‫ברכות התורה‬

‫הבבלי‬
‫הגמרא דנה בזמן בו אדם מתחייב בברכת התורה‪ ,‬בשיטת שמואל האדם מתחייב בברכת התורה‬
‫רק אם רוצה ללמוד תורה לפני קריאת שמע משום שלאחר קש הוא למעשה נפטר מאהבה רבה‪:‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יא עמוד ב‬
‫אמר רב יהודה אמר שמואל‪ :‬השכים לשנות‪ ,‬עד שלא קרא קריאת שמע צריך לברך‪ ,‬משקרא קריאת‬
‫שמע אינו צריך לברך‪ ,‬שכבר נפטר באהבה רבה‪.‬‬
‫לאחר מכן הגמרא דנה בטווח החובה לברך‪ ,‬מה נחשב תורה לעניין "עיכוב" בברכות התורה כאשר‬
‫ככל שהמקור יותר קשור לתורה שבכתב ככה יותר ברור ליותר אמוראיים שיש לברך עליו‪:‬‬
‫אמר רב הונא‪ :‬למקרא ‪ -‬צריך לברך‪ ,‬ולמדרש ‪ -‬אינו צריך לברך; ורבי אלעזר אמר‪ :‬למקרא ולמדרש ‪-‬‬
‫צריך לברך‪ ,‬למשנה ‪ -‬אינו צריך לברך; ורבי יוחנן אמר‪ :‬אף למשנה נמי צריך לברך‪[ ,‬אבל לתלמוד‬
‫אינו צריך לברך]‪ .‬ורבא אמר‪ :‬אף לתלמוד צריך (לחזור ולברך) [לברך];‬
‫לבסוף הגמרא שואלת מה נוסח הברכה ומגלה שיש שלוש דעות בנושא ומוסכם שיש לברך את‬
‫שלושתם‪:1‬‬
‫מאי מברך? אמר רב יהודה אמר שמואל‪ :‬אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה‪ .‬ורבי יוחנן‬
‫מסיים בה הכי‪ :‬הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו‬
‫וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך‪ ,‬ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו‬
‫ישראל‪ .‬ורב המנונא אמר‪ :‬אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו‪ .‬ברוך אתה ה' נותן התורה‪.‬‬
‫אמר רב המנונא‪ :‬זו היא מעולה שבברכות‪ .‬הלכך לימרינהו לכולהו‪.‬‬

‫הירושלמי‬
‫לכאורה עולה מהבבלי שאין הבדל בין ברכת אהבה רבה לבין ברכות התורה‪ .‬אך בירושלמי עולה‬
‫קול מעט שונה‪ ,‬רבי בו הוסיף על דברי שמואל ואמר שהאדם נפטר מברכת שמע ע"י אמירת‬
‫אהבת עולם רק אם הוא שנה ולמד משהו מייד‪:‬‬
‫תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק א הלכה ה‬
‫שמואל אמר השכים לשנות קודם ק"ש צריך לברך לאחר ק"ש א"צ לברך א"ר בא והוא ששנה על‬
‫אתר‪ :‬ר' חונה אמר נראים הדברים מדרש צריך לברך הלכות א"צ לברך‪ .‬רבי סימון בשם רבי יהושע בן‬
‫לוי בין מדרש בין הלכות צריך לברך‪ .‬א"ר חייא בר אשי נהגין הוינן יתבין קומי רב ובין מדרש בין‬
‫הלכות זקיקינן למיברכה‬

‫הראשונים‬
‫מדוע אם כן צריך לפני הירושלמי לשנות דבר תורה מיד? הראשונים דנו בנקודה זו ונחלקו גם‬
‫בהיקף הדין וביחס בין אהבת עולם לברכת התורה‪:‬‬

‫הרשב"א והתוספות‬
‫הרשב"א והתוספות סברו שרק בברכת אהבה רבה יש צורך לברך מיד‪ .‬מדוע שיהיה הבדל בין‬
‫ברכת התורה‪ ,‬שבה אין צורך לשנות מיד‪ ,‬לבין ברכת האהבה רבה? הרשבא והתוספות מסבירים‬
‫שבניגוד לברכת התורה‪ ,‬לברכת האהבה רבה אין זיקה מלאה לדין לימוד תורה ולכן יש צורך‬

