‫תשובות מבחן בית רנסאנס‬

‫‪ - contado‬שטח השיפוט של רוזנים בצפון ובמרכז איטליה מהמאה ה‪ 9 -‬עד המאה ה‪.13 -‬‬
‫במהלך המאה ה ‪ 13‬שטח השיפוט עבר לערים וזאת בכדי להכנות לערים שליטה פוליטית‬
‫וכלכלית על הכפרים באזור‪ .‬על ידי כך העיר מדינה קיבלה אספקה של משאבים טבעיים ומוצרים‬
‫חקלאיים כדי לקיים את האוכלוסייה העירונית‪.1‬‬

‫‪ -ordinance of justice‬בשנת ‪ 1293‬פירנצה אימצה חוקה הנקראת ‪,ordinance of justice‬‬

‫מעין פקודות מישפטיות‪ ,‬אשר מאגדות תחתיהם גם את האצולה וגם את מעמד העובדים ונותנות‬
‫כוח פוליטי‪ .‬חוקים אלו גם קבעו שינויים תדירים יותר של מישרות בכדי להבטיח ששום קבוצה‬
‫או יחיד יוכל לשלוט בעיר‪ -‬מדינה ‪ .‬כך כל אחד מתשעת האנשים שהיווה את גוף הממשל הנבחר‬
‫היו מוגבלים בזמן כהונתם‪ .‬כתוצאה מכך תושבי פירנצה פיתחו עיניין רב בפוליטיקה שלהם‬
‫והפכו למשרתים נאמנים של חיי הציבור בעיר‪ .‬העדר ההמשכיות והרצף בשלטון עורר לעיטים‬
‫קרובות אינטריגות סיעתיות‪.2‬‬

‫‪ -QUATTROCENTO‬חלק מהמכלול של התרבות‪ ,‬התנועות והאירועים שהתרחשו באיטליה‬

‫בתחילת תקופת הרנסאנס ובמהלך המאה ה‪ Quattrocento . 15 -‬היא אחת מהתקופות בשינוי‬
‫האינטלקטואלי והתרבותי באיטליה‪ .‬תקופה זו היתה תקופה של שגשוג גובר והולך‪ ,‬והתקדמות‬
‫קבועה של האומנויות לכיוון איזון הרמוני שהושג ברנסאנס הגבוה‪ .‬ב ‪ 1401‬התחרות על עיצוב‬
‫הדלתות המזרחיות של הבפטיסטריום בפירנצה מסמלות את תחילתה של התקופה וסיומה‬
‫בבחירתו של הקרדינל ‪ Giuliano della Rovere‬לאפיפיור יוליוס ה‪.3II‬‬

‫‪ 1‬אתר אנציקלופדיה בריטניקה‪ ,‬ערך ‪ , contado‬כניסה בתאריך ‪http://www.britannica.com , 1/3/09‬‬

‫‪2‬שם‪ ,‬ערך ‪ ordinance of justice‬כניסה בתאריך ‪, 1/3/09‬‬
‫‪ 3‬שם‪ ,‬ערך ‪ Quattrocento‬כניסה בתאריך ‪1/3/09‬‬
‫רומא‪ ,‬פיזה‪ ,‬גנואה‪ ,‬ונציה‪ ,‬פירנצה‪ ,‬מילנו‪FIESOLE, PISTOIA, AREZZO, SIENA ,‬‬
 ‫התפתחותה הפוליטי של פירנצה זהה להתפתחות ערים איטלקיות אחרות במאות ה‪ 11-‬וה‪12 -‬‬
‫שייסדו שלטון שיתופי קהילתי עצמאי‪ ,‬באזורים האורבנים של לומברדיה וטוסקנה‪ .‬הערים היו‬
‫מרכז פוליטי תוסס בזכות המאבק לאוטונומיה אל מול האדונים הפיאודליים ואנשי הכנסייה‪.‬‬
‫הניסיון הפוליטי של פירנצה דומה לערים איטלקיות אחרות בתקופת הקומונות‪.‬‬
‫השוני של פירנצה לעומת ערים אלו‪ ,‬היה‪ ,‬במאפיינים הייחודיים ויוצאי הדופן שהכריחו אותה‬
‫להיות בעלת תפקיד מוביל ביחסים הבין לאומיים באירופה‪ .‬גודלה ועושרה הקנו לה את‬
‫המשאבים לשלוח את סוחריה רחוק יותר ובכך ניהלו משא ומתן עם גורמים בעלי חשיבות גדולה‬
‫יותר‪ .‬דבר נוסף שאפיין את פירנצה‪ ,‬הוא הקונפליקטים הרבים בקהילה כלפי בעיות בסיסיות של‬
‫חיי עיר וכלכלה זאת מכיוון שהיה מקום לויכוחים פתוחים ואפשרות להצבעה גם על ידי דרגים‬
‫נמוכים בעם ‪ .‬אך למרות הקונפליקטים שמרה על עצמאותה כרפובליקה‪ ,‬מה שהבחין אותה מאוד‬
‫מערי מדינה אחרות‪.‬‬

