‫חוברת הרצאות ותרגולים‬

‫בנושא‪ :‬התמרות לפלס‬

‫שנה"ל תשס"ט‬
‫‪2008-2009‬‬

‫בעריכת‪ :‬דר' בומה אברמוביץ‪,‬‬

‫דר' דבורה טולדנו קטעי‬
‫דר' יעקב לוצקי‬
 ‫תוכן העניינים‬
‫תקצירי הרצאות‬
‫‪3‬‬ ‫פרק ‪ :1‬הגדרה ותכונת הלינאריות‬

‫‪8‬‬ ‫פרק ‪ :2‬תכונות‪ :‬נגזרת‪ ,‬אינטגרל ומשפט ההזזה‬

‫‪15‬‬ ‫פרק ‪ :3‬פונקצית הביסייד והתמרת לפלס של פונקציות‬

‫רציפות למקוטעין‬
‫‪19‬‬ ‫פרק ‪ :4‬התמרת לפלס של פונקציה מחזורית‬

‫‪21‬‬ ‫פרק ‪ :5‬פונקצית דלתא של דיראק‬

‫‪24‬‬ ‫פרק ‪ :6‬התמרת לפלס הפוכה‬

‫‪28‬‬ ‫פרק ‪ :7‬קונבולוציה‬

‫‪31‬‬ ‫פרק ‪ :8‬שימושים להתמרות לפלס‬

‫תקצירי תרגילים נוספים‬

‫‪45‬‬ ‫פרק ‪ :1‬הגדרה ותכונת הלינאריות‬

‫‪49‬‬ ‫פרק ‪ :2‬תכונות‪ :‬נגזרת‪ ,‬אינטגרל ומשפט ההזזה‬

‫‪53‬‬ ‫פרק ‪ :3‬התמרה של פונקצית הביסייד‪ ,‬התמרת לפלס הפוכה‬

‫‪63‬‬ ‫פרק ‪ :4‬קונבולציה‬

‫‪65‬‬ ‫פרק ‪ :5‬שימושים להתמרות לפלס‬

‫‪88‬‬ ‫תרגילי בית‬

‫‪2‬‬
 ‫תקצירי הרצאות‬

‫הגדרה של התמרת לפלס‬

‫הגדרה‪:‬‬
‫‪ 0,  ‬עם טווח ערכים מרוכבים‪ ,‬כלומר‬ ‫תהי ‪ f t ‬פונקציה רציפה למקוטעין בקרן הימנית‬
‫‪ . f : R   C‬לכל מספר ממשי ‪ s‬מגדירים אינטגרל מוכלל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪1.1‬‬ ‫‪F s   L f t s    f t   e st dt‬‬
‫‪0‬‬

‫האינטגרל ‪ ,‬עבור ערכי ‪ s‬בהם הוא קיים ( מתכנס ) ‪ ,‬נקראהתמרת לפלס של ‪. f‬‬
‫( התמרת לפלס של ‪ f‬קיימת עבור ערכים מסויימים של ‪ s‬ואינה קיימת עבור‬
‫ערכים אחרים )‬

‫הפונקציה ‪ f t ‬נקראת פונקצית מקור והפונקציה ‪ F s   L f t s ‬נקראת תמונת לפלס של ‪. f‬‬

‫דוגמא ‪ :1.1‬נמצא את התמרת לפלס של הפונקציה ‪. f t   1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪F s   L f t s   1 e‬‬ ‫‪ st‬‬
‫‪dt  lim  e st dt‬‬ ‫פתרון‪ :‬לפי הגדרת התמרת לפלס ‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ ‬עבור ‪ s  0‬האינטגרל מתבדר כיוון ש‪F 0  lim 1  dt  lim t 0  lim b   -‬‬
‫‪b‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪0‬‬
‫עבור ‪ s  0‬האינטגרל מתכנס כיוון ש‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪e‬‬‫‪ st b‬‬‫‪‬‬
‫‪  lim  1   e sb  e 0   1‬‬
‫‪b‬‬
‫‪F s   lim  e st dt  lim ‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b  s‬‬ ‫‪ b s  ‬‬ ‫‪ s‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫עבור ‪ s  0‬האינטגרל מתבדר כיוון ש‪-‬‬ ‫‪‬‬

‫‪e‬‬‫‪ st b‬‬‫‪‬‬
‫‪  lim  1   e sb  e 0   ‬‬
‫‪b‬‬
‫‪F s   lim  e st dt  lim ‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b  s‬‬ ‫‪ b s  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬

‫‪1.2‬‬ ‫‪L1s  ‬‬

‫‪1‬‬
‫לסיכום‪ :‬מתקיים ‪; s  0‬‬
‫‪s‬‬

‫דוגמא ‪ :1.2‬נמצא את התמרת לפלס של הפונקציה ‪ f t   e at‬עבור ‪ a  0‬ממשי‪.‬‬

‫פתרון‪ :‬לפי הגדרת התמרת לפלס ‪:‬‬

‫‪3‬‬
   b
F s   L f t s    e  e at  st
dt   e  s  a t
dt  lim  e s a t dt
b
0 0 0

 
b
F a   lim 1  dt  lim t 0  lim b   -‫ האינטגרל מתבדר כיוון ש‬: s  a ‫ עבור‬
b

b b b

0
-‫ האינטגרל מתכנס כיוון ש‬: s  a ‫עבור‬ 
  e s a t  b

F s    e s a t dt  lim    lim  1   e s a b  e 0   1

b  s  a   b s  a    sa
0  0   0 
-‫ האינטגרל מתבדר כיוון ש‬: s  a ‫עבור‬ 
  e s a t  b

F s    e s a t dt  lim    lim  1   e s a b  e 0   

b  s  a   b s  a   
0  0    

1.3  
L e at s  
1
sa
; s  a ‫ ממשי מתקיים‬a  0 ‫ לכל‬:‫לסיכום‬

: z  C ‫ עבור‬f t   e zt ‫ נמצא את התמרת לפלס של הפונקציה‬:1.3 ‫דוגמא‬

: ‫ לפי הגדרת התמרת לפלס‬.  1 ,  2  R  z   1   2 i ‫ נסמן‬:‫פתרון‬

 
 1  z s b 1 
b
F s   L f t s    e  e zt  st
dt   e  z  s t
dt  lim  e  z s t dt  lim  e  
b z  s zs
0 0
b
0 
e i  2  s2 
 cos 2  s 2   i sin  2  s 2  ‫ מנוסחת אוילר‬. s1 , s 2  R  s  s1  s 2 i ‫נסמן‬
lim e  z  s b  lim e 1  s1 b  0 ‫ ולכן‬e i 2  s2   cos2  2  s 2   sin 2  2  s 2   1 -‫נובע ש‬
b b

.  1  s1  0 -‫בתנאי ש‬

1.4  
L e zt s  
1
sz
; Re s  Re z ‫ מתקיים‬:‫לסיכום‬

A ; 0t c
f t    1 ‫ נמצא את התמרת לפלס של הפונקציה‬:1.4 ‫דוגמא‬
 A2 ; t c
. c  0 ; A1 , A2 , c  R ‫עבור‬

4
 : ‫ לפי הגדרת התמרת לפלס‬:‫פתרון‬
 c 
F s   L f t s    f t   e  st
dt   A1  e  st
dt   A2  e st dt 
0 0 c
c b
  A1  e st dt  lim  A2  e st dt 
b
0 c
c b
e  st e  st
 A1   A2  lim 
 s 0 b   s
c
s 0

  sb 
 
A1 cs A

e  1  2  lim  e
s b   0
 e cs 

s 0
s 


 
A1  1  e cs  A2  e cs
 s
s 0

:‫משפט‬
‫ שני‬k  0 -‫ ו‬A ‫ יהיו‬.‫ ומקבלת ערכים מרוכבים‬0,   ‫ רציפה למקוטעין בקרן הימנית‬f t  ‫תהי‬
:‫ אזי‬, t  0 ‫ לכל‬f t   k  e At :‫קבועים ממשיים כך שמתקיים‬

. s  A ‫ ממשי עבורו‬s ‫ מוגדרת לכל‬L f t s  ‫ התמרת לפלס‬.‫א‬

1.5 lim L f t s   0 ‫ מתקיים‬.‫ב‬

s 


, ‫ מתכנס בהחלט‬L f t s    e  st  f t dt ‫ האינטגרל המוכלל‬,‫ נראה כי בתנאי המשפט‬:‫הוכחת א‬
0
:‫ מתקיים‬s  A ‫לכל‬ .‫ולכן מתכנס‬
   

e
 st
 f t  dt   e  st  f t  dt   e  st  k  e At dt  k   e  st  e At dt  k  L e At   s   k
sA
0 0 0 0

. a  R ‫ כאשר‬f t   e ‫ עבור הפונקציה‬:1.5 ‫דוגמא‬

at

‫ ולכן התמרת לפלס‬k  1 -‫ ו‬A  a ‫ כלומר‬f t   e  e

at at
: ‫ מתקיים השוויון‬t  0 ‫לכל‬
. s  a ‫ ממשי עבורו‬s ‫ מוגדרת לכל‬L e at s   

. z  C ‫ כאשר‬f t   e ‫ עבור הפונקציה‬:1.6 ‫דוגמא‬

z t

: ‫ מתקיים השוויון‬t  0 ‫ לכל‬. z  x  iy -‫ כך ש‬x, y  R ‫ משמע קיימים‬z  C

5
 ‫‪f t   e zt  e  x iy t  e xt  e i yt  e xt  e i yt  e xt  e xt‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬

‫‪ L e‬מוגדרת לכל ‪ s‬ממשי‬ ‫‪ k  1‬ולכן התמרת לפלס ‪ s ‬‬

‫‪zt‬‬
‫כלומר ‪ A  x  Re z‬ו‪-‬‬
‫עבורו ‪. s  Re z‬‬

‫‪ f t   e‬אין התמרת לפלס כלומר זו איננה פונקצית מקור‪.‬‬

‫‪t2‬‬
‫דוגמא נגדית ‪ :1.7‬לפונקציה‬

‫הסבר‪:‬‬
‫לכל‬ ‫‪f t   k  e‬‬ ‫‪At‬‬
‫נניח בשלילה כי קיימים ‪ A‬ו‪ k  0 -‬שני קבועים ממשיים כך שמתקיים‪:‬‬
‫‪ , t  0‬אזי התמרת לפלס ‪ L f t s ‬מוגדרת לכל ‪ s‬ממשי עבורו ‪. s  A‬‬
‫‪f t   k  e At‬‬ ‫‪ e t  k  e At‬‬ ‫‪ et‬‬ ‫‪ At‬‬
‫‪k‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ e t‬איינה חסומה ‪ ,‬ובפרט לא קיימים ‪ A‬ו‪k  0 -‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ At‬‬
‫‪ , lim e t‬כלומר הפונקציה‬
‫‪t ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ At‬‬
‫מתקיים ‪  ‬‬
‫קבועים ממשיים כך שמתקיים‪ f t   k  e At :‬לכל ‪. t  0‬‬

‫הסבר זה לא מוכיח כמובן שההתמרה ‪ L et s ‬לא קיימת ( כיוון שהמשפט מספק תנאי מספיק אך לא‬ ‫‪ ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬
‫‪  e t‬מתבדר‪.‬‬ ‫‪ st‬‬ ‫הכרחי לקיום התמרת לפלס )‪ .‬במקרה זה יש להראות כי האינטגרל ‪dt‬‬
‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫תכונת הלינאריות של התמרת לפלס‬

‫משפט‪:‬‬
‫תהיינה ‪ f t ‬ו‪ g t  -‬פונקציות מקור המוגדרות בקרן ‪0,  ‬‬
‫נניח כי התמרת לפלס של ‪ f t ‬ו‪ g t  -‬קיימות לכל ‪ , s  a‬אזי‪:‬‬

‫‪ .1‬קיימת התמרת לפלס של פונקצית הסכום ‪ f t   g t ‬ובפרט לכל ‪ s  a‬מתקיים‪:‬‬

‫‪1.6‬‬ ‫‪L f t   g t s   L f t s   Lg t s ‬‬

‫‪ .2‬לכל קבוע מרוכב ‪   C‬קיימת התמרת לפלס של פונקצית הכפל בסקלר ‪  f t ‬‬
‫‪1.7‬‬ ‫ובפרט לכל ‪ s  a‬מתקיים‪L  f t s     L f t s  :‬‬

‫דוגמא ‪ :1.8‬נמצא את התמרת לפלס של הפונקציה ‪ f t   sin at ‬לכל ‪. 0  a  R‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫‪ia t‬‬ ‫‪ ia t‬‬
‫‪e‬‬
‫‪ sin at  ‬ובתכונות הלינאריות ונקבל‪:‬‬
‫‪e‬‬
‫נשתמש בנוסחא‬
‫‪2i‬‬
‫‪ e iat  e iat ‬‬
‫‪Lsin at s   L ‬‬ ‫‪s    L e s   L e‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ia t‬‬ ‫‪ia t‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪s  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2i‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2i‬‬
‫‪6‬‬
 : z 2  ia ‫ופעם נוספת עם‬ z1  ia ‫ פעם אחת עם‬1.4 ‫נשתמש בנוסחה‬

s  0 ‫ נובע כי‬s  Re z 2  Re  ia   0 -‫ ו‬s  Re z1  Re ia   0 ‫מהדרישות‬

:‫ולכן‬
Lsin at s  
1
2i
     1  1
 L e iat s   L e iat s     
1 

2i  s  ia s  ia 
1  s  ia   s  ia   1 2ia a
      2  2
2i  s  ia s  ia   2i s  a 2
s  a2

1.8 Lsin at s  

a
; s0 ‫ קבלנו את הנוסחא‬:‫לסיכום‬
s  a2
2

1.9 Lcosat s  

s
; s0 0  a  R ‫ לכל‬:1.9 ‫דוגמא‬
s  a2
2

e iat  e ia t
cosat   ‫הוכחה באופן דומה עם שימוש בנוסחא‬ :‫פתרון‬
2

. a  R ‫ לכל‬f t   sinhat  ‫ נמצא את התמרת לפלס של הפונקציה‬:1.10 ‫דוגמא‬

:‫פתרון‬
 
e e
:‫ ובתכונות הלינאריות ונקבל‬sinh   ‫נשתמש בנוסחא‬
2
 e at  e  at 
Lsinhat s   L 
1 at
   
s   L e s   L e s 
at

 2  2

: s  a ‫ ונקבל לכל‬1.3 ‫נשתמש בנוסחה‬

Lsinh at s  

1
2
     1  1
 L e at s   L e  at s     
1 

2 sa sa
1  s  a   s  a   1 2a a
      2  2
2  s  a s  a   2 s  a 2
s  a2

1.10 Lsinhat s  

a
; s  a :‫ קבלנו את הנוסחא‬:‫לסיכום‬
s  a2
2

1.11 Lcoshat s  

s
; s  a ‫ מתקיים‬s  a ‫ ולכל‬a  R ‫ לכל‬:1.11 ‫דוגמא‬
s  a2
2

e  e 
cosh   ‫ הוכחה באופן דומה עם שימוש בנוסחא‬:‫פתרון‬
2

7
 ‫התמרת לפלס של נגזרות של פונקציות מקור‬

: ‫משפט‬
‫ שני קבועים ממשיים כך‬k  0 -‫ ו‬A ‫ עם‬0,   ‫ רציפה למקוטעין בקרן‬f t  ‫תהי‬
‫ פונקציה רציפה‬f t  ‫ הנגזרת‬t  0 ‫ ונניח עוד כי לכל‬t  0 ‫ לכל‬f t   k  e At ‫שמתקיים‬
: ‫למקוטעין אזי‬
:‫ ובפרט מתקיימת הנוסחא‬f t  ‫ קיימת התמרת לפלס של הנגזרת‬s  A ‫לכל‬
2.1 L f t s   s  L f t s   f 0

:‫הוכחה‬
 b
 b

L f t s    e  st  f t dt  lim  e  st  f t dt  lim e  st  f t   s   e  st  f t dt  
b

b   b 
 
0
0 0 0
*

  
 lim  e  sb  f b   f 0  s   e  st  f t dt  s  L f t s   f 0
b    
 ***0  
0

  
**L  f t  s 
:‫הסברים‬
(*)
 u  e  st v   f t 
 e  st
 f t dt     e  f t     s e  f t dt  e  f t    s e  f t dt
 st  st  st  st

u    s  e
 st
v  f t  

L f t s    e  st  f t dt ‫)**( בנתוני המשפט ולפי משפט קודם שלמדנו התמרת לפלס‬
0
. s  A ‫מוגדרת לכל‬

g b   e  sb  f b  ‫)***( נגדיר‬

f b f b k  e Ab
0  g b  sb  sb  sb  s  Ab b
k
 0

e e e e s A

s  A ‫ לכל‬g b  e  sb  f b b

0 ‫ נובע כי‬, ‫ לפי כלל הסנדויץ‬,‫ולכן‬


. f t   t ‫ את התמרת לפלס של‬,2.1 ‫ באמצעות המשפט והגדרה‬, ‫ נחשב‬:2.1 ‫דוגמא‬

‫פתרון‬

L1s   s  Lt s  :‫ לפי נוסחא קודמת‬, ‫ ולכן‬f 0   0 -‫ ו‬f t   1 :‫מתקיים‬

Lt s   2 ; s  0 :‫ ולכן נקבל‬s  0 ‫ לכל‬L1s   ‫חשבנו בעבר כי‬

1 1
s s

8
‫ היא‬f t  -‫ ו‬0,   ‫ הן פונקציות מקור רציפות למקוטעין בקרן‬f t  -‫ ו‬f t  ‫ א ם‬:‫טענה‬
2.2 L f t s   s 2  L f t s   s  f 0  f 0 : ‫פונקצית מקור אזי‬

‫ ונקבל‬g t   f t  ‫ נציב בנוסחא קודמת‬:‫הוכחה‬

L f t   Lg t s   s  Lg t s   g 0  s  L f t s   f 0 
 s  s  L f t s   f 0  f 0  s 2  L f t s   s  f 0  f 0

:‫ ניתן להכליל ולהוכיח את הנוסחא הבאה‬, ‫באופן דומה‬

‫ הן פונקציות מקור רציפות למקוטעין בקרן‬f t  -‫ ו‬f n 1 t ,, f t  f t , f t  ‫ אם‬:‫טענה‬
: ‫ היא פונקצית מקור אזי‬f n  t  -‫ ו‬0,  
2.3  
L f n  t  s   s n  L f s   s n 1  f 0  s n  2  f 0    f n 1 0

.‫ טבעי‬n ‫ לכל‬f t   t n ‫ נחשב התמרת לפלס של‬:2.2 ‫דוגמא‬

:‫פתרון‬
f n 
t   n!
-‫ ו‬f 0  f 0  f 0    f n 1
0  0 :‫מתקיים‬
 
Ln!s   s n  L t n s  :2.3 ‫ לפי נוסחא‬, ‫ולכן‬

Ln!s   n!L1s   ‫ מתקיים‬L1s   ‫לפי תכונת הלינאריות והנוסחא‬

n! 1
s s
 
2.4 L t n s   nn!1 ; s  0 : ‫ולכן נקבל‬
s

. f t   cos 4 t ‫ נחשב התמרת לפלס של‬:2.3 ‫דוגמא‬

:‫פתרון‬

 
‫ ולכן‬f t   cos4 t  4 cos3 t   sin t  ‫ מתקיים‬:‫מצד אחד‬
   
L f t s    L 4 cos t  sin t s    L 2 sin t cost  2 cos2 t s    Lsin 2t   1  cos2t s  
3

  Lsin 2t s   Lsin 2t   cos2t s    Lsin 2t s   Lsin 4t s  
1
2
2 1 4 40  4s 2
 2   2  2
s 2 2
2 s 4 2

s  4  s 2  16  
: ‫ מקבלים כי‬f 0  1 ‫ המקיימת‬f t   cos 4 t ‫ עבור‬2.1 ‫ מנוסחה‬:‫מצד שני‬
 
 
L  cos4 t s   s  L cos4 t s   1
 



40  2s 2

s 2  4  s 2  16 

 s  L cos4 t s   1  :‫נשווה בין שני הביטויים ונקבל‬

9
  
L cos4 t s  
s 4  16s 2  24
 
s  s 2  4  s 2  16 
 
: L cos 4 t s  ‫נחלץ את‬

‫גזירת תמונה של התמרת לפלס‬

:‫משפט‬

2.5 Lt  f t s   L f t s  :‫ היא פונקצית מקור אזי‬f t  ‫אם‬


. L f t s  ‫ היא הנגזרת הראשונה של התמרת לפלס‬L f t s  ‫כאשר‬

:‫הוכחה‬

L f t s    e  st  f t dt
0
 

 L f t s   L f t s    e  st  f t dt    t  e  st  f t dt 
d d
ds 0
ds 0

  e  st  t  f t dt   Lt  f t s 
0

. f t  
sin t
‫ נחשב התמרת לפלס של‬:2.4 ‫דוגמא‬
t
:‫פתרון‬
Lsin t s   ‫ כאשר ידוע לנו כבר כי‬t  f t   sin t :‫מתקיים‬
1
; s0
s 1
2

 
  sin t   1   sin t  
 L     ‫ כלומר‬Lsin t s    L    : 2.5 ‫ לפי נוסחה‬, ‫ולכן‬
  t  1 s   t 
2

