‫סטודנטים‪:‬‬

‫‪Vacuum -‬‬
‫קורין אבוטבול‪ ,‬ת‪.‬ז ‪206837353‬‬ ‫‪assisted‬‬
‫אבישי זוהר‪ ,‬ת‪.‬ז ‪315780312‬‬ ‫)‪closure (VAC‬‬
‫הודיה לב‪ ,‬ת‪.‬ז ‪207474222‬‬
‫שנה ג'‪ ,‬סמסטר קיץ‬ ‫‪Soft tissue sarcoma‬‬
‫התנסות מתקדמת‬
‫מדריכה קלינית‪ :‬גברת אימאן חלאף‬
‫מוגש ל‪ :‬ראש המחלקה‪ ,‬ד"ר אילה בלאו‬
‫‪Myxofibrosarcoma‬‬
 -‫הצגת נושא הדיון‬

Vacuum assisted closure (VAC)

-‫מתוך המאמר‬
"Negative Pressure Wound Therapy: Mechanism of Action and Clinical
Applications”
 ‫עיקרי המאמר‬
‫הצגת המערכת‬
‫)‪ Vacuum assisted closure (VAC‬הינה שיטה לזירוז ריפוי פצעים בעזרת הפעלת לחץ שלילי‬
‫באופן שווה על פני הפצע‪ .‬השיטה מכונה גם )‪-Negative pressure wound therapy (NPWT‬‬
‫טיפול בפצעים בלחץ שלילי‪ ,‬והוכחה כיעילה במסגרות קליניות שונות‪ ,‬כמו ניהול כיבים‬
‫סוכרתיים‪ ,‬טיפול בפצעי לחץ ובפצעים כרוניים וזירוז ריפוי לאחר השתלת עור‪.‬‬

