‫‪-‬‬

‫בתל אביב‪-‬יפו‬
‫בראי המספרים‬
‫נתונים נבחרים‪ ,‬פברואר ‪2021‬‬

‫ע י ר י י ת ת ל‪ -‬א ב י ב‪ -‬י פ ו ‪ I‬ח ט י ב ת ת כ נ ו ן ‪ ,‬א ר ג ו ן ו מ ע ר כ ו ת מ י ד ע ‪ I‬ה מ ר כ ז ל מ ח ק ר כ ל כ ל י ו ח ב ר ת י‬

 ‫עיריית תלֿאביב‪-‬יפו‬
‫חטיבת התכנון‪ ,‬ארגון ומערכות מידע‬ ‫המרכז למחקר כלכלי וחברתי‬

‫רקע‬
‫נשים בתל‪-‬אביב‪-‬יפו )‪(2020-2019‬‬

‫השכלה‬
‫‪46%‬‬
‫מהנשים בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫למדו ‪ 16‬שנים ויותר‬
‫ישראל ‪28%‬‬
‫פעילות גופנית‬
‫מועצת העיר‬

‫‪1/3‬‬
‫נשים‬
‫גברים ‪87%‬‬

‫נשים בצל מגיפת הקורונה ‪2020‬‬

 ‫עיריית תלֿאביב‪-‬יפו‬
‫חטיבת התכנון‪ ,‬ארגון ומערכות מידע‬ ‫המרכז למחקר כלכלי וחברתי‬

‫רקע‬

‫מסמך זה יעסוק בתושבות תל‪-‬אביב‪-‬יפו ויבחן היבטים שונים בחייהן של נשים בעיר כפי שהם משתקפים‬
‫בנתונים הרשמיים )דמוגרפיה‪ ,‬השכלה‪ ,‬בריאות‪ ,‬רווחה ועוד( וכפי שעולים מהנתונים שנאספים במשובים‬
‫ובסקרים השונים‪.‬‬

‫הנושאים המוצגים במסמך‪:‬‬

‫דמוגרפיה‬ ‫‪‬‬
‫משפחות חד‪-‬הוריות‬ ‫‪‬‬
‫השכלה‬ ‫‪‬‬
‫שירותים חברתיים ואלימות כנגד נשים‬ ‫‪‬‬
‫מועסקות ועסקים‬ ‫‪‬‬
‫הכנסות‪ ,‬הוצאות‪ ,‬דיור‬ ‫‪‬‬
‫בריאות‬ ‫‪‬‬
‫פעילות גופנית‬ ‫‪‬‬
‫תחבורה‬ ‫‪‬‬
‫אזרחות פעילה‪ ,‬קיימות וקהילה‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בשירותים מקוונים‬ ‫‪‬‬

‫נשים בראי המספרים ‪1 I‬‬

 ‫עיריית תלֿאביב‪-‬יפו‬
‫חטיבת התכנון‪ ,‬ארגון ומערכות מידע‬ ‫המרכז למחקר כלכלי וחברתי‬

‫‪1‬‬
‫דמוגרפיה‬

‫כללי‬
‫מספר הנשים בתל‪-‬אביב‪-‬יפו עמד בסוף שנת ‪ 2019‬על כ‪ 232,240-‬והיווה כ‪ 50%-‬מכלל האוכלוסייה‬
‫)הנתונים כוללים רק אוכלוסייה ישראלית ללא אוכלוסייה זרה )עובדים חוקיים‪ ,‬לא חוקיים‪ ,‬מבקשי מקלט‬
‫ופליטים(‪.‬‬
‫‪ ‬בעשור האחרון )מאז ‪ ,(2008‬מספר הנשים גדל בכ‪ ,12%-‬בעוד שקצב הגידול של אוכלוסיית הגברים‬
‫היה מעט גבוה יותר ועמד על כ‪.17%-‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬המבנה הדמוגרפי של אוכלוסיית הנשים דומה למבנה הדמוגרפי של אוכלוסיית הגברים ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫שיעורי הנשים והגברים הגבוהים ביותר הם בקבוצות הגיל הצעירה ‪ 29%) 39-25‬ו‪ 31%-‬בהתאמה(‪.‬‬
‫בגילים המבוגרים )אחרי גיל ‪ ,(60‬שיעור ומספר הנשים גבוה מזה של הגברים‪ ,‬דבר שבולט במיוחד‬ ‫‪‬‬
‫החל בגיל ‪ 75‬ומעלה‪ .‬משמעות נוספת לשיעורי הנשים הגבוהים בגילים המבוגרים הוא היחס של מספר‬
‫הגברים לכל ‪ 100‬נשים ‪ -‬עד גיל ‪ 60‬יש כ‪ 100-‬גברים לכל ‪ 100‬נשים‪ .‬יחס זה מצטמצם בהדרגתיות עד‬
‫לכדי כ‪ 70-‬גברים לכל ‪ 100‬נשים בגיל ‪ 75‬ומעלה‪.‬‬

‫אוכלוסייה בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬לפי גיל ומין )למ"ס‪(2019 ,‬‬

‫נשים‬ ‫‪%‬‬ ‫גברים‬
‫‪1.2‬‬ ‫‪+90‬‬ ‫‪0.7‬‬
‫‪1.7‬‬ ‫‪85-89‬‬ ‫‪1.0‬‬
‫‪2.5‬‬ ‫‪80-84‬‬ ‫‪1.7‬‬
‫‪2.6‬‬ ‫‪75-79‬‬ ‫‪2.0‬‬
‫‪4.4‬‬ ‫‪70-74‬‬ ‫‪3.6‬‬
‫‪4.8‬‬ ‫‪65-69‬‬ ‫‪4.2‬‬
‫‪4.6‬‬ ‫‪60-64‬‬ ‫‪4.1‬‬
‫‪4.5‬‬ ‫‪55-59‬‬ ‫‪4.3‬‬
‫‪4.5‬‬ ‫‪50-54‬‬ ‫‪4.8‬‬
‫‪5.8‬‬ ‫‪45-49‬‬ ‫‪6.5‬‬
‫‪7.1‬‬ ‫‪40-44‬‬ ‫‪7.9‬‬
‫‪9.1‬‬ ‫‪35-39‬‬ ‫‪10.2‬‬
‫‪11.0‬‬ ‫‪30-34‬‬ ‫‪11.8‬‬
‫‪9.1‬‬ ‫‪25-29‬‬ ‫‪8.8‬‬
‫‪5.0‬‬ ‫‪20-24‬‬ ‫‪4.9‬‬
‫‪4.1‬‬ ‫‪15-19‬‬ ‫‪4.4‬‬
‫‪4.8‬‬ ‫‪10-14‬‬ ‫‪5.1‬‬
‫‪5.9‬‬ ‫‪5-9‬‬ ‫‪6.2‬‬
‫‪7.3‬‬ ‫‪0-4‬‬ ‫‪7.7‬‬

