Professional Documents
Culture Documents
עבודת שורשים פרק ג
עבודת שורשים פרק ג
כתיבת עבודה זו לא הייתה קלה כל כך בשבילי בהתחלה וגם לא כל כך מעניינת ,בתחילת עשיית העבודה אני
רק חשבתי איך לגמור יותר מהר את עבודת השורשים ,ולא התעמקתי והתעניינתי במה שכתבתי .למרות זאת
אחרי שסיימתי את פרק א' של העבודה ,אני התחלתי להתעניין יותר ויותר בנושא שאני כתבתי ,והתחלתי
לשאול הרבה שאלות שלא קשורים אפילו למה שאני כתבתי בפרק א .לאחר שאני התחלתי להתעניין
ולהתעמק בנושא אני אפילו שיניתי את פרק א של העבודה והפכתי ואותו ליותר מנומק ומעניין .אחרי שאני
סיימתי את פרק א בפעם השנייה המשכתי להתעניין בנושא ונהנתי מכתיבת העבודה .לאחר סיום עבודה זו,
יש לי ידע רחב בנושא שכתבתי עליו בעבודה וגם כן העברית שלי השתפרה.
סעיף א
תולדות בית אבי
סבא אהרון – נולד בשנת 1931בעיר איזמיר שנמצאת בטורקיה .אביו היה ממגורשי אוקראינה בשל הפרעות ביהודים ,משפחתו
היגרה לטורקיה כשהיה ילד .בגיל 16סבי עלה לישראל ומייד עם הגעתו ,למרות גילו הצעיר ,הוא התנדב לצבא .כדי שיקבלו
אותו הוא אמר שהוא כבר בן 18והוא נלחם במלחמת השחרור עד סיומה ,ואחרי זה כל פעם הייתה מלחמה אחרת ,ותמיד סבא
השתתף .סבא הכיר את סבתא מאז תקופת ילדותו וכאשר השתחרר מהצבא הם התחתנו .לאחר השירות הצבאי ,סבא שלי עבר
לשרת במשטרת ישראל .במהלך השירות במשטרה ,סבא שלי השתתף במבצעים רבים .הוא תמיד אהב את המדינה ותמיד עבד
ונלחם בשבילה .אני לא כל כך הכרתי את סבא בגלל שהוא נפטר כשהייתי בן 7ולא יצא לנו להיפגש לעיתים קרובות ולהכיר
אחד את השני לעומק .למרות זאת אני חושב שמישהו כמוהו הוא באמת דמות למופת.
תולדות בית אבי
היא עלתה לישראל סבתא לבנה – נולדה בשנת 1939בעיר איזמיר שנמצאת בטורקיה .
בישראל ולהתפרנס מכך .לאבא של סבתי בגיל . 10אבא שלה היה ציוני ורצה לעבד את האדמה
משפחתו תקבל בית ולולי תרנגולות .הם עלו ארצה בשנות ה1949- הובטח שעם הגעתם לארץ,
כשעדיין לא היה שום דבר מבוסס בארץ .עם הגעתם לישראל ,המשפחה התמקמה בכפר
שנקרא אז ראס אל אחמר וכיום נקרא כרם בן זמרה .בהגעתם לכפר ,עדיין לא נבנו בתים בכפר ולכן לא היה להם
איכן לגור .להפתעתם כאשר הם הגיעו לכפר ,בשעת לילה מאוחרת ,הם קיבלו רפת ששם הם היו צריכים ולהתוגרר,
מציאות שהייתה מאוד קשה עבורם .ברפת היו כמה מיטות מהסוכנות היהודית והם היו צריכים לחלוק מיטה אחת
לשניים .אבא שלה לא ישן בלילות על מנת לשמור על סבתי ואחיה ולהגן עליהם מפני חולדות שרבצו ברפת .התקופה
הראשונה הייתה מאוד קשה אבל עם הזמן הם התרגלו ואפילו בהמשך קיבלו בית.
באותה תקופה בישראל היה מחסור באוכל והיה ניתן לקבל אותו רק בעזרת הכרטיסים ייעודיים .בתור ילדה סבתא
שלי נאלצה לעבוד בכל מיני עבודות ,כדי לעזור להורים שלה כי לא היה להם ממה להתקיים .לאחר זמן מה הם עברו
לגור בכפר בבית אחר שהיה יותר טוב מהבית הראשון .בתור ילדה סבתי הייתה הולכת לבית הספר ,ששם שלוש
כיתות למדו באותו חדר .לאחר מספר שנים ,המשפחה נאלצה לעזוב את הכפר ,מפני שלא הייתה להם אפשרות
להתקיים ממה שהיו מקבלים .הם קיבלו שתי לולים ,התרנגולות היו נותנות ביצים ,ואת הביצים הם היו צריכים
להחזיר לממשלה ,כדי שיתנו להם אוכל בשביל העופות .לאחר מכן הם עברו לגור בצפת .אני אהבתי לבקר בבית של
סבתא מדי חודש ,ולדבר איתה ,אבל עכשיו בגלל הקורונה זה לא כל כך מתאפשר ולא ראיתי אותה כבר יותר משנה.
