‫עבודת גמר לבגרות במוסיקה‬

‫ניתוח צורני של הקונצ'רטו לחצוצרה של אלכסנדר ארוטוניאן‬

‫מגיש‪ :‬חגי איתן רוזנברג‬

‫תעודת זהות‪322357906 :‬‬
‫כתובת‪ :‬סביון ‪ 7‬ב‬
‫מס' פלאפון‪0556611505 :‬‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר סופיה גלמן קיש‬

‫הקונסרבטוריון העירוני נתניה‬

 ‫תוכן עניינים‬

‫חייו של המלחין אלכסנדר ארוטוניאן ותקופתו …‪3 ..………………….……..‬‬

‫ניתוח צורני של הקונצ'רטו לחצוצרה של אלכסנדר ארוטוניאן‪9......................‬‬

‫התייחסות אישית ‪18.............................................................................‬‬

‫ביבליוגרפיה ‪19....................................................................................‬‬

‫נספחים ‪20.........................................................................................‬‬

‫‪ 2‬‬ ‫ ‬
 ‫חייו של המלחין אלכסנדר ארוטוניאן ותקופתו‬
‫‪ v‬המאה ה‪20-‬‬
‫יותר מ‪ 300‬שנה שלטה במוסיקה שפה בלעדית אחת ‪-‬השפה הטונאלית‪-‬‬
‫פונקציונלית‪ .‬בשפה זו נכתבו יצירות המופת של הבארוק‪ ,‬הקלאסיקה‬
‫והרומנטיקה והיא הולידה הישגים מוסיקאליים עצומים‪ .‬עתה‪ ,‬על סף המאה ה‪-‬‬
‫‪ ,20‬נדמה היה ששפה זו מיצתה את עצמה וניכר צורך ברור בשפה חדשה‪.‬‬
‫הישגיה של התקופה הרומנטית הסוערת הותירו אמנם מורשת כבירה למלחיני‬
‫המאה ה‪ ,20-‬אבל גם קושי שמלחינים בני התקופה נאלצו להתמודד אתו‪ .‬היה‬
‫עליהם לעבור כברת דרך בטרם יצליחו ליצור שפה מוסיקאלית חדשה‪ ,‬או ליתר‬
‫דיוק‪ ,‬בתערובת של שפות חדשות משלהם‪.‬‬

‫‪ v‬מאפייני המוסיקה הרומנטית המאוחרת‬

‫טונליות וא‪ -‬טונליות במעבר המאה ‪ -‬לקראת סוף המאה ה‪ 19-‬החלה הטונליות‬
‫של המז'ור‪ -‬מינור להתעורר‪ .‬אחרי כ‪ 300‬שנה של ביסוס היצירה המוסיקאלית‬
‫על מהלכים הרמוניים פונקציונאליים ועל יחסים בין סולמות בתוך מעגל‬
‫הקווינטות‪ ,‬נוצר הצורך להתרחק ולשנות את המשיכה הפונקציונאלית ואת‬
‫הצבעים ההרמוניים‪ .‬השינויים קרו בכמה דרכים במקביל‬

‫‪ .1‬שימוש בהרמוניה מודאלית‪ ,‬שיש לה צבעים אחרים מאלה של המז'ור‬

‫והמינור‪ ,‬והפונקציונאליות של אחרת‪ .‬הנאו‪-‬מודאליות נכנסה אל עולם‬
‫המוסיקה האומנותית בעיקר כתוצאה משילובה של מוסיקה עממית‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת רצפים טונאליים ללא פתרון‪ ,‬ושימוש באקורדים לא ברורים מבחינה‬
‫טונאלית כגון הספטאקורד המוקטן מוקטן‪ ,‬ובמעברים פתאומיים מסולם‬
‫לסולם ללא מודולציה‪.‬‬
‫‪ .3‬שימוש בכרומטיקה שמטשטשת את השאיפה אל הטוניקה‪ .‬בתחילת‬
‫המאה העשרים נוספו צבעים הרמוניים נוספים כגון סולם הטונים השלמים‬
‫והופעת סולמות שונים בקולות שונים ביחד)פוליטונליות(‪ .‬שינויים אלו‬
‫ביחס אל הטונליות מובילים מצד אחד אל טונליות חדשה ומצד שני אל א‪-‬‬
‫טונליות‪.‬‬

