‫מחשבות והצעות‬

‫על נושאים שונים בעבודת ה'‪.‬‬

‫חלק א – מחשבות והצעות על תפילת י"ח‪.‬‬

‫~‪~1‬‬
 ‫תוכן‪.‬‬

‫הקדמה‪.‬‬

‫פרק ראשון – שורש הכוונה בתפילה‬

‫פרק שני – כוונת הברכות בפרטות‬

‫פרק שלישי – "חטוף ואכול"‬

‫פרק רביעי – מנעל עם שלוש קצוות‪.‬‬

‫להערות והארות‪sefer0527623687@gmail.com :‬‬

‫מכתבים או דפיקה בדלת‪ :‬הרב בלוך ‪ 15‬דירה ‪ 11‬קריית יערים‪.‬‬

‫לע"נ הרב יעקב מנחם בן ר' מאיר‪.‬‬

‫~‪~2‬‬
 ‫ומשום כך אני כותב את החוברת‬ ‫הקדמה‪.‬‬
‫הזאת‪ ,‬כי אולי יקראו אותה‪ ,‬ואולי‬
‫חשוב לי לציין‪ ,‬שאין קשר בין‬
‫עוד מישהו יקבל מהעצות הללו‬
‫כתיבת החוברת הזאת לרמה‬
‫תועלת‪ ,‬ומכאן גם נובע שם החוברת‬
‫הרוחנית של המחבר שלה‪ ,‬הכותב‬
‫"מחשבות והצעות"‪ ,‬רוצה לומר‪,‬‬
‫הינו אברך צעיר שלא זכה עדיין‬
‫שאין כאן משהו מעבר למחשבות‬
‫להגיע לרמה שבה אפשר לכתוב‬
‫שלי והצעות לשיפור הטעם‬
‫"ספרים" ו"רעיונות" משל עצמו‪.‬‬
‫וההתחברות לתפילה‪( ,‬עם מעט‬
‫מקורות פה ושם לחיזוק הדברים)‪,‬‬ ‫אף על פי כן‪ ,‬החלטתי בכל זאת‬
‫ואדרבה‪ ,‬דווקא בגלל שאינני אדם‬ ‫לכתוב את החוברת הזו‪ ,‬משום‬
‫גדול‪ ,‬יכול להיות שמשום כך ימצאו‬ ‫שלאחרונה הצלחתי למצוא טעם‬
‫אנשים כערכי תועלת בעצות‪ ,‬מאחר‬ ‫מחודש ומתוק בתפילה‪ ,‬ומאד היה‬
‫שהן עצות של יהודי פשוט לבעיות‬ ‫חשוב לי להעלות על הכתב את‬
‫של יהודי פשוט בנושא כוונה‬ ‫העצות שעזרו לי להגיע לזה‪.‬‬
‫בתפילה – וה' יעזור שתהיה מזה‬
‫אמנם‪ ,‬הסיבה הראשונית לאותה‬
‫תועלת‪.‬‬
‫הצלחה הייתה אך ורק סייעתא‬
‫אני מדגיש‪ ,‬שכל הנכתב כאן‪ ,‬מלבד‬ ‫דשמיא‪ ,‬אבל ה"טכניקה" שבה‬
‫במקומות בהם מצוין מקור‪ ,‬נכתב‬ ‫השתמשתי – נובעת מכמה חידושים‬
‫מדעתי כמחשבות ורעיונות פרטיים‬ ‫שהתחדשו לי במהלך השנים‬
‫שלי‪ ,‬ומשום כך‪ ,‬מסתמא שהדברים‬ ‫מספרים שונים‪.‬‬
‫לא ימלטו משגיאות‪ ,‬וכל אחד יכול‬
‫ולאחר שהתחלתי להרגיש טעם‬
‫לקרוא ולבחור האם ברצונו לנסות‬
‫מתוק בחוויה של התפילה – עלו לי‬
‫את העצות הללו או לא‪ .‬ואם ח"ו‬
‫עוד ועוד רעיונות כיצד לשפר את‬
‫נמצאו סתירות בין הדברים למאמרי‬
‫התפילה‪ ,‬וכיצד לכוון ולהתחבר לכל‬
‫חז"ל או דברים הכתובים בראשונים‬
‫ברכה בנפרד‪.‬‬
‫או באחרונים‪ ,‬הדבר נעשה כמובן‬

‫~‪~3‬‬
 ‫מחוסר ידיעה‪ ,‬ואשמח אם יודיעוני‬
‫על כך ואתקן בעזר ה'‪.‬‬

‫~‪~4‬‬
 ‫מישהו נופל ושהקב"ה סומך אותו‪,‬‬
‫וכאשר אמרתי "רופא חולים"‬
‫ציירתי לעצמי בראש ציור של חולה‬
‫שמתרפא‪ ,‬יש לציין‪ ,‬שגם אם‬
‫בהתחלה זה עבד לא רע‪ ,‬עם הזמן‪,‬‬
‫יותר ויותר התקשיתי לדמיין את‬
‫אותו ציור שוב ושוב‪ ,‬מה שהקשה‬
‫לכוון כל פעם לאורך כל התפילה‪,‬‬
‫ומה מאד שמחתי בזמנו‪ ,‬כמוצא שלל‬
‫רב‪ ,‬כשהתגלגל לידי הקונטרס‬
‫"עבודת התפילה" בו הוא מפרש כל‬
‫מילה ומשפט – וכך נהגתי לעמוד‬
‫במשך זמן רב‪ ,‬אומר את המילים‪,‬‬
‫וכל משפט שאני אומר – מנסה לכוון‬
‫את פירוש המילים שלו הכתובות‬
‫בספר‪.‬‬
‫פרק ראשון – שורש הכוונה‬
‫בתפילה‪.‬‬
‫לפני כמה שנים התגלגל לידי ספר‬
‫שכתב הרב יונתן אבר שליט"א‬
‫שנקרא "ישרים דרכי ה'"‪ ,‬באותו‬
‫זמן הספר לא היה ידוע בציבור‪,‬‬
‫והוא גם לא נמכר בחנויות‪( ,‬כיום‬
‫ב"ה כבר ניתן להשיגו בחנויות‬
‫הספרים)‪ ,‬וממש בחסד ה' עלי‪ ,‬יצא‬
‫לי לעיין בו בבית של חבר‪ ,‬לאחר‬
‫שהתחלתי לקרוא‪ ,‬לא יכולתי‬
‫להפסיק‪ ...‬מייד התחלתי לחפש את‬
‫המוכרים (הוא נמכר אז אצל כמה‬
‫משפחות ברחבי הארץ) וקניתי לי‬
‫עותק משלי‪.‬‬

‫ובתוך הספר‪ ,‬ישנו חלק שלם שמדבר‬

‫זו הייתה טעות בסיסית בהבנת‬
‫על תפילה – שעשה אצלי מהפך‬
‫המושג "כוונה בתפילה"‪.‬‬
‫בהבנת המושג "כוונה בתפילה"‪.‬‬
‫טעות נוספת‪ ,‬הייתה המחשבה‪,‬‬
‫עד אותו יום‪ ,‬נאלצתי לכוון בצורה‬
‫שככל שאני עומד יותר זמן בתפילה‬
‫שהבנתי שנקראת "כוונה"‪ ,‬ופירוש‬
‫ככה התפילה שלי יותר "נחשבת"‬
‫הדבר היה לכוון בכל מילה את‬
‫תפילה בכוונה‪ ,‬וממילא ניסיתי‬
‫פירושה המילולי‪.‬‬
‫להאריך כמה שיותר את זמן‬
‫התפילה‪ ,‬גם לטעות הזו אתייחס‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬שכאשר אמרתי "סומך‬
‫בעזר ה' בהמשך‪.‬‬ ‫נופלים"‪ ,‬התאמצתי בראשי לדמיין‬

‫~‪~5‬‬
‫רק בברכת אבות‪ ,‬ואז מריץ את שאר‬ ‫והטעות השלישית היא ההתייחסות‬
‫התפילה‪ .‬מלבד בעתות התחזקות פה‬ ‫לתפילה כאל מקשה אחת‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫ושם‪ ,‬שבהם התעוררתי לכוון בכל‬ ‫שבאותן פעמים שלא כיוונתי ברוב‬
‫התפילה כמו פעם‪...‬‬ ‫התפילה‪ ,‬כבר לא הייתה לי‬
‫מוטיבציה לכוון בשאר התפילה‪,‬‬
‫אבל כאשר התחלתי לקרוא את‬
‫התחושה הייתה (גם אם בצורה לא‬
‫הספר של הרב אבר‪ ,‬הוא התחיל‬
‫מודעת) שאם לא זכיתי לתפילה‬
‫לחולל אצלי מהפך‪ ,‬השינוי האמיתי‬
‫שלימה בכוונה‪ ,‬מתחילה ועד סופה‪,‬‬
‫אירע זמן רב לאחר מכן‪ ,‬אבל בזכות‬
‫אין לי טעם להתאמץ לכוון בחלק‬
‫הספר היו לי את הכלים להתחיל את‬
‫ממנה שנותר‪.‬‬
‫השינוי‪.‬‬
‫עליות ומורדות רבות עברתי עם‬
‫וכאן המקום לציין‪ ,‬שהעצות‬
‫הניסיון הזה של כוונה בתפילה‪ ,‬אם‬
‫המובאות כאן בחוברת אינן "עצות‬
‫מוסיפים לכך את העובדה שיש לי‬
‫קסם"‪ ,‬אלא הן דורשות עבודה‬
‫הפרעת קשב וריכוז קלה‪ ,‬מקבלים‬
‫ומאמץ‪ ,‬וגם אז לא מוכרח שהן‬
‫מתכון לאי נעימות‪ ,‬ולהתייחסות‬
‫יעבדו‪ ,‬יכול להיות שמי שמנסה את‬
‫לתפילות כאל דבר ש'מוכרחים'‬
‫העצות בדיוק נמצא בתקופה לא‬
‫לעשות אותו‪ .‬את הטעם היחידי‬
‫טובה‪" ,‬ימי השנאה" ודומיהם‪,‬‬
‫בתפילות הרגשתי רק כאשר‬
‫שבהם ממילא אין כל כך כוח לשנות‬
‫התפללתי מחוץ לשלוש התפילות על‬
‫משהו‪ ,‬ויכול להיות שהוא קשור מדי‬
‫משהו שהייתי נצרך‪ ,‬אז‪ ,‬באותן‬
‫לדרך שבה הוא הסתכל על תפילה עד‬
‫הפעמים שפניתי לקב"ה בשפה שלי‬
‫היום‪ ,‬אבל אף על פי כן‪ ,‬החוברת הזו‬
‫הרגשתי חיבור לתפילה‪.‬‬
‫כן יכולה לתת כלים לימים שבהם‬
‫אותו אחד יקבל כוחות מחודשים‪,‬‬ ‫ומאחר שאי אפשר להתמיד בקיום‬
‫וירצה לכוון ולהתחבר לתפילה‪,‬‬ ‫מצוות הנעשות מתוך קושי ואי‬
‫(נניח‪ ,‬בעשרת ימי תשובה וכדומה)‪,‬‬ ‫נעימות‪ ,‬בסופו של דבר התייאשתי‬
‫מלכוון בכל התפילה‪ ,‬הייתי מתאמץ‬
‫~‪~6‬‬
 ‫הצורה‪ ,‬והגדר של הכוונה בתפילה‬ ‫אז‪ ,‬יהיו לו כלים מן המוכן לעשות‬
‫הינם דבר אחד ויחיד‪ ,‬מחשבה אחת‬ ‫זאת‪.1‬‬
‫בלבד‪ ,‬שצריכה לעמוד מולי במשך‬
‫ובכן‪ ,‬החידוש שהתחדש לי בקריאת‬
‫כל התפילה והיא –‬
‫ספרו של הרב אבר היה‪ ,‬שעד היום‬
‫"אני עומד כעת מול‬ ‫הסתכלתי לא נכון על הכוונה‬
‫בתפילה‪ ,‬הקונטרסים "עבודת‬
‫הקב"ה‪ ,‬מלך מלכי‬
‫התפילה"‪" ,‬מאמר מרדכי"‪ 2‬הם‬
‫המלכים‪ ,‬ומדבר אתו ברגע‬ ‫קונטרסים מצוינים‪ ,‬כי אין ספק‪,‬‬
‫זה"‬ ‫שחייבים לדעת את פירוש מילות‬
‫התפילה‪ ,‬ולא ייתכן להתפלל ולא‬
‫זו הכוונה בתפילה‪ ,‬ואין בלתה‪.‬‬ ‫לדעת כלל מה אני אומר‪ ,‬אבל‪ ,‬הם‬
‫ואסביר‪ ,‬באותם ימים בעבר‪ ,‬שבהם‬ ‫קונטרסים מצוינים ללימוד בשעות‬
‫התאמצתי לכוון את פירוש המילים‪,‬‬ ‫מחוץ לתפילה‪ ,‬אין הם קונטרסים‬
‫עמדתי במשך עשר דקות‪ ,‬אמרתי‬ ‫לקריאה בתוך התפילה‪ ,‬כי הקריאה‬
‫מילים‪ ,‬ובכל כוחי חשבתי על הפירוש‬ ‫בהם בתפילה סותרת את הצורה‬
‫שלהם‪ ,‬אבל‪ ,‬בשום שלב באותן עשר‬ ‫שבה צריך לכוון בתפילה‪.‬‬

‫מחוסר ידע‪ ,‬הוא יתיר את האסור‬
‫ויאסור את המותר‪.‬‬
‫וכמו בהלכה‪ ,‬כן בעבודה הרוחנית‬
‫והבנייה האישית‪ ,‬אם הוא לא ידע‪ ,‬ולא‬
‫ישיג כלים כיצד לנתב את ההרגשים‬
‫לעשייה נכונה‪ ,‬וכיצד להתעלות מדרגה‬
‫לדרגה (בלי לקפוץ דרגות)‪ ,‬לא יעזרו לו‬
‫כל הרגשות הגבוהים‪ ,‬הוא פשוט לא ידע‬
‫מה לעשות איתם ל'מעשה'‪.‬‬
‫‪ 2‬קונטרסים המבארים את מילות‬
‫התפילה כאשר ליד כל משפט מהתפילה‬
‫כתוב הפירוש המילולי שלו‪.‬‬
‫~‪~7‬‬
‫‪ 1‬וזהו כלל יסודי בעבודת ה'‪ ,‬שאין‬
‫ההרגשים (גבוהים ככל שיהיו)‬
‫מספיקים בשביל להצליח בעליה‬
‫בעבודת ה'‪ ,‬אלא צריך גם ללמוד טוב‬
‫מאד‪ ,‬מה עושים עם ההרגשים הללו‬
‫כאשר הם מגיעים‪.‬‬
‫וגם על כגון זה‪ ,‬לענ"ד‪ ,‬ניתן לומר את‬
‫דברי חז"ל "ולא עם הארץ חסיד"‪.‬‬
‫שהרי‪ ,‬אם עם הארץ ירצה להיות חסיד‬
‫אבל לא ידע הלכות‪ ,‬לא יעזרו לו כל‬
‫ה'הרגשים' וה'יראת שמים' שהוא‬
‫מרגיש‪ ,‬כי בבואו לקיים את ההלכה‪,‬‬
 ‫פירוש המילים‪ ,‬לא היה בכך שום‬ ‫דקות לא חשבתי על הקב"ה‪ ,‬המוח‬
‫צורך‪ ,‬היינו מתרכזים בעצם השיחה‬ ‫שלי היה עסוק בלחשוב משהו בערך‬
‫עם המלך‪.‬‬ ‫כזה‪" :‬מלך עוזר‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהוא עוזר‬
‫לאדם בצרתו וצרכיו ביחד עם‬
‫כמו כן‪ ,‬אם היינו מתרכזים בתפילה‬
‫ההשתדלות של האדם‪ ,‬ומושיע‪,‬‬
‫במחשבה שאנחנו עומדים מול‬
‫כלומר‪ ,‬שהוא מושיע מהצרות בלי‬
‫המלך‪ ,‬לא הייתה לנו בעיה לכוון את‬
‫שום השתדלות מצד האדם‪ ,‬ומגן‪,‬‬
‫'פירוש המילים'‪ ,‬כי מי זקוק לחשוב‬
‫כלומר‪ ,‬שהוא מגן על האדם‬
‫מה פירוש "מחיה מתים"‪ ,‬הרי אנחנו‬
‫שמלכתחילה לא תבוא עליו הצרה"‬
‫כבר יודעים מה הפירוש של מחיה‬
‫וכן הלאה‪ ,‬עסקתי במחשבה על‬
‫מתים‪ ,‬אם היינו מדברים עם חבר‪,‬‬
‫המילים‪ ,‬ולא במחשבה על מה אני‬
‫ואומרים שהקב"ה מחיה מתים‪ ,‬לא‬
‫עושה כאן בכלל‪ ,‬ועם מי אני מדבר‪.‬‬
‫היינו צריכים לחשוב על הפירוש של‬
‫וכמו שהגדיר זאת יפה הרב אבר‪,‬‬
‫המושג הזה‪ ,‬אז מדוע בתפילה אנחנו‬
‫כשאני מבקש מהמוכר במכולת‬
‫צריכים?‬
‫להביא לי חלב אני לא חושב "חלב =‬
‫ובאמת‪ ,‬אם כל אחד ינסה במשך‬ ‫נוזל לבן בשקית מלבנית המופק‬
‫כמה תפילות לא לחשוב כלל על‬ ‫מפרה" אני פשוט חושב 'חלב'‪.‬‬
‫פירוש המילים‪ ,‬אלא רק להתרכז כל‬
‫והצורך שלנו בכוונה הכתובה הזו‪,‬‬
‫התפילה במחשבה ש"אני עומד מול‬
‫נובע מכך‪ ,‬שהידיעה הברורה‬
‫המלך‪ ,‬וזה אמיתי לחלוטין כמו‬
‫והמוחשית שאנחנו עומדים מול‬
‫שאני אמיתי‪ ,‬ואני מדבר אתו‪ ,‬והוא‬
‫המלך ומדברים אתו מאד קלושה‬
‫מקשיב לי" הוא יראה שהכוונה‬
‫אצלנו‪ ,‬ומאחר שאנחנו צריכים‬
‫במילים עצמן והפירוש שלהן יגיע‬
‫לעשות משהו בעשר דקות הללו‪ ,‬אז‬
‫ממילא‪ ,‬בדיוק כמו שהיה קורה אם‬
‫אנחנו מתעסקים בכוונת המילים‪...‬‬
‫הוא היה מבקש משהו מחבר שלו‪.‬‬
‫אבל אם היינו מדברים כעת עם מלך‬
‫בשר ודם‪ ,‬לא היינו חושבים על‬

