‫שילוב ניהול בטיחות‬

‫וניהול בטיחות בתעבורה בעבודה‬

‫ד"ר אבי גריפל‬

‫מרץ ‪2011‬‬ ‫הכנס הארצי בבטיחות ובריאות בעבודה‪ ,‬המוסד לבטיחות וגיהות‬
‫‪ 1‬כל הזכויות שמורות‪ www.avi-griffel.com .‬טל'‪ 04-8378833 :‬נייד‪052-2479712 :‬‬
 ‫מטרות המצגת‬
‫•השוואת תפקידי קצין בטיחות בתעבורה לממונה על‬
‫הבטיחות‬

‫•הצגת הממשק בין ניהול בטיחות לבטיחות‬

‫בתעבורה בעבודה‬

‫• הכרת העקרונות של ת"י ‪ 9301‬לניהול בטיחות‬

‫בתעבורה‬

‫• שילוב ניהול בטיחות בניהול בטיחות בתעבורה‬

‫‪ 2‬כל הזכויות שמורות‪ www.avi-griffel.com .‬טל'‪ 077-5340118 :‬נייד‪052-2479712 :‬‬

 ‫תאונת דרכים או תאונת עבודה?‬

‫בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬

‫‪3‬‬
‫הכנס הארצי בבטיחות‬
 ‫ללא מילים‬

‫בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬

‫‪4‬‬
‫הכנס הארצי בבטיחות‬
 ‫התפלגות של מקבלי דמי פגיעה ‪ -‬תאונות עבודה‪,‬‬
‫תאונות בדרך‪ ,‬ותאונות דרכים‬
‫סה"כ תאונות‬ ‫תאונות דרכים‬ ‫תאונות דרכים‬ ‫סה"כ‬ ‫שנה‬
‫דרכים מקרב‬ ‫שאירעו‬ ‫שאירעו בעת‬ ‫תאונות‬
‫תאונות‬ ‫בדרך מ‪/‬אל‬ ‫העבודה (‪)%‬‬ ‫עבודה‬
‫עבודה (‪)%‬‬ ‫העבודה (‪)%‬‬
‫‪14.8‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫‪5.8‬‬ ‫‪92,274‬‬ ‫‪1996‬‬
‫‪21.4‬‬ ‫‪15.2‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪70,025‬‬ ‫‪2002‬‬
‫‪21.1‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪63,856‬‬ ‫‪2005‬‬
‫‪22.9‬‬ ‫‪16.3‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪69,570‬‬ ‫‪2008‬‬
‫‪23.2‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫‪65,814‬‬ ‫‪2009‬‬
‫_______________________‬
‫‪ 1‬המוסד לביטוח לאומי – מינהל המחקר והתכנון‪.‬‬
‫הכנס הארצי בבטיחות בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬ ‫‪5‬‬
‫מי מטפל במניעת תאונות דרכים בעבודה?‬
‫‪ ‬אחריות‪-‬על מוטלת על המעביד במסגרת אחריותו‬
‫הכוללת לבטיחות ולבריאות עובדיו;‬
‫‪ ‬אחריות מקצועית מוגדרת למניעת תאונות דרכים‬
‫בעבודה מוטלת על קצין הבטיחות בתעבורה (על‪-‬פי‬
‫תקנות התעבורה);‬
‫‪ ‬אחריות מקצועית מוגדרת למניעת תאונות עבודה‬
‫(בעיקר אלו הקשורות לטיפול ולתחזוקה‪ ,‬הובלת‬
‫חומ"ס‪ ,‬שימוש בכלי הרמה הכלי רכב‪ ,‬היבטי העמסה‬
‫וכדומה) מוטלת על הממונה על הבטיחות (על‪-‬פי חוק‬
‫ארגון הפיקוח על העבודה)‪.‬‬
‫בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬
‫‪6‬‬
‫הכנס הארצי בבטיחות‬
 ‫תאונת עבודה החייבת בהודעה‬
‫פקודת התאונות ומחלות משלח יד (הודעה) ‪1945‬‬

‫חובת ההודעה על תאונה לאגף הפיקוח על העבודה חלה על‬

‫"‪ ...‬מקום שאירעה בו תאונה כל‪-‬שהיא שמקורה בעבודתו‬
‫של עובד כל‪-‬שהוא‪ ,‬ובמשך אותה עבודה‪ ...‬והיא‪:‬‬
‫(א) גורמת ליציאת נשמתו של אותו עובד;‬
‫(ב) עושה אותו עובד נטול יכולת – במשך יותר משלושה‬
‫ימים‪"...‬‬

‫בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬

‫‪7‬‬
‫הכנס הארצי בבטיחות‬
 ‫הגדרת תאונת עבודה‬
‫המוסד לביטוח לאומי‬
‫תאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה אצל מעסיק או‬ ‫‪‬‬
‫מטעמו‪ ,‬ולעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב‬
‫עיסוקו במשלח ידו‪.‬‬
‫‪ ...‬רואים תאונה כחזקת תאונת עבודה אף אם‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫(‪ )1‬אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו‬ ‫‪‬‬
‫או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו‪ ,...‬מן העבודה למעונו או‬
‫ממקום עבודה אחד למשנהו‪ ,‬ועקב נסיעתו או הליכתו זו‪;...‬‬
‫‪ )5(...‬אירעה למבוטח שהוא עובד‪ ,‬במקום שבו משתלם שכרו‪ ,‬או‬ ‫‪‬‬
‫תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו‬
‫זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות‪;...‬‬
‫‪ )7(...‬אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו‬ ‫‪‬‬
‫מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף ‪( 75‬א)(‪ )4‬או‬
‫בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הגדרת תפקיד הממונה על הבטיחות במפעל (ממב"ט)‬