‫)‪Normandin et al. (2021‬‬

 ‫הרכב המערכת‬
‫‪ ‬ספוג קצף פוליאוריטן‪ :‬הספוג ניתן לחיתוך‪ ,‬כך שיתאים לגודל ולגיאומטריה של הפצע‪ ,‬והוא‬
‫בעל חומר המאפשר חלוקה שווה של הלחץ השלילי על פני שטח הפצע‪ .‬ישנם שני סוגים‬
‫שונים של ספוגים המסווגים לשתי תת‪-‬קבועות לפי צורך והם‪ :‬חבישת ‪,GRANUFOAM‬‬
‫המתאימה לפצעים חריפים וכרוניים‪ ,‬וחבישת ‪ ,WHITEFOAM‬שהיא חבישה פחות דביקה‪,‬‬
‫מה שהופך אותה כמתאימה לפצעים יותר שבריריים‪.‬‬
‫‪ ‬כיסוי דבק חצי חדיר‪ :‬כיסוי הדבק מולבש על פצע המטופל‪ ,‬המכוסה בספוג‪ .‬היותו חצי חדיר‬
‫מאפשר לפצע "לנשום"‪ ,‬לצד הגנה מפני חדירת נוזלים חיצוניים‪ .‬עם חיבור הכיסוי‪ ,‬מופעלת‬
‫משאבת יניקה המפעילה לחצים שליליים בטווח בין ‪ 50‬ל‪ 200-‬מ"מ כספית‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת איסוף נוזלים‬
‫)‪Normandin et al. (2021‬‬
 ‫ארבעה מנגנוני פעולה עיקריים‬
‫‪ ‬מקרו‪-‬דפורמציה של רקמות‪ :‬זהו מנגנון התכווצות הפצע (הקטנת שטח פנים)‪ ,‬המתרחש‬
‫בזכות הלחץ השלילי המופעל על הספוג‪ ,‬ותלויה במתח הרקמה שמסביב לפצע‪.‬‬
‫‪ ‬ניקוז נוזלים דלקתיים חוץ‪-‬תאיים‪ :‬מתאפשר בזכות היניקה המופעלת ע"י המערכת ומביא‬
‫להפחתת בצקת‪ .‬הורדת הבצקת מגבירה את התגובה התאית הדרושה לריפוי פצע וכן‬
‫מפחיתה לחץ הנגרם מהצטברות נוזלים סביב כלי דם‪ .‬בנוסף‪ ,‬זרימת הנוזל משאיבת הפצע‬
‫גורמת לתהליכים המקדמים תגובת התפשטות תאית‪.‬‬
‫‪ ‬ייצוב סביבת הפצע‪ :‬מנגנון זה מושג בזכות החלפת החבישה לעיתים פחות תכופות (כל ‪2-3‬‬
‫ימים)‪ ,‬בהשוואה לחבישות אחרות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ספוג ה‪ VAC-‬מכוסה בפוליאוריטן שלא חדיר‬
‫לחלבונים ולמיקרואורגניזמים‪ ,‬מה שמונע התיישבות חיידקית על הפצע‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש חדירות‬
‫מוגבלת לגזים ולאדי מים‪ ,‬השומר על פצע לח וחם‪.‬‬
‫‪ ‬מיקרו‪-‬דפורמציה של רקמות‪ :‬זהו מנגנון המתאר את הקשר בין הרקמות ברמה‬
‫המיקרוסקופית ומהווה מרכיב עיקרי בטיפול‪ .‬הכוחות המופעלים על הפצע מקדמים שגשוג‬
‫תאים‪( Angiogenesis ,‬התהוות כלי דם) ויצירת רקמת גרעון (כלי דם קטנים ורקמת חיבור)‪.‬‬
‫)‪Normandin et al. (2021‬‬
 ‫מנגנוני טיפול נוספים‬
‫‪ ‬שינויים ביוכימיים‪ :‬המערכת גורמת לשינוי הביוכימיה של הפצע‪ .‬בזכות פעילות ה‪VAC-‬‬
‫ישנה ירידה של חומרים‪ ,‬המשבשים את היווצרות רקמת החיבור ומעכבים ריפוי פצעים‪.‬‬
‫‪ ‬שיפור הפרפוזיה‪ :‬המערכת משפרת את הפרפוזיה לרקמות באזור הפצע וכך מגבירה את‬
‫יצירת רקמת החיבור‪ .‬בנוסף‪ ,‬זרימת הדם המוגבר לפצע מעלה מתווכים דלקתיים‪ ,‬גורמי‬
‫גדילה‪ ,‬לויקוציטים ואנטיביוטיים‪ ,‬שיחד מסייעים לסגירת הפצע‪.‬‬
‫‪ ‬ירידה ב‪ :Bacterial Load-‬טיפול ב‪ VAC-‬מביא לירידה בעומס החיידקים בתוך הפצע‪,‬‬
‫בזכות הפוטנציאל לדילול ולהמסת חומרים זיהומיים‪.‬‬

‫)‪Normandin et al. (2021‬‬

 ‫סיבוכים אפשריים‬
‫‪ NPWT‬נחשבת לגישה בטוחה ויעילה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנם מספר סיבוכים בדרגות חומרה שונות‪,‬‬
‫כאשר רובם נובעים מטכניקה לקויה או לא מספקת‪ ,‬ומכאן שאלו סיבוכים הניתנים למניעה‪.‬‬
‫שימוש ב‪ VAC-‬עלול לגרום לסיבוכים קשים‪ ,‬כמו ‪Toxic shock syndrome (TSS), Enteric‬‬
‫‪ Fistula‬ואי‪-‬יציבות המודינמית וכן לסיבוכים קלים‪ ,‬השכיחים בכ‪ 25%-‬מהחולים‪ ,‬והם‪ :‬דימום‬
‫קל‪ ,‬כאב‪ ,‬ריח לא נעים‪ ,‬זיהום ונזק לרקמות סמוכות‪.‬‬
‫דימום חמור‪ ,‬שעלול לסכן חיים‪ ,‬עשוי להתרחש אם ה‪ VAC-‬ממוקם ישירות מעל כלי דם גדול‬
‫או כאשר החבישה נשארת לזמן ממושך מידי‪ ,‬לכן ההנחיה היא להחליף את הספוג כל ‪ 48‬שעות‬
‫במבוגרים‪.‬‬

