‫גליון‬

‫משפטים‬
‫יו"ל ע"י כולל לבושי חושן | פרשת בראשית ‪ -‬נח תשפ״ג לפ״ק | גליון א׳ שנה א׳‬

‫שאלות ותשובות בדיני ממונות‬ ‫משפט החושן‬ ‫דבר המשפט‬

‫שאלה‪:‬‬ ‫בעמדינו בפתח השער עלינו לשבח ולהודות לה'‬
‫שהביאנו עד הלום‪ ,‬לזכות את הרבים‪ ,‬בהלכות‬
‫כשהגיע לאזניי ידיעה משמחת אודות קרקע מסוימת שעומדת להימכר במחיר זול‪ ,‬הלכתי מיד לדבר עם הסרסור ר' גבריאל‬
‫וביאורים בדיני ממונות האמורים‪ ,‬דברים השווים‬
‫שנושא ונותן עם בעל הקרקע שישתדל עבורי בקניית הקרקע‪ ,‬ושאשלם לו הסכום הקצוב לסרסור‪ .‬בינתיים נתוודע לי שיש‬
‫יהודי אחר בשם ר' יחזקאל ש‪ .‬שרוצה ג"כ לקנות קרקע זו‪ ,‬וגם הוא הלך לדבר בזה עם הסרסור הנ"ל‪ .‬וחשבתי בלבי שאם‬ ‫לכל נפש ולעינים קילורים‪ ,‬לברר וללבן לאמיתה של‬
‫אתקוטט עמו על קניית הקרקע אז שנינו לא נרויח מזה כלום‪ ,‬ולזה הלכתי והתקשרתי לר' יחזקאל ש‪ .‬כדי לברר אצלו האם‬ ‫תורה בפנים מסבירים‪.‬‬
‫יש אפשרות להתפשר בינינו‪ .‬אחר דין ודברים הגענו שנינו להסכמה ליכנס לקנות הקרקע בשותפות‪ ,‬וגם נתפשרנו שעכשיו‬
‫והנה נטלנו על שכמינו עבודה קשה שבמקדש‬
‫כשחותמים קאנטראק"ט על הקרקע רק הוא יחתום שמו עליו כדי שבינתיים לא יתייקר המקח‪ ,‬ולאחר גמר המקח (‪ )closing‬אז‬
‫גם שמי יירשם כחצי הבעלים של הקרקע (‪ .)title‬כעבור כמה ימים התקשר אלי ר' י‪.‬ש‪ .‬לבשר לי שכבר חתם על הקאנטראק''ט‬ ‫לברר וללבן להלכה ולמעשה בדיני ממונות החמורה‬
‫וגם שכבר נתן כל הסכום הדרוש לדעפאזיט‪ ,‬ובאותו זמן שהוא התקשר אלי לא תבע ממנו כלום על תשלום חלקי בהדעפאזי"ט‬ ‫שעליה מפליג בתנא דבי רבי ישמעאל (סוף ב"ב)‬
‫שאני חייב לו מכח השותפות שהסכמנו‪ .‬כעבור זמן מה שמעתי שר' י‪.‬ש‪ .‬הלך ומכר הקאנטראק"ט לאדם אחר (‪ ,)flip‬והרוויח‬ ‫שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן‪ ,‬שהן כמעיין הנובע‪,‬‬
‫ע"ז ממון הרבה‪.‬‬ ‫ופירשו המפרשים היות שהוא תלוי בשכל האדם‬
‫עכשיו כשביקשתי ממנו שיתן לי חצי ממה שהרויח על הקרקע‪ ,‬הוא טוען שמאחר שכשהוא התקשר אלי לבשרני שחתם על‬ ‫לשפוט ולשקול ולדקדק כפי שכלו‪ ,‬ושכל האדם‬
