‫ירושלים‪ ,‬כ"ד באב תשפ"א‬

‫‪ 02‬באוגוסט ‪2021‬‬
‫סימוכין‪2021-055986 :‬‬

‫תגובת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת‬

‫לדוח מבקר המדינה ‪72‬א‬
‫תחת אמברגו עד יום רביעי‪ 4 ,‬באוגוסט ‪ ,2021‬בשעה ‪11:00‬‬
‫להלן תגובת ועדת הבחירות המרכזית לדוח מבקר המדינה ‪72‬א‪ ,‬בנושא "התקציב וההוצאות של‬
‫ועדת הבחירות המרכזית לכנסת‪.‬‬

‫באם יידרשו הבהרות‪ ,‬דגשים והתייחסויות לנושאים נוספים בדוח – נא לפנות אל דובר הוועדה‪,‬‬
‫מר גיורא פורדס‪.‬‬

‫‪ .1‬גידול בתקציב הבחירות מהבחירות לכנסת ה‪ 20-‬ועד לבחירות לכנסת ה‪24-‬‬

‫משרד מבקר המדינה ערך בדוח הביקורת השוואה של תקציבי ועדת הבחירות החל מהבחירות‬
‫לכנסת ה‪ ,20-‬שהתקיימו בשנת ‪ ,2015‬ועד לבחירות לכנסת ה‪ ,24-‬שהתקיימו בחודש מרץ ‪2021‬‬
‫(בשיאה של מגפת הקורונה)‪.‬‬

‫השוואה זו מתעלמת לחלוטין מהעובדה שלביצוען של ‪ 4‬מערכות בחירות ברצף‪ ,‬בפרק זמן של‬
‫שנתיים ו‪ 3-‬חודשים בלבד – יש משמעות תקציבית ניכרת‪ ,‬וכי כל העלויות התקציביות של כל‬
‫אחת ממערכות הבחירות הועמסו על פני תקציב אחד בלבד‪ ,‬לעומת מערכת בחירות שמתקיימת‬
‫אחת למספר שנים‪ ,‬שבה נפרסות העלויות התקציביות על פני מספר שנות תקציב‪.‬‬

‫כמו כן מתעלמת הביקורת מהעובדה כי אופי פעילות הוועדה‪ ,‬אופן עבודתה‪ ,‬תהליכי העבודה‬
‫בתחומים השונים והמשימות המוטלות לפתחה‪ ,‬השתנו לחלוטין והשתפרו ממערכת אחת‬
‫למערכת שלאחריה‪ .‬מאז הבחירות שהתקיימו בשנת ‪ 2015‬הוועדה צעדה כברת דרך‪ ,‬ובמונחי זמן‬
‫של בחירות‪ ,‬מדובר למעשה בפערים של ‪ 16‬שנים לפחות (אילו היו מתקיימות הבחירות במועדן)‪,‬‬
‫ולא בפערים של ‪ 5‬שנים בלבד‪.‬‬

‫יתרה על כך – הביקורת מתייחסת כמדדים לגידול בתקציב אך ורק לגידול במספר הקלפיות‪ ,‬מספר‬
‫הבוחרים והעלייה במדד המחירים לצרכן‪ ,‬אך מתעלמת לחלוטין‪ ,‬ובמודע‪ ,‬מהאתגרים המיוחדים‬
‫שהיו בכל אחת מאותן מערכות בחירות ובשינויים המהותיים שנעשו כמעט בכל התהליכים‪,‬‬
‫כאשר יש להם כמובן משמעויות תקציביות – חלקם נובעים מתיקוני חקיקה וחלקם מהחלטות‬
‫שהתקבלו על ידי מוסדות הוועדה והגורמים המקצועיים של הוועדה‪.‬‬
‫בין האתגרים המיוחדים שבאו לפתחה של הוועדה‪ ,‬יש לציין את סוגיית הגנת הסייבר ואבטחת‬
‫המידע‪ ,‬שיפור ושידרוג תשתיות המחשוב והמערכות הממוחשבות‪ ,‬פיתוח מערכות ממוחשבות‬
‫וטכנולוגיות חדשות‪ ,‬ריבוי רשימות המועמדים ואת סוגיית טוהר הבחירות שדרשה חליפת הגנה‬
‫מיוחדת‪ ,‬ובראשה הקמת יחידת מפקחי טוהר הבחירות שנשאו על גופם מצלמות‪ .‬כמובן שלכל‬
‫אחת מהפעולות הללו נדרשה עלות תקציבית ניכרת‪ ,‬שהובילה בסופו של התהליך להצלחת‬
‫מערכות הבחירות וביצוען כנדרש‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬הצגת הנתון של תקציב הוועדה לבחירות לכנסת ה‪ ,24-‬כעומד בפני עצמו‪ ,‬תוך כדי הדגשת‬
‫הגידול שבו – וזאת מבלי להתייחס לעובדה שמערכת בחירות זו היתה מהמאתגרות שידעה מדינת‬
‫ישראל (שכן‪ ,‬הן התקיימו בשיאה של מגיפת הקורונה‪ ,‬לצד פריסת יחידת מפקחי טוהר הבחירות‬
‫בכל הקלפיות ברחבי הארץ) – הינה הצגה חלקית בלבד‪ ,‬שאינה משקפת את מלוא העובדות‬
‫והמציאות כנדרש‪ .‬מה עוד‪ ,‬שתקציב זה כלל אינו כלול בדוח הביקורת‪.‬‬

