Professional Documents
Culture Documents
חוברת פתרונות
Uploaded by
shahaf gCopyright
Available Formats
Share this document
Did you find this document useful?
Is this content inappropriate?
Report this DocumentCopyright:
Available Formats
חוברת פתרונות
Uploaded by
shahaf gCopyright:
Available Formats
תוכן עניינים אנליזת יחידות 1
חוברת תרגילים פיסיקה 1 פתרון
החוברת נערכה בשיתוף פעולה של מתרגילים רופין:
tanj72@gmail.com עודד בסיס :
דניאל קרוטקובdanielkrt@gmail.com :
dolev.tom@gmail.com תום דולב:
nirit.merzel@gmail.com נירית מרזל:
תוכן עניינים
1 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אנליזת יחידות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 1
15 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תנועה בשני מימדים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2
28 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חשבון וקטורים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3
69 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קינמטיקה וקטורית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 4
117 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תנועה מעגלית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5
145 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תנועה יחסית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 6
165 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חוקי ניוטון ללא חיכוך . . . . . . . . . . . . . . . . . 7
211 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך . . . . . . . . . . . . . . . 8
237 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כוחות ניוטון בתנועה מעגלית . . . . . . . . . . . . . . 9
253 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כח מדומה . . . . . . . . d0 Alembert0 s principle 10
292 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי . . . . . . . . . . . 11
323 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עבודה ואנרגיה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 12
376 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תנועה הרמונית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 13
408 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מתקף ־ תנע ומרכז מסה. . . . . . . . . . . . . . . . . 14
448 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מרכז מסה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 15
466 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מסה משתנה וכח דחף . . . . . . . . . . . . . . . . . 16
481 . . . . . . . . . . . . . . . . גופים נקודתיים. שימור תנע זוויתי ומונט כוח זוויתי בשיוו משקל רק עבור 17
484 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מכניקה של גוף קשיח . . . . . . . . . . . rigid body 18
525 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול . . . . . . . . . . 19
563 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שאלות ממבחנים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 20
אנליזת יחידות 1
יחידות בחזקות וכפל 1.1
נגדיר.A = 5t3 x5 ; B = 3tx3 :
כאשר xהוא בעל יחידות של t ,mבעל יחידות של ,sוהמקדמים המספריים חסרי יחידות .רוצים לבנות גודל cבעל
יחידות של שטח באופן הבא .c = An B m :מצא את הערכים של mו־ .n
פתרון
[c] = m2
] [c] = [An B m
] = [An ] [B m
3 5 n m
= 5t x 3tx3
= s3n · m5n · sm · m3m
)= s(3n+m) · m(5n+3m
המרכז האקדמי רופין
יחידות 1.2 אנליזת יחידות 1
נשווה את הנדרש למה שקיבלנו מהנתון ,ונקבל 2משוואות עם 2נעלמים:
m2 = )s(3n+m) · m(5n+3m
⇒ 0 = 3n + m ; 2 = 5n + 3m
ולכן .n = − 12 ,ו־ .m = 32
נבדוק את התשובה:
h −0.5 i h 1.5 i
= ][c 5t3 x5 3tx3
)= s(3n+m) · m(5n+3m
)= s(−1.5+1.5) · m(−2.5+4.5
= s0 · m2
= m2
כנדרש!
התשובה היא
1 3
n=− =; m
2 2
יחידות 1.2
המרחק האופקי ,xשיעבור גוף במהירות אופקית ,vבזמן ,tהוא.x = v · t :
א .מהן היחידות של כל גודל ,ב־?M KS
ב .גוף נע במהירות 5קמ`ש במשך 3דקות .מה המרחק שיעבור ביחידות cgsו־?mks
ג .גוף עבר מרחק אופקי של 5000מ`מ בדקה .מהי מהירותו ביחידות cgsו־?mks
פתרון
סעיף א':
התשובה היא
[x] = m
m
= ][v
s
[t] = s
סעיף ב':
תחילה נחשב ב־:mks
יחידות ומימדים בנושא לחץ )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון( 1.3 אנליזת יחידות 1
km
x = 5 · 3min
hour
103 m · 6 · 10s
= 15
3.6 · 103 s
m·s
= 250
s
= 250m
כעת ,נעביר ליחידות :cgs
x = 2.5 · 104 cm
התשובה היא
x = 250m = 2.5 · 104 cm
סעיף ג':
תחילה נחשב ב־:mks
mm
v = 5 · 103
min
10−3 m
= 5 · 103
60s
m
= 0.083
s
כעת ,נעביר ליחידות :cgs
100 · cm
v = 0.083
s
cm
= 8.3
s
התשובה היא
m cm
v = 0.083 = 8.3
s s
יחידות ומימדים בנושא לחץ )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון( 1.3
לחץ פירושו כוח הפועל על יחידת שטח .כלומר יש לחלק את גודל הכוח בגודל השטח עליו הכוח פועל .נסמן את הלחץ
באות .P
א .כתבו את ממדי הלחץ בעזרת הממדים היסודיים.
המרכז האקדמי רופין
יחידות ומימדים בנושא לחץ )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון( 1.3 אנליזת יחידות 1
ב .מה הן יחידות המידה של הלחץ בשיטה המטרית?
סטנדרטית שסימולה ] . [P aפסקל אחד שווה לכוח של 1ניוטון הפועל על שטח השווה ל 1
מידה ג .פסקל היא יחידת
מטר רבוע .על שטח של 0.1 m2מפועל כוח של ] 1 [Nמהו גודלו של הלחץ ביחיחדות פסקל?
פתרון
סעיף א':
מימדי לחץ הם :
F N
= P =
A m2
נסכם ונקבל
N
= P
m2
סעיף ב':
מימדי לחץ בשיטה המטרית הם :
m
kg s2
F N kg
= P = 2
= =
A m m2 m · sec2
נסכם ונקבל
kg
= P
m · sec2
סעיף ג':
מימדי לחץ ביחידות פאסקל:
F ] 1 [N N
= P = 2
= 10 ]= 10 [P a
A ] 0.1 [m m2
נסכם ונקבל
]P = 10 [P a
המרכז האקדמי רופין
אנליזת יחידות של זמן מתוך לחץ אנרגיה וצפיפות )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון( אנליזת יחידות1.4 1
אנליזת יחידות של זמן מתוך לחץ אנרגיה וצפיפות )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון( 1.4
חוקרים במכון ימי ,החליטו לחקור את זמן המחזור Tשל בועות אוויר הנוצרות כתוצאה מפיצוץ מתחת למים .אחד
החוקרים העלה השערה כי זמן המחזור כנראה תלוי בלחץ Pהנוצר על הטיפה ,בצפיפות המים dובאנרגיה הכוללת של
הפיצוץ .Eנסו לבנות קשר מתמטי אפשרי המקשר בין , E, d , Pו . T
רמז :כיוון שלכל ערך פיזקלי )צפיפות ,לחץ ,אנרגיה( יש מימד השונה ממימד הזמן ,אין אפשרות לחבר או לחסר ביניהם.
האפשרות היחידה שנשארת היא :לכפול או לחלק את הערכים הפיסקלים השונים .לכן נוכל לכתוב כךT = pa db E c :
כאשר b aו cהם חזקות בלתי ידועות.
ניתן למצוא את החזקות מתוך העיקרון שהמשוואה חייבת להיות מאוזנת מבחינת מימדים.
פתרון
= Tז“א במקום הפארמטרים נכניס את היחידות בשיטה המטרית: pa db E c נבצע אנליזת יחידות לפי הנוסחה
T = pa db E c
a b c
kg · m2
kg kg
= ][sec
m · sec2 m2 sec2
נבדוק את היחידות של מסה ז“א נרשום את היחידה של המסה kgעם החזקה המתאימה לה בכל עגף ואז נשוואה את
החזקות:
[kg]0 = [kg]a [kg]b [kg]c =⇒ 0 = a + b + c
נבדוק אנליזת יחידות של זמן ז“א נרשום את היחידה של המסה secעם החזקה המתאימה לה בכל עגף ואז נשוואה את
החזקות:
a c
[sec]1 = sec−2 [1]b sec−2 =⇒ 1 = −2a − 2c
נבדוק אנליזת יחידות של מרחק ז“א נרשום את היחידה של המסה mעם החזקה המתאימה לה בכל עגף ואז נשוואה את
החזקות:
a b c
[m]0 = m−1 m−2 m2 =⇒ 0 = −a − b + 2c
קיבלנו שלוש משוואות ושלושה נעלמים אז נחשב :נחשר את המשוואה הראשונה והאחרונה ונקבל
0 = 3c =⇒ c = 0
ואז ממשואהשניה נקבל:
1
a=−
2
ואז ממשואה שלישית נקבל ש
1
= b = −a
2
1
c=0 =b 2 a = − 21
המרכז האקדמי רופין
אנליזת יחידות של חרוט בתוך חרוט )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון( 1.5 אנליזת יחידות 1
אנליזת יחידות של חרוט בתוך חרוט )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון( 1.5
חרוז קטן נע בתנועה מעגלית קצובה במישור אופקי בתוך חרוט שזווית הפתיחה שלו ) 2αראה תרשים(.
נתונים 5ביטויים לחישוב זמן המחזור Tשל החרוז .בדקו כל אחד מהביטויים ,כתבו ליד כל ביטוי האם ניתן לפסול אותו
או לא והסבירו.
)tan (α־ טנגנס הזווית שווה ליחס בין אורך הניצב מול הזווית לאורך הניצב ליד הזווית.
H־ גובה החרוז מעל לקודקוד החרוט.
תאוצת הנפילה החופשית .יחידות של תאוצה. g־
√ )2π·tan(α
= T g אH .
√ )2π·tan(α
= T H בg .
√ )2π·tan(α
= T √
g גH .
√
)T = 2π·tan(α
√
H q
דg .
2π H
)T = tan(α הg .
פתרון
סעיף א':
נבצע בדיקת יחידות לסעיף א:
√
√ )2π · tan (α
2
][ m sec
= T √ = H= m
g sec2
m
נבצע בדיקת יחידות לסעיף ב:
m
p
√ )2π · tan (α
sec2 1
= T =g √ =
H ][m m · sec2
נבצע בדיקת יחידות לסעיף ג':
√
√ )2π · tan (α ][ m
= T √ H = p m
] = [sec
g sec2
אנליזת יחידות של חרוט בתוך חרוט )מאתר סיפת“ח ־ מכינת הטכניון( 1.5 אנליזת יחידות 1
נבצע בדיקת יחידות לסעיף ד':
p m
√ )2π · tan (α
sec2 1
= T √ √ =g =
H ][ m sec
נבצע בדיקת יחידות לסעיף ה':
r p m
·2π g sec2 1
= T = √ =
)tan (α H ][ m sec
ניתן לראות כי סעיף ג' ו ה' ניתנים יחידות של זמן.
המרכז האקדמי רופין
אנליזה יחידות של מטוטלת 1.6 אנליזת יחידות 1
אנליזה יחידות של מטוטלת 1.6
סטודנטים עשו ניסוי וגילו שאם קושרים חוט עם כדור בקצה ומנדנדים אותו הוא מתנדנד באותו קצב )קצב ־ מספר
מחזורים ליחידת זמן( לא תלוי בגודל הכדור ,אך הם גילו שאורך החוט Lכן משפיע ולכן החליטו לרשום את המשוואה
אחד( בעזרת אנליזת יחידות כאשר האורך L־ נמדד במטרים ].[m
של זמן מחזור )זמן הלוקח למטוטלת לעשות מחזור m
הם מאמינים כי תאוצת הכובד g־ שלה יחידות של s2גם חשובה .כתבו ליד כל ביטוי האם ניתן לפסול אותו או לא
והסבירו√.
אT = 2π gL .
אT = 2π Lg .
אT = 2π Lg .
q
אT = 2π Lg .
q
אT = 2π Lg .
אנליזת יחידות 1.7
נתונים הגדלים הבאים
A = ct3 xv
√ √
B = bt x a
כאשר x, v, a, tהם המיקום ,המהירות ,התאוצה והזמן בהתאמה ,עם היחידות הידועות שלהם והמקדמים b, cהם מקדמים
מספריים חסרי יחידות .מצאו את n, kכך שלגודל
C = An B k
יהיו יחידות של זמן.
פתרון
נמצא את היחידות של A
m
· [A] = ct3 xv = s3 · m = s2 · m2
)(1
s
ואת היחידות של ֵB
√ √ √
r
m
)(2 · [B] = bt x a = s · m =m
s2
נמצא את היחידות של C
)(3 [C] = [A]n [B]k = s2n · m2n · mk = s2n · m2n+k
נדרוש שהיחידות של Cיהיו זמן
!
)(4 s2n · m2n+k = s
זה מוביל למשוואות המעריכיות
)(5 2n = 1
)(6 2n + k = 0
המרכז האקדמי רופין
אנליזת יחידות 1.7 אנליזת יחידות 1
הפתרונות יהיו
1
)(7 = n
2
)(8 k = −2n = −1
נציב לבדיקה
1 1
)(9 s2n · m2n+k = s2 2 · m2 2 −1 = sm1−1 = s
התשובה היא
1
= n
2
k = −1
המרכז האקדמי רופין
אנליזת יחידות )בית דניאל( 1.8 אנליזת יחידות 1
אנליזת יחידות )בית דניאל( 1.8
בפיסיקה ,במקרים רבים ,ישנם גדלים המאפיינים בעיה כלשהי ,ובאמצעות מניפולציות מתמטיות על הגדלים הללו ,ניתן
לקבל מידע על המערכת הפיסיקלית .לדוגמה ,כשמדובר בדעיכה מעריכית בזמן מהסוג
x (t) = Ae−αt
ניתן לקבל מידע על עוצמת הדעיכה על ידי הגדרת זמן דעיכה אופייני .τ = 1/αאחת המניפולציות שניתן לעשות היא
לחפש דרך כלשהי לקבל מספר חסר יחידות מהגדלים הנתונים ,מה שניתן לעשות על ידי העלתם בחזקה כלשהי .מספר
זה יכול לתת מידע אופייני על התנהגותה של המערכת .בשאלה זו ננסה לעשות דבר כזה .נתונים הגדלים הבאים
A = ct3 x2 v
t2 x
B = b
a
כאשר x, v, a, tהם המיקום ,המהירות ,התאוצה והזמן בהתאמה ,עם היחידות הידועות שלהם והמקדמים b, cהם מקדמים
מספריים חסרי יחידות .מצאו את n, kכך שהגודל
An
=C
Bk
יהיה חסר יחידות .מה משמעות הפתרון שקיבלתם? האם הפתרון שקיבלתם הוא פיסקלי? האם ניתן ליצור גודל חסר
יחידות בעל משמעות באופן הזה?
פתרון
נמצא את היחידות של A
m
· [A] = ct3 x2 v = s3 · m2 = s2 · m3
)(10
s
ואת היחידות של ֵB
bt2 x s2 · m
)(11 = ][B = m = s4
a s2
נמצא את היחידות של C
[A]n s2n · m3n
)(12 = ][C = = s2(n−2k) · m3n
[B]k s4k
על מנת לקבל גודל חסר יחידות ,יש לדרוש כי שני המעריכים יתאפסו .אין צורך בבניית משוואות מעריכיות ,ניתן לראות
ישר שדרישה זו תתקיים אם n = 0וזה גורר בהכרח .k = 0זהו פתרון מתמטי ,אולם חישבו על המשמעות הפיסיקלית
שלו :הרי כל מספר שנעלה בחזקת 0ייתן .1זה לא נותן לנו שום מידע על מה אפשר לעשות עם הגדלים A, Bמכיוון
שברגע שנעלה אותם בחזקת ,0הם ,עם היחידות שלהם יהיו 1ויאבדו כל ערך .המסקנה היא שעבור A, Bהנתונים לא
ניתן ליצור גודל חסר יחידות שייתן לנו מידע חדש על הפיסיקה .התשובה היא
)(13 n=k=0
המרכז האקדמי רופין
אנליזת יחידות )בית( 1.9 אנליזת יחידות 1
אנליזת יחידות )בית( 1.9
נגדיר:
A = 5t3 x2 ; B = 2tx6
כאשר xהוא בעל יחידות של מטר t ,בעל יחידות של שניות ,והמקדמים המספריים חסרי יחידות.
א .רוצים לבנות גודל cבעל יחידות של נפח באופן הבא:
c = An B m
מצא את הערכים של mו־ .n
ב.רוצים לבנות גודל dבעל יחידות של מהירות באופן הבא:
d = An B m
מצא את הערכים של mו־ .n
פתרון
סעיף א':
)(14 [c] = m3
)(15 ] [c] = [An B m
] = [An ] [B m
3 2 n m
= 5t x 2tx6
= s3n · m2n · sm · m6m
)= s(3n+m) · m(2n+6m
נשווה את הנדרש למה שקיבלנו מהנתון ,ונקבל 2צשוואות עם 2נעלמים:
)(16 m3 = )s(3n+m) · m(2n+6m
)(17 ⇒ 0 = 3n + m ; 3 = 2n + 6m
9 3
= .m ו־ 16.n = − 16 ולכן,
נבדוק את התשובה.
סעיף ב':
m
)(18 = ][d
s
)(19 ] [d] = [An B m
] = [An ] [B m
3 2 n m
= 5t x 2tx6
= s3n · m2n · sm · m6m
)= s(3n+m) · m(2n+6m
המרכז האקדמי רופין
טעות באנליזת יחידות )בית( 1.10 אנליזת יחידות 1
נשווה את הנדרש למה שקיבלנו מהנתון ,ונקבל 2צשוואות עם 2נעלמים:
m
)(20 = )s(3n+m) · m(2n+6m
s
)(21 ⇒ −1 = 3n + m ; 1 = 2n + 6m
5 7
= .m ו־ 16.n = − 16 ולכן,
נבדוק את התשובה.
טעות באנליזת יחידות )בית( 1.10
] C = 10[m/s2 ] ,B = 5.5[sו־] .D = 2[kgהסטודנט
] ,A√= 3.0[m סטודנט פתר תרגיל שבו קיימים הגדלים הבאים:
2 A/B 2
.1 + F = DC 1 + eבודק התרגילים ציין כי מזמן לא חישב כי כוח Fהתלוי בגדלים אלה נתון במשוואה:
ראה משוואה שיש בה כל כך הרבה טעויות עקרוניות מבחינת יחידות.
א .מצאו במשוואה כמה שיותר שגיאות )שתיים לפחות(.
ב .רשמו משוואה חלופית לתיאור הכוח Fשיחידותיה נכונות )יש מספר אפשרויות כאלה(.
פתרון
סעיף א:
) (1הביטוי באקספוננט איננו חסר יחידות:
√h √ i
A/B 2 = m/s2
) (2לביטוי DC 2אין יחידות של כוח:
2 kg · m2
= DC 2 = kg · m/s2
] [N
s4
) (3לביטוי 1 + Fצריכות להיות יחידות של כוח ,כלומר במידה ו־ 1הוא חסר יחידות לא ניתן לחבר אותו ל־ ) Fשיחידותיו
ניוטון(.
סעיף ב:
(1)F = 2DC
DA A
= (2)F 1 + e CB 2
B2
אנליזת יחידות של נוסחאות ידועות 1.11
א .חשבו את היחידות של אנרגיה במערכת היחידות ,M KSראשית לפי הביטוי לאנרגיה קינטית E = 21 mv 2ולאחר
מכן לפי הביטוי של אנרגיית גובה .E = mghהראו כי בשני המקרים יוצאות אותן יחידות.
ב .ידוע כי עבודה )כוח לאורך דרך ־ W = F · ∆xעבור כוח קבוע( שווה להפרש אנרגיה .העזרו בעובדה זו על־מנת
לבטא את היחידות של כוח )ניוטין( באמצעות היחידות הבסיסיות של מערכת .M KSהשוו ליחידות של כוח המתקבלות
מהחוק השני של ניוטון ).(F = ma
.[dyn] = g·cmהמירו כוח שגודלו
s 2 ביחידות המשתמשים מדענים יש אבל [N ] ניוטון ג .כוח אמנם נמדד לרוב ביחידות
] F = 0.101 [Nליחידות של .dyn
המרכז האקדמי רופין
אנליזת יחידות של נוסחאות ידועות 1.11 אנליזת יחידות 1
b
t) v = a · t + t+cמבטא זמן( .מהן היחידות של b ,aו־?c ד .מהירותו של חלקיק נתונה על־ידי הנוסחה
2
ה .ההגדרה של הספק ) (Pהיא אנרגיה ליחידת זמן .סטודנט קיבל במבחן את התוצאה F ) P = F vזה כוח ו־ vזה
מהירות( .האם תשובתו נכונה? אם לא ,מה יכולה להיות תשובה נכונה )בהנחה ש־ Pאכן תלוי ב־ Fוב־?v
פתרון
סעיף א:
kg · m2
1
= ][E = mv = [m] [v]2 = kg · (m/s)2
2
2 s2
kg · m2
= [E] = [mgh] = [m] [g] [h] = kg · m/s2 · m
s2
מסקנה:
kg · m2
= [E] = J
s2
סעיף ב:
[W ] = [F · ∆x] = [F ] · [∆x] = N · m
kg · m2
= [W ] = [∆E] = J
s2
נשווה בין היחידות:
kg · m2
=N ·m
s2
נבודד את היחידות של כוח:
kg · m
= [F ] = N
s2
היחידות של כוח על־פי החוק השני של ניוטון:
kg · m
= ][F ] = [ma
s2
סעיף ג:
kg · m )(1000g) · (100cm h g · cm i
0.101 [N ] = 0.101 = 0.101 · = 10, 101 ]= 10, 101 [dyn
s2 s2 s2
סעיף ד:
מחברים ומשווים בין ביטויים רק כשיש להם אותן יחידות ולכן:
אנליזת יחידות של נוסחאות ידועות 1.11 אנליזת יחידות 1
b
= ][v] = [at
t+c
מכאן ש:
][v m/s m
= ][a = = 2
][t s s
[b] = [v] · [t + c] = (m/s) · s = m
][c] = [t] = [s
התשובה היא:
][a] sm2 , [b] = m, [c] = [s
סעיף ה:
אם היחידות של הספק הן עבודה/אנרגיה ליחידת זמן:
kg·m2
][E J s2 kg · m2
= ] [P = = =
][t s s s3
נבדוק את היחידות של הביטוי שקיבל הסטודנט:
kg · m kg · m3
= F v = N · (m/s)2 = · (m/s)2
2
s2 s4
כלומר תשובתו של הסטודנט אינה נכונה .כדי למצוא תשובה נכונה ,יש למצוא שילוב של Fו־ vשיתן את היחידות
המתאימות ,לדוגמא:
kg · m m kg · m2
= [F · v] = N · m/s · =
s2 s s3
כלומר תשובה נכונה יכולה להיות:
P =F ·v
המרכז האקדמי רופין
תנועה בשני מימדים 2
תנועה בשני מימדים 2
פעלול של אופנוען 2.1
מהי המהירות המינימלית בראש המידרון הדרושה לרוכב האופנוע כדי שיצליח בקפיצתו )הזנח את מימדי האופנוע(
פתרון
נקבע את הראשית בנקודה בה עוזב האופנוע את הרמפה ואת הזמן בו הוא עוזב אותה כ t = 0
נחפש את הנקודה בה האופנוע ינחת על הקוביה־ x = 10m, y = 1.5m
רכיבי המהירות ההתחלתית )הוקטור מוטה ב 300מעל קו האופק( הם:
v0x = v0 cosθ
v0y = v0 sinθ
נציב את פונקציות המקום בנקודת הסיום של התנועה הפרבולית
10
= xf = 10m = v0 cos(300 )t =⇒ t ) v0 cos(300
yf = 1.5m = v0 sin(300 )t − 12 gt2
נציב את הביטוי עבור הזמן במשוואה השניה וכך נחלץ את v0
10 1 10
1.5 = v0 sin(300 ) v0 cos(30) ) 0 ) − 2 g( v cos(300
0
2
500
1.5 = 10tan(300 ) − ) v02 cos2 (300
500
= v02 ) 4.27cos2 (300
= 156.12
m
v0 = 12.5 sec = 45 km
hr
45קמ`ש היא המהירות המינימלית בה יסע האופנוע על הרמפה על מנת להגיע השלום לצד השני
המרכז האקדמי רופין
זריקה משופעת )בית( 2.2 תנועה בשני מימדים 2
זריקה משופעת )בית( 2.2
m
18 secבזוית של 600מעבר לאופק אבן נזרקת מראש מגדל שגובהו 110מטר ,במהירות
א .מתי והיכן )באיזה מרחק אופקי מנקודת הזריקה( תפגע האבן באדמה
ב .מה יהיה הרכיב האופקי של מהירות האבן ברגע פגיעתה באדמה
ג .מה תהיה הזוית בין כיוון התנועה של האבן ובין האופק ברגע הפגיעה באדמה )כלומר זוית הפגיעה(
פתרון
נקבע את הראשית בנקודת זריקת האבן
הנתונים של השאלה:
θ = 600
m
v0 = 18 sec
yf = −110m
סעיף א
נשתמש בנוסחת המיקום בציר האנכי כד למצוא כמה זמן לקח לאבן לפגוע באדמה
1
y = −110m = v0y t − gt2 = 18sin600 t − 562t2
2
5t2 = 110 − 18sin600 t
t = 6.5sec
כעת נציב את משוואת המיקום האופקי עבור הזמן שמצאנו
x = v0x t = 18cos600 · 6.5 = 58.5m
סעיף ב
הרכיב האופקי של המהירות נשאר קבוע במשך כל התנועה
m
vx = 18cos600 = 9
sec
סעיף ג
נחשב את מהירות הפגיעה ברכיב האנכי
m
vy = v0y − gt = 18sin600 − 10 · 6.5 = −49.41
sec
vy
( θ = tan−1 ) = −79.68°
vx
כלומר מתחת לקו האופק
המרכז האקדמי רופין
כדור אלסטי )תום בית( 2.3 תנועה בשני מימדים 2
כדור אלסטי )תום בית( 2.3
סטודנט עוזב כדור קטן קופצני במיוחד ] 1.8[mמעל לרצפה .הכדור קופץ על הרצפה בפרק זמן קצר )זמן ההתנגשות שלו
עם הרצפה ] ,(∆t = 0.01[sהופך את מהירותו )בסיום ההתנגשות הוא מקבל מהירות עם אותו גודל בכיוון ההפוך( וחוזר
לגובה ההתחלתי )וחוזר חלילה( .חשבו ושרטטו את מיקום הכדור ) ,y(tאת מהירותו ) v(tואת תאוצתו ) .a(tהניחו כי
בזמן התנגשות הכדור עם הקרקע ,תאוצתו קבועה )תאוצה ממוצעת(.
פתרון
נמקם את ציר ה־ yכלפי מעלה .נחלק את תנועת הכדור לשלושה חלקים :ירידה ,התנגשות ועלייה.
בירידה:
תאוצת הכדור היא תאוצת הכובד .a = −g
מהירות הכדור ,בהנחה שעזבו את הכדור ממנוחה ,היא .v = −gt
מיקומו של הכדור ,בהנחה שעזבו אותו מגובה של ] 1.8[mהוא .y = 1.8 − 21 gt2
זמן הירידה מתקבל מהמשוואה .t = 0.61[s] :y = 1.8 − 12 gt2 = 0
מהירות הפגיעה בקרקע מתקבלת מהמשוואה .v = −5.9[m/s] :v = −gt
בהתנגשות:
אמרו לנו להניח כי התאוצה קבועה )ממוצעת( .נחשב אותה לפי נוסחת תאוצה ממוצעת ,כאשר המהירות בתחילת
ההתנגשות היא מהירות הפגיעה שחישבנו קודם ,והמהירות בסוף ההתנגשות היא בדיוק הפוכה ) :(vf = −vi
∆v vf − vi −2vi )−2 · (−5.9
= 1.2 · 103 m/s2
=a = = =
∆t ∆t ∆t 0.01
בעליה:
העליה היא בדיוק הפוכה לירידה.
תאוצת הכדור היא עדיין תאוצת הכובד .a = −g
מהירות הכדור היא .v = 5.9 − gt
מיקומו של הכדור הוא .y = 5.9t − 12 gt2
זמן העליה שווה לזמן הירידה ,והגובה שהכדור מגיע אליו הוא זהה.
גרפים:
המרכז האקדמי רופין
זריקה אנכית )תום בית( 2.4 תנועה בשני מימדים 2
זריקה אנכית )תום בית( 2.4
ברגע t = 0נזרקת אבן א' מפני הקרקע אנכית כלפי מעלה במהירות התחלתית .v1
באותו הרגע נזרק אנכית כלפי מטה אבן ב' במהירות v2מגג בנין שגובהו .Hהזנח השפעת התנגדות האוויר על תנועת
הכדורים.
א .הגדר ציר מיקום שכיוונו חיובי כלפי מעלה ,רשום ביטוי ל )y1 (tול ) y2 (tהמתארים את מיקום האבנים כפונקציה של
הזמן ביחס לקרקע.
m m
.H = 125[m] ,v2 = 15[ sec ] v1 = 20[ sec ב .נתונים ]
כעבור כמה זמן `נפגשים` 2הכדורים )כלומר חולפים זה ליד זה(?
ג .לאיזה גובה מקסימלי מגיעה האבן א' ?
ד .באיזה זמן מגיעה כל אבן לקרקע?
פתרון
סעיף א'
y1 (0) = 0
המרכז האקדמי רופין
זריקה אנכית )תום בית( 2.4 תנועה בשני מימדים 2
1
y1 (t) = v1 t − gt2
2
1
y2 (t) = H − v2 t − gt2
2
התשובה היא
1
y1 (t) = v1 t − gt2
2
,
1
y2 (t) = H − v2 t − gt2
2
סעיף ב'
נשווה בין הפונקציות ונמצא את הזמן בו הם חולקים אותה נקודת זמן
1 1
H − v2 t − gt2 = v1 t − gt2
2 2
H − v2 t = v1 t
נציב נתונים ונקבל
125 − 15tp = 20tp
125 = 35tp
התשובה היא
tp = 3.57sec
סעיף ג'
?= y1max
המרכז האקדמי רופין
תנועה בליסטית בכתיבה וקטורית 2.5 תנועה בשני מימדים 2
−2gy1max = 0 − 400
y1max = 20m
סעיף ד'
נפתור
yi (t) = 0
1
y1 (t) = 0 → v1 t − gt2 = 0
2
20t = 5t2
1
y2 (t) = 0 → H − v2 t − gt2 = 0
2
125 − 15t − 5t2 = 0
−25 + 3t + t2 = 0
התשובה היא
t2 = 3.72sec ,t1 = 4sec
תנועה בליסטית בכתיבה וקטורית 2.5
יורים גוף ממיקום ) r0 = (1, 2, 4מסנטימטרים ,במהירות התחלתית ) ~v0 = (0, 5, 6מטרים לשניה הגוף נע בתאוצת הכובד
̂. ~a = −gẑ = −10m/s2 z
א .קבלו ביטוי לווקטור מהירות הגוף בכל רגע ורגע.
ב .מצאו את מיקום הגוף כפונקציה של הזמן.
ג .מצאו את מיקום שיא הגובה של המסלול ,ביחס לנק' המוצא.
פתרון
לפני שנחל לפתור ,נשים לב כי:
המרכז האקדמי רופין
תנועה בליסטית בכתיבה וקטורית 2.5 תנועה בשני מימדים 2
ינעביר ליחידות המתאימות!
ש תאוצה אך ורק בציר ה־ ,zולכן רק המהירות בציר זה משתנה.
מנתוני השאלה ,ציר ה־ zהחיובי כלפי מעלה .כלומר הפוך לכיוון מרכז כדוה`אa .ו־ gקטנים מ־ .0המינוס יבוא
לידי ביטוי רק לאחר שנציב את המספרים.
סעיף א':
)(22 vx = v0x
)(23 vy = v0y
)(24 vz = v0z + az t
= v0z + gt
התשובה היא
)(25 vx = 0
m
)(26 vy = 5
s
m m
)(27 vz = 6 − 10 2 · t
s s
ולכן:
m m m
)(28 ~v = 0, 5 , 6 − 10 2 · t
s s s
סעיף ב':
)(29 x = x0 + v0x t
)(30 y = y0 + v0y t
1
)(31 z = z0 + v0z t + az t2
2
1
= z0 + v0z t + gt2
2
התשובה היא
)(32 x = 10−2 m
m
)(33 y = 2 · 10−2 m + 5 ·t
s
m m
)(34 z = 4 · 10−2 m + 6 · t − 5 2 · t2
s s
סעיף ג':
שיא הגובה הוא בנק' בה המהירות בציר ה־ ,zמתאפסת .לכן:
ידוי כדור ברזל 2.6 תנועה בשני מימדים 2
m m
)(35 0 = 6 − 10 2 · t
s s
)(36 ⇒ tmax = 0.6s
ולכן:
m m
)(37 zmax = 4m + 6 · tmax − 5 2 · t2max
s s
התשובה היא
)(38 zmax = 4 · 10−2 m + 3.6m − 1.8m
= 1.84m
מחפשים את המרחק מנק' הזריקה ,ואז:
10−2 m, 3.02m, 1.84m − 10−2 m, 2 · 10−2 m, 4 · 10−2 m
)(39 = ∆rmax
)= (0, 3m, 1.8m
ידוי כדור ברזל 2.6
שיא העולם בזריקת כדור ברזל נקבע בשנת 1990על ידי ראנדי בארנס מארצות הברית ,אשר הדף את הכדור למרחק של
23.12מטר.
0
נניח כי הכדור נהדף מידו בגובה 2מטר מעל פני הקרקע ובזוית של ,45וכי ניתן להזניח את התנגדות האויר.
א .באיזו מהירות נהדף הכדור מידי הזורק
ב .לאיזה גובה מירבי מעל הקרקע עלה כדור הברזל?
פתרון
נקודת השיגור תהיה הראשית שלנו וזמן השיגור יהיה .t = 0
בכיוון התנועה של הכדור. x החיובי יהיה כלפי מעלה וציר ה y ציר
על פי נתוני השאלה ,הכדור פגע בקרקע בקואורדינאטה ).(23.12m, −2m
נסמן ב v0את גודל המהירות ההתחלתית שבו שוגר הכדור.
v0x = v0 cosθ
v0y = v0 sinθ
המרכז האקדמי רופין
ידוי כדור ברזל 2.6 תנועה בשני מימדים 2
א .הרכיב האופקי של מיקום הכדור במהלך התנועה
x = v0x t = v0 cosθ · t
x=23.12m נציב את זוית הזריקה θ = 450ואת הקואורדינטה של הפגיעה בקרקע
23.12 = v0 cos450 · t
הרכיב האנכי של מיקום הכדור במהלך התנועה
1
y = v0y t − gt2
2
y=-2m נציב את זוית הזריקה ואת הקואורדינטה של הפגיעה בקרקע
−2m = v0 sin450 · t − 5t2
ונקבל את התוצאה: y ונציב אותו במשוואה עבור ציר x נבודד את הזמן מהמשוואה עבור
m
v0 = 14.6
sec
ב .נשתמש בגובה המקסימלי כדי למצוא את פרק הזמן שלוקח לכדור להגיע לשיא .זה כמובן הנקודה בה המהירות
האנכית מתאפסת
vy = v0 sinθ − gt
0 = 14.6sin(450 ) − 10t
t ≈ 1sec
נשתמש בזמן הזה כדי למצוא את הגובה המירבי
1
y = vo sinθ · t − gt2
2
המרכז האקדמי רופין
זריקת כדור )בית( 2.7 תנועה בשני מימדים 2
y = 14.6sin(450 ) · 1 − 5 · 12 = 5.32m
זה הגובה המקסימלי מנקודת השיגור
ע ,הגובה הוא
7.32m
זריקת כדור )בית( 2.7
m
20 secבזוית 300ביחס לאופק. כדור נזרק במהירות
א .מהם הרכיבים הקרטזיים של המהירות ההתחלתית?
ב .מהו הגובה המירבי אליו מגיע הכדור?
ג .מהו טווח הזריקה )ההעתק האופקי עד לרגע הפגיעה בקרקע(?
פתרון
א .רכיבי המהירות ההתחלתית
m
v0x = v0 cosθ = 20cos300 = 17.32 sec
0 m
v0y = v0 sinθ = 20sin30 = 10 sec
ב .הגובה המירבי ימצא על פי הנוסחה 2a∆y = vt2 − v02
−2g(ymax − 0) = 0 − v02y
−2 · 10 · ymax = −100
ymax = 5m
ג .טווח הזריקה ימצא על ידי שני שלבים .בשלב ראשון נמצא את הזמן של מעוף הכדור
y = v0y t − 21 gt2
0 = 10t − 5t2
t(10 − 5t) = 0 =⇒ t = 0, t = 2sec
ובשלב השני נחשב את ההעתק האופקי
x = v0x t = 17.32 · 2 = 34.64m
חבטת בייסבול )בית( 2.8
שחקן חובט באמצעות אלה בכדור בזוית של 30מעלות ביחס לאופק .שחקן שני תופס את הכדור במרחק 100מטר
ממקום החבטה ובאותו גובה בו הכדור נחבט.
א .מה היתה המהירות ההתחלתית של הכדור?
ב .מה היתה מהירות הכדור ברגע תפיסתו )גודל וכיוון(?
m
ג .באיזו זוית יש לזרוק אבן במהירות התחלתית שגודלה 15 secעל מנת שטווח הזריקה יהיה 20מטר?
פתרון
א .ידוע לנו כי x = 100m
x = 100 = v0x t
1
y = 0 = v0y t − gt2
2
חבטת בייסבול )בית( 2.8 תנועה בשני מימדים 2
נציב את הנתונים בשתי המשוואות ונבודד את הזמן מהמשוואה עבור הרכיב האופקי
100
=t
v0 cos300
ונציב במשוואה של הרכיב האנכי
100 · v0 sin300 1002
=0 − 5
v0 cos300 v02 cos2 300
1002
100tan300 = 5
v02 cos2 300
5 · 1002 5 · 1002 1000
= v02 0 2 0
= 1 = √
100tan30 cos 30 100 · 2 sin600 3
2
m
v0 = 34
sec
m
v0x = 34cos30 = 29.4
sec
m
v0y = 34sin30 = 17
sec
ב.
m
vx = v0x = 29.4
sec
vy = v0y − gt = 17 − 10 · t
נחפש את זמן השהיה של הכדור באויר
100 100
=t 0
= = 3.4sec
v0 cos30 34cos300
ונציב במשוואה של המהירות ברכיב האנכי
חבטת בייסבול )בית( 2.8 תנועה בשני מימדים 2
m
vy = 17 − 10 · 3.4 = −17
sec
q p m
=v = vx2 + vy2 29.42 + (−17)2 = 34
sec
vy
( θ = tan−1 ) = −300
vx
כלומר 300מתחת לקו האופק
ג .הנתונים של השאלה הם:
m
v0 = 15 sec
x = 20m
שיעורי המיקום של האבן כשנחתה על האדמה:
20
= x = tv0 cosθ = 20m =⇒ t
v0 cosθ
y = 0 = v0 sinθ · t − 5t2
20 202
· v0 sinθ =5 2 2
v0 cosθ v0 cos θ
sinθ 100
=
cosθ 225cos2 θ
100
= sinθ
225cosθ
1 4
= )sin(2θ
2 9
8
= sin2θ
9
θ = −31.360
וגם המשלימה שלה לזוית ישרה θ = −58.60מתחת לקו האופק
המרכז האקדמי רופין
קליע נורה על בנין )בית( 2.9 תנועה בשני מימדים 2
קליע נורה על בנין )בית( 2.9
m
.110 sec קליע נורה מפני הקרקע בכוון אלכסוני כלפי מעלה ,בזוית של ,400במהירות התחלתית של
א .היכן ומתי יפגע באדמה?
ב .נניח שבמרחק של 850מטר מנקודת שיגור הקליע נמצא בנין שגובהו 55מטר ואורכו )בכיוון התנועה של הקליע( הוא
60מטר.
האם יפגע הקליע בבנין?
פתרון
אθ = 400 .
m
v0 = 110 sec
את זמן הפגיעה נמצא על ידי שימוש במשוואת המיקום בציר האנכי
y = voy t − 21 gt2
זמן הפגיעה הוא y = 0
0 = 110sin400 t − 5t2
t(110sin400 − 5t) = 0
t = 0, t = 14.14sec
נשתמש בנתון כדי למצוא את הטווח של הזריקה
x = v0x t = v0 cosθ · t = 110cos400 · 14.14 = 1191m
ב .נירצה לברר מה יהיה המרחק האנכי של הקליע במרחק אופקי של 850מטר ובמרחק 910מטר .אם הגובה האנכי
יהיה יותר מ 55מטר ,נדע שהקליע לא פגע בבנין
x1 = 850 = 110cos400 · t1
t1 = 10.08sec
y(t1 ) = 110 · sin400 · 10.08 − 5 · 10.082 = 204.7m
x2 = 910 = 110cos400 · t2
t2 = 10.8sec
y(t2 ) = 110 · sin400 · 10.8 − 5 · 10.82 = 180.43m
הבנין נמוך יותר מגובה הקליע בשתי נקודות אלה ,ולכן הוא לא יפגע בבנין.
המרכז האקדמי רופין
חשבון וקטורים 3
חשבון וקטורים 3
הקדמה
~ B
A,עם הזווית ביניהם α נתונים שני וקטורים ~
~
B
α
~
A
מכפלה סקלארית )(dot product
~·B
~ = A
~ xB
~x + A
~yB
~y + A
~zB
= ~z ~ iB
~i
X
)(40 A A
i
)(41 ~·B
A = ~ ~ · B
A )~ cos (α
תוצאת המכפלה הסקלארית היא סקלאר )מספר(
מכפלה וקטורית )(cross product
̂x ̂y ̂z
~ =A
~×B
= ~ Ay Az Ax Az Ax Ay
C Ax Ay Az = x̂ − ŷ + ̂z
By Bz Bx Bz Bx By
Bx By Bz
)(42 ̂= (Ay Bz − Az By ) x̂ − (Ax Bz − Az Bx ) ŷ + (Ax By − Ay Bx ) z
)(43 ~
C = ~×B
A ~ = A
~ B
)~ sin (α
תוצאת המכפלה הוקטורית היא וקטור הניצב למישור הנפרש על ידי שני הוקטורים.
~
C
~
B
S
θ
~
A
גודלו הוא שטח המקבילית ,Sוכיוונו ייקבע על ידי כלל ידי ימין.
המרכז האקדמי רופין
חשבון וקטורים 3
הקדמה
כלל יד ימין )(right hand rule
~ ~
האגודל מצביע לכיוון הוקטור הראשון ,A ,האצבע המורה מצביעה לכיוון הוקטור השני ,B ,והאמה נותנת את התוצאה
של המכפלה~ ,
C
~
A
~
B
~
C
היטל )(projection
הטלת וקטור ~vעל הוקטורי ~uמתבצעת באופן הבא
~v · ~u ~v · ~u
~u
)(44 = P r~u (~v ) = ~vu = ~v · ~u 2 = ̂û = (~v · û) u ~u
||~u ||~u ~u · ~u
וקטור יחידה של וקטור כלשהו ~
Vיתקבל על ידי חלוקת הוקטור בגודלו
~
V ̂Vx x̂ + Vy ŷ + Vz z
)(45 = ̂v =q
~
V Vx2 + Vy2 + Vz2
מערכות יחידות
M KS → M eters Kilograms Seconds
cgs → centimeters grams seconds
יש לבחור מערכת יחידות אחת ולעבוד בה! אנו עובדים במערכת .M KSהגדלים לא תמיד יהיו נתונים במערכת זו .יש
להמיר את הגדלים הנתונים לפני תחילת העבודה ,אחרת נקבל תוצאות שגויות.
סדר פעולות בפתרון שאלות
(1להגדיר מערכת צירים )נקודת מוצא(.
(2להגדיר זמן אפס )אם יש צורך(.
(3לבצע את החישובים הנדרשים.
(4לבודד את הביטוי המבוקש.
(5הצבת ערכים מספריים עם יחידות!
המרכז האקדמי רופין
חשבון וקטורים 3
רקע :וקטורים ומשוואת המסלול
וקטורי יחידה ̂ x̂, ŷ, zהם וקטורים חסרי מימדים ויחידות שאורכם יחידה וכיוונם במקביל לצירים .בעזרתם ניתן
לכתוב וקטור ברכיבים מקבילים לצירים ̂.~v = ax̂ + bŷ + cz
q
| Aומחושב על ידי ~ |= A2x + A2y + A2z
.| A גודל של וקטור :זהו המרחק של ראש הוקטור מזנבו או הגודל שלו .מסומן | ~
:B Aו ) ~ = (Bx , By , Bz
חיבור וחיסור וקטורים :את הוקטורים מחברים ומחסרים לפי רכיבים .בהינתן ) ~ = (Ax , Ay , Az
~−B
A ~ = (Ax − Bx , Ay − By , Az − Bz ) ; A
~+B
) ~ = (Ax + Bx , Ay + By , Az + Bz
מכפלה סקלרית :מכפלה סקלרית בין שני וקטורים מוגדרת באופן הבא:
~·B
A ~ =| A
~|·|B
) ~ | cos( AB) = Ax Bx + Ay By + Az Bz
= )~ | cos( AB ~B
·A ~
.| Bאו ~ המכפלה הסקלרית מאפשרת לנו לחשב היטלים של וקטורים במקביל לצירים .למשל
||A
~
̂A·x
= .cosαהתוצר של מכפלה סקלרית הינו סקלר .וקטורים ניצבים זה לזה אם ~לחשב זויות בין וקטור לצירים
||A
המכפלה הסקלרית שלהם מתאפסת.
מכפלה וקטורית :מכפלה וקטורית בין שני וקטורים יוצרת וקטור חדש שכיוונו ניצב למישור הנוצר על ידי שני הוקטורים
.| Axאת המכפלה הוקטורית מחשבים לפי ~ B ~ |=| A
~ |·|B )על פי כלל יד ימין( וגודלו ניתן על ידי )~ | sin( AB
רכיבים בעזרת דטרמיננטה:
̂x ̂y ̂z
~ B
Ax ̂~ = Ax Ay Az = [Ay Bz − Az By ]x̂ + [Az Bx − Ax Bz ]ŷ + [Ax By − Ay Bx ]z
Bx By Bz
המרכז האקדמי רופין
שאלה מפורטת על וקטורים 3.1 חשבון וקטורים 3
הקדמה
מערכת קואורדינטות פולארית וקרטזית
y
)r sin (θ
~
A
θ
x
)r cos (θ
הוקטורים בשתי המערכות
) ~ cartesian = (Ax , Ay
A
)~ polar = (r, θ
A
הקשרים בין הרכיבים
q
= r A2x + A2y
Ay
θ = arctan
Ax
)Ax = r cos (θ
)Ay = r sin (θ
אם נתון הוקטור בקואורדינטות קרטזיות ,כלומר נתונים ,Ax , Ayהמעבר לקואורדינטות פולאריות יהיה
q
~ 2 2
Ay
= Acartesian→polar Ax + Ay , arctan
Ax
אם נתון הוקטור בקואורדינטות פולאריות ,כלומר נתונים ,r, θהמעבר לקואורדינטות קרטזיות יהיה
))~ polar→cartesian = (r cos (θ) , r sin (θ
A
שאלה מפורטת על וקטורים 3.1
מכונית נוסעת 6ק`מ צפונה )וקטור ,(~aאחר כך 3ק`מ מערבה ) , (~bואחר כך 6ק`מ בכיוון צפון מזרח) ( ~cכלומר בזוית
של 45מעלות בין צפון למזרח.
א .מצא בדרך גרפית את גודלו וכיוונו של ההעתק השקול ~. d
ב .מצא את רכיבי ההעתק השקול בשיטת הרכיבים.
ג .חשב את גודל וזווית ביחס למזרח של ההעתק השקול מתוך הרכיבים.
ד .חשב את ווקטור היחידה של הווקטור השקול
ה .חשב את מכפלת הווקטור השקול בשליש
ו .חשב את ווקטור ייצוג של ~e = ~a + ~bבשיטת הרכיבים
המרכז האקדמי רופין
שאלה מפורטת על וקטורים 3.1 חשבון וקטורים 3
ז .חשב מכפלה סקלארית d~ · ~e
→
− →
−
ח .חשב את גודל ההטל של eעל . d
ווקטור ~ ) dוקטור ההטל משמע הגודל של ההטל בכיוון המקורי של הוקטור על ~
e ט.חשב את ווקטור ההיטל של ווקטור
עליו מורידים את ההטל ז“א שימוש בצורה ˆ(.P rd~ (~e) = ~e · dˆ d
י .חשב את הזווית בין הווקטורים ~ dו .~e
יא .חשב מכפלה ווקטורית d~ × ~e
פתרון
סעיף ב':
רכיבי הוקטורים
̂~a = 6y
̂~b = −3x
√
2
· ~c = 6 )̂(x̂ + y
2
נסכם ונקבל
√
2
· d = 6y −ˆ 3x̂ + 6 )̂(x̂ + y
2
̂d~ = (4.24 − 3) x̂ + (4.24 + 6) ŷ = 1.24x̂ + 10.24y
̂d~ = 1.24x̂ + 10.24y
סעיף ג':
p
= ||d 1.252 + 10.252 = 10.31
−1 cy
θ = tan = 83°
cx
סעיף ד':
~d ̂1.24x̂ + 10.24y
= ˆd = ̂= 0.12x̂ + 0.99y
||d 10.31
סעיף ה':
שאלה מפורטת על וקטורים 3.1 חשבון וקטורים 3
1 ~ 1
̂· d = (1.24x̂ + 10.24ŷ) = 0.41x̂ + 3.41y
3 3
סעיף ו':
̂~e = −3x̂ + 6y
p
|e| = 32 + 62 = 6.7
−1 3
θ = 90° + tan = 116.56°
6
סעיף ז':
מכפלה סקלארית d~ · ~e
d~ · ~e = (1.24x̂ + 10.24ŷ) · (−3x̂ + 6ŷ) = − (1.24 · 3) + (10.24 · 6) = 57.72
סעיף ח':
→
−
→ על . d
−
גודל ההטל של e
~~e · d 57.72 57.72
− =q
→ = ˆ= 5.6 = ~e · d
d 2 2 10.31
)(1.24) + (10.24
סעיף ט':
חשב את ההיטל של ווקטור ~eעל ווקטור ~d
→ · ~d
−
!
e 57.72
→( ˆPd
−
= ˆe ) = ~e · dˆ · d = ˆ· d )̂· (0.12x̂ + 0.99ŷ) = 5.6 · (0.12x̂ + 0.99y
||d 10.31
→( ˆPd
−
̂e ) = 0.67x̂ + 5.54y
סעיף י':
d~ · ~e = |d| |e| cosθ
d~ · ~e 57.75
= cosθ = = 0.83
||d| |e 10.32 · 6.7
θ = 34°
סעיף יא':
המרכז האקדמי רופין
כח שקול במערכות קורדינטות 3.2 חשבון וקטורים 3
̂x ̂y ̂z
̂d~ × ~e = 1.25 10.25 0 = 38.25z
−3 6 0
כח שקול במערכות קורדינטות 3.2
מצא את הכח השקול .פעם אחת לפי מערכת צירים רגילה ופעם אחת לפי מערכת צירים שמוזזת כך ששני ווקטורים
לפחות `יישבו על הצירים` .השווה בין הפתרונות.
פתרון
סעיף א':
̂~ = 10 cos 60°x̂ + 10 sin 60°y
A
̂~ = −20 cos 30°x̂ + 20 sin 30°y
B
̂~ = −20x
C
̂~ = (10 cos 60° − 20 cos 30° − 20) x̂ + (10 sin 60° + 20 sin 30°) ŷ = −32.3N x̂ + 18.6N y
R
סעיף ב':
̂~ = 10y
A
̂~ = −20°x
B
̂~ = −20 cos 30°x̂ − 20 sin 30°y
C
̂~ = (−20 cos 30° − 20) x̂ + (10 − 20 sin 30°) ŷ = 37.32N x̂ + 0 · y
R
המרכז האקדמי רופין
נורמה והיטל 3.3 חשבון וקטורים 3
נורמה והיטל 3.3
נתונים שלושת הוקטורים:
̂Ã = 6x̂ + 8y
̂B̃ = 8x̂ − 6ŷ + 10z
̂C̃ = −8x̂ + 6ŷ + 10z
א .חשבו את אורכו של כל וקטור.
ב .הראו ששלושת הוקטורים מאונכים זה לזה.
ג .מצאו את וקטור ההיטל של הוקטור ̂ D = 7x̂ + 4ŷ − 2zעל הוקטור .B
פתרון
סעיף א'√ :
| ~ |= 62 + 82 = 10
A
√ √
~
|B |= √82 + 62 + 102 = 10√2
~
|C |= 82 + 62 + 102 = 10 2
התשובה היא
√ √
~ |= 10 2 , | B
|C ~ |= 10 2 ,| A
~ |= 10
סעיף ב':
התנאי לניצבות v~1 · v~2 = 0
נבדוק :
~·B
A ~ =6·8−6·8=0
A~·C ~ = −6 · 8 + 8 · 6 = 0
~ ~
B · C = −8 · 8 − 6 · 6 + 10 · 10 = 0
התשובה היא
~·B
A ~ =A
~·C
~ =B
~ · C ~= 0
סעיף ג':
וקטור ההיטל:
~ ·B
D ~
)~ B
P roj(D, = ~ ̂~ · B
=D
B~
ממכפלה סקלרית:
~ ·B
D ~ =| D | · | B | cos α
ואז
~ ·B
D ~
=| D | cos α
||B
~ ·B
D ~ ˆ
)(7x̂ + 4ŷ − 2ẑ) · (8x̂ − 6ŷ + 10z 56 − 24 − 20 12
= √ = √ = √ = 0.848
B~ 10 2 10 2 10 2
נורמה והיטל 3.3 חשבון וקטורים 3
ולכן:
)~ B
= ~ 12 ̂8x̂ − 6ŷ + 10z
P roj(D, · √ √
10 2 10 2
3
= )(4, −3, 5
25
התשובה היא:
Dעל ~
Bהוא: וקטור ההיטל של ~
)~ B
= ~ 3
P roj(D, )(4, −3, 5
25
המרכז האקדמי רופין
וקטור מקביל למישור 3.4 חשבון וקטורים 3
וקטור מקביל למישור 3.4
נתונים שני ווקטורים:
̂Ã = 2x̂ − 3ŷ + 4z
̂B̃ = 5x̂ + 2z
א .הראו כי ||A| = |B
ב .ידוע שהוקטור ̃ Ã − αBמקביל למישור .xyמצאו את ערכה של .α
ג .חשבו את המכפלה הוקטורית בין ̃Bל ̂ .yמהי משמעות התוצאה?
פתרון
סעיף א':
נחשב את הגודל של כל וקטור
q √ √
=| ~
|A A2x + A2y + A2z = 22 + 32 + 42 = 29
q √ √
=| ~
|B = Bx2 + By2 + Bz2 = 52 + 2 2 29
התשובה היא
√
=| ~
|A | ~
29 =| B
סעיף ב':
→
− →
− →
− →
−
הוקטור C = A − α Bמקביל למישור .xyכלומר C · ẑ = 0
=ˆ· )(A − αB
Az − αBz = 0
4 − 2α = 0
התשובה היא
α=2
סעיף ג':
→
−
̂B ×ŷ = (5x̂ + 2ẑ)xŷ = 5(x̂Xŷ) + 2(ẑ Xŷ) = 5ẑ − 2x
בעצם המכפלה הוקטורית סובבה את הוקטור Bסביב הציר ̂−y
התשובה היא:
→
−
̂B ×ŷ = 5ẑ − 2x
וקטורים מקבילים למישור 3.5
Bו ̂ C̃ = 2x̂ + byיהיו מאונכים לוקטור ̂~ = 5x̂ + 6y
.A א .מצאו את aו־ bכך שהוקטורים ̂~ = ax̂ + 3y
~ =C
.D ~ ×A ב .מצאו את המכפלה הוקטורית ~
ג .הוכיחו כי ̃ Bו־̃ Cמקבילים.
פתרון
סעיף א'
התנאי לניצבות שהמכפלה הסקלרית תתאפס.
A~·C~ = (5x̂ + 6ŷ) · (2x̂ + bŷ) = 10 + 6b = 0
b = −1.66
~ ·C
B ~ = (5x̂ + 6ŷ) · (ax̂ + 3ŷ) = 5a + 18 = 0
a = −3.6
המרכז האקדמי רופין
מכפלה סקלרית 3.6 חשבון וקטורים 3
התשובה היא
a = −3.6, b = −1.66
סעיף ב'
̂x̂ ŷ z ̂x ̂y ̂z
~ ~ ~
̂D = C×A = 2 b 0 = 2 −1.66 0 = 0 · x̂ + 0 · ŷ + (2 · 6 + 5 · 1.66)ẑ = 20.33z
5 6 0 5 6 0
התשובה היא:
̂~ = 20.33z
D
סעיף ג'
התנאי למקבילות שהמכפלה הוקטורית מתאפסת
̂x̂ ŷ z ̂x ̂y ̂z
~ ~
B× C = (ax̂+3ŷ)×(2x̂+bŷ) = a 3 0 = −3.6 3 0 = 0· x̂+0· ŷ+(2·3−3.6·1.66)ẑ = (6−6)ẑ = 0
2 b 0 2 −1.66 0
הערה :שלושת הוקטורים על מישור xyו Aמאונך לשני האחרים ,אז בהכרח הם מקבילים זה לזה
התשובה היא
~
B×C =0~
מכפלה סקלרית 3.6
√
B = x̂ +על פי הנוסחה A · B =| A | · | B | cosθ הראה כי המכפלה הסקלרית בין הוקטורים ̂A = 2x̂ + 2yו ̂3y
ועל פי הנוסחה A · B = Ax Bx + Ay Byזהות זו לזו.
פתרון
150 מציר ה ̂ .yכלומר הזית ביניהם היא 600 Aנמצא בזוית 450מציר ה ̂ xוהוקטור ~
Bנמצא בזוית הוקטור ~
p p
~·B
A = ~ =| A | · | B | cosθ 22 + 22 · 12 + 3 cos 150 = 5.464
מצד שני,
√
~·B
A ~ = Ax Bx + Ay By = 2 + 2 3 = 5.464
התשובה היא
~·B
A ~ = 5.464
| A | · | B | cosθ = 5.464
אריתמטיקה בוקטורים )דניאל( 3.7
נתונים הוקטורים הבאים
̂~ = 3x̂ + 4ŷ + 5z
A
̂~ = 2x̂ − 4ŷ − 7z
B
̂~ = x̂ − z
C
המרכז האקדמי רופין
אריתמטיקה בוקטורים )דניאל( 3.7 חשבון וקטורים 3
א .חשבו את הסכומים בין כל זוג וקטורים.
ב .חשבו את הסכום של כל הוקטורים.
ג .חשבו את ההפרשים בין כל זוג וקטורים.
פתרון
סעיף א'
נחשב במפורש
)(46 ~+B
A ̂~ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) + (2x̂ − 4ŷ − 7ẑ) = (3 + 2) x̂ + (4 − 4) ŷ + (5 − 7) ẑ = 5x̂ − 2z
)(47 ~+C
A )̂~ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) + (x̂ − ẑ) = (3 + 1) x̂ + 4ŷ + (5 − 1) ẑ = 4 (x̂ + ŷ + z
)(48 ~ +C
B ̂~ = (2x̂ − 4ŷ − 7ẑ) + (x̂ − ẑ) = (2 + 1) x̂ − 4ŷ − (7 + 1) ẑ = 3x̂ − 4ŷ − 8z
התשובה היא
~+B
A ̂~ = 5x̂ − 2z
~+C
A )̂~ = 4 (x̂ + ŷ + z
~ +C
B ̂~ = 3x̂ − 4ŷ − 8z
סעיף ב'
נחשב במפורש
~+B
A ~ +C
)̂~ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) + (2x̂ − 4ŷ − 7ẑ) + (x̂ − z
̂= (3 + 2 + 1) x̂ + (4 − 4) ŷ + (5 − 7 − 1) z
)(49 ̂= 6x̂ − 3z
התשובה היא
~+B
A ~ +C
)̂~ = 3 (2x̂ − z
סעיף ג'
נחשב במפורש
)(50 ~−B
A ̂~ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) − (2x̂ − 4ŷ − 7ẑ) = (3 − 2) x̂ + (4 + 4) ŷ + (5 + 7) ẑ = x̂ + 8ŷ + 12z
)(51 ~−C
A )̂~ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) − (x̂ − ẑ) = (3 − 1) x̂ + 4ŷ + (5 + 1) ẑ = 2 (x̂ + 2ŷ + 3z
)(52 ~ −C
B ̂~ = (2x̂ − 4ŷ − 7ẑ) − (x̂ − ẑ) = (2 − 1) x̂ − 4ŷ + (−7 + 1) ẑ = x̂ − 4ŷ − 6z
התשובה היא:
המרכז האקדמי רופין
מכפלה סקלרית )דניאל( 3.8 חשבון וקטורים 3
~−B
A ̂~ = x̂ + 8ŷ + 12z
~−C
A )̂~ = 2 (x̂ + 2ŷ + 3z
~ −C
B ̂~ = x̂ − 4ŷ − 6z
מכפלה סקלרית )דניאל( 3.8
עבור הוקטורים הבאים
̂~ = 3x̂ + 4ŷ + 5z
A
̂~ = 2x̂ − 4ŷ − 7z
B
̂~ = x̂ − z
C
א .חשבו את המכפלות הסקלאריות בין כל זוג וקטורים.
ב .חשבו את הזוויות בין כל זוג וקטורים.
A,מצאו את הוקטור בכיוון חוצה הזווית בין שני הוקטורים. ~ Bג .עבור וקטורים ~
פתרון
סעיף א'
נחשב במפורש פעם אחת חישוב מלא שמוכיח את משוואה )(40
~·B
A )̂~ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) · (2x̂ − 4ŷ − 7z
̂= 3 · 2 · x̂ · x̂ + 3 · (−4) · x̂ · ŷ + 3 · (−7) · x̂ · z
̂+4 · 2 · ŷ · x̂ + 4 · (−4) · ŷ · ŷ + 4 · (−7) · ŷ · z
̂+5 · 2 · ẑ · x̂ + 5 · (−4) · ẑ · ŷ + 5 · (−7) · ẑ · z
)= 3 · 2 + 4 · (−4) + 5 · (−7
= 6 − 16 − 35
)(53 = −45
ישירות )(40 את השאר נחשב לפי משוואה
)(54 ~·C
A ~ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) · (x̂ − ẑ) = 3 · 1 + 4 · 0 + 5 · (−1) = 3 − 5 = −2
)(55 ~ ·C
B ~ = (2x̂ − 4ŷ − 7ẑ) · (x̂ − ẑ) = 2 · 1 − 4 · 0 − 7 · (−1) = 2 + 7 = 9
התשובה היא
~·B
A ~ = −45
~·C
A ~ = −2
~ ·C
B ~ = 9
מכפלה סקלרית )דניאל( 3.8 חשבון וקטורים 3
סעיף ב'
מכיוון שכבר חישבנו את המכפלות הסקלאריות ,נשתמש במשוואה ) .(41על מנת להשתמש בה ,נצטרך למצוא את הגדלים
של שלושת הוקטורים:
q p √ √
)(56 A= ~ A2x + A2y + A2z = 32 + 42 + 52 = 9 + 16 + 25 = 50
q q √ √
)(57 B= ~ Bx2 + By2 + Bz2 = 22 + (−4)2 + (−7)2 = 4 + 16 + 49 = 69
q q √
)(58 ~
= C Cx + Cy + Cz = 12 + (−1)2 = 2
2 2 2
כעת אנו מוכנים לחישוב הזוויות
~·B
A ~
−45
−45
−1 −1 −1
)(59 αA,B = cos = cos √ √ = cos √ ≈ 140°
~ B
A ~ 50 69 3450
~·C
A ~
−2
1
−1 −1 −1
)(60 αA,C = cos = cos √ √ = cos ≈ 101.54
~ C
A ~ 50 2 5
~ ~
−1 B · C
−1 9 −1 9
)(61 αB,C = cos = cos √ √ = cos √ ≈ 40
~ C
B ~ 69 2 138
התשובה היא
αA,B ≈ 140°
αA,C ≈ 101.54
αB,C ≈ 40
סעיף ג'
הרעיון יהיה לקבל את וקטורי היחידה של שני הוקטורים .מכאן יהיו לנו שני וקטורים בגודל זהה ,והחיבור ביניהם ייתן
את כיוון חוצה הזווית .ההמחשה הפשוטה ביותר תהיה לחשוב על הוקטורים ̂ .x̂, yוקטורים אלו מאונכים זה לזה ,ואילו
החיבור ביניהם x̂ + ŷ ,יהיה בכיוון 45°ביניהם ,כלומר בכיוון חוצה הזווית )שימו לב שזה כבר לא וקטור יחידה( .ראשית
נבצע את החישובים ולאחר קבלת התוצאה נוכל לוודא שאכן קיבלנו את התוצאה הנכונה על ידי מציאת הזווית בין אחד
הוקטורים לבין הכיוון שחישבנו .לפי סעיף ב' ,הזווית אמורה להיות .70°ניגש לחישובים ונמצא את וקטורי היחידה
~
A 1
)(62 = ̂A )̂= √ (3x̂ + 4ŷ + 5z
~
A 50
~
B 1
)(63 = ̂B )̂= √ (2x̂ − 4ŷ − 7z
~
B 69
נחבר אותם
)̂~ = Â + B̂ = √1 (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) + √1 (2x̂ − 4ŷ − 7z
R
50 69
3 2 4 4 5 7
√= √ + √ x̂ + √ − √ ŷ + √ − ̂z
50 69 50 69 50 69
)(64 ̂≈ 0.6650x̂ + 0.0841ŷ − 0.1356z
היטלים של וקטורים 3.9 חשבון וקטורים 3
נבדוק את הזווית של וקטור זה עם וקטור ~
A
~ ~
−1 R · A 0.6650 · 3 + 0.0841 · 4 − 0.1356 · 5
−1
)(65 αR,
~ A~
= cos = cos √ √ ≈ 70°
~ A
R ~ 50 · 0.66502 + 0.08412 + 0.13562
אכן הזוית שציפינו לקבל .התשובה היא
̂~ ≈ 0.6650x̂ + 0.0841ŷ − 0.1356z
R
היטלים של וקטורים 3.9
עבור הוקטורים הבאים תוך שימוש במכפלה סקלארית
̂~ = 3x̂ + 4ŷ + 5z
A
̂~ = 2x̂ − 4ŷ − 7z
B
̂~ = x̂ − z
C
א .הטילו )מצאו את גודל ההטל( של כל אחד מהוקטורים על ציר .x
ב .מצאו את הזווית של כל אחד מהווקטורים עם ציר ה .x
Bעל וקטור ~
.C ג .מצאו את וקטור ההטל של וקטור ~
פתרון
סעיף א'
הטלת וקטור על ציר מתבצעת על ידי הכפלת הוקטור סקלארית בוקטור היחידה של הציר .נחשב:
)(66 ~ · x̂ = (3x̂ + 4ŷ + 5ẑ) · x̂ = 3
Ax = A
)(67 ~ · x̂ = (2x̂ − 4ŷ − 7ẑ) · x̂ = 2
Bx = B
)(68 ~ · x̂ = (x̂ − ẑ) · x̂ = 1
Cx = C
התשובה היא
Ax = 3
Bx = 2
Cx = 1
סעיף ב'
מכפלה וקטורית )דניאל( 3.10 חשבון וקטורים 3
~·B
Aכאשר ,כמובן:|x̂| = 1 , ~ = A
~ · B
נשתמש במשוואה של מכפלה סקלרית )~ cos (α
̂~ · x
A
3
)(69 αA,x = cos−1 = cos−1
√ ≈ 64.89°
|̂~ |x
A 50
~
B · x̂
2
)(70 αB,x = cos−1 √ = cos−1 ≈ 76.06
|̂~ |x
B 69
~
C · x̂
1
)(71 αC,x = cos−1 = cos −1
√ = 45
|̂~ |x
C 2
התשובה היא
αA,x ≈ 64.89°
αB,x ≈ 76.06
αC,x = 45
סעיף ג'
נציב את הוקטורים הרלונטיים במשוואה P r~u (~v ) = ~v · ~u |~u~u|2ונחשב את ההיטל
C~ C~ ̂x̂ − z 9
)(72 ~ = B
P rC~ B ~ ·C
~ = ~ ·C
B ~ =9 )̂= (x̂ − z
2 2 2 2
Cx + Cy + Cz 2 2 2
~
C )1 + (−1
Cמכיוון שוקטור ההיטל חייב להיות מקביל לוקטור ~
.Cנשים לב שוקטור ההיטל לא מפתיע שקיבלנו כפולה של הוקטור ~
למעשה גדול מוקטור ~
.Cהתשובה היא:
9
)̂~ = (x̂ − z
P rC~ B
2
מכפלה וקטורית )דניאל( 3.10
חשבו את המכפלות הוקטוריות בין כל זוג וקטורים הנתונים
̂~ = 3x̂ + 4ŷ + 5z
A
̂~ = 2x̂ − 4ŷ − 7z
B
̂~ = x̂ − z
C
פתרון
סעיף א'
מערכות קורדינטות 3.11 חשבון וקטורים 3
נחשב במפורש מההגדרה
̂x ̂y ̂z ̂x̂ y ̂z
~×B
A = ~ Ax Ay Az = 3 4 5
Bx By Bz 2 −4 −7
̂= [4 · (−7) − 5 · (−4)] x̂ − [3 · (−7) − 5 · 2] ŷ + [3 · (−4) − 4 · 2] z
)(73 ̂= −8x̂ + 31ŷ − 20z
̂x ̂y ̂z ̂x̂ y ̂z
~ ×C
B = ~ Bx By Bz = 2 −4 −7
Cx Cy Cz 1 0 −1
̂= [(−4) · (−1) − (−7) · 0] x̂ − [2 · (−1) − (−7) · 1] ŷ + [2 · 0 − (−4) · 1] z
)(74 ̂= 4x̂ − 5ŷ + 4z
̂x ̂y ̂z ̂x̂ ŷ z
~×C
A = ~ Ax Ay Az = 3 4 5
Cx Cy Cz 1 0 −1
̂= [4 · (−1) − 5 · 0] x̂ − [3 · (−1) − 5 · 1] ŷ + (3 · 0 − 4 · 1) z
)(75 )̂= 4 (−x̂ + 2ŷ − z
התשובה היא
~×B
A ̂~ = −8x̂ + 31ŷ − 20z
~ ×C
B ̂~ = 4x̂ − 5ŷ + 4z
~×C
A )̂~ = 4 (−x̂ + 2ŷ − z
מערכות קורדינטות 3.11
Aבקואורדינטות קרטזיות .רשמו אותו בקואורדינטות פולאריות וציירו אותו. א .נתון הוקטור )~ = (5, 12
~
ב .נתון הוקטור ) B = (5, 12בקואורדינטות פולאריות ,ברדיאנים .רשמו אותו בקואורדינטות קרטזיות ואת הזווית
במעלות.
~ ~ ~
ג .נתון הוקטור Cבשתי המערכות .Cpolar = (5, b) ,Ccartesian = (5, a) :מצאו את .a, b
פתרון
סעיף א'
הוקטור נתון בקואורדינטות קרטזיות ,לכן
)(76 Ax = 5
)(77 Ay = 12
נבצע את המעבר לקואורדינטות פולאריות
q p
)(78 = r A2x + A2y = 52 + 122 = 13
Ay 12
)(79 θ = arctan = arctan ≈ 67.4°
Ax 5
נצייר אותו
המרכז האקדמי רופין
מערכות קורדינטות 3.11 חשבון וקטורים 3
y
~
A
12
13
=r
67.4o
x
5
התשובה היא
)(80 )~ polar = (13, 67.4°
A
סעיף ב'
הוקטור נתון בקואורדינטות פולאריות ,לכן
)(81 r = 5
)(82 θ = 12rad
נשים לב שנתון שהזווית ברדיאנים .נבצע את המעבר לקואורדינטות קרטזיות
)(83 Bx = r cos (θ) = 5 cos (12rad) ≈ 4.22
)(84 By = r sin (θ) = 5 sin (12rad) ≈ −2.68
הזווית במעלות היא
180 deg
)(85 · θ = 12rad ≈ 687.55° = −32.45°
π rad
נצייר אותו
y
4.22
687.55o x
o
−32.45
=r
5
−2.68 ~
B
המרכז האקדמי רופין
ארתמטיקה בוקטורים 3.12 חשבון וקטורים 3
התשובה היא
)(86 )~ cartesian ≈ (4.22, −2.68
B
סעיף ג'
נרשום את הקשר עבור r
q
)(87 = r A2x + A2y
p
)(88 = 5 52 + a2
)(89 ⇒ a = 0
נרשום את הקשר עבור הזווית
Ay a
)(90 θ = arctan = arctan =0
Ax 5
קיבלנו
)(91 )~ cartesian = (5, 0
C
)(92 )~ polar = (5, 0
C
נצייר את הוקטור
y
r=5 ~
C
x
5
התשובה היא
)(93 a=b=0
ארתמטיקה בוקטורים 3.12
F~1 = −2x̂ + 4yו ̂ .F~2 = 6x̂ + yמצאו את וקטור הסכום F~+ = F~1 + F~2ואת וקטור ההפרש
נתונים שני הוקטורים ˆ
F~− = F~1 − F~2של שני הוקטורים )גודל וכיוון(.
פתרון
וקטור הסכום הוא:
̂F~+ = F~1 + F~2 = 4x̂ + 5y
הגודל הוא:
q p
| F~+ |= Fx2 + Fy2 = 42 + 52 = 6.4
חישוב מרחקים וזויות בקוביה 3.13 חשבון וקטורים 3
הזווית היא:
Fy 5
= )tan (α =
Fx 4
⇒ α ≈ 51.34°
התשובה היא:
̂F~+ = 4x̂ + 5y
F~+ = 6.4
α ≈ 51.34°
חישוב מרחקים וזויות בקוביה 3.13
נתונה קובייה בעלת אורך צלע ,A = 1שפינתה בראשית הצירים ופאותיה הולכות בכיוון החיובי של כל אחד מהצירים
) (x, y, zכמתואר בתרשים:
א .בטאו את וקטור האלכסון הראשי של הקובייה )היוצא מראשית הצירים ומגיע לפינה הנגדית של הקובייה( ומצאו את
אורכו.
ב .מצאו את הזווית בין וקטור האלכסון הראשי לבין כל אחד מהצירים.
ג .בטאו את וקטור אלכסון הפאה עבור כל אחת מפאות הקובייה.
ד .מצאו את הזווית בין האלכסון הראשי של הקובייה לבין אלכסוני הפאה.
פתרון
סעיף א:
וקטור האלכסון הראשי צא מראשית הצירים ומגיע לפינה הנגדית של הקובייה .וקטור זה הוא למעשה סכום של הוקטורים
המרכיבים אותו :מהראשית ,אם נלך Aבכיוון ̂ A ,xבכיוון ̂ yו־ Aבכיוון ̂ ,zנגיע לפינה הנגדית .לכן וקטור האלכסון
הראשי הוא:
)~ = Ax̂ + Aŷ + Aẑ = (A, A, A
D
אורכו של האלכסון הראשי:
p √
=| ~
|D A2 + A2 + A2 = 3A
המרכז האקדמי רופין
חישוב מרחקים וזויות בקוביה 3.13 חשבון וקטורים 3
סעיף ב:
נשתמש במכפלה הסקלרית בין האלכסון הראשי לכל אחד מהצירים על־מנת למצוא את הזווית בינו ובין כל אחד מהצירים:
D̃ · x̂ =| D | · | x̂ | cosθ
̂D̃ · x )(A, A, A) · (1, 0, 0 A 1
= cosθ = √ √= √=
| ̂| D | · | x 3A · 1 3A 3
1
√ θ = cos−1 = 54.7°
3
גם בשני הצירים האחרים נקבל בדיוק אותה תשובה ולכן הזווית בין האלכסון הראשי לבין כל אחד מהצירים היא:
θ = 54.7°
סעיף ג:
נעבוד באותו אופן שעבדנו בסעיף א.
עבור הפאה שיושבת על מישור ,xyוגם עבור הפאה העליונה )המקבילה למישור ,(xyוקטור האלכסון הוא:
)~v1 = Ax̂ + Aŷ = (A, A, 0
עבור הפאה שיושבת על מישור ,xzוגם עבור הפאה הימנית )המקבילה למישור ,(xzוקטור האלכסון הוא:
)~v2 = Ax̂ + Aẑ = (A, 0, A
עבור הפאה שיושבת על מישור ,yzוגם עבור הפאה הקרובה אלינו )המקבילה למישור ,(yzוקטור האלכסון הוא:
)~v3 = Aŷ + Aẑ = (0, A, A
סעיף ד:
נמצא את הזווית בין האלכסון הראשי לאלכסון הפאה בעזרת המכפלה הסקלרית:
D̃ · ṽ1 =| D | · | ~v1 | cosθ
D̃ · ~v1 )(A, A, A) · (A, A, 0 2A2 2
= cosθ = √ √ √= √=
| | D | · | ~v1 3A · 2A 6A 2 6
2
√ θ = cos−1 = 35.26°
6
גם עבור כל הפאות האחרות נקבל בדיוק אותה תשובה ולכן הזווית בין האלכסון הראשי לבין כל אחד מאלכסוני הפאות
היא:
θ = 35.26°
המרכז האקדמי רופין
תנאי ניצבות 3.14 חשבון וקטורים 3
תנאי ניצבות 3.14
הוכיחו שאם אורך וקטור הסכום שווה לאורך וקטור ההפרש של שני וקטורים נתונים ,אזי הוקטורים מאונכים זה לזה.
פתרון
~ B ~ |=| A ~−B כלומר להוכיח כי אם | ~
| A + qאזי הוקטורים q
ניצבים.
)~ + B
(A ~ · (A
)~ + B
~ = (A )~ − B
~ · (A
)~ − Bבאופן מפורש~ ,
p p
A~·A~+A ~·B
~ +B ~ ·A ~+B ~ ·B
~ = A ~·A ~−A ~·B~ −B~ ·A~+B ~ ·Bנפתח את הסוגריים ~
~·A
A ~+A ~·B ~ +B ~ ·A~+B ~ ·B
~ =A ~·A~−A ~·B ~ −B ~ ·A~+B ~ ·Bנעלה בריבוע ~
~ ~ ~ ~
A · B + B · A = −A ~·B ~ −B~ ·A~
~ ~ ~
2A · B = −2A · B~
~ ~ ~
A · Bכלומר ,מהגדרת המכפלה הסקלרית A · B =| A | · | B | cos αנקבל כי cos α = 0 נכון רק אם ~ = 0
התשובה היא
α = 900הוקטורים ניצבים
אריתמטיקה בוקטורים )בית( 3.15
ו ̂B = −x̂ + ŷ + 2z נתונים הוקטורים ̂A = 3x̂ + 3ŷ − 5z
מיצאו את:
א .אורכו של כל אחד מהוקטורים.
ב .אורכו של סכומם.B+A ,
ג .אורכו של הפרשםB ,־.A
ד .המכפלה הסקלרית בין Aל .B
ה .הזווית בין Aו־ .B
פתרון
סעיף א
p √
= ~
A 32 + 32 + 52 = 43
p √
= ~
B = 12 + 12 + 22 6
סעיף ב
p √
~+B
A = |̂~ = |(3 − 1)x̂ + (1 + 3)ŷ + (2 − 5)z 22 + 42 + 32 = 29
סעיף ג
p √
~−B
A = |̂~ = |(3 + 1)x̂ + (3 − 1)ŷ + (−2 − 5)z 42 + 22 + 72 = 69
סעיף ד
~·B
A ~ = −3 + 3 − 10 = −10
זויות בוקטור תלת מימדי 3.16 חשבון וקטורים 3
סעיף ה
~·B
A ~ = A
~ · B
~ cos α = Ax Bx + Ay By
√
= −10 4 · 6 cos α
α = 128.50
√ √ היא
התשובה
א|B| = 6 ,|A| = 43 .
√
A~+B ב~ = 29 .
√
~−B
A ג~ = 69 .
A~·Bד~ = −10 .
הα = 128.50 .
זויות בוקטור תלת מימדי 3.16
נתון הוקטור ̂~ = 2x̂ − 4ŷ + 4z
.A
א .מצאו את קוסינוסי הזווית של הוקטור ביחס לכל ציר )ז“א ) cos (γשל ציר ̂ cos (β) ,zשל ציר ̂ cos (α) 'yשל ציר ̂.x
ב .הראו כי ̂ cos (α) x̂ + cos (β) ŷ + cos (γ) zהוא וקטור היחידה בכיוון ~
.A
פתרון
סעיף א:
קוסינוסי הכיוון של וקטור הינם קוסינוסי הזוויות בין הוקטור לבין הצירים )̂ .(x̂, ŷ, zנחשב אותם באמצעות המכפלה
הסקלרית:
Â~ · x
~ · x̂ =| A
A = )̂~ | · | x̂ | cos( A, x̂) → cos( A, x
| ̂~ | · | x
|A
)(2, −4, 4) · (1, 0, 0 2 1
cos( A, x̂) = q = =
6 3
22 + (−4)2 + 42 · 1
וקטור שקול פולרי וקרטזי)בית( 3.17 חשבון וקטורים 3
Â~ · y
~ · ŷ =| A
A = )̂~ | · | ŷ | cos( A, ŷ) → cos( A, y
| ̂~ | · | y
|A
)(2, −4, 4) · (0, 1, 0 −4 2
cos( A, ŷ) = q = =−
6 3
22 + (−4)2 + 42 · 1
Â~ · z
~ · ẑ =| A
A = )̂~ | · | ẑ | cos( A, ẑ) → cos( A, z
| ̂~ | · | z
|A
)(2, −4, 4) · (0, 0, 1 4 2
cos( A, ẑ) = q = =
6 3
22 + (−4)2 + 42 · 1
התשובה היא:
1
= )̂cos( A, x
3
2
cos( A, ŷ) = −
3
2
= )̂cos( A, z
3
סעיף ב:
נחשב את שני הגדלים ונראה כי הם שווים:
1 2 2
̂cos( A, x̂)x̂ + cos( A, ŷ)ŷ + cos( A, ẑ)ẑ = x̂ − ŷ + z
3 3 3
̂~ = 2x̂ − 4ŷ + 4z
A
~
A ̂2x̂ − 4ŷ + 4z ̂2x̂ − 4ŷ + 4z 1 2 2
= ̂A =q = ̂= x̂ − ŷ + z
|~
|A 6 3 3 3
· 22 + (−4)2 + 42
וקטור שקול פולרי וקרטזי)בית( 3.17
עבור התרשים הבא חשבו את הוקטור השקול.
א .הציגו את הוקטור השקול ברכיביו הקרטזיים ) xו ( y
ב .הציגו את הוקטור השקול ברכיבים קטביים ) rו (θ
המרכז האקדמי רופין
מכפלה וקטורית )בית( 3.18 חשבון וקטורים 3
פתרון
סעיף א
תחילה נחשב את הרכיבים של כל וקטור
Ax = −12 cos 60° = −6
Ay = 12 sin 60° = 10.4
Bx = 10 cos 30° = 8.6
By = −10 sin 30° = −5
נחבר את הוקטורים
Cx = Ax + Bx = 2.6
Cy = Ay + By = 5.4
̂~ = 2.6x̂ + 5.4y
C
סעיף ב
נחשב את אורך הוקטור וכיוונו על ידי
p
= |Ar = |A 2.62 + 5.42 = 6
Ay
Aθ = tan−1 = 64.3°
Ax
Ar = 6, Aθ = 64.3°
מכפלה וקטורית )בית( 3.18
א .נתונים הוקטורים הבאים ̂~ = 3x̂ − 3ŷ − 3ẑ , Ã = x̂ − 2y
B
מהו הוקטור המתקבל ממכפלה וקטורית ביניהם ̃? C̃ = Ã × B
~
ב .נתונה מקבילית הנפרסת על ידי הוקטורים הבאים A = 3x̂ − 3ŷ + ẑ :ו ̂B̃ = 4x̂ + 9ŷ + 2z
(C̃ = Ã × Bמהו שטח המקבילית? )שטח המקבילית הוא הגודל של הוקטור ~
פתרון
סעיף א
פעולות בוקטורים )בית( 3.19 חשבון וקטורים 3
̂x̂ y ̂z
̂C = AXB = 1 −2 0 = 6x̂ + 3ŷ + 3z
3 −3 −3
התשובה היא
̂C = 6x̂ + 3ŷ + 3z
סעיף ב
̂x̂ ŷ z
= |̂ˆ + (4 − 6)ŷ + (27 + 12)ẑ = |15x̂ − 2ŷ + 39z
|C| = |A×B| = 3 −3 1 = (−6−9)x
4 9 2
p √
= ||C| = |A × B = 152 + 22 + 392 1750 = 41.83
התשובה היא
√
=C 1750 = 41.83
פעולות בוקטורים )בית( 3.19
נתונים הוקטורים ̂ Ã = 3x̂ + 3ŷ − 5zו ̂B̃ = −x̂ + ŷ + 2z
מיצאו את:
א .אורכו של כל אחד מהוקטורים.
ב .אורכו של סכומם.B+A ,
ג .אורכו של הפרשםB ,־.A
ד .המכפלה הסקלרית בין Aל .B
ה .הזווית בין Aו־ .B
√ √ √
פתרון
√
= ||B 12 + 12 + 22 = = ~
6,A א43 . 32 + 32 + 52 =
√ √
A~+Bב~ = |(3 − 1)x̂ + (1 + 3)ŷ + (2 − 5)ẑ| = 22 + 42 + 32 = 29 .
√ √
~−B
A ג~ = |(3 + 1)x̂ + (3 − 1)ŷ + (−2 − 5)ẑ| = 42 + 22 + 72 = 69 .
~·B
A ד~ = −3 + 3 − 10 = −10 .
A~·B ~ = A~ · B ה~ cos α = Ax Bx + Ay By .
√
−10 = 4 · 6 cos α
α = 128.50
המרכז האקדמי רופין
משולש ישר זוית )בית( 3.20 חשבון וקטורים 3
משולש ישר זוית )בית( 3.20
נתונים הוקטורים הבאיםC̃ = 2x̂ − 13ŷ + 7ẑ ,B̃ = 6x̂ − 12ŷ + 4ẑ ,Ã = 4x̂ + ŷ − 3ẑ :
הראו כי שלושת הוקטורים יוצרים משולש ישר זווית ,כך ש־ Cהוא היתר של המשולש) .הדרכה :מה צריכה להיות הזווית
ל־ ?Bאיזה משוואת חיבור/חיסור וקטורי צריכה להתקיים בין שלושת הוקטורים על־מנת שיוכלו ליצור משולש ישר בין ̃~ A
זווית?(
פתרון
Aניצב ל ~
) Bעל־מנת שתתקבל זווית ישרה(: צריך להראות קודם כל כי ~
~·B
A ~ = 4 · 6 − 12 · 1 − 3 · 4 = 0
כמו כן ,צריך להראות ששלושת הוקטורים יוצרים משולש ,זאת אומרת שאם נשים וקטור אחד על הראש של השני ,נקבל
את הוקטור השלישי .יש כמה אופציות לנסות ולבצע חיבור כזה ,אך במקרה זה ניתן לראות כי אם נבצע את החיבור
הוקטורי בין הוקטור Aלוקטור , Cנקבל את הוקטור . B
~+C
A ~ = (4 + 2) x̂ + (1 − 13) ŷ + (7 − 3) ẑ = 6x̂ − 12ŷ + 4ẑ = B
~
הראנו כי וקטור אחד מבין השלושה הוא חיבור וקטורי של שני האחרים )כלומר מבחינה גרפית הוקטורים יוצרים משולש(,
~ A
ו־ Bהיא זווית ישרה ,ועל כן הראנו שהתקבל שולש ישר זווית ,כך ש־ Cהוא היתר של וכמו כן הראנו כי הזווית בין ~
המשולש.
אריתמטיקה בוקטורים )בית דניאל( 3.21
נתונים הוקטורים הבאים
̂~ = x̂ + y
A
̂~ = −ŷ + z
B
̂~ = −~x − z
C
א .חשבו את הסכומים בין כל זוג וקטורים.
ב .חשבו את הסכום של כל הוקטורים.
ג .חשבו את ההפרשים בין כל זוג וקטורים.
פתרון
סעיף א'
נחשב במפורש
)(94 ~+B
A ̂~ = (x̂ + ŷ) + (−ŷ + ẑ) = (1 + 0) x̂ + (1 − 1) ŷ + (0 + 1) ẑ = x̂ + z
)(95 ~+C
A ̂~ = (x̂ + ŷ) + (−~x − ẑ) = (1 − 1) x̂ + (1 + 0) ŷ + (0 − 1) ẑ = ŷ − z
)(96 ~ +C
B ̂~ = (−ŷ + ẑ) + (−~x − ẑ) = (0 − 1) x̂ + (−1 + 0) ŷ + (1 − 1) ẑ = −x̂ − y
התשובה היא
המרכז האקדמי רופין
מכפלה סקלרית )בית דניאל( 3.22 חשבון וקטורים 3
)(97 ~+B
A ̂~ = x̂ + z
)(98 ~+C
A ̂~ = ŷ − z
)(99 ~ +C
B ̂~ = −x̂ − y
סעיף ב'
נחשב במפורש
~+B
A ~ +C
)̂~ = (x̂ + ŷ) + (−ŷ + ẑ) + (−~x − z
̂= (1 − 1) x̂ + (1 − 1) ŷ + (1 − 1) z
)(100 = ~0
התשובה היא
)(101 ~+B
A ~ +C
~ = ~0
חשוב לסמן את סימון הוקטור .~0מדובר במשוואה וקטורית ולא אלגברית .לא ייתכן שוקטור יהיה שווה לסקלר.
סעיף ג'
נחשב במפורש
)(102 ~−B
A ̂~ = (x̂ + ŷ) − (−ŷ + ẑ) = (1 − 0) x̂ + (1 − (−1)) ŷ + (0 − 1) ẑ = x̂ + 2ŷ − z
)(103 ~−C
A ̂~ = (x̂ + ŷ) − (−~x − ẑ) = (1 + 1) x̂ + (1 − 0) ŷ + (0 − (−1)) ẑ = 2x̂ + ŷ + z
)(104 ~ −C
B ̂~ = (−ŷ + ẑ) − (−~x − ẑ) = (0 − (−1)) x̂ + (−1 − 0) ŷ + (1 − (−1)) ẑ = x̂ − ŷ + 2z
התשובה היא:
)(105 ~−B
A ̂~ = x̂ + 2ŷ − z
)(106 ~−C
A ̂~ = 2x̂ + ŷ + z
)(107 ~ −C
B ̂~ = x̂ − ŷ + 2z
מכפלה סקלרית )בית דניאל( 3.22
עבור הוקטורים הבאים
̂~ = x̂ + y
A
̂~ = −ŷ + z
B
̂~ = −~x − z
C
א .חשבו את המכפלות הסקלאריות בין כל זוג וקטורים.
המרכז האקדמי רופין
הטלות על וקטורים )דניאל בית( 3.23 חשבון וקטורים 3
ב .חשבו את הזוויות בין כל זוג וקטורים.
פתרון
סעיף א'
נחשב במפורש
)(108 ~·B
A ~ = (x̂ + ŷ) · (−ŷ + ẑ) = 1 · 0 + 1 · (−1) + 0 · 1 = −1
)(109 ~·C
A ~ = (x̂ + ŷ) · (−~x − ẑ) = 1 · (−1) + 1 · 0 + 0 · (−1) = −1
)(110 ~ ·C
B ~ = (−ŷ + ẑ) · (−~x − ẑ) = 0 · (−1) + (−1) · 0 + 1 · (−1) = −1
התשובה היא
)(111 ~·B
A ~ =A
~·C
~ =B
~ ·C
~ = −1
סעיף ב'
נמצא את הגדלים של שלושת הוקטורים:
q p √
)(112 ~
A = A2x + A2y + A2z = 12 + 12 = 2
q q √
)(113 ~
B = Bx2 + By2 + Bz2 = (−1)2 + 12 = 2
q q √
)(114 ~
C = Cx + Cy + Cz = (−1)2 + (−1)2 = 2
2 2 2
נשים לב כי כל המכפלות הסקלריות שוות וכך גם הגדלים של הוקטורים .מכאן נסיק שגם הזוויות ביניהם יהיו שוות ונחשב
רק פעם אחת:
1
)(115 αA,B = αA,C = αB,C = cos−1 −
2
התשובה היא
)(116 αA,B = αA,C = αB,C = 120°
הטלות על וקטורים )דניאל בית( 3.23
עבור הוקטורים הבאים ,תוך שימוש במכפלה סקלארית
̂~ = x̂ + y
A
̂~ = −ŷ + z
B
̂~ = −~x − z
C
המרכז האקדמי רופין
הטלות על וקטורים )דניאל בית( 3.23 חשבון וקטורים 3
א .מצאו את גודלם של ההיטלים של כל אחד מהוקטורים על ציר .y
ב .מצאו את הזווית של כל אחד מהוקטורים עם ציר ה .z
Cעל וקטור ~
.A ג .הטילו את וקטור ~
C,כפי שהוגדרו בכיתה ,לא אלו שבמטלה זו( .בצעו את ההטלה ההפוכה ~B) Cהוקטורים ~ Bעל ~ ד .בכיתה הטלנו את ~
~
תוךשימוש בוקטור היחידה של :Bמצאו את וקטור היחידה הזה ובצעו את ההטלה ~ ~
של וקטורים אלו ) Cעל ,(B
הפעם
(C Bעל ~ Bלעומת ~
) Cעל ~
.P r ~ Cהשוו בין הגדלים של שתי ההטלות השונות ~ ~ = C על ידי שימוש בצורה ̂~ · b̂ b
B
והסבירו את ההבדלים .האם ההיטלים הללו יצביעו לאותו הכיוון? הסבירו.
ה .מתוצאות סעיף ד' ,הייתם אמורים לראות שכאשר מטילים וקטור ,גודל וקטור ההיטל קטן מגודל הוקטור המקורי.
האם כך תמיד המצב? האם ייתכן מצב שבו הם שווים? האם ייתכן מצב שבו וקטור ההיטל גדול מהווקטור המקורי?
פתרון
סעיף א'
גודלו של היטל של וקטור יתקבל על ידי הכפלת הוקטור סקלארית בוקטור היחידה של הציר .נחשב:
)(117 ~ · ŷ = (x̂ + ŷ) · ŷ = 1
Ay = A
)(118 ~ · ŷ = (−ŷ + ẑ) · ŷ = −1
By = B
)(119 ~ · ŷ = (−~x − ẑ) · ŷ = 0
Cy = C
התשובה היא
)(120 Ay = 1
)(121 By = −1
)(122 Cy = 0
סעיף ב'
נחשב במפורש:
̂~ · z
A
)(123 αA,z = cos−1 = cos−1 √0 = 90°
|̂~ |z
A 2
̂~ · z
B
)(124 αB,z = cos−1 = cos−1 √1 = 45
|̂~ |z
B 2
̂~ · z
C
)(125 αC,z = cos−1 = cos−1 − √1 = 135
|̂~ |z
C 2
התשובה היא
)(126 αA,z = 90°
)(127 αB,z = 45
)(128 αC,z = 135
המרכז האקדמי רופין
הטלות על וקטורים )דניאל בית( 3.23 חשבון וקטורים 3
סעיף ג'
נחשב כפי שראינו בכיתה:
~ ~
~ A =C A ̂~x + y 1
)(129 ~ =C
P rA~ C ~ ·A ~ ·A
~ )̂= −1 √ 2 = − (x̂ + y
2 A 2 + A 2 + A2 2
~
A x y z 2
Aמכיוון שוקטור ההיטל חייב להיות מקביל לוקטור ~
.Aנשים לב שוקטור ההיטל לא מפתיע שקיבלנו כפולה של הוקטור ~
מכוון בניגוד לוקטור ~
,Aמכיוון שהזווית ביניהם כהה .התשובה היא:
~ 1
)(130 P C )̂= − (x̂ + y
~
A 2
סעיף ד'
~ C
B,משיעור התרגיל הם הוקטורים ~
)(131 ̂~ = 2x̂ − 4ŷ − 7z
B
)(132 ̂~ = ~x − z
C
נמצא את וקטור היחידה של וקטור ~
B
~
B ̂2x̂ − 4ŷ − 7z ̂2x̂ − 4ŷ − 7z
)(133 = ̂b =q = √
~
B 22 + (−4)2 + (−7)2 69
נחשב לפי הקשר המבוקש
̂~ · b̂ b̂ = (~x − ẑ) · 2x̂ −√4ŷ − 7z ̂2x̂ − 4ŷ − 7z
~
P rB~ C = C √
69 69
1
= )̂[1 · 2 + 0 · (−4) + (−1) · (−7)] (2x̂ − 4ŷ − 7z
69
9
= )̂(2x̂ − 4ŷ − 7z
69
3
)(134 = )̂(2x̂ − 4ŷ − 7z
23
Bעל ~
Cהיה נזכיר שהיטלו של וקטור ~
9
)(135 )̂~ = (x̂ − z
P rC~ B
2
נשווה את הגדלים של הוקטורים וההיטלים שלהם
√
)(136 ~
C = 2 ≈ 1.414
√
)(137 ~
B = 69 ≈ 8.307
s
6 2 12 2 21 2
)(138 ~
P rB~ C = + − + − ≈ 1.08
23 23 23
9
r
9 2 √ 9 9
)(139 ~
P rC~ B = = )̂(x̂ − z = 1 + (−1)2 2 = √ ≈ 6.36
2 2 2 2
המרכז האקדמי רופין
מכפלה וקטורית )דניאל בית( 3.24 חשבון וקטורים 3
כפי שהוסבר בכיתה ,לא מספיק לבצע את המכפלה הסקלארית בכדי למצוא את ההיטל .גודל היטלו של וקטור אחד על
השני לא בהכרח שווה לגודל היטלו של השני על הראשון )מתי הם כן שווים?( ,ואכן ,קיבלנו גדלים שונים.
~
הוקטורים לא יצביעו לאותו הכיוון .ראינו שהיטל על וקטור מצביע בכיוון הוקטור ,כך שההיטל על וקטור Cיהיה בכיוון
̂ cוהיטל על וקטור ~
Bיהיה בכיוון ̂.b
סעיף ה'
מכיוון שההטלה מלווה בהכפלה בקוסינוס הזווית ,גודל ההיטל יהיה קטן מגודל הווקטור המוטל ,כל עוד הזווית ביניהם
היא לא 0°או .180°נראה זאת על ידי חישוב גודל היטל הוקטור ̂~ = Vx x̂ + Vy ŷ + Vz z
Vעל ציר ̂:x
)(140 P V ~ =V ~ · x̂ = V ~ · |x̂| cos (θ) = V
)~ cos (θ
̂x
אם θ = 0°אז
)(141 ~
P V ~
= V
̂x
Vנמצא על ציר .xאם θ = 180°אז למעשה מדובר ב ~
,−Vשגם כן שוכב על ציר ה xרק מה שאומר שכל הוקטור ~
מצביע לכיוון השלילי שלו .לא ייתכן שוקטור ההיטל יהיה גדול מהוקטור המקורי.
מכפלה וקטורית )דניאל בית( 3.24
עבור הוקטורים הנתונים
̂~ = x̂ + y
A
̂~ = −ŷ + z
B
̂~ = −~x − z
C
א .חשבו את המכפלות הוקטוריות בין כל זוג וקטורים.
ב .חשבו את שטחי המקביליות הנפרשות בין כל זוג וקטורים בשני אופנים:
~×B
. A ~ = A
~ B
על ידי הקשר )~ sin (α
על ידי מציאת גודלם של וקטורי התוצאה של סעיף א'.
וודאו כי התוצאות מתלכדות.
פתרון
סעיף א'
נחשב את המכפלות המבוקשות
̂x̂ ŷ z
)(142 ~×B
A = ~ 1 1 0 ̂= x̂ − ŷ − z
0 −1 1
̂x ̂y ̂z
)(143 ~ ×C
B = ~ 0 −1 1 ̂= x̂ − ŷ − z
−1 0 −1
̂x̂ ŷ z
)(144 ~×C
A = ~ 1 1 0 ̂= −x̂ + ŷ + z
−1 0 −1
המרכז האקדמי רופין
מכפלה וקטורית )דניאל בית( 3.24 חשבון וקטורים 3
התשובה היא
)(145 ~×B
A ̂~ = x̂ − ŷ − z
)(146 ~ ×C
B ̂~ = x̂ − ŷ − z
)(147 ~×C
A ̂~ = −x̂ + ŷ + z
המרכז האקדמי רופין
מכפלה וקטורית )דניאל בית( 3.24 חשבון וקטורים 3
סעיף ב'
שטחי המקביליות הם הגדלים של המכפלות הוקטוריות המתקבלות מהקשר הבא
)(148 ~×B
SAB = A ~ = A
~ B
) ~ sin (α
AB
√
בסעיף ב' של שאלה 2ראינו כי כל הזוויות שוות והן ,120°וגדלים שווים והם . 2זה אומר ששחי המקביליות יהיו שווית
גם כן ,לכן מספיק לחשב רק אחד
√
√ √ √ 3
)(149 SAB = SBC = SAC = 2 2 sin (120) = 2 = 3
2
נוודא תוצאה זו על ידי חישוב גודלם של וקטורי התוצאה של המכפלות הוקטוריות מסעיף א'
q √
)(150 SAB = SBC = A × B = |x̂ − ŷ − ẑ| = 12 + (−1)2 + (−1)2 = 3
~ ~
q √
)(151 SAC = A × C = |−x̂ + ŷ + ẑ| = (−1)2 + 12 + 12 = 3
~ ~
והתוצאות אכן מתלכדות .התשובה היא
√
)(152 = SAB = SBC = SAC 3
המרכז האקדמי רופין
מכפלה וקטורית אנטי קומוטטיבית )דניאל בית( 3.25 חשבון וקטורים 3
מכפלה וקטורית אנטי קומוטטיבית )דניאל בית( 3.25
א .על ידי הגדרת המכפלה הוקטורית ,הוכיחו כי המכפלה הוקטורית היא אנטי קומוטטיבית :קחו שני וקטורים כללים
̂~ = Ax x̂ + Ay ŷ + Az z
A
̂~ = Bx x̂ + By ŷ + Bz z
B
והראו במפורש כי מתקיים
~×B
A ~ = −B
~ ×A
~
~×C
Aכאשר: לאחר שהוכחתם את המקרה הכללי הראו שזה אכן מתקיים על המכפלה ~ ב.
~ = x̂ + ŷ C
A ̂~ = −~x − z
פתרון
סעיף א'
~×B
A נעבוד מההגדרה ונחשב במפורש את ~
̂x ̂y ̂z
~×B
A = ~ Ax Ay Az ̂= (Ay Bz − Az By ) x̂ − (Ax Bz − Az Bx ) ŷ + (Ax By − Ay Bx ) z
Bx By Bz
̂x ̂y ̂z
~ ×A
B = ~ Bx By Bz ̂= (By Az − Bz Ay ) x̂ − (Bx Az − Bz Ax ) ŷ + (Bx Ay − By Ax ) z
Ax Ay Az
המכפלות בין המספרים הן כמובן חילופיות ,כלומר מתקיים
)(153 Ai B j = B j Ai
~ ×A
Bבאופן הבא לכל .i, j = x, y, zלכן נוכל לשכתב את ~
)(154 ~ ×A
B ̂~ = (Az By − Ay Bz ) x̂ − (Az Bx − Ax Bz ) ŷ + (Ay Bx − Ax By ) z
כעת נכפיל את שני האגפים ב −1
)(155 ~ ×A
−B ̂~ = (Ay Bz − Az By ) x̂ − (Ax Bz − Az Bx ) ŷ + (Ax By − Ay Bx ) z
~×B
.Aהמסקנה היא נשים לב שבאגף ימין קיבלנו בדיוק את ~
)(156 ~×B
A ~ = −B
~ ×A
~
המרכז האקדמי רופין
מכפלה וקטורית אנטי קומוטטיבית )דניאל בית( 3.25 חשבון וקטורים 3
סעיף ב'
~ C
.A,לפי: כעת ,נבדוק שזה אכן מתקיים עבור זוגות הוקטורים ~
̂x̂ ŷ z
)(157 ~×C
A = ~ 1 1 0 ̂= −x̂ + ŷ + z
−1 0 −1
~ ×A
C כעת נחשב את ~
̂x̂ ŷ z
~ ×A
C = ~ −1 0 −1 ̂= [0 − (−1)] x̂ − [0 − (−1)] ŷ + [(−1) − 0] z
1 1 0
)(158 ~ ×A
C ~ = x̂ − ŷ − ẑ = −A
~×C
~
כנדרש.
המרכז האקדמי רופין
מערכות קורדינאטות )דניאל בית( 3.26 חשבון וקטורים 3
מערכות קורדינאטות )דניאל בית( 3.26
Aבקואורדינטות פולאריות ברדיאנים .רשמו אותו בקואורדינטות קרטזיות וציירו אותו.א .נתון הוקטור )~ = (π, π
Bבקואורדינטות קרטזיות ופולאריותב .נתון הוקטור ~
)~ cartesian = (a, b
B
)~ polar = (a, b
B
מצאו את ) a, bרמז :עלול להתקבל יותר מפתרון יחיד(
פתרון
סעיף א'
מה שנתון הוא שאורך הוקטור הוא πוהזווית היא ) πradאו .(180°אם הזווית היא 180°אז נצפה שהוקטור יהיה לאורך
ציר ,xמכוון לכיוונו השלילי .נחשב במפורש :המעבר לקואורדינטות קרטזיות יהיה
)(159 Ax = π cos (π) = −π
)(160 Ay = π sin (π) = 0
הוקטור בקואורדינטות קרטזיות יהיה
)(161 )~ cartesian = (0, −π
A
נצייר אותו
y
~
A
x
−π r=π
התשובה היא
)(162 )~ cartesian = (0, −π
A
המרכז האקדמי רופין
מערכות קורדינאטות )דניאל בית( 3.26 חשבון וקטורים 3
סעיף ב'
נרשום את המעברים
)(163 )Bx = r cos (θ
)(164 )⇒ a = a cos (b
)(165 )By = r sin (θ
)(166 )⇒ b = a sin (b
ממשוואה ) (164נקבל את b
)(167 cos (b) = 1
)(168 ⇒ b = 0
ממשוואה ) (166נקבל את a
)(169 0 = a sin (0) = a · 0
מכיוון שרכיב xשל הוקטור הוא גם אורכו ,נסיק שהוקטור ~
Bיהיה לאורך ציר ,xואורכו יהיה כל מספר ממשי סופי אי
שלילי ,לכן יהיו אינסוף פתרונות .חשוב להבין ש aלא יכול להיות שלילי מכיוון שהוא מייצג את הרדיוס בקואורדינטות
פולאריות .התשובה היא
)(170 ≤0 a ∞<
)(171 b = 0
המרכז האקדמי רופין
מציאת הוקטור השקול 3.27 חשבון וקטורים 3
מציאת הוקטור השקול 3.27
נתונים שלושת הוקטורים הבאים:
א.חשבו את הוקטור השקול )סכום שלושת הוקטורים( והציגו אותו הן ברכיבים קרטזיים ) (x, yוהן כגודל וכיוון.
ב .מהו וקטור היחידה המצביע בכיוון של כל אחד משלושת הוקטורים המקוריים ,ובכיוון של הוקטור השקול?
ג .מצאו את הזווית בין כל שני וקטורים )בלי הוקטור השקול(.
פתרון
סעיף א:
על מנת שנוכל לחבר ביניהם ,נבטא כל וקטור ראשית ברכיבים קרטזיים.
הוקטור הכחול:
̂~v1 = (20cos30) x̂ + (20sin30) y
הוקטור האדום:
̂~v2 = − (30cos45) x̂ + (30sin45) y
הוקטור הירוק:
̂~v3 = − (15cos60) x̂ − (15sin60) y
נחבר רכיבי xורכיבי yבנפרד ונקבל:
̂~vT OT = (20cos30 − 30cos45 − 15cos60) x̂ + (20sin30 + 30sin45 − 15sin60) ŷ = −11.4x̂ + 18.22y
כגודל וכיוון:
q q
=| | ~vT OT vx2 + vy2 = (−11.4)2 + (18.22)2 = 21.5
| | vy 18.22
= tanθ = = 1.6 → θ = 58°
| | vx 11.4
שימו לב שמכיוון שרכיב xשלילי ורכיב yחיובי ,הזווית נמדדת מציר ה־ xהשלילי כלפי מעלה .אם רוצים זווית מציר ה־x
החיובי ,הזווית היא .122°
התשובה היא:
המרכז האקדמי רופין
מציאת הוקטור השקול 3.27 חשבון וקטורים 3
~vT OT = −11.4x̂ + 18.22ŷ
| ~vT OT |= 21.5
θ = 122°
:סעיף ב
v~1 (20cos30) x̂ + (20sin30) ŷ
v̂1 = = = cos30x̂ + sin30ŷ
| ~v1 | 20
v~2 − (30cos45) x̂ + (30sin45) ŷ
v̂2 = = = −cos45x̂ + sin45ŷ
| ~v2 | 30
v~3 − (15cos60) x̂ + (15sin60) ŷ
v̂3 = = = −cos60x̂ + sin60ŷ
| ~v3 | 15
vT~OT −11.4x̂ + 18.22ŷ
v̂T OT = = = −0.53x̂ + 0.85ŷ = −cos58x̂ + sin58ŷ = cos122x̂ + sin122ŷ
| ~vT OT | 21.5
:סעיף ג
:נעזר במכפלה הסקלרית
ṽ1 · ṽ2 =| ~v1 | · | ~v2 | cosθ12
ṽ1 · ṽ2 (20cos30) · (−30cos45) + (20sin30) · (30sin45)
cosθ12 = = = −0.26
| ~v1 | · | ~v2 | 20 · 30
θ12 = cos−1 (−0.26) = 105°
:באותו אופן
ṽ1 · ṽ3 (20cos30) · (−15cos60) + (20sin30) · (−15sin60)
cosθ13 = = = −0.866
| ~v1 | · | ~v3 | 20 · 15
θ13 = cos−1 (−0.866) = 150°
:ובאותו אופן
ṽ2 · ṽ3 (−30cos45) · (−15cos60) + (30sin45) · (−15sin60)
cosθ13 = = = −0.26
| ~v2 | · | ~v3 | 30 · 15
θ23 = cos−1 (−0.26) = 105°
:התשובה היא
המרכז האקדמי רופין
מציאת הוקטור השקול 3.27 חשבון וקטורים 3
θ12 = 105°
θ13 = 150°
θ23 = 105°
המרכז האקדמי רופין
קינמטיקה וקטורית 4
קינמטיקה וקטורית 4
שיא עולם בהדיפת כדור ברזל ע“י רנדי בארנס ־ חזרה על יסודות 4.1
שיא העולם בהדיפת כדור ברזל נקבע בשנת 1990על־ידי רנדי בארנס מארצות הברית ,אשר הדף את הכדור למרחק של
] .23.12 [mנניח כי הכדור נהדף מידיו בגובה ] 2 [mמעל פני הקרקע ובזווית של ,45°וכי ניתן להזניח את התנגדות האויר.
א .באיזו מהירות נהדף הכדור מידיו של רנדי בארנס?
ב .לאיזה גובה מירבי מעל הקרקע עלה כדור הברזל?
פתרון
נקודת השיגור תהיה הראשית שלנו וזמן השיגור יהיה .t = 0
בכיוון התנועה של הכדור. x החיובי יהיה כלפי מעלה וציר ה y ציר
על פי נתוני השאלה ,הכדור פגע בקרקע בקואורדינאטה ).(23.12m, −2m
נסמן ב v0את גודל המהירות ההתחלתית שבו שוגר הכדור.
v0x = v0 cosθ
v0y = v0 sinθ
סעיף א'
הרכיב האופקי של מיקום הכדור במהלך התנועה
x = v0x t = v0 cosθ · t
x=23.12m נציב את זוית הזריקה θ = 450ואת הקואורדינטה של הפגיעה בקרקע
23.12 = v0 cos450 · t
הרכיב האנכי של מיקום הכדור במהלך התנועה
1
y = y0 + v0y t − gt2
2
נציב את זוית הזריקה ,את גובה הזריקה ההתחלתי ואת תאוצת הכובד ונקבל:
0 = 2 + v0 sin450 · t − 5t2
ונקבל את התוצאה: y ונציב אותו במשוואה עבור ציר x נבודד את הזמן מהמשוואה עבור
המרכז האקדמי רופין
כדור נזרק עם כח גרר 4.2 קינמטיקה וקטורית 4
hmi
v0 = 14.6
sec
סעיף ב'
נשתמש בגובה המקסימלי כדי למצוא את פרק הזמן שלוקח לכדור להגיע לשיא .זה כמובן הנקודה בה המהירות האנכית
מתאפסת
vy = v0 sinθ − gt
0 = 14.6sin(450 ) − 10t
t ≈ 1sec
נשתמש בזמן הזה כדי למצוא את הגובה המירבי
1
y = vo sinθ · t − gt2
2
]y = 14.6sin(450 ) · 1 − 5 · 12 = 5.32 [m
זה הגובה המקסימלי מנקודת הזריקה .מפני הקרקע ,הגובה הוא :
]7.32 [m
כדור נזרק עם כח גרר 4.2
כדור שמסתו mנזרק במהירות התחלתית v0מראש צוק ונע באוויר .האוויר מפעיל על הכדור כוח חיכוך )כוח גרר(
שכתוצאה ממנו מהירות הכדור נראית כך:
b b
b
v0 − m t v0 − m t mg −m t
√ = )vx (t 2
e ; v y )(t = √
2
e + b e − 1
א .מצאו את הזווית בה נזרק הכדור.
ב .חשבו את הזמן שעובר עד שהכדור מגיע לשיא הגובה.
ג .מצאו את המרחק האופקי של הכדור מהצוק כתלות בזמן.
ד .מצאו את תאוצתו של הגוף כתלות בזמן.
ה .לאיזו מהירות ולאיזו תאוצה יגיע הגוף לאחר זמן רב מאוד?
כדור נזרק עם כח גרר 4.2 קינמטיקה וקטורית 4
פתרון
סעיף א':
את כיוון הזריקה של הכדור מוצאים בעזרת כיוון המהירות ההתחלתית הניתנת לכדור )מסלול תנועת גוף הוא תמיד קשור
לכיוון מהירותו( .נציב t = 0במהירות בשני הצירים ונקבל:
v0 v0
= )vx (t = 0 √
2
= ); vy (t = 0 √
2
על כן זווית הזריקה:
vy,0
= tanα = 1 → α = 45°
vx,0
התשובה היא:
α = 45°
סעיף ב':
שיא הגובה תמיד מתקבל כאשר המהירות האנכית מתאפסת:
v0 b mg − b t
vy (t) = √ e− m t + e m −1 =0
2 b
נבודד את האיברים שבהם יש :t
mg
b
= e− m t b
v0 mg
√
2
+ b
ניפתר מהאקספוננט באמצעות :lan
mg
b b
− =t ln
m √ + mg
v0
2 b
נבודד את הזמן ונסדר )זכרו ־ הכנסה של מינוס לתוך ה־ lanהופכת את השבר שבתוכו( .התשובה היא:
m v b
t = ln √ 0 +1
b 2mg
סעיף ג':
t
ˆ ˆ
b
v0 − m t
t
v b
√
2
e mv0 b
= )x (t) − x (0 = vx dt = √0 e− m t b
√ = 1 − e− m t
0 2 −m 2b
0
סעיף ד':
המרכז האקדמי רופין
בלימה בתאוטה משתנה ־חד מימד 4.3 קינמטיקה וקטורית 4
dvx d v v0 − b t
b b bv0 b
= )ax (t = √0 e− m t
= √ e m · − = − √ e− m t
dt dt 22 m 2m
v
dvy d v0 − b t mg − b t 0 −bt b mg − b t b bv0 b
= )ay (t = √ e m + e m −1 = √ e m · − + e m · − √= − − g e− m t
dt dt 2 b 2 m b m 2m
התשובה היא:
bv0 − b t bv0 b
−m t
= ~a −√ e m x̂ − √ +g e ̂y
2m 2m
סעיף ה':
vx (t → ∞) = 0 ; vy (t → ∞) = − mg
b ; ax (t → ∞) = 0 ; ay (t → ∞) = 0
התשובה היא:
~v (t → ∞) = − mg a(t → ∞) = 0
~ ; ̂b y
בלימה בתאוטה משתנה ־חד מימד 4.3
מכונית מתחילה לבלום בזמן ] t = 0[sכאשר מהירותה ההתחלתית ] .v(0) = 100 [m/sתאוצת המכונית במהלך הבלימה
תלויה בזמן לפי הנוסחה:
1
a(t) = −1 −
(t + 1)2
.
א .מצאו את מרחק הבלימה של המכונית.
ב .מהן תאוצתה ומהירותה הממוצעות של המכונית לאורך בלימתה?
ג .מה יקרה למכונית אם תמשיך באותה תאוצה לאחר בלימתה?
