Professional Documents
Culture Documents
Or Hadorot
Or Hadorot
U. C. BERKELEY LIBRARIES
COL5397237
LIBER
KORE HA - DOROT
AUCTORE
R. DAVID CONFORTE.
DENUO EDIDIT ,
TEXTUM EMENDAVIT ,
D. CASSEL.
BEROLINI 1846.
ס פ י
C
ת
הדורו קורא
אני
LOAN STACK
79314
U. C. BERKELEY LIBRARIES
СОЬ5467508
cs
•
1968
טרם נבוא שער אל הספר פנימה ראוי להקדים מעט על תולדות המחבר ועל חבוריו
ובפרט על ספר זה ומה שהוא שייך למהדורא זאת שחרשנו .
הנה כל מה שידענו מעניינים האמורים רק ע"פ ספר זה עצמו ידענוהו ועוד מאיזה מקומות
בשו"ת דרכי נועם ונביאם לקמן בסמוך .שם המחבר ר ' דוד קונפורטי שכ"כ בקצת
מקומות מספרו ( ל ' א ' .נ ' ב ' ) וז"ל אני הכותב דוד ומאחר שמזכיר לאבי אביו בשם
ר ' דוד קונפורטיס) ראינו ששם משפחתו הוא קונפורטי וככה קרא אותו גם הר"ב
שם הגדולים ח"א מערכת ד ' אות י"ד .נולד שנת שע"ח או שע"ט ) בעיר סאלוניקין ) ממשפחת
חכמים וסופרים .אביו -שמו לא נודע לנו -היה תלמיד ר ' ישראל אבא ל ) ( ט"ז ב ' )
ואבי אביו ושמו כשם המחבר היה ג"כ תלמיד חכם ובקי בחכמות ומשורר כמנהג רבו
ודודו אחי אמו ר ' שאלתיאל חפץ ה ) .זקנו של המחבר מער האם היה ר ' יקותיאל עוז
בר עמנואל מביניוינטון) שחבר ס ' לוית חן בחכמת הדקדוק ואשת ר ' יקותיאל הנ"ל היתה
ממשפחת הקדוש ר ' אברהם קונימבריאל שנשרף יחד בארגון עם ר ' שמעון אלמושנינוז ) וניסן
בעל אחותו של ר ' יקותיאל זה היה ר ' משה עבאס חכם גדול ורופא מפורסם בעיר
מאגנאויא והיה לו פרס מאת המלך ) .חמיו של המחבר היה ר ' אדוניקם בן ר ' מנחם די
לונזאנוט ) ואחותו היתה נשואה לר ' שלמה חפץ חכם מעיין ומפולפל שנפטר בקושטנדינה
שנת ת"ה בן כ"ה שנים ) .ומלבד כל אלו השליטים מזכיר עוד מקרוביו ר ' דוד די
קאשיריש ור ' חיים רומאנויס ) .ולתוספת באור נציג פה לוח יחוסן .
ר ' אברהם קונימבריאל הקדוש
ר ' עמנואל מביניוינטן ר ' אברהם קונימבריאל בת ר ' שאלתיאל חפץ
קונימברי |
בתכולה ללימשה עבאס בת כסולס לר ' יקותיאל ר ' דוד קונפורטי ר ' מנחם די לונזאנו
1 ן
בת וקוס כס bלת בן ר ' ארוניקס
בת כפולה לר ' שלמה פרץ . דוד כפולס לר ' בת
המקנר
מימי נעוריו היה עיונו ומגמתו לעסוק בתורת ה ' ובלמוד החכמות .
.בהיותו בן י"א שנים
או מעט יותר למד חכמת הדקדוק אצל ר ' ישראל זאבי זקן מופלג בשנים ) ולמד
בישיבת חברת ת"ת אצל ר ' יהודה גיראסי מ ' בבא מציעא ובן י"ג שנה ט ' בבא קמא אצל
) 6מ"ג ' 6וכ ' · מ"ט ג ' .כ"ג ג'ון · ג ) עי' מ"ד ל' קגרס ר ' וכוכן כמ"ע שלו קנ"ק • ג ) עיר מולדתי
) 5מ"ז ל ' וכ ' • 6י"ו כ ' • מ ' · ' 6 סלוניקי כ"כ כ"ס כ' .ל"ג ל ' · ניק נ ' וסלל מקומות • ד ) ע"ג ג '
ז ) מ ' נ ' • ק ) מ ' ל ' קנקק נ ' .ט ) היו לי • י ) מ"ו כ ' .יל ) מ"ק ל .מ"ק ל ' ·.יג ) מ"ו כ ' •.
388
=
ר' ברוך אנגיל ובהיותו בן י"ז שנה למר ס ' הזוהר וחכמת הקבלה אצל ר ' יפת המצרי שקבל
מהמקובל המפורסם מהריחו ז"ל וס ' מורה נבוכים עם ר ' לוי פשריאל דרשן מופלג .אבל
רבותיו המובהקים היו הרב הגדול ר ' מרדכי קלעי הבירו של הר"ב לחם משנה ולחם רב
ור ' דניאל איסטרושה והנו הולך ומספר בשכחם בהרבה מקומות מספרן זה . ) 6גם היו
דבריו עם רוב גדולי זמנו ועירו כי עיר סלוניקי היתה או רבתי עם מלאה חכמים כרמון
והגדול שבכולם הוא ר ' חיים שבתי שראה המחבר עדיין והוא זקן מופלג ( מ"ד כ ' ) .
בדרך כל חכמי זמנו נשא את עיניו אל ארץ הקדושה ודרך שם שם פעמיו פעמים .
פעם ראשונה שנת ת"דג ) ,כפי הנראה וילך הלוך ונסוע דרך עזה ולמוד שם קצת ימים
ברברת ר ' משה בן ישראל נגארה משורר מפורסם .מעזה ג ) עבר דרך מצרים וילמוד
שם קרוב לשנה אחת בישיבת ר ' אברהם סכנדרי ומשם עלה לארץ ישראל ולעיר הקודש .
מירושלים שב עוד לעיר מולדתו עכ"פ קודם לשנת ת"ח שבשנה זו היה בסלוניקיי ) ובשנת
וינה ) עקר דירתו משם עם בני ביתו ויעל לארץ הצבי וישב בעיר הקודש ויהי לו שם בית
המדרש קבועי ) וגם חברת הלמוד עם גדולי החכמים שהיו שם ומהם המקובלים ר ' יצחק
גאון ור ' יעקב צמח ועמהם ר ' ברוך בנימין ור ' יהושע זאבי ושאר חכמי הדור .ולא ידענו
כמה שנים ישב בירושלים רק זה ידענו שבשנת תל א היה במצרים והיה דיין שם כדמוכח
משו"ת דרכי נועם א"ה סי ' כ"ד .יתר קורות המחבר נעלמו מאתנו .פעם אחת היה באיזמיר
-ולא נודע מתי ( נ"א א ' ) וכנראה נפטר במצרים .
ספרו שהדפסנו בזה עוד חבר ס ' שו"ת והוא מוכירו בד' מקומות ):וכפי הנראה
מלבד
היו על סדר ארבעה טורים וגם הרב שהן מזכירם ולא ידעתי איפו הם ק) .
ספר זה אשר בשם קורא הדורות יכונה הולך ומונה כל חכמי ישראל מזמן חתימת
התלמוד ער זמן המחבר בלשון צח ונקי .נחלק לני פרקים .מהם ב ' הראשונים
קצרים מאוד שאינם מחזיקים אלא ד ' דפים ושאר הספר הוא הפרק הג ' .והנה הפרק הזה
נחלק עוד לדורות כדרך מהברים אחרים והם י"א ודרך ספורו בכל דור ודור הוא שמתחיל
מגדולי הדור ההוא ואח"כ הולך וכולל גם חכמים אחרים שהיו אז .ואלו הן הדורות שחשב .
א ' ר ' הננאל ור"ן ור"ש הנגיד ( ו ' א ' ) .ב ' חמשה יצחקים ( ז ' א ' ) ר"שי ובני גילו .
ג ' ר ' יוסף הלוי רא"בר ורמ"בם ובעלי התוספות ( י ' א ' ) .ד ' רמ"בן ור ' יונה ורמיה ומהירם
מרוטנבורק וכו' ( י"ט א ') .ה ' רשב"א והרמ"ה והמרדכי והרא"ש ( כ"א ב ') * .הריטב"א
ובעל מנדול עז ורליבג ובעל הטורים ור"ן ( כ"ד ב ' ) .ז ' ריב"ש ורשב"ץ ור"י אלבו ( כ"ו ב ') .
ח ' ר"י קנפנטון מהר"יו ומהר"יל ומהר"יק ור"י אברבנל ור"ע מברטנורא ור"א מזרחי ומהרל נח
וטהרם מפאדווה ( כ"ו ב ' ) .ט ' ר"י קארו והרב מבי"ט ורדב"ז ומהרי"בל ומהרש"ם ומהר"שך
ומהר"של גהרט"א וכו ' ( לה א ' ) י ' האר"י ור"ב אשכנזי ומהרי"קש ומהר"ם אלשיך וראינח
ורט"ע ובעל הלבושין ובעל סמיע ( ט ' ב ' ) .יא והוא דור אחרון מומן מהר"א ששון והרב
לחם משנה וכו ' עד זמנו ( .ט"ג א ') .והרואה יראה שאין כל הדורות שוות במניין השנים
רק הם על דרך הקרוב ועכ"ז הרבה יש לפקפק ולהקשות על המחבר בעניינו חלוקי הדורות
והעמדת כל חכם וחכם בדור ודור ואין להאריך כאן •
ועתה נבוא לחקור ולדרוש מאין לקח לו המחבר כל מה שמספר על ענייני החכמים .
הנה למנות כל הספרים הנדפסים ששאב מהם אין מן התועלת ורובם ככולם
הספר .בדורות הראשונים נמשך לרוב אחר הן הן הספרים אשר באו במפתח השני בסוף
בדברי המפרשים והפוסקים הראשונים . סה"ק וס ' יוחסין וש"ק ומה שנזדמן לו לעניינו
ארוכות וכן גם מס ' יוחסין .וכבר כתבתי והנה בפרט הוא סה"ק שמעתיק ממנו מקומות
ידענו שאסף כל שמות החכמים הנזכרים ( ט"ו ב ' הגה"ה א ') שהוא הראשון כפי אשר
ל ) מקומות ל י סמכס ינ"י מפתח הרלסון וכן נפחות קכמיס לקליס סלס ליינתי מקומות מוסנותס · מ"ס מ"ק לי
ג ) כי כל לירוסליס סכת ק"ק ( מ"ק נ' .מ"ק כ ' ) וכבר למד נמכריס הניה נ ' חורתי וכרלס סכתינת המקנה נכונה
ג ) ולילי הלך וסלוניקי מכרימס ומסס דין עוס לילוסליס · ) 7מ"ק כ ' · ) 5כ"ט ל ' • ' מייק שנה למת
ל ' .ז ' כ"ג ני " ( .ס ל ' .כ"ק ל' .כין ל' .ק ) ועי' שו"ת ויסי כועס " 6ס סי ' כ"ו וכ"ג וכ"ג וכ"ט ויין
ותיות סגל הוגו נינל דרכי כועס נין דכרי סממני .
In
) 6עי ' י' ל ' סנקה ק ' נס לנריו על קנור ק"ג כרלין כסותריס 6לי 6ת ללו פי' נ ' נ ' קניס נ' .
IV
והנה בפרט בדור הסבוראים והגאונים רבו הבלבולים והשנוים ומה שמביא יחד מסה"ק :
ומתשובת רש"ג הוא בוקה ומבוקה ומבולקה ואין באלו הבי פרקים תועלת זולת מה שמביא
ממבוא התלמוד ומבעל העטור ומכ"י המוזכר .מן הצורך לחקור ולידע איה ומתי נתחבר
זה הספר .מקום מושב המחבר בעת חברו ,היה במצרים כנראה מאיזה מקומות ) 6וזה
פשוט .ואולם זמן החבור נאמר שאין בידינו להגידו בצמצום רק על דרך הקרוב .תחלה
אין בו ספק שנכתב אחר שנת תל"ד מאחר שמביא בתוך הספרים הנדפסים איזה שנרפסו
בשנה זו כמו שו"ת בני אהרן ובאר עשק וגם ר ' יעקב חאניו ( מ"ט ב ' ) שמספר מיתתו
נפטר בשנה זו .עוד נאמר שכפי הנראה כתב את ספרו לפני שנת תמ"ג .כי הנה בשתי
מקומות ( ט"ו ב • נ"א א ') שמזכיר לר ' שלמה אלנו מזכירו בכנוי נרו וידענו ממקום אחר )
שרשיא הנוכר נפטר בשנה זו .גם מסתבר שבהיות רש"א ממכירי וממיודעי המחבר שלא
נמנע מלהגיד לנו פטירתו אם נפטר קודם חבורו את הספר הזה .ולולי דמסתפינא אמינא
שנתחבר גם לפני שנת תל"ז כי הנה ר ' חסדאי הכהן פרחיה אשר הוא ג"כ מחבירי המחבר
וסמך את ידו במחלקתו עם בעל דרכי נועם אינו מוזכר בו תיבת ו"ל ולא עת או מקום
או עניין פטירתו ואדרבה מדבריו ל"ט ב ' מוכח שהיה עוד בין החיים כשכתב המחבר :
על עת פטירת ר ' חסדאי הכהן העיר בשה"ג הבאתיו נ"א א ' הגהה א ' .
ואחר מות ר ' דוד קונפורטי נשאר ספר זה בכתב יד במצרים ולא נודע ממנו מאומה
ער שהעיר ה ' את רוח ר ' דוד אשכנזי להדפיסו בויניציא עם כ"י אחרים שהובאו
ממצרים ובהם שו"ת רדבו .ולמען יעמוד לזכרון אעתיק פה את שער הספר כפי דפוס
הזה אות באות ממש :
ספר קורא הדורות מאסף לכל המחנות אחר שנסתם התלמוד שלשלת יוחסין מרבנן
סבוראי עד זמן הרב המחבר נ"ע עם ביאור מספיק וראיות נכונות מהש"ס והפוסקים
ו"ל במעט המחזיק את המרובה .שהיה בדרו הקודם לזה כאשר תראה בסוף הספר
וקראנו שם הספר קורא הדורות דבר הלמד מעניינו .כי הוא קורא ומזכיר שמות רבני
הדורות ראשי ישיבות ומנהיגי הדורות כל אחד בזמנונ"ע .הביאו לבית הדפוס החכם
השלם והכולל כמהר"ר דוד אשכנזי איש ירושלים תוב"ב נר"ו .בדפוס הגביר המפואר
,כמ"ר מאיר דא זארא יצ"ו בשלהי אלול והאי שתא כי נרצה עונה לפ"ק פה ויניציאה
יע"א ·
“„ Nella Stamparia Vendramina. Con Licenza de Superiori.
ועד היום לא זכיתי לדעת אם שם קורא הדורות הוא אשר קרא אותו המחבר או ד"א
הנ"ל המדפיס (ויותר נראה האחרון ) וגם מדוע לא הדפיסו בשם מחברו אם מפני
שנעלם ממנו אם מפני סכה אחרת .וכבר ידוע שמחכמי הזמן שראו ולא ראו חשבו לרד"א
הנ"ל למחבר .יהיה כמו שיהיה הנה רד"א זה לא יצא ידי חובת המרפיס כראוי ומי יתן והיה
עם לבבו להגיד לנו מאין לקח ההעתק אם הוא מכתיבת יד המחבר עצמו אם אין ובלי
ספק שבזמן מעט כזה כמו ע ' שנה ידעו עוד במצרים מענייני .המחבר .ולבי אומר לי
שבעיני הרדא הנ"ל ערך ספר זה היה גרוע מאוד עד שלא ראה להדפיסו בעיון ובשקידה
כמו שראוי להדפיס כל ספר וספר • והנה מאז בינותי בספר זה וארא את פניו והנה שועפים
כסו חרולים את פני כולו רבו הטעיות י ) וההשמטות עד שיש שם מקומות מחוסרי הבנה
מכל וכל ק ) ועכ"ז מציאותו יקרה מעט הם שראוהן מעט מהם אשר ידעוהו והכירו .את
ערכו ויהי עם לבבי לתקנו להגיהו ולהדפיסו באופן מועיל למעיינים בו ולקוראים את דבריו
) 6מ"ל נ' .כ ' ל' · ) 3מחלף ק"ג דף קלף כ"ל .ג ) וי :יין נ ' וסוכל זס נס ' נופי הלכות פסנו קון מייי
שלמה ללגלו ז"ל קרוב לומר פסוק ט"ס ומ"מ ס ' גופי הלמות לל כלפס כי לס סכת ק"מ לן לל לכקיד תחת לשוני ספור קרנר מסופק
נדיתי ולכי תפלתי סימני קלנר ע"י קכמיס יותר ממכי .ו ) קלק מרלה סלף על שיני הספר שהעתקכו יס סס
שתי טעיות סכמקוס מינס " 3ל מינט וכמקוס נורו נ"ל נדור · ה ) וכן מס ט"ז ל ' ( קניה ) .ט"ז נ ' ( קנית
ל ' ) ל"ק כ ' פולק ו ' מלמטס וכו' ולס גס מעיני כעלמו קנק טעיות נקלפסת הספר לת 6סר כודעו לי עד עתה לספקיס
וקכלתיס נכון והנני מקלס פני כל קורס שיתקן את המקומות לכל קנלתי :ס טרס קרלו נספר .
לא מפני שאני ראוי לכך יותר מאחרים ידעתי את מך ערכי וקוצר ידיעתי לא נעלם ממני
אך זאת שמתי לנגד עיני כי כוונתי אינה להראות חכמתי ובקיאותי רק להועיל למי
שאהבת חכמינו תקועה בלבו .וספריהם הם שעשועיו ואת פעולתי ומעשה ידי יבואו נא
ויראו משכילי חכמי הזמן וישפוטו הם .וכה היה דרכי בהניהי ספר זה .קודם כל
דבר לא היתה מגמתי רק להחזיר עטרת הספר ליושנה לסקל דרך הקורא בו משגיאות
וטעיות המעתיקים או המדפיסים אבל מה שהוא נוגע לטעיות העניין שטעה המחבר אין
עלי שום חיוב לתקנו כי איש איש על נחלתו ועל עבודתו :ראיתי להדפיסו דף על
דף ) 6כפי אשר נדפס ראשונה כי כאשר אין בו חלוקה מבוארת הראשונים שהביאו ספר
זה לא הביאוהו אלא ע"פ דפים וע"י דרכי זה גם הקוראים בדפוס החדש יכולים לעמוד על
ציונים שציינו הראשונים .בכל מקום שהוא טעות מפורסם ואינו אלא אות אחת או
שתים תקנתי אותו במקומו ובעצומו ובכל מקום שיש טעות יותר מתיבה אחת אע"פ שהוא
גלוי ונכר ומכ"ס שאין .גלוי לכל כי אם לסברתי לא רציתי לשלוח יד בדברי הספר ואמרתי
בהנהה מה שעם לבי .תיבות שהם למותר כפי דעתי לא השמטתי אותם מתוך הכתב
אלא סגרתי אותם בסימן כזה ( ) ואותן תיבות שחסרן מן הספר והן נערכות להבנת
העניין הכנסתי אותם בתוך הכתב בסימן כזה [ ] .זכר לי אלה קורא משכיל . ,גם
בעניין כתיבת שמות אנשים ומקומות ואם קצתם זרה בעינינו שמרתי את דרך המחבר ולא
שניתי אלא מה שהוא טעות הדפוס בלי ספק ומה שהיה לי להעיר העירותי בהנהה .
חפשתי בכל הספרים שמביא המחבר לראות אם כנים הציונים אם לא ומה שהיה לתקן
תקנתי ואולם לדאבון לבי לא היה בידי לראות כל הספרים שהובאו כי רובם יקרים
מאוד בארצות האל ואף אם הספר גופו נמצא עכ"פ הדפוסים שהיו לפני .המחבר ,אינם
.
נמצאים כמו דפוסים ישנים מספרי הרי"ף והטורים וב"י ומהרי"בל וכדומה .והקורא הנבון
-
ישפוט בצדק שלא לדון אי אפשר מאפשר - .הצנתי בראש כל שטה שטה את
מספר השנים המכוון לספורי השטה ההיא בצד ימין כפי מספר הנהוג אצלנו ב"י
ובצד שמאל כפי מספר הנוצרים ― - .בכל מקום שהמחבר מביא לסה"ק או ס ' יוחסין
או ש"ק וכדומה ואינו מציין הדף או הפרק אנכי ציינתיו בהגהה וראוי להודיע פה שהיה
לפני עיני סה"ק ע"פ ד ' אמשט ' וס ' יוחסין .וש"ק ע"פ דפוסי קראקא ואגרות רמ"בם ע"פ
די פראג וכו' .עוד באתי להודיע בכל מקום שהובאו דברי המחבר מהרב הגדול
גם החיד"א בשה"ג ח"א ובוער לחכמים כי ח"ב מס ' שה"ג .לא ראיתיו אלא לפרקים .
שמתי את עיני אל מעשי חכמי הזמן שחקרו ודרשו ובארו הענינים השייכים לדברי
המחבר כמו במכתבים העתיים ובחבורים מיוחדים ולמען לא יאריכו ההגהות ותקצר היריעה
לא באתי אלא בציוני מקומות וברמזים כאשר ראוי לפי העניין .ובודאי אני
יודע שהרבה דברים נדברו בעניינים אלה ואנכי לא ראיתים וגם לזה יסלח הקורא ולא
ישא עלי עון אשר חטא על השמטות כאלה ובעבור לשמור המשמרת אשר שמתי
לפני להדפיס דף על דף מכוון אל הדפוס הראשון הוצרכתי לקצר מאוד את דברי ולבוא
בראשי תיבות ולמען לא ילאה הקורא בהבנת דברי הבאתי בסוף הספר ביריעה הקיצונה
באור ריח אלו - .עוד ראיתי מן התועלת לפתוח מפתחות ע"פ שמות האנשים והספרים
אשר עליהם בא הדבור והמקומות שנזכרו בס ' זה •
ובטרם אשים קץ למלי הרי עלי להודות למי שעור אותי הן בתקונים הן בהגהות הן במפתחות
ארבעה הם מטיבי לכת מהם שנים בני עיר מולדתי זה וזה יולד בה .ראשון -
לכל דבר שבחכמה ומדע הוא החכם המפואר ר ' יום טוב ליפמאן צונץ ידיעתו בספרי
חכמים ובקורות קדמונינו רחבה מני ים ומי אנכי שאבא אחריו ואספר את תהלתו מודעת
זאת בכל הארץ הוא בחסדו ראה בעני דעתי וככל דבר שהוקשה לי הוא בחכמתו
הרחיב לי ולא מעדו קרסלי • נם מאן שמעתי שהוא מדפיס ס ' חרש ואבוא אליו
.דן הסמוך וסס מעט ס ) רק נליות מקומות קיה מן הגורן נענול לכוי הכנסות להנמיך ליוס כורות ( דף זה
כמספר •
VI
ואתחנן לו ויאות לתתו לי על יד על יד כפי אשר נדפס והקורא בהגהותי יראה רוב התועלת
שמצאתי בספרו זה :צור געשיכטע אונד ליטעראטור ובפרט בעניין בעלי התוספות כמעט
בכל הגהה והגהה לא הבאתי אלא דבריו דברי חכמה ואמת. )6
ושני לו הוא אלופי ומיודעי עטרת ראשי ומאור עיני הרב החסיד הדרשן המפואר החכם
הכולל היה ר ' יחיאל מיכל זקש חד מבי דינא רבא דק"ק בערלין ,יום יום יצוה עלי
חסדו ומאוצר הספרים אשר לו המציא אלי בכל עת בנדיבות לבו כל מה שהוצרכתי
בתקוני ובהגהותי ואוצרו הטוב חכמתו ובינתו הלא הוא פתוח לכל עצתו נאמנה
פעולתו אמת ירבו כמותו בינינו עוד ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל .
אחריו החזיק בידי ריע נאמן ירא אלהים וסר מרע היה ר ' יוסף צעדנער בטוב לבו
עזרני במלאכת המפתחות בפרט במפתח השני והשלישי כמעט כולו מעשה ידיו
ואנכי לא באתי אחריו אלא למלא את דבריו .
והאחרון חביב הוא אחי ורעי משנים קדמוניות החכם ר ' משה שטיינשניידער שטאו
שב לגור פה בערלין שכל את ידיו לעזרני בכל עניין ובקצת מקומות הבאתי
בהגהות בשמו את דבריו היקרים .
י הוצאהה ל ע ב לים י כ ש מ ה ם י ר י ב ג ה ל ה ב ו ר מ ה ב והנה ,כל קורא וכל רואה ס ' זה יחזיק טו
שלבשו אותו בגדי תפארת ביופי הדפוס והדור הנייר כי לחכמים חמלה על
החכמה והם מוציאים לה חנינה כחנינת אנשי הקרבה ) .יהי נועם ה '
עליהם ועל כל מעשה ידיהם .
כתבתי פה בערלין יום ג ' ז' אלול שנת תר"ה לפ"ק .
) 6הלכות יולס דרכו .כלשר כתבתי מ'ס כין נ ' קנקס ד ' לק לקיתי מ"ס סוס נספרו זה דף תכין כשכתבתי כ"ז
ל ' קנקס י"ס לק לקיתי מ'ס קול ד ' תס"ק לק"ג מין סמכס כעלמו סכ"ס כו נספרו על סמות סיסודיס ולכס לק
ידעתי • ג ) פי ' הקדמה לס ' סמוכות ודעות .
427 4187
כתב רב שרירא גאון ) בתשובותיו טעם למה נקראו רבנן סבוראי מפני שרבינא ורב אשי
סוף הוראה ובתר רבינא איפסיקא כדחזא שמואל ירחינאה בספריה דאדם הראשון
דהוה כתוב ביה אבינא ואשי סוף הוראה ובתר הכי אע"ג דודאי הוראה לא הוות הון סבוראי
דמפרשי דמקרבי להוראה ואיקרו אנהו רבנן סבוראי וכל מאי דהוה הלי הוה ) 3פרשוה כגון
רחומי ורבה ורב יוסף מבי חתים דאמרינן בפרק המביא גט ונקלן וכו' ובי חתים עיר
בסביבי נהרדעא ורב רבאי מרוב דמפרש במסכת סנהדרין דף מ"ג דאמר [ ר ' ] היוצא ליהרן
משקין אותו קורט של לבונה כדי שתטרף דעתו עליו וכו ' ותנא נשים יקרות שבירושלים היו
מתנדבים אותם משלהם ובעינן ואם אינם מתנדבות משלהן משל מי א"ר רבאי דמן רוב
מסתבר ' משל צבור משום שנאמר תנו שכר לאובד וכו ' גם רוב עירו של רב רבאי היתה בסביב ישיבות
נהרדעא היא ואמרי רבנן דרב רבאי נאון הוה ואוריך שניה טובא עכ"ל .והנה מ"ש הגאון ז"ל
דבפרק המביא גט בענין צקלג ומדמנה וסנסנה שנזכרו שם רחומי ורבה ורב יוסף מבי חתים
הנה בפ"ק דגטין דף ז ' לא נזכרו שם אלא רב גביהה מארניזא ורב אחא מבי חוזאה וכן בפי
נגמר הדין דף מ"ג בענין משקין אותו קורט של לבונה לא נזכר שם רב רבאי מרוב אלא בנוסחאות
שלנו כתוב כן לא התנדבו נשים יקרות משל מי הא ודאי מסתברא משל צבור מכיון דכתיב
תנו מדידהו ומה שנראה הוא שבנסחאות הגמרות של הגאון ז"ל היה כתוב שמות החכמים אלא שהיו
מרבנן סבוראי וראיתי בס ' כריתות ) שכתב שרב גביהה מארניוא היה מרבנן סבוראי ולדידי לא יתכן
לומר כן שהרי הכי אמרי ' התם א"ל רב הונא בר נתן לר ' אשי ב"ד קינה ודימונה ועדעדה
וכו ' אלא ר ' גביהה מארגיזא אמר בה טעמא וכו' אלא מעתה צקלג ומדמנה וסנסנה הכי
נמי א"ל אי הוה ר ' גביהה מבי ארגיזא הכא הוה אמר בה טעמא א"כ נראה מזה שרב גביהא מבי
ארניזא היה בזמן רב אשי ור ' הונא ברנתן והיה מהאמוראים ונר ' שזהו ר ' גביהא מבי כתילד ) שכתב
בס ' הקבלה ) שהיה ראש ישיבה בפומבדיתא בשנת מות ר ' אשי והיה לראש ישיבה שתי שנים .
וכתב עוד הגאון ז"לו ) וכמה סברי אקבעו בנמ ' דאינון מרבנן בתראי כגון ר ' עינא ור ' סמונא
ונקטינן מן הראשונים בגמ' דקדושין פ ' האשה נקנת דתנן ) ברישא מנ"הם וכו' עד
בכסף מנ"לן כלהו אינך פרוקי וקושיי דמתרצי בגמ ' רבנן בתראי סבוראי תרעינהו וקבעינהו
עכ"ל וכ"כ הרב העטור באות מ ' דף ק"כ מדתקינו רבנן סבוראי בש ' תתק"סב למנין שטרות
וביומי מר רבנא גאון מפומבדיתא ומר [ בא ומר ] ר ' הונא גאון מסורא נ"ע ואיהו הוא דאסר כנתא
ואיהן תני הויא דהאשה נקנת ע"כ וכ"כ הריטבא ז"ל בריש קדושין דף ג ' ע"א קיבלנו מרבותינו
ז"ל דכולה סוגיין עד הכא דבתר הוראה היא ומר ' הונא גאון ז"ל מסורא איהו תני לה ואיהו
דאסר כנתא וביומוהי תקינו תקנתא דמורדת דנהיני בה גאונים ז"ל עכ"ל .ומ"ש דרב הונא
מסורא איהו תני לה נר ' שזהו מר הונא שהיה בדור חמישי מרבנן סבוראי וכמ"ש בס '
הקבלה ) הדור החמישי מר רבא ומר הונא מר הונא בסורא ומר רבא בפומבדיתא
) 6יוחסין קי"ד נ ' מ"מ ל"ג ) 3 .תלי וקלי כל" • .ג ) ק"ג כ"כ • ) 7יני' כינס כ"ג ל' מילין ס"ד נ' ומסתנרל
י ) " :ק ל ' • י ) יוחסין קי"ד נ ' ק"ו ל"ג ): .נגמ ' לילס נקנית ננ ' ויכיס לתרי רון דקל"כ נ ' שמות ל" .
דתנינן כנ"ל .ק ) ל"ס נ ' וי " .ג' ל ' הגתה ג'
1
500 4260
וכתב בעל הליכות עולם בריש ספרן ונחתם התלמוד עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע רק
רבנן סבוראי שעמדו אחר ר ' אשי הוסיפו בו קצת תוספת כאשר מקובל מפי הגאונים
ז"ל כגון בריש קדושין ופריך ר ' אחא ) 6בפ"ק דקדושין דף י"ג פריך רב אחאי אטו כלהו
נשי דינא גמירי וגם בפרק החולץ דף ט"ו פריך ר ' אחאי אימא בכספא ובטבילה קשיא
אבל התוס ' ז"ל בריש מס ' כתובות על מאי דקאמר התם פשיט ר ' אחאי הגיע זמן ולא
נישאו אוכלות משלו כתבו שם פשיט ר ' אחאי לא כמו שפי ' רשב"ם דהיינו ר ' אחאי גאון
שעשה שאלתות והיה בסוף כל האמוראים ולכך משנה לשונו בכל התלמוד פריך ר ' אחאי
פשיט ר ' אחאי שהרי כאן ר ' אשי עונה על דבריו אלא אומר רבינו תם שהוא אמורא וכל
אמורא היה תופס לשונו כמו מנדף בה ר ' אבהן תהי בה ר' יוחנן לייט עלה אביי עכ"ל .
וכתב עוד רב שרירא גאון )3ז"ל דבתר דשכיב ר ' סמא בריה דרבא שהיה סוף האמוראים
מלך רבה יוסי וביומיה סוף הוראה ואסתיים תלמודא אך הרא"בד ז"ל בס ' הקבלה ג )
כתב סדר רבנן סבוראי הדור הא ' רב יוסי הוא ראש רבנן סבוראי היה לראש אחר רבינא
ל"ח שנה ובשנת כ"ד לגדולתו שהיא ד ' אלפים וריס ליצירה נחתם התלמוד וכ"כ במבוא
התלמוד לרבינו שמואל הלוי הנגיד ז"ל רבנן סבוראי שנת דר"לול ) ליציר ' רבה יוסי הוא ראש
רבנן סבוראי בסורא ל"ח שנה [ ער ] ש ' דר"עד ובשנת כ"ד לגדולתו נחתם התלמוד חתימת
התלמוד דר"ס ומשם עד שמת רבה יוסי י"ו שנה שנת דר"עד ע"כ והנה כלל הדברים
שבימי ר ' אשי הוחל הש"ס להכתב ובשנת ע"ג לפטירתו נחתם .
עוד כתב ר ' שרירא גאון )5ז"ל ורובא דרבנן סבוראי שכיבו בשנים מועטות דהכי פירשו
הגאונים בספרי זכרוניהם בדברי הימים בשנת תתיטו רוצה לומר למנין שטרות שכיב
רבנא סמא בריה דרבנא יהודאי ובשנת תק"יזי ) שכיב ר ' אחאי בר ר ' הונא ובשנה ההיא
שכיב ר ' רחומי ואית דמחלפי ר ' רחומאי ובשנה ההיאז) שכיבו ר ' שמואל בר יהודה מפומבדיתא
ורבינא בר אמוציא ובשנת תתי"ט שכיב ר ' הונא ריש גלותא ובשנת תת'כב שכיב ר ' אחאי
בריה דרבה בר אבוה ובשנת תת"כו שכיבו ר ' תחנא ומר זוטרא בני חיננא ואשתייר רבה יוסף
גאון במתיכתא כמה שנין ובתר הכי רב עינא בסורא ור ' סיטונא בפומבדיתא ובתר הכי רב
רבאי מרוב ומן מתיבתא דילן ח ) הוה ואמרינן דגאון הוה והויין שני שמד וצרות בסוף מלכות
פרסיים ולא הוו יכלין למקבע פרקי עכ"ל ובס ' הקבלה ט ) כתב בענין זה הדור הב ' תלמידי
רב סיטונא ורב עינא ולא הוזכרו בשמותיהם כי הישיבות בטלו כמו חמשים שנה אחרי מות ר'סימונא
מפני שנאת מלכי פרס וגזרותיהם ע"כ וכ"כ במבוא התלמוד לרבינו שמואל הלוי הנגיד ז"ל .
וכתב עוד הגאון ז"לי ) ואילין נאונים דהוו במדינתא דילנא בפומבדיתא בתר אילין מילין
בסוף מלכות פרסיים משנת ת"שיח ) שנה רוצה לומר למנין שטרות מלך מר בר רב
חנין מאשקייא ובתריה מלך מר רב מרי קיננו בריה דמר רב דימי סורנוין ) וביטיו מלך בסורא רב מר
בר רב הונא ואחרי רב מרי סורנויג ) מלך בנהרדעא מר רב חיננאי מן בי נהרא ובימיו יצא שגעון יד )
לעולם שנת ד ' אלפים ושע"ר ליצירה טו) ואמרי דהוה בסורא אותו העת רב חיננאי ורב
חנא גאון בפומבדיתא ומר רב יצחק ,נאון אבל הראב"ע ז"ל בפי' דניאל בפסוק ובאחרית
מלכותם כהתם הפושעים יעמוד מלך עז פנים ומבין חידות כתב ויש מהגאונים שאומרים
שמלך עז פנים הוא הקדרי שיצא בשנת ד ' אלפים ושנ"ו שנה וע"ש .וכתבו עוד הגאון טו)
ל ) עכ"ל ה"ע ומינתה ( ופיס כנוקנר • ) 3יוחסין קי"ז נ ' ונק"מ קסל • 'h_p"! (a .ד ) חולי נ"ל דר"לו וידוע
דשרח"ללקו זה מס ' מכון התלמוד לקח קרלינל רוב דבריו ממכו ליכו כוכס כווננו ונתכונת וס'ג הס"כו למטרות שכול
לכ"ע • ) 5קי"ז נ ' ק"מ ל"ק ) ( .תתי"ז כנ"ל .ז ) ניוקסין מיתס ונסנת תת"ז וס תמות כי הלל קומיר
כנו זה המספר ומל fמל סס וכללי סכין רכיכל וכו' כרקס סגרכת ק"מ ונפנת התיק יותר נכונה והמתנו לל לק עור סס נס"מ
ר ' סמול :נר ינקו כמקוס ויסני יכולה ולכיכל מן לומכל כמקוס וניכל ני לסוליל וכן נסי"ק (ל"ק נ ' ) וקפנוכו של זה
יל ) למת סכן סול ניוקסין ורול מנורנס • ק ) היינו מפימנרית · ט ) ל"ח נ .י ) יוחסין ק"י נ ' ק"מ ל"ס
ט"ינות ככר ונח"מ קק"ק וכן ייזי .י ) 3כ"י ניוקסין ( נס " הורכו י " .קולו של רס"ג וכול נכון .יג ) עי ' הנקה
יד ) ניוקסין ד ' קרק וחיוך ונק"מ מסונים .טו ) עי' לקוטיס ( פירוסי י"ז י"ת נסיף תולדותיו מהגלון
סייר · טו ) יוקסין קי"ז נ ' ק"מ ל " .
j
640 4400
ז"ל וס ' הקבלה ) 6שבימיו של מר יצחק נאון גברה מלכות ישמעאל על מלכות פרס ונעקרה מלכות
פרס מן העולם ובא לבבל עלי אבן אבוטאלב מלך ישמעאל ויצא אליו מר ר ' יצחק ראש ישיבה
לקראתו והקביל פניו בסבר פנים יפות וכבדו ונשאו המלך עלי וכשנעקרה מלכות פרס והלכו
נשיו ובנותיו של יודנרד מלך פרס בשכי עמד מלך [ ישמעאל ונתן בת יודנרד לר ' בוסתנאי ראש
גליות וניירה והיתה לו לאשה נ ) וכתבו עוד שאחרי מות מר ( בר ) רב יצחק היו מר רב רבא
ומר ר ' הונא [ מר הונא ] בסורא ומר רבא בפומבדיתא שתקנו בימיו לתת גט לאלתר לאשה דלאו
כשמעתא דכלתיה דר ' זבידג ) וכו ' ואחריהם בסורא היה ר ' שישנא ונקרא משרשיא בר
תחליפא ורב בוסתנאי בפומבדיתא וכתב רבינו שמואל הלוי הנגיד במבוא התלמוד כי אלו
הם סוף רבנן סבוראי וכ"כ הראב"ד בספר הקבלה כי אלו הם סוף רבנן סבוראי והם
חמשה דורות ושנותיהם קפ"זל ) אבל ר ' שרירא גאון ז"ל כתב שאחרי ראשי ישיבות אלו היו
כמו עשרים רבנים אחרים ע"ש במקומו כי אין צורך להעתיקם פה ואפילו הנאון עצמו לא
היה בקי היטב בסדר אלו החכמים ) שכ"כ שם ) ובאילין שני כלהו נאונים דהוו במתא
מחסיא לא נהירנא להו שפיר על הסדר ואית בהו תופנתא ונטרותא דנשיאים ומעברין
להו ומהדרין להון ומה דבריר לן כבר כתיבנא להו ע"כ וראיתי בספר כתיבת יד שכתוב
שם ואחר התלמוד נכתב חבור אחד קטן נקרא שמושא רבא והוא מהלכות תפילין וסית
.
ומייחסים אותו לאביי ורבא ולרבנן סבוראי ז ) ,ע"כ .ובכן נשלם מה שרצינו לבאר בסדר
רבנן סבוראי שהיו אחר האמוראים חכמי התלמוד והנה מעתה אחר שנתבאר סדר רבנן
סבוראי לדורותם נבוא לבאר סדר הנאונים לדורותם זה אחר זה בס"ד .
) 6ל"ס נ .ג ) עי' תולדות ר ' הל " העלה ל' .ג ) כתובות ס"ג נ ' וע"ל נ ' ל ' .י ) קסנון זה נסק"ק ליכומכוון כל וקשוב .
) 5הגלון ליכו מחלק בין דור הסנולליס וכין דור הגלוכיס וקורל ליחסי יסיכות לף מקלמורליס נלוכיס (וע"ל נ ' נ ' קנקס
נ ' ) וסנלוניס סליכו נקי נסמותיסס וכסויס ליכס לכל מסורס ולף נס ולת רק על סכת לכן נפט פמסכת 8מתחיל
ק ) קייכו כסורק י) עי' מכין לר"מ קוכין סי ' ט"ו סלי קנלוכיס לפי סס"ק ) ( .יוחסין קי"ס ל ' ק"מ ל"ט
לפי וס"נ ונסי"ק נפומונריתס וינל כסכוייס קללס כני העיר נתולדות ר ' נתן הערה לו · ט ) הייל קס סק"ק (וככרקס
גס כ"ס הנגיד) .ט ) זס ליכו מכוון והווקני העתיק מס"קק כלי מיון כי רב הוכל ני יוסף לל קיס לסל ללו סגלוכיס
רק נומן לסל לקס ניסיני סלסלת ( פומכריתה לפי רס"ג ( סורק לפי סי"ק ) · י) נתסונת וסיניס כלן עול מל לכיל ·
יל ) וכ"כ נס"קק • יכ ) עי' סק"ג ק"ק ל ' נ' ( תולדות ר' נתן קערק ד ' וכו • יג ) לפי רס"ן נסולל .יד ) כ"ס
נס"סק וכת ' לס"ג ר ' לקל
*1
757 4517
חצי שנה ואחריו מר רב יהודאי גאון בר מר רב נחמן מפומבדיתא שלש שנים ומחצה ) 6
ומאור עינים הוהן ) והוא חבר הלכות פסוקות וכ"כ הרשב"א ז"ל בתשובותיו סי ' תק"ג
ועוד מתלתא וארבעה קראי מח ' פסוקות של ר ' יהודאי ומהלכות גדולות והרב אלפסי
וכו ' וכ"כ התוס ' במס' נזיר דף נ"ט ובה ' פסוקות דרב יהודאי בה ' נזירג ) וכו' וכ"כ בהנ"ט
בפ ' י"א מה ' גירושין שכתב שם וכן הניה ר"י בה ' פסוקות דרב יהודאי גאון מיום הכתיבה
וכו' ובס' הלכות גדולות בה ' ברכות פ"ז כתוב אקשו ליה רבנן למר רב יהודאי גאון
והרי בונה ירשלים וכו' ומשם משמע שרב יהודאי גאון לא חבר הלכות גדולות ) 7ואטרו
עוד שם שבאותם הימים היה ענן ושאול בנו וכתב בספר הקבלה ,שענן זה היה חכם
בתחלה והוא ובנו היו שרים מזרע בית דוד ה ) והכירו בו שמץ פסול ומפני כן לא נסמך
לגאון וגם לא סייעוהו מן השמים להיות ראש גלות ומפני הטינא שהיתה בלבו העלתה
שרטון ועמד להסית את ישראל מעל קבלת החכמים וכו' ונעשה זקן ממרא ע"פ ב"ד וכו'
כי אחר החרבן נדלדלו הצדוקים עד שעמד ענן וחוקם עכ"ל וכתב בעל ס ' צידה לדרך
שרב יהודאי גאון נפטר ש ' ד ' אלפים ותק"כנז) ואחר רב יהודאי גאון היה מר רב אחינאי
כהנא בר מר רב הונא ה ' שנים ואחריו מר רב מרי הלוי בר רב משרשיא שלש שנים
ומחצה ואחריו רב ביבוי הלוי בר מר רבא מנהר פקוד עשר שנים ומחצה והוא היה עם
מר רב הונא מר הלוי ועם מר רב מנשה גאוני פומבדיתא ז ) וכתב בס ' הקבלה ובימי גאונים
אלו שהיו בפומבדיתא היה במתא בחסיא ק ) רב יהודאיט ) לראש בשנת מות ר ' נטרונאי
ואחריו ר ' חנניא בר משרשיא ג ' שנים ומחצה ') ואחריו רב מלכיה ואחריו ר ' חנינא בר
אברהם ואחריו ר ' הונא הלוי בר רב יצחק ואחריו רב מנשה בן יוסף ואחר אלו הגאונים
היו בפומבדיתא יח ) רב ישעיא הלוי בר מר אבא ואחריו מר רב יוסף בר מר רב שילא
ואחריו מר רב כהנא גאון בר מר רב חנינא גאון ואחריו מר רב אבומאי גאון אחי אביו
דמר ר ' אברהם גאון ואחריו מר רב יוסף גאון בר יהודה והיה חסיד גדול ומלומד בנסים
ואליהו ז"ל עלה אליו כמה פעמים בישיבתו ואחריו מר ר ' אברהם בר מר רב שרירא ואחריו
מר רב יוסף בר מר רב חייא ואחריו מר רב יצחק בר מר ר ' חנינא ואחריו מר רב יוסף
בר מר ( ר ' מרדכי ] והוה בר בריה דמר ר ' אבא גאון ואחריו מר ר ' פלטוי בר מר ר ' אבייין) י"ו
שנה ואחריו מר ר ' אחאי כהן ששה חדשים ואחרי פטירת ר ' אחאי כהן היה מחלוקת
בין ב ' ראשי ישיבות בין ר ' מנחם גאון בריה דמר ר ' יוסף גאון בר רב ר ' חייא ובין מר
מתתיא גאון ונחלקו הרבנים לב ' כתות חצים היו אחר ר ' מנחם וחצים היו אחר ר ' מתתיא
ועמדו במחלוקת שנה ומחצה ומת ר ' מנחם בר ר ' יוסף והיה לראש ר ' מתתיא עשר שנים
ואחריו מר ר ' אבא בר מר ר ' אמי והוא בן בנו של מר ר ' שמואל והיה ראש ישיבה
בי שנים ומחצה ואחריו היה לראש מר ר ' צמח גאון בר מר ר ' פלטוי גאון ט ' שנים
ואחריו מר ר ' האיי בר מר דוד שבע שנים ומחצה וכתב הגאון ז"ל ובאלו ק ' שנה עמדו
במתא מחסיא גאונים מר ר ' הילאי בר רב מרי ואחריו מר ר ' יעקב הכהן בר מר רב
מרדכי יג) ואחריו מר רב איבומאי אחוה דמר ר ' מרדכי ואחריו מר ר ' צדיק בר מר ר ' אשי
ואחריו ר ' הילאי בר מר ר ' חנינא ואחריו מר ר ' קמוי בר מר ר' אשי ואחריו מר ר ' משרשיא
כהנא בר מר ר ' יעקב ועמדו ב ' שנים בלא גאון ובתר הכי אסתמיך מר רב כהן צדק גאון
בר ר ' אבומאי גאון ואחריו מר ר ' שר שלום גאון בר ר ' בעז ואחריו מר רב נטרונאי גאון
בר מר ר ' הילאי גאון בר מר ר ' מרי ואחריו מר ר ' עמרם בר ר ' שישנא ח"י שנים והוא
חבר סדר תפלה ושלחו לספרד ואחריו מר ר ' נחשון בר ( מרדכי ) צדוק גאון ואחריו מר ר '
• 319 (3
) 6חוה שריגלס נתולדות ר ' נתן העלה כ"ו סר ' יהוללי וכן י"ג שנס ליכו מוכרס ויס לייסן נע"ל ולכ"מ
טיו קי • ג ) כתו ' שס ד"ס הקול גנרל וכו' ליתל ו"ל ונהלכה פסוקה דר ' יהודאי הלכות נדה • ) 7עי' כ"ק
ק"ו יין .י ) יי' יוקסין קי"ח נ ' הנהת וס"ס .י ) וכ"ס נסי"ק · ז) לפי סטתו ( ססיל סטת סר"ק ) היה לו למקנר
לומל בלוני כוכל חלק שהתיק מת ' וז"ג ( יוחסין קי"ק כ ' ) כלי עיון • ק) לפי וס"ג קוני ליפן • ט ) נס"קק
יורלי ונת ' רס"ג לורלי וקול עיקר וסול לחיו של ר ' יקודלי נעל הלכות .י ) נס"ק ד ' סניס וכרלס ססמחנל לנה להשוות
קסנון יס"ג עס סי"ק ינ"ס .יח ) מכלן ולילן ס"סק מסמיס ינס יסיג והמחנר כמסן יותר לחל וש"ג וססכוייס ספרטייס
לנו מספר .יג ) נס"קק יין פניס • יג ) זה הגלין כסמט ניוקסין ד ' קרלקל ולמס ' רק כו' קוכס ' וכמ"ס כמכל ·
ד
884 4614
צמח בר מר ר ' חיים אחיו של רב נחשון גאון מן האם ואחריו מר ר ' מלכיה חרש ימים
ונפטר ואחריו מר ( בר ) ר ' האיי גאון בריה דמר ר ' נחשון גאון ואחריו מר ר ' הילאו בר
ר ' נטרונאי גאון ואחריו מר ר ' שר שלום בר רב מישאל ואחריו מר ר ' יעקב בר ר ' נטרונאי
ואחריו לא היה חכם וראוי לסמיכה במתא מחסיא וסמכיה דוד בן זכאי ריש גלותא למר
ר ' יום טוב בר מר ר ' יעקב אף על גב דאורן הוה הואיל ולא הוה מן רבנן כוליה האי
ואחר שנפטר ר ' יום טוב שלח דוד בן זכאי ריש גלותא לארץ מצרים והביא משם
רבינו סעדיא נאון אלפיומי בר ר ' יוסף והיה לראש ישיבה במתא מחסיא ב ' שנים ואחר
כך היתה מחלוקת גדולה בין רבינו סעדיא גאון אלפיומי ובין דוד בן זכאי הנשיא ככתוב
בתשובת הגאון רב שרירא ז"ל ואח"כ הסירו לדוד בן זכאי והעמידו במקומו לנשיא לאחיו
יאשיהו בן זכאי להיות ראש גלות ולא עלה בידם לפי שנתחזק דוד בן זכאי במלכות
והסיר את אחיו יאשיהו ובקש להרוג את רבינו סעדיה גאון ונחבא רבינו סעדיא כמו שבע
שנים בשביל אימת המחלוקת של דוד הנשיא ובמחבוא חבר כל ספריו וכ"כ בס ' הקבלה
וכתב עוד שר ' סעדיא גאון משועי יהודה מבני שלה בן יהודה מזרע ר ' חנינא ן' דוסא
והקים דוד ו' זכאי לר ' יוסף בר יעקב בר מרדכי ) 6להיותו גאון במתא מחסיא ורך בשנים
היה ותלמיד קטן היה לגבי מר ר ' סעדיא ורב יוסף היה גאון במתא מחסיא ולבסוף
אפייס רבינו סעדיא עם דוד הנשיא ועשו שלום ביניהם ור ' יוסף גאון קם בדוכתיה י"ד
שנה ואח"כ מת דוד בן זכאי ואח"כ נפטר רבינו סעדיא גאון מן המרה השחורה והוא כבן
חמשים שנה בשנת ד' אלפים ותש"ב ליצירה וכתב עוד בס ' הקבלה ואהר שחבר כמה ספרים
טובים ועשה טובות גדולות לישראל והשיב תשובות על הצדוקים ועל הכופרים בתורה
ואחד מהם חמיאל כלבי ברא מלבו תורה והעיד ר ' סעדיא שהוא ראה מלמדי תינוקות
מלמדים אותם בספרים ובלוחות עד שבא רבינו סעדיא ונצחם ויתר דברי רבינו סעדיא
והטובות שעשה לישראל הנם כתובים על ספר הגלויב) ועל אגרת ר ' דוסא בנו שכתב לרב
חסדאי הנשיא בר יצחק נ"ע ואחר פטירת רבינו סעדיא היתה ישיבת מתא מחסיא הולכת
ודלה עד שברח ר ' יוכף גאון למדינת אלבערה ומת שם •.
וכתב הרב ר ' ידעיה הפניני בר אברהם בדרשי בכתב ההתנצלות שכתב להרש"בא והיא
בתשובות הרש"בא סי ' תי"ח וז"ל בדף ע"ב והיותר מפורסם בזה הענין מכל גאוני
הספרדים ג ) הראשונים וחכמיהם שהגיע אלינו שמעם הוא הגאון הגדול רבינו סעדיא ז"ל
הפיתומי אשר האיר עיני הדורות אחריו בחבוריו היקרים וממנו אצלנו פי ' בס ' יצירה ע"ד
החכמה עוד ספר אמונות זוכר בו הדעות בהערות וראיות רבות בזה הענין והטות הרעות
ולשונות רבים מן התורה והנביאים אל המושכל כל מה שיוכל וכן ע"ש .
וצריך אני לבאר שכל מקום שהרא"בע ז"ל מזכיר בפירושיהוגאון סתם כמו כ"כ הגאון
או פירש הגאון ,או אמר הגאון וכיוצא דע לך באמת שכוונת דבריו על רבינו
סעדיא גאון אלפיומי ז"ל וכפי' על התורה בפסוק והנחש היה ערום כתב וז"ל ויאמר רבינו
סעדיא גאון אחר שהתברר לנו שאין דבור של דעת כי אם באדם לבד נצטרך לומר כי
הנחש גם האתון לא דברו רק מלאך דבר בשבילם והשיב עליו ר ' שמואל בן חפני והנה
קם ר ' שלמה הספרדי בעל השירים השקולים וחכם גדול היה והשיב על ר ' שמואלי ) עכ"ד •.
וכתב עוד הגאון ה ) רב שרירא בתשובותיו ובאלו מאה שנים אחרים מלכו בפומבדיתא אחר
מר רב האי גאון בר מר רב דוד היה לראש מר רב קימוי גאון בר מר ר ' אחאי
) 6נת ' וס"ג כתוב ר ' יוסף בן יעקב ונסי"ק י ' יוסף בן מרדכי וקמסני קרכין ככיסס יקלו ) 3 .עי' מ"ט לרקין
סיד כפיו • ג ) עי' תולדות ל ' כסיס סעלס כ"ס וכולת היניר הגלון סי"ל נסקדמתו למחנות העלון לר"ס פרסון סי '
י ) עי ' כקינע כמלנו כ"כ כ"ק .ק) יוקסין קי"ט נ ' מ"מ מ"ג
905 4666
גאון ואחריו מר ר ' יהודה גאון בר מר רב שמואל ריש כלה אבי אביו של ר ' שרירא גאון
ואחריו היה לראש מר בר רב מבשר הכהן גאון בר מר רב קימוי נאון והנשיא דוד בן
זכאי היה קיים למר ( בר ) רב כהן צדק בר רב יוסף ולפיכך נחלקו לשתי ישיבות ונפטר
מר בר ר ' מבשר גאון ואתו כלהו רבנן לרב כהן צדק גאון ונפטר רב כהן צדק גאון ואחריו
היה מר בר ר ' צמח גאון בר מר רב כפנאי ואחריו היה לראש רב חנניא נאון אביו של
ר ' שרירא גאון המשה שנים וחצי ונפטר ואחריו מר רב אהרן הכהן בר מר רב יוסף
הכהן בן סרגמדה ) 6והיה סוחר ועשיר גדול ומפני עשרו הוקם ולא מפני שהוא היה ראוי
•
לכך ואחריו מר רב נחמיא בר מר רב כהן צדק ואחריו רב שרירא גאון
וכתב בספר הקבלה ג ) כי ר ' שרירא גאון האריך ימים [ כי ] כמו מאה שנה היו ימי שני
חייו וכשראה שהאריך ימים ובנו רב האיי היה ראוי להיות ראש ישיבה סלק עצמו
וישב בנו על כסאו והוא רב האי גאון בר ר ' שרירא גאון בר רב חנניא גאון בר רב
יהודאיג ) נאון בר מר ר ' שמואל ריש כלה ורב האי גאון הרביץ תורה בישראל יותר מכל
הגאונים ולאורו הלכו דורשי התורה ממזרח שמש עד מבואו והיו ימי חייו ,ס"ט שנה ונפטר
בערב י"ט אחרון של פסח שנת ד ' אלפים ותשצ"ח שנה וכמוהו לא היה לפניו בכל הגאונים
והוא היה סוף הגאונים ומבית דוד היה מזרע המלוכה ומבני זרובבל בן שאלתיאל
והנשיאים וראשי גליות שהיו אחריו וראיתי חותמו חתום על הגליונים שהיה שולח ואריה
חקוק עליו כמו שהיה על דגל מחנה יהודה ועל דגלי מלכי יאודהו ) ולא רצו הוריו להיות
ראשי גלות וחזרו לנאונות ):והוא מורע רבה בר אבוה והלשינו פריצי ישראל ברב שרירא
ורב האיי ותפסם מלך ישמעאל ובזו כל אשר להם ולא השאיר להם שום מחיה ונתלה
רב שרירא מידו אחת והוא כבן מאה שנה ולא הוסרו מגאונותו) ובשנת ד ' אלפים ותש"כח
היה רב שרירא לגאון ובשנת ד ' אלפים תשנ"ח היה רב האי לגאון וגאונותם היה שבעים
שנה רב שרירא שלשים שנה ורב האיי ט ' שנה ודורן דור ה ' בגאונות ובימיו היה
ראש ישיבה במתא מחסיא חותנו אבי אשתו רב שמואל בן חפני הכהן וגם הוא חבר
ספרים רבים ונפטר בימי ר ' האיי ד ' שנים מקודם פטירת רב האיי ע"כ וגם ר ' שמואל
בן חפני חבר ספר השותפות וכמ"ש בעל חעטור בדף כ"ו וגם חבר ספר המבוי וכמ"ש ג"כ
בעל העטור בדף ס"ו וכפי הנראה כי רב שמואל בן חפני היה בקי מאד בחכמת הפלוסופיא
ובספרי חכמות הגוים כי כ"כ עליו רבינו האיי גאון בתשובה אחת הביאה הרב בעל עין
יעקב ז"ל במס ' חגיגה פ ' אין דורשין על ברייתא דר' נכנסו לפרדס וז'ל וכשצמה מר רב
שמואל גאון ז"ל שהרבו לקרות בספרי הגוים שאומרים אין המראות הללו נראות אלא
לנביאים וכו ' ואנו סוברים כי הק"בה עושה נסים לצדיקים ונפלאות ומראה להם היכליו
וכו' וכתב עוד שם ואם תראה שאותם בני אדם המתעסקים באותם דברים יאמרו לך כי
היא דרך סלולה ובזה ישיגו לידיעת הבורא לא תשמע ולא תאבה להם ורע באמת
כי יכזבו לך ולא תמצא יראת חטא וזריזות וענוה וטהרה וקדושה אלא באותם המתעסקים
במשנה ובתלמוד עכ"ל ) ועוד חבר ספר דינים בלשון ערכי וכ"כ מהר"ם אלאשקר בסיי
י"ו דף ל ' וז"ל וכתב ר ' שמואל נאון בספר אלזאם אלאחכאם שחבר אותו בלשון ערבי
וכו' וכתב עוד שם בתשובת רב שרירא גאוןט ) ואחר פטירת רב האיי בני ישיבתו הקימן
לחוקיה ראש גלות בן בנו של דוד בן זכאי והושיבוהו על כסא רב האיי ז"ל ועמד שנתים
והלשינו בו אל המלך מלשינים ותפסו המלך ואסרו וכו ' וברחו ב ' בניו לספרד לר ' יהושע )
) 6עי' כק' וכן כמ"י לק"ג מ"ו ספ"ט • ) 3מ"ל ל ' • ג ) נסי"ק ליתל יקולס ונס כסמטו סס תיכות ני וול
שמואל ריס כלה .י ) כלן כסמטו נ ' סורות סנס"סק סמספריס כגכות רוסי גליות • ) 5עי ' יוקסין קי"ז ק ' ק"מ ל"ז .
ו ) עי' יוקסין קין נ ' קי"ו 6ק"מ ל"ס · ) 1עי' מ"ס סק' ענרעכט נתוספותיו על חסינות לין מין סל"ן ולגרין
ניע ·.ח ) פי' תולדות ר ' קליי סיגלק ט"ו ומ"ע לכל"ג מ"ו ססס .ט ) המקנל מניל נחפו מת' וס"ג מס סליק
לסיות שס ( קול מס"סק מ"ק ל ' וכנר כעיר סלס נסס"ג ק"ק ק' ל' · ל ) כי יקוסן ·.