‫המלצת דו"ח הביקורת‪ ,‬לפיה‪ ..." :‬מומלץ כי ועדת הבחירות המרכזית תבחן אפשרות לגבש תכנית‬
‫להתיי עלות וצמצום העלויות לקיום מערכת הבחירות‪ ,‬כדי שאלה ישקפו את העלויות של מערכת‬
‫הבחירות לכנסת ה‪ - "...20-‬אינה רלוונטית‪ ,‬ומשמעותה היא ריגרסייה בפעולות שנקטה הוועדה‬
‫לשיפור הליך הבחירות‪ ,‬ביטול פרוייקטים רבים וביניהם פיקוח על טוהר הבחירות‪ ,‬הגנת‬
‫הסייבר‪ ,‬בקרה על התוצאות ועוד‪ ,‬ואף אי ביצוע מטלות חוקיות חדשות‪ .‬מה עוד שכאמור אין כל‬
‫מקום להשוואה לבחירות לכנסת ה‪ ,20-‬שהתקיימו בשנת ‪.2015‬‬

‫יודגש כי ועדת הבחירות המרכזית‪ ,‬בדומה למשרד מבקר המדינה‪ ,‬היא גוף עצמאי שתקציבו ושכר‬
‫עובדיו אינם תלויים ברשות המבצעת‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬המחוקק הטיל על אוצר המדינה חובה שבחוק‪,‬‬
‫לתקצב את תקציב ההיערכות לבחירות‪ .‬בדרך זו נקבע – כי עריכת בחירות כהלכתן‪ ,‬שהן אבן יסוד‬
‫בדמוקרטיה‪ ,‬לא תוגבל על ידי שיקולים תקציביים‪.‬‬

‫עוד יצויין כי הליך קביעת אישור תקציב הוועדה הינו הליך מורכב ורב שלבי שנדון בקרב מוסדות‬
‫שונים‪ :‬ועדת המשנה לענייני כספים של ועדת הבחירות‪ ,‬יושב ראש הוועדה וסגניו‪ ,‬מליאת הוועדה‬
‫(הכוללת למעלה מ‪ 30-‬חברים נציגי כל סיעות הכנסת)‪ ,‬ורק בסופו של הליך מורכב זה מובא‬
‫התקציב לדיון ואישור ועדת הכספים של הכנסת‪ .‬הליך זה הוא ייחודי לוועדת הבחירות ואינו‬
‫מתקיים בשירות הציבורי‪ ,‬ואף לא בנוגע לתקציב מבקר המדינה‪.‬‬

‫לעניין האמירה כי בדרישות התקציב חסרו נתונים והדבר הקשה על ועדת הכספים של הכנסת‬
‫לראות את התמונה המלאה‪.‬‬
‫אמירה זו היא חסרת כל שחר ואין לה כל מקום‪ ,‬שכן‪ ,‬במהלך הדיונים שהתקיימו בוועדת הכספים‬
‫של הכנסת לא עלתה כל טענה על מחסור בנתונים ולא עלה כל קושי בקבלת ההחלטות‪ .‬מכל‬
‫מקום‪ ,‬אילו היה מתבקש מידע או נתונים נוספים – כמובן שהם היו נמסרים‪.‬‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪6‬‬