פתרון
סעיף א':
ˆ
1
= )v(t a(t)dt + C = C − t +
)(t + 1
נחשב את הקבוע C
v(0) = C + 1 = 100
hmi
C = 99
sec
1
v(t) = 99 − t +
)(t + 1
המרכז האקדמי רופין
תנועה בליסטית בהשפעת רוח 4.4 קינמטיקה וקטורית 4
המכונית נעצרת כאשר מהירותה מתאפסת:
∼ v(t) = 0 → t
]= 99[s
)∆x(t) = x(t) − x(t = 0
1
∆x(t) = 99t − t2 + ln(|t + 1|) + C − C
2
1
)|∆x(= 99) = 99 · 99 − 992 + ln(|99 + 1
2
התשובה היא
]∆x(t = 99) = 4, 905.1 [m
סעיף ב':
מהירות ממוצעת נחשב לפי
´T
0 v(t)dt )∆x(T = 99 ]4, 905.1 [m hmi
= hvi = = = 49.5
T T ]99 [sec s
תאוצה ממוצעת נחשב לפי:
´T
(0 − 100) m
a(t)dt ∆v )v(t = 99) − v(t = 0
= hai 0
= = = s
] = −1.01[m/s2
T T 99 − 0 ](99 − 0) [s
התשובה היא
] hai = −1.01[m/s2
hmi
hvi = 49.5
s
סעיף ג':
ל־] .−1[ sm2 המכונית תתחיל להאיץ בכיוון ההפוך ,בתאוצה ההולכת ושואפת
תנועה בליסטית בהשפעת רוח 4.4
גוף שמסתו mנזרק במהירות v0בזווית αמעל האופק ,מנקודה הנמצאת בגובה Hמהקרקע .בזמן תנועתו הרוח מפעילה
1
.~awind = − m על הגוף תאוצה של ̂(F0 + bt) x
המרכז האקדמי רופין
תנועה בליסטית בהשפעת רוח 4.4 קינמטיקה וקטורית 4
~v0
F~wind
α
H
א .מצאו את תאוצת הגוף כתלות בזמן.
ב .מצאו את מהירות הגוף כתלות בזמן.
ג .מצאו את מיקום הגוף כתלות בזמן.
פתרון
איור התנועה
~v0
F~wind
α
H
סעיף א':
הכוח שמפעילה הרוח מספק תאוצה בציר ה xשהיא
F0 + bt
)(172 ~awind = − ̂x
m
כלומר כעת יש תאוצה בשני הצירים .נרשום את וקטור התאוצה
F0 + bt
)(173 ~a (t) = ax x̂ + ay ŷ = − ̂x̂ − g y
m
התשובה היא
F0 + bt
~a (t) = − ̂x̂ − (g) y
m
סעיף ב':
את וקטור המהירות נקבל על ידי אינטגרציה של וקטור התאוצה
ˆ ˆ
~ ~ F0 + bt
~v (t) = C + ~a (t) dt = C − x̂ + g ŷ dt
m
~− F0 b 2
)(174 = C t+ ̂t x̂ + gty
m 2m
פגז נורה על גבעה 4.5 קינמטיקה וקטורית 4
למציאת ~
,Cנטיל את תנאי ההתחלה ,שהוא
)(175 ]̂~v (t = 0) = |~v0 | [cos (α) x̂ + sin (α) y
נציב
~− F0 b 2
)(176 |~v0 | [cos (α) x̂ + sin (α) ŷ] = C 0+ ̂0 x̂ + g0y
m 2m
)(177 ]̂~ = |~v0 | [cos (α) x̂ + sin (α) y
⇒ C
התשובה היא
F0 b 2
~v (t) = |~v0 | cos (α) − t+ t ̂x̂ + [|~v0 | sin (α) − gt] y
m 2m
סעיף ג':
את וקטור המיקום נקבל על ידי אינטגרציה של וקטור המהירות
ˆ
~+
~r (t) = C ~v (t) dt
ˆ
~ F0 b 2
= C+ |~v0 | cos (α) − t+ t x̂ + [|~v0 | sin (α) − gt] ŷ dt
m 2m
~ F0 2 b 3 1 2
)(178 = C + |~v0 | cos (α) t − t + t ̂x̂ + |~v0 | sin (α) t − gt y
2m 6m 2
תנאי ההתחלה הוא ̂ .~r (t = 0) = H yנטיל אותו
̂~ + |~v0 | cos (α) 0 − F0 02 + b 03 x̂ + |~v0 | sin (α) 0 − 1 g02 y
H ŷ = C
2m 6m 2
̂~ = H y
⇒ C
התשובה היא:
F0 2 b 3 1 2
~r (t) = |~v0 | cos (α) t − t + t ̂x̂ + H + |~v0 | sin (α) t − gt y
2m 6m 2
פגז נורה על גבעה 4.5
פגז נורה מתותח העומד למרגלות הר ששיפועו .β
gt2
.y(t) = v0 tsinα − המשוואות המתארות את תנועת הפגז הן x(t) = v0 tcosα :ו־
2
א .באיזו תאוצה נע הפגז?
ב .באיזו זווית ,αביחס לאופק ,יש לירות את הפגז כדי שפגיעתו בהר תהיה הרחוקה ביותר?
ג .מהו שיא הגובה של הפגז?
פתרון
סעיף א':
תאוצת הגוף בכיוון ציר xהיא ) 0אפשר לגזור פעמיים את המיקום בכיוון ציר xולראות זאת(.
תאוצת הגוף בכיוון ציר :y
התשובה היא
המרכז האקדמי רופין
פגז נורה על גבעה 4.5 קינמטיקה וקטורית 4
dvy
= ay = −g
dt
סעיף ב':
נקודה על ההר )במרחק Rמנקודת הזריקה( מבוטאת על ידיymount = Rsinβ ,xmount = Rcosβ :
כדי שהגוף יפגע בהר הוא צריך לקיים את המשוואות:
x(t) = v0 tcosα = Rcosβ
gt2
y(t) = v0 tsinα − = Rsinβ
2
כדי למצוא את Rלא כפונקציה של זמן יש לבודד את הזמן ממשואת הציר האופקי ): x (t
Rcosβ
=t
v0 cosα
ואז להציב אותו במשוואה האנכית ): y (t
2
Rcosβ
Rcosβ
g v0 cosα
v0 sinα − = Rsinβ
v0 cosα 2
פותרים ןמבודדים את :R
gR2 cos2 β
Rcosβ
sinα − = Rsinβ
cosα 2v02 cos2 α
cosβsinα − sinβcosα gRcos2 β
=
cosα
2v02 cos2 α
נשתמש בזהות )cosβsinα ± sinβcosα = sin (α ± β
ומקבלים:
)2v02 sin(α − β)cos(α
=R
)gcos2 (β
כיוון שרוצים למצוא באיזו זווית יתקבל מרחק Rמקסימלי נגזור לפי הזווית αומשווים לאפס על מנת למצוא נקודות קיצון
ומקבלים:
dR )2v02 dsin(α − β)cos(α
= =0
dα gcos2 β dα
פגז נורה מגבעה )דניאל בית( 4.6 קינמטיקה וקטורית 4
cos(α − β)cos(α) + sin(α − β)sin(α) = 0
נשתמש בזהות ) cosαcosβ ± sinαsinβ = cos (α ± βומקבלים:
cos(2α − β) = 0
π
= 2α − β
2
π β
=α +
4 2
סעיף ג':
שיא הגובה של הפגז מתקבל כאשר מהירותו בכיוון ציר yמתאפסת .נבטא את המהירות בכיוון ציר :y
dy v0 sinα
= )vy (t = = v0 sinα − gt = 0 → t
dt g
מציבים במיקום בכיוון ציר yומקבלים:
v02 sin2 α
= ymax
2g
פגז נורה מגבעה )דניאל בית( 4.6
פגז נורה מתותח העומד על מישור משופע בזווית .θ = 30°באיזו זווית ,αביחס למישור ,יש לירות את הפגז כדי שמרחק
הפגיעה במישור המושפע יהיה מקסימאלי? )הניחו שהפגז לא יוצא אל מחוץ למישור המשופע(
~v0
α
30
פתרון
נבחר מערכת צירים קרטזית כך שציר xמקביל למישור המשופע וציר yניצב לו
המרכז האקדמי רופין
פגז נורה מגבעה )דניאל בית( 4.6 קינמטיקה וקטורית 4
y
~v0
α
x
30
~g
30
נרשום את התאוצה במערכת שבחרנו
g √
)(179 = ̂~a = g sin (30) x̂ − g cos (30) y ̂x̂ − 3y
2
וקטור המיקום יהיה
1
)(180 ~r (t) = ~r0 + ~v0 t + ~at2
2
נבחר את הראשית בנקודת היריה .המהירות ההתחלתית היא
)(181 ]̂~v0 = v0 [cos (α) x̂ + sin (α) y
נציב במשוואת המיקום
1g √
~r (t) = v0 [cos (α) x̂ + sin (α) ŷ] t + x̂ − 3ŷ t2
22
√ !
g 2 3 2
)(182 = v0 cos (α) t + t x̂ + v0 sin (α) t − ̂gt y
4 4
המרחק שנרצה להביא למקסימום הוא המרחק האופקי בזמן הפגיעה כתלות בזווית .αלטובת העניין ,נחלץ את זמן
התנועה מציר yונציב אותו בציר .xבסוף התנועה ,בזמן ,tfמתקיים
)(183 y (tf ) = 0
נמצא את הזמן הזה מהמשוואה של רכיב y
√
3 2
)(184 v0 sin (α) tf − gt = 0
4 f
)4v0 sin (α
)(185 ⇒ tf = √
3g
נציב במשוואה של רכיב x
4v0 sin (α) g 4v0 sin (α) 2
g 2
)x (tf ) = v0 cos (α) tf + tf = v0 cos (α √ + √
4 3g 4 3g
2 2 2
4v0 4v0 2 4v0 1 1 2
)(186 = √ sin (α) cos (α) + √ = )sin (α )sin (2α) + √ sin (α
3g 3g 3g 2 3
פגז נורה מגבעה )דניאל בית( 4.6 קינמטיקה וקטורית 4
זהו טווח הירי כתלות בזווית αואותו נרצה להביא למקסימום .נעשה זאת על ידי חיפוש נקודת קיצון :גזירה והשוואה
לאפס
d
)(187 [x (tf )] = 0
dα
4v 2 1
d 1
)(188 √0 )sin (2α) + √ sin2 (α = 0
dα 3g 2 3
2
)(189 cos (2α) + √ sin (α) cos (α) = 0
3
1
)(190 cos (2α) + √ sin (2α) = 0
3
√
כעת נבצע `טריק` :1נביא את המשוואה למצב שבו נוכל להשתמש בזהות טריגומונטרית .נכפיל הכל ב , 3נחלק ב 2
ונזהה את פונקציות הסינוס והקוסינוס של 30°
√
3 1
)(191 cos (2α) + sin (2α) = 0
2 2
)(192 cos (30) cos (2α) + sin (30) sin (2α) = 0
כעת נשתמש בזהות הטריגונומטרית
)(193 )cos (x) cos (y) + sin (x) sin (y) = cos (x − y) = cos (y − x
נציב ונקבל
)(194 cos (2α − 30) = 0
)(195 2α − 30° = 45 + 180n
)(196 α = 15 + 45 + 180n
הגיאומטריה של הבעיה מאלצת אותנו לבחור .n = 0התשובה היא
)(197 α = 60°
1אלמלא היינו מציבים מלכתחילה את הזווית θ = 30°ונשארים עם סינוס וקוסינוס של θהיינו מגיעים לתוצאה של הטריק הזה בלעדיו .הטריק
הובא כאן על מנת להראות שיש טריק כזה לפתרון משוואות טריגונומטריות.
המרכז האקדמי רופין
זריקה בליסטית עם רוח )דניאל( 4.7 קינמטיקה וקטורית 4
זריקה בליסטית עם רוח )דניאל( 4.7
גוף נזרק מהקרקע עם מהירות התחלתית
̂~v0 = 3v0 x̂ + 4v0 ŷ + 5v0 z
בנוסף לכבידה ,במישור xyנושבת רוח הגורמת לתאוצה
g
̂~aw = − x
3
א .רשמו את וקטורי התאוצה המיקום והמהירות כתלות בזמן
ב .מצאו את מיקום הגוף בגובה המירבי אליו הוא יגיע.
ג .מצאו את טווח התנועה של הגוף.
פתרון
סעיף א'
דבר ראשון ,נבחר מערכת צירים קרטזית תלת מימדית עם הראשית בנקודת הזריקה ,כאשר מישור xyאופקי וציר z
אנכי .במערכת זו ,וקטור התאוצה יכיל שני רכיבים
g g
)(198 )̂~a = ~ag + ~aw = − x̂ − gẑ = − (x̂ + 3z
3 3
וקטור המהירות יהיה
g
~v (t) = ~v0 + ~at = 3v0 x̂ + 4v0 ŷ + 5v0 ẑ − (x̂ + 3ẑ) t
3
g
)(199 = ̂3v0 − t x̂ + 4v0 ŷ + (5v0 − gt) z
3
וקטור המיקום יהיה
1
)(200 ~r (t) = ~r0 + ~v0 t + ~at2
2
עלינו למצוא את .~r0למעשה זהו תנאי התחלה ,והוא נתון :הגוף מתחיל את תנועתו מהקרקע ,ובמערכת הצירים שבחרנו,
~r0יהיה
~r0 = ~0
נציב ונקבל
1 1h g i
)(201 ~r (t) = ~v0 t + ~at2 = (3v0 x̂ + 4v0 ŷ + 5v0 ẑ) t + − (x̂ + 3ẑ) t2
2 2 3
g 2 g
)(202 = ̂3v0 t − t x̂ + 4v0 tŷ + 5v0 t − t2 z
6 2
התשובה היא
g g
= )~r (t ̂3v0 t − t2 x̂ + 4v0 tŷ + 5v0 t − t2 z
6 2
g
= )~v (t ̂3v0 − t x̂ + 4v0 ŷ + (5v0 − gt) z
3
g
)̂~a (t) = − (x̂ + 3z
3
זריקה בליסטית עם רוח )דניאל( 4.7 קינמטיקה וקטורית 4
סעיף ב'
לקבלת המיקום בשיא הגובה ,יש למצוא את הזמן שייקח לגוף להגיע לשיא הגובה .לקבלת זמן זה ,נעבוד בציר zבלבד.
שיא הגובה יתקבל כאשר ההמירות בציר zבלבד מתאפסת .נציב את התנאי הזה ונקבל את הזמן שלקח לגוף להגיע לשיא
הגובה
)(203 vz (tpeak ) = 0
)(204 5v0 − gtpeak = 0
5v0
)(205 = ⇒ tpeak
g
נציב את הזמן הזה במשוואה )(201
g g
= ) ~r (tpeak ̂3v0 tpeak − t2peak x̂ + 4v0 tpeak ŷ + 5v0 tpeak − t2peak z
6 2
! 2 !
5v0 g 5v0 2
5v0 g 5v0 5v0
= 3v0 − x̂ + 4v0 ŷ + 5v0 − ̂z
g 6 g g g 2 g
v02 25 v02 v02 v02 25 v02
= 15 − x̂ + 20 ŷ + 25 − ̂z
g 6 g g g 2 g
65 v02 v2 v2
= ̂x̂ + 20 0 ŷ + 12.5 0 z
6 g g g
5 v02
)(206 = )̂(13x̂ + 24ŷ + 15z
6 g
התשובה היא
5 v02
= ) ~r (tpeak )̂(13x̂ + 24ŷ + 15z
6 g
סעיף ג'
הזמן שארכה כל התנועה הוא .2tpeakהטווח הוא המרחק בין הנקודה ) ~r (t = 0לבין הנקודה ) .~r (t = 2tpeakבמערכת
הקואורדינטות שבחרנו .~r (t = 0) = ~0 ,לכן הטווח יהיה
q
)(207 R = |~r (t = 2tpeak )| = [x (2tpeak )]2 + [y (2tpeak )]2 + [z (2tpeak )]2
מכיוון שהגוף חוזר לגובה ממנו התחיל ,חייב להתקיים
)(208 z (2tpeak ) = 0
זריקה בליסטית עם רוח )דניאל( 4.7 קינמטיקה וקטורית 4
)נא להשתכנע בכך!( .הטווח יהיה
q
= R [x (2tpeak )]2 + [y (2tpeak )]2
r
g 2
= 3v0 tpeak − t2peak + (4v0 tpeak )2
6
"v
2 #2
v0 2
u
u
t 3v · 10 − v 0 g v 0
= 0 10 + 4v0 · 10
g 6 g g
s
2 2
v02 100 v02 v02
= 30 − + 40
g 6 g g
s
v02 40 2
= + (40)2
g 3
r
v02 1
= 40 +1
g 9
r
v 2 10
= 40 0
g 9
40 √ v02
)(209 = 10
3 g
התשובה היא
40 √ v02
=R 10
3 g
המרכז האקדמי רופין
זריקה בליסטית עם רוח 4.8 קינמטיקה וקטורית 4
זריקה בליסטית עם רוח 4.8
גוף נזרק מהקרקע עם מהירות התחלתית
)̂~v0 = v0 (x̂ + z
בנוסף לכבידה ,במישור xyנושבת רוח הגורמת לתאוצה
g g
̂~aw = − x̂ + y
3 2
א .רשמו את וקטורי התאוצה המיקום והמהירות כתלות בזמן
ב .מצאו את מיקומו ומהירותו של הגוף בגובה המירבי אליו הוא יגיע.
ג .מצאו את טווח התנועה של הגוף.
ד .קבלו רכיב התאוצה המשיקי של התאוצה כתלות בזמן על ידי הטלת התאוצה על המהירות.
פתרון
סעיף א'
דבר ראשון ,נבחר מערכת צירים קרטזית תלת מימדית עם הראשית בנקודת הזריקה ,כאשר מישור xyאופקי וציר z
אנכי .במערכת זו ,וקטור התאוצה יכיל שני רכיבים
g g g
)(210 )̂~a = ~ag + ~aw = − x̂ + ŷ − gẑ = (−2x̂ + 3ŷ − 6z
3 2 6
וקטור המהירות יהיה
g
~v (t) = ~v0 + ~at = v0 (x̂ + ẑ) + (−2x̂ + 3ŷ − 6ẑ) t
6
g g
)(211 = ̂v0 − t x̂ + tŷ + (v0 − gt) z
3 2
וקטור המיקום יהיה
1
)(212 ~r (t) = ~r0 + ~v0 t + ~at2
2
עלינו למצוא את .~r0למעשה זהו תנאי התחלה ,והוא נתון :הגוף מתחיל את תנועתו מהקרקע ,ובמערכת הצירים שבחרנו,
~r0יהיה
~r0 = ~0
נציב ונקבל
1 g
~r (t) = ~v0 t + ~at2 = v0 (x̂ + ẑ) t + (−2x̂ + 3ŷ − 6ẑ) t2
2 12
g g g
)(213 = ̂v0 t − t2 x̂ + t2 ŷ + v0 t − t2 z
6 4 2
התשובה היא
g g g
)(214 = )~r (t ̂v0 t − t2 x̂ + t2 ŷ + v0 t − t2 z
6 4 2
g g
)(215 = )~v (t ̂v0 − t x̂ + tŷ + (v0 − gt) z
3 2
g
)(216 = )~a (t )̂(−2x̂ + 3ŷ − 6z
6
זריקה בליסטית עם רוח 4.8 קינמטיקה וקטורית 4
סעיף ב'
לקבלת המיקום בשיא הגובה ,יש למצוא את הזמן שייקח לגוף להגיע לשיא הגובה .לקבלת זמן זה ,נעבוד בציר zבלבד.
שיא הגובה יתקבל כאשר המהירות בציר zבלבד מתאפסת .נציב את התנאי הזה ונקבל את הזמן שלקח לגוף להגיע לשיא
הגובה
)(217 vz (tpeak ) = 0
)(218 v0 − gtpeak = 0
v0
)(219 = ⇒ tpeak
g
לקבלת המיקום בשיא הגובה ,נציב את הזמן tpeakבמשוואה )(214
g g g
= ) ~r (tpeak ̂v0 tpeak − t2peak x̂ + t2peak ŷ + v0 tpeak − t2peak z
2 6 4 2
1 v02 1 v02 v02 1 v02
v0
= − x̂ + ŷ + − ̂z
g 6 g 4 g g 2 g
v02
1 1 1
= 1− x̂ + ŷ + 1 − ̂z
g 6 4 2
v02
)(220 = )̂(10x̂ + 3ŷ + 6z
12g
לקבלת המהירות בשיא הגובה ,נציב את הזמן tpeakבמשוואה )(215
g g
= ) ~v (tpeak ̂v0 − tpeak x̂ + tpeak y
3 2
g v0 g v0
= v0 − x̂ + ̂y
3 g 2 g
2 1
)(221 = v0 ̂x̂ + y
3 2
התשובה היא
v02
= ) ~r (tpeak )̂(10x̂ + 3ŷ + 6z
12g
v0
= ) ~v (tpeak )̂(4x̂ + 3y
6
סעיף ג'
הזמן שארכה כל התנועה הוא .2tpeakהטווח הוא המרחק בין הנקודה ) ~r (t = 0לבין הנקודה ) .~r (t = 2tpeakבמערכת
הקואורדינטות שבחרנו .~r (t = 0) = ~0 ,לכן הטווח יהיה
q
)(222 R = |~r (t = 2tpeak )| = [x (2tpeak )]2 + [y (2tpeak )]2 + [z (2tpeak )]2
מכיוון שהגוף חוזר לגובה ממנו התחיל ,חייב להתקיים
)(223 z (2tpeak ) = 0
זריקה בליסטית עם רוח 4.8 קינמטיקה וקטורית 4
הטווח יהיה.(!)נא להשתכנע בכך
q
R = [x (2tpeak )]2 + [y (2tpeak )]2
rh
g i2 h g i2
= v0 · 2tpeak − (2tpeak )2 + (2tpeak )2
6 4
v"
2 # 2 " #2
v0 2
u
t v · 2 v0 − g 2 v0 g
u
= 0 + 2
g 6 g 4 g
s
2 2 2 2
v0 4 v02 4 v0
= 2 − +
g 6 g 4 g
r
v02 16
(224) = +1
g 9
התשובה היא
5 v02
R=
3 g
'סעיף ד
יש לנו את המהירות והתאוצה
g g
(225) ~v (t) = v0 − t x̂ + tŷ + (v0 − gt) ẑ
3 2
g
(226) ~a (t) = (−2x̂ + 3ŷ − 6ẑ)
6
נמצא את וקטור הכיוון של המהירות, דבר ראשון.נמצא את הרכיבים המבוקשים על ידי הטלת התאוצה על המהירות
v0 − g3 t x̂ + g2 tŷ + (v0 − gt) ẑ
~v
(227) v̂ = =q
|~v | 2 2
v0 − g3 t + g2 t + (v0 − gt)2
נטיל את התאוצה על המהירות,למציאת התאוצה המשיקית
~aT = P r~v (~a) = (~a · v̂) v̂
v0 − 3 t x̂ + 2 tŷ + (v0 − gt) ẑ v0 − g3 t x̂ + g2 tŷ + (v0 − gt) ẑ
g g
g
= (−2x̂ + 3ŷ − 6ẑ) · q q
6 2 2 2 2
v0 − g3 t + g2 t + (v0 − gt)2 v0 − g3 t + g2 t + (v0 − gt)2
gn h g g io v − g t x̂ + g tŷ + (v − gt) ẑ
0 3 2 0
= (−2x̂ + 3ŷ − 6ẑ) · v0 − t x̂ + tŷ + (v0 − gt) ẑ 2 2
6 3 2 v0 − 3 t + 2 t + (v0 − gt)2
g g
( )
g
g −2 v0 − 3 t + 32 gt − 6 (v0 − gt) h g g i
= 2 2 v 0 − t x̂ + tŷ + (v 0 − gt) ẑ
6 v0 − g3 t + g2 t + (v0 − gt)2 3 2
( )
g −2v0 + 32 gt + 32 gt − 6v0 + 6gt h g g i
= 2 2 v0 − t x̂ + tŷ + (v0 − gt) ẑ
6 v0 − g3 t + g2 t + (v0 − gt)2 3 2
( )
g −48v0 + 49gt h g g i
(228) = 2 2 v0 − t x̂ + tŷ + (v 0 − gt) ẑ
36 v0 − g t + g t + (v0 − gt)2 3 2
3 2
התשובה היא
המרכז האקדמי רופין
זריקה בליסטית עם רוח 4.8 קינמטיקה וקטורית 4
( )
g −48v0 + 49gt h g g i
= ~aT g 2 2 ̂v0 − t x̂ + tŷ + (v0 − gt) z
36 v0 − 3 t + g2 t + (v0 − gt)2 3 2
המרכז האקדמי רופין
גזירה של משוואת המיקום. 4.9 קינמטיקה וקטורית 4
גזירה של משוואת המיקום. 4.9
גוף נע במסלול הבא
c
~r (t) = a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + ̂z
t3
א .מצאו את היחידות של .a, c
ב .קבלו ביטויים עבור מהירותו ותאוצתו של הגוף כתלות בזמן.
) a = 5, c = 1, ω = π2 radנתונים ללא היחידות על מנת לא לקלקל
ג .מצאו את תאוצתו של הגוף ברגע t = 2sכאשר s
את סעיף א'(.
ד .איזו תנועה יבצע הגוף כעבור זמן רב?
פתרון
סעיף א'
לוקטור ~rולכל רכיב שלו יחידות של מחרק .לכן
)(229 [a] = m
hci
)(230 = m
t3
)(231 ⇒ [c] = m · s3
התשובה היא
)(232 [a] = m
)(233 [c] = m · s3
סעיף ב'
לקבלת המהירות נגזור לפי הזמן
d n c o
= ˙~v (t) = ~r ̂a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 3 z
dt t
3c
)(234 ̂= aω [− sin (ωt) x̂ + cos (ωt) ŷ] − 4 z
t
לקבלת התאוצה נגזור שוב לפי הזמן
¨ ˙ d 3c
= )~a (t) = ~r (t) = ~v (t ̂aω [− sin (ωt) x̂ + cos (ωt) ŷ] − 4 z
dt t
12c
)(235 ̂= −aω 2 [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 5 z
t
התשובה היא
3c
)(236 ~v (t) = aω [− sin (ωt) x̂ + cos (ωt) ŷ] − ̂z
t4
12c
)(237 ̂~a (t) = −aω 2 [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 5 z
t
גזירה של משוואת המיקום. 4.9 קינמטיקה וקטורית 4
סעיף ג'
נציב את כל הנתונים במשוואה ) (237עם היחידות
π rad 2 12 · 1m · s3
π rad π rad
~a (t = 2s) = −5m cos · 2s x̂ + sin · 2s ŷ + ̂z
2 s 2 s 2 s (2s)5
5π 2 m 12 m
= − [cos (π) x̂ + sin (π) ŷ] + ̂z
4 s2 32 s2
5π 2 m 3m
)(238 = − x̂ + ̂z
4 s2 8 s2
התשובה היא:
5π 2 m
3m
= )~a (t = 2s − x̂ + ̂z
4 s2 8 s2
סעיף ד'
גבול זמנים ארוכים הוא הגבול ∞ → .tניקח גבול זה על המיקום
n c o
)(239 }]̂lim {~r (t)} = lim a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 3 ẑ = lim {a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) y
∞→t ∞→t t ∞→t
הגבול הזה אמנם לא קיים מתמטית ,אולם אין צורך לדון במשמעות המתמטית של הגבול הזה .הכוונה היא שבזמנים
ארוכים התנועה בציר zמתאפסת ,ונותרים עם תנועה מעגלית במישור xyברדיוס .aהתשובה היא
)(240 ]̂~r (t → ∞) −→ a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) y
המרכז האקדמי רופין
גזירת וקטור המקום 4.10 קינמטיקה וקטורית 4
גזירת וקטור המקום 4.10
גוף נע בקו ישר .ענה על סעיפים א'־ג' עבור על אחד מהמסלולים הבאים )בנפרד(:
)x(t) = 6 + 4t − 3t2 (1
)y(t) = −3 − 4t + 2t3 (2
א .מצא את מהירותו הרגעית ואת תאוצתו הרגעית של הגוף.
ב .האם התאוצה קבועה בכל אחד מהמקרים?
ג .מהי מהירותו הממוצעת ותאוצתו הממוצעת של הגוף בין הזמנים ] t = 0[sו־]?t = 10[s
פתרון
סעיף א'
dv dx
= )ax (t dt = )= −6 ,vx (t dt )= 4 − 6t (1
)ay (t) = 12t ,vy (t) = −4 + 6t2 (2
סעיף ב'
) (1התאוצה קבועה ) .(−6 sm2
) (2התאוצה אינה קבועה )תלויה בזמן(.
סעיף ג'
חלק ):(1
∆x )x(t = 10) − x(t = 0 ) (6 + 4 · 10 − 3 · 102 ) − (6 + 4 · 0 − 3 · 02 m
= v̄x = = = −26
∆t 10 − 0 10 s
∆v )v(t = 10) − v(t = 0 )(4 − 6 · 10) − (4 − 6 · 0 m
= āx = = = −6 2
∆t 10 − 0 10 s
חלק ):(2
∆y )y(t = 10) − y(t = 0 ) (−3 − 4 · 10 + 2 · 103 ) − (−3 − 4 · 0 + 2 · 03 m
= v̄y = = = 196
∆t 10 − 0 10 s
∆v )v(t = 10) − v(t = 0 ) (−4 + 6 · 102 ) − (−4 + 6 · 02 m
= āy = = = 60 2
∆t 10 − 0 10 s
התשובה היא:
= āx −6 sm2 = ,v̄x −26 m
s )(1
āy = 60 sm2 ,v̄y = 196 m
)s (2
אינטגרציה לא מסוימת על תאוצה עם תנאי התחלה 4.11
התאוצה של גוף נתונה על ידי הביטוי הבא
b
~a (t) = atx̂ + ̂ŷ + cosh (αt) z
t+1
א .קבלו ביטויים עבור המהירות והמיקום.
אינטגרציה לא מסוימת על תאוצה עם תנאי התחלה 4.11 קינמטיקה וקטורית 4
ב .קבלו את הפתרון עבור תנאי ההתחלה הבאים.~r (0) = ~0, ~v (0) = v0 x̂ :
d
)sinh(x) = cosh(x
dx
d
)cosh(x) = sinh(x
dx
פתרון
סעיף א'+ב'
נפתור בשלבים :נקבל את המהירות במלואה על ידי אינטגרציה והטלת תנאי התחלה ,ואז נמצא את המיקום במלואו על
ידי אינטגרציה נוספת ונטיל את תנאי ההתחלה שלו .הביטוי הכללי עבור המהירות יהיה
ˆ ˆ
~ v + ~a (t) dt = C ~v + b
~v (t) = C atx̂ + ŷ + cosh (αt) ẑ dt
t+1
a c
̂~ v + t2 x̂ + bln (t + 1) ŷ + · sinh (αt) z
)(241 = C
2 α
תנאי ההתחלה הוא
)(242 ̂~v (t = 0) = v0 x
נטיל אותו כדי למצוא את ~ v
C
)(243 ~ v + a 02 x̂ + bln (1) ŷ + c · sinh (0) ẑ = C
v0 x̂ = C ~v
2 α
)(244 ̂~ v = v0 x
⇒ C
והמהירות תהיה
a c
)(245 ̂~v (t) = v0 + t2 x̂ + bln (t + 1) ŷ + · sinh (αt) z
2 α
למציאת המיקום ,נבצע אינטגרציה נוספת
ˆ ˆ h
~ r + ~v (t) dt = C
~r + a c i
~r (t) = C v0 + t2 x̂ + bln (t + 1) ŷ + · sinh (αt) ẑ dt
2 α
ˆ
a
~ r + vt t + t3 x̂ + bŷ ln (t + 1) dt + c
)(246 = C ̂· cosh (αt) z
6 α2
נחשב את האינטגרל הנותר בחלקים
ˆ ˆ
v0 = 1
)u = ln (t + 1 t
= ln (t + 1) dt 1 = tln (t + 1) − dt
u0 = t+1 v=t t+1
ˆ
1
= tln (t + 1) + − 1 dt
t+1
]= tln (t + 1) + [ln (t + 1) − t
)(247 = (t + 1) ln (t + 1) − t
נציב במיקום
̂~ r + vt t + a t3 x̂ + b [(t + 1) ln (t + 1) − t] ŷ + c · cosh (αt) z
)(248 ~r (t) = C
6 α2
אינטגרציה לא מסוימת על תאוצה עם תנאי התחלה 4.11 קינמטיקה וקטורית 4
תנאי ההתחלה הוא
)(249 ~r (t = 0) = ~0
נציב את תנאי ההתחל
̂~ r + vt · 0 + a 03 x̂ + b [ln (1) − 0] ŷ + c · cosh (0) z
)(250 ~0 = C
6 α2
~r +
~0 = C c
)(251 ̂z
α2
)(252 ̂~ r = − c z
⇒ C
α2
והמיקום יהיה
a c
)(253 ̂~r (t) = vt t + t3 x̂ + b [(t + 1) ln (t + 1) − t] ŷ + 2 (cosh (αt) − 1) z
6 α
התשובה היא
a c
= )~r (t ̂vt t + t3 x̂ + b [(t + 1) ln (t + 1) − t] ŷ + 2 (cosh (αt) − 1) z
6 α
a 2 c
= )~v (t ̂v0 + t x̂ + bln (t + 1) ŷ + · sinh (αt) z
2 α
המרכז האקדמי רופין
אינטגרציה של תאוצה משתנה )דניאל בית( 4.12 קינמטיקה וקטורית 4
אינטגרציה של תאוצה משתנה )דניאל בית( 4.12
התאוצה של גוף נתונה על ידי הביטוי הבא
b
~a (t) = at2 x̂ + ̂ŷ + csinh (αt) z
t+2
כאשר היחידות של 2במכנה של רכיב yהן שניות.
א .מצאו את היחידות של .a, b, c, α
ב .קבלו ביטויים עבור המהירות והמיקום.
ג .קבלו את הפתרון עבור תנאי ההתחלה הבאים:
~r (0) = ~0
̂~v (0) = v1 x̂ + v2 y
ניתן להיעזר באינטגרל הבא
ˆ
x+a x+a
ln dx = (x + a) ln − x + const.
a a
פתרון
סעיף א'
לוקטור ~aולכל רכיב שלו יחידות של תאוצה .לכן
m
at2
)(254 =
s2
m
)(255 = ]⇒ [a
s4
b m
)(256 =
t+2 s2
m
)(257 = ]⇒ [b
s
m
)(258 = ])[c sinh (αt
s2
m
)(259 = ]⇒ [c
s2
כאשר לפונקציות אלמנטריות והארגומנטים שלהם צריכים להיות חסרי יחידות לכן
1
)(260 = ][α
s
התשובה היא
m
)(261 = ][a
s4
m
)(262 = ][b
s
m
)(263 = ][c
s2
1
)(264 = ][α
s
המרכז האקדמי רופין
אינטגרציה של תאוצה משתנה )דניאל בית( 4.12 קינמטיקה וקטורית 4
סעיפים ב'+ג'
נפתור בשלבים :נקבל את המהירות במלואה על ידי אינטגרציה והטלת תנאי התחלה ,ואז נמצא את המיקום במלואו על
ידי אינטגרציה נוספת ונטיל את תנאי ההתחלה שלו .הביטוי הכללי עבור המהירות יהיה
ˆ ˆ
~ ~ 2 b
~v (t) = Cv + ~a (t) dt = Cv + at x̂ + ŷ + c sinh (αt) ẑ dt
t+2
)(265 = Ĉ~ v + a t3 x̂ + b ln (t + 2) ŷ + c cosh (αt) z
3 α
תנאי ההתחלה הוא
)(266 ̂~v (t = 0) = v1 x̂ + v2 y
נטיל אותו כדי למצוא את ~ v
C
)(267 ̂~ v + a · 03 x̂ + b ln (2) ŷ + c cosh (0) z
v1 x̂ + v2 ŷ = C
3 α
~ c
)(268 ̂v1 x̂ + v2 ŷ = Cv + b ln (2) ŷ + z
α
~ c
)(269 ̂⇒ Cv = v1 x̂ + (v2 − b ln (2)) ŷ − z
α
והמהירות תהיה
c a c
̂~v (t) = v1 x̂ + (v2 − b ln (2)) ŷ − ẑ + t3 x̂ + b ln (t + 2) ŷ + cosh (αt) z
| {z α } 3 α
~v
C
a c
= ̂v1 + t3 x̂ + [v2 + b ln (t + 2) − b ln (2)] ŷ + [cosh (αt) − 1] z
3 α
a 3 t+2 c
)(270 = v1 + t x̂ + v2 + b ln ̂ŷ + [cosh (αt) − 1] z
3 2 α
על מנת לבדוק שהתוצאה נכונה ,ניתן להציב t = 0בתוצאה זו ולראות אם מקבלים ̂ .~v (0) = v1 x̂ + v2 yמומלץ לעשות
זאת.
למציאת המיקום ,נבצע אינטגרציה נוספת
ˆ ˆ
~ ~ a 3 t+2 c
~r (t) = Cr + ~v (t) dt = Cr + v1 + t x̂ + v2 + b ln ŷ + [cosh (αt) − 1] ẑ dt
3 2 α
ˆ
~
a 4 t+2 c 1
)(271 = Cr + v1 t + t x̂ + v2 t + b ln dt ŷ + ̂sinh (αt) − t z
12 2 α α
נשתמש באינטגרל הנתון
ˆ
t+2 t+2
)(272 ln dt = (t + 2) ln −t
2 2
נציב
~ r + v1 t + a 4 t+2 c 1
)(273 ~r (t) = C t x̂ + v2 t + b (t + 2) ln −t ŷ + ̂sinh (αt) − t z
12 2 α α
תנאי ההתחלה הוא
)(274 ~r (t = 0) = ~0
נא לוודא שהטלת תנאי ההתחלה נותנת
)(275 ~ r = ~0
C
המרכז האקדמי רופין
אינטגרציה של תאוצה משתנה )דניאל בית( 4.12 קינמטיקה וקטורית 4
והמיקום יהיה
a 4 t+2 c 1
)(276 ~r (t) = v1 t + t x̂ + v2 t + b (t + 2) ln − t ŷ + ̂sinh (αt) − t z
12 2 α α
גם כאן מומלץ להציב t = 0ולוודא שמקבלים .~r (0) = ~0התשובה היא
a 4 t+2 c 1
)(277 = )~r (t v1 t + t x̂ + v2 t + b (t + 2) ln − t ŷ + ̂sinh (αt) − t z
12 2 α α
a 3 t+2 c
)(278 = )~v (t v1 + t x̂ + v2 + b ln ̂ŷ + [cosh (αt) − 1] z
3 2 α
המרכז האקדמי רופין
מרחק מנקודת התחלה ומשוואת מסלול 4.13 קינמטיקה וקטורית 4
מרחק מנקודת התחלה ומשוואת מסלול 4.13
מצאו את המרחק של גוף מנקודת ההתחלה של תנועתו אם מיקום הגוף מתואר לפי משוואות הבאות ,מצאו גם את
משוואות המסלול.
א.y(t) = 4t2 ,x(t) = 3t2 .
ב.y(t) = 7cost ,x(t) = 7sint .
פתרון
סעיף א'
המיקום הוא
)(279 ̂~r(t) = 3t2 x̂ + 4t2 y
המרחק מהראשית יהיה
q
)(280 |∆~r| = (3t2 − 0)2 + (4t2 − 0)2 = 5t2
על מנת למצוא את משוואת המסלול ,נבודד את הזמן מהמשוואה עבור ) x(tונציב ב ) .y(tמהקשר הנתון עבור )x (t
נקבל
r
x
)(281 =t
3
הצבת זמן זה בקשר הנתון עבור ) y (tנותנת
4
)(282 y(t) = x
3
התשובה היא
|∆~r| = 5t2
4
= )y (x x
3
סעיף ב'
המיקום הוא
)(283 ̂~r(t) = 7sin (t) x̂ + 7cos (t) y
המרחק מהראשית יהיה
q
= ||∆~r [7sin (t) − 7sin (0)]2 + [7cos (t) − 7cos (0)]2
q
= 7 sin2 (t) + [cos (t) − 1]2
p
= 7 sin2 (t) + cos2 (t) − 2cos (t) + 1
√ p
= )7 2 1 − cos (t
נשתמש בזהות
)1 − cos (2α) = 2sin2 (α
מהירות דועכת אקספוננציאלית ־חד ממדי 4.14 קינמטיקה וקטורית 4
ונקבל
s
√
t
|∆~r| = 7 2 2sin2
2
התשובה היא
t
|∆~r| = 14sin
2
למציאת משוואת המסלול מסובך לבודד את הזמן אך ניתן לראות כי :
2
)x2(t) + y(t = 72 sin2 t + 72 cos2 t = 72
זאת משוואת מעגל עם רדיוס 7
t
|∆~r| = 14sin
2
)x2(t) + y(t
2
= 72
מהירות דועכת אקספוננציאלית ־חד ממדי 4.14
מהירות של גוף נתונה על ידי הנוסחה
0.35mg b
= )v(t 1 − e− m t
b
m = 10kg ,b = 5 kgו־ .g = 10 sm2
כאשר s
א .מצאו את מיקומו ותאוצתו של הגוף כתלות בזמן ,בהנחה שהתחיל את תנועתו מראשית הצירים.
ב .מהן המהירות והתאוצה אליהן יגיע הגוף לאחר זמן רב מאוד?
ג .מהו העתק הגוף ומהי מהירותו הממוצעת בין הזמנים:
) t = 0s (1ו ?t = 10s
) t = 10s (2ו ?t = 20s
) t = 20s (3ו ?t = 30s
ד .איזה סוג תנועה מבצע הגוף?
פתרון
סעיף א'
דבר ראשון ,נציב את הערכים הנתונים:
!
0.35 · 10kg · 10 sm2 5
kg
s t
− 10kg
1
m
)(284 = )v(t 1−e = 7 1 − e− 2s t
5 kg
s
s
מהירות דועכת אקספוננציאלית ־חד ממדי 4.14 קינמטיקה וקטורית 4
נבצע אינטגרציה על מנת למצוא את המיקום כתלות בזמן:
ˆ ˆ m
1
x (t) = Cx + v (t) dt = Cx + 7 1 − e− 2s t dt
s
m m 1
= Cx + 7 t+ 7 · (2s) e− 2s t
ms s
1
)(285 = Cx + 7 t + 14e− 2s t m
s
נתון שהגוף מתחיל את תנועתו מראשית הצירים ,לכן נמצא את Cxמתנאי התחלה זהx (t = 0) = 0 :
m
)(286 0 = Cx + 7 · 0s + 14e0 m
s
)(287 0 = Cx + 10m
)(288 ⇒ Cx = −14m
לכן המיקום כתלות בזמן יהיה
m 1
)(289 x (t) = 7 t + 14 e− 2s t − 1 m
s
התאוצה תתקבל על ידי גזירת המהירות לפי הזמן
dv d h 1
mi 7 1 m
)(290 = )a (t = 7 1 − e− 2s t = e− 2s t 2
dt dt s 2 s
התשובה היא
m 1
= )x (t 7 t + 14 e− 2s t − 1 m
s
7 − 1 tm
= )a (t e 2s 2
2 s
סעיף ב'
יש לקחת את הגבול ∞ → .tהמהירות בזמנים ארוכים תהיה
h 1
mi m
)(291 ∞v = limt→∞ [v (t)] = limt→∞ 7 1 − e− 2s t =7
s s
התאוצה בזמנים ארוכים תהיה
7 − 1 tm m
)(292 ∞→a∞ = limt→∞ [a (t)] = limt e 2s 2 = 0 2
2 s s
התשובה היא
m
v∞ = 7
s
m
∞a = 0 2
s
סעיף ג'
מהירות דועכת אקספוננציאלית ־חד ממדי 4.14 קינמטיקה וקטורית 4
העתק הגוף מתקבל על ידי הפרשי המיקומים בזמנים השונים:
m h m i
(10s) + 14 e−5 − 1 m − 7
)∆x(1 = x (t = 10s) − x (t = 0s) = 7 (0s) + 14 (1 − 1) m
s s
)(293 = 70m − 14m + (14m) e−5 ≈ 56.1m
באותו האופן עבור החלק השני
m h m i
(20s) + 14 e−10 − 1 m − 7 (10s) + 14 e−2 − 1 m
)∆x(2 = x (t = 20s) − x (t = 10s) = 7
s s
= 140m − 14m + (14m) e−10 − 70m + 14m − (14m) e−5
= 70m + (14m) e−10 − e−5 ≈ 69.9m
)(294
והשלישי
m h m i
(30s) + 14 e−15 − 1 m − 7 (20s) + 14 e−10 − 1 m
)∆x(3 = x (t = 30s) − x (t = 20s) = 7
s s
= 210m − 14m + (14m) e−15 − 140m + 14m − (14m) e−10
= 70m + (14m) e−15 − e−10 ≈ 70m
)(295
המהירות הממוצעת מתקבלת מחלוקת העתקים אלו בהפרשי הזמת המתאימים:
)∆x(1 56.1m m
)(296 = )v (1 ≈ = 5.61
∆t 10s − 0s s
)∆x(2 69.9m m
)(297 = )v (2 ≈ = 6.99
∆t 20s − 10s s
)∆x(3 70m m
)(298 = )v (3 ≈ =7
∆t 20s − 10s s
המרכז האקדמי רופין
מהירות דועכת אקספוננציאלית ־חד ממדי 4.14 קינמטיקה וקטורית 4
התשובה היא:
∆x(1) ≈ 56.1m
∆x(2) ≈ 69.9m
∆x(3) ≈ 70m
m
v (1) ≈ 5.61
s
m
)v (2 ≈ 6.99
s
m
)v (3 ≈ 7
s
סעיף ד'
הגוף מתחיל ממהירות 0והולך ומאיץ ,אבל בקצב הולך וקטן ,עד שבסוף הוא נע ללא תאוצה במהירות קבועה של ].7[m/s
כלומר תנועתו מתחילה ממנוחה בתאוצה הולכת ודועכת ,בתנועה ההולכת ושואפת לתנועה במהירות קבועה .עוד ניתקל
בתנועה מסוג זה בפרק `משוואות דיפרנציאליות בחוקי ניוטון` .זו תנועה תחת כוח גרר.
המרכז האקדמי רופין
תאוצה ברכיבים משיק וניצב למסלול עקום )דניאל( 4.15 קינמטיקה וקטורית 4
תאוצה ברכיבים משיק וניצב למסלול עקום )דניאל( 4.15
גוף נע עם המהירות הבאה:
√
~v (t) = x̂ + ̂2tŷ + t2 z
מצאו את רכיבי התאוצה הניצב והמשיק למסלול התנועה באמצעות הטלת התאוצה על המהירות ובאמצעות הנגזרת
הכיוונית .וודאו שהתוצאות מתלכדות.
פתרון
עבור שני הסעיפים ,נזדקק לגודלה של המהירות ולוקטור הכיוון שלה .הגודל הוא
p q
= | |~v 1 + 2t2 + t4 = (1 + t2 )2 = 1 + t2
√
~v ̂x̂ + 2tŷ + t2 z
= ̂v =
| |~v 1 + t2
נזדקק גם לתאוצה:
√
̂2tŷ + t2 z √
)d~v (t d x̂ +
= )~a (t dt = ̂= 2ŷ + 2tz
dt
נמצא את הרכיב המשיק לכיוון התנועה על ידי הטלת התאוצה על המהירות
̂ x̂ + √2tŷ + t2 ẑ x̂ + √2tŷ + t2 z
" #
√
= ̂~a = P r~v (~a) = (~a · v̂) v
f · ̂2ŷ + 2tz
1 + t2 1 + t2
√
̂2t + 2t3 x̂ + 2tŷ + t2 z
= ~a
f
1 + t2 1 + t2
√
̂1 + t2 x̂ + 2tŷ + t2 z
~af = 2t
1 + t2 1 + t2
2t √ 2
= ~af ̂x + ̂2ty + t ̂z
1 + t2
הרכיב הניצב לכיוון התנועה יהיה
√ 2t √ 2
= ~a⊥ = ~a − ~af 2ŷ + 2tẑ − 2
̂x + ̂2ty + t ̂z
1 + t
√ √ 2t
2t 2t 2
= ⊥~a − ̂x + 2 − 2t ̂y + 2t − t ̂z
1 + t2 1 + t2 1 + t2
√ 2t2 t2
2t
= ⊥~a − x̂ + 2 1 − ŷ + 2t 1 − ̂z
1 + t2 1 + t2 1 + t2
2t √ 1 − t2 1
= ⊥~a − 2
̂x + 2 2
ŷ + 2t ̂z
1+t 1+t 1 + t2
√
̂−2tx̂ + 2 1 − t2 ŷ + 2tz
= ⊥~a
1 + t2
תיאור וקטורי של מסלול שני גופים ־ מהחוברת של אורט בראודה 4.16 קינמטיקה וקטורית 4
כעת נמצא את הרכיבים הללו דרך הנגזרות
√
| d |~v d ̂ x̂ + 2tŷ + t2 z 2t √
~af = = ̂v 1 + t2 = ̂x + ̂2ty + t2
̂z
dt dt √" 1 + t2 #1+t
2
̂dv ̂ d x̂ + 2tŷ + t2 z
= ⊥~a | |~v = 1 + t2
dt dt 1 + t2
√ √
2ŷ + 2tẑ 1 + t2 − x̂ + 2tŷ + t2 ẑ 2t
= ⊥~a
1 + t2
√
̂−2tx̂ + 2 1 + t2 − 2 2t2 ŷ + 2t 1 + t2 − 2t3 z
√
= ⊥~a
1 + t2
√ 2
̂−2tx̂ + 2 1 − t ŷ + 2tz
= ⊥~a
1 + t2
והתוצאות מתלכדות .התשובה היא
2t √
~aT = 2
̂x̂ + 2tŷ + t2 z
1+t
√
̂−2tx̂ + 2 1 − t2 ŷ + 2tz
= ⊥~a
1 + t2
תיאור וקטורי של מסלול שני גופים ־ מהחוברת של אורט בראודה 4.16
שני גופים נעים במרחב ומקומותיהם כפונקציה של הזמן מתוארים על ידי הפונקציות הבאות :
→
−
̂r1 (t) = (5t + 6) x̂ + 3ŷ − (2t − 1) z
→
−
̂r2 (t) = 4tx̂ + 5tŷ + 4z
א.מצא את המרחק בין הגופים בכל רגע ורגע.
ב .מתוך גזירה של המרחק בין הגופים מצא מתי הגופים קרובים ביותר זה לזה.
ג .בטא בעזרת מכפלה סקלרית את מהירות ההתרחקות בין הגופים .וממנה מצא את המרחק המנימאלי.
ד .מצא את מהירות ההתרחקות בין הגופים בגבול ∞ → .t
פתרון
סעיף א:
התשובה היא:
סעיף ב:
התשובה היא:
סעיף ג:
התשובה היא:
סעיף ד:
התשובה היא:
המרכז האקדמי רופין
תנועה הרמונית )תום( 4.17 קינמטיקה וקטורית 4
תנועה הרמונית )תום( 4.17
מיקומו של גוף נתון על ידי הנוסחה ) ,x(t) = Acos(ωt + φכאשר ] ω = π2 [rad/s] ,A = 4[mו־].φ = π2 [rad
א .מצאו את מהירותו ואת תאוצתו של הגוף.
ב .מצאו:
) (1מתי הגוף במרחק המירבי מנקודת ההתחלה?
) (2מתי מתקבלת מהירותו המקסימלית של הגוף?
) (3מתי מתקבלת תאוצתו המקסימלית של הגוף?
פתרון
סעיף א'
π π
x(t) = 4cos t+
2 2
התשובה היא:
dx π π
= )v(t = −2πsin t+
dt 2 2
dv π π
= )a(t = −π 2 cos t+
dt 2 2
סעיף ב'
xmaxמתקבל מגזירת פונקציית המיקום והשוואה ל־) 0מציאת נקודות קיצון( ,שזה שווה־ערך להשוואת המהירות ל־.0
כנל לגבי ) vmaxכאשר התאוצה שווה ל־ (0ו־ .amax
התשובה
המיקום והתאוצה המקסימליים מתקבלים כאשר ]t = 2k − 1 = 1, 3, 5...[s
המהירות המקסימלית מתקבלת כאשר ]t = 2k = 0, 2, 4...[s
תנועה הרמונית )תום בית( 4.18
גוף נע לפי המשוואהx(t) = A (1 − cos(ωt)) :
א .מצאו את משוואת המהירות ומשוואת התאוצה של הגוף.
ב .מהו הרגע הראשון מתחילת התנועה בו כיוון התנועה משתנה? וכיוון התאוצה? )רמז :כיוון במימד אחד מבוטא על ידי
הסימן ־ חיובי/שלילי(.
ג .מהו הרגע בו המהירות מגיעה לערכה המקסימלי בפעם הראשונה מתחילת התנועה?
פתרון
סעיף א'
התשובה היא:
dv dx
= )a(t dt )= Aω 2 cos(ωt = ),v(t dt )= Aωsin(ωt
סעיף ב'
כיוון התנועה משתנה כאשר המהירות מתאפסת )סינוס היא פונקציה מחזורית רציפה(.
כשהמהירות מחליפה כיוון ,כיוון התנועה משתנה.
v(t) = Aωsin(ωt) = 0
.(k=0,1,2..) t = πk
ω ][s כאשר כלומר ,ωt = πk כאשר קורה וזה מתאפס, הסינוס הביטוי מתאפס כאשר
π
=t ω t = 0זו תחילת התנועה ,והרגע הראשון מתחילת התנועה בו כיוון התנועה משתנה מתקבל עבור :k = 1
המרכז האקדמי רופין
תאוצה ברכיב ניצב ומשיק במסלול אליפטי )דניאל בית( 4.19 קינמטיקה וקטורית 4
התשובה היא:
π
=t
ω
סעיף ג'
כדי למצוא מתי המהירות מגיעה לערכה המקסימלי ,יש למצוא נקודת קיצון לפינקציית המהירות על ידי גזירה והשוואה
לאפס.
גזירה של פונקציית המהירות תתן את פונקציית התאוצה ולכן המשוואה למציאת נקודות קיצון של המהירות היא:
a(t) = dv 2
dt = Aω cos(ωt) = 0
π πk π
הביטוי מתאפס כאשר הקוסינוס מתאפס ,וזה קורה כאשר ,ωt = 2 + πkכלומר כאשר ].(k=0,1,2..) t = 2ω + ω [s
t = 0זו תחילת התנועה ,והרגע הראשון מתחילת התנועה בו המהירות מגיעה לערכה המקסימלי מתקבל עבור :k = 0
π
t = 2ω ][s
התשובה היא:
π
=t 2ω
תאוצה ברכיב ניצב ומשיק במסלול אליפטי )דניאל בית( 4.19
בתנועה אליפטית ,מיקומו של חלקיק נתון בביטוי הבא
̂~r (t) = 2cos (3t) x̂ + 4sin (3t) y
א .קבלו ביטויים עבור המהירות והתאוצה של החלקיק כתלות בזמן
π
= .t 12 ב .מצאו את הזווית בין המשיק לאליפסה לבין וקטור התאוצה בזמן
ג .האם תוכלו להצביע על מגמת השינוי במהירות בנקודה זו?
פתרון
סעיף א'
לקבלת המהירות נגזור את וקטור המיקום
̂~v (t) = ~r˙ (t) = −6sin (3t) x̂ + 12cos (3t) y
לקבלת התאוצה נגזור את וקטור המהירות
)(299 ̂~a (t) = ~v˙ (t) = −18cos (3t) x̂ − 36sin (3t) y
התשובה היא
̂~v (t) = −6sin (3t) x̂ + 12cos (3t) y
̂~a (t) = −18cos (3t) x̂ − 36sin (3t) y
סעיף ב'
תאוצה ברכיב ניצב ומשיק במסלול אליפטי )דניאל בית( 4.19 קינמטיקה וקטורית 4
וקטור המהירות משיק לאליפסה בכל רגע במהלך התנועה ,לכן עלינו למצוא את הזווית בין וקטור המהירות והתאוצה
בזמן המבוקש .נמצא את וקטורי המהירות והתאוצה בזמן המבוקש
π π π π π
= ~v t = −6sin 3 x̂ + 12cos 3 ŷ = −6sin x̂ + 12cos ̂y
12 √ 12 12 4 4
)(300 )̂= 3 2 (−x̂ + 2y
π π π π π
= ~a t = −18cos 3 x̂ − 36sin 3 ŷ = −18cos x̂ − 36sin ̂y
12 √ 12 12 4 4
)(301 )̂= 9 2 (−x̂ − 2y
נמצא את הזווית על ידי המכפלה הסקלארית
√ √
~v · ~a 3 · )̂2 (−x̂ + 2y
9 )̂2 (−x̂ − 2y
√√ √ √
= )cos (θ =
||~v | |~a
3
2 1+4 9 2 1+4
)̂(−x̂ + 2ŷ) · (−x̂ − 2y
=
5
1−4 3
)(302 = =−
5 5
הזווית תהיה
3
)(303 θ = cos−1 −
5
התשובה היא
θ ≈ 126.86°
סעיף ג'
מהכירותינו עם ההיטל ,אנו יודעים כי עבור זווית כהה ,ההיטל יהיה מכוון בכיוון ההפוך לוקטור עליו מטילים ,וזהו אכן
המקרה כאן .זה אומר שהרכיב המשיקי מנוגד למהירות והמהירות בנקודה זו במגמת ירידה .נצייר את גרף המסלול
ונראה שזה אכן כך
תאוצה ניצבת ומשיקית של ספינת חלל 4.20 קינמטיקה וקטורית 4
תאוצה ניצבת ומשיקית של ספינת חלל 4.20
וקטור התאוצה של ספינת חלל הוא
̂~a = 2tx̂ − sin tz
כאשר מהירותה ההתחלתית היא
̂v~0 = z
ומיקומה ההתחלתי
̂~r(0) = x̂ + 2ŷ + 300z
א .חשבו את וקטור המהירות של ספינת החלל
ב .חשבו את הרכיב המקביל והרכיב הניצב של וקטור התאוצה
ג .חשבו את מיקום החללית בזמן t = π2
פתרון
סעיף א':
כדי לחשב את המהירות נעשה אנטגרציה לתאוצה
ˆ
~+
~v = C ̂~ + t2 x̂ + cos tz
(2tx̂ − sin tẑ) dt = C
נציב את תנאי ההתחלה
~ + ẑ =⇒ C
v0 = ẑ = C ~ =0
̂~v = t2 x̂ + cos tz
סעיף ב':
נחשב את ההיטל של התאוצה בכיוון המהירות
̂a~|| = (~a · v̂) v
נחשב את וקטור היחידה בכיוון המהירות
̂t2 x̂ + cos tz
√ = ̂v
t4 + cos2 t
ונחשב את ההיטל
̂(2tx̂ − sin tẑ) · t2 x̂ + cos tẑ t2 x̂ + cos tz
̂ t2 x̂ + cos tz
= ||~a √ √ = 2t3 − sin t · cos t 4
t4 + cos2 t t4 + cos2 t t + cos2 t
̂t2 2t3 − sin t · cos t x̂ + cos t 2t3 − sin t · cos t z
= ||~a
t4 + cos2 t
המרכז האקדמי רופין
תאוצה משתנה של מכונית חד מימדי 4.21 קינמטיקה וקטורית 4
̂t2 2t3 − sin t · cos t x̂ + cos t 2t3 − sin t · cos t z
~a⊥ = ~a − ~a|| = 2tx̂ − sin tẑ − 4 + cos2 t
=
√ t √
t4 + cos2 t − t2 2t3 − sin t · cos t t4 + cos2 t + cos t 2t3 − sin t · cos t
2t sin t
= x̂ − ̂z
t4 + cos2 t t4 + cos2 t
̂t2 2t3 − sin t · cos t x̂ + cos t 2t3 − sin t · cos t z
= ||~a
t4 + cos2
√ √
t4 + cos2 t − t2 2t3 − sin t · cos t t4 + cos2 t + cos t 2t3 − sin t · cos t
2t sin t
= ⊥~a x̂ − ̂z
t4 + cos2 t4 + cos2
סעיף ג':
נעשה אינטגרציה על המהירות
ˆ
t3
̂t2 x̂ + cos tẑ dt + d~ = d~ + x̂ + sin tz
= ~r
3
נציב את תנאי ההתחלה
~~r(0) = x̂ + 2ŷ + 300ẑ = d
̂d~ = x̂ + 2ŷ + 300z
t3
= )~r(t ̂+ 1 x̂ + 2ŷ + (sin t + 300) z
3
נציב את הזמן הנתון
π 1 π 3
= ~r t = ̂+ 1 x̂ + 2ŷ + 300z
2 3 2
π 1 π 3
= ~r t = ̂+ 1 x̂ + 2ŷ + 300z
2 3 2
תאוצה משתנה של מכונית חד מימדי 4.21
.v0 = 10 mהמכונית נעה בתאוצה הולכת וגדלה
מכונית מתחילה את תנועתה במקום x0 = 15mבמהירות התחלתית s
.a = 3 + 5tמצאו את מהירות המכונית ואת מקומה כפונקציה של הזמן.
פתרון
מהירות המכונית מתקבלת על ידי אינטגרציה על התאוצה:
ˆ ˆ
5
= )v(t = a(t)dt + C (3 + 5t)dt + C = 3t + t2 + C
2
צלילה של צוללת )בית( ־חד ממדי 4.22 קינמטיקה וקטורית 4
תנאי התחלה הם
m
v (t = 0) = 10
s
נציב:
5 · 02 m m
v(t = 0) = 3 · 0 + + C = 10 ⇒ C = 10
2 s s
לכן המהירות כתלות בזמן תהיה
5
v(t) = 10 + 3t + t2
2
נשים לב שלמעשה מתקיים .C = x0המיקום כתלות בזמן מתקבל על ידי אינטגרציה על המהירות ,כלומר
ˆ ˆ
m 5t2 3 5 3
= )x(t = v(t)dt + C (10 + 3t + )dt + C = 10t + t2 + t +C
s 2 2 2·3
תנאי התחלה הוא
x (t = 0) = 15m
נציב
3 · 02 5 · 03
x(t = 0) = 10 · 0 + + + C = 15m ⇒ C = 15m
2 6
לכן המיקום כתלות בזמן יהיה
3 5
x(t) = 15 + 10t + t2 + t3
2 6
התשובה היא:
5
v (t) = 10 + 3t + t2
2
3 5
x (t) = 15 + 10t + t2 + t3
2 6
צלילה של צוללת )בית( ־חד ממדי 4.22
צוללת מתחילה לשקוע ממנוחה לפי משוואת התנועה:
ρh m k
i
= )x(t t− 1 − e− m t
k k
כאשר ρ, k, mקבועים.
צלילה של צוללת )בית( ־חד ממדי 4.22 קינמטיקה וקטורית 4
א .מצאו את מהירות הצוללת ואת תאוצת הצוללת כתלות בזמן.
ב .מהי מהירותה ההתחלתית ותאוצתה ההתחלתית של הצוללת?
ג .מהן המהירות והתאוצה אליהן מגיעה הצוללת כעבור זמן רב?
פתרון
סעיף א':
המהירות מתקבלת על ידי גזירת המיקום:
dx ρ m −kt k ρ k
= )v (t = 1+ e m − = 1 − e− m t
dt k k m k
התאוצה מתקבלת על ידי גזירת המהירות:
dv ρ k −kt ρ k
= )a (t = e m = e− m t
dt km m
התשובה היא
ρ k
= )v(t 1 − e− m t
k
ρ −kt
= )a(t e m
m
סעיף ב':
מהירותה ההתחלתית של הצוללת מתקבלת על ידי הצבת t = 0במשוואת המהירות שמצאנו:
ρ k
ρ
= )v0 = v (t = 0 1 − e− m 0 = (1 − 1) = 0
k k
תאוצתה ההתחלתית של הצוללת מתקבלת על ידי הצבת t = 0במשוואת התאוצה שמצאנו:
ρ − k 0 ρ
= )a0 = a(t = 0 = e m
m m
התשובה היא
v0 = 0
ρ
= a0
m
סעיף ג'
המהירות כעבור זמן רב מתקבלת על ידי לקיחת הגבול ∞ → tבמשוואת המהירות
hρ k
i ρ
)(304 v∞ = lim [v (t)] = lim = ∞ 1 − e− m
∞→t t→∞ k k
התאוצה כעבור זמן רב מתקבלת על ידי לקיחת הגבול ∞ → tבמשוואת התאוצה
h ρ k i
)(305 a∞ = lim [a (t)] = lim e− m ∞ = 0
∞→t t→∞ m
המרכז האקדמי רופין
חיכוך דינמי של מכונית )בית( 4.23 קינמטיקה וקטורית 4
התשובה היא
ρ
)(306 = ∞v
k
)(307 ∞a = 0
חיכוך דינמי של מכונית )בית( 4.23
גוף נזרק בזווית לאופק ונע באוויר שחיכוכו משתנה ביחס ישר למהירות .משוואות המקום של הגוף הן ) g, k, α, v0קבועים(:
)v0 cos (α
= )x(t 1 − e−kgt
kg
1 1 t
= )y(t v0 sin (α) + 1 − e−kgt −
kg k k
1
בסוגריים המרובעים k א .חשבו את הגובה המקסימלי של מסלול הגוף .מהן היחידות של ) kבהנחה ולספרה 1בשבר
יחידות של זמן(?
ב .מצאו את משוואת המהירות של הגוף.
ג .מצאו את משוואת התאוצה של הגוף.
פתרון
סעיף א':
נשים לב שגם ל ) x (tוגם ל ) y (tחייבות להיות יחידות של אורך .הדבר היחידי שמבטיח זאת הוא שהיחידות של kיהיו
s
.m
הגובה המקסימלי של מסלול הגוף יתקבל כאשר מהירותו של הגוף בכיוון האנכי ) (yמתאפסת .נמצא את המהירות
האנכית:
1
dy 1 1
−kgt 1 −kgt 1 1n o
= )vy (t = v0 sin (α) + (−kg) −e − = v0 sin (α) + e = − [kv0 sin (α) + 1] e−kgt − 1
dt kg k k k k k
נבדוק מתי היא מתאפסת
1n o
⇒ vy (t) = 0 [kv0 sin (α) + 1] e−kgt − 1 = 0
k
נמשיך:
1
= e−kgt
kv0 sin (α) + 1
ekgt = kv0 sin (α) + 1
]kgt = ln [kv0 sin (α) + 1
1
= t ]ln [kv0 sin (α) + 1
kg
זהו הזמן בו המהירות מתאפסת .נציב אותו במשוואת המיקום של ציר yעל מנת למצוא את הגובה המקסימלי:
(חיכוך דינמי של מכונית )בית 4.23 קינמטיקה וקטורית 4
1
kg ln [kv0 sin (α) + 1]
1 1 1
−kg kg ln[kv0 sin(α)+1]
ymax = v0 sin (α) + 1−e −
kg k k
1 1 1 1
= v0 sin (α) + 1− − 2 ln [kv0 sin (α) + 1]
kg k kv0 sin (α) + 1 k g
1 kv0 sin (α) + 1 − 1 1
= 2
[kv0 sin (α) + 1] − 2 ln [kv0 sin (α) + 1]
k g kv0 sin (α) + 1 k g
1 1
= v0 sin (α) − 2 ln [kv0 sin (α) + 1]
kg k g
1
= {kv0 sin (α) − ln [kv0 sin (α) + 1]}
k2 g
:התשובה היא
1
ymax = {kv0 sin (α) − ln [kv0 sin (α) + 1]}
k2 g
s
[k] =
m
:'סעיף ב
: נגזור לפי הזמן.x נותר למצוא את המהירות בציר,y בסעיף הקודם מצאנו את המהירות בציר
dx v0 cos (α)
vx (t) = = kge−kgt = v0 cos (α) e−kgt
dt kg
:התשובה היא
vx (t) = v0 cos (α) e−kgt
1n o
vy (t) = [kv0 sin (α) + 1] e−kgt − 1
k
:'סעיף ג
: לפי הזמןvx (t) למציאת התאוצה האופקית נגזור את
dvx
ax (t) = = −kgv0 cos (α) e−kgt
dt
: לפי הזמןvy (t) למציאת התאוצה האנכית נגזור את
dvy 1
ay (t) = = v0 sinα + (−kg) e−kgt = −g (kv0 sinα + 1) e−kgt
dt k
:התשובה היא
המרכז האקדמי רופין
חיכוך דינמי של מכונית )בית( 4.23 קינמטיקה וקטורית 4
ax (t) = −kgv0 cos (α) e−kgt
ay (t) = −g (kv0 sinα + 1) e−kgt
המרכז האקדמי רופין
מהירות תלויה בזמן )בית( 4.24 קינמטיקה וקטורית 4
מהירות תלויה בזמן )בית( 4.24
מהירותו של גוף נתונה על ידי הוקטור:
b
~v (t) = ct2 x̂ + v0 sin (ωt) ŷ + ̂z
t+1
א .מצאו את וקטור התאוצה.
ב .מצאו את וקטור המיקום ,בהנחה כי התנועה מתחילה מהראשית .~r(0) = 0
π
.t2 = 2ω ג .מצאו את המהירות הממוצעת בטווח הזמנים שבין t1 = 0לבין
פתרון
סעיף א':
וקטור התאוצה יתקבל על ידי גזירה
d~v d 2 b b
= )~a (t = ct x̂ + v0 sin (ωt) ŷ + ẑ = 2ctx̂ + v0 ωcos (ωt) ŷ − ̂z
dt dt t+1 (t + 1)2
התשובה היא
b
~a (t) = 2ctx̂ + v0 ωcos (ωt) ŷ − ̂z
(t + 1)2
סעיף ב':
וקטור המיקום יתקבל על ידי אינטגרציה
ˆ ˆ
~+ ~+ 2 b
~r (t) = C ~v (t) dt = C ct x̂ + v0 sin (ωt) ŷ + ẑ dt
t+1
̂~ + c t3 x̂ − v0 cos (ωt) ŷ + bln |t + 1| z
= C
3 ω
תנאי ההתחלה הוא .~r (t = 0) = ~0נטיל תנאי זה
̂~ + c 03 x̂ − v0 cos (0) ŷ + bln |1| z
~0 = C
3 ω
~ v0
= ⇒ C ̂y
ω
התשובה היא
c 3 v0
= )~r (t t x̂ + ̂[1 − cos (ωt)] ŷ + bln |t + 1| z
3 ω
סעיף ג':
הגדרת המהירות הממוצעת היא
∆x ) ~r (t2 ) − ~r (t1
= ) ~v (t1 , t2 =
∆t t2 − t1
גזירת משוואת המסלול 4.25 קינמטיקה וקטורית 4
נציב
c π 3 v0 π π v0
c ̂3 x
π 3 2ω ̂x + ω 1 − cos ω 2ω ŷ + bln ̂2ω + 1 z − 30 + ω ̂[1 − cos (0)] ŷ + bln |1| z
~v 0, = π
2ω 2ω − 0
2ω c π 3 v0 h π i π
= x̂ + 1 − cos ŷ + bln ̂+ 1 z
π 3 2ω ω 2 2ω
2ω c π 3 v0 π
= x̂ + ŷ + bln ̂+ 1 z
π 3 2ω ω 2ω
cπ 2 2v0 2ωb π
= 2
x̂ + ŷ + ln ̂+ 1 z
12ω π π 2ω
התשובה היא
π cπ 2 2v0 2ωb π
~v 0, = 2
x̂ + ŷ + ln ̂+ 1 z
2ω 12ω π π 2ω
גזירת משוואת המסלול 4.25
גוף נע במסלול הבא
c
~r (t) = a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + ̂z
t3
א .מצאו את היחידות של .a, c
ב .קבלו ביטויים עבור מהירותו ותאוצתו של הגוף כתלות בזמן.
) a = 5, c = 1, ω = π2 radנתונים ללא היחידות על מנת לא לקלקל
ג .מצאו את תאוצתו של הגוף ברגע t = 2sכאשר s
את סעיף א'(.
ד .איזו תנועה יבצע הגוף כעבור זמן רב?
פתרון
סעיף א'
לוקטור ~rולכל רכיב שלו יחידות של מחרק .לכן
)(308 [a] = m
hci
)(309 = m
t3
)(310 ⇒ [c] = m · s3
התשובה היא
)(311 [a] = m
)(312 [c] = m · s3
סעיף ב'
גזירת משוואת המסלול 4.25 קינמטיקה וקטורית 4
לקבלת המהירות נגזור לפי הזמן
d n c o
= ˙~v (t) = ~r ̂a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 3 z
dt t
3c
)(313 ̂= aω [− sin (ωt) x̂ + cos (ωt) ŷ] − 4 z
t
לקבלת התאוצה נגזור שוב לפי הזמן
d 3c
= )~a (t) = ~r¨ (t) = ~v˙ (t ̂aω [− sin (ωt) x̂ + cos (ωt) ŷ] − 4 z
dt t
12c
)(314 ̂= −aω 2 [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 5 z
t
התשובה היא
3c
)(315 ~v (t) = aω [− sin (ωt) x̂ + cos (ωt) ŷ] − ̂z
t4
12c
)(316 ̂~a (t) = −aω 2 [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 5 z
t
סעיף ג'
נציב את כל הנתונים במשוואה ) (316עם היחידות
π rad 2 12 · 1m · s3
π rad π rad
~a (t = 2s) = −5m cos · 2s x̂ + sin · 2s ŷ + ̂z
2 s 2 s 2 s (2s)5
5π 2 m 12 m
= − [cos (π) x̂ + sin (π) ŷ] + ̂z
4 s2 32 s2
5π 2 m 3m
)(317 = − x̂ + ̂z
4 s2 8 s2
התשובה היא:
5π 2 m
3m
= )~a (t = 2s − x̂ + ̂z
4 s2 8 s2
סעיף ד'
גבול זמנים ארוכים הוא הגבול ∞ → .tניקח גבול זה על המיקום
n c o
)(318 }]̂lim {~r (t)} = lim a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) ŷ] + 3 ẑ = lim {a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) y
∞→t ∞→t t ∞→t
הגבול הזה אמנם לא קיים מתמטית ,אולם אין צורך לדון במשמעות המתמטית של הגבול הזה .הכוונה היא שבזמנים
ארוכים התנועה בציר zמתאפסת ,ונותרים עם תנועה מעגלית במישור xyברדיוס .aהתשובה היא
)(319 ]̂~r (t → ∞) −→ a [cos (ωt) x̂ + sin (ωt) y
המרכז האקדמי רופין
אינטגרציה של תאוצה משתנה. 4.26 קינמטיקה וקטורית 4
אינטגרציה של תאוצה משתנה. 4.26
וקטור התאוצה של גוף נתון על־ידי ,~a = Acos (ωt) x̂ − Btŷ + CeDt ẑ :כאשר C = 3 ,B = 2 ,A = 1ו־ .D = 4תנאי
ההתחלה הם ̂ ~v0 = 1yו־).~r0 = (1, 2, 3
א .מצאו את היחידות של הקבועים C ,B ,Aו־.D
ב .מצאו את המהירות והמיקום של הגוף כפונקציה של הזמן.
פתרון
סעיף א:
היחידות של ביטויים שמחברים/מחסרים/משווים זהות:
hmi
[~a] = [Acos (ωt)] = [Bt] = CeDt = 2
s
לכן:
hmi
= ][A
s2
m/s2 m/s2
hmi h i
m
= ][Bt] = [B] · [t] = 2 → [B = = 3
s ][t ][s s
hmi
[C] = 2
s
1 1
= ][Dt] = [D] · [t] = 1 → [D = ]= [Hz
][t s
m התשובה היא m :
,[B] = s3 ,[A] = sm2
= ][D] = [Hz] ,[C s2
סעיף ב:
על־מנת לחשב את המהירות נעזר בקשר האינטגרלי בין תאוצה ומהירות:
ˆ t ˆ t ˆ t
Dt
= )~v (t) − ~v (0 Acos (ωt) · dt x̂ − Bt · dt ŷ + ̂Ce · dt z
0 0 0
נפתור את האינטגרלים ונציב תנאי התחלה:
Bt2 CeDt
)Asin (ωt
= ̂~v (t) − 1y ̂|t0 x − ̂|t0 y + ̂|t0 y
ω 2 D
נציב גבולות ונעביר אגפים:
Bt2 CeDt
)Asin (ωt C
= )~v (t x̂ + 1 − ŷ + − ̂z
ω 2 D D
נציב את C ,B ,Aו־ Dונקבל:
)sin (ωt 2
3 4t
= )~v (t x̂ + 1 − t ŷ + ̂e − 1 z
ω 4
אינטגרציה של תאוצה משתנה. 4.26 קינמטיקה וקטורית 4
על־מנת לחשב את המיקום נעזר בקשר האינטגרלי בין מהירות ומיקום:
ˆ t ˆ t ˆ t
)sin (ωt 2
3 4t
= )~r(t) − ~r(0 dt x̂ + 1 − t dt ŷ + ̂e − 1 dt z
0 ω 0 0 4
נפתור את האינטגרלים ונציב תנאי התחלה:
)−cos (ωt t3 t 3 e4t
t
= )̂~r(t) − (x̂ + 2ŷ + 3z |0 x̂ + t − | ŷ + ̂− t |t0 z
ω2 3 0 4 4
נציב גבולות ונעביר אגפים:
t3
1 3 4t 3 3
~r(t) = 1 + 2 (1 − cos (ωt)) x̂ + 2 + t − ŷ + 3 + e − t − ̂z
ω 3 16 4 16
נסדר ונקבל:
t3
1 1
̂45 − 12t + 3e4t z
~r(t) = 1 + 2 (1 − cos (ωt)) x̂ + 2 + t − ŷ +
ω 3 16
המרכז האקדמי רופין
תנועה מעגלית 5
תנועה מעגלית 5
שאלה בסיסית בתנועה מעגלית קצובה 5.1
גלגל שרדיוסו 20ס`מ המחובר לציר מסתובב בתדירות של 30סיבובים בדקה )סל`ד(.
א .מהו זמן המחזור בשניות?
ב .מה המהירות הזויתית? ומהי המהירות המשיקית?
ג .אם הגלגל הסתובב במשך 10דקות ,מהו ההעתק הזויתי שעברה נקודה על פני הגלגל )ברדיאנים( ,וכמה סיבובים
הסתובב הגלגל בזמן זה?
פתרון
סעיף א'
נרשום את התדירות ביחידות של הרץ
rev 30rev rev
f = 30 = = 0.5
min 60sec sec
זמן המחזור זה
1 1
= T = ]= 2 [sec
f 0.5 rev
sec
התשובה היא
]T = 2 [sec
סעיף ב'
המהירות הקוית היא
m
v = 2πRf = 2π · 0.2 · 0.5 = 0.2π = 0.628
sec
המהירות הזויתית היא
v 0.628 rad
=ω = = 3.142
R 0.2 sec
התשובה היא
m rad
v = 0.628 , ω = 3.142
sec sec
סעיף ג'
נתון כי ∆t = 10min = 600sec
ω = ∆θונקבל
נשתמש בנוסחא ∆t
∆θ = ω∆t = 3.142 · 600 = 1885.2rad
המרכז האקדמי רופין
זית על צלחת מיקרוגל 5.2 תנועה מעגלית 5
מספר הסיבובים מתקבל מחלוקת ההעתק הזויתי בזוית של מעגל שלם
∆θ
= #rev u 300rev
2π
∆θ = 1885.2rad, #rev u 300rev
זית על צלחת מיקרוגל 5.2
מניחים זית על צלחת מיקרוגל במרחק ] 12 [cmממרכזה .מפעילים את המיקרוגל ,והזית נע במהירות קווית שגודלה
.v = 0.15 mמצאו את זמן המחזור ואת התדירות של סיבוב הצלחת .מצאו את מהירותו הזוויתית ואת תאוצתו של
s
הזית.
פתרון
נמצא את מהירותו הזוויתית של הזית:
v 0.15 rad
= = v = ωr → ω = 1.25
r 0.12 s
לפיכך ,זמן המחזור של התנועה המעגלית הוא:
2π 2π
= T = ]= 5.03 [s
ω 1.25
אם זהו זמן המחזור ,התדירות היא:
1 1
=f = ]= 0.199 [Hz
T 5.03
את המהירות הזוויתית של הזית כבר מצאנו:
rad
ω = 1.25
s
נעזר בה על מנת למצוא את תאוצתו:
hmi
ar = ω 2 r = (1.25)2 · 0.12 = 0.188
s2
התשובה היא:
]T = 5.03 [s
]f = 0.199 [Hz
rad
ω = 1.25
s
hmi
ar = 0.188
s2
המרכז האקדמי רופין
ידוי פטיש ברזל 5.3 תנועה מעגלית 5
ידוי פטיש ברזל 5.3
ידוי פטיש הוא ספורט שבו משקולת ,שמסתה כשבעה קילוגרמים ,הקשורה בכבל שאורכו ] , 1.2 [mמסובבת במעגל
ונזרקת .מיידה הפטיש מסובב את הפטיש בגובה כתפיו , 1.5 [m] ,כאשר ידיו שאורכן ] 0.8[mפרושות ,ואז זורק את
הפטיש אופקית .הפטיש נופל במרחק ] 30 [mמנקודת הזריקה .מה הייתה מהירותו הזוויתית של הפטיש המסתובב לפני
הזריקה?
פתרון
בשאלה זו הפטיש נעה בהתחלה בתנועה מעגלית קצובה .לאחר מכן הפטיש נעזב .כשהוא נעזב ,הוא מקבל את המהירות
הקווית )המשיקית( שהייתה לו ברגע העזיבה ועף בכיוון זה .מרגע זה והילך הכוח היחיד שפועל על הפטיש הוא כוח הכובד,
ולכן הפטיש נעה בתנועה שמתאימה לזריקה אופקית .נעזר במרחק האופקי שעשה הפתיש מרגע זריקתו על־מנת לחשב
את המהירות בה נזרק .מכיוון שמהירות זו היא המהירות המשיקית של התנועה המעגלית ,נקשר אותה אחר־כך למהירות
הזוויתית.
זריקה אופקית:
1
y(t) = y0 + v0,y · t − gt2 = 1.5 − 4.9t2
2
הפטיש נוחת על הרצפה כאשר :y(t) = 0
]1.5 − 4.9t2 = 0 → t = 0.55[s
בזמן זה ,הפטיש עובר מרחק אופקי של ]:30[m
30
= x(t) = vx,0 · t → 30 = vx,0 · 0.55 → vx,0 ]= 54.54[m/s
0.55
זוהי אם כן גם המהירות הקווית בה נעזב הפטיש .הקשר בין מהירות קווית )משיקית( ומהירות זוויתית:
v 54.54 rad
=ω = [= 27.3 ]
r 2 s
התשובה היא:
rad
[ω = 27.3 ]
s
תאוצה רדיאלית ומשיקית 5.4
גלגל נע בתאוצה זוויתית קבועה.
א .מצאו את התאוצה הזוויתית של הגלגל ,אם ידוע שלאחר 2secמתחילת התנועה ,התאוצה השקולה של נקודת הקצה
נמצאת בזווית של 60°עם המהירות הקווית של הנקודה.
ב .מצאו את אורך הדרך שעבר הגלגל לאחר 2שניות אם נתון שרדיוס הגלגל הוא ]R = 1 [mושבזמן t = 0הגלגל היה
במנוחה.
פתרון
סעיף א':
השאלה מושתתת על רכיבי התאוצה השונים בתנועה מעגלית ,שהיא
)(320 ̂~a = aT θ̂ + ar r
המרכז האקדמי רופין
תאוצה רדיאלית ומשיקית 5.4 תנועה מעגלית 5
אפשר לחשב את הרכיבים בנפרד ,ואפשר להסתכל על המצב כעל משוואה וקטורית ,וזה מה שנעשה כאן .וקטור התאוצה
ורכיביו מתוארים באיור הבא
~aT
~ar
~a
הנתון שלנו הוא שבזמן t = 2sמתקיים המצב הבא
60o
~aT
~a ~ar
כלומר יש לנו קשר בין הגדלים של שני רכיבי התאוצה ,והוא
| |~ar √
)(321 = tan (60) = 3
| |~aT
נציב את רכיבי התאוצות במפורש
√ | |~ar −ω 2 (t) R )ω 2 (t
)(322 =3 = =
| |~aT ||αR α
את ) ω (tנמצא על ידי אינטגרציה )הפעם באמצעות אינטגרל מסויים(
ˆ 2
)(323 = )ω (t = 2s αdt = αt|20 = 2α
0
322 נציב במשוואה
√ )ω 2 (t (2α)2 4α2
)(324 =3 = = = 4α
α α α
ומכאן נקבל
√
3 rad
)(325 =α
4 s2
התשובה היא:
תאוצה רדיאלית ומשיקית 5.4 תנועה מעגלית 5
√
3 rad
=α
4 s2
סעיף ב':
נחשב את ההעתק הזויתי
ˆ ˆ
1
= )θ(t = ω(t)dt αt + C = αt2 + C
2
θ(0) = C
1
∆θ = αt2
2
למציאת אורך הדרך יש למצא את אורך הקשת שזה הרדיוס כפול הזווית:
√
1 2 1 3 rad 2 2
]l = R∆θ(2sec) = R α · t = 1 [m ]2 s = 0.86 [m
2 2 4 s2
התשובה היא:
]l = 0.86 [m
המרכז האקדמי רופין
מהירות זויתית של צנטריפוגה 5.5 תנועה מעגלית 5
מהירות זויתית של צנטריפוגה 5.5
צנטריפוגה מסתובבת במהירות זוויתית משתנה הנתונה בביטוי
)ω (t) = ω0 sin (bt
מבחנה ,הנמצאת בזמן t = 0בזווית של θ0 = −πמסתובבת על היקפה של הצנטריפוגה .נתון שהמבחנה נמצאת ברדיוס
rמציר הצנטריפוגה.
א .מצאו את זווית המבחנה כתלות בזמן.θ (t) ,
ב .מצאו את תאוצתה הזוויתית של המבחנה.
ג .מצאו את תאוצתה הכוללת של המבחנה.
פתרון
סעיף א':
כשם שהמיקום מתקבל על ידי אינטגרציה של המהירות ,הזווית מתקבלת מהאינטגרציה של המהירות הזוויתית.
ˆ ˆ
ω0
)(326 θ (t) = C + ω (t) dt = C + ω0 sin (bt) dt = C − )cos (bt
b
תנאי ההתחלה הוא .θ (t = 0) = −πנטיל תנאי התחלה זה
ω0
−π = C −
b
ω0
)(327 ⇒ C = −π +
b
התשובה היא
ω0
θ (t) = −π + ])[1 − cos (bt
b
סעיף ב':
התאוצה הזוויתית מתקבלת על ידי הנגזרת של המהירות הזוויתית
dω d
)(328 = )α (t = )[ω0 sin (bt)] = ω0 b cos (bt
dt dt
התשובה היא
)α (t) = ω0 b cos (bt
סעיף ג':
התאוצה הכללית היא
)(329 ̂~a = aT θ̂ + ar r̂ = αrθ̂ − ω 2 rr
נציב את מה שמצאנו
h i
)(330 ̂~a (t) = ω0 b cos (bt) rθ̂ − (ω0 sin (bt))2 rr̂ = ω0 r b cos (bt) θ̂ − ω0 sin2 (bt)2 r
המרכז האקדמי רופין
גלגלי שיניים 5.6 תנועה מעגלית 5
התשובה היא:
h i
̂~a (t) = ω0 r b cos (bt) θ̂ − ω0 sin2 (bt) r
גלגלי שיניים 5.6
שני גלגלי שיניים בעלי רדיוסים r1 , r2צמודים זה לזה ,כך שמהירותם על ההיקף מתואמת ,כמתואר באיור הבא
מסובבים את הגלגל הראשון עם מהירות זוויתית קבועה .ω1
א .מצאו המהירות הזוויתית של הגלגל השני.
ב .מצאו את זווית הסיבוב של הגלגל השני ,כאשר הגלגל הראשון משלים סיבוב.
פתרון
סעיף א':
מכיוון שנתון כי מהירותם של הגלגלים על פני ההיקף מתואמת ,נסיק כי מהירותם הקווית זהה .המהירויות הקוויות הן
)(331 v1 = ω1 r1
)(332 v2 = ω2 r2
והנתון למעשה אומר כי .v1 = v2נציב את זה ונקבל
)(333 ω1 r1 = ω2 r2
ומכאן נקבל כי המהירות הזוויתית של הגלגל השני היא
r1
)(334 = ω2 ω1
r2
r1
= ω2 ω1
r2
סעיף ב':
נמצא את שתי הזוויות על ידי אינטגרציה של המהירות
ˆ t
)(335 = )θ1 (t ω1 dt = ω1 t
0
ˆ t ˆ t
r1 r1
)(336 = )θ2 (t = ω2 dt ω1 dt = ω1 t
0 0 r2 r2
הילוכים של אופניים )לבית( 5.7 תנועה מעגלית 5
כאשר הגלגל הראשון השלים סיבוב שלם ,זוויתו תהיה θ1 = 2πלכן הזמן להשלמת סיבוב שלם של הגלגל הראשון יהיה
) θ1 (t1 2π
)(337 = t1 =
ω1 ω1
נציב זמן זה בזווית של הגלגל השני ונקבל
r1 2π r1
)(338 = ) θ2 (t1 ω1 = 2π
r2 ω1 r2
r1
= θ2 2π
r2
נשים לב כי היה ניתן לקבל תוצאה זו גם על ידי הבנה כי היחס בין שתי הזוויות קבוע והוא
)θ2 (t r1
)(339 =
)θ1 (t r2
ויחס זה אינו תלוי בזמן )מכיוון שהתנועה קצובה( .כעת ,כאשר הגלגל הראשון השלים סיבוב שלם ,זוויתו תהיה .θ1 = 2π
נציב זאת ונקבל
r1
)(340 θ2 = 2π
r2
הילוכים של אופניים )לבית( 5.7
לאופניים יש שני גלגלי שיניים המחוברים ביניהם בשרשרת פלדה :הקדמי ברדיוס R1 = 10cmוהאחורי ברדיוס
,R2 = 5cmהמחובר לגלגל אחורי שרדיוסו הוא ,R3במתואר באיור הבא
נתון כי רוכב האופניים מדווש בקצב של שני סיבובים בשנייה.
א .מצאו את גודל מהירותה של חוליית שרשרת כלשהי ביחס לרוכב.
ב .מצאו את מהירותו הזוויתית של הגלגל.
ג .רשמו את מהירות הרכיבה של האופניים ,וציינו את כל הדרכים בהן ניתן להגדיל מהירות זו.
פתרון
סעיף א':
בדומה לשאלה עם גלגלי השיניים בתרגול הכיתה ,שני הגלגלים נעים באותה המהירות המשיקית .זה אומר שחוליית שרשרת
כלשהי ,ביחס לרוכב ,תנוע באותה המהירות המשיקית )למעשה השרשרת היא זו שדואגת לכך ששני הגלגלים יסתובבו
באותה המהירות המשיקית( ,כלומר
)(341 v1 = v2 = v
הילוכים של אופניים )לבית( 5.7 תנועה מעגלית 5
מכאן נוכל לקבל מהירות זו בקלות על ידי הקשר הידוע בין המהירות הקווית והזוויתית
)(342 v = ω1 R1
נתון כי הרוכב מדווש בקצב של שני סיבובים בשניה ,כלומר נתונה לנו התדירות של התנועה ,f1 ,ואנו צריכים את התדירות
הזוויתית ) ω1כלומר המהירויות הזוויתית( .הקשר ביניהם הוא
)(343 ω = 2πf
נציב במשוואה הקודמת ונקבל
m m
)(344 v = 2πf1 R1 = 2π · 2Hz · 10cm = 4π · 10 · 10−2 = 0.4π
s s
התשובה היא
hmi
v ≈ 1.257
s
סעיף ב':
שתי המהירויות המשיקיות הן
)(345 v1 = R1 ω1
)(346 v2 = R2 ω2
תנאי השוואת המהירויות הזוויתיות נותן
)(347 R1 ω1 = R2 ω2
כלומר
R1
)(348 = ω2 ω1
R2
נציב ערכים
10cm rad
)(349 = ω2 ω1 = 4πf1 = 4π2Hz = 8π
5cm s
התשובה היא
rad
ω2 ≈ 25.1
s
סעיף ג':
מהירות הרכיבה היא המהירות הקווית של הגלגל האחורי )הגלגל ברדיוס (R3והיא
V = ω2 R3
הדרכים להגדיל מהירות זו הן
להגדיל את רדיוס הגלגל האחורי .R3
המרכז האקדמי רופין
גרב במכונת כביסה 5.8 תנועה מעגלית 5
להקטין את .R2
להגדיל את .R1
להגדיל את ) ω1לדווש יותר מהר(.
ננתח את משוואה :348אם נקטין את R2או נגדיל את R1המהירות הזוויתית של הגלגל האחורי ,ω2 ,תגדל .כך עובדים
ההילוכים ,כפי שאנו מכירים מחיי היום־יום :גלגלי השיניים הקטנים יותר בגלגל האחורי והגדולים יותר בדוושות הם
ההילוכים ה`גבוהים` יותר .את המחיר משלמים במומנט שיש להפעיל על הדוושות ,נושא שנגיע אליו בהמשך הקורס.
גרב במכונת כביסה 5.8
.α = 2 rad
s2
גרב נח על תוף מכונת כביסה שרדיוסו .30cmהמכונה מתחילה להאיץ בתאוצה זוויתית
א .מצאו את מהירות הגרב כתלות בזמן.
ב .מצאו את גודלה של התאוצה הרדיאלית של הגרב כתלות בזמן.
ג .מצאו תוך כמה זמן תאוצתו הכוללת של הגרב תגיע ל .g
ד .מצאו באיזה זמן התאוצה הכוללת של הגרב תסטה ב 30°מהכיוון הרדיאלי.
פתרון
סעיף א'
על מנת למצוא את המהירות הקווית המבוקשת נרצה למצוא את המהירות הזוויתית .נשתמש בקשר האינטגרלי :
ˆ ˆ
rad rad
)(350 ω (t) = Cω + αdt = Cω + 2 dt = Cω + 2t
s2 s2
נתון כי הגרב מתחילה ממנוחה ,לכן .Cω = 0המהירות הזוויתית היא
rad
)(351 ω (t) = 2t
s2
נמצא את המהירות הקווית
rad
)(352 v = ωr = 2t ]· 0.3 [m
s2
התשובה היא
hmi
v = 0.6t
s2
סעיף ב'
התאוצה הרדיאלית היא
rad 2
rad
)(353 |aR | = −ω r = 2 2 t r = 4 4 t2 · 0.3m
2
s s
התשובה היא
h m i
|aR | = 1.2 4 t2
s
גרב במכונת כביסה 5.8 תנועה מעגלית 5
סעיף ג'
עלינו למצוא את גודלה של התאוצה הכוללת ולהשוות ל .gעל מנת למצוא את התאוצה הכוללת ,עלינו למצוא את התאוצה
המשיקית
rad m
)(354 aT = rα = 0.3m · 2 = 0.6 2
s2 s
כעת ,גודלה של התאוצה הכוללת יהיה )נשמיט יחידות מטעמי נוחות כתיבה(
q q rh i2 p
2 2 2 2
)(355
2
= )|~a| = (aR ) + (aT ) = (ω r) + (αr (αt)2 r + (αr)2 = αr α2 t4 + 1
נשווה ל g
p
)(356 αr α2 t4 + 1 = g
g2
)(357 = α2 t4 + 1
α2 r 2
r
4 g2 1
)(358 = ⇒ t 4 2
− 2
α r α
נציב ערכים
v
2
100 m
u r
u s4 1 4 104 1
)(359 t=t
4
− = s4 − s4
rad 4 2 rad 2 16 · 0.09 4
)2 s2 (0.3m 2 s2
התשובה היא
t ≈ 2.034s
סעיף ד'
נצייר את המצב
~ar 30
~aT
~a
הקשר שמתקיים הוא
| |~aT αr α 1
)(360 = )tan (30 = 2 = 2 2 = 2
| |~ar ω r α t αt
√s √s
3 3
)(361 = ⇒ t = rad
]= 0.93 [sec
α 2 s2
המרכז האקדמי רופין
תאוטה בתנועה מעגלית )לבית( 5.9 תנועה מעגלית 5
התשובה היא
]t ≈ 0.93 [sec
תאוטה בתנועה מעגלית )לבית( 5.9
. α = −0.2 radברגע t = 0
s2
גוף נע בתנועה מעגלית בעלת רדיוס R = 0.5mכך שתאוצתו הזוויתית קבועה ושווה
.v0 = 15 m
מהירותו הקווית ההתחלתית של הגוף היא s
א .באיזה רגע tמגיע הגוף למנוחה?
ב .מצאו את אורך הדרך אותו עבר הגוף מתחילת התנועה ,t = 0 ,ועד שהוא נעצר.
ג .מצאו כמה סיבובים ביצע הגוף מתחילת התנועה ,t = 0 ,ועד שנעצר.
פתרון
סעיף א':
= v0אז 15 m
s דבר ראשון ,נעבור לגדלים זויתיים .אם
v0 15 m
s rad
)(362 = ω0 = = 30
R 0.5m s
כעת ,נמצא את המהירות הזוויתית על ידי אינגרציה
ˆ
rad rad
)(363 ω (t) = ω0 + α (t) dt = ω0 − αt = 30 − 0.2 2 t
s s
הגוף מגיע לעצירה כאשר המהירות הזוויתית )והקווית( מתאפסת ,לכן
rad rad
)(364 0 = 30 − 0.2 2 tstop
s s
30 rad
)(365 = tstop s = 150s
0.2 rad
s2
התשובה היא
]tstop = 150 [s
סעיף ב':
אורך הדרך המבוקשת היא קשת המעגל ,כלומר
)(366 )s (t) = Rθ (t
נמצא את הזווית על ידי אינטגרציה של המהירות הזוויתית
ˆ ˆ
rad rad rad rad
)(367 θ (t) = C + ω (t) dt = C + 30 − 0.2 2 t dt = C + 30 t − 0.1 2 t2
s s s s
נרצה למצוא את הדרך מזמן t = 0לכן נוח לקחת .C = 0נציב את tstop
)(368
rad rad rad rad
θ (tstop ) = 30 tstop − 0.1 2 t2stop = 30 150s − 0.1 2 (150s)2 = 4, 500rad − 2, 250rad = 2250rad
s s s s
המרכז האקדמי רופין
גלגלת וחוט )לבית( 5.10 תנועה מעגלית 5
נמצא את המרחק
)(369 s (tstop ) = Rθ (tstop ) = 0.5m · 2250rad
התשובה היא
]s (tstop ) = 1.125 [km
סעיף ג':
נגדיר rev. = revolutionsכלומר סיבובים.
מספר הסיבובים יתקבל על ידי חלוקת הזווית ) θ (tstopבסיבוב שלם ,כלומר ב .2πנציב
) θ (tstop 2250rad
)(370 =N = ≈ 358rev.
2πR 2πrad
התשובה היא:
]N ≈ 358 [rev.
גלגלת וחוט )לבית( 5.10
גוף Aקשור לחוט ארוך המלופף סביב גלגל קבוע שרדיוסו Rכמתואר באיור הבא
R
M
A
הגוף Aמשוחרר ממנוחה ויורד בתאוצה קבועה ) .a0הדרכה :הראו כי בגלגול ללא החלקה מהירות הגלגל שווה למהירותו
הזוויתית המוכפלת ברדיוס הגלגל .v = ωR :העזרו בהסבר המופיע בפרק 31בעמוד 833ובפיתוח שבעמוד (933
א .עקב ירידת הגוף הגלגל מתחיל להסתובב .מצאו את המהירות הזוויתית של הגלגל אחרי שהגוף יורד גובה .H
ב .באמצעות כל הגדלים הנתונים בשאלה ) ,(a0 , H, Rבטאו את גודל התאוצה השקולה של נקודה Mהמסומנת על שפת
הגלגל אחרי שהגוף יורד גובה .H
פתרון
סעיף א':
הגוף ירד גובה Hבתנועה קווית בתאוצה קבועה .בציר האנכי ,התנועה מתוארת על ידי משוואת קינמטיקה חד מימדית
1
y (t) = y0 + v0 t + a0 t2
2
גלגלת וחוט )לבית( 5.10 תנועה מעגלית 5
כאשר כיוון התנועה החיובי נבחר להיות כלפי מטה .נוכל לקחת ,y0 = 0ומכיוון שנתון כי הגוף משוחרר ממנוחה מתקיים
v0 = 0ונותרנו רק עם האיבר של התאוצה .הגוף ירד גובה Hלאחר זמן .tHנציב ונמצא זמן זה
1 2
= H a0 t
2 H
r
2H
tH =
a0
כעת נמשיך לתנועה הזוויתית .המהירות הזוויתית עבור תאוצה זוויתית קבועה היא
ω (t) = ω0 + αt
נתון שמתחילים ממנוחה לכן ω0 = 0ונותר למצוא את התאוצה הזוויתית .αנשים לב כי ידועה לנו התאוצה הקווית,
והקשר ביניהן ידוע גם כן ,והוא
a = αr
ובמקרה שלנו
a0
=α
R
אם כך ,הביטוי למהירות הזוויתית יהיה
a0
= )ω (t t
R
לאחר זמן tHהמהירות הזוויתית היא
r √
a0 a0 2H 2a0 H
= ω (tH ) = tH =
R R a0 R
התשובה היא
√
2a0 H
= ) ω (tH
R
סעיף ב':
התאוצה השקולה היא
̂~a (t) = aT θ̂ + ar r̂ = αrθ̂ − ω 2 rr
קיבלנו את הביטויים לרכיבי התאוצה בסעיף הקודם כך שכל שנותר הוא להציבם
a0 a 2
0 a2
= )~a (t Rθ̂ − ̂t Rr̂ = a0 θ̂ − 0 t2 r
R R R
לאחר זמן tHהתאוצה תהיה
a20 2 a2 2H 2Ha0
~a (tH ) = a0 θ̂ − tH r̂ = a0 θ̂ − 0 r̂ = a0 θ̂ − ̂r
R R a0 R
גודלה יהיה
s s
2Ha0 2
2
2H
= |) |~a (tH a20 + − = a0 1+
R R
המרכז האקדמי רופין
גלגלת וחוט )לבית( 5.10 תנועה מעגלית 5
התשובה היא
s 2
H
|~a (tH )| = a0 1+4
R
המרכז האקדמי רופין
גלגלות מורכבות 5.11 תנועה מעגלית 5
גלגלות מורכבות 5.11
משקולת Aמתחילה לרדת ממנוחה בתאוצה קבועה של .a0עקב ירידת הגוף מערכת של שני גלגלים צמודים מתחילה
להסתובב ,כמתואר באיור הבא
R
r
M
A
נתיו כי רדיוס הגלגל הגדול הוא Rורדיוס הגלגל הקטן .r
א .מצאו את התאוצה השקולה של נקודה ,Mכפונקציה של הזמן.
ב .מצאו את גודל המהירות של הנקודה M
פתרון
סעיף א:
התאוצה השקולה היא
)(371 ̂~a = aT θ̂ + ar r
אז עלינו למצוא שני רכיבים אלו .למערכת כולה תאוצה זוויתית משותפת .αלנקודות שעל פני הגלגל הפנימי תאוצה
)(r
משיקית של ,aT = rα = a0לכן נסיק
a0
)(372 =α
r
)(R
aTשהיא לנקודות שעל פני הגלגל החיצוני תאוצה משיקית של = Rα
)(R R
)(373 aT = = Rα a0
r
לכן רכיב התאוצה המשיקית של הנקודה Mהוא
R
)(374 = ) aT (M a0
r
רכיב התאוצה הרדיאלי בנקודה Mהוא
)(375 ar (M ) = −ω 2 R
ונותר למצוא את .ωנמצא אותו מאינטגרציה על התאוצה הזוויתית
ˆ ˆ
a0 a0
)(376 ω (t) = C + α (t) dt = C + dt = C + t
r r
את Cנמצא מתנאי ההתחלה .נתון כי התנועה מתחילה ממנוחה לכן
a0
)(377 0=C+ 0
r
גזירה של אורך קשת )לבית( 5.12 תנועה מעגלית 5
לכן C = 0וקיבלנו
a0
)(378 = )ω (t t
r
375 נציב במשוואה
a 2
0
)(379 ar (M ) = − t R
r
ומצאנו את הרכיב השני .בסך הכל ,התאוצה השקולה בנקודה Mהיא
R a 2
0
)(380 = ̂~a (M ) = aT θ̂ + ar r a0 θ̂ − ̂t Rr
r r
R a 2
0
= ) ~a (M a0 θ̂ − ̂t Rr
r r
סעיף ב:
גודל המהירות הקוית של נקודה :M
a0 R
)(381 = vM (t) = ω (t) R t
r
a0 R
= )vM (t t
r
גזירה של אורך קשת )לבית( 5.12
נקודה מסתובבת במסלול מעגלי שרדיוסו .Rאורך הדרך שהנקודה עוברת במסלול זה נתון על ידי הקשר
s (t) = A + Bt + Ct2
כאשר A, B, Cקבועים ,ונתון שהגוף מתחיל את תנועתו ממנוחה.
א .מצאו את המהירות הזוויתית של הנקודה כפונקציה של הזמן.
ב .מצאו את התאוצה המשיקית של הנקודה כפונקציה של הזמן.
ג .מצאו את התאוצה הרדיאלית של הנקודה כפונקציה של הזמן.
ד .מצאו את התאוצה השקולה )גודל וכוון ביחס לכוון הרדיאלי( של הנקודה.
פתרון
סעיף א':
נזכיר כי אורך הדרך הוא אורך הקשת ,לכן
)s (t) = R · θ (t
לכן הזווית כתלות בזמן היא
)s (t 1
A + Bt + Ct2
= )θ (t =
R R
המרכז האקדמי רופין
גזירה של אורך קשת )לבית( 5.12 תנועה מעגלית 5
המהירות הזוויתית תתקבל מגזירת הזווית
1
= ̇ω (t) = θ )(B + 2Ct
R
התשובה היא
1
= )ω (t )(B + 2Ct
R
סעיף ב':
התאוצה המשיקית היא
aT = αR
לכן נותר למצוא את .αנמצא אותה על ידי גזירת המהירות הזוויתית
2C
= ̇α (t) = θ̈ = ω
R
התשובה היא
aT = 2C
סעיף ג':
התאוצה הרדיאלית היא
ar = −ω 2 R
נציב את ) ω (tשמצאנו בסעיף א' ונקבל
התשובה היא:
1
ar (t) = − (B + 2Ct)2
R
סעיף ד':
התאוצה השקולה היא
̂~a = aT θ̂ + ar r
מצאנו בסעיפים הקודמים גדלים אלו .נציב ונקבל
1
~a (t) = 2C θ̂ + − ̂(B + 2Ct)2 r
R
גודל תאוצה זו הוא
s 2
1 1
q
2 2
= |)|~a (t )(2C) + − (B + 2Ct = (2CR)2 + (B + 2Ct)4
R R
המרכז האקדמי רופין
גזירת אורך קשת ) 2לבית( 5.13 תנועה מעגלית 5
והכיוון ביחס לכיוון הרדיאלי הוא
" #
aT 2C 2CR
β (t) = tan−1 = tan−1 = tan−1 −
ar − R1 (B + 2Ct)2 (B + 2Ct)2
כאשר βהיא הזווית בין הכיוון הרדיאלי לבין וקטור התאוצה השקול ,כמתואר באיור הבא
β
R
~aT
~ar
~a
התשובה היא:
1
q
= |)|~a (t (2CR)2 + (B + 2Ct)4
R
−1 2CR
β (t) = tan −
(B + 2Ct)2
גזירת אורך קשת ) 2לבית( 5.13
המיקום הזויתי של נקודה על שפת גלגל המסתובב סביב צירו נתון על ידי
θ(t) = At + Bt2 + Ct3
כאשר נתונים הקבועים
rad rad rad
A=4 B = −3 C=1
sec sec2 sec3
א .מצאו את המהירוות הזויתית ωבזמנים t1 = 2secו t2 = 4sec
ב .מהי התאוצה הזויתית הממוצעת עבור הפרש הזמנים ∆tהמתחיל בזמן t1ומסתיים בזמן t2
ג .מהי התאוצה הזיתית הרגעית בתחילת הקטע ∆tובסופו.
פתרון
סעיף א':
המהירות הזויתית מתקבלת מגזירה של ההעתק הזויתי
dθ
=ω = A + 2Bt + 3Ct2
dt
נים המבוקשים
rad
ω(t = 2sec) = 4
sec
rad
ω(t = 4sec) = 28
sec
המרכז האקדמי רופין
תאוצה זויתית )דניאל בית( 5.14 תנועה מעגלית 5
סעיף ב':
נחשב תאוצה ממוצעת על פי ההגדרה
)ω(4sec) − ω(2sec
∆ω rad
= hαi = = 12
∆t )(4 − 2 sec2
rad
hαi = 12
sec2
סעיף ג':
נחשב תאוצה רגעית על ידי גזירת המהירות
dω
= )α(t = 2B + 6Ct
dt
נציב
rad
α(t = 4sec) = 6
sec2
rad
α(t = 2sec) = 18
sec2
תאוצה זויתית )דניאל בית( 5.14
α0 = 3 radברדיוס .r = 5cm
s2
גוף מתחיל ממנוחה ונע בתנועה מעגלית בתאוצה זוויתית קבועה
א .רשמו את וקטור התאוצה הכוללת.
ב .מצאו כעבור כמה זמן הגוף ישלים זווית של .8π
.10 m
ג .מצאו כעבור כמה זמן יגיע הגוף למהירות s
ד .מצאו כעבור כמה זמן גודלה של התאוצה הכוללת יגיע ל .5g
ה .מצאו כעבור כמה זמן הזוית בין וקטור התאוצה למשיק למעגל תהיה .45°
פתרון
סעיף א'
וקטור התאוצה הכולל הוא
)(382 ̂~a = αrθ̂ − ω 2 rr
מדובר בתנועה בתאוצה זוויתית קבועה המתחילה ממנוחה לכן מתקיים
)(383 ω (t) = α0 t
נמצא את הרכיבים
rad m
)(384 ar = α0 r = 3 2
· 5 · 10−2 m = 0.15 2
s s
2
rad m
)(385 aT = ω 2 r = α02 rt2 = 3 2 · 5 · 10−2 mt2 = 0.45t2 2
s s
המרכז האקדמי רופין
תאוצה זויתית )דניאל בית( 5.14 תנועה מעגלית 5
וקטור התאוצה הכולל יהיה
m m
)(386 ̂~a = 0.15 2 θ̂ − 0.45 2 t2 r
s s
התשובה היא
m 2
)(387 ~a = 0.15 ̂θ − 3t ̂r
s2
סעיף ב'
נרשום את הזווית כלתות בזמן
1
)(388 θ (t) = θ0 + ω0 t + αt2
2
נוכל לבחור θ0 = 0ונתון כי ω0 = 0לכן נותרנו עם
1 3 rad 2
)(389 = θ (t) = α0 t2 t
2 2 s2
נציב את הזווית הנתונה
3 rad 2
)(390 = 8π t
2 s2 8π
16π 2
)(391 s = t28π
3 r
π
)(392 ⇒ t8π = 4 s
3
התשובה היא
)(393 t8π ≈ 4.09s
סעיף ג'
המהירות היא המהירות המשיקית של התנועה
)(394 v = ωr = α0 rt
נציב ערכים ונבדוק באיזה זמן היא תשתווה למהירות המבוקשת
m rad
)(395 10 = 3 · 5 · 10−2 m · t10
s s
1000
)(396 = ⇒ t10 s
15
התשובה היא
)(397 t10 ≈ 66.67s
תאוצה זויתית )דניאל בית( 5.14 תנועה מעגלית 5
סעיף ד'
גודלה של התואצה השקולה הוא
q q q q
)(398 |~a| = a2T + a2r = (αr)2 + (ω 2 r)2 = r α02 + α04 t4 = rα0 1 + α02 t4
נבדוק מתי התאוצה תשתווה ל 5g
q
)(399 rα0 1 + α02 t45g = 5g
25g 2
)(400 = 1 + α02 t45g
α02 r2
1/4
25g 2
1
)(401 ⇒ t5g = −
α04 r2 α02
נציב ערכים
2
!1/4
25 · 100 m
s4 1
= t5g −
(5 · 10−2 m)2
4 2
34 rad
s8
32 rad
s4
1/4
25 · 100
1
= −4
s4 − s4
81 · 25 · 10 9
6 1/4
10 4 1 4
)(402 = s − s
81 9
התשובה היא
)(403 t5g ≈ 10.54s
סעיף ה'
מה שמיוחד בזווית 45°הוא ששני הרכיבים שווים ,ומשם תתקבל הדרישה
!
)(404 aT = ar
)(405 αr = ω 2 r
2 2
)(406 α
0 = α
0 t45°
1 1
)(407 ⇒ t45° = √ = q
α0 3 rad
s2
התשובה היא
1
)(408 t45° = √ s
3
המרכז האקדמי רופין
ילד על נדנדה )דניאל בית( 5.15 תנועה מעגלית 5
ילד על נדנדה )דניאל בית( 5.15
ילד היושב על נדנדה שאורך חבליה הוא 2.45mמתנדנד קלות .הנדנדה נעה בתאוצה זוויתית
4π rad
α (t) = − cos (2t) 2
6 s
π
= θומהירותו מתאפסת .מצאו מהי מהירות הילד ונטייתו מהאנך בזמן tכלשהו. 6 בזמן t = 0הילד נוטה מהאנך בזווית
פתרון
מה שמבקשים למצוא למעשה הוא המהירות הקווית )המשיקית( של הילד ואת הזווית ,כתלות בזמן כמסומן באיור הבא
θ
~v
למציאת המהירות המשיקית עלינו למצוא את המהירות הזוויתית על ידי אינטגרציה על התאוצה
ˆ ˆ
4π 4π 1 π
ω (t) = C + α (t) dt = C − cos (2t) dt = C − )sin (2t) = C − sin (2t
6 6 2 3
את Cנמצא מתנאי ההתחלה .התנאי הוא שבזמן t = 0המהירות מתאפסת ,לכן .ω (t = 0) = 0נטיל תנאי זה
π
0=C− )sin (0
3
וקיבלנו .C = 0לכן המהירות הזוויתית כתלות בזמן תהיה
π rad
)ω (t) = − sin (2t
3 s
ומהירותו המשיקית כתלות הזמן תהיה
π rad m
= )~v (t )− sin (2t ̂· (2.45m) θ̂ ≈ −2.56 sin (2t) θ
3 s s
למציאת הזווית עלינו לבצע אינטגרציה על המהירות
ˆ ˆ
π π 1 π
θ (t) = C + ω (t) dt = C − sin (2t) dt = C + )cos (2t) = C + cos (2t
3 3 2 6
המרכז האקדמי רופין
ילד על נדנדה )מקס בית( 5.16 תנועה מעגלית 5
π
= ) .θ (t = 0נטיל תנאי זה 6 את Cנמצא מתנאי ההתחלה .התנאי הוא שבזמן t = 0הזווית היא
π π π
= C + cos (0) = C +
6 6 6
וקיבלנו .C = 0לכן הזווית כתלות בזמן תהיה
π
= )θ (t )cos (2t
6
התשובה היא
m
̂~v (t) ≈ −2.56 sin (2t) θ
s
π
= )θ (t )cos (2t
6
ילד על נדנדה )מקס בית( 5.16
מטוטלת מתמטית בנויה ממסה הקשורה בחוט שאורכו ] .L = 0.5[mהמסה נעה בתנועה מעגלית ,כך ש:
3π π
= )θ(t )+ cos (3t
2 6
א .מצאו את מהירותה הזוויתית ואת תאוצתה הזוויתית של המסה.
ב .רשמו את וקטור התאוצה של המסה בעזרת וקטורי היחידה הקוטביים.
פתרון
סעיף א:
נגזור את הזווית על־מנת לקבל את המהירות הזוויתית:
dθ d 3π π π π
=ω = )+ cos (3t) = · (−sin(3t)) · 3 = − sin(3t
dt dt 2 6 6 2
נגזור את המהירות הזוויתית על־מנת לקבל את התאוצה הזוויתית:
dω d π π 3π
=α = )− sin(3t) = − · cos(3t) · 3 = − cos(3t
dt dt 2 2 2
התשובה היא
3π
α=− )cos(3t
2
π
)ω = − sin(3t
2
סעיף ב:
π
2 2
2 3π
̂~a = −ω rr̂ + αrθ̂ = −ω Lr̂ + αLθ̂ = − − sin(3t) · (0.5) r̂ + − cos(3t) · (0.5) θ
2 2
המרכז האקדמי רופין
מסלול של זבוב )תום( 5.17 תנועה מעגלית 5
התשובה היא
π2 3π
~a = − sin2 (3t) r̂ − ̂cos (3t) θ
8 4
מסלול של זבוב )תום( 5.17
זבוב עף באוויר .מיקומו נתון על ידי הביטוי ~r (t) = 50tx̂ + 3t3 ŷ − 4.9t2 ẑ :במטרים.
א .מצאו את מהירותו ואת תאוצתו של הזבוב.
