‫סמינריון בוגר – פריחת מדוזות‬

‫שי אורון ‪040047714‬‬

‫מחזור ט'‪ ,‬מדעי הים והסביבה הימית מכמורת‪2008 ,‬‬

‫תוכן‪:‬‬

‫עמ' ‪2‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪1‬‬

‫עמ' ‪3‬‬ ‫גורמים לפריחת מדוזות‬ ‫‪2‬‬
‫עמ' ‪3‬‬ ‫שינויי אקלים‬ ‫‪2.1‬‬
‫עמ' ‪4‬‬ ‫אאוטריפיקציה‬ ‫‪2.2‬‬
‫עמ' ‪6‬‬ ‫פלישת מינים‬ ‫‪2.3‬‬
‫עמ' ‪7‬‬ ‫דייג מאסיבי‬ ‫‪2.4‬‬
‫עמ' ‪8‬‬ ‫חקלאות ימית ומבנים ימיים‬ ‫‪2.5‬‬
‫עמ' ‪9‬‬ ‫שילוב גורמים שונים‬ ‫‪2.6‬‬
‫עמ' ‪9‬‬ ‫נזק ותועלת מנקודת מבט אקולוגית וכלכלית‬ ‫‪3‬‬
‫עמ' ‪10‬‬ ‫סיכום וצרכי מחקר‬ ‫‪4‬‬
‫עמ' ‪11‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪5‬‬

‫‪ .1‬מבוא‪:‬‬
‫הגורמים המשפיעים על אוכלוסיות בחברה הימית עדיין לא מובנים לנו לחלוטין ברוב המקרים‪ .‬ככל‬
‫שמתקדם המחקר מתבהרת המורכבות העצומה של האקוסיסטמה הימית‪ ,‬ונחשפים בפנינו יותר‬
‫מקרים בהם גורמים ביוטים ואביוטים‪ ,‬המושפעים ממחזורים טבעיים או פעילות אנתרופוגנית‪,‬‬

‫‪1‬‬
 ‫משנים התנהגות אוכלוסיות בצורה דרסטית‪ .‬פריחת מדוזות מוגברת היא תופעה בעלת קנה מידה‬
‫עולמי‪ ,‬והשפעתה על מערכות אקולוגיות וכלכליות עשויה להיות הרסנית‪.‬‬
‫מהצטברות עדויות נראה כי אוכלוסיות של מדוזות משנות את אופיין בהתאם לתנאי אקלים‪ .‬וכי‬
‫מספרן ככל הנראה עולה בעשורים האחרונים‪ ,‬כמו כן מתקבלים דיווחים על נזקים הנגרמים על ידי‬
‫מדוזות בקנה מידה הולך וגדל ממקומות רבים בעולם‪ .‬השערות רבות הועלו לגבי הסיבות‪ ,‬אם כי‬
‫בהעדר מידע על אוכלוסיות לפרקי זמן ארוכים‪ ,‬של מאות שנים‪ ,‬קשה לייחס תופעה זו לגורמים‬
‫הנידונים באופן מוחלט‪)Purcell et al. 2007( .‬‬
‫תופעת ה"פריחה" של המדוזות‪ ,‬כלומר הופעה של פרטים בביומאסה גדולה מאד במקום ובזמן‬
‫מסוים‪ ,‬היא בבסיסה תופעה טבעית ומתאפשרת הודות ליכולתם של רוב הנציגים ממערכת הצורבים‬
‫להתרבות בשני אופנים‪ :‬מיני ואמיני‪ .‬מדוזות רבות מאופיינות במחזור חיים בעל שני שלבים הכולל‬
‫מדוזה בוגרת פלגית ופוליפ ישיב‪ .‬המדוזה הבוגרת מתרבה על ידי שחרור תאי מין לגוף המים‪,‬‬
‫והפוליפ הנוצר נצמד למצע ומתרבה וגטטיבית על ידי הנצת פוליפים נוספים מהם נוצרות מדוזות‬
‫קטנות‪ .‬בסכיפומדוזות השלב הבוגר גדול מס"מ ‪ ,1‬והפוליפ הישיב עובר תהליך סטרוביליזציה‬
‫(ביקוע רוחבי) למספר מדוזות צעירות הנקראות אפירות‪ .‬בהידרומדוזות לעומת זאת השלב הבוגר‬
‫לרוב קטן מס"מ ‪ 1‬והשלב הבנטי‪ ,‬המושבתי לרוב‪ ,‬נקרא הידרה‪ .‬באזורים ממוזגים הרבייה היא‬
‫עונתית‪ ,‬לרוב בחודשי האביב‪ .‬הסיבות הגורמות לרבייה להתחיל בעונה מסוימת עדיין אינן ידועות‬
‫ברוב מיני המדוזות‪ ,‬אך ככל הנראה כוללות שילוב בין מספר משתנים עונתיים כגון טמפרטורה‪,‬‬
‫מליחות‪ ,‬זמינות נוטריינטים ואור‪)Purcell 2005( .‬‬
‫גם מחזור החיים של מינים הולופלנקטוניים מאופיין ב"פולסים" עונתיים כתוצאה מזמינות מזון‬
‫(זאופלנקטון) גדולה יותר בתקופת האביב והקיץ כתוצאה מהתייצבות עמודת המים‪.‬‬
‫מעבר לאופי הבסיס של מחזור החיים של המדוזה המאופיין בשינוי עונתי בביומסה‪ ,‬נראה כי מספר‬
‫גורמים נוספים תורם להגדלת מספר הפרטים באקוסיסטמות מסוימות‪ .‬בעשורים האחרונים השפעת‬
‫האדם המתגברת על האוקיאנוסים גורמת לשינויים מרחיקי לכת במערכות שהיו יחסית יציבות עד‬
‫כה‪ ,‬שינויים אלה חשודים כמעוררים פריחות מוגברות של מדוזות ‪)mills 2001(.‬‬
‫בעבודה זו אערוך סקירה של גורמים גלובליים ומקומיים‪ ,‬בעיקר כאלה הקשורים ככל הנראה‬
‫לפעילות אנתרופוגנית‪ ,‬הנחשדים על ידי מדענים כמעודדים את אוכלוסיות המדוזות‪ ,‬ואחראים‬
‫לתופעות להן אנו עדים בעשורים האחרונים‪.‬‬

