪g‬‬
‫=‪α‬‬
‫‪80m + 33M‬‬ ‫‪R‬‬

‫מומנט התנדה‪,‬תדירות תנודות‬ ‫‪18.11‬‬


‫נתונה המערכת הבאה‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מומנט התנדה‪,‬תדירות תנודות‬ ‫‪18.11‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫הגלגלת הגדולה בנויה מגליל מלא אחיד שמסתו ‪ M‬ורדיוסו ‪ ,R‬עליו הדביקו ארבעה דיסקאות אחידות שרדיוס כ`א מהן‬
‫‪ M‬ומרכזיהן נמצאים במרחק ‪ R2‬ממרכז הגלגלת באופן סמטרי כמתואר באיור‪.‬‬ ‫‪R‬‬
‫הוא ‪ 4‬ומסת כ`א ‪4‬‬
‫ידוע כי החוט אינו מחליק על הגלגלות‪,‬שנשארות במקומן לאורך כל השאלה‪.‬‬
‫לקפיץ קבוע ‪ k‬ותנועתו אנכית בלבד‪.‬‬
‫המישור המשופע חלק ונוטה בזוית של ‪ 450‬ביחס לאופק‪.‬‬
‫לתיבה המונחת על המישור המשופע והחלק יש מסה ‪.M‬‬
‫א‪.‬מהו מומנט ההתמדה של הגלגלת הגדולה?‬
‫ב‪ .‬מיצאו את תדירות התנודות שמבצעת התיבה ‪.M‬‬
‫ג‪ .‬נתון כי בזמן ‪ t = 0‬התיבה נמצאת בנקודת שווי המשקל ונעה במורד המידרון )הכיוון חיובי( במהירות ‪ .v0‬מיצאו את‬
‫העתק התיבה מנקודת שווי המשקל בזמן ‪ t‬שלאחר מכן‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫מומנט ההתמד של הגלגלת בלי הדיסקיות ז“א גליל מלא אחיד שמסתו ‪ M‬ורדיוסו ‪ R‬הוא‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Ipulley = M R2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪R‬‬


‫ממרכז‬ ‫‪2‬‬ ‫מרכזה נמצאים במרחק‬ ‫‪4‬‬ ‫ומסתה‬ ‫‪4‬‬ ‫נחשב את תוספת מומנט ההתמד של דיסקה אחת‪ ,‬אחידה שרדיוסה‬
‫הגלגלת‪ ,‬סביב ציר הסיבוב של הגלגלת לפי משפט שטיינר‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪I0 = IC.M + MC.M rC.M‬‬

‫עבור הדיסקית התחונה‬


‫‪ 2‬‬
‫‪M R 2‬‬
‫ ‬
‫‪1M‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪Idisc‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫‪M R2‬‬
‫‪2 4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪128‬‬

‫אזי המומנט הכללי של כל הגלגלת עם הדיסקיות‬


‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪IT otal = M R2 + 4‬‬ ‫‪M R2 = M R2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪32‬‬

‫‪25‬‬
‫= ‪IT otal‬‬ ‫‪M R2‬‬
‫‪32‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫למיצאת תדירות התנודות שמבצעת התיבה ‪ .M‬נצתרך לרשום את משוואת הכוחות והמומנטיםם על כל האלמנתים הנעים‪.‬‬
‫נתחיל בכוחות על התיבה כאשר נקבכ ציר ̂‪ x‬בכיוון המדרון‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מומנט התנדה‪,‬תדירות תנודות‬ ‫‪18.11‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪X‬‬
‫‪FM x̂ = M gsin45° − T1 = M a‬‬

‫משוואת המומנטים על הגלגלת הלא אדאלית‬


‫→‬
‫‪−‬‬ ‫→‬
‫→ ‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫→‬
‫→ ‪−‬‬ ‫‪−‬‬
‫→ ‪= R × T 1 + R × T 2 = IT otal‬‬
‫‪−‬‬
‫‪X‬‬
‫‪τ T otal‬‬ ‫‪α‬‬

‫כאשר כיוון ציר הסחיבוב הוא החוצה ̂‪ z‬נקבל‪:‬‬


‫‪X‬‬
‫‪τT otalẑ = T1 R − T2 R = IT otal α‬‬

‫משוואת הכוחות על הקפיץ‬


‫‪X‬‬
‫‪FK x̂ = T2 − kx = 0‬‬

‫הקשר בין תאוצת התיבה לתאוצה סיבובית של הגלגלת הלא אדיאלית הוא‪ ,‬וזה כי החוט אינו מחליק על הגלגלת‬
‫→‬
‫‪−‬‬ ‫→‬
‫‪−‬‬
‫→= ‪a‬‬‫‪−‬‬
‫‪α ×R‬‬

‫נציב את התאוצה הזוויתית כ ‪ α = Ra‬במשוואת המומנטים ואת המתיחות של ‪ T2 = kx‬כאשר ‪ x‬זה כם התארכות הקפיץ‬
‫בזמן אבל גם תזוזה של התיבה בכיוון השיפוע נקבל‪:‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪2a‬‬
‫= ‪T1 R − kxR‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪R‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪R‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מומנט התנדה‪,‬תדירות תנודות‬ ‫‪18.11‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪25‬‬
‫‪T1 = kx +‬‬ ‫‪Ma‬‬
‫‪32‬‬

‫נציב במשוואת הכוחות על התיבה‪:‬‬


‫‪25‬‬
‫= ‪M gsin45° − kx‬‬ ‫‪Ma + Ma‬‬
‫‪32‬‬

‫‪k‬‬ ‫‪57‬‬
‫‪gsin45° −‬‬ ‫̈‪x = x‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪32‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪32 k‬‬
‫= ̈‪x‬‬ ‫‪gsin45° −‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪57 M‬‬

‫התדירות היא ‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪32k‬‬
‫=‪f‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪57M‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נקודת שווי המשקל ע“י הצבת ‪: ẍ = 0‬‬

‫‪32‬‬ ‫‪32 k‬‬ ‫‪M‬‬


‫=‪0‬‬ ‫‪gsin45° −‬‬ ‫= ‪x ⇒ x0‬‬ ‫‪gsin45°‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪57 M‬‬ ‫‪k‬‬

‫תנאי ההתחלה הן ‪.v(t = 0) = v0 , 4x (t = 0) = 0‬‬


‫‪k‬‬
‫‪:M‬‬ ‫נמצא את העתק ‪4x‬התיבה בזמן ‪ t‬כאשר נציב שמשוואת התנועה את ‪x0 = gsin45°‬‬
‫‪32 k‬‬
‫‪ẍ = −‬‬ ‫) ‪(x − x0‬‬
‫‪57 M‬‬

‫‪d2 4x‬‬ ‫‪d4x‬‬


‫אזי נוכל להשתמש בפתרון של משוואה הרמונית‬ ‫‪dt2‬‬
‫ונגזור פעם שניה ̈‪= x‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫נסמן ‪ 4x = x − x0‬וכאשר נגזור ̇‪= x‬‬
‫הומוגנית ‪4x = Acosωt + Bsinωt‬‬
‫‪:v(t = 0) = v0‬‬ ‫נציב תנאי ההתחלה הן ‪, 4x (t = 0) = 0‬‬

‫‪4x = Acos0 + Bsin0 = 0 ⇒ A = 0‬‬

‫‪˙ (t = 0) = −ωAsin0 + ωBcos0 = v0 ⇒ B = v0‬‬


‫‪4x‬‬
‫‪ω‬‬

‫‪v0‬‬
‫= )‪4x (t‬‬ ‫‪sinωt‬‬
‫‪ω‬‬

‫הזווית כפונקציה של הזמן היא‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪v0‬‬ ‫‪32k‬‬
‫‪4x (t) = sin‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪ω‬‬ ‫‪57M‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חישוב מומנט התמדה )בית(‬ ‫‪18.12‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫חישוב מומנט התמדה )בית(‬ ‫‪18.12‬‬


‫חשבו את מומנטי ההתמד של הגופים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬דיסקה דקה בעלת רדיוס ‪ R‬שבמרכזה חור בצורת דיסקה ברדיוס ‪) r‬מרכזי הדיסקות מתלכדים(‪ .‬מסת גוף זה היא‬
‫‪ M‬וציר הסיבוב הוא במרכזו‪ ,‬כמתואר באיור הבא‬

‫‪R‬‬ ‫‪r‬‬

‫ב‪ .‬כמו בסעיף א' רק שהפעם מזיזים את החור מרחק ‪ x‬ימינה וציר הסיבוב נשאר במרכז‪ ,‬כמתואר באיור הבא‬

‫‪R‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪r‬‬

‫ג‪ .‬מוט בעל מסה ‪ M‬ואורך ‪ L‬המחובר לציר הנמצא במרחק ‪ L4‬מקצהו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מחברים למוט מסעיף ג' שני כדורים בשני קצותיו‪ .‬מצאו את מומנט ההתמד כעת )ציר הסיבוב נשאר במקומו(‪ .‬מצאו‬
‫את מרכז המסה‪.‬‬
‫ה‪ .‬גלגל המורכב מחישוק שרדיוסו ‪ R‬ומסתו ‪ M‬ושישה חישורים )מוטות הנמתחים מציר הגלגל אל החישוק(‪ .‬אורך כל‬
‫מוט הוא ‪ R‬ומסת כל מוט היא ‪.M‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬

‫)‪(1093‬‬ ‫‪I = IDisk − IHole‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‬ ‫‪M R2 − mhole r2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נחשב את `מסת` החור‪:‬‬

‫‪mhole‬‬ ‫‪σπr2‬‬
‫)‪(1094‬‬ ‫=‬
‫‪M‬‬ ‫‪σπR2‬‬
‫‪r2‬‬
‫)‪(1095‬‬ ‫= ‪⇒ mhole‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪R2‬‬

‫ולכן‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חישוב מומנט התמדה )בית(‬ ‫‪18.12‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1 r4‬‬


‫)‪(1096‬‬ ‫= ‪I‬‬ ‫‪M R2 −‬‬ ‫‪M‬‬
‫ ‪2‬‬ ‫ ‪2 R2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪r4‬‬
‫=‬ ‫‪M R2 − 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬

‫‪r4‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪I= M‬‬ ‫‪R − 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫הרמז די נהיר‪ .‬התרומה של הדיסקה המלאה לא משתנה‪ ,‬התרומה של החור משתנה משום שציר הסיבוב לא במרכזו יותר‪.‬‬

‫)‪(1097‬‬ ‫‪I = IDisk − IHole‬‬


‫‪ 4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪1r‬‬ ‫‪2 r‬‬
‫=‬ ‫‪M R2 −‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪x‬‬ ‫·‬ ‫‪M‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 R2‬‬ ‫‪R2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪1 r4‬‬ ‫‪2‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪2 r‬‬
‫‪I = M R2 −‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪x‬‬ ‫·‬ ‫‪M‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 R2‬‬ ‫‪R2‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נשתמש שוב במשפט שטיינר‪:‬‬

‫‪ 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪L‬‬
‫)‪(1098‬‬ ‫= ‪I‬‬ ‫‪M L2 + M‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫=‬ ‫‪M L2‬‬
‫‪48‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪7‬‬
‫=‪I‬‬ ‫‪M L2‬‬
‫‪48‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫"‬ ‫‬ ‫" ‪2 #‬‬ ‫‬ ‫‪2 #‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3L‬‬
‫)‪(1099‬‬ ‫= ‪I‬‬ ‫‪M L2 +‬‬ ‫‪mR2 + m‬‬ ‫‪+R‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪mR2 + m‬‬ ‫‪+R‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫"‬ ‫ ‪2‬‬ ‫‪2 #‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪3L‬‬
‫=‬ ‫‪M L2 + mR2 + m‬‬ ‫‪+R +‬‬ ‫‪+R‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חישוב מומנט התמדה )בית(‬ ‫‪18.12‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫התשובה היא‬

‫"‬ ‫‪2‬‬ ‫‬ ‫‪2 #‬‬


‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪3L‬‬
‫‪I = M L2 + mR2 + m‬‬ ‫‪+R‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+R‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫סעיף ה'‪:‬‬
‫עבור כל מוט‪ ,‬המסתובב סביב ציר סיבוב הנמצא בקצהו‪ .‬מומנט ההתמד הוא כפי שחישבנו בכיתה‪ ,‬בעזרת חוק שטיינר‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪R2‬‬
‫)‪(1100‬‬ ‫= ‪IRod‬‬ ‫‪M R2 + M‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬ ‫‪M R2‬‬
‫‪3‬‬

‫מומנט ההתמד של כל המערכת הוא סכום של המוטות והחישוק‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1101‬‬ ‫‪I = MR + 6‬‬ ‫‪M R2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪= 3M R2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪I = 3M R2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫משפט שטיינר )בית(‬ ‫‪18.13‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫משפט שטיינר )בית(‬ ‫‪18.13‬‬


‫חשבו מומנט התמדה עבור‬
‫א‪ .‬דיסקה שרדיוסה ‪ R‬ובמרכזה חור ברדיוס ‪ r‬ומסתה ‪ M‬כאשר ציר הסיבוב במרכז הדיסקה‬

‫ב‪ .‬החור נמצא כרגע במרחק ‪ x‬ימינה מהחור בסעיף א‪ .‬ציר הסיבוב נמצא במרכז‬

‫ג‪ .‬מוט שאורכו ‪ L‬ומסתו ‪ M‬המחובר לציר במרחק ‪ L4‬מקצהו‬


‫ד‪ .‬אותו מוט כשמחברים שני כדורים לקצותיו )לכל כדור רדיוס ‪ R‬ומסה ‪(m‬‬
‫ה‪ .‬קודחים בכדור הקרוב יותר לציר חור כדורי סביב מרכזו כאשר רדיוס החור ‪) R2‬מצא גם את מרכז המסה(‬
‫ו‪ .‬גלגל המורכב מחישוק שרדיוסו ‪ R‬ומסתו ‪ M‬ולו ‪ 6‬כישורים שאורכם ‪ R‬ומסת כ`א גם כן ‪.M‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬

‫‪I = IDisk − IHole‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‬ ‫‪M R2 − mhole r2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נחשב את `מסת` החור‪:‬‬


‫משפט שטיינר )בית(‬ ‫‪18.13‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪mhole‬‬ ‫‪σπr2‬‬
‫=‬
‫‪M‬‬ ‫‪σπR2‬‬
‫‪r2‬‬
‫= ‪⇒ mhole‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪R2‬‬

‫ולכן‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1 r4‬‬


‫= ‪I‬‬ ‫‪M R2 −‬‬ ‫‪M‬‬
‫ ‪2‬‬ ‫ ‪2 R2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪r4‬‬
‫=‬ ‫‪M R2 − 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪r4‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪I= M‬‬ ‫‪R − 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬

‫סעיף ב'‬
‫הרמז די נהיר‪ .‬התרומה של הדיסקה המלאה לא משתנה‪ ,‬התרומה של החור משתנה משום שציר הסיבוב לא במרכזה‬
‫יותר‪.‬‬

‫‪I = IDisk − IHole‬‬


‫‪ 4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1r‬‬ ‫‪2 r‬‬
‫=‬ ‫‪MR −‬‬ ‫‪M + x · 2M‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 R2‬‬ ‫‪R‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪1 r4‬‬ ‫‪2‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪2 r‬‬
‫‪I = M R2 −‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪x‬‬ ‫·‬ ‫‪M‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 R2‬‬ ‫‪R2‬‬

‫סעיף ג'‬
‫נשתמש שוב במשפט שטיינר‪:‬‬

‫‪ 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪L‬‬
‫= ‪I‬‬ ‫‪M L2 + M‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫=‬ ‫‪M L2‬‬
‫‪48‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪7‬‬
‫=‪I‬‬ ‫‪M L2‬‬
‫‪48‬‬
‫משפט שטיינר )בית(‬ ‫‪18.13‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫סעיף ד'‬
‫"‬ ‫‬ ‫" ‪2 #‬‬ ‫‬ ‫‪2 #‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3L‬‬
‫= ‪I‬‬ ‫‪M L2 +‬‬ ‫‪mR2 + m‬‬ ‫‪+R‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪mR2 + m‬‬ ‫‪+R‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫"‬ ‫ ‪2‬‬ ‫‪2 #‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪3L‬‬
‫=‬ ‫‪M L2 + mR2 + m‬‬ ‫‪+R +‬‬ ‫‪+R‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫"‬ ‫‪2‬‬ ‫‬ ‫‪2 #‬‬


‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪3L‬‬
‫‪I = M L2 + mR2 + m‬‬ ‫‪+R‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+R‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫סעיף ה'‬

‫‪I = Ipole + Iball, 3 L + Iball, 1 L − Ihole, 1 L‬‬


‫‪"4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‬
‫‪4‬‬
‫‪2 #‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3L‬‬
‫=‬ ‫‪M L2 +‬‬ ‫‪mR2 + m‬‬ ‫‪+R‬‬ ‫‪+ Iball, 1 L − Ihole, 1 L‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫כלומר‪ ,‬סך מומט ההתמד הוא מומנט ההתמד המשולב של המוט‪ ,‬כדור מלא וכדור חלול‪ ,‬כאשר ציר הסיבוב כבסעיף‬
‫הקודם‪ .‬ההבדל מהסעיף הקודם‪ ,‬הוא שבמקום הביטוי לכדור הקרוב לציר הסיבוב‪ ,‬נשתמש במומנט התמד של כדור חלול‬
‫במרכזו במרחק ‪ L4‬מציר הסיבוב‪ .‬המסה של הכדור החלול היא‪:‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪mhole‬‬ ‫‪3 ρr‬‬
‫=‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪3 ρR‬‬
‫‪r3‬‬
‫= ‪⇒ mhole‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪R3‬‬

‫ולכן מסת הכדור עם החור ‪ ,‬ומומנט ההתמד סביב ציר במרכז הכדור הם‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2 r3‬‬


‫= ‪Iball − Ihole‬‬ ‫‪mR2 −‬‬ ‫‪mr2‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5 R3‬‬
‫‪3  2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 R2‬‬ ‫‪R‬‬
‫=‬ ‫‪mR −‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5 R3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 1‬‬
‫=‬ ‫‪mR2 −‬‬ ‫‪mR2‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5 32‬‬
‫‪31‬‬
‫=‬ ‫‪mR2‬‬
‫‪80‬‬

‫ולכן‪:‬‬

‫‪I = Ipole + Iball, 3 L + Iball, 1 L − Ihole, 1 L‬‬


‫‪"4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‬
‫‪4‬‬
‫" ‪2 #‬‬ ‫‬ ‫‪2 #‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3L‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪L‬‬
‫=‬ ‫‪ML +‬‬ ‫‪mR + m‬‬ ‫‪+R‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪mR + m‬‬ ‫‪+R‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חישוב מומנט התמדה ומשפט שטיינר )בית(‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬
‫‪18.14‬‬ ‫‪18‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫"‬ ‫‬ ‫" ‪2 #‬‬ ‫‬ ‫‪2 #‬‬


‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3L‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪I = M L2 +‬‬ ‫‪mR2 + m‬‬ ‫‪+R‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪mR2 + m‬‬ ‫‪+R‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬

‫סעיף ו'‬
‫עבור כל מוט‪ ,‬המסתובב סביב ציר סיבוב הנמצא בקצהו‪ .‬מומנט ההתמד הוא כפי שחישבנו בכיתה‪ ,‬בעזרת חוק שטיינר‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪R2‬‬
‫= ‪IRod‬‬ ‫‪M R2 + M‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬ ‫‪M R2‬‬
‫‪3‬‬

‫מומנט ההתמד של כל המערכת הוא סכום של המוטות והחישוק‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪I = MR + 6‬‬ ‫‪M R2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪= 3M R2‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪I = 3M R2‬‬

‫חישוב מומנט התמדה ומשפט שטיינר )בית(‬ ‫‪18.14‬‬


‫חשבו את מומנטי ההתמד של הגופים הבאים‪:‬‬
‫‪L‬‬
‫א‪ .‬מוט בעל מסה ‪ M‬ואורך ‪ L‬המחובר לציר הנמצא במרחק מקצהו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ב‪ .‬מחברים למוט מסעיף ג' שני כדורים בשני קצותיו‪ .‬מצאו את מומנט ההתמד כעת )ציר הסיבוב נשאר במקומו(‪ .‬מצאו‬
‫את מרכז המסה‪.‬‬
‫ג‪ .‬גלגל המורכב מחישוק שרדיוסו ‪ R‬ומסתו ‪ M‬ושישה חישורים )מוטות הנמתחים מציר הגלגל אל החישוק(‪ .‬אורך כל‬
‫מוט הוא ‪ R‬ומסת כל מוט היא ‪.M‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫נשתמש במשפט שטיינר‪:‬‬

‫‪ 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪L‬‬
‫)‪(1102‬‬ ‫= ‪I‬‬ ‫‪M L2 + M‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫=‬ ‫‪M L2‬‬
‫‪48‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטוטלת פיסיקלית ‪) 1‬בית(‬ ‫‪18.15‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪7‬‬
‫=‪I‬‬ ‫‪M L2‬‬
‫‪48‬‬

‫סעיף ב'‬

‫"‬ ‫‬ ‫" ‪2 #‬‬ ‫‬ ‫‪2 #‬‬


‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3L‬‬
‫)‪(1103‬‬ ‫= ‪I‬‬ ‫‪ML +‬‬ ‫‪mR + m‬‬ ‫‪+R‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪mR + m‬‬ ‫‪+R‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫"‬ ‫ ‪2‬‬ ‫‪2 #‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪3L‬‬
‫=‬ ‫‪M L + mR + m‬‬ ‫‪+R +‬‬ ‫‪+R‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫"‬ ‫‪2‬‬ ‫‬ ‫‪2 #‬‬


‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪3L‬‬
‫‪I = M L2 + mR2 + m‬‬ ‫‪+R‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+R‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫סעיף ג'‬
‫עבור כל מוט‪ ,‬המסתובב סביב ציר סיבוב הנמצא בקצהו‪ .‬מומנט ההתמד הוא כפי שחישבנו בכיתה‪ ,‬בעזרת חוק שטיינר‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪R2‬‬
‫)‪(1104‬‬ ‫= ‪IRod‬‬ ‫‪M R2 + M‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬ ‫‪MR‬‬
‫‪3‬‬

‫מומנט ההתמד של כל המערכת הוא סכום של המוטות והחישוק‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1105‬‬ ‫‪I = MR + 6‬‬ ‫‪M R2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪= 3M R2‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪I = 3M R2‬‬

‫מטוטלת פיסיקלית ‪) 1‬בית(‬ ‫‪18.15‬‬


‫מטוטלת פיסיקלית בנויה מגוף קשיח המחובר בציר אופקי אל קיר חלק‪ .‬הגוף הקשיח מורכב מכדור מלא ואחיד עם מסה‬
‫‪ M‬ורדיוס ‪ R‬המחובר בקצה למוט אחיד שמסתו ‪ M‬ואורכו ‪ .3R‬הציר מחובר במרכז הכדור‪ ,‬כמתואר באיור‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטוטלת פיסיקלית ‪) 1‬בית(‬ ‫‪18.15‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫א‪ .‬מצאו את מומנט ההתמד של הגוף הקשיח ביחס לציר‪.‬‬