‫קבוצות אוכלוסייה‬
‫‪ ‬בעיר גרות ‪ (4%) 9,976‬נשים ערביות וכ‪ (96%) 222,670-‬יהודיות ואחרות )נוצריות לא ערביות וללא‬
‫סיווג דת(‪ .‬מקרב הנשים הערביות כ‪ (82%) 8,200-‬הן מוסלמיות‪.‬‬
‫המבנה הדמוגרפי של הנשים הערביות שונה מהמבנה הדמוגרפי של היהודיות והאחרות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬בקרב הנשים הערביות שיעור גבוה יותר של ילדות וצעירות עד גיל ‪ 50%) 24‬מהנשים הערביות עד‬
‫גיל ‪ ,24‬בעוד שבקרב היהודיות והאחרות ‪ 26%‬בגיל זה(‪.‬‬
‫‪ -‬בקרב היהודיות והאחרות שיעור גבוה מאוד של נשים בגיל ‪ 60‬ומעלה )‪ 22%‬מהיהודיות והאחרות‬
‫בהשוואה ל‪ 8%-‬מערביות בגיל זה(‪.‬‬

‫נשים בראי המספרים ‪2 I‬‬

 ‫עיריית תלֿאביב‪-‬יפו‬
‫חטיבת התכנון‪ ,‬ארגון ומערכות מידע‬ ‫המרכז למחקר כלכלי וחברתי‬

‫נשים בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬לפי גיל וקבוצות אוכלוסייה )‪(2019‬‬

‫ערביות‬ ‫‪%‬‬ ‫יהודיות ואחרות‬
‫‪0.1‬‬ ‫‪+90‬‬ ‫‪1.3‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪85-89‬‬ ‫‪1.7‬‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪80-84‬‬ ‫‪2.6‬‬
‫‪0.8‬‬ ‫‪75-79‬‬ ‫‪2.7‬‬
‫‪1.4‬‬ ‫‪70-74‬‬ ‫‪4.5‬‬
‫‪2.4‬‬ ‫‪65-69‬‬ ‫‪4.9‬‬
‫‪3.1‬‬ ‫‪60-64‬‬ ‫‪4.6‬‬
‫‪4.1‬‬ ‫‪55-59‬‬ ‫‪4.5‬‬
‫‪4.3‬‬ ‫‪50-54‬‬ ‫‪4.6‬‬
‫‪5.2‬‬ ‫‪45-49‬‬ ‫‪5.9‬‬
‫‪5.8‬‬ ‫‪40-44‬‬ ‫‪7.1‬‬
‫‪6.6‬‬ ‫‪35-39‬‬ ‫‪9.2‬‬
‫‪8.8‬‬ ‫‪30-34‬‬ ‫‪11.1‬‬
‫‪7.0‬‬ ‫‪25-29‬‬ ‫‪9.2‬‬
‫‪13.8‬‬ ‫‪20-24‬‬ ‫‪4.7‬‬
‫‪8.1‬‬ ‫‪15--19‬‬ ‫‪3.9‬‬
‫‪8.0‬‬ ‫‪10--14‬‬ ‫‪4.7‬‬
‫‪9.6‬‬ ‫‪5-9‬‬ ‫‪5.7‬‬
‫‪10.4‬‬ ‫‪0-4‬‬ ‫‪7.1‬‬

‫מצב משפחתי‬
‫‪ ‬ב‪ ,2018-‬בקרב נשים בגיל ‪ 15‬ומעלה‪ 39% ,‬היו רווקות )גברים ‪ 41% ,(46% -‬היו נשואות )גברים ‪(43% -‬‬
‫ו‪ 12%-‬היו גרושות )גברים – ‪ (10%‬ועוד ‪ 8%‬אלמנות )גברים ‪.(2% -‬‬
‫שיעור הנשים הרווקות עלה משמעותית בעשרים השנים האחרונות מכ‪ 30%-‬בשנת ‪ 2000‬לכ‪40%-‬‬ ‫‪‬‬
‫בשנת ‪ .2018‬עלייה משמעותית חלה בקרב נשים בקבוצת הגיל ‪ - 29-25‬מכ‪ 59%-‬רווקות בשנת ‪2000‬‬
‫לכ‪ 74%-‬רווקות בשנת ‪ .2018‬מאידך‪ ,‬בקבוצת הגיל הזו חל צמצום המשמעותי ביותר באחוז הנשואות ‪-‬‬
‫מכ‪ 37%-‬נשואות בשנת ‪ 2000‬לכ‪ 25% -‬נשואות בשנת ‪.2018‬‬
‫בשנת ‪ ,2018‬בקרב הנשים הערביות כ‪ 37%-‬מהנשים היו רווקות ו‪ 47%-‬היו נשואות )בקרב היהודיות‬ ‫‪‬‬
‫והאחרות ‪ 39% -‬ו‪ ,40%-‬בהתאמה(‪.‬‬
‫הבדלים בשיעורי האוכלוסייה לפי מצב משפחתי וגיל ‪ -‬שיעור גדול יותר של נשים נשואות בגילים‬ ‫‪‬‬
‫הצעירים עד גיל ‪ ,40‬בהשוואה לגברים‪ ,‬במיוחד בקרב קבוצת הגיל ‪ 25%) 29-25‬נשואות בהשוואה ל‪-‬‬
‫‪ 15%‬נשואים(‪ .‬מאידך‪ ,‬בגילים המבוגרים יותר ישנו שיעור נמוך יותר של נשים נשואות בהשוואה לשיעור‬
‫הנשואים בקרב הגברים‪ ,‬במיוחד החל בגיל ‪ 60‬ומעלה )‪ 44%‬נשואות לעומת ‪ 66%‬נשואים(‪ .‬פער גדול‬
‫במיוחד בין המינים נמצא בין שיעור האלמנות בגיל ‪ 60‬ומעלה לבין שיעור האלמנים באותה קבוצת גיל‬
‫)‪ 28%‬אלמנות‪ ,‬בהשוואה ל‪ 8%-‬אלמנים(‪ .‬הדפוסים הללו נשמרים לאורך ‪ 20‬השנים האחרונות‪.‬‬

