‫מאימתי קורין את שמע בערבית‬

‫פתיחה‬
‫הגמרא עוברת לדון במשנה שקובעת שזמן קריאת שמע מתחיל משעה שכוהנים אוכלין‬
‫בתרומתם‪ .‬לאחר מכן הגמרא מביאה חמש שיטות נוספות של התנאים לתחילת זמן קש‪:‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ב עמוד ב‬
‫מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין? ‪ -‬משעה שקדש היום בערבי שבתות‪ ,‬דברי רבי אליעזר‪ .‬רבי‬
‫יהושע אומר‪ :‬משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן‪ .‬רבי מאיר אומר‪ :‬משעה שהכהנים טובלין‬
‫לאכול בתרומתן‪ .‬אמר לו רבי יהודה‪ :‬והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים! רבי חנינא אומר‪ :‬משעה‬
‫שעני נכנס לאכול פתו במלח‪ .‬רבי אחאי‪ ,‬ואמרי לה רבי אחא‪ ,‬אומר‪ :‬משעה שרוב בני אדם נכנסין‬
‫להסב‪.‬‬
‫נשים לב שברייתא זו מעלה מספר סימני שאלה‪ .‬ראשית‪ ,‬לא ברור מדוע שיהיה כל כך הרבה דעות‬
‫לתחילת זמן קש‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא ברור מה חלק מהזמנים שמצוינים בברייתא‪ .‬דין רבי חנניא למשל‪,‬‬
‫שקובע שהזמן מתחיל משעת שעני נכנס לאכול פתו במלח‪ ,‬לא מופיע בשום מקום אחר ולא ברור‬
‫מתי הוא מתרחש‪.‬‬

‫מחלוקת בית הלל ובית שמאי‬

‫נראה שמחלוקת זו בתנאים ככל הנראה קשורה למחלוקת בין בית הלל ובית שמאי‪ .‬במשנה בדף י‬
‫מובאת משנה בה בית שמאי סוברים שאדם הקורא את שמע בערב צריך לומר אותה בשכיבה‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬בית הלל סברו שהפסוק "בשכבך ובקומך" אינו מלמד על צורך במעשה שכיבה אלא בזמן‬
‫בו יש לקרוא את קריאת שמע‪:‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף י עמוד ב‬
‫משנה‪ .‬בית שמאי אומרים‪ :‬בערב ‪ -‬כל אדם יטה ויקרא‪ ,‬ובבקר יעמוד‪ ,‬שנאמר‪ :‬ובשכבך ובקומך‪ .‬ובית‬
‫הלל אומרים‪ :‬כל אדם קורא כדרכו‪ ,‬שנאמר‪ :‬ובלכתך בדרך; אם כן‪ ,‬למה נאמר‪ :‬ובשכבך ובקומך? ‪-‬‬
‫בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים‪...‬‬

‫לאחר מכן הגמרא עומדת על מחלוקתם ושואלת מדוע בית שמאי לא מפרשים את הפסוק כשיטת‬
‫בית הלל‪ .‬על שאלה זו הגמרא עונה שיש יתור נוסף בפסוק שהרי במקום להגיד "בשכבך ובקומך"‬
‫היה ניתן להגיד "בבוקר ובערב"‪:‬‬
‫גמרא‪ .‬בשלמא בית הלל קא מפרשי טעמייהו וטעמא דבית שמאי‪ ,‬אלא בית שמאי ‪ -‬מאי טעמא לא‬
‫אמרי כבית הלל? אמרי לך בית שמאי‪ :‬אם כן‪ ,‬נימא קרא בבקר ובערב‪ ,‬מאי בשכבך ובקומך‪ ,‬בשעת‬
‫שכיבה ‪ -‬שכיבה ממש‪ ,‬ובשעת קימה ‪ -‬קימה ממש‬

‫בפשט הדברים נראה שבית הלל לומדים שחובת קש היא בזמן השכיבה אך בית שמאי לא‬
‫מחוייבים ללימוד של בית הלל‪ .‬נראה שבית שמאי סוברים שחובת קש היא בלילה וצריך לבצע‬
‫את הקריאה בשכיבה‪ .‬אם כן‪ ,‬נראה שלמעשה מעבר למחלוקת כיצד יש לקרוא את שמע בערב‬
‫בשכיבה או לא‪ ,‬חלקו בית הלל ובית שמאי גם בזמן חובת קריאת שמע‪:‬‬
‫ב"ה – החובה היא בזמן השכיבה‪.‬‬ ‫‪)1‬‬
‫ב"ש – החובה היא בלילה‪.‬‬ ‫‪)2‬‬
‫בחקירה זו‪ ,‬האם חובת קריאת שמע היא בזמן הלילה או השכיבה למעשה נחלקו הראשונים‪.‬‬
‫כמובן שבפועל משמעות הדבר שחלק מהראשונים דוחים את ניסיון העמדה שביצענו בשיטת בית‬
‫הלל ובית שמאי‪.‬‬
 ‫היו גם ראשונים שניסו לתלות את המחלוקת המחומשת בתנאים בחקירה זו‪.‬‬