ב .מצאו את וקטור התאוצה המשיקית ואת וקטור התאוצה המאונכת למסלול התנועה בזמן ].t = 5.3 [s
פתרון
סעיף א'
המהירות מתקבלת על ידי נגזרת המיקום בזמן:
d
= )~v (t) = ~r˙ (t ̂50tx̂ + 3t3 ŷ − 4.9t2 ẑ = 50x̂ + 9t2 ŷ − 9.8tz
dt
התשובה היא:
̂~v (t) = 50x̂ + 9t2 ŷ − 9.8tz
התאוצה מתקבלת על ידי נגזרת המהירות בזמן:
d
= )~a (t) = ~v˙ (t ̂50x̂ + 9t2 ŷ − 9.8tẑ = 18tŷ − 9.8z
dt
התשובה היא:
̂~a (t) = 18tŷ − 9.8z
סעיף ב'
רכיב התאוצה המשיק למסלול יהיה ההיטל של וקטור התאוצה השקול )אותו מצאנו בסעיף ב'( על המשיק לתנועה ,כלומר
B Aעל וקטור ~
על המהירות .נזכר בהגדרת ההיטל של וקטור ~
~ ~
~ · B̂ B̂ = A · B B
~ B
P A, ~ = A ~
2
~
B
הטלת התאוצה על המהירות תהיה
~a · ~v
= ) ~aT (t) = P (~a, ~v ~v
|~v |2
עלינו למצוא את המכפלה הסקלארית
~a (t) · ~v (t) = (18tŷ − 9.8ẑ) · 50x̂ + 9t2 ŷ − 9.8tẑ = 18 · 9t3 + 9.82 t = 162t3 + 96.04t
מכונית פונה ימינה 5.18 תנועה מעגלית 5
ואת גודל וקטור המהירות בריבוע
|~v (t)|2 = 502 + 92 t4 + 9.82 t2 = 2500 + 81t4 + 96.04t2
נציב הכל
162t3 + 96.04t
̂50x̂ + 9t2 ŷ − 9.8tz
= )~aT (t 4 2
2500 + 81t + 96.04t
נציב את הזמן הנתון
162 (5.3)3 + 96.04 · 5.3
2
hmi
= )~aT (t = 5.3s ̂50x + 9 )(5.3 ̂y − 9.8 · ̂5.3z
2500 + 81 (5.3)4 + 96.04 (5.3)2 s2
m
≈ (17.8x̂ + 90ŷ − 18.5ẑ) 2
s
התשובה היא:
hmi
)̂~aT (t = 5.3s) ≈ (17.8x̂ + 90ŷ − 18.5z
s2
על־מנת למצוא את וקטור התאוצה המאונך למסלול ,נעזר בעובדה שוקטור התאוצה השקול הוא חיבור של וקטור התאוצה
המשיקית ווקטור התאוצה המאונכת:
~a = ~aT + ~ar → ~ar = ~a − ~aT
נציב את הביטויים שמצאנו בסעיפים הקודמים:
̂~ar = (95.4ŷ − 9.8ẑ) − (17.8x̂ + 90ŷ − 18.5ẑ) = −17.8x̂ + 5.3ŷ + 8.7z
התשובה היא:
̂~ar = −17.8x̂ + 5.3ŷ + 8.7z
מכונית פונה ימינה 5.18
מכונית פונה מרחוב אחד לרחוב אחר המאונך לו בתנועה מעגלית קצובה .אבן שהייתה על גג המכונית מתנתקת מהגג
ונוחתת במרחק ] 5.53[mממקום מעופה .גובה גג המכונית מעל הכביש הוא ] .1.5[mזמן הפניה )רבע מעגל( הוא שניה
אחת .מהו רדיוס המעגל שהמכונית משרטטת בתנועתה?
פתרון
בשאלה זו האבן נעה בהתחלה בתנועה מעגלית קצובה יחד עם המכונית הפונה .לאחר מכן האבן מתנתקת .כשהיא
מתנתקת ,היא מקבלת את המהירות הקווית )המשיקית( שהייתה לה ברגע ההתנתקות ועפה בכיוון זה .מרגע זה והילך
הכוח היחיד שפועל על האבן הוא כוח הכובד ,ולכן האבן נעה בתנועה שמתאימה לזריקה אופקית .נעזר במרחק האופקי
שעשתה האבן מרגע זריקתה על־מנת לחשב את רדיוס המעגל ששרטטה המכונית.
התנועה של האבן בזריקה האופקית:
1
y(t) = y0 + v0,y · t − gt2 = 1.5 − 4.9t2
2
מכונית מסתובבת בכיכר 5.19 תנועה מעגלית 5
האבן נוחתת על הרצפה כאשר :y(t) = 0
]1.5 − 4.9t2 = 0 → 4 = 0.55[s
בזמן זה ,האבן עוברת מרחק אופקי של ]:5.53[m
5.53
= x(t) = vx,0 · t → 5.53 = vx,0 · 0.55 → vx,0 ]= 10[m/s
0.55
אם זמן הפניה )רבע מעגל( הוא שניה אחת ,זמן המחזור ) Tמעגל שלם( הוא 4שניות:
2π 2π 2πR
= T = =
ω )(v/R v
2πR
= ]4[s
]10[m/s
נבודד את הרדיוס:
4 · 10
=R ]= 6.37[m
2π
התשובה היא:
]R = 6.37[m
מכונית מסתובבת בכיכר 5.19
rad
מכונית מסתובבת בכיכר שרדיוסה ] R = 10 [mבמהירות זוויתית קבועה של .ω0 = 0.60 sהמכונית מתחילה את
תנועתה מזווית ] θ0 = π6 [radמציר ̂ .xמצאו את הזווית שבה נמצאת המכונית כתלות בזמן ,את גודל מהירותה ואת גודל
תאוצתה.
פתרון
את הזווית נמצא לפי הקשר:
ˆt ˆt
π π
θ(t) = θ (0) + ω(t)dt = + = (0.6) dt ]+ 0.6t [rad
6 6
0 0
את גודל המהירות נמצא לפי הנוסחה:
hmi
v = ωR = 0.6 · 10 = 6
s
את התאוצה נמצא לפי הנוסחה:
hmi
ar = ω 2 R = (0.6)2 · 10 = 3.6
s2
המרכז האקדמי רופין
מכונית מסתובבת בכיכר 5.19 תנועה מעגלית 5
התשובה היא:
π
= )θ(t ]+ 0.6t [rad
6
hmi
v=6
s
hmi
ar = 3.6
s2
המרכז האקדמי רופין
תנועה יחסית 6
תנועה יחסית 6
סירה חוצה נהר 6.1
אדם חותר בסירה מהגדה הדרומית )נקודה (Aלגדה הצפונית )נקודה ( Bשל נהר שהמרחק בין גדותיו הוא 100מטר.
m
0.75 secוהזרם בנהר קבוע וכוונו כלפי מזרח. האדם חותר ישירות צפונה במהירות קבועה של
הסירה מגיעה בסופו של דבר לגדה הצפונית בנקודה ,Cהמרוחקת 150מטר מהנקודה Bבמורד הזרם.
א .מהי מהירותו של הזרם בנהר
ב .מהי מהירותו היחסית של האדם ביחס לחוף
פתרון
סעיף א':
נחשב את הזמן בו לוקח לאדם לחצות את הנהר .המרחק צפונה עליו לעבור הוא 100מטר ומהירותו בכווון צפון היא
m
0.75 sec
∆y 100
=t = = 133.3sec
vy 0.75
באותו זמן הזרם סוחף את הסירה 150מטר מזרחה.
∆x 150 m
= vx = = 1.125
∆t 133.3 sec
התשובה היא
m
~vcurrent = 1.125 ̂x
sec
סעיף ב':
נתונים לנו מהירות הנהר ביחס לאדמה , vriver,landמהירות הסירה ביחס לנהר vboat,riverומטרתנו היא למצוא את
מהירות הסירה ביחס לאדמה vboat−land
~vboat,river = ~vboat,land − ~vriver,land
~vboat,land = ~vboat,river + ~vriver,land
נקבל כי
̂~vboat,land = 0.75ŷ + 1.125x
גודל המהירות תתקבל ממשפט פיתגורס
p m
vboat,river = 0.752 + 1.1252 = 1.35
sec
גשם ומטריה 6.2 תנועה יחסית 6
−1 0.75
θ = tan = 33.690
1.125
m
vboat,river = 1.35
sec
θ = 56.30
גשם ומטריה 6.2
הולך רגל נע במהירות 2מטרים לשניה .גשם יורד במהירות של 4מטרים לשניה בזווית של 30מעלות לאנך ,בכיוון מנוגד
לכיוון תנועתו של הולך הרגל.
א .מצאו את המהירות בה נופלות טיפות הגשם על המטריה.
ב .באיזו זווית יש להטות את המטריה בכדי שהולך הרגל לא יירטב?
פתרון
נבחר את הכיוונים בהתאם לנתון .ומהנתון ,הגשם יורד בכיוון נגדי לזה של הולך הרגל .נקבע את כיוון הצירים הסטנדרטי.
נגדיר:
ra = rain ; w = walker ; g = ground
ואז ,ניתן לשרטט את המערכת בדרך הבאה:
כעת,
m
~vw,g = 2 ̂x
s
m m
~vra,g )̂= 4 sin 30° (−x̂) + 4 cos 30° (−y
s s
סעיף א':
צ`ל .~vra,w :ואז:
המרכז האקדמי רופין
מכונית בגשם 6.3 תנועה יחסית 6
~vra,w = ~vra − ~vw
= ~vra − ~vw + ~vg − ~vg
= ~vra,g − ~vw,g
נציב את הנתונים ונקבל:
m m m
~vra,w = 4 ̂sin 30° (−x̂) + 4 cos 30° (−ŷ) − 2 x
s s s
m √ m
̂= −4 x̂ − 2 3 y
s s
התשובה היא:
m √ m
~vra,w = −4 ̂x̂ − 2 3 y
s s
סעיף ב':
נחשב את הגודל והזווית של המהירות :
√ m √ m
= | |~vra,w16 + 12 = 2 7
s s
! √
2 3
α = tan−1 = 40.9°
4
כדי לא להירטב כדי לכוון את הזווית של המטריה איך שהולך הרגל רואה את הגשם ז`א בזווית שבוא הגשם יפגע אנכי
למטריה ולכן התשובה היא:
α = 40.9°
מכונית בגשם 6.3
מכונית נוסעת על ציר אופקי במהירות 36קמ`ש .גשם היורד במאונך לכיוון תנועת המכונית ,משאיר על השמשה הצדדית
עקבות הנטויות בזווית 40°לקו האנכי ,כפי שייראה צופה היושב במכונית .מהי מהירות טיפות הגשם?
המרכז האקדמי רופין
מכונית בגשם 6.3 תנועה יחסית 6
פתרון
נגדיר:
ra = rain ro = road c = car
כאשר:
km m
~vc,ro = 36 )̂(−x̂) = 10 (−x
hr s
~vra,ro )̂= v1 (−y
̂~vra,c = v2 sin 40°x̂ − v2 cos 40°y
צ`ל .v1 :נשתמש במשוואת מהירות יחסית:
~vra,ro = ~vra − ~vro
= ~vra − ~vro + ~vc − ~vc
= ~vra,c − ~vro,c
= ~vra,c + ~vc,ro
נשתמש בנתון ונציב:
m
v1 (−ŷ) = v2 sin 40°x̂ − v2 cos 40°ŷ + 10 )̂(−x
s
⇒ −v1 = −v2 cos 40°
0 = v2 sin 40 − 10
קיבלנו 2משוואות עם 2נעלמים .ולכן,
התשובה היא:
m m
v2 = 15.56 ; v1 = 11.91
s s
המרכז האקדמי רופין
מיקום של חללית 6.4 תנועה יחסית 6
מיקום של חללית 6.4
מקומה של חללית נתון בזמן tכלשהו בביטוי ̂ ~r = 0.02tx̂ + 3ŷ − 0.05t2 zביחס למערכת השמש ונמדד בשנות אור .הזמן
נמדד בשנים .במערכת ייחוס של כוכב ,Xמקום החללית הוא ̂.~r = 0.03tx̂ − 4ŷ + 5z
א .מצאו את מהירותו של כוכב Xביחס למערכת השמש.
ב .מהי תאוצתו של Xביחס למערכת השמש?
פתרון
נגדיר:
X = Star ; S = Spaceship ; So = SolarSystem
כעת,
̂~rS,So = 0.02tx̂ + 3ŷ − 0.05t2 z
~rS,X ̂= 0.03tx̂ − 4ŷ + 5z
סעיף א':
צ`ל.~vX,So :
.~rX,So ,v = drנמצא תחילה אתהואיל ו־ dt
~rX,So = ~rX − ~rSo + ~rS − ~rS
= ~rX,S − ~rSo,S
= ~rS,So − ~rS,X
)̂0.02tx̂ + 3ŷ − 0.05t2 ẑ − (0.03tx̂ − 4ŷ + 5z
=
̂= −0.01tx̂ + 7ŷ − 0.05t2 + 5 z
נגזור ונקבל:
d~rX,So
= ~vX,So
dt
̂= −0.01x̂ − 0.1tz
התשובה היא:
̂~vX,So = −0.01x̂ − 0.1tz
סעיף ב':
d~vX,So
= ~aX,So
dt
̂= −0.1z
המרכז האקדמי רופין
מיקום של חללית 6.4 תנועה יחסית 6
̂~aX,So = −0.1z
המרכז האקדמי רופין
שחקן כדורסל 6.5 תנועה יחסית 6
שחקן כדורסל 6.5
שחקן כדורסל זורק כדור לסל מאותו מקום בשני מצבים .במצב הראשון הוא עומד במקום ומשחרר את הכדור בזווית 30°
מעל האופק כדי לקלוע סל .במצב השני הוא רץ לכיוון הסל במהירות ] 3[m/sוזורק את הכדור בזווית 45°מעל האופק.
המאמן המביט מן הצד רואה את הכדור בשני המקרים נע באותה מהירות ובאותו מסלול ביחס אליו .מהי מהירות הכדור
ברגע הזריקה?
פתרון
נגדיר את הכדור בתור גוף 1ואת השחקן בתור גוף ) 2המאמן הוא מערכת הייחוס הנייחת(.
מצב :1אין צורך בתנועה יחסית כי האדם נייח.
̂~v1 = v1 cos30x̂ + v1 sin30y
מצב :2יש צורך בתנועה יחסית כי האדם נע:
מהירות האדם ביחס לקרקע )למאמן(:
̂~v2 = 3[m/s]x
מהירות הכדור ביחס לאדם:
̂~v1,2 = v1,2 cos45x̂ + v1,2 sin45y
מהירות הכדור ביחס לקרקע )למאמן( היא אותה מהירות כמו במצב :1
̂~v1 = v1 cos30x̂ + v1 sin30y
משוואת התנועה היחסית:
~v1,2 = ~v1 − ~v2
נציב:
)̂v1,2 cos45x̂ + v1,2 sin45ŷ = ~v1 = (v1 cos30x̂ + v1 sin30ŷ) − (3x
בעצם יש פה שתי משוואות ,משוואה לציר xומשוואה לציר .y
ציר :x
v1,2 cos45 = v1 cos30 − 3
ציר :y
v1,2 sin45 = v1 sin30
נחלק בין המשוואות:
v1,2 cos45 v1 cos30 − 3
=
v1,2 sin45 v1 sin30
אדם הולך על רפסודה 6.6 תנועה יחסית 6
v1 cos30 − 3
= tan45 = 1
v1 sin30
נבודד את :v1
3
= v1 ]= 8.2[m/s
cos30 − sin30
]v1 = 8.2[m/s
אדם הולך על רפסודה 6.6
אדם הולך לאורך היקף רפסודה ריבועית נגד כיוון השעון .מהירות תנועת האדם יחסית לרפסודה היא 2קמ`ש .מהירות
זרימת המים בנהר היא 10קמ`ש .הניחו כי צלעות הרפסודה מקבילות לחוף ,כי הרפסודה נעה עם המים ושהרפסודה
אינה מושפעת מתנועת האדם )כבדה מאוד(.
א .מהי מהירות התנועה של האיש בכל מקטע )צלע של הרפסודה( יחסית לצופה העומד על החוף?
ב .שרטטו את מסלול התנועה של האיש יחסית לצופה העומד ברפסודה ויחסית לצופה העומד על החוף.
ג .אם אורך צלע הרפסודה הוא ] , 2[mכמה מרחק עבר האיש ביחס לצופה העומד על החוף לאחר שהשלים סיבוב שלם?
פתרון
VAמהירות האדם יחסית לקרקע
VABמהירות האדם ביחס לרפסודה
̂VAB,3 = 2x ̂VAB,1 = −2x
̂VAB,4 = 2y ̂VAB,2 = −2y
VB = 10 kmמהירות המים בנהר = מהירות הרפסודה
̂hr x
סעיף א':
מהירות האדם על הרפסודה יחסית לצופה על החוף היא:
אדם הולך על רפסודה 6.6 תנועה יחסית 6
VAB = VA − VB
⇒ VA = VAB + VB
נציב :
̂VA,1 = VAB,1 + VB = −2x̂ + 10x̂ = 8x
̂VA,2 = VAB,2 + VB = −2ŷ + 10x
̂VA,3 = VAB,3 + VB = 2x̂ + 10x̂ = 12x
̂VA4 = 2ŷ + 10x
התשובה היא:
̂VA4 = 2ŷ + 10x
סעיף ב':
ביחס לרפסודה מסלול התנועה של האיש הוא ריבוע .ביחס לחוף:
סעיף ג':
האיש נע במהירות ] 2[m/sביחס לרפסודה ,ולכן אם אורך כל צלע הוא ] 2[mלוקח לו שניה לעבור על צלע .כלומר כדי
להשלים סיבוב ,לוקח לאיש ] .4[sבזמן זה הוא חזר לאותו מקום ביחס לרפסודה ,אבל הרפסודה עצמה זזה :היא נעה
במהירות ] 10[m/sבמשך ] 4[sולכן עברה ] .40[mזהו גם המרחק שעבר האיש ביחס לחוף אחרי 4שניות.
x = 40sec
המרכז האקדמי רופין
סירה שטה לאורך נהר )לבית( 6.7 תנועה יחסית 6
סירה שטה לאורך נהר )לבית( 6.7
סירת מנוע שטה בין שתי נקודות לאורך הנהר .מהירות הסירה יחסית לצופה חיצוני כאשר הסירה נעה עם הזרימה היא
16קמ`ש ,מהירות הסירה יחסית לצופה חיצוני כאשר הסירה נעה נגד הזרימה היא 10קמ`ש.
א .מהי מהירות הזרם בנהר?
ב .מה מהירות הסירה ביחס לנהר?
פתרון
סעיף א':
נגדיר את מהירות הסירה עם כיוון הזרם )יחסית לקרקע( כ־ ,V1A = 16את מהירות הסירה נגד כיוון הזרם )יחסית
לקרקע( כ־ .V2A = 10כמו כן ,נגדיר את מהירות הסירה כ־ ,VABואת מהירות הזרם כ־ .VB
כשהסירה נעה עם כיוון הזרם ,מהירותה היחסית גדלה .נגד כיוונו היא קטנה .לכן:
V1A = VAB + VB
V2A = VAB − VB
בשביל לקבל את מהירות הזרם ,נחסר בין המשוואות:
V1A − V2A = 2VB
V1A − V2A
= ⇒ VB
2
m
VB = 3
s
סעיף ב':
בשביל לקבל את מהירות הסירה ,נחבר בין שתי המשוואות:
V1A + V2A = 2VAB
V1A + V2A
= ⇒ VAB
2
נציב את נתוני השאלה.
התשובה היא
m
VAB = 13
s
תיבה במישור משופע )לבית( 6.8
√
תיבה נעה במהירות קבועה של 2vבמעלה מישור משופע נייח הנוטה בזווית θ = 45°ביחס לאופק .תארו את מהירות
התיבה ביחס לשתי מערכות הצירים המקבילות המופעיות באיור:
המרכז האקדמי רופין
תיבה במישור משופע )לבית( 6.8 תנועה יחסית 6
מערכת צירים 1נייחת :אופקית ואנכית ,שראשיתה נמצאת בתחתית המישור המשופע.
מערכת צירים 2ניידת :אופקית ואנכית ,הצמודה לנהג הרכב הנע במהירות ̂ −vxביחס למערכת הצירים הראשונה.
פתרון
במערכת צירים 1הנייחת :בכל שניה הגוף נע מרחק v · 1בכיוון ̂ xומרחק v · 1בכיוון ̂ .yלכן:
̂~vm,1 = vx̂ + v y
במערכת צירים 2הניידת :אנו מסתכלים ממערכת שנעה במהירות ̂ .−vxממערכת הייחוס הזו אנו רואים את המישור נע
במהירות ̂ .vxכתוצאה מכך במערכת ייחוס זו בכל שניה הגוף נע מרחק v · 1לכיוון ̂ xבגלל תנועת הגוף ביחס למישור
המשופע ,ובנוסף הוא נע מרחק v · 1בכיוון ̂ xבגלל תנועת המישור המשופע .לכן:
̂~vm,2 = 2vx̂ + v y
לחילופין נוכל למצוא את מהירות הגוף במערכת זו בעזרת משוואות התנועה היחסית .נסמן:
המרכז האקדמי רופין
תיבה במישור משופע )לבית( 6.8 תנועה יחסית 6
~vm,1מהירות הגוף ביחס למערכת הנייחת.
~vm,2מהירות הגוף ביחס לרכב.
~v2,1מהריות הרכבת ביחס למערכת הנייחת.
הקשר בין המהירויות:
̂~vm,2 = ~vm,1 − ~v2,1 = (vx̂ + v ŷ) − (−vx̂) = 2vx̂ + v y
התשובה היא:
̂~vm,2 = 2vx̂ + v y
̂~vm,1 = vx̂ + v y
המרכז האקדמי רופין
מיקום יחסי )לבית( 6.9 תנועה יחסית 6
מיקום יחסי )לבית( 6.9
מיקום חלקיק נתון ע`י~rA (t) = 3t2 − 2t x̂ − 2t4 ŷ + 4tẑ :
מצאו את מהירותה של מערכת אשר בה מיקומו של אותו חלקיק נתון ע`י~rA,B (t) = 3t2 − t x̂ − 2t4 ŷ + 4tẑ :
פתרון
~vB = ~vB + ~vA − ~vA
= ~vB,A + ~vA
= ~vA − ~vA,B
d~rA d~rA,B
= −
dt dt
נציב את הנתונים ,ו־
d 2 d 2
3t − 2t x̂ − 2t4 ŷ + 4tẑ − ̂3t − t x̂ − 2t4 ŷ + 4tz
= ~vB
dt dt
̂= −x
התשובה היא
̂~vB = −x
המרכז האקדמי רופין
שקית מים נופלת מגשר )לבית( 6.10 תנועה יחסית 6
שקית מים נופלת מגשר )לבית( 6.10
ילד עומד על גשר שגובהו ] 12[mומפיל שקית מים .ברגע עזיבת השקית ,עוברת מתחת לילד מכונית שמהירותה האופקית
קבועה ] .30[m/sתארו את מיקום ,מהירות ותאוצת שקית המים ביחס לילד וביחס למכונית.
פתרון
ביחס לילד השקית נופלת ממנוחה בנפילה חופשית בהשפעת תאוצת הכובד ולכן:
1
̂~r(t) = − gt2 y
2
̂~v (t) = −gty
̂~a(t) = −g y
ביחס למכונית:
השקית תהיה גוף 1והמכונית גוף .2
המכונית נמצאת ] 12[mמתחת לילד ומתרחקת ממנו במהירות קבועה ולכן מיקום המכונית ביחס לילד )לעולם(:
̂~r2 = 30tx̂ − 12y
נמצא את מיקום השקית ביחס למכונית בעזרת משוואות תנועה יחסית:
1 2
~r1,2 )̂= ~r1 − ~r2 = − gt ŷ − (30tx̂ − 12y
2
1 2
~r1,2 ̂= −30tx̂ + 12 − gt y
2
את מהירות השקית ביחס למכונית אפשר למצוא על־ידי גזירה של וקטור המיקום:
d~r1,2
= ~v1,2 ̂= −30x̂ − gty
dt
את תאוצת השקית ביחס למכונית אפשר למצוא על־ידי גזירה של וקטור המהירות:
d~v1,2
= ~a1,2 ̂= −g y
dt
מכיוון שהמכונית איננה מאיצה ,תאוצת השקית ביחס אליה היא כמו תאוצת השקית ביחס לילד.
התשובה היא:
̂~a1,2 = −g y
המרכז האקדמי רופין
צניחה חופשית 6.11 תנועה יחסית 6
צניחה חופשית 6.11
קפיצת בסיס :שני צנחנים קופצים מצוק יחדיו .הראשון פותח את מצנחו מייד ,ומהירותו כתלות בזמן נתונה על ידי הביטוי
הבא
mg
1 − e− /mt
b
= )v (t
b
והכיוון הוא מטה .השני מסריט את הראשון ולכן לא פותח את מצנחו מייד עם הקפיצה ונופל נפילה חופשית בתאוצה g
לזמן מה .הניחו תנועה אנכית בלבד.
א .מצאו את מהירותו של הצנחן ביחס לצלם כתלות בזמן.
ב .מצאו את תאוצתו של הצנחן ביחס לצלם כתלות בזמן.
ג .מצאו את מיקומו של הצנחן ביחס לצלם כתלות בזמן.
פתרון
נסמן:
j − jumper , p − photographer
סעיף א'
נעבוד במימד אחד ללא סימון וקטורי כאשר נבחר את הכיוון החיובי למטה .המהירויות של שני הצנחנים הן
mg
1 − e− /mt
b
)(409 = )vj (t
b
)(410 vp (t) = gt
מהירותו של הצנחן ביחס לצלם היא
)(411 )vj,p (t) = vj (t) − vp (t
התשובה היא
mg
1 − e− /mt − gt
b
= )vj,p (t
b
סעיף ב'
התאוצות יהיו
)(412 ap = g
dvj d h mg i
1 − e− /mt = ge− /mt
b b
)(413 = )aj (t =
dt dt b
תאוצתו של הצנחן ביחס לצלם תהיה
)(414 aj,p (t) = aj (t) − ap
התשובה היא
aj,p (t) = g e− /mt − 1
b
צניחה חופשית 6.11 תנועה יחסית 6
סעיף ג'
למציאת המיקום נבצע אינטגרציה בזמן
1 2
)(415 = )yp (t gt
2 ˆ ˆ
mg
1 − e− /mt dt
b
yj (t) = Cy + vj (t) dt = Cy +
b
mg m −b/mt
)(416 = Cy + t+ e
b b
נטיל את תנאי ההתחלה ,שהוא המיקום בזמן אפס .מותר לנו לבחור אותו להיות אפס .נטיל את התנאי
m2 g
)(417 0 = Cy +
b2
2
m g
)(418 ⇒ Cy = − 2
b
נציב בפתרון של הצנחן
m2 g mg m −b/mt mg m2 g −b/mt
)(419 yj (t) = − + t + e = t + e − 1
b2 b b b b2
מיקומו של הצנחן ביחס לצלם יהיה
)(420 )yj,p (t) = yj (t) − yp (t
התשובה היא
mg m2 g b 1
= yj,p t + 2 e− /mt − 1 − gt2
b b 2
המרכז האקדמי רופין
ניווט של מטוס 6.12 תנועה יחסית 6
ניווט של מטוס 6.12
ניתן למצוא אותה בספר הקורס עמ' ,106שאלה 5.8.0.9
טייס במטוס קל ,מבקש לנוע צפונה מרחק של 100ק`מ .ממגדל הפיקוח ,דווח לטייס ,כי נושבת רוח חזקה ,במהירות
קבועה של 50קמ`ש מזרחה .מהירות המטוס ביחס לאוויר היא 100קמ`ש.
א .לאיזה כיוון על הטייס לכוון את המטוס כדי שיטוס ישירות צפונה?
ב .בתוך כמה זמן יגיע ליעד?
ג .אם יכוון הטייס את מטוסו צפונה ,ללא התחשבות ברוח ,מה יהיה כיוון תנועתו ,יחסית לצופה מהצד? בכמה יסטה
המטוס מיעדו ,לאחר שעת טיסה?
פתרון
נגדיר את כיווני הצירים בכיוון הסטנדרטי.
נעבוד עם יחידות של ק`מ ושעות.
סעיף א'
נתון כי מהירות הרוח ביחס לקרקע היא
km
~vwind = 50 ̂x
hr
וכי מהירות המטוס ביחס לרוח הוא
km
|vplain,wind | = 100
hr
אנו רוצים כי מהירות המטוס ביחס לקרקע תהיה צפונה
̂~vplain = v1 y
~vplain,wind = ~vplain − ~vwind
נציב ונקבל
km
~vplain,wind = v1 ŷ − 50 ̂x
hr
100 kmוזה בעצם גודל הוקטור .לכן נקבל כי
כידוע מהירות המטוס ביחס לרוח הוא hr
q
= 100 v12 + 502
1002 = v12 + 502
v12 = 1002 − 502
p √ km km
v1 = 1002 − 502 = 50 3 = 86.6
hr hr
ולכן:
̂~vplain,wind = −50x̂ + 86.6y
ניווט של מטוס 6.12 תנועה יחסית 6
vy
α = tan−1
vx
50
√ = tan−1
50 3
√
= tan−1 3
= 300
θ = 900 + α = 1200
התשובה היא:
θ = 1200
סעיף ב'
~vp,w ŷ = 86.6 kmולכן:
נדרש מהטייס לעבור 100ק`מ צפונה .מהירותו בציר ה־ ,yהיא hr
∆y
= t
vy
100
= √
50 3
√
3
= 2 ][hr
3
t = 1.15hr
התשובה היא:
]t = 1.15 [hr
סעיף ג'
במקרה זה מהירות המטוס ביחס לרוח היא
km
~vwind = 50 ̂x
hr
km
~vplain,wind = 100 ̂y
hr
נחשב את מהירות המטוס ביחס לקרקע
~vplain,wind = ~vplain − ~vwind
~vplain = ~vplain,wind + ~vwind
̂~vplain,ground = 100ŷ + 50x
מטוס נסחף ברוח 6.13 תנועה יחסית 6
נחשב את גודל המהירות ואת הכיוון
p km
= | |~vplain,ground 1002 + 502 = 111.8
hr
| |~vplain,wind 100
= tan θ =
| |~vwind,ground 50
θ = 63.40
מהי הסטיה מנקודת היעד? נחשב כמה זמן לקח לו לטוס צפונה )כזכור 100ק`מ(
∆y = vy ∆t
∆y 100
= ∆t = = 1hr
vy 100
ולכן הוא יסטה 50ק`מ מזרחה מהיעד
מטוס נסחף ברוח 6.13
.150 kmלאחר שעה של טיסה הוא מוצא את עצמו בנקודה
טייס מטוס מפנה את חרטום מטוסו צפונה וטס במהירות של hr
הסוטה מהיעד שלו ב 20ק`מ מערבה ו 20ק`מ דרומה.
מהי גודלה וכיוונה של מהירות הרוח?
פתרון
הטייס ציפה למצוא את עצמו 150ק`מ מצפון לנקודת ההתחלה ומצא את עצמו במרחק 130ק`מ מצפון לנקודת היציאה
ו 20ק`מ ממערב לנקודת היציאה .מיקומו ביחס לנקודת ההתחלה הוא
̂~r = −20x̂ + 130y
זוית הסטיה שלו מהצפון היא
−1 20
θ = tan = 8.740
130
הדרך שהוא עבר היא
p
=x 202 + 1302 = 131.53km
בגלל שהוא טס שעה אחת ,גודל מהירותו היא
km
|~vplain,ground | = 131.53
hr
נרשום את מהירות המטוס ביחס לקרקע
km
̂~vplain,ground = −131.53 sin(8.740 )x̂ + 131.53 cos(8.740 )y
hr
מהירות המטוס ביחס לרוח היא
km
̂~vplain,wind = 150y
hr
שלוש נמלים על משולש נעות זו לקראת זו ־שאלת חשיבה ברמה גבוהה מתוך חוברת של אורט בראודה
6.14יחסית
תנועה 6
נרזום את נוסחת המהירות היחסית
~vplain,wind = ~vplain,ground − ~vwind,ground
150ŷ = −131.53 sin(8.740 )x̂ + 131.53 cos(8.740 )ŷ − ~vwind,ground
̂~vwind,ground = −131.53 sin(8.740 )x̂ + 131.53 cos(8.740 ) − 150 y
̂~vwind,ground = −20x̂ − 20y
כעת נעביר להצגה פולרית כדי למצוא את הגודל והכיוון.
−20
α = tan−1 = 450
−20
p km
= | |~vwind,ground 202 + 202 = 28.28
hr
שימו לב שוקטור מהירות הרוח ביחס לקרקע נמצא ברביע השלישי
θ = 180 + α = 2250
θ = 2250
km
vwind = 28.28
hr
שלוש נמלים על משולש נעות זו לקראת זו ־שאלת חשיבה ברמה גבוהה מתוך חוברת של אורט בראודה 6.14
שלוש נמלים ,B ,Aו־ Cנמצאות על קדקודיו של משולש שווה צלעות בעל צלע .aברגע t = 0הנמלים מתחילות לנוע :נמלה
Aנעה לכיוון של נמלה ,Bנמלה Bלכיוון של נמלה Cונמלה Cלכיוון של נמלה .Aתנועתן של הנמלים היא כזאת שגודל
מהירותן שווה וקבוע בזמן וערכו הוא .Vברגע t = 0מנלה Aנמצאת בראשית הצירים ,נמלה Bבנקודה ) (a, 0ועבור
נמלה Cידיע ש .y (0) > 0
.(−
r−
→ − → − →
א .כתוב ביטוי לוקטור המיקום היחסי של נמלה Bביחס לנמלה Aברגע התחלתי) .ז“א BA = rB − rA
ב .כתוב ביטוי לוקטור המהירות היחסית של נמלה Bביחס לנמלה ,Aברגע התחלתי.
ג .מצא את מהירות ההתרחקות בין נמלה Bלנמלה .Aהאם מהירות זו תהיה קבועה בזמן?
ג .מצא כעבור כמה זמן נפגשות הנמלים ואיזו דרך הלכו מהרגע ההתחלתי עד פגישתן.
המרכז האקדמי רופין
חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
תאוצת מסה קשורה למערכת גלגלות )שאחת מהן ניידת( 7.1
לפניכם מערכת מסות וגלגלות כמתואר באיור .המסה mמונחת על מישור משופע חלק ללא חיכוך בזוית αמעל האופק.
המסה 2mתלויה מגלגלת ניידת המונחת על החוט .הגלגלות והחוטים הם אידיאלים ומסתם זניחה .החוט תפוס הצידו
השני לתקרה נייחת.
../../../Dropbox/Ruppin teachin
א .משחררים את המערכת ממנוחה .מהי תאוצת המסה ?2m
ב .מהי מהירות המסה 2mכשהיא פוגעת במים?
פתרון
סעיף א':
משוואות הכוחות על המסות:
(1)T − mgsin30 = mam
(2)2mg − 2T = 2m · a2m
הקשר בין התאוצות:
am = 2a2m
נציב את הקשר בין התאוצות במשוואה 1ונחבר פעמיים את המשוואה הראשונה עם השניה ונקבל:
1
a2m = g
6
התשובה היא
1
a2m = g
6
סעיף ב':
המסה נעה בתאוצה קבועה ממנוחה וצריכה לעבור מרחק :h
1
h = a2m t2
2
r s
2h 12h
=t =
a2m g
מהירותה לאחר זמן זה:
s r
1 12h gh
· v = a2m · t = g =
6 g 3
המרכז האקדמי רופין
תאוצת מסה קשורה למערכת גלגלות )שאחת מהן ניידת( 7.1 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
התשובה היא
r
gh
=v
3
המרכז האקדמי רופין
יחסי תאוצות בין גלגלות ללא חיכוך 7.2 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
יחסי תאוצות בין גלגלות ללא חיכוך 7.2
א .נתונה מערכת של מסות ,חוטים וגלגלות.
מהי תאוצת המסה הגדולה ומהי תאוצת המסה הקטנה?
ב .נתונה מערכת של גלגלות,חוטים ומסות
מהי תאוצת m1ומהי תאוצת ?m2
מה המתיחות בכל חוט?
פתרון
סעיף א':
נגדיר את המתיחויות בחוטים שמחוברים למסות Mו 2Mבשמות T1ו T2בהתאמה ולתאוצותיהן a1ו־ a2בהתאמה
)נשער כי מסה Mעולה ומסה 2Mיורדת(.
עבור המסה : M
(1)T1 − M g = M · a1
עבור המסה : 2M
(2)2M g − 2T2 = 2M · a2
עבור הגלגלת הניידת:
(3)2T1 = T2
הקשר בין התאוצות :כאשר המסה Mעולה מרחק y1מרחק זה מתחלק פעם אחת על הגלגלת הניידת הראשונה )חצי בכל
צד( ופעם נוספת על הגלגלת הניידת השניה )חצי בכל צד( כך שבסך הכל הקשר בין ההעתקים של המסות הוא )גוזרים
את הקשר פעמיים כדי לקבל את הקשר בין התאוצות(:
y1 = 4y2 → (4)a1 = 4a2
המרכז האקדמי רופין
יחסי תאוצות בין גלגלות ללא חיכוך 7.2 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
נציב את משוואות ) (3ו־) (4במשוואות ) (1ו־):(2
(1)T1 − M g = 4M a2
(2)2M g − 4T1 = 2M a2
נותרנו עם שתי משוואות עם שני נעלמים .נפתור ונקבל:
g
a2 = −
9
4g
a1 = 4a2 = −
9
משמעות התשובות השליליות הוא שכיוון התנועה הוא הפוך ממה שחשבנו.
g 4g
= m/s2 ŷ, a2
a1 = − ̂y
9 9
סעיף ב':
נרשום את משוואות התנועה של כל גוף בנפרד
: m1
T1 = m1 a1
: m2
m2 g − T2 = m2 a2
הקשר בין המתיחויות:
T2 = 2T1
הקשר בין התאוצות:
נחשב זאת על ידי מציאת הקשר בין האורכים של החוט .נשים לב כי x1 + 2x2 = constואם נגזור את הקשר הזה נקבל
כי
a1 = −2a2
וקטורית נקבל:
̂a~1 = a1 x
1
a~2 = − a1
2
נציב את התאוצה והמתיחות במשוואות שרשמנו עבור כל מסה ונקבל
T1 = m1 a1
יחסי תאוצות בין גלגלות ללא חיכוך 7.2 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
1
m2 g − 2T1 = m2 a1
2
ונקבל
1
m2 g − 2m1 a = m2 a1
2
1
= m2 g 2m1 + m2 a1
2
m2 g 2m2 g
= a~1 1 = ̂x ̂x
2m1 + 2 m2 4m1 + m2
1 2m2 g m2 g
a~2 = − ŷ = − ̂y
2 4m1 + m2 4m1 + m2
נשאר להציב במשוואות ולקבל את המתיחויות
2m1 m2 g
= T1
4m1 + m2
4m1 m2 g
= T2 = 2T1
4m1 + m2
2m2 g m2 g 2m1 m2 g 4m1 m2 g
= a~1 ̂x a~2 = − ̂y = T1 = T2
4m1 + m2 4m1 + m2 4m1 + m2 4m1 + m2
המרכז האקדמי רופין
מערכת גלגלות ניידות 7.3 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
מערכת גלגלות ניידות 7.3
נתונה המערכת הבאה .נתון כי m1 = m, m2 = 2m
מהי תאוצת המסות
פתרון
נגדיר את המתיחויות בחוטים שמחוברים למסות m1ו m2בשמות T1ו T2בהתאמה
עבור המסה : m1
(1)m1 a1 = T1
עבור המסה : m2
(2)m2 g − T2 = m2 a2
עבור הגלגלת :
2T2 = T1
הקשר בין התאוצות:
a2 = 2a1
למה? נזכור כי הגלגלת החופשיה מאיצה בתאוצה a1והמסה התחתונה מאיצה ב a2
ניראה גם כי אם הגלגלת החופשית יורדת מטר אחד למטה ,משתחרר מטר של חוט מצד שמאל שלה כלפי מעלה ,ואותו
מטר משתחרר גם בצידה השני .לכן העתק המסה m2גדול פי 2מהעתק הגלגלת החופשית.
∆x2 = 2∆x1ואם נגזור פעמיים נקבל את הקשר בין התאוצות.
נציב במשוואת הגלגלת:
(1)m1 a1 = 2T2
) (2)m2 g − T2 = m2 · (2a1
המרכז האקדמי רופין
מערכת של מסות וגלגלת ניידת 7.4 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
נכפיל את משוואה 2ב־:2
(2)2m2 g − 2T2 = 4m2 a1
נסדר:
2m2 g − 4m2 a1 = 2T2
נשווה בין המשוואות )כעת אגף ימין שלהן זהה(:
m1 a1 = 2m2 g − 4m2 a1
נבודד את :a1
2m2 g
= (m1 + 4m2 ) a1 = 2m2 g → a1
m1 + 4m2
נציב :m2 = 2m , m1 = m
4mg 4
= a1 ] = g ≈ 4.4[m/s2
m + 8m 9
נציב גם ב־ a2ונקבל:
] a2 = 2a1 ≈ 8.9[m/s2
התשובה היא
4 8
a1 = g, a2 = g
9 9
מערכת של מסות וגלגלת ניידת 7.4
נתונה המערכת שבאיור .הניחו חוטים וגלגלות אידיאליים.
m1
m2
המרכז האקדמי רופין
שאלת סיכום על גלגלות ניידות )חושב שצריך לתת את השאלות שמתחתיה במקום)עודד((
ללא חיכוך
חוקי ניוטון 7.5 7
הניחו שאין חיכוך ומצאו את התאוצות של שתי המסות כפונקציה של m2 ,m1ו־ . g
פתרון
באותו אופן כמו בשאלה הקודמת ,היחס הוא
a1 = 2a2
ניקח מערכת צירים עם ציר xמקביל למישור וציר yניצב לו .מכיוון שאין חיכוך ,התנועה תהיה כזו כך שמסה m2תנוע
מטה ומסה m1תנוע ימינה .נבחר את הכיוון החיובי עם כיוון התנועה .נרשום משוואת כוחות בציר התנועה עבור מסה
m1
)(421 T = m1 a1
נמשיך ונרשום משוואת כוחות על מסה m2בציר התנועה
−2T + m2 g = m2 a2
נציב את יחס התאוצות ונסדר
a1
−2T + m2 g = m2
2
נציב את משוואה )(421
a1
−2m1 a1 + m2 g = m2
2
m2
2m1 + a1 = m 2 g
2
2m2
= a1 g
4m1 + m2
התשובה היא
2m2
= a1 g
4m1 + m2
m2
= a2 g
4m1 + m2
שאלת סיכום על גלגלות ניידות )חושב שצריך לתת את השאלות שמתחתיה במקום)עודד(( 7.5
נתונות שלוש מערכות של מסות ,חוטים וגלגלות אידאיליות ,המתוארות בשרטוטים הבאים . .אין חיכוך בבעיות.
שאלה זו מסכמת את השיטות למציאת קשר בין תאוצות :שימור אורך החבל ,גזירת העתקים ותאוצה יחסית
שימו לב שפתרתם את המערכת הימנית במטלה הקודמת .היזכרו באיזו שיטה פתרתם )רמז :גזירת העתקים( ,ובתרגיל
הקודם פתרנו את המערכת השמאלית .הזכרו באיזו שיטה פתרנו )רמז :שימור אורך החוט(
המערכת האמצעית מצריכה שימוש בשיטה השלישית ,בה השתמשנו בתרגיל הכיתה ,תאוצה יחסית.
עבור המערכת השמאלית והימנית ,כיתבו את הקשרים בין התאוצות ונמקו
פתרו את המערכת האמצעית עד הסוף ,ומצאו את תאוצות המסות )הניחו ש־ ( m3 = 3m ,m2 = 2m , m1 = m
המרכז האקדמי רופין
שאלת סיכום על גלגלות ניידות )חושב שצריך לתת את השאלות שמתחתיה במקום)עודד((
ללא חיכוך
חוקי ניוטון 7.5 7
פתרון
סעיף א':
המערכת הימנית:
נגדיר את המתיחויות בחוטים שמחוברים למסות m1ו m2בשמות T1ו T2בהתאמה
עבור המסה : m1
(1)m1 a1 = T1
עבור המסה : m2
(2)m2 g − T2 = m2 a2
עבור הגלגלת :
2T2 = T1
הקשר בין התאוצות:
a2 = 2a1
למה? נזכור כי הגלגלת החופשיה מאיצה בתאוצה a1והמסה התחתונה מאיצה ב a2
ניראה גם כי אם הגלגלת החופשית יורדת מטר אחד למטה ,משתחרר מטר של חוט מצד שמאל שלה כלפי מעלה ,ואותו
מטר משתחרר גם בצידה השני .לכן העתק המסה m2גדול פי 2מהעתק הגלגלת החופשית.
∆x2 = 2∆x1ואם נגזור פעמיים נקבל את הקשר בין התאוצות.
נציב במשוואת הגלגלת:
(1)m1 a1 = 2T2
) (2)m2 g − T2 = m2 · (2a1
נכפיל את משוואה 2ב־:2
(2)2m2 g − 2T2 = 4m2 a1
שאלת סיכום על גלגלות ניידות )חושב שצריך לתת את השאלות שמתחתיה במקום)עודד((
ללא חיכוך
חוקי ניוטון 7.5 7
נסדר:
2m2 g − 4m2 a1 = 2T2
נשווה בין המשוואות )כעת אגף ימין שלהן זהה(:
m1 a1 = 2m2 g − 4m2 a1
נבודד את :a1
2m2 g
= (m1 + 4m2 ) a1 = 2m2 g → a1
m1 + 4m2
נציב :m2 = 2m , m1 = m
4mg 4
= a1 ] = g ≈ 4.4[m/s2
m + 8m 9
נציב גם ב־ a2ונקבל:
] a2 = 2a1 ≈ 8.9[m/s2
התשובה היא:
4 8
a1 = g, a2 = g
9 9
סעיף ב':
המערכת האמצעית:
משוואת מסה :1
T1 − mg = ma1
משוואת מסה : 2
T2 − 2mg = 2ma2
משוואת מסה 3
T2 − 3mg = 3ma3
סך הכוחות על הגלגלת החופשית צריך להתאפס:
T1 = 2T2
שאלת סיכום על גלגלות ניידות )חושב שצריך לתת את השאלות שמתחתיה במקום)עודד((
ללא חיכוך
חוקי ניוטון 7.5 7
קשר בין התאוצות :התאוצות של המסות 2mו־ 3mביחס לגלגלת הניידת זהות .נ .משוואות התאוצה היחסית:
a3,g = a3 − (−a1 ) = a3 + a1 → a3 = a3,g − a1
a2,g = −a3,g = a2 − (−a1 ) = a2 + a1 → a2 = −a3,g − a1
נציב במשוואות:
(1)2T2 − mg = ma1
) (2)T2 − 2mg = 2m (−a3,g − a1
) (3)T2 − 3mg = 3m (a3,g − a1
קיבלנו שלוש משוואות עם שלושה נעלמים.a3,g ,a1 ,T2 :
נסדר את משוואה :1
(1)T2 = 0.5ma1 + 0.5mg
נציב במשוואות 2ו־ 3ונבודד את a3,gבכל משוואה:
3g − 5a1
= (2)a3,g
4
7a1 − 5g
= (3)a3,g
6
נשווה בין התוצאות:
3g − 5a1 7a1 − 5g
=
4 6
נכפיל ב־:12
9g − 15a1 = 14a1 − 10g
נבודד את :a1
19
= 29a1 = 19g → a1 g = 0.655g
29
נמצא את a3,gממשוואה 2או :3
a3,g = −0.07g
המרכז האקדמי רופין
שאלת סיכום על גלגלות ניידות )חושב שצריך לתת את השאלות שמתחתיה במקום)עודד((
ללא חיכוך
חוקי ניוטון 7.5 7
נציב במשוואות תאוצות המסות:
a2 = −a3,g − a1 = − (−0.07g) − 0.655g = −0.585g
a3 = a3,g − a1 = (−0.07g) − 0.655g = −0.725g
זכרו שהסימן מינוס מבטא את העובדה שבחרנו את כיווני התנועה הפוך ממה שקורה בפועל.
a1 = 0.655g
a2 = 0.585g
a3 = 0.725g
סעיף ג':
המערכת השמאלית:
משוואות הכוחות על המסות נראות כך:
(1)T1 − M g = M aM
(2)2M g − 2T2 = 2M a2M
הקשר בין המתיחויות:
T2 = 2T1
הקשר בין התאוצות :כשמסה Mיורדת מטר ,מסה 2Mעולה רבע מטר:
aM = 4a2M
נפתור את מערכת המשוואות :נציב את הקשרים בין המתיחויות ובין התאוצות במשוואות 1ו־ 2ונחבר 4פעמים את
המשוואה הראשונה עם השניה:
−2M g = 4.5M aM
נבודד את aMונקבל:
4
aM = − g = −0.444g
9
1 1
a2M = aM = − g = −0.111g
4 9
זכרו כי התאוצה השלילית משמעה שכיוון התנועה הפוך ממה שבחרנו.
aM = 49 g
1
a2M = g
9
המרכז האקדמי רופין
שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח )1עודד( 7.6 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח )1עודד( 7.6
א .נתונה המערכת שבאיור .הניחו חוטים וגלגלות אידיאליים.
m1
m2
הניחו שאין חיכוך ומצאו את התאוצות של שתי המסות כפונקציה של m2 ,m1ו־ gואת המתיחויות בחוטים
ב .מיצאו את תאוצת המסות m1ו־ m2
פתרון
סעיף א':
נרשום את משוואות התנועה של כל גוף בנפרד
: m1
T1 = m1 a1
: m2
m2 g − T2 = m2 a2
הקשר בין המתיחויות:
T2 = 2T1
הקשר בין התאוצות:
המרכז האקדמי רופין
שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח )1עודד( 7.6 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
נחשב זאת על ידי מציאת הקשר בין האורכים של החוט .נשים לב כי x1 + 2x2 = constואם נגזור את הקשר הזה נקבל
כי
a1 = −2a2
וקטורית נקבל:
̂a~1 = a1 x
1
a~2 = − a1
2
נציב את התאוצה והמתיחות במשוואות שרשמנו עבור כל מסה ונקבל
T1 = m1 a1
1
m2 g − 2T1 = m2 a1
2
ונקבל
1
m2 g − 2m1 a = m2 a1
2
1
= m2 g 2m1 + m2 a1
2
m2 g 2m2 g
= a~1 1 = ̂x ̂x
2m1 + 2 m2 4m 1 + m2
1 2m2 g m2 g
a~2 = − ŷ = − ̂y
2 4m1 + m2 4m1 + m2
נשאר להציב במשוואות ולקבל את המתיחויות
2m1 m2 g
= T1
4m1 + m2
4m1 m2 g
= T2 = 2T1
4m1 + m2
2m2 g m2 g 2m1 m2 g 4m1 m2 g
= a~1 ̂x a~2 = − ̂y = T1 = T2
4m1 + m2 4m1 + m2 4m1 + m2 4m1 + m2
סעיף ב':
נגדיר את המתיחויות בחוטים שמחוברים למסות m1ו m2בשמות T1ו T2בהתאמה
עבור המסה : m1
(1)m1 a1 = T1
עבור המסה : m2
המרכז האקדמי רופין
שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח )1עודד( 7.6 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
(2)m2 g − T2 = m2 a2
עבור הגלגלת :
2T2 = T1
הקשר בין התאוצות:
a2 = 2a1
למה? נזכור כי הגלגלת החופשיה מאיצה בתאוצה a1והמסה התחתונה מאיצה ב a2
ניראה גם כי אם הגלגלת החופשית יורדת מטר אחד למטה ,משתחרר מטר של חוט מצד שמאל שלה כלפי מעלה ,ואותו
מטר משתחרר גם בצידה השני .לכן העתק המסה m2גדול פי 2מהעתק הגלגלת החופשית.
∆x2 = 2∆x1ואם נגזור פעמיים נקבל את הקשר בין התאוצות.
נציב במשוואת הגלגלת:
(1)m1 a1 = 2T2
) (2)m2 g − T2 = m2 · (2a1
נכפיל את משוואה 2ב־:2
(2)2m2 g − 2T2 = 4m2 a1
נסדר:
2m2 g − 4m2 a1 = 2T2
נשווה בין המשוואות )כעת אגף ימין שלהן זהה(:
m1 a1 = 2m2 g − 4m2 a1
נבודד את :a1
2m2 g
= (m1 + 4m2 ) a1 = 2m2 g → a1
m1 + 4m2
נציב :m2 = 2m , m1 = m
4mg 4
= a1 ] = g ≈ 4.4[m/s2
m + 8m 9
המרכז האקדמי רופין
שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח )2עודד( 7.7 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
נציב גם ב־ a2ונקבל:
] a2 = 2a1 ≈ 8.9[m/s2
התשובה היא:
4 8
a1 = g, a2 = g
9 9
שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח )2עודד( 7.7
א .נתונה מערכת של מסות ,חוטים וגלגלות.
מהי תאוצת המסה הגדולה ומהי תאוצת המסה הקטנה?
ב .חשבו את תאוצות המסות המתוארות באיור
פתרון
סעיף א':
נגדיר את המתיחויות בחוטים שמחוברים למסות Mו 2Mבשמות T1ו T2בהתאמה ולתאוצותיהן a1ו־ a2בהתאמה
)נשער כי מסה Mעולה ומסה 2Mיורדת(.
עבור המסה : M
(1)T1 − M g = M · a1
עבור המסה : 2M
(2)2M g − 2T2 = 2M · a2
המרכז האקדמי רופין
שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח )2עודד( 7.7 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
עבור הגלגלת הניידת:
(3)2T1 = T2
הקשר בין התאוצות :כאשר המסה Mעולה מרחק y1מרחק זה מתחלק פעם אחת על הגלגלת הניידת הראשונה )חצי בכל
צד( ופעם נוספת על הגלגלת הניידת השניה )חצי בכל צד( כך שבסך הכל הקשר בין ההעתקים של המסות הוא )גוזרים
את הקשר פעמיים כדי לקבל את הקשר בין התאוצות(:
y1 = 4y2 → (4)a1 = 4a2
נציב את משוואות ) (3ו־) (4במשוואות ) (1ו־):(2
(1)T1 − M g = 4M a2
(2)2M g − 4T1 = 2M a2
נותרנו עם שתי משוואות עם שני נעלמים .נפתור ונקבל:
g
a2 = −
9
4g
a1 = 4a2 = −
9
משמעות התשובות השליליות הוא שכיוון התנועה הוא הפוך ממה שחשבנו.
g 4g
= a1 = − ŷ, a2 ̂y
9 9
סעיף ב':
נסמן m1 = m, m2 = 2m, m3 = 3m
משוואת מסה :1
T1 − mg = ma1
משוואת מסה : 2
T2 − 2mg = 2ma2
משוואת מסה 3
T2 − 3mg = 3ma3
שאלת סיכום על גלגלות ניידות נוסח )2עודד( 7.7 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
סך הכוחות על הגלגלת החופשית צריך להתאפס:
T1 = 2T2
קשר בין התאוצות :התאוצות של המסות 2mו־ 3mביחס לגלגלת הניידת זהות .נ .משוואות התאוצה היחסית:
a3,g = a3 − (−a1 ) = a3 + a1 → a3 = a3,g − a1
a2,g = −a3,g = a2 − (−a1 ) = a2 + a1 → a2 = −a3,g − a1
נציב במשוואות:
(1)2T2 − mg = ma1
) (2)T2 − 2mg = 2m (−a3,g − a1
) (3)T2 − 3mg = 3m (a3,g − a1
קיבלנו שלוש משוואות עם שלושה נעלמים.a3,g ,a1 ,T2 :
נסדר את משוואה :1
(1)T2 = 0.5ma1 + 0.5mg
נציב במשוואות 2ו־ 3ונבודד את a3,gבכל משוואה:
3g − 5a1
= (2)a3,g
4
7a1 − 5g
= (3)a3,g
6
נשווה בין התוצאות:
3g − 5a1 7a1 − 5g
=
4 6
נכפיל ב־:12
9g − 15a1 = 14a1 − 10g
נבודד את :a1
19
= 29a1 = 19g → a1 g = 0.655g
29
מישור משופע ללא חיכוך 7.8 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
נמצא את a3,gממשוואה 2או :3
a3,g = −0.07g
נציב במשוואות תאוצות המסות:
a2 = −a3,g − a1 = − (−0.07g) − 0.655g = −0.585g
a3 = a3,g − a1 = (−0.07g) − 0.655g = −0.725g
זכרו שהסימן מינוס מבטא את העובדה שבחרנו את כיווני התנועה הפוך ממה שקורה בפועל.
a1 = 0.655g
a2 = 0.585g
a3 = 0.725g
מישור משופע ללא חיכוך 7.8
שלוש מסות מחוברות לחוטים וגלגלת כפי שמתואר באיור.
בהנחה שהמישור המשופע חסר חיכוך וכי המערכת נמצאת בשווי משקל,
בטאו בעזרת g , mו θ
א .את המתיחויות T1ו T2
ב .את המסה M
פתרון
סעיף א':
נסמן
m1 = m
m2 = 2m
m3 = M
מישור משופע ללא חיכוך 7.8 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
נרשום את משוואות הכוחות עבור כל גוף
:m1
T2 − T1 − m1 g sin θ = 0
:m2
T1 − m2 g sin θ = 0
:m3
T2 − m3 g = 0
מהעברת אגפים נקבל כי
T1 = m2 gsinθ
T2 = m3 g
נציב את המסות ונקבל
התשובה היא:
T1 = 2mgsinθ
T2 = M g
סעיף ב':
T2 − T1 − mg sin θ = 0
T2 − T1 = mg sin θ
M g − 2mg sin θ = mg sin θ
M g = 3mg sin θ
M = 3m sin θ
המרכז האקדמי רופין
מערכת מסות וגלגלות במישור משופע 7.9 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
מערכת מסות וגלגלות במישור משופע 7.9
מסה m1 = 3Mמונחת על־גבי מישור מישור משופע חלק בזווית ,θומחוברת דרך מערכת גלגלות אידאליות למסה
.m2 = M
א .מצאו את תאוצות המסות.
ב .מהי הזווית המקסימלית שעבורה תנוע המסה m2כלפי מטה?
ג .מהו הכוח שמפעיל הציר של הגלגלת העליונה על הגלגלת?
פתרון
סעיף א:
נגדיר את המתיחויות בחוטים שמחוברים למסות m1ו m2בשמות T1ו T2בהתאמה ולתאוצותיהן a1ו־ a2בהתאמה
)נשער כי מסה m1עולה במעלה המדרון ומסה m2יורדת(.
עבור מסה :m1
(1)T1 − 3M gsinθ = 3M a1
עבור מסה :m2
(2)M g − T2 = M a2
עבור הגלגלת הניידת:
(3)T1 = 2T2
הקשר בין התאוצות :כאשר המסה m1עולה מרחק y1הגלגלת הניידת יורדת מרחק y1גם היא ,והמסה m2יורדת
פעמיים מרחק ,y1פעם אחת יחד עם הגלגלת ,וגם משתחרר לה עוד y1מטר חוט ,כך שבסך הכל הקשר בין ההעתקים
של המסות הוא )גוזרים את הקשר פעמיים כדי לקבל את הקשר בין התאוצות(:
y2 = 2y1 → (4)a2 = 2a1
נציב את משוואות ) (3ו־) (4במשוואות ) (1ו־):(2
(1)2T2 − 3M gsinθ = 3M a1
(2)M g − T2 = 2M a1
המרכז האקדמי רופין
מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ) 1מוות בעינויים ־ זה בטח עודד (:וגם דניאל!! (
7.10חיכוך
חוקי ניוטון ללא 7
נותרנו עם שתי משוואות עם שני נעלמים .נפתור ונקבל:
)g (2 − 3sinθ )2g (2 − 3sinθ
= a1 = ; a2 = 2a1
7 7
סעיף ב:
כל עוד a1ו־ a2חיוביים ,המסה m2תנוע כלפי מטה כפי ששיערנו .זה קורה כל עוד:
2
< 2 − 3sinθ > 0 → sinθ → θ < 41.8°
3
כלומר הזווית המקסימלית שעבורה תנוע המסה m2כלפי מטה:
θmax = 41.8°
סעיף ג:
הגלגלת העליונה סטאטית ,כלומר סכום הכוחות עליה שווה לאפס .פועלים עליה שני כוחות מתיחות ,אחד כלפי מטה
ואחד בזווית ,והכוח שמפעיל עליה הציר:
̂F~axis − T1 ŷ + (−T1 cosθx̂ − T1 sinθŷ) = 0 → F~axis = T1 cosθx̂ + T1 (1 + sinθ) y
נותר לחשב את T1מהמשוואות בסעיף א:
)g (2 − 3sinθ 6M g
(1)T1 = 3M gsinθ + 3M a1 = 3M gsinθ + 3M = )(1 + 2sinθ
7 7
נציב ונקבל:
6M g 6M g
= F~axis (1 + 2sinθ) cosθx̂ + ̂(1 + 2sinθ) (1 + sinθ) y
7 7
מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ) 1מוות בעינויים ־ זה בטח עודד (:וגם דניאל!! ( 7.10
נתונה מערכת המסות ,החוטים והגלגלות הבאה ,כאשר .m4 = 4m ,m3 = 3m ,m2 = 2m ,m1 = m
המרכז האקדמי רופין
מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ) 1מוות בעינויים ־ זה בטח עודד (:וגם דניאל!! (
7.10חיכוך
חוקי ניוטון ללא 7
m1
m3 m2
m4
הניחו שאין חיכוך ומסות זניחות לגלגלות וחשבו את תאוצות המסות במערכת המעבדה.
פתרון
יש לרשום משוואות תנועה לכל המסות .לצורך העניין ,נניח כיוון תנועה חיובי ימינה ,כמתואר באיור הבא
m1
m3 m2
m4
נגדיר שמות לחוטים
החוט המחובר למסה m2ייקרא .T2
החוט המחבר את הגלגלת של מסה m2למסה m1ייקרא ) T1,rהחוט הימני של מסה .(m1
החוט המחבר את הגלגלת של מסות m3 , m4למסה m1ייקרא ) T1,lהחוט השמאלי של מסה .(m1
החוט המחבר את מסות m3 , m4ייקרא .T3,4
מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ) 1מוות בעינויים ־ זה בטח עודד (:וגם דניאל!! (
7.10חיכוך
חוקי ניוטון ללא 7
נרשום משוואות תנועה .מסה m1
)(422 T1,right − T1,lef t = m1 a1
מסה m2
)(423 m2 g − T2 = m2 a2
מסה m3
)(424 T3,4 − m3 g = m3 a3
מסה m4
)(425 T3,4 − m4 g = m4 a4
יש 4משוואות ב 8נעלמים 4 :חוטים ו 4תאוצות .נרשום את הקשרים עבור החוטים )הנחת מסות זניחות לגלגלות(
)(426 T1,right = 2T2
)(427 T1,lef t = 2T3,4
נציב ונרשום מחדש את משוואות )(425־)(422
)(428 2T2 − 2T3,4 = m1 a1
)(429 m2 g − T2 = m2 a2
)(430 T3,4 − m3 g = m3 a3
)(431 T3,4 − m4 g = m4 a4
ירדנו ל 4משוואות ב 6נעלמים .כעת ניגש לתאוצות .נרשום את הקשר בין התאוצות של מסות .m1 , m2נזכור שעל כל
מטר ש m1זזה m2תזוז חצי מטר ,לכן הקשר יהיה
)(432 a1 = 2a2
עד לכאן ,לא טרחנו להתייחס להאם מדובר במערכת המעבדה או לא ,מכיוון שלא היה עניין של תנועה יחסית .עבור
מסות m1 , m2התנועה שלהם ביחס למעבדה בלבד ,לכן a1 , a2כפי שרשמנו אותן ,הן כבר במערכת המעבדה ,לכן מעכשיו
לטובת הסדר הטוב נרשום
)(433 a1 = a1,l , a2 = a2,l
נמשיך :למסות m3 , m4יש תנועה יחסית ביחס לגלגלת שמחזיקה אותן .במערכת הגלגלת ,הגלגלת סטטית ואילו המסות
נעות ביחס אליה .נרשם את התאוצות היחסיות בין הגלגלת למסות 2
)(434 a3,p = a3 − ap
)(435 a4,p = a4 − ap
כאשר כמו קודם a3 , a4 , ap ,הן ביחס למעבדה ,לכן נרשום במפורש
)(436 a3,p = a3,l − ap,l
)(437 a4,p = a4,l − ap,l
המילה האנגלית עבור גלגלת היא pulley 2
מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ) 1מוות בעינויים ־ זה בטח עודד (:וגם דניאל!! (
7.10חיכוך
חוקי ניוטון ללא 7
נשים לב שבמערכת הגלגלת ,שתי המסות נעות בכיוונים הפוכים ,לכן
)(438 a3,p = −a4,p
חשוב! לא הנחנו כלום לגבי כיוון התנועה של המסות .נשארנו כלליים ככל האפשר ולא לקחנו בחשבון את העובדה
שהמסה m4יותר כבדה ממסה .m3עובדים באופן מסודר בהתאם לכיוון החיובי שבחרנו ,והסימנים של התאוצות יצאו
לבד מהחישובים .נחיל את הקשר במשוואה ) (438על משוואות )(436) ,(437
)(439 ) a3,l − ap,l = − (a4,l − ap,l
)(440 a3,l − ap,l = ap,l − a4,l
כעת נשים לב שתאוצת הגלגלת במערכת המעבדה ap,l ,היא לא אחרת מאשר תאוצת מסה m1במערכת המעבדה.a1,l ,
נציב זאת
)(441 a3,l − a1,l = a1,l − a4,l
וקיבלנו קשר בין התאוצות של מסות m2 , m3במערכת המעבדה
)(442 a4,l = 2a1,l − a3,l
סיכום ביניים
נרשום מחדש את משוואות )(431־) (428בניסוח של מערכת המעבדה ,בנוסף ,נציב את משוואות ) (442) ,(432ואת יחס
המסות הנתונות
)(443 2T2 − 2T3,4 = ma1,l
a1,l
)(444 2mg − T2 = 2m = ma1,l
2
)(445 T3,4 − 3mg = 3ma3,l
)(446 ) T3,4 − 4mg = 4m (2a1,l − a3,l
ונותרנו עם 4משוואות ב 4נעלמים 2 :תאוצות ו 2מתיחויות .נקבל את T2ממשואה )(444
a1,l
)(447 T2 = 2m g −
2
נציב במשוואה ) (443לקבלת T3,4
a1,l
)(448 2 · 2m g − − 2T3,4 = ma1,l
2
3
)(449 ⇒ T3,4 = m 2g − a1,l
2
נציב במשוואות )(445) ,(446
3
)(450 m 2g − a1,l − 3mg = 3ma3,l
2
3
)(451 m 2g − ) a1,l − 4mg = 4m (2a1,l − a3,l
2
נסדר
3
)(452 2g − a1,l − 3g = 3a3,l
2
3
)(453 2g − a1,l − 4g = 8a1,l − 4a3,l
2
מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ) 1מוות בעינויים ־ זה בטח עודד (:וגם דניאל!! (
7.10חיכוך
חוקי ניוטון ללא 7
ושוב
3
)(454 −g = 3a3,l + a1,l
2
19
)(455 −2g = a1,l − 4a3,l
2
נכפיל את הראשונה ב 2ונחסר
19
)(456 a1,l − 4a3,l = 6a3,l + 3a1,l
2
20
)(457 ⇒ a1,l = a3,l
13
נסכם את כל המידע שלנו על התאוצות
)(458 a1,l = 2a2,l
)(459 a4,l = 2a1,l − a3,l
20
)(460 a1,l = a3,l
13
לקבלת קשר נוסף שיסגור לנו את סט המשוואות וייתן לנו את הקשר ל gנוכל להציב ,למשל ,את משוואה ) (460במשוואה
)(454
3 20
)(461 −g = 3a3,l + a3,l
2 13
g 23
)(462 ⇒ − = a3,l
3 13
13
)(463 ⇒ a3,l = − g
69
נציב במשוואה )(460
20 13 20
)(464 a1,l = − g=− g
13 69 69
משוואה ) (458נותנת
10
)(465 a2,l = − g
69
ולבסוף ,משוואה ) (459נותנת
40 13 27
)(466 a4,l = − g− − g =− g
69 69 69
התשובה היא
20
a1,l = − g
69
10
a2,l =− g
69
13
a3,l =− g
69
27
a4,l =− g
69
המרכז האקדמי רופין
מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך ) 1מוות בעינויים ־ זה בטח עודד (:וגם דניאל!! (
7.10חיכוך
חוקי ניוטון ללא 7
בדיקת שפיות:
כל התשובות יצאו שליליות .זה אומר שבחרנו מלכתחילה את הכיוונים הפוך .זה הגיוני עבור מסות ,m1 , m2מכיוון שעל
הגלגלת השמאלית בסך הכל יושבת מסה יותר גדולה מאשר הגלגלת הימנית והגיוני שהמערכת תנוע שמאלה .גם עבור
מסה m4זה אינטואיטבי מכיוון שהיא יותר כבדה ממסה .m3ההתלבטות היא לגבי מסה .m3אינטואיטבית ,היינו מצפים
לראות אותה עולה ,מכיוון שמסה m4יורדת .זה אכן קורה ,אבל במערכת הגלגלת השמאלית .ביחס למעבדה קיבלנו
שהמסה תירד ,וזה יכול להיות הגיוני ,אם קיבלנו שתאוצתה קטנה יותר מזו של m4ו ,m2וזה אכן כך.
המרכז האקדמי רופין
מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך )2מוות בעינויים (2 7.11 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך )2מוות בעינויים (2 7.11
רשמו את משוואות התנועה ובטאו את התאוצות:
ננתון שזווית המישור היא .θ
פתרון
נקודות חשובות:
הואיל ולא נתון כי יש חיכוך עם המשטח ועל הגלגלות ,המתיחות זהה לאורך כל החוט.
התאוצה של הגופים לאורך אותו החוט זהה.
ניתן לבחור כיוון תאוצה שרירותי לכתיבת משוואות התנועה ,ואם בחרנו בכיוון השגוי המינוס יתקבל מהחישובים.
אילו היה חיכוך בין הגוף למשטח ,היינו מוסיפים אותו במקביל למשטח )מאותה הסיבה לא נתייחס לכוח הנורמאלי
למרות שנצייר אותו(.
איור הכוחות
N
T1,2,3,4
T1,5
T1,2,3,4
θ
T5,1 M1 g T3,4 T3,4
M2 g
M5 g M4 g
M3 g
נניח כיוון תנועה חיובי שמאלה.
משוואת התנועה על המסה ) M1יש רק ציר אחד שאליו נתייחס־ ציר התנועה(
המרכז האקדמי רופין
מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך )2מוות בעינויים (2 7.11 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
X
)(467 F1 = T1,5 + M1 g sin (θ) − T1,2,3,4 = M1 a1
משוואת התנועה על המסה M2
X
)(468 F2 = T1,2,3,4 − 2T34 − M2 g = M2 a2
נניח כי גם למסות על החוט השני ) ,(M3 , M4כיוון תנועה חיובי בכיוון המסה .M4משוואת התנועה על המסה ) M3יש
רק ציר אחד שאליו נתייחס־ ציר התנועה(
X
)(469 F3 = T3,4 − M3 g = M3 a3
X
)(470 F4 = −T3,4 + M4 g = M4 a4
ומשוואת התנועה עבור מסה M5היא
X
)(471 F5 = −T1,5 + M5 g = M5 a5
כמו כן ,משום שהמתיחות לאורך החוט זהה ,כל התנועה לאורך אותו החוט תהיה באותה התאוצה .לכן:
)(472 a1 = a5 = a2
)(473 | |a3 | = |a4
כאשר ל a3יש להוסיף את התאוצה של גוף .M2נמצא את המתיחויות:
נבודד את T15מהמשוואה על M5
) T1,5 = M5 (g − a5
נציב במשוואה עבור M1
T15 + M1 g sin θ − T1234 = M1 a1
M5 (g − a5 ) + M1 g sin θ − T1234 = M1 a1
נציב a1 = a5 = a2
M5 (g − a2 ) + M1 g sin θ − T1234 = M1 a2
(2 ) מוות בעינויים2 מערכת מסות וגלגלות ללא חיכוך 7.11 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
T1234 ונבודד את
T1234 = M5 g + M1 g sin θ − M5 a2 − M1 a2
בגודל שלהןa3 = a4 ונזכור כיM4 וM3 נקח משוואות עבור:T34 נעבוד כעת על
T34 = M3 a3 + M3 g = M4 g − M4 a4 = M4 (g − a3 )
:a3 נביע את
M3 a3 + M3 g = M4 (g − a3 )
a3 (M3 + M4 ) = (M3 + M4 )g
M 4 − M3
a3 = g
M3 + M4
M2 נציב במשוואה של
T1234 − 2T34 − M2 g = M2 a2
M5 g + M1 g sin θ − M5 a2 − M1 a2 − 2M4 (g − a3 ) − M2 g = M2 a2
M4 − M3
M5 g + M1 g sin θ − M5 a2 − M1 a2 − 2M4 (g − g) − M2 g = M2 a2
M3 + M4
M4 − M3
M5 g + M1 g sin θ − M5 a2 − M1 a2 − 2M4 g(1 − ) − M2 g = M2 a2
M3 + M4
M4 − M3
M5 g + M1 g sin θ − 2M4 g(1 − ) − M2 g = M2 a2 + M5 a2 + M1 a2
M3 + M 4
המרכז האקדמי רופין
מסות קשורות לגלגלות קבועות עם מספר חוטים ללא חיכוך )בית( חוקי ניוטון ללא חיכוך7.12 7
M 4 − M3
M5 g + M1 g sin θ − 2M4 g(1 − ) − M2 g = a2 M2 + M5 + M1
M3 + M4
M4 −M3
M5 + M1 g sin θ − 2M4 (1 − ) M3 +M4 − M2
= a2 g
M2 + M5 + M1
התשובות הן:
M4 −M3
M5 + M1 g sin θ − 2M4 (1 − ) M3 +M4 − M2
)(474 = a1 g
M2 + M5 + M1
M4 − M3
)(475 = a3 g
M3 + M4
כאשר a3זו התאוצה במערכת הייחוס של מסה ,M2ובפועל תאוצתו של גוף M3תהיה , a3 + a2ותאוצתו של גוף M4
תהיה .a3 − a2
מסות קשורות לגלגלות קבועות עם מספר חוטים ללא חיכוך )בית( 7.12
מערכת מורכבת משלושה גופים שמסת כל אחד מהם היא .m
אחד הגופים מונח על מישור משופע חלק הנטוי בזוית αמעל האופק.
בטאו באמצעות α, m, gאת
א .הכח החיצוני שיש להפעיל על המסה השמאלית אנכית על מנת שהמערכת תהיה בשווי משקל
ב .המתיחות בחבל המקשר את הגלגלת העליונה לתקרה
ג .תאוצת המערכת כאשר Fextמפסיק לפעול
ד .המתיחות בחבל המחבר את הגלגלת העליונה לתקרה במצב בו המערכת מאיצה
המרכז האקדמי רופין
מסות קשורות לגלגלות קבועות עם מספר חוטים ללא חיכוך )בית( חוקי ניוטון ללא חיכוך7.12 7
פתרון
סעיף א':
נתחיל בחישובי שקולי הכוחות הפועלים על כל מסה בנפרד.
נשים לב שיש לנו שני חוטים .אחד הכרוך על הגלגלת העליונה בין המסה השמאלית למסה העליונה ,והשני הכרוך על
הגלגלת התחתונה בין המסה העליונה למסה הימנית.
נסמן את החוטים ב TRו TLואת המסות ב mL , mRו .mupנשים לב כי מהנתון בשאלה כל המסות שוות אך TRלאו
דווקא שווה ל TL
:mL
X
F = TL − mL g − Fext = 0 =⇒ Fext = TL − mL g
:mup
X
F = TL − TR − mup g = 0 =⇒ TL = TR + mup g
:mR
X
F = TR − mR g sin α = 0 =⇒ TR = mR g sin α
גלגלת עליונה:
Tpulley − 2TL = 0 =⇒ Tpulley = 2TL
נציב ונקבל
Fext = TL − mL g = TR + mup g − mL g = mR g sin α + mup g − mL g
Fext = mg sin α + mg − mg = mg sin α
התשובה היא:
Fext = mg sin α
סעיף ב':
Tceiling − 2TL = 0
)Tceiling = 2TL = 2 (TR + mup g) = 2 (mR g sin α + mup g
)Tceiling = 2mg (1 + sin α
סעיף ג':
מסות קשורות לגלגלות קבועות עם מספר חוטים ללא חיכוך )בית( חוקי ניוטון ללא חיכוך7.12 7
כעת הכח החיצוני מפסיק לפעול
Fext = 0
המערכת יוצאת משווי משקל ולכן תתחיל להאיץ .נבחר את כוון התאוצה בכוון ימין.
נרשום את משוואות התנועה של המסות והגלגלת
:mL
X
F = TL − mL g = mL a =⇒ TL = mL g + mL a
:mup
X
F = TR − TL + mup g = mup a =⇒ TL = TR + mup g − mup a
:mR
X
F = mR g sin α − TR = mR a =⇒ TR = mR g sin α − mR a
גלגלת עליונה:
Tpulley − 2TL = 0 =⇒ Tpulley = 2TL
נשווה את שתי המשוואות עבור TLונציב לתוך המשוואה המתקבלת,את TR
mL g + mL a = TR + mup g − mup a
mL g + mL a = mR g sin α − mR a + mup g − mup a
(mL + mup + mR ) a = mR g sin α + mup g − mL g
mR g sin α + mup g − mL g
=a
mL + mup + mR
נציב את המסות ונקבל
mg sin α + mg − mg 1
=a = g sin α
3m 3
1
a = g sin α
3
סעיף ד':
1
Tpulley = 2TL = 2 (mL g + mL a) = 2 mL g + mL g sin α
3
1
Tpulley = 2mL g 1 + sin α
3
1
Tpulley = 2mg 1 + sin α
3
המרכז האקדמי רופין
שקול הכוחות על הכדור כשהמישור מאיץ 7.13 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
שקול הכוחות על הכדור כשהמישור מאיץ 7.13
כדור מונח בפינה של גוף הבנוי ממישור משופע בזוית αמעל האופק וקיר .הכדור מונח בפינה ,והמערכת נעה בתאוצה a
שמאלה .רשמו את וקטורי הכוחות הפועלים על הכדור במערכת הנתונה ,בהנחה שאין חיכוך בין הכדור והמשטחים.
y
x
~a
α
פתרון
נצייר את המצב
y
~2
N
α
~1
N
~a x
α
m~g
נרשום משוואת תנועה
F~ = N
~1 + N
~ 2 + m~g = m~a
X
̂−N1 x̂ + N2 [sin (α) x̂ + cos (α) ŷ] − mg ŷ = −max
̂[−N1 + N2 sin (α)] x̂ + [N2 cos (α) − mg] ŷ = −max
קיבלנו שתי משוואות בשני נעלמים
)(476 −N1 + N2 sin (α) = −ma
)(477 N2 cos (α) − mg = 0
מהשנייה נקבל
mg
)(478 = N2
)cos (α
המרכז האקדמי רופין
מערכת מסות ומישור משופע וגלגלת 7.14 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
נציב בראשונה
mg
N1 = ma + ])sin (α) = m [a + gtan (α
)cos (α
̂~ 1 = −m [a + gtan (α)] x
N
= ~2 mg
N ]̂[sin (α) x̂ + cos (α) y
)cos (α
̂m~g = −mg y
מערכת מסות ומישור משופע וגלגלת 7.14
שתי מסות קשורות בחוט העובר דרך גלגלת אידיאלית .המישור המשופע חסר חיכוך והחוט אידיאלי.
נתון כי m1 = 2kgו m2 = 6kgוהזוית של המישור המשופע היא 550
א .מהי תאוצת המסות
ב .מהי המתיחות בחוט
ג .מהי מהירות כל אחת מהמסות לאחר שתי שניות מהרגע בו הן שוחררו ממנוחה
פתרון
סעיף א':
נירשום את משוואות הכוחות הפועלות על כל אחת מהמסות
T − m1 g = m1 a
m2 g sin θ − T = m2 a
ונקבל T נבודד את
)T = m1 (a + g
חישוב תאוצות של מערכות גלגלות )בית( 7.15 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
m2 g sin θ − m1 (a + g) = m2 a
) m2 g sin θ − m1 g = a (m2 + m1
m2 g sin θ − m1 g
=a
m2 + m1
התשובה היא
m2 g sin θ − m1 g
=a
m2 + m1
סעיף ב':
m2 g sin θ − m1 g
T = m1 (a + g) = m1 g + m1
m + m1
2
m2 g sin θ − m1 g
T = m1 g +
m2 + m1
התשובה היא
m2 g sin θ − m1 g
T = m1 g +
m2 + m1
סעיף ג':
m2 g sin θ − m1 g
v (m1 ) (t = 2sec) = at = 2
m2 + m1
התשובה היא
m2 g sin θ − m1 g
v (m1 ) (t = 2sec) = 2
m2 + m1
חישוב תאוצות של מערכות גלגלות )בית( 7.15
תנועה של מערכת מסות וגלגלות 7.16
נתונה המערכת שבאיור .הניחו חוטים וגלגלות אידיאליים .זווית נטיית המישור היא .α
המרכז האקדמי רופין
תנועה של מערכת מסות וגלגלות 7.16 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
m2
m1
הניחו שאין חיכוך ומצאו את התאוצות של שתי המסות.
פתרון
על כל מטר שמסה m1תזוז מסה m2תזוז חצי מטר ,לכן
)(479 x1 = 2x2
קשר זה נשמר גם עבור התאוצות )הגזירה היא פעולה ליניארית(
)(480 x1 = 2x2 ⇒ ẍ1 = 2ẍ2 ⇒ a1 = 2a2
ישנו דבר נוסף :כיווני התנועות של המסות מנוגדים ,לכן ייתווסף סימן מינוס .נסכם את היחס בין התאוצות
)(481 a1 = −2a2
אפשר גם להסתכל על זה מבחינת כוחות :אם הכוח המושך את m1הוא המתיחות ,Tהכוח המושך את m2יהיה 2T
)מתקבל ממשוואת כוחות על הגלגלת של .(m2זה בדיוק מה שמרוויחים כאשר מכניסים גלגלת צפה .מה שמפסידים הוא
האורך של החוט ,לכן x1 = 2x2אבל הכוח שמתקבל הוא כפול .שימו לב :לא ניתן לשחזר את היחס a1 = 2a2משיקולי
כוחות .הכוח אמנם מתכונתי לתאוצה ,אולם במשוואת הכוחות ישנם כוחות נוספים שנכנסים למשוואה והמתיחות לבד
לא תיתן לנו מידע על התאוצות .נמשיך וניקח מערכת צירים עם ציר xמקביל למישור וציר yניצב לו .נבחר את הכיוון
החיובי להיות במעלה המישור .נרשום משוואת כוחות בציר התנועה עבור מסה m1
)(482 T − m1 g sin (α) = m1 a1
נמשיך ונרשום משוואת כוחות על מסה m2
)(483 2T − m2 g sin (α) = m2 a2
נציב את יחס התאוצות ונסדר
a1
)(484 2T − m2 g sin (α) = −m2
2
m2 a1
)(485 −T + g sin (α) = m2
2 4
המרכז האקדמי רופין
תנועה של מערכת מסות וגלגלות 7.16 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
נחבר את משוואות )(482) ,(485
m2 a1
)(486 −m1 g sin (α) + g sin (α) = m1 a1 + m2
m 2 4
2
m2
)(487 = )− m1 g sin (α m1 + a1
2 4
m2 − 2m1
)(488 = a1 )2g sin (α
4m1 + m2
התשובה היא
m2 − 2m1
= a1 )2g sin (α
4m1 + m2
2m1 − m2
= a2 )g sin (α
4m1 + m2
המרכז האקדמי רופין
כח תלוי בזמן 7.17 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
כח תלוי בזמן 7.17
מסה של 8ק`ג קשורה בחוט אידיאלי המלופף דרך גלגלת אידיאלית וקשור למסה של 2ק`ג התלויה באויר כמתואר
באיור.
על המסה הימנית הנמצאת במנוחה מופעל כח התלוי בזמן
] F~x = 2t2 + 4t + 1[N
א .רשמו את תאוצת המערכת כתלות בזמן
ב .מתי תתחיל תאוצה ימינה אם המערכת שוחררה ממנוחה ב t = 0וזהו גם הזמן בו החל הכח לפעול?
ג .מה תהיה התאוצה בזמן t = 10sec
ד .מה יהי העתק המסה הימנית עד ?t = 10secומה תהיה מהירותה בזמן זה?
פתרון
סעיף א':
נרשום משוואות כוחות על המסות
2t2 + 4t + 1 − T = 8a
T − 2g = 2a
נבודד את Tונקבל
T = 2a + 2g
2t2 + 4t + 1 − (2a + 2g) = 8a
2t2 + 4t + 1 − 2a − 2g = 8a
2t2 + 4t + 1 − 2g = 10a
2t2 + 4t + 1 − 2g
=a
10
המרכז האקדמי רופין
כח תלוי בזמן 7.17 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
סעיף ב':
נחשב מתי התאוצה מתאפסת .זה יהיה הרגע בו היא תעבור משלילית לחיובית
2t2 + 4t + 1 − 2g = 0
2t2 + 4t − 19 = 0
√ √
−4 ± 16 + 152 −4 ± 168 −4 ± 12.96
=t = = = −1 ± 3.24
4 2 4
נבחר את הפיתרון החיובי ונקבל
t = 2.24sec
סעיף ג':
נחשב את התאוצה בזמן 10שניות
2 · 100 + 4 · 10 + 1 − 2 · 10 ] 221 [N hmi
= )a(t = 10sec = = 22.1 2
10 ]10 [kg s
hmi
a(t = 10sec) = 22.1
s2
סעיף ד':
נשים לב שהתאוצה אינה קבועה ולכן נצטרך לשהשתמש בקינמטיקה אינטגרלית
המהירות היא
ˆ10 ˆ10 10
2t2 + 4t + 1 − 2g 1 2 3 666.66 + 200 − 190 m
= )v(t = 10sec = a(t)dt = dt t + 2t2 − 19t = = 67.66
10 10 3 0 10 sec
0 0
ההעתק הוא
ˆ10 2 1 4 19 2 10
3t
3 + 2t2 − 19t 6t + 23 t3 − 2 t 1666.66 + 666.66 − 950
= )4x(t = 10sec = dt = = 138.33m
10 10 10
0 0
hmi
v(10sec) = 67.66
sec
]4x(10sec) = 138.33 [m
המרכז האקדמי רופין
כח תלוי בזמן )בית( 7.18 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
כח תלוי בזמן )בית( 7.18
מסה m1קשורה בחוט אידיאלי דרך גלגלת למסה m2הנמצאת על מישור משופע חלק ללא חיכוך .על המסה m1הנמצאת
במנוחה מופעל כח חיצוני התלוי בזמן.
נתון כי m1 = 2kgוכן ,m2 = 4kgו ̂θ = 250 , F~ = − 0.5t2 + 2t + 2 x
א .מהי התאוצה של הגופים כתלות בזמן
ב .מתי תתאפס התאוצה?
ג .מהי מהירות m1לאחר .t = 6secלאיזה כיוון?
ד .מה המרחק מנקודת ההתחלה של המסה m1לאחר t = 6sec
פתרון
סעיף א':
נבחר את הכוון החיובי להיות שמאלה
משוואת כוחות של של m1
F (t) − T = m1 a
משווראת כוחות על m2
T − m2 gsinθ = m2 a
נקבל כי
F (t) − m2 gsinθ = (m1 + m2 ) a
F (t) − m2 gsinθ
=a
m1 + m2
0.5t2 + 2t + 2 − 40sin250
=a
6
כאשר תאוצה חיובית היא שמאלה
סעיף ב':
נבדוק על ידי איפוס המונה
0.5t2 + 2t + 2 − 40sin250 = 0
0.5t2 + 2t + 2 − 16.9 = 0
√
−2 ± 4 + 33.8
=t = −2 ± 6.15
1
המרכז האקדמי רופין
שאלה עם שני גופים 7.19 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
נתייחס לפיתרון החיובי
t = 4.15sec
סעיף ג':
ˆ6 ˆ6 1 3 6
0.5t2 + 2t + 2 − 40sun250 6t + t2 − 14.9t 36 + 36 − 89.4 m
= )v(t = 6sec = a(t)dt = dt = = −2.9
6 6 6 sec
0 0 0
m
v(6) = −2.9
sec
בזמן זה המסה m1נעה ימינה
סעיף ד':
ˆ6 1 3 1 4 14.9 2 6
6t + t2 − 14.9t 24 t + 31 t3 − 2 t 54 + 72 − 268.2
= )x(t = 6sec = dt = = −23.7m
6 6 6
0 0
x = −23.7m
מימין לנקודה בה שוחררו המסות ממנוחה
שאלה עם שני גופים 7.19
ארגז שמסתו mמונח בפינה Aשל קרונית שמסתה .2mמפעילים על הקרונית כח אופקי קבוע Fהמכוון ימינה במשך t
שניות .מזניחים את החיכוך בין הארגז וריצפת הקרונית .בטא את תשובותיך בעזרת m, t, F
א .מהי המהירות V1של הקרונית והארגז בתום tהשניות ? מניחים שהקרונית היתה במנוחה לפני הפעלת הכח F
ב .מהו הכח בו מעיק הארגז על הדופן השמאלית של הקרונית בזמן פעולת הכח ? F
המרכז האקדמי רופין
שתי מסות במישור משופע 7.20 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
פיתרון
סעיף א'
בגלל שאין תנועה יחסית בין הארגז והקרונית אפשר להסתכל עליהם כאל גוף אחד עם מסה 3m
נחשב את תאוצת הגוף:
F
= F = 3ma =⇒ a
3m
ואת מהירות הגופים נחשב על ידי משוואת קינמטיקה רגילה
V1 = V (0) + at
Ft
= V1
3m
Ft
= V1
3m
סעיף ב'
נרצה לכתוב משוואת כוחות על הארגז.
X
Fx = Nwall = ma
נשים לב כי הארגז עצמו מאיץ ביחס לאדמה) קוראים למערכת בו נמצא צופה שכזה מערכת אינרציאלית( ולכן כתבנו
עבורו חוק שני של ניוטון .בציר yלעומת זאת הוא לא מאיץ ולכן שקול הכוחות יתאפס.
X
Fy = Nf loor − mg = 0
נקבל כי
Nf loor = mg
F F
· Nwall = m =
3m 3
F
= Nwall
3
שתי מסות במישור משופע 7.20
שתי קוביות עץ Aו־ Bמונחים על מישור משופע חלק שזוית נטייתו , α = 300כך שהם צמודים זה לזה כמתואר בתרשים.
מסת קוביות העץ MA = mו־ .MB = 3mכח חיצוני Pשגודלו שווה ל־ 4mgהפועל במקביל למישור המשופע דוחף את
שתי הקוביות במעלה המישור.
בטא את תשובותיך בעזרת gו־m
א .ערכו תרשים כוחות נפרד עבור כל קוביה
ב .חשבו את תאוצת כל קוביה
ג .מה גודל הכח שקוביה אחת מפעילה על רעותה?
ד .כיצד ישתנו התשובות כאשר מחליפים בין הקוביות?
המרכז האקדמי רופין
שתי מסות במישור משופע 7.20 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
פתרון
סעיף א'
נרשום מתוך דיאגרמות הכוחות את משוואות הכוחות בכל ציר בנפרד
מסה : A
X
Fx = NB−A − MA g sin α = MA aA
X
Fy = NA−plane − MA g cos α = 0
מסה : B
X
Fx = P − MB g sin α − NA−B = MB aB
X
Fy = NB−plane − MB g cos α = 0
סעיף ב'
בגלל שהמסות נעות יחד יש להן את אותה תאוצה .נשים לב שמתוך וק פעולה ותגובה הכח שכל קוביה מפעילה על רעותה
זהה בגודלה והפוכה בכיונה.
נציב את משוואות ציר x
|NB−A | = |NA−B | = N
N − mg sin α = ma
P − 3mg sin α − N = 3ma
שתי מסות במישור משופע 7.20 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
נחבר את שתי המשוואות זו לזו כדי להפטר מהכח הנורמלי בין שתי הקוביות
P − 4mg sin α = 4ma
4mg − 4mg sin 300 = 4ma
g (1 − 0.5) = a
1
a= g
2
1
a= g
2
סעיף ג'
נחשב את הכוח הנורמלי בין הקוביותץ אפשר לבחור איזה משוואה שאנחנו רוצים .נבחר במשוואה של מסה A
NB−A − MA g sin α = MA aA
mg
= N − mg sin α
2
N = mg
N = mg
סעיף ד'
נחליף בין המסות .נתחיל עם התאוצה :עקרונית החלפת המסות לא תשנה את התוצאה .ניראה במפורש:
P − MA g sin α − N = MA a
N − MB g sin α = MB a
נקבל אחרי הצבה
1
4mg − mg − N = ma
2
3
N − mg = 3ma
2
נחבר את שתי המשוואות ונקבל
4mg − 2mg = 4ma
2g = 4a
g
=a
2
שתי מסות במישור משופע 7.20 חוקי ניוטון ללא חיכוך 7
כעת נחשב את הכח הנורמלי בין הקוביות
3
N − mg = 3ma
2
3 3mg
N = mg +
2 2
N = 3mg
המרכז האקדמי רופין
חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
שאלת חימום :כח נורמלי אופקי 8.1
קוביה שמשקלה 3kgנדחפת אל קיר אנכי על ידי כח שגודלו Pהיוצר זוית של 50°עם האופק .מקדם החיכוך הסטטי
בין הקוביה לקיר הוא µs = 0.25
מצאו את ערכי Pעבורם הקוביה נמצאת במצב שווי משקל סטטי.
פתרון
נירצה לראות עבור איזה ערך של הכח האופקי ,Pכח החיכוך הסטטי יתקיים .אנחנו יודעים שהחיכוך הסטטי המקסימלי
הוא
fsmax = N µs
והמטרה שלנו היא לחשב איזה ערך גבולי צריך שיהיה ל Pכדי שזה יקרה.
לכח Pיש שני רכיבים בכוונים מקבילים למערכת צירים קרטזית .נחשב אותם
Px = P cos 50°
Py = P sin 50°
נרשום משוואת כוחות בציר :x
P cos 50° − N = 0
N = P cos 50°
נשים לב שיש לנו שתי אופציות.
.1הכח Pחלש מדי ,ואז יפעל כח החיכוך מעלה
.2הכח Pחזק מדי ,ואז כח החיכוך יפעל מטה
נתחיל מאופציה :1
נרשום את משוואות הכוחות עבור כח חיכוך סטטי
P sin 50° + fs − mg = 0
נסדר מחדש
mg − P sin 50° = fs
עבור כח חיכוך סטטי מקסימלי:
mg − P sin 50° 5 N µs
שאלת חימום :כח נורמלי אופקי 8.1 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
נציב את הכח הנורמלי שקיבלנו )והוא נכון בשתי האופציות( במשוואה השני
mg − P sin 50° 5 N µs
mg − P sin 50 5 P µs cos 50
)mg 5 P (µs cos 50° + sin 50°
P (µs cos 50° + sin 50°) = mg
mg
= P
sin 50° + µs cos 50°
אופציה :2
נרשום את משוואות הכוחות עבור כח חיכוך סטטי
P sin 50° − fs − mg = 0
נסדר מחדש
P sin 50° − mg = fs
עבור כח חיכוך סטטי מקסימלי:
P sin 50° − mg 5 N µs
נציב את הכח הנורמלי שקיבלנו )והוא נכון בשתי האופציות( במשוואה השניה
P sin 50° − mg 5 N µs
P sin 50 − mg 5 P µs cos 50
P sin 50 5 P µs cos 50 + mg
p (sin 50° − µs cos 50°) 5 mg
mg
P 5
sin50° − µs cos50°
נקבל לבסוף
mg mg
5P 5
sin50° + µs cos50° sin50° − µs cos50°
נציב µs = 0.25ו m = 3kgונקבל
התשובה היא:
] 32.37 [N ] 5 P 5 49.55 [N
המרכז האקדמי רופין
תנאי לשחרור גוף מהריצפה 8.2 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
תנאי לשחרור גוף מהריצפה 8.2
חוט אידיאלי הכרוך סביב גלגלת אידיאלית שמסתה זניחה,מחבר בין שני גופים בעלי מסות זהות.
גוף Aמונח על ריצפה אופקית וגוף Bתלוי בקצהו השני של החוט,כמתואר באיור.
ניתן להזניח את מימדיהם של הגופים ושל הגלגלת.
במצב ההתחלתי נוצרת זוית αבין החוט לבין הריצפה.
נתונים α, g
משחררים את המערכת ממנוחה.
א .האם יתכן שגוף Aיתנתק מהריצפה מייד לאחר השחרור? נמקו
ב .מהו מקדם החיכוך הסטטי המינימלי הדרוש בין גוף Aלריצפה כדי שהמערכת תשאר במנוחה לאחר שחרורה?
פתרון
סעיף א':
על מנת להבין זאת צריך להבין מה התנאי שהגוף יתנתק מהריצפה .זה יקרה כאשר הכח הנורמלי בין הרצפה לגוף יתאפס.
נרשום את משוואת הכוחות הפועלים על המסה Aבמצב סטטי
X
Fy = T sinα + N − mg = 0
N = mg − T sinα
כדי להבין האם זה יתכן ממש ברגע שחרור המערכת ממנוחה ,נבדוק את שקול הכוחות הפועלים על המסה Bבמצב סטטי
T − mg = 0
T = mg
נשאל האם הכח הנורמלי יכול להתאפס? קל לראות כי T sin α 5 Tולכן זה אינו אפשרי
סעיף ב':
תנאי לתנועה של סף החלקה 8.3 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
נרשום שוב את משוואות הכוחות על גוף B
T = mg
נרשום שוב את משוואת הכוחות הפועלים על גוף Aבציר y
N = mg − T sinα
כעת שואלים אותנו מה צריך להיות גודלו של מקדם החיכוך הסטטי µsהמינימלי על מנת שגוף Aלא יזוז.
מכאן אנו מבינים שפועל כח חיכוך בין גוף Aלריצפה .נרשום את שקול הכוחות בציר x
X
Fx = T cosα − fs = 0
התנאי שהגוף לא יזוז הוא:
fs ≤ N µs
וכעת נציב ונקבל
)T cosα ≤ µs (mg − T sinα
T cosα
≤ µs
mg − T sinα
נזכור כי T = mgונקבל
mgcosα cosα
≤ µs = ⇒ µsmax
mg − mgsinα 1 − sinα
התשובה היא:
cosα
= µsmax
1 − sinα
תנאי לתנועה של סף החלקה 8.3
גוף שמסתו mמונח על מישור משופע שזוויתו αכמתואר בתרשים
~a
α
מצאו את תחום כוח החיכוך בין הגוף למישור המשופע אם ידוע שהגוף לא מחליק על המישור המשופע כאשר המישור
המשופע נע בתאוצה aימינה.
פתרון
הגוף הנח על המישור המשופע נע בתאוצה ביחס לקרקע בגלל שהוא לא מחליק עליו .נקבע את ציר ה xכמקביל לתאוצת
הגוף.
נחלק למקרים
המרכז האקדמי רופין
תנאי לתנועה של סף החלקה 8.3 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
.1כאשר התאוצה נמוכה ואז הגוף ירצה לנוע מטה .כתוצאה מכך יפעל חיכוך סטטי כלפי מעלה
.2כאשר התאוצה גבוהה ואז הגוף ירצה לעלות מעלה .כתוצאה מכך יפעל חיכוך סטטי כלפי מטה.
מקרה 1־ תאוצה נמוכה
נצייר כוחות
y
~
N
f~s α
~a
α x
m~g
α
משוואת התנועה תהיה
~ + m~g + f~s = m~a
F~ = N
X
̂[N sin (α) − fs cos (α)] x̂ + [N cos (α) + fs sin (α) − mg] ŷ = max
וקיבלנו
)(489 N sin (α) = fs cos (α) + ma
)(490 )N cos (α) = mg − fs sin (α
נחלק
)sin (α fs cos (α) + ma
)(491 =
)cos (α )mg − fs sin (α
2
)sin (α )sin (α
)(492 fs + cos (α) = mg − ma
)cos (α )cos (α
fs )gsin (α) − acos (α
)(493 = m
)cos (α )cos (α
)(494 ])⇒ fs = m [gsin (α) − acos (α
מקרה 2־ תאוצה גבוהה
כוח החיכוך הופך כיוון
y
~
N
α
~a
α x
f~s
m~g
α
חיכוך בין שני גופים ומשטח 8.4 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
משוואת התנועה תהיה
~ + m~g + f~s = m~a
F~ = N
X
̂[N sin (α) + fs cos (α)] x̂ + [N cos (α) − fs sin (α) − mg] ŷ = max
וקיבלנו
)(495 )N sin (α) = ma − fs cos (α
)(496 )N cos (α) = mg + fs s (α
נחלק
)sin (α )ma − fs cos (α
)(497 =
)cos (α )mg + fs sin (α
2
)sin (α )sin (α
)(498 fs + cos (α) = ma − mg
)cos (α )cos (α
fs )acos (α) − gsin (α
)(499 = m
)cos (α )cos (α
)(500 ])⇒ fs = m [acos (α) − gsin (α
התשובה היא
])lower limit : fs = m [gsin (α) − acos (α
])upper limit fs = m [acos (α) − gsin (α
חיכוך בין שני גופים ומשטח 8.4
נתונה המערכת שבתרשים ,כאשר המסות הן Ma = 10kg , Mb = 5kg , Mc = 5kg
.(g = ground) µbg bg cb cb
ומקדמי החיכוך בין המשטחים הינם s = 0.3 , µk = 0.1 , µs = 0.2 , µk = 0.15
c
b
a
א .הראו כי ללא הפעלת כוח חיצוני נוסף ,גוף bיהיה בתנועה ביחס לקרקע )מהו הכוח החיצוני המינימלי שיש להפעיל על
גוף bעל־מנת שהמערכת תישאר במנוחה?(.
ב .במידה ולא מופעל כוח חיצוני נוסף ,מהי תאוצתו של גוף cביחס לגוף ?b
פתרון
איור הכוחות:
המרכז האקדמי רופין
חיכוך בין שני גופים ומשטח 8.4 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
~c
N
~ s,b
N
c f~b,c
f~c,b
f~b,s b ~T
Mc~g
~T
~ b,c
Mb~g N
a
Ma~g
סעיף א':
מכיוון שלא ביקשו מאיתנו לחשב את תנועת המערכת ,אלא רק להראות כי המערכת תהיה בתנועה ,אנחנו יכולים להוכיח
זאת בשלילה :כלומר לנסות לתאר את המצב בו המערכת סטאטית )אין תנועה( ,ולהראות שיש סתירה בכך.
כמו כן ,כל עוד הגופים bו־ cנעים )או לא נעים( יחד ,ניתן להתייחס אליהם כגוף אחד.
אם המערכת הייתה במנוחה ,משוואות התנועה היו נראות כך:
] (1)T = Ma g = 10[kg] · 10[m/s2 ] = 100[N
] (2)N = (Mb + Mc )g = (5[kg] + 5[kg]) · 10[m/s2 ] = 100[N
] (3)fsbg = T = 100[N
כלומר על־מנת שהמערכת תהיה נייחת ללא הפעלת שום כוח חיצוני נוסף ,צריך כוח החיכוך הסטאטי להתנגד למתיחות
שגודלה ] .100[Nעל־מנת לבדוק אם זה אפשר ,נבדוק מה הוא החיכוך הסטאטי המקסימלי האפשרי )עם הרצפה(:
bg
fs,max = µbg
] s · N = 0.3 · 100[N ] = 30[N
כלומר החיכוך הסטאטי המקסימלי לא מצליח להתנגד למתיחות שמושכת את הגופים ימינה ,והמערכת תהיה בתנועה.
הכוח החיצוני המינימלי שיש להפעיל על מנת `לעזור` לחיכוך הסטאטי הוא ] FEXT = 70[Nשמאלה )רק כך יוכלו הכוח
החיצוני וכוח החיכוך הסטאטי יחד לאזן את המתיחות(.
] FEXT = 70[N
המרכז האקדמי רופין
חיכוך בין שני גופים ומשטח 8.4 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
סעיף ב':
במצב המתואר בסעיף זה ,גוף cנע ביחס לגוף ,bכלומר שני הגופים לא נעים יחד ,ולכן לא ניתן להתייחס אליהם כגוף
אחד ־ יש לכתוב את הכוחות ואת משוואות הכוחות על כל אחד מהם בנפרד .כמו כן החיכוך כעת ,הן בין גוף bלרצפה
והן בין גוף bוגוף ,cהוא קינטי.
התאוצה של הגופים bו־ aזהה )הם מחוברים בחוט( ונסמנה ב־ .a1התאוצה של גוף cשונה ונסמנה ב־ .a2
משוואות התנועה:
גוף :a
(1)Ma g − T = Ma · a1
גוף :b
(2)Nbg = Nbc + Mb · g
(3)T − fkbg − fkbc = Mb · a1
גוף :c
(4)Nbc = Mc · g
(5)fkbc = Mc · a2
נתחיל לפתור מהמשוואה הקלה ביותר ,משוואה :4
] (4)Nbc = 5[kg] · 10[m/s2 ] = 50[N
נציב במשוואה :2
] (2)Nbg = 50[N ] + 5[kg] · 10[m/s2 ] = 100[N
ברגע שאנחנו יודעים את הנורמלים ,אפשר לחשב את החיכוך הקינטי:
fkbc = µbc
] k · Nbc = 0.15 · 50[N ] = 7.5[N
fkbg = µbg
] k · Nbg = 0.1 · 100[N ] = 10[N
כעת ניתן להציב במשוואה :5
fkbc ] 7.5[N
= (5)a2 = ] = 1.5[m/s2
Mc ]5[kg
את משוואות 1ו־ 3אפשר לחבר על־מנת להיפטר מהמתיחות )אותה לא נתבקשנו לחשב(:
(1) + (3) : Ma g − fkbg − fkbc = (Ma + Mb ) a1
אדם רץ על קרש במישור משופע 8.5 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
נבודד את התאוצה:
Ma g − fkbg − fkbc ] 10[kg] · 10[m/s2 ] − 10[N ] − 7.5[N
= a1 = ] = 5.5[m/s2
Ma + M b ]10[kg] + 5[kg
כל שנותר לעשות הוא לחשב את תאוצת הגוף cביחס לגוף ) bלפי משוואת תנועה יחסית(:
] a~c,b = ~ac − ~ab = a2 − a1 = 1.5[m/s2 ] − 5.5[m/s2 ] = −4[m/s2
] ~ac,b = −4[m/s2
אדם רץ על קרש במישור משופע 8.5
אדם שמסתו mרץ על פני קרש שמסתו Mהמונח על פני מישור משופע חלק .האדם רץ כך שהוא דוחף את הקרש כלפי
מעלה .זווית שיפוע המישור ביחס לאופק היא ,θבין רגלי האדם לבין הקרש ישנו חיכוך בעל מקדם חיכוך סטטי לא נתון.
מה צריכה להיות תאוצת האדם כדי שהקרש יישאר במנוחה?
פתרון
אילו לא היה האדם רץ על פני המישור ,הבול היה מחליק מטה כי אין חיכוך בינו לבין המישור המשופע .אזי מה שמונע
מהבול להחליק זה הכוח Ffשמעביר אליו האדם שרץ .נשים לב שעל מנת שהאדם יפעיל את כוח החיכוך על הקרש
במעלה המישור על האדם לרוץ בכיוון ההפוך ,במורד המישור.
דרכי הפעולה בהן ננקוט:
נשרטט את הכוחות הפועלים על האדם.
נרשום משוואת כוחות.
נמצא את תאוצת האדם כתלות במקדם החיכוך שאינו ידוע.
נמצא את מקדם החיכוך ע`י שירטוט משוואת כוחות על הקרש ומציאתו ממשוואות התנועה.
חשוב להבין:
על הקרש פועלים שני נורמלים .אחד מהאינטרקציה עם האדם ,והשני מהאינטרקציה עם המשטח.
את כוח החיכוך הקינטי נמצא רק פעם אחת .מחוק פעולה ותגובה ,זהו כוח בעל אותו הגודל ,אך בכיוונים מנוגדים.
כלומר אם מצאנו עבור ניתוח הכוחות על האדם ,נוכל להשתמש גם לאחר מכן.
נשרטט את הכוחות על האדם:
y
~ board→man
N
f~k
x
θ
m~g θ
אדם רץ על קרש במישור משופע 8.5 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
הכוחות הפועלים על האדם הם:
X
)(501 Fyman = −mgcos (θ) + Nboard→man = 0
X
)(502 Fxman = mgsin (θ) + fk = mgsin (θ) + µNboard→man = maman
x
כוח החיכוך הפועל על האדם הוא
)(503 )fk = µNboard→man = µmgcos (θ
מכאן תאוצת האדם היא
)(504 aman
x = [sin (θ) + µcos (θ)] g
כעת נמצא את .µ
נשרטט את הכוחות הפועלים על הקרש:
שימו לב:
על הקרש פועלים שני נורמלים .אחד מהאינטרקציה עם האדם ,והשני מהאינטרקציה עם המשטח.
את כוח החיכוך הקינטי מצאנו כבר קודם .מחוק פעולה ותגובה ,זהו כוח בעל אותו הגודל ,אך בכיוונים מנוגדים.
y
~ surf ace→board
f~k N
x
~ man→board
N θ
M~g θ
הכוחות הפועלים על הקרש הם
X
)(505 Fyboard = −M gcos (θ) + Nsurf ace→board − Nman→board = 0
X
)(506 Fxboard = M gsin (θ) − fk = M aboard
x
נזכור כי הכוח הנורמאלי שהקרש מפעיל על האדם הופך לכוח הנורמאלי שהאדם מפעיל על הקרש ,וכוח החיכוך הפועל
על האדם שווה בגודלו והפוך בסימנו לכוח החיכוך שמעפיל האדם על הקרש )החוק השלישי(.
התאוצה של הקרש היא
M gsin (θ) − µmgcos (θ) h m i
)(507 aboard
x = = sin (θ) − µ cos (θ) g
M M
.aboard
x נרצה כי = 0
מכאן נוכל להוציא את :µ
h m i )M sin (θ
)(508 aboard
x ⇒ =0 sin (θ) − µ = cos (θ) g = 0 ⇒ µ
M )m cos (θ
המרכז האקדמי רופין
כח נורמלי אפקטיבי 8.6 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
נציב במשוואה :504
)M sin (θ
)(509 aman
x = sin (θ) + cos (θ) g
)m cos (θ
התשובה היא
M
aman
x = gsin (θ) 1 +
m
כח נורמלי אפקטיבי 8.6
גוף בעל מסה mמחליק לאורכה של המסילה כמתואר באיור הבא
90o
α
הזווית בין דפנות המסילה ישרה והיא מונחת באופן סימטרי ביחס לאופק .מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף לבין המסילה
הוא .µkחשבו את התאוצה של הגוף.
פתרון
נבחר ציר אנכי ונצייר את הכוחות
y
~1
N ~2
N
45
x
)m~g cos (α
כח נורמלי אפקטיבי 8.6 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
אין תנועה בציר yלכן נוכל לרשום משוואת כוחות סטטית במישור xy
F~ = N
~1 + N
~ 2 + m~g cos (α) = ~0
X
)(510
)(511 N1 [sin (45) x̂ + cos (45) ŷ] + N2 [− sin (45) x̂ + cos (45) ŷ] − mg cos (α) ŷ = ~0
נשים לב כי m~gמוטל דרך ) .cos (αאת זה ניתן להבין מהתבוננות באיור למטה :ציר yאינו מתלכד עם .m~gבנוסף,
Nשווים בגדלם מטעמי סימטריה :מכיוון שציר yחוצה את הצורה בדיוק באמצע ,כל דופן חווה את אותו הכוח. ~ 1, N
~2
~ ~ ~
אילו הזווית בין המסילה לציר yלא הייתה ,45°זה כבר לא היה מתקיים .נציב אם כן N1 = N2 = Nבמשוואת התנועה
הסטטית ונקבל
)(512 )2N cos (45) = mg cos (α
)mg cos (α
)(513 = ⇒ N √
2
המרכז האקדמי רופין
כח נורמלי אפקטיבי 8.6 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
כעת נוסיף את המימד שבו יש תנועה :ציר .zנצייר את הכוחות
y
~
N
f~tot
z α
m~g
α
נרשום משוואת תנועה
F~ = m~g + f~tot + N
~ = m~a
X
)(514
נותר למצוא את החיכוך הכולל ,הלוא הוא הסכום של שני כוחות החיכוך שמרגיש הגוף משתי הדפנות .ראינו שהכוחות
הנורנמאליים זהים ,לכן נקבל
√
)(515 f~tot = f~1 + f~2 = µk N ~ 2 = −2µk mg cos
~ 1 + µk N √
)(α
̂ẑ = − 2µk mg cos (α) z
2
נציב במשוואת התנועה ,כאשר ישנה תנועה רק בציר zונוכל לרשום שלתאוצה יהיה רכיב zבלבד
√
)(516 ̂mg [sin (α) ẑ − cos (α) ŷ] − 2µk mg cos (α) ẑ + N ŷ = maz
אין מידע חדש שאפשר להוציא מציר yשלא הוצאנו במשוואות )(513־) (510לכן נתמקד בציר z
√
)(517 mg sin (α) − 2µk mg cos (α) = ma
ונותר רק לבודד את התאוצה .התשובה היא:
h √ i
)(518 ̂~a = g sin (α) − 2µk cos (α) z
המרכז האקדמי רופין
ילד על מזחלת בנוכחות חיכוך 8.7 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
ילד על מזחלת בנוכחות חיכוך 8.7
ילד שמסתו mקופץ על מזחלת שמסתה Mהעומדת על אגם קפוא .מיד לאחר נחיתתו ,מהירות הילד היא v0ומהירות
המזחלת זניחה .הילד מחליק על המזחלת ,אולם בין המזחלת לבין הילד קיים מקדם חיכוך קינטי µהשונה מאפס .הניחו
כי החיכוך בין המזחלת לפני האגם הקפוא הוא זניח.
א .לאיזו מהירות יגיע הילד לאחר זמן ארוך מאוד?
ב .מהו המרחק הכולל שיעבור הילד ביחס למזחלת?
פתרון
סעיף א:
משוואת הכוחות כל עוד יש תנועה בין הילד לבין המזחלת )השלב הקינטי(:
משוואות הכוחות על הילד )אותו נסמן ב־:(1
(1)N = mg
(2) − fk = ma1
כאשר את החיכוך הקינטי אפשר למצוא על־ידי הנוסחה:
fk = µN = µmg
נציב במשוואה 2ונקבל את תאוצת הילד:
a1 = −µg
משוואות הכוחות על המזחלת )אותה נסמן ב־ :(2כאן מעניינת אותנו רק המשוואה בציר xכי אין חיכוך בין המזחלת
לרצפה הקפואה:
(3)fk = M a2
המרכז האקדמי רופין
ילד על מזחלת בנוכחות חיכוך 8.7 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
נציב את החיכוך הקינטי שמצאנו ונקבל:
µm
= a2 g
M
כשמהירות הילד ומהירות המזחלת ישתוו ,הם ינועו יחד במהירות קבועה )כבר לא תהיה תנועה יחסית ביניהם ,ולכן לא
יהיה כוח חיכוך ,ולכן לא יהיו כוחות בציר xבכלל ,ולכן הילד והזחלת ימשיכו לנוע יחד במהירות קבועה ,וזו תהיה מהירותו
של הילד לאחר זמן ארוך מאוד( .קיבלנו תאוצות קבועות ולכן תנועת שני הגופים היא תנועה בתאוצה קבועה:
vm (t) = v0 − µgt
µm
= )vM (t gt
M
נמצא מתי הן משתוות:
µm v0 M
= v0 − µgt = gt → t
M µg M + m
נציב באחת המהירויות )שתיהן אותו דבר ברגע זה ולכן זה לא משנה ועדיף להציב במשוואה הקלה יותר(:
µm v0 M m
= vM ·g = v0
M µg M + m M +m
התשובה היא
m
v = v0
M +m
סעיף ב:
המרחק שינוע הילד ביחס למזחלת הוא כמובן מרחק יחסי .אם נמצא את המרחק שנע הילד ביחס לעולם ,ואת המרחק
שנעה המזחלת ביחס לעולם ,נוכל לחשב אותו .שוב ,המשוואות הן משוואות תנועה בתאוצה קבועה:
1
x1 (t) = v0 t − (µg) t2
2
1 µm 2
= )x2 (t g t
2 M
v0 M
= tונקבל: µg M +m נציב את הזמן tשמצאנו בסעיף א בו הם מפסיקים לנוע אחד ביחס לשני
)1 v02 M (M + 2m
= x1
2 µg (M + m)2
1 v02 Mm
= x2
2 µg (M + m)2
המרכז האקדמי רופין
גוף על גוף בנוכחות חיכוך 8.8 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
נחשב את המרחק ביחסי:
1 v02 M
= x1,2 = x1 − x2
)2 µg (M + m
התשובה היא
1 v02 M
= x1,2
)2 µg (M + m
גוף על גוף בנוכחות חיכוך 8.8
שני גופים mו־ Mנעים יחדיו זה על זה )גוף mנמצא על (Mעל מישור אופקי חלק .לפתע עוברים הגופים לאזור מחוספס
עם מקדם חיכוך קינטי .µkמה צריך להיות מקדם החיכוך הסטטי הקטן ביותר בין הגופים ,µs ,כדי שהגופים ינועו יחדיו?
