‫יודעי בינה‬

‫מאסף תורני לענייני קידוש החודש‬

‫זמנים בהלכה ואסטרונומיה יהודית‬
‫ד‬
‫יוצא לאור ע"י‪:‬‬
‫המכון ללימודי קידוש החודש ע"ש דרייזין‬
‫בישיבת כרם ביבנה‬
‫עורך‪ :‬שי ואלטר‬
 ‫יודעי בינה‬
‫מאסף תורני לענייני קידוש החודש‬
‫זמנים בהלכה ואסטרונומיה יהודית‬

‫כרך ד'‬
‫ניסן ה'תשס"ז‬
‫יוצא לאור ע"י‪:‬‬
‫המכון ללימודי קידוש החודש ועיבור השנה‬
‫ע"ש אברהם ורות דרייזין‬
‫בישיבת כרם ביבנה‬

‫עורך‪ :‬שי ואלטר‬

‫תבוא על הברכה משפחת אברהם ורות דרייזין‬

‫אשר בתרומתה הנדיבה יצא לאור כרך זה‬

‫המכון ללימודי קידוש החודש ועיבור השנה‬

‫ע"ש אברהם ורות דרייזין‬
‫ישיבת כרם ביבנה‬

‫ישיבת כרם ביבנה‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬אבטח‪55877 ,‬‬

‫טל‪ ; 8755758-88 .‬פקס‪8754578-88 .‬‬
‫‪swa@zahav.net.il‬‬
‫‪www.kby.org/ikhs‬‬
 ‫תוכן העניינים‬
‫‪4‬‬ ‫המשתתפים בקובץ וכתובותיהם‬
‫‪7–5‬‬ ‫דבר העורך‬
‫‪8‬‬ ‫על השער‬

‫הלוח היהודי וקידוש החודש‬

‫‪22 – 9‬‬ ‫רחמים שר שלום‬ ‫האם נשוב לקדש חודשים על‪-‬פי הראייה?‬
‫‪52 – 22‬‬ ‫שי ואלטר‬ ‫תגובה למאמר‪:‬‬
‫"האם נשוב לקדש חודשים על‪-‬פי הראייה"?‬
‫‪77 – 54‬‬ ‫רוי עמנואל הופמן‬ ‫תכנון מחושב של קריטריוני אפשרות‬
‫ראיית הירח החדש‬

‫חשבון התקופות‬
‫‪89 – 72‬‬ ‫הרב ישראל איצקוביץ‬ ‫תקופות השנה‬

‫זמנים בהלכה‬
‫‪777 – 99‬‬ ‫שי ואלטר‬ ‫שיטת ספר יראים‬
‫בענין בין השמשות וצאת הכוכבים‬
‫‪727 – 778‬‬ ‫דרור דוד רביבו‬ ‫הגדרת השעות בפוסקים‬
‫‪762 – 728‬‬ ‫הרב שלמה צבי פרידמן‬ ‫מאמר שקיעת החמה‬

‫‪765 – 764‬‬ ‫ספרים ופרסומים‬

‫‪767 – 766‬‬ ‫המכון ללימודי קידוש החודש ופעילויותיו‬
‫‪774 – 768‬‬ ‫יואל יעקובי‬ ‫כתבה‪ :‬הצד היהודי של הירח‬
‫‪9‬‬ ‫האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה?‪   ‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫האם נשוב לקדש חודשים על‪-‬פי הראייה?* ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬

‫רחמים שר‪-‬שלום ‪ ‬‬

‫‪ ‬‬

‫תוכן המאמר‪  :‬‬

‫א‪ .‬הדעה המקובלת‪ :‬בעתיד נשוב לקדש חודשים עפ"י ראיית הירח ‪ ‬‬
‫ב‪ .‬הסיבות לתיקון הלוח ע"י הלל ‪ ‬‬
‫ג‪ .‬שיטתו של רב סעדיה גאון‪ :‬תמיד קבעו חודשים ושנים עפ"י חשבון ‪ ‬‬
‫ד‪ .‬רבי יצחק בר ברוך חולק על שיטתו של רס"ג ‪ ‬‬
‫ה‪ .‬רב האי גאון על דרכי העיבור בעבר ‪ ‬‬
‫ו‪ .‬מדוע לא פירש לנו משה איך לקבוע חודשים ושנים? ‪ ‬‬
‫ז‪ .‬מצות קידוש החודש עפ"י הרמב"ם ‪ ‬‬
‫ח‪ .‬מה להשיב לקראים הטוענים שמצות קידוש החודש היא רק עפ"י ראיית הירח? ‪ ‬‬
‫ט‪ .‬הקראים חוזרים לקבוע חודשים ושנים עפ"י חשבון ‪ ‬‬
‫י‪ .‬סיכום‪ :‬לוח השנה בעידן הגאולה ‪ ‬‬

‫תקציר‪ :‬במאמר הובאו הדעות השונות על דרכי העיבור בתקופה הקדומה‪ ,‬וכן הסיבות‬
‫והגורמים לתיקון הלוח מהם ניתן ללמוד שעם חידוש הסנהדרין בעתיד לא נהיה‬
‫חייבים לשוב ולקדש חודשים על פי הראייה דווקא‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫*‬
‫מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב‪-‬העת "סיני" כרך קלח‪ ,‬ניסן‪-‬סיון תשס"ו‪ ,‬עמ' קלד‪-‬קמג‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן באתר "דעת" ‪  www.daat.ac.il/daat/shabat/luach/haim-2.htm‬ועתה הוא מופיע כאן בתוספת‬
‫הערות שי ואלטר‪ .‬ההערות נמצאות אחרי המאמר‪ ,‬וההפניות אליהם משולבות בגוף הטקסט בסימון של‬
‫אות עברית בתוך סוגריים כגון )א( ‪ -‬הערה א' וכו'‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫רחמים‪ ‬שר­שלום ‪ ‬‬ ‫‪10‬‬

‫א‪ .‬הדעה המקובלת‪ :‬בעתיד נשוב לקדש חודשים עפ"י ראיית‬

‫הירח ‪ ‬‬
‫בימינו מקובלת הדעה‪ ,‬שבעתיד כאשר ייווצרו התנאים הדרושים‪ ,‬נהיה חייבים‬
‫לשוב ולקדש חודשים עפ"י ראיית הירח ואולי גם לעבר שנים עפ"י סימני האביב כפי‬
‫שהיה נהוג בעבר‪  .‬‬
‫ביטוי ברור לדעה זו ניתן למצוא במאמרו של הרב ישראל רוזן "הודעת קידוש‬
‫החודש ברדיו לעתיד לבוא" )תחומין ד תשמ"ד(‪  :‬‬
‫"פשוט וברור כי מהרה יבנה המקדש ויחזור הדבר לאיתנו ולתיקונו‬
‫הראשון ותשוב סמיכת חכמים למקומה ונשוב בע"ה לקדש חודשים‬
‫עפ"י הראייה‪ ,‬או אז נוכל להודיע לכל באי עולם על קידוש החודש או‬
‫עיבורו באמצעות שידורי רדיו וטלביזיה או בכל דרך תקשורתית‬
‫אחרת שיש לסמוך עליה לפי דרכו של עולם"‪  .‬‬
‫והאסטרונום החובב רוי הופמן מייסד "האגודה לצפייה בירח החודש" כותב‬
‫בשיחת השבוע של חב"ד )גליון ‪  : (742‬‬
‫"חברי האגודה מתרגלים לקראת בוא המשיח וחידוש הסנהדרין‪.‬‬
‫אז יוכלו להתייצב לפני הסנהדרין כעדים מיומנים ולהעיד על המולד"‪  .‬‬
‫הגדיל לעשות ר' שי ואלטר‪ ,‬ראש "המכון ללימודי קידוש החודש" שליד ישיבת‬
‫כרם ביבנה המבקש "להטעים אותנו מעט מהלוח העתידי" ‪  :‬‬
‫"קביעת הלוח תיעשה ע"י בי"ד הגדול ‪ -‬הסנהדרין שתצפה לעדים‬
‫שיעידו על ראיית הירח החדש‪ ...‬לא יהיה ניתן לפרסם לוח שנה‬
‫מראש‪ ...‬כללי הלוח יתבטלו‪ ...‬עקרונית ראש השנה יוכל לחול בכל‬
‫אחד מימות השבוע ולא יידחה מהימים א'‪ ,‬ד'‪ ,‬ו'‪ ...‬גם לא יהיה מספר‬
‫קבוע של ימים בחדשי השנה‪ ...‬הכל יהיה תלוי בראיית הירח‪) ...‬מעייני‬
‫הישועה‪ ,‬גיליון ‪ 111‬ערה"ש תשס"ד(‪  .‬‬
‫לפי התיאור הנ"ל שר' שי ואלטר מצביע עליו כ"חזון הלוח העתידי" עפ"י שיטת‬
‫הרמב"ם‪ ,‬תיווצר בעתיד מציאות חדשה שלפי עניות דעתי הציבור לא יוכל לעמוד בה‪  .‬‬
‫בפרקים הבאים נגלה שלפי הגאונים )א( אין שום הכרח לשוב ולקדש חודשים עפ"י‬
‫הראייה דווקא‪ ,‬וגם ננסה להוכיח שזו יכולה להיות תואמת את שיטתו של הרמב"ם‪.‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪11‬‬ ‫האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה?‪   ‬‬

‫אבל בתחילה נעמוד על הגורמים והסיבות לתיקון הלוח‪ ,‬אולי נוכל להסתייע בהם כדי‬
‫למצוא תשובה לשאלת הלוח העתידי‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ב‪ .‬הסיבות לתיקון הלוח ע"י הלל ‪ ‬‬
‫בשנת ד'קי"ט )‪ 359‬למניינם( תיקן הלל ב"ר יהודה נשיאה שמכאן ואילך יקבעו‬
‫חודשים ושנים עפ"י חשבון בלבד )ב(‪ .‬תיקון הלוח כנ"ל נעשה אפוא כ‪ 140 -‬שנה לפני‬
‫חתימת התלמוד ומפתיע הדבר שבתלמוד אין זכר לתיקון הלוח ע"י הלל )ג(‪ .‬את דבר‬
‫תיקון הלוח ע"י הלל מזכיר לראשונה רב האי גאון בן רב שרירא )ראשית המאה ה‪.(11 -‬‬
‫אין רב האי אומר לנו מה הייתה הסיבה לתיקון הלוח‪ .‬הוא רק מציין שאת "סוד‬
‫העיבור" )כלומר חשבונות העיבור( )ד( קיבלנו ממשה רבנו עם הבהרה ש"כל זמן‬
‫שסנהדרין קיימת יש להם לשנות מהמסורת"‪ .‬דבריו של רב האי פורשו בדורות הבאים‬
‫שלא כהלכה כאילו ביטול הסנהדרין היה הגורם לתיקון הלוח ובפרקים הבאים נבהיר‬
‫שדבריו וגם דברי הרמב"ם בנידון לא הובנו כראוי ואנו נשוב ונדון בהם בהמשך‪  .‬‬
‫הרמב"ן בהשגותיו על ספר המצוות של הרמב"ם )מצווה קנג( דוחה את ההסבר הנ"ל‬
‫שביטול הסנהדרין היה הגורם לתיקונו של הלל‪ ,‬מכיוון שהוא סבור שהסנהדרין‬
‫וביה"ד הגדול של ירושלים חדלו לפעול ‪ 40‬שנה לפני חורבן הבית‪ .‬ואילו תיקונו של הלל‬
‫נעשה‪ ,‬עפ"י המסורת שהייתה בידי רב האי‪ ,‬רק כעבור ‪ 400‬שנה אחרי ביטול הסנהדרין‪.‬‬
‫לכן הוא תולה את תיקונו של הלל בגלל היעדר בי"ד של "סמוכים"‪) 1‬ה(‪  .‬‬
‫מול ההסברים הנ"ל אנו מוצאים הסברים אחרים‪ .‬רב האי בר רב נחשון גאון )ראש‬
‫ישיבת סורא בסוף המאה ה ‪ ,(9 -‬תולה את הסיבה לתיקון הלוח בשיבוש סדרי‬
‫המועדים בגלל המחלוקות שפרצו‪  :‬‬
‫"בימים הראשונים היו קובעין בראיית הירח והיו המועדים‬
‫משובשין ומופלגין בפלוגות ובמחלוקות‪ .‬אחד מהם עשה היום ואחד‬
‫למחר‪ ,‬כי יושבי העיירות שבראשי ההרים ראוהו בן יומו‪ ,‬ויושבי‬
‫העיירות שבשדה ראוהו למחרת‪ .‬עד שבא רבי יצחק נפאחא וראה‬
‫בחכמתו לתקן דבר שיעשו כל עדת ישראל ביום אחד‪ ...‬עמד ותיקן‬

‫‪ ‬‬
‫‪   1‬ראה עוד בעניין זה בחידושיו לגיטין לו‪ ,‬ובספר הזכות לפרק השולח‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫רחמים‪ ‬שר­שלום ‪ ‬‬ ‫‪12‬‬

‫העיבור כאשר הבינהו הקב"ה‪ ...‬ולפי שעשה לשם שמים קבלו ממנו כל‬
‫ישראל עד זמן המשיח‪ ,‬עד יורה צדק"‪) .2‬ו( ‪ ‬‬
‫לפי הנ"ל תיקון הלוח נעשה כדי למנוע שיבושים ומחלוקת בקביעת המועדים‪.‬‬
‫דברים דומים כותב טוביה בן אליעזר בעל מדרש "לקח טוב" )המאה ה ‪  :(12 -‬‬
‫"בזמן שהיו בני ישראל שרויים על אדמתם היו מקדשים את‬
‫החודש עפ"י ראיית העדים‪ ,‬וכשגלו אין בית דין )ז( לחקור ולדרוש‬
‫וכדי שלא יהיו ישראל עושים ימים טובים משונים זה מזה; האב ‪-‬‬
‫היום; הבן ‪ -‬למחר ואחיו למחרת‪ ,‬עמדו ישראל על סוד העיבור‪.‬‬
‫ואעפ"י שמצווה לקדש עפ"י הראייה‪ ,‬אינו חובה לומר שאם לא‬
‫נתקדש על הראייה ‪ -‬אינו מקודש‪ .‬וכך ראוי לסמוך על סוד העיבור‬
‫ולא לעשות ישראל אגודות אגודות להיות זה מחלל שמירת יום קדוש‬
‫של זה" )פסיקתא זוטרתא "החודש הזה"(‪  .‬‬
‫ורבנו זרחיה הלוי )הרז"ה( גם הוא מתייחס לעניין התיקון‪  :‬‬
‫בימי הלל בן יהודה בן רבנו הקדוש‪ ,3‬שהנהיג לקדש עפ"י החשבון‪...‬‬
‫מדוחק הגלות‪ ,‬שלא היו העדים מצויין ללכת להעיד בפני בית‪-‬דין ולא‬
‫השלוחין לכל המקומות יכולין לצאת להודיע קידוש בית‪-‬דין‪ ,‬משום‬
‫שיבוש דרכים" )ספר המאור רה"ש פ"א(‪) .‬ח( ‪ ‬‬
‫מן הראוי לשוב ולהבהיר שכל ההסברים הנ"ל לתיקון הלוח אינם מעוגנים במסורת‬
‫ולמעשה יכול כל אחד לנסות ולמצוא הסברים נוספים לשאלה מדוע הוחלט לעבור‬
‫ללוח שנה המבוסס על חשבון )ט(‪ .‬הל ל עצמו לא מסר לנו את סיבת התיקון וגם במשך‬
‫‪ 600‬שנה אחריו לא ראו צורך להסביר זאת‪ .‬וההסברים המאוחרים מצביעים על כך‬
‫שהעם ראה במעבר ללוח עפ"י חשבון דבר רצוי והכרחי למניעת מחלוקות ופילוגים‬
‫ותורם לשמירה על אחדות ישראל‪  .‬‬
‫מו"ר ההסטוריון פרופ' ח"ה בן‪-‬ששון מעלה הסבר נוסף‪ ,‬ובמכתבו אלי הוא מביע את‬
‫דעתו שלא רק חורבן הארץ והגזירות גרמו לביטול קידוש החודש עפ"י הראייה‪ .‬לפי‬

‫‪ ‬‬
‫‪   2‬הדברים מובאים במאמרו של ח"י בורנשטיין "דברי ימי העיבור האחרונים"‪ ,‬התקופה יד‪-‬טו עמוד‬
‫‪ .362‬וראה שם הערתו שיש כאן שיבוש וצ"ל יוחנן נפחא )ולא יצחק נפאחא(‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪  3‬נראה שיש לתקן "בן בנו של רבנו הקדוש"‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪13‬‬ ‫האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה?‪   ‬‬

‫דעתו היה זה שלב בהתפתחות החברתית והמדעית לעבור מדברים של טקס בע"פ‬
‫לחשבונאות קבועה )י(‪  .‬‬
‫לכל ההסברים לתיקון הלוח ניתן למצוא מכנה משותף‪ :‬התיקון מאפשר לתכנן‬
‫מראש את מועדי השנה ועל ידי כך מונע מחלוקת ותורם לשמירה על אחדות‬
‫האומה )יא(‪ .‬לכן כאשר בבוא הזמן ידונו בנושא הנידון של שיבה לקידוש חודשים‬
‫עפ"י ראיית הירח‪ ,‬תהיה השאלה העיקרית‪  :‬‬
‫‪ -‬האם יהיה זה מקובל על כל פלגי העם בארץ ובתפוצות? ‪ ‬‬
‫‪ -‬האם זה לא יביא חלילה לפילוג בעם? )יב( ‪ ‬‬
‫עד כה יצאנו מתוך הנחה שמצות קידוש החודש היא לקדש חודשים עפ"י ראיית‬
‫הירח ולעבר שנים עפ"י סימני האביב ותיקונו של הלל נועד לאפשר קביעת חודשים‬
‫ושנים עפ"י החשבון‪ .‬בפרקים הבאים נביא דעות שונות של חכמי העיבור בנידון‪ .‬אך‬
‫בתחילה נציג את השיטה של רס"ג לפיה מצות קידוש החודש היא עפ"י חשבון ולא‬
‫עפ"י ראיית הירח וחשבונות העיבור שבידינו הם הלכה למשה מסיני‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ג‪ .‬שיטתו של רב סעדיה גאון‪ :‬תמיד קבעו חודשים ושנים‬
‫עפ"י חשבון ‪ ‬‬
‫לפי השיטה שמעלה רס"ג‪ , 4‬חשבונות הלוח שבידינו הם "הלכה למשה מסיני"‬
‫ותמיד נהגו לקבוע חודשים ושנים עפ"י חשבון‪ .‬לפי שיטה זו בה תמכו גם רבנו חננאל‬
‫וגם רבנו בחיי ובאה לידי ביטוי גם במגילת אביתר‪ ,‬הרי מאז ומתמיד נהגו לקבוע את‬
‫החודשים והשנים עפ"י החשבון הנהוג היום‪  .‬‬
‫גם בתקופת המשנה והתלמוד כאשר קידשו חודשים עפ"י ראיית הירח‪ ,‬גם אז‬
‫הקפידו שראש‪-‬השנה לא יחול בימים ראשון‪ ,‬רביעי ושישי )לא אד"ו ראש( ופסח לא‬
‫יחול בימים שני‪ ,‬רביעי ושישי )לא בד"ו פסח( וכו'‪ .‬ואם ישאל השואל הלא אנחנו‬
‫יודעים מהמשנה והתלמוד שבימיהם קבעו חודשים עפ"י ראיית הירח‪ ,‬ועיברו שנים‬
‫עפ"י סימני האביב‪ .‬על שאלה זו משיב רבנו בחיי )בפירושו על התורה שמות יב‪ ,‬ב(‬
‫שהדבר נעשה בגלל צדוק ובייתוס תלמידיו של אנטיגנוס )יג(‪ .‬כאשר דרש רבם "אל‬
‫תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס" )אבות א‪ ,‬ג( הם יצאו לתרבות‬
‫‪ ‬‬
‫‪  4‬השיטה של רס"ג מובאת בספר העיבור לרבי אברהם בר חייא‪ ,‬מאמר שני שער שמיני‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫רחמים‪ ‬שר­שלום ‪ ‬‬ ‫‪14‬‬

‫רעה וגם ערערו על חשבונות העיבור והוצרכו חכמי הדור להוכיח עפ"י עדויותיהם של‬
‫עדי החודש שאכן חשבונות העיבור נכונים‪ .‬ואעפ"י שהיו קובעים אז‪ ,‬באופן זמני‪ ,‬עפ"י‬
‫ראיית הירח‪ ,‬הרי למעשה היו סומכים בעיקר על החשבון‪  .‬‬
‫ההערצה לרס"ג ויראת הכבוד לגאון זה אשר נלחם מלחמת חרמה בקראים‬
‫ונאבק בקנאות נגד כל מי שניסה לערער על חשבונות העיבור‪ , 5‬מנעו מחכמי העיבור‬
‫שבדורו לצאת נגד השיטה הנ"ל )יד(‪ .‬נזכור שרס"ג היה הראשון שגילה ופרסם ברבים‬
‫את חשבונות העיבור כפי שהם בידינו היום ואחרי נצחונו על בן‪-‬מאיר אף אחד לא העז‬
‫לצאת נגד שיטתו‪ .‬אבל לאחר מותו קמו עוררין רבים על השיטה שלו‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ד‪ .‬רבי יצחק בר ברוך חולק על שיטתו של רס"ג ‪ ‬‬
‫ר' יצחק ב"ר ברוך אלבאליה‪ , 6‬מחכמי העיבור במאה ה ‪ ,11-‬היה מהראשונים שקמו‬
‫לערער על השיטה הנ"ל של רס"ג‪ .‬דבריו מובאים בספר העיבור שכתב רבי אברהם בר‬
‫חייא‪) 7‬ראב"ח( בשנת ד' תתפ"ג )‪ 1123‬למניינם(‪  .‬‬
‫רבי יצחק הנ"ל פותח את דבריו בהתנצלות‪  :‬‬
‫"ואל יאשימני אדם ויאמר איך תוכל להשיב על חכם גדול ומופלא‬
‫ממך‪  "...‬‬
‫ובהמשך הוא מביא את כל ראיותיו של רס"ג להוכחת שיטתו והוא משיב עליהן‬
‫אחת לאחת ודוחה אותן ולאחר מכן מציג את שיטתו שלו‪  :‬‬
‫"כל זמן שביהמ"ק היה קיים היו עושים מועדיהם בכל ימי השבוע‬
‫והיו פעמים סומכין על העיבור ופעמים על הראייה‪ .‬וכן היו מעברין‬
‫את השנה כפי הנראה להם‪ ,‬עד שהיו עושים שתי שנים ושלש מעוברות‬
‫זו אחר זו ולא היו נזהרין מבד"ו פסח ולא מגה"ז עצרת ולא משאר‬
‫הסימנים עד זמן הגלות ‪  ...‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪    5‬ידועה ומפורסמת המחלוקת בין רס"ג ובן‪-‬מאיר‪ .‬ר' בעניין זה את מאמרי בסיני קי"א כסלו‪-‬טבת‬
‫תשנ"ג‪  .‬‬
‫‪  6‬בן דורו ועמיתו של הרי"ף‪  .‬‬
‫‪ 7‬ידוע בכינויו "הנשיא"‪ .‬ספרו על העיבור היה ככל הנראה ידוע גם להרמב"ם‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫‪15‬‬ ‫האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה?‪   ‬‬

‫‪ ...‬ואנו ראויים לומר שכל החשבון הזה אשר אנו חושבין היום‬
‫קבלה היא בידינו ותקנה וסייג שסייגו לנו רבותינו כאשר נראה להם‬
‫לסייג ואנו שומרים אותו ומחזיקים אותו כאילו היה נאמר בהר‪-‬סיני‬
‫כי כן אנו חייבים לשמור כל תקנתם כשמירתנו המצוות הנתונות על‬
‫הר סיני‪  "...‬‬
‫רבי אברהם בר חייא שמביא את המחלוקת שבין רס"ג ורבי יצחק ב"ר ברוך מסכם‪  :‬‬
‫"ודברי זה ודברי זה מודים על חכמת החשבון אשר בידינו ואין לנו‬
‫להכריע ביניהם‪ .‬והמעיין בדברי שניהם ימשך כאשר טוב בעיניו ועל‬
‫איזה מהן יסמוך אינו יוצא מדרך האמונה‪  "...‬‬
‫ראב"ח מבהיר לנו שמבחינה מעשית אין שום נפקא מינה מהמחלוקת שכן שניהם‬
‫"מודים על חכמת החשבון אשר בידינו"‪ .‬וגם בעניין המחלוקת שביניהם בשאלה מה‬
‫הייתה שיטת העיבור הקדומה ואם חשבון העיבור שבידינו הוא "הלכה למשה מסיני"‬
‫או רק " קבלה הוא בידינו שאנו מחזיקים אותו כאילו היה נאמר בהר סיני" ‪ -‬סבור‬
‫ראב"ח שכל אחד יכול להחזיק בדעה הנראית לו "ועל איזה מהן יסמוך אינו יוצא‬
‫מדרך האמונה"‪  .‬‬
‫מהמחלוקת הנ"ל בין רס"ג ורבי יצחק נוכל גם להסיק לגבי הלוח העתידי ולומר‪,‬‬
‫שהן לדעת רס"ג והן לדעת רבי יצחק אין בעיה בהמשך קיומו של לוח עפ"י חשבון כפי‬
‫שמקובל היום‪ .‬לשיטת רס"ג ‪ -‬משום שהוא סבור שחשבונות העיבור שבידינו הם‬
‫הלכה למשה מסיני וכך נהגו תמיד‪  .‬‬
‫ואילו לשיטת רבי יצחק הרי הוא סבור שחשבונות העיבור שבידינו הם פרי תקנות‬
‫וסייגים שכוחם יפה גם לעתיד "כאילו נאמרו בהר סיני"‪) .‬טו( ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫ה‪ .‬רב האי גאון על דרכי העיבור בעבר ‪ ‬‬
‫מול הדעות הנ"ל על דרכי העיבור‪ 8‬בתקופה הקדומה מן הראוי להביא כאן את‬
‫דבריו של רב האי גאון בן רב שרירא )גאון פומבדיתא בשנים ‪ 1038-998‬למניינם(‪ .‬יש‬

‫‪ ‬‬
‫‪ 8‬המונח "עיבור" אינו מציין רק את עיבור השנה אלא גם את עיבור החודש )הוספת יום ‪ 30‬לחודש(‬
‫ועפי"ר משמש המונח "עיבור" כדי לציין מה שאנו מכנים היום "לוח עברי"‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫רחמים‪ ‬שר­שלום ‪ ‬‬ ‫‪16‬‬

‫לייחס חשיבות רבה לדבריו של גאון זה בנושא הנידון משום שהוא המקור למסורת על‬
‫הלל מתקן הלוח שהנהיג את העיבור עפ"י חשבון בלבד‪  .‬‬
‫רב האי מתנגד לשיטה של רס"ג לפיה נהגו תמיד לקבוע חודשים ושנים עפ"י חשבון‬
‫בלבד ובאחת מתשובותיו‪ 9‬הוא מבהיר שבעבר היו אפשרויות שונות בקביעת חודשים‬
‫ושנים‪  .‬‬
‫"אחד ‪ -‬חשבון עיבור זה שהוא עמנו‪  ...‬‬
‫והשני ‪ -‬ראיית הירח‪ ,‬כשרואין לקדש על הראייה מקדשין‪  ...‬‬
‫והשלישי ‪ -‬לפי מה שרואים לא מזה ולא מזה‪) "...‬טז( ‪ ‬‬
‫האפשרות השלישית עליה מצביע רב האי ולפיה ניתן לערוך לוח שנה לא עפ"י כללי‬
‫הלוח הנהוגים היום וגם לא עפ"י ראיית הירח אלא "לפי מה שרואים" כלומר כראות‬
‫עיניהם של חכמי העיבור‪ ,‬אכן ראויה לשימת לב מיוחדת‪  .‬‬
‫רב האי מאשר למעשה את דברי רבי יצחק ב"ר ברוך שהובאו לעיל ולפיהם לא תמיד‬
‫נהג עם ישראל עפ"י אותם חשבונות עיבור כפי שהם בידינו היום‪  .‬‬
‫כרקע להבנת דבריהם של רב האי ורבי יצחק‪ ,‬מן הראוי שנביא כאן את דברי רבי‬
‫אברהם אבן‪-‬עזרא על סמכות בית‪-‬הדין בקביעת סדרי לוח השנה והמועדים‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ו‪ .‬מדוע לא פירש לנו משה איך לקבוע חודשים ושנים? ‪ ‬‬
‫בתורה שבכתב אין אנו מוצאים את דיני "העיבור"‪ ,‬כלומר את הכללים וההנחיות‬
‫על פיהם עלינו לערוך את לוח השנה‪ .‬לפי התורה ניתן להבין שעלינו להקפיד שהחודש‬
‫יהיה חודשה של הלבנה‪ ,‬והשנה הממוצעת תהיה שנת שמש באופן שפסח יחול בעונת‬
‫האביב וסוכות ב"צאת השנה" כלומר בראשית הסתיו‪ ,‬אך לא נמסרו לנו כללים איך‬
‫לקבוע את החודשים ואיך לעבר את השנים‪  .‬‬
‫רבי אברהם אבן‪-‬עזרא )ראב"ע( מגדולי חכמי העיבור בימי הביניים עומד על עניין זה‬
‫בהרחבה )בפירושו לתורה שמות יב‪ ,‬ב(‪ .‬ואלה הם עיקרי דבריו‪  :‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪   9‬מובא באוצה"ג "יום טוב" עמ' ‪  .5‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪17‬‬ ‫האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה?‪   ‬‬

‫"והנה משה לא פירש לנו בתורה איך נקבע החודשים והשנים‪ ...‬ויש‬
‫לתמוה מזה תימא גדולה‪ :‬איך פירש דיני כל נגעי המצורע שהוא‬
‫באדם אחד ולא יעמוד בכל זמן‪ ,‬והניח דבר המועדים שכל ישראל‬
‫חייבים לשומרה בכל זמן‪ ,‬ויש כרת על אכילת חמץ בפסח ועל אכילת‬
‫יום הכיפורים ‪  "...‬‬
‫תמיהתו של ראב"ע על כך שהתורה מפרטת את דיני המצורע‪ ,‬דינים שמתייחסים‬
‫לאדם מסוים בזמן מסוים ולעומת זאת אינה מביאה את דיני העיבור‪ ,‬דינים‬
‫שמתייחסים לציבור כולו ולמועדי השנה בכל הדורות‪ ,‬היא אכן תמיהה שמן הראוי‬
‫למצוא לה הסבר‪  .‬‬
‫תשובתו של ראב"ע לתמיהה היא‪ ,‬שמכאן ניתן להביא ראייה שהתורה נתנה את‬
‫הסמכות לקביעת לוח השנה לביה"ד‪  :‬‬
‫"וזה לאות )=מכאן ראייה( כי סמך על קריאת בי"ד בכל דור ודור‬
‫‪ ...‬הנה אתן לך ראייה מן המקרא שהמועדים תלויים בבי"ד‪ ,‬דכתיב‬
‫'ויועץ המלך חזקיהו לעשות הפסח בחודש השני' )דבה"י‪-‬ב ל‪ ,‬ב( ואם‬
‫הייתה קבלה בידם להסתכל לדבר האביב למה לקח עצה לקבוע פסח‬
‫בחודש השני ‪  "...‬‬
‫למעשה ניתנה לביה"ד סמכות להתקין תקנות חדשות או‪/‬גם לשנות תקנות קיימות‬
‫והכל בהתאם לצרכי השעה והמקום‪ .‬ותקנותיו של ביה"ד נחשבו כ"הלכה למשה‬
‫מסיני"‪ ,‬שכן כל בי"ד שימש למעשה חוליה בשרשרת הדורות ובהשתלשלות ההלכה‬
‫מהר סיני‪ .‬והחלטת ביה"ד מחייבת לא רק את עם ישראל אלא כביכול גם את הבורא ‪  :‬‬
‫"בשעה שרואין בי"ד שלמטן שמקדשין אותו ‪ -‬גם הם מקדשין‬
‫אותו‪ .‬אמרו בי"ד‪ :‬היום רה"ש‪ ,‬הקב"ה אומר למלאכי השרת‪:‬‬
‫העמידו בימה יעמידו קטגורין‪ ,‬שאמרו בני היום רה"ש‪ .‬נמלכו בי"ד‬
‫לעברה למחר‪ ,‬הקב"ה אומר למלאכי השרת‪ :‬העבירו הבימה‪ ,‬יעברו‬
‫סנגורין יעברו קטגורין‪ ,‬שנמלכו בני לעברה מחר" )ירו' רה"ש א‪ ,‬ג(‪  .‬‬
‫דברים אלה אכן מאששים את שיטותיהם של רבי יצחק ב"ר ברוך ורב האי גאון‬
‫לפיהם יש בכח בי"ד לשנות מהמסורת המקובלת )יז(‪ .‬ומכאן שבעתיד לא יהיה בי"ד‬
‫חייב לשוב ולקדש חודשים עפ"י הראייה דווקא‪ ,‬או עפ"י חשבונות העיבור שבידינו‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫רחמים‪ ‬שר­שלום ‪ ‬‬ ‫‪18‬‬