‫ב‪ .‬מצאו את מרחק מרכז המסה של הגוף הקשיח מהציר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מסיטים את הגוף משיווי המשקל בזווית ‪) θ‬קטנה( כמתואר באיור‪ ,‬ומשחררים‪ .‬רשמו את משוואת המומנטים המתארת‬
‫את תנועת הגוף הקשיח ביחס לציר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצאו את תדירות התנודות של התנועה ההרמונית שמבצעת המטוטלת הפיסיקלית‪ ,‬בקירוב תנודות קטנות‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫מומנט ההתמד של כדור מלא ואחיד בעל מסה ‪ M‬ורדיוס ‪ R‬סביב מרכזו הוא ‪ . 25 M R2‬הציר אכן עובר במרכז הכדור‬
‫כך שאין צורך במשפט שטיינר‪.‬‬
‫על מנת לחשב את מומנט ההתמד של המוט סביב ציר הסיבוב יש לקחת את נוסחת מומנט ההתמד של מוט סביב מרכזו‬
‫‪1‬‬
‫‪ ICM = 12‬ולהזיז את הציר למרכז הכדור באמצעות משפט שטיינר )המרחק ממרכז המוט לציר שבמרכז הכדור‬ ‫‪M L2‬‬
‫הוא ‪ 1.5R) 2.5R‬זה אורך חצי מהמוט ועוד ‪ R‬רדיוס הכדור(‪.‬‬
‫לפי משפט שטיינר‪:‬‬
‫‪Q‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Imot‬‬ ‫‪CM‬‬
‫‪= Imot‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ mmot rQ,CM‬‬ ‫=‬ ‫‪M (3R)2 + M (2.5R)2 = 7M R2‬‬
‫‪12‬‬
‫מומנט ההתמד הכולל הוא חיבור של השניים‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪37‬‬
‫‪IT OT = M R2 + 7M R2 = M R2‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטוטלת פיסיקלית ‪) 1‬בית(‬ ‫‪18.15‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪37‬‬
‫=‪I‬‬ ‫‪M R2‬‬
‫‪5‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נעשה חישוב מרכז מסה רגיל של שני גופים‪ ,‬ביחס לציר‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫‪mi ri‬‬ ‫)‪M · 0 + M (2.5R‬‬ ‫‪2.5M R‬‬ ‫‪5‬‬
‫)‪(1106‬‬ ‫‪rCM = Pi‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= R‬‬
‫‪m‬‬
‫‪i i‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪2M‬‬ ‫‪4‬‬
‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪5‬‬
‫)‪(1107‬‬ ‫‪rCM = R‬‬
‫‪4‬‬

‫סעיף ג'‬
‫הכוח היחידי שישנו במערכת ומפעיל מומנט הוא כוח הכבידה ‪) 2M g‬המסה הכוללת של הגוף היא ‪ (2M‬הפועל תמיד עבור‬
‫גוף קשיח ממרכז המסה של הגוף‪.‬‬

‫סכום המומנטים על הגוף הוא‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪X‬‬ ‫~‪5‬‬ ‫‪~ g = 5 M gRsinθ‬‬
‫‬ ‫‬
‫=‪τ‬‬ ‫‪R × 2M‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬

‫משוואת המומנטים היא‪:‬‬


‫‪X‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪τ = M gRsinθ = Iα‬‬
‫‪2‬‬

‫נציב את מומנט ההתמד של הגוך ואת הקשר ̈‪:α = θ‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪5‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪M gRsinθ‬‬ ‫̈‪M R θ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬

‫סעיף ד'‬
‫נציב את קירוב תנודות קטנות ‪ sinθ = θ‬ונסדר את המשוואה כמו משוואת תנועה הרמונית‪:‬‬
‫‪25g‬‬
‫‪θ̈ = −‬‬ ‫‪θ‬‬
‫‪74R‬‬

‫תדירות התנודות‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪25g‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪74R‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטוטלת פיסיקלית ‪) 2‬בית(‬ ‫‪18.16‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫מטוטלת פיסיקלית ‪) 2‬בית(‬ ‫‪18.16‬‬


‫מטוטלת פיסיקלית בנויה מגוף קשיח המחובר בציר אופקי אל קיר‪ .‬הגוף הקשיח הינו דיסקה דקה‪ ,‬מלאה ואחידה בעלת‬
‫מסה ‪ M‬ורדיוס ‪ ,R‬מתוכה הוצאה דיסקה קטנה ברדיוס ‪ ,R/3‬כמתואר באיור הבא‪:‬‬

‫‪R/3‬‬
‫‪g‬‬

‫‪R‬‬

‫מרכז הדיסקה שהוצאה נמצא במרחק ‪ R/3‬ממרכזה של הדיסקה המקורית‪ .‬ציר הסיבוב נמצא על הקו הישר המחבר את‬
‫מרכז הדיסקה למרכז החור‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את מומנט ההתמד של הגוף הקשיח ביחס לציר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את מרחק מרכז המסה של הגוף הקשיח מהציר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מסיטים את הגוף משיווי המשקל היציב בזווית ‪) θ‬קטנה( כמתואר באיור‪ ,‬ומשחררים‪:‬‬

‫‪R/3‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪θ‬‬

‫‪R‬‬

‫רשמו את משוואת המומנטים המתארת את תנועת הגוף הקשיח ביחס לציר‪ ,‬וקבלו את משוואת התנועה ההרמונית )בקירוב‬
‫זוויות קטנות(‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצאו את תדירות התנודות‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫אילו הדיסקה הייתה מלאה‪ ,‬ממשפט שטיינר‬ ‫‪. 21 M R2‬‬ ‫מומנט ההתמד של דיסקה מלאה ואחידה במסה ‪ M‬ורדיוס ‪ R‬הוא‬
‫היינו מקבלים את מומנט ההתמד שלה ביחס לציר הנתון‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫)‪(1108‬‬ ‫‪If ull = IfCM‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ull + M R = M R + M R = M R‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫אולם‪ ,‬למציאת מומנט ההתמד במקרה שלנו‪ ,‬יש לחסר את תרומת הדיסקה שהוצאה‪:‬‬

‫)‪(1109‬‬ ‫‪I = If ull − Ihole‬‬


‫מטוטלת פיסיקלית ‪) 2‬בית(‬ ‫‪18.16‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫לפי משפט שטיינר‪ ,‬המומנט שיש לחסר הינו‬


‫‪ 2‬‬
‫‪CM‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪R‬‬
‫)‪(1110‬‬ ‫‪Ihole = Ihole‬‬ ‫‪+ mhole r2 = mhole‬‬ ‫‪+ mhole r2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫כאשר ‪ r‬הוא מרחק מרכז המסה מציר הסיבוב‪ ,‬והוא‬


‫‪2‬‬
‫)‪(1111‬‬ ‫‪r= R‬‬
‫‪3‬‬

‫ונותר לנו למצוא את המסה‪ .‬מכיוון שמדובר באותו החומר‪ ,‬באותה צפיפות אחידה‪ ,‬יחס המסות יתקבל מיחס השטחים‪:‬‬

‫‪M‬‬ ‫‪ρS‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪πR2‬‬ ‫‪R2‬‬


‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬ ‫=‬ ‫‪ =9‬‬
‫‪mhole‬‬ ‫‪ρShole‬‬ ‫‪Shole‬‬ ‫‪R 2‬‬
‫‪π R3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪M‬‬
‫)‪(1112‬‬ ‫= ‪⇒ mhole‬‬
‫‪9‬‬

‫נציב הכל‪:‬‬

‫‪ 2‬‬
‫‪M 2R 2 M 1‬‬
‫ ‬ ‫‬ ‫‬
‫‪1M‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪M9 2‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1113‬‬ ‫‪Ihole‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫= ‪+ 4 R2‬‬ ‫‪R = M R2‬‬
‫‪2 9‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪81 2‬‬ ‫‪81 2‬‬ ‫‪18‬‬

‫ומומנט ההתמד המבוקש יהיה‬


‫)‪(1114‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪I = If ull = Ihole‬‬ ‫= ‪= M R2 − M R2‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪MR‬‬ ‫‪−‬‬ ‫= ‪M R2‬‬ ‫‪M R2 = M R2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪2 18‬‬ ‫‪18 18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪9‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪13‬‬
‫)‪(1115‬‬ ‫=‪I‬‬ ‫‪M R2‬‬
‫‪9‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫במקרה הזה אפשר לבצע את החישוב כאילו מדובר בחישוב מרכז מסה רגיל של שני גופים‪ ,‬רק שהחור יהיה מיוצג על ידי‬
‫`מסה שלילית` מכיוון שיש להחסירו‪ .‬החישוב הסטנדרטי הוא‬

‫‪MR − M‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪25‬‬


‫‬
‫‪R‬‬ ‫‪1 − 27‬‬
‫‪P‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪mi ri‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪25‬‬
‫)‪(1116‬‬ ‫‪RCM = P‬‬ ‫=‬ ‫‪M‬‬
‫=‬ ‫‪1‬‬ ‫‪R‬‬ ‫=‬ ‫‪8‬‬ ‫‪R‬‬ ‫=‬ ‫‪R= R‬‬
‫‪m‬‬
‫‪i i‬‬ ‫‪M− 9‬‬ ‫‪1− 9‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪25‬‬
‫)‪(1117‬‬ ‫= ‪RCM‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪24‬‬

‫סעיף ג'־ד'‪:‬‬
‫הכוח היחידי שישנו במערכת ומפעיל מומנט הוא כוח הכבידה‪ .‬נשרטט‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מטוטלת פיסיקלית ‪) 2‬בית(‬ ‫‪18.16‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪R/3‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪θ‬‬

‫‪CM‬‬ ‫‪R‬‬
‫)‪mg sin(θ‬‬

‫‪θ‬‬
‫‪mg‬‬

‫נמצא את המומנט הזה‪:‬‬

‫)‪(1118‬‬ ‫~‬
‫‪~τg = M~g × RCM‬‬

‫כאשר ‪ M‬היא המסה של הגוף )בלי החור‪ ,‬שימו לב לנתון(‬


‫‪M‬‬ ‫‪8‬‬
‫)‪(1119‬‬ ‫‪M=M −m=M −‬‬ ‫‪= M‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬

‫התרומה לתנועה הזוויתית היא רק מהרכיב המשיקי‪ ,‬כלומר גודל המכפלה הזו )הכיוון הוא החוצה מהדף(‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫)‪(1120‬‬ ‫)‪|~τg | = M gRCM sin (θ‬‬
‫‪9‬‬

‫וכעת אנו מוכנים לרשום את משוואת המומנטים‪:‬‬


‫‪X‬‬
‫)‪(1121‬‬ ‫̈‪τi = Iα = I ω̇ = I θ‬‬
‫‪i‬‬
‫‪8‬‬
‫)‪(1122‬‬ ‫̈‪⇒ − M gRCM sin (θ) = I θ‬‬
‫‪9‬‬

‫נשים לב כי המומנט בסימן מינוס‪ .‬תוצאה זו אפשר להבין בשתי דרכים‪:‬‬


‫ˆ כח זה פועל ככוח מחזיר‪ ,‬הנוטה להחזיר את המערכת לשיווי משקל‪ ,‬וכמו עם חוק הוק‪ ,‬כוח מחזיר מסומן בסימן‬
‫שלילי‪.‬‬

‫ˆ כמו במערכת קואורדינטות קוטבית‪ ,‬בחרנו את הכיוון החיובי של הזווית נגד כיוון השעון )`הכיוון המתמטי החיובי`(‪.‬‬
‫במערכת זו‪ ,‬הכוח אכן מצביע נגד כיוון חיובי זה‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬נבצע קירוב זוויות קטנות‪:‬‬

‫)‪(1123‬‬ ‫‪sin (θ) ≈ θ‬‬

‫ונקבל‬
‫‪8‬‬
‫‪9 M gRCM‬‬
‫)‪(1124‬‬ ‫‪θ̈ +‬‬ ‫‪θ=0‬‬
‫‪I‬‬
‫מטוטלת פיזיקלית ‪3‬‬ ‫‪18.17‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫נציב את הגדלים שמצאנו‪:‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪9 M g 24 R‬‬
‫‪θ̈ +‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪θ‬‬ ‫‪= 0‬‬
‫‪9 MR‬‬
‫‪25 g‬‬
‫‪θ̈ +‬‬ ‫‪θ = 0‬‬
‫‪3 · 13 R‬‬
‫‪25 g‬‬
‫)‪(1125‬‬ ‫‪θ̈ +‬‬ ‫‪θ = 0‬‬
‫‪39 R‬‬

‫כפי שראינו‪ ,‬תדירות התנודות ניתנת על ידי‬


‫‪r‬‬
‫‪25 g‬‬
‫)‪(1126‬‬ ‫=‪ω‬‬
‫‪39 R‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪25 g‬‬
‫)‪(1127‬‬ ‫‪θ̈ +‬‬ ‫‪θ = 0‬‬
‫‪39 R‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪25 g‬‬
‫)‪(1128‬‬ ‫= ‪ω‬‬
‫‪39 R‬‬

‫מטוטלת פיזיקלית ‪3‬‬ ‫‪18.17‬‬


‫מטוטלת פיזיקלית בנויה מגוף קשיח המחובר לציר אופקי‪ .‬הגוף הקשיח מורכב משתי דסקיות זהות עגולות ואחידות בעלות‬
‫מסה ‪ M‬ורדיוס ‪ R‬המחוברות למוט אחיד שמסתו ‪ M‬ואורכו ‪ 3R‬הציר מחובר במרכזי הזסקיות כמתואר באיור‪.‬‬

‫א‪ .‬מהו מומנט ההתמדה של הגוף בקשיח ביחס לציר‬


‫ב‪ .‬מסיטים את הגוף משווי משקל בזוית קטנה ‪ θ0‬ומשחררים‪ .‬מהי תדירות התנודות?‬
‫ג‪ .‬מצאו את זוית התנודה כפונקציה של הזמן‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫מחשב את המומנט התמד סביב ציר הסיבוב לפי משפט שטיינר‪I :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪I0 = IC.M + MC.M rC.M‬‬

‫עבור הדיסקית התחונה‬


‫‪1‬‬ ‫‪51‬‬
‫‪I01 = M R2 + M (5R)2 = M R2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫מטוטלת פיזיקלית ‪3‬‬ ‫‪18.17‬‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬ ‫‪18‬‬

‫עבור המוט האחיד‬


‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪25‬‬
‫= ‪I02‬‬ ‫= ‪M (3R)2 + M (2.5R)2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪M R2 = 7M R2‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪4‬‬

‫עבור הדיסקית עליונה שלא צריך שטיינר כי הציר במרכזה‪:‬‬


‫‪1‬‬
‫‪I03 = M R2‬‬
‫‪2‬‬

‫לקבלת המומנט הכללי נסכום את כל המומנטים‪:‬‬


‫התשובה היא‬
‫‬ ‫‬
‫‪51‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪I0 = I01 + I02 + I03‬‬ ‫=‬ ‫‪+7+‬‬ ‫‪M R2 = 33M R2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪I0 = 33M R2‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫כדי לרשום את משוואת הממונט כוח יש צורך לחשב את מיקום מרכז המסה עליה פעל כוח הכובד על המסה הכללית‬

‫‪P‬‬
‫‪ri mi‬‬ ‫‪5RM + 2.5RM + 0M‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪rC.M‬‬ ‫‪= P‬‬ ‫=‬ ‫‪= R= R‬‬
‫‪mi‬‬ ‫‪3M‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬

‫אזי על מרכז המסה יש כוח הכובד‪ .‬אפשר לדמיין כי מדובר במטוטלת נקודתית שסה“כ המסה מרוכזת במרכז המסה‬
‫והיא מתנדנדת בתנודות קטנות סביב ציר הנמצא במרחק מרכז המסה ממנו‪:‬‬

‫‪τC.M = I0 α‬‬

‫̈‪−rC.M MC.M gsinθ = I0 θ‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪5‬‬
‫‪−‬‬ ‫̈‪R (3M ) gsinθ = 33M R2 θ‬‬
‫‪2‬‬

‫∼ ‪:sinθ‬‬
‫נזכור כי מדובר בתנודות בזוויות קטנות ‪= θ‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪5g‬‬
‫‪θ̈ +‬‬ ‫‪θ=0‬‬
‫‪22R‬‬

‫אזי התדירות הזוויתית של התנודה זה שורש המקדם של האיבר הלינארי‪:‬‬


‫‪r‬‬
‫‪5g‬‬
‫=‪ω‬‬ ‫‪= 2πf‬‬
‫‪22R‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת מסות וגלגלות לא אידיאליות )בית(‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬
‫‪18.18‬‬ ‫‪18‬‬

‫התדירות היא ‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪5g‬‬
‫=‪f‬‬
‫‪2π‬‬ ‫‪22R‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫לחישוב הזווית כפונקציה של הזמן יש לרשופ פתרון כללי למשוואה מסדר שני ולהציב את תנאי ההתחלה ז“א ‪θ (t = 0) = :‬‬
‫‪θ0 , θ̇ (t = 0) = 0‬הפתרון הכללי הוא ‪:‬‬
‫‪θ (t) = Acosωt + Bsinωt ⇒ θ (t = 0) = Acos0 + Bsin0 = θ0 ⇒ A = θ0‬‬

‫‪θ̇ (t = 0) = −ωAsin0 + ωBcos0 = 0 ⇒ B = 0‬‬

‫‪θ (t) = θ0 cosωt‬‬

‫הזווית כפונקציה של הזמן היא‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪5g‬‬
‫‪θ (t) = θ0 cos‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪22R‬‬

‫מערכת מסות וגלגלות לא אידיאליות )בית(‬ ‫‪18.18‬‬


‫מצאו את תאוצות המסות במערכות הבאות‪ ,‬בהנחה כי הגלגלות הינן גלילים מלאים אחידים‪:‬‬
‫א‪ .‬עבור המערכת הבאה‪:‬‬
‫‪m, R‬‬

‫‪M‬‬

‫‪β‬‬

‫ב‪ .‬עבור המערכת הבאה‬


‫‪M2 , R‬‬
‫‪M1‬‬

‫‪M3‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת מסות וגלגלות לא אידיאליות )בית(‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬
‫‪18.18‬‬ ‫‪18‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫נקבע כיוון תנועה חיובי עם ירידת מסה ‪ .M‬מכיוון שאין החלקה‪ ,‬נבחר כיוון סיבוב חיובי נגד כיוון השעון‪.‬‬
‫נרשום משוואת כוחות על מסה ‪M‬‬

‫)‪(1129‬‬ ‫‪M g sin (β) − T = M a‬‬

‫נרשום משוואת מומנטים על הגלגלת‬

‫)‪(1130‬‬ ‫‪T R = Iα‬‬

‫נציב את מומנט האינרציה של גליל‬


‫‪1‬‬
‫)‪(1131‬‬ ‫‪T R = mR2 α‬‬
‫‪2‬‬
‫יש לנו שלושה נעלמים‪ T, a, α :‬ויש לנו רק שתי משוואות‪ .‬עוד לא השתמשנו בנתון שהגלגול הוא ללא החלקה‪ .‬נתון זה‬
‫מאפשר לנו לרשום את הקשר‬

‫)‪(1132‬‬ ‫‪a = αR‬‬

‫וזו המשוואה השלישית‪ .‬נשכתב את כולן‬

‫)‪(1133‬‬ ‫‪M g sin (β) − T‬‬‫‪= Ma‬‬


‫‪1‬‬
‫)‪(1134‬‬ ‫= ‪T‬‬ ‫‪mRα‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a‬‬
‫)‪(1135‬‬ ‫= ‪α‬‬
‫‪R‬‬
‫נציב את )‪ (1135‬ב )‪(1134‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(1136‬‬ ‫‪T = ma‬‬
‫‪2‬‬
‫נציב במשוואה )‪(1134‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(1137‬‬ ‫‪M g sin (β) − ma = M a‬‬
‫‪2‬‬ ‫‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(1138‬‬ ‫= )‪M g sin (β‬‬ ‫‪M+‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪2‬‬

‫התשובה היא‬

‫)‪M g sin (β‬‬


‫=‪a‬‬
‫‪M+m‬‬ ‫‪2‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נקבע כיוון תנועה חיובי עם ירידת מסה ‪ M3‬ותנועת מסה ‪ M1‬ימינה‪ .‬נבחר כיוון סיבוב חיובי עם כיוון השעון‪ .‬המתיחויות‬
‫כעת לא יהיו שוות‪ .‬נקרא לחוטים לפי המסות אליהן הם מחוברים‪.T1 , T3 :‬‬
‫נרשום משוואות כוחות‪ .‬הכוחות על מסה ‪M1‬‬

‫‪T1 = M1 a‬‬

‫הכוחות על מסה ‪M2‬‬

‫)‪(1139‬‬ ‫‪M3 g − T3 = M3 a‬‬


‫מערכת מסות וגלגלת לא אידיאלית עם כח גרר‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬
‫‪18.19‬‬ ‫‪18‬‬

‫נמשיך ונרשום משוואת מומנטים על הגלגלת‬


‫)‪(1140‬‬ ‫‪T3 R − T1 R = Iα‬‬
‫נציב את מומנט האינרציה של גליל‬
‫‪1‬‬
‫)‪(1141‬‬ ‫‪T3 R − T1 R = M2 R2 α‬‬
‫‪2‬‬
‫יש לנו ארבעה נעלמים‪ T1 , T3 , a, α :‬ויש לנו רק שלוש משוואות‪ .‬עוד לא השתמשנו בנתון שהגלגול הוא ללא החלקה‪ .‬נתון‬
‫זה מאפשר לנו לרשום את הקשר‬
‫)‪(1142‬‬ ‫‪a = αR‬‬
‫וזו המשוואה הרביעית‪ .‬נשכתב את כולן‬
‫)‪(1143‬‬ ‫‪T1 = M1 a‬‬
‫)‪(1144‬‬ ‫‪T3 = M3 g − M3 a‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(1145‬‬ ‫= ‪T3 − T1‬‬ ‫‪M2 Rα‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(1146‬‬ ‫‪a = αR‬‬
‫נחסר את )‪ (1143‬מ )‪(1144‬‬
‫)‪(1147‬‬ ‫‪T3 − T1 = M3 g − (M3 + M1 ) a‬‬
‫נשווה למשוואה )‪(1144‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(1148‬‬ ‫‪M2 Rα = M3 g − (M3 + M1 ) a‬‬
‫‪2‬‬
‫ונציב את משוואה )‪(1145‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(1149‬‬ ‫‪M2 a = M3 g − (M3 + M1 ) a‬‬
‫‬ ‫ ‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(1150‬‬ ‫‪M 1 + M2 + M3 a = M 3 g‬‬
‫‪2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪M3 g‬‬
‫=‪a‬‬
‫‪M1 + M22 + M3‬‬

‫מערכת מסות וגלגלת לא אידיאלית עם כח גרר‬ ‫‪18.19‬‬


‫שני גופים זהים בעלי מסה ‪ m‬קשורים דרך חוט חסר מסה המלופף סביב גלגלת בעלת מסה ‪ M‬ורדיוס ‪ ,R‬כפי שמתואר‬
‫באיור‪.‬‬

‫‪m‬‬

‫‪m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת מסות וגלגלת לא אידיאלית עם כח גרר‬ ‫מכניקה של גוף קשיח ‪rigid body‬‬
‫‪18.19‬‬ ‫‪18‬‬

‫החוט מתגלגל על הגלגלת ללא החלקה‪ .‬על המסה התלויה פועל כוח גרר ‪ .F~d = −b~v‬מצאו את תאוצת המערכת )הניחו‬
‫שאין חיכוך בין המסה למשטח‪ ,‬והתייחסו לגלגלת בתור דיסקה(‪.‬‬

‫פתרון‬
‫נצייר כוחות‬
‫‪T1‬‬ ‫‪T1‬‬
‫‪m‬‬
‫‪T2‬‬

‫‪T2‬‬

‫‪m‬‬

‫‪mg‬‬

‫נשים לב שכאשר מדובר בגלגול ללא החלקה‪ ,‬המתיחות אינה זהה‪ .‬נניח כיוון תנועה חיובי שמאלה ולמטה‪ .‬משוואת כוחות‬
‫על המסה האופקית‪:‬‬
‫)‪(1151‬‬ ‫‪T1 = ma‬‬

‫משוואת כוחות על המסה התלויה‬


‫)‪(1152‬‬ ‫‪mg − T2 − bv = ma‬‬

‫משוואת מומנטים על הגלגלת )לפי הבחירה שלנו‪ ,‬כיוון הסיבוב החיובי הוא עם כיוון השעון(‪:‬‬
‫)‪(1153‬‬ ‫‪T2 R − T1 R = Iα‬‬

