‫משימת רקיע‬

‫סקירת ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות‬

‫רפואה‬
‫‪ .1‬אבחון מבוסס קריספר של וירוסים וחיידקים במשימות חלל‬

‫אבחון ברמה הגנטית הוא כלי רב עוצמה לזיהוי מדוייק של וירוסים‪ ,‬חיידקיים‪ ,‬ואף גנים‬
‫ספציפיים‪ ,‬למשל כאלו המקנים עמידות לאנטיביוטיקה‪ .‬מערכות קריספר נודעות בעיקר בזכות‬
‫היכולות שלהן לשמש לעריכה גנטית‪ ,‬גילוי שעבורו הוענק פרס נובל בכימיה ב‪ .2020-‬אולם מערכות‬
‫אלו יכולות לשמש גם לאבחון גנטי פשוט ומהיר תוך כדי שמירה על ספציפיות גבוהה‪ .‬מכיוון‬
‫שמערכות קריספר הן קומפקטיות ביותר ואינן דורשות מומחיות או ציוד מיוחד‪ ,‬הן עשויות‬
‫להתאים מאוד לשימוש במשימות חלל ארוכות‪ ,‬למשל בתחנת החלל הבינלאומית או למשימות‬
‫עתידיות לחקר הירח ומאדים‪ .‬בניסוי זה נבדוק רכיבים שונים של טכנולוגית הדיאגנוסטיקה הזאת‬
‫בתנאי מיקרו‪-‬כבידה בתחנת החלל הבינלאומית‪ .‬אנחנו מקווים שיהיה ניתן להשתמש במערכות‬
‫הקריספר לדיאגנוסיטקה מדוייקת של חיידקים ווירוסים שעלולים לתקוף אנשי צוות במשימות‬
‫חלל‪ ,‬ובעתיד אף לאבחן מחלות בחקלאות חלל‪.‬‬

‫חוקרים ראשים‪ :‬ד"ר דודו בורשטיין‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב וד"ר גור פינס‪ ,‬מכון וולקני‪.‬‬

‫‪ - Spacetravel .2‬בחינה רב מימדית של תאי ‪ T‬בתנאי חלל לשיפור מערכת החיסון‬

‫‪ -Space-travels' acquired immunodeficiency‬ניתוח רב‪-‬ממדי של הכשל החיסוני הנגרם בזמן‬

‫שהות בחלל‬
‫מערכת החיסון היא מכלול מנגנוני ההגנה של הגוף‪ ,‬ותפקודה התקין נחוץ לשמירה על הגוף מפני‬
‫שלל סיכונים‪ ,‬כגון זיהומים ותאים סרטניים‪ .‬מערכת החיסון משתנה מאדם לאדם‪ ,‬ופעילותה‬
‫מבוקרת באופן מתמיד‪ -‬שכן גם ירידה בתגובת מערכת החיסון וגם פעילות מוגברת שלה עלולים‬
‫לגרום למחלות‪.‬‬
‫במחקרים שנעשו בעבר על צוותי משימות חלל‪ ,‬התגלה כי חלק ניכר מהאסטרונאוטים סבלו‬
‫מהפרעות בתפקוד מערכת החיסון במהלך משימותיהם בחלל החיצון‪ .‬עדות לכשל החיסוני שנגרם‬
‫בחלל בא לידי ביטוי במספר אופנים‪ ,‬ובהם‪ :‬פריחות עוריות‪ ,‬תסמיני אלרגיה‪ ,‬ואף התפרצות‬
 ‫כיבים בשפתיים המעידים על שפעול מחדש של וירוס הרפס (‪ )HSV-1‬רדום‪ .‬אולם עד כה‪ ,‬טרם‬
‫התגלה מדוע מתרחשת תופעה זו‪ ,‬וכיצד ניתן למנוע אותה במטרה להגן על בריאותם של‬
‫אסטרונאוטים‪.‬‬
‫מתוך רצון להבין את השפעת החלל על תפקודה התקין של מערכת החיסון‪ ,‬ממנפים החוקרים‬
‫הקלינאים במרכז הרפואי שיבא ועמיתיהם באוניברסיטת תומס ג׳פרסון בארה״ב‪ ,‬את פריצות‬
‫הדרך הטכנולוגיות במתן רפואה מותאמת אישית‪ .‬חברת ההזנק הישראלית ‪ ,OncoHost‬מפתחת‬
‫פלטפורמה חדשנית המסייעת בבחירת הטיפול המתאים לחולים אונקולוגיים בהתאם למאפייני‬
‫מערכת החיסון האישית‪ ,‬ובאמצעות כלי ניתוח חלבונים ואלגוריתמי למידת מכונה מתקדמים‪,‬‬
‫מתקבל ניתוח רב‪-‬ממדי של תפקודי מערכת החיסון השונים אצל הנבדקים‪.‬‬
‫באמצעות ניתוח מאפייני פעילות מערכת החיסון לאחר הטיסה לחלל ‪ ,‬יפענחו החוקרים את‬
‫הגורמים המובילים לפגיעה החיסונית המתוארת‪ .‬תובנות אלו יאפשרו פיתוח פתרונות כנגד‬
‫הופעת הכשל החיסוני‪ ,‬ויסיעו במניעת מצבים מסכני חיים העלולים להיגרם במהלך משימות‬
‫מאויישות לחקר החלל העמוק‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו סבורים כי הדגמת הפוטנציאל הטמון באפיון מדוייק‬
‫של מערכת החיסון האישית‪ ,‬יסייע במאמצינו לקידום רפואה מדוייקת ומותאמת אישית גם על‬
‫פני הקרקע‪ ,‬ויאפשר את בחירת הטיפול האופטימלי עבור מטופלינו השונים‪.‬‬

‫ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי סגל משימת ‪.AX-1‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬פרופ' יעקב לורנס‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪.‬‬

‫צוות המחקר‪ :‬פרופ׳ אדם דיקר‪ ,‬אוניברסיטת תומס ג'פרסון‪ ,‬ארה״ב‬
‫שותפים‪ :‬אוניברסיטת תומס ג'פרסון‪ ,‬ארה״ב וחברת ההזנק הישראלית ‪.OncoHost‬‬

‫‪ :The Human BBB In Space .3‬השפעת הטיסה לחלל והחשיפה למיקרו‪-‬כבידה‬

‫על מחסום הדם‪-‬מוח כפלטפורמה אפשרית לטיפול באלצהיימר‬

‫תפקוד תקין של תאי המוח הכרחי לתפקוד הגוף‪ .‬בכדי להגן על רקמת המוח הרגישה‪ ,‬דפנות כלי‬
‫הדם המספקים את המוח עטופים ברקמה ייחודית המונעת כניסה של חומרים רעילים וזיהומים‬
‫מהדם אל המוח‪ ,‬ומאפשרת פינוי פסולת מהמוח לדם‪ -‬הנקראת מחסום הדם מוח (‪Blood-Brain-‬‬
‫‪ .)Barrier‬פגיעה בתפקודי המחסום מקושרת להתפתחות מחלות ניוון‪-‬עצבי (מחלות‬
‫נוירודגנרטיביות)‪ ,‬כגון אלצהיימר‪ .‬בנוסף‪ ,‬המחסום מציב אתגר קליני‪ -‬שכן הוא מונע מעבר תרופות‬
‫מהדם אל רקמת המוח‪ ,‬הנדרשות לטיפול במחלות אלו‪.‬‬

‫במחקר‪ ,‬מבקשים חוקרי המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬לבחון האם חשיפה לתנאי מיקרו‪-‬הכבידה בחלל‬
‫מובילה לשינוי בתפקוד מחסום הדם מוח‪ .‬הטסים לחלל יעברו בדיקות לא פולשניות מתקדמות‪-‬‬
‫פרוטוקולי עיבוד מתקדמים של תוצרי סריקות ‪ MRI‬מוח ומיצוי סמנים חלבוניים מבדיקות דם‬
‫לפני ואחרי הטיסה‪ ,‬אשר יאפשרו הדגמה של השינויים שחלו בתפקוד המחסום כתוצאה מהמסע‬
‫בחלל והשהות בתנאי מיקרו‪-‬כבידה‪ .‬התובנות הצפויות להתקבל במחקר פורץ הדרך‪ ,‬יסייעו‬
‫בפיתוח יכולות השפעה על תפקוד המחסום ומעבר חומרים דרכו‪ -‬הן בפינוי חלבוני הפסולת‬
‫הרעילים והן להכנסה של תרופות‪ .‬יכולות אשר יאפשרו טיפול באלצהיימר ומחלות‬
‫נוירודגנרטיביות אחרות‪ ,‬ויסייעו למטופלים רבים ברחבי העולם‪.‬‬

‫ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות ‪.1AX‬‬

‫חוקרים ראשיים‪ :‬ד"ר איציק קופר‪ ,PhD,‬מנהל קבוצת מחסום הדם מוח במרכז למדעי המוח ע''ש‬
‫יוסף סגול‪ ,‬במרכז הרפואי שיבא ופרופ׳ יעל מרדור‪ ,‬המדענית הראשית וראש קבוצת מחקר הדימות‬
‫המגנטית (‪ )MR‬של המכון לטכנולוגיות מתקדמות במרכז הרפואי שיבא‪.‬‬

‫‪ - Urinalysis in Space .4‬ביצוע בדיקת שתן וניתוח התוצאות בזמן אמת בתחנת‬
‫החלל‬

‫ככל שמשימות לחלל נעשות ארוכות ונפוצות יותר‪ ,‬האסטרונאוטים בהם יזדקקו למגוון של כלי‬
‫אבחון לפיקוח על תפקודי הגוף‪ ,‬כולל בדיקת שתן‪ .‬ניתוח דגימות שתן משמש כשיטה סטנדרטית‬
‫לבדיקת מצבים בריאותיים שונים‪ ,‬החל מאפיון תהליכים מטבוליים ועד לתפקוד כליות‪ .‬תפקוד‬
‫הכליות בחלל הוא נושא שנחקר‪ .‬עם זאת‪ ,‬מחקרים קודמים היו כרוכים בלכידת שתן בחלל‬
‫ובדיקתו בחזרה לכדור הארץ‪ .‬ההצעה מתמקדת בביצוע בדיקת ‪- ACR‬יחס בין אלבומין‬
‫לקריאטינין ‪ -‬בדיקת שתן בחלל‪ ,‬שמאפשרת לאסטרונאוטים למדוד את תפקוד הכליות בזמן אמת‬
‫באופן עצמאי‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪Healthy.io.:‬‬