‫~‪~8‬‬
 ‫ידועה הבדיחה \ סיפור עצוב‪ ,‬על‬ ‫בהתחלה זה קשה להתרכז כל הזמן‬
‫אותו אברך שאמר לאשתו‬ ‫במחשבה היחידה הזו‪ ,‬וצריך כל‬
‫בהתפעלות שבלילה האחרון הוא‬ ‫הזמן במהלך התפילה לחזור שוב‬
‫חלם שהקב"ה מדבר אתו‪ ,‬והיא‬ ‫ושוב על כך‪ ,‬אבל לאחר זמן קצר של‬
‫שאלה אותו מה החידוש‪ ,‬הרי אתה‬ ‫תרגול‪ ,‬באופן אוטומטי המחשבה‬
‫חושב עליו כל היום אז מדוע שלא‬ ‫הזו מלווה את התפילה בלי מאמץ‪.‬‬
‫תחלום עליו בלילה‪ ,‬והוא ענה לה‬
‫וכאן‪ ,‬אני רוצה לגעת ברעיון‪ ,‬שמקיף‬
‫מתי אני חושב עליו? בבוקר אני רץ‬
‫את כל עבודת ה' של האדם‪ ,‬ומאחר‬
‫להתפלל ובתפילה אני לא חושב עליו‪,‬‬
‫שהוא מהותי לעניין התפילה‪ ,‬אביא‬
‫אחר כך‪ ,‬אני לומד בכולל‪ ,‬שם אני‬
‫אותו כאן בקצרה (ואם ירצה ה' –‬
‫ודאי לא חושב עליו‪ ,‬ואז אני רץ‬
‫אכתוב עליו באריכות בחוברת‬
‫הביתה‪ ,‬אוכל‪ ,‬נמצא קצת עם‬
‫אחרת)‪.‬‬
‫הילדים‪ ,‬הולך לסדר שלישי‪ ,‬והולך‬
‫לישון‪ ,‬אז מתי במהלך היום אני‬ ‫כהקדמה‪ ,‬ארצה לספר כיצד הגעתי‬
‫חושב עליו? – הבדיחה עצובה‬ ‫לרעיון הזה‪.‬‬
‫ואמיתית‪ ,‬ובאותה תקופה בחיי‪,‬‬
‫שנה אחת‪ ,‬הרגשתי במשך תקופה‬
‫ניסיתי להפוך את היוצרות‪ ,‬ולהיות‬
‫ארוכה לאחר יום‪-‬כיפור "ימי‬
‫כמה שיותר בקשר עם הקב"ה‪.‬‬
‫אהבה"‪ ,‬כל אחד מכיר את התקופות‬
‫ובסוכות של אותה שנה הרגשתי‬ ‫האלה‪ ,‬שבהם הכול הולך בקלות‪,‬‬
‫שמחה בלתי רגילה‪ ,‬כי בזמן ששהיתי‬ ‫ורק מתרוממים עוד ועוד‪ ...‬ובאותה‬
‫בסוכה חשבתי לעצמי שוב ושוב‪,‬‬ ‫פעם‪ ,‬הרגשתי שאני רוצה להיות‬
‫שעכשיו אני בקשר עם הקב"ה! כי‬ ‫קשור ומחובר לקב"ה עד כמה שרק‬
‫בעצם הישיבה כאן בסוכה‪ ,‬אני‬ ‫אפשר‪.‬‬
‫מקיים מצווה בכל רגע ורגע‪ ,3‬וזה‬

‫האלה הגיעו מאליהן באותו סוכות‪ ,‬ולא‬ ‫‪ 3 3‬כמובן‪ ,‬ללא נערווין‪ ,‬שהיה מוביל‬
‫שהתאמצתי בלחץ לייצר אותן‪.‬‬ ‫להפך משמחה‪ ,‬כוונתי שהמחשבות‬
‫~‪~9‬‬
 ‫הקב"ה‪ ,‬ולא הייתי צריך להתאמץ‬
‫לשווא לכוון את פירוש המילים‪,‬‬
‫אלא פשוט לחשוב כל התפילה על זה‬
‫שאני עומד מול המלך ואני בקשר‬
‫אתו ומדבר אתו‪ ,‬וכמובן שכוונת‬
‫שלוש פעמים ביום אני נמצא בקשר‬
‫המילים הגיעה ממילא כמו שאמרנו‪,‬‬
‫וממילא היה לי תענוג גדול בכל‬
‫תפילה‪.5‬‬
‫ידועה ומפורסמת שיטת ר' חיים‬
‫מבריסק שהכוונה הזאת‪ ,‬של "עומד‬
‫לפני המלך" מעכבת במצווה של‬
‫מעיקה והתחילה להיות תענוג גדול ‪,‬‬
‫התפילה‪ ,‬ואם הוא לא כיוון לאורך‬
‫אבר‪ ,‬יצא שהגעתי מדי יום לדבר עם‬
‫צריכים לעשות כעת כפי הלכותיו וגדריו‬
‫‪-‬ולעשות אותו‪.‬‬
‫וכל מה שנוגע ל'הרגשים' במצווה –‬
‫אנחנו משאירים לקב"ה להחליט עליו‪,‬‬
‫האם לתת לנו אותם במתנה או לא‪ ,‬אבל‬
‫ההתעסקות באותם הרגשים‪ ,‬האם יש‬
‫לי אותם או לא‪ ,‬ולמה לא‪ ,‬ולמה שנה‬
‫שעברה כן ועכשיו לא‪ ,‬יכולה רק להזיק‬
‫ושום טוב לא יוצא ממנה‪ .‬הרגשות‬
‫בקיום המצוות ועבודת ה' לא נמצאים‬
‫בשליטה שלנו‪ ,‬ומשום כך הם שייכים‬
‫ל"עולמות השכר" ואינם מעידים כלל‬
‫אם המצווה שקיימתי נעשתה בצורה‬
‫טובה או לא‪ ,‬או על הדרגה הרוחנית‬
‫שלי כעת‪ ,‬ומשום כך חשוב לזכור כל‬
‫הזמן שההתעסקות בהם מגיעה רק‬
‫מעצת היצר‪.‬‬
‫~ ‪~ 10‬‬
‫נתן לי שמחה גדולה‪ ,‬ודרבן אותי‬
‫להמשיך ולמצוא עוד חלקים ביום‬
‫שבהם אני בקשר עם הקב"ה – וכך‬
‫הגעתי לתפילה‪.‬‬
‫עם הקב"ה‪ ,‬אני מדבר אתו‪ ,‬לאחר‬
‫שהבנתי את זה‪( ,‬ליתר דיוק‪ ,‬לאחר‬
‫שהרגשתי את זה‪ ,‬שהרי גם קודם‬
‫"ידעתי" בשכל שאני מדבר עם‬
‫הקב"ה) התפילה הפסיקה להיות‬
‫‪4‬‬
‫ובתוספת המהלך שלמדתי מהרב‬
‫‪ 4‬על הדרך גם מתיישב‪ ,‬מדוע הרמב"ם‬
‫קרא לספרו על הלכות תפילה בשם‬
‫"אהבה"‪.‬‬
‫‪ 5‬כיום‪ ,‬כמה חודשים לאחר מכן‪ ,‬מטבע‬
‫הדברים המצב לא כך‪ ,‬ולא זכיתי‬
‫להמשיך ולהרגיש תענוג גדול בכל‬
‫תפילה‪ ,‬כך היא דרכו של עולם‪ ,‬שלכל‬
‫אחד יש תקופות בהן הוא ירגיש בכל‬
‫תפילה ומצווה עונג ושמחה‪ ,‬ותקופות‬
‫שבהן הוא ירגיש שליבו לב אבן ואינו‬
‫מוצא שום שמחה או הרגש מיוחד‬
‫במצוות‪ ,‬ועל ה"רגשי קודש" הללו‬
‫שלפעמים נמצאים ולפעמים נעלמים‪,‬‬
‫היה נוהג לומר מורי ורבי זצ"ל שהם‬
‫שייכים ל'עולמות השכר'‪ ,‬ולנו אסור‬
‫להתעסק בהם‪ ,‬עלינו מוטל אך ורק‬
‫לעשות‪ ,‬להתבונן מה הדבר אותו אנחנו‬
 ‫וכוונת המילים מגיעה ממילא‪,‬‬
‫וממילא קל יחסית לקיים זאת‪.‬‬
‫חשוב לזכור‪ ,‬שאף החזו"א‪ ,‬ש'הציל'‬
‫אותנו מלהפסיד את כל תפילותינו‪,‬‬
‫על ידי שכתב אחרת מר' חיים‪ ,‬כתב‬
‫בנוסף‪ ,‬שמכל מקום‪ ,‬תפילה כזו‬
‫(שבה לא מכוונים בכולה את הכוונה‬
‫הנ"ל) אינה רצויה ומתקבלת כל כך‬
‫אחרת‪ ,6‬ולשיטתו‪ ,‬יוצאים ידי חובה‪,‬‬
‫(הגם שיוצאים בה י"ח)‪.‬‬
‫ויש להוסיף כאן דבר חשוב מאד –‬
‫הן לגבי שאלת רבים (בעיקר‬
‫בילדותם) מדוע בכלל צריך להתפלל‬
‫אם הקב"ה יודע מה אני צריך‪ ,‬והן‬
‫לגבי התחושה הלא נעימה שמלווה‬
‫רבים (אם לא בגלוי‪ ,‬אז עמוק בלב)‬
‫כאשר התפילה על דבר ספציפי לא‬
‫מתקבלת – מהות התפילה היא קשר‬
‫את עצמו שעומד לפני ה' הרי הוא בכלל‬
‫״מתעסק״‪ ,‬ודינו כלא התפלל כלל‪,‬‬
‫וכאילו דילג התיבות‪.‬‬
‫בהערות שרשם [החזו"א] בשולי גליונות‬
‫הספר‪ ,‬כתב רבינו להשיג על קביעה זו‪:‬‬
‫'כל אדם שעומד להתפלל‪ ,‬לא שייך בו‬
‫׳מתעסק׳‪ ,‬דלעולם יש בו דעה כהה‬
‫שהוא תפילה לפניו ית׳‪ ,‬אלא שאין לבו‬
‫ער כל כך‪ ,‬ובידיעה קלושה סגי דיעבד‪,‬‬
‫אלא שאינה רצויה ומקובלת כל כך'"‬
‫(מעשה איש חלק א' עמוד קנד)‬
‫~ ‪~ 11‬‬
‫כל התפילה שהוא עומד לפני המלך‬
‫לא יצא ידי חובתו!‬
‫אני זוכר היטב את הפעם הראשונה‬
‫שקראתי את דבריו‪ ,‬וכמה נלחצתי‬
‫מהם‪ ,‬בחסדי שמים לא נלחצתי‬
‫לאורך זמן‪ ,‬כי מייד הזדמנה לידי‬
‫הערת החזו"א בגיליון‪ ,‬שדעתו‬
‫גם אם לא כיוונו כך בכל התפילה‪,‬‬
‫אבל גם לאחר שנרגעתי‪ ,‬היה ברור‬
‫לי‪ ,‬שלהתפלל כשיטת ר' חיים זה‬
‫דבר קשה עד בלתי אפשרי‪ ,‬אך כיום‬
‫אני מבין‪ ,‬שזה קל הרבה יותר ממה‬
‫שחשבתי‪ ,‬אמנם‪ ,‬לכוון כך לאורך כל‬
‫התפילה נשאר קשה‪ ,‬אבל מאחר שזו‬
‫הכוונה היחידה שצריך לכוון‪ ,‬ובה‪,‬‬
‫ורק בה‪ ,‬צריך להתרכז ולהתאמץ‪,‬‬
‫‪..." 6‬מרן הגר״ח מבריסק בספרו (על‬
‫הרמב״ם הל׳ תפלה) מבאר דברי‬
‫הרמב״ם שאם לא כיוון המתפלל לבו‬
‫לא יצא‪ ,‬שאין זו כוונת פירוש המילות‪,‬‬
‫שבזה די אם כיוון בברכה ראשונה של‬
‫שמונה‪-‬עשרה‪ ,‬אלא ה״כוונה" היא‪:‬‬
‫שיכוון שהוא עומד בתפילה לפני ה׳‪,‬‬
‫שיראה עצמו כעומד לפני השכינה‪.‬‬
‫כוונה זו‪ ,‬אינה מדין כוונה רק שהוא‬
‫מעצם מעשה התפילה‪ ,‬שאם אינו רואה‬
 ‫פעם שמתפללים לקב"ה במהלך‬
‫היום יום‪ ,‬אפילו על הדברים הכי‬
‫קטנים‪ ,‬יוצרים אתו קשר שוב ושוב‪,‬‬
‫ויש לדעת שכאשר מתפללים לקב"ה‬
‫כל הזמן‪ ,‬על כל דבר קטן‪ ,‬אפשר‬
‫להתעלות מעלה מעלה‪ ,‬והחזו"א‬
‫אמר שבגלל צורת חיים כזו‪ ,‬של‬
‫בקשה ותפילה מהקב"ה על כל דבר‬
‫קטן‪ ,‬זכו חז"ל לגודל ותוקף‬
‫אמונתם‪.‬‬
‫וכך כתוב במעשה איש (ח"א עמ' רפ)‬
‫‪..." :‬ביאר לו רבינו איך מתחזקים‬
‫באמונה‪ ,‬והוא‪ ,‬ע״י שמתרגלים שעל‬
‫כל דבר שהאדם צריך‪ ,‬עליו להקדים‬
‫דישיבת פוניבז׳‪ ,‬ודנו בשאלה כיצד‬
‫משתלבים בתפילת י״ח בחדא מחתא‬
‫גשמיים‪ :‬״רפאינו״‪ ,‬״ותן טל ומטר״‪ ,‬עם‬
‫בקשות על ענינים רוחניים‪ :‬בינה‪,‬‬
‫תשובה‪ .‬הרב דסלר סבר ליישב‪,‬‬
‫שהבקשה על רפואה ופרנסה היא‬
‫בתורת כלים ואמצעים לעבודת הבורא‪,‬‬
‫אך רבינו פתר את השאלה באופן אחר‪:‬‬
‫הבקשה מה׳ על צרכים גשמיים היא‬
‫גופה ערך רוחני נשגב‪ ,‬היא הביטוי‬
‫החזק ביותר של ״אמונה״‪ .‬היא‬
‫האומרת תלות גמורה במי שאמר והיה‬
‫העולם‪( ".‬מעשה איש חלק א עמ' ‪)155‬‬
‫~ ‪~ 12‬‬
‫עם הקב"ה‪ ,‬חסד עצום שהקב"ה נתן‬
‫לנו‪ ,‬להיות קשורים אליו בצורה‬
‫מיוחדת וספציפית‪ 7‬שלוש פעמים‬
‫ביום‪ ,‬והבחירה בידינו אם לתפוס‬
‫את זה בשתי ידיים או לא‪ ,‬מה זה‬
‫שייך לעובדה שהקב"ה יודע מה אני‬
‫צריך? ומה זה קשור לשאלה אם‬
‫קיבלתי מה שביקשתי? עוד לפני‬
‫שקיבלתי את הדבר הטכני ה"שולי"‬
‫שביקשתי‪ ,‬כבר קיבלתי את העיקר –‬
‫הקשר עם הקב"ה‪8.‬‬
‫אמנם‪ ,‬חשוב מאד להדגיש‪,‬‬
‫שהתפילה לא נעצרת בשלוש‬
‫התפילות הללו‪ ,‬פשוט וברור‪ ,‬שבכל‬
‫‪ 7‬כמובן‪ ,‬שהקשר שלנו עם הקב"ה עובר‬
‫כחוט השני לכל היום‪ ,‬בכל מעשינו‪ ,‬וכל‬
‫מצווה היא קשר עם הקב"ה‪ ,‬ואפילו‬
‫כשאנחנו לא עושים כלום‪ ,‬כדברי חז"ל‬
‫(מנחות מ"ג‪ ):‬על דוד המלך‪ ,‬שבשעה‬
‫שעמד במרחץ והיה ללא ציצית ותפילין‪,‬‬
‫דאג על כך שהוא עומד בלי מצווה‪ ,‬ואז‬
‫שמח בכך שהוא מהול ואמר על זה‬
‫שירה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שבכל מצב יש לנו קשר‬
‫עם הקב"ה‪ ,‬אבל‪ ,‬כל חיבור הוא אחר‬
‫מחברו‪ ,‬עם טעם משלו‪ ,‬ונותן משהו‬
‫אחר לגמרי לאדם‪ ,‬מה שיוצר בסוף את‬
‫האדם השלם‪.‬‬
‫‪..." 8‬ישב לפניו [לפני החזו"א] הגה״צ‬
‫רבי אליהו אליעזר דסלר זצ״ל‪ ,‬משגיח‬
 ‫חושית‪ ,‬וכשראו איזה מאורע‪ ,‬ראו‬ ‫תפילה‪ ,‬ולפנות לרבש״ע ולבקש‬
‫שהחטא הוא מענשו‪ .‬והוסיף‪ ,‬כי‬ ‫הדבר ממנו יתברך‪ .‬וכגון‪ :‬אם‬
‫אדרבא‪ ,‬כשהתפלה אצל האדם אינה‬ ‫תצטרך נעליים‪ ,‬תגיד רבש״ע אני‬
‫על דרך זו‪ ,‬ח״ו יכול להגיע עד כדי‬ ‫צריך נעליים‪ .‬אנא הזמן לי מעות‬
‫כך שישתכח ממנו שיש לבירה בעל‬ ‫והמקום שאמצא שם הנעליים‬
‫הבירה‪".‬‬ ‫המתאימות‪ .‬וכן אחר כך תודה לו‬
‫בפה מלא על שנתן לך‪ .‬בכך אתה‬
‫ואף על פי שצריך כל היום‪ ,‬להתפלל‬
‫מחזק אמונתך יום יום‪ ,‬כיון שאתה‬
‫על כל דבר‪ ,‬שלושת התפילות‬
‫פונה אליו בכל ענייניך! – ובשיחת‬
‫הקבועות שתיקנו אבותינו‬
‫מוסר שנשא הגרא״צ טורצין (בכולל‬
‫הקדושים‪ ,‬הבאים במקום הקרבת‬
‫״שפתי צדק״ בירושלים) אמר בהאי‬
‫הקורבנות בבית המקדש‪ ,‬והנוסח‬
‫לישנא‪ :‬שמעתי ממרן החזו״א‪,‬‬
‫שלהם נכתב על ידי אנשי כנסת‬
‫שאמר‪ ,‬שזה שאנו מוצאים בחז״ל‬
‫הגדולה‪ ,‬התפילות הללו הן רגעי‬
‫(ברכות ה׳‪ ,‬ב׳) גבי רב הונא דתקיפו‬
‫השיא של הקשר המיוחד עם הקב"ה‬
‫ליה ארבע מאות חביות יין‪ ,‬ואמרו לו‬
‫שקיים רק בתפילה בין האדם לקונו‪.‬‬
‫חכמים‪ :‬לעיין מר במיליה‪ .‬והיינו‪,‬‬
‫וממילא היסוד לכוון בהם מתחיל‬ ‫שחז״ל הקדושים אמונתם בבורא‬
‫מהעיקרון הבסיסי שהבאנו‪.‬‬ ‫ית׳ הייתה איתנה עד שהגיעה להם‬
‫להיות אצלם כמו חוש‪ ,‬וכשראו‬
‫לאחר שהתבסס אצלי (באופן יחסי)‬
‫מאורע – היה אצלם כאילו ראו‬
‫העיקרון הזה בכוונת התפילה‪,‬‬
‫המעשה שעל ידו נגרם המאורע הזה‪.‬‬
‫התחלתי לנסות למצוא טעם באותן‬
‫ואמר מרן ז״ל‪ ,‬שכח זה הגיע להם‬
‫ברכות שהרגשתי שקשה לי להתחבר‬
‫ע״י תפילה‪ ,‬שעל ידי שתפלתם היתה‬
‫אליהן ולמצוא בהן טעם – ובחסדי‬
‫כבן המתחטא לפני אביו‪ ,‬וכל דבר‬
‫ה' הצלחתי למצוא עצות כיצד‬
‫בלי יוצא מן הכלל‪ ,‬כקטן כגדול‪ ,‬כל‬
‫להצליח להתחבר ולחוש טעם בכל‬
‫דבר התחננו וביקשו מהשי״ת‪ ,‬על‬
‫אחת מהברכות‪ ,‬לי העצות הללו עזרו‬
‫ידי כך השיגו כל זה שאמונתם היתה‬
‫~ ‪~ 13‬‬
 ‫מאד‪ ,‬ועל כן אני מעלה אותן על‬
‫הכתב‪ ,‬בתקוה שאחרים גם ימצאו‬
‫בהם עזרה – ועל העצות הללו‬
‫בפירוט‪ ,‬בפרק הבא‪.‬‬

