‫דיאגרמת פאזות ברזל – פחמן‬

IRON – IRON CARBIDE PHASE DIAGRAM

 ‫דיאגרמת פאזות ברזל – פחמן ‪ -‬המשך‬

‫פריט )ברזל ‪ – (α‬יציב מטמפ' החדר עד ‪9120C‬‬ ‫‪‬‬

‫)ללא פחמן(‪ ,‬מבנה ‪ ,BCC‬רך ובעל תכונות חוזק‬
‫נמוכות‪ ,‬כושר המסה מוגבל עד ‪0.022%‬‬
‫אוסטניט )ברזל ‪ – (γ‬יציב עד ‪) 13940C‬ללא‬ ‫‪‬‬
‫פחמן(‪ ,‬בעל מבנה ‪ ,FCC‬יכול להמיס עד ‪2.11%‬‬
‫פחמן‬
‫צמנטיט )‪ – (Fe3C‬קרביד הברזל‪ ,‬מכיל ‪6.7%‬‬ ‫‪‬‬
‫פחמן‬
‫דיאגרמת פאזות ברזל – פחמן ‪ -‬המשך‬
‫‪‬‬

‫פריט – תמונת מטלוגרפיה אופטית‬

‫דיאגרמת פאזות ברזל – פחמן ‪ -‬המשך‬
‫‪‬‬

‫אוסטניט – תמונת מטלוגרפיה אופטית‬

 ‫דיאגרמת פאזות ברזל – פחמן ‪ -‬המשך‬
‫ריאקציה אוטקטית )‪(4.3%, 11480C‬‬ ‫‪‬‬

‫‪L ↔ γ + Fe3C‬‬
‫ריאקציה אוטקטואידית )‪(0.77%, 7270C‬‬ ‫‪‬‬

‫) ‪γ (0.77 wt %C ) → α (0.022wt %C ) + Fe3C (6.7 wt %C‬‬

‫דיאגרמת פאזות ברזל – פחמן ‪ -‬המשך‬

‫מבנה אוטקטואידי )פרליט(‬

‫דיאגרמת פאזות ברזל – פחמן ‪ -‬המשך‬

‫פלדה היפואוטקטואידית‬
‫)‪(0.38wt%C‬‬
 ‫דיאגרמת פאזות ברזל – פחמן ‪ -‬המשך‬
‫בפלדה היפואוטקטואידית החומר "צריך למצוא‬ ‫‪‬‬
‫פתרון" עבור העליה בכושר ההמסה של פחמן‬
‫באוסטניט עם ירידת הטמפרטורה בצורת פאזה‬
‫דלת פחמן )פריט(‬
‫הפריט המופיע בגבולות הגרעינים בטמפרטורה‬ ‫‪‬‬
‫גבוהה מהטמפרטורה האוטקטואידית קרוי פריט‬
‫פרואוטקטואידי‬
‫עם הירידה אל מתחת ל‪ 7270C-‬הופכת יתרת‬ ‫‪‬‬
‫האוסטניט לפרליט‬
‫דיאגרמת פאזות ברזל – פחמן ‪ -‬המשך‬

