‫סטודנטים‪:‬‬

‫‪Vacuum -‬‬
‫קורין אבוטבול‪ ,‬ת‪.‬ז ‪206837353‬‬ ‫‪assisted‬‬
‫אבישי זוהר‪ ,‬ת‪.‬ז ‪315780312‬‬ ‫)‪closure (VAC‬‬
‫הודיה לב‪ ,‬ת‪.‬ז ‪207474222‬‬
‫שנה ג'‪ ,‬סמסטר קיץ‬ ‫‪Soft tissue‬‬
‫התנסות מתקדמת‬
‫מדריכה קלינית‪ :‬גברת אימאן חלאף‬
‫‪sarcoma -‬‬
‫מוגש ל‪ :‬ראש המחלקה‪ ,‬ד"ר אילה בלאו‬
‫‪Myxofibrosarco‬‬
‫‪ma‬‬
 -‫הצגת נושא הדיון‬

Vacuum assisted closure (VAC)

-‫מתוך המאמר‬
"Negative Pressure Wound Therapy: Mechanism of Action and Clinical
Applications”
 ‫עיקרי המאמר‬
‫הצגת המערכת‬
‫)‪ Vacuum assisted closure (VAC‬הינה שיטה לזירוז ריפוי פצעים בעזרת הפעלת לחץ שלילי באופן‬
‫שווה על פני הפצע‪ .‬השיטה מכונה גם )‪ -Negative pressure wound therapy (NPWT‬טיפול‬
‫בפצעים בלחץ שלילי‪ ,‬והוכחה כיעילה במסגרות קליניות שונות‪ ,‬כמו ניהול כיבים סוכרתיים‪ ,‬טיפול‬
‫בפצעי לחץ ובפצעים כרוניים וזירוז ריפוי לאחר השתלת עור‪.‬‬

