Professional Documents
Culture Documents
סיכום עדכני למבחן שות רומא יואב סרוסי
סיכום עדכני למבחן שות רומא יואב סרוסי
טוסקולום ,הינה דוגמה למקרה בו הוחלט להעניק אזרחות לעיר שלמה. •
התאזרחות בעקבות הגירה ,כפי שהיה במסגרת הברית הלטינית. •
אינדיבידואלים לעיתים קיבלו אזרחות בעקבות מעשה שעשו עבור רומא. •
בשלב מסוים ,נוצר מצב שבעזרתו הרומאים היו מאד שלמים – כל איטליה בפועל כפופה למדיניות החוץ
שלה ורוב הצבא שנלחם את מלחמותיה מחוץ לאיטליה מורכב ממי שאינם אזרחים .אם כי בחלוף הזמן,
בעלות הברית יתחילו להתנגד למצב זה.
טיבריוס גרקכוס – בשנת 133לפנה״ס משמש כטריבון ושואף לפתור את בעיית הקרקעות :טיבריוס טען
שהירידה בכוח האדם של הצבא היא בעקבות צמיחתה של אוכלוסייה גדולה של איכרים עניים ,שלא יכולים
לשרת בצבא מכיוון שהם עניים .התפתחות זו נבעה משלושה גורמים עיקריים:
הקרבות הפכו להיות רחוקים יותר מרומא וארוכים יותר ,דבר שהקשה על משקי הבית הנמוכים .i
להצליח להתקיים בזמן שהגברים גויסו לצבא.
בעקבות הכיבושים הנרחבים של רומא ,היא התמלאה בעבדים; אותם העדיפו בעלי ההון להעסיק .ii
מאשר איכריים חופשיים.
האוכלוסייה הרומית החלה להידלדל ,גם בעקבות נטישת עניים לאחר שלא הצליחו למצוא תעסוקה .iii
וגם בעקבות חוסר ילודה מתוך כך שעניים לא יכלו להרשות לעצמם ילדים שלא יוכלו לממן.
הצעתו שך טיבריוס הייתה לקס סמפרוניה אגראריה – שמו של מקבץ החוקים שהציע טיבריוס; בתוכו היו
המלצותיו שהשלטון יפעיל חוק ישן ,שאמנם קיים אך איש לא התייחס אליו ,שאומר שאסור להחזיק
קרקעות ציבוריות כפי שהיה באותה העת בידי עשירים ,ואותן קרקעות יחולקו בידי השלטון לעניים שיעבדו
אותן ויתפרנסו מגידוליהן .העניין המרכזי בנושא של טיבריוס ,היה שהוא במעשיו לקידום החוקים הכעיס
משמעותית את האצולה .גם מכך שלפי החוקים הפגיעה הישירה היא במעמד העשיר ברומא )ממנו יילקחו
החלקות( ,וגם מתוך האופן שבו פעל על מנת לקדם את החוקים:
בניגוד לנוהל המקובל ,טיבריוס הגיש את הצעת החוק ישירות לאסיפת הפלביים מבלי להתייעץ עם •
הסנאט.
מכיוון שהחוק היה ישן ,ושטחים שמוגדרים על פניו ״ציב וריים״ היו בחזקת משפחות ועברו מאב •
לבן במשך דורות .לכן ,רבים ממחזיקי אותן הקרקעות לא ידעו כלל שהם עוברים על החוק.
הסנאט עצמו ניסה במשך זמן ארוך לעמוד בדרכו של טיבריוס שבמהלכיו הביע איום ממשי על כוחו של
הסנאט והאצולה ,ובשלב מסוים כשניסה להיבחר לתפקיד טריבון נוסף ,נרצח.
לאחר כמה שנים ,אחיו גאיוס גרקכוס נבחר כטריבון.
גאיוס גרקכוס – נבחר כטריבון בשנת 123לפנה״ס .כלקח מרצח אחיו ,כונן בסיס תמיכה רחב יותר מזה של
אחיו באמצעות חקיקה שתמכה גם בעשירי רומא ולא רק בענייה .במהלך תחילת כהונתו זכה לאהדה רבה
מצד חלק נכבד משני המעמדות בעם ,ובכך הצליח להיבחר פעם נוספת למשרת טריבון .במהלך כהונתו
השנייה ניסה לקדם שני חוקים שפגעו בפופולריות שלו:
הפיכת קרתגו ,שאדמתה קוללה ,לקולוניה רומית ובכך לאפשר עוד חלקות לעניים .חוק זה עבר אך .i
פגע במעמדו.
