You are on page 1of 20

‫שם‪____________ :‬‬

‫כתה‪___________ :‬‬
‫התקופה הרומנטית השנייה והתפתחות המחול ברוסיה‬

‫התקופה הרומנטית ‪ .1890 -1800‬תקופה בה שולט הרגש‪ ,‬והדמיון‪ .‬בתקופה זו‬


‫המאופיינת במהפכותיה המדיניות יש חזרה אל העממיות והלאומיות‪.‬‬

‫ניתן לחלק את מרכזי הבלט בתקופה הרומנטית לשני חלקים‪:‬‬


‫‪.1‬במחצית הראשונה של המאה עד ‪ ,1848‬מרכז הבלט במערב‬
‫ובמרכז אירופה‪ :‬צרפת‪ ,‬דנמרק‪ ,‬אנגליה ומעט באיטליה‪.‬‬
‫‪.2‬במחצית השנייה של המאה החל מ‪ ,1848 -‬מרכז הבלט ברוסיה‬
‫במוסקבה‪ -‬בולשוי בלט‪ ,‬ובסנט פטסבורג‪ ,‬לנינגרד של ימינו‬
‫הבלט האיפיריאלי‪ ,‬היום קירוב בלט‪.‬‬

‫במקביל לשלטונו של לואי ה‪ 14 -‬בצרפת‪ ,‬שלט ברוסיה הצאר פטר ה‪ .1 -‬פטר‬


‫פעל רבות לפיתוחה של רוסיה פעולותיו התמקדו ביצירת קשרים מדיניים עם‬
‫מערב אירופה ויבוא טכנולוגיות חדשות מהמערב לרוסיה‪ .‬כחלק מתוכניות הפיתוח‬
‫הוא בנה את העיר סנט פטרסבורג (‪ )1703‬הנקראת על שמו‪ .‬פתח בה נמל גדול‬
‫על מנת לפתח את הסחר בין רוסיה למערב‪ ,‬ייבא לעיר אדריכלים איטלקיים שבנו‬
‫בעיר החדשה בניינים בסגנון הבארוק האיטלקי והקים בעיר מרכז מוסיקלי גדול‬
‫אליו הזמין מוסיקאים מצרפת ומכל מערב אירופה‪.‬‬

‫פטר והאצולה עברו אל העיר החדשה שבנה‪ ,‬בה חיו לפי סגנון החיים המערב‬
‫אירופאי שאימצו‪ .‬מהלך זה של פטר יצר מתח בין מוסקבה המנסה לשמר את‬
‫התרבות הרוסית לבין פטרסבורג בה אומצו גינוני המערב‪.‬‬

‫הבלט ברוסיה של המאה ה‪ 19 -‬גדל במהירות וצבר פופולאריות‪ .‬להקות הבלט‬


‫החשובות‪ ,‬בולשוי במוסקבה והבלט האימפריאלי בפטרסבורג היו קשורות‬
‫לתיאטראות שנשלטו על ידי הצאר שהיה פטרונם‪.‬‬

‫לצאר הייתה השפעה רבה על להקות המחול‪ ,‬הוא ומשפחתו נהגו לבקר הרבה‬
‫בחזרות‪ .‬הצאר הוא זה שבחר את מנהלי הלהקות‪ ,‬קידם את הרקדנים שאהב‪ ,‬נהג‬
‫לחלק פרסים לתלמידי בית הספר לבלט בסיום הלימודים‪.‬‬

‫עמוד ‪1‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫בתיאטרון היה הקהל עומד על רגליו לכבוד הצאר עד שזה היה טופס את מקומו‬
‫בתאו וכך גם בעזיבתו‪ .‬הבלרינה השתחוותה קודם כל לכיוון תאו של הצאר אחר‬
‫כך אל מנהל התיאטרון ולבסוף אל הקהל‪.‬‬

‫בשונה ממערב אירופה‪ ,‬הצאר הפך את הבלט למקצוע מכובד‪ ,‬שנתן בטחון כלכלי‬
‫לרקדניות גם לאחר הפרישה מהבמה‪ .‬ביטחון זה נתן להן הזדמנות לנהל חיים‬
‫עצמאיים‪ .‬תלמידי האקדמיות לבלט נחשבו כשווי ערך לסטודנטים באקדמיות‬
‫הצבאיות ואף לבשו מדים דומים‪.‬‬

‫פטר הגדול‪ -‬צאר רוסיה‬


‫בשנת ‪ 1848‬פרצה בצרפת המהפכה השלישית על רקע תסיסה התעוררות‬
‫לאומית (אביב העמים)‪ ,‬כתוצאה מכך מתפזרים הרקדנים מצרפת בכל היבשת‬
‫והרבה מהגרים לרוסיה‪ ,‬שם מציע להם הצאר את חסותו‪.‬‬

‫מבין המהגרים היו‪ :‬כוריאוגרפים כמו ז'יל פרו‪ ,‬וסט‪ -‬לאון ורקדניות צרפתיות‬
‫בעלות שם בינלאומי כמו‪ :‬מארי טליוני‪ ,‬פאני אלסלר ושרלוט גרייסי‪.‬‬