‫‪ .2‬גורמים לפריחת מדוזות‪:‬‬

‫‪ 2.1‬שינויי אקלים‬
‫טמפרטורה ומליחות משפיעות באופן ישיר על תהליכים פיסיולוגים וביולוגים בבעלי חיים‪.‬‬
‫טמפרטורות גבוהות ונמוכות עשויות לשתק פעילות אנזימים ולהשפיע על מערכות החיים‪ .‬זהו‬

‫‪2‬‬
‫העיקרון מאחרי הגבלת אורגניזמים למקומות החיות המתאימים להם‪ .‬בתחום התנאים המאפשרים‬
‫חיות ליצור מסוים‪ ,‬טמפרטורה גבוהה לרוב תאיץ תהליכים מטבוליים ותהליכי רבייה‪ ,‬וטמפרטורה‬
‫נמוכה תאט אותם (‪ .)Purcell 2005‬נתונים מן העשורים האחרונים בבתי גידול ימיים מתוני‬
‫טמפרטורות בעולם מראים מגמה של עליה בכמות פרטים עם העלייה בטמפרטורת המים‬
‫הממוצעת‪ .‬הטמפרטורה צפויה לעלות ב ‪ C 0.20‬בשני העשורים הקרובים (‪ ,)IPCC 2007‬שינוי זה‬
‫עשוי להגדיל אוכלוסיות מסוימות באופן ניכר ולהרחיב גבול תפוצתן לכיוון הקטבים‪ .‬לעומתן‬
‫אוכלוסיות אשר זקוקות למים קרים במיוחד‪ ,‬ונמצאות האזורי הקטבים‪ ,‬יסבלו מן ההתחממות‪ .‬יש‬
‫לציין כי אוכלוסיות טרופיות‪ ,‬המתקיימות במים חמים בלבד עשויות לנטוש אקוסיסטמות שיתחממו‬
‫יתר על המידה‪ ,‬ולהצפין בהתאם לשינויי הטמפרטורה‪.‬התחממות אף עשויה לשנות את עיתוי ומשך‬
‫השלבים הפלאגיים של בעלי החיים‪.‬‬
‫יכולת התנועה והנדידה של נחילי מדוזות בשלבים בוגרים ולרוולים קשורה באופן ישיר לזרמי הים‪,‬‬
‫אשר מושפעים משינויי טמפרטורות ומליחות‪ .‬זואופלנקטון המהווה מזון למדוזות נע אף הוא עם‬
‫הזרמים האוקיאניים ‪)Purcell et al. 2007(.‬‬
‫גורמים סביבתיים עשויים להשפיע לא רק על גודל האוכלוסייה‪ ,‬אלה גם על עיתוי ואופי הרבייה‪.‬‬
‫בעבודה שנעשתה על מיני מדוזות בעלות שלב בנטי‪ ,‬הוכח כי לטמפרטורה ומליחות השפעה‬
‫מובהקת על גידול מספרי של המדוזות הצעירות המיוצרות על ידי פוליפ ישיב בודד (עד ‪ 24%‬לכל‬
‫‪ 1°C‬ועד ‪ 28%‬לכל שינוי ‪ ppt‬במליחות) ועל האצה ביצור המדוזות (‪ 6.6‬ימים ל ‪ 1°C‬ו ‪ 2‬ימים לשינוי‬
‫‪( .)ppt‬טבלה ‪)Purcell et al. 2007( )1‬‬

