‫ברכות קריאת שמע‬

‫בסוגיה שנעסוק היום נגענו כבדרך אגב לאורך הלימוד שלנו‪ ,‬כעת יש לעמוד על עומק הדברים‪.‬‬
‫המשנה אומרת שהאדם שקרא את שמע לאחר שלוש שעות "לא הפסיד את המצווה כאדם הקורא‬
‫בתורה"‪ ,‬וכאן לכאורה יש להתלבט האם האדם יוצא ממש ידי חובה של איזה חלקיק מצוות קש‪,‬‬
‫או שכל מצוותו היא סתם "כקורא בתורה"‬
‫בגמרא יש שתי לישנאות‪ ,‬בראשונה רב חסדא סבר שלא מברכים על אותה קש שלא בזמנה‪ ,‬אך‬
‫הגמרא דוחה אותו‪ .‬בלישנא השנייה בגמרא גם רב חסדא סובר שיש לברך את הברכות של ק"ש‬
‫אפילו אם עבר זמן קריאת שמע‪:‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף י עמוד ב‬
‫הקורא מכאן ואילך לא הפסיד‪ .‬אמר רב חסדא אמר מר עוקבא‪ ,‬ובלבד שלא יאמר יוצר אור‪ .‬מיתיבי‪:‬‬
‫הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה‪ ,‬אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה‬
‫‪ -‬תיובתא דרב חסדא! תיובתא‪ .‬איכא דאמרי‪ ,‬אמר רב חסדא אמר מר עוקבא‪ :‬מאי לא הפסיד ‪ -‬שלא‬
‫הפסיד ברכות‪ .‬תניא נמי הכי‪ :‬הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה‪ ,‬אבל מברך הוא‬
‫שתים לפניה ואחת לאחריה‪ .‬אמר רבי מני‪ :‬גדול הקורא קריאת שמע בעונתה יותר מהעוסק בתורה‪,‬‬
‫מדקתני‪ :‬הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה‪ ,‬מכלל דקורא בעונתה ‪ -‬עדיף‪.‬‬
‫בפשט הדברים הגמרא מתלבטת למעשה בדיוק בחקירה שהוצגה ולמסקנה סוברת שיש לברך את‬
‫ברכות קש ושיש איזה חלקיק מצווה אפילו שלא בזמן חיוב קש‪.‬‬

‫שיטות הראשונים‬
‫הראשונים נחלקו באיזה זמן בדיוק הגמרא אומרת שניתן לברך את ברכות הקש‪.‬‬
‫הרשב"א – מביא את שיטת רב האי שבשיטתו ניתן להגיד את ברכות שמע רק עד השעה הרבעית‬
‫האור זרוע – מסביר ששיטת רב האי נובעת מדין "סמיכת גאולה לתפילה"‪ .‬למעשה בשיטתו דין‬
‫ברכות קש קשור לתפילה ולא לחיוב קריאת ק"ש (ויתכן שהוא אפילו סובר שאת מצוות קש כלל‬
‫‪1‬‬
‫לא קיים)‬
‫הלבוש – סבר גם הוא כשיטת רב האי אבל לא מהטעם של האור זרוע‪ .‬בשיטת הלבוש הסיבה‬
‫שמותר לברך ברכות קש עד השעה הרביעית היא משום שעדיין יש "קצת" זמן קימה‪ .‬בשיטתו‬
‫עולה שברכות קש קשורות למצוות קש ולא לתפילה‪.‬‬
‫תוספות – סברו שניתן לברך כל היום את ברכות ק"ש‪ .‬ונראה שמי שסובר שניתן להגיד את‬
‫ברכות אלו כל היום צריך לסבור שהם אינן ברכת המצוות‪.‬‬
‫המהרי"ל – מחלק בין מזיד ואנוס וסובר שאם היה מזיד יש להגיד ברכות עד השעה הרבעית‪ ,‬אם‬
‫היה אנוס‪ ,‬יכול להגיד את הברכות אורך כל היום‪ .‬המהרי"ל קצת קשה ולא ברור מאיפה הוא‬
‫מבסס את שיטתו‪.‬‬
‫הרמב"ם – ספק שניתן להגיד את הברכות לאורך כל היום‪.‬‬