‫)‪Normandin et al. (2021‬‬

 ‫התוויות נגד‬
‫‪ ‬התוויות נגד מוחלטות‪:‬‬
‫‪‬ממאירות‬
‫‪‬מבנים חיוניים חשופים (איברים חיוניים‪ ,‬כלי דם והשתלות)‬
‫‪ ‬התוויות נגד יחסיות‪:‬‬
‫‪‬רקמה איסכמית‪ :‬יש להשלים ‪ Revascularization‬לפני תחילת הטיפול‪.‬‬
‫‪‬עור שברירי (גיל מתקדם‪ ,‬שימוש בקורטיקוסטרואידים‪ ,‬הפרעות קולגן ואלרגיה)‬
‫‪‬רקמה מזוהמת‪ :‬יש לטפל בזיהום בטרם התחלת הטיפול‪.‬‬

‫)‪Normandin et al. (2021‬‬

 ‫שיטות ‪ NPWT‬חדשות‬
‫טיפול בעזרת ‪ VAC‬הוכיח את יעילותו במהירות‪ ,‬מה שעודד פיתוח טיפולי ‪ NPWT‬חדשים‪,‬‬
‫כגון‪:‬‬
‫‪ NPWT ‬עם הזלפה (‪ :)NPWTi-d‬זוהי מערכת ‪ VAC‬רגילה בשילוב עם שטיפה לסירוגין של‬
‫אזור הפצע בעזרת תמיסה מקומית‪ ,‬המותאמת לצורכי הפצע ולמצבו הקליני של המטופל‪.‬‬
‫שיטה זו יעילה במיוחד לריפוי פצעים‪ ,‬כאשר לכל סוג שטיפה יתרונות שונים‪ -‬הוכח כי‬
‫שטיפה בעזרת מים סטריליים סייעו בריפוי של כ‪ 95%-‬מהפצעים שלא נרפאו בעבר; שטיפה‬
‫בעזרת תמיסת מלח הביאה לעלייה של ‪ 43%‬ביצירת רקמת גרנולציה וכן שטיפה בעזרת‬
‫תמיסת חיטוי הפחית את ספירת החיידקים בפצעים שונים ומנע זיהום‪.‬‬
‫‪ NPWT ‬לחתך סגור‪ :‬ניתן להשתמש במערכת ‪ VAC‬לטיפול בחתך ניתוחי סגור‪ ,‬במטרה‬
‫לשפר את ריפוי החתך ולהפחית סיבוכים‪.‬‬