‫)‪Normandin et al. (2021‬‬

 ‫הרכב המערכת‬
‫‪ ‬ספוג קצף פוליאוריטן‪ :‬הספוג ניתן לחיתוך‪ ,‬כך שיתאים לגודל ולגיאומטריה של הפצע‪ ,‬והוא בעל‬
‫חומר המאפשר חלוקה שווה של הלחץ השלילי על פני שטח הפצע‪ .‬ישנם שני סוגים שונים של‬
‫ספוגים המסווגים לשתי תת‪-‬קבועות לפי צורך והם‪ :‬חבישת ‪ ,GRANUFOAM‬המתאימה לפצעים‬
‫חריפים וכרוניים‪ ,‬וחבישת ‪ ,WHITEFOAM‬שהיא חבישה פחות דביקה‪ ,‬מה שהופך אותה כמתאימה‬
‫לפצעים יותר שבריריים‪.‬‬
‫‪ ‬כיסוי דבק חצי חדיר‪ :‬כיסוי הדבק מולבש על פצע המטופל‪ ,‬המכוסה בספוג‪ .‬היותו חצי חדיר מאפשר‬
‫לפצע " לנשום"‪ ,‬לצד הגנה מפני חדירת נוזלים חיצוניים‪ .‬עם חיבור הכיסוי‪ ,‬מופעלת משאבת יניקה‬
‫המפעילה לחצים שליליים בטווח בין ‪ 50‬ל‪ 200-‬מ"מ כספית‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת איסוף נוזלים‬
‫)‪Normandin et al. (2021‬‬
 ‫ארבעה מנגנוני פעולה עיקריים‬
‫‪ ‬מקרו‪ -‬דפורמציה של רקמות‪ :‬זהו מנגנון התכווצות הפצע (הקטנת שטח פנים)‪ ,‬המתרחש בזכות הלחץ‬
‫השלילי המופעל על הספוג‪ ,‬ותלויה במתח הרקמה שמסביב לפצע‪.‬‬
‫‪ ‬ניקוז נוזלים דלקתיים חוץ‪-‬תאיים‪ :‬מתאפשר בזכות היניקה המופעלת ע"י המערכת ומביא להפחתת‬
‫בצקת‪ .‬הורדת הבצקת מגבירה את התגובה התאית הדרושה לריפוי פצע וכן מפחיתה לחץ הנגרם‬
‫מהצטברות נוזלים סביב כלי דם‪ .‬בנוסף‪ ,‬זרימת הנוזל משאיבת הפצע גורמת לתהליכים המקדמים‬
‫תגובת התפשטות תאית‪.‬‬
‫‪ ‬ייצוב סביבת הפצע‪ :‬מנגנון זה מושג בזכות החלפת החבישה לעיתים פחות תכופות (כל ‪ 2-3‬ימים)‪,‬‬
‫בהשוואה לחבישות אחרות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ספוג ה‪ VAC-‬מכוסה בפוליאוריטן שלא חדיר לחלבונים‬
‫ולמיקרואורגניזמים‪ ,‬מה שמונע התיישבות חיידקית על הפצע‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש חדירות מוגבלת לגזים‬
‫ולאדי מים‪ ,‬השומר על פצע לח וחם‪.‬‬
‫‪ ‬מיקרו‪ -‬דפורמציה של רקמות‪ :‬זהו מנגנון המתאר את הקשר בין הרקמות ברמה המיקרוסקופית‬
‫ומהווה מרכיב עיקרי בטיפול‪ .‬הכוחות המופעלים על הפצע מקדמים שגשוג תאים‪Angiogenesis ,‬‬
‫(התהוות כלי דם) ויצירת רקמת גרעון (כלי דם קטנים ורקמת חיבור)‪.‬‬
‫)‪Normandin et al. (2021‬‬
 ‫מנגנוני טיפול נוספים‬
‫‪ ‬שינויים ביוכימיים‪ :‬המערכת גורמת לשינוי הביוכימיה של הפצע‪ .‬בזכות פעילות ה‪ VAC-‬ישנה ירידה‬
‫של חומרים‪ ,‬המשבשים את היווצרות רקמת החיבור ומעכבים ריפוי פצעים‪.‬‬
‫‪ ‬שיפור הפרפוזיה‪ :‬המערכת משפרת את הפרפוזיה לרקמות באזור הפצע וכך מגבירה את יצירת‬
‫רקמת החיבור‪ .‬בנוסף‪ ,‬זרימת הדם המוגבר לפצע מעלה מתווכים דלקתיים‪ ,‬גורמי גדילה‪ ,‬לויקוציטים‬
‫ואנטיביוטיים‪ ,‬שיחד מסייעים לסגירת הפצע‪.‬‬
‫‪ ‬ירידה ב‪ :Bacterial Load-‬טיפול ב‪ VAC-‬מביא לירידה בעומס החיידקים בתוך הפצע‪ ,‬בזכות‬
‫הפוטנציאל לדילול ולהמסת חומרים זיהומיים‪.‬‬

‫)‪Normandin et al. (2021‬‬

 ‫סיבוכים אפשריים‬
‫‪ NPWT‬נחשבת לגישה בטוחה ויעילה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנם מספר סיבוכים בדרגות חומרה שונות‪ ,‬כאשר‬
‫רובם נובעים מטכניקה לקויה או לא מספקת‪ ,‬ומכאן שאלו סיבוכים הניתנים למניעה‪ .‬שימוש ב‪VAC-‬‬
‫עלול לגרום לסיבוכים קשים‪ ,‬כמו ‪ Toxic shock syndrome (TSS), Enteric Fistula‬ואי‪-‬יציבות‬
‫המודינמית וכן לסיבוכים קלים‪ ,‬השכיחים בכ‪ 25%-‬מהחולים‪ ,‬והם‪ :‬דימום קל‪ ,‬כאב‪ ,‬ריח לא נעים‪ ,‬זיהום‬
‫ונזק לרקמות סמוכות‪.‬‬
‫דימום חמור‪ ,‬שעלול לסכן חיים‪ ,‬עשוי להתרחש אם ה‪ VAC-‬ממוקם ישירות מעל כלי דם גדול או כאשר‬
‫החבישה נשארת לזמן ממושך מידי‪ ,‬לכן ההנחיה היא להחליף את הספוג כל ‪ 48‬שעות במבוגרים‪.‬‬