פתרון
אם אנו מתארים מצב שבו הגופים נעים יחדיו ,ניתן להסתכל עליהם כגוף אחד )השרטוט התחתון( .משוואת הכוחות בשני
הצירים:
(1)N = (m + M ) g
(2) − fk = µk N = (m + M ) a
נחלץ מתוך שתי המשוואות את התאוצה:
a = −µk g
כעת ,על־מנת להידרש לכוח החיכוך הסטאטי בין הגופים ,יש להידרש לכוחות שפועלים ביניהם )השרטוט העליון( .משוואות
הכוחות על הגוף העליון:
(3)N2 = mg
(4) − fs = ma
חיכוך קינטי במישור משופע )בית( 8.9 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
כלומר על־מנת שהגופים ינועו יחדיו ,צריך שכוח החיכוך הסטאטי יוכל להניע את המסה mבתאוצה aשמצאנו קודם.
במקרה הקיצון ,החיכוך הסטאטי בין הגופים הוא מקסימלי:
−fs,max = −µs N2 = ma
נציב את N2ואת התאוצה :a
)−µs mg = m (−µk g
נקבל:
µs = µk
התשובה היא:
µs = µk
חיכוך קינטי במישור משופע )בית( 8.9
שתי מסות מונחות על שני מישורים משופעים ומחוברות בחוט אידיאלי ,כמתואר באיור .מקדמי החיכוך בין המסות
והמישורים הם µkו־ .µs
m
M
α β
א .מצאו תנאי שיבטיח כי המסות ינועו ימינה.
ב .מהי תאוצת הגופים במיקרה כזה?
פתרון
סעיף א':
כדי ששתי המסות ינועו ימינה ,צריך ששני כוחות החיכוך הסטטיים `יישברו` .נסתכל על מקרה הקיצון שבו החיכוך עדיין
סטטי כמקרה גבול:
משוואות הכוחות על :m
(1)N1 = mgcosα
(2)T − mgsinα − fs1 = 0
חיכוך קינטי במישור משופע )בית( 8.9 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
משוואות הכוחות על :M
(3)N2 = M gcosβ
(4)M gsinβ − T − fs2 = 0
נבודד את החיכוך עבור כל גוף ונדרוש שיהיה קטן או שווה לחיכוך המקסימלי:
עבור הגוף הראשון:
fs1 = T − mgsinα ≤ fs1max
T − mgsinα ≤ µs · N1
(5)T − mgsinα ≤ µs · mgcosα
עבור הגוף השני:
fs2 = M gsinβ − T ≤ fs2max
M gsinβ − T ≤ µs · N2
(6)M gsinβ − T ≤ µs · M gcosβ
נחבר בין המשוואות ) (5ו־) (6ונקבל:
)M gsinβ − mgsinα ≤ µs · (gM cosβ + mgcosα
נבודד את µsונקבל:
M sinβ − msinα
≥ µs
mcosα + M cosβ
כלומר כל עוד התנאי הזה מתקיים ,המסות נייחות .אם כן ,התנאי שיבטיח שהמסות יהיו בתנועה הוא:
התשובה היא
M sinβ − msinα
< µs
mcosα + M cosβ
סעיף ב':
נעבוד במערכת סגורה ונבחר את הכיוון החיובי עם כיוון התנועה הנתון .נצייר את הכוחות
המרכז האקדמי רופין
תנאי להדבקות המסה הקטנה לגוף מאיץ 8.10 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
~m
N f~M
~
N M
f~m
M
m α β
α m~g β
M~g
הכוחות הנורמאליים יהיו
)(519 )Nm = mg cos (α
)(520 NM )= M g cos (β
הכוחות בכיוון החיובי שבחרנו יהיו
)(521 )F+ = M g sin (β
ובכיוון השלילי
F− = fm + mg sin (α) + fM
= µNm + mg sin (α) + µNM
)(522 )= µmg cos (α) + mg sin (α) + µM g cos (β
נרשום משוואת תנועה למערכת הסגורה
)(523 F+ − F− = (m + M ) a
)(524 M g sin (β) − µmg cos (α) − mg sin (α) − µM g cos (β) = (m + M ) a
)(525 M g [sin (β) − µ cos (β)] − mg [sin (α) + µ cos (α)] = (m + M ) a
])M [sin (β) − µ cos (β)] − m [sin (α) + µ cos (α
=a g
m+M
תנאי להדבקות המסה הקטנה לגוף מאיץ 8.10
בין מסה mומסה Mיש חיכוך .מקדם החיכוך הסטטי הוא µsומקדם החיכוך הקינטי הוא .µkהמסה mנעה עם המסה
Mולא יורדת ממנה כשזו מאיצה בתאוצה .a
המרכז האקדמי רופין
תנאי להדבקות המסה הקטנה לגוף מאיץ 8.10 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
א .מהי התאוצה המינימאלית שבה מסה mלא תחליק על־גבי מסה ?M
ב .מהו כוח החיכוך בין המסות אם התאוצה גדולה פי שניים מזו שמצאתם בסעיף א?
ג .מהו כוח החיכוך בין המסות אם התאוצה קטנה פי שניים מזו שמצאתם בסעיף א?
פתרון
סעיף א':
התאוצה המינימלית תהיה עבור החיכוך הסטטי המקסימלי .כלומר:
fs,max = µs N
ΣFx = N − ma = 0
ΣFy = mg − fs = 0
⇒ N = ma
⇒ mg = µs ma
g
⇒ =a
µs
התשובה היא:
g
=a
µs
סעיף ב':
אם התאוצה גדולה פי ,2המסה לא תחליק והחיכוך סטטי .שימו לב כי במקרה זה הנורמל גדל ,אך אין צורך בכל החיכוך
הסטאטי המקסימלי כדי להתנגד ל־ .mgבכל מקרה החיכוך הסטאטי יאזן את כוח הכובד והמסה לא תנוע בציר .y
fs = mg
סעיף ג':
אם התאוצה נמוכה מהתאוצה המינימאלית ,תהיה החלקה מטה ,והחיכוך יהיה קינטי:
ΣFx = N − ma = 0
g
⇒ N =m
2µs
g 1 µk
⇒ fk = µk N = µk m = mg
2µs 2 µs
שימו לב כי זהו גודל שקטן מ־ ,mgכלומר המסה אכן תרד כלפי מטה.
1 µk
= fk mg
2 µs
המרכז האקדמי רופין
תאוצת מסות במישור משופע 8.11 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
תאוצת מסות במישור משופע 8.11
שתי מסות m1 , m2מחליקות על מישור משופע ומחוברות ביניהן בחוט מתוח ומקביל למישור המשופע.
y
m2
x
m1
θ
µ1 = µ , µ2 = 2µ מקדמי החיכוך הקינטי בין המסות למישור המשופע הם:
א .מצאו את תאוצת שתי המסות.
ב .מצאו את המתיחות בחוט.
פתרון
סעיף א':
נרשום משוואת כוחות עבור מסה m1
X
Fy = N1 − m1 g cos θ = 0
X
Fx = m1 g sin θ − T − N1 µ1 = m1 a1
נרשום משוואת כוחות עבור מסה m2
X
Fy = N2 − m2 g cos θ = 0
X
Fx = m2 g sin θ + T − N2 µ2 = m2 a2
נקבל את הכוחות הנורמליים
N1 = m1 g cos θ
N2 = m2 g cos θ
ומשוואות הכוחות בציר xיהיו
m1 g sin θ − T − m1 gµ cos θ = m1 a1
m2 g sin θ + T − 2m2 gµ cos θ = m2 a2
נחבר את המשוואות ונשים לב ששתי המסות נעות באותה תאוצה בגלל שהן מחוברות לאותו חוט ויש להן אותו העתק.
m1 g sin θ − m1 gµ cos θ + m2 g sin θ − 2m2 gµ cos θ = (m1 + m2 ) a
m1 g sin θ − m1 gµ cos θ + m2 g sin θ − 2m2 gµ cos θ (m1 + m2 ) g sin θ − (m1 + 2m2 ) gµ cos θ
=a =
m1 + m2 m1 + m2
התשובה היא:
כח מינימלי למשוך גוף במישור משופע )דניאל בית( 8.12 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
(m1 + m2 ) sin θ − (m1 + 2m2 ) µ cos θ
= ~a ̂gx
m1 + m2
סעיף ב':
נבחר את אחת המשוואות באופן שרירותי
m1 g sin θ − T − m1 gµ cos θ = m1 a
T = m1 g sin θ − m1 gµ cos θ − m1 a
m1 (m1 + m2 ) sin θ − m1 (m1 + 2m2 ) µ cos θ
T = m1 sin θ − m1 µ cos θ − g
m1 + m2
m1 (m1 + m2 ) sin θ − m1 (m1 + 2m2 ) µ cos θ
= T m1 sin θ − m1 µ cos θ − g
m1 + m2
כח מינימלי למשוך גוף במישור משופע )דניאל בית( 8.12
ארגז מונח על רמפה הנוטה בזווית θביחס לאופק .מקדם החיכוך הקינטי בין הרמפה לארגז הוא .µמצאו את הזווית β
שבה הכוח הדרוש כדי למשוך את הארגז יהיה מינימלי
~F
β
θ
הדרכה :בעיה זו דומה לבעית מצאית הטווח המקסימלי לזריקה בזווית .יש לקבל ביטוי עבור ) F (βולמצוא את המינימום
שלו.
פתרון
קרון מחובר למשקולת דרך גלגלת 8.13 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
נתון חיכוך קינטי ,מה שאומר שהארגז בתנועה .נרשום משוואת תנועה
F cos (β) − mg sin (θ) − fk = ma
)N + F sin (β) = mg cos (θ
F cos (β) − mg sin (θ) − µ [mg cos (θ) − F sin (β)] = ma
])F [cos (β) + µ sin (β)] = ma + mg [sin (θ) + µ cos (θ
])ma + mg [sin (θ) + µ cos (θ
= )F (β
)cos (β) + µ sin (β
dF ])ma + mg [sin (θ) + µ cos (θ
= − [− sin (β) + µ cos (β)] = 0
dβ [cos (β) + µ sin (β)]2
− sin (β) + µ cos (β) = 0
)sin (β
= µ )= tan (β
)cos (β
)β = arctan (µ
התשובה היא
)β = arctan (µ
קרון מחובר למשקולת דרך גלגלת 8.13
כוח אופקי שגודלו Fפועל על מערכת של קרון ומשקולת כמוראה באיור .המשקולת שמסתה mמונחת על קרון שמסתו
, Mושניהם מחוברים לגלגלת וחבל חסרי מסה .החבל מחליק על הגלגלת ללא חיכוך .הקרון יכול להתגלגל ללא חיכוך
על הרצפה ,אך בין הקרון והמשקולת יש חיכוך סטטי או קינטי עם מקדמי חיכוך סטטי וקינטי .µs = µk = µ
א .אם ידוע כי הקרון והמשקולת נעים יחד כגוף אחד מהי תאוצתם?
ב .במקרה זה )סעיף א'( מצאו את גודלו של כוח החיכוך הסטטי.
ג .חשבו את הכוח המרבי שניתן להפעיל כך שהקרון והמשקולת ינועו כגוף אחד.
ד .אם הכוח גדול פי 2ממה שמצאתם בסעיף ג' ,חשבו את התאוצות )גודל וכיוון( של כל אחד מהגופים.
המרכז האקדמי רופין
קרון מחובר למשקולת דרך גלגלת 8.13 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
פתרון
סעיף א':
במידה והגוף והמשקולת נעים כגוף אחד,
X
Fm,x = T − fs = ma
X
Fm,y = Nm,M − mg = 0
X
FM,x = F = (m + M ) a
X
FM,y = NM − M g = 0
X
Fpulley = F − 2T = 0
F = (M + m) a
F
=a
M +m
התשובה היא:
F
=a
M +m
סעיף ב':
fs = T − ma
F Fm
= fs −
2 M +m
1 m
fs = F −
2 M +m
1 m
fs = F −
2 M +m
סעיף ג':
תנאי לאי החלקה של המסה mעל העגלה Mהוא:
fs,max ≤ N µ ⇒ fs,max ≤ mgµ
נציב בנוסחה שמצאנו בסעיף ב'
1 m
F − ≤ mgµs
2 M +m
mgµs mgµs )2mgµ (M + m
= FM AX 1 = =
2 − Mm
+m
M +m−2m
)2(M +m
M −m
המרכז האקדמי רופין
קרון מחובר למשקולת דרך גלגלת 8.13 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
הכח המירבי יהיה זהה לכח החיכוך הסטטי המקסימלי
)2mgµ (M + m
= FM AX
M −m
סעיף ד':
במקרה זה הכח גדול פי 2מהכח שמצאנו בסעיפים הקודמים .F = 2FM AXאם נסתכל על הגלגלת ,החוט הנכרך עליה
ולכן המתיחות של החוט היא . 2T = F = 2FM AXנניח שלעגלה יש תאוצה Aולמשקולת תאוצה aכניראה שהמשקולת
תנוע בתאוצה aימינה גדולה יותר מהעגלה כי המסה שלה קטנה יותר ואזי יש פחות התמד .לכן סביר להניח שהחיכוך
על המקשולת פונה שמאלה ,הפוך לתאוצה היחסית .a0 = a − A .נכתוב משוואת כוחות על כל גוף בנפרד כאשר התאוצה
היא ימינה ולכן זה כיוון ̂:x
על המשקולת חוץ מהמתיחות המושכת ימינה יש חיכוך קנטי שמאלה הפוך לתאוצה היחסית ז“א שהמשקולת מחליקה
ימינה ביחס לעגלה ולכן החיכוך הקינטי שמאלה:
ΣFmx̂ : T − fk = ma
ΣFmŷ : N − mg = 0
כיוון שיש פעולה ותגובה אזי על העגלה המשקולת מפעילה אותו חיכוך קינטי ימינה:
ΣFM x̂ : T + fk = M A
על הגלגלת פועלים הכוח Fהמושך ומינה ושני מתיחיות כיוון שמסת הגלגלת זניחה נקבל:
F )2mgµ (M + m
= F − 2T
m = a0 ⇒ T
pulley = = Fmax
2 M −m
נזכורת את התנאי לחיכוך קינטי:
fk = µN = µmg
נציב את המתיחות ואת החיכוך שקיבלנו בכל אחת ממשוואות הכוחות של כל גוף ונקבל תאוצות הגופים:
)2mgµ(M +m
T − fk M −m − µmg )2 (M + m) − (M − m
=a = = µg
m m M −m
M + 3m
a = µg
M −m
)2mgµ(M +m
+ µmg )2 (M + m) + (M − m
T + fk M −m µmg
=A = =
M M M M −m
המרכז האקדמי רופין
קרון מחובר למשקולת דרך גלגלת 8.13 חוקי ניוטון בנוכחות חיכוך 8
µmg 3M + m
=A
M M −m
M + 3m
~am,ground = µg ̂x
M −m
~ M,ground = µmg
A
3M + m
̂x
M M −m
המרכז האקדמי רופין
כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
צינור מסתובב 9.1
גוף שמסתו mמונח בתוך צינור המוטה בזווית של 30°לציר הסיבוב האנכי .המסה מונחת במרחק Rמהציר .מקדם
החיכוך הסטטי בין המסה ובין הצינור הוא .µs
מהו תחום התדיריות בוו ניתן לסובב את הצינור מסביב לציר האנכי מבלי שהמסה תנוע ביחס לצינור?
פתרון
נגדיר את ציר xלהיות בכיוון מרכז התנועה המעגלית .זכרו כי איננו יודעים לאיזה כיוון רוצה לנוע הגוף ־ זה תלוי בתדירות
הסיבוב ,לכן החיכוך הסטטי יכול להיות החוצה או פנימה יחסית לקודקוד החרוט שנוצר .במקרי הקיצון ,החיכוך הסטטי
הוא מקסימלי )פנימה או החוצה(:
ΣFx =N cos 30° ± fs,max sin 30° = N cos 30° ± µs N sin 30° = mω 2 R
mω 2 R
=⇒ N
cos 30° ± µs sin 30°
ΣFy = ∓fs,max cos 30° + N sin 30° − mg = ∓µs N cos 30° + N sin 30° − mg = 0
mg
=⇒ N
∓µs cos 30° + sin 30°
נשווה בין המשוואות ונקבל:
mω 2 R mg
=
cos 30° ± µs sin 30° ∓µs cos 30° + sin 30°
נבודד את המהירות הזוויתית ונקבל:
s
g cos 30° ± µs sin 30°
=ω ·
R sin 30 ∓ µs cos 30
ω
= fולכן: 2π התדירות
s
1 g cos 30° ± µs sin 30°
f = ·
2π R sin 30 ∓ µs cos 30
בין שני ערכים קיצוניים אלה תוכל המסה לנוע מבלי שתחליק לאורך הצינור ,ולכן:
התשובה היא:
s s
)g (cos30 − µs sin30
1 1 )g (cos30 + µs sin30
· < <f ·
2π )R (sin30 + µs cos30 2π )R (sin30 − µs cos30
המרכז האקדמי רופין
שולחן אבניים 9.2 כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
שולחן אבניים 9.2
גוף שמסתו mמסתובב על שולחן אובניים במעגל אופקי ברדיוס קבוע Rבמהירות זוויתית קבועה ) ωכלומר המשטח
עליו מונח הגוף מסתובב יחד איתו( .הגוף קשור באמצעות חוט העובר דרך חור בשולחן האובניים לגוף שני שמסתו ,M
כמתואר באיור .מקדם החיכוך הסטאטי בין הגוף והמשטח נתון.µs ,
m
R
M
א .מצאו את המתחיחות בחוט.
ב .מהו תחום הרדיוסים בהם יכול הגוף להסתובב בתנועה מעגלית?
פתרון
סעיף א':
התנועה היא מעגלית קצובה )נתון ωקבוע( .נצייר את הכוחות על המסה התלוייה
y
~T
m~g
היות והתנועה מעגלית קצובה ,רדיוס הסיבוב קבוע ,מה שאומר שהמסה לא זזה ממקומה .משוואת הכוחות הסטטית עליה
היא
F~M = T ŷ − M g ŷ = ~0
X
המרכז האקדמי רופין
שולחן אבניים 9.2 כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
מכאן נקבל את המתיחות באופן מיידי.
T = Mg
סעיף ב':
y
~
N
~T
)x(R
M~g
m
החיכוך הסטטי הוא זה שמספק את הכוח הרדיאלי הגורם לתנועה מעגלית .עבור מהירות זוויתית נתונה ,ברדיוסים שונים
תתקבל תאוצה רדיאלית שונה ועל כן כוח רדיאלי שונה .אם הרדיוס גדול מדי ,הכוח הרדיאלי יתגבר על החיכוך הסטטי
והמסה המסתובבת תנוע רדיאלית החוצה .במקרה זה כוח החיכוך הסטטי יפעל רדיאלית פנימה ,מעיוון שהוא שומר את
הגוף בתנועה מעגלית .אם הרדיוס קטן מדי ,כוח הכבידה יתגבר על החיכוך הסטטי והמסה המסתובבת תנוע רדיאלית
פנימה .במקרה זה כוח החיכוך הסטטי יפעל רדיאלית החוצה ולא יהיה מספיק על מנת לשמור את המסה המסתובבת
בתנועה מעגלית .את שני המקרים הללו נוכל לרשום במשוואת הכוחות הרדיאלית הבאה
X
Fr = T ± fs,max = mω 2 R
כוח החיכוך הסטטי הוא
fs,max = µs mg
נציב אותו
T ± µs mg = mω 2 R
גרב במכונת כביסה )בית( 9.3 כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
נבודד את הרדיוס ונציב את המתיחות אותה מצאנו בסעיף א'
Mg g M g
=R 2
= ± µs 2 ± µs
mω ω m ω2
הרדיוסים המקסימלי והמינימלי יהיו
M g
= Rmax + µs
m ω2
M g
Rmin = − µs
m ω2
והתחום יהיה
Rmin < R < Rmax
התשובה היא:
M g M g
− µs <<R + µs
m ω2 m ω2
גרב במכונת כביסה )בית( 9.3
גרב שמסתו m = 30gמאיץ במכונת כביסה ריקה )ללא מים( .תוף מכונת הכביסה הוא גליל בעל רדיוס ,R = 0.3m
.α = 1.5 radהגרב
s2
,ω0 = 2 radומאיץ בתאוצה זוויתית
המתחיל את תאוצתו בזווית אופקית ) (θ0 = 0במהירות זוויתית s
נצמד לדופן התוף ונע במעגל אנכי.
א.מהם הכוח הנורמלי וכוח החיכוך הסטאטי הפועלים על הגרב כתלות בזמן?
ב .באיזו זווית θכוח החיכוך הסטאטי מקסימלי?
פתרון
סעיף א':
נרשום משוואת כוחות בקואורדינטות פולאריות
~ + m~g + f~s = m~a
F~ = N
X
̂−N r̂ − mg sin (θ) r̂ − mg cos (θ) θ̂ + fs θ̂ = mαRθ̂ − mω 2 Rr
̂[−N − mg sin (θ)] r̂ + [−mg cos (θ) + fs ] θ̂ = mαRθ̂ − mω 2 Rr
גרב במכונת כביסה )בית( 9.3 כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
קיבלנו שתי משוואות בשני נעלמים .המשוואה הרדיאלית
−N − mg sin (θ) = −mω 2 R
והמשוואה המשיקית
−mg cos (θ) + fs = mαR
הכוחות המבוקשים יהיו
N )= mω 2 R − mg sin (θ
)fs = mαR + mg cos (θ
נותר למצוא את .θ, ωבתנועה מעגלית בתאוצה קבועה מתקיים
ω (t) = ω0 + αt
1
θ (t) = θ0 + ω0 t + αt2
2
נציב בכוחות
2 1 2
N = m (ω0 + αt) R − mg sin θ0 + ω0 t + αt
2
1
fs = mαR + mg cos θ0 + ω0 t + αt2
2
נציב ערכים כאשר נשמיט את היחידות לטובת נוחות הכתיבה )נא להשתכנע בכך שהיחידות בסדר!(
3
N = 0.03 (2 + 1.5t)2 0.3 − 0.03 · 10 sin 2t + t2
4
3
fs = 0.03 · 1.5 · 0.3 + 0.03 · 10 cos 2t + t2
4
3
N = 0.009 (2 + 1.5t)2 − 0.3 sin 2t + t2
4
3
fs = 0.0135 + 0.3 cos 2t + t2
4
סעיף ב':
לפונקציית החיכוך הסטטי ) fs (tיש שתי נקודות קיצון כל מחזור :כאשר cos (θ) = 1עבור ,θ = 0וכאשר cos (θ) = −1
עבור .θ = π
כאשר θ = 0, 2π, 4π, ...2nπכאשר nזה מספר הסיבובים של המכונה אז כוח החיכוך חיובי ומקסימלי ,מתנגד לכוח
המשיכה בכדי להאיץ את הגרב יחד עם התוף.
כאשר θ = πכוח החיכוך מקסימלי בערכו השלילי ,החיכוך מתנגד לכוח המשיכה המנסה להאיץ את הגרב מהר מדי.
θ = 0, 2π, 4π, ...2nπ
המרכז האקדמי רופין
תנועה בצד הפנימי של חישוק 9.4 כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
תנועה בצד הפנימי של חישוק 9.4
מסה mמאולצת לנוע על חלקו הפנימי של חישוק אופקי חלק ברדיוס Rהמחובר לשולחן מחוספס .מקדם החיכוך בין
המסה לשולחן הוא .µהתנועה מתחילה במהירות ,v0בזווית .θ0 = 0
א .תוך כמה זמן יעצר הגוף?
ב .באיזה זווית יעצר הגוף?
ג .מהו הכוח הנורמלי בין המסה לחישוק כתלות בזמן?
פתרון
סעיף א
לגוף יש משוואות כוחות ב־ 3כיוונים :במישור התנועה המעגלית ,בכיוון הרדיאלי והמשיקי ,ובכיוון הניצב למישור התנועה
המעגלית .יש בבעיה שני נורמלים :נסמן את הנורמל מהרצפה ב־ Nואת הנורמל מהחישוק ב־ .N 0
בכיוון הניצב:
(1)N = mg
בכיוון המשיקי:
(2) − fk = m · aT
בכיוון הרדיאלי:
(3)N 0 = mω 2 R
נמצא את התאוצה המשיקית ממשוואה ):(2
fk µ·N µ · mg
aT = − =− =− = −µg
m m m
נמצא את התאוצה הזוויתית דרך הקשר שלה לתאוצה המשיקית:
aT µg
= aT = αR → α =−
R R
קיבלנו תאוצה זוויתית קבועה .המהירות הזוויתית:
µg
ω(t) = ω0 − t
R
ω0לא נתון ,לכן נמצא אותה בעזרת הקשר הקבוע בין מהירות ותאוצה בתנועה מעגלית:
v v0
= v = ωR → ω = → ω0
R R
חוסר משקל בגלגל ענק )בית( 9.5 כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
ולכן:
v0 − µgt
= )ω(t
R
הגוף יעצר כאשר מהירותו )הזוויתית והקווית( תתאפס:
v0
= ω(t) = 0 → t
µg
התשובה היא:
v0
=t
µg
סעיף ב:
נמצא את הזווית )משוואה של תנועה בתאוצה קבועה(:
1
θ(t) = θ0 + ω0 · t + αt2
2
נציב את הגדלים ונקבל:
v0 1 µg 2
= )θ(t t− t
R 2 R
נבדוק מה הזווית בזמן שהגוף נעצר ונקבל:
1 v02
v0
=θ t =
µg 2 µgR
סעיף ג
נחלץ את הנורמל N 0מהמשוואה הרדיאלית:
2
v0 − µgt
m
N 0 = mω 2 R = m =R (v0 − µgt)2
R R
התשובה היא:
m
=N (v0 − µgt)2
R
חוסר משקל בגלגל ענק )בית( 9.5
מה צריכות להיות מהירותו הזוויתית ומהירותו המשיקית של גלגל ענק ,בעל רדיוס ,Rכך שאדם שמסתו ,mהיושב בראשו,
יחוש `חוסר משקל`? רמז :חשבו מה קורה לכוח הנורמאלי ,התנאי דומה לזה של ניתוק ממסילה.
מכונית פונה )בית( 9.6 כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
פתרון
בכדי שיחוש חוסר משקל ,הנורמל ,שיפעיל הקרון על היושבים צריך להתאפס .שקול הכוחות הוא רק בציר ,yמשום שאנו
נמצאים בראש גלגל הענק .ניקח את כיוון הציר החיובי לתוך המעגל
ΣF = mg + N = mω 2 R
N = 0 ⇒ mg = mω 2 R
r
g
= ⇒ ω
R
את המהירות הזוויתית נקבל מהקשר הבא
v
=ω
R
r
g p
=ω ; =v gR
R
מכונית פונה )בית( 9.6
.v = 20 mעל מראת המכונית תלויה קובייה שמסתה נהג מסתובב עם מכוניתו סביב כיכר שרדיוסה R = 50mבמהירות s
.m = 0.1kgהשתמשו ב־ g = 10 sm2והזניחו את התוספת של הרכיב האופקי של החוט עליו תלויה הקוביה ,לרדיוס סיבוב
המכונית )השמתשו ברדיוס סיבוב המכונית R = 50mגם כרדיוס סיבוב הקוביה(.
א .מצאו ,פעם במערכת הייחוס של צופה מן הצד ופעם במערכת הייחוס של הנהג ,את הזווית בה תלויה הקובייה ביחס
לאנך בשיווי־משקל.
ב .במערכת הייחוס של הנהג ,מהו הכוח המדומה הפועל על הקובייה?
פתרון
סעיף א':
במערכת ייחוס של צופה מן הצד
הקוביה נעה בתנועה מעגלית .נרשום משוואת כוחות רדיאלית
X mv 2
)(526 = )Fr = T sin (θ
R
ומשיקית
)(527 T cos (θ) = mg
מכונית פונה )בית( 9.6 כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
נחלק בין המשוואות ונקבל
2
v2 20 m s
)(528 = )tan (θ = = 0.8
gR 10 sm2 · 50m
הזווית לצופה ברכב תהיה
)(529 θ ≈ 38.66°
במערכת ייחוס של הנהג
הקוביה במנוחה .מכיוון שהנהג עצמו נע בתאוצה ,זו אינה מערכת אינרציאלית ויש להתייחס לכוחות מדומים.
תאוצת הנהג היא תאוצה של תנועה מעגלית
v2
)(530 a~2 = − ̂r
R
הכוח המדומה על הקוביה במערכת הנהג שווה למסת הקוביה כפול מינוס תאוצת הנהג
mv 2
)(531 = F~f ict = −m · a~2 ̂r
R
נרשום משוואת כוחות רדיאלית
)(532 T sin (θ) − Ff ict = 0
mv 2
)(533 T sin (θ) − = 0
R
mv 2
)(534 = )⇒ T sin (θ
R
משוואת כוחות משיקית
)(535 T cos (θ) − mg = 0
)(536 ⇒ T cos (θ) = mg
נחלק בין המשוואות ונקבל שוב את משוואה ) (528עם אותו הפתרון.
בשתי מערכות הייחוס ,התשובה היא
θ ≈ 38.66
סעיף ב':
קיבלנו כבר בסעיף א' את הביטוי לכוח המדומה הפועל על הקוביה במערכת הנהג ,נותר רק להציב ערכים
m 2
mv 2 0.1kg · 20
)(537 = F~f ict = ̂r s
̂r̂ = (0.8N ) r
R 50m
̂F~f ict = (0.8N ) r
המרכז האקדמי רופין
תנועת סחרחרה )בית( 9.7 כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
תנועת סחרחרה )בית( 9.7
מסה mקשורה בחוט שאורכו ] L = 3[mלסחרחרה שרדיוסה ] R = 2[mהנעה במעגל .הסחרחרה מסתובבת במהירות
זוויתית קבועה ωוהחוט נוטה מהאנך בזווית .θ = 30°מהי המהירות הזוויתית ?ω
פתרון
הכוחות הפועלים על המסה הינם המשקל שלה ומתיחות החוט .נפרק את הכוחות בכיוונים הרדיאלי והניצב לתנועה
המעגלית ונקבל שתי משוואות:
משוואה רדיאלית של תנועה מעגלית:
X
)(1 Fr = T sin30 = mω 2 r
משוואת סטאטיקה בכיוון הניצב לתנועה המעגלית )הגוף אינו עולה או יורד במישור זה(:
(2)T cos30 = mg
נחלק בין המשוואות על־מנת להיפטר מהמתיחות ונקבל משוואה מהצורה:
sin30 1 ω2r
= √=
cos30 3 g
נבודד את המהירות הזוויתית ונקבל:
g
r
=ω √
3r
מהו רדיוס התנועה המעגלית? רדיוס הסחרחרה ועוד אורך החוט בכיוון הרדיאלי:
r = R + Lsin30
ולכן:
g
r
=ω √
)3 (R + Lsin30
נציב מספרים:
s
9.8 rad
=ω √ = 1.27
)3 (2 + 3sin30 s
rad
ω = 1.27
s
המרכז האקדמי רופין
תנועה בתוך חרוט 9.8 כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
תנועה בתוך חרוט 9.8
מסה m1נמצאת בתוך חרוט בעל זווית מרכזית αהמסתובב במהירות זוויתית קבועה .ωהמסה מחוברת למסילה בחרוט
כך שהיא מסתובבת יחד עם החרוט במהירות קבועה ,אך חופשיה לעלות ולרדת על דופן החרוט )ללא חיכוך(.
א .מהו רדיוס הסיבוב עבורו המסה m1לא תעלה ולא תרד על־גבי דופן החרוט?
ב .כעת מניחים על גבי המסה m1מסה נוספת .m2בין שתי המסות קיים מקדם חיכוך סטטי .µsנתון שמהירות הסיבוב
של m1לא משתנה כשמוסיפים את מסה .m2כמו כן m2 ,לא מחליקה על־גבי .m1האם רדיוס הסיבוב אותו מצאתם
בסעיף א השתנה? נמקו.
ג .מה ערכו המינימלי של µsבין המסות על־מנת שלא תהיה החלקה ביניהן? )הניחו כי החלק העליון של m1אופקי(.
פתרון
סעיף א':
משוואות הכוחות על המסה :m1
X
)(1 Fr = N cosα = m1 ω 2 R
X
)(2 Fy = N sinα − m1 g = 0
תנועה בתוך חרוט 9.8 כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
ממשוואה 2נקבל כי:
m1 g
=N
sinα
נציב במשוואה 1ונבודד את הרדיוס:
N cosα cosα m1 g g cosα
=R 2
= 2
· = 2
m1 ω m1 ω sinα ω sinα
g cosα
=R
ω 2 sinα
סעיף ב':
המסות נעות יחד ,ולכן ניתן להתייחס אליהן כגוף אחד שמסתו .m1 + m2זה כאילו החלפנו את הגוף m1בגוף m1 + m2
המבצע את אותה תנועה .מכיוון שהרדיוס שקיבלנו בסעיף א אינו תלוי במסה של הגוף המסתובב ,רדיוס הסיבוב שמצאנו
בסעיף א לא ישתנה.
המרכז האקדמי רופין
תנועה בתוך חרוט 9.8 כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
g cosα
=R
ω 2 sinα
סעיף ג':
כעת כשיש להתייחס למה שקורה בין המסות ,יש לשרטט את הכוחות ביניהן .ערכו המינימלי של µsתמיד מתקבל ממקרה
הקיצון שבו החיכוך הסטאטי מקסימלי .שימו לב כי החיכוך הסטאטי על המסה m2פועל פנימה ,והוא זה שמאפשר לה
להסתובב יחד עם m1במעגל .עבור µsקטן ממה שנקבל ,לא יצליח כוח החיכוך לסובב את m2יחד עם ,m1ולכן תהיה
החלקה ביניהן .המקרה שאנחנו מתארים הוא מקרה הגבול .משוואות הכוחות על :m2
(1)N2 = m2 g
(2)fs,max = µs N2 = m2 ω 2 R
נציב את משוואה 1במשווה 2ונבודד את מקדם החיכוך:
m2 ω 2 R m2 ω 2 R m2 ω 2 R ω2R
= µ2 = = =
N2 N2 m2 g g
החלקה על סקייטבורד סביב עץ 9.9 כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
נציב את הרדיוס שבו מסתובבים הגופים ,הרדיוס שמצאנו בסעיף א ובסעיף ב:
ω2 ω 2 g cosα cosα
= µ2 =R =
g g ω 2 sinα sinα
cosα
= µ2
sinα
החלקה על סקייטבורד סביב עץ 9.9
m
.v = 3 sec אדם שמסתו m = 52kgמחליק על קרח לאורך מסלול מעגלי שרדיוסו r = 2mבמהירות
האדם מבצע תנועה זו על ידי משיכה בחבל אופקי המחובר בקצהו השני )באמצעות טבעת החלקה חסרת חיכוך( אל מוט
אנכי המוצב במרכז המעגל כמתואר באיור.
האדם מחליק על משטח חלק פרט לקטע חולי מחוספס שאורכו L = 48cmעם מקדם חיכוך נתון µ = 0.1
א .מהי המתיחות בחבל לפני הכניסה לקטע המחוספס?
ב .מהי מהירת האדם בתום תנועתו בקטע המחוספס וכמה זמן נמשכת תנועתו בקטע זה?
ג .מהי המתיחות לאחר היציאה מהקטע המחוספס?
ד .שרטט גרף המתאר את המתיחות בחבל כפונקציה של הזמן
פתרון
החלקה על סקייטבורד סביב עץ 9.9 כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
סעיף א':
הכח הכולל הפועל על האדם שווה לכח הצנטריפטלי
mv 2 52 · 32
= T = = 234N
r 2
T = 234N
סעיף ב':
נחשב את התאוצה במקטע בו יש חיכוך
m
vi = 3
sec
L = 0.48m
m
a = µg = 1
sec2
נחשב את המהירות בסוף המקטע בו יש חיכוך
2a∆x = vf2 − vi2
−2 · 1 · 0.48 = vf2 − 9
9 − 0.96 = vf2
m
vf = 2.83
sec
נחשב את הזמן שלוקח לאדם לעבור את המקטע הזה
vf = vi − t
2.83 = 3 − t
t = 0.17sec
m
v = 2.83 , t = 0.17sec
sec
סעיף ג':
בגלל שהמהירות הואטה,הכח הצנטריפטלי יחלש ולכן גם המתיחות בחוט תהיה נמוכה יותר
mvf2 52 · 2.832
= T = = 208.2N
r 2
המרכז האקדמי רופין
החלקה על סקייטבורד סביב עץ 9.9 כוחות ניוטון בתנועה מעגלית 9
T = 208.2N
המרכז האקדמי רופין
d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
מערכת מסות במעלית 10.1
מערכת הגלגלות המתוארת בתרשים תלויה מתקרת מעלית העולה בתאוצה קבועה .aEכל הגלגלות במערכת הינן חסרות
מסה .ידוע כי .M > m
~aE
M
m
א .מצאו את תאוצות המסות.
ב .עוזבים את המערכת ממנוחה כאשר מסה Mנמצאת מטר מעל רצפת המעלית .תוך כמה זמן תפגע המסה Mברצפת
המעלית?
ג .בעת פגיעתה בקרקע נקרעים שני החוטים הקושרים את מסה Mומסה .mמסה Mנוחתת על משקל ,המונח על רצפת
המעלית .מה יורה המשקל? מהי תאוצת הנפילה החופשית של מסה ) mביחס למעלית(?
פתרון
נצייר את הכוחות על המסות
T~m T~M
m M
m~g m~aE M~g M~aE
סעיף א':
נפתור בשתי דרכים :במערכת המעבדה ובמערכת המעלית ,ונראה שהפתרונות מתלכדים.
במערכת המעלית
מערכת מסות במעלית 10.1 d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
נקבע את הציר החיובי כלפי מעלה ואת הכיוון החיובי של תנועת המסות עם עליית מסה Mוירידת מסה .mבמערכת
המעלית )המאיצה( ,יש כוח מדומה על המסות ותאוצת המסות זהה .נרשום משוואת כוחות על המסה :m
)(538 (Tm − mg) − maE,` = mam,E
כאשר am,Eהיא תאוצת המסה mביחס למעלית ) Eעבור (elevatorו ` aE,היא תאוצת המעלית ביחס למערכת המעבדה
)` עבור ,laboratoryהכוונה היא ביחס לקרקע( .נרשום משוואת כוחות על המסה :M
)(539 (M g − TM ) + M aE,` = M aM,E
כאשר aM,Eהיא תאוצת המסה Mביחס למעלית .לפי כיוון התנועה שבחרנו ,שתי התאוצות שוות .נסמן אותן כך
)(540 aM,E = am,E = aM m,E
ממשוואת הכוחות על הגלגלות שתי המתיחויות שוות ל 2T
)(541 Tm = TM = 2T
כאשר Tהיא מתיחות החוט הארוך שמחזיק את שתי הגלגלות .נחבר את המשוואות ונקבל
)(542 (M − m) g + (M − m) aE,` = (m + M ) aM m,E
וקיבלנו
) `(M − m) (g + aE,
)(543 = aM m,E
M +m
במערכת המעבדה
נקבע את הכיוון החיובי כלפי מעלה .נרשום את משוואת התנועה עבור מסה m
)(544 `T − mg = mam,
כאשר am.gומשאותם השיקולים שתי המתיחויות שוות .נרשום את משוואת התנועה עבור מסה M
)(545 `T − M g = M aM,
במערכת המעלית מתקיים
)(546 aM,E = −am,E
נרשום במפורש ביחס לקרקע
)(547 `aM,E = aM,` − aE,
)(548 `am,E = am,` − aE,
546 נציב במשוואה
)(549 `aM,` − aE,` = aE,` − am,
)(550 `⇒ aM,` = 2aE,` − am,
נציב ונרשום מחדש את משוואות התנועה
)(551 `T − mg = mam,
)(552 ) `T − M g = M (2aE,` − am,
המרכז האקדמי רופין
מערכת מסות במעלית 10.1 d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
נחסר
)(553 `(M − m) g = (m + M ) am,` − 2M aE,
וקיבלנו את תאוצת מסה mבמערכת המעבדה
`(M − m) g + 2M aE,
)(554 = `am,
m+M
550 תאוצת המסה Mבמערכת המעבדה תתקבל מהצבה במשוואה
`(M − m) g + 2M aE, 2maE,` − (M − m) g
)(555 aM,` = 2aE,` − am,` = 2aE,` − =
m+M m+M
נוודא ששתי התוצאות מתלכדות
ו .555נרשום במפורש את תאוצת מסה mבמערכת המעלית 554 נרצה לשחזר את משוואה 543באמצאות משוואות
`(M − m) g + 2M aE,
)(556 = `am,E = am,` − aE, `− aE,
m+M
(M − m) g + M aE,` − aE,` m ) `(M − m) (g + aE,
)(557 = am,E =
m+M m+M
נמשיך ונרשום במפורש את תאוצת מסה Mבמערכת המעלית
2maE,` − (M − m) g
)(558 = `aM,E = aM,` − aE, `− aE,
m+M
`maE,` − (M − m) g − M aE, ) `(M − m) (g + aE,
)(559 = aM,E =− = −am,E
m+M m+M
עד כדי הפרש סימנים ,מכיוון שכשפתרנו במערכת המעלית בחרנו כיוון אחיד לשתי 543 וקיבלנו בדיוק את משוואה
התאוצות.
התשובה היא
) (M − m) (g + aE
)(560 = aM m,E
) (m + M
`(M − m) g + 2M aE,
)(561 = `am,
m+M
2maE,` − (M − m) g
)(562 = `aM,
m+M
סעיף ב':
ביחס למעלית המסה Mנעה בתאוצה הקבועה שמצאנו בסעיף א' .משוואת המיקום של Mבציר :y
1 1
yM (t) = yo + v0,y · t + at2 = 1 + at2
2 2
המסה Mתפגע ברצפת המעלית כאשר :yM (t) = 0
r
1 2 2
= 1 + at = 0 → t
2 a
המרכז האקדמי רופין
עגלה מאיצה 10.2 d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
נציב את התאוצה מסעיף א' ונקבל:
s
) 2 (m + M
=t
) (M − m) (g + aE
סעיף ג':
המשקל מראה את הנורמל שהמסה Mמפעילה עליו ולכן קריאת המשקל:
N = M g + M aE
משוואת הכוחות על מסה mכל עוד היא באוויר היא:
mg + maE = mg 0 → g 0 = g + aE
N = M g + M aE , g 0 = g + aE
עגלה מאיצה 10.2
העגלה המתוארת בתרשים נעה בתאוצה a0ימינה .המשטח העליון של העגלה ,עליו מונחת משקולת שמסתה ,mהוא
חלק ומקביל לריצפה .המשקולת שמסתה 3mמונחת על המשטח הנטוי ,אשר זווית הנטייה שלו αמקיימת את הקשר
,sin (α) = 0.6ומקדם החיכוך )הסטטי והקינטי( בינו לבין המסה הוא .µ = 0.2
m ~a
3m
α
א .מהו התנאי שעל התאוצה a0לקיים על־מנת שהמשקולת 3mלא תחליק על המשטח הנטוי כלפי מטה?
ב .כעת נתון כי .a0 = 0.2gחשבו את וקטור התאוצה של הגופים הן במערכת המעבדה והן במערכת העגלה.
ג .אם נתון כי הגופים mו־ 3mמוחזקים במנוחה ביחס לעגלה בהתחלה ,ומשוחררים רק כאשר מהירות העגלה היא
.v = 2 mבטאו את מיקום הגוף 3mביחס למעבדה )כתלות בזמן( .הנח כי מיקומו ברגע השחרור במערכת המעבדה הוא
s
.r(0) = 0
פתרון
סעיף א'
נעבוד במערכת העגלה ,בה נדרוש שסכום על הגופים יהיה ) 0אם דורשים שהמסה 3mלא תחליק כלפי מטה ,היא במנוחה
ביחס לעגלה( .מקרה הקיצון לפני שהמסה מתחילה להחליק במורד המשטח הנטוי הוא כאשר החיכוך הסטאטי הוא
מקסימלי כלפי מעלה .במערכת העגלה ,יש להתייחס לכוחות מדומים ,שכן העגלה נעה בתאוצה.
עגלה מאיצה 10.2 d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
משוואות הכוחות על מסה :m
(1)T − ma0 = 0 → T − ma0
(2)Nm − mg = 0 → Nm = mg
משוואות הכוחות על מסה :3m
(3)N3m − 3mgcosα − 3ma0 sinα = 0 → N3m = 3mgcosα + 3ma0 sinα
(4)3mgsinα − 3ma0 cosα − T − µN3m = 0
נציב את הנורמל והמתיחות במשוואה ) (4ונחלץ את התאוצה a0ונקבל:
sinα − µcosα
a0 = 3g = 0.35g
3cosα + 3µsinα + 1
עבור תאוצה קטנה מזו ,המסה תחליק כלפי מטה ולכן התשובה היא:
hmi
a0 > 0.35g
s2
סעיף ב'
תאוצות הגופים במערכת הלא ־אינרציאלית היא שווה ,ונגדירה כ־'.a
הכוחות הפועלים על הגוף 3mהם:
ΣFx = 3mg · sin α − 3ma0 · cos α − fk3m − T = 3ma0
ΣFy = N 3m − 3mg · cos α − 3ma0 sin α = 0
⇒ T = 3mg · sin α − 3ma0 · cos α − µk (3mg · cos α + 3ma0 sin α) − 3ma0
הכוחות הפועלים על הגוף mהם:
ΣFx = T − ma0 = ma0
⇒ T ) = m(a0 + a0
) 3mg · sin α − 3ma0 · cos α − µk (3mg · cos α + 3ma0 sin α) − 3ma0 = m(a0 + a0
עגלה מאיצה 10.2 d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
3mg · sin α − a0 (3m · cos α + m) − µk (3mg · cos α + 3ma0 sin α)
a0 =
4m
3g · sin α − a0 (3 · cos α + 1) − µk (3g · cos α + 3a0 sin α)
=
4
3g · 0.6 − 0.2g(3 · 0.8 + 1) − 0.2(3g · 0.8 + 3 · 0.2g0.6)
=
4
= 0.142g
am,lab = a0 + a0
:התשובה היא
am,lab = a0 + a0 = (0.142g + 0.2g)x̂ = 0.342gx̂
a3m,lab = a0 cos αx̂ − a0 sin αŷ + a0 x̂ = 0.3136gx̂ − 0.0852g ŷ
'סעיף ג
am,lab = a0 + a0 = (0.142g + 0.2g)x̂ = 0.342gx̂
a3m,lab = a0 cos αx̂ − a0 sin αŷ + a0 x̂ = 0.3136gx̂ − 0.0852g ŷ
ˆ ˆ ˆ
~r(t) = ~v (t)dt = (~a(t))dt
1
⇒ ~r(t) = ~r(t = 0) + ~v (t = 0)t + ~at2
2
התשובה היא
1
~r(t) = 0 + 2x̂t + (0.3136gx̂ − 0.0852g ŷ)t2 = (2t + 0.158gt2 )x̂ + 0.0426gt2 ŷ
2
המרכז האקדמי רופין
מישור משופע מאיץ 10.3 d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
מישור משופע מאיץ 10.3
מסה mמונחת על מישור משופע בעל זווית שיפוע .αהמישור המשופע מותקן בתוך קרון הנוסע שמאלה בתאוצה ,a
כמתואר בתרשים .מקדם החיכוך )הסטאטי והקינטי( בין המסה והמישור המשופע הוא .µ
א .מצאו את ,a0התאוצה של מסה mיחסית למישור המשופע ,כפונקציה של µ ,aו־.α
ב .מהו התנאי על aשעבורו המסה תנוע במעלה המדרון?
פתרון
סעיף א'
במערכת הקרון ,על המסה פועלים הכוחות הבאים:
פועל על המסה כוח מדומה כיוון שהקרון נע בתאוצה ,וכוח החיכוך פועל כלפי מעלה שכן המסה יורדת כלפי מטה.
בכיוון ניצב למדרון ,משוואת הכוחות היא של סטאטיקה
)(1)N − mgcosα + Ff ict sinα = N − mgcosα + ma · sinα = 0 → N = m (g · cosα − a · sinα
בכיוון המדרון ,משוואת הכוחות היא של דינמיקה:
(2)mgsinα − fk + Ff ict cosα = mgsinα − µN + ma · cosα = ma0
נציב את הנורמל ונקבל:
mgsinα − µm (g · cosα − a · sinα) + ma · cosα = ma0
נצמצם את mונקבל:
)a0 = g (sinα − µcosα) + a (cosα + µsinα
סעיף ב'
על מנת שהמסה תנוע במעלה המדרון ,הקרון צריך לנסוע ימינה .התנאי שעבורו תנוע המסה הוא ש־ aמספיק גדול
על־מנת שיתגבר על כוח החיכוך הסטאטי המקסימלי )כלפי מטה( .במקרה הקיצון ,הכוחות הפועלים על המסה הם:
רמפה בהחלקה על הקרח )תום( d0 Alembert0 s principle
10.4 כח מדומה 10
משוואות הכוחות הן:
)(1)N − mgcosα − Ff ict sinα = N − mgcosα − masinα = 0 → N = m (gcosα + asinα
(2)mgsinα + fs,max − Ff ict cosα = mgsinα + µN − macosα = 0
נציב את הנורמל:
(2)mgsinα + µm (gcosα + asinα) − macosα = 0
נצמצם את המסה ונבודד את התאוצה ונקבל:
sinα + µcosα
a=g
cosα − µsinα
התאוצה צריכה להיות גדולה מזו על מנת שהמסה תנועה במעלה המדרון ,ועל־כן התנאי היא:
)g (sinα + µcosα
>a
cosα − µsinα
רמפה בהחלקה על הקרח )תום( 10.4
מחליק קרח שמסתו mמחליט להתאמן בקפיצות .הוא מניח רמפה שמסתה ,Mוהזווית בין המישור שלה והאופק היא
, β = 45°על משטח קרח חלק .הרמפה אינה מחוברת לקרח .מיד לאחר עליית המחליק על הרמפה ,הרמפה מתחילה
לנוע ממנוחה ללא חיכוך על הקרח.
א .מצאו את תאוצת הרמפה כל עוד המחליק נמצא עליה.
ב .מצאו את תאוצת המחליק ביחס לרמפה.
פתרון
נעזר במשוואת התנועה של המחליק במערכת הרמפה :נניח כי הרמפה נעה שמאלה בתאוצה aMוכי המחליק נע בתאוצה
am,Mביחס לרמפה )במערכת מאיצה ,בה יש להתייחס לכוחות מדומים(:
המרכז האקדמי רופין
רמפה בהחלקה על הקרח )תום( d0 Alembert0 s principle
10.4 כח מדומה 10
משוואות הכוחות על הרמפה הן:
(1)N1 sinβ = M aM
(2)N2 − M g − N1 cosβ = 0
משוואות הכוחות על המחליק במערכת הרמפה הן:
(3) − mgsinβ − maM cosβ = mam,M
(4)N1 + maM sinβ − mgcosβ = 0
סעיף א:
בסעיף זה נצטרך להעזר רק במשוואות 1ו־:4
(4)N1 = mgcosβ − maM sinβ
נציב במשוואה :1
(1) (mgcosβ − maM sinβ) sinβ = M aM
נבודד את aMונקבל:
mgsinβcosβ
= aM
M + msin2 β
= sin45 = cos45ונקבל: √1 נציב את הקשרים
2
mg
= aM
2M + m
סעיף ב:
בסעיף זה נעזר במשוואה .3נצמצם את המסה ונבודד את התאוצה:
(3)am,M = −gsinβ − aM cosβ
המרכז האקדמי רופין
תאוצה יחסית במערכת אטווד d0 Alembert0 s principle
10.5 כח מדומה 10
= sin45 = cos45ונקבל: √1 נציב את aMבמצאנו בסעיף א ואת הקשרים
2
√
M +m
am,M = − 2g
2M + m
תאוצה יחסית במערכת אטווד 10.5
נתונות מערכת המסות ,החוטים והגלגלות אידאיליות המתוארות באיורים .נתון:
m1 = m , m2 = 2m , m3 = 3m
חשבו את תאוצת כל אחת מהמסות תוך שימוש בכוחות מדומים.
פתרון
נניח כי מסה 1עולה בתאוצה .a1משוואת הכוחות עליה אם כן היא:
(1)T1 − mg = ma1
מכיוון שמסות 2ו־ 3נעות באותו גודל תאוצה ביחס למערכת הגלגלת הניידת ,נעבוד במערכת המאיצה )מערכת הגלגלת(
עם כוחות מדומים .אם הגלגלת מאיצה כלפי מטה בתאוצה ,a1על כל אחד מהגופים יפעל כוח מדומה בכיוון הנגדי
)למעלה( .נניח שמסה 2עולה ושמסה 3יורדת )ביחס לגלגלת( .משוואות הכוחות יהיו:
משוואת מסה : 2
(2)T2 + 2ma1 − 2mg = 2ma2,1
משוואת מסה 3
(3)3mg − T2 − 3ma1 = 3ma3,1
כמו כן ,סך הכוחות על הגלגלת החופשית צריך להתאפס:
| |T1 | = 2 |T2
תאוצה יחסית במערכת אטווד d0 Alembert0 s principle
10.5 כח מדומה 10
נזכור שגודל התאוצות ביחס לגלגלת שוות ,כלומר .a2,1 = a3,1
נציב את הקשר בין המתיחויות במשוואה 1ונקבל:
(1)2T2 = mg + ma1
כעת נותר לפתור 3משוואות עם 3נעלמים .נכפיל את משוואות 2ו־ 3בשתיים ונציב את המתיחות T2ונקבל:
(2)(mg + ma1 ) + 4ma1 − 4mg = 4ma2,1
(3)6mg − (mg + ma1 ) − 6m = 6ma3,1
נבודד את התאוצות היחסיות ונקבל:
5a1 − 3g
= a2,1
4
5g − 7a1
= a3,1
6
נשווה ביניהן )מכיוון שהן שוות( ונבודד את :a1
5a1 − 3g 5g − 7a1 38
= → a1 = g = 0.655g
4 6 58
מצאנו את התאוצה הראשונה .נציב אותה באחת מהתאוצות היחסיות ונמצא:
38
5g − 7 58 g 2
a2,1 = = a3,1 = g = 0.069g
6 29
כעת נותר לחזור מהתאוצה היחסית לתאוצה בעולם לפי משוואות תנועה יחסית:
̂a~2 = a~2,1 + a~1 = 0.069g ŷ + 0.655g (−ŷ) = −0.586g y
̂a~3 = a~3,1 + a~1 = 0.069g (−ŷ) + 0.655g (−ŷ) = −0.725g y
̂a1 = 0.655g y
̂a2 = −0.586g y
̂a3 = −0.725g y
המרכז האקדמי רופין
0 Alembert0 s principle
d10.6מערכת מסות וגלגלת בתאוצה )בית( כח מדומה 10
מערכת מסות וגלגלת בתאוצה )בית( 10.6
המערכת המתוארת בתרשים נמצאת במעלית העולה בתאוצה קבועה .aE
א .בהנחה שאין חיכוך בבעיה ,מצאו את תאוצת המסות ואת המשקל של מסה M1ביחס למעלית.
ב .בהנחה שיש מקדם חיכוך קינטי µkבין המסות והמשטח ,מצאו את תאוצת המסות ביחס למעלית.
ג .אם המסה M1תורם ותשוחרר ליפול חופשית )כאשר אינה מחוברת לחוט( ,איזה `תאוצת כובד` תרגיש ביחס למעלית?
פתרון
סעיף א':
הכוחות הפועלים על הגופים במערכת המעלית אם אין חיכוך הם:
משוואות הכוחות על גוף :M1
) (1)N − M1 g − Ff ict = N − M1 g − M1 aE = 0 → N = M1 (g + aE
(2)T = M1 · a
משוואת הכוחות על גוף :M2
(3)M2 g − T + Ff ict = M2 g − T + M2 aE = M2 · a
המרכז האקדמי רופין
0 Alembert0 s principle
d10.6מערכת מסות וגלגלת בתאוצה )בית( כח מדומה 10
נציב את המתיחות ממשוואה ) (2במשוואה ):(3
(3)M2 g − M1 · a + M2 aE = M2 · a
נבודד את התאוצה aונקבל:
M2
=a ) · (g + aE
M1 + M2
סעיף ב':
בהנחה שיש חיכוך קינטי בין המסות למשטח ,נוסף כוח החיכוך הקינטי למשוואות הכוחות נגד כיוון התנועה .אך מכיוון
ששום דבר לא לוחץ את מסה 2לדופן )אין נורמל עם הדופן( אין כוח חיכוך על מסה .2מתווסף כוח חיכוך רק למסה 1
ועל כן משוואות הכוחות הן:
) (1)N − M1 g − Ff ict = N − M1 g − M1 aE = 0 → N = M1 (g + aE
(2)T − µk N = M1 · a
(3)M2 g − T + Ff ict = M2 g − T + M2 aE = M2 · a
נציב את הנורמל במשוואה ) (2ונקבל:
(2)T − µk M1 (g + aE ) = M1 · a
נחבר את משוואות ) (2ו־) (3ונקבל:
M2 g + M2 aE − µk M1 (g + aE ) = (M1 + M2 ) · a
M2 − µ k M1
=a ) · (g + aE
M1 + M2
סעיף ג':
אם המסה M1תיפול חופשית משוואת הכוחות עליה תהיה:
המרכז האקדמי רופין
0 Alembert0 s principle
d10.7שתי מסות אחת על השניה במעלית כח מדומה 10
M1 g + Ff ict = M1 g + M1 aE = M1 g 0
g 0 = g + aE
שתי מסות אחת על השניה במעלית 10.7
בתוך מעלית מונחות זו על זו שתי מסות Aו־.B
א .מהם הכוחות הפועלים על שתי המסות )במערכת המעלית( כאשר המעלית עולה בתאוצה קבועה ?a0
ב .מהם הכוחות הפועלים על שתי המסות )במערכת המעלית( כאשר המעלית יורדת בתאוצה קבועה ?a0
ג .מהם הכוחות הפועלים על שתי המסות )במערכת המעלית( אם ניתק החבל המחזיק את המעלית?
ד .במקום שתי המסות Aו־ Bמציבים גוף שמסתו mעל מישור משופע חלק שזוויתו .αמהי תאוצת המסה mיחסית
למעלית ויחסית לקרקע בכל אחד משלושת המצבים המתוארים בסעיפים א' עד ג'?
פתרון
סעיף א:
כאשר המעלית עולה בתאוצה ,a0הכוחות על המסות במערכת המעלית )שבה הן נייחות( נראים כך:
משוואות הכוחות על המסות:
(1)NAB − MA g − MA a = 0
(2)NB − NAB − MB g − MB a = 0
סעיף ב:
כאשר המעלית יורדת בתאוצה ,a0הכוחות על המסות במערכת המעלית )שבה הן נייחות( נראים כך:
המרכז האקדמי רופין
0 Alembert0 s principle
d10.7שתי מסות אחת על השניה במעלית כח מדומה 10
משוואות הכוחות על המסות:
(1)NAB − MA g + MA a = 0
(2)NB − NAB − MB g + MB a = 0
סעיף ג:
אם ניתק החבל המחזיק את המעלית ,בעצם כל המערכת נופלת בנפילה חופשית )ביחס לצופה מן הצד( והכוחות על המסות
במערכת המעלית )שבה הן נייחות( נראים כך:
משוואות הכוחות על המסות:
(1)Ff ict − MA g = 0
(2)Ff ict − MB g = 0
זהו בדיוק המצב שבו המסות ,ביחס למעלית ,מרגישות `חסרות משקל` ,כמו אסטרונאוט שאינו מרגיש כוח כבידה .כפי
שניתן לראות ,במצב זה הנורמלים יתאפסו ,שכן כל הגופים נעים יחד מטה בתאוצה ) gביחס לצופה מהצד(.
סעיף ד:
) (1כאשר המעלית עולה בתאוצה ,a0הכוחות על המסה mבמערכת המעלית נראים כך )הכוח המדומה הוא כלפי מטה(:
משוואות הכוחות בכיוון התנועה )מורד המדרון( במערכת המעלית:
mgsinα + ma0 sinα = mam,E
0 Alembert0 s principle
d10.7שתי מסות אחת על השניה במעלית כח מדומה 10
כאשר am,Eתאוצת המסה ביחס למדרון )ולמעלית(:
am,E = (g + a0 ) sinα
ביחס לקרקע:
~am = ~am,E + ~aE
מכיוון שהצאוצה של המסה היא בזווית αיש לרשום את ~am,Eבתור וקטור ביחס למערכת צירים של `העולם`:
̂~am,E = −am,E cosαx̂ − am,E sinαŷ = − (g + a0 ) sinαcosαx̂ − (g + a0 ) sin2 αy
תאוצת המעלית:
̂~aE = a0 y
נציב ונקבל:
̂~am = − (g + a0 ) sinαcosαx̂ − (g + a0 ) sin2 αŷ + a0 y
התשובה היא:
̂~am = [− (g + a0 ) sinαcosα] x̂ + a0 − (g + a0 ) sin2 α y
) (2כאשר המעלית יורדת בתאוצה ,a0הכוחות על המסה mבמערכת המעלית נראים כך )הכוח המדומה הוא כלפי מעלה(:
משוואות הכוחות בכיוון התנועה )מורד המדרון( במערכת המעלית:
mgsinα − ma0 sinα = mam,E
כאשר am,Eתאוצת המסה ביחס למדרון )ולמעלית(:
am,E = (g − a0 ) sinα
ביחס לקרקע:
~am = ~am,E + ~aE
מתיחות חוט במישור משופע d0 Alembert0 s principle
10.8 כח מדומה 10
מכיוון שהצאוצה של המסה היא בזווית αיש לרשום את ~am,Eבתור וקטור ביחס למערכת צירים של `העולם`:
̂~am,E = −am,E cosαx̂ − am,E sinαŷ = − (g − a0 ) sinαcosαx̂ − (g − a0 ) sin2 αy
תאוצת המעלית:
̂~aE = −a0 y
נציב ונקבל:
̂~am = (a0 − g) sinαcosαx̂ + (a0 − g) sin2 αŷ − a0 y
התשובה היא:
̂~am = [(a0 − g) sinαcosα] x̂ + (a0 − g) sin2 α − a0 y
סעיף ג:
אם ניתק הכבל ,המסה נופלת נפילה חופשית יחד עם המעלית ,ולכן תאוצתה ביחס למעלית היא am,E = 0ואילו תאוצתה
ביחס לקרקע:
̂~am = ~am,E + ~aE = ~aE = −g y
התשובה היא:
̂~am = −g y
מתיחות חוט במישור משופע 10.8
גוף בעל מסה ] m = 2[kgמונח .על מישור משופע .זווית השיפוע של המישור היא . 30°הגוף קשור בחוט כמתואר
בתרשים .אין חיכוך בין הגוף למישור .ניתן להזיז את המישור המשופע בתאוצה ̂) Axימינה או שמאלה(.
המרכז האקדמי רופין
מתיחות חוט במישור משופע d0 Alembert0 s principle
10.8 כח מדומה 10
א .איזו תאוצה ערך ומגמה יש להקנות למישור המשופע כדי שהמתיחות בחוט תהיה אפס?
ב .בהנחה שמגדילים את תאוצת המישור פי שתיים ממה שקיבלתם בסעיף א) .שומרים על אותה מגמה( ,חשבו את
התאוצה של הגוף במערכת המואצת )יחסית למישור המשופע( ,ובמערכת האינרצאלית ) יחסית למעבדה(.
ג .מה התאוצה המינמאלית הדרושה כדי שהגוף יתנתק מהמשטח?
ד .בהנחה שהמתיחות המקסימאלית של החוט היא ] ,100[Nבאיזו תאוצה ייקרע החוט ,ומהי הזווית שתהיה בין החוט
והאופק עבור תאוצה זאת?
פתרון
סעיף א:
אם המישור המשופע לא בתאוצה אז החוט מתוח כי על המסה פועל כוח לכיוון מורד המדרון .אזי אם נספק תאוצה
למישור ,בכיוון ימינה ,יפעל כוח מדומה בכיוון שמאל על המסה .כוח מדומה זה יקטין את המתיחות.
יש להעניק למדרון תאוצה ימינה בגודל ̂ x̂) .Axפונה ימינה( .לחישוב התאוצה נשרטט את הכוחות על המסה :m
נקבע ציר של כיוון התנועה של המסה במערכת המואצת ) x̂0מערכת הצירים המואצת תסומן עם גרש(.
:x̂0 נרשום את משוואת ניוטון לגוף ביחס למערכת המואצת .משוואות הכוחות על גוף mבכיוון מעלה המדרון
X
Fx0 = T − mgsinα + mAcosα = ma0
נשים לב כי הכנסנו תאוצה יחסית a0של מסה mבמעלה המדרון וביחס למדרון.
משוואות הכוחות על גוף mבכיוון אנכי למדרון :ŷ 0
X
Fy0 = N − mgcosα − mAsinα = 0
נכניס את התנאי שהמתיחות אפס T = 0כדי למצא תנאי על התאוצה של המדרון Aגם נומאר כי המסה נחה a0 = 0
ביחס למדרון במצב שבו המתיחו אפס:
X
Fx0 = 0 − mgsinα + mAcosα = 0
Acosα = gsinα
√
3
= A = gtanα g = 0.577g
3
התשובה היא:
A = 0.58g
מתיחות חוט במישור משופע d0 Alembert0 s principle
10.8 כח מדומה 10
סעיף ב:
נשתמש במשוואת הכוחות בכיוון מעלה המדרון כאשר A = 2gtanαונקבל שמשוואות הכוחות על גוף mבכיוון מעלה
המדרון :x̂0
−mgsinα + 2mgtanαcosα = ma0
gsinα = a0
לחישוב התאוצת המסה ביחס לקרקע )ז`א למערכת האינרציאלית( יש לחבר וקטורית את התאוצה היחסית עם התאוצה
→
−
→ועוד התאוצה של המדרון ביחס לקרקע ̂A = 2gtanαx −
של המדרון ז`א התאוצה של המסה ביחס למדרון a 0 = ax0
תתן את התאוצה של המסה ביחס לקרקע:
→
− →
−
→= a
−
a0+ A
אך כדי שנוכל לחבר את שני הווקטורים יש להעביר אותם לאותה מערכת צירים ז`א את הציר של x̂0נפרק לצירים של
הקרקע:
→
−
)̂a 0 = a0 x̂0 = a0 (−cosαx̂ + sinαy
ואז נקבל
→
− →
−
→= a
−
̂a 0 + A = gsinα(−cosαx̂ + sinαŷ) + 2gtanαx
→
−
̂a = (2gtanα − gsinαcosα) x̂ + gsinαsinαy
→
−
̂a = −0.72gx̂ + 0.25g y
התשובה היא:
a0 = 0.5g
→
−
̂a = −0.72gx̂ + 0.25g y
המרכז האקדמי רופין
מתיחות חוט במישור משופע d0 Alembert0 s principle
10.8 כח מדומה 10
סעיף ג:
הגוף לוחץ על המדרון כל זמן שהנורמל עליו חיובי N ≥ 0ולכן רגע הניתוק יתקבל עבור תאוצה שבה הנורמל מתאפס.
משוואות הכוחות על גוף mבכיוון אנכי למדרון :ŷ 0
X
Fy0 = N − mgcosα − mAsinα = 0
נציב את תנאי לניתוק N = 0ונקבל עבור תאוצת המדרון
gcosα g
A=− =−
sinα tanα
התשובה היא:
→
−
̂A = −1.73gx
ז`א התאוצה של המדרון תהיה בכיוון השלילי של Xאזי בכיוון שמאל.
סעיף ד:
נשרטט מחדש את הגוף והמערכת עבור מצב שבו החוט עומד להיקרא הגוף כבר מנותק מהמדרון ומוחזק רק ע`י החוט::
נשים לב שהפעם תאוצת המדרון היא שמאלה ,ולכן החלפנו את כיוון ציר̂ xבמקרה זה המסה mנעה יחד עם המדרון
ונמצאת בשיווי משקל ביחס למדרון )ז`א עם הכוח המדומה(.
נרשום משוואת כוחות לכיוון ̂ xולכיוון ̂ yונדרוש ] :T = 100[Nמשוואות הכוחות על גוף mבכיוון מעלה המדרון ̂:x
X
Fx = mA − T cosβ = 0
משוואות הכוחות על גוף mבכיוון מעלה המדרון ̂:y
X
Fy = T sinβ − mg = 0
את הזווית נמצא ממשוואה על :y
mg ] 2[kg] · 10[ sm2
= sinβ = = 0.2
T ] 100[N
המרכז האקדמי רופין
מטבע על עגלה במדרון 10.9 d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
β = 11.53°
T cosβ )100[N ] · cos (11.53° hmi
=A = = 48.99 2
m ]2[kg s
התשובה היא:
β = 11.53°
hmi
A = 48.99
s2
מטבע על עגלה במדרון 10.9
עגלה מחליקה ללא חיכוך על מדרון ארוך וחלק הנטוי בזוית αלאופק ,נתון ,sinα = 0.6המשטח העליון של העגלה הוא
אופקי ואורכו ]. AB = 1.2[m
מטבע קטנה בעלת מסה mהונחה באמצע המשטח העליון ABשל העגלה ) מסת המטבע קטנה מאוד ממסת העגלה,
ואינה משפיעה על תנועת העגלה( .מקדם החיכוך בין המשטח ABוהמטבע הוא :
.µs = µk = 0.4 .
א .לאיזה קצה Aאו Bתחילק המטבע? נמקו.
ב .מה צריך להיות הערך המינמאלי של מקדם החיכוך בין המטבע והמשטח כדי שהמטבע לא תחליק?
ג .לאחר כמה זמן תגיע המטבע לקצה המשטח?
ד.מהו וקטור התאוצה של המטבע במערכת המעבדה )המערכת האינרצאלית( בזמן ההחלקה?
פתרון
סעיף א:
המרכז האקדמי רופין
מטבע על עגלה במדרון 10.9 d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
אילו המטבע היה מחליק הוא היה מחליק לכיוון ,Bתנועתו היתה ימינה ביחס לעגלה ,כי הוא מתמיד במקומו ביחס לקרקע
והעגלה מתקדמת שמאלה:
סעיף ב:
נשרטט כוחות במערכת המואצת כולל הכוח המדומה ,ונקבע ציר x̂0בכיוון התאוצה היחסית,
נרשום משוואת כוחות כללים עם תאוצה של המטבע יחסית לעגלה:
X
Fx0 = mAcosα − f = ma0
X
Fy0 = N − mg + mAsinα = 0
הסבר לגבי תאוצת העגלה במדרון.
נחשב את תאוצת העגלה ע`י הכוחות הפועלים עליה:
X
Fx = M gsinα − f 0 cosα + N 0 sinα = mA
כיוון שמסת המטבע קטנה מאוד ממסת העגלה ,ואינה משפיעה על תנועת העגלה ז`א התגובה של החיכוך ושל הנורמל
של המטבע זניח אז ניתן להניח כי תאוצת העגלה נובעת מרכיב של תאוצת הכובד . A = gsinα
את הערך המינמאלי של מקדם בחיכוך בין המטבע והמשטח נימצא ע`י תנאי לאי החלקה:
f ≤ µs N
מטבע על עגלה במדרון 10.9 d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
ממשוואות הכוחות על המטבע נבודד את החיכוך והנורמל כאשר נציב a0 = 0כיוון שבחיכוך סטטי המטבע לא מחליק על
העגלה.
f = mAcosα
N = mg − mAsinα
נציב הכל בתנאי לאי החלקה:
)mAcosα ≤ µs (mg − mAsinα
Acosα
≤ µs
g − Asinα
נציב את הערך של תאוצת העגלה : A = gsinα
gsinαcosα 0.6 · 0.8
≥ µs = = 0.75
g − gsinαsinα 1 − (0.6)2
התשובה היא:
µs ≥ 0.75
סעיף ג:
כדי למצא לאחר כמה זמן תגיע המטבע לקצה המשטח נצטרך לחשב את התאוצה היחסית של המטבע עבור חיכוך קינטי
כי המטבע מחליק:
X
Fx0 = mAcosα − f = ma0
נזכור כי החיכוך הקנטי מקיים תמיד .f = fk = µk Nניתן לחשב את הנורמל ממשוואת הכוחות של ציר : ŷ 0
N = mg − mAsinα = mg 1 − sin2 α = mg cos2 α
X
Fx0 = mAcosα − µk N = ma0
mgsinαcosα − µk mgcos2 α = ma0
hmi hmi
a0 = gsinαcosα − µk gcos2 α = 10 0.6 · 0.8 − 0.4 · 0.82 = 2.24 2
s2 s
לחישוב הזמן שהמטבע מחליקה לאורך חצי הדרך בין Aל Bנשתמש בקינמטיקה:
1
4x = a0 t2
2
r s
24x ]1.2 [m
=t = ] = 0.73 [s
a0 2.24 sm2
המרכז האקדמי רופין
מסות על מסה ניידת. 10.10 d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
התשובה היא:
]t = 0.73 [s
סעיף ד:
לחישוב וקטור התאוצה של המטבע במערכת המעבדה )המערכת האינרצאלית( בזמן ההחלקה נחבר תאוצות יחסיות:
→
−
→תאוצת המטבע יחסית לעגלה ועוד תאוצת העגלה יחסית לקרקע . A = gsinαx̂ = 6x̂ sm2
−
a0
→
− →
− hmi
→= a
−
a 0 + A = 2.24x̂0 + 6x̂ 2
s
נקבע מערכת צירים ביחס לקרקע שבה השיפוע של המדרון ̂:x̂ = cosα −X̂ − sinα Y
o h m i
→
−
n
̂a = −2.24 −X̂ + 6 cosα −X̂ − sinα Y
s2
hmi
→
−
̂a = −2.56 X̂ − 3.6 Y
s2
התשובה היא:
hmi
→
−
̂a = −2.56 X̂ − 3.6 Y
s2
מסות על מסה ניידת. 10.10
כוח Fדוחף מסה Mעל פני מישור אופקי ,מסה m1נעה על גבי מסה Mוהיא מחוברת באמצעןת חוט למסה m2התלויה
ונמצאת במגע עם ,Mכמתואר בתרשים
אין חיכוך בין הגופים.
א .מהו הכוח Fשיגרום למסה m2לא ליפול?
ב .אם הכוח גדול פי שניים מהכוח שמצאתם בסעיף א ,מהי תאוצת כל אחת מהמסות יחסית לגוף ?M
פתרון דורש עריכה
המרכז האקדמי רופין
מסות על מסה ניידת. 10.10 d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
סעיף א'
התשובה היא
סעיף ב'
התשובה היא
המרכז האקדמי רופין
חרוט מסתובב 10.11 d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
חרוט מסתובב 10.11
גוף קטן מונח על צידו הפנימי של משטח שצורתו חרוט והוא מסתובב במהירות זוויתית של 20רדיאן לשניה .חצי מזווית
המפתח של החרוט מקיימת . sinα = 0.6
באיזה מרחק מקודקוד החרוט ניתן להניח גוף קטן מבלי שיחליק ,אם ידוע כי מקדם החיכוך בין הגוף לחרוט הוא.µ = 0.4
יש לפתור דרך כוחות מדומים.
פתרון
̂y
fs
N
̂x
α
mg
בחרנו את מערכת הצירים הסטנדרטית כדי שהכוח הצנטריפטלי יהיה בציר ה־xת כיוון פנימה למעגל.
נרצה שלא תהיה תנועה בציר .yשקול הכוחות:
ΣFx = N cos α − µs N sin α − mω 2 R = 0
ΣFy = N sin α + µs N cos α − mg = 0
mω 2 R
= N cos α − µs N sin α = mω 2 R ⇒ N
cos α − µs sin α
mg
= N sin α + µs N cos α − mg = 0 ⇒ N
sin α + µs cos α
ולכן,
המרכז האקדמי רופין
קרונית מאיצה 10.12 d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
mω 2 R mg sin α + µs cos α g
= ⇒ = 2
cos α − µs sin α sin α + µs cos α cos α − µs sin α ω R
ואז:
g cos α − µs sin α
=R
ω 2 sin α + µs cos α
הואיל והמרחק מקודקוד החרוט הוא:
R
=L
sin α
התשובה היא
g cot α − µs
=L 2
ω sin α + µs cos α
קרונית מאיצה 10.12
קוביה שמסתה 5kgמוצמדת למאזני קפיץ .המאזניים תלויות מהקיר הקדמי של קרונית ומראות 18Nכאשר הקרונית
בתנועה.
א .אם נתון כי בזמן שהקרונית במנוחה המאזניים מראות משקל אפס ,מה היתה התאוצה של הקרונית?
ב .מה תהיה הקריאה במאזניים כאשר הקרונית נעה במהירות קבועה?
ג .תארו את הכוחות הפועלים על הקוביה מנקודת מבטו של צופה נייח מחוץ לקרונית ומנקודת מבטו של צופה הנמצא
בתוך הקרונית.
פתרון
סעיף א':
נסתכל מנקודת מבט של המערכת המואצת
שקול הכוחות שמרגישה הקוביה הוא אפס
X
Fx = Fscale − ma = 0
X
Fy = N − mg = 0
שבלול על ממטרה 10.13 d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
18 − 5a = 0
m
a =3.6
sec
m
a = 3.6
sec
סעיף ב':
כאשר הקרונית נעה במהירות קבועה,שקול הכוחות הפועלים על הקוביה הוא אפס.
לכן המאזניים יראו כח אפס.
סעיף ג':
צופה אינרציאלי הנמצא במנוחה רואה את המאזניים מפעילות כח על הקוביה לכוון ימין .וכח זה גורם לקוביה להאיץ.
צופה הנמצא בתוך הקרונית רואה את הכח שמפעילות המאזניים ימינה אך הקוביה נמצאת במנוחה .לכן הצופה מניח כי
קיים כח נוסף הפועל שמאלה .כח זה נקרא כח מדומה הקיים כתוצאה מתאוצת המערכת עצמה.
שבלול על ממטרה 10.13
שבלול קטן שמסתו mיושב על להב ממטרה הנוטה בזוית θמעל האופק,במרחק Lמנקודת חיבור הלהב על ציר הסיבוב.
הממטרה מסתובבת בתדירות זויתית .ω
מצאו את הכח המשיק ללהב הממטרה בו אוחז השבלול בלהב.
פתרו במערכת אינרציאלית ובמערכת ייחוס הנעה עם השבלול
פתרון
במערכת האינרציאלית
ציר הממטרה נטוי במקומו והשבלול נע בתנועה מעגלית במהירות זויתית .ωנפרק את התנועה למישור האופקי בו התנועה
מעגלית ולכוון האנכי בו אין תנועה.
המרכז האקדמי רופין
שבלול על ממטרה 10.13 d0 Alembert0 s principle כח מדומה 10
נפרק לצירים ונקבל
X
Fr = F cos θ + N sin θ = mω 2 r
X
Fz = N cos θ − mg − F sin θ = 0
r = L cos θ
נקבל כי
mω 2 r − F cos θ
=N
sin θ
ומהמשוואה השניה נקבל
mg + F sin θ
=N
cos θ
נציב ונקבל
mω 2 r − F cos θ mg + F sin θ
=
sin θ cos θ
mω 2 r − F cos θ cos θ = (mg + F sin θ) sin θ
mω 2 r cos θ − mg sin θ = sin2 θ + cos2 θ F
F = mω 2 r cos θ − mg sin θ
F = mω 2 L cos2 θ − mg sin θ
במערכת המסתובבת
השבלול במנוחה ולכן שקול הכוחות הפועל עליו הוא אפס.
הכוחות הפועלים על השבלול הם כח צנטריפוגלי )כלפי חוץ(,המשקל,הנורמל והכח Fבו אוחז השבלול בלהב.
המרכז האקדמי רופין
קיר המוות בלונה פארק )בית( d0 Alembert0 s principle
10.14 כח מדומה 10
נרשום משוואות בכוון המשיק ללהב ובניצב לו )כמו במישור משופע(
X
Fx = F + mg sin θ − mω 2 r cos θ = 0
X
Fy = N − mg cos θ − mω 2 r sin θ = 0
r = L cos θ
נקבל מהמשוואה בציר xאת הכח
F = mω 2 r cos θ − mg sin θ
F = mω 2 L cos2 θ − mg sin θ
התשובה היא:
F = mω 2 L cos2 θ − mg sin θ
קיר המוות בלונה פארק )בית( 10.14
בלונה פארק ישנו מתקן הנקרא `קיר המוות` המורכב מגליל המסתובב סביב צירו,כך שכל אדם מוצמד לקיר מכח הסיבוב
ואז הריצפה נופלת .קיים כח חיכוך בין האדם לקיר שגודלו µsורדיוס הגליל )שהינו גם רדיוס הסיבוב( הוא .R
המרכז האקדמי רופין
קיר המוות בלונה פארק )בית( d0 Alembert0 s principle
10.14 כח מדומה 10
א .הראו כי זמן המחזור המקסימלי הנדרש לכך שהאדם לא יפול לתהום אלא ישאר צמוד לקיר הוא
s
4π 2 Rµs
= T
g
ב .מה צריך להיות זמן המחזור אם נתון
R = 4m
µs = 0.4
ג .כמה סיבובים המתקן מסתובב סביב צירו בדקה אחת?
ד .בלונה פארק מוכרים רעשנים מסוג מיוחד כמתואר באיור .על המישור המשופע של הרעשן מונחת מסה שאין חיכוך
בינה לבין המישור .ילד מסובב את הרעשן במהירות קבועה כלשהי כך שהמסה לא עולה ולא יורדת אלא נשארת במנוחה
ביחס לסביבון .הראה כי המהירות הזו היא
p
v = gL sin θ
פתרון
סעיף א':
המרכז האקדמי רופין
קיר המוות בלונה פארק )בית( d0 Alembert0 s principle
10.14 כח מדומה 10
נסתכל מנקודת המבט של האדם המסתובב.
X
Fx = mω 2 R − N = 0
X
Fy = fs − mg = 0
משתי המשוואות נקבל
fs = mg
N = mω 2 R
ונציב את החיכוך המקסימלי
N µs = mg
mω 2 Rµs = mg
g
= ω2
Rµ
r s
g
=ω
Rµs
כעת נעבור לזמן המחזור
2π
=ω
T
2
2π g
=
T Rµs
Rµs
T 2 = 4π 2
g
s
4π 2 Rµs
= T
g
קיר המוות בלונה פארק )בית( d0 Alembert0 s principle
10.14 כח מדומה 10
s
4π 2 Rµs
= T
g
סעיף ב':
r
4π 2 · 4 · 0.4
= T ]= 2.5 [sec
9.8
]T = 2.5 [sec
סעיף ג':
1 ]1 [rev] 60 [sec h rev i
=f = = 24
T ]2.5 [sec] 1 [min min
h rev i
f = 24
min
סעיף ד':
נרשום משואת כוחות מנקודת המבט של המסה )כלומר במערכת המואצת של הרעשן(
X
Fx = mω 2 R − N sin θ = 0
X
Fy = N cos θ − mg = 0
נסדר מחדש
N sin θ =mω 2 R
N cos θ =mg
נחלק את המשוואות זו בזו ונקבל
R
tan θ = ω 2
g
g
= ω2 tan θ
R
נעבור למהירות הקוית v
r
v g
= tan θ
R R
p
=v gR tan θ
d0 Alembert
קונית עם קפיץ־ פתרון בעזרת כוח מדומה צנטרפוגלי. 010.15מטוטלת
s principle כח מדומה 10
נזכור כי
R = L cos θ
ונקבל לבסוף
p
v = gL cos θ tan θ
p
v = gL sin θ
p
=v gLsinθ
מטוטלת קונית עם קפיץ־ פתרון בעזרת כוח מדומה צנטרפוגלי. 10.15
גוף קטן שמסתו mנע לאורך מסלול מעגלי במהירות זויתית קבועה ωעל פני שולחן אופקי חלק.
הגוף מחובר אל ציר סיבוב אנכי חלק באמצעות קפיץ אידיאלי בעל קבוע kואורך רפוי l0
בטאו את תשובותיכן בעזרת g, ω, k, l0 , m
א .מה רדיוס הסיבוב ?
ב .מה התנאי המתמטי שהגדלים הנתונים צריכים לקיים כדי שתתאפשר התנועה זו.
בניסוי אחר הקפיץ שלנו תלוי מנקודה קבועה כאשר הגוף מחובר אל קצהו התחתון.
מעניקים לגוף מהירות כך שהוא מבצע תנועה מעגלית קצובה במישור אופקי במהירות זויתית ωהנתונה בשאלה) .כלומר
נוצרת מטוטלת קונית(
המרכז האקדמי רופין
d0 Alembert
קונית עם קפיץ־ פתרון בעזרת כוח מדומה צנטרפוגלי. 010.15מטוטלת
s principle כח מדומה 10
ג .מהי התארכות הקפיץ
ד .מהי הזוית αבין הקפיץ לאנך?
פתרון
סעיף א':
כאן נשתמש בחוק הוק F = k4lלגבי כח התגובה שמפעיל קפיץ שמתארך במידה אורך של 4lביחס למצבו בשיוו משקל
.l0כאשר קבוע הקפיץ kהוא היחס בין הכוח למידת ההתארכות
נזכור כי כאשר הקפיץ מסתובב בתנועה מעגלית הוא נמצא במצב שווי משקל ביחס למערכת המסתובבת .מצב זה אינו
המצב הרפוי שלו פועל כח כלפי המרכז כדי שתהיה תנועה מעגלית .נניח כי רדיוס הסיבוב הוא rוהתארכות הקציף ממצב
X הרפוי שלו במצב זה של שווי משקל הוא .r − l0
) ̂ rמסמן את הכיוון הרדיאלי( : ביחס למערכת המסתובבת הגוף נמצא במנוחה אזי Fr̂ = 0
−k (r − l0 ) + mω 2 r = 0
kl0 = kr − mω 2 r
kl0
=r
k − mω 2
התשובה היא:
kl0
=r
k − mω 2
סעיף ב':
אפשר להבין כי רדיוס הסיבוב חייב להיות סופי אזי המכנה חייב להיות חיובי גדול מאפס: :
k − mω 2 > 0
המרכז האקדמי רופין
d0 Alembert
קונית עם קפיץ־ פתרון בעזרת כוח מדומה צנטרפוגלי. 010.15מטוטלת
s principle כח מדומה 10
התשובה היא:
k > mω 2
סעיף ג':
במצב הזה יש לנו מטוטלת קונית .נזכור שמטוטלת קונית מסתובבת בזוית קבועה ולכן רדיוס התנועה המעגלית גם יהיה
קבוע.
נשרטוט את הכוחות הפועלים על הגוף ביחס למערכת המסתובבת.
אורך הקפיץ במצב שווי המשקל בזמן התנועה הקונית הוא 4l + l0כאשר l0־אורך קפיץ רפוי4l .־ מידת התארכות
הקפיץ.
נזכור כי במצב שיווי משקל סכום הכוחות הוא אפס ונקבע מערכת צירים של כיון רדיאלי ̂ rוכיוון אנכי למעגל ̂.: z
X
Fr̂ = 0 =⇒ −k4lsinα + mω 2 r = 0
X
Fẑ = 0 =⇒ k4lcosα − mg = 0
נציב במשוואה הרדיאלית כי א r = (4l + l0 ) sinαונקבל:
−k4lsinα + mω 2 (4l + l0 ) sinα = 0
k − mω 2 4l = mω 2 l0
k − mω 2 4l = mω 2 l0
ונקבל כי התארכות הקפיץ היא
mω 2 l0
= 4l
) (k − mω 2
סעיף ד':
נסתכל ברכיב ̂ :zשקול הכוחות שווה לאפס כדי לשמור על אותה זוית.
k4lcosα − mg = 0
mg
= cos α
k4l
mg k − mω 2
= cos α
mω 2 l0 k
k − mω 2 mg
= cos α
mkl0 ω 2
k − mω 2 g
= cos α
kl0 ω 2
המרכז האקדמי רופין
פני שטח של מים בכלי מסתובב. d0 Alembert0 s principle
10.16 כח מדומה 10
k − mω 2 g
= cos α
kl0 ω 2
פני שטח של מים בכלי מסתובב. 10.16
הראה כי צורת החתך של פני המים בכלי המסתובב במהירות זויתית ωהיא פרבולה.
מצא את משוואת הפרבולה) .הדרכה :רשום את הכוחות במערכת המסתובבת .פני המים בכל נקודה מאונכים לווקטור
השקול של כוח הכובד והכוח הצנטרפוגלי (:
פתרון
נסתקל על יחידת מסה קטנה mהנמצאת על פני השטח של המים והיא במרחק rמציר הסיבוב .על יחידת המסה פועלים
שלוש כוחו :צנטרפוגלי ,כובד וכוח Fliquid = Fשמפעילים שאר מולקולות המים על יחידת המסה.
d0 Alembert
חללית מסתובבת ־ כוח קוריוליס רמה גבוהה 10.17 0 s principle כח מדומה 10
Xושל r̂0ונרשום את משוואת הכוחות של הצירים .ביחס למערכת ביחס למערכת המסתובבת נשרטט צירים של ẑ 0
) rˆ0מסמן את הכיוון הרדיאלי ( : המסתובבת המסה נמצא במנוחה אזי Frˆ0 = 0
X
Frˆ0 = mω 2 r0 − F sinφ = 0
X
Fzˆ0 = F cosφ − mg = 0
נחלק את המשוואות כדי להעלים את Fונקבל:
mω 2 r0
= tanφ
mg
הכוח Fתמיד מאונך לפני השטח של המים מה שאומר כי הזווית φתלויה ברדיוס ומקיימת בכל פעם קשר עם השיפוע
של פני השטח של המים .הגדרת השיפוע במערכת הצירים שלנו:
dz 0
= tanφ
dr0
dz 0 mω 2 r
=
dr0 mg
mω 2 r0 dr0
= dz 0
mg
נבצע אינטגרציה על שני האגפיף ונקבל את המשוואה המתארת את גובה פני המים כפונקציה של רדיוס הסיבוב:
ˆ ˆ
0 mω 2 r0 dr0
= dz
mg
התשובה היא:
mω 2 r02
= z0
2mg
mω 2 r02
= z0
2mg
חללית מסתובבת ־ כוח קוריוליס רמה גבוהה 10.17
חללית מורכבת משני חדרים ,לפי השרטוט :
המרכז האקדמי רופין
d0 Alembert
חללית מסתובבת ־ כוח קוריוליס רמה גבוהה 10.17 0 s principle כח מדומה 10
החדרים מחוברים באמצעות מוט .החללית נמצאת במקום בו אין כוח כובד .כדי לתת הדמייה של כוח כובד החללית
מסתובבת המהירות זויתית .ω
בכל חדר מרחק הקיר הפנימי ,התיקרה מממרכז החללית הוא R1ומרחק הקיר החיצוני הריצפה ,הוא .R2מן התיקרה
משחררים אבן ממצב מנוחה ביחס למערכת המסתובבת .מסת האבן היא .m
א .כתוב את משוואת התנועה של האבן
פתרון
התשובה היא:
המרכז האקדמי רופין
כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
סירה בנהר עם זרם מאיץ 11.1
אדם ששט בסירה במהירות v0מכבה את המנוע .מסת האדם יחד עם הסירה היא .mכוח התנגדות המים הוא
~v . F~ = −b~v − c~aמהירות הסירה ו־ ~aתאוצתה ו b, cקבועים.
א .מצאו כעבור כמה זמן מהירות הסירה תקטן פי .3
ב .מצאו את המרחק שתעבור הסירה בזמן זה.
פתרון
סעיף א':
נרשום את משוואת התנועה
)(563 ~F = m~a
)(564 −b~v − c~a = m~a
משוואה מהצורה הזו ־ חובה לדעת לפתור )כמו גם משוואה עם אינטגרל על פולינום( ,נפתור
בשיטה שנקראת הפרדת משתנים:
אנו במימד אחד .המשוואה היא
dv
)(565 )−bv = (m + c) a = (m + c
dt
dv b
)(566 = − dt
v m+c
b
= αונפתור m+c נגדיר
ˆ )v(t ˆ t
dv
)(567 = −α dt0
v v 0
0
)v (t
)(568 ln = −αt
v0
)(569 ⇒ v (t) = v0 e−αt
1
3
ה־ הטריק הוא להבין איך מציבים את
בזמן שבו המהירות היא שליש מערכה ההתחלתי מתקיים
v0
)(570 = v0 e−αt1/3
3
1
)(571 = e−αt1/3
3
)(572 − ln (3) = −αt1/3
)ln (3
)(573 = ⇒ t1/3
α
נציב בחזרה את .α
m+c
= t1/3 )ln (3
b
סעיף ב':
סירה בנהר עם זרם מאיץ 11.1 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
נמצא את המרחק על ידי אינטגרציה מסויימת
ˆ t1/3
0 v0 −αt0 0 v0 −αt0
= v0 e−αt dt0
)(574 = x t1/3 e = 1 − e 1/3
0 α t1/3 α
נציב את הזמן שמצאנו בסעיף הקודם
v0 )ln (3 v0 1
)(575 = x t1/3 1 − exp −α = 1−
α α α 3
2m+c
= x t1/3 v0
3 b
המרכז האקדמי רופין
סירה בנהר עם זרם מאיץ )(2 11.2 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
סירה בנהר עם זרם מאיץ )(2 11.2
אדם שט בסירה באגם במהירות קבועה ̂ .v0 xבזמן t = 0הוא מכבה את המנוע .כתוצאה מכך מהירות הסירה מתחילה
לרדת .מסת הסירה יחד עם האדם היא .Mכוח ההתנגדות שמפעילים המים על הסירה נתון בביטוי ,F~w = −b~v − c~a
כאשר ~vהיא מהירות הסירה ~a ,היא תאוצת הסירה ו־ b, cהם קבועים חיוביים נתונים.
א .מהו הכוח שמפעיל מדחף הסירה על המים לפני כיבוי המנוע?
ב .מצאו את מהירות הסירה בזמן tכלשהו לאחר כיבוי המנוע.
ג .תוך כמה זמן תקטן מהירות הסירה פי ?4
ד .מהו העתק הסירה מרגע כיבוי המנוע ועד לזמן זה?
פתרון
סעיף א'
לפני כיבוי המנוע ,מהירות הסירה קבועה ̂) v0 xותאוצת הסירה היא אפס( .הכוחות הפועלים עליה בשלב זה הם כוח מדחף
הסירה וכוח הגרר ,ולכן אם המהירות קבועה ,סכומם שווה לאפס:
̂F~ = F~M + F~w = F~M − bv0 x̂ − c · 0 = 0 → F~M = bv0 x
X
התשובה היא:
̂F~M = bv0 x
סעיף ב'
לאחר כיבוי המנוע פועל רק כוח הגרר:
F~ = −b~v − c~a = M~a
X
נבצע הפרדת משתנים )הבעיה חד ממדית(:
dv
)−bv = (M + c) a = (M + C
dt
b 1
− dt = dv
M +C v
נבצע אינטגרציה מזמן 0עד זמן ) tוממהירות v0עד מהירות ) (v(tונקבל:
b
v(t) = v0 e− M +c t
סעיף ג'
המרכז האקדמי רופין
גוף תחת השפעת כח משתנה 11.3 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
מהירות הסירה תקטן כאשר:
b v0
= v(t) = v0 e− M +c t
4
נבודד את tונקבל:
M +c
=t ln4
b
סעיף ד'
את העתק הסירה נמצא באמצעות אינטגרל על מהירות הסירה:
ˆ ˆ b
t
t t
− Mb+c t v0 e− M +c t (M + c) v0 − Mb+c t
= )x(t) − x(0 = v(t)dt v0 e = dt =− e −1
0 0 − Mb+c b
0
(M + c) v0 b
= )x(t 1 − e− M +c t
b
נמצא את ההעתק בזמן שמצאנו בסעיף ג:
M +c (M + c) v0 (M + c) v 1
3 (M + c) v0
− Mb+c Mb+c ln4 0
= x(t = )ln4 1−e = 1− =
b b b 4 4 b
התשובה היא:
3 (M + c) v0
= ∆x
4 b
גוף תחת השפעת כח משתנה 11.3
.F~ = F~0 (1 −תוך כמה זמן יעצר הגוף ,אם מהירותו ההתחלתית היא ?~v0 t
) t0 גוף שמסתו ,mנע בהשפעת כוח משתנה
פתרון
נרשום משוואת תנועה
)(576 F = ma
t dv
)(577 F0 1 − = m
t0 dt
ˆ t )ˆ v(t
t dv
)(578 F0 (1 − )dt = m dt
0 t0 v0 dt
t2
F0
)(579 t− = v (t) − v0
m 2t0
t2
F0
)(580 v(t) = v0 + t−
m 2t0
כח גרר בזריקה בליסטית 11.4 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
הגוף ייעצר בזמן tsכאשר המהירות תתאפס
t2s
F0
)(581 v (ts ) = v0 + ts − = 0
m 2t0
F0 t2s F0
)(582 − ts − v0 = 0
m 2t0 m
2mv0 t0
)(583 t2s − 2t0 ts − = 0
F0
נפתור
q
8mv0 t0
2t0 ± 4t20 + F0
r
2mv0 t0
r
2mv0
)(584 = ts 2
= t0 ± t0 + = t0 1 ± 1 +
2 F0 F0 t0
לפי הצורה של הכוח אפשר לראות שהוא מחליף את כיוונו בזמן .t = t0אחרי שהכוח מחליף כיוון ,הגוף יאיט לעצירה
ויחליף כיוון .זה לא יכול לקרות לפני t0לכן נתעלם מהפתרון השלילי.
r
2mv0
ts = t0 1 + 1 +
F0 t0
כח גרר בזריקה בליסטית 11.4
ילד זורק כדור שמסתו mבמהירות התחלתית v0בזווית 45°מעל האופק .על הכדור פועלים כוח משיכה ,וכן כוח התנגדות
)̂.F~d = −b~v = −b (vx (t)x̂ + vy (t)y
א .רשמו את משוואות התנועה בכיווני הצירים האופקי והאנכי.
ב .פתרו את משוואת התנועה בכל כיוון בנפרד ומצאו את מהירות הכדור כפונקציה של הזמן ̂~v (t) = vx (t)x̂ + vy (t)y
פתרון
סעיף א':
סכום הכוחות הוקטורי על הכדור:
F~ = F~d + mg (−ŷ) = −b (vx (t)x̂ + vy (t)ŷ) − mg ŷ = m~a
X
משוואת התנועה בכל ציר בנפרד:
X dvx
Fx = −bvx = max = m
dt
X dvy
Fy = −bvy − mg = may = m
dt
המרכז האקדמי רופין
כח גרר בזריקה בליסטית 11.4 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
:התשובה היא
dvx
−bvx = max = m
dt
dvy
−bvy − mg = may = m
dt
:'סעיף ב
:נפתור את המשוואה הדיפרנציאלית עבור כל ציר בנפרד
:x ציר
ˆ t ˆ vx (t)
dvx b dvx b vx (t)
−bvx = m → − dt = → − t = ln
dt 0 m v0,x vx m v0 cos45
:vx (t) נבודד את
b v0 b
vx (t) = v0 cos45 · e− m t vx (t) = √ · e− m t
2
:y ציר
ˆ t ˆ vy (t)
dvy b dvy b vy (t) + mg/b
− (bvy + mg) = m → − dt = → − t = ln
dt 0 m v0,y vy + mg/b m vosin45 + mg/b
:vy (t) נבודד את
v0 b mg − b t
vy (t) = √ e− m t + e m −1
2 b
v0 b
−m t v0 − b t mg − b t
~v (t) = vx (t)x̂ + vy (t)ŷ = √ · e x̂ + √ e m + e m − 1 ŷ
2 2 b
המרכז האקדמי רופין
סירה נסחפת בנהר 11.5 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
סירה נסחפת בנהר 11.5
דייג לוקח את סירתו שמסתה Mלמרכז נהר שרוחבו Dובו מהירות זרם המים היא ̂ ,~u1 = u1 xומכבה את מנוע הסירה.
המים סביב הסירה מפעילים עליה כוח גרר המתכונתי למהירות הסירה ביחס לנהר ) .F~ = −γ~vREL = −γ (~v − u~1
א .מצאו את מהירות הסירה כפונקציה של הזמן ) ,~v (tאם הסירה מתחילה ממנוחה.
ב .מצאו את מהירות הסירה כפונקציה של הזמן ) ,~v (tאם הסירה מתחילה את תנועתה במהירות ̂) v0 yבמאונך לכיוון
הזרם(.
ג .תוך כמה זמן תגיע הסירה לגדת הנהר בתנאי סעיף ב?
פתרון
סעיף א':
אם הסירה מתחילה ממנוחה ,היא תצבור מהירות רק בציר .xשימו לב שכוח הגרר פועל נגד כיוון מהירות הסירה ביחס
לנהר ,וביחס לנהר הסירה נעה שמאלה בהתחלה ,כלומר כוח הגרר יפעל על הסירה ימינה .זו בעיה חד מימדית:
X dvx
Fx = −γ (vx − u1 ) = M
dt
נבצע הפרדת משתנים ונחלץ את המהירות:
ˆ t ˆ )vx (t
vx (t) − u1
γ dvx γ
= − dt → − t = ln
0 M 0 vx − u1 M 0 − u1
נבודד את ) vx (tונקבל:
התשובה היא
γ
vx (t) = u1 1 − e− M t
סעיף ב':
כעת הבעיה היא דו־ממדית .הכוח הוקטורי הכולל על הסירה הוא:
̂F~ = −γ (~v − ~u1 ) = −γ (vx x̂ + vy ŷ − u1 x̂) = −γ (vx − u1 ) x̂ − γ (vy ) y
X
כעת נפתור כל כיוון בנפרד:
X dvx
Fx = −γ (vx − u1 ) = M
dt
זריקה בליסטית מצוק עם כח גרר 11.6 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
זו בדיוק המשוואה מסעיף א ,ולכן:
γ
vx (t) = u1 1 − e− M t
כיוון :y
X dvy
Fy = −γ (vy ) = M
dt
נבצע הפרדת משתנים ונפתור:
ˆ t ˆ )vy (t
γ dvy γ )vy (t
− = dt → − t = ln
0 M v0 vy M v0
נבודד את ) vy (tונקבל:
γ
−M t
vy (t) = v0 · e
γ γ
̂~v (t) = vx (t)x̂ + vy (t)ŷ = u1 1 − e− M t x̂ + v0 · e− M t y
סעיף ג':
D
= .yנצטרך לעבור מהמהירות בציר yלמיקום בציר yבאמצעות הסירה תגיע לגדת הנהר כאשר תעבור דרך של
2
אינטגרל
ˆ t ˆ t − γ
t
γ e M M v0 − γ t
D
= )y(t) − y(0 = vy dt v0 · e− M t dt = v0 γ |t0 = − = e M −1
0 0 −M γ 2
נבודד את הזמן ונקבל:
M 2M v0
=t · ln
γ 2M v0 − Dγ
זריקה בליסטית מצוק עם כח גרר 11.6
כדור נזרק מראש צוק במהירות אופקית ,v0במתואר באיור .מסת הכדור היא .mעל הכדור פועל כוח גרר ,F~D = −b~v
כאשר bקבוע )מהן היחידות שלו?(.
המרכז האקדמי רופין
זריקה בליסטית מצוק עם כח גרר 11.6 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
א .מצאו את וקטור המהירות כתלות בזמן.~v (t) ,
ב .מצאו את המרחק האופקי של הכדור מהצוק כתלות בזמן.x (t) ,
ג .מצאו מהו המרחק האופקי המקסימלי של הכדור מהצוק.
פתרון
סעיף א':
כוח הגרר הוא
)(585 F~D = −b~v
חשוב! יש לשים לב כי כוח הגרר הוא לא סתם במינוס .הוא פונה נגד כיוון המהירות )אם במקרה כיוון המהירות ישתנה,
כוח הגרר ישתנה איתו( .עלינו לקבוע את כיוון המהירות ולא סתם להציב מינוס .נבחר מערכת צירים שבה כיוון התנועה
יהיה חיובי x :אופקי וכיוונו החיובי פונה שמאלה ,ו yאנכי וכיוונו החיובי כלפי מטה.
לפי הנתונים ,במערכת צירים זו ,בציר xכיוון התנועה יהיה שמאלה ,כלומר המהירות בציר xחיובית ,וכוח הגרר
בציר xיהיה ימינה ,שלילי.
בציר yהתנועה מטה ,לכן המהירות חיובית ,כוח הגרר שלישי ,וכוח הכבידה חיובי.
כעת אנו מוכנים לרשום את משוואת התנועה )הכוחות(
~d
p
= ~F ˙= m~v
X
)(586
dt
שקול הכוחות הוא
̂F~ = F~D + m~g = −b (vx x̂ + vy ŷ) + mg ŷ = −bvx x̂ + (−bvy + mg) y
X
)(587
נציב במשוואת התנועה
)(588 ̂−bvx x̂ + (−bvy + mg) ŷ = mv̇x x̂ + mv̇y y
אלו הן שתי משוואות שונות ,אחת לכל רכיב .נתחיל מציר x
dvx
)(589 −bvx = mv̇x = m
dt
dvx b
)(590 = − dt
vx m
ˆ ˆ
dvx b
)(591 = − dt
vx m
vx b
)(592 ln ) = − (t − t0
vx,0 m
ניקח t0 = tונתון .vx,0 = v0בסך הכל ,נקבל
b
)(593 vx (t) = v0 e− m t
נמשיך לציר y
dvv
)(594 (−bvy + mg) = mv̇y = m
dt
dvy 1
)(595 = − dt
bvy − mg m
ˆ ˆ
dvy b
)(596 = − dt
vy − vyt m
זריקה בליסטית מצוק עם כח גרר 11.6 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
כאשר
mg
)(597 = vyt
b
המהירות הסופית בציר t) yעבור .(terminal velocityנמשיך
!
vy − vyt b
)(598 ln ) = − (t − t0
vy,0 − vyt m
גם כאן נבחר t0 = 0ונתון כי .vy,0 = 0בסך הכל ,נקבל
b
)(599 vy (t) − vyt = −vyt e− m t
b
)(600 vy (t) = vyt 1 − e− m t
ומצאנו את שני הרכיבים כתלות בזמן .התשובה היא
b
mg b
~v (t) = v0 e− m t x̂ + ̂1 − e− m t y
b
סעיף ב':
בסעיף הקודם מצאנו את המהירות בציר .xאת ) x (tנמצא מאינטגרציה על מהירות זו
ˆ ˆ
b v0 m − b t
)(601 x (t) = Cx + v (t) dt = Cx + v0 e− m t dt = Cx − e m
b
את Cxנמצא מתנאי ההתחלה שהוא .x (t = 0) = 0נציב
v0 m − b 0 v0 m v0 m
)(602 0 = Cx − e m = Cx − = ⇒ Cx
b b b
מצאנו את Cxוהתשובה היא:
v0 m b
= )x (t 1 − e− m t
b
סעיףג':
בציר האופקי ,אין כוח מניע )לעומת הציר האנכי בו הכבידה פועלת על האבן( ,לכן בנוכחותו של כוח גרר המהירות
האופקית תתאפס בסופו של דבר` .בסופו של דבר` משמעותו כעבור זמן רב ,לכן מה שיש לעשות על מנת למצוא את
המרחק האופקי המקסימלי הוא לקחת את הגבול )∞ → .x (tהגבול יהיה
hv m b
i v m
0 0
)(603 xmax = lim [x (t)] = lim = 1 − e− m t
∞→t ∞→t b b
והתשובה היא:
v0 m
= xmax
b
המרכז האקדמי רופין
מעבורת חוצה נהר עם סחיפת צד 11.7 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
מעבורת חוצה נהר עם סחיפת צד 11.7
מעבורת שמסתה ,mעוגנת על גדת נהר )v0 = 0ו־ ,(x0 = 0בו זורמים מים במהירות ̂ .~v = vr xלשם חציית הנהר ,מכוונת
עצמה המעבורת ישירות לגדה השנייה ,והמדחף שלה מפעיל עליה כוח קבוע של ̂ .F~0 = F0 yנוסף על כך ,מפעילים המים
על הסירה כוח גרר התלוי במהירות הסירה ביחס למים .F~ = −B(~u − ~v ) ,כאשר ,~uהיא מהירות הסירה ביחס לגדת
הנהר ,ו bקבוע.
מצאו את וקטור מהירות הסירה כפונקציה של הזמן.
פתרון
שימו לב כי כוח הגרר של המים הוא גם בכיוון yוגם ב־ .xנשנה את הנתון לצורה מובנת יותר .הכוח שמפעיל הנהר על
הסירה הוא:
F~ = −B (~v − ~u) = B~vboat,water
נמצא את משוואת התנועה ממשוואת הכוחות:
dux
)(604 ΣFx = −Bvxboat,water = −B (ux − vr ) = max = m
dt
duy
)(605 ΣFy = F0 − Bvyboat,water = F0 − B (uy ) = may = m
dt
שני מד`ר ,כאשר ת`ה ידועים .נפתור אותן:
dux
)(606 m ) = −B (ux − vr
dt
duy
)(607 m = F0 − Buy
dt
ˆ ux ˆ t
dux
)(608 m = − dt
0 ) B (ux − vr 0
ˆ uy ˆ t
duy
)(609 m = dt
0 F0 − Buy 0
−ux + vr
B
)(610 ln = − t
vr m
F0 − Buy
1 1
)(611 − ln = t
B F0 m
B
1 B
B
F0 B
F0 B
u = vr − vr e− m t x̂+ F0 − F0 e− m t ŷ = vr 1 − e− m t x̂+ 1 − e− m t ŷ = vr x̂ + ̂y 1 − e− m t
B B B
F0 B
u = vr x̂ + ̂y 1 − e− m t
B
המרכז האקדמי רופין
רכיבה על אופניים עם כח גרר 11.8 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
רכיבה על אופניים עם כח גרר 11.8
רוכבת אופניים שמסתה ]) m = 60[kgכולל האופניים( מתחילה לרכב על כביש אופקי .כאשר הרוכבת מדוושת בשיא
שמקדם את האופניים הוא ̂ .F~1 = 30 [N ] xהאוויר מפעיל על הרוכבת כוח גרר המתנגד לתנועתה
יכולתה ,הכוח h i
.(b = 0.25 kg ~ 2
̂m ) FD = −bv v
א .מה תהיה מהירות הרוכבת לאחר זמן ארוך מאוד בו היא מדוושת בשיא יכולתה?
ב .הרוכבת מפסיקה לדווש כאשר מהירותה 36קמ`ש .מצאו תוך כמה זמן מרגע זה תקטן מהירותה למחצית ממהירותה
ההתחלתית.
ג.מהו ההעתק שעברה הרוכבת בפרק הזמן המתואר בסעיף ב'?
פתרון
סעיף א'
מהירות הרוכבת לאחר זמן ארוך מאוד זוהי בדיוק המהירות הטרמינלית של הרוכבת ,שמתקבלת כאשר סכום הכוחות על
הרוכבת הוא אפס:
F~ = F~1 + F~D = 30 − 0.25v 2 = 0
X
נבודד את vונקבל:
√
=v ]120 = 10.95 [m/s
סעיף ב'
מרגע שמפסיקה הרוכבת לדווש ,הכוח היחיד שפועל עליה הוא כוח הגרר:
dv
F~ = −bv 2 = ma = m
X
dt
נבצע הפרדת משתנים:
b 1
− dt = 2 dv
m v
כעת נותר לבצע אינטגרל .מכיוון שלא נתבקשנו לבטא את המהירות באופן כללי ,נוכל להציב באינטגרל שלנו ישר את
נתוני הקצה הספציפיים על־מנת למצוא את הזמן הספציפי .כמו כן ,נמיר את המהירות ההתחלתית והסופית ליחידות של
מטר לשניה:
ˆ t ]ˆ vf =5[m/s 5
b 1 b 1 1
= − dt 2
dv → − t = − =−
0 m v0 =10[m/s] v m v 10 10
נבודד את :t
המרכז האקדמי רופין
כח גרר על צנחן )בית( 11.9 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
m 60
=t = ]= 24[s
10b 10 · 0.25
התשובה היא:
]t = 24[s
סעיף ג'
את העתק הרוכבת נמצא באמצעות אינטגרל על מהירותה :כעת חייבים למצוא את המהירות הכללית ):v(t
ˆ ˆ
t )v(t
)1 v(t
b 1 b 1 1
− = dt = dv → − t − =− +
0 m v0 v2 m v v0 v(t) v0
נבודד את ) v(tונקבל:
mv0
= )v(t
m + bv0 t
כעת ניתן לבצע אינטגרל:
ˆ t ˆ t t
mv0 )ln (m + bv0 t m m + bv0t
= )x(t = v(t)dt dt = mv0 = ln
0 0 m + bv0 t bv0 0 b m
נציב את הזמן שקיבלנו בסעיף ב ואת הנתונים:
60 + 0.25 · 10 · 24
60
= )x(t = 24 ln ]= 240ln2 = 166.36[m
0.25 6−
התשובה היא:
]x = 166.36[m
כח גרר על צנחן )בית( 11.9
צנחן שמסתו mפותח מצנח כאשר הוא מגיע למהירות . v0התנגדות האוויר היא ̂.F~ = −τ 2 mv 2 v
א .מהי המהירות הסופית של הצנחן )משיקולי כוחות(.
ב .מהי משוואת התנועה של הצנחן?
ג .קבלו ביטוי למהירות הצנחן כפונקציה של הזמן .מספיק להגיע לביטוי אינטגרלית אין צורך לפתור את האינטגרלים.
פתרון
נבחר את כיוון ה־yהחיובי בכיוון התנועה.
ΣF = mg − τ 2 mv 2 = ma
כח גרר על צנחן )בית( 11.9 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
̂ vהוא ̂ ,yועבור המקרה בו המהירות מקסימלית .a = 0 ,בהנחה ויגיע למהירות המקסימלית לפני שיפגע בקרקע ,זו תהיה
המהירות הסופית.
mg − τ 2 mvf2inal = 0
√
g
= ⇒ vf inal
τ
מבדיקת יחידות ,הפתרון מתאים.
סעיף א':
התשובה היא
√
g
= vf inal
τ
סעיף ב':
משוואת התנועה היא:
dv
ΣF = mg − τ 2 mv 2 = ma = m
dt
dv
= (g − τ 2 v 2 )dt dt
dt
סעיף ג':
mg − τ 2 mv 2 = m dv
dt
dv
= ⇒ (g − τ 2 v 2 )dt dt
dt
dv
⇒ dt =
) (g − τ 2 v 2
ˆ
´ dv
⇒ dt =
) (g − τ 2 v 2
ˆ ˆ
dv
= dt
) (g − τ 2 v 2
המרכז האקדמי רופין
(כח גרר על צנחן )בית 11.9 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
אך. מוצג הפיתרון המלא,למי שמעונין לראות איך פותרים אינטגרל כזה
אינכם נדרשים לדעת לפתור זאת
: כי אינכם נדרשים לפתור אינטגרלים סבוכים כאלה, שימו לב,נפתור את אגף ימין מטבלאות אינטגרציה
ˆ ˆ ˆ
dv 1 dv 1 dv 1 1 vf inal + v
= 2 = 2 = 2 ln[ ]+C
(g − τ 2 v 2 ) τ ( τg2 − v 2 ) τ (vf2inal − v 2 ) τ 2vf inal vf inal − v
:ואז
1 1 vf inal + v vf inal + v 2
t = 2
ln[ ]+C ⇒ = eC e2vf inal τ t
τ 2vf inal vf inal − v vf inal − v
2 2t
⇒ v(1 + eC e2vf inal τ t ) = vf inal (eC e2vf inal τ − 1)
τ 2t
(eC e2vf inal − 1)
⇒ v = vf inal 2
(eC e2vf inal τ t + 1)
:v = v0 ,t = 0 בזמן,ה. ע`י הצבת ת,eC נמצא את
(eC − 1)
v0 = vf inal ⇒ v0 (eC + 1) = vf inal (eC − 1)
(eC + 1)
⇒ eC (v0 − vf inal ) = −(vf inal + v0 )
(vf inal + v0 )
⇒ eC =
(vf inal − v0 )
המהירות כתלות בזמן היא
(v +v ) 2
( (vf inal −v00) e2vf inal τ t − 1)
f inal
v = vf inal (v +v ) 2
( (vf inal −v00) e2vf inal τ t + 1)
f inal
המרכז האקדמי רופין
כח גרר וכח ציפה . 11.10 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
כח גרר וכח ציפה . 11.10
שגובהו 41מטרים .מסתו של השחיין ] m = 45 [kgונניח שהוא קופץ אנכית מהצוק לים ממצבשחיין קופץ למים מצוק m
מנוחה .אפשר להניח כי g = 10 sec2
h i האויר(. של הגרר כח את )הזניחו בלבד הכובד כח בזמן שהשחיין נמצא באויר ,פועל עליו
kg ~
ברגע שהשחיין נכנס למים פועלים עליו שני כוחות נוספים .כח הגרר FD = −b~vכאשר b = 5 secוהגודל ~vהוא
מהירות השחיין ,וכח הציפה שגודלו קבוע FB = 1.5mgוכיוונו כלפי מעלה.