‫חובת המינוי של הממונה על הבטיחות והגדרת תפקידיו נקבעו‬ ‫‪‬‬

‫בתקנות חוק ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות‪,‬‬
‫‪.)1996‬‬
‫במינוי ממב"ט חייבים‪ ,‬ברוב ענפי המשק‪ ,‬מפעלים המעסיקים‬ ‫‪‬‬
‫לפחות ‪ 50‬עובדים‪ ,‬וכן מבצע בנייה המעסיק ‪ 100‬עובדים לפחות‬
‫באתרי בנייה בו זמנית (בעצמו או באמצעות קבלני משנה)‪.‬‬
‫הממב"ט מתמנה על‪-‬ידי המעביד כדי לייעץ לו בכל הנוגע לדרישות‬ ‫‪‬‬
‫החוק בבטיחות ובבריאות‪ ,‬לסייע לו ולצוות הניהול והתכנון בכל‬
‫הנוגע לבטיחות‪ ,‬גיהות‪ ,‬הנדסת אנוש ובריאות תעסוקתית של‬
‫העובדים במפעל‪ ,‬ולקדם את התודעה בנושאים אלה‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫סמכויות ותפקידי הממונה על הבטיחות‬
‫לאתר במפעל מפגעי בטיחות וגיהות‪ ,‬ולהודיע עליהם למעביד;‬ ‫‪.1‬‬
‫לוודא קיום התקני בטיחות וגיהות נאותים במפעל;‬ ‫‪.2‬‬
‫לדרוש הנהגת סדרי בטיחות וגיהות נאותים במפעל‪ ,‬בתהליכי העבודה‪ ,‬במיתקנים‪ ,‬במבנים‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בציוד ובחומרים ובכל שינוי בהם;‬
‫לפעול לקיום הוראות תקנות ארגון הפיקוח על העבודה בדבר מסירת מידע והדרכת עובדים‪,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ובדבר הכנת תכנית להדרכת עובדים;‬
‫לוודא הכנת תכנית בטיחות ועידכונה כנדרש בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה;‬ ‫‪.5‬‬
‫לוודא ביצוע הוראות תכנית בטיחות שהוכנה במפעל והכללת דרישות בטיחות וגיהות בהוראות‬ ‫‪.6‬‬
‫עדכניות לשימוש‪ ,‬הפעלה‪ ,‬תחזוקה איחסון בטוח של ציוד‪ ,‬של חומרים ושל תהליכי עבודה‬
‫במפעל;‬
‫לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות עבודה ומחלות מקצוע במגמה להפיק לקחים‪ ,‬לערוך‬ ‫‪.7‬‬
‫בכתב ממצאים ומסקנות הבירורים ולהציע למעביד צעדים מתאימים למניעת הישנות‬
‫התאונות; לוודא הדרכת העובדים באשר לנסיבות התאונות ומחלות מקצוע והלקחים שהופקו;‬
‫לרכז את כל המידע והתיעוד הקשור לתאונות עבודה ומחלות מקצוע שאירעו במפעל;‬ ‫‪.8‬‬
‫להכין הוראות בטיחות וגיהות ותמצית בכתב של מידע על הסיכונים בעבודה‪ ,‬לפרסמן ולעדכנן‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫להשגיח על ביצוע הוראות בטיחות וגיהות ולדווח למעביד על הפרתן;‬