‫טבלה ‪ :1‬אחוזי עליה במספר פרטים ומספר ימי סטרובילציה לכל ‪ C10‬ו ‪ ppt 1‬מליחות בניסוי‬
‫הנערך ב ‪ 3‬מינים שונים של מדוזות‪.‬‬
‫בניסוי נוסף‪ ,‬אשר תוצאותיו מוצגות בתרשים ‪ ,1‬הבוחן השפעת טמפרטורה ומליחות בשילובים‬
‫שונים על רמות הסטרובילציה של מדוזה החיה במים עליונים מדרום קליפורניה עד דרום מזרח‬
‫אלסקה (( ‪ ,Aurelia labiata‬נצפתה מגמת של עליה בכמות פרטים עם העלייה בטמפרטורת המים‬
‫הממוצעת‪ ,‬עד רמת מליחות של ‪ ppt27‬חשוב לציין כי הניסוי בדק מצבי קיצון‪ ,‬כלומר טמפרטורה‬
‫‪3‬‬
 ‫של ‪ 15‬מעלות היא טמפרטורה גבוהה מזו הטבעית למקום החיות של המדוזה‪ ,‬ומכאן ניתן להסיק‬
‫שעליית טמפרטורת המים מסירה גורם המגביל את כמויות האפירות המשתחררות בעונת הרבייה‬
‫‪)Purcell 2005(.‬‬ ‫במין זה‬

‫תרשים ‪ :1‬מספר הנצות ואפירות הנוצרו במדוזה ‪ Aurelia labiata‬מצפון מזרח האוקיאנוס השקט‬
‫בתנאי מעבדה בהם בחנו שילוב בין טמפרטורות של ‪ C0 7,10,15‬ומליחות של ‪ppt 20,27,34‬‬

‫שינויי טמפרטורה ומליחות עשויים להשפיע על אוכלוסיות גם בדרכים עקיפות על ידי שינוי היצרנות‬
‫הראשונית של האקוסיסטמה‪ .‬חוקרים רבים העלו השערות כי שיכוב מוגבר של עמודת המים‬
‫כתוצאה מהתחממות‪ ,‬ישפיע על מחזורי היצרנות הראשונית ועל המדוזות דרך שרשרת המזון אשר‬
‫משתנה כתוצאה מהתייצבות עמודת המים שהיא פועל יוצא של ההתחממות והשיכוב‪ .‬באופן כללי‬
‫ברור כי שפע מזון גורם לעליה בביומאסה של מיני מדוזות‪.‬‬
‫ריכוז עולה של ‪ CO2‬באטמוספירה כתוצאה משריפת דלקים פוסיליים מעלה את חומציות מי‬
‫האוקיאנוסים‪ .‬מחקרים מציעים שלמיני מדוזות מסויימים ישנה עמידות גדולה יחסית לשינויי ‪.PH‬‬
‫תאוריה נוספת גורסת שבשל העובדה שחומציות גדולה יותר של המים מפריעה להשקעת שלד גירני‬
‫המורכב מ ‪ , CaCO3‬יוצרו תנאים הנוחים יותר ליצורים שאינם משקיעים שלד‪ .‬עם זאת יש לציין כי‬
‫מינים רבים של מדוזות משקיעות סטטוליטים מיקרוסקופיים גירניים‪ ,‬והשפעת החומציות על אלה‬
‫אינה ברורה עדיין‪)Pursell et al. 2007( .‬‬