‫‪ :Impact of Space-Travels on the Urinary Microbiome.5‬בחינת השפעת‬

‫הטיסה לחלל על שינוי באוכלוסיית המיקרוביום של דרכי‪-‬השתן ומשמעויותיו‬
‫הקליניות‬

‫במסגרת ניסוי זה יבחנו הקלינאים החוקרים במרכז הרפואי שיבא‪ ,‬באוניברסיטת תומס ג׳פרסון‪,‬‬
‫וחוקרים שותפים נוספים‪ ,‬את השינויים באוכלוסיית המיקרואורגניזמים המאכלסים את דרכי‬
‫השתן (״מיקרוביום השתן״) של צוות משימת ‪ ,1-AX‬לאורך כל שלבי מסעם לתחנת החלל‬
‫הבינלאומית‪ -‬לפני השיגור‪ ,‬בזמן המסע‪ ,‬ולאחר החזרה לכדור הארץ‪.‬‬

‫באמצעות שימוש בכלי ניתוח גנטי ואלגוריתמים מתקדמים של חברת ‪ ,MicroGenDX‬לצד הצלבת‬
‫ממצאי הניתוח עם הסתמנויות קליניות שונות בזמן המשימה‪ ,‬יספק צוות המחקר לראשונה תובנות‬
‫אודות המתאם בין מאפייני המיקרוביום בדרכי השתן לבין הופעת סימפטומים ומצבי תחלואה‪.‬‬
‫תובנות אלו יאפשרו פריצת דרך בהבנת הקשר הקליני בין אוכלוסיית המיקרוביום ובריאות מערכת‬
‫השתן‪ ,‬ויאפשרו מתן טיפול רפואי הולם‪ -‬הן עבור צוותי משימות בחלל והן עבור מטופלים על פני‬
‫הקרקע‪.‬‬

‫ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות ‪.1AX‬‬

‫חוקרים ראשיים‪ :‬ד"ר בן ברוסי‪ ,‬המרכז האונקולוגי‪ ,‬במרכז רפואי שיבא וד״ר פול צ׳אנג‪ ,‬המחלקה‬
‫האורולוגית בביה״ח האוניברסיטאי תומס ג׳פרסון‪ ,‬ארה״ב‪.‬‬

‫שותפים‪ :‬בית החולים האוניברסיטאי תומס ג׳פרסון‪ ,‬פנסילבניה ארה״ב‪ ,‬האוניברסיטה‬

‫הטכנולוגית של טקסס‪ ,‬טקסס ארה״ב‪ ,‬בית החולים האוניברסיטאי קווינס‪ ,‬אונטריו קנדה‪,‬‬
‫ובתמיכת חברת ‪ ,MicroGenDx‬טקסס‪ ,‬ארה״ב‪.‬‬

‫‪ - Remote Evaluation of Emotional Distress .6‬זיהוי מרחוק של התפתחות‬

‫מועקה רגשית ומצבי סטרס‬

‫‪ - Remote Evaluation of Emotional Distress‬זיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית‬

‫ומצבי סטרס‬

‫הקשר בין הגוף והנפש הדוק‪ -‬ומוכר כי מצוקה רגשית עשויה לגרום השלכות חמורות לא פחות‬
‫מאשר תחלואה גופנית‪ .‬אך בעוד שישנם פתרונות המאפשרים אבחון מצבי תחלואה גופנית‬
‫מרחוק‪ ,‬כיום עוד אין פתרון טכנולוגי המאפשר זיהוי התפתחות מצוקה רגשית ומתח‪ .‬ובעידן בו‬
‫המגמה מעודדת אשפוז וירטואלי ומתן טיפול רפואי מרחוק‪ ,‬היכולת לנטר את שלומם של‬
‫מטופלינו נדרשת אף יותר‪ .‬ישנם מספר אתגרים המקשים על פיתוח פתרונות אבחון מצוקה‬
‫רגשית מרחוק‪ ,‬שכן לא ניתן לצפות מראש חשיפה לאירועים הגורמים לסטרס ומצוקה‪ .‬אך בניגוד‬
‫לחיי השגרה‪ ,‬משימות חלל הינן סביבה מבוקרת ומנוטרת‪ .‬ובמהלכן אירועים סטרסוגניים‬
‫משמעותיים (לשם דוגמא‪ ,‬שיגור על גבי טיל במשקל ‪ 500‬טון) צפויים ומתוכננים מבעוד מועד‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הקלינאים והחוקרים ב‪ -ARC‬המרכז לחדשנות רפואית בשיבא‪ ,‬במחלקה הפסיכיאטרית‬
‫במרכז הרפואי שיבא ושותפיהם באוניברסיטת תומס ג׳פרסון בארה״ב‪ ,‬רותמים את ההזדמנות‬
‫הייחודית במשימת רקיע לתחנת החלל הבינלאומית‪ ,‬על מנת לבדוק מתודולוגיה לניטור מרחוק‬
‫של התפתחות מצוקה רגשית אשר מפותחת במרכז לחדשנות רפואית בשיבא‪ ,‬העושה שימוש‬
‫באפליקציה חדשנית ובחיישנים מתקדמים‪.‬‬

‫לאורך כל שלבי המשימה לחלל‪ ,‬צוות המשימה יעשה שימוש יומי באפליקציית ‪.R-CARE‬‬
‫האפליקציה‪ ,‬שפותחה במיוחד למשימה‪ ,‬מכילה אוסף משחקונים קצרים המאתגרים ביצועים‬
‫קוגניטיביים שונים‪ -‬מטלות זיכרון וביצועים מוטוריים‪ ,‬ומעריכים את רמת המתח‪ ,‬ותחושת‬
‫האמפתיה‪ .‬באמצעות טכנולוגיות מתקדמות‪ ,‬ינוטרו מדדים פיזיולוגיים שונים של הטסים לחלל‪-‬‬
‫דפוסי השינה‪ ,‬מדדים חיוניים‪ ,‬ותפקודיהם החושיים‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬במסגרת ניסוי זה תבוצע הדגמת טכנולוגיות חדשניות המשלבות יכולת חישה וניטור‬
‫מרחוק וצפויות להעשיר את הפרמטרים הביו‪-‬פיזיולוגים הנאספים‪ .‬הטכנולוגיות‪ ,‬המפותחות‬
‫בידי סטארטאפים ישראליים‪ ,‬צפויות להעשיר את ארסנל הכלים הקליניים המאפשרים מתן‬
‫רפואה מרחוק‪.‬‬
 ‫ניתוח הממצאים השונים יאפשר זיהוי של התפתחויות מצבי עקה בסביבה מבוקרת ומפוקחת‪,‬‬
‫ויסייע בהמשך פיתוח הטכנולוגיה לניטור מרחוק של מצבי מצוקה רגשית‪ .‬פתרונות אלו צפויים‬
‫להוות נדבך משמעותי ביכולת לנטר את מצבם הגופני והנפשי של החולים‪ ,‬ולאפשר מתן רפואה‬
‫מיטבית למטופלינו באשר הם‪ -‬מאושפזים במחלקות שיבא השונות‪ ,‬מטופלי בית החולים‬
‫הוירטואלי ‪ ,Beyond‬ואפילו בחלל החיצון‪.‬‬

‫ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות ‪.AX1‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬ד"ר הראל בריס‪ ARC Space Lab ,‬של המרכז לחדשנות רפואית במרכז הרפואי‬
‫שיבא‪.‬‬

‫צוות המחקר‪ :‬ד״ר אסף כספי‪ ,‬וגב׳ איריס שטיין מנהלי תחום טלה‪-‬רפואה ב‪ ARC-‬המרכז‬
‫לחדשנות רפואית בשיבא‪ ,‬ד״ר לימור כספי וגב׳ רחל קפלן‪ ,‬המחלקה הפסיכיאטרית במרכז‬
‫הרפואי שיבא‪ ,‬פרופ׳ ג׳ורג׳ בריינארד ופרופ׳ ג׳ון האניפין‪ ,‬המחלקה הניורולוגית‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫תומס ג׳פרסון‪ ,‬פילדלפיה‪ ,‬פנסילבניה‪ ,‬ארה״ב‬

‫שותפים‪ :‬אוניברסיטת תומס ג'פרסון‪ ,‬מרכז ג׳פרסון‪-‬ישראל‪ ,‬וחברות ההזנק הישראליות ‪X-‬‬
‫‪ Trodes‬ו‪.Sroke-Alert-‬‬

‫‪ -Xtrodes .7‬נספח א' לניסוי זיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית ומצבי‬
‫סטרס‬

‫טרם השיגור ולאחר החזרה לכדור הארץ‪ ,‬יבוצע ניטור מעמיק של דפוסי השינה של הטסים לחלל‬
‫באמצעות ערכת ‪ Advanced Home Sleep Monitoring‬של חברת ‪ .X-trodes‬החברה‪ ,‬המפתחת‬
‫חיישני עור‪-‬מלאכותי‪ ,‬פיתחה טכנולוגיה לבישה המאפשרת ניתוח מעמיק של שלבי השינה‬
‫השונים לצד פרמטרים פיזיולוגיים נוספים‪ ,‬הנוחים לשימוש ומאפשרים ניטור גם בסביבה‬
‫הביתית‪ .‬תוצאות הערכה יאפשרו הערכה של רמות המתח הנפשי והפרעתו לשינה‪ ,‬כפי‬
‫שמתבטאים בשינויי ארכיטקטורת שנת הלילה של סגל משימת ‪.AX-1‬‬

‫הדגמה טכנולוגית זו היא חלק מן המחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות משימת רקיע‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬חברת ‪.Xtrodes‬‬

‫‪ -Stroke-Alert .8‬נספח ב' לניסוי זיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית‬