‫‪10‬‬
 ‫(המשך)‬ ‫סמכויות ותפקידי הממב"ט‬
‫לוודא סימון חומרים‪ ,‬ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים והתקנת שילוט הדרכה לשימוש‬ ‫‪.10‬‬
‫בציוד מגן אישי;‬
‫לוודא ביצוע ביקורת ומעקב על המצב התקין של התקני בטיחות וגיהות‪ ,‬של ציוד מגן‬ ‫‪.11‬‬
‫אישי‪ ,‬של כלי עבודה ושל ציוד החייב בדיקות תקופתיות על פי דין‪ ,‬על פי הוראות היצרן‬
‫ולפי כללי מקצוע מקובלים;‬
‫לוודא קיום שגרת בדיקות רפואיות לעובדים במפעל החשופים לגורמים שלגביהם‬ ‫‪.12‬‬
‫קיימת דרישה לעריכת בדיקות אלה;‬
‫לוודא ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות על ידי מעבדות מוסמכות‪ ,‬כאשר קיימת‬ ‫‪.13‬‬
‫דרישת בדיקה כאמור בחוק או בתקנות; לתעד את ממצאיהן של בדיקות כאמור‬
‫ולהביא לידיעת המעביד והעובדים את השלכותיהן והאמצעים שיש לנקוט;‬
‫לקבוע הסדרים שיבטיחו תנאי בטיחות וגיהות נאותים בהעסקתם של קבלני חוץ;‬ ‫‪.14‬‬
‫לשתף פעולה עם ועדת הבטיחות המפעלית‪ ,‬ולמסור לה את כל המידע הנדרש‬ ‫‪.15‬‬
‫לפעילותה;‬
‫להורות על הפסקת העבודה כאשר נשקפת סכנה מיידית לחייו או בריאותו של עובד‪,‬‬ ‫‪.16‬‬
‫ולדווח על כך מיד למעביד או לנציגו במקום העבודה;‬
‫לוודא קיום תכנית ושגרת תרגילים למצבי חירום;‬ ‫‪.17‬‬
‫לדווח למפקח עבודה אזורי‪ ,‬על פי דרישתו‪ ,‬על פעולות הממונה על הבטיחות להעלאת‬ ‫‪.18‬‬
‫רמת הבטיחות והגיהות ולמניעת סיכונים במפעל;‬
‫להילוות אל מפקחי עבודה בביקורי הפיקוח במפעל‪ ,‬אם יידרש לכך‪.‬‬ ‫‪.19‬‬
‫בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬
‫‪11‬‬
‫הכנס הארצי בבטיחות‬
 ‫הגדרת תפקיד קצין הבטיחות בתעבורה בארגון‬
‫(קצב"ת)‬
‫תקנות התעבורה (חלק י')‪ ,‬קובעות סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב‬ ‫‪‬‬
‫במפעלים‪ ,‬כאשר "מפעל" מוגדר ככל מיזם‪ ,‬עסק‪ ,‬מוסד‪ ,‬או תאגיד‬
‫המפעיל או מנהל יותר מ‪ 40-‬כלי רכב עד ‪ 4‬טון‪ ,‬או יותר מ‪ 20-‬כלי‬
‫רכב מהסוגים אוטובוס‪/‬מונית‪/‬רכב מסחרי של יותר מ‪ 4-‬טון‪.‬‬
‫כל משרד להובלה או לנסיעות‪ ,‬וכן כל רשות מקומית שבבעלותה‬ ‫‪‬‬
‫אוטובוס‪ ,‬נחשבים אף הם למפעל בהקשר זה‪.‬‬
‫בעל מפעל העונה לפחות על אחד מהתנאים האלה חייב בהעסקת‬ ‫‪‬‬
‫"קצין בטיחות" שהוסמך על ידי ה"רשות" במשרד התחבורה‪ .‬עליו‬
‫להיות מועסק במפעל אחד בלבד‪,‬והוא לא יעסוק במפעל בכל‬
‫תפקיד זולת תפקידו כקצב"ת‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫הגדרת תפקיד קצין הבטיחות בתעבורה בארגון (קצב"ת)‬
‫‪ -‬המשך ‪-‬‬
‫על קצב"ת להיות בעל רישיון נהיגה דרגה ‪ 3‬ומעלה‪ ,‬וכן בעל רישיון לסוגי הרכב‬ ‫‪‬‬
‫המופעלים במפעל‪.‬‬
‫הוא צריך להיות בעל השכלה של ‪ 12‬שנות לימוד לפחות‪ ,‬מהן שלוש בבי"ס‬ ‫‪‬‬
‫מקצועי במגמת מכונאות רכב‪ ,‬או שלמד ‪ 12‬שנה לפחות‪ ,‬והוא בעל ניסיון מעשי‬
‫מספק במכונאות רכב על‪-‬פי שיקול דעתה של ה"רשות"‪.‬‬
‫עליו להיות בעל ניסיון של ‪ 3‬שנים לפחות במקצוע בתחום התחבורה‪ ,‬ובעל‬ ‫‪‬‬
‫תעודה סוג ‪ 2‬במכונאות רכב‪.‬‬
‫קצב"ת יכול להתמנות במפעל רק עמידה במבחן אישיות‪ ,‬סיום קורס קציני‬ ‫‪‬‬
‫בטיחות מוכר‪ ,‬ועמידה בבחינות הנערכות על‪-‬ידי ה"רשות" במשרד התחבורה‪.‬‬
‫עליו להיות בעל "כתב הסמכה" המחודש מדי חמש שנים על‪-‬ידי ה"רשות"‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫היכול להינתן באופן חריג גם למי שטרם סיים קורס בטיחות‪ ,‬אך התחייב‬
‫להשתתף בקורס כה‪.‬‬
‫בועדת ההסמכה של קצבתי"ם חברים נציגי משרד התחבורה‪ ,‬משטרת ישראל‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫והארגון המייצג של הקצבתי"ם‪.‬‬
‫‪13‬‬
 ‫סמכויות ותפקידי הקצב"ת‬
‫לפקח על כך שהנהגים המועסקים על ידי המפעל או הנוהגים ברכבו‬ ‫‪.1‬‬
‫ימלאו אחר הוראות דיני התעבורה;‬
‫לפקח על כך שהרכב של המפעל או המופעל על ידו יהיה בכל עת במצב‬ ‫‪.2‬‬
‫תקין ושיתמלאו בו הוראות דיני התעבורה;‬
‫לפקח על הוראות כל דין הנוגע לבטיחותם של עוברי דרך ולתקינותו‬ ‫‪.3‬‬
‫של רכב בתחום המפעל;‬
‫לפקח על כך שמצב בריאותם של הנהגים יהיה תואם את דרישות דיני‬ ‫‪.4‬‬
‫התעבורה;‬
‫להדריך את הנהגים בעניני נהיגה‪ ,‬טעינה‪ ,‬פריקה‪ ,‬טיפול ברכב ודיני‬ ‫‪.5‬‬
‫תעבורה;‬