כמו כן מניחים שהים שקט ואין זרמים ולכן התנועה היא רק בציר .y
א .מהי מהירות השחיין ברגע כניסתו למים?
ב .מהו מהירות השחיין כתלות בזמן כשהוא בתוך המים?
ג .מהו הזמן בו יגיע השחיי לעומק מקסימלי?
ד .מהו העומק המקסימלי אליו יגיע השחיין?
פתרון
נבחר את כיוון ה־yהחיובי בכיוון התנועה.
סעיף א':
−2g∆y = vf2 − v02
2 · 10 · 41 = vf2
התשובה היא
hmi
vf = 28.63
sec
m סעיף ב':
.v0 = 28.63נרשום את החוק השני של ניוטון sec נסמן את מהירות השחיין ברגע הפגיעה במים כ
dv
m = mg − bv − 1.5mg
dt
dv 1
m = − mg − bv
dt 2
ˆ t ˆ
)v(t
dt dv
− = 1
m 2 mg + bv
0 )v(0
1
t 1 )2 mg + bv(t
− = ln 1
m b )2 mg + bv(0
1
b
)2 mg + bv(t
= e− m 1
)2 mg + bv(0
1 b 1
)mg + bv(0) e− m t = mg + bv(t
2 2
b 1 mg − b t
v(t) = v(0)e− m t + e m −1
2 b
כח גרר וכח ציפה . 11.10 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
kg
h m i 5[ sec ] ]1 45 [kg] 10 sm2 − 9[s
1
− 45[kg] t t
v(t) = 28.63 e + h i e −1
sec 2 5 kg sec
התשובה היא
v(t) = 28.63e−0.111t + 45 e−0.111t − 1
סעיף ג':
נראה עבור איזה זמן המהירות מתאפסת
b b
v(t) = 28.63e− m t + 45 e− m t − 1 = 0
b
(28.63 + 45) e− m t = 45
t
73.63e− 9 = 45
t
e− 9 =0.611
t
− = ln 0.611
9
]t =9 · 0.492 = 4.43 [sec
התשובה היא
]t = 4.43 [sec
סעיף ד':
כדי לחשב את העומק המקסימלי קודם כל נבטא את העמק כתלות בזמן על ידי אינטגרציה על המהירות
ˆ
4.43
h b
b i m b
m b 4.43
= )y(t 28.63e− m t + 45 e− m t − 1 dt = − · 28.63e− m t + 45 − e− m t − t =
b b 0
0
= y(t) = −257.67 e−0.492 − 1 − 405 e−0.492 − 1 − 199.35 = 0.389 · 257.67 + 0.389 · 405 − 199.35
]y(t) = 58.16 [m
התשובה היא
]∆y = 58.16 [m
המרכז האקדמי רופין
כח גרר בנהר )בית( 11.11 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
כח גרר בנהר )בית( 11.11
סירת מנוע נעה במהירות .v0מכבים את המנוע ונכנסים לאיזור בו יש כח גרר שיוצרים המים שגודלו F = −kvכאשר
kהוא קבוע כלשהו.
א .מיצאו את היחידות של הקבוע k
ב .כיתבו את משוואת התנועה
ג .מהי מהירות הסירה לאחר זמן ארוך מאוד
ד .בטאו את מהירות הסירה כפונקציה של הזמן
פתרון
סעיף א':
חשבון יחידות יתן
m
] [F N kg dec2 msec kg
= ][k = = m = kg 2
=
][v m/sec sec sec m sec
kg
= ][k
sec
סעיף ב':
X dv
Fx = −kv = m
dt
kv dv
− =
m dt
kv dv
− =
m dt
סעיף ג':
v→0
סעיף ד':
kv dv
− =
m dt
kdt dv
− =
m v
ˆ t ˆ
)v(t
kdt dv
− =
m v
0 v0
kt )v(t
− = ln
m v0
k
)v0 e− m t = v(t
המרכז האקדמי רופין
מחליק סקי )בית( 11.12 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
k
v(t) = v0 e− m t
מחליק סקי )בית( 11.12
גולש סקי שמסתו mגולש במורד מדרון משופע הנוטה בזווית β = 45°ביחס לאופק .הגולש מתחיל את תנועתו ממנוחה.
מקדם החיכוך הקינטי בין הגולש למישור המשופע הוא .µ = 0.5בנוסף ,במהלך תנועתו ,מפעיל האוויר על הגולש כוח
התנגדות ,F~d = −b~vכאשר bקבוע חיובי.
א .רשמו את משוואת התנועה הדיפרנציאלית )משוואת ניוטון( המתארת את תנועת הגולש.
ב .מצאו את מהירות הגולש כפונקציה של הזמן.
לשימושכם ,נתון פתרון האינטגרל הבא
ˆ
A A
dy = − ln (A − By) + C
A − By B
פתרון
נתונים
β = 45°; µ = 0.5; v0 = 0; F~ = −b~v
סעיף א':
תחילה נרשום את משוואת הכוחות
ΣFx = mg sin β − bv − µk N = ma
ΣFy = N − mg cos β = 0
a כדי לקבל משוואות תנועה ,נחליף את
dv
ΣFx = mg sin β − bv − µk mg cos β = m
dt
b dv
⇒ (g sin β − mv = − µk g cos β)dt dt
dt
התשובה היא
המרכז האקדמי רופין
קפיצה בעזרת שמשיה )בית( 11.13 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
b dv
(g sin β − = v − µk g cos β)dt dt
m dt
סעיף ב':
האינטגרל על המהירות ) (dvהוא מהצורה הבאה:
dv
ΣFx = mg sin β − bv − µk mg cos β = m
dt
b dv
⇒ (g sin β − mv = − µk g cos β)dt dt
dt
)ˆ v(t
´t dv
⇒ 0 dt = b
v0 (g sin β − mv )− µk g cos β
ˆ )v(t
dv
v0 )(A − B v
b
= .Bמומלץ תמיד לפשט את הויזואליזציה של האינטגרל כדי להבין מאיזה m כאשר ,A = g sin β − µk g cos βוכאשר,
סוג הוא.
כאן הפיתרון פשוט:
ˆ )v(t
dv 1 1 A − Bv 1 A − Bv
= )ln(A − B v)|v(t
= v0 ln = ln
v0 )(A − B v −B −B A − Bv0 −B A
ולכן ,אם נחזור למשוואת התנועה ,נקבל:
ˆ t ˆ )v(t b
dv 1 A − Bv m g(sin β − µk cos β) − m v
dt = = ln = − ln
0 v0 )(A − B v −B A b )g(sin β − µk cos β
b
m g(sin β − µk cos β) − m v
⇒ t =− ln
b )g(sin β − µk cos β
b
b g(sin β − µk cos β) − m v
= ⇒ e− m t
)g(sin β − µk cos β
gm b
⇒ v = ) (sin β − µk cos β)(1 − e− m t
b
gm b
v(t) = 0.35 ) (1 − e− m t
b
קפיצה בעזרת שמשיה )בית( 11.13
איש שמסתו Mהולך עם שמשיה גדולה שמסתה mמעל ראשו .האיש מגיע לצור בגובה hומחליט לקפוץ ,בהנחה
שהשמשיה תבלום את נפילתו והוא יגיע למטה בשלום .בנפילה ,בין האוויר לבין המטריה קיים כוח התנגדות המתכונתי
למהירות .F~ = −kvv̂ ,הניחו כי מהירות האדם ברגע הקפיצה הינה אפס.
המרכז האקדמי רופין
קפיצה בעזרת שמשיה )בית( 11.13 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
א .כתבו את משוואת התנועה )משוואת ניוטון(.
ב .מהי מהירות האדם כפונקציה של הזמן?
. M +mמצאו את גובה הצוק ,בהנחה שהאדם הגיע לקרקע שניה אחת לאחר שקפץ.
k ג .הניחו בסעיף זה כי ]= 1[sec
פתרון
משוואת התנועה:
סעיף א':
X dv
) F = (m + M )g − kv = (m + M
dt
סעיף ב':
פתור את המשוואה הדיפרנציאלית על־ידי הפרדת משתנים:
ˆ ˆ
)(m+M )g−kv(t
t
1 )v(t
dv 1 ln (m+M )g k
)(m + M ) g − kv(t
= dt →− =t →− t = ln
0 m+M o (m + M )g − kv m+M −k m+M (m + M ) g
נבודד את ):v(t
k )(m + M ) g − kv(t (m + M ) g k
= e− m+M t = )→ v(t 1 − e− m+M t
(m + M ) g k
(m + M ) g k
= )v(t 1 − e− m+M t
k
סעיף ג':
e−t e−t , M +m
.v(t) = g 1 −כדי למצוא את מיקום הגוף נבצע אינטגרל: = 10 1 − אז k אם = 1
ˆ t ˆ t
10e−t t
−t
|0 = 10t + 10e−t − 10e0 = 10t+10e−t −10
= )y(t)−y(0 = v(t)dt 10 − 10e dt = 10t −
0 0 −1
כעבור שניה עבר האשם מרחק ) hהגיע ממרומי הצוק לרצפה(:
]y(t = 1) − y(t = 0) = h = 10 · 1 + 10e−1 − 10 = 10e−1 = 3.68[m
המרכז האקדמי רופין
קפיצה בעזרת שמשיה )בית( 11.13 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
]h = 3.68[m
המרכז האקדמי רופין
מסה נוחתת על מים )בית( 11.14 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
מסה נוחתת על מים )בית( 11.14
q
gh
= :(v ) 3 במטלה מהעבר פתרתם את המערכת הבאה ומצאתם את מהירות המסה 2mכאשר היא פוגעת במים
כעת ,נתון שלאחר שהמסה יורדת מרחק ,hהיא נכנסת למים ,שם פועל עליה כוח גרר התלוי לינארית במהירות המסה
.F~D = −b~vמצאו את מהירות המסה כתלות בזמן ) ~v (tלאחר כניסתה למים) .הניחו כי החוט עדיין מתול בעת כניסת
המסה למים ,וכי לא קורה שום דבר בהתנגשות המסה במים ־ כך שמהירות המסה מיד לפני כניסתה למים שווה למהירותה
מיד אחרי כניסתה למים(.
פתרון
משוואות התנועה על המסות:
מסה :m
(1)T1 − mgsin30 = ma1
מסה :2m
(2)2mg − T2 − bv2 = 2ma2
הקשר בין המתיחויות )דרך הגלגלת הניידת(:
(3)2T1 = T2
הקשר בין התאוצות:
(4)a1 = 2a2
כעת יש לפתור את ארבע המשוואות עם ארבע הנעלמים :נבודד את T1ממשוואה 1ונציב בה את הקשר בין התאוצות:
1 1
(1)T1 = mgsin30 + ma1 = mg + ma1 = mg + 2ma2
2 2
נציב במשוואה 2את הקשר בין המתיחויות ואת המתיחות שמצאנו:
1
(2)2mg − 2T1 − bv2 = 2ma2 → 2mg − 2 mg + 2ma2 − bv2 = 2ma2 → 2mg − mg − 4ma2 − bv2 = 2ma2
2
המרכז האקדמי רופין
זריקה אנכית עם כח גרר 11.15 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
dv2
= :a2 dt נבודד את a2ונציב בו את הקשר הדיפרנציאלי
dv2
mg − bv2 = 6m
dt
נבצע הפרדת משתנים:
!
)mg−bv2 (t
ˆ ˆ ln q
gh
t )v2 (t
1 dv2 1 mg−b 3 b mg − bv2 (t)
= dt → =t →− t = ln
mg − bv2 −b
q
6m 6m 6m
q
gh
0 = v0 3 mg − b gh 3
נשאר לבודד את המהירות:
r
b )mg − bv2 (t gh − b t mg b
= e− 6m t = )q → v2 (t · e 6m + 1 − e− 6m t
mg − b gh 3 b
3
התשובה היא:
r
gh − b t mg b
= )v2 (t · e 6m + 1 − e− 6m t
3 b
זריקה אנכית עם כח גרר 11.15
כדור שמסתו mנזרק אנכית מעלה במהירות .v0על הכדור פועלים כוח המשיכה ,וכן כוח התנגדות המתכונתי למהירות
היחסית של הכדור ביחס לרוח ) .F~d = −b~vREL = −b (~v − ~vwind
א .מצאו את מהירות הכדור כפונקציה של הזמן ) ~v (tבהנחה שאין רוח ).(~vwind = 0
ב .מהו הזמן שעובר עד שהכדור מגיע לשיא הגובה )עדיין ללא רוח(? [רמז :מה התנאי שתמיד נכון לשיא הגובה?]
ג .חוזרים על הניסוי ,אולם הפעם יש רוח בכיוון האופקי ̂ .~vwind = v1 xמצאו את מהירות הכדור כתלות בזמן ).~v (t
פתרון
סעיף א':
אם אין רוח ,אין חשיבות למהירות היחסית ,ומשוואת התנועה נראית כך )חד מימדית ־ רק בציר :(y
X dv
F = −mg − bv = m
dt
המרכז האקדמי רופין
זריקה אנכית עם כח גרר 11.15 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
נפתור בעזרת הפרדת משתנים:
ˆ ˆ
)mg+bv(t
t
1 )v(t
dv 1 ln mg+bv0 b
)mg + bv(t
= − dt =→− t → − t = ln
0 m v0 mg + bv m b m mg + bv0
נבודד את ):v(t
b )mg + bv(t mg b mg
= e− m t = )→ v(t + v0 e− m t −
mg + bv0 b b
התשובה היא
h mg b mg i
= )~v (t + v0 e − m t − ̂y
b b
סעיף ב':
בשיא הגובה:v(t) = 0 ,
mg mg
b
−m mg b b mg m mg
= )v(t + v0 e t
− = = 0 → e− m t mg
b → − t = ln → t = − ln
b b b + v0 m mg + bv0 b mg + bv0
רק נהפוך את ה lnכדי לסדר את המינוס והתשובה היא:
m mg + bv0
t = ln
b mg
סעיף ג':
כעת כשיש רוח ,כוח הגרר הוא וקטורי:
)̂F~d = −b (~v − ~vwind ) = −b (~v − v1 x
מכיוון שהמהירות ההתחלתית של הכדור היא בכיוון ̂ yומהירות הרוח בכיוון ̂ ,xנקבל תנועה דו מימדית ,שבה וקטור
המהירות הוא ̂ .~v (t) = vx (t)x̂ + vy (t)yכוח הגרר:
̂F~d = −b (~v − v1 x̂) = −b (vx x̂ + vy ŷ − v1 x̂) = −b (vx − v1 ) x̂ − bvy y
כעת נכתוב את משוואת התנועה בכל ציר.
בציר :x
X dvx
Fx = −b (vx − v1 ) = m
dt
נפתור בעזרת הפרדת משתנים:
ˆ t ˆ )vx (t
vx (t) − v1 vx (t) − v1
b dvx b b
− = dt → − t = ln = → e− m t
0 m 0 vx − v1 m 0 − v1 −v1
רוח מאיצה קרון 11.16 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
נבודד את ) vx (tונקבל:
b
vx (t) = v1 1 − e− m t
בציר :y
X dvy
Fy = −bvy − mg = m
dt
זו משוואה זהה בדיוק לזו שקיבלנו בסעיף א ,ולכן:
mg b mg
= )vy (t + v0 e − m t −
b b
וקטור המהירות הכולל הינו:
̂~v (t) = vx (t)x̂ + vy (t)y
התשובה היא:
h b
i h mg b mg i
~v (t) = v1 1 − e− m t x̂ + + v0 e− m t − ̂y
b b
רוח מאיצה קרון 11.16
קרון שמסתו Mמתחיל לנוע ממנוחה על מסילה אופקית ישרה בהשפעת רוח הנושבת במקביל לתנועת הקרון ומפעילה
כוח דוחף של ,F = γv 2כאשר vהיא מהירות הרוח יחסית לקרון .מהירות הרוח יחסית לקרקע היא .v0אין חיכוך בין
הקרון למסילה.
א .רשמו את משוואת התנועה של הקרון.
ב .מהי המהירות המכסימלית של הקרון? )רמז :אין צורך לפתור את משוואת התנועה(.
ג .תוך כמה זמן מגיע הקרון למהירות זו?
ד .בשלב זה עוצרים את הקרון ,ומפזרים חול על המסילה ,ומשחררים את הקרון .החול גורם לחיכוך בין הקרון למסילה.
מקדם חיכוך בין הקרון למסילה עם החול שווה ל־ .µkהרוח עדיין נושבת ומפעילה כוח דוחף של .F = γv 2
מה תהיה המהירות המכסימלית של הקרון לאחר פיזור החול?
פתרון
סעיף א':
נגדיר את מהירות הקרון ביחס לקרקע כ־ .uהכוח הרלוונטי היחיד ,הוא כוח הדחף של הרוח ,ולכן:
כח גרר על קרונית 11.17 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
du
ΣF = γ(v)2 = ma = m
dt
du
⇒ γ(v0 − u)2 = m
dt
ˆ t ˆ
)m u(t du
⇒ = dt
0 γ 0 (v0 − u)2
m 1 1
⇒ ( =t ) −
γ v0 − u v0
γ 1 1
⇒ t+ =
m v0 v0 − u
1
⇒ u(t) = v0 − γ 1
m t + v0
1
u(t) = v0 − γ 1
mt + v0
סעיף ב':
ΣF = γ(v0 − u)2 = 0
umax = v0
סעיף ג':
הקרון יגיע למהירות זו לאחר זמן אינסופי.
סעיף ד':
הקרון מתחיל את התנועה בתנאים החדשים במהירות .v0משוואת הכוחות מסעיף א' מקבלת איבר נוסף:
γ(v0 − umax )2 − µk mg = 0
µk mg
r
umax = v0 ±
γ
כח גרר על קרונית 11.17
קרון עומד נייח על מסילה אופקית חלקה .מסת הקרון .Mלפתע מתחילה לנשוב רוח אופקית קבועה שמהירותה .v0
הרוח מפעילה על הקרון כוח גרר ,F~D = −b~vRELהתלוי לינארית במהירות הקרון ביחס לרוח ) ~vRELהקבוע bנתון(.
המרכז האקדמי רופין
כח גרר על קרונית 11.17 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
→( = ~vREL
−
→v −
−
א .מצאו את מהירות הקרון כפונקציה של הזמן .שים לב מהירות הקרון ביחס לרוח מוגדרת ) v 0
ב .תוך כמה זמן מתחילת התנועה תגיע מהירות הקרון למחצית ממהירות הרוח?
ג .מהו המרחק שהתקדם הקרון מתחילת התנועה ועד לזמן שמצאתם בסעיף ב'?
פתרון
סעיף א'
הכוח היחיד שפועל על הקרון בכיוון התנועה הוא כוח הגרר ולכן משוואת הכוחות על הקרון היא:
F~ = −b~vREL = −b(v − v0 ) = M a
X
נסדר לפתירת משוואה דיפרנציאלית:
dv
−b(v − v0 ) = M
dt
נבצע הפרדת משתנים ונקבל:
b 1
− = dt dv
M v − v0
נבצע אינטגרציה מזמן 0עד זמן ) tוממהירות התחלתית 0עד מהירות סופית ):v(t
ˆt )ˆv(t
v(t) − v0
b 1 b
= − dt dv → − t = ln
M v − v0 M −v0
0 0
נעלה את שני האגפים ב־ eונקבל:
b v(t) − v0
= e− M t
−v0
נבודד את ) v(tונקבל:
b
v(t) = v0 1 − e− M t
סעיף ב'
נבדוק מתי המהירות מגיעה לחצי ממהירות הרוח כלומר מתי:
b
v
0
= v(t) = v0 1 − e− M t
2
המרכז האקדמי רופין
כדור פורח בנוכחות רוח )ממבחן( 11.18 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
כלומר מתי:
b 1 b 1 b
= e− M t → − t = ln → t = ln2
2 M 2 M
נבודד את הזמן ונקבל:
M
=t ln2
B
סעיף ג'
כדי לחשב את המרחק שעבר הקרון עד זמן זה נעשה אינטגרל על המהירות )נניח כי :(x(0) = 0
ˆt ˆt b
! t
b
−M t
e− M t v0 M − b t
= )x(t = v(t)dt v0 1 − e dt = v0 t− = v0 t + e M −1
− Mb b
0 0 0
M
= :t B ln2 נציב את הזמן
M M v0 M − b M ln2 M v0 M −ln2
=x t ln2 = v0 ln2 + e MB − 1 = v0 ln2 + e −1
B B b B b
M v0 M ln 1 M v0 M 1 M 1 v0 M
= v0 ln2 + e 2 − 1 = v0 ln2 + − 1 = v0 ln2 −
B b B b 2 B 2 b
כלומר התשובה היא:
v0 M 1
=x ln2 −
b 2
כדור פורח בנוכחות רוח )ממבחן( 11.18
כדור פורח שמסתו Mנמצא על הקרקע במנוחה .על הכדור הפורח פועל כוח ציפה השווה ל 1.5M gהמכוון כלפי מעלה.
רוח אופקית קבועה נושבת .משחררים בזמן t = 0את הכדור הפורח והוא מתחיל לעלות למעלה .נתון כי על הכדור פועל
כוח גרר ,שהנו לינארי במהירות האוויר ביחס לכדור.
המרכז האקדמי רופין
כח ריבועי על סירה 11.19 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
א .רשמו ביטוי לכוח הגרר הפועל על הכדור כאשר הוא נע במהירות כללית .
ב .מהו וקטור מהירות הכדור הפורח בזמן ?t
ג .מהו גובה הכדור מעל הקרקע בזמן ?t
ד .מהי תאוצת הכדור בכיוון האופקי בזמן ?t
הנחיה :יש להשתמש במערכת הצירים המשורטטת באיור.
כח ריבועי על סירה 11.19
סירה קשורה למזח בנהר הזורם במהירות קבועה .V
FD = bvrelכאשר vrel = v − Vהיא המהירות היחסית של הסירה ביחס לנהר.כח הגרר שמפעיל הנהר על הסירה הוא 2
2
) הערה :כיוון כוח הגרר צריך להיות בכיוון ההפוך למהירות היחסית ז“א FD = (−v̂rel ) bvrelכאשר נזכור כי
→
−
→ תמיד המהירות של הסירה נמוכה יותר ממהירות הזרם .אזי הגודל של המהירות היחסית היא שלילית −→ = v rel
−
v −V
מכאן כיוון הכוח חיובי ־ בכיוון מהירות הזרימה שזה גם כיוון התאוצה( .
א .המתיחות בחבל הקשור לסירה?
ב .משחררים את החבל ,מתי מהירות הסירה מגיעה למחצית ממהירות הנהר.
פתרון
סעיף א'
במצב זה הסירה נמצאת במנוחה ופועל עליה כח .נניח כי הסירה נדחפת על ידי הזרם וכי המתיחות בחוט היא בכיוון
זרימת הנהר
נרשום את החוק הראשון של ניוטון
F = −T + b (0 − V )2 = 0
X
T =bV 2
T = bV 2
המרכז האקדמי רופין
כח ריבועי על סירה 11.19 כוח משתנה־ כח גרר וחיכוך דינמי 11
סעיף ב'
הסירה משוחררת ממהירות אפס .לכן תנאי ההתחלה יהיה v = 0או vrel = −Vנרשום את משוואת התנועה
X
2 dv
F = bvrel =m
dt
נפתור בעזרת הפרדת משתנים
dv
b (v − V )2 = m
dt
dv dt
=
b (v − V )2 m
)ˆv(t ˆt
dv bdt
=
(v − V )2 m
v0 0
1 )v(t bt
= b0
V −v m
1 1 b
− = t
V − v(t) V m
1 1 b
= + t
)V − v(t V m
1
V − v(t) = 1 b
V + mt
1
v(t) = V − 1 b
V + mt
V
=v 2 לאחר שמצאנו את הביטוי למהירות כפונקציה של הזמן של הסירה ,נברר מתי
V 1
=V − 1 b
2 V + mt
V 1
= 1 b
2 V + mt
1 b
V + t =2
V m
bV t
1+ =2
m
bV t
=1
m
m
=t
bV
m
=t
bV
המרכז האקדמי רופין
עבודה ואנרגיה 12
עבודה ואנרגיה 12
עבודת כח לא קבוע 12.1
→
−
א.על חלקיק פועל כוח ̂ . F 1 = y 2 − x2 x̂ + 3xy yחשבו את עבודת הכוח שחלקיק עובר מנקודה ) (0, 0, 0לנקודה
→
−
) (2, 4, 0במסלולים .A, Bהאם כוח F 1משמר?
ב .על חלקיק פועל כוח )̂ .F~2 = F0 (x̂ + yמצאו את עבודת הכוח אם החלקיק עובר מנקודה ) (0, 0, 0לנקודה )(2, 4, 0
במסלול .C
y y y
)(2, 4 )(2, 4 )(2, 4
4 4 4
A B C
x x x
2 2 2
ג .קבעו האם הכוחות הבאים משמרים או לא
̂F~3 = ln (x) x̂ + arctan (y) ŷ + coh (z) z
̂F~4 = ln (yz) x̂ + cosh (xz) ŷ + eyx z
פתרון
סעיף א':
ניתן לחשב את העבודות בנפרד
ˆ ˆ
= W = W1 + W2 F~ · d~r1 + F~ · d~r2
כאשר כשנעים לאורך ציר xמתקיים ̂ d~r1 = dxxוכאשר נעים לאורך ציר yמתקיים ̂.d~r2 = dy y
.1נחשב את העבודה במסלול ) .(0, 0) → (0, 4זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה yמתייחסים לרכיב :y
ˆ )(0,4 ˆ )(0,4
)3 2 (0,4
= )W(0,0)→(0,4 Fy dy = 3 = xydy xy (0,0) = 0
)(0,0 )(0,0 2
נחשב את העבודה במסלול ) .(0, 4) → (2, 4זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה xמתייחסים לרכיב :x
ˆ )(2,4 ˆ )(2,4 )(2,4
x3
2 2
2 8 8
= )W(0,4)→(2,4 = Fx dx y −x dx = y x − = 16 · 2 − = 32 −
)(0,4 )(0,4 3 )(0,4 3 3
עבודת כח לא קבוע 12.1 עבודה ואנרגיה 12
.2נחשב את העבודה במסלול ) .(0, 0) → (2, 0זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה xמתייחסים לרכיב x
ˆ )(2,0 ˆ )(2,0 )(2,0
x3
2 2
2 8
= )W(0,0)→(2,0 = Fx dx y −x dx = y x − =− J
)(0,0 )(0,0 3 )(0,0 3
נחשב את העבודה במסלול ) .(2, 0) → (2, 4זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה yמתייחסים לרכיב :y
ˆ )(2,4 ˆ )(2,4
3 2 (2,4) 3
= )W(2,0)→(2,4 Fy dy = 3 = xydy xy (2,0) = (2 · 16 − 0) = 48J
)(2,0 )(2,0 2 2
בגלל שהעבודה תלויה במסלול הכוח לא משמר התשובה היא:
8
W(0,0)→(2,0)→(2,4) = 48J − J ≈ 45.333J
3
8
W(0,0)→(0,4)→(2,4) = 32J − J ≈ 29.333J
3
סעיף ב':
נחשב את העבודה ,כאשר הכוח קבוע
ˆ ˆ ˆ
)(612 = W = F~ · d~r ) F~ dr cos (θF,r ) = F~ cos (θF,r dr = F~ cos (θF,r ) r
כאשר rהוא אורך המסלול
p
)(613 r = 22 + 4 2
וגודלו של הכוח יהיה
√
)(614 = ~F 2F0
נמצא את הזווית
4
)(615 θF,r = arctan = 45
2
נציב הכל
√ √ √
)(616 = W 2F0 cos [arctan (2) − 45] · 2 5 ≈ 2 10 · 0.95F0
W = 6F0
סעיף ג':
עבודת כח לא קבוע 12.1 עבודה ואנרגיה 12
של הכוחות curl נחשב את ה
x̂ ŷ ẑ
∂ ∂ ∂
~ × F~3 =
∇ ∂x ∂y ∂z
F~3 F~3 F~3
x y z
∂ F3~ ∂ F~3 ~
∂ F3 ~
∂ F3 ∂ F~3 ∂ F~3
z y z x y x
= − x̂ − − ŷ + − ẑ
∂y ∂z ∂x ∂z ∂x ∂y
∂ cosh (z) ∂ arctan (y) ∂ cosh (z) ∂ ln (x) ∂ arctan (y) ∂ ln (x)
= − x̂ − − ŷ + − ẑ
∂y ∂z ∂x ∂z ∂x ∂y
(617) = ~0
x̂ ŷ ẑ
∂ ∂ ∂
~ × F~4 =
∇ ∂x ∂y ∂z = ln (yz) x̂ + cosh (xz) ŷ + eyx ẑ
F~4 F~4 F~4
x y z
∂ F~4 ∂ F4~ ∂ F~4 ∂ F~4 ∂ F~4 ∂ F~4
z y z x y x
= − x̂ − − ŷ + − ẑ
∂y ∂z ∂x ∂z ∂x ∂y
∂eyx ∂ cosh (xz)
yx
∂e ∂ ln (yz) ∂ cosh (xz) ∂ ln (yz)
= − x̂ − − ŷ + − ẑ
∂y ∂z ∂x ∂z ∂x ∂y
1 1
(618)
yx
= [xe − x sinh (xz)] x̂ − ye −yx
ŷ + z sinh (xz) − ẑ 6= ~0
z y
. אינו משמרF~4 הכוח,משמרF~3 הכוח
המרכז האקדמי רופין
חישוב עבודה במסלולים שונים ותנאי לכוח משמר 12.2 עבודה ואנרגיה 12
חישוב עבודה במסלולים שונים ותנאי לכוח משמר 12.2
→
−
א.על חלקיק פועל כוח ̂ . F = y 2 − x x̂ + 3xy yחשבו את עבודת הכוח שחלקיק עובר מנקודה ) (0, 0, 0לנקודה 2
→
−
) (2, 4, 0במסלולים .A, Bהאם כוח Fמשמר?
ב.הראה כי הכוח לא משמר בעזרת נוסחאת ה curlשל הכוחות.
ג .איזה שינוי שניתן לעשות לכוח כדי שיהיה משמר?
פתרון
סעיף א':
ניתן לחשב את העבודות בנפרד
ˆ ˆ
= W = W1 + W2 F~ · d~r1 + F~ · d~r2
כאשר כשנעים לאורך ציר xמתקיים ̂ d~r1 = dxxוכאשר נעים לאורך ציר yמתקיים ̂.d~r2 = dy y
.1נחשב את העבודה במסלול ) .(0, 0) → (0, 4זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה yמתייחסים לרכיב :y
ˆ )(0,4 ˆ )(0,4
)3 2 (0,4
= )W(0,0)→(0,4 Fy dy = 3 = xydy xy (0,0) = 0
)(0,0 )(0,0 2
נחשב את העבודה במסלול ) .(0, 4) → (2, 4זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה xמתייחסים לרכיב :x
ˆ )(2,4 ˆ )(2,4 )(2,4
x3
2 2
2 8 8
= )W(0,4)→(2,4 = Fx dx y −x dx = y x − = 16 · 2 − = 32 −
)(0,4 )(0,4 3 )(0,4 3 3
.2נחשב את העבודה במסלול ) .(0, 0) → (2, 0זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה xמתייחסים לרכיב x
ˆ )(2,0 ˆ )(2,0 )(2,0
x3
2 2
2 8
= )W(0,0)→(2,0 = Fx dx y −x dx = y x − =− J
)(0,0 )(0,0 3 )(0,0 3
נחשב את העבודה במסלול ) .(2, 0) → (2, 4זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה yמתייחסים לרכיב :y
)ˆ (2,4 )ˆ (2,4
3 2 (2,4) 3
= )W(2,0)→(2,4 Fy dy = 3 = xydy xy (2,0) = (2 · 16 − 0) = 48J
)(2,0 )(2,0 2 2
המרכז האקדמי רופין
האם הכח משמר? 12.3 עבודה ואנרגיה 12
בגלל שהעבודה תלויה במסלול הכוח לא משמר התשובה היא:
8
W(0,0)→(2,0)→(2,4) = 48J − J ≈ 45.333J
3
8
W(0,0)→(0,4)→(2,4) = 32J − J ≈ 29.333J
3
סעיף ב':
של הכוחות curl נחשב את ה
̂x ̂y ̂z
∂ ∂ ∂
~~ × F
∇ = ∂x ∂y ∂z
~F ~F ~F
x y z
∂ F ~ ∂ F ~ ∂ F~ ∂ F~ ~∂ F ~∂ F
z y z x y x
= − x̂ − − ŷ + − ̂ z
∂y ∂z ∂x ∂z ∂x ∂y
" # " #
∂0 ∂ y 2 − x2 ∂3xy ∂ y 2 − x2
∂0 ∂3xy
= − x̂ − − ŷ + − ̂z
∂y ∂z ∂x ∂z ∂x ∂y
= [0] x̂ − [0] ŷ + [3y − 2y] ẑ 6= 0
סעיף ג':
→
−
ניתן לראות כי אם נכפיל ב 2במקום ב 3את רכיב ה Yשל הכוח הוא יהפך למשמר ז`א ̂F = y 2 − x2 x̂ + 2xy y
האם הכח משמר? 12.3
נתונים שלושה כוחות
x x 2
F~1 = F0 cos −3 ̂x
L L
̂F~2 = 2xy 2 x̂ + 2x2 y ŷ + mgz
h i
̂F~3 = F0 e /L x̂ + e /L ŷ + e /L z
y z x
א .קבעו אם הכוחות משמרים.
ב .עבור הכוחות המשמרים מצאו את האנרגיה הפוטנציאלית.
פתרון
סעיף א'
האם הכח משמר? 12.3 עבודה ואנרגיה 12
נבצע .curl
̂x ̂y ̂z
∂ ∂ ∂
)(619 ~ × F~1
∇ = h ∂x ∂y ∂z = (0 − 0) x̂ − (0 − 0) ŷ + (0 − 0) ẑ = ~0
x
i
x 2
F0 cos L − 3 L 0 0
̂x ̂y ̂z
)(620 ~ × F~2
∇ = ∂ ∂ ∂
= (0 − 0) x̂ − (0 − 0) ŷ + (4xy − 4xy) ẑ = ~0
∂x ∂y ∂z
2xy 2 2x2 y mg
̂x ̂y ̂z
~ × F~3 = F0 ∂ ∂ ∂ 1 Z/L
)(621 ∇ ∂x ∂y ∂z = F0 0 − e x̂ + . . . 6= ~0
y/L Z/L X/L L
e e e
שני הכוחות הראושנים משמרים ועבור השלישי אין צורך לבדוק עד הסוף מכיוון שישנו איבר אחד שלא מתאפס.
סעיף ב'
עבור כוח משמר מתקיים
)(622 F~ = −∇U
~
נחשב לשני הכוחות המשמרים
F~1 .1
נתחיל מרכיב x
ˆ ˆ x x 2
U1 = − F1,x dx + g (y, z) = − F0 cos −3 )dx + g (y, z
L L
x
x3
)(623 = F0 − L sin )+ g (y, z
L2 L
נמשיך לרכיב y
∂U1 ∂g
)(624 F1,y = − =− =0
∂y dy
ההשוואה לאפס נובעת מכך שרכיב yבכוח הנתון הוא אפס .מכאן נקבל
ˆ
)(625 )g (y, z) = − 0dy + h (z) = Cy + h (z
והאנרגיה הפוטנציאלית תהיה
x
x3
)(626 U1 = F0 − L sin )+ Cy + h (z
L2 L
ניגש לרכיב z
∂U1 dh
)(627 F1,z = − =− =0
ˆ∂z dz
)(628 ⇒ h = − 0dz = Cz
וקיבלנו
x x
x3 x3
)(629 U1 = F0 − L sin + Cy + Cz = F0 − L sin +C
L2 L L2 L
האם הכח משמר? 12.3 עבודה ואנרגיה 12
שני קבועים ניתנים לכתיבה כקבוע אחר .קבוע זה נקרא `קבוע הכיול` של הפוטנציאל :פוטנציאל תמיד ניתן
לבחירה עד כדי קבוע כלשהו )שייפול בגזירה כשנחפש את הכוח( .האנרגיה הפוטנציאלית של F~1תהיה
x
x3
U1 (x) = F0 − L sin +C
L2 L
נבדוק שנקבל את F~1מפוטנציאל זה
x
~ 1 (x) = − ∂ x 3
−∇U F0 − L sin ̂+ C x̂ + 0ŷ + 0z
∂x L2 L
x
~ x2
)(630 −∇U1 (x) = F0 cos − 3 2 x̂ = F~1
L L
אכן קיבלנו את הכוח הנתון.
F~2 .2
נתחיל מרכיב x
ˆ ˆ
U1 = − F2,x dx + g (y, z) = − )2xy 2 dx + g (y, z
)(631 )= −x2 y 2 + g (y, z
נמשיך לרכיב y
∂U2 ∂ 2 2 ∂g
−x y + g (y, z) = 2x2 y − = 2x2 y
)(632 F2,y = − =−
∂y dy ∂y
כאשר ההשוואה האחרונה היא לרכיב yשל הכוח F~2הנתון.מכאן נקבל
)(633 )g (y, z) = Cy + h (z
והאנרגיה הפוטנציאלית תהיה
)(634 )U2 = −x2 y 2 + Cy + h (z
ניגש לרכיב z
∂U2 ∂ 2 2 dh
)(635 F2,z = − =− −x y + Cy + h (z) = − = −mg
∂z ∂z dz
)(636 ⇒ h = −mgz + Cz
וקיבלנו
)(637 U1 = −x2 y 2 + Cy + −mgz + Cz = −x2 y 2 − mgz + C
האנרגיה הפוטנציאלית של F~2תהיה
)(638 U2 (x, y, z) = −x2 y 2 − mgz + C
נבדוק שנקבל את F~2מפוטנציאל זה
~ 2 (x, y, z) = − ∂ ∂ ∂
−x2 y 2 − mgz + C x̂ − −x2 y 2 − mgz + C ŷ − ̂−x2 y 2 − mgz + C z
−∇U
∂x ∂y ∂z
)(639 = 2xy x̂ + 2x y ŷ + mgẑ = F~2
2 2
אכן קיבלנו את הכוח הנתון.
המרכז האקדמי רופין
עבודת כח משמר ־ טעות בפתרון ראה שאלה ”עבודה של כוח נורמלי“ 12.4 עבודה ואנרגיה 12
התשובה היא
x
x3
U1 (x) = F0 − L sin +C
L2 L
U2 (x, y, z) = −x2 y 2 − mgz + C
עבודת כח משמר ־ טעות בפתרון ראה שאלה ”עבודה של כוח נורמלי“ 12.4
גוף בעל מסה mנמצא על מדרון ששיפועו .45oהמדרון נע ימינה בתאוצה βgיחסית למעבדה ,כאשר βקבוע .אין חיכוך
בין המדרון לגוף .בהנתן כי ברגע ,t = 0הגוף והמדרון היו במנוחה ,הראה כי מתקיים משפט `עבודה אנרגיה קינטית`
עבור מסה .m
יש לפתור עבור המערכת המואצת ,עם כוחות מדומים .העזרו בדרך בה פתרנו בכיתה.
m
βg
45
פתרון ־ לא נכון יש לקחת בחשבון עבודה ביחס למעבדה ולא
בייחס למדרון .ראה פתרון של השאלה ”עבודה של כוח נורמלי“
נצייר תרשים כוחות
y
f~k
~
N
mβ~g
x
m~g
45
נבנה משוואות כוחות בכדי למצוא את המהירות הרגעית
X
Fx = mg sin (45°) − mβg cos (45°) = max
X
Fy = N − mg cos (45°) − mβg sin (45°) = 0
אנרגיה פוטנציאלית 12.5 עבודה ואנרגיה 12
נסדר
√
X 2
= Fx mg (1 − β) = max
√2
2
N = )mg (1 + β
2
נרצה להראות כי מתקיים
X
W = ∆Ek
הואיל והתאוצה היא
√
2
= ax )g (1 − β
2
נחשב את הפרש האנרגיה הקינטית על ידי מציאת המהירות:
ˆ t √
2
vx = v0,x + = ax dt g (1 − β) t
0 2
האנרגיה הקינטית תהיה
√ !2
1 2 1
∆Ek = Ek (t) − Ek (t = 0) = m g (1 − β) t = mg 2 (1 − β)2 t2
2 2 4
כעת נחשב את סך העבודה
X
W = WN + Wmβg + Wmg
נחשב כל עבודה בנפרד .הכוח הנורמאלי הוא קבוע ,לכן סך העבודה שהוא עושה היא מכפלתו במסלול
WN = N · L = 0
כי אין תנועה בציר yכך גם עבור כל רכיבי ה yשל הכוחות המעורבים .זה אומר שסך הכוחות בציר ה xבלבד תורם
לעבודה.
√ √ √ !
2 1 2 2 1 2 1
= W = Fx · L = mg (1 − β) · ax t · )mg (1 − β g (1 − β) t2 = mg 2 (1 − β)2 t2
2 2 2 2 2 4
וקיבלנו
X
W = ∆Ek
אנרגיה פוטנציאלית 12.5
האנרגיה הפוטנציאלית האגורה בקפיץ המתוח בשיעור xמנקודת שיווי המשקל שלו נתונה על ידי
1 1
U (x) = Kx2 + Cx3
2 3
המרכז האקדמי רופין
אנרגיה פוטנציאלית 12.5 עבודה ואנרגיה 12
מניחים את הקפיץ על שולחן אופקי ומחברים אליו משקולת שמסתה .mמותחים את המסה המחוברת לקפיץ למרחק x1
ומשחררים.
א .מהן היחידות של Kו ?C
ב .קבלו ביטוי למהירות המסה כפונקציה של מיקומה xמנקודת שיווי המשקל של הקפיץ.
ג .מה משוואת הכוח של הקפיץ הזה
פתרון
סעיף א':
היחידות של ביטוי לאנרגיה צריכות להיות ב .Jלכן:
1 J
)(640 J = Kx = [K] m2 ⇒ [K] = 2
2
2 m
1 3 J
)(641 J = Cx = [C] m3 ⇒ [C] = 3
3 m
J
= ][K
m2
J
= ][C
m3
סעיף ב':
משימור אנרגיה מתקיים
)(642 Ep + Ek = const.
כלומר
)(643 Epi + Eki = Epf + Ekf
נגדיר את נקודת שיווי המשקל כנקודה בה האנרגיה הפוטנציאלית מתאפסת )כלומר אנרגיה קינטית מקסימלית( .המצב
ההתחלתי הוא מתיחת הקפיץ בשיעור x1היכן שהאנרגיה הפוטנציאלית היא
1 1
)(644 Epmax = Kx21 + Cx31
2 3
כאשר נזכיר שהאנרגיה הקינטית היא אפס כי המסה משוחררת ממנוחה .נתייחס למצב הזה כמצב ההתחלתי .ממשוואה
643נקבל
1
)(645 ∆Ep = −∆Ek = −Ekf = − mv 2
2
כי .Eki = 0ניקח מצב ביניים כלשהו בתור המצב הסופי ונציב במשוואה :645
1 1 1 1 1
)(646 Kx2 + Cx3 − Kx21 + Cx31 = − mv 2
2 3 2 3 2
המרכז האקדמי רופין
מהירות הבריחה מכדור הארץ 12.6 עבודה ואנרגיה 12
ומכאן
s s
2 1 2 1 3 1 2
1 3
1 2 2
2 3 3
)(647 =v Kx1 + Cx1 − Kx + Cx = K x1 − x + C x1 − x
m 2 3 2 3 m 3
התשובה היא
s
1 2 2
2 3 3
=v K x1 − x + C x1 − x
m 3
סעיף ג':
כוח כגרדיאנט של האנרגיה הפוטנציאלית
→
− →
− dU dU dU
= F = ∇U x̂ + ŷ + ̂z
dx dy dz
הפוטנציאל תלוי רק ב Xולכן הכוח הוא רק בכיוון : X
0 0
1 2+ 31 Cx3
→
− d 2 Kx dU
7 dU
7
= F ̂x̂ + ŷ + z
dx dy dz
→
−
כלל כוח שתלוי רק בפרמטר שהוא גם הכיוון שלו הוא כוח משמר תמיד ̂. F = F (x) x
→
−
̂F = Kx + Cx2 x
מהירות הבריחה מכדור הארץ 12.6
מהי מהירות הבריחה מכדור הארץ ,כאשר ,האנרגיה הפוטנציאלית של כוח הכבידה האוניברסלי הוא:
Mm
U (r) = −G
r
פתרון
מהירות הבריחה מוגדרת להיות כזו שאם משגרים גוף במהירות זו הוא יגיע לנקודה שבה האנרגיה הפוטנציאלית של
משיכת כדור הארץ מתאפסת ,במהירות אפס .לכל מהירות הגדולה ממהירות זו ,תהיה לגוף מהירות כלשהי לאחר שהוא
השתחרר מהשפעת הכבידה .אם כך ,המצב ההתחלתי הוא
1 ⊕mM
)(648 Eki = mve2 , Epi = −G
2 ⊕r
והמצב הסופי יהיה
)(649 Ekf = Epf = 0
המרכז האקדמי רופין
אנרגיה פוטנציאלית של כח משמר 12.7 עבודה ואנרגיה 12
נשתמש בקשר האנרגיה שלנו
)(650 ∆Ep = −∆Ek
נציב:
f i ⊕mM ⊕mM
)(651 ∆Ep = Ep − Ep = 0 − −G =G
⊕r ⊕r
1 1
)(652 −∆Ek = Eki − Ekf = mve2 − 0 = mve2
2 2
נשווה
⊕mM 1
)(653 G = mve2
⊕r 2
והתשובה היא:
s
⊕2GM
= ve
⊕r
אנרגיה פוטנציאלית של כח משמר 12.7
מצאו את האנרגיה הפוטנציאלית של הכוח הבא
̂F~ = 2xyx̂ + x2 + 2yz ŷ + y 2 + 2z z
פתרון
נתחיל מרכיב x
ˆ ˆ
)(654 U (x, y, z) = − Fx dx + g (y, z) = − )2xydx + g (y, z) = −x2 y + g (y, z
נגזור את הפוטנציאל לפי yונשווה לרכיב הנתון בכוח
∂U ∂ 2 ∂g
)(655 Fy = − =− −x y + g (y, z) = x2 − = x2 + 2yz
∂y ∂y dy
∂g
)(656 ⇒ = −2yz
∂y
נמצא את g
ˆ
)(657 =g )(−2yz) dy + h (z) = −y 2 z + h (z
הפוטנציאל כעת הוא
)(658 )U (x, y, z) = −x2 y − y 2 z + h (z
אנרגיה פוטנציאלית של כח משמר 12.7 עבודה ואנרגיה 12
נגזור את הפוטנציאל לפי zונשווה לרכיב הנתון בכוח
∂U ∂ 2 dh
)(659 Fz = − =− −x y − y 2 z + h (z) = y 2 − = y 2 + 2z
∂z ∂z dz
dh
)(660 ⇒ = −2z
dz
נמצא את h
ˆ
)(661 =h −2zdz + C = −z 2 + C
הפוטנציאל הוא
)(662 U (x, y, z) = −x2 y − y 2 z − z 2 + C
נוודא על ידי גזירה שנקבל בחזרה את אותו הכוח
~ ∂U ∂U ∂U
−∇U = − x̂ − ŷ − ̂z
∂x ∂y ∂z
∂ 2 ∂ 2 ∂ 2
= − −x y − y 2 z − z 2 + C x̂ − −x y − y 2 z − z 2 + C ŷ − ̂−x y − y 2 z − z 2 + C z
∂x ∂y ∂z
̂= 2xyx̂ + x2 + 2yz ŷ + y 2 + 2z z
)(663
וקיבלנו את הכוח הנתון .התשובה היא
U (x, y, z) = −x2 y − y 2 z − z 2 + C
המרכז האקדמי רופין
משפט עבודה ואנרגיה 12.8 עבודה ואנרגיה 12
משפט עבודה ואנרגיה 12.8
כדור משוחרר ממנוחה מגובה hונע לאורך המסילה שבאיור .רדיוס המעגל הוא .R
A
D
h R
B C
א .מצאו את הגובה המינימלי hממנו יש לשחרר את הכדור כך שנבטיח את הגעתו לסוף הלולאה ללא ניתוקו מהמסלול
באף נקודה אם אין חיכוך.
ב .בגלל פגם בבניית המסילה ,החלק העליון של הקשת )המתאים לזווית (2αהתמוטט .מה צריך להיות גובה השחרור h
כעת ,כך שהחלקיק ישלים סיבוב שלם )ימשיך לנוע על המסילה גם אחרי החלק הממוטט של הקשת(?
פתרון
סעיף א':
נפתור באמצעות שיקולי עבודה־אנרגיה עבור הנקודות .A, Dהאנרגיה בנקודה Aהיא פוטנציאלית בלבד
)(664 EA = mgh
האנרגיה בנקודה Dהיא קינטית ופוטנציאלית
1 2
)(665 ED = mvD + mg2R
2
כאשר המהירות vDתתקבל מהמשוואה הרדיאלית עבור נקודה Dעם הדרישה להתאפסות הכוח הנורמאלי
X 2
vD
)(666 Fr = mg = mar = m
R
2
)(667 ⇒ vD = gR
משפט עבודה ואנרגיה 12.8 עבודה ואנרגיה 12
נציב במשוואה )(665
1 5
)(668 ED = mgR + mg2R = mgR
2 2
אילמלא היה חיכוך ,היינו משתמשים בשימור אנרגיה ומשווים את משוואה ) (664עם משוואה ) (668ומקבלים
5
)(669 = mgh mgR
2
5
)(670 = ⇒ h R
2
h = 2.5R
סעיף ב':
נחזור על אותו החישוב ,רק שכעת עלינו למצוא את המהירות ברגע ההתנתקות מהמסילה .נמצא אותה מחישוב של זריקה
בזוית
vהמהירות בזמן בו התנתק הכדור
ניזכר במשוואת הקורדינטות xו y
x(t) = x0 + v0x t
y(t) = y0 + v0y t + 21 gt2
ונסמן v0y = v sin α ,v0x = v cos α :
המרחק בין שתי הנקודות בה קרסה הקשת ∆x = 2R sin α :
המרחק האנכי שעבר הכשור בין שתי הנקודות ∆y = 0 :
נציב ונקבל :
vt cos α = 2R sin α
vt sin α − g2 t2 = 0
t = 2v sin
g
α
נקבל מסט המשוואות הזה כי t(v sin α − g2 t) = 0כלומר
ונציב במשוואה עבור xונקבל
2vsinα
g v cos α = 2Rsinα
v2
g cos α = R
gR
v 2 = cos α
קיבלנו תנאי על המהירות בנקודת הניתוק כתלות ברדיוס הקשת המעגלית.
נשתמש כעת בחוק שימור האנרגיה המכנית עבור שתי נקודות :הנקודה ההתחלתית בגובה hוהנקודה הסופית בנקודת
הניתוק בגובה )R(1 + cos α
המשוואה עבור שימור האנרגיה היא:
1
mgh = mgR(1 + cos α) + mv 2
2
נציב את המהירות
1 R
h = R(1 + cos α) +
2 cos α
h i
1
h = R 1 + cos (α) + )2 cos(α התשובה היא
המרכז האקדמי רופין
עבודת חיכוך משתנה במרחב )סעיף ג' טעות( 12.9 עבודה ואנרגיה 12
עבודת חיכוך משתנה במרחב )סעיף ג' טעות( 12.9
קובייה שמסתה mמתחילה ממנוחה מנקודה Aונעה על גבי המסילה שבאיור .הקובייה מגיעה לנקודה Bמשם היא
ממשיכה לנוע על גבי משטח אופקי ואז נעצרת בנקודה Cהנמצאת מרחק Lמנקודה .Bהנקודות A, Bתוחמות רבע
מעגל ברדיוס .R
A
B C
א .מצאו את עבודת כוח החיכוך לאורך המסלול .A → C
ב .מצאו את מהירות הקובייה בנקודה .B
ג .מה התנאי על מקדם החיכוך כך שהקוביה תגיע לנקודה .Cלא מנוסח נכון ויש טעות בפתרון !!!!
פתרון
סעיף א':
עבודת כוח החיכוך היא השינוי באנרגיה הכללית
Wf (A → C) = EC − EA
Wf (A → C) = 0 − mgR
התשובה היא
Wf (A → C) = −mgR
סעיף ב':
גם כאן נשתמש במשפט עבודה אנרגיה :
Wfk = EC − EB
כאשר ידוע כי על החלק במישור הכוח חיכוך הוא קבוע f = µk N = µk mgוהכוח חיכוך פועל נגד כיוון התנועה לכן
העבודה שלו שלישית :
1
−µk mgL = 0 − mvB2
2
p
= vB 2µk gL
המרכז האקדמי רופין
עבודת חיכוך משתנה במרחב )סעיף ג' טעות( 12.9 עבודה ואנרגיה 12
p
= vB 2µk gL
סעיף ג' :בעייה עם המהירות!
נתחיל מהמסילה ונמצא את עבודת כוח החיכוך לפי הגדרה
ˆ B
)(671 = )Wf (A → B `~f~k · d
A
נצטרך למצוא את עבודת כוח החיכוך עבור תנועה מעגלית אנכית .נבחר מערכת קואורדינות פולארית ונצייר את הכוחות
x
θ
f~k
~
N
̂r θ
̂θ
m~g y
נרשום משוואת תנועה עבור הרכיב הרדיאלי
v2
)(672 mg sin (θ) − N = −m
R
ממנה נוכל לקבל את הכוח הנורמאלי
v2
)(673 N = mg sin (θ) + m
R
כעת נוכל לרשום את כוח החיכוך בקואורדינטות הפולאריות
v2
)(674 ~
fk = −µk N θ̂ = −µk mg sin (θ) + m ̂θ
R
אלמנט המסלול יהיה
)(675 ̂d~` = Rdθθ
נציב באינטגרל
B ˆ ˆ π/2 ˆ π/2
v02 v02
= )Wf (A → B ~ ~
= `fk · d −µk mg sin (θ) + m θ̂ · Rdθθ̂ = −µk mR g sin (θ) + dθ
A 0 R 0 R
2 π/2 2 2
v0 v0 π πv0
)(676 = −µk mR )θ − g cos (θ = −µk mR + g = −µk m + gR
R 0 R2 2
נמשיך לקטע הישר
ˆ C
)(677 = )Wf (B → C f~k · d~` = −µk mgL
B
אנרגיה פוטנציאלית של מערכת מסות וגלגלות 12.10 עבודה ואנרגיה 12
πv02
Wf (A → C) = −µk m )+ g (R + L
2
נשווה את העבודה הזאת לעבודה מסעיף א' ונמצא תנאי על מקדם החיכוך :
2
πv0
−µk m + g (R + L) = −mgR
2
gR
µk = πv2
2
0
)+ g (R + L
התשובה היא
gR
µk = πv2
2
0
)+ g (R + L
אנרגיה פוטנציאלית של מערכת מסות וגלגלות 12.10
לפניכם מערכת מסות m1 = Mו־ ,m2 = 2Mוגלגלות אידאליות .המסה m1מונחת על שולחן חסר חיכוך ,וכל המערכת
מתחילה את תנועתה ממנוחה.
העזרו בשיקולי עבודה ואנרגיה על־מנת לחשב את מהירות המסות לאחר שמסה m1עברה מרחק .L
פתרון
הכוחות שפועלים בבעיה הם כוח הכובד ,המתיחויות בחוטים ,והנורמל על גוף .m1הנורמל לא עושה עבודה כי הוא
מאונך לכיוון התנועה ,ואל כוח הכובד נתייחס באמצעות האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית .נותר לחשב את העבודה של
המתיחויות.
העבודה של המתיחות T1על הגוף :m1המתיחות היא כוח קבוע ולכן העבודה שלה:
1
WT 1 = T1 · L = Ef − Ei = m1 v12 − 0
2
אנרגיה פוטנציאלית של מערכת מסות וגלגלות 12.10 עבודה ואנרגיה 12
כלומר:
1
(1)T1 · L = m1 v12
2
העבודה של המתיחות T2על הגוף :m2המתיחות פועלת על m2כנגד כיוון התנועה שלה ,ולכן העבודה של המתיחות
שלילית .כמו כן ,הדרך שעוברת m2היא כפולה מזו שעוברת .m1לבסוף m2 ,גם מאבדת אנרגיית גובה:
1
WT 2 = −T2 · 2L = Ef − Ei = m2 v22 − m2 g · 2L
2
הקשר בין המתיחויות עובר דרך הגלגלת הניידת האידיאלית:
1
T1 = 2T2 → T2 = T1
2
כלומר:
1 1
(2) − T1 · 2L = −T1 · L = m2 v22 − m2 g · 2L
2 2
אם נחבר את משוואות ) (1ו־) (2נקבל:
1 1
T1 · L − T1 · L = 0 = m1 v12 + m2 v22 − m2 g · 2L
2 2
שימו לב שהעבודות שמבצעים כוחות המתיחות הם בדיוק הפוכים ,כלומר מבטלים זה ,כך שאם נסתכל על המערכת כולה,
יש עבורה שימור אנרגיה מכאנית של המערכת :בהתחלה הגופים במנוחה ויש רק את אנרגיית הגובה של הגוף ,m2ובסוף
m2מגיע לגובה אפס )שהגדרנו( ויש רק את האנרגיה הקינטית של הגופים:
Ei = m2 g · 2L
1 1
Ef = m1 v12 + m2 v22
2 2
1 1
Ei = Ef → m2 g · 2L = m1 v12 + m2 v22
2 2
קיבלנו את אותה משוואה .נותר להציב את הגדלים ולחשב את המהירויות .הקשר בין המהירויות הוא אותו הקשר
בין ההעתקים ובין התאוצות של המסות :אם המסה m1עוברת מטר בשניה ,המסה m2עוברת שני מטר בשניה כלומר
מהירותה כפולה:
v2 = 2v1
נציב את הגדלים:
1 1
2M · g · 2L = M v12 + 2M (2v1 )2
2 2
נסדר:
4gL = 4.5v12
המרכז האקדמי רופין
מסה מחליקה על כיפה 12.11 עבודה ואנרגיה 12
התשובה היא
r
8
= v1 gl
9
מסה מחליקה על כיפה 12.11
גוף שמסתו mמחליק ללא חיכוך על פני חצי כדור שרדיוסו .R
א .מהי האנרגיה הפוטנציאלית כפונקציה של הזוית?
ב .מהי האנרגיה הקינטית כפונקציה של הזוית?
ג .מהן התאוצה המשיקית והרדיאלית כפונקציה של הזוית?
ד .האם הגוף יתנתק מהמשטח? אם כן ,באיזו זווית?
פתרון
סעיף א'
)(678 )EP = mgh = mgR(cosθ
התשובה היא
EP = mgRcosθ
סעיף ב'
1
)(679 Ek = mv 2
2
משימור אנרגיה:
)(680 ∆Ep = −∆Ek
1
mgRcosθ − mgR = − mv 2
2
)Ek = mgR (1 − cosθ
המרכז האקדמי רופין
מסה מחליקה על כיפה 12.11 עבודה ואנרגיה 12
התשובה היא
)Ek = mgR (1 − cosθ
סעיף ג'
1
= Ek )mv 2 = mgR (1 − cosθ
2
v2 )= 2gR (1 − cosθ
הקשרים בין התאוצות למערכת הם:
v2
= aR
R
ΣFT · sinθ
aT =
m
התשובה היא
)aR = 2g (1 − cosθ
aT = gsinθ
סעיף ד'
הגוף יתנתק מהמשטח כאשר Nיתאפס .ממשוואת הכוחות:
v2
mgcosθ − N = m
R
2
v
R
= ⇒ cosθ
g
)⇒ cosθ = 2(1 − cosθ
2
= ⇒ cosθ
3
התשובה היא
2
= cosθ
3
המרכז האקדמי רופין
עבודה של כח לא קבוע )בית( 12.12 עבודה ואנרגיה 12
עבודה של כח לא קבוע )בית( 12.12
א .על גוף בעל מסה ,mפועל כוח בכיוון ציר xלא קבוע הנתון ע`י .F~ = F0 ( xx0 − 1)x̂ :חשבו את העבודה הדרושה
להעברת הגוף מ־ x = 0ל־ .x = 3x0השתמשו באינטגרל.
ב .על גוף בעל מסה ,mפועל כוח בכיוון לא קבוע הנתון ע`י .F~ = 5xx̂ + (10x2 + y)ŷ :חשבו את העבודה הדרושה
להעברת הגוף מ־) (0, 0ל־)(2, 0ומשם ל־).(2, 1
פתרון
סעיף א':
ניתן לחשב את העבודות בנפרד ולסכום את התוצאות.
נחשב את העבודה במסלול:
ˆ 3x0 3x0
x2 9x2
x
= Wx=0→x=3x0 ( F0 ( − 1)dx = F0 )− x = F0 ( 0 − 3x0 ) = 1.5x0 F0
0 x0 2x0 0 2x0
Wx=0→x=3x0 = 1.5x0 F0
סעיף ב':
ניתן לחשב את העבודות בנפרד ולסכום את התוצאות.
.1נחשב את העבודה במסלול ) .(0, 0) → (2, 0זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה xמתייחסים לרכיב :x
ˆ )(2,0 ˆ )(2,0 )(2,0
](5x) dx = 2.5x2 (0,0) = 10 [J
= )W(0,0)→(2,0 = Fx dx
)(0,0 )(0,0
נחשב את העבודה במסלול ) .(2, 0) → (2, 1זה אומר שבמסלול לאורך ציר ה yמתייחסים לרכיב :y
ˆ )(2,1 ˆ )(2,1 )(2,1
y2
2 2
= )W(2,0)→(2,1 = Fy dy (10x + y)dy = 10x y +
)(2,0 )(2,0 2 )(2,0
1 80 1 81
W(2,0)→(2,1) = 10 · 4 + = + = ][J
2 2 2 2
81 101
W(0,0)→(2,0)→(2,1) = 10J + =J J = 50.5J
2 2
עבודה של כח משמר )בית( 12.13
.120, 000 N
כבל מעלית נקרע כאשר המעלית במנוחה בגובה 5mמעל קפיץ הביטחון שקבוע הקפיץ שלו הוא m
נתון כי מסת המעלית 2000kg
מכשיר ביטחון גורם לכח חיכוך קבוע של 4000Nבמהלך הנפילה.
א .מהי מהירות המעלית ברגע פגיעתה בקפיץ?
ב .מהו הכיווץ המקסימלי של הקפיץ?
ג .מהו הגובה,מעל הנקודה בה הקפיץ רפוי,איליו תעלה חזרה המעלית לאחר שחרור הקפיץ?
המרכז האקדמי רופין
עבודה של כח משמר )בית( 12.13 עבודה ואנרגיה 12
פתרון
סעיף א':
ממשפט עבודה־אנרגיה כללי:
)(681 W = ∆E
1
)(682 = −fk h mv 2 − mgh
2
v = 8.94m/s
סעיף ב':
ממשפט עבודה־אנרגיה כללי ,כאשר נקבע את נק' היחוס כנק' בה הקפיץ במקסימום כיווץ:
)(683 W = ∆E
1
)(684 )−fk (h + ∆x = )k∆x2 − mg (h + ∆x
2
1
)(685 ⇒ k∆x2 − (mg − fk ) ∆x − (mg − fk ) h = 0
2
נציב מספרים:
1
· 120, 000 ∆x2 − (2, 000 · 10 − 4, 000) ∆x − (2, 000 · 10 − 4, 000) · 5 = 0
2
60, 000∆x2 − 16, 000∆x − 80, 000 = 0
נפתור ונקבל לאחר שבחרנו את הפתרון החיובי:
המרכז האקדמי רופין
משפט עבודה ואנרגיה במערכת מסות )בית( 12.14 עבודה ואנרגיה 12
]∆x = 1.29[m
סעיף ג':
אם נגדיר את נק' היחוס כנק' בה הקפיץ רפוי .ונגדיר את הגובה המקסימלי אליו תגיע המעלית כ־ ,hmaxאזי:
1
)(686 −fk (∆x + hmax ) = mghmax − k∆x2 + mg∆x
2
1 2 − mg∆x − f ∆x
2 k∆x k
)(687 = ⇒ hmax
mg + fk
נציב מספרים ונקבל:
1
2 · 120, 000 · (1.29)2 − 2, 000 · 10 · 1.29 − 4, 000 · 1.29
= hmax
2, 000 · 10 + 4, 000
hmax = 2.87m
משפט עבודה ואנרגיה במערכת מסות )בית( 12.14
שתי משקולות קשורות זו לזו בחוט אידיאלי חסר מסה במלופף סביב גלגלת אידיאלית חסרת מסה .משחררים את
המערכת ממנוחה כאשר ידוע כי מקדם החיכוך הקינטי בין המשטח לבין המשקולת m2הוא µ
מצאו את מהירות המשקולת m1כתלות בזמן לאחר שהמשקולת m1עברה גובה hונגעה בקרקע.
פתרון
הכוחות שפועלים בבעיה הם כוח הכובד ,המתיחויות בחוטים ,כח החיכוך והנורמל על גוף .m1הנורמל לא עושה עבודה כי
הוא מאונך לכיוון התנועה ,ואל כוח הכובד נתייחס באמצעות האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית .המתיחות היא כוח פנימי
של המערכת שתי מסות ולכן העבודה שלו מצטמצמת )ראה מסגרת( :
המרכז האקדמי רופין
משפט עבודה ואנרגיה במערכת מסות )בית( 12.14 עבודה ואנרגיה 12
העבודה של המתיחות T2על הגוף :m2המתיחות היא כוח קבוע בכוון תנועת המשקולת m2ולכן העבודה שלה:
WT2 = T2 · h cos 0° = T2 h
העבודה של המתיחות T1על הגוף :m1המתיחות פועלת על m2כנגד כיוון התנועה שלה ,ולכן העבודה של המתיחות
שלילית .כמו כן ,הדרך שעוברת m1היא זהה לזו שעוברת .m2לבסוף m1 ,גם מאבדת אנרגיית גובה:
WT1 = −T1 · h
הקשר בין המתיחויות עובר דרך הגלגלת הנייחת האידיאלית:
T1 = T2 = T
נרכז את המשוואות שקיבלנו
WT1 = −T · h
WT2 = −T · h
אם נחבר את משוואות ) (1ו־) (2נקבל שהעבודות שמבצעים כוחות המתיחות מבטלים זה את זה
כעת נחשב את עבודת כח החיכוך )ונשים לה שהכח מכוון בניגוד להעתק( והדרך שהמסה m2עשתה על המישור הוא
אותה דרך שמסה m1ירדה בגובה .h
Wf = m2 ghµ cos 180° = −m2 ghµ
כעת נשתמש במשפט עבודה ואנרגיה
X
Wnc = ∆E
Ei = m1 g · h
1 1
Ef = m1 v12 + m2 v22
2 2
1 1
∆E = m1 v12 + m2 v22 − m1 g · h
2 2
כיוון שהמסות מחוברות ביניהם בחוט מתוח שעד המגע בקרקע לא משנה את מתיחותו אזי מהירות המסות זרות כל זמן
שהחוט מתוח :v1 = v2 = v0
1
(m1 + m2 ) v02 − m1 g · h = −m2 ghµ
2
נמצא את המהירות v0שבו מתחילה למסה m2את תנועתה כאשר החוט רפוי ז“א מסה m1כבר הגיע לרצפה.
משפט עבודה ואנרגיה )בית( 12.15 עבודה ואנרגיה 12
s
) 2gh (m1 − µm2
= v0
) (m1 + m2
עכשיו על מסה m2מופעל רק כוח החיכוך ולכן התאוצה שלה :
fk −µmg
= a2 = = −µg
m m
מקינמטיקה אפשר לחשב את המהירות של מסה m2לפי v (t) = v0 + atנקבל :
s
) 2gh (m1 − µm2
= )v2 (t − µgt
) (m1 + m2
התשובה היא:
s
) 2gh (m1 − µm2
= )v2 (t − µgt
) (m1 + m2
משפט עבודה ואנרגיה )בית( 12.15
קרונית שמסתה היא 50kgנעה על מסלול שרובו חלק .החל מנקודה Bפועל חיכוך .מקדם החיכוך הקינטי הוא ,0.3
500 Nוהמרחק האופקי BCהוא .1m קבוע הקפיץ הוא m
א .מהי המהירות המינימלית שיש לתת לקרונית בנקודה Aשתבטיח את הגעתה של הקרונית לקפיץ?
ב .מהו הכיווץ המקסימלי של הקפיץ ,אם נותנים לקרונית בנקודה Aמהירות הגדולה פי 2מזו שמצאתם בסעיף א'?
ג .מהי המהירות המינימלית בנקודה Aשתבטיח את חזרתה של הקרונית לנקודה זו?
איור המערכת
2m
B C
1.5m
1.5m 1m
A
הניחו כי לאורך המסלול אין איבוד אנרגיה ,העגלה לא מאבדת אחיזה בכביש .החיכוך הוא רק בקטע .BC
פתרון
סעיף א':
המטרה היא שנשיג שני הישגים .הישג ראשון הוא שהקרונית תצליח לעבור את הגבעה בגובה 2מטרים .וההישג השני,
הוא שהקרונית תעבור את הקטע עם החיכוך .על מנת לעבור את הגבעה ,יש לספק לקרונית את האנרגיה הבאה
m
)(688 E2m = mgh2m = 50kg · 10 · 2m = 1000J
s2
משפט עבודה ואנרגיה )בית( 12.15 עבודה ואנרגיה 12
על מנת לקבל את האנרגיה הדרושה כדי לעבור את הקטע עם החיכוך ,כלומר להגיע לנקודה Cעם מהירות אפס ,נרשום
משוואת אנרגיה עבור המסלול A → C
)(689 )∆Emech (A → C) = Wnon−cons (A → C
)(690 Emech (C) − Emech (A) = µk N cos (α) BC
)(691 )0 + mghC − Ek (A = −µk mg · BC
} | {z } | {z
)Emech (C )Emech (A
)⇒ Ek (A) = mghC + µk mg · BC = mg (hC + µk · BC
נציב ערכים
m
)(692 Ek (A) = 50kg · 10 (1m + 0.3 · 1m) = 500 · 1.3J = 650J < 1000J
s2
מכאן נסיק שאם ניתן לעגלה אנרגיה קינטית של 1000Jהיא תעבור את הגבעה הגבוהה וגם תגיע לנקודה .Cזו האנרגיה
המינימלית שתקיים את התנאי הזה .התבקשנו לנצוא את המהירות ,לכן נציב 1000Jבנוסחת האנרגיה הקינטית
1
)(693 mv 2 = 1000J
2 A s
s 2
kg m √ m
r
2000J 2000J 2
)(694 ⇒ vA = = = 40 s = 40
m 50kg kg s
√ m
vA = 2 10
s
סעיף ב':
נקרא לנקודה בה תהיה העצירה הרגעית )בכיווץ המקסימלי של הקפיץ( .Dנרשום משוואת אנרגיה עבור המסלול .A → D
האנרגיות הן
1
)(695 = )Ek (A m (2 · vA )2
2
)(696 Ep (A) = 0
)(697 Ek (D) = 0
1
)(698 Ep (D) = mghD + k∆x2
2
העבודה היא עבודת החיכוך) ,כפי שנתון ,לאורך קטע BCבלבד(
)(699 Wnon−cons (A → D) = Wf (A → D) = µk N cos (α) BC = −µk mg · BC
נציב במשוואת אנרגיה עם עבודת כוחות לא משמרים
)(700 )∆Emech (A → D) = Wnon−cons (A → D
)(701 Ek (D) + Ep (D) − (Ek (A) + Ek (A)) = −µk mg · BC
1 1
)(702 mghD + k∆x2 − m (2 · vA )2 = −µk mg · BC
2 2 r
4mvA2 − 2 (µk · BC + hD ) mg
)(703 = ⇒ ∆x
k
כדור נופל על קפיץ אנכי )בית( 12.16 עבודה ואנרגיה 12
נציב ערכים
√
v
u 4 · 50kg 2 10 m 2 − 2 (0.3 · 1m + 1m) 50kg · 10 m2
u
s s
= ∆x t
500 N
m
s
· 16
500
· · m − 2 · 1.3
N 500
N· m
= N
500
m
√ √
)(704 = 16 − 2.6m = 13.4m
∆x ≈ 3.66m
סעיף ג':
בקטע BCבלבד יש חיכוך .כל מעבר בקטע זה גוזלת 150Jמהאנרגיה ההתחלתית של הקרונית .כלומר ,מעבר של
פעמיים בקטע זה מבזבז לקרונית .300Jלכן מראש נצטרך לספק לקרונית אנרגיה של .1000J + 300Jלכן:
1
)(705 mv 2 = 1300J
2 A s r
2600J 260 m2 √ m √ m
)(706 ⇒ vA = = = 52 = 2 13
50kg 5 s2 s s
הסבר מעמיק יותר :נניח שהקרונית מתחילה מהמהירות המינימאלית שמצאנו בסעיף א' ,איתה יש לקרונית 1000J
בהתחלה .היא מגיעה לשיא הגבעה שגובהה .2mמשם ,ביחס למישור BCשנמצא 1mמעל הקרקע ,יש לקרונית 500J
לתת לתנועה כלפי הקפיץ ,מכיוון שהיא לא ממירה את כל האנרגיה הפוטנציאלית שהייתה ביחס לקרקע ,אלא ביחס
למישור BCשנמצא 1mמעל הקרקע.
מכאן ,כל מעבר בקטע BCיגזול ,150Jובסך הכל ,כאשר הקרונית מגיעה לנקודה Bבדרך חזרה היא תהיה עם 300J
פחות ,כלומר עם .500J − 300J = 200Jעל מנת לעבור בחזרה את הגבעה שגובהה ,2mביחס למישור ,BCהקרונית
צריכה 500Jויש לה רק .200Jלכן יש לתת לה 300Jיותר כדי שתעבור את הגבעה שגובהה 2mולחזור לנקודה .A
התשובה היא
m
vA ≈ 7.21
s
כדור נופל על קפיץ אנכי )בית( 12.16
N
.k = 20 m כדור שמסתו ] m = 0.5 [kgהנמצא במנוחה ,נופל מגובה ] h = 0.8 [mעל קפיץ שקבוע הכח שלו
א .מהו שיעור הכיווץ המקסימלי של הקפיץ?
ב .מהי מהירות הכדור כשהגיע לקפיץ?
ג .מהי נקודת שווי המשקל של הקפיץ+כדור ביחס לשווי המשקל של הקפיץ לפני שהכדור פגע בו?
ד .הסבר באופן איכותי היכן מהירות הכדור גדולה יותר :ברגע פגיעתו בקפיץ או ברגע בו הוא עובר דרך נקודת שווי
המשקל?
ה .חשב את מהירות הכדור כשהוא עובר דרך נקודת שווי המשקל
המרכז האקדמי רופין
כדור נופל על קפיץ אנכי )בית( 12.16 עבודה ואנרגיה 12
פתרון
סעיף א'
כל האנרגיה הפוטנציאלית כובדית מומרת לאנרגיה פוטנציאלית אלסטית .אין כוחות לא משמרים ,ולכן לא נעשית עבודה.
לפי משפט העבודה־אנרגיה כללי:
W = 0 = ∆E = Ef − Ei
1 2
kx ) − mg (h + xmax = 0
2 max
1
⇒ x2max − xmax − 0.4 = 0
2 √
0.5± 0.52 +4·0.4
= ⇒ xmax 2 }]= {0.93 [m] , −0.43 [m
כאשר בחרנו את הערך החיובי ,משום שחיפשנו את המצב בו הקפיץ הכי מקווץ.
התשובה היא
]xmax = 0.93 [m
סעיף ב'
ברגע שמגיע הבול לקפיץ ,בהנחה ונבחר את מישור הייחוס כנק' הפגיעה בקפיץ )בשונה מבסעיף א'( ,כל האנרגיה
הפוטנציאלית הכובדית מומרת לקינטית .ואז:
)(707 Ef − Ei = 0
1
)(708 mv 2 = mgh
2 p
)(709 = ⇒v ]2gh = 4 [m/s
התשובה היא
]v = 4 [m/s
המרכז האקדמי רופין
משפט עבודה ואנרגיה ואנרגיה פוטנציאלית אלסטית )בית( 12.17 עבודה ואנרגיה 12
סעיף ג'
ברגע שהבול מתחבר לקפיץ ונע איתו ,נק' ש`מ היא לא אותה נק' ש`מ עבור הקפיץ ללא המסה .את נק' ש`מ של הקפיץ
עם הבול ,נחשב מכך שבנק' זו שקול הכוחות הוא .0נבחר את הכיוון החיובי בכיוון מטה .ואז:
)(710 ΣF = 0
)(711 ⇒ mg − kx0 = 0
mg
= ⇒ x0 = 0.25m
k
התשובה היא
]x0 = 0.25 [m
סעיף ד'
התשובה היא
המהירות המקסימלית תהיה במעבר ליד נק' ש`מ.
סעיף ה'
משימור אנרגיה ,משום שאין כוחות לא משמרים שעודים עבודה .אם נבחר את נק' הייחוס כנק' בה פוגש הבול את הקפיץ:
)(712 Ef = Ei
1 1
)(713 mv 2 − mgx0 + kx20 = mgh
2 f 2 r
k 2
)(714 vf = 2g (h + x0 ) − x
m 0
התשובה היא
r
k 2
= vf 2g (h + x0 ) − x
m 0
משפט עבודה ואנרגיה ואנרגיה פוטנציאלית אלסטית )בית( 12.17
4 mבמרחק של ` = 1mמקפיץ חסר מסה ,שקבוע
לפניכם שני מקרים בהם גוף בעל מסה m = 2kgמקבל מהירות של s
.40 Nבנוסף ,פועל על הגוף כוח לא קבוע
הקפיץ שלו הוא m
x2
Fext (x) = F0 ` −
`
בשני המקרים ,הכוח פועל רק לאורך המקטע ` וגודלו של F0הוא .3
המרכז האקדמי רופין
משפט עבודה ואנרגיה ואנרגיה פוטנציאלית אלסטית )בית( 12.17 עבודה ואנרגיה 12
~v0
m F~ext
ℓ
~v0 k
k
ℓ m F~ext 37
A B
א .מהן היחידות של ?F0
ב .מצאו את הכיווץ המירבי של הקפיץ אם בין המשטח לגוף ישנו חיכוך קינטי עם מקדם ,µk = 0.1עבור מקרה A
ג .מצאו את הכיווץ המירבי של הקפיץ אם בין המשטח לגוף ישנו חיכוך קינטי עם מקדם ,µk = 0.1עבור מקרה B
פתרון
סעיף א':
נמצא את היחידות
x2
)(715 [Fext ] = F0 ` −
`
)(716 N = [F0 ] m
N
)(717 = ] ⇒ [F0
m
התשובה היא
N
= ] [F0
m
סעיף ב':
נצייר את המצב ההתחלתי לעומת המצב שבו הקפיץ מכווץ בשיעור המירבי
~v0
k
1m m F~ext
k
∆x 1m
נשים לב שכאשר הקפיץ מכווץ בשיעור המירבי הגוף נמצא בעצירה רגעית .נשתמש בשימור אנרגיה עם כוחות לא משמרים
)(718 ∆Emech = Wnon−cons
משפט עבודה ואנרגיה ואנרגיה פוטנציאלית אלסטית )בית( 12.17 עבודה ואנרגיה 12
במצב הסופי הגוף בעצירה רגעית לכן אין לו אנרגיה קינטית ,אולם יש לו אנרגיה פוטנציאלית אלסטית של הקפיץ .השינוי
באנרגיה המכאנית הוא
)(719 ) ∆Emech = ∆Ek + ∆Ep = Ekf − Eki + Epf − Epi = Ekf + Epf − (Eki + Epi
במפורש ,האנרגיות הן
1
)(720 Eki = mv 2
2 0
)(721 Epi = 0
)(722 Ekf = 0
1
)(723 Epf = k∆x2
2
וקיבלנו את אגף ימין של משוואה ) .(718לקבלת אגף שמאל יש לחשב את עבודת כוח החיכוך והחיצוני
)(724 Wnon−cons = Wf + WFext
נתחיל עם החיכוך
)(725 )Wf = fk (` + ∆x) = µk N cos (α) (` + ∆x) = µk mg cos (α) (` + ∆x
כאן ,הזווית ,αשהיא הזווית בין המסלול לבין הכוח המבצע את העבודה ,היא 180°מכיוון שכוח החיכוך פועך תמיד
בניגוד לכיוון התנועה .הדרך שלאורכה בוצעה העבודה היא כל אורך התנועה :המרחק ההתלחתי בין הגוף לקפיץ ועוד
כיווץ הקפיץ .אם כך ,עבודת החיכוך תהיה
)(726 )Wf = −µk mg (` + ∆x
עבודת הכוח החיצוני תהיה
ˆ ` ˆ 2 `
x3
x 2
)(727 = WFext F~ · d~` = −F0 `− dx = −F0 `x − = − F0 `2
0 ` `3 0 3
סך עבודת הכוחות הלא משמרים תהיה
2
)(728 Wnon−cons = −µk mg (` + ∆x) − F0 `2
3
נציב הכל במשוואה )(718
1 1 2
)(729 k∆x2 − mv02 = −µk mg` − µk mg∆x − F0 `2
2 2 3
קיבלנו משוואה ריבועית עבור .∆xנסדר אותה
2µk mg 2µk mg` m 2 4 F0 2
)(730 ∆x2 + ∆x + − v0 + ` =0
k k k 3 k
נמצא את המקדמים
2µk mg 2 · 0.1 · 2kg · 10 sm2
)(731 = = 0.1m
k 40 N
m
2µk mg` m 2 4 F0 2 2kg m 2 4 3 N
− v0 + ` = 0.1m · ` − N 4 + · mN · 1m2
k k 3 k 40 m s 3 40 m
)(732 = 0.1m2 − 0.8m2 + 0.1m2 = −0.6m2
משפט עבודה ואנרגיה ואנרגיה פוטנציאלית אלסטית )בית( 12.17 עבודה ואנרגיה 12
אחרי שווידאנו כי היחידות נכונות )נא להשתכנע בכך!( ,נציב ללא היחידות במשוואה הריבועית
)(733 ∆x2 + 0.1∆x − 0.6 = 0
נפתור
√ √
−0.1 ± 0.12 + 4 · 0.6 −0.1 ± 2.41
)(734 = ∆x =
2 2
הפתרונות הם
)(735 ∆x ≈ 0.73m , −0.83m
קיבלנו שתי תוצאות :האחת שלילית המתייחסת לנקודה משמאל לנקודת שיווי המשקל בה הקפיץ מתוח ,ואחת חיובית
המתייחסת לנקודה מימין לנקודת שיווי המשקל בה הקפיץ מכווץ .נבחר את החיובית מכיוון שאנו יודעים שהקפיץ מכווץ.
התוצאה היא
)(736 ∆x ≈ 0.73m
סעיף ג':
נצייר את המצב ההתחלתי לעומת המצב שבו הקפיץ מכווץ בשיעור המירבי
~v0
m F~ext
1m
1m
∆x
h h
H
k m
k
37 37
גם כאן ,כאשר הקפיץ מכווץ בשיעור המירבי הגוף נמצא בעצירה רגעית .כאן תהיה גם אנרגיה פוטנציאלית של כוח
הכבידה ,ונצטרך לבחור נקודת ייחוס לאנרגיה הפוטנציאלית .נבחר אותה בגובה שבו הגוף בעצירה הרגעית שלו ,ואז
הגובה שממנו הגוף מתחיל את התנועה הוא Hכפי שמתואר באיור .נשתמש בשימור אנרגיה עם כוחות לא משמרים
)(737 ∆Emech = Wnon−cons
במצב הסופי הגוף בעצירה רגעית לכן אין לו אנרגיה קינטית ואין לו אנרגיה פוטנציאלית )בחרנו נקודה זו בתור נקודת
הייחוס בסעיף הקודם( ,אולם יש לו אנרגיה פוטנציאלית אלסטית של הקפיץ .במצב ההתחלתי ישנה אנרגיה קינטית
ופוטנציאלית .השינוי באנרגיה המכאנית הוא
)(738 ) ∆Emech = ∆Ek + ∆Ep = Ekf − Eki + Epf − Epi = Ekf + Epf − (Eki + Epi
במפורש ,האנרגיות הן
1
)(739 Eki = mv 2
2 0
)(740 Epi = mgH
)(741 Ekf = 0
1
)(742 Epf = k∆x2
2
משפט עבודה ואנרגיה ואנרגיה פוטנציאלית אלסטית )בית( 12.17 עבודה ואנרגיה 12
וקיבלנו את אגף ימין של משוואה ) .(737לקבלת אגף שמאל יש לחשב את עבודת כוח החיכוך ואת עבודת הכוח החיצוני.
עבודת החיכוך תהיה
)(743 )Wf = fk cos (α) (` + ∆x) = µk N cos (α) (` + ∆x) = −µk mg cos (37) (` + ∆x
עבודת הכוח החיצוני תהיה
ˆ ˆ ` `
x2 x3
1.6
)(744 = WFext = `~F~ · d F0 `− cos (37) dx = F0 cos (37) `x − ≈ F0 `2
0 ` `3 0 3
סך עבודת הכוחות הלא משמרים תהיה
1.6
)(745 Wnon−cons = −µk mg (` + ∆x) + F0 `2
3
נציב הכל במשוואה )(737
1 1 1.6
)(746 k∆x2 − mv 2 + mgH ≈ −0.8µk mg` − 0.8µk mg∆x + F0 `2
2 2 0 3
קיבלנו שוב משוואה ריבועית עבור .∆xנסדר אותה
1 1 1.6
)(747 k∆x2 + 0.8µk mg∆x + 0.8µk mg` − mv02 − mgH − F0 `2 = 0
2 2 3
1.6µk mg 1.6µk mg` mv02 2mgH 3.2 F0 2
)(748 ∆x2 + ∆x + − − − ` = 0
k k k k 3 k
נמצא את ,Hמשיקולים גיאומטריים
H
)(749 = )sin (37
` + ∆x
)(750 H ≈ (` + ∆x) 0.6
נציב אותו
1.6µk mg 1.6µk mg` mv02 1.2mg (` + ∆x) 3.2 F0 2
)(751 ∆x2 + ∆x + − − − ` =0
k k k k 3 k
נסדר
mg `mg mv02 3.2 F0 2
)(752 ∆x2 + (1.6µk − 1.2) ∆x + (1.6µk − 1.2) − − ` =0
k k k 3 k
נמצא את המקדמים
mg 2kg · 10 sm2
)(753 = )(1.6µk − 1.2 (1.6 · 0.1 − 1.2) = −0.52m
k 40 Nm
`mg mv02 3.2 F0 2 2kg · 10 sm2 · 1m
(1.6µk − 1.2) − − = ` )(1.6µk − 1.2
k k 3 k 40 N
m
2
2kg · 16 m
s2 3.2 3 N
)(754 = − − m
1m2 = −1.4m2
40 N
m
3 40 N
m
אחרי שווידאנו כי היחידות נכונות )נא להשתכנע בכך!( ,נציב ללא היחידות במשוואה הריבועית
)(755 ∆x2 − 0.52∆x − 1.4 = 0
המרכז האקדמי רופין
משפט עבודה ואנרגיה ואנרגיה פוטנציאלית אלסטית )בית( 12.17 עבודה ואנרגיה 12
נפתור
√ √
0.52 ± 0.522 + 4 · 1.4 0.52 ± 5.87
)(756 = ∆x ≈
2 2
הפתרונות הם
)(757 ∆x ≈ 1.47m , −0.95m
כמו קודם ,ניקח את התוצאה החיובית מאותם השיקולים.
התוצאה היא
)(758 ∆x ≈ 1.47m
המרכז האקדמי רופין
משפט עבודה ואנרגיה פוטנציאלית )בית( 12.18 עבודה ואנרגיה 12
משפט עבודה ואנרגיה פוטנציאלית )בית( 12.18
גוף שמסתו mמתחיל ממנוחה ומחליק מרחק dעל גבי מדרון חלק ששיפועו αעד שהוא מתנגש בקפיץ .הגוף מחליק עוד
מרחק x0לפני שהוא נבלם באופן רגעי ע`י הקפיץ ,שקבוע הכוח שלו הוא .k
א .מהו ערכו של ) ?dקבלו ביטוי בעזרת .( m, α, x0 , k, g
ב .מרגע שהגוף נעצר ע`י הקפיץ ,מהירותו מתחילה לגדול בכיוון מעלה המדרון ,עד לרגע מסוים .מהו כיווץ הקפיץ כאשר
מהירותו של הגוף מפסיקה לגדול בכיוון מעלה המדרון?
פתרון
סעיף א'
מהרגע שהחל הגוף להחליק מטה ,ועד שנעצר בפעם הראשונה ,עברה האנרגיה מאנרגיה פוטנציאלית כובדית לאנרגיה
פוטנציאלית אלסטית .נגדיר את מישור הייחוס כנק' בה נעצר הגוף עם הקפיץ .ואז:
1
)(759 = mgh k∆x2
2
1 2
= ⇒ mg (x0 + d) sin α kx
2 0
1 kx20
)(760 = ⇒d − x0
2 mg sin α
התשובה היא
1 kx20
=d − x0
2 mg sin α
המרכז האקדמי רופין
מסילה עם חיכוך וקפיץ. 12.19 עבודה ואנרגיה 12
סעיף ב'
נשרטט את הכוחות הפועלים על הגוף:
שקול הכוחות הוא:
)(761 ΣF = kx − mg sin α = ma
k
= ⇒a x − g sin α
m
התנאי בשאלה הוא שהמהירות גדלה לכן .a ≥ 0לכן נדרוש כי
k
)(762 x − g sin α ≥ 0
m
כאשר ,a = 0מהירותו תפסיק לעלות .לכן מעניין אותנו רק:
k
x − g sin α = 0
m
ונקבל:
mg sin α
)(763 =x
k
התשובה היא
mg sin α
=x
k
מסילה עם חיכוך וקפיץ. 12.19
גוף שמסתו mמשוחרר ממנוחה מנקודה ,Aהנמצאת בקצה מסילה אנכית חלקה )חסרת חיכוך( שצורתה רבע מעגל
ורדיוסו .Rבתחתית המסילה ,בנקושה ,Bמחובר משטח אופקי .בין הגוף למשטח האופקי ,לאורך הקטע ,dקיים חיכוך
שמקדמו הקינטי הוא .µkבקצה המשטח המחוספס נמצא קפיץ ,כאשר הקטע עליו הקפיץ מונח הינו חסר חיכוך .הקפיץ
מחובר לקיר אנכי ,כמתואר בתרשים
המרכז האקדמי רופין
מסילה עם חיכוך וקפיץ. 12.19 עבודה ואנרגיה 12
הגוף משוחרר מקצה המסילה המעגלית ,ופוגע הקפיץ וגורם להתכווצו מקסימאלית .s
א .תנו ביטוי עבור מהירות הגוף ברגע הפגיעה בקפיץ .C
ב .תנו ביטוי עבור קבוע הקפיץ.
ג .עד לאיזה גובה מעל המשטח האופקי יגיע הגוף לאחר שישתחרר מהקפיץ.
ד .כמה מחזורים יעברו עד שהגוף יעצר.
פתרון
סעיף א'
העבודה של החיכוך שווה להפרש האנרגיה המכאנית:
Wfk = Ef − Ei
בהתחלה יש אנרגיה של גובה ובסוף רק אנרגיה קינטית )הגוף עדיין לא מקווץ את הקפיץ(:
ˆ
→
→ − −
fk · d l = Ek,C − Ug,A
1 2
−fk d = mvC − mgR
2
כוח החיכוך על המישור שווה לנורמל כפול מקדם החיכוך והנורמל שווה למשקל:
1 2
−µk mgd = mvC − mgR
2
p
= vC 2gR − 2µk gd
התשובה היא
p
= vC )2g (R − µk d
סעיף ב'
כיוון שהקפיץ מונח על משטח חלק אזי מהגע שהגוף מקווף את הקפיץ יש שימור אנרגיה אין חיכוך והכוח של הקפיץ הוא
משמר אזי נשתמש בשימור אנרגיה :Wfk = Ef − Ei = 0
EC = Ef
מסילה עם חיכוך וקפיץ. 12.19 עבודה ואנרגיה 12
1 2 1
mvC = ks2
2 2
mvC2
=k
s2
נציב את המהירות מסעיף א' התשובה היא
)2mg (R − µk d
=k
s2
סעיף ג'
גם כאן אין שימור אנרגיה אך ידוע לנו מה העבודה של כוח החיכוך ולכן :
Wfk = Ef − Ei
בהתחלה יש אנרגיה של גובה ובסוף רק אנרגיה קינטית )הגוף עדיין לא מקווץ את הקפיץ(:
ˆ
→
→ − −
fk · d l = Uf,g − Ui,el
1
−fk d = mgh − ks2
2
נשים לב שגם כאן עבודת החיכוך היא שלילית כי כוח החיכוך תמיד הפוך לכיוון התנועה ומכאן להעתק.
1
−µk mgd = mgh − ks2
2
1
h = ks2 − µk mgd
2
: 12 ks2 = 12 mvC
מסעיף ב' נציב כי )2 = gm (R − µ d
k
mgh = gm (R − µk d) − µk mgd
התשובה היא
h = R − 2µk d
סעיף ד'
הגוף יחליק חזרה ואולי אף ימשיך לקפיץ ויחזור מהקפיץ בתנועה החוזרת על עצמה עד שהוא יעבד את כל האנרגיה שלו
על חיכוך .סה`כ הדרך שבו הגוף יעבור דרך החיכוך יהיה Sאזי העבודה של כוח החיכוך יהיה :
Wfk = −fk S
המרכז האקדמי רופין
עבודה של הכוח הנורמלי. 12.20 עבודה ואנרגיה 12
בעצם כל האנרגית גובה של הגוף מתבזבזת לאנרגיית חום ע`י החיכוך אזי:
mgR = −fk S
סה`כ הדרך שבו הגוף עשה על המשטח המחוספס היא:
mgR
=S
fk
בכל מחזור הגוף עושה דרך של חיכוך של 2dאזי מספר המחזורים וא סה`כ הדרך חלקי אורך מחזןר אחד:
S mgR mgR
=n = =
2d 2dfk 2dµk mg
התשובה היא
R
=n
2dµk
עבודה של הכוח הנורמלי. 12.20
→
−
גוף בעל מסה mנמצאת על מדרון ששיפועו .45°המדרון נע ימינה בתאוצה ̂ A = αgxיחסית לקרקע ,כאשר αקבוע.
ניתן להזניח את החיכוך בין המדרון והגוף .כמתואר בתרשים
א .חשב את תאוצת הגוף יחסית למעבדה.
ב .נתון שברגע t = 0המדרון והגוף היו במנוחה .חשב את השינוי באנרגיה המכאנית של הגוף ) קינטית +פוטנציאלית(
במערכת המעבדה החל מרגע זה ועד לרגע tשרירותי.
ג .הראו ששינוי האנרגיה הנ`ל שווה לעבודה המתבצעת ע`י כוח ההעקה )הנורמל( שהמדרון מפעיל על הגוף.
פתרון דורש עריכה
סעיף א'
נעבוד במערכת יחוס ביחס למידרון אזי על הגוף פועלים גם כוח כובד גם הנורמל וגם דלמבר ראה איור:
המרכז האקדמי רופין
עבודה של הכוח הנורמלי. 12.20 עבודה ואנרגיה 12
אזי מכוחות ניוטון נחשב את התאוצה היחסית:לפי הצירים שמכיוון המדרון ואנך למדרון.
x̂0 : mgsin45 − mAcos45 = ma0
ŷ 0 : N − mgcos45 − mAsin45 = 0
אזי התאוצה ביחס למדרון:
√
0 2
= a )(g − A
2
ואז התאוצה יחסית לקרקע:
√ √ √ !
→
− 2 2b 2b
a = a0 x̂0 + AX
=b )(g − A X− Y + AX
b
2 2 2
→
− 1 b − 1 (g − A) Yb
= a (g − A) + A X
2 2
התשובה היא
→
− 1 b − 1 (g − A) Yb
a = (g + A) X
2 2
סעיף ב'
השינוי באנרגיה המכאנית זה ):4E = Ef − Ei = E (t) − E (0
1
4E = mv 2 − mg4Y
2
ניתן לחשב את המהירות והמיקום בציר Yלפי קינמטיקה לתאוצה קבועה שיש בסעיף א' :
נציב את המהירות מסעיף א' התשובה היא
)2mg (R − µk d
=k
s2
עבודה של הכוח הנורמלי. 12.20 עבודה ואנרגיה 12
סעיף ג'
גם כאן אין שימור אנרגיה אך ידוע לנו מה העבודה של כוח החיכוך ולכן :
Wfk = Ef − Ei
בהתחלה יש אנרגיה של גובה ובסוף רק אנרגיה קינטית )הגוף עדיין לא מקווץ את הקפיץ(:
ˆ
→
→ − −
fk · d l = Uf,g − Ui,el
1
−fk d = mgh − ks2
2
נשים לב שגם כאן עבודת החיכוך היא שלילית כי כוח החיכוך תמיד הפוך לכיוון התנועה ומכאן להעתק.
1
−µk mgd = mgh − ks2
2
1
h = ks2 − µk mgd
2
: 12 ks2 = 12 mvC
מסעיף ב' נציב כי )2 = gm (R − µ d
k
mgh = gm (R − µk d) − µk mgd
התשובה היא
h = R − 2µk d
סעיף ד'
הגוף יחליק חזרה ואולי אף ימשיך לקפיץ ויחזור מהקפיץ בתנועה החוזרת על עצמה עד שהוא יעבד את כל האנרגיה שלו
על חיכוך .סה`כ הדרך שבו הגוף יעבור דרך החיכוך יהיה Sאזי העבודה של כוח החיכוך יהיה :
Wfk = −fk S
בעצם כל האנרגית גובה של הגוף מתבזבזת לאנרגיית חום ע`י החיכוך אזי:
mgR = −fk S
סה`כ הדרך שבו הגוף עשה על המשטח המחוספס היא:
mgR
=S
fk
המרכז האקדמי רופין
שרשרת .־ )אתגר עדיין לא פתור( 12.21 עבודה ואנרגיה 12
בכל מחזור הגוף עושה דרך של חיכוך של 2dאזי מספר המחזורים וא סה`כ הדרך חלקי אורך מחזןר אחד:
S mgR
=n =
2d 2dfk
התשובה היא
mgR
=n
2dfk
שרשרת .־ )אתגר עדיין לא פתור( 12.21
נתונה שרשרת בעלת צפיפות אחידה שמסתה mואורכה Lהמונחת על שולחן חסר חיכוך ,כאשר רבע מאורכה נשאר תלוי
באוויר.
כמה עבודה יש להשקיע לכדי למשוך את השרשרת במלואה חזרה?
פתרון דורש עריכה
.λ = mונסתכל על יחידת מסה תלויה .4m = λ4y נגדיר צפיפות מסה ליחידת אורך L
אנו מעלים את השרשרת במהירות קבועה .אולם ,נשים לב שעם משיכת השרשרת הכוח משתנה כי החלק שתלוי קטן ואז
הוא מושך חלש יותר את השרשרת .שבמקרה שלנו ככל שהחלק
התשובה היא
המרכז האקדמי רופין
עבודת כח לא משמר )בית( 12.22 עבודה ואנרגיה 12
עבודת כח לא משמר )בית( 12.22
נתון הכוח הבא
~F ]̂= F0 [(y + z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) z
א .מהן היחידות של ?F0
ב .מצאו את העבודה שכוח זה עושה מהנקודה ) (0, 0, 0לנקודה ) (3, 4, 5לאורך המסלולים הבאים ,תוך שימוש בקשר
האינטגרלי
(0, 0, 0) → (3, 0, 0) → (3, 4, 0) → (3, 4, 5) .1
(0, 0, 0) → (0, 4, 0) → (3, 4, 0) → (3, 4, 5) .2
(0, 0, 0) → (0, 0, 5) → (0, 4, 5) → (3, 4, 5) .3
ג .האם על סמך סעיף ב' בלבד ניתן להסיק אם הכוח משמר? אם כן הסבירו ,אם לא הוכיחו בדרך אחרת אם הכוח
משמר או לא.
פתרון
סעיף א'
היחידות של ~ Fצריכות להיות ניוטון .היחידות של מה שיש בסוגריים המרובעים הן מטרים ,לכן היחידות של F0יהיו
ניוטון למטר .התשובה היא
N
= ] [F0
m
סעיף ב'
נמצא את העבודה לפי הקשר האינטגרלי
ˆ
)(764 = W F~ · d~r
לאורך המסלולים המבוקשים
(0, 0, 0) → (3, 0, 0) → (3, 4, 0) → (3, 4, 5) .1
נחשב עבור כל שלב בנפרד
)(765 )Wtot = W(0,0,0)→(3,0,0) + W(3,0,0)→(3,4,0) + W(3,4,0)→(3,4,5
בחלק הראשון .d~r = dxx̂ ,נפתור
ˆ )(3,0,0
= )W(0,0,0)→(3,0,0 F0 [(y ̂+ z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dxx
)(0,0,0
)ˆ (3,0,0
)(3,0,0
)(766 = F0 (y + z) dx = F0 (y + z) x|(0,0,0) = 0
)(0,0,0
עבודת כח לא משמר )בית( 12.22 עבודה ואנרגיה 12
בחלק השניd~r = dy ŷ ,
ˆ )(3,4,0
= )W(3,0,0)→(3,4,0 F0 [(y ̂+ z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dy y
)(3,0,0
)ˆ (3,4,0
)(3,4,0
)(767 = F0 (x + z) dy = F0 (x + z) y|(3,0,0) = 12F0
)(3,0,0
בחלק השלישיd~r = dz ẑ ,
ˆ )(3,4,5
= )W(3,4,0)→(3,4,5 ̂F0 [(y + z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dz z
)(3,4,0
ˆ )(3,4,5
)(3,4,5
)(768 = F0 (x + y) dz = F0 (x + y) z|(3,4,0) = 35F0
)(3,4,0
וסך העבודה למסלול תהיה
)(769 Wtot = 0 + 12F0 + 35F0 = 47F0
(0, 0, 0) → (0, 4, 0) → (3, 4, 0) → (3, 4, 5) .2
נחשב עבור כל שלב בנפרד
)(770 )Wtot = W(0,0,0)→(0,4,0) + W(0,4,0)→(3,4,0) + W(3,4,0)→(3,4,5
בחלק הראשון .d~r = dy ŷ ,נפתור
ˆ )(0,4,0
= )W(0,0,0)→(0,4,0 F0 [(y ̂+ z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dy y
)(0,0,0
)ˆ (0,4,0
)(0,4,0
)(771 = F0 (x + z) dy = F0 (x + z) y|(0,0,0) = 0
)(0,0,0
בחלק השניd~r = dxx̂ ,
ˆ )(3,4,0
= )W(0,4,0)→(3,4,0 F0 [(y ̂+ z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dxx
)(0,4,0
)ˆ (3,4,0
)(3,4,0
)(772 = F0 (y + z) dx = F0 (y + z) x|(0,4,0) = 12F0
)(0,4,0
בחלק השלישי העבודה זהה לזו שחישבנו במסלול הקודם .סך העבודה תהיה
)(773 Wtot = 12F0 + 35F0 = 47F0
(0, 0, 0) → (0, 0, 5) → (0, 4, 5) → (3, 4, 5) .3
נחשב עבור כל שלב בנפרד
)(774 )Wtot = W(0,0,0)→(0,0,5) + W(0,0,5)→(0,4,5) + W(0,4,5)→(3,4,5
בחלק הראשון .d~r = dz ẑ ,נפתור
עבודת כח לא משמר )בית( 12.22 עבודה ואנרגיה 12
ˆ )(0,0,5
= )W(0,0,0)→(0,0,5 F0 [(y ̂+ z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dz z
)(0,0,0
)ˆ (0,0,5
)(0,0,5
)(775 = F0 (x + y) dz = F0 (x + y) z|(0,0,0) = 0
)(0,0,0
בחלק השניd~r = dy ŷ ,
ˆ )(0,4,5
= )W(0,0,5)→(0,4,5 F0 [(y ̂+ z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dy y
)(0,0,5
)ˆ (0,4,5
)(0,4,5
)(776 = F0 (x + z) dy = F0 (x + z) y|(0,0,5) = 20F0
)(0,0,5
בחלק השלישיd~r = dxx̂ ,
ˆ )(3,4,5
= )W(0,4,5)→(3,4,5 ̂F0 [(y + z) x̂ + (x + z) ŷ + (x + y) ẑ] · dxx
)(0,4,5
ˆ )(3,4,5
)(3,4,5
)(777 = F0 (y + z) dx = F0 (y + z) x|(0,4,5) = 27F0
)(0,4,5
וסך העבודה למסלול תהיה
)(778 Wtot = 0 + 20F0 + 27F0 = 47F0
התשובה היא
Wtot = 47F0
סעיף ג'
אמנם קיבלנו שכל העבודות שוות ,אולם לא ניתן להסיק על סמך תוצאות הסעיף הקודם שהכוח בהכרח משמר .על מנת
לעשות זאת ,יש לחשב את העבודה עבור כל מסלול אפשרי ,כלומר אינסוף מסלולים .דרך יותר קצרה תהיה לחשב את ה
curlשל הכוח
̂x ̂y ̂z
= ~~ × F ∂ ∂ ∂ ∂Fz ∂Fy ∂Fz ∂Fx ∂Fy ∂F x
∇ ∂x ∂y ∂z= − x̂ − −
ŷ + − ̂z
∂y ∂z ∂x ∂z ∂x ∂y
Fx Fy Fz
∂ ∂ ∂ ∂ ∂ ∂
= F0 (x + y) − (x + z) x̂ − (x + y) − (y + z) ŷ + (x + z) − ̂(y + z) z
∂y ∂z ∂x ∂z ∂x ∂y
=)(779 F0 [(1 − 1) x̂ − (1 − 1) ŷ + (1 − 1) ẑ] = 0
וקיבלנו שאכן הכוח הוא כוח משמר.
המרכז האקדמי רופין
דיסיפציה )בית( לא עובד טוב 12.23 עבודה ואנרגיה 12
דיסיפציה )בית( לא עובד טוב 12.23
סטודנט מתוסכל מקמט את מטלת הבית שלו לכדור נייר וזורק אותה אופקית מהחלון במהירות .v0מסתה של המטלה
mמרגע הזריקה נושבת רוח נגדית קבועה ~
~ .Fd = −αכעבור זמן α היא .mהתנגדות האוויר מפעילה על המטלה כוח גרר v
בכיוון האופקי בלבד המפעילה כוח ) F0התנגדות האוויר עדיין קיימת(.
א .מצאו את המרחק האופקי שעברה המטלה עד לעצירתה.
ב .הסטודנט גר בקומה השנייה במעונות ,בגובה hמעל הקרקע .מצאו כמה אנרגיה הלכה לאיבוד בתהליך.
פתרון
סעיף א'
t > mניתן אינדקס .2 m
נפריד את השלבים של התנועה :עבור הזמן t < αניתן אינדקס 1ועבור הזמן α
בחלק הראשון ,נבחר את הציר האנכי החיובי למטה והאופקי החיובי החוצה מהחלון )נניח ימינה( .נרשום את משוואת
התנועה עבור ~v1
)(780 m~g − α~v1 = m~v˙ 1
בשיעור 12ראינו את הפתרון למשוואה זו
m α
h mg α
α
i
)(781 < ~v1 t = v1x (0) e− m t x̂ + ̂1 − e− m t + v1y (0) e− m t y
α α
תנאי ההתחלה שלנו הוא
)(782 ̂~v1 (0) = v0 x
הפתרון יהיה
m α
−m t mg α
−m t
)(783 < ~v1 = ~v t = v0 e x̂ + 1−e ̂y
α α
m
משוואת הכוחות תהיה α בזמן שאחרי
)(784 m~g + F~w − α~v2 = m~v˙ 2
t > mשבה הכיוון החיובי של הציר האופקי יהיה הפוך )שמאלה( .נפתור מחדש ,והקשר נבחר מערכת צירים חדשה עבור α
t = mשיהיה שלילי )יבוא לידי ביטוי בתנאי ההתחלה
α בזמן המהירות של האופקי הרכיב בין המערכות יהיה הסימן של
החדש( .נרשום את המשוואה במערכת זו
)(785 ̂mg ŷ + F0 x̂ − αv2y ŷ + αv2x x̂ = mv̇2x x̂ + mv̇2y y
)(786 ̂(mg − αv2y ) ŷ + (F0 − αv2x ) x̂ = mv̇2x x̂ + mv̇2y y
אין צורך לפתור מחדש עבור ציר .yאנו לא צריכים אותו לטובת חישוב המרחק האופקי ,וגם לא החלפנו שם מערכת
צירים .נפתור עבור ציר .xנשים לב שהמבנה של המשוואה בציר xזהה לזה של המשוואה בציר ,yרק שהכוח הקבוע
הוא F0במקום .mgהפתרון שלה יהיה בהתאם
F0 α
α
)(787 = )v2x (t 1 − e− m t + v2x (0) e− m t
α
−v1x mמהחלק הקודם )לא לשכוח להפוך סימן( .כעת ,תנאי ההתחלה הוא
כעת ) v2x (0הוא לא אפס ,הוא α
m α m v0
)(788 = v2x (0) = −v1x t = −v0 e− m α = −
α e
דיסיפציה )בית( לא עובד טוב 12.23 עבודה ואנרגיה 12
נרשום סיכום ביניים
m α mg α
)(789 < ~v1 = ~v t = v0 e− m t x̂ + ̂1 − e− m t y
α α
m F0 α
−m
v
0 −αt mg α
)(790 > ~v2 = ~v t = 1−e t
− e m x̂ + ̂1 − e− m t y
α α e α
עלינו למצוא את המרחק שעברה המטלה עד למרחקה האופקי המירבי ,כלומר עד לעצירתה הרגעית בציר .xזמן התנועה
m m
נחשב מאפס ולא מ mלנו ,הוא . αנותר למצוא את הזמן מ αועד לעצירה .שימו לב! את הזמן השני
בחלק הראשון ידוע
mמכיוון שבזמן αאיפסנו את השעון מחדש .זה כך מכיוון שלקחנו את תנאי ההתחלה שלנו להיות .~v1 αנמצא את
m
α
,tsהזמן שלקח למהירות האופקית להתאפס
F0 α
v
0 α
)(791 1 − e− m ts − e− m ts = 0
α e
F0
α
)(792 e− m ts = F0
α
v0
α + e
!
F0 v0
+
m α e m αv0
)(793 = ts ln F0
= ln 1 +
α α
α F0 e
נמצא את המרחק שעברה המטלה על על ידי אינטגרציה מסויימת בשני החלקים בנפרד
ˆ m/α mv
m −mα
t mv0 − α m 0 1
)(794 = x1 t = v0 e dt = − e m α = −1 1−
α 0 α α e
ˆ ts
m − α t mv0 − α t ts
F0 −mα
t
v0 − α t F0
= ) x2 (t = ts 1−e − e m = dt t+ e m + e m
0 α e α α αe 0
F0 h m − α ts i mv α
0
= ts + e m −1 + e− m ts − 1
α α αe
F0 m F0 v0 − α ts
)(795 = ts + + e m −1
α α α e
נציב את ts
F0 m αv0 m F0 v0 αm αv0
= ) x2 (t = ts ln 1 + + + exp − ln 1 + −1
α α F0 e α α e mα F0 e
!
F0
F0 m αv0 m F0 v0 α
= ln 1 + + + F0 v0
−1
α2 F0 e α α e α + e
F0 m αv0 m v0
)(796 = ln 1 + −
α2 F0 e α e
סך המרחק המבוקש יהיה
m mv0 1 F0 m αv0 m v0
= xtot = x1 t = ) + x2 (t = ts 1− + 2 ln 1 + −
α α e α F0 e α e
m 2v0 F0 αv0
)(797 = v0 − + ln 1 +
α e α F0 e
התשובה היא
m 2v0 F0 αv0
xtot = v0 − + ln 1 +
α e α F0 e
חוט מתלפף על מסמר 12.24 עבודה ואנרגיה 12
סעיף ב'
אין צורך לחשב את עבודת הגרר .הוא הכוח הלא משמר היחידי ,לכן נוכל להשתמש במשפט שינוי אנרגיה מכאנית שווה
לעבודת הכוח הלא משמר :בכיוון ̂ xיש אנרגיה פוטנציאלית של כוח קבוע של הרוח F0לאורך הדרך x2ובכיוון ̂ yיש
אנרגיה פוטנציאלית של גובה :Ep,g
Wnon−cons = ∆Emech = (Ek + Ep )f − (Ek + Ep )i
1 2 1 2
)(798 = mv (t = ts ) + F0 x2 − mv + mgh
2 y 2 0
כאשר F0 x2היא האנלוג לארגיה הפוטנציאלית הכובדית )כוח קבוע( ובחרנו את הייחוס לאנרגיה הפוטנציאלית הכובדית
בגובה הקרקע .נותר למצוא את ) .vy (t = tsשימו לב! לא שינינו צירים עבור התנועה האנכית ,נוכל להציב ישר את tsב
.v1y
mg α
mg
αm
αv0
−m ts
= ) v1y (ts 1−e = 1 − exp − ln 1 +
α α mα F0 e
!
F0 v0
mg mg mgv0
)(799 = = 1 − F0 α v0 F
e
v
=
α α + e
α α0 + e0 eF0 + v0 α
נציב ביחד עם x2במשוואת האנרגיה .התשובה היא
1 mgv0 F0 m αv0 m v0 1
Wnon−cons = m + F0 ln 1 + − − mv02 − mgh
2 eF0 + v0 α α2 F0 e α e 2
חוט מתלפף על מסמר 12.24
משקולת שמסתה ] m = 3[kgתלויה על חוט שאורכו ] .l = 2[mהחוט קשור לתיקרה בנקודה .Aמסיטים את המשקולת
בזווית 60°מהאנך ומשחררים .בנקודה Pהנמצאת מרחק ] h = 0.5[mמתחת לנקודת התליה Aנמצא מסמר.
א .לאיזה גובה תעלה המשקולת
המרכז האקדמי רופין
חוט מתלפף על מסמר 12.24 עבודה ואנרגיה 12
ב .חשב את המתיחות בחוט כאשר המשקולת נמצאת בנקודה הנמוכה ביותר ,מיד לפני ומיד אחרי שהחוט נכרך סביב
המסמר.
ג .באיזה גובה hיש לתלות את המסמר כדי שהמשקולת תבצע סביבו מסלול מעגלי שלם?
פתרון
סעיף א'
משימור אנרגיה ניתן לומר כי מהירות התחלתית היא אפס ולכן האנרגיה בהתחלה היא רק אנרגיה גובה וכאשר המשקולת
תגיע למקסימום גובה היא גם נעצרת ולכן תהיה באותו אנרגיהת גובה.
נקבע רמת יחוס של אנרגית גובה כמישור של התתיקרה.
Ei = Ef
mghi = mghf
1
]hi = hf = −lcos60° = − 2 [m
2
התשובה היא
]hf = −1 [m
סעיף ב'
לחישוב כוח המתיחות יש לרשום את משוואת הכוחות עבור המסה כאשר היא נמצאת בתחתית:
סה`כ הכוחות בכיוון הצנטרפיטלי של התנועה המעגלית שהמסה עושה זה המסה כפול התאוצה הצנטרפיטלית:
המרכז האקדמי רופין
חוט מתלפף על מסמר 12.24 עבודה ואנרגיה 12
v2
T − mg = m
R
למציאת המהירות נרשות את משוואת שימור האנרגיה:
Ei = Ef
1
−mglcos60° = mv 2 − mgl
2
v 2 = gl
v2 gl
Tbef ore = mg + m ] = mg + m = 2mg = 2 · 3 [kg] g = 6g [N
R l
אחרי ההתנגשות עם המסמר רדיוס הסיבוב הוא חצי האורך :R = (2 − 0.5) [m] = 34 l
v2 gl 7 7
Taf ter = mg + m ] = mg + m 3l = mg = · 3 [kg] g = 7g [N
R 4
3 3
התשובה היא
] Tbef ore = 6g [N
] Taf ter = 7g [N
סעיף ג'
כדי שהמשקולת תבצע סיבוב שלם היא צריכה להגיע למצב בו המתיחות תמיד חיובית או שווה אפס T ≥ 0המצב בו
המתיחות הכי נמוכה זה כאשר המסה הכי למעלה.