‫הקאנטראק''ט לא נתתי לו שום מעות ממה שהייתי חייב לו מחלקי בהשותפות הוה כמו שחזרתי מהסכם השותפות‪.‬‬ ‫עשוי לטעות‪ ,‬ובצפייתינו צפינו שהנותן התורה יהא‬
‫ובאתי בזה להמערכת לברר מה דיננו בזה‪.‬‬ ‫בסעדינו לכוון לאמיתה של תורה ולהחיות צמאון‬
‫שוקדי דלתותיה‪.‬‬
‫ייש"כ גדול על עבודתכם‪ ,‬משה ירוחם גרינשטיין‪.‬‬
‫והרי עיקר יראת שמים של האדם ניכר בהתנהגותו‬
‫בענייני ממון חבירו כמו שהאריך בזה בספר קב‬
‫תשובה‪:‬‬ ‫הישר (פרק נ"ב) "כי עיקר היראה והצדקות הוא‬
‫א] אם יחזקאל ש‪ .‬נתן דמי הדיפאזי"ט להמוכר ולא לשליש (‪ ,)escrow‬ונתנו בתורת קנין‪ .‬דהיינו שכוונתם (של המוכר והלוקח)‬ ‫הממון‪ ,‬וכל אדם שהוא עומד בצדקתו על ממון זהו‬
‫בנתינת המעות היתה כדי לשלם להמוכר במה שמתחייב עצמו למכור‪ ,‬או שבזה תחול הקאנטראק"ט‪ .‬אז נעשה משה י‪ .‬שותף‬ ‫צדיק גמור ועליו נאמר יגיע כפיך כי תאכל‪ ,‬ביושר‪,‬‬
‫גמור בהקאנטראק"ט‪ ,‬ויחזקאל ש‪ .‬חייב ליתן למשה דמי חצי הריוח‪:‬‬
‫אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב"‪.‬‬
‫ב] אבל אם יחזקאל ש‪ .‬לא נתן דמי הדיפאזי"ט להמוכר לשם קנין‪ ,‬רק משום ערבון‪ .‬דהיינו להבטיח שאינם חוזרים עוד‬
‫מהקאנטראק"ט‪ .‬וכן אם נתן המעות לשליש (‪ )escrow‬עד הזמן של גמר המקח (‪ ,)closing‬א"כ לא קנה משה כלום‪ .‬וכל הריוח‬
‫מובן מאליו שלעמוד על סודה אי אפשר בלי לימוד‬
‫הוא ליחזקאל ש‪ .‬לבד‪:‬‬ ‫הלכותיה‪ ,‬וכמש"כ בעל החזו"א בלשונו הנחמד‬
‫(אמונה ובטחון ג' י"ב) "וכמו שלא יתכן לשמור‬
‫את השבת בלא דעת הלכותיה ולא יתכן להישמר‬
‫בירור הדין‪:‬‬ ‫ממאכלות אסורות בלי דעת האסור והמותר כן לא‬
‫מלשון השאלה ניכר‪ ,‬שגם יחזקאל ש‪ .‬מודה שמתחלה קנה הקרקע אדעתא דשותפות‪ .‬מ"מ עכשיו טוען דכיון שהוא לבד נתן‬ ‫יתכן להשמר מגזל ומחמס בלי לימוד הלכות שבין‬
‫מעות‪ ,‬ומשה י‪ .‬לא שילם לו תיכף מעותיו‪ ,‬נתבטל השותפות‪ .‬והשתא נבא לבאר‪:‬‬ ‫אדם לחברו ואין ספק שזה שלא למד ולא חקר לדעת‬
‫אם יחזקאל ש‪ .‬נתן דמי הדיפאזי"ט להמוכר בתורת קנין‪:‬‬ ‫אותו הוא גוזל וחומס על כל שעל מבלי משים‪ ,‬ומה‬
‫יועילנו שלמות המידות וכו' בעת שכפיו מגועלות‬