‫בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬

‫‪14‬‬
‫הכנס הארצי בבטיחות‬
 ‫סמכויות ותפקידי הקצב"ת‬
‫‪ -‬המשך ‪-‬‬
‫להמליץ בפני בעל המפעל בכל הנוגע להכשרתם ולהשתלמותם של הנהגים‬ ‫‪.6‬‬
‫במפעל ולהנהגת סדרי בטיחות במפעל ובכל הנוגע לבטיחותם של הנהגים‬
‫ושל הרכב;‬
‫להגיש דינים וחשבונות לבעל המפעל בכל הנוגע לתפקידיו כקצב"ת;‬ ‫‪.7‬‬
‫לנהל כרטסת ורישומים לגבי רכב ונהגים על פי הפרטים שהורתה הרשות‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫בנוסף‪ ,‬הקצב"ת רשאי לאסור את השימוש ברכב לא תקין או לא בטיחותי‪,‬‬

‫ועליו להודיע במקרה כזה לרשות הרישוי‪ .‬כן מוטל על הקצב"ת‬
‫להודיע בכתב לבעל המפעל על כל ליקוי שמצא ברכב של המפעל או‬
‫הנמצא בשליטתו‪ ,‬ועל כל פגם בעבודות הנהגים‪ ,‬בהתנהגותם בדרך או‬
‫במצב בריאותם‪ ,‬ובעל המפעל צריך לתקן ליקויים אלו בהתאמה‬
‫לנדרש‪.‬‬

‫בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬

‫‪15‬‬
‫הכנס הארצי בבטיחות‬
‫תחומי חפיפה בתפקידים ובסמכויות‬
‫של ממבטי"ם וקצבתי"ם‬

‫בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬

‫‪16‬‬
‫הכנס הארצי בבטיחות‬
 ‫דמיון בתפקידים‬

‫דמיון ארגוני‪-‬מבני ‪ -‬העסקת שניהם הינה חובה‬ ‫‪‬‬

‫על‪-‬פי חוק עבור מפעלים וארגונים מסוימים;‬
‫דמיון תכני ‪ -‬שני בעלי תפקידים אלה עוסקים‬ ‫‪‬‬
‫בראש ובראשונה בנושאי בטיחות – הגנה על‬
‫עובדים ועל אנשים‪.‬‬
‫דמיון במטלות המבוצעות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬

‫‪17‬‬
‫הכנס הארצי בבטיחות‬
 ‫הבדלים עקרוניים בין ממב"ט וקצב"ת‬
‫‪ ‬הקצב"ת פועל מתוקף תקנות התעבורה‪ ,‬ואחריותו היא‬
‫למימוש דיני התעבורה‪ ,‬בכפוף למשרד התחבורה‪ .‬הממב"ט‬
‫פועל מתוקף חוק ארגון הפיקוח על העבודה‪ ,‬והוא אחראי‬
‫ליישום דרישות החוק בבטיחות על‪-‬פי חוקים שונים‬
‫הנמצאים באחריות משרד התמ"ת‪.‬‬
‫‪ ‬הדרישות מקצב"ת הן ספציפיות וממוקדות יותר (בעיקר‬
‫בתחום מכונאות הרכב)‪ .‬רף הדרישות לממונה על הבטיחות‬
‫גבוה יותר‪ ,‬ונדרשת השכלה מקצועית ברמה גבוהה יותר –‬
‫אף כי ממוקדת פחות‪.‬‬

‫בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬

‫‪18‬‬
‫הכנס הארצי בבטיחות‬
‫חוקים ותקנות בבטיחות ובגיהות להם יש זיקה לקצב"ת‬
‫פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה הנמצאת כיום באחריות משרד‬ ‫‪‬‬
‫התמ"ת מטילה חובות שונות על המעביד בקשר עם השמירה על‬
‫בטיחות ובריאות העובדים‪.‬‬
‫חלק מהוראות הפקודה ותקנותיה רלוונטיות מאד לתחומי העיסוק‬ ‫‪‬‬
‫של קצין הבטיחות בתעבורה‪.‬‬
‫אלו הן הוראות חוק עיקריות שיש להם השלכה ישירה על עבודת‬ ‫‪‬‬
‫הקצב"ת‪:‬‬
‫‪ ‬חובת מסירת מידע והכשרה בטיחותית לעובדים‬
‫‪ ‬הדרכה לעובדים במפעל בנושאי בטיחות‬
‫‪ ‬גידור מכונות‬
‫‪ ‬מעברים ומשטחי עבודה‬
‫‪ ‬מכונות הרמה ואבזרי הרמה‬
‫בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬
‫‪19‬‬
‫הכנס הארצי בבטיחות‬
 ‫חוקים ותקנות בבטיחות ובגיהות להם יש זיקה לקצב"ת‪-‬המשך‬
‫המשך הוראות חוק שיש להם השלכה ישירה על עבודת הקצב"ת‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אבק‪ ,‬אדים וחומרים נפיצים ודליקים‬ ‫‪‬‬
‫בטיחות בעבודות בנייה‬ ‫‪‬‬
‫בטיחות בעבודה עם חשמל‬ ‫‪‬‬
‫אוורור וצפיפות העובדים במפעל‬ ‫‪‬‬
‫עזרה ראשונה‬ ‫‪‬‬
‫בטיחות בעבודה עם מתכות קשות‪ ,‬ממיסים אורגניים וחומרים מסוכנים‬ ‫‪‬‬
‫אחרים‬
‫חובת ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות‬ ‫‪‬‬
‫עבודה ברעש‬ ‫‪‬‬
‫ציוד מגן אישי לעובדים‬ ‫‪‬‬
‫החזקת גיליון בטיחות של חומר מסוכן‬ ‫‪‬‬
‫הובלת חומרים מסוכנים‬ ‫‪‬‬
‫בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬
‫‪20‬‬
‫הכנס הארצי בבטיחות‬
‫תחומי עיסוק ופעילויות בארגון בהן קיימת‬
‫חפיפה בין הקצב"ת וממב"ט‬
‫הדרכת עובד חדש בכלי תחבורה;‬ ‫‪‬‬
‫הדרכות תקופתיות בבטיחות לעובדים בכלי תחבורה דיווח על מפגעים‪ ,‬גורמי‬ ‫‪‬‬
‫סיכון‪ ,‬אירועים‪ ,‬תאונות הקשורות לרכב או לעבודה עם רכב;‬
‫הוראות בטיחות בעבודה וכללי התנהגות בעבודות עם כלי רכב וציודם – כולל‬ ‫‪‬‬
‫עבודות במוסך‪ ,‬כולל היבטי חשמל‪ ,‬חשיפה לחומרים כימים‪ ,‬וכדומה;‬
‫ביצוע סקרי סיכונים‪ ,‬סקרי מפגעים‪ ,‬ומבדקי בטיחות;‬ ‫‪‬‬
‫בטיחות בעת פריקת והעמסת סחורה וציוד;‬ ‫‪‬‬
‫הובלת חומרים מסוכנים;‬ ‫‪‬‬
‫מעקב אחר ביצוע בדיקות תקופתיות לעובדים בכלי תחבורה‪ ,‬וכן לעובדים‬ ‫‪‬‬
‫החשופים לרעש‪ ,‬או לחומ"ס‪ ,‬וכדומה;‬
‫ביצוע חקירה של גורמי תאונות ומתן המלצות לפעולות מתקנות;‬ ‫‪‬‬
‫חישוב שיעורי תאונות ועריכת סטטיסטיקה של תאונות ואירועים;‬ ‫‪‬‬
‫נקיטה בצעדים לשיפור המשמעת הבטיחותית – כולל היבטי ענישה ותמריצים;‬ ‫‪‬‬