‫ומצבי סטרס‬

‫חברת ‪ :Stroke-Alert‬החברה‪ ,‬אשר מפתחת ערכה לבישה לזיהוי שבץ מוחי‪ ,‬עושה שימוש בחיישן‬
‫מתקדם וכלי למידת מכונה‪ .‬לאחר חזרת המשימה לכדור הארץ‪ ,‬הטכנולוגיה תשמש להערכת‬
‫התאוששות מערכת הלב וכלי הדם‪ ,‬ותסייע בזיהוי חזרה למצב הפיזיולגי הבסיסי‪ ,‬ומדדים‬
‫ביופיזיולוגים המקושרים לסטרס‪.‬‬
 ‫הדגמה טכנולוגית זו היא חלק מן המחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות משימת רקיע‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬חברת ‪.Sroke-Alert‬‬

‫‪ - Veye Device .9‬הדגמת השימוש במכשיר ‪ Veye‬המאפשר ביצוע בדיקות דם ללא‬

‫מחט במתארי משימות לחלל החיצון טרם שיגורו לתחנת החלל הבינלאומית‬

‫השהות בסביבת מיקרו‪-‬כבידה גורמת לשינויים רבים בגופם של האסטרונאוטים‪ ,‬וחלקם טרם‬
‫מובן‪ -‬כמו למשל השינוי שנגרם בייצור תאי דם אדומים ולבנים‪ .‬בעבר‪ ,‬הניחו כי השהות בחלל‬
‫גורמת לאנמיה‪ .‬רק בשנים האחרונות‪ ,‬עם פיתוח אמצעים לביצוע בדיקות דם על סיפון תחנת‬
‫החלל‪ -‬התגלה שהמצב הפוך‪ ,‬וישנה עליה בכמות תאי דם אדומים‪ ,‬טסיות דם ורמות המוגלובין‬
‫בדם‪ .‬לאור המורכבות והעלות הגבוהה של ביצוע בדיקת דם קונבנציונליות על סיפון תחנת החלל‪,‬‬
‫לא ניתן לבצע בדיקות דם תכופות‪ -‬והשאלה כיצד משפיעה השהות במיקרו‪-‬כבידה על ייצור תאי‬
‫הדם נותרה ללא תשובה‪.‬‬

‫במחקר זה‪ ,‬מבקשים צוות החוקרים ממכון העיניים במרכז הרפואי שיבא ומבית הספר לפיזיקה‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬להדגים את השימוש ב‪ -Veye‬מכשיר חדשני אשר מפותח על ידם‬
‫המאפשר ביצוע בדיקות דם ללא מחט ובזמן אמת‪ ,‬באמצעות צילום חלק קטן בקדמת העין‬
‫ושימוש באלגוריתמי עיבוד תמונה ובינה מלאכותית מתקדמים‪ .‬המכשיר הינו נייד וקל לתפעול‪,‬‬
‫ומאפשר ביצוע בדיקות מעבדה ללא דקירת מחט גם במתארי רפואה מרחוק (״טלה‪-‬רפואה״)‬
‫ובסביבות קיצוניות‪.‬‬

‫בניסוי זה צוותי משימת ‪ AX-1‬יבצעו שימוש במכשיר לפני ואחרי הטיסה‪ ,‬לטובת הערכת ספירת‬
‫הדם שלהם לפני ואחרי השהות בחלל‪ .‬בנוסף לערך הקליני בביצוע הניסוי‪ ,‬ממצאיו צפויים לספק‬
‫מידע נחוץ לקראת שילוח המכשיר לתחנת החלל הבינלאומית בהמשך השנה‪ -‬לטובת ביצוע ניסוי‬
‫קליני מתמשך וניטור בזמן אמת של השפעות החלל על ייצור תאי הדם‪.‬‬

‫בדיקות דם הינן האמצעי הנפוץ ביותר להערכה קלינית אובייקטיבית‪ .‬מכשיר ה‪ Veye-‬אשר‬
‫יספק תחליף לבדיקות מעבדה שגרתיות ומתאים לפעילות גם בסביבות קיצוניות‪ ,‬צפוי לאפשר‬
‫פריצת דרך משמעותית ביכולות הענקת טיפול באופן מיטבי ובכל מקום‪ -‬על פני כדור הארץ או על‬
‫סיפון תחנת החלל הבינלאומית‪.‬‬

‫ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי סגל משימת ‪..AX-1‬‬

‫חוקרים ראשיים‪ :‬פרופ' יגאל רוטנשטרייך‪ ,‬מרכז רפואי שיבא תל השומר‪ ,‬פרופ' חיים סוכובסקי‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬

‫צוות המחקר‪ :‬ד"ר יפעת שר‪-‬רוזנטל‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬ד"ר מיכאל מרג'ן ושחר כץ‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ - Evaluation of visual functions during space flight .10‬הבנת והערכת‬
‫השינויים בתפקוד הראייה במהלך טיסת חלל‬

‫דוחות רפואיים מטיסות בחלל קודמות הציגו תוצאות של שני מבדקים של תפקודי ראייה של‬
‫הטייסים ‪ :‬חדות הראייה לרחוק וקרוב ומבדק של תפקוד הרשתית באמצעות לוח ‪.AMSLER‬‬
‫תפקודי הראייה השונים ניתנים להערכה באמצעות מספר מבדקים נוספים‪ .‬כולם ביחד יכולים לתת‬
‫תמונה מושלמת האם חוסר כוח המשיכה משפיע על מערכת הראייה‪ .‬המבדקים שיבוצעו בנסיעה‬
‫זו יהיו‪:‬ראיית צבעים‪,‬ראייה תלת מימדית‪,‬רגישות לראיית להבדל מטרה‪-‬רקע‪ ,‬שדה ראייה‪ ,‬לוח‬
‫‪ , AMSLER‬חדות ראייה לרחוק ולקרוב‪.‬‬

‫ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות ‪.1AX‬‬

‫חוקר ראשיים‪ :‬פרופ' אריה סולומון‪,‬המכון לחקר העין‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬

‫‪ - The eye in orbit .11‬בדיקת שינויים אנטומיים ופונקציונליים עיניים המקושרים‬

‫לטיסה לחלל באמצעות אמצעי הדמיה מתקדמים‬

‫לתנאי מיקרו‪-‬כבידה יש השפעה גדולה על האנטומיה של העין‪ .‬ההשערה הנוכחית מבוססת על‬
‫שינויים בלחץ בתוך עצב הראייה ומסביבו‪ .‬ניקוז דם ברשתית ובשכבה הדמית עשוי להיעשות‬
‫בס ביבה של מיקרו כבידה‪ .‬לאחרונה‪ ,‬שיטת הדמיה חדשה‪ ,‬אנגיוגרפיה טומוגרפיה קוהרנטיות‬
‫אופטית (‪ ,)OCTA‬הצליחה לחשוף שינויים מיקרו‪-‬וסקולריים ברשתית ובשכבה הדמית‪ .‬עד כה לא‬
‫פורסמו בדיקות הדמיה עיניות במיקרו‪-‬כבידה באמצעות ‪ .OCTA‬מטרת הניסוי היא לאפיין את‬
‫כלי הדם בשכבה הדמית וברשתית באמצעות ‪ OCTA‬בכדי להבין טוב יותר את השינויים הקשורים‬
‫לפיזיולוגיה של העין בסביבת חלל‪.‬‬

‫ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות ‪.1AX‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬ד"ר גל אנטמן‪ ,‬המרכז הרפואי רבין‪.‬‬

‫‪ .12‬אפיון השינויים החלים בתאים סרטניים בתנאי מיקרו כבידה בחלל‪ ,‬במטרה‬
‫לפתח טיפולים חדשניים ללוקמיה בילדים‬

‫לוקמיה היא מחלת הסרטן השכיחה ביותר בילדים‪ ,‬המחייבת טיפול ממושך ואגרסיבי‪ .‬הטיפול‬
‫הקיים כיום יעיל ברוב המקרים‪ ,‬אך יעילותו גובה מחיר של רעילות גבוהה הגורמת לתופעות לוואי‬
‫קצרות וארוכות טווח‪ .‬כדי למצוא אלטרנטיבה לטיפולים הקיימים‪ ,‬המערך ההמטולוגי‪-‬אונקולוגי‬
‫במרכז שניידר החליט לבדוק את השפעת תנאי המיקרו‪-‬כבידה על תאי לוקמיה לימפובלסטית‬
‫חריפה מסוג ‪ ,T‬באמצעות שליחת התאים לחלל במעבדה מזערית‪ .‬ממצאי הניסוי יושוו לניסוי זהה‬
‫שיערך על פני כדור הארץ‪ ,‬תוך ניטור השינויים בביטוי הגנים בתאים‪ .‬מאחר וניסויים מקדימים‬
‫בתנאי מיקרו‪-‬כבידה הראו רגישות יתר לתאי סרטן‪ ,‬תוצאות המחקר יכולות לתרום להבנה של‬
‫מנגנונים תאיים המושפעים ממיקרו‪-‬כבידה‪ .‬הבנה זו תסייע לאופן בו יפותחו טיפולים חדשניים‬
‫שיכולים לספק מענה טיפולי לסרטנים אגרסיביים ועמידים‪ ,‬ולהפחית את תופעות הלוואי של‬
‫הטיפולים המקובלים כיום‪ .‬הניסוי ייעשה בשילוב ושיתוף של ילדים המטופלים במערך‬
‫ההמטולוגי‪-‬אונקולוגי במרכז שניידר‪.‬‬

‫חוקרת ראשית‪ :‬ד"ר יהודית בירגר‪ ,‬המערך ההמטולוגי‪-‬אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים‪.‬‬

‫שותפים‪ :‬המרכז החינוכי במרכז שניידר‪ ,‬מכון המחקר פלזנשטיין‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬חברת‬
‫ספייס פארמה‪.‬‬