‫מכיוון שמדובר בגלגול ללא החלקה‪ ,‬נוכל להשתמש בקשר ‪ .a = αR‬בנוסף‪ ,‬נציב מומנט התמד של דיסקה‪:I = 12 M R2 ,‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪a‬‬
‫= ‪(T2 − T1 ) R‬‬ ‫‪M R2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪M‬‬
‫)‪(1154‬‬ ‫‪⇒ T2‬‬ ‫‪= T1 + M a = m +‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נציב מתיחות זו במשוואת התנועה של המסה התלויה‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬
‫)‪(1155‬‬ ‫‪mg − m +‬‬ ‫‪a − bv = ma‬‬
‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬ ‫‪4m + M dv‬‬
‫)‪(1156‬‬ ‫= ‪mg − bv‬‬ ‫‪2m +‬‬ ‫=‪a‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪2b‬‬ ‫‪dv‬‬
‫)‪(1157‬‬ ‫‪−‬‬ ‫= ‪dt‬‬
‫‪4m + M‬‬ ‫‪v − mg‬‬‫‪b‬‬

‫‪2b‬‬ ‫‪mg‬‬
‫= ‪ β‬ונבצע‬ ‫‪4m+M‬‬ ‫= ‪ vmax‬היא המהירות המירבית בנפילה חופשית עם כוח גרר‪ .‬למען הנוחות‪ ,‬נסמן‬ ‫‪b‬‬ ‫נזכור כי‬
‫אינטגרציה‪:‬‬
‫ˆ‬ ‫‪t‬‬ ‫ˆ‬ ‫)‪v(t‬‬
‫‪v (t) − vmax‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪0‬‬ ‫‪dv‬‬
‫)‪(1158‬‬ ‫‪−β‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫=‬ ‫‪= ln‬‬
‫‪t0‬‬ ‫‪v0‬‬ ‫‪v − vmax‬‬ ‫‪v0 − vmax‬‬
‫‪v (t) − vmax‬‬
‫)‪(1159‬‬ ‫) ‪= e−β(t−t0‬‬
‫‪v0 − vmax‬‬
‫)‪(1160‬‬ ‫) ‪v (t) − vmax = (v0 − vmax ) e−β(t−t0‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪(1161‬‬ ‫) ‪v (t) = vmax 1 − e−β(t−t0 ) + v0 e−β(t−t0‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫מצאנו את המהירות‪ .‬התאוצה תתקבל על ידי גזירה‪:‬‬

‫)‪dv (t‬‬
‫)‪(1162‬‬ ‫= )‪a (t‬‬ ‫) ‪= βvmax e−β(t−t0 ) − v0 βe−β(t−t0 ) = β (vmax − v0 ) e−β(t−t0‬‬
‫‪dt‬‬

‫נציב בחזרה את ‪ β‬והתשובה היא‬

‫‪2b‬‬ ‫‪2b‬‬
‫)‪(1163‬‬ ‫= )‪a (t‬‬ ‫) ‪(vmax − v0 ) e− 4m+M (t−t0‬‬
‫‪4m + M‬‬

‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬


‫חבית מתגלגלת על רמפה ־‬ ‫‪19.1‬‬
‫חבית )גליל מלא אחיד( שמסתה ‪ M‬ורדיוסה מתחילה לנוע ממנוחה )‪ (ω0 = 0 ,v0 = 0‬על רמפה בצורת רבע מעגל‬
‫המחוברת לרצפה‪ .‬גובהה ההתחלתי של תחתית החבית מעל הרצפה הוא ‪ .h‬הניחו כי המסה מתגלגלת על הרמפה ללא‬
‫החלקה‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את מהירות החבית לאחר שהגיעה לרצפה‪.‬‬

‫על הרצפה עומדת עגלה גבוהה )יותר מ־‪ (h‬בצורת רבע מעגל‪ ,‬חלקה לגמרי‪ ,‬שמסתה ‪ .M/2‬הניחו כי אין חיכוך בין העגלה‬
‫לרצפה ובין החבית לרצפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את הגובה המקסימלי אליו תעלה החבית על העגלה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫נפתור בעזרת שימור אנרגיה‪ ,‬כאשר בתחילה יש לגוף רק אנרגיית גובה ובסוף יש לגוף אנרגיה קינטית של גוף קשיח‬
‫)אנרגיה קינטית קווית ‪ +‬אנרגיה קינטית סיבובית(‪:‬‬

‫‪Ei = M gh‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Ef = M v 2 + Iω 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫חבית מתגלגלת על רמפה ־‬ ‫‪19.1‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫החבית מתגלגלת ללא החלקה‪ ,‬ולכן מתקיים הקשר ‪ .v = ωR‬מומנט ההתמד של החבית הוא מומנט התמד של גליל סביב‬
‫מרכזו‪ ,‬כלומר ‪ .I = 21 M R2‬נציב בארנרגיה הסופית ונשווה בין האנרגיות‪:‬‬
‫‬ ‫  ‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪v 2‬‬
‫· ‪M gh = M v +‬‬ ‫· ‪MR‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬

‫נבודד את המהירות ונקבל‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪4‬‬
‫=‪v‬‬ ‫‪gh‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ב'‬
‫אין כוחות חיצוניים על המערכת חבית‪+‬עגלה‪ ,‬ולכן יש שימור תנע בציר ‪ .x‬כמו כן יש שימור אנרגיה בבעיה )הכוח היחידי‬
‫שעושה עבודה הוא כוח הכובד(‪ .‬כמו כן‪ ,‬מכיוון שאין חיכוך בכל השלב הזה של השאלה‪ ,‬אין כוח שיפעיל מומנט על החבית‬
‫וישנה את מהירותו הסיבובית ־ כלומר המהירות הסיבובית של החבית נשמרת )אינה משתנה(‪ .‬לבסוף‪ ,‬ברגע שבו החבית‬
‫נמצאת בגובה המקסימלי‪ ,‬היא נעצרת ביחס לעגלה‪ ,‬כלומר החבית והעגלה נעות באותה מהירות רגעית ברגע זה‪.‬‬
‫שימור תנע‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Mv = M +‬‬ ‫‪u→u= v‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫שימור אנרגיה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Ei = M v 2 + Iω 2 = M gh‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪Ef‬‬ ‫‪· M+‬‬ ‫‪u2 + Iω 2 + M gH‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2‬‬
‫= ‪ u‬ממשוואת התנע‪ ,‬את מומנט ההתמד‬ ‫‪3v‬‬ ‫כאשר ‪ H‬הוא הגובה הסופי אותו אנחנו מחפשים‪ .‬נציב את הקשר‬
‫‪ I = 12 M R2‬ואת הקשר ‪ ω = Rv‬ונקבל‪:‬‬
‫‬ ‫‪2‬‬ ‫‬ ‫  ‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v 2‬‬
‫· ‪M gh = M‬‬ ‫‪v‬‬ ‫· ‪+‬‬ ‫‪M R2‬‬ ‫·‬ ‫‪+ M gH‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬

‫נסדר ונקבל‪:‬‬
‫‪7 2‬‬
‫= ‪gh‬‬ ‫‪v + gH‬‬
‫‪12‬‬

‫נציב את הקשר ‪ v 2 = 43 gh‬מסעיף א' ונבודד את ‪ H‬ונקבל‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫‪H= h‬‬
‫‪9‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה הרמונית בגוף קשיח‬ ‫‪19.2‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫תנועה הרמונית בגוף קשיח‬ ‫‪19.2‬‬


‫גוף גלילי בעל מסה ‪ m‬ורדיוס ‪ R‬מחובר במרכזו לקפיץ ונע על מישור בעל חיכוך ללא החלקה‪ .‬מלפפים חוט סביב הגליל‬
‫ומחברים בקצהו מסה ‪ m/4‬התלויה דרך גלגלת אידיאלית‪.‬‬

‫א‪ .‬מצאו את התארכות הקפיץ בשיווי־משקל‪.‬‬


‫ב‪ .‬מצאו את תדירות התנודות שמבצע הגוף סביב שיווי־משקל‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫את נקודת שיווי־המשקל עבור גוף קשיח מוצאים לפי הדרישה שגם סכום הכוחות על הגוף יתאפס וגם סכום המומנטים‬
‫על הגוף יתאפס‪:‬‬

‫‪F~ = T + fs − kx0 = 0‬‬


‫‪X‬‬

‫‪X‬‬
‫‪~τ = RT − Rfs = 0 → T = fs‬‬

‫משוואת הכוחות על הגוף ‪ m/4‬היא‪:‬‬


‫‪mg‬‬
‫= ‪m/4 · g − T = 0 → T‬‬
‫‪4‬‬

‫נציב במשוואת )‪:(1‬‬


‫‪mg‬‬
‫= ‪T + fs = 2T‬‬ ‫‪= kx0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪mg‬‬
‫= ‪x0‬‬
‫‪2k‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪mg‬‬
‫= ‪x0‬‬
‫‪2k‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫את תדירות התנודות של הגוף נקבל מפתרון משוואות התנועה של הגופים‪ .‬משוואת הכוחות על הגוף הקשיח‪:‬‬

‫̈‪F~ = T + fs − kx = mx‬‬
‫‪X‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה הרמונית בגוף קשיח )‪(2‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול ‪19.3‬‬ ‫‪19‬‬

‫‬ ‫  ‬
‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫̈‪x‬‬
‫= ‪~τ = RT − Rfs = Iα‬‬ ‫‪mR2‬‬ ‫·‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬

‫נרשום את משוואת הכוחות על הגוף ‪ , m/4‬כאשר תאוצתו היא פי ‪ 2‬מתאוצת הגוף הקשיח‪:‬‬

‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫= ‪F~ = m/4 · g − T‬‬
‫‪X‬‬
‫̈‪· (2a) = x‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬

‫נפתור ונקבל את המשוואה‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪2k‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪ẍ = −‬‬ ‫‪x+‬‬
‫‪5m‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪g‬‬
‫אינו משפיע על תדירות התנודות ולכן תדירות התנודות היא‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫האיבר הקבוע הנוסף‬
‫‪r‬‬
‫‪2k‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪5m‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪r‬‬
‫‪2k‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪5m‬‬

‫תנועה הרמונית בגוף קשיח )‪(2‬‬ ‫‪19.3‬‬


‫גליל מלא אחיד שמסתו ‪ M‬ורדיוסו ‪ R‬מונח על משטח אופקי‪ .‬מחברים למרכז הגליל קפיץ בעל קבוע ‪ k‬המחובר בקצהו‬
‫השני לקיר‪ .‬בנוסף מלפפים חוט סביב הגליל ומחברים בקצהו משקולת שמסתה ‪ M/4‬התלויה מגלגלת אידאלית‪ .‬הניחו‬
‫כי הגליל מתגלגל ללא החלקה בכל סעיפי התרגיל‪.‬‬

‫א‪ .‬מצאו את תאוצת המשקולת כאשר הקפיץ אינו מחובר‪.‬‬


‫ב‪ .‬מצאו את התארכות הקפיץ בשיווי־משקל כאשר הקפיץ מחובר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את תדירות התנודות ‪ ω‬שמבצע הגליל סביב שיווי־משקל כאשר הקפיץ מחובר‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫משוואת הכוחות על הגוף ‪ M/4‬היא )נקרא לתאוצתו ‪:(a2‬‬

‫‪M/4 · g − T = M/4 · a2‬‬


‫תנועה הרמונית בגוף קשיח )‪(2‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול ‪19.3‬‬ ‫‪19‬‬

‫משוואת הכוחות ומשוואת המומנטים על הגליל ‪ M‬הן )נקרא לתאוצתו הקווית ‪ a1‬ולתאוצתו הסיבובית ‪:(α1‬‬

‫‪T − fs = M · a1‬‬

‫משוואת המומנט כוח סיבוב על הגליל‪:‬‬


‫‪1‬‬
‫‪R · T + R · fs = M R2 · α1‬‬
‫‪2‬‬

‫הקשרים בין התאוצות הן‪:‬‬


‫קשר בין תאוצה קווית ותאוצה סיבובית של גוף הנע בגלגול ללא החלקה‪:‬‬

‫‪a1 = α1 · R‬‬

‫כאשר המשקולת יורד מרחק מסויים זה נובע מתנועל הגליל וגם פריימה של החוט סביב הגליל קשר בין העתקים של‬
‫במשקולת ‪ 4x2‬לבין העתקים של הגליל ‪ 4x1‬מוביל לקשר בין תאוצות‪:‬‬

‫‪a2 = a1 + α1 ·R=2 · a1‬‬

‫כעת אם נציב את הקשרים בין התאוצות יש לנו שלוש משוואות עם שלושה נעלמים ‪ T ,a1‬ו־ ‪ .fs‬נפתור ונקבל‪:‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪·g−‬‬ ‫‪· 2a1 = T‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫ממשואת מומנט הכוח וקשר בין תאוצת הגליל ותאוצה זויתית‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪T + fs = M a1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪3‬‬
‫‪2T = M a1‬‬
‫‪2‬‬

‫נחבר לזה את משוואת הכוחות ונקבל‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪·g−‬‬ ‫‪· 2a1‬‬ ‫‪= M a1‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪· g = a1 ⇒ a1 = g‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪1‬‬
‫‪a1 = g‬‬
‫‪5‬‬

‫‪2‬‬
‫‪a2 = g‬‬
‫‪5‬‬
‫תנועה הרמונית בגוף קשיח )‪(2‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול ‪19.3‬‬ ‫‪19‬‬

‫סעיף ב'‬
‫את נקודת שיווי־המשקל עבור גוף קשיח מוצאים לפי הדרישה שגם סכום הכוחות על הגוף יתאפס וגם סכום המומנטים‬
‫על הגוף יתאפס‪:‬‬

‫‪F~ = T + fs − kx0 = 0‬‬


‫‪X‬‬

‫‪X‬‬
‫‪~τ = RT − Rfs = 0 → T = fs‬‬

‫משוואת הכוחות על הגוף ‪ M/4‬היא‪:‬‬

‫‪Mg‬‬
‫= ‪M/4 · g − T = 0 → T‬‬
‫‪4‬‬

‫נציב במשוואת )‪:(1‬‬


‫‪Mg‬‬
‫= ‪T + fs = 2T‬‬ ‫‪= kx0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪Mg‬‬
‫= ‪x0‬‬
‫‪2k‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪Mg‬‬
‫= ‪x0‬‬
‫‪2k‬‬

‫סעיף ג'‬
‫את תדירות התנודות של הגוף נקבל מפתרון משוואות התנועה של הגופים‪ .‬משוואת הכוחות על הגוף הקשיח‪:‬‬

‫̈‪F~ = T + fs − kx = M x‬‬
‫‪X‬‬

‫‬ ‫  ‬
‫‪X‬‬ ‫‪1‬‬ ‫̈‪x‬‬
‫= ‪~τ = RT − Rfs = Iα‬‬ ‫‪M R2‬‬ ‫·‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬

‫נרשום את משוואת הכוחות על הגוף ‪ , m/4‬כאשר תאוצתו היא פי ‪ 2‬מתאוצת הגוף הקשיח‪:‬‬

‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬


‫= ‪F~ = M/4 · g − T‬‬
‫‪X‬‬
‫= )‪· (2a‬‬ ‫= ‪ẍ ⇒ T‬‬ ‫‪g−‬‬ ‫̈‪x‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬

‫נפתור בעזרת חיבור משוואת הכוחות למשוואת המומנטים המצומצמת‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬
‫= ‪T − fs‬‬ ‫̈‪M x‬‬
‫‪2‬‬

‫‪3‬‬
‫̈‪2T − kx = M x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪3‬‬
‫̈‪g − M ẍ − kx = M x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה הרמונית בגוף קשיח )‪(3‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול ‪19.4‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪M‬‬ ‫‪5‬‬
‫̈‪g − kx = M x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2k‬‬ ‫‪g‬‬
‫‪ẍ = −‬‬ ‫‪x+‬‬
‫‪5M‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪g‬‬
‫אינו משפיע על תדירות התנודות ולכן תדירות התנודות היא‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫האיבר הקבוע הנוסף‬
‫‪r‬‬
‫‪2k‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪5m‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪2k‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪5m‬‬

‫תנועה הרמונית בגוף קשיח )‪(3‬‬ ‫‪19.4‬‬


‫א‪ .‬גוף גלילי בעל מסה ‪ m‬ורדיוס ‪ R‬מחובר במרכזו לקפיץ ונע על מישור בעל חיכוך ללא החלקה‪ .‬מצאו את תדירות‬
‫התנודות‪.‬‬

‫‪x‬‬

‫ב‪ .‬הזיזו את הקפיץ כך שיחובר לנקודה העליונה של הגליל כשהקפיץ בשווי משקל‪ ,‬ומצאו שוב את תדירות התנודות‬
‫הקטנות‪ .‬הערה‪ :‬הפעם תנועת מרכז המסה שונה מתנועת הקפיץ )שהנה כפולה(‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫איור המערכת‪:‬‬

‫‪x‬‬

‫כאשר ‪ x‬הוא שיעור הסטייה מנקודת שיווי המשקל‪ .‬כמו בכל בעיית כוחות‪ ,‬דבר ראשון עלינו לבחור מערכת צירים נוחה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬עבור תנועה זוויתית יש לבחור גם כיוון סיבוב חיובי‪ ,‬שיתאים לכיוון התנועה החיובי‪ .‬נשים לב שמומנט הפועל‬
‫להגדיל תנועה זוויתית בכיוון זה יהיה חיובי‪ ,‬וההפך שלילי‪ .‬נבחר כיוון תנועה חיובי עם ציר ה ‪) x‬ימינה(‪ .‬מכיוון שלא‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה הרמונית בגוף קשיח )‪(3‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול ‪19.4‬‬ ‫‪19‬‬

‫נתונים תנאי התחלה ולא ידוע אם הקפיץ מכווץ או מתוח‪ ,‬יש לנו את החופש לבחור את זה‪ .‬נניח כיווץ ונרשום את‬
‫משוואת התנועה הרגילה )של התנועה הקווית של מרכז המסה(‪:‬‬

‫)‪(1164‬‬ ‫̈‪−kx + fs = mx‬‬

‫כעת‪ ,‬נרשום משוואת מומנטים ביחס לנקודת מרכז המסה‪:‬‬


‫‪X‬‬
‫)‪(1165‬‬ ‫‪τi = fs R = Iα‬‬
‫‪i‬‬

‫נשתמש בקשר בין התאוצה הקווית למשיקית‪ ,a = αR ,‬ונקבל‬


‫‪a‬‬ ‫̈‪x‬‬
‫‪Rfs = I‬‬ ‫‪=I‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫̈‪x‬‬
‫)‪(1166‬‬ ‫‪⇒ fs‬‬ ‫‪= I 2‬‬
‫‪R‬‬

‫כידוע‪ ,‬מומנט אינרציה של גליל מלא ואחיד שמסתו ‪ m‬ורדיוסו ‪ R‬סביב מרכזו הוא ‪ .I = 12 mR2‬נציב את זה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫̈‪x‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1167‬‬ ‫̈‪fs = mR2 2 = mx‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪2‬‬

‫נציב תוצאה זו במשוואת התנועה הקווית‬


‫‪1‬‬
‫̈‪−kx + mẍ = mx‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪−kx‬‬ ‫̈‪mx‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2k‬‬
‫)‪(1168‬‬ ‫‪⇒ ẍ + x = 0‬‬
‫‪m‬‬

‫כידוע‪ ,‬זו משוואת אוסילטור הרמוני‪ ,‬ואנו יודעים שהיא מקיימת את הקשר הבא‬
‫‪2k‬‬
‫)‪(1169‬‬ ‫= ‪ω2‬‬
‫‪m‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪r‬‬
‫‪2k‬‬
‫)‪(1170‬‬ ‫=‪ω‬‬
‫‪m‬‬

‫סעיף ב'‬
‫כעת‪ ,‬המצב הוא כזה‬

‫‪x‬‬

‫‪2R‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫תנועה הרמונית בגוף קשיח )‪(3‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול ‪19.4‬‬ ‫‪19‬‬

‫עלינו לרשום את משוואת התנועה‪ .‬דבר ראשון‪ ,‬נבין למה כעת התארכות הקפיץ כפולה‪ .‬האיור הבא מתאר הזזה קטנה‬
‫מנקודת שיווי המשקל כאשר נקודת המגע עם הקרקע לא זזה‪:‬‬
‫‪C 2x B‬‬

‫‪R‬‬

‫‪x‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪D‬‬

‫‪β‬‬ ‫‪R‬‬

‫‪A‬‬

‫כאשר הקו האדום הוא שיעור המתיחה במצב של סעיף א'‪ ,‬והקו הירוק הוא שיעור המתיחה במצב כעת‪ .‬עבור זוויות הזזה‬
‫‪ β‬קטנות‪ ,‬שיעורי המתיחה הללו ניתנים לקירוב לקשת מעגלית של גזרה בזווית ‪ .β‬עבור סעיף א' מתקיים‬

‫)‪(1171‬‬ ‫‪x1 = Rβ‬‬

‫ועבור המצב הנוכחי מתקיים‬

‫)‪(1172‬‬ ‫‪x2 = 2Rβ‬‬

‫ומכאן מקבלים‬

‫)‪(1173‬‬ ‫‪x2 = 2x1‬‬

‫כך שאם במצב המתואר בסעיף א' ההסטה משיווי המשקל הייתה ‪ ,x‬כעת היא תהיה ‪ .2x‬אפשר להסתכל על זה גם אחרת‪:‬‬
‫התארכות הקפיץ תהיה כפולה מתנועת מרכז המסה‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬נבנה את משוואת התנודעה של התנועה הקווית של מרכז המסה‪:‬‬

‫)‪(1174‬‬ ‫̈‪−2kx + fs = mx‬‬

‫כעת‪ ,‬נרשום את משוואת המומנטים‪ ,‬כאשר מכיוון שהקפיץ זז וכבר לא נמצא על ציר הסיבוב‪ ,‬הפעם הוא מפעיל מומנט‪:‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪(1175‬‬ ‫‪τi = fs R + 2kxR = Iα‬‬
‫‪i‬‬

‫כאשר שני האיברים חיוביים מכיוון ששניהם תורמים לסיבוב באותו הכיוון‪ .‬מומנט האינרציה אינו משתנה מכיוון שהגליל‬
‫עדיין מסתובב סביב צירו הראשי‪ .‬נציב ונקבל‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Iα − 2kxR‬‬ ‫‪mR2 α − 2kxR‬‬ ‫‪mR2 Ra − 2kxR‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1176‬‬ ‫= ‪fs‬‬ ‫‪= 2‬‬ ‫‪= 2‬‬ ‫‪= mẍ − 2kx‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪2‬‬

‫נציב במשוואת התנועה הקווית‬


‫‪1‬‬
‫)‪(1177‬‬ ‫̈‪−2kx + mẍ − 2kx = mx‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8k‬‬
‫)‪(1178‬‬ ‫‪⇒ ẍ + x = 0‬‬
‫‪m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫הסתנכרנות מהירות זויתית בגוף קשיח‬ ‫‪19.5‬‬
‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫כידוע‪ ,‬זו משוואת אוסילטור הרמוני‪ ,‬ואנו יודעים שהיא מקיימת את הקשר הבא‬
‫‪8k‬‬
‫)‪(1179‬‬ ‫= ‪ω2‬‬
‫‪m‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪r‬‬
‫‪2k‬‬
‫)‪(1180‬‬ ‫‪ω=2‬‬
‫‪m‬‬

‫הסתנכרנות מהירות זויתית בגוף קשיח‬ ‫‪19.5‬‬


‫גלגל )גליל( שמסתו ‪ m‬ורדיוסו ‪ R‬נע על מישור אופקי‪ .‬בין הגלגל והמישור מקדמי חיכוך ‪.µk = µs = µ‬‬