‫~ ‪~ 14‬‬
 ‫אכן‪ ,‬לכאורה יותר קל להתחבר‬
‫לתפילה שנאמרת בלשון יחיד‪ ,‬שבה‬
‫אני מרגיש בלי קושי שאני מתפלל על‬
‫"עצמי" ומשום כך אני מכוון יותר‪,‬‬
‫מתפילה הנאמרת על "כלל ישראל"‪,‬‬
‫מצד שני‪ ,‬כבר הודיעו לנו חז"ל‬
‫שהצורה שבה יש סיכוי יותר גדול‬
‫שהתפילה תתקבל – היא דווקא‬
‫כאשר האדם הפרטי מבקש על‬
‫הרבים ומשתף את עצמו בתוכם‪9.‬‬
‫הצעה שאני נוהג לפיה‪ :‬כאשר אני‬
‫אומר ברכות שנוגעות לחיי היום יום‬
‫הפרטיים שלי‪ ,‬כדוגמת 'אתה חונן'‪,‬‬
‫'השיבנו' וכדומה‪ ,‬וכל ה"בעיה" שלי‬
‫היא שהן מנוסחות בלשון רבים‪ ,‬אני‬
‫לא מכוון ש"כלל ישראל יזכה לדעה‬
‫בינה והשכל ומתוך כך גם אני אזכה‬
‫לזה"‪ ,‬אלא אני מכוון בסדר הפוך‪,‬‬
‫שאני מתפלל על עצמי ועל הדברים‬
‫ציבורא‪ ,‬היכי נימא "יהי רצון מלפניך ה'‬
‫אלהינו שתוליכנו לשלום וכו'" וברש"י‬
‫שם כ' אל יתפלל תפלה קצרה בלשון‬
‫יחיד אלא בלשון רבים שמתוך כך‬
‫תפלתו נשמעת עכ"ל‪.‬‬
‫~ ‪~ 15‬‬
‫פרק שני – כוונת הברכות‬
‫בפרטות‪.‬‬
‫בברכות האמצעיות‪ ,‬המגיעות לאחר‬
‫השבח הראשוני‪ ,‬ולפני ההודאה‪ ,‬יש‬
‫את החלק העיקרי (לכאורה)‬
‫בתפילה‪ ,‬שבו אנו מבקשים דברים‬
‫מה'‪ ,‬אבל דווקא לפעמים ישנו קושי‬
‫להתחבר להרבה מהברכות הללו‪,‬‬
‫חלק מהן מדברות על הגאולה‬
‫העתידית‪ ,‬דבר שלי מאד קשה‬
‫להרגיש שאני פועל כעת בתפילתי‪,‬‬
‫חלק מהברכות מתייחס לכלל ישראל‬
‫ולא לצורך של אדם פרטי‪ ,‬שזה גם‬
‫מקשה להתחבר‪ ,‬וישנם קשיים‬
‫נוספים שיפורטו בהמשך – והשאלה‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬היא כיצד להצליח להתחבר‬
‫ולכוון בכל אחת מהברכות?‬
‫ראשית‪ ,‬ברצוני להתייחס לנוסח‬
‫הברכות‪ ,‬שנכתב בלשון רבים‬
‫("חננו"‪" ,‬השיבנו") בכל הברכות‪.‬‬
‫‪ 9‬ואפילו בתפילת הדרך‪ ,‬שהיא בוודאי‬
‫תפילה אישית שמתפלל האדם על עצמו‪,‬‬
‫תיקנו חז"ל שיגיד אותה בלשון רבים‪,‬‬
‫וז"ל הגמ' (ברכות כ"ט‪ ):‬אמר אביי‪,‬‬
‫לעולם לישתף איניש נפשיה בהדי‬
 ‫ברכת אתה חונן היא בקשה על‬
‫היסוד והשורש לכל עבודת ה'‪ ,‬בעוד‬
‫שבקשה על פרנסה או רפואה היא‬
‫בקשה על כלים לעבודת ה'‪ ,‬הבקשה‬
‫הזו היא בקשה על דבר שבלעדיו אין‬
‫מצאתי עצה אחרת שאכתוב בהמשך‬
‫שום סיכוי אפילו להתחיל לעבוד את‬
‫ה'‪ ,‬וכ"ש להתקדם בעבודתו‪.‬‬
‫בירושלמי בברכות (פרק ה' ה"ב)‬
‫כתוב שהסיבה שתקנו הבדלה בחונן‬
‫הדעת‪ ,‬כי אם אין דעת הבדלה מנין‪,‬‬
‫ועוד נכתב שם‪ ,‬שרבי תמה איך בטלו‬
‫ברכת חונן הדעת בשבת שהרי אם‬
‫אין דעת תפילה מניין?‬
‫הדעה שעליה אנו מתפללים‪ ,‬היא‬
‫היכולת להכיר בין טוב לרע‪ ,‬היצר‬
‫הרע משקיע את כל כוחו בניסיון‬
‫להפיל אותנו דווקא בצורה כזו‪,‬‬
‫שנטעה‪ ,‬ונחשוב על עבירה שהיא‬
‫מצווה! ואם הוא ח"ו מצליח בזה‪,‬‬
‫הרווח עבורו ברור‪ :‬הרי מי שחושב‬
‫על עבירה שהיא מצווה‪ ,‬לעולם לא‬
‫כיום אני מתחבר יותר לתפילה שאני‬
‫מתפלל על עצמי מתפילה שאני מתפלל‬
‫על כלל ישראל‪ ,‬ממילא זו הצורה שעלי‬
‫להתפלל ולכוון בתחילה – ולאחר מכן‬
‫להוסיף את הכוונה על כלל ישראל‪.‬‬
‫~ ‪~ 16‬‬
‫שאני צריך בתוך כלל ישראל שאני‬
‫מתפלל גם עליו‪.10‬‬
‫(ולגבי הברכות הנוגעות רק לכלל‪,‬‬
‫כמו בנין ירושלים וצמח דוד ועוד‪,‬‬
‫בעזר ד')‪.‬‬
‫אתה חונן‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬לא רבים מתקשים לכוון‬
‫בברכה הזו‪ ,‬אבל יכול להיות שרבים‬
‫טועים בהבנת הבקשה שאנו‬
‫מבקשים‪ ,‬ולכן אכתוב כאן כפי‬
‫הבנתי את משמעות הברכה‪.‬‬
‫יש שטועים לחשוב‪ ,‬שהבקשה היא‬
‫על היכולת להבין דברים קשים‪,‬‬
‫ולהצליח להבין את הגמרא‪ ,‬או‪,‬‬
‫שכמו שאומרים על אחד שהוא‬
‫"חכם" או "פיקח" – אז אני מבקש‬
‫בברכה להיות "חכם ופיקח"‪ ,‬אבל זו‬
‫טעות‪ ,‬הברכה (אף שגם זה נכלל בה)‬
‫היא על משהו אחר לגמרי‪.‬‬
‫‪ 10‬ואני קודם כל מכוון על עצמי‪ ,‬משום‬
‫שכדי להצליח להתחבר לברכה‪ ,‬כל אחד‬
‫חייב להתבונן ולשים לב מה גורם לו‬
‫להתחבר לברכה‪ ,‬ולעשות את זה‪,‬‬
‫ומאחר‪ ,‬ש'אין מה לעשות'‪ ,‬בדרגה שלי‬
 ‫וחיים את כל החיים בתקווה‬ ‫יעשה עליה תשובה‪ ,‬וגם לעולם לא‬
‫ובציפייה לגן עדן‪ ,‬כאשר בסוף הם‬ ‫יחדל ממנה‪ ,‬שהרי הוא חושב שהיא‬
‫מגלים שפניהם לגיהנם?‬ ‫מצווה – ורחמנות גדולה על מי‬
‫שנופל בזה‪ ,‬וזו בעצם הדרך היחידה‬
‫ובזה היצר הרע משקיע את עיקר‬
‫כמעט של היצר הרע‪ ,‬להוציא את‬
‫מאמציו‪ ,‬והוא גם גאון גדול בזה‪,‬‬
‫האדם מהעולם‪ ,‬עם עבירות‬
‫שהרי הוא הפיל כל כך הרבה בעם‬
‫"מושלמות"‪ ,‬כשעושים עבירה‬
‫ישראל במהלך ההיסטוריה בכתות‬
‫ויודעים שהיא עבירה‪ ,‬אז דבר ראשון‬
‫ושיטות שבתחילת דרכם אי אפשר‬
‫מרגישים נקיפות מצפון וכבר הולך‬
‫היה להבדיל בינם לבין האמת‬
‫חלק מההנאה‪ ,‬וגם עושים תשובה‪,‬‬
‫הצרופה‪ ,‬ורק בראי הדורות ראו‬
‫אם לא מייד אז ביום כיפור‪ ,‬ולפחות‬
‫בבירור את סופם‪ ,‬מהצדוקים‬
‫באופן חלקי‪ ,‬וגם מנסים להימנע‬
‫והבייטוסים‪ ,‬עד לתלמידי שבתאי‬
‫מהעבירה בהמשך‪ ,‬אבל בעבירות‬
‫צבי ועד לימינו אנו‪.‬‬
‫שמתחפשות למצוות האדם עושה‬
‫וכל אחד יודע מרת נפשו‪ ,‬שככל‬ ‫אותם בהנאה ובשלימות‪ ,‬לא‬
‫שאדם גדל בשנים‪ ,‬הוא מוצא פעמים‬ ‫מתחרט עליהן‪ ,‬ולא עושה עליהן‬
‫בהם חישב שכעת ה' רוצה ממנו‬ ‫תשובה אף פעם! ‪11‬‬

‫לעשות כך‪ ,‬ולאחר מכן גילה שהיה‬

‫ואם כך נאמר במצוות בודדות‪ ,‬מה‬
‫זה הפך רצון ה' והוא הוטעה לחשוב‬
‫נאמר על אלה שהיצר הרע הפיל‬
‫כך‪.‬‬
‫אותם להאמין בשיטות של שקר‬
‫ביהדות‪ ,‬שההולכים בהם מנהלים‬
‫את כל חייהם לפי השיטה השקרית‬

‫וקברתיו וכשבאתי והרצתי דברי לפני‬ ‫‪" 11‬אמר רבי עקיבא זו היתה תחלת‬
‫חכמים אמרו לו על כל פסיעה ופסיעה‬ ‫זכותי לפני חכמים השכמתי ומצאתי‬
‫שהיית פוסע מעלין עליך כאילו שפכת‬ ‫הרוג אחד והייתי מטפל בו בג' תחומי‬
‫דמים‪( ".‬מסכת שמחות ד‪ ,‬לד)‪.‬‬ ‫שבת עד שהבאתיו למקום קבורה‬

‫~ ‪~ 17‬‬
 ‫וכך כותב המלבי"ם בתחילת משלי‪:‬‬ ‫ועל זה צריך להתפלל דבר ראשון‬
‫"גדר החכמה היא‪ ,‬לדעת בכל‬ ‫לפני הכול – שנזכה לדעה‪ ,‬לדעת בין‬
‫המדות והדרכים והמנהגים שיש בכל‬ ‫טוב אמיתי לרע אמיתי‪.‬‬
‫אחד מהם שני דרכים הפוכים זה‬
‫עוד צריך לזכור‪ ,‬שגם לאחר‬
‫מזה‪ ,‬כמו‪ ,‬אכזריות רחמים‪ ,‬גאוה‬
‫שלומדים את ההלכות הכתובות‬
‫ענוה‪ ,‬עזות בושת‪ ,‬אכילה צום‪,‬‬
‫בשולחן ערוך ונו"כ‪ ,‬עדיין‪ ,‬מדי יום‪,‬‬
‫קדושה טומאה‪ ,‬שהנהגה על פי דרך‬
‫נתקלים במקרים‪ ,‬בהם לא יודעים‬
‫אחד היא חכמה והפוכה סכלות‪.‬‬
‫מה נכון לעשות‪ ,‬ומה רצון ה' ממני‪,‬‬
‫למשל להתנהג בענוה היא חכמה‬
‫האם הסיטואציה כעת דורשת ממני‬
‫ולהתנהג בגאוה היא סכלות‪,‬‬
‫להישאר בבית ולעזור‪ ,‬או שאני‬
‫ולפעמים הגאוה חכמה והענוה‬
‫דווקא צריך ללכת ללמוד? אני זקוק‬
‫סכלות‪ ,‬כמו נגד רשעים וזדים‪ ,‬וכן‬
‫כעת לנוח כדי לאגור כוחות‪ ,‬או שעלי‬
‫בכל דבר שיפול עליהם שם טוב ורע‪,‬‬
‫ללמוד עם הקושי שלי להתרכז?‬
‫נאה ומגונה‪ ,‬תלמד החכמה באיזה‬
‫בשביל ההכרעות בספיקות‬
‫דרך ילך ואיך ומתי וכמה ישתמש‬
‫המתעוררים כסדר‪ ,‬שלפעמים‪ ,‬מה‬
‫בכל מדה‪ ,‬וכלל הוא‪ ,‬שדרכי החכמה‬
‫שלא תבחר‪ ,‬יש צד שמדובר במצווה‬
‫אי אפשר שיבין האדם מעצמו וא"א‬
‫ויש צד שמדובר בעבירה‪ ,‬חייבים‬
‫שיתודעו במופת‪ ,‬והם מקובלים מה'‬
‫לבדו"‬ ‫בינה‪ ,‬היכולת להבין דבר מתוך‬
‫דבר‪ ,‬ללמוד את התורה‪ ,‬ובשעה‬
‫כוונתו‪ ,‬וכך מתפרש גם מהמשך‬ ‫שאני מגיע לספק כיצד להתנהג‬
‫דבריו‪ ,‬שאי אפשר להגיע לבד להבנה‬ ‫בחיים‪ ,‬אף על פי שבמה שלמדתי לא‬
‫מתי צריך להתנהג בגאוה ומתי‬ ‫הוזכר המקרה הספציפי שלי‪ ,‬אם יש‬
‫בענווה‪ ,‬כאן אין מדובר בהכרעה‬
‫בינה‪ ,‬אז יש את היכולת להקיש‬
‫במקרה בין שתי אפשרויות בחיי‬
‫ממה שלמדתי ולהבין מה התורה‬
‫היום יום‪ ,‬אלא בצורה שבה‬
‫תגיד במקרה שלי‪ ,‬ולהיות צודק!‪.‬‬
‫משתמשים במידות שפעם הן טובות‬

‫~ ‪~ 18‬‬
 ‫השיבנו‪ ,‬סלח לנו‪.‬‬ ‫ופעם הן רעות‪ ,‬והדרך היחידה להגיע‬
‫לכך היא על ידי לימוד התורה‬
‫מאחר שבשתי הברכות הללו‪ ,‬נראה‬
‫והקבלה איש מפי איש – מדבריו אנו‬
‫לי שמי שרוצה לכוון לא יתקל בשום‬
‫יכולים להבין עד כמה אנו מוכרחים‬
‫קושי‪ ,‬לא כתבתי עליהם‪ ,‬שכל‬
‫מטרתי כאן היא להציע עצות‬
‫לזכות לדעה‪ ,‬לבינה ולהשכל‪,‬‬
‫לכוונה‪ ,‬ולהתחבר‪ ,‬במקומות שקשה‬ ‫שהוא (ההשכל) חותם את מהלך‬
‫לעשות כן‪.‬‬ ‫הלימוד בתרגום לחיי המעשה –‬
‫ובלשון חז"ל "לאסוקי שמעתתא‬
‫ראה נא בענינו‬ ‫אליבא דהלכתא"‪.‬‬
‫ישנם הטועים‪ ,‬וסוברים שברכה זו‬ ‫וגם אם האדם ילמד כל היום‪ ,‬הוא‬
‫מדברת על הגאולה העתידה לבוא‪,‬‬ ‫זקוק לסיוע מהקב"ה להבין נכון את‬
‫אין זה נכון‪ ,‬הברכה הזו מדברת על‬ ‫התורה‪ ,‬ולתרגם את מה שלמד‬
‫הצרות היום יומיות‪ ,‬ובה אנו‬ ‫לספקות של חיי המעשה ולא לטעות‪,‬‬
‫מבקשים שהקב"ה יגאל אותנו‬ ‫ובלעדי זה‪ ,‬הוא יחטא על כל צעד‬
‫מהצרות הבאות עלינו תמיד (כך‬ ‫ושעל ולעולם לא יוכל להתקדם‬
‫מפורש ברש"י במגילה י"ז‪ :‬ד"ה‬ ‫בעבודת ה'‪12 .‬‬
‫אתחלתא)‪.‬‬
‫כמה עלינו לכוון בברכה הזו‪ ,‬שבה‬
‫ומאחר שזו ברכה כללית על הצרות‬ ‫תלוי הכול ובלעדיה אי אפשר‬
‫(כל הצרות‪ ,‬בגשמיות וברוחניות) קל‬ ‫להתחיל שום מהלך של עליה‪ ,‬ויהי‬
‫להתחבר אליה‪ ...‬כמובן‪ ,‬שכמו‬ ‫רצון שנזכה לדעה‪ ,‬לבינה‪ ,‬ולהשכל‪.‬‬
‫שכתבתי בתחילת הפרק‪ ,‬בכל ברכה‬

‫דהלכתא) לא המצאתי מדעתי‪ ,‬אלא‬ ‫‪ 12‬חשוב לציין‪ ,‬שאת פירוש המילים‬

‫הדברים כתובים במפורש בעץ יוסף‪,‬‬
‫וכאן רק באתי להטעים את הכוונה‪,‬‬
‫בהבנה עד כמה הדבר חשוב והכרחי‬
‫לחיי היום יום‪.‬‬
‫~ ‪~ 19‬‬
‫(דעה – הידיעה הבסיסית בין טוב לרע‪,‬‬
‫בינה – היכולת להבין דבר מתוך דבר‪,‬‬
‫והשכל – לאסוקי שמעתתא אליבא‬
 ‫חיידר בצו עירייה ונופלים פתאום‬
‫במהלך שמיימי ברור (ועוד מחייבים‬
‫אותם לשלם הוצאות משפט‪ )...‬אזי‬
‫מתרחב הלב בתחושה מיוחדת‪,‬‬
‫כאשר רואים מול העיניים כיצד‬
‫הקב"ה רב את ריבנו‪ ,‬ועל זה אנחנו‬
‫מתפללים "וגאלנו מהרה למען‬
‫ישנה כוונה על כלל ישראל וכוונה על‬
‫עצמי בתוכם‪ ,‬כמו כן בברכה הזו‪,‬‬
‫אמנם הבקשה היא שהקב"ה יציל‬
‫אותנו מהצרות הבאות עלינו‪ ,‬על כלל‬
‫ישראל‪ ,‬אך ודאי שאפשר לכוון‬
‫בנוסף שהקב"ה יציל אותי ויריב את‬
‫ריבי בצרות הפרטיות שלי ‪13‬‬