‫‪ 3‬‬ ‫ ‬
‫הטונליות החדשה נשענת על צליל מרכזי שתלויה באופן הופעתו ביצירה )בניגוד‬
‫למז'ור ומינור שבה הטוניקה היא הצליל המרכזי ללא כל קשר להופעתה הפיזית‬
‫ביצירה‪ ,‬ואפילו אם אינה מופיעה בכלל(‬

‫הצליל המרכזי‪ ,‬או אפילו כמה צלילים יכולים להתבסס על ידי‪:‬‬

‫‪ .1‬הופעתם בתדירות גבוהה‬

‫‪ .2‬הופעתם בסיומי קטעים או משפטים‬
‫‪ .3‬הופעתם ברגיסטר בולט ועוד‬

‫הא‪-‬טונליות נוצרת תחילה באופן ספונטני‪ .‬היצירות הא‪-‬טונליות הראשונות‬

‫מבוססות על משחק בקבוצת צלילים שנבחרו לאותה יצירה‪ ,‬אך אין ביניהם קשר‬
‫ידוע מראש זאת אומרת שאין צלילים חשובים יותר מאחרים‪.‬‬

‫‪ v‬מבנים וצורות‬
‫לצד חיפושים אחר טונאליות חדשה קיימים במאה ה‪ 20-‬חיפושים אחר מבנים‬
‫וצורות חדשים או מחודשים‪ .‬המלחינים לא יכלו להסתפק עוד בקווי ההתפתחות‬
‫של הקווים המסורתיים ולכן החלו יחסים חדשים להיווצר בין החלקים השונים‬
‫המרכיבים את היצירה‪.‬‬

‫‪ .1‬הנאוקלאסיקה‪ -‬המלחינים הנאוקלאסיקאים השתמשו בצורות צורניות‬

‫קיימות כגון הסונטה או הרונדו אך עיצבו אותן לפי צורכיהם‪ .‬הם השתמשו‬
‫בזה בתור נקודה שממנה יכולו לפתח את הרעיונות המוסיקאליים שלהם‪.‬‬
‫‪ .2‬מבנה מקטעי‪ -‬היצירה כתובה באופן מסורתי‪ ,‬אך בכל מספר תיבות‬
‫מתחלף התזמור והמלודיה‬
‫‪ .3‬מבנה סימטרי‪-‬חצי היצירה מתקדם באופן רגיל‪ ,‬והחצי השני חוזר עליו‬
‫בהיפוך‪ ,‬מבחינת מהלך הצלילים המרכזיים‪ ,‬ההתפתחות והכניסות‪.‬‬

‫‪ 4‬‬ ‫ ‬
 ‫מוסיקה דודקפונית‬ ‫‪v‬‬

‫מוסיקה דודקפונית הידועה גם בשם "מוסיקת שנים עשר הטונים" נוסחה על ידי‬
‫ארנולד שנברג כניסיון ליצור מסגרת ליצירת מוסיקה א‪-‬טונלית‪ ,‬בה אין קשר בין‬
‫‪ 12‬הצלילים השונים ואין עדיפות לשום צליל‪ .‬מוסיקה זו הומצאה כאמצעי‬
‫להשתחררות מן המערכת הסולמית ההיררכית‪ ,‬ששלטה במוסיקה במשך מאות‬
‫שנים‪.‬‬

‫ההלחנה הדודקפונית מבוססת על קביעת "שורה" של שניים עשר צלילים בעלי‬

‫גובה שונה‪ .‬שורה זו היא מעין בסיס נושאי ליצירה‪ ,‬והיצירה כולה תתבסס על‬
‫חזרות של השורה כולה‪ ,‬כאשר אין לחזור על צליל מעבר להופעתו בתוך השורה‪.‬‬
‫כך אין שום צליל מובלט על ידי חזרה או על ידי מהלך המוביל אליו או ממנו‪ .‬אין‬
‫לפרק את השורה ולהשתמש רק בחלקים ממנה‪ .‬לפי שהסרג הדיסוננס‬
‫והקונסוננס יכולים לקבל את הסימן השווה‪.‬‬