‫א‪ .‬אם הגלגל מתחיל את תנועתו במהירות הקווית ‪ v0‬וללא סיבוב )‪ ,(ω0 = 0‬תוך כמה זמן יעבור הגלגל לגלגול ללא‬
‫החלקה?‬
‫ב‪ .‬אם הגלגל מתחיל את תנועתו ללא מהירות קווית ‪ v0 = 0‬אולם עם מהירות סיבובית ‪ ,ω0‬מה תהיה מהירותו כשתפסיק‬
‫ההחלקה? בנוסף‪ ,‬מצאו כמה אנרגיה הפכה לחום עד לזמן זה‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫מכיוון שבתחילת הגלגול אין סנכרון בין המהירות הקווית והזוויתית של הגלגל )‪ (v 6= ωR‬הגלגל יתחיל את תנועתו בגלגול‬
‫ללא החלקה‪ .‬כוח החיכוך פועל שמאלה שכן נקודת המגע בין הגלגל והמשטח מנסה לזוז ימינה ביחס למשטח‪ .‬משוואות‬
‫הכוחות והמומנטים‪:‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪(1‬‬ ‫‪Fy = N − mg = 0 → N = mg‬‬

‫‪X‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫‪Fx = −fk = ma‬‬

‫‪X‬‬
‫)‪(3‬‬ ‫‪τ = R · fk = Iα‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪ I‬וכי כוח החיכוך הוא ‪ .fk = µk N = µmg‬נציב במשוואות ונמצא את‬ ‫‪2 mR‬‬ ‫כמו כן אנו יודעים כי עבור גליל‬
‫התאוצה הקווית ואת התאוצה הזוויתית‪:‬‬

‫‪(2) − µmg = ma → a = −µg‬‬


‫הסתנכרנות מהירות זויתית בגוף קשיח‬ ‫‪19.5‬‬
‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2µg‬‬
‫= ‪(3)R · µmg = mR2 α → α‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬

‫נחשב את המהירות הקווית והמהירות הזוויתית של הגלגל‪:‬‬

‫‪(4)v(t) = v0 + at = v0 − µgt‬‬

‫‪2µg‬‬
‫= ‪(5)ω(t) = ω0 + αt‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪R‬‬

‫תנועת הגלגל תעבור לגלגול ללא החלקה כאשר ‪ .v(t) = ω(t) · R‬נבדוק מתי זה קורה‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2µg‬‬ ‫‪v0‬‬
‫= ‪v0 − µgt‬‬ ‫=‪t R→t‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪3µg‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪v0‬‬
‫=‪t‬‬
‫‪3µg‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫גם כאן בתחילת הגלגול אין סנכרון בין המהירות הקווית והזוויתית של הגלגל )‪6 ωR‬‬
‫= ‪ (v‬והגלגל יתחיל את תנועתו בגלגול‬
‫עם החלקה‪ .‬כוח החיכוך פועל ימינה שכן נקודת המגע בין הגלגל והמשטח מנסה לזוז שמאלה ביחס למשטח )הגלגל‬
‫מסתובב עם כיוון השעון(‪ .‬משוואות הכוחות והמומנטים‪:‬‬
‫‪X‬‬
‫)‪(1‬‬ ‫‪Fy = N − mg = 0 → N = mg‬‬

‫‪X‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫‪Fx = fk = ma‬‬

‫‪X‬‬
‫)‪(3‬‬ ‫‪τ = −R · fk = Iα‬‬

‫נציב ‪ I = 12 mR2‬ו־‪ fk = µk N = µmg‬במשוואות ונמצא את התאוצה הקווית ואת התאוצה הזוויתית‪:‬‬

‫‪(2)µmg = ma → a = µg‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2µg‬‬
‫‪(3) − R · µmg = mR2 α → α = −‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬

‫נחשב את המהירות הקווית והמהירות הזוויתית של הגלגל‪:‬‬

‫‪(4)v(t) = v0 + at = µgt‬‬

‫‪2µg‬‬
‫‪(5)ω(t) = ω0 + αt = ω0 −‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪R‬‬
‫מערכת מסה‪ ,‬גלגלת‪ ,‬חוט וגלגל‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול ‪19.6‬‬ ‫‪19‬‬

‫תנועת הגלגל תעבור לגלגול ללא החלקה כאשר ‪ .v(t) = ω(t) · R‬נבדוק מתי זה קורה‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪2µg‬‬ ‫‪ω0 R‬‬
‫‪µgt = ω0 −‬‬ ‫=‪t R→t‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪3µg‬‬

‫המהירות הקווית של הגלגל בזמן זה‪:‬‬


‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪ω0 R‬‬ ‫‪ω0 R‬‬ ‫‪ω0 R‬‬
‫=‪v t‬‬ ‫‪= µg‬‬ ‫=‬
‫‪3µg‬‬ ‫‪3µg‬‬ ‫‪3‬‬

‫המהירות הזוויתית של הגלגל בזמן זה‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫‬ ‫‪ v t = ω0 R‬‬
‫‪ω0 R‬‬ ‫‪3µg‬‬ ‫‪ω0‬‬
‫=‪ω t‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪3µg‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪3‬‬

‫על מנת לחשב כמה אנרגיה הפכה לחום‪ ,‬נחשב כמה אנרגיה איבד הגוף‪ .‬יש בבעיה רק אנרגיה קינטית )של גוף קשיח(‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1 2 1 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪Ek,i = Iω0‬‬ ‫‪mR ω02 = mR2 ω02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‬ ‫‪2‬‬ ‫‬ ‫ ‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ω0 R‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ω0 2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪Ek.f‬‬ ‫‪= mvf2 + Iωf2 = m‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪mR‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= mR2 ω02‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪36‬‬

‫השינוי באנרגיה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪∆E = Ek,f − Ek,i = − mR2 ω02‬‬
‫‪6‬‬

‫כלומר אנרגיה של ‪ 16 mR2 ω02‬הפכה לחום‪.‬‬


‫התשובה היא‬

‫‪ω0 R‬‬
‫=‪v‬‬
‫‪3‬‬

‫‪1‬‬
‫‪Q = −W = mR2 ω02‬‬
‫‪6‬‬

‫מערכת מסה‪ ,‬גלגלת‪ ,‬חוט וגלגל‬ ‫‪19.6‬‬


‫המערכת המתוארת בתרשים מורכבת מגלגל בעל מסה ‪ M‬ורדיוס ‪ ,R‬עליו מלופף חוט שקצהו השני מחובר דרך גלגלת‬
‫חסרת מסה‪ ,‬למסה ‪ m‬המונחת על מישור משופע חלק בעל זווית נטייה ‪ . θ‬בזמן ‪ t = 0‬המערכת גלגל והמסה על המדרון‬
‫משוחררים ממצב מנוחה‪ .‬כאשר משחררים את המערכת המסה על המדרון נשארת במנוחה ואילו הגלגל יורד כלפי מטה‬
‫תוך כדי השתחררותו מהחוט‪ .‬איור‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מערכת מסה‪ ,‬גלגלת‪ ,‬חוט וגלגל‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול ‪19.6‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪θ‬‬

‫א‪ .‬הגלגל מורכב מחמישה מוטות דקים זהים בעלי אורך ‪ R‬כל אחד היוצאים ממרכז הגלגל ומחולקים באופן שווה על פניו‬
‫)מוטות אלו מוחזקים על ידי מעטפת גלילת שמסתה זניחה(‪ .‬חשבו את מומנט ההתמד של הגלגל‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את התאוצה הזוויתית של הגלגל‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את מסת הגוף על המדרון‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשלב זה נתון שגודל המסה על המדרון שווה למחצית המסה שחושבה בסעיף ג'‪ .‬חשבו כעת את תאוצת הגלגלת‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫‪1‬‬
‫‪ .Irod = 12‬באמצעות משפט‬ ‫מומנט ההתמד של מוט אחיד בעל מסה ‪ M‬ואורך ‪ L‬המסתובב סביב אמצעו הוא ‪M L2‬‬
‫שטיינר‪ ,‬נקבל כי מומנט ההתמד של מוטכזה המסתובב סביב קצהו הוא ‪ . 31 M L2‬מכיוון שיש בגלגל חמישה מוטות כאלו‪,‬‬
‫מה שנותר לעשות הוא להתאים את הקשר הזה לבעיה שלנו‪ .‬יש לכפול תוצאה זו בחמש‪ ,‬ומכיוון שהמסה של כל הגלגל‬
‫‪:M‬‬
‫היא ‪ ,M‬מסת כל מוט היא ‪5‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1M 2‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1181‬‬ ‫‪I=5‬‬ ‫‪R = M R2‬‬
‫‪3 5‬‬ ‫‪3‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪1‬‬
‫‪I = M R2‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נבנה משוואות כוחות ומומנטים‪ .‬עבור הגלגל )יש תנועה זוויתית ותנועת מרכז מסה(‪ .‬ממשוואת התנועה של מרכז המסה‬
‫נקבל‬

‫)‪(1182‬‬ ‫‪Mg − T‬‬ ‫‪= Ma‬‬

‫החוט שהולך ונפרש הינו נייח‪ ,‬לכן הוא נפרש עם תאוצה זוויתית‪ ,‬שהקשר בינה לביןהתאוצה הקווית הוא ‪ .a = αR‬נציב‬
‫זאת‪:‬‬

‫‪Mg − T‬‬ ‫‪= M αR‬‬


‫)‪(1183‬‬ ‫‪⇒T‬‬ ‫)‪= M (g − αR‬‬

‫משוואת התנועה הזוויתית‪:‬‬

‫‪T R = Iα‬‬
‫‪TR‬‬
‫)‪(1184‬‬ ‫= ‪⇒α‬‬
‫‪I‬‬
‫מערכת מסה‪ ,‬גלגלת‪ ,‬חוט וגלגל‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול ‪19.6‬‬ ‫‪19‬‬

‫נציב את המתיחות ואת מומנט ההתמד ונבודד את התאוצה הזוויתית‪:‬‬


‫‪M (g − αR) R‬‬ ‫)‪(g − αR‬‬ ‫‪g‬‬
‫= ‪α‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬ ‫‪3‬‬ ‫=‬ ‫‪3‬‬ ‫‪− 3α‬‬
‫‪3MR‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪3g‬‬
‫)‪(1185‬‬ ‫= ‪⇒α‬‬
‫‪4R‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪3g‬‬
‫=‪α‬‬
‫‪4R‬‬

‫סעיף ג'‬
‫משוואת כוחות על המסה שעל המדרון‪:‬‬

‫)‪(1186‬‬ ‫)‪T = mg sin (θ‬‬

‫נציב את המתיחות שמצאנו‬


‫‪T‬‬ ‫)‪M (g − αR‬‬
‫)‪(1187‬‬ ‫=‪m‬‬ ‫=‬
‫)‪g sin (θ‬‬ ‫)‪g sin (θ‬‬

‫נציב את התאוצה הזוויתית שמצאנו‪:‬‬


‫‪3 g‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪M g−‬‬ ‫‪4 RR‬‬ ‫‪M g−‬‬ ‫‪4g‬‬ ‫‪M 1−‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪M‬‬
‫)‪(1188‬‬ ‫=‪m‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫)‪g sin (θ‬‬ ‫)‪g sin (θ‬‬ ‫)‪sin (θ‬‬ ‫)‪4 sin (θ‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪M‬‬
‫=‪m‬‬
‫)‪4 sin (θ‬‬

‫סעיף ד'‬
‫נבחר את הכיוון החיובי עם כיוון תנועת הגלגל מכיוון שלשם תתבצע התנועה‪ .‬כעת משוואת הכוחות עבור המסה על‬
‫המדרון תהיה‬

‫)‪(1189‬‬ ‫‪T − mg sin (θ) = ma‬‬

‫עבור הגלגל מתקיים‬

‫)‪(1190‬‬ ‫‪Mg − T‬‬ ‫‪= MA‬‬


‫)‪(1191‬‬ ‫‪RT‬‬ ‫‪= Iα‬‬

‫תאוצת מרכז המסה של הגלגל מורכבת מהתאוצה שאיתה יורת החוט )שהיא ‪ ,(a‬ומהתאוצה שנגרמת מהתנועה הזוויתית‬
‫)התאוצה המשיקית ‪ .(a0 = αR‬אפשר להבין את זה לפי אורך החוט‪ :‬החוט יורד למטה‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬הגלגל נפתח ומשתחרר‬
‫אורך חוט נוסף‪ .‬בכל אופן‪ ,‬התוצאה היא‬

‫)‪(1192‬‬ ‫‪A = αR + a‬‬


‫יויו מתגלגל על מישור משופע‬ ‫‪19.7‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫נשתמש בכל המשוואות שלנו‪:‬‬

‫)‪(1193‬‬ ‫)‪M (g − A) = ma + mg sin (θ‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫)‪(1194‬‬ ‫= ‪⇒a‬‬ ‫= )‪(g − A) − g sin (θ‬‬ ‫‪− sin (θ) g −‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬

‫נמשיך ונציב את המסה הנתונה‬


‫‬ ‫‬ ‫"‬ ‫‪#‬‬
‫‪RT‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪RT‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬
‫= ‪A = αR + a‬‬ ‫‪R+‬‬ ‫‪− sin (θ) g −‬‬ ‫‪A= 1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪R+‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪− sin (θ) g − M A‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪3MR‬‬ ‫)‪8 sin(θ‬‬ ‫)‪8 sin(θ‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫)‪(1195‬‬ ‫‪= 3‬‬ ‫‪+ [8 sin (θ) − sin (θ)] g − 8 sin (θ) A = 3‬‬ ‫‪+ 7 sin (θ) g − 8 sin (θ) A‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬

‫נציב את המתיחות‬
‫‪3‬‬
‫= ])‪A [1 + 8 sin (θ‬‬ ‫‪(g − A) M + 7 sin (θ) g = 3 (g − A) + 7 sin (θ) g‬‬
‫‪M‬‬
‫‪A [4 + 8 sin (θ)] = 3g + 7 sin (θ) g = [3 + 7 sin (θ)] g‬‬
‫)‪3 + 7 sin (θ‬‬
‫)‪(1196‬‬ ‫= ‪A‬‬ ‫‪g‬‬
‫)‪4 + 8 sin (θ‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫)‪3 + 7 sin (θ‬‬


‫=‪A‬‬ ‫‪g‬‬
‫)‪4 + 8 sin (θ‬‬

‫יויו מתגלגל על מישור משופע‬ ‫‪19.7‬‬


‫גוף קשיח )יויו( בנוי מגליל מרכזי אחיד שמסתו ‪ M‬ורדיוסו ‪ R‬ושתי דיסקאות זהות בצדדיו בעלות מסה ‪ M/2‬ורדיוס‬
‫‪ 2R‬כל אחת‪ .‬מניחים את הגוף על טריז משולש משופע בזווית ‪ θ = 30°‬בגובה ‪ ,h = 10R‬כך שהחלק הפנימי נוגע בפני‬
‫המשולש והצדדים חופשיים באויר‪ ,‬ומשחררים אותו ממנוחה‪ .‬הניחו כי התנועה על הטריז המשופע הנה גלגול ללא החלקה‪.‬‬

‫א‪ .‬מצאו את מומנט ההתמד של הגוף ואת תאוצתו הקווית על הטריז המשופע‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את המהירות הקווית ואת המהירות הזוויתית של הגוף כאשר הוא נוגע בקרקע‪.‬‬
‫ג‪ .‬הניחו כי בפגיעה בקרקע הגוף נצמד לקרקע כך שלאחר הפגיעה נשאר רק רכיב מהירותו הקווית בכיוון האופקי‪ .‬תוך‬
‫כמה זמן מרגע הנגיעה בקרקע יעבור הגוף לגלגול ללא החלקה? )מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף לקרקע הוא ‪.(µk‬‬

‫פתרון‬
‫יויו מתגלגל על מישור משופע‬ ‫‪19.7‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫סעיף א'‬
‫מומנט ההתמד של הגוף הוא חיבור של מומנט התמד של שלושה גלילים‪/‬דסקאות‪ ,‬כל אחת עם המימדים והמסה שלה‪:‬‬
‫  ‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬
‫· ‪I = MR + 2‬‬ ‫·‬ ‫‪· (2R) = M R2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫את תאוצת הגוף נקבל ממשוואת הכוחות וממשוואת המומנטים עליו‪ .‬נזכור כי הגוף הקשיח כולו הוא בעל מסה ‪ ,2M‬וכי‬
‫החיכוך הפועל בבעיה הוא סטאטי מכיוון שמדובר בגלגול ללא החלקה )ולכן גם מתקיים הקשר ‪.(a = αR‬‬
‫משוואת הכוחות‪:‬‬

‫‪(1)2M gsin30 − fs = 2M · a‬‬

‫משוואת המומנטים‪:‬‬

‫‪(2)R · fs = I · α‬‬

‫נציב את מומנט ההתמד ואת הקשר בין ‪ a‬ל־‪ α‬ונקבל‪:‬‬


‫‬ ‫  ‬
‫‪5‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪5‬‬
‫= ‪(2)R · fs‬‬ ‫‪M R2‬‬ ‫·‬ ‫‪→ fs = M a‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪2‬‬

‫נציב במשוואה )‪:(1‬‬


‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪(1)M g − M a = 2M a → a = g‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪5‬‬
‫‪I = M R2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪2‬‬
‫‪a= g‬‬
‫‪9‬‬

‫סעיף ב'‬
‫תאורטית אפשר לפתור סעיף זה גם באמצעות קינמטיקה של גוף הנע בתאוצה קבועה )שמצאנו בסעיף א( אך עדיין יותר‬
‫קל לפתור עם אנרגיות‪:‬‬

‫‪Ei = 2M · g · (h − R) = 2M g · 9R = 18M gR‬‬

‫‬ ‫ ‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪v 2 9‬‬
‫· ‪Ef = (2M ) v 2 + Iω 2 = (2M ) v 2 +‬‬ ‫‪MR‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= M v2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪4‬‬

‫שימור אנרגיה‪:‬‬

‫‪9‬‬
‫‪18M gR = M v 2 → v = 8gR‬‬
‫‪p‬‬
‫‪4‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫יויו מתגלגל על מישור משופע‬ ‫‪19.7‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫המהירות הסיבובית מקיימת את הקשר ‪) v = ωR‬גלגול ללא החלקה( ולכן‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪8g‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪R‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪p‬‬
‫=‪v‬‬ ‫‪8gR‬‬

‫‪r‬‬
‫‪8g‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪R‬‬

‫סעיף ג'‬
‫רכיב המהירות האופקית שנשאר לגוף הוא‪:‬‬
‫√‬
‫‪p‬‬ ‫‪3 p‬‬
‫· ‪vx = v · cos30 = 8gR‬‬ ‫‪= 6gR‬‬
‫‪2‬‬

‫√‬
‫= ‪ .(v0‬מהירותו הסיבובית ההתחלתית היא עדיין‬ ‫היא המהירות ההתחלתית של הגוף בתנועתו על הקרקע )‪6gR‬‬
‫זו ‪q‬‬
‫‪.ω0 = 8g‬‬‫‪R‬‬

‫כעת הגוף מתחיל לנוע בגלגול עם החלקה‪ ,‬שכן בגלל איבוד המהירות האנכית‪ ,‬המהירות הקווית והמהירות הזוויתית של‬
‫הגוף כבר לא מסונכרנות‪ .‬בתנועה עם החלקה‪ ,‬אין קשר בין התנועה הקווית והסיבובית ויש לפתור כל אחת מהן בנפרד‪.‬‬
‫החיכוך הוא חיכוך קינטי‪ ,‬והוא הכוח היחיד שפועל בכיוון התנועה ומייצר מומנט‪.‬‬
‫משוואת כוחות‪:‬‬

‫‪(1)fk = 2M · a‬‬

‫נציב את הביטוי לחיכוך קינטי‪:‬‬

‫‪(1)fk = µk · N = µk · 2M g = 2M · a → a = µk g‬‬

‫כלומר הגוף נע קווית בתאוצה קבועה‪ .‬על כן מהירותו היא‪:‬‬


‫‪p‬‬
‫‪v(t) = v0 + at = 6gR + µk g · t‬‬

‫משוואת מומנטים‪:‬‬

‫‪(2) − f k · 2R = I · α‬‬

‫הסיבה לסימן השלילי הוא שבתחילת התנועה הגוף הסתובב יותר מהר ממה שהוא נע קווית‪ ,‬ולכן החיכוך מאיט את‬
‫סיבובו‪ .‬נציב את מומנט ההתמד ואת כוח החיכוך הקינטי ונקבל‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8 µk g‬‬
‫= ‪−µk · 2M g · 2R‬‬ ‫‪MR · α → α = −‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪5 R‬‬
‫אנרגיה קינטית סיבובית‬ ‫‪19.8‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫כלומר הגוף נע בתאוצה זוויתית קבועה‪ .‬על כן מהירותו הזוויתית‪:‬‬


‫‪r‬‬
‫‪8g 8 µk g‬‬
‫= ‪ω(t) = ω0 + α · t‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪·t‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪5 R‬‬

‫כלומר המהירות הקווית הולכת וגדלה והמהירות הסיבובית הולכת וקטנה‪ ,‬עד שהן יסתנכרנו שוב )עד ש־‪ v = ωR‬שוב(‬
‫ואז הגוף יעבור לתנועה בגלגול ללא החלקה‪ .‬המשוואה שתתן לנו את הזמן בו מעבר זה קורה‪:‬‬

‫‪v(t) = ω(t) · R‬‬

‫‪r‬‬ ‫!‬
‫‪p‬‬ ‫‪8g 8 µk g‬‬
‫= ‪6gR + µk g · t‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪·t‬‬ ‫‪·R‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪5 R‬‬

‫נבודד את הזמן ונקבל‪:‬‬

‫√‬ ‫√‬
‫‪5‬‬ ‫‪32gR − 6gR‬‬
‫=‪t‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪µk g‬‬

‫אנרגיה קינטית סיבובית‬ ‫‪19.8‬‬


‫השתמשו בביטוי לאנרגיות גוף קשיח וחישבו‪:‬‬
‫א‪ .‬את המהירות של כדור ברדיוס ‪ R‬בעל מסה ‪ M‬היורד על מישור משופע ללא החלקה גובה ‪.H‬‬
‫ב‪ .‬לאחר ירידתו מהמישור המשופע‪ ,‬הכדור ממשיך לנוע בגלגול ללא החלקה‪ ,‬עד אשר פוגש מישור משופע נוסף‪ ,‬בעל מסה‬
‫‪ ,M 0‬חלק וחופשי לנוע ללא חיכוך על פני הקרקע‪ .‬לאיזה גובה יעלה הכדור על המישור המשופע החדש? מהו הגבול במסת‬
‫מדרון גדולה? מדוע הוא קטן מ ‪?H‬‬
‫ג‪ .‬את מהירות הסיבוב של הגלגלת במכונת אטווד‪ m1 , m2 , I, R, M ) .‬נתונים( אחרי שמסה ‪) m1‬הגבוהה מבין השתיים(‬
‫ירדה גובה ‪.H‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫אנרגיה של גוף קשיח בתנועה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1197‬‬ ‫‪E = mv 2 + Iω 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫התנועה מתחילה מגובה ‪ ,H‬במצב שבו ישנה אנרגיה פוטנציאלית ‪ .M gH‬לאחר שהגוף ירד גובה ‪ ,H‬כל האנרגיה‬
‫הפוטנציאלית הזו מומרת לאנרגיה קינטית ואנרגיית סיבוב‪ .‬נרשום‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1198‬‬ ‫= ‪M gH‬‬ ‫‪M v 2 + Iω 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(1199‬‬ ‫‪2M gH − Iω 2‬‬ ‫‪= M v2‬‬
‫‪I 2‬‬
‫)‪(1200‬‬ ‫‪v2‬‬ ‫‪= 2gH −‬‬ ‫‪ω‬‬
‫‪M‬‬
‫אנרגיה קינטית סיבובית‬ ‫‪19.8‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫מכיון שמדובר בגלגול ללא החלקה‪ ,‬מתקיים ‪ .v = ωR‬נציב‪:‬‬


‫‪I  v 2‬‬
‫)‪(1201‬‬ ‫‪v 2 = 2gH −‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‪M R‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪I‬‬
‫)‪(1202‬‬ ‫‪v 1+‬‬ ‫‪= 2gH‬‬
‫‪M R2‬‬
‫‪2gH‬‬
‫)‪(1203‬‬ ‫= ‪v2‬‬
‫‪1 + MIR2‬‬