ה
1040 4800
הלוי הנגיד בר ר ' שמואל הנגיד ז"ל שהיה אוהב לחוקיהו ראש גלות וראש ישיבה והיו ) 6
עמו עד שהיה הגזרה בגראג'דאג ) ונהרג ר ' יהוסף הנגיד וברח האחד מבני חזקיה לארץ
סרקסטאג) ונשא אשה שם והוליד בנים ואח"כ נכנסו בני בניו לספרדי ) ומהם ר ' חייא
בן אלדאודיס ) ואחריו לא נשאר בארץ ספרד אדם מפורסם שהוא מבית דור ואחר חוקיה
ראש ישיבה וראש גלות פסקו ישיבות הגאונים ונכרת חקם של ישיבות שהיה הולך אליהם
מארץ ספרד וארץ המערב ואפריקא ומצרים וארץ הצבי עכ"ל מה שצריך לעניינינו ודע
שבזמן רב האי גאון ז"ל היה מר אברהם גאון וכמ"ש הרי"ף ז"ל בפ ' הכותב והכי שרר
ר ' האיי גאון למר אברהם קרסי ז"ל ע"ש והרב בעל הערוך ערך סח כתב בענין שיחת
דקלים ואמרו ממר אברהם גאון שהיה בשנת אלף ק"ס לשטרות שהיה מכיר בשיחת דקלים
עשי ) גם רבינו האיי גאון ז"ל מלבד הפירושים שפירש על התלמוד עוד כמה שו"ת כתב
שמביאים הפוסקים משמו ועוד חבר ס ' מקח וממכר וס ' משפטי שבועות וס ' מצרנות ועוד
חבר ס ' הקמיצה וס ' קול ה ' בכח בחכמת הקבלה וספרים אחרים ) וכן מצינו שהר"יף
ז"ל מביא בספרו בהלכות במקומות רבים כמה דינים וכמה חדושין אחרים גדולים משם
רבינו האיי גאון ז"ל וכמו שיראה המעיין שם בס ' הלכות הר"יף וגם רבינו האיי ז"ל סדר
בקשה שמע קולי אשר ישמע בקולות ונראה שבכל מקום שכתב הר"יף והגאון אמר או
וכן כתב הגאון היינו רב האי גאון וכן ,נראה מדברי בעל הגמ"יי בפ"ה מה ' ברכות שכתב
שם בהנהה המתחלת בפ ' ג ' שאכלו לית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר
רב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו וכן פי ' ר ' אלפס בשם הגאון דהוא רב האיי
ע"כ וכ"כ רבינו יונה בפי שלשה שאכלו על מ"ש הר"יף דקטן אפילו בן עשר ובן ט ' כשהוא
יורע למי מברכין מזמנים עליו והכי חזינא לגאון כתב שם רבינו יונה ז"ל וכן פסק רבינו
האיי גאון ז"ל
וראיתי לבעל שלשלת הקבלה ח ) שכתב וז"ל בדור הזה היו לפי דעתי ב ' חכמים גדולים
שנחלקו על מלות הרבה שבתורה וטעמיהם ונקראו ר ' אהרן בר ' משה משבט אשר
ור ' משה בר ' דוד משבט נפתלי ע"כ והם אלו מגדולי חכמי בעלי המסורת שיש חלוקים
רבים בין בן אשר ובין בן נפתלי ככתוב במסורה גדולה וז"ל הרמ"בם ז"ל בפ"ח מה ' ס"ת
וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא ספר הידוע במצרים שהוא כולל כ"ד ספרים שהיה
בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכים לפי שהניהו בן אשר
ודקדק בי שנים הרבה והגיה פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בס"ת שכתבתי
כהלכתו עכ"ל •
וכתבו רבינו שמואל הלוי הנגיד במבוא התלמוד והראב"ד בס ' הקבלה ט ) כי בימי רב
שרירא גאון ז"ל קרוב לשנת ד ' אלפים תש"ן ) הן פחות הן יתר אירע מעשה
שהיו הולכים בספינה ממדינת בארי למדינת סבסתאן ) ד' חכמים גדולים האי היה רבינו
חושיאל אביו של רבינו חננאל והב' רבינו משה אבא של ר ' חנוך ורבינו חנוך עמו והני
רבינו שמריא בר אלחנן והד ' לא נודע שמו מי היה יג ) והשבאים מכרו את רבינו שמריה
בר אלחנן באלכסנדריא של מצרים ומשם עלה למצרים והיה לראש ונ"ל אני הכותב שזהו
רב שמריה שמביאים אותו הפוסקים בספריהם וכותבין הרבה חדושין משמו או אפשר
שאותו רבינו שמריה שמביאים הפוסקים ובפרט המרדכי היינו רבינו שמריה יותר אחרון
שהיה חבירו של רבינו שמחה ותלמידו של רש"ייג ) וכמ"ש לקמן יד ) וכתבו עוד ב ' רבנים
) 6נס"ק ד ' למס ' קיר לכל כיוקסין קס"ל נ ' היו וכן עיקי ) 3 .יי' דף זה עין · ג) עי' מ"ע ( הק' לוכן
) 5עי' ננ"י ליס"ד ז' ( לככי זכרון סי' מ"ט • ועי ' מ"ס סק ' כוכן נתוספותיו על קניין · ) 7יני ' הגהה ג '
ו) כ"ע לכפי יכולת המסנל מכלס לחסל וזה לא יתכן שכרי ר ' החי נ ' כולל ללין לסטלי מסעות י"ג ק"ג ו '
ולולי כוונת הערון על ר' לנייס נו סריכל סמלן כפי רס"ג מסנס לק"כ על לק"לט וכפי סר"ק מסנת לקינה על לק"מ
לסט ' .וכנר קיניל נתולדות ר ' נתן היגרה כיו ולמל שימחנו כמסן לסל ס"ק .ו ) עי ' תולדות ר ' כלי להגלון סי"ל נ"פ
לסק ' וכן ת"ז היניק נ' .ס ) ל"ז ל ' • ט ) מ"ק ל ' .י ) כנו הסכימו קכוי סומן סיס טינות ניכין זס נסי'ק
וע"כ סור קמינסס לירע נכנת תש"ן ין פחות הן יתר ותי' עמר נ ' הניה ל ' ,יל ) עי ' תולדות ר"ק קערה נ ' .יג ) לפי
הסערת הק ' לעניינכט קול ר ' מכון יגלמו ודבריו לינס מוכלקיס · יג ) עי ' כוכן מ"ע סל"ג כול ליטערלטול וכו ל"ג ול" .
יד ) י"ק ל ' ( זה ר ' שמוליק קלסלין קול בן מרדכי וע"ל פ ' נ' ·
)990 (960 (4720) 4750
הנזכרים שמכרו את רבינו חושיאל באפריקא בחוף הים ומשם עלה אל מדינת אלקירואן
שבארץ המערב ושם היה לראש ושם הוליד את רבינו חננאל בנו ומכרו בקורטובא
את רבינו משה ואת רבינו חנוך בנו והמעש ' ארוך שם והר ' משה הרביץ תורה שם בקהל
קורטובה והעמיד תלמידים רבים ומהם ר ' יוסף בר יצחק בן שטנאש הידוע בן אביתור
והוא פירש את כל התלמוד בלשון ערבי למלך ישמעאל ששמו אלחכים ) 6ומפני גדולתו
וחכמתו בעט ברבינו חנוך הרב היושב על כסא אביו ונחלק הקהל מחלוקת גדול אחר
פטירת ר ' חסדאי הנשיא הגדול בר רב יצחק שאלו בימין אין אדם בעולם שהיה יכול
לחלוק על הרב רבי חנוך ואח"כ נדו את בן שטנאש והחרימוהו והלך משם בן שטנאש
בספינה עד ישיבתו של ר ' האיי גאון ור ' האיי היה רוצה לקבלו מפני שהיה שונא לרבי
חנוך מפני שר ' חכמים שנזכרו לעיל כרתו חק הישיבות עד שבאו הישיבות לידי דלדול
ואע"פכ שלח לו ר ' האיי שלא יבא אליו שאם יבא אליו יחוש לנדוי הרב ר ' חנוך והלך
בן שטנאש לדמשק ומת שם והרמ"בם ז"ל כתב באגרותיוב ) בסוף תשובה אחת וכן הורה
רבינו חנוך ,הספרדי ע"ש גם רבינו ירוחם בנתיב ג' ח"ד כתב ור ' חנוך גאון כתב בתשובה
שש"ע יכול לעמוד במקום גבוה כדי להשמיע קולו והרב העטור בספרו מזכיר כמה פעמים
לרבינו משה בר חנוך וגם שם בדף ט ' כתב בתשובה לרבינו ששת בו חנוך גאון ז"ל יתומים
שבאו לפרוע כתובה וכו' ונר ' שהם בניו של רבי חנוך הספרדי הנז ' וזה הרב רבי חנוך
הרביץ תורה בישראל והעמיד תלמידים רבים ומגדולי תלמידיו רב שמואל הלוי הנגיד בר
יוסף הידוע בן גיקטיליא מק"ק קורטובה וכ"כ הרי"ץ גיאת והובאו דבריו בטא"ח סי' תק"צא
ו"ל קבלנו מחכמים גדולים ובעלי הוראה ואנשי מעשה שקבלו גם הם מחכמים גדולים
שלפניהם כגון רב שמואל הלוי שקבל מר' חנוך גדול שבדור הלכה למעשה שמתפללים תשע
וכו' ע"כ .ונפטר הר ' חנוך בשנת ד ' אלפים ותש"עה קודם פטירת ר ' האיי גאון כ"גג ) שנה
ואע"פ כן לא השיבו מנחה קהלות מזרח ומערב לישיבת בבל מפני שחכמים אלו הנז"ל
העמידו תלמידים רבים ופשט התלמוד בכל הארץ ואחרי כל זאת נסמך רב שמואל הלוי
לנגיד בשנת ד ' אלפים ותש"עור ) ליצירה ועשה טובות לישראל בספרד ובארץ המערב ובאפריקא
ובארץ מצרים ובאיסקליא ועד ישיבת בבל ועד עיר הקדש וכו ' והרביץ תורה הרבה וזכה
לדי כתרים כתר תורה וכתר גדולה וכתר לויה וכתר שם טוב ומעשים טובים על גביהם
ונפטר בשנת ר' אלפים ותת"טו ועמד על כסאו רבי יהוסף הלוי הנגיד בנו והיה ממלא
מקום אביו בכל מדות טובות ויקנאו בו סרני פלשתי' עד שנהרג ביום שבת כ"ט ס ) בטבת
שנת ד ' אלפים ותת"כדי) הוא וקהל גראנטה וכל הבאים מארצות רחוקים לראות תורתן
וגדולתו ולאחר פטירתו נתפזרו ספריו ומחמריו ופשטו בכל העולם וכן תלמידים שהעמיד
הם היו רבני ספרד ,ומנהיני הדור אחר פטירתו עכ"ל וכתוב בס' שבט יהודה השמה
החמישי בעיר הגדולה גראנדה העלילו עלילה על ר ' יהוסף הלוי ונהרג הוא וכל הקהל
אתו יתר על אלף ות"ק בתים ומי שלא ראה בכבודם והצלחתם ותפארתם לא ראה מעולם
תפארת כי גדולים היו בחכמה וביראת חטא והתאבלו עליהם הקרובים והרחוקים מפני
חשיבותם וגם מיראה שמא גם עליהם תעבור כוס ונזרה זאת היתה וכו' ע"ש במקומו ומצאתי
כתוב שיש אומרים כי הגאונים נקרא כל אחד מהם בלשון גאון ע"ש שהיה יודע ס ' מסכתו'
כמנין תיבת גאון ) ע"כ הנה כל אלה הנאונים הנזכרים כאן באחרונה הם היו סוף כל
הגאונים ודע שכשם שהיו גאונים ) בבבל ובכל סביבותיה כמו כן היו באותו זמן גאונים
בספרד ובצרפת ובמערב וברומי ,ובשאר המקומות שהיו בהם ישראל ולגאונים שהיו בבבל קורים
אותם הפוסקים הגאונים הבבליים וכמו שתראה בה"גם בפ"ב מה' ק"ש וז"ל הרמ"בם בהקדמת
) 6קול קלקכיס הסכי קמולן בקרטני י"ו סנס מכלס כנת מסיכן ולילן ( ועי' דף זה ע"ל הנקס י"ד ) ווס קמלן היה
לוין קכמס ויעס לו לוכל ספריס גדול על מלל ועי' די רעל .פליניק לרימז למ"ק .ג ) פי' לנרת תמונת סלמ"נס כ"ק נ ' .
ג ) נסי"ק י"ג סנס וכ"ס כיוקסין ( קנ"ו כ ' ) לקריו וסול ט"ס • י ) נסק"ק וכיוקסין קס"פז ולולי נ"ל תשנ"ז כי נסנס
א כלדיס לקי נלקין ( י"ח סקול כן נלקין ) לסר סכנין לוקניו הגיע למלכות .ס ) ט"ס ול"ל ט ' נטנת עני' סק"ק
מ"ד ל' מה שמנים ממונת מינכית • ) כנו רכו ססמייס נור התקלין עי' סס"ד ויסוד עולס ולכ"ס לסללין .ז ) עי'
לים וכן לקכמיס וכית ועל מערכת ג' .ק) ע"ל נ ' ק' קנקס ק '.
ן
1040 4800
ספר היד כל החכמים שעמדו אחר חבור התלמוד ובנו בו ויצא להם שם בחכמתם הם
הנקראים גאונים וכל אלו הנאונים שנמצאו בארץ ישראל ובארץ שנער ובספרד ובצרפת למדו
דרך התלמוד והוציאו לאור תעלומותיו וביארו ענייניו לפי שדרך עמוקה דרכו עד למאד
יעוש במקומו וכתב מה"רם אלשקאר ז"ל בסי ' נ"ד וז"ל כבר כתב רב שרירא גאון וחכמת
הגאונים ופלפוליהם הוא הדבר אשר צוה ה ' את משה ואע"פ שאומרים הכי הוא ודאי ואין
מביאים ראיה באיזה מקום אין לחוש על דבר קטן או גדול וכל החולק על שום דבר
מכל דבריהם כחולק על ה ' ועל תורתו ע"כ וכ"כ הרא"בד ז"ל דאין מי שיכול לחלוק על
דברי גאון ואפילו שלא יביא ראיה לדבריו והחולק עליו כחולק על התלמוד והאריך בזה עכ"ל
ובכן נשלם מה שרצינו לבאר בסדר הגאונים והנה מעתה אחר שנתבאר סדר הגאונים
לדורותם נבא לבאר סדר הרבנים לדורותם והם הפוסקים והמפרשים ושאר חכמי הדורות
שבכל דור ודור :
נ ' קס"ג לי · ג ) ר ' כסיס לס קיס מימין ללס סינת נכל עי ' תולדות ר ' נסיס ) 6סי"ק מ"ד ל ' יוקסין קכ"ד
זה הנקרל מפתח מנעולי התלמוד כמכליס סיוס ו ' ניכות שנת ועירוכין ככ"י ת"י קערה י"ט ולי · ג ) מכילולו ,
לסלפיסס עי' מ"ע לרק"ג ק"ק תל"ל ) 7 .עי' תולדות ר ' נסיס קירק כ"ה וגו ' • קק ' גלנרעכטסל .וסככו משתדל
• ) עי ' סס קינלס ו' .ו ) סה"ק מ"ד ל ' יוקסין קכ"ז נ ' .ק ) ע"ל ר ' נ ' . ה ) עי' תולדות ר"ח קעלס כ"ו
1017 4777
מרבינו חנוך שכ"כ הרי"ץ בן גיאת והובאו תלמיד היה שרב שמואל הלוי הנגיד ג"כ
דבריו בטא"ח סי' תק"צא וז"ל קבלנו מחכמים גדולים ובעלי הוראה ואנשי מעשה שקבלו
גם הם מחכמים גדולים שלפניהם כגון רב שמואל הלוי שקבל מרב הנוך גדול שבדור הלכה
למעשה שמתפללי' ט ' וכו' ע"כ וכומן ) 6הזה חזר כח התלמוד בספרד והיו שם חמשה
רבנים ושמות כלם יצחק שנים ספרדים ושלישי קרוב להם ושנים באו מארץ אחרת ואלו
הם שנים הספרדים ר ' יצחק בר ' ברוך והר"יאג דהיינו ר ' יצחק בר יאודה בן גיאת הרב
ממדינת אליסנה ור ' יצחק בר ר ' יעקב בר ברוך בן אלבאליא מק"ק קורטובא והוא היה
זקנו אבי אמו של הרא"בר בעל ספר הקבלה והוא חבר ספר גדול וקרא שמו קופת הרוכלים
ופי' מהלכות קשות שבתלמוד הרבה מאד ועשה טובות גדולות לישראל וכמ"ש שם בסי
הקבלה והאריך מעט בעניינו ור ' יצחק בר יהודה הרב בן גיאת מגדולי מדינת אליסנה )
גם הוא היה אוהב תורה ודורש הכמה מימיו ,והנגידים השנים רב שמואל ורבי יוסף בנו
היו מנשאים ומכבדים אותו וכשנגזרה גזרה על ר ' יהוסף הנגיד ג ) ברח ר ' עזריא בנו לר ' יצחק
זה הרב בן גיאת וזכר הרב חסר אבותיו וכבדו ונישאו ורצה להקימו לראש על קהל אליסנה
ושאר קהלות ספרד והוא עודנו נער וכו' ונפטר ר ' עזריא הלוי ונסמך ר ' יצחק בר יהודה
ברבנות וכו' ור ' יצחק בר יהודה הרב בן גיאת זה מוסף על תורתו ועל חכמתו היה פייטן
גדול ויודע בחכמ ' יונית והרביץ תורה הרבה והעמיד תלמידים גדולים ומגדולי תלמידיו היה
ר ' יוסף הדיין בר יעקב בן סהל חכם גדול ופייטן גדול וירא שמים ונסמך בדיינות קורטובה
ושפט את ישראל י"א שנה ומתלמידי ר ' יצחק ברבי ברוך רבי יוסי בר צדיק בן צדיק י ) חכם גדול
ופייטן וירא שמים ונסמך בריינות קורטובה ושפט את ישראל י"א שנה והזכירו הרמ"בם ז"ל
באגרותי ) באגרת ששלח להרב שמואל ז' תבון ז"ל ע"ש :והרי מה ' רבנים הנז"ל הוא רבי
יצחק בר ' ראובן אל ברגלוני בא מברגלונאי) למדינת דאניא וישב שם ושפט אותם עד
יום מותו והיה פייטן וחבר אזהרות על כל המצות ושם כתוב שמו ושם אביו בראשי תיבות
וחבר פי ' בפרקים מס ' כתובות ועוד הה ' גדול מכלם הרייף דהיינו רבינו יצחק בר ' יעקב בן
אלפסי מן קלעת חמאר ודע שהר"יף קבל מהרב רבינו נסים בר ' יעקב וגם היה תלמידו
של ר"ח וכן מוכח בתשובת הר"יף שהביא הרש"בא בתשובותיו סי ' אק"יד ו"ל שאלה שנשאלה
לפני הרב אלפסי ז"ל יורנו המורה רבינו אם צריך עם האדרכתא הכרזה או לא מפני שראינו
לר"ח ז"ל שאמר סדר הדין כך הוא וכו ' והשיב האדרכתא היא כמו שפירשו רבינו ז"ל וכו '
ע"ש וכן הר"יף ז"ל בחבורו הגדל מביא לרבינו חננאל בשבת פ ' חכית דף קס"ב ע"ב וקס"ג
ע"א וגם בריש פ ' הזהב דף פ"ז ע"א וגם בסוף פ ' השוכר את האומנים דף קט"ו ע"ש ועוד
ראיתי בקצת מקומות שאומר הרייף ומפרשי לה רבנן כותבין תוס' פר"ח והוא הפי ' עצמו
שכתב הר"יף בשם רבנן ) :
אך ראיתי להרב מנדל עוז ז"ל שכתב בסוף פ"ב דברכות כי הרי"ף היה תלמיד הריין גיאת
שכ"כ שם לא נניח דברי קבלה ותלמוד ערוך ופי ' מוסכם מימי הגאונים ור"יץ ז' גיאת
ורבינו יצחק אלפסי תלמידו ורבינו יוסף הלוי ו ' מיגאש תלמידו ורבינו משה תלמידו ע"ש
וכ"כ בריש פרק ח ' מה' שביתת י"ט ואני אומר וכו ' ,ור"ס ז"ל פסק ועמד בשטת רבותיו
רבינו יצחק בר יהודה ז ' ניאת ותלמידו ר"י אלפס ותלמידו רבינו יוסף הלוי ו ' מיגאש רבו
של רבינו משה ז"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר בלשון רבו ע"כ ולא יתכן לומר כן בשום
פנים כפי מה שכתבנו שבא כתוב במבוא התלמוד ובס ' הקבלה ששניהם הר"י בן גיאת
) 6סה"ק מ"ד ל ' יוקסין קכ"ז נ ' קס"ג ל' .ג ) עי' ריל ליליניעוין פלינול וכו ' לסרי"מ לכ"ק וגו' ,ג) ע"ל ק ' נ' .
) 1ט"ז ל' ) 5 .עי' רימ"ז לפ"ט )( .על קורלת מלת ספיר לכל קקלמוכיס עי' מ"ע לסק ' כונן קנ"ו למען תנין מ"ס נתיל
ססכיס מס ' ינקקיס כלן מקרן לקלת · ועי' גס תולדות ר' קליי קירק כג · ז) עי' תולדות ל"ק קעלס כ ' .
1088 4848
והר"י אלפס היו חבירים ,ואדרבא מוכח משם שהר"יף היה גדול יותר מהר"י ז ' גיאת וכתבן
עוד שם ) 6שהלשינוהו להר"יף למלכות וברח משם ונכנס בספרד בשנת ד ' אלפים תת"מח
וכבדו ונשאו רבי יוסף הנשיא בר ' מאיר בן שרתמיקש ונכנס למדינת קורטובא ועמד שם
מעט וא"חכ הלך למדינת אליסנה ועמד שם עד יום מותו ונפטר בניסן שנת ר ' אלפים
ות ת"סג והוא ככן צי שנה והוא העמיד תלמידים רבים ויצא טבעו בכל העולם וחבר הלכות
כמו תלמוד קטן ומימי ר ' האיי לא נמצא כמוהו בחכמה כ"כ הרא"בד בס' הקבלה וכתב
בהקדמת ס ' צידה לדרך שאמר עליו רבינו יצחק בעל התוספות שילאה בן אדם לחבר
חבור כמוהו זולתי ששכינה היתה שורה עליו ובסוף ספרי הר"יף מדפוס סביוניטה ממאורות
כתוב נגנז ארון הקדש הרב הגדול ראש גולת אריאל רבינו יצחק אלפאסי ז"ל ביום שבת
י"א יום לירח איירן ) בעיר אליסנה שנת ד ' אלפים תת'סג' ליצי ' וראיתי בסוף ס '
דרך המים בהגהות הר"יף ומפרשיו ג ) שכתב שם שבסוף ס ' הר"יף יש ה ' חרוזים שנחקקו
על קברו וצריכים להיות ששה וחסר חרוז אחד בין הרון ג ' וד ' וכתב עוד ואחר אלו החרוזים
היה כתוב זה הלשון נקבר בקבר זה ראש הראשים .ואלוף הקדושים .ומחכים הישישים .
וחכם חרשים .וקדש הקדשים .הנזר והצפית .האות והמופת .יחיד העולם ופלאו .
ממזרח שמש עד מבואו .הר התורה .מקור הבינות .ושמעו הולך בכל המדינות .הרב
הצדיק הגדול .מחסה עוז ומגדול .אלופנו ורוח אפינו .כוכב נשפנו .ואור עפעפינו
העניו .אשר כמוהו לא היה לפניו הרב ר ' יצחק [ כהן ] אלפאסי ז"ל נ"ע .נכסף אל קדושו .
ושבה אל אלהים נפשו יום שלישי בשבת עשרה ימי' לירח איירל) שנ ' ד ' אלפים תת"סג
קדרו שחקים ליצי יום עברה היום ההוא יום צרה יום חשך ואפילה יום ענן וערפל יום
נבהלו עלה ואורותם ושק הושת כסותם הכוכבים אפלו והגבעות התקלקלו וכל ישראל
גדול כשם לישיבה עליונה למנוחה עליונה זקן ושבע ימים לובש מלבוש מהללים ושם
ובצל שרי הגדולים לתת לו מהלכים בין השרפים והמלאכים בסתר עליון יהיה מגורו .
ישב נכוחו וזיו השכינה ילך נכוחו תורתו תהא מבטחו .ובהקיצו היא תשיחו יעמוד לגורלו
ובבנין בית זבולו יעלה דרך גבולו כייר והרב ר ' יהודה הלוי ראש ( המדברים ) המשוררים
ז"ל חקק על קברו אלו הג ' שורות .הרים ביום סיני לך רעשו · כי מלאכי האל בך
פגשן • ויכתבו תורה בלוחות לבך וצבי כתריה לך חבשו .לא עצרו כח נבונים לעמוד
לולי תבונות ממך דרשו :
וכתב עוד הרא"בד בס ' הקבלה ):שהיתה מחלוקת בין רב יצחק בן אלבאליא ובין רבי
יצחק אלפסי וכן היתה מחלוק ' בין ר ' יצחק בר יהודה בן גיאת ובין ר ' יצחק אלפסי
וכתב מהירם מרטנבורק ז"ל בתשובותיו סי ' ק"נה שהר"יף בעל השערים הוא בן בנו של
ר ' אלפס וכתב עוד שם בסי ' ר"יט כהנה וז"ל שוב קבלנו שאותו שיסד השערים היה שמו
ר ' יצחק בר ראובן ורבינו האלפסי שעשה החבור היה שמו ר ' יצחק בר יעקב והיה אבי
אביו של בעל השערים וכ"כ בה גם בתשובו ' דשייכי לס' משפטים סי ' מ"א ונ"ה ע"ש במקומו'
הנזכרים ובכן אין כאן קושיא ממ"ש בב"י בח"הם סי ' קע"ז ס"ח שהר"יף סותר דבריו ממ"ש
בשערים למ"ש בהלכות כיון שהר'יף לחוד ובעל השערים לחוד והנה חמשה רבנים הם
הדור השני ברבנות וגם בזמן רבנים אלו היה רב יצחק בר משה בן סכני מקהל ראניא
והלך מדאניא לארץ מזרח ונסמך שם גאון והושם על כסא רב האיי ז"ל וגם בזמן ההוא
בא חכם גדול מצרפת לקורטובא ושמו ר ' פריגורס ונזכר זה הרב בה"גם פי"א מה ' גרושין
) 6סי"ק כ"ס ל ' יוקסין קכ"ס נ ' קס"ג ל' .ג ) כ"י נסס"י מ"ס ל ' וכיוססין קכ"ס נ ' לכל ניסור עולס ( יוחסין
קס"נ ל ' ) וניקרות לילה לדין תת"פג וגירסל מכונסת סנזדמנה לפניקס נס"סק קטינתס ויני' הגהה ג ' וד ' • ג וכייכ
כנ"ל ( עי' הגהה ד ' .י ) נכקיג ס"ק יו"ר נ ' השיג על הווסנר ניגנול סמניס לכריס מתחלפיס ולא יעיר ספרי לייל
כתן כיוס שנת י"ל לייל וכלן כיוס ג ' יו"ד ליר ( נחמת סכיקס לס יכוכי סיכי נס ' תתס"ג לל היה י"ק חייל נסנת ולק
ע"ד לין ניוס ג' ונתס"כן ס"ק סי ' ע"כ י"ל כיון וכול נכון • עי ' לנכי זכרון לריו"קל י"ג ,ליול ,לככחלען ק"ג פ"ק
ועי' כ"ק ק"ז ל"נה · י ) מ"ק כ ' · ) 1עי' סר"ג ק"ק ס' ג' .
*2
1000 4760
וכ"כ שס וכן פסק בירושלמי דהחולץ ולא כאשר כתוב בספר רבי פריגורס ע"כ וכתב בעל
שלשלת הקבלה שבדור הזה היה ר ' יהודה בר דוד פאסי הנקר ר ' יהודה האיון והוא
המדקדק האי שהעמיד לשון הקדש על בוריו אחר שנשכח בכל הגולה ) 6ומביא אותו הרא"בע
בפירושיו ובפי ' קהלת בפסוק שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ וכו ' כתב דע
שאין לך בלשון הקדש אות מתהפך ומתחלף ומובלע ונוסף ונעדר כי אם אותיות אהוי כאש '
פירש רבי יהודה בר ' דוד בעל הדקדוק ז"ל וגם הזכירו בפ ' ותפר האביונה וגם מביאים
אותו כל המדקדקים בספריהם גם הר"ן ז"ל על מה ששאלוהו ,מהו פי ' קול לו קול אליו
כתב כבר הודיענו השר הא ' בדקדוק והוא ר ' יהודה האיון ז"ל כי אותיו ' הנשימה ג ' והן
או"י ונקראו אותיות הנשימה וכו ' וכמ"ש מהירם אלאשקאר ז"ל בתשובותיו סי ' צ"ג גם בדור
ההוא היה ר ' מרינוס בן גנאח המדקדק הספרדי שמזכיר הרא"בע במקומות רבים וב '
מדקדקים אלו נ ) הזכירם רד"ק בהקדמתו לספר מכלול וז"ל ואמנם קדמונו והזהירונו עליו
והורונו נתיבתו החכמים אשר היו לפנינו וראש היצורים ומישבי הלשון ג ) חחכם ר' יהודה
פאסי המכונה חיוג מצאו בזמן ההוא מעוות בפי אנשי ונשחת בלשונותם ויחבר ב ' ספרים
מאירים כספירים ספר בעלי הרפיון וספר בעלי הכפל נותני לשון למודים פוקחי עינים עורות
ולשון עלנים תמהר לדבר צחות ואחריו החזיק הח ' רבי יונה אשר מלאו לבן לכתוב ספרי
רבים ולהאריך בדקדוק הלשון ובענינו על כל אשר לפניו מאשר ראינו אנחנו וכו' עכ"ל
וכתב בעל שלשלת הקבלהו ) שרבינו יונה זה היה רבו של רבינו יעקב בר יקר רבו של
רש"י וגם בדור ההוא היה רבינו משה הכהן בן ניקטלי' מדקרק ומשורר גדול ומביאו הרא"בע
ז"ל בפירושיו במקומות רבים גם בדור ההוא היה הרב ר ' שלמה בן יהודה בן גבירול
ממדינת סרקסטא חכם גדול ותוכן בקי מאד בחכמת התכונה ופילוסוף אלהי ומדקדק ומשורר
נפלא כמו שנראה חכמתו הנפלאה מכתר מלכות ואזהרו' שחבר ובתחלת האזהרות רמז שמו
ושם אביו באומרו .שימור ליבי מענה .הייה ב"מאד נענה .ירא ה'אל ו"מנה .
דבריו הישרים .ר"ת שלמה בן .יהודה .ונוסף על זה חבר עוד כמה פיוטים רבים
ועוד חבר ס ' תקון מדו' הנפש בלשון ערב שנת ד ' אלפים תתיה ) 5והעתיקו בלהק ה"ר יאודה
ן תבון שנת ד ' אלפים תתק"כז וכתב בעל שלשלת הקבלה שקבל מחכמי הדור שתור
אחד לבש קנאה מרוב חכמתו ,והרגו וקברו בגן שלו אצל תאנה אחת והתאנה חנטה פגיה
קודם זמנה ועשה תאנים גדולים ויפים וכו ' וצוה המלך ,ויתלו את התוגר על התאנה .
והנה ראיתי להעתיק כאן קצת דברים שכתב הרא"בע ז"ל בס' מאזנים שכתב על הדקדוק
מפני שמוכיר שם שמות המדקדקים הגדולים ו"לי ) .ואלה שמות זקני לשון הקדש הגאון
רבינו סעדיא אלפיו"מי שבא מפיתום ראש המדברים בכל מקום אגר ספר האגרון וספר
לשון עברית וספר צחות וחכם ירושלמי לא ידענו שמו גם הוא תקן בדקדוק הלשון ח '
ספרים כספירים יקרים ור ' אדונים בן חמים הבבלי עשה ספר מעורב מלשון עבר וערב
ור ' יהודה בן קריש ממדינת האה'רת כתב ספר היחס וקרא שמו אב ואם וראוי לנהוג בו
כבוד ור ' מנחם בן סרוק ספרדי גם הוא חבר ס ' מחברת וימצאו בו דברים נכוחים ור '
אדונים הלוי בן לברט המערבי ממדינת פאס גם הוא משיב דברים נכוחים ור ' יהודה בר
דוד המערבי ממדינת פאס הנקרא חיוג חכם גדול חכם חרשי הלשון רב על כל חושבי מחשבו
ומחשבתו הולידה ד' ספרים והם ס ' הנוח וס ' הכפל וס ' הנקוד וס ' הרקחה והילדים אלה
ארבעתם נתן בהם האלהי ' חכמה ואדונינו רב האי גאון אסף ספר המאסף מלא חכמה
וכליל יופי ור ' יונה הרופא בן גנאח ממדינת קורדובא השלים ספרים שבעה והשביעי ספר
השרשים וכלו מחמדים ור"ש בן גבירול ממדינת מאלקה ארן מחברת שירה שקולה ולא
ל) לסון סי"ק מ"ו נ ' • ג) פי ' נייטרינני וס ' לסחכמיס לוקיס וווללל • ג ) סמלים ומייסרי כ"ס נד ' קונס ' .
) 7ל"ק נ' .ה ) נסיר הס ' קקול ו ' ויולה די טריכטל כתוב תס"מס ולולי נס כלן כ"ל כן וללס מ"ס קק' דוקינס
יקריכוייליגן יו"ד ,ורימז דיל לי ..פליויל רי"ז לינוקס רשימת כ"י נייר ניפליג ר' וס"ק וכ"ע לכק"ג סין סין .
) עי ' הקדמת קנלון סי"י למחנית סינרון לריס פרקין .
П
1050 4810
ישקל כסף מחירה והיא ת ' חרוזים ורב שמואל הנגיד ממדינת קורטובא חקק ספר העשר
והוא גדול מכל הספרים הנזכרים ואין למעלה ממנו ור ' משה הכהן ספרדי הנק ' בן ניקטליא
ממדינת קורטובא ביאר ספרי הדקדוק גם הוסיף עניינים לא ידעום הקדמונים גם הוא
חבר ס ' זכרים ונקבות ורבי דוד הדיין בן הגר ספרדי ממדינת גראנטה גם הוא נלוה
אליהם ונמלך עליו לבו וחכר ס ' המלכים ור ' יהודה הנקרא בן בלעם ספרדי ממדינת
טוליטולה אסף ספרים קטנים ור ' יצחק הנקרא בן ישוש ספרדי ממדינת טוליטולה עשה
ספר הצרופים ורבי לוי הנקרא בן אלתבאן ספרדי ממדינת סרקסטא תקן ספר המפתח וכל
אלה הספרים הם בלשון ההגריאים לכך מהמחברות והשירה והאגרון ע"כל .
בדור ההוא של הרבנים הנזכרים לעיל היו ר ' אוהב הנשיא בר מאיר הנשיא בן שרקיסיקאש ) 6
ור ' משה בר יעקב ן ' עזראג ) חכם גדול ומשורר ובקי בחכמ ' יונית וחבר ספר ערוגת הבושם
וגם רבינו חננאל מרומיג ) היה בזמן הזה וגם רבינו משה מפויאהל) וגם רבינו קלונימוס איש
רוסיה) והיה בזמן רבינו יעקב בר יקר כדמוכח במרדכי סוף פ ' גיד הנשה וגם בזמן ההוא
היה רבי יצחק הישראלי חכם בכל החכמות ואמרו שחיה יותר ממאה שנה ולא נשא אשה
והרמ"בם ז"ל באגרותיו ) באגרת שכתב להרב רבי שמואל אבן תבון ז"ל כתב שר' יצחק
הישראלי היה רופא וכתב עוד שחכר ס ' הגבולים וספר היסודות ע"ש .גם בדור ההוא
היו רבותיו של רש"י רבינו יעקב בר ' יקר וכשאומר רש"י מורי הזקן היינו רבינו יעקב בר '
יקר שהיה רבו הזקן וגם היה רבו רבינו יצחק בר יהודה הלויז ) וכ"כ בס ' התרומה סי' קפ"ד
וכ"כ רש"י בגיטין פ ' הניזקין דף נ"ט ע"ב כך אמר מורי הזקן ומורי רבינו יצחק בר יהודה
וכן סידר ר ' עמרם אבל מתלמידי מורי ר"י הלוי שמעתי משמו ובו' וכן בסוכה דף ל"ה
ע"ב פר"שי ז"ל מורי הזקן רבינו יעקב אבל רבינו יצחק הלוי היה מפרש וכו ' וכתבו שם
התוס ' בדבור המתחיל נטלה בזכותו בסוף הדבור ובשם רבינו גרשום מאור הגולה פי' בערוך
כפי' רבינו יצחק בר יהודה הלוי וכחולין דף מ"ו ע"ב כתב רש"י מעשה בא לידי ושאלתי
את פי רבינו יעקב בר ' יקר והתירה לי לאכול והתוס ' כתבו בשבת פ ' במה בהמה דף נ"ד
ע"ב כך קבל רבינו שמואל בשם רבינו שלמה ששמע מר ' אליעזר רבו ונראה שהרב ר '
יהודה בר יקר ק ) שמביאים הפוסקים הוא אחיו של הרב ר ' יעקב בר יקר רבו של רש"י וכתב
הרש"בא בתשובה סי ' תק"כג וז"ל ואשר אמרת לפרש לך מה שאמרו בירושלמי תמיה אני
במה אתה שואלני בפי ' ירושלמי ואתם יש לכם אב למקרא ולפירושו הרב הגדול ר ' יאודה
בר ' יקר ז"ל ועוד שאני רואה אותך רגיל ובקי בו וכו' ומשמע מדבריו שהוא פי' הירושלמי
וכתוב בס' חסידים סי' קכ"ח מעשה ברבי יעקב בר יקר שהיה מכבד בזקנו לפני ארון הקדש
וכשהיו הקהל הולכים לפני המלך או לפני השלטון או חולץ מנעליו ואמר אני עני הם
בכסף שלהם ואני ברחמים ובתחנונים נמצא הם בשלהם ואני בשלי וכן נהגו הקהל אחריו .
גם בזמן ההוא היה רגימה דהיינו רבינו גרשום מאור הגולה צרפתי והוא תקן כמה תקנות
טובות ונתפשטו בכל ישראל וכתב בעל שלשלת הקבלהט ) כי רבינו שמשון בר יצחק
ורבינו יהודה הגדול ראש הנהרגים לקדושת ה ' ורבינו יהודה הכהן בעל ספר
הדינין היו תלמידי רבינו גרשום וכן נראה במרדכי דמציעא פ"א שכתב שם וכן
מצאתי בס ' הדינים שכתב רבינו יהודה הכהן לפני רבינו גרשום וכן רבי יצחק בר יהודה
קבל מרגמה כנראה בה"גם פ"ח מה ' חמץ ומצה ועיין בתשו ' מה'רם אלאשקאר
סי' כ"ח ול"אי ) .וראיתי בס ' בנימין זאב סי' רל"ד וז"ל והש"ית אנה לידי תשובה
אחת שייך על הנדון וכו ' אמר מרי אבא רבינו יהודה בר קלונימוס בשם מרנא רבינו יהודה
החסיד בשם אביו ר ' שמואל החסיד שאמר בשם אביו רבינו קלונימוס הזקן בן רבינו
ל ) נסס"ק מ"ק ל' גריס סרתיקס וע"ל ו ' ל ' ( סס מ"ז נ' וניוקסין ק"ל נ ' סרתיקס וכיוקסין קכ"ס נ ' סתרויקס .
ג ) עי' ס ' מסה בן פורק להח ' לוקיס ורמ"ז רפ"ק · ג ) עי' ,תולדות ר"ק סיגלק ק ' • ) 7עי' תולדות ר ' נתן
סוק מ"ל וי"ל י"ז ל ' הגהה כ"ז ) 5 .ע"ל ט ' נ ' • ) 1ט"ז ל ' ויניל י"ג נ ' · ז ) עי' דף זה ע"ג קניס ק '
ח ) שה"ג ס"ק יו"ד ז ' • ט ) מ"ק ל' ( סס ליתל ר' שמינון וכנ"ל .י) " .י"ח חלקסקי סי' כ"ק וקנס כלק לירי
סלנס ( תמונתס נענין זס נס ' דיכין ססני ר ' יהודה תלמידו של לג"ק י"כ וכיוכל כוס כתן נסי' ל"ל .
1050 4810
יצחק ) 6שאירע במגנצא בראש השנה בריה מילה ושאלו לקדושים אשר בארץ החיים המה
רבינו גרשום ורבינו שלמה בן יצחקי ורבינו יהודה הכהן בעל הדינין ורבינו יהודה הגדול ראש
הנהרגים ושאר בני הישיבה הקדושה והודו כלם למול את הנער אחר קריאת התורה נ ) :
גם בזמן ההוא היה ר ' משה הדרשן ) מנרבונה ומביאו רש"י בפי ' התורה במקומות רבים
שאומר כמה חדושין טובים מיסודו של ר ' משה הדרשן וגם בזמן ההוא היה רבינו שלמה
בר לוי ממנטוולא בן אחותו של ר ' משה הדרשן ומביאו רש"י בפי ' דברי הימים ב ' סי' ב '
בפסוק בן אשה מן בנות דן ע'של ) ור ' משה הדרשן היה רבו של ר ' נתן בעל הערוך וכן
מוכח כך בספרו בערך נגד כתב פר"ח ז"ל וכו ' ואני קבלתי מר ' משה הדרשן מעיר נרבונא
כך וכו ' ובערך פרקד כתב ור ' משה בן יעקב בר משה בר אבון מן נרבונא היה מפרש
אפוריא וכו ' גם בערך צדק כתב כך קבלנו מר ' משה הדרשן וכן בערך קצר כתב זה פר"ח
ור ' משה הדרשן מנרבונא שנה לנו בקצרה וכו' ובערך חלק דף ס"ב ע"ב משמע משם
שגם היה תלמיד מרגימה שכ"כ שם פר"ח ורב ' גרשון ז"ל וכו ' ועוד אמ ' לן חלוקת נפש
שמתחלק וכו ' וגם בערך גב דף ל ' ע"ב כתב זה פירש רבינו גרשום ובערך קף מזכיר לאביו
שכתב ואבינו רבינו יחיאל פי' קפא תולעת וכן פר"ח קפא תולעת וגם מביא לאחיו הרי דניאל
שם בספרו בכמה מקומות ):ובערך דל הא' כתב זה פי ' ר ' משולם בר' משה בר איתיאל
מעיר מגנצא ובערך סעד מביא לרבינו משולם בר ' קלונימוס ) ע"ש כל זה בס ' ר ' נתן
בעל הערוך ו"ל .וכתב בעל ס ' יוחסין ) שבשנת ד ' אלפים תת"ל נפטרו רבותיו של רש"י
ר ' יעקב בר יקר ורבי יצחק בר אשר סנן לויה ור ' שלמה בן גבירול ורגימה צרפתי וכפי
מה שכתבתי לעיל בסמוך נראה שרביני ,יצחק בר אשר סגן לויה [ לא ] היה רבן
של רש"י אלא רבינו יצחק בר יהודה הלוי סגן לויה ואפשר שנם רבינו יצחק בר
אשר .סנן לויה היה רבו של רש"י נ'כח ) וכתב עוד בס ' יוחסין ומגדולי תלמידי רבי משה
הדרשן ר ' משה העניו ור ' משה בר יוסף בן מרןט ) ,ור ' לוי בן אחיו של ר' יצחק והגדול
שבכלם ר ' אברהם בר וצחק הנקרא הרא"בד ר"ל הרב אב ביד והוא חבר ספר האשכול
ועוד חבר ס' הברית בחכמת הקבלהי) והריזה דהיינו רב זרחיא הלוי בר יצחק מלוניל בעל
המאורות שהשית על הרי"ף בכל ספריו והוא היה בן י"ט שנה וכמו שהעיד עליו אביו
ע"ש בתחלת ספר הרי"ף בחרווי ' שעשה אביו וגם הוא חבר ס ' הצבא יח ) וגם מתלמידיו של
ר ' משה הדרשן היו הרב רבי משולם בר יעקב והר ' שמואל בר משהים ) והר ' שמואל בר
דוד והר ' משה בר יהודה יג ) והרב ר ' יונתן הכהן בר דוד יד ) והר ' שלמה ובזמן הזה היה ניג
הנשיא הרב ר ' יהודה בר ברזלי מברצלונא שחבר ס ' העתים והתוספות מביאים אותו
בברכות סוף פ"ב שכתבו שם וראיתי בס ' העתים שחבר הרב ר ' יהודה בר ברולי מברצלונא
ששמע שהיה עמוד של אש יורד מן השמים עליהם בכלה של אלול ובכלה של אדר וגם
בעירובין :המוציא תפילין דף ק"ד כתבו ורב אלפס והר ' ר ' יהודה בר ברזלי פסקו כרבא
וכו' וכתב בעל שלשלת הקבלה טו) ז"ל שזה ר ' יהודה בר ברולי הוא הרב הנשיא אל ברצלוני
הנו בפוסקים ושכ"כ בשאלות של הרשב"ץ סי ' ז'טז ) וכ"כ בתשו' הרש"בא סי ' קנ"ג והרב דבי
יהודה בר ברולי ברצלוני ז"ל כתב וכו ' וכ"כ בס ' אבודרהם ז"ל וכ"כ הר"ן ז"ל בפ"נ דר"ה
דף שי"ר ע"כ והר' יאודה בר ברזלי אלברגילוני ז"ל כתב שאין אומרים צדקתך בר"ה וי"ה
שחל להיות בשבת ובו ' והר"י בעל הטורים ז"ל מביא כמה דברים וחדושים משמן ובפרטות
בטחיהם .גם בזמן הזה היה הרב ר ' יוסף פלאטי) ורבינו זרחיא הלוי בעל המאורות היה
--
)6 :ע"ל יד נ' ,ג ) עי' תולדות י ' נתן הפרס נ ' זינטרס זקניס ל"ק ס"ס תקיפו .ג ) יני ' ג"פ להק ' וכן לפיז
ולילן .ד ) ונס מכילו לס"ק ד ' ל"ל ויני' מ"ע לסק ' כוכן סמ"ק ) 5 .עי' תולדות ר ' נתן כינרת נ ' ונ ' וסק ' כונן נתוספותיו
על מסיות יין מין י"ק .ו ) עי ' נ"פ לקק ' כוגן ססיס נסניס ולורקונדיגן כול ניגשיכטע דער יודען להק ' פירסט ד
ק ) כלן טעה המקני כמו סכולין למעייכיס וכוס טינס נס ליניל דף זה ,ע"ל יי ' ) 1ק"ל נ' ט ' וע"ל י"ז נ '
-פק"ג ק"ק י"ד ק ' ומ"ע לקמ ' לוכן סי" • ט ) ע"ל יין נ ' • י ) יני' הק ' וכן נמ"י לר"לן קין ס"ז · יל ) וכול
גרפס נקוכן קומת ישריס וגס כפכי עכמו סקללו תקס"ן ומ"ס סככלינו והרו"ה היו תלמידי ר"ס קליסן זס ליכו
כמכולל מסדר קמכיס ססיס לתמוס על מ"ס כסמון ע"פ ס ' יוקסין מתלמידיס לקליס של קדוסן • יג ) פי ' כוגן
נסוספות סנ"ל מ"ן ז"ל .יג ) כונן מ"ע לרק"ג ק"ג סי"ג ותי' תוס ליניס סי' ע"ס .יד ) אל י"ג נ ' קניס י"ד .
טו ) ל"ט ג ' .טו) כ"ל ט"ז ) * •.כונן מ"ע לר"ג ק"ג ס"ק וכתמיס לעיס סי ' מ ' כן ניללת זכל :סקול קול .
ט
1080 4840
שואל ממנו שאלות וספקות כמ"ש בס ' בעל התרומו' שער כ"ט ע"ש .גם בדור ההוא
היה רש"י ע"ה דהיינו רבינו שלמה ( בן ) יצחקי בן הרב החסיד ר ' ( החסיד ) יצחק ,מטרויש
צרפתי שפירש כל התורה כולה מראש ועד סוף הן תורה שבכתב הן תורה שבעל פה וגם
כתב ספר הפרדס מרינין והרבה תשובות שהשיב לשואלים מאתו ) 6והוא נקרא ארון וראש
המפרשים בכל מקום מפני שגדלה אור תורתו ומעלת חכמתו מאד בפירושי התורה בין
בתורה שבכתב בין בתורה שבעל פה כאשר הוא מפורסם וידוע לכל והאיר עיני כל ישראל וע"פ
תורתו וחכמתו העולם עומד והראב"ע מביא אותו בפירוש התורה בהרבה מקומות
ומכבד אותו כאשר יראה המעיין שם בפירוש הראב"ע שאומר ורבינו שלמה פירש
וכן רבינו שלמה אומר ובמסכת ע"ז דף ע"ה ע"א ( אמר ) פרש"י בשם אביו רבינו יצחק
פי' אחר בהלכה ע"ש ) ,וכתב בעל ס ' צידה לדרך בהקדמתו על ענין רש"י וקודם זמן
רבינו שלמה התייר הגדול מעיר טרוייש היו לומדים בפירושי רגימה והיו ארוכים מאד ושרתה
רוח הקדש על רבינו שלמה וגברה ידו בתלמוד וחבר פירושים אל הבבלי בלשון צח
וקצר אשר לפניו לא קם כמוהו ואלמלא הוא נשתכחה דרך הבבלי מישראל וכתב
בעל ס ' יוחסיןג) כי נפטרו רש"י ורבינו שמחה תלמידו שעשה מחזור ויטרי שנת ד ' אלפים
ותת"סהר ) ב ' שנים אחר פטירת הרי"ף והיו ימי חיי של רש"י ע"ה שנים ובתשובת מהר"ם
מרטנבורק סימן קמ"ח נראה שרבינו יוסף טוב עלם ) 5בן רבינו שמואל היה חבירו של רבינו
שמחה בר שמואל תלמיד רש"י ולכך מוכרח לומר שהיה בזמן רש"י כיון ,שרש"י ורבינו
שמחה תלמידו נפטרו בשנה אחת ובס ' יוחסין ) כתב שרבינו יוסף טוב עלם היה בזמן
רב יהודה הלוי והראב"ע ולפי האמת הכל דבר אחד לפי שרבינו אברהם בן עזרא מביא
בפי ' התורה לרש"י בכמה מקומות שאומר ורבינו שלמה פי ' היינו רש"י ז"ל ודע שרבינו
יוסף טוב עלם חבר ס ' שו"ת וסדר תנאים ואמוראים ז ) וכמ"ש מהר"י קולון בשרש ק"ע בשם
הסמ"ג ע"ש ובאותה שנה עצמה שנפטר רש"י נפטר הר"א בר חייא התוכן ) והריזה בעל
המאור מביא אותו בפ ' אם אינם מכירין שכ"כ שם ותמצא דבר זה מפורש בצורתו העשויה
לו בספר חכמת הכוכבים שחבר הנשיא ר' אברהם בר ' חייא הספרדי ז"ל בש"ג מן הח"א .
ורבינו נתן בעל הערוך ראש ישיבת רומי נפטר שנת ד ' אלפים ותתיסו שנה אחת אחר
פטירת רש"י ואע"פ שרש"י מביא בהרבה מקומות בתלמוד ראיה מדברי בעל הערוך
שצריך לומר שהרב הערוך היה זקן יותר מרש"י וגם נתפשט ספרו בעולם בעודו חי ולכך
מביא מדבריו שכתב בספרו ראיה לפי' ההלכה ויש ראיה לענין זה שהרי הרב בעל הערוך
כתב בערך עד זומם ראובן שהוציא שטר על שמעון בניסן בש ' תש"צ חט ) ר"ל בשנת ד '
אלפים תשעח שנה שלוה ממנו כך וכך ממון וזמן השטר באחד בניסן ש ' תשצ"ו וכו '
ועדים הכתובים בשטר לוי ויהודה ובאו בניסן שנת תשצ"ח וקיימו חתימתן ובאו עדים
והזימום וכו' מכל זה נראה שהיה בזמן ההוא ורש"י היה בזמן ההוא בן ז ' או ח ' שנים
זכפי הנראה שרב נתן בעל הערוך האריך ימים רבים שהרי הוא נפטר שנת ד ' אלפים
תתיסו שנים ובשנת ד ' אלפים תשצ"ח כבר היה גדול בשנים ובחכמה כדמוכח שם ערך
עד זומם שאז היה מחבר ס ' הערוך ורש"י היה שואל מהרב הערוך שכ"כ בס ' בנימן זאב
סי ' רל"ד וז"לי ) אני הצעיר מצאתי סמך לדבר בתשובת הגאונים ר ' אליעזר בר יהודה
ורבינו קלונימוס איש רומי ששאלו דבר זה בק"ק גרמנצא והוציאו חותם עדות קדש והראו
שכך נשאלה שאלה זו ברומי וכתוב בה ששאל הגאון רבינו שלמה יצחקי מן מרנא הגאון
רבינו נתן בעל הערוך ומן מר רבנא דניאל אחיו ומן מר רבנא אברהם אחיו והשיבו
) 6עי' מ"י לקח' כוגן סינ"ל נקנת מתשובותיו נח"ח · ) 3נלס"י סס סס לניו לל כוכל לכן כרחה שתינת לכל
למותר • ג ) קל"ל ל' ) 7 .עי' די רוססי וסינות כ"י סי ' קע"ה ) 5 .עי ' רל"כן ינ"ט ד ' סר"ג ס"ק יו"ד י"ג ג"פ
לקק ' כוכן ס"ז הנרי ה ' • ) ק"ל נ ' .ז ) עי' לוכן מ"י סי"ג לול ליטינרסטול קי"ט • ח ) עי' לי לוסכי
רשימת כ"י סי ' לקס"ק וע"ל י"נ נ ' .ט ) עי ' תולדות ר ' נתן העלס ל ' · י ) ע"ל ק' נ' הנקה נ ' נמ"ע לר"ג ס"ו ספ"ז .
1100 4860
שכבר נשאלה שאלה זו בישיבת מרנא הגאון ר ' אברהם והשיב שמנהג כשר הוא וכו' ע"כ
ודע שרש"י ז"ל לא היו לו בנים זכרים כ"א ב ' בנות ) 6הא ' נשואה לרבינו מאיר בר שמואל
מרומרון שבצרפת והאחת נשואה לרי"בן תלמידו דהיינו רבינו יהודה בר נתן וכמ"ש
התוספות בכמה מקומות וגם כדמוכח בס ' התרומה סי ' ס ' .
הכהן שרש"י היה משיב לו תשובות בר מאיר גם בדור ההוא היה הרב ר ' אברהם
ברוך ממגנצה בן רבינו שמואל שחבר וגם רבינו ככתוב בס' תמים דעים סי ' קל"ח
במרדכי במקומות רבים שרבינו שמריא כמו שנר ' ס ' החכמה כפי הנראה היה בזמן רש"י
רבינו משולם היה מקשה לרבינו ברוך ממנו וגם ורבינו שמחה תלמידי רש"י היו שואלים
בס ' החכמהב ) ·
גם בדור ההוא היה ר ' אלעזר בר משה ומביאו רש"י בדברי הימים ב ' סי ' כ"ז ביותם בן
עוזיהו וז"ל ככל אשר עשה עוזיהו אביו הטובות שעשה אביו וז"ש רש"בי במ ' סוכה
אלמלא יהיה אברהם אבינו ע"ה וכו' ואם היה יותם בן עוזיהו עמי היינו מקבלים עלינו
מא"א ועד סוף הדורות שבכל המלכים שלפניו ושלאחריו מצינו בהם חטא חוץ מיותם
דוד רק בדבר אוריה החתי שלמה נשיו הטו את לבבו רחבעם עזב את תורת ה ' אביה
וילך בכל חטאת אביו אסא הוציא כסף וזהב מאוצרות בית ה ' ונתן את הנביא בית המהפכת
יהושפט נתחבר לרשע יהורם הרג את אחיו אחזיהו אמן יועצתו להרשיע יואש הרג זכריה
ונעשה קרש ,אמציה השתחוה לפסילי שעיר עזיהו נכנס להיכל להקטיר אחז הלך בדרכי
מלכי ישראל וגם עשה מצבות לבעלים חזקיה גבה לבו ויהי עליו קצף ועל שלשה לא
הודו לו מנשה עשה הרע בעיני ה ' יאשיהו לא שמע דברי רבו מפי אלהים צדקיה עשה
הרע בעיני ה ' ולא נכנע מפני ירמיה אבל יותם לא נמצא בו שום דופי כך א"ל ר ' אלעזר
בר משה עכ"לג) •
גם בדור ההיא היח הרי"בק והוא רבינו יהודה בר קלונימוס בר יצחק ל ) אביו של רבינו
אלעזר בעל הרוקח והוא היה שואל מרבינו אפרים בר יצחק שהיה תלמידו של הרי"ף ק )
ככתוב בתשובת הרשב"א סי ' אלף ק"א וכ"כ מהר"ם מרקנאטי בפסקיו סימן נ"ח שאל רבינו
יהודה בר קלונימוס אביו של הרב רב אליעזר מגארמיזא את רבינו אפרים וזח רבינו אפרים
בר יצחק מרגנשבורק צרפתי עשה השגות על דברי הרי"ף רבו וגם על הרז"ה וגם בזמן רש"י
היה רבינו קלונימוס שהיה בקי בכל התלמוד וכמ"ש רש"י בפ ' אין צדין דף כ"ד ולא זכיתי
לשאול את פי רבינו יעקב בדבר הזה וכו ' ולאחר פטירתו של ר ' שמעתי את רבינו יצחק
הלוי שהוא אוסר וכו' ודנתי לפניו ולא הועיל לי הדבר וכו' ובתשובת רגימה מצאתי כתוב
כמותי גם עתה בא אלי מכתב מגארמיזאי) ,שבא לשם אדם גדול זקן ויושב בישיבה מן
רומא ושמו רבי קלונימוס ובקי בכל התלמוד והורה כן ונחלק עליהם ע"כ ונ"ל שרבינו
קלונימוס זה שהזכיר רש"י היינו רבינו קלונימוס זקנו של בעל הרוקח וזה רבינו קלונימוס
איש רומי שהיה בזמן רבותיו של רש"י שכתבתי לעיל ):
גם בדור ההוא היה רבינו מאיר הלוי אבן מיגאש אביו של רבינו יוסף הלוי וגם רבינו
מיימון הדיין אביו של הרמב"ם וגם ר ' יאודה הלוי בר שמואל הלוי הספרדי משורר
גדול והוא יסר מי כמוך ובסדר אחר כל אלה הדברים בר"ת נרמזו שמו ושם אביו אני
יהודה הלוי הקטן בר שמואל הלוי וכן בסדר אכלו רעים ק ) ר"ת אני יהודה והיה פייטן גדול
.ואני הכותב ראיתי ספר מכתיבת יד וכמו שראינו כמה פיוטים נאים ומשובחים שתיקן .
) 6יס"י היו לו נ' נכות והשלישית לס ר ' סמעיס יי' כוכן מ"ע לפ"נ • ג ) עי' פי"ג ק"ק נ ' ק' וקין נ ' י"ל
ול"כ דנרי סמקנר ניין וע"י כנסת ו ' · ג ) ידוע ספי' ל"ס ליכו מל"סי כ"ל מנייר ממכו כדור ח"כ נס ר ' אלעזר
כן מסס ליכו כן גילו של רש"י ועי' כ"ק ק"ק לל"ג .ד ) ע"ל י"ד נ ' קצרה י"ד ,ה ) עי' ליכן כול ליטרסטול מ"ט וליס
ר' לפריס תלמידו של הרי"ף ככרלס וסלל סומכיס עי ' ועל לחכמיס ל ' ד ' וכ"ג לנרי סמקנל עלמו לקמן י"ד נ ' .
) כרס"י סס גרמיי"ס ועי' כ"ק מ"ז ע"ל נהנקה · ז ) ק ' נ ' וכ"ע ע"ל י"ד נ ' .ק ) ללס ססוריס כללו סלסקס
יקר כמקול ספרדיס לסנס פ ' וכול •
1140 4980
לר ' יהודה הלוי של שירים ותושבחות והלצות שהיה שולח לחכמים גדולים שבזמנו וגם
האם מהישומחבינםי
זרי'ם עה
בהרדהבםר ן
ר 'יםאש
כמוסך' ביעונחיסיןני3ם) אשחררביים יהוואדוהפנהילםויאחור
הב מיבעל
םאנשיסםד6ר) כומכת
לוהביםש ו
אתכ
בי אחיות וכן חמשים שנה היה ר ' יהודה הלוי בלכתו לארץ ישראל כאשר כתב בפיוטיוג )
והוא חבר ספר הכוזרי שעיקר יסודו הוא מהחכם החבר ר ' יצחק הסנגרי שהיה ויכוחו עם
המלך הכוזרי שנתגייר הוא ועם רב עמו על ידי ,החכם החבר ר ' יצחק הסנגרי וזה היה
שנתייסר על ידו) זה הספר בשנת ד ' אלפים ות"ק לבריאה בתחלת זמן הגאונים ואחר ת ' שנה בא
ר' יהודה הלוי וחבר ספר זה בלשון ערב ואחריו יצאה העתקתו על ידי שני חכמים שהעתיקו מלשון ערב
ללשון הקרש האחד ר ' יהודה בר יצחק בן קרדניאל אשר העתיקו ראשונה והשני ר ' יהודה בר שאול
ז ' תבון מרמון ספרד שהעתיק ס ' חובת הלבבות והוא אביו של הר ' שמואל אבן תבון שהעתיק ס'
המורה ופי' המשנה להרמ"בסל) ואחר זמן בא ר ' יהודה מוסקאטו ועשה פי ' לס ' הנז' וכמו שיראה
המעיין שם בפתיחת ספר הכוזרי .ואני הכותב שמעתי מפי זקנים זה לי ימים רבים
כי הרא"בע היה חתנו של ר ' יהודה הלוי ,שר"י הלוי לא היו לו בנים כי אם בת אחת
יחידה והיה עשיר גדול ונתנה להראב"ע לאשה ( וכ"כ בפתיחת ס ' הכוזרי ) ) 5ואח"כ ראיתי
בס ' שלשלת הקבלה שמביא שם המעשה באורך ע"ש וכתב עוד שם שקבל מזקן אחד
שבהגיע ר ' יהודה הלוי אל שערי ירושלים קרע את בגדיו והלך בקרסוליו על הארץ לקיים
מה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו והיה אומר הקינה שחבר האומרת
ציון הלא תשאלי לשלום [ אסיריך ] איה ידידיך דורשי שלומיך והם יתר עדריך וישמעאל אחד
לבש קנאה עליו מרוב דביקותו והלך עליו בסוס וירמסהו וימיתהוו) עכ"ל
גם בדור ההוא ) היה רבינו בחיי הדיין בן בקודה והוא רבינו בחיי הזקן הספרדי שחבר
ס ' חובת הלבבות בלשון ערבי והעתיקו מלשון ערבי אל לשון הקדש ר ' יהודה בן תבון
וכמו שיתבאר עוד לקמן וחבר עוד ס ' כד הקמח ק ) ונר ' שנם בזמני ההם היה הר ' ר '
יצחק בן מלכיצדק שמביא אותו הרזיה בעל המאורות בקצת מקומות וגם נזכר הר ' יצחק
בן מלכיצדק בהגמ"י בפ"ו מה' ברכותט ) ·
ואחרי שנפטרו הרי"ף ורש"י וכל אלו הרבנים שנו"ל קמו רבינו יהוסף הלוי בן ר"ם הלוי
אבן מיגאש והוא היה מגדולי תלמידיו של רבינו יצחק אלפאסי וכתב הראב"ד
בס ' הקבלה ) שנולד באדר א ' שנת ד ' אלפים תת"לו ליצי' והיה ר ' מאיר אביו תלמיד
חכם ונשוא פנים והיה ר ' יוסף הבורחיה ) ממדינת נראנטה מלפני המלך וכו' ומנערותו של
ר ' יוסף הלוי היה מכיר בו רב יצחק בר ברוך שאדם גדול יהיה והיה משתדל לר ' מאיר
ללמדו ביום ובלילה וכו' וכשנכנס רב יצחק בן אלפאסי בספרד ונתיישב באלישנה הלך ר '
יוסף הלוי [ אליו ] ממדינת אישביליא והוא עודנו נער כבן י"ב שנה ועמד לפניו כמו י"ד שנה
ללמוד יומם ולילה והיה לו לר ' יצחק לבן והגדילו בחכמה וסמכו קודם פטירתו וכתב לו
ספר שאפילו בדורו של משה לא אשתכח כותיה וכו' והוא חכם ונבון יג ) ואחר פטירת
ר ' יצחק ישב ר' יוסף הלוי על כסאו ל"ה שנה שהם משנת ד ' אלפים סתיסן עד שנת
ד ' אלפים תתק"א ובכלם תורתו אומנותו וטבעו יצא מספרד עד מצרים וכל הארצות וכו '
וכן רמב"ם תלמידו משכחו מאד בהקדמת פי ' המשנה קרוב לסופו כתב שם על ענין הנאונים
שכל אחד ואחד מהם חבר חלכות פסוקות מהם בלשון ערבי ומהם בלה"ק כגון הלכות
גדולות והלכות קטועות והלכות פסוקות והלכות רב אחא משבחא וזולתם וההלכות אשר
עשה הרב הגדול רבינו יצחק ז"ל הספיקו בעד כל החבורים ההם וכו' וקבצתי כל אשר בא
) 6עי' ננ"י לרס"ד ,ו' (רי"ז לפ"ז .ג ) קין נ ' .ג ) פי' הנקה ו' .ד ) י"ל י"ג ל ' קנקס ד ' .ס ) כרלה שהמונה
על ר"י מוסקלטו ונ"ע כי כי"ט ליכו מכיל חלק מ"ס כיוקסין וכרלס סיס סנוס קרפוס כלן .ו) כל הספור הוה לינגו
עיקר עי' ננ"י לרס"ד ,י"ק וכ"ו .ז ) פי' תולדות ר ' נתן היגרה מ ' וכוכן כול ליטירטור קכ"ס וקכ"ז · ח תי'
ט ) עי' סי ' ק"ק י ' י"ק וכונן פק"ג ק"ק כ ' ר ' לקמן כ"ו נ ' שוכרי המקני סותריס זל"ז והלקרין יניקל
נתוספותיו על מסיות ו"ג קין כ"ק ולקין י"ז ' 6קנסס י"ג ): .מ"ק ל ' .יק ) כי נורק · יג ) זס קסר קננס ע"י
פרסמים הממנו עיקר דבריו של סכ"ק ע"ס .