‫הקומונה החלה כאגודה פרטית של אנשים מהעיר שהתארגנו על מנת להגן על האינטרסים שלהם‪.‬‬
‫הן הפכו לחברות עירוניות אשר קיבלו על עצמן תפקידי ציבור שהרשויות המקומיות לא הצליחו‬
‫למלא באותה מידה‪ .‬הן הפכו לגוף ממשל אפקטיבי שתפס כוח שקודם היה בידי פקידי דת‬
‫ואצולה‪ .‬הקומונה התאפיינה בגמישות וספונטניות ביכולת התמודדות עם מצבים לא צפויים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬לקחה על עצמה תפקידים שונים‪ ,‬אספה כוח צבאי מתנדב ויצרה שיטה לאיסוף מיסים‬
‫שסבסדו את מבצעיה הצבאיים‪ .‬בנוסף לכך דאגה לתושבים בזמן רעב וכפתה סדר במחירים על‬
‫מצרכי מזון‪ ,‬מתוך כך נוצר בסיס פוליטי רחב ומקיף‪.‬‬
‫מכיוון שזהו המוסד החילוני הראשון מאז תקופת רומא שזכה לנאמנות מצד אנשי העיר‪ ,‬הוא‬
‫סיפק מסגרת פוליטית והתעוררות כלכלית אשר גרמה לעלייה חדה בפעילות יצירתית בעיר‪.‬‬
‫הריבונות התיאורטית של הקיסר הגרמני והאפיפיור הרומי היו כמעט חסרי השפעה ביחס לכוח‬
‫הקומונות אשר יצרו תחלופה בין כל בעלי התפקידים בעיר‪ .‬היו מאבקי כוחות בין קבוצות עמידות‬
‫בעלות קשרי משפחה לבין הסוחרים והתושבים הפשוטים‪.‬‬

‫הקומונה שלטה על הערים ביותר אפקטיביות מאשר הבישופים והאצילים‪ ,‬חשוב מכך הם יצרו‬
‫בסיס פוליטי רחב יותר‪ .‬הקומונה החזיקה בשני מוסדות‪:‬‬
‫‪.1‬אסיפה של רשות מחוקקת שייצגה את ציבור הבוחרים העירוני (בית מחוקקים) שלא‬
‫כלל בהכרח רק אנשים ממעמד האצולה‪.‬‬
‫‪.2‬ייפוי כוח מנהלי‪ -‬אחריות על הנהלת העיר כמו למשל נתינה של תרופות‪ ,‬עם הזמן‬
‫המבנה המנהלי הורחב על מנת לספק צרכים מסובכים ומורכבים יותר כמו הסדר‬
‫סוציאלי וכלכלי‪.‬‬

‫‪ - Giovanni Villani‬חי בשנים ‪ 1275‬עד ‪ .1348‬כתב כרוניקה היסטורית החל מ ‪ 1308‬ב‪12-‬‬

‫כרכים‪ .‬הוא כתב את השתלשלות ההיסטוריה (לפי מיטב ידיעתו) ממגדל בבל ועד לזמנו שלו‬
‫כאשר הפוקוס הוא על פירנצה‪ .‬החלק החשוב ביותר מתמקד בשנים ‪ 1266‬עד ‪ .1346‬בכתיבתו‬
‫ניקרת אובייקטיביות על אף העדפתו לגילדות‪ .‬לכתיבתו ערך חשוב בעל מידע סטטיסטי מפורט על‬
‫המנהל והכספים בפירנצה באותה תקופה‪ .‬הכרוניקה נחשבת לקלאסיקה של השפה האיטלקית‪.4‬‬
‫‪ -Dino Compagni‬היסטוריון איטלקי שחי בפירנצה בשנים ‪ 1255‬עד ‪ .1324‬נולד למשפחת‬
‫סוחרים עשירה‪ ,‬היה פעיל בענייני אזרחות ושירת בגילדת המשי (‪ ,)1280‬מילא תפקידים‬
‫פוליטיים שונים בעיר‪ .‬ב‪ 1310-‬החל לכתוב על המאבקים הפוליטיים בין הפלגים השחורים‬
‫והלבנים בפירנצה‪ .‬הכרוניקה על חיי הפוליטיקה בעיר שכתב מאופיינת במוסריות ובאתיקה‬
‫ובמלוא תיאורם של אירועים‪ .‬הכרוניקה מהווה את המסמך המהימן ביותר לתקופה והפכה‬
‫לידועה רק בפרסומה בשנת ‪.51726‬‬
‫‪ -Dante Alighieri‬חי בשנים ‪ 1265‬עד ‪ .1321‬משורר איטלקי‪ .‬יצירתו "הקומדיה האלוהית"‬
‫נחשבה לשירה הגדולה ביותר שנכתבה בימי הביניים‪ .‬דנטה היה בן למשפחה נכבדה בפירנצה‪,‬‬
‫בסביבות ‪ 1290‬התחיל להתעמק בכתבים פילוסופיים ולהשתתף בחיים הפוליטיים בעירו‪ .‬לאחר‬
‫שהיה מעורב במחלוקת שפרצה בעיר‪,‬הוא גורש מפירנצה ב‪ 1302-‬ומאז נדד מעיר לעיר‪ .‬מת ונקבר‬
‫ברוונה‪.6‬‬