‫‪21‬‬
‫תחומי עיסוק ופעילויות בארגון בהן קיימת חפיפה בין‬
‫הקצב"ת וממב"ט‬
‫‪-‬המשך ‪-‬‬
‫שינוי מודעות ושינוי תרבות בטיחות בארגון;‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בציוד מגן אישי;‬ ‫‪‬‬
‫הערכת סיכונים‪ ,‬תיעדוף גורמי סיכון לטיפול‪ ,‬והמלצות למעסיק‪/‬לארגון‬ ‫‪‬‬
‫לביצוע פעולות מונעות יעוץ משפטי למעביד לגבי דרישות החוק;‬
‫עבודה עם מלגזות ‪ /‬מכונות חקלאיות ‪ /‬כלי רכב ממונעים בעבודה‪/‬ציוד מכני‬ ‫‪‬‬
‫הנדסי;‬
‫יעוץ משפטי למעביד לגבי דרישות החוק (בבטיחות ‪ /‬בתעבורה);‬ ‫‪‬‬
‫ווידוא או פיקוח על עמידה בדרישות בטיחות;‬ ‫‪‬‬
‫תרגול תגובה במצבי חירום – כולל מקרי דליקה‪ ,‬התפוצצות וכדומה;‬ ‫‪‬‬
‫שמירה על תשתית ראויה ובטוחה (מגרשי חניה‪ ,‬כבישים‪ ,‬מדרכות);‬ ‫‪‬‬
‫הסדרת נתיבי תעבורה בהם יש הן הולכי רגל והן כלי רכב – כולל היבטי‬ ‫‪‬‬
‫תאורה ושילוט;‬
‫נושא עזרה ראשונה ומתן טיפול רפואי לנפגעים בתאונה או באירוע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪22‬‬
 ‫השלכות לגבי הכשרת והפעלת ממבטי"ם וקצבטי"ם‬
‫הדמיון הרב והחפיפה בפעולות של קצין הבטיחות בתעבורה ושל‬ ‫‪‬‬
‫הממונה על הבטיחות בעבודה דורשים מהם‪:‬‬
‫‪ ‬שיתוף פעולה שוטף בתחומים משותפים (ובעיקר‪ :‬בטיחות עובדים עם‬
‫כלי רכב – כולל נוהגים);‬
‫‪ ‬הכרה טובה של תחום העיסוק של הזולת‪ :‬קצב"ת צריך לקבל הכשרה‬
‫בנושאי בטיחות בעבודה ודרישות פקודת הבטיחות ותקנותיה‪,‬‬
‫וממב"ט צריך לדעת יותר על דיני התעבורה ודרישות תקנות‬
‫התעבורה‪.‬‬
‫שיתוף פעולה זה הכרחי במיוחד לאור העובדה שכמעט רבע מהתאונות‬ ‫‪‬‬
‫בעבודה הן תאונות דרכים!‬
‫לפיכך‪ ,‬הורדת שיעורי התאונות בארגונים מצריכה טיפול גם בנושאי‬ ‫‪‬‬
‫מניעת תאונות דרכים‪.‬‬