‫במאה ה‪ 18 -‬ועד אמצע המאה ה‪ 19 -‬הייתה צרפת מרכז היצירה האומנותית‬


‫בעוד איטליה המשיכה להיות המקור לפיתוח הטכניקה הקלאסית ו"יצרה" את‬
‫הרקדנים הטובים בעולם‪.‬‬
‫באמצע המאה ה‪ 19 -‬הבלט הרומנטי מתחיל לדעוך‪ .‬טליוני פורשת ב‪, 1847 -‬‬
‫אלסר ב‪ 1852 -‬וגריזי ב‪ . 1854 -‬מה שהחל כהבעה אומנותית כנה של רגש החל‬
‫להפוך לסוגי הצגות קלילות שהוו מעין תרוץ להצגת ה"קסם הנשי"‪ .‬הדרמה הפכה‬
‫למופעי נערות ‪ ,‬הרגישות הפכה לחושניות‪ ,‬חוץ מאצל "ג'יל פרו" תפקיד הגבר‬
‫כמעט ונעלם‪ .‬תקוותה של אמנות הריקוד תהיה לכן תלויה ברקדן צרפתי צעיר‬
‫מהעיר "מרסיי" ‪ .‬שמו של רקדן זה‪ :‬מריוס פטיפה ( ‪. ) marius petipa‬‬

‫עמוד ‪2‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫עמוד ‪3‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬
‫מריוס פטיפה (‪)1910 -1819‬‬

‫מריוס פטיפה נולד בצרפת‪ ,‬שם למד והפך לרקדן מוכשר‪ .‬הוא הצטרף כרקדן‬
‫וכעוזר כוריאוגרף ל"ג'יל פרו" ול"סאן ליאון" ל"בלט האימפריאלי" בשנת ‪,1847‬‬
‫בו פעל ויצר למעלה מ‪ 50 -‬שנה‪ .‬במשך תקופה זו הפך לדמות דומיננטית מאד‬
‫בבלט הרוסי‪.‬‬

‫הצלחתו העצמאית הראשונה ככוריאוגרף הייתה ביצירה "ביתו של פרעה"‪ .‬היצירה‬


‫הוצגה בסט‪ -‬פטרסבורג בשנת ‪ 1862‬וזכתה לפופולאריות רבה‪ .‬בשנת ‪ 1896‬לאחר‬
‫עזיבתו של "סאן‪ -‬ליאון" הפך פטיפה למנהל הלהקה‪.‬‬

‫פטיפה יצר כוריאוגרפיות ללמעלה מ‪ 60 -‬בלטים באורך מלא ( ‪ 5 -4‬מערכות)‪ ,‬יצר‬


‫בלטים קצרים וחידש בלטים שיצרו אחרים‪ .‬מבין יצירותיו המפורסמות ביותר‪" :‬דון‬
‫קישוט"‪" ,‬היפיפייה הנמה"‪" ,‬הציפור הכחולה"‪ ,‬את היצירות " מפצח האגוזים"‪,‬‬
‫ו"אגם הברבורים" הוא חידש‪.‬‬

‫מבחינה היסטורית הבלטים של פטיפה נכנסים תחת ה"תקופה הרומנטית השניה"‪.‬‬


‫בשונה מהתקופה הרומנטית הראשונה‪.‬‬

‫בתקופה זו ישנו ניצחון של המבנה והסדר על הסיפור‪ .‬ה"יפיפייה הנרדמת" הוא‬


‫דוגמא לביטוי רעיון זה‪ :‬כוריאוגרפיה טהורה מאורגנת בצורה אקדמית‪ ,‬מתבססת‬
‫על טכניקה ברמה הגבוהה ביותר הנתמכת ע"י חוט דרמתי חזק מספיק על מנת‬
‫להכניס רגשות‪ ,‬מחוברת למוסיקה בקשר חזק אך גם עומדת בפני עצמה‪.‬‬

‫עמוד ‪4‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫מאפייני הבלטים של פטיפה‪ :‬להדגים מאפיינים בקלטות גם ממפצח‬

‫‪.1‬הפגנת טכניקה וירטואוזית‪.‬‬

‫‪.2‬הבלט במרכז כששאר האומנויות משרתות אותו‪( .‬מוסיקה‪ ,‬תפאורה וכ"ו)‬

‫‪.1‬התלבושות‪ -‬בבלטים של פטיפה שיקפו את‬


‫התקופה ההיסטורית או את המיקום‬
‫הגיאוגרפי של העלילה‪ .‬בלרינה ביצירה‬
‫על ספרד תלבש טוטו ובשערה ורד שירמז‬
‫על מוצאה‪ .‬כוכבת הייתה מופיעה עטויה‬
‫בתכשיטיה האישיים על הבמה‪ ,‬אפילו עם‬
‫תפקידה היה של שפחה‪.‬‬