‫א] אם יחזקאל ש‪ .‬נתן דמי הדיפאזי"ט להמוכר בתורת קנין‪ ,‬אז אף שיחזקאל ש‪ .‬חתם הקאנטראק"ט רק במעותיו‪ ,‬ומשה י‪.‬‬
‫אכתי לא נתן כלום‪ ,‬עכ"ז כיון דיחזקאל ש‪ .‬היה שליח לקנותו בשותפות‪ ,‬קנה משה י‪ .‬החצי בשותפות‪ .‬ויחזקאל ש‪ .‬אינו יכול‬ ‫בגזל מתמיד ובחמס תדירי"‪.‬‬
‫לחזור בו‪:‬‬
‫ע"כ הננו בזה לפניכם בהני פנינים יקרים חידושים‬
‫כן מבואר בשו"ע סי' קפ"ג ס"ד דאם ראובן אמר לשמעון זבון לי האי מידי‪ ,‬אע"ג דיהיב שמעון דמים שלו קנייה ראובן‪ .‬ופשוט‬ ‫וביאורים כאשר עיני הקורה תחזינה מישרים‪.‬‬
‫דה"ה בשלחו לקנותו לשותפות‪ ,‬דקנה ראובן חלק השותפות‪ .‬וכן היא בנתיבות סי' קע"ו ס"ק א‪ .‬וכן מתבאר להדיא בסי' קע"ו‬
‫סעי' מא‪:‬‬
‫ב] בנידון דידן שהוסכמו שבעת חתימת הקאנטראק"ט ירשום רק שם שליח עליו‪ ,‬קנה המשלח אף שרגילין לכתוב שטר‪:‬‬

‫לקבל את הגליון באימייל ‪Subscribe@Mishpatim.org :‬‬

‫ד] אם השליח לא נתן מעותיו להמוכר רק לשליש‪ ,‬או אף אם נתנו להמוכר אבל לא נתן המעות‬ ‫לכאו' יש מקום לזכות להשליח לפמ"ש בחו"מ ס' ק"ץ ס"ז דבמקום שרגילין לכתוב שטר (בין‬
‫לשם קנין‪ ,‬רק להבטיח שאינם חוזרים עוד מהקאנטראק"ט‪ ,‬אז לא קנו בקנין כסף‪ .‬ושייך לדון‬ ‫שטר קנין ובין שטר ראיה) אין קונין בכסף לחוד בלי שטר‪ .‬ומשום דלא סמכא דעתיה דלוקח‬
‫רק מכח קנין שטר‪ ,‬או קנין סיטומתא‪ .2‬ובנידן דידן שהשטר נכתב בשם השליח‪ ,‬לא קנה‬ ‫עד דנקיט שטריה‪ .‬וא"כ ה"ה בנידון דידן‪ ,‬כיון שהקאנטראק"ט רשום רק בשם השליח‪ ,‬אין לו‬
‫להמשלח‪:‬‬ ‫להמשלח שטר ראיה‪ ,‬וזכה השליח לבד‪.‬‬
‫אם השליח נתן המעות רק כדי להבטיח שאינם חוזרים עוד מהקאנטראק"ט‪ ,‬או שנתנו לשליש‬ ‫אבל בכל זאת נראה דבנידון דידן שהוסכמו כן מעיקרא שהקאנטראק"ט יעשה רק על שם‬
‫(‪ ,)escrow‬שאז בודאי היתה כוונתו רק לערבון‪ ,3‬אז אינו נחשב לקנין כסף‪( .‬עי' בזה סי' ר"ז‬ ‫השליח‪ ,‬זכה המשלח‪ .‬ומשום דהו"ל כאילו הותנו שרוצין לקנות בכסף בלי שטר‪ ,‬שמבואר שם‬
‫בסמ"ע ס"ק כג) וא"כ לא נשאר לנו קנין רק מכח הקאנטראק"ט‪ ,‬שזהו קנין שטר או סיטומתא‪.‬‬ ‫ס"ח שמועיל תנאי בזה‪.1‬‬
‫וכיון שהקאנטראק"ט נחתם רק בשם יחזקאל ש‪ ,.‬א"כ אינו יכול לזכות בזה למשה י‪.‬‬