‫בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬

‫‪23‬‬ ‫הכנס הארצי בבטיחות‬
 ‫תקנים לניהול בטיחות ואיכות‬
‫ת"י ‪ 18001‬לניהול הבטיחות והבריאות בתעסוקה (דרישות) שפורסם‬ ‫‪‬‬
‫בשנת ‪ 2000‬מציג דרישות לארגון הרוצה לנהל את הבטיחות באופן‬
‫מערכתי ומתקדם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬פורסם ע"י מכון התקנים הישראלי תקן ‪ 9301‬ו‪9302-‬‬ ‫‪‬‬
‫העוסקים באיכות ובבטיחות של תעבורה יבשתית‪.‬‬
‫שני התקנים מנחים את הארגון לאמץ מודל של שיפור מתמיד בעל שלבי‬ ‫‪‬‬
‫ניהול (מדיניות‪ ,‬תכנון‪ ,‬פעולה מונעת ומתקנת‪ ,‬מבדקים‪ ,‬וכדומה)‪.‬‬
‫בדרך כלל מתבצעת בארגונים אינטגרציה של מערכות ניהול‪ ,‬ונהוג‬ ‫‪‬‬
‫לאחדם תחת גג משותף אחד (כגון בטיחות‪ ,‬בריאות‪ ,‬וסביבה)‪ .‬בארגונים‬
‫שיאמצו את שני התקנים תידרש פעולה משותפת של הקצב"ת וממב"ט‬
‫בהתייחס לרכיבים שונים של מערכת ניהול הבטיחות ויחסי הגומלין‬
‫ביניהם‪ .‬יהיה מקום גם לאחד תהליכים כגון דיווח על תאונות‪ ,‬הדרכות‪,‬‬
‫בדיקות תקופתיות וכדומה‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫ת"י ‪9301‬‬
‫התקן מפורסם ביוזמת משרד התחבורה;‬ ‫‪‬‬
‫מתבסס על ת"י ‪ ISO 9001‬מינואר ‪ ,2001‬יחד עם‬ ‫‪‬‬
‫שינויים ותוספות המותאמים לניהול בטיחות ואיכות‬
‫של מערך התעבורה היבשתיות (להלן‪ :‬מערכת ניהול‬
‫באמ"ת);‬
‫עושה שימוש בעקרונות של ת"י ‪ 18001‬לניהול בטיחות‬ ‫‪‬‬
‫ובריאות בתעסוקה‪ .‬קיימת חפיפה מסוימת בין‬
‫הדרישות של שני התקנים;‬
‫ישים לכל ארגון המפעיל כלי רכב‪ :‬הן ארגונים שמערך‬ ‫‪‬‬
‫התעבורה הוא תחום עיסוקם העיקרי והן ארגונים‬
‫שבהם מערך זה הוא מערך תומך;‬
‫קיים מנחה לתקן‪ ,‬ת"י ‪.9302‬‬ ‫‪‬‬
‫הכנס הארצי בבטיחות בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬
 ‫למי מיועד התקן?‬
‫לכל ארגון המנהל ומתפעל מערך תעבורה המיועד ללקוח חיצוני‬ ‫‪‬‬
‫או פנימי‪ ,‬והמעוניין‪:‬‬
‫להוכיח את יכולתו לספק באופן עקבי שירותי תעבורה להובלת‬ ‫‪‬‬
‫מטענים או נוסעים על‪-‬פי דרישות כל דין;‬
‫חותר להגביר את שביעות רצון הלקוח באמצעות יישום אפקטיבי‬ ‫‪‬‬
‫של מערכת ניהול באמ"ת ;‬
‫מעוניין להפחית את רמת הסיכון הנשקפת לבני אדם‪ ,‬לכלי רכב‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לאפשורות ולסביבה לרמה הנמוכה ביותר שהינה אפשרית וסבירה‪,‬‬
‫על מנת להבטיח לכל אלו הגנה מפני פגיעה עקב תפעול מערך‬
‫התחבורה‪ ,‬תוך עמידה בדרישות כל דין המתייחסות לבטיחות‬
‫בהפעלת כלי רכב יבשתיים‪ ,‬ובעבודה עימם‪.‬‬
‫הדרישות שבתקן זה ישימות לכל ארגון המחזיק ו‪/‬או מפעיל‬ ‫‪‬‬
‫באחריותו כלי רכב‪ ,‬נֹוָה ִג ים ּוְנ ָה ִג ים‪ :‬הן לצורך תנועת אנשיו‬
‫ומורשיו‪ ,‬והן לשם הספקת שירותים ללקוחותיו‪.‬‬
‫‪26‬‬
 ‫גישות עקרוניות‬
‫התקן מעודד אימוץ של שתי גישות משלימות‪:‬‬
‫‪ ‬גישה תהליכית בתכנון‪ ,‬במימוש ובשיפור‬
‫האפקטיביות של מערכת ניהול באמ"ת בארגון;‬
‫‪ ‬גישה של בטיחות פרואקטיבית (מניעתית)‬
‫להפחתת רמת הסיכון הנשקפת לעובדים‪,‬‬
‫לנהגים‪ ,‬ללקוחות‪ ,‬לכלי רכב‪ ,‬לעוברי דרך‪,‬‬
‫למתקנים‪ ,‬לאפשורות (‪ )facilities‬לתשתיות‬
‫ולסביבה כתוצאה מהפעלת מערך התחבורה‬
‫היבשתית‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫ת"י ‪ ,9301‬ד"ר אבי גריפל‬ ‫‪ 28‬הכנס הארצי של ארגון הממונים על הבטיחות והגיהות בישראל ‪,‬אפריל ‪2007‬‬
‫גישה מניעתית (פרואקטיבית) לבטיחות‬
‫בקרת סיכונים‬

‫הערכת סיכונים‬

‫זיהוי‬
‫גורמי‬
‫סיכון‬
‫איתור‪ ,‬תיעוד‬
‫תרחישים‪ ,‬הסתברות וחומרה‪ ,‬סכימת‬
‫הסיכון‪,‬‬
‫הערכת המשמעות‬