‫לידות‬
‫‪ ‬שיעור הפיריון הכולל נכון לשנת ‪) 2019‬מספר הלידות הצפוי לאישה בימי חייה בטווח גיל הפוריות‬
‫‪ (49-15‬בתל‪-‬אביב‪-‬יפו עומד על ‪ 1.95‬לידות‪ ,‬ובישראל על ‪ 3.01‬לידות‪.‬‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 2019‬היו בעיר כ‪ 8,110-‬לידות ‪ 7,680 -‬לידות בקרב היהודיות והאחרות ועוד ‪ 430‬לידות‬
‫בקרב הערביות‪.‬‬
‫‪ ‬באופן כללי‪ ,‬בעשרים השנים האחרונות‪ ,‬בד בבד עם שינוי גודל האוכלוסייה‪ ,‬חלה עלייה במספר‬
‫הלידות ‪ -‬מאז שנת ‪ 2000‬חלה עלייה של כ‪ 40%-‬בלידות בקרב היהודיות והאחרות )מ‪ 5,500-‬לידות‬

‫נשים בראי המספרים ‪3 I‬‬

 ‫עיריית תלֿאביב‪-‬יפו‬
‫חטיבת התכנון‪ ,‬ארגון ומערכות מידע‬ ‫המרכז למחקר כלכלי וחברתי‬

‫בשנת ‪ 2000‬לכ‪ 7,700-‬לידות בשנת ‪ ,(2019‬בעוד שבקרב הערביות כמעט ולא חל שינוי )מ‪ 420-‬לידות‬
‫בשנת ‪ 2000‬לכ‪ 430-‬לידות בשנת ‪ ,(2019‬וזאת משום שקצב הגידול של האוכלוסייה הערבית היה נמוך‬
‫ושיעור הלידות באוכלוסייה הערבית הצטמצם‪.‬‬
‫שיעורי הילודה בקרב הערביות גבוהים מעט יותר מאלו של היהודיות והאחרות )כ‪ 21-‬לידות לכל‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1,000‬תושבים ערבים‪ ,‬בהשוואה לכ‪ 18-‬לידות לכל ‪ 1,000‬תושבים יהודים ואחרים(‪.‬‬
‫עם השנים שיעור הילודה של הנשים הערביות הצטמצם משמעותית )מכ‪ 31-‬לידות בשנת ‪ 2000‬ל‪21-‬‬ ‫‪‬‬
‫לידות בשנת ‪ 2019‬לכל ‪ 1,000‬תושבים(‪ ,‬בעוד ששיעור הילודה של היהודיות והאחרות עלה במעט )מכ‪-‬‬
‫‪ 16‬לידות בשנת ‪ 2000‬לכ‪ 18-‬לידות בשנת ‪ 2019‬לכל ‪ 1,000‬תושבים(‪.‬‬
‫עליה בגיל היולדות ‪ -‬בשנת ‪ 1995‬כמחצית מהלידות בקרב היהודיות )‪ (51%‬היו בקרב נשים בנות‬ ‫‪‬‬
‫‪ .29-20‬כיום רובן המכריע של הלידות )‪ (70%‬מתרחש בקרב נשים בקבוצת הגיל ‪11% .39-30‬‬
‫מהיהודיות אף יולדות בגיל ‪ 40‬ומעלה )בשנת ‪ 1995‬רק ‪ 3%‬ילדו בגיל זה(‪ .‬מגמה דומה‪ ,‬אך מתונה‬
‫יותר‪ ,‬קיימת גם בקרב הלא יהודיות‪.‬‬

‫משפחות חד‪ -‬הוריות‬

‫בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬היו בשנת ‪ 2019‬כ‪ 12,730-‬משפחות חד‪-‬הוריות‪ ,‬המהוות כ‪ 24%-‬מכלל המשפחות עם‬ ‫‪‬‬
‫ילדים בעיר‪ .2‬בדומה לישראל ולשאר הערים הגדולות‪ ,‬ב‪ 96%-‬מתוכן עמדה אישה בראשן‪.‬‬
‫מקרב הנשים העומדות בראש משפחות חד‪-‬הוריות‪ ,‬שיעור הרווקות מגיע ל‪ .49%-‬בכלל ישראל‬ ‫‪‬‬
‫שיעור זה נמוך משמעותית ‪ ,32% -‬וכך גם בערים גדולות אחרות בישראל השיעור נמוך יותר‪.‬‬

‫נשים בראי המספרים ‪4 I‬‬

 ‫עיריית תלֿאביב‪-‬יפו‬
‫חטיבת התכנון‪ ,‬ארגון ומערכות מידע‬ ‫המרכז למחקר כלכלי וחברתי‬

‫השכלה‬

‫נכון לשנת ‪ ,2019‬בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬שיעור הנשים בעלות ‪ 16‬שנות לימוד ויותר )‪ (46%‬גבוה משמעותית‬ ‫‪‬‬
‫מהשיעור המקביל בישראל )‪.(28%‬‬
‫בשני העשורים האחרונים חלו תמורות משמעותיות במספר שנות הלימוד של הנשים בעיר )בגיל ‪15‬‬ ‫‪‬‬
‫ומעלה( ‪ -‬בשנת ‪ 2000‬כ‪ 22%-‬מנשות העיר היו בעלות ‪ 16‬שנות לימוד ויותר‪ ,‬ובשנת ‪ 2019‬כ‪.46%-‬‬
‫שיעור זה מעט גבוה יותר‪ ,‬בהשוואה לזה של הגברים )‪.(43%‬‬

‫נשים בגילאי ‪ 15‬ומעלה‪ ,‬לפי מס' שנות לימוד ושנה )אחוזים‪ ,‬למ"ס(‬
‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬

‫‪46%‬‬
‫‪2000‬‬ ‫‪2019‬‬

‫‪31%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪21%‬‬ ‫‪22%‬‬
‫‪17%‬‬ ‫‪19%‬‬

‫‪5%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪5%‬‬

‫‪8-0‬‬ ‫‪10-9‬‬ ‫‪11-12‬‬ ‫‪15-13‬‬ ‫‪16+‬‬

‫ישראל‬

‫‪2000‬‬ ‫‪2019‬‬

‫‪34%‬‬ ‫‪33%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪22%‬‬ ‫‪23%‬‬
‫‪17%‬‬ ‫‪16%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬

‫‪8-0‬‬ ‫‪10-9‬‬ ‫‪11-12‬‬ ‫‪15-13‬‬ ‫‪16+‬‬

‫נשים במוסדות להשכלה גבוהה )תושבות‪/‬לא תושבות העיר(‬

‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב מספר ושיעור הנשים מכלל הסטודנטים הצטמצם לאורך השנים ‪ -‬מ‪ 62%-‬נשים‬
‫)‪ (15,300‬שלמדו לתואר ולתעודה בשנת ‪ 2000‬ל‪ (14,940) 57%-‬בשנת ‪ .2019‬בישראל הנשים מהוות ‪55%‬‬
‫מכלל הסטודנטים באוניברסיטאות‪ .‬בעשרים השנים האחרונות גדל שיעור הלומדות לתארים בתחום‬
‫המקצועות העזר הרפואיים‪ ,‬מדעים ביולוגיים‪ ,‬האדריכלות והנדסה‪.‬‬
‫במכללות האקדמיות בעיר המעניקות תואר מוכר ע"י המל"ג‪ ,‬חלה עלייה קלה מאוד במספר הסטודנטיות‬
‫ושיעורן לא השתנה ‪ -‬מ‪ 7,350-‬סטודנטיות )‪ (62%‬שלמדו לתואר )ראשון ושני( בשנת ‪ 2008‬לכ‪(62%) 7,680-‬‬
‫בשנת ‪ .2019‬בישראל הנשים מהוות כ‪ 64%-‬מכלל הסטודנטים במכללות האקדמיות‪.‬‬

‫נשים בראי המספרים ‪5 I‬‬

 ‫עיריית תלֿאביב‪-‬יפו‬
‫חטיבת התכנון‪ ,‬ארגון ומערכות מידע‬ ‫המרכז למחקר כלכלי וחברתי‬

‫שירותים חברתיים ואלימות כנגד נשים‬

‫במינהל השירותים החברתיים של עיריית תל‪-‬אביב‪-‬יפו מטופלות יותר נשים )נפשות עם תיק(‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫בשנת ‪ 2019‬מתוך כ‪ 34-‬אלף מטופלים‪ 57% ,‬הן נשים‪.‬‬
‫ביחידה לטיפול בדרי רחוב טיפלו בשנת ‪ 2019‬ב‪ 613-‬דרי רחוב‪ .‬בקרב המטופלים הללו קיים שיעור‬ ‫‪‬‬
‫קטן מאוד של נשים )‪.3(14%‬‬
‫בשנת ‪ 2019‬נפתחו בעיר כ‪ 1,700-‬תיקי אלימות כנגד נשים‪ .‬מדובר בעלייה של כ‪ 7%-‬בהשוואה לשנה‬ ‫‪‬‬
‫הקודמת‪ ,‬לאחר ירידה של ‪ 9%‬בארבע השנים הקודמות‪.‬‬
‫בנוסף נפתחו עוד כ‪ 800-‬תיקים על איומים כנגד נשים‪ .‬נתון זה הצטמצם ב‪ 16%-‬בחמש השנים‬ ‫‪‬‬
‫האחרונות‪.4‬‬

‫תיקים פליליים שנפתחו בגין אלימות ואיומים כלפי נשים בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬לפי שנה‬

‫מספר תיקי אלימות‬

‫מספר תיקי איומים‬

‫‪956‬‬ ‫‪860‬‬
‫‪836‬‬ ‫‪803‬‬
‫‪813‬‬

‫‪1,755‬‬ ‫‪1,769‬‬ ‫‪1,646‬‬ ‫‪1,597‬‬ ‫‪1,702‬‬

‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬

‫מועסקות ועסקים‬

‫‪ ‬השתייכות לכוח העבודה ‪ -‬שיעור הנשים בעיר בגיל העבודה )‪ ,62-15‬מועסקות ‪ /‬בלתי מועסקות‬
‫שחיפשו עבודה(‪ ,‬עמד בשנת ‪ 2019‬על ‪ .69%‬נתון זה נמוך בהשוואה לגברים תושבי העיר )‪ (78%‬אך גבוה‬
‫בהשוואה לשיעור המקביל של נשים בישראל )‪ (60%‬ובערים גדולות נוספות‪.5‬‬
‫‪ ‬תעסוקה ‪ -‬שיעור המועסקים )מתוך המשתייכים לכוח העבודה( דומה בקרב נשים וגברים תושבי העיר‬
‫)‪ .(97%-96%‬עם זאת‪ ,‬קיימים הבדלים בהיקף המשרות שבהן עובדים‪:‬‬

‫היקף העבודה בשנת ‪ ,2019‬לפי מין )למ"ס(‬

‫גברים‬ ‫נשים‬ ‫היקף העבודה‬
‫‪73%‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫עבדו בהיקף מלא‬
‫‪19%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫עבדו בהיקף חלקי‬
‫‪5%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫נעדרו זמנית מהעבודה‬

‫נשים בראי המספרים ‪6 I‬‬

 ‫עיריית תלֿאביב‪-‬יפו‬
‫חטיבת התכנון‪ ,‬ארגון ומערכות מידע‬ ‫המרכז למחקר כלכלי וחברתי‬