‫נציב מומנט התמד של כדור‪:‬‬


‫‪2gH‬‬ ‫‪2gH‬‬ ‫‪2gH‬‬ ‫‪10‬‬
‫)‪(1204‬‬ ‫= ‪v2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫=‬ ‫= ‪2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪= gH‬‬
‫‪1+‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪M R2‬‬ ‫‪1+ 5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪M R2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪r‬‬
‫‪10‬‬
‫)‪(1205‬‬ ‫=‪v‬‬ ‫‪gH‬‬
‫‪7‬‬

‫סעיף ב'‬
‫נשים לב שמכיוון שאין חיכוך‪ ,‬מהירות הסיבוב אינה משתנה לאורך העליה במעלה המדרון‪ .‬נרשום משוואת שימור אנרגיה‬
‫בין הרגע שבו עולה הכדור על המדרון השני ועד לעצירתו על פני המדרון‪ .‬שימו לב כי הכדור עוצר ביחס למדרון בלבד‪,‬‬
‫ובמערכת המעבדה לשניהם אותה מהירות‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪M v 2 + Iω 2‬‬ ‫‪M + M 0 V 2 + Iω 2 + M gh‬‬
‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫= ‪M v2‬‬
‫‪ 2‬‬
‫)‪(1206‬‬ ‫‪M + M V + M gh‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נרשום משוואת שימור תנע אופקי בין שני מצבים אלו‪:‬‬

‫‪M + M0 V‬‬
‫‬
‫)‪(1207‬‬ ‫= ‪Mv‬‬
‫‪M‬‬
‫)‪(1208‬‬ ‫‪⇒V‬‬ ‫=‬ ‫‪v‬‬
‫‪M + M0‬‬

‫נציב בשימור אנרגיה‬


‫‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪M‬‬
‫= ‪M v2‬‬ ‫‪M + M0‬‬ ‫‪v 2 + M gh‬‬
‫‬
‫)‪(1209‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪M + M0‬‬
‫‪M‬‬
‫)‪(1210‬‬ ‫= ‪v2‬‬ ‫‪v 2 + 2gh‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪+ M0‬‬
‫‪M0‬‬
‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1211‬‬ ‫= ‪⇒h‬‬ ‫‪1−‬‬ ‫‪v‬‬ ‫=‬ ‫‪v2‬‬
‫‪2g‬‬ ‫‪M + M0‬‬ ‫‪2g M + M 0‬‬

‫נציב את המהירות שמצאנו‬


‫‪M0‬‬ ‫‪5 M0‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬
‫)‪(1212‬‬ ‫=‪h‬‬ ‫‪gH‬‬ ‫=‬ ‫‪H‬‬
‫‪2g M + M 0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7 M + M0‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫אנרגיה קינטית סיבובית‬ ‫‪19.8‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫הגבול של מסת מדרון גדולה הוא הגבול של מדרון נייח‪:‬‬


‫‪5‬‬
‫)‪(1213‬‬ ‫‪hlim = lim‬‬ ‫‪(h) = H < H‬‬
‫∞→ ‪M 0‬‬ ‫‪7‬‬

‫ערך זה קטן מ ‪ H‬מכיוון שהאנרגיה מתחלקת בין אנרגיית הסיבוב לאנרגיה הקינטית של מרכז המסה‪ .‬במצב ההלתחתי‬
‫יש אנרגיה ‪ M gH‬ובסופי ‪ .M gH + 12 Iω 2‬התשובה היא‬

‫‪5 M0‬‬
‫)‪(1214‬‬ ‫= ‪h‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪7 M + M0‬‬
‫‪5‬‬
‫)‪(1215‬‬ ‫= ‪hlim‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪7‬‬

‫סעיף ג'‬
‫במצב ההתחלתי‪ ,‬ישנה רק האנרגיה הפוטנציאלית של מסה ‪ ,m1‬והיא ‪ .m1 gH‬במצב הסופי‪ ,‬יש אנרגיה קינטית ואנרגיית‬
‫סיבוב‪ ,‬ואנרגיה פוטנציאלית של מסה ‪ .m2‬נרשום משוואת שימור אנרגיה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1216‬‬ ‫= ‪m1 gH‬‬ ‫‪m1 v 2 + m2 v 2 + Iω 2 + m2 gH‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(1217‬‬ ‫‪2 (m1 − m2 ) gH = (m1 + m2 ) v + Iω‬‬

‫מכיון שמדובר בגלגול ללא החלקה‪ ,‬מתקיים ‪ .v = ωR‬נציב‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪I‬‬
‫)‪(1218‬‬ ‫‪2 (m1 − m2 ) gH = (m1 + m2 ) (ωR) + Iω = m1 + m2 + 2 (ωR)2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪R‬‬

‫נציב מומנט התמד של הגלגלת )גליל(‪:‬‬


‫!‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2MR‬‬
‫)‪(1219‬‬ ‫= ‪2 (m1 − m2 ) gH‬‬ ‫‪m1 + m2 +‬‬ ‫‪(ωR)2‬‬
‫‪R2‬‬
‫)‪(1220‬‬ ‫‪4 (m1 − m2 ) gH = (2m1 + 2m2 + M ) (ωR)2‬‬
‫‪4 (m1 − m2 ) gH‬‬
‫)‪(1221‬‬ ‫= ‪ω2‬‬
‫‪(2m1 + 2m2 + M ) R2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪s‬‬
‫‪(m1 − m2 ) gH‬‬
‫)‪(1222‬‬ ‫‪ω=2‬‬
‫‪(2m1 + 2m2 + M ) R2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫‪19.9‬גלגולכדור מתגלגל במסילה עם לופ ובמורד מישור משופע‬
‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית‬ ‫‪19‬‬

‫כדור מתגלגל במסילה עם לופ ובמורד מישור משופע‬ ‫‪19.9‬‬


‫כדור מלא אחיד שמסתו ‪ m‬ורדיוסו ‪ r‬מתגלגל ללא החלקה במהירות ‪ v0‬על מסילה בה לופ אנכי שרדיוסו ‪ .R‬מקדמי‬
‫החיכוך הסטטי והקינטי שניהם ‪µ0‬‬
‫א‪ .‬מה צריכה להיות המהירות ההתחלתית המינימלית ‪ v0‬בכדי שהכדור ישלים את הלופ?‬
‫ב‪ .‬לאחר שהכדור השלים את הלופ הוא מגיע לעליה חלקה בה אין חיכוך כלל‪ .‬מהו הגובה המקסימלי אליו יעלה הכדור?‬
‫ג‪ .‬הכדור שעלה יורד חזרה עד למסילה המחוספסת‪ .‬בתחילת תנועתו המישורית החדשה ‪ v0 = −ω0 r‬ולכן יש החלקה‪.‬‬
‫תוך כמה זמן יפסיק הכדור להחליק ויתחיל להתגלגל ללא החלקה )בהנחה שההחלקה מפסיקה לפני שהכדור מגיע לאיזור‬
‫הלופ(‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫מומנט התמדה של כדור מלא המסתוסס סביב מרכז המסה שלו הוא‬
‫‪2‬‬
‫‪I = M R2‬‬
‫‪5‬‬

‫הכדור מתגלגל ללא החלקה בשלב זה‪ .‬משיקולי אנרגיה )כולל גילגול(‬

‫‪1‬‬ ‫‪12 2 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪12 2 2‬‬


‫‪mv 2 +‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪mr ω0 = 2mg (R − r) + mvtop‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪mr ωtop‬‬
‫‪2 0 25‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪25‬‬
‫הכדור ישלים את הסיבוב על הלופ רק אם הנורמל גדול מאפס‪ .‬מהירות התחלתית מינימלית כמובן תיתן את הגבול‬
‫‪N =0‬‬

‫‪2‬‬
‫‪mvtop‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪mvtop‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪mg + N‬‬ ‫= ‪=⇒ N = 0 =⇒ mg‬‬ ‫‪=⇒ vtop‬‬ ‫)‪= g (R − r‬‬
‫‪R−r‬‬ ‫‪R−r‬‬
‫בגלל שמדובר בגלגול ללא החלקה‪,‬‬

‫‪v0 = ω0 r‬‬
‫‪19.9‬גלגולכדור מתגלגל במסילה עם לופ ובמורד מישור משופע‬
‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית‬ ‫‪19‬‬

‫נציב במשוואת האנרגיה ונקבל‬

‫‪1‬‬ ‫‪1 2 2  v0 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪1 2 2 g (R − r‬‬


‫‪mv02 +‬‬ ‫‪mr‬‬ ‫‪= 2mg (R − r) + mg (R − r) +‬‬ ‫‪mr‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪r2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬


‫)‪mv02 + mv02 = 2mg (R − r) + mg (R − r) + mg (R − r‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪27‬‬
‫)‪mv02 = mg (R − r‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪r‬‬
‫‪27‬‬
‫= ‪v0‬‬ ‫)‪g (R − r‬‬
‫‪7‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫בעליה במעלה המישור המשופע אין חיכוך ולכן לא יווצר מומנט כח‪ .‬מהירות הסיבוב סביב מרכז המסה של הכדור קבועה‬
‫ולכן רק המהירות הקוית תורמת לאנרגיה הפוטנציאלית‬
‫‪1‬‬
‫‪mv 2 = mgh‬‬
‫‪2 0‬‬

‫‪v02‬‬
‫=‪h‬‬
‫‪2g‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נקבע כי התנועה בכוון שמאל היא חיובית וכי סיבוב נגד כיוון השעון יהיה חיובי‪.‬‬
‫כאשר הכדור חוזר למישור הישר המחוספס ‪ v0 = −ω0 r‬כלומר‪,‬בגלל החיכוך הכדור עוצר את גלגולו ומחליק קדימה‪.‬‬
‫משוואת כוחות למרכז המסה של הכדור‪:‬‬

‫‪ma = µmg‬‬

‫משוואת מומנטים סביב מרכז המסה‬

‫‪Iα = τext‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪mr α = −µmgr‬‬
‫‪5‬‬
‫נסדר מחדש‬

‫‪a = µg‬‬
‫‪5 µg‬‬
‫‪α=−‬‬
‫‪2 r‬‬
‫על מנת לחשב תוך כמה זמן הגלגול ללא החלקה יחזור‪ ,‬נחפש את המהירויות‪ .‬אינטגרציה תיתן‬

‫‪v = −v0 + µgt‬‬


‫‪5 µg‬‬
‫‪ω = ω0 −‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪2 r‬‬
‫גלגול תנועה של גוף קשיח על מישור משופע )בית(‬
‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית ‪19.10‬‬ ‫‪19‬‬

‫גלגול ללא החלקה יקרה כאשר‬

‫‪v = ωr‬‬

‫נציב ונקבל‬
‫‬ ‫‬
‫‪v0 5 µg‬‬
‫‪−v0 + µgt = r‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪2 r‬‬

‫‪5µg‬‬
‫‪−v0 + µgt = v0 −‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2v0 = µgt‬‬
‫‪2‬‬

‫‪4v0‬‬
‫=‪t‬‬
‫‪7µg‬‬

‫תנועה של גוף קשיח על מישור משופע )בית(‬ ‫‪19.10‬‬


‫על מישור משופע בזוית ‪ θ‬מטילים גלגל במעלה המדרון‪ .‬הגלגל מתחיל את תנועתו בהחלקה במהירות ‪ V0‬במעלה המדרון‪.‬‬
‫בין המדרון לגלגל מקדם חיכוך ‪ .µ‬רדיוס הגלגל הוא ‪ R‬ומסתו הכוללת היא ‪ .M‬הגלגל מורכב מחמישה מוטות דקים‬
‫זהים בעלי אורך ‪ R‬כל אחד היוצאים ממרכז הגלגל ומחולקים באופן שווה על פניו‪ ,‬כפי שמופיע בתרשים‪ .‬הגלגל מתחיל‬
‫להחליק ללא גלגול וברגע מסוים‪ T ,‬הגלגל עובר לגלגול ללא החלקה‪.‬‬

‫‪V0‬‬

‫‪θ‬‬

‫א‪ .‬חשבו את מומנט ההתמד של הגלגל‪.‬‬


‫ב‪ .‬חשבו את פרק הזמן ‪.T‬‬
‫ג‪ .‬קבלו ביטוי למהירות הגלגל בזמן ‪ t = T‬והראו כי מהירותו בעלת סימן )חיובי או שלילי( כמו לזה של המהירות‬
‫ההתחלתית‪.‬‬
‫ד‪ .‬חשבו את הזמן בו הגוף ייעצר‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪ .Irod‬באמצעות משפט‬ ‫‪12 M L‬‬ ‫מומנט ההתמד של מוט אחיד בעל מסה ‪ M‬ואורך ‪ L‬המסתובב סביב אמצעו הוא‬
‫שטיינר‪ ,‬נקבל כי מומנט ההתמד של מוטכזה המסתובב סביב קצהו הוא ‪ . 31 M L2‬מכיוון שיש בגלגל חמישה מוטות כאלו‪,‬‬
‫מה שנותר לעשות הוא להתאים את הקשר הזה לבעיה שלנו‪ .‬יש לכפול תוצאה זו בחמש‪ ,‬ומכיוון שהמסה של כל הגלגל‬
‫‪:M‬‬
‫היא ‪ ,M‬מסת כל מוט היא ‪5‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1M 2‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1223‬‬ ‫‪I=5‬‬ ‫‪R = M R2‬‬
‫‪3 5‬‬ ‫‪3‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גלגול תנועה של גוף קשיח על מישור משופע )בית(‬
‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית ‪19.10‬‬ ‫‪19‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪1‬‬
‫)‪(1224‬‬ ‫‪I = M R2‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נבחר את כיוון התנועה החיובי במעלה המישור‪ ,‬לכן כיוון הסיבוב החיובי יהיה נגד כיוון השעון‪.‬‬
‫בתחילת התנועה‪ ,‬כל עוד החיכוך קינטי‪ ,‬יש החלקה וגם גלגול‪ .‬נתייחס לתנועה הקווית והזוויתית בנפרד‪ .‬במקרה הקווי‪,‬‬
‫מהירות מרכז המסה היא‬

‫)‪(1225‬‬ ‫‪vCM (t) = V0 + at‬‬

‫נרשום משוואת תנועה קווית‪:‬‬

‫‪−M g sin (θ) − µM g cos (θ) = M a‬‬


‫)‪(1226‬‬ ‫‪⇒ a = − [sin (θ) + cos (θ)] g‬‬

‫נציב תאוצה זו במשוואה ‪:1225‬‬

‫)‪(1227‬‬ ‫‪vCM (t) = V0 − [sin (θ) + µ cos (θ)] gt‬‬

‫במקרה הזוויתי‪ ,‬משוואת המהירות הזוויתית היא‬

‫)‪(1228‬‬ ‫‪ω (t) = ω0 + αt = αt‬‬

‫רק החיכוך מפעיל מומנט‪) .‬הערה‪ :‬נשים לב כי החיכוך הוא זה שגורם לסיבוב‪ ,‬לכן המומנט חיובי!( משוואת התנועה‬
‫הזוויתית היא‬
‫‪X‬‬
‫)‪(1229‬‬ ‫‪τ = fk R = µM g cos (θ) R = Iα‬‬
‫‪µM g cos (θ) R‬‬ ‫‪µM g cos (θ) R‬‬ ‫)‪3µg cos (θ‬‬
‫)‪(1230‬‬ ‫= ‪⇒α‬‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬
‫‪I‬‬ ‫‪3MR‬‬
‫‪R‬‬

‫נציב במשוואה ‪:1228‬‬


‫)‪3µg cos (θ‬‬
‫)‪(1231‬‬ ‫= )‪ω (t‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪R‬‬

‫שהתנאי להתחלת גלגול ללא החלקה הוא‪:‬‬

‫)‪(1232‬‬ ‫‪vCM = ωR‬‬

‫במשוואה ‪:1232‬‬ ‫‪1231‬‬ ‫ו‬ ‫והוא יתרחש בזמן ‪ .t = T‬נציב זמן זה יחד עם משוואות‬
‫‪1227‬‬

‫‬ ‫‬
‫)‪3µg cos (θ‬‬
‫)‪(1233‬‬ ‫‪V0 − [sin (θ) + µ cos (θ)] gT‬‬ ‫=‬ ‫‪T R‬‬
‫‪R‬‬
‫)‪(1234‬‬ ‫‪V0 − [sin (θ) + µ cos (θ)] gT‬‬ ‫‪= 3µg cos (θ) T‬‬
‫)‪(1235‬‬ ‫‪V0 = {3µg cos (θ) + [sin (θ) + µ cos (θ)] g} T‬‬
‫‪V0 = [sin (θ) + 4µ cos (θ)] gT‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גלגול תנועה של גוף קשיח על מישור משופע )בית(‬
‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית ‪19.10‬‬ ‫‪19‬‬

‫‪V0‬‬
‫)‪(1236‬‬ ‫= ‪T‬‬
‫‪[sin (θ) + 4µ cos (θ)] g‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫ונבדוק האם מתקבל סימן חיובי‪:‬‬ ‫‪1227‬‬ ‫נציב ‪ t = T‬במשוואה‬
‫‪V0‬‬
‫‪vCM (t = T ) = V0 − [sin (θ) + µ cos (θ)] gT = V0 − [sin (θ) + µ cos (θ)] g‬‬
‫‪[sin (θ) + 4µ cos (θ)] g‬‬
‫‬ ‫‬
‫)‪sin (θ) + µ cos (θ‬‬ ‫)‪sin (θ) + µ cos (θ‬‬
‫‪= V0 −‬‬ ‫‪V0 = 1 −‬‬ ‫‪V0‬‬
‫)‪sin (θ) + 4µ cos (θ‬‬ ‫)‪sin (θ) + 4µ cos (θ‬‬
‫)‪sin (θ) + 4µ cos (θ) − sin (θ) − µ cos (θ‬‬
‫=‬ ‫‪V0‬‬
‫)‪sin (θ) + 4µ cos (θ‬‬
‫)‪3µ cos (θ‬‬
‫)‪(1237‬‬ ‫=‬ ‫‪V0‬‬
‫)‪sin (θ) + 4µ cos (θ‬‬

‫כאשר נשים לב שתוצאה זו שומרת על הסימן של ‪.V0‬‬


‫התשובה היא‬

‫)‪3µ cos (θ‬‬


‫)‪(1238‬‬ ‫= ) ‪vCM (t = T‬‬ ‫‪V0‬‬
‫)‪sin (θ) + 4µ cos (θ‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫הפעם החיכוך הופך לסטטי והוא אינו ידוע‪ .‬יש לחזור על התהליך של סעיף ב'‪ .‬נתייחס לתנועה הקווית והזוויתית בנפרד‪.‬‬
‫במקרה הקווי‪ ,‬מהירות מרכז המסה היא‬
‫)‪(1239‬‬ ‫‪vCM (t) = vCM (T ) + at‬‬

‫נרשום משוואת תנועה קווית‪:‬‬


‫‪−M g sin (θ) − fs = M a‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪fs‬‬
‫)‪(1240‬‬ ‫‪⇒ a = − g sin (θ) +‬‬
‫‪M‬‬

‫נרשום משוואת מומנטים )נזכור שבגלגול ללא החלקה מתקיים ‪:(a = αR‬‬

‫‪a‬‬
‫)‪(1241‬‬ ‫‪fs R = Iα = I‬‬
‫‪R‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1242‬‬ ‫‪fs = I 2 = M R2 2 = M a‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪3‬‬
‫התאוצה‬ ‫עבור‬ ‫בביטוי‬ ‫נציב‬

‫‪1‬‬
‫)‪(1243‬‬ ‫‪−M g sin (θ) − M a = M a‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫)‪(1244‬‬ ‫= ‪−g sin θ‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪(1245‬‬ ‫)‪a = − g sin (θ‬‬
‫‪4‬‬
(‫גלגול תנועה של גוף קשיח על מישור משופע )בית‬
19.10 ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית‬ 19

:‫נציב במשוואת מהירות מרכז המסה‬

vCM (t) = vCM (T ) + at

3
(1246) vCM (t) = vCM (T ) − g sin (θ) t
4

:‫הגלגל ייעצר כאשר מהירות מרכז המסה תתאפס‬


3µ cos (θ) 3
(1247) 0 = V0 − g sin (θ) tstop
sin (θ) + 4µ cos (θ) 4
3 3µ cos (θ)
(1248) g sin (θ) tstop = V0
4 sin (θ) + 4µ cos (θ)
4 3µ cos (θ)
(1249) tstop = 3g sin θ V0
sin (θ) + 4µ cos (θ)
4µ cos (θ)
(1250) tstop = V0
g sin θ (sin (θ) + 4µ cos (θ))

(1251) tstop = V0
g tan θ (sin (θ) + 4µ cos (θ))

‫התשובה היא‬


(1252) tstop = V0
g tan θ (sin (θ) + 4µ cos (θ))

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גלגולגלגל עם שלושה כישורים מתגלגל על מישור משופע‬
‫‪19.11‬‬
‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית‬ ‫‪19‬‬

‫גלגל עם שלושה כישורים מתגלגל על מישור משופע‬ ‫‪19.11‬‬


‫‪ m1 = m‬ומשלושה מוטות זהים )חישורים( בעלי אורך ‪ R‬ומסה‬ ‫גלגל שמסתו ‪ m‬ורדיוסו ‪ R‬בנוי מחישוק בעל מסה ‪4‬‬
‫‪ m2 = m‬המורכבים ממרכז החישוק להיקפו בזווית של ‪ 120°‬האחד מהשני‪ .‬הגלגל מונח על מישור משופע בזווית ‪θ = 30°‬‬
‫‪4‬‬
‫בעל מקדם חיכוך סטטי ‪ .µ‬בין הגלגל והקיר מחובר קפיץ ‪ k‬כמתואר באיור‪ .‬הקפיץ מחובר אל מרכז הגלגל‪.‬‬

‫‪120o‬‬
‫‪120o‬‬
‫‪120o‬‬

‫‪30o‬‬

‫א‪ .‬מצאו את מומנט ההתמד של הגלגל ביחס למרכזו‪.‬‬


‫ב‪ .‬מצאו את התארכות הקפיץ ממצבו הרפוי אל מצב שיווי המשקל‪.‬‬
‫ג‪ .‬הניחו כי אין החלקה ומצאו את התדירות הזוויתית של התנועה ההרמונית‪.‬‬
‫ד‪ .‬תחת הנחת תנודות קטנות‪ ,‬מצאו את האמפליטודה המקסימלית של התנודות סביב נקודת שיווי המשקל בה לא‬
‫תתרחש החלקה‪.‬‬
‫הדרכה‪ :‬מדובר במעבר בין חיכוך סטטי לקינטי‪ .‬כשמוצאים את הגבול הזה מציבים אותו במשוואת התנועה ואז‬
‫מטילים את תנאי‬
‫המקסימום על פתרון המשוואה )שאנו מכירים לתנועה הרמונית(‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫מומנט ההתמד יהיה הסכום של מומנטי ההתמד של המוטות )התפוסים בקצותם( והחישוק‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫)‪(1253‬‬ ‫‪I = 3Irod + Ihoop = 3 m2 R2 + m1 R2 = R2 + R2 = R2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪m 2‬‬
‫=‪I‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪2‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גלגולגלגל עם שלושה כישורים מתגלגל על מישור משופע‬
‫‪19.11‬‬
‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית‬ ‫‪19‬‬

‫סעיף ב'‬
‫משוואת הכוחות במצב הרפוי‪:‬‬

‫)‪(1254‬‬ ‫‪mg sin (θ) − kx0 = 0‬‬


‫‪mg‬‬ ‫‪mg‬‬
‫)‪(1255‬‬ ‫= ‪⇒ x0‬‬ ‫= )‪sin (30‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪2k‬‬

‫התשובה היא‬

‫‪mg‬‬
‫= ‪x0‬‬
‫‪2k‬‬

‫סעיף ג'‬
‫משוואת הכוחות על מרכז המסה‪:‬‬

‫)‪(1256‬‬ ‫‪mg sin (θ) − kx − fs = ma‬‬

‫עלינו למצוא את החיכוך הסטטי‪ ,‬אותו נקבל ממשוואת המומנטים‪:‬‬


‫‪X‬‬ ‫‪a‬‬
‫)‪(1257‬‬ ‫‪τ‬‬ ‫‪= fs R = Iα = I‬‬
‫‪R‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪(1258‬‬ ‫‪⇒ fs‬‬ ‫‪= I 2 = mR2 2 = ma‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪2‬‬