:‫ע"י אינטגרל לא מסוים על שני אגפים נקבל‬

 sin t  1
L   ds   arctan s  C
 t  1 s2

: ) 1 ‫ ( מפרק‬1.5 ‫ נשתמש בתכונה‬C ‫על מנת למצוא את הקבוע‬

 
 sin t     
lim L  0  lim   arctan
s  C   0   2  C  0  C  2
 t  s   
s 


 2 

 sin t  
) .‫ ( נראה בהמשך דרך שונה לחישוב התמרה זו‬L    arctan s ; s  0 :‫לסיכום‬
 t  2

:‫הכללה‬
2.6  n

L t  f t  s    1  L f t s 
n n 
:‫ היא פונקצית מקור אזי‬f t  ‫אם‬

10
 . L f t s  ‫ ית של התמרת לפלס‬- n -‫ היא הנגזרת ה‬L f t s 
n 
‫כאשר‬

) 2.4 ‫ ( חשבנו קודם בדרך אחרת – נוסחה‬. f t   t n ‫ נחשב התמרת לפלס של‬:2.5 ‫דוגמא‬

:‫פתרון‬
f t   t n  1 :‫ באופן הבא‬f t  ‫ נוכל לרשום את‬. s  0 ‫ לכל‬L1s  
1
‫ידוע לנו כבר כי‬
s
:2.6 ‫ לפי נוסחא‬,‫ולכן‬
n 
 
L t  1 s    1  L1s 
n n n  1
  1   
n
  1 
n  1  n!
n

n!
n 1

s s s n1
s 0

 
L t n s  
n!
s n1
; s  0 :2.4 ‫כלומר קבלנו שוב את נוסחא‬

. a  R ‫ עבור‬f t   t n  e at ‫ נחשב התמרת לפלס של‬:2.6 ‫דוגמא‬

:‫פתרון‬
 
. s  a ‫ לכל‬L e at s  
1
sa
‫ידוע לנו כבר כי‬

:2.6 ‫ לפי נוסחא‬,‫ולכן‬

n 
         1
L t n  e at s    1  L e at s 
n  1 
   1 
 1  n!  n!
n


n n n

s a
sa s  a n1 s  a n1

a  R ‫לכל‬ 2.7   
L t n  e at s  
n!
; s  a :‫כלומר קבלנו את הנוסחא‬
s  a n1

‫אינטגרציה של פונקצית מקור‬

:‫משפט‬
: s  0 ‫ היא פונקצית מקור והאינטגרל אזי לכל‬f t  ‫אם‬
t  L f t s 
2.8 L   f  d  s  
0  s

11
 t
.  cosh d
0
‫ נחשב התמרת לפלס של‬:2.7 ‫דוגמא‬

:‫פתרון‬
 
e e
‫ ובתכונות הלינאריות של האינטגרל המסוים ושל התמרת לפלס‬cosh   ‫נשתמש בזהות‬
2
:‫ונקבל‬

t   t e   e   1 
t t

L   cosh d  s   L   d  s    L   e  d   e  d  s 
0  0 2  2 0 0 
1   1  
t t
  L   e  d  s    L   e  d  s 
2 0  2 0 

:‫ ונקבל‬f    e  ‫ ופעם אחת עם‬f    e  ‫ פעם אחת עם‬2.8 ‫כעת נשתמש בנוסחה‬
t  1   
t
1   
t
L   cosh d  s    L   e d  s    L   e d  s  
0  2 0  2 0 
1 1
1  1 1 
  s    s  
1 1 1
   2
2 s 2 s 2s  s   s    s   2

:‫לפי תכונת הלינאריות ונוסחאות קודמות שחשבנו נקבל כי‬

L f t  p   Lcos t  p   Lcos2t  p   2
p p
 2
p 1 p  4

‫אינטגרציה של תמונה‬
:‫משפט‬

:‫אזי‬,‫קיים‬  L f t  p dp ‫ היא פונקצית מקור והאינטגרל‬f t  ‫אם‬
s

 f t 

2.9 L s    L f t  p dp
 t  s

cost  cos2t 
. g t   ‫ נחשב התמרת לפלס של‬:2.8 ‫דוגמא‬
t
:‫פתרון‬
f t 
) g t   : ‫ ( אזי‬f t   cos t  cos2t  :‫נסמן‬
t
:‫ נקבל כי‬1.9 ‫לפי תכונת הלינאריות ונוסחא‬
L f t  p   Lcos t  p   Lcos2t  p   2
p p
 2
p 1 p  4

12
 :2.9 ‫ לפי נוסחה‬, ‫ולכן‬

 f t 
 
 p p 
b
1  2p 2p 
Lg t s   L   s    L f t  p dp   
  
dp  lim    2  2 dp 
 t  s  p 1 p  4  p 1 p  4 
2 2 b  2
s s

 
 
1 2
  b
 b2 1 2
  s2 1 1 s2  4
 lim   ln 2   lim   ln
p 1 1 s 1 1
 ln     ln   ln
b   2 p  4 s  b  2   b 24 s2  4  2 s2  4 2 s2 1
 
 
 
1
 
 ln 10 

translation ‫משפט ההזזה‬

:‫משפט‬
:‫ מתקיים‬a  R ‫ היא פונקצית מקור אזי לכל מספר ממשי‬f t  ‫אם‬
2.10   
L e at  f t  s   L f t s  a 

. s  a ‫ המחושבת בנקודה המוזזת‬f t  ‫ זוהי התמרת לפלס של‬L f t s  a  ‫כאשר‬

 
 
L e at  f t  s    e  st  e at  f t dt   e s a t  f t dt  L f t s  a  :‫הוכחה‬
0 0

. g t   t 2 e 5t ‫ נחשב התמרת לפלס של‬:2.10 ‫דוגמא‬

s  0 ‫לכל‬  
L t 2 s  
2!
s 3
‫ נקבל‬n  2 ‫ עם‬2.4 ‫ לפי נוסחה‬. f t   t 2 :‫נסמן‬
: s  5 ‫ כלומר לכל‬, s  5  0 ‫ נקבל כי לכל‬2.10 ‫לפי נוסחה‬
 
Lg t s   L t 2 s  5 
2
s  53

. g t   e 3t  sin 4t  ‫ נחשב התמרת לפלס של‬:2.11‫דוגמא‬

s  0 ‫ לכל‬Lsin 4t s   2 1.8 ‫ לפי נוסחה‬. f t   sin 4t  :‫נסמן‬

4
s  16
: s  3 ‫ כלומר לכל‬, s  3  0 ‫ נקבל כי לכל‬2.10 ‫לפי נוסחה‬
Lg t s   Lsin 4t s  3 
4
s  32  16

. g t   e 4t  cosh3t  ‫ נחשב התמרת לפלס של‬: 2.12 ‫דוגמא‬

s  3 ‫ לכל‬Lcosh3t s   2 1.11 ‫ לפי נוסחה‬. f t   cosh4t  :‫נסמן‬

s
s 9

13
 ‫לפי נוסחה ‪ 2.10‬נקבל כי לכל ‪ , s  4  3‬כלומר לכל ‪: s  7‬‬
‫‪s4‬‬ ‫‪s4‬‬
‫‪Lg t s   Lcosh3t s  4 ‬‬ ‫‪ 2‬‬
‫‪s  4  9 s  8s  7‬‬
‫‪2‬‬

‫מנוסחת ההזזה ומנוסחאות ‪ 1.8‬ו‪ 1.9 -‬נובעות הנוסחאות הבאות‪:‬‬

‫‪sa‬‬
‫‪2.11‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪L e at  cosbt  ‬‬ ‫‪; sa‬‬
‫‪s  a 2  b 2‬‬

‫‪2.12 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪L e at  sin bt  ‬‬
‫‪b‬‬
‫‪; sa‬‬
‫‪s  a 2  b 2‬‬

‫שינוי קנה מידה )‪)scaling‬‬

‫משפט‪:‬‬
‫אם ‪ f t ‬היא פונקצית מקור אזי לכל מספר ממשי חיובי ‪ a  0‬מתקיים‪:‬‬

‫‪2.13  L f at s   1  L f t  s ‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪s‬‬
‫כאשר ‪ L f t  ‬זוהי התמרת לפלס של ‪ f t ‬המחושבת בנקודה‬
‫‪s‬‬
‫‪.‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬

‫למעשה ‪ ,‬לתכונה זו יש רק משמעות תיאורטית ולכן לא נדגים אותה כאן‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫פונקצית הביסייד ‪ ,‬התמרת לפלס של פונקציה רציפה למקוטעין‬
‫הגדרות וסימונים‪:‬‬
‫‪ .1‬פונקצית הביסייד ) ‪ ( Heviside‬היא פונקציה בחלקים מהצורה‪:‬‬

‫‪1 ; t  0‬‬
‫‪ht   u0 t   ‬‬
‫‪0 ; t  0‬‬
‫‪1 ; t  c‬‬
‫‪3.1‬‬ ‫‪u c t   ‬‬ ‫‪ .2‬לכל ‪ c  0‬נגדיר פונקצית הביסייד כללית‪:‬‬
‫‪0 ; t  c‬‬

‫גרפים של הפונקציות ) ‪ u 0 (t‬ו ‪ u c (t ) -‬נתונים בציורים ‪ 3.1‬ו‪ 3.2 -‬בהתאמה‬

‫‪1‬‬

‫‪c‬‬

‫איור ‪3.1‬‬ ‫איור ‪3.2‬‬

‫‪ f t  ; t  c‬‬
‫‪g t   ‬‬ ‫‪ .3‬אם ‪ f t ‬מוגדרת לכל ‪ t  c‬עבור הפונקציה בחלקים מהצורה‪:‬‬
‫‪ 0 ; tc‬‬
‫‪f t  ; t  c‬‬
‫‪3.2 uc t   f t   ‬‬ ‫מתקיים‪ . g t   u c t   f t  :‬כלומר‬
‫‪ 0 ; tc‬‬

‫‪ .4‬מ‪ 2 -‬נובע כי עבור ‪ c2  c1  0‬מתקיים ‪:‬‬

‫; ‪1‬‬ ‫‪c1  t  c2‬‬
‫( איור ‪) 3.3‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪uc1 t   uc2 t   ‬‬
‫‪ t  c2‬וגם ‪0 ; t  c1‬‬

‫‪ .5‬מ‪ 3 -‬ו‪ 4 -‬נובע כי עבור ‪ c2  c1  0‬מתקיים ‪:‬‬

‫( איור ‪) 3.4‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪u t   u t  f t    f 0t ‬‬

‫‪c1‬‬ ‫‪c2‬‬
‫;‬ ‫‪c1  t  c2‬‬
‫‪ t  c2‬וגם ‪; t  c1‬‬
‫‪‬‬

‫‪f t ‬‬

‫‪1‬‬

‫‪c1‬‬ ‫‪c2‬‬ ‫‪c1‬‬ ‫‪c2‬‬

‫איור ‪3.3‬‬ ‫איור ‪3.4‬‬

‫‪15‬‬
 :‫התמרת לפלס של פונקצית הביסייד‬

e  sc
3.5 Lu c t s   e  sc  L1s   ‫ מתקיים‬s  0 ‫לכל‬
s

:‫הוכחה‬
  e  st b   sc
Lu c t s    e  st
 u c t dt   e  st
 1dt  lim 
b    s  b  s

  lim  1  e  sb  e  sc  e
 s

0 c  c 
s 0

1 ; 2t 4
. f t    ‫ נחשב התמרת לפלס של‬:3.1 ‫דוגמא‬
0 ; t  2 ‫ וגם‬t  4

s  0 ‫ נקבל כי לכל‬3.5 ‫ ולכן מתכונת הלינאריות ומנוסחה‬f t   u 2 t   u 4 t  :‫במקרה זה מתקיים‬

e 2 s e 4 s 1  2 s
L f t s   Lu 2 t   u 4 t s   Lu 2 t s   Lu 4 t s  
s

s s

  e  e 4 s 

: )‫משפט ( הכללה של נוסחא קודמת‬

:‫ מתקיים‬c  0 ‫ אזי לכל‬, ‫ פונקצית מקור‬f t  ‫תהי‬
3.6 Lu c t   f t  c s   e  cs  L f t s 

:‫הוכחה‬

x  t  c 
  dx  dt 
 
L uc  t   f  t  c    s    e  st  uc  t   f  t  c  dt   e  st  f  t  c  dt   
0 c  t  c  x  0 
t    x   
  
 s x  c 
 e  f  x  dx   e  s x
e  s c
 f  x  dx  e  s c
  e  s x  f  x  dx  e  sc  L  f   s 
0 0 
0 
L f  s 

. g t   u 2 t   t  2
2
‫ נחשב התמרת לפלס של‬:3.2 ‫דוגמא‬

:3.6 ‫ לפי נוסחה‬, ‫ ) ולכן‬f t  2   t  2  ( f t   t 2 -‫ ו‬c  2 ‫במקרה זה‬

2

 
Lg t s   L u 2 t   t  2 s   e 2 s  L t 2 s   e 2 s 
2
  2
s3

‫ צריך למצוא‬u c t   f t  ‫ למציאת התמרת לפלס של פונקציה מהצורה‬3.6 ‫כדי להשתמש בנוסחה‬
. u c t   g t  c  ‫ ואחר כך לטפל בפונקציה‬f t   g t  c  -‫ כך ש‬g t  ‫פונקציה‬

16
   2  2
cos t  3  ; t 
   3
. g t    ‫ נחשב התמרת לפלס של‬:3.3 ‫דוגמא‬
 2
 0 ; t
 3

 2 
g t   u 2 t   cos t   :‫ באופן השקול הבא‬g t  ‫נוכל לרשום את‬
3  3 
 2   2  2
:3.6 ‫ לפי נוסחה‬, ‫ ) ולכן‬f  t    cos t   ( f t   cos t -‫ ו‬c  ‫במקרה זה‬
 3   3  3

2 2
  2 
Lg t s   L u 2 t   cos t   s   e 3  Lcost s   e 3  2
 s  s s
 3  3  s 1

. g t   t  4   u 4 t  ‫ נחשב התמרת לפלס של‬:3.4 ‫דוגמא‬

2

:3.6 ‫ לפי נוסחה‬, ‫ ) ולכן‬f t  4   t  4  ( f t   t 2 -‫ ו‬c  4 ‫במקרה זה‬

2

   
Lg t s   L u 4 t   t  4 s   e 4 s  L t 2 s   e 4 s 
2 2
s3

‫ צריך למצוא‬u c t   f t  ‫ למציאת התמרת לפלס של פונקציה מהצורה‬3.6 ‫כדי להשתמש בנוסחה‬
. u c t   g t  c  ‫ ואחר כך לטפל בפונקציה‬f t   g t  c  -‫ כך ש‬g t  ‫פונקציה‬

: )‫טענה ( נובעת ממשפט קודם‬

:‫אזי מתקיים‬ c  0 ‫ לכל‬g t  c   f t  -‫ פונקצית מקור כך ש‬g t  ‫תהי‬

3.7  Lu c t   f t s   e  cs  Lg t s 

: Lt  u 2 t  ‫ נחשב התמרת לפלס‬:3.5 ‫דוגמא‬

:3.7 ‫ לפי נוסחה‬, ‫ ) ולכן‬g t   t  2 ( f t   t -‫ ו‬c  2 ‫במקרה זה‬

L t  u2  t    s   e 2 s  L u2  t     t  2   2    s   e 2 s  L t  2  s  
1 1 1  2s
e2 s   L t   s   2  L 1  s    e 2 s   2  2    e 2 s  2
s s s
. g t   t 2  u 4 t  ‫ נחשב התמרת לפלס של‬:3.6 ‫דוגמא‬

:3.7 ‫ לפי נוסחה‬, ‫ ) ולכן‬f t  4   t  4   4  ( f t   t  4  -‫ ו‬c  4 ‫במקרה זה‬

2 2

17
    
Lg t s   L u 4 t   t 2 s   L u 4 t   t  4  4 s   e 4 s  L t  4 s  
2
 2

   
 e 4 s  L t 2  8t  16 s   e 4 s  L t 2 s   8  Lt s   16  L1s   
2 1 1
 e 4 s   3  8  2  16  
s s s

1 ; 0  t 1

: f t    3 ; 1  t  3 : ‫ נחשב התמרת לפלס של הפונקציה‬:3.7 ‫דוגמא‬
e 2t t3
 ;
: ‫ באופן הבא‬f t  ‫ניתן להציג את‬
f t   1  u 0 t   u1 t   3  u 3 t   u1 t   e 2t  u 3 t 

s  2 ‫ולכן לכל‬
   
L  f  t    s   L u0  t    L u1  t    3  L u3  t   L u1  t   L e  u3  t   
2t

1 e s e 3 s e63 s
 L u0  t    2  L u1  t    3  L u3  t   L e 2t  u3  t     2   3 
 s s s s2
*

:‫חישובי עזר‬
s  sc
:‫ נקבל‬Lu c t s  
e
Lu1 t s   , Lu 0 t s  
e 1
3.5 ‫לפי נוסחא‬ *
s s s
e 3 s
Lu 3 t s   ‫וגם‬
s
g t   e 6  e 2t -‫ ו‬c  3 ‫ עם‬Lu c t   f t s   e  cs  Lg t s  ‫לפי הנוסחא‬
:‫נקבל‬
   
L e 2t  u3 t  s   e 3s  e 6  L e 2t s   e 6  e 3s 
1
s2
 e 6 3 s 
1
s2

18
 ‫התמרת לפלס של פונקציה מחזורית‬
:‫הגדרה – פונקציה מחזורית‬
‫ ממשי בתחום הגדרתה מתקיים‬t ‫ אם לכל‬T ‫ נקראת פונקציה מחזורית בעלת מחזור‬f (t ) ‫פונקציה‬

:‫הגדרה‬
‫ אזי‬. (T  0) T ‫מקור מחזורית‬-‫פונקציות‬ f (t ) ‫תהי‬
T
4.1 L f t ( s) 
1
Ts 
e  st f (t )dt
1 e 0

: ‫ הבאה‬T ‫ מצא התמרת לפלס של הפונקציה המחזורית‬:4.1 ‫דוגמא‬

 1, 0  t  1
)4.1 ‫ ( ראה איור‬T  2 , f (t )  
 1, 1  t  2

. 4.1 ‫איור‬

‫ נובע‬4.1 -‫ מ‬:‫פתרון‬

1
2
1  1  st 2

L  f  t   ( s )  
 st
f (t )e dt   1  e dt   (1)e dt  
 st
1  e 2 s 0 1  e 2 s  0 1 

1  e  st e  st 
1 2


1  e2 s   s

 s 

s1 
1
e 2 s

  
  e s  1  e2 s  e s 
 0 1 


1
 
 e 2 s  2e  s  1 
1
(1  e  s ) 2 

s 1 e 2 s
 s (1  e )(1  e  s )
s

1  e s e s / 2 (1  e  s ) 1 es / 2  e s / 2 1 s
 s
 s
  s/2 s / 2
 tanh( ).
s (1  e ) s  e (1  e ) s e  e
s/2
s 2

19
 : ‫ הבאה‬T ‫ מצא התמרת לפלס של הפונקציה המחזורית‬.2
t , 0  t  
.) 4.2 ‫ (ראה איור‬, T  2 , f (t )  
1,   t  2

. 4.2‫ציור‬

:‫ ובעזרת אינטגרציה בחלקים נקבל‬4.1 -‫ מ‬:‫פתרון‬

2
 2

L f t ( s ) 
1 1
 1  e  2 s 0 
 st  st  st
f (t )e dt   t  e dt  1  e dt 
1  e  2  s 0  

 st
1  t  st 1  st   e 2
   e  e   
1  e  2  s  s s2 0 s 

1    s 1  s 1 1  2 s 1  s 
  2  s 
 e  2e  2  e  e 
1 e  s s s s s 

s (1   )e s  e s  1  se  2s

 .
s 2 (1  e  2s )

20
 ‫פונקצית דלתא של דירק )‪(Dirak‬‬

‫פונקצית דלתא של דירק איננה פונקציה במובן הרגיל המוכר לנו ‪ ,‬אלא "פונקציה "במובן רחב יותר ‪ .‬זו‬
‫למעשה פעולה מסויימת מעל פונקציות‪.‬‬
‫על מנת להגדיר את פונקצית דירק בצורה מתמטית מדוייקת אנו נזקקים לידע מתמטי החורג ממסגרת‬
‫לימודי ההנדסה‪ .‬לפיכך אנו ניתן מעין "הגדרה"‪.‬‬

‫פונקצית דלתא של דירק מסומנת ע"י ‪  a‬או ע"י ‪  t  a ‬ונקראת לפעמים פונקצית האימפולס‬
‫בנקודה ‪. a‬‬
‫לפונקצית דלתא יש יישומים חשובים בתחומים רבים של מדע וטכניקה‪.‬‬

‫"הגדרה"‪:‬‬
‫‪5.1‬‬ ‫‪‬‬ ‫יהי ‪ a‬מספר ממשי נתון‪ .‬ה"פונקציה" ‪  a‬המקיימת ‪f t    a t dt  f a ‬‬
‫‪A‬‬
‫לכל פונקציה רציפה ‪ f‬בסביבת ‪ , a‬ועבור כל קבוצה ‪ A‬המכילה סביבה של ‪ , a‬נקראת פונקצית‬
‫דלתא של דירק בנקודה ‪. a‬‬

‫למעשה לא קיימת פונקציה רגילה ‪  a‬המקיימת את דרישות ההגדרה לכל ‪ f‬הרציפה בנקודה ‪. a‬‬
‫‪  a‬איננה קיימת במובן הרגיל של פונקציות‪ ,‬אלא כפונקציה הפועלת על פונקציות‪.‬‬