‫)‪Normandin et al. (2021‬‬

‫השלכות סיעודיות ותיאור מצב קליני רלוונטי‬
‫‪ ‬שיטת ‪ NPWT‬היא שיטה נפוצה‪ ,‬שהוכחה כמקדמת ריפוי פצעים בתחומים קליניים שונים‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬גם במחלקה האורתופדית נעשה שימוש במכשיר ה‪ VAC-‬במטופלים שונים‪ ,‬עם‬
‫פצעים מגוונים‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש התכוף במכשיר מחייב את הצוות הסיעודי להכיר את שיטה זו‪ ,‬לרבות אופן‬
‫פעולתה‪ ,‬יתרונותיה והסיבוכים האפשריים‪ ,‬וכן לשלוט בצורה מיטבית בתפעול המכשיר‬
‫והכרת מאפייניו‪.‬‬
‫‪ ‬גברת נ‪.‬ב התקבלה למחלקה האורתופדית לצורך כריתת גוש בשוק שמאל‪ .‬לאחר כריתת‬
‫הגוש נותר פצע פתוח‪ ,‬שדרש שימוש באמצעי מתקדם לריפויו‪ ,‬וכך הוחלט על שימוש‬
‫ב‪.VAC-‬‬
‫‪ ‬השימוש במכשיר זה מאפשר החלמה מהירה ויעילה יותר של הפצע‪ ,‬כך שבהמשך ניתן יהיה‬
‫להשתיל עור ולשפר את המראה האסתטי של האזור‪.‬‬
 ‫חשיבה ביקורתית על המאמר‬
‫‪ ‬המאמר מאת נורמנדין ואחרים (‪ )Normandin et al., 2021‬כולל סקירה מקיפה על טכניקת‬
‫ה‪ NPWT-‬יחד עם הצגת מחקרים קליניים התומכים בשיטה זו לריפוי פצע‪.‬‬
‫‪ ‬כותבי המאמר הציגו את מרכיבי מכשיר ה‪ ,VAC-‬את שיטות הפעולות שלו ואת יתרונותיו‬
‫הקליניים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוצגו חסרונותיו של המכשיר והסיבוכים האפשריים‪ ,‬וכן התוויות נגד‪,‬‬
‫המונעות שימוש במכשיר או שדורשות היערכות מקדימה‪.‬‬
‫‪ ‬המאמר התמקד בתיאור ה‪ NPWT-‬הסטנדרטי וכן הוצגו בקצרה שיטות ‪ NPWT‬חדשות‬
‫ומתקדמות‪.‬‬
‫‪ ‬המאמר מתאר בצורה נרחבת את שיטת ה‪ ,NPWT-‬אך יחד עם זאת חסרה התייחסות‬
‫והשוואה לשיטות טיפול אחרות‪ .‬ראוי היה לציין מה היתרונות והחסרונות של השיטה אל‬
‫מול אמצעים אחרים בהיבטים שונים‪ ,‬כמו‪ :‬מידת קיצור משך ההחלמה‪ ,‬אסתטיקת הפצע‪,‬‬
‫מורכבות השימוש בכל שיטה‪ ,‬עלות האמצעים ועוד‪.‬‬
‫הצגת מטופלת‬
 ‫הסעיפים מהסילבוס‬
‫‪ ‬בחר במטופל עם בעיית בריאות נתונה‪ ,‬בתאום עם המנחה הקליני\ת‪.‬‬
‫‪ ‬קרא את הספרות העדכנית והרלוונטית למצב המטופל‪.‬‬
‫‪ ‬הצג את המטופל ובעיותיו תוך שילוב הספרות‪( -.‬מילים שלי) אחרי סקירת הספרות של המחלה שלה‬
‫יש נאנדא‪ .‬לשם צריך להכניס גם מה כתוב בספרות (דגשים מיוחדים של בעיות סיעודיות המותאמים‬
‫למצב של המטופלת שלנו)‪.‬‬
‫‪ ‬דווח על ההתערבות הרפואית והסיעודית למטופל‪ ,‬תוך השוואה לטיפול הרפואי‪ -‬סיעודי המומלץ‬
‫בספרות‪ ,‬הדנה בנושא‪.‬‬
‫‪ ‬נהל דיון עם הקבוצה בהשלכות הסיעודיות של מצב המטופל והסק מסקנות‪.‬‬
 ‫סקירת ספרות‬
Soft tissue sarcoma – Myxofibrosarcoma