תולדות בית אמי
סבא לאוניד :נולד בשנת 1938במוסקבה שברוסיה .ההורים שלו הגיעו מאוקראינה מהעיר צ'רקסי.
כשהוא היה בן שלוש ,התחילה מלחמת העולם השנייה ופינו אותם לאסיה התיכונה .הם התגוררו
בכפר נידח ,לא היה להם כסף אפילו בשביל אוכל .הם היו עוזרים לתושבי הכפר ובגלל זה היו
מביאים להם אוכל כמו :חלב ,ביצים ,לחם ועוד .הם התגוררו בתנאים מאוד קשים ,ועל זה גרמניה
עד היום משלמת פיצויים לסבי.
אחרי המלחמה משפחתו חזרה לביתם במוסקבה וחיו חיים הרבה יותר טובים .סבא של סבא שלי
היה רב מוכר במוסקבה ומשפחתו ניהלה אורך חיים דתי .למרות זאת סבי ואחיו לא הרגישו
מחוברים לדת .סבא וסבתא שלי נפגשו בשנת 1954-בריקודים שכונתיים .כשהוא היה בן 18הוא
התגייס לצבא וסבתי חיכתה לו שלוש שנים עד ששחררו אותו מהצבא .הם התחתנו בשנת,1960-
מייד עם חזרתו מהצבא .בגלל שסבתי הגיעה ממשפחה אתאיסטית ,משפחתו של סבי התנגדה
לחתונה .למרות זאת סבא התחתן עם סבתי .אחרי הצבא סבי הלך לעבוד כמכונאי .עם זאת אצל
סבי תמיד היה כישרון לציור והוא אהב לעסוק בזה מאוד .סבתי התעקשה שהוא ילך ללמוד אומנות
ואחרי זה ,כל חייו הוא עבד כאומן .בשנת 1981-כשאימי הייתה בת ,18הם התגרשו .לאחר
הגירושין הוא הלך לגור אצל אימו ולטפל בה עד שהיא נפטרה .לאחר מותה הוא עלה לישראל.
אחרי כמה שנים הוא התחתן בפעם השנייה .עכשיו ,בגלל הקורונה אני לא כל כך מצליח לבקר את
סבא אבל למרות זאת אנחנו מתכתבים כל יום בוואצאף ,לפני הקורונה הייתי מבקר אצלו בבית
הרבה.
תולדות בית אמי
סבתא רימה-סבתא נולדה בשנת 1936במשפחה מרובת ילדים עם עוד 4אחים .כשהתחילה מלחמת העולם
השנייה היא הייתה בת 5והיא נורא נבהלה .באותה תקופה הנאצים הפציצו את מוסקבה וכמעט כל לילה הם
היו צריכים לרוץ למקלט .בגלל המלחמה מצבם הכלכלי של משפחתה נהיה גרוע מאוד וכל המשפחה נאלצה
לחיות בחדר אחד .לסבתי ולאחיה הצעיר לא הייתה אפילו מיטה משלהם והם ישנו ברגליים של ההורים
בלילה.
למשפחתה היה מאוד קשה בגלל שלהוריה לא הייתה שום השכלה ,וכל הזמן היה להם קשה מבחינה
כלכלית .סבתא למדה ממש טוב בבית הספר ,כדי שהיא כבר לא תחייה בצורת חיים כזאת .היא סיימה את
בית הספר בהצטיינות ולאחר מכן התקבלה לאוניברסיטה ללימודי שפות .היא למדה צרפתית וגרמנית
וסיימה את האוניברסיטה גם כן בהצטיינות .אחרי האוניברסיטה היא הלכה לעבוד בסוכנות המרכזית
לתרגומים במוסקבה .היא עבדה מאוד טוב בזמן שהרבה נשים בתקופתה בקושי התפרנסו .בזמן שברוסיה
היה שער הברזל לתושבים לא אפשרו לצאת מרוסיה ,לסבתי התאפשר לצאת מגבולות רוסיה עכב מקצועה
כמתורגמנית היא יכלה לטייל ולעבוד בכל העולם .היא עבדה כמה שנים באלג'יר ובצרפת .אני חושב שהיא
אישה חזקה ואני גאה בה שהיא בנתה את עצמה מאפס .סבתא באה אלינו כל שנה לארץ ונשארת איתנו לחצי
שנה .מהסבים והסבתות שיש לי היא הכי קרובה אלי.
סעיף ב
דיאלוג עם סבתא על האוכל שמכרו בכרטיסים
ההקלטה-
דיאלוג במילים
סבתא לבנה -אוכל זה היה הכול בכרטיסים ,זאת אומרת סוכר ,קמח ,שמן כל ה..
לירן-זאת אומרת זה היה במקום כסף?