‫שיקולים‪ ,‬החלטות‪,‬‬
‫ביצוע‪ ,‬משוב ובקרה‬

‫‪29‬‬
‫הכנס הארצי בבטיחות בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬
 ‫סדר עדיפות מומלץ לבקרת סיכונים‬

‫(א) סילוק גורם הסיכון;‬

‫(ב) בקרת הסיכון באמצעים הנדסיים;‬
‫(ג) בקרת הסיכון באמצעות שיטות עבודה‬
‫בטוחות;‬
‫(ד) שימוש באמצעי מגן אישיים‪.‬‬

‫הכנס הארצי בבטיחות בעבודה – ‪ ,2011‬המוסד לבטיחות וגיהות‬

 ‫הדרישות של התקן מהארגון‬
‫לזהות את התהליכים הרלוונטיים ניהול באמ"ת;‬ ‫‪‬‬
‫לקבוע את רצף התהליכים ואת יחסי הגומלין ביניהם;‬ ‫‪‬‬
‫לקבוע קריטריונים ושיטות הנחוצים להבטיח תפעול ובקרה‬ ‫‪‬‬
‫אפקטיביים של התהליכים;‬
‫לזהות גורמי סיכון‪ ,‬לבצע הערכת סיכונים‪ ,‬ולהפעיל תהליכי בקרת‬ ‫‪‬‬
‫סיכונים בכל שלבי התהליכים שזוהו כדי להבטיח רמה נאותה של‬
‫בטיחות בתפעול מערך התעבורה היבשתית‪.‬‬
‫להבטיח זמינות המשאבים והמידע הנחוצים לתפעול וניטור של‬ ‫‪‬‬
‫תהליכים אלה;‬
‫לנטר‪ ,‬למדוד ולנתח תהליכים אלה – לרבות ניטור‪ ,‬מדידה וניתוח של‬ ‫‪‬‬
‫פעילויות‪ ,‬מרכיבים ותוצרים הקשורים לשמירה על הבטיחות;‬
‫לממש פעולות נחוצות להשגת התוצאות שתוכננו ולשיפור מתמיד של‬ ‫‪‬‬
‫תהליכים אלה‪ ,‬כולל שיפור מתמיד ברמת הבטיחות‪.‬‬
‫‪31‬‬
 ‫דרישות תיעוד‬
‫א‪.‬הצהרות מתועדות של מדיניות באמ"ת ומטרות באמ"ת של הארגון;‬
‫ב‪.‬מדריך באמ"ת של הארגון;‬
‫ג‪ .‬תוכנית בטיחות בתעבורה;‬
‫ד‪.‬נהלים‪ ,‬הוראות או הנחיות‪ ,‬המתועדים בכתב‪ ,‬בנושאים שונים;‬
‫ה‪.‬מסמכים הנדרשים כדי להבטיח תכנון‪ ,‬תפעול ובקרה אפקטיביים;‬
‫ו‪ .‬מסמכים הקשורים לתהליכי זיהוי גורמי סיכון‪ ,‬הערכת סיכונים ובקרת‬
‫סיכונים‪.‬‬
‫ז‪ .‬מסמכים המכילים תוצאות של בדיקות תקופתיות‪ ,‬וניטורים הקשורים‬
‫לבטיחות ובריאות מפעילים ומשתמשים של אמצעי התחבורה היבשתית‪.‬‬
‫ח‪ .‬תיקי רכב כנדרש בחוק‪.‬‬
‫ט‪ .‬תיקי נהגים‪.‬‬
‫י‪ .‬ריכוז עברות תעבורה של הנהגים‪.‬‬
‫‪32‬‬
 ‫הכנת תוכנית בטיחות בתעבורה‬
‫מדיניות הבטיחות של הארגון;‬ ‫‪‬‬
‫מבנה מערך ניהול הבטיחות ‪ -‬כולל מלאי תפקידים‪ ,‬סמכויות‪ ,‬אחריויות;‬ ‫‪‬‬
‫נהלי בטיחות ‪ -‬כולל לזיהוי גורמי סיכון‪ ,‬הערכת סיכונים ובקרת סיכונים;‬ ‫‪‬‬
‫תוכנית לתהליכי גיוס‪ ,‬מיון‪ ,‬הכשרת והערכת נהגים;‬ ‫‪‬‬
‫תכנון הדרכות ורענונים תקופתיים בהקשר של בטיחות ובריאות;‬ ‫‪‬‬
‫אפיון נתיבי תקשורת דו‪-‬כיוונית הנהלה‪-‬עובדים בנושא בטיחות ובריאות;‬ ‫‪‬‬
‫פרטי כלי רכב‪ ,‬כולל נגררים – ותחזוקתם – כולל בדיקות תקופתיות נדרשות;‬ ‫‪‬‬
‫אופן הפיקוח על הנהיגה ושימוש בכלי הרכב;‬ ‫‪‬‬
‫תוכניות למניעת תאונות – כולל אמצעים כגון משוב‪ ,‬תמריצים‪ ,‬ופרסים‪ ,‬וכן‬ ‫‪‬‬
‫מנגנון לאיתור נהגים לא זהירים ולטיפול משמעותי בהם;‬
‫תכנון מבדקים לבדיקת עמידה בדרישות הבטיחות והבריאות;‬ ‫‪‬‬
‫תכנון בדיקות‪ ,‬מדידות וניטורים – כולל בדיקות רפואיות ובדיקות סביבתיות;‬ ‫‪‬‬
‫אופן דיווח של תאונות ואירועי בטיחות‪ ,‬ואופן חישוב שיעורי התאונות‬ ‫‪‬‬
‫והאירועים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫דיווח וחקירה של אירועים ותאונות‬
‫‪" ‬יקוימו נהלים המבטיחים דיווח על‬
