‫‪27/12/07‬‬

‫אקולוגיה – שיעור ‪10‬‬

‫מבנה טרופי של אקוסיסטמות‬
‫כשמדברים על מבנה של אקוסיסטמה‪ ,‬מדובר על‬
‫מארג מזון והיחסים בין היצורים באקוסיסטמה‪.‬‬
‫הרעיון הכללי שככל שמארג המזון יותר מורכב‪ ,‬אז‬
‫הוא יותר יציב‪.‬‬
‫כל פגיעה תפגע בחלק קטן ממארג המזון והוא יוכל‬
‫להמשיך להתקיים‪.‬‬

‫זרימת אנרגיה וביומסה באקוסיסטמה‪:‬‬

‫צרכי האקוסיסטמה‪:‬‬
‫אפשר להסתכל על הצרכים בהיבט של פרטים‪,‬‬
‫אוכלוסיות‪ ,‬חברות ואקוסיסטמות שלמות‪.‬‬

‫אנרגיה‬
‫תהליכים ביולוגים עיקריים‪:‬‬
‫‪.1‬נשימה – שימוש באנרגיה‪.‬‬

‫‪.2‬פוטוסינתזה – ייצור אנרגיה‪.‬‬

‫אור‬
‫↓‬
‫‪6CO2 + 6 H 2 O ⇒ C6 H 12 O6 + 6O2‬‬

‫מספקת אנרגיה לריאקציות אחרות‪.‬‬

‫‪.3‬כימוסינתזה – ייצור אנרגיה‪.‬‬

‫‪-1-‬‬
‫‪27/12/07‬‬
‫אקולוגיה – שיעור ‪10‬‬
‫נשימה בצמחים‬
‫אנרגיה‬
‫↑‬
‫‪C6 H 12O6 + 6O2 ⇒ 6CO2 + 6 H 2O‬‬

‫בתהליך המטבוליזם בצמחים תמיד משתחרר ‪. CO2‬‬

‫בצמחי עצה יש חשיבות רבה לגזע ולשורשים‪.‬‬
‫נשימה למטרות תחזוקה עולה עם הגיל (ככל שהעץ יותר עתיק הוא צריך לנשום‬
‫יותר כדי להתקיים)‪.‬‬
‫הנשימה עולה עם הטמפרטורה‪.‬‬

‫יצרנות ראשונית‬
‫קצב יצור הביומסה ליחידת שטח או נפח‪ ,‬ניתן לבטא אותה במספר דרכים‪,‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫אנרגיה – ‪. J m day‬‬
‫‪−2‬‬ ‫‪−1‬‬

‫קצב יצירת חומר אורגני יבש – ‪ – ha( Kg ha yr‬הקטר‪ 10 ,‬דונם)‪.‬‬

‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬

‫קצב יצירת חומר אורגני רטוב ‪. Kg m yr -‬‬

‫‪−3‬‬ ‫‪−1‬‬

‫ייבוש חומר אורגני מבצעים בתנור בטמפרטורה של ‪ º70‬עד שכל המים יוצאים‬
‫ממנו‪.‬‬
‫זמן הייבוש תלוי בכמות המים בבעל החיים ובקצב יציאת המים מבעל החיים‪.‬‬

‫ביומסה – כמות החומר החי ברגע נתון (יחידות – משקל לנפח או שטח)‪.‬‬
‫יצרנות – קצב ייצור של חומר חי חדש (יחידות – משקל ליחידת נפח‪/‬שטח לזמן‪.‬‬

‫יצרנות ראשונית (‪)Primary Productivity‬‬

‫‪.1‬ייצור ראשוני גולמי (‪ – )GPP‬סך כל קיבוע האנרגיה בפוטוסינטזה‪.‬‬
‫‪.2‬ייצור ראשוני נטו (‪ NPP) – GPP‬פחות האנרגיה שאבדה בתהליך‬
‫הנשימה (כחום)‪.‬‬
‫‪ .3‬ייצור שניוני – ‪ ,SP‬קצב ייצור הביומסה ע"י כלל הצמחוניים והטורפים‪.‬‬

‫‪NPP‬‬
‫סך כל האנרגיה‪ ,‬נוטריינטים והביומסה הנצברים ע"י פרט אוכלוסיה או חברה ע"י‬
‫גדילה או רבייה‪.‬‬

‫מדד זה שימושי לצורך השוואה בין אקוסיסטמות‪.‬‬

‫כימות ‪– NPP‬‬
‫‪NPP = GPP − R‬‬

‫‪ NPP‬יכול להמדד ברמת הפרט‪.‬‬

‫‪ NPP‬גלובלי מוערך (יבש)‪:‬‬
‫ביבשה – ‪ 120 – 110‬ביליון טון לשנה‪.‬‬
‫בים – ‪ 50-60‬ביליון טון לשנה‪.‬‬