‫שמך" ששמו של הקב"ה מתקדש‬ ‫(שכלולות בצרות של כלל ישראל)‪.‬‬

‫ומתעלה כאשר הוא גואל אותנו‪,‬‬
‫לצערנו‪ ,‬הצרות של כלל ישראל‬
‫ולפעמים גם לאויבנו אין ברירה אלא‬
‫מתחדשות ומשתנות כל הזמן‪ ,‬ובכל‬
‫להודות שזוהי יד ה' שמצילה אותנו‬
‫זמן אפשר לכוון על הצרות שבאותו‬
‫מידם‪.‬‬
‫זמן‪ ,‬ואם‪ ,‬בחסדי שמים‪( ,‬ובאופן די‬
‫רפאנו‪.‬‬ ‫נדיר יש לציין)‪ ,‬לא עולות לראש‬
‫צרות שעם ישראל סובל מהן כעת‪,‬‬
‫כמובן שמי שרחמנא ליצלן‪ ,‬לא עלינו‬
‫אז בהחלט אפשר לבקש שהקב"ה‬
‫ולא עליכם‪ ,‬מכיר מקרוב חולה‬
‫יציל אותנו מהצרות האורבות לנו‪,‬‬
‫קשה‪ ,‬לא מתקשה לכוון בברכה הזו‪.‬‬
‫לכלל ישראל‪ ,‬בכל פינה‪.‬‬
‫אבל מי שזכה ואינו מכיר חולה‬
‫וכאשר אנחנו רואים שטיל‪ ,‬בצורה‬
‫באופן אישי‪ ,‬החיבור לברכה קצת‬
‫בלתי מוסברת‪ ,‬כמעט פוגע בבניין‬
‫קשה עליו‪ ,‬משום שהיא כוללנית‬
‫שלם וברגע האחרון מוסט ממסלולו‪,‬‬
‫מידי‪ ,‬הרי אף אחד לא חושב שהוא‬
‫או שרשעים הקמים עלינו להצר לנו‬
‫יגיד את הברכה הזו ומייד יקומו‬
‫ברוחניות‪ ,‬מנסים להכריח לסגור‬

‫אני אוכל לכוון יותר טוב ולהתחבר‬
‫יותר טוב‪ ,‬וממילא גם התפילה שלי על‬
‫כלל ישראל תוכל להגיע ממקום יותר‬
‫גבוה‪.‬‬
‫~ ‪~ 20‬‬
‫‪ 13‬ויש לחזור על מה שנכתב לעיל‬
‫(בברכת אתה חונן בהערה)‪:‬‬
‫כאשר אני מתפלל גם על עצמי וגם על‬
‫כלל ישראל אני מתחיל בעצמי – כי כך‬
 ‫ממחלתם‪ ,‬ופעמים לא מעטות כנגד‬ ‫ממיטת חוליים כל חולי ישראל‪,‬‬
‫הסיכויים שנתנו להם הרופאים‪.‬‬ ‫וממילא קשה להתחבר לברכה‪ ,‬כי‬
‫התחושה הכללית היא "מה אני‬
‫נדמיין לעצמנו זוג צעיר (שחס ושלו'‬
‫בעצם פועל בברכה הזו"?‬
‫לא יאלצו אף אחד מישראל לעבור‬
‫דבר כזה‪ ,‬אבל ברגע זה ממש‪ ,‬ישנם‬ ‫אנסה לתת את העצה שלי שאיתה‬
‫כאלה אשר למרבה הכאב עוברים‬ ‫אני מצליח להתחבר לברכה‪.‬‬
‫דבר כזה) שבנם הקטן רח"ל חולה‬
‫ישנם רבים‪ ,‬שבחסדי שמים‪ ,‬לא‬
‫במחלה מסוכנת‪ ,‬ושוכב כעת בבית‬
‫התנסו בחוויה הנוראית של חולה‬
‫החולים‪ ,‬הוריו המסכנים‪,‬‬
‫קשה במשפחה‪ ,‬זוהי חוויה נוראה‬
‫המוטרפים מדאגה‪ ,‬אינם יודעים מה‬
‫ואיומה‪ ,‬כל החיים של בני המשפחה‬
‫ילד יום‪ ,‬הם עושים משמרות כל‬
‫מוסטים ממסלולם‪ ,‬כל בני המשפחה‬
‫הזמן ליד מיטתו בתקווה שמשהו‬
‫תפוסים אך ורק בדבר אחד‪ :‬מה‬
‫ישתנה לטובה‪ ,‬והמצב הזה נמשך‬
‫קורה עם החולה‪ ,‬מה מצבו‪,‬‬
‫תקופה מסוימת‪ ,‬ובחסדי שמים‪,‬‬
‫מתעדכנים כל רגע‪ ,‬טרודים‬
‫פתאום‪ ,‬משהו אכן משתנה לטובה‪,‬‬
‫ומבולבלים‪ ,‬בכאב עצום‪ ,‬וכמובן‪,‬‬
‫והילד מבריא לחלוטין לשמחת‬
‫שהם מנסים להתפלל עליו כמה‬
‫כולם‪.‬‬
‫שיותר‪ ,‬אבל צריך לדעת‪ ,‬שלפעמים‬
‫מה גרם לו להבריא? התשובה לכך‬ ‫במצב הקשה הזה‪ ,‬לא מצליחים‬
‫היא שהקב"ה ריחם עליו ועליהם‪,‬‬ ‫לכוון כראוי בתפילות מרוב הטרדות‪.‬‬
‫ומרכיב עיקרי בכך‪ ,‬הוא גם‪,‬‬
‫כמו כן יש לזכור‪ ,‬שחולים קשים‬
‫ובעיקר‪ ,‬זכות התפילה‪.14‬‬
‫רבים בחסדי שמים מחלימים‬

‫לא ניצל זה התפלל ונענה וזה התפלל‬
‫ולא נענה מפני מה זה נענה וזה לא נענה‬
‫זה התפלל תפלה שלימה נענה וזה לא‬
‫התפלל תפלה שלימה לא נענה" (ר"ה‬
‫י"ח‪).‬‬
‫~ ‪~ 21‬‬
‫‪" 14‬שנים שעלו למטה וחוליין שוה וכן‬
‫שנים שעלו לגרדום לידון ודינן שוה זה‬
‫ירד וזה לא ירד זה ניצל וזה לא ניצל‬
‫מפני מה זה ירד וזה לא ירד זה ניצל וזה‬
‫כיום‪ ,‬איננו מרגישים על בשרינו את‬ ‫ולא רק בזכות התפילה של הוריו‬
‫הנזק שיקרה אם לא ירד גשם‪ ,‬בזמן‬ ‫ובני משפחתו‪ ,‬הקב"ה לוקח את‬
‫חז"ל מדובר היה על הבדל בין חיים‬ ‫התפילות של כל עם ישראל על‬
‫למוות‪ ,‬אם ח"ו הייתה בצורת‪ ,‬הרי‬ ‫החולים‪ ,‬והתפילות הללו נמצאות‬
‫שהיה רעב ומוות כפשוטו‪ ,‬הגשם‬ ‫בגנזי מרומים‪ ,‬וממתינות לשמש‬
‫היה הדבר הכי חשוב לכל אחד‬ ‫עבור חולים שצריכים ישועה‪.‬‬
‫ואחד‪ ,‬מקטן לגדול‪ ,‬וגם לא משנה‬
‫כשאני אומר את הברכה הזו‪ ,‬אני‬
‫במה הוא עבד‪ ,‬ואפילו אם הוא היה‬
‫מדמיין לעצמי‪ ,‬את אותו ילד אלמוני‬
‫עשיר גדול‪ ,‬בצורת הייתה אסון‬
‫ששוכב שמה‪ ,‬ואני מתפלל לקב"ה‬
‫לכולם‪.‬‬
‫שירפא את חולי עמו ישראל‪ ,‬ומכוון‬
‫ובימינו‪ ,‬גם אם נניח ח"ו שלא יהיה‬ ‫שהתפילה תלך ותועיל למי שזקוק‬
‫גשם כמה שנים‪ ,‬אז נכון שמדברים‬ ‫לה‪ ,‬שהקב"ה יקבל את התפילה‬
‫על פתיחת סכר דגניה‪ ,‬ונכון‬ ‫שלי‪ ,‬והיא תצטרף לעוד תפילות‬
‫שהחקלאים ניזוקים מזה‪ ,‬אבל‬ ‫רבות‪ ,‬ותרפא אי שם יהודי אחד‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬הרי יש התפלת מים‪,‬‬ ‫שמתייסר ולא יודע מה יהיה מחר‪.‬‬
‫ויש ייבוא מזון‪ ,‬ואף אחד לא ירגיש‬
‫ואני לא חושב‪ ,‬שכאשר אני אומר‬
‫ממש רעב ממשי כתוצאה מכך – וגם‬
‫את הברכה אני ארפא את כל חולי‬
‫למילים "את כל מיני תבואתה‬
‫ישראל‪ ,‬אבל אני כן יודע שהתפילה‬
‫לטובה" קשה להתחבר‪ ,‬החקלאים‬
‫הזו לא הולכת ריקם ח"ו – ולמישהו‬
‫ללא ספק מתפללים על כך בכוונה‬
‫אי שם היא עוזרת‪.‬‬
‫רבה‪ ,‬אבל אני? כיצד אני יכול‬
‫להתחבר לברכה הזו?‬ ‫ברך עלינו‪.‬‬

‫אף על פי שקל לכוון בחלקים בברכה‬ ‫מכל הברכות בתפילת י"ח זו הברכה‪,‬‬
‫שמדברים על פרנסה באופן כללי‪,‬‬ ‫שבאופן אישי‪ ,‬הכי קשה לי להתחבר‬
‫ניסיתי למצוא עצה להתחבר גם‬ ‫אליה ולכוון בה – אנסה לתאר את‬
‫לחלק בו אנו מבקשים על הגשם‪.‬‬ ‫הקושי שלי‪.‬‬
‫~ ‪~ 22‬‬
 ‫‪ -‬את השנה הזאת – את כל‬
‫המקרים והמאורעות העתידים‬
‫להתחדש בעולם בשנה הזו (עיון‬
‫תפילה) וברינת חיים פירש על מילים‬
‫אלו שנקבל את הקצוב לנו באופן‬
‫שיהיה בו תועלת וברכה‪.‬‬
‫‪-‬ושבענו מטובה – ושנזכה לשבוע‬
‫מטוב הברכה שנתת לנו (עץ יוסף‪,‬‬
‫ולפירוש הזה‪' ,‬מטובה' מתייחס‬
‫ל'שפע הברכה' שביקשנו בהתחלה‪,‬‬
‫ולא לתבואה שעליה ביקשנו‬
‫באחרונה) ובשיח יצחק כתב לבאר‬
‫לפי הנוסח "ושבענו מטובך" –‬
‫שתתן ברכה באופן שנסתפק עם‬
‫הטובה שנתת לנו ולא נרדוף אחר‬
‫תאוותינו‪.‬‬
‫‪ -‬וברך שנתינו כשנים הטובות –‬
‫בעץ יוסף ביאר שאנו מתפללים‬
‫שהקב"ה יברך שנה זו בכל טוב‬
‫הצעה שלי לבאר אותם) – הביאור נלקח‬
‫מהספרים שכבר הוזכרו לעיל "עבודת‬
‫התפילה" ו"מאמר מרדכי"‪ ,‬שליקטו‬
‫בטוב טעם ודעת מפרשים רבים על‬
‫מילות התפילה‪ ,‬ולעתים אני מביא את‬
‫הביאור כמנוסח בקונטרסים ולא בלשון‬
‫של המפרש עצמו‪.‬‬
‫~ ‪~ 23‬‬
‫ראשית‪ ,‬חשוב לפני כן לבאר‬
‫ולהבהיר את החלקים בברכה שלא‬
‫קשורים כלל לגשם או לתבואה‪,‬‬
‫אע"פ שבאופן כללי אני לא נכנס‬
‫בחיבור הזה לביאורי המילים‬
‫בברכות‪ ,‬כאן הדבר נצרך עבור‬
‫החיבור הבסיסי לברכה‪.‬‬
‫צריך לזכור‪ ,‬שהברכה הזו היא ברכה‬
‫כללית על פרנסה לכל אחד ואחד‪15‬‬
‫ועל הצרכים הגשמיים של כל אחד‬
‫ואחד כפי צורכו‪.‬‬
‫ואלו הן החלקים בברכה הקשורים‬
‫לפרנסה באופן כללי‪:16‬‬
‫‪ -‬ברך עלינו – בספר העיקרים‬
‫(מאמר ב' פכ"ו) כ' שהכוונה היא‬
‫"השפע ריבוי טובה והצלחה‬
‫בשבילנו" וברינת חיים כ' שבמילים‬
‫"ברך עלינו" מדובר על "כל‬
‫פרנסתינו ומזונותינו ברחבות"‪.‬‬
‫‪ 15‬ואדרבה‪ ,‬בגלל שהיא ברכה על פרנסה‬
‫– הכניסו בתוכה גם בקשה על גשמים‬
‫(כך מפורש בגמר' במגילה י"ז‪):‬‬
‫‪ 16‬בביאור המשפטים כאן‪ ,‬וכן בשאר‬
‫מקומות בקונטרס שבהם אני כותב‬
‫ביאורי מילים על פי מקורות (ולא ע"פ‬
 ‫והדברים כתובים במפורש בנפש‬ ‫בגשמיות וברוחניות כשנים שהיה‬
‫החיים‪ ,17‬והינם ידועים‪.‬‬ ‫בהם שפע רב‪.‬‬

‫וממילא‪ ,‬אף על פי שמה שאנו נכוון‬ ‫ובחלקים האלה כמובן שקל לכוון כל‬
‫בברכה הזו בדורנו‪ ,‬לא יהיה אותו‬ ‫אחד על פרנסתו וצרכיו‪.‬‬
‫סוג כוונה שכיוונו הדורות הקודמים‪,‬‬
‫אך לגבי התפילה על הגשם ועל‬
‫כי הצרכים בימינו השתנו‪ ,‬פשוט‬
‫התבואה‪ ,‬יש למצוא עצה להתחבר‬
‫שאנשי כנה"ג ידעו זאת ברוח‬
‫גם לבקשות הללו‪ ,‬ולהצליח לכוון‬
‫קודשם‪ ,‬והכניסו באותן מילים‪,‬‬
‫בהם מעומק הלב‪.‬‬
‫כוונה אחת עבור הדורות שקדמו לנו‪,‬‬
‫וכוונה אחרת עבור הדור שלנו‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬עלה לי רעיון‪:‬‬

‫כלומר‪ ,‬אנו לא מתפללים כאן על‬ ‫הדברים ידועים כיום‪ ,‬שכאשר גשם‬
‫הגשם רק בשביל להצמיח תבואה‬ ‫יורד הוא מנקה את האוויר מכל‬
‫(או אפילו בעיקר בשביל זה)‪ ,‬אבל‬ ‫הלכלוכים והזיהום שבו‪ ,‬ואם‪ ,‬חס‬
‫אנו מתפללים עליו מהסיבה שאנחנו‬ ‫ושלום‪ ,‬לא ירד גשם במשך כמה‬
‫זקוקים לו כיום‪ ,‬שהרי פעם לא היה‬ ‫שנים אין לנו מושג מה יהיה הנזק‬
‫זיהום באוויר‪ ,‬והגשם היה נצרך‬ ‫מהזיהום הנוראי שקיים סביבנו‬
‫עבור התבואה ולא בשביל לנקות את‬ ‫שממלא את האוויר כל הזמן‬
‫האוויר‪ ,‬היום‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬האוויר‬ ‫בחומרים הכי מזיקים שיש‪.‬‬
‫כל הזמן מזדהם ונזקק לגשם שינקה‬
‫וידוע‪ ,‬שאנשי כנסת הגדולה כללו‬
‫אותו‪( ,‬והוא יכול להתנקות אך ורק‬
‫בברכות התפילה‪ ,‬את כל הצרכים‬
‫על ידי גשם)‪ ,‬ולעומת זאת‪ ,‬בכל‬
‫שקיימים‪ .‬החל מזמנם‪ ,‬ועד ימות‬
‫הנוגע לאוכל‪ ,‬אין מי שחושש‬
‫המשיח‪ ,‬לכל אחד ואחד מישראל‪,‬‬
‫להישאר רעב מחמת הגשם‪.‬‬

