You are on page 1of 13

‫תרומות והתנדבות בישראל בימי‬

‫מגפת נגיף הקורונה – הגל השני‬

‫מאת‪:‬‬
‫גליה פיט‪ ,‬המכון למשפט ופילנתרופיה‪,‬‬ ‫חגי כץ‪ ,‬הפקולטה לניהול‬
‫הפקולטה למשפטים ע״ש בוכמן‪,‬‬ ‫ע"ש גילפורד גלייזר‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫אוניברסיטת בן־גוריון בנגב‬

‫המכון למשפט ופילנתרופיה‬


‫הפקולטה למשפטים ע״ש בוכמן‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬

‫נ ו ד ע‬ ‫ה ל א‬ ‫ב ע ק ב ו ת‬
‫מבוא‬
‫מגפת הקורונה התפרצה בישראל בסוף חודש פברואר–תחילת חודש מרץ לשנת ‪ .2020‬בראשית ההתפרצות‪ ,‬קצב‬
‫ההידבקות הגיע לשיאו בתחילת חודש אפריל‪ ,‬ובסוף אותו חודש כבר "השתטחה העקומה"‪ ,‬והתעוררה תקווה כי‬
‫המשבר מאחורינו וניתן לחזור לשגרה‪ .‬ואכן‪ ,‬במהלך חודש מאי הממשלה החלה במדיניות של הקלות‪ ,‬כולל חזרה‬
‫ללימודים בבתי ספר לצד פתיחת פארקים‪ ,‬חוף הים‪ ,‬בתי תפילה‪ ,‬מסעדות‪ ,‬בריכות‪ ,‬ואטרקציות‪ .‬השבת המשק‬
‫הישראלי לשגרה הביאה במהרה לעלייה חוזרת בנתוני התחלואה ולשיאים חדשים בקצב ההידבקות‪ .‬במחצית‬
‫הראשונה של חודש ספטמבר טיפס מספר הנדבקים היומי לשיאים של מעלה מ–‪ 3,500‬נדבקים חדשים ביום‬
‫ובהמשך אף מעבר לכך‪ .‬בד בבד‪ ,‬ממשיך — ואף מעמיק — המשבר הכלכלי עקב המגפה והמדיניות שננקטה‬
‫להתגוננות בפניה‪ .‬חלה פגיעה משמעותית במצבם הכלכלי של רבים ממשקי הבית‪ ,‬העסקים וארגוני המגזר‬
‫השלישי בישראל‪ ,‬ואי הוודאות הכלכלית נמשכת מבלי שניתן אפילו לשער מתי היא תסתיים‪ .‬לנתונים כאלו‬
‫צפויה להיות השפעה על מגוון היבטים בחיי היום־יום בישראל‪ ,‬ובכלל זה על התרומות וההתנדבות‬
‫של הציבור‪ ,‬בהן דן דו"ח זה‪.‬‬

‫תרומות או במינוחן האקדמי — נתינה פילנתרופית‪ ,‬הן ביטוי מרכזי של התנהגות פרו־סוציאלית; כלומר‪ ,‬פעילות‬
‫וולונטרית שמטרתה לסייע לאחר‪ ,‬זאת לצד התנדבות והשתתפות בפעילות של ארגונים וולונטריים‪ .‬לנתינה‬
‫הפילנתרופית יכולים להיות ביטויים רבים ומגוונים — התרומה יכולה להיות של כסף‪ ,‬זמן או שווה כסף‪ ,‬ספונטנית‬
‫או מתוכננת‪ ,‬מופנית כלפי ארגון או אדם פרטי‪ ,‬בסכומים גדולים או קטנים‪ ,‬חד פעמית או מתמשכת‪ .‬לתרומות‬
‫כספיות לארגונים חברתיים ולהתנדבות בארגונים אלה יש תפקיד חשוב במימון ותפעול השירותים שמעניקים‬
‫ארגוני חברה אזרחית ומגזר שלישי לציבור‪ .‬ארגוני המגזר השלישי הם שחקן משמעותי ברשת הביטחון החברתית‬
‫שמוצעת לאוכלוסייה במדינת ישראל‪ .‬משקלם בהספקת שירותים חברתיים (רווחה‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך) גדל בעקבות‬
‫תהליכי ההפרטה של העשורים האחרונים‪ .‬משום כך‪ ,‬אין להתעלם מנחיצותם של ארגונים אלה והשירותים‬
‫שהם מספקים בימים כסדרם‪ ,‬קל וחומר בעתות משבר דוגמת משבר נגיף הקורונה‪ ,‬אשר מגביר את‬
‫הדרישה לשירותים חברתיים ומאיים על הביטחון הסוציאלי בקרב קבוצות רבות בציבור בישראל‪.‬‬

‫תרומה והתנדבות הן ביטוי של העדפות וערכים של הפרט‪ ,‬לצד רוח קהילתית ומעורבות חברתית ואזרחית‪ .‬הרוח‬
‫הפילנתרופית הזו היא מאפיין יציב למדי של חברות וקהילות‪ ,‬בכפוף לשינויים לאורך לוח השנה‪ ,‬כגון בימי חגים‬
‫דתיים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בנסיבות יוצאות דופן מושפעת הרוח הפילנתרופית בציבור מן האירועים המתחוללים‬
‫ברקע‪ ,‬וניתן למצוא תנודות חריגות בהיקפי התרומה וההתנדבות של יחידים ומשקי בית‪ ,‬כמו־גם של‬
‫תאגידים‪ .‬במצבי אסון ומלחמה‪ ,‬למשל‪ ,‬ידוע כי ישנה עלייה ניכרת‪ ,‬אף אם זמנית‪ ,‬בהיקפי ההתנהגות הפילנתרופית‬
‫של הציבור‪ ,‬לצד שינוי ביעדיה‪ .‬בתקופת מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬למשל‪ ,‬חלה עלייה משמעותית בפילנתרופיה‬
‫בישראל‪ ,‬ובדומה לכך נראה גידול בפילנתרופיה לאחר הצונאמי באסיה‪ ,‬אסון התאומים בארה"ב ובמקרים דומים‪.‬‬

