‫‪1‬‬

‫בדין יהא שמיה רבא מוברך‬

‫מקור‬
‫בגמרא בדף ג עולה משפט באגדתא לגבי עם ישראל שאומרים קדיש‪:‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ג עמוד א‬
‫בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא‬
‫מנענע ראשו ואומר‪ :‬אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך‪ ,‬מה לו לאב שהגלה את בניו‪ ,‬ואוי להם‬
‫לבנים שגלו מעל שולחן אביהם‪.‬‬

‫אומנם גמרא זו היא אגדתא אבל היא מהווה פתח לדיון מעניין‪ .‬כמעט בשום מקום בשס אין את‬
‫דין קדיש‪ .‬האגדתא שלנו היא אחת מהמקומות הבודדים שבהם עולה שקיים דין שכזה בכלל‪.‬‬

‫אופי‬
‫מחלוקת רש"י תוספות‬
‫במחזור וטרי‪ ,‬שמיוחס לאחד מתלמידי רש"י‪ ,‬מבואר שהמשמעות של "יהא שמיה רבה" שהוא‬
‫למעשה "יהא שם ה' רבא" יהא שם ה גדול ושלם‪ .‬המשך קטע התפילה "מבורך" לדעת הוטרי הוא‬
‫למעשה ברכה נוספת‪.‬‬
‫לפי המחזור ווטרי עולה שלמעשה עיקר הקדיש הוא בחל ה"רבא"‪.‬‬

‫בתוספות נכתב כי בגמרא שלנו יש הוכחה כנגד רש"י‪ .‬בגמרא נאמר יהא שמיה הגדול מבורך‪ .‬ולא‬
‫"גדול ובמבורך"‪.‬‬
‫לכן התוספות מבין שמדובר בברכה אחת‪.‬‬
‫ולמעשה המחלוקת בין רש"י ותוספות נוגעת בכמה נקודות‪:‬‬
‫האם שמיה הוא הלחם בסיסים (רש"י)‬ ‫‪)1‬‬
‫האם מדובר בשתי ברכות שונות‬ ‫‪)2‬‬

‫הקיף‬
‫הגמרא בסוכה‬
‫נעמוד על נפקא מינה (‪ .)2‬בגמרא בסוכה יש מחלוקת בין רבא ורב ספרא ושם רבא קובע כי יש‬
‫להגיד את כל הקדיש מחובר ובפרט שלא יפסיק אדם בין התיבה "רבא" "ומבורך"‪.‬‬
‫ולכאורה מהפשט נראה כי רבא למעשה סבר כשיטת התוספות שמדובר בקדיש אחד‪ .‬לבסוף רב‬
‫ספרא חולק עליו וכמוהו נפסק‪.‬‬
‫ונראה שהתוספות ידרשו להגיד שלמסקנת הגמרא עדיין מדובר ברכה אחת רק שניתן לעשות בה‬
‫הפסק‪.‬‬

‫‪ 1‬מתנצל אם הסיכום ערוך לא טוב‪ ,‬שישי שבת חופשית לא חס על אף יהודי‪ .‬יש לקחת את סיכום זה בעירבון מוגבל‬
‫ובקריאה ביקורתית‪.‬‬
‫הגהות אושרי סבר כשיטת רש"י‪ .‬לפי ההגהות אושרי באמת רק בין "רבא" ולמבורך" ניתן להפסיק‬
‫אבל ברור שבין "שמיה" לברא" לא ניתן להפסיק משום שבמקרה זה מדובר בברכה אחת‪.‬‬

‫‪ .3‬עד כמה יש להמשיך בקדיש‬

‫נפקא מינה שלישית היא בדיון עד כמה על הציבור להמשיך בקדיש‪.‬‬
‫השיבולי לקט – מביא מדרש (שהרב לא מצא בשום מקום) ושם עולה שיש להמשיך עד שלב‬
‫"יתברך ויתפאר ויתרומם"‬
‫האבודרהם – סבר שיש על הציבור‪ 2‬להמשיך ולענות רק עד שלב "רבה ומבורך"‬
‫ונראה שלמעשה מחלוקת השיבולי לקט והאבודרהם יכולה להיות תלויה במחלוקת רש"י‬
‫ותוספות‪ ,‬כאשר‪:‬‬
‫האבודרהם סובר – שמשמעות הקדיש היא בקשה שה' יהיה גדול (רש"י) ולכן אין להמשיך‬ ‫‪)1‬‬
‫בדברי השבח‬
‫השיבולי לקט – סבר שכל מהות הקדיש היא השבח ולכן יש לקרוא את הכל‪.‬‬ ‫‪)2‬‬

‫‪ .4‬שפת הקדיש‬
‫מפשט הגמרא בסוטה לג‪ .‬עולה כי אין להתפלל בעברית משום שאת הארמית המלאכים לא‬
‫מבינים‪.‬‬
‫וכעת עולה השאלה מדוע אומרים קדיש דווקא בארמית‪ ,‬השפה היחידה שלא ניתן להתפלל בה‪.‬‬
‫התוספות – סבר שהקדיש תוקן בארמית רק למען עמי הארץ שלא ידעו עברית‪.‬‬
‫המחזור וטרי – סבר שהסיבה שהדבר היחידי שהוא בלשון ארמי הוא שם ה' ("שמיה") וכל שאר‬
‫הדברים הם בכלל בעברית (וישתבח ויתפאר)‪.‬‬
‫ונראה ששניהם הולכים לשיטתם‪ .‬רש"י סובר שיש עיקר ל"שמיה" ורק הוא שונה‪ .‬תוספות‬
‫לעומתו סבורים שמדבור בברכה אחת שכול השבח לה'‪.‬‬