3
1160 4920
לידי מפירושי א"א ז"ל וזולתו עד רבינו יוסף הלוי כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי
שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו וכמוהו לא היה לפניו מלך
לחנבפרשוו העי"הש ר.ב בורעווךד
רפביורתו6ש)ו ו
ת ב
שובמוןת השהאללכוות
תיותלו
הת שרמבצואת
מועמשנההגוהר"וידרוכ'ו מויאגסאפשתיפיג'ם לכמןסכת
כ
בר רב יצחק בן אלבאליא ושניהם נולדו בשנה אחת ובחדש אחד ורב ברוך זה קבל
מאביו רב יצחק וגם מהר"יף והוא היה דודו של הראב"ד בעל ספר הקבלה אחי אמו וגם
כו שכ"כ שם וכשמת ר ' יצחק בן אלפאסי ז"ל טבעם של אלו ר ' יהוסף הלוי ורב ברוך
י יצחק היה פושט והולך בכל הארץ והיה רב ברוך זה יודע חכמה יונית מוסף
על תורתו ועל חכמתו והעמיד תלמידים רבים ואני הקטן שבכלם ונפטר בסוף אלול
שנת ד ' אלפים תת"פן והאריך ימים אחריו ר ' יוסף הלוי כמו ט"ו שנה ואין לו שני בכל
העולם ודורו הוא הדור הג' ברבנות ע"כ דברי הראב"ד נמצא כפי דבריו ז"ל שרב ברוך בר
רב יצחק בן אלבאליא חי מ"ט שנה ורב יהוסף הלוי בן מיגאש ס"ד שנה היו ימי חייו
וכתב עוד שם ולאחר פטירת רב יוסף הלוי היה שמם העולם מן הישיבות של חכמה מפני
חרב השמדות של בן תמורת שיצא לעולם בשנת ד ' אלפים תת"קנג ) גזר להוציא ישראל
מן הכלל ואמר לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד ומפני זה לא יכלו בניו של
ר ' יוסף להושיב ישיבות אלא גלו בראש גולים למדינת טוליטולא והיו משתדלים להעמיד
תלמידים כפי כחם והקב"ה הסכים על ידם וכו ' וענין חרב בן תמורת עיי' בספר שבט
יהודה בשמד הרביעי כי שם מפורש הענין •
ובדור ההוא של ר ' יוסף הלוי ורב ברוך בר יצחק כבר כתבתי שהיה הראב"ד החסיד
והוא רבינו אברהם הלוי בר דוד שחבר ס ' הקבלה והוא הספר שהעתקתי ממנו
כמה דברים וחרושים רבים ולפי דעתי כי זהו הראב"ד שעשה פי ' על ספר יציר'ג ) המיוחס
לאברהם אבינו ע"ה וזה הרב הקדוש קדש את השם ברבים דהיינו שנהרג בטוליטולה על
קדושת ה ' וכן מפורש בספר שבט יהודה בשמר הה' שוה רבינו אברהם הלוי נתלה על
קדושת ה ' כי מלך ספרד רצה לאונסן שימיר דתו וירא כי לא יכול לו וצוה שיתלוהן ה '
ינקום דמו אמן ? )
גם בדור ההוא היה הראב"ע והוא הרב ר ' אברהם ן ' עזרא בר מאיר הספרדי חכם שלם
בכל החכמות וכמו שנראה מפירושיו שפירש על כ"ד ספרים מורה מדבריו היותו חכם
גדול בכל מיני החכמות בקבלה ובתכונה ובפלוסופיא ובמספר ובדקדוק ומשורר גדולה)
ומשמע מתוך דבריו בפירושיו כי הלך לשוט בכל המדינות וברוב הישוב ונמצא כתוב באגרות
הרמב"ם שצוה לבנו החסיד הר ' אברהם מיימון ז"ל שיתעסק בספרי הראב"ע וילמוד בהם
תמיד וכ"כ שם בריש ס ' האגרות וז"לי) ורע בני אברהם ירחמך האל ית ' וכו' והאמת
והנכון הוא מה שביאר בו החכם הראב"ע ז"ל ואמרו לי עליו שהוא עשה חבור בפי ' התורה
וגלה בו סודות עמוקות ועצומות לא יבינם אלא מי שהוא במדריגתו והם השרידים אשר
ה ' קורא והוא ז"ל דבר בפ ' ואלה המשפטים מאמר נכבד על השמש ועל הירח ודברים
נעימים אין ראוי שיבינם כל אדם וכו' וכתב עוד שם ואתה בני הנאמן לי אני מצוה לך
שלא העיין בפירושים ובחבורים ולא תטרוד שכלך אלא בפירושיו ובחבוריו וספריו כי הם
טובים מאד ומועילים לכל מי שיקרא בהם השתכלות רבה ויפה בשכל זך ובעיון דק ושהם [ אינם ]
כשאר החבורים כי הוא היה כמו אברהם אבינו ע"ה ברוחו ,כל מה שתקרא מדבריו וברמזים
אשר ידבר בהם עיין בהם עיון יפה והסתכל בהם הסתכלות רבה בשכל זך ובעיון נקי כי
החכם הזה הנו ' לא היה מתפחד משום אדם ולא היה נושא פנים לשום בריה והוא היה
) 6עי' סק"ג ק"ק י"ו ו ' וער לחכמיס י"ו ד ' (נסון נ"ו ומקרים נדפסו תוך מחלוסיו .ג ) מספר זה חיכו מכוון
סנסנס או ככי מת בן תמורת עי' לויסולקל וכו' לסק ' נעלנער כ"ג נהנה .ג) זה חיכו רק יחסו אותו להלחינו קמפין
ונס זס לל יתכן עי' גוכן מ"ע לר"ג ק"ג סי"ג ) 7 .ונקיתקה קלסי :די רוססי השחיתו התעיבו עי' מ"ע לר"ג
חיר תל"ג · ) 5עי' דיל רעל .פלעיל לסרי"מ ס" .י) נ' נ ' ונדפוסיס יס כיכוייס לל מינטיס .
יא
1160 4920
שט בארצות היום במקום אחד ולמחר במקום אחר עם שהיה משרת למלכים ג"כ עכ"ל
ועוד כתוב שם לספר בשבחו ) 6ע"ש .וכתוב בסוף ס ' קהלת שנשלם פירושו שנת ד '
אלפים ותשע מאות ובסוף דניאל כתוב נשלם ספר דניאל בסוף מרחשון שנת ד '
אלפים תתק"יו בעיר רודוס והודות לה ' לבדו שעזר ברוב חסדו את אברהם עבדו הוא
המחבר הוא הסופר ע"כ וכתב בעל ס ' יוחסין ג ) ז"ל כי הראב"ע נפטר שנת תתק"ח
באלקאהורה ולא יתכן לומר כן כפי מ"ש בסוף פירושו לס ' דניאל שנזכר בסמוך וכתב עוד
קבור בא"י וי"א שנת תתקנ"ח והוא קבור בא"י וי"א וי"א כי נפטר שנת תתקכ"ח והוא
שנת תתקנ"ד ר"ח אדר יום ב ' בן ע"ה שנה י"א שנה קודם פטירת הרמב"ם ז"ל ע"כ וכן
נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב באגרת לבנו החסיד רבינו אברהם שכתבתי בסמוך דמשמע
בפירוש כי הראב"ע נפטר קודם הרמב"ם ושמעתי מפי זקנים שהראב"ע אמר בשעת פטירתו
ואברהם בן ע"ה שנה בצאתו מחרן אף של עולם :גם בדור ההוא היו רבינו שמעיה ג )
תלמיד רש"י שפירש מסכת מדות ורבינו שמשון ) 7תלמידו של רש"י והובא בהג"ט פ"ז מהלי
תפלה והר' נתן המכיריס ) תלמיד לרש"י וגם ר ' חייא דאודיו) מיחס זרע דוד שבא מבבל
לספרד ונפטר שנת תתק"יד וגם ר ' יהודה בן שאול בן תבון מרמון ספרד ראש המעתיקים )
שהעתיק ס ' חובת הלבבות וס' הכוזרי וס ' תקון מדות הנפש והוא אביו של ר ' שמואל
אבן תבון וגם ר ' בנימן בעל המסעות היה בזמן הזה ואומר שם בספרו כי באותו זמן
היה בנרבונא הרב ר ' קלונימוס בן הנשיא הגדול ר ' טודרוס ז"ל והוא מזרע בית דוד וגם
הרב ר ' אברהם ראש ישיבה ובלוניל היה ר ' ( משה ) משולם וחמשה בניו חכמים גדולים
ועשירים ר ' יוסף ור ' יצחק ור ' יעקב ור ' אהרן ור ' אשר וגם הרב ר ' משח ניסו ור
שמואל החזן ור ' שלמה הכהן ור ' יהודה הרופא אבן תבון הספרדיק ) והוא המעתיק
שהזכרנו בסמוך ויש עוד רבינו משולם בר משה ומביא אותו הרא"ש בפסקיו בסוף מועד
קטן ובעל הטור באורח חיים סי ' ת"כ ובי"ד סימן ת"א ואולי זהו עצמו שהזכיר בעל מסעות
בנימין ט ) ·
גם בדור ההוא היה הראב"ד דהיינו הרב ר ' אברהם בר דוד שבפשקירייש שהשיג על
ס ' היד להרמב"ם ועל דברי הר"יף ועל דברי בעל המאורות ככתוב בס' תמים דעים )
והוא עשה שטות רבות על התלמודיס ) ותשובות שאלותיך ) וס ' בעלי הנפש ועוד חבר ספר
גדול כמו ס ' הרמב"ם מדינין ובקצת מקומות מהשנותיו אומר ואני כתבתי בחבורי כך וכך
או ואני לא כתבתי כן בחבורי ולפעמים מביא דבריו שכתב בספרו וכמו שיראה המעיין שם
בהשגותיו יג ) וחבר גם כן פי ' תורת כהנים יד ) ומצינו שהראב"ד כשמזכיר לרש"י אומר פיי
הצרפתי טו ) ולבעלי התוס ' קורא הצרפתים החדשים טז) ככתוב שם בס ' תמים דעים סימן
ר"ס ושם בספר הנזכריז ) משמע בהדיא שהראב"ד היה תלמיד מרבינו משולם וכמו שיראה
המעיין שם ועוד שם במפתחות סי ' ז ' אמר שרבו היה הר ' ר ' משה בר יהודה יק) וגם
הרב ר ' שלחיה היה משיב להראב"ד שם בסימן ח ' ע"ש ועוד שם משמע שהראב"ד והריזה
בעל המאורות היו בדור אחד יט ) שכ"כ שם בסי' רמ"א דף ס"ח ע"ב על מ"ש הר"ה ויש
מפרשים ההיא דאמר נ' קטומים כשירה וכו' כתוב א"א ולמה כסה מי הוא המפרש וכבר
נודע מכמה שנים כי אני הוא המפרש ומתוך הירושלמי נתברר לי וכבר הכל מחובר יפה
) 6פס ג' נ ' וסמקני הסוויטו כעכור סמספר כנכות חכמי צרפת · ) 3קל"ל ל' .ג ) כוכן מ"ע ל"ן .י ) נק "
) ע"ל ה ' ל' קנקס ק ' • ) ו"ע ( יק"ג קין סס ר ' שמעון • ק ) כונן כ"ע ס"כ ג"ס פ"נ ויני ' מ"מ ל'
טן .מ) יכ"ל מ"כ ועל כל אלו החכמיס עי' לוכן נתוספותיו על מסעות ר ' בנימין ק"ג ו' ולילן (מ"ע לרקין ק"ג ס"ז .
ט ) זס ליכו סר ' מסולס ססזכיל כעל מ"ן קול ר ' מסולס כן יינקן ולולס ר ' מסולס ני משה קול נעל סקסלמת ככליער
עיל י"ד נ ' הגהה ג' • ):קטנות על קליין מסי ' קכ"ז ולילן והשגות על הלו"ס מסי' י " )* .מכס כתמיס דעיס
( סי ' ס"ו פ"ד ק"ג ) ועי' ס"ג ק"ק ל' ו' וכדפסו פירושיו על עריות ותמיר ונס קלושי לקניס ( קונס ' תקי"ח ) .יג ) ת"ד
סי' כ ' ולילן סי' פ"ג פ"ו קי"ג ועוד .יג ) ספרו לסור והיתר מכל מין ס ' ט ' י"ו ועי' סלי ק"ק ' 6ק ' .יד ) שה"
מ"ק ל' ז ' וקנתו כדפס נלסון חכוויס ליוורנו תקמ"ל .טו ) ת"ד סי' ר"מ ר"ל רמ"ג רמיק • טז) קיד קיין
רי כ"ק וצור .י ) עי' סי' ט ' י"ד ,יח ) וכפכיס סס כולל סרמ"כי לסכקינו ומלכרי קרסיס פ ' (קלו מגלחין
כללה סקרל"נו היה ני :תלמיד קלייכן .יט ) פי' וער ( חכמיס ל' נ ' וקול פשוט .
*3
1160 4920
יפה בחבור ה ' לולב שחברתי ועוד שם בסי' רמ"ה דף ע"ז ע"ב על מ"ש הר"ה ויש מחכמי
הדור שאמר שלא אסר רב אלא בתנור כתב א"א אני הוא שכתבתי זה בחבורי לפני הרב
ר ' משולם ז"ל ומראיות המאירות וכתוב בספר מסעות בנימן שהוא הלך לעירו של הראב"ד
וראה אותו ואת ישיבתו ושהיה עשיר גדול ושהיו באים מארץ מרחק אליו כדי ללמוד תורה
ומוצאים מנוחה בביתו והוא מלמדם ומי שאין לו להוציא הוא מוציא להם משלו ומממונו
לכל צרכיהם וגם מצינו להרמב"ם ז"ל באגרותיו באגרת שכתב לה"ר שמואל ז ' תבון כתב
שם ) 6וז"ל וכשבא אצלנו היקר ונכבד החכם כבוד ר ' מאיר תלמידו של הראב"ד ז"ל הרב
הגדול שבפשקירייש יצ"ו וגם היה לומד אצל החכם הראב"ע ז"ל וכו ' ע"ש במקומו.
והנה כבר כתבנו שמעלת הראב"ד ז"ל גדלה מאד תורה וגדולה במקום אחד שהיה רב
גדול מופלג בחכמה ומובהק בכל חדרי התלמוד בבלי וירושלמי ותוספות ומדרשות
והגדות וספרא וספרי ומכילתא וכל שאר ספרי רז"ל והרש"בא ז"ל כתב עליו בתשובה שאפילו
היה מחמיר והראב"ד מקל היה מבטל דעתו מפני דעת הראב"ד ומחמת רוב חכמתו
השיג על הרמב"ם ז"ל בס' היד הנקרא ס ' משנה תורה מראשו ועד סופו ובודאי בלי
ספק כי לא נעלם מעיני הראב"ד גודל חכמת הרמב"ם ז"ל היותו רב גדול מופלג ובקי בכל
החכמות עשר ידות עד שהוא בעצמו העיד על הרמב"ם היותו בקי יותר ממנו בחכמת
התכונה ועבור חדשים ושנים וכמ"ש בפ"ז מה ' קדוש החדש א"א מפני שהמחבר הזה מתפאר
מאד בחכמה זו ואני איני מאנשיה כי גם רבותי לא הגיעו אליה לכן לא נכנסתי לבדוק
אחר דבריו וכו ' ע"ש במקומון ) מ"מ השיג עליו בכמה דברים רבים מספרו וכמה פעמים
כתב עליו דברים קשים כגידים וסבת הדבר הוא מפני היות הראב"ד גדול בשנים יותר
מהרמב"ם וגם היותו עשיר גדול כנו' בספר מסעות ר ' בנימן ועשיר יענה עזות ועכ"ז לא
היתה כונת הראב"ד ז"ל ח"ו מפני שנאה או קנאה או למעט כבוד הרמב"ם כי הנה לפי
האמת גדול הוא וכבודו גדול במקומו מונח אלא כונתו היה להשיג עליו בכל מה שהשיג
מפני הדורות הבאים שלא יקבעו הלכה כן בכל אותם הדברי' ויהיו סבורים שהדינים ההם
בלתי מחלוקת הם אמורים רק ידעו באמת כי באותם הדינין יש מחלוקת ואינם כמו שפסק
הוא ז"לג ) .גם בזמן הראב"ד היה הרא"ש מלוניל כדמוכח בס' בעל התרומות שער י"ד
ס"א והיה בזמן בעלי התוספות וכמ"ש בפ ' מרובה דף ס"ר שאל הרא"ש מלוניל את ר"י
וכו' ,וזהו רבינו אשר בן הרב משולם מלוניל שראה ר ' בנימן בעל המסעות שנ"זלי ) וכתב
בעל ס ' יוחסין ):ז"ל ונפטר ( הרב הגדול וכו ') הרב הגדול הראב"ד בפושקיריש בע"ש בחנוכה
שנת ד ' אלפים תתקנ"טו ) ולפי זה נמצא שנפטר קודם פטירת הרמב"ם ששה שנים וכמ"ש
לקטן והראב"ד היה לו בן חכם וחסיד ומקובל גדול ושמו ר ' יצחק בן אברהם וי"א שהיה
סגי נהור והזכירו הרב מגדול עוז בסוף פ"ג מהל ' תפילין שכתב שם וכן נהגו רבותינו
האחרונים נ"ע שלמדונו חכמה הרשב"א ורי"בש מפי הרב החסיד ר ' יצחק בן הראב"דג ) ז"ל
ע"פ רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל ונזכר ר"י בן הראב"ד בס' דרך אמונה לה"ר מאיר בן גבאי
שכתב שם מצינו להרב המקובל ר ' עזריאל תשובת שאלה זו שקבל מפי הרב הגדול המקובל
החסיד ר"י סגי נהור ז"ל בן הראב"ד ז"ל שהיה שלישי לאליהו ז"ל וזה ה"ר עזריאל ק ) חבר
ס ' המלואים ואביו של ה"ר עזריאל שהוא הר ' מנחם חבר ספר אורים ותומים וה"ר יאודה
חייט ז"ל בס ' מערכת האלהות בפי"ד דף קע"ח ע"ב כתב וז"ל ויש לתרץ עם מה שפירש
הברייתא הזאת החסיד ר"י סגי נהור בן הראב"ד ז"ל שהיה רביעי לאליהו ז"ל וז"ל תחלת
ההויות אחת וכו ' ומדבריו .שם משמע שהיה מקובל גדול ע"ש .
גם בזמן ההוא היה הרמב"ם והוא הרב ר ' משה בר מיימון הספרדי מקורטובא והא לך
דברי הרמב"ם בפי"א מהל ' שחיטה יש מקומות שמנהגם אם מצאו סירכא מן האזן וכו '
שאוסרין אותה ואבא מארי מן האוסרין ואני מן המתירין והרמב"ם ברח מספרד ט ) ומארץ
) 6י"ל נ' · ) 3ל"ע לס כוונת סכקינו כמיס סמקנל • ג ) יני' כלי קללניו נפתיקת ספר קיל וסק"ו ( סר"ג ק"ק ק '
ט ' מ"ע כלל"ג קין תק"כס ) 7 .עי' דף זה ע"ס כנית ס ' ויני ' ת"ר סי' ק"כ .ה ) קל"ג ל' .ו) פי"ג ס"ק
ז ) עי' סק"ו סטעס נוס ויני ' לריינגט 1815לטינל ד ' לט"ו סק"ו ,ק ) פי' ח ' ט ' תתקנ"ס ולכרי המקנל עיקל
ביכנ"ס ק"ו נקנקס ל ' ( כ ' וע"ל י ל' קנקס כ"ג • ט ) עי' מ"ע לקרויף ק"ג קט"ז .
יב
1180 4940
מערב מפני אימת המלשינים והישמעאלים ובא לו לארץ מצרים הנקראת אל קאהריה ובהיותו
כן כ"ג שנה התחיל להבר פי' המשנה והשלימו בשבע שנים בהיותו בן שלשים ) 6שנה וכ"כ
הוא בעצמו בסוף פי ' המשניות וז"ל כבר השלמנו החבור הזה כמי מה שהבטחנו [ וכו' ] ובמה
שנזר ה ' עלינו מן הגלות והגדוד בארצות מקצה השמים ועד קצה השמים וכו' גלות מכפרת
עון יודע השי"ת כי מהם הלכות התחלתי פירושם במסעות הדרך ) ומהם עניינים רבים כתבתים
ואני עליתי בספינות לים המלחג ) ודי בזה וכו' עד אני משה בר מיימון הדיין בר יוסף חחכם
הריין ,בר יצחק ( הדיין ] בר יוסף הדיין בר עובדיה הדיין בר שלמה בן הרב ר ' עובדיה הדיין זצ"ל
התחלתי לחבר פי' זה הספר ואני בן כ"ג שנה והשלמתיו במצרים ואני בן שלשים שנה שהיא שנת
אלף תע"ט לשטרות ברוך הנותן ליעף כח ול"א ע"י וכו ' והיא שנת ד ' אלפים תתקכ"ח
ליצירהוחבר פיי המשנה בלשון הנרי והעתיקו החכם ר"ש בן תבון בן ה"ריאורה בן תבון
הספרדי בלשון הקדש ?) אבל ( פי ') ס ' משנה תורה שהוא ס ' היד חברו בלשון הקדש
בלשון צח וכ"כ הוא ז"ל בהקדמת מנין המצות וכן ראיתי שלא אחברהו בלשון ספרי
הנבואה לפי שהלשון הזה קצר בידנו מהשלים עניני הדינים בו וכן לא !אחכרהו בלשון התלמוד
לפי שלא יבינוהו מאנשי אומתינו כ"א יחידים ומלות ממנו זרות קשות אפילו לבקיאים
בתלמוד אבל אחברהו בלשון המשנה כדי שיקל זה לרוב וכו' וכתב עוד ,שם על הרב ר '
יצחק בר ראובן אלברגלוני ועל הרב ר"ש בן גבירול ) 5מחברי האזהרות וז"ל וכן כל מה
ששמעתי האזהרות רבות המספר המחוברות אצלנו בארץ ספרד נהפכו עלי צירי למח
שאראה אותו מפרסום הענין והגלותו ואם אין להאשימם כי מחבריהם היו משוררים לא
רבנים והראוי להם מצר מלאכתם השלימוהו וכו ' ע"כ והנה לענין זמן שחבר ס ' היד
כתב בפ"ט מהלכות קדוש החדש כיצד הרי שרצינו לידע תקופת ניסן של שנת ד ' אלפים
תתק"ל ליצי ' ובפ ' עשירימהלכות שמטה ויובל כתב ולפי חשבון זה שנה זו שהיא שנת
אלף ק"ז לחרבן שהיא שנת שמנים ושבע ואלף ות ' לשטרות שהיא שנת ששח
ושלשים ותת"ק ור ' אלפים ליציר ' היא שנת שמטה וכו' ובהקדמת הספר כתב וזו היא
מלאכת השם שעשו בה כל גאוני ישראל מיום שחוברה הגמרא ועד זמן זה שהיא שנה
שמינית אחר מאה ואלף לחרבן הבית והיא שנת ד ' אלפים ותתק"לו ליצי
ולפי זה לא נודע בפירוש בכמה שנים חבר ס ' היד אם בעשרה שנים או
בי"ב שנה או פחות או יותר ובעל ס ' יוחסיןי ) כתב כי ס ' מורה נבוכים עשאו שנת
חמשים מחייו והנה ידוע הוא כי ספר מורה נבוכים כתבו בלשון הנרי לתלמידו החכם
החשוב ר ' יוסף בר יהודה ) ככתוב בפתיחת ס ' המורה שכתב הרמב"ם ז"ל לתלמידו ה"ר
יוסף הנו ' הנה מאז באת אלי מקצות הארץ וכונת לקרות לפני גדלה מעלתך בעיני לרוב
זריזותך על הדרישה וכו ' והעתיקו מלשון הנרי ללשון הקדש ה"ר שמואל בן תבון ז"ל מעיר
לוניל כמו שמפורש שם בהקדמתו שחכמי הדור ההוא ה"ר יהונתן הכהן ושאר חכמי הארץ
ההיא התחננו ע"פ כתביהם אל הרב הגדול הפילוסוף האלהי הנזר הטהור מרנא ורבנא
הרמב"ם ז"ל הוא המחבר הספר הלו ויבקשו מאתו לשלחו אליהם וכו' ועל הר ' שמואל
בן תבון שמו פניהם שיעתיקהו וכתב עוד שאם ישאר לו ספק בענין ההעתקה ישלח לשאול
הספק ההוא אל הרב הגדול המחבר הספר הזה והמולידו ויאיר עיניו בו ע"ש .ויש גם
כן העתקה אחרת שהעתיק הח' ה"ר יהודה בן שלמה הספרדי בן אלחפני המכונה חריזיק )
והעתיקו בעיר מארשיליא כאשר כתוב בהקדמתו ואני הכותב ראיתי הספר ההוא מכתיבת
יד אבל אינה ברורה ומפורשת כמו העתקת הר ' שמואל בן תבון
ובבר ידוע המחלוקת שנפל לרבני צרפת עם הרמ"בם וראשי בעלי המחלוקת ההוא רבי
שלמה בן אברהם ממונפיליא וב ' תלמידיו היו ר ' יונה ורבינו דוד בר שאול ושלחו
) 6וכן נרכת רוב כ"י ( חיול ,לככללין מין נ"ד ) וכמ"ע לר"ג ק"ג קל"ד מסתפק כזה הנוספי .ג ) כי הנה פי' המשנה
התחיל נספור והשלימו כמכריס יי ' כס ' רעלנבורן ( " י לר"ג ק"ק תי"ס ולכריו " 3י עי' לדוגמל ינירונין פ"ז ה"ד וקרוב לומר שפי
המשנה חוני על הסדר לכל סכוסף יגליו ( מפי ידידי הח ' מס"ס ) .ג ) (ו"ע לכל"ג ח"כ קל"ה ) 7 .זס ליכו מכוון שרוך פי' קמפני
נינתק ממתיקיס לקריס וכני קסין על המקני נוינר לחכויס פ ' ט"ז ויני' מ"י לר"ג ח"נ תקט"ו ) 5 .נ"י מניין לו לסממני
שכוונת הרמ"נס על חלו החכמיס וסול ליכו מכילס נסס .ו ) קל"ס נ ' ויגיע לקין י"ג נ ' קנקס ס ' • ז) ע"ל י"ג נ '
כנית ט"ו .מ ) וממכו קלקיס כדפוס וככ"י יניי די לססי ·
1200 4960
כתבים אל השר הגדול הר ' יאודה הרופא בן הרב ר ' יוסף בן אלפאכר ונתחבר עמהם
בענין זה לקנטר על דברי הרמ"בם ז"ל והר"רק בן הרב ר ' יוסף קמחי המדקדק הלך
מנרבונא אל מלכו' קשטיליא לעשות שלום ביניהם כאשר כתוב כל זה באורך באגרות
הרמ"בם ז"ל ע"ש כל הענין במקומו וזה הרב ר ' שלמה בן אברהם ) 6הנו מביאו הרשב"א
בתשובותיו וכתבה הרב"י בט'אח סי ' תק"טו דף ש"נ ע"א וז"ל והר"ש בן אברהם דמונטיפיל
התיר לאכלם בשבת משום דלא אמרי ' הכנה מכ' ימים כי אם מיום אחד תשובה מי הוא
שיבא אחרי הרב ז"ל את אשר כבר עשה וכבר הורה זקן בהכנה דרבנן אבל לדין יש
תשובה ע"ש .והנה ידוע הוא שהרמ"בם ז"ל היה תלמידו של הרב ר ' יוסף הלוי
מיגאש ) וכ"כ הרמ"בם בהרבה מקומות מספרן וכן הורו רבותי ז"ל הרב ר ' יוסף הלוי
בו ז"ל רוצה לומר הר"יף וכמה תשובות היה משיב לחכמי לוניל ובראשם הרב ר '
יהונתן בן דוד הכהן שהיו שואלים ממנו שאלות מענין ס ' משנה תורה והוא משיב להם
תשובות בענוה גדולה וכמו שמביא הר"ב מגדול עוז ז"ל בכמה מקומות ונר' שזהו רבינו
יהונתן הכהן ג ) שפי' ט ' עירובין על הלכות הריף ומלבד ס ' משנה תורה ופי' המשניות
שעשה הנה כתב בהקדמת פי ' המשנה קרוב לסופו שהוא חבר פירוש בתלתא סדרים מועד
ונשים ונזיקין לבד מדי מסכתות אחרות שהיה חושב לחבר בהם פירוש וחבר ג"כ פי' חולין ) 7
ע"ש עוד מלבד כל זה כתב ס ' שו"תס ) שהיו שואלים ממנו והיה משיב להם ואני הכותב
ראיתי הספר ההוא מכתיבת יד שהיו כתובים בו כמה תשובות בלשון צח וקצר והיו רכ"א
תשובות מועתקות מלשון ערבי ללשון הקדש ועוד חבר ס ' סדר עולם על כללי הגמ ' וכתבו
הרב בצלאל אשכנזי בכללי הגמ ' שעשה והובא זה בס' נופי הלכות שחבר הרב מה"ר
שלמה אלגאזי י ) ז"ל ועוד חבר בקשה שאומרים ביום הכפורי ' שהיא עת שערי רצון להפתח
וכו' וסימנה אני משה ברבי מיימון חזק ) ועוד חבר ס ' רפואות וקרא שמו פרקי משה והוא
מזכיר אותו בה ' דעות ) וידוע כי הוא היה רופא של מלך מצרים ככתוב הענין באגרותיו
ע"ש במקומו וכתב בעל ס ' צידה לדרך בהקדמתו שהרמ"בם היה חכם גדול בכל מיני
חכמה יונית ופי ' המשניות שחבר בבחרותו קראו ס ' המאורט ) ומלבד הספרים שחבר הנודעים
לנו גם חבר פירושים בתלמוד בלשון ערבי ולא נתפשטו ממעוט עסק הבאים אחריו בתלמוד
בבלי וכן חבר בשאר החכמות ספרים אין קץ ובפרט בספרי הרפואה ובימיו הושיע לכמה
מדינות וארצות כל הקהלות שהיו שם בגלות ובכתביו ונחמותיו העמיד באמונה כמה קהלות
מישראל והוא היה חסיד גדול נוסף על חכמתו ונדיב בעל אכסניא וכו' ע"ש והנה אם
באנו לפרש עניין של הרמ"בם ושבחיו רבן מספר ועי' בס ' שלשלת הקבלה כי שם האריך
בספורי הרמ"בם ז"ל .
וראיתי להעתיק כאן קצת לשון מדברי הפילוסוף הר' ידעיה בר אברהם אנכוניט המכונה
בדרשיי ) מפני שהוא שייך לעניין הרבנים שהזכרנו לעיל והוא בכתב התנצלות
שכתב להרש"בא והיא בשו"ת הרש"בא סי' תי"ח דף ע"ב אחר שהזכיר שבחי רבינו סעדיא
גאון אלפיומי ושבחי הרבנים הספרדים הר' יצחק ו' ניאת והר"ט ן ' עזרא והר"ש ן ' גבירול
והר ' יאודה הלוי והנשיא ר ' אברהם המכונה חבה אלשורטה יח ) ור ' דוד הבבלי המכונה
אלמקמץ ורבי יוסף ורבי יצחק הישראליים ) ור ' יצחק בן מוקאתיל ור ' יונה בן גנ"אח
המדקדק והספרים שחברו כל אלו הרבנים הנו ' וכתב עוד ובסופם הגיע החכם הגדול הרא"בע
) 6ע"ל י"ק ל ' קניה י"ג .ג ) עי' ועל לחכמיס מ ' כ"ז ( תש"נן סי' ע"ג .ג ) סק"ג ק"ק י"ד י"ו וכוכן כתוספותיו
על מכינות ל"ג ק"ג ונ"ק .ו ) וקנתס כלס נינל סריג ק"ק כ ' ו ' וט ' וקוכל ג"כ פירושו לס ' ר"ס נפילוס ר ' עוכדיס
י ) עי ' נסר"ג ק"ק מ ' ז ' .ז ) עי' ריימו נה ' ק"ק ליס פ"ז ) 5 .כדפסו נס ' פחי הדור וקנתס נמלס קפניס
ח ) זה טעות עי' מ"ס כס' מס"ס נעסטיררייכיסין גלעטטער 1845סי' י"ג ו fילן · ט ) עי ' סכ"ג ק"ק ייד
מ ' ק' ומ"ע לכק"ג ק"ק קי"ק .י) ע"ל כ"נ ל ' • י ) נ"ל נלסן סלסולטס עי' כ"ק ק"ו ע"ק ול"ל שר הטנקיס לכל
יג ) כנר סוזכרו ספריו לעיל ק ' ל ' ע"ס לגלות סלמנ'ס • מלכי קערנייס
יג
1200 4960
הנודע בשערים והוא העולה על כל הנזכרים בהכנת האמיתות והשקידה על דלתות החכמה
והרחקת שבושי האמונות בכתובי התורה וספרי הנביאים ואבותינו ספרו לנו שמחת גדולי
הארץ הזאת חסידיה ורבניה ) 6לקראתו בעברו עליהם הוא החל לפקוח עיניים בגלילותינו וחבר
להם פירוש התורה והנביאים וכל מקום שהוא מרגיש בו סתר מהסתרים מעורר עליו
אם בבאור גמור או ברמז מועט כפי הראוי ועוד חבר להם ספר קטן קראו יסוד המוראב)
בטעם המצות והערת הרמזים בדרך קצרה ועוד ספר השם בבאור סוד השם המפורש
בנוי על שרשים מהמספר והתשבורת משקיף על הפלוסופיא מעטג ) ועוד פירוש על קהלת
ואיוב הולך בהם בעקבות חכמי המחקר ועוד ספרים בדקדוק נותן בהם טעמים לקוחים מן
החכמה האנושית על רבים מיסודי הדקדוק והנקוד וצורות האותיות וגם ספרים אחרים
קצרים בתכונה ובתשבורת ובמספר ובסוד העבור ועוד לא הספיקו כל ספריו עם כל ספרי
זולתו ולא רוו צמא המשכילים בשלימות עד שרצה המקום לזכות לישראל והזרים לנו שמשו
של הרב הגדול עטרת הגאונים רבינו משה ע"ה ורוח אמיתית נוססה בו וישם ה ' דבר בפין
כה תאמר לבית יעקב וכה תיישרם לנחותם הדרך אל תחת מהמונה ואל תירא כי אנכי
שלחתיך כללו של דבר עלה במעלות האמת בשלום ובמישור יותר מאשר שמענו על כל
זולתו מחתימת התלמוד ועד הנה והוא הבין באמת בפילוסופיא האמיתות האנושית כל מה
שהבין בה ארסטו וכל מפרשי ספריו והבין בתשבורת והמספר והמצורף אליהם כל מה
שהבין בם אקלירס וחביריו וידע בתכונה כל מה שנודע מתעלומותיה לבטלמיוס הנקרא
מנסטו וסיעתו ומצא במלאכת הרפואהל ) כל מה שמצאו בה גאלינוס ואבוקרט וכתותם
וכלל שכלו מקבלת התורה כל מה שנודע והתחדש עד זמנו וחקק וצרף בסודותיה ובסתריה
ובכלל באמיתות הנבואה יותר ממה שנגלה לאחד מן המחברים הנמצאים עד יום צאתו
וכמעט היתה ההגשמה מתפשטת בקצוות רבות ה ) בתחלת צאת ספריו הקדושים בארצות
ובפירוש ראינו בכתבים רבים בזמן המחלוקת הראשונה ) השלוחים כנגדו מכנפות הארץ
שהם תופשים עליו מאד ומגנים ספריו על אומרו שאין לבורא הכל שעור ותמונה גם ראינו
אגרת שלוחה מן החכם המופלא הרב המובהק הרמ"בן ז"ל ) שלוחה אל האיתנים רבני
צרפת בימים ההם טוען לפניהם בחמורות רבות מעידות על שכלו וחכמתו לזכות רבינו
הגדול ז"ל בדברים רבים ובפרט בהרחקת ההגשמה אשר האשימוהו עליה וכו' עכ"ל לעניינו .
ודע שכל מקום שהרמ"בם סותר דבריו ממ"ש בפירוש המשנה למ"ש בס ' ( היד ) משנה
תור ' נקטינן עיקר כדבריו שכתב בס ' משנה תורה מפני שהוא ] לפסק הלכה אבל מ"ש בפירוש
המשנה הוא לענין פירוש לבד ולא לפסק הלכה ועוד טעם אחר שפירוש המשנה חיברו
בימי בחרותו אבל חבורו הגדול ס' משנה תורה חברו אח"כ ובא באחרונה ודבריו האחרונים
הם ,עיקר ק) .גם בזמן ההוא של הרמ"בם היה רבינו יצחק בר אבא מרי ממרשיליא
בעל העיטורט ) וכפי מה שכתב בתחלת ספרו חשבון השנים שהיו מבריאת העולם ועד זמנו
והנה כפי זה היה בזמן הרמ"בם וכמו שיראה המעיין שם בס ' העטור והעיד הוא על
עצמו שם שבהיותו בן י"ז שנה חבר ספר מהלכות שחיטה וטרפות במצות הרב אביו ז"ל
והוא היה שואל שאלות מר"ת ור"ת היה משיב לו תשובות וגם מביא שם דברי הרמב"ם
ושם בדף ט"ו מביא לה"ר הלל מרומניאה והר' שבתיי) שחולקים זה עם זה ובדף צ"ה מביא
לרכינו קלונימוס הנשיא מנרבונא ודע שספר העטור לא נדפס כלו אלא מקצתו והשאר הוא
מכתיבת יד .גם בזמן ההוא של הרמ"בם [ היו ] הר ' מאיר הלוי בנו של ר ' יוסף הלוי ן '
) 6עי' כ"ק ק"ז ל"ק ) 3 .כ"ק ק"ג ע"ס ק"ק מ"ז ולילן · ג ) עי' מ"ע לר"ג ק"ק קנ"ק .ד) עין יין
נ ' הנקה ק ' · ) 5ידוע מה שהעליל לגלכלוך על היסוריס ( ילסט נספרו הגדול ק"ו כ"ו) ועי ' קסנת קוקינו ה ' תסוכס פ"ק ק"ז
לעניין נעלי קבלה המגשימיס עי' לריענט 1845למנ"לט רי"ג ,י) קיל ססוכלק לעיל י"כ ל ' ונ' .ז ) קלל קיל
כתונס על ס ' כוכלות קכמס ועל ס' סגרת תמונת סימ"נס ד' פרלג · ח ) עי' כללי סלמכ"ס כפתיקת ס ' קיר ווינר
לחכמיס פ ' ט"ז • ט ) מ"ל ריט קינטור ( קיוס לכי מוכיס תתק"לט לנ"ע סקול למלכות יווכיס לת"כל סקול לבניין קנית
לתתק"נס ולקייס לקורנן וליכילת מכריס נ ' bלפיס ת"ל (נ"ע ) ועי' סק"ג ק"ק י ' י"ג ( לקמן י"ו נ ' קנקס ק ' .
' ) כונן נתוספותיו על חסינות ל"ג ק"ג כ"ס וכ"ק •
1200 4960
מינאש ורבינו מאיר בן אחיו שהיו חכמים גדולים וגם הר"מך דהיינו הר ' משה הכהן ) 6
שעשה הגהות על ס' הרמ"בם והרמ"בם השיב לו עליהם וגם בזמנו היה דיין באלכסנדריא
של מצרים הר ' ר ' פינחס בן הרב ר ' משולם והר ' שמואל הלוי ראש ישיבה והר ' ר ' חסדאי
הלוי הספרדי מעיר אלכסנדריא של מצרים וגם חכמי נרבונאג ) והם הר ' טרכוס בר
משה והר' אברהם בר יצחק והר' משה בר יוסף והר ' משולם בר נתן והר ' מאיר בר יעקב
והר ' משה בר טודרוס באגרות הרמ"בם שהיו שואלים אליו והרמ"בם היה שולח להם
תשובות שאלותיהם וכמו שיראה המעיין שם במקומו וכתב בעל העטור באות ב'דף ע"ו
ע"א ועל דבר זה נשאל הרב החסיד שחלק עליו הנשיא הגדול ר ' משה בר טודרוס ז"ל
וגם הזכירו שם באות מ' דף פ"ז .גם בזמן ההוא היה הר ' אפרים מצור שהיה שואל
מהרמ"בם והיה משיב לו וכמ"ש הר"ם אלאשקר סי ' י"ט עוד כתב בעל העטור באות ש '
דף כ"ה והיום ראיתי תשובה אחת מר ' שמואל מאוטרנטו ):ע'י מעשה שהשיב לר ' שילה
בנו של רבי יצחק מסיפונט ז"ל ופסקו וכו' .גם בזמן הרמ"בם מקודם לו היה הרמ"בם
מקורד"בא וכמ"ש הוא בעצמו בתשוב ' שהשיב לחכמי לוניל והביאה הרב מגדול עוז בפ"ג
מהלכות תפילין וז"ל תשובה זה שעלה בדעתכם וכולי ותפילין שהיו במערב כך היו וכזה
כתב אותו מי שכתב חבור בתפילין שמו הרמב"ם מקור"רובא ואותו החבור הוא שהטעני
והטעה כל אנשי המערב שלפני וכו' וכתב על זה הרב כ"ט ומ"ש בתשובתו וכ"כ אותו
שכתב חבור בתפילין שמו הרמ"בם מקורד ובא הוא חכם אחד בן עירו של רבינו ושמו
כשמו וחבר חבור בתפילין לבר וכו' ע"ש .גם בזמן הרמ"בם היו מבית דינו הר' שמואל
הלוי בר סעדיא והר ' יצחק בר ששתי ) כאשר כתוב בתשובת הרמ"בם והובאה תשובה זו
בח"ג של מהר"שך סי ' ט"ו בפסק מהר ובו ז"ל על ענין הקראין וכפי הנראה מדברי בעל
ס ' יוחסין כי ימי חייו של הרמ"בם היו ע"ה שנה דהיינו שנולד בשנת ד ' אלפים תת"צא
ליטי ערב פסח יום שבת ונפטר שנת ד ' אלפים [ תתק"ס ה ] ):במצרים ובכו אותו כל היהודים
והמצריים שלשה ימים וא"חכ הוליכוהו לקברו .בא"י וכו ' כמ"ש שם המעשה וי"א כי נקבר
בטבריא וי"א כי נקבר בחברון בין האבות וכת ' עור בעל ס ' יוחסין י ) שרבינו אברהם אב
ב"ד ):והרמ"בם וה"ר יצחק הלוי בר זרחיה ורבינו קלונימוס ק ) והר' שאול הכהן והר '
יהונתן הכהן ור ' אלעזר בן מזאח מטוליטולא ור"ת מאורלינס ט ) והר ' אהרן מפלטי ) נפטרו
כלם שנת ות"תקסה ליצי ' לפי זה שהרמ"בם נפטר אחר פטירת רב אלפס ק"ב שנים ואחר
פטירת רש"י ק ' שנה ונולד כ"ז שנה אחר פטירת רב אלפס וכ"ה שנה אחר פטירת רש"ייס ) .
ואחר שנפטר הרמ"בם ז"ל קם בנו הרב החסיד ר ' אברהם מיימון לנגיד במצרים והוא
חבר ספר הנק ' ספר אלכפיאהים ) ומזכירו הר"ם אלאשקאר ז"ל בתשובותיו סי ' ח"י וז"ל
איברא ודאי דדעת הרמב"ם ז"ל שצריך לברך אותה קודם המילה כמו שנהגו במקומנו
זה הוא אתריה דמרן ז"ל ועל פיו יחנו וע"פ יסעו וכ"כ עליו ה"ר אברהם בנו בספר
אלכפאיא ז"ל ויש מי שסובר וכו' והביא שם דבריו ע"ש וכתב בס ' יוחסין שה"ר אברהם
עשה שאלות וכן תלמידו החשוב של הרמ"בם הר ' יוסף בר יהודה עשה פירוש על שיר
השירים בלשון ערבי .חשוב מאד יג ) ואני הכותב ראיתי בסוף אגרות הרמ"בם שאלה ששאל
הר ' יוסף בן ה"ר גרשום אל הנגיד הר"א מיימון ז"ל ומתוך דברי תשובתו נראה שהיה חכם
גדול כמו שיראה הרואה שם במקומו ובנו של הר"א מיימון היה הנגיד רבינו דוד מיימון
) 6סק"ג ק"ק מ ' י"ל וס עוד ר ' משה הכהן ניל תוס ' לקיןי"ז ל ' .ג ) כונס כנל הוזכרו ליניל ק ' נ'ועיין כמ"ע לר"ג קינס" .
ג ) עי' תולדות ר"ל הקניר היה י"ז ) 7 .עי' כונן נכוסכות קנין ק"ג ג ' • ) 5כנ"ל וכלן ויגו תיכות בין החנות קול
מינרי הנקת וסיס ניוקסין קליל נ ' לכן מתחיל עוד וכתב ס ' יוחסין וקנס ינל עת הולדת הרמ"נס ועל עת פטירתו
)נפטר כ ' טנת תתק"סס ( י"גבני הינו חקרו מכווי הזמןוהעונה מלנריקס כול סקכמינס כולו שנת ר"ק תת"נס ( 5מענין 1135ו
)( היו ל"כ ימי שני קיי ' ע ' סנס סימנן כר"י (ס"ק ) כרי"ר (ע ') .עי' מ"ע לרס"ג ק"ג קכ"זותק"סו דעצעמבער 1204
כ"ק ק"ז ככ"ד סולק ל ' .י ) קנין ל ' • ז ) זס ליכו סקלל"נד מת לפני ס ' תתק"מו עי ' מ"ע לר"ג ס"ג ס"ג ס"ז .
ק ) כ"ל סוסו ר ' קלונימוס קנסיס נכרכוכס ע"ל י"ל ל' .ט ) ע"ל י"ד ל' .י ) ר ' לסלון ופילג כ"ס נו ' קרלקל
ולמסי · יל ) כל זה לפי סטתו ססרמ"נס כולו מת ' " 3ל ותימה על הוקנו ככפי ססנוכו ליניל ( י"ג ל ' כולל סרמ"נס
תת"נס ולל קלי ולל מלניס ( עי' קנקס ק' • יג ) פי' כוגן נ"ס מ ' ותיק · יג ) עי' כלטינט על ר ' יוסף בן יסולס
לק ' מוכק ימ"ע לר"ן ק"ג לע"ס •
יד
1170 4930
שחבר ט ' מדרשים על התורה בלשון ערבי ועד היום ההוא במפרים קורים אותו ברבים
בכל שבת ושבת בקצת קהלות . )6גם בדור ההוא של הרא"בד והרמ"בם היו תלמידי
רש"י והם רבותינו הצרפתים בעלי התוס ' ומגדולי תלמידיו הם בני בתו של רש"י ז"ל והם
שלשה אחים הגדול שבאחים הוא רש"בם דהיינו ר ' שמואל מרומרוג בן רבינו מאירג ) ( בין
רבי מאיר ) בן רבי שמואל מרומרון והוא פי' פ ' ערבי פסחים וגם פי ' בבא בתרא מפרק
חזקת הבתים שבאמצע אותו הפרק נפטר רש"י זקנו ורש"בם השלים פי ' המסכתא עד סופה )
והאח הב' הוא רבינו יעקב בן רבינו מאיר ונקרא רבינו תם דרך גדולה ע"ש הכתוב שאומר
ויעקב איש תם והוא היה גדול בחכמה ובתורה מכל בני גילו והוא חבר הרבה ספרים בפי'
על התלמוד והרבה תשובות וס' הישר וכתב הרא"בד בס ' הקבלה ) ושמענו שבארץ צרפת
היה חכם גדול ורב מובהק במדינת רומרוג שמו ר ' יעקב ה ' ישמרהו ויחיהו ויזכהו ללמוד
וללמד ולהרביץ תורה בישראל ע"כ וגם יש עוד ר"ת מאורלינשה ) וגר ' שוהו רבינו יעקב
מאורליניש שמביאים התוס ' בכמה מקומות והאח הג' הוא הרי"בם דהיינו רבינו יצחק בר
מאיר שמביאים התוס ' בכמה מקומות וכ"כ בס ' התרומה סי ' ע"א רבינו יעקב אומר דסני
בהגעלה בחמין והר ' יצחק אחיו מצריך ליבון וכו' ע"ש וכתב בעל ס ' יוחסין ) שרשב"ם נפטר
שנת תתק"לה ור"ת נפטר שנת תתקלז) ורבי אפרים מרינשבורק תלמיד הרי"ף ק ) נפטר
שנת תת"קלה .ובזמן רש"בם היה ראובן דהיינו רכינו אליעזר בר נתן שחבר ס ' צפנת
פענחט ) והוא היה חמין של רש"בט דהיינו רבינו שמשון בר טוביה וחמיו של רבינו יואל
הלוי זקנו של הראבי"ה כדמוכח כל זה בה"גם בסו' ה ' חמץ ומצה בה ' הנעלה ע"שי ) וכ"כ
במרדכי בסוף פ ' גיד הנשה שרא"בן היה חמיו של רבינו יואל הלוי וזהו לאפוקי מבעל ספר
יוחסין שכתב יל) שרא"בן הוא רבינו אברהם בר נתן הירחי ושהוא היה חמיו של ר ' יואל
הלוי ע"כ ולא צרק בזה וגם רא"בן היה זקנו של הר"אש וכמו שיבא עוד לקמן בדור הראש
ע"ש יג ) ואולי שרא בן הוא אחיו של רי"בן דהיינו יהודה בר נתן חתנו של רש"י ורא"בן היה
חבירו של רבינו אליקים בר יוסף יג ) ,ושניהם היו בזמן רש"בם יד ) כדאיתא בה"גם בפ"ג מה '
אישות וכבר היה מעשה והסכימו לדעת אחת רבינו אליקים בר ' יוסף ורא"בן וכו ' ושאלו
את פי רש"בם והודה לדבריהם וכן במרדכי בס ' כתובות פ ' האשה שנפלו לה וכולי סי'
ריס שאלו רא"בן ורבינו אליקים את רבינו שמואל וכו' ורבינו אליקים זה טו ) פי ' כל התלמוד
וכ"כ הר"אש בתשובותיו כלל א ' סי' ח ' וז"ל וכ"כ רבינו אליקים הלוי ז"ל שפי ' כל התלמוד
בבבא בתרא וז"ל השתא וכו' ע"כ וכמו כ"כ בכלל פ"ה סי' י ' דף קכ"ה סוף ע"ד ע"ש וגם
בתשו' מהירם מיני סימן ק"ב משמע שרא"כן היה חבירו של רש"בם ורת ע"ש .גם בזמן
ראבן היו רבינו יצחק בר מרדכי ורבינו משה בר יואל טז ) ורבינו משולם בר נתן ורבינו
יוסף בר אליהו ורביני נתן בר משולם ורבינו מאיר בר משהיז ) ובזמן ההוא היה ג"כ רבינו
יעבץ יק ) כדמוכ ' כל זה במרדכי בבבא בתרא פ ' חזקת הבתיס יט ) •
גם מגדולי רבותינו בעלי התוספות היה ר"י בעל התו ' דהיינו רבינו יצחק בר שמואל והיה
בן אחותו של רבינו תם והוא הנק ' ר"י הזקן בעל התוספות לאפוקו ר"י הבחור שמביאים
התו' בקצת מקומות והוא ר"יצבא אחיו של רבינו שמשון וכמו שיבא עוד לקמן וראיתי
בהקדמת ס ' צידה לדרך שכתב על ר"י בעל התוספו' בן אחותו של ר"ת כי העידו לו רבותיו
הצרפתים בשם רבותיהם כי נודע ונתפרסם שהיו לומדים לפניו ס ' רבנים שכל אחד מהם
היה לומד לבדו מסכתא שלא היה לומר חבירו והיו חוזרים אותה על פה ע"ש ודע שרבינו
אלחנן מבעלי התוס ' הוא בנו של ר"י בעל התוס'כ ) וכ"כ התוספות בט ' זבחים דף מ"ה
) 6פי"ג ק ' ל 'ר ' ד ' וננ"י לסרס"ד ,ט"ז ונקמן כ' ל ' .ג ) עי' גוכן מור ליטערלטול ל"ל .ג ) ע"ל ט"ז כ ' י"ז נ' .ד ) * ל *
( יוחסין קכ"ט ל ') ( צי ' כ"ק ק"ז ל ' (לילן ) 5 .כ"ס סס ל ' " טולקין ט"ונ' ) ( .קל"ל ל' ,ז ) כונן כול ליטירקטור לין
ח ) ע"ל ט ' נ ' קנתה כ ' ותיבות תלמיד קליין ליכס כיוקסין .ט ) קול ס ' לכן קינור קול ס' רמ"כן נדפס פרחן ס"ט
והמסני מפני רחוק המקומות כל כלכו .י ) סכ"כ סס ודלל כינכו סנ"ט שהנהיג מפי חמיו לליכן וכן פסק ללכייס וכתב
פסרלסוניס וזקנו לל"כן וכו ' וי"ל ט"ז ל ' קנקה ג' .יח) קל"ג ל ' ועי' כק"ג ס"ל ל ' י"ג והגהה ט ' ,יג ) כ"ג ג ' .יג ) י'
קליקיס ני יוסף קיס קמיו של כ"כן כדמוכח מס ' רמ"כן סי' י"ט וס"ל ועי ' שס"ג ק"ק ל ' ט"ו וזה ר ' 6ליקיס מת לפני
שנת תתק"ן ע"ס סי' כ"ו ולולס גס סס חתנו ר ' 6ליקיס ע"ס סי ' כ"ו .יד ) פי' רל"כן ו ' ק"ו ק"ק ( כלל מקומות ווק
פשוט • טו ) נ"י לס ר ' לליקיס קלוי ספירס התלמוד קול ר' קליקיס נר יוסף חמיו של כק"כן ויותר נוחה וקרי קו ·
טז) עי' רל"כן קכ"ג ג ' .י ) לליכן שס .יק ) עי' שו"ת וס"ל סי' כ"ט ולקיין יי ק' קנסס נ ' .יט ) נ ' קרלסכיס קס
4 לככי לינינספורק .כ ) כ"ל ט"ו כ ' י"ק ל ' ·
1170 4930
ע"ב וכן מוכח בתשובות מיימוניות רשייכי להלכות שבועות סי ' ד ' ובנו של רבינו אלחנן הוא
רבינו שמואל בר אלחנן הנז' בתוספות דערכין דף י"ח ובתשוב ' מה'רם מינצי סי' ק"ח וכ"כ
בשו"ת דשייכי לה ' מאכלות אסורות סימן י ' וגם בתשובות דשייכי לס ' משפטים סי ' ד ' :
גם בזמן בעלי התוספות היה רבינו משולם והיה שואל שאלות מר"ת ככתוב בהגהות הר"יף ) 6
מס ' שבת דף קע"ט תשובה ששאל רבינו משולי מר"ת ז"ל שלם טב לרב טב מרבנא טב
הוא רבינו יעקב בר מאיר הנני צעירך משולם וכולי והשיב לו ר"ת מי לא ייראך ולא פנים
ישאך וכו' וכלל דבריו שמוכיחו על פניו בתוכחות מגולות על מה שרצה רבינו משולם
לעשות הגהות בספרים ע"שג ) וגם בפסחים פי ערבי פסחים דף ק"ה ע"א כתבו התוס ' שר"ת
כעס על רבינו משולם שהנהיג לאכול בין מנחה למעריב דאמר במדרש כל השותה מים
בשבת בין השמשות נוזל את קרוביו המתים וכו ' וגם ברוב המקומות מצינו שר"ת היה חולק
על רבינו משולם ולא נודע לי אם זה רבינו משולם שהיה רבו של הרא"בר או רבינו משולם
בר נתן או רבינו משולם בר קלונימוס מלוקא או רבינו משולם מלונילג ) והנ"לער שהוא
רבינו משולם בר קלונימוס מלוקא כפי מה שיתבאר לקמן בשמות התוס' בשם משולם ל )
וכבר כתבתיס ) שכומן ר"ת היה הר ' יצחק בן אבא מרי והיה שואל שאלות מר"ת ככתוב
בתשו ' הר"ם אלשקר סי ' ק"ח וראיתי בס ' כתיבת יד שהוא חבר ס ' העטור ועשה חבור
אחד על דברי הרב אלפסי ז"ל וקראו מאה שערים וגם חבר חבור אחד קראו עשרת הדברות
ביאר בו ענייני המועדות וכן מגדולי בעלי התוס ' היה רש"בא דהיינו רבינו שמשון בר אברהם
משאנץי) והוא שעשה פי ' על סדר זרעים וסדר טהרות והיה תלמידו של ר"י הזקן בעל
התוס ' ונם היה תלמידו של ר"ת שכ"כ בתשו ' שמעתי ואיני יודע אם ממורי רבינו יצחק
הקדוש אם ממורי ר"ת וגם ריצבא הנז ' בתוס ' דהיינו רבינו יצחק בר אברהם משאנץ
הוא אחיו של רש"בא קטן ממנו כדמוכח במרדכי בכמה מקומות וגם בהינם בכמה מקומות
והוא הנק ' ר"י הבחור כדמוכח בתשובות דשייכי לסי נשים סי' כ"זז ) ובכמה מקומות אחרי
וגם רבינו טוביה היה בזמן ריצ'בא כדמוכח בס"מק דף י"ג בהגה וגם רבינו פטר מבעלי
התוספות היה בזמן ר"ת והוא שואל מר"ת שאלות ורבינו חיים כהן ) בר חננאל מבעלי
התוס ' היה תלמידו של ר"ת והוא היה אבי אמו של הרים טקוצי בעל הסמ"ג ככתוב
בה"גם בפ ' ח ' מה ' חמץ ומצה וכ"כ בסימן בה ' חמץ ומצה סי ' ע"ח אמנם אומר אבי אמי
רבינו חיים ברבי חננאל הכהן כי איסור תרומה קל וכו' ורבינו יוסף פורת מבעלי התוס'
והוא בנו של רש"בם ונראה שהוא הרב פורת שמביאים התוס ' ובפרט בט ' שכת בהרבה
מקומות ט ) ורבינו שמואל מאיבוראי) היה בזמן הזה והוא היה רבו של ר ' פרץ בעל התוס '
גם הרב ר' יחיאל בר יוסף יז ) מפריש היה בזמן ר"י בעלי התוס ' והרב ר ' יצחק בר יוסף
מקורוביל בעל הסמ"ק הנק ' ס ' עמודי נולה היה תלמידו של ר"י בעל התוס ' כדמוכח
בספרו והיה התנו של רבינו יחיאל מפריש ונקרא גם רבינו יצחק בעל החוטםיג ) מפני
שהיו לו שערות על חוטמו והרב ר ' יהודה החסיד שחבר ס ' החסידים בר שמואל יג ) מפריש
וכן הר ' קלונימוס הזקןיד ) בן הר ' יצחק הזקן בר שמואל בעלי התוס ' וכן מחביריו של
רבינו שמשון היו רבינו יואל הלוי ור"אם דהיינו רבינו אליעזר ממיץ והוא חבר ספר יריאים
על המצות ונר ' דרבינו יואל הלוי היינו בר יצחק הלויטו ) מט"ש הרב"י בה ' לולב סי ' תר"סר
ו"ל מצאתי כתוב ראיתי בני אדם שהולכים בשרה של גוים ברשות הגוי וכו ' וחתם יואל
בר יצחק הלוי ז"ל וכ"כ בס ' שבלי הלקט דף נ"ב וכתב עוד שם בספר ההוא שהיה בזמן
רבינו אפרים ע"ש בדף ו ' ובדף ל"ו כתב שאל רבינו אפרים בר יצחק את רבינו יואל הלוי
ז"ל והרב ר ' משה בר יעקב מקוצי בעל הסימנטו ) היה תלמידו של רבינו שמשון וגם היה
ל קייכו קנסות כסנין קליין לחפוקי הנקות קליין ומפלסיו סנס ' תומת ישריס והובלו ליניל ז ' . ' 6ג ) יני' ס ' כישר
סי' תרכ"ו .ג ) ר ' מסולס נר נתן קול קכירו של ר"ק ור ' מסולס ולוכיל כן יינז ( :ליניל י"ל ל ' ) הול בנו של קלל"נו ·
י ) י"ג נ ' קנתה ל ' ויני' וינו לחכמיס מ ' ה ' ,ה ) י"ג ל ' ( כס קנתיק מס ' יוקסין וכלן מס"ק .ו ) כונן נתוספותיו על
מסעות י"נ ח"נ לכ"ו כור ליטינרטור ל"ה .ז ) סמניס סס תסונת ר"י סנסור שכותב על ר ' סמסון לסי ותי' כונן כור
ליטרקטור מרק .ט ) סס ל"ק .י ) שס מ"ז ,יח ) סס ל"ט .יג ) פי' יוקסין כ"ג נ ' " :יעל הורות סס זה .יג ) עי'
סר"ג ק"ק ק ' ז ' כוכן כול ליטירטור קכ"ה ) " .וליכו ר ' קלונימוס ולומי שוה כן כנתי לכן טעה קקנו לעיל ס '
טו ) וכ"כ נס"קן ק"ק ל' י"ז ,טו ) כונן כול ליטירקטור ל"ז •. ני
טן
1230 4990
תלמידו של רבינו יהודה מפריש כמ"ש מהרי קולון ז"ל בשרש קע"ה והתחיל לחבר סי
הסימן בחחלת האלף הששי כאשר כתב הוא בהקדם ' ספרו והנה לפי זה חבר ספרו קרוב
לע ' שנה אחר חבור הרמב"ם וכתב בדף צ"ו ע"ב ויהי אחר ד ' אלפים ותת"קצה שנה
לבריאת עולם היתה סבה מן השמים להוכיח ובשנת תתק"צו הייתי בספרד להוכיחם ואמץ
הק"בה זרועותי וכולי גם רבינו ברוך בר יצחק מנארמיזה בעל התרומה ) 6היה בזמן הרים
מקוצי בעל הסימן .גם בזמן ההוא היה ראב"יה דהיינו רב אליעזר בר יואל הלוי ג )
ונק' רבינו אבי העזרי ונק ' גם אביאסף כמו שמפורש במרדכי במקומות רבים והוא חבר
ספר גדול משו"ת וגם חבר ספר אבי העזרי וס ' אביאסף וע"ש ספריו נק ' רבינו אבי העורי
ואביאסף והרי לך מ"ש הר"י מינצי ז"ל בתשובותיו סי' י ' וכי תימא דראבי"ה ואביאסף
פליני אהדדי איברא קבלה היא בידי שראב"יה הוא אבי העזרי והוא אביאסף וכבר הוכחתי
בפסק אחר שראב'יה הוא אבי העזרי ושהוא אביאסף מההיא דלעיל שכתב בה וכן פסק
רא'בן זקיני ומסיימת אבי אסף והדבר ידוע שר"אבן היה זקנו של ראב"יה כי ראב"יה היה
בנו של ר ' יואל ורבינו יואל היה חתנו של רא"בן כדמוכח במרדכי בס ' ר"ה בתשובה מעשה
היה בשנת תתק"מה וכולי ושם כתב ורבינו יואל הלוי חתנו דרא"בן כתב איני יכול לעמוד
על דברי מורי חמי וכולי ועוד זאת התשובה דלעיל המסיימת אבי אסף מסיימת בתוס '
דאלפס ראב"יה אלמא ראבייה ואבי אסף חד הוא עכ"ל וכ"כ בהינם שכסף פ"ד מהלכות
שביתת י"ט וכן פסק ראובן אבל נינו ראבייה כתב .גם הוא וכולי ע"ש ובה גם בפ ' י"א מה '
גרושין כתב וכן פירש ראבייה ,באביאסף ועיי ' בתשו ' מה"רי קארו סי' י"ד מדיני נשים דף
ס"א ע"א שרצה הרב שם לדחות דברי מה"רי מינצי אבל אין דבריו נראים לי בענין זה
וראביה היה תלמידו של רבינו שמשון כמ"ש בעל הטור בא"ח סי' תק"סו וגם היה תלמיד
מר אם שהוא רבינו אליעזר ממיץ וכמ"ש מה'רי קולון בשרש נ ' ונמצא לפי זה שרבינו יואל
אביו היה חבירו של רש"בא ושל רא"ם וכמו שכבר כתבתי ואעפ שכתוב בתשובות מהירם
מרטנבורק סי ' קכ"ה לשון זה בהא אפליגו רבוואתא רבינו יואל הלוי ואבי העזרי שנר
לבאורה שאבי העורי אינו בנו של רבינו יואל הלוי אי מהת ' לא אריא כי אין זה מן התימא
שכן מצינו כמה גדולי ' שהבן חולק על אביו בדיני התור ' וכמו שמצינו בתנאים רבינו הקדוש
חולק עם רש"בג אביו בכמה מקומות במשנה ובברייתא ורש"בי חולק עם ר ' עקיבא רבו
ר ' עקיבא חולק עם ר' אליעזר רבו והרמבם חולק עם אביו בפ' י"א מה' שחיטה גם
רש"בם ור"ת וריבם בני בתו של רש"י ותלמידיו חולקים עליו בהרבה מקומות וכמו שבא
בדברי התוס ' וכן מצינו להר"ב הטורים שחולק עם הר"אש אביו בכס ' מקומו' וכמו כן
ראב"יה ורבינו יואל אביו חולקים בדין ההוא ג) .גם בזמן בעלי התוס ' או קרוב לזמנם היה
רבינו ישעיה מעיר טירני והיינו רבינו ישעיה מטראני הא' שעשה תוספת רי"ד על מ ' קדושין
ור"ל תוספ ' רבינו ישעי ' דטראני והיינו רבינו ישעי ' שעשה פי' על תור ' ונביאי' וכתובים
ומביאים אותו כל הפוסקים ובפרט הר"אש מביא אותו בפסקיו פעמים אין מספר וגם בנו
הרב בעל הטור מביא אותו במקומות רבים והוא חבר סי המכריע ועיי ' בהקדמת ח"א
מתשו' מהרי מטראני ז"ל מ"ש בנו ה"ר משה מטראני על ענין רבינו ישעיה ושם כתב שהם
משלשלת יחס משפחתו וכן כתב הרב מהרי מטראני עצמו שם בח"א ע"של ) :
והנה אגב ארחין ראיתי להזכיר כאן מ"ש הרב מה"ריבל ז"ל בח"ג סי ' ק ' כי תוספת רייך
הוא ה"ר יצחק דורא ואחר בקשת המחיל ' רבה מכבוד חכמתו ואור תורתו כי נדלה לא
צדק בזה שאין האמת כן אלא הוא רבי ישעיה דטראני וכמ"ש ועוד ראיה לזה שרבינו ישעיה
אחרון נכדו רוב פעמים כותב בחדושיו כ"כ מורי זקני הרב והם הדברים בעצמם שכתב הרב
זקנו ז"ל וכתב בעל שלשלי הקבלה בדף נ"א ע"ב כי רבינו ישעיה הא ' היה באיטליא בעיר
טירני שבמלכו ' נאפולי ברור זה רוצה לומר בזמן הרוקח ולפי דבריו הנה היה בזמן בעלי
התוספות וכתב עוד שם כי מצא בס' אחד שבעת פטירתו אמר והנה בן בתי יורש אותי וכן היה כי ר '
) 6עי' נוכן כול ליטינרטור ל"ז ולקמן פ ' ל ' קנית ו' • ג) כונן שס .ג ) עי ' שו"ת בנימין לך סי' פסיק ופשוט
) 1עי' סק"ג ס"ק י' כ ' מכן שס ועל יחס מספקתן ע"ל ל"ק כ' וכ"ז נ ' . שהדין עס המקנר
*4
1200 4960
ישעיה אחרון שהיה בן בתו ירש את חכמתו ורבינו ישעיא בן בתו היה חכם כמו שלשים
שנה אחר מיתת זקנו עכ"ו וכ"כ הרב ר ' מנחם עזרים מפאנו בתשובותיו סי ' י"ב כי רבינו ישעיה
האחרוןהיה בן בתו של רבינו ישעיה הזקן אבל ראינו שכל הפוסקים קורי ' אותו רבינו ישעיה מטראני
האחרון ונר ' שהיו מכנים אותם על שם מקומם שנק ' טירני וכתב בס' ,מים עמוקים סי ' ל"ו
כי הרב ר' יצחק אור זרוע היה בזמן רבינו ישעיה הא ' ע"ש וראינו להרש"בא שהיה בזמן
בניו וכ"כ בתשובותיו סי ' תק"עא אשכנז אל :הרב ר ' חיים בן הרב ר ' יצחק ז"ל מעיר ואיינא .