‫מהי השפעתו של אירוע חריג וייחודי כדוגמת מגפת הקורונה? מגפת הקורונה והמשבר החברתי־כלכלי‬
‫שבעקבותיה‪ ,‬הם אירוע "מתגלגל" שמאופיין באי וודאות ניכרת‪ .‬הצעדים למיגור המגפה כוללים בידוד וריחוק‬
‫חברתי (פיזי) שמקשים על ההתנדבות‪ ,‬והמשבר הכלכלי המלווה את המגפה‪ ,‬מייצר מצוקה כלכלית הן בקרב משקי‬
‫הבית והן בקרב הארגונים החברתיים — עד כדי צמצום פעילותם או הפסקתה כליל‪ .‬דווקא בעת משבר‪ ,‬שבה‬
‫הסעדים שמעניקים ארגוני המגזר השלישי נחוצים יותר מתמיד‪ ,‬הארגונים הללו חווים מחסור חמור‬
‫במשאבים‪ .‬מטרתו של דו"ח זה היא להמשיך ולחשוף את המגמות ביחס לתרומה ולהתנדבות בקרב הציבור‬
‫בישראל במהלך ימי מגפת הקורונה‪ ,‬מגמות שהצבענו עליהן לראשונה במסגרת דו"ח "פיקוח קורונה דוחה תרומה"‬
‫שיצא לאור בסוף חודש אפריל‪ .‬לפניכם‪/‬ן דו"ח מצב שני לתקופת משבר נגיף הקורונה‪ ,‬שמכסה את התקופה‬
‫שמעת היציאה מ"הגל הראשון" ועד סמוך לחגי תשרי‪ ,‬עת ישראל מצויה בעיצומו של "הגל השני" של המגפה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫תרומות והתנדבות בישראל בימי מגפת נגיף הקורונה – הגל השני‬

‫הדו"ח הוא פרי שיתוף פעולה בין הפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן־גוריון בנגב והמכון למשפט‬
‫ופילנתרופיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב‪ .‬המכון למשפט ופילנתרופיה מקדם מחקרים לחשיפת‬
‫תמונת הנתינה לארגונים חברתיים בישראל‪ .‬המכון עושה זאת באמצעות מעבדת מחקר לנתוני פילנתרופיה‬
‫בישראל‪ ,‬הבוחנת‪ ,‬באמצעות מחקרים שונים‪ ,‬את התרומות לארגוני החברה האזרחית ממקורות שונים‪ :‬יחידים‬
‫ומשקי בית בישראל‪ ,‬חברות בישראל‪ ,‬קרנות פילנתרופיות בארץ ומקורות מחו"ל‪.‬‬

‫המחקר שממצאיו הראשוניים מובאים כאן נשען על איסוף נתונים שאנו עורכים מדי שבוע מאז חודש דצמבר‬
‫‪ .2018‬מענקי מחקר ייעודיים מהמכון למשפט ופילנתרופיה‪ ,‬מנשיא אוניברסיטת בן־גוריון בנגב וממשרד המדע‬
‫אפשרו להוסיף למחקר איסוף נתונים בתוך תקופת מגפת הקורונה בישראל‪ .‬איסוף הנתונים בתקופת המפגה‬
‫החל באמצע חודש פברואר‪ .‬אנו מודים לחברת ‪ iPanel‬על שיתוף הפעולה והגמישות שגילו‪ ,‬שאפשרו לקיים את‬
‫איסוף הנתונים לטובת המשך המחקר‪ .‬הידע שייווצר בעזרת המחקר יסייע להבנת ההשלכות החברתיות‬
‫המיידיות והמתמשכות של משבר נגיף הקורונה‪ ,‬ויתמוך בקביעת מדיניות חברתית וכלכלית‪ ,‬ובתכנון‬
‫ניהול גיוס המשאבים של ארגוני המגזר השלישי הנעזרים בתרומות הציבור למימון פעילותם למען‬
‫החברה והקהילה בישראל‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫מתודולוגיה‬
‫המחקר מייצר סדרה עיתית בתכיפות שבועית של נתוני תרומות והתנדבות‪ ,‬במדגמים שבועיים ומייצגים של‬
‫האוכלוסייה הישראלית הבוגרת‪ .‬לשם כך אנו מקיימים סדרה של סקרים באמצעות הפאנל האינטרנטי של חברת‬
‫‪ .iPanel‬הסדרה מורכבת מסקרים שבועיים‪ ,‬במדגמים מייצגים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל‪ ,‬שכוללים כ–‪500‬‬
‫משיבים מהציבור היהודי ו כ–‪ 50‬משיבים מהציבור הערבי עד גיל ‪ 1.40‬הפאנל כולל כ–‪ 100,000‬משתתפים‪,‬‬
‫ופועל לפי הכללים המחמירים של איגוד מכוני המחקר הבינלאומי (‪ .)ESOMAR‬המשתתפים בפאנל האינטרנטי‬
‫מתוגמלים על־ידי צבירת נקודות (בהתאם לאורך הסקר) המאפשרות קבלת תווי קנייה (‪ 500‬נקודות = ‪ 50‬ש”ח) ‪.‬‬