‫‪ .5‬קדיש אחרי שמונה עשרה או חלק משמונה עשרה (נפסל)‬

‫תרומת הדשן קבע כי החזן בסוף התפילה צריך לפסוע שלוש צעדים רק לאחר הקדיש‪ .‬מכך נראה‬
‫שתרומת הדשן סבר שהקדיש הוא חלק מהתפילה (שמונה עשרה)‪.‬‬
‫בצורה דומה נחלקו הראשונים במקרה שמניין התמעט והפך לקטן מעשרה אנשים בזמן חזרת‬
‫הש"צ‪:‬‬
‫הרמב"ם – סבר שיש להשלים קדושה אבל אין לומר קדיש משום שהקדיש איננו חלק מהתפילה‪.‬‬
‫תרומת הדשן – נשאל את אותה השאלה ופסק שיש להגיד את הקדיש משום חלק מהשמונה‬
‫עשרה (כשיטתו)‪.‬‬
‫ולדעת הרב החקירה הזאת איננה קשורה למחלוקת רש"י תוספות וניתן להגיד לפי כל אחת‬
‫מהאפשרויות‪.‬‬

‫קשיים שעולים משתי השיטות‬

‫נראה שצריך לענות על שלושה נקודות שעדיין לא ברורות‪:‬‬
‫‪ 2‬אני עוד צריך לברר אם הרב התכוון למשהו אחר‬
 ‫למה אומרים קדיש כל כך הרבה פעמים‬ ‫‪)1‬‬
‫למה קדיש הוא בארמית‬ ‫‪)2‬‬
‫יש בגמרא כמה מקומות בהם יש לכל הפחות יש דעות מסוימות שסוברות שקדיש חשוב‬ ‫‪)3‬‬
‫יותר מקדושה‪.3‬‬
‫בשביל לענות על כך ראשית עלינו להביט בדין ברכת הלחש של שמע‪.‬‬

‫בדין ברכת הלחש של שמע‬

‫מהגמרא בפסחים עולה שיש להגיד את ברכת ברוך כבוד מלכות בלחש משום שמשה לא אמר‬
‫אותו כלל‪.‬‬
‫הגר"א הביא מקור נוסף (מבראשית רבה) שהסיבה שאין לומר ברוך כשם כבוד מלכותו היא משום‬
‫שברכה זו נגנבה מהמלאכים ולכן צריך לומר אותה בשקט‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫נציין שיש נפקא מינה בין ההסברים באמירת ברוך שם כבוד מלכותו באנא בכוח‪.‬‬
‫מהמקורות נראה כי ברכת "ברוך שם כבוד מלכותו" היא ביטוי לקבלת עול מלכות שמיים‪ ,‬ושהיא‬
‫תגובה לגילוי שכינה‪.‬‬

‫התרגום הירושלמי‬
‫התרגום הירושלמי מספר את הסיפור של יעקוב ובניו בסוף ימיו אך במקום להגיד את המילים‬
‫"ברוך כבוד מלכותו" נכתב שיעקוב ענה לבנים "יאה שמיה רבא"‬

‫לימוד נוסף‬
‫ויתכן שההשוואה הזו של התרגום הירושלמי בין "ברוך כבוד" לבין "יהא שמיה" יכולה להועיל‬
‫לפתור את כל השאלות ששאלנו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫"ונקדשתי בתוך עדת בני ישראל"‬
‫משמעות הקדיש היא להיות דבר שבקדושה‪ .‬זה מסביר למה זה סיומת לכל תפילה‪ ,‬משום‬ ‫‪)1‬‬
‫שכל דבר שהציבור מקיים ביחד בחותמת של קיום השכינה צריך להיות הקדיש‪.‬‬
‫זה גם מסביר למה להגיד את הקדיש בקול ובארמית‪ ,‬משום שהברכה היא קודש וצריך‬ ‫‪)2‬‬
‫שהמלאכים לא יבינו אותה‪.‬‬
‫זה גם מסביר מדוע קדיש עדיף על הקדושה‪ .‬משום שקדושה זה ציטוט של דברי‬ ‫‪)3‬‬
‫‪6‬‬
‫המלאכים וקדיש זה קיום הקדושה בפועל‪.‬‬

‫‪ 3‬נוסיף ונאמר שהמשנה ברורה פוסק שצריך עיון אם להפסיק באמצע קדושה למען קדיש אבל ברור שלא יספיק‬
‫בקדיש למען קדושה‪ .‬ובמילים אחרות קדיש חשוב יותר‪.‬‬
‫‪ 4‬על כל פנים ישנה שאלה האם "ברוך שם כבוד מלכותו"‬
‫‪ 5‬חלק זה עוד לא גמור ואני צריך לשאול את הרב מאיפה הלימוד של ונקדשתי בתוך עדת בני ישראל‬
‫‪ 6‬נראה שגם הספרי הבין שאת המשמעות של הקדיש אבל מפסוק אחר "כי שם ה אקרא הבו גודל לאלוהינו" ונראה‬
‫שמשמעות הפסוק זהה למשמעות הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל"‬
 ‫ציטוט וחיזוק‬
‫"אחרי שניצח במלחמה‪ ,‬וושינגטון עשה מה שמנהיגים מנצחים עושים לעתים נדירות‪ :‬הוא ויתר‬
‫מרצונו על הכוח‪".‬‬
‫ג'ורג בוש על וושינגטון‬
‫(לאחר ניצחון המושבות‪ ,‬וושינגטון וויתר מרצונו על תפקידו בתור מפקד צבא המורדים)‬

‫"אם יעשה זאת‪ ,‬הוא יהיה האדם הגדול ביותר בעולם‪".‬‬

‫(ג'ורג השלישי‪ ,‬מלך הממלכה המאוחדת‪ .‬כששמע על פרישתו של וושינגטון)‬