Professional Documents
Culture Documents
- contadoשטח השיפוט של רוזנים בצפון ובמרכז איטליה מהמאה ה 9 -עד המאה ה.13 -
במהלך המאה ה 13שטח השיפוט עבר לערים וזאת בכדי להכנות לערים שליטה פוליטית
וכלכלית על הכפרים באזור .על ידי כך העיר מדינה קיבלה אספקה של משאבים טבעיים ומוצרים
חקלאיים כדי לקיים את האוכלוסייה העירונית.1
הקומונה החלה כאגודה פרטית של אנשים מהעיר שהתארגנו על מנת להגן על האינטרסים שלהם.
הן הפכו לחברות עירוניות אשר קיבלו על עצמן תפקידי ציבור שהרשויות המקומיות לא הצליחו
למלא באותה מידה .הן הפכו לגוף ממשל אפקטיבי שתפס כוח שקודם היה בידי פקידי דת
ואצולה .הקומונה התאפיינה בגמישות וספונטניות ביכולת התמודדות עם מצבים לא צפויים .כמו
כן ,לקחה על עצמה תפקידים שונים ,אספה כוח צבאי מתנדב ויצרה שיטה לאיסוף מיסים
שסבסדו את מבצעיה הצבאיים .בנוסף לכך דאגה לתושבים בזמן רעב וכפתה סדר במחירים על
מצרכי מזון ,מתוך כך נוצר בסיס פוליטי רחב ומקיף.
מכיוון שזהו המוסד החילוני הראשון מאז תקופת רומא שזכה לנאמנות מצד אנשי העיר ,הוא
סיפק מסגרת פוליטית והתעוררות כלכלית אשר גרמה לעלייה חדה בפעילות יצירתית בעיר.
הריבונות התיאורטית של הקיסר הגרמני והאפיפיור הרומי היו כמעט חסרי השפעה ביחס לכוח
הקומונות אשר יצרו תחלופה בין כל בעלי התפקידים בעיר .היו מאבקי כוחות בין קבוצות עמידות
בעלות קשרי משפחה לבין הסוחרים והתושבים הפשוטים.
הקומונה שלטה על הערים ביותר אפקטיביות מאשר הבישופים והאצילים ,חשוב מכך הם יצרו
בסיס פוליטי רחב יותר .הקומונה החזיקה בשני מוסדות:
.1אסיפה של רשות מחוקקת שייצגה את ציבור הבוחרים העירוני (בית מחוקקים) שלא
כלל בהכרח רק אנשים ממעמד האצולה.
.2ייפוי כוח מנהלי -אחריות על הנהלת העיר כמו למשל נתינה של תרופות ,עם הזמן
המבנה המנהלי הורחב על מנת לספק צרכים מסובכים ומורכבים יותר כמו הסדר
סוציאלי וכלכלי.
-The guild regimeהגילדות הינן איגודים של סוחרים ובעלי מלאכה בימי הביניים .איגודים
אלו רבי השפעה ולמעשה ניהלו ערים ולחבריהם הוענקו זכויות במכירת סחורותיהם .במרוצת
השנים הגילדות נעשו איגודים סגורים ומספר החברים בהם צומצם .שלטון הגילדות היה
פופולארי מאד והיה מבוסס יותר מכל קודמיו .משטר זה לא היה דמוקרטי משום שרק חברים מ-
21הגילדות יכלו להחזיק במשרה .הקבלה לגילדה הייתה בתנאים מגבילים מאד והיא נשלטה
בסופו של דבר בידי איילי הון מהחברות הגבוהות .מרבית חברי הגילדות לא היו יכולים להיות
מועמדים למשרות הגבוהות וזאת בגלל מבחנים ובמדקים של וועדות הגילדה.7
-SIGNORIAשיטת ממשל באיטליה של סוף ימיי הביניים והרנסנס .הסיגנוריה סימנה את
השלב הסופי באבולוציה של ערי המדינה האיטלקיות .בפירנצה נוהלה הסיגנוריה בידי 9נבחרי
המועצה של הגילדות שהוחלפו כל חודשיים .הסיגנוריה של פירנצה טיפלה בעניינים כגון הכרזת
גזר דין ניהולי ובבחירת עובדי ציבור לתפקידי ניהול .כמו כן מינו שופטי שלום שישגיחו על עניינים
שוליים יותר .תקופות הכהונה בתפקידים השונים היו קצרות ,כך מספר רב של תושבים יכלו
ליהנות מהמשרות הגבוהות ביותר בעיר .בנוסף לתפקידים המתחלפים הייתה קבוצה קטנה
ומקצועית של משרות קביעות שהייתה בקיעה בידע הרחב של בעיות מס ,מדיניות זרה וביטחון
פנים שייעצה לסניורה בעניינים אלה .ניתן לראות במקורות כי הסניורה חוקק גם חוקים .היו שתי
אסיפות מחוקקים :מועצת פופוליני והמועצה של הקומונה .הכילו כ 500-חברים שנבחרו לשישה
חודשים.8
על פי הרסגור הכוח האינטלקטואלי ,היוזמה ,ההישגים והסקרנות שגילו האירופאים במאה ה 15
יצרה עליונות ברורה וחסרת תקדים על פני תרבויות אחרות בעולם באותה תקופה.