‫‪ 2.2‬אאוטריפיקציה‬
‫במקרים של העשרה אורגנית מדובר בעיקר באמוניה‪ ,‬זרחן ותרכובות פחמן אורגני מומס‪ .‬ההשפעה‬
‫של חומרים אלה על הסביבה הימית תלויה בין השאר במהירות שבה הנוטרינטים נמהלים במי הים‬
‫לפני הטמעתם באקוסיסטמה‪ ,‬ומידת הפיזור שלהם על פני השטח‪ .‬להעשרה בנוטרינטים השפעות‬
‫מרחיקות לכת על כל הרמות הטרופיות באקוסיסטמה‪ ,‬חברות ימיות נורמליות מאופיינות במגוון‬
‫מינים גדול‪ ,‬כאשר מזדהם אזור כתוצאה מאואוטריפיקציה‪ ,‬עוברת האקוסיסטמה מספר שלבים‪.‬‬
‫בשלב הראשון ניתן לראות דווקא עלייה במגוון מינים משום שתוספת המזון מושכת לאזור מהגרים‬
‫ומינים אופורטוניסטים‪ ,‬אך בהמשך התהליך‪ ,‬כאשר נוצרים תנאים דלי חמצן כתוצאה מפעילות‬
‫מיקרוביאלית‪ ,‬נעלמים מינים מסוימים‪ ,‬ובסופו של דבר כאשר פני הסדימנט והחלק התחתון של‬

‫‪4‬‬
 ‫עמודת המים הופכים לאנאירוביים נשארים מינים מתמחים למצב זה בלבד‪ .‬מינים אלה מראים‬
‫לעיתים ערכי ביומאסה גבוהים במיוחד (אך מגוון מינים נמוך)‪ .‬אוכלוסיות מדוזות לרוב מקבלות יותר‬
‫מזון לשלבים הבנטיים והפלאגים‪ ,‬והרבייה המינית והאמינית מתגברת כתוצאה מכך‪ ,‬וגם כתוצאה‬
‫מעמידות גדולה יותר של המדוזות לתנאים אלה מאשר של האוכלוסיות המתחרות‪.‬‬
‫תאוריה מקובלת מציעה ‪ 3‬סוגי מסלולים של נוטריינטים במארג המזון האוקיאני (תרשים ‪:)2‬‬
‫‪ - 1‬מערכת האפוולינג‪ ,‬המבוססת על ערבול עמודת המים המחזיר למים העליונים נוטריינטים‬
‫שמקורם בין השאר בדיאטומות ופאגלטים אשר שקעו לסדימנט‪ .‬מערכת זו מאופיינת ביחס גבוה של‬
‫צורן יחסית לחנקן וזרחן (בשל שלדי הדיאטומות)‪ - 2 .‬המערכת האוליגוטרופית‪ ,‬בעלת ריכוזי‬
‫נוטריינטים נמוכים‪ .‬ומאופיינת בדומיננטיות של פיקופלנקטון‪ – 3 .‬המערכת האאוטרופית‪ ,‬הנמצאת‬
‫באזורים חופיים‪ ,‬בעלת ערכי חנקן וזרחן גבוהים ופריחות אביב וקיץ של פיטופלנקטון‪.‬‬
‫נראה כי יחס ‪ N:P‬גבוה מסיט את חברת היצרנים הראשוניים מדיאטומות לפלגלטים ומדוזות‪.‬‬
‫אאוטריפיקציה עשויה להגדיל את חלקם של היצורים הזאופלנקטוניים הקטנים במערכת על ידי‬
‫תוספת חומר למעגל המיקרוביאלי ה"עוקף" את מארג המזון הנמצא ברמות הטרופיות שמעל‬
‫ליצרנים הראשוניים‪ .‬גורמים אלה משנים את מבנה הרמות הטרופיות הנמוכות לכיוון מערכת מזון‬
‫המבוססת על מיקרופלנקטון‪ ,‬דבר הגורם ליתרון למינים טורפים הניזונים באמצעי חישה שאינם‬
‫ויזואלים‪ ,‬כגון מדוזות‪ ,‬וטוניקטה המהווים מזון למדוזות‪ ,‬וחסרון למתחרים‪ ,‬כגון דגים‪ ,‬המתבססים על‬
‫ראיית הטרף‪)Sommer et al. 2002( .‬‬

