‫לגיונלה‬
‫•ברב המקרים – דלקת ריאות‪ .‬בחלק קטן‬
‫מהחולים בד‪.‬ריאות (מקרים חריפים של דלקת)‬
‫תהיה בקטרמיה‪ .‬במקרים נדירים אנדוקרדיטיס‪.‬‬
‫•יש פרזנטציה לא קלאסית של המחלה –‬
‫‪ .Pontiac fever‬ידוע שיש קשר ללגיונלה אך‬
‫מהותו לא ברורה‪ .‬נגרם מחשיפה למקור מים‬
‫נגוע‪ .‬מחלה דמוית שפעת – כאבי ראש ופרקים‬
‫ללא ד‪.‬ריאות‪ .‬לא מוצאים לגיונלות‪ ,‬כנראה‬
‫מדובר בחשיפה לאנדוטוקסין‪ .‬כיח עם‬
‫לויקוציטים ללא חיידק שנצבע בצביעת גרם‪.‬‬
‫‪ 90%‬מהנחשפים יסבלו מסימפטומים‪ ,‬אין‬
‫העברה מאדם לאדם‪ ,‬אינקובציה קצרה (‪1-2‬‬
‫ימים)‪ ,‬אין תמותה (‪.)self limiting‬‬
‫•אוכלוסיות רגישות לד‪.‬ריאות מלגיונלה –‬
‫זקנים‪ ,‬מעשנים ואימונוסופרסיביים (מחלה‬
‫ממארת‪ ,‬כימותרפיה‪ ,‬סטרואידים‪ ,‬אי ספיקה‬
‫כלייתית עם דיאליזה‪ ,‬סכרת וכו'‪ ).‬באוכלוסיה‬
‫רגישה – ה ‪ -infective dose‬יותר נמוך‪.‬‬
‫בכמות גדולה יותר גם לא רגישים יידבקו‪.‬‬
‫דיאגנוזה קלינית‬
‫•שיטת המצעים היא ה‪ Gold standard-‬אבל‬
‫היא איטית מדי לחולה במצוקה‪.‬‬
‫•יש שיטת ערבוב כיח עם נוגדנים – בעיות‬
‫רגישות (צריך הרבה לגיונלה) וסגוליות (עם‬
‫מיני פסאודומונס) – טסט גרוע‪.‬‬
‫•סרולוגיה – לא מספיק זמן להתפתחות נוגדנים‪,‬‬
‫בעיה עם חולים אימונוסופרסיביים‪.‬‬
‫•‪ – PCR‬טוב אך לא נפוץ‪ ,‬אין קיט מסחרי‬
‫•הטסט המועדף – ‪ – Ag detection‬יש קיט‬
‫שמתבסס על כך שחולים מפרישים כמות‬
‫מספקת של ‪ Ag‬בשתן אחרי ‪ 2-3‬ימים‪ .‬מאבחן‬
‫רק לגיונלות מוכרות – אם יש לגיונלה שאין‬
‫את הנוגדן אליה בקיט לא יגלה‪.‬‬
‫•מחלה לא מועברת אדם לאדם – אין צורך‬
‫בבידוד חולים‪.‬‬
‫טיפול‬
‫•כמו ברוצלה ‪ -‬הפתוגן אינטרצלולרי פקולטטיבי‬
‫(גדל בתרבית ללא תאים) ולכן רק‬
‫אנטיביוטיקה שפועלת ‪ in vitro‬וגם חודרת‬
‫מקרופג' תהיה יעילה‪.‬‬
‫•פניצילינים לא עובדים בגלל ‪.β-lactamase‬‬
‫פניצילינים וצפלוספורינים גם לא חודרים‬
‫מקרופג'‪.‬‬
‫•התרופות בשימוש – אריטרומיצין‪ ,‬טטרציקלין‪,‬‬
‫ריפמפין‪ ,‬פלורוקווינולונים‪.‬‬
‫•מתן התרופות בנפרד או בשילובים‪ .‬די יעיל‪.‬‬
‫הערת סיום‬
‫•בדלקת ריאות מלגיונלה‪ :‬תק' דגירה ‪1-10‬‬
‫ימים‪ ,‬אחוז ההדבקה קטן מ‪ ,5%-‬אין מעבר‬
‫מאדם לאדם‪ ,‬אפידמי או ספורדי‪ ,‬תמותה ‪15-‬‬
‫‪ ,20%‬תקופת התפרצות – סוף קיץ וסתיו‪.‬‬
‫•מתג (קוקובצילוס) גרם שלילי (מבנית –‬
‫בצביעה לא קולט פוקסין היטב) נצבע בצביעת‬