‫‪ 17‬שער ב' פרקים י‪ ,‬יג ובעוד מקומות‬

‫שם‪.‬‬
‫~ ‪~ 24‬‬
 ‫אגב‪ ,‬בשנה השישית והשביעית‪ ,‬בה‬
‫כולנו שומעים על גיבורי הכוח‬
‫שזוכים בגבורה לשמט שדותיהם‬
‫כראוי ללא פשרות‪ ,‬והם‪ ,‬אחינו‬
‫החקלאים‪ ,‬זקוקים לגשם הזה‬
‫כמעט כמו בימי קדם‪ ,‬וכל מי שידבר‬
‫עם חקלאי‪ ,‬ישמע ממנו עד כמה‬
‫פרנסתו תלויה במידה בה ירד גשם!‬
‫בשנים הללו הרבה יותר קל לכוון‬
‫בברכה הזו אם לא עלינו‪ ,‬אז עליהם!‬
‫שזוכים ועומדים בניסיון קשה מאד‬
‫שכלל לא ברור עד כמה אנחנו היינו‬
‫מצליחים לעמוד בו בלי לחפש‬
‫"היתרים" למיניהם‪ – 20‬אם כן‪,‬‬
‫שפירא על הושענא רבא המלוקטים‬
‫בספר "יום ערבה"‪ ,‬אף על פי שהוא לא‬
‫מדבר על ברכת ותן טל ומטר‪ ,‬אבל‬
‫אפשר למצוא שם רבות על הקשר שלנו‬
‫לתפילה על גשם גם בימינו‪.‬‬
‫‪ 20‬נדמיין‪ ,‬שאומרים לנו לוותר על מקום‬
‫העבודה או התמיכה למשך שנה שלימה‪,‬‬
‫ולהסתדר ממה שנמצא‪ ...‬אבל יוסיפו‬
‫לנו שיש כאלה שמתירים כן להמשיך‬
‫לעבוד בקונץ כזה או אחר‪ ,‬כמה יצליחו‬
‫באמת לעמוד בניסיון ולא לסמוך על‬
‫"שיטות" כאלה ואחרות? (ומי שענה‬
‫כלאחר יד שהוא היה מצליח בקלות‪ ,‬לא‬
‫דמיין מספיק חזק‪ ,)...‬על אחת כמה‬
‫וכמה‪ ,‬שחלק מהחקלאים לא חונך‬
‫להבין שהשיטות הללו אינן כלל שיטות‪,‬‬
‫~ ‪~ 25‬‬
‫מי שהולך כיום לסין‪ ,‬יכול לראות‬
‫שכולם שם הולכים עם מסכות כל‬
‫היום‪ ,‬וככה הם הלכו שנים רבות‬
‫לפני הקורונה‪ ,‬הסיבה לכך היא‪,‬‬
‫שזיהום האוויר שם הוא איום ונורא‬
‫כבר שנים‪ ,‬ואי אפשר באזורי הערים‬
‫לנשום בצורה רגילה‪ ,‬ללא מסננים‪,‬‬
‫וח"ו‪ ,‬המצב הזה יכול לקרות גם כאן‬
‫ואף הרבה יותר גרוע ממנו‪ ,‬וחלק‬
‫מהסיבה שאנו זוכים לכך שזה לא‬
‫קורה‪ ,‬נעוץ בגשם‪.18‬‬
‫ולהתחבר‪19 .‬‬ ‫ועל זה קל לכוון‬
‫‪ 18‬זאת מלבד תועלתיות נוספות‪ ,‬כגון‪,‬‬
‫שבזמן שאין גשם פורצות שריפות‬
‫בקלות רבה‪ ,‬ובתקופה שבה יש גשם‪ ,‬גם‬
‫בימים שהוא לא יורד‪ ,‬האדמה רוויה בו‪,‬‬
‫ונמנעות שריפות‪ ,‬וכגון‪ ,‬שכאשר בונים‬
‫מקוואות ברחבי הארץ‪ ,‬מחכים לגשם‬
‫בשביל למלא אותם‪ ,‬ובזכות תפילתנו‬
‫אנו זוכים להשתתף בבניית המקוואות!‬
‫– ובטוחני‪ ,‬שמי שיתאמץ‪ ,‬ימצא סיבות‬
‫נוספות‪ ,‬ולמרות שכל סיבה כזו אינה‬
‫מספיקה לבדה להתחבר לגמרי לבקשה‪,‬‬
‫כולן ביחד מצטרפות ומצליחות לגרום‬
‫לכוונה מעומק הלב בתפילה שירד גשם‪.‬‬
‫‪ 19‬מי שרוצה להרחיב באפשרויות‬
‫להתחבר לבקשה על גשם‪ ,‬אני ממליץ‬
‫לקרוא וללמוד את שיעוריו של ר' משה‬
 ‫הקושי שכבר כתבתי עליו בברכת‬
‫רפאנו‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬אני מניח שרוב ככל‬
‫המתפללים כבר ענו לעצמם בשלב זה‬
‫עליהם שיזכו לשנה מבורכת בגשמים‬
‫או אחר שהתפילה מצטרפת‬
‫לתפילות אחרות ובצורה זו הם‬
‫מתחברים לברכות הללו‪ ,‬ואכן‪ ,‬זו‬
‫בעיקרון העצה שלי‪ ,‬אבל ברצוני‬
‫להטעימה במקצת‪.‬‬
‫לפני שנים רבות‪ ,‬כשהייתי בחור‪,‬‬
‫ביקש ממני חבר שעבד בבנייה לבוא‬
‫ולעזור לו באחת העבודות שהוא‬
‫לקח על עצמו‪ ,‬מדובר היה בהרחבה‬
‫לדירה‪ ,‬והוא נזקק לידיים נוספות‬
‫(ומתברר שהוא היה נואש עד כדי‬
‫כך‪ ,‬שאפילו אני‪ ,‬שלא מבין בזה‬
‫כלום – הצטרפתי למלאכה‪.)...‬‬
‫תוך כדי העבודה‪ ,‬הוא הראה לי‬
‫כיצד לעשות כמה מלאכות קטנות‬
‫קשה להתחבר למילים הללו‪ ,‬אבל‪ ,‬אם‬
‫יזכור האדם‪ ,‬גם במהלך שנים רגילות‪,‬‬
‫את גודל מסירותם ומעלתם של‬
‫החקלאים ששומרים שמיטה‪ ,‬יקל עליו‬
‫להתפלל עבורם שיזכו לשפע ברכה‬
‫בתבואתם תמיד‪.‬‬
‫~ ‪~ 26‬‬
‫כאשר אנו שומעים על כל החקלאים‬
‫היקרים הללו שזוכים ומקדשים שם‬
‫שמים ועומדים בניסיון – האם‬
‫נתקשה לכוון ולהתחבר לתפילה‬
‫ובתבואה טובה? ‪21‬‬
‫תקע בשופר‪ ,‬השיבה שופטינו‪ ,‬בונה‬
‫ירושלים‪ ,‬ואת צמח דוד‪.‬‬
‫בנוגע לברכות הנוגעות לגאולה‬
‫העתידה‪ ,‬אני רוצה בתחילה לתת‬
‫עצה כללית לכל הברכות הללו‬
‫ולאחר מכן להתייחס לכל אחת‬
‫בנפרד‪.‬‬
‫הקושי (עבורי לפחות) להתחבר‬
‫לברכות הללו מתחיל בראש‬
‫ובראשונה מהתחושה שהתפילה‬
‫כללית מדי‪ ,‬הרי אני לא חושב שאני‬
‫אתפלל "ובנה ירושלים"‪ ,‬ובסיום‬
‫התפילה מיד ירד בית המקדש‬
‫השלישי באש מן השמים‪ ,‬כעין‬
‫ובעבורם מדובר בשיטות הלכתיות‬
‫לגיטימיות‪.‬‬
‫‪ 21‬וזו העצה גם לגבי המילים "ואת כל‬
‫מיני תבואתה לטובה" – אמנם‪ ,‬בשאר‬
‫השנים שאין בהם קשר לשמיטה‪ ,‬קצת‬
 ‫הדבר הכי יפה שאפשר לדמיין‪,‬‬ ‫בבניית הקירות‪ ,‬ונתן לי לעשות‬
‫והרבה יותר מזה‪ ,‬כי הדמיון שלנו‬ ‫אותן‪.‬‬
‫בכלל לא מסוגל להשיג את היופי‬
‫לאחר שכבר הושלמה ההרחבה‪ ,‬יצא‬
‫הזה‪ ,‬מאחר שמעולם לא ראינו דבר‬
‫לי לעבור ברחוב בו עבדנו כמה‬
‫שדומה לזה‪.‬‬
‫פעמים‪ ,‬ובכל פעם הסתכלתי על‬
‫והעיר הזו‪ ,‬שתהיה בגודל של כל ארץ‬ ‫החדר מבחוץ והרגשתי מן תחושה‬
‫ישראל‪ ,‬עשויה מיהלומים ואבנים‬ ‫מיוחדת‪ ,‬תחושה ש'יש לי חלק בזה'‪,‬‬
‫טובות‪ ,‬ומאירה באור יקרות‪ ,‬תהיה‬ ‫למרות שלכל הדעות תרומתי לבנייה‬
‫בנויה מהתפילות של עם ישראל‬ ‫הייתה חסרת משמעות אמיתית‪ ,‬אף‬
‫במהלך כל הדורות‪.‬‬ ‫על פי כן‪ ,‬זאת הייתה הרגשתי‪ .‬ואם‬
‫כן‪ ,‬מה לדעתכם מרגיש הקבלן‬
‫והנה אני מדמיין את עצמי הולך‬
‫כשהוא עובר ליד בית שבנה?‪...‬‬
‫באותה עיר מדהימה‪ ,‬ופתאום אני‬
‫תשאלו אנשים שמכירים מקרוב‬
‫רואה בצד כמה מהאבנים של העיר‬
‫קבלנים‪ ,‬אין פעם אחת שהם יעברו‬
‫הזו‪ ,‬וכתוב עליהם "האבנים האלה‬
‫ליד בית שהם בנו‪ ,‬ולא יעצרו הכל‬
‫נבנו בתפילותיו של ישי בשנים כך‬
‫לכמה דקות! הם מסתכלים על הבית‬
‫וכך" ועל אבן אחת כתוב "האבן הזו‬
‫בהתפעלות וחיבה‪ ,‬ממש כאבא על‬
‫נבנתה ביום רביעי כ"א בכסליו‬
‫ילדו‪ ,‬וכמובן‪ ,‬תמיד יספרו באריכות‬
‫ה'תשע"ד – בתפילת מנחה שישי‬
‫למי שנמצא על ידם על כל תהליך‬
‫התפלל מעומק ליבו" ועל אבן אחרת‬
‫הבנייה מההתחלה עד להעמדת‬
‫כתוב "האבן הזאת נבנתה בתפילה‬
‫הבניין על תילו‪...‬‬
‫של ישי במנחה של פורים ה'תש"פ"‬
‫וכן הלאה‪ ...‬איזו תחושה מדהימה זו‬ ‫יום אחד‪ ,‬איננו יודעים מתי‪ ,‬אולי‬
‫הוא קרוב מאד‪ ,‬ואולי הוא לא יגיע‬
‫בימי חיינו‪ ,‬אלא רק אצל הנכדים‪...‬‬
‫אבל ביום הזה יגיע המשיח‪,‬‬
‫וירושלים תבנה ותכונן‪ ,‬וזה יהיה‬
‫~ ‪~ 27‬‬
 ‫תקע בשופר‪.‬‬
‫זו הברכה הראשונה על הגאולה‬
‫העתידה לבוא‪ ,‬בגמ' במגילה (י"ז‪):‬‬
‫נכתב שכל הברכות החל מהברכה‬
‫הזו עד ברכת ההודאה מדברות על‬
‫הגאולה העתידה לבוא ומתארות את‬
‫כל השתלשלות הגאולה שלב אחר‬
‫שלב‪ ,23‬יש לציין שבחלק מהברכות‬
‫הנאמרות על הגאולה‪ ,‬יש חלקים‬
‫הנוגעים גם לחיי היום יום שלנו‪,‬‬
‫אמנם‪ ,‬ברכת "תקע בשופר" מדברת‬
‫כולה על קיבוץ הגלויות העתיד‬
‫בכללות ועכשיו נדבר עליהם בפרטות‬
‫לבוא‪24 .‬‬
‫של הצדיקים הוא ירושלים (הבנויה)‪.‬‬
‫וכיון שנבנית ירושלים‪ ,‬בא דוד‪ .‬וכיון‬
‫שבא דוד‪ ,‬באה תפילה‪ .‬וכיון שבאה‬
‫תפילה‪ ,‬באה עבודת בית המקדש‪ .‬וכיון‬
‫שבאה עבודה באה תודה (ולאחר מכן‬
‫ברכת כהנים כי הכהנים מברכים את‬
‫העם לאחר העבודה) (כ"ז סיכמתי‬
‫בקצרה ע"פ הגמ' שם ופי' רש"י)‪.‬‬
‫‪ 24‬באר"י הקדוש הובא‪ ,‬שיש לכוון‬
‫בברכה זו‪ ,‬על כל טיפות הקרי שיצאו‬
‫לבטלה‪ .‬ולכוון‪ ,‬שיתקבצו ניצוצות‬
‫הקרי‪ ,‬שהם נידחים‪ ,‬ותקיא אותם‬
‫הקליפה שבלעתם – (הובא בחמ"י ח"ב‬
‫בימי השובבי"ם פרק ב')‪ .‬ואף נכתבה על‬
‫כך תפילה מיוחדת המובאת בכמה‬
‫סידורים (מקורה בספר שערי ציון) –‬
‫ואדרבה‪ ,‬מי שמוצא את הדרך להתחבר‬
‫~ ‪~ 28‬‬
‫תהיה‪ ,‬איזה אושר זה יהיה לדעת‬
‫שיש לי חלק בזה!‪22...‬‬
‫אז בברכות האלה אני מדמיין את‬
‫זה‪ ,‬ולמרות שאני לא חושב‬
‫שהתפילה שלי תתקבל ברגע זה‬
‫במובן שפתאום יבוא המשיח‬
‫בעקבות התפילה האחת הזו‪ ,‬אבל‬
‫אני כן יודע שהתפילה התקבלה‬
‫והצטרפה לאוצר גדול של תפילות‬
‫שכאשר הוא יתמלא יגיע המשיח‪.‬‬
‫זה החיבור שלי לברכות האלה‬
‫‪ 22‬ובחשבון פשוט – מגיל בר מצווה עד‬
‫גיל שבעים‪ ,‬לאחר שמורידים את ימי‬
‫השבת והחגים‪ ,‬יוצא שמתפללים מעל‬
‫ל‪ 17,000‬תפילות‪ ,‬ואם זכה לכוון בהם‪,‬‬
‫הרי מדובר על ‪ 17,000‬אבנים! לעתיד‬
‫לבוא‪ ,‬אותו אחד יוכל לראות חלק רציני‬
‫ביותר מבניין ירושלים שקרוי על שמו!‬
‫‪ 23‬וכך הסדר‪ :‬בתחילה יש קיבוץ גלויות‪,‬‬
‫וכיון שנתקבצו גלויות נעשה דין‬
‫ברשעים‪ .‬ועל ידי כך (שנעשה דין‬
‫ברשעים) ישובו השופטים (ולכן‬
‫הוסמכה קיבוץ גלויות להשיבה‬
‫שופטינו)‪ .‬וכיון שנעשה דין ברשעים‪ ,‬כלו‬
‫הפושעים‪ ,‬וכולל זדים עמהם (לכך סמכו‬
‫ברכת הפושעים)‪ .‬וכיון שכלו הפושעים‪,‬‬
‫מתרוממת קרן הצדיקים (וגירי הצדק‬
‫עמהם)‪ .‬והמקום שבו תתרומם קרנם‬
 ‫ואני אביט עליו ואדע שיש לי חלק‬
‫בו‪ ...‬אז אני מדמיין שאני מוסיף‬
‫תפילה לאוצר הזה‪ ,‬ומצטרף לכלל‬
‫ישראל שהתפלל על כך בכל‬
‫ההיסטוריה‪.‬‬
‫השיבה שופטינו‪.‬‬
‫הגם שהברכה הזו מדברת על‬
‫הגאולה העתידה לבוא ישנן כמה‬
‫נקודות שנוגעות גם לחיי היום יום‬
‫שלנו‪ ,‬בנוסף לכוונה על העתיד‪.‬‬
‫דבר ראשון‪ ,‬בסמיכות לימי הדין‪ ,‬קל‬
‫יותר לכוון במילים "וצדקנו‬
‫במשפט"‪ ,‬שזו בעצם התייחסות‬
‫ישירה למשפט שכולנו הולכים‬
‫לעבור בזמן הקרוב – בין אם זה‬
‫בחודש אלול או עשרת ימי תשובה‬
‫(שבהם הרי גם חתימת הברכה‬
‫משתנית ל"המלך המשפט")‪.‬‬
‫בשאר השנה (הגם שאדם נידון בכל‬
‫יום) אני מכוון על המשפטים שכולנו‬
‫נעבור לעתיד לבוא‪ ,‬הן לאחר המוות‪,‬‬
‫והן ביום הדין הגדול‪ ,‬שם אנו נזדקק‬
‫מקום הבאתי זאת בהערה‪ ,‬והבוחר‬
‫יבחר‪.‬‬
‫~ ‪~ 29‬‬
‫ואחזור על הנקודה שכתבתי לעיל‪,‬‬
‫שהדרך הכללית להתחבר לברכה‬
‫היא אותה תחושת השותפות‬
‫שכתבתי על בניין ירושלים‪,‬‬
‫בירושלים אני מדמיין אבנים וכאן‬
‫אני מדמיין אוצר גדול שנמצא‬
‫בשמים‪ ,‬שאליו נכנסת התפילה שלי‬
‫על קיבוץ גלויות‪ ,‬וכאשר הוא יתמלא‬
‫– על ידי כל התפילות הללו שבתוכו‪,‬‬
‫יתחיל קיבוץ גלויות‪.‬‬
‫ובתוך התפילות הללו שבאוצר‪ ,‬כבר‬
‫קיימות המון תפילות מהגאון‬
‫מווילנא‪ ,‬ומהבית יוסף‪ ,‬ומהרמב"ם‪,‬‬
‫ומהאמוראים והתנאים‪ ,‬וכנראה‬
‫שהוא כבר ממש מלא‪ ,‬באמת‬
‫לקראת הסוף‪ .‬אבל‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫כאשר התפילה הזו תתקבל ויתקיים‬
‫קיבוץ גלויות‪ ,‬זה יהיה מורכב מכל‬
‫התפילות שבאוצר‪ ,‬גם אלו של הגאון‬
‫מווילנא וגם אלו שלי הקטן‪ ,‬כי כך‬
‫גזרה חוכמתו יתברך‪ ,‬שככה זה‬
‫פועל‪ .‬וממילא‪ ,‬מה נפלאה תהיה‬
‫התחושה כשיתחיל קיבוץ גלויות‪,‬‬
‫על ידי הוספת כוונה זו יעשה כן‪ ,‬אך לא‬
‫הצעתי כן למעלה משום שהשתדלתי‬
‫להיצמד לכוונות פשט המילים‪ ,‬מכל‬
‫שרק בברכה זו כתוב הנוסח "והסר‬ ‫לכל יתרון אפשרי‪ ,‬כמובן שהקב"ה‬
‫ממנו יגון ואנחה" שללא רבנים‪,‬‬ ‫אינו מוותר במשפט או משהו כעין‬
‫וללא מנהיגים‪ ,‬מוכרח שהאדם‬ ‫זה‪ ,‬אבל יש מציאות (ומצינו כן‬
‫יימצא כל הזמן ביגון ואנחה‪.26‬‬ ‫הרבה בחז"ל) שמחפשים זכות על‬
‫האדם‪ ,‬או שמחשבנים אחרת את‬
‫ולכן‪ ,‬בשביל להתחבר‪ ,‬צריך להבין‬
‫המצוות מול העבירות‪ – 25‬ולכן‪,‬‬
‫שהמושג "השיבה" כאן‪ ,‬כוונתו‬
‫במילים "וצדקנו במשפט" קל מאד‬
‫שכעת‪ ,‬השופטים‪ ,‬המנהיגים‪ ,‬אינם‬
‫לבקש מעומק הלב שהקב"ה יצדיק‬
‫כאן בעולם‪ ,‬ואנו מתפללים לקב"ה‪,‬‬
‫אותנו‪ ,‬ויעשה עמנו צדקה במשפט‬
‫שביכולתו להשיבם‪ ,‬שיעשה זאת‪.27‬‬
‫שבו כולנו נעמוד ונזדקק לכל רחמים‬
‫חשוב לזכור‪ ,‬שהקב"ה במהלך‬ ‫ועזרה ממנו שאפשר לקבל‪.‬‬
‫הדורות‪ ,‬פעמים רבות שלח מנהיגים‬
‫אך זהו רק המשפט האחרון של‬
‫לעם ישראל שהעולם לא ידעו והכירו‬
‫הברכה‪ ,‬לשאר הברכה קל להתחבר‬
‫בהם שהם הולכים להנהיג את העם‪,‬‬
‫בדרך אחרת‪ ,‬שאף על פי שהיא‬
‫והיו אלו לפעמים מנהיגים בשיעור‬
‫מתייחסת לגאולה העתידה לבוא‪,‬‬
‫קומה ששייך לכמה דורות לפניהם‪.‬‬
‫אבל כמה אנו זקוקים למנהיגים‬
‫דוגמא מפורסמת לכך היא החזו"א‬
‫ורבנים כעת‪ ,‬גם כציבור‪ ,‬וגם האדם‬
‫זצ"ל‪.‬‬
‫הפרטי שזקוק לרב ומורה דרך‪.‬‬
‫ובדורנו‪ ,‬דור יתום‪ ,‬שהשאלות‬
‫ובלעדי זה – ה' ירחם‪ ,‬כמה אפשר‬
‫והבעיות הקשות מתעוררות בו מידי‬
‫להתרחק מן האמת‪ ,‬וניתן לראות‪,‬‬

‫במקום כה נמוך עד שאפילו איננו‬
‫יודעים כמה אנו מסכנים וחסרים‪.‬‬
‫‪ 27‬כמובן‪ ,‬שאין הכוונה לשופטים‬
‫ספציפיים‪ ,‬אלא למצב כללי‪ ,‬שבו ישנם‬
‫שופטים בישראל‪ ,‬השופטים את עם‬
‫ישראל משפט צדק‪.‬‬
‫~ ‪~ 30‬‬
‫‪ 25‬עיין ר"ה י"ז‪ .‬והמציאות הזו של‬
‫"עזרה" בדין (ולא ח"ו "ויתור") מופיעה‬
‫בחז"ל בכמה מקומות‪.‬‬
‫‪ 26‬ואם אנחנו לא מרגישים שאנחנו ביגון‬
‫ואנחה מזה‪ ,‬הרי שאנחנו נמצאים‬
 ‫ומלבד הציבור‪ ,‬שאנו נמצאים‬ ‫יום‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה שלצערנו‬
‫בתוכו‪ ,‬ועליו אנו מבקשים‪ ,‬כמו כן‬ ‫התערערה בקרב קצה המחנה‬
‫אנו מבקשים כל אחד על עצמו‪,29‬‬ ‫ההתבטלות המוחלטת לחכמי הדור‪,‬‬
‫שיזכה שיהיה לו שופט טוב‪ ,‬ויועץ‬ ‫חייבים להתפלל שהקב"ה ישיב לנו‬
‫טוב‪ ,‬שיזכה לכוון אותו בדרך‬ ‫את שופטינו ויועצינו‪ ,‬ולא רק‬
‫האמת‪ ,‬וגם אם יש לו רב‪ ,‬התפילה‬ ‫בגאולה העתידה‪ ,‬אלא גם בזמן‬
‫שייכת גם על הרב שממנו הוא מקבל‬ ‫שנותר עד לגאולה‪.‬‬
‫כיום (כפי שכתבתי לעיל) וגם על‬
‫ואין הכוונה הזו גורעת מכבודם של‬
‫יועצים נוספים בנושאים שונים –‬
‫גדולי הדור החיים עימנו‪ ,‬יאריך ה'‬
‫שלעתים ישנו יועץ מיוחד בנושא‬
‫חייהם בטוב‪ ,‬אדרבה‪ ,‬בהחלט ראוי‬
‫חינוך הילדים שצריך זכות מיוחדת‬
‫לכוון גם על גדולי הדור החיים עמנו‬
‫למצוא אותו ולקבל ממנו בנושא‬
‫כיום‪ ,‬שלגביהם אפשר לכוון‪,‬‬
‫הזה‪ ,‬ולעתים יש יועץ מיוחד על דרך‬
‫שהקב"ה ישיב אותם אל לבנו‪,‬‬
‫בלימוד‪ ,‬שמתאים למתפלל לקבל‬
‫שנזכה להתבטל אליהם באמת‪,‬‬
‫דווקא ממנו‪ ,‬והתפילה היא על כל‬
‫ושהקב"ה יסייע להם‪ ,‬וייתן להם את‬
‫השופטים והיועצים שצריך כל אחד‪,‬‬
‫כל מה שמנהיג הדור צריך להנהגת‬
‫שיזכה למצוא אותם ולקבל מהם‪30.‬‬
‫הדור‪.28‬‬