המרכז האקדמי רופין
חוט מתלפף על מסמר 12.24 עבודה ואנרגיה 12
v2
T + mg = m
R
־
v2
T =m − mg ≥ 0
R
v 2 ≥ Rg
:משימור האנרגיה
Ei = Ef
1
−mglcos60° = mv 2 − mg (Hp − R)
2
1 1
− gl = v 2 − gHp + gR
2 2
v 2 = 2gHp − 2gR − gl
נציב במשוואת הכוחות
2gHp − 2gR − gl ≥ Rg
2Hp ≥ 3R + l
חוט מתלפף על מסמר 12.24 עבודה ואנרגיה 12
אך רדיוס הסיבוב זה אורך החוט פחות מיקום המסמר R = l − Hp
2Hp ≥ 3l − 3Hp + l
4l
≥ Hp
5
התשובה היא
4l
≥ Hp ]= 1.6 [m
5
המרכז האקדמי רופין
תנועה הרמונית 13
תנועה הרמונית 13
כח מחזיר 13.1
על גוף שמסתו 4ק`ג הנמצא על מישור אופקי חלק פועל כוח אופקי .Fx = −4xב־ t = 0הגוף נמצא ב־ x = 0.2m
במנוחה.
א .רשמו את משוואת התנועה של הגוף ,וקבלו פתרון כללי למשוואת התנועה.
ב .מהו הפתרון הפרטי למשוואת התנועה? מה זמן המחזור של התנועה?
ג .מהי המהירות ומהי התאוצה של הגוף ב־]?t = π2 [s
פתרון
סעיף א':
לנק' ש`מ ניתן להתייחס עכשיו או אחר כך ,כשנצטרך להציב ת.ה.
נרשום את משוואת התנועה ,כאשר הכוח היחידי הפועל כאן הוא .Fנרשום משוואת תנועה
)(800 ̈−bx = ma = mx
.b = 4 Nנעביר אגפים ונסדר
כאשר m
b
)(801 ẍ + x=0
m
הפתרון הכללי למשוואה זו הוא
)(802 )x (t) = Acos (ωt + ϕ
למציאת התדירות ,נציב פתרון זה במשוואת התנועה
b
)(803 −ω 2 Acos (ωt + ϕ) + Acos (ωt + ϕ) = 0
m r
b
)(804 = ⇒ ω
m
נציב ערכים=
s
4N
m rad 2π
)(805 =ω =1 =
4kg s T
התשובה היא
)x (t) = Acos (ωt + ϕ
T ]= 2π [s
סעיף ב':
תנאי ההתחלה הנתונים הם
)(806 x (t = 0) = 0.2m
m
)(807 v (t = 0) = 0
s
נתחיל מהמהירות .המהירות היא
)(808 )v (t) = ẋ (t) = −ωAsin (ωt + ϕ
כח מחזיר 13.1 תנועה הרמונית 13
נטיל את תנאי ההתחלה
)(809 )0 = −ωAsin (ϕ
ישנן 3דרכים לקיים משוואה זו .A = 0, ω = 0, ϕ = 0 :מסעיף א' אנחנו יודעים ש ω 6= 0ואם A = 0כל הפתרון
מתאפס )זה עדיין פתרון ,אבל לא נותן שום מידע( .המסקנה היחידה היא .ϕ = 0אם כך ,הפתרון שלנו נראה כך
)(810 )x (t) = Acos (ωt
נטיל את תנאי ההתחלה השני
)(811 0.2 [m] = Acos (0) = A
זה נותן לנו את הפתרון הפרטי .התשובה היא
]x (t) = 0.2cos (ωt) [m
rad
ω = 1
s
סעיף ג':
נמצא את המהירות והתאוצה על ידי גזירה
rad hmi
)(812 v (t) = ẋ (t) = −Aωsin (ωt) = −0.2 [m] · 1 )sin (ωt) = −0.2sin (ωt
s s
2
rad h mi
)(813 a (t) = ẍ (t) = −Aω 2 cos (ωt) = −0.2 [m] · 1 cos )(ωt = −0.2cos )(ωt
s2 s2
נציב את הזמן הנתון
h i
rad π m hmi
)(814 v (t = 0.5s) = − (0.2) sin 1 ]· [s = −0.2
s 2 s s
m
rad π h m i
)(815 a (t = 0.5s) = − 0.2 2 cos 1 · [s] = −0 2
s s 2 s
m
v (t = 0.5s) ≈ −0.2
s
m
a (t = 0.5s) ≈ 0 2
s
המרכז האקדמי רופין
משוואת תנועה של מערכת קפיצים )שאלה שגדי פוטר בכיתה( 13.2 תנועה הרמונית 13
משוואת תנועה של מערכת קפיצים )שאלה שגדי פוטר בכיתה( 13.2
נתון המערכת הבאה :
M
k1
k2
θ
כאשר אין חיכוך והגלגלות חסרות משקל.
א.מצאו את משוואת התנועה.
ב.מצאו את תדירות התנודות בהנחה ש . k1 = k2 = k
פתרון
סעיף א':
הואיל והחוט הוא רציף ,חסר מסה וחסר חיכוך עם הגלגלות .המתיחות היא Tבכל נקודה .עבור ,Mנגדיר ציר ̂ xחיובי
עם התנועה )למטה( .משוואת הכוחות על M
)(816 ̈M gsinθ − k1 x − T = M x
עבור הגלגלת האידיאלית ,נגדיר ציר yחיובי עם התנועה )למעלה( .משוואת הכוחות על הגלגלת
̈2T − k2 y = mpulley ÿ = 0 · y
אגף ימין מתאפס מכיוון שהגלגלת חסרת מסה .mpulley = 0בנוסף ,יש לבצע המרה בין התאוצות :בזמן שהגלגלת עולה
יחידת מרחק אחת ,מסה Mתרד שתי יחידות מרחק .כלומר x ,הוא פעמיים .yהקשר בין xל yהוא
x
= y
2
̈x
= ̈⇒ y
2
לכן
x
2T − k2 = 0
2
x
⇒T = k2
4
נציב את אשר קיבלנו במשוואת הכוחות עבור גוף ,Mמשוואה )(816
̈M gsinθ − T − kx = M x
x
⇒ M ẍ = M gsinθ − k1 x − k2
4
k1 + k42
⇒ ẍ + x = gsinθ
M
התשובה היא
המרכז האקדמי רופין
משוואת תנועה )בית( 13.3 תנועה הרמונית 13
k1 + k42
ẍ + x = gsinθ
M
סעיף ב':
קיבלנו משוואה דיפרנציאלית מסדר שני .הקבוע gsinαרק מזיז את נקודת שיווי המשקל ולא משפיע על התדירות ולכן
s
k1 + k42
= ω
M
s
ω k1 + k42
= f =
2π 4π 2 M
נציב k1 = k2 = kהתשובה היא
r
5k
=f
16π 2 M
משוואת תנועה )בית( 13.3
גוף שמסתו ] 2[kgנמצא במנוחה על מישור אופקי חלק .הגוף קשור לקפיץ רפוי בעל קבוע כוח של ] .k = 100[N/mקצהו
השני של הקפיץ קשור לקיר .בזמן t = 0נותנים לגוף מהירות התחלתית של ] 4[m/sלכיוון החיובי של ציר ה־.x
א .כתבו את משוואת התנועה של הגוף ומצאו את התדירות הזוויתית של התנודות.
ב .קבלו פתרון כללי ופרטי למשוואת התנועה.
ג .מהי מהירות ותאוצת הגוף כפונקציה של הזמן?
פתרון
סעיף א':
X
̈F = −kx = ma = mx
k
ẍ = − x
m
r r
2 k k 100
= ω =→ω = ]= 7.07[rad/s
m m 2
]ω = 7.07[rad/s
סעיף ב':
מערכת קפיצים על עגלה מאיצה )בית( 13.4 תנועה הרמונית 13
הפתרון הכללי:
)x(t) = Acos (ωt + φ
תנאי ההתחלה:
π π
= (1)x(t = 0) = 0 → Acosφ = 0 → φ ,−
2 2
π
(2)v(t = 0) = 4[m/s] → −Aωsinφ = 4 → sinφ < 0 → φ = −
2
4 4
=A = ]= 0.56[m
ω 7.07
הפתרון הפרטי:
)x(t) = 0.56cos(7.07t − π/2
π
x(t) = 0.56cos(7.07t − )
2
סעיף ג':
המהירות:
)dx(t π
= )v(t = (7.07) · 0.56 · (−sin (7.07t − π/2)) = −4sin 7.07t −
dt 2
התאוצה
)dv(t
= )a(t )= (7.07) · (−4) · (cos(7.07t − π/2)) = −28.28cos(7.07t − π/2
dt
π
v(t) = −4sin 7.07t −
2
π
) a(t) = −28.28cos(7.07t −
2
מערכת קפיצים על עגלה מאיצה )בית( 13.4
בלוק המונח על עגלה מחובר לשני קפיצים .לשני הקפיצים אותו קבוע קפיץ kומסת העגלה והבלוק Mכבשרטוט .נקבע
מערכת צירים הצמודה לעגלה כאשר ̂ xפונה ימינה וראשית הצירים נמצאת במיקום שבו הקפיץ רפוי .
המרכז האקדמי רופין
מערכת קפיצים על עגלה מאיצה )בית( 13.4 תנועה הרמונית 13
N חשבו את נקודת שיווי המשקל ,x0את תדירות התנודות ואת אמפליטודת התנועה ) (Aבמקרים הבאים:
,k = 2 m א .העגלה נעה במהירות קבועה vימינה .בסעיף זה קבלו פתרון כללי ופרטי למשוואה ,כאשר נתון
] ,m = 4 [kgושבזמן t = 0הגוף נמצא במרחק ] ,0.2 [mביחס לנקודת הרפיון של הקפיץ ,במנוחה.
ב .העגלה נעה בתאוצה קבועה aימינה.
ג .העגלה נעה בתאוצה קבועה aשמאלה.
פתרון
סעיף א':
ממשוואת הכוחות:
)(817 ̈−2kx = mx
2k
)(818 ẍ = − x
m
הפתרון הכללי יהיה:
)(819 )x (t) = Acos (ωt + φ
r
2k
)(820 = ω =1
m
הפתרון הפרטי ימצא מתנאי התחלה:
)(821 )x (t = 0) = 0.2 [m] = Acos (φ
)(822 )v (t = 0) = 0 = −Aωsin (φ
⇒φ = 0
]A = 0.2 [m
)(823 ]x(t) = 0.2cos (t) [m
]A = 0.2 [m
ω = 1 s−1
x0 = 0
סעיף ב':
ממשוואת הכוחות עם התחשבות בכוח מדומה )כוח דלאמבר(:
)(824 ̈−2kx − ma = mx
2k
)(825 ẍ = − x − a
m
הפתרון הכללי יהיה:
מערכת קפיצים על עגלה מאיצה )בית( 13.4 תנועה הרמונית 13
)(826 x (t) = Acos (ωt + φ) + x0
r
2k
= 1 s−1
)(827 = ω
m
,x0 = − maכלומר ,נק' ש`מ תזוז שמאלה בגלל
נמצא את נק' ש`מ ,מכך ,ששקול הכוחות מתאפס בנק' זו .נק' ש`מ היא2k :
התאוצה ימינה.
הפתרון הפרטי ימצא מת.ה:
ma
)(828 x (t = 0) = 0.2m = A cos (φ) −
2k
)(829 )v (t = 0) = 0 = −Aω sin (φ
⇒φ = 0
ma
A = 0.2m −
2k
ma
A = 0.2m −
−1 2k
ω = 1 s
ma
= x0
2k
סעיף ג':
ממשוואת הכוחות:
)(830 ̈−2kx + ma = mx
2k
)(831 ẍ = − x + a
m
הפתרון הכללי יהיה:
)(832 x (t) = A cos (ωt + φ) + x0
r
2k
= 1 s−1
)(833 = ω
m
ma
= ,x0כלומר ,נק' ש`מ תזוז ימינה בגלל 2k נמצא את נק' ש`מ ,מכך ,ששקול הכוחות מתאפס בנק' זו .נק' ש`מ היא:
התאוצה שמאלה.
הפתרון הפרטי ימצא מת.ה:
ma
)(834 x (t = 0) = 0.2m = A cos (φ) +
2k
)(835 )v (t = 0) = 0 = −Aω sin (φ
⇒φ = 0
ma
A = 0.2m +
2k
המרכז האקדמי רופין
קפיץ ושתי משקולות 13.5 תנועה הרמונית 13
ma
A = 0.2m +
2k
ω = 1 s−1
ma
= x0
2k
קפיץ ושתי משקולות 13.5
שתי משקולות בעלות מסה M1ו־ M2בהתאמה נמצאות על מסילה אופקית חסרת חיכוך וקשורות מבימנהן בקפיץ בעל
קבוע .kהמשקולות מבצעות תנודות.
השתמש בהגדרה של מתיחות הקפיץ מתוח במידה של 4x = x2 − x1 − l0כאשר :
x2־ מיקום מסה . M2
x1־ מיקום מסה . M1
l0־ אורך הקפיץ במצב הרפוי .
הוכח כי זמן המחזור של התנודות הוא :
s
M1 M2
T = 2π
) k (M1 + M2
פתרון
סעיף א':
נקבע מערכת צירים ̂ xלכיוון ימין ונניח כי ראשית הצירים נמצא במרכז הקפיץ .הקפיץ מתוח במידה של 4x = x2 −x1 −l0
ביחס למצב הרפופי של הקפיץ .ממשוואת הכוחות על כל מסה בנפרד:
k4x = M1 ẍ1
−k4x = M2 ẍ2
k
4x = ẍ1
M1
−k
4x = ẍ2
M2
קפיץ על מידרון מאיץ )בית( 13.6 תנועה הרמונית 13
נחסיר את משוואה של הגוף M2מין המשוואה של הגוף M1ונקבל הפתרון הכללי יהיה:
k k
− + 4x = ẍ2 − ẍ1
M2 M1
אם נגזוא את משוואת המתיחות של הקפיץ 4x = x2 − x1 − l0פעמיים נקבל 4ẍ = ẍ2 − ẍ1
k k
− + ̈4x = 4x
M2 M1
זאת משוואת תנועה מסדר שני לינארית שהמקדם לאיזר הלינארי הוא המהירות הזוויתי בריבוע:
2 k k
ω = +
M2 M1
s
M2 + M1
ω = k
M 2 M1
2π r 2π
T = ω =
M +M
k M2 M 1
2 1
s
M1 M2
T = 2π
) k (M1 + M2
קפיץ על מידרון מאיץ )בית( 13.6
נתונה מערכת הכוללת מסה ,mהקשורה לקפיץ בעל קבוע קפיץ ,kהמחובר לקצהו של מדרון חלק בעל שיפוע .θהמדרון
נע בתאוצה ,a0כבתרשים.
א .שרטטו את הכוחות הפועלים על המסה mוקבלו ביטוי לתאוצה המרבית עבורה המסה לא תנתק מהמשטח.
ב .מצאו את נקודת שיווי המשקל של המסה .כלומר ,את המרחק מנק' הרפיון של הקפיץ.
ג .מושכים את המסה למרחק של ] 10 [cmמנקודת שיווי המשקל ועוזבים .מהי משוואת התנועה של המסה? מה פתרונה?
ד .חזרו על סעיפים ב־ג כאשר כעת מחברים עוד קפיץ זהה בעל קבוע קפיץ ,kהמחובר לקצהו עליון של המדרון) .מהו
קבוע הקפיץ `האפקטיבי` כעת?(
a
המרכז האקדמי רופין
(קפיץ על מידרון מאיץ )בית 13.6 תנועה הרמונית 13
פתרון
:'סעיף א
:נשרטט את הכוחות
: לכן. המסה לא תתנתק,N > 0 כל עוד
(836) ΣFy = N + F0 sin θ − mg cos θ = 0
⇒ F0 sin θ − mg cos θ < 0
⇒ F0 = ma0 < mg cot θ
(837) a0 < g cot θ
amax = g cot θ
:'סעיף ב
: לכן.0 בנק' שווי משקל שקול הכוחות הוא
(838) ΣFx = ma0 cos θ + mg sin θ − kx0 = 0
m
(839) ⇒ x0 = (a0 cos θ + g sin θ)
k
m
x0 = (a0 cos θ + g sin θ)
k
:'סעיף ג
(840) ΣFx = ma0 cos θ + mg sin θ − kx = ma
(841) ⇒ ma0 cos θ + mg sin θ − kx = mẍ
:הפתרון הכללי הוא מהצורה
(842) x (t) = A cos (ωt + φ) + x0
r
k
(843) ω =
m
:נציב תנאי התחלה
קפיץ על מידרון מאיץ )בית( 13.6 תנועה הרמונית 13
)(844 )x (t = 0) −x0 = 0.1 = A cos (φ
)(845 )v (t = 0 = )0 = −Aω sin (φ
)(846 ⇒φ = 0
)(847 A = 0.1
r !
k
x(t) = 0.1 cos t
m
סעיף ד'
כעת ,כאשר המסה נמצאת מרחק xכלשהו מתחת לנקודת הרפיון של הקפיצים ,הקפיץ התחתון דוחף אותה כלפי מעלה
ואילו הקפיץ העליון מושך אותה כלפי מעלה .כך ,גם כאשר המסה תהיה מעל לנקודת הרפיון ,הקפיץ העליון ידחוף אותה
Pכלומר ,בכל מקרה הכוח שמפעילים שני הקפיצים פועל באותוכלפי מטה ואילו הקפיץ התחתון ימשוך אותה כלפי מטה.
כיוון ,והכוח השקול של שני הקפיצים הוא . F = −2kxכלומר קבוע הקפיץ השקול )`האפקטיבי`( הוא 2k־ משמעות
הדבר היא שיכולנו להחליף את שני הקפיצים בקפיץ אחד בעל קבוע קפיץ השווה ל־ , 2kופתרון הבעיה היה זהה .כעת
ניגש לפתור את סעיפים ב ו־ג מחדש:
) (1בנק' ש`מ שקול הכוחות הוא .0לכן:
)(848 ΣFx = ma0 cos θ + mg sin θ − 2kx0 = 0
m
)(849 = ⇒ x0 )(a0 cos θ + g sin θ
2k
) (2משוואת התנועה
)(850 ΣFx = ma0 cos θ + mg sin θ − 2kx = ma
2k
)(851 ̈⇒ (a0 cos θ + g sin θ) − x = x
m
הפתרון הכללי הוא מהצורה:
)(852 x (t) = A cos (ωt + φ) + x0
r
2k
)(853 = ω
m
הפתרון הכללי של המשוואה לא הומוגנית:
x (t) = A cos (ωt + φ) + x0
)(854 )v (t) = −Aω sin (ωt + φ
)(855 )a (t) = −Aω 2 cos (ωt + φ
מטוטלת על מעלית מאיצה 13.7 תנועה הרמונית 13
נציב את הפתרון הלא הומוגני לשם קבלת ההזזה x0ונקבל
נציב תנאי התחלה
)(856 )x (t = 0) −x0 = 0.1 = A cos (φ
)(857 )v (t = 0 = )0 = −Aω sin (φ
)(858 ⇒φ = 0
)(859 A = 0.1
m
= x0 )(a0 cos θ + g sin θ
2k
)x (t) −x0 = 0.1 cos (ωt
מטוטלת על מעלית מאיצה 13.7
מטוטלת פשוטה בעלת חוט באורך Lומסה mתלויה בתוך מעלית היורדת בתאוצה .(a < g) ,a
א .קבלו את משוואת התנועה של המטוטלת במערכת המעלית )תנודות בזוויות קטנות(.
ב .הראו על ידי הצבה במשוואת התנועה הדפרנציאלית כי ) A sin(ωt) + B cos(ωtהוא פיתרון שמקיים את המשוואה.
פיתרון זה ניקרא פיתרון כללי כי הוא לא כולל את תנאי ההתחלה Aו Bאלא מייצג פיתרון כללי
ג .מצאו פתרון לתנועת המערכת על ידי הצבת תנאיי ההתחלה הנובעים מכך שידוע כי בזמן ההתחלתי המטוטלת הייתה
אנכית ,ונתנו לה תנופה ימינה במהירות . v0
פתרון
על הגוף פועל כוח מדומה כלפי מעלה ,יחסית למערכת הלא אינרציאלית בה הוא נמצא.
נשרטט:
המרכז האקדמי רופין
מטוטלת על מעלית מאיצה 13.7 תנועה הרמונית 13
T ma
θ
mg
הואיל ונתון כי התנועה בזויות קטנות:
sin θ ≈ θ
סעיף א':
נבחר מערכת צירים הנעה עם המטוטלת ,נתייחס לציר הרדיאלי והמשיקי .משוואת הכוחות על גוף mהן:
)(860 ΣFR (−r̂) = T − mg cos θ + ma cos θ = mRθ̇2 = mLω 2
)(861 ΣFT ̈= ma sin θ − mg sin θ = mLθ
אנו זקוקים לרכיב המשיקי בלבד כדי לקבל משוואות תנועה:
̈a sin θ − g sin θ = Lθ
a−g a−g
)(862 = ̈θ ≈ sin θ θ
L L
g−a
θ̈ = − θ
L
g−a
θ̈ = − θ
L
נתון כי ,a < gולכן מובטח כי .ω 2 > 0
q סעיף ב':
g−a
= .ωנגזור פעמיים: L כדי להוכיח כי )A sin(ωt) + B cos(ωtהוא פתרון ,נניח כי
)θ = A sin(ωt) + B cos(ωt
)(863 )θ̇ = ωA cos (ωt) − ωB sin (ωt
)(864 )θ̈ = −ω 2 A sin(ωt) − ω 2 B cos(ωt
המרכז האקדמי רופין
מטוטלת על מעלית מאיצה 13.7 תנועה הרמונית 13
נציב את אשר קיבלנו במשוואת התנועה:
θ̈ = −ω 2 θ
)(865 ))−ω 2 A sin(ωt) − ω 2 B cos(ωt) = −ω 2 (A sin(ωt) + B cos(ωt
וקיבלנו פסוק אמת ⇐הפתרון מתאים.
סעיף ג':
מסעיף קודם הפיתרון יכול להיות מהצורה:
)θ = A sin(ωt) + B cos(ωt
ω
2π .v0 נתון כי בזמן θ = 0 ,t = 0ו־ = v0
)(866 θ (t = 0) = A sin(0) + B cos(0) = B
⇒B = 0
)(867 v (t = 0) = ω (t = 0) · L = θ̇ (t = 0) · L
= (ωA cos (0) − ωB sin (0)) · L
⇒ (ωA) · L = v0
s s
v0 v0 L 1
)(868 = A = = v0
Lω L g−a )L (g − a
s r !
1 g−a
θ (t) = v0 sin t
)L (g − a L
המרכז האקדמי רופין
מטוטלת על מעלית מאיצה מטוטלת המואצת לצד 13.8 תנועה הרמונית 13
מטוטלת על מעלית מאיצה מטוטלת המואצת לצד 13.8
מטוטלת פשוטה בעלת אורך ,lשבקצה משקולת שמסתה ,mנמצאת במעלית ומתנדנדת באמפליטודה קטנה .המעלית
מואצת בתאוצה Aשמאלה.
א .מצא את הזווית θ0שבה המטוטלת תימצא בשיווי מקשל במערכת המעלית.
ב .רשום משוואת תנועה בכיוון הרדיאלי ובכיוון המשיקי של המטוטלת.
ג .מהי תדירות התנודות עבור תנודות קטנות ביחס לשיווי משקל .השתמש בקשר של תנודות קטנותsin (θ − θ0 ) ≈ :
) .(θ − θ0
פתרון
על הגוף פועל כוח מדומה ימינה ,יחסית למערכת הלא אינרציאלית בה הוא נמצא.
נשרטט:
סעיף א':
המטוטלת תישאר בשיוו משקל θ0כאשר סכום הכוחות עליה הוא אפס במערכת המעלית )המואצת( .נבחר מערכת צירים
קרטזית למציאת זווית שיוו המשקל:
הנעה עם המטוטלת ,נתייחס לציר הרדיאלי והמשיקי .משוואת הכוחות על גוף mהן:
ΣFy = T cosθ0 − mg = 0
ΣFx = −T sinθ0 + mA = 0
המרכז האקדמי רופין
מטוטלת על מעלית מאיצה מטוטלת המואצת לצד 13.8 תנועה הרמונית 13
A
= tanθ0 g
סעיף ב':
לקבלת משוואת תנועה נבחר מערכת צירים הנעה עם המטוטלת ,נתייחס לציר הרדיאלי והמשיקי .משוואת הכוחות על גוף
mהן:
)(869 ΣFR (−r̂) = T − mg cos θ − mAsinθ = mRθ̇2 = mLω 2
)(870 ΣFT ̈= mAcosθ − mgsinθ = mLθ
התשובות הם:
T
− gcosθ − Asinθ = Rθ̇2
m
̈Acosθ − gsinθ = Lθ
סעיף ג':
אנו זקוקים לרכיב המשיקי בלבד כדי לקבל משוואות תנועה:
̈Acosθ − gsinθ = Lθ
A
= tanθ0ונקבל כי : g נשתמש בקשר
sinθ0
g ̈cosθ − gsinθ = Lθ
cosθ0
sinθ0 cosθ − gsinθcosθ0
g ̈= Lθ
cosθ0
)gsin (θ0 − θ
̈= θ
Lcosθ0
הואיל ונתון כי התנודות קטנות ביחס לשיוו משקל:
) sin (θ − θ0 ) ≈ (θ − θ0
g
̈(θ0 − θ) = θ
Lcosθ0
המרכז האקדמי רופין
מטוטלת על מעלית מאיצה מטוטלת המואצת לצד 13.8 תנועה הרמונית 13
אזי תדירות התנודה היא
r
g
=ω
Lcosθ0
המרכז האקדמי רופין
מינהרה בין הקטבים 13.9 תנועה הרמונית 13
מינהרה בין הקטבים 13.9
כוח המשיכה הפועל על מסה mהנמצאת בתוך כדור אחיד במרחק rממרכזו ,תלוי רק במסה המרוכזת בכדור שרדיוסו
3
,rהמחושבת על פי הנוסחה M (r) = M Rr 3כאשר Rרדיוס הכדור הכולל.
ולכן ,כוח המשיכה הפועל על מסה במרחק rבלבד ממרכזו יהיה:
GM (r) m
= F
r2
כדוה`א ,לקוטב
נניח כי במנהרה ישרה המחברת את הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי ,נופלת מעלית ישירות דרך מרכז
. b = 0.3 kg
s הדרומי .בהנתן כי מסת המעלית היא ,m = 1000kgוכי כוח הגרר הפועל עליה הוא F~D = −b~v
באיזה מרחק מהקוטב הדרומי תיעצר המעלית?
3
נתונים :מסת הכדור שרדיוסו rהינו M (r) = M⊕ Rr 3כאשר:
⊕
M⊕ = 5.972 · 1024 kgמסת כדור הארץ R⊕ = 6370kmרדיוס כדור הארץ
kg 2
b = 0.3 secקבוע כוח הגרר G = 6.674 · 10−11 Nkgm2קבוע הגרביטציה העולמי
פתרון
GM (r)m
= Fוכיוונו כלפי מרכז כדור הארץ. r2
כח הכבידה הפועל על המעלית בנפילתה הוא
נקבע את הנקודה r = 0במרכז כדור הארץ r > 0 ,צפונית למרכז כדור הארץ ו r < 0דרומית למרכז כדור הארץ.
משוואת התנועה היא:
GM (r) m
)(871 mr̈ = − ̇− br
r2
3
GM⊕ Rr 3 m
⊕
= − ̇− br
r2
GM⊕ m
= − 3 ̇r − br
⊕R
GM⊕ m
)(872 m̈r = − 3 ̇r − br
⊕R
נבדוק את סוג הריסון:
̇m̈r = −kr − br k = GMונקבל משוואה של תנועה הרמונית מרוסנת ⊕m
R3
נסמן
⊕
המרכז האקדמי רופין
מינהרה בין הקטבים 13.9 תנועה הרמונית 13
2 2
k b ⊕GM b
)(873 − = 3 − = 1.526 · 10−6 > 0
m 2m ⊕R 2m
.k = GMביטוי זה גדול מאפס ולכן הריסון חלש.3
⊕R
⊕m
כאשר
הפיתרון יהיה מהצורה:
b
r(t) = Ae− 2m t cos ω 0 t + φ
נגזור לקבל את המהירות
b b b
Ae− 2m t cos ω 0 t + φ − Ae− 2m t ω 0 sin ω 0 t + φ
v(t) = −
2m
כאשר
s 2
0 k b rad
= ω − = 1.235 · 10−3
m 2m sec
b
= 1.5 · 10−4 sec−1
2m
הצבת תנאי ההתחלה:
את Aו־ φנמצא מתנאי ההתחלה בזמן :t = 0
r0 = R⊕ = 6370km
v0 = 0
תנאי ההתחלה הראשון:
r(0) = r0 = 6370 · 103 m = A cos φ
תנאי ההתחלה השני:
b
v(0) = 0 = − )A cos (φ) − Aω 0 sin (φ
2m
נסדר את המשוואה השניה
b 0.3
tan φ = − 0
=− = −0.1214
2mω 2 · 10 · 1.235 · 10−3
3
φ = −0.1208rad
המרכז האקדמי רופין
מערכת קפיצים בתוך צינור מסתובב 13.10 תנועה הרמונית 13
כעת נוכל להציב במשוואה הראשונה
6370 · 103 m = A cos − 0.1208rad
A = 6416km
הפיתרון הפרטי של המשוואה תיתן
4
r(t) = 6416e−1.5·10 t cos 1.235 · 10−3 t − 0.1208 km
המעלית תיעצר לראשונה כאשר המהירות תתאפסṙ = 0 .
b b b
Ae− 2m t cos ω 0 t + φ − ω 0 Ae− 2m t sin ω 0 t + φ
)(874 0 = −
2m
b
tan ω 0 t + φ = −
2mω 0
תנאי זה מתקיים ב t = 0ו tanמחזורית ב .πעל כן הזמן t1שבו המעלית עוצרת נקבע על פי המשוואה )הביטוי
b
− 2mωשווה ל־(tan φ 0
ω 0 t1 = πn
π π
= t1 = = 2543sec
ω0 1.235 · 10−3
מהו מיקום המעלית בזמן העצירה?
b
⇒ rstop1 = r (t1 = 2543sec) = Ae− 2m t1 cos ω 0 t1 + φ = −4349km
כלומר ,מרחק המעלית מהקוטב הדרומי ברגע שהיא נעצרה הוא:
)(875 ∆r = 6370km + (−4349km) = 2021km
ללא כוח גרר ,המעלית היתה מגיעה לקוטב הדרומי .לכוח הגרר השפעה דרמטית על יעילות המעלית להעברת נוסעים
התשובה היא
∆r = 2021km
מערכת קפיצים בתוך צינור מסתובב 13.10
גוף שמסתו mנמצא בתוך צינור חלק והוא מחובר בשני קפיצים זהים בעלי קבוע קפיץ kואורך רפוי .l0שני הקפיצים
רפויים כאשר הגוף נמצא במרכז הצינור .מחברים את קצה הצינור אל ציר סיבוב אנכי כך שהצינור מסתובב במישור
האופקי במהירות זוויתית .ω0
המרכז האקדמי רופין
מערכת קפיצים בתוך צינור מסתובב 13.10 תנועה הרמונית 13
א .באיזה מרחק x0מאמצע הצינור צריך להימצא הגוף כדי שיבצע תנועה מעגלית יחד עם הצינור ,מבלי להחליק ביחס
אליו?
ב .בזמן שהמערכת מסתובבת ,מסיטים את המסה מנקודת שיווי־המשקל ב־] 10[cmועוזבים אותה כך שתבצע תנודות.
רשמו את משוואת התנועה של המסה במערכת המסתובבת ומצאו את פתרונה.
ג .מהי המהירות הזוויתית המקסימלית המאפשרת תנודות הרמוניות?
פתרון
סעיף א':
נעבוד בתוך המערכת המסתובבת בה המסה mנייחת )אם הגוף לא מחליק ביחס לצינור(.
נניח כי הגוף נמצא במרחק x0ממרכז הצינור ,ונכתוב משוואת כוחות של סטאטיקה הכוללת כוחות מדומים )אנו עובדים
בתוך מערכת מאיצה(:
F~ = 2kx0 + Ff ict = 2kx0 − mω02 R = 2kx0 − mω02 (L0 + x0 ) = 0
X
נבודד את המיקום x0ונקבל את נקודת שיווי־המשקל:
התשובה היא
mω02 L0
= x0
2k − mω02
סעיף ב':
כאשר מסיטים את המסה מנקודת שיווי־משקל ,נקבל משוואות כוחות של דינאמיקה:
̈F~ = mω02 (L0 + x) − 2kx = ma = mx
X
נסדר את המשוואה על־מנת לקבל משוואת תנועה הרמונית:
2k
ẍ = − − ω0 x + mω02 L
2
m
קיבלנו משוואת תנועה הרמונית שיש בה עוד איבר קבוע )במקרה זה .(mω02 Lהאיבר הקבוע כאמור איננו משפיע על
תדירות התנודות ולכן:
r
2k
=ω − ω02
m
מתקבלת משוואת תנועה הרמונית כאשר עובדים סביב נקודת שיווי־משקל :y = x − x0
2k 2
ÿ = − − ω0 y
m
כדור בתוך קערה )בית( 13.11 תנועה הרמונית 13
הפתרון הכללי של המשוואה:
)y = Acos (ωt + φ
המהירות:
)v = ẏ = −Aωsin (ωt + φ
תנאי ההתחלה:
(1)v(t = 0) = −Aωsinφ = 0 → φ = 0, π
(2)y(t = 0) = Acosφ = 0.1 → φ = 0 → A = 0.1
r !
2k
y(t) = 0.1cos − ω02 · t
m
q סעיף ג'
2k
.אבל כדי שזו תהיה תדירות תנודות הגיוניות ,הביטוי בתוך השורש צריך −m ω02
שימו לב שתדירות התנודות יצאה
להיות חיובי ,כלומר מתקיים כאן תנאי לקבל תנודות הרמוניות והוא:
2k 2k
→ − ω02 > 0 > ω02
m m
כלומר התדירות המקסימלית שמאפשרת תנודות הרמוניות היא
r
2k
= ωmax
m
כדור בתוך קערה )בית( 13.11
גוף נקודתי בעל מסה mמונח בתחתית קערה עגולה וחלקה בעלת רדיוס .Rמזיזים אותו קצת למעלה ,ומשחררים .מהי
תדירות התנודות הקטנות? )הנח כי בזויות קטנות (sin θ h θ
פתרון
נצייר את הכוחות במערת פולארית
המרכז האקדמי רופין
כדור בתוך קערה )בית( 13.11 תנועה הרמונית 13
θ
~
N
R
̂θ
θ
̂r
m~g
נרשום משוואת כוחות משיקית
)(876 ̈−mg sin (θ) = maT = mαR = mRθ
g
)(877 θ̈ + sin (θ) = 0
R
קירוב זוויות קטנות נותן sin (θ) ≈ θוקיבלנו
g
)(878 θ̈ + θ=0
R
p
= .ωלקבלת התדירות יש לחלק ב .2π g/R מה שנותן
התשובה היא:
r
1 g
=f
2π R
המרכז האקדמי רופין
מטוטלת בתוך אוטובוס מאיץ )בית( 13.12 תנועה הרמונית 13
מטוטלת בתוך אוטובוס מאיץ )בית( 13.12
= aכאשר אורך חוט המטוטלת l √g מטוטלת שמסתה mתלויה מתיקרת קרון רכבת המאיץ בתאוצה
3
a
θ0
א .מצאו באיזו זוית המטוטלת תיטה מהמצב האנכי אם היא במנוחה ביחס לנוסע בקרון )`שיווי משקל`(
ב .הנוסע מסיט את המטוטלת מעט ממצב שיווי משקל ומשחרר אותה .מיאו את תדירות התנודות הקטנות שמבצעת
המטוטלת.
ג .הסבירו את התוצאה בעזרת השוואה למטוטלת מתימטית רגילה במערכת לא מאיצה
פתרון
סעיף א'
נבחר מערכת קואורדינטות פולארית ונצייר את הכוחות
θ0
~T
̂θ
m~a θ0
θ0
̂r m~g
המצב סטטי .נרשום משוואת כוחות סטטית .המשוואה הרדיאלית לא תיתן לנו את המידע הדרוש ,מכיוון שהיא תערב
את המתיחות .נרשום משוואת כוחות סטטית משיקית
)(879 ) mg sin (θ0 ) = ma cos (θ0
√
a g/ 3 1
)(880 = ) ⇒ tan (θ0 = √=
g g 3
התשובה היא
θ0 = 30°
סעיף ב'
במצב זה רצוי לעבוד עם זווית הסטייה משווי המשקל θ − θ0 ,מכיוון שאם נעבוד עם θאנו כבר לא בהכרח יכולים להניח
זוויות קטנות .נקרא לזווית זו βונצייר את המצב החדש
המרכז האקדמי רופין
מטוטלת בתוך אוטובוס מאיץ )בית( 13.12 תנועה הרמונית 13
θ0
̂θ
~T β θ
m~a
̂r
F~T m~g
β θ+θ0
כאשר F~Tהוא
)(881 F~T = m~g + m~a
גודלו הוא
2
q
√
FT = m g + a = m g 2 + (g/ 3)2 = √ mg
p
)(882
2 2
3
זהו הכוח היחידי המניע את המטוטלת בציר המשיקי .נרשום משוואת תנועה משיקית
2
)(883 ̈− √ mg sin (β) = maT = mα` = m`β
3
קיבלנו את המשוואה
2 g
)(884 √ β̈ + sin (β) = 0
`3
קירוב זוויות קטנות )למעשה זהו קירוב טיילור מסדר ראשון( נותן
)(885 sin (β) ≈ β
נציב ונקבל
2 g
)(886 β̈ + √ β = 0
`3
משוואה של אוסילטור הרמוני עם
s
2 g
)(887 =ω √
`3
נזכיר שעבור מטוטלת מתמטית סביב θ = 0מתקיים
r
g
)(888 =ω
`
→ ,gכפי שעשינו בתנועה בליסטית בזריקה בזווית. √2 g היינו יכולים לקבל תוצאה זו על ידי פתרון סביב θ = 0אם ניקח
3
לקבלת התדירות ,לא לשכוח לחלק ב .2πהתשובה היא
המרכז האקדמי רופין
מטוטלת בתוך אוטובוס מאיץ )בית( 13.12 תנועה הרמונית 13
s
1 2 g
=f √
2π `3
סעיף ג':
qבשיווי משקל ,כיוון הכבידהבמטוטלת מתמטית קלאסית ,הכוח היחיד שמייצר את התנודות הוא כוח הכובד הקבוע .mg
g
= .ωבמקרה שלנו הכוח מקביל לכיוון החוט )פונה כלפי מטה והחוט אנכי( ,ותדירות התנודות המתקבלת היא l
השקול הקבוע FTמחליף את כוח הכבידה .בשיווי משקל ,כיוון כוח שקול זה מקביל לכיוון החוט )פונה בכיוון הזווית θ0
שבה החוט נמצא בשיווי־משקל(.
אם `נשנה את נקודת מבטנו` )את מערכת הצירים שלנו( ,כלומר נביט על הבעיה כאילו ראשנו נוטה ונאמר שהכיוון למטה
הוא בכיוון הכוח השקול )וזווית שיווי המשקל( נקבל משהו דומה לבעיית מטוטלת מתמטית קלאסית ,רק אם כוח כובד
`חדש` שגודלו ,FT = √23 mgכלומר נקבל תאוצת כובד `אפקטיבית` של , √23 gולכן נקבל תדירות תנודות דומה לזו של
מטוטלת קלאסית רק עם תאוצת כובד חדשה:
התשובה היא
v
u
r u √2 g
g t 3
=ω =→ω
l l
המרכז האקדמי רופין
מטוטלת מתמטית עם כח גרר )בית( 13.13 תנועה הרמונית 13
מטוטלת מתמטית עם כח גרר )בית( 13.13
למטוטלת מתמטית אורך חוט Lומסה .mמזיזים את המטוטלת בזווית ,θ0 1ומשחררים אותה .האוויר סביב
המטוטלת מפעיל כוח גרר של .F~D = −b~vמצאו את זווית הסטייה של המטוטלת בזמן tכלשהו ,בהנחה כי הריסון חלש,
ותנודות קטנות ש־ .sinθ ≈ θ
פתרון
נבחר מערכת צירים הנעה עם המטוטלת ,נתייחס לציר המשיקי .משוואת הכוחות על גוף mבציר המשיקי היא:
)(889 ΣFT ̈= −bvT − mgsinθ = mLθ
g b
θ̈ = − sinθ − vT
L mL
כמובן ש־ sinθ ≈ θוגם .vT = ωR = θ̇Lלכן:
g b
)(890 ̇θ̈ = − θ − θ
L m
q
g b 2 b
= ω0 עבור ריסון חלש ,θ (t) = Ae− 2m t cos (ω 0 t + ϕ0 ) :כאשר:
L − 2m
תנאי התחלה:θ (t = 0) = θ0 :
b
θ (t = 0) = θ0 e− 2m 0 cos ω 0 0 + ϕ0 = θ0
θ0
= Acos (ϕ0 ) = θ0 ⇒ A
) cos (ϕ0
ובגלל שמשחררים ממנוחה אזי :θ̇ (t = 0) = 0
b b b
Ae− 2m 0 cos ω 0 0 + ϕ0 − ω 0 Ae− 2m 0 sin ω 0 0 + ϕ0 = 0
θ̇ (t = 0) = −
2m
b
b − 2m
− Acos (ϕ0 ) = ω 0 Asin (ϕ0 ) ⇒ tan (ϕ0 ) = q
2m g b 2
L − 2m
s
2 b
− 2m
θ0 b
− 2m
g b
= )θ (t e t
cos − t + +ϕ0 ; ϕ0 = tan−1 q
) cos (ϕ0 L 2m g b 2
L − 2m
המרכז האקדמי רופין
תנועה הרמונית מרוסנת של ספינת פיראטים 13.14 תנועה הרמונית 13
תנועה הרמונית מרוסנת של ספינת פיראטים 13.14
מודל של ספינת פירטים שמסתו 1kgהונח באמבט מלא בנוזל וחובר לדפנות האמבט בשני קפיצים זהים בעלי קבוע קפיץ
.k = 25 Nילד מושך את הספינה ילד מזיז את הספינה 0.5mימינה ומשחרר .הילד שם לב כי ללא המפרש הספינה נעה m
הלוך וחזור עד שהיא מפסיקה את תנועתה .המקור לדעיכת התנועה הוא הוא כוח הגרר הנובע מהנוזל שהוא F~d = −b~v
.b = 10 kg
כאשר s
√ בזמן.
א .מצאו את העתק הספינה משיווי המשקל כתלות
ב .הילד מחבר את המפרש שמכפיל את bפי . 2כתוצאה מכך ,הספינה מפסיקה להנודד הלוך חזור ,והיא נעה ללא
תנודות חזרה לנקודת שיווי המשקל .מצאו את העתק הספינה משיווי המשקל כתלות בזמן .עם אותם תנאי ההתחלה.
פתרון
סעיף א'
.kef f = 2k = 50 Nנבדוק באיזה תחום אנו נמצאים
נשים לב שיש לנו שני קפיצים ,לכן קבוע הקפיץ האפקטיבי הוא m
!2
10 kg
2
50 N
kef f b m s 1 1 1
− = − = 50 − 25 2 = 25 2 > 0
m 2m 1kg 2 · 1kg s2 s s
אנו בתחום ריסון חלש .הפתרון הוא
x (t) = Ae− /τ cos ω 0 t + φ
t
כאשר
s 2
k b rad
= ω0 − =5
m 2m s
קבוע הדעיכה יהיה
2m
)(891 =τ = 0.2s
b
נטיל תנאי התחלה
x (t = 0) = Acos (φ) = 0.5m
A
v (t = 0) = − cos (φ) − ω 0 Asin (φ) = 0
τ
חייב להתקיים A 6= 0לכן המשוואה השנייה תהיה
1
− cos (φ) − ω 0 sin (φ) = 0
τ
1
tan (φ) = − = −1
ω0τ
π
⇒ φ = −
4
כעת נוכל לקבל את A
π
Acos − = 0.5m
4
0.5 1
⇒ A = √ m= √ m
2/2 2
התשובה היא
פיתוח תנודות קטנות 13.15 תנועה הרמונית 13
1
)x (t) = √ e−5t cos (5t − π/4
2
סעיף ב'
נבדוק באיזה תחום אנו נמצאים
√ !2
2 · 10 kg
2
50 N
k b m s 1 1
− = − = 50 2
− 50 2 = 0
m 2m 1kg 2 · 1kg s s
אנו בתחום ריסון קריטי .הפתרון הוא
x (t) = Ae−ω0 t + Bte−ω0 t
כאשר
s
50 N √
r
k m
= ω0 = = 50Hz
m 1kg
נטיל תנאי התחלה
x (t = 0) = A = 0.5m
√ m
= v (t = 0) = −ω0 A + B = 0 ⇒ B 12.5
s
התשובה היא
√ 1 √ √
x (t) = e− 50t + 12.5te− 50t
2
פיתוח תנודות קטנות 13.15
גוף שמסתו 100gנע על ציר xבהשפעת כוח משמר בעל האנרגיה הפוטנציאלית הבאה
U (x) = 1 − 10x + x2 + x3
א .מצאו את נקודת שיווי המשקל היציב.
ב .מצאו את תדירות התנודות הקטנות.
פתרון
סעיף א'
נקודת שיווי המשקל היציב היא נקודת המינימום של הפוטנציאל .נגזור ונשווה לאפס
dU
)(892 = −10 + 2x0 + 3x20 = 0
dx x=x0
)(893 3x20 + 2x0 − 10 = 0
√
−2 ± 4 + 4 · 3 · 10 1 √
)(894 = x0 = −1 ± 31
6 3
התוצאה השלילית תיתן נקודת מקסימום ,בה מתקיים שיווי משקל לא יציב .התשובה היא
המרכז האקדמי רופין
פיתוח תנודות קטנות 13.15 תנועה הרמונית 13
√
31 − 1
)(895 = x0
3
סעיף ב'
נבצע פיתוח טיילור עד סדר שני סביב x0
dU 1 d2 U
)(896 U (x − x0 ) ≈ U0 + (x − x0 ) + (x − x0 )2
dx x=x0 2 dx2 x=x0
בנקודת המינימום הנגזרת הראשונה מתאפסת .אנרגיה פוטנציאלית תמיד ניתן לבחור עד כדי הזזה בקבוע .הקבוע לא
משנה מכיוון שכשנרצה לגזור את הפוטנציאל למציאת הכוח הקבוע נופל ,לכן פשוט נוכל לבחור אותו להיות אפס .נותרנו
עם
1 d2 U
)(897 ≈ ) U (x − x0 (x − x0 )2
2 dx2 x=x0
כאשר המקדם הוא `קבוע קפיץ` אפקטיבי .נמצא אותו
√
d2 U 31 − 1 √
)(898 =k = 2 + 6x|x=x0 ·=2+6 = 2 31
dx2 x=x0 3
1
p
לכן כל שנותר הוא להציב ערכים .התשובה היא k/m תדירות התנודות תהיה
2π
)(899 f ≈ 1.68Hz
המרכז האקדמי רופין
פיתוח תנודות קטנות סביב נקודת שווי משקל 13.16 תנועה הרמונית 13
פיתוח תנודות קטנות סביב נקודת שווי משקל 13.16
)(Morse בפיסיקה וכימיה ,ישנה צורת פוטנציאל הנמצאת בשימוש רחב מאוד ,פוטנציאל מורס
צורתו של הפוטנציאל היא
2
) V (r) = D 1 − e−a(r−r0
פוטנציאל זה מתאר קשרים בין מולקולות D, a .קבועים ,ואילו r0היא נקודת שיווי המשקל .פתחו את פוטנציאל מורס
Nאם ל Dיחידות של אנרגיה.
עד סדר שני ומצאו את קבוע הקפיץ האפקטיבי .וודאו שהיחידות שלו יהיו m
פתרון
נפתח לטור טיילור עד סדר שני
2 2
d
≈ )V (r ) D 1 − e−a(r−r0 + ) D 1 − e−a(r−r0 ) (r − r0
r=r0 dr r=r0
1 d2
2
+ D 1 − e) −a(r−r0
(r − r0 )2
2 dr2 r=r0
n o 1 d n o
= ) 2Da 1 − e−a(r−r0 ) e−a(r−r0 (r − r0 ) + ) 2Da 1 − e−a(r−r0 ) e−a(r−r0 (r − r0 )2
r=r0 2 dr r=r0
1 n o
= ) · 2Da ae−2a(r−r0 ) − a 1 − e−a(r−r0 ) e−a(r−r0 (r − r0 )2
2 r=r0
1 n o
= · 2Da2 e−a(r−r0 ) 2e−a(r−r0 ) − 1 (r − r0 )2
2 r=r0
1
=
)(900 · 2Da2 (r − r0 )2
2
קבוע הקפיץ האפקטיבי יהיה .2Da2נבדוק יחידות )היחידות של aהן ֵ(m−1
J N ·m N
= 2Da2 = 2
)(901
2
=
m m m
אכן יחידות של קבוע קפיץ .התשובה היא
k = 2Da2
המרכז האקדמי רופין
מטוטלת מתמטית עם כח מדומה 13.17 תנועה הרמונית 13
מטוטלת מתמטית עם כח מדומה 13.17
לעגלה מישור משופע חלק הנוטה בזווית o54מהאופק ,בחלקה הקדמי .העגלה נעה אופקית בתאוצה כמתואר באיור.
מחברים למישור המשופע מטוטלת עם אורך חוט Lומסה ,Mהנעה על פני המישור המשופע החלק .בשיווי משקל ביחס
למישור המשופע) המסה נמצאת בנקודה הנמוכה ביותר האפשרית(.
א .מהי מתיחות החוט במצב בו המסה נחה ביחס למישור המשופע בנקודה הנמוכה ביותר האפשרית לה (שיווי המשקל?) ,
בזמן 0=tהמסה נמצאת בנקודת שיווי המשקל ונעה במהירות בכיוון השלילי.
ב .מהי תדירות התנודות שמבצעת המטוטלת?
ג .מהי )?θ(t
המרכז האקדמי רופין
מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
אדם על קרח זורק כדור על קיר 14.1
אדם שמסתו Mניצב על משטח קרח חלק במרחק Lמקיר אנכי .ברשות האדם כדור שמסתו mאותו הוא זורק במהירות
v0כלפי הקיר .ההתנגשות בקיר אלסטית לחלוטין .האדם תופס את הכדור כשזה חוזר מהקיר.
א .מצאו את מהירות האדם לאחר זריקת הכדור.
ב .מצאו את מהירות האדם לאחר תפיסת הכדור.
פתרון
סעיף א'
ניקח את הכיוון החיובי ימינה .נשתמש בשימור תנע .התנע בהתחלה הוא אפס ,ובסוף לאדם ולכדור מהירויות משלהם:
)(902 0 = M V + mv0
מכאן נקבל
m
)(903 V =− v0
M
כלומר המהירות מתכונתית ליחס המסות .אם האדם זרק את הכדור ימינה ,הוא יירתע שמאלה .התשובה היא
m
V =− v0
M
סעיף ב'
לאחר פגיעת הכדור בקיר ,מהירות הכדור מחליפה סימן ,ואנו במצב חדש .כעת התנע הכולל לפני התפיסה הוא
)(904 Pi = M V − mv0
המינוס מופיע כי הכדור החליף כיוון לאחר הפגיעה בקיר .אחרי התפיסה התנע הכולל הוא
)(905 Pf = (m + M ) vf
משימור תנע נקבל
)(906 M V − mv0 = (M + m) vf
ומכאן
m
M V − mv0 −M M v0 − mv0 m+m 2m
)(907 = vf = =− v0 = − v0
M +m M +m M +m M +m
התשובה היא
2m
vf = − v0
M +m
המרכז האקדמי רופין
קרון מתנגש בקיר 14.2 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
קרון מתנגש בקיר 14.2
קרון בעל מסה mנע על פני מסילה חלקה במהירות .V0על הרצפה החלקה של הקרון מונח גוף שמסתו ) mהנע עם
הקרון( .בתוך הקרון מותקן ממשופע כמתואר בתרשים.
בהנחה שהקרון מתנגש בקיר בהתנגשות פלסטית לחלוטין:
א .תאר איכותית התנהגות הגוף ,וחשב לאיזה גובה מקסימלי הוא יגיע?
ב .אחרי עצירתו הרגעית ,הגוף שב ומחליק מטה לאורך המישור ומתנגש אלסטית בקיר הימני של הקרון תאר איכותית
מה יקרה ,וחשב לאיזה גובה מקסימלי יעלה הגוף כעת?
רמז:
שימו לב כי העגלה צמודה לקיר בטיפוס המסה מעלה ועד לירידתה מהמישור המשופע ופגיעתה בדופן הימנית.
בהנחה שהפעם הקרון מתנגש בקיר התנגשות אלסטית:
ג .תתחיל מתנאים של סעיף א' תאר איכותית התנהגות הגוף וחשב לאיזה גובה מקסימלי הוא יגיע.
ד .לאחר שהגוף נעצר רגעית הוא מחליק מטה לאורך המישור ומתנגש אלסטית בקיר הימני של הקרון .תאר איכותית מה
יקרה .לאיזה גובה מקסימלי יעלה הפעם הגוף?
רמז:
מהו הקשר בין מהירות העגלה והמסה בשיא הגובה?
פתרון
סעיף א':
אין שימור אנרגיה בגלל ההתנגשות הפלסטית .מיד אחרי ההתנגשות של הקרון הבול מתחיל לעלות וכל האנרגיה הקינטית
שלו הופכת לאנרגיה פוטנציאלית כובדית.
1
)(908 mV02 = mghmax
2
V02
= ⇒ hmax
2g
התשובה היא
V02
= hmax
2g
סעיף ב':
התנגשות אלסטית ולכן יש גם שימור תנע וגם שימור אנרגיה .הקרונית תיהדף ימינה כי הבול ירד למטה ויקבל מתקף
מהמדרון .משיקולי שימור תנע ואנרגיה:
)(909 mV0 = 2mv1
1 1
)(910 mV02 = mgh1 + 2 mv12
2 2
V02
= ⇒ h1
4g
המרכז האקדמי רופין
עגלה וגוף החופשי לנוע בתוכה 14.3 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
התשובה היא
V02
=h
4g
סעיף ג':
הפעם יש שימור אנרגיה .נגדיר את מהירות הקרון לאחר ההתנגשות כ־ .vwואז:
1 1
)(911 = mV02 mv 2
2 2 w
)(912 | ⇒ |vw | = |V0
כיוון המהירות יהיה לכיוונה מלפני ההתנגשות .כאשר יעצר בול העץ ,מהירותו תהיה כשל הקרון .ואז:
)(913 mV0 + mvw = 2mvf
⇒ mV0 − mV0 = 2mvf
)(914 ⇒ vf = 0
משימור אנרגיה:
1 2 1
)(915 mvw + mV02 = mgh2
2 2
V02
)(916 = ⇒ h2
g
V02
= h2
g
סעיף ד':
אותו גובה כבסעיף הקודם ,באופן מחזורי.
עגלה וגוף החופשי לנוע בתוכה 14.3
עגלה שמסתה 4mעשויה לנוע ללא חיכוך על משטח אופקי .גוף שמסתו mמוטל על הקצה האופקי של העגלה במהירות
V0בזמן השעגלה נמצאת במנוחה .אין חיכוך בין העגלה והגוף .נתונים . m, V0 , g
המרכז האקדמי רופין
עגלה וגוף החופשי לנוע בתוכה 14.3 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
א .מה מהירות העגלה והגוף כאשר הגוף נמצא בגובה מקסימאלי?) 5נק'(
ב .מהו הגובה המקסימאלי אליו יגיע הגוף? ) 5נק'(
ג .מהן המהיריות של הגוף והעגלה כאשר הגוף חוזר לנקודה 5) ?Aנק'(
ד .בנקודה Aיש מחסום אלסטי המחזיר את הגוף לטפס על העגלה לאיזה גובה יגיע הפעם הגוף? ) 5נק'(
ה .מה מהירות העגלה כאשר הגוף חזר לשיא הגובה בפעם השניה? ) 5נק'(
פתרון
סעיף א'+ב'
נרשום שימור תנע ואנרגיה מכנית בין המצב ההתחלתי לבין שיא הגובה
1
)(917 Emech (i) = mV02
2
1
)(918 Emech (f ) = mgh + (m + 4m) u2
2
כאשר uהיא המהירות המשותפת של שני הגופים בשיא הגובה .שימור אנרגיה מכנית נותן
)(919 ) Emech (i) = Emech (f
)(920 V02 = 2gh + 5u2
שימור תנע קווי בין אותן נקודות
)(921 ) Ptot (i) = Ptot (f
)(922 mV0 = (m + 4m) u
V0
)(923 =⇒ u
5
נציב בשימור אנרגיה
2
V0
)(924 V02 = 2gh + 5
5
2 2
)(925 V = gh
5 0
V02
)(926 ⇒ h = 0.4
g
התשובה היא
המרכז האקדמי רופין
עגלה וגוף החופשי לנוע בתוכה 14.3 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
V0
=u
5
V02
h = 0.4
g
סעיף ג'
נבצע שוב שימור תנע ואנרגיה מכאנית ,הפעם בין המצב ההתחלתי לבין חזרת הגוף mלנקודה .Aשימור תנע
)(927 )Ptot (i) = Ptot (A
)(928 mV0 = mum + 4mu4m
)(929 V0 = um + 4u4m
שימור אנרגיה
)(930 )Emech (i) = Emech (A
1 1 1
)(931 mV02 = mu2m + · 4mu24m
2 2 2
2 2 2
)(932 V0 = um + 4u4m
נסדר את המשוואות ) (929ו )(932
)(933 V0 − um = 4u4m
)(934 (V0 − um ) (V0 + um ) = 4u24m
נחלק
)(935 V0 + um = u4m
נעבוד עם משוואה זו מול משוואה )(929
)(936 V0 − um = 4u4m
)(937 V0 + um = u4m
נחבר
)(938 2V0 = 5u4m
2
)(939 ⇒ u4m = V0
5
נציב באחד מהקשרים הקודמים ,למשל משוואה )(937
2
)(940 V0 + um = V0
5
3
)(941 ⇒ um = − V0
5
התשובה היא
2
u4m = V0
5
3
um = − V0
5
המרכז האקדמי רופין
עגלה וגוף החופשי לנוע בתוכה 14.3 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
סעיפים ד'+ה'
נשים לב שבגלל שימור תנע ,המצב חוזר על עצמו באופן מחזורי .נקודות קיצון כמו Aושיא הגובה יקבלו את אותם הערכים
בכל פעם מחדש .הבדיקה שזה אכן כך תערב את החישבים המפורשים של התנע והאנרגיה ,אבל אם נרשום אותם נשים
לב שנקבל שוב בדיוק את אותן התוצאות.
המרכז האקדמי רופין
כח שנגזר מפוטנציאל 14.4 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
כח שנגזר מפוטנציאל 14.4
קרונית שמסתה Mמשוחררת מראש גבעה שגובהה Hמהמיקום ̂ri = −H x̂ + H y
~.
2
= Uכאשר Aקבוע חיובי − Axy
H3
הקרונית מואצת בהשפעת כח התלוי במקום עבורו כתובה האנרגיה הפוטנציאלית
ו־ x, yקורדינאטות המיקום .בנוסף לכך פועל על הקרונית כח הכבידה במהלך ירידתה .הזניחו את כח החיכוך.
א .מיצאו ביטוי לוקטור הכח לו רשומה האנרגיה הפוטנציאלית ,התלוי ב־A, x, y, H
ב .מהי מהירות הקרונית כשהיא מגיעה לנקודה ̂? ~r1 = 0x̂ + 0y
ג .מהנקודה ~r1מפסיק לפעול הכח המאיץ,ווהקרונית נעה אופקית ללא חיכוך .הקרונית פוגעת בקרונית שניה שמסתה
זהה ,M ,לה מחובר קפיץ בעל קבוע קפיץ נתון .Kחשבו את הכיווץ המקסימלי של הקפיץ )מה הקשר בין מהירויות
הקרוניות ברגע בו הכיווץ מקסימלי?(
ד .אם מרכז המסה של שתי הקרוניות היה במיקום x = 2Hבזמן , t = 0חשבו את מיקום מרכז המסה בזמן t > 0כלשהו
פתרון
סעיף א':
וקטור הכוח מתקבל מגרדיאנט של האנרגיה הפוטנציאלית:
→
− →
− dU dU dU
= F = ∇U x̂ + ŷ + ̂z
dx dy dz
2
2
→
− d − Axy
H3
d − Axy
H3 A
̂y 2 x̂ + 2xy y
= F x̂ + ŷ = − 3
dx dy H
→
− A
̂F = − 3 y 2 x̂ + 2xy y
H
סעיף ב':
למציאת מהירות הקרוני נשתמש בשימור אנרגיה:
Ei = Ef
mvi2 M vf2
= )+ M gH + U (−H, H )+ 0 + U (0, 0
2 2
מהירות בהתחלה היא אפס כי הגוף משוחרר במנוחה נציב את הפוטנציאל של הכוח ברגע התחלתי = )U (−H, H
2
:− A(−H)H
H 3 =A
M vf2
= M gH + A
2
המרכז האקדמי רופין
כח שנגזר מפוטנציאל 14.4 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
r
2A
= )v(0,0 2gH +
M
סעיף ג':
הכיווץ המקסימאלי של הקפיץ מתקבל כאשר שתי המסות נעות רגעית יחד במהירות .uכל זמן שהן לא נעות יחד הן
או מקרבות אחת לשניה או מתרחקות .נסמן את 4xככיווף המקסימאלי ואז האנרגיה הפוטנציאית של הקפיץ היא
.U = 12 k4x2נשתמש בשימור אנרגיה כאשר המצב ההתחלתי הוא שרק המסה השמאלית נע במהירות של הסעיף
הקודם ,והמשצ הסופי כאשר הקפיץ מקווץ מקסימאלי ושתי המסות נעות יחד
2
)M v(0,0 1 1
= k4x2 + (M + M ) u2
2 2 2
למצאת המהירות המשותפת של המסות נשתמש בשימור תנע ) .כיוון שלא פועל כוח חיצוני בכיוון ̂:(x
)v(0,0
= M v(0,0) = 2M u =⇒ u
2
נציב זאת בשימור האנרגיה ונקבל:
2
)M v(0,0 v 2
)(0,0 1
−M = k4x2
2 2 2
2
)M v(0,0
= 4x2
2k
2A
M 2gH + M
= 4x2
2k
הכיווץ המקסימאלי הוא:
r
gM H A
= 4x ++
k k
)v(0,0
סעיף ד':
= ,u 2 אחרי הכיווף המקסימאלי שתי המסות מתרחקות אך מרכז המסה שלהם נשאר לנוע במהירות המשותפת
שמצאנו בסעיף הקודם.
q
2A
2gH +
r
)v(0,0 M gM H + A
=u = =
2 2 2M
המרכז האקדמי רופין
חישוב מתקף מירי ברובה 14.5 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
ולכן המיקום הוא:
r
gM H + A
x (t) = x0 + ut = 2H + t
2M
r
gM H + A
x (t) = 2H + t
2M
חישוב מתקף מירי ברובה 14.5
v = 300 mחייל יורה כדור אופקית שמסתו היא m = 5gמרובה שמסתו .M = 2kgמהירות הכדור ביציאה מהלוע היא s
והזמן שהכדור נמצא בקנה הוא .∆t = 3msהניחו כי 50%מהאנרגיה של אבק השריפה אבדה לחום ולגורמים נוספים.
א .מצאו את האנרגיה האגורה באבק השריפה.
ב .מצאו את הכוח הממוצע שפעל על הכדור בעת היותו בקנה.
ג .מצאו את כוח הפועל על הכתף של החייל היורה .האם לדעתכם תוצאה זו תקפה עבור רובה מודרני חצי אוטומטי?
ד .מהיא מהירות הלועה של הרובה הזה? מהירות הלועה זה מהירות הכדור ביחס ללועה של הרובה.
פתרון
הרובה רותע בניגוד לכיוון תנועתו של הקליע
נמצא את מהירותו של הרובה לאחר הירי .על המערכת רובה+כדור יש שימור תנע והתנע לפני הירי הוא אפס ,לכן נקבל
)(942 0 = mum + M uM
m
)(943 ⇒ uM = − um
M
נציב ערכים
0.005kg m 0.005kg m 0.5 m m
)(944 uM = − 300 = − 300 = − 3 = −0.75
2kg s 2kg s 2 s s
חישוב מתקף מירי ברובה 14.5 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
סעיף א'
כשיש בידינו את המהירות אנו יכולים למצוא את ההפרש באנרגיה הקינטית של המערכת רובה+כדור .שינוי זה ייתן את
האנרגיה שהתחלקה בין הכדור והרובה ,ולפי הנתון זו חצי מהאנרגיה האגורה באבק השריפה ,לכן יש להכפיל את התוצאה
הסופית.
1 1
)(945 ∆Ek = Ekf − Eki = mu2m + M u2M
2 2
נכפיל את התוצאה ונציב ערכים
m 2 m 2
)(946 Epowder = 2∆Ek = mu2m + M u2M = 0.005kg 300 + 2kg 0.75
s s
התשובה היא
]Epowder = 451.125 [J
סעיף ב'
הפעם לא נוכל לקחת את המערכת כדור+רובה מכיוון שנשאלנו על הכדור .עליו כבר אין שימור תנע ,פעל עליו כוח מאבק
השריפה .מההגדרה ,הכוח הממוצע הוא
→
−
∆P
)(947 = F
∆t
נמצא את השינוי בתנע של הכדור
m kg · m
)(948 ∆P = Pf − Pi = mum − 0 = 0.005kg · 300 = 1.5
s s
כאשר ∆tנתון .נציב הכל בכוח הממוצע
h i
kg·m
1.5 s
)(949 = F ] = 500 [N
]0.003 [s
התשובה היא
] F = 500 [N
סעיף ג'
לפי החוק השלישי של ניוטון ,הכוח יהיה שווה בגודלו והפוך בסימנו לכוח שמצאנו בסעיף ב' ,לכן גודלו יהיה .500N
ברובים מודרניים ישנם מנגנוני שיכוך להקטנת הרתע ,לכן סביר להניח שכוח ממוצע זה יהיה קטן מ .500N
סעיף ד'
מהירות הלועה זה מהירות הכדור ביחס ללועה והיא מהירות אופיינית לרובה.
)(950 u0m = um − uM
m
)(951 u0m = um 1−
M
נציב מספרים= :
nmo 5
u0m = 300 1+
s 2000
המרכז האקדמי רופין
התנגשות כדורי בילארד עם קפיץ 14.6 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
התשובה היא
hmi
u0m = 300.75
s
התנגשות כדורי בילארד עם קפיץ 14.6
N
. k = 111כדור m כדור באולינג במסה ] m = 3 [kgמונח על ריצפה חלקה וקשור לקפיץ כמוראה באיור .קבוע הקפיץ
v0 = 10 mמתנגש בו אלסטית )זמן ההתנגשות זניח(. באולינג זהה המגיע במהירות s
א .מהי האמפליטודה של התנועה?A ,
ב .מהו זמן המחזור ?
ג .כתבו את )x (t־ מיקום הכדור הקשור מרגע הפגיעה ואילך.
ד .תוך כמה זמן יגיע הכדור למרחק של A/2מנקודת שיווי המשקל )בפעם הראשונה(?
פתרון
סעיף א':
המרכז האקדמי רופין
התנגשות כדורי בילארד עם קפיץ 14.6 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
]A = 1.64 [m
סעיף ב':
]T = 1.03 [s
סעיף ג':
המרכז האקדמי רופין
התנגשות כדורי בילארד עם קפיץ 14.6 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
))x (t) = 1.64sin (6.08t
סעיף ד':
המרכז האקדמי רופין
התנגשות אלסטית של מטוטלת 14.7 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
]t = 0.086 [s
התנגשות אלסטית של מטוטלת 14.7
כדור שמסתו mתלוי בקצה חוט שאורכו Lהמחובר אל התקרה .מסיטים את החוט בזוית α = 600לאנך ומשחררים
את הכדור ממנוחה .כאשר החוט חוזר למצב אנכי הוא מתנגש אלסטית בבול עץ שמסתו 3mהנמצא במנוחה על משטח
אופקי שמסתו 6mהנמצא במנוחה על ריצפה חלקה .המשטח האופקי כולל מקטע ABחלק ומקטע BCמחוספס עם
מקדם חיכוך µ = 0.2
א .מהי מהירות הכדור ומהי מהירות הבול עץ מייד לאחר ההתנגשות ביניהם?
ב .מהי הזוית המקסימלית שיצר החוט עם האנך לאחר ההתנגשות?
ג .בהנחה שהמקטע BCארוך מספיק ,הבול עץ נעצר ביחס למשטח ושניהם נעים במהירות משותפת .מהי מהירות זו?
ד .מהו אורכו המינימלי האפשרי של BCעבורו מתקבלת מהירות משותפת זו?
ה .המרחק שעבר המשטח ביחס לקרקע מרגע שהחל הבול עץ לנוע ועד שהגיעו למהירות משותפת?
פתרון
המרכז האקדמי רופין
התנגשות אלסטית של מטוטלת 14.7 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
סעיף א'
משימור אנרגיה נחשב את מהירות הכדורר לפני ההתנגשות
האנרגיה ההתחלתית היא רק פוטנציאלית
)E1 = mgL (1 − cos α
האנרגיה ברגע ההתנגשות היא רק קינטית
1
E2 = mv02
2
מהשוואת האנרגיות נקבל
1
mgL (1 − cos α) = mv02
2
p p
v0 = 2gL (1 − cos 600 ) = 2gL
נשתמש בשימור תנע בהתנגשות
mv0 = 3mu2 + mu1
v0 = 3u2 + u1
ומהעובדה שבהתנגשות אלסטית המהירויות היחסיות נשמרות בגודלן
) v0 − 0 = − (u1 − u2
נסדר מחדש את המשוואות
u1 = u2 − v0
u1 = v0 − 3u2
נשווה בין הביטויים
u2 − v0 = v0 − 3u2
4u2 = 2v0
√
v0 gL
= u2 =
2 2
המרכז האקדמי רופין
התנגשות אלסטית של מטוטלת 14.7 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
נחזור לביטוי עבור u1
√
v0 v0 gL
= u1 = u2 − v0 − v0 = − = −
2 2 2
√ √
gL gL
u1 = − = u2
2 2
סעיפים ב'
נסתכל על הכדור ונזווה אנרגיות בין מיד אחרי ההתנגשות לבין שיא הגובה
1
mgL (1 − cosβ) = mu21
2
u21
= )(1 − cosβ
2gL
u21
cosβ = 1 −
2gL
gL 1
cosβ = 1 −
4 2gL
7
= cosβ
8
β = 28.90
β = 28.90
סעיף ג'
בזמן תנועת הבול על המשטח ,כל עוד אין חיכוך הוא ישמור על מהירותו u2וכאשר מתחיל החיכוך ,חלק מהאנרגיה שלו
מומרת לחום .בגלל החיכוך ,המשטח עצמו מתחיל לנוע גם כן .את המהירות המשותפת )כלומר כאשר איבוד האנרגיה
יהיה כזה שהגוף יעצור ביחס למשטח( נמצא משימור תנע מפני שלא פועלים כוחות )ומתקפים( חיצוניים בציר האופקי
)כוחות החיכוך מוגדרים כפנימיים עבור המערכת של משטח+בול עץ
P2 = 3mu2 + 0 · 6m
)P3 = u (3m + 6m
נשווה ונקבל
3mu2 = 9mu
u2
=u
√3
gL
=u
6
התשובה היא
המרכז האקדמי רופין
התנגשות אלסטית של מטוטלת 14.7 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
√
gL
=u
6
סעיף ד'
את המרחק המינימלי האפשרי נחשב מתוך משפט עבודה ואנרגיה .נירשום את עבודת כח החיכוך
Wf = N µ∆xcos1800 = −N µ∆x = −3mgµ∆x
1
E3 = 3mu22
2
1
E4 = 9mu2
2
נציב במשפט עבודה ואנרגיה
WN C = E4 − E3
1 1
−3mgµ∆x = 9mu2 − 3mu22
2 2
9 gL 3 gL
= −3gµ∆x −
2 36 2 4
2gL
= 3gµ∆x
8
2gL
= ∆x
8 · 3gµ
L
= ∆x
12µ
∆x = 0.42L
∆x = 0.42L
סעיף ה'
הסיבה שהמשטח נע קדימה היא החיכוך הקינטי )לפי חוק שלישי של ניוטון כח החיכוך שירגיש המשטח יהיה הפוך בכיוונו
לכח החיכוך שמרגיש בול העץ .ולכן המשטח ינוע ימינה(.
נחשב את התאוצה שיוצר כח החיכוך ומתוכה נוכל למצוא את המרחק שנע המשטח עד העצירה.
X
Fx = fk = 6ma6m
3mgµ = 6ma6m
gµ
= a6m
2
סוגי התנגשויות בין כלי רכב 14.8 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
משיקולי קינמטיקה נמצא את אורך הדרך שעבר המשטח
v 2 = v02 + 2a∆x
gµ
u2 = 0 + 2 ∆x
2
u 2 gL
= ∆x =
gµ 36gµ
L
= ∆x = 0.139L
36 · 0.2
∆x = 0.139L
סוגי התנגשויות בין כלי רכב 14.8
שני כלי רכב מגיעים לצומת בשתי דרכים מאונכות זו לזו ומתנגשים .מסת כלי הרכב הראשון היא ] 1000 [kgומהירותו
̂ .20[m/s]xמסת כלי הרכב השני היא ] 2000[kgומהירותו ̂.10[m/s]y
א .אם ההתנגשות בין הרכבים היא פלסטית ,מה מהירותם אחרי ההתנגשות? כמה אנרגיה אבדה בהתנגשות?
ב .אם ההתנגשות בין הרכבים אלסטית ,והרכב הראשון נע אחרי ההתנגשות בכיוון )̂ , √12 (x̂ + yמהי הזווית בין כיווני
תנועת הרכבים לאחר ההתנגשות?
ג .בבדיקה התברר שההתנגשות בין הרכבים לא הייתה אלסטית או פלסטית .כמו כן ,התברר כי הרכב השני המשיך
לנוע באותו כיוון לאחר ההתנגשות ,ואילו הראשון נע בזווית 20°מעל כיוון תנועתו המקורי .מהי מהירות הרכבים לאחר
ההתנגשות? כמה אנרגיה אבדה בהתנגשות?
פתרון
סעיף א'
כאשר ההתנגשות בין הרכבים פלסטית ,יש שימור תנע ושני הגופים נעים יחד לאחר ההתנגשות:
m1 · v~1 + m2 · ~v2 = (m1 + m2 ) · ~u
נציב מספרים:
1000 [kg] · 20[m/s]x̂ + 2000[kg] · 10[m/s]ŷ = (1000 [kg] + 2000 [kg]) ~u
נבודד את :~u
20
= ~u )̂(x̂ + y
3
גודל מהירות הגופים לאחר ההתנגשות:
s s √ 2
20 2
2
2 · 20
20 20
= ||~u + = 2 = ]= 9.43 [m/s
3 3 3 3
נבדוק כמה אנרגיה אבדה בהתנגשות:
1 1 1 1
]Ei = m1 v12 + m2 v22 = · 1000 · 202 + · 2000 · 102 = 300, 000[J
2 2 2 2
סוגי התנגשויות בין כלי רכב 14.8 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
√ !2
1 1 2 · 20
· Ef = (m1 + m2 ) u2 = · 3000 ]= 133, 333[J
2 2 3
האנרגיה שאבדה:
]∆E = 166, 666[J
התשובה היא:
]|~u| = 9.43 [m/s
]∆E = 166, 666[J
סעיף ב'
ניתן לשים לב כי התנע הכולל לפני ההתנגשות הינו:
)̂m1 · v~1 + m2 · ~v2 = 1000 [kg] · 20[m/s]x̂ + 2000[kg] · 10[m/s]ŷ = 20, 000(x̂ + y
כלומר כיוון התנע הכולל לפני ההתנגשות הוא בזווית ) 45°או ברישום וקטור יחידה הכיוון הוא )̂ .( √12 (x̂ + yאם התנע
נשמר ,ונתון שהתנע הסופי של הרכב הראשון הוא בכיוון )̂ , √12 (x̂ + yאז גם התנע של הרכב השני חייב להיות בכיוון
)̂ , √12 (x̂ + yכלומר הזווית בין כיווני תנועת הרכבים לאחר ההתנגשות היא אפס .ניתן למצוא זאת גם מפורשות על־ידי
כתיבת משוואת שימור תנע.
התשובה היא:
θ = 0°
סעיף ג
גם כאן יש שימור תנע:
m1 · v~1 + m2 · ~v2 = m1 · u~1 + m2 · ~u2
נציב את כל הנתונים:
̂1000 [kg] · 20[m/s]x̂ + 2000[kg] · 10[m/s]ŷ = 1000[kg] · u1 (cos20x̂ + sin20ŷ) [m/s] + 2000[kg] · u2 y
יש כאן שתי משוואות ,אחת לציר xואחת לציר :y
](1)20, 000 = 1, 000 · u1 · cos20 → u1 = 21.28[m/s
](2)20, 000 = 1, 000 · u1 · sin20 + 2, 000 · u2 → u2 = 6.36[m/s
מרכז מסה של 3גופים תחת השפעת כח גרר 14.9 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
נבדוק כמה אנרגיה אבדה בהתנגשות:
1 1 1 1
]Ei = m1 v12 + m2 v22 = · 1000 · 202 + · 2000 · 102 = 300, 000[J
2 2 2 2
1 1 1 1
]Ef = m1 u21 + m2 u22 = · 1000 · (21.28)2 + · 2000 · (6.36)2 = 266, 869[J
2 2 2 2
האנרגיה שאבדה:
]∆E = 33, 131[J
התשובה היא:
]u1 = 21.28[m/s
]u2 = 6.36[m/s
]∆E = 33, 131[J
מרכז מסה של 3גופים תחת השפעת כח גרר 14.9
שלושה גופים נקודתיים בעלי מסות זהות ,משוחררים מאותה נקודה במהירויות ̂~v2 (0) = v0 x̂ ,~v1 (0) = v0 x̂ + v0 y
ו־̂ .v~3 (0) = v0 yעל כולם פועל כוח הכובד ̂Fg = −g yוכוח חיכוך עם האויר שגודלו .F~ = −γ~vמצאו את מהירות מרכז
המסה של שלשת הגופים כתלות בזמן.
פתרון
נמצא תחילה את מהירות מרכז המסה בכל רגע ורגע .מהירות מרכז המסה היא:
~CM Σi mi v~i
)(952 V =
Σi m i
~CM m1 v~1 + m2 v~2 + m3 v~3 v~1 + v~2 + v~3
)(953 V = =
m1 + m2 + m3 3
כאשר הצבנו .mi = mנצטרך למצוא את שלושת המהירויות .נפתור משוואת תנועה כללית אחת עליה נטיל תנאי התחלה
שונים.
)(954 ˙m~g − γ~v = m~v
תנאי ההתחלה נתונים לנו במערכת הקואורדינטות הבאה
y
)~v3 (0
)~v1 (0
)~v2 (0
x
מרכז מסה של 3גופים תחת השפעת כח גרר 14.9 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
במערכת זו ,תנאי ההתחלה יהיו
)(955 )̂~v1 (0) = v0 (x̂ + y
)(956 ̂~v2 (0) = v0 x
)(957 ̂~v3 (0) = v0 y
נרשום את משוואת התנועה במערכת שבחרנו
)(958 ̂−mg ŷ − γ (vx x̂ + vy ŷ) = mv̇x x̂ + mv̇y y
)(959 ̂−γvx x̂ + (−mg − γvy ) ŷ = mv̇x x̂ + mv̇y y
נפתור את שתי המשוואות בנפרד .המשוואה עבור ציר x
)(960 −γvx = mv̇x
ˆ )vx (t ˆ
dvx γ t 0
)(961 = − dt
vx (0) vx m 0
)vx (t γ
)(962 ln = − t
)vx (0 m
γ
)(963 vx (t) = vx (0) e− m t
המשוואה עבור y
)(964 −mg − γvy = mv̇y
−mg m
)(965 − vy = v̇y
γ γ
)ˆ vy (t ˆ t
dvy γ
)(966 mg = − dt0
vy (0) vy + γ m 0
vy (t) + mg
" #
γ γ
)(967 ln = − t
vy (0) + mg
γ m
mg γ
γ
)(968 = )vy (t −1 + e− m t + vy (0) e− m t
γ
הפתרון הכללי עבור וקטור המהירות יהיה
γ
−m t
mg γ
−m t
γ
−m t
)(969 ~v (t) = vx (0) e x̂ + −1 + e + vy (0) e ̂y
γ
כעת נוכל להציב תנאי התחלה בהתאם לגופים ממשוואות ) (955) ,(956) ,(957ונקבל את המהירויות שלהם
γ
−m t
mg −mγ
t
γ
−m t
)(970 = )~v1 (t v0 e x̂ + −1 + e + v0 e ̂y
γ
γ
−m t
mg −mγ
t
)(971 = )~v2 (t v0 e x̂ + −1 + e ̂y
γ
mg γ
γ
)(972 = )~v3 (t ̂−1 + e− m t + v0 e− m t y
γ
לקבלת מהירות מרכז המסה ,נציב במשוואה ).(953
התשובה היא
1 γ
−m t
3mg γ
−m t
γ
−m t
= )VCM (t 2 v0 e x̂ + −1 + e + 2v0 e ̂y
3 γ
המרכז האקדמי רופין
שימור מרכז מסה בעגלה עם התפוצצות 14.10 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
שימור מרכז מסה בעגלה עם התפוצצות 14.10
על עגלה שמסתה Mואורכה Lמונח גוף במרכזה .מרכז המסה של כל המערכת נמצא במרכז העגלה .כל כוחות החיכוך
זניחים .ברגע מסוים הגוף מתפוצץ לשני גופים בעלי מסות של .m1 , m2בדפנות העגלה חומר דביק הגורם למסה המגיעה
אליו להדבק .ההתפוצצות משחררת את שתי המסות כך שהמסה m1נעה במהירות v1עד שהיא מגיעה לקצה.
א .מצאו את המהירות של m2מיד לאחר ההתפוצצות.
ב .מצאו את מהירות מרכז המסה מיד לאחר הפיצוץ.
ג .מצאו תוך כמה זמן תפגע המסה הראשונה בדופן העגלה.
ד .מצאו מהי מהירות העגלה לאחר התנגשות המסה הראשונה בה.
ה .מצאו מהו המרחק שנעה העגלה מרגע ההתפוצצות ועד להתנגשות השנייה.
ו .מצאו תוך כמה זמן מן ההתנגשות הראשונה תארע ההתנגשות השנייה.
ז .מצאו מהי מהירות העגלה לאחר התנגשות המסה השנייה בה.
פתרון
סעיף א':
קיים שימור תנע ולכן:
∆p = 0
⇒ m1 v1 + m2 v2 = 0
m1
⇒ v2 = − v1
m2
התשובה היא
m1
v2 = − v1
m2
סעיף ב':
Σi mi v~i
~vCM =
Σi mi
m1 v1 + m2 v2 m1 v1 + m2 − m 1
m2 1v
~vCM = = =0
m1 + m2 m1 + m2
תשובה זו הגיונית ,משום שלא פעלו כוחות חיצוניים ומרכז המסה נשאר באותו המקום.
התשובה היא
~vCM = 0
סעיף ג':
מסה m1החלה את דרכה ממרכז העגלה ,ולכן:
L/2 L
=t =
v1 2v
המרכז האקדמי רופין
שימור מרכז מסה בעגלה עם התפוצצות 14.10 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
L
=t
2v
סעיף ד':
נרצה למצוא את ,vwלאחר ש־ m1תפגע בדופן .בגלל החומר הדביק ,ההתנגשות פלסטית:
m1 v1 = (m1 + M ) vw
m1
= ⇒ vw v1
m1 + M
התשובה היא
m1
= vw v1
m1 + M
סעיף ה':
מרכז המסה נשאר באותו המקום ,משום שלא היתה מהירות התחלתית לגוף לפני הפיצוץ .לכן:
p~CM = 0
כלומר ,בכל רגע ורגע ,התנע הכללי של מערכת עגלה m1ו־ m2הוא .0ולכן ,מרכז המסה ישאר תמיד באותו מקום ,מרכז
העגלה .לעומת זאת מרגע שמסה m1פוגעת בדופן העגלה ,היא מתחילה לנוע במהירות אותה מצאנו קודם .כלומר ,מרכז
העגלה ,מתרחק ממיקום מרכז המסה במהירות .vwנגדיר את מיקום העגלה ברגע שמסה m2פגעה בה כ־ .xwלאחר
הפגיעה השנייה מתקיים:
L
+ m2 − L2 + xw + M xw
m1 xw + 2
XCM = =0
m1 + m2 + M
(m1 + m2 + M ) xw + m1 L2 − m2 L2
⇒ =0
m1 + m2 + M
L
⇒ (m1 + m2 + M ) xw + (m1 − m2 ) = 0
2
m2 − m1 L
xw =
m1 + m2 + M 2
m2 − m1 L
= xw
m1 + m2 + M 2
סעיף ו':
בהנתן כי מהירות הקרון עד הפגיעה של מסה m2בדפנתה הוא vwשחושב כבר ,הזמן יהיה:
m2 −m1 L m2 −m1
xw m1 +m2 +M 2 m1 +m2 +M L m1 + M m2 − m1 L
= t = m1 = m1 =
vw m1 +M v1 m1 +M 2v1 m1 m1 + m2 + M 2v1
המרכז האקדמי רופין
שימור מרכז מסה בעגלה 14.11 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
התשובה היא
) L (m2 − m1 ) (m1 + M
=t ·
) 2v1 m1 (m1 + m2 + M
סעיף ז':
משימור תנע:
0 = (m1 + m2 + M ) uw
⇒ uw = 0
התשובה היא
uw = 0
שימור מרכז מסה בעגלה 14.11
עגלה שמסתה Mבנויה מחלק תחתון אופקי מלבני ,חלק עליון שמאלי בעל חתך שיפוע של רבע מעגל ברדיוס ,Rקיר
חוסם ימני שמחובר אליו קפיץ וגלגלים שמסתם זניחה .אורכו הרפוי של הקפיץ dוקבוע הקפיץ kנתונים ,אורך הקטע
האופקי בעגלה הוא ) Lכולל הקטע בו נמצא הקפיץ( ,והעגלה מונחת על מישור אופקי חלק .מניחים בקצה העליון של
המדרון מסה נקודתית mומשחררים.
א .מצאו את הכיווץ המקסימלי של הקפיץ בהנחה כי אין חיכוך בין המסה והעגלה.
ב .מצאו את העתק העגלה )גודל וכיוון( מהמצב הההתחלתי עד למצב של כיווץ המקסימלי.
פתרון
סעיף א':
ברגע הכיווץ המקסימלי של הקפיץ המסה והעגלה במנוחה האחד ביחס לשני .מכיוון שיש שימור תנע בכיוון ציר xלאורך
כל הבעיה ,התנע ההתחלתי ברגע השחרור )שהוא אפס כי שני הגופים שוחררו ממנוחה( שווה לתנע בכל רגע אחר לאורך
הבעיה ,ובפרט כשהמסה mנעצרת ביחס לעגלה והקפיץ בכיווץ מקסימלי .כלומר:
)(973 (m + M ) u = 0
כלומר:
)(974 u=0
שימור מרכז מסה בעגלה 14.11 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
כעת נרשום משוואת שימור אנרגיה )אין בבעיה כוחות חיצוניים שעושים עבודה על המערכת ־ לעבודה של כוח הכובד
כמובן נתייחס בתור אנרגיה פוטנציאלית( :המצב ההתחלתי הוא לפני תחילת התנועה והמצב הסופי הוא הכיווץ המקסימלי
של הקפיץ .נגדיר את גובה האפס לצורך חישוב אנרגיה פוטנציאלית בתחתית רבע המעגל )הנקודה הכי נמוכה שהמסה
mמגיעה אליה( .שימור אנרגיה:
1 1 1
)(975 mgR = kx2 + (M + m) u2 = kx2
2 2 2
התשובה היא
r
2mgR
=x
k
סעיף ב':
מכיוון שהתנועה מתחילה ממנוחה ,מרכז המסה לא זז במהלך התנועה )או במילים אחרות ,מכיוון שאין כוחות חיצוניים
בבעיה בציר ,xמהירות מרכז המסה בציר xנשמרת לאורך הבעיה ,ובתחילה היא אפס ,כלומר מהירות מרכז המסה היא
אפס לאורך כל הבעיה ,ועל כן מיקום מרכז המסה נשמר .נרשום עבור שני המצבים המבוקשים:
)(976 xCM,1 = xCM,2
mxm,1 + M xM,1 mxm,2 + M xM,2
)(977 =
m+M m+M
)(978 mxm,1 + M xM,1 = mxm,2 + M xM,2
m
)(979 ) xM,2 − xM,1 = − (xm,2 − xm,1
M
m
)(980 ∆xM = − ∆xm
M
המרחק המבוקש הוא .∆xMנעזר במרחק שעבר הכדור ביחס העגלה )מתחילת התנועה ועד שהקפיץ מכווץ(:
)(981 xm,M = xm − xM = R + (L − d) + x
980 כאשר L − dזה המרחק עד הקפיץ הרפוי ו־ xהוא שיעור הכיווץ המקסימלי אותו מצאנו בסעיף א' .כלומר:
)(982 ∆xm − ∆xM = xm,M = R + L − d + x
980 ∆xm = − M
נציב את הקשר m ∆xM
M
)(983 − ∆xM − ∆xM = R + L − d + x
m
M
)(984 −∆xM 1 + ]= [R + L − d + x
m
" r #
m 2mgR
)(985 ∆xM = − R+L−d+
m+M k
התשובה היא
" r #
m 2mgR
∆xM =− R+L−d+
m+M k
המרכז האקדמי רופין
מחליק על הקרח עולה על רמפה זה גם מתקף ותנע מתקף ־ תנע ומרכז מסה14.12 . 14
מחליק על הקרח עולה על רמפה זה גם מתקף ותנע 14.12
מחליק קרח שמסתו mמחליט להתאמן בקפיצות .הוא מניח רמפה שמסתה Mושזווית המישור שלה עם האופק β = 45°
על משטח קרח חלק .הוא מחליק ועולה על הרמפה בכדי לקפוץ ממנה .גובה הרמפה hומהירות הקופץ מיד לאחר עלייתו
על הרמפה .v0התייחסו אל המחליק כאל גוף נקודתי.
הרמפה ממוסמרת לקרח ולכן תפוסה במקומה ,מהו הגובה המקסימלי אליו יגיע המחליק מעל לקרח? )נתון בסעיף
א .אם √
זה כי .(v0 = 6gh
ב .אם הרמפה אינה ממוסמרת לקרח ,ומיד לאחר עליית המחליק על הרמפה מהירות הרמפה היא אפס והיא מתחילה
לנוע ללא חיכוך על הקרח ,מצאו את מהירות הרמפה כתלות בזמן כל עוד המחליק נמצא עליה.
ג .אם הרמפה ממוסמרת לקרח ,ונניח הפעם כי מהירותו של המחליק היא v0לפני עלייתו לרמפה )הניחו כי המחליק אינו
נרתע מהרמפה בהתנגשות בה( ,מצאו את מהירות המחליק מיד לאחר עלייתו על הרמפה .כמה אנרגיה אבדה בהתנגשות?
פתרון
סעיף א'
גדולה יותר מאנרגיית הגובה הדרושה (0.5mv02 ראשית נשים לב כי האנרגיה הקינטית ההתחלתית של המחליק )= 3mgh
לעבור את הרמפה.
שימור אנרגיה עד לקצה הרמפה בהנחה שבקצה הרמפה למחליק מהירות :v1
1 1 1 1 1
mv02 = mv12 + mgh → mv12 = mv02 − mgh = m6gh − mgh = 2mgh
2 2 2 2 2
נבודד את :v1
p
v1 = 4gh
את תנועתו של המחליק לאחר שהגיע לקצה הרמפה ניתן לתאר או באמצעות קינמטיקה )זריקה משופעת( או באמצעות
אנרגיות.
קינמטיקה:
p p
vx (t) = 4ghcos45 = 2gh
p p
= )vy (t = 4ghsin45 − gt 2gh − gt
המחליק יגיע לשיא הגובה כאשר :vy (t) = 0
s
p 2h
= 2gh − gt = 0 → t
g
מיקומו של המחליק בציר :y
1 1
y(t) = y0 + v0,y t − gt2 = h + 2ght − gt2
p
2 2
מחליק על הקרח עולה על רמפה זה גם מתקף ותנע מתקף ־ תנע ומרכז מסה14.12 . 14
s !
2h
=y t = 2h
g
אנרגיות :רכיב האנרגיה הקינטית בכיוון ציר yהופך לאנרגיה פוטנציאלית.
1
mv 2 = mg∆h
2 0,y
1 p
m 4ghsin45 = mg∆h
2
∆h = h
התשובה היא:
hmax = 2h
סעיף ב'
הנורמל שמפעיל המחליק חזרה על הרמפה הוא הגורם לתאוצת הרמפה .המחליק אם כן נמצא על מערכת מואצת )הרמפה(
ולכן נרשום את משוואות התנועה שלו במערכת המואצת תוך התייחסות לכוחות מדומים:
משוואת הכוחות על הרמפה בכיוון תנועתה )כששמאלה נלקח ככיוון החיובי(:
M aM
= (1)N sin45 = M aM → N
sin45
משוואות הכוחות על המחליק:
X
)(2 Fy = N + maM sin45 − mgcos45 = 0
X
)(3 Fx = −mgsin45 − maM cos45 = mam,M
תותח רתום 14.13 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
על־מנת לפתור את השאלה צריך להשתמש רק במשוואה בכיוון ציר .yנציב בה את הנורמל:
X M aM
)(2 = Fy + maM sin45 − mgcos45 = 0
sin45
נבודד את aMונקבל:
mg
= aM
2M + m
מהירות הרמפה אם היא מתחילה ממנוחה היא:
mg
= )vM (t t
2M + m
סעיף ג'
נפרק את מהירותו של המחליק לרכיב בכיוון המדרון ורכיב בניצב למדרון כאשר ̂ xכיוון התנועה של המחליק )כיוון
המדרון כלפי מעלה( ו־̂ yהכיוון הניצב למדרון:
̂~v0 = v0 cos45x̂ − v0 sin45y
התנע בכיוון ציר ̂ xנשמר כי אין כוחות חיצוניים בכיוון ציר ̂) xהרמפה חלקה(.
התנע בכיוון ציר ̂ yאינו נשמר ־ זה כמו התנגשות פלסטית של מסה בקיר והמסה נעצרת בכיוון זה.
על־כן מהירותו של המחליק מיד אחרי עלייתו על הרמפה היא:
√
2
= v = v0 cos45 v0
2
האנרגיה שאבדה בהתנגשות:
√ !2
1 2 1 1
∆E = Ef − Ei = m v0 − mv02 = − mv02
2 2 2 4
התשובה היא:
1
∆E = mv02
4
תותח רתום 14.13
מתותח שמסתו Mיורים פגז שמסתו mבזווית αמעל האופק .הירי מתבצע בשני אופנים:
) (1התותח רתום לקרקע.
) (2התותח משוחרר ויכול לנוע אופקית ללא חיכוך.
א .בהנחה שמהירות הלוע של הפגז )המהירות שבה נורה הפגז יחסית לתותח( זהה בשני המקרים ,חשבו את היחס בין
טווחי הירי בשני המקרים )כתלות ב־ m ,αו־ .(M
ב .תארו את תנועת מרכז המסה במקרה ).(2
פתרון
תותח רתום 14.13 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
סעיף א'
במקרה ב' יש שימור תנע בציר האופקי ולכן:
)(986 0 = mvm,x + M vM
m
)(987 ⇒ vM = − vm,x
M
בהנחה כי מהירות הלוע של התותח היא ) ,vm,Mמהירות הפגז ביחס לתותח( נקבל כי ,עבור מקרה ב':
vm,M,x = vm,x − vM = vm,M · cosα
נציב את vMממשוואה ):(2
m M +m
= vm,x − − vm,x vm,x = vm,M cosα
M M
נבודד את מהירות המסה בכיוון ציר ̂:vm,x ,x
M
= vm,x vm,M cosα
M +m
המיקום של הפגז בציר ̂ xהוא:
M
= )x1 (t vm,M · cosα · t
M +m
עבור מקרה א' ,אין מהירות לתותח לאחר שיגור הפגז ולכן:
)(988 vm,x = vm,M · cosα
והמיקום של הפגז בציר ̂ xהוא:
x2 (t) = vm,M · cosα · t
היחס בין המיקום האופקי של הפגז במקרה ב' ובמקרה א' הוא:
M
)x1 (t M +m vm,M · cosα · t
)(989 =
)x2 (t vm,M · cosα · t
M
=
M +m
גם ברגע הפגיעה בקרקע )טווח הירי( נקבל יחס זה בין מיקום הפגז במקרה א' ובמקרה ב' .הפגז נוחת בשני המקרים
באותו זמן מכיוון שבציר ̂ yמשוואת התנועה היא זהה בשני המקרים.
מודל להתנגשות אלסטית מהירות התקרבות שווה למהירות התרחקות) .נירית(
14.14מסה.
מתקף ־ תנע ומרכז 14
)x1 (t M
=
)x2 (t M +m
סעיף ב'
בציר :xכיוון שאין כוחות חיצוניים על המערכת בכיוון ציר ,xמהירות מרכז המסה בציר xנשמרת לאורך הבעיה,
ובתחילה היא אפס ,כלומר מהירות מרכז המסה היא אפס לאורך כל הבעיה ,ועל כן מיקום מרכז המסה נשמר .ובאופן
כללי:
aCM,x = 0; vCM,x = 0; XCM = const
בציר :yבציר yיש כוחות חיצוניים ,ועל כן נצטרך לחשב את מרכז המסה .זכרו כי בציר ,yהמסה mנעה בהשפעת
תאוצת הכובד ,ואילו המסה Mלא נעה:
M · 0 + m · vm,M sinαt − 21 gt2
P
mi yi m 1 2
yCM = P = = · vm,M sinαt − gt
mi m+M m+M 2
dyCM m
= vCM,y = )· (vm,M sinα − gt
dt m+M
dvCM,y m
= aCM,y =− g
dt m+M
שימו לב שמרכז המסה מבצע רק תנועה אנכית כתוצאה מכוח הכובד.
מודל להתנגשות אלסטית מהירות התקרבות שווה למהירות התרחקות) .נירית( 14.14
שני גופים ששני גופים שמסותיהם m1 , m2נמצאים על מסילה ישרה וחלקה .למסה m1מחובר קפיץ בעל קבוע kואורך
רפוי .`0מסה m1נמצא במנוחה ואילו מסה m2נעה במהירות v0ימינה.
k
v2
m2 m1
ℓ0
א .מצאו את מהירות מסה m2כאשר המרחק בין המסות מינימאלי.
ב .מצאו מרחק מינימלי זה.
ג .הראו כי בהתנגשות אלסטית לחלוטין במימד אחד מהירות ההתקרבות שווה למהירות ההתרחקות מתקיים:
v2 − v1 = u1 − u2
ד .מצאו את מהירויות המסות אחרי ההתנגשות .השתמשו בסעיף ג' כדי לחשב
ה .מצאו את מהירותה של מסה m1אחרי ההתנגשות עבור התנאים הבאים
)m1 = m2 (1
)m1 m2 (2
פתרון
סעיף א':
המרכז האקדמי רופין
מודל להתנגשות אלסטית מהירות התקרבות שווה למהירות התרחקות) .נירית(
14.14מסה.
מתקף ־ תנע ומרכז 14
יש להבין שברגע שהקפיץ מכווץ למקסימום אין תנועה יחסית בין שתי המסות )באופן רגעי( .אין מתקפים חיצוניים ,לכן
נוכל לרשום שימור תנע בין המצב ההתחלתי לבין המצב בכיווץ המקסימלי
)(990 m2 v2 = (m1 + m2 ) u1,2
מהירותה של מסה m2ברגע זה זהה לזו של מסה ,m1והיא .u1,2
m2
= u1,2 v2
m1 + m2
סעיף ב':
יש שימור אנרגיה מכאנית ,לכן נוכל להשתמש משיקולי אנרגיה ,בין שני המצבים המדוברים בסעיף א'
i f
Emech = Emech
1 1 1
= m2 v22 (m1 + m2 ) u21,2 + k∆x2
2 2 2
m 2 m 1 + m 2
= ⇒ ∆x2 v2 − u21,2
k 2 k
m2 2 m22
= v2 − v2
k k (m1 + m2 ) 2
m2 m2
= 1− v22
k m1 + m2
m1 m2
= v2
k (m1 + m2 ) 2
m1 m2
r
= ∆x v2
) k (m1 + m2
סעיף ג':
נרשום שימור תנע במימד אחד ללא כתיב וקטורי
pbef
tot
ore
= paf
tot
ter
m1 v1 + m2 v2 = m1 u1 + m2 u2
נרשום שימור אנרגיה
1 1 1 1
= m1 v12 + m2 v22 m1 u21 + m2 u22
2 2 2 2
m1 v1 + m2 v2 = m1 u1 + m2 u22
2 2 2
נבודד את כל מסה בצד אחד של המשוואה m1בימין משוואת האמרגיה ואילו ה m2משמאל למשוואה נבצע זאת גם
למשוואת התנע:
) m1 (v1 − u1 ) = m2 (u2 − v2
m1 v12 − u21 = m2 u22 − v12
נזכור כי מתקיים ) v12 − u21 = (v1 − u1 ) (v1 + u1ואז משוואת האנרגיה תיראה:
) m1 (v1 − u1 ) (v1 + u1 ) = m2 (v2 − u2 ) (v2 + u2
מודל להתנגשות אלסטית מהירות התקרבות שווה למהירות התרחקות) .נירית(
14.14מסה.
מתקף ־ תנע ומרכז 14
נחלק את משוואת האנרגיה במשוואת התנע ונצמצם
(m1 (v ) −(u1 ) (v1 + u1 (m2 (v ) −(u2 ) (v2 + u2
(
( ((
((1 ((2
(
= (
(m
1 (v ) −(u1 (m
2 (u ) −(v2
(
( (
(
( ((1 ( ((2
v1 + u1 = v2 + u2
u1 − u2 = v2 − v1
נוקיבלנו את הנדרש .התשובה היא
v2 − v1 = u1 − u2
סעיף ד':
זהו למעשה מודל מצויין להתנגשות אלסטית לחלוטין במימד אחד ונוכל תמיד להשתמש במקום בשימור אנרגיה .במקרה
של המסות עם הקפיץ ישנו שימור תנע ואנרגיה ,עבור התנגשות אלסטית לחלוטין מתקיים :
m1 v1 + m2 v2 = m1 u1 + m2 u2
v2 − v1 = u1 − u2
במקרה שלנו v1 = 0ונתון v2וכל שנותר הוא להציבv2 = u1 − u2 .
m2 (u1 − u2 ) = m1 u1 + m2 u2
(m2 − m1 ) u1 = 2m2 u2
התשובה היא
2m2
= u1 v2
m1 + m2
m1 − m2
u2 = − v2
m1 + m2
סעיף ה':
נציב את הגבולות הרלוונטיים
m1 = m2 . .1
נציב m1 = m2 = m
2m
= u1 v2 = v2
2m
u2 = 0
קיבלנו שמסה m2מסרה את כל האנרגיה )והתנע( שלה למסה m1ונעצרה.
u1 = v2
u2 = 0
m1 m2 . .2
מודל להתנגשות אלסטית 14.15 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
נציב את הגבול
( )
2m2 1
= u1 lim v2 = 2v2 lim −→ 2v2
m1 m2 m1 + m2 1+ m 1
m1 m2
m2
1− m
( )
1
m1 − m2
m2
u2 = lim − v2 = v2 lim m1 −→ v2
m1 m2 m1 + m2 m1 m2 1− m 2
זהו גבול התנגשות במסה אינסופית .המסה הכבדה לא משנה את מהירותה ,ואילו המסה הקלה תקבל מהירות כפולה מזו
של הכבדה.
u1 = 2v2
u2 = v2
מודל להתנגשות אלסטית 14.15
שני גופים שמסותיהם m1 , m2נמצאים על מסילה ישרה וחלקה .למסה m1מחובר קפיץ בעל קבוע kואורך רפוי .`0
מסה m1נמצא במנוחה ואילו מסה m2נעה במהירות v0ימינה.
k
v2
m2 m1
ℓ0
א .מצאו את מהירות מסה m2כאשר המרחק בין המסות מינימאלי.
ב .מצאו מרחק מינימלי זה.
ג .הראו כי בהתנגשות אלסטית לחלוטין מתקיים
m1 − m2 2m2
)(991 = u1 v1 + v2
m1 + m2 m1 + m2
2m1 m1 − m2
)(992 = u2 v1 − v2
m1 + m2 m1 + m2
ד .מצאו את מהירויות המסות אחרי ההתנגשות .השתמשו בסעיף ג' כדי לחשב
ה .מצאו את מהירותה של מסה m1אחרי ההתנגשות עבור התנאים הבאים
)m1 = m2 (1
)m1 m2 (2
פתרון
סעיף א':
יש להבין שברגע שהקפיץ מכווץ למקסימום אין תנועה יחסית בין שתי המסות )באופן רגעי( .אין מתקפים חיצוניים ,לכן
נוכל לרשום שימור תנע בין המצב ההתחלתי לבין המצב בכיווץ המקסימלי
m2 v2 = (m1 + m2 ) u1,2
מהירותה של מסה m2ברגע זה זהה לזו של מסה ,m1והיא .u1,2
m2
= u1,2 v2
m1 + m2
מודל להתנגשות אלסטית 14.15 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
סעיף ב':
יש שימור אנרגיה מכאנית ,לכן נוכל להשתמש משיקולי אנרגיה ,בין שני המצבים המדוברים בסעיף א'
i f
Emech = Emech
1 1 1
= m2 v22 (m1 + m2 ) u21,2 + k∆x2
2 2 2
m 2 m 1 + m 2
= ⇒ ∆x2 v2 − u21,2
k 2 k
m2 2 m22
= v2 − v2
k k (m1 + m2 ) 2
m2 m2
= 1− v22
k m1 + m2
m1 m2
= v2
k (m1 + m2 ) 2
m1 m2
r
= ∆x v2
) k (m1 + m2
סעיף ג':
נרשום שימור תנע במימד אחד ללא כתיב וקטורי
)(993 pbef
tot
ore
= paf
tot
ter
)(994 m1 v1 + m2 v2 = m1 u1 + m2 u2
נרשום שימור אנרגיה
1 1 1 1
)(995 = m1 v12 + m2 v22 m1 u21 + m2 u22
2 2 2 2
)(996 m1 v12 + m2 v22 = m1 u21 + m2 u22
נבודד את u1ממשוואה ) (994ונעלה אותו בריבוע
m2
)(997 u1 = v1 + ) (v2 − u2
m1
m2 m2
)(998 u21 = v12 + 2v1 (v2 − u2 ) + 22 (v2 − u2 )2
m1 m1
נבודד את u21ממשוואה )(996
m2 2
u21 = v12 + v2 − u22
)(999
m1
מודל להתנגשות אלסטית 14.15 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
נשווה
m2 2 m2 m2
v12 + v2 − u22 = v12 + 2v1 (v2 − u2 ) + 22 (v2 − u2 )2
m1 m1 m1
m2 m2 2
m2
) (v2 + u2 2−
(v u2 ) = 2v1 2−
(v u 2) + (v2 − u2 )2
m1 m1 m21
m2 m2 m22
(v2 + u2 ) = 2v1 + ) (v2 − u2
m1 m1 m21
m
2 m2 m 2 m2 m2
1− v2 + 1 + u2 = 2v1
m
1 m1 m
1 m 1 m1
2v1 − 1 − m m 1 v2
2
= u2
1+ mm1
2
נסדר
2m1 v1 − (m1 − m2 ) v2 2m1 m2 − m1
= u2 = v1 + v2
m1 + m2 m1 + m2 m1 + m2
2m1 m1 − m2
= v1 − v2
m1 + m2 m1 + m2
וקיבלנו את .u2נציב אותו במשוואה )(997
m1 − m2
m2 m2 2m1
= u1 v1 + (v2 − u2 ) = v1 + v2 − v1 − v2
m1 m1 m1 + m2 m1 + m2
m1 − m2
m2 2m1
= v1 + 1+ v2 − v1
m1 m1 + m2 m1 + m2
m2 2m1 2m1
= v1 + v2 − v1
m1 m1 + m2 m1 + m2
2m2
= v1 + ) (v2 − v1
m1 + m2
2m2 2m2
= 1− v1 + v2
m1 + m2 m1 + m2
m1 − m2 2m2
= v1 + v2
m1 + m2 m1 + m2
וקיבלנו את הנדרש .התשובה היא
m1 − m2 2m2
= u1 v1 + v2
m1 + m2 m1 + m2
2m1 m1 − m2
= u2 v1 − v2
m1 + m2 m1 + m2
סעיף ד':
זהו למעשה מודל מצויין להתנגשות אלסטית לחלוטין .במקרה זה ישנו שימור תנע ואנרגיה ,עבור התנגשות אלסטית
לחלוטין מתקיים )לוקחים את משוואת התנע ומשוואת האנרגיה ומבודדים את המהירויות הסופיות(
m1 − m2 2m2
= u1 v1 + v2
m1 + m2 m1 + m2
2m1 m1 − m2
= u2 v1 − v2
m1 + m2 m1 + m2
המרכז האקדמי רופין
התנגשות כדורים 14.16 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
במקרה שלנו v1 = 0ונתון v2וכל שנותר הוא להציב .התשובה היא
2m2
= u1 v2
m1 + m2
m1 − m2
u2 = − v2
m1 + m2
סעיף ה':
נציב את הגבולות הרלוונטיים
m1 = m2 .1
נציב m1 = m2 = m
2m
= u1 v2 = v2
2m
u2 = 0
קיבלנו שמסה m2מסרה את כל האנרגיה )והתנע( שלה למסה m1ונעצרה.
u1 = v2
u2 = 0
m1 m2 .2
נציב את הגבול
)(
2m2 1
u1 = lim v2
= 2v2 lim −→ 2v2
m1 m2 m1 + m2 m1 m2 1+ m 1
m2
1− m
( )
1
m1 − m2
m2
u2 = lim − v2 = v2 lim m1 −→ v2
m1 m2 m1 + m2 m1 m2 1− m 2
זהו גבול התנגשות במסה אינסופית .המסה הכבדה לא משנה את מהירותה ,ואילו המסה הקלה תקבל מהירות כפולה מזו
של הכבדה.
u1 = 2v2
u2 = v2
התנגשות כדורים 14.16
שני כדורים זהים בעלי מסה mמוצבים צמודים זה לזה כמתואר בשרטוט .כדור שלישי בעל מסה שונה ורדיוס זהה נע
במהירות v0ופוגע בשני הכדורים בעת ובעונה אחת .כתוצאה מההתנגשות האלסטית מתפזרים שני הכדורים ,ואילו הכדור
הפוגע נשאר במנוחה.
המרכז האקדמי רופין
התנגשות כדורים 14.16 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
א .באיזו זווית θביחס לציר ה־ xמתפזרים הכדורים?
ב .מהי מהירות הכדורים לאחר הפגיעה?
ג .מהי מסת הכדור הפוגע?
ד .חוזרים על הניסוי ,אך הפעם מסות כל הכדורים זהות .חשבו באיזה מהירות ירתע הכדור הפוגע כעת.
ה .חשב את מהירות רטיעת הכדור הפוגע אם רדיוסו פי kמרדיוס הכדורים האחרים )המסה נשארת אותה מסה לכולם(
?
פתרון
סעיף א'
את הזווית נמצא מאופן הפיזור .מכיוןו שנתון כי הכדור פוגע בשני הכדורים בו זמנית ,הפיזור יהיה לאורך הקווים
המקשרים בין מרכזי הכדורים:
60o
2R 2R
30o
30o
60o
2R
כלומר הפיזור יהיה בזוויות של .30oהתשובה היא
θ = 300
סעיפים ב'+ג'
שימור תנע בציר yנותן:
1 1
)(1000 0 = m1 v1 sin (θ) − m2 v2 sin (θ) = m1 v1 sin (30o ) − m2 v2 sin (30o ) = m1 v1 − m2 v2
2 2
מכיוון שנתון לנו שהמסות שוות ,נקבל .v1 = v2נקרא להן ,vכלומר v1 = v2 = vמשימור אנרגיה נקבל
1 2 1 2 1 2 1
)(1001 · M V0 = mv + mv = 2 mv = mv 2
2
2 2 2 2
המרכז האקדמי רופין
התנגשות כדורים 14.16 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
כלומר
)(1002 M V02 = 2mv 2
ומהירות הכדורים המתפזרים היא
M 2
)(1003 = v2 V
2m 0
נותר לנו למצוא את המסה .שימור תנע בציר :x
√
)(1004 M V0 = mv cos (θ) + mv cos (θ) = 2mv cos (30o ) = 3mv
כלומר
√ v
)(1005 M= 3 m
V0
נציב בשימור אנרגיה
√ √ √
2
3 Vv0 m 3 v 3
)(1006 v = V02 = 2
= mV0 vV0
2m 2m V0 2
√
3
)(1007 = v V0
2
והמסה היא
√
√ v √ 3
3 2 V0
)(1008 =M 3 m= 3 m= m
V0 V0 2
התשובות הן:
√
3
= v V0
2
3
M = m
2
סעיף ד'
אם m = Mכבר לא נוכל להניח שהכדור הפוגע ייעצר אחרי ההתנגשות .משימור תנע בציר .xלטובת הכלליות )נצטרך
את זה לסעיף הבא( ,נקרא לזווית ,θכאשר במקרה של סעיף זה .θ = 30o
mV0 = 2mv cos (θ) + mu
V0 = 2v cos (θ) + u
התנגשות כדורים 14.16 מתקף ־ תנע ומרכז מסה. 14
משימור אנרגיה
1 1 1
· mV02 = 2 mv 2 + mu2
2 2 2
V02 = 2v 2 + u2
אנו מחפשים את uלכן נבודד את .vמשימור התנע נקבל
(V0 − u)2
= v2
)4 cos2 (θ
משימור אנרגיה נקבל
V02 − u2
= v2
2
נשווה
(V0 − u)2 V02 − u2 )(V0 − u) (V0 + u
2
= =
)4 cos (θ 2 2
2
)V0 − u = (V0 + u) 2 cos (θ
1 − 2 cos (θ) V0 = 1 + 2 cos2 (θ) u
2
)1 − 2 cos2 (θ
)(1009 = u V0
)1 + 2 cos2 (θ
נציב θ = 30o
√ 2
3
1− ) 2 cos2 (30o 1−2 2 1 − 32 2−3 V0
=u
) 1 + 2 cos2 (30o
= V0 √ 2 V 0 = 3 V0 = 2 + 3 V0 = − 5
1+ 2 23 1+ 2
התשובה היא
V0
u=−
5
סעיף ה'
אם Ri = kRנשרטט מחדש את המגע בין הכדורים ונראה כי :
R
kR
R
θ
θ
kR R
R
המרכז האקדמי רופין
כווץ קפיץ כתוצאה מהתנגשות אלסטית ופלסטית )בית( מתקף ־ תנע ומרכז מסה14.17. 14
כעת מתקיים
R R 1
)(1010 = )sin (θ = =
R + kR (1 + k) R 1+k
נמשיך ממשוואה :1009
)1 − 2 cos2 (θ
)(1011 =u V0
)1 + 2 cos2 (θ
נזכור ש:
1 1 + 2k + k 2 − 1 )k (k + 2
)(1012 cos2 θ = 1 − sin2 (θ) = 1 − = 2 2 =
)(1 + k )(1 + k (k + 1)2
נציב ש:
)1 − 2 k(k+2
(k+1)2 )(k + 1)2 − 2k (k + 2 k 2 + 2k + 1 − 2k 2 − 4k −k 2 − 2k + 1
)(1013 =u V 0 = 2 V 0 = V 0 = V0
1 + 2 k(k+2)2 )(k + 1) + 2k (k + 2 k 2 + 2k + 1 + 2k 2 + 4k 3k 2 + 6k + 1
)(k+1
התשובה היא
k 2 + 2k − 1
u=− V0
3k 2 + 6k + 1
שימו לב שעל ידי הצבת k = 1ניתן לוודא שמקבלים בחזרה את הפתרון של סעיף ד'.
כווץ קפיץ כתוצאה מהתנגשות אלסטית ופלסטית )בית( 14.17
שני כדורים זהים בעלי מסה mרתומים לקפיץ בעל קבוע kמונחים על שולחן חלק .כדור שלישי בעל מסה זהה נע
במהירות v0ומתנגש בכדור השמאלי .חשבו את שיעור הכיווץ המקסימלי של הקפיץ אם:
א .ההתנגשות היא אלסטית.
ב .ההתנגשות היא פלסטית.