‫החקירה בראשונים‬

‫כמו שצוין‪ ,‬גם הראשונים נחלקו מה זמן החיוב המהותי‪ .‬עולה מהסוגיה שלנו שגם רש"י וגם‬
‫תוספות סוברים שזמן חיוב קש הוא זמן השכיבה‪.1‬‬
‫ונראה מפשט הדברים שהרמב"ם חלק על חכמי אשכנז וסבר שזמן החיוב הוא דווקא הלילה ולא‬
‫זמן השכיבה‪:‬‬
‫רמב"ם הלכות קריאת שמע פרק א הלכה א‬
‫פעמים בכל יום קוראין ק"ש בערב ובבקר‪ ,‬שנאמר ובשכבך ובקומך בשעה שדרך בני אדם שוכבין‬
‫וזה הוא לילה‪ ,‬ובשעה שדרך בני אדם עומדין וזה הוא יום‪.‬‬

‫נפקא מינה‬
‫אבן האזל מביא נפקא מינה בין שתי האפשרויות‪ .‬אבן האזל שואל מה דין הקורא בבין השמשות?‬
‫ונראה שהתשובה תלויה בהבנת זמן החיוב‬
‫אם החיוב הוא בזמן הלילה אז בבין השמשות יש ספק האם הלילה כבר הגיע ויצא מספק‪.‬‬ ‫‪)1‬‬
‫אם החיוב הוא בזמן השכיבה אז בוודאי שלא יצא משום שזמן השכיבה הוא רק בצאת‬ ‫‪)2‬‬
‫הכוכבים‪.‬‬

‫מחלוקת התנאים‬
‫נעמוד המחלוקת המחומשת בין התנאים‪ .‬נראה שקשה לסבור שכל התנאים נחלקו מהו אותו זמן‬
‫שכיבה שהרי יש חמש דעות שונות!‬
‫הפני יהושע עמד על קושי זה וטען שאם כך היה הדבר היה יכול להיות במקסימום שלוש דעות‬
‫שונות בזמן שמוגדר כזמן שכיבה‪:‬‬
‫כל אחד לעצמו כשהולך לישון (אינדיבידואלי)‬ ‫‪)1‬‬
‫כשכולם הולכים לישון‬ ‫‪)2‬‬
‫כשהראשון באנשים הולך לישון‬ ‫‪)3‬‬

‫תשובת רב אהי גאון‬

‫בעקבות קושי זה שעולה בגמרא רב האי גאון פירש שהיו מספר תנאים שסברו שזמן קריאת שמע‬
‫הוא בזמן הלילה ולא בזמן השכיבה‪.‬‬
‫אם כן רב האי גאון מחלק את התנאים לשתי קבוצות כאשר‪:‬‬
‫רבי חנינא (עני אוכל פתו במלח) ורב אחי (נכנסין להסב) הם בקבוצת הסוברים זמן‬ ‫‪)1‬‬
‫שכיבה‪.‬‬

‫‪ 1‬למקור ראה תוספות ד"ה אע"פ ובמגילה כ‪ :‬ד"ה מנהני מילי‬

‫וברש"י‪:‬‬
‫רש"י מסכת ברכות דף ב עמוד א‬
‫"עד סוף האשמורה הראשונה ‪ -‬שליש הלילה‪ ,‬כדמפרש בגמרא‪/( ,‬ברכות‪ /‬דף ג א) ומשם ואילך עבר זמן‪ ,‬דלא‬
‫מקרי תו זמן שכיבה ‪ ,‬ולא קרינן ביה בשכבך‪ ,‬ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה‪ ,‬לפיכך הקורא קודם לכן ‪ -‬לא‬
‫יצא ידי חובתו‪ ,‬אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת‪ - ,‬כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה‪ ,‬והכי תניא‬
‫בברייתא בברכות ירושלמי‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬חובה עלינו לקרותה משתחשך‪ ,‬ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא‬
‫על מטתו ‪ -‬יצא‪".‬‬
‫רבי מאיר (משעה שהכוהנים טובלין) רבי אלעזר ורבי יהושע הם בקבוצה של הסוברים‬ ‫‪)2‬‬
‫שזמן הלילה הוא המשמעותי‪.‬‬