‫‪ v‬אלכסנדר ארוטוניאן‬
‫אלכסנדר ארוטוניאן )‪ 23‬בספטמבר ‪ ,1920‬ירוואן‪ ,‬ארמניה ‪ 28 -‬במרץ ‪(2012‬‬
‫היה פסנתרן‪ ,‬מלחין ומורה באקדמיה למוסיקה בירוואן‪ .‬הוא נחשב למלחין ארמני‬
‫חשוב והוא ידוע בעיקר בזכות הקונצ'רטו לחצוצרה ולתזמורת שלו‪ .‬הוא זכה‬
‫בפרסים רבים ושונים על יצירותיו מברית המועצות ומארמניה‪ ,‬בהם פרס ברית‬
‫המועצות היוקרתי‪ .‬הוא סיים את לימודיו בקונסרבטוריון בימיה הראשונים של‬
‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ועבר למוסקבה ושם למד הלחנה‪ .‬הוא חזר לירוואן שם‬
‫לימד בקונסרבטוריון המקומי‪ ,‬ומאוחר יותר הפך למנהל המוסיקלי של התזמורת‬
‫הפילהרמונית של ירוואן‪ .‬עם יצירותיו הרבות של ארוטוניאן נמנות יצירות לכלי‬
‫נגינה רבים‪ ,‬קטעים על נושאים ארמניים‪ ,‬ווקאליזות‪ ,‬האופרה "סאיאט נובה"‪,‬‬
‫מוסיקה לסרטים‪ ,‬ואף שירי פופ‪ .‬ביצירות רבות של ארוטיניאן ניתן לשמוע‬
‫מוטיביים מן המוסיקה הארמנית העממית‪ ,‬שימוש נרחב במודוסים וסלסולים‬
‫למיניהם‪.‬‬

‫‪ 5‬‬ ‫ ‬
 ‫‪ v‬ביוגרפיה‬
‫ארוטוניאן נולד בירוואן‪ ,‬ארמניה‪ ,‬במשפחה של גריגור ואלנורה ארוטוניאן‪ .‬אביו‬
‫היה חייל צבאי‪ .‬בשנת ‪ ,1927‬היה ארוטוניאן חבר בקונסרבטוריון של מדינת‬
‫ירוואן‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬בגיל ‪ ,14‬הוא התקבל לקונסרבטוריון לאולפנים של אולגה‬
‫באבסיאן‪ .‬ולמד ניצוח אצל סרגיי ברקוהודריאן‪ .‬הוא סיים את לימודיו‬
‫בקונסרבטוריון למוסיקה של ירוואן במהלך מלחמת העולם השנייה‪ .‬לאחר‬
‫המלחמה עבר למוסקבה והשתתף בסדנאות בית התרבות הארמנית ולמד‬
‫קומפוזיציה עם הגנרל ליטנסקי‪ .‬לאחר סיום הלימודים חזר לירוואן כדי ללמד‬
‫בקונסרבטוריון המקומי ובשנת ‪ 1954‬התמנה למנהל האמנותי של התזמורת‬
‫הפילהרמונית הארמנית‪ .‬הוא היה גם חבר במועצת האיגודים של ברית המועצות‪,‬‬
‫וכן באיגוד המלחינים הארמנים של ברית המועצות‪.‬ב ‪ 1948-‬זכה ארוטוניאן‬
‫בפרס סטאלין על הקנטטה שלו‪ ,‬יצירת סיום שכתב כסטודנט בקונסרבטוריון‬
‫במוסקבה‪ .‬מקהלת הרדיו של ברית המועצות והתזמורת ביצעו לראשונה את‬
‫עבודתו בנובמבר ‪.1948‬ב ‪ 1949-‬הלחין ארוטיוניאן את "פתיחה חגיגית"‬
‫שנערכה לראשונה באולם הגדול של הפילהרמונית של לנינגרד בנובמבר ‪1949‬‬
‫עם ניצוחו של יבגני מרווינסקי‪ .‬במהלך הקונצרט למוסיקה במוסקבה‪ ,‬ארם‬
‫חצ'טוריאן ראה בו מלחין סובייטי מבטיח‪ .‬הוא המשיך לזכות בשבחים בארמניה‬
‫ובחו"ל על יצירותיו‪ ,‬שרבות מהן נכתבו על ידי מסורות עממיות של מוסיקה‬
‫ארמנית‪ .‬יצירות אחרות מסוג זה כוללות את הסיפור של העם הארמני )‪,(1960‬‬
‫אודה לנין )‪ (1967‬ומזמור לאחווה )‪.(1970‬כמה מעבודותיו של ארוטוניאן לכלי‬
‫נשיפה כוללות את הקונצ'רטו שלו לחצוצרה‪ ,‬את הקונצ'רטו לטובה‪ ,‬וסצנות‬
‫ארמניות לחמישיית בראס ‪ .‬בספטמבר ‪ 2010‬נחגג יום ההולדת ה ‪ 90-‬של‬
‫ארוטיוניאן בסדרת קונצרטים‪.‬‬

‫‪ 6‬‬ ‫ ‬
 ‫‪ v‬יצירותיו‬
‫יצירות תזמורתיות‬

‫‪ -‬קונצרט הפתיחה )‪(1944‬‬

‫‪ -‬סוויטה דאנס )בשנת ‪(1952‬‬
‫‪ -‬סימפוניה בדו מינור )‪(1957‬‬
‫‪ -‬הסינפונייטה לתזמורת מיתרים )‪(1966‬‬

‫קונצרטים‬

‫‪ -‬קונצ'רטו לפסנתר )‪(1941‬‬

‫‪ -‬קונצ'רטו לחצוצרה )‪(1950‬‬
‫‪ -‬קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת )‪(1951‬‬
‫‪ -‬קונצ'רטו לכינור "ארמניה‪ 1988 "88-‬לכינור ולתזמורת מיתרים‬
‫‪ -‬קונצ'רטינו לצ'לו ולתזמורת קטנה )‪(1976‬‬
‫‪ -‬קונצ'רטו לחליל )‪(1980‬‬
‫‪ -‬קונצ'רטו לאבוב )‪(1977‬‬
‫‪ -‬קונצ'רטו לחצוצרה בלה במול מז'ור)‪(1950‬‬
‫‪ -‬ווריאציות על חצוצרה ותזמורת )‪(1973‬‬
‫‪ -‬קונצ'רטו לקרן יער )‪(1962‬‬
‫‪ -‬קונצ'רטו לטרומבון )‪(1991‬‬
‫‪ -‬קונצ'רטו לטובה )‪(1992‬‬
‫‪ -‬אלגיה על חצוצרה ותזמורת )‪(2000‬‬

‫מוסיקה ווקאלית‬

‫‪" -‬קנטטה על המולדת" )‪(1948‬‬

‫‪ -‬קונצ'רטו לסופרן ותזמורת )‪(1950‬‬
‫‪" -‬האגדה של העם ארמני" ‪ -‬שיר )‪(1960‬‬
‫‪ -‬סייט נובה"‪ ,‬אופרה )‪(1967‬‬
‫‪" -‬אודה לנין" למקהלה ותזמורת )‪(1967‬‬

‫‪ 7‬‬ ‫ ‬
 ‫מוסיקה קאמרית‬

‫‪ -‬רביעיית מיתרים )‪(1947‬‬

‫‪ -‬קונצרט סקרצו על חצוצרה ופסנתר)‪(1955‬‬
‫‪ -‬סונטה לויולה‪" ,‬רטרו" )‪(1983‬‬
‫‪" -‬סקיצות ארמני" על החמישייה )‪(1984‬‬
‫‪ -‬סונטה‪ ,‬שיר לכינור ופסנתר )‪(1985‬‬
‫‪ -‬אריה ואח סקרצו על חצוצרה ופסנתר )בשנת ‪(1987‬‬
‫‪ -‬סוויטה לאבוב‪ ,‬קרן ופסנתר )‪(1998‬‬
‫‪ -‬מוסיקה לפסנתר‬
‫‪" -‬פולי סונטה" )‪(1946‬‬
‫‪ 6" -‬מצבי רוח" )‪(1976‬‬

‫‪ 8‬‬ ‫ ‬
 ‫ניתוח צורני של הקונצ'רטו לחצוצרה של אלכסנדר‬
‫ארוטוניאן‬

‫הקונצ'רטו של ארוטוניאן לחצוצרה כולל חמישה חלקים‬

‫‪Andante- allegro energico .1‬‬

‫‪Meno mosso .2‬‬
‫‪Tempo I .3‬‬
‫‪Meno mosso .4‬‬
‫‪Tempo I (cadenza) coda .5‬‬

‫המאפיינים המלודיים והקצביים של המוסיקה העממית הארמנית משפיעים רבות‬

‫על עבודתו של ארוטוניאן‪ .‬כמלחין‪ ,‬הוא מבטא את לאומיותו על ידי שילוב טעמי‬
‫האלתור והזמרה‪ .‬באותו זמן שנכתב הקונצ'רטו‪ ,‬סגנון ההלחנה שלו היה דומה‬
‫לזה של חצ'טוריאן‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בשנות ה ‪ 60-‬הוא נטה לצורות קלאסיות‬
‫ולטונאליות ברורה יותר‪.‬‬

‫שלו‪,‬‬ ‫הקונצ'רטו לחצוצרה של ארוטוניאן הייתה היצירה השישית הגדולה‬

‫שנכתבה ב ‪ .1950-‬ארוטוניאן התכוון במקור לכתוב אותו בשנת ‪ 1943‬לסטודנט‬
‫של טאבקוב‪ ,‬זסולאק וארטסריאן‪ ,‬שהיה חצוצרן ראשון בתזמורת הפילהרמונית‬
‫הארמנית‪ .‬עם זאת‪ ,‬וארטסריאן נפטר במלחמה והקונצ'רטו לא הושלם עד ‪,1950‬‬
‫אז אייקז מסליאן הייתה המבצעת הראשונה של הקונצ'רטו ו טימופי דוקשיצר‬
‫היה הראשון שהקליט את הקונצ'רטו הזה‪.‬‬

‫‪ 9‬‬ ‫ ‬
 ‫‪ v‬ניתוח‬

‫הקונצ'רטו לחצוצרה מאת אלכסנדר ארוטוניאן נכתב בשנת ‪ 1950‬ומשתרע על‬

‫‪ 375‬תיבות‪ .‬המשקל של הקונצ'רטו משתנה מפני שלמעשה‪ 375.‬התיבות‬
‫הבונות את היצירה הן מהוות את מספרם של שלושה חלקים‪.‬‬

‫הקונצ'רטו לא מחולק לפרקים עם הפסקות בניהן על פי המסורת‬

‫הקלאסית)האמת היא שכבר בתקופה הרומנטית מלחינים כתבו יצירות לכלי סולו‬
‫עם ליווי תזמורתי ללא הפסקה בין הפרקים‪ (.‬בתחילת הקונצ'רטו המשקל הוא‬
‫ארבעה רבעים כשאר עשרים ושלוש תיבות הן מוקדשות למבוא שבו החומר‬
‫המוסיקאלי זורם בחופשיות‪ .‬תיבה מס' ‪ 24‬מסמלת את תחילתו של הפרק‬
‫הראשון והוא מתחיל במשקל של חמישה רבעים‪ .‬המשקל משתנה מדי פעם‬
‫לשלושה רבעים לשני רבעים או ארבעה רבעים‪ .‬לפי החומר המוסיקאלי‬
‫שארוטוניאן בונה עם הסתכלות כוללת ללא המבוא המבנה של הקונצ'רטו כולו‬
‫הוא סוג של רונדו‪ ,‬החלקים של הרונדו משחקים תפקיד של פרקים בתוך‬
‫הקונצ'רטו‪ .‬החטיבה הראשונה ‪ A‬חוזרת עוד פעמיים כהוכחה שהמלחין חשב על‬
‫רונדו‪ .‬חייבים לציין הקונצ'רטו של ארוטוניאן יכול להיות המשך ישיר של התקופה‬
‫הרומנטית איפה שהמוטיבים של הפרק הראשון בצורה קונצרטנטית יופיעו גם‬
‫בהמשך בפרק השני והשלישי‪ .‬החומר המוסיקאלי של הקונצ'רטו הזה בנוי‬
‫ממוטיבים שחוזרים על עצמם מספר פעמים לכן הרמז לרונדו יכול להיות די ברור‪.‬‬

‫המבנה של הקונצ'רטו הוא רונדו חופשי הפזמון שבו הקונצ'רטו מתחיל כולל שני‬
‫קטעים שבהמשך הקונצ'רטו לא תמיד חוזרים באותו אופן‪ .‬הפזמון מופיע שלוש‬
‫פעמים עם ווריאציות כל פעם מול הופעתו הראשונה כאשר מעניין לציין שבין‬
‫החזרות לפזמון מופיעות שתי אפיסודות באותו אורך )‪(47‬‬

‫‪ 10‬‬ ‫ ‬
 ‫‪A‬‬
‫לאחר המבוא המבריק שכולל עשרים ושלוש תיבות עם חומר מוסיקאלי שבנוי‬
‫ממוטיבים שמהם המלחין עתיד לפתח חלק מיצירתו‪ ,‬מבוא שנותן מההתחלה‬
‫אפשרות לחצוצרה להרשים את המאזין כל זה בארבעה רבעים‪ ,‬בתיבה מס'‬
‫עשרים וארבע מופיע תחילתו של הפזמון)חמישה רבעים(‬

‫דוגמא מספר ‪:1‬‬

‫הפזמון כולל שני חלקים מבחינת החומר המוסיקאלי‪ .‬החלק הראשון שבנוי‬
‫מרבע מנוקד שמינית ושני רבעים‪ ,‬סינקופה אסימטרית שאחריה חוזר שוב‬
‫הרבע המנוקד והשמינית כדי לתת לשש‪-‬עשריות זורמות בירידה אך גם בחזרה‬
‫לתו הגבוה ביותר בקטע הנוכחי דרך סקונדות וטרצות הליווי מנגן ללא הפסקה‬
‫שמיניות‪.‬‬

‫‪ 11‬‬ ‫ ‬
 ‫דוגמא מספר ‪:2‬‬

‫הקטע השני מהווה סוג של ניגוד לקטע הראשון מפני שבנוי בקו מלודי לירי יותר‪,‬‬
‫אחרי שמונה תיבות שהחצוצרה מנגנת את הקו המלודי החדש יחד עם התמיכה‬
‫ההרמונית העשירה בליווי מגיע תורו של הליווי לנגן את הקטע הראשון שהמלחין‬
‫השמיע בתחילת הפזמון על ידי החצוצרה‪ .‬הקטע השני חוזר בתיבה מספר‬
‫חמישים ושבע עם שינויים‪ ,‬אפילו סוג של ווריאציה כדי להגיע לשיא של הפזמון‬
‫בתיבה מספר שישים ותשע ושבעים כאשר החצוצרה מנגנת דו שלישי‪ .‬הפזמון‬
‫מסתיים בקטע תזמורתי הכולל שמונה תיבות)עד תיבה מס' שבעים ושמונה(‪.‬‬

‫‪B‬‬
‫תיבה מספר שבעים ותשע מסמלת תחילתו של קטע חדש‪ .‬גם הטמפו משתנה‬
‫כשאר מופיעה המילה ‪) Langsamer‬יותר לאט(‪ .‬המלחין משתמש בצלילים‬
‫אינהרמונים כדי לגוון את החומר המוסיקאלי‪ ,‬רה במול הופך לדו דיאז‪ .‬הקטע‬
‫מתחיל בתשע תיבות שמוקדשות לליווי בלבד כשאר החומר המוסיקאלי בקול‬
‫העליון של הליווי מנגן את הקו המלודי שהמלחין עתיד להשמיע בעוד מספר‬
‫תיבות בחצוצרה‪ .‬הפעימה האחרונה של תיבה מספר שמונים ושבע מביאה בתור‬

‫‪ 12‬‬ ‫ ‬
‫קדמה את תחילתו של הקו המלודי של החצוצרה‪ .‬הקדמה בתור קצב פנימי‬
‫מופיעה עוד מספר פעמים בקטע‪.‬‬

‫דוגמא מספר ‪:3‬‬

‫הקו המלודי של החצוצרה מורכב מנוסחאות מעניינות מבחינת הקצב‪,‬יחד עם‬

‫שמיניות זורמות מופיעות מידי פעם גם טריאולות‪ ,‬תבנית של שמינית מנוקדת‬
‫אך גם ששעשריות רבות‪ .‬מבחינת הטמפו המלחין נותן הוראות מדוייקות על‬
‫ריטנוטו)האטה( שאחריה מבקש שוב את הטמפו הקודם וכל זה יחד עם דגשים‬
‫על הששעשריות המנוגנות מתיבה מאה ושלוש עד מאה וחמש כולל‪ .‬הליווי מנגן‬
‫בעיקר סינקופות אך גם תבניות שמהוות סוג של חיקוי ביחד לכלי הסולן‪.‬‬

‫דוגמא מספר ‪:4‬‬

‫‪ 13‬‬ ‫ ‬
‫הקטע שבא בהמשך בנוי על ששעשריות עולות במנעד של אוקטבה‬
‫ועוד קווינטה זכה שמתחתיו הליווי מנגן סוג של אוגמנטציה בשמיניות‪.‬‬
‫הקטע ‪ B‬מסתיים בשלוש עשרה תיבות המוקדשות לליווי בלבד‪ ,‬תיבות‬
‫שמובילות את החומר המוסיקאלי אל הופעתו של הפזמון בצורה שונה‬
‫מהופעתו הראשונה לכן האות שהוא מקבל יהיה ‪.Av‬‬

‫‪Av‬‬
‫הפזמון מתחיל בשש תיבות של הליווי כאשר בתיבה מספר מאה‬
‫שלושים ושלוש נכנסת החצוצרה‪ ,‬הקצב שהחצוצרה מנגנת הוא מגוון‬
‫ובנוי על ששעשריות ושמיניות שמנוגנות בסטקטו מעניין לציין שהקצב‬
‫יחד עם הליווי משלים את הפעימות ואת השמיניות של הפעימות באופן‬
‫כזה שעל כל שמינית המלחין משמיע אקורד או צליל‪ .‬הקטע בנוי על‬
‫סוג של דו שיח בין החצוצרה לבין הליווי‪ ,‬דו שיח שכולל מדי פעם גם‬
‫חיקויים כמו למשל בתיבה מס' מאה וארבעים‬

‫דוגמא מספר ‪:5‬‬

‫‪ 14‬‬ ‫ ‬
‫התת מוטיב שמאפיין את הפזמון )רבע מנוקד שמינית שני רבעים שתי‬
‫ששעשריות ושמינית בקשת עם חצי( מופיע בליווי בתיבה מספר מאה ארבעים‬
‫ושתיים כשאר בתיבה מספר מאה ארבעים ושש‪/‬שבע המלחין בונה את‬
‫האוגמנטציה של המוטיב‪ .‬בהמשך המלחין מחלק את המוטיב לתת מוטיביים‬
‫כאשר התת מוטיב השני מופיע ארבע פעמים בחצוצרה בליווי קצבי‪ .‬התת מוטיב‬
‫מקבל גם מספר ווריאציות וחיקויים לפני הופעתו של הנושא והאוגמנטציה הפעם‬
‫בחצוצרה‪ .‬חייבים לציין שגם האוגמנטציה וגם החיקויים הם מהווים ווריאציות‬
‫לנושא המרכזי אך ברוב המקרים הם מופיעים באופן חלקי‪ .‬כדי לגוון את הפזמון‬
‫המלחין מביא קטע וירטואוזי המנוגן על ידי החצוצרה‪ ,‬סולם העולה במרווח של‬
‫דצימה ובחזרה עם קו מלודי עשיר בששעשריות‪ .‬תיבות מספר מאה שישים‬
‫ושמונה ומאה שישים ותשע בונות חיקוי בין החצוצרה לבין הליווי‪ ,‬לפני הופעתה‬
‫של החצוצרה בקטע וירטואוזי נוסף בתיבה מספר ‪164-175‬‬

‫דוגמא מספר ‪:6‬‬

‫ארבעים ושלוש תיבות המוקדשות לליווי בלבד מסיימות את הקטע ‪ .Av‬חייבים‬

‫לציין שהקטע התזמורתי המסיים את הפזמון הוא עשיר ומגוון‪ .‬אחרי רבעים‬
‫ושמיניות זורמות מגיע קטע איטי יותר שבנוי על אקורדים מעניינים המהווים סוג‬
‫של ניגוד לקטע הקודם‪.‬‬

‫‪ 15‬‬ ‫ ‬
 ‫‪C‬‬
‫הקטע הבא משנה שוב את הטמפו לאיטי יותר ותחילתו בנוי על נקודת עוגב‬
‫במשך שלוש תיבות על דו דיאז שעליה המלחין בונה באופן עקבי קצב של‬
‫סינקופה ורבע על פעימה מודגשת את הסינקופה ועל פעימה לא מודגשת את‬
‫הרבע כאשר על כל זה החצוצרה מנגנת קו מלודי לירי עם סורדינה‪ .‬במסגרת‬
‫היצירה הקטע ‪ C‬מהווה את הליריות מול הקטעים האחרים הקטע כולל ארבעים‬
‫ושבע תיבות ובנוי באופן מגוון על הקצב ההתחלתי אך מתיבה מספר מאתיים‬
‫חמישים ואחד הקצב של הסינקופה יעלם עד תיבה מס' מאתיים שישים ושש‬
‫ששם חוזר לעוד שתיים עשרה תיבות‪ .‬באתנחתא הזו הבנויה בין הקטעים עם‬
‫הקצב המבוסס על סינקופה המצלול של הקטע הוא מלהיב וניתנת הרגשה של‬
‫רוגע למאזין‪ .‬הקטע ‪ C‬מסתיים בחזרתו של הקצב ההתחלתי בסוג של ווריאציה‬
‫במטרת הכנה עבור הפזמון שיחזור בתיבה מספר מאתיים שמונים‪.‬‬

‫דוגמא מספר ‪:7‬‬

‫מכיוון‬ ‫תיבה מספר ‪ 280‬מסמלת את חזרתו של הפזמון שיקבל את האות ‪A1‬‬

‫שהמלחין בונה את החומר המוסיקאלי עם שינויים מול הופעותיו הקודמות של‬
‫הפזמון‪ .‬הטמפו חוזר לטמפו ההתחלתי כאשר שלושים ושמונה תיבות מוקדשות‬
‫לליווי בלבד שבתוכן המלחין משתמש במשקל של שני רבעים שלושה רבעים או‬

‫‪ 16‬‬ ‫ ‬
‫ארבעה רבעים לסירוגין‪ .‬החצוצרה נכנסת בתיבה מספר ‪ 318‬עם הנושא המרכזי‬
‫של הפזמון‪.‬‬

‫דוגמא מספר ‪:8‬‬

‫הקטע הווירטואוזי עבור החצוצרה חוזר בתיבה מספר ‪ 352‬למשך של ארבע‬

‫תיבות וממשיך בטריאולות זורמות גם בתיבה מספר ‪) 359‬ווירטואוזיות ‪352-‬‬
‫‪ (355‬הליווי במשך שמונה תיבות שוב במשקלים משתנים מכין את הופעתה של‬
‫הקדנצה בתיבה מספר ‪ .367‬קודה קצרה הבנויה על ‪ 7‬תיבות מסיימת את‬
‫היצירה‪.‬‬

‫‪ 17‬‬ ‫ ‬
 ‫התייחסות אישית‬
‫בחרתי לכתוב את העבודה על הקונצ'רטו לחצוצרה של ארוטוניאן מכיוון שלפי‬
‫דעתי זו אחת היצירות הכי יפות וקשות שנכתבו לחצוצרה מאוד סקרן אותי לדעת‬
‫איך המלחין בנה את היצירה הזו בהתאם לתקופה שבה הוא חי‪ ,‬לדעת את‬
‫המבנה שלה‪ ,‬על מה ואיך היא נכתבה‪.‬‬

‫רציתי לראות מה הם מרכיבי היצירה שבאמצעותן המלחין משדר את משמעותה‪.‬‬

‫לאחר הניתוח של היצירה אני מרגיש בנגינה הרבה יותר הבנה של מה אני מנגן‬
‫מאשר מלפני הניתוח‪ .‬הניתוח גרם לי להגיש את היצירה בצורה אחרת‪ ,‬יותר‬
‫נכונה מהצורה בה הגשתי את היצירה לפני‪.‬‬

‫‪ 18‬‬ ‫ ‬
 ‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ -‬הספר מוסיקה במאה ה‪20-‬‬
‫‪ -‬ספר תולדות המוסיקה‬
‫‪ -‬מאמרם של איה גל ופרופ' צבי אבני "מבוא למוסיקה של המאה ה‪"20-‬‬
‫‪ -‬אתרי אינטרנט שונים‬
‫‪The new Grove Dictionary of Music and Musicians – -‬‬

‫ ‬

‫‪ 19‬‬ ‫ ‬