לתת לבני הברית הלטיניים באיטליה אזרחות רומית – חוק זה לא עבר. .ii
בהמשך ,קידם חוקים רבים שנחשבו מהפכניים ,שהביאו את המעמד הסנטוריאלי להתנגד נחרצות למשרתו.
לדוגמה ,חוק המחייב שקונסולים המואשמים בשחיטות ישפטו מול מעמד הפרשים .כשניסה להיבחר בפעם
השלישית ,הסנאט קיבל לראשונה בתולדותיו החלטה המכונה סנאטום קונסולוטום אולטימטום ,שאומרת
– החלטת סנאט סופית שלא ניתן לערער עליה או לשנותה .למעשה ,הגדרת מצב חירום שמאפשר לקונסולים
לרצוח את גאיוס בטענה שמהווה איום על הרפובליקה .ואכן ,נרצח בשנת 121לפנה״ס.
ההתעסקות בנושא הענקת האזרחות לבעלות הברית הלטיניות באיטליה המשיכה להפוך לנושא מרכזי
ברומא לאחר שרומא ממשיכה לסרב להעניק להם אזרחות .הנושא הפך למרכזי ביותר כשבשנת 91לפנה״ס
טריבון שניסה לקדם יוזמה למתן אזרחות לכל ערי איטליה ,זכה להתנגדות כה חריפה עד שהובילה
להתנקשות בחייו .בעלות הברית שהבינו כי לא יזכו לשוויון המיוחל ללא התנגדות הכריזו על מרד ברומא.
המרד אמנם היה מאוגד תחת גורם פיקודי אחד ,אך היו בתוכו שתי מגמות:
לאחר כל זאת הוא פרש .לפי קיקרו ,ככל הנראה בעקבות מהלכיו של סולה ,במובן של דוגמה אישית ,ולאו
דווקא בחוקים שהוא חוקק ,הביא לכך שמעתה אנשים שאפו לרמות יותר גבוהות של שליטה מאשר קונסול.
למרות השינויים שהנהיג סולה ,המצב לא התייצב .בשלב הראשון ,בוטלו בהדרגה הרפורמות שלו ,ובהמשך,
מתקיימת ברית בין שלושה אנשים המשתפים פעולה כדי לנהל את המדינה:
קונסולים – העיקר מבחינת הקונסולים הוא העיסוק הצבאי ,ומכיוון שמדובר במשרה של שנה, •
נהוג לחשוב שאם בשנה בה שירתו לא פרצה מלחמה ,זה כאילו החמיצו הזדמנות לתהילה .כך
שישנם טיעונים האומרים כי מבנה השלטון הוא זה שדוחק שוב ושוב בראשי המדינה לצאת
למלחמה.
הצדקות – לפי הרומאים מלחמה מתרחשת כשיש הצדקה לכך – תגובה לפגיעה .כל זאת לפי הליך •
דתי והתופעה מכונה בלום יוסטום – מלחמה שהוכרזה כחוק .לפי השערות מסוימות ,ריבוי בנות
הברית עם רומא הביא לסיבות המוגדרות כחוקיות למלחמות.
חומריות – רומא רצתה שלל ,שטחים וכוח צבאי. •
בשונה ממאבק הפטריקים והפלביים שלא זעזע את המשטר ,כשבמקביל התפשטה רומא ברחבי איטליה,
דווקא מחוץ לאיטליה נראה שהשפעת האימפריאליזם הרומי והצלחתו הביאה את השיטה למשבר
והרפובליקה בהמשך תהפוך לקיסרות .התחלת תהליך האימפריאליזם הוא במלחמה הפונית הראשונה.
אספות האזרחים ותפקיד העם ברפובליקה הרומית
ברומא יש כמה אספות אזרחים ולא אחת .אסיפת אזרחים היא לא מסגרת המייצגת את האזרחים ,אלא
מסגרת שבה פרקטית נמצאים כל האזרחים .סטיות בנושא יש באסיפת הפלביים ,שהיא מיועדת רק
לפלביים.
קומיטייה ) – (Comitiaזהו שם מאגד למספר אספות עם ברפובליקה הרומית שכונסו על ידי בעל תפקיד
רשמי כדי להעמיד נושא להצבעה .נושאים אלו יכלו לכלול חוקים ,טיעונים ,מינוי בעלי תפקידים ועוד.