‫)‪Normandin et al. (2021‬‬

 ‫התוויות נגד‬
‫‪ ‬התוויות נגד מוחלטות‪:‬‬
‫‪‬ממאירות‬
‫‪‬מבנים חיוניים חשופים (איברים חיוניים‪ ,‬כלי דם והשתלות)‬
‫‪ ‬התוויות נגד יחסיות‪:‬‬
‫‪‬רקמה איסכמית‪ :‬יש להשלים ‪ Revascularization‬לפני תחילת הטיפול‪.‬‬
‫‪ ‬עור שברירי ( גיל מתקדם‪ ,‬שימוש בקורטיקוסטרואידים‪ ,‬הפרעות קולגן ואלרגיה)‬
‫‪‬רקמה מזוהמת‪ :‬יש לטפל בזיהום בטרם התחלת הטיפול‪.‬‬

‫)‪Normandin et al. (2021‬‬

 ‫שיטות ‪ NPWT‬חדשות‬
‫טיפול בעזרת ‪ VAC‬הוכיח את יעילותו במהירות‪ ,‬מה שעודד פיתוח טיפולי ‪ NPWT‬חדשים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪ NPWT ‬עם הזלפה (‪ :)NPWTi-d‬זוהי מערכת ‪ VAC‬רגילה בשילוב עם שטיפה לסירוגין של אזור‬
‫הפצע בעזרת תמיסה מקומית‪ ,‬המותאמת לצורכי הפצע ולמצבו הקליני של המטופל‪ .‬שיטה זו יעילה‬
‫במיוחד לריפוי פצעים‪ ,‬כאשר לכל סוג שטיפה יתרונות שונים‪ -‬הוכח כי שטיפה בעזרת מים‬
‫סטריליים סייעו בריפוי של כ‪ 95%-‬מהפצעים שלא נרפאו בעבר; שטיפה בעזרת תמיסת מלח הביאה‬
‫לעלייה של ‪ 43%‬ביצירת רקמת גרנולציה וכן שטיפה בעזרת תמיסת חיטוי הפחית את ספירת‬
‫החיידקים בפצעים שונים ומנע זיהום‪.‬‬
‫‪ NPWT ‬לחתך סגור‪ :‬ניתן להשתמש במערכת ‪ VAC‬לטיפול בחתך ניתוחי סגור‪ ,‬במטרה לשפר את‬
‫ריפוי החתך ולהפחית סיבוכים‪.‬‬

‫)‪Normandin et al. (2021‬‬

 ‫השלכות סיעודיות ותיאור מצב קליני רלוונטי‬
‫‪ ‬שיטת ‪ NPWT‬היא שיטה נפוצה‪ ,‬שהוכחה כמקדמת ריפוי פצעים בתחומים קליניים שונים‪ .‬ואכן‪ ,‬גם‬
‫במחלקה האורתופדית נעשה שימוש במכשיר ה‪ VAC-‬במטופלים שונים‪ ,‬עם פצעים מגוונים‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש התכוף במכשיר מחייב את הצוות הסיעודי להכיר את שיטה זו‪ ,‬לרבות אופן פעולתה‪,‬‬
‫יתרונותיה והסיבוכים האפשריים‪ ,‬וכן לשלוט בצורה מיטבית בתפעול המכשיר והכרת מאפייניו‪.‬‬
‫‪ ‬גברת נ‪.‬ב התקבלה למחלקה האורתופדית לצורך כריתת גוש בשוק שמאל‪ .‬לאחר כריתת הגוש נותר‬
‫פצע פתוח‪ ,‬שדרש שימוש באמצעי מתקדם לריפויו‪ ,‬וכך הוחלט על שימוש ב‪.VAC-‬‬
‫‪ ‬השימוש במכשיר זה מאפשר החלמה מהירה ויעילה יותר של הפצע‪ ,‬כך שבהמשך ניתן יהיה להשתיל‬
‫עור ולשפר את המראה האסתטי של האזור‪.‬‬