סבתא לבנה -לא ,לא זה היה במחיר מיוחד ,לא יכלת לקחת כמה שאתה רוצה .כמה אנחנו במשפחה ,נגיד היינו שישה ,היה לנו גם
סבתא איתנו ,ולשישה כמה מגיע ,חצי קילו מזה ,חצי קילו מזה ,חצי קילו מזה ,זה היה לחודש ,אי אפשר היה לעבור את המחפה ,כי
לא הייתה אפשרות ,החנות לא הייתה נותנת אם אתה לא הייתה נותן לה את התלוש .התלושים האלה זה היה האוכל שהיינו
מקבלים לכל החודש
?לירן-ומאיפה קיבלתם אותם
?סבתא לבנה-אם היה ...מה
?לירן-ומאיפה קיבלתם אותם
סבתא לבנה-בצרכנייה שהייתה במקום אנחנו קיבלנו אהה תלושים כאלה ,האמת שאני בתור ילדה לא כל
כך זוכרת את זה טוב ,אבל אני יודעת שזה היה כך ,היו מן חוברת עם תלושים למשל ,זה לסוכר ,זה לקמח,
זה לבשר ,זה לעוף ,שום דבר לא היית יכול כמעט לקנות בלי התלושים האלה .מה שהיה חופשי זה היה
כמו תפוח אדמה כמו ,כמו דברים אחרים אבל דברים של מזון בסיסי אי אפשר היה לקנות .היו ...הייתה
תקופה מאוד קשה אבל בזמן שאנחנו היינו בישוב ,הרבים שעזבו את הכפר עזבו הרבה עצים ,בטח שלא
ייקחו אותם איתם ,היה הרבה פירות ,היו הרבה כרמים ,זו אדמה מאוד מאוד פורייה שמה ואני הייתי
הולכת עם עוד חברות ואם סלים קוטפים כל מיני פירות ומביאים הביתה ,וזה היה עוזר להתקיים פחות או
.יותר ,אחר כך עברנו לגור בצפת ושמה בצפת זה היה כבר משהו אחר
החפץ שבחרתי להציגו היא סיכת נוי שעוברת מדור לדור במשפחתנו וכרגע היא אצל אמי .למראית עין נדמה שזו סתם סיכה רגילה אך
בעצם זו סיכה מתקופת רוסיה הצארית והיא כבר בת כ 202-שנה .היא עשויה מזהב ומעוטרת בפרחים .בעיניי לסיכה זאת יש חשיבות
מאוד גדולה בשל גילה ,מראותה וגם בגלל שהיא עוברת כבר הרבה דורות במשפחה.
רפלקציה
)1נהנתי הכי הרבה ממשימה א בגלל שבמשימה זו גיליתי הרבה דברים על משפחתי המורחבת
שלא ידעתי מקודם .גיליתי שסבא וסבתא שלי מצד אמא היו שכנים ,שסבא שלי התכוון להיות
מכונאי וסבתא שכנעה אותו להיות צייר ,גיליתי איזה סוג בן אדם היה סבי מצד אבא ועוד ...בעיקר
נהניתי מדו השיח עם בני משפחתי על אורך חייהם .בנוסף על כך אני מאוד נהניתי ממשימה ב בגלל
שגם ,היה לי כיף לשוחח עם סבתי מצד אמא.
)2אני גיליתי הרבה דברים חדשים על משפחתי ,למעשה כל מה שכתבתי בפרק זה ,זה מה שלא
ידעתי מקודם .בעיקר גיליתי דברים חדשים על סבי מצד אבא ,בגלל שלא פגשתי אותו הרבה בחיי
היומיום ובגלל שאני אף פעם לא התעניינתי ושאלתי שאלות עליו ועל שאר בני משפחתי .למרות
זאת לאחר מביצוע פרק זה בעבודת השורשים ,אני יודע עליו הרבה יותר ממה שידעתי עליו מקודם
ואני מעריך אותו הרבה יותר.
)3היו הרבה קשיים בעבודה שאני נתקלתי בהם כמו ,למשל ,אילן היוחסין שהיווה את הקושי הכי
גדול שנתקלתי בו במהלך ביצוע פרק זה בעבודת השורשים ,אני העדפתי שלא להכין את האילן
באוור פוינט ,כי אני העדפתי שהוא יראה יותר טוב וייקח לי פחות זמן לעשות אותו .בעקבות זה
שאלתי בכיתה איכן אפשר לעשות את אילן זה ,וחלק אמרו שיש אפשרות לעשות את זה בתוכנה
בשם .My Heritageאני הצלחתי להכין שם את אילן השורשים ,ואז לא היה ניתן להעתיק
אותו\ לשמור אותו .לאחר כמה ניסיונות שנכשלו מצאתי דרך לשמור את האילן ב .pdf-לאחר
ששמרתי את האילן ב pdfהמחשב אפשר להעתיק את הקובץ רק דרך קישור .לאחר זמן מה עלה
לי רעיון להעביר את הקובץ אל ,Adobe Photoshop-ואז להעתיק אותו אל הפרק ,וזה עבד.