‫‪ ‬מספר מקבלות דמי אבטלה‪ - 6‬בשנת ‪ 2019‬היו בעיר כ‪ 2,200-‬נשים שקיבלו דמי אבטלה‪ .‬נתון זה עלה‬
‫ב‪ 17%-‬בחמש השנים האחרונות )‪ .(2019-2015‬שיעור העליה בקרב הגברים דומה‪ ,‬אך מתוך כלל‬
‫המובטלים בעיר‪ ,‬חלקן היחסי של הנשים גבוה משל הגברים )כ‪ (55%-‬והוא נותר יחסית יציב לאורך‬
‫השנים )להוציא ירידה בשנת ‪.(2009‬‬
‫‪ ‬השפעות הקורונה ‪ -‬עבודה מהבית דווחה בשיעורים נמוכים טרם מגיפת הקורונה )כ‪ 6%‬בקרב נשים‬
‫וגברים בשנת ‪ .(2019‬בשנת ‪ 2020‬דיווחו ‪ 45%‬מהנשים וכמחצית מהגברים על עבודה מהבית‪.7‬‬
‫נכון לסוף ‪ 2020‬נרשמו ‪ 27.8‬אלף מבוטחות בסניף תל אביב של הביטוח הלאומי אשר הגישו בקשה‬
‫לקבלת דמי אבטלה‪ .‬בנתון זה לא קיימת שונות בין נשים לגברים בעיר‪.8‬‬
‫‪ ‬מקום עבודה ‪ -‬בקרב תושבי העיר‪ ,‬שיעור הנשים שעבדו בעיר )לפני הקורונה( גבוה בהשוואה‬
‫לגברים )‪ 68%‬לעומת ‪ ,61%‬בהתאמה(‪ .‬לצד זה‪ ,‬גברים מרוצים יותר מנשים מהקרבה של אזור‬
‫‪9‬‬
‫המגורים שלהם למקום עבודתם‪.‬‬
‫מעמד בעבודה – בשנת ‪ 84% ,2019‬מהנשים תושבות העיר שמועסקות הן שכירות‪ ,‬לעומת ‪ 77%‬בקרב‬ ‫‪‬‬
‫הגברים‪.‬‬
‫עוסקים עצמאיים‪ - 10‬שליש מהעוסקים העצמאיים שפעלו בת"א‪-‬יפו בשנת ‪ 2019‬היו נשים‪ ,‬וקרוב לרבע‬ ‫‪‬‬
‫)‪ (24%‬מהעוסקים שהעסיקו שכירים היו נשים‪.‬‬
‫ענפי תעסוקה ‪ -‬בשנת ‪ 2019‬קרוב ל‪ 60%-‬מעובדי המכירות והשירותים הן נשים‪ ,‬וכ‪ 65%-‬מהפקידות‬ ‫‪‬‬
‫הכללית ועובדי המשרדים‪ .‬שיעור הנשים בקרב המנהלים עומד על כ‪ 28%-‬בלבד‪.‬‬
‫היחס בין נשים לגברים בתפקידי ניהול במגזר הציבורי‪ ,1.04 :11‬כלומר שיוויון‪ ,‬בהשוואה ל ‪ 0.6‬לממוצע‬ ‫‪‬‬
‫הארצי‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫כ‪ 17%-‬מהעסקים הקטנים והבינוניים בת"א‪-‬יפו הם בבעלות של נשים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬שכר ‪ -‬נשים שכירות בתל‪-‬אביב‪-‬יפו עבדו בשנת ‪ 1.6 2018‬שעות יותר בשבוע מהממוצע של נשים‬
‫בישראל‪ ,‬והרוויחו פי ‪ 1.3‬מהנשים השכירות בישראל )הכנסה ממוצעת ברוטו(‪ .‬בתוך העיר פערי השכר‬
‫בין המינים רחבים‪ :‬בשנת ‪ 2018‬הרוויח גבר תושב העיר ‪ ₪ 18,202‬בממוצע‪ ,‬ואישה ‪) ₪ 11,379 -‬פער של‬
‫‪ .(60%‬עם זאת ראוי לציין כי נשים עובדות פחות שעות מגברים )‪ 38.5‬ו‪ 44.9-‬שעות בשבוע בממוצע‬
‫בשנת ‪ ,2018‬בהתאמה(‪ ,‬ולכן הפער בשכר לשעת עבודה בין נשים לגברים הנו ‪.33%‬‬

‫נשים במוסדות עירוניים )תושבות‪/‬לא תושבות העיר(‬

‫בשנת ‪ 2020‬הנשים מהוות כמעט שני שליש מעובדי עיריית תל‪-‬אביב‪-‬יפו )‪ 6,550‬נשים מתוך ‪10,270‬‬
‫עובדים ועובדות בסה"כ(; כמחצית מעובדות העירייה מתגוררות בעיר‪ .‬כ‪ 35%-‬מהן בעלות תואר אקדמי‪,‬‬
‫בהשוואה ל‪ 29%-‬מהגברים‪ .‬בעירייה עובדים ‪ 703‬מנהלים‪ ,13‬מתוכם ‪ 326‬הן נשים )‪ .(46%‬בשנת ‪ 2008‬נתון‬
‫זה עמד על ‪ .38%‬במועצת העיר חברות ‪ 10‬נשים מתוך ‪ 31‬חברי מועצה‪.‬‬

‫נשים בראי המספרים ‪7 I‬‬

 ‫עיריית תלֿאביב‪-‬יפו‬
‫חטיבת התכנון‪ ,‬ארגון ומערכות מידע‬ ‫המרכז למחקר כלכלי וחברתי‬

‫‪14‬‬
‫הכנסות‪ ,‬הוצאות‪ ,‬דיור‬

‫‪ ‬כמחצית מהנשים מתגוררות במשק בית שבו מפרנס אחד בלבד‪ ,‬בהשוואה לגברים ש‪ 39%-‬מהם‬
‫מתגוררים במשק בית שבו מפרנס אחד בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬כמחצית מהנשים מדווחות שהכנסת משק הבית שלהן )לפני התפרצות מגפת הקורונה( הייתה נמוכה‪,‬‬
‫בהשוואה לשליש מהגברים‪ .‬כרבע מהנשים מדווחות על הכנסה גבוהה )בהשוואה ל‪ 43%-‬מהגברים(‪.‬‬
‫‪ ‬בצל המגיפה‪ ,‬נשים חוששות יותר מקושי בכיסוי הוצאות בהשוואה לגברים ומדווחות בשיעורים גבוהים‬
‫יותר על הכנסה שנפגעה עקב ירידה בהיקף העבודה‪ .‬בהתאמה‪ ,‬הן פסימיות יותר באשר לשנה הקרובה‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫ומעריכות שהמצב הכלכלי שלהן ושל בני משק הבית שלהן יחמיר‪:‬‬
‫‪ 43% -‬מהנשים מדווחות שחלקן של הוצאות הדיור מסה"כ הוצאות משק הבית גבוה מ‪,50%-‬‬
‫בהשוואה ל‪ 27%-‬מהגברים‪.‬‬
‫‪ -‬בדומה לגברים‪ ,‬כמעט מחצית מהנשים מתגוררות בשכירות‪ .‬אולם נשים אלה חוששות הרבה יותר‬
‫מגברים שהן לא תוכלנה להמשיך ולגור בדירה או בשכונה שלהן עקב מחירי הדיור‪.‬‬
‫‪ -‬בהשוואה לגברים‪ ,‬נשים פחות מרוצות מהבניין בו הן מתגוררות‪ ,‬מהמצב הפיזי שלו ושל החצר‬
‫בבניין‪ ,‬ממבנה הדירה )כיווני אוויר‪ ,‬חלוקה לחדרים ועוד( ומהמצב הפיזי ‪ /‬תחזוקתי שלה‪.‬‬