‫תרשים ‪ :2‬מודל נתיבי זרימת אנרגיה עיקריים ורמות טרופיות תחת תנאי שטף נוטריינטים שונים‪.‬‬
‫לכל יצור במערכת אקולוגית ישנו תפקיד במחזור וסחרור נוטריינטים ומיקרנוטריינטים‪ .‬מדוזות‬
‫קולטות ומפרישות חומר אורגני מומס מן המים‪ .‬כיום אין מחקרים רבים על יחסי קליטה והפרשה‬
‫אלה‪ ,‬אך ברור כי כאשר הביומאסה של האוכלוסייה גדלה‪ ,‬תגדל תרומתה למערכת של חנקן וזרחן‪.‬‬
‫חשיבות תהליכי הריקבון של הרקמות לאחר פריחת מדוזות לאוכלוסיות הבנטיות והפלגיות החלו‬

‫‪5‬‬
 ‫לזכות לעניין בקהילה המדעית רק לאחרונה (‪ .)Pursell et al. 2007‬יש לזכור כי למדוזות ערך‬
‫תזונתי קטן בהרבה משל דגים‪ ,‬בעיקר מבחינת תכולת החלבון‪ ,‬ולדבר יש כמובן משמעות רבה‬
‫מבחינת שטפים ביוגאוכימיים‪.‬‬
‫הסדימנט ברוב החברות הימיות מהווה בית גידול מגוון ומורכב של פלורה ופאונה‪ .‬אשר הפרמטרים‬
‫המשתנים בו כוללים גודל גרגר בסדימנט‪ ,‬נוכחות פחמן במזון‪ ,‬צריכת חמצן ופוטנציאל חימצון חיזור‪.‬‬
‫תהליכים ביוגאוכימיים בסדימנט נשלטים ע"י השקעה ובליה של חומרים שונים‪ ,‬ושל זמינות חמצן‪.‬‬
‫חברות חיידקים שונות בסדימנט הימי משתמשות במגוון של מקבלי אלקטרונים עבור תהליכים‬
‫מטבוליים‪ .‬צריכת החמצן תלויה בקצב הקליטה שלו (עבור מטבוליזם או תהליכי חמצון חיזור‬
‫בחומרים המשתחררים מן הסדימנט)‪ .‬כאשר עולה הביקוש לחמצן (‪ )BOD‬כתוצאה מהעשרה‬
‫אורגנית‪ ,‬והחמצן הזמין במים אינו מספיק‪ ,‬הסדימנט עלול להפוך לסביבה אנוקסית ולפתח תהליכים‬
‫אנאירוביים אשר ישפיעו גם על החלק התחתון של עמודת המים‪ .‬דגים רבים אינם מסוגלים להתקיים‬
‫במים אשר ערכי החמצן המומס בהם נמוכים מ ‪ 2-3‬מ"ג‪/‬ליטר‪ ,‬אך מינים רבים של מדוזות סובלות‬
‫ערכים הנמוכים מ ‪ 1‬מ"ג‪/‬ליטר‪ )Purcell 2001( .‬לכן בתנאים דלי חמצן‪ ,‬כאשר נעלמים חלק מן‬
‫המתחרים והטורפים של המדוזות הבוגרות ושל השלבים הבנטיים שלהן‪ ,‬אוכלוסייתן עשויה בתנאים‬
‫החדשים של בית הגידול‪.‬‬
‫ישנה תאוריה הגורסת כי ביומסה גדולה של מדוזות המדללות את אוכלוסית הזאופלנקטון תגרום‬
‫להפחתת הרעייה על פיטופלנקטון ובצורה זו תאפשר הופעת תנאים היפוקסיים על ידי הגברת שטף‬
‫הפיטופלנקטון לסדימנט‪ .‬תוצאות ההיפוקסיה נדונו בפסקה הקודמת וחשיבות התהליכים גדולה‬
‫במיוחד באזורים חופיים‪)Purcell et al 2007( .‬‬
‫אאוטריפיקציה מאופיינת בחומר מרחף רב במים ומורידה את חדירות האור וצלילות המים באזור‬
‫המזוהם‪ .‬לתופעה זו השפעות רבות על מארג המזון‪ ,‬ועשויה לתת יתרון למדוזות לעומת דגים‪ ,‬משום‬
‫שהאחרונים‪ ,‬כפי שהוזכר‪ ,‬מסתמכים על צייד ויזואלי של זאופלנקטון בניגוד למדוזות‪.‬‬