‫בימינו אין לנו בי"ד של סמוכים ואין להנהגה הדתית סמכות כלשהיא בנושא‬
‫העיבור‪ ,‬ואין אנו רשאים לבצע שום שינוי בכללי הלוח הנהוגים היום‪ .‬בידינו מערכת‬
‫חשבונות וכללים שקיבלנו מהגאונים‪ 10‬ועל פיהם אנו עורכים את לוח השנה‪  .‬‬
‫בדרך כלל אין חכמי דורנו עוסקים בשאלות הלכתיות הנוגעות לימות המשיח‪ .‬עם‬
‫זאת ידוע שהרמב"ם מתייחס בפסיקותיו גם לימות המשיח ולכן חשובה לנו דעתו של‬
‫הרמב"ם בנושא הלוח העתידי‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ז‪ .‬מצות קידוש החודש עפ"י הרמב"ם ‪ ‬‬
‫בכותרת המשנה הפותחת את הלכות קידוש החודש מבהיר הרמב"ם את מהותה של‬
‫מצות קידוש החודש במשפט הבא ‪  :‬‬
‫"‪ ...‬הוא מצות עשה אחת והיא לחשב ולקבוע באיזה יום תחילת כל‬
‫חודש מחודשי השנה"‪  .11‬‬
‫דבריו כאן ברורים כשמש‪ :‬המצווה היא "לחשב ולקבוע" והכל יודעים שחישוב‬
‫נעשה עפ"י חשבון ולא עפ"י ראייה )יט(‪ .‬לעומת זאת בפ"ה ה"ב של הלקה"ח כותב‬
‫הרמב"ם‪  :‬‬
‫"הלכה למשה מסיני הוא‪ :‬בזמן שיש סנהדרין קובעין עפ"י ראייה‪,‬‬
‫ובזמן שאין שם סנהדרין קובעין עפ"י החשבון הזה שאנו מחשבין בו‬
‫היום"‪  .‬‬
‫לכאורה דבריו אלה עומדים בסתירה לדברים שכתב בפתיחה להלקה"ח ואכן אנו‬
‫רואים שציבור לומדי התורה מתעלמים מהדברים שכתב הרמב"ם בפתיחה להלקה"ח‬
‫והכל תפסו את הנאמר בפ"ה ה"ב‪ ,‬שלעתיד לבוא כאשר תתחדש הסנהדרין נהיה‬
‫חייבים לשוב ולקדש חודשים עפ"י הראייה‪  .‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪   10‬עפ"י מסורת שהייתה בידי יהודי תימן‪ ,‬קיבלנו את חשבונות העיבור שבידינו מהגאונים‪ .‬למסורת זו‬
‫נמצאו הוכחות רבות‪ .‬אין מסורת זו סותרת את המסורת על הלל שתיקן את הלוח‪ .‬תקנתו של הלל‬
‫מתייחסת למעבר ללוח עפ"י חשבון‪ .‬ראה עוד בעניין זה במאמרי "מתי נוסד הלוח העברי‪ ,‬מתי תוקן‬
‫) י ח(‬
‫‪ ‬‬ ‫ומתי נחתם"‪" ,‬סיני" כרך קב‪.‬‬
‫‪ 11‬בספר המצוות להרמב"ם )מצווה קנ"ג( ניסו המעתיקים לשבש את הנוסח‪ .‬אבל הנוסח הנכון הוא כפי‬
‫שמעיד שם הרמב"ן בהשגותיו‪" :‬כתב הרב והמצווה קנ"ג היא שנצטוינו בחשבון חודשים ושנים"‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪19‬‬ ‫האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה?‪   ‬‬

‫דברי הגאונים בנושא הנידון היו ידועים היטב לרמב"ם‪ .‬את השיטה של רס"ג הוא‬
‫דחה באופן נחרץ‪ .‬נוכל להניח שהוא קיבל את דעותיהם של רבי יצחק ב"ר ברוך ורב‬
‫האי גאון ולפי זה נראה לי שהרמב"ם קיבל באופן עקרוני את הדעה לפיה מצות קידוש‬
‫החודש מבוססת על חשבון כפי שהוא כותב בפתיחה להלקה"ח "לחשב ולקבוע"‪ ,‬ואילו‬
‫בדבריו "בזמן שיש סנהדרין קובעין עפ"י ראייה" אין הוא מתכוון לומר שהסנהדרין‬
‫חייבים לקבוע עפ"י ראייה אלא רצונו לומר "כשיש סנהדרין רשאים הם לקבוע עפ"י‬
‫ראייה"‪ .‬רק בדרך זו נוכל ליישב את הסתירה שבדברי הרמב"ם עצמו ובסתירה שבין‬
‫דבריו לדברי הגאונים כנ"ל‪ ,‬ועם זאת גם נוכל להבין את הדברים על רקע הויכוח עם‬
‫הקראים‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ח‪ .‬מה להשיב לקראים הטוענים שמצות קידוש החודש היא‬
‫רק עפ"י ראיית הירח? ‪ ‬‬
‫השאלה אם "מצווה לקדש עפ"י ראייה" )רה"ש כ‪ ,‬א( או "לא בעינן מצווה לקדש‬
‫עפ"י ראייה" )ערכין ט‪ ,‬ב( הוכרעה ע"י בית דינו של רבי הלל באמצע המאה ה‪, 4 -‬‬
‫שהחליטו על תיקון הלוח וקבעו שמכאן ואילך יקבעו חודשים ושנים עפ"י חשבון בלבד‪.‬‬
‫אין המקורות הקדומים מוסרים לנו את הנימוקים להחלטה זו וכבר ראינו לעיל‬
‫שהתורה נתנה לחכמי העיבור את הסמכות המלאה להחליט על דרך העיבור ולהתקין‬
‫תקנות ואיש לא קם לערער על סמכותם זו עד שקמו הקראים‪ .‬החל מהמאה ה ‪ 8 -‬אנו‬
‫רואים אותם יוצאים נגד היהדות הרבנית וכדרכם להתנגד למסורת התורה שבע"פ‬
‫ולתקנות חז"ל הם החליטו לשוב ולקדש חודשים עפ"י הירח ולעבר שנים עפ"י סימני‬
‫האביב‪  .‬‬
‫מאבקם של הקראים נגד חשבון העיבור‪ ,‬החריף מאוד בתקופתו של רס"ג וכדי‬
‫לסתום את טענותיהם קבע רס"ג בצורה נחרצת שחשבונות העיבור הם הלכה למשה‬
‫מסיני ותמיד נהגו עפ"י כללי הדחיות‪ .‬ראינו לעיל את רבי יצחק ב"ר ברוך חולק על‬
‫דברי רס"ג‪ .‬וגם רב האי השיב לשואלים אותו בעניין זה "כי זה שאמרתם שכתב רב‬
‫סעדיה ז"ל קנה הוא שדחה את אפיקורוס ‪ ."...‬וגם הרמב"ם דוחה את השיטה של‬
‫רס"ג ובפירושו למשנה )רה"ש פ"ב( הוא כותב‪  :‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫רחמים‪ ‬שר­שלום ‪ ‬‬ ‫‪20‬‬

‫"ואני תמה מאדם‪ 12‬יכחיש הראות ויאמר כי דת היהודים אינה‬

‫בנויה על ראיית הלבנה אלא על החשבון בלבד‪ ...‬אבל הייתה דעתו בזה‬
‫המאמר להשיב אחור בעל דינו באיזה צד יזדמן לו‪ ,‬בשקר או באמת‪,‬‬
‫כיוון שלא מצא מציל לנפשו מהכרח הויכוח"‪  .‬‬
‫בדברים אלה מתכוון הרמב"ם לויכוח שניהל רס"ג עם הקראים‪ .‬הוא מוצא הסבר‬
‫לדברי רס"ג אבל הוא שולל את השיטה שלו‪ .‬הרמב"ם נדרש אפוא לטענותיהם של‬
‫הקראים‪ .‬הוא מקבל את קביעת רס"ג שחשבונות העיבור הם "הלכה למשה מסיני"‪,‬‬
‫עם זאת את מצות קידוש החודש עפ"י הראייה נוכל לקיים רק כאשר יש סנהדרין‪.‬‬
‫"נוכל לקיים" אבל אין זה בהכרח "חובה"‪ .‬ולפי זה תשובתו של הרמב"ם תהיה‪ :‬רק‬
‫כאשר יש סנהדרין רשאים הם לקדש עפ"י ראייה‪" .‬רשאים" אך לא "חייבים"‪ .‬רק כך‬
‫נוכל ליישב את הסתירה שבדברי הרמב"ם באופן שיתאימו גם לשיטת רב האי גאון ור'‬
‫יצחק ב"ר ברוך‪  .13‬‬
‫‪ ‬‬
‫ט‪ .‬הקראים חוזרים לקבוע חודשים ושנים עפ"י חשבון ‪ ‬‬
‫ראינו לעיל שהקראים הביעו התנגדות נחרצת לקביעת חודשים ושנים עפ"י חשבון‬
‫והם תקפו אותנו על שאנו מבטלים את מצות קידוש החודש עפ"י הראייה‪ .‬והנה גם הם‬
‫הגיעו לבסוף למסקנה שהקידוש עפ"י הראייה גורם לבלבול רב בקביעת המועדים ואכן‬
‫לפני מספר דורות הם החליטו להפסיק לקדש עפ"י הראייה ועברו ללוח עפ"י חשבון‪  .‬‬
‫בנושא השנים המעוברות הם אימצו את הכללים הנהוגים היום בלוח העברי לעבר‬
‫את השנים גו"ח‪-‬אדז"ט )השנים ‪ (19 ,17 ,14 ,11 ,8 ,6 ,3‬בכל מחזור של ‪ 19‬שנה‪ .‬בעבר‬

‫‪ ‬‬
‫‪   12‬אין הרמב"ם מזכיר במפורש את שמו של רס"ג אולי משום שביקש להימנע מפגיעה בכבודו‪  .‬‬
‫‪    13‬מן הראוי להבהיר כאן שיש בין הראשונים הסבורים שאם יהיה לנו בי"ד של סמוכים הם יהיו‬
‫חייבים לקדש חודשים עפ"י ראייה דווקא‪ .‬זוהי ככל הנראה גם דעתו של בעל "ספר החינוך" שכותב על‬
‫מצות קידוש החודש )מצווה ד(‪" :‬ונוהגת בכל מקום‪ .‬ובכל זמן שיהיו לנו חכמים סמוכים‪ ...‬ועובר עליה‬
‫ולא עשאה אם הוא חכם שראוי לה ביטל "עשה" ועונשו גדול מאד‪ "...‬מהמשפט האחרון ניתן להבין‬
‫שאין צורך בשלשה סמוכים ויכול לעשותה "חכם שראוי לה"‪ .‬דברים אלה מבוססים על דבריו של הרב‬
‫יצחק דיליאון שכותב בהשגותיו "מגילת אסתר" לספר המצוות של הרמב"ם )מצווה קנ"ג( שמצות‬
‫קידוש החודש מוטלת על ביה"ד הגדול ואין צריך כולם רק בשלשה מהם די‪ ,‬וכשאין בי"ד גדול הרי היא‬
‫מסורה לשלשה מומחין דהיינו סמוכין וכשאין סמוכין הרי היא מסורה לכל אדם גדול ואפילו הוא‬
‫בחו"ל‪ .‬וראה שם דעות שונות של המפרשים בנושא הנידון‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪21‬‬ ‫האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה?‪   ‬‬

‫היה להם מנין שנים שונה משלנו‪ ,‬אבל היום הם מחזיקים באותו מניין הנהוג אצלנו‬
‫וכל שנה שמעוברת אצלנו מעוברת גם אצלם‪  .‬‬
‫בנושא קביעת ראשי החודשים הם אומנם זנחו את קביעת ר"ח עפ"י הראייה אבל‬
‫קבעו לעצמם כללים שונים משלנו‪ :‬אין להם כללי דחיות וראש‪-‬חודש נקבע אצלם עפ"י‬
‫חיזוי הראייה‪ .‬יהודה כוכיזוב‪ ,‬אחד מחכמי הקראים במאה ה‪ 19 -‬ערך לוחות‬
‫אסטרונומיים לפיהם ניתן לדעת את ערב ראיית הירח החדש בא"י בכל חודש מחודשי‬
‫השנה‪ .‬עפ"י לוחות אלה עורכים הקראים לוח שנה כדוגמת הלוח שלנו‪ .‬ברור שיש‬
‫הבדלים רבים בין הלוח שלנו ללוח הקראי‪ ,‬שלא כאן המקום לפרטם‪ .‬ולא הבאנו כאן‬
‫את נושא הלוח הקראי אלא כדי לגלות שגם הקראים אשר ראו בנו כעוברים על מצוות‬
‫התורה בזה שאנו קובעים חודשים ושנים עפ"י חשבון‪ ,‬הנה גם הם נאלצו לעבור ללוח‬
‫המבוסס על חשבונות‪ ,‬ובזה הם מודים שאכן אין התורה מחייבת לקבוע חודשים‬
‫ושנים עפ"י ראייה דווקא‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫י‪ .‬סיכום‪ :‬לוח השנה בעידן הגאולה ‪ ‬‬
‫בעידן הגאולה‪ ,‬כאשר יווצרו התנאים הדרושים לכך‪ ,‬תהיה ההנהגה הדתית‬
‫המוסמכת רשאית להחליט על שיטת העיבור הנראית לה‪ .‬הם יוכלו להחליט על המשך‬
‫קיומו של הלוח הנהוג היום או לשנות בו נתונים מסוימים כפי שייראה להם‪ .‬וכן צריך‬
‫להיות ברור שהם יהיו רשאים‪ ,‬אך לא חייבים‪ ,‬לשוב ולקדש חודשים עפ"י הראייה‪  .‬‬
‫לוח השנה הנהוג היום שנקרא גם "הלוח הקבוע"‪ ,‬הוא לוח נפלא המבוסס על‬
‫חשבונות וכללים קבועים ועשוי בחכמה ובתבונה )כ(‪ .‬העם כולו מאוחד מסביבו והוא‬
‫משמש אותנו מזה דורות רבים‪ ,‬ועם אי‪-‬אלו שינויים קלים הוא יוכל לשמש אותנו לנצח‬
‫נצחים‪ .‬התנאי ההכרחי לשינוי כלשהו בלוח הוא שתהיה לכך הסכמה כללית של כל‬
‫פלגי העם‪ .‬ראינו שהמטרה העיקרית בתיקון הלוח הייתה שמירה על אחדות האומה‬
‫ולכן גם כאשר יהיו לנו סנהדרין או בי"ד של סמוכים לא ניתן יהיה לעשות שינוי כלשהו‬
‫בלוח אם יתעורר חשש לפילוג בעם‪  .‬‬
‫שיבה לשיטה הקדומה של קביעת חודשים עפ"י ראיית הירח ועיבור שנים עפ"י‬
‫סימני האביב‪ ,‬תהיה זו בבחינת גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה‪ .14‬נזכור שגם בזמן‬
‫‪ ‬‬
‫‪   14‬אין צורך להרחיב את הדיבור כדי לתאר את הקשיים העצומים שעשויים להתעורר אם יוחלט לשוב‬
‫לקביעת חודשים עפ"י ראייה כפי שמתאר רבי שי ואלטר )לעיל בפרק הראשון(‪ .‬ביטולו של לוח שנה ערוך‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫רחמים‪ ‬שר­שלום ‪ ‬‬ ‫‪22‬‬

‫שקבעו חודשים ושנים עפ"י ראייה וסימנים‪ ,‬התחשבו בקשיים ובצרכים של הציבור‬
‫ואף "איימו" על העדים )רה"ש כ‪ ,‬א(‪ .‬בעידן הגאולה עולם ימשיך לנהוג כמנהגו ואנו‬
‫בטוחים שבעלי הסמכות לקביעת לוח השנה יהיו קשובים לרחשי הציבור ולצרכים שלו‬
‫כדרך שנהגו חכמי העיבור בזמן המשנה והתלמוד‪ ,‬אבל הדבר החשוב ביותר הוא שיתנו‬
‫דעתם למנוע פילוג בעם ולשמור על אחדותו )כא(‪  .‬‬

‫‪ ‬‬

‫מראש‪ ,‬כפי שהורגלנו לו מזה דורות רבים‪ ,‬יהיה דומה לביטולו של השעון המסדיר את זמני התפילות‬
‫ואת זמני כניסת השבת וצאתו‪ .‬אין צורך בדמיון רחב כדי לתאר את ההשלכות שיהיו על חיינו כתוצאה‬
‫מביטולם של כללי הלוח הקבועים כמו לא אד"ו ראש וכו' ואלה יעוררו בעיות הלכתיות רבות שלא יהיה‬
‫קל לפתור אותן‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪23‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫תגובה למאמר‪" :‬האם נשוב לקדש חודשים ‪ ‬‬
‫על‪-‬פי הראייה"*? ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫שי ואלטר ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫עיקרי מאמרו של ידידי מר רחמים שר‪-‬שלום כפי שהובנו על‪-‬ידי‪ ,‬הם שלושה‪  :‬‬
‫‪ (1‬הציבור לא יוכל לעמוד במציאות של לוח ע"פ הראייה כיון שיהיה זה לוח שאיננו‬
‫קבוע‪ .‬הדבר יהיה קשה מבחינה טכנית‪ ,‬וגם עלול ליצור מחלוקות‪  .‬‬
‫‪ (2‬איננו יודעים מהי הסיבה למעבר ללוח היהודי‪ ,‬לכן כל אחד רשאי לנסות ולמצוא‬
‫הסברים משל עצמו‪ ,‬כגון שמטרת תיקון הלוח היתה שמירה על אחידות המועדים בעם‬
‫ישראל‪ ,‬ולא באה כתוצאה ממצב של התבטלות הסנהדרין‪ ,‬ולכן ניתן להחזיק בדעה‬
‫שלא נהיה חייבים לחזור ללוח ע"פ ראייה‪  .‬‬
‫‪ (3‬ישנן שיטות שניתן להשתמש בלוח קבוע גם בזמן שיש ב"ד‪ .‬שר‪-‬שלום טוען שגם‬
‫הרמב"ם סבור כך‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫כאן מובאות תשובותי באופן כללי לנקודות שהעלה שר‪-‬שלום‪ ,‬ולקמן יובאו הערות‬
‫מפורטות על מאמרו‪  :‬‬
‫‪ (1‬בהחלט יהיה ניתן לעמוד במציאות של קביעה ע"פ הראייה‪ ,‬ולהבדיל‪ ,‬כך נוהגים‬
‫היום חלק מהמוסלמים )ראה עמ' ‪ 55‬בכרך זה במאמרו של רוי הופמן(; ואף אם לוח‬
‫כזה יקשה מעט על חיינו‪ ,‬אין בכך כלום כי אם זאת הדרך העדיפה לקיום מצוות קידוש‬
‫החודש‪ ,‬וכך היה בימים הראשונים‪ ,‬כך יש לנהוג‪ .‬ואדרבא היום יקל עלינו בזכות‬
‫הטכנולוגיה לפרסם את קידוש החודש )ראה מאמרו של הרב ישראל רוזן‪ ,‬שהוזכר‬
‫בתחילת של מאמרו של שר‪-‬שלום(‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫* ‪ ‬תודה מיוחדת לידידי הרב יואל קטן שליט"א שהגיה את דברי והעיר את הערותיו‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪ (2‬נראה ברור כמעט אצל כל מי שכתב בענייני הלוח‪ ,‬שעזיבת קידוש החודש ע"פ‬
‫הראייה היא תוצאה של משבר רוחני שחולל קושי באפשרות לקידוש החודש‪ ,‬אם ע"י‬
‫פגיעה בבי"ד עצמו‪ ,‬ואם ע"י פגיעה במערכת הכללית של קידוש החודש והודעת‬
‫המועדות לרחוקים‪ ,‬ולכן הלוח הקבוע הוא זמני עד שנשוב למצב אופטימלי‪ .‬אמנם נכון‬
‫הוא שיש בלוח הקבוע תועלת כדי למנוע הבדלים בקביעת המועדים בין קהילות שונות‬
‫בעולם‪ ,‬אך לא זאת היתה הסיבה המרכזית שבגללה עברו אליו‪ ,‬אלא זו רק תוצאה;‬
‫לכל היותר זאת היתה סיבה משנית כדי לחזק את ההחלטה לעבור ללוח‪ .‬התמונה‬
‫העולה מהמשנה ומהתלמודים היא שבמשך מאות שנים נהגו לקבוע ע"פ קידוש‬
‫החודש‪ ,‬השתדלו ע"י שלוחים וכו' למנוע טעויות גם מהרחוקים‪ ,‬אך לא חששו לכך‬
‫שיהיו רחוקים שלא יהיו מודעים לתאריך הנכון‪  .‬‬
‫‪ (3‬השיטות שציין שר‪-‬שלום הם השיטות הבאות‪  :‬‬
‫הרס"ג )וכן הר"ח ועוד שהלכו בשיטתו( כתב שתמיד היו משתמשים רק בחשבון‬
‫הלוח שלנו‪ ,‬שהוא חשבון המולד הממוצע שאיננו מסתמך כלל על ראיית הירח החדש‪,‬‬
‫ואין כלל קידוש החודש ע"פ הראייה‪ .‬שיטתו מוקשית ביותר‪ ,‬ולכן גם רה"ג )אוצה"ג‬
‫למסכת יו"ט עמ' ‪ (4‬וגם הרמב"ם )פירוש המשנה למסכת ר"ה סוף פ"א( טענו שלא‬
‫התכוון באמת לדבריו‪ ,‬אלא אמרם כנגד הקראים‪  .‬‬
‫בין השיטות שמאפשרות גם לוח ע"פ חשבון וגם קידוש החודש ע"פ הראייה יש‬
‫לחקור מה היא העדיפה בין שתי הדרכים‪  :‬‬
‫שיטת רה"ג )אוצה"ג ליו"ט‪ ,‬עמ' ‪ 3‬ואילך( מאפשרת גם שימוש בלוח שלנו וגם‬
‫בראייה וגם בחשבון קרוב לראייה‪ ,‬כאשר נראה שהעדיפות היא ללוח הנוכחי‪ .‬בהערה‬
‫ט"ז השתדלתי להראות שרה"ג חזר בו מדבריו ומיתן את עמדתו כלפי שימוש בראייה‪.‬‬
‫נראה שגם דברי רה"ג נאמרו על רקע הפולמוס המתמשך עם הקראים‪ ,‬ולנוכח זה ניתן‬
‫לטעון שגם רה"ג‪ ,‬כמו רס"ג קודמו‪ ,‬השתדל להדגיש את חשיבות הלוח הנוכחי ולבכרו‬
‫על פני הראייה )אם כי רה"ג הודה בפירוש באפשרות השימוש בראייה(‪ ,‬ואם כך הוא‬
‫הדבר – נחלש גם תוקף דברי רה"ג‪  .‬‬
‫לשיטת ר' יצחק בר' ברוך )ספר העיבור לראב"ח מ"ב ש"ח( ‪ -‬בזמן סנהדרין אפשרית‬
‫קביעה גם בראייה וגם ב"עיבור" – כלומר איזשהו חשבון לוח קבוע‪ .‬אולם לא ניתן‬
‫לדעת בבירור לאיזה עיבור התכוון‪ :‬האם העיבור שהזכיר בדבריו דומה ללוח שלנו )על‬
‫בסיס המולדות הממוצעים( או אולי ללוח חשבוני שבבסיסו ראיית הלבנה החדשה‪.‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪25‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫אדרבה‪ ,‬מלשונו מוכח שבלוח כזה לא יהיו כללי הדחיות שלנו לא אד"ו ראש‪ .‬כמו כן‬
‫ריב"ב לא כתב איזו דרך מבין השתים עדיפה‪  .‬‬
‫הרז"ה )המאור למסכת ר"ה כ‪ ,‬ב( כותב שבזמן שיש ב"ד צריך לקדש ע"פ הראייה‪,‬‬
‫אבל בשעת הדחק ניתן אז להשתמש בלוח הקבוע שלנו‪ .‬הרי דבריו מפורשים שקידוש‬
‫החודש ע"פ הראייה עדיף על‪-‬פני חשבון הלוח שלנו‪  .‬‬
‫שיטת הרמב"ם )קידוש החודש פ"ה‪ ,‬ה"א‪-‬ה"ב‪ ,‬פ"ו ה"א‪ ,‬ופי"ח ה"ח‪-‬הי"ב‪ ,‬פירוש‬
‫המשנה ר"ה סוף פ"א( היא שבזמן שיש ב"ד הבסיס לקביעת החודש הוא ראיית הירח‬
‫בלבד‪ ,‬ולא ניתן להשתמש כלל בלוח שלנו המושתת על חשבון המולד הממוצע‪ .‬לפי‬
‫הרמב"ם – אם רואים את הלבנה מקדשים על‪-‬פי הראייה‪ ,‬ואם לאו קובעים ע"פ‬
‫חשבונות הראייה שהיו ידועים לב"ד‪  .‬‬
‫הרמב"ן )השגות לספר המצוות מצוה קנ"ג( וההולכים בשיטתו )ראה תורה שלמה‬
‫לרמ"מ כשר כרך יג‪ ,‬פרק ב'(‪ ,‬לא מתייחסים כלל לאפשרות של לוח בזמן שמקדשים‬
‫ע"פ הראייה‪ .‬לדידם הלוח הנוכחי הוא תקנה מאוחרת של ר' הלל השני‪ ,‬ולא היה קיים‬
‫לפני זמנו של ר' הלל‪  .‬‬
‫וראה תוספת דברים בהערה המסכמת בסוף ההערות‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫הערותי נחלקות לשלושה סוגים‪  :‬‬
‫א‪ .‬הערות להרחבה בנושאים שהעלה רחמים שר‪-‬שלום‪ ,‬בהן אינני מתווכח עימו‬
‫אלא רק מוסיף פרטים להבהרת העניין‪  .‬‬
‫ב‪ .‬הערות תיקון קצרות‪ ,‬לפרטים שנראו בעיני לא מדוייקים די הצורך‪  .‬‬
‫ג‪ .‬הערות מורחבות הנוגעות לעיקרי המאמר‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫)א( הביטוי "לפי הגאונים" כאילו שיטתם אחידה איננו מדוייק‪  .‬‬
‫רב האיי בר רב נחשון גאון המובא לקמן בדברי שר‪-‬שלום אומר מפורש כי תקנת ר'‬
‫יצחק )או יוחנן( נפאחא היא עד זמן המשיח‪ ,‬עד יורה צדק‪  .‬‬
‫וראה לקמן הערה ו'‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪26‬‬

‫אפילו הר"ח שדעתו קרובה לשיטת רס"ג )הובאו דבריו בהרבה מקומות בתלמוד‬
‫בתורה שלמה כרך י"ג עמ' מו‪-‬מח( מפרש במסכת ר"ה כ‪ ,‬ב את דברי שמואל כך‪  :‬‬
‫אמר שמואל יכילנא לתקוני לכולה גולה‪ .‬כלומר יש בי כח לחשוב חשבון השנים‬
‫ולתקן איזו שנה צריכה עיבור וכן בחדשים איזה חדש צריך להתעבר עד ביאת‬
‫הגואל ויתישב הסנהדרין‪  .‬‬
‫והמשמעות היא שבזמן הגאולה תחול איזושהי תמורה בלוח‪ ,‬וזה ודאי לא כמו‬
‫רס"ג‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)ב( התיאור שמביא שר‪-‬שלום שהלל תיקן את הלוח‪ ,‬איננו דעת הכל‪  .‬‬
‫אמנם הרמב"ן וסיעה של ראשונים שנמשכו אחריו כתבו כך )תורה שלמה לרמ"מ‬
‫כשר כרך יג‪ ,‬פרק ב'(‪ ,‬אך בתשובת ר' האיי גאון אין זכר ל"תקנה" של הלל‪ .‬רה"ג כותב‪  :‬‬
‫‪ ...‬אנו אוחזים כסדר הזה )כוונתו למחזור העיבור( לשנים הראשונות מלפני משה‬
‫רבינו גם אחריו עד ימי הלל בר' יהודה בשנת תר"ע לשטרות שמאותה שנה לא‬
‫הקדימו ולא אחרו אלא אחזו הסדר הזה אשר בידם ‪  ...‬‬
‫והדברים מובנים‪ ,‬כי מחזור העיבור )והלוח כולו( נמסר למשה בסיני‪ ,‬ולא היה כל‬
‫צורך לתקן לוח‪ .‬מה שקרה החל מימיו של הלל הוא שחדלו לשנות מסדר העיבור כפי‬
‫שנהגו בעבר ועברו להשתמש רק בסדר העיבורים של הלוח‪ ,‬כפי שכותב רה"ג בתשובה‬
‫כמה שורות קודם‪  :‬‬
‫וכך אנו אומרים כי משה רבנו למד את ישראל עקרו של הסוד הזה ‪  ...‬‬
‫ואע"פ שנתן להם הסוד הזה הזהירם שכל זמן שסנהדרין קיימת יש להם לשנות‬
‫מן המסורת להקדים ולאחר ‪  ...‬‬
‫כי ההיא דתניא‪ :‬על שלשה סימנים מעברין את השנה על האביב ועל התקופה ועל‬
‫פירות האילן ושלשתן משמרין קירוב בין שנת החמה לשנת הלבנה‪  .‬‬
‫ואנו יודעים כי ראשונים כבר עברו שלא כסדר הזה )היינו גו"ח אדז"ט(‪  .‬‬
‫גם מדקדוק לשונו של רה"ג עולה שהוא מזכיר את הלל כנקודת ציון היסטורית‪,‬‬
‫ולא כמתקן תקנה‪ .‬כל שניתן לטעון הוא כי בימי הלל התקבלה החלטה שלא לחרוג‬
‫יותר מהלוח‪ ,‬ולאו דווקא ע"י הלל‪ .‬משמעות החלטה זו היא שבפועל נוצר לוח קבוע‪,‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪27‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫כיון שבית הדין מושך את ידו מלהתערב בקביעת המועדים‪ .‬אין זו תקנה‪ ,‬אלא ויתור‬
‫על סמכות שמוביל לשיטת קביעה אחת ויחידה‪  .‬‬
‫בתשובת גאונים נוספת )אוצר הגאונים למסכת סנהדרין עמ' פח( שנשלחה לר'‬
‫שרירא גאון ולרב האיי גאון‪ ,‬מצויה לשון זו‪  :‬‬
‫‪ ...‬בזמן שהיתה סנדרי גדולה בארץ יהודה היה להן לעבר את השנה כאשר הם‬
‫רואים אם במסורת אשר בידינו בסוד העיבור )= כוונתו למחזור ‪ 19‬שנה של הלוח(‬
‫ואם בזולתה )= לפי המובא בגמ' מסכת סנהדרין(‪  .‬‬
‫בדברים אלו ניתן לראות את התלות הישירה בין האפשרות לעבר גם שלא לפי הלוח‬
‫– במציאותה של סנהדרין‪ .‬וממילא ניתן להבין שהעדר הסנהדרין היא הסיבה שלא‬
‫ניתן היום לעבר שלא לפי הלוח‪  .‬‬
‫וכן הוא הלשון בתשובת נוספת של רה"ג )אוצר הגאונים למסכת ר"ה‪ ,‬חלק‬
‫התשובות עמ' ‪  :(42‬‬
‫וכבר שאלה האומה את החכמים אחרי שנפסק שינוי העבור בבית הדין הגדול‬
‫ואמרו הידאנא דידעינן בקבאעא דירחא מאי טעמא עבדינן תרי יומי‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫אין זה מדויק שבתלמוד אין זכר לתיקון הלוח‪  .‬‬ ‫)ג(‬
‫שתי סוגיות‪ ,‬אחת בירושלמי ואחת בבבלי מרמזות על מעבר ללוח קבוע‪  .‬‬
‫בירושלמי עירובין פרק ג הלכה ט מובא‪  :‬‬
‫ר' יוסי מישלח כתיב להון אף על פי שכתבו לכם סדרי מועדות אל תשנו מנהג‬
‫אבותיכם נוחי נפש‪  .‬‬
‫גם בבבלי ביצה דף ד ע"ב הגמרא שואלת מדוע היום כאשר בקיאים בבבל בקביעות‬
‫החודש בכל זאת נוהגים שני י"ט של גלויות‪  :‬‬
‫והשתא דידעינן בקביעא דירחא מאי טעמא עבדינן תרי יומי משום דשלחו‬
‫מתם הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם זמנין דגזרו המלכות גזרה ואתי לאקלקולי‪  .‬‬
‫הלשון הדומה בין הירושלמי לבבלי מראה שמדובר באותו מאורע‪ ,‬שבו נצטוו בני‬
‫הגולה על ידי ר' יוסה )מראשי אמוראי א"י בדור הרביעי( להמשיך לנהוג בשני ימים‬
‫טובים למרות שקבלו הודעה מראש על קביעות החודשים )סדרי מועדות(‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪28‬‬