פרק ב
עבודת שורשים
מלחמת יום הכיפורים
בתחילת שנות השבעים ,ישראל מחזיקה בחצי האי סיני ומבוצרת בצד המזרחי של תעלת סואץ .ממערב תעלת סואץ
המצרים נמצאים במצב כלכלי וחברתי רעוע .נואל סאדאת ,נשיא מצרים מאמין ששורש הבעיה במדינה הוא ההשפלה
ממלחמת ששת הימים .המצרים מאוד רוצים לקחת בחזרה את סיני שהם איבדו ב .1967-בצפון ,ישראל מחזיקה
ברמת הגולן גם ב .1967הסורים גם הם מעוניינים בהשבת רמת הגולן ופותחים בפרויקט מסיבי לשיפור הצבא
שלהם ,מטרתה של סוריה היא לבסס את עצמה בתור כוח דומיננטי בעולם הערבי .במזרח התיכון ,ירדן יוצאת מנצחת
במלחמת אזרחים נגד ארגונים פלסטינים .ב 1967ירדן איבדה את שליטתה על יהודה ושומרון אך עדיין רואה בו
כשטח שלה ,אך יחד עם זאת שיתוף הפעולה של הסורים ושל המצרים אם הארגונים הפלסטינים גורם לירדנים
להיות קצת עוינים אליהם ,לכן כרגע הם לא מעוניינים בשיתוף פעולה איתם .בישראל אכן האמינו שמצריים תצא
למלחמה כדי להחזיר את סיני ,והאמינו שהסורים לא יצאו למלחמה בלי המצרים ,אבל ההנחה השגויה הייתה
שבישראל היו סבורים שמצרים תכבוש חלק מסוים מהאזור אך לא ידעו איזה חלק בדיוק .מלחמת יום הכיפורים
פרצה בהפתעה בצהרי יום כיפור תשל”ד בשנת .1973הצבא הסורי פלש לרמת הגולן ובו הזמן צבא מצרים פלש
לאזור סיני ,שהיה אז חלק משטחה של ישראל ,ובשל צום יום כיפור חיילים רבים לא היו מוכנים למתקפה .ארצות
הברית הזהירה את ישראל שאם היא תהיה זאת שתפתח במלחמה ,בדומה למאורעות ששת הימים ,ארצות הברית לא
תסייע לה .מאחר שבתקופה זו לישראל לא הייתה שום אפשרות לקבל עזרה מאף אחת מהמדינות המפותחות ,חוץ
מארצות הברית היא הקשיבה לדרישתם של האמריקאים .במלחמה הניסיונות של ישראל לעשות מתקפות נגד בסיני
נחשלים וישראל מעבדת שטחים נוספים לטובת מצרים.
בתחילת המלחמה ,ברית המועצות שולחת כמויות עצומות של ציוד ואמצעי לחימה לסורים ולמצרים
לאחר הכישלון הראשוני במלחמה ,ארצות הברית גם היא שולחת תחמושת ואמצעי לחימה לישראל.
ברמת הגולן ברגע שמתחילים להגיע תגבורות ,צה”ל מצליח לעצור ואז לדחוק את הסורים לקווים שלפני
המלחמה .לאחר מספר ימי לחימה החזית בסיני התייצבה וכך המצרים מצליחים להחזיק את הצד המזרחי
של תעלת סואץ .באותו זמן ישראל מתחילה להתקדם לתוך לב סוריה ,אף עמוק יותר מאשר איפה שעבר
הגבול לפני המלחמה .למרות שכוחות משלחת מעיראק מצליחים לבלום את ההתקדמות של צה”ל,
הפרוורים של דמשק עדיין תחת הפגזה .הלחץ הגובר מצד סוריה והפחד לצאת למלחמה מכריח את
המצרים לייצר פעולה התקפית בסיני שתשחרר קצת את החזית הצפונית .הם יוצאים למתקפה שמסתכמת
לקרב שריון עצום שיתקיים לאורך כל החזית הדרומית .בקרב השתתפו למעלה מאלף טנקים והוא אחד
מקרבות השריון הגדולים ביותר שהתקיימו בהיסטוריה .הקרב נגמר בניצחון ישראלי ,ניצחון שמאפשר
לישראל להמשיך ללחוץ ואפילו לכבוש אזורים מסוימים מתעלת סואץ .ב 22באוקטובר 1973ארצות
הברית וברית המועצות מחליטות על הפסקת אש ,אך למרות זאת ההסכם מופר .לא ברור מי היה הראשון
שהפר אותו ,אך ישראל מנצלת את התפוררות הפסקת האש כדי להמשיך במהלך ההתקפי שלה במצרים.