‫‪ .13‬הדגמת השימוש במכשיר ‪ iCapture‬לביצוע סריקת רשתיות וניטור שינויים‬

‫במבנה העיניים הנגרמים כתוצאה משהיה בתנאי מיקרו‪-‬כבידה בחלל החיצון‬

‫בשנים האחרונות התגלה כי שהייה בתנאי מיקרו‪-‬כבידה בחלל עשויה לגרום לשינויים אנטומיים‬
‫ופיזיולוגיים בעצב הראייה‪ ,‬ברשתית ובמבנה קרקעית העין‪ -‬וכשני שליש מהאסטרונאוטים ששבו‬
‫לאחר משימות ממושכות בחלל דיווחו על פגיעה בראיה‪ ,‬ולעתים אף באופן בלתי הפיך‪ .‬הגורמים‬
‫העומדים בבסיס התופעה המכונה 'תסמונת נוירו‪-‬עינית הקשורה לחלל' (‪ )SANS‬אינם ברורים‪,‬‬
‫בין היתר לאור הקושי לבצע ניטור איכותי וזמין בזמן השהות בתחנת החלל הבינלאומית‪ .‬כיוון‬
‫שתופעה זו מעמידה בסכנה את הצוותים במשימות ממושכות‪ ,‬הבנת הגורמים לסינדרום ‪SANS‬‬
‫ומציאת פתרון לתופעה‪ -‬הם שלבים הכרחיים טרם שליחת מסעות מאויישים לחקר החלל‬
‫העמוק‪.‬‬

‫בניסוי זה‪ ,‬מבקשים החוקרים להדגים את יכולות מכשיר ה‪ ,iCapture45-‬אשר מפותח על ידי חברת‬
‫ההזנק ‪ Spring Vision‬על בסיס פטנטים של מדעני המרכז לטכנולוגיות מתקדמות במרכז הרפואי‬
‫שיבא‪ .‬באמצעות חיישן מולטי‪-‬ספקטרלי חדשני‪ ,‬ואלגוריתמיקה מתקדמת‪ -‬מספק המכשיר‬
‫סריקות ברזולוציה גבוהה של קרקעיות העין‪ ,‬ומאפשר זיהוי השינויים המקושרים לתסמונת‬
‫‪.SANS‬‬

‫במסגרת משימת רקיע‪ ,‬יבוצעו סריקות מקיפות של רשתיות העיניים של צוות משימת רקיע לפני‬
‫ואחרי טיסתם לחלל וינוטרו השינויים בהן‪ -‬במטרה לזהות את הנזק הנגרם כתוצאה מהטיסה‬
‫לחלל ‪ .‬הניסוי יבחן יכולתו של המכשיר‪ ,‬המתאים להפעלה גם בתנאי מיקרו‪-‬כבידה‪ ,‬לספק פתרון‬
‫לפיענוח התופעה והגורמים לה‪ .‬מכשיר ה‪ ,iCapture‬אשר צמח במעבדות שיבא ופותח בחברת‬
‫ההזנק ספרינג‪ ,‬צפוי לאפשר מעקב איכותי ולאפשר שמירה על ראות עיניהם של מטופלינו‪ -‬על כדור‬
‫הארץ ובמסעות לחלל העמוק‪.‬‬

‫ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות ‪.1AX‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬ד״ר הראל בריס‪ ,‬מעבדת החלל של המרכז לחדשנות רפואית ‪ ,ARC‬המרכז הרפואי‬
‫שיבא‪.‬‬

‫צוות המחקר‪ :‬פרופ׳ איל מרגלית‪ ,‬אופתלמולוג‪ ,‬חברת ספרינג ויז׳ן‪ ,‬ד״ר יחיא סוואטי‪ ,‬אופתלמולוג‪,‬‬
‫בי״ח סנט‪ .‬ג׳ון לעיניים במזרח ירושלים‪.‬‬

‫שותפים‪ :‬חברת ספרינג ביומד ויז׳ן‪ ,‬חיפה‪ .‬ר בית החולים סנט‪ .‬ג׳ון לעיניים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
 ‫‪ - Neurowellness in Space .14‬הערכה קוגניטיבית של האדם בתנאי מיקרו‪-‬‬
‫כבידה באמצעות מערכת ‪ EEG‬מתקדמת‬

‫עם התכנון למשימות חלל ארוכות טווח‪ ,‬מעקב אחר רווחתם של אסטרונאוטים לאורך תקופות‬
‫ארוכות הופך להיות הכרחי‪ .‬בפרט‪ ,‬קיים צורך קריטי לפקח על פעילות המוח ועל התפקוד‬
‫הקוגניטיבי של השוהים בתנאי מיקרו‪-‬כבידה לאורך זמן‪ .‬מטרת הניסוי היא ניטור הפעילות‬
‫המוחית של איתן סטיבה בכדור הארץ (לפני ואחרי) ובמהלך שהותו בתחנת החלל במצב מנוחה‬
‫ובעת ביצוע פעולות קוגניטיביות שונות‪ .‬בדיקות ‪( EEG‬אלקטרואנצפלוגרפיה) יבוצעו על ידי‬
‫מערכת ‪ EEG‬חדשה של חברת ‪ brain.space‬ברזולוציה גבוהה מבוססת חיישנים יבשים‪ ,‬המתאימה‬
‫עצמה באופן אוטומטי לראש הנבדק‪ .‬נתונים שיאספו ינותחו באמצעות מגוון מדדים מוחיים‬
‫מתקדמים על ידי המעבדה של ד"ר אורן שריקי באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬

‫ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות ‪.1AX‬‬

‫חוקרים ראשיים‪ :‬חברת ‪ :brain.space‬אמיר שטיינברג‪ ,‬ישראל דויטש וד"ר ערן פריבמן‪.‬‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ :‬ד"ר אורן שריקי‪ ,‬אופיר אלמגור ועופר אבין‪.‬‬

‫‪ - Reflective Eye Test .15‬בדיקת עיניים באמצעות יישומון ייחודי‬

‫חשיפה ממושכת בתנאי מיקרו‪-‬כבידה במהלך משימות חלל עלולה לפגוע בראייה ולגרום לתסמונת‬
‫נוירו‪ -‬עיני‪ .‬התסמינים המדווחים כוללים ירידה בראייה‪ ,‬שינויים בעצב הראייה‪ ,‬ברשתית‪ ,‬ושינוי‬
‫בשגיאת השבירה‪ .‬מטרת המחקר במשימת החלל רקיע של אוניברסיטת בר אילן בשיתוף המכון‬
‫הישראלי לרפואת חלל ותעופה לבחון את השפעת תנאי המיקרו‪-‬כבידה על תפקוד הראייה‪,‬‬
‫באמצעות בדיקת ראייה פונקצוינלית דיגיטלית במחשב טאבלט‪ .‬הבדיקות ישולבו בטכנולוגיה‬
‫בדוקה וקיימת בחסות חברת ‪. )Cortex Therapeutics (Glassesoff‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬פרופ' אורי פולת‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬

‫שותפים‪ :‬פרופ' יוסי מנדל‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן וד"ר ערן שנקר‪ ,‬המכון הישראלי לרפואת חלל‬
‫ותעופה (‪.)IAMI‬‬
‫‪ - Overhead Spectacles .16‬בחינת טכנולוגיית משקפיים חדשנית לאסטרונאוטים‬
‫עם זוקן ראייה (‪)Presbyopia‬‬

‫זוקן ראייה היא חוסר היכולת של העין המזדקנת להתמקד במרחקים קרובים‪ .‬הפתרון הנפוץ הינו‬
‫שימוש בעדשות תוספות מתקדמות (‪ )PALs‬המספקות שיפור אופטי בחלק התחתון של העדשה‬
‫ומאפשרות ראייה ברורה למרחק קרוב‪ Shamir OverHead PALs .‬מציעים פתרון לאסטרונאוטים‬
‫בעלי זוקן ראייה במהלך משימות חלל באמצעות עיצוב ייחודי המשלב אזור ראייה קרוב הממוקם‬
‫בחלקה העליון של העדשה‪ .‬מטרת הניסוי היא בחינת השימוש בעדשות אלו כדי לאפיין ראייה‬
‫ברורה של אובייקטים קרובים הנמצאים מתחת ומעל לגובה העיניים של האסטרונאוט‪ ,‬כמו‬
‫מכשירים ופאנלים עיליים‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬שמיר אופטיקה‪.‬‬

‫‪ - Meat For Space .17‬בחינת יכולת התמיינות של תאי פרה לתאים הבונים את‬
‫רקמת השריר – הסטייק – בתנאי מיקרו כבידה‬

‫שהייה ממושכת בחלל מוגבלת ביכולת לספק תזונה איכותית לאסטרונאוטים‪ .‬חברת אלף פארמס‬
‫(‪ )Aleph Farms‬מפתחת פלטפורמה טכנולוגית לייצור של סטייקים מתאים של פרה בתהליך‬
‫הצורך חלק קטן משמעותית מן המשאבים הדרושים לגידול בעל חיים שלם לשם בשר‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫מבוצע התהליך בתנאי סביבה סטריליים המבטיחים את יעילותו‪ ,‬את תדירותו ואת בטיחות‬
‫המוצר הסופי‪ .‬החברה ערכה ניסוי ראשון מוצלח בתחנת החלל הבינלאומית בספטמבר ‪ 2019‬בו‬
‫הצליחה להרכיב רקמת בשר באמצעות ביו‪-‬הדפסה תלת מימדית‪ .‬בניסוי הנוכחי‪ ,‬במסגרת‬
‫משימת רקיע‪ ,‬נחקור את השפעת חוסר הכבידה על התרבות והתמיינות של תאי פרה‪ ,‬לכדי‬
‫התאים הבונים את רקמות השריר‪ ,‬אבני הבניין של הסטייק‪ .‬הבנת תהליכים אלו תקדם את‬
‫יכולתה של החברה לפתח תהליך שלם של ייצור סטייק מתורבת למשימות חלל ארוכות טווח‬
‫מחד‪ ,‬ומאידך לבניית תהליך ייצור יעיל המצמצם את טביעת הרגל הסביבתית בכדור הארץ‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬ד"ר נטע לבון‪ ,CTO and VP R&D ,‬אלף פארמס (‪.)Aleph Farms‬‬