– ‫מתוך המאמר‬

Myxofibrosarcoma landscape: diagnostic pitfalls, clinical management and

future perspectives
 ‫סקירת ספרות‬
‫מבוא‪:‬‬
‫סארקומות של הרקמות הרכות (‪ )Soft tissue sarcomas / STS‬הינן חלק מקבוצה מגוונת של‬
‫ממאירויות ממקור עוברי (‪ )Mesenchymal malignancies‬ומהוות כ‪ 1%-‬מכל הסרטנים‬
‫המופיעים במבוגרים‪ .‬מבחינה היסטולוגית‪ STS ,‬מונים למעלה מ‪ 100-‬סוגים אשר חומרתם‬
‫משתנה רבות‪ ,‬מגידול רדום ואסימפטומטי ועד למחלה אגרסיבית במיוחד‪.‬‬
‫)‪ Myxofibrosarcoma (MFS‬הינו תת‪-‬סוג בולט במיוחד בקרב ה‪ STS-‬ומגיע לידי ביטוי בעיקר‬
‫בגפיים תחתונות‪ ,‬אם כי עשוי להופיע בגפיים עליונות גם כן‪ ,‬ונפוץ אצל אוכלוסייה הקשישה‪.‬‬
‫גידולים אלו בעלי נטייה גבוהה במיוחדת להישנות ומופיעים לרוב בין העשור השישי לעשור‬
‫השמיני בחיים‪ ,‬עם שיעור היארעות מעט גבוה יותר בקרב גברים‪ .‬בזמן פרסום המאמר‪ ,‬לא‬
‫תועדו מרקרים פתולוגיים שיכולים לסייע באבחנה מבדלת‪ ,‬אשר מבוססת על ניתוח ממצאים‬
‫ציטו‪-‬מורפולוגיים (‪ .)Cytomorphogic‬בהיבט הקליני‪ ,‬מטופלים עם ‪ MFS‬עשויים לחוש בגוש‬
‫אשר הולך וגודל‪ ,‬אינו כואב ובעל נטייה להישנות מקומית‪.‬‬
‫דרכי הטיפול כוללות ניתוח‪ ,‬כימותרפיה ורדיותרפיה‪ .‬כאשר המחלה בשלב מקומי‪ ,‬סטנדרט‬
‫הזהב הוא ניתוח רדיקלי עם דגש על גבולות חופשיים ‪ /‬נקיים (‪.)Free margins‬‬
‫)‪(Vanni et al., 2022‬‬
 ‫סקירת ספרות‬
‫היסטופתולוגיה והיבטים קליניים‪:‬‬
‫‪ ‬לפי ארגון הבריאות העולמי (‪ MFS ,)WHO‬מוגדר כקשת של גידולים פיברובלסטיים‬
‫ממאירים ביחד עם סטרומה (חלק כללי של רקמת חיבור) מיקסואידית‪ ,‬פליאומורפיזם (בעל‬
‫מספר צורות שונות תחת אותו זן) וכלי דם עקומים‪.‬‬
‫‪ MFS‬מאופיין בשיעור ההישנות הגבוה ביותר מבין ה‪ STS-‬אשר מוערך ב‪ 20-60%-‬לאחר ‪5‬‬
‫שנים‪.‬‬
‫‪ ‬המקום השכיח ביותר להתייצגות הוא בגפיים התחתונות‪.‬‬
‫‪ MFS‬שטחי לרוב מתבטא במספר נגעים קטנים‪ ,‬אך כאשר הנגעים נמצאים עמוק יותר‬
‫ברקמה‪ ,‬הם לעיתים קרובות יוצרים מסה אחידה‪.‬‬
‫‪ MFS‬בדרגה נמוכה (‪ )Low-grade MFS‬בעל סיכוי נמוך להתפשטות (‪ ,)Metastasis‬אך סביר‬
‫יותר שתתרחש הישנות‪ .‬נגעים בדרגה גבוהה (‪ )High-grade‬בעלי סיכוי מוגבר להתפשטות‪.‬‬

‫)‪(Vanni et al., 2022‬‬

 ‫סקירת ספרות‬
‫אבחנה ופרוגנוזה‪:‬‬
‫שינויים מולקולריים –‬
‫‪ ‬חלק מה‪ STS-‬מציגים סטיות גנטיות חוזרות כמו טרנסלוקציה כרומוזומלית‪ ,‬דבר שמוביל‬
‫לאיחוי גנטי שעשוי להשפיע על מהלך המחלה ואופן הטיפול בה‪.‬‬
‫‪ ‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬לא קיימים מרקרים היסטולוגיים ‪ /‬כימיים לאבחון ‪ ,MFS‬שכן הם‬
‫מאופיינים בקריוטיפים מורכבים במיוחד ומראים מספר רב של סטיות הדומות ל‪STS-‬‬
‫אחרים‪.‬‬
‫)‪– Magnetic Resonance Imaging (MRI‬‬
‫‪ MRI ‬פרה‪-‬אופרטיבי יכול לתרום רבות בזיהוי סיכון גבוה להישנות מקומית‪ ,‬במיוחד‬
‫בנוכחות של ממצאים כמו ריבוי תוכן מיקסואידי במרווח הבין‪-‬תאי (‪ ,)Matrix‬רמת ניגודיות‬
‫גבוהה וקיום של מסלול חודר רקמה אל תוך ה‪.Fascia (Tail sign)-‬‬
‫‪ ‬ביצוע של ‪ MRI‬נחוץ על מנת לתכנן את המסלול הניתוחי‪.‬‬