‫‪ ‬‬
‫)ד( מובנו של הביטוי "סוד העיבור" כחשבונות העיבור שלנו איננו מקובל על‪-‬ידי‬
‫כל הראשונים‪ .‬לפי הרמב"ם )קידוש החודש ריש פי"א( "סוד העיבור" הוא החשבון‬
‫העמוק של היתכנות ראיית הירח החדש‪ ,‬ואילו חשבונות הלוח שלנו נקראים רק בשם‬
‫"עיבור" )ריש פרק ו'(‪ .‬ניתן להביא הוכחה לפירוש הרמב"ם מהגמרא במסכת ראש‬
‫השנה )כ‪ ,‬ב(‪ :‬אבא אבוה דר' שמלאי שואל את שמואל האם הוא יודע מה שנשנה‬
‫ב"סוד העיבור"‪" :‬נולד קודם חצות‪ .‬נולד אחר חצות"‪ .‬שמואל לא ידע‪ ,‬אך ר' זירא‬
‫פירש שהמדובר בחישוב המולד לצורך ידיעת ראיית הלבנה ‪ -‬אם הירח נולד לפני חצות‬
‫יראה ואם נולד אחר חצות לא יראה‪ ,‬והמטרה היא לאכחושי סהדי‪ .‬מכאן רואים‬
‫ש"סוד העיבור" מתייחס לחישוב הקשור לראיית הירח החדש‪ .‬גם מלשון השאילתות‬
‫)ויקהל סימן סו( משמע שסוד העיבור מתייחס לחשבונות ראיית הירח החדש ולא‬
‫לחשבון המולד שלנו‪ .‬לעומת זאת רבים מהגאונים והראשונים מכנים דווקא את הלוח‬
‫שלנו בשם "סוד העיבור"‪ :‬רה"ג )אוצה"ג ליו"ט עמ' ‪ 3‬ועוד(‪ ,‬ר"ח )ר"ה כ‪ ,‬ב אולם ראה‬
‫שם שיטה חולקת בשם "ויש מי שאומר"(‪ ,‬ר' טוביה בן אליעזר בעל "לקח טוב" )בקטע‬
‫שהובא במאמרו של שר‪-‬שלום(‪ ,‬רש"י )ביצה ד‪ ,‬ב ד"ה דגזרי(‪ ,‬ר"ת )שבלי הלקט סימן‬
‫כח(‪ ,‬רז"ה )המאור הקטן ר"ה כ‪ ,‬ב ד"ה כי דף ה‪ ,‬א מדפי הרי"ף(‪ ,‬יסוד עולם )מאמר ד'‬
‫פ"יד( וכן משמע בתוס' פסחים נא‪ ,‬ב ד"ה כגון‪ .‬וכך הוא פירוש הביטוי במכתב של‬
‫חכמי בבל לר' אהרן בן מאיר )הובא ב"שערים ללוח העברי" עמ' ‪ 28‬ובעוד מקומות(‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)ה( הדקדוקים אם צריך סנהדרין או ב"ד של שלשה סמוכים לא מעלים ולא‬
‫מורידים‪ .‬אמנם המושג סנהדרין במשמעות המורחבת היה קיים רק בזמן בית המקדש‬
‫כאשר ב"ד ישב בלשכת הגזית )דיני נפשות‪ ,‬זקן ממרא וכו'(‪ .‬אולם תלמוד מפורש לפנינו‬
‫שבשם סנהדרין נקראים גם בתי‪-‬הדין ביבנה‪ ,‬אושא‪ ,‬שפרעם‪ ,‬בית שערים‪ ,‬צפורי‬
‫וטבריה שהיו לאחר החורבן )ר"ה דף ל"א עמ' א‪-‬ב(‪ .‬ועיין עוד בדברי "מגילת אסתר"‬
‫ו"לב שמח" לספר המצוות עשה קנ"ג‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)ו( מקורו של קטע זה בחיבור קראי )פירוש יפת הקראי לפרשת אמור‪ ,‬הובא‬
‫בלקוטי קדמוניות לפינסקר עמ' ‪ .(148‬מקטע זה משמע כאילו כל יחיד ויחיד שרואה‬
‫את הירח רשאי לקבוע את החודש על‪-‬פיו‪ ,‬וכמובן אין זה נכון‪ .‬וסיבת הדבר היא שקטע‬
‫זה נכתב ע"י קראי‪ ,‬וכך היה נהוג אצל הקראים‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪29‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫בהחלט יתכן שבמקור רב האיי התכוון לומר שהיו הבדלים בקביעות בין המקומות‬
‫השונים‪ ,‬אולם סיבת ההבדלים היא חוסר הידיעה מתי קבע בית‪-‬דין שבא"י את‬
‫החודש‪ ,‬ולא שכל אחד רשאי היה לקבוע על‪-‬פי הראייה‪ .‬כנראה שהדברים המקוריים‬
‫של רב האיי קיבלו לבוש קראי‪ ,‬שכן זאת היתה דרכם של הקראים הראשונים לקבוע‬
‫את החודש כאשר יחיד ויחיד רואה את הלבנה במקומו‪  .‬‬
‫וראה גם תורה שלמה כרך יג‪ ,‬עמ' ‪ 21-20‬שכבר תהה על קנקנו של קטע זה‪ ,‬וכתב‬
‫מעין מה שכתבתי‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)ז( בציטוט קטע זה נשמטה תיבה חשובה מאוד‪' :‬וכשגלו אין בית דין קבוע לחקור‬
‫ולדרוש'‪ .‬גם הרמב"ם נקט לשון זו )קידוש החודש פ"ה ה"ג(‪  :‬‬
‫ומאימתי התחילו כל ישראל לחשב בחשבון זה‪ ,‬מסוף חכמי תלמוד בעת שחרבה‬
‫ארץ ישראל ולא נשאר שם בית דין קבוע‪ ,‬אבל בימי חכמי משנה וכן בימי חכמי‬
‫תלמוד עד ימי אביי ורבא על קביעת ארץ ישראל היו סומכין‪  .‬‬
‫הרב נחום אליעזר רבינוביץ' פירש בפרושו "יד פשוטה" )זמנים ג'‪ ,‬עמ' קי(‪' :‬פירוש‬
‫ב"ד קבוע הוא בית דין סמוך'‪ .‬אולם מהלכות שופר פ"ב ה"ט לא משמע כן‪ .‬ובשיחה עם‬
‫הרב רבינוביץ' שליט"א הודה לי שהלשון צריכה תיקון‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)ח( תהליך קידוש החודש מורכב משלושה מרכיבים‪ ,‬שקושי בכל אחד יכול להוביל‬
‫לקשיים בדרך הקביעה‪  :‬‬
‫א( הגעת העדים לב"ד‪  .‬‬
‫ב( התכנסות ב"ד לדיון‪  .‬‬
‫ג( הודעת קביעות החודש לציבור‪  .‬‬
‫בגלל שיבושים במרכיב השלישי יכולה להווצר בעייה‪ :‬למרות שהחודש מתקדש‬
‫כראוי‪ ,‬הרחוקים לא יכולים לקבל את ההודעה כראוי‪ .‬בעייה זו התחילה עם קלקול‬
‫הכותים‪ ,‬כבר בזמן הבית )כפי שעולה ממסלול המשואות שהתחיל מירושלים(‪ ,‬שנים‬
‫רבות לפני הנהגת הלוח‪ .‬מסתבר שבעייה זו החריפה עם התפזרות עם ישראל לאחר‬
‫החורבן ולאחר מרד בר כוסיבא‪ ,‬ועם המשברים הפוליטיים והצבאיים שפקדו את‬
‫האימפריה הרומית‪ ,‬ואת הארצות הנושקות לה‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪30‬‬

‫מצינו בתוספתא ערכין פ"א‪  :‬‬

‫במקום שאין מכירין זמנו של חדש נוהגין אחד מעובר ואחד שאינו מעובר‪ .‬וכן‬
‫בגליות נוהגין אחד מעובר ואחד שאינו מעובר‪ .‬היו נוהגין תמוז בזמנו ואב מעובר‬
‫ואח"כ נודע להן שאב בזמנו מניחין אותו ומונין מכאן ואילך אחד מעובר ואחד שאינו‬
‫מעובר‪  .‬‬
‫בתחילת בבלי מגילה מובאים דברי ר' יהודה שתקנת הקדמת הקריאה לבני‬
‫הכפרים ביום הכניסה היא בזמן שהשנים כתקנן וישראל שרויין על אדמתן‪ ,‬אבל בזמן‬
‫הזה הואיל ומסתכלין בה )ביום י"ד כמדד מתי יחול חג הפסח( אין קורין אותה אלא‬
‫בזמנה‪ .‬ר' יהודה היה שנים רבות לפני הנהגת הלוח‪ ,‬ובכל זאת כבר מתייחס לבעיית‬
‫הפזורה היהודית‪  .‬‬
‫הרז"ה מזכיר את המרכיב הראשון ‪ -‬בעייה של שיבוש דרכים בהגעת העדים לב"ד‪  .‬‬
‫דברי רב האיי בן נחשון קשורים למרכיב השלישי‪ :‬במצב של נתק בין הפזורה לבית‬
‫הדין‪ ,‬הרי שלכאורה לא נותר לכל אחד אלא לנהל קביעת מועדים באופן עצמאי‪  .‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬פגיעה במרכיב השני‪ ,‬מבטלת לחלוטין את קידוש החודש‪ .‬גזירות‬
‫כאלה מסתבר שהתרחשו במאה הרביעית לספירת הנוצרים עת הפכה קיסרות רומא‬
‫לנוצרית‪ ,‬והחלה רדיפת דת ישראל בארץ ישראל‪  .‬‬
‫והנה ר' טוביה בן אליעזר מזכיר במפורש את המרכיב השני‪" :‬וכשגלו אין ב"ד קבוע‬
‫לחקור ולדרוש"‪ ,‬אלא שהוא מוסיף עליו גם את המרכיב השלישי‪" :‬וכדי שלא יהיו‬
‫ישראל עושים ימים טובים משונים זה מזה" – תוצאה של הנתק בין הרחוקים לבית‪-‬‬
‫הדין‪  .‬‬
‫תמצית דברי – בעיית הפזורה כבר היתה קודם‪ ,‬ואין ספק שנלקחה בחשבון כאשר‬
‫הונהג הלוח‪ .‬אבל הבעייה הקשה ביותר היתה פעילות ב"ד עצמו‪  .‬‬
‫נכון הדבר שעם הנהגת הלוח גם באה לידי פתרון בעיית הפזורה‪ ,‬ואת זאת ביקשו‬
‫לבטא הראשונים שהזכירו טעם זה בכך שתיקון הלוח פתר את בעיית הפזורה‪ .‬אבל אין‬
‫זה נראה שמשקלה של בעיית הפזורה הוא זה שהכריע את הצורך בשימוש בלוח‪ ,‬שכן‬
‫בעייה זו הייתה קיימת כבר מאות שנים קודם‪ .‬ולכן יש להסיק שהטעם העיקרי‬
‫והמכריע הוא ללא ספק התבטלות פעילות בית הדין הממשמשת ובאה‪ .‬טעם זה‬
‫מתאשר היטב מהרקע ההיסטורי במאה הרביעית לספירת הנוצרים‪ .‬וכבר עמד על‬
‫הדבר הרלב"ח בקונטרס הסמיכה )שנדפס בסוף שו"ת מהרלב"ח( בהתייחסו לאגרת‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪31‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫הסמיכה של מהר"י בי רב‪ .‬באגרת הסמיכה )הובאה בתוך קונטרס הסמיכה שם( מביא‬
‫מהר"י בירב קטע מ"יסוד עולם" מ"ד פ"ט הנוגע לתקנת הלוח‪ ,‬עם הנימוק שהוא נעשה‬
‫לצורך אחדות הגולה עם בני א"י‪ .‬וכך כתב הרלב"ח )מהדורת למברג דפוס צילום א"י‬
‫תשל"ה דף יא עמודה ב'(‪  :‬‬
‫ומה שכיון ללמוד החכם מהתוספת שהוסיף בעל ספר יסוד עולם על עיקר דברי‬
‫הרמב"ן כאשר גלה כונתו לפנים בקונדרס אין לנו להודות לו בו והוא שכתב בעל‬
‫ספר יסוד עולם שהסבה שיסדו לנו חשבון העבור שבידינו היום היא כדי להסיר‬
‫המחלוקת ושינוי הדעות והסברות והמנהגות שהיו מקודם לכן בין קביעת ר"ה‬
‫וי"כ ושאר המועדות ע"פ ראית הלבנה לבין קביעתם ע"פ החשבון כאשר האריך‬
‫שם ולז' העתיק דבריו החכם בהקדמה הנז' בחשבו לקיים מהם מה שכתב הוא‬
‫לפנים שאפי' שיהיו לנו עתה בית דין של ג' סמוכים ומומחים לא נוכל לקדש‬
‫החדשים ולקבוע מועדות ע"פ הראייה מטעם המחלוקת הנז' שימשך בין הקרובים‬
‫והרחוקים וכל זה אינו אמת ואין לנו לשמוע לדבריו כלל בזה ואין לו ראיה מדברי‬
‫בעל ספר יסוד עולם כי הרב ההוא היה חכם גדול בחכמת התכונה אבל בענייני‬
‫הדינים לא היה מדבר ומדקדק כפי שרשי התלמוד אלא כפי הסברא לבד ‪ ‬‬
‫ובהמשך דבריו שם מציין הרלב"ח שקיימות ביסוד עולם סתירות פנימיות )דף יב‬
‫עמודה ב'( ומסכם‪  :‬‬
‫דאין ולאו ורפיא בידיה‪ ,‬והיה כותב פעם כך ופעם כך‪ ,‬והכל כפי הסברא לא כפי‬
‫שרש הדין וכזה עצמו עשה בנדון שלפנינו במה שכתב שלהסיר המחלוקת הוקבע‬
‫החשבון שבידינו מהעבור כי זה הוא מדעתו ואין לנו לשמוע אליו אלא להרמב"ם‬
‫והרמב"ן ז"ל שלא חששו כלל למחלוקת בהרמב"ם הוא מפורש במה שכתב‬
‫שהלכה למשה מסיני היא שבזמן הסנהדרין יקדשו החדשים ע"פ הראייה ויהיה‬
‫עבור השנים כפי הסדר ההוא ובזמן דליכא סנהדרין שיעשו הכל ע"פ החשבון‬
‫שבידינו היום‪ .‬גם הרמב"ן תלה הענין בזמן שימצאו סמוכין ומומחים כי אז‬
‫מקדשי' ע"פ הראיה וכשלא יהיו סמוכים ע"פ החשבון וכן כתב בפירוש וז"ל‬
‫ולפיכך הוא שבטלה הראיה אצלנו לפי שאין לנו בית דין הראויים לקבל העדות‬
‫ולקדש על פיהם והוא טעותם של המינים לא כדברי הרב עד כאן לשונו‪ .‬הרי שכל‬
‫זמן שיחזרו הסנהדרין לדעת הרמב"ם והסמוכים לדעת הרמב"ן אנו מחוייבים‬
‫לקדש ע"פ הראיה ותרווייהו מחד קרא ילפי מהחדש הזה לכם וכו' מר סבר לכם‬
‫ולעומדים מיוחסין ככם ומר סבר לכם ולסמוכים ככם‪ .‬וכל זמן שהיו הסנהדרין או‬
‫הסמוכין אנו מחוייבים לקדש ע"פ הראייה ולא נחוש למחלוקת שכתב בעל ספר‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪32‬‬

‫יסוד עולם ומכאן שמה שרצה ללמוד החכם )מהר"י בירב( מדברי בעל ספר יסוד‬
‫עולם שאפילו שתחזור הסמיכה למקומה אין אנו יכולין לקדש ע"פ הראיה מפני‬
‫המחלוקת אינו אמת כלל‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)ט( אינני יכול לקבל את דברי שר‪-‬שלום שלמעשה יכול כל אחד לנסות ולמצוא‬
‫הסברים נוספים לשאלה מדוע הוחלט לעבור ללוח שנה המבוסס על חשבון‪ .‬מעשיהם‬
‫של חכמים אינם כשדה הפקר שבו כל אחד יכול לעשות ככל העולה על רוחו‪ .‬חייבים‬
‫להשתדל למצוא סימוכין לכל הסבר במקורות חז"ל‪ ,‬או לפחות בדברי הראשונים‪.‬‬
‫למשל‪ :‬דברי רה"ג‪ ,‬למרות שאינם תלמוד ערוך נראים כדברי קבלה מהימנה‪ :‬צורת‬
‫הצגת התאריך תר"ע לשטרות כזמן שבו לא הקדימו ולא אחרו‪ ,‬מאוד מזכירה את‬
‫סגנונו של אביו של רב האיי – רב שרירא‪ ,‬באיגרתו המפורסמת‪ .‬נראה שמקורות‬
‫המסורת של רב האיי הם אותם ספרי זכרונות של ראשונים שנזכרים באגרת רב שרירא‬
‫גאון שבהם מוזכרים תאריכים חשובים בתקופת האמוראים לפי תאריכי מניין‬
‫השטרות‪ .‬סביר להניח שספרים אלו היו מצויים בגנזך של ישיבת פומבדיתא‪) .‬לדיון על‬
‫ספרי הזכרונות‪ ,‬ראה בספר "תקופת הסבוראים וספרותה"‪ ,‬עמ' ל'(‪ .‬ציון שנת תר"ע‬
‫)ד'קי"ט ליצירה‪ 358/9 ,‬לספירת הנוצרים( מתאים אמנם לימיו של נשיא בשם הלל –‬
‫לאותו הלל הנשיא שאליו שלח הקיסר יוליאנוס את אגרתו המפורסמת )ראה דורות‬
‫הראשונים ח"ב מחברת ראשונה תרס"א עמ' ‪ 25-24‬ועיין עוד שם בעמ' ‪ .(398‬ולכן יש‬
‫להתייחס לדברי רה"ג אודות זמן הנהגת הלוח כדברי קבלה ומסורת בכובד ראש‪ ,‬ולא‬
‫כאל "הסבר" או "תיאוריה"‪ .‬בהערה הקודמת הראנו מקורות בחז"ל למציאות בעיית‬
‫התפוצה המופיעה בהסברם של רב האיי בר רב נחשון‪ ,‬בעל לקח טוב‪ ,‬ורז"ה‪ .‬אחרית‬
‫דבר‪ :‬גאונים וראשונים אמרו את דבריהם בשיקול דעת ובהשענות על מקורות‪ ,‬ולא כל‬
‫הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול‪ ,‬וראה את דברי הרלב"ח בערה הקודמת‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)י( התיאוריה של בן ששון הובאה כבר הובאה בספרו של שר‪-‬שלום "שערים ללוח‬
‫העברי" עמ' ‪ ,25‬ושנה את דבריו ב"יד יצחק" עמ' ‪ 168‬הע' ‪ ,69‬ובמאמר זה הוא משלש‬
‫את דבריו‪ .‬איני יודע מה לו לידידי רחמים שר‪-‬שלום שכל‪-‬כך מוסר את נפשו לצטט‬
‫מלומד זה‪ .‬למיטב ידיעתי בן‪-‬ששון לא התפרסם בעולם כמומחה בתחום הלוח היהודי‬
‫וחשבונותיו‪ .‬כבר בספר "יד יצחק" הערנו יחד‪ ,‬העורך ר' שמחה ולנר ואני‪ ,‬שאנו‬
‫מסתייגים מדברי בן ששון‪ .‬רוח דברי בן‪-‬ששון איננה מקובלת עלי‪ ,‬וזאת בלשון עדינה‪.‬‬
‫הצגת הדברים כאילו אנו עומדים במדרגה גבוהה מאבותינו‪ ,‬נודף ממנה ריח של זלזול‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪33‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫במסורה ובמסרנים‪ .‬אבוי לנו אם נחיל מודלים כאלו כל אימת שאנו עוסקים בדברי‬
‫חכמים‪  .‬‬
‫לגופם של דבריו ‪ -‬אינני מסוגל להבין איך ניתן לתאר את הנהגת הלוח כהתפתחות‬
‫חברתית ומדעית‪ ,‬הרי דווקא מקורות ההיסטוריה של אותה תקופה מתארים את‬
‫הלחץ הגדול שלחצו הביזנטים את יהדות א"י‪ ,‬והלוח נראה כמצב של נסיגה וחוסר‬
‫ברירה‪ .‬יש להתפלא על היסטוריון שמתעלם מהמציאות ההיסטורית של חורבן וגלות‪,‬‬
‫ומחיל את המודלים החברתיים של אירופה הנוצרית של המילניום השני למניינם‪ ,‬על‬
‫עם ישראל‪ .‬נשגב מבינתי להבין איך הניח היסטוריון זה שתהליך מתמשך של חורבן‪,‬‬
‫גלות ונסיגה רוחנית העובר על ישראל יכול להוביל לתהליך של התפתחות דווקא‬
‫בנושא של הלוח‪  .‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬בדברי בן‪-‬ששון מצויה הנחת יסוד לפיה הלוח נחשב מפותח מבחינה‬
‫מדעית מאשר קידוש החודש על‪-‬פי הראייה‪  .‬‬
‫פירושה של הנחת יסוד זו היא שחוקר זה טוען שבמשך שנים רבות לא היה בידי‬
‫חז"ל ידע מספיק לקבוע לוח‪ ,‬ולכן השתמשו מחוסר ברירה בראייה‪  .‬‬
‫נראה‪ ,‬כי דברים אלו של בן‪-‬ששון אינם מקוריים‪ ,‬ונטענו בעבר‪ .‬הרש"ר הירש על‬
‫התורה )שמות יב‪,‬ב( כבר מתייחס לדברים מעין אלו‪ .‬ראוי שנשים לב היטב ללשון‬
‫החריפה שבה נקט המעידה על חומרת הדברים‪  :‬‬
‫‪ ...‬מתוך מצוה זו של קידוש החודש על‪-‬פי ראייה ‪ ...‬הסיקו והורו אנשים אשר‬
‫לעולם לא יילאו להשפיל את העבר היהודי בעיני דור ההווה‪ ,‬מסקנה אוילית‪.‬‬
‫בראשית דברי ימיהם‪ ,‬טוענים הללו‪ ,‬היו היהודים חסרי ידע אסטרונומי על אודות‬
‫מחזור הירח‪ .‬רק כעבור מאות בשנים למדו את חישובו מן היוונים; עד אז נאלצו‬
‫להסתפק בתחליף גס של ציפייה מדי פעם בפעם להופעה מחודשת של הירח‪ .‬כינינו‬
‫זאת איוולת‪ ,‬משום שהרי אין לבסס מערכת חישוב זמן על ראיית הירח החדש בלבד‪,‬‬
‫כאשר בהיות השמים מעוננים‪ ,‬יכולים לחלוף שבועות ללא יכולת ראות‪ .‬יתירה מזאת‪,‬‬
‫עצם הציפייה לראייתו מניחה חישוב מראש של אפשרות זו‪ .‬ואכן למדים אנו מתורה‪-‬‬
‫שבעל‪-‬פה‪ ,‬כי ביסוד קביעת ראשי החודשים היה מונח חישובו של הרגע‪ ,‬בו עתידה‬
‫הלבנה להיגלות‪ .‬תוצאות חישוב זה שימשו כביקורת לדבריהם של עדי הראייה‪ .‬ולא‬
‫עוד‪ ,‬אלא אם לא הופיעו עדים ביום השלושים‪ ,‬הפך יום השלושים ואחד לראש חודש‪,‬‬
‫אף ללא עדי ראייה )עיין ראש השנה דף כב ואילך( ‪  ...‬‬
‫ובהמשך דבריו כתב‪  :‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪34‬‬

‫‪ ...‬רק בור ועם הארץ‪ ,‬עשוי לייחס לבקיאותנו בקביעא דירחא‪ ,‬לעובדה זו ששוב‬
‫אין לנו ספק בנוגע להתחלת כל חודש‪ ,‬יתרון ראוי לשבח‪ .‬בקיאותנו זו אך תוצאה היא‬
‫של העובדה המצערת‪ ,‬כי בעיקבות פיזורנו חסרים אנו נציגות ציבורית‪ ,‬מאושרת ע"י‬
‫"סמיכה"‪ ,‬שיכולה היתה לקדש את ראשי חודשינו עבור הצבור על‪-‬פי ראייה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך נשללה מחודשינו וממועדינו תכונתם השורשית‪ ,‬המקדשתם להיות‬
‫חודשים ש ל נ ו ‪ ,‬וזמני היוועדות ב י נ י נ ו ובין ה'‪ ,‬לולי הלל השני‪ ,‬נציג אחרון של‬
‫כלל קהלנו‪ .‬בחוכמתו ראה את הנולד ותיקן חסרון זה בקדשו ובקבעו – כתחליף זמני –‬
‫כל ראשי החודשים למשך כל תקופות פיזורנו עד לכינוסינו לעתיד לבוא‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)יא( ניתן להוכיח מהגמרא )בבלי ראש השנה כא‪ ,‬ב( שערך קידוש החודש לפי‬
‫הראייה דוחה את ערך אחדות האומה‪  :‬‬
‫תנו רבנן‪ :‬מנין שמחללין עליהן את השבת? תלמוד לומר "אלה מועדי ה' אשר‬
‫תקרו אותם במועדם" יכול כשם שמחללין עד שיתקדשו כך מחללין עד שיתקיימו?‬
‫תלמוד לומר "אשר תקראו אותם" – על קריאתם אתה מחלל את השבת ואי אתה‬
‫מחלל על קיומן"‪  .‬‬
‫והנה אם ערך אחדות האומה היה חשוב ממצוות קידוש החודש ע"פ הראייה‪ ,‬היה‬
‫לחכמים לתקן לוח קבוע ולא לקדש ע"פ הראייה‪ ,‬שכן שימוש בקידוש החודש ע"פ‬
‫הראייה גורם לקרובים לחלל את השבת‪ ,‬ולרחוקים אי‪-‬ידיעת המועד המדוייק של ראש‬
‫החודש‪ ,‬ולחלל שבת כדי להודיע לא ניתן‪ .‬ואמנם לוח היה פותר את כל השאלות האלו‬
‫מקדמת דנא‪ ,‬ואנו מוצאים שחכמים דבקו דווקא בשיטה זו על אף הקשיים שהיא‬
‫מחוללת אצל הקרובים והרחוקים‪  .‬‬
‫על אף זאת‪ ,‬חכמים עשו ככל יכולתם על‪-‬מנת שהמועדים ישמרו גם אצל הרחוקים‬
‫מבית‪-‬הדין‪ ,‬להיכן שהיה ניתן נשלחו שליחים‪ ,‬ולרחוקים נתקן יו"ט שני של גליות כדי‬
‫להגיע למירב ההתאמה עם הקביעה בארץ ישראל‪ .‬וראה דברי הרלב"ח בהערה ח' לעיל‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)יב( כאשר בעז"ה נגיע למצב המיוחל שבו ידונו בנושא של החזרת קידוש החודש‬
‫בפועל‪ ,‬אין כל חשש שהדבר יוביל לפילוג בעם‪ .‬לצורך קידוש החודש צריך בית‪-‬דין‬
‫סמוך‪ .‬פתרון לחידוש הסמיכה נתן הרמב"ם )סנהדרין פ"ד הי"א( ועל‪-‬פיו נהגו חכמי‬
‫צפת בראשות המהר"י בירב‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪35‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫לצורך זה דרושה הסכמה כללית של חכמי ישראל‪ .‬לדעות אחרות ‪ -‬אליהו הנביא‬
‫יחזיר את הסמיכה‪ .‬לפי שיטות אחרות קידוש החודש יוחזר רק עם ביאת המשיח‬
‫)וכמובן ע"י בית‪-‬הדין הסמוך שיהיה בימיו(‪  .‬‬
‫כך או כך או כך ברור שמדובר על ב"ד מקובל על העם‪ .‬כל בר‪-‬דעת מבין שלא‬
‫מתקבל על הדעת שיהיה מישהו שיחלוק על ב"ד שנסמך ע"י אליהו הנביא‪ ,‬או על בית‬
‫דין בזמן המשיח‪ .‬וגם אם יוקם בית‪-‬דין מוסכם לפני כן‪ ,‬אין חשש לפילוג‪ ,‬כי מי שלא‬
‫ישמע לסנהדרין ‪ -‬יוציא את עצמו מתוך כלל ישראל‪ ,‬ואם החולק יהיה חכם – יהיה לו‬
‫גדר של "זקן ממרא"‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)יג( יש להעיר שעניין 'תלמידי צדוק ובייתוס' הינו מדברי רס"ג עצמו המובאים‬
‫במקורות אחרים‪ ,‬כפי שכבר העיר על כך הרמ"מ כשר בתורה שלמה כרך י"ג עמ' מב‪-‬‬
‫מג(‪ .‬וראה בהערה הבאה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)יד( שר‪-‬שלום לא מוכיח כלל את דבריו שחכמי דורו של רס"ג נמנעו מלחלוק עליו‪.‬‬
‫מדברי רס"ג עצמו הגיעו לידינו פירורים‪ ,‬ואיך נדע מה חשבו על שיטתו חכמי דורו?‬
‫ובדברים שהובאו בליקוטי קדמוניות של פינסקר )עמ' ‪ (95‬העיר הקראי בן משיח שהיה‬
‫אחד מבעלי המחלוקת של רס"ג‪  :‬‬
‫"שדברת בעבור אנטיגנוס – איני מאמין בהם ‪ ...‬והלא כתבו צדיקים בתוך ישראל‬
‫ולא זכרו מזה דבר אלא דברים אחרים שהשיבו על הרבנים בעבור חרבנות בית שני"‪  .‬‬
‫)העתקתי כאן את נוסח המוגה שמופיע בתורה שלמה כרך י"ג עמ' מג(‪  .‬‬
‫כוונת הדברים‪ :‬אותו בן משיח לא קיבל את המעשה של רס"ג באנטיגנוס איש סוכו‬
‫וצדוק ובייתוס‪ ,‬ואף טען שחכמים אחרים תלו את המעבר לחשבון העיבור ב"חרבנות‬
‫בית שני"‪ ,‬ולא הזכירו כלל את עובדת צדוק ובייתוס‪  .‬‬
‫ובקטע נוסף )שהתפרסם ב " ‪ "Saadyana‬עמ' ‪ ,36-35‬והובא באוצר הגאונים למסכת‬
‫ר"ה נספחות עמ' ‪ (100‬כתב אחד הקראים שרס"ג ‪ ‬‬
‫טען על זה בדבר שאין לא יסוד בשאר ספרי הרבנים ‪  ...‬‬
‫ראה את דברי הרב כשר בתו"ש שם עמ' מג‪-‬מד‪ .‬וייתכן שדברי הקראים האלו‬
‫שהתווכחו נגד רס"ג משקפים שלא כל חכמי ישראל הסכימו עם דבריו‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪36‬‬