ואגב ארחין ראיתי לסדר במקום זה שמות הרבנים מבעלי התו' ) 6כפי מה שהובאו בתלמוד
כדי שיהיו מסודרים ומקובצים במקום אחד לעת הצורך .ואלה שמותם של רבותינו
הקדושי' בעלי התוס ' בכללם וגם הובאו בתוך דבריהם כמה גאונים וגדולי עולם והנני מסדרם
ער אלף בית למען ירוץ קורא בהם .אות א ' רב אחאי גאון משבחא שחבר ספר השאלתות
על פרשיו' התורה הובא בהרב ' מקומות .הרא"בע בר"ה דף י"ג והשי' לו ר"ת שם ובקדושין
ל"ז ובתעניות דף כ ' .הרא"בר שהשיג על הרמ"בם תעניות דף כ"ה ויומא דף י"ח וע"ז
דף ל"ח ותמורה [ י"ב ] .רבינו אברהם ג ) חמיו של ר ' יהודה ברכות דף מ"ה .ה"ר אברהם ג ) שבת
דף ג ' וט ' ערובין ומ"ק ושאר מקומות .ה"ר אברהם מבורגיל ביצה דף ט ' ויבמות דף ב
ה"ר אברהם הגר קדושין דף ע"א ה"ר אברהם מאורלינשל) מכות דף ו ' .ה"ר אברהם בר
יצחק מכות דף י"ח .קמא דף פ"וה ) .ה"ר אברהם בר מרדכי סוטה דף ה ' .הר ' אברהם
בן הר' משה חולין דף ק"ו • ה"ר אבין י) חולין דף מ"ז .הר"אז) מפיהם ע"ז דף ז ' ולא
נתפרש מי הוא .הר ' אהרן פסחים דף כ"ו .ה"ר אהרן מריגנשפורק חולין דף כ"ג ק ) .ה"ר
אושעיה הלוי קדושין דף נ"ב וחולין דף ל"ט ) .רבינו אלחנן בנו של ר"י בעל התוס ' וכמ"ש
בובחים דף מ"ה הובא בט ' ע"ז בכמה מקומות וגם במקומות רבים בתלמוד וכתב מהר"י
קולון ז"ל סוף שרש נ"ב וז"ל ומי הם פוסקים גדולים יותר מרבנו יצחק ורבינו אלחנן .
בנו ז"ל שהרי כתב ר ' אלחנן [ וכו' .והנה דבר ידוע הוא וברור שכ"ט שהביא ר ' אלחנן ]
דברי אביו ר ' יצחק אומר .כך כתב ר"י או כך מפרש ר"י כאשר עשו לו כל תלמידיו שהזכירוהו
בלשון רבינו וגם רבינו ברוך בס ' התרומה מזכירו בלשון רבינו הקדוש מפני שרב מוסכם
וגדול הוא וקדוש הוא ומתוך דברי רבינו אלחנן למדנו וכו' ומ"ס דעת אביו רבינו יצחק גם
הכרעת דעתו אינו כן עכ"לי) .רבינו אליה הזקןיח ) יומא דף ח ' סוכה דף מ"ט נדה דף ל '
ושאר מקומות בתלמוד .רבינו אליהו בהרבה מקומות בתלמוד .ה"ר אליה מאובריק הקדוש
יומא דף כ"ו .זבחים דף י"ד .ה"ר אליה הצרפתיים ) סוטה דף י"ז .ה"ר אליהו בר שלמה
מבורגושיג ) ר"ה דף כ"ד .ה"ר אליהו בן ה"ר יאורה ע"ז דף ל"ביד ) הר"אם והוא ר ' אליעזר .
ממיץ טו ) בזמן ר"ת שבת דף ל"ו וט"ל וס"ד וס"ו והקשה להר"שבא שהיה חבירו וגם נוכר
בפסחים דף כ"ד ובחנינה דף י"א ובשאר מקומות .רבינו אליעזר בר יואל הלוי טז) והוא
ראב"יה והוא אבי עורי והוא אביאסף פסחים דף ק ' וחולין דף מ"ז ותעניות דף י"ג :
ה"ר אליעזר .הזקן יז ) שבת דף י"ו ..ה"ר אליעזר שבת בהרבה מקומות יק ) וגם בשאר
) 6קלקנל קול קרלסון סנפס סחכמיס סמוכליס נתוספות לכן כפוטו קנת ורונס סזכילו נס נינל סס"ד וסס' ילסט ולקליקס
קס נומננו הק ' המפוחל לוכן נספרו כול ליטערקטור וכו' וסול קפליס לינסות .ג ) קול ר ' לניקס ני יוסף עי ' וינר
לחכמיס פ ' ד ' כוגן מ"ז ולפי דעת חכס זה .קול סנזכר נסתס ר ' לניקס (ומכילו סמקנל נסמוך ) עירונין ע"ז נ ' פ"ח
ל ' קדוסין ט"ו ' 6נתרל ה ' ל ' ו bולי גס ר"ח סיונל ,תוספותיו נמ"ק (כונן מ"ד ) מן ססס הזה .ג ) עי' קנקס
ד ) נספר של קק' לוכן נקשתיו ולל מכלקין ) 5 .תו' קול פ"ז נ ' ליתל קל"ל כן סל"י ( קול י ' לכלקס נן ני
ר ' יסולס כמו סרוכיס כס ' כוכן מ"ק ע"פ נ ' קיס כנ"י מהמבורג ,י ) נכוסקלות סלכו ר ' לכ"ן וכ"ל סקול כלל"כן ( ר '
קליינר כן נתן עי ' ס"ז ל ' קנסס ג ' ) כלוכס מקגיל קולין פ"ג וסג"מ פ"ס מס ' סחיטה ומרדכי קנילו נ"י י"ד
סי ' ל"ק דלק כסס' כיכן מ"ז וכ ' ) .5כנ"ל ונדפוס סלפני ר ' לנוקס ווס טעות הוותיק לו סמלפיס לקל"כ כלי גלל
כתפיס מי קול קל לתפוס ( ודוגמתו עי' ט"ז נ ' הנקה לי) וינוד שהיה לו להכינו נערן לניקס וכלמת קול ר ' לליעור
כמו שסוכיס קס' כונן מ"ט :ק ) יש להוסיף י ' לקרן הכהן יבמות ( " נ נ ' עי' לוכן כ"ו •.ט ) נקולין שס
י) ע"ל י"ל ל' וט"ז • ' 6יל ) פי' סר"ג ק"ק כ' ' 6 ליכו כקלל הכוי .לכן מכלס כוכן ( כ"ה ) לסניס
כוכן ג"ס ט"ז · יג ) קול ר ' קליס בן יסולת סמכילו נסון כונן מ"ט • יג ) נכוסקלות סלכו גולגוס וכנ"ל עי '
כונן ק"ג · יד ) עי ' כונן מ"ז • טו) כ"ל י"ד נ ' • טז ) עי ' דף זס ינ"ל הנקה ג' .יז ) קול ר ' לליעור
ממגככל סמכילו נסמוך וסול ר ' קליינר נר נתן עי' ט"ז ' 6קנסס נ' .יק ) כ"ג נ ' כ"ג ל ' ס"ז נ' כ"ט נ ' והיה נזון
.ל"ס וס"נס ( ליכ"ס ( קולי קול קלקיכן לכלי ' bלינול סקוכל שנת כ"ד נ' קול רכו של רס"י כמ"ס לעיל ק ' ל ' ( עי' כונן קנ"ד .
טז
1200 4960
בשאר מקומות בתלמוד • ה"ר אליעזר משאנץ ) 6יבמות דף צ"ג וכתובות דף צ"ח וקדושין
דף ד ' וגיטין דף נ"ח וקמא דף נ"ט .ה"ר אליעוד מפלירא בתרא דף ע"ט .רבינו אלעזר
בר יהודה בעל הרוקח ) שבועות דף מ"ו ונר ' שהיה תלמידו של הרב ר ' יהודה חסיד .
ה"ר אליעזר ממגנצא ג ) שבועות דף כ"ו .ה"ר אפרים תלמידו של הר"יףי ) הובא בהרבה
מקומות והיה שואל מר"ת פסחים דף ק"ד .ה"ר ,אפרים בר אפרים הגכור פסחים דף ל"ו .
ה"ר אפרים בר דוד מ ' ע"ז דף ט"ל .רבינו אשר מלוניל שאל את ר"י קמא דף ס"ד
והוא הרא"ש מלוניל בר משולם מלוניל שמביאים אותו הפוסקים ומביא אותו בעל התרומות
בספרו וגם הרא"ש בפסקיו בפ ' מי שמת וכבר כתבתי לעיל שכתב בס ' מסעות ר ' בנימין
שהוא הלך לעיר לוניל וראה אותם לרבינו משולם וחמשה בניו חכמים גדולים ועשירים ה) .
אות ב ' רבינו ברוך בר ' יצחק בעל ס ' התרומה ) שבת דף מ"ח ויומא דף מ"ו וגם בקדושין
ונזיר וע"ז וס ' זבחים וערכין וכריתות ותמורה וכפי הנראה ) שהיה תלמידו של ר"י בעל
חתוס ' .הר ' ברוך מארץ יון ח ) שהובא בהגהת אשירי בפ ' מי שמת וגם מביאן הר"ם מרקנאטי
ושאר הפוסקי' כמו הנר'היה בזמן בעלי התו' אף שלא הוזכר בדבריהם ט ) .אות ג ' רגמ"ה
היינו רבינו גרשון מאור הגולה הובא בהרבה מקומות בתלמוד ובפ ' ע"פ בענין אגרת בת
מחלת כך פרש"י ששמע רבו מרבו מפי המורה התלמוד ששמע מרבו מאור הגולה ) .אות
ד ' ה"ר דוד ממיץ ברכות דף ל"ז .היר דור יח ) קדושין דף י ' .ה"ר דוד ממילאן ע"ז דף
נ"ט .ה"ר דוד ממנצפורק י ) 3כתובות דף ד ' .ה"ר דוד מפרשא יג ) בכורות דף כזיר ) .אות
ה ' רב האי גאון בן רב שרירא גאון בהרבה מקומות .רב האיי בן נחשון גאון ע"ז דף
נ"ט .הלל טו) סוטה דף ט"ו טז) .אות ח ' רבנו חננאל הובא ברוב המקומות בתלמוד .
ר ' חיים הכהן [ ,ברכות ל"ה פסחים קיח קדושין כ"ה ושאר מקומות .ר ' חיים ] הובא בהרבה
מקומות יז ) ואולי הוא רבינו חיים הכהן עצמו .ה"ר חיים בר מרדכי זבחים דף כ"ז .ה"ר
חיים בר יוסף מנחות דף פ"חיק ) .אות ט ' רבינו טוביה קמא דף ס"ט ונר ' שזהו
רבינו טוביה בר אליא שמביא המרדכייט ) .הר"י טמטי כ ) תעניות דף ג ' .ה"ר טרוייש כח )
סנהדרין דף ח"י .אות י ' רבינו יהודאי גאון כג ) בהרבה מקומות הובא וכתבו בתוס ' בפי
בתרא דגיטין דף פ"ח ובנזיר דף נ"ט ובסוכה דף ל"ח ובמציעא דף פ"א דהלכות
גדולות חברו ר ' יהודאי גאון וכן פרש"י שם בסוכה דף ל"ח וגם הר"ם מקוצי בעל
הסמ"ג כתב בהקדמתו שהרב יהודאי גאון עשה ספר הלכות גדולות אבל בביצה דף י"ד
כתבו התוס ' וכן פסק רב יהודאי גאון בהלכות פסוקות וכ"כ בהג"ס פ"יא מהלכות גירושין
והמרדכי כתב במ"ק בשם ר"ת כי רב יהודאי גאון מאור עינים הוה ופעמים שהיו תלמידיו
כותבים לפניו משמו אשר לא יצא מפיו ולא עלה על לבו ולכך אין לסמוך על קצת דברים
הכתובים בה ' גדולות ע"כ כג ) .הר ' יאודה חסיד כל ) כתובות דף י"ח ומציעא דף ה ' .ה"ר
יאודה בר ברזלי כס ) ברכות דף י"ז ועירובין דף ק"ו והוא רבינו יאודה בר ברזלי שחבר ס '
העתים והוא הנקרא הרב הנשיא רבינו יהודה אל ברצלוני ויש גרסאות אל ברגלוני ומביאים
אותו כל הפוסקים .רבינו יהודה כו ) הובא במקומות רבים .בתלמוד .רי"בן ר"י בר נתן חתנו
של רש"י ותלמידו הובא במקומות רבים בתלמוד והוא סיים לפרש מ ' מכות בסוף פ ' אלו
) 6נכוסקלות סלכו ש"כל בו סכ"ק ' 6סכי ועי' לוכן מ"ט ,ג ) עי' לוכן קכ"ו ,ג) יני' לעיל ט"ו נ ' קנקס ו ' י"ז י"ק וכלן
ש להוסיף ר ' קליפור מניקס מסקין לליביל ט"ז נ ' הנקה ו' • ) 7כנל למור לעיל (ט ' נ ' קנקס ק ') סוס טעות .
) 5י"ל ל' )( .ט"ז ל ' הנקה ק ' ) :עי ' תו' זנקיס מ"ק כ ' וקלנס נמסכת זו מוכיל ר ' נכון לר"י נסס רככו .
ק ) וכן כתוספותיו על מסעות ל"ג ק"ג כ"ט ,ט) יש להוסיף ר ' ננימין מגינה י"ג לי • ) יי' וס ' פסקיס קי"ק
ח ' (לס"נס סס ( עי' תולדות ר ' נתן קילל מ"ז · יל ) עי' מוכן ל"ג .יג ) ר ' דול ממיכלפרק נר קלונימוס קיק
נסנת תת"קס כמנככל עי' סוף סו"ת לכ"וס מרוטככולק ד ' פרלן .יג ) וכ"כ נסס"ד וכוסקל מסונסת נתו' שס קטעתס
עי' מוכן מ"ט נקניק .יד ) גס לוכס המלקיק קוכל תו' סוכס ל"ק · טו) ועי ' תו' סוטס ל"ק ל' רמ"כן סי' ל"ו סק"ג ק"ק
)19פי' ועל לחכמיס ק ' ט"ו כונן מ"ס ( לעיל י"ו כ ' ) ולפי ר ' ר ' · טו) יש להוסיף ר ' ויס לפרק ימל ז ' נ'
דעתו ר ' קייס סתס קול ר ' קייס ני יוסף .יח ) יש להוסיף ר ' קוקיס נפרק מ"ו ' 6ונ"ל כינ ' קנלס ט ' :יט ) וכ"כ
כונן כ"ו ,כ ) נכוסקלות סלכו קליי טלוטי ויי ' וכן כ"ג ועכ"ס סית לו .להכינו כחות יו"ד • כל ) עי ' כוכן כ"ס כנרת
כד ) על י"ד ג ' . נ ' ולקמן י"ז ל ' .כג ) ע"ל נ' נ ' .כנ ) וכ"כ כסנ"ס פ"ק מס' לכל וריקס פ ' וחלו מגלחין
כ"ק ) ע ' ק ' נ ' • כו ) וקול ר ' קולק נר ינקק מפריס פי ' מוכן ל"ק ודף נה ע"ג קניה נ '
1200 4960
הן הלוקין דף י"ט ע"כ עד סוף המסכתא וכ"כ שם רבינו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה
לא פי' יותר מכאן ואילך לשון התלמיד רי"בן ע"ש .והנה על ענין זה [ שאלני החכם השלם הרב
המובהק כמה"ר שלמה אלגאזי נר"ו והרי רש"י ז"ל נפטר כשהיה מפרש מ ' בבא בתרא בפי
חזקת הכתים כנודע ורשבים נכדו השלים פי ' המסכתא ואיך קאמר שם במכות שנפטר
כשהיה מפרש פ ' אלו הן הלוקין .ואני השבתי לו כי אפשר לומר כי באותו הפרק שנפטר
היה רש"י ז"ל עסוק בפי ' פ ' חזקת הבתים וגם בפי ' אלו הן הלוקין שניהם ביחד ונפטר לבית
עולמו הצדק והסכים הרב הנז ' עמי בתשובה זו שכן נראה האמת כמו שאמרתי .ה"ר יהודה
הכהן יומא דף ס"ג ויבמות דף ו' .הרייך ) 6חולין דף ל"א ולא אתפרש מי הוא ואולי הוא
היר יאודה הכהן .ה"ר יהודה ממיץ יומא דף ז ' .ה"ר יאודה בר יום טוב ) 3יבמות דף
פ"ד ונדה דף י"א ע"א ומנחות דף פ"ח וערכין דף י"ח ושם מבואר שהיה בזמן רשב"ם .
ה"ר יהודה מקורוביל כתובות דף י"ן וקדושין דף י"ז ונטין דף כ ' ונזיר דף ס"ח ובחים דף
ל"ח .ה"ר יאודה מפריש ג ) ע"ז דף כ ' .ה"ר יהודה בר יצחק הלויד ) ערכין דף נ' .ה"ר יהונתן )
ע"ז דף ח'י ) .ה"ר יונה ) שבת דף ט"ל ומ"ק דף י"ט וכ'ג וגם בשאר מקומות .ה"ר יום
טוב בר יצחק ק ) מנחות דף פ"ח .ה"ר יום טוב בן ה"ר יהודה נזיר דף ל"ז ובשאר מקומות .
ה"ר יום טוב מיוניט ) יבמות דף נ"ז .ה"ר יום טוב מפנלצו הקשה לר"ת מנחות דף כ"ב
וכ"ו .ה"ר יום טוב עירובין דף צ"ט וס"ק דף י"ט וכי ביומא דף מ"ח שאל ה"ר י"ט הקדוש
את ריש"בא ונזכר גם בשאר מקומות ) ה"ר יחיאלי ) ברכות דף ל"ז ומ"ג ובשאר מקומות .
רבינו יחיאל מפריש יומא דף י"ח . )3הרב ר ' יוסף ן' מיגאשיג ) יבמות דף פ"ג .רבינו יוסף
טוב עלם יד ) פסחים דף ל ' וקט"ו וגיטין דף פ"ה ונזיר דף נ"ט ובשאר מקומות .ה"ר
יוסף בן ברוך טי ) שבועות דף מ"ו וע"ז דף מ"ט .ה"ר יוסף אחי הרףט ) סנהדרין דף כ"ח .
ה"ר יוסף דשליטן כתובות דף י"ג .ה"ר יוסף מירושלים ) פסחים דף יין וקדושין דף ל"ד
ונזיר דף י ' ול"ז .ה"ר יוסף קלפון יח ) יומא דף מ"ב ויבמות דף ד ' .ה"ר יוסף בר יום טוב
כתובות דף ק"י וע"ז דף ס"ה .הרב ר ' יוסף פורת והוא יט ) רבינו פורת הנו ' בשבת במקומות
רבים וגם בשאר מקומות ויש אומרים שהוא בנו של רשב"ם .ה"ר יוסף מאורלינשכ ) שכת
דף י"ב ובשאר מקומות והיה בזמן ר"ת כמבואר בחולין דף צ"ט וקי"ב .ה"ר יוסף ממארשיליא
ברכות דף נ"א .הרב יוסף הובא כח ) במקומות רבים בתלמוד כג ) .הריין מועד קטן דף י"ט
ודף כי ולא אתפרש מי הוא כג) .ר"י בן ה"ר חיים ע"ז דף ל"ה ולא אתפרש מי הוא .רבינו
יעקב בר מאיר כל ) מרומרוג והיינו רבינו תם הנו ' בתוס ' במקומות רבים בתלמוד ונקי תם
על שם ויעקב איש תם והוא החרים עם כל בני ישיבתו חרם גמור בכנופיא של שוק טרוויש
שבצרפת שלא להוציא לעז על נט שניתן בב"ד וכ"כ המרדכי בסוף מי גיטין וז"ל כך החרים
ר"ת והסכים רבינו משה כה ) תלמידו עמו וכל הגדולים וגזרו בכנופיא של שוק טרוייש באלה
חמורה ובגזרה חמורה שלא יקרא שום בר ישראל ערעור על שום גט אחר נתינתו וכו' עד
יעקב בר מאיר ע"ש .רבינו יעקב מקורוביל הקדוש המקובל שבת דף כ"ז וס"א ושאר מקומו' .
ה"ר יעקב במקומות רבים ואולי הוא רבינו תם .רבינו יעקב מקינון ברכות דף י"ב ונזיר דף
נין :רבינו יעקב מאורליניש כו ) במקומות רבים ונראה שזהו ר"ת מאורליניש שמביאים
התוספות .ה"ר יעקב ישראל כו) בזמן ר"ת ור"ם השיב לו ( יומא דף ט"ו) וכתובות דף צ"ח
וחולין דף קי"ב .ה"ר יעקב בש"ה כח ) אמר לנו בשם ר ' יקותיאל הלוי מוורמישא דעזריא לא
היה בימי שלמה וכו ' כ"כ ביומא דף ט ' .ה"ר יעקב מקוצי קדושין דף מ"ג וס"ז .ה"ר יעקב
בר יהוצדק סנהדרין דף י"ט .ה"ר יעקב בר שמשון כט ) מנחות דף ס"ד וחולין דף נ"ד
) 6כנ"ל וכ"ק נתו' ונדפוס שלפני ר ' יהודה הכהן וקול טינות ינ"ל ט"ו נ ' קנקס ז' ועי 'לוכן כ"ל ) 3 .לוכן סס .ג ) יני ' דף זה עיס
-הנקה כ"ו ) 7 .סס נתו' ט"ס ו"ל ר ' יצחק הלוי כדמוכח מרס"י כ"ק כ"ט ל ' ועי' מוכן מ"ז ליניל ק ' נ ' הנרי ק ' ולקין י"ז ל ' הנקת
ד ' וק' .ק) כונן כ"ל .י ) יש להוסיף ר ' יואל הלוי ממת י"ג יבמות קי"ח כיכן כ"ל .ז ) שס כ"ג ועיין נ ' .ח ) עי' קנסס י"ד ·
ט ) עי' הניה ע"ד ) .הול ר ' יוס טוב נר ינקק ( הנקה ח ' ) קול ר ' יוס טוב ויוכי ( הנקס ט ') קול ר ' י"ט סחס וסול קוס לת יסס סכת
תתק כל כוכן כ"ג .ויש להוסיף ר ' יוס טוב מין עירוכין כ"ו .יל ) קול ר ' יחיאל מפריס סמוכס נסמוך לוכן ל"ט .יג ) עי' קנקס
"ק .יג ) נכוסמתנו הר"ל כן מלנס ויני' כוגן נ"ז .יד ) עי' כוכן מ"ז ולעיל ט ' ח' הנהר ה ' .טו ) סול ר' יוסף מירוסליס סמניל נסמוך
( הנקס י"ז ) עי ' כונן נין .טו) פיינ' כונן כ"ג .יז ) עי' סנסס ט"ו .יק ) כונן כ"ק .יט ) ע"ל יונ' הנקה ט ' .כ ) עי'
קנס כ"ל .כ ) פי' מוכן ל"ג ולפי דעתו כול ר ' יוסף מחולליכם .ככ ) יש להוסיף ר ' יוסף בכור שור מכות ו' ר ' יוסף קרל ערכין ט '
נ' כונן כינ .כג ) כונן נ"ג .כס ) ע"ל י"ד ל ' הנקה ו ' • כה ) קול ר ' הזה הכין ללקמן י"ז ל ' הניה כיה • כו) ע"ל י" '6 :
סגרה ל ' ,מ ) וכן כ"ק ויני' תמיס לעיס סי' נ"ד .כח ) כונן כ"ס ,כט ) כונן כ"ס וע"ל י ל' הנקר ל' .
יז
1200 4960
רבינו יעקב בר אבין חולין דף מ"ו .ה"ר יעקב בר שמשון ) 6ערכין דף כ"ח .רבינו יעקב
הלוב ) מ ' קינין ( כ"ג] .רבינו יצחק אלפאסי הובא בברכות ) במקומות רבים ובשאר מקומות
בתלמוד .הרי"בם והוא הרב ר ' יצחק בר מאיר מרומרון אחיו של רשב"ם ור"ת הובא במקומות
רבים .רבינו יצחק בר ברוך . ) 7יומא דף י"ו וכ"ה וביצה דף ג ' וכתובות דף כ"ו וס"ב וק"ט
וקמא דף צ' ובשאר מקומות .רי"בם והוא רבינו יצחק בר מרדכי הובא במקומות רבים .
רבינו יצחק בר יהודה ) הובא בהרבה מקומות .ה"ר יצחק הלוי) ביצה דף כ"ו .ריי הנזכר
במקומות רבים בכל התלמוד היינו רבינו יצחק הזקן בר שמואל והוא העיקר מבעלי התוס '
והוא היה בן אחותו של ר"ת ורשב"ם ורייבם וגם היה נכדו של רבינו שמחה וכן במרדכי
ריש בתרא שכתב שם ועוד השיב ר"י הנני החותם משיב לשואל על צדוק הדין וכו ' ראיתי
במחזור ויטרי שיסדו זקני הר ' שמחה שהיה מתלמידי רש"י ז"ל שכתב וכו' ושלום יצחק בר
שמואל ז ) .רייבא דהיינו רבינו יצחק בר אשר הלוי וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל מ"ה סימן *
והובא במקומות רבים והוא ג"כ העיקר מבעלי התוספות וכמו שנר ' מס ' תמים דעים סימן
קנ"ח וקצ"ד ור"ז ור"ח ור"ט ע"ש י ) .רי"צבא דהיינו ר ' יצחק בר אברהם משאנץ אחיו של רבינו
שמשון הובא במקומות רבים וזהו הנק ' ר"י הבחור שנזכר גם כן בשאר מקומות בשם זה ונראה
שכנוהו ר"י הבחור לאפוקי ר"י הזקן בעל התוספות שנזכר לעיל ט ) .רבינו יצחק אור זרוע
תעניות דף נ"י) וע"ו דף נ"א .ה"ר יצחק ממליאון ) 6תעניות דף ג' .הר' יצחק הלבן )
הקשה לר"ת יבמות דף ה' וע"א וכתובות דף ל"ח וזבחים דף ע"ג .ה"ר יצחק בר מנחם נטין
דף כ"א .רבינו יצחק בן ה"ר יצחק נזיר דף י"ו .ה"ר יצחק מדנפירא יג ) שבת דף קס"ג וכתוכות
דף כ"א .ה"ר יצחק מסמפון יד ) מציעא דף ל ' וקמא דף ס"ד טי) .ה"ר יצחק מהרפוט ע"ז דף
כ"א • ה"ר יצחק בן שניאור בתמורה טז ) .ה"ר יקר מקינון ע"ז דף ס"ח .אות כ ' רב כהן
צדק נאון סוכה דף נ"א .אות מ ' רמב"סיז ) ברכות דף מיד ומנחות דף מ"ב .הר"ם דהיינו
רבינו מאיר מרומרוג חתנו של רש"י והוא אביו של רשב"ם ור"ת ורי"בם הובא במקומות רבים
בתלמוד .הרמ"ה יח ) דהיינו רבינו מאיר הלוי בתמורה יט) .ה"ר מאיר מבורגניא מכות דף ד ' .
ה"ר מכיר נדה דף ז' באלפא ביתא דר ' מכיר וגם רש"י ז"ל מביאו בפי ' החומש כ ) .ה"ר
מנוח חולין דף כ"ד ואולי זהו רבינו מנוח שחבר ס ' המנוחה על דברים רבים מס' הרמב"ם
ומביאו הרב בכסף משנה כח ) .ה"ר מנחם כג) ברכות דף ט ' ויבמות דף קי"ו ושאר מקומות .
ה"ר מנחם מיוני עירובין דף ס"ח ויומא דף ו ' ופסחים דף קי"ו ושאר מקומות .רבינו מנחם
הקדוש פ"ק דחולין דף י"א כג) .ה"ר מרדכי בר יצחק נדה דף ל"ז .ה"ר מרדכי בתרא דף
י"ט ומ ' שבועות דף י"א .רבינו משה הדרשן סוטה דף ל"ו .ה"ר משה מנרבונא קדושין
דף י"א ונראה כד ) דהיינו רבינו משה הדרשן עצמו לפי שהוא מנרבונא וגם רש"י ז"ל מביאו
בפי ' החומש בכמה מקומית • ה"ר משה הכהןכה ) מ ' יבמות דף י ' וי"ג ונ"ו וחולין דף קי"ו .
ה"ר משה מקוצי כו) בעל הסמ"ג ברכות דף י"ד ושאר מקומות .ה"ר משה
מרינישבורג יבמות דף ס"ח .ה"ר משה מאבורא ברכות דף כ"ו ומ"ו ביצה דף כ"א ול"ו
וערכין דף ל"ו ושאר מקומות • הרב ר ' משה מפונטיזא כו ) יומא דף ו ' וס"ד ושאר מקומות .
ה"ר משה ברכות דף כ"ט ומ"ר וביצה דף ל"א וריש יבמות ודף ס"ו ושאר מקומות
ונראה שהוא רמב"ס כח) .ה"ר משה נבריש פסחים דף ל"ד .ה"ר משה אלברט
ברכות דף נ"א .רבינו משה ראש ישיבה בן מרנא יעקב סוטה דף ט ' ואולי הוא
בנו של ר"ת כט ) .ה"ר משה מבהיים שבת דף קל"ו .הר ' משה מפויישטוש ע"ז דף ל"ו .
) 6תימה סילי כני יניל ,ליניל ט"ז נ ' הגהה כ"ט .ג ) קול ר ' יינן דניניל ( י"ד ל ' הנקה יח ) ויני ' ניגן ליל .ג ) לוכן נ"ט .
ד ) כונן כ' ) 5 .ע"ל ט"ז נ ' כנסת ר' .ו ) יגי' סס ) 1 .ע"ל י"ד ל ' ) 6 .כונן ל"ל .ט ) י"ל י"ד ל ' .י ) מ"ס נתו' תיכית הר"י נזס
ל"ז קול לפי דעת כונן ( ג ' ) נסס לניו זקנו דלה ככוחנר • יל ) נס ' כוגן כל מכלתיו ולולי הול ר ' ינחק בן י"י ינחק סנסמון ·
יב ) כונן ל"ג .יג ) כיכן כ' .יד ) י"ל י ' ח ' הנהר ט ' .טו ) ע " " :יג ,טו) יש להוסיף ר ' יקותיאל הלוי תיננית י"ג יבמות קי"ח .
) תיור למה לה הינו ניגון מכה .יח ) " 3ל כר"מר עי' כיכן ל"ט ולקין הנרי כ"ה .יט ) יש להוסיף י ' מחיר ס"ז י"י י"ל ר ' מחיר
נן קלונימוס מספירס סוטס מ 'ור ' מאיר מרוטנבורק ינירונין ס"ו נהנית .כ ) יי' תולדות ר ' נתן הינרה י"נ .כח ) סק"ג ק"ק מ '
ליק וצר לחכמיס מ ' כ"ס כיכן כ"ג .כנ ) לפי רינת כונן ( כ"ג ) קול ר ' מנחס מיוכי סנסמוך וינ"ס .כ"ג ) יש להוסיף י ' מכחס כן
עורית ,קנינס י"נ ונחס כן סרוק סוכה ליל .כל ) לס כן דינת ניגן כ"ד סלפי זה קול ר ' משה ני יוסף ( ליניל י"ג נ ' הנקה י"ח )
ועל ר ' משה קליין ע"ל ס ' נ ' .כס ) לונן כ"ו וע"ל ט"ז נ ' קנתה כ"ה .כו ) כיכן ל"ח ייני הגהה כ"ח ,כז ) ינ"ל ק ' ל ' הנקה ו ' .
כח) זס ליכו רק קול ר ' משה דלעיל הנקה כ"ו ,כט ) המקנו נחפו לס ללס שסתו' סס מכיליס זס נסס קירון וע"ל ק'נ ' .
1200 4960
היר משה מבוגריש חולין דף פ"ב .רבינו משולם חבירו של ר"ת ובר פלונתיה ונראה שהוא
רבינו משולם בן רבינו קלונימוס שכתב בנטין דף נ"ד ובסוטה דף ט ' והובא בהרבה מקומות
בתלמוד ומביאו ג"כ בעל העטו בתחלת ספרן .ונר ' שוהו רבינו משולי בר קלינימוס מלוקי
שמביא המרדכי . )6אות נ ' רב נחשון גאון חולין דף מ"ז .רב נסים גאון במקומות רבים .
רב נתן בעל הערוך במקומות רבים .ה"ר נתנאל ג ) ריש עירובין ותעניות דף נ ' וקדושין
דף ט"ו וס"ב ושאר מקומות .ה"ר נתנאל מקינון ג ) ביצה דף ג ' וכ"ג .ה"ר נתן האופציאל
תעניות דף ט ' .ה"ר נתן מרודיא זבחים דף ס"ג .ה"ר נתן מנחות דף צ"ו וחולין דף פ"ה .
מהרין סנהדרין דף י"ח ואולי הוא רבינו נסים גאון ד) .אות ס ' רבינו סעדיא גאון ר"ה
דף כ"ד וריש נטין וחולין דף קל"ד ונדה דף ל"ז ושאר מקומות .אות ע ' ה"ר עזרא הנביאה )
ניטין דף פ"ח ושבועות דף כ"ה .ה"ר עזרא ו ) בתרא דף כ"ח והוא רבו של הרמב"ן .ה"ר
עזריאלז ) חגיגה דף י"ן וקדושין דף ו ' וקמא דף י ' .רב עמרם גאון קדושין דף ל ' ומנחות
דף ל"ב וע ' .אות פ ' רבינו פטרק ) בזמן ר"ת והיה שואל ממנו ור"ת היה משיב לו נטין
ח ' וע"ז דף ע"א ובתרא דף ה ' וזבחים דף כ"ז .ה"ר פנחס ט ) בתרא דף צ"ו .הר"ף )
דהיינו רבינו פרץ חגיגה דף ה ' וע"ז דף ס"ח ונזיר דף ג ' ושאר מקומות אחרים והיה תלמיד
מרבינו שמואל מאבורא ככתוב בנזיר דף נ"ט ויש אומרים שהוא חבר ספר מערכת האלהותיס )
בחכמת הקבלה ככתוב שם בהקדמת מורי זקני החכם השלם החסיד המקובל כמה"ר עמנואל
בכה"ר יקותיאל ז"ל שהוא הניה והדפיס הספר ההוא ע"ש אבל לפי האמת נראה דלא יתכן
לומר כן מפני שהוא מביא שם בספרו להרמב"ן והרשב"א שהיו בדור שאחרי בעלי התוספות
ואולי מחבר הספר ההוא היינו רבינו פרץ הכהן חבירו של הר"ן ורבו של רי"בש וכ"כ שם
הרב וקני ז"ל שהוא מן האחרונים יג ) .אות ק ' רבינו קלונימוס הזקן משפירא יג ) חולין
דף ט"ו .רבינו קלונימוס אביו של רבינו משולם יד )'מנחות דף ק"ט .רבינו קלונימוס עירובין דף
ס"ה מועד קטן דף ז ' ואולי הוא אביו של רבינו משולם טו) .רבינו קלונימוס איש רומי טז)
שהיה בקי בכל התלמוד ביצה דף כ"ד • אות ר ' רבינו רחביה במסכת מעילה ) .אות שי
ה"ר שבתאי נזיר דף ג ' .הר"ש מטריושים ) פסחים דף כ"ג ויבמות דף ס"ה וכתובות דף
ל"ב ושאר מקומות .ה"ר שלמה בן ה"ר מאיר פסחים דף ק"ה .ה"ר שלמה מרודיש נטין
דף מ"ט .ה"ר שלמה בן יוסףיט ) מוורדין גטין דף נ"ב .ה"ר שלמה בחור בן יוסף כ ) קמא
דף ל"ט כ ') .רשב"ם היינו רבינו שמואל בר מאיר מרומרון אחיו של ר"ת ורייבם הובא
במקומות רבים בתלמוד והוא השלים פ ' מי בבא בתרא שלא הספיק להשלימה רש"י זקנו
מפני שנתבקש בישיבה של מעלה ועוד פי' ערבי פסחים] .הרב ר ' שמואל מאבורא כג ) ביצה
דף י"ד וקדושין דף כ"ו ול"ט ושאר מקומות .ה"ר שמואל מוורדון כג ) שבת דף ט"ל ופ"א
ויומא דף ס"ח ומועד קטן דף כ"ג ושאר מקומות .ר"ש בן קלונימוס סוטה דף י"ב ולא
אתפרש מי הוא כד ) [ .ה"ר ] שמואל בר אהרון מיינביל ברכות דף ח' .ה"ר שמואל מראוס חגיגה
דף כ"א • ר"ש כהן פסחים דף ס"ח ולא אתפרש מי הוא כה) .ה"ר שמואל בן מנחם יומא
דף מ ' .ה"ר שמואל בר שלמה והיינו ה"ר שמואל בר מנחם עצמו כי) ונראה שכינויו היה
מנחם ונזכר בפסחים דף ע"ג ויומא דף מ"ב והוא רבו של מהר"ם מרטנבורק כדמוכח בהנ"מ כז )
ה"ר שמואל חסיד משפירא כס ) יבמות דף ס"ס .ה"ר שמואל בר ס ' משפטים סימן א ' .
ל ) לעיל ס נ ' הממנו נעלמו העיר פתרון מכיל לר ' מסולס כי קלונימוס ( וסול מלוקל ) וכלן כסן שתל קברו של
ל"ת וכני טינה כוס ליניל יין נ ' הנקה נ ' מיני ' מ"ס שס ) 3 .כונן כ"ד ,ג ) סס .י ) ויותר ככלס פסול ל ' כתכלל מקיכון
ניסו סל ל"ן שתלמידיו יכלו תו' סנהדרין כוכן מ"ק · ה ) עי' קניה ו' · י ) קול ר ' עור הנניל ות"ל י"ט לי
ונדפוס סלפסי נ ' פימיס טריק וקול ככוס · ז ) כוכן מ"ק · ק ) ליניל י"ו ג ' .ס ) נכוסקתכו סס מכקס וכן כרלס
עיקר עי' וכן כ"ס ): .פי' כוכן כ"ל • יח ) ע"ל ל ' ל' • יג ) כלן כסחט לות ל ' וסרי ר ' כמס מכיטל כ"ט
ור גלוק גלון וליעל ע'ק ויני ' תולדות ר ' נתן קצרה י"ל .יג ) קול כן ינחק וככו קוכל דף זה ינ"ל קנסס י"ט ,יד ) קול
) וכדפוס שלפני מנילה ל"ק מלוקל .טו) ויותר כללה סקול י"ק מרומי כדינת לוכן מ"ז ,טו ) יני ' קניה ט"ו ·
וקול ט"ס ויני' כוגן כ"י · יק ) כונן ניר ויניל ט"ז ' 6הנקה ל"ז ,יט ) ע"ל י"ק ל ' הנקה ל' .כ ) שס · כלים
להוסיף י ' שלמה הספרדי מנקות מ"ל .כג ) כיכן ליס .כג) י"ל י"ח נ' הנקה ל' .כד ) קול י ' סמול ,כי קלונימוס וקול
ר ' שמול .המסיר מספירל סנסון · כד ) קול ר ' שלווה כהן מוכן כ"ק וי ' קג"מ פ"י מס' לכל .כו ) ז"ל סתו' יוכל
מ ' נ ' הקפה מורי ר ' שמו ,כן מכקס " 3ל ע"כ וכבר ידון סתו' יומול קמה ממסיוס מרוטנבורק ויני ' לוכן לי ·
מ ) " 3ל כפ"ק וסייכי לס ' מספטיס וכולת י"ל כ ' ' 6קניס י"ג · כח ) עי ' הנקק כד ·
יח
1240 5000
חיים יבמות דף ס"ה וס"ו וס"ז וקמא דף ע"ז ופ"ט .ה"ר שמואל מאניוב יבמות דף פ"ב .
ה"ר שמואל בחור ) 6יבמות דף פ"ג ונדה דף כ"ח • ה"ר שמואל מקוצי קדושין דף כ"א .ה"ר
שמואל בנו של רבינו אלחנן ערכין דף י"ח .ה"ר שמואל מלוניל בט ' תמורה ג ) .רבינו שמחה
בר שמואל מויטרי שחבר מחזור ויטרי תלמיד רש"י וגם חבר ספר דינים וקראו סדר עולם
וכמ"ש הרא"ש בתשובותיו כלל פ"ד סימן ג ' הובא בברכות ובשאר מקומות אחרים והוא היה
זקנו של ר"י בעל התוספות אבי אביו וכמו שנתבאר לעיל ונמצא בפוסקים רבינו שמחה
משפירא וכתוב בספר שבלי הלקט דף י"ח שהוא היה רבו של רבינו אביגדור הכהןג ) .ה"ר
שמעון ד) הזקן יבמות דף נ"ה • ה"ר שמעון ברכות דף כ"ה ושבת דף קי"ב ובשאר מקומות .
ה"ר שמעון ס ) מיינבלא עירובין דף כ"ד ויומא דף ס"ט ופ"א ובכורות דף י"ו ול"ב .רבינו
שמעון מפיילירא עירובין דף ל"ב • ה"ר שמעון בר יונה ראש השנה דף ל"ג .ה"ר שמעון
מטיולי נדה דף נ ' .רבינו שמעיה תלמיד רש"י הובא בברכות ובשאר מקומות אחרים והוא
פי ' מסכת מדות והוא בן בתו של רש"י כמ"ש המרדכי בפי כל הבשר ושאר מקומות ) ה"ר
שמריא נדה דף ס"ו והוא תלמידו של רש"י וחבירו של רבינו שמחה .רשב"א דהיינו רבינו
שמשון בר אברהם משאנץ אחיו של רי'צבא הובא במקומות רבים בתלמוד והוא פי ' ס '
זרעים וס ' טהרות על דרך התוס ' והיה חבירו של רבינו ברוך בעל התרומה ככתוב בתוספ '
סוף פ"ב דתמורה .רבינו שמשון הזקן ז) שבת דף נ ' וקכ"ב ושאר מקומות ונראה שזהו רבינו
שמשון הזקן זקנו של רבינו שמשון משאנץ שכתב המרדכי בגיטין פ ' האומר וכ"כ התוס '
בפ ' החולץ דף מ"ב .רבינו שמשון מקוציק ) הובא במקומות רבים בתלמוד והוא הנקרא השר
מקוצי כדמוכח בתוס ' בס ' ביצה דף ל"א .רב שרירא גאון מנחות דף מ"ב • רב שר שלום
גאון מנחות דף ל ' חולין דף מ"ח .באות ת ' לא נמצא זולתי רבינו תם וכבר נתבאר בשם
יעקבט ) הרי לך שמות רבותינו הקדושים בעלי התוספות ז"להה מסודרים ומבוארים ע"ד אלפא
ביתא ועוד ראיתי ספר בכתיבת יד לרבותינו בעלי התוספות על פירש"י שבחומש כדרך
שעושים על התלמודי )
הומרים הפוסקים הוס ' שאנץ ותוס ' מידי ) הענין הוא שהם שמות ב ' מדיניות
ודע לך שמשא
ורשב"א שהוא רבינו שמשון בר אברהם משאנץ חבר תוספות שאנץ ע"פ רבו
רבינו יצחק הזקן בר שמואל בעל התוס ' וכ"כ הרב מהר"י קולון ז"ל בתחלת שרש נ"ב וז"ל
מובן מתוך דבריך שאתה עושה שלש כוחות מר"ת ור"י והתוס ' ואני אומר כי כח חד הוא
דעל מה אדני התוס ' הוטבעו אם לא על דברי ר"ת ופירושיו או מי יורה אבן פנתה אם לא
רבינו יצחק הידוע בעל התוס ' הלא רבינו שמשון משאנץ חברם כאשר קבלם ממנו וגם
כמעט ברוב מקומו ' העתיק לשין ר"י כאשר תמצא בתוספות שאנץ בתחלת הדבור לשון
ר"י וזה דבר פשוט ע"כ וכתב עוד שם בסוף התשובה ונניח אלו התוס ' כי חשבתי שלא
ראה אותם הרב מ"ט נבהלתי וכו' היה לו לדקדק בהפך מלשון תוס ' טוך שלנו והמרדכי
ורבינו אשר וכו ' וכתב עוד בתשובה אחרת [ ש ' ק"ס ] בתר תוס ' טוך אולינן לא מפני שהם גדולים
משאנצי אלא מפני שהם אחרוני ' ועוד דתוס ' טוך אינם אלא מקצרות תוספות שאנצי ומחדשים
איזה חרוש ע"פ גדולים שמתו אחר תוספות שאנצי כגון רבינו יצחק בר אברהם ורבינו
אלחנן וגדולי איבורא עכ"ל והרב בעל תרומת הדשן בסימן י"ט כתב לא ידענא אי תוספות
דשנץ הן או תוס ' דשאר גאונים ומימי התוספות משנץ שקצרם מהירא מטוך אנו שותים
ע"כ והם דברים מכוונים לדברי מהר"י קולון וכפי הנראה גם בדור ההוא היה ה"ר שלמה
מן ההרים ) ומביאו רבינו יונה ז"ל בפ"ק דברכות אהא דתנן הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם
ל ) כול י " :ני יוסף מוולון ( י"ז נ ' כניס י"ט ) קול י"ס נקול ני יוסף ( סס סגיס כ' ) קל ר"ס וולדן ( סס הנהר
כ"ג ) ויני' כוכן כ"ה .ג ) י"ב ויש להוסיף ר ' שמוחל לניו של ר"י הזקן ערכין ט"י · ג ) כללו של דני יש שני ר ' סמוסר ני
סולל ל ' מסס תלמיד רס"י ומקני מחזור וטלי ( סוכל תו ' נרכות ג' ל ' שנת י ' ל ' מ"ק כ ' ל ' כתוכות ס"ק ק ' וסול
וקנו של ר"י והשני ר ' שמחה כי כולל מספירל וסיס נמנכלי תת"קס וכזכל נתו ' יעול מ"י נ ' ויני ' כוגן ל"ו ( דנרי סר"ן
ס"ק כ ' י"ג ניין ) 7 .עי' כ"ק ק"ז ג' סנ"ל י ' סמסין .י ) נסו"ת וס"ל סי' כ"ט ל ' סוסון .י) יג"ל י"ק ל ' הנקה
ז ) עי ' קנתה ו ' .ק ) כונן כ"ו • ט ) ליני ,ט"ז נ ' הגהה כ"ו • י ) יני' כונן פ"ז ולילך • יל ) סס ליס ני
ול"ט ,יג ) ידויג סכן סס מוכפיליל כקלל נפי סקלמוניס ( גונן מ"ע קס"ק) ( סול ר 'שלמה ממונפיליל וליגיל י"ג נ ' .
5
1240 5000
הקורא בתורה שכ"כ שם ויש לשאול מה בא להשמיענו וכו' ותירץ ה"ר שלמה מן ההר ז"ל
דאתא לאשמעינן וכו ' ודע שההר הוא שם מקום וכ"כ בתשובת הרשב"א הביאה הרב"י בריש
טייד סוף סימן א' שכתב ושמקצת חכמי ההר אמרו וכו' גם אני דעתי כחכמי ההר וכו' .
הגם הלום ראיתי להרב המרדכי ז"ל שמביא בספרו כמה שמות של רבנים גדולים וכמו
כן בעל הנ"ם וכפי הנראה קצת מהם היו קודם זמן בעלי התוספות וקצת מהם בזמן
בעלי התוספות וראיתי להזכירס פה . )6ה"ר דוד בר קלונימוס מלוקא .ה"ר מאיר מאינגליטירא
תלמיד רבינו שמשון . ) 3רי"בא הלוי הבחור שנהרג על קדוש ה'ג ) .ה"ר ידידיא .ה"ר שלמה
מטורש .רבינו אלעזר מטוך , )7רבינו יצחק מקינון .רבינו שמשון מקינון בנו שחבר ס ' כריתות
ובין האב ובין הבן אינם מבעלי התוס ' לפי שלא נזכרו בתוך דברי התוס'ס ) .ה"ר מתתיה
בן ,ה"ר יצחק מקינון .ה"ר יצחק בר טודרוס .רבינו יקיר • ה"ר משה מרגנשבורק .הר"י
מלונדרי .ה"ר יצחק בר פרץ .ה"ר אברהם מרעננשפורק .ה"ר יהודה ממגנצא .רבינו ברוך
בר שמואל שחבר ס ' החכמה ) .רבינו משה בר מרדכי • רבינו אפרים מבונא בר יצחק
מכונאז ) אשכנזי וזה הרב תקן בקשה אם אפס רובע הקן • ה"ר יעקב בן ה"ר יצחק הלסן ק )
הר"ש מבונבירק ט ) .רבינו אלעזר בר שמואל חבירו של רבינו יואל הלוי י ) • רב שאלתיאל
הובא בטור א"ח סי ' תקפ"ב .רב נתן הובא בט"אח סי ' תק"סה .ה"ר יצחק בר אלעזר הובא
בטור א"ח סימן תק"צא .רבינו יעקב בר שמשון ( . ) 6ר' שלמה הבבלי) .רבי שלמה הבבליים )
שסדר סדור הפלות והובא בטא"ח סימן תרכ"א .ר"ייג ) מקרקרשונא הובא בטא"ח סימן תר"כט .
רבינו משולם הכהן .ה"ר אלעזר מוורדנא .ה"ר יצחק קרקושא הובא בטי"ד סימן ק"ע ובט"אה
סימן קי"גיד ) .ה"ר יחזקאל .הרים נרכוני הובא בטא"ה סי' ל"ח .ה"ר ענן בר מרינוס הכהן
מעיר סיפונטו הובא בס ' תניא סימן ע"ו וגם הובא שם ר ' אליעזר מטוליטולא טו) .רבינו
פרץ הזקן הזכירו בעל מגדול עוז בפ"ז מה' תפלה .רבינו פרץ בן רבינו אליהו טז) .הרים
מקנון • רבינו מאיר הכהן " ) .רבינו יקר והוא שאל מלפני רבינו קלונימוס מרומא ככתוב
בשבלי הלקט סי ' פ"ו .רבינו אלעזר בר שמשון .ה"ר אליהו בר מנחם .רבינו מנחם .רבינו
אליהו מלונטרא • ה"ר משה מוידבורק .ה"ר משה בר יוסף יק ) הביא דבריו הריזה והובא
בבעל התרומות שער ד ' ובטח"מ סי' ק"ח סעי ' ל"א .ה"ר חזקיא הובא בטח"מ סי ' קל"ז ות"י .
ה"ר נתן בר מאיר הביאו בעל התרומות בשער פ"ב .ה"ר מנחם בר' שמואל הובא באבן
העזר סי ' קמ"ב דף קפ"ד ע"ב .רבינו אביגדור הכהן היה תלמיד מרבינו שמחה משפירא
וגם היה תלמיד מרבינו שמריה כמ"ש יט ) בהגהת מרדכי בפ ' החולץ .ר ' יוסי בר יצחק ור '
שלמה בר יצחק במרדכי פ ' הכותב .רבינו מאיר מארץ האייכ ) הביאו הרא"ש בפסקיו פי
אלו מגלחין .הרב הכהן רבו של הראב"ד .ה"ר שמואל דמשרוג • ה"ר יעקב ממרוויש .ה"ר
אברהם בר שלמה .ה"ר אלעזר מוירונא .ה"ר שמעון הגדול .ה"ר שמואל בר דוד • ה"ר
שניאור בר יהודה בר ברוך .ה"ר אברהם בר יוסף .רבינו שלמה בן היתום .ה"ר אברהם
מפיורו .ה"ר אלעזר מוורמישא כח ) .ה"ר יצחק מדנפייר כג) .ה"ר יוסף ממטול .ה"ר אליעזר
מנוולו .ה"ר סניאור כהן .ה"ר שלמה ן ' אברהם כג) .ה"ר יצחק בן יקר .ה"ר משה ממננצא כל) .
ה"ר שמואל בן אהרן הכהן • ה"ר דוד הלוי .ה"ר שמואל בר דוד הלוי .היו ליאונתין הכהן .
ה"ר טוביה מבורגוניא .ה"ר נתן וה"ר מנחם אחיו .ה"ר אברהם בר יוסף • ה"ר יצחק בן
ה"ר לוי .ה"ר ברוך .ה"ר יצחק בר משה מויינא .ה"ר אליעזר בר שמואל מוורונא .ה"ר
שמחה בר יקותיאל .ה"ר ליאון בר שבתי .ה"ר יואל בר משה .ה"ר אליהו בר שמעיא ·
) 6קנתס כנל הוזכרו נסמות נלי תוספות וסמקני לה הכיר פניקס ויתרס מפוזר ומפורד בין ספוסקיס קללסוכיס ) 3 .קול
י ' מקיר ( ולין כלי ( הנתק כ ' ) עי' לוכן כתוספותיו וגל מסעות ר"ג וג'ו • ג ) דנרי סג"מ פ"ט מס ' לכל וכן לין .
ד ) דף זה כ"ק הגהה י"ק .ה ) פי' כוכן מ"ד ולקין כ"ד ח ' .י ) ע"ל ט ' נ ' .ז ) כוכן ג"פ סנ"ג ( סס כקיל בן יעקב •
.
ס ) כרלס סנ"ל הנגן .ט ) לוכן מיין שיניו ונסנס הפין על המחבר .י ) עי ' תקנות סוף שו"ת מסר"ס ו"פ .יל ) י"ז
ל ' קנתה ל' .יג ) עי ' כוכן ג"פ סנ"ל .יג ) פי' הניס י"ד .יד ) עי' שו"ת לכלי ליכות סי' קכ"ס ולולי הול ר"י מקרקפוכל
סנסמון ( הנקה י"ג ) .טו ) ע"ל י"ג נ' .טז ) קול יין נעל התו' היל יין נ ' .יז) פי' סר"ג ק"ק מ ' י"ג ,יח ) לעיל
יין נ ' .יט ) זה קלי על סריס תלמיד ר ' שמריה .כ ) פי' סגקס נ ' .כל ) קול נעל קרוקס .כג ) ליניל י ל ' .כג ) לולי
קול ר ' שלמה מן הקל ולעיל ( דף זס ע"ח הנקי י"ג ) .כל ) וקר ' מסס נר קלומין וס כונן ג"פ ס"ל ככליער•
יט
1250 5010
ה"ר חננאל בר יהושע .ה"ר משה בר אברהם .ה"ר בנימין בר יקותיאל הלוי .ה"ר שמעיה
בר שבתי .ה"ר אברהם בר אליהו .ה"ר אברהם בר יוחנן .ה"ר שבתי בר זכריא .ה"ר
פפולטון בר שבתי .ה"ר הושיאל בר יוחנן .ה"ר כלב בר שמואל כל אלו י"ג רבנים נזכרו
בתשובת רשב"ט והביא תשובה זו בעל הג"ם בפ ' כ"ג מהלכות אישות .רבינו יצחק בר
קלונימוס • מר רב יוסף ממדינת ליאון תלמיד רב אלפס • ) 6ה"ר יאיר בן ה"ר מאיר .ה"ר
ישועה בר הלל .ה"ר ישראל כהן .רבינו עזריאל בר נתן .רבינו יוסי בר הושעיא הלוים )
בהג"מ פ"א מהלכות יבום וחליצה .ה"ר אהרן בר יוסף בזמן רבינו תם ..
ואחרי הדור הזה של רבותינו הצרפתים בעלי התוספות וכל סייעתם ו"להה קמו תלמידיהם
אחריהם ואלה הם ראשי הדור ההוא .הרמב"ן דהיינו רבינו משה בר נחמן גירונדי
מעיר גירונדה מגלילות קטאלוניא ורבותיו היו רבינו עזרא ג ) מבעלי התוס ' ונזכר בבתרא דף
כ"ח ורבו בחכמת הקבלה היה רבינו אלעזר בר יהודה מגארמיזא ד ) שחבר ספ ' הרוקח ונזכר
בתוספות בשבועות דף מ"ו וחבר עוד פי ' על ס' יצירה וחבר עוד ס ' קטן הכמות ורב האיכות
בענין הכפרות ונק ' יורה חטאים והרמב"ן היה שלם בכל החכמות וחבר ספרים הרבה שטות
על כל התלמוד וס ' שו"תס ) וס ' תורת האדם וס ' הזכות ושלחן ארבע ושער הגמול ואגרת
הקדש בענין חבור האדם עם אשתו ופי ' על התורה ו ) וס ' מלחמות ה ' שנלחם עם רבינו
זרחיא הלוי על השגותיו שהשיג על הר"יף וגם עם רבינו אפרים תלמיד הרליף שהשיג על
רבו והוא נלחם עמהם והליץ בעד הר"יף ויישב כל דבריו והצילו מהשגותיהם כמבואר
היטב שם בס ' מלחמות ה ' וכמו שיראה המעיין שם וגם השיג על ספר המצות להרמב"ם
ז"ל ומלבד חכמתו הגדולה בים התלמוד גם היה מקובל גדול ופילוסוף אלהי כאשר הוא
ידוע ומפורסם וחבר ג ' ספרי ' בחכמת הקבלה ספר הרמון ואוצר החיים ועדן גן אלהים ) וגם
עשה פי ' על ס ' יצירה ח ) והרמ"בן עלה לירושלים עיר הקדש ונכנס שם ביום ט ' לחדש
אלול שנת חמשת אלפים וכ"ז לבריאת העולם ט ) ומצא שם איש יהודי כמ"ש בסוף ספר פיי
התורה בחתימת הספר וז"ל היום הזה ראיתי בך קדושה חזות קשה מצאתי בתוכך איש
יהודי נגש וגם נענה והוא צבעי ) ובון ישבע ואליו יאספו בביתו בין גדולים וקטנים אם ישלמו
מנין עדה שאין להם ענין לא מקנה וקנין עם עני ודל ורש ומסכן הלך ואביון וכו ' ושם
מספר ענין הקינות שאמר והקריעות שקרע על ראיית ירושלים וחרבן בית המקדש הכל כתוב
שם באורך וגם בשער הגמול באגרת ששלח מירושלים לרב נחמן בנו המתחלת יברכך ה '
בני נחמן וראה בטוב ירושלים וראה בנים לבניך וכתב עוד שם שהלך לחצוב לו קבר בחברון
אך לא נודע בברור אם הוא קבור בחברון או בירושלים רק ידענו בודאי כי נפטר ונקבר
בארץ יש ' כשעליתי לירושלים תו"בן אמרו לי מתושבי העיר שיש קבלה בידם מן הזקנים
כי שם בבית הקברות תחת שפוע ההר אצל הכפר שקורי ' עין שילואן שקבורי ' שם שלשה
גדולי עולם והם הרמב"ן והמרדכי ורבינו עובדיא מברטנורא מפרש המשניות יח ) ואמרו לי עוד
שהוא בנה שם בירושלים בית המדרש ועדין לעד היום קורים אותו היהודים מדרש הרמב"ן
והוא תחת התל קרוב לחומת העיר אצל שער ציון והוא השער של קבורת מלכי בית דוד
וכתב בעל ס ' יוחסין יג ) שהרמב"ן נפטר ש'עשרים לאלף החמישי ולא יתכן לומר כן כפי
מה שכתבתי לעיל שעלה לירושלים שנת עשרים ושבע לאלף החמישי לבריאת העולם
ודע שהרמב"ן היה זקנו של רלב"ג אבי אמו .ומחביריו של הרמב"ן היה רבינו יונה מגירונדי
מטוליטולה יג ) שפירש מסכת ברכות על הר"יף יד ) וגם חבר ס ' שערי תשובה וס ' היראה טו ) וזהו
רבינו יונה החסיד שנזכר בכל מקום ובתשובות הרמב"ן סימן רפ"ד טז ) משיב הרמב"ן תשובה
) 6י " .י' ל' .ג ) נסג"מ סס לוסינית וי"ל ט"ו נ ' .ג) ליניל י"ז נ' · ו ) וכן קניס נסר"ג נסס י"ק וכוינד לחכמיס
ז ) כס ג ' ל ' וקרייגנט 1845לט"כל מ ' ט ' מסתכק נוה · ) 5י"ל כ"ק ק ' רגרי ג ' • ו ) וינד לחכמיס נ ' כ"ו
ט ) יי לקין נסמוך .י) כ"ה נדפוס וכיכילס ולולי כ"ל כלב ,יז ) לוכן קפ"ח .ק ) כול נו ' מכטונה ( סנת סכין
נתוספותיו על מסעות ו"נ ק"ג לכ"ס ולקין כ"ו ל ' .יג ) קל"נ ל ' .יג ) ר ' יוכס כל מגירונת לטוליטולה ונפטר מרחשון
ק ' כ"ו כ"כ ניסור עולס סוף מלמל ד ' ( ח"כ קודס מיתת סרמ"כן ) ויני' לנכי זכרון סי ' י"ח ,יג ) ילוין פסול רק וויסוד
ר ' יונה ( תלמידי קכלוסו .טו ) עי' כוכן כול ליטינרליר קכ"ז ,טו ) ע"ל כ"ל ל ' סגיס נ' ויגל יסוס ר ' יונה עי ' שו"ת וסנ"ס
סי ' לכ"ק ·
*5
1250 5010
לרבינו יונה בכבוד גדול וזהו תחלת התשובה איש אלהים קדוש הוא הרב החסיד ר ' יונה
שלום וכו ' ומדברי התשובה ההיא נראה שהיו חבירים ושלא כדברי בעל ס ' יוחסין שכתב
שרבינו יונה מגירונדה תלמיד מובהק להרמב"ן ) 6וכמו כן לא צדק ה"ר משה מטראני בנו
של הרב מה"ר יוסף מטראני ז"ל בהקדמת ס ' צפנת פענח שכתב שרבינו יונה מגירונדה
היה תלמידו של הרמב"ן עיין שם ואולי כי דבריו הם מועתקים מס ' יוחסין ושניהם לא
צדקו יחדיו שאין האמת כן אלא הוא חבירו וכמ"ש אבל לענין מי היה רבו כתב בעל נמקי
יוסף בהלכות ציצית דף כ"ו ע"ב וכן פי ' הר יונה בשם רבו ה"ר משה ן ' שניאור ז"ל וכיון
שכן הוא הדין לציצית אבל ראיתי בספר היראה שכתב וממורי הרב ר ' שמואל בן שניאור
שמעתי דאין צריך לברך משום משמוש אלא כשהם נעקרים ממקומם והוא מחזירם במקומם
וגם בדור ההוא היה ה"ר יונה בן אחי אביו של רבינו יונה החסיד וכפי הנראה שהיה
חבירו של הרש"בא ועי ' בטח"מ סימן שפ"ח בפי'ג ) שהביא תשובת הרשב"א וה"ר יונה זה
שכתבו כתב אחר לחכמי צרפת על ענין מסור אחר .
ובדור ההוא היה רבינו טודרום הלוי בר יהודה הלוי הספרדי ובנו הר"מה דהיינו רבינו
מאיר הלוי מטוליטולא המכונה אבו אלעפייא והיה נשיא בטוליטולה והיה חבירו
של הרמב"ן כדמוכח באגרות הרמב'ס ג ) ,וגם בתשו' הרי'בש סימן שצ"ב כתב גם רבינו מאיר
הלוי ז"ל כ"כ בתשובה להרמב"ן וכו ' וקלס הרמ"בן ז"ל בחדושיו את הר"מה וקרא עליו המקרא
הזה שפתים ישק משיב דברים נכוחים עכ"ל וכתב בעל ס ' צידה לדרך בהקדמתו שהרמ"ה
בא מבורגוש ונתיישב בטוליטולא והוא היה חכם גדול בתלמוד וחבר פירושים ברוב התלמודי )
ארוכים ורחבי ' בפסק הלכה בקושיות ותירוצים והרמ"ה נפטר בחג המצות שנת ה"ר ליציה )
ואחריו בא ר ' יונה מגירונדה וחכם גדול ובקי בתלמוד היה וחבר חדושים על ה ' הר"יף
עכ"ל ומ"ש ואחריו בא ר ' יונה מגירונדה וכו' אינו מדוקדק שהרי הרמב"ן ורבינו יונה והרמ"ה
שלשתם היו בזמן אחד והיו כותבים שו"ת זה לזה וכמ"ש ) והרשב"א ז"ל בתשובותיו סימן
תתק"טו הביא שם דברי הרמ"ה אבו אלעפייא ,ע"ש והר"מה נזכר בס ' קרית ספר להרב
מנחם לבית מאיר שכ"כ שם ואח"כ נזדמן לי ספ ' מדוייק הרבה ע"פ הרב רבינו מאיר
מטוליטולה והעיד שטרח ושלח בכל הישיבות ובארץ המערב לרבני אשכנז וכו' הר"יף כותב
כאן כתבו שלחו הרב הנז ' לחכמי בורגוש שטרחו על זה עם ספר הידוע להלל הזקן שנקרא
ביניהם ספר אלהלאליז ) ובספרים ישינים לגאונים הראשוני' של רב שרירא ורבינו האיי
וכו' ער כותב לידידיו וריעיו מאיר בר טודרוס נכתב עד כאן טופס הכתב השלוח מאת הרב
הגדול הנשיא חנכבד רבינו מאיר מטוליטולה עכ"ל גם קרוב לזמן ההוא היה רבינו טודרוס
הלוי בן אחיו של הרמ"ה והוא חבר ס ' עליות למ ' יבמות בשביליא ושם מביא כמה חרושין
בשם דודו הרמ"ה ומ"ש בס ' קרית ספר שנזדמן לו ספר מדוייק הרבה על פי הרמ"ה
מטוליטולא הוא הספר שחבר על דרך ס ' השרשים מרר"ק דרך אלף בית וקרא שם הספר
ההוא מסורת סייג לתורה והוא כדי לידע כל התיכות שבמקרא שהן חסירות או יתירות
ומועיל מאד לענין כתיבת ס"ת כהלכתו והסופרים סומכים יותר על ספר זה מעל ספר שחבר
הרב ר ' מנחם לבית מאיר הנקרא מאירי לפי שזה הספ ' באו כל דבריו בדקדוק הרבה ועוד
כתב הרמ"ה שטות רבות על התלמוד ק ) ופסקי דינים ומביאים אותו הרא"ש והר"ב הטורים
ורבינו ירוחם ושאר הפוסקים בספריהם ועוד חבר ספר לפני ולפנים בחכמת הקבלה והרמ"ה
היה תלמיד מהרב ר ' יצחק מויינא וכמ"ש רבינו ירוחם בחלק אדם נתיב י"ח ח"ב ע"ש וזה
הרב חבר ס ' אור זרוע ויתבאר עוד לקמן .וכפי הנראה גם בזמנים ההם היה הרב ר '
אברהם בר נתן הירחי שחבר ספר המנהיג ומחזיק בדק וכתוב שם בהקדמת ס ' המנהיג ואני
) 6יני' מיין ק"ל י ' כ"ג ו ' י"ק (ק"ן מ ' כ"י ודן זה יגיל הנקי יין וט"ז · ג ) היכו כנ"י ולולי " 3ל כן .ג) ל"י
ני · ) 7כלילה לדין ליתס נכל מקוס נויס נמקוס תלמוד • ה ) וכ"ס ניוקסין קל"ג ל ' ור ' טודרוס נפטר תתק"פה
) עי' קנתה לי • ) 6 .עי' וואלף ק"ג ר' רפ"ט וכונן נינסותיו על רשימת כ"י ניניו ויני' לבני זכרון סי ' י"ג
ליסניג סט"ו .ק ) ספ"ג ק"ק כ ' כ"ג .
כ
1260 5020
בהיותי בטוליטולה העיר הגדולה לאלהים בשנת ששים וארבע לפרט היצירה הרימותי
ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ לייסר זה הספר תולדות אדם לכבוד וכו' וכפי הנראה
כי זה התאריך יש בו טעות סופר ,שהרי שם בסוף הספר בנוסח כתיבת הגט כתוב בשלישי
בשבת בר"ח אדר שנת ארבעת אלפים ותשע מאות וששים וחמשה ) 6לבריאת העולם
למנין שאנו מונים כאן במתא טוליטולא וכו ' ואפשר ליישב גירסת הספר דמ"ש בהקדמת
הספר בשנת ס"ד לפרט היצירה אינו רוצה לומר אחר חמשת אלפים אלא אחר ד ' אלפים
ותת"ק ולא חש להזכיר רק הפרט הקטן לבד ומצינו שהרשב"א ז"ל מביא לה"ר אברהם
בן נתן הירחי בעל המנהיג בתשובותיו סי ' תנ"ך ואלף ק"ח ע"ש גם בזמן הרמב"ם ) היה
הרב ר ' שמואל הסרדי ):בן הרב ר ' יצחק הסררי מעיר סירידנים שחבר ס ' התרומות וכתב
בעל ספר יוחסין ז"ל ל ) שחברו שנת תתק"פה לפרט האלף הרביעיה ) וכפי הנראה שהיה
כמו תלמיד חבר להרמכ"ן מפני שהוא היה שואל כל שאלותיו וספיקותיו להרמב"ן והיה משיב
לו וכמ"ש שם בספר התרומות .גם בזמן ההוא היה הרב ר' נתן בר מאירי ) ככתוב בס'
התרומות שער ז ' וכך שלח לי דעתו ה"ר נתן בר מאיר ז"ל בשער התפיסה אשר חבר
גם בזמן ההוא היה הנגיד רבינו דוד מיימון בן הנגיד החסיד רבינו אברהם בנו של
וכבר כתבנוז ) שחבר ספר מדרשין בלשון ערבי ועד היום נוהגים בקצת קהלות
במצרים שקורים בו מידי שבת בשבתו
ברור ההוא היו הקמחיים דהיינו ה"ר יוסף קמחי ובניו ה"ר משה קמחי וה"ר דוד קמחי
והר ' יוסף קמחי עשה ספר על ענין תשובת המינים וקראו ספר הברית וכ"כ רד"ק בנו
בפי ' ישעיה בפ ' הנה העלמה הרה ויולדת בן וקראת שמו עמנואל וגם עשה פירוש על
הנביאים שכן ראינו שרד"ק בנו מביא בפירוש הנביאים כמה חדושין ,משם אביו וגם עשה
פירוש על המקרא וה"ר משה קמחי עשה ספר מהלך שבילי הדעת על הדקדוק ורד"ק עשה
פירוש על המקרא וחבר ספר מכלול ושרשים על עניין הדקדוק ושלשתם ה"ר יוסף וה"ר
משה ורד"ק כלם היו חכמי ' גדולי ' ומדקדקים •
גם בזמן ההוא היה באשכנז הקדוש ) 6רבינו יחיאל האשכנזי אביו של הרא"ש וגם בזמן הזה היה
ה"ר יאודה הכהן ט ) בן ה"ר משה הכהן מטוליטולא והוא הרמ"ך שעשה הגהות על ס ' הרמב"ם ).
גם בזמן ההוא היה מהר"ם דהיינו רבינו מאיר בר ברוך מרטנבורק אשכנזי והיה רב גדול
ומובהק כנודע וחבר ס ' גדול משיותיס ) .וגם הגהות מיימון חברם תלמיד אחד שלו
שלמד לפניו מפיו וכלם הם חדושין של מהר"ם עצמו והרב המרדכי שהיה תלמידו גם כן
מביא בספרו רוב תשובותיו ודע שמהר"ם היה תלמיד מהרב ר ' שמואל בר שלמה כדמוכח
בהג"מים ) דשייכי לספר משפטים סי' א' וכ"כ הר"ב הטורים בא"ח סי ' תר"פ כתב הר"ם
מרטינבורק כשהייתי בצרפת ראיתי את מורי ה"ר שמואל שלא היה לו מקום אחורי הדלת
להדליק נרות של חנוכה וכו ' וראיתי בהג"ס בפ' כ"ט מהלכות שבת שכתב וכתב מהר"ם
בשם רבן ה"ר שמואל בר מנחם שא"ל בשם ה"ר משה מינץ יג ) וכו ' ואולי שם כנויו היה
מנחם והוא היה מבעלי התוס ' ונזכר בפסחים דף ע"ג וביומא דף ט ' ,ומ"ביד ) ובתשו ' מהר"ם
סי ' נ"ו מזכיר לרבו רבינו שמואל בר' שלמה ושם סי ' פ ' מזכיר לה"ר שמואל בר מנחם
וראיתי בשלשלת הקבלה טו ) שכתב בשם ספר שערי ציון ,כמה שמות מרבנים ובכללם כתב
הרב הנשיא ר ' שמואל בר ' שלמה וגם מהר"ם היה תלמיד מרבינו יצחק [ מויינא ] וכמ"ש
בהג"ם פ"ח מהלכות חמץ ומצה והוא היה מבעלי התוס ' שנזכר בתעניות דף ג'טז ) ובע"ו
ל ) ולולס גס זס " 3ע סנסנס זו לס קיס ר"ס ללי ( כל כלסון ולל סכי ) ניוס ג ' לכל לעניין זמן ניל המנהיג גרקו ונרי
המקנל כמו סכרלס ג"כ מסנכון לסון יסנ"ל המוכל נסמוך ) 3 .למ"כן כנ"ל .ג ) ניוקסין ( ו קילקל ולמס ) ולוך סלל
מקנריס ליתל ספרדי וקול טענות ונס קין סר"ג חול ממ"ס ס"ק ס ' י"ג ) 7 .קל"ג ל ' ) 5 .חמיסי כנ"ל .ו ) קול לנו
של סרמ"כן לעדות סס"ג ק"ק מ ' י"ק .ז ) ליניל י"ד ל ' קנקס ל ' • ק ) עי' ספור נפלה עליו יוחסין קל"ג כ ' ונסר"ג
ק"ל ל ' ט"ז כס ליתל סכולל תת"קין וינ"ל כ"ג נ ' · ט ) קול שכינתין ס ' לכו ללקסין מלסון עלני ללשון לעין
נמכות כמלן לין ללפונסו כנת ט"ז לחנן קכסי ( יוחסין קל"ג נ ' ) .י ) כל ידעתי מניין להוקנו סוכן הרמ"ן קמסין
( " ע .יל ) מקס סכי מסלולות ככודע קרימונס וסס נקללות קנרות ופרלג וסס קללוכות לפני קמסני לק היו חלק
הקללות ( קליקס תמיד נגרות פניו .יג ) נסו"ת כנ"ל ( כלליל י"ד נ ' קניס ל ') • יג ) כגון כנ"ל · יד ) ע"ל י"ז
לי · טו ) כ"כ נ ' .ט"ז) ע"ל י"ז ל ' קנקי י '
2
1160 4920
דף נ"ח וזה רבינו יצחק מויינא שחבר ס ' אור זרוע ונק' רי"אז ר"ל רבינו יצחק אור זרוע
וכתב מהר"י קולון בשרש צ' שהרי ידוע הוא שהרמב"ם קדם הרבה לרי או שהרי רי"אז היה
תלמידו של מהר"י ) 6מפריש כמ"ש בס' אור זרוע שלו והביאו המרדכי בפ ' כל שעה ו"ל
וכתב ה"ר יצחק מויינא בס ' אור זרוע בהיותי מציק מים ע"י רבינו יהודה מפריש ראיתיו
יושב על פתח ביתו וכו' הרי שרבינו יהודה מפריש קדם לריא"ז ורבו היה ואלו הרמב"ם
קדם לר ' יהודה עכ"ל ויש תימא קצת על מ"ש שהרמב"ם קדם לר ' יהודה מפריש שחרי
הרמב"ם היה בזמן ר"ת שהוא ראש מבעלי התוספות וה"ר יהודה מפריש גם הוא מבעלי
התוס ' שהרי הוא נזכר בס ' ע"ז דף כ' ונר ' דמ"מ הרמב"ם היה בזמן תחלת בעלי התוס '
וה"ר יהודה מפריש היה אח"כ אבל מה שיש לתמוה לכאורה הוא שהתוספות מביאים
לה"ר יצחק אור זרוע בתעניות דף נ ' ובע"ז דף נ"ח שהוא תלמידו של ה"ר יהודה מפריש
לכן צריך לומר שהר"י אור זרוע היה בסוף זמן בעלי התוס' ) 3וכתב בס ' בנימן זאב סי' שמ"א
שהרב ר' יצחק מויינא היה תלמידו של ראבייה וכפי זה משמע שהרב ר ' יצחק מויינא
שחבר ספ' אור זרוע היה תלמידו של ראב"יה ותלמידו של רבינו יהודה מפריש ולפי מה
שכתבתי שמהר"ם היה תלמיד גם מהר"י מוויינא בעל אין נמצא שהיה חברו של הרמ"ה
שהרי גם הרמ"ה היה תלמיד מהר"י מויינא וכמו שנתבא ' לעיל בשם רבינו ירוחם ודע
באמת שבכל מקום שמזכיר הר"ם אלאשקר בתשובותיו והרמ"נע כתב היינו רבינו מאיר
מרטנבורק דוק ותשכח וגם ה"ר ברוך מרטנבורק אביו של מהר"ם היה חכם וכמ"ש המרדכי
בפרק השוכר את האומנים וה"ר ברוך אבי רבינו מאיר הביא ראיה וכו ' וזהו אבי מהר"ם
כנראה שהיה גם כן חכם אלא שלא היה גדול בחכמה כמו בנו מהר"ם וכמ"ש הרא"ש ז"ל
בפסקיו בפ"ק דקדושין על ההיא דאבעיא לן התם בגמ ' בנו והוא רבו מהו לעמוד אביו
מפניו כתב שם אמרו עליו על רבינו מאיר מרטנבורק שמיום שעלה לגדולה לא הקביל
פני אביו ולא רצה שאביו יבא אליו ע"כ וכתבו גם כן הרב ב"י בט"יד סימן ר"מ ע"ש ג)
וראיתי בס ' תשובות של הרב כמה"ר מנחם עזריא מפאנו ז"ל סוף סי ' נ"ט שכתב בעל
התרומה ומהר"ם בנו דנראה דמשמע ליה שרבינו ברוך בעל התרומה הוא אביו
של מהר"ם בר ברוך ואחר המחילה מכבוד תורתו לא צדק בזה שאין האמת כן שהרי
רבינו ברוך בעל התרו ' הביאוהו התוס ' בכמה מקומות וכמ"ש בסי ' ( אלף ) בי"ת משמות בעלי
התוספות ) והיה תלמיד מר"י בעל התוס ' והוא קדמון דור אחד או ב ' דורות קודם רבינו
ברוך אביו של מהר"ם מפני שהיה בזמן הרים מקוצי בעל הסמ"ג וכמ"של כ ) ועוד שרבינו
ברוך בעל התרומה הוא בר ' יצחק מגארמיזא וה"ר ברוך אביו של מהר"ם היה מרטנבורק
והיה אשכנזיי ) ועוד איך היה ממאן מהר"ם להקביל פני אביו ולא רצה שאביו יבא אליו ז )
אם רבינו ברוך בעל התרומה היה אביו והרי הוא גדול בתורה וכמו שמוכיח מס' התרומה
שחבר וכל הפוסקים מביאים דבריו בספריהם ואדרבא היה לו זכות וכבוד גדול בזה אם
היה הולך להקביל פני אביו אלא ודאי האמת הוא כדאמרן ובזמנו של מהר"ם היה הרב
ר ' אביגדור הכהן בר אליה ומביא אותו מהר"ם בתשובותיו סי' י"ב וט"ו וכפי הנר ' שהיה
זקן וגדול ממנו לפי שרבינו אביגדור היה תלמיד מר ' שמחה משפירא וכמ"של ק ) ובתשובות
מהר"י קולון שרש י"ט כתב הלא ידע מר מה שהשיב רבינו אביגדור כהן לרבינו מאיר על
אודות הגט שניתן בווירצבורק וכו ' וגם בזמן ההוא של רבינו אביגדור הכהן ומהר"ם היה
רבינו יצחק בר חזקיאט ) כדמוכח במרדכי בכמה מקומות וגם בתשו' הרשב"א סימן תת"לב
) 6נמסר"יק ד ' קרימונה ליקל ר ' משס מפריס ווס פ"ס וסמקני קיר לפניו ר ' מכילילס ומימי לל כליתיו ע"ל כ"ק נ ' .ג ) נסכס
תות המחבר על מסל"יק מקרי ר ' יהודה מפריס כולל ל"ל סנס לסל קלמ"נס ( כוכן כול ליטינרלטיל ל"ק ) וכל מן דין ידוע
לליס מסס .ג ) וזהו סרט הספקות והפלפוליס סענלו כין קלקלוכיס שומן נעלי תו ' כמסן כמו כולתיס סנס " כ לין
לס ל ' כקיר נר ניון קול ר ' מאיר מרוטנבורק לס לס ולית קל"ב סק"ג קול כדעת סמקנל וסלרין למעכית כס ק"ל
מ ' כ"ד ונוער לחכמיס כו' ו ' וכסוף נ"ו ( סדין עמו ויגל מקל"ס ע"ע כונן כור ליטעראטור מ ' נ"ג וק"כס
ד ) ט "; ' 6וע"ס הנקה ג' .ד ) שירי ר ' נרון קיס סכס מתיקס נקירוב ומסייס נפטר שנת כ"ג לקלף הששי ) ( .כליס
א חיכי יודע מס טינס סגס מי ססול מגרמיול ללוי לסקלל לככנוי ): .עי' קנקס ג ' .ס ) י"ק ל ' .ט ) ניסינל סס ר '
חוקיס ני"י וקול לפי דעתי נר ' יעקב ( כונן קנ"ג ) ועכ"פ " 3ל כלן ר ' קוקיס כר ' ינקק ע"ל כ"ק נ ' קניס ו ' ולולי זסו ר '
חוקית לליגיל ט"ז ל ' סגיס י"ק ·
כא
1260 5020
ותתילג והם היו מכבדים אותו בתארים גדולים ובכבוד גדול שנר ' שהיה רב גדול ומובהק
וגם בזמן ההוא היה המקובל ר ' יעקב ז' ניקטליא ומת ונקבר בשגוביא ) 6ונראה שבוטן
מהר"ם היה רי"או דהיינו רבינו ישעיא הזקן ז"ל נכדו של רבינו ישעיא מטראני הראשון בן
בתו שכ"כ המרדכי בפרק הנזקין תשובת מהר"ם וכתב בתוך תשובתו וכן הגיד לי ה"ר ישעיא
משם רבינו ישעיא מטראניג ) וכן שמעתי מקרובי ה"ר שמואל מבינייא ע"כ ..
3:1
גם בזמן הרמב"ן היה ה"ר מאיר אלמושרין והזכירו הרמב"םג ) בתשובותיו סימן רפ"ד שכ"כ
שם וכבר כתבתי זה בספר המצות קראהוד ) משם הנה הוא ביד השר הגדול החכם
ר ' מאיר אלמישרין ירום הודו עכ"ל .גם בזמן מהר"ם היה הרב בעל שבלי הלקט ומצאתי
כתוב בתחלת ספר אחד מס ' שבלי הלקט מכתיבת יד ה"ר מנחם די לונזאנו ז"ל וז"ל הספר
הוה הנקרא שבלי הלקט חברו רבינו צדקיה בר אברהם הרופא ז"ל והיה למחבר אח וגם
הוא רב מובהק שמו ה"ר בנימן ודודם אחי אביהם שמו ר ' בנימן הרופא וגם לו היו שני
בנים חכמים שם האחד ר ' צדקיה ושם הגדול ר ' יהודה וזה היה רבו של המחבר הוה
ובכל מקום שתמצא בספר הזה מורי ( הוא ) ,יעלה זה ר ' יהודה ולמה קורא אותו כן ע"ש
הפסוק שבספר שופטים ויאמר ה ' יהודה יעלה וכו' והמחבר הנזכר חבר עוד ספר אחר וכלל
בו קצת מדיני אסור והתר ודיני רבית ושבועות ונדרים וקצת דיני ממונות והינו בידי והמחבר
הזה היה בימי מהר"ם וכבר היה מעשה שנחלקו הוא ומהרם ז"ל וחזר בו מהר"ם והודה
לזה המחבר והמחבר הזה חבר פירוש ההגדה שהזכיר בעל חקת הפסח בשם רבינו יונה
ודע כי המחבר עשה ספר זה ערוגות ערונות והבאים אחריו שלחו בו יד ושנו סדרו כאשר
עשו גם לס' היריאים עכ"ל ואחר ימים שכתבתי זה אנה ה ' ובא לידי ס ' תניא ובספר ההוא
כתב שבעל ס ' שבלי הלקט הוא ה"ר צדקיה בר אברהם הרופא וכותב שם משמו דברים
רבים ועוד כותב שם כמה פעמים מפי מורי הרב חביבי ר ' יהודה בר בנימן הרופא ז"ל וזה
ה"ר יהודה היה שואל מה"ר אביגדור הכהן ועוד כותב שם כמה פעמים בשם החבר ר '
בנימן בר אברהם הרופא ועוד כותב שם כמה פעמים ומצאתי כתוב בשם מורי הזקן ר '
בנימן זקני בר יחיאל ז"ל ועוד כותב ואחי ר ' בנימן נר"ו כתב ועוד כותב פירש ר ' צדקיה
בר בנימן אחי שניס) הנה מכל זה משמע שהרב המחבר ספר תניא היה ממשפחת ה"ר
צדקיה בר אברהם הרופא ונקרא ה"ר יחיאל וראיתי שם בהקדמת הספר שכתוב שם שיש
אומרים כי בא להם בקבלה שהוא רבינו יחיאל אחי רבינו יעקב בעל הטורים וכתוב עוד
ונראים דבריהם כי כן נזכר בחבור זה ואני הסופר יחיאל אבל לי נראה שאין האמת כן
כמ"ש שם שהרי לא הזכיר שם להר"אש כלל בכל ספרו ואם היה בנו של הרא"ש היה
לו להזכיר לאביו הרבה פעמים וכמו שהזכיר כמה גאונים וגדולי עולם ועל דרך שמזכיר
הרב בעל הטורים להרא"ש אבין פעמים רבים אין מספר ועוד בר מן דין שהוא כותב ואחי
ר ' בניטן נר"ו כתב ואנו לא מצאנו בכל בניו של הרא"ש מי שהיה שמו בנימן אלא מה
שנראה לי הוא שהמחבר ספר תניא נקרא שמו ה"ר יחיאל בר יקותיאל בר בנימן הרופא
שחבר ספר מעלות המדות והוא קרובו של בעל שבלי הלקט וכמו שאמרנו וכפי הנראה
היה בזמן הרשב"א והרא"ש ונזכר ספר תניא בספר מהר"י קולון שרש קמ"ד שכתב שם ומ"ט
מאחר שכתבת שפסקני אחד אשר נקרא תניא כתב וכו' וגם כתבת והלועזים עושים כל
ענייניהם על פיו של אותו הפוסק אמינא דאי תניא תניא וכו' ע"ש ו) .ובתשו' מה"ר
יעקב הלוי סימן לי דף ס"ב ע"ב כתב שספר זה אינו נהוג בין הפוסקים וכתב עוד שספר
תניא חברו ה"ר ישעיה בר אבא מרי אבל לא צדק בזה שהרי כבר כתבתי שהיה בזמן
) 6יני ' יוקסין קל"ג נ ' • ) 3ע"ל ט"ו ' 6הנקה ו' • ג ) " 3ל למ"כן וכוונתו על המיוחסות ססי' רפ"ו קול כלות
ק ) ר"ל כן לקי לכי עי' ( ו"ע לרק"ג ק"ן סכ"ג נסרמ"כן וכולס ע"ל י"ט ל' קנית ג ' • ) 7כ"ק קרלין
קליעכט 1843לט"כל ד ' כ"כ • ) על ס' שבלי הלקט וס ' תכיל עי' כיון תר"ס כיסן ועל המכניס סמוכליס כלן עי'
בוכן כמ"ע לר"ג ק"ד קפ"ק ·
1260 5020
הרשב"א והרא"ש אבל ה"ר ישעיה בר אבא מרי היה בזמן הרייבש כדמוכח בתשובותיו סימן
קע"ג ורי"ב ורס"ח ורע"א ע"ש וידוע הוא שהרי בש היה זמנו ב ' דורות אחר הרשב"א והרא"ש . )6
גם בדור הרמב"ן ורבינו יונה והרמ"ה היה הרב ר ' אהרן הכהן מלוניל ולפי הנראה שהיה
בנו של רבינו יהונתן הכהן מלוניל שהיה בזמן הרמב"ם וכבר נזכר לעיל בדור הרמב"ם
והנה הרמ"ה חשב להשיג על הרמב"ם השגות רבות לפני הרב אהרן הכהן מלוניל וחכמיו
ונבוניו והם השיבוהו מרורות וכמ"ש כל זה הר"ב מגדל עוז ז"ל בפ"ח מהלכות תשובה
וכתב בעל ספר יוחסין כי ע"י רבינו אהרן הכהן נעשה ספ' ארחות חיים הארוך עם יורה
דעה הארוך וכתב שזהו היה בזמן רבינו ירוחם תלמיד הרא"ש אבל לדידי לא יתכן לומר
כן כפי מ"ש הר"ב מגדל עוז אלא שהיה בזמן הרמ"בן והרמ"ה וכמ"ש . )3
גם בדור ההוא היה ה"ר יהונתן דקונקא בר יעקב דקונקא והוא שאל שאלה מהרמ"ה על
ענין שהיו תובעים ממנו מסים וארנוניות וכתב פסק על זה דכיון שהיתה תורתו אומנותו
אלא שהיה מלוה ברבית לגוים כדי חיותו ופרנסתו שפטור לפרוע מסים וארנוניות ושלחו
להרמ"ה והרמ"ה כתב פסק והסכים עמו לפוטרו מכל מיני מסים כמ"ש כל זה בסוף ספר
הכלבו בכלל תשובות הגאונים שמביא שם וגם מביאו בקצור הרים אלאשקאר בתשובותיו
סימן י"ט .
וכתב בעל שלשלת הקבלה ג ) שבדור הזה י ) היה החסיד והקדוש ר ' אמנון האשכנזי שקדש
עצמו על קדושת ה ' וכמו שהביא שם המעשה איך היה ואני הכותב זה לי ימים
רביס שבא לידי מחזור האשכנזים הארוך וקריתי בו סדר תפלות ימים נוראים וגם ראיתי
שם סגנון המעשה הזה שמביא אותו באורך אבל איני זוכר באיזה זמן היה אם בדור הזה
או יותר אחרון וכתוב שם שצוה ואמר שיוליכוהו ביום ראש השנה לבית הכנסת וישימו אותו
למעלה בתיבה במקום שמניחים הס"ת ואמר שם סדר קדושה ושם כתוב הסדר קדושה
שסדר ואמר על התיבה בפני כל הקהל וסדר הקדוש ' מתחיל ונתנה תוקף קדושת היום כי
הוא ( יום ) נורא ואיום ובו תנשא מלכותך ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת ומאריך שם
בדברים המכניעים את הלב ומשברים אותו ומביאים את האדם לשוב בתשובה לפניו ית' .
ועוד פוטון המתחיל תא שמעה ) שמדבר [ מר"עה ) עם הש"ית ב"ה וי"א שאחר שגמר סדר
קדושה שתקן נסתלק מבין הקהל ונעלם מעיני הכל ולא ראוהו עוד כי מלאכי השרת הוליכוהו
לפני כסא הכבוד והוא מזומן לחיי העולם הבא במחיצת הרוגי מלכות עם ר"ע וחביריו
ולכן נהגו האשכנזים לומר סדר קדושה זה שתקן הרב ר ' אמנון החסיר והקדוש ואומרים
אותו ביום ראש השנה ויום הכפורים מפני שהוא יפה ונפלא מאד וגם כדי להזכיר זכות
הצדיק ההוא שנתקדש השם על ידוי ) ·
ואחר הדור הזה של הרמב"ן והרא"ה דהיינו ר ' אהרן הכהן מלוניל והרמ"ה הנשיא
מטוליטולה והרב רבינו יונה מגירונדה ומהר"ם מרטנבורק ורבינו אביגדור הכהן
ורבינו חזקיהו ) ורד"ק ורבינו יחיאל אביו של הרא"ש וכל סיעת הגדולים הללו שוכרנום קמו
תלמידיהם של אלו הרבנים ואלו הם ראשי הדור ההוא הרשב"א דהיינו רבינו שלמה בן
אברהם בן אדרת מברצלונא והוא תלמיד מובהק של הרמב"ן ושל רבינו יונה וכתב בתשובותיו
סי ' תק"ן על הרמב"ן רבו וילדות היתה בי והעזתי פני בו ודנתי לפניו וכו ' וגם היה תלמיד
מה"ר יצחק בן אברהם וכ"כ בתשובותיו סי' אלף י"א וז"ל וכבר היה המעשה בעיר ודנו לה
ב"ד ואחד מן הדיינים היה מורי הח ' ר ' יצחק בר אברהם ז"ל ויש שאינם מקפידות ומניחות
) 6חוות סקרין ינס סמקנל כל' יסיניס נל לכל מרי היה כוון קריינס כדלקמן כ"ז ל ' לכל נייקי קלנר נסנס יסין על
מסרי " ,כמו סמפוס נלולן נסק"ג ק"ק ק' ו ' וח"כ ק ' י"ז וכוינר לחכמיס ת ' ו ' וננ"ו סס .כ ) נס על זה חולק קלן
סת"ג ס"ק ל ' ל"ל ( ק"ג ל ' כ"ד ונועד לחכמיס ל ' י"ג ומסיק כלכרי יוקסין ול"כ " 3ל ססני ר ' חסרון הכהן קוו .ג ) ג'ונ' .
ד ) לפי מס סכמכל נספורי מינסי זה סלמל ל ' למכון לק פיוט ונתנה תוקף כר ' קלונימוס נר ' מפולס נר ' קלונימוס " 3ל
סקיס נדול ר ' נתן ניגל סינרון וכנר סוכל פיוט זה נל"ז ( סג"ל פ"ק ול"ס ) ועי ' קנקס ה' ) 5 .כרלס כסמוכס יעל
פיוט כל סווין מורי ועלול לר ' ספריס מכוכס וינול זס קנת כליס סר ' למכון קליין מדור כמנין .ו ) כמקנרת עמכולל
כמכס לוגמת ונתנה תוקן עי' קרייכט 1843לענין ו ' ס ' ,ז) ע"ל כ ' נ ' סנקס ט .
כא
1260 5020
ותתילג והם היו מכבדים אותו בתארים גדולים ובכבוד גדול שנר ' שהיה רב גדול ומובהק
וגם בזמן ההוא היה המקובל ר ' יעקב | גיקטליא ומת ונקבר בשגוביא ) 6ונראה שבוטן
מהר"ם היה רי"או דהיינו רבינו ישעיא הוקן ז"ל נכדו של רבינו ישעיא מטראני הראשון בן
בתו שכ"כ המרדכי בפרק הנזקין תשובת מהר"ם וכתב בתוך תשובתו וכן הגיד לי ה"ר ישעיא
משם רבינו ישעיא מטראניג ) וכן שמעתי מקרובי ה"ר שמואל מבינייא ע"כ .
גם בזמן הרמב"ן היה הר מאיר אלמושרין והזכירו הרמב'סג) בתשובותיו סימן רפ"ד שכ"כ
שם וכבר כתבתי זה בספר המצות קראהול ) משם הנה הוא ביד השר הגדול החכם
ר ' מאיר אלמישרין ירום הודו עכ"ל .גם בזמן מהר"ם היה הרב בעל שבלי הלקט ומצאתי
כתוב בתחלת ספר אחד מס ' שבלי הלקט מכתיבת יד ה"ר מנחם די לונזאנו ז"ל וז"ל הספר
הוה הנקרא שבלי הלקט חברו רבינו צדקיה בר אברהם הרופא ז"ל והיה למחבר אח וגם
הוא רב מובהק שמו ה"ר בנימן ודודם אחי אביהם שמו ר ' בנימן הרופא וגם לו היו שני
בנים חכמים שם האחד ר ' צדקיה ושם הגדול ר ' יהודה וזה היה רבו של המחבר הוה
ובכל מקום שתמצא בספר הזה מורי ( הוא ) ,יעלה זה ר ' יהודה ולמה קורא אותו כן ע"ש
הפסוק שבספר שופטים ויאמר ה ' יהודה יעלה וכו' והמחבר הנזכר חבר עוד ספר אחר וכלל
בו קצת מדיני אסור והתר ודיני רבית ושבועות ונדרים וקצת דיני ממונות והינו בידי והמחבר
הזה היה בימי מהר"ם וכבר היה מעשה שנחלקו הוא ומה רם ז"ל וחזר בו מהר"ם והודה
לזה המחבר והמחבר הזה חבר פירוש ההגדה שהוכיר בעל חקת הפסח בשם רבינו יונה
ודע כי המחבר עשה ספר זה ערוגות ערונות והבאים אחריו שלחו בו יד ושנו סדרו כאשר
עשו גם לס ' היריאים עכ"ל ואחר ימים שכתבתי זה אנה ה ' ובא לידי ס ' תניא ובספר ההוא
כתב שבעל ס ' שבלי הלקט הוא ה'ר צדקיה בר אברהם הרופא וכותב שם משמו דברים
1
רבים ועוד כותב שם כמה פעמים מפי מורי הרב חביבי ר ' יהודה בר בנימן הרופא ז"ל וזה
ה"ר יהודה היה שואל מה"ר אביגדור הכהן ועוד כותב שם כמה פעמים בשם החבר ר '
בנימן בר אברהם הרופא ועוד כותב שם כמה פעמים ומצאתי כתוב בשם מורי הזקן ר
בנימן זקני בר יחיאל ז"ל ועוד כותב ואחי ר' בנימן נר"ו כתב ועוד כותב פירש ר ' צדקיה
בר בנימן אחי שניס) הנה מכל זה משמע שהרב המחבר ספר תניא היה ממשפחת ה"ר
צדקיה בר אברהם הרופא ונקרא ה"ר יחיאל וראיתי שם בהקדמת הספר שכתוב שם שיש
אומרים כי בא להם בקבלה שהוא רבינו יחיאל אחי רבינו יעקב בעל הטורים וכתוב עוד
ונראים דבריהם כי כן נזכר בחבור זה ואני הסופר יחיאל אבל לי נראה שאין האמת כן
כמ"ש שם שהרי לא הזכיר שם להר"אש כלל בכל ספרו ואם היה בנו של הרא"ש היה
לו להזכיר לאביו הרבה פעמים וכמו שהזכיר כמה גאונים וגדולי עולם ועל דרך שמזכיר
הרב בעל הטורים להרא"ש אביו פעמים רבים אין מספר ועוד בר מן דין שהוא כותב ואחי
ר ' בניטן נר"ו כתב ואנו לא מצאנו בכל בניו של הרא"ש מי שהיה שמו בנימן אלא מה
שנראה לי הוא שהמחבר ספר תניא נקרא שמו ה"ר יחיאל בר יקותיאל בר בנימן הרופא
שחבר ספר מעלות המדות והוא קרובו של בעל שבלי הלקט וכמו שאמרנו וכפי הנראה
היה בזמן הרשב"א והרא"ש ונזכר ספר תניא בספר מהר"י קולון שרש קמ"ד שכתב שם ומ"ט
מאחר שכתבת שפסקני אחד אשר נקרא תניא כתב וכו' וגם כתבת והלועזים עושים כל
ענייניהם על פיו של אותו הפוסק אמינא דאי תניא תניא וכו' ע"ש ו) .ובתשו ' מה"ר
יעקב הלוי סימן לי דף ס"ב ע"ב כתב שספר זה אינו נהוג בין הפוסקים וכתב עוד שספר
תניא חברו ה"ר ישעיה בר אבא מרי אבל לא צדק בזה שהרי כבר כתבתי שהיה בזמן
) 3ע"ל ט"ו ' 6קנקס ר' .ג ) "3ל למ"כן וכוונתו על המיוחסות ססי ' רפ"ו קול כלות ) 6יני' יוקסין קל"ג נ '
לסרמ"כן וכולס י"ל י"ט ' 6קנית ג' · ) 7כ"ק מרלין .ה ) ר"ל כן לקי לני עי ' ( ו"ע לרק"ג ק"ן סכ"ג
)1על ס ' שבלי הלקט וס ' תכיל עי ' כיון תר"ס כיסן ועל ססכיס סמוכליס כלן עי' קריעכט 1813לט"כל ד ' כ"ג
בונן כמ"ע לר"ג ק"ד קפ"ק ·
1260 5020
הרשב"א והרא"ש אבל ה"ר ישעיה בר אבא מרי היה בזמן הרי"בש כדמוכח בתשובותיו סימן
קע"ג ורי"ב ורס"ח ורע"א ע"ש וידוע הוא שהרי בש היה זמנו ב ' דורות אחר הרשב"א והרא"ש . ) 6
ן בדור הרמב"ן ורבינו יונה והרמ"ה היה הרב ר ' אהרן הכהן מלוניל ולפי הנראה שהיה
בנו של רבינו יהונתן הכהן מלוניל שהיה בזמן הרמב"ם וכבר נזכר לעיל בדור הרמב"ם
והנה הרמ"ה חשב להשיג על הרמב"ם השגות רבות לפני הרב אהרן הכהן מלוניל וחכמיו
ונבוניו והם השיבוהו מרורות וכמ"ש כל זה הר"ב מגדל עוז ז"ל בפ"ח מהלכות תשובה
וכתב בעל ספר יוחסין כי ע"י רבינו אהרן הכהן נעשה ספ ' ארחות חיים הארוך עם יורח
דעה הארוך וכתב שזהו היה בזמן רבינו ירוחם תלמיד הרא"ש אבל לדידי לא יתכן לומר
כן כפי מ"ש הר"ב מגדל עוז אלא שהיה בזמן הרמ"בן והרמ"ה וכמ"ש ) 3
גם בדור ההוא היה ה"ר יהונתן דקונקא בר יעקב דקונקא והוא שאל שאלה מהרמ"ה על
ענין שהיו תובעים ממנו מסים וארנוניות וכתב פסק על זה דכיון שהיתה תורתו אומנותו
אלא שהיה מלוה ברבית לגוים כדי חיותו ופרנסתו שפטור לפרוע מסים וארנוניות ושלחו
להרמ"ה והרמ"ה כתב פסק והסכים עמו לפוטרו מכל מיני מסים כמ"ש כל זה בסוף ספר
הכלבו בכלל תשובות הגאונים שמביא שם וגם מביאו בקצור הרים אלאשקאר בתשובותיו
סימן י"ט .
וכתב בעל שלשלת הקבלה ג ) שבדור הזה ) היה החסיד והקדוש ר ' אמנון האשכנזי שקדש
עצמו על קדושת ה ' וכמו שהביא שם המעשה איך היה ואני הכותב זה לי ימים
רביס שכא לידי מחזור האשכנזים הארוך וקריתי בו סדר תפלות ימים נוראים וגם ראיתי
שם סגנון המעשה הזה שמביא אותו באורך אבל איני זוכר באיזה זמן היה אם בדור הזה
או יותר אחרון וכתוב שם שצוה ואמר שיוליכוהו ביום ראש השנה לבית הכנסת וישימו אותו
למעלה בתיבה במקום שמניחים הס"ת ואמר שם סדר קדושה ושם כתוב הסדר קדושה
שסדר ואמר על התיבה בפני כל הקהל וסדר הקדוש ' מתחיל ונתנה תוקף קדושת היום כי
הוא ( יום ) נורא ואיום ובו תנשא מלכותך ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת ומאריך שם
בדברים המכניעים את הלב ומשברים אותו ומביאים את האדם לשוב בתשובה לפניו ית ' .
ועוד פוטון המתחיל תא שמעה ) שמדבר [ מר"עה ) עם הש"ית ב"ה וי"א שאחר שנמר סדר
קדושה שתקן נסתלק מבין הקהל ונעלם מעיני הכל ולא ראוהו עוד כי מלאכי השרת הוליכוהו
לפני כסא הכבוד והוא מזומן לחיי העולם הבא במחיצת הרוגי מלכות עם ר"ע וחביריו
ולכן נהגו האשכנזים לומר סדר קדושה זה שתקן הרב ר ' אמנון החסיר והקדוש ואומרים
אותו ביום ראש השנה ויום הכפורים מפני שהוא יפה ונפלא מאד וגם כדי להזכיר זכות
·
הצדיק ההוא שנתקדש השם על ידו י )
וניל והרמ"ה הנשיא ל מ ן ה כ ה ן ר ה א ' ר ו נ ואחר הדור הזה של הרמב"ן והרא"ה דהיי
מטוליטולה והרב רבינו יונה מגירונדה ומהר"ם מרטנבורק ורבינו אביגדור הכהן
ורבינו חזקיהו) ורר"ק ורבינו יחיאל אביו של הרא"ש וכל סיעת הגדולים הללו שוכרנום קמו
תלמידיהם של אלו הרבנים ואלו הם ראשי הדור ההוא הרשב"א דהיינו רבינו שלמה בן
אברהם בן אדרת מברצלונא והוא תלמיד מובהק של הרמב"ן ושל רבינו יונה וכתב בתשובותיו
סי' תק"ן על הרמב"ן רבו וילדות היתה בי והעזתי פני בו ודנתי לפניו וכו ' וגם היה תלמיד
מה"ר יצחק בן אברהם וכ"כ בתשובותיו סי ' אלף י"א וז"ל וכבר היה המעשה בעיר ודנו לה
ב"ד ואחד מן הדיינים היה מורי הח' ר ' יצחק בר אברהם ז"ל ויש שאינם מקפידות ומניחות
) 6חוות סקרין יס סמקכל כל ' יסיניס נל לכל מרי היה כומן קריינס כדלקמן כ"ז ל ' לכל ניניקר קלנו נסנס יסין על
מסרי"ל כמו סמפרס נלולן נסק"ג ק"ק ק ' ו ' ( ח"ג ק ' י"ז וכול לקכמיס ת ' ו ' וכנ"ו סס .ג ) גס על זס קולק קרן
שס"ג ק"ק ל' ל"ל ( ק"ג ל ' כ"ד (כול לקכמיס ל ' י"ג ומסיק כדנרי יוקסין ול"כ " 3ל ססכי ל ' לסלון הכהן הוו .ג ) ג'ונ '
ד ) לפי מס סככל נספורי מינסס זס סלמל ל ' למכון לק פיוט ונתנה תוקף לר ' קלונימוס נר ' מפולס נר ' קלונימוס " 3ל
ססיס נדול ר ' נתן ניל סינרון וכנר קונל פיוט זה כל"ז ( סג"ל פ"ק דל"ס ) ועי ' קנקת ה ' • ) 5כרלס כסמונת יל
פיוט קל סווין וורי ועלול לר ' לפריס מכוכס וינול זס קנת לליס סל ' למכון קדמון מדור כמנין .ו) כמקנרת עמכולל
כמכס דוגמת ונתנה תוקף עי' קליינט 1843לענין ו ' ס ' ) 1 .ע"ל כ ' נ ' קנקס ט .
כב
1300 5060
ליורשין וכן ראיתי בהיותי בגירונדה למורי החכם הרמב"ן ז"ל ולחכם ר ' יונה וכעין מעשה
שלכם עכ"ד .ועוד מזכיר שם בתשובותיו לר"י בר אברהם בכמה מקומות והרשב"א היה
בקי בכל החכמות והרביץ תורה הרבה בישראל ועשה שטות על כל התלמוד ונדפסו ד '
שטות מהרמב"ם ) והרשב"א והם על מ' ברכות ומי גטין ומ ' בתרא ומ ' חולין וגם עשה
שו"ת עד אין חקר וכתב הרב מה"ר בצלאל אשכנזי ז"ל בתשובותיו סימן ל"ח וז"ל והנה
אנה ה ' לידי קרוב לאלפים תשובות להרשב"א ז"ל נוספות על אותם שנדפסו ומלבד המכונות
להרמב"ן ז"ל והמכונות להרמב"ן שהם מועטות בתכלית כמעט רובם אין להם הבנה כלל
הם אצלי מדוייקות ע"כ וגס אמר לי חכם אחד ז"ל כי הוא ראה שאלות מכתיבת יד ע"ש
הרשב"א והיה בהם סימן התשובה כמו ששת אלפים תשובות ויותר ) וגם עשה פירוש על
הגדות שבתלמוד ג ) וחבר ס ' תורת הבית הארוך וקצר בדיני אסור והיתר וס ' עבודת הקדש
וכתב בעל ס ' כפתור ופרח בדף ל"ב ע"ב שעיר ברצלונה היא ארץ אנדלוסי ) ובדף פ"ז ע"א
כתב על הרשב"א וגלילות זה הרב בארץ אנדלוס ע"ש .גם בזמן הרשב"א היו באשכנו
הרב ר ' שמחה בר מאיר וה"ר יצחק בן אליקים משטרוביטן והר' אברהם בר מאיר הכהן
וה"ר יעקב בר יצחק סנן לויה וה"ר אלעזר הלוי וה"ר ידידיה בר ישראל כדמוכח בתשובות
הרשב"א החדשות ):סי ' כ"ו וכ"ז וכ"ח וכ"ט ול ' ול"א וה"ר יונה בר יוסף שם בסי' רמ"ז
וה"ר שלמה צרפתי שם בסי ' רנ"ג ע"ש בס ' הנזכר וגם בתשובותיו מביא להרב ר ' דן האשכנזי
בסימן תקכ"ט ותק"ל ואלף רכ"ט וגם נזכר ה"ר דן בתשובות המיוחסות להרמב"ן סי' ר"ן ה"ר
נסים סי' רמ"ג ובמקומות אחרים ונראה שזהו רבינו נסים בעל הדרשות חבירו שהיה תלמיד
הרמב"ן ) וזה אינו רבינו נסים שפירש הלכות הריף כי הר"ן שפירש ההלכות היה יותר אחרון
ויתבאר לקמן במקומו וגם בזמנו היה ה"ר חיים אשכנזי בן הר ' יצחק אור זרוע מעיר ויינא
שם בסימן תרע"א וזהו מהר"ח שמביא בהגהות אשירי וכ"כ מהר"י סג"ל בתשובותיו סי ' קצ"ח
שמהר"ח הנזכר בהגהות אשירי הוא רבינו חיים אליעזר אור זרוע ע"ש וגם נזכר רבינו חיים
אור זרוע בתשובות מהר"י מינצי סימן י"ג ובתרומת הדשן סימן שמ"ב .
ודע לך שהרשב"א וכל בני ישיבתו החרימו שלא ילמדו בחכמות חצוניות מחכמות ארס"טו
וחביריו ובספרי הכמת יונית והחרם היה ביום שבת קדש בפ ' אלה הדברים שנת הס"ה
ליצירה ז ) וחתומים שם קרוב למי חכמים ובראש כלם היה הרשב"א ז"ל וגם בכללם חתום ה"ר יצחק
בר שלמה בר אברהם בן אדרת והוא בנו של הרשב"א וגם היה לו בן אחר ושמויהודה ) 6ככתוב
בתשובות המיוחסות להרמב"ן סי ' קמ"ח וכתוב שם כי אותה תשובה היתה אחרונה שאז היה הרב
חולה הרבה ובאותו שבוע נתבקש בישיבה של מעלה ואחרי זאת השאלה לא השיב לשום אדם .
ובזמן ההוא היה החכם המליץ הגדול הפילוסוף האלהי ה"ר ידעיה הפניני בר אברהם
בדרשי מארץ פרובנצא והוא השיב להרשב"א וכתב לו התנצלות גדול בלשון צח
ונקי עד מאד ברוב דברים נחמדים מזהב ומפז רב וכמו שיראה המעיין שם מתשו ' הרשב"א
הכל כתוב באורך בסימן תי"ו ותט"ו ותי"ו ותי"ו ותי"ח לשכך חמת הרשב"א ובית דינו אשר
התקצפו על יושבי ארץ פרובנצא וכמ"ש שם וזה הרב ר ' ידעיא הפניני חבר ספר בחינת
עולם מהלצות טובות ונכוחות בלשון חכמה ומוסר וקראו ספר הבדרשי ופירשו דבריו החכם
כה"ר משה בר שם טוב בן חביב הספרדי והחכם כה"ר יוסף פרנסיש ויש פירוש אחר מחכם
אחד ושמו ה"ר יצחק מונטישון כאשר כתוב שם בהקדמת החביב .גם בזמן הרשב"א היו
הרבנים הרב ר ' מרדכי קמחי וה"ר יצחק קמחי בנו וכמ"ש הרב מהר"י ז ' לב ז"ל בחלק א '
) 6מסרמ"כן כנ"ל וכוונתו על קלוסי וסניס נרכות קולין גטין עס קדוסי למ"כן נתכל סנדפסו ויכיליס יפין וינר
ומככו זה ככל כדפסו גס סטות לחכות לסרסנ"ס עי' פי"ג ק"ק ס ' י"ז .נ ) עי ' סר"ג סס ווינר לחכויס ס '
נ ' וכ"ו סס ויצור כרפסו מיס ליוורנו תקיפה ונקרלו חלק ה' · ג ) עי' נכותן לינ"י נרכות סי ' י"ג י"ד י"ט פין
וסלר מקומות ויני ' מחלף ק"ל ר ' חנף ל"ד .ד ) היינו לפי מנהג סופרי הינונייס שקורין כל לין ספלכינן נסס לכדלוס .
ה ) ר"ל המכונות תולדת ללס ליוורנו תי"ז .י ) ונפטר לפי יוחסין ( קנין נ ' ) כ"ס ולפי שס"ג ( ס"ק כ ' ו ') כ"ד לחלף הששי .
)1עי' מכקת קכלות ר ' ז"ל וקנ"ו ומ"ע ללק"ג ק"ק פ"ק ( לילן .ח ) עי' (ער לחכמיס י' ( "ל .
6
1300 5060
דף כ"ד ע"ב שמצא בקובץ של תשובות מרבני פרובנצא שהיו בזמנו של הרשב"א והיה
אחד מהם הרב ר ' יצחק קמחי שהיה מכבדו ומנשאו הרשב"א בתשובות שהשיב לו ומתוך
שאלותיו ניכר שהיה רב גדול ומעשה היה בימיהם וכו ' והרב ר ' מרדכי קמחי אביו של
הרב הנז' כתב וכו' ומהרב הזה ומכנו הרב הנזכר יש קובץ אחד מתשובות ומדבריהם ניכר
שהיו רבנים מובהקים גם מתוך השאלות שהיו שואלים להרשב"א ז"ל וכו' ע"ש ) 6וגם הרב
מה"ר בצלאל אשכנזי בתשובותיו סימן כ ' דף ס"ח כתב ומצאתי תשובות ישנות מרבני פרובנצא
וקטלוניא שהיו בזמנו של הרשב"א ז"ל ורבנים גדולים ומובהקים היו ובא מעשה גדול כיוצא
בוה לפניהם והתירוה בלא גט ומזכיר שם שמות הרבנים ההם הרב הגדול רבינו יצחק
פערצח מרנא ורבנא נר ישראל הרב ר ' מרדכי נ"ע ועוד מזכיר שם שמות רבנים גדולים אחרים
הרב ר ' מרדכי והרב ר ' מכיר בני ה"ר צמח ע"ש וגם בזמן ההוא היה ה"ר שם טוב פלט
ככתוב בתשובות המיוחסות להרמב"ן סימן קי"ז .
ומגדולי חביריו של הרשב"א היה הרא"ה דהיינו רבינו אהרן הלוי מטוליטולא שבא מברצלונא
לטוליטולא והוא בר יוסף הלוי בר בנבנשתי בר יוסף בר יצחק בר זרחיא בר שם
טוב הלוי כמ"ש בהקדם' בדק הבית שהשיג על הרשב"א חבירו על ספר תורת הבית הארוך
וזרחיא בר שם טוב שהזכיר שם אין זה בעל המאור כי הוא היה בן יצחק ואולי כלם היו
ממשפחה אחת ) 3ומשמרת הבית שבא להשיב על דברי בדק הבית הוא הרשב"א עצמו
שכתב והאריך לחזק דבריו מספרו תורת הבית ולשמור ביתו מן ההשגות שהשיג עליו הרא"ה
בבדק הבית וכ"כ בתשו' הרשב"א סימן רס"א וז"ל ומן הדומה לא ראית מה שכתבתי במקום
זה במשמרת הבית הנה הוא אתכם בעיר צא וראה מה שכתבתי שם על דבר זה משם
יתפשטו לפניך כל הקמטין וכל מה שתפס התופס עכ"ל והרא"ה היה מזרע נשיאים וגדולים
וכמ"ש בעל ס ' יוחסין ג ) והוא היה תלמיד מובהק של הרמב"ן והיה רב גדול וחבר שטות
על התלמוד וגם עשה ספר החנוך ד ) על הפרשיות ומונה כל המצות שיש בכל פרשה
ופרשה ובזמנו היה ה"ר פינחס הלוי אחיו של הרא"ה וה"ר יצחק הלוי בן אחיו של הרא"ה
ומביא אותם הרי"טבא בחדושיו על קדושין •
גם מתלמידי הרמב"ן וחביריו של הרשב"א היו הרב ר ' הושעיא ומביאו מהר"ם אלאשקאר
בתשובותיו סימן צ"ח ע"ש וגם הרב ר ' דוד בונפייר שמביא הר"ן בחדושיו על מסכת
סנהדרין מכתיבת יד וכמ"ש מהר"י מטראני בתשובותיו ח"א סימן קט"ו .
בזמן הרשב"א היו ה"ר אברהם מיימון וה"ר שלמה מיימון אחיו בני הנגיד רבינו דוד
מיימון בן בנו של הרמב"ם ה ) ·
ההוא היה הרב ר ' מנחם לבית מאיר בר ' שלמה שעשה שטות וחדושין על כל ובזמן
התלמוד וס ' מגן אבות ועוד חבר ס ' הבחירה וס ' קרית ספר על ענין כתיבת ספרים
ומזוזות והרב ר ' בצלאל אשכנזי בתשובותיו מביא ראיה לדבריו מכל חדושיו וכמו תפילין
המעיין שם וכתב בעל שלשלת הקבלהו ) בשם ספר שערי ציון כי ר ' מנחם בר ' שיראה
לבית מאיר חבר ספר הבחירה והוא חבור גדול על דרך הריף ובימיו שהיה שנת שלמה
חמשת אלפים וששים ושש היה גרוש צרפת וכו' ונמצא לפי דבריו שהמאירי היה בזמן
הרשב"א וכמש"ל
וגם בעל כפתור ופרח המכונה אישתורי בר ' משה הפרחי היה בזמן ההוא ז ) והנה ראיתי
להרב מהרדב"ז ז"ל בתשובותיו הנדפסות ק ) סימן ל"ט ) כתב שם שבעל כפתור ופרח
היה תלמידו של הרמב"ם .ואחר המחילה רבה מכבודו לא יתכן לומר כן כפי מה שנראה
דעתו לין כלן ספק סקול מיונלי ) 6עי' כ ' 6וואלף ק"ק ר ' חלף פ"ג ( ח"ג ד ' כ"ס .ג ) כס"ג ק"ק ל ' כ"ו שלפי
קל"ג ג ' · ) 7סר"ג ק"ק ל ' הלכיו של רו"ה ( סג"ל נסקדוות נדק סנית נר זרחית כי ינחק נו זרחיה ( נ"ע · ג )
ע"ל כן ל' .ו ) כ"ז נ ' סר"ג כ"ט ( פקפק נות ווניל ( מכות סכ"ו סמקנל ס ' המנון היה שנת י"ז ל fלף הספי · ) 5
עי' כוגן מסיבות ר"ג ד ' לונדון ק"ק מ ' ל' ): .סיינו סו"ת יו"נו ( תוקן ) סנדפסו ליוורנו קי"ג • ק ) ( סלל מקומות
ק"ג ל"ס ולילך וייס סנ"ו ( לילן ·
כג
1300 5060
מספרן שמביא להרשב"א שהיה שלשה דורות אחר הרמב"ם ושם בסוף פ ' נ"א נראה בפירוש
שהיה בזמן הרשב"א שהרי כתב שם גם אזכיר תאריך חרבן מקדש מעט והוא חרבן בתי
מדרשות ובתי כנסיות שבצרפת ובקצת פרובנצא בזמני ומן המערכה נסתי והוא בעונותינו
שנת חמשת אלפים וששים ושש והיה גם כן בחדש המוכן לפורענות הוא חדש אב
יום שני לחרבן בית קדשנו והוא עשרה באב והיה יום ששי ) 6והסי' א"ב הטומאה ויל"כו
בלא כח כלומר ביום ששי שנת ילכו לפ"ק הלכנו אי נמי ויגרשהו וילך ) 3ויהיה ביניהם
אלף רל"חג ) יחזירנו מהרה אל מלכותו המקודש מקבץ נדחי ישראל עכ"ל וכבר כתבנוד )
שהחרם שהחרימו הרשב"א ובית דינו לבל ילמדו חכמות חצוניות היה בשנת חמשת אלפים
וששים וחמש וכפי זה נמצא ודאי שהיה בזמן הרשב"א וכתב עוד שם בפ"ה כי בהיותו
במצרים שמע מפי ה"ר שמואל ז"ל אחד מבני בניו של הרמב"ם ז"ל שכשהרמב"ם ז"ל היה
חותם שמו באגרת שלוחה היה מסיים הכותב העובר בכל יום שלשה לאוין ( אני ) פלוניק )
אמרתי לו דרך חצי נחמה שמא הרב ז"ל היה מוכרח לעמוד שם שהרי היה רופא למלך
מצרים וכו' עכ"ד ושמא ה"ר שמואל שהזכיר שם הוא בנו של רבינו דוד נכדו של הרמב"ם
או בנו של ה"ר אברהם או של ה"ר שמואלי ) בנו של רבינו דוד וכתב עוד מהרדב"ז סי'
רי"ט שמ"ש בס ' כפתור ופרח בפ"ה ובמעשה שאירע סוף מחזור רס"ן מקהל גדול מהם )
שנתייהרו ביום אחד במצרים ע"י הנגיד רבינו אברהם וכו' והמחמיר תע"ב ע"כ וזה הנגיד
רבינו אברהם נראה לי שהוא בנו של הרמב"ם ז"ל ולא חשש וקבלם ע"כל וכן כתב בתשובה
אחרת שכתב בענין הקראין והובאה בחלק שלישי של מהרש"ך סי ' ט"ו ע"ש ואחר המחילה
רבה אי אפשר לומר כן ,שהרי זמן הרמב"ם היה במחזור ר"ס כמ"ש בהלכות קדוש החדש
פי"א יעו"ש שיש כמו ק"ל שנה עד סוף מחזור רס"ז לכן נראה שוה רבינו אברהם הנגיד
שמזכיר שם היינו רבינו אברהם בר מיימון בנו של הנגיד רבינו דוד שנו ' לעיל
גם בדור ההוא ק ) היה ה"ר שלמה בן בנו של רבינו שמשון בעל התוספות בעכו וגם ה"ר
שם טוב מליאון שחבר ספר המשקל וס ' משכן העדות וספרים אחרים וה"ר משה מליאון
שהיה שוכן באוילה וגם בדור ההוא היה רבינו גרשון חתנו של הרמב"ן והוא אביו של
הרלב"ג וכתב בספר יוחסין ט ) כי גם רבינו גרשון היה חכם כולל שעשה שער השמים וכתב
עוד כי הרב ר ' פרץ בר יחיאל מפריש נפטר שנת ס ' לפ"ק ונראה שאין זה רבינו פרץ בעל
התוס ' כי הוא היה יותר קדמון ) וכתב עוד שם כי נפטר רבינו מאיר מרטנבורק רבו של
הרא"ש בבית הסוהר שנת ס"ה לפ"ק יז ) ובשנת ס"ו היה גרוש גדול בצרפת בחרש אב יום
ששי עשרה בו ודבריו הרי הם מכוונים למ"ש בעל ס ' כפתור ופרח שכתבתי דבריו לעיל בסמוךים ) .
וכפי זה מ"ש בס ' תניא דף פ"ב בשם שבולי הלקט וז"ל ועל שאנו עסוקים בהל ' תענית
ובענין שריפת התורה נכתוב לזכרון מה שאירע בימינו על רוב עונותינו שנשרפה תורת
אלהים בשנת חמשת אלפים וארבע לבריאת העולם ביום ששי פי זאת חקת התורה
בעשרים ואחד קרנות מליאים מספרי תלמוד והלכות והגדות בצרפת כאשר שמענו לשמע
און וגם מהרבנים שהיו שם שמענו שעשו שאלת חלום לדעת אם גזרה היא מאת הבורא
והשיבו להם ודא גזרת אורייתא ופירושו ביום ששי זאת חקת התור ' היא גזרה עכ"ל נראה
שגזרה זו היתה קודם גרוש צרפת ששים ושתים שנה שהרי הגרוש היה בשנת ששים ושש
לפ"ק וגזרה רעה זו משריפת התורה היתה בשנת הארבע לפ"ק נמצא שגזרה זו היתה ששים
ושתים שנה קודם הגרוש אמנם מה שנראה לי הוא שיש שם בס ' תניא ובס ' שבולי לקט
טעות סופר וצריך להיות בשנת חמשת אלפים וששים ושש ושריפת התורה היתה
) 6וכ"כ נס ' מנחת קכלות ר ' קינ"ט ) 3 .סי ' זס סוכל ג"כ נסנט יסולס סמל כ"ל • ג ) ל"ל בין קולנן נית סכי
.ד ) כ"ג ל' ) 5 .היינו סס ססותס ( הלמ"נס ) ( תינת למרתי לו סוס לסון נינל כפתור ופרח " 3 ) ( .ל ובין גורס
סלות כדליני .כ"ג נ' · ז ) ר"ל מן סקלליס ויני ' מ"י לרק"ג ק"ג תק"טו • ק ) יוקסין קנ"ג ל ' ( צי' דיל רעליגיעזע
פלינול כו' לסלי"ו סכ " · ט ) סס • י ) ע"ל י"ז נ ' הנקה ט' וככר כתכתי ( י"ק נ ' קניה ט"ז) סר"ף נעל תנ'
סיס כן קליק · יל ) עי ' ילסט נספרו הגדול ק"ס קי"ק ( כ"ע · ) 3עי' הנקה לי ·
*6
1320 5080
בפרשת זאת חקת התורה בחדש תמוז ומיד בעשרה באב היה הגרוש ולא יתכן לומר ששריפת
התורה היתה בשנת חמשת אלפים וארבע וישבו שם ישראל אחר כך ששים ושתים
שנה שדבר זה אין הדעת סובלתו אלא ודאי כי הכל היה שריפת התורה והגרוש בשנה
אחת ובתוך ימים מועטים ,ויש שם בתאריך ההוא טעות סופר וכדאמרן ) 6
גם בדור ההוא [ היה ] המקובל רבינו מנחם מרקאנטי שחבר פי ' התורה ע"ד הקבלה וגם עשה
ספר פסקי דינים בדרך קצרה והם תר"א פסקים וספר טעמי המצות וכתב בעל שלשלת
הקבלה ג ) כי נפטר בשנת חמשת אלפים וחמשים ובדור ההוא של הרשב"א והר"אה
וה"ר מנחם לבית מאיר והר"ם מרקאנטי וכל סיעת הגדולים האלו שהזכרנו היה הרא"ש
דהיינו רבינו אשר בן הרב יחיאל ג ) אשכנזי וראיתי להרא"ש ז"ל בפסקיו וגם בתשובותיו
שכותב פעמים רבות וכתב זקני ראב"ן והנה כפי סדר הדורות שכתבתי לעיל שראב"ן היה
בזמן רשב"ם והיה חמיו של רבינו יואל הלוי וזקנו של ראבי"ה נמצא שהיה בזמן ראב"ן עד
הרא"ש כמו ד ' דורות ואולי שהיה זקנו של אביו או זקנו של אמו ולכך קורא אותו הרא"ש
ראב"ן זקניך ) ודע שהרא"ש בא בשנת הגרוש של צרפת שנת ס"וס ) לפ"ק מאשכנז לספרד
למדינת טוליטול ' וקבלוהו שם לרב ולראש ולקצין עליהם במתנות גדולות וטובות שהיג
נותני' לו מידי שנה בשנה והוא היה תלמיד מובהק מרבינו מאיר בר ברוך מרטנבורק הנקרא
מהר"ם מארץ אשכנז והרא"ש הרביץ תורה הרבה בישראל וכתב פסקים על התלמוד ע"ד שעשה
הרי"ף ) ותוס ' על התלמוד ע"ד התוס ' ונק ' תוספי הרא"ש ולא נדפסוז ) וס ' שו"ת קרוב לאלף
פסקים ודע שכל מקום שהרא"ש סותר דבריו ממה שכתב בפסקיו למה שכתב בתשובותיו
נקטינן כדברי פסקיו עיקר לפי שהיו באחרונה וכמ"ש הרב בעל הטורים בנו ז"ל בטח"ט
סוף סי ' ע"בח ) וכבר כתבתי אני הצעיר בפרט זה בס ' תשובותי בתשובה אחת מחלק אבן העזר
שלי אבל אין כאן מקומו והנה הרשב"א מביא להרא"ש סי ' שס"ו המתחיל תשובת שאלה
לאשכנז לרבי אשר בן הרב ר ' יחיאל בדיק לן מר בבכורות בפ ' יש בכור וכו' ובסי ' שס"ו
כתב עוד מורינו דנסתפק לו וכו' תשובה מה שכתב מורינו שפירשוה רבותינו וכו' וכן בסי'
תס"א לרב ר ' אשר האשכנוי וסי ' תס"ס ותס"ג ותס"ד ותס"ה ותס"ו תשובות שאלות ששלחו
זה אל זה וכן הרשב"א נזכר בתשובות הרא"ש בכלל ב ' סי ' י"ד וכלל ל"ה סי' ב ' וכלל ס"ח
סי' כ"ד וכלל פ"ה סי ' י ' וכפי הנראה כי הרשב"א היה יותר זקן מהרא"ש וכ"כ הרב מהר"ר
אהרן ששון ז"ל בתשובותיו סוף סי ' קצ"ג וז"ל וא"כ מעתה כ"ש שאי איפשר שיביא להרא"ש
בן ה"ר יחיאל ז"ל שהרי הרא"ש ז"ל היה קטן בזמן הרשב"א שהרי אע"פ שכשהשיב לו
הרשב"א בתשובותיו על שאלותיו כמו שהם כתובים בסימן תס"א כתב אליו הרשב"א [ מר ] מ"ט
הרשב"א היה גדול ממנו וזקן שהרי בעיקר השאלות האלו שהביאם הרא"ש בספרו ט ) ששאלם
מהרשב"א הנה כתב אליו תארים גדולים וכתב לו הרב הנכבד מורינו הרב שלמה וכו'
ובסוף שאלותיו כתב אנה מורי תרב ענותך כהלל כי איני באותה המדהי ) אך תורה היא
וצריך אני ללמוד כי אין שלחני להרצות מעותי וצוני לאחד מתלמידיך ומפיך אליו תקרא
ויחרט בעט סופר ושלום מורי ושלום תורתו וכחו יגדל לעד עד עולם וכו' עכ"ל וכתב הרא"ש
בפסקיו בפ"ק דע"ז דלדעת רש"י ז"ל שנת השמטה היתה שנת שבעים ושלש לאלף הששי
ולדעת רכינו יצחק היתה שנת שבעים וארבע לאלף הששייח ) ובתשובותיו כלל ד ' סימן
י' כתב שבשנת חמשת אלפים וע"ג לבריאת העולם היה עצירת גשמים בספרד ורצה
הרא"ש ז"ל שישאלו המטר עד חג השבועות ולא הודו לו כל חכמי הדור .
ל ) טיננת המקנר לינה טינה וגרסת ס ' שבלי הלקט על מכינה ינוודת יני ' וואלף ק"ג ד ' תתק"לן לוכן כול ליטינרטור
ליט ויני 'יחסי ח"ו לפ"ו ,ג ) כ"ט ל' וכ"ע (עי' קרייגנט 1845לט"נל ר ' סכ"ה .ג ) בן כרך לולי כן קין לליקיס כן
הרן יהודה ( חנני וכיון סי ' ה ' ) .ד ) י"ל י"ד ל ' ויפה כתן המחנל סל"ל שיהיה קרל"ס דור ונייני להלל"כן ולנרי
סר"ן ז"ל ל ' ט"ז ניני ,והנה לפי דינתי ר ' לליקיס סתול זקנו של ר ' יסילל לני סרל " ( :הנה :ג ' ) קול ר ' לליקיס
כוונס נס ' כליכן סי ' כ"ו ( ליניל י"ו ל ' הגהת י"ג ) והיה חתנו וח"כ הרס " :קול דור ססי לסרמ"כן וסול מכוון לסלל
קומניס וינור ססרי נתקנות סוף שו"ת מסר"ס ד ' פרלג ( ונסו"ת מסר"ס מיכן סי ' ק"ג ) משנת תת"קס נחנככל ליכו
מקוס כלליכן וזה כליס סל fל fהיה יבול בין החייס .ה ) לפי דינת קוס"ד ( .ח"ז סי ' ה ') היה זה כ"ג תמוז סכת
ס"ג ,י ) יי ' ס ' תקפו כהן להלן " :ן סי' מ"ו .ז ) וכוחנכו כרפס קנתס ליורם תז"לו .ק ) וכ"כ נ"י י"ד סי' סמ"ל ונ"ק
י"ד סי ' סל"ו ס"ק יו"ד .ט )כל נ ' סי ' י"ד ינד סי ' י"ט ,י ) כלותו שהמלה כ"ס נשות הכל"ס וכנ"ל .יל ) ע"ל כ"ס ל ' הגהה י"ג .
כר
1320 5080
גם בזמן ההוא היה רבינו מרדכי אשכנזי מאוסטרייך חנק ' מרדכי שחבר ספרו על ספר
הלכות הר"יף וכתב בעל שלשלת הקבלה ) 6שהוא ראה בדיני שחיטות ובריקו' שחבר
הוא בחרוז שקורא עצמו מרדכי בר הלל וכפי הנראה שהיה נכדו של ראב"ן ) שכ"כ בפ '
מצות חליצה וראב"ן זקני פסק דכי מעשינן בשביל אונס או חולי יש לה כתובה והיה חתנו
של רבינו יחיאל מפריש שכ"כ בעירובין פ ' חלון פעם אחת ראיתי בבית חמי ה"ר יחיאל
מפריש שערבו בבית מורי בע"ש וכו ' והיה גיסו של בעל הסמ"ק שכ"כ בפ ' כל שעה אמנם
גיסי הר"י מקורביל ז"ל כתב בס ' מצות קטן אשר יסד נ"ל לקיים המנהג ולאסור כל מיני
קטנית בפסח ולא מטעם חמוץ וכו ' וכ"כ בהקדמת ספר הסמ"ק שרבינו יצחק מקורביל בעל
הסמ"ק היה חתנו של הר"י מפריש וקראו אותו בעל החוטם לפי שהיו לו שערות על החוטם
לכך קראו אותו ה"ר יצחק מפריש בעל החוטם וגם נראה שהיה גיסו של בעל הג"מ שכ"כ
בהנ"ט בפ"ט מה ' אישות בהנה הגדולה המתחלת כאביי ולא כרבא כתוב בסוף ההגה והנה
לפני ניסי ה"ר מררכי בר הלל אירע מעשה כמו כך ג ) וכו' ודע לך שהרא"ש והרב המרדכיל )
והרב בעל הג"ט שלשתם היו חבירים ותלמידים מרבינו מאיר מרטנבורק וכן ראינו שהמרדכי
מביא תמיד תשובות מהר"ם מרטנבור ' בספרו כשם שמביא בעל הג'ם בהגהותיו .וכ"כ הרב
מהר"ל בן חביב בתשובותיו סי ' ק"ל דף ר"ב ע"ב וז"ל ומה שכתבת מאן נינהו הספרים הגהה
בעלמא אומר הלא אם קטון בעיניך בעל הנ"ט גדול הוא בעיני כל ישראל כי כפי מה
שקבלנו היה חבירו של המרדכי והרא"ש ושלשתם תלמידי מהר"ם אשר כל האשכנזי תמיד
פוסקים הלכה למעשה כמותו לגודל חכמתו והיותו אחרון וכו ' ע"כ ע"ש גם מתלמידי מהר"ם
וחבירו של אלו הרבנים היה ה"ר שמואל בר צדוק שחבר ס ' תשב"ץ ר"ל תשובות שמואל
בר צדוק ס ) והוא ספר פסקי דינין ומביא שם חדושין רבים בשם מהר"ם רבו ובס ' המרדכי
בפ' גיד הנשה נראה שהוא היה גם כן תלמיד מה"ר אפרים בר נתן ובעל ס ' יוחסין י) כתב
שהיה תלמיד מהר"ם מקוצי וכתב עוד שנפטר שנת ע' לפ"ק ויש אומרים שהמרדכי נהרג
על קדושת ה'ז ) וכבר כתבתי ק ) שבהיותי בירושלים תו"בב שמעתי מפי קצת חכמי העיר
שהיתה קבלה בידם מן הזקני ' שהרמב"ן והמרדכי ורבינו עובדיא מברטנורא שלשה גדולים
אלו הם קבורים תחת שפולי הר הזתים בסוף בית הקברות של ישראל והוא סמוך לכפר
אחר שיש שם שקורין עין שילואן והוא קרוב למעין מי השלוח וכתב עוד בס ' יוחסיןט ) כי
רבינו שמשון בר יצחק עשה ס ' כריתות ולפי דבריו נראה שרבינו שמשון מקינון בעל ס '
כריתות היה בזמן בעלי התוס ' דאין האמת כן שהרי לא הוזכר כלל בדברי התוס ' בכל
התלמוד לא הוא ולא שם אביו אבל ראיתי בשו"ת הרי"בש ז"ל בסימן קנ"ז שכתב וז"ל וגם
הודעתיך כי מורי הרב ר ' פרץ הכהן ז"ל לא היה כלל מדבר ולא מחשיב באותם הספירות
גם שמעתי מפיו שהרב ר' שמעון מקינון ז"ל שהיה רב גדול מכל בני דורו וגם אני .זכור
ממנו ואם לא ראיתיו בעיני והוא היה אומר אני מתפלל לדעת זה התינוק עכ"ד הכי מדבריו
אלה נראה שה"ר שמשון מקינון היה בזמן רבותיו של הרי"בש שהם הר"ן וה"ר פרץ הכהן ) .
וגם בזמן הרא"ש היה ה"ר יצחק בר ישראל בעל יסוד עולם יח ) ושער השמים וס ' המלואים יב )
שעשאם בשביל כבוד הרא"ש בטוליטולא שבקש ממנו שיחבר לו ספר בתכונה וכפי סדר
הדורות נראה שכדור ההוא היה ה"ר נחמן בן בנו של רבינו חיים הכהן שיסד ספר הנחמני
ומביא אותו הרב מהר"י קולון בשרש קמ"ט ע"ש וכתב בעל ס' יוחסין יג ) כי הרא"ה נפטר
בטוליטולא בשנת י"ניד ) לפרט אחר האלף החמישי והרשב"א נפטר בשנת שבעים
והרא"ש נפטר בשנת פ"ח טו ) לפ"ק •
) 6כ"ו ( '6סי"ג ק"ק ל ' ל"ס מסכיס ויני' נסמין · ג ) גס כלן " 3ע כלניניל כ"ג נ ' קנקס ר ' • ג ) נ"ע לי לסון
זק מנעל הג"ת עכמו • ד ) והנה ידוע כס ' סמרדכי מנומנס מלל וסוכל סלולות סוכות ממכו כפוסקיס יי ' מסר"יק
סלס מ"ז וכ ' ( סס ס ' פ"ד ( מרדכי הגדול ) ס' פ"ק ( מלדכי סלרון ) ( ס כ"ק ( מרדכי הגדול מלסטריין ) ועי ' נ"י ל"ק
ו) קל"ג ל' · ז ) כעיל כייננערן ( ויני ' ס"ס כפ"נ · ה ) וי"ל סמינין וי"ל סמסון ווקו עיקר סר"ג ק"ק ס ' י"ו
ילסט ק"ן ינ"ו ) וזה כללה יותר ממס סמניל נסמין נסס זקכי ילוסליס · ק ) לעיל י"ט ל' מלות פלין לסמן כ"כ
על סמוינות כלנה .ט ) קל"ג ל' .י ) שה"ג ק"ק פ ' ט"ו מסכיס וי"ל י"ק נ ' .יל ) עי' לריענט 1845למנ"ל ר ' תל"ג .
יג ) שס"ג ס"ק כ' כ"ט ,יג ) וח"כ מן הדין היה להכינו נלול סקולס ולנות כללה נוכרי המקנל .יד ) "3ל כ"ג וכ"ל ניוקסין .
טו ) ניקלות לילס ללין וניוקסין קס"ג נ ' פ"ק וסול סכום •
1330 5090
ואחרי הדור זה של הרשב"א והרא"ה והרא"ש והמרדכי ובעל הנ"ט וכל סיעת הגדולים
האלו שכתבנו קמו תלמידיהם של אלו הרבנים ואלו הם ראשי הדור ההוא הרי"טבא
דהיינו רבינו יום טוב בר אברהם ) 6שעשה שטות וחדושין על כמה מסכתות והמה בכתובים
מכתיבת יד שלא עלו על הדפוס רק שטת מ ' קדושין ) 3והנה משם יראה המעיין גודל
חכמתו ופלפולו והיה תלמיד מובהק מרבינו אהרן הלוי כדמוכח שם בשטתו על מ ' קדושין
וגם היה תלמיד מהרשב"א וכמ"ש בתשובת הרי"טבא עצמו שמביא הרב ב"י בח"מ סימן
רמ"ג שכתב שם ולזה הסכימו שני רבותי הרא"ה והרשב"א וכן נראה בדעת הרמב"ם וכו ' ע"ש .
גם הרב בעל מגדול עוז היה חבירו של הרי"טבא והיה תלמידו של הרשב"א כמו שאומר
שם בספרו במקומות רבים ובסוף פ"ג מה ' תפילין כתב וכן נהגו רבותי האחרוני ' נ"ע
שלמרוני חכמה הרשב"א ורייבט מפי הרב החסיד ר"י בן הראב"ד ז"ל וע"פ רבינו הגדול
הרמב"ןג ) ז"ל ע"כ וריבט שהזכיר שם היינו רבינו יוסף בר טוביה והנה יש לנו ספק בשם
הרב זה בעל מגדול עוז יש אומרים שנקרא גם כן הרי"טבא רבינו יום טוב בר אברהם
כשם הרי"טבא שעשה שטה על מ ' קדושין וכן יש בקצת נסחאות מספרי הרמב"ם שכתוב
שהרי"טבא חבר מגדול עוז ויש מקצת נסחאות מספרי הרמב"ם שכתוב שמגדול עוז חברו
רבינו שם טוב בן אברהם בן גאון ספרדי וכן נראה האמת מפני שהוא אומר בקצת מקומות
שחבר ספר וקראו כתר שם טוב שזה מורה היות שמן רבינו שם טוב ונראה שזהו שהזכיר
הרי"בש בסימן קנ"ז שכתב שם וכ"כ בפי ' ר ' שם טוב בן גאון ז"ל בתחלת באורו לסודות
הרמב"ם ו ) ומשם מורה שרבינו שם טוב זה היה מקובל ויודע גדול בחכמת הקבלה נוסף
על בקיאותו הגדול שהיה בקי בתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי ותוספות ומדרשות וכמו שמוכח
שם בס ' מגדל עוז שהיה הכל ערוך לפניו כמו שלחן ערוך ולפי דעתי שזהו רבינו שם טוב
שסדר וידוי הגדול שאנו אומרים בחזרת מוסף של יום הכפורים שכתוב במחזורים שסדרן
רבינו שם טוב בן ארדוטיאל ס) ז"ל .
ם בדור ההוא ) היה רבינו בחיי בר אשר מסרקוסטא אשר בספרד שחבר ספר גדול פי '
על התור ' וספר כד הקמח ז ) והיה תלמידו של הרשב"א וכבר הזכרתי לעיל לרבינו בחיי
הראשון שהוא רבינו בחיי הדיין בן בקודה הספרדי שחבר ס' חובת הלבבות בדור הר"יף
שהוא מקומו גם בדור ההוא היה ה"ר אברהם בן אסמעאל תלמיד הרשב"א והוא היה רבן
של רבינו ירוחם ק ) וגם ה"ר יהושע בן שועיב תלמיד הרשב"א שחבר ס ' פי ' על התורה ט )
וגם ה"ר חיים בר שמואל בר דודי ) מטוליטולא יס ) תלמיד הרשב"א שחבר ס ' צרור החיים
וס ' צרור הכסף וגם רבינו דוד הכהן ורבינו חזקיה מוירצבורק שהיו תלמידי הרשב"א ונרי
שוהו רבינו דוד הכהן שמביא רבינו ירוחם בספרו חדושים רבים משמו וכתב בעל שלשלת
הקבלה יג ) כי בדור ההוא היה רבינו שלמה בר יוסף בן עמיאל ראש ישיבה בטוליטולא
וכתב מהר"ם אלאשקר בתשובותיו סי ' כ"ז דף נ"ה שרבינו שלמה עמיאל הוא תלמיד
הרשב"א וכתב מהר"י קולון בשרש קפ"ז כי ה"ר משה מצורך כתב הגהות גדולות על ספר
הסמ"קיג ) ואולי היה בזמן הרשב"א או בזמן הזהיד )
ובדור ההוא היה גם רל"בג דהיינו רבינו לוי בן גרשון נכדו של הרמ"בן בן בתו והוא עשה
פי ' על כל המקרא וחמש מגילו' והיה חכם גדול בחכמת הפילוסופיה וכמו שנראה
מס' מלחמות ה ' שעשה וכתב שם בסוף ספר מלחמות ה ' שהספר ההוא השלימו בשנת
חמשת אלפים ושמנים ותשע לבריאת העולם ובסוף שמואל כתב והיתה השלמתו בר"ח אדר
ל ) ע"ל כ"י נ ' הנקה ג ' ) 3 .ועל קיוס ככל כדפסו קלוסיו על רוב מסכתות .ג ) ע"ל כ"ס נ ' .ד ) סלמ"כן כנ"ל
כלן דנרי סמפרס ל ' שס טוב בן גלון יופי קרסנ"ל ז"ל נפילוס סולות קתולס סחנר סלמ"כן ו"ל מניף לחכמה
והול לכלי נכ"י ע"כ ( כס קרלכי כ"ר יחיאל מיכל וקס ) וע"ע לריענט 1845לטנ"ל ד ' קנ"ה .ה ) קול וידוי המתחיל
כניסין נכלותי בחורותי סל קילס וכו' וקול פיוט כסמל לסשכיל ולונס דנרי סמקנל " 3ע .י ) פי ' סר"ג ק"ק נ ' נ ' ( כס
כ"ל הנ"ל ול"כ מקומו קרוי גדול קרסנ"ל .ז ) לעיל י' ל ' הנקה ק ' העירותי על סתירת דנרי סממני וסלכריו כלן
עיקר .ח ) עי ' שו"ת ר"ת לללסקי סי ' ל"ט ,ט ) עי' די רוססי נירן מויין ומבני משפחתו קונלו גס לקמן ל"ו נ ' .
י ) יוקסין קל"ג ' 6ונסק"ג ק"ק ק ' י ' קרלו ר ' קייס נר דוד וע"ל כ"ק ל' .יל ) ניוקסין ליתל וסולילה וכן עיקר ·
יג ) כ"ו ל ' · יג ) ו"ל מסר"יק נ ' קס"ס כתב סגלון כר"י מקורביל ומכילי נסמ"ק מכולן ינ"כ ועי' סוס פ"ס וייל לוין נודעת ,
יד ) ממסל"יק ס ' קס"ט מוכק שקיק תלמיד ר"י מקורביל ול"כ קול גדול וס"כל
כה
1330 5090
א ' שנת פ"ט ) 6לפרט האלף הששי וגם אביו ה"ר גרשון היה חכם כמו בן וכבר כתבתיו
לעיל בדור הקודם לזה ג ) ורל"בג היה זקנו של ה"ר שמעון בר צמח דוראן אבי אמו ג)
גם בדור ההוא היה ה"ר עובדיא בר דוד בר עובדיה שעשה פי ' על ה ' קדוש החדש מהרמבם
וכמו שנראה שם מפירושו שכתב בסוף פרק י"ב וז"ל וכן אם תרצה לעשות לך עיקר וכו'
כבר עשינו העיקר לתחלת ליל ג ' שיומו א ' לחדש ניסן משנה ט ' ממחזור רס"ט שהיא הק"א
ליצירה ע"ש ונ"ל שהרב הזה עצמו הוא המפרש שפי ' ה ' יסודי התורה להרמ"בם ז"לל) •
גם בדור ההוא היו בניו של הר"אש וכלם היו תלמידיו וכפי הקדמת ס ' צידה לדרך היו
לו לה"ראש שמנה בנים זכרים הרב ר 'יחיאל .ה"ר שלמה ) החסיד ומשתדל במצות
ובגמילות חסדים .רבינו יעקב בעל הטורים י ) רבינו יהודה ) .ה"ר אליקים ח) .ה"ר משה .
ה"ר אלעזר .ה"ר שמעוןט ) וכלם היו חכמים גדולים והגדול שבהם וחכם גדול מכלם היה
רבינו יחיאל והרבה שאלות היה שואל מאביו וכט"ש בתשובות הר"אש אביו וכפי הנראה
שכתב ספרים מפני שמצינו כמה פעמים שכותב הרב בעל הטורים ז"ל כתב אחי הרב ר '
יחיאל ז"ל וכתב שם בהקדמת ספר צידה לדרך שנפטר בחיי אביו וגם ה"ר שלמה החסיד
נפטר בחור ורבינו יעקב בעל הטורי' היה שלישי וכבר ניכר ונודע חכמתו ותורתו מספר
הארבעה טורים שחבר ונתפשט בכל העולם וזכה שכמה רבנים גדולים עשו פירושים וחבורים
על ספרו וממנו יצאה הוראה גדולה לכל העולם שהועיל תועלת גדולה בכל תפוצות גולת
אריאל כמו שהוא מפורס ' וידוע לכל העולם וגם עשה רמזים ופרפראות על המקראי) וגם
חבר רמזים על פסקי הרא"ש אביו והם קצור פסקי הר"אש שנדפסו בצד פסקי הר"אש והרי
לך מה שכתב הרב מה"רר בצלאל אשכנזי בתשובותיו סי ' כ"ב דף ע"ו ומיהו מצאתי ברמוי
הר"אש ז"ל אשר חבר בנו הר"י בעל הטורים והוא כמו השלחן ערוך אשר קצר מה'רי קארו
ܕܪ כן קצר הר"י בעל הטורים לכל פסקי אביו ז"ל ותשובותיו וקצור הפסקים נמצא ברפוס
אבל לא קצור התשובות ואצלי נמצא כל הרמזים כתיבת יד על הקלף ישן ממאתים שנה וכו' עכ"ד
וכפי הנראה כי רבינו יעקב בעל הטורים היה עניים ) שכן כתב בתחלת הלכות שבת סי'
רמ"ב וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני א"א ז"ל כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו
מספיק לי וצריך אני לאחרי ' אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו ולא השיבני דבר ברור
אח"כ מצאתי בפרקי אבות לר"שי שפירש וכו' ע"ש והרב בעל הטורים מביא לדודו בט"אח
סי ' מ"ט כתב דודי הרב ר ' חיים ז"ל כל דבר שרגיל ושגור בפי כל אין בו משום דברים
שבכתב אי אתה רשאי לאמרם על פה ואולי זהו ה"ר חיים מטוליטולא שחבר ס ' צרור חיים
וצרור הכסף שזכרנו לעילים ) .אח"כ ראיתי לבעל ס ' יוחסין שכתב שה"ר חיים זה היה
אחיו של הר"אש ורבו ונפטר שנת ע"ד לפ"ק ואם תרצה לידע זמנו של בעל הטורים הרי
כתב בסוף הלכות ראש חדש והדמיון בזה רצינו לידע שנת חמשת אלפים ומאה לבריאת
העולם באיזה מחזור הוא וכו ' ע"ש ובט'חט סי ' ס"ז כתב ששנת השמטה לדעת ר"י היתה
בשנת פ"ח לפ"ק ולרש"י היתה בשנת פ"ז לפ"ק יג ) גם רבינו ,יהודה בן הר"אש אחיו היה
חכם גדול והוא חבר ספרים והשיב תשובות יד ) רבות לשואלים ממנו כי הוא נשאר לרב
על כסא אביו מטוליטולה ואחיו בעל הטורים מזכיר אותו בטא"ח בה ' ר"ח סי ' תי"ז שכ"כ
שם ושמעתי מאחי ה"ר יאודה טעם לדבר וכו' ע"ש גם הרב ב"י מביא הרבה חדושין משמו
בכמה מקומות מספרו בית יוסף וכמו שכבר נודע למעיינין וכתב בעל ס ' יוחסין שה"ר יהוד '
היה חתנו של רבינו יעקב טו ) בעל הטורי ' אחיו ובשע' הגזרה קדשו את השם בטוליטולא
) 6כ"ס ככ"ל וכ"ס סוף סמואל ( שנת פ"ט ל"ל היתה מינונית .ג ) כ"ג ל' .ג ) וכ"כ יוחסין קל"ג נ ' וכן כרלס ותסינן
ק"ק סי ' קל"ד ולולי כוונת הסגיס סס נס כולס .ו ) וכ"כ נס"ק כ"ק נ ' ולל ידעתי טינס לזס נרול • ) 5יני' לנכי
זכרון סי ' ג' וט ' .ו ) סס סי ' ו ' וכ"ו .ז ) יני' דף זה כ"כ קנתה ל ' .ק ) עי' ל"ז סי' מ"ל .ט ) סס .י ) קול פי '
ל תורה דון גימטריחות ורמזיס סכודע מקיס מלו ופירוסו כסנס כלפס מקרוב .יל ) ל"ז סי ' ז ' ,יג ) כ"ונ' קנתה י '•
נ ע ה
יג ) נטול ד ' נילין כתוך סלפי פיר"שי קול שנת פ"ט ונסחתכו עיקר ע"ל כ"ג נ ' יד ) מיס לליתי לכי סמגיס ככ"י
כ " ל
זס ימיס לל ככיר וסס כעת כלוקספורד ,טו ) קנ"ג נ ' ( מל"ז סי' ג' וה ' מוכק סנסל תחלק נס ר ' יסיל ולק נס
ר ' שלמס לסין ·
1233 5090
הוא ואשתו ובניו וחמותו והרגו זה לזה והם מזומנים לחיי ע"הב ) 6וכתב עוד בעל ס ' יוחסין
שבזמן ה"ר יהודה בן הר"אש היה ה"ר יוסף ז ' ניקטליא בעל הנסים ובודאי שוהו הרב
המקובל הר יוסף ז ' ניקטליא בן אברהם גיקטליא ממדינת שאלה אשר בקצה קשטיליא
והוא חבר בחכמת הקבלה ספר שערי אורה וספר שערי צדק וספר שער השמים ופי ' מרכבת
יחזקאל וגם חבר ס ' גנת אגוזן ) בסודות נפלאים ושם אומר בהקדמתו כי בהיותו בן כ"ו
שנה חבר הספר ההוא והוא ספר עמוק מאד ומשם נודע כמה היה כחו גדול בחכמת
הקבלה .ולפי דעתי נראה לי שהמחבר ספר הכלבוג ) היה בדור הזה בזמן בניו של הר"אש
לפי שמביא שם להר"אש בספרו ואינו מזכיר כלל לרבינו יעקב בעל הטורים ושמעתי אומרים
שאשה חכמה חברה ספר זה אבל אין דעתי נוטה לזה מפני שחכמת הספר ההוא אינו
מדעת אשה אלא מדעת איש חכם גדול ורב מובהק ומחמת ענוה יתירה שהיה בו לא רצה
להזכיר ולפרסם שמו בתוך הספר ונ"ל ראיה לזה מפני שבסי' ר ' בברכת ברוך שאמר אומר
ב ' פעמים ואני הכותב מצאתי וכו' •
גם בדור ההוא היה רבינו ירוחם בר ' משולם בארץ פרובינצאה שחבר ספר אדם וחוה וספר
מישרים והוא היה תלמידו של הרא"ש ושל הר' אברהם בן אסמעאל וכ"כ הוא בהקדמת
ס ' מישרים שלמד לפני הר"אש וכתב עוד ובעבור שמצאתי בקצת פסקי הר"אש אשר הגיעו
לידי בכל הלכה והלכה מספר אותיות בכל מסכת ' ומסכתא ושמעתי שבנו החכם ר ' יעקב
נר"ו עשאס וכו ' גם בדור ההו' היו ה"ר יששכ ' הלוי בר יקותיאל תלמיד הר"אש שחבר קצור
התרומ ' וה"ר שלמ ' ז ' טורא ' תלמיד הרש"בא וגם ה"ר יום טוב אשבילי ל ) היה בזמן הזה
ומביאו הר"ן בתשוכותיו וי"א שחבר ספ ' חוקות הדייני' גם בזמן ההוא היה ה"ר נחמיא
תלמיד הר"אש ומביאו הר"ם אלאשקר בתשובותיו סי ' י"ט שכתב שם וכ"כ ה"ר נחמיא ז"ל
בתשוב ' שאלה וו"ל כאשר הזמן טלטלני טוליטול שאלוני הר ' ר ' יעקב והרב ר ' יהודה
.
אחיו בני הרב הגדול מורי הראש קהל שעושים תקנה וכולי ע"ש
גם בזמן ההוא היה ה"ר יצחק כן לטף ) 5הספרדי שהיה חכם כולל בחכמת הפלוסופי
ובקבלה וחבר ספרים רבים בענין החכמות וכבר כתב ה"ר יהודה חייט בהקדמתו לספר
מערכת האלהית ומפני שראיתי בגליל הזה נשתטהו ספרי קבלה המבלבלים הדעת הנקי
ראיתי להזהירך על הספרים אשר מהם תשמור רגליך מנתיבתם ולהעמידך על אשר תשלח
בהם ידך ה"ה החכם האלהי ר ' יצחק ז ' לטף ז"ל אשר חבר ספר שער השמים והעולם וצרור
המור וס ' גנזי המלך דבריו בהם יקרים מפנינים אבל בדברי הנוגעים לחכמת הקבלה רגלו
אחד מבפנים ורגלו אחד מבחוץ ולכן קצהו תראה וכלולא תראה וכו ' עכ"ל וגם הרי"בש בתשובותיו
סי ' קנ"ז כתב וז"ל והספר ההוא אשר אמרת שהוא לחכם ר ' יצחק ו ' לטף קראו צורת העולם
הנה הוא אצלי ובו ז'ך פרקים וכן ספר אחר קראו לו צרור המור ובו י"א פרקים וענין הספר
הזה מענין הספר הקודם עוד ספר אחר קטן מחזיק מאה עלים קראו לו רב פעלים לפי
שהוא מדבר במינים רבים וזה לא חלקו לפרקים כי אם למאמרים והם פ"ח מאמרים
עוד לו פי' קהלת והוא פי ' נאה ע"ד הפשט נוטה אל המושכל והחכמה הטבעיית עוד
הספר הגדול והנאה שבספריו קראו שער השמים והוא כעין מורה הנבוכים חלקו לר ' שערים
השער הא ' יש בו כ"ח פרקים .השער הבי יש בו כ"ה פרקים .השער הג ' יש בו י"ב
פרקים .השער הד ' יש בו י"ו פרקים והספר הזה הוא נכבד מאד ומדבר בו כפי המושכל
והחקירה הפילוסופית אבל מבטל דעותיהם במה שהם כנגד תורתינו כי החכם הזה נראה
שראה הרבה בפילוסופיא והיה עם זה תוריי וחסיד וכ"כ בו טעמי המצות וכו ' עכ"ל .
) 6נל"ז ד ' ט ' הנרי ק ' קוכיס וסר"ל סוס ככר ר ' יסולס כן קלל"ס ססיס כזמן סרי"נס נסמונת היוחסין על גזרת
קנ"ס ( וכולת היניר המקני נעלמו לקמן כ"ז ל ' ) וניוקסין ( מ"ז ל ' קל"ג נ ' וקל"ג נ ') יש סתירות סנופיס .וגס לקמן
כ"ז נ ' טעה המקני כמו כלן .ג ) עי' לרייכט 1845ל"נל ד ' ק"ן סי"ג ק"ק פ ' ל ' ווינר לחכויס ג ' ג' .ג ) עי'
סריג ק"ק מ ' ל"ג וכ ' ו' • ד ) קול קרייטנה דליניל כ"ד נ ' כמי שהוכיס נסק"ג ק"ק י' ל"ג ופשוט סנס לסנילי רול
ה ) לטיף כנ"ל עיי שנתנגחטט 1844סי' ל"ט ועי ' כוכן כמסעות ר"ג קין לס"ו ושו"ת יכין ונעז ועיר סכיליס
סי' פ"ז . ' ל ל מ ל מ י ל ו כ ' ס ל ו ש ו ר י פ כ ו ט ל ק ס ו מ ה ד ו ה י ' ר ( ק מ"ק סי ' קל"
כן
1330 5090
וגם בימים ההם [ היה ] הר"ן ב"ר ראובן בר נסים גירונדי מגליל ברצלונה שעשה פירוש על ה '
הרי"ף ושמעתי אומרי' מפי מגידי אמת שהר"ן עשה פירוש על כל ספר הרי"ף בכללו
אלא שהמסכתות שלא נדפסו פירושם ) 6עשה עליהם פירוש בעל נמקי יוסף ) 3ועוד הר"ן
חבר שטות וחרושין על התלמוד כמו שמוכיח בפירושו להלכות שאומר כמה פעמים כאשר
כתבתי בחדושי ועיין במ"ש בחדושי וכיוצא בזה ג ) ועוד חבר ס ' שו"ת קטן הכמות ורב האיכות
והיו לו ב ' בנים חכמים ושמם דון חסדאי ודון ראובן ,כדמוכח בתשו ' הרי"בש בסוף סימן
שפ"ח שכתב שם להר"ן ז"ל אל הנשיאים האצילים אלופי ושועי מליצי רעי החכמים בניך
דון חסדאי [ נרו ודון ראובן נו"ו והנה לא נודע לנו בברור על הר"ן תלמיד של מי הוא
וראיתי בס ' שלשלת הקבלה ) שכתב שהיה תלמיד רבינו יונה והרמב"ן וגם נמצא במדרש
הרשב"א אבל לדידי לא יתכן לומר כן בשום אופן כלל מפני כי מזמן הרמב"ן עד זמן הר"ן
עברו יותר ממאה שנה שהרי בתשובות הר"ן סי ' ל ' נשאל על ענין קדושין שהיו בזמן מאה
ותשע ליצירה ועוד בסי ' ע"ז נשאל מהרי"בש תלמידו כמ"ש בתשובותיו סי' שפ"ב על ענין
גט חליצה שהיה כתוב בשנת חמשת אלפים ומאה וארבע לבריאת העול ' והיה חסר
בן תיבת שלשים אם הוא כשר או פסול הרי שאותה שאלה שנשאל עליה היתה בשנת
הקליד ליצירה והרמב"ן נכנס בירושלים שנת הכ"ו וכמו שהוכחתי לעיל ):וגם זמן זה
של הר"ן הוא אחר פטירת הרשב"א ס"ד שנה שהרי כבר כתבתי לעילי ) שהרשב"א נפטר
בשנת חמשת אלפים ושבעים ועוד שהר"ן בתשובותיו סי' נ"ח וסי ' ע"ו מביא תשובת
הרא"ש וגם בפירושו לה' הר"יף מזכיר להרא"ש בקצת מקומות ומהם בריש פ ' הגוזל עצים )
ע"ש וכבר כתבנו לעיל ) שהרא"ש נפטר אחר פטירת הרשב"א ח"י שנה וכיון שכן דברי
בעל שלשלת הקבלה לא צדקו בזה כלל אבל מה שנ"ל קצת הוא שהר"ן היה תלמיד מהרב
ר ' פרץ הכהן שהרי בתשובותיו סימן מ"ג כתב ולא כל הימנו לשוויי נפשיה רשע כדברי
מורינו הרב הכהן הגדול נר"ו ועוד כתב שם זה אשר כתבתי לכבוד הרב הגדול ר ' פרץ
הכהן נר"ו ועוד באותן פסק עצמו קורא אותו מורינו וגם רבינו כמה פעמים וכמו שיראה
המעיין שם .
גם בזמן ההוא היה הרב דון וידאל די טולושא מקאטלוניאט ) שעשה ס ' מגיד משנה פי '
על הרמב"ם וכתב הרב מהר"י קארו ז"ל בהקדמת ס ' כסף משנה ששמע שזה הרב
בעל מ"מ היה חבירו של רבינו נסים בר ראובן שפירש רב אלפס ע'ש במקומו והנה כפי
הנראה מדבריו של בעל מ"ט שעשה פי ' על כל ספר הרמב"ם בכללו אלא שמחמת צרות
הגלות והשמדות נאבר הרוב ממנו ולא נמצא רק מעט ממנו והוא מה שעלה לדפוס בלבדי)
וגם זה הרב דון וידאל בעל מ"מ לא נודע תלמיד של מי הוא ודע שהוא מביא להרא"ש
בפ ' י"ב מה ' שכנים והרי"בש ז"ל מזכירן .להרב בעל מ"ט בתשובותיו בסוף סי' ר"ן ובסי'
שפ"ח ומשם נראה שנפטר קודם הר"ן שכ"כ הרי"בש לחרין גם הרב אנוידאל דטולושה ז"ל
נטה לזה בספרו ואתה מורינו לעולם תחיה כתבת שיש לחוש לדברי הרמב"ן ז"ל וגם בזמן
ההוא היה הרב ר ' מתתיה היצהריים ) שעשה ספרים ודרשות והוא פי ' האלפא ביתא יב )
ונדפס בסוף .מדרש תהלים כנודעיג ) .
הרב ר ' דוד בן יוסף אבודרהם הספרדי שעשה פי ' התפלות והיה ובזמן ההוא היה יד )
יעקב בעל הטורים וגם הרב ר ' יצחק מדורא בן רבינו מאיר מדורא תלמיד מרבינו
מדיני אסור והיתר וגם ה"ר מנחם בן זרח צרפתי בן הר ' אהרן טו ) שחבר ס ' שערי דורא
והיה תלמיד מהר ' יאורה בן הרא"ש וגם היה תלמיד מהר"ר יהושע שחבר ס ' צידה לדרך
ל ) הלשון ליכו מכוון פנימי הנ"י לס כרפס סר"ן וינוד סנס סכ"י ינסה פירוס על כל קרין וכן היניי נסר"ג ס"ק י ' ל"ג .
ג ) ע"ל כ"ז ל' הנקה ג' :ג) כני כדפסו מקלוסיו יי' סי"ג ס"ק כ ' ז' .ד ) כ"ז ל' .י ) י"ט ל ' ) ( .כ"ו • ' 6
ז ) שס"ג ח"ח י ' ל"ג מפקפק נוי סילי פי' קמי ליכי לקיין יק ליין כ"י ונ"ס נוות סיסין הוותנו על ס"ק יפה
הסיג • ח ) כ"ו . '6ט ) טולוסל מקלילוכיה לחפוקי טולוס סנפרווכלה עי' וינו לחכוזיס ו' ד' .י ) נס נוס נלקי לנרי
הרוחני יני ' סי"ג ח"ל ו ' נ ' .יח ) יי ' סנט יסולי סול ו ' ונ"ע • יג ) הינו תהליס קי"ט ,יג ) מדפוס וכיניס ט"ו
יד ) מסלר סינגול כלו ככל סקיס שנת ק"ק .טו ) יני' יוקסין קל"ג נ ' וכלככי זכרון כי ' י ' פנות סוס לן ק"ק דלק
כס ' יוקסין .
7
1370 5130
בן שועיב וגם בזמן ההוא היה ה"ר יצחק שפורט חכם כולל ופילוסוף אשר חבר ספרים
רבים וגם בזמן ההוא היה הרב ר ' חסדאי קרקש * ) רב מובהק שעשה ס ' אור ה ' וקראו חלק
איג ) וכפי הנראה שהיה שם כנויו עמשאי שכ"כ בהקדמתו אני חסראי בר אברהם בר
חסדאי בר יהודה בר חסדאי בר יהודה עמשאיג )
ואחר הדור הזה של הרי"טבא והרב בעל מגדול עוז ובניו של הרא"ש רבינו יחיאל ורבינו
יעקב בעל הטורי ' ורבינו ,יהודה הקדוש ורבינו ירוחם בר משולם והרב ר ' פרץ
הכהן ורבינו נסים והרב דון וידאל די טולושא בעל מ"ט והר"ד אבודרהם וכל שאר הרבנים
שוכרנו קמו תלמידיהם ואלו הם ראשי הדור ההוא הרי"בש והיינו רבינו יצחק בר ששת
ברפת שכך קורא לו הר"ן בתשובה ששלח לו והוא בסוף סימן ש"ע מתשובות הרי"בש והוא
היה תלמידו של הר"ן וגם של רבינו פרץ הכהן וכמ"ש בכמה מקומות מתשובותיו וגם נראה
שהיה תלמיד מהרב ר ' חסדאי קרשקש שכ"כ בסי ' קפ"ו וש"ע ומורי החכם הגדול ר ' חסדאי
קרשקש דל בפסקיו בנטין הכריע כדברי ר"ת ז"ל וכפי הנראה כי ה"ר פרץ הכהן נפטר
קודם הר"ן שכ"כ הרי"כש בסי ' שפ"ט כי מעיד אני ( עלי ) על רבותי הר ' פרץ הכהן ז"ל וה"ר
רבינו נסים נר"ו שמעולם לא הניחו שינתן נט זולתי בפניהם לפי שרוב מצויין אבל נטין
אינם מומחין ולא בקיאים בדקדוקי הנט ולפי מה שכתבתי לעיל שהר"ן היה תלמידו של
רבינו פרץ שהיה רבו של רבו וזהו הטעם שהקדים רבינו פרץ להר"ן באמרו רבותי הר ' פרץ
והר"ן ודע שהריבש לקחוהו בסרקוסטא לרב ולקצין עליהם ,כמ"ש בסי ' שפ"ח וסי ' שפ"ב
ואח"כ מחמת הפרות והשמדות שהיו בשנת קנ"א לפ"ק בקטלוניא וקשטיליא וארנון ונהרגו
כמה חכמים ובפרט הקדוש רבינו יהודה בן הרא"שד ) והר ' יצחק ז ' שושן ואו באו בשני
קנ"ה ) לערי אפריקא שהם ערי המערב הרי"בש והר' מיימון בן סעדיא הנגא"רי) והרב ר '
שמעון דוראן וכמ"ש בס ' יוחסין ) ומחביריו של הרי"בש היו בניו של הר"ן החכמים דון
חסדאי ודון ראובן וידוע הוא שהרי"בש היה רב גדול ומובהק כמו שמוכיח מתוך דברי
תשובותיו גם מתוך דברי תשובותיו משמע שהיה בקי גדול גם בשאר החכמות נוסף על
חכמתו בתלמוד ופוסקים .
והר שמעון דוראן הנקי הרשב"ץ ומכונה הרב ר ' דוראן היה כמו תלמיד חבר של הרי"בש
וכ"כ הוא עצמו במקום אחד איני זוכר אן היתה ילדותי כי העותי פני ברבינו יצחק
בר ששת והוא היה חכם גדול ורב מובהק וחבר ס' שו"ת גדול הנקי תשב"ץ ר"ל תשובת
שמעון בר צמח ולא באו בדפוס ) וגם ס ' מגן אבות וס ' אוהב משפט פי ' איוב ופי' אזהרות
הנקרא זוהר הרקיע וכתב שם בסוף ספר זוהר הרקיע והיתה השלמתו בעיר אלגזאייר היא
עיר גרותינו שנת הקע"ו ליצירה וכתב בס ' יוחסיןט ) שחבר עוד י"ד ספרים קטנים וחדושין )
ופיוטים יח ) ודרשות והוא היה בן בתו של רלב"ניג ) והיה לו בן חכם גדול ושמו הר ' שלמה
בן הרשב"ץ וכתב בס ' יוחסין שהוא עשה תקון סופרים ומלחמת מצוהיג ) וה"ר יוסף בן
ומרון היה תלמירו של הר ' שלמה בן הרשב"ץ ) וכמ"ש .בטא"ה דף קצ"ג ע"א טו) בבית
יוסף וגם בתשובות הרב המבי"ט בח"א סימן י"ג ע"ש וכתב עוד הרב המבי"ט בתשובותיו
בחלק שני סי ' פ"ג ודף קכ"ה טז ) כי בנו של הר ' שלמה בן הרשב"ץ נקרא צמחי ) וכ"כ
הרב מהר"י בירב בתשובותיו סי ' ט"ל וו"ל אבל כתב הר ' צמח בן בנו של הרב דוראן ז"ל
ו"ל אחר כמה משא ומתן שהשיב בתשובה אחת וכו' ע"ש וכ"כ הרב"י ז"ל בטא"ח סוף סי '
שכ"ד כתב שם מ"כ בתשובה בשם רבינו מותר להאכיל בשבת תולעת המשי שהרי מזונותיו
עליך ולא אפשר [בהשטה ] וכן מצאתי עוד בתשובת הר ' צמח בר שלמה בר שמעון ז"ל
ל ) " 3ל קרסקס ועי' לוכן מ"י לרקין ק"ו י"ל לרייכט 1844לטנ ' סי' מ"ו ) 3 .חלק נ ' כקיל המנחת ק ' וקול
כמכל כ"י כווין .ג ) יי' כונן כור ליטירטור סנ"ט ,ד ) י"ל כ"ה נ ' הנקה ח ' ,ה ) מ"ס נתקלות תסנין כרלס סנל סס סכת קניה
( סי ' ינ"ל לדו"ס לסלין כינלי ) .י) שו"ת רינ"ס סי ' קמ"ו וסלר מקומות ,ז ) קל"ו ל' .ק ) כרפס למסטררס קנ"ק
ט ) קל"ו ל' .י ) יגי ' מסיכן סוף ס"ג שמונה הוקני ענין כל חבוריו ,יח ) עי' לרייכט 1844תנ"ס ויני ' ק"מ פ"ה .
יג ) י"ל כ"ה ח ' הנהת נ' .יג ) כנר סכווול הירונימוס ינסלו כסלו קליס (דנרי רס"ס ) ויני ' לריענט 1842ד ' מתייג
ונקוגן ויכוחיס .יד ) וכ ' :לקין ל"ו , ' 6טו ) סי' קמ"ד :טו) ע"ל ל"ז ל ' הנקה ק ' .י ) נכי קרסינס ר ' שמעון ור '
כמס חכרו שו"ת יכין ונעו שנדפסו ליוורנו תקמ"ג ·.
1390 5150
להתיר דהני תולעי לא גריעי מאווזים ותרנגולים וכו ' והנה שמענו מפי מגידי אמת כי עדין
בזמנינו זה יש באחת מערי הערב זרע מן המשפחה הקדושה הזו של הרב דוראן והם חכמים
ודיינים בישראל ) 6וכתב בס ' יוחסין ) 3שבזמן הרייבש וה"ר שב"ץ היה הרב הגדול על כל
קשטיליא ושמו דון מאיר אלגואדיש והיה תלמיד מהיר יאודה בן הרא"ש והיה רופא המלך
והעתיק ספר המדות ללשון הקדש וכפי הנראה מסדר הדורות כי בימים ההם היה הרב רי
יוסף חביבא ג ) ספרדי ממשפחת בן חביב והוא בעל נמקי יוסף ולא נודע בברור תלמיד של
מי הוא אך במ ' בתרא פ' גט פשוט אומר ומורי הרים נר"ו ולא אתפרש מי הוא וגם משמע
שם שרבו הר"ם היה תלמידו של הרי' טבא וכן מצינו שתמיד מביא בפירושו דברי הרי"טבא
ואבא לרמוז הרבנים שהיו בזמן הרי"בש .הר ' דוראן שהיה בר פלונתיה הוכירור ) בתשובותיו
סי' ק"א .הר ' ישעיה בר אבא מריה ) בסי' קצ"ג ורי"ב ורס"ח ורע"א .ה"ר בנימן לפפא בסי '
קצ"ח • הר ' שם טוב שפרוטי) בסי ' ר"י ושאר מקומות .הר ' מנחם הארוך בר חיים בסיי
רכ"ט ושאר מקומות .הר ' יהודה בר אשר סי' ר"ס ורע"ג ורפ"ה ורצ"א וכפי המובן אינו
רבינו יאודה בן הרא"ש כי לא היה בזמנו אלא בדור שלפניו ועוד שבסי ' ר"ס כתב לו
הרי"כש אשר כתכת כי הרא"ש ז"ל כתב בפ"ק דנטין וכו' ומכאן אתה למד שאינו בנו של
הרא"ש ז) .דון יוסף בן שושן ) חכם וחסיד ופילוסוף ומקובל בסי ' קנ"ז .הר ' חסדאי קרשקאש
בסי' קפ"ו ורס"ט וש"ע .הר ' יוחנן כן הר ' מתתיא בסי' רס'ח ושאר מקומות .מהרים הלוי
אשכנוי מופלג בחכמה ובזקנה סי ' רע"א הרב רבינו נסים רבו בסי' שפ " :ושפ"ח וש"ע .
הר ' חסדאי בר שלמה בסי' שע"ב ט ) ושאר מקומות דון קרשקש ברפת אחיו של הריבש
בסימן שפ"זי ) .ניצקי ) וידאל די טולושא בסי ' תע"ג ונראה שהוא בנו של בעל מ"ט וגם
מוכיר לאביו ג ) בסוף סימן ר"ן ובסימן שפ"ח .הר ' עמרם בן מרואס צרפתי בקצת מקומות .
גם בזמן ההוא היה הר ' מאיר בן אלטבייג ) שחבר ספר שבילי אמונה והוא היה נכדו של
הרא"ש וכמ"ש שם בספרו כמה פעמים ועיין שם בדף ק'יל ) •
גם בזמן ההוא היה הרב רב שם טוב בן שם טוב ראש ישיבה ומקובל וכתב בס' שבט
יהודה בשמר מ"ח כתוב מכתיבת יד החכם החסיד ר ' שם טוב בן שם טוב טופס לשון
זה בשנת מאה וחמשים לאלף הששי בספרד בימי המלך דון אנריקי בהיותו נער קמו
עמים רבים להוציא את ישראל מכלל הדת והציקום והכום מכה רבה ועצומה לא נשמעה
כמותה מיום שרבו ישראל לשערי העמים ומרוב הצרות והיסורין יצאו עם רב מספרד מכללי
דת מרע"ה ובפרט קהל גדול קהל שיבילייא רובם המירו את כבודם וקהל קורדובא וקרחל
אסינא וכל האנדלוזיאה וערים גדולות אחרות וכו' ע"ש וזה הרב ר ' שם טוב חבר ס ' אמונות
ודבר דברים קשים נגד הרמב"ם ז"ל ועל כל דבריו השיב והשיג עליהם הרב מהר"ם אלאשקר
ז"ל בתשובותיו סימן קי"ז וכתב עליו מרורות כאשר יראה המעיין שם בספרו וכתב בעל ספי
יוחסין כי זה הרב שם טוב בן שם טוב נפטר בשנת ק"ץ והיה לו בן חכם גדול ושמו הרי
יוסף בן שם טוב וחבר ספר וקראו עין הקורא וכמ"ש הר"ם אלאשקאר בסימן קי"ז דף קפ"ה
ע"ב וכתב בספר יוחסין שהר ' יוסף בן שם טוב עשה פי ' המורה ופי' המדות ולא צדק
בזה שהרי פי ' ס ' המורה לא עשאו הר' יוסף בן שם טוב אלא בנו של הר ' יוסף שהוא
החכם הר' שם טוב בר יוסף וכ"כ בפתיחתו לספר המורה אמר שם טוב בן לאדוני החכם
הר ' יוסף בן כבוד החכם השלם החסיד ר ' שם טוב בן שם טוב תנצ"בה למה שראיתי
ספר מורה נבוכים גדול המעלה והתועלת וכו' עיין שם טו ) •
( ) 6נס 6חר זמן המתני כמוכס נתקלות תסנין (שו"ת וסנ"ס (שו"ת ימין ונינו .ג ) קל"ד ל ' .ג) ע"ל כ"ו ל ' הנקה
ל ' ) 7 .נקנת מקומות ( שו"ת הרי"נ :כרין סה סל וסנין יי' ס ' ל"ס ס ' ס"ק ק"י קפיל לוין סנסוף ימי' סלק
קליינס לת עכמו מן קלנכות וסן קרסנין יל כסלו ,י ) י"ל כ"ל נ ' קנתס ל ' .י ) יי' לוכן ג"פ ת ' .ז) ע"ל כ"ס
נ ' קנית ל ' .ח ) יי' כ"ק ק"ז י"ן .ט ) ויני' סי' כפ"ס .י) ונס נסי' ס ' וכן לקין קווכר סי' ר"ן וכן ככו סי' ס"ט .
ל ) סס זה כונס נס סי' רפין וכרית סקול קליר לכינסק .יג ) ר"ל לניגל ( " ת עכמו ,יג ) " 3ל חנוני כן מוכס מרקסי
קרוזיס נכיר סנסוף ההקדמה .יד ) לפי ר ' ריוול די טרינטל ( סס קולס לסרק"ס נסס וקנו ,טו) עי' לרייכט 1840לט"כל
סי ' י"ג ופרקי כפון משנת תר"ק ד ' מ"ו ומסכת מרין ר ' פ"ק •
*7
1410 5170
גם בזמן ההוא היה הרב ר ' יוסף אלבו מעיר שוריאה שחבר ס ' העיקרים ובתב בעל ס '
יוחסין שחברו בשנת קפ"ה אך בהקדמת ספרו וגם בסוף הספר לא הזכיר כלל באיזה
זמן חברו והוא היה תלמיד מה"ר חסדאי קרשקש וכמ"ש בפרק כ'ו ממאמר ראשון עיין שם .
וגם בומן הזה היה הר' מרדכי נתן שחכר ס ' יאיר נתיב הנקרא בלשון לעז קונקורדנשש ) 6
והתחיל לעשותו בשנת חמשת אלפים קצ"ח כמ"ש שם בראש הספר וגם הר ' יצחק
נתן שעשה פתיחה גדולה וטובה לס ' הנו ' וכמו שיראה המעיין שם וכתב בס ' יוחסין ) 3כי
בזמן ההוא היה גם הרב דון אברהם בנבנשת והחזיק תורה הרבה ולומדיה והגין לישראל
מכמה שמדות ובנו ר ' יוסף ובני בניו כלם מחזיקים ישיבות .
ואחר זמן כל אלו הרבנים הנזכרים היה הרב הגדול שנקרא גאון בקשטיליא מהר"ר יצחק
.קנפטון בן הרב מהר"ר יעקב קנפנטון והוא עשה ספר דרכי הגמ ' וכתב בספר
יוחסין שנפטר שנת רכ"ג וכתב עוד שהוא ראה אותו ופניו כפני שכינה וכתב הרב"י ז"ל
בטי"ד סי' רע"ה וכן מצאתי כתוב בבאור א"ח להר"י ז ' חביב ז"ל שנודע לו שסופר אחר
מומחה שהיה סופר על פי הרב הגדול החסיד הר ' יצחק קנפנטון ז"ל היה נוהג לעשות כן .
גם בימים ההם היה במדינת זכש"ן הרמב"ם דהיינו רבינו מנחם מירזבורק ומהר"י וויל
בתשובותיו סי ' קל"ג מספר שם בשכח תורתו וחכמתו וכתב שחבר ספר גדול מדינים
ופסקים ושם בסוף ס ' מהר"י וויל נדפסו קצת רמזים מנמקי רבינו מנחם מירובורק וכמו
שיראה הרואה שם ובזמן הזה היו באשכנז הרב מה"ר יעקב מולין ) והר ' אהרן והרב ר '
ישראל אשכנזי מאוסטרייך הנקרא בין האשכנזים הרב ר ' ישראל איסרלן שחבר ס ' תרומת
הרשן ופסקים וכתבים וביאורים על דברי רש"י על התורה ד ) וכפי הנראה מדברי פסקיו
וכתביו שהיה תלמיד מהרב ר ' אהרן שנהרג ומזכיר אותו שם בסי ' ס'ה ושם בסי ' י"א
משמע שהיה בזמן הרכ"ו ליצירה וגם באותם הימים היו הרב ר' יעקב הלוי הנקרא מהר"י
סגן לויה ):שחכר ס ' שו"ת והוא היה בנו של מהר"ם סג"ל וגם הרב ר ' משה לוי מינצי
והוא ג"כ חבר ס ' שו"ת והרב ר ' יעקב וויל שחבר ספר שו"ת ודיני שחיטות ובדיקות והרב
ר ' ישראל ברונא וזה הרב ר ' ישראל ברונא חבר ס' גדול משו"ת ולא נדפסו וגם הרב ר '
יעקב מרגליתי ) והר ' ר ' יהודה לוי מינצי שחבר ס ' שו"ת והרב בעל תרומת הדשן מזכיר
קצת מרבנים אלו בספרו .הר' משה לוי מינצי בקצת מקומות וגם מהר"י סג"ל בתשובותיו
סי' ע"ח וקצ"ח מביא שם להר"י בעל תרומת הדשן וכן מהר"י ווי"ל מביא להר"י בעל תרומת
הדשן בתשובותיו סי ' כ"ז וקל"ח וקמח וקין וקס"ד ושם בתשובות מהר"י וויל נראה שרבו
היה מהר' :מולין ז ) וגם שם בתשובותיו מביא לה"ר יעקב מרגלית וכן הר"ם לוי מינצי מביא
להר ' בעל תרומת הדשן בתשובותיו סימן י"ב ול"ד ול"ה וס"ג וגם מביא להר"י מינצי בסי'
י"ג וע"ח וע"ט וק"י וגם מביא ( להר"י) למהר"י קולון בסי ' מ"ב גם בזמן אלו הרבנים האשכנזים
הנזכרים היה ה"ר ישעיה ) הלוי בר יוסף הלוי ,מארץ תלמסאן והיה תלמיד של הר ' יעקב
אשכנזי והוא חבר ס ' הליכות עולם בענייני כללי התלמוד ומחמת הגרושין והשמדות ברח
מארץ תלמסאן והלך לו לעיר טוליטולה בשנת הרכ"ו ליצירה וכמו שמבואר כל זה שם
בהקדמת ספרו הליכות עולם אשר לו גם בזמן ההוא היה ה ' יוסף חיון מלישבונה שחבר
ס' מילי דאבות פי ' על מסכת אבות ושם כתוב שחברו בשנת הר"ל ליצירה ועוד עשה פי '
על נביאים וכתובים מהם ברפוס ומהם מכתיבת יד גם בזמן ההוא היה הר ' יעקב ברוך
) 6מקנל סקונקורדלכן קל ר ' ינחק נתן ויני ' כוגן כ"ע לרס"ג מ"ד י"ו ומ"ע לר " ? ק"ן קיי · ) 3קל"ד ל ' ·
) 7עי' לוכן כול ליטרקטור ק"ק · ) 5קול ר' יינקב מולין ולייל קול מכרי" ,ככולע יני' ג ) עי' קנתה ה'
ז ) עי' סי' ט ' וסקל סי"ג ס"ק י' ל"ו לסמן כ"ס נ' טער יוך הממני • י ) יי' כונן כור ליטערלטול ק"ו קנקה
מקוריות וינ"ל כ"ס נ ' הנקה ( ' ) P .ישועה כנ"ל
כח
1460 5220
לינדא אשכנזי בן הר ' יאודה לינדא שחבר ס ' האגור מפסקי דינים וכתב בעל שלשלת
הקבלה ) 6שחברו באטליא בעיר פוייא שנת הרים ליצירה גם בזמן ההוא היה הרב יואל
מן שועיב שהיה מרביץ תורה בארגון אשר במלכות ספרד וחבר ס' עולת שבת דרושים
על התורה וכתוב בתחלת ספרו שהיה בשנת הרכ'ט ליצירה וגם חבר ס ' פי ' איוב וקראו
עץ משפט וגם ביאור מגלת איכה וכתוב שם שהיה תושב עיר תטילא אשר ממלכות
נבארה וכתוב עוד שם שחבר הספר ההוא בשנת הרמ"ה ליצירה וחבר עוד פי' על ס'
תהילים בעיר הטילא בשנת הרמ'ט ליצירה ·
.
כל אלו הרבנים שזכרנו היו בזמן הר"י קנפנטון הנז"ל והרב הזה הרביץ תורה הרבה
בישראל וכתב בעל ס ' יוחסין ) 3כי מגדולי תלמידיו היו הרב ר ' יצחק דיליאון מלומד
בנסים ולבו כלב האריה נגד אובי ה ' ומת בן ע ' שנה והיה שכלו שכל אלהי וכתב הרב
מהר"י בן חביב ז"ל והביא דבריו הרב"י ז"ל בטא"ח סי ' כ"ז וז"ל שמעתי שהיו נוהגים כן
במאמר ארי הגדול הרב ר ' יצחק דיליאון ז"ל וכן נוהגים עתה ואין ספק שהיה מדקדק בזה
כדי לקיים דברי הגאין וכו ' עוד כתב הרב שם בסי ' ל"ב דף כ"ט וז"ל וכתב הר ' אברהם
חסאן הסופר ז"ל שהרב הגדול מורינו כמהר"י דיליאון ז"ל בהסכמת חכמי דורו פסל כל
( אלו ) התפילין שהיו בספרד וכו' ועוד נזכר מהר"י די ליאון שם בבית יוסף סי ' תקפ"א
שכתב ומצאתי כתוב בשם רבינו הגדול מהר"י די ליאון ז"ל שהטעם מפני שבאותה פרשה
הביא נ' עניינים סוכה וחנינה ולולב וכו' ועוד נזכר הרב מהר"י די ליאון בטי"ד סי ' ס"ד
דף נ"א ע"ב בב"י ונ"ל שספר אחר שנקרא מגילת אסתר והוא על י"ד שרשים שכתב הרמב"ם
על מנין המצות והוא מתוקן בפלפול גדול ועצום חברו הרב זה וכן כתוב בתחלת הספר
חברו הנאון איש האלהים הרב הקדוש כמהר"י די ליאון כן להחכם השלם הרב המובהק
כמה"ר אליעזר בר שלמה ספרדי ו ' צור ז"ל וכ"כ הוא בהקדמתו שם ע"שג ) וכתב בעל ס '
יוחסיןד ) שהשני מתלמידיו של מהר"י קנפנטון היה הרב ר ' יצחק אבוהבה ) חכם וחסיד
חריף ומחודד ואומר שם שמהר"י אבוהב היה רבו ונפטר בפורטוגאל שנת הרנ"ג שבעה
חדשים אחר הגירוש וחיה ס ' שנה והג ' מתלמידיו של מהר"י קנפנטון היה ר ' שמואל ואלנסי
בר אוריין ובר אבהן ומת קודם הגירוש וחיה כ"ג שנה ) ומ"ש שהיה בר אבהן ובר אוריין
היינו מפני שאביו היה חרב ר ' אברהם ואלנסי הנז' בטא"ח בב"י סימן קמ"א ע"ש והרב
ר ' יצחק אבוהב חבר ס ' מנורת המאור מהגדות בכל התלמוד ומשאר מדרשות מאת רז"ל
וחבר עוד ב' ספרים מדינים והלכות על התלמוד האחד קראו ארון העדות והאחד קראו
שלחן הפנים כאשר כל זה מבואר שם בהקדמת ס ' מנורת המאור וכפי הנראה ששני ספרים
אלו לא נדפסו ועוד עשה ביאור על פרש"יז ) על התורה והוא בדפוס וגם עשה באור על
טא"ח וכמ"ש הרב"י ז"ל בהקדמתו שבא לידו באור רוב ס ' א"ח לרבינו הגדול כמה"ר יצחק
אבוהב ז"ל והרב"י מביא דבריו שם בא"ח בהרבה מקומות כנודע למעיינים ק ) ובזמן הר"י
אבוהב היה ה"ר משה אלפרנ'ניט ) וכמ"ש הרב המבי"ט בתשובותיו ח"ב דף קכ"ז וסי ' כ"חי)
סברת החכם השלם ה"ר משה אלפרנגי ששלח להרב ר' יצחק אבוהב ז"ל וכו ' ומביא שם ג"כ
תשובת מהר"י אבוהב אליו ע"ש והרב מהר"י אבוהב היה השוב ויקר מאד בעיני מלך
פורטוגאל מפני גודל חכמתו וכמ"ש הרב מהר"י מטראני ז"ל בתשובותיו בח"ב ח ' י"ד סי '
י"ו וז"ל ואמרו על הרב מהר"י אבוהב ז"ל שהיתה עינו אחת סמויה שהיה מלך פורטוגאל
אומר ב ' עינים יש לי במלכותי שאין בכל העולם ערוך להם עין נשר פורטוגאל
ועינו של רבי פעם אחד היה בהלך בדרך בשדה וישב לו הרב על שן סלע אחד וב '
נכבדים ישבו אחד מימין ואחד משמאל והיה בחור אחד תלמידו עומד לפניהם והרב ז"ל
) 7קל"ד ל' וכ ' • ) 5פי' . כטוב טינס ל) כ"ט לי • ג ) קל"ו לי • ג ) פי' סר"ג ק"ג * מי שחולק עליו
ולפ"ז ולנ"ט • ( ) ע"ל ל"ק נ ' • ז ) זק ממולגיל לי עוכולל לנוקן ( סקול ויוכלי קלכיו של ר"י לכוקן ) לפ"ו
· ט ) לולי
י' מ"ד ועי' ועל לסכניס י ' ט"ז ליכו רק קול פירוט על רמב"ן על התורה .ק ) וכלקו קל"ן סר"ן ק"ק
קורות סס זה כמו צרפתי .י ) ל"ל כ"ק ( כמכי"ט כרפס כטינות כ"ס •
1460 5220
ואמר ליה אמור אתה הרב אל התלמיד בדיחא דעתיה והיו מדברים בדברי צחות ופנה
א"ל תן לי רשות שאשב א"ל שב ישב על האבן ואמר על אבן אחת שבעה עינים אמר
הרב תהני ליה צחותיה שאם לא כן אפקרותא היא וכו' עכ"ל
ובזמן הזה היה הרב מהרי"קו והיינו הרב ר ' יוסף קולון צרפתי בן הרב ר ' שלמה קולון
שהרי בשרש קנ"ז מביא שם שנשאל על גט אחד שנתן בשנת הרל"א לפ"ק והנה
לא נתברר מקום דירתו באיזה מקום היה ) אבל אני הכותב בהיותי בעיר מולדתי שאלוניקי
בא ת"ח אחד מתושבי מנטובא לדור בעיר שאלוניקי והיינו לומדים יחד אני והוא ס' מורה
נבוכים וחכמת הדקדוק ובתוך הדברים ספר לי ואמר כי הרב מהר"י ,קולון ז"ל היה דירתו
בעיר מנטובה וכן משמע ממש בשרש קצ"ב ע"ש וכן ראיתי כס ' שלשלת הקבלה ) שכתב
כי ר ' יהודה הנקרא מסיר ליאון היה במנטובה והבר ס ' נופת צופים והיה בר פלוגתיה
דמהר"י קולון ונחלקו הקהל עד שהדוכס של מנטובא נייש שניהם מהעיר וזה הרב מסיר
די ליאון היה לו בן ושמו הר ' מסיר דוד שחבר ס ' תהלה לדוד והנה ממ"ש בשרש קפאג )
משמע שהיה מרביץ תורה בלומברדיאה דהיינו במלכות ליאון ) וכפי הנראה מספרו ה ) כי
אבין מה"ר שלמה קולון היה חכם גדול שהרי במקומות רבים מתשובותיו מביא כמה חדושים
גדולים מדברי אביו ובשורש קס"ג משמע שהיה תלמיד מהרב מהר"י מולין י ) ע"ש .ודע
שמלבד התשובות שנדפסו גם עשה עוד תשובות רבות אלא שלא באו בדפוס וע"ש בסוף
המפתחות ; .
ואלה שמות הרבנים אשר היה בזמן מהר"י קולון שהיו שולחים אליו שאלותיהם והוא היה
משיב להם ולא אכתוב רק הגדולים והמפורסמים שבהם .הר ' אהרן בשרש אי
ושאר מקומות .הר ' אשר המכונה ענשכן שרש ה ' ולידו ) .הר' שמואל מודיינא בקצת בקומות .
הר ' יעקב מיישטרן י ) שרש י"ט וכ ' וסוף שורש ק"ס .הר' שמעון הכהן שרש כ"א ושאר
מקומות .הרים סנן לויה שרש כ"ה ושאר מקומות .הר' יעקב מרגלית שרש כ'ו ושאר
מקומות .הר' אברהם שרש כ"ח וק"א וקכ"א .הר ' עובדיא מברטנורה שרש ע ' ושם נראה
שהיה תלמידו שכ"כ שם וכן פסקתי לו כבר זה ימים [רבים כאשר כתבתי אל ידיד נפשי החי
הר ' עובדיה מברטנורא ט ) " .צו הר ' מסיר ליאון שרש פ"ח וקנ"ד .הר ' יצחק אליבורנה שרש
קי"ז .הר ' יעקב לוי שרש קכ"ב וקס"ח ונראה שזהו מהר"י סגל מרגליתי ) .הר ' יצחק שטיין
והר ' אהרן פפאנהיים שרש קסטי ) וזה הרב ר ' יצחק שטיין עשה הגהות על ספר הסמ"ג
כנודע • הר' ישראל ברונא שרש ק"ע .הר ' יצחק שטיין שרש ק"ע ושם בשרש ק"ע משמע
שבזמנו נפטרו מהר"י איסרלן מאושטרייך בעל תרומת הדשן ומהר"י וויל ע"ש .הר ' אברהם
בר יחיאל שרש קע"ה .הר' מרדכי נתןיג ) שרש קפ"ב ונראה שזהו בעל ספר יאיר נתיב
הנקרא קורקודאנשש .הר ' אשר הכהן .וה"ר שמעון הכהן וה"ר יוסף הלוי שרש ק'ץ •
ובזמן ההוא של מהר"י קולין ז"ל היה בקושטנדינא הרב הזקן ה"ר משה קפסלי שהיה רך
מהרומנטיש אשר היו תושבי העיר מקדמת דנא בזמן היונים והוא היה דן את כל
בני העיר בהורמנא דמלכא המלך התוגר וחכמי העיר שהיו בדורו כלם היו כפופים אליו
מחמת אימת מלכות ולא היה להם כח ויכולת בידם לדבר בפניו על איזה ענין או איזה
דין שהיה דן ולא היה מהכשר בעיניהם אשר על כן כתבו תרעומת אל הרב מהר"י קולון
על ענין זה שיוכיחהו על פניו על דיניו ועל דבריו וכן עשה הרב מהרי"קו ושלח לו כתבים
מתוכחות מגולות וגדולות ומרורות רעות ודברים קשים כגידין וכמ"ש שם בשרש פ"ג ופ"ד
ד ) לא ידעתי לכוון ) 6עי' סר"ג ק"ק י' מ"ן פוגן כור גיטינרלטול ק"ו • ג ) כ"ט ג ' .ג ) יי' .הגיס ז"ל
מה ללומברדילס ולמלכות נילון סקול נספור ככילין וכמיריק שס לין זכר למלכות נילון • ה ) יי ' סיס כ"ג ס"ג וסלל
מקומות .י ) המקני לי רק סיתסונס הקים למסרי"ו כמ"ס סס כסוף סתסונס והנה נשו"ת מסל"י סי' קס"ג .ז ) כן
ק ) כן קול סוף ס ' ק"ס לן סיס כ ' ממייסטרל ,ט ) מנרטכולו כ"י נמיר"ק וינ"ל ל ' נ ' . נוסס סס ול"ל ל"ו
' ) זס ליכו כי מסל"ל לחוד ור ' יינקן מרגלית לחוד ( נ"ל כ"ז נ ' קנלס ס ' ) ונלמת נס ' קס"ק ליכו כזכר וקל ללל
יל ) נמסר"יק 6סר לפני ( יני ,כ ' נ ' קניה ק ' ) קס"ס וכן גס ססימניס קכליס מכלן ( לילן כסון וסקול ר"י מרגלית
במספר לקל וכנ"ל לעיל ( קנקס ג ' ) ק"פ כמקוס קפ"ק • יג ) י"ל כ ' נ ' קנקה ל ' .
כח
1460 5220
לינדא אשכנזי בן הר ' יאודה לינדא שחבר ס' האגור מפסקי דינים וכתב בעל שלשלת
הקבלה ) 6שחברו באטליא בעיר פוייא שנת הרים ליצירה גם בזמן ההוא היה הרב יואל
מן שועיב שהיה מרביץ תורה בארגון אשר במלכות ספרד וחבר ס ' עולת שבת דרושים
על התורה וכתוב בתחלת ספרו שהיה בשנת הרכ"ט ליצירה וגם חבר ס ' פי' איוב וקראו
עץ משפט וגם ביאור מגלת איכה וכתוב שם שהיה תושב עיר תטילא אשר ממלכות
נבארה וכתוב עוד שם מחבר הספר ההוא בשנת הרמ"ה ליצירה וחבר עוד פי ' על ס'
תהילים בעיר תטילא בשנת הרמ"ט ליצירה
כל אלו הרבנים שזכרנו היו בזמן הר"י קנפנטון הנז"ל והרב הזה הרביץ תורה הרבה
בישראל וכתב בעל ס ' יוחסין ) 3כי מגדולי תלמידיו היו הרב ר ' יצחק דיליאון מלומד
בנסים ולבו כלב האריה נגד אובי ה ' ומת בן ע ' שנה והיה שכלו שכל אלהי וכתב הרב
מהר"י בן חביב ז"ל והביא דבריו הרב"י ז"ל בטא"ח סי ' כ"ז וו"ל שמעתי שהיו נוהגים כן
במאמר ארי הגדול הרב ר ' יצחק דיליאון ז"ל וכן נוהגים עתה ואין ספק שהיה מדקדק בזה
כדי לקיים דברי הגאון וכו ' עוד כתב הרב שם בסי ' ל"ב דף כ"ט וז"ל וכתב הר ' אברהם
חסאן הסופר ז"ל שהרב הגדול מורינו כמהר"י דיליאון ז"ל בהסכמת חכמי דורו פסל כל
( אלו ) התפילין שהיו בספרד וכו' ועוד נזכר מהר"י די ליאון שם בבית יוסף סי ' תקפ"א
שכתב ומצאתי כתוב בשם רבינו הגדול מהר"י די ליאון ז"ל שהטעם מפני שבאותה פרשה
הביא ג' עניינים סוכה וחנינה ולולב וכו' ועוד נזכר הרב מהר"י די ליאון בטי"ד סי ' ס"ד
דף נ"א ע"ב בב"י ונ"ל שספר אחד שנקרא מגילת אסתר והוא על י"ד שרשים שכתב הרמב"ם
על מנין המצות והוא מתוקן בפלפול גדול ועצום חברו הרב זה וכן כתוב בתחלת הספר
חברו הנאון איש האלהים הרב הקדוש כמהר"י די ליאון כן להחכם השלם הרב המובהק
כמה"ר אליעזר בר שלמה ספרדי ו ' צור ז"ל וכ"כ הוא בהקדמתו שם ע"שג ) וכתב בעל ס '
יוחסין ד ) שהשני מתלמידיו של מהר"י קנפנטון היה הרב ר ' יצחק אבוהבה) חכם וחסיד
חריף ומחודד ואומר שם שמהר"י אבוהב היה רבו ונפטר בפורטונאל שנת הרנ"ג שבעה
חדשים אחר הגירוש וחיה ס ' שנה והג' מתלמידיו של מהר"י קנפנטון היה ר ' שמואל ואלנסי
בר אוריין ובר אבהן ומת קודם הגירוש וחיה כ"ג שנה ) ומ"ש שהיה בר אבהן ובר אוריין
היינו מפני שאביו היה חרב ר ' אברהם ואלנסי הנז ' בטא"ח בב"י סימן קמ"א ע"ש והרב
ר ' יצחק אבוהב חבר ס ' מנורת המאור מהגדות בכל התלמוד ומשאר מדרשות מאת רז"ל
וחבר עוד ב ' ספרים מדינים והלכות על התלמוד האחד קראו ארון העדות והאחד קראו
שלחן הפנים כאשר כל זה מבואר שם בהקדמת ס ' מנורת המאור וכפי הנראה ששני ספרים
אלו לא נדפסו ועוד עשה ביאור על פרש"יז) על התורה והוא בדפוס וגם עשה באור על
טא"ח וכמ"ש הרב"י ז"ל בהקדמתו שבא לידו באור רוב ס ' א"ח לרבינו הגדול כמה"ר יצחק
אבוהב ז"ל והרב"י מביא דבריו שם בא"ח בהרבה מקומות כנודע למעיינים ) ובזמן הר"י
אבוהב היה ה"ר משה אלפרנ"ניט ) וכמ"ש הרב המבי"ט בתשובותיו ח"ב דף קכ"ז וסי ' כ"חי)
סברת החכם השלם ה"ר משה אלפרנגי ששלח להרב ר' יצחק אבוהב ז"ל וכו ' ומביא שם ג"כ
תשובת מהר"י אבוהב אליו ע"ש והרב מהר"י אבוהב היה השוב ויקר מאד בעיני מלך
פורטוגאל מפני גודל חכמתו וכמ"ש הרב מהר"י מטראני ז"ל בתשובותיו בח"ב ח ' י"ד סי '
י"ו וז"ל ואמרו על הרב מהר"י אבוהב ז"ל שהיתה עינו אחת סמויה שהיה מלך פורטוגאל
אומר ב ' עינים יש לי במלכותי שאין בכל העולם ערוך להם עין גשר פורטוגאל
ועינו של רבי פעם אחד היה בהלך בדרך בשדה וישב לו הרב על שן סלע אחד וב '
נכבדים ישבו אחד מימין ואחד משמאל והיה בחור אחד תלמידו עומד לפניהם והרב ז"ל
) 6ל"ט לי • ג ) קל"ו ל ' • ג ) פי' סר"ג מ"ן * מי שחולק עליו כטוב טינס · ) 7קל"ד ל ' (כי • ) 5עי' .
כומולגיל כל עוונות ,לנותן ( סקול ויוכלי קלכיו של ר"י לכוקן ) רפ"ו ולפ"ז ולנ"ט • ( ) ע"ל ל"ק נ ' • ):זה
ליכו רק קול פילוס על רמב"ן על התורה .ק ) וכלקו קל"ן סר"ג ק"ק י' מ"ד ( עי ' ועל לסכניס י ' ט"ו .ט ) קולי
קורות סס זה כמו צרפתי .י ) ל"ל כ"ק ( כמכי"ט כרפס כסיות כ"ק •
1460 5220
בדיחא דעתיה והיו מדברים בדברי צחות ופנה הרב אל התלמיד ואמר ליה אמור אתה
איל
תן לי רשות שאשב א"ל שב ישב על האבן ואמר על אבן אחת שבעה עינים אמר
· ב ר ה
תהני ליה צחותיה שאם לא כן אפקרותא היא וכו' עכ"ל
ובזמן הזה היה הרב מהרי"קו והיינו הרב ר ' יוסף קולון צרפתי בן הרב ר ' שלמה קולון
שהרי בשרש קנ"ז מביא שם שנשאל על גט אחד שנתן בשנת הרל"א לפ"ק והנה
לא נתברר מקום דירתו באיזה מקום היה ) אבל אני הכותב בהיותי בעיר מולדתי שאלוניקי
בא ת"ח אחר מתושבי מנטובא לדור בעיר שאלוניקי והיינו לומדים יחד אני והוא ס' מורה
נבוכים וחכמת הדקדוק ובתוך הדברים ספר לי ואמר כי הרב מהר"י ,קולון ז"ל היה דירתו
בעיר מנטובה וכן משמע ממש בשרש קצ"ב ע"ש וכן ראיתי בס ' שלשלת הקבלה ) ,שכתב
כי ר ' יהודה הנקרא מסיר ליאון היה במנטובה והבר ס ' נופת צופים והיה בר פלוגתיה
דמהר"י קולון ונחלקו הקהל עד שהדוכס של מנטובא ניש שניהם מהעיר וזה הרב מסיר
די ליאון היה לו בן ושמו הר ' מסיר דוד שחבר ס ' תהלה לדוד והנה ממ"ש בשרש קפאג )
משמע שהיה מרביץ תורה בלומברדיאה דהיינו במלכות ליאוני ) וכפי הנראה מספרו ה ) כי
אביו מה"ר שלמה קולון היה חכם גדול שהרי במקומות רבים מתשובותיו מביא כמה חדושים
גדולים מדברי אביו ובשורש קס"ג משמע שהיה תלמיד מהרב מהר"י מולין י ) ע"ש .ודע
שמלבד התשובות שנדפסו גם עשה עוד תשובות רבות אלא שלא באו בדפוס וע"ש בסוף
המפתחות .
ואלה שמות הרבנים אשר היה בזמן מהר"י קולון שהיו שולחים אליו שאלותיהם והוא היה
משיב להם ולא אכתוב רק הגדולים והמפורסמים שבהם .הר ' אהרן בשרש אי
ושאר מקומות .הר ' אשר המכונה ענשכן שרש ה ' ול"ד ) .הר' שמואל מודיינא בקצת בקומות .
הר ' יעקב מיישטרן ח ) שרש י"ט וכ ' וסוף שורש ק"ס .הר ' שמעון הכהן שרש כ"א ושאר
מקומות .הרים סנן לויה שרש כ"ה ושאר מקומות .הר ' יעקב מרגלית שרש כ'ו ושאר
מקומות .הר ' אברהם שרש כ"ח וק"א וקכ"א .הר ' עובדיא מברטנורה שרש ע ' ושם נראה
שהיה תלמידו שכ"כ שם וכן פסקתי לו כבר זה ימים [ רבים כאשר כתבתי אל ידיד נפשי החי
הר ' עובדיה מברטנורא ט ) " .צו הר' מסיר ליאון שרש פ"ח וקנ"ד .הר ' יצחק אליבורגה שרש
קי"ז .הר ' יעקב לוי שרש קכ"ב וקס"ח ונראה שזהו מהר"י סגל מרגליתי ) .הר ' יצחק שטיין
והר ' אהרן פפאנהיים שרש קסטיז ) וזה הרב ר ' יצחק שטיין עשה הגהות על ספר הסמ"ג
כנודע • הר' ישראל ברונא שרש ק"ע .הר ' יצחק שטיין שרש ק"ע ושם בשרש ק"ע משמע
שבזמנו נפטרו מהר"י איסרלן מאושטרייך בעל תרומת הדשן ומהר"י וויל ע"ש .הרי אברהם
בר יחיאל שרש קע"ה .הר ' מרדכי נתןיג ) שרש קפ"ב ונראה שזהו בעל ספר יאיר נתיב
הנקרא קורקודאנשש .הר ' אשר הכהן ,וה"ר שמעון הכהן וה"ר יוסף הלוי שרש קיץ
ובזמן ההוא של מהר"י קולין ז"ל היה בקושטנדינא הרב הזקן ה"ר משה קפסלי שהיה רך
מהרומינטים אשר היו תושבי העיר מקדמת דנא בזמן היונים והוא היה דן את כל
בני העיר בהורמנא דמלכא המלך התוגר וחכמי העיר שהיו בדורו כלם היו כפופים אליו
מחמת אימת מלכות ולא היה להם כח ויכולת בידם לדבר בפניו על איזה ענין או איזה
יין שהיה ,דן ולא היה מתכשר בעיניהם אשר על כן כתבו תרעומת אל הרב מהר"י קולון
על ענין זה שיוכיחהו על פניו על דיניו ועל דבריו וכן עשה הרב מהרי"קו ושלח לו כתבים
מתוכחות מגולות וגדולות ומרורות רעות ודברים קשים כגידין וכמ"ש שם בשרש פ"ג ופ"ד
) 6עי' סק"ג ק"ל י' מ"ן פֿוגן כור גיטיגר fטול ק"ו • ג ) כ"ט ג ' .ג) פי' .הגיס י"ל · ) 7לא ידעתי לכוון
מה ללומנררילס ולמלכות לילון סכול נספרו ככילין וכמסר"יק שס לין זכר למלכות לילון · ) 5יני' סרס כ"כ ס"ג וסלל
מקומות .י) המקנר לי דק סיתסונס כקיל למסרי"ו כמ"ס סס נסון סתשונה והנה נסורת מכל"י סי ' קס"ג .ז) כן
ט ) מברטנולו כ"ס כמסר"ק וינ"ל ל' נ' . ק ) כן קול סוף ס ' ק"ס לן סיס כ ' מייסטרל נופס סס ול"ל ל"ו
' ) זס ליכו כי מסר"ל לחוד ול ' יינקן וורנלית לקור (י"ל כ"ז נ ' סגסס ל ' ) ונלמות נס ' קס"ק ליכו ככר וסר"ל 6לל
ר"י מרגלית · יל ) נמסר"יק 6סר לפני ( ינ"ל כ ' נ ' הניה ל ' ) קס"ח וכן גס ססימניס קכליס מכלן ולילך נסון ( לקול
במספר לקל וכנ"ל לעיל ( קנקס ג ' ) ק"פ כמקוס קפ"ק • יג) י"ל כ"ז נ ' הנקה לי •
כט
1460 5220
ופיה ופ"ו ופ"ז וכמו שיראה המעיין שם בס ' מהר"י קולון וא"ל חכם אחד מתושבי קושטנדינא
כי הוא ראה בקוסנטנדינא כתבים אחרים שכתוב בהם מרורות קשות יותר מן הראשונות
שנדפסו שכתבו בי הרבנים הנזכרים זה לזה והוא קראם כלם ולא נדפסו מפני הכבוד
עוד אל החכם הנו ' ז"ל כי מ"ש שם בסי' פ"ג שכתוב אליו מנכבדי הקהל הגדול מקושטנדינא
היה מה"ר אליא פרנס ) וכתוב עוד שם והדבר אשר יקשה מכם תקריבון לפני מה"ר אליא
פרנס או לפני הישיש והנכבד מה"ר אהרן בר אביי וכו' שזהו הרב ר ' אליה מזרחי שכך
היו קורים לה"ר אליא מזרחי הר ' אליא פרנס ושכך מפורש בכתבי' שלא באו בדפוס ולפי
זה נראה כי מ"ש בשרש ע"ז יצא ברכה בהמשכה ורביה מאת רב העליליה מהר"ר אלי
היינו הרב ר ' אליהו מזרחי וגם לפי הנראה כי באותם הימים עדין היה ה"ר אליה רך
בשנים ואב בחכמה ולא היה לו כח לדבר בפני הזקנים וכתב בעל שלשלת הקבלה ג ) כי
הרב מהר"י קולון ז"ל נפטר בפויא שנת ר"ס לפ"ק ונזכר ה"ר משה קפסלי בתשובות ס '
בנימן זאב סימן ע"ה וז"ל אשר כתב לו הרב בנימן זאב העורק בתורה ומפואר הוא השר
והטפסר בכל מדע ובינה יתנשא עץ עושה פרי האשל הגדול הגאון מהר"ר משה קפסלי
יצו אני הצעיר הרשום בשולי נשתוונא דא תוהא ומשתומם על פסק דין האנוסים מענין
חליצה שפסק הגאון בתשובה כדלעיל וסוף דבר שחולק על הר משה קפסלי בעניין הדין
שפסק יעוש .
והנה כבר כתבתי ):שבימים ההם היו הרב ר ' יהודה לוי מינצי אשכנזי ובנו היה הרב
ר ' אברהם לוי מינצי אשכנזי והיו תושבי עיר פראוה וזה ה"ר אברהם מינצי
היה חמיו של הר"ם מפראוה וכמ"ש הרב מפראוה עצמו בהקדמתו לספר תשובת מהר"י
מינצי ושם בס' י"ג כתב הנה עתה קרוב וסמוך לחג הפסח שנת רנינו ) לפ"ק בא לידי
חבילות חבילות מתשובות מרוב אחינו ורבותינו מארץ אשכנז וכו ' וזאת השנה היתה שנת
הגרוש וכמו שיבא לקמן · ):
ואלה שמות קצת מהרבנים שהיו בזמנו ומביא אותם בתשובותיו היו ענשכין סי ' ג ' .ה"ר
ישעיה סי' ד ' הרב ר ' אליה מזרחי ה"ר פינחס סימן י"ב ה"ר אליקים סג"ל סי'
י"ו והנה כפי הנשמע ה"ר יהודה מינצי היה רב גדול ומובהק וכן ראיתי בפסק מכתיבת
יד ; מהרב יהושע שונצינו ז"ל וו"ל שכתב בתוך דבריו ואל תשיבני מדברי מהר"י מינצי
סנ"ל שעם היות בלי ספק מופלג בחכמה ובוקנה קבלנו מאבותינו ורבותינו שאין חכמתו
ופלפולו ניכר מתוך פסקיו שיותר גדול היה כפלי כפלים ממה שפסקיו מורים עליו כי
היה אשכנזי וכל האשכנזים בטבעם הם עלני שפה ככרי פה וכבדי לשון ואין כח בהם
לבטא בשפתים ולא לכתוב בקולמוס העומק השוכן תוך לבם ולא יבינם אלא מי ששמע
אותם וקבע בישיבותיהם עידן ועידנין עכ"ל .וכמו כן ראיתי להרב ר ' אליה מזרחי בתשובותיו
סי' נ"ו דף פ"ו שספר בשבחו מאד וז"ל שכתב לה"ר גרשון ועל מה שהוספת אחר זה לשלוח
לי בי קונטריסין בענין זה ובקשת ממני להודיעך את אשר בלבבי גם בזה אשיבך לע"ד דע
לך אחי כי התבוננתי הרבה בדברי מהר"י סג"ל ז"ל ומצאתי בהם חכמה נפלאה חכמתו גדולה
מאר משמועתו על כיוצא בו נאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת הוא המאור הגדול אשר
אין כח בעינים לראותו מחוזק אורו וזהרותו אם ימצא איש לקחו לבו ואומץ לבבו להתחזק
נגדו כדי להסתכל בו הנה תכהינה עיניו מראות ויפסיד אורו והדרו אחר זה קראתי בדברי
מה"ר אליהו דקנריא וראיתי בהם דברים זרים מאד לא יכולתי לרדת לסוף דעתו •
גם הרב ר ' אברהם בר שמואל בר אברהם זכות המכונה זאקוטו שחבר ס ' יוחסין שמן
י ) ונדפוס פיורדל רנין וקוס ג ) כ"ז נ ' ג ) כ"ט ד ' ) 6עי' לוכן כתוספותיו על מסעות ר"ן (ק"ן מ ' ·
טעות ) 5 .דף זה עין •
1490 5250
הספר הנכבד ההוא העתקתי דברים רבים וכמה חדושין ) הנה זה הרב היה בימים ובזמן
אלו הרבנים הנזכרים והיה תלמידו של הרב מהר"י אבוהב ז"ל והוא נמצא בזמן הגרוש
זכמו שמבואר בספרו גם נראה שבאותם הזמנים היה הרב מפורטוגאל והוא הרב ר ' שלמה
אלעמי שחבר אגרת המוסר ונדפס בקושטנדינא אשר שם נלחם עם פילוסופי בני עמנו
לכל ילמדו חכמת הפילוסופיא כללג )
והנה בימים ההם ובזמן הזה בשנת חמשת אלפים ורנ"ב לבריאת העולם היה הגרוש
ממלכות ספרד ופורטיגאל וקשטיליא ושצליא ושיביליא ומאיורקא וסרדיניא וכל
סביבותיהם וכמ"ש ענין .זה באורך הרב הגדול והכולל דון יצחק אברבנאל ז"ל בספרו
הנקרא מעיני הישועה פי ' על ספר דניאל ונתן הרב הנז' סי ' על זה מורה ישראל )
לפ"ק והיתה הגזרה הקשה והרעה ההיא מהמלך ההוא הנקרא דון פירנאנדו מחיק שיצאו
כל ישראל מכל מדינות מלכיתו ביום ט"ב בצומו ובתעניתו והעיר הרב הנז ' שם בהקדמת
הס' הנו ' וז"ל ומעיד אני עלי מורא שמים וכבוד שכינתו שהיה מספר בני ישראל במלכות
מלך ספרד בשנה ההיא אשר שודרה הדרתו שלש מאות אלף נפש אדם והותר העם אשר
אנכי בקרבו איש איש על מלאכתו בעיר אחוזתו והיו שוים נכסיהם וממונם ממקרקעי אנב
מטלטלי ושפע ברכתו יותר משלשים אלפי אלפים ( דינרי זהב ) דוקאטי מזהב טהור עושר שמור
לבעליו לרעתו ויהי היום לקץ ר ' שנים לגרושו ולמהומתו הכל סג יחריו נאלהו מרה היתה
אחריתו כי לא נשאר מהם היום כעשרת אלפים איש טף ונשים בכל ארצות גרותו ומחמת
גלותו תם הכסף וכל אשר הביא בידו מארץ מולדתו וכו' והאריך עוד שם בספורים אלו
ומי שירצה לדעת יעו"ש בספר ההוא וגם בפי ' התורה בתחלת ס ' אלה הדברים ובהקדמתו
לפי' מלכים וכתב בחתימת ס ' מעייני הישועה כי הספר ,ההוא חברו בשנת הרנ"ו ליצירה
חמש שנים אחר הגוש ובסוף פי' התורה כתב פי אלה הדברים השלימו בעיר מנופלי
אשר במחוז הפוליא מלכות נאפולי בשנת חמשת אלפים רפ"ב ) ליצירה ארבע שנים
אחר הגרוש ובסוף ספר בראשית כתב והשלמתי אותו בעיר נאפולי שנת הרפינה ) ליצירה
שלשים שנה אחר הגרוש .
וכבר ידוע מעלת כבודו של הרב הזה וגדולת יחוסו שהיה מיוחס ובא מזרע בית דוד
.וכמש הוא ז"ל בהקדמת ס ' מעייני הישועה וז"ל קמתי אני .יצחק בן לאדוני השר
יהודה בן שמואל בן יהודה בן :יוסף מבני אברבנאל אשר בספרד שרי צבאות ישראל
משרש ישי בית הלחמי מנוע דור נגיד ומצוה לאומו :ומחניתיו מאסף וכו ' והוא היה תושב
מעיר לישבונא אשר במלכות פורטוגאל :וגם כבר נודע גודל חכמתו מכמה :ספרים שחבר
ועינינו הרואות חכמתו מענין ספריו ונמצא בחבור קטן מדפוסי) שמשיב אל י"ב שאלות
מענייני פלוסופיא אל ר ' שאול אשכנזי ומספר שם הספרים שחבר והם ששה עשר ספרים
שהם פי ' על חמשה חומשי תורה .פי' ס ' יהושע שופטים ושמואל .פי ' ס ' מלכים :פי'
ס ' ישעיה וירמיה .פי ' ס ' יחזקאל ותרי עשר .פי' ס ' דניאל ונקרא מעייני הישועה .ס '
משמיע ישועה .ס ' ישועות משיחו .ס ' עטרת זקנים .ס ' ראש אמנה :ס ' זבח פסח :ס '
נחלת אבות .ס ' שמים חדשים .ס ' ,מפעלות אלהים .ס ' צדק העולמים .ס ' להקת הנביאי ' .
וכתב עוד שם וכל הפירושים וחבורים האלה כלם עשיתי אחר שיצאתי מארץ מולדתי
כי הנה קודם לזה הייתי טרור בחצרות המלכים וטירותם עסוק בעבודתם ולא היה לי
פנאי לעיין ולא ידעתי ספר וכליתי בהבל ימי ושנותי בבהלה לעשות עושר וכבוד וכן אבר
העושר ההוא בענין רע ונלה כבוד מישראל ואחר היותי נע ונד בארץ מממלכה אל עם אחר
וחסרתי ,הממון ההוא או דרשתי מעל .ספר ה' ואז אמרתי חסורי מחסרא והכי קתני וכו'
) 6ס ' יוחסין כת :כנס יסין וטוכיס ( ייקסין כ"נ נ ' וינ"ס כ"נ ל ) ולפני הומני היה ר ' קושט ' ) 3 ,הנרי הנוקנר
תמוסיס ססרי ר ' סליק חנינמי היה נגזרת קניס נומן הרי"נס וכתן לגלת מוסר כ"ד סנס 6ק"כ דסייכו קינ"ה כמוכת
מיקרוסו • ג ) וכנ"ל ונ"יס ככי כוחות • ) 7ינ"ו כנ"ל .י ) למת סכ"כ נסיף ס ' נרקסית ( שנת לפ"קל ) וקול
תמוס סקווייק מת רס"ס וכני קיניר יגל זה די לוססי ניסימת כ"י סי ' תר"כת והינה פסו קנתס ממתיק לסל על
פמן גמול ההעתקה · ) וכיכיס סל"ד ורשימת מנולין כלפסי נ"כ סוף סינר ססמיס לוריין ד ' רערעלכייס תקמ"ק .
1500 5260
עכ"ל ועוד בספר ההוא מבאר הרב מהר"י אברבנאל כמה פרקים מס ' מורה נבוכים )
וכתב הרב בעל כסף משנה בפ"ג מה ' ברכות שהעיד הרב מהר"י פאסי ז"ל שלשון זה של
הרמב"ם נשאל בפומבי רבתי של חכמים ושל סופרים ובכללם הנשר הגדול מהר"י אברבנאל
ז"ל בהיותו לומד בישיבת הרב הגדול מהר"י אבוהב ז"ל ושהרב מהר"י פאסי ז"ל הגיד
לפניהם ישוב זה ויכשר בעיניהם מכל אשר הוגר שם והוא דרך הרב מה"ר יהודה שושן ז"ל וגם
זה דעת מורי הרב הגדול מהר"י בירב ז"ל שכתב וכו' עכ"ל וכ"כ הרב ז"ל בבית יוסף ה '
ברכות סי ' קס"ח דף קי"ו וכמו שיראה המעיין שס ושם בבית יוסף ה ' שבת ריש סי' שמ"ג
כתב הרב ז"ל כתב הרמב"ם בפ ' כ"ד והמה עליו הרב המגיד כמו שתמה עליו רבינו וכו'
והניח הדבר בצ"ע וכתב עור הרב ומצאתי כתוב בשם הרב הגדול מהר"י פאסי ז"ל שמ"ש
הרמב"ס בפ ' כ"ד ע"ש .גם בזמן הגרוש היה הרב המקובל ה"ר יהודה חייט בן ר '
יעקב הייט שחבר פי' לס ' מערכת האלהות ) 3וקראו מנחת יהודה ושם בהקדמת ספרו מספר
והולך קצת מן הצרות ותלאות והמאורעות הקשות והרעות אשר מצאוהו בזמן הגרוש בשנת
הרנ"ג ליצירה שנסע הוא ואנשי ביתו עם מאתים וחמשים נפשות בספינה אחת באמצע
החורף מלישבונה עיר הגדולה אשר במלכות פורטוגאל במצות המלך ,ומאריך שם לספר
כל אותם התלאות אשר מצאוהו ואומר שם שבאותם הימים שהיה הולך נע ונד הלך לעיר
מנטובה ומצא שם להרב החסיד ר ' יוסף יעבץ הדורש שגם הוא היה מהחכמים שיצאו
מגרוש ספרד ולבקשתו ולבקשת החכמים נכבדים אחרים עשה פי' זה לס' מערכת
האלהות וזה הרב ר ' יוסף יעבץ החסיד הדורש שחבר ספר קצר קראו אור החיים להזהיר
על הפלוסופיא ולחרף ולגדף לומריה וחכם אחד מבני בניו ושמו ה"ר יצחק יעבץ חבר ס '
תורת חסד פי ' על הכתובים וס ' חסדי אבות פי' על מ' אבות וס ' יפק רצון וכתב עוד שם
ה"ר יהודה חייט ואלה הספרים אשר תקרב אליהם ס ' יצירה המכונה לר ' עקיבא ע"ה
אבל אני ראיתי שכל המפרשים ס ' יצירה אומרים שס ' יצירה חברו אברהם אבינו ע"ה
וכתב עוד וספר הבהיר המכונה לר' נחוניא בן הקנה תעשם עטרה לראשך וס ' הזוהר לא
ימוש מפיך והגית בו יומם ולילה וס ' הרב יוסף ז' ניקטליא והרב שם טוב דיליאון ענדם
על גרגרותיך וסודות הרמב"ן כתבם על לוח לבך ) וס ' הר"ם מריקנאטי ע"ה תקשרם לאות
על ידך וס ' המערכת עם פירושי זה יהיה לטוטפות בין עיניך ואז תצליח את דרכיך ואו
תשכיל עכיל •
גם בזמן ההוא היה הרב הכולל הפילוסוף האלהי ה"ר יצחק ז ' עראמה בר משה בר מאיר
בן עראמה מעיר חמודה ) 7שחבר ס ' עקידת יצחק וכבר נודע גורל חכמתו הןבתלמוד
הן במדרשות והגדות הן בשאר מיני חכמות ממעלת הספר הנכבר ההוא כמו שמפורסם
לחכמים מעיינים וקורים בספרו וחבר עוד ס ' חוות קשה ובנו של הרב בעל העקידה הוא
הרב ר' מאיר בן עראמה וקורים אותו הרב המאירי והיה חכם גדול וחבר ספרים ומכלל
ספריו שחבר ס ' פי' על תהילים ושמו מאיר תהלות ובא לעיר שאלוניקי ונפטר שם ואני
הכותב דוד זכיתי לבקר על קברו והרב מהר"י קארן ז"ל מביא אותו בכ"י בטא"ח סימן תפ"ו
שכ"כ שם ולאפוקי נפשין מספקא שמעתי בשם מהר"ר מאיר עראמה ,שגומר את ההלל
וכו ' ע"ש וגם הרב מהרשד"ם ז"ל מזכיר אותו בחלק ח"מ סי ' רצ"ט על ענין אם נוהגים
עכשיו דינא דבר מצרא או לא כתב שם וז"ל והן אמת כי פה בשאלוניקי אינם נוהגים
דינא דבר מצרא כי כן הסכימו החכמים הקדמונים קדושי ' אשר בארץ החיים המה לבד
החכם השלם כמה"ר מאיר ן ' עראמה ז"ל בק"ק שלו ארגוןס ) וכו' ע"ש וזה הרב היה לו
) 6מקלון כלפס פירושו לס ' מולס ככוכיס .ג ) ע"ל י"ז נ ' •
ג ) ע"ל כ"ז נ' · ד) סמולס כנ"ל כדלקמן לין
קי • ה ) קייכו לפי מכקן קנולים לקלק כל קהלה וקהלה כעיר לסס נפס מקומות מולדתס וע"ל ליד ק' קנקס
ני •
1500 5260
בן חכם גדול ושמו ה"ר יעקב בן עראמה ונפטר בשאלוניקי בלא בנים וירש אותו ה"ר
•
אשר הכהן בן ארדוט שהיה בן אחותו ולפנינו ) יבא זכרו של ה"ר אשר הכהן
גם בזמן ההוא היה ר ' עובריא מברטנורא שפירש המשניות ע"ד שפר"שי ז"ל והוא היה
מגליל אטליא ושם התחיל לעשות חבורו ואח"כ הלך לירושלים תובב ושם סיים החבור
וכבר כתבתי לעיל ) שכפי הנראה רבינו עובדיא היה תלמידו של הרב מהר"י קולון שכ"כ
מהר"י קולון בשרש ע ' וז"ל וכן פסקתי לו כבר זה ימים רבים כאשר כתבתי אל ידיד נפשי
החכם עובדיא מברטנורא ואין ספק כי בודאי הוא רבינו עובדיא מברטנורא מפרש המשניו
והרי לך מ"ש הרדב"ז בתשובותיו הנדפסות ג) סי' ק"ח וז"ל וכ"כ רבינו עובדיא בפי ' המשניות
לו והאיש הזה היה מפורסם בחכמה וראש לכל רבני ירושלים והוא היה תלמיד אשכנזים
וראה את כל דברי הראשונים כי היה אחרון בזמן כי אין לו מי שנה שנתבקש בישיבה
של מעלה עכ"ל וגם הרב מהר"י בירב בתשובותיו שנדפסו בסימן נ"ה בהתוכחו עם הרב
מהר"ל | חביב כתב וז"ל ואו אמר כה"ר לוי שלא היה שום פוסק ולא מפרש שיאמר זה
או הראיתי לו ב' מפרשים אחד היה שמו הרב כמה"ר יוסף סכנותיו ) שהיה בקי גדול
וחבר להרב רבינו עובדיא מברטנוראה) הנודע בירושלים עה"ק ועשה פי ' על רבינו יעקב
בן הרא"ש ז"ל וכשהגיע לזה הנושא הביא סברת הרמב"ם וזה החכם היה לומר לעולם עם
הרב הנז' והרב הנז ' היה אומר פסק בירושלים עה"ק בספר הרמב"ם עכ"ל והרב מהר"י
קארו ז"ל בבית יוסף בטא"ח בהלכות תפילין מביא הרבה חרושין בשם הר"י סכנדרני הנו
והר"א סכנדרני שהיה אחד מרבני מצרים בזמן שעבר היה אומר שהוא היה מבני בניו של
הר"י סכנדרניי ) שהביא הרב"י גם הרב מהר"ל ן ' חביב ז"ל בתשובותיו בענין מחלוקת הסמיכה
בדף רע"ד מביא דברי רבינו עובדיא וו"ל עוד ראיתי להעתיק פה דברי אחד קדוש חלקו
בחיים היה הרב ר ' עובדיה ז"ל שתפס בפשיטות בפירושו למשנה שפי ' דברי הרב הוא כפי
האמת שכתבתי וכו ' גם הרב מהר"י קארו ז"ל מביאו בש"ע בטא"ה בתחלת סדר הגט שכתב
שם והרב ר ' עובדיא בפי' המשנה בפ"ר• דבכורות קרא תגר על הרבנים מסדרי הגט הנוטלים
יותר מכדי שכר בטלה ע"כ
וראיתי בס ' בן שמואלו ) והוא דרושים מהרב מהרשד"ם ז"ל שהדפיסו נכדו ה"ר שמעיה
די מדינה והם שלשים דרושים וכתב שם בדרוש א ' וו"ל שמעתי מפי מורי הרב
הגדול מהררי'ט ז"ל מאיש חסיד שהיה באטליא והיה מכניס אורחים מפרנסס ומכלכלם
והוא ואחי נתארחו אצלו וראו אותו ולבני ביתו בלבושים שפלים עד מאד עד שחשבו היות
משרת לא בעל החנות יצא שמו וטיבו בעולם ושאלו אליו למה היה מתנהג עצמו בכ"כ
שפלות עם היותו מופלג בעושר כפי אותו הזמן ואמר שהין לו ד' או ה ' אלפים זהובים
שהיו מרויחים תמיד והיה צריך לשלוח לאחיו הרב ר ' עובדיא מפרש המשניות מאה זהובים
בכל שנה וגם היה לו מצוה זאת מהכנסת אורחים אם היה מתנהג עצמו בכבוד כדרך
בני גילו שהיה בלתי אפשר לו לעשות המצות הנזכרות ושלכן היה עושה זה זכר צדיק
לברכה וכו ' וכתב בעל שלשלת הקבלה ק ) כי הרב ר ' עובדיא מברטנורא נפטר בירושלים
שנת ר"ץ ליצירה ולא יתכן לומר כן כפי מה שכתב הרדב"ז ז"ל שבזמנו כבר היה בן ט '
שנה שנפטר רבינו עובדיא מברטנורה ט ) וכמש"ל .
גם בדור ההוא היה ה"ר מאיר בן גבאי הספרדי מקובל וחסיד שחכר ס ' מראות אלהים
בחכמת הקבלה ונקרא גם כן ס ' עבודת הקדש וכתב בסוף ספרו והיתה השלמת חבורו
שנת הרצ"א לבריאת העולם והתחלתי להתעסק בחבורו ואני בן מ"ב שנה וגמרתין ואני
בן חמשים שנה עכ"ל נמצא לפי חשבונו שבשנת הגרוש היה נער קטן בן י"א שנה או בן
) 6לקמן מ"ו נ ' מ"ה לי · ) 3כ"ק נ' יני :קניס ק' · ג ) ת"ל כ"ג נ ' כנסת ז ' • י ) לליסככוכסכי כ"ס נסו"ת
ז ) ע"ל ל"ק לי מקל"י ניין וינ " ( " ק ל ' • ) 5קינת נרטמרק מינס נס"ת ( והר"י בירן • י) ע"ל מ"ט כ'
ק ) כ"ק , ' 6ט ) עי' מ"ס סס ' לוכן כמסעות ר"ג ר ' לונדון ק"ג וס"ס נעל מקוס קכורתו " י"ט ל ' כ"ד ל ' (סק"ג
ק"ק ע ' ו ' .