התרבות המערבית שלחה שליחים אל אחרים ,מתוך אותה הגישה שהולידה ודחפה את המדע
המודרני במערב אירופה .אמנם בתרבויות אחרות היו התחלות לנושא המדע כמו בסין ומצריים
אך לא היה להם יישום והמשכיות .עוד בשלב מוקדם מאוד תושבי אירופה החלו להמציא
מכשירים שיקלו את עבודתם זאת בגלל האופי של האקלים האירופי .המצאות אלו הביאו
לחידושי הטכניקה וראשית התעשייה האירופית ,עקב כך נוצרו יותר מוצרים באירופה מאשר
בכל מקום אחר בעולם .החברה הסינית לא פיגרה אחרי האירופית אך בכל זאת לא ידעה לרתום
את הטכניקה לשרותה באותה מידה כפי שנעשה באירופה .התברר כי עד המאה ה 15כוח
ההמצאה והתגלית הופיע באופן שווה בכל חלקי העולם ,אם כי החל מן המאה ה 15עד המאה ה
20אירופה עברה התפתחות מואצת שהחלה בציור בשמן ,שעונים ,משקפיים עוד.
ניתן לראות כי תפריט המזון של האירופאים היה מזין יותר משל האדם האסייני או האפריקאי
בעקבות אכילת בשר החזיר ובכך סייע לחוזקו וכושר עמידותו בתנאי האקלים.
דבר נוסף ,אימפריות גדולות כמו האימפריה הערבית לא יכלו לדאוג ולהתעניין בקצה השני של
האימפריה באותה יעילות כמו המדינות באירופה שהיו מחולקות ובעלות הדברות עם אזרחיהן.
מסעות הצלב יצרו עליונות כלכלית של אירופה והעשירו את ערי איטליה .מימד נוסף שנושא זה
יצר הנו אחריות הנשים על תפקידים כלכליים אשר בציוויליזציות אחרות נשים כלל לא התמודדו
איתם.
הסקרנות הייתה תופעה ייחודית לתושבי אירופה המערבית ולא הייתה מוכרת בחברות אחרות
אשר אמונתם הדתית סברה כי אין צורך ללמוד את העולם ולחקור אותו .דוגמא לכך היא מרקו
פולו ומסעותיו לסין שנודעו בכל אירופה לעומת העובדה שסינים כלל לא הגיעו לאירופה ואף לא
הזכירו את מרקו פולו בתעודות היסטוריות.
לטענתו של הרסגור " הבסיס להתפתחות המאוחרת יותר של חופש הדיבור באירופה" הנה דווקא
המערכת הפיאודלית ,כלומר ,חובת הווסל כלפי האציל הגבוה ממנו .דבר זה התבצע על ידי
שלושה צווים :סרבטיזם -שירות ,אוקסיליום -עזרה וקונסיליזם -עצה .חברה זו הייתה היחידה
שדרשה מהאדם הנחות במעמדו לעזור למעמד העליון ע"י עצה .דבר זה הבטיח זכויות וחירויות
שלא היו קיימים מחוץ למערב אירופה .חופש זה בא לידי ביטוי בשכבות הנמוכות ביותר בחברה
האירופית דרך מרידות חוזרות ונשנות שיצרו שינויים בתהליכים חברתיים .לטענת הרסגור
הפיאודליזם לימד את בני האדם להכיר בזכויותיהם ולהגן עליהם .זכויות הפרט הן הבסיס
לחופש הפוליטי המהווה את רוח התקופה הרנסנסית.
ההתפתחות הכלכלית בקרב משפחות איטלקיות והתפרסות על אזורים שונים ברחבי אירופה
ומחוצה לה הופעלה על ידי סוכנים שבאו במגע עם עמים שונים ,דתות והשקפות עולם שונות
ובכך החלה התייחסות ספקנית לאמיתות יסוד של הכנסייה.
הסירקוליזם ,תהליך החילון החל כתוצאה מהידוק הקשר בין התרבויות האירופאיות ,כאשר
נפלאות הטכניקה התחרו בנפלאות הדת .עצם המשמעות של חזרה לעולם העתיק הייתה בעצם
פרידה מן הדוגמות של הדת הקתולית אף שדבר זה לא היה מובן באותה תקופה .מערב אירופה
היה האזור הראשון בעולם שצמחה בו השקפת עולם חילונית מושלמת .דבר זה נבע מההקשר
ההדוק בין שחרור מהדת לבין עליונותה האינטלקטואלי של מערב אירופה הבא לידי ביטוי בעידן
זה .הבעיה כיצד לחלק את החיים בין אלוהים לבני האדם נפתרה על ידי מחוללי הרנסנס לטובת
האדם – זאת על ידי ההומניזם בתוספת אמרות כלפי האלוהים .הכוח שהניע את זרמי הרנסנס
היה חזק מכדי שהכנסייה תוכל לעצור בעדו.