‫‪-2-‬‬
‫‪27/12/07‬‬
‫אקולוגיה – שיעור ‪10‬‬

‫‪-3-‬‬
‫‪27/12/07‬‬
‫אקולוגיה – שיעור ‪10‬‬
‫יחס יצרנות‪:‬ביומסה‬
‫ק"ג מוצר בשנה לק"ג של ביומסה קיימת ‪.P:B ration -‬‬

‫אקוסיסטמה יבשתית‪:‬‬
‫יערות – ‪.0.042‬‬
‫שדות עשב – ‪.0.29‬‬

‫הסיבה להבדל היא שביערות‪ ,‬חלק גדול מהביומסה לא סינטטית‪ ,‬לדוגמה רמות‬
‫תמיכה ושורשים‪.‬‬

‫אקוסיסטמה ימית‪:‬‬
‫ים – ‪. 17‬‬

‫חסרי רקמות תמיכה‪ ,‬תאים מתים לא מצטברים וזמן תחלופה מהיר‪.‬‬

‫ניתן לראות שעם גדילת הביומסה היצרנות‬

‫הראשונית מתייצבת מכיוון שהאזור‬
‫הפוטוסינטתי מוגבל ויש כמות מסויימת של‬
‫אור‪.‬‬

‫אם נשווה אקוסיסטמות שונות נוכל לראות‬

‫שכמות הביומסה ליחידת שטח גם משפיעה על‬
‫כמות היצרנות הראשונית הכללית‪.‬‬

‫יעילות פוטוסינטתית‬
‫מציינת את אחוז אנרגית השמש המשמשת לגדילה ורבייה‪.‬‬
‫קרינת השמש הנכנסת לכדור הארץ גדולה פי ‪ 10‬מנקודת הרוויה של פוטוסיתזה‪.‬‬
‫היעילות הפוטוסינטתית העולמית היא בין ‪ 1%‬ל – ‪.2%‬‬

‫‪-4-‬‬
‫‪27/12/07‬‬
‫אקולוגיה – שיעור ‪10‬‬
‫גורמים המשפיעים על פוטוסינתזה‪:‬‬
‫‪.1‬עוצמת‪ ,‬זמינות ואיכות אור‪.‬‬
‫‪.2‬מים‪.‬‬
‫‪.3‬טמפרטורה‪.‬‬

‫‪.4‬נוטריאנטים (‪ N, P, K, S, Fe‬וכו')‪.‬‬
‫‪.5‬אזור פוטי בעולם‪.‬‬

‫‪.6‬עומק הקומפנסציה ‪ -‬פוטוסינטזה (‪ = )PS‬נשימה של כל‬

‫בע"ח (‪.)R‬‬
‫נקודה זו יכול להשתנות כתלות בחדירת האור וריכוז‬
‫הנוטריינטים‪.‬‬

‫‪.7‬נקודת רוויה (נקודה ממנה עליה בעוצמת אור לא תעלה את‬

‫הפוטוסינתזה)‪.‬‬
‫‪.8‬קו רוחב‪.‬‬

‫‪-5-‬‬
‫‪27/12/07‬‬
‫אקולוגיה – שיעור ‪10‬‬
‫ערבוב מים –‬
‫מעלה נוטריינטים מהעומק‪.‬‬
‫לוקח פיטופלנקטון מתחת לעומק‬
‫הקומפנסציה או האזור הפוטי‪.‬‬

‫עומק קריטי –‬
‫כמו עומק קומפנסציה אבל מתחשבים‬
‫רק בנשימה של הצמחים ולא בנשימה‬
‫של כל בעלי החיים‪.‬‬

‫יעילות אקולוגית‬
‫החלק מהאנרגיה שעובר מרמה טרופית אחת לזאת שאחריה‪ ,‬היעילות האקולוגית‬
‫נעה בין ‪ 5%‬ליותר מ – ‪.20%‬‬
‫ההערכה השמרנית עומדת על ‪.10%‬‬
‫במערכות טבעיות היעילות תהיה נמוכה‪ ,‬באזורים בהם יש התערבות של בני אדם‪,‬‬
‫היעילות תהיה גבוהה‪.‬‬
‫לטורפים תהיה יעילות אקולוגית גבוהה‪.‬‬