‫‪ 29‬וכזכור‪ ,‬קודם לכוון על עצמו‪ ,‬ורק אז‬
‫על כלל ישראל‪.‬‬
‫‪ 30‬ואע"פ שיש חלקים שבהכרח מדברים‬
‫אך ורק על הגאולה העתידית כגון‬
‫"ומלוך עלינו אתה ה' לבדך" פשוט‬
‫שאין בעיה לכוון בחלק מהברכה על‬
‫העתיד ובחלק אחר על ימינו וגם על‬
‫העתיד‪.‬‬
‫~ ‪~ 31‬‬
‫‪( 28‬איני יודע מה זה‪ ,‬שהרי לא הנהגתי‬
‫מעולם את כלל ישראל‪ ...‬אבל כשמשה‬
‫רבינו מבקש לחלק את ההנהגה לשאר‬
‫הזקנים כתוב שהקב"ה האציל מרוחו‬
‫עליהם‪ ,‬ואותה "האצלה" קיימת גם‬
‫בדורנו‪ ,‬שהרי יפתח בדורו וכו' – אבל‪,‬‬
‫מאחר שאינני יודע מה זה אומר‪ ,‬הכי‬
‫פשוט לכוון שהקב"ה ייתן להם את כל‬
‫מה שהם צריכים להנהגה)‪.‬‬
‫להילחם נגד רוחניות‪ ,‬ועלינו להתפלל‬ ‫ולמלשינים‪.‬‬
‫ולדעת שהתפילה שלנו מצטרפת לכל‬
‫אע"פ שגם הברכה הזו מדברת על‬
‫התפילות ומגינה עלינו מפניהם‪.‬‬
‫שלב בגאולה העתידה לבוא‪ ,‬והכוונה‬
‫וחוץ ממפגעים רוחניים‪ ,‬הרי‬ ‫הכללית היא שיכרתו לחלוטין כל‬
‫בגשמיות‪ ,‬ישנם כמויות אדירות של‬ ‫הרשעים‪ ,‬מה שיקרה רק בגאולה‬
‫גוים‪ ,‬שכל מטרתם להשמיד את‬ ‫העתידה‪ ,‬עדיין‪ ,‬אנו זקוקים בכל יום‬
‫היהודים‪ ,‬ומצהירים על כך בפה‬ ‫ויום להצלה מהרשעים הזוממים‬
‫מלא‪ ,‬ויושבים כל יום ויום ומתכננים‬ ‫להכחידנו‪ ,‬רוחנית וגשמית‪.‬‬
‫כיצד להרוג ולהשמיד את היהודים –‬
‫ויש כמה סוגי רשעים שצריך לכוון‬
‫כדאי לעצור לשנייה לפני הברכה‬
‫עליהם‪ ,‬הן אלה שמתוך עמינו‪,‬‬
‫ולחשוב‪ ,‬שהיום‪ ,‬בזמן שאני ישבתי‬
‫שמנסים בכל דרך להשמיד אותנו‬
‫לי להנאתי בכולל‪ ,‬כמה קילומטרים‬
‫רוחנית‪ ,‬וממש יושבים כל היום‬
‫ממני ישבו לא מעט אנשים ורק‬
‫ומחפשים עצות דווקא לעניין הזה‪,‬‬
‫חשבו על דרכים להרוג אותי! והם‬
‫בין אם מדובר ביושבים בממשלה‪,31‬‬
‫התעסקו רק בזה‪ ,‬בריכוז ומאמץ!‬
‫ובין אם מדובר באנשים אפיקורסים‬
‫ואילולי הקב"ה מצילנו מידם בכל‬
‫המנסים ללכוד לרשתם לומדי תורה‬
‫יום‪ ,‬מזמן לא היה נשאר משונאיהם‬
‫וללמד אותם כפירה (ישנן ממש‬
‫של ישראל שריד ופליט‪.‬‬
‫עמותות כאלה‪ ,‬קבוצות שלמות של‬
‫וממילא כמה קל לכוון בברכה הזו‪,‬‬ ‫אנשים‪ ,‬שזוהי עבודתם ומטרתם‬
‫מלבד על הגאולה העתידית‪ ,‬גם על‬ ‫שבחרו להם בחיים‪ ,‬ה' ירחם)‪ ,‬ובכל‬
‫כל אויבינו כיום‪ ,‬מבית ומחוץ‪,‬‬ ‫העולם רשעים זוממים או מנסים‬

‫רק במציאת דרכים להרע ללומדי‬
‫התורה‪ ,‬אבל בכל ממשלה שהייתה מאז‬
‫הקמת המדינה היו חלקים שמטרתם‬
‫כמעט היחידה (במוצהר!) הייתה להרע‬
‫ללומדי תורה‪.‬‬
‫~ ‪~ 32‬‬
‫‪ 31‬נכון לכתיבת שורות אלה הממשלה‬
‫היושבת בישראל היא ממשלת בל"ל‬
‫(ר"ת של ראשיהם) תחרב במהרה‬
‫בימינו‪ ,‬שממש כל מטרתה וכל עיסוקיה‬
 ‫צריך להתפלל על כך? ובפרט ששכר‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬שהקב"ה‬
‫ועונש זה מעיקרי האמונה‪ ,‬ולא יתכן‬ ‫יכרית אותם ויעקר וישבר וימגר‬
‫שהצדיקים לא יקבלו שכר על‬ ‫ויכניע אותם במהרה בימינו‪.‬‬
‫מעשיהם הטובים‪ ,‬ושאלה נוספת‪,‬‬
‫על הצדיקים‪.‬‬
‫מהו שכר "טוב"? יש שכר שהקב"ה‬
‫נותן שהוא לא טוב?‬ ‫החיבור לברכה הזו בהשקפה‬
‫ראשונה קשה‪ ,‬מכמה סיבות‪,‬‬
‫ומכוח השאלות האלה‪ ,‬שאני מניח‬
‫הראשונה שבהן‪ ,‬לדעתי‪ ,‬היא‬
‫שעולות להרבה‪ ,‬יכול להיות קשה‬
‫שבקריאה ראשונה להדיוט כמוני‪,‬‬
‫להתחבר לברכה‪.‬‬
‫חלק מהברכה לא מובן‪.‬‬
‫את התשובה לשאלות הללו והביאור‬
‫מובן‪ ,‬שלמילים "ושים חלקנו עמהם‬
‫לברכה הזו אני רוצה להציע מתוך‬
‫לעולם"‪ ,‬קל להתחבר‪ ,‬ועל החלק‬
‫הבנתי‪ ,‬על פי הביאורים שכבר נדפסו‬
‫הזה אין צורך להאריך‪ ,‬בו אנו‬
‫בכמה מקומות לפירוש המילים‪.‬‬
‫מכוונים בפשטות‪ ,‬שנזכה לבטוח‬
‫דבר ראשון‪ ,‬הברכה הזו מחולקת‬ ‫בקב"ה באמת‪ ,‬ויהי חלקנו עם‬
‫לשלושה חלקים‪ ,‬החלק השלישי הוא‬ ‫הצדיקים‪.‬‬
‫החלק שכבר הזכרנו‪ ,‬שבו אנו‬
‫אבל שאר הברכה צריכה עיון‪.‬‬
‫מבקשים על עצמנו שנזכה להיות עם‬
‫הבוטחים בה'‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬וכי הצדיקים צריכים‬
‫לתפילה שלי? הרי אני זקוק בכל‬
‫החלק הראשון הוא מתחילת על‬
‫מאודי לתפילה שלהם! שנית‪ ,‬עיקר‬
‫הצדיקים עד המילים "יהמו רחמיך‬
‫התמיהה היא על עצם הבקשה‬
‫ד' אלוקינו" – שמה צריך לשים‬
‫שהקב"ה ייתן שכר טוב לבוטחים‬
‫נקודה‪ .‬בחלק הזה אנו מתפללים על‬
‫בשמו באמת‪ ,‬וכי מדוע שלא ייתן‬
‫כל סוגי הצדיקים ואח"כ גם עלינו‬
‫שכר טוב? איזו סיבה יש שהצדיקים‬
‫(שהרי אנו מוסיפים בסוף את‬
‫לא יקבלו את שכרם שבגללה אני‬
‫המילה "ועלינו"‪ )...‬ותפילתנו היא‪,‬‬
‫~ ‪~ 33‬‬
 ‫יותר רחוק מן החטא‪ ,‬ויותר קרוב‬ ‫שיתעוררו רחמיו של הקב"ה על כל‬
‫לקב"ה‪ ,‬והדברים פשוטים‪.‬‬ ‫הצדיקים המוזכרים ובנוסף גם‬
‫עלינו– זה החלק הראשון של הברכה‬
‫בתוך כל התהליך של העבודה על‬
‫והכוונה בו נפרדת מהכוונה בהמשך‬
‫האמונה‪( ,‬שנמשך כל החיים)‪ ,‬כאשר‬
‫הברכה – בחלק הראשון הכוונה‬
‫יוצא לנו לראות מקרוב סיפור של‬
‫פשוטה ומובנת‪ :‬אנו מבקשים‬
‫"צדיק ורע לו"‪ ,‬בצורה לא מודעת‪,‬‬
‫שהקב"ה ירחם על הצדיקים ועלינו‬
‫זה פוגע לנו בתהליך‪.‬‬
‫ובזה קל לכוון‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬אנחנו יודעים שאנו לא מבינים‬
‫החלק האמצעי בברכה הוא המשפט‬
‫חשבונות שמים‪ ,‬ונכון‪ ,‬שאנחנו‬
‫מכירים היטב את הגמרא בברכות‬
‫"ותן שכר טוב לכל הבוטחים‬
‫לגבי צדיק ורע לו ואת התשובות‬ ‫בשמך באמת" עליו השאלות‬
‫שכתובות שם לגבי מקרה כזה‪- 32‬‬ ‫שכתבתי לעיל‪ ,‬ואותו אנסה לבאר‬
‫אבל כל זה הוא ברמת ההסבר‬ ‫כעת‪.‬‬
‫השכלי‪ ,‬ההשבה מן השכל ללב היא‬ ‫אנחנו‪ ,‬בעולם הזה‪ ,‬מתקשים לחיות‬
‫(בכל תחום ביהדות) החלק הקשה‪,‬‬ ‫באמונה מוחשית כל הזמן‪ ,‬אף על פי‬
‫למעשה‪ ,‬קצת קשה למי שלא נמצא‬ ‫שאנחנו מאמינים בני מאמינים‪,‬‬
‫בדרגה גבוהה שלא להסתכל על‬ ‫עובדה ברורה היא שאנו חוטאים‬
‫מקרה כזה של "צדיק ורע לו"‪ ,‬וטיפ‬ ‫מדי פעם רח"ל! וזה מעיד עלינו‪,‬‬
‫טיפה להיכשל בתהיות (בעמקי‬ ‫שאמונתנו לא מספיק חושית‬
‫ליבו)‪ ,‬או טיפ טיפה להיחלש מן‬
‫וברורה‪ ,‬והכלל הוא‪ ,‬שככל‬
‫האמונה החושית ולהיאחז באמונה‬ ‫שהאמונה יותר ברורה‪ ,‬ככה האדם‬

‫שדבר זה הקב"ה לא הסכים לגלותו‬ ‫‪ 32‬תשובה אחת‪ ,‬שאינו צדיק גמור‪,‬‬

‫אפילו למשה רבינו – וכאן בעולם הזה‬ ‫והקב"ה משלם את עוונותיו בעוה"ז כדי‬
‫לא נזכה לדעת טעמו של דבר‪.‬‬ ‫שיגיע נקי לעוה"ב‪ ,‬ותשובה אחרת‪,‬‬
‫~ ‪~ 34‬‬
 ‫בונה ירושלים‬
‫למעלה (עמ' ‪ ,)26-27‬בכוונה הכללית‬
‫לברכות על הגאולה‪ ,‬כתבתי על‬
‫ברכת בונה ירושלים כדוגמא‪.‬‬
‫התבוננות מהצד בצדיק ורע לו)‪ ,‬ולא‬
‫את צמח‪.‬‬
‫אין לי עצה או תובנה שונה במיוחד‬
‫לגבי ברכה זו מברכת בונה ירושלים‪,‬‬
‫אף שזו על בנין ירושלים וזו על ביאת‬
‫המשיח‪ ,‬הדרך להתחבר לברכה‬
‫בשתיהן שווה‪.‬‬
‫שלי אולי טיפ טיפה יכולה להיחלש‪,‬‬
‫ארצה לציין נקודה אחת – בברכות‬
‫הללו נגעו אנשי כנסת הגדולה בכל‬
‫אחד משלבי הגאולה‪ ,‬ולא נמנעו‬
‫מלתקן ברכה על אף אחד מהחלקים‬
‫בגאולה‪ ,‬ולכאורה‪ ,‬היה די בברכה‬
‫אחת שבה נבקש שהקב"ה יגאל‬
‫אותנו‪ ,‬או שיביא את המשיח (שבזה‬
‫לכאורה כלול גם בנין ירושלים ובית‬
‫המקדש)‪ ,‬וגם אם נרצה לפרט‪ ,‬אז‬
‫אפשר לפרט את כל שלבי הגאולה‬
‫בברכה אחת‪ ,‬מפני מה תיקנו תשע‬
‫~ ‪~ 35‬‬
‫השכלית (שכל דבר מחושבן מן‬
‫השמים‪ ,‬והכל לטובה)‪.‬‬
‫ולמרות שחלק מעבודת ד' הוא‬
‫לעמוד בניסיונות הללו (של‬
‫להיחלש – על זה גופא אנחנו‬
‫מתפללים‪ ,‬שלא נצטרך להתמודד עם‬
‫הניסיון הספציפי הזה‪ ,‬מצד הקושי‬
‫הגדול לעמוד בו‪ ,‬וגם בגלל‪ ,‬שאפילו‬
‫אם הצלחתי לא לחשוב מחשבות‬
‫ברורות של תהייה‪ ,‬האמונה החושית‬
‫ולכן אני מבקש‪ ,‬שהקב"ה יתן את‬
‫השכר הטוב בעוה"ז שמגיע‬
‫לבוטחים בשמו באמת‪ ,‬ועל ידי כך‪,‬‬
‫אנחנו לא נראה "צדיק ורע לו"‪,‬‬
‫ובעצם חלק מהתפילה כאן היא על‬
‫עצמנו‪ ,‬שהצדיקים יקבלו שכרם‬
‫ואנחנו לא נגיע לניסיון של לראות‬
‫"צדיק ורע לו"‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬אנחנו מבקשים להיות‬
‫גם כן צדיקים‪ ,‬ובוטחים בשמו‬
‫באמת‪ ,‬בלי קשר לשכר‪ ,‬שאז לא‬
‫נבוש לעולם‪ ,‬בין אם נזכה לצדיק‬
‫וטוב לו ובין אם אחרת‪ ,‬כי הרי נהיה‬
‫מן הבוטחים בשמו באמת‪...‬‬
‫עם המלך‪ ,‬מנסה להאריך אותה כמה‬ ‫ברכות על הגאולה (כפי הסדר‬
‫שיותר‪...‬‬ ‫המפורט במסכת מגילה)‪?33‬‬

‫שמע קולנו‬ ‫והתשובה פשוטה‪ ,‬והיא קשורה לכל‬

‫העיקרון שעליו מבוססת החוברת‬
‫גם בברכה זו אינני מוצא קושי‬
‫הזו – התפילה היא קשר עם הקב"ה‪,‬‬
‫לכוון‪...‬‬
‫זו מטרתה‪ ,‬והקשר הזה הוא הדבר‬
‫אך למי שמוסיף כאן בקשות‬ ‫העיקרי שאנחנו מנסים להשיג –‬
‫פרטיות‪ ,‬כתבתי על החשיבות‬ ‫הדברים שעליהם אנו מתפללים הם‬
‫והחיבור לזה ב'אלוקי נצור'‪.‬‬ ‫משניים לדבר העיקרי הזה‪.‬‬

‫רצה‪.‬‬ ‫וממילא‪ ,‬כמו שכאשר הקב"ה אמר‬

‫לאברהם לקחת את בנו‪ ,‬את יחידו‪,‬‬
‫יש לציין נקודה מסוימת בברכה הזו‪,‬‬
‫אשר אהב‪ ,‬את יצחק‪ ,‬וכתב שם‬
‫מלבד התפילה על בניין בית המקדש‬
‫רש"י שהוא (גם) כדי לתת שכר על‬
‫שכבר נכתב לעיל הדרך להתחבר‬
‫כל דיבור ודיבור‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהקב"ה‬
‫אליה‪ ,‬בתפילה הזו אנו מבקשים גם‬
‫חילק משפט אחד לכמה משפטים‬
‫על התפילה שהתפללנו עכשיו שהיא‬
‫כדי להגדיל את השכר‪ ,‬ככה אנחנו‪,‬‬
‫תתקבל ברצון‪.‬‬
‫כאשר מטרתנו היא הקשר עם‬
‫על המילים "ואשי ישראל‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אז אנו מנסים לחלק את‬
‫ותפילתם" כתוב בטור (סי' קכ‬ ‫הבקשה שלנו לכמה שיותר שלבים‪,‬‬
‫וע"ש גם בב"י)‪ ,‬שמדובר על התפילה‬ ‫כדי לתת לכל שלב ברכה בפני עצמו‪,‬‬
‫שלנו שהתפללנו כעת – כלומר‪,‬‬ ‫וקשר בפני עצמו עם הקב"ה‪.‬‬
‫שאנו מבקשים שהתפילה‪ ,‬שהיא‬ ‫ובקיצור‪ ,‬מי שזוכה בפגישה פרטית‬