‫אחוז ההוצאות לדיור מסה"כ הוצאות משק הבית‪ ,‬לפי מין )‪,2019‬למ"ס(‬

‫‪43%‬‬
‫נשים‬
‫גברים‬

‫‪27%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪27%‬‬

‫‪26%‬‬

‫‪20%‬‬ ‫‪19%‬‬

‫‪12%‬‬

‫‪ 20%‬או פחות‬ ‫בערך ‪30%‬‬ ‫בערך ‪40%‬‬ ‫מעל ‪50%‬‬

‫בריאות‬

‫‪ ‬תוחלת החיים של נשים בתל‪-‬אביב‪-‬יפו היא ‪ - 84.9‬גבוהה יותר מזו של הגברים בעיר )‪ (80.9‬ודומה‬
‫לממוצע של נשים בישראל‪.16‬‬
‫‪ ‬זמינות שירותי רפואת נשים בעיר ‪ 7.9 -‬שעות פעילויות שבועיות של רופאי נשים לכל ‪ 1,000‬נשים‬
‫מבוטחות‪ ,‬בדומה לממוצע הארצי‪ ,17‬גבוה מירושלים )‪ (6.7‬ונמוך מחיפה‪ ,‬ראשל"צ ובאר שבע )‪.(11.3 - 8.9‬‬
‫‪ ‬קורונה ‪ -‬נשים חוששות יותר מהדבקות בנגיף‪ ,‬בהשוואה לגברים‪ ,‬כך גם מפגיעה במצב הבריאותי‬
‫מסיבות אחרות‪ .18‬בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬נכון לסוף ‪ 2020‬חלו בנגיף הקורונה ‪ 6,381‬נשים ו‪ 111-‬נפטרו‪) 19‬בקרב‬
‫הגברים היו ‪ 7,176‬חולים ו‪ 100-‬נפטרו(‪.‬‬

‫נשים בראי המספרים ‪8 I‬‬

 ‫עיריית תלֿאביב‪-‬יפו‬
‫חטיבת התכנון‪ ,‬ארגון ומערכות מידע‬ ‫המרכז למחקר כלכלי וחברתי‬

‫פעילות גופנית‬

‫‪ ‬למעלה ממחצית מהנשים בתל‪-‬אביב‪-‬יפו )‪ 20(55%‬מבצעות פעילות גופנית כלשהי למשך שעתיים וחצי‬
‫או יותר בשבוע )בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי(‪ ,‬ועוד ‪ 27%‬עוסקות בפעילות גופנית‪ ,‬אך‬
‫לפרק זמן קצר יותר‪ 18% .‬כלל אינן עוסקות בספורט‪ .‬בקרב הגברים ניתן למצוא שיעורים גבוהים יותר‬
‫של עוסקים בספורט בהתאם להמלצות )‪ (63%‬ופחות כאלו שאינם עוסקים כלל בספורט )‪.(13%‬‬
‫‪ ‬סוג הפעילות ‪ -‬הפעילויות העיקריות שמבצעות הנשים הן הליכה ופילאטיס או יוגה‪ ,‬ואחריהן התעמלות‬
‫לעיצוב הגוף ולחיזוק השרירים‪ .‬אצל הגברים בלטו יותר ענפי הריצה‪ ,‬אימון כוח ומשקולות ואופניים‪.‬‬
‫‪ ‬קהילת ספורט ואירועי ספורט ‪ -‬כשליש מהנשים שעוסקות בספורט חשות שייכות לקהילת הספורט‬
‫שהן פעילות בו ‪ -‬במידה רבה יותר מגברים‪.‬‬

‫נשים בפעילויות תחרותית )תושבות‪/‬לא תושבות‬

‫‪21‬‬
‫הן נשים‪ .‬בחמש השנים האחרונות חל גידול של ‪31%‬‬ ‫‪ 37%‬מהמשתתפים במרתון תל‪-‬אביב ‪2020‬‬
‫במספר הנשים המשתתפות באירוע זה‪.‬‬

‫תחבורה‬

‫‪ ‬רכיבה על אופניים ודו גלגליים ‪ -‬כרבע מהנשים בתל‪-‬אביב‪-‬יפו רוכבות על אופניים‪ ,‬בהשוואה ליותר‬
‫משליש מהגברים‪ .‬כך גם שיעור הרכיבה על כלים דו גלגליים אחרים )כגון קורקינט( ‪ -‬נמוך בהשוואה‬
‫לגברים )‪ ,9%‬ו‪ ,24%-‬בהתאמה(‪.22‬‬
‫‪ ‬מבין מנויי שירות הרכבים השיתופי העירוני "אוטותל"‪ 41% ,‬הן נשים‪.23‬‬
‫‪ ‬יוממות ‪ -‬למעלה ממחצית מהנשים מגיעות לעבודה ברכב )‪ ,(56%‬בהשוואה ל‪ 50%-‬בקרב הגברים‪.‬‬
‫הגברים מתניידים באמצעים נוספים למטרות יוממות כגון אופניים‪ ,‬אופנועים‪/‬קטנועים וקורקינטים ‪-‬‬
‫ובשיעורים גבוהים מאלו של הנשים‪ .‬על רקע התפרצות נגיף הקורונה חלה ירידה משמעותית בשימוש‬
‫באוטובוס לצורך יוממות – ‪ 14%‬בקרב נשים בהשוואה ל‪ 36%-‬בשנת ‪ ,2019‬אולם הפער בהשוואה לגברים‬
‫נשמר ושיעור נמוך מהם משתמשים באוטובוס להגעה לעבודה בתקופת הקורונה )‪ ,(8%‬בהשוואה ל‪25%-‬‬
‫מהם בשנת ‪.2019‬‬
‫‪ ‬שביעות הרצון של נשים מהקרבה של אזור המגורים שלהן לתחבורה ציבורית – גבוהה בהשוואה‬
‫לגברים‪.24‬‬
‫‪ ‬תאונות דרכים ‪ -‬חלקן של הנשים מסך הנפגעים בתאונות דרכים בשנת ‪ 2019‬נמוך מחלקן באוכלוסייה‪:‬‬
‫‪ 41%-33%‬מהפצועים ו‪ 11%-‬מההרוגים‪.25‬‬