‫חוקר משני‪ :‬ד"ר צביקה תמרי ‪ -‬ראש צוות חקר חלל‪ ,‬אלף פארמס (‪.)Aleph Farms‬‬

‫שותפים‪SpacePharma ,Space Applications .:‬‬

 ‫‪ .18‬ההשפעה של טיסה לחלל על בריאות הלב וכלי הדם של האסטרונאוטים‬

‫היעדר כוח הכבידה בחלל משנה את מבנה הלב ואת גודל חללי הלב‪ .‬בנוסף חשיפה לקרינה בחלל‬
‫עלולה להאיץ התקדמות של טרשת עורקים ואף לגרום להסתיידויות בכלי הדם‪ .‬לכן על המועמדים‬
‫לטיסה לחלל לבצע בדיקות מקיפות של מערכת הלב וכלי הדם ובכך רכשנו כבר ניסיון‪.‬‬

‫טכנולוגיות מולקולריות חדשניות מאפשרות לנו לזהות מצבי בריאות שונים בגוף האדם‪ .‬באמצעות‬
‫בדיקה יסודית של דגימות ביולוגיות (דם‪ ,‬רוק‪ ,‬שתן וצואה)‪ ,‬גילינו שאחוז משמעותי מהחומרים‬
‫הביולוגים (מטבוליטים) הנמצאים בזרם הדם הם תוצר ייחודי של חיידקים מהמיקרוביום (סך‬
‫החיידקים המאכלסים את גוף האדם המצויים במערכת העיכול)‪ .‬המיקרוביום משתנה בעקבות‬
‫שהייה בחלל ושינוי תזונתי בחלל וכתוצאה מכך אנו צופים שישתנו גם המטבוליטים בדמם של‬
‫האסטרונאוטים הטסים לחלל‪.‬‬

‫בשנים האחרונות יצרנו את אחד מבסיסי הנתונים הגדולים בעולם של חולי לב ובהשוואה לאנשים‬
‫בריאים‪ .‬באמצעות מודלים מתמטיים ולמידת מכונה (‪ )machine learning‬אפיינו מסלולים‬
‫מטבוליים המתווכים על ידי חיידקי המעי וקשורים למערכת הלב וכלי הדם שלא היו ידועים עד‬
‫כה‪ .‬במחקר שנערוך כעת בית החולים בילינסון ובשיתוף עם מכון וייצמן‪ ,‬נחקור אצל‬
‫האסטרונאוטים את אותם מסלולים מטבוליים שגילינו באנשים "רגילים" שאינם טסים לחלל‪.‬‬
‫תכנית המחקר שלנו היא לבנות מפה מטבולית אישית מדוייקת לכל אסטרונאוט המבוססת על‬
‫המיקרוביום והמטבוליטים מדגימות ביולוגיות שנאסוף מהאסטרונאוטים בנקודות זמן שונות‬
‫לפני ואחרי הטיסה‪ .‬מפה מטבולית זו תאפשר לנו להעריך את השינוי בסיכון הקרדיו‪-‬וסקולרי עבור‬
‫כל אסטרונאוט בעקבות טיסה לחלל ובכך להבין באופן מקיף ומדויק יותר את ההשפעה של שהייה‬
‫בחלל על המערכת הקרדיו‪ -‬וסקולרית‪ .‬זהו מחקר חלוצי ופורץ דרך ואנו שמחים על ההזדמנות‬
‫שניתנה לנו לשתף פעולה עם פרוייקט "רקיע" ועם הישראלי שני בחלל ‪ -‬הטייס איתן סטיבה‪.‬‬

‫ניסוי זה אינו נכלל ברשימת הניסויים הנבחרים בקול הקורא בחודש מאי ‪ ,2021‬אך אושר והתווסף‬
‫על ידי הועדה המדעית טכנולוגית בספטמבר ‪ 2021‬בשל חשיבותו ותרומתו למחקר מקיף בבית‬
‫החולים‪ .‬ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות ‪.1AX‬‬

‫חוקרים ראשיים‪ :‬פרופ' רן קורנובסקי‪ ,‬ד"ר יעלה טלמור‪-‬ברקן‪ ,‬פרופ' ערן סגל‪ ,‬ד"ר איתמר מחול‪.‬‬
 ‫‪ .19‬השפעת מיקרוכבידה על הזדקנות המערכת החיסונית ומחלת האלצהיימר‬

‫הצוות של פרופ' שוורץ חוקר השינויים החלים בהבנת אינטראקציות בין מוח‪ /‬מערכת חיסון‪ ,‬מתוך‬
‫הכרה שלמערכת החיסון תפקיד מפתח בתפקוד ושיקום המוח לכל החיים‪ ,‬כמו גם בעמידות למצבי‬
‫לחץ‪ .‬הצוותהראה שהזדקנות חיסונית היא גורם מפתח שקובע את העיתוי‪ ,‬חומרתה ומהירות‬
‫ההתקדמות של דמנציה‪ ,‬כולל מחלת אלצהיימר‪ .‬בנוסף נמצא כי מערכת החיסון אינה הגורם‬
‫העיקרי לדמנציה‪ ,‬תפקוד לקוי או תשישות שלה תורמים להאיץ את המחלה‪ .‬תשישות המערכת‬
‫החיסונית עשויה להיות מואצת על ידי גורמים סביבתיים כולל תזונה‪ ,‬חוסר שינה‪ ,‬מחזור צירקדי‬
‫ומצב נפשי‪.‬‬

‫במסגרת משימת "רקיע"‪ ,‬הצוות של פרופ' שוורץ מציע לחקור אם מצבים נטולי כוח הכבידה‬
‫עשויים להשפיע על מערכת החיסון‪ ,‬עם השפעה על תפקוד המוח‪.‬‬

‫אפיון השינויים האימונולוגיים הקשורים לתנאי כבידה נמוכה עשוי לסייע בזיהוי גורמים תזונתיים‬
‫שיכולים להגן מפני השפעות אלו‪ .‬התוצאות עשויות לזהות מסלולי הפעלה חדשים ועשויות להדגיש‬
‫הזדמנויות להתערבויות טיפוליות העשויות לשמש כדי להאט את הכשלים במערכת החיסון שיש‬
‫להן השפעה על אובדן קוגניטיבי מואץ הקשור להזדקנות ומחלת אלצהיימר‪.‬‬

‫ניסוי זה אינו נכלל ברשימת הניסויים הנבחרים בקול הקורא בחודש מאי ‪ ,2021‬אך אושר והתווסף‬
‫על ידי הועדה המדעית טכנולוגית בספטמבר ‪ 2021‬בשל חשיבותו ותרומתו למחקר מקיף במכון‬
‫ויצמן‪ .‬ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות ‪AX1.‬‬

‫חוקרת ראשית‪ :‬פרופ' מיכל שוורץ‪ ,‬המחלקה לנוירוביולוגיה‪ ,‬מכון ויצמן‪ ,‬רחובות‪.‬‬

‫‪ - Pathogens’ Gene Expression .20‬אפיון מנגנון הביטוי הגנטי העומד בבסיס‬

‫השפעת תנאי החלל על עלייה באלימותם של חיידקים מחוללי מחלות‬

‫חיידקי סלמונלה אנטריקה‪ ,‬פתוגנים נפוצים הגורמים מחלות באדם ובחי‪ ,‬מהווים אחד הגורמים‬
‫העיקריים להרעלות מזון בארץ ובעולם‪ .‬מחקרים קודמים‪ ,‬ובכללם ניסוי שנעשה על ידי צוות‬
‫החוקרים משיבא בשנת ‪ ,2020‬מצאו כי בתנאי מיקרו‪-‬כבידה ישנה עליה משמעותית ביכולתם של‬
‫החיידקים לגרום לתחלואה משמעותית‪ -‬באמצעות עליה במנגנוני האלימות שלהם ושיפור‬
‫בעמידותם לאנטיביוטיקה‪ .‬הבנת המנגנונים אשר עומדים בבסיס התופעה נדרשת לטובת פיתוח‬
‫טיפולים רפואיים הולמים‪ ,‬ולהתמודדות עם התחלואה והעליה בעמידות החיידקים לטיפולים‬
‫האנטיביוטיים הנוכחיים‪.‬‬

‫משימת רקיע מהווה הזדמנות יוצאת דופן להמשך מחקר הנושא‪ .‬במסגרת המחקר יגודלו תרביות‬
‫חיידקים מחוללי מחלות בחלל‪ ,‬ותרביות זהות יגודלו במקביל גם על פני כדור הארץ‪ .‬חוקרי המרכז‬
‫למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא‪ ,‬יערכו השוואה של מאפיינים שונים בין התרביות‪ -‬כגון‬
‫ההבדלים בקצב ובאופן הגדילה בין תרביות הפתוגנים‪ ,‬לצד ניתוח השינויים שחלו בביטוי הגנטי‬
‫העומדים בבסיס העליה באלימותם של החיידקים‪ .‬ובכך‪ ,‬התובנות ממחקר זה צפויות לספק מידע‬
‫משמעותי אודות המנגנונים המובילים לעלייה באלימות החיידקים‪ ,‬ולסייע בפיתוח דרכי‬
‫התמודדות וטיפולים כנגד התחלואה הנגרמת ממחוללים אלו‪.‬‬

‫ניסוי זה מהווה חלק בלתי נפרד ממשימת 'רקיע' ועבר את סקרי התיכנון והבטיחות‪ ,‬אך בשל פערים‬
‫טכנולוגיים‪ ,‬הניסוי מתוכנן להתבצע בתחנת החלל בקיץ ‪ ,2022‬ומלווה על ידי משימת רקיע‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬פרופ' אוהד גל‪ -‬מור ‪ ,‬המרכז למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא תל השומר‪.‬‬

‫‪ .21‬מיקרוביוטה‬

‫הניסוי יבדוק את השפעת מיקרו‪-‬כבידה שבחלל על חיידקי המיקרוביוטה שנמצאים במעי‪ ,‬וכמו כן‬
‫את השפעת האנטיביוטיקה על מיקרוביוטה בתנאי מיקרו‪-‬כבידה‪ .‬כלומר‪ ,‬אנו הולכים לבדוק את‬
‫השינויים שיתקבלו בחיידקים‪ ,‬ומכך להסיק על תפקוד המיקרוביוטה בחלל כנגד אנטיביוטיקה‪-‬‬
‫בניסיון לייעל את השתלות המיקרוביוטה בכדור הארץ וגם בחלל‪.‬‬

‫ניסוי זוכה גמר תוכנית ספייסלאב ‪ – 2021‬תיכון חדש ע"י יצחק רבין תל אביב‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬בית הספר תיכון חדש תל אביב‪ ,‬כחלק מתכנית ספייס‪-‬לאב של קרן רמון‪.‬‬