‫‪ Dino Compagni‬ו‪ Giovanni Villani -‬מתארים בכרוניקות שלהם את ההתנהלות הפוליטית‪.‬‬

‫הם מתארים את דפוס ההתרחבות הטריטוריאלי של פירנצה‪ ,‬ההכנעה והשעבוד של האצילות‬
‫הפיאודלית בקונצנטו (הפריפריה של העיר)‪ ,‬כמו כן מלחמות שלחמו נגד ערים איטלקיות אחרות‬
‫ולעיתים קרובות תיאורים המרמזים על חלק מהבעיות איתן הקומונה הייתה צריכה להתמודד‬
‫כמו גיבוש רשות מחוקקת‪ ,‬רעב ופרויקטים של בנייה‪ .‬דוגמא מכתביו של ‪ Villani‬היא תיאורם של‬
‫תושבי פירנצה שהיו שמנים ועשירים בגלל עודף שלווה וזאת בשנת ‪ ,1292‬דבר זה גרם לגאווה‬
‫יתרה ויהירות‪ .‬הייתה אלימות נגד רכוש ואנשים‪ ,‬ניתן להבין זאת מתוך חוקים שהחליטו להטיל‬
‫כמו עונשים רבי משקל נגד אצילים המבצעים פשע כלפי מעמד הביניים‪.‬‬
‫דנטה תיאר את פירנצה יותר בפן האנושי שבה‪ .‬הוא מתאר את הריבים המתמשכים‪ ,‬הדחף להרוג‬
‫את אויביך מפנים ומבחוץ‪ ,‬הוא כותב רשימה של סיבות מדוע לדעתו תושבי פירנצה היו וכחניים‬
‫כל כך ומפולגים כל כך‪.‬‬
‫על פי דנטה בעיותיה של פירנצה קשורות להפיכתה למטרופולין מסחר ותעשייה גדול המושך אליו‬
‫כפריים וזרים רבים‪ .‬המשורר האמין כי יסודות ההתקדמות של פירנצה באים ממקורה הרומי וכי‬
‫מקורות הסכסוך והאלימות של פירנצה נבעו מאנשי השבטים הגרמנים שייסדו את פיסטולה‬
‫בתקופת הפלישה הברברית‪ .‬דעותיו היו גזעניות כלפיי האיכרים שבאו לחיות חיי איכות בעיר‪,‬‬
‫ולדעתו תרמו להתפוררות הסדר החברתי שהיה מבוסס על אחזקת אדמות‪ .‬דנטה קישר את‬
‫התמוטטות הערכים עם תאוות בצע של אותם מתעשרים חדשים שבאו מהכפר‪ .‬הוא גינה את‬

‫‪ 4‬אתר אנציקלופדיה בריטניקה‪ ,‬ערך ‪ , Giovanni Villani‬כניסה בתאריך ‪http://www.britannica.com , 1/3/09‬‬

‫‪ 5‬שם‪,‬ערך ‪ Dino Compagni‬כניסה בתאריך ‪, 1/3/09‬‬

‫‪6‬‬
‫אנציקלופדיה ‪ ,Ynet‬ידיעות אחרונות‪,‬ערך דנטה אליגיירי‪ ,‬כניסה בתאריך ‪,2/3/09‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-11062,00.html‬‬
 ‫הנטייה בפירנצה לשלטון סוציאלי רחב בו אנשים חדשים קיבלו כוח‪ ,‬דבר שהיווה מקור תמידי‬
‫לקונפליקטים‪ ,‬במיוחד כאשר הכלכלה תמיד הייתה בסיכון‪ ,‬עקב תנודות חדות של עושר והכנסה‪.‬‬
‫על פי ‪ ,Brucker‬ההגירה והתפתחותה של העיר תרמו לחוזקה הפוליטי‪ .‬זאת משום שריבוי הדעות‬
‫של סדר כלכלי סוציאלי תרם לכוח של ממשלות פופולאריות‪ .‬גיוון פעילויות עסקיות יצרו יזמות‬
‫כלכלית חדשה‪ .‬למשל חברת בגדי צמר שהתפתחה לא יצרה מונופול פוליטי אלא חלקה את כוחה‬
‫עם הבנקאים‪ ,‬הסוחרים ואף אנשי מקצוע כגון עורכי דין ורופאים‪ .‬עושר‪ ,‬מעמד חברתי והשפעה‬
‫פוליטית היו קיימים בין כה וכה ולכן קשה למשפחה אחת לעמוד בראש השלטון בעיר ולהתחרות‬
‫בערים השכנות‪.‬‬
‫הצלחתה של פירנצה בשליטה על המחלוקות ביישום ממשלה רפובליקנית שמר על עצמאותה וזה‬
‫מה שהבחין אותה באופן יוצא דופן ממדינות עיר אחרות‪.‬‬

‫‪ -The guild regime‬הגילדות הינן איגודים של סוחרים ובעלי מלאכה בימי הביניים‪ .‬איגודים‬
‫אלו רבי השפעה ולמעשה ניהלו ערים ולחבריהם הוענקו זכויות במכירת סחורותיהם‪ .‬במרוצת‬
‫השנים הגילדות נעשו איגודים סגורים ומספר החברים בהם צומצם‪ .‬שלטון הגילדות היה‬
‫פופולארי מאד והיה מבוסס יותר מכל קודמיו‪ .‬משטר זה לא היה דמוקרטי משום שרק חברים מ‪-‬‬
‫‪ 21‬הגילדות יכלו להחזיק במשרה‪ .‬הקבלה לגילדה הייתה בתנאים מגבילים מאד והיא נשלטה‬
‫בסופו של דבר בידי איילי הון מהחברות הגבוהות‪ .‬מרבית חברי הגילדות לא היו יכולים להיות‬
‫מועמדים למשרות הגבוהות וזאת בגלל מבחנים ובמדקים של וועדות הגילדה‪.7‬‬

‫‪ -SIGNORIA‬שיטת ממשל באיטליה של סוף ימיי הביניים והרנסנס‪ .‬הסיגנוריה סימנה את‬
‫השלב הסופי באבולוציה של ערי המדינה האיטלקיות‪ .‬בפירנצה נוהלה הסיגנוריה בידי ‪ 9‬נבחרי‬
‫המועצה של הגילדות שהוחלפו כל חודשיים‪ .‬הסיגנוריה של פירנצה טיפלה בעניינים כגון הכרזת‬
‫גזר דין ניהולי ובבחירת עובדי ציבור לתפקידי ניהול‪ .‬כמו כן מינו שופטי שלום שישגיחו על עניינים‬
‫שוליים יותר‪ .‬תקופות הכהונה בתפקידים השונים היו קצרות‪ ,‬כך מספר רב של תושבים יכלו‬
‫ליהנות מהמשרות הגבוהות ביותר בעיר‪ .‬בנוסף לתפקידים המתחלפים הייתה קבוצה קטנה‬
‫ומקצועית של משרות קביעות שהייתה בקיעה בידע הרחב של בעיות מס‪ ,‬מדיניות זרה וביטחון‬
‫פנים שייעצה לסניורה בעניינים אלה‪ .‬ניתן לראות במקורות כי הסניורה חוקק גם חוקים‪ .‬היו שתי‬
‫אסיפות מחוקקים‪ :‬מועצת פופוליני והמועצה של הקומונה‪ .‬הכילו כ‪ 500-‬חברים שנבחרו לשישה‬
‫חודשים‪.8‬‬

‫‪ - Patrician regime‬בסביבות השנים ‪ 1382-1434‬ניתן לראות בברור את שלטון הפטריקים שהיו‬

‫במקור ממייסדי הערים ותושביה המכובדים‪ -‬האצולה והעשירים‪ .‬אותם פטריקים שלטו‬
‫בסחורות ובמזון שהגיע לערים ועל כן התעשרו משיטת המיסים‪ .‬המיסים נלקחו בעיקר מהעניים‬
‫כאשר האצילים השתמשו בכוחם ויצרו הקלות בכל הקשור לאינטרסים שלהם‪.‬‬
‫‪ 7‬אתר אנציקלופדיה בריטניקה‪ ,‬ערך ‪ ,The guild regime‬כניסה בתאריך ‪http://www.britannica.com , 3/3/09‬‬

‫‪ 8‬שם‪ ,‬ערך ‪ SIGNORIA‬כניסה בתאריך ‪3/3/09‬‬

 ‫מצד שני זה לא יהיה נכון להגיד ששיטה זו נועדה רק בכדי לנצל את העניים‪ .‬השלטון הזה היה‬
‫יציב יותר ושמר על סדר ויושרה יחסי‪ .‬לכן‪ ,‬הציבור דווקא תמך בו‪ ,‬על אף שהיו קבוצות שהתנגדו‬
‫לו‪.‬‬
‫קבוצות אלו הרגישו שאינן יכולות לעמוד אל מול שלטון זה בעיקר עקב סכסוכים פנימיים שלהן‪.‬‬
‫למשל איגוד האופים שקיווה להצטרף לסינוריה ויוכל להשפיע אך לא ניבחר‪.‬‬

‫המסכנה של ‪ BRUCKER‬על הייצוג הפוליטי בפירנצה במאה ה‪ , 15-‬היא שמרוב מחלוקות‬

‫פוליטיות האזרחים לא שמו לב לדברים הטובים שקרו בשלטון הרפובליקני‪ .‬דברים חיוביים כגון‪-‬‬
‫שמירה על העיר מפני זרים‪ ,‬אפשרות לוויכוח ציבורי פתוח בעד ונגד חוקים ומחוקקים ‪ ,‬פיתוח‬
‫שירותים ציבוריים חדשים ותיעול השרות הציבורי לדברים שימושיים‪ .‬אמנם‪ ,‬מורשת זו עברה‬
‫שינויים‪ ,‬אך המשיכה בתקופת שלטון משפחת מדיצ'י והשפעתה לא הייתה מועטה כלל‪ .‬יש לזכור‬
‫שבאותה תקופה היה נהוג כי השליט העריץ שלט ביד רמה תוך שימוש בכוח ואלימות‪ ,‬בפירנצה‬
‫דברים אלו לא הצליחו לקראת באותם מימדים‪ .‬השלטון הרפובליקני‪ ,‬אמנם לא היה דמוקרטי‪,‬‬
‫אבל מצד שני ענה על טווח גדול של אינטרסים באוכלוסיה‪ .‬ע"י הגבלת אלקטורים הורחקו‬
‫קבוצות מסוימות מהשלטון ובכך נשתמרה הרפובליקה מפני כוחות שליליים בשלטון‪ .‬אך‪ ,‬עם‬
‫הזמן פלורנטינים רבים התעייפו מן הסכסוכים ופחות התעניינו בפוליטיקה‪ .‬דבר זה קרה גם עקב‬
‫עומס במיסים‪ .‬זאת מכיוון שפירנצה ניסתה לשלוט בתושבים מבחוץ שלא היו מעוניינים בכך והם‬
‫הוו איום קבוע למדינה ולביטחון‪ .‬על מנת לשלוט באוכלוסייה זו הם הזדקקו לצבא שכיר שיצר‬
‫עול כלכלי והתנגדות תושבי העיר‪ .‬מתוך כך הרגשת הלויאליות לעיר נפגעה מאוד‪.‬‬
 ‫הרסגור‪ -‬מבוא לתקופת הרנסנס‬
‫על פי הרסגור תקופת הרנסנס הנה העידן היחיד שנוצר מתוך הכרה ברורה שהוא שונה ממה‬
‫שהיה עד כה‪ ,‬זאת מתוך בוז והתנגדות לתקופה הקודמת לו‪ .‬עידן זה מהווה פריצת דרך וחזרה אל‬
‫אידיאל התקופה היוונית והרומית‪ .‬כוונתם של מחוללי הרנסנס הייתה "לקשט" את פעולותיה של‬
‫ציוויליזציה חדשה בעקבות אותו פאר עתיק‪ .‬בימי הרנסנס נוסדו אקדמיות שהתארגנו על טהרת‬
‫החילוניות‪ .‬קיים קשר הדוק בין שחרור האדם מהדת והעליונות האינטלקטואלית של מערב‬
‫אירופה שבא לידי ביטוי באותה תקופה‪ .‬חלוקת החיים בין הדת לאדם נפתרה על ידי ההומניזם‪.‬‬
‫בעיני אנשי הרנסנס המדינה נחשבה למלאכת מחשבת בעקבות המושג החדש – נאמנות פוליטית‪.‬‬
‫חלוצי הרנסנס וחסידיו היו אנשים בעלי השפעה גם בקרב השלטונות‪.‬‬
‫תופעות אופייניות לתקופת הרנסנס התבטאו בזכויות הפרט שהן הבסיס לחופש פוליטי‪ .‬תופעה‬
‫נוספת הנה הקומונות האיטלקיות ‪ ,‬הפלמיות והצרפתיות‪ .‬בהן הכוחות היו שווים בניגוד לחברות‬
‫אחרות שפעלו באופן היררכי‪.‬‬
‫את משמעות המהפכה והקדמה אשר אפיינו את הרנסנס אפשר לגלות בכל התחומים כמו גם‬
‫בהתפתחות המחשבה ההיסטוריות‪ .‬לפי הרסגור גורמים שונים הביאו את האירופאים באותה‬
‫תקופה לחולל שינוי‪ .‬היעדרות אימפריה אחת גדולה באירופה מאז נפילתה של האימפריה הרומית‬
‫פרט לאימפריות בודדות שלא החזיקו מעמד יותר מדור או שניים יצר עובדה שאירופה הורכבה‬
‫ממדינות בינוניות המתחרות ביניהן‪ .‬לאורך ההיסטוריה הממלכות והנסיכויות ברפובליקות‬
‫והדוכסויות של אירופה המערבית היו מלוות סכסוך‪ ,‬פשרה‪ ,‬שיתוף והדברות הדוקים בין הממשל‬
‫לתושבים ‪ .‬ערנות זו של התושבים הייתה גדולה והתבטאה בשיטות ממשל שונות‪.‬‬
‫עקב ריבוי אוכלוסייה אירופאים רבים נאלצו לצאת אל הים והאוקיינוס כדי לחפש פרנסה‬
‫ואופקים חדשים‪ .‬במאה ה‪ 14-‬פקדו את אירופה אסונות כגון המגיפה השחורה ‪ ,‬דבר שיצר‬
‫אדמות פנויות בשפע ורכוש רב כירושה‪ .‬איכרים רבים החלו להרים ראש ולשחרר עצמם מכבלי‬
‫האדונים‪.‬‬
‫ישנן תופעות נוספות המסבירות את התפתחות הרנסנס‪ .‬מלחמת מאה השנים שהתחוללה במערב‬
‫אירופה החל מ ‪ 1337‬בין צרפת לאנגליה‪ ,‬יצרה מצב בו המדינות הפיאודליות הללו עברו שינויים‬
‫רבים והפכו לממלכות מודרניות המנוהלות על ידי פקידים ושכירים‪ .‬האבירים החלו לראות את‬
‫ייעודם גם כאנשי עסקים‪ .‬הנאמנות החדשה ניתנה מתוך בחירה אישית לאדון אותו בחרו לשרת‪.‬‬
‫ובכך הפיאודליזם הופך ליחסים על פי חוזים‪.‬‬
‫בעקבות גילוי אבקת השריפה במאה ה‪ 14-‬חלה התעשרות עצומה בערי פלנדריה ואיטליה‪ .‬כך‬
‫הופיעו סוחרים וסיטונאים והמשפחות האיטלקיות הגדולות הפכו לענקי הכלכלה האירופאית‪.‬‬
‫הכלכלה האיטלקית יצרה פיתוח רשת יחסים בנקאיים ופיננסיים מה ששינה גם את המנטאליות‬
‫של תושבי אירופה‪.‬‬