‫ג] ואין לבעל דין לטעון דכיון דמשה י‪ .‬לא נתן לו המעות בעת שהי' צריך‪ ,‬אם כן נתבטל‬
‫והגם שכתבנו (לעיל באות א) דמי ששלח שליח שיקנה לו איזה חפץ‪ ,‬קנאו המשלח אף אם‬ ‫השותפות מאיליו‪ .‬משום דאף אם יחזקאל ש‪ .‬היה תובע לו שישלם לו ומשה דחה לו מיום‬
‫השליח נתן מעות עצמו‪ .‬זהו רק באופן שהשליח קונה ע"י קנין שיכולים לזכות בזה להמשלח‪,‬‬ ‫ליום עכ"ז לא נתבטל השותפות‪:‬‬
‫וכגון בקנין הגבהה‪ ,‬משיכה‪ ,‬וכדו'‪ ,‬שאנו מחשיבין כאילו המשלח עצמו עשה הקנין‪ .‬או בקנין‬
‫כן מבואר בשו"ע חו"מ סי' קע"ו סעי' מא ושם סעי' ז ברמ"א‪ .‬וז"ל המחבר שם אם כשתבע‬
‫כסף די"א‪ 4‬דאף א"צ לזכיה בזה‪ ,‬ונחשב כאילו המשלח עצמו שילם‪ ,‬והשליח לא עשה רק‬
‫ראובן ללוי חלקו אמר איני חפץ ליתן‪ ,‬הרי נעקר משותפתם‪ .‬אבל אם אמר תדיר הריני משלם‬
‫מעשה קוף בעלמא‪ .‬אבל בקנין שטר שהשטר חתם בשמו של השליח לא שייך לזכות בזה‬
‫אע"ג דדחה אותו קצת‪ ,‬כיון דלא אטרחי לב"ד קני רווחא‪:‬‬
‫להמשלח‪ ,‬דהלא המשלח עצמו א"י לזכות בשטר שלא חתם על שמו‪.5‬‬
‫תבנא לדינא‪ .‬דאם השליח לא נתן מעותיו רק להבטיח שאינם חוזרים עוד מהקאנטראק"ט‪ ,‬או‬ ‫אם יחזקאל ש‪ .‬לא נתן מעותיו להמוכר לשם קנין‪,‬‬
‫שנתנו לשליש (‪ ,)escrow‬אז לא קנה המשלח כלום‪ .‬וכל הריוח הוא של השליח לבד‪:6‬‬ ‫או שנתנו לשליש (‪:)escrow‬‬

‫‪6‬וע"ע בפת"ח קנינים פ"ב סוף הערה יד שהביא בשם המעדני צדק דיש לקנות‬
‫גם בשטר קנין שנחתם בשם השליח של הקונה‪ .‬אבל בנידון דידן דמיירי משטר‬
‫קאנטראק"ט יש לצרף גם שיטת הקצה"ח סי' ר"ג ס"ק ב דבעצם אין שום תוקף‬
‫לקאנטראק"ט‪ .‬ואם המוכר היה גוי יש לצרף גם מ"ש בשו"ת בית שלמה חו"מ‬
‫ס"ד דלשיטת התוס' (ב"מ פ' א"נ עא‪ :‬בד"ה בשלמא) אין לקנות מגוי ע"י שליח‪.‬‬
‫אבל אם קנה בכסף קונים כמבואר בתשו' שם‪ .‬ואכמ"ל בכל זה‪.‬‬
‫ ‪.‬‬ ‫‪3‬ובנתן לשליש אפילו בכוון בהדי' שנותן המעות בתורת קנין כסף יש לדון אם‬ ‫ ‪.‬‬ ‫‪1‬וראיה מעובדא דריש גלותא ב"ק קב‪ :‬ובאמת גם בלי טענה זו יל"ע בקאנטראק"ט‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬
‫יועיל‪ ,‬כיון שנתנו לשליש בתורת אסמכתא‪ .‬ואכמ"ל בזה‪.‬‬ ‫שאינו בתורת מו"מ רק בתורת התחייבות‪ ,‬אם גם בזה אין קונין במקום שרגילין‬
‫לכתוב שטרא‪ .‬גם יל"ע במקום שהשטר נכתב על שם השליח‪ ,‬אף שהמשלח‬
‫‪4‬מחנ"א הל' שלוחין סי' טו‪ .‬ועמ"ש בזה בביאור הלכה סי' תמ"ח ס"ג בד"ה ובלבד‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫רוצה שיהיה לו גם שטר על שמו‪ .‬ואכמ"ל בכל זה‪.‬‬
‫‪5‬כן מבואר בשו"ת אבנ"ז חו"מ ס' ט) (ולפלא דבפת"ח הל' פקדון ושאלה פי"א‬ ‫ ‪.‬‬ ‫‪2‬בחו"מ סי' ר"א‪ .‬שכל דבר שנהגו התגרים לקנות בו‪ ,‬קונים בו‪ .‬וקנין זה נקרא קנין‬ ‫ ‪.‬‬
‫הערה ג' הביא בשם האבנ"ז היפך זה) ובשו"ת שבט הלוי ח"ו סי' רמג‪.‬‬ ‫סיטומתא‪.‬‬

‫לשלוח שאלות שיתלבנו ויתבררו במדור 'משפט החושן'‪718.618.4011 Ext 101 | Ask@Mishpatim.org :‬‬

‫משפטים מעניני פרשת השבוע‬ ‫משפט הפרשה‬

‫אש֖ית ָּב ָר֣א ֱאלֹהִ֑ים אֵ֥ת ַה ּׁ ָשמַ֖יִ ם וְ אֵ֥ת ָה ָא ֶֽרץ׃ (בראשית א א) פי' רש"י אמר רבי יצחק‪ :‬לא היה צריך להתחיל את התורה אלא ַ‬
‫מ"הח ֶֹד ׁש ַהזֶ ּה לָ כֶ ם" (שמות יב ב)‪ ,‬שהיא מצוה‬ ‫פרשת בראשית‪ְּ :‬ב ֵר ׁ ִ‬
‫ראשונה שנצטוו ישראל‪ .‬ומה טעם פתח בבראשית? משום (תהלים קיא ו) " ֹּכ ַח ַמ ֲע ָשׂיו ִה ִגּיד לְ ַע ּמ ֹו לָ ֵתת לָ ֶהם נ ֲַחלַ ת ּגוֹיִ ם"‪ .‬שאם יאמרו אומות העולם לישראל‪" :‬ליסטים אתם שכבשתם ארצות‬
‫שבעה גוים"‪ ,‬הם אומרים להם‪" :‬כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪ .‬ברצונו נתנה להם‪ ,‬וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"‪ .‬עכ"ל‬

‫הטעם משום דבקרקע בקל יכול לידע של מי היה קרקע זה‪.‬‬ ‫השבח ה"ה להלוקח‪ .‬וכתב הסמ"ע דהמחבר מודה כאן בלוקח‬ ‫הקשה בשפתי חכמים וז"ל וא"ת הא בפ' לך כתיב והכנעני אז‬
‫דאפי' קודם יאוש צריך הנגזל לשלם להלוקח השבח‪ ,‬והטעם בזה‬ ‫בארץ ופירש"י שם שהיה הולך וכובש את א"י מזרעו של שם‪,‬‬
‫דין אם נהנה ממנו הגזלן‪,‬‬
‫משום דיש תקנה מיוחד ללוקח ויורש‪.‬‬ ‫שבחלקו של שם נפלה כשחילק נח לבניו את הארץ וא"כ מה‬
‫ואם השביח הגזלן הקרקע‬
‫שייך ליסטנות בזה שהם מחזיקים בנחלתם‪ .‬ונ"ל לפרש אע"פ‬
‫ולא עוד‪ ,‬אלא אף אם היתה שבח בהקרקע ונהנה ממנו הגזלן‪,‬‬