‫עבירות תנועה‪ ,‬אירועי בטיחות ותאונות‬
‫– כולל טפסים לדיווח‪ ,‬אחריות למילוי‬
‫הדוחות‪ ,‬טיפול במידע‪ ,‬שמירת המידע‬
‫ועריכת סטטיסטיקה של התאונות‬
‫והאירועים‪.‬‬
‫‪ ‬כל אירוע בטיחות וכל תאונה יחקרו‬
‫במטרה לזהות גורמים שורשיים להם‪,‬‬
‫להפיק לקחים‪ ,‬ולנקוט בפעולות‬
‫מתקנות למניעת הישנות של תאונות‬
‫דומות‪ .‬יוקם מנגנון שיוודא ביצוע‬
‫ומעקב יעילים של הפעולות המתקנות‪,‬‬
‫והפצת לקחי התאונה בהתאם לצורך"‪.‬‬
‫‪34‬‬
 ‫כשירות‪ ,‬מודעות והדרכה‬
‫הארגון (רשימה חלקית)‪:‬‬
‫‪ ... ‬יזהה את גורמי הסיכון התעבורתיים‪ ,‬ויידע את העובדים על‬
‫כל הסכנות וגורמי הסיכון בעבודתם‪ ,‬ועל דרכי ההתגוננות‬
‫בפניהם;‬
‫‪ ... ‬יזהה את צורכי ההדרכה של כלל העובדים העוסקים‬
‫בפעילויות ‪ -‬לרבות בתפעול של כלי הרכב‪ ,‬ויקבע את יעדי‬
‫ההדרכה השנתיים;‬
‫‪... ‬לקצין הבטיחות בתעבורה ולממונה על הבטיחות בארגון‬
‫תינתן השתלמות מקצועית כפי שתוגדר על ידי הרשות‪.‬‬
‫‪... ‬למנופאים‪ ,‬למובילי חומרים מסוכנים ולמלגזנים‪ ,‬אם נדרשים‬
‫בארגון‪ ,‬תינתן השתלמות מקצועית כפי שיוגדר על ידי הרשות‪.‬‬
‫‪ ... ‬יקיים פעילויות הדרכה ללימוד ולהפנמה של לקחי אירועי‬
‫בטיחות;‬
‫‪35‬‬
 ‫בטיחות תשתיות תעבורה‬
‫יקוימו תוכניות‪ ,‬נהלים או הנחיות להבטחת רמת‬
‫בטיחות ראויה בהתייחס להיבטי תשתיות‬
‫תעבורה שבשליטת הארגון‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫היבטי חניה‪ ,‬דרכים‪ ,‬תמרורים‪ ,‬ונתיבי הולכי רגל;‬ ‫‪‬‬
‫היבטי תאורת לילה ותאורת חירום;‬ ‫‪‬‬
‫בטיחות בחניונים (בהתייחס לנהגים‪ ,‬נוסעים‪ ,‬והולכי‬ ‫‪‬‬
‫רגל);‬
‫היבטי בטיחות במוקדי סיכון בתעבורה (שערי הכניסה‬ ‫‪‬‬
‫למפעל‪ ,‬מגרשי היסעים)‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫בטיחות בעבודה עם כלי רכב‬
‫יקוימו נהלים‪ ,‬פיקוח ומעקב כדי לוודא כי כל העבודות‬ ‫‪‬‬
‫הקשורות לתעבורה יבשתית יבוצעו בהתאם לדרישות‬
‫פקודת הבטיחות בעבודה – כולל התקנות המחייבות של‬
‫בדיקות תקופתיות למכונות ואבזרי הרמה‪ ,‬שימוש בציוד‬
‫מגן אישי‪ ,‬אחסון חומרים מסוכנים ועוד‪.‬‬
‫עבודות שיש בהם סיכון לעובדים יעברו תהליך של ניהול‬ ‫‪‬‬
‫סיכונים תעבורתיים כדי להבטיח רמה של סיכון נסבל‬
‫לעובדים בהם‪ ,‬ולשם כך יקוים מערך לזיהוי‪ ,‬הערכה‬
‫ובקרה של סיכוני עובדים עם כלי תחבורה – כולל עובדי‬
‫מוסך‪ ,‬אנשי תחזוקה‪ ,‬ונהגים‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫ניטור ומדידה‬

‫הארגון יישם שיטות מתאימות לניטור ולמדידה של‬

‫תהליכי מערכת ניהול באמ"ת‪...‬‬
‫‪ ..." ‬תכנון בדיקות‪ ,‬מדידות וניטורים נדרשים במסגרת‬
‫שיפור הבטיחות בתעבורה – כולל בדיקות רפואיות‬
‫ובדיקות סביבתיות נדרשות – יהוו חלק מתוכנית‬
‫הבטיחות בתעבורה של הארגון‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫שילוב ניהול בטיחות‬
‫וניהול בטיחות בתעבורה בעבודה‬

‫סוף מצגת‬

‫הכנס הארצי לבטיחות ובריאות בתעסוקה‪ ,‬המוסד לבטיחות ולגיהות‪ ,‬מרץ ‪2011‬‬
‫כל הזכויות שמורות‪ www.avi-griffel.com .‬טל'‪ 04-8378833 :‬נייד‪052-2479712 :‬‬ ‫‪39‬‬