‫על פי הרסגור הכוח האינטלקטואלי‪ ,‬היוזמה‪ ,‬ההישגים והסקרנות שגילו האירופאים במאה ה ‪15‬‬
‫יצרה עליונות ברורה וחסרת תקדים על פני תרבויות אחרות בעולם באותה תקופה‪.‬‬
‫התרבות המערבית שלחה שליחים אל אחרים ‪ ,‬מתוך אותה הגישה שהולידה ודחפה את המדע‬
‫המודרני במערב אירופה‪ .‬אמנם בתרבויות אחרות היו התחלות לנושא המדע כמו בסין ומצריים‬
‫אך לא היה להם יישום והמשכיות‪ .‬עוד בשלב מוקדם מאוד תושבי אירופה החלו להמציא‬
 ‫מכשירים שיקלו את עבודתם זאת בגלל האופי של האקלים האירופי‪ .‬המצאות אלו הביאו‬
‫לחידושי הטכניקה וראשית התעשייה האירופית ‪ ,‬עקב כך נוצרו יותר מוצרים באירופה מאשר‬
‫בכל מקום אחר בעולם‪ .‬החברה הסינית לא פיגרה אחרי האירופית אך בכל זאת לא ידעה לרתום‬
‫את הטכניקה לשרותה באותה מידה כפי שנעשה באירופה‪ .‬התברר כי עד המאה ה ‪ 15‬כוח‬
‫ההמצאה והתגלית הופיע באופן שווה בכל חלקי העולם‪ ,‬אם כי החל מן המאה ה ‪ 15‬עד המאה ה‬
‫‪ 20‬אירופה עברה התפתחות מואצת שהחלה בציור בשמן‪ ,‬שעונים‪ ,‬משקפיים עוד‪.‬‬
‫ניתן לראות כי תפריט המזון של האירופאים היה מזין יותר משל האדם האסייני או האפריקאי‬
‫בעקבות אכילת בשר החזיר ובכך סייע לחוזקו וכושר עמידותו בתנאי האקלים‪.‬‬
‫דבר נוסף‪ ,‬אימפריות גדולות כמו האימפריה הערבית לא יכלו לדאוג ולהתעניין בקצה השני של‬
‫האימפריה באותה יעילות כמו המדינות באירופה שהיו מחולקות ובעלות הדברות עם אזרחיהן‪.‬‬
‫מסעות הצלב יצרו עליונות כלכלית של אירופה והעשירו את ערי איטליה‪ .‬מימד נוסף שנושא זה‬
‫יצר הנו אחריות הנשים על תפקידים כלכליים אשר בציוויליזציות אחרות נשים כלל לא התמודדו‬
‫איתם‪.‬‬
‫הסקרנות הייתה תופעה ייחודית לתושבי אירופה המערבית ולא הייתה מוכרת בחברות אחרות‬
‫אשר אמונתם הדתית סברה כי אין צורך ללמוד את העולם ולחקור אותו‪ .‬דוגמא לכך היא מרקו‬
‫פולו ומסעותיו לסין שנודעו בכל אירופה לעומת העובדה שסינים כלל לא הגיעו לאירופה ואף לא‬
‫הזכירו את מרקו פולו בתעודות היסטוריות‪.‬‬