‫אחת הדרכים המקובלות לתאר את ‪  a‬היא כגבול של תהליך‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ 2c‬‬ ‫;‬ ‫‪t  a  c, a  c ‬‬
‫‪‬‬
‫‪5.2‬‬ ‫‪ C t   ‬‬ ‫לכל ‪ c  0‬נגדיר פונקציה‪:‬‬
‫‪0‬‬ ‫;‬ ‫‪t  a  c, a  c ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תכונות של הפונקציה ‪:  a‬‬

‫‪‬‬
‫‪5.3‬‬ ‫‪  t dt  1‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪‬‬

‫‪0 ; t  a‬‬
‫‪5.4‬‬ ‫‪lim  c t   ‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪c 0‬‬
‫‪ ; t  a‬‬

‫‪21‬‬
 ) ‫ הגבול לא קיים במובן הרגיל‬5.4 ‫ " ( לפי‬lim  c t  " ‫ ניתן להבין כגבול‬ a ‫את פונקצית דירק‬
c 0

:  f t    a t dt  f a  ‫ מקיימת את התכונה‬ a -‫נראה ש‬

A

:‫ אזי מתקיים‬, A  R ‫ ותהי‬a ‫ רציפה בסביבת‬f ‫תהי‬

 f t    t dt   f t    t dt   f t  lim  t dt  lim  f t   t dt 

  

a a c c
c 0  c 0 
A   
a c
f t  dt  lim  f t c   2c  lim f t c   f a 
1 1
 lim
c 0 2c 
a c
 c 0 2c c 0
*

-‫ כך ש‬a  c  t c  a  c ‫ קיימת נקודה‬,‫)*( לפי משפט ערך הביניים האינטגרלי‬

a c
.  f t  dt  f t   a  c  a  c  f t   2c
a c
c c

lim t c  a ‫ נובע ( לפי כל הסנדוויץ' ) כי‬, a  c  t c  a  c -‫כיוון ש‬

c 0 

:‫התמרת לפלס של פונקצית דירק‬


5.5 L a t s    e  st  a t dt  e as :‫ מתקיימת הנוסחא הבאה‬a  0 ‫לכל‬
0

:‫תכונה שימושית של פונקצית דירק‬

1  b
5.6  at  b   t   ; a0
a  a

. f t   5   2 t   3   4 t  ‫ נחשב התמרת לפלס של‬:5.1 ‫דוגמא‬

:5.5 ‫לפי נוסחא‬

L f t s   L5   2 t   3   4 t s   5  L 2 t s   3  L 4 t s   5  e 2 s  3  e 4 s

. f t   4   2t  5 ‫ נחשב התמרת לפלס של‬:5.2 ‫דוגמא‬

: 5.5 -‫ ו‬5.6 ‫לפי נוסחאות‬

 1  5 
L f t s   L4   2t  5s   L 4    t  s   2  L  5 t s   2  e 2
5 s

 2  2   2 

. f t   cos t  ln t   t    ‫ נחשב התמרת לפלס של‬:5.3 ‫דוגמא‬

22
 :‫לפי הגדרת התמרת לפלס מקבלים‬

L f t s   Lcost  ln t   t   s    cost  ln t   t     e  st dt 
0

 cost  ln t  e  st
  cos  ln   e  s  e  s  ln 
t 

23
 ‫התמרות לפלס הפוכות‬
‫בפרקים קודמים חשבנו התמרות לפלס של פונקציות מקור‪ .‬כעת נעסוק במציאת פונקצית מקור ע"י‬
‫‪ .) L1‬כלומר לכל פונקצית‬ ‫תמונת לפלס שלה‪ .‬לפעולה זו קוראים התמרת לפלס הפוכה ( סימון‬
‫מקור ‪ f t ‬המקיימת ‪ F s   L f t s ‬מתקיים ‪. L F s t   f t ‬‬
‫‪1‬‬

‫הגדרה‪:‬‬
‫‪L f t s   F s ‬‬ ‫‪ f t ‬היא היא התמרת לפלס הפוכה של ‪ F s ‬אם מתקיים‪:‬‬

‫‪6.1‬‬ ‫סימון‪f t   L1 F s t  :‬‬

‫כדי למצוא פונקצית מקור בהינתן התמונה שלה יש להשתמש בטבלת התמרות לפלס‪.‬‬

‫‪. F s  ‬‬
‫‪1‬‬
‫דוגמא‪ :6.1‬נחשב התמרת לפלס הפוכה של‬
‫‪s‬‬
‫‪1‬‬
‫‪f t   L1 F s t   L1  t   1‬‬
‫‪s‬‬
‫‪. F s   2‬‬
‫‪2‬‬
‫דוגמא ‪ :6.2‬נחשב התמרת לפלס הפוכה של‬
‫‪s 4‬‬
‫‪ 2 ‬‬
‫‪f t   L1 F s t   L1  2‬‬ ‫‪t   sin 2t ‬‬
‫‪ s  4‬‬

‫‪. F s  ‬‬
‫‪6‬‬
‫דוגמא ‪ :6.3‬נחשב את התמרת לפלס ההפוכה של‬
‫‪s  2  4‬‬
‫‪ L e at  t n s  ‬עם ‪ n  3‬ו‪ a  2 -‬ונקבל כי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫!‪n‬‬
‫נשתמש בנוסחא‪:‬‬
‫‪s  a n1‬‬
‫‪ 3! ‬‬
‫‪L1 F s t   L1 ‬‬ ‫‪4 ‬‬
‫‪t   e 2t  t 3‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬‫‪s‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫תכונת הלינאריות של התמרת לפלס ההפוכה‪:‬‬

‫נניח כי ‪ f t ‬ו‪ g t  -‬התמרות לפלס הפוכות של ‪ F s ‬ו‪ G s  -‬ו‪ ,   C -‬אזי‬
‫‪.1‬‬
‫‪6.2‬‬ ‫‪L1 F s   Gs t   L1 F s t   L1 G s t   f t   g t ‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪6.3‬‬ ‫‪L   F s t     L F s t     f t ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪. F s  ‬‬
‫‪5s‬‬
‫דוגמא ‪ :6.4‬נחשב התמרת לפלס הפוכה של‬
‫‪s 9‬‬
‫‪2‬‬

‫‪24‬‬
  5s  1  
f t   L1 F s t   L1  2 t   5  L  2 t   5 cos3t 
s
 s 9 s 3 
2

3s  3
. F s  
1
 ‫ נחשב התמרת לפלס הפוכה של‬:6.5 ‫דוגמא‬
s 2
s  12  4
1 3s  3  1  1 
 s 1 
L1 F s t   L1  2  t   L  2 t   3  L 
1
t   t  3e  cos2t 
t

 s s  1  4 
2
 
s  s  1  4 
2

. F s  
9 6
 2 ‫ נחשב התמרת לפלס הפוכה של‬:6.6 ‫דוגמא‬
s 4 s 5
2

 9 6  1  1  1  1 
f t   L1 F s t   L1  2  2 t   9  L  2 t   6  L  2 t  
 s  4 s 5  s  4  s 5
 

9 1  2 
L  2    
6
 1  5 t   9  sin 2t   6 sinh 5t  
 
t L
2 s 2 
2
5  s2  5 
2
2 5
 

:‫התמרה הפוכה של פונקציות רציונאליות‬

. F s  
s
‫ נחשב התמרת לפלס הפוכה של‬:6.7 ‫דוגמא‬
s  2s  8
2

F s  
s s A B
   :‫ראשית נמצא פירוק הביסייד‬
s  2s  8 s  2s  4 s  2 s  4
2

A  s  4  B  s  2  s :‫מכנה משותף והשוואת מונים‬

B  2 ‫ כלומר‬6B  4 ‫ נקבל‬s  4 ‫מהצבת‬
3
A  1 ‫ כלומר‬ 6 A  2 ‫ נקבל‬s  2 ‫מהצבת‬
3
F s    :‫ הנו‬F s  ‫לכן פירוק הביסייד של‬
1 1 2 1
 
3 s2 3 s4
:‫מתכונת הלינאריות של התמרה הפוכה ומלוח ההתמרות נקבל‬

1 1 2 1 
L1 F s t   L1      t   1  L1  1 t   2  L1  1 t  
3 s  2 3 s  4  3 s  2 3 s  4
1 2
  e  2t   e 4t
3 3

. F s  
s
‫ נחשב התמרת לפלס הפוכה של‬:6.8 ‫דוגמא‬
s  4s  5
2

) ‫ איננו פריק ( אחרת היינו נוקטים בדרך זהה לדוגמא קודמת‬s 2  4s  5 ‫הגורם הריבועי‬
25
 :‫אולם ניתן לרשום‬

F s  
s
 2
s

s

s  2  2  s  2  2  1
2
 2

s  4s  5 s  4s  4  1 s  2  1 s  2  1 s  2  1
2 2
s  22  1

:‫מתכונת הלינאריות של התמרה הפוכה ומלוח ההתמרות נקבל‬

 s  2 
L1 F s t   L1  t  
1
 
s  22  1
2
 s  2  1
2

 s  2   
 L1   t   2  L1

1
 t   e  cost  2  e  sin t
 2t  2t

 s  2  1  s  2  1
2 2

s 2  2s  5
. F s   ‫ נחשב התמרת לפלס הפוכה של‬:6.9 ‫דוגמא‬
s  13
  s
1 
2

 2  
f t   L F s t   L
1 
1  s  2 s  1  4 
   1 
t   L1  
 4 
t   6  L1  t   e t  2e t t 2
3 


s  1 3 

 s 1  s  1 
 
6s  4
. F s   2 ‫ נחשב התמרת לפלס הפוכה של‬:6.10 ‫דוגמא‬
s  4s  20
:‫ איננו פריק אולם ניתן לרשום‬s 2  4s  20 ‫הגורם הריבועי‬

6s  4 6s  2   8 s  2  2 
F s  
4
 2  6
s  4s  20
2

s  4 s  4  16 
s  2  4
2 2
s  2  2  4 2
:‫מתכונת הלינאריות של התמרה הפוכה ומלוח ההתמרות נקבל‬


L1  F  s   t   L1 6 
 s  2  2  4 
 t  
  s  2   42  s  2 2  42 
2

  s  2   4 
 6  L1    t   2  L1
   t   6  e2t  cos  4t   2  e2t  sin  4t 
  s  2   4    s  2   4 
2 2 2 2

:‫התמרה הפוכה עם פונקצית הביסייד‬

:‫ אז מתקיים‬c  0 ‫ אזי לכל‬, ‫ פונקצית מקור‬f t ‫ ראינו כי אם‬3 ‫בפרק‬
3.6 Lu c t   f t  c s   e  cs  L f t s 

6.4  
L1 e  cs  L f t s  t   u c t   f t  c  : ‫מנוסחא זו נובע‬

6.4  
L1 e  cs  g s  t   u c t   L1 g s t  c  :‫ובכתיב שקול‬
26
 e 2 s
F s   : ‫ נחשב התמרת לפלס ההפוכה של הפונקציה‬: 6.11 ‫דוגמא‬
s 1
g s  
1
-‫ ו‬c  2 ‫ עם‬6.4 ‫נשתמש בנוסחא‬
s 1
 1 
L1 F s t   L1 e  2 s   t   u 2 t   L1  1 t  2  u 2 t   e t 2 :‫ונקבל‬
 s  1  s  1

e 2 s
F s   : ‫ נחשב התמרת לפלס ההפוכה של הפונקציה‬: 6.12 ‫דוגמא‬
s2
g s   L f t s  
1
-‫ ו‬c  2 ‫ עם‬6.4 ‫נשתמש בנוסחא‬
s2
:‫ונקבל‬
 1 
L1 F s t   L1 e  2 s   t   u 2 t   L1  1 t  2  u 2 t   e 2t 2   u 2 t   e 2t 4
 s  2 s  2

. F s  
5 2 s
e ‫ נחשב התמרת לפלס הפוכה של‬: 6.13 ‫דוגמא‬
s6
g s   6 -‫ ו‬c  2 ‫ עם‬6.4 ‫נשתמש בנוסחא‬
5
s
5  5
f  t   L1  F  s    t   L1  6  e 2 s   t   u2  t   L1  6   t  2  
s  s 
1
  t  2 ;
5
5 1  5!  1 t2
 u2  t    L  6   t  2    u2  t  t  2    24
5

5! s  24  0 ; 0t 2

4
 s
. F s  
s
 e 5 ‫ נחשב התמרת לפלס הפוכה של‬:6.14 ‫דוגמא‬
s  25
2

4
g s   2
s
-‫ ו‬c  ‫ עם‬6.4 ‫נשתמש בנוסחא‬
s  25 5
4
 s  s   s   4 
f  t   L  F  s    t   L  2
1 1
 e 5   t   u 4  t   L1  2 t  5  
 s  25  5  s  25   
 4
  4   cos  5t  4  ; t
 u 4  t   cos  5   t     u 4  t   cos  5t  4   
5
  5   4
5 5 0 ; 0t 
 5

27
 ‫קונבולוציה‬
:‫הגדרה‬
‫ נגדיר ביניהן פעולה * באמצעות‬, 0,   ‫ פונקציות מקור המוגדרות בקרן‬g t  -‫ ו‬f t  ‫תהיינה‬
t
7.1  f * g t    f t  x g x dx :‫אינטגרל באופן הבא‬
0

. g -‫ ו‬f ‫נקראת קונבולוציה בין‬ * ‫הפעולה‬

g t   cos t -‫ ו‬f t   sin t ‫ נחשב קונובולוציה בין‬:7.1 ‫דוגמא‬

t t
 f * g t   sin t * cost   sin t  x   cos xdx   1  sin t  x  x   sin t  x  x dx 
0 0
2

1  cost  2 x   
t t

   sin t  sin t  2 x dx    sin t  x 

1
 
2 0 2  2  0 
  
cos t

1   cos t    cost  1
   t  sin t    0     t sin t
2  2   2  2
 
  

g t   t 2 -‫ ו‬f t   e t ‫ נחשב קונובולוציה בין‬:7.2 ‫דוגמא‬

t t
 f * g t   e t
*t   e
2 tx
 x dx  e   e  x  x 2 dx :‫לפי הגדרת הקונבולוציה‬
2 t

0 0
:‫נבצע אינטגרציה בחלקים ונקבל‬

e   
t
* t 2 t   e t   e  x  x 2 dx  e t    e  x x 2  2 x  2  
t t

0
 0

   
 e t   e t t 2  2t  2  2  2e t  t 2  2t  2

‫תכונות של קונבולוציה‬
.‫ היא פונקצית מקור‬ f * g t  ‫ קונבולוציה‬.1

7.2  f * g t   g * f t  :‫ קומוטטיביות‬.2

28
 :‫הוכחה‬
u  t  x   0
 
t
g * f t    g t  x  f x dx  du  dx    g u  f t  u  du  
0 u 0  t , u t   0 t
 
t t
  g u  f t  u du   f t  u g u du   f * g t 
0 0

7.3 L f * g s   L f s   Lg s  ‫ משפט הקונבולוציה‬.3

g t   u t  -‫ ו‬f t   sin t ‫ נחשב התמרת לפלס של הקונובולציה בין הפונקציות‬:7.3 ‫דוגמא‬

:‫ ) נובע‬7.3 ‫ממשפט הקונבולוציה ( נוסחה‬

e  s e  s
Lsin t * u t s   Lsin t s   Lu t s  
1
 
s2 1 s 
s  s2 1 
t
. F t    t  x  cosh xdx ‫ נחשב התמרת לפלס של הפונקציה‬:7.4 ‫דוגמא‬
2

F t   t 2 * cosh t ‫ ) נובע כי‬7.1 ‫מהגדרת הקונבולוציה ( נוסחה‬

‫ ) נובע‬7.3 ‫ממשפט הקונבולוציה ( נוסחה‬

   
L t 2 * cosh t s   L t 2 s   Lcosh t s   3  2
2 s
 2 2
s s 1 s  s 1
2
 

‫ מסקנה ממשפט הקונבולוציה‬.4

‫ אזי מתקיים‬G s   Lg t s  -‫ ו‬F s   L f t s  ‫אם‬

7.4 L1 F s   G s t   L1 F s t  * L1 G s t 

H s  
1
‫ נחשב התמרת לפלס הפוכה של‬:7.5 ‫דוגמא‬
s 2
1 2

 
L1  H  s    t   L1 
1  t  L1  1  1   t  
 2 2    s 2  1 s 2  1
  
s 1

 

 1   1 
L1  2   t  * L1  2   t   sin t *sin t
 s  1  s  1
g t   sin t -‫ ו‬f t   sin t ‫נחשב את קונובולוציה בין‬

29
 t t
 f * g t   sin t * sin t   sin t  x   sin xdx   1  cost  x  x   cost  x  x dx 
0 0
2

1  sin 2 x  t   
t t

   cos2 x  t   cost dx   

1
 cost  x   
2 0 2  2  0 
   
 sin t

1  sin t  sin  t   sin t  t cost

    t  cost     0  
2  2   2  2
  

H s  
s
‫ נחשב התמרת לפלס הפוכה של‬:7.6 ‫דוגמא‬
s 2
1 2

 
1 
L  H  s    t   L
s  t  L1  s  1   t 
2  
1
 2  s 2  1 s 2  1


s 1  
 

 s   1 
 L1  2   t  * L1  2   t   cos t *sin t
 s  1  s  1
1
sin t * cost   t sin t ‫ את הקונבולוציה‬7.1 ‫חשבנו קודם בדוגמא‬
2
L1 H s t   cos t * sin t  t  sin t
1 :‫ולכן‬
2

‫שימושים של קונבולוציה‬
.‫ חישוב התמרות הפוכות‬.1
) ‫ ( נראה בפרק של שימושים‬.‫ פתרון משוואות אינטגרודיפרנציאליות‬.2

30
 ‫התמרות לפלס ‪ :‬שימושים‬

‫בפרק זה נראה מספר שימושים להתמרות לפלס‪:‬‬

‫‪ .1‬חישוב אינטגרלים מוכללים‪.‬‬
‫‪ .2‬פתרון משוואות אינטגרליות ואינטגרו‪-‬דיפרנציאליות‪.‬‬
‫‪ .3‬פתרון בעיות התחלה עם מקדמים קבועים‪.‬‬
‫‪ .4‬פתרון מערכת בעיות התחלה של משוואות מסדר ראשון במקדמים קבועים‪.‬‬

‫‪ 8.1‬חישוב אינטגרלים מוכללים‬

‫‪‬‬
‫דוגמא ‪ :8.1‬נחשב את האינטגרל המוכלל ‪.  e 3t  cos2t dt‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫דרך ‪ :1‬נגדיר התמרת לפלס ‪. F s    e  st  cos2t dt :‬‬
‫‪0‬‬

‫זוהי התמרת לפלס של הפונקציה ‪ f t   cos2t ‬וידוע כי מתקיים‬

‫‪F s   Lcos2t s   2‬‬

‫‪s‬‬
‫‪s 4‬‬
‫האינטגרל הנתון הנו מקרה פרטי של ההתמרה שהגדרנו עם ‪ s  3‬ולכן‬
‫‪‬‬

‫‪0 e  cos2t dt  F 3  32  4  13‬‬

‫‪3t‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪‬‬
‫דרך ‪ :2‬נגדיר התמרת לפלס ‪. F s    e  st  e 3t cos2t dt :‬‬
‫‪0‬‬

‫זוהי התמרת לפלס של הפונקציה ‪ f t   e 3t cos2t ‬וידוע כי מתקיים‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪F s   L e 3t  cos2t  s  ‬‬
‫‪s3‬‬
‫‪s  32  4‬‬
‫האינטגרל הנתון הנו מקרה פרטי של ההתמרה שהגדרנו עם ‪ s  0‬ולכן‬
‫‪‬‬
‫‪3 0‬‬
‫‪0 e  cos2t dt  F 0  3  02  4  13‬‬
‫‪3t‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪‬‬
‫‪. I   t 2 e 3t cos2t dt‬‬ ‫דוגמא ‪ :8.2‬חשב את האינטגרל‬
‫‪0‬‬

‫דרך ‪:1‬‬
‫נסמן‪ f t   t 2 e 3t cos2t  . :‬לפי הגדרה של התמרת לפלס ולפי תוצאה של תרגיל ‪ 8‬בפרק ‪ 2‬של‬
‫התרגילים הנוספים לכל ‪: s  3‬‬
‫‪‬‬
‫‪F s   L f t s    t 2 e 3t cos2t   e  st dt ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2s  3 s  3  12‬‬
‫‪2‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪s  32  4‬‬
‫‪3‬‬

‫‪31‬‬
 
‫ הנמצא בתחום‬s  0 ‫ הוא מקרה פרטי של התמרה זו עבור‬I   t 2 e 3t cos2t dt ‫האינטגרל הנתון‬
0
: ‫ההגדרה של ההתמרה ולכן‬

I   t 2 e 3t cos2t dt  F 0 

2s  3 s  3  12
2
 2  3   3

18
0 s  3 2
4 
3
s 0
13 3
2197

:2 ‫דרך‬
:‫ לפי הגדרה של התמרת לפלס‬. f t   t 2
cos2t  :‫נסמן‬

F s   L f t s    t 2 cos2t e  st dt
0
:‫נחשב את ההתמרה‬
2 s s  12 

    s 
2
‫ ה‬F s   L f t s   L t 2 cos2t  s   Lcos2t s    2   ; s0
 s  4 s 2  43

‫ הנמצא בתחום‬s  3 ‫ הוא מקרה פרטי של התמרה זו עבור‬I   t 2 e 3t cos2t dt ‫אינטגרל הנתון‬
0
: ‫ההגדרה של ההתמרה ולכן‬