‫‪ 2.3‬פלישת מינים‬
‫מינים רבים של מדוזות הגורמות נזק לבתי גידול ימיים הן למעשה מינים פולשים הנמצאים‬
‫באקוסיסטמה חדשה כתוצאה מפעולות האדם‪ .‬מינים אלה מגיעים ככל הנראה בעיקר דרך מי נטל‬
‫של ספינות‪ .‬דוגמא קלאסית למין פולש הרסני היא החוטית הנודדת ( ‪ )Rhopilema nomadica‬בים‬
‫התיכון‪ ,‬אשר הופיעה לראשונה באמצע שנות ה ‪ 70‬כמהגרת לספסית וכיום נפוצה בכל החופים של‬
‫האגן המזרחי של הים התיכון‪.‬‬
‫בתרשים ‪ 3‬ניתן לראות את היחס בין סטרובילציה מוגברת של החוטית הנודדת לטמפרטורת המים‬
‫העולה בתחילת האביב בים התיכון‪ .‬ישנו חלון זמנים אופטימלי לסטרובילציה באוכלוסיית המדוזות‬
‫בחודשים אפריל ומאי‪ .‬הנחילים הנצפים מידי שנה בחופי ישראל אכן מופיעים לאחר חודשים אלה‪( .‬‬
‫‪)Lotan 1994‬‬

‫‪6‬‬
‫תרשים ‪ :3‬מודל המציע דינאמיקה לפריחת הקיץ של החוטית הנודדת בים התיכון‪ .‬העקומה מייצגת‬
‫את טמפרטורת פני הים בקרבת החוף במהלך חודשי השנה‪.‬‬

‫‪ 2.4‬דייג מאסיבי ופגיעה באוכלוסיות הדגה‬

‫מדוזות בכל שלבי החיים שלהן מהוות מזון למינים רבים של יצורים ימיים‪ .‬במצב בו מופר האיזון‬
‫הטבעי של המערכת הימית על ידי דייג ואיסוף בלתי מבוקר‪ ,‬משתחררת אוכלוסיית מדוזות מלחץ‬
‫טריפה המבקר את התפתחותה‪.‬‬
‫מיני דגים רבים‪ ,‬בשלב הלרוולי או בשלב הבוגר‪ ,‬ניזונים על זאופלנקטון המהווה גם את מזונן של‬
‫מדוזות‪ .‬תצפיות מעלות השערה כי אוכלוסיות של מדוזות מתרחבות על חשבון אוכלוסיות דגים‪ .‬לא‬
‫ברור אם מצב זה הוא תוצאה של דייג יתר‪ ,‬העשרה אורגאנית‪ ,‬או שילוב בין הגורמים‪ .‬בכל מקרה‬
‫מספרים גדולים של מדוזות עלולים לגרום לדיכוי תהליך הגיוס של דגים צעירים‪ ,‬דבר אשר יגרום גם‬
‫להפחתת גורם התחרות מצד אוכלוסיות הדגים בשלבים מאוחרים יותר‪ .‬במצב כזה עלול להיווצר‬
‫שיווי משקל אקולוגי חדש‪ ,‬המתואר בתרשים ‪ ,4‬אשר בו יתקשו אוכלוסיות הדגים להתאושש גם‬
‫במידה וישתפר מצבן מבחינת לחץ דייג‪)sommer 2002( .‬‬

‫‪7‬‬
 ‫תרשים ‪ :4‬אינטראקציות אקולוגיות בין אוכלוסיות דגים ומדוזות‪ .‬הציורים התחתונים מתארים‬
‫זואופלנקטון ומדוזות‪ .‬בצד ימין מתואר מצב בו המדוזות דומיננטיות במערכת (השפעה על גיוס של‬
‫דגים)‪.‬‬

‫‪ 2.5‬חקלאות ימית ומבנים ימיים‬

‫חקלאות ימית‪ ,‬כגון כלובים לגידול דגים בתוך הים או בריכות גידול בסמוך לחוף מלווה בתוספות מזון‬
‫ונוטריינטים לעמודת המים ולבנטוס‪ .‬הדבר יוצר כמובן מצב של העשרה אורגנית אשר נידון בסעיף‬
‫אאוטריפיקציה‪ .‬כמו כן המבנים הימיים יוצרים נישות ומקומות מסתור לשלב הבנטי של המדוזה‪,‬‬
‫ויתכן שבצורה זו מעודדים את האוכלוסיות‪ .‬דוגמא טובה לקשר זה היא עבודת ניטור מטאיוון המוצגת‬
‫בתרשים ‪ 5‬המציג שפעה של ‪ Aurelia aurita‬במפרץ בטייוון ב ‪ 3‬תחנות בהן גידלו צדפות מאכל‬
‫במתקן ימי עד ינואר ‪ .2003‬כאשר הוסרו תחנות הגידול‪ ,‬חדלו להופיע המדוזות לחלוטין‪.‬‬
‫(‪)Purcell et al. 2007‬‬