‫)‪Normandin et al. (2021‬‬

 ‫חשיבה ביקורתית על המאמר‬
‫‪ ‬המאמר מאת נורמנדין ואחרים (‪ )Normandin et al., 2021‬כולל סקירה מקיפה על טכניקת‬
‫ה‪ NPWT-‬יחד עם הצגת מחקרים קליניים התומכים בשיטה זו לריפוי פצע‪.‬‬
‫‪ ‬כותבי המאמר הציגו את מרכיבי מכשיר ה‪ ,VAC-‬את שיטות הפעולות שלו ואת יתרונותיו הקליניים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הוצגו חסרונותיו של המכשיר והסיבוכים האפשריים‪ ,‬וכן התוויות נגד‪ ,‬המונעות שימוש‬
‫במכשיר או שדורשות היערכות מקדימה‪.‬‬
‫‪ ‬המאמר התמקד בתיאור ה‪ NPWT-‬הסטנדרטי וכן הוצגו בקצרה שיטות ‪ NPWT‬חדשות ומתקדמות‪.‬‬
‫‪ ‬המאמר מתאר בצורה נרחבת את שיטת ה‪ ,NPWT-‬אך יחד עם זאת חסרה התייחסות והשוואה‬
‫לשיטות טיפול אחרות‪ .‬ראוי היה לציין מה היתרונות והחסרונות של השיטה אל מול אמצעים אחרים‬
‫בהיבטים שונים‪ ,‬כמו‪ :‬מידת קיצור משך ההחלמה‪ ,‬אסתטיקת הפצע‪ ,‬מורכבות השימוש בכל שיטה‪,‬‬
‫עלות האמצעים ועוד‪.‬‬