‫לטענתו של הרסגור " הבסיס להתפתחות המאוחרת יותר של חופש הדיבור באירופה" הנה דווקא‬
‫המערכת הפיאודלית‪ ,‬כלומר‪ ,‬חובת הווסל כלפי האציל הגבוה ממנו‪ .‬דבר זה התבצע על ידי‬
‫שלושה צווים‪ :‬סרבטיזם‪ -‬שירות‪ ,‬אוקסיליום‪ -‬עזרה וקונסיליזם‪ -‬עצה‪ .‬חברה זו הייתה היחידה‬
‫שדרשה מהאדם הנחות במעמדו לעזור למעמד העליון ע"י עצה‪ .‬דבר זה הבטיח זכויות וחירויות‬
‫שלא היו קיימים מחוץ למערב אירופה‪ .‬חופש זה בא לידי ביטוי בשכבות הנמוכות ביותר בחברה‬
‫האירופית דרך מרידות חוזרות ונשנות שיצרו שינויים בתהליכים חברתיים‪ .‬לטענת הרסגור‬
‫הפיאודליזם לימד את בני האדם להכיר בזכויותיהם ולהגן עליהם‪ .‬זכויות הפרט הן הבסיס‬
‫לחופש הפוליטי המהווה את רוח התקופה הרנסנסית‪.‬‬

‫ההתפתחות הכלכלית בקרב משפחות איטלקיות והתפרסות על אזורים שונים ברחבי אירופה‬
‫ומחוצה לה הופעלה על ידי סוכנים שבאו במגע עם עמים שונים ‪ ,‬דתות והשקפות עולם שונות‬
‫ובכך החלה התייחסות ספקנית לאמיתות יסוד של הכנסייה‪.‬‬
‫הסירקוליזם ‪ ,‬תהליך החילון החל כתוצאה מהידוק הקשר בין התרבויות האירופאיות‪ ,‬כאשר‬
‫נפלאות הטכניקה התחרו בנפלאות הדת‪ .‬עצם המשמעות של חזרה לעולם העתיק הייתה בעצם‬
‫פרידה מן הדוגמות של הדת הקתולית אף שדבר זה לא היה מובן באותה תקופה‪ .‬מערב אירופה‬
‫היה האזור הראשון בעולם שצמחה בו השקפת עולם חילונית מושלמת‪ .‬דבר זה נבע מההקשר‬
‫ההדוק בין שחרור מהדת לבין עליונותה האינטלקטואלי של מערב אירופה הבא לידי ביטוי בעידן‬
‫זה‪ .‬הבעיה כיצד לחלק את החיים בין אלוהים לבני האדם נפתרה על ידי מחוללי הרנסנס לטובת‬
‫האדם – זאת על ידי ההומניזם בתוספת אמרות כלפי האלוהים‪ .‬הכוח שהניע את זרמי הרנסנס‬
‫היה חזק מכדי שהכנסייה תוכל לעצור בעדו‪.‬‬
 ‫ספרות הרנסנס הייתה ביטוי לספקנות הרווחת באותה תקופה‪ .‬הזרם הספרותי שהחל במחצית‬
‫המאה ה‪ 14-‬היה תוצאה של תפיסה ספרותית מחודשת מזו של ימי הביניים‪ .‬מאפייניה היו‬
‫מודעות והתעניינות מחודשת של חקר הלשונות והטקסטים הקלאסיים‪ ,‬ההומניזם היה אספקט‬
‫מסוים בתוך זרם ספרותי זה‪ .‬החידוש של התפיסה הספרותית ההומניסטית היה בגישה‬
‫הביקורתית המובהקת של אנשי הרנסנס כלפי הטקסטים ובכך השתחררו מיסודות האמונה של‬
‫הדת ואחדותה‪ .‬הגישה הביקורתית הביאה למהפכה בגישה אל הניתוח הלשוני‪ -‬ההומניסטיים‬
‫שמו דגש על הצורה של השפה ומבנה המשפט‪ .‬הופיעה התעניינות מחודשת בלשון הלטינית‬
‫וההערצה כלפיה יצרה תופעה של חיקוי השפה אך ללא הצלחה יתרה‪ .‬סופרים כמו פטררקה‬
‫ובוקצ'יו כתבו יצירות מופת באיטלקית אך ביקרו את עצמם מכיוון שלדעתם לא הגיעו לקרסולי‬
‫יצירות לטיניות מקוריות‪ .‬כיום יצירות אלו נחשבות יצירות קלאסיות הנקראות ע"י הקהל הרחב‬
‫לעומת היצירות בלטינית‪.‬‬

