‫‪1‬‬

‫מאימתי קורין את שמע בשחרית‬

‫פתיחה‬
‫בסוגיה של היום אין חידושים עצומים‪ .‬ראינו כבר את היסודות של יום לילה קימה ושכיבה‪ ,‬היום‬
‫בעיקר ננסה לעשות דיוקים בראשונים השונים‪.‬‬
‫בנוגע לקש של שחרית יש לנו משנה מפורשת‪:‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ט עמוד ב‬
‫משנה‪ .‬מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן‪ .‬רבי אליעזר אומר‪ :‬בין תכלת‬
‫לכרתי‪.‬‬
‫לגבי סוף זמן קש יש מחלוקת נוספת בין רבי יהושע ורבי אליעזר‪:‬‬
‫"רבי אליעזר‪( ...‬וגומרה) עד הנץ החמה‪ .‬רבי יהושע אומר‪ :‬עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד‬
‫בשלש שעות‪ .‬הקורא מכאן ואילך לא הפסיד‪ ,‬כאדם הקורא בתורה‪".‬‬
‫אך משנה זו אינה עומדת לבדה מאחר שראינו את שיטת רבי עקיבא ורשבי‪.‬‬
‫למעשה עד כה ראינו שלושה זמנים‪:‬‬
‫משיכר‬ ‫‪)1‬‬
‫מעלות השחר‬ ‫‪)2‬‬
‫מהנץ החמה‬ ‫‪)3‬‬
‫אך יש למעשה דעה נוספת‪ .‬אביי סבר שיש "וותיקין" שהם יכולים לקרוא את קש ולסיים עם הנץ‬
‫החמה‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ט עמוד ב‬
‫אמר רב הונא‪ :‬הלכה כאחרים‪ .‬אמר אביי‪ :‬לתפילין ‪ -‬כאחרים‪ ,‬לקריאת שמע ‪ -‬כותיקין‪ ,‬דאמר רבי‬
‫יוחנן‪ :‬ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה‪.‬‬
‫ולמעשה ניתן להעלות בדין וותיקין שתי הבנות‪:‬‬
‫דין וותיקין נובע מדין נקודתי בקש‪.‬‬ ‫‪)1‬‬
‫דין וותיקין נובע מדין בתפילה‪.‬‬ ‫‪)2‬‬

‫הגמרא ביומא‬
‫בגמרא ביומא דף מז‪ :‬מסופר שהילני המלכה תרמה נברשת לבית המקדש וכאשר זרחה השמש‬
‫הנברשת נצצה והזכירה לכולם שהגיע זמן קש‪ .‬הגמרא שואלת מדוע ניתן לקורא לאחר הנץ‪ ,‬ועונה‬
‫"כאן שאר עמה דירושלים"‪:‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת יומא דף לז עמוד ב‬
‫הילני אמו עשתה נברשת של זהב וכו'‪ .‬תנא‪ :‬בשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאין ממנה‪ ,‬והכל יודעין‬
‫שהגיע זמן קריאת שמע‪ .‬מיתיבי‪ :‬הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד ‪ -‬לא יצא‪,‬‬
‫מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד מאחרים‪ - .‬אמר אביי‪ :‬לשאר עמא דבירושלים‪.‬‬

‫‪ 1‬חסר עריכה‬
 ‫בניסיון להסביר את הגמרא‬
‫בראשונים עלו חמש כיוונים עיקריים (את חלקם ניתן לחלק לתתי הבנות שונות) בנוגע לגמרא‬
‫ולפסיקה למעשה בזמן קש של שחרית‪:‬‬

‫ריטבא ותוספות יומא‬ ‫‪.1‬‬

‫תוספות ביומא – הסבירו שאנו פוסקים כשיטת רבי יהושע שיש לחכות שלוש שעות אבל מין‬
‫המובחר להתפלל וותיקין‪ .‬עיקר הבעיה‪ ,‬לפי התוספות היא שרוב העם לא יכולים לכוון לזמן‬
‫תפילת וותיקין‪ .‬התוספות מסביר את הערך של תפילה וותיקין בתור "זריזים מקדימים למצוות"‬
‫ועולה מהתוספות שהמצווה שמקדימים לה היא דווקא "התפילה" שהרי‪ ,‬היה ניתן לקורא את קש‬
‫הרבה לפני‪.‬‬
‫הריטב"א – כותב בהדיא שהעיקר היא התפילה ולא קש‪ .‬אך בשיטתו יש הבדל קטן מהתוספות‪.‬‬
‫בשיטתו‪ ,‬הסיבה לתפילת וותיקין היא לא משום "זריזים מקדימים" אלא משום שיש ערך עצמאי‬
‫להתפלל "עם דימדומי חמה"‪.‬‬
‫נציין שמרבית הראשונים סברו ש"דמדומי חמה" זה דווקא תפילת מנחה משום שבהמשך הגמרא‬
‫עולה שאנשי ישראל לא שיבחו את המתפלל עם דמדומי חמה משום שיש חשש "מיטרפא ליה‬
‫שעתא"‪ .‬אבל גם בהבנה זו למעשה עולה שתפילה וותיקין היא בוודאי דין בתפילה‪.‬‬