פתרון
סעיף א'
אם ההתנגשות אלסטית:
לאחר ההתנגשות ,לפני הכיווץ ,מהירות המסה המחוברת לקפיץ תחושב משיקולי שימור אנרגיה ותנע:
)(1014 mV0 = muf + mV1
1 1 1
)(1015 mV02 = mu2 + mV12
2 2 2
)(1016 ⇒ uf = V0 V1 = 0
המרכז האקדמי רופין
מרכז מסה 15
כאשר ,ufהיא מהירות המסה השמאלית המחוברת לקפיץ לאחר ההתנגשות ,ו־ ,V1היא מהירות הגוף הפוגע לאחר
הפגיעה .לאחר שהקפיץ יהיה בכיווץ מקסימלי ,התנועה תהיה כמו לאחר התנגשות פלסטית בין 2המסות המחוברות
לקפיץ .משיקולי תנע ואנרגיה:
)(1017 mV0 = 2mVf
1 1 1
)(1018 mV02 = 2 mVf2 + k∆x2
2 2 2
כאשר ,Vfזוהי המהירות בה ינועו שני הגופים המחוברים לקפיץ בכיווץ מקסימלי .ואז:
r
m
∆x = V0
2k
סעיף ב'
אם ההתנגשות פלסטית:
את משוואות 1014ו־ ,1017נחליף ב:
)(1019 mV0 = 2muf
)(1020 2muf = 3mVf
לא מתקיימת משום שההתנגשות פלסטית .משוואה ,1018הופכת ל: 1015 משוואה
1 1 1
)(1021 2mV02 = 3 mVf2 + k∆x2
2 2 2
ואז:
r
m
∆x = V0
6k
מרכז מסה 15
שימור מרכז מסה ברפסודה )בית( 15.1
אדם ובנו עומדים יחד בקצה סירה ,שאורכה 4מ' ,העומדת במים שקטים .הסירה נמצאת במרחק lמטרים מהחוף .האב
ובנו מתחילים לנוע לעבר הקצה השני של הסירה .האדם מגיע לקצה השני ונעצר שם ובנו מגיע לאמצע הסירה ונעצר שם.
לאחר שסיימו את תנועתם זו,הסירה נמצאת במרחק l − xמטר מהחוף .העזרו באיור
מסת הסירה 220ק`ג ,מסת האדם 80ק`ג ,מסת בנו 60ק`ג .התנגדות המים זניחה .לאורך איזה מרחק נעה הסירה?
המרכז האקדמי רופין
אשה הולכת על רפסודה )בית( 15.2 מרכז מסה 15
פתרון
אין כוחות חיצוניים על המערכת ,לכן מהירות מרכז המסה היא .0כלומר ,מיקום מרכז המסה לא משתנה .כלומר ,נשווה
את מיקום מרכז המסה ההתחלתי למיקום מרכז המסה הסופי ,ביחס לחוף .נגדיר את מסת הסירה כ־ ,Mמסת האב
כ־ ,m1ומסת הבן כ־ .m2ואז:
i f
∆Rcm = 0 ⇒ Rcm = Rcm
M · L2 + l + m1 · l + m2 · l
i
= Rcm
M + m1 + m2
L L
f · M · 2 + l − x + m1 · (L + l − x) + m2 2 +l−x
= Rcm
M + m1 + m2
m1 + m22 80 + 30 110 · 4
=x =L =·4 = 1.22m
M + m1 + m2 360 360
m1 + m22
=x L = 1.22m
M + m1 + m2
אשה הולכת על רפסודה )בית( 15.2
רפסודה שמסתה Mואורכה Lצפה נייחת על המים באגם .בקצה הפרסודה עומדת אישה שמסתה .mהאישה הולכת
עד לקצה השני של הרפסודה .מצאו בכמה התקדמה האישה ביחס לחוף.
פתרון
העקרון המנחה כאן הוא שמרכז המסה לא זז .ניקח את האפס במקומה של האישה בהתחלה ונצייר את המצב לפני ואחרי
המרכז האקדמי רופין
כדור מתגלגל על קערה ניידת 15.3 מרכז מסה 15
bef ore
rw rra
af ter
′
0 rra rw′
RCM
נמצא את מרכז המסה
m · 0 + M · rra M L
= RCM =
m+M m+M 2
נסמן בתגים את המיקומים אחרי ונחשב מחדש את מרכז המסה
0 + M · r0
m · rw M L
ra
= RCM =
m+M m+M 2
0 0 ML
m · rw + M · rra =
2
קיבלנו משוואה אחת בשני נעלמים .האישה עומדת בקצה הרפסודה ,לכן מתקיים
0 0 L
rw − rra =
2
אנו מחפשים את r 0לכן נציב את 0
rra w
0 0 L ML
·m rw + M rw − =
2 2
0
(m + M ) rw = M L
התשובה היא
0 M
rw = L
m+M
כדור מתגלגל על קערה ניידת 15.3
מניחים כדור שמסתו mעל עגלה שמסתה .Mצורת העגלה כקערה שרדיוס המעגל הוא .Rהניחו כי אין חיכוך בין
העגלה לריצפה האופקית ואין חיכוך בין הכדור והעגלה.
במצב ההתחלתי הכדור נמצא בנקודה Aבצד השמאלי של הקערה והמערכת במנוחה.
המרכז האקדמי רופין
כדור מתגלגל על קערה ניידת 15.3 מרכז מסה 15
א .מה תהיה מהירות העגלה כאשר המסה יגיע לנקודה 5) .Cנקודות(
ב .מהי מהירות הכדור ביחס לקרקע כאשר הוא מגיע לתחתית הקערה? ) 11נקודות(
ג .מהו העתק העגלה מהמצב ההתחלתי כאשר הכדור מגיע לתחתית הקערה )נקודה ) (Bביחס לקרקע( ) 11נקודות(
ד .מהו העתק הכדור ביחס לקרקע כאשר הוא יגיע לנקודה 6) ? Cנקודות(
פתרון
סעיף א'
בנקודה Cישנה אותה האנרגיה הפוטנציאלית כמו בנקודה .Aמכיוון שנתון שהתנועה מתחילה ממנוחה ,אין אנרגיה
קינטית בנקודה Cכי בנקודה Aלא הייתה אנרגיה קינטית .התשובה היא
vM (C) = 0
סעיף ב'
נרשום שימור אנרגיה בין נקודות Aו C
1 1
mgR = mv 2 + M V 2
2 2
נרשום שימוא תנע בין אותן נקודות
0 = mv + M V
m
⇒V = − v
M
נציב במשוואת האנרגיה
1 1 m 2 1 1 m2 2 1 m 2
= mgR mv 2 + M v = mv 2 + v = mv 2 1 + v
2 2 M 2 2M 2 M
2gR 2M gR
= v2 = m
1+ M m+M
התשובה היא
r
2M gR
=v
m+M
סעיף ג'
מרכז המסה נשאר במקום לשם נוכות נקבע את ראשית הצירים במיקום מרכז המסה של המערכת ז“א ,RC.M = 0לכן:
m∆xm + M ∆xM = 0
M
∆xm = − ∆xM
m
כדור מתגלגל על קערה ניידת 15.3 מרכז מסה 15
מהתנועה היחסית של הממסה mביחס לעגלה
∆xm − ∆xM = R
אנו מחפשים את ∆xMלכן נבודד את ∆xm
∆xm = R + ∆xM
נציב
M
R + ∆xM = − ∆xM
m
M
∆xM 1 + = −R
m
התשובה היא
m
∆xM = − R
m+M
סעיף ד'
מהמשוואות בסעיף ג' נקבל
M
∆xm = − ∆xM
m
מהתנועה היחסית של הממסה mביחס לעגלה
∆xm − ∆xM = 2R
כיוון שמבקשים את העתק הכדור נציב במשוואה את העתק העגלה שקיבלנו ממרכז מסה:
m
∆xM = − ∆xm
M
∆xm = 2R + ∆xM
m
∆xm = 2R − ∆xm
M
m
∆xm 1 + = 2R
M
זה עבור נקודה .Bמהסימטריה נסיק כי המרחק עד לנקודה Cהוא כפול .התשובה היא
2M
= )∆xM (C R
m+M
המרכז האקדמי רופין
ילד מחליק על מגלשה המונחת על קרח )ממבחן( 15.4 מרכז מסה 15
ילד מחליק על מגלשה המונחת על קרח )ממבחן( 15.4
בפארק שעשועים הבנוי על קרח עומדת מגלשה שמסתה 30ק`ג ,גובהה 2מטרים ואורכה האופקי הוא 3מטרים כמתואר
באיור .תחתית המגלשה מתיישרת כך שמי שגולש בה מסיים את הגלישה בכיוון האופקי.
ילד שמסתו 20ק`ג יושב במנוחה בראש המגלשה ומתחיל להחליק מטה .המגלשה שאינה מחוברת לקרח מחליקה לאחור
m
g ≈ 10 secללא חיכוך .הניחו 2
א .מה תהיה מהירות הילד כשיגיע למטה?
ב .מהו העתק העגלה מרגע תחילת הגלישה ועד שהילד הגיע למטה?
פתרון
סעיף א'
משימור אנרגיה מתקבל
1 1
mgh = mv 2 + M V 2
2 2
ומשימור תנע בכוון ציר ) xבציר yיש מתקף מהגרביטציה ולכן אין שימור תנע(
0 = M V + mv
נקבל כי
m
V =− v
M
ונציב במשוואת האנרגיה
1 1 m2
mgh = mv 2 + M 2 v 2
2 2 M
1 m2
= mgh m+ v2
2 M
s r
2mgh 2M gh
=v m2
=
m+ M +m
M
r
2 · 30 · 10 · 2 hmi
=v = 4.899
30 + 20 sec
המרכז האקדמי רופין
ילד מחליק על מגלשה המונחת על קרח )ממבחן( 15.4 מרכז מסה 15
hmi
v = 4.899
sec
סעיף ב'
על המערכת לא פועלים כוחות חיצוניים בציר האופקי,מהירות מרכז המסה קבועה .בהתחלה,מהירות הילד ומהירות
המגלשה היתה אפס,לכן VCMנשארת אפס .לכן מיקום מרכז המסה לא השתנה.
הילד נע 3מטר בציר האופקי ביחס למגלשה ולא ביחס לקרקע ולכן נצטרך להשתמש גם במהירות יחסית כדי לקבל את
התזוזה שלו ביחס לקרקע.
נסתכל על מרכז המסה ונסמן את העתק המגלשה כ ) ∆xM = xM (f ) − vM (iוהעתק הילד כ )∆xm = xm (f ) − xm (i
)(i )mxm (i) + M xM (i
= XCM
m+M
) (f ) mxm (f ) + M xM (f
= XCM
m+M
נשים לב שהמיקום של מרכז המסה לא השתנה ולכן ) XCM (i) = XCM (f
)mxm (i) + M xM (i ) mxm (f ) + M xM (f
=
m+M m+M
m∆xm + M ∆xM = 0
נשים לב כי ההעתק היחסי בין הילד לעגלה הוא Lולכן נוכל לרשום את המשוואה של העתק יחסי
∆xm − ∆xM = L
נבודד ∆xm = L + ∆xMממשוואת המיקום היחסי ונציב במרכז המסה
m (L + ∆xM ) + M ∆xM = 0
mL + m∆xM + M ∆xM = 0
∆xM (m + M ) + mL = 0
m 20 · 3
∆xM = −
L=− = −1.2m
m+M 20 + 30
כלומר המגלשה נעה אחורה כמצופה.
m+M −m 30 · 3
m m M
∆xm = L+∆xM = L− L=L 1− =L = =L = 1.8m
m+M m+M m+M m+M 30 + 20
]∆xM = −1.2 [m
]∆xm = 1.8 [m
המרכז האקדמי רופין
מרכז מסה בתנועה הרמונית מתוך החוברת של אורט בראודה 15.5 מרכז מסה 15
מרכז מסה בתנועה הרמונית מתוך החוברת של אורט בראודה 15.5
N
נתונות שתי משקולות ] m1 = 3 [kgו־ ] m2 = 6 [kgהמקושרות ביניהם בעזרת קפיץ רפוי בעל קבוע .k = 8 mאורך
שלו ] .l0 = 0.5 [mהמשקולות מונחות על שולחן חסר חיכוך .בזמן t = 0מקנים למשקולת m1
הקפיץ במצב הרפוי
v0 = 0.4 mלכיוון המשקולת השניה )מהירותה הרגעית של המשקולת m2היא אפס בזמן (t = 0מהירות רגעית של s
ראה תרשים:
א .מהי מהירות מרכז המסה?
ב .בטא את האנרגיה הקינטית של המערכת בזמן t = 0כפי שהיא נמדדת במערכת מרכז המסה.
ג .מהו המרחק המנימאלי והמקסימאלי בין שתי המסות?
ד .מצא את מיקום מרכז המסה כפונקמיה של הזמן )rC.M (t
ה .סמן ב בזמן x1ו־ x2את הקאורדינאטות של המסות במערכת מרכז המסה ,וסמן ב rאת התארכות הקפיץ ,רשום
2
את משוואת התנועה לכל מסה והראה כי התארכות הקפיץ rמקיימת משוואה הרמונית . ddt2r = −4r
פתרון
סעיף א'
מהירות מרכז המסה לפי הגדרה היא:
d Σi mi~ri Σi mi~vi
= ~vCM = ~r˙CM =
dt Σi mi Σi m i
בנתוני השאלה שלנו
m m
m1~v1 + m2~v2 3 [kg] 0.4 s + 6 [kg] 0 0.4 s
= ~vCM = =
m1 + m2 ]9 [kg ]3 [kg
hmi
v = 0.133
sec
סעיף ב'
על המערכת לא פועלים כוחות חיצוניים בציר האופקי ,לכן מהירות מרכז המסה קבועה .ולכן האנרגיה הקינטית של מרכז
המסה נשמרת כל הזמן:
2
)(k 1 2 1 2 m
ECM = MC.M vC.M = 9 [kg] 0.133 ]= 0.08 [J
2 2 sec2
אך ביחס למערכת מרכז המסה כאילו עומדים על מרכז המסה .יש לקחת את האנרגיה של המשקולת m1ולהוריד ממנה
את האנרגיה של מרכז המסה:
2
)(k 1 )(k 1 m
EC.M T otal = m1 v12 − ECM = 3 [kg] 0.42 ]− 0.08 [J] = 0.16 [J
2 2 sec2
המרכז האקדמי רופין
מרכז מסה בתנועה הרמונית מתוך החוברת של אורט בראודה 15.5 מרכז מסה 15
)(k
]EC.M T otal = 0.16 [J
סעיף ג'
האנרגיה שחושבה בסעיף ב' ז`א האנרגיה שיש למערכת שני הגופים ביחס למרכז המסה שלהם הופכת כולה לאנרגיה
אלסטית של קפיץ כאשר הקפיץ מכווץ מקסימאלי או מתוח מקסימאלי.
)(k 1
EC.M T otal = k4l2
2
s
)(k
s
2EC.M T otal ]2 · 0.16 [J
4l = ± =± ] = ±0.2 [m
k 8 Nm
]l = l0 ± 4l = 0.5 ± 0.2 [m
]lmax = 0.7 [m
]lmin = 0.3 [m
סעיף ד'
נמצא את מיקום מרכז המסה ברגע התחלתי ואת מהירות מרכז המסה יש לנו מסעיף א' ולכן.
→
−
→ = )r C.M (t
−
r C.M (0) + ~vCM t
נקבע מערכת צירים אינרציאלית ביחס לריצפה כך שמיקום המשקולת m1בראשית הצירים:
m1~r1 + m2~r2 3 [kg] · 0 + 6 [kg] l0 2 1
= )~rCM (0 = ]= l0 = [m
m1 + m2 ]9 [kg 3 3
→
− 1
]r C.M (t) = + 0.133t [m
3
סעיף ה'
נסמן את המיקום של כל גוף ביחס למערכת מרכז המסה .
המרכז האקדמי רופין
מרכז מסה בתנועה הרמונית מתוך החוברת של אורט בראודה 15.5 מרכז מסה 15
נסמן את מידת התארכות הקפיץ ב rבכיוון ̂:x
→
−
̂r = (x2 − x1 − l0 ) x
נגזור פעמיים:
r̈ = ẍ2 − ẍ1
נרשום משוואת תנועה לכל מסה במערכת מרכז המסה:
m1 ẍ1 = kr m2 ẍ2 = −kr
k k
= ẍ1 r ẍ2 = − r
m1 m2
k k
ẍ2 − ẍ1 = − r− r
m2 m1
m2 + m1
ẍ2 − ẍ1 = − kr
m2 m1
m2 + m1 6+3
r̈ = − kr = − 8r
m2 m1 6·3
ז`א המערכת מבצעת תנועה הרמונית פשוטה סביב מרכז המסה שמתקדם במהירות קבוע לפי הנוסחה בסעיף ד' .משוואת
התנועה ההרמונית היא:
r̈ = −4r
המרכז האקדמי רופין
ילדה על עגלה דני עובדיה עמ' 67שאלה 32 15.6 מרכז מסה 15
ילדה על עגלה דני עובדיה עמ' 67שאלה 32 15.6
ילדה שמסתה ] m1 = 40 [kgניצבת בקצה של עגלה שמסתה ] M2 = 20 [kgאורך העגלה ] L = 4 [mוהמרחק הקצה
עליו ניצבת הילדה מן הקיר הוא ] d = 3 [mראה תרשים:
m
v12 = 9יחסית לעגלה את הקצה המרוחק מהקיר .הנח כי sהילדה מתחילה ללכת על העגלה במהירות קבועה של
החיכוך בין העגלה לרצפה זניח.
א (1 .מהי מהירות הילדה ביחס לקרקע?
(2מהי מהירות העגלה ביחס לקרקע?
ב .כעבור כמה זמן תגיע הילדה לקצה השני של העגלה?
ג .חשבו את המתקף שהפעילה הילדה על העגלה.
ד .בשעה שהילדה תגיע לקצה השני של העגלה באיזה מרחק מהקיר תמצא (1הילדה? (2העגלה?
ה .חשבו את השינוי באנרגיה הקינטית של המערכת )ילדה +עגלה( ,שחל כתוצאה של הליכתה של הילדה.
פתרון
סעיף א'
מהירות מרכז המסה בהתחלה היתה אפס כי הילדה עמדה על העגלה וכיוון שאין כוחות חיצוניים אז מהירות מרכז המסה
נשמרת ~vCM = 0אזי ניתן לרשום שמהירות הילדה ביחס לקרקע היא v1ומהירות העגלה ביחס לקרקע היא .v2
m1~v1 + m2~v2
= )~vCM (0 = 0 ⇒ m1~v1 + m2~v2 = 0
m1 + m2
m
v12 = 9ז“א: s נתון לנו המהירות של הילדה ביחס לעגלה היא
→
−
→ = v 12
−
→v1−
−
→⇒v2
−
→=v2
−
→v1−
−
v 12
נציב את המהירות של העגלה במשוואה של מהירות מרכז המסה ונקבל:
→( m1~v1 + m2
−
→v1−
−
v 12 ) = 0
→ m2
− 20 [kg] 9 m
v 12 s
hmi
= ~v1 = =3
) (m1 + m2 )](40 [kg] + 20 [kg s
hmi hmi hmi
→
−
→=v2
−
→v1−
−
v 12 = 3 −9 = −6
s s s
המרכז האקדמי רופין
ילדה על עגלה דני עובדיה עמ' 67שאלה 32 15.6 מרכז מסה 15
בנתוני השאלה שלנו
hmi
~v1 = 3
s
hmi
→
−
v 2 = −6
s
m סעיף ב'
v12 = 9ועוברת מרחק יחסי שהילדה s הילדה תגיע לקצה השני של העגלה כאשר היא נעה במהירות יחסית קבועה
עוברת על העגלה של ]: L = 4 [m
L ]4 [m
=t ]= m = 0.44 [sec
v12 9 s
]t = 0.44 [sec
סעיף ג'
המתקף שהפעילה הילדה על העגלה שווה לשינוי התנע של העגלה:
→
−
→J cart = 4
−
→p 2f − 4
−
p2 i
בהתחלה העגלה עמדה ולכן המהירות שלה אפס בסוף המהירות שקיבלנו בסעיף הקודם
→
− hmi
→ J cart = M2
−)v 2 − 0 = 20 [kg] (−6
s
הסימן מינוס משמע בכיוון הפוך לכיוון התנועה של הילדה.ז“א הילדה מפעילה על העגלה מתקף שדוחף את העגלה אחרוה
ביחס אליה:.
→
− h mi
J cart = −120 kg
s
סעיף ד'
כדי לא להתעסק בקינמטיקה נחשב את מיקום הילדה והעגלה בשעה שהילדה תגיע לקצה השני של העגלה ביחס למרחק
מהקיר נשתמש במשוואת מרכז המסה :מרכז המסה יחושה ביחס לקיר ז“א נקבע את ראשית הצירים של ̂ xבקיר וכיוון
הציר שמאלה בכיוון תנועת הילדה :מיקום מרכז המסה נשמר כי מהירות מרכז המסה היתה אפס ולא פועלים כוחות
0
→כאשר נחשב את מיקום מרכז המסה ברגע t = 0כאשר הילדה רק התחילה −r → = )(t
C.M
−
r * (0) + ~v
C.M חיצוניים t
CM
את הליכתה:
נקבע מערכת צירים אינרציאלית ביחס לריצפה כך שמיקום המשקולת m1בראשית הצירים:
ילדה על עגלה דני עובדיה עמ' 67שאלה 32 15.6 מרכז מסה 15
L
m1~r1 + M2~r2 m1 d + M2 d + 2
= )~rCM (0 =
m1 + M2 m1 + M2
4
40 [kg] · 3 [m] + 20 [kg] 3 + 2 ][m 220 2
= )~rCM (0 = ][m] = 3 [m
]60 [kg 60 3
נניח ,שכאשר הנערה הגיע לקצה השמאלי של העגלה ,קצה הימני של העגלה נמצאת המרחק xמהקיר אזי מרכז העגלה
נמצא ב x + L/2והילדה תהיה במרחק x + Lמהקיר ז“א מרכז המסע של המערכת ילדה ועגלה יהיה:
L
m1 (x + L) + M2 x + 2
== )~rCM (t )= ~rCM (0
m1 + M2
L
(m1 + M2 ) (x) = (m1 + M2 ) ~rCM (0) − M2 )− (m1 L
2
)M2 L2 + (m1 L
x = ~rCM (0) −
) (m1 + M2
4
2 ]20 [kg 2 ][m] + 40 [kg] · 4 [m 1
x = 3 [m] − ]= [m
3 ]60 [kg 3
1
= x2 ][m
3
1
]x1 = 4 [m
3
סעיף ה'
שינוי באנרגיה הקינטית של המערכת )ילדה +עגלה( ,שחל כתוצאה של הליכתה של הילדה:
1 1
4E = m1 v12 + M2 v22
2 2
1 h m i2 1 h m i2
4E = 40 [kg] 3 + 20 [kg] −6
2 s 2 s
ז`א הילדה הפעילה שרירים ודחפה את העגלה אחורה תוך התקדמות קדימה וביצעה עבודה שיצאה כאנרגיה קינטית של:
]4E = 540 [J
המרכז האקדמי רופין
עגלה ותיבה דני עובדיה עמ' 62שאלה 18 15.7 מרכז מסה 15
עגלה ותיבה דני עובדיה עמ' 62שאלה 18 15.7
] M2 = 9 [kgמתגלגלת על משטח ללא חיכוך והחלקה .נותנים לתיבה שמסתה ] m1 = 1 [kgמהירות עגלה שמסתה m
התחלתית של v1 = 10 sבתחתית העגלה .בין התיבה לעגלה אין חיכוך.
א .מהו הגובה המינימאלי hשל העגלה שימנע את מעבר התיבה לצידה השני?
ב .מה תהיינה מהירויות העגלה והתיבה לאחר שתחזור התיבה לתחתית העגלה?
ג .בכמה זזה העגלה ולאיזה כיוון מתחילת תנועה של התיבה עד לחזרה לקצה בהינתן כי זמן העליה והירידה ערך 5שניות?
פתרון
סעיף א'
הגובה המינימאלי hשל העגלה שימנע את מעבר התיבה לצידה השני נקבל משיקולי אנרגיה:
1 1
Ei = Ef ⇒ m1 v12 = m1 gh + (m1 + M2 ) u2
2 2
כדי למצא את המהירות המשותפת לעגלה ולתיבה שזה כאשר התיבה מטפסת הכי גביהה נשתמש בשימור תנע כי אין
כוחות חיצוניים:
→
−
→= pi
−
pf ⇒ m1 v1 = (m1 + M2 ) u
m1 v1
= uואז מקבל ממנה את הגובה שאליה תגיע התיבה: ) (m1 +M2 נציב במשוואת האנרגיה את
1 2 1 m21 v12
m
1v = m1 gh + (m + M )
1 2
2 1
2
(m1 + M2 )2
בנתוני השאלה שלנו
h 2
i
2 m
1 v12 1 v12 1 10 s2
m1 M2 ]9 [kg
=h 1− = = h i
2 g ) (m1 + M2 ) 2 g (m1 + M2 210
m )](1 [kg] + 9 [kg
s2
אזי הגבלת הגובה של העגלה כך שהתיבה לא תעבור לצד השני היא:
]h = 4.5 [m
סעיף ב'
עגלה ותיבה דני עובדיה עמ' 62שאלה 18 15.7 מרכז מסה 15
מהירויות העגלה והתיבה לאחר שתחזור התיבה לתחתית העגלה נמצא דרך שימור תנע ושימור אנרגיה קינטית:
1 1 1
Ei = Ef ⇒ m1 v12 = m1 u21 + M2 u22
2 2 2
→
−
→= pi
−
pf ⇒ m1 v1 = m1 u1 + M2 u2
) m1 (v1 −u1
= u2ונקבל: M2 נציב במשוואת האנרגיה את
2 2 mA21 (v1 − u1 )2
mH
H 1 v1 = H
mH 1 u1 +
M2
M22
m1 (v1 − u1 )2
= v12 − u21
M2
m1 (v1 − u1 )A2
= ) (v1 − uX1X) (v1 + u1
XXX
M 2
m1 m1
1+ = u1− 1 v1
M2 M2
m1 − M2 ]1 [kg] − 9 [kg
h i
m hmi
= u1 = v1 10 = −8
m1 + M2 ]1 [kg] + 9 [kg s s
1 [kg] 10 m
m
) m1 (v1 − u1 s − (−8) s
hmi
= u2 = =2
M2 ]9 [kg s
hmi
u1 = −8
s
hmi
u2 = 2
s
סעיף ג'
תזוזת העגלה מתחילת תנועה של התיבה עד לחזרה לקצה נמצא דרך מיקום מרכז המסה נעמיד את ראשית הצירים על
מיקום התיבה בהתחלה וכן מיקום הקצה הימני של העגלה בהתחלה כיוון ציר ̂ xהיא ימינה ככיוון התנועה של התיבה ואז
מיקום מרכז המסה בהתחלה היא:
m1 ~x1 + M2 ~x2
= )~xCM (0 =0
m1 + M 2
ומהירות מרכז מסה בהתחלה היא:
m m
m1~v1 + M2~v2 1 [kg] 10 s + 9 [kg] 0 s hmi
= )~vCM (0 = =1
m1 + M 2 ]1 [kg] + 9 [kg s
שימור מרכז מסה במישור משופע 15.8 מרכז מסה 15
מיקום מרכז המסה משתנה כי מהירות מרכז המסה אינה אפס אבל לא פועלים כוחות חיצוניים בכיוון התנועה ̂ xאז
:aCM = 0
→
− →
− :0
1 :t20
= )r C.M (tr
C.M (0) + ~vCM (0) t + aCM
2
hmi
→
−r C.M (t = 5 [s]) = 1 ]5 [s
s
אזי העגלה התקדמה חמישה מטרים ימינה בזמן שהתיבה עלתה וירדה:
→
−
]r C.M = 5 [m
15.8שימור מרכז מסה במישור משופע
מניחים על מישור אופקי ,משולש ישר זווית בעל מסה Mהנוטה בזוית של 300ביחס לאופק .מחברים למשולש גלגלת
אידיאלית ומחברים לה בעזרת חוט אידיאלי שתי מסות 4M .על גבי הצד המשופע של המשולש ומסה Mתלויה אנכית
וללא חיכוך עם המשולש .המערכת משוחררת ממנוחה .המסה התלויה נמצאת בהתחלה בגובה נמוך וזניח מעל הריצפה.
אין חיכוך בין המסות לבין המשולש.
א .דואגים לחיכוך סטטי גבוה בין המשולש למישור האופקי כך שהמשולש לא יכול לזוז ,ומשחררים את המסות ממנוחה.
חשבו את הכח הנורמלי שמפעיל המשולש על המישור האופקי )שימו לב לגלגלת(
ב .הפעם המשולש יכול לנוע חופשי ללא חיכוך בינו לבין המישור האופקי .מהי תזוזת המשולש מרגע שחרור המסות ועד
שהמסה התלויה עלתה בגובה ?h
פתרון
סעיף א':
נחשב את תאוצת המערכת ואת המתיחות בחוט
X
Fx = 4M gsin300 − T = 4M a
X
Fy = T − M g = M a
סך הכל נקבל
4M gsin300 − M g = 5M a
g
=a
5
שימור מרכז מסה במישור משופע 15.8 מרכז מסה 15
נחשב את המתיחות:
6
T = M (g + a) = M g
5
כעת נחשב את הכח המופעל על ציר הגלגלת שמחובר למידור המשופע .כאשר ציר ̂ xאופקי ימינה וציר̂ yאנכי למעלה:
̂F~axis = −T ŷ + T cos300 x̂ − sin300 y
√ ! √ !
3 3 6 3 3
F~axis = T x̂ − ŷ = M g = ̂x̂ − y
2 2 5 2 2
√
~ 3 3 9
= Faxis ̂M gx̂ − M g y
5 5
P
ניזכור כי המשקולת 4Mמעיקה על המדרון של המשולש נחשב את שקול הכוחות הפועל על המשולש בכיוון Fŷ = 0
כוח תגובה של הנורמל השווה ל 4M gcos30°ואנו רק מעוניינים ברכיב בכיוון האנכי:
N − (4M gcos30°) cos30 + F~(y) axis = 0
4 · 3 9
=N M g + M g = 7.5M g
4 5
התשובה היא
N = 7.5M g
סעיף ב':
בכיוון ציר xאין כוחות חיצוניים והמערכת החלה ממנוחה ולכן מרכז המסה בכוון xנשמר )לא משתנה( ומהירות מרכז
המסה מתאפסת.
נבחר את ראשית הצירים בדיוק המרכז המסה ברגע שחרור המסות ממנוחה.
נחשב מה המרחק האופקי שעברה המסה 4Mביחס למשולש בכיוון ימינה ,כאשר המסה התלויה עלתה לגובה . h
√
0 3
= x = hcos30 h
2
נציב במשוואת מרכז המסה כאשר נסמן את הדרך שעבר המשולש יחד עם המסה Mהתלויה אנכית למשולש הוא L
שמאלה .אזי המיקום של מסה 4Mביחס לקרקע הוא L − xנציב זאת במשוואת מרכז המסה:
)M L + M L + 4M (L − x
= XCM =0
6M √
3
0 = 2M L + 4M L − 4M h
√ 2
3
0 = 6M L − 4M h
2
המרכז האקדמי רופין
שימור מרכז מסה במישור משופע 15.8 מרכז מסה 15
√ √
4 3
2 3
=L =h h
6 3
התשובה היא
√
3
=L h
3
המרכז האקדמי רופין
מסה משתנה וכח דחף 16
מסה משתנה וכח דחף 16
סיכומון במסה משתנה
החוק השני של ניוטון במונחי תנע
~d
p
= Fext
dt
המתקף )אימפולס( מוגדר להיות האינטגרל
ˆ
t+∆t
= )p(t + ∆t) − p(t Fext dτ
t
מערכת של התווספות מסה )כמו טיפות גשם הממלאות קערה(
תנע התחלתי
)Pi (t) = m(t)v(t) + δm · u(t
תנע סופי
)Pf (t + δt) = m(t + δt)v(t + δt
נפתח בטור טיילור סביב t + δtעד סדר ראשון
dm dv
Pf (t + δt) = m(t)v(t) + δt v+ m
dt dt
נציב במשוואת המתקף
dm dv
)m(t)v(t
+ δt v + m − − δm · u(t) = Fext (t)δt
)m(t)v(t
dt dt
dm dv
δt v + m − δm · u(t) = Fext (t)δt
dt dt
נחלק ב δt
dm dv δm
v+ m − )· u(t) = Fext (t
dt dt δt
δm dm
δt = dt ונבין כי בגבול δt → 0נקבל
dv dm
m + )(v − u) = Fext (t
dt dt
במצב בו אין כוחות חיצוניים:
dv dm
m )= (u − v
dt dt
dvהוא תאוצת הגוף ו vrel = u − vהיא המהירות היחסית של המסה המתווספת ביחס לתנועת הגוף
כאשר dt
רופין האקדמי
הגוף (u − v) dmקוראים כח דחף כי הוא זה שגורם
המרכזלהאצת לגודל dt
מערכת של החסרת מסה )כמו בהנעה של טילים ורקטות(
שיגור פסנתר לקומה חמישית 16.1 מסה משתנה וכח דחף 16
שיגור פסנתר לקומה חמישית 16.1
פסנתרן מבקש להעלות פסנתר לקומה חמישית .הוא מבקש עזרה משכנו הפיסיקאי שמחבר את הפסנתר למערכת
המתוארת באיור.
הפסנתר מחובר דרך גלגלת חסרת מסה הנמצאת בקומה השישית לטיל הפונה כלפי מטה בכבל פלדה )מסתו זניחה(.
נתונים:
מהירות הדלק יחסית לטיל u מסת הפסנתר m
גובה הקומה החמישית h מסת הטיל כשמיכל הדלק שלו מלא M
kg
[ secמשגרים את הטיל בזמן t = 0 קצב שריפת הדלק בטיל αקבוע ב]
א .רישמו את משוואת התנועה של הפסנתר והטיל
ב .מהי מהירות הפסנתר כפונקציה של הזמן?
ג .כדי להמנע מחישובים מסובכים בחר הפיסיקאי טיל עבורו
αu = 2mgכלומר דחף הטיל כפול ממשקלו של הפסנתר.
מצא את תאוצת הפסנתר
ד .הניחו כי נבחר טיל שגורם לתאוצה קבועה של הפסנתר
כלפי מעלה בגודל gכל עוד הפסנתר מחובר לטיל.
מיצאו את הזמן בו צריך לחתוך את הכבל כדי שהפסנתר יגיע
לגובה hבמהירות אפס
פתרון
סעיף א':
משוואת הכוחות על הפסנתר
dv
m = T − mg
dt
משוואת הכוחות על הטיל
dv dM
)M (t = M (t)g − T + vrel
dt dt
dM
והטיל נע מטה לכן .vrel = −uהמשוואה תהיה dt כאשר = −α
dv
)M (t = M (t)g − T + αu
dt
נזכור כי M (t) = M − αt
m dv
dt = T − mg
(M − αt) dv
dt = (M − αt)g − T + αu
התשובה היא
המרכז האקדמי רופין
שיגור פסנתר לקומה חמישית 16.1 מסה משתנה וכח דחף 16
m dv
dt = T − mg
)(1022
(M − αt) dv
dt= (M − αt)g − T + αu
סעיף ב':
= Tלתוך משוואת הטיל ונקבל m dv
dt נציב + mg
dv
)(M + m − αt = (M − m − αt)g + αu
dt
dv M − m − αt α M − m − αt + 2m − 2m α
= g+ =u g+ u
dt M + m − αt M + m − αt M + m − αt M + m − αt
M + m − αt − 2m α 2m α
= g+ u=g− g+ u
M + m − αt M + m − αt M + m − αt M + m − αt
αu − 2mg
= g+
M + m − αt
נפתור
ˆ
1 1
)v (t) = gt + (αu − 2mg dt = gt + (αu − 2mg) ln (M + m − αt) −
M + m − αt α
התשובה היא
αu − 2mg
)(1023 v (t) = gt − )ln (M + m − αt
α
סעיף ג':
נציב αu = 2mg
2mg − 2mg
v (t) = gt − ln (M + m − αt) = gt
α
התשובה היא
v (t) = gt
סעיף ד':
מתי עלינו לחתוך את הכבל כדי שבהשפעת כח הכובד הוא יאיט עד שיגיע לקומה הרצויה במהירות אפס? נשים לב
לסימטריה בבעיה :עד לרגע החיתוך ,הפסנתר מאיץ בתאוצה gמעלה ,ולאחר החיתוך הוא מאיץ בתאוצה −gמטה .זה
אומר שאם נרצה שהפסנתר יעצור בגובה ,hעלינו לחתוך את החוט בדיוק בגובה h2על מנת שהוא יוכל לאבד בדיוק את
כל המהירות שצבר .משוואת הקינמטיקה בציר yנותנת
h 1
= gt2
2 2
וזהו הזמן המבוקש.
התשובה היא
q
h
=t g
המרכז האקדמי רופין
סרט נע 16.2 מסה משתנה וכח דחף 16
סרט נע 16.2
. dmהחול נשפך על סרט שמסתו ,Mהנע במהירות 2
חול נשפך ממשפך נייח בקצב שהולך וגדל כפונקציה של הזמן dt = Ct
vביחס למשפך.
~vext F~ext
א .מצאו את הכוח ) Fextהכוח שיש להפעיל על הסרט הנע כדי לשמור על מהירותו הקבועה(.
ב .מצאו מהי העבודה שנעשתה על ידי הכוח בזמנים שבין t = 0לבין .t = T
ג .ברגע זה מפסיקה עבודת הכוח .קבלו משוואה דפרנציאלית המתארת את מהירות הסרט כפונקציה של הזמן.
פתרון
סעיף א':
המשוואה הכללית
dM dv
· )(u − v) + Fext = M (t
dt dt
המהירות היחסית
vrel = usand − v
במקרה שלנו לחול אין תנע בציר ,xלכן ברגע הפגיעה mu = 0ולכן vrel = −v
))d (M + m(t d~v
))~v + (M + m(t = F~ext
dt dt
~dv
))Ct2~v + (M + m(t = F~ext
dt
מבקשים שהכוח יתן תאוצה אפס
Ct2~v = F~ext
הכח בכיוון התנועה.
התשובה היא
Fext = Ct2 v
סרט נע 16.2 מסה משתנה וכח דחף 16
סעיף ב':
בגלל שלא ידוע אורך ההעתק בו נתבצעה העבודה ,נסתכל על העבודה בצורה אחרת
ˆ
Wext = F~ext · d~x
נבצע החלפת משתנה אינטגרציה
ˆ ˆ ˆ
d~x
= Wext = F~ext · d~x · F~ext = dt F~ext · ~v dt
dt
הכוח והמהירות באותו הכיוון ,והגבולות הם בין t = 0ל t = T
ˆ T ˆ T ˆ T ˆ T
= Wext = Fext vdt = Cvt2 vdt Cv 2 t2 dt = Cv 2 t2 dt
0 0 0 0
התשובה היא
1
Wext = Cv 2 T 3
3
סעיף ג':
כתלות בזמן עבור .t > Tברגע Tמשוואת התנועה הופכת להיות הכח מפסיק לעבוד ברגע .Tנחפש את המהירות
dM dm dv
+ )v(t) + (M (t) + m = Fext = 0
dt dt dt
dv dm
)(M + m = − v
dt dt
)ˆ v(t ˆ
dv dm
= −
v(0) v M +m
המסה תלוייה בזמן .נבצע שוב החלפת משתנה אינטגרציה
ˆ )v(t ˆ ˆ ˆ
dv 1 dm 1 1
Ct2 dt = − Ct2 dt
)(1024 =− dt = −
) v(T v M + m dt M +m M +m
עדיין חסר לנו ) ,M (tאבל התלות הזמנית שלה נתונה לנו אז נוכל למצוא אותו בדרך הבאה ,ששוב מערבת החלפת
משתנה אינטגרציה
ˆ ˆ ˆ t
dm 0 0 2 0 1
t dt = Ct3
)(1025 = m (t) = dm dt = C t
dt0 0 3
נציב במשוואה )(1024
ˆ t
Ct2
)v (t
ln =− dt0
) v (T T M + 13 Ct3
נציב z = t3 :ונקבל dz = 3t2 dt
1
ˆt 3 C 1 1
3 dz C 3 M + C3 t 3 M + C3 T 3
=− ln = ln
M + C3 z 3 C M + C T 31 1
1 3 M + C3 t 3
T3
המרכז האקדמי רופין
שיגור טיל בזוית )בית( 16.3 מסה משתנה וכח דחף 16
C 13
)v (t M+ 3T
= 1
) v (T M + C3 t 3
C 13
M+ 3T
) v (t) = v (T 1
M + C3 t 3
התשובה היא
C 31
M+ 3T
) v (t) = v (T 1
M + C3 t 3
שיגור טיל בזוית )בית( 16.3
טיל שמסתו Mtot = 1.11 · 105 kgמתוכה Mf uel = 8.7 · 104 kgדלק ,נורה בשיפוע של 30מעלות ביחס לאופק ,מפני
kg
.α = 820 sec כדור הארץ .הדלק נשרף בקצב של
א .מה מהירות הפליטה המינימלית האפשרית שתאפשר המראה של הטיל?
ב .בהנחה והטיל ממריא במהירות שיגור מינימלית ,מהו שיא הגובה ,אליו יגיע הטיל?
פתרון
נסמן Mtot = 1.11 · 105 kgמסה של הטיל+דלק בהתחלה
נסמן Mf uel = 8.7 · 104 kgמסה של הדלק בהתחלה
נסמן M0 = 2.4 · 104 kgמסת הטיל ללא דלק
dM
= −k
dt
מהחוק השני של ניוטון ,עבור מערכת בה המסה מתחסרת:
d~v dM
)M (t = F~ext + ~vrel
dt dt
סעיף א':
כדי שתהיה תנועה ,נרצה שהתאוצה תהיה גדולה מ־ 0בציר ה־ .yנתייחס לגבול המינימלי ,בו .a = 0וברגע ההתחלתי
המסה היא מקסימלית ושווה ל־ .M0ואז:
dM
̂0 = F~ext ŷ + ~vrel y
dt
⇒ 0 = −Mtot g + v sin 30° · k
Mtot g 2Mtot g m
= ⇒v 0
= = 2.7 · 103
k sin 30 k sec
2Mtot g m
= ⇒ vmin = 2.7 · 103
k sec
מובן שכיוון המהירות הוא שלילי .כלומר מטה.
המרכז האקדמי רופין
(שיגור טיל בזוית )בית 16.3 מסה משתנה וכח דחף 16
:'סעיף ב
: כתלות בזמןy נמצא את המהירות בציר. מתאפסתy המהירות בציר ה־,בשיא הגובה
2Mtot g
vmin = −
k
dM
= −α
dt
dvy dM
M (t) = −M (t) g + vmin sin 30°
dt dt
dvy 2Mtot g k sin 300
⇒ = −g +
dt k M (t)
dvy Mtot
⇒ = −g 1 −
dt Mtot − kt
ˆt
dt
⇒ vy = −gt + Mtot g
Mtot − kt
0
Mtot g Mtot − kt
⇒ vy = −gt − ln
k Mtot
נקבל
Mtot g Mtot − kt
vy = −gt − ln
k Mtot
נחשב תוך כמה זמן יגמר הדלק
M (t) = Mtot − kt
נחפש את הזמן בו נגמר הדלק
M (t∗ ) = M0 = Mtot − kt∗
kt∗ = Mtot − M0 = Mf uel = 8.7 · 104 kg
נציב מספרים
820t∗ = 8.7 · 104
t∗ = 106.09sec
נחשב מה תהיה המהירות לאחר שיגמר הדלק
M0
|{z}
Mtot g Mtot −kt∗
vy (t∗ ) = −gt − ln
k Mtot
1.11 · 105 · 10 2.4 · 104
vy (t∗ ) = −10 · 106.09 − ln =
820 1.11 · 105
vy (t∗ ) = −1060.9 − 1.35 · 103 ln |0.216| =
m
vy (t∗ ) = −1060.9 + 2.06 · 103 = 1007.94
sec
שיגור טיל בזוית )בית( 16.3 מסה משתנה וכח דחף 16
נחשב את הגובה עד שהדלק נגמר .נבצע אינטגרציה על המהירות:
ˆ
106.09
Mtot − kt
∗ Mtot g
= ∆y −gt − ln = dt
k Mtot
0
106.09
1 2 Mtot g Mtot − kt Mtot − kt
= − gt − 1 − ln =
2 k k Mtot 0
= = −530.45 − 1353.66 · 29.27 (1 − ln (0.216)) − 1353.66 · 135.36
= = −530.45 − 100.34 · 103 − 0.183 · 106
= 0.284 · 106 m
כעת הטיל נמצא בנפילה חופשית .נסמן
m
v0 = 1007.1
sec
v(t) = 0
y0 = 0.284 · 106 m
ונפתור
) vt2 − v02 = −2g (ymax − y0
0 − 1007.12 = −2 · 10 ymax − 0.284 · 106
1007.12 + 20 · 0.284 · 106 = 20ymax
ymax = 334.712km
ymax = 334.712km
המרכז האקדמי רופין
שיגור טיל אנכית )בית( 16.4 מסה משתנה וכח דחף 16
שיגור טיל אנכית )בית( 16.4
m
1800 secובקצב טיל שמסתו 3.6 · 104 kgממריא אנכית ממצב מנוחה מפני כדור הארץ .הטיל פולט גזים במהירות מפלט
kg
.580 sec מסה של
א .קבלו את הביטוי למהירות הטיל.
ב .מה תהיה תאוצתו של הטיל בזמנים . t = 0, 20, 40sec
ג .נתון שסך מסת הדלק 3 · 104 kgמה תהיה מהירות הטיל עם גמר הדלק.
פתרון
סעיף א':
משוואת הטיל
dv dM
)(1026 )M (t = Fext + vrel
dt dt
על מנת לא לגרור מספרים ,נסמן את הנתונים באופן הבא
dM kg
)(1027 = −580 =α
dt s
m
)(1028 vrel = −1800 = β
s
המהירות שלילית מכיוון שהגז נפלט מטה .נציב
dv
)(1029 )(M0 + αt = − (M0 + αt) g + αβ
dt
dv αβ
)(1030 = −g +
dt M0 + αt
נפתור
ˆt
dt0
1 M0 + αt
)(1031 v (t) = −gt + αβ = −gt + αβ ln (M0 + αt)|t0 = −gt + β ln
M0 + αt0 α M0
0
לאחר הצבת הערכים )לא לשכוח סימנים!(
התשובה היא
!
m m 3.6 · 104 kg
)(1032 v (t) = −9.81 2 t + 1800 ln
s s 3.6 · 104 kg − 580 kg
s t
סעיף ב':
לקבלת התאוצה ,נגזור את המהירות
dv d M0 + αt βα
)(1033 = )a (t = −gt + β ln = −g +
dt dt M0 M0 + αt
נציב ערכים
kg
m 1800 m s · 580 s m 1800 · 580 m
)(1034 a (t) = −9.81 2
+ kg
= −9.81 2 + 1
s 3.6 · 104 kg − 580 s t s 3.6 · 10 − 580 s t s2
4
המרכז האקדמי רופין
שיגור טיל אנכית )בית( 16.4 מסה משתנה וכח דחף 16
נציב את הזמנים המבוקשים
m 1800 · 580 m m
)(1035 a (t = 0s) = −9.81 + ≈ 19.19 2
s2 3.6 · 104 s2 s
m 1800 · 580 m m
)(1036 a (t = 20s) = −9.81 2 + 4 1 2
≈ 33 2
s 3.6 · 10 − 580 s · 20s s s
m 1800 · 580 m m
)(1037 a (t = 40s) = −9.81 2 + 4 1 2
≈ 71.76 2
s 3.6 · 10 − 580 s · 40s s s
התשובה היא
m
)(1038 a (t = 0s) ≈ 19.19 2
s
m
)(1039 a (t = 20s) ≈ 33 2
s
m
)(1040 a (t = 40s) ≈ 71.76 2
s
סעיף ג':
נמצא את הזמן שבו נגמר הדלק ממשואת המסה
)(1041 M (t) = M0 + αt
ברגע שנגמר הדלק ,מסת הטיל היא
)(1042 M (tdepletion ) = M0 − Mf uel
נציב
)(1043 M0 − Mf uel = M0 + αtdepletion
הזמן יהיה
Mf uel 3 · 104 kg
)(1044 tdepletion = − =− ≈ 51.72s
α −580 kg s
נציב את הזמן הזה במהירות הטיל
!
m m 3.6 · 104 kg
)(1045 v (t) ≈ −9.81 t + 1800 ln
s2 s 3.6 · 104 kg − 580 kgs · 51.72s
3.6 · 104
)(1046 v (t) ≈ −9.81 · 51.72 + 1800 ln
3.6 · 104 − 580 · 51.72
m
)(1047 v (t) ≈ 2717.6
s
המרכז האקדמי רופין
שאיבת מים ממיכל 16.5 מסה משתנה וכח דחף 16
שאיבת מים ממיכל 16.5
מיכל שמסתו M0מלא ב M1ק`ג מים ומונח על משטח אופקי חלק .משאבה המותקנת במיכל שואבת kק`ג בכל
שניה,ומשפריצה את המים החוצה במהירות vביחס לקערה בזוית 30°מעל האופק.
א .מהו הכח הנורמלי שמפעיל המשטח על הקערה בזמן t
ב .מהי מהירות המיכל כתלות בזמן
ג .מהו מקדם החיכוך הסטטי המינימלי שימנע מהמיכל לזוז עד הרגע בו כל המים נשאבו ממנו?
פתרון
dM
= −k
dt
vrel = V
מהחוק השני של ניוטון ,עבור מערכת בה המסה משתנה:
d~v dM
)M (t = F~ext + ~vrel
dt dt
סעיף א':
נחפש את . Nמשוואת הכוחות בציר yתתן לנו:
ŷ : 0 = −M (t) g + N (t) − (vrel sin θ) · k
Vk
⇒ N (t) = (M0 + M1 − kt) g +
2
Vk
N (t) = (M0 + M1 − kt) g +
2
סעיף ב':
משוואת התנועה בציר :x
המרכז האקדמי רופין
דחף של גשם 16.6 מסה משתנה וכח דחף 16
M (t) ax (t) = kV cos 30°
√
3kV
= )⇒ ax (t
)2 (M0 + M1 − kt
נבצע אינטגרל לפי הזמן:
ˆ t
= )vx (t +v0x ax (t) dt
0
ˆ t √
3kV
= 0+ dt
0 2 (M 0 + )M1 − kt
√
3kV M0 + M1
= ln
2k M0 + M1 − kt
√
3kV M 0 + M1
= )vx (t ln
2k M0 + M1 − kt
סעיף ג':
כדי שהקערה לא תזוז ,כוח החיכוך הסטטי צריך להתגבר על כוח הדחף .ולכן:
0 = kV cos 30° − fsmax
⇒ Nmin · µs = kV cos 30°
kV cos 30°
= µs
M0 g + kV
2
שימו לב ,Nmin :חושב לפי סעיף א' ,בהתחשב בעובדה שהוא מינימלי כאשר כל המים יצאו.
התשובה היא
kV cos 30°
= µs
M0 g + kV
2
דחף של גשם 16.6
לרדת גשם הפוגע בקערה בזוית θביחס לאנך מתחיל h
i קערה שמסתה M0מונחת על שולחן אופקי חלק .בשלב כלשהו
kg
במהירות נתונה .vrהגשם הפוגע בקערה מצטבר בתוך הקערה בקצב .k secכתוצאה ,הקערה מתחילה לנוע.
א .אם הקערה עומדת על משקל,חשבו את הערך שיראה המשקל כפונקציה של הזמן )בהנחה שיש חיכוך רב בין המשקל
והקערה כך שהמערכת נייחת בסעיף זה .זכרו להתשמש במשוואת הטיל( ) 11נקודות(
ב .מצאו את מקדם החיכוך הסטטי המינימלי בין הקערה והמשטח שהיה מונע את תנועת הקערה )11נקודות(
ג .מהי מהירות הקערה כפונקציה של הזמן ,בהנתן כי המשטח חלק .אם בזמן t = 0הגשם פוגע לראשונה בקערה הנייחת
) 11נקודות(
המרכז האקדמי רופין
דחף של גשם 16.6 מסה משתנה וכח דחף 16
פתרון
dM
=k
dt
מהחוק השני של ניוטון ,עבור מערכת בה המסה מתווספת:
d~u dM
)M (t = F~ext + ~urel
dt dt
נציב את הערכים הנתונים במשוואה ,בנפרד לשני צירים .לכן ,משוואת הכוחות לכל ציר:
x̂ : ΣFx = −µs · N (t) + vr sin θ · k
ŷ : ΣFy = M (t) g − N (t) + vr cos θ · k
סעיף א'
ממשוואת הכוחות על ציר ה־ ,yוהואיל ששקול הכוחות שם הוא .0המשקל מראה את :N
̇N (t) = M (t) g + uM
ˆ t
= ̇Ṁ dt g + (vr cos θ) M
0
= (M0 + kt) g + vr k cos θ
התשובה היא
N (t) = (M0 + kt) g + vr k cos θ
סעיף ב'
טיל משוגר ביחס לגליל 16.7 מסה משתנה וכח דחף 16
מתייחסים לחיכוך סטטי ,ולכן אין תנועה .ולכן ,משוואות הכוחות שפותחו בתחילת השאלה יראו כך:
x̂ : 0 = −µs · N (t) + vr sin θ · k
ŷ : 0 = M (t) g − N (t) + vr cos θ · k
ולכן:
vr k sin θ
= µs
M (t) g + vr cos θ · k
התשובה היא
vr k sin θ
= µs
M (t) g + vr cos θ · k
סעיף ג'
שוב ,נחזור למשוואות הכוחות שפותחו בתחילת השאלה .כאשר בסעיף זה ,רק משוואת הכוחות בציר xרלוונטית .הואיל
ויש תנועה ,~urel ,צריךלתת ביטוי הן למהירות הרגעית של הקערה ,הן למהירות הגשם .כמובן ש.M (t) = M0 + kt :
והואיל ונתון שאין חיכוך בסעיף זה ,רכיב הכוח החיצוני השקול מתאפס.
du dM
)(M0 + kt )= (vr sinθ · k − u
dt dt
du dM/dt
⇒ = dt
)(vr sinθ · k − u )(M0 + kt
ˆ )u(t ˆ t
du k
⇒ = dt
0 )(vr sinθ · k − u 0 (M )0 + kt
!
1
v (t) = r sin θ 1 −
1 + M10 t
התשובה היא:
!
1
v (t) = r sin θ 1 −
1 + M10 t
טיל משוגר ביחס לגליל 16.7
רקטה נעה מעלה ומחוברת בחוט לציר גליל מלא בעל מסה gk05=mורדיוס .R = 1mמסת הרקטה המתודלקת היא
ומסת הדלק מהווה 90%ממסה זו )(90kgמרגע הפעלת הרקטה היא שורפת ק`ג אחד של דלק בשנייה .ניתן להניח כי
תאוצת הכובד gקבועה .הניחו כי הגליל מתגלגל ללא החלקה על המישור האופקי.
אם הרקטה עולה בתאוצה g/2ברגע בו מסת הרקטה שווה למסת הגליל ,מצאו את מהירות הגז הנפלט מהרקטה ביחס
לרקטה .הניחו כי מהירות זו קבועה לאורך כל תנועת הרקטה.
המרכז האקדמי רופין
טיל משוגר ביחס לגליל 16.7 מסה משתנה וכח דחף 16
המרכז האקדמי רופין
שימור תנע זוויתי ומונט כוח זוויתי בשיוו משקל רק עבור גופים נקודתיים. 17
שימור תנע זוויתי ומונט כוח זוויתי בשיוו משקל רק עבור גופים נקודתיים. 17
שימור תנע זויתי במטוטלת קונית 17.1
מטוטלת קונית בנויה מחוט שאורכו ` ומחרוז שמסתו היא .mהחרוז מסתובב במעגל אופקי כך שהזווית בין החוט והאנך
היא .45°איור המערכת:
45o
ℓ
m
מצאו את התנע הזוויתי של החרוז:
א .ביחס למרכז המעגל.
ב .ביחס לנקודת התלייה של החוט.
פתרון
סעיף א'
ראשית נמצא את מהירות החרוז ממשוואות הכוחות )תנועה מעגלית(:
X v2
)(1 Fr = T sin45 = m
l · sin45
X
)(2 Fy = T cos45 − mg = 0 → T cos45 = mg
נחלק בין המשוואות ונקבל:
v2
= tan45 = 1
g · l · sin45
נבודד את המהירות ונקבל:
s √
p gl gl
= v = g · l · sin45 √ = 1/4
2 2
המהירות היא בכיוון המשיקי ולכן התנע של הגוף הוא:
√
gl
̂p~ = m~v = m · 1/4 θ
2
= ̂~r = l · sin45r √l
ביחס למרכז המעגל וקטור המיקום )הזרוע( של החרוז הואr̂ :
2
ולכן וקטור התנע הזוויתי הוא:
√
̂~ = ~r × p~ = √l r̂ × m · gl θ̂ = m√g`3/2 2−3/4 z
L
2 21/4
המרכז האקדמי רופין
נקודתיים.
סיבוב )בית(
מומנט גופים
17.2רק עבור
שימור תנע זוויתי ומונט כוח זוויתי בשיוו משקל 17
התשובה היא:
)(1048 ̂~ = m√g`3/2 2−3/4 z
L
סעיף ב'
מהירות החרוז היא אותה מהירות:
√
gl
=v
21/4
ולכן תנע החרוז הוא עדיין אותו תנע:
√
gl
· p~ = m~v = m ̂θ
21/4
ביחס לנקודת התלייה של החוט וקטור המיקום )הזרוע( של החרוז הוא:
l
)̂~r = l · (cos45(−ẑ) + sin45(r̂) = √ (−ẑ + r
2
ולכן וקטור התנע הזוויתי הוא:
√
= ~ = ~r × p~ = ~r l gl √ 3
)̂√ (−ẑ + r̂) × m · 1/4 θ̂ = m g` /2 2− /4 (r̂ + z
3
L
2 2
התשובה היא:
)(1049 )̂~ = m√g`3/2 2−3/4 (r̂ + z
L
מומנט סיבוב )בית( 17.2
במהלך מסע דייג בקוטב הצפוני לוכד דייג ,הנמצא בסירה קטנה ,דג גדול .הדג כה כבד עד שהדייג לא מצליח להרים
אותו מהמים.
המרכז האקדמי רופין
)בתהליכי בנייה(
נקודתיים.
הירח
גופים
והתרחקות
ושפלרק עבור
גאותמשקל
17.3בשיוו
שימור תנע זוויתי ומונט כוח זוויתי 17
מוט החכה יוצרת זוית של 20מעלות ביחס לאופק בעוד חוט הדייג נמצא בזוית של 37מעלות מתחת לאופק .אורך מוט
החכה 2מטר.
הדג מושך את הקרס בכח של 100ניוטון.
מיצאו את מומנט הסיבוב שמפעיל הדג ביחס לציר הניצב לדף ועובר דרך ידיו של הדייג בסירה.
פתרון
אנו רוצים למצוא את רכיב הכח )המתיחות בחוט( שמפעיל הדג הניצב למוט החכה.
לכן נחפש את הזוית המשלימה ל 900והיא כמובן 900 − 200 − 370 = 330
נחשב את רכיב הכח הניצב לחכה
F⊥ = 100sin570 = 83.9N
כעת נחשב את המומנט
̂~τ = ~r × F~ = −2 · 83.9ẑ = −167.73 [N · m] z
התשובה היא
̂~τ = −167.7 [N · m] z
גאות ושפל והתרחקות הירח )בתהליכי בנייה( 17.3
תופעת הגאות והשפל בכדור הארץ נגרמת כתוצאה מכוח הגאות ,שהוא תוצאה של ההפרשים של כוח הכבידה של הירח
במקומות שונים על פני כדור הארץ .הגאות והשפל גורמים להגדלה הדרגתית של המרחק בין הירח לכדור הארץ .הם
גורמים לאיבוד אנרגיה שמאטה את מהירות סיבוב כדור הארץ סביב עצמו .מכיוון שהתנע הזוויתי הכולל במערכת כדור
הארץ ־ ירח נשמר ,המרחק בין הירח לארץ צריך לגדול .כדי למדוד את קצב ההתרחקות של הירח מכדור הארץ ,הציבו
האסטרונאוטים של אפולו 11על פני הירח בשנת 1969מערכת מחזירי אור המיועדים להחזרת אור לייזר .במדידות
שנערכו מאז נמצא שהירח מתרחק מכדור הארץ בקצב ממוצע של 8.3ס`מ בשנה.
המרכז האקדמי רופין
מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
18מכניקה של גוף קשיח rigid body
את מומנט ההתמד של גופים מוכרים שונים )גליל ,דיסקה ,חישוק ,כדור מלא ,מעטפת כדורית( ביחס לציר העובר
במרכזם ,יש בדף הנוסחאות.
חישוב מרכז מסה של צורות נפחיות )בית( 18.1
באיור נתונות שתי צורות הבנויות מחלקים זהים ואחידים בעלי רוחב dוגובה 3d
א .מצאו את מרכז המסה של האות Lשבאיור .
ב .מצאו את מרכז הכובד של האות Tשבאיור
ג .מצאו את מרכז המסה של קובייה אחידה בעלת מקצוע dששמינית ממנה ,קוביה בעלת מקצוע , d2חסרה .בחרו מערכת
קואורדינטות שראשית הצירים שלה נמצא בקודקוד החסר של הקוביה )רמז :התייחסו לחלק החסר של המסה בתור מסה
שלילית(.
המרכז האקדמי רופין
חישוב מרכז מסה של צורות נפחיות )בית( מכניקה של גוף קשיח rigid body
18.1 18
פתרון
סעיף א':
האות :Lמרכז המסה של כל אחד מהבלוקים נמצא במרכז הגיאומטרי שלו .במערכת הקואורדינטות הנתונה ,מרכז
הבלוק האנכי יהיה
)(1050 ̂~r1 = 0.5dx̂ + 2.5dy
כאשר לא לשכוח שהבלוק האנכי מונח על האופקי .מרכז הבלוק האופקי יהיה
)(1051 ̂~r2 = 1.5dx̂ + 0.5dy
ומרכז המסה הכולל יהיה
~ m1~r1 + m2~r2 m~r1 + m~r2 1 1
R
(1052)CM = )(L = ])̂= (~r1 + ~r2 ) = [(0.5dx̂ + 2.5dŷ) + (1.5dx̂ + 0.5dy
m1 + m2 2m 2 2
1
= ̂(2dx̂ + 3dŷ) = dx̂ + 1.5dy
2
̂~ CM (L) = dx̂ + 1.5y
R
סעיף ב':
האות :Tמרכז המסה של כל אחד מהבלוקים נמצא במרכז הגיאומטרי שלו .במערכת הקואורדינטות הנתונה ,מרכז
הבלוק האופקי יהיה
)(1053 ̂~r1 = 1.5dx̂ + 3.5dy
כאשר לא לשכוח שהבלוק האופקי מונח על האנכי .מרכז הבלוק האנכי יהיה
)(1054 ̂~r2 = 1.5dx̂ + 1.5dy
ומרכז המסה הכולל יהיה
~ m1~r1 + m2~r2 m~r1 + m~r2 1 1
R
(1055)CM = ) (T = ])̂= (~r1 + ~r2 ) = [(1.5dx̂ + 3.5dŷ) + (1.5dx̂ + 1.5dy
m1 + m2 2m 2 2
1
= ̂(3dx̂ + 5dŷ) = 1.5dx̂ + 2.5dy
2
̂~ CM (T ) = 1.5dx̂ + 2.5dy
R
חישוב מומנט התמדה 18.2 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
סעיף ג':
ניקח את הקובייה החסרה כך שהקודקוד שלה יהיה בראשית .מרכז המסה שלה יהיה
d d d
)(1056 =r ̂x̂ + ŷ + z
4 4 4
מרכז המסה של הקוביה המלאה הוא
d d d
)(1057 =R ̂x̂ + ŷ + z
2 2 2
מרכז המסה הדרוש יתקבל על ידי החסרת הקובייה הקטנה
~
)(1058 ~ CM = mR R − mr ~r
R
mr + mR
M
= .mRנתייחס לחלק 8 נתון כי הקוביה אחידה וכי חסרה שמינית לכן אם מסת הקובייה השלמה היא mR = Mאז
החסר כבעל מסה שלילית .נציב
~− ~ r
MR M ~8R− ~ − ~r
~ CM ~ 8
r 8 8R
R = M
= 7 =
M− 8 8
7
8 d d d 1 d d d
= x̂ + ŷ + ẑ − ̂x̂ + ŷ + z
7 2 2 2 7 4 4 4
d 1 1 1
= ̂4x̂ + 4ŷ + 4ẑ − x̂ − ŷ − z
7 4 4 4
d 15
)(1059 = )̂(x̂ + ŷ + z
7 4
התשובה היא
15
= RCM )̂d (x̂ + ŷ + z
28
חישוב מומנט התמדה 18.2
מצאו את מומנטי ההתמד של הגופים הבאים:
א .מוט אחיד באורך Lשמסתו Mהתפוס בציר העובר במרכזו ,ושתי מסות נקודתיות mבקצותיו.
ב .דסקה מלאה אחידה בעלת רדיוס Rומסה Mהתפוסה בקצה.
ג .מסגרת תמונה המורכבת מארבעה מוטות אחידים באורך Lומסה ,Mהתלויה ממרכז המוט העליון.
ד .דיסקה דקה ,מלאה ואחידה בעלת מסה Mורדיוס ,Rמתוכה הוצאה דיסקה קטנה ברדיוס :R/3
R/3
g
R
המרכז האקדמי רופין
חישוב מומנט התמדה 18.2 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
פתרון
סעיף א':
איור המערכת:
L/2 L/2
ראינו בהרצאה כי מומנט ההתמד של מוט במסה Mבעל צפיפות מסה אחידה המסתובב סביב אמצעו הוא
1
)(1060 = Irod M L2
12
לפי משפט שטיינר ,מומנט ההתמד של גוף המסתובב סביב ציר הנמצא מחוצה לו הוא
)(1061 I = ICM + mr2
כאשר ICMהוא מומנט ההתמד של מרכז המסה של הגוף ,ו rהוא המרחק בין מרכז המסה של הגוף לבין ציר הסיבוב.
למסה נקודתית אין מומנט התמד של מרכז המסה ,ומרחק כל מסה מציר הסיבוב הוא , L2לפיכך מומנט ההתמד של כל
מסה נקודתית הוא
2
L
)(1062 Im = m
2
מכאן נסיק שמומנט ההתמד הכולל של הגוף הזה הוא
L2
1 2 1 M
)(1063 Itot = Irod + 2Im = M L + 2m = + m L2
12 4 2 6
התשובה היא
1 M
)(1064 Itot = + m L2
2 6
סעיף ב':
איור המערכת:
R
חישוב מומנט התמדה 18.2 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
ראינו בהרצאה כי מומנט ההתמד של דיסקה במסה Mורדיוס Rבעלת צפיפות מסה אחידה המסתובבת סביב אמצעה
)במישור הדיסקה( הוא
1
)(1065 Idisk,center = M R2
2
לפי משפט שטיינר ,מומנט ההתמד של גוף המסתובב סביב ציר הנמצא מחוצה לו הוא
)(1066 I = ICM + mr2
כאשר ICMהוא מומנט ההצמד של מרכז המסה של הגוף ,ו rהוא המרחק בין מרכז המסה של הגוף לבין ציר הסיבוב.
המרחק מציר הסיבוב הוא הרדיוס ,ולפיכך מומנט ההתמד הכולל יהיה
1 3
)(1067 Idisk = M R2 + M R2 = M R2
2 2
התשובה היא
3
)(1068 Idisk = M R2
2
סעיף ג':
איור המערכת:
L
2
d1 d1
L
d2
ראינו בהרצאה כי מומנט ההתמד של מוט במסה Mבעל צפיפות מסה אחידה המסתובב סביב אמצעו הוא
1
)(1069 Iupper rod = M L2
12
זהו מומנט ההתמד של המוט העליון .בשביל לחשב את מומנטי ההתמד של שאר המוטות נשתמש במשפט שטיינר .מומנט
ההתמד של הצלעות הימנית והשמאלית יהיו
1
)(1070 Ilef t rod = Iright rod = M L2 + M d21
12
המרכז האקדמי רופין
חישוב מומנט התמדה 18.2 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
ושל הצלע התחתונה
1
)(1071 Ibottom rod = M L2 + M d22
12
ונותר לנו למצוא את .d1 , d2מגיאומטריה פשוטה נקבל
2 2
L L L2 L2 L2 L
)(1072 d21 = + = + = √ = ⇒ d1
2 2 4 4 2 2
)(1073 d2 = L
מכאן ,מומנטי ההתמד של הצלעות הצדדיות הם
2
L2
1 L 1 7
)(1074 Ilef t rod = Iright rod = M L2 + M √ = M L2 + M = M L2
12 2 12 2 12
ושל המוט התחתון
1 13
)(1075 Ibottom rod = M L2 + M L2 = M L2
12 12
מומנט ההתמד הכולל יהיה
)(1076
1 7 13 28 7
Itot = Iupper rod + Ilef t rod + Iright rod + Ibottom rod = M L2 + 2 M L + M L2 = M L2 = M L2
2
12 12 12 12 3
התשובה היא
7
)(1077 Itot = M L2
3
סעיף ד':
מומנט ההתמד של דיסקה מלאה ואחידה במסה Mורדיוס Rהוא . 21 M R2אילו הדיסקה הייתה מלאה ,ממשפט שטיינר
היינו מקבלים את מומנט ההתמד שלה ביחס לציר הנתון
1 3
)(1078 If ull = IfCM 2 2 2
ull + M R = M R + M R = M R
2
2 2
אולם ,למציאת מומנט ההתמד במקרה שלנו ,יש לחסר את תרומת הדיסקה שהוצאה
)(1079 I = If ull − Ihole
לפי משפט שטיינר ,המומנט שיש לחסר הינו
2
CM 1 2 R
)(1080 = Ihole Ihole + mhole r = mhole + mhole r2
2 3
כאשר rהוא מרחק מרכז המסה מציר הסיבוב ,והוא
2
)(1081 r= R
3
rigidשימור תנע זויתי של מתעמל עם מומנט התתמד
מכניקה של גוף קשיח 18.3 body 18
ונותר לנו למצוא את המסה .מכיוון שמדובר באותו החומר ,באותה צפיפות אחידה ,יחס המסות יתקבל מיחס השטחים:
M ρS S πR2 R2
= = = 2 = =9
mhole ρShole Shole R 2
π R3 3
M
)(1082 = ⇒ mhole
9
נציב הכל:
2
M 2R 2 M 1
1M R M9 2 1
)(1083 Ihole = + = = + 4 R2 R = M R2
2 9 3 9 3 81 2 81 2 18
ומומנט ההתמד המבוקש יהיה
)(1084
3 1 3 1 27 1 26 13
I = If ull − Ihole = = M R2 − M R2 − 2
= MR − = M R2 M R2 = M R2
2 18 2 18 18 18 18 9
התשובה היא
13
=I M R2
9
שימור תנע זויתי של מתעמל עם מומנט התתמד 18.3
מתעמל קרקע קופץ ומבצע היפוך באוויר )סלטה( .בתחילת תנועתו הוא זקוף ,ידיו מעל ראשו ומהירותו הזוויתית היא .ω0
באמצע התנועה הוא מתקפל כדי להגביר את מהירותו הזוויתית .לשם הפשטות ,הניחו כי צורת המתעמל הזקוף היא גליל
שגובהו הוא ,h = 1.6mמסתו היא m = 60kgורדיוסו ,R = 20cmוצורתו המקופלת היא היא דיסקית שעוביה 2R
ורדיוסה .rהניחו כי נפח הדיסקית שווה בקירוב לנפח הגליל.
מצאו את המהירות הזוויתית החדשה.
פתרון
בשאלה זו נתבסס על עקרון שימור התנע הזוויתי .מכיוון שלא פועלים מומנטים חיצוניים )פועל רק הכוח החיצוני mg
והוא פועל ממרכז המסה ולכן אינו מייצר מומנט כוח כי אין לו זרוע( ,התנע הזוויתי נשמר ונוכל לרשום:
)(1085 I1 ω1 = I2 ω2
מומנט ההתמד ההתחלתי ,I1 ,הוא מומנט ההתמד של גליל מלא אחיד סביב ציר מאונך ,בחצי הגובה ,שהוא:
1 2 1 2 1 2 1 2 1 −2
2 1 2
= )I1 = mR + mh = M R + h = · 60kg 20 · 10 m + (1.6m
4 12 4 3 4 3
2.56 0.12 + 2.56
)(1086 15kg 0.04 + m2 = 15 kg · m2 = 15 · 0.89kg · m2 = 13.4kg · m2
3 3
מומנט ההתמד הסופי ,I2 ,הוא מומנט ההתמד של דיסקית מלאה אחידה סביב מרכזה ,שהוא גם מומנט ההתמד של גליל
מלא הסובב סביב צירו ,שהוא
1
)(1087 I2 = mr2
2
rigidשימור תנע זויתי בקרוסלה נדרש לדעת מומנט התמד
מכניקה של גוף קשיח 18.4body 18
נשים לב שהנתון שעובי הדיסקה הוא 2Rאינו רלוונטי מכיוון שלמומנט ההתמד אין תלות בעובי הגליל .מה שכן ,יש
לחשב את .rלקבלתו נשתמש בנתון שהנפח אינו משתנה )הגיוני( ,וכאן כן נצטרך לעשות שימוש בעובי הנתון .2Rנשווה
את הנפחים של שני הגופים:
)(1088 πR2 · h = πr2 · 2R
r r
Rh 20 · 10−2 m · 1.6m
)(1089 = ⇒r = = 0.4m
2 2
נציב במשוואה )(1087
1
)(1090 = I2 · 60kg · (0.4m)2 = 30kg · 0.16m2 = 4.8kg · m2
2
כעת אנו מוכנים להשתמש במשוואה ) .(1085נתון ,ω1 = ω0ואני מחפשים את ω2
I1 13.4kg · m2
)(1091 = ω2 = ω1 ω0 ≈ 2.8ω0
I2 4.8kg · m2
)(1092 ω2 ≈ 2.8ω0
שימור תנע זויתי בקרוסלה נדרש לדעת מומנט התמד 18.4
ילד שמסתו m = 40kgמתיישב בקצה של קרוסלה שמסתה M = 200kgושרדיוסה .R = 2mהוריו של הילד מסובבים
ω = 4 radואז הם מתיישבים על ספסל ליד הקרוסלה.
את הקרוסלה למהירות זויתית sec
פתאום הילד קם והולך לכיוון מרכז הקרוסלה עד שנמצא במרחק של R2מציר הקרוסלה.
חשבו את מהירות הסיבוב של הקרוסלה במצב זה.
פתרון
תחילה נרשום את מומנטי ההתמדה של הילד ושל הקרוסלה בהתחלה.
הילד לא זז ביחס לקרוסלה ולכן מומנט ההתמדה שלו הוא
)(i
Iboy = mR2
הקרוסלה מסתובבת סביב צירה ולכן מומנט ההתמדה שלה הוא
1
Ic(i) = M R2
2
נרשום את התנע השויתי הכולל בהתחלה כסכום של התנע הזויתי של הילד ושל הקרוסלה כאשר לשניהם יש אותה מהירות
זויתית כי הילד במנוחה ביחס לקרוסלה
)(i 2 1 2
L = mR + M R ωi
2
נשים לב שהילד הולך לכיוון המרכז אז התנע הזויתי שמהירותו הרדיאלית תורמת הוא
R 1
= Lrad = ~r × m~vrad (−r̂) × mvr̂ = − Rmv (r̂ × r̂) = 0
2 2
לכן התרומה היחידה לתנע הזויתי של הילד במיקומו הסופי יהיה התנע הזויתי של סיבובו ביחד עם הקרוסלה.
שימורrigid
תנע זויתי בקריסה גרביטציונית )שימוש במומנט התמד של כדור( body 18.5
מכניקה של גוף קשיח 18
נרשום את מומנט ההתמדה כעת של הילד )הוא כבר נמצא במרחק אחר ביחס לציר הסיבוב של הקרוסלה.
2
) (f R
Iboy =m
2
ועבור הקרוסלה נשארנו באותו מומנט התמדה
1
Ic(f ) = M R2
2
במצב הסופי של הילד מהירות הקורסלה ומהירות הילד זהות .נסמן אותם ב ωf
! 2
1 R
= Lf M R2 + m ωf
2 2
כעת נשים לב שלא פעל מומנט על המערכת ולכן התנע הזויתי נשמר.
Li = Lf
! 2
2 1 2 1 2 R
= mR + M R ωi MR + m ωf
2 2 2
mR2 + 12 M R2 40kg · 4m2 + 12 · 200kg · 4m2 rad
= ωf ωi = 1 4
1
M R 2+m R 2 · 200kg · 4m2 + 40kg · 1m2 sec
2 2 2
560 rad rad
= ωf ·4 = 5.09
440 sec sec
rad
ωf = 5.09
sec
שימור תנע זויתי בקריסה גרביטציונית )שימוש במומנט התמד של כדור( 18.5
כוכב נויטרונים הוא כוכב צפוף במיוחד שנוצר לאחר קריסתו של כוכב רגיל )כמו השמש שלנו( למימדים קטנים במיוחד
)צפיפותו מגיעה עד לפי 1014מחומר מוצק רגיל( .נניח כי כוכב הוא כדור צפיד ואחיד ,לפני ואחרי הקריסה .נתונים:
רדיוס הכוכב לפני הקריסה הוא ) 7 · 105 kmבקירוב רדיוס השמש שלנו(.
רדיוס הכוכב אחרי הקריסה הוא .16km
לפני הקריסה הכוכב הסתובב עם זמן מחזור של 30ימים.
מצאו את המהירות הזוויתית של כוכב הנויטרונים) .רמז :השתמשו בשימור תנע זוויתי(
פתרון
סעיף א'
2 2
= Iballהמסה של הכוכב לא השתנה רק הרדיוס 5MR מומנט ההתמד של כדור אחיד בעל רדיוס Rמסה Mנתון :
ואז משימור תנע זוויתי לפני ואחרי הקריסה נקבל:
2 2
M Ri2 ωi = M Rf2 ωf
5 5
משוואת מומנטים )כולל משפט שטיינר( מכניקה של גוף קשיח 18.6rigid body 18
!2
R2 ]7 · 105 [km 2π
= ωf = 2i ωi h ih i
Rf ]16 [km ]day
30 [H 24
hr 3600sec
H H day
H hr
rad
ωf = 1.914 × 106 · 2.42 × 10−6
sec
התשובה היא
rad
ωf = 4.632
sec
משוואת מומנטים )כולל משפט שטיינר( 18.6
מוט דק ואחיד שמסתו M = 5kgואורכו L = 2mמקובע לציר אידיאלי ומוחזק בשיווי משקל בזוית ביחס לאופק על ידי
חוט הקשור לקצהו .החוט אידיאלי וקשור אנכית לתיקרה.
גוזרים את החוט והמוט מתחיל להסתובב סביב הציר .המרחק של הציר ממרכז המסה של המוט הינו רבע מאורך
המוט,והמרחק של הציר מנקודת החיבור של החוט הינו שלושה רבעים מאורך המוט.
א .מהי המתיחות בחוט לפני גזירתו?
ב .מצאו ביטוי לגודל התאוצה הזוויתית של המוט כתלות בזוית בה נטוי המוט ביחס לאופק
ג .מהי התאוצה המשיקית המקסימלית של מרכז המסה?
ד .מהי המהירות המשיקית המקסימלית אליה יגיע מרכז המסה במהלך תנועת המוט?
פתרון
סעיף א':
החוט נמצא בשווי משקלת כלומר שקול הכוחות מתאפס ושקול המומנטים מתאפס.
נבחר בצורה חכמה את ציר הסיבוב כדי שנוכל להסתפק בשתי משוואות במקום שלוש.
FPשמפעיל הכוחות הפועלים :המתיחות Tבצד הימני העליון של המוט ,כח הכובד בנקודת מרכז המסה של המוט ,וכח
ציר הסיבוב על המוט.
משוואת מומנטים )כולל משפט שטיינר( מכניקה של גוף קשיח 18.6rigid body 18
נבחר את ציר הסיבוב לציר הנתון בשאלה .מכאן שכח התגובה של הציר לא יוצר מומנט סיבוב
לכן נקבל:
~~τ = ~r × F
L π 1
~τg = M g sin ̂+ θ (−ẑ) = − LM g cos θz
4 2 4
3L π 3
= ~τT T sin ̂− θ ẑ = LT cos θz
4 2 4
X 1 3
~τtot = − LM g cos θẑ + LT cos θẑ = 0
4 4
1 3
M g = T
̂cosθz cos
̂θz
4 4
1
T = Mg
3
כאשר בחרנו ככיוון החיובי של ציר zאת הכיוון מחוץ לדף.
התשובה היא
1
T = Mg
3
סעיף ב':
גזרו את החוט ולכן אין יותר מתיחות,ויש לנו תנועה סביב הציר בלבד .המומנט היחיד הוא מומנט כח הכבידה
1
~τg = − LM g cos θẑ = Ip · α
~
4
כאשר מומנט ההתמדה Iהינו סביב הציר הנתון בשאלה.
אנו יודעים את מומנט ההתמדה של מוט סביב מרכז המסה שלו .כדי למצוא את מומנט ההתמדה של המוט ביחס לציר
שלנו ,נשתמש במשפט שטיינר )משפט הציר המקביל(
Ip = ICM + M d2
נחשב את מומנט ההתמדה סביב אמצע המוט )המכונה ( RCM
L L
ˆ2 ˆ2 L
2 2M M x3 2 M L2
= ICM = r dm x = dx =
L L 3 −L 12
2
−L
2
−L
2
L
=d 4 נשים לב כי המרחק בין מרכז המסה של המוט לבין ציר הסיבוב הוא
2
M L2 L 7
= Ip +M = M L2
12 4 48
מכאן נוכל לחשב את התאוצה הזויתית α
12 g
~ =−
α ̂cos θz
7 L
המרכז האקדמי רופין
משוואת מומנטים )כולל משפט שטיינר( מכניקה של גוף קשיח 18.6rigid body 18
12 g
~ =−
α ̂cos θz
7 L
סעיף ג':
נמצא את התאוצה המשיקית המקסימלית של מרכז המסה
הקשר בין התאוצה הזויתית לתאוצה המשיקית במרחק rמהציר הוא
a = αr
L
aCM = α
4
12 g L 3
aCM = − cos θ = − g cos θ
7 L 4 7
התאוצה המקסימלית מתקבלת כאשר θ = 0בכוון התנועה וכאשר θ = πבו התאוצה בניגוד לכוון התנועה
)(max 3
aCM =± g
7
הערה :בזויות אלה כח הכבידה מאונך לזרוע המוט .ולכן תרומת הכח לסיבוב מקסימלית מאחר שמדובר במכפלה וקטורית
ורק תרומת הרכיב הניצב משפיעה.
התשובה היא
)(max 3
aCM =± g
7
סעיף ד':
נחפש את המהירות המשיקית המקסימלית שאליה יגיע מרכז המסה של המוט.
π
כאשר התאוצה הופכת כיוון,נגיע למהירות המקסימלית .זה קורה כאשר הזוית θתקבל את הערך .θ = − 2בזוית זו,המוט
מאונך לריצפה.
נשתמש בשיקולי אנרגיה
על המוט פועל כח הכבידה )שהוא כח משמר( וכח התגובה של הציר שאינו מבצע עבודה .בגלל שהאנרגיה נשמרת בכל
זמן התנועה ,נוכל לקחת שתי נקודות זמן ולהשוות את האנרגיה ביניהם.
נקודה :1זמן גזירת החוט :יש רק אנרגיה פוטנציאלית
נקודה :2זמן בו התאוצה מתאפסת )זוית של ( θ = − π2
נבחר את הקו האופקי העובר דרך ציר הסיבוב כנקודת ייחוס לאנרגיה הפוטנציאלית
משוואת מומנטים ־ ממבחן של גדי מכניקה של גוף קשיח 18.7 rigid body 18
1
Ek = Iω 2
2
Ug = mgh
L
E1 = M g sin θ
4
1 L
E2 = IP ω 2 − M g
2 4
נשווה בין האנרגיות ונקבל
r r
M gL 24 g
=ω = )(1 + sin θ )(1 + sin θ
2I 7 L
v = ωr
r
ωL 3
= vCM = )gL (1 + sin θ
4 14
התשובה היא
r
3
= vCM )gL (1 + sin θ
14
משוואת מומנטים ־ ממבחן של גדי 18.7
מוט אחיד שמסתו mואורכו ,Lאליו מחובר כדור שמסתו Mורדיוסו L/6בקצהו ,מחובר באמצע המוט לציר אופקי.
מסובבים את המוט למצב האופקי המתואר באיור וקושרים אותו לרצפה בקצהו השני בחוט אידאלי הנוטה בזווית 30°
ביחס לאופק.
א .מהי המתיחות בחוט המחובר לרצפה?
ב .מהו הכוח שמפעיל הציר על הגוף?
8
.(m = 15 ג .חותכים את החוט .מהי המהירות הזוויתית של הגוף הקשיח כשהוא מגיע למצב אנכי? )נתון כי M
פתרון
סעיף א':
בסטאטיקה של גוף קשיח גם סכום הכוחות וגם סכום המומנטים שווה לאפס .בסעיף א' אנו זקוקים רק למשוואת
המומנטים:
המרכז האקדמי רופין
משוואת מומנטים ־ ממבחן של גדי מכניקה של גוף קשיח 18.7 rigid body 18
X L L L 8
~τaxis = M g + −T sin30 = 0 → T = M g
2 6 2 3
התשובה היא
8
T = Mg
3
סעיף ב':
בסעיף ב' אנו זקוקים למשוואת הכוחות )הציר לא מפעיל מומנט אבל כן מפעיל כוח ,אחרת כל הגוף היה נופל(:
F~ = M g (−ŷ) + mg (−ŷ) + T (cos30 (−x̂) + sin30 (−ŷ)) + F~axis = 0
X
נבודד את F~axisונציב את Tמסעיף א' ונקבל:
התשובה היא
4 7
= F~axis √ M g x̂ + ̂M + m g y
3 3
סעיף ג':
נשתמש בשימור אנרגיה של גוף קשיח )רק כוח הכובד עושה עבודה על הגוף( .מכיוון שמרכז המסה של המוט לא יורד
בגובה )מרכז המסה של המוט הוא מרכזו ,שתמיד נמצא מקובע לציר( נוכל להתייחס רק למרכז המסה של הכדור שמאבד
גובה .נגדיר את מיקום מרכז הכדור במצב האנכי בתור האפס של האנרגיה הפוטנציאלית ואז:
L L 2
Ei = M gh = M g + = M gL
2 6 3
1
Ef = Iaxis ω 2
2
נחשב את מומנט ההתמד של הגוף סביב הציר.
מומנט ההתמד של המוט:
1 1 8 4
Ibar = = mL2 M = L2 M L2
12 12 15 90
תנועה של גוף קשיח 18.8 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
את מומנט ההתמד של הכדור סביב הציר נחשב באמצעות משפט שטיינר:
2 2
2 2 L 2 41
Iball = ICM + M (RO,CM ) = M +M L = M L2
5 6 3 90
מומנט ההתמד הכולל סביב הציר:
45 1
= Iaxis M L2 = M L2
90 2
נציב במשוואת שימור אנרגיה:
2 1 1
= M gL M L2 ω 2
3 2 2
נבודד את המהירות הזוויתית ונקבל:
התשובה היא
r
8g
=ω
3L
תנועה של גוף קשיח 18.8
גליל מעל מסה Mורדיוס Rתפוס בציר אופקי העובר במרכזו ועליו מלופף חוט הקשור למסה .mמהי תאוצת המסה m
בעת ירידתה?
פתרון
משוואת הכוחות על המסה :m
X
)(1 F = mg − T = ma
משוואת המומנטים על הגליל :M
X
)(2 τ = RT = Iα
מומנט ההתמד של הגליל הוא I = 21 M R2והקשר בין התאוצה הקווית והתאוצה הזוויתית הוא:
a = αR
גלגלת לא אידיאלית 18.9 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
X 1 a 1
)(2 τ = RT = M R2 · → T = M a
2 R 2
נציב במשוואה ):(1
1
(1) mg − Ma = ma
2
נבודד את התאוצה ונקבל:
התשובה היא
m
=a g
m + M/2
גלגלת לא אידיאלית 18.9
מערכת מסות וגלגלות בנויה כמתואר באיור .הגלגלת הניידת עליה תלויה המסה 2mאידאלית ,אך הגלגלת הנייחת
המחוברת למישור המשופע החלק היא לא אידאלית )היא גוף קשיח בעל מסה Mורדיוס .(Rמצאו את תאוצת המסות.
a
פתרון
יש לנו כאן שלושה גופים שמבצעים תנועה :מסה mשנעה בתאוצה aבמעלה המדרון ,מסה 2mשנעה בתאוצה כלפי
2
מטה )מכיוון שמסה 2mזזה חצי מהמרחק שזזה מסה ,mהקשר בין התאוצות הוא חצי( וגוף קשיח ) Mהגלגלת הנייחת(
שמסתובב .כמו כן ,שימו לס שכשיש לנו גלגלת לא־אידאלית ,המתיחות של החוט משני הצדדים איננה שווה.
משוואת הכוחות כלפי מטה על :2m
a
· F~ = 2mg − 2T1 = 2m
X
)(1
2
גלגלות לא אידיאליות 18.10 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
משוואת הכוחות בכיוון התנועה על :m
F~ = T2 − mgsin30 = ma
X
)(2
משוואת מומנטים על הגלגלת :M
X 1
)(3 = ~τ = R · T1 − R · T2 = I · α M R2 ·α
2
בנוסף ,יש קשר בין התאוצה הקווית aוהתאוצה הזוויתית :α
a
= (4)a = αR → α
R
יש לנו 4משוואות עם 4נעלמים .נפתור ונקבל:
m
= am = a g
3m + M
a m
a2m = = g
2 6m + 2M
גלגלות לא אידיאליות 18.10
א .קוביה שמסתה mקשורה לגלגלת שהינה דיסקית בעלת מסה Mורדיוס ,Rכמתואר באיור .נתון כי על הקוביה פועל
כוח גרר שהינו לינארי במהירות הקוביה .F~d = −b~vמצאו את מהירות הקוביה כפונקציה של הזמן )הניחו כי הקוביה
החלה את תנועתה ממנוחה(.
ב .כעת נתון כי כבר לא פועל כוח הגרר ,אך מצדה השני של הדיסקית מחוברת דיסקית נוספת עם מסה M/8ורדיוס
,R/2שעליה מלופף חוט בכיוון ההפוך ,ובסופו יש מסה נוספת ,mכמתואר באיור הבא .מצאו את תאוצתו הזוויתית של
הגוף הקשיח.
המרכז האקדמי רופין
גלגלות לא אידיאליות 18.10 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
פתרון
סעיף א'
משוואת הכוחות על : F~ = ma :m
P
(1)mg − T − bv = ma
P
משוואת המומנטים על : ~τ = Iα :M
1
= (2)RT M R2 ·α
2
הקשר בין התאוצה הקווית והתאוצה הזוויתית:
a
= (3)a = αR → α
R
קיבלנו 3משוואות עם 3נעלמים.
נציב את משוואה ) (3במשוואה ) (2ונקבל:
1
T = Ma
2
נציב תוצאה זאת במשוואת ) (1ונקבל:
1
mg − M a − bv = ma
2
נסדר ונקבל:
M
= mg − bv m+ a
2
dv
= aונקבל: כעת יש לפתור באמצעות הפרדת משתנים .נציב במקום התאוצה
dt
2m + M dv
= mg − bv ·
2 dt
נבצע הפרדת משתנים:
2 1
= · dt dv
2m + M mg − bv
נבצע אינטגרל מ־ 0ועד tונקבל:
)mg−bv(t
2
ln mg
=·t
2m + M −b
נבצע את כל הפעולות הנדרשות על־מנת לבודד את ) v(tונקבל:
מומנט התנדה,תדירות תנודות 18.11 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
mg
1 − e−( 2m+M )t
2b
= )v(t
b
סעיף ב'
התאוצה הזוויתית αהיא אותו דבר לשתי הדיסקאות המחוברות .אך כל דסקה מעבירה תאוצה זו למסה לפי הקשר
,ai = α · Riכל דסקה עם הרדיוס שלה .לכן תאוצת המסה הימנית היא αRבעוד תאוצת המסה השמאלית היא .α · R2
משוואת כוחות על המסה mהימנית: F~ = ma :
P
)(1)mg − T1 = m · (αR
משוואת הכוחות על המסה mהשמאלית: F~ = ma :
P
αR
· (2)T2 − mg = m
2
בשביל לכתוב את משוואת המומנטים על הגוף הקשיח )הגלגלת המורכבת משתי דיסקאות( ,ראשית נמצא את מומנט
ההתמד של הגוף ,שהוא חיבור של שתי דסקאות ,כל אחת עם המימדים שלה:
2
1 1 M R 33
IT OT = M R2 + = M R2
2 2 8 2 64
P
משוואת המומנטים על הגוף הקשיח: ~τ = Iα :
R 33 2
= (3)T1 R − T2 MR α
2 64
קיבלנו 3משוואות עם 3נעלמים .T1 , T2 , αנפתור אותן ונקבל:
32m g
=α
80m + 33M R
מומנט התנדה,תדירות תנודות 18.11
נתונה המערכת הבאה
המרכז האקדמי רופין
מומנט התנדה,תדירות תנודות 18.11 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
הגלגלת הגדולה בנויה מגליל מלא אחיד שמסתו Mורדיוסו ,Rעליו הדביקו ארבעה דיסקאות אחידות שרדיוס כ`א מהן
Mומרכזיהן נמצאים במרחק R2ממרכז הגלגלת באופן סמטרי כמתואר באיור. R
הוא 4ומסת כ`א 4
ידוע כי החוט אינו מחליק על הגלגלות,שנשארות במקומן לאורך כל השאלה.
לקפיץ קבוע kותנועתו אנכית בלבד.
המישור המשופע חלק ונוטה בזוית של 450ביחס לאופק.
לתיבה המונחת על המישור המשופע והחלק יש מסה .M
א.מהו מומנט ההתמדה של הגלגלת הגדולה?
ב .מיצאו את תדירות התנודות שמבצעת התיבה .M
ג .נתון כי בזמן t = 0התיבה נמצאת בנקודת שווי המשקל ונעה במורד המידרון )הכיוון חיובי( במהירות .v0מיצאו את
העתק התיבה מנקודת שווי המשקל בזמן tשלאחר מכן.
פתרון
סעיף א':
מומנט ההתמד של הגלגלת בלי הדיסקיות ז“א גליל מלא אחיד שמסתו Mורדיוסו Rהוא:
1
Ipulley = M R2
2
R M R
ממרכז 2 מרכזה נמצאים במרחק 4 ומסתה 4 נחשב את תוספת מומנט ההתמד של דיסקה אחת ,אחידה שרדיוסה
הגלגלת ,סביב ציר הסיבוב של הגלגלת לפי משפט שטיינר:
2
I0 = IC.M + MC.M rC.M
עבור הדיסקית התחונה
2
M R 2
1M R 9
Idisc = + = M R2
2 4 4 4 2 128
אזי המומנט הכללי של כל הגלגלת עם הדיסקיות
1 9 25
IT otal = M R2 + 4 M R2 = M R2
2 128 32
25
= IT otal M R2
32
סעיף ב':
למיצאת תדירות התנודות שמבצעת התיבה .Mנצתרך לרשום את משוואת הכוחות והמומנטיםם על כל האלמנתים הנעים.
נתחיל בכוחות על התיבה כאשר נקבכ ציר ̂ xבכיוון המדרון:
המרכז האקדמי רופין
מומנט התנדה,תדירות תנודות 18.11 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
X
FM x̂ = M gsin45° − T1 = M a
משוואת המומנטים על הגלגלת הלא אדאלית
→
− →
→ − − →
→ − −
→ = R × T 1 + R × T 2 = IT otal
−
X
τ T otal α
כאשר כיוון ציר הסחיבוב הוא החוצה ̂ zנקבל:
X
τT otalẑ = T1 R − T2 R = IT otal α
משוואת הכוחות על הקפיץ
X
FK x̂ = T2 − kx = 0
הקשר בין תאוצת התיבה לתאוצה סיבובית של הגלגלת הלא אדיאלית הוא ,וזה כי החוט אינו מחליק על הגלגלת
→
− →
−
→= a−
α ×R
נציב את התאוצה הזוויתית כ α = Raבמשוואת המומנטים ואת המתיחות של T2 = kxכאשר xזה כם התארכות הקפיץ
בזמן אבל גם תזוזה של התיבה בכיוון השיפוע נקבל:
25 2a
= T1 R − kxR M
R
32 R
המרכז האקדמי רופין
מומנט התנדה,תדירות תנודות 18.11 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
25
T1 = kx + Ma
32
נציב במשוואת הכוחות על התיבה:
25
= M gsin45° − kx Ma + Ma
32
k 57
gsin45° − ̈x = x
M 32
32 32 k
= ̈x gsin45° − x
57 57 M
התדירות היא :
r
1 32k
=f
2π 57M
סעיף ג':
נקודת שווי המשקל ע“י הצבת : ẍ = 0
32 32 k M
=0 gsin45° − = x ⇒ x0 gsin45°
57 57 M k
תנאי ההתחלה הן .v(t = 0) = v0 , 4x (t = 0) = 0
k
:M נמצא את העתק 4xהתיבה בזמן tכאשר נציב שמשוואת התנועה את x0 = gsin45°
32 k
ẍ = − ) (x − x0
57 M
d2 4x d4x
אזי נוכל להשתמש בפתרון של משוואה הרמונית dt2
ונגזור פעם שניה ̈= x dt נסמן 4x = x − x0וכאשר נגזור ̇= x
הומוגנית 4x = Acosωt + Bsinωt
:v(t = 0) = v0 נציב תנאי ההתחלה הן , 4x (t = 0) = 0
4x = Acos0 + Bsin0 = 0 ⇒ A = 0
˙ (t = 0) = −ωAsin0 + ωBcos0 = v0 ⇒ B = v0
4x
ω
v0
= )4x (t sinωt
ω
הזווית כפונקציה של הזמן היא:
r
v0 32k
4x (t) = sin t
ω 57M
המרכז האקדמי רופין
חישוב מומנט התמדה )בית( 18.12 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
חישוב מומנט התמדה )בית( 18.12
חשבו את מומנטי ההתמד של הגופים הבאים:
א .דיסקה דקה בעלת רדיוס Rשבמרכזה חור בצורת דיסקה ברדיוס ) rמרכזי הדיסקות מתלכדים( .מסת גוף זה היא
Mוציר הסיבוב הוא במרכזו ,כמתואר באיור הבא
R r
ב .כמו בסעיף א' רק שהפעם מזיזים את החור מרחק xימינה וציר הסיבוב נשאר במרכז ,כמתואר באיור הבא
R x
r
ג .מוט בעל מסה Mואורך Lהמחובר לציר הנמצא במרחק L4מקצהו.
ד .מחברים למוט מסעיף ג' שני כדורים בשני קצותיו .מצאו את מומנט ההתמד כעת )ציר הסיבוב נשאר במקומו( .מצאו
את מרכז המסה.
ה .גלגל המורכב מחישוק שרדיוסו Rומסתו Mושישה חישורים )מוטות הנמתחים מציר הגלגל אל החישוק( .אורך כל
מוט הוא Rומסת כל מוט היא .M
פתרון
סעיף א':
)(1093 I = IDisk − IHole
1 1
= M R2 − mhole r2
2 2
נחשב את `מסת` החור:
mhole σπr2
)(1094 =
M σπR2
r2
)(1095 = ⇒ mhole M
R2
ולכן:
המרכז האקדמי רופין
חישוב מומנט התמדה )בית( 18.12 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
1 1 r4
)(1096 = I M R2 − M
2 2 R2
1 r4
= M R2 − 2
2 R
r4
1 2
I= M R − 2
2 R
סעיף ב':
הרמז די נהיר .התרומה של הדיסקה המלאה לא משתנה ,התרומה של החור משתנה משום שציר הסיבוב לא במרכזו יותר.
)(1097 I = IDisk − IHole
4 2
1 1r 2 r
= M R2 − M + x · M
2 2 R2 R2
התשובה היא
1 r4 2
1 2 r
I = M R2 − M + x · M
2 2 R2 R2
סעיף ג':
נשתמש שוב במשפט שטיינר:
2
1 L
)(1098 = I M L2 + M
12 4
7
= M L2
48
התשובה היא
7
=I M L2
48
סעיף ד':
" " 2 # 2 #
7 2 L 2 3L
)(1099 = I M L2 + mR2 + m +R + mR2 + m +R
48 5 4 5 4
" 2 2 #
7 4 L 3L
= M L2 + mR2 + m +R + +R
48 5 4 4
המרכז האקדמי רופין
חישוב מומנט התמדה )בית( 18.12 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
התשובה היא
" 2 2 #
7 4 L 3L
I = M L2 + mR2 + m +R + +R
48 5 4 4
סעיף ה':
עבור כל מוט ,המסתובב סביב ציר סיבוב הנמצא בקצהו .מומנט ההתמד הוא כפי שחישבנו בכיתה ,בעזרת חוק שטיינר:
1 R2
)(1100 = IRod M R2 + M
12 4
1
= M R2
3
מומנט ההתמד של כל המערכת הוא סכום של המוטות והחישוק:
2 1
)(1101 I = MR + 6 M R2
3
= 3M R2
התשובה היא
I = 3M R2
המרכז האקדמי רופין
משפט שטיינר )בית( 18.13 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
משפט שטיינר )בית( 18.13
חשבו מומנט התמדה עבור
א .דיסקה שרדיוסה Rובמרכזה חור ברדיוס rומסתה Mכאשר ציר הסיבוב במרכז הדיסקה
ב .החור נמצא כרגע במרחק xימינה מהחור בסעיף א .ציר הסיבוב נמצא במרכז
ג .מוט שאורכו Lומסתו Mהמחובר לציר במרחק L4מקצהו
ד .אותו מוט כשמחברים שני כדורים לקצותיו )לכל כדור רדיוס Rומסה (m
ה .קודחים בכדור הקרוב יותר לציר חור כדורי סביב מרכזו כאשר רדיוס החור ) R2מצא גם את מרכז המסה(
ו .גלגל המורכב מחישוק שרדיוסו Rומסתו Mולו 6כישורים שאורכם Rומסת כ`א גם כן .M
פתרון
סעיף א'
I = IDisk − IHole
1 1
= M R2 − mhole r2
2 2
נחשב את `מסת` החור:
משפט שטיינר )בית( 18.13 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
mhole σπr2
=
M σπR2
r2
= ⇒ mhole M
R2
ולכן:
1 1 r4
= I M R2 − M
2 2 R2
1 r4
= M R2 − 2
2 R
התשובה היא
r4
1 2
I= M R − 2
2 R
סעיף ב'
הרמז די נהיר .התרומה של הדיסקה המלאה לא משתנה ,התרומה של החור משתנה משום שציר הסיבוב לא במרכזה
יותר.
I = IDisk − IHole
4 2
1 2 1r 2 r
= MR − M + x · 2M
2 2 R2 R
התשובה היא
1 r4 2
1 2 r
I = M R2 − M + x · M
2 2 R2 R2
סעיף ג'
נשתמש שוב במשפט שטיינר:
2
1 L
= I M L2 + M
12 4
7
= M L2
48
התשובה היא:
7
=I M L2
48
משפט שטיינר )בית( 18.13 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
סעיף ד'
" " 2 # 2 #
7 2 L 2 3L
= I M L2 + mR2 + m +R + mR2 + m +R
48 5 4 5 4
" 2 2 #
7 4 L 3L
= M L2 + mR2 + m +R + +R
48 5 4 4
התשובה היא:
" 2 2 #
7 4 L 3L
I = M L2 + mR2 + m +R + +R
48 5 4 4
סעיף ה'
I = Ipole + Iball, 3 L + Iball, 1 L − Ihole, 1 L
"4 4
4
2 #
7 2 3L
= M L2 + mR2 + m +R + Iball, 1 L − Ihole, 1 L
48 5 4 4 4
כלומר ,סך מומט ההתמד הוא מומנט ההתמד המשולב של המוט ,כדור מלא וכדור חלול ,כאשר ציר הסיבוב כבסעיף
הקודם .ההבדל מהסעיף הקודם ,הוא שבמקום הביטוי לכדור הקרוב לציר הסיבוב ,נשתמש במומנט התמד של כדור חלול
במרכזו במרחק L4מציר הסיבוב .המסה של הכדור החלול היא:
4 3
mhole 3 ρr
= 4 3
m 3 ρR
r3
= ⇒ mhole m
R3
ולכן מסת הכדור עם החור ,ומומנט ההתמד סביב ציר במרכז הכדור הם:
2 2 r3
= Iball − Ihole mR2 − mr2
5 5 R3
3 2
2 2 2 R2 R
= mR − m
5 5 R3 2
2 2 1
= mR2 − mR2
5 5 32
31
= mR2
80
ולכן:
I = Ipole + Iball, 3 L + Iball, 1 L − Ihole, 1 L
"4 4
4
" 2 # 2 #
7 2 2 2 3L 31 2 7 L
= ML + mR + m +R + mR + m +R
48 5 4 80 8 4
המרכז האקדמי רופין
חישוב מומנט התמדה ומשפט שטיינר )בית( מכניקה של גוף קשיח rigid body
18.14 18
התשובה היא:
" " 2 # 2 #
7 2 3L 31 7 L
I = M L2 + mR2 + m +R + mR2 + m +R
48 5 4 80 8 4
סעיף ו'
עבור כל מוט ,המסתובב סביב ציר סיבוב הנמצא בקצהו .מומנט ההתמד הוא כפי שחישבנו בכיתה ,בעזרת חוק שטיינר:
1 R2
= IRod M R2 + M
12 4
1
= M R2
3
מומנט ההתמד של כל המערכת הוא סכום של המוטות והחישוק:
2 1
I = MR + 6 M R2
3
= 3M R2
התשובה היא:
I = 3M R2
חישוב מומנט התמדה ומשפט שטיינר )בית( 18.14
חשבו את מומנטי ההתמד של הגופים הבאים:
L
א .מוט בעל מסה Mואורך Lהמחובר לציר הנמצא במרחק מקצהו.
4
ב .מחברים למוט מסעיף ג' שני כדורים בשני קצותיו .מצאו את מומנט ההתמד כעת )ציר הסיבוב נשאר במקומו( .מצאו
את מרכז המסה.
ג .גלגל המורכב מחישוק שרדיוסו Rומסתו Mושישה חישורים )מוטות הנמתחים מציר הגלגל אל החישוק( .אורך כל
מוט הוא Rומסת כל מוט היא .M
פתרון
סעיף א'
נשתמש במשפט שטיינר:
2
1 L
)(1102 = I M L2 + M
12 4
7
= M L2
48
התשובה היא:
המרכז האקדמי רופין
מטוטלת פיסיקלית ) 1בית( 18.15 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
7
=I M L2
48
סעיף ב'
" " 2 # 2 #
7 2 2 2 L 2 2 3L
)(1103 = I ML + mR + m +R + mR + m +R
48 5 4 5 4
" 2 2 #
7 2 4 2 L 3L
= M L + mR + m +R + +R
48 5 4 4
התשובה היא:
" 2 2 #
7 4 L 3L
I = M L2 + mR2 + m +R + +R
48 5 4 4
סעיף ג'
עבור כל מוט ,המסתובב סביב ציר סיבוב הנמצא בקצהו .מומנט ההתמד הוא כפי שחישבנו בכיתה ,בעזרת חוק שטיינר:
1 R2
)(1104 = IRod M R2 + M
12 4
1 2
= MR
3
מומנט ההתמד של כל המערכת הוא סכום של המוטות והחישוק:
2 1
)(1105 I = MR + 6 M R2
3
= 3M R2
התשובה היא:
I = 3M R2
מטוטלת פיסיקלית ) 1בית( 18.15
מטוטלת פיסיקלית בנויה מגוף קשיח המחובר בציר אופקי אל קיר חלק .הגוף הקשיח מורכב מכדור מלא ואחיד עם מסה
Mורדיוס Rהמחובר בקצה למוט אחיד שמסתו Mואורכו .3Rהציר מחובר במרכז הכדור ,כמתואר באיור.
המרכז האקדמי רופין
מטוטלת פיסיקלית ) 1בית( 18.15 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
א .מצאו את מומנט ההתמד של הגוף הקשיח ביחס לציר.
ב .מצאו את מרחק מרכז המסה של הגוף הקשיח מהציר.
ג .מסיטים את הגוף משיווי המשקל בזווית ) θקטנה( כמתואר באיור ,ומשחררים .רשמו את משוואת המומנטים המתארת
את תנועת הגוף הקשיח ביחס לציר.
ד .מצאו את תדירות התנודות של התנועה ההרמונית שמבצעת המטוטלת הפיסיקלית ,בקירוב תנודות קטנות.
פתרון
סעיף א'
מומנט ההתמד של כדור מלא ואחיד בעל מסה Mורדיוס Rסביב מרכזו הוא . 25 M R2הציר אכן עובר במרכז הכדור
כך שאין צורך במשפט שטיינר.
על מנת לחשב את מומנט ההתמד של המוט סביב ציר הסיבוב יש לקחת את נוסחת מומנט ההתמד של מוט סביב מרכזו
1
ICM = 12ולהזיז את הציר למרכז הכדור באמצעות משפט שטיינר )המרחק ממרכז המוט לציר שבמרכז הכדור M L2
הוא 1.5R) 2.5Rזה אורך חצי מהמוט ועוד Rרדיוס הכדור(.
לפי משפט שטיינר:
Q 1
Imot CM
= Imot 2
+ mmot rQ,CM = M (3R)2 + M (2.5R)2 = 7M R2
12
מומנט ההתמד הכולל הוא חיבור של השניים:
2 37
IT OT = M R2 + 7M R2 = M R2
5 5
המרכז האקדמי רופין
מטוטלת פיסיקלית ) 1בית( 18.15 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
התשובה היא:
37
=I M R2
5
סעיף ב'
נעשה חישוב מרכז מסה רגיל של שני גופים ,ביחס לציר:
P
mi ri )M · 0 + M (2.5R 2.5M R 5
)(1106 rCM = Pi = = = R
m
i i M + M 2M 4
התשובה היא:
5
)(1107 rCM = R
4
סעיף ג'
הכוח היחידי שישנו במערכת ומפעיל מומנט הוא כוח הכבידה ) 2M gהמסה הכוללת של הגוף היא (2Mהפועל תמיד עבור
גוף קשיח ממרכז המסה של הגוף.
סכום המומנטים על הגוף הוא:
X ~5 ~ g = 5 M gRsinθ
=τ R × 2M
4 2
משוואת המומנטים היא:
X 5
τ = M gRsinθ = Iα
2
נציב את מומנט ההתמד של הגוך ואת הקשר ̈:α = θ
5 37 2
= M gRsinθ ̈M R θ
2 5
סעיף ד'
נציב את קירוב תנודות קטנות sinθ = θונסדר את המשוואה כמו משוואת תנועה הרמונית:
25g
θ̈ = − θ
74R
תדירות התנודות:
r
25g
=ω
74R
המרכז האקדמי רופין
מטוטלת פיסיקלית ) 2בית( 18.16 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
מטוטלת פיסיקלית ) 2בית( 18.16
מטוטלת פיסיקלית בנויה מגוף קשיח המחובר בציר אופקי אל קיר .הגוף הקשיח הינו דיסקה דקה ,מלאה ואחידה בעלת
מסה Mורדיוס ,Rמתוכה הוצאה דיסקה קטנה ברדיוס ,R/3כמתואר באיור הבא:
R/3
g
R
מרכז הדיסקה שהוצאה נמצא במרחק R/3ממרכזה של הדיסקה המקורית .ציר הסיבוב נמצא על הקו הישר המחבר את
מרכז הדיסקה למרכז החור.
א .מצאו את מומנט ההתמד של הגוף הקשיח ביחס לציר.
ב .מצאו את מרחק מרכז המסה של הגוף הקשיח מהציר.
ג .מסיטים את הגוף משיווי המשקל היציב בזווית ) θקטנה( כמתואר באיור ,ומשחררים:
R/3
g θ
R
רשמו את משוואת המומנטים המתארת את תנועת הגוף הקשיח ביחס לציר ,וקבלו את משוואת התנועה ההרמונית )בקירוב
זוויות קטנות(.
ד .מצאו את תדירות התנודות.
פתרון
סעיף א':
אילו הדיסקה הייתה מלאה ,ממשפט שטיינר . 21 M R2 מומנט ההתמד של דיסקה מלאה ואחידה במסה Mורדיוס Rהוא
היינו מקבלים את מומנט ההתמד שלה ביחס לציר הנתון:
1 3
)(1108 If ull = IfCM 2 2 2
ull + M R = M R + M R = M R
2
2 2
אולם ,למציאת מומנט ההתמד במקרה שלנו ,יש לחסר את תרומת הדיסקה שהוצאה:
)(1109 I = If ull − Ihole
מטוטלת פיסיקלית ) 2בית( 18.16 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
לפי משפט שטיינר ,המומנט שיש לחסר הינו
2
CM 1 R
)(1110 Ihole = Ihole + mhole r2 = mhole + mhole r2
2 3
כאשר rהוא מרחק מרכז המסה מציר הסיבוב ,והוא
2
)(1111 r= R
3
ונותר לנו למצוא את המסה .מכיוון שמדובר באותו החומר ,באותה צפיפות אחידה ,יחס המסות יתקבל מיחס השטחים:
M ρS S πR2 R2
= = = 2 = =9
mhole ρShole Shole R 2
π R3 3
M
)(1112 = ⇒ mhole
9
נציב הכל:
2
M 2R 2 M 1
1M R M9 2 1
)(1113 Ihole = + = = + 4 R2 R = M R2
2 9 3 9 3 81 2 81 2 18
ומומנט ההתמד המבוקש יהיה
)(1114
3 1 3 1 27 1 26 13
I = If ull = Ihole = = M R2 − M R2 − 2
= MR − = M R2 M R2 = M R2
2 18 2 18 18 18 18 9
התשובה היא
13
)(1115 =I M R2
9
סעיף ב':
במקרה הזה אפשר לבצע את החישוב כאילו מדובר בחישוב מרכז מסה רגיל של שני גופים ,רק שהחור יהיה מיוצג על ידי
`מסה שלילית` מכיוון שיש להחסירו .החישוב הסטנדרטי הוא
MR − M 2 2 25 25
R 1 − 27
P
i mi ri 9 3 27 3 25
)(1116 RCM = P = M
= 1 R = 8 R = R= R
m
i i M− 9 1− 9 9
8 24
25
)(1117 = RCM R
24
סעיף ג'־ד':
הכוח היחידי שישנו במערכת ומפעיל מומנט הוא כוח הכבידה .נשרטט:
המרכז האקדמי רופין
מטוטלת פיסיקלית ) 2בית( 18.16 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
R/3
g θ
CM R
)mg sin(θ
θ
mg
נמצא את המומנט הזה:
)(1118 ~
~τg = M~g × RCM
כאשר Mהיא המסה של הגוף )בלי החור ,שימו לב לנתון(
M 8
)(1119 M=M −m=M − = M
9 9
התרומה לתנועה הזוויתית היא רק מהרכיב המשיקי ,כלומר גודל המכפלה הזו )הכיוון הוא החוצה מהדף(:
8
)(1120 )|~τg | = M gRCM sin (θ
9
וכעת אנו מוכנים לרשום את משוואת המומנטים:
X
)(1121 ̈τi = Iα = I ω̇ = I θ
i
8
)(1122 ̈⇒ − M gRCM sin (θ) = I θ
9
נשים לב כי המומנט בסימן מינוס .תוצאה זו אפשר להבין בשתי דרכים:
כח זה פועל ככוח מחזיר ,הנוטה להחזיר את המערכת לשיווי משקל ,וכמו עם חוק הוק ,כוח מחזיר מסומן בסימן
שלילי.
כמו במערכת קואורדינטות קוטבית ,בחרנו את הכיוון החיובי של הזווית נגד כיוון השעון )`הכיוון המתמטי החיובי`(.
במערכת זו ,הכוח אכן מצביע נגד כיוון חיובי זה.
כעת ,נבצע קירוב זוויות קטנות:
)(1123 sin (θ) ≈ θ
ונקבל
8
9 M gRCM
)(1124 θ̈ + θ=0
I
מטוטלת פיזיקלית 3 18.17 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
נציב את הגדלים שמצאנו:
8 25
9 M g 24 R
θ̈ + 13 2
θ = 0
9 MR
25 g
θ̈ + θ = 0
3 · 13 R
25 g
)(1125 θ̈ + θ = 0
39 R
כפי שראינו ,תדירות התנודות ניתנת על ידי
r
25 g
)(1126 =ω
39 R
התשובה היא
25 g
)(1127 θ̈ + θ = 0
39 R r
25 g
)(1128 = ω
39 R
מטוטלת פיזיקלית 3 18.17
מטוטלת פיזיקלית בנויה מגוף קשיח המחובר לציר אופקי .הגוף הקשיח מורכב משתי דסקיות זהות עגולות ואחידות בעלות
מסה Mורדיוס Rהמחוברות למוט אחיד שמסתו Mואורכו 3Rהציר מחובר במרכזי הזסקיות כמתואר באיור.