‫מכר לגוי‬
‫שהקרקע אינו נגזלת וברשותא דמרא קמא קיימא מ"מ הוה‬
‫צריך לשלם להנגזל מה שנהנה‪ .‬כגון אם צמח פירות והגזלן אוכלו‪,‬‬ ‫אם מכר הגזלן החפץ לגוי‪ ,‬והגוי השביח החפץ‪ ,‬פסק המחבר‬ ‫כגזלן‪ ,‬כמי שירד לתוך שדה חבירו שלא ברשות להשביח הקרקע‪,‬‬
‫משלם דמי הפירות להנגזל‪ .‬וכן אם שכר בית זה שגזל לאחר ונטל‬ ‫שהנגזל אי"צ לשלם לגוי השבח‪ .‬והטעם כתב בסמ"ע משום‬ ‫שצריך ליתן לו היציאה אם השבח יותר על ההוצאה‪ ,‬וישראל‬
‫שכירות‪ ,‬נותן השכירות להבעלים‪ .‬אבל אם הוציא הגזלן הוצאות‬ ‫דתקנתא לגוי לא עבדינן‪ ,‬וזה שצריך לשלם השבח הוא רק משום‬ ‫לקחו ארץ ישראל עם שבחה ‪,‬ולא נתנו אפי' ההוצאה‪ ,‬ומשו"ה‬
‫להשביח הקרקע הדין אז יש להגזלן דין יורד לשדה חבירו שלא‬ ‫תקנת השבים‪ ,‬וממילא בגוי לא שייך זה‪.‬‬ ‫פתח בבראשית וכו' לומר שהארץ ומלואה של הקב"ה לעשות‬
‫ברשות‪ ,‬וידו על התחתונה‪ ,‬ומשלם לו הנגזל ההוצאה‪ .‬ואם היה‬ ‫בו כרצונו וראה ויתיר גוים שהתיר ממונם לישראל והפקר בי"ד‬
‫ואם אח"כ הלך הגוי ומכרו לישראל אחר‪ ,‬אז הדין חוזר כמו שהיה‪,‬‬
‫ההוצאה יותר מהשבח‪ ,‬משלם לו רק הוצאה שיעור שבח‪( .‬וזהו‬ ‫הפקר עכ"ל‪.‬‬
‫שאין הלוקח צריך ליתן להנגזל השבח‪ .‬אבל אם תפס הנגזל‬
‫הדין המוזכר בשפתי חכמים דהיו צריכים בני ישראל לשלם‬
‫השבח מהלוקח ישראל שלקח מהגוי‪ ,‬פסק המחבר דלא מפקינן‬ ‫ועתה נבאר קצת דיני שבח בגזילה הן של מטלטלין והן של קרקע‪.‬‬
‫להכנענים ההוצאה שהשביחו הקרקע‪ ,‬ולא שלמו להם כלום‪).‬‬
‫מיני'‪ ,‬אבל הש"ך כתב דלפי שיטת הרא"ש בדיני תפיסה מפקינן‬
‫חזקת מלחמה מהני גזילה‬ ‫מן הנגזל השבח‪.‬‬
‫שבח של מטלטלין שנגזל של מי‬
‫כתב המחבר בסי' שס"ב גזל והשביח הדבר‪ ,‬אם לאחר יאוש‬
‫אבל באמת יש עוד תי' על קושית השפתי חכמים‪ ,‬לפי מה‬ ‫מכר החפץ שגזל כמה‬
‫השביח‪ ,‬השבח של הגזלן‪ ,‬ואם קודם יאוש השביח‪ ,‬השבח של‬
‫שכתב הש"ך בסי' שס"ג סק"ג דבאמת אין יאוש מועיל בקרקע‬ ‫צריך הנגזל לשלם להלוקח‬
‫הנגזל‪ .‬והרמ"א (שם) חולק וסובר דבין לאחר יאוש ובין קודם‬
‫ובעבדים ובשטרות‪ ,‬דנתמעטו מגזילה‪ ,‬ויאוש תלוי בדיני גזילה‪,‬‬