I   t 2 e 3t cos2t dt  F 0 

2s s  12 2
 2  3   3

18
0 s 2
4 
3
s 3
13 3
2197

‫דיפרנציאליות‬
. -‫ פתרון משוואות אינטגרליות ואינטגרו‬8.2
: 8.3 ‫דוגמא‬
t
. f t   3 f x   sin t  x dx  t ‫נמצא פתרון למשוואה האינטגרלית‬
0

:‫פתרון‬
t
‫ולכן נוכל לרשום ייצוג שקול של‬  f x   sint  xdx  f t  * sin t
0
: ‫מהגדרת הקונבולוציה נובע כי‬

. f t   3 f t  * sin t  t :‫המשוואה‬

L f t s   F s  : ‫נסמן‬
L f t   3 f t  * sin t s   Lt s  :‫נפעיל התמרת לפלס של שני אגפי המשוואה‬

L f t s   3  L f t  * sin t s   Lt s  :‫מתכונת הלינאריות נקבל‬

32
 :‫כעת נשתמש בתוצאות הבאות‬

 L f t  * sin t s   L f t s   Lsin t s   F s   s 2  1
1

 Lt s   2
1
 s
F s   3F s   2
1 1
 2 :‫נציב במשוואה ונקבל‬
s 1 s
: F s  ‫נחלץ את‬
 3  1
F  s   1  2   2
 s  1 s
 s2  4  1
 F s   2  2
 s 1  s
s2  1
 F s 

s2 s2  4 
s2 1
F s  
1 1 3 1
  2  2
 
:‫לאחר ביצוע פירוק הביסייד נקבל‬
s s 4 4 s
2 2
4 s 4

: f t  ‫נמצא התמרת לפלס הפוכה‬

1 1 3 1 
f t   L1   2   2  t   1  L1  12 t   3  L1  2 2 t   1  t  3  sin 2t 
4 s 4 s  4 4 s  8 s  4 4 8

f t    t   sin 2t  :‫פתרון‬

1 3
4 8

: 8.4 ‫דוגמא‬
t
f t   1   f t  x   e 2 x dx ‫דיפרנציאלית‬-‫מצא פתרון למשוואה האינטגרו‬
0

. f 0  1 ‫המקיים‬

:‫פתרון‬
t

 f t  x  e dx  f t  * e 2t
2 x
‫ולכן נוכל לרשום ייצוג שקול של‬ : ‫מהגדרת הקונבולוציה נובע כי‬
0

. f t   1  f t  * e 2t :‫המשוואה‬

L f t s   F s  : ‫נסמן‬

 
L f t s   L 1  f t  * e 2t s  :‫נפעיל התמרת לפלס של שני אגפי המשוואה‬

 
L f t s   L1s   L f t  * e 2t s  :‫מתכונת הלינאריות נקבל‬

33
 :‫כעת נשתמש בתוצאות הבאות‬
  1

 L f s   s  L f s   f 0   s  F s   1

 
 2t
 
 L f t  * e s   L f t s   L e s   F s  
 2t 1
s2

 L1s   1
 s
s  F s   1   F s  
1 1
:‫נציב במשוואה ונקבל‬
s s2
: L f s  ‫נחלץ את‬
 1  1
F  s   s   1
 s  2 s
   
 s 1
2

 2 
 s  2s  1  s  1
 F s  
 s2  s
 
 
s2
 F s 
s   s  1
s2
F s  
2 1
  :‫לאחר ביצוע פירוק הביסייד נקבל‬
s  s  1 s s  1

: f t  ‫נמצא התמרת לפלס הפוכה‬

2 1 
f t   L1    t   2  L1  1 t   L1  1 t   2  e t
 s s  1 s  s  1
f t   2  e t :‫פתרון‬

: 8.5 ‫דוגמא‬
t

 f u  f t  u du  3te  e 3t  1 ‫דיפרנציאלית‬-‫מצא פתרון למשוואה האינטגרו‬

3t

. f 0  0 , f 0   0 ‫המקיים‬

:‫פתרון‬
t
‫ולכן ניתן להציג את המשוואה‬  f u  f t  u du  f t * f t 
0
: ‫מהגדרת הקונבולוציה נובע כי‬

. f t * f t   3te3t  e 3t  1 :‫הנתונה באופן השקול הבא‬

:‫ נשתמש בתכונת הלינאריות והקונבולוציה ונקבל‬, ‫נפעיל התמרת לפלס על שני אגפי המשוואה‬
   
L f t s   L f t s   3  L te3t s   L e 3t s   L1s 

:‫ניעזר בתוצאות הבאות‬

34
   0

 L f t s   s  L f t s   f 0  L f t s 


 L1s  
1
 s

 
 L e s  
3t

s3
1

 
 L te 3t s   1
  s  3 2

s  F s   F s   :‫ נציב במשוואה ונקבל‬L f t s   F s  : ‫נסמן‬

3 1 1
 
 s  3 2
s  3 s
3s  ss  3  s  3
2
s  F s  
2
:‫באופן שקול נוכל לרשום‬
ss  3
2

: F s  ‫נחלץ את‬
F s 2  9
 F s 2  9
ss  3 s s  3
2 2 2

 F s   
3
ss  3
3 A B
  :‫נמצא פירוק הביסייד‬
ss  3 s s  3
As  3  Bs  3 :‫מכנה משותף והשוואת מונים‬

A  1 ‫ כלומר‬ 3A  3 ‫ונקבל‬ s  0 ‫נציב‬

B  1 ‫ כלומר‬3B  3 ‫ונקבל‬ s  3 ‫נציב‬

: f t  ‫נמצא התמרת לפלס הפוכה‬

 3 
f t   L1   t    L1  1  1 t    L1  1 t   L1  1 t    e 3t 1  
 ss  3 s 3 s   s  3 s 

.‫ ולכן זה הפתרון המבוקש‬f10  3  0 ‫ ובפרט‬f1t   3e 3t ‫ מתקיים‬f1 t    e  1 ‫עבור‬

3t
 
f t   e 3t  1 :‫פתרון‬

35
 .‫ פתרון בעיות התחלה עם מד" ר לינאריות במקדמים קבועים‬8.3
: 8.6 ‫דוגמא‬
 y   3 y   2 y  sin t
 ‫נמצא פתרון לבעיית ההתחלה‬
 y0  0 ; y 0  1
:‫פתרון‬
:‫ ונקבל‬y   3 y   2 y  sin t ‫נפעיל התמרת לפלס על שני אגפי המשוואה‬
L y   3 y   2 y s   Lsin t s 
: ‫מתכונת הלינאריות נובע כי‬
L y s   3  L y s   2  L y s   Lsin t s 

L yt s   Y s  : ‫נסמן‬

:‫כעת נשתמש בתוצאות הבאות‬

 0

 L  y   s   s  L  y   s   y  0   s  Y  s 
 0 1
  
 L  y   s   s  L  y   s   s  y  0   y   0   s  Y  s   1
2 2

 1
 L sin t   s   2
 s 1


s 2

 Y s   1  3  s  Y s   2  Y s  
1
s 1
2
:‫נציב במשוואה ונקבל‬

: Y s  ‫נחלץ את‬


Y  s   s 2  3s  2  1 
1
s 1
 2


Y  s   s 2  3s  2  2
1
s 1

1

s2  2

Y  s   s 2  3s  2  2
s 1

s2  2
Y s  2 
 
s  1 s 2  3s  2 
s2  2
Y s  .
s 2

 1  s  1 s  2 

s2  2 A B CS  D
   2
 
:‫נחפש פירוק הביסייד מהצורה‬
s  1 s  1s  2 s  1 s  2 s  1
2

:‫מכנה משותף והשוואת מונים יניבו את התוצאות הבאות‬

A  3 , B   6 ,C   3 , D  1
2 5 10 10
:‫ולכן‬

36
 s2  2 1 3s  1
Y s  
3 1 6 1
      2
 
s  1 s  1s  2 2 s  1 5 s  2 10 s  1
2

: y  yt  ‫נמצא התמרת לפלס הפוכה‬

3 1 1 3s  1 
y t   L1   t  
6 1
    2
 2 s  1 5 s  2 10 s  1
 1 
3
  L1   t   6  L1  1 t   3  L1  2 s t   1  L1  21 t  
2  s  1 5 s  2 10  s  1 10  s  1
3 6 3 1
  e t   e  2t   cost   sin t
2 5 10 10

yt  
3 t 6  2 t 3 1
 e   e   cost   sin t :‫פתרון לבעיית ההתחלה‬
2 5 10 10

: 8.7 ‫דוגמא‬
 y 
  2 y   2 y  cos t
 ‫נמצא פתרון לבעיית ההתחלה‬
 y0  1 ; y 0  0
:‫פתרון‬
:‫ ונקבל‬y   2 y   2 y  cost ‫נפעיל התמרת לפלס על שני אגפי המשוואה‬
L y   2 y   2 y s   Lcos t s 
: ‫מתכונת הלינאריות נובע כי‬
L y s   2  L y s   2  L y s   Lcos t s 

L yt s   Y s  : ‫נסמן‬

:‫כעת נשתמש בתוצאות הבאות‬

 1

 L  y   s   s  L  y   s   y  0   s  Y  s   1
 1 0
  
 L  y  s   s  L  y   s   s  y  0   y   0   s  Y  s   s 
2 2

 s
 L  cos t   s   2
 s 1

s 2

 Y s   s  2  s  Y s   1  2  Y s  
s
s 1
2
:‫נציב במשוואה ונקבל‬

: Y s  ‫נחלץ את‬

37
 
Y  s   s 2  2s  2  s  2   s
s 1
2


 s
Y  s   s 2  2s  2 
s 1
s2  2

s s2
Y s  2  2  Y1  s   Y2  s 
 
s  1 s  2s  2 s  2s  2
2

s  12  1 ‫הוא אי פריק אך ניתן לבצע את ההשלמה לריבוע הבאה‬ s 2  2s  2 ‫נעיר כי הגורם‬

s2
Y2 s   -‫ ל‬y  y 2 t  ‫נחפש התמרת לפלס הפוכה‬ 
s  2s  2
2

1 s  1  1
 s2   
y 2 t   L1  t   L   t  
 s  1  1  s  1  1
2 2

 s  1   
t   L  t 
1
 L1  1

 s  1  1  s  1  1
2 2

 e t cost  e t  sin t

: Y1 s   y  y1 t  ‫כעת נחפש התמרת לפלס הפוכה‬

s

s 2

 1 s  2s  2
2
 -‫ל‬
As  B Cs  D
Y1 s  
s
  2
s 2

 1 s  2s  2
2
 s  1 s  2s  2
2
:‫נחפש פירוק הביסייד מהצורה‬

A  1 , B   2 , C   1 , D  4 :‫מכנה משותף והשוואת מונים יניבו את התוצאות הבאות‬

5 5 5 5
:‫ולכן‬
s 1
Y1 s  
s 1 s 2 1 1 3 1
  2   2    
s 2

 1 s  1  1
2
 5 s  1 5 s  1 5 s  1  1 5 s  12  1
2

: y  y1 t  ‫נמצא את התמרת לפלס ההפוכה‬

1 s 2 1 1 s 1 3 1 
y1  t   L1   2   2      t  
 5 s  1 5 s  1 5  s  1  1 5  s  1  1 
2 2

1  s  2  1  1  s 1  3 1  1 
  L1  2   t    L1  2   t    L1    t    L   t  
 s  1  s  1   s  1  1    s  1  1 
2 2
5 5 5 5
1 2 1 3
  cos t   sin t   et cos t   et  sin t
5 5 5 5

:‫פתרון לבעיית ההתחלה‬ 

38
 1 
y t   y1 t   y 2 t     cos t   sin t   e t cos t   e t  sin t   e t cos t  e t  sin t 
2 1 3
 
5 5 5 5 
  cos t  2 sin t   e t  2 cos t  sin t 
1 2
5 5
: 8.8 ‫דוגמא‬
 y   2 y   y   t   u 2 t 
 ‫נמצא פתרון לבעיית ההתחלה‬
 y 0  0 ; y 0  0

:‫פתרון‬
:‫ונקבל‬ y   2 y   y   t   u 2 t  ‫נפעיל התמרת לפלס על שני אגפי המשוואה‬
L y   2 y   y s   L t   u 2 t s 
: ‫מתכונת הלינאריות נובע כי‬
L y s   2  L y s   L y s   L t s   Lu 2 t s 

L yt s   Y s  : ‫נסמן‬

:‫כעת נשתמש בתוצאות הבאות‬

 0
 L  y   s   s  L  y   s   y  0   s  Y  s 
 0 0
  
 L  y   s   s 2  L  y   s   s  y  0   y   0   s 2  Y  s 

 L   t    s   1

 e 2 s
 L  2     
 u t  s 
s
e 2 s
s 2  Y s   2  s  Y s   Y s   1  :‫נציב במשוואה ונקבל‬
s

: Y s  ‫נחלץ את‬
e 2 s

Y  s   s 2  2s  1  1   s


1 e 2 s
Y s   
s  2s  1 s  s 2  2s  1
2
 
2 s
1 e
Y s    Y1  s   Y2  s 
 s  1 2
s   s  1
2

:‫ היא‬y  y1 t  ‫ התמרת לפלס הפוכה‬Y1 s  

1
‫עבור‬ 
s  12
 1 
y1 t   L1  2 
t   te t
 s  1 

e 2 s
: Y2 s   -‫ ל‬y  y 2 t  ‫כעת נחפש התמרת לפלס הפוכה‬ 
s  s  1
2

39
 Y2 s  
1 A B C
   :‫נחפש פירוק הביסייד מהצורה‬
s s  1 s s  1 s  12
2

A  1, B  1, C  1 :‫מכנה משותף והשוואת מונים יניבו את התוצאות הבאות‬

:‫ולכן‬
 2 s
1 1 
Y2 s  
e 1
 e 2 s     
2 
ss  1    
2
 s s 1 s 1 
:‫מתקיים‬
1 1   
L1  
1
 2 
t   L1  1 t   L1  1 t   L1  1 2 t   1  e t  te t
 s s  1 s  1  s  s  1  s  1 

: y  y 2 t  ‫נמצא את התמרת לפלס ההפוכה‬

 
6.4 ‫ הנובעת מנוסחה‬L e  g s  t   u c t   L1 g s t  c  ‫נשתמש בנוסחה‬
1  c s

:‫ וניעזר בתוצאה קודמת שחישבנו‬c  2 -‫ ו‬g s   

1 1 1
 ‫עם‬
s s  1 s  12
 1 1 1 
y2  t   L1 e 2 s     t  
  s s  1  s  12  
  
1 1 1 
u2  t   L1    2 
 t  2 
 s s  1  s  1 


 u2  t   1  e     t  2   e  
 t  2  t  2

:‫פתרון לבעיית ההתחלה‬ 

y t   y1 t   y 2 t   te  u 2 t   1  e
t
   t  2 
 t  2   e  t  2   

40
 ‫‪ 8.4‬פתרון מערכת משוואות לינאריות מסדר ראשון עם מקדמים קבועים‪.‬‬

‫צורה כללית של מערכת משוואות מסדר ראשון במקדמים קבועים‬

‫נתונה מערכת של ‪ n‬משוואות דיפרנציאליות מסדר ראשון במקדמים קבועים‬

‫‪ dx1‬‬
‫‪ dt  a11  x1 t   a12  x 2 t    a1n  x n t   g1 t ‬‬
‫‪ dx‬‬
‫‪ 2  a 21  x1 t   a 22  x 2 t    a 2 n  x n t   g 2 t ‬‬
‫‪ dt‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ dxn‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ a n1  x1 t   a n 2  x 2 t    a nn  x n t   g n t ‬‬
‫‪ dt‬‬
‫כאשר המקדמים ‪ a ij‬הם מספרים קבועים לכל ‪, 1  i, j  n‬‬
‫הפונקציות ‪ g1 t , g 2 t ,  , g n t ‬פונקציות רציפות בקטע משותף ‪. E‬‬
‫משפט הקיום והיחידות מבטיח פתרון יחיד ‪ x1 t , x 2 t ,, x n t ‬של המערכת המוגדר ושייך למחלקה‬
‫‪ C ‬בקטע ‪ E‬ומקיים את תנאי ההתחלה ‪1  i  n , xi t 0   c 0‬‬
‫לכל סט של קבועים ‪ c1 , c 2 ,, c n‬ונקודה ‪. t 0  E‬‬

‫‪X   A  X  Gt ‬‬ ‫הצגה מטריציונית של המערכת‪:‬‬

‫‪ x1 t  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ x2 t ‬‬
‫‪ X  X t   ‬וקטור הפונקציות הנעלמות ‪.‬‬ ‫כאשר‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ x t ‬‬
‫‪ n ‬‬
‫‪ x1 t  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ x 2 t ‬‬
‫‪ X  X t   ‬וקטור הנגזרות של הפונקציות הנעלמות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ x  t ‬‬
‫‪ n ‬‬

‫‪ A  aij i , j 1‬מטריצת קבועים של מקדמי המערכת‪.‬‬

‫‪n‬‬

‫‪ g 1 t  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ g 2 t ‬‬
‫‪ G t   ‬וקטור הפונקציות החופשיות ‪1  i  n g i t ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ g t ‬‬
‫‪ n ‬‬

‫‪41‬‬
 ‫‪ x1 t  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ x2 t ‬‬
‫‪X  X t   ‬‬ ‫פתרון של מערכת משוואות בקטע ‪ a, b ‬הנו וקטור של פונקציות‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ x t ‬‬
‫‪ n ‬‬
‫הגזירות ברציפות בקטע ‪ ,‬ואשר אם נציבן במערכת נקבל זהות לכל ‪. t  a, b ‬‬

‫בעיית התחלה‪/‬תנאי התחלה‪:‬‬

‫מערכת משוואות לינאריות כנ"ל עם סט של תנאי התחלה על ערכי הפונקציות הנעלמות בנקודה נתונה‬
‫‪ x1 t 0  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ x2 t 0 ‬‬
‫‪C  X t 0   ‬‬ ‫‪: t 0  a, b ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ x t ‬‬
‫‪ n 0 ‬‬
‫‪ x1 t  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ x2 t ‬‬
‫‪X  X t   ‬‬ ‫פתרון של בעיית התחלה בקטע ‪ a, b ‬הנו וקטור של פונקציות‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ x t ‬‬
‫‪ n ‬‬
‫המהווה פתרון למערכת המשוואות ובנוסף מקיים את תנאי ההתחלה‪.‬‬

‫ישנן שיטות שונות לפתרון מערכת כנ"ל‪ .‬אנו נדגים פתרון באמצעות התמרת לפלס והעקרון הוא‬
‫להפעיל התמרת לפלס על כל אחת ממשוואות המערכת תוך שימוש בתנאי התחלה‪.‬‬
‫משוואות אלגבריות שנעלמיה הן התמרות לפלס של‬ ‫כתוצאה מכך מקבלים מערכת לינארית של‬
‫הפונקציות הנעלמות‪.‬‬
‫פתרון המערכת האלגברית יתן לנו את וקטור ההתמרות של הפונקציות הנעלמות וביצוע התמרה‬
‫הפוכה ינפיק את פונקצית הפתרון לכל נעלם‪.‬‬

‫דוגמא ‪: 8.9‬‬

‫‪ x t   y t   1‬‬

‫‪‬‬
‫‪ y t   xt   e‬‬
‫‪t‬‬
‫מצא פתרון למערכת המשוואות עם תנאי ההתחלה‬
‫‪ x0   0 ; y 0   0‬‬
‫‪‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נפעיל התמרת לפלס על שני אגפי משוואות המערכת הנתונה ונקבל‪:‬‬

‫‪ Lxt   yt s   L1s ‬‬

‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪L y t   xt s   L e s ‬‬
‫‪t‬‬

‫מתכונת הלינאריות נובע כי ‪:‬‬

‫‪ Lxt s   L yt s   L1s ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪L y t s   Lxt s   L e s ‬‬
‫‪t‬‬

‫כעת נשתמש בתוצאות הבאות‪:‬‬

‫‪42‬‬
  0

 L y s   s  L y s   y 0  s  L y s 

  0

 Lx s   s  Lx s   x0  s  Lx s 


 L1s   s
1
 
; L e t s  
1
s 1

, L y s   Y s  -‫ ו‬Lxs   X s  ‫נסמן‬

 s  X s   Y s   s 1
1
 :‫נציב במערכת המשוואות ונקבל‬
s  Y s   X s   2
1
 s 1

: ‫ נקבל‬, X s  ‫ נחבר בין המשוואות ונחלץ את‬, s -‫אם נכפול משוואה ראשונה ב‬ 
1
1
X s   2
s  1 
s
s 1 s  1s 2  1
s A Bs  C
  2
 
s  1 s  1 s  1 s  1
2
‫נחפש פירוק הביסייד‬

A  C   B  1 ‫כאשר במקרה זה מתקיים‬

2
: ‫ולכן‬
  
xt   L1  
1 1

1 s 1
 t    L1  t    L1  2 t    L1  2 t  
1 1 1 s 1 1
 2 s  1 2 s  1  s  1  s  1  s  1
2
2 2 2
1 1 1
  e t   cos t   sin t
2 2 2