‫יתרה על כך‪ ,‬ועדת הבחירות המרכזית מבקשת להדגיש‪ ,‬כי הצעת התקציב שמגישה הוועדה‬
‫מפורטת בהרבה מהמקובל בהצעות תקציב של משרדי הממשלה השונים ושל גופים מקבילים‪,‬‬
‫(וביניהם‪ ,‬משרד מבקר המדינה)‪ .‬הוועדה מפרטת בנתונים ובהסברים את הפערים בין סכומי‬
‫התקציב המבוקש לתקציב קודם‪ ,‬לצד דברי הסבר מפורטים לכל אחד ואחד מן הסעיפים‪.‬‬

‫‪ .2‬תקציב לניהול מערכות בחירות במדינות שונות‬

‫ההשוואה שערך משרד מבקר המדינה לתקציבי בחירות במדינות אחרות אינה רלוונטית כלל‬
‫ועיקר והיא ריקה מתוכן‪ .‬ההשוואה אינה לוקחת בחשבון את שיטות הבחירות השונות ממדינה‬
‫למדינה‪ ,‬הסמכויות והמטלות השונות המוטלות על כל גוף בחירות שהן שונות ממדינה למדינה‬
‫אופי ביצוע הבחירות והתהליכים השונים‪ ,‬וכמובן את האתגרים הייחודיים המלווים כל מדינה‬
‫וכל מערכת בחירות בפני עצמה‪.‬‬

‫‪ .3‬ביקורת ובקרה על כספי ועדת הבחירות‬

‫לעניין הטענה כי היקף הביקורת על ניהול כספי הוועדה מצומצם יחסית למקובל במשרדי‬
‫הממשלה‪ :‬הוועדה אינה מקבלת טענה זו ‪ .‬רואה חשבון חיצוני עורך דוחות ביקורת כספיים‬
‫שנתיים‪ ,‬שעד כה לא נמצא בהם כל דופי‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬תבחן הוועדה את האפשרות לקיום בקרות נוספות‪ ,‬בין היתר באמצעות בחינת‬
‫הקיים בגופים מקבילים לוועדה כגון משרד מבקר המדינה והכנסת‪.‬‬

‫‪ .4‬שכר עובדי ועדת הבחירות‬

‫הוועדה דוחה מכל וכל את האמור בפרק זה בדוח הביקורת‪ .‬הנתונים והמידע כפי שמוצגים בדוח‬
‫הביקורת אינם משקפים את המציאות המיוחדת והחריגה שליוותה את קיומן של ‪ 4‬מערכות‬
‫בחירות ברצף‪ ,‬על כל המשתמע מהן‪ ,‬כאשר רק ב‪ 2-‬מערכות מהן ניתנה תוספת השכר המיוחדת‪,‬‬
‫(ואף היא ניתנה מכוח החלטת הכנסת בהוראת חוק)‪.‬‬
‫מערכת הבחירות לכנסת ה‪ ,22-‬החלה אך ‪ 6‬שבועות לאחר הבחירות לכנסת ה‪ .21-‬מערכת הבחירות‬
‫לכנסת ה‪ 23-‬החלה אך חודשיים וחצי בלבד לאחר הבחירות לכנסת ה‪ .22-‬למעשה‪ ,‬התקיימו ‪3‬‬
‫מערכות בחירות ברצף בשנה אחת בלבד‪ ,‬כאשר בטווח הזמנים שביניהן אף טרם הסתיימה כל‬
‫העבודה הכרוכה במערכת הבחירות שקדמה לה‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬תוספת השכר שניתנה הייתה מחוייבת המציאות‪ .‬ועדת הבחירות חוזרת על האמירה‬
‫לפיה העובדים המגוייסים למבצע עריכת הבחירות‪ ,‬מגוייסים למשימה לאומית זמנית וחולפת‪.‬‬
‫באם לא הייתה ניתנת תוספת שכר לעובדים‪ ,‬מרבית עובדי הוועדה לא היו מתייצבים לעבודתם‬
‫בבחירות‪ ,‬שכן הם נאלצו לוותר על חייהם הפרטיים והמקצועיים למשך תקופה של כשנה‬
‫בשלושת מערכות הבחירות‪ .‬יתרה על כך‪ ,‬העבודה במערכת בחירות הינה עבודה אינטנסיבית‬
‫ושוחקת באופן מיוחד‪ ,‬ובוודאי כאשר מדובר ברצף של מערכות‪.‬‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪6‬‬

‫ניסיון העובדים בעבודת הבחירות והידע המקצועי שרכשו לא יסולא בפז להצלחת מערכת‬
‫הבחירות‪ .‬מלבד העובדה כי גיוס עובדים חדשים כרוך בהליך גיוס ארוך (כאשר מערכת הבחירות‬
‫כולה נפרסת על פני ‪ 3‬חודשים בלבד) – קבלת מסת עובדים חדשים עלולה לפגוע בעבודת הבחירות‬
‫נוכח חוסר הידע והנסיון ב"תורת הבחירות"‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬הכירה הכנסת בנסיבות המיוחדות של עריכת ‪ 3‬מערכות בחירות ברצף‪ ,‬והבינה את‬
‫ההשלכות והמשמעויות על העובדים המועסקים בבחירות‪ ,‬ולכן קבעה בחוק באופן מפורש ‪ -‬הן‬
‫למערכת הבחירות לכנסת ה‪ 22-‬והן למערכת הבחירות לכנסת ה‪ - 23-‬את הסמכות להעלאת שכר‬
‫לעובדי ועדת הבחירות‪ .‬ההחלטה על העלאת השכר היתה מנומקת‪ ,‬מפורטת וברורה מאוד‪ ,‬וזאת‬
‫בניגוד לטענת דוח הביקורת‪.‬‬

‫ועדת הבחירות מבקשת להדגיש‪ ,‬כי הכנסת (המחוקק) והוראותיה אינם גורמים מבוקרים‪.‬‬
‫תפקידו של משרד מבקר המדינה הוא לבדוק את ביצוע הנורמות שקובע המחוקק – ולא את‬
‫הנורמות עצמן‪ .‬קל וחומר כאשר מדובר בנורמות חדשות‪ ,‬שהכנסת החליטה עליהן‪ ,‬פה אחד‪ ,‬זאת‬
‫על אף שהוצגה בפניה עמדה חולקת של אגף התקציבים במשרד האוצר‪.‬‬

‫תוספת השכר שניתנה‪ ,‬אכן היוותה תמריץ וסייעה לגייס את מרבית העובדים בעלי הניסיון‬
‫בשנית ובשלישית ולשמר את הידע והניסיון שיש לעובדים אלה‪ ,‬ובכך אפשרה בין היתר לסיים‬
‫את מערכות הבחירות הללו בהצלחה‪ ,‬על אף ולמרות כל הקשיים העצומים הכרוכים בביצוע ‪3‬‬
‫מערכות בחירות בשנה אחת בלבד‪.‬‬

‫‪ .5‬הגידול בהוצאה הכוללת על שכר‬

‫לעניין הצגת הנתון כי מספר המשרות של עובדי תקופת הבחירות גדל ב‪22%-‬‬
‫יודגש כי מדובר בעובדים המועסקים במשרות זמניות בלבד‪ ,‬לפרק זמן קצוב של עד כ‪ 3-‬חודשים‪.‬‬
‫אכן מספר המשרות והעובדים גדל במהלך ‪ 6‬השנים האחרונות‪ ,‬שבהן התקיימו ‪ 5‬מערכות בחירות‪,‬‬
‫‪ 4‬מהן התקיימו ברצף חריג‪ .‬שוב‪ ,‬אין כל מקום להשוואה בין מספר המשרות בין מערכת בחירות‬
‫אחת למערכת אחרת‪ ,‬שכן‪ ,‬כל מערכת בחירות עומדת בפני עצמה‪ .‬לכל מערכת האתגרים‬
‫הייחודיים לה‪ ,‬הדורשים מענה המבוצע כמובן על ידי עובדים – בחירות מבוצעות על ידי הגורם‬
‫האנושי בלבד ‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬כל גידול שחל במספר הקלפיות או כל החלטה שהתקבלה על גיוס‬
‫מזכירים נוספים לקלפיות וגיוס מפקחי טוהר הבחירות והכשרתם – חייבו תוספת כח אדם‬
‫שיעסוק בגיוסים הנוספים‪ ,‬בהכשרתם ובקבלת האחריות עליהם ביום הבחירות‪.‬‬

‫ויוזכר שוב ‪ -‬במונחי זמן של בחירות מדובר בפער של ‪ 16‬שנים (אילו הבחירות היו מתקיימות‬
‫במועדן‪ ,‬זה היה פרק הזמן לפריסת הגידול בפעילות הוועדה‪ ,‬וכתוצאה מכך בכח האדם)‪.‬‬