‫ברכות שבהן מבקשים רק על שלבים‬ ‫‪ 33‬וגם אם נוציא ברכות שקשורות לחיי‬

‫שונים בגאולה‪.‬‬ ‫היום יום עדיין ישנן לפחות ארבע‬
‫~ ‪~ 36‬‬
 ‫גם כאן ביארתי מילים‪ ,38‬משום‬ ‫במקום הקורבנות‪ ,‬תתקבל ברצון‪.34‬‬
‫שהביאור הוא חלק מהצורה‬ ‫וכן המילים "ותהי לרצון תמיד‬
‫להתחבר לברכה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שאנו לא‬ ‫עבודת" וכו' יש המבארים‪ ,‬שתמיד‬
‫מתפללים רק על העתיד אלא גם על‬ ‫תהא לרצון עבודתינו‪ ,‬הן זו שקודם‬
‫התפילה שלנו‪ ,‬שתתקבל ברצון‪.‬‬
‫בנין ביהמ"ק (דהיינו התפילה שכעת‬
‫מודים אנחנו לך‪ ,‬שים שלום‪.‬‬ ‫התפללנו במקום הקורבנות)‪ ,‬והן זו‬
‫שתהיה לאחר שיבנה ביהמ"ק‪ ,35‬ויש‬
‫גם בברכות אלה אינני מוצא קושי‬
‫המבארים‪ ,‬שאנו מתפללים‪,‬‬
‫מיוחד לכוון‪ ,‬בהודאה‪ ,‬הרי כולנו‬
‫שהקב"ה יעזרנו שתהיה עבודתנו (זו‬
‫יכולים למצוא אלף אלפי פרטים‬
‫שאנו עובדים לפני בנין ביהמ"ק‪ ,‬כגון‬
‫וצורות שבהן הקב"ה גמל וגומל‬
‫התפילה) באופן שיהיה לנחת רוח‪.36‬‬
‫איתנו חסדיו‪.‬‬
‫גם על המילים בתחילת הברכה‬
‫ובשים שלום‪ ,‬שהוא הדבר שעם‬
‫"רצה וכו' בעמך ישראל‬
‫ישראל הכי זקוק לו‪ ,‬וכל אחד מכיר‬
‫לצערו אנשים שמסוכסכים אחד עם‬ ‫ובתפילתם" כתב בספר "עיון‬
‫השני‪( ,‬אם לא שהוא עצמו מסוכסך‬ ‫תפילה" לבאר שמדובר על התפילה‬
‫עם מישהו)‪ ,‬והרי השלום הוא עיקר‬ ‫שהתפללנו עכשיו‪ ,‬שגם אם היא‬
‫הברכה לעם ישראל‪ ,‬וזו הדרך להגיע‬ ‫אינה בכוונה שלימה‪ ,‬אנו מתפללים‬
‫שהקב"ה ירצה אותה ‪37‬‬
‫לכל השפע‪ ,‬ולכל הברכה‪ ,‬ואף‬

‫‪ 35‬עיון תפילה‬ ‫‪ 34‬כ"כ הב"י שם‪ ,‬וכתב שם הטור‪ ,‬שעוד‬

‫‪ 36‬עץ יוסף‪ ,‬מגיד צדק‪ ,‬ר"א ופשר דבר‪.‬‬ ‫פירוש לאשי ישראל הוא נשמות‬
‫‪ 37‬מפרשים אחרים מבארים‪ ,‬שהכוונה‬ ‫הצדיקים שמיכאל מקריב על מזבח של‬
‫מעלה ואנו מתפללים שיתקבלו ברצון‪.‬‬
‫שהקב"ה ירצה בתפילתם של ישראל על‬
‫ולפי פירוש זה כל המשפט הולך על כעת‪,‬‬
‫בנין בית המקדש ואז יתקיים 'והשב את‬
‫ולא על העתיד – דהיינו‪ ,‬שהקב"ה יקבל‬
‫העבודה וכו''‪.‬‬
‫את נשמות הצדיקים המוקרבות במזבח‬
‫‪ 38‬עיין הערה מספר ‪12‬‬
‫של מעלה ואת תפילותינו שהתפללנו‬
‫כעת‪.‬‬
‫~ ‪~ 37‬‬
‫מוסיפים "ועל כל ישראל עמך" –‬
‫נוסח כזה לא נמצא כמעט בשום‬
‫ברכה אחרת‪ ,41‬הרי מספיק להגיד או‬
‫"עלינו" או "על כל ישראל עמך" –‬
‫ואולי ניתן לומר בזה‪ ,‬שלגודל‬
‫חשיבות ומעלת השלום‪ ,‬כפלו כאן‬
‫את המילים‪ ,‬כדי שאם המתפלל‬
‫נמצא בסכסוך עם מישהו‪ ,‬הוא לא‬
‫יוכל לחשוב בברכה כוונה "כללית"‬
‫שהוא מתפלל על כלל ישראל‪ ,‬וימנע‬
‫מלכוון על עצמו‪ ,‬שהוא כועס על‬
‫חברו‪ ,‬ולא רוצה להשלים עמו‪ ,‬אלא‪,‬‬
‫לפני שהוא מתפלל על כלל ישראל‪,‬‬
‫הוא מוכרח להתפלל על עצמו דווקא‪,‬‬
‫כי כאשר אחרי הלשון "עלינו"‬
‫אומרים "ועל כל ישראל עמך"‬
‫המילה "עלינו" כבר לא יכולה‬
‫להתייחס לכלל ישראל‪ ,‬אלא היא‬
‫בהכרח מדברת על המתפלל‬
‫וסביבתו‪.‬‬
‫והדברים אינם צריכים אריכות‪,‬‬
‫וידועים לכל‪.‬‬
‫‪ 41‬מלבד בברכות הנוגעות לשלום‪ ,‬כגון‬
‫"עושה שלום במרומיו" ו"אדיר‬
‫במרום"‪ ,‬אבל העירוני שהוא נמצא גם‬
‫בברכת החודש‪ .‬ואולי מאחר שגם שם‬
‫נמצאת בקשה על שלום אז הנוסח הזה‬
‫מובא שם בתחילת הבקשה‪.‬‬
‫~ ‪~ 38‬‬
‫הגאולה השלימה יכולה לעבור רק‬
‫דרך השלום‪.‬‬
‫ולא רק ביחס לכלל ישראל‪ ,‬אלא‬
‫ביחס לאדם פרטי (בין אם אני‬
‫מתפלל על עצמי שאיני בשלום עם‬
‫מישהו‪ ,‬או שאני מתפלל על מכר שלי‬
‫שנופל בזה) – יסוד היסודות בעבודת‬
‫ד' ובהתקדמות בעבודתו הוא‬
‫השלום‪ ,‬ה'בין אדם לחברו'‪( ,‬ומעולם‬
‫לא שמענו על אדם שזכה לגדולה‬
‫רוחנית‪ ,‬שהיה מסוכסך עם‬
‫מישהו‪ ,)39‬וממילא קל מאד לכוון (או‬
‫עליו או על חבירו)‪ ,‬שיזכה לשלום‬
‫אמיתי עם כל אחד מישראל‪.40‬‬
‫ניתן לשים לב לנקודה מעניינת‬
‫בנוסח הברכה – בעוד שבשאר‬
‫הברכות אנו מתפללים בלשון רבים‬
‫בלבד – בשים שלום אנחנו אומרים‬
‫"שים שלום וכו' עלינו" ואז‬
‫‪ 39‬על רקע אישי‪ ,‬שבכל הנוגע להעמדת‬
‫הדת או עקרונות רוחניים הרי שאנו‬
‫מצווים לריב עם פושעי ישראל (עיין‬
‫בביאור הלכה סימן א' ד"ה ולא יתבייש)‬
‫‪ 40‬עאכ"ו כאשר ישנם בעיות בשלום בית‬
‫– הי"ו כמה זקוק אחד הנמצא בבעיות‬
‫כאלה לתפילות של עצמו ושל אחרים‬
 ‫וכיצד אלוקי נצור יעזור לזה?‬
‫בתפילה עצמה אנחנו רצים ואומרים‬
‫אותה מתוך שטף ההרגל – אבל‬
‫אלוקי נצור‪ ,‬דווקא בגלל שהיא לא‬
‫(מי שנוהג לבקש בקשות פרטיות בשומע‬
‫חלק מתפילת י"ח‪ ,‬אלא חיצונית‬
‫אליה – יותר קל לכוון בה ולעשותה‬
‫תחנונים‪ – 43‬ואע"פ שכיום אנו‬
‫רגילים להסתכל על אלוקי נצור‬
‫ראיתי כתוב בספר אחד (איני זוכר‬
‫בתור חלק בלתי נפרד מהתפילה‪,‬‬
‫עדיין נוכל ללמוד מהעיקרון הזה‪,‬‬
‫שהתפילה לא תהיה "קבע" (כלומר‪,‬‬
‫ונוסיף כאן תפילות משלנו!‬
‫זהו יסוד להזדמנות הגדולה שניתנת‬
‫לנו באלוקי נצור‪ ,‬להוסיף את‬
‫התפילה האישית שלנו – להינצל‬
‫את העניין‪ ,‬מאחר שישנם שלא מודעים‬
‫לשיטות בנושא‪ ,‬ואף אין להם מסורת‬
‫אבות‪ ,‬משום שבילדותם הם פשוט‬
‫התפללו כפי שהיה כתוב בסידור‪ ,‬ולא‬
‫קיבלו מהוריהם "מסורת" לגבי כל‬
‫משפט בתפילה כיצד לקרוא אותו‪.‬‬
‫‪ 43‬ככה פועלת נפש האדם‪ ,‬שיותר קל לו‬
‫להתחבר לעשייה של מה שהוא פחות‬
‫מחויב אליו‪.‬‬
‫כהערת אגב נציין‪ ,‬שאלוקי נצור כולו‬
‫כתוב בלשון יחיד "נצור לשוני" ולא‬
‫"נצור לשוננו" כמו שאר תפילת י"ח‪,‬‬
‫ואולי הוא גם כן מהסיבה הנ"ל‪ ,‬משום‬
‫שיותר קל להתחבר לנוסח כזה‪ ,‬כפי‬
‫שכתבתי בתחילת הפרק‪.‬‬
‫~ ‪~ 39‬‬
‫אלוקי נצור‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬שכאן המקום (לחלק‬
‫מהדעות) לבקש בקשות פרטיות ‪42‬‬
‫תפילה‪ ,‬הרי הדברים אמורים לגביו‬
‫באתה מידה‪ ,‬רק בקשר לברכת שומע‬
‫תפילה)‪.‬‬
‫כעת היכן) שאלוקי נצור נתקן כדי‬
‫שנאמרת מתוך הרגל ללא כוונה)‬
‫אלא "תחנונים" (כפי הדין‪ ,‬שנפסק‬
‫בשו"ע‪ ,‬ומקורו בגמרא)‪.‬‬
‫‪ 42‬כמובן‪ ,‬שכאן אין המקום (ואין‬
‫המחבר ראוי) לעסוק בשאלה היכן‬
‫מבקשים בקשות פרטיות‪ ,‬רק רציתי‬
‫לציין‪ ,‬שמי שנוהג לבקש בקשות פרטיות‬
‫באלוקי נצור‪ ,‬עליו לדעת דברי‬
‫האחרונים‪ ,‬שבמידה ואומרים 'יהיו‬
‫לרצון אמרי פי' לפני אלוקי נצור‪ ,‬אזי‬
‫נחשב לו שסיים תפילתו‪ ,‬ואין הבדל בין‬
‫הבקשות שהוא מבקש באלוקי נצור‬
‫לבין בקשות שהוא מבקש שעה אחרי‬
‫התפילה‪.‬‬
‫ולאותן דעות‪ ,‬אם ירצה שהבקשות‬
‫הפרטיות יהיו כלולים בתפילת י"ח עליו‬
‫להימנע מלומר יהיו לרצון לפני אלוקי‬
‫נצור – וכתבתי רק כדי לעורר לבדוק‬
 ‫מ"תפילת קבע" ולזכות ל"תפילת‬
‫תחנונים"‪ ,‬וככל שירבה האדם‬
‫להתפלל על צרכיו במילים שלו‪,‬‬
‫תפילתו יותר ויותר תיחשב‬
‫"תחנונים"‪ ,‬ומעלתה תגדל‪.‬‬

‫כאן המקום לסוג של תפילה‪ ,‬שכל‬

‫אחד הכי מתחבר אליה‪ ,‬כי כאן‬
‫המקום שכל אחד יכול לפרט בדיוק‬
‫את מה שהוא רוצה לקבל מהקב"ה‪,‬‬
‫ובנוסח שהכי מתאים לו – וכמובן‬
‫שמי שיעשה כאן לעצמו נוסח קבוע‬
‫לצרכיו יחטא לכל הרעיון‪ ,‬שהרי‬
‫נוסחים יש לנו כבר ואמרנו אותם‪...‬‬
‫כאן המקום בכל תפילה לבקש‬
‫מחדש את בקשותינו הפרטיות‪ ,‬וה'‬
‫יעזור שנזכה שהן יתקבלו‪.‬‬

‫~ ‪~ 40‬‬
 ‫אבל האמת היא‪ ,‬שאלה כמו אלה‬ ‫פרק שלישי – "חטוף ואכול"‬
‫טועים לחלוטין‪.‬‬
‫בפרק הזה אני רוצה להתייחס‬
‫דבר ראשון‪ ,‬כמו שכבר כתבנו בפרק‬ ‫לתחבולה ידועה של היצר הרע‬
‫הראשון‪ ,‬המטרה העיקרית‬ ‫להפיל אנשים ב'כוונה בתפילה'‪,‬‬
‫והראשונה בתפילה היא הקשר עם‬ ‫ולהציע רעיון להימלט ממנה‪.‬‬
‫הקב"ה‪ ,‬ממילא‪ ,‬קשר זה קשר‪ ,‬בין‬
‫הרבה פעמים קורה ויהודי נעמד‬
‫אם הוא מתבטא בי"ט ברכות ובין‬
‫להתפלל‪ ,‬מלא ברצון טוב‪ ,‬והנה‪ ,‬כבר‬
‫אם הוא מתבטא בברכה אחת‪ ,‬אם‬
‫בהתחלה‪ ,‬עולה לו איזה רעיון לראש‪,‬‬
‫אותו יהודי יכוון לפחות בשים‬
‫הוא חושב עליו קצת בלי לשים לב‬
‫שלום‪ ,‬הרי שאת הקשר היומי שלו‬
‫אפילו למה שהוא עושה‪ ,‬ופתאום‬
‫עם הקב"ה הוא הצליח "להציל"‪,‬‬
‫הוא מגלה שהוא כבר עבר כמה‬
‫וכך או כך הוא זכה לקשר הזה‪ ,‬נכון‬
‫ברכות בלי כוונה‪.‬‬
‫שהקשר היה יכול להיות יותר עמוק‪,‬‬
‫ולעבור דרך יותר ברכות בכוונה‪,‬‬ ‫כשמגלים זאת‪ ,‬יש כאלה שנשברים‬
‫ובאמת כך יהיה בעזר ה' בתפילה‬ ‫מזה מיד‪ ,‬ואפילו אם קצת מהתפילה‬
‫הבאה‪ ,‬אבל אם כעת הוא עומד לפני‬ ‫הלכה על "חשבונות כמה אני חייב‬
‫הברכה האחרונה‪ ,‬ולא זכה עדיין‬ ‫לירקן"‪ ,‬הם באופן אוטומטי פחות‬
‫למצוא את הטעם ואת הקשר – הרי‬ ‫מתאמצים לכוון בהמשך התפילה‪,‬‬
‫שלשוטה יחשב אם לא ינצל לפחות‬ ‫ויש כאלה שרק אם הם חלמו ברוב‬
‫את הברכה האחרונה לזכות לקשר‬ ‫התפילה‪ ,‬הם מוותרים על השאר‪,‬‬
‫הזה‪.‬‬ ‫וישנם‪ ,‬שהיצר הרע מצליח להפיל‬
‫אותם אך ורק אם הם כבר הגיעו‬
‫החפץ חיים המשיל על כך משל‬
‫ל"שים שלום" ולא כיוונו בכלל‪ ,‬אז‬
‫למוכרת תפוחים בשוק‪ ,‬שאדם אלים‬
‫הם מרגישים שממילא התפילה הזו‬
‫הפיל את הסל של התפוחים והחל‬
‫לא מוצלחת‪ ,‬והם לא מכוונים בשים‬
‫לחטוף ממנו‪ ,‬והיא עומדת בצד‬
‫שלום‪.‬‬
‫ובוכה‪ ,‬הגיע אליה אדם פיקח ואמר‬
‫~ ‪~ 41‬‬
 ‫ומופיעה בשלל צורות‪ ,‬ובכל‬
‫השטחים בעבודת ד'‪.‬‬
‫והעצה הכללית להתמודד עם‬
‫התחבולה הזו‪ ,‬מסר לי מורי ורבי‬
‫זצ"ל ‪ :‬להסיח את הדעת‬
‫מהמחשבות הללו‪ ,‬ובמקומן‪ ,‬לחשוב‬
‫כל הזמן מה הקב"ה רוצה ממני‬
‫בחמש דקות הקרובות בלבד‪ ,‬ולא‬
‫להתעסק ב'מה הקב"ה רוצה ממני‬
‫באופן כללי'‪ ,‬אלא כל פעם לחשבן‬
‫את החמש דקות הקרובות‪.45‬‬
‫‪ 45‬ועיין עוד‪ ,‬בדברי החפץ חיים ב"אהבת‬
‫חסד" וז"ל‪ :‬ושמעתי בשם גאון אחד‬
‫שאמר‪ ,‬שהאדם צריך לשער בנפשו‬
‫שלשה דברים‪ :‬אחד‪ ,‬שאין לו אלא יום‬
‫אחד לחיות; גם שאין לו אלא פרק‬
‫משניות אחד‪ ,‬או דף גמרא אחד‪ ,‬מה‬
‫שהוא עוסק בו עתה; גם שהוא ישראל‬
‫אחד‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא מצוהו על‬
‫קיום התורה‪ ,‬ובו תלוי קיום העולם‪ .‬כי‬
‫על ידי זה שיחשב‪ ,‬שיש לו רק יום אחד‬
‫לחיות‪ ,‬יעשה כל מה שבכחו בתשובה‬
‫ומעשים טובים‪ ,‬ולא יניח הדבר עד‬
‫למחר‪ .‬גם ממה שיחשב‪ ,‬שאין לו אלא‬
‫מעט ללמד‪ ,‬ממילא שוב לא יתעצל בזה‪,‬‬
‫לאפוקי מעצת היצר‪ ,‬שמרחיב הדבר‬
‫בלבו‪ ,‬ואומר לו‪ :‬כמה תהיה מוכרח עוד‬
‫לעמל משך זמן רב‪ ,‬עד שתגמור הסדר‬
‫או המסכת‪ ,‬ועל ידי זה הוא מרפה ידו‪.‬‬
‫גם ממה שיחשב‪ ,‬שעליו תלוי קיום‬
‫~ ‪~ 42‬‬
‫לה‪ ,‬שבמקום לבכות‪ ,‬תחטוף גם‪,‬‬
‫ולפחות תציל מה שאפשר‪ .‬כן הוא‬
‫בתפילה – שגם אם היצר "הפיל" לו‬
‫את כל הסל של הכוונה בברכות‪,‬‬
‫לפחות שיחטוף מה שהוא יכול‪.44‬‬
‫ויש לציין כאן בדרך אגב‪ ,‬שזו דרכו‬
‫של היצר בכל עבודת ה'‪ ,‬לנסות‬
‫ולייאש את האדם עם גישת "הכל או‬
‫כלום"‪ ,‬ואם האדם רואה שהוא לא‬
‫מצליח כפי מה שרצה או דמיין ש'כך‬
‫צריך להתנהג'‪ ,‬אז הוא מתייאש‬
‫לגמרי‪ ,‬וזו תחבולה ישנה וידועה‪,‬‬
‫‪..." 44‬ושמעתי בשם גאון אחד‪ ,‬ששאל‬
‫אדם אותו‪ ,‬אם לא כיון ברוב התפילה‬
‫והוא עומד בסוף התפילה‪ ,‬באיזה אופן‬
‫יעורר את נפשו להתחיל לכוון‪ ,‬והשיבו‪,‬‬
‫משל למה הדבר דומה? לתינוקת אחת‪,‬‬
‫שעמדה על השוק בסל גדול של ירקות‬
‫למכור‪ ,‬ופגע בה אדם אחד והתחיל‬
‫לחטוף מהסל‪ ,‬ונבהלה ולא ידעה שום‬
‫עצה איך לעשות‪ .‬פקח אחד עמד‬
‫למרחוק‪ ,‬אמר לה‪ :‬מה תעמדי‪ ,‬על מה‬
‫תמתיני? עד שיחטוף כולו? הנה הוא‬
‫חוטף‪ ,‬גם את חטפי‪ ,‬וכל מה שיעלה‬
‫בידך יהיה שלך‪ ,‬כן הדבר ממש בעניין‬
‫התפילה‪ ,‬הנה היצר מתגבר על האדם‬
‫ומפיל עליו עצלות ומחשבות זרות‪ ,‬עד‬
‫שעל ידי זה לא כיון בכמה וכמה ברכות‬
‫מהתפילה‪ ,‬גם אתה חטוף וזרז את‬
‫עצמך בכל כוחך לכוין בברכות‪ ,‬אשר הם‬
‫עדיין לפניך" (הקדמה לשמירת הלשון)‬
 ‫ויש לדבר שני צדדים שאסור‬
‫להסתכל עליהם ולחשבן אותם‪ :‬הצד‬
‫הראשון הוא‪ ,‬כפי שכבר נכתב‪ ,‬שלא‬
‫להסתכל על הברכות הקודמות‬
‫(שבהן לא כיוונתי)‪ ,‬והצד השני הוא‬
‫לא להסתכל על כל הברכות‬
‫שעומדות לפני (משום שישנו קושי‬
‫לכוון בכל כך הרבה ברכות‪ ,‬וממילא‬
‫קל להתייאש כשחושבים שצריך‬
‫לכוון בכל כך הרבה ברכות) – אלא‬
‫צריך להסתכל אך ורק על הברכה‬
‫שאני עומד בה כעת‪ ,‬שהיא מה‬
‫שהקב"ה רוצה ממני כרגע‪ ,‬ולנסות‬
‫לכוון בה‪ ,‬ואח"כ – נראה אח"כ‪ ,‬אבל‬
‫כעת כל מה שנדרש ממני זה לכוון‬
‫מתעסקים בכמה אחוזים כיוונתי או‬
‫בברכה הזו בלבד‪.‬‬
‫לא וכו'‪ ,‬ונכנסים לעצבות מכך שזה‬
‫מעט‪ ...‬אלא להסתכל אך ורק על מה‬
‫אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך וגו"'‪.‬‬
‫והיאך תעשה עד שתגיע לזה "והיו‬
‫הדברים האלה" היינו‪ ,‬אותו המעט‬
‫שהוא לומד עתה‪" .‬אשר אנכי מצוך" ‪-‬‬
‫הינו‪ ,‬שיחשב בלבו‪ ,‬שבעולם אין‪ ,‬רק‬
‫הקדוש ברוך הוא והוא‪" .‬היום" הינו‪,‬‬
‫שאין לו‪ ,‬רק יום זה לבדו‪" .‬על לבבך"‬
‫הינו‪ ,‬השלשה דברים אלו יהיו לאדם על‬
‫לבבו תמיד‪( .‬אהבת חסד שער ב' פרק‬
‫י"א)‪.‬‬
‫~ ‪~ 43‬‬
‫אמנם‪ ,‬זה קשה ביותר לנהוג כך כל‬
‫הזמן‪( ,‬ומשום שזה קשה‪ ,‬היצר‬
‫כמובן יציע לא לעשות זאת כלל‪,‬‬
‫כדרכו‪ )...‬אבל גם לגבי העצה הזו‪,‬‬
‫ניקח את המשל שכתבנו למעלה‬
‫מהחפץ חיים‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שמאחר‬
‫שבזמן שכן מצליחים לקיים את‬
‫העצה‪ ,‬רק מרוויחים‪ ,‬לכן כדאי‬
‫לנסות‪ ,‬לפחות ליישם אותה מתי‬
‫שאפשר‪.‬‬
‫כך או כך‪ ,‬גם לגבי התפילה קיים‬
‫אותו רעיון‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שלא להסתכל‬
‫על התפילה כיחידה אחת גדולה‬
‫שצריך לכוון בכולה וממילא‬
‫שלפנינו‪.‬‬
‫העולם‪ ,‬יזדרז ביותר‪ ,‬לאפוקי מהיצר‪,‬‬
‫שמטעהו ואומר לו‪ :‬בודאי נמצא אנשים‬
‫אחרים מקימי התורה כראוי‪ ,‬ויתקיים‬
‫העולם בשבילם‪ .‬ובאמת‪ ,‬כבר אמרו‬
‫חז"ל שחייב אדם לומר‪ :‬בשבילי נברא‬
‫העולם‪ .‬וגם פעמים‪ ,‬שהעולם ‪ -‬חציו‬
‫זכאי‪ ,‬וחציו חיב‪ .‬וכשנתוסף חוטא אחד‪,‬‬
‫הוא מכריע כל העולם לכף חובה על ידי‬
‫זה‪ .‬ולדעתי כל זה רמוז בתורה הקדושה‬
‫בפרשת קריאת שמע "ואהבת את ה'‬
 ‫וה' יעזור שנצליח לא ליפול ברשתו‬
‫של היצר הרע‪ ,‬האורב לנו בתחבולות‬
‫חדשות מדי יום‪.‬‬