‫כאשר השתמשנו בכך שמדובר בגלגול ללא החלקה והצבנו ‪ .a = αR‬נציב במשוואת הכוחות של מרכז המסה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(1259‬‬ ‫‪mg sin (θ) − kx − ma = ma‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪mg‬‬
‫)‪(1260‬‬ ‫= )‪ma + kx = mg sin (θ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2k‬‬ ‫‪g‬‬
‫)‪(1261‬‬ ‫‪ẍ +‬‬ ‫= ‪x‬‬
‫‪3m‬‬ ‫‪3‬‬

‫זו משוואת תנועה הרמונית לא הומוגנית‪ .‬כפי שראינו בכיתה‪ ,‬אי ההומוגניות אינה משפיעה על התדירות‪ ,‬רק על צורת‬
‫הפתרון )נוסף לו איבר קבוע(‪.‬‬
‫התשובה היא‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪2k‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪3m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גוף קשיח במישור מחוספס‬ ‫‪19.12‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫סעיף ד'‬
‫הגבול המדובר הוא זה שבו החיכוך הסטטי הופך לקינטי‪:‬‬
‫√‬
‫‪3µmg‬‬
‫)‪(1262‬‬ ‫= )‪fs ≤ µN = µmg cos (θ‬‬
‫‪2‬‬

‫מצאנו את ‪ fs‬להיות ̈‪ . 12 ma = 12 mx‬נציב‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪µmg‬‬
‫)‪(1263‬‬ ‫≤ ̈‪mx‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נכון שלא מצאנו את )‪ ,x (t‬אבל אנו יודעים שהפתרון הכללי הוא‬

‫)‪(1264‬‬ ‫)‪x (t) = A cos (ωt + ϕ‬‬

‫אמנם‪ ,‬אנו לא יודעים את ‪ ,A, ϕ‬אבל נשאלנו על האמפליטודה‪ ,‬וכידוע‪ ,‬מטבעה של התנועה ההרמונית ומהגדרת‬
‫האמפליטודה‪ A ,‬הוא המקסימום ש )‪ x (t‬יכול לקבל‪ ,‬מה שמתקיים מתמטית מתכונות הפונקציות הטריגונומטריות‪:‬‬

‫)‪(1265‬‬ ‫‪cos (x) ≤ 1‬‬

‫כלומר‬

‫)‪(1266‬‬ ‫‪|x (t)| ≤ A‬‬

‫זה נכון גם לגבי התאוצה‪:‬‬

‫)‪(1267‬‬ ‫‪|a| = |ẍ| = −ω 2 A cos (ωt + ϕ) ≤ ω 2 A‬‬

‫נציב את זה בתנאי שלנו‪:‬‬


‫√‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3µmg‬‬
‫≤ ‪m ω2A‬‬
‫‬
‫)‪(1268‬‬ ‫≤ ̈‪mx‬‬
‫‪2‬‬ ‫√‪2‬‬ ‫√‬ ‫√ ‪2‬‬
‫‪3µg‬‬ ‫‪3µg‬‬ ‫‪3 3mµg‬‬
‫)‪(1269‬‬ ‫= ‪⇒ Amax‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪= 2k‬‬
‫‪ω‬‬ ‫‪3m‬‬
‫‪2k‬‬

‫התשובה היא‪:‬‬

‫√‬
‫‪3 3mµg‬‬
‫‪Amax‬‬ ‫=‬
‫‪2k‬‬

‫גוף קשיח במישור מחוספס‬ ‫‪19.12‬‬


‫חבית )גליל מלא אחיד( שמסתה ‪ m‬ורדיוסה ‪ R‬נמצאת במנוחה בראש רמפה חלקה שאורכה ‪ ,L‬גובהה ‪ h‬ומסתה ‪.M‬‬
‫הרמפה מונחת על מישור אופקי חלק לגמרי‪ .‬החבית מתחילה להחליק במורד הרמפה ללא גלגול )‪ v0 = 0‬ו־‪.(ω = 0‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גוף קשיח במישור מחוספס‬ ‫‪19.12‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫א‪ .‬מצאו את העתק הרמפה מרגע תחילת התנועה ועד שהחבית מגיעה למטה )לתחתית הרמפה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את מהירות הרמפה לאחר שהחבית מגיעה למטה )הניחו שהרמפה מתיישרת ליד הקרקע‪ ,‬כך שמהירות החבית‬
‫רגע לפני עזיבתה את הרמפה מכוונת כולה בכיוון ̂‪.(x‬‬
‫ג‪ .‬בהגעתה למישור החלק החבית מחליקה בתחילה ללא חיכוך וללא גלגול‪ ,‬אולם לאחר זמן קצר‪ ,‬החבית מגיעה לאזור בו‬
‫קיים חיכוך ‪ .µ‬תוך כמה זמן מרגע הגעתה לאזור המחוספס תתחיל החבית להתגלגל ללא החלקה? )אין צורך להציב את‬
‫המהירות מהסעיף הקודם‪ ,‬סמנו את מהירות החבית על המישור החלק ב־ ‪.(v1‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫כשיש שאלה של גוף על עגלה‪/‬רמפה חלקה‪ ,‬שבה אין כוחות חיצוניים על המערכת בציר ‪) x‬כלומר יש שימור תנע בציר ‪(x‬‬
‫ושואלים על העתק‪ ,‬תמיד יש לעבוד עם שימור מרכז מסה ועם מיקום יחסי )זכרו שמשוואות תנע ואנרגיה יכולות לתת לנו‬
‫את המהירות של גוף‪ ,‬אבל לא את מיקומו(‪.‬‬
‫שימור מרכז המסה )בציר ‪ :(x‬נניח שמרכז המסה היה בנקודה ‪ ,0‬ושלאחר שגוף ‪ m‬זז מרחק ‪ xm‬וגוף ‪ M‬זז מרחק ‪,xM‬‬
‫חישוב מרכז המסה צריך לצאת באותו מקום )כלומר אפס(‪:‬‬
‫‪m · xm + M · xM‬‬ ‫‪M‬‬
‫= ‪(1)0‬‬ ‫‪→ xm = − xM‬‬
‫‪m+M‬‬ ‫‪m‬‬

‫כמו כן‪ ,‬אנו יודעים שכשהחבית הגיעה לתחתית הרמפה‪ ,‬היא עברה מרחק ‪L‬בציר ‪ x‬ביחס לרמפה‪:‬‬

‫‪(2)xm,M = xm − xM = L‬‬

‫קיבלנו שתי משוואות עם ‪ 2‬נעלמים‪ .‬נציב את האחת בשניה‪:‬‬


‫‪M‬‬
‫‪(2) −‬‬ ‫‪xM − xM = L‬‬
‫‪m‬‬

‫נבודד את ‪ ,xM‬תזוזת העגלה‪ ,‬ונקבל‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪m‬‬
‫‪xM = −‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪m+M‬‬

‫סעיף ב'‬
‫כאשר בשאלות מסוג זה שואלים על מהירות‪ ,‬אז ניתן לעבוד עם משוואות שימור תנע ושימור אנרגיה )של המערכת(‪.‬‬
‫שימור תנע‪ :‬בהתחלה כל המערכת נייחת‪ ,‬ובסוף נניח שלגוף ‪ m‬יש מהירות ‪ v1‬ולגוף ‪ M‬יש מהירות ‪:v2‬‬
‫‪M‬‬
‫‪(1)0 = mv1 + M v2 → v1 = −‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪m‬‬
‫גוף קשיח במישור מחוספס‬ ‫‪19.12‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫שימור אנרגיה‪ :‬אין כוחות חיצוניים על המערכת שעושים עבודה ולכן יש שימור אנרגיה‪ .‬שימו לב שבשלב זה החבית נעה‬
‫ללא גלגול‪ ,‬כלומר אין אנרגיה קינטית סיבובית אלא רק קווית‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪(2)mgH = mv12 + M v22‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נציב את המשוואה הראשונה בשניה ונקבל‪:‬‬


‫‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪(2)mgH = m − v2 + M v22‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪2‬‬

‫נבודד את ‪ v2‬ונקבל‪:‬‬

‫‪s‬‬
‫‪2m2 gH‬‬
‫= ‪v2‬‬
‫)‪M (M + m‬‬

‫סעיף ג'‬
‫הגלגול בהתחלה הוא עם החלקה‪ ,‬שכן לגוף יש מהירות קווית אבל אין לו מהירות סיבובית בהגיעו לאזור המחוספס‪ ,‬כלומר‬
‫‪ .v 6= ωR‬במקרה כזה פותרים את משוואת הכוחות ואת משוואת המומנטים בנפרד )לא מתקיימים הקשרים ‪v = ωR‬‬
‫ו־‪ a = αR‬־ זה רק בגלגול ללא החלקה(‪ ,‬והחיכוך הוא קינטי ‪.fk = µN‬‬
‫משוואת הכוחות‪:‬‬

‫‪−fk = ma → −µN = ma → −µ · mg = ma → a = −µg‬‬

‫משוואת המומנטים‪:‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2µg‬‬
‫= ‪R · fk = I · α → R · µN‬‬ ‫‪mR2‬‬ ‫= ‪· α → R · µmg‬‬ ‫‪mR2‬‬ ‫=‪·α→α‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬

‫מצאנו את התאוצה הקווית ואת התאוצה הזוויתית בנפרד‪ .‬כעת‪ ,‬כדי לדעת מתי הגוף עובר לגלגול ללא החלקה‪ ,‬יש לבדוק‬
‫מתי המהירות הקווית והמהירות הזוויתית מסתנכרנות‪ ,‬כלומר מתי ‪ .v = ωR‬לצורך כל‪ ,‬נחשב את המהירות הקווית ואת‬
‫המהירות הסיבובית‪:‬‬

‫‪(1)v = v0 + at = v1 − µgt‬‬

‫‪2µg‬‬ ‫‪2µg‬‬
‫‪(2)ω = ω0 + αt = 0 +‬‬ ‫=‪t‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬

‫הגוף עובר לגלול ללא החלקה כאשר ‪:v = ωR‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪2µg‬‬
‫= ‪v1 − µgt‬‬ ‫‪t R‬‬
‫‪R‬‬

‫נבודד את ‪ t‬ונקבל‪:‬‬

‫‪v1‬‬
‫=‪t‬‬
‫‪3µg‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שימור אנרגיה‬ ‫‪19.13‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫שימור אנרגיה‬ ‫‪19.13‬‬


‫גליל מלא אחיד שמסתו ‪ M‬ורדיוסו ‪ R‬מונח על גבעה שגובהה ‪ .H‬הגליל מתגלגל מטה ללא החלקה‪.‬‬

‫א‪ .‬מהי מהירות הגליל כשיגיע לתחתית הגבעה )לנקודה ‪?(A‬‬


‫הגליל ממשיך להתגלגל על המישור האופקי ופוגע בקפיץ בעל קבוע קפיץ ‪ .k‬משטח הפגיעה של הקפיץ חלק וחסר מסה‪,‬‬
‫ואינו יוצר כל מומנט על הגליל‪ .‬הקפיץ מאט את הגליל עד לעצירתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את התכווצות הקפיץ המקסימלית אם תנועת הגליל על המישור האופקי היא גלגול ללא החלקה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את התכווצות הקפיץ המקסימלית אם המישור האופקי חלק לגמרי ואינו מפעיל כל מומנט על הגליל‪.‬‬
‫ד‪ .‬כיצד תשתנה תשובתכם לסעיף ג' אם למשטח המחובר לקפיץ יש מסה השווה למסת הגליל? )הניחו כי הגליל לא נרתע‬
‫מהמשטח וממשיך להתגלגל בצמוד אליו(‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫יש בבעיה שימור אנרגיה‪ .‬כמו כן נזכור שהגוף צובר גם אנרגיה קינטית קווית וגם אנרגיה קינטית סיבובית‪ ,‬וכן שהגלגול‬
‫הוא ללא החלקה‪ ,‬ולכן מתקיים הקשר ‪ .v = ωR‬משוואת שימור אנרגיה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 2‬‬
‫‪M gH = M vA‬‬ ‫‪+ IωA‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪vA‬‬
‫נציב את מומנט ההתמיד של גליל ‪ I = 12 M R2‬אות הקשר‬
‫= ‪:ωA‬‬ ‫‪R‬‬
‫‬ ‫ ‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪vA 2‬‬
‫‪M gH = M vA +‬‬ ‫‪MR‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪R‬‬

‫נבודד את המהירות ונקבל‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪4‬‬
‫= ‪vA‬‬ ‫‪gH‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ב'‬
‫עדיין יש בבעיה שימור אנרגיה‪ ,‬כלומר אנרגיית גובה הפכה לאנרגיה קינטית‪ ,‬שהפכה לאנרגיית קפיץ‪ .‬מכיוון שיש לנו‬
‫מקרה של גלגול ללא החלקה‪ ,‬מתקיים הקשר ‪ .v = ωR‬בכיווץ מקסימלי‪ ,‬הגליל נעצר קווית )‪ ,(v = 0‬ולכן לפי הקשר‬
‫הוא גם נעצר סיבובית )‪ .(ω = 0‬כלומר בסוף הגוף נעצר לחלוטין ויש רק אנרגיית קפיץ‪ .‬נשווה בין האנרגיה ההתחלתית‬
‫)אנרגיית גובה( לאנרגיה הסופית )אנרגיית קפיץ(‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪M gH = kx2‬‬
‫‪2‬‬

‫נבודד את התכווצות הקפיץ ונקבל‪:‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫שימור אנרגיה‬ ‫‪19.13‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫‪r‬‬
‫‪2M gH‬‬
‫=‪x‬‬
‫‪k‬‬

‫סעיף ג'‬
‫עדיין יש בבעיה שימור אנרגיה‪ ,‬אבל אם המישור האופקי חלק‪ ,‬הגליל ממשיך להסתובב במהירות הזוויתית ‪ ωA‬שמצאנו‬
‫בסעיף א )אין חיכוך שיפעיל מומנט וישנה לו את מהירות הסיבוב(‪ .‬כלומר בכיווץ מקסימלי של הקפיץ במקרה זה‪ ,‬הגוף‬
‫נעצר רק קווית )אבל לא סיבובית(‪ .‬שימור אנרגיה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 2‬‬
‫‪M gH = M vA‬‬ ‫‪+ IωA‬‬ ‫‪= kx2 + IωA‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫שימו לב שבמקרה זה נוח דווקא לעבוד עם נקודת ההתחלה כשהגליל בתחתית הגבעה ויש לו אנרגיה קינטית שכן אז‬
‫מצטמצמת האנרגיה הסיבובית‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪M vA‬‬ ‫‪+ IωA‬‬ ‫‪= kx2 + IωA‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪→ M vA‬‬ ‫‪= kx2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נבודד את כיווץ הקפיץ ונקבל‪:‬‬


‫‪r‬‬
‫‪M 2‬‬
‫=‪x‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪k A‬‬

‫נציב את המהירות מסעיף א ונקבל‪:‬‬


‫‪s‬‬ ‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬ ‫‪4‬‬
‫=‪x‬‬ ‫‪gH‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪3‬‬

‫כלומר הכיווץ המקסימלי במקרה זה הוא‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪4M gH‬‬
‫=‪x‬‬
‫‪3k‬‬

‫סעיף ד'‬
‫כעת יש שני גופים בעלי מסה ‪ M‬שמתנגשים זה בזה‪ ,‬כלומר יש כאן התנגשות‪ .‬ההתנגשות היא פלסטית‪ ,‬שכן אומרים לנו‬
‫שהגופים ממשיכים לנוע יחד‪ .‬נחפש את המהירות מיד לאחר ההתנגשות משימור תנע‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪M vA = (M + M ) u → u = vA‬‬
‫‪2‬‬

‫מאותו רגע )אחרי ההתנגשות( יש שימור אנרגיה‪ ,‬כלומר אנרגיה קינטית שהופכת לאנרגיית קפיץ‪ .‬שימו לב שמכיוון שאין‬
‫חיכוך‪ ,‬הגוף ממשיך להסתובב במהירות זוויתית ‪ ωA‬כל הזמן‪ .‬שימור אנרגיה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪(2M ) u2 + IωA‬‬ ‫‪= kx2 + IωA‬‬ ‫‪→ (2M ) u2 = kx2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נציב את המהירות ונקבל‪:‬‬


‫‬ ‫‪2‬‬ ‫‬ ‫‬
‫‪1 2 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪M gH‬‬
‫) ‪kx = (2M ) u2 = (2M‬‬ ‫‪vA‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= M vA‬‬ ‫‪= M‬‬ ‫‪gH‬‬ ‫=‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫גוף קשיח ותנודות קטנות‬ ‫‪19.14‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫נבודד את הכיווץ ונקבל‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪2M gH‬‬
‫=‪x‬‬
‫‪3k‬‬

‫גוף קשיח ותנודות קטנות‬ ‫‪19.14‬‬


‫מכונית צעצוע מורכבת מ־‪ 4‬גלגלים בעלי מסה ‪ m‬ורדיוס ‪ R‬כל אחד‪ ,‬ותיבה אחידה שמסתה ‪) 6m‬הגלגלים מחוברים‬
‫לתיבה במרכזם בציר(‪ .‬המכונית סימטרית וניתן להניח כי הכוחות הפועלים על הגלגלים זהים‪.‬‬

‫א‪ .‬המכונית קשורה בחוטים אידאליים למסות ‪ M1 = 10m‬ו־‪ M2 = 20m‬דרך גלגלות חסרות מסה )איור ‪ .(I‬מצאו את‬
‫תאוצת המכונית‪ ,‬בהנחה כי הגלגלים נעים בגלגול ללא החלקה על המשטח האופקי הנייח‪.‬‬
‫ב‪ .‬מנתקים את המכונית מהחוטים ומחברים לה קפיץ בעל קבוע קפיץ ‪ .k‬מצאו את תדירות התנודות בהנחה כי הגלגלים‬
‫לא מחליקים על המשטח האופקי‪.‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נרשום משוואת כוחות על כל אחד מהגופים‪ ,‬כאשר תאוצתם הקווית של הגופים ‪ a‬זהה )הקשר בין תאוצות הגופים הוא‬
‫אחד לאחד(‪ ,‬וכאשר נסמן את מתיחות החוט הימני ב־ ‪ T1‬ואת מתיחות החוט השמאלי ב־ ‪ .T2‬נדמיין כי כל המערכת נעה‬
‫שמאלה‪:‬‬

‫‪(1)T1 − 10mg = 10ma → T1 = 10mg + 10ma‬‬

‫‪(2)20mg − T2 = 20ma → T2 = 20mg − 20ma‬‬

‫על המכונית פועל כוח חיכוך נגד כיוון התנועה על כל אחד מהגלגלים‪ ,‬כלומר סך הכל פועל ארבע פעמים כוח חיכוך‬
‫)סטאטי ־ שכן התנועה של הגלגלים היא גלגול ללא החלקה(‪ .‬מסתה הכוללת של המכונית הוא ‪ 10m‬ולכן משוואת הכוחות‬
‫עליה היא‪:‬‬

‫‪(3)T2 − T1 − 4fs = 10ma‬‬

‫את משוואת המומנטים נצטרך לכתוב לכל גלגל בנפרד‪ ,‬שכן על כל גלגל החיכוך מפעיל מומנט שמסובב אותו סביב צירו‬
‫)שימו לב ־ המכונית כולה אינה מסתובבת סביב צירה‪ ,‬אלא רק הגלגלים שלה‪ ,‬ולכן משוואת המומנטים חייבת להיות על‬
‫הגלגלים(‪:‬‬

‫‪(4)R · fs = I · α‬‬
‫גוף קשיח ותנודות קטנות‬ ‫‪19.14‬‬ ‫גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬ ‫‪19‬‬

‫נציב את מומנט ההתמד של גלגל )גליל( ‪ I = 12 mR2‬ואת הקשר בין התאוצה הקווית לתאוצה הזוויתית של גוף הנע בגלגול‬
‫ללא החלקה ‪ a = αR‬ונקבל ממשוואה )‪:(4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪(4)R · fs = mR2 · → fs = ma‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪2‬‬

‫נציב את ‪ ,T1‬את ‪ T2‬ואת ‪ fs‬במשוואה )‪ (3‬ונבודד את התאוצה ‪ a‬ונקבל‪:‬‬

‫‪5‬‬
‫‪a= g‬‬
‫‪9‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫כעת פועל רק כוח הקפיץ )המחזיר( וכוחות החיכוך על הגלגלים‪ .‬נניח כי הקפיץ נמתח ברגע מסוים שמאלה‪ ,‬וכי כוחות‬
‫החיכוך על הגלגלים פועלים שמאלה‪ .‬משוואת הכוחות על המכונית תראה כך‪:‬‬

‫‪(1)4fs − kx = 10m · a‬‬

‫שימו לב שאם ציירנו את הקפיץ נמתח ימינה‪ ,‬שקול הדבר לכך שבחרנו את הכיוון החיובי ימינה‪ ,‬והקפיץ מושך שמאלה‬
‫)על־כן מופיע ‪ .(−kx‬אם כיוון ימינה הוא הכיוון החיובי‪ ,‬כיוון הגלגול החיובי הוא נגד כיוון השעון ־ אבל לפי כיוון‬
‫החיכוך שבחרנו )שמאלה(‪ ,‬החיכוך מנסה לסובב את הגלגל עם כיוון השעון‪ ,‬ולכן המומנט שהוא מייצר שלילי‪ ,‬ולכן משוואת‬
‫המומנטים נראית כך‪:‬‬

‫‪(2) − R · fs = I · α‬‬

‫נציב את מומנט ההתמד של גלגל )גליל( ‪ I = 21 mR2‬ואת הקשר בין התאוצה הקווית לתאוצה הזוויתית של גוף הנע בגלגול‬
‫ללא החלקה ‪ a = αR‬ונקבל ממשוואה )‪:(2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪(2) − R · fs = mR2 · → fs = − ma‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪2‬‬

‫נציב במשוואה )‪ (1‬ונקבל‪:‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪(1)4 − ma − kx = 10m · a → 12ma = −kx → a = −‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪12m‬‬

‫נציב את הקשר ̈‪ a = x‬על מנת לקבל משוואת תנועה הרמונית‪:‬‬


‫‪k‬‬
‫‪ẍ = −‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪12m‬‬

‫נזהה את התדירות בריבוע ונקבל‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪k‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪12m‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫‪ 19.15‬ילד מחליק על מגלשה וגליל מתגלגל ללא החלקה )פתרון של סעיף ג' דורש תיקון כיוון שהגליל מוסיף כוחות על הקרש‬
‫במשוואת הכוחות בכיוון ‪ X‬ו ‪(Y‬‬ ‫‪ 19‬גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬

‫‪ 19.15‬ילד מחליק על מגלשה וגליל מתגלגל ללא החלקה )פתרון של סעיף ג' דורש תיקון כיוון שהגליל מוסיף‬
‫כוחות על הקרש במשוואת הכוחות בכיוון ‪ X‬ו ‪(Y‬‬
‫קרש ישר אחיד וארוך שמסתו ‪ M‬ואורכו ‪ L‬נשען על קיר חלק וריצפה מחוספסת כך שהוא יוצר זוית של ‪ θ = 450‬עם‬
‫הריצפה‪ .‬הקרש נייח בכל שלבי התרגיל‪.‬‬
‫ילד שמסתו ‪ M‬מתחיל להחליק מראש הקרש‪ .‬נניח כי אין חיכוך בין הילד לקרש וניתן להתיחס לילד כאל גוף נקודתי‪.‬‬

