‫חיוב קריאת שמע מדאורייתא או מדרבנן‬

‫פתיחה‬
‫הגמרא שלנו‬
‫הגמרא שואלת מדוע המשנה ישר מספרת לנו "מתי קוראים את שמע" לפני שהיא מספרת לנו‬
‫שיש בכלל מצווה כזו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הגמרא לאחר מכן הגמרא שואלת מדוע התחילה המשנה דווקא‬
‫בשמע של ערבית ולא בשמע של שחרית‪ .‬על שני שאלות אלו עונה הגמרא שתי תשובות שונות‪:‬‬
‫"ובשכבך ובקומך" תשובה זו עונה על שתי השאלות במכה אחת‬ ‫‪)1‬‬
‫" ויהי ערב ויהי בוקר" תשובה זו ככל הנראה עונה רק על השאלה האחרונה‬ ‫‪)2‬‬
‫ולכאורה מקטע זה עולה בבירור שמצוות ק"ש היא מצוות דאורייתא‪ .‬אך הדברים אינם פשוטים‬
‫ולמעשה הדבר נתון במחלוקת גדולה‪.‬‬

‫מחלוקת בר יהודה רבי אלעזר‬

‫לכאורה עולה שיש מחלוקת אמוראים בדין מצוות קש כאשר רבי יהודה סובר שקש היא מצוות‬
‫דרבנן ורבי אלעזר סובר שהמצווה היא דאורייתא‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כא עמוד א‬
‫"אמר רב יהודה ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא ‪ -‬אינו חוזר וקורא ‪ ,‬ספק אמר אמת ויציב‪ ,‬ספק לא‬
‫אמר ‪ -‬חוזר ואומר אמת ויציב‪ .‬מאי טעמא ‪ -‬קריאת שמע דרבנן‪ ,‬אמת ויציב דאורייתא‪ ... - .‬ורבי‬
‫אלעזר אמר‪ :‬ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא ‪ -‬חוזר וקורא קריאת שמע‪ ,‬ספק התפלל ספק לא‬
‫התפלל ‪ -‬אינו חוזר ומתפלל‪ .‬ורבי יוחנן אמר‪ :‬ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו‪".‬‬

‫ואף על פי שלמעשה נפסקה שיטת רבי אלעזר נחלקו בכך הראשונים ויש שסברו גם בראשונים‬
‫שקש היא מצוות דרבנן (תוספות בשלל מקומות בש"ס אבל לא אצלנו ותוספות ראש אצלנו)‪.‬‬
‫בשיעור נעמוד בשתי ההבנות ונראה שאף על פי שנראה ששתי הבנות אלו קוטביות למעשה שתי‬
‫שיטות אלו מתקרבות אחת לשנייה‪.‬‬

‫מחלוקת רב יהודה ורבי אלעזר‬

‫רב יהודה‬
‫נדון בשיטת רב יהודה שכאמור סובר שקש היא דרבנן‪ .‬בהמשך הגמרא רב יוסף מקשה ושואל‬
‫שהרי ידועים הפסוקים על קראית שמע‪ ,‬על כך מתרץ אביי שזוהי מצווה דאורייתא ללמוד תורה‪:‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כא עמוד א‬
‫מתיב רב יוסף‪ :‬ובשכבך ובקומך! ‪ -‬אמר ליה אביי‪ :‬ההוא בדברי תורה כתיב‪ .‬תנן‪ :‬בעל קרי מהרהר‬
‫בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה‪ ,‬ועל המזון ‪ -‬מברך לאחריו ואינו מברך לפניו‪.‬‬
‫ואם כן נראה שעיקר המחלוקת היא פרשנית‪:‬‬
‫רב יהודה סובר שכל פסוקים אלו נסובים על המצווה ללמוד תורה ורב יוסף סבר שפסוקים אלו‬
‫נסובים על עצמם‪.‬‬
 ‫רבי אלעזר‬
‫לעומת רב יהודה ששם נכתב בגמרא במפורש שסברתו היא שקש היא מדרבנן‪ ,‬בקביעת רבי‬
‫אלעזר לא נכתב סברה‪ .‬ואומנם באמת מרבית הראשונים (רמב"ם וריף) הבינו שבאמת רבי אלעזר‬
‫סובר שקש היא מדאורייתא‪ .‬אך ישנם מעט ראשונים שסברו שאפילו רבי אלעזר סבר שקש גם‬
‫היא מצוות דרבנן (תוספות החסיד ותוספות ראש)‪.‬‬