‫ארבע שאלות אודות תרומה והתנדבות מוספות בסקר האומניבוס השבועי של הפאנל‪ ,‬אשר מתקיים בדרך כלל‬
‫ביום רביעי בכל שבוע‪ .‬הדגימה מדי שבוע היא אקראית ולפי שכבות על בסיס הפרמטרים הבאים‪ :‬מין‪ ,‬גיל‪ ,‬אזור‪,‬‬
‫דתיות‪ .‬הדגימה מסננת חברי פאנל שהשתתפו ב–‪ 3‬סקרים ומעלה בחודש שלפני המדגם‪ ,‬או את חברי הפאנל‬
‫שהשתתפו בסקר בשבוע שלפני המדגם‪.‬‬

‫‪ .1‬חשוב להבהיר כי הדגימה בחברה הערבית לוקה בחסר ומוגבלת בשל חוסר הפיתוח של פאנלים אינטרנטיים ומדגמי האומניבוס בקרב‬
‫הציבור הערבי במכוני הסקרים נכון לעתה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬נוכח גודל המדגם כולו‪ ,‬מספר הנדגמים בחברה הערבית קטן יחסית‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫ממצאים‬
‫עם חלוף הזמן‪ ,‬והמעבר — מגל ראשון — להפוגה — ולגל שני — של המגפה‪ ,‬מתגלות תמורות מעניינות‬
‫בהתנהגות הפילנתרופית של הציבור‪.‬‬

‫תרשים מס' ‪ 1‬על ארבעת חלקיו מציג את התמונה הכללית בשנת ‪ 2019‬אל מול הממוצע של התקופה המכוסה‬
‫בדו"ח הקודם (גל ראשון) ושל זו שאנו מציגים עכשיו‪ .‬באופן כללי ניכר שהתרומה וההתנדבות הבלתי‬
‫פורמליות נותרות יציבות בין התקופות השונות‪ ,‬בעוד התרומה לארגונים וההתנדבות בהם פוחתות‬
‫באופן מתמשך‪.‬‬

‫תרשים ‪ .1‬תרומה והתנדבות בישראל במהלך תקופת מגפת הקורונה בהשוואה לממוצעים‬
‫בשנת ‪2019‬‬

‫שיעור תורמים‬ ‫ממוצע תרומה שבועית לארגונים ב‪₪‬‬


‫ללא התרומה הגבוהה‬
‫‪60%‬‬ ‫‪240‬‬
‫‪52.7%‬‬ ‫‪234‬‬
‫‪50.7%‬‬ ‫‪51.1%‬‬ ‫‪235‬‬
‫‪50%‬‬ ‫‪228‬‬
‫‪230‬‬

‫‪225‬‬
‫‪40%‬‬ ‫‪37.6%‬‬
‫‪35.3%‬‬
‫‪220‬‬
‫‪30.4%‬‬
‫‪30%‬‬ ‫‪215‬‬

‫‪210‬‬
‫‪206‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪205‬‬

‫‪200‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪195‬‬

‫‪0%‬‬ ‫‪190‬‬
‫ממוצע ‪2019‬‬ ‫‪19/2-13/4/2020‬‬ ‫‪22/4-2/9/2020‬‬ ‫ממוצע ‪2019‬‬ ‫‪19/2-13/4/2020‬‬ ‫‪22/4-2/9/2020‬‬

‫(כולל ציוד)‬
‫לארגונים כללי‬ ‫תורמים‬
‫עור תורמים‬‫שי‬ ‫‪n‬ולל ציוד‬
‫שיעור(‬ ‫כלליונים )כ‬
‫תורמים לארג‬ ‫‪ n‬שיעו‬
‫שיעורר תורמים‬

‫שיעור מתנדבים‬ ‫קבלת עזרה בלתי פורמלית‬

‫‪35%‬‬ ‫‪1.6%‬‬
‫‪31.4%‬‬ ‫‪31.4%‬‬ ‫‪1.5%‬‬

‫‪30%‬‬ ‫‪28.8%‬‬ ‫‪1.4%‬‬


‫‪1.2%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪15%‬‬ ‫‪12.6%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪10.1%‬‬
‫‪10%‬‬ ‫‪8.1%‬‬
‫‪0.4%‬‬

‫‪5%‬‬ ‫‪0.2%‬‬

‫‪0%‬‬ ‫‪0.0%‬‬
‫ממוצע ‪2019‬‬ ‫‪19/2-13/4/2020‬‬ ‫‪22/4-2/9/2020‬‬ ‫‪ 19/2-13/4/2020‬ממוצע מחצית שנייה‬ ‫‪22/4-2/9/2020‬‬
‫‪2019‬‬
‫בארגונים‬
‫התנדבות כללי‬ ‫‪ n‬שיע‬
‫שיעורור התנדבות‬ ‫כללירגונים‬
‫התנדבותת בא‬
‫שיעורעור התנדבו‬
‫שי‬ ‫‪n‬‬