‫נשים בראי המספרים ‪9 I‬‬

‫עיריית תלֿאביב‪-‬יפו‬
‫חטיבת התכנון‪ ,‬ארגון ומערכות מידע‬
‫המרכז למחקר כלכלי וחברתי‬

‫מרחב ציבורי‬

‫בהתייחסות למרחב הציבורי נמצאו פרמטרים רבים בהם נשים הביעו שביעות רצון נמוכה יותר מזו של‬
‫הגברים‪) .26‬בהקשר זה ייתכן שמקור הבדלים אלו נעוץ בתדירות המשתנה של צריכת המרחב הציבורי בין‬
‫נשים לגברים(‪:‬‬
‫‪ ‬חזות וניקיון ‪ -‬נשים פחות מרוצות מגברים ממצב הניקיון והתברואה של העיר; מהניקיון ברחובות‬
‫ובמדרכות באזור מגוריהן; מניקיון הגינות הציבוריות וממידת התחזוקה והטיפוח של הגינות והשטחים‬
‫הירוקים‪ .‬גם נושא היתקלות בצואת כלבים ברחובות ובגינות הציבוריות בולט יותר בקרב נשים‪ .‬מתוך כ‪-‬‬
‫‪ 1,700‬דוחות שחולקו בשנת ‪ 2020‬על אי‪-‬איסוף צואת כלבים בעיר‪ ,‬שיעור הדוחות שניתנו לנשים ‪ -‬דומה‬
‫לזה של הגברים‪.27‬‬

‫חופים ‪ -‬נשים פחות מבקרות בחופי הרחצה של העיר בהשוואה לגברים‪ ,‬ובאופן כללי פחות מרוצות‬ ‫‪‬‬
‫מהחופים )בהשוואה לגברים(; מניקיון החופים; מהמקלחות‪ ,‬מהשירותים וברזיות לשטיפת רגלים בחופים‪,‬‬
‫ומתחושת הביטחון האישי בזמן השהייה בחוף‪.‬‬

‫אזרחות פעילה‪ ,‬קיימות וקהילה‬

‫מעורבות אזרחית ‪ -‬נשים בתל‪-‬אביב‪-‬יפו חותמות יותר על עצומות‪ ,‬וכותבות יותר פוסטים ברשתות‬ ‫‪‬‬
‫חברתיות העוסקים בנושאים חברתיים ‪ /‬סביבתיים ‪/‬פוליטיים בהשוואה לגברים‪ .‬מאידך הן פחות פעילות‬
‫במסגרת מפלגות ארציות‪.28‬‬

‫ערוצי דיווח נשים פחות מכירות או פונות דרך אפליקציית ‪ 106‬בהשוואה לגברים‪.29‬‬ ‫‪‬‬

‫קיימות ‪ -‬נשים מודעות ומשתתפות יותר מגברים בפעילויות בנושאי איכות סביבה וקיימות שהעירייה‬ ‫‪‬‬
‫מעבירה בעיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬הן פחות מסכימות שהעירייה פועלת להעלאת מודעות התושבים בנושאי שמירה‬
‫על הסביבה‪.‬‬

‫קהילה ‪ -‬נשים מעריכות בשיעורים גבוהים יותר‪ ,‬שבסביבת מגוריהן קיימת עזרה הדדית ודאגה לזולת‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בהשוואה לגברים‪ .30‬נשים גם מרוצות יותר מגברים מהקרבה של האזור בו הן גרות ‪ -‬לחברים או לקרובי‬
‫משפחה‪. 31‬‬

‫צריכת מידע עירוני‬

‫ערוצי המידע העיקריים באמצעותם נשים מקבלות או צורכות מידע על המתרחש בעיר ועל פעולות‬ ‫‪‬‬
‫העירייה‪ ,‬הם עדכוני מועדוני דיגיתל והפייסבוק‪ ,‬בשיעורים גבוהים מאלו של הגברים‪.‬‬

‫נשים וגברים מבקרים באתר האינטרט של עיריית תל אביב יפו בשיעור דומה‪ ,‬אך תחומי חיפוש המידע‬ ‫‪‬‬
‫שלהם שונים‪ :‬נשים מחפשות יותר מידע על כרטיס דיגיתל‪ ,‬הטבות ובילויים‪ ,‬ועל חינוך‪ ,‬וגברים מחפשים‬
‫‪32‬‬
‫יותר מידע על ארנונה ועל חניה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫גבוה ממספר הגברים )‪ 58%-54%‬בהשוואה‬‫מספר הנשים הרשומות בכרטיסי התושב דיגיתל ודיגיטף‬ ‫‪‬‬
‫ל‪ ,46%-42% -‬בהתאמה(‪.‬‬
‫נשים מאפשרות יותר להיות איתן בקשר שוטף באמצעות ‪ SMS‬ודוא"ל בהשוואה לגברים )‪60%‬‬ ‫‪‬‬
‫בהשוואה ל‪ ,40%-‬בהתאמה(‪.‬‬

‫נשים בראי המספרים ‪10 I‬‬

‫עיריית תלֿאביב‪-‬יפו‬
‫חטיבת התכנון‪ ,‬ארגון ומערכות מידע‬
‫המרכז למחקר כלכלי וחברתי‬

‫שמות והנצחה‬

‫בעיר תל‪-‬אביב‪-‬יפו כ‪ 1,500-‬רחובות ומתוכם רק עשרות בודדות הם רחובות הנקראים על שמות של‬ ‫‪‬‬
‫נשים‪ .‬ואלו שמות‪:‬‬
‫אביטל; אליאש מרים; אליזבת ברגנר; אסתר המלכה; אסתר רחל קמינסקה; ברוריה; ברכה פולד; בת‬
‫יפתח; בת מרים יוכבד; ג'ורג' אליוט; ג'ינה אוורבוך‪ ,‬גרטרוד קראוס‪ ,‬דבורה הנביאה; דר' פלד )רופין(;‬
‫הנרייטה סולד; חביבה רייך; חנה זמר‪ ,‬חנה סנש; חנה רובינא; יהודית; יעל; לאה המשוררת; לנה קיכלר‬
‫זילברמן‪ ,‬מטילדה גז; מרים החשמונאית; נחמה; נילי זק"ש; פועה; צביה לובטקין; ציונה תג'ר; רבקה זיו;‬
‫רות; רחל; שולמית; שושנה פרסיץ; שלומציון המלכה; שתי האחיות‪.‬‬
‫בנוסף ‪ -‬כיכר אביבה אורי‪ ,‬כיכר חנה אבנור‪ ,‬כיכר צינה דיזינגוף; כיכר שושנה דמארי‪ ,‬כיכר שרה לוי‪-‬‬
‫תנאי; פארק אדית וולפסון‪.‬‬