‫‪ ‬‬
‫)טו( דברי ר' יצחק בר' ברוך הובאו בשני מקורות‪  :‬‬
‫ב"ספר העיבור" )מ"ב‪ ,‬ש"ח( של ר' אברהם בר חייא הנשיא‪ ,‬ובספר "יסוד עולם"‬
‫)מ"ד‪ ,‬פ"ו( לר' יצחק הישראלי תלמיד הרא"ש‪  .‬‬
‫‪ (1‬מן הראוי לציין כי עיון מעמיק במובאות בשני הספרים מגלה הבדל מהותי‬
‫ביניהם‪ .‬המובאה שהביא שר‪-‬שלום ובה נאמר שהיו פעמים על סומכין העבור ופעמים‬
‫על הראייה היא מראב"ח‪ .‬בספר "יסוד עולם" אין זכר לפרט זה‪ ,‬אלא אדרבא מצויין‬
‫שם‪  :‬‬
‫"משנתנה תורה וכל זמן בית ראשון ושני וגם זמן רב אחרי חרבן‪ ,‬ע"פ הראייה‪ ,‬ולא‬
‫ע"פ חשבון המולד כמו שסובר הגאון‪ ,‬היו ב"ד קובעין ר"ח והמועדים לישראל ‪  ."...‬‬
‫‪ (2‬כעת נדון במובאה ב"ספר העיבור"‪ .‬שר‪-‬שלום הביא משם ציטטה חלקית של‬
‫הדברים המיוחסים לר' יצחק בן ברוך‪  .‬‬
‫העתקנו כאן קטע זה בהרחבה‪  :‬‬
‫‪ ...‬אבל לנו להודות ולדעת שישראל כל זמן שהיה ביהמ"ק קיים היו מונים לעיבור‬
‫וחוקרים על הראייה ומונים לה‪ ,‬והיו עושין מועדיהם בכל ימי השבוע והיו סנהדרין‬
‫וכהנים ולויים יודעים להזהירן בשמירת שתי שבתות זה אחר זה ושמירת ערבה‬
‫הבאה ביום שבת‪ ,‬והיו ישראל מקבלין מהן ושומעין אליהם ורוח הקודש מסייעתם‬
‫וזכותם עמד להם‪  .‬‬
‫ואתה רואה שהיו סומכין על הראיה ‪ -‬מדבריהם‪ :‬בין שנראה בעליל בין שלא נראה‬
‫בעליל מחללין עליו את השבת‪ ,‬ו‪-‬ראוהו ב"ד וכל ישראל ונחקרו העדים‪ ,‬וכן ‪-‬‬
‫בראשונה היו מקבלין עדות החודש מכל אדם‪  .‬‬
‫ותראה שהיו מונין לעיבור מדברים אלו‪ :‬אמר שמואל יכילנא לתיקוני לכל הגולה‪,‬‬
‫וקדשוהו שלא בעדים הרי זה מקודש‪  .‬‬
‫והיו פעמים סומכין על העיבור ופעמים על הראייה מפני הנראה להם וכפי צורך‬
‫העת‪  .‬‬
‫וכן היו מעברין את השנה כפי הנראה להם‪ ,‬עד שהיו עושים שתי שנים ושלש‬
‫מעוברות זו אחר זו ולא היו נזהרין מבד"ו פסח ולא מגה"ז עצרת ולא משאר הסימנין‬
‫עד זמן הגלות‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪37‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫וראו שהמועדים צריכים לקבוע זמן מתוקן להם נוהג על חשבון אשר היה מסורת‬
‫בידם ותקנו לנו כל התקנות האלה אשר אנו חייבין לשמרן ולסמוך עליהם ולא לזוז‬
‫ממנו ימין או שמאל‪ ,‬מפני שכל זה יכולין היו לתקנו והקב"ה נתן להם רשות בזה‪,‬‬
‫כאשר דרשו‪ :‬הרי הוא אומר 'אתם' שלש פעמים‪' :‬אתם' אפילו שוגגין 'אתם' אפילו‬
‫מזידים 'אתם' אפילו טועים‪ .‬ועוד אמרו‪ :‬נכנס ר' עקיבא ומצאו כשהוא מיצר‪ .‬אמר‬
‫לו‪ :‬יש לומר שכל מה שעשה רבן גמליאל עליך עשוי שנאמר 'אלה מועדי ה' '‪ ,‬בין‬
‫בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו‪ .‬והתקינו לנו החשבון הזה בחכמה‬
‫ומסורת שהיה בידם כדי שיהיו כל גליות ישראל מועדיהם ביום אחד בכל מקום‬
‫ומקום כאשר עשו בחכמה סייגות שסייגו ואין לנו לעבור עליהן‪  .‬‬
‫‪ ...‬והנה לך בזה תקנה אחר תקנה וסייג אחר סייג‪ ,‬וכמו כן עשו בתקנת המועדות‪:‬‬
‫בראשונה היו עושים מועדיהם בכל השבוע‪ ,‬משנתבלבל העולם‪ ,‬ונתמעטה התורה‬
‫והחכמה והחסידים התקינו שלא יהא צום הכיפורים סמוך לשבת ולא יום ערבה‬
‫בשבת‪ ,‬ומשם נתקנו שאר הסימנין לכל המועדים‪  .‬‬
‫כל המנחות נילושות בפושרין ומשמרין שלא יחמיצו ואמרו בעיסת הפסח שאינה‬
‫נילושת בפושרין‪ ,‬והקשו עליה מאי שנא ממנחה? והשיבו ואמרו אם יאמרו בזריזין ‪-‬‬
‫יאמרו בשאינן זריזין? ואתה אמרת לענין הזה אם הזריזין היו יכולין לשמור שתי‬
‫שבתות זו אחר זו ולהזהר במצות ערבה בשבת – לא נאמר על שאינן זריזין‪  .‬‬
‫ואנו ראויים לומר שכל החשבון הזה אשר אנו חושבין היום קבלה היא בידינו‬
‫ותקנה וסייג שסייגו לנו רבותינו כאשר נראה להם לסייג ואנו שומרים אותו‬
‫ומחזיקים אותו כאילו היה נאמר בהר סיני כי כן אנו חייבים לשמור כל תקנתם‬
‫כשמירתנו המצוות הנתונות על הר סיני‪  ...‬‬
‫‪ ‬‬
‫במובאה שם לפני קטע זה ר' יצחק בר' ברוך מתמקד בסתירת דברי רס"ג לגבי‬
‫הימים הפסולים בלוח – לא אד"ו ראש לא בד"ו פסח וכו'‪  .‬‬
‫וכעת‪ ,‬ר' יצחק בר' ברוך מתאר את השתלשלות העניינים כך‪  :‬‬
‫בזמן ביהמ"ק ועד זמן הגלות היו משתמשים הן בעיבור והן בראייה‪  .‬‬
‫ריב"ב מביא מהגמרא הוכחות לכך שהיו משתמשים בראייה והוכחות שהיו‬
‫משתמשים בעיבור‪ .‬אולם רואים בעליל כי העיבור שמוזכר שם הוא לא הלוח הנוכחי‬
‫שלנו‪ :‬בעיבור שבו היו משתמשים לפני הגלות לא היו דחיות‪ ,‬וריב"ב מוכיח זאת‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪38‬‬

‫מהגמרא‪ .‬הלוח הנוכחי והדחיות שבו הם תוצאה של תקנה אחר תקנה שתיקנו‬
‫כתוצאה מהגלות‪ .‬מעניינת היא סיבת הדחיות‪ :‬בזמן ביהמ"ק יכלו לעמוד בשתי‬
‫שבתות רצופות )שבת ויוה"כ( אחר החורבן והירידה הרוחנית בעקבותיו כאשר נתבלבל‬
‫העולם‪ ,‬ונתמעטה התורה והחכמה והחסידים התקינו שלא יהא צום הכיפורים סמוך‬
‫לשבת ולא יום ערבה בשבת‪ ,‬ומשם נתקנו שאר הסימנין לכל המועדים‪  .‬‬
‫הרי לנו חידוש בדבריו‪ ,‬שסיבת תקנת הדחיות בלוח היא הירידה הרוחנית בעקבות‬
‫המשברים שפקדו את האומה‪ .‬ואם כן העיבור שנהג בזמן בית המקדש לא היה הלוח‬
‫שלנו‪ .‬ומכיון שמדובר כאן על כללי לוח אחרים‪ ,‬יש לברר איזה לוח )"עיבור"( היה קיים‬
‫לפני הלוח שלנו לפי ריב"ב‪  .‬‬
‫וייתכן לומר שאין כוונתו של ריב"ב אלא לומר שהיתה דרך נוספת לב"ד‪ ,‬והיא‬
‫למנות לעיבור; ואין עיבור זה הלוח הקבוע שלנו דווקא‪ ,‬אלא עיבור פירושו דרך מנוגדת‬
‫לראייה‪ :‬כאשר מקדשים את החודש ע"פ הראייה ב"ד צריך לסמוך על העדים שראו‬
‫את הלבנה; לעומת זאת "עיבור" היא קביעה ע"פ חשבון של ב"ד שאיננו תלוי בעדים‪,‬‬
‫אבל חשבון זה איננו מוכרח להיות החשבון הנוכחי של הלוח שלנו‪ .‬ואמנם ריב"ב לא‬
‫פרט לנו בדיוק באיזה חשבון מדובר‪ .‬כמו כן ריב"ב לא דן בשאלה החשובה‪ ,‬מהי‬
‫השיטה העדיפה מבין השתים‪ .‬אולם ניתן ללמוד שני דברים חשובים מדברי ריב"ב‪  :‬‬
‫א( הלוח שלנו הוא ת וצאה של תקנות שנבעו מירידת המצב הרוחני‪ ,‬ולכן בהכרח‬
‫שלוחנו הנוכחי הינו זמני‪ ,‬וצורת הקביעה תשתנה כאשר תחזור עטרה ליושנה‪  .‬‬
‫ב( לשיטת ריב"ב‪ ,‬בעידן הגאולה‪ ,‬בין אם יקבעו לפי הראייה ובין אם יקבעו ע"פ‬
‫עיבור – שהוא איזשהו חשבון שלא פרט ריב"ב מהו ‪ -‬לא יהיו דחיות‪ ,‬והמועדים יחולו‬
‫בכל אחד מימות השבוע )ולא כדברי שר‪-‬שלום בהערה ‪  .(14‬‬
‫‪ ‬‬
‫)טז( חבל ששר‪-‬שלום לא הביא את דברי רב האיי )אוצה"ג יו"ט‪ ,‬חלק התשובות‪,‬‬
‫סימן ה' עמ' ‪ (6‬בשלמותם‪ .‬לקמן נראה שיש לכך חשיבות רבה להבנת דבריו‪  :‬‬
‫‪ ‬‬
‫וגם כן בחודשים היו להם שלשה פנים‪  :‬‬
‫אחד – חשבון עיבור זה שהוא עמנו היום כי הפשוטה לעולם אין בה פחות מחמשה‬
‫מעוברים ידועים‪ ,‬ואין בה פחות מחמשה חסרים ידועים ומרחשון וכסלו כמשפטן‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪39‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫ואדר ראשון מלא במעוברת – כשרואין לקבוע כדת הזאת היו קובעין‪ ,‬והיא התפוסה‬
‫לעולם‪  .‬‬
‫והשני – ראיית הירח כשרואין לקדש על הראייה מקדשין‪  .‬‬
‫והשלישי – לפי מה שרואין לא מזה ולא מזה‪ ,‬מה שעשו עשוי אלא שחוזרין לדת‪,‬‬
‫ומבלי צורך מצוה לקדש על הראייה‪ ,‬ואין להם לרחוק מן הראייה יותר משלשה ימים‪.‬‬
‫ולפי ההלכות המועתקות עושין‪ ,‬ששנינו‪ :‬אין פוחתין מארבעה חדשים המעוברין‬
‫בשנה ולא נראה יותר משמנה‪ .‬וכל זאת שלא ירחקו מן הראייה‪ .‬וכן אמרו מעשה‬
‫ועשה רבי תשעה חסרים ונראה חודש בזמנו‪ ,‬והיה רבי תמה ואמר עשינו תשעה‬
‫חסרין ונראה חודש בזמנו? אמר לפניו ר' שמעון ברבי שמא שנה מעוברת היתה ועיבור‬
‫שלה ל'? אשתקד עשינו שניהם מלאים דל תלתא לבהדי תלתא והויא לה בדוכתיה‪.‬‬
‫אמר ליה רבי‪ :‬נר ישראל! כך היה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫רואים מכאן בבירור‪ ,‬שהאפשרות השלישית אין פירושה מתן רשות לבית דין‬
‫שיוכלו לעשות מה שירצו‪ ,‬אלא שהם חייבים לסמוך על קביעה המושתתת ב"הלכות‬
‫המועתקות" היינו מסורת תורה שבעל‪-‬פה )המופיעה במשנה במסכת ערכין(‪ ,‬שיוכלו‬
‫להשתמש בקביעה שלא תרחק מן הראייה יותר משלשה ימים‪ .‬קביעה זו מבוססת על‬
‫הראייה‪ ,‬ולא על חשבון המולדות‪ .‬ואם כן בדברי רה"ג שלשה אופנים לקביעת החודש‪  :‬‬
‫א( הלוח שלנו היום המבוסס על חשבון המולדות‪  .‬‬
‫ב( קידוש החודש ע"פ ראיית הירח‪  .‬‬
‫ג( קביעה השומרת על מרחק של לא יותר משלשה ימים מהראייה‪  .‬‬
‫ולכן הברירה היחידה ללוח מעין הלוח הקבוע שלנו היא הלוח הקבוע שלנו‪  .‬‬
‫ועלינו להסביר את הדברים‪ :‬תוקפו של לוחנו לפי שיטת רה"ג‪ ,‬לא נובע מתקנה‬
‫מסויימת בדור מן הדורות לא של הלל ולא של אחרים‪ ,‬אלא מהיותו מקובל ממשה‬
‫רבנו בסיני‪  .‬‬
‫לפי רה"ג הלל לא תקן את הלוח שלנו‪ .‬מימיו של הלל פסקו מלהשתמש בשיטות‬
‫האחרות‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪40‬‬

‫משמעות הדברים‪ :‬האפשרות הראשונה‪ ,‬קרי‪ :‬הלוח הנוכחי‪ ,‬היא ברירת המחדל‬
‫) ‪ (Default Mode‬של קביעת המועדים‪ .‬וכך נראה לי גם מלשונו של רב האיי‪' :‬והיא‬
‫התפוסה לעולם'‪  .‬‬
‫וכאן המקום לעורר את השאלה‪ :‬האם שלוש האפשרויות שקולות‪ ,‬או שיש עדיפות‬
‫לאחת מן האפשרויות על חברתה? ‪ ‬‬
‫לשם כך עלינו לבחון דברים נוספים שכתב רב האיי בנושא‪ .‬שר‪-‬שלום הביא את‬
‫דברי רב האיי לגבי קידוש החודש‪ ,‬אולם בתשובה זו מובאים גם דבריו לגבי עיבור‬
‫השנה‪ .‬בנושא זה כותב רב האיי‪  :‬‬
‫‪ ‬‬
‫והחשבון הזה שבידנו שהוא סוד העיבור היה בידיהן של ישראל מימות משה רבנו‬
‫ומוזהרין לעשות לפיהו כשיראו בית דין‪ ,‬והוא מדוקדק בכל מחזור י"ט שנה ושבעה‬
‫חודשים יתירים כדי שיצא המחזור ותעמוד שנת הלבנה נוכח שנת החמה ואין ביניהן‬
‫אלא שעה ותפ"ה חלקים בלבד‪  .‬‬
‫ואם רואין בית דין לעבר שלא כסדר הזה להקדים או לאחר מה שעשה עשוי‪.‬‬
‫ובלבד שיעשו כהלכות שהיו עמהם בקבלה שאמרו חז"ל אין מעברין את השנה לא‬
‫בשביעת ולא במוצאי שביעית אימתי רגילין לעבר בערב שביעית‪ ,‬ואמרו אין מעברין‬
‫את השנה בשני רעבון‪ .‬וזה אשר אמרו כי משנים מדת סוד העיבור ומקדימין ומאחרין‬
‫את העיבור בעבור מדות שמנו אותם חכמים כגון גליות ישראל שנעקרו ממקומן לחוג‬
‫ועדיין לא הגיעו כדי כלן מועד א'‪ .‬ומפני הדרכים‪ ,‬ומפני הגשרים שיבאו עולי רגלים‬
‫ומפני תנורי פסחים כגון שרבו מי גשמים ונימוקו כמו שאמר חוני המעגל‪ :‬באו‬
‫והכניסו תנורי פסחים שלא ימוקו כי צורך גדול הוא שצריכים אותם האלפים לצלותו‬
‫ולאכול בלילה ההוא‪ .‬ודברים שם סעד לעיבור כמו שצוה רבן גמליאל לכתוב גוזליא‬
‫רכיכין ואמריא דעדקין וזמן אביבא לא מטא‪ .‬וכשנצרכין ומעברין שנים שלא כסדר‬
‫סוד העיבור אשר בידנו יושבים אחר כך בסוּר הצורך ופורעין מה שלוו מן השנים עד‬
‫שמעמידין שנת הלבנה כנגד שנת החמה בסוף אותו המחזור או שלאחריו שלא יהיה‬
‫ביניהם אלא שעה ותפ"ה חלקים כמו שאמרו חז"ל‪ :‬אמר ר' שמעון משעה בר' עקיבא‬
‫שהיה חבוש בבית האסורין ועבר את השנה שלש שנים זו אחר זו‪ .‬אמרו לו משם‬
‫ראיה? ב"ד ישבו וקבעו כל אחת ואחת בזמנה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪41‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫מדברי רה"ג רואים בבירור שמחזור י"ט של הלוח‪ ,‬לא רק שהינו עדיף על עיבור‬
‫השנה של ב"ד )רה"ג בהתייחסו לגבי עיבור ב"ד שאיננו לפי שנות המחזור נקט לשון של‬
‫דיעבד‪" :‬מה שעשה עשוי"( ‪ -‬אלא שמחזור י"ט הינו הסדר הקבוע המנורמל‪ .‬כל עיבור‬
‫שנעשה ע"י ב"ד שלא ע"פ סדר העיבורים שלנו‪ ,‬הינו סטייה מהנורמה‪ - ,‬סטייה שחייבת‬
‫להיות מתוקנת כאשר יחלוף הצורך‪  .‬‬
‫ואכן‪ ,‬כאשר מעיינים בשתי תשובות של רב האיי שקדמו לזאת שלנו‪ ,‬מתברר עוד‬
‫יותר שרב האיי רואה בלוח הנוכחי את הברירה מספר אחת‪  .‬‬
‫בשתי תשובות באוהצ"ג למסכת ר"ה )סימנים מו‪-‬מז חלק התשובות עמ' ‪ (41-40‬אנו‬
‫מוצאים את הדברים הבאים )סימן מו(‪  :‬‬
‫‪ ...‬בלי ספק כי חשבון זה שבידנו היו חושבין וכאשר אנו עושין כך היו עושין‬
‫ומתחלת הגולה מימי הנביאים בחשבון זה היו נוהגים‪ .‬אלא שיש לבית דין שלשם‬
‫לשנות מפני הצורך בימי השמד וכותבין אליהן כמו שפירשנו למעלה‪ ,‬ולפיכך נמנו‬
‫הנביאים והנהיגו את ישראל לעשות שני ימים טובים של גליות והיה דבר זה נהוג רוב‬
‫יומי התלמוד שאם הווה שם שמד ונצרכין לעבר חדש מעברין וחוזרין מחסרין‬
‫כנגדו ‪  ...‬‬
‫ובתשובה נוספת )סימן מז‪ ,‬בתרגום מערבית(‪  :‬‬
‫אמתת הדבר היא שהעבור שבידינו הוא קבלה ממשה ע"ה ויחד עם זה קבלו שבית‬
‫דין הגדול אשר יש לו זכיות מיוחדות רשאי במקצת השנים ובמאורעות מיוחדים‬
‫לחסר חודש שעל פי חשבון העבור הוא מלא‪ ,‬ולעבר חודש שעל פי החשבון הוא חסר‪.‬‬
‫ומצות א‪-‬ל‪-‬הים היא מה שיעשו על פי הכללים שנמסרו להם ועל האומה החובה‬
‫להתנהג על פיהם‪ .‬וראש החודש הוא היום אשר יקדשוהו בית דין‪ ,‬והם חוזרים אחר‬
‫כך ומשלימים מה ששנו עד אשר יהיה מספר הימים מתאים לחשבון העיבור שבידינו‬
‫כאלו לא היה שום שינוי‪  .‬‬
‫בשתי תשובות אלו רואים כי רב האיי מביע באופן עוד יותר קיצוני את עדיפות‬
‫החשבון שלנו על קידוש החודש‪ .‬בתשובות אלו הוא דן בנושא שני ימים טובים של‬
‫גלויות‪ ,‬והוא מסביר לשואלים את העובדה מדוע בימינו ובעבר יש לקיים שני ימים‬
‫טובים של גלויות‪ .‬אותם הדברים שמצאנו בתשובה המובאת באוצה"ג למסכת יו"ט‬
‫לגבי עיבור השנה – מופיעים כאן לגבי קביעת החודש )!( ותוכנם‪ :‬קביעת החודש לפי‬
‫הלוח היא הנורמה וקידוש החודש היא סטייה מהנורמה – סטייה שעל בית דין לתקנה‪.‬‬
‫ואמנם כאשר משווים את הדברים בין התשובות באוצה"ג למסכת ר"ה לתשובה‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪42‬‬

‫המצוייה באוצר הגאונים למסכת יו"ט – זאת שפתחנו בה את דיוננו – אנו מוצאים‬
‫שלשון תשובה זו – לגבי עניין קביעת החודש – מתונה יותר מהלשון בשתי תשובות אלו‬
‫המופיעות באוצה"ג למסכת ר"ה‪ ,‬והדברים דורשים ביאור‪  .‬‬
‫ולצורך הבהרת הדברים נעיר‪ ,‬כי התשובה מאוצר הגאונים למסכת יו"ט סימן ה'‬
‫נכתבה לאחר התשובות מו‪-‬מז באוצה"ג למסכת ר"ה‪) .‬ראה אוצה"ג למסכת יו"ט חלק‬
‫התשובות עמ' ‪ ,4‬הערה א'(‪  .‬‬
‫המאוחרת נשלחה לרה"ג ע"י ר' נסים בן יעקב מקירואן )ראה אוהצ"ג למסכת יו"ט‬
‫חלק התשובות עמ' ‪ 3‬הערה ב'( בעוד שהמוקדמות נשלחו ע"י אנשי קאבת‪  .‬‬
‫והנה כאשר מעיינים בלשון השואלים שבתשובה המאוחרת הדברים מתבהרים‪  :‬‬
‫‪ ...‬יפרש לנו אדונינו מה זה הספק שנסתפק לרב אסי ואמר ר' זירא כואתיה דרב‬
‫אסי מסתברא כי מאחר שסוד העיבור בידיהם איזה ספק נשאר‪ ,‬כי על כל אלו‬
‫הספקות שאומר בכל מקום בשני ימים טובים הרבה מחזקים עלינו בהם המינים )=‬
‫הקראים( דבריהם‪ .‬ונרצה מאדוננו שיסיר כל תואנה שתעמוד בהם כמו שהרחיב‬
‫בחכמתו בתשובת התקיעות והוסרו התואנות בדבריו כי רבינו סעדיה ז"ל אמר‬
‫בפירושו כי אין ספק מעיקרא אלא הקב"ה צוה את משה עבדו והוא אמר לישראל כי‬
‫בארץ יהיה להם יום אחד ובחוצה לארץ שני ימים וכן היה מעולם‪ ,‬כל ישראל עושין‬
‫בלא ספק על העיבור ועל החשבון‪ ,‬עד שיצאו המינים )= הצדוקים והבייתוסים(‬
‫ובקשו חכמים להראות כי ראיית הירח והחשבון אחד הוא‪ .‬והיו עושין כל אותן‬
‫הדברים שעשה רבן גמליאל בטבלא‪ ,‬ועשו השלוחים וכול'‪ .‬לאחר מכן חזרו לעמוד על‬
‫עקרם כמו שאמר הקב"ה למשה שיהיו עושים בארץ יום אחד ובחוצה לארץ שני‬
‫ימים‪ .‬ואמר אדוננו בתשובותיו לאנשי קאבת ‪  ...‬‬
‫ורב האיי עונה בלשון זאת‪  :‬‬
‫כך ראינו כי זה שאמרתם שכתב רבינו סעדיה גאון פיומי ז"ל קנה הוא שדחה בו‬
‫את אפיקרוס‪ .‬ואמתת הדבר כך היא ‪  ...‬‬
‫נראה לומר‪ ,‬שלפחות בענין קביעת החודשים‪ ,‬מיתן רה"ג את תשובתו לר' נסים‬
‫מקירואן‪ .‬אם בתשובות הראשונות הרשה לעצמו רה"ג לבטא את עדיפות הלוח באופן‬
‫ברור‪ ,‬והסביר שהסטייה מהלוח הקבוע נוצרת בעקבות שמד או מאורעות מיוחדים‪,‬‬
‫הרי שבתשובה המאוחרת הציג את הדברים אחרת‪ .‬שלוש אפשרויות יש לב"ד בעניין‬
‫קביעת החודש‪ ,‬ושתים מהן אינן לפי הלוח הקבוע‪ .‬אמנם גם מהתשובה המאוחרת‬
‫משמע שחשבון הלוח הוא עדיף‪ ,‬אולם הדבר בולט כאן פחות‪ .‬נראה שרה"ג מיתן את‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪43‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫תשובתו כתוצאה מהתקפות הקראים על אנשי קירואן‪ .‬רה"ג הבין‪ ,‬שאם ימשיך ויענה‬
‫בסגנון הקרוב לדעתו של רס"ג‪ ,‬יכשלו חכמי קירואן בויכוחיהם עם הקראים‪ ,‬ולפיכך‬
‫הדגיש כאן את עדיפות הלוח במידה פחותה יותר מאשר בתשובות הקודמות‪ ,‬אם כי גם‬
‫כאן נראה מדבריו שקביעת החודש על‪-‬פי הלוח שלנו הוא הברירה המועדפת‪  .‬‬
‫מעתה יש לבחון מחדש את היחס בין שיטת רס"ג לשיטת רה"ג‪  .‬‬
‫דברים קצרים בעניין כבר העלה הרב כשר )תורה שלמה כרך י"ג( עמ' מב‪  .‬‬
‫בשאלה כיצד סובר הר"ח – האם כרס"ג או כרה"ג ‪ -‬ציטט הרב כשר את בורשטיין‬
‫)בספרו מחלוקת רס"ג ובן מאיר עמ' ‪ (147‬שטען כי הר"ח סובר כמו רה"ג ולא כמו‬
‫רס"ג‪ ,‬לאחר שהגיה את דבריו‪  .‬‬
‫הרב כשר כותב שם‪  :‬‬
‫"בורנשטיין חשב לתקן וקלקל‪ ,‬נעלם ממנו מה שכתב הרס"ג במקום אחר‪ ,‬וכן‬
‫דברי רבינו חננאל בכמה מקומות‪ .‬בורנשטיין חשב שלדעת רס"ג תמיד התנהגו על פי‬
‫החשבון ולא היה הרשות ביד הב"ד לשנות לפי הצורך‪ .‬רק רה"ג הוא שחידש דבר זה‪.‬‬
‫ולכן במצאו בלשון הר"ח שמדבר משיטת רס"ג‪ ,‬שכותב בסוף דבריו שהרשות ביד‬
‫בית‪-‬דין לשנות‪ ,‬לא מצא דרך אחרת רק לתקן לשון הר"ח שבסוף דבריו הכריע‬
‫כשיטת רס"ג ‪  ...‬‬
‫הוא )הר"ח( רוצה לומר שאפילו הרס"ג שסובר שהתנהגו על פי חשבון העיבור‬
‫מודה שהרשות ביד בית דין לעבר ולקדש כפי מה שיראה לו‪ .‬וכן מביא מפורש שיטת‬
‫רס"ג בספר העיבור לראב"ח הנשיא עמ' ‪ .60‬ואמר הגאון ר' סעדיה וכו' והיו מוסיפים‬
‫בחדשים המלאים בשנה ומחסרין מהן בעת הדחק ולדבר הצורך כאשר היו רואים‬
‫לעשות‪ .‬כדאמרינן מעשה שעשה ר' תשעה חסרין בשנה‪ .‬ובכל זה היו מזהירין שלא‬
‫יהיה אחד מן המועדים ביום שאינו ראוי לו"‪  .‬‬
‫והנה מדברי רס"ג אלו‪ ,‬המובאים בספר העיבור משמו של ר' יצחק בר' ברוך – עולה‬
‫שגם רס"ג מאפשר גמישות מסויימת לב"ד‪ .‬ושוב יש להעיר בדומה למה שהערנו לעיל‬
‫)הערה ט"ו( שבמובאה המקבילה מדברי ר' יצחק בר' ברוך בספר "יסוד עולם" אין זכר‬
‫לגמישות זאת שב"ד יכול לשנות‪ .‬וזה לשון ה"יסוד עולם"‪  :‬‬
‫"ודע כי הגאון רב סעדיה ז"ל ואחרים שהודו לו ונמשכו אחר סברתו הודו ואמרו‬
‫כי מעולם ואפילו כשהיה ב"ד קיים וכן משחרב ואילך לא קדשו ב"ד ר"ח ולא‬
‫המועדים לישראל על‪-‬פי ראיית הלבנה החדשה‪ ,‬ולא סמכו עליה כלל בשום זמן‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪44‬‬