‫תרשים ‪ :5‬שפעה של ‪ Aurelia aurita‬ב ‪ 3‬תחנות במפרץ בטייוון‪ ,‬אשר בו התרחשה חקלאות ימית‬
‫אינטנסיבית של צדפות מאכל עד ינואר ‪ .2003‬הקו האפור מסמן את תאריך הסרת מתקני הגידול‪.‬‬

‫במדינות בהן מדוזות משמשות למאכל‪ ,‬נהוג לעודד אוכלוסיות שיש להן ערך כלכלי‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בסין‬
‫משחררים כ ‪ esculentum Rhopilema 100,000,000‬כל שנה בפברואר ומרץ מאז ‪,1983‬‬
‫ובמלזיה התחילו תכנית דומה ב ‪.)Purcell et al. 2007(2004‬‬

‫‪ 2.6‬שילוב גורמים שונים‬

‫מהתבוננות בטבלה ‪ ,2‬המתארת מיני מדוזות שונים אשר ביססו אוכלוסיות גדולות במקומות שונים‬
‫בעולם‪ ,‬ומתארת את הגורמים החשודים על ידי מדענים כמעודדים התרבות מאסיבית באוכלוסיות‬
‫אלה ניתן להתרשם כי הגורמים העיקריים עליהם מדובר ברוב המקרים הם דייג יתר (כלומר הפרת‬
‫איזון אקולוגי של הביוטה)‪ ,‬ושינויי אקלים (בעיקר עליה בטמפרטורת המים הממוצעת)‬

‫‪8‬‬
 ‫‪)Purcell et al. 2007( .‬‬

‫טבלה ‪ :2‬סיכום של גורמים אפשריים לפריחות מאסיביות של מדוזות בעולם‪ .‬מינים המסומנים ב*‬
‫הם מינים ללא שלב בנטי (הולופלנקטינים)‪ + .‬מייצג סבירות גבוהה ו ? מייצג מקרה בו חסר מידע‪.‬‬

‫‪ .3‬נזק ותועלת מנקודת מבט אקולוגית וכלכלית‪:‬‬

‫שיבוש מארג המזון במערכת‪ ,‬ויצירת שיווי משקל חדש בו יש יתרון לאוכלוסיות של מדוזות על פני‬
‫אוכלוסיות הדגים פוגע קשות בענף הדייג המספק מזון וכלכלה לתושבים רבים בעולם‪ .‬זוהי למעשה‬
‫נקודת מבט נוספת ומדאיגה על נושא הדייג ביתר‪ .‬התוצאה היא שמכסות דייג מחמירות במקומות‬
‫פגועים אשר בהם התרחשה קריסת אוכלוסיות דגה‪ ,‬לא תמיד יוכלו להחזיר את המצב לקדמותו‪.‬‬
‫באזורים בהם בני אדם רוחצים בים התופעה של פריחות המדוזות מהווה מקור לאי נוחות ולעתים‬
‫אף למקרי חירום רפואיים‪ .‬גידול במספרי המדוזות מחד‪ ,‬וגידול באוכלוסיית בני האדם ודרישות‬
‫התיירות מאידך יוצרות גידול במקרי הצריבות‪ .‬כמו כן לתופעה ישנן השלכות כלכליות על ענף‬
‫התיירות באזורים מסוימים‪.‬‬
‫נחילי מדוזות הנתפסות ברשתות דייג סותמות את הרשתות ועשויות אף לקרוע אותן‪ .‬דיווחים רבים‬
‫על תופעה זו מגיעים בעיקר מיפן‪ .‬בנוסף ישנם דיווחים מיפן סקוטלנד‪ ,‬והודו על מדוזות ההורגות‬
‫דגים וסרטנים בתוך מכלאות ימיות‪ .‬ישנם גם דיווחים על סתימת צינורות יניקה של מי קירור‬
‫במפעלים ותחנות כוח (‪.)Purcell et al. 2007‬‬
‫ישנם מגזרים אשר עשויים להפיק מריבוי מדוזות‪ .‬תעשיית המזון בארצות המזרח משתמשת‬
‫במדוזות רבות למאכל‪ ,‬ותעשיית הקוסמטיקה משתמשת במדוזות להפקת קולגן לתכשירים‪.‬‬