ישראל מצליחה לחסל את המוטיבציה ללחימה גם אצל המצרים וגם אצל הסורים .ב 24באוקטובר 1973
.נגמרת המלחמה .למרות זאת היו הרבה הרוגים מצד הישראלי ,המצרי ,והסורי
אבי במלחמת יום הכיפורים
עם פריצת מלחמת יום הכיפורים באוקטובר ,1973בשל מחסור באמצעים תקשורתיים באותם השנים
המידע נגישות למידי על פרוץ המלחמת יום הכיפורים הייתה מוגבלת .היות והמלחמה פרצה ביום הכיפורים,
אבי היה עם משפחתו וללא אמצעי קשר עם המפקדים שלו .בזמן שהיה בביתו הבחין בתנועה עזה של רכבים
זה הדליק אצל סבי נורה אדומה והוא ביקש מאבי להדליק את הרדיו ,ואז נודע להם שהתחילה מלחמה .אבי
קיבל מוטיבציה לעזור במלחמה ולקח את כל בגדיו ,וכל הרכוש שלו שהספיק להביא אתו .הוא יצא אל
הכביש הרשי כדי לקחת טרמפ והגיע לבסיס הצבאי בתל נוף .בהגעתו לבסיס הוא התפלא לראות תנוע כל כך
גדולה של רכבים שהיו שם .בדומה לו אנשים רבים הגיעו אל הבסיס כי שמעו שפרצה מלחמה ורצו לטרום
את חלקם .בנוסף על כך הוא התפלא לראות שבמגרש הריק בבסיס היו הרבה מכוניות מגויסות שנלקחו
מבעליהם לצורך תמיכה בלחימה .כשהוא נכנס אל הבסיס הוא שם את הרכוש שלו בחדרו ,והלך לחפש
איפה כל האנשים נמצאים במקום שהוא שייך אליו ,במפקדה פגש אבי אנשי מילואים נוספים שבאו להתנדב.
היות והיו הרבה מאוד מתנדבים מפקדו של אבי חילק אותם למשמרות .בשלב הראשון התבקשו המתנדבים
להשמיש את כל המטוסים שלא שמישים ,שהיו להם תקלות .באותם הימים ,אבי שימש בתור טכנאי מטוסים
וגם תגבר טייסות תקיפה .זאת אומרת שאם אנשים היו עייפים או שלא היה כוח אדם הוא היה עוזר.
רפלקציה
) 1יותר מכל ,התחברתי לזה שכאשר אבי שמע מהרדיו שהתחילה מלחמה ,הוא ישר קיבל מוטיבציה לעזור .הוא קיבל את ההחלטה
הזאת בלי לחשוב הרבה ,והוא רצה מאוד לעזור למדינה ,בכל מה שהוא יכול .ישר אחרי שהוא שמע את זה שהתחילה מלחמה ,הוא אסף
במהירות את בגדיו ועוד קצת רכוש שהיה לו ,וישר נסע אל הבסיס הצבאי בתל נוף .בנוסף על כך הדהים אותי שהיו שם הרבה אנשי
מילואים שבדומה לאבי רצו לעזור רק מיוזמתם .אני חושב שאם במדינה שלנו היו הרבה אנשים כמוהו ,יהיה עתיד בהיר יותר במדינת
ישראל .
) 2היה לי מאוד משמעותי לגלות שאבי השתתף במלחמת יום הכיפורים ,ואני גאה שהוא עזר הרבה והשתדל מאוד עבור המדינה.
אני חושב שאם הייתי חיי בימים האלה ובזמן הזה אני גם כן הייתי עוזר מאוד למדינה .גם כן הייתי גאה מאוד במה שאמרתי
מקודם-שאבי לא חשב הרבה ומיוזמתו הלך ישר לבסיס הצבאי בתל נוף .אני מאוד מקווה שלא יהיו לנו עוד סכסוכים עם מדינות
ערב וגם בתוך הארץ עצמה ,ואם כבר יהיו דברים כאלה במדינה ,אני מקווה שמי שייחיה כאן בארץ יהיה כמו אבי ,וישאוף לעזור
לארץ ישראל
עבודת שורשים
פרק ג
קטיה דליקמן
נולדה ב 27-לאוגוסט 1988במוסקבה .היא הספיקה ללמוד במוסקבה עד כיתה ה ואז עלתה לישראל עם הורי,
ב 22-לנובמבר .ההגירה לישראל הייתה בשבילה דיי קשה ,כי היא הייתה צריכה ללמוד עברית ובמשך זמן מה
היה לה קושי לתקשר עם בני גילה בעברית.בהגעתה לישראל ,המשפחה התמקמה ברחובות וקטיה התחילה כיתה ה
בבית ספר יסודי בכור לוי .מה שבעיקר היה קשה זה שילדים אחרים צחקו על השפה והמבטא שלה .בנוסף לכך,
היא היתה בבית ספר עם מעט מאוד עולים ולכן על מנת לתקשר עם ילדים אחרים בכיתה ,היא למדה עברית מהר
מאוד .כעבור שנתיים היא כבר ידעה לדבר בעברית טוב מאוד ודיברה בשפה כמעט ללא מבטא .לאחר שנתיים
קטיה עברה לחטיבה א' בדה-שליט ושם היא הרגישה הרבה יותר טוב .היא קיבלה ציונים טובים בכל המקצעות וגם
הכירה הרבה חברים חדשים .לאחר בחטיבה היא המשיכה לתיכון בדה-שליט .לאחר בית ספר ,קטיה התגייסה
לצבא .בצבא היא הייתה רכזת פניות דיבור ,בקצין העיר .השירות תרם לה מעוד ןעזר לפתח תכונות כמו להיות
אחראית ,אסרטיבית ולמצוא פתרונות לבעיות.