‫מהזמנים שעברו אלא לעולם משנתנה תורה וכל ימי בית ראשון ושני וזמן הגלות לא‬
‫היו קובעים ר"ח והמועדים אלא ע"פ חשבון המתוקן הזה המסור בידינו מקדמונינו‬
‫ז"ל וכפי משפטיו והלכותיו הנוהגות בזמן הזה מעבור השנים במחזור על סדר גו"ח‬
‫אדז"ט ודחיית קבועי ר"ה מימי אד"ו לימי בגה"ז ושאר הדחיות הנוהגות בזמן הזה‪  .‬‬
‫"ואמרו ז"ל כי מזה נלמוד שעל החשבון והתקון הזה המסור בידינו מהם ולא ע"פ‬
‫הראיה היו ב"ד סומכין בכל זמן וזמן בקבוע ר"ח והמועדות ולא היו ב"ד בזמן הראשון‬
‫נזקקין לראיה אלא כדי לגלות הדבר ולהראות איך הוא העיון מעיד על אמיתת‬
‫החשבון הנכון המתוקן הזה המסור בידינו מהם ואמר כי בני דורו וב"ד של אנטיגנוס‬
‫איש סוכו התקינו דין ראית הלבנה בחידושה בר"ח כדי לבטל דברי צדוק ובייתוס‬
‫שהיו טוענים בהם על החכמים במדת זמן החודש ככה‪ ,‬וכפי זה שסדרנו וכיוצא בו היו‬
‫דברי הגאון וחבריו"‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫אם נעצור לרגע קט‪ ,‬ונסדר את הדברים‪ ,‬מתברר שישנן שתי הבנות בשיטת רס"ג‪,‬‬
‫וגם בדברי רה"ג ניתן למצוא שתי הבנות שונות‪  :‬‬
‫‪ ‬‬
‫* שיטת רס"ג המובאת ביסוד עולם‪ ,‬בה לא מוזכרת כל אפשרות שינוי של הלוח‬
‫הקבוע‪ .‬תקנת ראיית הירח נעשתה כדי להוכיח את אמיתות החשבון שלנו‪ ,‬אבל לא‬
‫קבעו על‪-‬פיה‪) .‬להבנת דברים אלו ראה במאמרי "קביעת החודש לפי רס"ג – הבעיה‬
‫האסטרונומית ופתרונה" יודעי בינה ג'‪ ,‬תשס"ד(‪ ,‬שהבאתי שכך משמע מקטע של דברי‬
‫רס"ג שהובא בנספחות אוצר הגאונים למסכת ר"ה(‪  .‬‬
‫* שיטת רס"ג המובאת בספר העיבור מתונה יותר – ניתן לשנות בעת הדחק‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫גם ברה"ג נראות שתי שיטות‪  :‬‬
‫* שיטת רה"ג המשתמעת מהתשובות באוצה"ג למסכת ר"ה‪ .‬לפי שיטה זו הלוח‬
‫הוא העיקר‪ ,‬ושינויים ממנו הם בעת השמד או במקרים מיוחדים‪  .‬‬
‫* שיטת רה"ג המשתמעת מהתשובה באוצה"ג למסכת יו"ט‪ .‬לפי שיטה זו יש לב"ד‬
‫שלוש אפשרויות; גם כאן נראה שהלוח הוא השיטה העדיפה‪ ,‬אם כי הדברים לא‬
‫מובאים בצורה כה קיצונית בתשובה זו‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪45‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫‪ ‬‬
‫כאשר משוים את השיטות נראית קירבה רבה בין השיטה השניה של רס"ג )המתונה‬
‫יותר( לשיטה הראשונה של רה"ג )הקיצונית יותר(‪  .‬‬
‫נוסיף כאן לדיון את שני האופנים השונים שהובאה שיטת ר' יצחק בר' ברוך )לעיל‬
‫בהערה ט"ו(‪  .‬‬
‫* שיטת ריב"ב לפי ספר העיבור ‪ -‬בימי קדם השתמשו גם בראייה וגם בעיבור‪  .‬‬
‫* שיטת ריב"ב לפי היסוד עולם – בימי קדם השתמשו בראייה‪ ,‬ואין זכר לכך‬
‫שהשתמשו בעיבור‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫נניח כאן לשיטות רס"ג וריב"ב המובאות ב"יסוד עולם" שההבדל ביניהן קיצוני‬
‫ביותר‪" :‬שחור ולבן"‪ ,‬ונעסוק בשיטות האחרות‪  .‬‬
‫מבירורי הדברים ניתן לומר כך‪  :‬‬
‫לשיטת רס"ג המתונה ‪ -‬הלוח היא עיקר‪ ,‬ונוהגים לפיו בדרך כלל‪ ,‬אלא שיש לרשות‬
‫לב"ד לבצע שינויים קלים מהלוח הקבוע‪ ,‬בהגבלות מסויימות )למשל שלא יבטלו את‬
‫לא אד"ו ראש(‪ .‬כנראה ששינויים אלו לא נובעים כתוצאה מקביעה לפי ראיית הירח‪,‬‬
‫אלא מסיבות אחרות‪  .‬‬
‫גם לפי שיטת רה"ג בתשובות הראשונות הלוח היה העיקר שנהגו לפיו בדרך כלל‪,‬‬
‫אלא שהיתה רשות לשנות ולקדש ע"פ הראיה במקרים חריגים )למשל שמד(‪ .‬רה"ג‬
‫מזכיר כבר בפירוש 'קידוש החודש ע"פ הראייה'‪ ,‬בניגוד לרס"ג‪ ,‬שכנראה חשש להיות‬
‫"מודה במקצת" לקראים‪  .‬‬
‫עם קבלת השאלה מר' נסים מקירואן לפיה "הרבה מחזקים עלינו בהם המינים )=‬
‫הקראים( דבריהם"‪ ,‬מיתן רה"ג את דבריו‪ ,‬כנראה מהסיבה שידע שלא ניתן להתווכח‬
‫עם כמות המקורות בש"ס ובמדרשי ההלכה‪ ,‬ממנה נראית שכיחותו הרבה של קידוש‬
‫החודש ע"פ הראייה‪ ,‬אולם עדיין דאג להדגיש את עדיפותו של הלוח‪  .‬‬
‫לעומתו ר' יצחק בר' ברוך )המובא בספר העיבור( לא נתן עדיפות לא לראייה ולא‬
‫ללוח‪ ,‬אלא כתב ששתי הדרכים היו נהוגות בימי קדם‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪46‬‬

‫ונראה‪ ,‬שר' יצחק בר' ברוך שחי בספרד‪ ,‬ראה את עצמו פטור מהעדפת הלוח על‪-‬פני‬
‫הראייה‪ .‬ואילו ר"ח שחי בקירואן שהיתה נתונה תחת השפעה קראית נאלץ להמשיך‬
‫את העדפת הלוח )אולם ראה בהמשך הערה זאת(‪ ,‬בעקבות רס"ג ורה"ג‪  .‬‬
‫אולם מחכמי ספרד‪ ,‬ריב"ב‪ ,‬ולאחריו הרמב"ם והרמב"ן‪ ,‬החל בוקע אור חדש‪ ,‬שלא‬
‫חשש מהשפעתם של הקראים; ואם הריב"ב עוד הזכיר מושג של עיבור )שלא בהכרח‬
‫מושתת על חשבונות המולדות ועל כללי הלוח שלנו( ‪ -‬הרי שהרמב"ם כתב דברים מאוד‬
‫ברורים בנושא ודחק לחלוטין את האפשרות לקבוע חדשים ע"פ חשבונות וכללי הלוח‬
‫שלנו בזמן שב"ד קיים )ראה לקמן הערה י"ט(‪ .‬והעולה מהדברים‪ ,‬כי לא רק רס"ג אמר‬
‫מה שאמר בגלל הקראים‪ ,‬אלא שגם רה"ג נאלץ להתחשב בעובדה שקיים פולמוס‬
‫מסוכן עם הקראים‪ ,‬ולכן הציג את הלוח באופן מועדף‪ .‬ולא מן הנמנע שדברי הביקורת‬
‫של הרמב"ם בפירוש המשנה למסכת ראש השנה‪ ,‬מכוונים באופן חלקי גם לרה"ג‪,‬‬
‫ולמרות שהרמב"ם כותב באופן פרטי כנגד רס"ג‪  :‬‬
‫ואני מתפלא על אדם שמכחיש ומתוכח בדבר הברור ואומר שדת היהודים אינו‬
‫בנוי על ראיית החדש אלא על החשבון בלבד‪  .‬‬
‫תשובתו של הרמב"ם יכולה להיות מכוונת גם כנגד רה"ג שהעדיף את הלוח‪  :‬‬
‫ומה שראוי שאתה תאמין שעיקר דתנו בנוי על הראייה ‪ ...‬ולא היו סומכין על‬
‫החשבון אלא כדי לדעת אם ייראה או לא ייראה כמו שביארתי לך‪ ,‬לא שיסמכו על‬
‫החשבון בלבד ויעשו ראש חדש על פי החשבון אם מחייב שייראה‪  .‬‬
‫ונראה שניתן להביא הוכחה שהרמב"ם תוקף מספר חכמים ולא רק את רס"ג‬
‫מלשונו בספר המצוות מצוה קנג )תרגום הרב קאפח(‪  :‬‬
‫‪ ...‬לפיכך בטלה אצלנו היום הראייה מחמת העדר בית דין הגדול‪ ,‬כמו שבטלה‬
‫הקרבת הקרבנות מחמת העדר המקדש‪ ,‬ובזה טעו המינין הנקראים כאן במזרח‬
‫קראים‪ ,‬וזהו היסוד שגם לא כל הרבניים עמדו עליו‪  .‬‬
‫לכן ניתן להציב סימן שאלה גדול על הבאת הוכחה מדברי רה"ג‪ .‬וגם אצל דברי‬
‫הר"ח שנחשב כסובר כרס"ג ניתן למצוא כי בזמן הגאולה יחול שינוי בלוח‪) .‬ראה לעיל‬
‫הערה א'(‪ .‬ואם נרצה להבין מדוע בכל זאת בדרך כלל דרך הר"ח בשיטת רס"ג‪ ,‬הרי‬
‫שתשובת רה"ג לעיל נשלחה לר' נסים בן יעקב מקירואן ‪ -‬כי הרבה מחזקים עלינו בהם‬
‫המינים דבריהם‪ ,‬וגם הר"ח היה מקירואן באותו דור‪ ,‬וגם הוא כנראה עמד בלחץ כנגד‬
‫הקראים‪ ,‬ולכן אחז בשיטת רס"ג‪ .‬ויש לזכור כי קירואן היתה קשורה תורנית ורוחנית‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪47‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫לבבל באותה תקופה ]ספר הקבלה לר' אברהם בן דאוד )בתוך מדרש סדר עולם‬
‫תשל"א( עמ' מב‪ ,‬וספר יוחסין )לוין אפשטיין ירושלים תשכ"ב( עמ' ‪  : [144‬‬
‫אחר פטירת רב חושיאל נסמכו במדינת אלקירואן בנו ותלמידו ר' חננאל ור' נסים‬
‫בר' יעקב בן שאהון שקבלו מר' חושיאל וקבל רבינו נסים מרבינו האיי שהיה‬
‫אוהבו מאוד ושולח לו ספרים בתשובות כל ספקותיו על ידו‪  .‬‬
‫וב"סבוב רבי פתחיה" )בתוך מדרש סדר עולם תשל"א( מצאנו‪ :‬ובארץ בבל לומדים‬
‫פירוש רב סעדיה שעשה מכל הקריי' ומששה סדרים ופירוש רב האיי גאון‪  .‬‬
‫כלומר פירושו של רס"ג למקרא היה נפוץ מאוד בבבל‪ ,‬ומתשובת רה"ג רואים שגם‬
‫בקירואן הכירו היטב פירוש זה‪ ,‬ואולי הוא שלט בכיפה‪ ,‬בדומה לפירוש רש"י למקרא‬
‫היום‪ ,‬ולכן היה קשה להחלץ בבת אחת מהקביעוֹת של רס"ג שהיו מושפעות ממאבקו‬
‫כנגד הקראים‪  .‬‬
‫ועוד נעיר‪ ,‬שלוח המושתת על חשבון המולדות ולוח המושתת על קידוש החודש על‪-‬‬
‫פי הראייה שונים זה מזה גם מבחינה אסטרונומית ומביאים לפער בקביעות )עיין על‬
‫כך במאמרי‪" :‬שיטת רס"ג בקביעת החודש – הבעיה האסטרונומית ופתרונה"‪ ,‬יודעי‬
‫בינה ג' עמ' ‪ (47-46‬ולא יכולים לדור בכפיפה אחת‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)יז( שר‪-‬שלום התעלם מהעובדה שבמובאה זו יש התייחסות לבית דין שמקדש את‬
‫החודש ע"פ הראייה לעניין חודש מלא וחסר‪ ,‬ולא לעצם האפשרות לתקן תקנות בעניין‬
‫הלוח‪ .‬ולכן הראייה שהביא לדבריו איננה ראייה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)יח( קבלת חשבון העיבור מהגאונים אין פירושה שהוא תוקן בימי הגאונים‪ ,‬אלא‬
‫שהם פרסמו את חשבון העיבור בעם‪ ,‬ולפני כן היה בסוד‪ ,‬כפי שמובא בתשובת ר"ת‬
‫שבספר שבלי הלקט סימן כח‪" :‬רבנו סעדיה שמפיו אנו חיים שמסר לנו סוד העיבור"‪.‬‬
‫ואמנם כתב בורנשטיין בספרו 'המחלוקת' שרס"ג פרסם את ספר המועדים כתוצאה‬
‫מהמחלוקת עם ר"א בן מאיר‪ ,‬וכך התפרסם חשבון העיבור בכל הפזורה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)יט( לפי הרמב"ם קיים חשבון גם בזמן שמקדשים את החודש ע"פ הראייה‪ :‬בזמן‬
‫שמקדשים את החודש עפ"י הראייה משתמשים ב"ד בחשבונות‪ ,‬אולם אין אלו‬
‫חשבונות הלוח שלנו המושתתים של חשבון המולד הממוצע‪ ,‬אלא על חשבונות הראייה‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪48‬‬

‫לחשבון זה שתי מטרות‪  .‬‬

‫א( האחת לבדוק את העדים הבאים לב"ד להעיד על ראיית הלבנה‪  .‬‬
‫ב( לדעת בכל אופן מתי תראה הלבנה‪ ,‬כדי שבמשך ימים מספר אם לא ניתן יהיה‬
‫לראותה )כגון במקרה של עננות(‪ ,‬יוכל ב"ד "להיות בתמונה"‪ ,‬ולמנוע עיבור מיותר‬
‫של חודשים חסרים‪ ,‬כתוצאה מאי הגעת עדים‪ .‬דברים אלו התבארו ברמב"ם‬
‫בהלכות קידוש החודש פרק י"ח‪ .‬ואלו דברי הרמב"ם‪  :‬‬
‫ח‪ .‬אלא הקבלה שביד החכמים איש מפי איש מפי משה רבינו כך היא‪ ,‬שבזמן‬
‫שלא יראה הירח בתחלת החדשים חדש אחר חדש‪ ,‬בית דין קובעין חדש מעובר‬
‫משלשים יום וחדש חסר מתשעה ועשרים יום‪ ,‬וכן מחשבין וקובעין חדש מעובר‬
‫וחדש חסר בקביעה לא בקידוש‪ ,‬שאין מקדשין אלא על הראייה‪ ,‬ופעמים עושין‬
‫מלא אחר מלא או חסר אחר חסר כמו שיראה להם מן החשבון‪  .‬‬
‫ט‪ .‬ומתכוונין לעולם בחשבונם שאם יראה הירח בחדש הבא יראה בזמנו או בליל‬
‫עיבורו‪ ,‬לא שיראה קודם זמנו שהוא ליל שמונה ועשרים‪ ,‬ובחשבונות הראייה‬
‫האלו שבארנו יתבאר לך ותדע מתי אפשר שיראה ומתי אי אפשר שיראה‪ ,‬ועל זה‬
‫סומכין ומעברין חדש אחר חדש או עושין חדש חסר אחר חדש חסר‪ ,‬ולעולם אין‬
‫פוחתין מארבעה חדשים המעוברין בשנה ולא מוסיפין על שמונה חדשים‬
‫המעוברין‪ ,‬וגם לעיבור חדשים אלו שמעברין לפי חשבון עושין סעודת עיבור החדש‬
‫כמו שאמרנו בפרק שלישי‪  .‬‬
‫י‪ .‬וכל שתמצא בתלמוד מדברים שמראין שבית דין סומכין על החשבון ומפי משה‬
‫מסיני שהדבר מסור להם והרשות בידם לחסר או לעבר‪ ,‬וכן זה שחסר רבי תשעה‬
‫חדשים בשנה וכל כיוצא בזה הכל על עיקר זה הוא בנוי בזמן שלא נראה החדש‬
‫בזמנו‪  .‬‬
‫יא‪ .‬וכן זה שאמרו חכמים שמעברין את החדש לצורך הוא בחדשים אלו שמעברין‬
‫אותן לפי חשבון ועושין אחד מלא ואחד חסר‪ ,‬ויש להם לעבר חדש אחר חדש או‬
‫לחסר‪ ,‬בזה הוא שמעברין לצורך מפני שלא נראה הירח בזמנו‪ ,‬אבל בעת שיראה‬
‫הירח בזמנו שהוא תחלת היותו נראה אחר שנתקבץ עם השמש מקדשין לעולם ואי‬
‫אפשר לא לדחות ולא לעבר‪  .‬‬
‫יב‪ .‬וכל הדברים האלו בזמן שיש שם בית דין וסומכין על הראייה‪ ,‬אבל בזמנים‬
‫אלו אין סומכין אלא על הקביעה בזה החשבון האמצעי הפשוט בכל ישראל כמו‬
‫שביארנו בהלכות אלו‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪49‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫אילו שר‪-‬שלום היה מעיין בדברי הרמב"ם בפרק י"ח‪ ,‬לא היתה נוצרת לו סתירה‬
‫בדברי הרמב"ם‪ ,‬ולא היה מאשים את ציבור הלומדים בהתעלמות מ"סתירה" זאת‪  .‬‬
‫ויצויין כאן כי הרמב"ם כותב )קידוש החודש פ"א‪ ,‬ה"ז( כי בזמן שמקדשים את‬
‫החודש ע"פ הראייה‪  :‬‬
‫מצות עשה מן התורה על בית דין שיחשבו וידעו אם יראה הירח או לא יראה‪,‬‬
‫ושידרשו את העדים עד שיקדשו את החדש‪ ,‬וישלחו ויודיעו את שאר העם באיזה‬
‫יום הוא ראש חדש כדי שידעו באיזה יום הן המועדות‪ ,‬שנאמר אשר תקראו אותם‬
‫מקראי קדש ונאמר ושמרת את החקה הזאת למועדה‪  .‬‬
‫ולגבי טענת שר‪-‬שלום שהרמב"ם לא כתב שיש מצוה לקדש את החודש‪ ,‬אלא לחשב‬
‫ולקבוע‪  :‬‬
‫המצווה הכללית היא לקבוע את החודש; קידוש החודש הוא אופן ביצוע אופרטיבי‬
‫של המצוה ולא הגדרת המצוה‪  .‬‬
‫בפרק ה' הלכה ב' כותב הרמב"ם שישנה הלכה למשה מסיני שבזמן שיש סנהדרין‬
‫קובעים על‪-‬פי הראיה‪ ,‬ובזמן שאין סנהדרין קובעים על‪-‬פי הלוח‪  .‬‬
‫בהלכות שהבאנו לעיל רואים כי לקביעה על‪-‬פי הראייה יש שני אופנים‪ :‬או על‪-‬פי‬
‫קידוש החודש על‪-‬סמך עדים שראו את הלבנה החדשה )ואז זה נקרא‪ :‬קידוש החודש‪,‬‬
‫כיון שראש בית אומר‪ :‬מקודש( או במקרה שלא באו עדים ובית דין מוכרחים לקבוע‬
‫את ראש חודש בזמן ראיית הירח ללא עדים שאז זה נקרא קביעה על‪-‬פי חשבון‬
‫הראייה‪ .‬בקיצור‪ :‬בזמן שיש סנהדרין הבסיס לקביעת החודש הוא ראיית הירח‪ :‬אם‬
‫לפי עדי ראיה )קידוש החודש( או לפי חשבונות הראיה‪ .‬אולם בזמן שאין סנהדרין‬
‫הבסיס לחשבון הוא הלוח הקבוע הנוהג המבוסס על חשבון המולדות הממוצעים‬
‫)חשבון המולדות הממוצעים לפי הרמב"ם נמסר למשה רבנו מסיני יחד עם כל‬
‫חשבונות הראייה ראה פירוש המשנה לר"ה סוף פרק ב'(‪  .‬‬
‫אין ברמב"ם זכר לאפשרות של שימוש בלוח עפ"י המולד הממוצע בזמן שיש‬
‫סנהדרין‪ ,‬בניגוד לרב האיי גאון‪  .‬‬
‫אין לי צל של ספק כי הרמב"ם ראה בקידוש החודש ע"פ הראייה את פסגת הפסגות‬
‫של השאיפה היהודית בענייני קביעת החודשים‪ .‬לכן בחר לכנות את ההלכות בשם‬
‫"הלכות קידוש החודש"‪ .‬הרמב"ם כתב בפרק י"א שקידוש החודש ע"פ הראייה הוא‬
‫סוד העיבור ולא הלוח )בניגוד מופגן לרבים שכינו את הלוח בשם סוד העיבור‪ ,‬ראה‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪50‬‬

‫לעיל הערה ד'( והוא יגע יגיעה עצומה כדי לשחזר את חשבונות קידוש החודש‪ ,‬ושתל‬
‫אותם בתוך משנה תורה‪  .‬‬
‫באופן וודאי ניתן לומר שלפי הרמב"ם לא ניתן לקבוע את החודשים ע"פ חשבון‬
‫המולדות בזמן שיש סנהדרין‪ .‬והסיבה לכך כי בזמן שיש סנהדרין ובזמן שאין סנהדרין‬
‫אנו קיימים בשני עולמות שונים‪  :‬‬
‫בזמן שיש סנהדרין הבסיס לקביעת החודשים הוא ראיית הירח‪ ,‬וגם כאשר הירח‬
‫איננו נראה חותרים לקבוע את החודש בליל הראייה ע"פ חשבונות הראייה‪  .‬‬
‫בזמן שאין סנהדרין הבסיס לקביעת החודשים הוא המולד הממוצע )בתוספת כללי‬
‫הדחיות(‪  .‬‬
‫ואמנם כשרצה מהר"י בירב לחדש את הסמיכה טען מהרלב"ח שחידוש הסמיכה‬
‫יחייב אותו לפי הרמב"ם לחזור ולקדש את החודש על‪-‬פי הראייה‪ .‬אם ההלכה כדעת‬
‫הרמב"ן שדי בשלושה סמוכין‪  .‬‬
‫וראה עוד דברים בהערה המסכמת שבסוף ההערות‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)כ( ייתכן שלוח השנה הנוכחי הוא לוח נפלא‪ ,‬אבל אין מקיימים על‪-‬ידו את מצוות‬
‫קידוש החודש על‪-‬פי הראייה‪ ,‬המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל‪" ,‬כזה ראה‬
‫וקדש"‪  .‬‬
‫קידוש החודש לא יביא לשום מחלוקת )ראה הערה י"ב לעיל(‪  .‬‬
‫החששות הטכניים של שר‪-‬שלום מופרזים בקרב המוסלמים יש בימינו קבוצות‬
‫המקיימות את דתן לפי לוח התלוי בראיית הירח על‪-‬פי עדים‪ .‬בחיי היומיום הם‬
‫מנהלים שני לוחות שנה זה לצד זה‪ :‬לוח שנה שנה קבוע אזרחי‪ ,‬ולוח שנה דתי התלוי‬
‫בראיית הירח בכל חודש‪ .‬הסטייה בין שתי הלוחות מגיעה לעיתים לשני ימים‪ ,‬ואין‬
‫הדבר פוגע כלל בשום ענין חיוני‪  .‬‬
‫כשנגיע לכך ניתן יהיה להשתמש בלוח עזר נוסף לצורך ניהול חיי היום יום כגון‪ :‬לפי‬
‫מיספור ימים‪ ,‬או לפי מספר השבועות‪/‬פרשת השבוע‪ ,‬כפי מה שיוחלט‪ ,‬ולפי נוחות‬
‫הציבור‪ .‬דווקא בימינו‪ ,‬בימי הטכנולוגיה הגבוהה והפיתוח המדעי המהיר‪ ,‬החששות‬
‫לבעיות מעשיות מקיום קביעה ע"פ הראייה קטנים יותר מאי פעם‪ .‬באמצעי התקשורת‬
‫של ימינו יוכלו להודיע את קידוש החודש ברגע אחד לכל העולם‪ .‬אם תמצא דרך איתות‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪51‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫שאיננה כרוכה בחילול שבת ויו"ט ‪ -‬ייתכן שסנהדרין תוכל בעתיד לבטל את יו"ט שני‬
‫של גלויות‪ .‬כמובן עניין זה דורש בירור הלכתי מעמיק‪  .‬‬
‫כל מאמץ יהיה כדאי לשוב ולקיים את מצוות התורה "החדש הזה לכם" – כזה‬
‫ראה וקדש‪ ,‬כפי שנצטוינו בגאולת מצרים‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫)כא( לאורך מאמרו שר‪-‬שלום מעדיף את ההסברים המציגים את יתרונות הלוח‪,‬‬
‫למרות שהוא מודע לחוסר הדיוק שבלוח הנוכחי‪ .‬גם לדעתו חוסר הדיוק חייב להפתר‪,‬‬
‫אלא שהוא רואה פתרון זה ביצירת לוח קבוע חדש מתוקן‪ ,‬ולא בחזרה לקידוש החודש‬
‫על‪-‬פי הראייה‪ .‬מצב של קידוש החודש על‪-‬פי הראייה מפחיד את שר‪-‬שלום‪ :‬הדבר‬
‫נראה לו כמצב של אי סדר‪ ,‬או גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה‪ .‬עם זאת‪ ,‬דומני שגם‬
‫שר‪-‬שלום לא מתווכח כי מבחינה היסטורית בזמן בית המקדש ואחריו נהגו לקבוע את‬
‫החודשים על פי הראייה‪ ,‬כמתואר במשנה ובתלמוד‪  .‬‬
‫גם אם נסכים לדעתו של שר‪-‬שלום שלוח קבוע הינו יותר "נוח" מאשר קביעה מידי‬
‫חודש על‪-‬פי ב"ד‪ ,‬הרי שקיום המצוות ביהדות לא נמדד לפי נוחות כזו או אחרת‪ .‬אם‬
‫התורה קבעה שיש מצווה לקדש את החודש על‪-‬פי ראיית הלבנה דווקא‪ ,‬הרי שלא‬
‫נוחות וחוסר נוחות יהיו הפרמטרים לקיום המצווה‪  .‬‬
‫במאמרו רואה שר‪-‬שלום את הלוח הנוכחי כמודל מושלם לעומת קידוש החודש ע"פ‬
‫הראייה‪ .‬הוא נסמך על דברי בן ששון שהלוח הוא מפותח מבחינה "מדעית וחברתית"‪  .‬‬
‫כפי שהוכחנו לעיל‪ ,‬רק רב סעדיה גאון וההולכים בשיטתו ראו את הלוח עדיף על‬
‫קידוש החודש‪ ,‬אולם זאת מפני שהם ראו בלוח על כל כלליו כמסור ביד משה רבינו‬
‫מסיני‪ .‬לא יתכן שמי שרואה עדיפות בלוח מפני שהוא "מפותח"‪ ,‬יסתמך על גאונים‬
‫הרואים את הלוח כעדיף דווקא בגלל עתיקותו! ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫)*( הערה מסכמת‪ :‬בהתכתבות בין מספר אנשים שנערכה בקיץ תשס"ו‪,‬‬
‫לאחר פרסום מאמרו של שר‪-‬שלום‪ ,‬העלה שר‪-‬שלום את השאלה מהי מידת הסמכות‬
‫שתייחס הסנהדרין העתידית לרמב"ם‪ ,‬שהרי בזמן הזה אין פסיקת הרמב"ם נחשבת‬
‫כפסיקה בלעדית‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪52‬‬

‫אולם נראה לי שבמקרה זה אין שאלה‪ :‬מלבד הדעות הבודדות שהובאו במאמר זה‪,‬‬
‫נראה שכל גדולי ישראל במשך הדורות מהראשונים ועד אחרוני האחרונים קיבלו את‬
‫ההנחה שלעתיד לבוא יחזור קידוש החודש ע"פ הראייה‪  .‬‬
‫אביא כאן שלושה מגדולי הפוסקים בדורנו‪  :‬‬
‫בספר משנה ברורה‪ ,‬באור הלכה לאו"ח סימן תכ"ז כתב‪  :‬‬
‫‪ ...‬יהיה הגאולה ונקדש על‪-‬פי הראיה‪  .‬‬
‫בהסכמת הרש"ז אויערבאך ל"ספר הלכות קידוש החודש על‪-‬פי הרמב"ם" )עמ' ‪(2‬‬
‫כתב‪  :‬‬
‫גם אני פורס בשלום כת"ר ומצטרף לברכה ותפלה להקב"ה המקדש עמו ישראל‬
‫שיזכנו לקדש ראשי חדשים ולשמחנו בבנין בית קדשנו במהרה בימינו אמן סלה ‪ ‬‬
‫יבדל לחיים טובים וארוכים הרב חיים קנייבסקי שליט"א מחבר ספר "שקל‬
‫הקודש" על הלכות קידוש החודש והלכות שקלים בסוף ההקדמה‪  :‬‬
‫‪ ...‬ונזכה לראות בביאת הגואל צדק במהרה ושיחזור קידוש החודש ע"פ הראייה‬
‫למקומה במהרה בימינו אמן‪  .‬‬
‫ראויים לאזכור הם דברי הרב קוק ב"משפט כהן" סימן צד‪ ,‬ג )ירושלים תשמ"ה‪,‬‬
‫עמ' ק"פ(‪ .‬הרב קוק מתייחס לדעת השאילתות )פרשת ויקהל( ותמצית הבנתו בדבריו‬
‫היא שבזמן שב"ד בקי בסוד העיבור הוא מחויב לקדש ע"פ החשבון המדויק‪ ,‬ובזמן‬
‫שאין חכמים בקיאין בסוד העיבור ניתן לדחות ע"פ לא אד"ו ראש‪ .‬וראשונים אחרים‬
‫חולקים על השאילתות וסוברים שהחשבון שלנו נחשב מדוייק ע"פ סוד העיבור‪ ,‬ניתן‬
‫לומר שהחשבון שלנו שקול לראייה‪" ,‬ואם כן לא נהיה צריכים לקדש ע"פ הראייה‪,‬‬
‫אולם מכל מקום יש לומר דנהיה חייבים לומר אז מקודש בכל חידוש של חודש שע"פ‬
‫חשבון העתיק‪ ,‬אע"פ שלא נקבל עדי ראיה"‪ .‬אולם נראה מתשובה זו שהרב קוק דן‬
‫בשאלה אם יהיה לנו סנהדרין בזמננו‪ ,‬לפני הגאולה השלמה‪ ,‬האם נהיה מחוייבים‬
‫לקדש ע"פ הראייה‪ ,‬כפי שעלתה השאלה בזמנם של רלב"ח וריב"ר‪ .‬אולם על ימי‬
‫הגאולה השלמה‪ ,‬של ינון ואליה לא דן‪ .‬הרמב"ן וההולכים בעקבותיו הגבילו את תקנת‬
‫ר' הלל‪ ,‬וכתבו שלאחריה יחזרו לקדש עפ"י הראייה‪ .‬עד מתי התקנה לשיטות‬
‫הראשונים ראה תורה שלמה‪ ,‬כרך י"ג‪ ,‬עמ' לח‪-‬לט ותמצית הדברים‪  :‬‬
‫‪ (1‬עד ביאת אליהו )רמב"ן‪ ,‬תשב"ץ( ‪ ‬‬
‫‪ (2‬עד ביאת "מורה צדק" )יסוד עולם( ‪ ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪53‬‬ ‫תגובה‪ ‬למאמר‪" :‬האם‪ ‬נשוב‪ ‬לקדש‪ ‬חודשים‪ ‬על­פי‪ ‬הראייה"?‪   ‬‬