‫הראב"ן‬

‫‪ 1‬למען האמת יש מחלוקת ראשונים בשאלה כמה ברכות שונות מכילה ברכת התורה ולמעשה מרבית הראשונים‬
‫מבינים כי מספר הברכות השנות הוא דווקא ‪ 2‬כאשר ברכת "והערב נא" היא למעשה המשך ברכת "אשר בחר בנו"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בכלל לא פסק את שמואל וסבר שברכת אהבת עולם לא פוטרת אף פעם את האדם שבירך אותה‬

‫הראב"ד‬
‫מהראב"ד עולה שברכת התורה פוטרת כל היום וברכת אהבת עולם היא דווקא לעניין הלימוד‬
‫‪3‬‬
‫שבאותו הזמן (ויתכן שגם מהתוספות כך עולה)‪.‬‬

‫המאירי‬
‫המאירי מסביר גם הוא כשיטת הראב"ד שצריך לברך כל פעם אבל לא חילק בין אהבת עולם‬
‫לברכת התורה‬

‫הבדלים בין ברכת אהבת עולם לברכת התורה‬

‫אז ראינו למעשה שתי הבדלים פוטנציאליים בסוגיה בין ברכות התורה וברכות ‪:‬‬
‫צריך ללמוד מיד‬ ‫‪)1‬‬
‫פוטר רק בלימוד הסמוך‬ ‫‪)2‬‬

‫בדין (‪( )2‬האם יש לברך כל פעם מחדש או שאהבה רבה פוטרת לכל היום)‬
‫בשביל לנסות להבין את המוטיווציה של הראשונים להבין שיש הבדל יש ראשית להבין מה כל‬
‫רכיב באהבת עולם פוטר ומה הוא לא‪.‬‬

‫תוספות‬
‫תוספות מסביר שהסיבה שהאדם נפטר מברכות התורה גם אם לא שנה מיד משום דעת האנשים‬
‫נשארת "בחובת לימוד התורה" ואין זה הפסק‪.‬‬
‫נראה שבתוך התוספות ניתן להציע שתי כיוונים שונים לסיבה שאין זה הספק‪:‬‬
‫תוספות החסיד – הסביר שאין הפסק משום שדעתו של האדם כל היום נשארת בשינון‬ ‫‪)1‬‬
‫העובדה שיש לו חובה ללמוד כל היום‪.‬‬
‫רבנו יונה – סבר שמדובר בגדר ברכה מיוחד‬ ‫‪)2‬‬

‫מחלוקת רבנו תם ראש‬

‫יש מחלוקת רבנו תם ראש בדין ברכת התורה‬
‫הרא"ש – סבר שיש לברך בכל פעם שהוא קם מחדש (גם אם נרדם ביום)‬ ‫‪)1‬‬
‫רבנו תם – סבר שחובת ברכות התורה היא משחרית לשחרית‬ ‫‪)2‬‬

‫ויתכן מחלוקתם תלויה בסברות השונות בתוך תופסות (ראש כמו תוספות החסיד רבנו תם כרבנו‬
‫יונה)‬

‫ברכת התורה‪ ,‬ברכת המצוות מול ברכת השבח‬

‫דף יא‬
‫בדף יא הגמרא מבצעת את דין הקל וחומר בין ברכת המזון לברכת התורה‬

‫‪ 2‬סגל הציע קריאה בגמרא שמסבירה את הגמרא‬

‫‪ 3‬ואני לא מבין כך את הראבד ולדעתי שיטת הראבד היא בדיוק כשיטת רשי שאין הבדל ועל כל פנים יש מקצת‬
‫שפירשו במאירי כשיטת הראבד‬
‫ולכאורה אין שום קשר בין ברכת המזון לתורה‪ ,‬ראשית משום כי ברכת המזון היא לאחר האכילה‪,‬‬
‫שנית‪ ,‬בגלל שברכת המזון היא ברכת שבח על הנאה גשמית‪ .‬ולבסוף הגמרא דוחה את לימוד זה‪.‬‬

‫הירושלמי‬
‫מבצע גם כן קל וחומר בין תורה למזון‪ ,‬אם על מזון שהוא הנאה על גשמיות מברכים לאחריה‬
‫תורה‪ ,‬שהיא הנאה בעולם אהבה לא כל שכן?‬
‫ולמעשה יש מחלוקת בין הבבלי ירושלמי‪ .‬מהבבלי עולה שמדובר בברכת המצוות ולכן ברכת‬
‫התורה אינה דומה לברכת המזון‪ ,‬מנגד מהירושלמי עולה שמדובר בברכת השבח‪.‬‬