‫‪5‬‬
‫תרומות והתנדבות בישראל בימי מגפת נגיף הקורונה – הגל השני‬

‫בשני התרשימים העליונים אנו רואים את התמורות בתרומות‪ .‬שיעור התורמים הממוצע הכולל (גם תרומות פורמליות‬
‫לארגונים וגם תרומות בלתי פורמליות לאדם פרטי או במשפחה) נשאר יציב פחות או יותר‪ ,‬ועמד על כמחצית‬
‫מהציבור שמדווחים על תרומה מדי שבוע‪ .‬לעומתו חלה ירידה מתמשכת בשיעור הממוצע של התורמים תרומות‬
‫פורמליות לארגונים‪ .‬ירידה זו‪ ,‬בתרומה לארגונים מלווה גם בירידה עקבית ומתמשכת בסכומי התרומה‬
‫הממוצעים לארגונים‪ .‬כך‪ ,‬בשנת ‪ 2019‬סכום התרומה הממוצע עמד על ‪ ,₪ 234‬בתקופת הגל הראשון של‬
‫המגפה ‪ ₪ 228‬ולאחריו‪ ,‬בעת ההפוגה ובעיצומו של הגל השני עומד סכום התרומה הממוצע על ‪.₪ 206‬‬

‫בשני התרשימים התחתונים אנו רואים תמונה דומה למדי‪ .‬שיעור ההתנדבות הכולל נותר יציב יחסית‪ .‬אף כי‬
‫בחודשיים הראשונים של משבר נגיף הקורונה חלה ירידה יחסית בשיעור המתנדבים הכולל בסך ‪ 19%‬ביחס‬
‫לממוצע של שנת ‪ ,2019‬הירידה הזו נבלמה בתקופה שמאמצע אפריל ועד סוף אוגוסט‪ .‬בשיעור המתנדבים‬
‫בארגונים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬חלה ירידה עקבית ומתמשכת בין שלוש התקופות‪ .‬משום כך ניתן להסיק שחלה‬
‫במקביל עלייה בשיעור המתנדבים באופן בלתי פורמלי — שסייעו לאדם פרטי או משפחה שלא במסגרת ארגון‬
‫רשמי כלשהו‪ .‬אולם‪ ,‬לנוכח מסקנה זו בדבר עלייה בהתנדבות הבלתי פורמלית‪ ,‬מפתיעה הירידה העקבית‬
‫בשיעור המשיבים הנמוך שציינו שקיבלו עזרה באופן בלתי פורמלי מאדם אחר‪.‬‬

‫סדרת התרשימים הבאים מציגה את הדינמיקה השבועית המפורטת‪ .‬בתרשים ‪ 2‬נראית תנודתיות בשיעורי‬
‫התורמים‪ ,‬אך עם זאת ניכרת עלייה כשבוע לאחר סיום שנת הלימודים ויציאת תלמידי בתי הספר ל"חופש הגדול"‪.‬‬
‫עלייה זו נותרת בעינה עד סיום "החופש הגדול"‪.‬‬

‫תרשים ‪ .2‬שיעור התורמים השבועי‪ ,‬כללי ולארגונים‪22/4-2/9/2020 ,‬‬

‫‪65%‬‬

‫‪60%‬‬

‫‪55%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪45%‬‬

‫‪40%‬‬

‫‪35%‬‬

‫‪30%‬‬

‫‪25%‬‬

‫‪20%‬‬
‫התחלת יציאה ממצב חירום‬

‫פתיחת מסעדות‪ ,‬בריכות‪,‬‬

‫אזורים מוגבלים ביפו ובנגב‬

‫אזורים מוגבלים באלעד‬


‫בטבריה‬

‫אזורים מוגבלים בכמה ערים‬

‫קיצור תקופת ההחלמה‬

‫יישומון "המגן ‪"2‬‬

‫אושרו הופעות במתחמים‬


‫פתוחים‬
‫הקלות ראשונות בהגבלות‬

‫הקלת נוספת בהגבלות‬

‫פתיחת פארקים‬

‫אטרקציות‬

‫עלייה חריגה בהידבקות‬

‫הפעלת רכבות‬

‫הגבלת התקהלויות‬

‫קמפיין הסברה בשלטי חוצות‬

‫והבידוד; מינוי רוני גמזו‬

‫קמפיין טלוויזיוני‬
‫חזרה ללימודים בבתי ספר‪,‬‬
‫פתיחת חוף הים‪ ,‬בתי תפילה‬

‫הקלת נוספת התחלת יציאה‬ ‫חזרה‬ ‫עלייה חריגה‬ ‫אזורים‬ ‫הגבלת‬ ‫אושרו הופעות יישומון "המגן קמפיין הסברה‬ ‫‪-‬‬
‫ממצב חירום‬ ‫בהידבקות ללימודים בבתי בהגבלות‬ ‫מוגבלים ביפו‬ ‫התקהלויות‬ ‫בשלטי חוצות‬ ‫‪"2‬‬ ‫במתחמים‬
‫ספר‬ ‫ובנגב‬ ‫פתוחים‬
‫פתיחת חוף‬
‫הים‪ ,‬בתי‬
‫תפילה‬

‫רמדאן‬ ‫שבועות‬ ‫סיום שנת לימודים‬ ‫תשעה‬ ‫חג הקורבן‬ ‫סיום החופש‬
‫באב‬ ‫הגדול‬
‫רמדאן‬ ‫תורמים כללישבועות‬
‫‪2020‬‬ ‫‪2020‬לימודים‬
‫סיום שנת‬ ‫באב‬
‫ם לארגונים‬‫תשעהורמי‬
‫ת‬ ‫חג הקורבן‬ ‫סיום החופש הגדול‬