א .מהו מומנט ההתמדה של הגוף בקשיח ביחס לציר
ב .מסיטים את הגוף משווי משקל בזוית קטנה θ0ומשחררים .מהי תדירות התנודות?
ג .מצאו את זוית התנודה כפונקציה של הזמן
פתרון
סעיף א':
מחשב את המומנט התמד סביב ציר הסיבוב לפי משפט שטיינרI :
2
I0 = IC.M + MC.M rC.M
עבור הדיסקית התחונה
1 51
I01 = M R2 + M (5R)2 = M R2
2 2
מטוטלת פיזיקלית 3 18.17 מכניקה של גוף קשיח rigid body 18
עבור המוט האחיד
1 9 25
= I02 = M (3R)2 + M (2.5R)2 + M R2 = 7M R2
12 12 4
עבור הדיסקית עליונה שלא צריך שטיינר כי הציר במרכזה:
1
I03 = M R2
2
לקבלת המומנט הכללי נסכום את כל המומנטים:
התשובה היא
51 1
I0 = I01 + I02 + I03 = +7+ M R2 = 33M R2
2 2
I0 = 33M R2
סעיף ב':
כדי לרשום את משוואת הממונט כוח יש צורך לחשב את מיקום מרכז המסה עליה פעל כוח הכובד על המסה הכללית
P
ri mi 5RM + 2.5RM + 0M 15 5
rC.M = P = = R= R
mi 3M 6 2
אזי על מרכז המסה יש כוח הכובד .אפשר לדמיין כי מדובר במטוטלת נקודתית שסה“כ המסה מרוכזת במרכז המסה
והיא מתנדנדת בתנודות קטנות סביב ציר הנמצא במרחק מרכז המסה ממנו:
τC.M = I0 α
̈−rC.M MC.M gsinθ = I0 θ
5
− ̈R (3M ) gsinθ = 33M R2 θ
2
∼ :sinθ
נזכור כי מדובר בתנודות בזוויות קטנות = θ
5g
θ̈ + θ=0
22R
אזי התדירות הזוויתית של התנודה זה שורש המקדם של האיבר הלינארי:
r
5g
=ω = 2πf
22R
המרכז האקדמי רופין
מערכת מסות וגלגלות לא אידיאליות )בית( מכניקה של גוף קשיח rigid body
18.18 18
התדירות היא :
r
1 5g
=f
2π 22R
סעיף ג':
לחישוב הזווית כפונקציה של הזמן יש לרשופ פתרון כללי למשוואה מסדר שני ולהציב את תנאי ההתחלה ז“א θ (t = 0) = :
θ0 , θ̇ (t = 0) = 0הפתרון הכללי הוא :
θ (t) = Acosωt + Bsinωt ⇒ θ (t = 0) = Acos0 + Bsin0 = θ0 ⇒ A = θ0
θ̇ (t = 0) = −ωAsin0 + ωBcos0 = 0 ⇒ B = 0
θ (t) = θ0 cosωt
הזווית כפונקציה של הזמן היא:
r
5g
θ (t) = θ0 cos t
22R
מערכת מסות וגלגלות לא אידיאליות )בית( 18.18
מצאו את תאוצות המסות במערכות הבאות ,בהנחה כי הגלגלות הינן גלילים מלאים אחידים:
א .עבור המערכת הבאה:
m, R
M
β
ב .עבור המערכת הבאה
M2 , R
M1
M3
המרכז האקדמי רופין
מערכת מסות וגלגלות לא אידיאליות )בית( מכניקה של גוף קשיח rigid body
18.18 18
פתרון
סעיף א'
נקבע כיוון תנועה חיובי עם ירידת מסה .Mמכיוון שאין החלקה ,נבחר כיוון סיבוב חיובי נגד כיוון השעון.
נרשום משוואת כוחות על מסה M
)(1129 M g sin (β) − T = M a
נרשום משוואת מומנטים על הגלגלת
)(1130 T R = Iα
נציב את מומנט האינרציה של גליל
1
)(1131 T R = mR2 α
2
יש לנו שלושה נעלמים T, a, α :ויש לנו רק שתי משוואות .עוד לא השתמשנו בנתון שהגלגול הוא ללא החלקה .נתון זה
מאפשר לנו לרשום את הקשר
)(1132 a = αR
וזו המשוואה השלישית .נשכתב את כולן
)(1133 M g sin (β) − T= Ma
1
)(1134 = T mRα
2
a
)(1135 = α
R
נציב את ) (1135ב )(1134
1
)(1136 T = ma
2
נציב במשוואה )(1134
1
)(1137 M g sin (β) − ma = M a
2 m
)(1138 = )M g sin (β M+ a
2
התשובה היא
)M g sin (β
=a
M+m 2
סעיף ב'
נקבע כיוון תנועה חיובי עם ירידת מסה M3ותנועת מסה M1ימינה .נבחר כיוון סיבוב חיובי עם כיוון השעון .המתיחויות
כעת לא יהיו שוות .נקרא לחוטים לפי המסות אליהן הם מחוברים.T1 , T3 :
נרשום משוואות כוחות .הכוחות על מסה M1
T1 = M1 a
הכוחות על מסה M2
)(1139 M3 g − T3 = M3 a
מערכת מסות וגלגלת לא אידיאלית עם כח גרר מכניקה של גוף קשיח rigid body
18.19 18
נמשיך ונרשום משוואת מומנטים על הגלגלת
)(1140 T3 R − T1 R = Iα
נציב את מומנט האינרציה של גליל
1
)(1141 T3 R − T1 R = M2 R2 α
2
יש לנו ארבעה נעלמים T1 , T3 , a, α :ויש לנו רק שלוש משוואות .עוד לא השתמשנו בנתון שהגלגול הוא ללא החלקה .נתון
זה מאפשר לנו לרשום את הקשר
)(1142 a = αR
וזו המשוואה הרביעית .נשכתב את כולן
)(1143 T1 = M1 a
)(1144 T3 = M3 g − M3 a
1
)(1145 = T3 − T1 M2 Rα
2
)(1146 a = αR
נחסר את ) (1143מ )(1144
)(1147 T3 − T1 = M3 g − (M3 + M1 ) a
נשווה למשוואה )(1144
1
)(1148 M2 Rα = M3 g − (M3 + M1 ) a
2
ונציב את משוואה )(1145
1
)(1149 M2 a = M3 g − (M3 + M1 ) a
2
1
)(1150 M 1 + M2 + M3 a = M 3 g
2
התשובה היא
M3 g
=a
M1 + M22 + M3
מערכת מסות וגלגלת לא אידיאלית עם כח גרר 18.19
שני גופים זהים בעלי מסה mקשורים דרך חוט חסר מסה המלופף סביב גלגלת בעלת מסה Mורדיוס ,Rכפי שמתואר
באיור.
m
m
המרכז האקדמי רופין
מערכת מסות וגלגלת לא אידיאלית עם כח גרר מכניקה של גוף קשיח rigid body
18.19 18
החוט מתגלגל על הגלגלת ללא החלקה .על המסה התלויה פועל כוח גרר .F~d = −b~vמצאו את תאוצת המערכת )הניחו
שאין חיכוך בין המסה למשטח ,והתייחסו לגלגלת בתור דיסקה(.
פתרון
נצייר כוחות
T1 T1
m
T2
T2
m
mg
נשים לב שכאשר מדובר בגלגול ללא החלקה ,המתיחות אינה זהה .נניח כיוון תנועה חיובי שמאלה ולמטה .משוואת כוחות
על המסה האופקית:
)(1151 T1 = ma
משוואת כוחות על המסה התלויה
)(1152 mg − T2 − bv = ma
משוואת מומנטים על הגלגלת )לפי הבחירה שלנו ,כיוון הסיבוב החיובי הוא עם כיוון השעון(:
)(1153 T2 R − T1 R = Iα
מכיוון שמדובר בגלגול ללא החלקה ,נוכל להשתמש בקשר .a = αRבנוסף ,נציב מומנט התמד של דיסקה:I = 12 M R2 ,
1 a
= (T2 − T1 ) R M R2
2 R
1 M
)(1154 ⇒ T2 = T1 + M a = m + a
2 2
נציב מתיחות זו במשוואת התנועה של המסה התלויה:
M
)(1155 mg − m + a − bv = ma
2
M 4m + M dv
)(1156 = mg − bv 2m + =a
2 2 dt
2b dv
)(1157 − = dt
4m + M v − mgb
2b mg
= βונבצע 4m+M = vmaxהיא המהירות המירבית בנפילה חופשית עם כוח גרר .למען הנוחות ,נסמן b נזכור כי
אינטגרציה:
ˆ t ˆ )v(t
v (t) − vmax
0 dv
)(1158 −β dt = = ln
t0 v0 v − vmax v0 − vmax
v (t) − vmax
)(1159 ) = e−β(t−t0
v0 − vmax
)(1160 ) v (t) − vmax = (v0 − vmax ) e−β(t−t0
)(1161 ) v (t) = vmax 1 − e−β(t−t0 ) + v0 e−β(t−t0
המרכז האקדמי רופין
גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
מצאנו את המהירות .התאוצה תתקבל על ידי גזירה:
)dv (t
)(1162 = )a (t ) = βvmax e−β(t−t0 ) − v0 βe−β(t−t0 ) = β (vmax − v0 ) e−β(t−t0
dt
נציב בחזרה את βוהתשובה היא
2b 2b
)(1163 = )a (t ) (vmax − v0 ) e− 4m+M (t−t0
4m + M
גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
חבית מתגלגלת על רמפה ־ 19.1
חבית )גליל מלא אחיד( שמסתה Mורדיוסה מתחילה לנוע ממנוחה ) (ω0 = 0 ,v0 = 0על רמפה בצורת רבע מעגל
המחוברת לרצפה .גובהה ההתחלתי של תחתית החבית מעל הרצפה הוא .hהניחו כי המסה מתגלגלת על הרמפה ללא
החלקה.
א .מצאו את מהירות החבית לאחר שהגיעה לרצפה.
על הרצפה עומדת עגלה גבוהה )יותר מ־ (hבצורת רבע מעגל ,חלקה לגמרי ,שמסתה .M/2הניחו כי אין חיכוך בין העגלה
לרצפה ובין החבית לרצפה.
ב .מצאו את הגובה המקסימלי אליו תעלה החבית על העגלה.
פתרון
סעיף א'
נפתור בעזרת שימור אנרגיה ,כאשר בתחילה יש לגוף רק אנרגיית גובה ובסוף יש לגוף אנרגיה קינטית של גוף קשיח
)אנרגיה קינטית קווית +אנרגיה קינטית סיבובית(:
Ei = M gh
1 1
Ef = M v 2 + Iω 2
2 2
המרכז האקדמי רופין
חבית מתגלגלת על רמפה ־ 19.1 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
החבית מתגלגלת ללא החלקה ,ולכן מתקיים הקשר .v = ωRמומנט ההתמד של החבית הוא מומנט התמד של גליל סביב
מרכזו ,כלומר .I = 21 M R2נציב בארנרגיה הסופית ונשווה בין האנרגיות:
1 2 1 1 2 v 2
· M gh = M v + · MR
2 2 2 R
נבודד את המהירות ונקבל:
r
4
=v gh
3
סעיף ב'
אין כוחות חיצוניים על המערכת חבית+עגלה ,ולכן יש שימור תנע בציר .xכמו כן יש שימור אנרגיה בבעיה )הכוח היחידי
שעושה עבודה הוא כוח הכובד( .כמו כן ,מכיוון שאין חיכוך בכל השלב הזה של השאלה ,אין כוח שיפעיל מומנט על החבית
וישנה את מהירותו הסיבובית ־ כלומר המהירות הסיבובית של החבית נשמרת )אינה משתנה( .לבסוף ,ברגע שבו החבית
נמצאת בגובה המקסימלי ,היא נעצרת ביחס לעגלה ,כלומר החבית והעגלה נעות באותה מהירות רגעית ברגע זה.
שימור תנע:
M 2
Mv = M + u→u= v
2 3
שימור אנרגיה:
1 1
Ei = M v 2 + Iω 2 = M gh
2 2
1 M 1
= Ef · M+ u2 + Iω 2 + M gH
2 2 2
2
= uממשוואת התנע ,את מומנט ההתמד 3v כאשר Hהוא הגובה הסופי אותו אנחנו מחפשים .נציב את הקשר
I = 12 M R2ואת הקשר ω = Rvונקבל:
2
3 2 1 1 v 2
· M gh = M v · + M R2 · + M gH
4 3 2 2 R
נסדר ונקבל:
7 2
= gh v + gH
12
נציב את הקשר v 2 = 43 ghמסעיף א' ונבודד את Hונקבל:
2
H= h
9
המרכז האקדמי רופין
תנועה הרמונית בגוף קשיח 19.2 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
תנועה הרמונית בגוף קשיח 19.2
גוף גלילי בעל מסה mורדיוס Rמחובר במרכזו לקפיץ ונע על מישור בעל חיכוך ללא החלקה .מלפפים חוט סביב הגליל
ומחברים בקצהו מסה m/4התלויה דרך גלגלת אידיאלית.
א .מצאו את התארכות הקפיץ בשיווי־משקל.
ב .מצאו את תדירות התנודות שמבצע הגוף סביב שיווי־משקל.
פתרון
סעיף א':
את נקודת שיווי־המשקל עבור גוף קשיח מוצאים לפי הדרישה שגם סכום הכוחות על הגוף יתאפס וגם סכום המומנטים
על הגוף יתאפס:
F~ = T + fs − kx0 = 0
X
X
~τ = RT − Rfs = 0 → T = fs
משוואת הכוחות על הגוף m/4היא:
mg
= m/4 · g − T = 0 → T
4
נציב במשוואת ):(1
mg
= T + fs = 2T = kx0
2
mg
= x0
2k
התשובה היא
mg
= x0
2k
סעיף ב':
את תדירות התנודות של הגוף נקבל מפתרון משוואות התנועה של הגופים .משוואת הכוחות על הגוף הקשיח:
̈F~ = T + fs − kx = mx
X
המרכז האקדמי רופין
תנועה הרמונית בגוף קשיח )(2 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19.3 19
X 1 ̈x
= ~τ = RT − Rfs = Iα mR2 ·
2 R
נרשום את משוואת הכוחות על הגוף , m/4כאשר תאוצתו היא פי 2מתאוצת הגוף הקשיח:
m m
= F~ = m/4 · g − T
X
̈· (2a) = x
4 2
נפתור ונקבל את המשוואה:
2k g
ẍ = − x+
5m 5
g
אינו משפיע על תדירות התנודות ולכן תדירות התנודות היא: 5 האיבר הקבוע הנוסף
r
2k
=ω
5m
התשובה היא
r
2k
=ω
5m
תנועה הרמונית בגוף קשיח )(2 19.3
גליל מלא אחיד שמסתו Mורדיוסו Rמונח על משטח אופקי .מחברים למרכז הגליל קפיץ בעל קבוע kהמחובר בקצהו
השני לקיר .בנוסף מלפפים חוט סביב הגליל ומחברים בקצהו משקולת שמסתה M/4התלויה מגלגלת אידאלית .הניחו
כי הגליל מתגלגל ללא החלקה בכל סעיפי התרגיל.
א .מצאו את תאוצת המשקולת כאשר הקפיץ אינו מחובר.
ב .מצאו את התארכות הקפיץ בשיווי־משקל כאשר הקפיץ מחובר.
ג .מצאו את תדירות התנודות ωשמבצע הגליל סביב שיווי־משקל כאשר הקפיץ מחובר.
פתרון
סעיף א'
משוואת הכוחות על הגוף M/4היא )נקרא לתאוצתו :(a2
M/4 · g − T = M/4 · a2
תנועה הרמונית בגוף קשיח )(2 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19.3 19
משוואת הכוחות ומשוואת המומנטים על הגליל Mהן )נקרא לתאוצתו הקווית a1ולתאוצתו הסיבובית :(α1
T − fs = M · a1
משוואת המומנט כוח סיבוב על הגליל:
1
R · T + R · fs = M R2 · α1
2
הקשרים בין התאוצות הן:
קשר בין תאוצה קווית ותאוצה סיבובית של גוף הנע בגלגול ללא החלקה:
a1 = α1 · R
כאשר המשקולת יורד מרחק מסויים זה נובע מתנועל הגליל וגם פריימה של החוט סביב הגליל קשר בין העתקים של
במשקולת 4x2לבין העתקים של הגליל 4x1מוביל לקשר בין תאוצות:
a2 = a1 + α1 ·R=2 · a1
כעת אם נציב את הקשרים בין התאוצות יש לנו שלוש משוואות עם שלושה נעלמים T ,a1ו־ .fsנפתור ונקבל:
M M
·g− · 2a1 = T
4 4
ממשואת מומנט הכוח וקשר בין תאוצת הגליל ותאוצה זויתית:
1
T + fs = M a1
2
3
2T = M a1
2
נחבר לזה את משוואת הכוחות ונקבל:
M M 3
2 ·g− · 2a1 = M a1
4 4 2
1 5 1
· g = a1 ⇒ a1 = g
2 2 5
1
a1 = g
5
2
a2 = g
5
תנועה הרמונית בגוף קשיח )(2 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19.3 19
סעיף ב'
את נקודת שיווי־המשקל עבור גוף קשיח מוצאים לפי הדרישה שגם סכום הכוחות על הגוף יתאפס וגם סכום המומנטים
על הגוף יתאפס:
F~ = T + fs − kx0 = 0
X
X
~τ = RT − Rfs = 0 → T = fs
משוואת הכוחות על הגוף M/4היא:
Mg
= M/4 · g − T = 0 → T
4
נציב במשוואת ):(1
Mg
= T + fs = 2T = kx0
2
Mg
= x0
2k
התשובה היא:
Mg
= x0
2k
סעיף ג'
את תדירות התנודות של הגוף נקבל מפתרון משוואות התנועה של הגופים .משוואת הכוחות על הגוף הקשיח:
̈F~ = T + fs − kx = M x
X
X 1 ̈x
= ~τ = RT − Rfs = Iα M R2 ·
2 R
נרשום את משוואת הכוחות על הגוף , m/4כאשר תאוצתו היא פי 2מתאוצת הגוף הקשיח:
M M M M
= F~ = M/4 · g − T
X
= )· (2a = ẍ ⇒ T g− ̈x
4 2 4 2
נפתור בעזרת חיבור משוואת הכוחות למשוואת המומנטים המצומצמת:
1
= T − fs ̈M x
2
3
̈2T − kx = M x
2
M 3
̈g − M ẍ − kx = M x
2 2
המרכז האקדמי רופין
תנועה הרמונית בגוף קשיח )(3 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19.4 19
M 5
̈g − kx = M x
2 2
2k g
ẍ = − x+
5M 5
g
אינו משפיע על תדירות התנודות ולכן תדירות התנודות היא: 5 האיבר הקבוע הנוסף
r
2k
=ω
5m
התשובה היא:
r
2k
=ω
5m
תנועה הרמונית בגוף קשיח )(3 19.4
א .גוף גלילי בעל מסה mורדיוס Rמחובר במרכזו לקפיץ ונע על מישור בעל חיכוך ללא החלקה .מצאו את תדירות
התנודות.
x
ב .הזיזו את הקפיץ כך שיחובר לנקודה העליונה של הגליל כשהקפיץ בשווי משקל ,ומצאו שוב את תדירות התנודות
הקטנות .הערה :הפעם תנועת מרכז המסה שונה מתנועת הקפיץ )שהנה כפולה(
פתרון
סעיף א'
איור המערכת:
x
כאשר xהוא שיעור הסטייה מנקודת שיווי המשקל .כמו בכל בעיית כוחות ,דבר ראשון עלינו לבחור מערכת צירים נוחה.
אולם ,עבור תנועה זוויתית יש לבחור גם כיוון סיבוב חיובי ,שיתאים לכיוון התנועה החיובי .נשים לב שמומנט הפועל
להגדיל תנועה זוויתית בכיוון זה יהיה חיובי ,וההפך שלילי .נבחר כיוון תנועה חיובי עם ציר ה ) xימינה( .מכיוון שלא
המרכז האקדמי רופין
תנועה הרמונית בגוף קשיח )(3 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19.4 19
נתונים תנאי התחלה ולא ידוע אם הקפיץ מכווץ או מתוח ,יש לנו את החופש לבחור את זה .נניח כיווץ ונרשום את
משוואת התנועה הרגילה )של התנועה הקווית של מרכז המסה(:
)(1164 ̈−kx + fs = mx
כעת ,נרשום משוואת מומנטים ביחס לנקודת מרכז המסה:
X
)(1165 τi = fs R = Iα
i
נשתמש בקשר בין התאוצה הקווית למשיקית ,a = αR ,ונקבל
a ̈x
Rfs = I =I
R R
̈x
)(1166 ⇒ fs = I 2
R
כידוע ,מומנט אינרציה של גליל מלא ואחיד שמסתו mורדיוסו Rסביב מרכזו הוא .I = 12 mR2נציב את זה:
1 ̈x 1
)(1167 ̈fs = mR2 2 = mx
2 R 2
נציב תוצאה זו במשוואת התנועה הקווית
1
̈−kx + mẍ = mx
2
1
= −kx ̈mx
2
2k
)(1168 ⇒ ẍ + x = 0
m
כידוע ,זו משוואת אוסילטור הרמוני ,ואנו יודעים שהיא מקיימת את הקשר הבא
2k
)(1169 = ω2
m
התשובה היא
r
2k
)(1170 =ω
m
סעיף ב'
כעת ,המצב הוא כזה
x
2R
המרכז האקדמי רופין
תנועה הרמונית בגוף קשיח )(3 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19.4 19
עלינו לרשום את משוואת התנועה .דבר ראשון ,נבין למה כעת התארכות הקפיץ כפולה .האיור הבא מתאר הזזה קטנה
מנקודת שיווי המשקל כאשר נקודת המגע עם הקרקע לא זזה:
C 2x B
R
x
E D
β R
A
כאשר הקו האדום הוא שיעור המתיחה במצב של סעיף א' ,והקו הירוק הוא שיעור המתיחה במצב כעת .עבור זוויות הזזה
βקטנות ,שיעורי המתיחה הללו ניתנים לקירוב לקשת מעגלית של גזרה בזווית .βעבור סעיף א' מתקיים
)(1171 x1 = Rβ
ועבור המצב הנוכחי מתקיים
)(1172 x2 = 2Rβ
ומכאן מקבלים
)(1173 x2 = 2x1
כך שאם במצב המתואר בסעיף א' ההסטה משיווי המשקל הייתה ,xכעת היא תהיה .2xאפשר להסתכל על זה גם אחרת:
התארכות הקפיץ תהיה כפולה מתנועת מרכז המסה.
אם כך ,נבנה את משוואת התנודעה של התנועה הקווית של מרכז המסה:
)(1174 ̈−2kx + fs = mx
כעת ,נרשום את משוואת המומנטים ,כאשר מכיוון שהקפיץ זז וכבר לא נמצא על ציר הסיבוב ,הפעם הוא מפעיל מומנט:
X
)(1175 τi = fs R + 2kxR = Iα
i
כאשר שני האיברים חיוביים מכיוון ששניהם תורמים לסיבוב באותו הכיוון .מומנט האינרציה אינו משתנה מכיוון שהגליל
עדיין מסתובב סביב צירו הראשי .נציב ונקבל
1 1
Iα − 2kxR mR2 α − 2kxR mR2 Ra − 2kxR 1
)(1176 = fs = 2 = 2 = mẍ − 2kx
R R R 2
נציב במשוואת התנועה הקווית
1
)(1177 ̈−2kx + mẍ − 2kx = mx
2
8k
)(1178 ⇒ ẍ + x = 0
m
המרכז האקדמי רופין
הסתנכרנות מהירות זויתית בגוף קשיח 19.5
גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
כידוע ,זו משוואת אוסילטור הרמוני ,ואנו יודעים שהיא מקיימת את הקשר הבא
8k
)(1179 = ω2
m
התשובה היא
r
2k
)(1180 ω=2
m
הסתנכרנות מהירות זויתית בגוף קשיח 19.5
גלגל )גליל( שמסתו mורדיוסו Rנע על מישור אופקי .בין הגלגל והמישור מקדמי חיכוך .µk = µs = µ
א .אם הגלגל מתחיל את תנועתו במהירות הקווית v0וללא סיבוב ) ,(ω0 = 0תוך כמה זמן יעבור הגלגל לגלגול ללא
החלקה?
ב .אם הגלגל מתחיל את תנועתו ללא מהירות קווית v0 = 0אולם עם מהירות סיבובית ,ω0מה תהיה מהירותו כשתפסיק
ההחלקה? בנוסף ,מצאו כמה אנרגיה הפכה לחום עד לזמן זה.
פתרון
סעיף א':
מכיוון שבתחילת הגלגול אין סנכרון בין המהירות הקווית והזוויתית של הגלגל ) (v 6= ωRהגלגל יתחיל את תנועתו בגלגול
ללא החלקה .כוח החיכוך פועל שמאלה שכן נקודת המגע בין הגלגל והמשטח מנסה לזוז ימינה ביחס למשטח .משוואות
הכוחות והמומנטים:
X
)(1 Fy = N − mg = 0 → N = mg
X
)(2 Fx = −fk = ma
X
)(3 τ = R · fk = Iα
1 2
= Iוכי כוח החיכוך הוא .fk = µk N = µmgנציב במשוואות ונמצא את 2 mR כמו כן אנו יודעים כי עבור גליל
התאוצה הקווית ואת התאוצה הזוויתית:
(2) − µmg = ma → a = −µg
הסתנכרנות מהירות זויתית בגוף קשיח 19.5
גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
1 2µg
= (3)R · µmg = mR2 α → α
2 R
נחשב את המהירות הקווית והמהירות הזוויתית של הגלגל:
(4)v(t) = v0 + at = v0 − µgt
2µg
= (5)ω(t) = ω0 + αt t
R
תנועת הגלגל תעבור לגלגול ללא החלקה כאשר .v(t) = ω(t) · Rנבדוק מתי זה קורה:
2µg v0
= v0 − µgt =t R→t
R 3µg
התשובה היא
v0
=t
3µg
סעיף ב':
גם כאן בתחילת הגלגול אין סנכרון בין המהירות הקווית והזוויתית של הגלגל )6 ωR
= (vוהגלגל יתחיל את תנועתו בגלגול
עם החלקה .כוח החיכוך פועל ימינה שכן נקודת המגע בין הגלגל והמשטח מנסה לזוז שמאלה ביחס למשטח )הגלגל
מסתובב עם כיוון השעון( .משוואות הכוחות והמומנטים:
X
)(1 Fy = N − mg = 0 → N = mg
X
)(2 Fx = fk = ma
X
)(3 τ = −R · fk = Iα
נציב I = 12 mR2ו־ fk = µk N = µmgבמשוואות ונמצא את התאוצה הקווית ואת התאוצה הזוויתית:
(2)µmg = ma → a = µg
1 2µg
(3) − R · µmg = mR2 α → α = −
2 R
נחשב את המהירות הקווית והמהירות הזוויתית של הגלגל:
(4)v(t) = v0 + at = µgt
2µg
(5)ω(t) = ω0 + αt = ω0 − t
R
מערכת מסה ,גלגלת ,חוט וגלגל גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19.6 19
תנועת הגלגל תעבור לגלגול ללא החלקה כאשר .v(t) = ω(t) · Rנבדוק מתי זה קורה:
2µg ω0 R
µgt = ω0 − =t R→t
R 3µg
המהירות הקווית של הגלגל בזמן זה:
ω0 R ω0 R ω0 R
=v t = µg =
3µg 3µg 3
המהירות הזוויתית של הגלגל בזמן זה:
v t = ω0 R
ω0 R 3µg ω0
=ω t = =
3µg R 3
על מנת לחשב כמה אנרגיה הפכה לחום ,נחשב כמה אנרגיה איבד הגוף .יש בבעיה רק אנרגיה קינטית )של גוף קשיח(:
1 2 1 1 1
= Ek,i = Iω0 mR ω02 = mR2 ω02
2
2 2 2 4
2
1 1 1 ω0 R 1 1 ω0 2 3
Ek.f = mvf2 + Iωf2 = m + mR 2
= mR2 ω02
2 2 2 3 2 2 3 36
השינוי באנרגיה:
1
∆E = Ek,f − Ek,i = − mR2 ω02
6
כלומר אנרגיה של 16 mR2 ω02הפכה לחום.
התשובה היא
ω0 R
=v
3
1
Q = −W = mR2 ω02
6
מערכת מסה ,גלגלת ,חוט וגלגל 19.6
המערכת המתוארת בתרשים מורכבת מגלגל בעל מסה Mורדיוס ,Rעליו מלופף חוט שקצהו השני מחובר דרך גלגלת
חסרת מסה ,למסה mהמונחת על מישור משופע חלק בעל זווית נטייה . θבזמן t = 0המערכת גלגל והמסה על המדרון
משוחררים ממצב מנוחה .כאשר משחררים את המערכת המסה על המדרון נשארת במנוחה ואילו הגלגל יורד כלפי מטה
תוך כדי השתחררותו מהחוט .איור:
המרכז האקדמי רופין
מערכת מסה ,גלגלת ,חוט וגלגל גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19.6 19
θ
א .הגלגל מורכב מחמישה מוטות דקים זהים בעלי אורך Rכל אחד היוצאים ממרכז הגלגל ומחולקים באופן שווה על פניו
)מוטות אלו מוחזקים על ידי מעטפת גלילת שמסתה זניחה( .חשבו את מומנט ההתמד של הגלגל.
ב .חשבו את התאוצה הזוויתית של הגלגל.
ג .חשבו את מסת הגוף על המדרון.
ד .בשלב זה נתון שגודל המסה על המדרון שווה למחצית המסה שחושבה בסעיף ג' .חשבו כעת את תאוצת הגלגלת.
פתרון
סעיף א'
1
.Irod = 12באמצעות משפט מומנט ההתמד של מוט אחיד בעל מסה Mואורך Lהמסתובב סביב אמצעו הוא M L2
שטיינר ,נקבל כי מומנט ההתמד של מוטכזה המסתובב סביב קצהו הוא . 31 M L2מכיוון שיש בגלגל חמישה מוטות כאלו,
מה שנותר לעשות הוא להתאים את הקשר הזה לבעיה שלנו .יש לכפול תוצאה זו בחמש ,ומכיוון שהמסה של כל הגלגל
:M
היא ,Mמסת כל מוט היא 5
1M 2 1
)(1181 I=5 R = M R2
3 5 3
התשובה היא
1
I = M R2
3
סעיף ב'
נבנה משוואות כוחות ומומנטים .עבור הגלגל )יש תנועה זוויתית ותנועת מרכז מסה( .ממשוואת התנועה של מרכז המסה
נקבל
)(1182 Mg − T = Ma
החוט שהולך ונפרש הינו נייח ,לכן הוא נפרש עם תאוצה זוויתית ,שהקשר בינה לביןהתאוצה הקווית הוא .a = αRנציב
זאת:
Mg − T = M αR
)(1183 ⇒T )= M (g − αR
משוואת התנועה הזוויתית:
T R = Iα
TR
)(1184 = ⇒α
I
מערכת מסה ,גלגלת ,חוט וגלגל גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19.6 19
נציב את המתיחות ואת מומנט ההתמד ונבודד את התאוצה הזוויתית:
M (g − αR) R )(g − αR g
= α 1 2
= 3 = 3 − 3α
3MR
R R
3g
)(1185 = ⇒α
4R
התשובה היא
3g
=α
4R
סעיף ג'
משוואת כוחות על המסה שעל המדרון:
)(1186 )T = mg sin (θ
נציב את המתיחות שמצאנו
T )M (g − αR
)(1187 =m =
)g sin (θ )g sin (θ
נציב את התאוצה הזוויתית שמצאנו:
3 g 3 3
M g− 4 RR M g− 4g M 1− 4 M
)(1188 =m = = =
)g sin (θ )g sin (θ )sin (θ )4 sin (θ
התשובה היא:
M
=m
)4 sin (θ
סעיף ד'
נבחר את הכיוון החיובי עם כיוון תנועת הגלגל מכיוון שלשם תתבצע התנועה .כעת משוואת הכוחות עבור המסה על
המדרון תהיה
)(1189 T − mg sin (θ) = ma
עבור הגלגל מתקיים
)(1190 Mg − T = MA
)(1191 RT = Iα
תאוצת מרכז המסה של הגלגל מורכבת מהתאוצה שאיתה יורת החוט )שהיא ,(aומהתאוצה שנגרמת מהתנועה הזוויתית
)התאוצה המשיקית .(a0 = αRאפשר להבין את זה לפי אורך החוט :החוט יורד למטה ,ובנוסף ,הגלגל נפתח ומשתחרר
אורך חוט נוסף .בכל אופן ,התוצאה היא
)(1192 A = αR + a
יויו מתגלגל על מישור משופע 19.7 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
נשתמש בכל המשוואות שלנו:
)(1193 )M (g − A) = ma + mg sin (θ
M M M
)(1194 = ⇒a = )(g − A) − g sin (θ − sin (θ) g − A
m m m
נמשיך ונציב את המסה הנתונה
" #
RT M M RT M M
= A = αR + a R+ − sin (θ) g − A= 1 2
R+ M
− sin (θ) g − M A
I m m 3MR )8 sin(θ )8 sin(θ
T T
)(1195 = 3 + [8 sin (θ) − sin (θ)] g − 8 sin (θ) A = 3 + 7 sin (θ) g − 8 sin (θ) A
M M
נציב את המתיחות
3
= ])A [1 + 8 sin (θ (g − A) M + 7 sin (θ) g = 3 (g − A) + 7 sin (θ) g
M
A [4 + 8 sin (θ)] = 3g + 7 sin (θ) g = [3 + 7 sin (θ)] g
)3 + 7 sin (θ
)(1196 = A g
)4 + 8 sin (θ
התשובה היא:
)3 + 7 sin (θ
=A g
)4 + 8 sin (θ
יויו מתגלגל על מישור משופע 19.7
גוף קשיח )יויו( בנוי מגליל מרכזי אחיד שמסתו Mורדיוסו Rושתי דיסקאות זהות בצדדיו בעלות מסה M/2ורדיוס
2Rכל אחת .מניחים את הגוף על טריז משולש משופע בזווית θ = 30°בגובה ,h = 10Rכך שהחלק הפנימי נוגע בפני
המשולש והצדדים חופשיים באויר ,ומשחררים אותו ממנוחה .הניחו כי התנועה על הטריז המשופע הנה גלגול ללא החלקה.
א .מצאו את מומנט ההתמד של הגוף ואת תאוצתו הקווית על הטריז המשופע.
ב .מצאו את המהירות הקווית ואת המהירות הזוויתית של הגוף כאשר הוא נוגע בקרקע.
ג .הניחו כי בפגיעה בקרקע הגוף נצמד לקרקע כך שלאחר הפגיעה נשאר רק רכיב מהירותו הקווית בכיוון האופקי .תוך
כמה זמן מרגע הנגיעה בקרקע יעבור הגוף לגלגול ללא החלקה? )מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף לקרקע הוא .(µk
פתרון
יויו מתגלגל על מישור משופע 19.7 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
סעיף א'
מומנט ההתמד של הגוף הוא חיבור של מומנט התמד של שלושה גלילים/דסקאות ,כל אחת עם המימדים והמסה שלה:
1 2 1 M 2 5
· I = MR + 2 · · (2R) = M R2
2 2 2 2
את תאוצת הגוף נקבל ממשוואת הכוחות וממשוואת המומנטים עליו .נזכור כי הגוף הקשיח כולו הוא בעל מסה ,2Mוכי
החיכוך הפועל בבעיה הוא סטאטי מכיוון שמדובר בגלגול ללא החלקה )ולכן גם מתקיים הקשר .(a = αR
משוואת הכוחות:
(1)2M gsin30 − fs = 2M · a
משוואת המומנטים:
(2)R · fs = I · α
נציב את מומנט ההתמד ואת הקשר בין aל־ αונקבל:
5 a 5
= (2)R · fs M R2 · → fs = M a
2 R 2
נציב במשוואה ):(1
5 2
(1)M g − M a = 2M a → a = g
2 9
התשובה היא:
5
I = M R2
2
2
a= g
9
סעיף ב'
תאורטית אפשר לפתור סעיף זה גם באמצעות קינמטיקה של גוף הנע בתאוצה קבועה )שמצאנו בסעיף א( אך עדיין יותר
קל לפתור עם אנרגיות:
Ei = 2M · g · (h − R) = 2M g · 9R = 18M gR
1 1 1 1 5 v 2 9
· Ef = (2M ) v 2 + Iω 2 = (2M ) v 2 + MR 2
= M v2
2 2 2 2 2 R 4
שימור אנרגיה:
9
18M gR = M v 2 → v = 8gR
p
4
המרכז האקדמי רופין
יויו מתגלגל על מישור משופע 19.7 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
המהירות הסיבובית מקיימת את הקשר ) v = ωRגלגול ללא החלקה( ולכן:
r
8g
=ω
R
התשובה היא:
p
=v 8gR
r
8g
=ω
R
סעיף ג'
רכיב המהירות האופקית שנשאר לגוף הוא:
√
p 3 p
· vx = v · cos30 = 8gR = 6gR
2
√
= .(v0מהירותו הסיבובית ההתחלתית היא עדיין היא המהירות ההתחלתית של הגוף בתנועתו על הקרקע )6gR
זו q
.ω0 = 8gR
כעת הגוף מתחיל לנוע בגלגול עם החלקה ,שכן בגלל איבוד המהירות האנכית ,המהירות הקווית והמהירות הזוויתית של
הגוף כבר לא מסונכרנות .בתנועה עם החלקה ,אין קשר בין התנועה הקווית והסיבובית ויש לפתור כל אחת מהן בנפרד.
החיכוך הוא חיכוך קינטי ,והוא הכוח היחיד שפועל בכיוון התנועה ומייצר מומנט.
משוואת כוחות:
(1)fk = 2M · a
נציב את הביטוי לחיכוך קינטי:
(1)fk = µk · N = µk · 2M g = 2M · a → a = µk g
כלומר הגוף נע קווית בתאוצה קבועה .על כן מהירותו היא:
p
v(t) = v0 + at = 6gR + µk g · t
משוואת מומנטים:
(2) − f k · 2R = I · α
הסיבה לסימן השלילי הוא שבתחילת התנועה הגוף הסתובב יותר מהר ממה שהוא נע קווית ,ולכן החיכוך מאיט את
סיבובו .נציב את מומנט ההתמד ואת כוח החיכוך הקינטי ונקבל:
5 2 8 µk g
= −µk · 2M g · 2R MR · α → α = −
2 5 R
אנרגיה קינטית סיבובית 19.8 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
כלומר הגוף נע בתאוצה זוויתית קבועה .על כן מהירותו הזוויתית:
r
8g 8 µk g
= ω(t) = ω0 + α · t − ·t
R 5 R
כלומר המהירות הקווית הולכת וגדלה והמהירות הסיבובית הולכת וקטנה ,עד שהן יסתנכרנו שוב )עד ש־ v = ωRשוב(
ואז הגוף יעבור לתנועה בגלגול ללא החלקה .המשוואה שתתן לנו את הזמן בו מעבר זה קורה:
v(t) = ω(t) · R
r !
p 8g 8 µk g
= 6gR + µk g · t − ·t ·R
R 5 R
נבודד את הזמן ונקבל:
√ √
5 32gR − 6gR
=t
21 µk g
אנרגיה קינטית סיבובית 19.8
השתמשו בביטוי לאנרגיות גוף קשיח וחישבו:
א .את המהירות של כדור ברדיוס Rבעל מסה Mהיורד על מישור משופע ללא החלקה גובה .H
ב .לאחר ירידתו מהמישור המשופע ,הכדור ממשיך לנוע בגלגול ללא החלקה ,עד אשר פוגש מישור משופע נוסף ,בעל מסה
,M 0חלק וחופשי לנוע ללא חיכוך על פני הקרקע .לאיזה גובה יעלה הכדור על המישור המשופע החדש? מהו הגבול במסת
מדרון גדולה? מדוע הוא קטן מ ?H
ג .את מהירות הסיבוב של הגלגלת במכונת אטווד m1 , m2 , I, R, M ) .נתונים( אחרי שמסה ) m1הגבוהה מבין השתיים(
ירדה גובה .H
פתרון
סעיף א'
אנרגיה של גוף קשיח בתנועה:
1 1
)(1197 E = mv 2 + Iω 2
2 2
התנועה מתחילה מגובה ,Hבמצב שבו ישנה אנרגיה פוטנציאלית .M gHלאחר שהגוף ירד גובה ,Hכל האנרגיה
הפוטנציאלית הזו מומרת לאנרגיה קינטית ואנרגיית סיבוב .נרשום:
1 1
)(1198 = M gH M v 2 + Iω 2
2 2
)(1199 2M gH − Iω 2 = M v2
I 2
)(1200 v2 = 2gH − ω
M
אנרגיה קינטית סיבובית 19.8 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
מכיון שמדובר בגלגול ללא החלקה ,מתקיים .v = ωRנציב:
I v 2
)(1201 v 2 = 2gH −
M R
2 I
)(1202 v 1+ = 2gH
M R2
2gH
)(1203 = v2
1 + MIR2
נציב מומנט התמד של כדור:
2gH 2gH 2gH 10
)(1204 = v2 2 = = 2 7 = gH
1+ 5
M R2 1+ 5 5
7
M R2
התשובה היא
r
10
)(1205 =v gH
7
סעיף ב'
נשים לב שמכיוון שאין חיכוך ,מהירות הסיבוב אינה משתנה לאורך העליה במעלה המדרון .נרשום משוואת שימור אנרגיה
בין הרגע שבו עולה הכדור על המדרון השני ועד לעצירתו על פני המדרון .שימו לב כי הכדור עוצר ביחס למדרון בלבד,
ובמערכת המעבדה לשניהם אותה מהירות.
1 1 1 1
= M v 2 + Iω 2 M + M 0 V 2 + Iω 2 + M gh
2 2 2 2
1 1 0
= M v2
2
)(1206 M + M V + M gh
2 2
נרשום משוואת שימור תנע אופקי בין שני מצבים אלו:
M + M0 V
)(1207 = Mv
M
)(1208 ⇒V = v
M + M0
נציב בשימור אנרגיה
2
1 1 M
= M v2 M + M0 v 2 + M gh
)(1209
2 2 M + M0
M
)(1210 = v2 v 2 + 2gh
M + M0
M0
1 M 2 1
)(1211 = ⇒h 1− v = v2
2g M + M0 2g M + M 0
נציב את המהירות שמצאנו
M0 5 M0
1 10
)(1212 =h gH = H
2g M + M 0 7 7 M + M0
המרכז האקדמי רופין
אנרגיה קינטית סיבובית 19.8 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
הגבול של מסת מדרון גדולה הוא הגבול של מדרון נייח:
5
)(1213 hlim = lim (h) = H < H
∞→ M 0 7
ערך זה קטן מ Hמכיוון שהאנרגיה מתחלקת בין אנרגיית הסיבוב לאנרגיה הקינטית של מרכז המסה .במצב ההלתחתי
יש אנרגיה M gHובסופי .M gH + 12 Iω 2התשובה היא
5 M0
)(1214 = h H
7 M + M0
5
)(1215 = hlim H
7
סעיף ג'
במצב ההתחלתי ,ישנה רק האנרגיה הפוטנציאלית של מסה ,m1והיא .m1 gHבמצב הסופי ,יש אנרגיה קינטית ואנרגיית
סיבוב ,ואנרגיה פוטנציאלית של מסה .m2נרשום משוואת שימור אנרגיה:
1 1 1
)(1216 = m1 gH m1 v 2 + m2 v 2 + Iω 2 + m2 gH
2 2 2
2 2
)(1217 2 (m1 − m2 ) gH = (m1 + m2 ) v + Iω
מכיון שמדובר בגלגול ללא החלקה ,מתקיים .v = ωRנציב:
I
)(1218 2 (m1 − m2 ) gH = (m1 + m2 ) (ωR) + Iω = m1 + m2 + 2 (ωR)2
2 2
R
נציב מומנט התמד של הגלגלת )גליל(:
!
1 2
2MR
)(1219 = 2 (m1 − m2 ) gH m1 + m2 + (ωR)2
R2
)(1220 4 (m1 − m2 ) gH = (2m1 + 2m2 + M ) (ωR)2
4 (m1 − m2 ) gH
)(1221 = ω2
(2m1 + 2m2 + M ) R2
התשובה היא
s
(m1 − m2 ) gH
)(1222 ω=2
(2m1 + 2m2 + M ) R2
המרכז האקדמי רופין
19.9גלגולכדור מתגלגל במסילה עם לופ ובמורד מישור משופע
גלגול עם וללא החלקה ואנרגית 19
כדור מתגלגל במסילה עם לופ ובמורד מישור משופע 19.9
כדור מלא אחיד שמסתו mורדיוסו rמתגלגל ללא החלקה במהירות v0על מסילה בה לופ אנכי שרדיוסו .Rמקדמי
החיכוך הסטטי והקינטי שניהם µ0
א .מה צריכה להיות המהירות ההתחלתית המינימלית v0בכדי שהכדור ישלים את הלופ?
ב .לאחר שהכדור השלים את הלופ הוא מגיע לעליה חלקה בה אין חיכוך כלל .מהו הגובה המקסימלי אליו יעלה הכדור?
ג .הכדור שעלה יורד חזרה עד למסילה המחוספסת .בתחילת תנועתו המישורית החדשה v0 = −ω0 rולכן יש החלקה.
תוך כמה זמן יפסיק הכדור להחליק ויתחיל להתגלגל ללא החלקה )בהנחה שההחלקה מפסיקה לפני שהכדור מגיע לאיזור
הלופ(
פתרון
סעיף א':
מומנט התמדה של כדור מלא המסתוסס סביב מרכז המסה שלו הוא
2
I = M R2
5
הכדור מתגלגל ללא החלקה בשלב זה .משיקולי אנרגיה )כולל גילגול(
1 12 2 2 1 12 2 2
mv 2 + 2
mr ω0 = 2mg (R − r) + mvtop + mr ωtop
2 0 25 2 25
הכדור ישלים את הסיבוב על הלופ רק אם הנורמל גדול מאפס .מהירות התחלתית מינימלית כמובן תיתן את הגבול
N =0
2
mvtop 2
mvtop 2
= mg + N = =⇒ N = 0 =⇒ mg =⇒ vtop )= g (R − r
R−r R−r
בגלל שמדובר בגלגול ללא החלקה,
v0 = ω0 r
19.9גלגולכדור מתגלגל במסילה עם לופ ובמורד מישור משופע
גלגול עם וללא החלקה ואנרגית 19
נציב במשוואת האנרגיה ונקבל
1 1 2 2 v0 2 1 )1 2 2 g (R − r
mv02 + mr = 2mg (R − r) + mg (R − r) + mr
2 25 r 2 25 r2
1 1 1 1
)mv02 + mv02 = 2mg (R − r) + mg (R − r) + mg (R − r
2 5 2 5
7 27
)mv02 = mg (R − r
10 10
r
27
= v0 )g (R − r
7
סעיף ב':
בעליה במעלה המישור המשופע אין חיכוך ולכן לא יווצר מומנט כח .מהירות הסיבוב סביב מרכז המסה של הכדור קבועה
ולכן רק המהירות הקוית תורמת לאנרגיה הפוטנציאלית
1
mv 2 = mgh
2 0
v02
=h
2g
סעיף ג':
נקבע כי התנועה בכוון שמאל היא חיובית וכי סיבוב נגד כיוון השעון יהיה חיובי.
כאשר הכדור חוזר למישור הישר המחוספס v0 = −ω0 rכלומר,בגלל החיכוך הכדור עוצר את גלגולו ומחליק קדימה.
משוואת כוחות למרכז המסה של הכדור:
ma = µmg
משוואת מומנטים סביב מרכז המסה
Iα = τext
2 2
mr α = −µmgr
5
נסדר מחדש
a = µg
5 µg
α=−
2 r
על מנת לחשב תוך כמה זמן הגלגול ללא החלקה יחזור ,נחפש את המהירויות .אינטגרציה תיתן
v = −v0 + µgt
5 µg
ω = ω0 − t
2 r
גלגול תנועה של גוף קשיח על מישור משופע )בית(
גלגול עם וללא החלקה ואנרגית 19.10 19
גלגול ללא החלקה יקרה כאשר
v = ωr
נציב ונקבל
v0 5 µg
−v0 + µgt = r − t
r 2 r
5µg
−v0 + µgt = v0 − t
2
7
2v0 = µgt
2
4v0
=t
7µg
תנועה של גוף קשיח על מישור משופע )בית( 19.10
על מישור משופע בזוית θמטילים גלגל במעלה המדרון .הגלגל מתחיל את תנועתו בהחלקה במהירות V0במעלה המדרון.
בין המדרון לגלגל מקדם חיכוך .µרדיוס הגלגל הוא Rומסתו הכוללת היא .Mהגלגל מורכב מחמישה מוטות דקים
זהים בעלי אורך Rכל אחד היוצאים ממרכז הגלגל ומחולקים באופן שווה על פניו ,כפי שמופיע בתרשים .הגלגל מתחיל
להחליק ללא גלגול וברגע מסוים T ,הגלגל עובר לגלגול ללא החלקה.
V0
θ
א .חשבו את מומנט ההתמד של הגלגל.
ב .חשבו את פרק הזמן .T
ג .קבלו ביטוי למהירות הגלגל בזמן t = Tוהראו כי מהירותו בעלת סימן )חיובי או שלילי( כמו לזה של המהירות
ההתחלתית.
ד .חשבו את הזמן בו הגוף ייעצר.
פתרון
סעיף א':
1 2
= .Irodבאמצעות משפט 12 M L מומנט ההתמד של מוט אחיד בעל מסה Mואורך Lהמסתובב סביב אמצעו הוא
שטיינר ,נקבל כי מומנט ההתמד של מוטכזה המסתובב סביב קצהו הוא . 31 M L2מכיוון שיש בגלגל חמישה מוטות כאלו,
מה שנותר לעשות הוא להתאים את הקשר הזה לבעיה שלנו .יש לכפול תוצאה זו בחמש ,ומכיוון שהמסה של כל הגלגל
:M
היא ,Mמסת כל מוט היא 5
1M 2 1
)(1223 I=5 R = M R2
3 5 3
המרכז האקדמי רופין
גלגול תנועה של גוף קשיח על מישור משופע )בית(
גלגול עם וללא החלקה ואנרגית 19.10 19
התשובה היא
1
)(1224 I = M R2
3
סעיף ב':
נבחר את כיוון התנועה החיובי במעלה המישור ,לכן כיוון הסיבוב החיובי יהיה נגד כיוון השעון.
בתחילת התנועה ,כל עוד החיכוך קינטי ,יש החלקה וגם גלגול .נתייחס לתנועה הקווית והזוויתית בנפרד .במקרה הקווי,
מהירות מרכז המסה היא
)(1225 vCM (t) = V0 + at
נרשום משוואת תנועה קווית:
−M g sin (θ) − µM g cos (θ) = M a
)(1226 ⇒ a = − [sin (θ) + cos (θ)] g
נציב תאוצה זו במשוואה :1225
)(1227 vCM (t) = V0 − [sin (θ) + µ cos (θ)] gt
במקרה הזוויתי ,משוואת המהירות הזוויתית היא
)(1228 ω (t) = ω0 + αt = αt
רק החיכוך מפעיל מומנט) .הערה :נשים לב כי החיכוך הוא זה שגורם לסיבוב ,לכן המומנט חיובי!( משוואת התנועה
הזוויתית היא
X
)(1229 τ = fk R = µM g cos (θ) R = Iα
µM g cos (θ) R µM g cos (θ) R )3µg cos (θ
)(1230 = ⇒α = 1 2
=
I 3MR
R
נציב במשוואה :1228
)3µg cos (θ
)(1231 = )ω (t t
R
שהתנאי להתחלת גלגול ללא החלקה הוא:
)(1232 vCM = ωR
במשוואה :1232 1231 ו והוא יתרחש בזמן .t = Tנציב זמן זה יחד עם משוואות
1227
)3µg cos (θ
)(1233 V0 − [sin (θ) + µ cos (θ)] gT = T R
R
)(1234 V0 − [sin (θ) + µ cos (θ)] gT = 3µg cos (θ) T
)(1235 V0 = {3µg cos (θ) + [sin (θ) + µ cos (θ)] g} T
V0 = [sin (θ) + 4µ cos (θ)] gT
המרכז האקדמי רופין
גלגול תנועה של גוף קשיח על מישור משופע )בית(
גלגול עם וללא החלקה ואנרגית 19.10 19
V0
)(1236 = T
[sin (θ) + 4µ cos (θ)] g
סעיף ג':
ונבדוק האם מתקבל סימן חיובי: 1227 נציב t = Tבמשוואה
V0
vCM (t = T ) = V0 − [sin (θ) + µ cos (θ)] gT = V0 − [sin (θ) + µ cos (θ)] g
[sin (θ) + 4µ cos (θ)] g
)sin (θ) + µ cos (θ )sin (θ) + µ cos (θ
= V0 − V0 = 1 − V0
)sin (θ) + 4µ cos (θ )sin (θ) + 4µ cos (θ
)sin (θ) + 4µ cos (θ) − sin (θ) − µ cos (θ
= V0
)sin (θ) + 4µ cos (θ
)3µ cos (θ
)(1237 = V0
)sin (θ) + 4µ cos (θ
כאשר נשים לב שתוצאה זו שומרת על הסימן של .V0
התשובה היא
)3µ cos (θ
)(1238 = ) vCM (t = T V0
)sin (θ) + 4µ cos (θ
סעיף ד':
הפעם החיכוך הופך לסטטי והוא אינו ידוע .יש לחזור על התהליך של סעיף ב' .נתייחס לתנועה הקווית והזוויתית בנפרד.
במקרה הקווי ,מהירות מרכז המסה היא
)(1239 vCM (t) = vCM (T ) + at
נרשום משוואת תנועה קווית:
−M g sin (θ) − fs = M a
fs
)(1240 ⇒ a = − g sin (θ) +
M
נרשום משוואת מומנטים )נזכור שבגלגול ללא החלקה מתקיים :(a = αR
a
)(1241 fs R = Iα = I
R
a 1 a 1
)(1242 fs = I 2 = M R2 2 = M a
R 3 R 3
התאוצה עבור בביטוי נציב
1
)(1243 −M g sin (θ) − M a = M a
3
4
)(1244 = −g sin θ a
3
3
)(1245 )a = − g sin (θ
4
(גלגול תנועה של גוף קשיח על מישור משופע )בית
19.10 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית 19
:נציב במשוואת מהירות מרכז המסה
vCM (t) = vCM (T ) + at
3
(1246) vCM (t) = vCM (T ) − g sin (θ) t
4
:הגלגל ייעצר כאשר מהירות מרכז המסה תתאפס
3µ cos (θ) 3
(1247) 0 = V0 − g sin (θ) tstop
sin (θ) + 4µ cos (θ) 4
3 3µ cos (θ)
(1248) g sin (θ) tstop = V0
4 sin (θ) + 4µ cos (θ)
4 3µ cos (θ)
(1249) tstop = 3g sin θ V0
sin (θ) + 4µ cos (θ)
4µ cos (θ)
(1250) tstop = V0
g sin θ (sin (θ) + 4µ cos (θ))
4µ
(1251) tstop = V0
g tan θ (sin (θ) + 4µ cos (θ))
התשובה היא
4µ
(1252) tstop = V0
g tan θ (sin (θ) + 4µ cos (θ))
המרכז האקדמי רופין
גלגולגלגל עם שלושה כישורים מתגלגל על מישור משופע
19.11
גלגול עם וללא החלקה ואנרגית 19
גלגל עם שלושה כישורים מתגלגל על מישור משופע 19.11
m1 = mומשלושה מוטות זהים )חישורים( בעלי אורך Rומסה גלגל שמסתו mורדיוסו Rבנוי מחישוק בעל מסה 4
m2 = mהמורכבים ממרכז החישוק להיקפו בזווית של 120°האחד מהשני .הגלגל מונח על מישור משופע בזווית θ = 30°
4
בעל מקדם חיכוך סטטי .µבין הגלגל והקיר מחובר קפיץ kכמתואר באיור .הקפיץ מחובר אל מרכז הגלגל.
120o
120o
120o
30o
א .מצאו את מומנט ההתמד של הגלגל ביחס למרכזו.
ב .מצאו את התארכות הקפיץ ממצבו הרפוי אל מצב שיווי המשקל.
ג .הניחו כי אין החלקה ומצאו את התדירות הזוויתית של התנועה ההרמונית.
ד .תחת הנחת תנודות קטנות ,מצאו את האמפליטודה המקסימלית של התנודות סביב נקודת שיווי המשקל בה לא
תתרחש החלקה.
הדרכה :מדובר במעבר בין חיכוך סטטי לקינטי .כשמוצאים את הגבול הזה מציבים אותו במשוואת התנועה ואז
מטילים את תנאי
המקסימום על פתרון המשוואה )שאנו מכירים לתנועה הרמונית(.
פתרון
סעיף א'
מומנט ההתמד יהיה הסכום של מומנטי ההתמד של המוטות )התפוסים בקצותם( והחישוק:
1 m m m
)(1253 I = 3Irod + Ihoop = 3 m2 R2 + m1 R2 = R2 + R2 = R2
3 4 4 2
התשובה היא
m 2
=I R
2
המרכז האקדמי רופין
גלגולגלגל עם שלושה כישורים מתגלגל על מישור משופע
19.11
גלגול עם וללא החלקה ואנרגית 19
סעיף ב'
משוואת הכוחות במצב הרפוי:
)(1254 mg sin (θ) − kx0 = 0
mg mg
)(1255 = ⇒ x0 = )sin (30
k 2k
התשובה היא
mg
= x0
2k
סעיף ג'
משוואת הכוחות על מרכז המסה:
)(1256 mg sin (θ) − kx − fs = ma
עלינו למצוא את החיכוך הסטטי ,אותו נקבל ממשוואת המומנטים:
X a
)(1257 τ = fs R = Iα = I
R
a 1 a 1
)(1258 ⇒ fs = I 2 = mR2 2 = ma
R 2 R 2
כאשר השתמשנו בכך שמדובר בגלגול ללא החלקה והצבנו .a = αRנציב במשוואת הכוחות של מרכז המסה:
1
)(1259 mg sin (θ) − kx − ma = ma
2
3 mg
)(1260 = )ma + kx = mg sin (θ
2 2
2k g
)(1261 ẍ + = x
3m 3
זו משוואת תנועה הרמונית לא הומוגנית .כפי שראינו בכיתה ,אי ההומוגניות אינה משפיעה על התדירות ,רק על צורת
הפתרון )נוסף לו איבר קבוע(.
התשובה היא:
r
2k
=ω
3m
המרכז האקדמי רופין
גוף קשיח במישור מחוספס 19.12 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
סעיף ד'
הגבול המדובר הוא זה שבו החיכוך הסטטי הופך לקינטי:
√
3µmg
)(1262 = )fs ≤ µN = µmg cos (θ
2
מצאנו את fsלהיות ̈ . 12 ma = 12 mxנציב:
1 µmg
)(1263 ≤ ̈mx
2 2
נכון שלא מצאנו את ) ,x (tאבל אנו יודעים שהפתרון הכללי הוא
)(1264 )x (t) = A cos (ωt + ϕ
אמנם ,אנו לא יודעים את ,A, ϕאבל נשאלנו על האמפליטודה ,וכידוע ,מטבעה של התנועה ההרמונית ומהגדרת
האמפליטודה A ,הוא המקסימום ש ) x (tיכול לקבל ,מה שמתקיים מתמטית מתכונות הפונקציות הטריגונומטריות:
)(1265 cos (x) ≤ 1
כלומר
)(1266 |x (t)| ≤ A
זה נכון גם לגבי התאוצה:
)(1267 |a| = |ẍ| = −ω 2 A cos (ωt + ϕ) ≤ ω 2 A
נציב את זה בתנאי שלנו:
√
1 1 3µmg
≤ m ω2A
)(1268 ≤ ̈mx
2 √2 √ √ 2
3µg 3µg 3 3mµg
)(1269 = ⇒ Amax 2
= = 2k
ω 3m
2k
התשובה היא:
√
3 3mµg
Amax =
2k
גוף קשיח במישור מחוספס 19.12
חבית )גליל מלא אחיד( שמסתה mורדיוסה Rנמצאת במנוחה בראש רמפה חלקה שאורכה ,Lגובהה hומסתה .M
הרמפה מונחת על מישור אופקי חלק לגמרי .החבית מתחילה להחליק במורד הרמפה ללא גלגול ) v0 = 0ו־.(ω = 0
המרכז האקדמי רופין
גוף קשיח במישור מחוספס 19.12 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
א .מצאו את העתק הרמפה מרגע תחילת התנועה ועד שהחבית מגיעה למטה )לתחתית הרמפה(.
ב .מצאו את מהירות הרמפה לאחר שהחבית מגיעה למטה )הניחו שהרמפה מתיישרת ליד הקרקע ,כך שמהירות החבית
רגע לפני עזיבתה את הרמפה מכוונת כולה בכיוון ̂.(x
ג .בהגעתה למישור החלק החבית מחליקה בתחילה ללא חיכוך וללא גלגול ,אולם לאחר זמן קצר ,החבית מגיעה לאזור בו
קיים חיכוך .µתוך כמה זמן מרגע הגעתה לאזור המחוספס תתחיל החבית להתגלגל ללא החלקה? )אין צורך להציב את
המהירות מהסעיף הקודם ,סמנו את מהירות החבית על המישור החלק ב־ .(v1
פתרון
סעיף א'
כשיש שאלה של גוף על עגלה/רמפה חלקה ,שבה אין כוחות חיצוניים על המערכת בציר ) xכלומר יש שימור תנע בציר (x
ושואלים על העתק ,תמיד יש לעבוד עם שימור מרכז מסה ועם מיקום יחסי )זכרו שמשוואות תנע ואנרגיה יכולות לתת לנו
את המהירות של גוף ,אבל לא את מיקומו(.
שימור מרכז המסה )בציר :(xנניח שמרכז המסה היה בנקודה ,0ושלאחר שגוף mזז מרחק xmוגוף Mזז מרחק ,xM
חישוב מרכז המסה צריך לצאת באותו מקום )כלומר אפס(:
m · xm + M · xM M
= (1)0 → xm = − xM
m+M m
כמו כן ,אנו יודעים שכשהחבית הגיעה לתחתית הרמפה ,היא עברה מרחק Lבציר xביחס לרמפה:
(2)xm,M = xm − xM = L
קיבלנו שתי משוואות עם 2נעלמים .נציב את האחת בשניה:
M
(2) − xM − xM = L
m
נבודד את ,xMתזוזת העגלה ,ונקבל:
m
xM = − L
m+M
סעיף ב'
כאשר בשאלות מסוג זה שואלים על מהירות ,אז ניתן לעבוד עם משוואות שימור תנע ושימור אנרגיה )של המערכת(.
שימור תנע :בהתחלה כל המערכת נייחת ,ובסוף נניח שלגוף mיש מהירות v1ולגוף Mיש מהירות :v2
M
(1)0 = mv1 + M v2 → v1 = − v2
m
גוף קשיח במישור מחוספס 19.12 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
שימור אנרגיה :אין כוחות חיצוניים על המערכת שעושים עבודה ולכן יש שימור אנרגיה .שימו לב שבשלב זה החבית נעה
ללא גלגול ,כלומר אין אנרגיה קינטית סיבובית אלא רק קווית:
1 1
(2)mgH = mv12 + M v22
2 2
נציב את המשוואה הראשונה בשניה ונקבל:
2
1 M 1
(2)mgH = m − v2 + M v22
2 m 2
נבודד את v2ונקבל:
s
2m2 gH
= v2
)M (M + m
סעיף ג'
הגלגול בהתחלה הוא עם החלקה ,שכן לגוף יש מהירות קווית אבל אין לו מהירות סיבובית בהגיעו לאזור המחוספס ,כלומר
.v 6= ωRבמקרה כזה פותרים את משוואת הכוחות ואת משוואת המומנטים בנפרד )לא מתקיימים הקשרים v = ωR
ו־ a = αR־ זה רק בגלגול ללא החלקה( ,והחיכוך הוא קינטי .fk = µN
משוואת הכוחות:
−fk = ma → −µN = ma → −µ · mg = ma → a = −µg
משוואת המומנטים:
1 1 2µg
= R · fk = I · α → R · µN mR2 = · α → R · µmg mR2 =·α→α
2 2 R
מצאנו את התאוצה הקווית ואת התאוצה הזוויתית בנפרד .כעת ,כדי לדעת מתי הגוף עובר לגלגול ללא החלקה ,יש לבדוק
מתי המהירות הקווית והמהירות הזוויתית מסתנכרנות ,כלומר מתי .v = ωRלצורך כל ,נחשב את המהירות הקווית ואת
המהירות הסיבובית:
(1)v = v0 + at = v1 − µgt
2µg 2µg
(2)ω = ω0 + αt = 0 + =t t
R R
הגוף עובר לגלול ללא החלקה כאשר :v = ωR
2µg
= v1 − µgt t R
R
נבודד את tונקבל:
v1
=t
3µg
המרכז האקדמי רופין
שימור אנרגיה 19.13 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
שימור אנרגיה 19.13
גליל מלא אחיד שמסתו Mורדיוסו Rמונח על גבעה שגובהה .Hהגליל מתגלגל מטה ללא החלקה.
א .מהי מהירות הגליל כשיגיע לתחתית הגבעה )לנקודה ?(A
הגליל ממשיך להתגלגל על המישור האופקי ופוגע בקפיץ בעל קבוע קפיץ .kמשטח הפגיעה של הקפיץ חלק וחסר מסה,
ואינו יוצר כל מומנט על הגליל .הקפיץ מאט את הגליל עד לעצירתו.
ב .מצאו את התכווצות הקפיץ המקסימלית אם תנועת הגליל על המישור האופקי היא גלגול ללא החלקה.
ג .מצאו את התכווצות הקפיץ המקסימלית אם המישור האופקי חלק לגמרי ואינו מפעיל כל מומנט על הגליל.
ד .כיצד תשתנה תשובתכם לסעיף ג' אם למשטח המחובר לקפיץ יש מסה השווה למסת הגליל? )הניחו כי הגליל לא נרתע
מהמשטח וממשיך להתגלגל בצמוד אליו(.
פתרון
סעיף א'
יש בבעיה שימור אנרגיה .כמו כן נזכור שהגוף צובר גם אנרגיה קינטית קווית וגם אנרגיה קינטית סיבובית ,וכן שהגלגול
הוא ללא החלקה ,ולכן מתקיים הקשר .v = ωRמשוואת שימור אנרגיה:
1 2 1 2
M gH = M vA + IωA
2 2
vA
נציב את מומנט ההתמיד של גליל I = 12 M R2אות הקשר
= :ωA R
1 2 1 1 2 vA 2
M gH = M vA + MR
2 2 2 R
נבודד את המהירות ונקבל:
r
4
= vA gH
3
סעיף ב'
עדיין יש בבעיה שימור אנרגיה ,כלומר אנרגיית גובה הפכה לאנרגיה קינטית ,שהפכה לאנרגיית קפיץ .מכיוון שיש לנו
מקרה של גלגול ללא החלקה ,מתקיים הקשר .v = ωRבכיווץ מקסימלי ,הגליל נעצר קווית ) ,(v = 0ולכן לפי הקשר
הוא גם נעצר סיבובית ) .(ω = 0כלומר בסוף הגוף נעצר לחלוטין ויש רק אנרגיית קפיץ .נשווה בין האנרגיה ההתחלתית
)אנרגיית גובה( לאנרגיה הסופית )אנרגיית קפיץ(:
1
M gH = kx2
2
נבודד את התכווצות הקפיץ ונקבל:
המרכז האקדמי רופין
שימור אנרגיה 19.13 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
r
2M gH
=x
k
סעיף ג'
עדיין יש בבעיה שימור אנרגיה ,אבל אם המישור האופקי חלק ,הגליל ממשיך להסתובב במהירות הזוויתית ωAשמצאנו
בסעיף א )אין חיכוך שיפעיל מומנט וישנה לו את מהירות הסיבוב( .כלומר בכיווץ מקסימלי של הקפיץ במקרה זה ,הגוף
נעצר רק קווית )אבל לא סיבובית( .שימור אנרגיה:
1 2 1 2 1 1 2
M gH = M vA + IωA = kx2 + IωA
2 2 2 2
שימו לב שבמקרה זה נוח דווקא לעבוד עם נקודת ההתחלה כשהגליל בתחתית הגבעה ויש לו אנרגיה קינטית שכן אז
מצטמצמת האנרגיה הסיבובית:
1 2 1 2 1 1 2 1 1
M vA + IωA = kx2 + IωA 2
→ M vA = kx2
2 2 2 2 2 2
נבודד את כיווץ הקפיץ ונקבל:
r
M 2
=x v
k A
נציב את המהירות מסעיף א ונקבל:
s
M 4
=x gH
k 3
כלומר הכיווץ המקסימלי במקרה זה הוא:
r
4M gH
=x
3k
סעיף ד'
כעת יש שני גופים בעלי מסה Mשמתנגשים זה בזה ,כלומר יש כאן התנגשות .ההתנגשות היא פלסטית ,שכן אומרים לנו
שהגופים ממשיכים לנוע יחד .נחפש את המהירות מיד לאחר ההתנגשות משימור תנע:
1
M vA = (M + M ) u → u = vA
2
מאותו רגע )אחרי ההתנגשות( יש שימור אנרגיה ,כלומר אנרגיה קינטית שהופכת לאנרגיית קפיץ .שימו לב שמכיוון שאין
חיכוך ,הגוף ממשיך להסתובב במהירות זוויתית ωAכל הזמן .שימור אנרגיה:
1 1 2 1 1 2 1 1
(2M ) u2 + IωA = kx2 + IωA → (2M ) u2 = kx2
2 2 2 2 2 2
נציב את המהירות ונקבל:
2
1 2 1 1 1 1 1 4 M gH
) kx = (2M ) u2 = (2M vA 2
= M vA = M gH =
2 2 2 2 4 4 3 3
המרכז האקדמי רופין
גוף קשיח ותנודות קטנות 19.14 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
נבודד את הכיווץ ונקבל:
r
2M gH
=x
3k
גוף קשיח ותנודות קטנות 19.14
מכונית צעצוע מורכבת מ־ 4גלגלים בעלי מסה mורדיוס Rכל אחד ,ותיבה אחידה שמסתה ) 6mהגלגלים מחוברים
לתיבה במרכזם בציר( .המכונית סימטרית וניתן להניח כי הכוחות הפועלים על הגלגלים זהים.
א .המכונית קשורה בחוטים אידאליים למסות M1 = 10mו־ M2 = 20mדרך גלגלות חסרות מסה )איור .(Iמצאו את
תאוצת המכונית ,בהנחה כי הגלגלים נעים בגלגול ללא החלקה על המשטח האופקי הנייח.
ב .מנתקים את המכונית מהחוטים ומחברים לה קפיץ בעל קבוע קפיץ .kמצאו את תדירות התנודות בהנחה כי הגלגלים
לא מחליקים על המשטח האופקי.
פתרון
סעיף א':
נרשום משוואת כוחות על כל אחד מהגופים ,כאשר תאוצתם הקווית של הגופים aזהה )הקשר בין תאוצות הגופים הוא
אחד לאחד( ,וכאשר נסמן את מתיחות החוט הימני ב־ T1ואת מתיחות החוט השמאלי ב־ .T2נדמיין כי כל המערכת נעה
שמאלה:
(1)T1 − 10mg = 10ma → T1 = 10mg + 10ma
(2)20mg − T2 = 20ma → T2 = 20mg − 20ma
על המכונית פועל כוח חיכוך נגד כיוון התנועה על כל אחד מהגלגלים ,כלומר סך הכל פועל ארבע פעמים כוח חיכוך
)סטאטי ־ שכן התנועה של הגלגלים היא גלגול ללא החלקה( .מסתה הכוללת של המכונית הוא 10mולכן משוואת הכוחות
עליה היא:
(3)T2 − T1 − 4fs = 10ma
את משוואת המומנטים נצטרך לכתוב לכל גלגל בנפרד ,שכן על כל גלגל החיכוך מפעיל מומנט שמסובב אותו סביב צירו
)שימו לב ־ המכונית כולה אינה מסתובבת סביב צירה ,אלא רק הגלגלים שלה ,ולכן משוואת המומנטים חייבת להיות על
הגלגלים(:
(4)R · fs = I · α
גוף קשיח ותנודות קטנות 19.14 גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול 19
נציב את מומנט ההתמד של גלגל )גליל( I = 12 mR2ואת הקשר בין התאוצה הקווית לתאוצה הזוויתית של גוף הנע בגלגול
ללא החלקה a = αRונקבל ממשוואה ):(4
1 a 1
(4)R · fs = mR2 · → fs = ma
2 R 2
נציב את ,T1את T2ואת fsבמשוואה ) (3ונבודד את התאוצה aונקבל:
5
a= g
9
סעיף ב':
כעת פועל רק כוח הקפיץ )המחזיר( וכוחות החיכוך על הגלגלים .נניח כי הקפיץ נמתח ברגע מסוים שמאלה ,וכי כוחות
החיכוך על הגלגלים פועלים שמאלה .משוואת הכוחות על המכונית תראה כך:
(1)4fs − kx = 10m · a
שימו לב שאם ציירנו את הקפיץ נמתח ימינה ,שקול הדבר לכך שבחרנו את הכיוון החיובי ימינה ,והקפיץ מושך שמאלה
)על־כן מופיע .(−kxאם כיוון ימינה הוא הכיוון החיובי ,כיוון הגלגול החיובי הוא נגד כיוון השעון ־ אבל לפי כיוון
החיכוך שבחרנו )שמאלה( ,החיכוך מנסה לסובב את הגלגל עם כיוון השעון ,ולכן המומנט שהוא מייצר שלילי ,ולכן משוואת
המומנטים נראית כך:
(2) − R · fs = I · α
נציב את מומנט ההתמד של גלגל )גליל( I = 21 mR2ואת הקשר בין התאוצה הקווית לתאוצה הזוויתית של גוף הנע בגלגול
ללא החלקה a = αRונקבל ממשוואה ):(2
1 a 1
(2) − R · fs = mR2 · → fs = − ma
2 R 2
נציב במשוואה ) (1ונקבל:
1 k
(1)4 − ma − kx = 10m · a → 12ma = −kx → a = − x
2 12m
נציב את הקשר ̈ a = xעל מנת לקבל משוואת תנועה הרמונית:
k
ẍ = − x
12m
נזהה את התדירות בריבוע ונקבל:
r
k
=ω
12m
המרכז האקדמי רופין
19.15ילד מחליק על מגלשה וגליל מתגלגל ללא החלקה )פתרון של סעיף ג' דורש תיקון כיוון שהגליל מוסיף כוחות על הקרש
במשוואת הכוחות בכיוון Xו (Y 19גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול
19.15ילד מחליק על מגלשה וגליל מתגלגל ללא החלקה )פתרון של סעיף ג' דורש תיקון כיוון שהגליל מוסיף
כוחות על הקרש במשוואת הכוחות בכיוון Xו (Y
קרש ישר אחיד וארוך שמסתו Mואורכו Lנשען על קיר חלק וריצפה מחוספסת כך שהוא יוצר זוית של θ = 450עם
הריצפה .הקרש נייח בכל שלבי התרגיל.
ילד שמסתו Mמתחיל להחליק מראש הקרש .נניח כי אין חיכוך בין הילד לקרש וניתן להתיחס לילד כאל גוף נקודתי.
א .רשמו משוואות כוחות ומומנטים ומציאו את כח החיכוך הסטטי בין הקרש לריצפה בהינתן כי הילד המחליק נמצא
במרחק xמקצה הקרש העליון.
ב .אם הילד החל להחליק מראש הקרש ממנוחה )ב ,(t = 0מהי תלות כח החיכוך הסטטי בין הקרש לריצפה בזמן?
ג .מחליפים את הילד בגליל שמסתו Mורדיוסו Rומניחים שהגליל מתגלגל ללא החלקה במורד הקרש )ולכן קיים חיכוך
בין הגליל לקרש( .חשבו שוב את החיכוך הסטטי בין הקרש לריצפה כתלות בזמן/
פתרון
סעיף א':
נסתכל בתרשים הכוחות
נפרק את N3לרכיבים
̂N3 = M g cos 450 sin 450 x̂ + cos 450 y
19.15ילד מחליק על מגלשה וגליל מתגלגל ללא החלקה )פתרון של סעיף ג' דורש תיקון כיוון שהגליל מוסיף כוחות על הקרש
במשוואת הכוחות בכיוון Xו (Y 19גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול
נרשום משוואת כוחות:
X
Fx = N1 − fs − N3 sin 450 = 0
X
Fy = N2 − M g − N3 cos 450 = 0
נציב את N3
X
Fx = N1 − fs − M g sin 450 cos 450 = 0
X
Fy = N2 − M g − M g cos2 450 = 0
נקבל
1
N1 = fs + M g
2
3
N2 = M g
2
נזכור שלא אמרו לנו שהחיכוך הסטטי הוא מקסימלי ולכן נמצא אותו מתוך המשוואות.
את משוואת המומנטים נבצע סביב נקודת המגע של הקרש על הריצפה
X L
τ = M g cos450 + N3 (L − x) − N1 Lsin450 = 0
2
L
= M g sin 450 + M g cos 450 (L − x) − N1 L sin 450 = 0
2
L 1
= M g + M g (L − x) − L fs + M g = 0
2 2
M g (L − x) = Lfs
L−x
= fs Mg
L
סעיף ב':
נחשב את מיקום הילד כתלות בזמן .התאוצה במורד הקרש
g
√ = a = g sin 450
2
נקבל כי
1 g 2
x(t) = x(0) + v(0)t + √ t
2 2
תנאיי התחלה x(0) = 0 :ו v(0) = 0
1 g 2 gt2
= )x(t √ = √ t
2 2 2 2
נציב בכח החיכוך הסטטי
gt2
L− √
2 2
= fs Mg
L
המרכז האקדמי רופין
19.15ילד מחליק על מגלשה וגליל מתגלגל ללא החלקה )פתרון של סעיף ג' דורש תיקון כיוון שהגליל מוסיף כוחות על הקרש
במשוואת הכוחות בכיוון Xו (Y 19גלגול עם וללא החלקה ואנרגית גלגול
gt2
fs (t) = M g 1 − √
2L 2
סעיף ג':
הפעם התאוצה תהיה שונה כי במקום הילד שהתיחסנו אליו כגוף נקודתי יש לנו גוף קשיח שמתגלגל ללא החלקה
נחשב משוואת כוחות:
M g sin 450 − fs(2) = M a
נחשב משוואת מומנטים
)Iα = −Rfs(2
לגליל מומנט התמדה
1
I = M R2
2
ונקבל כי בגלגול ללא החלקה
V = ωR =⇒ a = αR
נציב ונקבל במשווא המומנטים
1 a
)M R2 = −Rfs(2
2 R
1
fs(2) = − M a
2
נציב במשוואת הכוחות
Mg 1
√ = Ma − Ma
2 2
2M g
√ = Ma
2
שאלות ממבחנים 20
√
=a 2g
נבטא את העתק מרכז המסה של הגליל
1√ 2
= )x(t 2gt
2
ונציב במשוואת כח החיכוך הסטטי בין הקרש לריצפה
L−x
= )fs (t Mg
L
gt2
√ fs = fs (t) = M g 1 −
L 2
gt2
√ fs = fs (t) = M g 1 −
L 2
שאלות ממבחנים 20
חזרה למבחן גליל מתגלגל על מישור משופע 20.1
עגלה שמסתה M = 10kgבנויה בצורת משולש הנוטה בזווית 30מעלות מהאופק .בתחתית המשולש מורכב קפיץ בעל
קבוע קפיץ ] .k = 100[N/mמניחים את העגלה על מישור חסר חיכוך ומניחים עליה גליל מלא אחיד עם מסה m = 2kg
ורדיוס בראש העגלה :בגובה ] h = 2[mמעל גובה הקפיץ .נתון כי הגליל מתגלגל ללא החלקה על המשטח המשופע
של העגלה )גם כאשר הקפיץ מפעיל כוח על הגליל הגלגול ללא החלקה ואין חיכוך עם הקפיץ( .בתחילה הגליל והעגלה
m
.g = 10 secבמנוחה .משחררים את המערכת .הניחו 2
א .מצאו את העתק העגלה שמאלה מהמצב ההתחלתי ועד שהמסה נגעה לראשונה בקפיץ.
ב .מצאו את אורך הכיווץ המקסימלי של הקפיץ לאחר שהמסה ירדה למטה) .רמז :העגלה עוצרת כאשר כשהקפיץ מכווץ
מקסימלית(
ג .מושכים את העגלה שמאלה בתאוצה שגודלה . Aמהי תאוצת הגליל ביחס לעגלה?
ד .באיזו תאוצה אופקית Aיש למשוך את העגלה ימינה ,כדי שהגליל יישאר בגובהו ההתחלתי ,ולא ירד או יעלה?
20.2חבית מתגלגלת על רמפה ־ תעו“ן שנה א' שנה`ל :תשע`א סמסטר :ב' מועד :א תאריך21/06/2011 :
שאלה 1
חבית )גליל מלא אחיד( שמסתה Mורדיוסה מתחילה לנוע ממנוחה ) (ω0 = 0 ,v0 = 0על רמפה בצורת רבע מעגל
המחוברת לרצפה .גובהה ההתחלתי של תחתית החבית מעל הרצפה הוא .hהניחו בנוסף כי המסה מתגלגלת על הרמפה
ללא החלקה והריצפה חלקה לגמרי.
א .מצאו את מהירות החבית לאחר שהגיעה לרצפה 11) .נק'( .
המרכז האקדמי רופין
מתגלגלת על רמפה ־ תעו“ן שנה א' שנה`ל :תשע`א סמסטר :ב' מועד :א תאריך 21/06/2011 :שאלה 1
ממבחנים
חבית
שאלות
20.2 20
על הרצפה עומדת עגלה גבוהה )יותר מ־ (hבצורת רבע מעגל ,חלקה לגמרי ,שמסתה .M/2הניחו כי אין חיכוך בין העגלה
לרצפה ובין החבית לרצפה.
ב .מצאו את הגובה המקסימלי אליו תעלה החבית על העגלה 11) .נק'(
ג .מצאו את מהירות העגלה לאחר שהחבית יורדת ממנה חזרה למטה 11) .נק'(
פתרון
סעיף א'
נפתור בעזרת שימור אנרגיה ,כאשר בתחילה יש לגוף רק אנרגיית גובה ובסוף יש לגוף אנרגיה קינטית של גוף קשיח
)אנרגיה קינטית קווית +אנרגיה קינטית סיבובית(:
Ei = M gh
1 1
Ef = M v 2 + Iω 2
2 2
החבית מתגלגלת ללא החלקה ,ולכן מתקיים הקשר .v = ωRמומנט ההתמד של החבית הוא מומנט התמד של גליל סביב
מרכזו ,כלומר .I = 21 M R2נציב בארנרגיה הסופית ונשווה בין האנרגיות:
1 1 1 v 2
· M gh = M v 2 + · M R2
2 2 2 R
נבודד את המהירות ונקבל:
r
4
=v gh
3
סעיף ב'
אין כוחות חיצוניים בכיוון ציר האופקי ̂ xעל המערכת חבית+עגלה ,ולכן יש שימור תנע בציר ̂ .xכמו כן יש שימור אנרגיה
בבעיה )הכוח היחידי שעושה עבודה הוא כוח הכובד( .כמו כן ,מכיוון שאין חיכוך בכל השלב הזה של השאלה ,אין כוח
שיפעיל מומנט על החבית וישנה את מהירותו הסיבובית ־ כלומר המהירות הסיבובית של החבית נשמרת )אינה משתנה(.
לבסוף ,ברגע שבו החבית נמצאת בגובה המקסימלי ,היא נעצרת ביחס לעגלה ,כלומר החבית והעגלה נעות באותה מהירות
רגעית ברגע זה.
שימור תנע בציר ̂: x
M 2
Mv = M + u→u= v
2 3
מתגלגלת על רמפה ־ תעו“ן שנה א' שנה`ל :תשע`א סמסטר :ב' מועד :א תאריך 21/06/2011 :שאלה 1
ממבחנים
חבית
שאלות
20.2 20
שימור אנרגיה:
1 1
Ei = M v 2 + Iω 2 = M gh
2 2
1 M 1
Ef = · M + u2 + Iω 2 + M gH
2 2 2
2
= uממשוואת התנע ,את מומנט ההתמד 3v כאשר Hהוא הגובה הסופי אותו אנחנו מחפשים .נציב את הקשר
I = 12 M R2ואת הקשר ω = Rvונקבל:
2
3 2 1 1 v 2
· M gh = M v · + M R2 · + M gH
4 3 2 2 R
נסדר ונקבל:
7 2
= gh v + gH
12
נציב את הקשר v 2 = 43 ghמסעיף א' ונבודד את Hונקבל:
2
H= h
9
סעיף ג':
גם כאן נשתמש בשימור תנע ואנרגיה החבית תתגלגל שמאלה במהירות שגודלה u1והעגלה תנוע ימינה במהירות .u2
שימור תנע בציר ̂: x
M M 2
M+ u = −M u1 + u2 → u = v
2 2 3
u2 u2
v = −u1 + = → u1 −v
2 2
שימור אנרגיה:
1 M 1 1 1 1M 2
· M+ u2 + Iω 2 + M gH = M u21 + Iω 2 + u
2 2 2 2 2 2 2 2
נציב H = 29 hו־ u = 32 v
1 3
M
4 2 2 1 u2 2 1 M
2
· v +
= g h
M M −v + u
2 2 2
2 2 9 9 2 2
u22
1 2 2 1 1
= v + gh − u2 v + v 2 + u22
3 9 2 4 4
המרכז האקדמי רופין
20.3טיפת גשם ־ תעו“ן שנה א' vbשנה`ל :תשע`א סמסטר :ב' מועד :א תאריך 21/06/2011 :שאלה :2מסה משתנה
)ללא פתרון( 20שאלות ממבחנים
נציב v 2 = 34 gh
14 2 14 1 3
gh + gh − gh = − u2 v + u22
33 9 23 2 8
r
3 4 4 4
0 = u2 −v + u2 = =⇒ u2 = v gh
4 3 3 3
r
4 4 4
= u2 = v gh
3 3 3
20.3טיפת גשם ־ תעו“ן שנה א' vbשנה`ל :תשע`א סמסטר :ב' מועד :א תאריך 21/06/2011 :שאלה :2
מסה משתנה )ללא פתרון(
טיפת גשם נופלת אנכית מטה דרך ענן המכיל אדי מים במנוחה .הטיפה מתחילה את דרכה ממנוחה במסה M = m0
מתעבה תוך כדי נפילתה ויוצאת מהענן לאחר זמן Tבמסה : M = 10m0במהלך נפילתה הטיפה צוברת מסה בקצב
. dMכאשר κהנו קבוע לא ידוע.המתכונתי למסת הטיפה dt = κM .
א .מצאו את הקבוע κלפי שאר נתוני השאלה 11 ) .נק'(
ב .הזניחו את כוח הגרר שיוצר האוויר ,רשמו משוואת תנועה ומצאו את מהירות הטיפה ברגע יציאתה מהענן 11 ) .נק'(
ג .הטיפה יוצאת מהענן במסה M = 10m0ומהירות vTונופלת משם והלאה ללא שינוי מסה .בנוסף פועל על הטיפה
→
−
כוח גרר שהנו ריבועי במהירות הטיפה ̂ b) F = −bv 2 vנתון( מצאו את מהירותה של הטיפה זמן ארוך )`אינסופי`( לאחר
יציאתה מהענן 11) .נק'(
פתרון
סעיף א'
נתחיל מהמשוואה של קצב הצטרפות מים לטיפה ונמצא כיצד המסה משתנה בזמן .אחרי זה נציב תנאי התחלה ונמצא
את הקבוע :κ
dM
= κM
dt
ˆ 0
10m ˆT
dM
= κdt
M
m0 0
20.4שני קפיצים חוט ושני משקולות ־ תעו“ן שנה א' שנה`ל :תשע`א סמסטר :ב' מועד :א תאריך 21/06/2011 :שאלה
:3שאלה בגלים. 20שאלות ממבחנים
10m0
ln = κT
m0
נבודד את κונקבל:
1 10m0
=κ ln
T m0
סעיף ב'
הכוחות הפועלים על הטיפה הוא כוח הכובד .
סעיף ג':
20.4שני קפיצים חוט ושני משקולות ־ תעו“ן שנה א' שנה`ל :תשע`א סמסטר :ב' מועד :א תאריך:
21/06/2011שאלה :3שאלה בגלים.
N
k = 3200כל אחד ,מחוברים למסה ] m = 1 [kgהחופשית לנוע בכוון האנכי, m שני קפיצים זהים בעלי קבוע קפיץ
כמתואר באיור.
א .מצאו את תדירות התנודות הזוויתית של המסה ואת זמן המחזור) .התעלמו מהשפעת המיתר המתוח על תנודות
המסה( ) 11נק'(.
לנוע אנכית בלבד( מיתר המחובר בקצהו השני למסה כמתואר באיור .הגלגלת אידאלית. )שחופשית למסה ב .מחברים
gr
מסת המיתר ליחידת אורך הנה µ = 50 mמצאו את מהירות הגל העובר במיתר 11 ) .נק'(
ג .בהנחה כי הגלגלת והמתנד )שנע מעט מאוד( ,תופסים את החוט בדומה למיתר קשור .מה צריך להיות אורך החוט L
המינימלי בכדי שיווצר גל עומד בתדירות המתנד שחישבתם בסעיף א? ) 11נק'(
)התעלמו בתרגיל כולו מהשפעת המיתר על תנודות המסה ](. m = 1 [kg
מומנט סיבוב מוט על חוט תעו“ן שנה`ל :תשע`ג סמסטר :ב' מועד :ב' תאריך 25/08/2013 :שאלה :1 20.5
מוט אחיד שמסתו mואורכו ,Lמחובר בקצהו לציר אופקי .מרימים את המוט וקושרים אותו לתקרה בחוט אידאלי ,כך
. 3Lמחברים בקצה המוט כדור שמסתושהמוט אופקי והחוט נוטה בזווית 30°מעל האופק .מרחק הקשר מהציר הוא 4
M = 3mורדיוסו .R = L6
א .מהי המתיחות בחוט המחובר לתקרה? ) 9נק'(
המרכז האקדמי רופין
נופל עם גרר של רוח תעו“ן שנה`ל :תשע`ג סמסטר :ב' מועד :ב' תאריך 25/08/2013 :שאלה :2
ממבחנים
שאלות כדור
20.6 20
ב .מהי מהירות גל שיעבור בחוט ,אם אורך החוט הוא L3ומסתו ]][ 6) ? 100 [grנק'(
ג .חותכים את החוט .מהי מהירותו הזוויתית של הגוף הקשיח )מוט +כדור( כשהוא מגיע למצב האנכי? ) 9נק'(
ד .לאחר זמן ארוך ,תנועת הגוף הקשיח דעכה והוא מבצע תנודות קטנות סביב המצב האנכי .מהי תדירות התנודות
הקטנות שמבצע המוט? ) 9נק'(
כדור נופל עם גרר של רוח תעו“ן שנה`ל :תשע`ג סמסטר :ב' מועד :ב' תאריך 25/08/2013 :שאלה :2 20.6
כדור שמסתו mנזרק אנכית מעלה במהירות . v0על הכדור פועלים כוח המשיכה וכוח התנגדות המתכונתי למהירות
−
→
→( .Fd = −b −
→v −−→ ביחס למהירות האוויר )רוח( ) v wund−
הכדור v
→
−
א .מצאו את מהירות הכדור כפונקציה של הזמן בהנתן כי אין רוח 11) . v wind = 0נק'(
ב .מהו הזמן העובר עד שהכדור מגיע לשיא הגובה )ללא רוח(? ) 11נק'(
→ .מצאו את מהירות הכדור כאשר הוא מגיע לשיא −ג .חוזרים על הניסוי ,אולם הפעם יש רוח בכוון האופקי ̂v wind = v1 x
הגובה 11) .נק'(
20.7אדם על קופץ בין אוטובוסים .תעו“ן שנה`ל :תשע`ג סמסטר :ב' מועד :ב' תאריך25/08/2013 :
שאלה :3
גיבור־על שמסתו ,mנמצא על גג אוטובוס שמסתו ,M = 40mהנוסע במהירות .v0מקטע מהכביש קפא והפך חלק
לחלוטין .האוטובוס מתנגש באוטובוס נייח שמסתו זהה .כתוצאה מכך גיבור־העל עף מהאוטובוס הראשון ונוחת על גג
האוטובוס השני )ועוצר ביחס אליו( .ידוע כי בהתנגשות אבדה רבע מהאנרגיה הקינטית של האוטובוס .הערה :גיבור העל
אינו יכול לעוף ונע על פי חוקי הפיזיקה.
א .מה תהיה מהירותם היחסית של האוטובוסים ,זה ביחס לזה ,מיד לאחר ההתנגשות? ) 10נק'(
ב .מה תהיה מהירותם היחסית של האוטובוסים ,זה ביחס לזה ,לאחר נחיתת הגיבור? ) 10נק'(
ג .כמה אנרגיה אבדה בהתנגשות האוטובוסים לאחר שהגיבור נחת? ) 10נק'(
ד .אם הכביש לא היה חלק וגלגלי האוטובוס הנייח היו נעולים ,האם הייתה משתנה תשובתכם לסעיף א'? לסעיף ב'? נמקו
היטב 3) .נק'(
המרכז האקדמי רופין
ממבחנים שיפוע כנגד משקולת .תעו“ן שנה`ל :תשע`ג סמסטר :ב' מועד :ב' תאריך 25/08/2013 :שאלה :4
שאלותמעלית עם
20.8 20
20.8מעלית עם שיפוע כנגד משקולת .תעו“ן שנה`ל :תשע`ג סמסטר :ב' מועד :ב' תאריך25/08/2013 :
שאלה :4
מעלית שמסתה ) Mכולל מסת המישור המשופע( מחוברת בעזרת גלגלות אידאליות וחוטים אידאליים למשקולת שמסתה
, m = Mכמתואר באיור.
הקיר הצמוד למעלית חלק .א .מהי תאוצת המעלית? )בשלב זה אין גוף על המישור המשופע( 9) .נק'(
ב .מהי מהירות המעלית לאחר שירדה מרחק 9) ?hנק'(
ג .חזרו על סעיף א' בהנחה כי לגלגלת השמאלית מהשלושה יש מסה mורדיוס ,Rוהשתיים האחרות אידאליות 9) .נק'(
ד .מכניסים למעלית מסה M2 = Mהמונחת על מישור משופע בזווית .θ = 30°המישור המשופע חלק והמסה מחליקה
עליו .מהו הכוח הנורמלי בין המסה והמישור המשופע? הניחו בסעיף זה כי כל הגלגלות אידאליות 6) .נק'(
מכונית עם רוח גרר .מחשמל מחשבים :תש“פ סמסטר א' מועד א' תאריך 25/02/2020 :שאלה :1 20.9
מכונית שמסתה ] m = 500[kgנוסעת במישור במהירות קבועה .הכוחות המשפיעים על תנועתה הם כוח החיכוך הפועל
→
−
→ . F = −bכמתואר באיור.
−
עם הקרקע ) fSהמתאים לפעולת המנוע( ,וכוח גרר מהאוויר המקיף את המכונית v
א .ידוע כי כאשר] , fS = 200[Nמהירות המכונית עולה ,עד שהיא למהירות הקבועה ] .20[m/sמצאו את ערכו של מקדם
הגרר ) ,bזכרו לרשום יחידות(.
ב .המכונית עוברת לנסיעה במדרון בשיפוע 30°מעל לאופק .מהירותה ההתחלתית של המכונית היא ] 20[m/sהפונה
כלפי מטה .כמתואר באיור.
הנהג מוריד את הרגל מהגז והמכונית מדרדרת בהשפעת כוח המשיכה וכוח הגרר .מצאו את מהירות המכונית בזמן t
לאחר הורדת הרגל מהגז .הניחו ] .g = 10[m/s2
ג .מה יהיה העתק המכונית לאחר 10שניות.
המרכז האקדמי רופין
קפיצים וגלגלת לא אדאלית .מחשמל מחשבים :תש“פ סמסטר א' מועד א' תאריך 25/02/2020 :שאלה :2
ממבחנים
מסה שני
20.10שאלות
20
20.10מסה שני קפיצים וגלגלת לא אדאלית .מחשמל מחשבים :תש“פ סמסטר א' מועד א' תאריך25/02/2020 :
שאלה :2
מסה Mקשורה בשני קפיצים בעלי קבוע קפיץ זהה ,Kכמתואר באיור.
המסה מונחת על מישור משופע חלק ,הנוטה בזווית α = 30°מהאופק .מסת הגלגלת הקבועה בראש המישור המשופע
היא גם Mורדיוסה ) Rמומנט ההתמד שלה הוא .(I = 1/2M R2הגלגלת המחוברת לקפיץ הימני דרך גלגלת אידאלית.
החוטים אידאליים .בזמן ,t = 0משחררים את המסה ממנוחה במצב בו שני הקפיצים רפויים.
א .מהי התכווצות הקפיץ השמאלי )שעל המדרון( במצב שיווי המשקל? ) 11נק'(
ב .מצאו את תדירות התנודות שמבצעת המסה )הניחו כי התנודות קטנות והחוט מתוח בכל זמן( 11) .נק'(
ג .מצאו את העתק המסה מנקודת שיווי המשקל בזמן tכלשהו .הניחו כי הכיוון החיובי של ההעתק הוא במורד המישור
המשופע 6) .נק'(
ד .סטודנט רואה כי תנודות המסה Mקטנות עם הזמן .הוא בודק מהו הזמן העובר בין כיווץ מקסימלי ראשון לשני ומוצא
→
−
→ F = −bשפועל −כי זמן זה כפול מהזמן המתאים לתדירות התנודות שמצאתם בסעיף ב' .הסיבה היא כוח גרר מהצורה v
על המסה .היעזרו בשינוי זמן המחזור ומצאו ביטוי למקדם 5) .bנק'(
20.11משלוש מתנדנד סביב קודקודו .מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד א' תאריך25/02/2020 :
שאלה :3
גוף קשיח בנוי משלושה מוטות זהים היוצרים משולש שווה צלעות .לכל מוט מסה Mואורך .3Lמחברים את המשולש
לקיר בעזרת מסמר אופקי ,הנעוץ בפינת המשולש ומניחים למערכת להתייצב בשיווי משקל ,ראו תרשים ימני:
א .מצאו את מומנט ההתמד של הגוף הקשיח המורכב משלושה מוטות היוצרים משולש ,סביב ציר מאונך לדף העובר דרך
המסמר ) 9נק'(
ב .מצאו את מרחק מרכז המסה של המשולש מהמסמר 8) .נק'(
ג .מהו מומנט הכוח השקול הפועל על המסגרת כשהיא נוטה בזווית θממצב שיווי המשקל? )חשבו את מומנט הכוח ביחס
למסמר כאשר ציר הסיבוב החיובי יוצא מהדף אליכם( 8).נק'(
ד .נתון כי המערכת מבצעת תנודות קטנות בהשפעת כוח המשיכה סביב ציר העובר דרך המסמר שרטוט שמאלי .חשבו
את תדירות התנודות הזוויתית של המערכת 8) .נק'(
המרכז האקדמי רופין
ממבחניםעם קפיץ צמודות לקיר .מחשמל מחשבים :תש“פ סמסטר א' מועד א' תאריך 25/02/2020 :שאלה :4
שתי מסות
שאלות
20.1220
20.12שתי מסות עם קפיץ צמודות לקיר .מחשמל מחשבים :תש“פ סמסטר א' מועד א' תאריך25/02/2020 :
שאלה :4
שתי מסות m ,ו M = 4m -מונחות על משטח אופקי ללא חיכוך ומחוברות ע`י קפיץ עם קבוע־קפיץ kואורך רפוי .L
אין חיכוך בין המסות למשטח .במצב ההתחלתי ,המסה השמאלית Mצמודה לקיר .בנוסף ,לוחצים על המסה הימנית,
,mלכיוון הקיר כך שהקפיץ מתכווץ בשיעור של , L/2ומשחררים את המערכת ממנוחה .ניתן להתייחס למסות כגופים
נקודתיים.ראו תרשים:
א .לאחר כמה זמן יתאפס הכוח הנורמלי מהקיר ,והמסה Mתתנתק מהקיר? ) 8נק'(
ב .מצאו את מהירות המסה mברגע שבו המסה Mמתנתקת מהקיר ) 8נק'(
ג .מהי התארכות הקפיץ המקסימלית בתנועת המסות? ) 9נק'(
ד .מצאו את מיקום מרכז המסה של המערכת מרגע הניתוק והלאה .הגדירו את מיקום מרכז המסה ביחס לקיר )כלומר,
הגדירו את הקיר בתור ראשית הצירים( .ניתן להתייחס לקפיץ כחסר מסה ולמסות כנקודתיות 8) .נק'(
20.13גוף נופל למים מגלגלת לא אדיאלית .מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך27/03/2020 :
שאלה :1
גלגלת בעלת מסה 2Mורדיוס ) Rמומנט ההתמד שלה הוא של גליל מלא אחיד( מחוברת לתקרה נייחת .על הגלגלת מלופף
→
−
→. F D = −b
−חוט אידאלי כמתואר באיור .בקצה החוט נמצאת מסה Mבתוך נוזל .הנוזל מפעיל על המסה כוח גרר v
משחררים את המסה ממנוחה.
א .מהן היחידות של הקבוע 6) ?bנק'(
ב .רשמו את משוואות התנועה ,וקבלו משוואה דיפרנציאלית המתארת את התנועה של המסה 9).נק'(
ג .פתרו את המשוואה ומצאו ביטוי למהירות הזוויתית של הגלגלת כפונקציה של הזמן 9) .נק'(
המרכז האקדמי רופין
למים מגלגלת לא אדיאלית .מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך 27/03/2020 :שאלה :1
ממבחנים
גוף נופל
שאלות
20.1320
ד .מהו העתק המסה מרגע שחרורה ועד לזמן 9) ?t1 = 2M/bנק'(
פתרון
סעיף א'
למציאת יחידות של הקבוע הקבוע bנשתמש במשוואת הכוח גרר:
→
−
→F D = −b
−
v
→"
− #
·kg
m
FD N 2
→ = ][b
− = m = smC
v s
sC
ונקבל:
kg
= ][b
s
סעיף ב'
למציאת משוואת התנועה של המסה Mיש לרשום משוואת כוחחות על המסה:
M g − T − bv = M a
ומשוואת מומנטים על הגלגלת הלא אדיאלית:
RT = Iα
למים מגלגלת לא אדיאלית .מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך 27/03/2020 :שאלה :1
ממבחנים
גוף נופל
שאלות
20.1320
עבור הגלגלת מומנט ההתמד שלה הוא של גליל מלא אחיד I = 21 M R2נשתמש ביחס בין התאוצה הזוויתית לתאוצה
הקווית של הגלגלת a = αRונציב במשוואת במומנט כוח נקבל:
1 a
= RT R2
@M
2
@
R
1
T = Ma
2
נציב את המתיחות במשוואת ההכוחות:
1
M g − M a − bv = M a
2
ונזכור כי התאוצה היא הנגזרת של המהירות :
3 dv
M g − bv = M
2 dt
נסדר את המשוואה הדיפרנציאלית:
b 3 dv
g− =v
M 2 dt
סעיף ג':
נפתור את המשוואה דרך הפרדת משתנים ונציב את תנאי ההתחלה שהגוף התחיל לנועה ממנוחה בגבולות האינטגרלים:
ˆt ˆ )v(t
2 dv
= dt
3 g − Mb v
v0 =0
0
b
!
2 M g− )M v (t
t = − ln
3 b − Mb 0
g
נעלה בחזקה המפסר הטבעי eאת שני האגפים כדי להעלים את ה ln
)g − Mb v (t
b 2
−M t
e = 3
)(g
אחרי סידור המשוואת נקבל :
Mg b 2
= )v (t 1 − e− M 3 t
b
תמיד רצוי לבדוק קודם אם התוצאה הגיונית ז“א ב t = 0נקבל v (0) = 0ואילו אחרי זמן ארוח מאוד ∞ = tהגוף
יפול במבירות קבועה v (∞) = Mb g
פיזיקלית הבנויה מדיסקה ומוט .מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך 27/03/2020 :שאלה :2
ממבחניםמטוטל
20.14שאלות
20
Mg 2b
= )v (t 1 − e− 3M t
b
סעיף ד':
העתק המסה מרגע שחרורה ועד לזמן t1 = 2M/bנחשב על ידי אנטגרציה על המהירות.
ˆ t1
Mg M 2 − b 2 t t1
= 4x = v (t) dt t+ e M 3 b0
0 b b 3
Mg M 2 − b 2 t1 Mg M 2 − b 20
= 4x t1 + e M3 − 0+ e M3
b b 3 b b 3
Mg M 2 − b 2 2M/b Mg M 2 − b 20
= 4x 2M/b + e M 3 − 0+ e M 3
b b 3 b b 3
M 2g M 2g
2 2 −4
4x = 2 2 − + e 3 = 1.509 2
b 3 3 b
ההעתק הכללי הוא:
M 2g
4x = 1.509
b2
20.14מטוטל פיזיקלית הבנויה מדיסקה ומוט .מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך27/03/2020 :
שאלה :2
נתונה דסקה )גליל מלא אחיד( עם רדיוס Rומסה .Mהדסקה מודבקת על מוט דק בעל אורך L = 8Rכך שמרכז
הדסקה נימצא במרחק 2Rמקצהו התחתון של המוט .מסת המוט היא .3Mרוצים לחבר את המוט לקיר בעזרת מסמר
אופקי )כלומר ציר( ,כך שניתן יהיה לסובב בחופשיות את המוט עם הדסקה סביב המסמר.
א .מצאו את מרחק מרכז המסה של הגוף המשותף מהקצה העליון של המוט 8).נק'(
כעת מחברים את המוט לקיר בעזרת מסמר אופקי (ציר הסיבוב) ,הנעוץ במרחק של R2מקצהו העליון של המוט.
המרכז האקדמי רופין
בתוך קרונית עם שיפוע .מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך 27/03/2020 :שאלה :3
ממבחנים
שאלות כדור
20.15 20
ב .מצאו את מומנט ההתמד של הגוף הקשיח המורכב מהמוט והדסקה ,סביב הציר המאונך לדף ,העובר דרך המסמר9) .
נק'(
ג .נתון כי המערכת מבצעת תנודות קטנות בהשפעת כוח המשיכה סביב ציר העובר דרך המסמר .חשבו את תדירות
התנודות הזוויתית של המערכת 8) .נק'(
ד .מסיטים את המערכת לזווית ) π/10חיובית( ממצב שיווי משקל ומשחררים ממנוחה )הניחו כי זו זווית קטנה( .מצאו
את המהירות הזוויתית של התנודה ,בזמן 8).θ̇(t), tנק'(
20.15כדור בתוך קרונית עם שיפוע .מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך27/03/2020 :
שאלה :3
כדור קטן שמסתו mמשוחרר מראש מישור משופע הנמצא בתוך קרונית ,מגובה hמעל רצפת הקרונית .מסת הקרונית
היא ) M = 3mכולל המישור המשופע( ואורך הקרונית הוא .Lזווית המישור המשופע היא .α = 30°הקרונית מונחת על
משטח אופקי חלק ללא חיכוך .הכדור והקרונית משוחררים ממנוחה .את כל התשובות ניתן לבטא באמצעות m, g, L, h
. .
המרכז האקדמי רופין
20.16גוף נע על פני שולחן אופקי חלק בתוך מסילה מעגלית נייחת .מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד ב' תאריך:
27/03/2020שאלה :4 20שאלות ממבחנים
א .מצאו את מהירות הקרונית רגע לפני שהכדור מתנגש בדופן הקרונית הימני 9) .נק'( .
ב .עקב ההתנגשות ,הכדור נדבק לדופן הקרונית )בצמוד לרצפה ־ בגובה אפס ,כלומר הניחו כי הכדור אינו קופץ( .מצאו
את כמות האנרגיה המכנית שאבדה בהתנגשות ) 8נק'( .
ג .מצאו את המרחק שעברה הקרונית על הקרקע מרגע שחרור הכדור ועד פגיעתו בדופן הקרונית ) 8נק'( .
ד .מצאו את העבודה שמבצע הכוח הנורמלי )שהכדור מפעיל על הקרונית( ,מרגע השחרור ועד רגע לפני ההתנגשות8) .
נק'(
20.16גוף נע על פני שולחן אופקי חלק בתוך מסילה מעגלית נייחת .מחשמל מחשבים תש“פ סמסטר א' מועד
ב' תאריך 27/03/2020 :שאלה :4
גוף עם מסה mנע על פני שולחן אופקי חלק בתוך מסילה מעגלית נייחת ,בעלת רדיוס .Rמפעילים על הגוף כוח בכיוון
המשיק למעגל )) F (tביטוי הכוח אינו ידוע ונדרש לחשבו בסעיף ד'( .בהשפעת הכוח והמסילה ,הגוף נע בתנועה מעגלית
במהירות הזוויתית .ω(t) = At3בין הגוף למסילה קיים מקדם חיכוך קינטי . µבטאו את תשובותיכם בעזרת A, R, m, µ
והזמן .t
א .מהו הכוח הנורמלי שמפעיל הגוף על המסילה כתלות בזמן? ) 8נק'(
ב .מהי התאוצה הזוויתית של הגוף? ) 8נק'(
ג .מהו משך הזמן של הסיבוב הראשון של הגוף? ) 8נק'(
ד .רשמו ביטוי לכוח המאיץ ) 9).F (tנק'(
המרכז האקדמי רופין
You might also like
- Quantum Mechanics II Notes, Hebrew University, 2017Document71 pagesQuantum Mechanics II Notes, Hebrew University, 2017jonathanNo ratings yet
- קורס פיזיקהDocument156 pagesקורס פיזיקהCameron SolomonNo ratings yet
- Linearit 2Document116 pagesLinearit 2Ido PatishNo ratings yet
- משוואות דיפרנציאליות רגילות biu PDFDocument91 pagesמשוואות דיפרנציאליות רגילות biu PDFjeangkNo ratings yet
- PDE Intro BookletDocument67 pagesPDE Intro BookletYishayahu Horwitz100% (1)
- חוברת לימודDocument235 pagesחוברת לימודyuvNo ratings yet
- חדוא 2ת - סיכומי הרצאותDocument151 pagesחדוא 2ת - סיכומי הרצאותMichael Bagati100% (1)
- סיכום לינאריתDocument84 pagesסיכום לינאריתShai WachtelNo ratings yet
- חדוא 2ת - הרצאותDocument126 pagesחדוא 2ת - הרצאותdata9No ratings yet
- Combinat or IcsDocument63 pagesCombinat or Icsdeamon lordNo ratings yet
- משוואות דיפרנציאליות רגילות סיכום PDFDocument13 pagesמשוואות דיפרנציאליות רגילות סיכום PDFjeangkNo ratings yet
- משוואות דיפרנציאליות רגילות סיכום PDFDocument13 pagesמשוואות דיפרנציאליות רגילות סיכום PDFjeangkNo ratings yet
- Mathematical Tools in Computer ScienceDocument159 pagesMathematical Tools in Computer ScienceSNo ratings yet
- דינמיקה לא ליניארית של רצף - אנטוליDocument123 pagesדינמיקה לא ליניארית של רצף - אנטוליeddi tananyanNo ratings yet
- משוואות דיפרנציאליות רגילות sami PDFDocument337 pagesמשוואות דיפרנציאליות רגילות sami PDFjeangkNo ratings yet
- חדוא 3 הרצאות תאDocument52 pagesחדוא 3 הרצאות תאrotem adarNo ratings yet
- Hebrew Hedva-1-M 2Document110 pagesHebrew Hedva-1-M 2Guy Gandelman100% (1)
- חוברת תרגולים אינפי 3 שובו של הג'דיי אלעד עטייאDocument349 pagesחוברת תרגולים אינפי 3 שובו של הג'דיי אלעד עטייאrotem adarNo ratings yet
- מכניקה קוונטית 1 - טכניוןDocument126 pagesמכניקה קוונטית 1 - טכניוןkruuviNo ratings yet
- Algebra 2006Document396 pagesAlgebra 2006iecdbaNo ratings yet
- מדר זעפרניDocument263 pagesמדר זעפרניbarkay818No ratings yet
- סיכום קורס חבורות עוזי וישנהpdfDocument212 pagesסיכום קורס חבורות עוזי וישנהpdfrotem adarNo ratings yet
- שירי ארטשטיין - גופים קמורים במימדים גבוהיםDocument96 pagesשירי ארטשטיין - גופים קמורים במימדים גבוהיםL VNo ratings yet
- עמוס נבו - גיאומטריה וסימטריה, 2010Document49 pagesעמוס נבו - גיאומטריה וסימטריה, 2010L VNo ratings yet
- חשמל ומגנטיות סיכוםDocument147 pagesחשמל ומגנטיות סיכוםMatan Even TsurNo ratings yet
- תורת השדות ותורת גלואהDocument64 pagesתורת השדות ותורת גלואהroniNo ratings yet
- סיכום מדר חדשDocument116 pagesסיכום מדר חדשLidorNo ratings yet
- הסתברות ושימושיהDocument82 pagesהסתברות ושימושיהbenshenhar7682No ratings yet
- תורת החברות PDFDocument276 pagesתורת החברות PDFJudithNo ratings yet
- Fourier ZaafaraniDocument191 pagesFourier Zaafaraniأبو الأمين المغربيNo ratings yet
- פיסיקה 2ר - איתמר גצלרDocument55 pagesפיסיקה 2ר - איתמר גצלרNimer Morqus BallanNo ratings yet
- 2019 BDocument59 pages2019 BTarik BakirNo ratings yet
- Hedva 2Document504 pagesHedva 2mrbeam202312No ratings yet
- Bdida SicumDocument58 pagesBdida SicumReut CohenNo ratings yet
- Lecture NotesDocument129 pagesLecture Noteskobo korNo ratings yet
- סיכום תרמודינמיקה 1Document88 pagesסיכום תרמודינמיקה 1אללי אסנקאוNo ratings yet
- סיכום הרצאות + תירגוליםDocument49 pagesסיכום הרצאות + תירגוליםנחום נחוםNo ratings yet
- Esp32 Book Ide BaseDocument294 pagesEsp32 Book Ide BaseMarkTaslitskiNo ratings yet
- UntitledDocument67 pagesUntitledYoel CohenNo ratings yet
- T. Trigano and D. BykhovskyDocument105 pagesT. Trigano and D. BykhovskyOrenEliezerNo ratings yet
- Material de Leitura e Apoio PDFDocument190 pagesMaterial de Leitura e Apoio PDFomrisuNo ratings yet
- Tom Hen - Set Theory PDFDocument89 pagesTom Hen - Set Theory PDFJudithNo ratings yet
- ADS LAMINAR MAV ManualDocument12 pagesADS LAMINAR MAV ManualSilvia BaruchNo ratings yet
- חוברת פייתוןDocument33 pagesחוברת פייתוןloox_dgNo ratings yet
- 1 20Document20 pages1 20celineNo ratings yet
- Math BookDocument647 pagesMath BookTao DqNo ratings yet
- -סיכום- סיכום - 2015 - הרצאות וידאו צנזורDocument78 pages-סיכום- סיכום - 2015 - הרצאות וידאו צנזורRr eeNo ratings yet
- Introduction To Statistical Signal Processing 2012b H ErellnaDocument74 pagesIntroduction To Statistical Signal Processing 2012b H ErellnaDor Ben LavyNo ratings yet
- מדידה ומיפוי מחברת סופיתDocument165 pagesמדידה ומיפוי מחברת סופיתBegin ComputerNo ratings yet
- תחילת אינפיDocument25 pagesתחילת אינפיIlya NovikovNo ratings yet
- תמל 3003 תכתובות דו-ח חוקרDocument218 pagesתמל 3003 תכתובות דו-ח חוקראביעד יוגבNo ratings yet
- 807 Vectors Algebraic VectorsDocument31 pages807 Vectors Algebraic VectorsAdi ShushlevNo ratings yet
- סיכום חדואDocument36 pagesסיכום חדואAnna KunzvizkiNo ratings yet
- - - ספר קורס - קוונטים ומצב מוצק ספטמבר 2020 Mac - 2024-01-07 08 - 10 - 43Document152 pages- - ספר קורס - קוונטים ומצב מוצק ספטמבר 2020 Mac - 2024-01-07 08 - 10 - 43אלי כהןNo ratings yet
- Electricity TheoryDocument186 pagesElectricity TheoryMorin BinjaminNo ratings yet
- LogicaDocument86 pagesLogicaJudithNo ratings yet
- חוברת תרגילים פונקציות מרוכבותDocument76 pagesחוברת תרגילים פונקציות מרוכבותAnonymous xRsZmbNo ratings yet
- Energy Sector Review 2020Document74 pagesEnergy Sector Review 2020Oleg ShkolnikNo ratings yet