‫השם הנפוץ ביותר בקרב נשות העיר הוא יעל‪ 3,240 :‬נשים בעיר נושאות שם זה‪ .34‬השם הנפוץ הבא הוא‬ ‫‪‬‬
‫מיכל )‪ 3,130‬נשים( ואחריו רחל )‪ 2,790‬נשים(‪.‬‬

‫‪11 I‬‬ ‫נשים בראי המספרים‬

‫עיריית תלֿאביב‪-‬יפו‬
‫חטיבת התכנון‪ ,‬ארגון ומערכות מידע‬
‫המרכז למחקר כלכלי וחברתי‬

‫הערות‪ ,‬הסברים ומקורות לפי סדר ההופעה במסמך‬

‫‪ 1‬מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬הנתונים מתייחסים רק לאוכלוסייה הישראלית ואינם כוללים אוכלוסייה זרה‬
‫‪ -‬עובדים חוקיים‪ ,‬לא חוקיים‪ ,‬מבקשי מקלט ופליטים‪.‬‬
‫‪ 2‬מקור‪ :‬הביטוח הלאומי‬
‫‪ 3‬מקור‪ :‬ניתוח קובץ מערכת מיון תיקים של המנהל לשירותים חברתיים של עיירית ת"א‪-‬יפו לסוף ‪2019‬‬
‫‪ 4‬מקור‪ :‬משטרת ישראל‬
‫‪ 5‬מקור‪ :‬סקר כח אדם‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪2019 ,‬‬
‫‪ 6‬ממוצע חודשי‪ .‬מקור‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‬
‫‪ 7‬גברים ונשים העובדים כשכירים ‪ /‬עצמאים‪ ,‬או סטודנטים‪ .‬מקור‪ :‬סקר פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים‪ ,‬המרכז‬
‫למחקר כלכלי וחברתי ‪2020‬‬
‫‪ 8‬מקור‪ :‬נתוני הביטוח הלאומי נוגעים למבוטחים בגיל ‪ 20‬עד ‪ 67‬שעבדו במהלך שנת ‪.2020‬‬
‫‪ 9‬סקר דיור עבור היחידה לתכנון אסטרטגי‪ ,‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי ‪.2020‬‬
‫‪ 10‬מקור‪ :‬מרשם עסקים‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪2019 ,‬‬
‫‪ 11‬מקור‪ :‬מדדי איכות חיים בערים הגדולות‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‪2019‬‬
‫‪ 12‬מקור‪ :‬סקר עסקים קטנים ובינוניים בת"א‪-‬יפו‪ ,‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי ‪2020‬‬
‫‪ 13‬מנהלים שמתחי הדרגות שלהם היו ‪ 43-41‬ומעלה‪ .‬נכון ליולי ‪ ,2019‬מקור‪ :‬קובץ כ"א‪ ,‬עיריית תל‪-‬אביב‪ -‬יפו‪.‬‬
‫‪ 14‬סקר דיור עבור היחידה לתכנון אסטרטגי‪ ,‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי ‪.2020‬‬
‫‪ 15‬מקור‪ :‬סקר תושבים בצל הקורונה‪ ,‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי ‪2020‬‬
‫‪ 16‬תוחלת חיים בלידה‪ ,‬נתוני ‪ .2019-2015‬הממוצע הארצי ‪ -‬ליישובים בהם מעל ‪ 100,000‬נפש‪ .‬מקור‪ :‬הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫‪ 17‬ביישובים בהם האוכלוסייה הכללית גבוהה מ‪ ,25,000-‬עבור כל קופות החולים נכון למאי ‪.2018‬‬
‫‪ 18‬מקור‪ :‬סקר תושבים בצל הקורונה‪ ,‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי ‪2020‬‬
‫‪ 19‬מקור‪ :‬משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ 20‬סקר ספורט עבור רשות הספורט‪ ,‬המרכז למחקר כלכלי חברתי‪2019 ,‬‬
‫‪ 21‬מקור‪ :‬קובץ כלל הנרשמים למרתון ‪ -‬רשות הספורט‪ ,‬אגף קהילה‪ ,‬עיריית תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫‪ 22‬מקור‪ :‬סקר פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים עבור הרשות לתחבורה ולחניה‪ .‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי ‪2020‬‬
‫‪ 23‬מקור‪ :‬הרשות לפיתוח כלכלי‪2020 ,‬‬
‫‪ 24‬סקר דיור עבור היחידה לתכנון אסטרטגי‪ ,‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי ‪.2020‬‬
‫‪ 25‬מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫‪ 26‬מקור‪ :‬סקר חטיבת התפעול‪ ,‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי ‪2019‬‬
‫‪ 27‬מקור‪ :‬ניתוח דוחות אכיפה‪ ,‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי ‪2019‬‬
‫‪ 28‬מקור‪ :‬סקר אזרחות פעילה עבור מנהל קהילה‪ ,‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי‪2018 ,‬‬
‫‪ 29‬מקור‪ :‬סקר חטיבת התפעול‪ ,‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי ‪2019‬‬
‫‪ 30‬מקור‪ :‬סקר תושבים בצל הקורונה‪ ,‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי ‪2020‬‬
‫‪ 31‬סקר דיור עבור היחידה לתכנון אסטרטגי‪ ,‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי ‪.2020‬‬
‫‪ 32‬מקור‪ :‬סקר העיר בצל הקורונה‪ ,‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי ‪2020‬‬
‫‪ 33‬בדיקה שבוצעה על בסיס הנתונים של לקוחות דיגיתל לשנת ‪) 2020‬כ‪ 190,000-‬מתושבי העיר(‪ ,‬המרכז למחקר‬
‫כלכלי וחברתי‬
‫‪ 34‬מקור‪ :‬קובץ מרשם התושבים‪ ,‬אגף מחשוב ומערכות מידע‪ ,‬דצמבר ‪.2020‬‬

‫נשים בראי המספרים ‪12 I‬‬