‫‪ (3‬עד ביאת המשיח )ר"ן‪ ,‬יוחסין( ‪ ‬‬

‫‪ (4‬עד שתחזור עטרה ליושנה )רא"ה( ‪ ‬‬
‫‪ (5‬עד שנשוב למקומנו הראשון )רא"ש(‪  .‬‬
‫עיקרון הלכתי ידוע הוא שהלכתא כבתראי‪ .‬הטעם לעיקרון זה הוא שהאחרונים‬
‫ראו את דברי הראשונים‪ ,‬ואילו הראשונים לא ראו את דברי האחרונים‪ .‬ואם‬
‫האחרונים מלאם ליבם לחלוק על הראשונים לאחר שראו את דבריהם הרי שדבריהם‬
‫נאמרו בשיקול דעת ובירור הדברים )ראה דברי הרי"ף בסוף מסכת עירובין(‪ .‬נראה לי‬
‫שבנושא זה של קידוש החודש הדברים ברורים שבעתיים‪ :‬לא זאת בלבד שהרמב"ם‬
‫ראה את שיטת רס"ג‪ ,‬אלא שהוא גם חיוה דעתו שלא יתכן שבעלי השיטה מאמינים‬
‫בה‪ .‬המהפכה הגדולה של הרמב"ם היא שהרמב"ם הציג בהלכות קידוש החודש את‬
‫המושג של חשבונות הראייה בבהירות שאין כדוגמתה‪ .‬דבריו של הרמב"ם נראו‬
‫משכנעים‪ ,‬ולכן נתקבלו בעם ישראל‪ .‬גם הרמב"ן שחלק על הרמב"ם לא חלק אלא‬
‫בנושא זה של סמכות הלוח שבידינו‪ ,‬ולא הסכים לקבל שקיימת הלכה למשה מסיני על‬
‫הלוח שלנו בזמן הזה‪ ,‬אבל על העיקרון של קידוש החודש כדרך המועדפת – לא חלק על‬
‫הרמב"ם‪ .‬ויתכן שעיקר הסמך של הרמב"ם הוא על העובדה שמצוות קידוש החודש‬
‫דוחה את השבת‪ ,‬ואם הייתה אפשרות להשתמש בלוח – מדוע לא עברו לשימוש בלוח‬
‫שיחסוך את בעית חילול השבת וההבדל במועדים בין הקרובים לרחוקים )ראה הערה‬
‫יא(? ‪ ‬‬
‫ולעניין הדבר שחלק מהשיטות שהביא שר‪-‬שלום מאפשרות גם קידוש החודש וגם‬
‫חשבון קבוע – הרי גם מי שמאפשר חשבון אחר‪ ,‬יצטרך להודות בעובדה שישנה שיטה‬
‫שמצוה לקדש את החודש ע"פ הראייה‪ ,‬ואז – גם אם עקרונית ניתן להשתמש בלוח‬
‫בזמן שיש סנהדרין – עדיף להשתמש במצוות קידוש החודש ע"פ הראייה‪  .‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נחזור שוב על הקביעות העולות מההערות‪  :‬‬
‫‪ .1‬חששו של שר‪-‬שלום שקידוש החודש הוא דבר שאי אפשר לעמוד בו הינו מוגזם‪  .‬‬
‫‪ .2‬הטעם המרכזי והמבורר )הלכתית והיסטורית( שעברו ללוח הקבוע הוא‬
‫התבטלות ב"ד‪ .‬טעמים אחרים הם נספחים בלבד‪ ,‬ועל שיטת רס"ג שהלוח הוא עיקר‬
‫נמצאו עוררין רבים‪ .‬וודאי שלא כל אחד רשאי להמציא סיבות למעבר ללוח הקבוע‪  .‬‬
‫‪ .3‬דרך המלך היא שרוב מניין ובניין של חכמי ישראל הראשונים והאחרונים‬
‫סוברים כי תחזור מצוות קידוש החודש ע"פ הראייה‪ .‬בהערותינו לעיל הראינו נקודות‬
‫חולשה המצויות בשיטות החולקים‪ ,‬הקשורות ככל הנראה לפולמוס כנגד הקראים‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪89‬‬ ‫שיטת‪ ‬ספר‪ ‬יראים‪ ‬בענין‪ ‬בין‪ ‬השמשות‪ ‬וצאת‪ ‬הכוכבים‪   ‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫שיטת ספר יראים ‪ ‬‬
‫בעניין בין השמשות וצאת הכוכבים ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫שי ואלטר ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבין השיטות הפחות מקובלות בסוגיית בין השמשות‪ ,‬היא שיטת ר' אליעזר ממץ‬
‫)הרא"ם( בעל ספר היראים‪ .‬בכיפה שולטות שיטת הגאונים ושיטת רבינו תם‪ .‬בארץ‬
‫ישראל נהוגה למעשה שיטת הגאונים‪ ,‬אם כי יש מהפוסקים המעלים שיש להחמיר גם‬
‫כשיטת ר"ת‪  .‬‬
‫על כן‪ ,‬כמעט שאין איש שם על לב ויודע מהי שיטת היראים )ועוד פחות מפורסמת‬
‫ממנה היא שיטת הראב"ן(‪  .‬‬
‫במאמר זה נבאר את שיטת היראים‪ ,‬ונראה את שיטתו המיוחדת‪ .‬היראים‬
‫טרח לבסס את שיטתו כנגד שיטת רבינו תם‪ ,‬ולכן יש ערך עצום בהבנת שיטת‬
‫היראים עצמה‪ ,‬וכיצד הבין בעל היראים את שיטת רבינו תם‪  .1‬‬
‫תוך בירור שיטת היראים העלינו‪ ,‬שלחכם זה היו כמה דרכים מקוריות ומעניינות‬
‫לבסס את שיטתו‪  .‬‬
‫ואית לן למילף כמה הלכתא רבוותא משיטת היראים‪  .‬‬
‫תוך כדי בירור שיטת היראים מתבררת שיטת רבינו תם כפי שהבין אותה בעל‬
‫היראים‪  .‬‬
‫לעניין זה יש חשיבות גדולה‪ :‬בדורות האחרונים העלו כמה ת"ח הבנה בדברי ר"ת‬
‫ששיטתו דומה לשיטת הגאונים‪  :‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪  1‬על היחס בין הרא"ם לר"ת ראה במאמרו של ר' משה רייך‪ ,‬מבוא ל"יראים השלם"‪ ,‬סיני‪ ,‬ספר היובל‬
‫ירושלים תשי"ח‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪90‬‬

‫השיטה המקובלת היא שכאשר שוקעת השמש באופק )המכונה ע"פ חלק‬
‫מהראשונים שקיעה ראשונה( עדיין הוא יום לר"ת עד הילוך ¼ ‪ 3‬מיל‪ .‬החל מזמן זה‬
‫)המכונה ע"פ חלק מהראשונים שקיעה שניה( מתחיל זמן בין השמשות הנמשך עד‬
‫הילוך ¾ מיל‪ .‬ובסוף בין השמשות‪ ,‬כאשר חלפו סה"כ ‪ 4‬מילין מהשקיעה )הראשונה(‬
‫הגיע זמן הלילה "צאת הכוכבים"‪  .‬‬
‫הקושייה העולה על ר" ת היא מהמציאות האסטרונומית‪ :‬לפי שיטתו גם אם נקח‬
‫את מהלך המיל הקצר ‪ 18 -‬דקות הרי שעד ½ ‪ 58‬דקות‪ 2‬משקיעת השמש באופק‪ ,‬הרי‬
‫זה יום גמור‪ ,‬ומותר בעשיית מלאכה בע"ש‪  .‬‬
‫והרי בזמן זה רואים בא"י שהרקיע כבר מלא בכוכבים‪ ,‬ואיך ניתן לומר שזמן זה‬
‫הוא עדיין יום‪  .‬‬
‫אותם ת"ח העלו שזמן השקיעה הראשונה של ר"ת אינו כאשר השמש שוקעת‬
‫באופק אלא מוקדם יותר )נניח‪ ,‬כשעה לפני שקיעת השמש באופק(‪ .‬כך יוצא שהשקיעה‬
‫השניה של ר"ת היא סמוך לשקיעת השמש באופק )היינו הך‪ ,‬או מעט אחריה( ועל זאת‬
‫הדרך צאת הכוכבים הוא סמוך או מעט אחרי ל ¾ מיל אחר השקיעה באופק‪ .‬והרי‬
‫הסבר זה דומה מאוד לשיטת הגאונים‪ ,‬לפיה ביה"ש מתחיל בשקיעת החמה באופק‪,‬‬
‫ונמשך ¾ מיל אחריה ואז מתחיל הלילה‪ .‬למותר לציין שבדורות האחרונים לא היה‬
‫הסבר זה מקובל‪ .‬אולם אותם ת"ח טענו שאכן ההבנה בשיטת ר"ת באמת השתבשה‬
‫בדורות האחרונים‪ ,‬ואילו בדורות הראשונים באמת הבינו את דברי ר"ת כהבנתם; ואף‬
‫הם חזרו על דברי הראשונים וניסו להוכיח כי כבר הראשונים סברו כדעתם‪ ,‬ובאמת‬
‫אין מחלוקת בין הגאונים לר"ת‪ .‬ובכך דימו שהעלו מזור ל‪ 2-‬קושיות עצומות‪  :‬‬
‫הא' – כיצד ייתכן ששיטת ר" ת סותרת את המציאות ? הב' – כיצד ייתכן שהיתה‬
‫מאות בשנים מחלוקת גדולה כזאת על עניין תדיר כזה – סוף היום ותחילת הלילה ? ‪ ‬‬
‫ברם‪ ,‬היו שהקשו על הבנה מחודשת זאת קושיות עצומות מהגמ' בפסחים‪ :‬למעשה‬
‫מה שעשו בעלי ההבנה המחודשת הוא "לגרור" את השקיעה הראשונה של ר"ת אחורה‬
‫לתוך היום‪ :‬כתוצאה מכך חייבים לגרור גם את הנץ החמה קדימה לתוך היום‪ ,‬כי‬
‫מהסוגייה משמע ששני חצאי היום הם סימטריים‪ :‬המחצית הראשונה של היום מהנץ‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 2‬השיטה של ‪ 18‬דקות בדעת ר"ת צריכה עיון גדול‪ ,‬שהרי אם הזמן בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים‬
‫הוא זמן הילוך ‪ 4‬מילין‪ ,‬הזמן מהנץ החמה עד שקיעת החמה הוא זמן הילוך ‪ 32‬מילין‪ ,‬הרי שמשך הזמן‬
‫משקיעה החמה לצאת הכוכבים הוא שמינית ממשך הזמן המהנץ ועד השקיעה‪ .‬וכיון שידוע לנו ע"פ‬
‫המציאות שביום הבינוני )תקופות ניסן ותשרי( משך הזמן בין הנץ לשקיעה הוא ‪ 12‬שעות שוות שלנו או‬
‫‪ 720‬דקות שלנו‪ ,‬הרי שמשך הזמן של הילוך ‪ 4‬מיל שווה ל‪ 90-‬דקות‪ ,‬כלומר הילוך מיל הוא ‪ 22.5‬דקות‬
‫ולא ‪ .18‬וכבר הרגיש בדבר זה הרב יהודה לוי שליט"א בספרו "זמנים כהלכה" עמ' עט וראה שם מה‬
‫שכתב לתרץ‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪91‬‬ ‫שיטת‪ ‬ספר‪ ‬יראים‪ ‬בענין‪ ‬בין‪ ‬השמשות‪ ‬וצאת‪ ‬הכוכבים‪   ‬‬

‫עד חצות היום שווה למחצית השנייה‪ :‬מחצות עד השקיעה ‪ ---‬הילוך של ‪ 15‬מילין‬
‫כ"א; לכן כל גרירה של השקיעה אחורה‪ ,‬תגרום בהכרח לגרירה בשיעור דומה של הנץ‬
‫קדימה‪ ,‬אם אנו מעוניינים שחצות היום יהיה ממוצע בין הנץ לשקיעה‪ .‬ואם לא נגרור‬
‫את הנץ קדימה‪ ,‬אלא רק את השקיעה אחורה הרי שחצות היום לפי הגמ' יהיה מוקדם‬
‫לזמן בו השמש עומדת בשיא גובהה בחצי השמים‪ ,‬מה שיהיה קשה מסוגיות אחרות‬
‫בש"ס‪  .‬‬
‫וכן הקשו על דעתם שאם נאמר כדבריהם‪ ,‬איך נתנו לנו חכמים שיעור בלתי מוחשי‬
‫כזה שברגע מסוים בו השמש נמצאת ברקיע זהו הנץ או שקיעה ? בשלמא אם נניח‬
‫שהנץ הוא עליית השמש באופק המזרחי‪ ,‬והשקיעה – העלמות השמש באופק המערבי‪,‬‬
‫הרי שיש תופעה אסטרונומית ברורה שהאדם יכול להתייחס אליה ולקבוע לפיה את‬
‫סדרי הזמנים‪ ,‬אולם כדבריהם אין תופעה מוחשית כזאת‪ ,‬וקשיא‪  .‬‬
‫]והסוגייה שם עוסקת במי שהיה בדרך רחוקה של ‪ 15‬מיל מירושלים‪ ,‬כלומר יש לו‬
‫שהות להגיע לירושלים כל זמן הקרבת הפסח מחצות היום ועד השקיעה‪ ,‬ולפי בעלי‬
‫ההבנה המחודשת‪ ,‬ע"כ השקיעה הזאת היא כשעה לפני שקיעת השמש באופק‪ ,‬ולא‬
‫מצינו בשום דוכתי איך תשוער שקיעה זו[‪  .‬‬
‫להלן נראה ששיטת ר"ת כפי שהיא מובאת בספר יראים‪ ,‬תואמת את השיטה‬
‫המקובלת בהבנת רבינו תם‪  .‬‬
‫הציטוט משיטת היראים שיובא כאן הוא ע"פ מהדורת "ספר יראים השלם" שהיא‬
‫מהדורת אברהם‪-‬אבא שיף‪ ,‬ווילנא תרנ"ט על פי כתב‪-‬יד יחיד‪ ,‬פריז ‪ 1309‬למניינם‪  .‬‬
‫בסימן רע"ד )דפוס ישן סימן קב( עוסק הרא"ם בעניין מחללי שבת‪ .‬בסוף סימן זה‬
‫עובר הרא"ם לעסוק בעניין תוספת שבת מחול על הקודש‪ .‬איתא שם‪  :‬‬
‫‪ ‬‬
‫ואמרה תורה לנהוג איסור שבת קודם שבת ולאחר שבת להוסיף מחול על הקדש‬
‫כדתנן פ' יוה"כ ]פ"א ב'[ ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש וכי יכול יתענה‬
‫בתשעה ת"ל בערב אי בערב יכול משתחשך ת"ל בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה‬
‫מבעוד יום מכאן שמוסיפין מחול על הקדש אין לי אלא בכניסתו ביציאתו מניין‬
‫ת"ל מערב עד ערב אין לי אלא יוה"כ שבתות מניין ת"ל תשבתו ימים טובים מניין‬
‫ת"ל שבתכם הא כיצד כל שנאמר בו שבות מוסיפין מחול על הקודש ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪92‬‬

‫עד כאן הרקע ההלכתי לעניין תוספת שבת‪ .‬מכאן ואילך עובר הרא"ם לפרש את‬
‫שיטתו‪  :‬‬
‫‪ ‬‬
‫ותוספת לא מצינו לה שיעור אך קודם בין השמשות מעט‪ .‬ועתה אפרש כניסת שבת‬
‫ובין השמשות מתי הוא‪  :‬‬
‫נראה לי דמהלך ה' מילין קודם ראות הכוכבים לחוץ פי' כשיצאו כל הכוכבים הוי‬
‫לילה מדאורייתא‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫מושג ראשון המתבאר בדברי הרא"ם‪ :‬מתי מתחיל לילה מדאורייתא‪ .‬זמן זה הוא‬
‫זמן מהלך ‪ 5‬מילין קודם הראות כל הכוכבים‪ .‬כלומר ‪ 5‬מילין קודם התופעה‬
‫האסטרונומית של הראות כל הכוכבים הוא זמן לילה‪ .‬נמצא שיש בירור מציאותי‪-‬‬
‫אסטרונומי לשאלה מתי הלילה מתחיל‪  .‬‬
‫הוכחה )בכמה שלבים(‪  :‬‬
‫‪ ‬‬
‫דלילה ויום מתי הוא גמרינן במגילה ]כ' ב'[ מדכתיב בעזרא ואנחנו עושים‬
‫במלאכה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים וכתיב והיה לנו הלילה משמר והיום‬
‫מלאכה‪  .‬‬
‫פי' צאת הכוכבים דעזרא ‪ -‬התחלת צאתם בהכנס בעובי הרקיע לצאת למשול‬
‫בלילה ומתחלת צאתם עד וגומרם ירידתם שנראין כולם החוצה שעוברין עביו של‬
‫הרקיע מהלך חמשת מילין‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫על פי הכתובים בעזרא מוגדר היום מעלות השחר ועד צאת הכוכבים‪ .‬המושג צאת‬
‫הכוכבים בעזרא אינו צאת כל הכוכבים = הראות כל הכוכבים ברקיע‪ ,‬אלא רק התחלת‬
‫צאתם‪  .‬‬
‫העולה מדברי הרא"ם שצאת הכוכבים הוא תהליך הנמשך ‪ 5‬מילין‪ :‬תחילתו של‬
‫תהליך זה כאשר מתחילים הכוכבים להכנס בעובי הרקיע‪ .‬על‪-‬פי הגמרא בפסחים צד‪,‬‬
‫ע"א מתבאר כי היו מחכמי ישראל שסברו שהרקיע מעל כדור הארץ נטוי בצורה של‬
‫כיפה אטומה‪ .‬בגמרא מתואר מהלך השמש במשך היום באופן זה‪ :‬במשך כל היום‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪93‬‬ ‫שיטת‪ ‬ספר‪ ‬יראים‪ ‬בענין‪ ‬בין‪ ‬השמשות‪ ‬וצאת‪ ‬הכוכבים‪   ‬‬

‫השמש מהלכת מתחת לכיפה ממזרח למערב‪ .‬אח"כ השמש נכנסת לתוך עובי הכיפה‬
‫לתוך פתח המכונה בשם 'חלון'‪ .‬לאחר שעברה השמש את החלון היא מטפסת מעל‬
‫לכיפה בכיוון ההפוך ממערב למזרח ובמשך כל הלילה היא נמצאת מאחורי הכיפה‪.‬‬
‫לפנות בוקר יורדת השמש ונכנסת דרך חלון שנמצא בצד מזרח ואחרי שהיא עוברת‬
‫דרך חלון זה היא מופיעה ושוב מבצעת את התנועה הימוית ממזרח למערב‪  .‬‬
‫בגמ' שם יש כמה שיטות‪ ,‬והרא"ם נוקט את שיטת עולא שזמן מהלך השמש מתחת‬
‫לכיפה נמשך כהילוך ‪ 30‬מיל של אדם בינוני‪ .‬פרק הזמן שבו השמש שוהה בחלון הוא ‪5‬‬
‫מילין‪ .‬מודל זה אמנם איננו תואם את המציאות האסטרונומית )והאריך בכך המהר"ם‬
‫אלאשקר בתשובה צ"ו( אולם מבחינתנו יש לו חשיבות רבה‪ :‬באמצעות מודל אנו‬
‫יכולים לדעת מהו היחס בין הדמדומים של הבקר או הערב )שזה הזמן בו שוהה השמש‬
‫בחלונה( לשיעור היום )כאשר השמש נראית ומהלכת מתחת לכיפה(‪ .‬ואכן יחס זה ניתן‬
‫שם בגמרא ע"י עולא‪ 1:6 :‬שיעור היום מהלך ‪ 30‬מיל‪ ,‬שיעור מהלך השמש בחלון ‪5‬‬
‫מיל‪  .‬‬
‫החידוש הגדול של הרא"ם הוא שלא רק מהלך השמש בכיפה נמשך ‪ 5‬מיל אלא גם‬
‫מהלך הכוכבים עצמם‪ :‬בתחילת תהליך צאתם הם נכנסים לכיפה‪ ,‬ובסוף התהליך הם‬
‫נראים כולם מחוץ לכיפה‪ ,‬וכה דבריו‪  :‬‬
‫‪ ‬‬
‫וזה למדנו בפסחים פ' מי שהיה ]צ"ד א'[ נמצא עוביו של רקיע כו' ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫מה שנותר לרא"ם להוכיח הוא שתחילת צאת הכוכבים הוא אכן לילה‪ .‬הרא"ם‬
‫מוכיח זאת על‪-‬סמך פירושו‪ ,‬שיש זהות בין זמן תחילת צאת הכוכבים )צאת הכוכבים‬
‫דעזרא( לבין הזמן המכונה בגמ' "שקיעת החמה"‪ .‬המשותף לשני זמנים אלו שהם‬
‫מתחילים ‪ 5‬מילין קודם צאת כל הכוכבים‪  .‬‬
‫לפי הבנת הרא"ם‪ ,‬אנו רואים מדיני קדשים שזמן "שקיעת החמה" נחשב ללילה‪  :‬‬
‫א( בדין פסול הדם‪ .‬ב( בזמן הכשר לשחיטה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ומנין שמהלך חמשת מילין קודם הראותם החוצה הוי לילה ? ‪ ‬‬
‫שהרי דם נפסל בשקיעת החמה כדאמרינן באיזהו מקומן בזבחים ]נ"ו א'[ ‪ ‬‬
‫והא דתנן במגילה ]כ' ב'[ "כל היום כשר לשחיטה" מ"ביום זבחכם" למדנו ‪ ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪94‬‬

‫ו"יום זבחכם" מביום דעזרא ילפינן בפ' הקורא את המגילה למפרע ‪ ‬‬
‫ויום זבחכם לא הוי אלא עד שקיעת החמה ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫בגמרא בזבחים )נ"ו ע"א( איתא שדם נפסל בשקיעת החמה‪  .‬‬
‫ובמשנה במגילה )כ‪ ,‬ע"ב( איתא שכל היום כשר לשחיטה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫כל היום כשר … לשחיטה … ולהזיה )זריקת הדם ‪ -‬רש"י( ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫הגמ' לומדת את זמן השחיטה מהפסוק "ביום זבחכם" )ויקרא יט(‪ .‬ובאותו עמוד‬
‫בגמרא לעיל מוכיח ר' זירא מהכתובים שתחום היום הוא בין עלות השחר לצאת‬
‫הכוכבים‪  .‬‬
‫כלומר‪ :‬אותו יום של המשנה מסתיים ב"צאת הכוכבים" דעזרא‪ .‬ומכאן שיש זהות‬
‫מוחלטת בין סוף היום לצאת הכוכבים דעזרא‪  .‬‬
‫הרא"ם ממשיך את ההוכחה שגם המושג "שקיעת החמה" מציין את סוף היום‪  :‬‬
‫‪ ‬‬
‫והוא חמשת מילין קודם הראות הכוכבים חוצה‪  ,‬‬
‫כדאמרינן בפסחים פ' מי שהיה טמא ]צ"ג ב'[‪  :‬‬
‫‪ ‬‬
‫אמר עולא‪ :‬מן המודיעים לירושלים פי' דתנן במתניתין דהוי דרך רחוקה ‪ -‬ט"ו‬
‫מילין הוי‪  .‬‬
‫סבר לה כהא דאמר רבב"ח אמר ר' יוחנן‪ :‬כמה מהלך אדם בינוני ביום ? ‪ ‬‬
‫עשרה פרסאות‪  :‬‬
‫מעלות השחר עד הנץ החמה ‪ -‬מהלך ה' מילין; ‪ ‬‬
‫משקיעת החמה עד צאת הכוכבים ‪ -‬ה' מילין; ‪ ‬‬
‫פשו להו תלתין‪  :‬‬
‫חמיסר ‪ -‬מצפרא לפלגא דיומא ‪ ‬‬
‫וחמיסר ‪ -‬מפלגא דיומא עד אורתא ‪ ‬‬
‫עולא לטעמיה‪ ,‬דאמר עולא‪ :‬איזה דרך רחוקה ? כל שאינו יכול ליכנס בשעת‬
‫שחיטה‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪95‬‬ ‫שיטת‪ ‬ספר‪ ‬יראים‪ ‬בענין‪ ‬בין‪ ‬השמשות‪ ‬וצאת‪ ‬הכוכבים‪   ‬‬

‫‪ ‬‬
‫אלמא מפסח שיש בו חיוב כרת פטרי ליה מטעם דשעת שחיטה דילפינן מביום‬
‫זבחכם לא הוי ]יותר[ מחמשה מילין קודם צאת הכוכבים‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫עולא סובר שדרך רחוקה הוא מהלך ‪ 15‬מילין‪ ,‬ואדם המרוחק ‪ 15‬מיל מירושלים‬
‫בתחילת זמן קרבן פסח )חצות היום( נחשב בדרך רחוקה‪ ,‬ונפטר מכרת‪ ,‬כיון שאם‬
‫יתחיל ללכת לא יספיק להגיע עד סוף זמן שחיטת פסח – שקיעת החמה‪ .‬אנו רואים‬
‫שהזמן האחרון לשחיטת קרבן פסח הוא 'שקיעת החמה'‪ ,‬ובדברי ר' יוחנן מצויין שזמן‬
‫זה הוא ‪ 5‬מיל קודם 'צאת הכוכבים'‪ .‬על כרחנו אין צאת כוכבים זה אותו צאת‬
‫הכוכבים דעזרא‪ ,‬שהרי צאת הכוכבים דעזרא הוא סוף היום )ע"פ הגמרא במגילה(‪,‬‬
‫ואילו צאת הכוכבים כאן הוא ‪ 5‬מילין אחר שקיעת החמה‪  .‬‬
‫הרא"ם מזהה את 'שקיעת החמה' דפסחים עם 'צאת הכוכבים' דעזרא‪ .‬ומתקבלת‬
‫המשוואה הבאה‪  :‬‬
‫‪ ‬‬
‫שקיעת החמה = תחילת צאת הכוכבים 'צאת הכוכבים' דעזרא = ‪ 5‬מילין קודם‬
‫צאת כל הכוכבים‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫]הערה‪ :‬אמנם הנחה זו של הרא"ם‪ ,‬ששקיעת החמה היא סוף היום במוחלט איננה‬
‫מחוייבת‪ .‬ניתן להניח שתחילת הלילה הוא אמנם צאת חלק מהכוכבים ‪' -‬צאת ג'‬
‫כוכבים' ואירוע זה מתרחש אחרי שקיעת החמה‪ ,‬כפי שפירשו הגאונים‪ .‬ברם‪ ,‬לעניין‬
‫קדשים מסתיים היום כבר בשקיעת החמה‪ .‬אבל הרא"ם לא ראה לחלק בין יום של‬
‫קדשים המסתיים בשקיעת החמה‪ ,‬לבין יום לעניין דינים אחרים המסתיים בצאת ג'‬
‫כוכבים; מבחינה למדנית אין מקום לחלק כך‪ ,‬אחר שהמשנה במגילה כללה את כל‬
‫הדינים בחדא מחתא‪ ,‬והלימוד של ר' זירא מהכתוב בעזרא נסוב על גדר יום המופיע‬
‫במשנה‪ .‬לכן זיהה הרא"ם גם את הופעת ג' כוכבים הנזכרת בסוגייה כתופעה‬
‫שמתרחשת )כבר( בשקיעת החמה )!( כפי שיתבאר לקמן‪  [.‬‬
‫‪ ‬‬
‫וכאן מסכם הרא"ם את פירושיו ומקשרם זה לזה‪  :‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪96‬‬

‫פי' צאת הכוכבים דעולא לא הוי כפי' צאת הכוכבים דעזרא‪  :‬‬
‫פי' ההיא דעזרא ‪ -‬תחלת צאתם בעובי הרקיע לרדת להראותם ‪ ‬‬
‫וצאת הכוכבים דעולא ‪ -‬פי' שגמרו יציאתם החוצה ונראים כולם‪  .‬‬
‫משקיעת החמה ‪ -‬פי' שמתחלת החמה לשקוע שנכנסת בעובי הרקיע‪  .‬‬
‫וכשחמה נכנסה מלמטה להכנס למעלה שמתחלת לעלות ‪ -‬כוכבים נכנסים‬
‫מלמעלה ומתחילין לירד‪ .‬גמרה חמה עלייתה שעברה עוביו של רקיע ‪ -‬גמרו‬
‫כוכבים ירידתם שעברו עוביו של רקיע ונראים כולם‪ .‬ובאותה עליית חמה וירידת‬
‫כוכבים מהלך ה' מילין למדנו משמתחילין הכוכבים לירד דהיינו ה' מילין קודם‬
‫הראותם החוצה הוי לילה מדאורייתא ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫מדבריו עולה שיש ב' מינים של צאת הכוכבים‪ :‬צאת הכוכבים דעזרא )הנזכר‬
‫במגילה(‪ ,‬תחלת צאתם; צאת הכוכבים דעולא )הנזכר בפסחים(‪ ,‬סוף צאת הכוכבים‪  .‬‬
‫כאשר החמה נכנסת לרקיע הוא זמן תחילת צאת הכוכבים‪ ,‬וכאשר מסיימת החמה‬
‫את כניסתה לרקיע מסיימים הכוכבים את צאתם מחוץ לרקיע‪ .‬קצב כניסת החמה‬
‫)"עליית החמה"( זהה לקצב יציאת הכוכבים )"ירידת הכוכבים"( והוא נמשך כדי‬
‫הילוך של ‪ 5‬מילין‪  .‬‬
‫הערה‪ :‬מלשון הרא"ם נראה ברור שכוונתו לשקיעת החמה באופק‪ :‬שהרי הוא‬
‫כותב‪" :‬וכשחמה נכנסה מלמטה להכנס למעלה שמתחלת לעלות" מבחינה‬
‫קוסמוגרפית החל מחצות היום השמש נמצאת בתהליך של ירידה‪ .‬הרא"ם מסביר‬
‫שבזמן השקיעה השמש מתחילה שוב לעלות )כדי לעלות מעל הכיפה(‪ ,‬משפט זה יכול‬
‫להתבאר היטב רק לפי ההבנה המקובלת שסתם שקיעה היא שקיעה באופק‪ ,‬וגם בעלי‬
‫ההבנה המחודשת‪ ,‬אם ינסו להסביר גם כאן ששקיעה זאת מוקדמת לשקיעה באופק‪,‬‬
‫יאלצו להודות שקשה לשיטתם להבין איזה "עלייה" מתחילה כשעה לפני שהשמש‬
‫שוקעת באופק‪ .‬אבל לפי התפיסה הקוסמוגרפית של הקדמונים‪ ,‬אחרי שהשמש נעלמת‬
‫מעינינו מגמתה לעלות מעל לכיפה‪ ,‬ולפי יסוד זה מסביר הרא"ם שכבר בזמן השקיעה‬
‫באופק‪ ,‬כאשר השמש נכנסת לחלון‪ -‬כבר מתחילה מגמת העלייה של השמש‪  .‬‬
‫לאחר שיישב הרא"ם את הסוגיות בפסחים ובמגילה‪ ,‬נותר לבאר את סוגיית בין‬
‫השמשות במסכת שבת‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫והא דאמרינן בפ' במה מדליקין ]ל"ה ב'[‪  :‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪97‬‬ ‫שיטת‪ ‬ספר‪ ‬יראים‪ ‬בענין‪ ‬בין‪ ‬השמשות‪ ‬וצאת‪ ‬הכוכבים‪   ‬‬

‫אמר ר"י אמר שמואל‪ :‬כוכב אחד – יום‪ ,‬שנים ‪ -‬בין השמשות‪ ,‬שלשה – לילה‪  .‬‬
‫ופירש ר' יוסי בר אבין בכוכבים בינונים ‪ -‬הכי פירושו‪  :‬‬
‫אם תראה כוכב אחד ‪ -‬עדיין לא התחילו הכוכבים להכנס בעובי הרקיע לרדת ואל‬
‫תחוש ואל תדאג בכוכב אחד שאתה רואה‪ ,‬כי גם פעמים רבות בחצי היום כוכב‬
‫אחד נראה‪] .‬אבל[ אם תראה שנים ‪ -‬בין השמשות ויש לחוש שנכנס שיעור ה'‬
‫מילין שכבר התחילו הכוכבים ליכנס בעובי הרקיע מבפנים ולרדת‪ .‬שלשה ‪ -‬לילה‬
‫אם תראה שלשה ודאי התחילו הכוכבים ליכנס ולרדת ולמשול בלילה‪  .‬‬
‫ותניא בבמה מדליקין ]ל"ד ב'[‪  :‬‬
‫איזהו בין השמשות ? ‪ ‬‬
‫משתשקע החמה וכל זמן שפני מזרח מאדימים‪  .‬‬
‫הכסיף העליון ולא התחתון ‪ -‬בין השמשות ‪ ‬‬
‫הכסיף והשוה לתחתון ‪ -‬לילה דברי ר' יהודה‪  .‬‬
‫ר' נחמיה אומר‪ :‬כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל‪  .‬‬
‫ר' יוסי אומר‪ :‬בין השמשות כהרף עין‪ ,‬זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו‪  .‬‬
‫פירש משתשקע החמה דר' יהודה ור' נחמיה משמתחלת לשקוע שנוטה מעט‬
‫ומכירים העולם שרוצה להכנס בעובי הרקיע כשיעור ה' מילין שאמר עולא‬
‫בפסחים דהיינו מעט קודם שקיעת החמה ולשון משתשקע משמע הקדמה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫כאן מתמודד הרא"ם עם ‪ 2‬סוגיות בעניין בין השמשות‪ :‬סוגיית צאת הכוכבים‪,‬‬
‫וברייתא דבין השמשות‪  .‬‬
‫הרא"ם מזהה את זמן צאת הכוכבים ג' כוכבים כסמוך לזמן שקיעת החמה‪  .‬‬
‫צריך שוב לזכור שמושג צאת הכוכבים לפי הרא"ם הוא תהליך שנמשך ‪ 5‬מילין‪.‬‬
‫כלומר למושג זה יש משמעות קוסמוגרפית ולא ויזואלית ! הדבר הוא הפלא ופלא –‬
‫לפי שמבחינה לשונית פירושו של רא"ם הוא מדוייק לאין תכלית – שהרי אם הכוכבים‬
‫"יוצאים" הכוונה שהם נעקרים ממקומם ונעים החוצה ! ואנו היום משתמשים במושג‬
‫'צאת הכוכבים' בלשון מושאלת ומתכוונים להראות הכוכבים‪ .‬אבל לפי הרא"ם צאת‬
‫הכוכבים – הכוונה צאתם ממש ! ‪ ‬‬
‫כאן נאלץ הרא"ם להתמודד עם דברים שקשים לכאורה לפי שיטתו‪ :‬הראות ג'‬
‫כוכבים קובעת לילה‪ ,‬ואיך הדבר מתיישב עם שיטתו ? ‪ ‬‬
‫ואכן כאן מסביר הרא"ם שמדובר על הראות של ג' כוכבים‪  :‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪98‬‬