‫תוספות בסוגיין‬ ‫‪.2‬‬

‫תופסות בסיגייה סבר שתחילת זמן קש הוא דווקא מזמן היכיר (בין כרתי ללבן וכולי)‪.‬‬
‫וצריך לעמוד מדוע זמן משיכיר רלוונטי לזמן קש‪.‬‬
‫ויש כמה כיוונים לתשובה‪:‬‬
‫משום שזמן קש תלוי בזמן הנחת תפילין‪ ,‬יותר ברור למה הזמן הזה קשור לתפילין‬ ‫‪)1‬‬
‫וציצית‪.‬‬
‫זמן משיכיר הופך את הקימה לרלוונטי ולמעשה זהו זמן הקימה‪.‬‬ ‫‪)2‬‬

‫שיטת קש בתחילת קש‬ ‫‪.3‬‬

‫ר"ת רח ובעל המאור – סברו שזמן קש מתחיל למעשה בהנץ החמה‪ .‬בשיטתם‪ ,‬וותיקין זה בכלל‬
‫קולה לאנשים שהיו צריכים לצאת מוקדם לעבוד‪.‬‬
‫מה הסברה להגיד שקש מתחילה דווקא בנץ? נראה שיש הבדל מסוים בין השלושה‪.2‬‬
‫ר"ת – מסביר שלפני הנץ אין עדיין יום שלם‪ ,‬וזמן קש הוא ביום‪ .‬רבנו תם מגדיל לפסוק "שהקורא‬
‫קש לפני הנץ לא יצא ידי חובתו כל כך"‪ .‬הביטוי כל כך משונה מעט‪.‬‬
‫בעל המאור – סובר שהקורא ק"ש לפני הנץ "לא יצא כלל"‪ .‬מדיוק בדבריו (שהשמטתי) נראה‬
‫שבעל המאור סבר שיום ולילה זה עניין משמעותי אבל לא היחידי‪ ,‬יש עניין בקש גם "בשוכבך‬
‫‪3‬‬
‫ובקומך"‪.‬‬

‫רבנו יונה רמב"ן‬ ‫‪.4‬‬

‫רבנו יונה סבר שסוף זמן קש לכתחילה הוא עד הנץ החמה ובדיעבד ניתן לקרוא עד שלוש שעות‬
‫ראשונות‪ .‬למעשה‪ ,‬בשיטתם רבי יהושע ורבי אליעזר כלל לא חלקו‪.‬‬
‫הרמב"ן – סבר גם הוא שיש זמן לכתחילה ובדיעבד (משיכיר עד הנץ זהו הזמן המובחר ביותר)‪ .‬אך‬
‫רבנו יונה והרמבן נחלקו בתפילת ערבית‪ .‬בשיטת רבנו יונה לכתחילה כל התנאים סברו שיש‬
‫לקרוא את קש בצאת הכוכבים וכל מחלוקתם היא רק בדיעבד‪ .‬ונראה שרבנו יונה עומד על יסוד‬

‫הרב הסביר על ר"ח רק בסוף השיעור‪ ,‬לצערי לא עלה בידי להבין את דבריו ולא הספקתי לשאול אותו‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫הדבר עורר סערה בכיתה‪ ,‬ממליץ להביט בבעל המאור בפנים וללכת לריב עם מישהו‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫אחר לגמריף לפני רבנו יונה הסיבה שיש לקורא את קש מוקדם היא משום שקש צריכה להיות‬
‫הדבר הראשון בפתיחה של היום‪.‬‬
‫הרמב"ן סובר שהסיבה שיש לכתחילה ובדיעבד היא משום שזהו הזמן המובחר ביותר של קימה‬
‫(השלב שבו אנשים התחילו לקום ועדיין ממשכים לקום)‬

‫רש"י והרמב"ם‬ ‫‪.5‬‬

‫מרש"י והרמב"ם עולה שיתרון תפילת וותיקין היא שהתפילה מוצמדת בזמן הנץ החמה שזה‬
‫‪4‬‬
‫תופעת טבע מפעימה ושיחד עם התפילה מציירת את התרוממות הרוח הגדולה ביותר‪.‬‬

‫ציטוט וחיזוק‬
‫"שני יהודים‪ ,‬שלוש דעות"‬

‫"מי שאוכל לבד מציל את חברו ממוות‪".‬‬

‫(פתגם יהודי עתיק)‬

‫הרב ניסה לחלק בין רש"י והרמב"ם וחיזק את רשי עם סברת האבודרהם‪ ,‬לא הכנסתי את זה לסיכום‪.‬‬ ‫‪4‬‬