‫‪ 1‬הרב סיפר שמרבית חז"ל סברו שאם לא בירך לפני מצווה לאחר המצווה לא יכול לברך‪ ,‬כך גם סבר הרמבם והכויח‬
‫בגר‪,‬‬
‫האור זרוע סבר שגר זהו אב טיפוס לכל המצוות‪ ,‬ומוכיח מהסוגיה שלנו שניתן להשלים את הברכות שיש ברכה לאחר‬
‫ק"ש‪ .‬מהאור זורע בפירוש זה עולה שהוא סובר שמדובר בברכת המצוות‪.‬‬

‫מוזר מאוד שהרי הוא חושב שהברכות הם לתפילה‪ .‬במה שאמרנו‪.‬‬

‫הכסף משנה – הסביר שבשיטת הרמב"ם כל היום כולו למעשה ניתן לקרוא את קש ולכן יש להגיד‬
‫יחד איתה את הברכות‪ .‬משיטת הכסף משנה עולה שברכות קש הם למעשה ברכות המצוות לפני‬
‫קריאת שמע עצמה‪.‬‬

‫ברכות קש ברכות המצוות או לא?‬

‫נסדר את הדברים קצת אחרת‪ .‬ניתן לסווג את הראשונים לשתי כיתות‪ ,‬אלו הסוברים שברכות‬
‫שמע היא ברכות המצוות והחולקים‪:‬‬
‫ברכות המצוות‬ ‫‪)1‬‬
‫לבוש‪ -‬סבר שמדובר בברכת שמע מאוחרת וניתן לברך רק בעד שעה רביעית‬ ‫א‪.‬‬
‫כסף משנה – סבר גם הוא שהברכות הם ברכות המצוות רק שניתן לאורך כל‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫היום לקרוא את שמע משום שכל היום זהו זמן "בקומך"‪.‬‬

‫לא ברכת המצוות‬ ‫‪)2‬‬

‫אור זרוע – ‪ 4‬שעות דין בתפילה‬ ‫א‪.‬‬
‫תוספות בהבנה הפשוטה – ברכות השבח‬ ‫ב‪.‬‬

‫ברכות מעכבות‬
‫בדף יא ב‪ :‬עולה שברכות מעכבות אם כי סדר הברכות אינו מעכב‪ .‬בירושלמי (ב א) בפשט הדברים‬
‫עולה שהברכות אינן מעכבות‪.‬‬
‫הרשב"א – פירש כך את הירושלמי‪ ,‬בשיטתו הברכות אינם ברכת המצוות כלל‪ .‬למעשה‪ ,‬הוא סובר‬
‫שברכות כלל אינן קשורות לקש אלא שרבנן תיקנו שיקרא אותם לפני קש‪ .‬ההשלכה שיוצאת היא‬
‫שיכול לברך גם לאחר שקרא את שמע (כשיטת הירושלמי)‬

‫נפקא מינה בדין חיוב נשים‬

‫סוגיה זו למעשה יכולה להשליך על סוגיית ברכות שמע לנשים‪ .‬כיודע נשים לא חיבות בתפילה אך‬
‫צריך לשאול אף על פי שהן אינן חייבות בקש או בתפילה האם יהיה מותר להם לברך את ברכות‬
‫קש אם ירצו‪.‬‬
‫נראה פשוט להגיד שאם אנו סוברים שברכות קש אינן ברכות המצוות יהיה מותר להם להגיד את‬
‫הברכות‪ .‬מנגד‪ ,‬אם מדובר על ברכת המצוות לכאורה יהיה להם אסור‪.‬‬
‫הרמבם פסק שאסור לנשים להגיד את הברכות והרב עובדיה פסק כשיטתו‪ ,‬הרב זלמן חלק על‬
‫הרב עובדיה משום שכל האיסור לברך ברכה מצוות שאינך מותר בה היא משום השקר "אשר‬
‫קידשנו" ובברכות קש אין את זה אך הרב עובדיה חלק על הסבר זה‪.‬‬