לאחר השירות הצבאי ,היא התקבלה לאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע .ושם למדה סוציולוגיה ,אנתרופולוגיה
וניהול .לאחר הלימודים ,היא עבדה בתחום הפרסום וניהלה קמפיינים פרסום באתרים ואפליקציות .היא עבדה
שם כמה שנים ולאחר מכן התחילה לעבוד בחברה אחרת שדרכה כעבור שנתיים וחצי היא עברה לברלין .כיום
אחותי עובדת בשלוש שפות :ברוסית ,באנגלית ובעברית .בשנת 2016בשני ליוני היא התחתנו בפראג .כיום
בגלל הקורונה ובגלל שהיא חייה מחוץ לארץ אנחנו לא נפגשים אחד עם השני אלא מתקשרים בעיקר בוואצאף.
.בקרוב היא אמורה להגיע לארץ ולהיות נוכחת בבר מצווה שלי
.אני מאוד גאה באחותי ובהצלחה שלה בחיים
טניה הרפז
נולדה ב 28-ליולי , 1964במוסקבה .הבית הראשון שבו היא חייה היה עשוי מעץ ובעל שתי קומות וגינה .אמי
חייה עם הוריה בקומה השנייה .כיום כבר אין בתים כאלה במוסקבה.כשהיא הייתה בת שש ,עברה היא
והמשפחה המורחבת שלה ( סבתא רבה שלי ושני ילדיה) התגוררו אצל סבתא שלה בבית צפוף לבניין רב
קומות אך דירה קטנה וצפופה ובה שני חדרים בלבד בהם התגוררו חמישה אנשים .שם היא התחילה ללכת
לבית הספר היסודי וחייה שם עד שהגיעה לכיתה ד .כשהיא הייתה בת 10אמא והוריה ,הלכו לבחור דירה
שבה יחיו .הם בחרו דירה בקומה העשירית ,עם מרפסת ענקית בבית יפה בעל 14קומות ,ומל הבית היה יער
יפה .לאחר מכן הם בחרו בית ספר לאמי שהוא בית ספר מתמטי .הם בחרו בבית ספר זה בגלל שהיא ידעה טוב
מאוד מתמטיקה ואהבה את המקצוע הזה .כמו כן ,היא אהבה והצטיינה בכימיה ובשפה (רוסית) .כשהיא הייתה
בת 17הוריה התגרשו והיא וסבתא עברו לגור בדירה די ישנה אך גם כן מול היער .כיום סבתא שלי גרה
בדירה הזאת .בגלל שהיא הייתה די מבוגרת היא רצתה שלהוריה יהיה טוב וכשהם התגרשו היא היא קיבלה
זאת בהבנה .אימי רצתה לגור עם סבא אבל בגלל שהיא ריחמה יותר על סבתא היא נשארה איתה .למרות זאת,
היא נפגשה עם סבא כל שבוע עד שהוא היגר לישראל כשהיא הייתה בת .25
מאז שהייתה ילדה קטנה ,אהבה מאוד אמי את הסביבה ואת החיות .עד כדי כך שהיא חלמה להיות זואולוגית כשתגדל.
ביחוד היא אהבה סוסים ונסעה להיפודרום בכל סופי השבוע כדי לטפל בהם .בנוסף לכך ,היא הצטרפה למועדון טיפול
בחיות (דומה לצער בע"ח) והמשיכה לטפל בחיות .היא אהבה לגדל פרחים וגידלה אותם בכמויות בביתה .גם היום היא
אוהבת צמחים וחיות ולכן יש לנו בבי כלב והרבה תוכונים .בנוסף לכך היא אוהבת ללמוד שפות חדשות .אמי יודעת
אנגלית ,רוסיות ,עברית ,איטלקית ונכון לעכשיו לומדת גרמנית .בשנה האחרונה ללימודים ,היא הרבתה לנסוע למורים
פרטיים ברחבי כל העיר כדי להתכונן ל מבחני קבלה לאוניברסיטה על מנת להתקבל ללימודי זואולוגיה .היא לא עברה
את המבחן והיו חסרים לה אחד וחצי נקודות כדי להתקבל .אימי חושדת כי הוכשלה בכוונה בגלל שם משפחה יהודי.