‫כסף ובחימנז (‪.)Gimenze stain‬‬
‫•אירובי‪ .‬לא פרמנטטיבי‪ .‬מייצר ‪.β-lactamase‬‬
‫אוקסידאז(‪ ,)+‬קטלאז(‪.)+‬‬
‫•לגיונלה פניאומופיליה הוא הזן הפתוגני הנפוץ‪,‬‬
‫חובב יצירת ד‪.‬ריאות‪ 26 .‬מינים שונים בתוכם‬
‫סרוטיפים שונים‪.‬‬
‫•מועבר באירוסול (מזגנים בכנס לגיונרים)‪.‬‬
‫גדל במים בתוך אמבות מאוד מוטיליות‪ .‬לחיידק‬
‫מנגנון המונע ‪ fusion‬של הליזוזום עם‬
‫הפאגוזום וכך החיידק לא נפגע‪ .‬כשהאמבה‬
‫בתנאי יובש‪/‬סביבה עוינת היא הופכת לציסטה‬
‫והחיידק נשאר בצורה לא פעילה בתוכה‪.‬‬
‫כשהאמבה "מתעוררת" החיידק מאוקטב שוב‪.‬‬
‫האמבה עוברת באירוסול‪ ,‬מפורקת בגוף‬
‫והחיידק משתחרר ועובר למקרופג' – המקבילה‬
‫האמבית בגוף האדם‪ ,‬ומשתמש באותם מנגנונים‬
‫ע"מ לא להתעכל‪.‬‬
‫•גידול על קרקע מזון ‪BCYE – Buffer‬‬
‫‪ .Charcoal Yeast Extract‬קרקע בצבע‬
‫שחור עליה גדלות מושבות בצבע לבן‪-‬תכלת‪.‬‬
‫מושבה מחוספסת ונראית כמו זכוכית חלבית‪.‬‬
‫הבופר והפחם מונעים גדילה של אורגניזמים‬
‫אחרים‪ .‬בנוסף יש ציסטאין‪α-ketoglutarate ,‬‬
‫וברזל – ‪ GF‬חיוניים לחיידק‪ ,‬בלעדיהם לא‬
‫יגדל‪ .‬אם חיידק גדל על מצע זה וגם על המצע‬
‫בלי ציסטאין – הוא לא לגיונלה‪.‬‬
‫•חיידק מאוד אינרטי‪ ,‬מעט פעילות מטבולית‪,‬‬
‫מקשה על אבחון‪ .‬עיקר האנרגיה מח‪.‬אמינו ולא‬
‫מפחמימות‪.‬‬
‫•זיהוי ואבחון – קרקע ‪ + BYCE‬אנטיביוטיקות‬
‫(הלגיונלה עמידה לאנט' רבות)‪ .‬אם צומח (‪6‬‬
‫ימים) מעבירים לקרקע ללא ציסטאין (יומיים)‪.‬‬
‫אם לא גדל בלי ציסטאין (חיובי ללגיונלה)‬
‫אוספים חומר ממושבה ומערבבים עם פורמלין‬
‫שהורג ומשמר את החיידק‪ .‬מטפטפים את‬
‫התמיסה עם הפורמלין על זכוכית ומייבשים‪.‬‬
‫אם מדובר בלגיונלה יהיה אנטיגן על דופן‬
‫החיידק – בדיקה עם קיט נוגדנים‪ ,‬וסנדביץ' עם‬
‫נוגדנים פלורוסצנטים אנטי‪-‬נוגדנים‪.‬‬
‫לל‪.‬פניאומופיליה יש לפחות ‪ 12‬סרוטיפים‬
‫שונים המציגים ‪ 15‬אנטיגנים שונים‪ .‬סרוטיפ ‪1‬‬
‫הכי נפוץ (מעל ‪ )50%‬ונבדוק אותו ראשון‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬ע"פ שכיחות‪,4 ,3 ,2 ,)10%( 6 :‬‬
‫‪.15...,7 ,5‬‬
‫אם לא מגיב לאף אחד– לא ל‪.‬פניאמופיליה‪.‬‬
‫•השכיח ביותר אחרי פניאומפיליה –‬
‫‪ .)L.micdadei )5-6%‬באוסטרליה יש גם‬
‫‪.L.longbeachae‬‬
‫שיטת הנוגדנים מאפשרת זיהוי של לגיונלות‬
‫ידועות בלבד‪.‬‬
‫קליניקה‬