‫קושיה על הסוברים שברכות קש אינן ברכת המצוות‬

‫אם באמת ברכות שמע אינם ברכת המצוות‪ ,‬יש כעת לשאול‪ :‬מדוע אין למצוות קריאת שמע‬
‫ברכה?!‬
‫לכאורה בכל המצוות יש טרם קיום המצווה ברכה לפני ורק בשמע אין‪ .‬אז אומנם אין זה נכון‪ ,‬יש‬
‫עוד כמה מצוות ללא ברכה אבל יש לתת את הדעת‪.‬‬
‫תירוץ המאירי‬
‫המאירי כתב שאף על פי שברכות המצוות הם ברכות השבח‪ ,‬עדין הם יכולות לשמש כברכות‬
‫המצוות לקש‪ .‬המאירי מפרט בשיטתו ומסביר שחכמים הפקיעו את ברכת מצוות קש לאחר‬
‫שהצמידו את ברכות קש לקריאת שמע‪.‬‬

‫‪ 2‬תתבסס על הרמבם‬
‫הרמב"ן – חילק בין ברכת המאורות שהם ברכת השבח לברכת אהבה רבה שהיא ברכת מצוות‪.‬‬
‫הרמב"ן מוכיח את שיטתו מהסוגיה ביא‪ :‬שם נאמר שאם לכוהנים אין זמן יברכו רק ברכת "אהבה‬
‫רבה"‪ .‬הוכחה נוספת יכולה להיות שהגמרא דנה האם סומא יכול לרך את ברכת המאורות‪ ,‬ניתן‬
‫להבין מהסוגיה שם שדווקא ברכת המאורות היא לכאורה ברכת השבח‪.‬‬

‫האם יש לענות אמן?‬

‫לגבי השאלה האם ניתן להגיד אמן לאחר אמירת ברכות שמע‪:‬‬
‫רבנו יונה והרמב"ם – סברו שלא אומרים אמן‬
‫הרא"ש – הרב סבר שהראש סבר שיש להגיד אמן אך לבסוף (הרב) חזר בו‪ ,‬אך בכל מקרה הראש‬
‫בוודאי סובר שלאחר ברכת "יוצר אור" בוודאי שיש להשתדל ולהגיד אמן‪.‬‬
‫ובכל מקרה השאלה תלויה בחקירה‪ ,‬מי שיסבור שמדובר על ברכת המצוות יהיה חייב להגיד שלא‬
‫אומרים אמן (הכיוון ההפוך אינו הכרחי‪ ,‬ניתן לסבור שברכות שמע אינן ברכת המצוות ואף על פי‬
‫כן שלא אומרים אמן) ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫שיטת הרמב"ם‬
‫הרמב"ם כתב שבמקרה ספק מברך אפילו על הברכות (שהם דרבנן)‪:‬‬
‫רמב"ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יג‬
‫ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא חוזר וקורא נ ומברך לפניה ולאחריה‪ ,‬אבל אם ידע שקרא ונסתפק‬
‫לו אם בירך לפניה ולאחריה או לא בירך אינו חוזר ומברך‪"....‬‬
‫נציין שכך גם נפסק להלכה בשו"ע‬
‫פסיקה זו של הרמב"ם אינה ברורה‪ .‬לכאורה שיטת הרמב"ם העקרונית היא שבמקרה של ספק‬
‫ברכות לא מברכים‪ ,‬ומדוע פה פסק שכן מברכים? נראה שינם שלושה תירוצים עיקריים שנאמרו‪:‬‬