‫‪.2‬מוסיקה‪ -‬תפורה לקטעי המחול‪.‬‬

‫‪.3‬ליברטו‪ -‬תפקיד העלילה הוא משני‪,‬‬


‫העלילה משרתת את הבלט‪ ,‬פטיפה מדגיש‬
‫את התנועה הקווית הטהורה ‪.‬‬

‫‪.3‬בחירת נושאים לא מציאותיים המעבירים את הקהל לעולם דמיוני‪ ,‬חלומי‬


‫וקסום‪.‬‬

‫‪.4‬שימוש בחזרות רבות בכדי לאפשר לצופים לעכל את מה שהם רואים‪.‬‬

‫‪.5‬מופעים גרנדיוזיים‪ ,‬בעלי מספר רב של משתתפים ותלבושות מרהיבות‪.‬‬


‫‪.6‬אפיון דמות בעזרת תנועות קלאסיות‪( -‬אגם הברבורים‪ -‬תנועות משק הכנף)‬

‫‪.7‬פטיפה קבע היררכיה נוקשה בלהקה‪ ,‬כשבראשה עומדת הפרימה בלרינה‪,‬‬


‫אחריה הכוכב (רקדן)‪ ,‬סולנים שונים (דמויות ראשיות ובתחתית‪ -‬הקור דה‬
‫בלט (הלהקה)‪.‬‬

‫‪.8‬פיתוח תבנית מתוכננת‪ ,‬מפורטת ואחידה ליצירת בלטים‪.‬‬

‫‪.1‬סיפור העלילה מחולק לשלוש או ארבע‬


‫מערכות דומות מבחינת הרכב הריקודים‬

‫עמוד ‪5‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫בהן‪ ,‬בכל מערכה חוזרים אותם חלקי‬
‫הבלט‪ :‬קטעי סולו של הפרימה בלרינה‪,‬‬
‫קטעי מחול קצרים של הלהקה כולה ושל‬
‫סולנים (קטעים קצרים על מנת למנוע‬
‫שעמום) וקטעי פנטומימה שתיארו את‬
‫המהלך הסיפורי של הבלט‪ .‬כמו כן בכל‬
‫מערכה ישנה נקודת שיא ‪.‬‬

‫מרכיבי הריקודים בתוך המערכות‪( :‬להדגים כל דבר בעזרת קטע מבלט)‬

‫דיוורטיסמו‬
‫ריקודים שנוצרו על מנת לאפשר לרקדנים הרוסיים להציג את כישרונם‪ ,‬בזמן בו‬
‫התפקידים המובילים יועדו לרקדנים אורחים זרים (בעלי יכולת טכנית טובה יותר)‪.‬‬
‫אלו ריקודים קצרים לרוב מבריקים מבחינה טכנית או ריקודים תיאטרליים‪,‬‬
‫שמשולבים לרוב במערכה האחרונה של הבלט להנאת הקהל‪ ,‬אין בהם מרכיב‬
‫עלילתי והם אינם מקדמים את עלילת הבלט‪ ,‬למעשה אפשר להוציאם או לקצרם‬
‫מבלי לפגוע בתוכן הסיפור‪ .‬הדיוורטיסמו מאפשר לרקדנים הראשיים לנוח ולתת‬
‫הפוגה במהלך הסיפור‪ .‬ריקודים אלו בנויים ממבנים כוריאוגרפיים שונים המאפשר‬
‫לכל הלהקה כולל ילדי בית הספר למחול לרקוד‪ .‬לדיוורטיסמנט תמיד יהיה צידוק‬
‫עלילתי ולו הקלוש ביותר (אנשי חצר‪ ,‬מוזמנים לחתונה וכ"ו)‪.‬‬

‫פה דה‪ -‬דה (צעד לשניים)‬


‫דואט אהבה‪ .‬ריקודם של הבלרינה והכוכב‪ .‬הפה דה‪ -‬דה מתאפיין במיטב‬
‫התנועות של הבלט הקלאסי‪ .‬הוא מאפשר לכוריאוגרף להציג תנועות ואיכויות‬
‫מנוגדות‪.‬‬
‫מבנהו‪:‬‬
‫•כניסת שני בני הזוג‪.‬‬

‫עמוד ‪6‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫•אדג'יו‪ -‬לירי‪ ,‬איטי‪ ,‬בו תנועות הרקדנית נתמכות ע"י הרקדן‪.‬‬
‫•סולו מהיר של הרקדן‪.‬‬
‫•סולו פחות מהיר של הרקדנית‪.‬‬
‫•קודה‪ -‬סיום‪ ,‬ריקוד מהיר של הזוג תוך הפגנת טכניקה‪.‬‬

‫ברישניקוב ומקרובה מתוך ה"יפיפייה הנרדמת"‬

‫ריקודי אופי (דמי קרטר)‬


‫שילוב של ריקוד טכניקה עם ריקודי אופי עממיים‪ :‬ואלס‪ ,‬פולקה‪ ,‬פולונז וכ"ו‪.‬‬
‫ריקודי האופי הם מאין קונטרסט לבלט הקלאסי הטהור‪ .‬הם מוסיפים צביון מקומי‬
‫או אקזוטי לבלט‪ .‬הריקודים כמעט ואינם נראים אתניים‪ .‬צעדי הפולקלור מוצגים‬
‫בצורה יותר רכה וזורמת מאשר במקורם‪ .‬כפות הרגלים נמתחות והידיים מעוגלות‬
‫כמו בטכניקה של הבלט האקדמי (טכניקת הבלט הקלאסי)‪.‬‬