‫לעניין ההשוואה שבוצעה‪ ,‬לפיה ההוצאה הממוצעת על משרה בוועדה גדלה כמעט פי ‪ 8‬מהגידול‬
‫בהוצאה הממוצעת על שכר העובדים בגופים הציבוריים באותן שנים‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪6‬‬
‫אין כל מקום להשוואה בין ההוצאה על שכר למשרות זמניות בהעסקה במשימה לאומית חולפת‬
‫ובלתי צמיתה‪ ,‬ולמשמעויות המיוחדות שלה‪ ,‬לבין העסקת עובד קבוע בשירות הציבורי‪.‬‬

‫מכל מקום‪ ,‬ההוצאה על השכר גדלה מכח חקיקה מיוחדת של הכנסת‪ ,‬שהבינה את צרכי השעה‪.‬‬

‫‪ .6‬ההוצאה על רכש שירותים ומוצרים‬

‫שיעור הרכש במכרז ושיעור הרכש הפטור ממכרז‬
‫הנתונים שהוצגו בדוח הביקורת משווים את השימוש בעילת הפטור ממכרז בהתקשרויות קטנות‪,‬‬
‫לשימוש שנערך ברכש הממשלתי באותה עילה‪ .‬הדבר כלל אינו בר השוואה‪ .‬שכן‪ ,‬ראשית‪ ,‬כל‬
‫התקשרות לצורכי בחירות שלא תבוצע בפרק זמן הנדרש עלולה לפגוע בקיום הבחירות ובביצוען‬
‫התקין‪ .‬לא כך הדבר במרבית ההתקשרויות הממשלתיות‪ .‬ועדת הבחירות‪ ,‬נאלצת מכורח‬
‫הנסיבות‪ ,‬ולא מבחירה להשתמש בסעיף הפטור‪.‬‬

‫המשמעות היחידה לכך שהוועדה "עושה שימוש נרחב" יותר לעומת משרדי ממשלה אחרים‪ ,‬היא‬
‫ששיעור ההזמנות בסכום נמוך מסך ההזמנות בוועדת הבחירות – גבוה יותר לעומת משרדי‬
‫ממשלה אחרים‪.‬‬

‫בקיום מערכות בחירות בזו אחר זו‪ ,‬בפער של שבועות ספורים בלבד בין מערכת למערכת‪ ,‬לא היו‬
‫תקופות משמעותיות שבהן ניתן היה לערוך מכרזים כמקובל בין מערכות הבחירות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בכל‬
‫אחת מן המערכות הופקו לקחים תוך כדי תנועה ובכל רגע נתון נוספו מטלות ייחודיות שדרשו‬
‫ביצוע רכש בזמן קצר‪ ,‬ללא כמובן כל יכולת לדחות אותן‪ .‬אלה הובילו לשימוש נרחב יותר של רכש‬
‫בעילות הפטור בבחירות העוקבות לכנסת ה‪ 22-‬וה‪ ,23-‬ואף זה בשיעור סביר מאוד‪.‬‬

‫מכל מקום‪ ,‬הוועדה מדגישה כי ערכה את כל הליכי הרכש שלה בהתאם לדין‪.‬‬

‫‪ .7‬הרכב והוועדות המחליטות וסמכויותיהן‬

‫ועדת הבחירות מבקשת להבהיר ולהדגיש כי הרכב ועדת המכרזים ווועדת הפטור של ועדת‬
‫הבחירות הינם בהתאם מוחלט לקבוע בהוראות תקנות חובת המכרזים‪ ,‬ללא כל סטייה מהן‪.‬‬
‫קרי; המחוקק הוא זה שקבע את ההרכב‪ ,‬והוועדה פעלה בהתאם לדין‪.‬‬

‫לוועדה שדרת ניהול מצומצמת שלא איפשרה בעבר מינוי ועדות שונות עם בעלי תפקידים שונים‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬כבר לפני הבחירות לכנסת ה‪ 24-‬הוקמה ועדת מכרזים משרדית נוספת בהרכב שונה‬
‫מוועדת הפטור המשרדית‪.‬‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪6‬‬

 ‫‪ .8‬שקיפות נתוני הרכש‬
‫ה וועדה מבצעת בימים אלה פעולות פיתוח באתר האינטרנט של הוועדה להנגשת מידע נוסף‬
‫לציבור‪ ,‬בו יוצגו בין היתר‪ :‬הצעות התקציב של הוועדה‪ ,‬מידע על התקשרויות‪ ,‬החלטות על פטור‬
‫ממכרזים ועוד‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬הוועדה מבקשת להדגיש כי תקציבי הוועדה חשופים כבר היום לעיון הציבור באתר‬
‫ועדת הכספים של הכנסת‪.‬‬

‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪6‬‬