‫סברת הט"ז‬ ‫‪.1‬‬

‫הט"ז ‪ -‬ניסה לתרץ בשו"ע ולהגיד שבכל חובות דאורייתא באמת יש לברך במקרה של ספק‪ .‬אומנם‬
‫בשולחן ערוך התירוץ אולי אפשרי אך ברמב"ם הדבר קשה בגלל שהרמב"ם פסק שבמילת‬
‫אנדרוגינוס אין לברך‪.‬‬

‫סברת המשנה ברורה‬ ‫‪.2‬‬

‫המשנה ברורה גם הוא ניסה לתרץ בשולחן ערוך תירוץ שיכול לעבוד גם ברמב"ם‪ .‬בתירוצו‪ ,‬יש‬
‫לחלק בין ספק אם האדם בר חיובה לבין ספק אם הוא קיים את המצווה‪.‬‬
‫בעוד שבאנדרוגינוס הספק הוא אם הוא חייב במילה (בדין)‪ ,‬במקרה הברכות של קש הספק הוא‬
‫במציאות ולכן יש לברך‪.‬‬
‫יש שתי קשים אם כי לא מאוד גדולים שעולים בסברת המשנה ברורה‪:‬‬
‫הרמב"ם לא פוסק בשום מקום את הדין היסודי בשום מקום‬ ‫‪)1‬‬
‫קושי מצד הסברה – אבל קושי זה אינו רציני מאחר והסברנו היטב את שיטת המשנה‬ ‫‪)2‬‬
‫ברורה‪.‬‬

‫סברת הרשב"א‬ ‫‪.3‬‬

‫חלק זה של השיעור נאמר גם בשיעור הראשון‪ ,‬עיין בסוגיית "חיוב קש מדאורייתא או מדרבנן?"‬ ‫‪3‬‬
‫גם הרשב"א פירש את הרמב"ם ובשיטתו מדובר בדין נקודתי בקש‪ .‬ברכות קש הם חלק מהותי‬
‫מקש ולכן אם כבר האדם נמצא בספק כולל הוא יכול לברך את ברכות שמע‪ .‬זהו קיום מלא יותר‬
‫של קש‪.‬‬
‫נפקא מינה בינהם במקרה שיש ספק האם נטל לולב או לא והם צריך לברך (המשנה ברורה יגיד‬
‫שלא מברך)‬

‫הרא"ש‬
‫הראש מחדש חידוש עצום‪ .‬כאמור‪ ,‬לכאורה יש סתירה בין הירולשמי לבבלי‪ .‬מפשט הבבלי עולה‬
‫שברכות מעכבות ואילו מהירושלמי עולה שהן אינן‪ .‬בעקבות קושי זה הראש נותן אוקימתא‪ ,‬בעוד‬
‫שהירושלמי שאמר שברכות קש אינן מעכבות דיבר על קריאת שמע של יחיד‪ ,‬הבבלי שפסק‬
‫שברכות קש כן מעכבות דיבר על תפילה של ציבור‪.‬‬
‫דברי הראש קשים ביותר‪ ,‬לא ממש ברור על מה הוא מתבסס בחילוק שלו‪ ,‬ובאמת נטען על דברי‬
‫הראש שאלו "דברי נביאות" (כגנאי)‪.‬‬

‫ציטוט וחיזוק‬
‫"אם תורת היחסות שלי תוכח כנכונה‪ ,‬הגרמנים יקראו לי גרמני‪ ,‬השווייצרים יקראו לי שווייצרי‬
‫והצרפתים יקראו לי מדען גדול‪ .‬אם היחסות תוכח כלא נכונה הצרפתים יקראו לי שווייצרי‪,‬‬
‫השווייצרים יקראו לי גרמני והגרמנים יקראו לי יהודי"‬
‫(אלברט איינשטיין)‬