‫שיטות הראשונים‬
‫הרמב"ם‬
‫הרמבם פסק כרבי אלעזר והוסיף שבמקרה ספק מברך אפילו על הברכות (שהם דרבנן)‪:‬‬
‫רמב"ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה יג‬
‫ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא חוזר וקורא נ ומברך לפניה ולאחריה‪ ,‬אבל אם ידע שקרא ונסתפק‬
‫לו אם בירך לפניה ולאחריה או לא בירך אינו חוזר ומברך‪"....‬‬
‫נציין שכך גם נפסק להלכה בשו"ע‬
‫פסיקה זו של הרמב"ם אינה ברורה‪ .‬לכאורה שיטת הרמב"ם העקרונית היא שבמקרה של ספק‬
‫ברכות לא מברכים‪ ,‬ומדוע פה פסק שכן מברכים? נראה שינם שלושה תירוצים עיקריים שנאמרו‪:‬‬
‫הט"ז ‪ -‬ניסה לתרץ בשו"ע ולהגיד שבכל חובות דאורייתא באמת יש לברך במקרה של‬ ‫‪)1‬‬
‫ספק‪ .‬אומנם בשולחן ערוך התירוץ אולי אפשרי אך ברמב"ם הדבר קשה בגלל שהרמב"ם‬
‫פסק שבמילת אנדרוגינוס אין לברך‪.‬‬
‫המשנה ברורה גם הוא ניסה לתרץ בשולחן ערוך תירוץ שיכול לעבוד גם ברמבם‪.‬‬ ‫‪)2‬‬
‫בתירוצו‪ ,‬יש לחלק בין ספק אם האדם בר חיובה לבין ספק אם הוא קיים את המצווה‪.‬‬

‫בעוד שבאנדרוגינוס הספק הוא אם הוא חייב במילה (בדין)‪ ,‬במקרה הברכות של קש‬
‫הספק הוא במציאות ולכן יש לברך‪.‬‬

‫‪ 1‬ניתן גם לתרץ תירוץ שלישי ברמב"ם שזהו דין נקודתי בברכת קש ושברכות הקש הם‬ ‫‪)3‬‬
‫חלק מהותי ולא נלווה בדין קריאת שמע‪.‬‬

‫שיטת רבינו יונה‬

‫שיטת רב יהודה לכשעצמה קשה‪ ,‬לאורך הש"ס אנו מוצאים ביטויים כי קש היא מצוות דאורייתא‬
‫ולא ברור כיצד רב יהודה יכול בכלל לסבור שמצוות קש היא מדרבנן‪.‬‬
‫בעקבות קושי זה רבנו יונה מפרש שגם בשיטת רבי יהודה באמת יש מצוות דאורייתא בקש אבל‬
‫מצוות הדאוריתא היא לקרוא בפרשיה כולשהי‪ .‬מדרבנן‪ ,‬יש חובה לקרוא בפרשיות הספציפיות‪.‬‬
‫בהבנה זו נראה לומר שמחלוקת רבי יהודה ורבי אלעזר אינה האם יש ציווי דאוריתא לקבלת עול‬
‫מלכות שמיים אלא בדרך הפעולה מדאורייתא‪ ,‬כאשר‪:‬‬
‫רב יהודה – סובר שהציווי מדאורייתא הוא להגות בדברי תורה (ובכך להראות ולקיים קבלת עול‬
‫מלכות שמיים)‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בסברתו יש צורך במעשה הצהרה‪.‬‬
‫רבי אלעזר – סובר שיש ציווי מדאורייתא להצהיר בפועל לעול מלכות שמיים‪.‬‬

‫‪ 1‬הרב יעמוד על תירוץ זה בשיעורים הקרובים‪.‬‬

‫נציין ששיטת רבי יהודה המחודשת‪ ,‬שקריאת שמע מדאורייתא זה שינון‪ ,‬מבוססת בש"ס ובעיקר‬
‫בירושלמי‪ 2.‬בירושלמי יש אפילו לימוד מהפסוק "והגית בו יומם ולילה" לדין קש‪ .‬ובהרבה מקומות‬
‫‪3‬‬
‫הירושלמי מחנה את קש בתור "שינון"‪ .‬ונראה שסביר לטעון שכל מצוות קש היא‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫הקיף הדאוריתא בפרשיות‬
‫בחילוק אפריורי פשוט נראה לומר שתי כיוונים בהיקף דין הדאורייתא‪:‬‬
‫אם אנחנו מבינים שציווי הדאורייתא הוא לימוד תורה נראה סביר להניח שהדרישה‬ ‫‪)1‬‬
‫תהיה לקרוא את הפרשיה כולה‬
‫אם העיקר הוא "הצהרה" נראה שרק הפסוק "שמע ישראל" נדרש‪.‬‬ ‫‪)2‬‬