‫)‪Normandin et al. (2021‬‬

‫הצגת מטופלת‬
 ‫הסעיפים מהסילבוס‬
‫‪ ‬בחר במטופל עם בעיית בריאות נתונה‪ ,‬בתאום עם המנחה הקליני\ת‪.‬‬
‫‪ ‬קרא את הספרות העדכנית והרלוונטית למצב המטופל‪.‬‬
‫‪ ‬הצג את המטופל ובעיותיו תוך שילוב הספרות‪( -.‬מילים שלי) אחרי סקירת הספרות של המחלה שלה‬
‫יש נאנדא‪ .‬לשם צריך להכניס גם מה כתוב בספרות (דגשים מיוחדים של בעיות סיעודיות המותאמים‬
‫למצב של המטופלת שלנו)‪.‬‬
‫‪ ‬דווח על ההתערבות הרפואית והסיעודית למטופל‪ ,‬תוך השוואה לטיפול הרפואי‪ -‬סיעודי המומלץ‬
‫בספרות‪ ,‬הדנה בנושא‪.‬‬
‫‪ ‬נהל דיון עם הקבוצה בהשלכות הסיעודיות של מצב המטופל והסק מסקנות‪.‬‬
 ‫סקירת ספרות‬
Soft tissue sarcoma -
Myxofibrosarcoma
 ‫סקירת ספרות‬
‫מבוא‪:‬‬
‫סארקומות של הרקמות הרכות (‪ )Soft tissue sarcomas / STS‬הינן חלק מקבוצה מגוונת של‬
‫ממאירויות ממקור עוברי (‪ )Mesenchymal malignancies‬ומהוות כ‪ 1%-‬מכל הסרטנים‬
‫המופיעים במבוגרים‪ .‬מבחינה היסטולוגית‪ STSs ,‬מונים למעלה מ‪ 100-‬סוגים אשר חומרתם‬
‫משתנה רבות‪ ,‬מגידול רדום ואסימפטומטי ועד למחלה אגרסיבית וסופנית‪.‬‬
‫)‪ Myxofibrosarcoma (MFS‬הינו תת‪-‬סוג בולט במיוחד בקרב ה‪ STS-‬ומגיע לידי ביטוי בעיקר‬
‫בגפיים תחתונות‪ ,‬אם כי עשוי להופיע בגפיים עליונות גם כן‪ ,‬ונפוץ אצל אוכלוסייה הקשישה‪.‬‬
‫גידולים אלו בעלי נטייה גבוהה במיוחדת להישנות ומופיעים לרוב בין העשור השישי לעשור‬
‫השמיני בחיים‪ ,‬עם שיעור היארעות מעט גבוה יותר בקרב גברים‪ .‬בזמן פרסום המאמר‪ ,‬לא‬
‫תועדו מרקרים פתולוגיים שיכולים לסייע באבחנה מבדלת‪ ,‬אשר מבוססת על ניתוח ממצאים‬
‫ציטו‪-‬מורפולוגיים (‪ .)Cytomorphogic‬בהיבט הקליני‪ ,‬מטופלים עם ‪ MFS‬עשויים לחוש בגוש‬
‫אשר הולך וגודל‪ ,‬אינו כואב ובעל נטייה להישנות מקומית‪.‬‬
‫דרכי הטיפול כוללים ניתוח‪ ,‬כימותרפיה ורדיותרפיה‪ .‬כאשר המחלה משלב מקומי‪ ,‬סטנדרט‬
‫הזהב הוא ניתוח רדיקלי עם דגש על גבולות חופשיים ‪ /‬נקיים (‪.)Free margins‬‬
 ‫סקירת ספרות‬
‫היסטופתולוגיה והיבטים קליניים‪:‬‬
‫‪ ‬לפי ארגון הבריאות העולמי (‪ MFS ,)WHO‬מוגדר כקשת של גידולים פיברובלסטיים‬
‫ממאירים ביחד עם סטרומה (חלק כללי של רקמת חיבור) מיקסואידית‪ ,‬פליאומורפיזם (בעל‬
‫מספר צורות שונות תחת אותו זן) וכלי דם עקומים‪.‬‬
‫‪ MFS‬מאופיין בשיעור ההישנות הגבוה ביותר מבין ה‪ STS-‬אשר מוערך ב‪ 20-60%-‬לאחר ‪5‬‬
‫שנים‪.‬‬
‫‪ ‬המקום השכיח ביותר להתייצגות הוא בגפיים התחתונות‪.‬‬
‫‪ MFS‬שטחי לרוב מתבטא במספר נגעים קטנים‪ ,‬אך כאשר הנגעים נמצאים עמוק יותר‬
‫ברקמה‪ ,‬הם לעיתים קרובות יוצרים מסה אחידה‪.‬‬
‫‪ MFS‬בדרגה נמוכה (‪ )Low-grade MFS‬בעל סיכוי נמוך להתפשטות (‪ ,)Metastasis‬אך סביר‬
‫יותר שתתרחש הישנות‪ .‬נגעים בדרגה גבוהה (‪ )High-grade‬בעלי סיכוי מוגבר להתפשטות‪.‬‬
 ‫סקירת ספרות‬
‫אבחנה ופרוגנוזה‪:‬‬
‫שינויים מולקולריים –‬
‫‪ ‬חלק מה‪ STS-‬מציגים סטיות גנטיות חוזרות כמו טרנסלוקציה כרומוזומלית‪ ,‬דבר שמוביל‬
‫לאיחוי גנטי שעשוי להשפיע על מהלך המחלה ואופן הטיפול בה‪.‬‬