‫פה דה אקסיון‬
‫התפתחות דרמטית בסיפור‪ .‬באה מהמילה אקשן‪ .‬תפקידו לקדם את העלילה‬
‫ולתאר התרחשות בעזרת פנטומימה ומימיקה‪ .‬מבחינה כוריאוגרפית הוא יוצר‬
‫אתנחתא מהריקודים‪ ,‬ושומר שהבלט לא יכנס למונוטוניות‪ ,‬לעיתים גם על ידי‬
‫קטעים קומיים‪.‬‬

‫הכוריאוגרפים של המאה ה‪ 19 -‬לקחו ברצינות את נושא המימיקה ונטו ליחס לה‬


‫חשיבות זהה לזו של הריקוד‪ .‬התפתחה מעין שפת סימנים שדומה בעיקרון לשפת‬
‫חרשים אילמים; יד על הלב סימלה את המילה "אהבה"‪ ,‬ניעור אגרופים ‪" -‬כעס"‪,‬‬

‫עמוד ‪7‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫לעשות סיבוב בידיים סביב פנים של מישהו משמעות הדבר שהאדם עליו מדובר‬
‫היה יפה וכד'‪.‬‬

‫קטעי ריקוד של הקורדה בלט במהלך הבלט‪:‬‬


‫בבלט משולבים קטעים בהם משתתפת רוב הלהקה בקטעים אלו באה לידי ביטוי‬
‫תפיסת הקומפוזיציה של פטיפה‪ .‬יצירת מבנים סימטריים שונים בחלל וכן מעברים‬
‫רבים ומורכבים של הקבוצה הרוקדת‪.‬‬

‫תרומתו של פטיפה‪:‬‬
‫•העלאת רמתם הטכנית של הרקדנים‪ ,‬עד לרמה מקצועית טובה ביותר‪.‬‬
‫•קביעת תבניות כוריאוגרפיות חדשות‪.‬‬
‫•הראשון שיצר בית ספר למחול לצד להקה מקצועית‪.‬‬
‫•מטרתו הייתה להביע את התוכן הדרמתי בכוריאוגרפיה‪ .‬הוא רצה להדגיש את‬
‫הצדדים האמוציונאליים של הגיבורים הן בריקוד והן במוסיקה‪ .‬הגאוניות שלו‬
‫הייתה בתזמור להקת המחול‪ .‬הוא סידר את הלהקה לסוליסטים וקור דה בלט‪.‬‬
‫כמו שמארגן הקומפוזיטור את הסולנים ושאר הכלים‪ .‬הוא חילק את הבמה‬
‫לכמה מישורים כאשר בכל מישור העמיד קבוצת רקדנים‪.‬‬

‫‪.9‬העשרת המילון התנועתי הקלאסי על ידי חיבור צעדים ווריאציות רבות‪.‬‬

‫ה"בלטים הקלאסיים"‬

‫עמוד ‪8‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫המונח "הבלטים הקלאסיים" מתייחס ל"טכניקה הקלאסית" הבלטים עצמם‬
‫מהתקופה הרומנטית לא להתבלבל לא מהתקופה הקלאסית‪.‬‬

‫עמוד ‪9‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫אגם הברבורים ((‪swan lake‬‬

‫מערכה ‪1‬ו ‪ -3‬מריוס פטיפה‬ ‫כוריאוגרפיה‪:‬‬


‫מערכה ‪2‬ו ‪ -4‬לב איבנוב‬
‫‪ 15‬בינואר ‪ .1895‬בתיאטרון המרינסקי בסן‪ -‬פטרסבורג‪.‬‬ ‫בכורה‪:‬‬
‫פרימה בלרינה‪ :‬פרינה לגנאני‪.‬‬
‫צ'יקובסקי‪.‬‬ ‫מוסיקה‪:‬‬
‫ליברטו‪:‬‬
‫למעשה איש אינו יודע מי כתב את העלילה של אגם הברבורים ישנם דעות‬
‫הקושרות את צ'יקובסקי לעניין ואחרות לאלמונים שאספו סיפורי ילדים‪.‬‬

‫למיתוס של הברבור‪ -‬האישה יש מקורות עתיקים‪ .‬כבר מימי קדם הברבור יצג‬
‫אחר‪ .‬זהו‪ ,‬כנראה‪ ,‬המקור של כנפי הברבור‬ ‫משהוא קסום יצור שבא מעולם‬
‫המוצמדות בציורים למלכים וגיבורים שמימיים ‪.‬‬

‫מערכה ראשונה‪ :‬הנסיך "זיגפריד" חוגג את יום הולדתו ה ‪ -21‬יחד עם חבריו‪.‬‬


‫לפתע הוא רואה משק כנפי ברבורים ומחליט לנטוש את המסיבה וללכת לצוד‬
‫אותם‪.‬‬

‫מערכה שנייה‪ :‬בעודו מכוון קשתו (השעה ‪ 12‬בלילה) מלכת הברבורים הופכת‬
‫לאישה וכך גם מלוותיה‪ .‬היא מספרת לו שהיא נסיכה ששמה "אודט" ושקוסם רע‬
‫בשם "רוטברט" הפך אותה ואת מלוותיה לברבורות‪ .‬הכישוף יוסר רק כאשר בחור‬
‫ישבע לה לאהבת נצח‪" .‬זיגפריד" נשבע לאהבת נצח ומזמין את "אודט" לנשף‬
‫שיערך למחרת בארמון‪.‬‬