‫תורמים לארגונים ‪2020‬‬ ‫תורמים כללי ‪2020‬‬

‫‪6‬‬
‫תרומות והתנדבות בישראל בימי מגפת נגיף הקורונה – הגל השני‬

‫בסכומי התרומה ישנן גם כן תנודות למרות שהנתון המוצג הוא ממוצע סכום התרומה השבועי ללא התרומה‬
‫הגבוהה ביותר על מנת להפחית את ההשפעה של הנתונים הקיצוניים על הממוצע‪.‬‬

‫תרשים ‪ .3‬סכום התרומה השבועית הממוצעת‪26/5-2/9/2020 ,‬‬


‫בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת ‪2019‬‬

‫‪500‬‬

‫‪450‬‬

‫‪400‬‬

‫‪350‬‬

‫‪300‬‬

‫‪250‬‬

‫‪200‬‬

‫‪150‬‬

‫‪100‬‬

‫‪50‬‬

‫‪0‬‬
‫התחלת יציאה ממצב חירום‬

‫פתיחת פארקים‬

‫פתיחת מסעדות‪ ,‬בריכות‪,‬‬

‫הפעלת רכבות‬

‫אזורים מוגבלים ביפו ובנגב‬

‫אזורים מוגבלים באלעד‬


‫בטבריה‬

‫אזורים מוגבלים בכמה ערים‬

‫קיצור תקופת ההחלמה‬

‫אושרו הופעות במתחמים‬


‫פתוחים‬
‫הקלות ראשונות בהגבלות‬

‫הקלת נוספת בהגבלות‬

‫אטרקציות‬

‫עלייה חריגה בהידבקות‬

‫הגבלת התקהלויות‬

‫קמפיין הסברה בשלטי חוצות‬

‫יישומון "המגן ‪"2‬‬


‫והבידוד; מינוי רוני גמזו‬

‫קמפיין טלוויזיוני‬
‫הקלת נוספת‬ ‫עלייה חריגה חזרה ללימודים‬ ‫אזורים מוגבלים‬ ‫הגבלת‬ ‫אושרו הופעות יישומון "המגן ‪ " 2‬קמפיין הסברה‬
‫חזרה ללימודים בבתי ספר‪,‬‬
‫פתיחת חוף הים‪ ,‬בתי תפילה‬

‫בהגבלות‬ ‫בבתי ספר‬ ‫בהידבקות‬ ‫ביפו ובנגב‬ ‫התקהלויות‬ ‫בשלטי חוצות‬ ‫במתחמים‬
‫פתיחת חוף‬ ‫פתוחים‬
‫הים‪ ,‬בתי תפילה‬

‫שבועות‬ ‫סיום שנת לימודים‬ ‫תשעה‬ ‫חג הקורבן‬ ‫סיום‬


‫באב‬ ‫החופש‬
‫הגדול‬
‫ממוצע ללא התרומה הגבוהה ‪2019‬‬ ‫ממוצע ללא התרומה הגבוהה ‪2020‬‬
‫רמדאן‬ ‫שבועות‬ ‫סיום שנת לימודים‬ ‫תשעה באב‬ ‫חג הקורבן‬ ‫סיום החופש הגדול‬

‫ממוצע ללא התרומה הגבוהה ‪2020‬‬ ‫ממוצע ללא התרומה הגבוהה ‪2019‬‬

‫‪7‬‬
‫תרומות והתנדבות בישראל בימי מגפת נגיף הקורונה – הגל השני‬

‫בשיעור המתנדבים התמונה חדה בהרבה‪ .‬שיעור המתנדבים הנמוך בארגונים מאז תחילת הסגר הראשון נותר‬
‫בעינו למשך כל התקופה‪ ,‬אולם בשיעור העזרה ההדדית – התנדבות בלתי פורמלית בעזרה ליחיד או‬
‫במשפחה שלא באמצעות ארגון – חלה עלייה לרמה של טרום משבר נגיף הקורונה‪ .‬בדומה לממצא‬
‫שבתרומות‪ ,‬עלייה זו החלה כשבוע לאחר תום שנת הלימודים במערכת החינוך‪ ,‬והיא נמשכת עד תום "החופש‬
‫הגדול"‪.‬‬

‫תרשים ‪ .4‬שיעור המתנדבים השבועי‪ ,‬כללי ולארגונים‪22/4-2/9/2020 ,‬‬

‫‪45%‬‬

‫‪40%‬‬

‫‪35%‬‬

‫‪30%‬‬

‫‪25%‬‬

‫‪20%‬‬

‫‪15%‬‬

‫‪10%‬‬

‫‪5%‬‬

‫‪0%‬‬
‫התחלת יציאה‬ ‫פתיחת‬ ‫פתיחת‬ ‫הפעלת רכבות‬ ‫אזורים‬ ‫אזורים‬ ‫קיצור תקופת‬ ‫קמפיין‬
‫התחלת יציאה ממצב חירום‬