‫‪ ‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬לא קיימים מרקרים היסטולוגיים ‪ /‬כימיים לאבחון ‪ ,MFS‬שכן הם‬
‫מאופיינים בקריוטיפים מורכבים במיוחד ומראים מספר רב של סטיות הדומות ל‪STS-‬‬
‫אחרים‪.‬‬
‫)‪– Magnetic Resonance Imaging (MRI‬‬
‫‪ MRI ‬פרה‪-‬אופרטיבי יכול לתרום רבות בזיהוי סיכוי גבוה להישנות מקומית‪ ,‬במיוחד‬
‫בנוכחות של ממצאים כמו תוכן מיקסואידי רב במרווח הבין‪-‬תאי (‪ ,)Matrix‬רמת ניגודיות‬
‫גבוהה וקיום של מסלול חודר רקמה אל תוך ה‪.Fascia (Tail sign)-‬‬
‫‪ ‬ביצוע של ‪ MRI‬נחוץ על מנת לתכנן את המסלול הניתוחי‪.‬‬
 ‫סקירת ספרות‬
‫דרכי טיפול‪:‬‬
‫ניתוח –‬
‫‪ ‬לאור השיעור הגבוה להישנות‪ ,‬בשילוב עם פוטנציאל התפשטות נמוך‪ ,‬השיטה המומלצת‬
‫כיום לטיפול במחלה מקומית היא כריתה רדיקלית של הגידול‪ ,‬תוך שיתוף פעולה עם‬
‫המעבדה הפתולוגית לאישוש גבולות נקיים‪ ,‬ולבסוף טיפול משלים בעזרת רדיותרפיה‬
‫(‪.)Neoadjuvant therapy‬‬
‫‪‬במקרה בו הגידול נמצא על גפה‪ ,‬העיקרון בו מתמקדים הוא שימור הגפה‪ ,‬אלא במצבים‬
‫קיצוניים בלבד בהם נשקלת האפשרות לקטיעה‪.‬‬
‫‪ ‬הליכים ניתוחיים מסתמכים על אמצעי הדמיה כמו ‪ CT‬ו‪ MRI-‬כדי לקבוע את מיקום הגידול‬
‫ורמת החדירה שלו לרקמה‪.‬‬
‫‪ ‬בשנים האחרונות מתפתחת שיטת הדמיה המתמקדת בביו‪-‬מרקרים לצורך זיהוי גידולים‬
‫במהלך ניתוחים על בסיס אור אינפרא‪-‬אדום (‪Near-infrared fluorescence imaging /‬‬
‫‪.)NIR‬‬
 ‫סקירת ספרות‬
‫דרכי טיפול‪:‬‬
‫רדיותרפיה –‬
‫‪ ‬למרות שהטיפול ברדיותרפיה מומלץ באופן שגרתי במטרה לשפר את הטיפול במחלה‬
‫מקומית‪ ,‬במיוחד במקרה של ‪ ,High-grade STS‬ההשפעה החיובית עדיין נשארת לא ברורה‪.‬‬
‫‪‬חלק מהמחקרים משערים ש‪ MFS-‬עשויים להיות עמידים לרדיותרפיה‪.‬‬
‫כימותרפיה –‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬כימותרפיה מוצעת כסטנדרט טיפולי במקרים של ‪ MFS‬מפושט (‪,)Metastatic MFS‬‬
‫אך השימוש העיקרי בה מבוצע כשגרה פליאטיבית וללא תוצאות משמעותית‪.‬‬
‫‪ ‬נכון לזמן כתיבת המאמר‪ ,‬לא בוצעו מחקרים קליניים ראויים לבחינת השפעות הכימותרפיה‬
‫על גידולים מסוג ‪.MFS‬‬
‫‪ ‬התרופות ‪ Doxorubicin‬ו‪ ,Ifosamide-‬ביחד או לחוד‪ ,‬מהוות את הקו הטיפולי הראשון עם‬
‫שיעור תגובתי של כ‪ 20-30%-‬בלבד‪.‬‬
 ‫סקירת ספרות‬
‫דרכי טיפול‪:‬‬
‫טיפול ממוקד –‬
‫‪ ‬שיטת טיפול זו בעלת פוטנציאל רב לשיפור הטיפול הנוכחי בעזרת כימותרפיה שגרתית‪.‬‬
‫‪ ‬סוג זה מתמקד בעיכוב פקטורים המסייעים לגידול להתפתח ולהתפשט כמו‪ :‬מחזור תאי‪,‬‬
‫סיגנלים לחדירת רקמה‪ ,‬תיקון ‪ ,DNA‬אפיגנטיקה‪ ,‬תנאי הסביבה של הגידול ואנגיוגנזה‪.‬‬
‫שיטות נוספות –‬
‫‪ ‬אולטרא‪-‬סאונד ממוקד בעוצמה גבוהה (‪:)High-intensity focused ultrasound / HIFU‬‬
‫שיטה לא פולשנית המאפשרת אבלציה של מרכז הגידול‪ .‬החום הנגרם מוביל ל‪Coagulation-‬‬
‫‪ necrosis‬והרס מקומי ומדויק של הגידול‪.‬‬
‫‪ ‬אימונותרפיה‪ :‬לסארקומות מבנה קריוטיפי מורכב שידוע בהסתננות גידולית‪-‬חיסונית‬
‫משמעותית‪ ,‬תופעה שעשוי להפוך גידולים מסוג זה רגישים לטיפול אימונותרפי‪.‬‬
 ‫חשיבה ביקורתית על המאמר‬