‫מערכה שלישית‪ :‬הנשף‪ -‬נשים מכל העולם מגיעות עם פמלייתם לנשף‬


‫במטרה למצוא לנסיך אשה‪ .‬באמצע נכנסים רוטברט עם ביתו "אודיל" אותה‬
‫כישף שתדמה ל"אודט" הנסיך אינו מבחין בתרמית ונשבע ל"אודיל" באהבתו‪.‬‬

‫עמוד ‪10‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫מערכה רביעית‪" :‬זיגפריד" משגילה את התרמית רודף אחרי "אודט ומבקש‬
‫את סליחתה‪" .‬זיגפריד" נלחם בקוסם הרע ‪ ,‬משליכו לאגם ומשחרר את‬
‫הברבורות מהכישוף ויחד הם חיים באושר ועושר‪.‬‬

‫שאלות לצפייה‬
‫‪.1‬מהי השפה התנועתית בבלט? מה מתווסף לטכניקה ומאפיין את תנועתן של‬
‫הברבורות? באיזה איבר בגוף נעשתה התוספת?‬

‫‪.2‬אודט ואודיל בעלילה נראות זהות למתבונן פרט לעובדה שהאחת שחורה‬
‫והשניה לבנה‪ .‬פטיפה לקח אלמנט זה והן מבצעות תנועתית את אותם קטעי‬
‫מחול אך באופי ואיכות תנועתית שונה‪ .‬תארי את אופיה התנועתי של "אודט"‬
‫הברבורה הלבנה מול "אודיל" הברבורה השחורה‪.‬‬

‫‪.3‬מהם האלמנטים ה"רומנטיים" המאפיינים את התקופה הרומנטית השניה שניתן‬


‫למצוא בבלט "אגם הברבורים"?‬

‫עמוד ‪11‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫‪".4‬ארבעת הברבורים" במערכה השניה זהו אחד הקטעים המפורסמים ביותר‬
‫בתולדות הבלט הקלאסי‪ ,‬חשבי מה הביא אותו למעמד זה?‬

‫עמוד ‪12‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫אופי תנועתי של הדמות הראשית‪:‬‬
‫אודט‪ -‬עדינה ורכה בתנועותיה‪ ,‬כאשר היא רוקדת עם זיגפריד פה‪ -‬דה‪ -‬דה‬
‫מושמעת מוסיקת אדג'יו שחוזרת על עצמה‪.‬‬
‫אודיל‪ -‬איכות תנועה שונה מאודט‪ .‬מלווה במוסיקה זהה אל מהירה וסוערת יותר‪.‬‬
‫יש לה אנרגיה שונה‪ -‬תנועות מהירות וקטועות‪ .‬היא מאוד חושנית‪ ,‬מפתה‪ ,‬בטוחה‬
‫בעצמה‪.‬‬
‫ארבעת הברבורים הקטנים‪:‬‬
‫קטע מחול שנחשב פנינת היצירות בבלט הקלאסי‪ .‬ארבע רקדניות‬
‫המחוברות בידיהן‪ -‬מגבלה פיזית קשה מאוד‪ ,‬ההופכת את הקטע לקשה‬
‫פיזית למרות צעדיו הפשוטים‪ .‬הרקדניות נדרשות להיות אחידות לגמרי‬
‫האלמנטים הרומנטיים באגם הברבורים‪:‬‬
‫אגם הברבורים נחשב לבלט האחרון בעל השפעות רומנטיות‪:‬‬
‫‪.1‬מלכת הברבורים עצמה יכלה להיחשב כגרסה של האישה העל‪ -‬אנושית וכך גם‬
‫מלוותיה – נערות הברבור שהזכירו את עדת הסילפידות או הוויליס‪.‬‬

‫‪ .2‬הבלט מתרחש בארץ אקזוטית רחוקה‪.‬‬

‫‪ .3‬בעל מבנה דרמתי בו המערכות ה "ארציות " מאוזנות עם ה"מערכות הלבנות‬


‫העל‪-‬טבעיות"‪.‬‬

‫‪ .4‬המילון התנועתי (היכן שטופל ע"י איבנוב) גם הוא‪ ,‬מזכיר מאד את הסגנון‬
‫הרומנטי – התנועות העגולות – הכוריאוגרפיה הרכה שאפיינה את הבלט הרומנטי‬
‫לצד השורות הגיאומטריות של פטיפה‪.‬‬

‫עמוד ‪13‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫מפצח האגוזים‬

‫כוריאוגרפיה‪ :‬מריוס פטיפה‪ ,‬לב איבאנוב‬


‫מוסיקה‪ :‬צ'ייקובסקי‬
‫בכורה‪ :‬הביצוע הראשון היה ב ‪ 1892‬בתיאטרון‬
‫מארינסקי בסיינט פטרסבורג‪ ,‬רוסיה‪.‬‬
‫ליברטו‪ :‬מבוסס על ספור של הופמן‪.‬‬
‫הילדים‪ :‬פריץ וקלרה‪ ,‬הדוד‪ :‬דרוסלמיר‬