‫א‪ .‬רשמו משוואות כוחות ומומנטים ומציאו את כח החיכוך הסטטי בין הקרש לריצפה בהינתן כי הילד המחליק נמצא‬
‫במרחק ‪ x‬מקצה הקרש העליון‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם הילד החל להחליק מראש הקרש ממנוחה )ב ‪ ,(t = 0‬מהי תלות כח החיכוך הסטטי בין הקרש לריצפה בזמן?‬
‫ג‪ .‬מחליפים את הילד בגליל שמסתו ‪ M‬ורדיוסו ‪ R‬ומניחים שהגליל מתגלגל ללא החלקה במורד הקרש )ולכן קיים חיכוך‬
‫בין הגליל לקרש(‪ .‬חשבו שוב את החיכוך הסטטי בין הקרש לריצפה כתלות בזמן‪/‬‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נסתכל בתרשים הכוחות‬

‫נפרק את ‪N3‬לרכיבים‬

‫̂‪N3 = M g cos 450 sin 450 x̂ + cos 450 y‬‬


‫‬
‫‪ 19.15‬ילד מחליק על מגלשה וגליל מתגלגל ללא החלקה )פתרון של סעיף ג' דורש תיקון כיוון שהגליל מוסיף כוחות על הקרש‬
‫במשוואת הכוחות בכיוון ‪ X‬ו ‪(Y‬‬ ‫‪ 19‬גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬

‫נרשום משוואת כוחות‪:‬‬


‫‪X‬‬
‫‪Fx = N1 − fs − N3 sin 450 = 0‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fy = N2 − M g − N3 cos 450 = 0‬‬

‫נציב את ‪N3‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Fx = N1 − fs − M g sin 450 cos 450 = 0‬‬

‫‪X‬‬
‫‪Fy = N2 − M g − M g cos2 450 = 0‬‬
‫נקבל‬
‫‪1‬‬
‫‪N1 = fs + M g‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪N2 = M g‬‬
‫‪2‬‬
‫נזכור שלא אמרו לנו שהחיכוך הסטטי הוא מקסימלי ולכן נמצא אותו מתוך המשוואות‪.‬‬
‫את משוואת המומנטים נבצע סביב נקודת המגע של הקרש על הריצפה‬
‫‪X‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪τ = M g cos450 + N3 (L − x) − N1 Lsin450 = 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪L‬‬
‫‪= M g sin 450 + M g cos 450 (L − x) − N1 L sin 450 = 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‬ ‫‬
‫‪L‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪= M g + M g (L − x) − L fs + M g = 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪M g (L − x) = Lfs‬‬

‫‪L−x‬‬
‫= ‪fs‬‬ ‫‪Mg‬‬
‫‪L‬‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫נחשב את מיקום הילד כתלות בזמן‪ .‬התאוצה במורד הקרש‬
‫‪g‬‬
‫√ = ‪a = g sin 450‬‬
‫‪2‬‬
‫נקבל כי‬
‫‪1 g 2‬‬
‫‪x(t) = x(0) + v(0)t +‬‬ ‫‪√ t‬‬
‫‪2 2‬‬
‫תנאיי התחלה‪ x(0) = 0 :‬ו ‪v(0) = 0‬‬

‫‪1 g 2‬‬ ‫‪gt2‬‬


‫= )‪x(t‬‬ ‫√ = ‪√ t‬‬
‫‪2 2‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫נציב בכח החיכוך הסטטי‬
‫‪gt‬‬‫‪2‬‬
‫‪L−‬‬ ‫√‬
‫‪2 2‬‬
‫= ‪fs‬‬ ‫‪Mg‬‬
‫‪L‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫‪ 19.15‬ילד מחליק על מגלשה וגליל מתגלגל ללא החלקה )פתרון של סעיף ג' דורש תיקון כיוון שהגליל מוסיף כוחות על הקרש‬
‫במשוואת הכוחות בכיוון ‪ X‬ו ‪(Y‬‬ ‫‪ 19‬גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול‬

‫‪gt2‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪fs (t) = M g 1 −‬‬ ‫√‬
‫‪2L 2‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬

‫הפעם התאוצה תהיה שונה כי במקום הילד שהתיחסנו אליו כגוף נקודתי יש לנו גוף קשיח שמתגלגל ללא החלקה‬
‫נחשב משוואת כוחות‪:‬‬

‫‪M g sin 450 − fs(2) = M a‬‬

‫נחשב משוואת מומנטים‬

‫)‪Iα = −Rfs(2‬‬

‫לגליל מומנט התמדה‬


‫‪1‬‬
‫‪I = M R2‬‬
‫‪2‬‬
‫ונקבל כי בגלגול ללא החלקה‬

‫‪V = ωR =⇒ a = αR‬‬

‫נציב ונקבל במשווא המומנטים‬


‫‪1‬‬ ‫‪a‬‬
‫)‪M R2 = −Rfs(2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬

‫‪1‬‬
‫‪fs(2) = − M a‬‬
‫‪2‬‬
‫נציב במשוואת הכוחות‬
‫‪Mg‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪√ = Ma − Ma‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2M g‬‬
‫‪√ = Ma‬‬
‫‪2‬‬
‫שאלות ממבחנים‬ ‫‪20‬‬

‫√‬
‫=‪a‬‬ ‫‪2g‬‬

‫נבטא את העתק מרכז המסה של הגליל‬


‫‪1√ 2‬‬
‫= )‪x(t‬‬ ‫‪2gt‬‬
‫‪2‬‬
‫ונציב במשוואת כח החיכוך הסטטי בין הקרש לריצפה‬
‫‪L−x‬‬
‫= )‪fs (t‬‬ ‫‪Mg‬‬
‫‪L‬‬

‫‪gt2‬‬
‫‬ ‫‬
‫√ ‪fs = fs (t) = M g 1 −‬‬
‫‪L 2‬‬

‫‪gt2‬‬
‫‬ ‫‬
‫√ ‪fs = fs (t) = M g 1 −‬‬
‫‪L 2‬‬

‫שאלות ממבחנים‬ ‫‪20‬‬


‫חזרה למבחן גליל מתגלגל על מישור משופע‬ ‫‪20.1‬‬
‫עגלה שמסתה ‪ M = 10kg‬בנויה בצורת משולש הנוטה בזווית ‪ 30‬מעלות מהאופק‪ .‬בתחתית המשולש מורכב קפיץ בעל‬
‫קבוע קפיץ ]‪ .k = 100[N/m‬מניחים את העגלה על מישור חסר חיכוך ומניחים עליה גליל מלא אחיד עם מסה ‪m = 2kg‬‬
‫ורדיוס בראש העגלה‪ :‬בגובה ]‪ h = 2[m‬מעל גובה הקפיץ‪ .‬נתון כי הגליל מתגלגל ללא החלקה על המשטח המשופע‬
‫של העגלה )גם כאשר הקפיץ מפעיל כוח על הגליל הגלגול ללא החלקה ואין חיכוך עם הקפיץ(‪ .‬בתחילה הגליל והעגלה‬
‫‪m‬‬
‫‪.g = 10 sec‬‬‫במנוחה‪ .‬משחררים את המערכת‪ .‬הניחו ‪2‬‬

‫א‪ .‬מצאו את העתק העגלה שמאלה מהמצב ההתחלתי ועד שהמסה נגעה לראשונה בקפיץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את אורך הכיווץ המקסימלי של הקפיץ לאחר שהמסה ירדה למטה‪) .‬רמז‪ :‬העגלה עוצרת כאשר כשהקפיץ מכווץ‬
‫מקסימלית(‬
‫ג‪ .‬מושכים את העגלה שמאלה בתאוצה שגודלה ‪ . A‬מהי תאוצת הגליל ביחס לעגלה?‬
‫ד‪ .‬באיזו תאוצה אופקית ‪ A‬יש למשוך את העגלה ימינה‪ ,‬כדי שהגליל יישאר בגובהו ההתחלתי‪ ,‬ולא ירד או יעלה?‬

‫‪ 20.2‬חבית מתגלגלת על רמפה ־ תעו“ן שנה א' שנה`ל‪ :‬תשע`א סמסטר‪ :‬ב' מועד‪ :‬א תאריך‪21/06/2011 :‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫חבית )גליל מלא אחיד( שמסתה ‪ M‬ורדיוסה מתחילה לנוע ממנוחה )‪ (ω0 = 0 ,v0 = 0‬על רמפה בצורת רבע מעגל‬
‫המחוברת לרצפה‪ .‬גובהה ההתחלתי של תחתית החבית מעל הרצפה הוא ‪ .h‬הניחו בנוסף כי המסה מתגלגלת על הרמפה‬
‫ללא החלקה והריצפה חלקה לגמרי‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את מהירות החבית לאחר שהגיעה לרצפה‪ 11) .‬נק'( ‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫מתגלגלת על רמפה ־ תעו“ן שנה א' שנה`ל‪ :‬תשע`א סמסטר‪ :‬ב' מועד‪ :‬א תאריך‪ 21/06/2011 :‬שאלה ‪1‬‬
‫ממבחנים‬
‫חבית‬
‫שאלות‬
‫‪20.2 20‬‬

‫על הרצפה עומדת עגלה גבוהה )יותר מ־‪ (h‬בצורת רבע מעגל‪ ,‬חלקה לגמרי‪ ,‬שמסתה ‪ .M/2‬הניחו כי אין חיכוך בין העגלה‬
‫לרצפה ובין החבית לרצפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את הגובה המקסימלי אליו תעלה החבית על העגלה‪ 11) .‬נק'(‬
‫ג‪ .‬מצאו את מהירות העגלה לאחר שהחבית יורדת ממנה חזרה למטה‪ 11) .‬נק'(‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫נפתור בעזרת שימור אנרגיה‪ ,‬כאשר בתחילה יש לגוף רק אנרגיית גובה ובסוף יש לגוף אנרגיה קינטית של גוף קשיח‬
‫)אנרגיה קינטית קווית ‪ +‬אנרגיה קינטית סיבובית(‪:‬‬

‫‪Ei = M gh‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Ef = M v 2 + Iω 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫החבית מתגלגלת ללא החלקה‪ ,‬ולכן מתקיים הקשר ‪ .v = ωR‬מומנט ההתמד של החבית הוא מומנט התמד של גליל סביב‬
‫מרכזו‪ ,‬כלומר ‪ .I = 21 M R2‬נציב בארנרגיה הסופית ונשווה בין האנרגיות‪:‬‬
‫‬ ‫  ‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v 2‬‬
‫· ‪M gh = M v 2 +‬‬ ‫· ‪M R2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬

‫נבודד את המהירות ונקבל‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪4‬‬
‫=‪v‬‬ ‫‪gh‬‬
‫‪3‬‬

‫סעיף ב'‬
‫אין כוחות חיצוניים בכיוון ציר האופקי ̂‪ x‬על המערכת חבית‪+‬עגלה‪ ,‬ולכן יש שימור תנע בציר ̂‪ .x‬כמו כן יש שימור אנרגיה‬
‫בבעיה )הכוח היחידי שעושה עבודה הוא כוח הכובד(‪ .‬כמו כן‪ ,‬מכיוון שאין חיכוך בכל השלב הזה של השאלה‪ ,‬אין כוח‬
‫שיפעיל מומנט על החבית וישנה את מהירותו הסיבובית ־ כלומר המהירות הסיבובית של החבית נשמרת )אינה משתנה(‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ברגע שבו החבית נמצאת בגובה המקסימלי‪ ,‬היא נעצרת ביחס לעגלה‪ ,‬כלומר החבית והעגלה נעות באותה מהירות‬
‫רגעית ברגע זה‪.‬‬
‫שימור תנע בציר ̂‪: x‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Mv = M +‬‬ ‫‪u→u= v‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫מתגלגלת על רמפה ־ תעו“ן שנה א' שנה`ל‪ :‬תשע`א סמסטר‪ :‬ב' מועד‪ :‬א תאריך‪ 21/06/2011 :‬שאלה ‪1‬‬
‫ממבחנים‬
‫חבית‬
‫שאלות‬
‫‪20.2 20‬‬

‫שימור אנרגיה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Ei = M v 2 + Iω 2 = M gh‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Ef = · M +‬‬ ‫‪u2 + Iω 2 + M gH‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2‬‬
‫= ‪ u‬ממשוואת התנע‪ ,‬את מומנט ההתמד‬ ‫‪3v‬‬ ‫כאשר ‪ H‬הוא הגובה הסופי אותו אנחנו מחפשים‪ .‬נציב את הקשר‬
‫‪ I = 12 M R2‬ואת הקשר ‪ ω = Rv‬ונקבל‪:‬‬
‫‬ ‫‪2‬‬ ‫‬ ‫  ‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v 2‬‬
‫· ‪M gh = M‬‬ ‫‪v‬‬ ‫· ‪+‬‬ ‫‪M R2‬‬ ‫·‬ ‫‪+ M gH‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬

‫נסדר ונקבל‪:‬‬
‫‪7 2‬‬
‫= ‪gh‬‬ ‫‪v + gH‬‬
‫‪12‬‬

‫נציב את הקשר ‪ v 2 = 43 gh‬מסעיף א' ונבודד את ‪ H‬ונקבל‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫‪H= h‬‬
‫‪9‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫גם כאן נשתמש בשימור תנע ואנרגיה החבית תתגלגל שמאלה במהירות שגודלה ‪ u1‬והעגלה תנוע ימינה במהירות ‪.u2‬‬
‫שימור תנע בציר ̂‪: x‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪M+‬‬ ‫‪u = −M u1 +‬‬ ‫‪u2 → u = v‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪u2‬‬ ‫‪u2‬‬
‫‪v = −u1 +‬‬ ‫= ‪→ u1‬‬ ‫‪−v‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫שימור אנרגיה‪:‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1M 2‬‬
‫‪· M+‬‬ ‫‪u2 + Iω 2 + M gH = M u21 + Iω 2 +‬‬ ‫‪u‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 2 2‬‬

‫נציב ‪ H = 29 h‬ו־ ‪u = 32 v‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪M‬‬
‫‬ ‫‪4 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1  u2‬‬ ‫‪2 1 M‬‬
‫‪ 2‬‬
‫·‬ ‫‪v +‬‬
‫ = ‪g h‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪−v +‬‬ ‫‪u‬‬
‫‬
‫‪2 2 2‬‬
‫‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪u22‬‬
‫‬ ‫‬
‫‪1 2 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪v + gh‬‬ ‫‪− u2 v + v 2‬‬ ‫‪+ u22‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫‪ 20.3‬טיפת גשם ־ תעו“ן שנה א' ‪vb‬שנה`ל‪ :‬תשע`א סמסטר‪ :‬ב' מועד‪ :‬א תאריך‪ 21/06/2011 :‬שאלה ‪ :2‬מסה משתנה‬
‫)ללא פתרון(‬ ‫‪ 20‬שאלות ממבחנים‬

‫נציב ‪v 2 = 34 gh‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬


‫‪gh + gh −‬‬ ‫‪gh = − u2 v + u22‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬

‫‬ ‫‬ ‫‪r‬‬


‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪0 = u2‬‬ ‫‪−v + u2‬‬ ‫= ‪=⇒ u2 = v‬‬ ‫‪gh‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪r‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫= ‪u2 = v‬‬ ‫‪gh‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ 20.3‬טיפת גשם ־ תעו“ן שנה א' ‪vb‬שנה`ל‪ :‬תשע`א סמסטר‪ :‬ב' מועד‪ :‬א תאריך‪ 21/06/2011 :‬שאלה ‪:2‬‬
‫מסה משתנה )ללא פתרון(‬
‫טיפת גשם נופלת אנכית מטה דרך ענן המכיל אדי מים במנוחה‪ .‬הטיפה מתחילה את דרכה ממנוחה במסה ‪M = m0‬‬
‫מתעבה תוך כדי נפילתה ויוצאת מהענן לאחר זמן ‪ T‬במסה ‪ : M = 10m0‬במהלך נפילתה הטיפה צוברת מסה בקצב‬
‫‪ . dM‬כאשר ‪ κ‬הנו קבוע לא ידוע‪.‬‬‫המתכונתי למסת הטיפה ‪dt = κM .‬‬
‫א‪ .‬מצאו את הקבוע ‪ κ‬לפי שאר נתוני השאלה‪ 11 ) .‬נק'(‬
‫ב‪ .‬הזניחו את כוח הגרר שיוצר האוויר‪ ,‬רשמו משוואת תנועה ומצאו את מהירות הטיפה ברגע יציאתה מהענן‪ 11 ) .‬נק'(‬
‫ג‪ .‬הטיפה יוצאת מהענן במסה ‪ M = 10m0‬ומהירות ‪ vT‬ונופלת משם והלאה ללא שינוי מסה‪ .‬בנוסף פועל על הטיפה‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫כוח גרר שהנו ריבועי במהירות הטיפה ̂‪ b) F = −bv 2 v‬נתון( מצאו את מהירותה של הטיפה זמן ארוך )`אינסופי`( לאחר‬
‫יציאתה מהענן‪ 11) .‬נק'(‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫נתחיל מהמשוואה של קצב הצטרפות מים לטיפה ונמצא כיצד המסה משתנה בזמן‪ .‬אחרי זה נציב תנאי התחלה ונמצא‬
‫את הקבוע ‪:κ‬‬
‫‪dM‬‬
‫‪= κM‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪ˆ 0‬‬
‫‪10m‬‬ ‫‪ˆT‬‬
‫‪dM‬‬
‫=‬ ‫‪κdt‬‬
‫‪M‬‬
‫‪m0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ 20.4‬שני קפיצים חוט ושני משקולות ־ תעו“ן שנה א' שנה`ל‪ :‬תשע`א סמסטר‪ :‬ב' מועד‪ :‬א תאריך‪ 21/06/2011 :‬שאלה‬
‫‪ :3‬שאלה בגלים‪.‬‬ ‫‪ 20‬שאלות ממבחנים‬

‫‪10m0‬‬
‫‪ln‬‬ ‫‪= κT‬‬
‫‪m0‬‬

‫נבודד את ‪ κ‬ונקבל‪:‬‬

‫‪1 10m0‬‬
‫=‪κ‬‬ ‫‪ln‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪m0‬‬

‫סעיף ב'‬
‫הכוחות הפועלים על הטיפה הוא כוח הכובד ‪.‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬

‫‪ 20.4‬שני קפיצים חוט ושני משקולות ־ תעו“ן שנה א' שנה`ל‪ :‬תשע`א סמסטר‪ :‬ב' מועד‪ :‬א תאריך‪:‬‬
‫‪ 21/06/2011‬שאלה ‪ :3‬שאלה בגלים‪.‬‬
‫ ‪N‬‬
‫‪ k = 3200‬כל אחד‪ ,‬מחוברים למסה ]‪ m = 1 [kg‬החופשית לנוע בכוון האנכי‪,‬‬ ‫‪m‬‬ ‫שני קפיצים זהים בעלי קבוע קפיץ‬
‫כמתואר באיור‪.‬‬

‫א‪ .‬מצאו את תדירות התנודות הזוויתית של המסה ואת זמן המחזור‪) .‬התעלמו מהשפעת המיתר המתוח על תנודות‬
‫המסה( ) ‪ 11‬נק'(‪.‬‬
‫לנוע אנכית בלבד( מיתר המחובר בקצהו השני למסה כמתואר באיור‪ .‬הגלגלת אידאלית‪.‬‬ ‫)שחופשית‬ ‫למסה‬ ‫ב‪ .‬מחברים‬
‫ ‪gr‬‬
‫מסת המיתר ליחידת אורך הנה ‪ µ = 50 m‬מצאו את מהירות הגל העובר במיתר‪ 11 ) .‬נק'(‬
‫ג‪ .‬בהנחה כי הגלגלת והמתנד )שנע מעט מאוד(‪ ,‬תופסים את החוט בדומה למיתר קשור‪ .‬מה צריך להיות אורך החוט ‪L‬‬
‫המינימלי בכדי שיווצר גל עומד בתדירות המתנד שחישבתם בסעיף א? ) ‪ 11‬נק'(‬
‫)התעלמו בתרגיל כולו מהשפעת המיתר על תנודות המסה ]‪(. m = 1 [kg‬‬

‫מומנט סיבוב מוט על חוט תעו“ן שנה`ל‪ :‬תשע`ג סמסטר‪ :‬ב' מועד‪ :‬ב' תאריך‪ 25/08/2013 :‬שאלה ‪:1‬‬ ‫‪20.5‬‬
‫מוט אחיד שמסתו ‪ m‬ואורכו ‪ ,L‬מחובר בקצהו לציר אופקי‪ .‬מרימים את המוט וקושרים אותו לתקרה בחוט אידאלי‪ ,‬כך‬
‫‪ . 3L‬מחברים בקצה המוט כדור שמסתו‬‫שהמוט אופקי והחוט נוטה בזווית ‪ 30°‬מעל האופק‪ .‬מרחק הקשר מהציר הוא ‪4‬‬
‫‪ M = 3m‬ורדיוסו ‪.R = L6‬‬
‫א‪ .‬מהי המתיחות בחוט המחובר לתקרה? )‪ 9‬נק'(‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫נופל עם גרר של רוח תעו“ן שנה`ל‪ :‬תשע`ג סמסטר‪ :‬ב' מועד‪ :‬ב' תאריך‪ 25/08/2013 :‬שאלה ‪:2‬‬
‫ממבחנים‬
‫שאלות כדור‬
‫‪20.6‬‬ ‫‪20‬‬

‫ב‪ .‬מהי מהירות גל שיעבור בחוט‪ ,‬אם אורך החוט הוא ‪ L3‬ומסתו ]][ ‪ 6) ? 100 [gr‬נק'(‬
‫ג‪ .‬חותכים את החוט‪ .‬מהי מהירותו הזוויתית של הגוף הקשיח )מוט ‪ +‬כדור( כשהוא מגיע למצב האנכי? )‪ 9‬נק'(‬
‫ד‪ .‬לאחר זמן ארוך‪ ,‬תנועת הגוף הקשיח דעכה והוא מבצע תנודות קטנות סביב המצב האנכי‪ .‬מהי תדירות התנודות‬
‫הקטנות שמבצע המוט? )‪ 9‬נק'(‬

‫כדור נופל עם גרר של רוח תעו“ן שנה`ל‪ :‬תשע`ג סמסטר‪ :‬ב' מועד‪ :‬ב' תאריך‪ 25/08/2013 :‬שאלה ‪:2‬‬ ‫‪20.6‬‬
‫כדור שמסתו ‪ m‬נזרק אנכית מעלה במהירות ‪ . v0‬על הכדור פועלים כוח המשיכה וכוח התנגדות המתכונתי למהירות‬
‫‪−‬‬
‫→‬
‫→( ‪.Fd = −b‬‬ ‫‪−‬‬
‫→‪v −‬‬‫‪−‬‬‫→ ביחס למהירות האוויר )רוח( ) ‪v wund‬‬‫‪−‬‬
‫הכדור ‪v‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫א‪ .‬מצאו את מהירות הכדור כפונקציה של הזמן בהנתן כי אין רוח ‪ 11) . v wind = 0‬נק'(‬
‫ב‪ .‬מהו הזמן העובר עד שהכדור מגיע לשיא הגובה )ללא רוח(? )‪ 11‬נק'(‬
‫→‪ .‬מצאו את מהירות הכדור כאשר הוא מגיע לשיא‬ ‫‪−‬‬‫ג‪ .‬חוזרים על הניסוי‪ ,‬אולם הפעם יש רוח בכוון האופקי ̂‪v wind = v1 x‬‬
‫הגובה‪ 11) .‬נק'(‬