‫)‪(Vanni et al., 2022‬‬

 ‫סקירת ספרות‬
‫דרכי טיפול‪:‬‬
‫ניתוח –‬
‫‪ ‬לאור השיעור הגבוה להישנות‪ ,‬בשילוב עם פוטנציאל התפשטות נמוך‪ ,‬השיטה המומלצת‬
‫כיום לטיפול במחלה מקומית היא כריתה רדיקלית של הגידול‪ ,‬תוך שיתוף פעולה עם‬
‫המעבדה הפתולוגית לאישוש גבולות נקיים‪ ,‬ולבסוף טיפול משלים בעזרת רדיותרפיה‬
‫(‪.)Neoadjuvant therapy‬‬
‫‪‬במקרה בו הגידול נמצא על גפה‪ ,‬העיקרון בו מתמקדים הוא שימור הגפה‪ ,‬אלא במצבים‬
‫קיצוניים בלבד בהם נשקלת האפשרות לקטיעה‪.‬‬
‫‪ ‬הליכים ניתוחיים מסתמכים על אמצעי הדמיה כמו ‪ CT‬ו‪ MRI-‬כדי לקבוע את מיקום‬
‫הגידול ורמת החדירה שלו לרקמה‪.‬‬
‫‪ ‬בשנים האחרונות מתפתחת שיטת הדמיה המתמקדת בביו‪-‬מרקרים לצורך זיהוי גידולים‬
‫במהלך ניתוחים על בסיס אור אינפרא‪-‬אדום (‪Near-infrared fluorescence imaging /‬‬
‫‪.)NIR‬‬
‫)‪(Vanni et al., 2022‬‬
 ‫סקירת ספרות‬
‫דרכי טיפול‪:‬‬
‫רדיותרפיה –‬
‫‪ ‬למרות שהטיפול ברדיותרפיה מומלץ באופן שגרתי במטרה לשפר את הטיפול במחלה‬
‫מקומית‪ ,‬במיוחד במקרה של ‪ ,High-grade STS‬ההשפעה החיובית עדיין נשארת לא ברורה‪.‬‬
‫‪‬חלק מהמחקרים משערים שחלק מה‪ MFS-‬עשויים להיות עמידים לרדיותרפיה‪.‬‬
‫כימותרפיה –‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬כימותרפיה מוצעת כסטנדרט טיפולי במקרים של ‪ MFS‬מפושט (‪,)Metastatic MFS‬‬
‫אך השימוש העיקרי בה מבוצע כשגרה פליאטיבית וללא תוצאות משמעותית‪.‬‬
‫‪ ‬נכון לזמן כתיבת המאמר‪ ,‬לא בוצעו מחקרים קליניים ראויים לבחינת השפעות הכימותרפיה‬
‫על גידולים מסוג ‪.MFS‬‬
‫‪ ‬התרופות ‪ Doxorubicin‬ו‪ ,Ifosamide-‬ביחד או לחוד‪ ,‬מהוות את הקו הטיפולי הראשון עם‬
‫שיעור תגובתי של כ‪ 20-30%-‬בלבד‪.‬‬