‫בלט בשתי מערכות‪.‬‬

‫במערכה הראשונה‪ -‬קלרה המקבלת מפצח אגוזים למתנת חג המולד‪.‬‬


‫מפצח האגוזים הוא בעצם בן דודו המכושף של דרוסלמייר הקוסם (שהוא גם דוד‬
‫של קלרה)‪ .‬על מנת לשבור את הכשוף‪ ,‬שהטיל בנער מלך העכברים הרשע‪,‬‬
‫צריכה נערה צעירה להתאהב בו‪.‬‬
‫בלילה לאחר תום המסיבה קלרה חולמת חלום ובו נערך קרב גדול בין חיילי העץ‬
‫של אחיה בפקודו של מפצח האגוזים האמיץ לבין צבא העכברים של מלך‬
‫העכברים הרשע‪ .‬המלך כמעט ומכריע את המפצח ואז באה קלרה לעזרה ומכה‬
‫לעכבר בראשו עם נעל‪ .‬הוא נופל מת במקום ואז למרבה הפתעתה הופך מפצח‬
‫האגוזים לעלם חמודות‪ .‬הדוד דרוסלמאייר מופיע ולוקח את הזוג לביקור בממלכת‬
‫הממתקים‪ .‬בדרכם הם עוברים בסופת שלג שהיא אחת מגולות הכותרת‬
‫הכוריאוגרפיות של היצירה‪( .‬ולס פתיתי השלג)‬

‫המערכה השנייה היא על טהרת הריקוד‪ ,‬כי הספור בעצם היגיע לסיומו מבחינת‬
‫התפתחות דרמטית‪ .‬במערכה השנייה מופיעה פיית שזיף הסוכר עם בן זוגה‬
‫המארחים של קלרה והמפצח‪.‬‬
‫ולאחריהם מופיעים במחרוזת ריקודים ; ריקוד ספרדי‪ ,‬רוסי‪ ,‬מזרחי‪ ,‬סיני‪ ,‬ריקוד‬
‫הרועות הקטנות‪ .‬כל ארץ מייצגת ממתק; שוקולד‪ ,‬תה‪ ,‬קפה‪ ,‬מקלות קינמון‪,‬‬
‫ומרציפן‪ .‬לסיום המרשים של המערכה (והבלט כולו )‪ ,‬וולס הפרחים ופה דה דה‬
‫של הפייה עם בן זוגה‪.‬‬

‫עמוד ‪14‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫את הכוריאוגרפיה לבלט זה עשה עוזרו של פטיפה לב איבנוב שהיה במידה רבה‬
‫שחקן ספסל מוכשר שנדחק הצידה מפני שחקן הרכש היוקרתי מצרפת‪ .‬התמזל‬
‫מזלו ופטיפה חלה בדיוק בזמן העבודה על "מפצח האגוזים" וכך נשארה לנו עדות‬
‫מכשרונו ויכולתו הרבה ‪ .‬ולס פתיתי השלג המורכב והמתוחכם יכול להעיד עליהם‬
‫במיוחד; המבנים שיוצרות הרקדניות על הבמה הם חקוי למיבנה של פתית שלג‬
‫הפיוטית‬ ‫במיקרוסקופ‪ .‬עוד מעבודתו של איבנוב ניתן לראות במערכה השנייה‬
‫והמעודנת של אגם הברבורים‪.‬‬

‫עמוד ‪15‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫"היפיפייה הנמה"‬

‫כוריאוגרפיה‪ :‬מריוס פטיפה‬


‫מוסיקה‪ :‬פיוטר ציקובסקי‬
‫תלבושות‪ :‬איבן וסבולזסקי‬
‫בכורה‪ 3 :‬לינואר ‪ ,1890‬בתיאטרון מרינסקי‬
‫שב‪ -‬סנט פטרסבורג‪.‬‬
‫העלילה‪:‬‬

‫מבוסס על אגדת עם בשם "אמא אווזה"‪.‬‬


‫אגדה בעלת מסר רומנטי בו האהבה מנצחת‪ .‬התקופה שעליה מתבסס הבלט היא‬
‫תקופת שלטונו של המלך הצרפתי לואי ה‪" , 14 -‬תור הזהב" של חצרות האצילים‬
‫בתקופת הבארוק‪ .‬הסיפור מתרחש בחצר המלך התפאורה והתלבושות מפוארות‬
‫ומצועצעות כפי שהיה מקובל בתקופה זו‪.‬‬
‫⇒פרולוג‪ -‬מסיבת הלידה ומתנות הפיות‪ -‬קללת קרבוסה ומתנתה של פית הלילך‪.‬‬
‫⇒מערכה ראשונה‪ :‬יום הולדתה של אורורה‪ -‬בחירת הנסיכים‪ ,‬דקירת האצבע‪,‬‬
‫שינה למאה שנה‪.‬‬
‫⇒מערכה שניה ‪ :‬חיזיון‪ -‬פית הלילך מראה לנסיך את דמותה של אורורה ומושכת‬
‫אותו לפרוץ אל הארמון ולהעיר את אורורה בנשיקה‪.‬‬
‫⇒מערכה שלישית‪ :‬החתונה – דיוורטימנטים של האגדות ופה‪-‬דה‪-‬דה של אורורה‬
‫והנסיך‪.‬‬