‫שיטת רבי אליעזר‬

‫רבי אליעזר סבור שזמן קש הוא "משקידש היום"‪ .‬רב האי גאון מבין שרבי אליעזר סובר שאפשר‬
‫לקרוא קש בזמן תחילת השקיעה‪ .‬ולכאורה לא ברור כיצד אדם יוכל לצאת ידי חובת "בשכבך"‬
‫בזמן השקיעה‪.‬‬
‫מילא שזמן החיוב יהיה בלילה ומילא שיהיה בזמן השכיבה‪ .‬אך מדוע שיהיה זמן החיוב מתחילת‬
‫היום החדש (השקיעה) ולא מתחילת הלילה?‬
‫בשביל לענות על שאלה זו נעמוד על מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן‪:‬‬

‫מחלוקת הרמבם והרמב"ן‬

‫נחלקו הרמב"ן והרמב"ם ביחס בין קריאת שמע של שחרית לקריאת שמע של ערבית‪ .‬הרמב"ם‬
‫סבר שק"ש גם של שחרית וגם של ערבית היא מצווה אחת‪ .‬לעומתו‪ ,‬הרמב"ן סבר שמדובר בשתי‬
‫מצוות נפרדות‪.‬‬
‫רב צדוק סבר שחקירה זו יכולה להיות תלויה בשאלה נוספת‪ .‬למעשה רב צדוק טוען שבשיטת‬
‫הרמב"ם ניתן להגיד שהעיקר הוא דווקא בתפיסת האדם (שיהיה מוקף בקבלת עול מלכות שמיים)‬
‫‪2‬‬
‫אבל אם אתה מפריד בין המצוות נראה יותר סביר לומר שיש חיוב מוגדר יותר‬

‫הסבר שיטת רבי אליעזר‬

‫יתכן שאפשר לומר שמחלוקת זו של הרמב"ן והרמב"ם יכולה להסביר גם את שיטת רבי אליעזר‪.‬‬
‫יתכן שרבי אליעזר סבר שמצוות קש היא מצווה אחת הן בבוקר והן בערב‪ .‬בהבנה זו במהוות‬
‫הציווי על האדם להקיף את עצמו במצוות‪.‬‬
‫ולכן ניתן אף על פי שאין זה לא זמן שכיבה ולא זמן לילה לקרוא קריאת שמע‪.‬‬
‫כמובן בשביל להסביר כך את רבי אלעזר נצטרך להניח שלמעשה היום החדש נכנס לפני הלילה‬
‫ודווקא בשקיעה‪ .‬אך היו שהניחו את הנחה זו‪ ,‬ובהמשך נראה שתרומות הדשן סבר כך‪.‬‬
‫אז אם נתבסס על דברי רב האי גאון יוצא שראינו שלוש הבנות בתנאים לגבי זמן קראית שמע‪:‬‬
‫זמן שכיבה‬ ‫‪)1‬‬
‫זמן לילה‬ ‫‪)2‬‬
‫תחילת היום הבא‬ ‫‪)3‬‬

‫הנפקא מינא של הכולבו‬

‫הכולבו סבר שניתן לקרוא קריאת שמע בהשלמה בדומה לתפילה‪ .‬נראה שאת סברתו יהיה יותר‬
‫קל להבין בהבנת הרמב"ם‪ ,‬שסובר שקריאת שמע של שחרית וערבית הם למעשה מצווה אחת‪.‬‬
‫אך כעת יש להתלבט מתי נגמר יום המצווה‪ .‬האם מצוות קש מתחילה בלילה ונגמרת בשקיעה ואז‬
‫יהיה ניתן להשלים את קריאת שמע רק מערבית‪ .‬או שמצוות קריאת שמע מתחילה דווקא ביום‬
‫ונגמרת בעלות השחר יום למחר ואז יהיה ניתן להשלים רק את קריאת שמע של שחרית‪.‬‬
‫ובעצם שאלה זו תלויה בשאלה נוספת‪ ,‬לפי מה נקבע יום מצוות ק"ש? היום השמימי‪/‬מציאותי‬
‫(ואז הלילה קודם ליום) או לפי היום אליו מתייחסים בני האדם (יום ורק אז לילה)‪.‬‬
‫יתכן ששאלה זו תלויה בין רבי אליעזר לשאר התנאים‪ .‬כאשר רבי אליעזר שאנו מניחים שהולך‬
‫כשיטת הרמב"ם‪ ,‬שיש רק מצווה אחת של קש‪ ,‬יסבור שהעיקר הוא יחס בני האדם‪ .‬לעומת רבי‬