‫‪ .4‬סיכום וצרכי מחקר‪:‬‬

‫כאשר מבקשים לבחון את הקשר בין הגורמים המוזכרים בעבודה זו לדינאמיקה של אוכלוסיות‬
‫המדוזות‪ ,‬נתקלים במקרים רבים בקושי הנובע ממחסור במידע ארוך טווח לגבי תנודות באוכלוסיה‪,‬‬

‫‪9‬‬
 ‫לכן לא ניתן תמיד לדעת כי אירוע מסוים הוא באופן מובהק הגורם אותו אנו מחפשים‪ .‬כמו כן חסר‬
‫מידע רב על אופן הרבייה ומיקום הפוליפים המבצעים סטרובילציה‪ .‬אמנם חלק מן המינים ניתן לגדל‬
‫במעבדה‪ ,‬אולם התנאים הטבעיים קשים מאד לחיקוי‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬חוקרי פלנקטון לרוב מנסים‬
‫להימנע מנחילי מדוזות באזורי דגימה בגלל נזק לרשתות האיסוף‪ ,‬לכן לעתים נוצרת הטיית נתונים (‬
‫‪.)mills 2001‬‬

‫הנקודה המעניינת ביותר מבחינתי היא הנושא בו דנתי בפרק הדייג המאסיבי‪ .‬המודל המצביע על‬
‫שיווי משקל חדש ויציב כתוצאה משינוי שהאדם עורך במערכת הוא מודל מדאיג וסביר להניח שניתן‬
‫להשליכו על תחומים נוספים באקולוגיה‪ .‬בעבר חשבו שהאוקיאנוס הוא מאגר בלתי נדלה של‬
‫משאבים‪ ,‬וראוי לנצלו ללא בקרה‪ .‬כיום אנו מבינים כי לא רק שהנחה זו שגויה מיסודה‪ ,‬אלא‬
‫שהנזקים הנובעים ממנה אינם ניתנים לתיקון במקרים רבים‪.‬‬
‫לדעתי יש למקד מחקרים בשטח (נושא בעייתי לוגיסטית כמובן) אשר ישפכו אור על מיקום גיאוגרפי‬
‫ותנאים טבעיים (כולל טופוגרפיים) מועדפים לסטרובילציה מוגברת‪ ,‬אולי כך ניתן יהיה לנסות לטפל‬
‫בבעיה במקביל לטיפול בגורמים‪.‬‬

‫‪ .5‬ביבליוגרפיה‪:‬‬

‫‪A. Lotan, M. Fine, R. Ben-Hillel. 1994. Synchronization of the life cycle and‬‬
‫‪dispersal pattern of the tropical invader scyphomedusan Rhopilema nomadica‬‬
‫‪is temperature dependent Mar. Ecol. Prog. Ser., 109: 59-65.‬‬

‫‪Claudia E. Mills. 2001. Jellyfish blooms: are populations increasing globally‬‬

‫‪inresponse to changing ocean conditions? Hydrobiologia 451:‬‬
‫‪55–68.‬‬

‫‪10‬‬
Jennifer E. Purcell. 2005. Climate effects on formation of jellyfish and
ctenophore blooms: a review. J. Mar. Biol. Ass. U.K, 85: 461–476.

Jennifer E. Purcell, Shin-ichi Uye, Wen-Tseng Lo. 2007. Anthropogenic causes of

jellyfish blooms and their direct consequences for humans: a review. Mar Ecol
Prog Ser, 350: 153–174.

Sommer et al. 2002. Pelagic food web configurations at different levels of

nutrient richness and their implications for the ratio fish production:primary
production. Hydrobiologia, 484: 11–20

Vera Vasas, Christiane Lancelot, Véronique Rousseau, Ferenc Jordán. 2007.

Eutrophication and overfishing in temperate nearshore pelagic food webs: a
network perspective. Mar Ecol Prog Ser, 336: 1–14.

IPCC - Intergovernmental Panel on Climate Change

11