‫דמויות‪:‬‬
‫הנסיכה אורורה‬ ‫פרימה בלרינה‬
‫הנסיך פלורימונד‬ ‫כוכב‬
‫פיית הלילך‬ ‫רקדנית ראשית‬
‫מכשפה קרבוסה‬ ‫רקדן ראשי‬

‫המלך פלורסטין‪ ,‬ואשתו‪ ,‬ראש לשכת החצר קטלבוטה‪ ,‬הפיות‪,‬‬ ‫קורדה בלט‬
‫הנסיכים‪ ,‬המוזמנים לחתונה ‪ -‬גיבורי האגדות ‪ :‬החתול‬ ‫ארבעת‬
‫אצבעוני‪ ,‬הציפור הכחולה‪.‬‬ ‫במגפיים‪ ,‬כיפה אדומה‪,‬‬

‫עמוד ‪16‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫השוואה בין "הבלט הרומנטי" לבלט הקלאסי‬
‫‪-‬אימפריאלי‪ -‬יצירות "ג'יזל" "ו"היפיפייה הנרדמת"‬

‫בלט‬ ‫בלט רומנטי( הסילפידות וג'יזל)‬


‫קלאסי(היפיפייה הנרדמת)‬
‫‪1859-1909‬‬ ‫התקופה ‪1830-1860:‬‬
‫רוסיה‬ ‫מיקום‪ :‬צרפת‬
‫מריוס פטיפה‪ -‬היפיפיה הנרדמת (‬
‫יוצרים מרכזים‪:‬‬
‫‪ ,)1890‬מפצחה אגוזים (‪)1892‬‬
‫פיליפו טליוני‪ -‬הסלפידה (‪)1832‬‬
‫ויחד עם לב איבנוב‪ -‬אגם‬
‫ג'ול פרו ‪ -‬ג'יזל (‪)1841‬‬
‫הברבורים(‪)1895‬‬
‫זרם אמנותי‪ :‬רומנטיקה‪ -‬דגש על‬
‫קלאסי‪ :‬סדר‪ ,‬איפוק והרמוניה‪.‬‬
‫רגשות ויצרים‪ .‬בלבול ‪ -‬אין כמעט‬
‫סימטריה ניקיון ואסטטיקה‪ .‬הבלט‬
‫חוקים‪ ,‬דגש על מבע אישי‬
‫עוצב עפ"י חוקים מבניים‬
‫‪,‬התמקדות בכוחות על טבעיים‪.‬‬
‫ואסטטיים ברורים והושם דגש על‬
‫התעניינות בחייו של האדם‬
‫וירטואוזיות טכנית‪.‬‬
‫הפשוט ‪.‬‬
‫הסיפור הוא רק תרוץ לבלט‬ ‫נושאי הבלט ותפקיד הסיפור‪:‬‬
‫ומהווה מעין מסגרת עבורו‪ .‬הבלט‬ ‫סיפורים מתוך עולמם של‬
‫בעיקרו הוא מפגן לטכניקה‬ ‫האיכרים או אצילים‪ .‬הסיפור הוא‬
‫ומבנים צורניים בחלל והבעה‬ ‫העיקר בבלט וההתרחשות‬
‫בעזרת הטכניקה הקלאסית‪.‬‬ ‫הריקודית נועדה להעביר אותו‪.‬‬
‫בלט ארוך בנוי מ ‪ -4‬מערכות‬ ‫מבנה הבלט‪ :‬לרוב ‪ 2‬מערכות‬
‫לפחות‪ .‬כל מערכה כוללת‬ ‫אחת ראליסטית והשניה לא‬
‫מרכיבים קבועים‪:‬‬ ‫ראליסטית‪ -‬מתרחשת לרוב ביער‬
‫‪ .1‬פה‪-‬דה‪-‬דה (או טריואו קוטרו)‬ ‫ועוסקת באהבה והקרבה‪.‬‬
‫‪ .2‬פה‪ -‬דה‪ -‬אקסיון (חלק של‬
‫פנטומימה)‬