, Y s  ‫ נחבר בין המשוואות ונחלץ את‬,  s -‫ אם נכפול משוואה שנייה ב‬,‫באופן דומה‬ 
: ‫נקבל‬
1 s

s2  s 1
Y s   s 2s  1 
 s  1 s s  1s 2  1

s2  s 1 A B Cs  D
   2
 
‫נחפש פירוק הביסייד‬
ss  1 s  1
2
s s 1 s 1
B  C  D  1 -‫ ו‬A  1 ‫כאשר במקרה זה מתקיים‬
2
: ‫ולכן‬
 1 1 1 1 s 1 
y t   L1      2 t  
 s 2 s  1 2 s  1
1   1 
  L1   t    L1 
1
 t   1  L1  2 s t   1  L1  21 t  
s 2  s  1 2  s  1 2  s  1
1 1 1
 1   e t   cost   sin t
2 2 2
:‫ פתרון המערכת הנו‬,‫לסיכום‬
43
 
 xt   2  e  2  cos t  2  sin t
1 t 1 1

 y t   1   e t   cos t   sin t
1 1 1
 2 2 2

:‫הערה‬
‫ ולהציב במשוואה הראשונה של‬x t  ‫ יכולנו לחשב את הנגזרת‬x t  ‫נעיר כי ברגע שחשבנו את‬
.‫ ואת ההתמרה ההפוכה שלו‬Y s  ‫ וזאת מבלי לחשב את‬y t  ‫ ולחלץ את‬xt   y t   1 ‫המערכת‬

1 t 1 
yt   x t   1    e   cost   sin t   1   e t   sin t   cost  1
1 1 1 1
22 2   2 2 2
x  t 

44
 ‫תקצירי תרגילים נוספים‬

‫ תכונת הלינאריות‬.‫ הגדרה‬:‫התמרת לפלס‬

:‫הגדרה של התמרת לפלס‬

 1 ; t  3
f t    :‫ חשב את התמרת לפלס של הפונקציה‬.1
 1 ; t  3
:‫פתרון‬
  3 s 3 s 3 s
e 1 e 2e  1
3
L f t s    e  st  f t dt   e  st   1dt   e  st  1dt    ; s0
 s s s
0 0 3
*
:‫)*( חישובי עזר‬
3 s
e 1
3

 
3
  1dt 
1  st 1
e
 st
e   e 3 s  e 0  ; s0
 s s s
0 0
S 0


 1  st b
 3 s

  lim   1  e bs  e 3s   e
b

e
 st
 1dt  lim  e dt  lim  st
e ; s0
 b    s  b   s
3
b 
3  3   s
S 0 s 0

. f t   t  1  e t ‫ חשב את התמרת לפלס של הפונקציה‬.2

:‫פתרון‬
   b
L f t s    e  st  f t dt   e  st  t  1e t dt   e 1 s t  t  1dt  lim  e 1 s t  t  1dt 
b 
0 0 0 0

 1 b

 lim   t  1  e 1 s t  
1
 e 1 s t
 b  1  s
s 1 
1 s  2 
0

 1 
1 s b   
 b  1  e
1 1 1
 lim  1 s b
  
2 
e     1  s   

 b   1  s
s 1
 0; s 1 1  s  0; s 1   1  s 2 
1 1 1  1  s  s
    ; s 1

s 1
1  s  2
1 s 1  s  2
1  s 2
:‫חישובי עזר‬

u  t  1 v   e 1 s t 
 
e
1 s t
 t  1dt   1 1 s t 
 u   1 v   e ; s  1 
1 s
 e 1 s t  t  1  
1 1
  e 1 s t dt 
 1 s 1 s 
s 1 s 1

 e 1 s t  t  1 
1 1
  e 1 s t  C ; s 1
1 s 1  s  2

45
 t ; 0  t  2
. f t    ‫ נמצא את התמרת לפלס של הפונקציה‬.3
2 ; t2

: ‫ לפי הגדרת התמרת לפלס‬:‫פתרון‬

 2 
F s   L f t s    f t   e  st
dt   t  e  st
dt   2  e  st dt 
0 0 2
2 b
  t  e  st dt  lim  2  e  st dt 
b 
0 2
2 b
e  st  1  e  st
  t    2  lim 
 s b   s
 s0 2
s 0

e 2 s  1 1 2   sb 
   2    2   lim  e  e 2 s  
 s  s s s b   0 
s 0

1  e 2 s

 s2
s 0

1 ; 0  t 1

. f t   e t ; 1  t  4 ‫ נמצא את התמרת לפלס של הפונקציה‬.4
0 t4
 ;

: ‫ לפי הגדרת התמרת לפלס‬:‫פתרון‬

 1 4
F s   L f t s    f t   e  st
dt  1  e  st
dt   e t  e  st dt 
0 0 1

 st 1
e  s 1t
1 4 4
 s 1t e
 e  st
dt   e dt    
0 1
 s
0
 s  1 1
s 1

1  e  s e  s 1  e 4  s 1
 
 s s 1
s 1

46
 :‫תכונת הלינאריות‬
. f t   3  cos6t   5 sinh6t  ‫ חשב את התמרת לפלס של‬.5

: ‫ נשתמש בתכונת הלינאריות ונקבל‬:‫פתרון‬

L f t s   L3  cos6t   5 sinh 6t s   3  Lcos6t s   5  Lsinh 6t s  
s 6 3s 30
3  5 2  2  2 ; s6
s 6
2 2
s 6 2
s 6 2
s  62

. a  R ‫ עבור‬f t   cos 2 at  ‫ חשב את התמרת לפלס של‬.6

1  cos2 
:‫ ובתכונת הלינאריות ונקבל‬cos2   ‫ נשתמש בזהות‬:‫פתרון‬
2

1  cos2at 
 
L f t s   L cos2 at  s   L   s   1  L1s   Lcos2at s  
 2  2
1 1 s  s 2  2a 2
    2   ; s0
 2
 s s  2a 2  s s 2  4a 2 
s 0

. f t   sin 2 3t   e 7t ‫ חשב את התמרת לפלס של‬.7

1  cos2 
sin 2   ‫ נשתמש בזהות‬:‫פתרון‬
2

1  cos6t  7 t 
 
L f t s   L sin 2 3t   e 7 t s   L   e  s  
 2 

2
1
2
 
  L1s    Lcos6t s   L e 7 t s  
1

1 1 1 s 1
    2  ; s7
2 s 2 s 6 2
s7

. 0  a  R ‫ עבור‬f t  
1 at
a2
 
e  at  1 ‫ חשב את התמרת לפלס של‬.8

: ‫ נשתמש בתכונת הלינאריות ונקבל‬:‫פתרון‬

1
 
  
L f t s   L  2 e at  at  1  s   2  L e at s    Lt s   2 L1s  
1 1 1
a  a a a
1 1 1 1 1 1 1
 2   2  2  2 ; sa
 a sa a s a s s s  a 
s a

47
 . f t   sin mt   cosnt  ‫ חשב את התמרת לפלס של‬.9

‫ ובתכונת הלינאריות ונקבל‬sin mt   cosnt    sin m  n t  sin m  n t  ‫ נשתמש בזהות‬:‫פתרון‬

1
2
:

1 
L  f  t    s   L   sin  m  n  t  sin  m  n  t    s  
2 
1 1
 L sin  m  n  t   s    L sin  m  n  t   s  
2 2
1 mn 1 mn
   
 2 s  mn
s 0
2
  2 s   m  n 2
2 2



m s 2  m2  n2  , s  0.

s 0 s 2
 m2  n 
2 2
 4m 2 n 2

48
 ‫אינטגרל ומשפט ההזזה‬,‫ נגזרת‬:‫תכונות‬

. g t   t 2 sin t ‫ חשב את התמרת לפלס של‬.01

  
f t   sin t -‫ ו‬L t 2  f t  s   L f t s  2.2 ‫ בתרגיל זה נשתמש בנוסחא‬:‫פתרון‬

  

    1   2s   6s  2
2
L t sin t s    1  Lsin t s   2    2 ; s0
2 2

 s  1  s 1
2
  
 
s2 1
3


. g t   e 3t sin 2t  ‫ חשב את התמרת לפלס‬.11

 
‫ עם‬L e at  f t  s   L f t s  a  : 2.10 ‫ בתרגיל זה נשתמש נשתמש בתכונת ההזזה‬:‫פתרון‬
a  3
:‫ ונקבל‬f t   sin 2t  -‫ו‬
 
L e 3t sin 2t  s   Lsin 2t s  3 
2
; s  3
s  32  4

. g t   e 3t sin 2 2t  ‫ חשב את התמרת לפלס‬.21

1  cos2 
‫ בתכונת הלינאריות של‬, sin 2    ‫ בתרגיל זה נשתמש נשתמש בזהות‬:‫פתרון‬
2
:‫ ונקבל‬2.10 ‫התמרות לפלס ובנוסחת ההזזה‬
 1  cos4t  
  
L e 3t sin 2 2t  s   L e 3t    
 s    L e s   L e  cos4t  s  
1 3t 3t
  
  2  2
1  1 s 3 
     ; s3
2  s  3 s  3  16 
2

. g t   e t t cos2t  ‫ חשב את התמרת לפלס‬.31

:‫פתרון‬

:1 ‫דרך‬
 
a  1 ‫ עם‬L e  f t  s   L f t s  a 
at
:2.10 ‫נשתמש בתכונת ההזזה‬
:‫ ונקבל‬f t   t cos2t  -‫ו‬

L e t cos  2t    s   L t cos  2t   s  1 

t  s  12  4 ; s  1.
 
 2
*  s  1  4
2


Lt  f t s   L f t s  2.1 ‫ בחישובים אלו נשתמש בנוסחא‬:‫)*( חישוב עזר‬
f t   cos2t  -‫ו‬

  s  s2  4
Lt cos2t s    1  Lcos2t s    2   2 ; s0
1

 s  4 s  42
49
 :2 ‫דרך‬

f t   e t cos2t  -‫ ו‬Lt  f t s   L f t s  2.1 ‫ראשית נשתמש בנוסחא‬

 t
 1

t
 

L e cos2t  s    1  L e cos2t  s   
 s 1 
 
s  12  4
 s  1  4 
2 

s  12  4
2

 
L e at  f t  s   L f t s  a  :2.10 ‫ בחישובים אלו נשתמש בתכונת ההזזה‬:‫)*( חישוב עזר‬
f t   cos2t  -‫ ו‬a  1 ‫עם‬
 
L e t cos2t  s   Lcos2t s  1 
s  1 ; s  1
s  12  4

. g t  
sin t
‫ נחשב התמרת לפלס של‬.41
t
:‫פתרון‬
f t 
Lsin at s   2 ; s  0 ‫ ) כאשר ידוע‬g t   : ‫ ( אזי‬f t   sin t :‫נסמן‬
a
s a 2
t

 f t 

L s    L f t  p dp :‫נשתמש בתכונה‬
 t  s

 f t 
 
 
Lg t s   L  s    L f t  p dp   21 dp  blim arctan p s 
b

 t  s p 1
 
s

 
  
 lim  arctanb  arctan s   2  arctan s
b   
  2 

1  cos2t  
. L
 t  s  ‫ חשב את התמרת לפלס‬.51
:‫פתרון‬

:1 ‫דרך‬
1 cos2t 
t  f t   1 cos2t  :‫ אזי מתקיים‬f t   :‫נסמן‬
t


‫ נקבל‬Lt  f t s    1  L f t s  :2.1 ‫ לפי התכונה‬, ‫ולכן‬
1


Lt  f t s   L1  cos2t s   L f t s  ‫כלומר‬

L1  cos2t s  

1 s
 2 ; s0 ‫ידוע לנו כבר כי‬
s s 4

L f t s   s 1

 ; s0 : ‫ולכן נקבל את השוויון‬
s 4 s
2

50
 :‫ע"י אינטגרל לא מסוים על שני אגפים נקבל‬

 s2  4 
 ds  ln s 2  4   ln s  C  ln 
 s 1
L f t s     2
1 C
s 4 s 2  s 
 

:1.5 ‫ נשתמש בתכונה‬C ‫על מנת למצוא את הקבוע‬

 
 
 s 4
2 
lim L f t s   0  lim  ln  C  0  C  0
s  s 
   s 
  1
 
 ln 10 

1  cos2t    s2  4 
. L f t s   L    s   ln   :‫לסיכום‬
 t   s 
 

:2 ‫דרך‬
 f t 

:‫ נקבל‬f t   1 cos2t  ‫ עם‬L  s    L f t  p dp :2.9 ‫לפי נוסחה‬
 t  s

1  cos2t 
 
L  s    L1  cos2t  p dp   L1 p   Lcos2t  p dp 
 t  s s

1 p 
b
 1 1 2p 
    2 dp  lim     2 dp 
s
p p  4 b 
s
p 2 p  4 
 
 
b
 
 p   ln b s 
 lim  ln   lim  ln
b 
 p 2  4 s  b  b 2
4 s2  4 
   
 ln 10 
 s   s2  4 
  ln    ln  
  
 s 4 s
2
 

. b  R ‫ עבור‬g t   sin bt sinh bt  ‫ חשב את התמרת לפלס‬.61

:‫פתרון‬

e bt  e  bt
‫ ונקבל ע"י שימוש בתכונת הלינאריות‬sinh bt   ‫נשתמש בזהות‬
2
 e bt  e bt 
Lg t s   L sin bt      
s    L e sin bt  s    L e sin bt  s 
1 bt 1 bt

 2  2 2

 
‫פעם אחת עם‬, f t   sin bt  ‫ עם‬L e at  f t  s   L f t s  a  :2.10 ‫נשתמש בתכונת ההזזה‬
:‫ ונקבל‬a  b ‫ ופעם נוספת עם‬a  b

51
 1  
Lg t s    Lsin bt s  b    Lsin bt s  b    
1 1 b b
 
2  s  b   b 2 s  b 2  b 2
2 
2 2 

 

b s  b   b 2  s  b   b 2
2

 2b 2 s
2
 ; s b

2 s  b 2  b 2 s  b 2  b 2 
s 4  4b 4 
. g t   t 2 e 3t cos2t  ‫ חשב את התמרת לפלס‬.71

:‫פתרון‬

:1 ‫דרך‬
 
a  3 ‫ עם‬L e  f t  s   L f t s  a  :2.10 ‫נשתמש בתכונת ההזזה‬
at

:‫ ונקבל‬f t   t 2 cos2t  -‫ו‬

 
L e t cos2t  s   L t cos2t  s  3 
 3t 2
 2
 
2s  3 s  3  12
2


*
s  3 2
4 
3



2s  3 s 2  6s  12  ; s  3
s 2
 6s  13 
3

  
L t 2  f t  s   L f t s  2.2 ‫ בחישובים אלו נשתמש בנוסחא‬:‫)*( חישוב עזר‬
f t   cos2t  -‫ו‬

2ss 2  12
 
4  s 2 
2
   s 
L t cos2t  s   Lcos2t s    2 
  2  ; s0
 s  4  s  4 2 
 s 2
 4 3

:2 ‫דרך‬

f t   e 3t cos2t  ‫ עם‬L t 2  f t  s   L f t s   
2.2 ‫ראשית נשתמש בנוסחא‬

  s3 
L t e 2 3t
cos  2t    s   L e  3t
cos  2t    s     
  s3 2 4
 
*  

 2 
 4   s  3  2  s  3  s  3  12
 
2
  ; s  3
2 
   
3
  s  3  4   s  3  4
2 2
 

 
L e at  f t  s   L f t s  a  :2.10 ‫ בחישובים אלו נשתמש בתכונת ההזזה‬:‫)*( חישוב עזר‬
f t   cos2t  -‫ ו‬a  3 ‫עם‬
 
L e 3t cos2t  s   Lcos2t s  3 
s  3 ; s  3
s  32  4

52
 ‫ התמרת לפלס הפוכה‬,‫התמרה של פונקצית הביסייד‬

‫פונקצית הביסייד‬

  
sin t  2
f t   
 ; t 
2 :‫ חשב את התמרת לפלס של הפונקציה‬.81
 0 t 
 2


:‫ ולכן‬f t   sin t  
2
 u 
2
t  : ‫ באופן הבא‬f t  ‫ ניתן להציג את‬:‫פתרון‬
 s  s
L f t s   e  Lsin t s   e
1
2 2

s 1
2

 0 ; 0  t  2
f t    :‫ חשב את התמרת לפלס של הפונקציה‬.91
cost ; t  2

:‫ ולכן‬f t   u 2 t   cos t  u 2 t   cost  2  : ‫ באופן הבא‬f t  ‫ ניתן להציג את‬:‫פתרון‬

L f t s   Lu 2  cost  2   e 2 s  Lcost s   e 2 s 

s
s 1
2

sin t ; 2t3

: f t    : ‫ נחשב התמרת לפלס של הפונקציה‬.02
 0 t  2, t 3
 ;

: ‫ באופן הבא‬f t  ‫ ניתן להציג את‬:‫פתרון‬

f (t )  sin t  u 2 (t )  u 3 (t )   sin t  u 2 (t )  sin t  u 3 (t )

:‫על סמך זהויות טריגונומטריות נוכל לרשום‬

sin t  sin((t  2)  2)  cos 2  sin(t  2)  sin 2  cos(t  2)

sin t  ((t  3)  3)  cos3  sin(t  3)  sin 3  cos(t  3)

: ‫לכן‬
f (t )  (cos2  sin(t  2)  sin 2  cos(t  2))  u 2 (t )  (cos3  sin(t  3)  sin 3  cos(t  3))  u3 (t ).
   
sin t sin t
:‫מתכונת הלינאריות נקבל‬

53
 L f t (s)  cos 2  Lu 2 t sin t  2s   sin 2  Lu 2 t cost  2s  
 cos3  Lu3 t sin t  3s   sin 3  Lu3 t cost  3s 

:‫ נקבל‬3.7 ‫מנוסחה‬
L f t ( s)  cos 2  e 2 s
 Lsin t s   sin 2  e 2 s
 Lcost  
 cos3  e 3s  Lsin t   sin 3  e 3s  Lcost 
:‫כלומר‬
L f t ( s)  cos 2  e 2 s  2
1 s 1 s
 sin 2  e 2 s  2  cos3  e 3s  2  sin 3  e 3s  2
s 1 s 1 s 1 s 1
L f t ( s)  e 2 s  2 cos 2  sin 2  s   e 3s  2 cos3  sin 3  s 
1 1
s 1 s 1

 t ; 1 t  2

f t   t  4 ; 3  t  4 :‫ חשב את התמרת לפלס של הפונקציה‬.12
 0 ‫אחרת‬
 ;

: ‫ באופן הבא‬f t  ‫ניתן להציג את‬

f t   t  u1 t   u 2 t   t  4  u 3 t   u 4 t 

s  0 ‫ולכן לכל‬
L f t s   Lt  u1 t   Lt  u 2 t   Lt  4  u 3 t   Lt  4  u 4 t  

*

1 s   1  2s  1 s  1
 e  s   2   e  2 s   2   e 3 s   2   e  4 s  2
 s   s   s  s

:‫)*( חישובי עזר‬

Lt  u1 t s   Lu1 t   t  1  1s   e  s  Lt  1s   e  s  Lt s   L1s  
 1 1 1 s
 e s   2    e s  2
s s s

Lt  u 2 t s   Lu 2 t   t  2  2s   e 2 s  Lt  2s   e 2 s  Lt s   2  L1s  
 1 2 2s  1
 e 2 s   2    e 2 s  2
s s s
Lt  4  u 4 t s   e  4 s  Lt s   e  4 s 
1
s2
Lt  4  u 3 t s   Lt  3  1  u 3 t s   e 3s  Lt  1s   e 3s  Lt s   L1s  
 1 1 1 s
 e 3 s   2    e 3 s  2
s s s

54
  t2, 0t2

. g t   t  2, 2  t  4 ‫ מצא התמרת לפלס של הפונקציה‬.22
 0, t4


:‫ ניתן להציג בצורה הבאה‬g t  ‫ את הפונקציה‬:‫פתרון‬

g t   u 0 t   u 2 t   t 2  u 2 t   u 4 t   t  2 
 u 0 t   t 2  u 2 t   t 2  u 2 t   t  2  u 4 t   t  2 

s  0 ‫ולכן לכל‬
   
Lg t s   L t  u 0 t   L t  u 2 t   Lt  2  u 2 t   Lt  2  u 4 t  
2 2

*
2 2 4 4 1  1 2
  e 2 s   3  2    e 2 s  2  e 4 s   2  
s s s s
3
s s s
2 2 3 4  1 2
  e 2 s   3  2    e 4 s   2  
s s s s
3
s s

:‫חישובי עזר‬

   
L t 2  u 0 t  s   e 0s  L t 2 s  
2
s3

     
L t 2  u 2 t  s   L u 2 t   t  2  4t  2  4 s   e 2 s  L t 2  4t  4 s  
2

   2 4 4
 e 2 s  L t 2 s   4 Lt s   4  L1s   e 2 s   3  2  
s s s
Lt  2  u 2 t s   e  2 s  Lt s   e  2 s 
1
s2

Lt  2  u 4 t s   Lt  4  2  u 4 t s   e 4 s  Lt  2s  

 1 2
 e  4 s  Lt s   L2s   e  4 s   2  
s s

55
  t, 0  t  1
t 2 , 1  t  2

: f (t )   : ‫ נחשב התמרת לפלס של הפונקציה‬.32
 4, 2  t  6
 0, t6
: ‫ באופן הבא‬f t  ‫ ניתן להציג את‬:‫פתרון‬
f t   t  u 0 t   u1 t   t 2  u1 t   u 2 t   4  u 2 t   u 6 t  
 t  u 0 t   t 2  t  u1 t   4  t 2  u 2 t   4  u 6 t 
s  0 ‫ולכן לכל‬
   2
  