‫בירור ברמב"ם‬
‫הרמב"ם קצת לא ברור‪ ,‬מצד אחד הוא כותב ( קש‪,‬א‪ ,‬א) שקורא אדם את כל שלושת הפרשיות‬
‫(לאחר שאמר שזו מצווה דאורייתא)‬
‫ובמקום אחר פוסק הרמב"ם שרק הפסוק הראשון מצריך כוונה‪ .‬ולכאורה עולה שרק הפסוק‬
‫הראשון הוא דאורייתא‪.‬‬
‫ובאמת הרמב"ן מתרץ שרק הפסוק הראשון הוא מדאורייתא בדעתו‪ .‬והרב ניסה להציע ברמבם‬
‫שבאמת כל המצוות הם מדאורייתא ולמעשה יש שני חיובים שונים מדאורייתא‪ .‬חיוב אחד שהוא‬
‫קבלת על מלכות שמיים בהצהרה‪ ,‬ושם יש דרישה לכוונה‪ .‬בשאר הפרשיות גם הם בחובת‬
‫דאורייתא אך האופי של מצוות הדאוריתא שלהם שונה‪ ,‬שם המצווה היא פעולה של עול מלכות‬
‫שמיים‪ ,‬או במילים אחרות שינון ללא כוונה גבוהה‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫ציטוט וחיזוק‬
‫"אתם יכולים לומר תודה שבעוד עשרים שנה‪ ,‬כשתשבו ליד האח עם הנכד על הברך‪ ,‬והוא ישאל‬
‫אתכם מה עשיתם במלחמת העולם השנייה‪ ,‬אתם לא תצטרכו להשתעל ולהעביר אותו לברך‬

‫‪ 2‬רב אושר וויס למעשה טוען שזאת מחלוקת בבלי ירושלמי‬

‫‪ 3‬הרב לא הרחיב על כך בשיעור אבל שאלתי אותו תוך כדאי וחג'בי נתן לי חיזוקים מהצד והיה נראה שהרב מסכים‬
‫וסבור גם הוא בעצמו את הסברה הבאה‪.‬‬
‫ניתן להשתמש במודל של רבינו יונה בשיטת רבי יהודה ולהעתיק אותו דווקא לתוספות ראש (שלמעשה מנוגד לו‬
‫לחלוטין וסובר שאפילו רב אלעזר סובר שקש היא מצוות דרבנן)‬

‫בתוך כדאי השיעור שאלתי את הרב מה בעינו המחלוקת בין רבי אלעזר ורב יהודה אם שתיהן מודים בשיטת הראש‬
‫שקש היא דרבנן‪ .‬והוא ענה שהמחלוקת היא ממש דין הגמרא‪ .‬גם בשיעור התשובה הייתה לי מעט לא נוחה משום‬
‫שלרוב אנו מנסים להעניק יותר עומק בסברות האמוראים אבל עוד לא מצאתי הצעה הולמת ולכן אשאר לאחוז‬
‫בסברת מורי ורבי‪.‬‬
‫‪ 4‬את חלק זה של השיעור הרב קיים פחות או יותר בחמש דקות ולא היה לא זמן להתעמק בכל שלב ושלב‪.‬‬
‫‪ 5‬מאחר והציטוט מעט קשוח בחרתי להגיש אותו בדף נפרד מהשיעור עצמו‬
‫השנייה ולהגיד‪' -‬תראה‪ ,‬הסבא שלך ניקה צואה‪ 6‬בלואיזיאנה'‪ .‬לא‪ ,‬רבותי‪ ,‬אתם תוכלו להסתכל לו‬
‫‪7‬‬
‫ישר בעיניים ולהגיד‪' -‬ילד‪ ,‬סבא שלך לחם עם הארמיה השלישית הכבירה ועם הגנרל האדיר‬
‫ג'ורג'י פאטון'‪".‬‬
‫(מתוך נאום לארמיה השלישית בטרם הפלישה לנורמנדי‪).‬‬

‫‪ 6‬צונזר‬
‫‪ 7‬צונזר‪ ,‬לציטוט המקורי ראה‪:‬‬
‫_‪https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%A8%D7%92%27‬‬
‫‪%D7%A4%D7%98%D7%95%D7%9F‬‬