‫‪ .22‬התכלות פלסטיק בחלל ע"י חיידק ‪Ideonella Sakaiensis‬‬

‫מטרת הניסוי לבדוק את השפעת המיקרו‪-‬גרביטציה על קצב ההתכלות של פלסטיק על ידי החיידק‬
‫‪.Ideonella Sakaiensis‬‬

‫לאחרונה התגלו שישנן בקטריות שכאשר שוכנות בתנאי מיקרו גרביטציה הן עוברות תהליך שינוי‬
‫בגנום שלהם (מוטציות)‪ ,‬שמקנה להן יכולות מפותחות‪ .‬בקטריות אלו הופכות לחזקות‪ ,‬גדולות‬
‫ויכולת התרבות שלהן מהירה יותר בהשוואה לחיידקים אחרים‪ .‬החיידק אותו אנו חוקרים‬
‫(‪ )Ideonella Sakaiensis‬הוא מסדרה של חיידקים שעוברים תהליך זה‪ .‬לכן‪ ,‬אנו משערים כי גם‬
‫‪ Ideonella Sakaiensis‬תעבור את אותה התפתחות בחלל ובעקבות כך יוכל לכלות יותר פלסטיק‬
‫לעומת חיידקים שלא עברו את המוטציה‪.‬‬

‫ניסוי זוכה גמר תוכנית ספייסלאב ‪ – 2021‬תיכון שמעון בן צבי גבעתיים‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬בית הספר שמעון בן צבי גבעתיים‪ ,‬כחלק מתכנית ספייס‪-‬לאב של קרן רמון‪.‬‬
 ‫‪ .23‬בחינת ישימות הסידן האמורפי (‪ )ACC‬לטובת הארכת שהייה אנושית בחלל‬

‫המאה ה‪ 21-‬תתמקד בהזדמנויות מחוץ לכדור הארץ אשר יאפשרו מחקרים מדעיים ובעתיד‬
‫התיישבויות בחלל‪ .‬אחד מהאתגרים שבני אדם מתמודדים איתם במימוש שאיפה זו היא התגברות‬
‫על התדלדלות עצם ושריר אשר מתרחשים בעקבות שהייה ארוכה (‪ <6‬חודשים) בתנאי מיקרו‬
‫כבידה ‪.‬‬

‫‪ Amorphical‬מייצרת נוסחה ייחודית של סידן פחמתי אמורפי (‪ )ACC‬שבמחקרים קליניים ופרה‬

‫קליניים הוכיחו ספיגה משופרת באופן משמעותי של המוצר ביחס לפתרונות אחרים ובהתאם עלייה‬
‫במסת עצם כמו גם בשרירים ‪.‬‬

‫הניסוי יבוצע באמצעות‪ Lab on a chip-‬שבחלקו יהיו תאי שריר אנושיים (ניסוי ובקרה) ובחלקו‬
‫תאי עצם אנושיים (כנ"ל) שלהם תוזרם מדיה הכוללת ‪ ACC‬ותיבחן התמיינות התאים עם וללא‬
‫סידן אמורפי ‪.‬את הניסוי תוציא לפועל ‪ SpacePharma‬המתמחה בניסויים ביולוגיים בחלל‪.‬‬

‫זהו ניסוי המשך לניסוי קודם שבוצע באמצעות פרויקט ספייסלאב של קרן רמון לפני כחמש שנים‬
‫באמצעות תאי עצם של עכבר ‪.‬‬

‫חוקרים ראשיים‪ :‬חברת ‪ – Amorphical‬דר' יגאל בלום‪ ,‬יוסי בן ‪ ,‬מוטי טיקוצ’ינסקי ‪ ,‬אורית‬
‫איכר‪ ,‬שרה נוימן ‪ ,‬יוסי ימין וצוות ‪SpacePharma .‬‬
 ‫אופטיקה ותקשורת‬
‫‪ – Fluidic Space Optics .1‬אופטיקת חלל נוזלית ‪ -‬עיצוב נוזלים לרכיבים אופטיים‬
‫בתנאי מיקרו‪-‬כבידה‪.‬‬

‫ניסוי זה ידגים לראשונה אי פעם ייצור של רכיבים אופטיים בחלל‪ .‬ההדגמה חשובה הן לפיתוח‬
‫יכולות הייצור בחלל (‪ )in-space manufacturing‬והן כצעד ראשון לטובת יצירת טלסקופי חלל‬
‫גדולים במיוחד העשויים מנוזלים‪.‬‬

‫על פני כדור הארץ‪ ,‬רכיבים אופטיים מיוצרים באמצעות תהליכים מכניים של כרסום וליטוש‪,‬‬
‫שהינם כבדים‪ ,‬עתירי אנרגיה‪ ,‬ומייצרים פסולת רבה‪ ,‬ולכן אינם מתאימים לשימוש בחלל‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫משימות חלל עתידיות (למשל למאדים) יצטרכו להיות עצמאיות לחלוטין ולהיות מסוגלות לייצר‬
‫רכיבים אופטיים רבים הנמצאים בחללית – מהמשקפיים של האסטרונאוטים‪ ,‬ועד לחיישנים‬
‫ומצלמות‪ .‬סוכנות החלל האמריקאית מתעניינת בשיטה כדרך לייצר בעתיד טלסקופי חלל ענקיים‪,‬‬
‫המוגבלים כיום על ידי גודל המשגר שנושא אותן לחלל‪.‬‬

‫איתן סטיבה ידגים כי באמצעות שליטה במתח הפנים של נוזלים במיקרו כבידה‪ ,‬ניתן לייצר בחלל‬
‫רכיבים אופטיים באיכות מעולה‪ .‬באמצעות שימוש בפולימרים‪ ,‬איתן אף ימצק את העדשות‬
‫הנוזליות ויחזיר אותן לכדור הארץ לאיפיון‪ .‬הניסוי המדעי יהיה מלווה בניסוי חינוכי בחלל‬
‫המדגים יצירה של עדשה ממים‪ ,‬וכן ניסוי חינוכי בכדור הארץ שיאפשר לתלמידים בכיתות לבצע‬
‫ניסוי דומה‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬פרופ' מורן ברקוביץ'‪ ,‬הפקולטה להנדסת מכונות‪ ,‬הטכניון‪.‬‬

‫שותפים ‪:‬הטכניון ‪.NASA Ames Research Center‬‬

‫‪ - NISSAN-Nano ISS Antenna .2‬הדגמת פריסה של אנטנה ייחודית תחת תנאי‬

‫מיקרו כבידה בתחנת החלל‬

‫חברת ההזנק אן אס אל קום מפתחת לוויני תקשורת קטנים בעלי רוחב סרט רחב‪.‬הטכנולוגיה‬
‫מבוססת על אנטנה נפרשת בחלל העשויה מחומרים גמישים ייחודיים‪ .‬האנטנה לא יציבה מבנית‬
‫תחת כח הכבידה של כדור הארץ ולכן ניסויי פריסה ובדיקת צורתה נעשה בתנאי מיקרו‬
‫גרביטציה‪ .‬תנאים אלה ניתן לייצר רק במטוס יעודי המתמרן בשמיים ומאפשר כ ‪ 20‬שניות בלבד‪.‬‬
‫ניסוי בתנאים ממושכים של מיקרו גרביטציה נחוץ לסיום שלב הוכחת האנטנה‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬דניאל רוקברגר‪ ,‬חברת ‪ ,NSLComm‬אפי קסנטיני ועידו דגן‪.‬‬

 ‫‪ .3‬ניסוי מטה‪-‬קסמים‬

‫השדה המגנטי של כדור הארץ מגן עלינו מפני חלקיקים טעונים וקרינה קוסמית‪ .‬מדידת השדה‬
‫המגנטי מהחלל חשובה לשיפור מערכות ניווט אך דורשת הרחקה משמעותית של החיישנים‬
‫מהלוויין‪ .‬ניסוי מטה‪-‬קסמים נועד לבחון טכנולוגיה המאפשרת פרישה עתידית של חיישנים מגנטים‬
‫מננו‪-‬לוויינים‪ .‬הפרישה מבוצעת באמצעות מטה‪-‬קסמים המשוגר במצב מקופל ונפרש באופן‬
‫ספונטני עם שחרורו לחלל‪ .‬מטה הקסמים קל משקל ועשוי מפולימר העמיד לסביבת החלל אשר‬
‫עבר תהליך עיצוב ייחודי בטמפרטורה גבוהה‪ .‬מטרת הניסוי הינה לבחון ולתעד את פעולת מנגנון‬
‫הפרישה בתנאי חוסר כבידה ואת התאמת המנגנון לשימוש בננו‪-‬לוויינים‪ .‬מנגנון מטה‪-‬קסמים‬
‫פותח ע"י קבוצת חוקרים בהובלת ד"ר רונן ורקר ממחלקת סביבת חלל במרכז למחקר גרעיני‬
‫בשורק‪ ,‬מחלקה המהווה מוקד ידע לאומי לחקר סביבת החלל‪.‬‬

‫ניסוי זה אינו נכלל ברשימת הניסויים הנבחרים בקול הקורא בחודש מאי ‪ ,2021‬אך אושר והתווסף‬
‫על ידי הועדה המדעית טכנולוגית באוגוסט ‪ 2021‬בשל ערכו החינוכי‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬רונן ורקר‪ ,‬המרכז למחקר גרעיני שורק‪.‬‬

‫אסטרופיסיקה‬
‫‪ - ILAN-ES .1‬תצפיות מהחלל על שדוני ברקים ותופעות חשמל אטמוספרי‬
‫נוספות בשיתוף תחנות קרקע ברחבי העולם‪.‬‬