L f t s   L t  u 0 t   t  t  u1 t   4  t  u 2 t   4  u 6 t  s  
2

 Lt  u t   Lt  t  u t s   L4  t   u t s   4 Lu t s  

0
2
1
2
2 6

*
1 2 1 2 4 4
   3  2   e  s   3  2   e  2 s   e 6 s
s s  s s 
2
s s
:‫חישובי עזר‬
f t   t -‫ ו‬c  0 ‫ עם‬Lu c t   f t  c s   e  cs
 L f t s  ‫ לפי הנוסחא‬

Lt  u0 t   e 0  Lt s  

1
:‫נקבל‬
s2
f t   t 2  t -‫ ו‬c  1 ‫ עם‬Lu c t   f t  c s   e  cs  L f t s  ‫לפי הנוסחא‬ 
‫ ונוכל לרשום‬f t  1  t  t ‫ כאן‬:‫( הסבר‬
2

) f t   t  t ‫ ולכן‬f t  1  t  t  t  1  1  t  1  1  t  1  t  1

2 2 2 2

: s  0 ‫ולכן נקבל לכל‬

       2 1
L t 2  t  u1 t  s   e  s  L t 2  t s   e  s  L t 2 s   Lt s   e  s   3  2  
s s 
-‫ ו‬c  2 ‫ עם‬Lu c t   f t  c s   e  cs  L f t s  ‫לפי הנוסחא‬ 
f t   t t  4  t  4t
2

‫ ונוכל לרשום‬f t  2  4  t 2 ‫ כאן‬:‫( הסבר‬

f t  2  4  t 2  4  t  2  2  4t  2  t  2  t  24  t  2 
2 2
‫ולכן‬
 t  2t  2  t  2t  2  4
) f t   t 2  4t
: s  0 ‫ולכן נקבל לכל‬

       2 1
L t 2  t  u1 t  s   e  s  L t 2  t s   e  s  L t 2 s   Lt s   e  s   3  2  
s s 

     
L 4  t 2  u 2 t  s   e 2 s  L  t 2  4t s   e 2 s   4  Lt s   L t 2 s     
 1 2
 e 2 s    4  2  3 
 s s 
e 6 s
. s  0 ‫ לכל‬Lu 6 t s   ‫ נקבל‬3.5 ‫לפי נוסחא‬ 
s

56
 0 ; 0  t 1
 ; 1 t  2
 1
  ; 2t3
; ‫ הם מספרים ממשיים‬ n ‫ כאשר‬, f (t )   2 ‫נתונה הפונקציה‬
   
   

 M ; M  t  M 1
. L  f  t  (s) ‫ חשב‬.‫ הוא מספר טבעי נתון‬M , n  0,1,2,...,M , n  t  n  1

:‫פתרון‬

:‫נרשום את הפונקציה בצורה הבאה‬

f (t )   0  (u 0 (t )  u1 (t ))   1  (u1 (t )  u 2 (t ))   2  (u 2 (t )  u 3 (t ))     M  (u M (t )  u M 1 (t ))).
M
f (t )    n (u n (t )  u n 1 (t )) ,‫כלומר‬
n 0

:‫נחשב התמרת לפלס ונשתמש בתכונת הלינאריות‬

M
L f t ( s )    n ( L(u n (t )(s)  L(u n 1 (t ))(s ) 
n 0
M
e  ns
e ( n 1) s  1  e s M
   n      n e  ns .
n 0  s s  s n 0

57
 ‫התמרת לפלס הפוכה‬

. F s  
1
‫ חשב את התמרת לפלס ההפוכה של‬.42
s  s  12
2

:‫ ע"י פירוק הביסייד ( פירוק לשברים יסודיים ) נקבל‬:‫פתרון‬

1  1 1 
F s   2
1 1
    
s  s  12 s  4 s  3 7  s  3 s  4 

 1 
:‫נקבל‬ L1   t   e at ‫ מתכונת הלינאריות ומשימוש בנוסחא‬,‫ולכן‬
s  a

1  1 1  1  1  1 
L1 F s t   L     t     L   t   L1  1 t   1  e 3t  e 4t
 
 7  s  3 s  4  7   s  3  s  4  7

2s  1
F s   ‫ חשב את התמרת לפלס ההפוכה של‬.52
s  2s  3
2

F s  ‫ להציג את‬, ‫ ע"י השלמה לרבוע‬, ‫ איננו פריק אולם ניתן‬s 2  2s  3 ‫ הגורם הריבועי‬:‫פתרון‬
:‫באופן הבא‬

2s  1 2s  1 s 1 s  1  12
F s   2 2
s  2s  1  2  s  12  2  2  s  12  2  2  s  12  2 
 2
s  1  1

2
s  12  2 2 s  12  2
 sa 
L1  2 
t   e at  cosbt  ‫מתכונת הלינאריות ומשימוש בנוסחאות‬
 s  a   b 
2

 
:‫ נקבל‬b  2 -‫ ו‬a  1 ‫ עם‬L1 
b
2
t   e at  sinbt  -‫ו‬
 s  a   b 
2

 s  1 
L1 F s s   2  L1   t  
1 
 L1 
2 
 
 t   2  e cos 2t 
t 1
 
 e t sin 2t
 s  1  2   s  1  2 
2 2
2 2

58
 . F s  
1

s s  1 s 2  4  ‫ נחשב התמרת לפלס הפוכה של‬.62

Cs  D
F s  
1 A B
   2

ss  1 s  4
2
 s s 1 s  4
:‫ ראשית נמצא פירוק הביסייד‬:‫פתרון‬

   
A  s  1 s 2  4  B  s s 2  4  Cs  D ss  1  1 :‫מכנה משותף והשוואת מונים‬

A1 ‫ כלומר‬ 4 A  1 ‫ נקבל‬s  0 ‫מהצבת‬

4
B 1 ‫ כלומר‬5B  1 ‫ נקבל‬s  1 ‫מהצבת‬
5
CD 1 ‫ שמצאנו נקבל‬A, B ‫ וערכי‬s  1 ‫מהצבת‬
4
2C  D   1 ‫ שמצאנו נקבל‬A, B ‫ וערכי‬s  2 ‫מהצבת‬
10
 C  D  1
D   1 -‫ ו‬C  1 ‫ מקבלים‬ 4 ‫ממערכת המשוואות‬
5 20    1
2C D
10

1 1
1 1 s
F s   4  5  20 5 :‫ הנו‬F s  ‫לכן פירוק הביסייד של‬
s s 1 s2  4
:‫מתכונת הלינאריות של התמרה הפוכה ומלוח ההתמרות נקבל‬

 1 1
  1 1 s 
L1 F s t   L1  4  5  202 5  t  
 s s 1 s  4 
 
1   1 
   L1   t    L1 
1 1
 t   1  L1  2 s t   2  L1  2 2 t 
4 s 5  s  1 20 s  4 5 s  4
 cos2t    sin 2t 
1 1 1 2
    et 
4 5 20 5

e 2 s
. F s   ‫ חשב את התמרת לפלס ההפוכה של‬.27
s2  s  2
:‫ ע"י פירוק הביסייד נקבל‬:‫פתרון‬
2 s 2 s 2 s
 1 1 
F s  
e e e
    
s  s  2 s  1s  2 
2
3  s 1 s  2 
,‫ולכן‬

59
 1  1  e 2 s  1  e
2 s
 
L1 F s t     L   t   L   t  
3   s  1 s  2 
  1 

1
 u 2 t    L1   t  2  L1  1 t  2
3   s  1 s  2 

1
3

 u 2 t   e t  2  e 4 2t 
 1 
) L1   t   e 2t -‫ ו‬L1  1 t   e t ‫( כאן השתמשנו בעובדות‬
s  2  s  1

e  s  s  1
. F s   ‫ חשב את התמרת לפלס ההפוכה של‬.28
s2  4
s 1
g s    
-‫ ו‬c  1 ‫ עם‬L1 e  cs  g s  t   u c t   L1 g s t  c  ‫ נשתמש בנוסחא‬:‫פתרון‬
s 4
2

‫( כאשר‬
 s 1 
L1 g s t   L1  2  t   L1  2 s t   1  L1  2 2 t   cos2t   1 sin 2t 
s  4 s  4 2 s  4 2

) L1 g s t  c   cos2t  2  sin 2t  2

1
‫ולכן‬
2
 s 1   
L1 F s t   L1 e  s  2  u1 t    cos2t  2   sin 2t  2 :‫ונקבל‬
1
 s  4   2 

e s
F s  
 
‫ חשב התמרת לפלס הפוכה של‬.29
s  s2 1

1 A Bs  C
  2

s s 1
2
 s s 1
:‫ נמצא פירוק הביסייד ( פירוק לשברים יסודיים ) מהצורה‬:‫פתרון‬

 
A  s 2  1  sBs  C   1 :‫מכנה משותף והשוואת מונים‬

1 A 1
s C0 :‫השוואת מקדמים‬
s 2
A B  0

B  1 -‫ ו‬C  0 , A  1 :‫מפתרון המערכת נקבל‬

1 1 s
  2
s s  1 s s  1
2
:‫ נקבל את הפירוק הבא‬, ‫ולכן‬

:‫מתכונת הליניאריות ומשימוש בהתמרות ידועות נקבל‬

 1  1  1  1  s 
L1  t    L  s t   L  2 t   1  cost
 s s 1      s  1
2

60
 g s   -‫ ו‬c  1 ‫ עם‬L1 e  cs  g s t   u c t   L1 g s t  c  ‫נשתמש בנוסחא‬
1

s s 1 2

 e s  1  1 
t   u1 t   L  2 t  1  u1 t   1  cost  1
1

 ss  1  ss  1

L  2

 e s 
L1  2 t   u1 t   1  cost  1 , ‫כלומר‬
 ss  1

. F s  
s  1  e  s ‫ חשב התמרת לפלס הפוכה של‬.30
s2  s 1

s 1
L f t s   -‫ ו‬c   ‫ עם‬6.4 ‫ נשתמש בנוסחא‬:‫פתרון‬
s  s 1
2

 s  1   s 1 
f t   L1 F s t   L1  2  e  s t   u t   L1  2 t    
 s  s 1   s  s  1
  
  s  1   1 
 2 2 
 u t   L1   2 t    
  s  1   3 
 4 
 2
 
  1 3 
 s   
 u t   L1   2

1
 2 t    
 3 
2 2
1
2
 3  3  1
2
 
  s     
  s    
 2  

 2  2  2 
     
   
  1   3 
  s     
 u t   L1   2
  t    
1
 u t   L 1
 2 t    

   1  3 
2 2
1  3
2 2
3 
  s      
   s      
 
    
 2 2    2   2  
t  t 
  3    
 u t   e 2
cos t     1  u t   e 2 sin  3 t   
 2  3  2 

3  e 2s
. F s   ‫ חשב התמרת לפלס הפוכה של‬.31
s 2  5s  4

:‫ ונקבל‬L f t s  
3
-‫ ו‬c  2 ‫ עם‬6.4 ‫ נשתמש בנוסחא‬:‫פתרון‬
s  5s  4
2

 
L1 F s t   u 2 t   L1  2 t  2
3
 s  5s  4 
61
 3 3 A B
  
s  5s  4 s  1s  4 s  1 s  4
2 ‫נחפש פירוק הביסייד‬

As  4  Bs  1  3 ‫מכנה משותף והשוואת מונים יניבו את המשוואה‬

A  1 ‫ נובע כי‬s  1 ‫ ומהצבה‬B  1 ‫ נובע כי‬s  4 ‫מהצבה‬
3 1 1
  :‫ולכן הפירוק המתאים הנו‬
s  5s  4
2
s 1 s  4
:‫וההתמרה ההפוכה היא‬

L1  2
3 
 
t    L1  1 t   L1  1 t   e 4t  e t 
 s  5s  4   s  1 s  4
L1 F s t   u 2 t   e 4t 2   e t 2  :‫מכאן‬

62
 ‫קונובולוציה‬

. F s  
1

s  s2 1
2

:‫ חשב את התמרת לפלס ההפוכה של הפונקציה‬.72

:‫פתרון‬
  1  1 1 
L1 F s t   L1  2
1
t   L  2  2 t   L1  12 t  * L1  2 1 t   t * sin t  t  sin t
 s  s  1

 s s  1 s   s  1
2

:‫חישובי עזר‬
t
u  t  x v  sin x  t
t * sin t   t  x   sin xdx     x  t   cos x 0   cos xdx 
t

0  u   1 v   cos x 0

 x  t   cos x  sin x  0  0  cost  sin t    t  1  t  sin t

t

s2
F s   :‫ חשב את התמרת לפלס ההפוכה של הפונקציה‬.82
s 2
1 
2

:‫פתרון‬

 s2   s s   s   s 
L1 F s t   L1   t   L1  2  2  t   L1  2  t  * L1  2 t  
 2
 s 2  1   s  1 s  1  s  1  s  1

 cost * cost   t cost  sin t 

1
2
:‫חישובי עזר‬
t
cost * cost   cost  x   cos xdx  2 cos  cos   cos     cos    
0

sin t  2 x  
t
1 
t
   cost  cost  2 x dx    x cost 
1

2 0 2  2 0
1  sin  t    sin t  1
   t cost      t cost  sin t 
2   2    2  2

63
 F s  
s
:‫ חשב את התמרת לפלס ההפוכה של הפונקציה‬.92
s 2
9 
2

:‫פתרון‬
 
L1 F s t   L1 
s
2 
t   L1  2 s  2 1 t   L1  2 s t  * L1  2 1 t  
 
 s  9 
2
s  9 s  9 s  9 s  9

 cos3t  * sin 3t    t sin 3t 

1 1
3 2
:‫חישובי עזר‬
t
cos3t  * sin 3t    cos3t  x   sin 3x dx  2 cos  sin   sin      sin     
1 1
3 30
cos3t  6 x  
t
1 
t
    sin 3t   sin 3t  6 x dx    x sin 3t  
1 1

3 2 0 6  6 0
1    1  1
  t sin 3t   cos 3t     cos3t    t sin 3t 
1

6  6   6  6

t
1
 sin x  cos(t  x)dx  2 t sin t
0
-‫ הוכח באמצעות משפט קונבולוציה ש‬.30

:‫פתרון‬
t

L   sin x  cos(t  x)dx ( s)  Lsin t  cost ( s)  Lsin t ( s)  Lcost ( s)  2
1 1 s
 2  2
0  s  1 s  1 ( s  1) 2

1   1  1 
L  t sin t  ( s)    Lsin t ( s)      2
1 s
  2
2  2 2  s 1 ( s  1) 2

t  1 
L   sin x  cos(t  x)dx ( s)  L  t sin t  ( s) ‫קבלנו‬
0  2 

.‫ נקבל את השוויון הדרוש‬,‫אם נבצע עכשיו התמרת לפלס ההפוכה‬

. y  y  1  sin t  cost : ‫ פתור את המשוואה הבאה‬.31

. L y  y s   L1  sin t  cos t s  ‫ נפעיל התמרת לפלס על שני אגפי המשוואה‬:‫פתרון‬
L y s   L y s   L1s   Lsin t s   Lcos t s  : ‫ממשפט קונבולוציה מקבלים‬
:‫ נשתמש בהתמרות ידועות ונקבל את המשוואה‬, Y s   L y s  ‫נסמן‬

Y s 2  1  21  2 s  2 1 2
s s 1 s 1 s 1  
 1 
y t    L1  2  t    sin t  Y s    21 ‫מכאן נובע‬
 s  1 s 1

64
 t 
L   sin x  cos(t  x)dx ( s)  Lsin t  cost ( s)  Lsin t ( s)  Lcost ( s)  2
1 1 s
 2  2
0  s  1 s  1 ( s  1) 2

1   1  1 
L  t sin t  ( s)    Lsin t ( s)      2
1 s
  2
2  2 2  s 1 ( s  1) 2

t  1 
L   sin x  cos(t  x)dx ( s)  L  t sin t  ( s) ‫קבלנו‬
0  2 

.‫ נקבל את השוויון הדרוש‬,‫אם נבצע עכשיו התמרת לפלס ההפוכה‬

. y  y  1  sin t  cost : ‫ פתור את המשוואה הבאה‬.03

. L y  y s   L1  sin t  cos t s  ‫ נפעיל התמרת לפלס על שני אגפי המשוואה‬:‫פתרון‬
L y s   L y s   L1s   Lsin t s   Lcos t s  : ‫ממשפט קונבולוציה מקבלים‬
:‫ נשתמש בהתמרות ידועות ונקבל את המשוואה‬, Y s   L y s  ‫נסמן‬

Y s 2  1  21  2 s  2 1 2
s s 1 s 1 s 1  
 1 
. y t    L1  2  t    sin t  Y s    21 ‫מכאן נובע‬
 s  1 s 1

65
 ‫שימושים‬
‫‪‬‬
‫‪sin x‬‬
‫‪.  e x ‬‬ ‫‪dx‬‬ ‫‪ .1‬חשב את ‪ ,‬בעזרת התמרת לפלס מתאימה‪ ,‬את האינטגרל המוכלל‬
‫‪0‬‬
‫‪x‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪. F s    e  st ‬‬
‫‪sin t‬‬
‫נגדיר התמרת לפלס ‪dt :‬‬
‫‪0‬‬
‫‪t‬‬

‫‪ f t  ‬וראינו בפרקי ההרצאה כי לכל ‪s  0‬‬

‫‪sin t‬‬
‫זוהי התמרת לפלס של הפונקציה‬
‫‪t‬‬
‫‪L‬‬
‫‪ sin t ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪s     arctan s‬‬
‫‪ t ‬‬ ‫‪2‬‬
‫האינטגרל הנתון הנו מקרה פרטי של ההתמרה שהגדרנו עם ‪ s  1‬ולכן‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪0 e  x dx  F 1  2  arctan1  2  4  4‬‬
‫‪ x sin x‬‬

‫‪‬‬
‫‪ .2‬חשב את ‪ ,‬בעזרת התמרת לפלס מתאימה‪ ,‬את האינטגרל המוכלל ‪.  t 2  e 5t sin tdt‬‬
‫‪0‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫נגדיר התמרת לפלס ‪. F s    e  st  t 2 sin t  dt :‬‬
‫‪0‬‬

‫זוהי התמרת לפלס של הפונקציה ‪ . f t   t  sin t‬נחשב אותה‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫לכל ‪s  0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪  1 ‬‬
‫‪F s   L t 2  sin t s    1  Lsin t s    2‬‬ ‫‪  2‬‬
‫‪6s 2  2‬‬
‫‪ s 1‬‬ ‫‪s  13‬‬
‫האינטגרל הנתון הנו מקרה פרטי של ההתמרה שהגדרנו עם ‪ s  5‬ולכן‬
‫‪‬‬

‫‪0 t  e sin tdt  F 5  263‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪5t‬‬ ‫‪148‬‬

‫‪‬‬
‫‪Ae t  Be  t  Ce  t  De  t‬‬
‫‪I ‬‬ ‫‪ .3‬נחשב את האינטגרל ‪dt‬‬
‫‪0‬‬
‫‪t‬‬
‫אם ידוע ש‪  ,  ,  ,   0 -‬ו‪. A  B  C  D  0 -‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫נסמן‪ f t   Ae  t  Be   t  Ce  t  De  t :‬ונסמן את ההתמרה‬

‫‪66‬‬
  f t 
s    f t   e st dt

. I  F 0  ‫ אזי לפי הגדרת התמרת לפלס מתקיים‬. F s   L  
 t  0
t
 f t  
: F s   L  s  ‫ראשית נחשב את ההתמרה‬
 t 

:‫ ) ותכונת הלינאריות של התמרת לפלס נקבל כי‬2 ‫ ( פרק‬2.9 ‫לפי נוסחא‬

 f t 
 b
L s    L f t  p dp  blim
 
L f t  p dp 
 t  s s

 
b
 lim  L Ae t  Be  t  Ce  t  De  t  p dp 
b 
s

         
b
 lim  A  L e  t  B  L e   t  p   C  L e  t  p   D  L e  t  p  dp 
b 
s

 A
b
B C D 
 lim      dp 
b 
s 
p  p   p  p  
:‫ ולכן נקבל‬D   A  B  C ‫נתון כי‬

 f t    A A B C
b
L  s   lim   
B

C
 dp 
 t  b 
s 
p  p   p  p  
b
 A A   B B   C C 
 lim            dp 
b 
s 
p  p    p   p    p  p  
b b b
 p    p   p 
 lim A  ln    lim B  ln    lim C  ln   
b 
 p    s b   p   s b   p   s
     
 b    s     b    s    b  s  
 lim A   ln    ln     lim B   ln    ln    lim C   ln    ln  
  b  s     b    
 b  s    b    
 b s   
  
b 

 ln 10   ln 10   ln 10 

  s   s  s 
  A  ln    B  ln    C  ln   
  s    s   s  

:‫ ונקבל‬s  0 ‫ ולכן נציב בהתמרה שקבלנו‬I  F 0  ‫כזכור‬

 f t 
I  F 0  L  0   A  ln     B  ln     C  ln        
   A  ln    B  ln    C  ln 


 t              

67
 t
. f t    f x   sin t  x dx  cost ‫ פתור את המשוואה האינטגרלית‬.4
0

:‫פתרון‬
t
‫ולכן נוכל לרשום ייצוג שקול של‬  f x   sint  xdx  f t  * sin t
0
: ‫מהגדרת הקונבולוציה נובע כי‬

. f t   f t  * sin t  cos t :‫המשוואה‬

L f t   f t  * sin t s   Lcos t s  :‫נפעיל התמרת לפלס של שני אגפי המשוואה‬
L f t s   L f t  * sin t s   Lcos t s  :‫מתכונת הלינאריות נקבל‬