‫‪ ‬המאמר מאת ____________ מציג את החומר בצורה מקיפה ומסודרת הכוללת את הסדר‬
‫המקובל בכתבי עת מדעיים‪.‬‬
‫‪ ‬כותבי המאמר מקפידים על ציטוט והצגת מחקרים קליניים רלוונטיים לנושא‪.‬‬
‫‪ ‬המאמר מפרט את כל סוגי הטיפול האפשריים‪ ,‬בין אם יעילים והוכחו מחקרים ובין אם‬
‫יעילות השימוש בהם נותרה שנויה במחלוקת‪.‬‬
‫‪ ‬המאמר ממחיש את הנאמר בעזרת עזרים ויזואליים‪.‬‬
‫‪ ‬למרות הפרסום המכוון בכתב עת רפואי‪ ,‬המאמר נכתב בשפה גבוהה ועם ז'רגון רפואי רחב‬
‫ומתקדם‪ .‬דבר זה עשוי להקשות על מטופלים אשר רוצים להעמיק במצבם‪ ,‬אך אינם‬
‫בקיאים בתחום הרפואה‪.‬‬
‫‪ ‬לא קיימת פסקה המסכמת את המאמר וגוזרת מסקנות על הטיפול ב‪.Myxofibrosarcoma-‬‬
 ‫אינטגרציה‬
‫‪ ‬לפי העולה מהמאמר‪ MFS ,‬מתבטא בעיקר בגפיים תחתונות‪ ,‬עם שיעורי היארעות נמוכים‬
‫משמעותית בכל אזור אחר בגוף‪ .‬במקרה של __‪ ,‬הגידול הופיע ברגל שמאל ‪ /‬ימין‪ .‬ניתן‬
‫לראות התאמה מלאה בין הספרות למקרה שלנו‪.‬‬
‫‪ ‬לפי העולה מהמאמר‪ ,‬השיטה העיקרית לטיפול ב‪ MFS-‬היא כריתה כירורגית של הגידול עם‬
‫הקפדה על גבולות נקיים (‪ )Free margins‬ושליחתם למעבדה פתולוגית לאישור אי‪-‬קיום של‬
‫תאים סרטניים‪ .‬במחלקה‪ ,‬פגשנו את גברת __ לאחר שבוצע הניתוח לכריתה ועיקר הטיפול‬
‫בה התמקד בריפוי הפצע הפוסט‪-‬ניתוחי‪ .‬ניתן לראות התאמה מלאה בין הספרות למקרה‬
‫שלנו‪.‬‬
‫‪ ‬לפי העולה מהמאמר‪ ,‬שימוש באמצעי הדמיה כמו ‪ CT‬ו‪ MRI-‬חיוניים ובלתי נפרדים‬
‫מהאבחון והטיפול ב‪ .MFS-‬גב' __ ביצעה את כל בדיקות ההדמיה הנחוצות במהלך האשפוז‬
‫במטרה לעבור את הניתוח בצורה טובה ומדויקת‪ .‬ניתן לראות התאמה מלאה בין הספרות‬
‫למקרה שלנו‪.‬‬
 ‫אינטגרציה‬
‫‪ ‬לפי העולה מהמאמר‪ MFS ,‬מופיע לרוב בין העשור השישי לעשור השמיני בחיים ונפוץ יותר‬
‫בקרב גברים‪ .‬גב' __ הינה בת ‪ 48‬ומזדהה כאישה (ב‪ 2023-‬חייב לציין את זה)‪ .‬ניתן לראות‬
‫אי‪-‬התאמה בין הספרות למקרה שלנו‪.‬‬