‫‪8.12.

09‬‬

‫תיאוריות קולנועיות‪:‬‬

‫לסמיולוגיה של סויסור הייתה השפעה הרבה מעבר לבלשנות‪ -‬בסוציולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬קולנוע‪ ,‬וכן‬
‫הלאה‪.‬‬

‫קלוד לוי שטרוס הוא אנתרופולוג בלגי שהמציא מתודה שנקראת סטרוקטורליזם‪ -‬תורת המבנה‪.‬‬
‫אנתרופולוגיה היא חקר תרבויות‪ .‬אם רוצים לחקור תרבות זה לא מספיק לאסוף נתונים בשטח‪ -‬כמו‬
‫מחקר אמפירי‪ .‬צריך לגלות מה הם החוקים‪ ,‬המוסכמות שקיימים באירועים שמזוהים עם חברות‬
‫מסויימות‪.‬‬
‫שיטת מחקר אמפריציסטית‪ -‬דוגלת באיסוף נתונים‪ .‬התיאוריה הסטרוקטוריליסטית אומרת שיש‬
‫לחקור את האופן שבו אנשים מייצרים משמעות לעולם‪ .‬בניגוד לאמפריציסטים‪ ,‬שאומרים שיש לנו‬
‫גישה מתווכת לעולם‪ ,‬הסטרוקטורליסטים אומרים שאין לנו גישה אל העולם‪ ,‬אלא דרך התרבות‬
‫והחברה‪ .‬הכוונה היא‪ -‬אין עולם‪ ,‬מציאות‪ ,‬עולם אובייקטיבי שאפשר לגשת אליו בלי בעיה‪ ,‬אלא תיווך‬
‫של קונספטים תרבותיים המייצרים עבורינו אמת‪.‬‬
‫בניגוד לתפישה המקובלת שאומרת שהטבע קודם לתרבות‪ ,‬הם אומרים שהתרבות דווקא קובעת את‬
‫מה שאנו מכנים טבע‪ ,‬עולם‪ ,‬אמת‪.‬‬
‫סטרוקטורה היא מבנה‪ .‬סטרוקטורליזם טוען שהאופן בו אנו מבינים את העולם עובר תמיד דרך‬
‫פילטר‪ ,‬או מבנה מושגי‪ .‬אם רוצים להבין את העולם והתרבויות‪ ,‬לא צריך לחקור אותן‪ ,‬אלא את‬
‫המבנים המייצרים עבורינו משמעות‪.‬‬

‫קלוד לוי שטרוס עושה אבחנה בין טבע ותרבות‪ .‬מה שאנו מבינים מהמציאות‪ ,‬אנו מבינים למעשה‬
‫מהתרבות‪ .‬לכן שתי האבחנות תרבותיות‪.‬‬
‫יש פה השפעה גדולה מאוד של הסמיולוגיה של סויסור‪ -‬לפיו כל השפות שונות‪ ,‬אבל כולן שרירותיות‪.‬‬
‫זו טענה אוניברסאלית‪ .‬גם לוי שטרוס טוען זאת‪ -‬יש המון תרבויות‪ ,‬והאופן בו הן מייצרות משמעות‬
‫לעולם הוא אותו אופן‪ .‬אם סויסור אמר שערכה של מילה נקבע ע"י נבדלותה מסימנים אחרים באותה‬
‫מערכת‪ ,‬כך גם כל התרבויות‪ -‬הן מייצרות משמעות לדבר מסויים דרך הנגדתו מדבר אחר‪ .‬לכן כל‬
‫התרבויות חולקות מבנה פראדיגמטי‪.‬‬
‫סויסור אמר שמשמעות של סימן נקבעת גם ע"י צירוף סינגמטי‪ -‬כך גם בתרבויות‪ .‬הן מחברות‬
‫קטגוריות שונות ע"מ לקבל משמעות על העולם‪.‬‬