:‫כעת נשתמש בתוצאות הבאות‬


 L f t  * sin t s   L f t s   Lsin t s   L f t s   s 2  1
1

 Lcost s   2
s
 s 1
F s   F s   2 :‫ נציב במשוואה ונקבל‬, L f s   F s  ‫נסמן‬
1 s
 2
s 1 s 1

: F s  ‫נחלץ את‬
 1 
F s   F s    F s   1  2
1 s s
 2   2
s 1 s 1
2
 s  1 s  1
2
 F s   2  F s  
s s 1
 2
s 1 s 1 s

1 
f t   L1   t   1 : f t  ‫נמצא התמרת לפלס הפוכה‬
s
f t   1 :‫תשובה סופית‬

t
. f t   sin 2t   5   cos2t  u  f u du ‫ פתור את המשוואה האינטגרלית‬.5
3
2 0
:‫פתרון‬
t
‫ולכן נוכל לרשום את‬  cos2t  u  f u du  f t  * cos2t  : ‫מהגדרת הקונבולוציה נובע כי‬
0

f t   sin 2t   5  f t   cos2t  :‫המשוואה באופן הבא‬

3
2
:‫ נשתמש בתכונת הלינאריות ונקבל‬,‫נפעיל התמרת לפלס על שני אגפים‬
L f t s   Lsin 2t s   5  L f t  * cos2t s 
3
2

68
 :‫כעת נשתמש בתוצאות הבאות‬

 L f t  * cos2t s   L f t s   Lcos2t s   L f t s   s 2  4
s

 Lsin 2t s   2
2
 s 4
F s    2  5  F s   2 :‫ נציב במשוואה ונקבל‬, L f s   F s  ‫נסמן‬
3 2 s
2 s 4 s 4

: F s  ‫נחלץ את‬
 5s 
F s    F s   F s 1  2
3 2 5s 3
 2  2  2
2 s 4 s 4  s  4 s  4
 s 2  5s  4 
 F s   F s  
3 3
  2
 s 4  s 4 s  5s  4
2 2

: f t  ‫נמצא התמרת לפלס הפוכה‬

 
f t   L1  2 t 
3
 s  5s  4 

3 3 A B
  
s  5s  4 s  1s  4 s  1 s  4
2 ‫נחפש פירוק הביסייד‬

As  4  Bs  1  3 ‫מכנה משותף והשוואת מונים יניבו את המשוואה‬

A  1 ‫ נובע כי‬s  1 ‫ ומהצבה‬B  1 ‫ נובע כי‬s  4 ‫מהצבה‬
3 1 1
  :‫ולכן הפירוק המתאים הנו‬
s  5s  4
2
s 1 s  4
:‫וההתמרה ההפוכה היא‬

L1  2
3 
 
t    L1  1 t   L1  1 t   e 4t  e t 
 s  5s  4   s  1 s  4

f t   e 4t  e t :‫תשובה סופית‬

t
f t    x  f t  x dx ‫דיפרנציאלית‬-‫ מצא פתרון למשוואה האינטגרו‬.6
0

f 0  1, f 0  1 ‫המקיים‬

:‫פתרון‬
t
‫ולכן נוכל לרשום ייצוג שקול של‬  x  f t  xdx  f t  * t
0
: ‫מהגדרת הקונבולוציה נובע כי‬

. f t   f t  * t :‫המשוואה‬

L f t s   L f t  * t s  :‫נפעיל התמרת לפלס של שני אגפי המשוואה‬

69
 :‫כעת נשתמש בתוצאות הבאות‬
   1  1

 L f s   s  L f s   s  f 0   f 0   s  L f s   s  1

2 2


 L f t  * t s   L f t s   Lt s   L f t s   2
1
 s
s 2  F s   s  1  F s   2 :‫נציב במשוואה ונקבל‬, L f s   F s  ‫נסמן‬
1
s
: F s  ‫נחלץ את‬
 1
s 2  F s   s  1  F s   2  F s    s 2  2   1  s
1
s  s 
 s 4  1  s 2 s  1
 F s    2   1  s  F s  
 s  s4 1
 s 2 s  1  s2
 F s    F s  

s  1s  1  s 2  1  
s  1 s 2  1 
: F s  ‫נחשב פירוק הביסייד של‬
 s2 Bs  C
F s  
A
  2
 
s  1 s  1 s  1 s  1
2

:‫מכנה משותף והשוואת מונים יניבו את התוצאות הבאות‬

A  , B  1 , C 1
1
2 2 2
:‫כלומר נקבל את הפירוק‬
F s    
1 1 1 s 1 1
  2   2
2 s 1 2 s 1 2 s 1

:‫מתכונת הלינאריות של ההתמרה ההפוכה נקבל‬

1   1 
f t   L1 F s t      L1   t   L1  2 s t   L1  21 t  
2   s  1  s  1  s  1 
1

   e t  cost  sin t
2


 
f t     e t  cost  sin t :‫תשובה סופית‬
1
2

70
 t
f t    f t  x   cos xdx  u1 t  ‫דיפרנציאלית‬-‫ מצא פתרון למשוואה האינטגרו‬.7
0

. f 0   0 ‫המקיים‬

:‫פתרון‬
t
‫ולכן נוכל לרשום ייצוג שקול של‬  f t  x   cos xdx  f t  * cost
0
: ‫מהגדרת הקונבולוציה נובע כי‬

. f t   f t  * cos t  u1 t  :‫המשוואה‬

L f t   f t  * cos t s   Lu1 t s  :‫נפעיל התמרת לפלס של שני אגפי המשוואה‬

L f t s   L f t  * cos t s   Lu1 t s  :‫מתכונת הלינאריות נקבל‬

:‫כעת נשתמש בתוצאות הבאות‬

  0
 L f s   s  L f s   f 0  s  L f s 

 L f t  * cost s   L f t s   Lcost s   L f t s   2
s
 s 1
s
 Lu t s   e
 1 s
e s
s  F s   F s   2 :‫ נציב במשוואה ונקבל‬, L f s   F s  ‫נסמן‬
s

s 1 s
: F s  ‫נחלץ את‬
 s  e s
F s    s  2  s
 s  1
 s 3  e s
 F s    2 
 s  1 s
e s s 2  1 s2 1  1 1
 F s    3  e s  4  e s  2  4 
s s s s s 

: f t  ‫נמצא התמרת לפלס הפוכה‬

  1 1  e 
s
e 
s
f t   L1 e  s   2  4  t   L1  2  t   L1  4  t  
 s s  s  s 
1 1
 u1 t   L1  2  t  1  u1 t   L1  4  t  1  u1 t   t  1  u1 t   t  1 
1 3

s  s  6
 1 2
 u1 t   t  1  1  t  1 
 6 
 1 2
f t   u1 t   t  1  1  t  1  :‫תשובה סופית‬
 6 

71
 t
yt   2 y t  u udu  t 2  1 :‫ פתור את המשוואה האינטגרודיפרנציאלית הבאה‬.8
0

. y 0  1 ‫עם תנאי התחלה‬

:‫פתרון‬

:‫בעזרת הגדרת הקונבולוציה נוכל לרשום את המשוואה בצורה השקולה הבאה‬

y t   2  y t   t  t 2  1

 
L y t   2  y t   t s   L t 2  1 s  :‫נפעיל התמרת לפלס על שני אגפי המשוואה‬

 
L y t s   2  L y t   t s   L t 2 s   L1s  :‫מתכונת הלינאריות נקבל‬

 
L y t s   2  L y t s   Lt s   L t 2 s   L1s  :‫מתכונת הקונבולוציה נובע‬

:‫ ונשתמש בתוצאות הבאות‬L y s   Y s  ‫נסמן‬

  1

 L y s   s  L y s   y 0  s  Y s   1


 L1s  
1
; Lt s   2
1
 
; L t 2 s   3
2
 s s s

Y s   2  s  Y s   1 
1 2 1
2
 3 :‫נציב במשוואה ונקבל‬
s s s
: Y s  ‫נחלץ את‬
 2 2 1 2
Y s   1    3   2
 s s s s
 s  2  2  s  2s
2
 Y s    
 s  s3
2  s 2  2s s s 2  2s  2
 Y s    
s3 s2 s 2 s  2

s 2  2s  2 A B C
A  1 , B  1, C  1 ‫ מקבלים‬2   2 ‫מפירוק הביסייד‬
2 2 s s  2 s s s2

. Y s  
1 1 1 1 1
    ‫ולכן‬
2 s s2 2 s  2

: y t  ‫נמצא התמרת לפלס הפוכה‬

1 1 1 1 1 
y t   L1    2    t   1  L1  1 t   L1  12 t   1  L1  1 t  
2 s s 2 s  2 2 s s  2 s  2
1 1
  t   e 2t
2 2

yt  
1 1
 t   e 2t :‫תשובה סופית‬
2 2
72
 t
yt    yt  u sin udu  e 2t : ‫ פתור את המשוואה האינטגרלית הבאה‬.9
0

:‫פתרון‬
t
‫ולכן נוכל לרשום ייצוג שקול של‬  yt  u sin udu  yt  * sin t
0
: ‫מהגדרת הקונבולוציה נובע כי‬

. y t   y t  * sin t  e 2t :‫המשוואה‬

 
L y t   y t  * sin t s   L e 2t s  :‫נפעיל התמרת לפלס של שני אגפי המשוואה‬
 
L y t s   L y t  * sin t s   L e 2t s  :‫מתכונת הלינאריות נקבל‬

:‫כעת נשתמש בתוצאות הבאות‬


L y t  * sin t s   L y t s   Lsin t s   L y t s   s 2  1
1


 
 L e 2t s  
s2
1

Y s   Y s   2 :‫ נציב במשוואה ונקבל‬, L y s   Y s  ‫נסמן‬

1 1

s 1 s  2
: Y s  ‫נחלץ את‬
 1 
Y s   Y s   2  Y s   1  2
1 1 1
  
s 1 s  2  s  1 s  2
s2  2 s2 1
 Y s    Y s  
1

s 1 s  2
2

s  2 s 2  2 
s2 1 A Bs  C
A 5 , B 1 , C 1   2
 
‫מקבלים‬ ‫מפירוק הביסייד‬
6 6 3 s  2 s  2 s  2 s  2
2

Y s  
5 1 1 s 1 2
   2   2 ‫ולכן‬
6 s  2 6 s  2 3 2 s  2

: y t  ‫נמצא התמרת לפלס הפוכה‬

5 1 2 
y t   L1   t  
1 s 1
  2   2
 6 s  2 6 s  2 3  2 s  2 
 1  1 1  s   2 
5
  L1  t    L t  
1
 L1
 2  t  
6  s  2  6  s 2  2  3 2  s  2 
5 1
  e 2t   cos 2t 
6 6
  1
3 2
 
sin 2t

y t  
5 2t 1
6
 
 e   cos 2t 
6
1
3 2
 
sin 2t :‫תשובה סופית‬

73
 t
y t   3 t  u  yu du  2 yt   0 ‫ פתור את המשוואה האינטגרודיפרנציאלית‬.10
0

. y 0  1 , y0  0 ‫עם תנאי התחלה‬

:‫פתרון‬
t
:‫ולכן נוכל לרשום ייצוג שקול של המשוואה‬  t  u yu du  t * yt  : ‫מהגדרת הקונבולוציה נובע כי‬
0

. y t   3  t * yt   2 yt   0

L y t   3  t * yt s   L2  yt s   0 :‫נפעיל התמרת לפלס של שני אגפי המשוואה‬
L y t s   3  Lt * yt s   2 L yt s   0 :‫מתכונת הלינאריות נקבל‬
:‫ ונשתמש בתוצאות הבאות‬L y s   Y s  ‫נסמן‬

 Lt * y t s   Lt s   L y t s   s 2  Y s 
1
 0  1
 
 L y s   s  L y t s   s  y 0   y 0   s  Y s   1
2 2

s 2

 Y s   1  3 
1
s2
 Y s   2  Y s   0 :‫נציב במשוואה ונקבל‬
: Y s  ‫נחלץ את‬
   s 4  2s 2  3 
Y s  s 2  3  2  2   1  Y s   
1
 1
 s   s2 
2
s2 s2
 Y s   4  Y s   2
s

s  2s 2  3   
s  1 s 2  3 s  1s  1 s 2  3  
s 2
A B Cs  D
   2
 
‫מפירוק הביסייד‬
s  1s  1 s  3 s  1 s  1 s  3
2

A  1 , B   1 , C  0 , D  3 ‫מקבלים‬
8 8 4

Y s   
1 1 1 1 3 1
    2 ‫ולכן‬
8 s 1 8 s 1 4 s  3

: y t  ‫נמצא התמרת לפלס הפוכה‬

1 1 3 
y t   L1    t  
1 1 3
    2
8 s  1 8 s  1 4  3 s  3
 1   
1
  L1   t   1  L1  1 t   3  L1  2 3 t  
8  s  1 8  s  1 4  s  3
1 1
  e t   e t 
8 8 4
3
sin 3t  
y t  
1 t 1 t
8
e  e 
8 4
3
 
sin 3t :‫תשובה סופית‬

74
  y   3 y   2 y  e t
 :‫ מצא פתרון לבעיית ההתחלה‬.11
 y0  2 ; y 0  1

:‫פתרון‬

:‫ ונקבל‬y   3 y   2 y  e  t ‫נפעיל התמרת לפלס על שני אגפי המשוואה‬

 
L y   3 y   2 y s   L e t s 
: ‫מתכונת הלינאריות נובע כי‬
 
L y s   3  L y s   2  L y s   L e s 
t

:‫ ונשתמש בתוצאות הבאות‬L y s   Y s  ‫נסמן‬

  2

 L y s   s  L y s   y 0  s  Y s   2


  2   1

 L y s   s  L y s   s  y 0  y 0  s  Y s   2s  1

2 2


 
 L e s   s  1
t 1


s 2  Y s   2s  1  3  s  Y s   2  2  Y s   s 1 1 :‫נציב במשוואה ונקבל‬

: Y s  ‫נחלץ את‬

 
Y  s   s 2  3s  2  2s  5 
1
s 1
2s 2  7 s  6 2s 2  7 s  6

 Y  s   s 2  3s  2  s 1
 Y  s    s  1 s  2  
s 1
2s  7 s  6
2
 Y s 
 s  12  s  2 
2s 2  7 s  6 A B C
   :‫נחפש פירוק הביסייד מהצורה‬
s  1 s  2
2
s  1 s  12
s2

:‫מכנה משותף והשוואת מונים יניבו את התוצאות הבאות‬

A  2, B  1, C  0
:‫ולכן‬
2s  7 s  6
2
Y s  
2 1
 
s  1 s  2 s  1 s  12
2

:‫מתכונת הלינאריות של התמרת לפלס הפוכה נקבל‬

 2 1  1  2 
 1 
yt   L1    t   2  L   t   L1
 2
t   2  e t  te t
 s  1 s  1   s  1  s  1 
2

y t   2  e t  te t :‫פתרון לבעיית ההתחלה‬

75
 1; 0t 2  y   y  f t 
f t    ‫ עבור‬ :‫ מצא פתרון לבעיית ההתחלה‬.12
0 t  0, t  2  y0  0
:‫פתרון‬

f t   u 0 t   u 2 t  ‫ ניתנת לייצוג שקול‬f t  ‫ראשית נציין כי‬

:‫ ונקבל‬y   y  f t  ‫נפעיל התמרת לפלס על שני אגפי המשוואה‬

L y   y s   Lu 0 t   u 2 t s 
: ‫מתכונת הלינאריות נובע כי‬
L y s   L y s   Lu 0 t s   Lu 2 t s 

:‫ ונשתמש בתוצאות הבאות‬L y s   Y s  ‫נסמן‬
  0
 L y s   s  L y s   y 0  s  Y s 

 Lu 0 t s  
1
 s
2 s
 Lu t s   e
 2 s
1  e 2 s
s  Y s   Y s   :‫נציב במשוואה ונקבל‬
s
: Y s  ‫נחלץ את‬
2 s
1 e
s Y s  Y s  
s
1  e 2 s
Y  s    s  1 
s
2 s
1 e 1 e 2 s
 Y s   
s   s  1 s   s  1 s   s  1
1 A B
  :‫נחפש פירוק הביסייד מהצורה‬
s  s  1 s s  1

A  1, B  1 :‫מכנה משותף והשוואת מונים יניבו את התוצאות הבאות‬

1 1  2 s  1 1 
Y s       e    :‫ולכן‬
 s s 1  s s 1
:‫כעת נשתמש בתוצאות הבאות‬
 1  1 
 L  s  t   1
  
 L1 1  t   e t

  s  1
  e 2 s  1  1 
 L1   t   u 2 t   L   t  2  u 2 t   1  u 2 t 
  s  s
 e 2 s
1  1 
 L1   t   u 2 t   L   t  2  u 2 t   e t 2   u 2 t   e 2t
  s  1   s  1 


y t   1  e t  u 2 t   1  e 2t  :‫מתכונת הלינאריות של התמרת לפלס הפוכה נקבל‬

76
  y   4 y   4 y  u1 t 
 ‫ מצא פתרון לבעיית ההתחלה‬.13
 y  0   1 ; y 0   1
:‫פתרון‬

:‫ ונקבל‬y   4 y   4 y  u1 t  ‫נפעיל התמרת לפלס על שני אגפי המשוואה‬

L y   4 y   4 y s   Lu1 t s 
: ‫מתכונת הלינאריות נובע כי‬
L y s   4  L y s   4  L y s   Lu1 t s 

:‫ ונשתמש בתוצאות הבאות‬L y s   Y s  ‫נסמן‬

  1

 L  y   s   s  L  y   s   y  0   s  Y  s   1
 1 1
  
   
           0  s 2  Y  s   s  1
 
2
L y s s L y s s y 0 y

e s
 L u1  t    s  
 s

e s
s 2

 Y s   s  1  4  s  Y s   1  4  Y s  
s
:‫נציב במשוואה ונקבל‬

: Y s  ‫נחלץ את‬
s
 
Y  s   s 2  4s  4   s  5  
e
s
e s

 Y  s   s 2  4s  4   s
s5

e s s5
 Y s   
s   s  2  s  2 2 
2
*
: y  yt  ‫נמצא התמרת לפלס הפוכה‬
 e s
s5   e  s
 s5 
y  L1    t   L1
  t   L1
 2 
t  
 s   s  2  2
s  2  2
  s  s  2  2
   s  2   *
 1 1
 u1 t     2t  1e 2 2t    e  2t  1  3t 
 4 4

:‫)*( חישובי עזר‬

t   L1  s  2 2 3 t   L1  1  3 2 t   L1  1 t   3  L1  1 2 t 

 s5       
L1  2 
 s  2   s  2   s  2 s  2  s  2  s  2 
 1   1 
 L1   t   3  L1
 2 
t   e 2t  3t  e 2t  e 2t  1  3t 
s  2  s  2 

77
  e s   
L1  2 
t   u1 t   L1  1 2 t  1  u1 t    1 2t  1  1  e 2t 1  1  
 s  s  2   s  s  2   **
 4 4

 1 1
 u1 t     2t  1e 2 2t  
 4 4
     
* * L1 
1
2 

t   L1  1  1 2 t   L1  1 t  * L1  1 2 t   1 * e 2t  t  
 s  s  2    s s  2   s  s  2  
u  x v   e  2 x  t
 2 x 
t t
x 2 x 1
  1  xe 2 x
dx   e  e    e  2 x dx 

0 u  1 v   2  2 0 2 0
t t
 x   1 
   e  2 x  e  2 x     2 x  1e  2 x    2t  1e  2t 
1 1 1
 2 4 0  4 0 4 4

 1 1
y  u1 t     2t  1e 2 2t    e  2t  1  3t  :‫פתרון לבעיית ההתחלה‬
 4 4

 y   2 y   5 y  e t sin t
 : ‫ פתור בעזרת התמרת לפלס אתבעיית ההתחלה הבאה‬.14
 y 0  0 ; y 0  1
: ‫נפעיל התמרת לפלס על המשוואה‬ .‫פתרון‬

L y s   2  L y s   5  L y s   L e sin t s 
t

:‫ ונשתמש בתוצאות הבאות‬L y s   Y s  ‫נסמן‬
 0

 L  y   s   s  L  y   s   y  0   s  Y  s 
 0 1
  
   
           0  s 2  Y  s   1
 
2
L y s s L y s s y 0 y
 1 1
 L et sin t   s    2
  s  1  1 s  2s  2
2


s 2  Y s   1  2s  Y s   5  Y s  
1
:‫נציב במשוואה ונקבל‬
s  2s  2
2

: Y s  ‫נחלץ את‬


Y  s   s 2  2s  5  1   1
s  2s  2 2

s 2  2s  3

 Y  s   s 2  2s  5  2
s  2s  2

s  2s  3
2 1 2
 Y s  2  3
 3


s  2s  2 s 2  2s  5  
s 2  2s  2 s 2  2s  5

s 2  2s  3 As  B Cs  D
 2  2
  
‫נבצע פירוק הביסייד‬
s  2s  2 s  2s  5 s  2s  2 s  2s  5
2 2

78
 D2 -‫ ו‬B  1 , A  C  0 :‫ונקבל‬
3 3
‫ולכן נוכל לרשום‬

s 2  2s  3 1 2
Y s    3
 3

  
s 2  2s  2 s 2  2s  5 s 2  2s  2 s 2  2s  5

: y  yt  ‫נמצא התמרת לפלס הפוכה‬

 
t   1  L1  2 1 
t   2  L1  2 1 t  
1 2
y  L1  2 3  2 3  
 s  2s  2 s  2s  5  3  s  2s  2  3  s  2s  5 
  1 1  
 t    L  t   1  e t  sin t  sin 2t 
1 1 2
  L1  2 
 s  1  1  s  1  2 
2 2
3 3 3