‫אנרגיה במעבר בין רמות טרופיות‬

‫פירמידת אנרגיה‬

‫‪-6-‬‬
‫‪27/12/07‬‬
‫אקולוגיה – שיעור ‪10‬‬
‫זמן השהיית אנרגיה‬
‫הזמן שאנרגיה נשארת ברמה טרופית מסויימת‬
‫והצטברות אנרגיה ברמות השונות‪.‬‬
‫ככל שזמן השהייה ארוך יותר‪ ,‬הביומסה‬
‫שתצטבר תהיה גדולה יותר‪.‬‬

‫הגבלת רמות טרופיות‬

‫‪.1‬ייצור ראשוני נטו (‪- )NPP‬‬
‫גידול בייצור הראשוני נטו עשוי להעלות‬
‫את האנרגיה הזמינה לרמות הטרופיות‬
‫הבאות‪.‬‬
‫‪.2‬יעילות אקולוגית ‪-‬‬
‫יעילות אקולוגית גבוהה עשויה לאפשר יותר רמות טרופיות‪.‬‬

‫מפרקים‬
‫מפרקים משחררים ‪ H 2O , CO2‬ונוטריאנטים‪.‬‬
‫תהליך זה תלוי בטמפרטורה‪ ,‬לחות ובהרכב הכימיקלי של החומר האורגני‪.‬‬

‫חומר‬
‫חומר מקומי (‪– )Autochthonous‬‬
‫חומר ואנרגיה שנוצרו ע"י פוטוסינתזה באותו מקום‪.‬‬
‫זה החומר ברוב האקוסיסטמות היבשתיות‪.‬‬

‫חומר "זר" (‪– )Allochthonous‬‬

‫חומר ואנרגיה שנוצרו ע"י פוטוסינתזה מחוץ לחברה‪.‬‬
‫זה החומר ברוב האקוסיסטמות הימיות‪.‬‬

‫מחזור כללי של נוטריינטים‬

‫מקרו‪-‬נוטריינטים‪:‬‬
‫חנקן ) ‪ - ( N‬חלבונים‪ ,‬חומצות גרעין‪.‬‬
‫זרחן ) ‪ - ( P‬חומצות גרעין‪.ATP ,‬‬
‫אשלגן ) ‪ - ( K‬סוכר‪ ,‬עמילן‪ ,‬אנזימים‪.‬‬

‫‪-7-‬‬
‫‪27/12/07‬‬
‫אקולוגיה – שיעור ‪10‬‬
‫מיקרו‪-‬נוטריינטים‪:‬‬
‫ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬מנגן ואחרים‪.‬‬

‫‪-8-‬‬
‫‪27/12/07‬‬
‫אקולוגיה – שיעור ‪10‬‬
‫מחזור המים‬

‫מחזור הפחמן‬

‫מעגל החנקן‬

‫מעגל הגפרית‬
‫הגדלנו את כמויות הגפרית באטמ'‪.‬‬

‫‪-9-‬‬
‫‪27/12/07‬‬
‫אקולוגיה – שיעור ‪10‬‬
‫‪IRONEX‬‬
‫תאוריה שאומרת שלא הנוטריינטים הרגילים הם אלו שמגבילים‬
‫את הצמיחה בים‪ ,‬אלא ברזל‪.‬‬
‫הרעיון זה לזרוע את האוקיינוס בברזל שיגרום לפריחה של אצות‪,‬‬
‫ילקח יותר פחמן דו חמצני וכך אולי אפשר לעצור את ההתחממות‬
‫הגלובלית‪.‬‬
‫הבעיה – צריך הרבה ברזל ורוב הפחמן שנלכד בצורה כזאת‬
‫ממוחזר בשטח ולא שוקע‪.‬‬
‫פריחת האצות היתה קצרת טווח‪ ,‬לא ידוע מה תהיה ההשפעה על‬
‫שאר האורגניזמים‪.‬‬

‫פתרון לא מעשי‪.‬‬

‫אטרופיקציה‬
‫העשרה של גוף מים עם נוטריינטים‪ ,‬ההעשרה יכולה‬
‫להיווצר בצורה טבעית או על ידי אדם‪.‬‬
‫האטרופיקציה תגרום לפריחה בפני השטח‪ ,‬עצירה‬
‫של האור על ידי הפריחה וחסימת מעבר החמצן‬
‫לעומק‪.‬‬
‫ללא חמצן החיים בעומק יכחדו והתנאים‬
‫האנ‪-‬ארובים יתגברו‪.‬‬

‫גאות אדומה – פריחה גדולה של אצות (דינופלגלטים)‬

‫‪- 10 -‬‬
‫‪27/12/07‬‬
‫אקולוגיה – שיעור ‪10‬‬
‫שמייצרים טוקסינים שיכולים לגרום למחלות‬
‫ושיתוק‪.‬‬

‫‪- 11 -‬‬