‫פתיחת פארקים‬

‫פתיחת מסעדות‪ ,‬בריכות‪,‬‬

‫הפעלת רכבות‬

‫אזורים מוגבלים ביפו ובנגב‬

‫אזורים מוגבלים באלעד‬


‫בטבריה‬

‫אזורים מוגבלים בכמה ערים‬

‫אושרו הופעות במתחמים‬


‫פתוחים‬
‫הקלות ראשונות בהגבלות‬

‫הקלת נוספת בהגבלות‬

‫אטרקציות‬

‫עלייה חריגה בהידבקות‬

‫הגבלת התקהלויות‬

‫קמפיין הסברה בשלטי חוצות‬

‫קיצור תקופת ההחלמה‬

‫יישומון "המגן ‪"2‬‬


‫והבידוד; מינוי רוני גמזו‬

‫קמפיין טלוויזיוני‬
‫חזרה ללימודים בבתי ספר‪,‬‬
‫פתיחת חוף הים‪ ,‬בתי תפילה‬

‫ממצב חירום‬ ‫פארקים‬ ‫מסעדות‪,‬‬ ‫מוגבלים‬ ‫מוגבלים‬ ‫ההחלמה‬ ‫טלוויזיוני‬


‫בריכות‪,‬‬ ‫באלעד‬ ‫בכמה ערים‬ ‫והבידוד; מינוי‬
‫אטרקציות‬ ‫בטבריה‬ ‫רוני גמזו‬

‫רמדאן‬ ‫שבועות‬ ‫סיום שנת לימודים‬ ‫תשעה‬ ‫חג הקורבן‬ ‫סיום‬


‫באב‬ ‫החופש‬
‫הגדול‬
‫סה"כ התנדבו‬ ‫סה"כ התנדבו בארגונים‬

‫רמדאן‬ ‫שבועות‬ ‫סיום שנת לימודים‬ ‫תשעה באב‬ ‫חג הקורבן‬ ‫סיום החופש הגדול‬

‫סה״כ התנדבו בארגונים‬ ‫סה״כ התנדבו‬

‫‪8‬‬
‫תרומות והתנדבות בישראל בימי מגפת נגיף הקורונה – הגל השני‬

‫הממצאים בדבר ההתנדבות מעוררים צורך בחקירה יותר ממוקדת באשר לאופי ההתנדבות במשברים מסוג זה‪.‬‬
‫כך למשל אפשר לשער שלא תמיד המתנדב‪/‬ת יודע‪/‬ת האם ואיזה ארגון עומד מאחורי הפעולה האינדיבידואלית‬
‫שלו‪/‬ה‪ .‬ועוד עניין לחקירה נוספת — הממצאים ביחס לגידול בהתנדבות הבלתי פורמלית לא מתיישבים עם‬
‫הממצא המוצג בתרשים ‪ ,5‬ממנו עולה כי העלייה בשיעור המדווחים שקיבלו עזרה בהתנדבות בתחילת חופשת‬
‫הקיץ נבלמת‪ ,‬ושיעורי המדווחים כי נעזרו בהתנדבות בלתי־פורמלית חוזרים לשיעורים נמוכים במובהק‪.‬‬

‫תרשים ‪ .5‬שיעור המדווחים שקבלו עזרה בלתי פורמלית‪ ,‬שבועי‪22/4-2/9/2020 ,‬‬

‫‪2.25%‬‬

‫‪2.00%‬‬

‫‪1.75%‬‬

‫‪1.50%‬‬

‫‪1.25%‬‬

‫‪1.00%‬‬

‫‪0.75%‬‬

‫‪0.50%‬‬

‫‪0.25%‬‬

‫‪0.00%‬‬
‫‪ 13‬מאי ‪22 22 6‬‬ ‫‪ 27‬מאי‪20‬‬
‫‪ 20‬מאי ‪6‬‬ ‫‪ 10‬יוני ‪ 33‬יוני ‪27‬‬
‫‪ 17‬יוני ‪10‬‬
‫‪ 24‬יוני ‪17‬‬
‫‪ 15‬יולי ‪ 88‬יולי ‪ 11‬יולי ‪24‬‬
‫‪ 22‬יולי ‪15‬‬
‫‪ 29‬יולי ‪22‬‬
‫‪ 5‬אוג׳ ‪29‬‬‫‪ 12‬אוג׳ ‪5‬‬
‫‪ 19‬אוג׳ ‪12‬‬
‫‪ 26‬אוג׳ ‪19‬‬
‫‪ 22‬ספט׳ ‪26‬‬
‫מאי אפר׳‬ ‫מאי‬ ‫מאי‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יוני‬ ‫יוני‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫יולי‬ ‫יולי‬ ‫יולי‬ ‫יולי‬ ‫אוג׳‬ ‫אוג׳‬ ‫אוג׳‬ ‫ספט׳ אוג׳‬
‫אפר׳‬
‫אישיתמוכר לי אישית‬
‫ממוצע מחצית שנייה ‪2019‬‬ ‫לי שאינו‬
‫מוכרדם‬
‫ף מא‬ ‫ע החול‬
‫שאינו‬ ‫החולף בשבו‬
‫מאדם‬ ‫בשבוע תשלום‪,‬‬
‫תשלום‪,‬רה‪ ,‬ללא‬
‫ללאעצמי עז‬
‫עזרה‪,‬לתי ב‬
‫קיבלתי בעצמי קיב‬
‫ממוצע מחצית שנייה ‪2019‬‬

‫‪9‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪12%‬‬

‫‪0%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪9%‬‬
‫חירוםם‬
‫ממצבב חירו‬
‫ה ממצ‬‫יציאה‬
‫התחלת יציא‬
‫התחלת‬