למרות זאת אימי לא הרימה והחליטה להיבחן שוב עוד כשנה .בשנה הזאת היא החליטה ללמוד משהו חדש למרות
שסבתא שלי התנגדה ואמרה לנצל את השנה הזאת למנוחה והתכוננות למבחן מחדש .אמא שלי התחילה לחשוב על מה
היא רוצה ללמוד והחליטה שהיא רצתה ללמוד עבודת מלאכה כלשהי מפני שהיא לא אוהבת לבשל ולתפור ,היא
התחילה להתעניין בספרות .אימי אומרת שלספר אנשים זה כמו לצייר עם מספריים .כשהיא התחילה ללמוד ספרות,
סבתא הייתה מאוד עצובה מפני שחשבה שאמא מבזבזת את הזמן שלה .אומנם סבא היה שמח מפני שגם ראה בזאת
אומנות ושמח שאמא מצאה מקצוע שהיא אוהבת .היא התחילה ללמוד ספרות וזה הלך לה מאוד .היא סיימה את
.המכללה בהצטיינות .אימי התאבה במקצוע ומאז אמי עובדת כספרית .היא מרבה לקת קורסים וגם כן כל הזמן לומדת
היא הכירה את איגור (אבא של אחותי) מאז שהיא הייתה בת 18והתחתנה אתו כשהייתה בת .20הם היו נשואים
חמש שנים עד שהתגרשו .לאחר מכן אמי הכירה את אבי במוסקבה כשהוא הגיע לעבוד שם מישראל בשליחות .הוא
עבד שם בשדה תעופה ששמו שרמטיבה בתור טכנאי מטוסים .הם חיו ביחד שנתיים ברוסיה והיגרו לישראל בשנת
. 1998ורק לאחר שנה ,הם התחתנו בקפריסין .בחמשת השנים הראשונות אחרי ההגירה לישראל היה לאימי די
קשה להסתגל .היא התגעגע מאוד לחבריה וסבתא .למשך תקופה ארוכה ,היא רצתה לחזור לרוסיה אבל נשארה ,כי
אחותי כבר למדה פה והמשפחה שלה כבר חייה בישראל .למרות זאת כיום אמי לא מצטערת כלל על זה שהיא חייה
פה ולא ברוסיה .היא מאוד אוהבת את ישראל ושמחה שהיא גרה בארץ .כשאחותי היגרה לגרמניה בשנת 2016
מצד אחד היא הייתה מאוד שמחה בשבילה שיש לה הזדמנות גם כן לחיות בארץ אחרת עשירה יותר ,ויותר
מפותחת .מצד שני היה לה מאוד עצוב להיפרד מאחותי.
יצחק הרפז
נולד ב 4-ליולי ,1964בלוד .הוא השתתף במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת שלום הגליל בתור מילואימניק .הדירה
הראשונה שבה חיי הייתה בלוד ושם הוא חיי עם הוריו וסבתא וסבא שלו .זה היה בית בסגנון ערבי על הקרקע ובעל
קומה אחת .השירותים ,המקלחת ,המטבח והחדרים היו בחוץ וחדרי השינה היו ממוקמים במקום אחר .במילים
אחרות ,זה כמו בית פרטי רגיל רק שכדי להגיע מחדר לחדר אדם צריך לחצות חצר.
כשאבי היה בן שלוש הוא ומשפחתו עברו לגור ברמלה בשכונה שרוב האוכלוסייה שחייה שם היו עולים חדשים
מכל קצוות העולם .הבית לא היה רחוק מהשוק העירוני ,ובגלל זה כשהוא הלך לבית הספר הוא היה צריך לחצות את
כל השוק ,שזה בערך מרחק של קילומטר .הבית שבו חיו היה בעל שתי קומות והם התגוררו בקומה השנייה של
הבניין .כשמשפחתו התרחבה ונולדו לאבי אך ואחות ,הם עברו שוב לגור בלוד .משפחה של אבי התגוררו בבניין של
ארבע קומות והיו שם יותר חדרי שינה.
כשהיה ילד הוא אהב מאוד את הטבע ולגדל צמחים ,הוא ניסה לגדל צמחים במרפסת הקטנה שהייתה להם ברמלה.
אחרי כמה שנים הוא התחיל לאסוף בולים ,הוא היה לוקח את הבולים מהמכתבים שהיו מקבל מחול ומהארץ ,וגם
היה קונה אותם בחנויות .כיום הוא אוהב לבשל
אבי התקשה בלימודים בבית הספר החדש בלוד מפני שבבית ספר הקודם (ברמלה) רמת הלימודים הייתה נמוכה יותר.
אבי לא חשב ללכת לאוניברסיטה בגלל שבאותה תקופה הלימודים שם היו יקרים מאוד ומשפחתו לא יכלה לממן אותם.
אביו המליץ לו ללמוד תעופה .הוא התקבל לבית הספר לתעופה .הלימודים לא היו פשוטים עבור אבי ,כי החומר הנלמד
היה קשה ושונה ממה שלמד בבית הספר .למרות זאת אבי הצליח לסיים את הלימודים בהצלחה ולאחר מכן התגייס
.לצבא
אבי הכיר את אשתו הראשונה פנינה כשהיה בן .21ישר לאחר הצבא ,הם התחתנו ועברו להתגורר בבת ים .הם היו
נשואים 20שנה .בזמן שהיו נשואים ,נולדו להם שלושה ילדים (אחים שלי) .אחרי שסיים את הצבא קיבלו אותו
.תעשייה אווירית מידית ועבד ושם בטייסות .עד היום ממשיך אבי לעבוד בתעשייה אווירית
הווי משפחתי
אני ומשפחתי אוהבים מאוד את הסביבה והטבע ,לכן אנחנו נוהגים לצאת כל שבת לפיקניק ביער צרעה ,שנמצא
ליד כפר אוריה .אנחנו באים למקום בסביבות אחד בצהריים ואבא מכין אוכל על המנגל .לאחר מכן אנו נוהגים
ללכת לטייל ביער ולראות את הנוף הירוק והיפה .כשאנחנו חוזרים למקום שבו התמקמנו מההתחלה אנחנו
משחקים במשחקי כדור כגון בדמינטון .לאחר מכן אנחנו מדליקים מדורה ומשוחחים אחד עם השני .בימים
שאחותי נמצאת בארץ היא גם כן מצטרפת לטייל איתנו ביער ומביאה את בעלה .לפעמים בימי שבת שאנחנו
רוצים לטייל במקום אחר ואז אנחנו נוסעים למקומות מעניינים אחרים בארץ כגון אגמון החולה ועוד.