‫אלפי סופות ברקים מתרחשות בכל רגע נתון ברחבי כדור‪-‬הארץ‪ ,‬בקצב ממוצע של כ‪ 50-‬ברקים‬
‫בשנייה‪ .‬לברקים נלוות תופעות מזג‪-‬אוויר סוער כגון ברד‪ ,‬שטפונות וטורנדו‪ ,‬והם משפיעים גם על‬
‫הרכבה הכימי של האטמוספירה‪ .‬ניסוי ‪ ILAN-ES‬עוסק בתצפיות מתחנת‪-‬החלל על סופות ברקים‬
‫ועל תופעות אופטיות באטמוספירה העליונה‪ ,‬הקשורות לברקים חזקים במיוחד‪ .‬תופעות אלה‬
‫נקראות שדוני‪-‬ברקים והן מתרחשות בין הגבהים ‪ 50‬ל‪ 90-‬ק"מ‪ ,‬בשכבות המזוספרה‬
‫והסטרטוספרה‪ .‬לתצפיות מהחלל יצטרפו מדידות מרשת של מצלמות במקומות שונים ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬כולל מ‪ 11-‬בתי‪-‬ספר בישראל ו‪ 6-‬בתי‪-‬ספר באפריקה ובהונג‪-‬קונג‪ .‬גם קבוצות מחקר מיפן‪,‬‬
‫צרפת‪ ,‬הונגריה‪ ,‬ניו‪-‬זילנד‪ ,‬דנמרק‪ ,‬ארה"ב וברזיל תשתתפנה בתצפיות‪ ,‬להן יצטרפו חובבים‬
‫בפוארטו‪-‬ריקו‪ ,‬במרכז אירופה ובדרום‪-‬אמריקה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יאספו נתונים ממערכות גלובליות‬
‫ומרשתות עולמיות בתחומים שונים של הספקטרום האלקטרומגנטי שעוקבות אחרי סופות ברקים‬
‫– לצורך מיפוי הברקים החזקים‪.‬‬

‫תחזיות יומיות על מיקום הסופה יועברו לתחנת החלל הבינלאומית מצוות המדענים‪ ,‬שינחה את‬
‫איתן להיכן להפנות את המצלמה‪ ,‬באופן דומה לביצוע ניסוי ‪ MEIDEX‬על מעבורת החלל‬
‫קולומביה בשנת ‪ ,2003‬על ידי אל"מ אילן רמון ז"ל‪.‬‬
‫מטרת המחקר היא לשפר את הבנת התהליכים החשמליים באטמוספירה ומציאת הקשר בינם לבין‬
‫שינויי האקלים המתרחשים בתקופה הנוכחית‪.‬‬

‫חוקרים ראשיים ‪:‬פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן ופרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת תל‪-‬‬
‫אביב‪.‬‬

‫שותפים ‪:‬בפרויקט משתתפים מדענים רבים מגופי מחקר מובילים בישראל ובעולם‪ :‬האוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬הטכניון‪ ,‬אוניברסיטת אריאל‪ ,‬אוניברסיטת סטנפורד‪ ,‬האוניברסיטה הטכנית של דנמרק‪,‬‬
‫אוניברסיטת הוקאידו ביפן‪ ,‬אוניברסיטת טולוז בצרפת‪ ,‬הסוכנות הלאומית לחקר החלל של ברזיל‪,‬‬
‫אקדמית חיל‪-‬האוויר של ארה"ב‪ ,‬המצפה הלאומי של אתונה‪ ,‬האקדמיה למדעים של סין‪,‬‬
‫אוניברסיטת כרונינגן הולנד‪.‬‬

‫‪ - COTS-CAPSULE .2‬פיתוח מנגנון להגנה על מערכות חלליות מנזקי הקרינה‬

‫הקוסמית‪.‬‬

‫משימת הכספת‪ ,‬שתשוגר לתחנת החלל הבינלאומית הינה חלק מתוכנית למחקר ולפיתוח מנגנון‬
‫חללי חדשני‪ .‬המנגנון יאפשר שימוש באלקטרוניקה מסחרית בסביבת החלל ויספק הגנה כנגד‬
‫תופעות הנזק הנגרמות על‪-‬ידי קרינה קוסמית ‪.‬מנגנון הכספת הינו בעל פוטנציאל מהפכני בתחום‬
‫הלוויינות ויהיה בעל השפעה כלכלית משמעותית‪ .‬המנגנון יאפשר שימוש ברכיבים אלקטרוניים‬
‫מתקדמים בסביבת חלל ויקצר בצורה ניכרת את זמני ועלויות הפיתוח של מוצרים חלליים ‪.‬שילוב‬
‫משימת הכספת במסגרת תוכנית רקיע יספק הזדמנות נדירה לבחון את אבני הבניין של טכנולוגיה‬
‫זו בחלל ‪,‬במסגרת המשימה הלאומית לשיגור הישראלי השני לחלל‪ .‬במקביל למחקר האקדמי‪,‬‬
‫הפעילות ונושא המחקר ממונפים לטובת קידום תוכנית חינוכית‪-‬מדעית בתחום החלל והקרינה‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬יואב שמחוני‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬

‫שותפים‪ :‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬התעשייה האווירית‪ ,‬מכללת אפקה‪.‬‬

‫‪ - AstroRad .3‬בחינת דור חדש של חליפת הגנה מקרינה‬

‫אסטרוראד הינו אפוד מגן נגד קרינה מבוסס הגנה סלקטיבית אשר פותח כדי להגן על‬
‫אסטרונאוטים בדרכם לירח או למאדים‪ .‬במשימות ממושכות הקרינה באזורים אלו עלולה לפגוע‬
‫בתפקודם ובטווח הארוך אף להיות קטלנית‪ .‬האפוד נמצא כעת בבדיקות ארגונומיות על ידי צוות‬
‫נאס"א בתחנת החלל הבינלאומית במחקר בחסות סוכנות החלל הישראלית‪ .‬הישראלי השני בחלל‬
‫איתן סטיבה יצטרף אל הצוות במחקר וילבש את האפוד בתנאי מיקרו כבידה למשך זמן משתנה‬
‫במהלך פעילויות שגרתיות‪ ,‬תוך הערכת טווח התנועה‪ ,‬הנוחות וחוויית המשתמש הכללית של‬
‫האפוד‪ .‬סטיבה יספק משוב קריטי אשר יבטיח כי האסטרוראד יהיה כשיר לשימוש במסעות‬
‫ממושכים לחלל העמוק‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬חברת ‪.StemRad‬‬

‫‪ - Vacuum-Arc-Thruster .4‬הדגמת והוכחת הנעה באמצעות טכנולוגיית ‪VAT‬‬
‫בחלל‬

‫המערכת הניסויית היא מודול הנעה ללוויינים זעירים המאפשר יכולת תמרון בחלל‪ .‬מודול ההנעה‬
‫מבוסס על טכנולוגית מנוע קשת‪-‬חשמלית עם מערכת הזנה בורגית (‪ )ISF-VAT‬שפותחה במשך‬
‫שש השנים האחרונות במכון אשר לחקר החלל וממוסחרת ע"י חברת ספייס פלזמטיקס‪ .‬הניסוי‬
‫הוא הדגמה ראשונה בחלל של מנוע זה‪ .‬הניסוי יתבצע מחוץ לתחנת החלל הבינלאומית בתוך מתקן‬
‫ה‪ MISSE-‬של חברת ‪ .Alpha Space‬הניסוי יכלול הפעלת של המנוע למשך ‪ 24‬שעות‪ .‬הנתונים‬
‫שיאספו יכללו תמונות וידאו של שובל המנוע וכן מדידות הספק וטמפרטורה‪ .‬בסיום הניסוי מודול‬
‫ההנעה יוחזר לכדור הארץ לצורך בדיקתו במעבדה‪.‬‬

‫ניסוי זה מהווה חלק בלתי נפרד ממשימת 'רקיע' ועבר את סקרי התיכון והבטיחות‪ ,‬אך בשל הצורך‬
‫בשימוש בזרוע הרובוטית לביצוע הניסוי מחוץ לתחנת החלל‪ ,‬הניסוי יבוצע במאי ‪ 2022‬במסגרת‬
‫טיסת המטען ‪ 25-Spx‬ומלווה על ידי משימת רקיע‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬ד"ר יגאל קרונהאוז‪.‬‬

‫שותפים‪Space Plasmatics.:‬‬

‫‪ - GALI .5‬מעקב אחרי התפרצויות קרני גמא באמצעות מערך חיישנים בדיוק גבוה‬
‫(ביצוע מחוץ לתחנת החלל)‪.‬‬

‫האתגר העיקרי בפיתוח גלאים להתפרצויות קרינת גמא הוא לזהות את כיוון ההתפרצות יחסית‬
‫לנקודת התצפית‪ .‬צוות המחקר בטכניון פיתח מערכת גלאים המאתרת את כיוון ההתפרצות טוב‬
‫מכל מערכת קיימת בגודל דומה – נפח של ‪ 1‬ליטר‪ .‬העיקרון המנחה הוא שימוש בהסתרות הדדיות‬
‫בין נצנצים (‪ )scintillators‬קטנים‪ .‬המערכת מאפשרת שחזור של כיוון ההתפרצות בדיוק העולה על‬
‫‪ - 2°‬רמת דיוק שהושגה עד כה רק בגלאים גדולים על לווין ייעודי‪ .‬הצוות הטכניוני הדגים יכולות‬
‫אלה בסימולציות מחשב וכן במודל מעבדה‪ ,‬ובקרוב תשוגר המערכת לתחנת החלל הבינלאומית‬
‫כדי להוכיח את יכולותיה בזיהוי התפרצויות אסטרופיזיקליות‪ .‬מערכת הגלאים צפויה לגלות‬
‫ולאכן עשרות התפרצויות קרינת גמא במהלך שהותה בתחנת החלל‪.‬‬

‫ניסוי זה מהווה חלק בלתי נפרד ממשימת 'רקיע' ועבר את סקרי התיכון והבטיחות‪ ,‬אך בשל הצורך‬
‫בשימוש בזרוע הרובוטית לביצוע הניסוי מחוץ לתחנת החלל‪ ,‬הניסוי יבוצע במאי ‪ 2022‬במסגרת‬
‫טיסת המטען ‪ 25-Spx‬ומלווה על ידי משימת רקיע‪.‬‬

‫חוקרים ראשייים‪ :‬פרופ' אהוד בכר ופרופ' שלומית טרם עם הדוקטורנט רועי רחין‪ ,‬הפקולטה‬
‫לפיזיקה בטכניון‪.‬‬