‫)‪(Vanni et al., 2022‬‬

 ‫סקירת ספרות‬
‫דרכי טיפול‪:‬‬
‫טיפול ממוקד –‬
‫‪ ‬שיטת טיפול זו בעלת פוטנציאל רב לשיפור הטיפול הנוכחי בעזרת כימותרפיה שגרתית‪.‬‬
‫‪ ‬סוג זה מתמקד בעיכוב פקטורים המסייעים לגידול להתפתח ולהתפשט כמו‪ :‬מחזור תאי‪,‬‬
‫סיגנלים לחדירת רקמה‪ ,‬תיקון ‪ ,DNA‬אפיגנטיקה‪ ,‬תנאי הסביבה של הגידול ואנגיוגנזה‪.‬‬
‫שיטות נוספות –‬
‫‪ ‬אולטרא‪-‬סאונד ממוקד בעוצמה גבוהה (‪:)High-intensity focused ultrasound / HIFU‬‬
‫שיטה לא פולשנית המאפשרת אבלציה של מרכז הגידול‪ .‬החום הנגרם מוביל ל‪Coagulation-‬‬
‫‪ necrosis‬והרס מקומי ומדויק של הגידול‪.‬‬
‫‪ ‬אימונותרפיה‪ :‬לסארקומות מבנה קריוטיפי מורכב שידוע בהסתננות גידולית‪-‬חיסונית‬
‫משמעותית‪ ,‬תופעה שעשוי להפוך גידולים מסוג זה רגישים לטיפול אימונותרפי‪.‬‬

‫)‪(Vanni et al., 2022‬‬

 ‫חשיבה ביקורתית על המאמר‬

‫‪ ‬המאמר מאת וואני ואחרים (‪ )Vanni et al., 2022‬מציג את החומר בצורה מקיפה ומסודרת‬
‫הכוללת את הסדר המקובל בכתבי עת מדעיים‪.‬‬
‫‪ ‬כותבי המאמר מקפידים על ציטוט והצגת מחקרים קליניים רלוונטיים לנושא‪.‬‬
‫‪ ‬המאמר מפרט את כל סוגי הטיפול האפשריים‪ ,‬בין אם יעילים והוכחו מחקרית ובין אם‬
‫יעילות השימוש בהם נותרה שנויה במחלוקת‪.‬‬
‫‪ ‬המאמר ממחיש את הנאמר בעזרת עזרים ויזואליים‪.‬‬
‫‪ ‬למרות הפרסום המכוון בכתב עת רפואי‪ ,‬המאמר נכתב בשפה גבוהה ועם ז'רגון רפואי רחב‬
‫ומתקדם‪ .‬דבר זה עשוי להקשות על מטופלים אשר רוצים להעמיק במצבם‪ ,‬אך אינם‬
‫בקיאים בתחום הרפואה‪.‬‬
‫‪ ‬לא קיימת פסקה המסכמת את המאמר וגוזרת מסקנות על הטיפול ב‪.Myxofibrosarcoma-‬‬
 ‫השלכות סיעודיות ותיאור מצב קליני רלוונטי‬