ספרות הרנסנס הייתה ביטוי לספקנות הרווחת באותה תקופה .הזרם הספרותי שהחל במחצית
המאה ה 14-היה תוצאה של תפיסה ספרותית מחודשת מזו של ימי הביניים .מאפייניה היו
מודעות והתעניינות מחודשת של חקר הלשונות והטקסטים הקלאסיים ,ההומניזם היה אספקט
מסוים בתוך זרם ספרותי זה .החידוש של התפיסה הספרותית ההומניסטית היה בגישה
הביקורתית המובהקת של אנשי הרנסנס כלפי הטקסטים ובכך השתחררו מיסודות האמונה של
הדת ואחדותה .הגישה הביקורתית הביאה למהפכה בגישה אל הניתוח הלשוני -ההומניסטיים
שמו דגש על הצורה של השפה ומבנה המשפט .הופיעה התעניינות מחודשת בלשון הלטינית
וההערצה כלפיה יצרה תופעה של חיקוי השפה אך ללא הצלחה יתרה .סופרים כמו פטררקה
ובוקצ'יו כתבו יצירות מופת באיטלקית אך ביקרו את עצמם מכיוון שלדעתם לא הגיעו לקרסולי
יצירות לטיניות מקוריות .כיום יצירות אלו נחשבות יצירות קלאסיות הנקראות ע"י הקהל הרחב
לעומת היצירות בלטינית.
הזרם ההומניסטי קיבל את שמו מתוך ביטויי מכתביו של קיקרו " סטודיה הומאניטטס " כלומר
– "לימודים עושים את האדם יותר אדם ממה שהוא באמת" .ההומניזם הנו אספקט מסוים של
זרם ספרותי ,ובשל התעניינות ספרותית בחקר הלשון והטקסט נקראו אותם מלומדי התקופה –
הומניסטים .הזרם ההומניסטי השתלב בתנועת הרנסנס ,חידושו ומאפייניו בתקופה זו הייתה
הגישה הביקורתית המובהקת כלפי הטקסטים והדגש על צורה מלוטשת של השפה ומבנה
המשפט.
ההומניזם השתלב ברנסנס כתשובה לטובת האדם בפני הדת והכנסייה .כמו כן הומניסטים שונים
ביקשו לעגן את תוכנה של התרבות הקלסית בפוליטיקה ,בשיטות חינוך ,במלאכות ובחיי היום
יום .ההומניזם יצר התעניינות מחודשת בארכיאולוגיה.
סופרים הומניסטיים הפכו לנואמים ושימשו כמזכירי מדינה או דוברי ממשלה .ההומניזם
התבטא בחיבורים חדשים בנושא דקדוק והמלומדים התבקשו להתייחס אל הטקסט כדבר
מקודש.
הרעיון העמוק שעומד בתפיסת ההומניזם הוא האמונה ביכולת האדם לשלוט עלי אדמות הן על
הטבע והן על פרי מעשיו ,תוך אחריות אנושית .ההומניסטים רצו להגיע לשינוי האדם דרך חינוך
על ברכי הספרים הרומים והיוונים .מתוך כך קיוו לעצב אדם אנושי יותר ששוב לא יוכל להיות
פרא -אדם בחיי היום יום ויצטרך להיות מאוזן – קלאסי .ההומניזם מאופיין בחוסר יכולתו
לבנות שיטה פילוסופית .הוא לא שירת רעיון מטאפיזי כפי שהיה מקובל בימי הביניים .אלא דגל
בביקורת ובחקירת הטקסט ולא קיבל אותו כמצע הזדהות למען הפצה כתעמולה.
בספרו של בוקצ'יו" ,דקמרון" ,ישנו ניסיון להראות את האמונה ביכולתו של שכל האדם לשלוט
על עצמו ועל המאורעות בחייו .בוקצ'יו מאמין שהאושר טמון ביכולתו האישית של האדם
להתגבר על קשיי החיים ואינו חייב להיות רק בעולם הבא שבכלל לא בטוח שקיים.
בוקצ'יו מציג נורמה מוסרית אנושית שאינה פחותה בערכה מן התביעה המוסרית של הדת
והאמונה.
מאפיין את סיפוריו תהילת השכל האנושי אשר מחלץ את הגיבור מכל מצב קשה .ההודיה
במידותיו של האדם ,בצרכיו ותשוקותיו ,הנשלטות על ידי עצמו ואינן ביטוי של פראות בלתי
מוסברת ,בה כל דבר מוצדק בידי המציאות ובכך מציע בוקצו' לאדם להתמודד עם ה"פורטונה"-
הגורל.
הדבר מתבטא בסיפור הראשון של דקמרון בכך שאותו אדון צ'אפלטו יוצר לעצמו סיפור חיים של
צדיק במקום מרוחק ,בו איש לא מכיר אותו ,ובכך פותר את מארחיו מעוגמת נפש בשל פשעיו.
בתוך כך הוא נהפך לקדוש לאחר מותו ,הכול אודות לשכל האנושי .תחכומו של אדון זה מקבל סוג
של הצדקה בסיפור ע"י המספר הטוען כי אין בני האדם יודעים את כוונותיו של האל.