‫‪ 20.7‬אדם על קופץ בין אוטובוסים‪ .‬תעו“ן שנה`ל‪ :‬תשע`ג סמסטר‪ :‬ב' מועד‪ :‬ב' תאריך‪25/08/2013 :‬‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫גיבור־על שמסתו ‪ ,m‬נמצא על גג אוטובוס שמסתו ‪ ,M = 40m‬הנוסע במהירות ‪ .v0‬מקטע מהכביש קפא והפך חלק‬
‫לחלוטין‪ .‬האוטובוס מתנגש באוטובוס נייח שמסתו זהה‪ .‬כתוצאה מכך גיבור־העל עף מהאוטובוס הראשון ונוחת על גג‬
‫האוטובוס השני )ועוצר ביחס אליו(‪ .‬ידוע כי בהתנגשות אבדה רבע מהאנרגיה הקינטית של האוטובוס‪ .‬הערה‪ :‬גיבור העל‬
‫אינו יכול לעוף ונע על פי חוקי הפיזיקה‪.‬‬
‫א‪ .‬מה תהיה מהירותם היחסית של האוטובוסים‪ ,‬זה ביחס לזה‪ ,‬מיד לאחר ההתנגשות? )‪ 10‬נק'(‬
‫ב‪ .‬מה תהיה מהירותם היחסית של האוטובוסים‪ ,‬זה ביחס לזה‪ ,‬לאחר נחיתת הגיבור? )‪ 10‬נק'(‬
‫ג‪ .‬כמה אנרגיה אבדה בהתנגשות האוטובוסים לאחר שהגיבור נחת? )‪ 10‬נק'(‬
‫ד‪ .‬אם הכביש לא היה חלק וגלגלי האוטובוס הנייח היו נעולים‪ ,‬האם הייתה משתנה תשובתכם לסעיף א'? לסעיף ב'? נמקו‬
‫היטב‪ 3) .‬נק'(‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫ממבחנים שיפוע כנגד משקולת‪ .‬תעו“ן שנה`ל‪ :‬תשע`ג סמסטר‪ :‬ב' מועד‪ :‬ב' תאריך‪ 25/08/2013 :‬שאלה ‪:4‬‬
‫שאלותמעלית עם‬
‫‪20.8 20‬‬

‫‪ 20.8‬מעלית עם שיפוע כנגד משקולת‪ .‬תעו“ן שנה`ל‪ :‬תשע`ג סמסטר‪ :‬ב' מועד‪ :‬ב' תאריך‪25/08/2013 :‬‬
‫שאלה ‪:4‬‬
‫מעלית שמסתה ‪) M‬כולל מסת המישור המשופע( מחוברת בעזרת גלגלות אידאליות וחוטים אידאליים למשקולת שמסתה‬
‫‪ , m = M‬כמתואר באיור‪.‬‬

‫הקיר הצמוד למעלית חלק‪ .‬א‪ .‬מהי תאוצת המעלית? )בשלב זה אין גוף על המישור המשופע(‪ 9) .‬נק'(‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות המעלית לאחר שירדה מרחק ‪ 9) ?h‬נק'(‬
‫ג‪ .‬חזרו על סעיף א' בהנחה כי לגלגלת השמאלית מהשלושה יש מסה ‪ m‬ורדיוס ‪ ,R‬והשתיים האחרות אידאליות‪ 9) .‬נק'(‬
‫ד‪ .‬מכניסים למעלית מסה ‪ M2 = M‬המונחת על מישור משופע בזווית ‪ .θ = 30°‬המישור המשופע חלק והמסה מחליקה‬
‫עליו‪ .‬מהו הכוח הנורמלי בין המסה והמישור המשופע? הניחו בסעיף זה כי כל הגלגלות אידאליות‪ 6) .‬נק'(‬

‫מכונית עם רוח גרר‪ .‬מחשמל מחשבים ‪:‬תש“פ סמסטר א' מועד א' תאריך‪ 25/02/2020 :‬שאלה ‪:1‬‬ ‫‪20.9‬‬
‫מכונית שמסתה ]‪ m = 500[kg‬נוסעת במישור במהירות קבועה‪ .‬הכוחות המשפיעים על תנועתה הם כוח החיכוך הפועל‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→‪ . F = −b‬כמתואר באיור‪.‬‬
‫‪−‬‬
‫עם הקרקע ‪) fS‬המתאים לפעולת המנוע(‪ ,‬וכוח גרר מהאוויר המקיף את המכונית ‪v‬‬

‫א‪ .‬ידוע כי כאשר] ‪ , fS = 200[N‬מהירות המכונית עולה‪ ,‬עד שהיא למהירות הקבועה ]‪ .20[m/s‬מצאו את ערכו של מקדם‬
‫הגרר ‪) ,b‬זכרו לרשום יחידות(‪.‬‬
‫ב‪ .‬המכונית עוברת לנסיעה במדרון בשיפוע ‪ 30°‬מעל לאופק‪ .‬מהירותה ההתחלתית של המכונית היא ]‪ 20[m/s‬הפונה‬
‫כלפי מטה‪ .‬כמתואר באיור‪.‬‬

‫הנהג מוריד את הרגל מהגז והמכונית מדרדרת בהשפעת כוח המשיכה וכוח הגרר‪ .‬מצאו את מהירות המכונית בזמן ‪t‬‬
‫לאחר הורדת הרגל מהגז‪ .‬הניחו ] ‪.g = 10[m/s2‬‬
‫ג‪ .‬מה יהיה העתק המכונית לאחר ‪ 10‬שניות‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫קפיצים וגלגלת לא אדאלית‪ .‬מחשמל מחשבים ‪:‬תש“פ סמסטר א' מועד א' תאריך‪ 25/02/2020 :‬שאלה ‪:2‬‬
‫ממבחנים‬
‫מסה שני‬
‫‪20.10‬שאלות‬
‫‪20‬‬

‫‪ 20.10‬מסה שני קפיצים וגלגלת לא אדאלית‪ .‬מחשמל מחשבים ‪:‬תש“פ סמסטר א' מועד א' תאריך‪25/02/2020 :‬‬
‫שאלה ‪:2‬‬
‫מסה ‪ M‬קשורה בשני קפיצים בעלי קבוע קפיץ זהה ‪ ,K‬כמתואר באיור‪.‬‬

‫המסה מונחת על מישור משופע חלק‪ ,‬הנוטה בזווית ‪ α = 30°‬מהאופק‪ .‬מסת הגלגלת הקבועה בראש המישור המשופע‬
‫היא גם ‪ M‬ורדיוסה ‪) R‬מומנט ההתמד שלה הוא ‪ .(I = 1/2M R2‬הגלגלת המחוברת לקפיץ הימני דרך גלגלת אידאלית‪.‬‬
‫החוטים אידאליים‪ .‬בזמן ‪ ,t = 0‬משחררים את המסה ממנוחה במצב בו שני הקפיצים רפויים‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי התכווצות הקפיץ השמאלי )שעל המדרון( במצב שיווי המשקל? )‪ 11‬נק'(‬
‫ב‪ .‬מצאו את תדירות התנודות שמבצעת המסה )הניחו כי התנודות קטנות והחוט מתוח בכל זמן(‪ 11) .‬נק'(‬
‫ג‪ .‬מצאו את העתק המסה מנקודת שיווי המשקל בזמן ‪ t‬כלשהו‪ .‬הניחו כי הכיוון החיובי של ההעתק הוא במורד המישור‬
‫המשופע‪ 6) .‬נק'(‬
‫ד‪ .‬סטודנט רואה כי תנודות המסה ‪ M‬קטנות עם הזמן‪ .‬הוא בודק מהו הזמן העובר בין כיווץ מקסימלי ראשון לשני ומוצא‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→‪ F = −b‬שפועל‬ ‫‪−‬‬‫כי זמן זה כפול מהזמן המתאים לתדירות התנודות שמצאתם בסעיף ב'‪ .‬הסיבה היא כוח גרר מהצורה ‪v‬‬
‫על המסה‪ .‬היעזרו בשינוי זמן המחזור ומצאו ביטוי למקדם ‪ 5) .b‬נק'(‬

‫‪ 20.11‬משלוש מתנדנד סביב קודקודו‪ .‬מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד א' תאריך‪25/02/2020 :‬‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫גוף קשיח בנוי משלושה מוטות זהים היוצרים משולש שווה צלעות‪ .‬לכל מוט מסה ‪ M‬ואורך ‪ .3L‬מחברים את המשולש‬
‫לקיר בעזרת מסמר אופקי‪ ,‬הנעוץ בפינת המשולש ומניחים למערכת להתייצב בשיווי משקל‪ ,‬ראו תרשים ימני‪:‬‬

‫א‪ .‬מצאו את מומנט ההתמד של הגוף הקשיח המורכב משלושה מוטות היוצרים משולש‪ ,‬סביב ציר מאונך לדף העובר דרך‬
‫המסמר )‪ 9‬נק'(‬
‫ב‪ .‬מצאו את מרחק מרכז המסה של המשולש מהמסמר‪ 8) .‬נק'(‬
‫ג‪ .‬מהו מומנט הכוח השקול הפועל על המסגרת כשהיא נוטה בזווית ‪ θ‬ממצב שיווי המשקל? )חשבו את מומנט הכוח ביחס‬
‫למסמר כאשר ציר הסיבוב החיובי יוצא מהדף אליכם( ‪ 8).‬נק'(‬
‫ד‪ .‬נתון כי המערכת מבצעת תנודות קטנות בהשפעת כוח המשיכה סביב ציר העובר דרך המסמר שרטוט שמאלי‪ .‬חשבו‬
‫את תדירות התנודות הזוויתית של המערכת‪ 8) .‬נק'(‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫ממבחניםעם קפיץ צמודות לקיר‪ .‬מחשמל מחשבים ‪:‬תש“פ סמסטר א' מועד א' תאריך‪ 25/02/2020 :‬שאלה ‪:4‬‬
‫שתי מסות‬
‫שאלות‬
‫‪20.1220‬‬

‫‪ 20.12‬שתי מסות עם קפיץ צמודות לקיר‪ .‬מחשמל מחשבים ‪:‬תש“פ סמסטר א' מועד א' תאריך‪25/02/2020 :‬‬
‫שאלה ‪:4‬‬
‫שתי מסות‪ m ,‬ו ‪ M = 4m -‬מונחות על משטח אופקי ללא חיכוך ומחוברות ע`י קפיץ עם קבוע־קפיץ ‪ k‬ואורך רפוי ‪.L‬‬
‫אין חיכוך בין המסות למשטח‪ .‬במצב ההתחלתי‪ ,‬המסה השמאלית ‪ M‬צמודה לקיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬לוחצים על המסה הימנית‪,‬‬
‫‪ ,m‬לכיוון הקיר כך שהקפיץ מתכווץ בשיעור של ‪ , L/2‬ומשחררים את המערכת ממנוחה‪ .‬ניתן להתייחס למסות כגופים‬
‫נקודתיים‪.‬ראו תרשים‪:‬‬

‫א‪ .‬לאחר כמה זמן יתאפס הכוח הנורמלי מהקיר‪ ,‬והמסה ‪ M‬תתנתק מהקיר? )‪ 8‬נק'(‬
‫ב‪ .‬מצאו את מהירות המסה ‪ m‬ברגע שבו המסה ‪ M‬מתנתקת מהקיר )‪ 8‬נק'(‬
‫ג‪ .‬מהי התארכות הקפיץ המקסימלית בתנועת המסות? )‪ 9‬נק'(‬
‫ד‪ .‬מצאו את מיקום מרכז המסה של המערכת מרגע הניתוק והלאה‪ .‬הגדירו את מיקום מרכז המסה ביחס לקיר )כלומר‪,‬‬
‫הגדירו את הקיר בתור ראשית הצירים(‪ .‬ניתן להתייחס לקפיץ כחסר מסה ולמסות כנקודתיות‪ 8) .‬נק'(‬

‫‪ 20.13‬גוף נופל למים מגלגלת לא אדיאלית‪ .‬מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך‪27/03/2020 :‬‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫גלגלת בעלת מסה ‪ 2M‬ורדיוס ‪) R‬מומנט ההתמד שלה הוא של גליל מלא אחיד( מחוברת לתקרה נייחת‪ .‬על הגלגלת מלופף‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→‪. F D = −b‬‬
‫‪−‬‬‫חוט אידאלי כמתואר באיור‪ .‬בקצה החוט נמצאת מסה ‪ M‬בתוך נוזל‪ .‬הנוזל מפעיל על המסה כוח גרר ‪v‬‬
‫משחררים את המסה ממנוחה‪.‬‬

‫א‪ .‬מהן היחידות של הקבוע ‪ 6) ?b‬נק'(‬


‫ב‪ .‬רשמו את משוואות התנועה‪ ,‬וקבלו משוואה דיפרנציאלית המתארת את התנועה של המסה‪ 9).‬נק'(‬
‫ג‪ .‬פתרו את המשוואה ומצאו ביטוי למהירות הזוויתית של הגלגלת כפונקציה של הזמן‪ 9) .‬נק'(‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫למים מגלגלת לא אדיאלית‪ .‬מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך‪ 27/03/2020 :‬שאלה ‪:1‬‬
‫ממבחנים‬
‫גוף נופל‬
‫שאלות‬
‫‪20.1320‬‬

‫ד‪ .‬מהו העתק המסה מרגע שחרורה ועד לזמן ‪ 9) ?t1 = 2M/b‬נק'(‬

‫פתרון‬
‫סעיף א'‬
‫למציאת יחידות של הקבוע הקבוע ‪ b‬נשתמש במשוואת הכוח גרר‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→‪F D = −b‬‬
‫‪−‬‬
‫‪v‬‬

‫→"‬
‫  ‪− #‬‬
‫‪‬‬
‫·‪kg‬‬
‫‪m‬‬
‫‪‬‬
‫‪FD‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪2‬‬
‫→ = ]‪[b‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪= m =  smC ‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪s‬‬
‫‬
‫‪sC‬‬

‫ונקבל‪:‬‬

‫‬ ‫‬
‫‪kg‬‬
‫= ]‪[b‬‬
‫‪s‬‬

‫סעיף ב'‬
‫למציאת משוואת התנועה של המסה ‪ M‬יש לרשום משוואת כוחחות על המסה‪:‬‬

‫‪M g − T − bv = M a‬‬

‫ומשוואת מומנטים על הגלגלת הלא אדיאלית‪:‬‬

‫‪RT = Iα‬‬
‫למים מגלגלת לא אדיאלית‪ .‬מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך‪ 27/03/2020 :‬שאלה ‪:1‬‬
‫ממבחנים‬
‫גוף נופל‬
‫שאלות‬
‫‪20.1320‬‬

‫עבור הגלגלת מומנט ההתמד שלה הוא של גליל מלא אחיד ‪ I = 21 M R2‬נשתמש ביחס בין התאוצה הזוויתית לתאוצה‬
‫הקווית של הגלגלת ‪ a = αR‬ונציב במשוואת במומנט כוח נקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪a‬‬
‫= ‪RT‬‬ ‫‪R2‬‬
‫@‪M‬‬
‫‪2‬‬
‫@‬
‫‪R‬‬

‫‪1‬‬
‫‪T = Ma‬‬
‫‪2‬‬

‫נציב את המתיחות במשוואת ההכוחות‪:‬‬


‫‪1‬‬
‫‪M g − M a − bv = M a‬‬
‫‪2‬‬

‫ונזכור כי התאוצה היא הנגזרת של המהירות ‪:‬‬


‫‪3 dv‬‬
‫‪M g − bv = M‬‬
‫‪2 dt‬‬

‫נסדר את המשוואה הדיפרנציאלית‪:‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪3 dv‬‬


‫‪g−‬‬ ‫=‪v‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪2 dt‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬
‫נפתור את המשוואה דרך הפרדת משתנים ונציב את תנאי ההתחלה שהגוף התחיל לנועה ממנוחה בגבולות האינטגרלים‪:‬‬

‫‪ˆt‬‬ ‫ˆ‬ ‫)‪v(t‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪dv‬‬
‫= ‪dt‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪g − Mb v‬‬
‫‬
‫‪v0 =0‬‬
‫‪0‬‬

‫‪b‬‬
‫!‬
‫‪2‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪g−‬‬ ‫)‪M v (t‬‬
‫‪t = − ln‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪− Mb 0‬‬
‫‬
‫‪g‬‬

‫נעלה בחזקה המפסר הטבעי ‪ e‬את שני האגפים כדי להעלים את ה ‪ln‬‬

‫)‪g − Mb v (t‬‬
‫‬
‫‪b 2‬‬
‫‪−M‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪e‬‬ ‫= ‪3‬‬
‫)‪(g‬‬

‫אחרי סידור המשוואת נקבל ‪:‬‬


‫ ‪Mg‬‬ ‫‪b 2‬‬
‫‬
‫= )‪v (t‬‬ ‫‪1 − e− M 3 t‬‬
‫‪b‬‬

‫תמיד רצוי לבדוק קודם אם התוצאה הגיונית ז“א ב ‪ t = 0‬נקבל ‪ v (0) = 0‬ואילו אחרי זמן ארוח מאוד ∞ = ‪ t‬הגוף‬
‫יפול במבירות קבועה ‪v (∞) = Mb g‬‬
‫פיזיקלית הבנויה מדיסקה ומוט‪ .‬מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך‪ 27/03/2020 :‬שאלה ‪:2‬‬
‫ממבחנים‬‫מטוטל‬
‫‪20.14‬שאלות‬
‫‪20‬‬

‫ ‪Mg‬‬ ‫‪2b‬‬
‫‬
‫= )‪v (t‬‬ ‫‪1 − e− 3M t‬‬
‫‪b‬‬

‫סעיף ד'‪:‬‬
‫העתק המסה מרגע שחרורה ועד לזמן ‪ t1 = 2M/b‬נחשב על ידי אנטגרציה על המהירות‪.‬‬
‫‪ˆ t1‬‬ ‫‬ ‫‬
‫‪Mg‬‬ ‫‪M 2 − b 2 t t1‬‬
‫= ‪4x‬‬ ‫= ‪v (t) dt‬‬ ‫‪t+‬‬ ‫‪e M 3 b0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b 3‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪Mg‬‬ ‫‪M 2 − b 2 t1‬‬ ‫‪Mg‬‬ ‫‪M 2 − b 20‬‬
‫= ‪4x‬‬ ‫‪t1 +‬‬ ‫‪e M3‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0+‬‬ ‫‪e M3‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b 3‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b 3‬‬
‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬
‫‪Mg‬‬ ‫‪M 2 − b 2 2M/b‬‬ ‫‪Mg‬‬ ‫‪M 2 − b 20‬‬
‫= ‪4x‬‬ ‫‪2M/b +‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0+‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b 3‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b 3‬‬

‫‪M 2g‬‬ ‫‪M 2g‬‬


‫‬ ‫‬
‫‪2 2 −4‬‬
‫‪4x = 2‬‬ ‫‪2 − + e 3 = 1.509 2‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪3 3‬‬ ‫‪b‬‬

‫ההעתק הכללי הוא‪:‬‬

‫‪M 2g‬‬
‫‪4x = 1.509‬‬
‫‪b2‬‬

‫‪ 20.14‬מטוטל פיזיקלית הבנויה מדיסקה ומוט‪ .‬מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך‪27/03/2020 :‬‬
‫שאלה ‪:2‬‬
‫נתונה דסקה )גליל מלא אחיד( עם רדיוס ‪ R‬ומסה ‪ .M‬הדסקה מודבקת על מוט דק בעל אורך ‪ L = 8R‬כך שמרכז‬
‫הדסקה נימצא במרחק ‪ 2R‬מקצהו התחתון של המוט‪ .‬מסת המוט היא ‪ .3M‬רוצים לחבר את המוט לקיר בעזרת מסמר‬
‫אופקי )כלומר ציר(‪ ,‬כך שניתן יהיה לסובב בחופשיות את המוט עם הדסקה סביב המסמר‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את מרחק מרכז המסה של הגוף המשותף מהקצה העליון של המוט‪ 8).‬נק'(‬
‫כעת מחברים את המוט לקיר בעזרת מסמר אופקי (ציר הסיבוב)‪ ,‬הנעוץ במרחק של ‪ R2‬מקצהו העליון של המוט‪.‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫בתוך קרונית עם שיפוע‪ .‬מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך‪ 27/03/2020 :‬שאלה ‪:3‬‬
‫ממבחנים‬
‫שאלות כדור‬
‫‪20.15‬‬ ‫‪20‬‬

‫ב‪ .‬מצאו את מומנט ההתמד של הגוף הקשיח המורכב מהמוט והדסקה‪ ,‬סביב הציר המאונך לדף‪ ,‬העובר דרך המסמר‪9) .‬‬
‫נק'(‬
‫ג‪ .‬נתון כי המערכת מבצעת תנודות קטנות בהשפעת כוח המשיכה סביב ציר העובר דרך המסמר‪ .‬חשבו את תדירות‬
‫התנודות הזוויתית של המערכת‪ 8) .‬נק'(‬
‫ד‪ .‬מסיטים את המערכת לזווית ‪) π/10‬חיובית( ממצב שיווי משקל ומשחררים ממנוחה )הניחו כי זו זווית קטנה(‪ .‬מצאו‬
‫את המהירות הזוויתית של התנודה‪ ,‬בזמן ‪ 8).θ̇(t), t‬נק'(‬

‫‪ 20.15‬כדור בתוך קרונית עם שיפוע‪ .‬מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך‪27/03/2020 :‬‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫כדור קטן שמסתו ‪ m‬משוחרר מראש מישור משופע הנמצא בתוך קרונית‪ ,‬מגובה ‪ h‬מעל רצפת הקרונית‪ .‬מסת הקרונית‬
‫היא ‪) M = 3m‬כולל המישור המשופע( ואורך הקרונית הוא ‪ .L‬זווית המישור המשופע היא ‪ .α = 30°‬הקרונית מונחת על‬
‫משטח אופקי חלק ללא חיכוך‪ .‬הכדור והקרונית משוחררים ממנוחה‪ .‬את כל התשובות ניתן לבטא באמצעות ‪m, g, L, h‬‬
‫‪. .‬‬

‫המרכז האקדמי רופין‬


‫‪ 20.16‬גוף נע על פני שולחן אופקי חלק בתוך מסילה מעגלית נייחת‪ .‬מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך‪:‬‬
‫‪ 27/03/2020‬שאלה ‪:4‬‬ ‫‪ 20‬שאלות ממבחנים‬

‫א‪ .‬מצאו את מהירות הקרונית רגע לפני שהכדור מתנגש בדופן הקרונית הימני‪ 9) .‬נק'( ‪.‬‬
‫ב‪ .‬עקב ההתנגשות‪ ,‬הכדור נדבק לדופן הקרונית )בצמוד לרצפה ־ בגובה אפס‪ ,‬כלומר הניחו כי הכדור אינו קופץ(‪ .‬מצאו‬
‫את כמות האנרגיה המכנית שאבדה בהתנגשות )‪ 8‬נק'( ‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את המרחק שעברה הקרונית על הקרקע מרגע שחרור הכדור ועד פגיעתו בדופן הקרונית )‪ 8‬נק'( ‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצאו את העבודה שמבצע הכוח הנורמלי )שהכדור מפעיל על הקרונית(‪ ,‬מרגע השחרור ועד רגע לפני ההתנגשות‪8) .‬‬
‫נק'(‬

‫‪ 20.16‬גוף נע על פני שולחן אופקי חלק בתוך מסילה מעגלית נייחת‪ .‬מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד‬
‫ב' תאריך‪ 27/03/2020 :‬שאלה ‪:4‬‬
‫גוף עם מסה ‪ m‬נע על פני שולחן אופקי חלק בתוך מסילה מעגלית נייחת‪ ,‬בעלת רדיוס ‪ .R‬מפעילים על הגוף כוח בכיוון‬
‫המשיק למעגל )‪) F (t‬ביטוי הכוח אינו ידוע ונדרש לחשבו בסעיף ד'(‪ .‬בהשפעת הכוח והמסילה‪ ,‬הגוף נע בתנועה מעגלית‬
‫במהירות הזוויתית ‪ .ω(t) = At3‬בין הגוף למסילה קיים מקדם חיכוך קינטי ‪ . µ‬בטאו את תשובותיכם בעזרת ‪A, R, m, µ‬‬
‫והזמן ‪.t‬‬
‫א‪ .‬מהו הכוח הנורמלי שמפעיל הגוף על המסילה כתלות בזמן? )‪ 8‬נק'(‬
‫ב‪ .‬מהי התאוצה הזוויתית של הגוף? )‪ 8‬נק'(‬
‫ג‪ .‬מהו משך הזמן של הסיבוב הראשון של הגוף? )‪ 8‬נק'(‬
‫ד‪ .‬רשמו ביטוי לכוח המאיץ )‪ 9).F (t‬נק'(‬

‫המרכז האקדמי רופין‬

You might also like