‫אופוזיציות בינאריות‪:‬‬
‫כל התרבויות מיצרות משמעות לגבי העולם באמצעות אופוזיציות בינאריות‪ .‬הכוונה למערכת בה יש‬
‫שתי קטגוריות‪ ,‬ונמצאות בזיקה אחת לשניה‪ .‬בצורה האידיאלית שלהן הן כוללות את כל העולם‪.‬‬
‫למשל חיים ומוות‪.‬‬
‫באופוזיציה בינארית מושלמת הכל נמצא או בא' או בב'‪ .‬הקטגוריות תמיד באות יחד‪ -‬אין אחת בלי‬
‫השניה‪ .‬אי אפשר לדעת מה זה חיים בלי לדעת מה זה מוות‪ .‬כך מבינים את העולם‪ .‬למשל‪ ,‬סיפור‬
‫הבריאה כולל בתוכו אופוזיציות בינאריות‪ ,‬וכך מסביר את העולם‪ .‬הוא משתמש בקטגוריות לכאורה‬
‫טבעיות‪ ,‬ויוצר איתן קטגוריות תרבותיות‪ .‬הבדלים תרבותיים מוחלפים בהבדלים טבעיים‪ -‬פורה ולא‬
‫פורה‪ ,‬מוחלפים במושגים כמו ים ויבשה‪.‬‬
‫תהליך שבו מושגים תרבותיים עוברים תהליך נטורליזציה נקרא "הלוגיקה של הקונקרטי"‪ .‬הכוונה‬
‫לתהליך בו מושגים תרבותיים עוברים נטורליזציה ומוצגים לנו כטבעיים ואותנטיים יותר‪ ,‬כאשר הם‬
‫למעשה הבניות חברתיות‪ .‬מושגים אלו מושגים לנו כאמת‪ ,‬ע"י החלפת הקשר המבני ביניהם‬
‫בקטגוריות שנתפשות על ידינו כיותר טבעיות‪.‬‬
‫הבניה זו‪ ,‬על פי קלוד‪ ,‬מיוצרת בכל התרבויות‪ .‬הטבע עצמו לא פועל בצורה כזו‪ ,‬כיוון שהוא לא מחולק‬
‫באמת בהבדלים בינאריים‪ .‬לקטגוריות ביניים‪ ,‬שנמצאות בין הבינאריות‪ ,‬קורא לוי שטרוס קטגוריות‬
‫אנומליות‪ .‬למשל בין ים ויבשה ישנו בוץ‪ .‬קטגוריות אנומליות מתעקשות לא להתחלק להבדלים‬
‫בינאריים‪ .‬בגלל עודף המשמעות בהן‪ ,‬הן נתפשות כמאיימות‪ ,‬לפעמים כאיסור או טאבו‪ .‬וואו‪ ,‬עליתי‬
 ‫על משהו‪ -‬למשל בין חיים למוות נמצאים הזומבים‪ .‬והם בטוח מאיימים‪.‬‬
‫קלוד מציין שני סוגים של קטגוריות כאלו‪:‬‬
‫טבעיות שנוצרות בטבע‪ -‬דמדומים‪ ,‬בוץ‪ ...‬וקטגוריות שהתרבות עצמה מייצרת‪ .‬למה שהתרבות תייצר‬
‫קטגוריות כאלו? כיוון שאותה קטגוריה אנומלית מאפשרת לתרבות להתגבר על פער גדול באותה‬
‫חברה‪ .‬למשל הפער בין האלים לחברה גדול מדי‪ ,‬לכן ישנם מלאכים‪.‬‬
‫יותר מכך‪ ,‬בנוסף לקטגוריות האנומליות‪ ,‬כל התרבויות מייצרות לעצמן טקסים מסויימים שעוזרים להן‬
‫להתגבר על פערים‪ .‬לטקסים אלו קוראים טקסי מעבר‪ .‬הכוונה לטקס המאפשר להתגבר על פער‬
‫המעורר חרדה‪ .‬למשל בין רווקות לנישואין יש פער גדול‪ ,‬לכן יש תקופת אירוסין‪ .‬עוד דוגמה‪ ,‬היא‬
‫טקס הבר מצווה‪ ,‬של בין ילדות לבגרות‪ .‬גם בטלוויזיה ישנם טקסי מעבר‪ -‬כותרות בסיום הסרט הן‬
‫טקס מעבר בין הסרט לסרט הבא אחריו‪.‬‬