רפלקציה
התכונות שמאפיינת ביותר את משפחתי היא מגובשות .היא באה לידי ביטוי בקרב )1
משפחתנו בכך שכל אחד מתעניין בשלומו של האחר ואנחנו מגלים את רוב הסודות שלנו
אחד לשני .היא גם באה לידי ביטוי בקרב משפחתנו בזה שכל אחד מוכן לתת תמיכה אחד
בשני וגם אנחנו מבלים הרבה זמן ביחד .אני הייתי רוצה משפחתי העתידית תהיה מלוכדת
ומגובשת בצורה דומה .שכל בני משפחה יתמכו אחד ולא יתרכזו רק בעולמם .אני רוצה
שמשפחתי העתידית תחווה את העולם ביחד ,באהבה ובהבנה של באחר.
לאחותי קטיה :רציתי לומר לך שאני מאוד גאה בהצלחה שלך שהייתה בלימודים ,עם )2
החברים ,ועכשיו בעבודה .אני ממש שמח בשבליך שהכול הסתדר לך מצוין בחיים,
שאת חייה בארץ מופלאה ומפותחת ושיש לך דירה יפה ובן זוג שאוהב אותך מאוד.
כרגע בשלב שאני נמצא בו בחיים אני מסתכל על ההתמדה שלך ועל המאמצים שלך
להגיע למקום שאת נמצאת בו עכשיו ,ובשבילי כרגע את כמו דוגמא למופת שמראה
שלבן אדם שמשקיע הרבה מאמצים בלימודים ובחברה יש עתיד ורציתי גם כן להגיד על
זה שאת עוזרת לי במה שאני צריך בקשר ללימודים ולעבודות.
עבודת שורשים
פרק ד
@אני
הנתון\השאלה התשובה\בתשובה +פירוט לתשובה
שם פרטי לירן .משמעות שם זה הוא "לי שמחה" ,אחותי הציעה לקרוא לי כך ואמי בחרה לקרוא בשם זה כי ,היא הייתה שמחה
מאוד שנולדתי ולכן קראה לי כך.
שם המשפחה הרפז .אבי עיברת את שם משפחה זה מ – גולדנברג .בנוסף על כך פירוש שם משפחה זה הוא הר זהב.
תאריך הלידה תאריך לועזי – יום ראשון 13.4.2008 תאריך עברי -ח בניסן ה'תשס"ח
תכונות חיצוניות בולטות המאפיינות גובהי – מטר 165( 65ס"מ) צבע שיערי -שחור צבע עייני -חום
אותי
תכונות אופי המיוחדות לי יצירתי ,חכם ,בעל זיכרון טוב וסף תסכול גבוה
מעצבן אותי כש... כשלא מביאים בחשבון את דברי ואי שיתוף פעולה.
משמח אותי... חידושים וציונים טובים.
דברים שאני אוהב לעשות... לשמוע מוסיקה ,להיפגש עם חברי ,לגדל צמחים ולטייל.
החלום הכי גדול שלי... למצוא עבודה טובה בעתיד ,לגור באירופה עם משפחתי לעתיד ,להיות בעל מכונית יוקרתית ובית פרטי יפה.
התחביבים שלי הם... טניס שולחן ,speed cubing ,שחייה ,אוריגמי ,הנדסה וסקייטבורדינג.
מה מייחד את החדר שלי... רצועת הלדים שתלויה מסביב לכל חדרי ,טפט ענק שמודבק על חצי מחדרי וארונית שבה נמצאים המון סוגי צמחים
טורפים.
האישיות הנערצת עלי היא... אחותי ,כי היא בעלת עבודה טובה ,ומתגוררת עם בעלה בחול באושר.
. 1מתוך פרק זה של העבודה ,הבנתי שאם אני ארצה להצליח במשהו ,בין אם זה בעתיד ,לבין אם זה בהווה ,אני אוכל להצליח בו
ולחתור לביצוע המטרה שהצבתי מולי (כמו מה שכתבתי בסעיף של "החלום הכי גדול שלי") ,בגלל שיש לי את היכולת לפתור
אותה .בגלל סף התסכול הגבוה אני אוכל גם כן להצליח מאוד בחיים ,וגם אם אני לא אצליח בדיוק במה שאני הצבתי מולי באותו
רגע ,אני אוכל להצליח בו מאוחר יותר .גם כן לאחר שאני סיימתי את העבודה אני גילתי על עצמי הרבה דברים ,כמו סף התסכול
הגבוה ועוד...