‫עמוד ‪17‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫‪ .3‬פה דה קרקטר (או דמי‬
‫קרקטר)‪.‬‬
‫ודיורטימטים שלרוב משולבים‬
‫במערכה האחרונה‪.‬‬
‫טכניקה קלאסית ברמה הגבוה‬ ‫הטכניקה‪ :‬טכניקה קלאסית‬
‫ביותר‪ .‬דגש על הקו האנכי בגוף‬ ‫טהורה ברמה גבוהה‪ .‬תנועות ידים‬
‫(גו ובית חזה כלפי מעלה)‪ .‬ניסיון‬ ‫עגולות‪ ,‬רכות ואווריריות (בעיקר‬
‫ליצור משמעויות בעזרת התנועה‬ ‫במערכה הלבנה) נטייה של בית‬
‫הקלאסית המופשטת ( הציפור‬ ‫חזה על מנת לרכך עוד את תנועת‬
‫הכחולה‪ ,‬והפירואטים באדג' הורד‬ ‫הידיים והראש ולתת להם הבעה‬
‫ובפה‪-‬דה דה ביפיפיה הנרדמת‪.‬‬ ‫"רומנטית"‬
‫הורטאוזיות והאסטתיקה של‬ ‫קטעי של ריקודי אופי ‪ -‬טכניקה‬
‫הבלט הקלאסי עומדים במרכז‬ ‫קלאסית עם גוון עממי וכן קטעים‬
‫הבלט‪.‬‬ ‫צורניים‪.‬‬
‫פנטומימה‪ :‬משתלבת ברובו בתוך‬
‫פנטומימה‪ :‬מנותקת מהמחול‪,‬‬
‫הריקוד ‪( -‬בדואט הפרח בג'יזל‬
‫מובעת בקטעים נפרדים ותפקידה‬
‫ובמותה וכד') תפקידה לחזק את‬
‫לקדם את העלילה‪( .‬המכשפה‬
‫המסר הסיפורי ולהמחיש את‬
‫קרבוסה)‬
‫רגשותיהם של הדמויות‪.‬‬
‫היררכיה ברורה בתוך הלהקה‬
‫יחסי להקה סולנים‪ :‬הסולנים הנם‬
‫שבראשה עומדת הפרימה‬
‫הדמויות הראשיות בסיפור‬
‫בלרינה‪ ,‬הבא בתור הוא‬
‫והלהקה רוקדת תפקידי משנה‬
‫הכוכב(הבחור) אחריהם רקדנים‬
‫וריקודי אופי שמבטאים את התק'‬
‫ראשיים שמבטאים דמויות משנה‬
‫והמקום‪ .‬המערכה השנייה נותנת‬
‫בסיפור ואחריהם הקור‪ -‬דה‪-‬בלט‬
‫ביטוי רב יותר ללהקה וסולנית‪.‬‬
‫שגם בתוכו מחולק בהיררכיה‪.‬‬
‫תפקיד הגבר היה משני בלבד‬ ‫תפקיד הגבר‪ :‬בבלט הרומנטי‬
‫והוא שימש בעיקר כתומך ומסיע‬ ‫התפתח מאד מעמד הפרימה‬
‫לרקדנית הראשית‪.‬‬ ‫בלרינה אך עדיין נשאר מקום‬
‫חשוב לתפקיד הגבר והוא אינו‬
‫עמוד ‪18‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬
‫משמש רק כ"קולב לרקדנית"‪.‬‬
‫תלבושות‪ :‬טו‪-‬טו קלאסי קצר‬ ‫תלבושות‪ :‬טו‪-‬טו רומנטי ארוך‬
‫ועומד המאפשר לראות רגליים‬ ‫במספר שכבות‪ -‬משרת את מסר‬
‫וטכניקה‬ ‫הבלט‬
‫משרת את השלטון של הצאר‬
‫ומשמש שופר להעברת מסרים‬
‫אל העם‪ -‬רצון לפאר את שלטון‬
‫הצאר דרך השוואה עם שלטונו‬
‫המסר‪ :‬בבלט הרומנטי‪ -‬ניצחונה‬
‫של לואי ה‪.14 -‬‬
‫של האהבה (אהבה עד מוות)‪.‬‬
‫מסר נוסף של היפיפייה‪ :‬ניצחון‬
‫שלטון הרגש על השכל‪.‬‬
‫החיים על המוות (היא חוזרת‬
‫לחיים לאחר ‪ 100‬שנה) האהבה‬
‫מנצחת‬

‫עמוד ‪19‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬


‫השוואה תק' רומנטית ראשונה ושנייה שלי ביקלס‬

‫תקופה רומנטית שנייה‬ ‫תקופה רומנטית ראשונה‬


‫‪ ,1900 -1859‬רוסיה‬ ‫‪ ,1850 -1800‬צרפת‬ ‫שנים‪/‬מקום‬
‫בלט בארבע מערכות‬ ‫בלט בשתי מערכות‬ ‫מבנה‬
‫‪ 1,3‬מציאות ‪ 2,4‬דמיון‬ ‫ראשונה מציאותית‪ ,‬שנייה‬
‫דמיונית‬
‫מתקדמת‪ -‬הפכה למטרה‬ ‫בינונית‪ -‬אמצעי להעברת‬ ‫טכניקה‬
‫מסר‬
‫טו‪-‬טו קלאסי קצר ועומד המאפשר‬ ‫טו‪-‬טו רומנטי ארוך במספר‬ ‫לבוש‬
‫לראות רגליים וטכניקה‬ ‫שכבות‪ -‬משרת את מסר‬
‫הבלט‬
‫דומה בשתי התקופות‪ :‬אהבה טראגית פער מעמדות‪ ,‬האישה‬ ‫מסר‬
‫כאידיאל‪.‬‬

‫עמוד ‪20‬‬ ‫התפתחות המחול ברוסיה‬