האספות העיקריות ברומא היו אסיפת הקנטוריות )המאות( ,אסיפת השבטים ,אסיפת הפלביים ואסיפת
הקוריות.
אסיפת הקוריות ) – (Comitia Curiataהאספה הקדומה ביותר ברומא שעל פי המקורות הייתה .1
קיימת עוד בימי רומולוס .באספה זו משתתפים כלל האזרחים וההחלטות בה תקפות על כל העם.
האסיפה יצגה את שלושת השבטים המקוריים שחולקו על ידי רומולוס ,ובתוכם קוריות ׳יחידות
ההצבעה׳ .אספה זו בחרה או אישרה את מינוי המלך החדש .אסיפה זו הפסיקה לפעול בתקופת
הרפובליקה.
אסיפת המאות ) – (Comitia Canturiaאסיפת הקנטוריות; התחילה עם 4השבטים המקוריים .2
שחילק סרוויוס ובמהלך השנים התרחבה ל 35-שבטים סה״כ ,שחולקו באופן טריטוריאלי .במקור,
קנטוריה היא יחידה צבאית המונה 100חיילים .סרוויוס השתמש ברעיון זה כדי להקים את אסיפת
הקנטוריות שהבסיסה בגוף האזרחים .זו חולקה ל 6-מחלקות על בסיס רכוש וכללה 193קנטוריות
סה״כ )חשוב לציין שהקנטוריות של האסיפה כללו יותר ממאה איש כל אחת( .באסיפה זו בוחרים את
בעלי התפקידים המרכזיים של הרפובליקה הרומית ,כשבאסיפה זו יתרון מובנה למי שיש יותר רכוש;
אף על פי שלא ידוע לפי המקורות את מי בחרו באסיפה זו בתקופת המלוכה.
אסיפת הפלביים ) – (Concillum Plebisהאזרחים הפלביים הנוכחים מתארגנים לפי קבוצות .3
שבטיות .התוצאה נקבעה לפי מספר השבטים שהצביעו לאותו המועמד או לאישור/דחיית חוק.
הטריבונים מכנסים את אסיפה זו ונבחרים בה מדי שנה הטריבונים והאידילים .החל משנת 287לפנה״ס
בעקבות חוקי הדיקטטור הורטנסיוס ,כל החלטה שנקבעת באסיפה זו מחייבת את כלל העם ולא רק
את הפלביים.
אסיפת השבטים ) – (Comitia Popuil Tributaהתחילה עם 4השבטים המקוריים שחילק סרוויוס .4
טוליוס ובמהלך השנים התרחבה עד ל 35-שבטים בסה״כ שחולקו באופן טריטוריאלי .בגלל אופי זה של
האסיפה ,שלא קבעה היררכיה המבוססת על רכוש כמו אסיפת הקנטוריות ,היא נחשבה הרבה פחות
אריסטוקרטית .באסיפה זו נבחרו המשרות הזוטרות כגון הקוויסטורים והאידילים הקורוליים.
בפני אסיפת המאות ,מבואות הצעות להצבעה )כן/לא(; מזכה או מרשיע )כערכאה משפטית(; ושמות נבחרים
)בחירות( .האסיפות לא אמורות לדון בתוכן ההצעות ,זה יכול להיות בסנאט אבל לא באסיפה .כל אסיפה
מורכבת מיחידות שמנה ,כשההצבעה נעשית קודם כל ביחידות המשנה .מה שחשוב מבחינת התוצאה
הסופית היא לא איך הצביעו אינדיבידואלים ,אלא מה הייתה התוצאה הסופית בכל יחיד משנה .כלומר ,אם
בתוך מסגרת השבט ישנו רוב אפילו בקול אחד ,משמע השבט מצביע לפי החלטת הרוב.
אסיפת המאות ,היא האסיפה החשובה מבחינת השאלה ׳מהו אופייה של הרפובליקה הרומית כמדינה שיש
בה שלטון׳ ,מכיוון ששם נבחרים בעלי הסמכות השלטונית הבכירה ביותר במדינה .האסיפה נותנת יותר
כוח בידי מי שיש לו יותר רכוש .לפי קיקרו ,היתרון לעשירים איננו סתם מאפיין של אסיפת המאות ,המטרה
היא שההצבעה תהיה בסמכות העשירים.
סדר ההצבעה: