‫תולדות המוזיקה המערבית ‪ -4‬עבודה להגשה‬

‫מגישה‪-‬יובל חן‬

‫בחרתי לעשות את עבודתי על יצירתו של קלוד דביסי‪:‬‬

‫‪Claude Debussy - Children's Corner- NO.1: Doctor Gradus ad Parnassum‬‬

‫היצירה הראשונה מהסוויטה של קלוד דביסי שכותרתה "פינת הילדים"‪ .‬דביסי הלחין את‬

‫הסוויטה הזו בין ‪ 1906‬ל‪ .1908-‬הסוויטה מוקדשת לבתו‪ ,‬אמה קלוד‪ ,‬שהייתה אז בת שלוש‪.‬‬

‫ראשית כדאי לציין שיצירה זו קיבלה כותרת סאטירית בכך שמכוונת לייצג את תרגילי הטכניקה‬

‫של פסנתרן צעיר בתקופתו של דביסי‪.‬‬

‫היצירה מנוגנת על משקל של ארבעה רבעים‪ ,‬טכניקת הניגון היא ארפג'יו שרובו על בקצב של שש‬

‫עשיריות‪.‬‬

‫משתמש לאורך כל היצירה במפתחות סול ופה ונמצא במצב סגור במפתח סול‪ -‬מלודיה עולה‬

‫ויורדת‪.‬‬

‫בנוסף שמתי לב כי יש תנועה סימטרית בין הצליל הראשון והאחרון על אותה הפעמה‬

‫לאורך כל היצירה משתמש דביסי בסקוונצות עולות ויורדות‪ ,‬ועושה שימוש רב בסטקטו ולגטו‪:‬‬

‫מבנה היצירה‪:‬‬

‫קטע ‪ -A‬היצירה מתחילה עם נושא תוסס ושובב באופי דמוי מצעד‪ .‬חלק זה כולל ריצות מהירות‪,‬‬

‫עולות ויורדות‪ ,‬המעניקות תחושת אנרגיה והתרגשות‪ .‬יש גם רגעים של ניגודיות דינמית‪.‬‬

‫משתמש בתנועה דומה יש לצלילים כיווניות מסוימת ודגש על סימטריות‪ .‬בנוסף לכך הטמפו‬

‫נשאר יציב לאורך חלק זה של הפרק‪.‬‬

 ‫קטע ‪ - B‬מצב הרוח משתנה בחלק האמצעי‪ ,‬לעומת חלק ‪ A‬שם הרגיש כמו מצעד בחלק ‪ B‬הוא‬

‫יותר לירי ולגטו‪ .‬נשמע שיש תנועת התפתחות בחלק זה‪.‬‬

‫בקטע זה‪ ,‬דביסי מציג רעיון מלודי חדש וחוקר צבעים טונאליים שונים‪ .‬הדינמיקה‬

‫עשויה להיות רכה יותר‪ ,‬וליצור אווירה אינטימית יותר‪ .‬דביסי מכניס צלילים כרומטיים ליצירה‪.‬‬

‫הטמפו משתנה והופך יותר איטי‪ .‬אולי לעג לכך שהוא "משתעמם" מתרגילי הטכניקה הללו‪.‬‬

‫בקטע זה ניתן לראות אפילו מקריאת הפרטיטורה כי התווים והלחן מפוזרים יותר‪ ,‬נמשכים יותר‪,‬‬

‫מעניינים יותר‪ .‬יש דינאמיות שמתמשכת לאורך כל הקטע‪ ,‬שימוש בצלילים כרומטיים‪ ,‬שינוי‬

‫בטמפו וכדומה‪.‬‬

‫קטע ‪ - 'A‬קטע ‪ A‬חוזר‪ ,‬אבל הוא יותר מגוון או מפותח‪ .‬דביסי מוסיף אלמנטים חדשים או‬

‫משחק עם החומר המקורי‪ ,‬מספק תחושה של המשכיות תוך הצגת כמה הפתעות‪ .‬היצירה‬

‫מסתיימת בבחינה מחודשת של האופי המשובב של הפתיחה‪.‬‬

‫הוא מנגן באינטנסיביות רבה לקראת הסוף ומכניס המון דרמטיות לתוך היצירה‪.‬‬

‫השימוש של דביסי בסולמות שונים‪ -‬משחק בין המז'ור והמינור‪ ,‬סולם הטונים השלמים‪ ,‬סולמות‬

‫פנטטונים‪ ,‬מצבים שונים ובשפתו ההרמונית האימפרסיוניסטית תורם לאופי הייחודי והמעורר‬

‫של היצירה‪.‬‬
 ‫אלמנטים מוזיקליים‪:‬‬

‫קלוד דביסי היה ידוע בגישתו החדשנית והאימפרסיוניסטית למוזיקה‪ ,‬שכללה לעתים קרובות‬

‫התנתקות ממבנים טונאליים מסורתיים‪ .‬ב" "‪Dr Gradus ad Parnassum‬כמו ברוב עבודתו‪ ,‬הוא‬

‫השתמש באלמנטים מוזיקליים שונים ובסולמות כדי ליצור צליל מובחן ומעורר‪.‬‬

‫סולמות ואופנים‪ :‬דביסי השתמש לעתים קרובות בסולמות ובמצבים לא מסורתיים‬

‫בקומפוזיציות שלו‪ .‬ב" ‪ ," Dr Gradus ad Parnassum‬אפשר למצוא אלמנטים של סולמות‬

‫הטונים השלמים‪ ,‬סולמות פנטטוניים ואופנים עם שמות אקזוטיים כמו "סקאלה אניגמטית"‪.‬‬

‫בחירות אלו תורמות לאיכות החלומית והגחמנית של המוזיקה ומכאן שמה של היצירה ‪-‬פינת‬

‫הילדים‪.‬‬

‫טונאליות‪ :‬המוזיקה של דביסי כוללת לעתים קרובות טונאליות מעורפלת‪ ,‬כלומר היא לא תמיד‬

‫נטועה היטב במפתחות מז'ור או מינור‪ .‬הוא נודע בשימוש בהרמוניות מורחבות ובאקורדים‬

‫מקבילים‪ ,‬שיכולים ליצור תחושה של טונאליות מרחפת או נסחפת‪ .‬התרחקות זו ממבנים‬

‫טונאליים מסורתיים היא סימן היכר של סגנונו האימפרסיוניסטי‪.‬‬

‫כרומטיות‪ :‬כרומטיות‪ ,‬השימוש בכל שנים עשר הצלילים של הסולם הכרומטי‪ ,‬היא מאפיין נוסף‬

‫של המוזיקה של דביסי‪ .‬ניתן למצוא קטעים כרומטיים ב" ‪," Dr Gradus ad Parnassum‬‬

‫התורמים לאופיו הצבעוני והאקספרסיבי‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬אתייחס לאלמנטים המסורתיים והחדשים המשתלבים זה בזה בפרק‪:‬‬

‫אלמנטים מסורתיים‪:‬‬

‫מבנה פורמלי‪ :‬בעוד שדביסי היה ידוע כמי שדוחף את גבולות הטונאליות והצורה‪Dr Gradus " ,‬‬

‫‪ " ad Parnassum‬שומר על צורה מסורתית (‪ . )ABA‬השימוש בצורות הניתנות לזיהוי מגיע‬

‫מהמסורות קלאסיות ורומנטיות‬

‫כתיבת פסנתר‪ :‬היצירה נכתבת לפסנתר סולו‪ ,‬שהוא מדיום נפוץ ליצירות מהמאה ה‪ .19-‬הקטעים‬

‫הוירטואוזיים והשימוש האקספרסיבי בפסנתר מציגים המשך של מסורת הפסנתר הרומנטית‪.‬‬

‫חריגות מהאלמנטים המסורתיים‪:‬‬

‫טונאליות והרמוניה‪ :‬דביסי נמנע לעתים קרובות ממרכזים טונאליים ברורים ומהתקדמות‬

‫הרמונית מסורתית‪ .‬במקום זאת‪ ,‬הוא אימץ סולמות אקזוטיים‪ ,‬מצבים וסולמות הטונים‬

‫השלמים‪ ,‬וקרא תיגר על השפה ההרמונית המקובלת של המאה ה‪.19-‬‬

‫מרקם וגוון‪ :‬דביסי היה מעוניין לחקור מרקמים וגוונים חדשים‪ .‬הוא השתמש לעתים קרובות‬

‫במבני אקורדים לא מסורתיים ובמקביליות‪ ,‬ויצר צליל אטמוספרי ואימפרסיוניסטי יותר‪.‬‬

‫התרחקות זו מהמרקמים הצפופים והמובנים יותר של המאה ה‪ 19-‬הייתה חידוש משמעותי‪.‬‬

‫הבעה ואופי‪ :‬דמותו המשובבת והגחמנית של " ‪ " Dr Gradus ad Parnassum‬עומדת בניגוד‬

‫לביטוי הרגשי האינטנסיבי שנמצא לעתים קרובות במוזיקה הרומנטית של המאה ה‪ .19-‬המוזיקה‬

‫של דביסי סיפקה לעתים קרובות עוררות והרמת מצבי רוח‪ ,‬סצנות או רגשות במקום לעקוב אחר‬

‫נטיות נרטיביות ומונעות רגש כמו שקודמיו נהגו לעשות‪.‬‬

‫האתגר שיצר אל מול הקהל‪:‬‬

‫ציפיות של טונאליות‪ :‬ההימנעות של דביסי ממרכזים טונאליים ברורים ומהתקדמות הרמונית‬

‫מסורתית הייתה יכולה לערער את הציפיות של הקהל שלו הרגיל לשפה טונאלית קונבנציונלית‬

‫יותר‪.‬‬

‫הבנת הצורה ‪ :‬בעוד שהצורה היא מסורתית במקצת‪ ,‬המניפולציה והרחבת הצורות של דביסי‬

‫עשויות לאתגר את המאזינים הרגילים למבנים צפויים יותר‪.‬‬

 ‫לקבל צלילים חדשים‪ :‬הצגת סולמות אקזוטיים‪ ,‬הרמוניות לא שגרתיות וטכניקות פסנתר‬

‫חדשניות דרשו מהקהל להסתגל לפלטה קולית אחרת‪ ,‬ולאתגר את הדעות הקדומות שלו לגבי איך‬

‫מוזיקה יכולה להישמע‪.‬‬

‫בסך הכל‪ ,‬עזיבתו של דביסי את מסורות המאה ה‪ 19-‬והשפה המוזיקלית החדשנית שלו סימנה‬

‫שינוי משמעותי בהיסטוריה של המוזיקה הקלאסית המערבית‪ ,‬שסללה את הדרך להתפתחויות‬

‫של המאה ה‪ 20-‬בקומפוזיציה והשפיעה על הדורות הבאים של מלחינים‪.‬‬