‫‪ ‬בסיום הניתוח ושלבי ההתאוששות‪ ,‬גב' נ‪.‬ב חזרה למחלקתנו עם פצע נקי וחבוש‪ .‬ההחלטה‬
‫על השימוש במכשיר ‪ VAC‬דורשת התעסקות ישירה עם הפצע‪ ,‬דבר אשר מעלה משמעותית‬
‫את הסיכון לזיהום פוסט‪-‬ניתוחי‪ .‬על הצוות הסיעודי להכיר את הסימנים המחשידים‬
‫לזיהום ואף להדריך את המטופלת לדווח באם חווה אותם ‪ /‬חלק מהם (חום‪ ,‬אודם‪,‬‬
‫טכיקרדיה‪ ,‬נפיחות והרגשה כללית רעה)‪.‬‬
‫‪ ‬כאב פוסט ניתוחי הינו תופעה צפויה וידועה לאחר התערבויות פולשניות‪ ,‬ועל כן קיימות‬
‫הוראות קבועות לשימוש במשככי כאבים‪ .‬המשככים הנפוצים במחלקתנו הם‪ ,‬ברובם‪,‬‬
‫ממשפחת האופיאטים ונגזרות של מורפיום (‪.)PERCOCET, TARGIN, ROCKET PLUS‬‬
‫תופעות אלו ידועות ביכולתן לגרום לעצירות ועל הצוות הסיעודי להיות מודעים לכך ולהציע‬
‫טיפול מתאים‪ ,‬בין אם שמרני באמצעות מרככים או שמנים ובין אם התערבותי באמצעות‬
‫חוקן ואף פירוק אבני צואה במידת הצורך‪.‬‬
 ‫אינטגרציה‬
‫‪ ‬לפי העולה מהמאמר‪ MFS ,‬מתבטא בעיקר בגפיים תחתונות‪ ,‬עם שיעורי היארעות נמוכים‬
‫משמעותית בכל אזור אחר בגוף‪ .‬במקרה של גב' נ‪.‬ב‪ ,‬הגידול הופיע ברגל שמאל‪ .‬ניתן לראות‬
‫התאמה מלאה בין הספרות למקרה שלנו‪.‬‬
‫‪ ‬לפי העולה מהמאמר‪ ,‬השיטה העיקרית לטיפול ב‪ MFS-‬היא כריתה כירורגית של הגידול עם‬
‫הקפדה על גבולות נקיים (‪ )Free margins‬ושליחתם למעבדה פתולוגית לאישור אי‪-‬קיום של‬
‫תאים סרטניים‪ .‬במחלקה‪ ,‬פגשנו את גברת נ‪.‬ב לאחר שבוצע הניתוח לכריתה ועיקר הטיפול‬
‫בה התמקד בריפוי הפצע הפוסט‪-‬ניתוחי‪ .‬ניתן לראות התאמה מלאה בין הספרות למקרה‬
‫שלנו‪.‬‬
‫‪ ‬לפי העולה מהמאמר‪ ,‬שימוש באמצעי הדמיה כמו ‪ CT‬ו‪ MRI-‬חיוניים ובלתי נפרדים‬
‫מהאבחון והטיפול ב‪ .MFS-‬גב' נ‪.‬ב ביצעה את כל בדיקות ההדמיה הנחוצות במהלך האשפוז‬
‫במטרה לעבור את הניתוח בצורה טובה ומדויקת‪ .‬ניתן לראות התאמה מלאה בין הספרות‬
‫למקרה שלנו‪.‬‬
 ‫אינטגרציה‬
‫‪ ‬לפי העולה מהמאמר‪ MFS ,‬מופיע לרוב בין העשור השישי לעשור השמיני בחיים ונפוץ יותר‬
‫בקרב גברים‪ ,‬בעוד שגב' נ‪.‬ב בת ‪ 49‬ונמצאת בעשור החמישי לחייה‪ .‬ניתן לראות אי‪-‬התאמה‬
‫בין הספרות למקרה שלנו‪.‬‬

‫‪ ‬לפי העולה מהמאמר‪ ,‬לאחר ביצוע ניתוח עם "‪ ,"Free margins‬יש להשלים את הטיפול‬
‫באמצעות רדיותרפיה (‪ )Neoadjuvant therapy‬במטרה לצמצם את הסיכוי להישנות‬
‫המחלה‪ .‬במקרה של גב' נ‪.‬ב‪ ,‬לאור גידול מקומי עם גבולות מוגדרים ומצומצמים‪ ,‬הוחלט‬
‫שאין צורך בביצוע רדיותרפיה משלימה‪ .‬ניתן לראות התאמה חלקית בין הספרות למקרה‬
‫שלנו‪.‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬
Normandin, S., Safran, T., Winocour, S., Chu, C. K., Vorstenbosch, J., Murphy, A., &
Davison, P. G. (2021). Negative pressure wound therapy: mechanism of action and
clinical applications. Seminars in Plastic Surgery, 35(3), 164–170.
https://doi.org/10.1055/s-0041-1731792

Vanni, S., De Vita, A., Gurrieri, L., Fausti, V., Miserocchi, G., Spadazzi, C.,
Liverani, C., Cocchi, C., Calabrese, C., Bongiovanni, A., Riva, N., Mercatali, L., Pieri,
F., Casadei, R., Lucarelli, E., & Ibrahim, T. (2022). Myxofibrosarcoma landscape:
diagnostic pitfalls, clinical management and future perspectives. Therapeutic
Advances in Medical Oncology, 14, 175883592210939.
https://doi.org/10.1177/17588359221093973
THE END