‫הזרם ההומניסטי קיבל את שמו מתוך ביטויי מכתביו של קיקרו " סטודיה הומאניטטס " כלומר‬
‫– "לימודים עושים את האדם יותר אדם ממה שהוא באמת"‪ .‬ההומניזם הנו אספקט מסוים של‬
‫זרם ספרותי‪ ,‬ובשל התעניינות ספרותית בחקר הלשון והטקסט נקראו אותם מלומדי התקופה –‬
‫הומניסטים‪ .‬הזרם ההומניסטי השתלב בתנועת הרנסנס ‪ ,‬חידושו ומאפייניו בתקופה זו הייתה‬
‫הגישה הביקורתית המובהקת כלפי הטקסטים והדגש על צורה מלוטשת של השפה ומבנה‬
‫המשפט‪.‬‬
‫ההומניזם השתלב ברנסנס כתשובה לטובת האדם בפני הדת והכנסייה‪ .‬כמו כן הומניסטים שונים‬
‫ביקשו לעגן את תוכנה של התרבות הקלסית בפוליטיקה‪ ,‬בשיטות חינוך ‪ ,‬במלאכות ובחיי היום‬
‫יום‪ .‬ההומניזם יצר התעניינות מחודשת בארכיאולוגיה‪.‬‬
‫סופרים הומניסטיים הפכו לנואמים ושימשו כמזכירי מדינה או דוברי ממשלה‪ .‬ההומניזם‬
‫התבטא בחיבורים חדשים בנושא דקדוק והמלומדים התבקשו להתייחס אל הטקסט כדבר‬
‫מקודש‪.‬‬

‫הרעיון העמוק שעומד בתפיסת ההומניזם הוא האמונה ביכולת האדם לשלוט עלי אדמות הן על‬
‫הטבע והן על פרי מעשיו‪ ,‬תוך אחריות אנושית‪ .‬ההומניסטים רצו להגיע לשינוי האדם דרך חינוך‬
‫על ברכי הספרים הרומים והיוונים‪ .‬מתוך כך קיוו לעצב אדם אנושי יותר ששוב לא יוכל להיות‬
‫פרא‪ -‬אדם בחיי היום יום ויצטרך להיות מאוזן – קלאסי‪ .‬ההומניזם מאופיין בחוסר יכולתו‬
‫לבנות שיטה פילוסופית‪ .‬הוא לא שירת רעיון מטאפיזי כפי שהיה מקובל בימי הביניים‪ .‬אלא דגל‬
‫בביקורת ובחקירת הטקסט ולא קיבל אותו כמצע הזדהות למען הפצה כתעמולה‪.‬‬

‫בספרו של בוקצ'יו‪" ,‬דקמרון"‪ ,‬ישנו ניסיון להראות את האמונה ביכולתו של שכל האדם לשלוט‬
‫על עצמו ועל המאורעות בחייו‪ .‬בוקצ'יו מאמין שהאושר טמון ביכולתו האישית של האדם‬
‫להתגבר על קשיי החיים ואינו חייב להיות רק בעולם הבא שבכלל לא בטוח שקיים‪.‬‬
‫בוקצ'יו מציג נורמה מוסרית אנושית שאינה פחותה בערכה מן התביעה המוסרית של הדת‬
‫והאמונה‪.‬‬
 ‫מאפיין את סיפוריו תהילת השכל האנושי אשר מחלץ את הגיבור מכל מצב קשה‪ .‬ההודיה‬
‫במידותיו של האדם‪ ,‬בצרכיו ותשוקותיו‪ ,‬הנשלטות על ידי עצמו ואינן ביטוי של פראות בלתי‬
‫מוסברת‪ ,‬בה כל דבר מוצדק בידי המציאות ובכך מציע בוקצו' לאדם להתמודד עם ה"פורטונה"‪-‬‬
‫הגורל‪.‬‬
‫הדבר מתבטא בסיפור הראשון של דקמרון בכך שאותו אדון צ'אפלטו יוצר לעצמו סיפור חיים של‬
‫צדיק במקום מרוחק‪ ,‬בו איש לא מכיר אותו ‪ ,‬ובכך פותר את מארחיו מעוגמת נפש בשל פשעיו‪.‬‬
‫בתוך כך הוא נהפך לקדוש לאחר מותו‪ ,‬הכול אודות לשכל האנושי‪ .‬תחכומו של אדון זה מקבל סוג‬
‫של הצדקה בסיפור ע"י המספר הטוען כי אין בני האדם יודעים את כוונותיו של האל‪.‬‬