‫בהגבלות‬
‫ראשונותבהגבלות‬
‫הקלות נוספת‬
‫הקלת‬

‫רמדאן‬
‫בהגבלות‬
‫נוספתקים‬
‫הקלתת פאר‬
‫פתיח‬

‫רמדאן‬
‫חזרה ללימודים בבתי ספר‬
‫פתיחת פארקים‬
‫פתיחת חוף הים‪ ,‬בתי תפילה‬
‫חזרה ללימודים בבתי ספר‪,‬‬
‫תפילהאטרקציות‬
‫בתיריכות‪,‬‬
‫הים‪ ,,‬ב‬
‫חוףעדות‬ ‫פתיחת‬
‫פתיחת מס‬

‫פתיחת מסעדות‪ ,‬בריכות‪,‬‬


‫עלייה חרי‬
‫אטרקציותגה בהידבקות‬

‫שבועות‬
‫בהידבקות‬
‫חריגהות‬
‫עלייהת רכב‬
‫הפעל‬

‫שבועות‬
‫רכבות‬
‫ם ביפו ובנגב‬‫הפעלתמוגבלי‬
‫אזורים‬

‫נאלצתי להפחית התנדבות בגלל מגפת הקורונה‬

‫נאלצתי להפחית תרומות בגלל מגפת הקורונה‬


‫ובנגבבטבריה‬
‫אלעד‬‫ביפו‬
‫מוגבלים ב‬
‫אזורים מוגבלים‬
‫אזורים‬

‫‪10‬‬
‫אזורים מוגבלים באלעד‬
‫הגבלת‬
‫בטבריה התקהלויות‬

‫התקהלויותכמה ערים‬
‫הגבלתמוגבלים ב‬
‫אזורים‬

‫סיום שנת לימודים‬


‫עריםצות‬
‫בכמהטי חו‬
‫מוגבלים בשל‬
‫אזורים הסברה‬
‫קמפיין‬

‫סיום שנת לימודים‬


‫חוצות‬
‫בידוד; מינוי רוני גמזו‬‫בשלטיה וה‬
‫הסברהההחלמ‬
‫קמפייןתקופת‬
‫קיצור‬

‫באב‬
‫תשעה‬
‫הקורונה‪ ,‬שבועי‪22/4-2/9/2020 ,‬‬

‫קיצור תקופת ההחלמה‬


‫רוני גמזו‬
‫מינוי ‪" 2‬‬ ‫יישומון‬
‫והבידוד;"המגן‬
‫תרומות והתנדבות בישראל בימי מגפת נגיף הקורונה – הגל השני‬

‫תשעה באב‬
‫‪"2‬‬
‫"המגןונ י‬
‫יישומון טלוויז י‬
‫קמפיין‬

‫טלוויזיוני במתחמים פתוחים‬


‫קמפיין הופעות‬
‫אושרו‬

‫חג הקורבן‬
‫חג הקורבן‬
‫אושרו הופעות במתחמים‬

‫נאלצתי להפחית תרומות בגלל מגפת הקורונה‬


‫פתוחים‬

‫נאלצתי להפחית התנדבות עקב מגפת הקורונה‬


‫סיום‬

‫הגדול‬
‫החופש‬
‫תרשים ‪ .6‬שיעור המדווחים שנאלצו להפחית בתרומה או בהתנדבות עקב משבר נגיף‬

‫סיום החופש הגדול‬


‫ההתייצבות שחלה בשיעור התורמים לאחר העלייה בתחילת חופשת הקיץ‪ ,‬ויותר מכך בשיעור המתנדבים‪,‬‬

‫מגפת הקורונה‪.‬‬
‫משבר הקורונה‪ .‬באשר להתנדבות – נצפית מגמת ירידה עקבית במספר המדווחים שהתנדבותם פחתה עקב‬
‫משתקפות גם בנתוני תרשים ‪ .6‬ביחס לתרומות קיימת תנודתיות בשיעור המצהירים כי תרומתם פחתה עקב‬
‫סיכום‬
‫מה ניתן ללמוד מן הממצאים הללו? אנו מציעים מספר השערות לדיון ומסקנות אפשריות‪ .‬יש להביא בחשבון‪ ,‬עם‬
‫זאת‪ ,‬שזהו דיווח במועד אקראי בתוך תהליך מתמשך‪ ,‬וייתכן שהדינמיקות שאנו מצביעים עליהן כעת יובנו אחרת‬
‫בקונטקסט של תקופת זמן ממושכת יותר וברטרוספקטיבה‪.‬‬

‫בעוד הקלות במרחב המחייה והפעילות הכלכלית של האזרחים לא חוללו שינויים משמעותיים בהיקפי התרומה‬
‫וההתנדבות‪ ,‬נמצאה עלייה במספר היבטים של ההתנהגות הפילנתרופית של הציבור במקביל לסיום שנת הלימודים‪.‬‬
‫האם ניתן להסביר זאת ביציאת הילדים ל"חופש הגדול"? ניתן לשער שכן‪ ,‬אם כי יש לזכור שבכל מקרה לא התקיימו‬
‫כמעט לימודים בבתי הספר‪ ,‬ורוב הילדים ממילא שהו בבית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ייתכן שהפסקת הלימודים יצרה פנאי‬
‫(פיזי או מנטלי) שאיפשר לאזרחים להגביר את מעורבותם האזרחית כמו גם הזדמנות לתעסוקה עם הילדים‪ .‬ניתן‬
‫יהיה לבחון השערה זו בעוד מספר שבועות‪ ,‬אם תחול ירידה בתרומה ובהתנדבות בעקבות החזרה ללימודים‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬יש לציין שתקופת החגים‪ ,‬העלייה ברמת התחלואה והסגר עלולים להקשות על בדיקת ההשערה‪ .‬אם לא‬
‫תחול ירידה כזו לאחר החגים‪ ,‬הרי ניתן יהיה לומר כי הציבור בישראל התרגל למצב החדש‪ ,‬ויצר "שגרת קורונה"‬
‫שבה נשמרת העזרה ההדדית הבלתי פורמלית‪ ,‬אך נפגע הסיוע לארגונים ובאמצעותם‪.‬‬