‫פלדה היפראוטקטואידית‬
‫)‪(1.4%C‬‬
‫דיאגרמת פאזות ברזל – פחמן ‪ -‬המשך‬
‫בפלדה היפראוטקטואידית החומר "צריך למצוא‬ ‫‪‬‬
‫פתרון" עבור עודפי הפחמן עקב הירידה בכושר‬
‫ההמסה של האוסטניט עם ירידת הטמפרטורה‬
‫בצורת פאזה עשירת פחמן )צמנטיט(‬
‫הצמנטיט המופיע בגבולות הגרעינים‬ ‫‪‬‬
‫בטמפרטורה גבוהה מהטמפרטורה‬
‫האוטקטואידית קרוי צמנטיט פרואוטקטואידי‬
‫עם הירידה אל מתחת ל‪ 7270C-‬הופכת יתרת‬ ‫‪‬‬
‫האוסטניט לפרליט‬
‫דיאגרמת פאזות ברזל – פחמן ‪ -‬המשך‬
‫חישוב השבר המשקלי‬ ‫‪‬‬
‫של כל אחת מן הפאזות‬
‫נעשה על פי חוק המנוף‬
‫לצורך החישוב יש‬ ‫‪‬‬
‫להבדיל בין פלדה‬
‫היפואוטקטואידית ופלדה‬
‫היפראוטקטואידית‬
‫דיאגרמת פאזות ברזל – פחמן ‪ -‬המשך‬
‫חישוב השבר המשקלי של הפרליט בפלדה‬ ‫‪‬‬
‫היפואוטקטואידית‬
‫‪T‬‬
‫= ‪Wp‬‬
‫‪T +U‬‬

‫חישוב השבר המשקלי של הפריט הפרואוטקטואידי‬ ‫‪‬‬

‫בפלדה היפואוטקטואידית‬
‫‪U‬‬
‫= ' ‪Wα‬‬
‫‪T +U‬‬
‫דיאגרמת פאזות ברזל – פחמן ‪ -‬המשך‬
‫חישוב השבר המשקלי של הפרליט בפלדה‬ ‫‪‬‬
‫היפראוטקטואידית‬
‫‪X‬‬
‫= ‪Wp‬‬
‫‪V+X‬‬

‫חישוב השבר המשקלי של הצמנטיט הפרואוטקטואידי‬ ‫‪‬‬

‫בפלדה היפראוטקטואידית‬
‫‪V‬‬
‫= ' ‪WFe3C‬‬
‫‪V+X‬‬
‫דיאגרמת פאזות ברזל – פחמן ‪ -‬המשך‬
‫השפעתם של מספר יסודות‬
‫מסגסגים על הטמפרטורה‬
‫האוטקטואידית‬
‫דיאגרמת פאזות ברזל – פחמן ‪ -‬המשך‬
‫השפעתם של מספר יסודות‬
‫מסגסגים על הריכוז‬
‫האוטקטואידי של הפחמן‬
 ‫מיון פלדות‬

‫פלדות פחמניות )‪ (CARBON STEELS‬לעומת פלדות‬ ‫‪‬‬

‫מסוגסגות )‪(ALLOY STEELS‬‬

‫עד ‪ 0.25%‬פחמן ‪ -‬פלדה דלת פחמן שאינה מגיבה‬ ‫‪‬‬

‫לטיפול תרמי )‪(LOW CARBON‬‬

‫)‪ – HSLA (HIGH STRENGTH LOW ALLOY‬דלות פחמן‬ ‫‪‬‬

‫שמכילות מסגסגים אחרים עד כ – ‪ ,10%‬בעלות‬

‫תכונות חוזק משופרות ועמידות יותר בפני קורוזיה‬
 ‫מיון פלדות ‪ -‬המשך‬

‫בין ‪ 0.25%‬ל – ‪ 0.6%‬פחמן – תכולת פחמן‬ ‫‪‬‬

‫בינונית )‪ (MEDIUM CARBON STEELS‬ניתנות‬
‫לטיפולים תרמיים‪ ,‬לרבות חיסום‬
‫בין ‪ 0.6%‬ל – ‪ 1.4%‬פחמן – פלדות עשירות פחמן‬ ‫‪‬‬
‫)‪ (HIGH CARBON STEELS‬עמידות בשחיקה ובצירוף‬
‫מסגסגים נוספים משמשות לפלדות כלים‬
‫מעל ‪ 2.1%‬פחמן – יצקות ברזל )רובן מכילות בין‬ ‫‪‬‬
‫‪ 3.0%‬ל – ‪ 4.5%‬פחמן(‬
‫מיון פלדות ‪ -‬המשך‬
‫מיון פלדות ‪ -‬המשך‬
‫מיון פלדות ‪ -‬המשך‬