‫אם מכר הגזלן החפץ לישראל אחר‪ ,‬אז הדין דהנגזל צריך לשלם‬ ‫יאוש לעולם השבח של הגזלן‪ .‬ואין חילוק היכן נעשה השבח‪ ,‬הן‬
‫ואם שייך גזל על זה מועיל יאוש‪ ,‬ואם לא שייך גזל על זה אז‬
‫להלוקח כל מה שהוציא לקנות חפץ זה‪ .‬והטעם בדין זה הוא ג"כ‬ ‫שהגזלן עשה השבח כגון שהוציא הוצאות להשביחו‪ ,‬והן שנעשה‬
‫לא מועיל יאוש‪ .‬ולכאו' קשה שהלא ראינו שמועיל יאוש לעבד‪,‬‬
‫תקנת חז"ל‪ ,‬ומשום תקנת השוק‪.‬‬ ‫מאלי' כגון פרה ונתעברה או רחל ונטענה בגיזה‪ ,‬בכל אופן נקנה‬
‫והדין הוא דעבד שנשבאו‪ ,‬ופדאו לשם בן חורין אחר יאוש‪ ,‬יוצא‬
‫השבח להגזלן‪.‬‬
‫לחירות‪ .‬וע"ז תי' הש"ך שם דחזקת מלחמה שאני‪ ,‬ועל ידי מלחמה‬ ‫אבל תדקדק דכאן צריך הנזגל לשלם להלוקח כל מה שנתן בעד‬
‫מועיל יאוש‪ .‬וה"ה גזילה מהני על קרקע על ידי מלחמה‪ .‬ומביא‬ ‫החפץ‪ ,‬ולא רק השבח‪.‬‬ ‫והטעם בדין זה הוא תקנת חז"ל משום תקנת השבים‪ ,‬דהיינו כדי‬
‫הש"ך ראי' מעמון ומואב שטהרו בסיחון‪ ,‬שסיחון קנה הקרקע‬ ‫שירצה הגזלן לעשות תשובה ולהחזיר החפץ שגזל‪.‬‬
‫על ידי מלחמה‪ .‬ולפי"ז מיושב שפיר דהלא בני שם כבר נתיאשו‬
‫דין קרקע בשבח ומכירה‬
‫מהקרקע כשבאו בני ישראל למלחמה על הכנענים‪ ,‬וא"כ כבר‬ ‫כל הנ"ל הוא רק בגזילת מטלטלין‪ ,‬אבל קרקע אינה נגזלת‪,‬‬
‫נשבח החפץ ומכרו או הורישו‬
‫קנו הכנענים הקרקע על ידי חזקת מלחמה‪ ,‬ובשעה שנלחמו בני‬ ‫ולעולם הם של הבעלים‪ ,‬וממילא אין בקרקע דין של תקנת‬ ‫אם השביח הגזלן החפץ ואח"כ מכרו לאחר או הורישו צריך הנגזל‬
‫ישראל עם הכנענים עדיין לא נתייאשו הכנענים‪ ,‬וממילא יש להם‬ ‫השבים ותקנת השוק‪ ,‬ואין הנגזל חייב לשלם להגזלן השבח‪ ,‬וכן‬ ‫לשלם השבח גם להאחר‪ .‬והטעם להרמ"א משום דקנה הלוקח כל‬
‫טענה לסטים אתם‪ .‬ועל זה צריך להתי' שהקב"ה נתנו לנו‪.‬‬ ‫אין צריך לשלם להלוקח מה שנתן לקנות קרקע זה‪ .‬ובסמ"ע כתב‬ ‫זכות שהיה להמוכר בזה‪ ,‬וכשם שלהמוכר היה צריך הנגזל לשלם‬

‫‪M i s h p a t i m | 1 3 0 L e e A v e . S u i t e 2 8 5 , B r o o k l y n N e w Yo r k 1 1 2 1 1 | Te l : 7 1 8 - 6 1 8 - 4 0 1 1 | E m a i l : O f f i c e @ M i s h p a t i m . o r g‬‬