‫את העקרונות של התיאוריה הסטרוקטורלית מייסד לוי שטרוס על תרבויות מסויימות‪ ,‬כמו שבטים‬
‫מסויימים באמריקה‪ .‬הוא גם חקר מיתוסים שונים‪:‬‬
‫כל תרבות מייצרת מיתוסים שונים שיסבירו אותה‪ .‬לכל מיתוס יש מבנה שטח ומבנה עומק‪ .‬מבנה‬
‫השטח הוא הרובד הגלוי של המיתוס‪ -‬למשל סיפור בריאת העולם‪ .‬מבנה העומק הוא המשמעות‬
‫הסמויה שיש להקיש ממבנה השטח‪ .‬מבנה השטח בנוי מקטגוריות בינאריות‪ ,‬ויש להקיש את‬
‫הקטגוריות הבינאריות ממבנה העומק‪.‬‬
‫בשביל מה צריך מיתוסים? התפקיד של המיתוס הוא לאפשר לחברה להתמודד עם סתירות שקיימות‬
‫בחיים‪ ,‬ושהן סתירות בלתי פתירות‪ .‬תפקיד המיתוס הוא לעזור לחברה להתמודד עם איזושהי‬
‫סתירה‪ .‬המיתוס לא באמת פותר את הסתירה‪ ,‬כיוון שהסתירות בלתי פתירות‪ .‬אלו קונפליקטים‬
‫נצחיים‪ .‬אם אנו מתייחסים לסרטי אימה כמיתוס‪ ,‬במבנה העומק שלהם‪ ,‬יש התמודדות עם‬
‫הקונפליקט של אנושי מול לא אנושי‪.‬‬
‫כל מיתוס במונחים של סויסור הוא פארול‪ -‬הביטוי הפרטיקולארי של הלשון‪ .‬לכל המיתוסים יש את‬
‫אותו לאנג‪ ,‬ופארול שונה‪ .‬כל המיתוסים דומים כיוון שהם משתמשים באותו מכלול של כללים‪.‬‬
‫שטרוס מושפע מפרויד‪ ,‬שמדבר על הרובד הגלוי והרובד הסמוי‪ .‬זה לא רלוונטי ממש‪...‬‬

‫נעשה ניתוח סטרוקטורלי של הפתיחה והסיום של המערבון "מחפשים"‪.‬‬

‫האופוזיציות הבינאריות שמופיעות במבנה השטח של הסרט הן בין פנים לחוץ‪ ,‬משפחה ליחיד‪ ,‬אישה‬
‫לגבר‪ ,‬לבנים לאינדיאנים‪ ,‬ילדים למבוגרים‪ ,‬מערב למזרח‪ .‬אם רוצים לעשות הפשטה למונחים אלו‪,‬‬
‫אפשר להכניס אופוזיציות כמו טוב ורע‪ ,‬חוק ואנרכיה‪ ,‬תרבות וטבע‪.‬‬
‫הכוונה לשרת תפישת עולם אידיאליסטית של התרבות המערבית‪.‬‬
‫ג'ון ווין‪ ,‬דמות הגבר החזק‪ ,‬נמצא בקטגוריה האנומלית‪ .‬הוא חלק מתוך הקהילה‪ ,‬אבל גם‬
‫אינדיבידואל‪ .‬מכיר בחוקי הקהילה‪ ,‬אך יש לו חוקים משלו‪ .‬הוא כולל בתוכו את שתי האופוזיציות‬
‫הבינאריות‪ .‬גיבור המערבון הוא מעין פרא מתורבת‪ ,‬לא אינדיאני ולא לבן‪ .‬בגלל היותו כזה‪ ,‬יש לו כוח‬
‫סמיוטי‪ ,‬והוא שואב משמעות משני הצדדים‪ .‬בסרטי המערבונים היו צריכים לייצר את הפיגורה‬
‫האנומלית הזו של גיבור המערבון‪ ,‬כדי שיעזור לחברה האמריקאית לפתור קונפליקטים שהיו קיימים‬
‫אז‪.‬‬