‫~ ‪~ 44‬‬
 ‫ראשית‪ ,‬לחשוב שאדם שעושה‬
‫מצווה בצורה של "מלומדה"‪ ,‬ואפילו‬
‫מצווה שעיקרה היא הכוונה‪ ,‬לא‬
‫מקיים בכלל מצווה – זו ודאי טעות‪,‬‬
‫ואני מניח‪ ,‬שאין צורך להאריך בזה‪,‬‬
‫ושרוב העולם לא טועים בזה‪ ,‬אבל‬
‫הטעות היותר גדולה‪ ,‬היא לא‬
‫להחשיב כל כך את המצווה הזו‪,‬‬
‫שנעשתה בצורה 'מלומדה'‪.‬‬
‫וזו טעות שחמורה בהרבה מן‬
‫הראשונה‪ ,‬משום שבטעות הראשונה‬
‫מדובר בטעות פשוטה שנובעת‬
‫מחוסר ידע‪ ,‬יהודי טועה לחשוב‪,‬‬
‫שישנם תנאים כדי לצאת ידי חובת‬
‫המצווה‪ ,‬והוא לא קיים אותם‪ ,‬אבל‪,‬‬
‫לחשוב שהוא אכן קיים מצווה‪ ,‬ויצא‬
‫בה ידי חובה‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬לחשוב‬
‫שהיא 'לא שווה כל כך'‪( ,‬ולא משנה‬
‫בכמה מיעוט פרטים וכוונה היא‬
‫נעשתה)‪ ,‬זה זלזול במצווה‪ ,‬שהרי‬
‫אנחנו יודעים שאין קץ לחשיבות של‬
‫כל מצווה ומצווה‪ ,‬ואפילו הכי‬
‫קטנה‪ ,‬לא מבעיא מצד שכרה‪ ,‬אלא‬
‫מצד חשיבותה אצל הקב"ה!‬
‫דוגמא אחת מיני רבות ‪ :‬כתוב בגמ'‬
‫על אותם הקוראים בתורה‪,‬‬
‫~ ‪~ 45‬‬
‫פרק רביעי – מנעל עם שלוש‬
‫קצוות‪.‬‬
‫בפרק הקודם התייחסתי למי‬
‫שנמצא באמצע התפילה וצריך‬
‫להתמודד עם תחבולת היצר שרוצה‬
‫למנוע ממנו לכוון בשאר התפילה‪,‬‬
‫בפרק הזה אני רוצה להתייחס למי‬
‫שכבר סיים את התפילה‪ ,‬אבל במבט‬
‫מסכם על התפילה הוא לא מרגיש‬
‫שזו הייתה תפילה מוצלחת‪ ,‬בפרט‬
‫אם הוא בכלל לא כיוון בה‪ ,‬ועל אחת‬
‫כמה וכמה אם הוא לא התפלל אותה‬
‫בציבור‪ ,‬ומה נאמר על אחד שבכלל‬
‫התפלל במהירות‪ ,‬ופתאום שכח היכן‬
‫הוא נמצא בתפילה‪ ,‬וחוזר כמה‬
‫ברכות אחורה (ברכות לבטלה!)‪ ,‬ולא‬
‫כיוון משם ואילך‪ ,‬כי הוא היה‬
‫מרוגז‪ ,‬או אחד ששכח יעלה ויבוא‬
‫ונזכר רק לאחר התפילה‪,‬‬
‫והדוגמאות רבות‪ ,‬המשותף לכולן‪,‬‬
‫שהוא עומד כעת לאחר התפילה‪ ,‬ולא‬
‫מרגיש כל כך מסופק ושמח‪.‬‬
‫גם הוא טועה‪ ,‬ולאו דווקא לפי‬
‫"גישת החסידות" וכדומה‪ ,‬כי אם‬
‫לכל הדעות‪ ,‬ולכל השיטות‪.‬‬
 ‫הבל‪ ,‬ועל ידי זה בסוף נטרד לגמרי‬ ‫וקוראים לאהרון "הרן"‪( ,‬שלכאורה‪,‬‬
‫מעבודת ד'‪.‬‬ ‫לא רק שלא קראו טוב‪ ,‬אלא גם‬
‫קיללו ‪ -‬וככה נראית המצווה שלהם‬
‫החלק הנוגע אלינו‪ ,‬בקצרה‪ ,‬מתאר‬
‫של "קריאת התורה"!) ועליהם‬
‫את הדרך שבה עבדו החכם והתם‬
‫הקב"ה אומר "ודגלו עלי אהבה"!‬
‫לפרנסתם‪ ,‬ואת ההבדל ביניהם‪:‬‬
‫רק מה‪ ,‬כאשר אדם מסתכל על עצמו‬
‫החכם‪ ,‬עבד בצורפות‪ ,‬ובגלל שהיה‬
‫ומחפש מומים‪ ,‬והחיפוש הזה מגיע‬
‫כל כך חכם‪ ,‬הצליח לעשות עבודות‬
‫מהכיוון של יצר הרע ולא מכיוון של‬
‫מושלמות לחלוטין‪ ,‬מלבד פגם‬
‫יצר הטוב (כי המומים האלה רק‬
‫קטנטן שאף אחד בעולם לא היה‬
‫מביאים אותו לעצבות ולא‬
‫מצליח לזהות חוץ ממנו‪( ,‬בגלל‬
‫להתקדמות)‪ ,‬אז קל לו להתעלם‬
‫שהוא היה המומחה הכי גדול בעולם‬
‫משלל מאמרי חז"ל‪ ,‬ולדרוש מעצמו‬
‫בצורפות)‪ .‬ולמרות שכולם היו‬
‫לא פחות מהטוב והמושלם ביותר‪,‬‬
‫מהללים אותו ואת עבודותיו‪ ,‬הוא‬
‫וממילא לא לשמוח בכל דבר פחות‬
‫היה כל הזמן במרה שחורה‪ ,‬כי אף‬
‫מכך‪.‬‬
‫פעם לא הצליח להוציא משהו‬
‫מושלם שלא יהיה בו שום פגם בכלל‪,‬‬ ‫וכאשר היצר מגיע עם התחבולה הזו‪,‬‬
‫ובנוסף‪ ,‬כל פעם הוא זנח את‬ ‫אני מנסה להשיב לו באמצעות סיפור‬
‫מלאכתו ולמד מלאכה אחרת‪ ,‬כי‬ ‫מתוק שסיפר ר' נחמן מברסלב‪ ,‬הוא‬
‫הוא חישב שאולי יבוא יום וכבר לא‬ ‫מובא בספר 'סיפורי מעשיות' והוא‬
‫יזדקקו בעולם לסוג המלאכה שהוא‬ ‫מספר על חכם ותם‪.‬‬
‫למד‪ ,‬וגם במלאכה החדשה שלמד‬
‫הסיפור עצמו ארוך מאד‪ ,‬ובעיקרו‬
‫תמיד מצא פגמים בעבודתו שרק‬
‫מדבר על ההבדל בין מי שעובד את‬
‫הוא יכל לראות בגלל חוכמתו‪ ,‬וכך‬
‫הקב"ה בתמימות‪ ,‬ובין מי שכל הזמן‬
‫הוא היה באומללות מתמשכת‬
‫מאפשר לצד הרע של השכל להיכנס‬
‫וייסורים גדולים‪.‬‬
‫לעבודת ה'‪ ,‬ומחשבן חשבונות של‬

‫~ ‪~ 46‬‬
 ‫כמו על מנעל שיצרנו‪ ,‬שהשקענו בו‪,‬‬ ‫התם לעומתו‪ ,‬למד להיות סנדלר‪,‬‬
‫ומבחינתנו אין עוד מנעלים אחרים‬ ‫ובגלל שהוא היה תם‪ ,‬הוא ממילא‬
‫בעולם‪ ,‬והמנעל הזה‪ ,‬עם חסרונותיו‪,‬‬ ‫לא למד את העבודה בשלימות‪ ,‬וגם‬
‫כמו שהוא‪ ,‬צריך להיות מושלם‬ ‫אחרי שסיים ללמוד‪ ,‬היה לוקח לו‬
‫בעינינו‪ ,‬ועלינו לשמוח בו‪ ,‬נכון שאין‬ ‫זמן רב ומאמצים להוציא בסוף נעל‪,‬‬
‫זה פוטר אותנו מלנסות להתקדם‬ ‫שאחרי כל המאמצים לא הייתה‬
‫ולכוון יותר בתפילה הבאה‪ ,‬ולעלות‬ ‫קרובה אפילו למושלמת (ובלשון‬
‫כל הזמן למקום יותר גבוה‪ ,‬אבל‬ ‫הסיפור "נעל עם שלוש קצוות")‪.‬‬
‫במה שעשינו עלינו לשמוח ולרקוד!‬ ‫אבל‪ ,‬הוא היה מאושר ושמח בנעל‬
‫שהוציא מתחת ידו‪ ,‬והיה נוהג‬
‫וברצוני לציין‪ ,‬לגבי מי ששכח יעלה‬
‫להראות אותה לאשתו‪ ,‬ולשבח את‬
‫ויבוא וכדומה‪ ,‬ומחמת זה עליו‬
‫הנעל באזניה‪ ,‬ולהראות לה אותה‬
‫לחזור על התפילה‪ ,‬חשוב לדעת‪ ,‬שעל‬
‫מכל כיוון‪ ,‬ורק היה שמח‪ ,‬וכאשר‬
‫מקרה כזה אמר החזו"א‪ ,‬שהתפילה‬
‫היא הייתה שואלת אותו‪ ,‬אם המנעל‬
‫הראשונה שהתפלל עולה לו למאה‬
‫כזה משובח‪ ,‬מדוע שאר הסנדלרים‬
‫ברכות! כלומר‪ ,‬שזו טעות לחשוב‬
‫לוקחים שלושה זהובים ואתה לוקח‬
‫שהוא בירך ברכות לבטלה ח"ו‪ ,‬אף‬
‫רק זהוב וחצי? הוא ענה לה "מה לי‬
‫שהיה צריך לשים לב ולא לטעות‪,‬‬
‫בזה? זה מעשה שלו‪ ,‬וזה מעשה‬
‫אבל עם זאת הוא זכה להתפלל‬
‫שלי‪ ,‬ועוד‪ ,‬למה לנו לדבר‬
‫פעמיים‪ ,‬ו"להרוויח" עוד תשע עשרה‬
‫מאחרים?"‬
‫ברכות!‬
‫תשובתו של התם‪ ,‬לעניין שלנו‪ ,‬ולכל‬
‫כללו של דבר‪ ,‬עלינו לשמוח‬
‫עבודת ה'‪ ,‬יכולה להצליח לסתום את‬
‫בעבודתנו‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬כאשר אנו כל‬
‫הפה ליצר הרע‪ ,‬בשעה שהוא מתגנב‬
‫הזמן מוצאים פגמים בעבודתנו‬
‫אחרי התפילה ורוצה שלא נשמח‬
‫ומשום כך אנו עצובים‪ ,‬בקלות ח"ו‬
‫בתפילה המסכנה שלנו שנאמרה בלי‬
‫אפשר להגיע למצב של "אשר לא‬
‫כוונה‪ ,‬צריך להסתכל על התפילה‬
‫עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב‬
‫~ ‪~ 47‬‬
 ‫הדרך הזו‪ ,‬ואחרי תקופת ניסיון‬ ‫לבב מרוב כל"‪ .46‬ואם תטעה לחשוב‪,‬‬
‫קצרה לגבש דעה‪.47‬‬ ‫שהתנהגות בצורה כזו (דהיינו‪ ,‬כל‬
‫הזמן לראות את עבודתך באור חיובי‬
‫וה' יעזור שיתקבלו תפילותינו לרצון‬
‫ולהיות מלא בסיפוק והערכה‬
‫– ונזכה לעבוד אותו באמת ובשמחה‬
‫עצמית) מובילה להפסקת החיפוש‬
‫ויבוא במהרה גואל צדק‪.‬‬
‫של האדם להשתפר‪ ,‬ואתה חושש‬
‫לקפיאה על השמרים – אני ממליץ‬
‫לך בחום לנסות ולחפש מישהו אחד‪,‬‬
‫אחד בלבד‪ ,‬שאכן בגלל שהוא שמח‬
‫וחושב שעבודתו טובה לא מחפש‬
‫להשתפר‪ ...‬אני מבטיח לך שאתה‬
‫תמשיך לחפש במשך הרבה זמן‪ ,‬ולא‬
‫תמצא‪.‬‬

‫והניסיון מורה להפך‪ ,‬שככל שאדם‬

‫יותר שמח בעבודתו‪ ,‬הוא יותר רוצה‬
‫ומנסה להשתפר בה‪ ,‬וככל שהוא‬
‫יותר חושב שעבודתו פגומה‪ ,‬הוא‬
‫יותר מתייאש ודורך במקום –‬
‫יורשה לי להציע לנסות קצת את‬

‫עבדו אותו בלב כבד ובעצבות‪ ,‬והיו‬
‫עובדים והולכים "קדורנית"‪.‬‬
‫‪ 47‬קיצרתי היכן שהיה ניתן להאריך‬
‫הרבה‪ ,‬משום שאין זה עיקרה של‬
‫החוברת – אבל ניסיתי להכניס במילים‬
‫הספורות הללו גישה שהכרחית לעלייה‬
‫בעבודת ה'‪ ,‬כפי שקיבלתי מרבותי‪ ,‬ואם‬
‫ירצה ה' אשתדל לכתוב עליה חוברת‬
‫בנפרד‪.‬‬
‫~ ‪~ 48‬‬
‫‪ 46‬ושמעתי מאחד שהטעים על כך את‬
‫דברי הכתוב במלאכי (פרק ג' פסוקים‬
‫י"ג‪-‬י"ד) "חזקו עלי דבריכם אמר ה'‬
‫(ופי' במצודות שדבריכם חזקים וקשים‬
‫עלי) ואמרתם מה נדברנו עליך ‪:‬‬
‫אמרתם שוא עבד א‪-‬לקים ומה בצע כי‬
‫שמרנו משמרתו וכי הלכנו ְקד ַֹרנִּית מפני‬
‫ה' צבקות"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שהטענה של‬
‫הקב"ה על עם ישראל הייתה‪ ,‬שהם‬