‫נפקא מינות‬
‫מחקירה זו עולות שתי נפקא מינות עיקריות‪:‬‬

‫מחלוקת הרב פרנק הרב אויירבך‬ ‫‪.1‬‬

‫הרב פרנק סבר שמי שלא ישן כל הלילה לא יכול לברך (מחלוקת תוספת ראש רבנו תם) ובעקבות‬
‫כך הוא לא יכול ללמוד תורה‪ .‬רבי שלמה זלמן אויירבך סבר שברור שניתן ללמוד תורה‪ .‬ויתכן‬
‫שהרב פרנק סבר שברכת התורה היא ברכת הנהנים‪ ,‬משום שאם היה סובר את סברת ברכת‬
‫המצוות תשובתו של הרב לזמן עולה‬

‫ברכת תורה לנשים‬ ‫‪.2‬‬

‫המגן אברהם סבר שנשים מברכות את ברכת התורה משום שהן חייבות ללמוד הלכה וכשרות‪.‬‬
‫הגר"א סבר שזה לא הוכחה ושחובתם היא לדעת תורה ולא ללמוד תורה‪( .‬ומברכות כשיטת‬
‫הראשונים בשאר מצות) מהגר"א בוודאי עולה שמדובר בברכת המצוות‬

‫לגבי המגן אברהם ניתן להציע שתי כיוונים‪:‬‬

‫יש מצוות תלמוד תורה לנשים בבנים שלהן‬ ‫‪)1‬‬
‫ניתן גם להגיד שהברכה כאן היא יותר כדין שבח (הסיבה שהמגן אברהם ציין‬ ‫‪)2‬‬
‫שהנשים חייבות ללמוד הלכה היא רק הסבר טכני לכך שיש תועלת בברכתם)‬

‫‪4‬‬
‫הרמב"ם וסברת "עצמה של תורה"‬
‫הרמב"ם פוסק שברכת התורה היא מצווה מדרבנן וסברה זו קשה מאוד שהרי יש גמרא מפורשת‬
‫שלומדת מהפסוק "הבו גודל לאלוהינו"‬
‫הרמב"ן – כתב שהרמבם שכח למנות את ברכת התורה בספר המצות‪.‬‬
‫המביט – הסביר שהרמבם למעשה הכניס את חובת הברכה בתור חלק מהמצווה ללמוד תורה‪.‬‬
‫הרמב"ן – טען שלא ניתן לחבר בין מצווה ללמוד תורה לברכת תורה כמו "מצוות ביכירום" וקיום‬
‫פסח וחובת סיפור יציאת מצריים שהם שתי מצוות שונות לגברי אף על פי שתליות אחת בשניה‪.‬‬

‫סברת בריסק‬
‫האחרונים של בית בריסק (הגריז ובית הברכה) סברו שברכת התורה היא ברכה על עצמה של‬
‫תורה‪.‬‬

‫‪ 4‬אני צריך עוד לערוך את החלק הזה והלאה‪ ,‬דעתן עליך סוגיית ברכת התורה‪.‬‬
‫לפי זה גם כך מובנת שיטת התוספות שחובת הברכה היא כל שחרית ושחרית‪ ,‬שהרי אם ברכת‬
‫התורה היא ברכת שבח לכאורה היה נראה לחייב ברגע התעוררות האדם כל הראש‪ ,‬ואם ברכת‬
‫התורה היא ברכת המצוות היה נראה שצריך לכל הפחות חובה לשנות מיד לאחר מכן בדברי‬
‫תורה‪.‬‬
‫ומעשה עולה שיש שלושה כיוונים שניתן ללכת בהם בהסברת אופי ברכת התורה‪:‬‬
‫ברכת הנהנים‬ ‫‪)1‬‬
‫ברכת המצוות‬ ‫‪)2‬‬
‫ברכה על עצמה של תורה (בריסק ויתכן שגם תוספות)‬ ‫‪)3‬‬

‫ציטוט וחיזוק‬
‫"אדוני‪ ,‬אני לא יודע מה שמעת‪ ,‬אבל מה שזה לא יהיה‪ ,‬ג'פרסון התחיל את זה‪".‬‬

‫(אלכסנדר המילטון‪ ,‬מחזמר המילטון)‬