‫המגמה הכללית השנייה‪ ,‬שניתן להצביע עליה‪ ,‬לצערנו‪ ,‬במידה רבה יותר של ביטחון‪ ,‬היא הירידה‬
‫העקבית והמתמשכת בשיעורי התורמים ובסכומי התרומות לארגוני המגזר השלישי‪ .‬מדובר למעשה‬
‫בירידה של ‪ 19%‬בשיעור התורמים ובד בבד בירידה של ‪ 12%‬בסכומי התרומה‪ ,‬בהשוואה לנתוני שנת ‪.2019‬‬
‫ירידה זו מעוררת דאגה ממשית באשר לעמידותם הפיננסית של ארגונים אלו‪ ,‬שכן היא מייצגת הפחתה‬
‫של מאות מיליוני ‪ ₪‬בהכנסות הכוללות של ארגוני המגזר השלישי‪ .‬לאור העובדה שהיקף הסיוע‬
‫הממשלתי לארגונים הוא קטן יחסית‪ ,‬והוא מכוון רק לחלק מהארגונים‪ ,‬צפויה פגיעה עמוקה וחריפה‬
‫במגזר השלישי שתימשך שנים‪ .‬כמובן שייתכן גם שמאז תחילת המשבר מספר גדול של ארגוני מגזר שלישי‬
‫הפסיקו את פעילותם או צמצמו אותה משמעותית‪ ,‬ואפשר להניח שהירידה במספרי התורמים קשורה גם לירידה‬
‫במאמצים לגיוס התרומות מצד הארגונים שנותרו בזירה‪.‬‬

‫השיעורים הנמוכים והיציבים בהתנדבות של הציבור בארגונים מהווים גם הם איום על היציבות והקיימות של‬
‫ארגונים המגזר השלישי‪ .‬הנתונים מעידים על ירידה של ‪ 36%‬בהיקף ההתנדבות בהשוואה לשנת ‪ ,2019‬שמשמעה‬
‫אובדן של מאות אלפי מתנדבים‪ .‬גם אם לוקחים בחשבון את הצמצום בפעילות שנובע בהכרח ממגבלות הריחוק‬
‫החברתי‪ ,‬הרי שמדובר בפגיעה ממשית ביכולתם של הארגונים לספק שירותים‪.‬‬

‫התנהגות פילנתרופית היא מדד חשוב של סולידריות חברתית‪ .‬מקובל לטעון שבישראל‪ ,‬על אף השסעים‬
‫החברתיים‪ ,‬הדתיים והפוליטיים‪ ,‬בשעת משבר גוברת הסולידריות החברתית על השסעים‪ ,‬והציבור‬
‫הישראלי מתעלה מעליהם ומתגייס לטובת הכלל‪ .‬ממצאינו מראים שההתגייסות של הציבור בישראל‬
‫פחתה במהלך משבר נגיף הקורונה‪ ,‬פיחות שהתבטא גם בשיעורי ההתנדבות וגם בירידה בשיעור‬
‫האזרחים שמדווחים כי קיבלו עזרה ללא תמורה מאחר‪ .‬ניתן כמובן להסביר זאת בנסיבות המיוחדות של‬
‫משבר נגיף הקורונה‪ ,‬ובפרט החשש להידבקות ודרישות הריחוק החברתי‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש חשש כי זהו הסבר חלקי‬
‫בלבד וכי הממצאים מצביעים גם על שחיקה ברמת הסולידריות בחברה הישראלית‪.‬‬

‫הממצאים מראים כי המגזר השלישי בישראל נמצא במשבר עמוק‪ ,‬שמשמעויותיו ארוכות הטווח עדיין אינן ידועות‪,‬‬
‫אבל הן לבטח כוללות פגיעה אנושה בארגונים שמספקים שירותים חברתיים שונים‪ ,‬חלקם שירותים חיוניים‬

‫‪11‬‬
‫תרומות והתנדבות בישראל בימי מגפת נגיף הקורונה – הגל השני‬

‫לאוכלוסיות שונות‪ ,‬ובפרט לחלשים ביותר בחברה‪ .‬מצב זה מחייב התגייסות מיידית לבקרת נזקים‪ ,‬ומוטב‬
‫במספר צירים במקביל – בעידוד הציבור לשוב לרמות מעורבות חברתית כפי שהיו לפני המשבר‪ ,‬אם‬
‫לא למעלה מכך‪ ,‬ובסיוע חירום לשמירה על יציבותם הכלכלית של ארגוני המגזר השלישי‪ .‬נדרשת לשם‬
‫כך פעולה משותפת של הממשלה ושל ארגוני המגזר השלישי‪ ,‬ובפרט ארגונים מתאמים ומרכזיים‪.‬‬
‫ויפה שעה אחת קודם‪.‬‬

‫‪12‬‬

You might also like