‫אם נראה כוכב אחד – עדיין יום‪ ,‬כיון שגם בחצי היום כוכב אחד נראה‪ .‬ודאי כוונתו‬
‫לכוכב הלכת נוגה שהבקיאים יכולים לראותו אף באמצע היום‪ .‬הראות שני כוכבים‬
‫היא ספק‪ ,‬לעיתים היא מתרחשת לפני כניסת הכוכבים לרקיע ולעיתים אחר כניסת‬
‫הכוכבים לרקיע‪ ,‬לכן אדם הרואה שני כוכבים צריך לחשוש שכבר התחיל תהליך צאת‬
‫הכוכבים‪) .‬ואולי נפקא מינה למקרה שמעונן במערב או כד' ולא רואים אם גוף השמש‬
‫שקע באופק(‪ .‬שלשה כוכבים הם לילה גמור‪ ,‬כי ודאי שהכוכבים התחילו את תהליך‬
‫צאת הכוכבים – וכאמור זהו צאת הכוכבים דעזרא‪ ,‬וזהו כבר לילה‪  .‬‬
‫מה שיש להעיר על הרא"ם הם הדברים הבאים‪  :‬‬
‫א‪ .‬דברי ר' יוסי בר אבין שם הן כדלהלן‪ :‬אמר ר' יוסי בר אבין‪ :‬לא כוכבים גדולים‬
‫הנראין ביום‪ ,‬ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה‪ ,‬אלא בינונים‪) .‬שבת לה‪ ,‬ב( ‪ ‬‬
‫מדברי ר' יוסי בר אבין שם משמע שאותם כוכבים הנראים ביום )נראה לפרש‪ ,‬בעוד‬
‫השמש מעל האופק‪ ,‬וכן פירש ר' יהוסף שוארץ בספר תבואות שמש ועוד( לא נמנים לג'‬
‫הכוכבים‪ ,‬כלומר אותו כוכב הנראה בחצי היום לא נמנה וחוץ ממנו צריך עוד ג' כוכבים‬
‫אחרים שלא נראים ביום‪ ,‬ומשמע מפשטות לשון הרא"ם שכוכב זה )כנראה נוגה( נמנה‬
‫מג' הכוכבים‪ ,‬אף שאיננו בינוני‪ ,‬אלא הגדול והבהיר בכוכבי השמים ! ‪ ‬‬
‫ב‪ .‬על פי המציאות קשה‪ ,‬ר' יהוסף שוארץ קובע שישנם רק ג' כוכבים הנראים לפני‬
‫השקיעה כוכבי הלכת נוגה וצדק‪ ,‬וכוכב השבת סיריוס‪ ,‬וכידוע כוכבים אלו לא נראים‬
‫בכל העיתות ונדיר מאוד המצב שניתן יהיה לראות בעת ובעונה אחת את שלשת‬
‫הכוכבים הללו‪ ,‬ובהרבה מקרים תשקע השמש באופק ולא ניתן יהיה לראות עדיין אף‬
‫כוכב‪ ,‬והכוכבים שיראו אחרי השקיעה הם בזמן של ודאי לילה לפי הרא"ם‪ ,‬אולם‬
‫מלשון הגמ' משמע שכל עוד נראה כוכב אחד עדיין יום ! ‪ ‬‬
‫ג‪ .‬על שיטת הרא"ם גופא ניתן להקשות‪ :‬כיצד נראים כוכבים אלו אם עדיין לא‬
‫התחילו לצאת מעבר לכיפה ? ויש להסביר כי הכיפה איננה אטומה לגמרי והכוכבים‬
‫המאוד בהירים יכולים להראות גם דרך הכיפה‪ ,‬ומוכח הדבר שהכיפה איננה אטומה‬
‫שהרי כל זמן ‪ 5‬המילין הכוכבים מתחילים להראות זה אחר זה‪ ,‬גם לפני סוף זמן ‪5‬‬
‫מיל‪ ,‬וכמובן כך הוא גם לעניין השמש שאורה ממשיך להראות עד סוף זמן ‪ 5‬מיל אחר‬
‫השקיעה‪ .‬אולם מה שיש עוד להקשות הוא איך יתכן שהכוכב בהיר )כמו נוגה( נראה‬
‫דרך הכיפה גם לפני ש'התחיל לצאת' והשמש הבהירה מכל לא נראית בלילה דרך‬
‫הכיפה ? ועלינו לחזור בנו ולתרץ שכנראה יש כוכבים שכבר קבועים במשמרותיהם‬
‫בתוך הכיפה ולא מאחורי הכיפה‪ ,‬ומעולם הם לא מגיעים לאחורי הכיפה‪ ,‬ולכן הם‬
‫נראים גם ביום‪ .‬ואכמ"ל בקושיות ותירוצים מעין אלו‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪99‬‬ ‫שיטת‪ ‬ספר‪ ‬יראים‪ ‬בענין‪ ‬בין‪ ‬השמשות‪ ‬וצאת‪ ‬הכוכבים‪   ‬‬

‫ד‪ .‬מכל הקושיות האמורות לעיל עולה שקשה ליישב את סוגיית צאת הכוכבים לפי‬
‫שיטת היראים‪ ,‬וגם נשים לב שלא העתיק את כל מימרת ר' יוסי בר אבין "לא כוכבים‬
‫הנראים ביום" וכו' אלא רק את תמצית דבריו "ופירש ר' יוסי בר אבין בכוכבים‬
‫בינונים"‪ .‬ודבר זה‪ ,‬שבזמן שקיעת השמש אין רואים בד"כ ב' או ג' כוכבים הוא‬
‫הקושייה הגדולה ביותר על דברי היראים‪ ,‬ולכן אנו מתיישבים בשיטת הגאונים שג'‬
‫כוכבים נראים רק אחרי ¾ מיל אחר השקיעה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫הסוגיה השניה איתה מתמודד הרא"ם היא הברייתא של בין השמשות‪ .‬מברייתא זו‬
‫עולה שזמן בין השמשות מתחיל לפי שני תנאים‪ :‬ר' יהודה ור' נחמיה אחרי אירוע‬
‫הנקרא בשם "משתשקע החמה"‪ .‬אם מ'תשקע החמה' היינו הך 'שקיעת החמה' הרי‬
‫קשה הדבר‪ ,‬כי לעיל ראינו שהחל משקיעת החמה הוא לילה גמור לפי שיטת היראים‪,‬‬
‫ולא ביה"ש‪ .‬ונשאלת כעת השאלה היכן ממוקם זמן בין השמשות של מסכת שבת לפי‬
‫היראים‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫פירש משתשקע החמה דר' יהודה ור' נחמיה משמתחלת לשקוע שנוטה מעט‬
‫ומכירים העולם שרוצה להכנס בעובי הרקיע כשיעור ה' מילין שאמר עולא‬
‫בפסחים דהיינו מעט קודם שקיעת החמה ולשון משתשקע משמע הקדמה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫הרא"ם מסביר שזמן 'משתשקע החמה' איננו זהה ל'שקיעת החמה'‪ .‬זמן זה קודם‬
‫מעט לשקיעת החמה‪ .‬זמן זה הוא כאשר העולם מכירים שהשמש "רוצה" ‪ -‬עומדת‬
‫להכנס בעובי הרקיע‪ ,‬ולהתחיל את מהלך ‪ 5‬המילין בתוך החלון‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫מסקינן בבמה מדליקין‪ :‬אמר רבב"ח א"ר יוחנן‪ :‬הלכה כר' יהודה לענין שבת‪  .‬‬
‫ובה"ש דר' יהודה ‪ -‬אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל שני חלקי מיל ]צ"ל‬
‫שלשה חלקי מיל וכן הוא בסמוך[ פי' קודם שקיעת החמה‪  .‬‬
‫והשתא אתי שפיר דאמר ר"י אמר שמואל ]שבת ל"ה א'[ בין השמשות דר' יהודה‬
‫לר' יוסי כהנים טובלים בו‪ ,‬דהא עדיין יום גדול נראה‪ ,‬לפי פירש שפרשתי‪  .‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪100‬‬

‫הלכה כר' יהודה‪ ,‬וכרבה שפירש את דבריו שזמן ביה"ש הוא ¾ מיל‪ .‬ולפי פירוש‬
‫הרא"ם ¾ מיל קודם שקיעת החמה הוא ביה"ש לר' יהודה אליבא דרבה‪ .‬אולם לפי‬
‫שיטת ר' יוסי ביה"ש הוא כהרף עין ואחרי ביה"ש דר' יהודה‪ ,‬ולכן עד שקיעת השמש‬
‫באופק עדיין הוא יום גמור‪ .‬ומכאן רואים שעד כאן פירש הרא"ם את הסוגייה בפסחים‬
‫אליבא דשיטת ר' יוסי שעד השקיעה הוא זמן יום גמור‪ .‬אולם לעניין כניסת השבת פסק‬
‫ר' יוחנן כר' יהודה‪ ,‬ולכן נזקק הרא"ם בשבת לברר את שיטת ר' יהודה‪ ,‬מה שלא עשה‬
‫עד כאן בסוגיות בפסחים ובמגילה‪  .‬‬
‫לפירושו של הרא"ם יש ‪ 2‬ביטויי שקיעה לר' יהודה‪ ,‬שסובר שמציאות זמן ביה"ש‬
‫היא מציאות זמן ממשית הנמשכת ¾ מיל‪ ,‬ולא 'הרף עין'‪  :‬‬
‫ביטוי השקיעה הראשון הוא 'משתשקע החמה' ואז הוא זמן תחילת ביה"ש לר'‬
‫יהודה‪ ,‬וביטוי השקיעה השני הוא אותו ביטוי מקובל וברור שהכרנו עד כה 'שקיעת‬
‫החמה'‪ .‬אז מתחיל הלילה לכ"ע‪ ,‬והדבר מתבטא ב'צאת הכוכבים דעזרא' התחלת‬
‫ירידתם בתוך הרקיע‪ ,‬תהליך הנמשך ‪ 5‬מיל עד הראות כל הכוכבים אחר שעברו את כל‬
‫עובי הרקיע החוצה‪ ,‬אלינו‪  .‬‬
‫יוצא שכל המחלוקת בברייתא בשבת על זמן ביה"ש היא רק על פרק הזמן שלפני‬
‫השקיעה באופק‪ ,‬אולם אח"כ – לכ"ע הוא לילה גמור‪  .‬‬
‫זמן 'מתשקע החמה' ¾ מיל לפני השקיעה באופק‪  .‬‬
‫הרא"ם כותב שנוטה מעט ומכירים העולם שרוצה להכנס בעובי הרקיע‪  .‬‬
‫כיצד מכירים העולם שרוצה להכנס בעובי הרקיע ? יש שתי אפשרויות למה התכוון‬
‫הרא"ם ויתכן ששתיהן נכונות‪  :‬‬
‫א‪ .‬החמה נמוכה מאוד וקרובה לאופק‪  .‬‬
‫ב‪ .‬אור החמה נחלש לקראת השקיעה וכן הצבע משתנה לגווני הנוטים לאדום‪.‬‬
‫)היום מתבארת תופעה זו בשל הדרך הארוכה יותר שקרני השמש צריכות לעבור‬
‫באטמוספירה(‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ההבחנה אצל הרא"ם בין ‪ 2‬ביטויי שקיעה‪ ,‬איננה מקורית‪ .‬כבר קדמו ר"ת בספר‬
‫הישר‪ ,‬שביסס הבחנה זו על ‪ 2‬עמודים‪  :‬‬
‫א‪ .‬הסתירה בין הסוגייה בפסחים לסוגייה בשבת‪ :‬בפסחים צאת הכוכבים ‪ 5‬מיל‬
‫אחר השקיעה‪ ,‬ובשבת מתשתקע החמה ועד הלילה ¾ מיל בלבד‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪101‬‬ ‫שיטת‪ ‬ספר‪ ‬יראים‪ ‬בענין‪ ‬בין‪ ‬השמשות‪ ‬וצאת‪ ‬הכוכבים‪   ‬‬

‫ב‪ .‬הביטוי הלשוני בפסחים הוא "משקיעת החמה" והביטוי בשבת "משתשקע‬
‫החמה"‪  .‬‬
‫ר"ת חילק בין שקיעה למשתשקע‪ :‬שקיעה היא תחילת השקיעה‪ ,‬משתשקע – אירוע‬
‫מאוחר לשקיעה המתרחש ג' רבעי מיל קודם הלילה‪ .‬ר"ת ממקם את משתשקע ¼ ‪4‬‬
‫מילין )או ¼ ‪ 3‬מילין לפי הבנת התוס' שמעדיפים לנקוט את משך דמדומי הערב‬
‫כמסקנת הגמ' ‪ 4‬מיל ולא ‪ 5‬מיל דאיתותב עולא( אחר שקיעת החמה‪ ,‬ועד אז הוא יום‬
‫גמור‪  .‬‬
‫השאלה הצריכה בירור היא‪" :‬מה רבינו תם סבר שמתרחש בסוף ה‪ 5-‬מילין הללו ?‬
‫הראות של ג' כוכבים‪ ,‬או הראות כל הכוכבים ?" שיטת הרא"ם ברורה בנידון‪ 5 :‬מילין‬
‫אחר שקיעת החמה נראים כל הכוכבים‪  .‬‬
‫אם נאמר שבסוף ‪ 5‬מילין נראים כל הכוכבים‪ ,‬הרי שקשה‪ :‬מהו הסימן המוזכר‬
‫בגמ' שג' כוכבים הנראים בגמ' לפי ר"ת ? ‪ ‬‬
‫ואם נאמר שבסוף ‪ 5‬מילין נראים רק ג' כוכבים בינונים‪ ,‬כפי שהסבירו רבים בשיטת‬
‫ר"ת – אין הדבר מתיישב עם המציאות ביום הבינוני בא"י‪ ,‬ואף לא בצרפת‪ .‬וראה‬
‫לקמן‪  .‬‬
‫מכל מקום הרא"ם הבין את דברי ר"ת לפי האפשרות הראשונה שהצענו‪ :‬לפי ר"ת‬
‫מתחיל ביה"ש )'משתשקע'( ¾ מיל קודם הראות כל הכוכבים‪ ,‬כלומר ¼ ‪ 4‬מיל אחר‬
‫השקיעה ועד אז הוא יום גמור‪ .‬לפי הרא"ם עצמו מתחיל ביה"ש ¾ מיל קודם שקיעת‬
‫החמה‪ .‬יוצא שביה"ש של הרא"ם מתחיל ¾ ‪ 5‬מיל קודם הראות כל הכוכבים‪ ,‬זאת‬
‫אומרת שביה"ש של היראים קודם את ביה"ש של ר"ת ב‪ 5-‬מילין ! ‪ ‬‬
‫הבדל גדול זה אמנם בא לידי ביטוי‪ .‬רבא נותן בגמ' סימנים כיצד ניתן לשער ביום‬
‫המעונן את התקרבות הלילה‪ ,‬ע"מ לשבות‪ .‬הסימן בעיר הוא כאשר התרנגולים‬
‫מתיישבים על הקורות )רש"י לה‪,‬ב ד"ה חזו תרנגולין( וזה קורה לקראת הערב‪ .‬הרא"ם‬
‫אומר ש'זמן התרנגולים' מתאים על‪-‬פי המציאות רק לשיטתו‪ ,‬ו"אירוע" זה מתרחש‬
‫סמוך ל ¾ מיל קודם שקיעת החמה‪ ,‬ואז יש לשבות‪ .‬אולם לפי שיטת ר"ת יש מזמן‬
‫התרנגולים ועד תחילת ביה"ש כ‪ 5-‬מילין וכלשונו הופלג זמן וסימן התרנגולים מזו‬
‫השיעור הרבה‪ ,‬הא לך המשך דבריו‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫והשתא אתי שפיר דאמרינן בבמה מדליקין ]ל"ה ב'[‪  :‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪102‬‬

‫א"ל רבא לשמעיה‪ :‬אתון דלא הוי קים לכו שיעורא דרבנן ‪ -‬מכי חזיתו שימשא‬
‫ארישא דדיקלא כו' וביום המעונן דליכא שמשא במתא ‪ -‬חזו לתרנגולים‪ .‬בדברא –‬
‫לעורב‪ .‬באגמא – לאדנא‪  .‬‬
‫דלשיעור שפירשתי רואים זמן התרנגולים קרוב‪  .‬‬
‫אבל אם נפרש ג' חלקי מיל קודם להראות הכוכבים החוצה ‪ -‬הופלג זמן וסימן‬
‫התרנגולים מזו השיעור הרבה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫וכן נראה לי עיקר דמשתשקע החמה הוא קודם שקיעת החמה דעולא ולא כדברי‬
‫רבינו יעקב שפירש דשקיעת החמה ]קודם[ למשתשקע לפי פירוש רבותי שפירשו‬
‫ג' חלקי מיל קודם הראות הכוכבים החוצה ולא משתשקע קודם לשקיעת החמה ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫וכך יוצא ש'משתשקע החמה' ו'שקיעת החמה' הם אמנם שני ביטויי שקיעה שונים‪  :‬‬
‫לפי ר"ת הסדר הוא כך‪' :‬שקיעת החמה'‪ 4 ¼ ,‬מיל אחריה מ'תשקע החמה'‪ ,‬ו ¾ מיל‬
‫אח"כ צאת הכוכבים‪ ,‬ולפי הרא"ם הסדר כך‪' :‬משתשקע החמה'‪ ¾ ,‬מיל אח"כ 'שקיעת‬
‫החמה'‪ ,‬ו‪ 5-‬מיל אח"כ צאת כל הכוכבים‪  .‬‬
‫אם כן‪ ,‬גם הרא"ם מסכים לדעת ר"ת שאלו ביטויים שונים‪ .‬אולם לפי רא"ם‬
‫משתשקע קודם לשקיעה‪ ,‬ולר"ת ההפך‪  .‬‬
‫]הערה‪ :‬הלשון כאן לא ברורה‪ ,‬ונראה לכאורה שהיראים מזכיר כאן שתי שמועות‪:‬‬
‫אחת משם ר"ת‪" :‬שקיעה החמה" קודמת ל"משתשקע" ואחת משום רבותיו‪ :‬שזמן זה‬
‫הוא ג' רבעי מיל קודם הראות הכוכבים‪ .‬ר"ת עצמו הוא רבו של הרא"ם‪ ,‬א"כ לא ברור‬
‫מי הם רבותיו של הרא"ם‪ .‬ובכלל בגרסה הישנה היה כתוב "לפי פירוש רבינו גרשום"‬
‫ראה בתועפות רא"ם אות רכז‪ .‬לכן נוצר הרושם כאילו "רבותי" פירשו את ר"ת‬
‫שמתשקע הוא ¾ מיל קודם הראות הכוכבים‪ ,‬ואילו ר"ת עצמו רק הסביר שהשקיעה‬
‫קודמת למשתשקע ותו לא‪ .‬אולם בקטע אחר בספר יראים סימן תכ‪) ,‬ראה קטע זה‬
‫לקמן(‪ ,‬מביא הרא"ם הכל בשם ר"ת‪ ,‬ולכן נראה שהלשון כאן מעט משובשת‪  .‬‬
‫גם כשמעיינים בהגהות המרדכי רואים מפורש שגם שמועה זו מיוחסת לרבינו תם‪.‬‬
‫וז"ל הגהות המרדכי )שבת פ"ב‪ ,‬דף לד ע"ב‪ ,‬דף לה ע"ב(‪  :‬‬
‫‪ ‬‬
‫אבל מה שפירש ר"ת דשקיעת חמה קודמת למשתשקע ופי' בין השמשות הוא‬
‫קודם הראות הכוכבים החוצה לרבה כדאית ליה ולרב יוסף כדאית ליה ]* א"צ כל כך[‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪103‬‬ ‫שיטת‪ ‬ספר‪ ‬יראים‪ ‬בענין‪ ‬בין‪ ‬השמשות‪ ‬וצאת‪ ‬הכוכבים‪   ‬‬

‫לא נראה לרא"ם דלשון משתשקע החמה משמע הקדמה כדאמרינן בהשוכר את‬
‫הפועלים ]פ"ח[ אי הכי משיפקסו עד שיפקסו מיבעי ליה‪  .‬‬
‫ובהמשך‪  :‬‬
‫במתא חזו תרנגולים לפי' רא"ם ]ניחא[ דזמן התרנגולין מבעוד יום אבל לר"ת דפי'‬
‫תלתא רבעי מילין קודם שיראו הכוכבים אז הופלג זמן שמשא ארישא דדקלא וסימן‬
‫התרנגולין מזה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ומכאן משמע שהכל דברי ר"ת‪  .‬‬
‫והמצוטט בהגהות המרדכי הוא מלשון היראים כפי שמצוטט שם‪ .‬ולשון "הראות‬
‫הכוכבים" ביראים יש לו רק פירוש אחד‪ :‬הראות כל הכוכבים‪  .‬‬
‫]ונעיר כאן שבהגהת מרדכי מוסיף על היראים שלפנינו שגם סימן שמשא ארישא‬
‫דדקלא מופלג משיטת ר"ת‪ .‬וברור הוא‪ ,‬כי זמן מתשקע של ר"ת הוא ¼ ‪ 3‬מיל אחר‬
‫שקיעת החמה באופק[‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ונשוב לרא"ם עצמו‪ .‬הרא"ם בא להוכיח שהביטוי משתשקע מורה על קדימה ולא‬
‫על איחור‪  :‬‬
‫‪ ‬‬
‫כדאמרינן בהשוכר את הפועלים ]ב"מ פ"ח ב'[‪  :‬‬
‫)משיפסקו ? עד שיפסקו מיבעי ליה !( ]צ"ל‪ :‬משיפקסו ? עד שיפקסו מיבעי‬
‫ליה ![ ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫הגמ' שם עוסקת עד מתי ניתן לאכול קישואים ודלועים אכילת עראי ללא הפרשת‬
‫מעשר‪  .‬‬
‫זמן זה הוא "משיפקסו" היינו כשינטל הפיקס )הפרח הגדל בראשו( שלהם‪ .‬הגמ'‬
‫מקשה שהיה צריך לשנות עד שיפקסו‪ ,‬ומתורץ שם שתהליך הפיקוס שונה במקומות‬
‫שונים‪ ,‬ואם היינו שונים 'עד שיפקסו' המשמעות הייתה שהפטור היה נמשך עד הזמן‬
‫האחרון של הפיקוס‪ ,‬אולם כאשר שנינו 'משיפקסו' הכוונה היא עד תחילת הפיקוס‪,‬‬
‫כלומר כבר בזמן תחילת הפיקוס מסתיים הפטור ומתחיל החיוב‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪104‬‬

‫ואם נשווה לענייננו יוצא שביטוי 'משתשקע' הוא ביטוי של התחלה‪ ,‬הקודם את זמן‬
‫'שקיעת החמה'‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫והא דתניא בנר חנוכה ]שבת כ"א ב'[‪  :‬‬
‫מצותה משתשקע החמה ‪ -‬בעוד קצת יום קאמר‪ ,‬דכיון שהחשיך קצת ‪ -‬לא הוי‬
‫שרגא בטיהרא ובאותו זמן מתחילין בני אדם לשוב לבתיהן ומתמיהין שרואים נר‬
‫בעוד היום ויודעים שמחמת מצוה היא ואיכא פרסומי ניסא‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫הוכחה נוספת לשיטת הרא"ם ש'משתשקע החמה' קודם את זמן השקיעה‪ :‬הדלקת‬
‫נר חנוכה ¾ מיל לפני השקיעה היא בולטת‪ ,‬מפני שבד"כ בזמן זה אין מדליקים נרות‬
‫)לצורך תאורה( כי עדיין מואר‪ ,‬ואז ניכר שהדלקה זו היא לצורך פרסום הנס‪ .‬אולם לפי‬
‫ר"ת ש'מתשקע' מאוחר ¼ ‪ 4‬מיל לשקיעת החמה – בזמן זה כבר השמים חשוכים‪ ,‬וא"כ‬
‫לא ניכר שהדלקה זו היא לצורך מצוה ! ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫ואין להקפיד על צאת הכוכבים‪ ,‬שיש לנו שני פירושים‪ ,‬שכמה עברי יש בתלמוד‬
‫שלשונם שוה ופי' חלוק כמו גדולי קרקע שפירשתי למעלה‪ ,‬ובחזקת שימור גבי‬
‫שוורים דפ"ק דב"ק ]ט"ו א'[ פלוגתא דר"פ ור"ה וחזקת שימור דשור שנגח ד' וה'‬
‫]שם מ"ה ב'[ פלוגתא דר"מ ור' יהודה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫הרא"ם חוזר שוב לבסס את ההנחה הראשונית שלו שיש תרי גווני 'צאת הכוכבים'‪,‬‬
‫וזאת על‪-‬סמך ביטויים שמשתמשים בהם למרות שיש להם שתי משמעויות שונות‪.‬‬
‫)במאמר מוסגר‪ ,‬נראה שהרא"ם רוצה לתרץ את השאלה‪ :‬אם הגמרא חילקה בלשון בין‬
‫משתשקע החמה לשקיעת החמה בגלל שאלו שני מושגים שונים‪ ,‬מדוע לעניין צאת‬
‫הכוכבים לא מצינו בגמ' ‪ 2‬ביטויים נפרדים‪ ,‬אחד לתחילת צאת הכוכבים‪ ,‬והשני לסוף‬
‫צאת הכוכבים ?( ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫ולהאי פירוש אתי נמי שפיר דאמרינן בתענית ]י"ב א'[ כל תענית שלא שקעה עליו‬
‫חמה לאו שמיה תענית הא שקעה אע"פ שאין הכוכבים נראים הוי תענית שלילה‬
‫גמור הוא כפירושי‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪105‬‬ ‫שיטת‪ ‬ספר‪ ‬יראים‪ ‬בענין‪ ‬בין‪ ‬השמשות‪ ‬וצאת‪ ‬הכוכבים‪   ‬‬

‫‪ ‬‬
‫כאן מראה הרא"ם שפירושו שהיום מתחיל מיד עם שקיעת החמה מבאר היטב את‬
‫הגמ' בתענית שמה שקובע את התענית הוא שקיעת החמה‪ ,‬ולא צאת הכוכבים כפי‬
‫שהיינו מעלים על הדעת בהשקפה ראשונה‪ .‬ואמנם לפי שיטת הרא"ם השקיעה קובעת‬
‫לילה גמור‪ ,‬גם אם לא רואים כוכבים בשמים‪ .‬ומכאן ניתן לעמוד מה סבר הרא"ם‬
‫בסוגיית ג' כוכבים דשבת‪ :‬שאם רואים ג' כוכבים זהו סימן שהכוכבים התחילו לצאת‬
‫– לרדת לתוך הרקיע‪ ,‬אולם באמת אה"נ גם אם לא רואים כוכבים‪ ,‬בעצם העובדה‬
‫שהחמה שקעה ונכנסה לתוך חלונה אנו יודעים שבעת ובעונה אחת עם השקיעה‬
‫התחילו גם הכוכבים לצאת‪  .‬‬
‫וא"כ מציאות ג' כוכבים היא סימן שכבר לילה‪ ,‬אולם העדרות ג' כוכבים איננה‬
‫סימן שעדיין יום ! ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫ומי הזקיק חכמים לפרש צאת הכוכבים דעזרא תחלת כניסתן ולא סוף צאתם‬
‫בהראותם ? ‪ ‬‬
‫דסברי פי' צאת הכוכבים כפי' מעלות השחר‪ ,‬ועלות השחר פי' כשהחמה מתחלת‬
‫לעלות ולמשול ביום‪ ,‬דהיינו שנכנס בעובי הרקיע בפנים‪ ,‬שמתחלת לעלות ולצאת;‬
‫וכאשר עלות השחר מתחלת לעלות ‪ -‬כך צאת הכוכבים פי' כשמתחילין לצאת‬
‫דהיינו בהכנסם בעובי הרקיע‪  .‬‬
‫וכה פירוש המקרא "ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר" ‪ -‬משחמה מתחלת‬
‫לעלות "עד צאת הכוכבים " ‪ -‬משהכוכבים מתחילין לצאת‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫כאן מברר הרא" ם מדוע צאת הכוכבים דעזרא איננו סוף זמן צאת הכוכבים אלא‬
‫התחלת צאתם‪  .‬‬
‫הרא"ם מסביר שקיים מכנה משותף בין הביטויים בפסוק "עלות השחר" ו"צאת‬
‫הכוכבים" שניהם מציינים התחלה של תהליך אסטרונומי – עלוה"ש‪ :‬כניסת החמה‬
‫לרקיע על‪-‬מנת למשול ביום‪ ,‬וצאה"כ‪ :‬כניסת הכוכבים לרקיע על‪-‬מנת למשול בלילה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫אחרי שפירשתי שמהלך ה' מילין קודם הראות הכוכבים לילה מדאורייתא צריכין‬
‫גם ]בני[ ישראל למהר כניסת שבת‪  .‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪106‬‬

‫כי הנוהגים כר"ת מכניסים את השבת ‪ 5‬מילין מאוחר יותר מביה"ש לפי הבנת‬
‫הרא"ם‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫והרוצה לבדוק הדבר אם אמת כאשר פרשנו‪ ,‬יכול לבדוק בכלי נקוב קטן ויתן בו‬
‫מים מהלך חמש מילין קודם הראות הכוכבים בימי ניסן סמוך לתקופה שהימים‬
‫והלילות שוים וימצא נטיפות עלות השחר ישוו לנטיפות שיעור מהלך ה' מילין‬
‫קודם הראות הכוכבים‪  .‬‬
‫ואמנם יש לומר אפי' לא ישוו ‪ -‬לא יבטל פירושי‪ ,‬שגזירת חכמים היא להקראות‬
‫לילה אע"פ שהוא יום לפי התקופה‪  .‬‬
‫וצורינו ידריכנו בדרך טובה ויפה זכיות פריינו ועלינו לתרופה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫לסיום‪ ,‬מעמיד הרא"ם את חידושו הגדול במבחן המציאות‪ :‬כל התהליך הזה של‬
‫צאת הכוכבים נמשך לדעתו ‪ 5‬מילין‪ .‬מדידה באמצעות "שעון מים"‪ 3‬תוכיח ששיעור‬
‫התהליך של הראות הכוכבים נמשך ‪ 5‬מילין ושיעור זה שווה לשיעור שבין עלוה"ש‬
‫להנץ החמה‪ :‬כלומר שיעור מהלך השמש מתחילת הכנסה לרקיע בבוקר ועד שנראית‬
‫בזריחה הוא אותו שיעור של הכנסות הכוכבים בערב לרקיע ועד שנראים כולם‪  .‬‬
‫כאן מופיע קטע מעניין הצריך ביאור‪  :‬‬
‫ואמנם יש לומר אפי' לא ישוו ‪ -‬לא יבטל פירושי‪ ,‬שגזירת חכמים היא להקראות‬
‫לילה אע"פ שהוא יום לפי התקופה‪  .‬‬
‫כאן מעלה הרא"ם את האפשרות שלא יהיה שיוויון בין תהליך הופעת השמש‬
‫לתהליך הופעת הכוכבים‪  .‬‬
‫ונשאלת השאלה מדוע תתכן אפשרות כזאת ? וניתן לפרש את דבריו בשני אופנים‪  :‬‬
‫א( הרא"ם באמת האמין שיש שיוויון במשך ‪ 2‬התופעות‪ ,‬ולכן הוא כותב שאף אם‬
‫תהיה שגיאה במדידה לא יבטל פירושו שעדיין מסוגיות הגמ' ניתן להוכיח ששקיעת‬
‫החמה הוא לילה גמור‪  .‬‬
‫ב( הרא"ם כותב בסגנון של אם תמצי לומר‪ :‬גם ללא הזדקקות להוכחה הנסיונית‪,‬‬
‫משתמע מהסוגיות ששקיעת החמה הוא לילה גמור‪  .‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ 3‬הערה‪ :‬אין המדובר בשעון מים במלוא מובנו של מכשיר זה אלא בבניית מתקן פשוט של כלי נקוב‬
‫המסוגל למדוד זמן לצורכו של נסיון זה‪ .‬הערת מו"ר הרב זלמן מ‪ .‬קורן שליט"א‪ ,‬בשיחה עמו‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪107‬‬ ‫שיטת‪ ‬ספר‪ ‬יראים‪ ‬בענין‪ ‬בין‪ ‬השמשות‪ ‬וצאת‪ ‬הכוכבים‪   ‬‬