‫‪ 2‬בעזרת ה עוד אשוב ואתקן את פסקה זאת‬

‫אלעזר נראה שבסברת שאר החכמים זמן קריאת שמע מוגדר יותר ותלוי יותר במציאות ולכן‬
‫‪3‬‬
‫הלילה יהיה זמן התחלת המצווה‪.‬‬

‫שיטת התוספות בזמן ק"ש אליבא רבי יהודה‬

‫התוספות מניחים שלשיטת רבי יהודה‪ ,‬שסובר שניתן להתפלל ערבית בפלג המנחה‪ ,‬מותר‬
‫להתפלל גם קש בפלג המנחה‪.4‬‬
‫הנחה זו קשה ומרבית הראשונים חלקו על כך וסברו שדברי רבי יהודה הם רק בתפילה (הרשב"א‬
‫למשל)‪.‬‬
‫בתוך הבנת רבנו תם יש מספר כיוונים שונים בניתן להסביר בהם את שיטתו‪.‬‬

‫תוספות ראש‬
‫מסביר שפלג המינחה נחשב כלילה לעניין תפילה וקש ורק לעניינים אלו‪ .‬הסבר זה לכאורה מעט‬
‫קשה‪ ,‬שהרי לא ברור מדוע שדווקא בחיוב קריאת הערב יכנס קודם לכן‪.5‬‬

‫הסבר הרב‬
‫הרב מסביר שיתכן שכמו עמידה גם קש קשורה לעבודת המקדש ‪ .6‬את כיוון זה צריך עוד לפתח‪.‬‬
‫בנפקא מינה הישירה אין הבדל בין הרב והראש אך ההסבר שונה‪.‬‬

‫תורמת הדשן‬
‫בשו"ת תרומת הדשן עולה שיש הרבה דינים (אלו התלויים‪ ,‬באדם למשל גט נידה וטבילה) שבהם‬
‫ניתנת לאדם האפשרות להגדיר את הלילה קודם לגביהם‪ .‬אחד מדינים אלו הוא קש (כמו גם‬
‫‪7‬‬
‫שמונה עשרה)‪ .‬הסבר זה יכול גם הוא להיות סברת התוספות‪.‬‬

‫ציטוט וחיזוק‬
‫"אני אגיע מקום ראשון‪ ,‬זה ברור‪ .‬השאלה היא האם אני אמות אחרי זה או לא"‬
‫(נווה חג'בי בשיחה עם חבריו שסיפרו לו שיש מרוץ של חצי מרתון לאחר שהתאמן שבועים בלבד)‬
‫"אני אגיע מקום ראשון‪ ,‬או שאני לא אגיע בכלל"‬

‫‪ 3‬התליה הזאת ובכלל כל הפסקה של הנפקא מינה של הכלובו הייתה לי קשה לכתיבה ובעיני לא הכרחית בכלל‪.‬‬
‫לצערי לא זכיתי להגיע לסוף שורש כוונתו של הרב‪.‬‬

‫גם הסבר רבי אלעזר נשמע לי קשה עד מאוד אבל למען האמת בחלק זה גם הרב הודה שההסבר קשה ושאם יש אדם‬
‫אחר בכיתה עם הסבר שנראה לו יותר טוב מופצר בו להגיד‪ .‬לא זכיתי שיהיה לי הסבר אלטרנטיבי ולא יצא לי לשמוע‬
‫מאף אחד אחר שאיתו דיברתי‪ .‬אם למישהו יש רעיון להבין את סברת רבי אליעזר אשמח שיספר לי‪.‬‬
‫‪ 4‬תוספות מסכת ברכות דף ב עמוד ב‬
‫אמר ליה ר' יהודה והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים ‪ -‬תימא תיקשי ליה לנפשיה שהרי פלג המנחה מבעוד יום היא והוא‬
‫אומר (לקמן דף כז‪ ).‬מיד כשיעבור פלג המנחה הוי זמן תפלת ערבית‪ .‬ויש לומר דלדידיה לא קשיא דלא דריש בשכבך‬
‫ובקומך אבל לרבנן דדרשי קשיא דאינו זמן שכיבה‪.‬‬

‫‪ 5‬זאת בניגוד לדין תפילת ערבית ששם הגמרא מסבירה שסברת רבי יהודה היא שערבית נתקנה כנגד העלת האיברים‪.‬‬
‫את פעולה זו ניתן לעשות מרגע שנגמר קורבן התמיד וזה קורה בפלג המנחה‪.‬‬
‫‪ 6‬ראה הערה חמש‬
‫‪ 7‬שות תרומת הדשן רמח‪ .‬ממליץ מאוד לקרוא הוא מאוד בהיר ובאמת יפה‪.‬‬