Professional Documents
Culture Documents
(14) ברכות קריאת שמע
(14) ברכות קריאת שמע
בסוגיה שנעסוק היום נגענו כבדרך אגב לאורך הלימוד שלנו ,כעת יש לעמוד על עומק הדברים.
המשנה אומרת שהאדם שקרא את שמע לאחר שלוש שעות "לא הפסיד את המצווה כאדם הקורא
בתורה" ,וכאן לכאורה יש להתלבט האם האדם יוצא ממש ידי חובה של איזה חלקיק מצוות קש,
או שכל מצוותו היא סתם "כקורא בתורה"
בגמרא יש שתי לישנאות ,בראשונה רב חסדא סבר שלא מברכים על אותה קש שלא בזמנה ,אך
הגמרא דוחה אותו .בלישנא השנייה בגמרא גם רב חסדא סובר שיש לברך את הברכות של ק"ש
אפילו אם עבר זמן קריאת שמע:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף י עמוד ב
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד .אמר רב חסדא אמר מר עוקבא ,ובלבד שלא יאמר יוצר אור .מיתיבי:
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה ,אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה
-תיובתא דרב חסדא! תיובתא .איכא דאמרי ,אמר רב חסדא אמר מר עוקבא :מאי לא הפסיד -שלא
הפסיד ברכות .תניא נמי הכי :הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה ,אבל מברך הוא
שתים לפניה ואחת לאחריה .אמר רבי מני :גדול הקורא קריאת שמע בעונתה יותר מהעוסק בתורה,
מדקתני :הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה ,מכלל דקורא בעונתה -עדיף.
בפשט הדברים הגמרא מתלבטת למעשה בדיוק בחקירה שהוצגה ולמסקנה סוברת שיש לברך את
ברכות קש ושיש איזה חלקיק מצווה אפילו שלא בזמן חיוב קש.
שיטות הראשונים
הראשונים נחלקו באיזה זמן בדיוק הגמרא אומרת שניתן לברך את ברכות הקש.
הרשב"א – מביא את שיטת רב האי שבשיטתו ניתן להגיד את ברכות שמע רק עד השעה הרבעית
האור זרוע – מסביר ששיטת רב האי נובעת מדין "סמיכת גאולה לתפילה" .למעשה בשיטתו דין
ברכות קש קשור לתפילה ולא לחיוב קריאת ק"ש (ויתכן שהוא אפילו סובר שאת מצוות קש כלל
1
לא קיים)
הלבוש – סבר גם הוא כשיטת רב האי אבל לא מהטעם של האור זרוע .בשיטת הלבוש הסיבה
שמותר לברך ברכות קש עד השעה הרביעית היא משום שעדיין יש "קצת" זמן קימה .בשיטתו
עולה שברכות קש קשורות למצוות קש ולא לתפילה.
תוספות – סברו שניתן לברך כל היום את ברכות ק"ש .ונראה שמי שסובר שניתן להגיד את
ברכות אלו כל היום צריך לסבור שהם אינן ברכת המצוות.
המהרי"ל – מחלק בין מזיד ואנוס וסובר שאם היה מזיד יש להגיד ברכות עד השעה הרבעית ,אם
היה אנוס ,יכול להגיד את הברכות אורך כל היום .המהרי"ל קצת קשה ולא ברור מאיפה הוא
מבסס את שיטתו.
הרמב"ם – ספק שניתן להגיד את הברכות לאורך כל היום.
1הרב סיפר שמרבית חז"ל סברו שאם לא בירך לפני מצווה לאחר המצווה לא יכול לברך ,כך גם סבר הרמבם והכויח
בגר,
האור זרוע סבר שגר זהו אב טיפוס לכל המצוות ,ומוכיח מהסוגיה שלנו שניתן להשלים את הברכות שיש ברכה לאחר
ק"ש .מהאור זורע בפירוש זה עולה שהוא סובר שמדובר בברכת המצוות.
ברכות מעכבות
בדף יא ב :עולה שברכות מעכבות אם כי סדר הברכות אינו מעכב .בירושלמי (ב א) בפשט הדברים
עולה שהברכות אינן מעכבות.
הרשב"א – פירש כך את הירושלמי ,בשיטתו הברכות אינם ברכת המצוות כלל .למעשה ,הוא סובר
שברכות כלל אינן קשורות לקש אלא שרבנן תיקנו שיקרא אותם לפני קש .ההשלכה שיוצאת היא
שיכול לברך גם לאחר שקרא את שמע (כשיטת הירושלמי)
2תתבסס על הרמבם
הרמב"ן – חילק בין ברכת המאורות שהם ברכת השבח לברכת אהבה רבה שהיא ברכת מצוות.
הרמב"ן מוכיח את שיטתו מהסוגיה ביא :שם נאמר שאם לכוהנים אין זמן יברכו רק ברכת "אהבה
רבה" .הוכחה נוספת יכולה להיות שהגמרא דנה האם סומא יכול לרך את ברכת המאורות ,ניתן
להבין מהסוגיה שם שדווקא ברכת המאורות היא לכאורה ברכת השבח.
חלק זה של השיעור נאמר גם בשיעור הראשון ,עיין בסוגיית "חיוב קש מדאורייתא או מדרבנן?" 3
גם הרשב"א פירש את הרמב"ם ובשיטתו מדובר בדין נקודתי בקש .ברכות קש הם חלק מהותי
מקש ולכן אם כבר האדם נמצא בספק כולל הוא יכול לברך את ברכות שמע .זהו קיום מלא יותר
של קש.
נפקא מינה בינהם במקרה שיש ספק האם נטל לולב או לא והם צריך לברך (המשנה ברורה יגיד
שלא מברך)
הרא"ש
הראש מחדש חידוש עצום .כאמור ,לכאורה יש סתירה בין הירולשמי לבבלי .מפשט הבבלי עולה
שברכות מעכבות ואילו מהירושלמי עולה שהן אינן .בעקבות קושי זה הראש נותן אוקימתא ,בעוד
שהירושלמי שאמר שברכות קש אינן מעכבות דיבר על קריאת שמע של יחיד ,הבבלי שפסק
שברכות קש כן מעכבות דיבר על תפילה של ציבור.
דברי הראש קשים ביותר ,לא ממש ברור על מה הוא מתבסס בחילוק שלו ,ובאמת נטען על דברי
הראש שאלו "דברי נביאות" (כגנאי).
ציטוט וחיזוק
"אם תורת היחסות שלי תוכח כנכונה ,הגרמנים יקראו לי גרמני ,השווייצרים יקראו לי שווייצרי
והצרפתים יקראו לי מדען גדול .אם היחסות תוכח כלא נכונה הצרפתים יקראו לי שווייצרי,
השווייצרים יקראו לי גרמני והגרמנים יקראו לי יהודי"
(אלברט איינשטיין)