‫‪ ‬‬
‫ודבריו בהמשך נראים לכאורה תמוהים‪  :‬‬
‫שגזירת חכמים היא להקראות לילה אע"פ שהוא יום לפי התקופה‪  .‬‬
‫בימי ניסן ותשרי היום והלילה שוים‪ .‬על פי המציאות הזמן בין זריחת החמה שוה‬
‫לזמן בין שקיעת החמה )יום( שוה ל‪ 12‬שעות שוות )שלנו( וכן הזמן בין השקיעה לזריחה‬
‫)לילה( שווה ל‪ 12‬שעות‪  .‬‬
‫דברי הרא"ם יתבארו כך‪ :‬בין עלוה"ש לזריחה ‪ 5‬מילין שייכים ליום‪ ,‬אולם בין‬
‫שקיעת החמה לצאת כל הכוכבים ‪ 5‬המילים שייכים ללילה‪ .‬כבר הראה מו"ר הרב זלמן‬
‫מנחם קורן שליט"א‪ 4‬על‪-‬סמך דברי הגר"א על שיטת תרומת הדשן שאצל ראשוני צרפת‬
‫ואשכנז חשבו שמשך היום בין עלוה"ש לצאה"כ נמשך בימים השוים ‪ 12‬שעות מתוך ‪24‬‬
‫‪  .‬‬
‫חשבון זה מנוגד למציאות האסטרונומית‪ ,‬לפיה פרק הזמן בין הנץ לשקיעה הוא ‪12‬‬
‫שעות‪ ,‬אבל בין עלוה"ש לצאה"כ יש עוד תוספת של ‪ 72‬או ‪ 90‬דקות לדמדומי הבוקר‬
‫והערב‪ ,‬ז"א בא"י בימים השוים פרק הזמן בין עלוה"ש לצאה"כ הוא לא ‪ 12‬שעות‬
‫שוות‪ ,‬אלא ‪ 14‬שעות ו‪ 24-‬דקות או ‪ 15‬שעות בהתאמה‪ ,‬וכמו שפסקו הלבוש והגר"א‪.‬‬
‫הרא"ם סבר כחכמי צרפת ואשכנז שביום השווה יש ‪ 12‬שעות שוות בין עלות השחר עד‬
‫צאת הכוכבים‪) ,‬וזה אמנם נגד המציאות האסטרונומית(‪ ,‬ולפי סברה זו ‪ 5‬המילין שבין‬
‫השקיעה לצאת כל הכוכבים אמורים להיות שייכים אסטרונומית )!( ליום‪ ,‬היינו היום‬
‫השוה ללילה הוא היום שבין עלוה"ש לצאת כל הכוכבים‪ .‬אולם לפי שיטת הרא"ם‬
‫היום ההלכתי מסתיים בשקיעת החמה‪ 5 ,‬מילין מוקדם יותר מהיום האסטרונומי‪  .‬‬
‫וזה פירוש דבריו – אע"פ ש‪ 5-‬המילין אחר השקיעה אמורים להמנות ליום )מבחינה‬
‫אסטרונומית( גזירת חכמים היא ש‪ 5-‬מילין אלו יהיו כבר לילה מבחינה הלכתית‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 4‬במאמרו‪" :‬שיטת בעל תרומת הדשן ובעלי התוספות בעניין השעות הזמניות"‪ ,‬ספר "יד יצחק"‪,‬‬
‫בהוצאת המכון ללימודי קידוש החודש‪ ,‬כרם ביבנה‪ ,‬תשס"ג‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪108‬‬

‫ניסויו של הרא"ם ‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫הניסוי אותו מציג הרא"ם בא לברר שמשך דמדומי הבוקר והערב שוים למהלך ‪5‬‬
‫מילין‪ .‬והנה כאשר בודקים בטבלת משך הדמדומים שבספר "מעגלי צדק"‪ 5‬ליום השווה‬
‫)‪ 21‬במרס‪ 23/‬בספטמבר( מתגלה שבקו הרוחב של הרא"ם בעיר מץ סמוך ל‪ 49º-‬צפון‬
‫משך הדמדומים כאשר השמש ‪ 16.1º‬תחת האופק‪ 95 6‬דקות ומשך הדמדומים‬
‫כשהשמש ‪ 18º‬תחת האופק ‪ 107‬דקות‪ .‬הדמדומים האחרונים מכונים בשם דמדומים‬
‫אסטרונומיים‪ ,‬ע"פ המקובל במדע האסטרונומיה שכאשר השמש תחת האופק בעומק‬
‫של ‪ 18º‬כבר לא ניתן לראות מאומה מאור השמש‪ .‬ללא הכנסות לשאלה‪ :‬מתי אדם בעין‬
‫רגילה וללא מכשור אופטי מבחין באורה האחרון של השמש‪ ,‬אנו רואים שאם נקח את‬
‫שיעור הילוך מיל כשיעור הקצר של ‪ 18‬דקות )שו"ע או"ח סימן תנ"ט‪ ,‬יו"ד סימן סט(‬
‫הרי שהילוך ‪ 5‬מיל שווה ל‪ 90-‬דקות‪ ,‬בקירוב טוב "לדמדומי רבינו תם"‪ 7‬במץ כ‪95-‬‬
‫דקות לפי הטבלה של הרב קוסובר‪ .‬תמהתי מהו מקור הקירוב הגבוה הזה‪ ,‬וכיצד ניתן‬
‫לקשרו לסוגיית הגמ' בפסחים‪ ,‬ע"פ אמצעי המדידה שהיו קיימים בדורו של הרא"ם‪.8‬‬
‫בהתייעצות עם מו"ר הרב זלמן קורן שליט"א‪ ,‬העלה הרב קורן ששיעור הילוך ‪ 5‬מיל‬
‫המופיע ביראים מקורו במדידה רגלית של שיעור הילוך של ‪ 5‬מילין החל מהאור‬
‫הראשון בבוקר )עלות השחר( ועד הזריחה )הנץ החמה(‪ .‬זמן זה מתגלה בימי השיוויון‬
‫במץ שבצרפת כמתאים לזמן של הילוך ‪ 5‬פעמים ‪ 2000‬אמה‪ .‬מלבד השיעור הרגלי‪,‬‬
‫שהוכח בצורה ניסויית כמתאים להילוך של ‪ 5‬מיל‪ ,‬ניתן למלא כלי נקוב במים ולסמן‬
‫את כמות המים הנוטפת מאור ראשון ועד הזריחה‪ .‬הרא"ם הציע לבצע את מדידת‬
‫דמדומי הערב עם אותה כמות מים הנוטפת בדמדומי הבקר‪ ,‬השווה למשך הילוך רגלי‬
‫של ‪ 5‬מילין‪  .‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ 5‬לרב משה קוסובר‪ ,‬בית חלקיה תשמ"ח עמ' ‪ .154‬הטבלה צולמה והובאה בספרו של הרב בניש‬
‫"הזמנים בהלכה" ח"ב‪ ,‬עמ' שס"ה‪  .‬‬
‫‪ 6‬מספר זה הינו חישוב של גובה השמש בא"י ‪ 72‬דקות )הילוך ‪ 4‬מיל של ‪ 18‬דקות מיל( אחרי שקיעת‬
‫השמש הנראית באופק‪  .‬‬
‫‪ 72‬דקות אחר השקיעה זהו השיעור המקובל לשיטת ר"ת עפ"י הילוך מיל של ‪ 18‬דקות‪ .‬בדיקה מעלה‬
‫שהחישוב הנכון הוא ‪ . 16.0º‬הרב ידידיה מנת בספרו "זמני ההלכה למעשה" תשל"ו‪ ,‬עמ' טו נקט את‬
‫השיעור ‪ . 15.99º‬מכל מקום לנידון דידן אין צורך בדקדוק יתר‪  .‬‬
‫‪ 7‬ראה בהערה הקודמת‪  .‬‬
‫‪ 8‬וראה על כך להלן בביאור שיטתו של רבינו תם‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪109‬‬ ‫שיטת‪ ‬ספר‪ ‬יראים‪ ‬בענין‪ ‬בין‪ ‬השמשות‪ ‬וצאת‪ ‬הכוכבים‪   ‬‬

‫ניתן לשער שההתאמה המעשית של אורך הדמדומים במץ להילוך ‪ 5‬מיל ולא‬
‫להילוך ‪ 4‬מיל אולי היתה הסיבה שהביאה את הרא"ם לנקוט את שיטת עולא בגמ' של‬
‫‪ 5‬מיל למרות שעולא איתותב בגמ'‪  .‬‬
‫"דמדומי ר"ת" בארץ ישראל‪ ,‬כלומר ירידת השמש לעומק ‪ 16º‬נמשכים רק ‪72‬‬
‫דקות‪ ,‬ולא ‪ 95‬דקות כמו במץ שבצרפת‪ ,‬ואם ננקוט שיעור מיל של ‪ 18‬דקות – יהיה‬
‫יותר מתקבל על הדעת לנקוט בארץ שיעור דמדומים של ‪ 4‬מילין‪ ,‬כשיטת ר' יהודה‬
‫בגמ'‪ .‬נקיטת הילוך המיל הוא ‪ 22.5‬דקות‪ 9‬כלומר הילוך ‪ 4‬מילין ‪ 90‬דקות‪ ,‬קשה ע"פ‬
‫המציאות‪ ,‬כי ‪ 90‬דקות אחר השקיעה עומק השמש ‪ 19.75º‬כלומר השמש נמוכה מעלה‬
‫ושלשת רבעי המעלה יותר מהדמדומים האסטרונומיים של ‪  .18º‬‬
‫‪ ‬‬
‫קטע נוסף ביראים ‪ ‬‬
‫ענוי יוה"כ‪ ,‬ספר יראים סימן תכ ]דפוס ישן ‪ -‬קיח[ ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫וצריך להוסיף מחול על הקדש בין בכניסתו בין ביציאתו‪  .‬‬
‫ותניא ]פ"א ב'[‪" :‬ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש" יכול יתענה בתשעה ?‬
‫ת"ל‪" :‬בערב" אי בערב יכול משתחשך ת"ל בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה‬
‫מבע"י מכאן שמוסיפין מחול על הקדש אין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין ת"ל‬
‫מערב עד ערב‪  .‬‬
‫ושיעור התוספת לא נתפרש בתורה‪ ,‬אך צריך להוסיף ולפרוש מעט קודם סוף‬
‫שקיעת החמה דמשקיעת החמה ואילך הו"ל בין השמשות‪  .‬‬
‫דתניא בשבת פרק במה מדליקין ]ל"ד ב'[‪ :‬איזהו בין השמשות ? פי' ספק יום‬
‫ספק לילה ‪ -‬משתשקע החמה ‪ -‬דברי ר' יהודה; ואמר רבה בר בר חנה אמר ר'‬
‫יוחנן‪ :‬הלכה כר' יהודה לענין שבת‪ ,‬וכן לענין יום הכפורים ולימים טובים‪  .‬‬
‫משתשקע החמה פי' מסוף שקיעת החמה וכמה מאותו זמן עד צאת הכוכבים אמר‬
‫רבה אמר רב יהודה אמר שמואל ג' חלקי מיל ולאו היינו שקיעת החמה דתניא‬
‫בפסחים פ' מי שהיה טמא ]צ"ד א'[ משקיעת החמה עד צאת הכוכבים מהלך ה'‬
‫מילין‪ ,‬דההוא פירושא מתחילת שקיעת החמה‪  .‬‬
‫‪ --‬פי' זה של שקיעת החמה זה פירוש רבינו יעקב זצ"ל‪  .‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ 9‬חק יעקב שו"ע או"ח תנ"ט‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪110‬‬

‫ואני פירשתי ענין אחר מפני ראיות וקושיות והרוצה לדעת פירושי יעיין למעלה‬
‫בחייבי סקילה במחלל שבת ]סי' רע"ד[ בהלכות המוציא מרשות לרשות והארכתי‬
‫שם בפירוש זה‪ ,‬קדמתי כניסת שבת ויום הכפורים ויום טוב ויזהר אדם בשיעורן‬
‫כי ראיתי בני אדם מהשיעים ]כצ"ל משערים[ שלא כדין וירא שמים יניח עצמו‬
‫בארצות החיים‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫בקטע זה מביא הרא"ם את שיטת ר"ת‪ ,‬ומפנה לכל מהלך פירושו שהובא בעניין‬
‫שבת‪ ,‬וכבר ביארתי הכל לעיל‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫עיון בשיטת היראים ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫העיון בשיטת היראים מצביע כי בשיטתו יש כמה מאפיינים נוספים מלבד העיון‬
‫התלמודי‪  :‬‬
‫דקדוק הלשון‪ ,‬ושימוש במציאות הנסיונית‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ (1‬המושג 'צאת הכוכבים' כיציאה פיזית של הכוכבים דרך הרקיע‪  .‬‬
‫‪ (2‬זמן 'משתשקע החמה' קודם לזמן 'שקיעת' החמה'‪  .‬‬
‫‪ (3‬הפרשנות כי למושג "צאת הכוכבים" יש ב' משמעויות‪ ,‬שכמה עברי יש בתלמוד‬
‫שלשונם שוה ופירושם חלוק‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫רואים את שימושו הנרחב של הרא"ם במציאות הנסיונית‪  :‬‬
‫‪  (1‬ידיעתו כי פעמים רבות נראה כוכב אחד בחצי היום‪  .‬‬
‫‪  (2‬סימן התרנגולים‪  .‬‬
‫‪  (3‬הניסוי בנטיפות המים למדידת משך עלוה"ש וצאת הכוכבים‪  .‬‬
‫‪ (4‬הרא"ם ידע ע"פ מדידה כי משך הדמדומים בימי ניסן ותשרי כדי הילוך רגלי של‬
‫‪ 5‬מיל‪) .‬מורי הרב קורן( ‪ ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪111‬‬ ‫שיטת‪ ‬ספר‪ ‬יראים‪ ‬בענין‪ ‬בין‪ ‬השמשות‪ ‬וצאת‪ ‬הכוכבים‪   ‬‬

‫יחס שיטת היראים לשיטת רבינו תם ‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫הרא"ם ממץ היה תלמידו של ר"ת‪ .‬הוא הכיר את שיטתו באופן ישיר או עקיף‬
‫ומקשה עליה‪ .‬הגהות המרדכי במסכת שבת פ"ב מביא את שתי השיטות‪  .‬‬
‫מדברי הרא"ם רואים שהוא הבין את שיטת רבינו תם כמו שהבינוה האחרונים‪,‬‬
‫ולא כפי שרצו לחדש הבנה מחודשת בשיטת רבינו תם‪  .‬‬
‫להשלמת התמונה עלינו לסקור כיצד הבינו הראשונים והאחרונים את ר"ת במהלך‬
‫הדורות‪ ,‬וכיצד משתלבת שיטת היראים בתמונה זאת‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫שתי הבנות בשיטת רבנו תם ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫חכמים בדורות האחרונים כבר הבחינו כי קיימות שתי הבנות ברבנו תם‪  :‬‬
‫א( האחת היא ההבנה המקובלת כפי שהוצגה לעיל‪ ,‬והיא המובאת בדברי ראשוני‬
‫ספרד‪ .‬נכנה הבנה זו בשם הבנת הרמב"ן‪  .‬‬
‫לפי הבנה זו ביה"ש דר"ת מתחיל ג' מילין ורביע אחר שקיעת החמה ומסתיים בסוף‬
‫ד' מילין מהשקיעה‪  .‬‬
‫‪12‬‬
‫באופן זה הבין את ר"ת הרמב"ן‪ 10‬ואחריו הראשונים הספרדים הרשב"א‪ 11‬הר"ן‬
‫הריטב"א‪ 13‬והרב המגיד‪ ,14‬ובעקבותיהם מרן ר' יוסף קארו בספריו בית יוסף ושו"ע‬
‫או"ח סימן רס"א‪  .‬‬
‫לפי הבנה זו עד סוף ג' מילין ורביע הוא יום גמור‪ ,‬ואח"כ מתחיל פרק זמן של ¾ מיל‬
‫שגדרו ההלכתי הוא "בין השמשות"‪  .‬‬
‫הבנה זו היא ההבנה המפורסמת בפי כל‪ ,‬וכך הוסברה בביאור הלכה על סימן‬
‫רס"א‪  .‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ 10‬תורת האדם ענין אבילות ישנה‪ .‬הובא בספר "הזמנים בהלכה" ח"ב עמ' תרנז‪  .‬‬
‫‪ 11‬בחידושיו למסכת שבת לה‪ ,‬א‪  .‬‬
‫‪ 12‬בחידושיו על הרי"ף שבת טו‪,‬א ויומא ב‪,‬א‪  .‬‬
‫‪ 13‬בחידושים למסכת שבת לה‪,‬א‪ ,‬תענית יב‪,‬א וכו‪ ,‬א‪  .‬‬
‫‪ 14‬רמב"ם הל' שבת פ"ה ה"ד‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪112‬‬

‫ב( ברם‪ ,‬קיימת הבנה נוספת‪ ,‬נכנה אותה בשם הבנת התוספות‪  .‬‬
‫‪15‬‬
‫מלשון הגמ' בפסחים ב‪,‬א "והא קיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא"‬
‫המושתתת על לימוד הכתובים מעזרא שעשיית המלאכה בעזרא היתה מעלות השחר‬
‫ועד צאת הכוכבים‪ ,‬וזה יום – והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה‪ 16‬ניתן להבין באופן‬
‫חד משמעי כי עד צאת הכוכבים הוא יום גמור‪ .‬זמן 'צאת הכוכבים' בפסחים צד‪,‬א הוא‬
‫‪) 4‬או ‪ (5‬מילין אחר שקיעת החמה‪  .‬‬
‫בתוס' מובאת‪ ,‬אם כן‪ ,‬הנחה מוחלטת‪ .‬מהנחה זו עולה כי המעבר בין יום ללילה‬
‫הוא חד‪ :‬היום מסתיים בדיוק בצאת הכוכבים‪ ,‬בדיוק ‪ 4‬מילין אחרי השקיעה ואז‬
‫מתחיל מיד הלילה ‪  .17‬‬
‫עפ"י הנחה זו קשה מדוע יש בכלל זמן של בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה‪.‬‬
‫קושיה זו מופיעה בכמה דיבורי תוספות‪ ,‬ונביא כאן את נוסח תוס' הרא"ש שהוא‬
‫מחוור למדי )מסכת שבת לה‪,‬ב ד"ה לא(‪  :‬‬
‫לא כוכבים גדולים הנראין ביום – ‪ ‬‬
‫תימא‪ ,‬כיון דקיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא א"כ היאך פליגי הני תנאי‬
‫בבין השמשות ? הלא בצאת הככבים לילה הוא‪ ,‬ועד אותו זמן הוי יום ! ‪ ‬‬
‫י"ל דפליגי בהאי דקאמר הכא‪ :‬לא כוכבים גדולים הנראים ביום וכו' ומספקא לי'‬
‫לר' יהודה בכוכבים הנראים משקיעת החמה עד הכסיף העליון אם הם בינונים או‬
‫לאו‪  :‬‬
‫לפי תוס' רא"ש הספק מהם כוכבים בינוניים יוצר פרק זמן מסופק מתי מתחיל‬
‫הלילה‪ ,‬וזהו בין השמשות‪ .‬מתי מתחיל פרק הזמן המסופק הזה ? ‪ ‬‬
‫לפי שיטת הרמב"ן והראשונים הספרדים פרק זמן מסופק זה מתחיל ¼ ‪ 3‬מיל אחר‬
‫השקיעה ונמשך ¾ מיל‪ .‬אולם לפי השיטה המובאת בתוס' – עד ‪ 4‬מיל הוא יום גמור‬
‫ממש ולא ספק לילה‪  .‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ 15‬במגילה כ‪ ,‬ב בדפוסים שלנו הגרסה‪ :‬הא קיימא לן דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא‪ .‬ויש גרסה שם‬
‫הא קיי"ל דעת צאת הכוכבים יממא הוא )כמו בפסחים( וגרסת התוס' שם ד"ה והא והא קי"ל דעם צאת‬
‫הכוכבים לילה הוא‪  .‬‬
‫‪ 16‬לימוד זה הובא בברכות ב‪,‬ב ובמגילה כ‪,‬ב‪  .‬‬
‫‪ 17‬הנחה זו מובאת בשם ר"י הזקן בדברי התוספות הבאים‪ :‬תוס' שבת לה‪,‬א ד"ה תרי תילתי‪ ,‬תוס'‬
‫פסחים ב‪,‬א ד"ה והא קיימא‪ ,‬תוס' הרשב"א )= תוספות שאנץ( פסחים ב‪,‬א בשם רבו של הר"ש משאנץ –‬
‫הוא ר"י הזקן‪  .‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪113‬‬ ‫שיטת‪ ‬ספר‪ ‬יראים‪ ‬בענין‪ ‬בין‪ ‬השמשות‪ ‬וצאת‪ ‬הכוכבים‪   ‬‬

‫הספק בכוכבים הוא ספק טכני בלבד של חוסר בקיאות‪ .‬אם היתה בקיאות‬
‫בכוכבים‪ ,‬היינו יכולים לזהות ע"פ צאת ג' כוכבים בינונים שחלפו ‪ 4‬מילין משקיעת‬
‫החמה והתחיל הלילה ! ‪ ‬‬
‫ואז נשאלת שאלה שנייה‪ :‬נשער את תחילת הלילה בהילוך ‪ 4‬מילין ולא בכוכבים ! ‪ ‬‬
‫נביא כאן נוסח התוס' שלנו בשבת לה‪,‬א ד"ה תרי תילתי בו נוספת קושיה זו‪  :‬‬
‫אבל תימה לר"י דבמאי פליגי דהא ודאי משעת צאת הכוכבים הוי לילה כדפי' ? ‪ ‬‬
‫וי"ל‪ :‬דאמרינן לקמן לא גדולים הנראים ביום ולא קטנים כו' אלא בינונים והשתא‬
‫פליגי דלר' יהודה מספקא ליה בכל כוכבים הנראים משקיעת החמה עד שהכסיף‬
‫העליון אם הם בינונים אם לאו ‪ ‬‬
‫וע"ק‪ :‬דניחזי אנן באדם בינוני שילך מתחילת שקיעת החמה ד' מילין‪ ,‬כדאמר‬
‫בפסחים ! ‪ ‬‬
‫י"ל‪ :‬דמספקא להו‪ :‬מהו אדם בינוני‪  .‬‬
‫קושיה זו האחרונה מופיעה בעוד ‪ 2‬מקורות‪  .18‬‬
‫התירוץ לקושיה זו הוא בעל משמעות מרחיקת לכת‪  .‬‬
‫למרות שהלילה מתחיל מיד כשחלפו זמן הילוך ‪ 4‬מיל של אדם בינוני – לא ניתן‬
‫לעמוד מתי מתחיל הלילה מפני שאין אנו בקיאים מהו אדם בינוני‪  .‬‬
‫כבר העיר מו"ר הרב זלמן מ‪ .‬קורן הערה חשובה שלפיכך היום שיש בידינו שעונים‬
‫מדוייקים‪ ,‬נוכל למדוד בדיוק את צאת הכוכבים )לפי השיטות השונות בסוגיה‬
‫בפסחים( ולדעת התוס' לא יהיה קיים בזמננו דין בין השמשות כלל‪  .‬‬
‫אכן דין בין השמשות קיים למי שאין בידו שעונים והוא מסופק מתי מתחיל הלילה‪  .‬‬
‫וכדי לתרגם את דברי התוס' למציאות נציע כאן שני הבנות בדבריו‪  :‬‬
‫א( הבנת המנחת כהן )מהד' בלוטניק אשדוד תשנ"ה‪ ,‬עמ' יג( – אדם צריך להסתפק‬
‫בער"ש כבר אחר שהלך ¼ ‪ 3‬מילין שמא הגיע כבר זמן הילוך ‪ 4‬מילין אבל הוא הלך‬
‫באיטיות ולכן עשה דרך של רק ¼ ‪ 3‬מילין‪ .‬אבל פחות מכך אין צריך להסתפק‪ .‬ולכן לא‬
‫פלוג‪ ,‬כל האדם הן האיטי והן בינוני הן המהיר צריך להסתפק אחר הילוך ¼ ‪ 3‬מיל‪  .‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ 18‬תוס' שאנץ פסחים צד‪,‬א; חידושי רשב"א שבת לד‪,‬ב ד"ה ואי זהו‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שי‪ ‬ואלטר ‪ ‬‬ ‫‪114‬‬

‫על‪-‬פי דבריו של המנחת כהן יוצא שגם במוצאי שבת צריכה להיות הסתפקות‬
‫הפוכה – אדם ההולך פחות מ‪ 4 ¾ -‬מילין במוצ"ש צריך להסתפק שמא הוא הלך‬
‫במהירות לא הגיע עדיין זמן הילוך אדם בינוני של ‪ 4‬מילין‪ .‬וזאת משמעות הילוך אדם‬
‫בינוני‪ :‬באותו משך זמן הולך האיטי ¼ ‪ 3‬מיל‪ ,‬הבינוני ‪ 4‬מיל‪ ,‬והמהיר ¾ ‪ 4‬מילין‪  .‬‬
‫ב( הבנת מו"ר הרב זלמן קורן )ספר זכרון "אש תמיד" ירושלים תש"ס עמ' תשצד‬
‫הערה ‪ – (1‬ר' יהודה במסכת שבת בא לתת סימנים מתי יש לחשוש שהגיע זמן הילוך ‪4‬‬
‫מילין אחר השקיעה והתחיל הלילה‪ :‬משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין וכן‬
‫כל זמן משהכסיף התחתון ולא הכסיף העליון הוא זמן המכונה ביה"ש‪ .‬אין אנו יכולים‬
‫לשער כמה זמן אחר השקיעה מתחיל ביה"ש לר' יהודה‪ ,‬אולם אנו יכולים לדעת על‪-‬ידי‬
‫הסתכלות בשמים מתי מתחיל זמן זה‪ .19‬במשך כל זמן ביה"ש יש להסתפק שמא כבר‬
‫חלף זמן הילוך ‪ 4‬מילין של אדם בינוני והתחיל הלילה‪  .‬‬
‫מתי באמת מתחיל הלילה ביחס לזמן ביה"ש ? את זאת אין אנו יודעים‪ .‬זמן בין‬
‫השמשות לפי פירוש הרב קורן הוא זמן "צף"‪ ,‬לגביו יתכנו שלשת האפשרויות הבאות‪  :‬‬
‫א( יתכן שזמן ביה"ש מתחיל ¾ מיל לפני זמן ‪ 4‬מילין מהשקיעה‪ ,‬נמשך ¾ מיל‬
‫ומסתיים כעבור ‪ 4‬מילין מהשקיעה‪ .‬במקרה זה מבחינת האמת ביה"ש מתחיל‬
‫ומסתיים לפני הלילה וכולו מן היום‪  .‬‬
‫ב( יתכן שזמן ביה"ש מתחיל אחר זמן הילוך ‪ 4‬מילין מהשקיעה‪ ,‬נמשך ¾ מיל‬
‫ומסתיים כעבור ¾ ‪ 4‬מילין מהשקיעה‪ .‬במקרה זה מבחינת האמת חל ביה"ש כולו אחר‬
‫תחילת הלילה‪  .‬‬
‫ג( יתכן שזמן ביה"ש מתחיל לפני ‪ 4‬מילין מהשקיעה‪ ,‬נמשך ¾ מיל ומסתיים אחר‬
‫זמן הילוך ‪ 4‬מילין מהשקיעה‪ .‬במקרה זה נמצאת נקודת התחלת הלילה אי שם בתוך‬
‫זמן בין השמשות‪ ,‬כאשר חלק הזמן מביה"ש שלפניה הוא מן היום‪ ,‬וחלק הזמן‬
‫מביה"ש שאחר נקודת התחלה הלילה כבר שייך ללילה‪ .‬במקרה זה חלק מביה"ש הוא‬
‫יום גמור וחלקו הוא לילה גמור‪  .‬‬
‫בקצרה‪ :‬לפי דברי הרב קורן יכול אם כן זמן "משתשקע" שהוא תחילת ביה"ש‬
‫להתנודד מזמן ¼ ‪ 3‬מיל אחר השקיעה עד זמן ‪ 4‬מיל אחר השקיעה‪ .‬משכו של ביה"ש‬
‫הוא ¾ מיל‪ .‬כתוצאה מנתונים אלו יכול ביה"ש להיות כולו מן היום‪ ,‬כולו מן הלילה‪ ,‬או‬
‫חלקו מהיום וחלקו מהלילה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 19‬על‪-‬פי סדר התופעות הנצפות‪ :‬משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין‪ ,‬הכסיף התחתון‪,‬‬
‫ואחריהם הסימן הכסיף העליון והשווה לתחתון שזה כבר סימן לכך שיצאנו מידי ספק ובודאי עברנו את‬
‫זמן הילוך ‪ 4‬מילין‪ ,‬ואנו כבר בלילה‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪115‬‬ ‫שיטת‪ ‬ספר‪ ‬יראים‪ ‬בענין‪ ‬בין‪ ‬השמשות‪ ‬וצאת‪ ‬הכוכבים‪   ‬‬

‫נלע"ד שניתן לדייק בדברי ר"ת כדעת הרב קורן‪ .‬בספר הישר גרס ר"ת בגמ' בשבת‬
‫כך‪  :‬‬
‫… והכי פירושא אי זהו בין השמשות דמספקא לן אם חציו מן היום או )מן חציו(‬
‫מן הלילה או כולו יום כו' ‪ ‬‬
‫וגרסה זו שונה מנוסח הגמ' שלנו‪ ,‬דאצלנו איתא‪  :‬‬
‫ת"ר‪ :‬ביה"ש‪ :‬ספק מן היום ומן הלילה‪ ,‬ספק כולו מן היום‪ ,‬ספק כולו מן הלילה‪  .‬‬
‫בגמרא אצלנו איתא ספק מן היום ומן הלילה שניתן לב' פירושים‪  :‬‬
‫הא' – שחלקו מן היום וחלקו מן הלילה )וכידוע בלשון חז"ל חצי הוא חלק ולאו‬
‫דוקא ½ ודייקא שפיר בדברי ר"ת(‪  .‬‬
‫הב' – שביה"ש הוא תערובת של יום ולילה‪  .‬‬
‫ושני הפירושים הללו בלשון הגמרא הם בדיוק החילוק בין שיטת התוס' בר"ת‬
‫לשיטת הרמב"ן וראשוני ספרד‪  .‬‬
‫ותמצית המחלוקת‪ :‬להבנת התוס' לר' יהודה אחר ‪ 4‬מילין הוא באמת לילה גמור‪.‬‬
‫אולם כיון שאין אנו יכולים לשער זמן זה מפני שאין אנו בקיאים בהילוך אדם בינוני‬
‫)וכן אין אנו בקיאין בסימן הכוכבים( נתן לנו ר' יהודה סימנים מתי מתחיל ומסתיים‬
‫ביה"ש שהוא פרק זמן בו ניתן להסתפק שהגיע שיעור הילוך ‪ 4‬מילין מהשקיעה‪  .‬‬
‫אולם להבנת הרמב"ן בדברי ר"ת‪ ,‬אחר חלוף ¼ ‪ 3‬מילין מהשקיעה מתחיל זמן שיש‬
‫עליו שם של ספק‪ ,‬וגם אם יהיה לנו שעון מדוייק ונדע מתי חלפו ‪ 4‬מילין מהשקיעה‪,‬‬
‫תמיד ¾ מיל קודם זמן זה יהיה להם דין של ספק‪  .‬‬
‫או עוד יותר בקיצור‪ :‬להבנת התוס' ביה"ש הוא ספק הקיים מחוסר ידיעה‪,‬‬
‫להבנת הרמב"ן ודעימיה ביה"ש הוא משך זמן מסופק מחמת שרובץ עליו דין של‬
‫ספק אבל ברור שמשך זמן זה הוא ¾ מיל‪ ,‬המתחילים ¼ ‪ 3‬מילין אחר השקיעה‪  .‬‬
‫הנה ראינו שלהלכה נמשך השו"ע אחר הרמב"ן ראשוני ספרד ופסק כדעתם‬
‫שביה"ש הוא זמן של ספק‪ ,‬ולכאורה היה נראה שהראשון שהבין בדברי ר"ת כך הוא‬
‫הרמב"ן בספר תורת האדם‪ .‬אולם השתא דחזינן בדקדוק את דברי הרא"ם ממץ‪,‬‬
‫מתברר שאף תלמידו הצרפתי של ר"ת הבין את שיטתו בדיוק כפי שהבינוה ראשוני‬
‫ספרד‪  .‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