: ‫ פתור את המשוואה הדיפרנציאלית עם תנאי התחלה‬.15

 y   6 y   9 y  u 2 t cost  2

 y0  y 0  0

:‫פתרון‬

‫נפעיל התמרת לפלס על שני אגפים של המשוואה‬

L y s   6  L y s   9  L y s   Lu 2 t  cost  2s 

:‫ ונשתמש בתוצאות הבאות‬L y s   Y s  ‫נסמן‬

  0

 L y s   s  L y s   y 0  s  Y s 


  0  0

 L y s   s  L y s   s  y 0  y 0  s  Y s 

2 2


 Lu 2 t  cost  2s   e  Lcost s   e  s 2  1
2 s 2 s s


s 2  Y s   6s  Y s   9  Y s   e 2 s  2
s
:‫נציב במשוואה ונקבל‬
s 1
: Y s  ‫נחלץ את‬

 
Y  s   s 2  6s  9  e 2 s 
s
s 12

 
 Y  s   s 2  6s  9  e 2 s 
s
s 2

 1 s 2  6s  9 
s
 e 2 s 
s 2

 1  s  3
2

: y  yt  ‫נמצא התמרת לפלס הפוכה‬

79
   -1  
y t   L-1 e 2 s  2 t   u 2 t   L  2 t  2 
s s
  
s  1 s  6s  9 
2
 
 s  1 s  6s  9 
2
 *

cost  2  sin t  2  e 3t 2   t  2e 3t 2 
2 3 2 3

25 50 25 10

:‫)*( חישובי עזר‬

s As  B C D
 
 
‫מפירוק הביסייד‬
s  1 s  3 s  1 s  3 s  32
2 2 3

A  2 , B  3 , C   2 , D   3 ‫מקבלים‬
25 50 25 10

s 2 s 3 1 2 1 3 1
  2   2    
s 2

 1 s  2s  5
2
 25 s  1 50 s  1 25 s  3 10 s  32
:‫ולכן נוכל לרשום‬

:‫ומתקיים‬
 
 t  
s
L1  2
 
 s  1 s  2s  5 
2

2 1  s   
 L  2  t   3  L1  21 t   2  L1  1 t   3  L1  1 2 t 
25  s  1 50  s  1 25  s  3 10  s  3 
2 3 2 3
  cost   sin t   e 3t   te 3t
25 50 25 10

‫ולכן‬

 
t  2  25  cost  2  50  sin t  2  25  e
s 2 3 2  3 t  2  3
L1  2   te 3t 2 
 
 s  1 s  2s  5 
2
 10

: ‫ פתור את המשוואה הדיפרנציאלית עם תנאי התחלה‬.16

1, t  1  x   x  u1  e t ,
. u1 t    ‫כאשר‬ , 
0, t  1  x0  0, x 0  1

: ‫ נפעיל התמרת לפלס על שני אגפי המשוואה ונקבל‬.‫פתרון‬


Lx s   Lx s   L u1  e t s  
 
Lx s   Lx s   Lu1 s   L e t s  :‫נשתמש בתכונת הקונבולוציה ונקבל‬

:‫ ונשתמש בתוצאות הבאות‬Lxs   X s  ‫נסמן‬

80
  0 1

 Lx s   s  Lx s   s  x0   x 0   s 2  X s   1

 2

 e s
 Lu 1 t  s  
 s


 
 L e t s   1
s 1
e s 1
s 2  X s   1  X s    :‫נציב במשוואה ונקבל‬
s s 1

: X s  ‫נחלץ את‬
s
 
X  s   s2  1  1 
e

s s 1
1


1 e s
X s  

s  1 s   s  1  s 2  1
2

: x  xt  ‫נמצא התמרת לפלס הפוכה‬

 1 e s  1  1  1  e s 
xt   L1  2         t  

 s  1 s  s  1  s  1 
2  t
 L 
 s  1
2  t L 
 
 s  s  1  s  1 
2

 
 cost  u1 t   L1   t  1 
1

 s  s  1  s  1 
2
 *

 
 cost  u1 t     1   e t 1   cost  1   sin t  1
1 1 1
 2 2 2 

:‫(*) חישובי עזר‬

1 A B Cs  D
   2
:‫ונקבל‬

s  s  1  s  1
2

s s 1 s 1
:‫נשתמש בפירוק הביסייד‬

A  1, B  1 , C  1 , D   1
2 2 2
: ‫ולכן‬
   1 1 
L1 
1
   1
   2  1  s  1  t  
 
 s  s  1  s  1 
2
 t L
 s s  1 2 s 2  1
 
1   1 
  L1   t    L1 
1
 t   1  L1  2 s   1  L1  21  
s 2  s  1 2  s  1 2  s  1
1 1 1
 1   e t   cost   sin t
2 2 2

:‫ מצא פתרון למערכת המשוואות הבאה‬.17

81
  x   2 y  3t

 y  2x  4
 x0  2 ; y 0  3

:‫פתרון‬

:‫נפעיל התמרת לפלס על שני אגפי משוואות המערכת הנתונה ונקבל‬

Lxs   L 2 y  3t s 


 L y s   L2 x  4s 
: ‫מתכונת הלינאריות נובע כי‬
Lxs   2  L y s   3  Lt s 

 L y s   2  Lxs   4  L1s 

:‫ ונשתמש בתוצאות הבאות‬Lxs   X s  -‫ ו‬L y s   Y s  ‫נסמן‬

  3

 L y s   s  L y s   y 0  s  Y s   3

 2

 Lx s   s  Lx s   x 0  s  X s   2


 L1s   s ; Lt s   2
1 1
 s

 3
 s  X  s   2  Y  s   2  s 2 , 1
 :‫נציב במערכת המשוואות ונקבל‬
 2  X  s   s  Y  s   3  4 ,  2
 s

‫ נחבר בין המשוואות ונחלץ את‬, s -‫ משוואה שנייה ב‬2 -‫אם נכפול משוואה ראשונה ב‬ 
3s 3  8s 2  6
Y s   2 2 : ‫ נקבל‬, Y s 
s s 4  
3s 3  8s 2  6 A B Cs  D
  2  2
 
‫נחפש פירוק הביסייד‬
s2 s2  4 s s s 4

A  0, C  3, B  3 , D  13 ‫כאשר במקרה זה מתקיים‬

2 2

: ‫ולכן‬
 3 1 3s  13 
y t   L   2  2
1 2  t   3  L1  1  t   3  L1  s  t   13  L1  2  t  
2 s s 4  2  s 2   s 2  4  4  s 2  4 
 
  t  3  cos2t    sin 2t 
3 13
2 4

82
‫ ונחבר בין המשוואות ונחלץ‬2 -‫ משוואה שנייה ב‬,  s -‫ אם נכפול משוואה ראשונה ב‬,‫באופן דומה‬ 
2s 2  6s  5
X s   : ‫ נקבל‬, X s  ‫את‬
s s2  4  
2s  6s  1 A Bs  C
2
  2
 
‫נחפש פירוק הביסייד‬
s s2  4 s s 4
C  6 -‫ ו‬B  13 4 -‫ ו‬A   5 4 ‫כאשר במקרה זה מתקיים‬
: ‫ולכן‬
 5 1 13 2 
xt   L1     2 t  
s
 3 2
 4 s 4 s 4 s  4 
1   s 
   L1   t    L1  2
5 13
 t   3  L1  2 2 t  
4 s 4 s  4 s  4
   1   cos2t   3  sin 2t 
5 13
4 4
:‫ פתרון המערכת הנו‬,‫לסיכום‬


 xt    4  4  cos2t   3  sin 2t 
5 13

 y t   t  3  cos2t    sin 2t 
3 13
 2 4

 x t   y t   1

 y t   xt   e
t
‫ מצא פתרון למערכת המשוואות עם תנאי ההחלה‬.18
 x0   0 ; y 0   0


:‫פתרון‬

:‫נפעיל התמרת לפלס על שני אגפי משוואות המערכת הנתונה ונקבל‬

 Lxt   yt s   L1s 

 
L y t   xt s   L e s 
t

: ‫מתכונת הלינאריות נובע כי‬

 Lxt s   L yt s   L1s 

 
L y t s   Lxt s   L e s 
t

:‫כעת נשתמש בתוצאות הבאות‬

  0

 L y s   s  L y s   y 0  s  L y s 

 0

 Lx s   s  Lx s   x0  s  Lx s 


 L1s   s
1
 
; L e t s  
1
s 1


83
 
 s  Lxs   L y s   s 1
1
 :‫נציב במערכת המשוואות ונקבל‬
s  L y s   Lxs   2
1
 s 1
: ‫ נקבל‬, Lx s  ‫ נחבר בין המשוואות ונחלץ את‬, s -‫אם נכפול משוואה ראשונה ב‬
1
1
Lx s   2s  1 
s
s 1 s  1s 2  1
: ‫ נקבל‬, L y s  ‫ נחבר בין המשוואות ונחלץ את‬,  s -‫אם נכפול משוואה שנייה ב‬
1 s

s2  s 1
L y s   s 2s  1 
 s  1 ss  1s 2  1

 x t   y t   t

 y t   xt   e
t
‫ מצא פתרון למערכת המשוואות עם תנאי ההתחלה‬.19
 x0   1 ; y 0   0


:‫פתרון‬

:‫נפעיל התמרת לפלס על שני אגפי משוואות המערכת הנתונה ונקבל‬

 Lxt s   L yt   t s 


 
L y t s   L xt   e s 
t

: ‫מתכונת הלינאריות נובע כי‬

 Lxt s   L yt s   Lt s 

 
L y t s   Lxt s   L e s 
t

:‫כעת נשתמש בתוצאות הבאות‬

 
0

 L y s   s  L y s   y 0  s  L y s 

 1

 Lx s   s  Lxs   x0  s  Lxs   1


 Lt s   s 2
1
 
; L e t s  
1
s 1

, L y s   Y s  -‫ ו‬Lxs   X s  ‫נסמן‬

s  X s   1  Y s   s 2 1
1
 :‫נציב במערכת המשוואות ונקבל‬
 s  Y s   X s   2
1
 s 1
:‫נסדר את המערכת‬

84
 
 s  X s   Y s   1  s 2 1
1

 X s   s  Y s   2
1
 s 1
:‫מכלל קרמר נובע‬ 
1
1 1
s2
1 1 1
s s 
s 1 s s 1 
X s  
s 1 1
  
s 1 s 1
2
s  1s  1 s  s  1s  1 s  1s  12
1 s

1
s 1
s2
1 s 1
1 1 2
s 1
Y s    s 1 2 s  s 1 1
  2
s 1 s 1 s  1 s  1 s  1s  1 s s  1s  1
2

1 s

X s  
s 1 1
  :‫נמצא התמרה הפוכה ל‬ 
s 
 1s  1 s  s  1s  1 s  1s  12
     
1 2 3
s A B
  ‫ נחפש פירוק הביסייד‬.1
s  1s  1 s  1 s  1
A  1 ; B  1 ‫במקרה זה מתקיים‬
2 2
: ‫ולכן‬
 
L1 
s
 t   1  L1  1 t   1  L1  1 t   1  e t  1  e t
 s  1s  1 2  s  1 2  s  1 2 2

1 A B C
   ‫ נחפש פירוק הביסייד‬.2
ss  1s  1 s s  1 s  1
A  1; B  1 ; C  1 ‫במקרה זה מתקיים‬
2 2

: ‫ולכן‬
 
L1 
1
 t   L1  1 t   1  L1  1 t   1  L1  1 t   1  1 e t  1  e t
 ss  1s  1 s 2  s  1 2  s  1 2 2
s A B C
   ‫ נחפש פירוק הביסייד‬.3
s  1s  1 s  1 s  1 s  12
2

A  1 ; B   1 ; C  1 ‫במקרה זה מתקיים‬
4 4 2
: ‫ולכן‬

85
    
L1 
s
2 
t   1  L1  1 t   1  L1  1 t   1  L1  1 2 t 
 s  1s  1  4  s  1 4  s  1 2  s  1 
1 1 1
  e t   e t   te t
4 4 2

:‫ תהיה‬X s  
s 1 1
  :‫ולכן התמרה הפוכה ל‬
s  1s  1

s  s  1s  1 s  1s  12
    
1 2 3

1    1 
xt     e t   e t     1  e t   e t     e t   e t   te t  
1 1 1 1 1
2 2  2 2  4 42 
1 2 3

5 t 3 t 1 t
  e   e   te  1
4 4 2

Y s  
s 1 1
  2 -‫כעת נמצא התמרה הפוכה ל‬ 
s 

1 s  1
2
 
s  1s  1 s 
  s
1s  1
 
1 2 3

s 1 1 1
 4 4  2 ‫ ראינו קודם כי מתקיים פירוק הביסייד‬.1
s  1s  1 s  1 s  1 s  12
2

: ‫ולכן‬
   
L1 
s
2 
t    1  L1  1 t   1  L1  1 t   1  L1  1 2 t 
 s  1s  1  4  s  1 4  s  1 2  s  1 
1 1 1
   e t   e t   te t
4 4 2
1 A B
  ‫ נחפש פירוק הביסייד‬.2
s  1s  1 s  1 s  1
A   1 ; B  1 ‫במקרה זה מתקיים‬
2 2
: ‫ולכן‬
 
L1 
1
 t    1  L1  1 t   1  L1  1 t    1  e t  1  e t
 s  1s  1 2  s  1 2  s  1 2 2

1 A B C D
  2   ‫ נחפש פירוק הביסייד‬.3
s s  1s  1 s s
2
s 1 s 1
A  0; B  1; C   1 ; D  1 ‫במקרה זה מתקיים‬
2 2
: ‫ולכן‬
  1  1  1 1  1  1 1  1 
t    L  2 t   2  L  s  1t   2  L  s  1t   t  2 e  2  e
1 1 t 1 t
L1  2
 s s  1s  1 s     
:‫ תהיה‬Y s  
s 1 1
  2 -‫ולכן התמרה הפוכה ל‬
s 
 1 s  1 

2

s  1s  1 s s  1s  1
  
1 2 3

86
  1   1   
y t      e t   e t   te t      e t   e t     t  e t   e t  
1 1 1 1 1
4  4  2   22  2 2 
1 2 3

5 5 1
   e t   e t   te t  t
4 4 2

:‫ פתרון המערכת הנו‬,‫לסיכום‬


 xt   4  e  4  e  2  te  1
5 t 3 t 1 t

 y t     e t   e t   te t  t
5 5 1
 4 4 2

:‫הערה‬
‫ ולהציב במשוואה הראשונה של‬x t  ‫ יכולנו לחשב את הנגזרת‬x t  ‫נעיר כי ברגע שחשבנו את‬
.‫ ואת ההתמרה ההפוכה שלו‬Y s  ‫ וזאת מבלי לחשב את‬y t  ‫ ולחלץ את‬x t   yt   t ‫המערכת‬

5 
y t   x t   t    e t   e t   te t  1  t    e t   e t   e t   te t  t
3 1 5 3 1 1
4 42  4 4 2 2
x  t 

5 t 5 t 1 t
  e   e   te  t
4 4 2

87
 :‫תרגילים‬

:‫ מצא את התמרת לפלס של הפונקציות הבאות‬.13

f t   e t cos2t  .‫א‬

f t   e 4t cosh2t  .‫ב‬


f t   t 2  1 
2
.‫ג‬

f t   3 cosht   4 sinh5t  .‫ד‬

 1 ; 2t4

f t    3 ; 7  t  8 .‫ה‬
0 ; ‫אחרת‬


t 2 ; 0  t  2
f t    .‫ו‬
4t ; t2

 t ; 0t 7

f t   3  t ; 7  t  8 .‫ז‬
 1 ; t 8


sin 2t 
f t   .‫ח‬
t

 0 ; 0  t  2
f t    .‫ט‬
sin t ; t  2

:‫ את האינטגרלים המוכללים הבאים‬,‫בעזרת התמרת לפלס מתאימה‬, ‫ חשב‬.23



 te
3t
costdt .‫א‬
0


sin t e t sin t
)
t
‫ היעזר בהתמרה של‬:‫( רמז‬ 0 t dt .‫ב‬


e t  e 3t
0 t dt .‫ג‬

88
 :‫ חשב את ההתמרות ההפוכות של‬.33

1
.‫א‬
s  3s  2
2

3s  14
.‫ב‬
s  4s  18
2

1

s s 1 2
 .‫ג‬


e s 1  e s 
 
.‫ד‬
s s2 1

s3
.‫ה‬
s 4  16

1
.‫ו‬
s 2
 4
2

s2
.‫ז‬
s 2
 4
2

s
.‫ח‬
s 2
4  2

e 16 s
 
.‫ט‬
s s 2  2s  4

: t  0 ‫ פתור את בעיות ההתחלה הבאות עבור‬.43

 0 ; 0  t 1
t  1  y   4 y  f t 
 ; 1 t  2 
f t    ‫כאשר‬  y 0   0 .‫א‬
3  t ; 2t 3  y 0   1
 0 ; t3 

 y   4 y   7 y  u1 t 

 y 0   1 .‫ב‬
 y 0   0


89
  y   y  g t 
t ; 0  t  1 
g t    ‫כאשר‬  y 0   0 .‫ג‬
1 ; t 1  y 0   0


 y   2 y   3 y   3 t 

 y 0   1 .‫ד‬
 y 0   0


:‫דיפרנציאליות הבאות‬-‫ האינטגרו‬/ ‫ מצא את הפונקציות המקיימות את המשוואות האינטגרליות‬.53

t
f t   2 f x   cost  x dx  9e 2t .‫א‬
0
t
f t    t  x   f x dx  sin 2t  .‫ב‬
0

 t

 f t    t  u   udu


f 0   1
0
 .‫ג‬
 f 0   1


t
f t    f u   e t u  du  1 .‫ד‬
0
t

 f u   f t  u du  2 f t   t  2
0
.‫ה‬

 x0  1   x  2 x  2 y  g1 t 
     ‫עם תנאי ההתחלה‬  ‫ פתור את המערכת הבאה‬.63
 y 0    0  y   4 x  2 y  g 2 t 
 g t  
: ‫הנתונים בסעיפים הבאים‬ g t    1  ‫עבור‬
 g 2 t 

 sin t 
g t     .‫א‬
 cost 
 e t 
g t     .‫ב‬
 0
1  u t 
g t     .‫ג‬
 0 

90
 :‫תשובות סופיות לתרגילים‬

:1 ‫שאלה‬

s 4  4 s 2  24 s4 s 1
.‫ג‬ .‫ב‬ .‫א‬
s5 s  2s  6 s  2s  5
2

s

1 2 s
 e  e 4 s  3e 7 s  3e 8 s .‫ה‬  3s
 2
20
s  1 s  25
2
.‫ד‬

1  11 2  6 1  2 4 2 
 e 7 s     3   e 8 s    2  .‫ז‬  e 2 s    3  .‫ו‬
 s s  s s  s s 
2 3
s s

e 2 s  s
.‫ט‬  arctan  .‫ח‬
s2 1 2 2

:2 ‫שאלה‬

 3
ln 3 .‫ג‬ .‫ב‬ .‫א‬
4 25

:3 ‫שאלה‬


3e 2t  cos 14  t   8
14
 
 e 2t  sin 14  t .‫ב‬ e 2t  e t .‫א‬

u1 t   1  cost  1  u 2 t   1  cost  2 .‫ד‬ 1 cost .‫ג‬

sin 2t   t  cos2t  .‫ו‬ e  e  cos2t  .‫ה‬

1 1 1 2t 1  2t 1
16 8 4 4 2

t  sin 2t  .‫ח‬ sin 2t   t  cos2t  .‫ז‬

1 1 1
4 4 2

1 
 u16 t   1  e16t


  cos 3  t  16 
1
  
 sin 3  t  16  .‫ט‬ 
4   3 

91
 :4 ‫שאלה‬

:‫ אזי‬ht   t  sin 2t  :‫ נסמן‬.‫א‬

1 1
4 8
yt   sin 2t   u1 t   ht  1  2u 2 t   ht  2  u 3 t   ht  3
1
2

yt   ht   u1 t   ht  1 :‫ אזי‬ht   e 2t

1 

 cos 3  t 
2
 
 
 sin 3  t  :‫ נסמן‬.‫ב‬
7  3 

yt   t  sin t  u1 t   t  1  sin t  1 .‫ג‬



yt   e t  cos 2  t 
1
 sin 2  t    1
 
 u3 t   e 3t  cos 2  t  3 .‫ד‬
 2  2

:5 ‫שאלה‬

f t    sin t  sin 2t  .‫ב‬ f t   5e 2t  4e  t  6te  t .‫א‬

2 4
3 3

f t   f t    e t  cost  sin t .‫ג‬

1 1  2t 1 1 1
 e .‫ד‬
2 2 2 2 2

f t   2   0 t   1 ‫ או‬f t   1 .‫ה‬

:6 ‫שאלה‬


 x t   
1
cos t 
2
sin t 
4
cos2t  
2
sin 2t 
3 3 3 3
 .‫א‬
 y t    cost  sin t  cos2t   2 sin 2t 
2 2
 3 3


 xt   5 e  5 cos2t   5 sin 2t 
1 t 4 8
 .‫ב‬
 y t   e t  cos2t   sin 2t 
4 4 12
 5 5 5


 xt    1  cos2t   3 sin 2t    u t   1  cos2t     sin 2t   
1 1
 2 2 .‫ג‬
 y t   1  cos2t   2 sin 2t   u t   1  cos2t   


92