‫שותפים‪ :‬התעשייה האווירית ‪ -‬מפעל חלל‪.‬‬

 ‫חקלאות‬
‫‪ - Space Hummus .1‬בדיקת היתכנות להנבטת חומוס בתנאי מיקרו‪-‬כבידה‪,‬‬
‫וביצוע שליטה בקצב הגדילה עבור מושבות עתידיות על הירח‬

‫ערכות תומכות חיים צמחיות הן מרכיב אסטרטגי בטיסות ארוכות בחלל ובהתיישבות על הירח‬
‫והמאדים לייצור חמצן ומזון‪ .‬המגבלה העיקרית של מערכות אקולוגיות קטנות היא היכולת לייצב‬
‫את המערכת ולמנוע כשל אקולוגי‪ .‬מטרת הניסוי לטווח הארוך היא להשתמש בביולוגיה סינתטית‬
‫ואופטוגנטיקה לשליטה ישירה במסלולים התוך‪-‬תאיים של הצמח באמצעות אור‪ .‬איתן סטיבה‬
‫ידגים את הטכנולוגיה והביולוגיה הבסיסיים הנדרשים לבקרה במערכת אופטוגנטית על גרגרי‬
‫חומוס‪ .‬כלים שפותחו בהצעה זו יכולים לשמש לקיום חיים על פני הירח ומעבר‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬ד"ר יהונתן ויינטראוב‪ ,‬אוניברסיטת סטנפורד‪ ,‬אחד ממייסדי החללית בראשית‪.‬‬

‫שותפים‪ :‬שטראוס‪ ,Sabra ,‬קבוצת חיפה‪ , PillCam,‬משפחת גולדברג קנדה ‪ ,D-MARS ,‬מרכז‬
‫מדעים ירוחם ‪ Moon2Mars Ventures‬ו ‪Aviv Labs.‬‬

‫‪ - Fresh Green in Space .2‬גידול של צמח עדשת המים בתנאי מיקרו‪-‬כבידה‬

‫צמחי עדשית המים (‪( duckweeds‬הינם הירקות הירוקים המבטיחים ביותר לחקלאות בחלל‪ .‬הם‬
‫עשירים מאוד בפיטונוטריינטים חיוניים‪ ,‬ומאופיינים בקצב צמיחה מהיר ביותר‪ ,‬הביומסה מכפילה‬
‫את עצמם כל ‪ 72-48‬שעות‪ .‬הם היעילים ביותר מבחינת משאבי גידול וכל הירק ראוי למאכל‪ .‬חברת‬
‫גרינאוניקס פיתחה מערכות סטריליות אוטומטיות ואוטונומיות לגידול צמחי עדשית המים‬
‫המבוססות על בקרת חוג סגור בזמן אמת‪ ,‬מבוססת על עיבוד תמונה של תרבית הצמח הגדל‪ .‬בקרה‬
‫זו משפרת את התפוקה‪ ,‬האיכות ובטיחות צריכת הירק‪ .‬באמצעות מערכת בקרה ייחודית זו‪ ,‬אנו‬
‫שואפים לחקור את ביצועי הצמיחה של הצמחים בתנאי מיקרו‪-‬כבידה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו נחקור אתחווית‬
‫טעימת צמחי עדשית המים טריים בתנאי מיקרו‪-‬כבידה‪.‬‬

‫ניסוי זה מהווה חלק בלתי נפרד ממשימת 'רקיע' ועבר את סקרי התיכון והבטיחות‪ ,‬אך בשל פערים‬
‫טכנולוגיים‪ ,‬הניסוי מתוכנן להתבצע בתחנת החלל במאי ‪ 2022‬במסגרת טיסת המטען ‪25-Spx‬‬
‫ומלווה על ידי משימת רקיע‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬ד"ר דובי שחל‪GreenOnyx LTD. ,‬‬

 ‫‪ .3‬כוחה של המורינגה‬

‫מטרת הניסוי הוא לבדוק את האפשרות להשתמש באבקת זרעי מורינגה (שסופחת את המזהמים)‬
‫וחתיכות נחושת (שהורגים את החיידקים) לטיהור המים בחללית‪ .‬זוהי דרך פשוטה וזולה לטהר‬
‫מים במקום הדרכים המוצעות כיום‪ .‬במידה ונצליח לטהר מים באמצעות זרעי המורינגה והנחושת‪,‬‬
‫נוכל להשתמש בשיטה זו למשימות חלל ארוכות טווח ולשימוש בתחנת החלל‪ .‬כמו כן‪ ,‬מסקנות‬
‫הניסוי יוכלו לשפר את טיהור המים בארצות מתפתחות‪ .‬בנוסף‪ ,‬במידה והתוצאות יהיו מוצלחות‪,‬‬
‫הדבר יוכלו ל שמש בסיס לגידול הצמח בתחנת החלל ואולי אפילו במאדים‪ ,‬שכן הוא יוכל לשמש‬
‫כמזון שהוא "סופר פוד" ומצד שני יוכלו להשתמש בזרעים שלו לטיהור מים‪.‬‬

‫ניסוי זוכה גמר תוכנית ספייסלאב ‪ – 2021‬ישיבת אמי"ת צפת‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬בית הספר אמי"ת צפת כחלק מתכנית "ספייס‪-‬לאב" קרן רמון‪.‬‬

‫‪Nano Ghosts .4‬‬

‫נאנו תאי רפאים (‪ )Nano Ghost‬הינם תאים נאנומטרים (נאנומטר ‪ -‬יחידת מידה של אורך ששווה‬
‫מיליארדית המטר) המופקים מקרומי תאי גזע מזנכימליים (תאי גזע הם תאים אשר לא עברו‬
‫התמחות לסוג מסויים של רקמה) הנמצאים בכל אברי הגוף וידועים כתאים בעלי התפקידים‬
‫הבאים‪ :‬ריפוי איבר פצוע בגוף עצמו‪ ,‬יצור חומרים המסייעים לתאים אחרים לשרוד ולהתחלק‬
‫ועצירת תגובות חיסוניות‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מטרתם לסייע בעצירת התפשטות זיהומים‪.‬‬

‫בניסוי זה יבחנו את התאים בתנאי מיקרוכבידה‪ ,‬הן כשהם עטופים בפולימר ‪ PEG‬והן כשהם‬
‫אינם עטופים בפולימר ‪ PEG‬לשם השוואה‪.‬‬

‫ניסוי זוכה גמר תוכנית ספייסלאב ‪ – 2021‬דקל וילנאי מעלה אדומים‪.‬‬

‫חוקר ראשי‪ :‬בית הספר דקל וילנאי מעלה אדומים כחלק מתכנית "ספייס‪-‬לאב" קרן רמון‪.‬‬
 ‫רשימת הניסויים שלא צלחו את סקרי התיכון והבטיחות (פערים טכנולוגיים‪,‬‬
‫תקציב‪ ,‬רגולציה וכו') ועל כן לא הוטמעו בלו"ז של משימת רקיע‪:‬‬
‫● ‪ - FreeSpace QKD‬הדגמת יכולות של הצפנה קוונטית מתקשורת אופטית בין כדור הארץ‬
‫לתחנת החלל הבינלאומית‬

‫● ‪ - Drone in the ISS‬הדגמת טכנולגיית בקרת זרימה להפעלת רחפן אוטונומי בתחנת החלל‬
‫הכולל יכולת עיבוד תמונה למעקב אחרי איתן סטיבה‬

‫‪ - Space to Water‬הדגמת תקשורת דו כיוונית בין רכב בקרקעית הים לבין תחנת החלל‬ ‫●‬

‫● ‪ -EncephaLog‬בדיקות קוגנטיביות לאסטרונאוטים באמצעות יישומון טלפוני‬

‫● ‪ - Cardiac Ultrasounda‬ביצוע בדיקת לב באמצעות אולטראסאונד בזמן אמת בתחנת‬

‫החלל‬

‫‪ - Miniature Infusion Device‬הדגמת טיפול באמצעות אינפוזיה בבקרה מרחוק‬ ‫●‬

‫● ‪ -Red Blood Cells‬מחקר אודות שימוש בתאי דם אדומים אוניברסליים במשימות חלל‬

‫● ‪ - Eye Tracker‬מעקב אחרי פעילות העיניים לניתוח יעיל של ניסטגמוס בתחנת החלל‬

‫● ‪ - Monitor Vital Signs in Space‬ניטור הלב ומדדים חיוניים בזמן אמת באמצעות שעון‬

‫● ‪ -Anti-Viral T Cells‬אקטיבציית מערכת החיסון האנושית בתנאי מיקרו‪-‬כבידה באמצעות‬

‫בתאי ‪ T‬שעברו גירוי מראש‪.‬‬

‫● ‪ -Human Astrocytes‬בחינת השפעת האצת ההזדקנות של תאים אסטרוציטים בתנאי‬

‫מיקרו‪-‬כבידה‬

‫● ‪ - Creutzfeld Jakob Disease‬אפיון מנגנון קיפול חלבון לבדיקת עיוותים גנטיים תחת תנאי‬
‫מיקרו‪-‬כבידה‬

‫● ‪ -eurofeedback‬ביצוע אלקטרואנצפלוגרם ‪ EEG‬מרחוק לניטור ושיפור התפקוד הנוירולוגי‬

‫בתנאי מיקרו‪-‬כבידה‬

‫● ‪ -Li-ion Batteries in the ISS‬הדגמת ביצועים של סוללה ליתיום‪-‬יון חדשנית של חברת‬

‫‪StoreDot‬‬

‫● ‪ -Flexible Solar Film‬הדגמה של פאנל סולארי גמיש בתנאי חלל (מחוץ לתחנת החלל)‬

‫● ‪ - Cosmo Cell‬בחינת ייצור חשמל באמצעות קרינה קוסמית בתנאי חלל (מחוץ לתחנת‬
‫החלל)‬

‫● ‪ - Martian Agriculture‬בקרה וניתוח גידולים בתחנת החלל בתנאי גידול של סביבת‬

‫מאדים‬

‫● ‪ -SpacePharma Advanced Lab‬מעבדה מיניטורית בתחנת החלל לשם ביצוע בדיקות‬

‫כיול‪ ,‬אמינות והדירות‬