לא
1500 5260
י"ב שנה וחבר עוד ספר תולעת יעקב ועוד ס ' קטן בחכמת הקבלה וקראו דרך אמונה וכתב
שם בסוף הספר שהשלימו בשנת הרצ"ט ליצירה .גם ה"ר יצחק קארו ) 6דודו של מהר"י
קארן היה בזמן הגרוש שכן כתב בהקדמת ספרו תולדות יצחק אמר יצחק בן החכם
העניו המאושר בכל ענייניו ר ' יוסף קארוג ) ז"ל הספרדי מעיר טוליטולה כל ימי גדלתי בין
החכמים וכו ' ושם בקשטיליא רבתי המהוללה הרבצתי תורה וישיבה והלכו אחרי ממלכות
פורטוגאל קריאי עדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם וכו' ובהיותינו שמה שמה
החזקתנו שמועה שמענו מאת מלכי ספרד וציר בגוים שולח כלה גרש יגרש כל היהודים
הנמצאים במלכותו וכל מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים ורבים מעמי
הארץ ממירים ויתערבו בגוים וגם מלך פורטוגאל אחר שש שנים שש הנה שנא ה ' פשע
ויאמר השמד להשמיד להרוג לאבד ואומר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ברוך
ה ' כי הפליא חסדו לי ועבר בים צרה כי מעבר לים היא וברחתי לארץ תוגרמה לעזרה
וכו' ע"ש והרב מהר"י קארו בספרו כב"י בטא"ח סי ' ל"א לענין אם מותר להניח תפילין
בחה"מ וכתב בס ' הזוהר שאסור להניחם וכתב אח"כ וכ"כ מורי דודי הר"י קארו ז"ל בתשובה
וגם בתשובותיו דף קמ"ח כתב תשובות אלו מצאתי ממורי דודי הרב המובהק כה"ר יצחק
קארו ז"ל והעתקתים פה אצל תשובתי ובסוף הספר כתב בנו של הרב החכם ר ' יהודה
קארו אמר הצעיר יהודה שאר השובות הרב דודי ז"להה אדפיס אותן כל אחת במקומה
בעיה •
ובזמן ההוא של גרוש ספרד היה בעיר קושטנדינא הרב מהרא"ם ז"ל דהיינו הרב ר ' אליה
טורחיג ) בן אברהם מזרחי וכולל בכל החכמות וכמו שהעיד הוא עצמו עליו בתשובותיו
סוף סי ' נ"ו שכתב שם ואם מצד התלמידים ישמרם צורם אשר רובם אני מלמד אותם
על צד ההכרח כי אני מתבייש הרבה מקרוביהם המכריחים אותי ולא בלמוד התלמוד
בלבד אבל כל אחד לפי חפצו יש מי שיחפוץ ללמוד תכונה ויש מי שיחפוץ ללמוד תשבורת
ויש מי שיחפוץ ללמוד מספר וכמה למורים אחרים מתחלפים קצת מקצת בתכלית החלוף
ווה בכל יום ויום עכ"ד .וידוע הוא שחבר ס ' שו"ת גדול ויש עוד ה"ב משו"ת שנדפסו מזמן
קרובל ) והוא ס ' מים עמוקים ה ) ועוד חבר ס ' גדול הידוע ביאור על פרש"י ז"ל על התורה
בעיון גדול ובשקידה רכה וכמ"ש בתשובותיו סי ' ע"ח וז"ל ואני בהיותי טרוד בעיוני הגדול
אשר אני מתעסק בכל יום על דברי המאור הגדול בפי ' החומש הגדול והמופלג אשר אין
שם שום דבור מדבוריו שאינו צריך חקירה רכה ועיון נפלא בכל המקומות אשר לוקח משם
במשנה ובברייתא במכילתא ובספרא ובספרי ובכולא תלמודא ברבות ובתנחומא ובכל מדרשי
ההגדות אשר רבו מלספור ובפרט בהתרת הספקות הנופלו ' מן האחרונים המעיינים בדבריו
הקמים עליו ובפרט מהארי הגדול והנורא הרמב"ן ז"ל וכו ' עכ"ל ונוסף על זה עשה ביאור
על ספר הסמ"ג וגם ספר אחד בחכמת המספר וגם עשה ביאור על הספר הגדול הנקרא
אלמנסטי שהוא חכמת תקופות ומזלות וכמ"ש בתשובותיו סי ' ה ' שהיא חכמה מפוארה
מאד ע"ש והנה כפי הנראה כי הרב מהרא"ם היה תלמיד מהרב ר ' אליה הלוי שכ"כ
בסימן מ"א גם מצאתי קצת הגהות על הסמ"ג ממהר"ם הלוי אביו של מורי מהר"ר אליהו
הלוי ז"להה שכל ימיו נתגדל בישיבות האשכנזים ועוד כתב בפסק הקראין סי ' נ"ז דף צ"ג
וז"ל וכן הורה רבי הזקן מה"ר אליה הלוי ז"להה ומה"ר אלעזר קפסלי שהיו חסידים ומופלגים
ובעלי הוראה והיו מלמדים בני הקראין תורה שבע"פ מפני שהיו מקבלים עליהם שלא יחללו
את מועדי ה ' המקודשים ושלא יזלזלו בכבוד החכמים החיים והמתים ז"ל וכבר היה חולק
י ) ויכיליס סכת ת'ז ל ) ע"ל ל"ו כ ' • ) 3קייכו לכי לכיו של סל"ן נית יוסף .ג ) ע"ל כ"ט ל ' הנקה לי
) 5ע"ל מ"ג לי
*8
1500 5260
עליהם ה"ר ר ' משה קפסלי על היותם מלמדים להם מן התורה שבע"פ שאינם מאמינים
בו ועכ"ז החזיקו בהוראתם ולא שמעו לדבריו כי אמרו שכל מי שיבא לקבל שלא יחלל
בפרהסיא ושלא יזלזלו בכבוד חכמינו ז"ל הוא מותר ללמדו מק"ו ממילת בניהם ומכמה
ראיות רבות שעברו ביניהם וכן ספר לי מה"ר מרדכי כומטינו ) 6ז"ל שרבו הזקן מה"ר חנוך
צפורטא שהיה מגדולי קטלוניא וממיוחסיה והיה איש בקי מאד בכל התלמוד ורב מובהק
לרבנים וחסיד מופלג והיה מלמד בני הקראים מכל למוד שיבקשו ממנו בין בתלמוד בין
מהפוסקים בין מרש"י בין פשט התור ' בין מהחכמות ולא היה שום פקפוק בדבר ואין ספק
שהוא ראוי לסמוך עליהם מפני שהיו בעלי הוראה ובעלי מעשה ומי יוכל לפקפק על
גם בזמן הרב מהרא"ם היה הרב הנגיד הגדול ממצרים וגם מירושלים הוראתם עכ"ל
כמה"ר יצחק הכהן שולל והובא שם בתשובותיו סימן נ' דף ס"ו וכ"כ שם ראה ראיתי את
האגרת שלוחה מבית דינו של הנגיד כמה"ר יצחק הכהן שולל . ) 3יגדל כבודו וירום הודו
ותפארתו ויתמיד ממשלתו וישנא שלומו יחד עם ב"ר יכון בצדק המה ותלמידיהם ותלמידי
תלמידיהם וכו ' ע"כ אבל בזמן הרב מהר"ל ן' .חביב כבר נפטר הרב הנגיד לבית עולמו
הצדק וכ"כ שם בתשובת מהר"ל ז ' חביב סימן צ"ה מה שאני החתום למטה משיב
כמו אחד מאפטרופסי היתום אברהם צ'ו בן האדון הרב הנגיד כמה"רר יצחק הכהן שוללג)
ז"ל לפי כבוד תורת החכם השלם כמה"ר לוי בן חביב ייצו ב"ד של ירושלים תובב לתביעה
שתבע ממני החכם כה"ר יצהק די מולינא וכו ' גם הרב ב"י בטא"ח סימן ס"א דף נ"ב ע"ב
כתב וו"ל ונמצא כתוב בס ' הפליאה שש"צ חוזר אני ה ' אלהיכם והיה במצרים מי שהיה
נוהג כדבריו ונערו בו הנגיד הגדול כמה"ר יצחק הכהן שולל ומורי הרב הגדול מהר"ר
יעקב בירב ז"ל וכל גדולי הדור הנמצאים בעת ההיא וגם בקושטנדינא גער הרב הגדול
מהרא"ם וכל גדולי הדור במי שהיה נוהג כן וכולי •
גם בזמן הרב מהראים היה הרב הכולל כמה"ר משה בר יצחק אלאשקרא דיין במצרים
והוא חבר ס ' שו"ת פסקים עמוקים וכמו שיראה המעיין שס בספרו שכתב בביאורו
דמוד
לטייר בסימן ט"ל ובתוך דבריו כתב וכאשר הייתי בימי חרפי שלאנן ושליו בית וע לל
וללמד הביאני ההכרח לחבר קונדריס אחד לתת טעם לאותו מנהג יען וביען נתפשט בעיר
סמוכה ובגבולותיה אשר שם ישבתי אחרי ששמשתי ומים יצקתי ע"י אדוני הרב המובהק
ר ' שמואל באלנסי ז"ל אשר היתה ארץ מולדתו וכו' ע"כ וכבר כתבתי לעיל שזה הרב היה
תלמיד מהר"י קנפנטון והיו ימי חייו נ"בד ) שנה ונזכר הרב מהר"ם אלאשקר בתשובות מהרא"ם
בסי' מ ' ומ"א ומ"ב שהיו כותבים שו"ת פסקים זה לזה והביאו גם הרב ב"י בכסף ,משנה
בפ"ו מה ' יסודי התורה ובפ"א מהלכו חמץ ומצה וכפי הנראה שמהר"ם אלאשקר לא היה
מולדתו במצרים אלא בא מעיר אחרת למצרים ואולי יצא מגרוש ספרד שכ"כ בתשובה סי '
כ"ג דף מ"ג ע"ב וז"ל ואחר שזיכני ה ' ובאתי למצרים מצאתי מגיד משנה מכתיבת יד
וכתוב שם בפי' כדברי וכו ' ע"ש וכתב עוד ספר אחר וקראו גאון יעקב וכמ"ש שם בסי '
ק"ז ובסוף סי' נ"ב כתב וכבר נשאלתי על דבר אשר כזה מאת ה"ר דוד הכהן נר"ו בהיותי
בפטרץ ,והנה התשובה שהשבתי לו אז הגיע אליך וכו ' ע"כ וגם כפי הנראה שלבסוף הלך
לדור לעה"ק ירושלים תובב וכך מוכח בתשובותיו ריש סי ' קי"ב ובריש סי ' קי"ג וכן מוכח
,בתשובות הר"ם מפראווה סי ' כ"ט שכתב לו שפתים ישק משיב דברים נכוחים וכו ' האלוף
היה כמה"ר משה אלאשקר שלום למר ולתורתו אשריך שאתה בירושלים ומצודתך פרוסה
בעיר קנדיא וכו ' וכפי הנראה מן הבקשות שכתובים שם בסוף הספר מיסוד הרב ז"ל שהיה
בקי בחכמת הקבלה ע"ש ·. ) 5
ג ) יי' סר"ג ק"ק ר ' ט ' • ג ) נשו"ת מהר"ל ז' קנין כתוך סנחל • ) 7לעיל כתב ) 6עי' מלל מפניס 13
סיין · ) 5ונס כמכלו לו פיוטיס כנוקול שימי סכי מיין הין כ"ג שנה ולכריו כלן כרלין עיקר וני' כמלכלניל
* ן '. הגוייר והשגותיו על רס"ט פלקיילס נכל מקסקסין על סלמכ"ס וסלל גלוליס ילועות •
לב
1500 5260
גם בזמן גרוש ספרד מכלל הרבנים היוצאים מספרד היה הרב ר ' יעקב | חביב בן מהר"ש
ז ' חביב מעיר סמורה ,שחבר ס' עין יעקב וגם עשה ביאור על ספר טא"ח וטי"ד וכמ"ש
הרב ב"י בהקדמתו שבא לידו באור תחלת ספר אורח חיים ותחלת ס ' י"ד לרב כמה"ר יעקב
ו ' חביב ז"ל והרב ב"י ז"ל מביא קצת מחדושיו שם בא"ח ובטי"ך וכמו שיראה הרואה שם
והוא היה תלמיד מהרב ר ' שמואל ואלנסי וכן מצאתי כתוב בכתיבות מהר"ר אברהם יצחקי
ז"ל שכתב שם לשון מהר"י ז ' חביב וגם בנו של הרב לוי ז ' חביב יצא עם אביו מספרד
קטן ,בשנים ובאו לעיר שאלוניקי והרביצו שם תורה הרבה והרב ר ' לוי ז ' חביב חבר ס '
גדול משו"ת ומתוך דברי תשובותיו ניכר הכמתו הגדולה שהיה מפולפל גדול וחריף סיני
ועוקר הרים ואחר כמה שנים שנתיישב בשאלוניקי עקר דירתו משם והלך לו לדור בירושלים
תוב"ב והלך דרך יבשה ומידי עברו נכנס בעיר צפת ושם נתווכח עם הרב מהר"י בירב
וכמו שיבא עוד לקמן ) 3בס"ד וכשבא הרב מהר"י ז ' חביב בעיר שאלוניקי מצא שם לה"ר
שמואל פרנקו וה"ר יהודה בנבנשת וכמ"ש הוא עצמו והביא דבריו מהרשד"ם בתשובותיו
ח ' א"ח ויורה דעה ס ' מ ' וט"ב ואלו דבריו גם לסבה עצמית כי מצאתי בבואי הנה
חכמים ספרדים חסידים ואנשי מעשה ובפרט אביר הרועים זקן ונשוא פנים החכם השלם
כה"ר שמואל פרנקו ז"ל גם החכם השלם הנעלה דון יהודה בן בנבנשתג ) וחכמים אחרים
מנהיגים על פי התורה והמנהג ולמה לי להכניס עצמי בין ראשי ההרים עכ"ל מהר"י ז '
חביב ובזמן מהר"י ז ' חביב היו שם בשאלוניקי הרב ר ' שלמה טיטיאצק אביו של מה"רר
יוסף טיטייאצק וה"ר אליעזר השמעוני וכן ראיתי הסכמה אחת מכתיבת יד מהסכמות רבני
שאלוניקי אשר היו בדור ההוא והתומים שם מהר"י ז ' חביב ומהר"ש טייטפאק ומהיר
אליעזר השמעוני והסכמה זו היא כתובה בשנת הרעיד ליצירה וה"ר אליעזר השמעוני
נפטר שנת ר"ץ לפ"ק כי כן בהיותי אני הכותב בעיר מולדתי שאלוניקי הלכתי לבקר על
קברות הצדיקים אשר שם והלכתי על קברו וראיתי כתוב על אבן מצבתו של ה"ר אליעזר
השמעוני שנפטר שנת והוא רמי"ם ישכון לפ"ק ולפי דעתי נראה לי כי הוא בנו או נכדו
של ה"ר שמעון אשכנזי ראש הדרשנים מק"ק ורנקבורט בעל הילקוטד ) והנה אחר זמן קמו
שאר הרבנים הבאים אחריהם וקיימו גם הם אותה הסכמה וחתמו שמותם והם ה"ר יהודה
בנבנשת .ה"ר יוסף פאסי .ה"ר מאיר עראמה בנו של הרב בעל העקידה .ה"ר יוסף
טייטאצק .ה"ר לוי ז ' הביב .ה"ר שמואל עוזיאל .ה"ר אברהם סידאלוו .ה"ר
פרחיה הכהן •
גם בזמן מהר"אם היה הר"דך דהיינו רבינו דוד הכהן בר חיים מקורפו והוא חבר ס ' שו"ת
פסקים עמוקים ה ) וגם מדרך ארוכה עשויים בתים וחדרים כמו שיראה המעיין שם
בספרו .
גם בזמן ההוא היה הר' יעקב המכונה בי רב וגם הוא היה מגרוש קשטיליא ממתא מקדה
ממלכות טוליטולה והיה ממשפח ' מרמראן מבני ממנוגילו ) והיה מגדולי תלמידי הר"י
אבוהב ולכך כשמביא הרב"י דבריו בטא"ח אומר כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב להיות
רבו של רבו וזה הרב מהירי בירב ז"ל בזמן ,גרוש ספרד יצא מקשטיליא והלך לפיס וספיס
הלך למצרים וישב שם קצת ימים ואחכ הלך לארץ הצבי צפ"ת תו"בב ושם בצפת הרביץ
תורה והעמיד תלמידים רבים וגדולים בחכמה והרי לך דבריו מ"ש בענין הסמיכה בהתוכחו
עם הרב הכולל כמ"הר לוי ז' חביב והובאו דבריו שם מס ' מה'רל ן ' חביב בדף רצ"ח ע"א
אחר זה כתב בתנאי המתמנה שצריך שיהיה בקי גדול וקדוש לה ' וגם בזה תמהתי עליו
שתהלות לאל ית ' מיום הגרוש והשמך שבספרד לעולם הייתי מורה הוראות ביש ' ורב
) 3ל"ג נ' .ג ) כלן נכסס כ"ל ניסו"ס · ד ) קימה גדולה על המקנל קין עלה ) 6ע"ל ל"ו ל ' הנקה
על דעתו שקילקוט נתקנר נון קיין כ"כ כר ' הלייזר הסינוכי יהיה נכדו של המקנר • ה ) וסס פליטת שריפת
לכלליכופלי כמו סכתן נכו כ"ר קייס נסקדמתו וכרפסו ע"י נכו זה נקוסי ' רנ"ק וי"ל ל"ג נ' .י ) ממקל מקלי
מממלכות טוליטולה למספקת נכי מכיכגיל כ"כ נפתיחת תלונה ל ' ( סקיל מפירושו על הרמ"נס כדלקמן) ( י"ל ל"ג נ '
כנסה נ ' .
1500 5260
לחמשת אלפים בתים יהודים במדינת פאס כמפורסם לכל העולם והייתי אז בן י"ח שנה
ועדין לא הייתי בחתימת זקן והיו שם חכמים גדולים ועם היותי ברעב ובצמא ובחוסר
כל לעולם הלכתי בדרכי השי"ת ונתעסקתי בתורתו לכן ,אני יודע בודאי שמצד הקדושה
כל השומע יאמר כל מן דן סמוכו לנא וכו ' ותהלות לאל שמעולם לא נשתנה שמי אי רבי
( הוי) קרו לי השתא רבי [ הוו ] קרו לי [ או] וזה שמי לעולם עכ"ל וזאת אשר השיב על דבריו אלה
הרב כמ"הר לוי ז ' חביב בדף ש"ה פ"ב וז"ל לישנא בישא טובא איכא הכא וכו' עד גם
לא אכחיש חמובן מדבריו בהגדלת אשמתי ולא אציל עצמי בדברתי לומר שאף אם שנו
שמי בעונותי בשעת השמד אני לא שניתי ובוחן לב וחוקר כליות יודע כי תמיד הייתי ירא
את ה' ) 6ואם לא זכיתי לקדש שמו לבי יחיל בקרבי מפני זעמו הגם שעדין לא הייתי בר
עונשן בבית דינו וכולי וכשם שזכיתני לצאת מן ההפיכה והבאתני אל עיר המהוללה בתוך
השנה להיו ' שונה שם בכל יום ההלכה עד היום שיש יותר מארבעים שנה כך תזכני
להיות בעל תשובה שלימה ומה גם עתה בהיותי עלוב עלבון גדול אשר כזה על לא חמס
בכפי וכולי עכ"ל .
ודע שהרב מהירי בירב כתב פסקים רבים שהיו שואלים ממנו שאלו מכל פנות העולם
וגם סוגיות והויות על התלמוד וגם חבר ספר אחד פי ' על הרמ"בם בכל מקום שאין
עליו מגיד משנה ועתה מקרוב קצת שנים נמצאו בעיר איומיר ביד אחד מבני בניו של
מהירי בי רב מעט מוער קצת מתשו ' שלו ושטותיו ונדפסו בעיר ויניצאג ) וכתב שם בתשובותיו
סי ' מ"ט ואעפ שאני טרוד עם התלמידים ועם זה החבור שאני עושה על הרמ"בם ז"ל
וכו' ושם בתחלת הספר משמע מדברי החכם כמ"הר שלמה ן ' עזרא גרוג ) שהספר ההוא
מצוי בידם וכוונתם היה להביאו אל הדפוס וכמו שיראה המעיין שם ובזמן מהר"י בי רב
היה שם בצפת חובב הרב רבי שלמה סירילייו וכ'מס מהרשד"ם בתשובותיו חלק א"ח וי"ד
סי ' מ ' ומ"ב שכ"כ שם וכמו שנשמע מצרפת תובב אשר יש בה יהודים לרוב והחכם השלם
כמה"ר שלמה סירילייוד ) רצה לנהוג הנפיחה כמו בשאלוניקי ומיחה בידו הרב הגדול כמה"רר
יעקב בירב הנציבה ולא הניח לעשות כן עם היות יוקר הבשר שם ידוע וכו' וזה הרב ר '
שלמה סירילייו עשה פי' על הירושלמים ) .וכמ"ש הרב בצלאל אשכנזי בתשובותיו סימן א '
דף ד ' וה ' וי' ומביא שם ראיה מדבריו ע"ש .
גם בזמן הגרוש היה הרב רבי אברהם דבלמס בר מאיר דבלמס חכם גדול כולל בחכמת
הדקדוק ,וכמו שנראה שם בהקדמת ספרו שחבר וקרא שמו ס ' מקנה אברהם וכתב
על שלשלת הקבלה ) .כי זה הרב .נפטר בפראווה ·
גם בזמן הזה היה הרב ר ' שמואל בן סירלו הזקן ז"ל והוא חבר ס ' כללי שמואל ה"ה
מודפס בס ' תומת ישרים ושם בדף כ"ח כתוב שהיה חתנו של הרב ר ' יצחק אבוהב
ושם כתוב עוד שהיה תלמיד הרב ר ' יצחק די ליאון וכמו שיראה המעיין שס ) ובזמן ההוא
היה בקושטנטינא ה'ר יוסף המון הזקן רופא למלך שולטן סלים וה"ר משה המון בנו גם
הוא רופא למלך שולטן סלימאן בשנת הר ערק) ליצירה אירע המעשה הגדול במצרים מהשר
הבליעל וקורין אותו שיטאן אחמד שמרד במלך ומלך מעצמו במצרים וקם על היהודים
ותבע מהם שבעוד שלשת ימים יתנו לו סך גדול של פרחים והב ואם לאו שלא יהיה
לשונאי ישראל שריד ופליט ושללם לבוז והיהודים קראו צום וקדשו עצרה מקטנם ועד
גדולם ובטחו בהשי"ת ובתורתו ונתחזקו בתפלות ובתחנונים וכמו כן תינוקות של בית רבן .
עמהם בבית הכנסת ק"ק מסתערב ויצעקו אל ה ' וירד לפני התיבה הרב הגדול החסיד
כמ'הר שלמה ט ) סירילייו הזקן הנז"ל ויתפלל אל ה ' ויעתר תפלתו ובן .ביום נהרג השר
) 6לותן יללתי כ"ה כסו"ת מסל"ן מנין • ג ) שנת תכ"ג וע ' דף ז ע"ס קנסס ו ' .ג ) וע"ס סי ' ס"ג .י ) רכו
ה ) נכלק .כל"ג ס"ג ק"ק כ"ק . )( :ס"ל לי • ז ) ע " :דף קסכוייס נכתינת סס זס וסככון סיריליו לו סירילי
נ ' כ"ג דף ג ' וד ' ( סר"ג ק"ק ס ' כ"ס " .ק ) .נ"ע :קלל .רק מסכת רע"ז כיתת מכריס תחת ממשלת סתתרוויס
.4
*
כרחה סנ"ל לפ"ד כמו שסול נסנט יסודס ( כ"ד נ' ק ' למס ') ונס"ק ס"ק נ ' מנין לקרכן .וקול רפ"ק לפ"ק ,ט )
סמולל ·
לג
1500 5260
הרשע ההוא ויושיעם ה ' ביד אוביה ' וצילם וגם האדון השר המרומם החכם השלם כטהר
אברהם קסטרו ז"ל והוא אבי אביו של הרב הגדול כמיהר יעקב קסטרו ז"ל שהיה בימים
ההם ממונה מהמלך על המכס של המטבע ברח והלך לו לעיר קושטנדינא לפני המלך
שולטן סלימאן ) וסיפר לו כל ענין המאורע ואו שלח המלך חיל מאנשיו למצרים לתקן
את אשר עוות השר הבליעל ההוא שנעקר מן העולם והמלך שולטן סלימאן נתן לחכם
אברהם קסטרו הנז ' מתנות גדולות וכבדו ונשאו על כל ארץ מצרים על ענין זה ויתר
הדברים כלם הלא המה כתובים על ספר במנילה אשר תקנו חכמי הדור על מעשה הנס
הגדול ההוא וקורים אותה בכל שנה ושנה ביום כ"ח ) 3לאדר בק"ק מסתערב ועושים אותן
יום משתה ושמחה וקורין לו פורים אל מפריין ג ) .
ואלה שמות הרבנים אשר היו בזמן הרב מה"ר אליה מזרחי שהובאו בספרו הר' יעקב ן
חביב בעל עין יעקב בעיר שאלוניקי נזכר שם בסי' מ"ן ומ"ח .הרב ר ' דוד יחייא
שיצא בזמן הגרוש מפורטוגאל והוא בן דון שלמה ן יחייא והלך לדור בעיר קושטנדינא
ונזכר שם בסימן ל"ו ול"ח וזה הרב דון דוד | יחייא היה חכם גדול כולל בכל חכמות
והוא חבר ס ' לשון למודים בחכמת הדקדוק ושקל הקדש בענין מלאכת השיר וכתוב שם
בתחלי הס' שחברו בלישבוא אשר במלכות פורטונאל קודם זמן הגרוש וחבר עוד סי
תהלה לדוד ועוד חבר ס' בענין דיני טרפיות ובדיקת הריאה ומביא אותו הרב בבבית יוסף
בטי"ד בה ' טרפיות בהרבה מקומותל ) וכמו שיראה המעיין שם וכפי הנראה שם בתשובת
מהר אם שהיה זקן יותר מהר"אם והוא אביו של הרב מהר תם בן יחיא בעל ספר תומת
ישרים ה ) .הר"ם אלאשקר ממצרים נזכר שם בסי' מ ' ומ"א ומ"ב .ה"ר אליהו הלוי ואולי
זהו נכדו של הרב ר ' אליה הלוי הזקן שהיה רבו של הרבי ) ז"ל והרב רבי מנחם קבולי
והיר תם ן ' יחייא הובאו שם בסי' א ' .הר"א השמעוני וה"ר שלמה קאביילירו משאלוניקי
בסי' ב . '.ה"ר אברהם ן ' יעיש ה"ר יהודה בן בולט ה"ר תם ן יחייא הירא הלוי בסי'
ט"ו .ה"ר אברהם ן ' יעיש בסימן י"ז וי"ח .ה"ר גרשון בון פצו בסי ' ל"ה דף ט"ל ע"ב וזהו
בר פלונתיה דמחר"י מינצי כמ"ש בהשובותיו סימן י' .הר"ר גרשון סי' נ ' ונ"ג ונראה שזהו
ה"ר גרשון בון פצו עצמו .ה"ר יעקב פיירו והר ' אברהם סבע מנדרינפולא והרב שלמה
טיטייאצק והרב ברגילון והר ' יצחק אמאריליו משאלוניקי בסימן נ"ב וזה הדבר כי אברהם
סכע חבר ס ' צרור המור פי' על התורה ע"ד הקבלה ונזכר גם בס ' מים עמוקים סי' כ"ד
וכ"ה .מהר"י סנן לויה סי' נ"ד וכ"ה וניו ונר' שזהו ה"ר יהודה לוי מינצי שהיתה לו מחלוקת
עם ה"ר גרשון בון פצו ומהר אם הסכים לסברת מהירי מינצי שלא כסברת ה"ר גרשון ובתוך
דבריו ספר בשבחו של מהירי מינצי וכמו שיראה המעיין שם .הרב ר ' זכריא הכהן בסי'
נ"ח .ה"ר אברהם צרפתי בס ' נ"ט וע"ד וע"ה ונראה שזהו בר פלוגתיה דמה רל ן ' חביב
כנו' בתשובותיו סי' א ' .הרב ר ' יוסף פאסי משאלוניקו בסי' ס"ד וס"ה .ה"ר לוי * חביב
סי ' פ"ד פ"ה .ה"ר יהודה ז ' בולט בסי' פ"ו וע"ו .ה"ר שמואל הלוי ז ' חכים בסי' פ"ה .ה"ר
מתתיה בסי ' פ"ט וגם בח"א מהירם מלמד סי' ס"ד .בהסכמת פסק אחד חתומים שם הרב
מהר"אם וה"ר אברהם צרפתי וה"ר אברהם ן ' יעיש וה"ר אליהו הלוי וה"ר תם ן ' יחיא וה"ר
יוסף טיטיאצק וה"ר אליעזר השמעוני וכן כתובים יחד בס ' מים עמוקים סי ' א ' ודע שזה
הרב ר ' אברהם ן ' יעיש הנו בס ' מהר"אם הוא זקנו של ה"ר אברהם ן ' יעיש שהיה אביו
של ה"ר יום טוב ו ' יעיש ושמעתי מפי חכם אחד מתושבי קושטנדינא שה"ר אברהם ן'
יעיש וה"ר אברהם נכדו נפטרו שניהם בתוך ימים מועטים ודרש עליהם הרב מה"רי ז ' לב
ל ) כמלן משנת רע"ט וכללס ועי' נ"ג נ' קנקס ק ' • ג ) נסנט יסודס וכס"ק ליתל סכעסס קנס כז לקור .ג ) ו"
פוריס מנר .ד ) ונס"ק ס ' ' 6וייחסו בטעות לר ' דוד בן גדליה בן שלמה ולכו ככנוסיס נס"ק לף ניכין תולדות
סכותיו · ) 5זס ליכו מכוון שר ' חל זה קול לניו של ניל שו"ת לקלי 1תס סקס קלק ס ' קומות שריס ולולס ניל תות
סריס קול ככלו של ניגל לכלי תס כן נדלית · י ) ע"ל ל"ל ל ' .
1500 5260
והנושא שלו היה את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ·
ואלה שמות הרבנים אשר היו בזמן מהירם אלאשקר והובאו בספרו הרב ר ' דוד הכהן
מקורפו ונזכר שם בסי' נ ' וכ ' וכ"א וכ"ב וכ"ג וכ"ד מתשובותיו .הר"אם כסי ' ז' וח '
וי' .הרב רבי יעקב בירב בסי ' י"ו .הר'לן חביב סי ' ס"א ס"ב .ה"ר אליהו קפסלי מקנדיא סי '
ע ' .ה"ר יהודה וה"ר אליהו רבני קנדיא בסי' צ"ט וקי"א ואולי הוא הר"א קפסלי עצמו .
ואלה שמות הרבנים אשר היו בזמן הרב דוד הכהן והובאו בספרו ה"ר ,יעקב ז ' חביב
וה"רא צרפתי וה"רלן חביב הובאו שם בתשובותיו בבית א ' .הר"ם אלאשקר בבית ה '
ו"ו .הרב ר ' אליעזר בינדיט (בס' ל"ד ) אשכנוי ) 6מרבני ויניציאה בבית י"ו ה"ר יוסף טיטיאצק
משאלוניקי והרב ר ' בנימין מעיר ארטא בבית כ"א הרב רבי דוד בכ"ר יאודה ממנטובה
בבית כ"ב ה"ר בנימן בר שמריא בית כ"ג .ה"ר יעקב בית כ"ו ה"ר אליעזר בר מרדכי בית
כין ; '
ה"ר דוד ז ' שושן וה"ר ואלה שמות הרבנים אשר היו בוטן מהר"י בירב והובאו בספרו
ה ' .הר"ם אלאשקר סי' דוד ערוך שם בתשובות סי ' ד ' .ה"ר אברהם ן ' נחמיאש סי '
והר"לן חביב וה"ר יוסף כ"ז .ה"ר יאודה וה"ר אליה רבני קנדיא סי ' נ"ד .ה"ר שמואל ז ' סיר
רבו הרב מהורי בירב בן מארור סי' נ"ו וכתב הרב המבי"ט בתשובותיו ח"א סימן ק"ג כי
ז"ל נפטר בליל שבת ראש חדש אייר שנת הש"א ב) ליצירה
ואלה שמות הרבנים אשר היו בזמן המר"לן חביב והובאו בספרו הרב רבי אברהם בר
שלמה טרוייש צרפתי וה"ר אליעזר השמעוני וה"ר משה אלבילדה שם בתשובותיו
סי ' א ' .ה"ר שמואל הלוי ממצרים סי' י ' וגם נזכר בסי' כ"ו וס"א הרד באוג ) ,והן הרב
שמואל הלוי ז ' חכים שנזכר בתשובות מהר"אם .ה"ר בנימן מעיר טריקולא סי' ל ' וצ"ט .ה"ר
אברהם בן שושן הר"ם אלאשקר סי' כ"ו וכ"א ה"ר מאיר בר יוסף פאסי וה"ר דוד בן שושן
סי ' צ"ד וצ"ה .ה"ר יוסף בן ציאח וה"ר שמואל הלוי סי' ק"י .הרים אלאשקאר והרדב"ן והר"ב
אברהם בן שושן סי' ק"ל הרב ר ' מאיר אנאשיכון והר ' יצחק דון דון סי ' קל"ד ה"ר מאיר
עראמה סי ' קל"א ה"ר משה קשטרו נזכר שם בענין הסמיכה והזכירו גם הרב בסוף סי'
קכ"ר והרי לך מ"ש שם ולמען תחזקנה ידי תורתכם עוד להכשיר הנט הנו אביא בסוף
דברי ראיה אחרת חזקה וכו' ואומר אותה בשם אומרה אלי היה אדם חכם בתורה בקי
בכל המשנה ופירושה שלם כמדות מתנהג בנקיות ופרישה אח וגביר לי החכם המעולה
כמ"הר משה קשטרו נר"ו כי אחרי שכתבתי דברי הנזכרים נשאתי ונתתי עמו בהם וייטבו
בעיניו ואנהרינהו לעיינין ממתני ' דנטין פרק השולח עכ"ד והביא ענין זה הרב ב"י בט'אה
: . : .סו ' סימן קנ"ה ע"ש . . .
וכבר ידוע לחכמים הויכוחים גדולים והתוכחות מגולות שעברו בין הרבנים הגדולי ' מהר"י
בירב ומהירלן חביב זלהה בכמה דברים ומחלוקות גדולות שהיו ביניהםו ) וכמו
שכל זה כתוב בתשובות מהר"לן חביב בסי ' ק"ה על הבנת כונת לשון אחד מהרמ"בם שכתב
בה ' שבת הנותן אגרת לגוי וכו ' וענין זה כתוב גם בתשובות מהר"י בירב סי ' נ"ה וגם על
ענין גט אחד שניתן בצפת בבית דינו של מהר"י בירב ומה"רל ן ' חביב אמר שהגט ההוא .
היה פסול וכתבו על זה פסקים תלמידיו של מהר"י בירב והם מהורר אברהם שלום ומהירם
מטראני נגד מהר"ל ז ' חביב כדי להחזיק סברת רבם ומה'רל ז ' חביב כתב דברים קשים
כנגד שניהם ובפרט כנגד מהר"ם מטראני וכמו שכל זה כתוב שם בתשובותיו בסי ' קכ"ט
) 6קלועול ניכרים לכלכלך לסככוי כנ"ל וחתימתו סס קיל לכולללל כן לניטור ז"ל סנקרל ניכרים לכולללל .ג ) נמנייט
סס ליקל לס"ק וקול לדעת קק ' כוכן ( נור ליטערלטול ר"ל ) סכת ס"ו לכל כסמחנל וע"ל ל"ו ל ' הנקה .ג) כרלה כות
קלי לסל פינות ( וס קלן סמולל וכו ' ) 7 .עי' ילסט ק"ס כ"ז ..
1500 5260
וק"ל וק"לא וק"לד וק"לג וגם בענין קדושין נפל מחלוקת ביניהם וכ"מש שם בסי ' קל"ד וקל'ה
וקל"ו וקל"ו וענין זה כתוב שם גם בתשובות מהר"י בירב סי ' מ"ב וגם בענין הסמיכה
נתרבה המחלוקת ביניהם הרבה מאד ונתארכו הדברים והקונטריסים ביניהם יותר מחמשים
דפים גדולים וכמו שיראה המעיין שם בספרו וכבר כתבתי לעיל ) 6דהר"לן חביב היה מיוצאי
גרוש ספרד עם אביו מה"רר יעקב ז ' חביב וה"ר לוי אז היה נער ה בשנים ובאו לעיר
שאלוניקי ונתיישבו שם ונתגדל שם בין רבני שאלוניקי ואחכ העיר ה ' את רוחו ונדבו לבו
ללכת לארץ הצבי והלך לו דרך יבשה ) 3כדמוכח בתשובותיו סי' מ"ה שכתב שם בהיותי
הולך לדרכי דרך הקרש התגוררתי פה חלב י"עא ומצאתי בה אנשים נבונים חכמים קובעי
עתים לתורה לומדים שם בכל היום הלכה פ ' אלו נערות ולמדתי בחברתם באהבה וחבה
וכו' ואח"כ הלך לצפת תובב ושם בצפת היה המחלוקת בינו ובין מהר"י בירב ואחכ עלה
לירושלים תו"בב ושם הרביץ תורה הרבה ונפטר שם בירושלים .
ובזמן ההוא היה ה"ר אליהו הלוי הבחור אשכנזי מדקדק גדול והוא חבר תשעה ספרים
.וכמו שביאר בהקדמת ס ' התשבי ע"ש .ובדור ההוא היה בקושטנדינא מה"ר תם
' יחיא אשר הובא בס ' מה'ראם ככתוב לעיל והוא בן ה"ר דוד ז' יחייא ):בעל לשון
למודים ושקל הקדש וספר תהלה לדוד ושהיה בר פלוגתיה דמה ראם כנזכר בתשובות מהר"אם
וזה הרב ר ' תם בן יחיא בן רבינו דוד ז ' יחיא היה גדול בקושטנדינא ומרופאי המלך
שולטן סלימאן והיה חכם בתורה הקדושה ובדת הישמעאלים עד כי היו באים שופטיהם
להתיעץ בפסקי דיניהם עמו ויהי לו ולבניו ארוחת המלך וימת זקן ושבע ימים והניח בי
בנים חכמים בכל המושכלות שם הגדול החכם ר ' יוסף [רופא ] משנה למלך והחצר והשני
כמ"הר גדליא שנהג נשיאותו בשאלוניקי בק"ק לישבונאי ) וכו' ע"כס ) וזה הרב מה"רר תם
ז ' יחיא חבר ספרים רבים אחרים וכלם נשרפו בשריפה אשר שרף ה ' את עיר קושטנדינא
כאשר כתוב שם בהקדמת הספרי ) ע"ש :
ואלה שמות הרבנים אשר היו בזמן מהיר הם ז ' יחייא והובאו בספרו הר' יוסף טיטאנק
והר ' שמואל עוזיאל והר ' משה גרשון משאלוניקי ( הובא שם ) הר"י קארו והר
שמואלז) שאריליו ק ) והר ' משה הלוי בן אלקבץ מעלפת והוא אביו של בעל מנות הלוי ק )
והר ' שלמה קאויילירו הוזכרו שם בסי ' א ' .הר ' אליה קפסאלי מקנדיא סי' ב ' .הר ' אליה
הלוי סי ' כ"א וכ"ב ושאר מקומות .הרב יאודה בן בולאט סי ' ז ' ל"ה ושאר מקומות רבים
ה"ר אליה מזרחי סי ' ל"ו וק"ט .ה"ר יום טוב כהן מאנדרינופלא סי ' ל"ז וקליה .ה"ר אברהם
ז ' יעיש סימן ט"ל ושאר מקומות .ה"ר יהודה ז ' שושן סי ' מ"ג .ה"ר ברוך אשכנזי סי ' מ"ד
ומיה וקצ"ה .ה"ר יוסף אבאיוב סי ' נ"ב ונ"ג ושאר מקומות .ה"ר חיים עובדיא סי' נ"ה ונ"ו
ושאר מקומות .ה"ר יעקב בירב וה"ר שמואל חאקאן ממצרים סימן ק ' וק"ן וזהו ה"ר שמואל
הלוי ו' חכים .ה"ר יצחק ז' לב מברוסא סי' קי"א וקי"ב וקי"ד ושאר מקומות .ה"ר אברהם
ירושלמי סי' קי"ו ושאר מקומות .ה"ר שמואל סבע סי' קל"ב וקל"ד .ה"ר יצחק דון דון סימן
קט"ו ושאר מקומות .ה"ר שלמה אלמולי סימן קנ"ד ונראה שזהו שחכר ס ' מפשר חלמין ט ) .
ה"ר יוסף בן וירגה וה"ר יאודה צריק סימן קנ"ה ונראה שזהו ה"ר יוסף ז ' וירגה שחבר
ס ' שארית יוסף מכללי הגמרא • ):ה"ר דוד ויטאל חתנו של הרב מה"ר דוד הכהן מקורפו
ה"ר יוסף טיטאעק ה"ר אברהם לבית חזן ה"ר שם טוב אלחנטי סימן קס"ח וקס"ט וק"ע
ה"ר שמואל אלמושילנו ,ה"ר שמואל עוזיאל היו חיים עובדיא מרבני שאלוניקי בסימן קס"ט .
ובזמן הזה היו בעיר שאלוניקי הרב ר ' יוסף טיטאנק יג ) בן ה"ר שלמה טיטאנק והוא
) 6ל"ג לי • ג ) ליכו לולס לומר שהלך כל קלין מסלונקי על נפס נינסס סוס קלני לין הדעת סובלתו קלק סהלן
חלק גדול יון כדין כינסס וכן סול לעיל ל"ג ל' .ג ) ל"ג ל ' ויני ' ס"ס הנקה ה ' .ו ) ע"ל ל ' ל ' הנהר ה' ) 5 .י
לסון פ"ק ס"ג ה ' .י ) הינו ס ' תומת יפריס • ז ) נ"ל שלמס .ק ) ע"ל ל"ג נ ' · ט ) ע"ל ל"ו ל' .י ) עי' וואלף
ק"ג ד ' קלף כ"ג • י ) וכי :נסכ"ג ק"ק י ' כ"ג · יל ) גס ככתיכת סס זס לנו כסכוייס כנודע למעייכיס ·
9
1500 5260
היה רב גדול ומובהק וכתב פסקים רבים ולא עלו לדפוס רק מעט מזער מהם שהם
כתובים ומפוזרים בספרי הפוסקים האחרונים ) 6וגם חבר ס ' פורת יוסף פי' על קהלת וס'
מגילת אסתרב ) פי' על דניאל וחמש מגילות ג ) ועוד שאר חבורים שלא נדפסו ומביאו הרב
בית יוסף ז"ל בטי"ד סי' ס"ה שכ"כ שם שמעתי בשם הרב יוסף טיטאנאק נראה שזהו
החלב שהיו נוהגים בו היתר בני ארגון עד שבא הרב הגדול מה"ר יצחק די ליאון ז"ל
וחלק עליהם ואסרו להם ע"כ ועוד מביאו שם בסימן ר"א דף רל"ד ע"ב שכתב שם ומהיר
יוסף טיטאצאק ז"ל כתב לי שפי ' זה שכתבתי לדעת רבינו שמשון אי איפשר לפרשו במשנה
בשום צד והאריך שם לכתוב בענין זה ואח"כ כתב ה"ר בית יוסף ז"ל ואני על משמרתי
אעמודה להחזיק בפירושי לדעת הרשב"א וכו' ע"ש ועוד מביאו בטא"ה סי ' י"ן דף מ"ב ע"א
שכתב שם וה"ר יוסף טיטאצאק ז"ל כתב לי כי ראיות הר"ן בתשובה זו הן חלושות וכו'
ע"ש ובזמן מהר"י טיטאצאק היו בשאלוניקי ה"ר אליעזר השמעוני וה"ר שלמה קאביליירו
וה"ר שמואל אלבוכר וה"ר יהודה בן בנבנשת ועוד שאר רבנים שנזכרו לעיל והרב מהר"י
טיטאצאק היה חבירו של מהר"ל ו ' חביב ובזמנם היה ה"ר משה המון רופא המלך שולטן
סולימאן וה"ר שמואל לוי ז ' חכים המכונה חאקאןומהר"י בי רב וה"ר הם בן יחיא ומהר"י
ז' חביב כדמוכח כל זה בספר שארית יהודה למר שמואל ) 7טיטאצאק ע"ש בספר ההוא .
גם בדור ההוא היה בגליל המוריאה בעיר ארטא ה"ר בנימן בר מתתיאס ) שחבר ס' בנימן
זאב מס ' שו"ת וזה הרב היה חמיו של הרב ר ' שמואל אלקלעי בעל משפטי
שמואל ואלה שמות הרבנים אשר היו בדורו והובאו בספרו ה"ר דוד הכהן מקורפו והיר
יוסף טיטאצאקו) בסי' ג ' וד ' ו"ז ושאר מקומות ה"ר אליעזר השמעוני וה"ר שלמה כהן ו '
אדרוט וה"ר שמואל בן שועיב בן הרב ר ' יואל ז ' שועיב ז ) וה"ר שמואל אלמושנינו סי '
ז ' וח ' וה"ר אליעזר המכונה בינדיט אנסילדראיק ) אשכנזי סימן י ' וי"א וי"ב ושאר מקומות
וכפי הנראה מט"ש שם בסימן כ"ח שזה הרב הוא תלמיד מהרב יהודה מינצי והוא סמכו
להוראה ה"ר אברהם עובדיא הספרדי סי ' י"ב וט"ו ושאר מקומות ה"ר חייא מאיר בר
דוד סימן ט"ו ושאר מקומות ה"ר אברהם כהן בר משה כהן סי ' י"ב וט"ו ושאר מקומות
ה"ר משה קפסלי בר אליהו שהיה רב מקושטנדינא סימן ע"ה וע"ו הר ' גרשון סי ' קי"א
והוא ה"ר גרשון בונופצו וגם הובא בסי ' קע"ז ושאר מקומות ה"ר אליהו מזרחי ובנו ה"ר
גרשון מזרחי בסי ' רמ"ח ה"ר אברהם כהן מבולניא סי ' רמ"ט ה"ר אליה הלוי ה"ר חם |
יחיא ה"ר יאודה בן בולאט ה"ר שלמה בן מהר"י ויילא ט ) ה"ר מנחם בר שמואל רבני קושטנדינא
בסי ' ש"ה ה"ר שבתי כהן סי ' שס"א ה"ר אברהם ירושלמי סימן ת"ו ה"ר אברהם לבית חזן
סימן תכ"ה .
ובזמן ההוא היה בפאדווה הרב ר ' מאיר בר יצחק קצנאילנבוגן הנקרא מהר"ם מפדווה
והוא היה חתנו של ה"ר אברהם מינצי בנו של מהר"י מינצי וחבר ס ' שו"ת וגם
עשה הגהות על ספר הרמב"ם ואלה שמות הרבנים שהיו בזמנו והובא בספרו הרב בינדיט
אשכנזי בסי ' ד ' ושאר מקומות ה"ר ברוך עוזיאל סי' ט' וי ' ה'ר נתן אשכנזי סי ' י"א ושאר
מקומות ה"ר משה באסל אשכנזי סי ' י"ג ה"ר עזריאל דיינו סי' כ"ח וזה הרב הגיה ס '
הרמב"ם עם חבירו ה"ר דוד פיצינטון באשר כתוב בפתיחת ס ' הרמ"בם מדפוס מנדל עוזי )
חר משה אלאשקר סי' נ"ט ה"ר אליה קפסלי מקנדיא סי ' כ"ט ול"ב וע"ח
ה"ר דוד ויטאל סי ' ל"א ה"ר דוד יחיא סי ' מ ' ה"ר קלמן אשכנזי .בקצת מקומות
הר ' עובדיא ספורנו סי' מ"ח ומ"ט ה"ר משה חנין בר פרחיה חנין מגליל המוריאה סי' ס"ח
ומהירם מפדאווה נפטר שנת הש"כ היח ) ליצ ' ככתוב בילקוט מדפוס ויניציאה בלי פי ' יג ) בסימן יד )
וכ"כ לעיל ) 6עי' וינד לחכמיס י ' כ ' ונס ' סקלית יהודה • ג ) נשפתי ישניס לקס סתריס וכן כרלס עיקר · ג )
טייטלק • ע"נ נ ' • ) 7נ"ל יכולה ( ע"ל ל"ק נ' • ה ) י"ל ל"ק נ ' כנרת ל' · ו) כסו"ת נכין לך סס כתב
סנדפס כו ז ) זס ליתל סולין סולן ..ס ) ל"ג נ ' קנתה ל ' .ט ) מוסר"ר יעקב לבן וילה כ"ק סס · ! סיינו
יג ) מסכת רלסונס מגדול עוז וסול ד' ויכיכיל רפ"ד · יח ) וכ"כ נסר"ג ק"ק מ ' מ"ו וכן כרלס עיקר וכל"ו סי"ק .
סכ"ו ומ"ס סקול כלי פירוס ליכו מדוקדק · יג) נספר כנ"ל :
1540 5300
יהושע דף ז ' בדברי המניה ע"ש וגם בנו של מהירם מפראוה והוא ה"ר שמואל יהודה
חבר ס ' אחד קטן משני עשר דרושי' וגם בזמן ההוא היה ה"ר יוסף אביוב שמבי ' אותו
הר ' ב'י בט"אח סי' תר"פח דף תנ"ד שכתב שם וראיתי לה"ר יוסף אביוב ז"ל שהיה קורא
תגר על המנהג שנוהגים בכל עיר מוקפ ' חומה וכבר כתבתי לעיל שזה ה"ר יוסף אביוב
נזכר בס ' ה"ר תם ז ' יחיא בקצת מקומות . )6
לדור הזה וסמוך להם לכל הרבנים האלה שוכרנו קמו אחריהם דור אחר ואלו הם
וקרוב
ראש הדור ההוא הרב הגדול רבן של כל יש ' מוה"רר יוסף קארו בר אפרי ' בר
יוסף בר אפרים קארן שהיו אבותיו מיוצאי גרוש ספרד ואבותיו ג"כ היו חכמים וכן ראינו
להרב ז"ל ב"י בט'אח סי' צ"ו שכתב שם ומורי אבי מה"ר אפרים קארו ז"ל כתב שמעתי
שהטעם משום דכיון דקי"ל מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה וכו' ע"ש וגם בסי '
תרינא בה ' לולב כתב ואבא מארי ז"ל היה אומר שאין להטות ראשו כלפי מטה משום
דהוי שלא כדרך גדילתו וכיון דכשנטלו שלא כדרך גדילתו לא יצא כל נענועין נמי צריך
לעשותם כדרך גדילתו ע"כ וגם בטי"ד סי ' ס"ג כתב וראיתי להרב אבא מארי ז"ל שהיה
נזהר שלא יפסק שום חוט מהם ואפשר שטעמו וכו ' ע"ש וחמיו של הרב היה ה"ר יצחק
סבע שכ"כ הרב בטאח סי ' תכ"ה ומורי חמי ה"ר יצחק סבע ז"ל טען עליהם מט"ש רבינו
בסמוך ,ומפטיר השמים כסאי וכו' ולפי הנראה שאשתו של הרב היתה אחותו של ה"ר
שמואל סבע בן ה"ר יצחק סבעג ) שנזכר בתשובו' מהיר תם ו ' יחיא בסי ' קל"ב וקל"ד ע"ש
וגם שם בריש סי ' שמ"ג כתב וכיוצ ' בזה מצאתי שכתב מורי חמי הר ' החסיד ה"ר חיים
בן אלבלג ז"ל .
ודע שהרב מהר"י קארו מתחלתו היה תושב עיר ניקופולו ושם העיר ה ' את רוחו שיעקור
דירתו משם והלך לו לקבוע דירתו בעיר צפת תו"בב וי"א שבהיותו בעיר ניקופולו
עלה אליו המגיד וא"ל שילך לצרפת ועקר דירתו משם והלך לאנדרינופלי ושם התחיל
לחבר החבור הגדול ס ' בית יוסף וכ"כ הרב עצמו בחתימת טחם שהרי כתב שם אברך
את ה ' אשר יעצני וכו ' ועד כה ברכני וכו ' כי התחלתיו באנדרינופלי שנת רפ"ב ליצירה .
והשלמתיו בעיר צפת ת"ו אשר בגליל העליון תו"בב שנת הב'קרג) אור ונתעסקתי עוד
בהגהתו ובמהדורא תנינא עד שנת די"ש וכו' נמצא שבעשרים שנה עשה חבור הבית יוסף
ושתים עשרה שנה נתעסק בהגהה ובמהדורא שניה בין הכל ל"ב שנה וכפי הנרא ' דכשהלך
הרב לצפת עבר דרך עיר שאלוניקי מפני כי יש לי בידי הסכמות קדומות מרבני שאלוניקי
אשר היו בדור ההוא וחתם ג"כ הרב מהר"י קארו עמהם .
ואלה שמות הרבנים החתומים שם בשנת הרצג ליצירה ה"ר יוסף טיטיאצק ה"ר יוסף
קארו ה"ר אברהם לבית חזן ה"ר שמואל עוזיאל ה"ר יעקב סבע ה"ר יעקב צרפתי
היר שם טוב אלחנטי ה"ר משה ן' יעיש ובהסכמה אחרת חתומים שם ה"ר יוסף טיטיאצאק
ה"ר יוסף קארן ה"ר שמואל אלמושנינו ה"ר יוסף ז ' .לב ה"ר אברהם סיראלוו ה"ר אברהם
מיטיאצק ה"ר יחיאל בר משה ה"ר פרחיה הכהן ה"ר יהודה נתן ) ה"ר שלמה בן ה"ר
אברהם לבית חון היו חיים עובדיה ה"ר שמואל טיטיאצאק היו שם טוב אלחנטי ה"ר
שמואל עוזיאל ה"ר משה ן ' יעיש ומזה נראה שהרב מהר"י קארו עבר דרך עיר שאלוניקי
כשהלך לדור בא"י
אחר שהלך הרב לצפת למד בבית המדרש של הרב מה"ר יעקב בירב והוא תלמיד
מובהק ) 5למהר"י בירב וכמ"ש בכמה מקומות ונתגדל הרב בצרפת בתורה ובגדולה
הרביץ שם תורה הרבה והעמיד תלמידים רבים וגדולים בחכמה ובמעשים טובים וכבר נודע
מפורסם כמה הפליא עצה הגדיל תושיה לעשות הרב הגדול מהר"י קארו והראנו מתורתו
) 6ע"ל ל"ל ל ' ויני ' כנס יכולס כיד נ ' • • 131° 3°29 (3ג ) סייכו שנת ש"ן וקי"ל סימן לקלכיס וע"ל לז נ '
כנסה נ ' (לקמן ל"ו ל' קנית ג ' • ) 7עי' גוכן כמ"ע לרק קיו ר"ג · ה ) כונן לחכויס י ' מ"ד מפקפק נוק .
*9
1540 5300
נפלאות בחבורו הגדול בית יוסף שעשה על ס ' ארבעה טורים שהאיר עיני גולת אריאל ונוסף
על זה ס ' ש"ע שנתפשט בכל העולם כלו ופי ' כסף משנה על ס' הרמב"ם ז"ל ועוד חבר
ספר שו"ת דשייכות בטא"ה ואני הכותב בעיר שאלוניקי כשהייתי שם שמעתי מפי זקנים
שעשה שו"ת על שלש טורים אחרים אלא שלא באו לדפוס וכן משמע מהקדמת בנו של
הרב שעשה על ספר התשובות ה"ה החכם השלם כמיהר יהודה קארו ז"ל ע"ש ועוד חבר
ס ' בדק הבית הגהות על ס ' בית יוסף וס ' כללי התלמוד פי ' על ס ' הליכות עולם וס ' מגיד
מישרים והם סודות גדולים וסתרי תורה שהיה מגלה לו המגיד שהיה נגלה אליו וכמו
שיראה המעיין שם בספר ההוא והרב ז"ל באבן העזר סי ' י"ז בדיני עגונא דאתת ' בענין
מסיח לפי תומו מביא דברי מה"ר דוד הכהן ודברי מהרר יוסף טיטאצאק שנחלקו על
ענין הריגת משה סוסי מגליל המוריאה ותמהני מאד מהרב ז"ל שלא הזכיר בענין זה
להרב בעל בנימן זאב שהוא היה הראשון שנשאל על ענין ההוא והוא כתב פסקים והאריך
מאד על הענין ההוא ונחלק על מהר דוד הכהן והסכימו עמו הרב מהר"י טיטאצאק ורבני
שאלוניקי ככתוב הכל באורך שם בס ' בנימן זאב ) והנה הספר ההו' כבר היה מודפס
בזמן מהר"י קארו שהרי נדפס בשנת רצ"ט לפ"ק ואולי לא נמצא אתו שלא בא לידו הספר
ההוא ואני הכותב בהיותי בעיר מולדתי שאלוניקי יום אחד בהיותינו החברים בישיבה
והיה שם הרב החסיד כמ"הר ידידיא קארו ז"ל בן החכם כמ"הר יאודה קארו ז"ל בן של
הרב הגדול מהר"י קארו ז"ל ונתגלגלו הדברים בינינו ובתוך הדברים ספר לנו קצת משבחי
הרב זקנו ז"ל ובכלל שבחיו אמר לנו שהרב זקנו אמר בשעת פטירתו שזכה ללמוד התלמוד
כלו שלשה פעמי ' וא"ל עוד שימי חייו של הרב היו פ"ז שנה וסי' ראשו כתם פ"ז וכפי
הנר' שס בס ' התשובות מהקדמת בנו הרב יהודה שאביו הרב הגדול ז"ל נפטר בשנת השלדג)
; ליצירה
ומגדולי חביריו של מהר"י קארו ז"להה היה הרב רבי משה בר יוסף מטראני הנקרא
הרב המבי"ט ואבותיו היו ממחוז פוליא והוא מזר ' רבינו ישעיה מטראני אחרון
והראשון וכ"מש החכ ' הר ' משה מטראני בן בנו בהקדמתו לס' שו"ת מהרב מהר"י מטראני
אביו ע"שג) והרב המבי"ט היה ג"כ תלמיד מובהק מהרב הגדול מהר"י בירב ז"ל וכ"מש
הוא בעצמו בכמה מקומות והרב הזה הרביץ תורה הרבה בצפת והעמיד תלמידים רבים
והיה דיין בצפת ב ' או ג ' שנהר ) כמו שהעיד בנו ה"ר שלמה מטראני בהקדמתו שעשה
לס ' שו"ת של הרב אביו ז"ל ונוסף על זה חבר שני חלקים מש"ות וס ' קרית ספר על סי
הרמ"בם וס ' בית אלהים וכתבו ב ' בניו ה"ר שלמה וה"ר יוסף שם בהקדמותיהם כי אביהם
הרב המבי"ט ז"ל נפטר בשנת ה"שם ה ) ליצירה ונתנו סי' לשנת פטירתו מש"ה עבדי מת
ושמעתי מפי זקנים מגידי אמת כי הרב המבי"ט ז"ל היה דבר ומנהיג הדור והיה עומד
בפרץ לכל דבר אשר היה נוגע לכללות הק"ק ובס ' צפנת פענח להרב מהר"י מטראני ז"ל
בנו של הרב המבי"ט ז"ל כתב שם בנו החכם כה"ר משה מטראני בהקדמתו לס ' הנז ' וז"ל
זה היום שקוינוהו מצאנו ראינו כי מחכמי קשטיליא אשר יצאו ראשונה באו מעיר טראנה
מהפוליא שנת עת הזמיר הגיע לפ"ק שני בני היצהר שני אחים אזרחים נשא אותם ה '
על כנפי נשרים באויר פורחים היה הרב המובהק כמ"הר אהרן מטראני ז"ל בעל התוספות
וזה שמו אשר יקראו לו [ בעבור שבהכנת התו ' היה יחיד בדור חכו ממתקים וכולו מחמדים
והיה תלמיד חבר להרב הגדול כמ'הר יוסף פאסי ז"ל ועשה תורתו קבע בעיר אנדרינופלי
שמה ישבו כסאו למשפט וכו' וזה הרב אהרן מטראני מזכירו הרב מהר"י קארו בבית יוסף
טח"מ סי ' ל"א שכתב שם והחכם ר ' אהרן מטראני ז"ל תירץ דכי אמרינן וכו' ובסי ' ע"ו
כתב וכבר שאל ממני החכם ה"ר אהרן מטראני ז"ל דכיון דקי"ל דבררבנן לא נחתינן לנכסיה
שפיר קתני וכולי ונראה דכשבא הרב מניקופולי לאנדרינופלי שם למדו יחד זה עם זה ה"ר
) 6סק"ג ק"ק נ ' ט"ו וליניל ל"ד נ ' :ג ) לפי מס שכתב נשק"ג ק"ק • כ"ק נפטר יוס ל ' י"ג ניסן סל"ס וכ"כ כנ"ו
וכן עיקר • ג ) נק"ק ר ' קוסי ' ויני ט"ו ל' הניקו • י ) " 3ל מ ' לו כ ' סכס וכ"ס נסקדמת ר ' שלמס סס וינ"ל
ל"ו ל קניה ג' • ) 5י"ל ל " ,ל ' סניס נ ' ·
לו
1540 5300
אהרן טטראני וכתב עוד ה"ר משה ) 6מטראני ואשר על ידו השני אחיו החכם המרומם
כמיהר יוסף מטראני ז"ל אביו של הרב זקני אדוני משה ז"ל אשר נולד לו בשנת סרה )
קנאת אפרים בעיר שאלוניקי יע"א והוא נער לא ימיש מתוך האהל כי בא לעיר אנדרינופלי
ויצק מים ע"י הרב דודו הרב הנז ' ובהיותו כבן י"ח שנה עלה לארץ הצבי ציפת תו"בב
ויצק מים ע"י הרב הגדול כמיהר יעקב בירב ז"ל ואחר פטירת רבו בצרפת עמד על כנו
וישב על כסאו הרב זקני ז"ל ושפט את ישראל נ'דג ) שנה כמנין דין ידין עמו ונתבקש
בישיבה של מעלה בשנת משה עלה אל האלהים בי"ט אחרון של פסח בשמרם עקב
רב עכ"ל נמצא כפי דבריו שהרב המבי"ט היו ימי חייו שמנים שנה
מגדולי חביריו של מהר"י קארן היה ה"ר אברהם שלום והוא הנזכר בהשו' הרב כמה רלן
חביב בסי' קכ"ט וק"ל ע"ש ושמעתי מפי החכם השלם הרב כמ"הר חייא שלום נר'ו שא"ל
שוה הרב היה כמו תלמיד חבר למהירי בירב ז"ל והוא אביו של ה"ר אליעזר שלום שהיה אביו של
ה"ר אברהם שלום י ) אביו של ה"ר חייא שלום הנז ' ועוד א"ל החכם ה"ר חייא הנו' כי ה"ר שלמה
הלוי בן אלקאבץ אמר על זקנו כה"ר אליעזר שלום כ"ד הקמח לא תכלה שהיה משלשלת הכמים
כ"ו דורות והר ' אברהם שלום ובנו ה"ר חייא הנזכר שני דורות נמצאו כ"ו דורות .
מחביריו של מהר"י קארו היה הרב יוסף סאגיס ומביא אותו הרב בבי ' יוסף בט"אה סי ' י"ז
בדיני עגונא דאתת ' וגם בתשובותיו וכמו שיבא לקמןס ) וגם מחביריו היה ה"ר יצחק מסעוד .
גם בזמן ההוא היה בצפת הרב ר ' שלמה אלקאבץ בן ה"ר משה הלוי בן אלקאבץ מקובל
גדול ושמעתי מן הזקנים שהיה רבו של מהירם קורדווירו וחבר ס ' מנות הלוי פי ' על
מגלת אסתר בשנת רפ"ט ליצירה ושלהו לחמיו מנחה שלוחה ביום פורים לכלתו במקום
ששולחים הבחורים תכשיטי זהב וכסף לכלותיהם וחמיו וניסו אחות אשתו קבלו מנחת
הספר חהוא בשמחה ובטוב לבב יותר כפלי כפלים משהיה שולח להם תכשיטי זהב ואבנים
טובות יקרות הערך ולכך קרא שם הספר מנות הלוי ועוד חבר ס ' שרש ישי פי ' על מגילת
רות בשנת השי"ג ליצירה ועוד חבר ס ' אילת אהבים על מגילת שיר השירים וס ' נעים
זמירות פי ' על תהילים וס ' ברית הלוי על ענין חכמת הקבלה וב ' ספרים אלו לא נדפסו
וכפי הנראה שזה הר"ש הלוי אלקאבץ היה תחלתו משאלוניקי והיה תלמיד מהרב יוסף
טיטאנאק וכן מוכח בהקדמתו לס' מנות הלוי דף י"א ע"ב שכתב שם ושמעתי ממורי החכם
הכולל מה"ר יוסף טיטאצאק ז"ל פי ' אחר בו והוא כי לכל דבר נודע שיש ד ' סבות פועלית
וחומריית וצוריית ותכליתית .
גם בזמן ההוא היה שם בצפת הרב המקובל מה"רר משה קורדווירו והוא חבר כמה
חבורים ) בחכמת הקבלה ס ' פרדס רמונים וס ' אור נערב ופי ' תפלות ר"ה ויום הכפורים
וס ' עבוד' ע"ד הקבלה ואלו הספרים שחבר הם בדפוס וחבר עוד ס ' אלימה והוא מכתיבת
יד ועוד חבר ס ' גדול פי ' על ס ' הזוהר וקרא שמו אור יקר והוא מכתיבת יד שלא נדפס
ואני הכותב ראיתי הספר הזה בירושלים בבית מדרשו של החכם השלם המקובל כמ"הר
יעקב צמח ז"ל בהיותי לומר שם עמו בס' הזוהר והספר ההוא גדול מאד בכמות ובאיכות
) 6קול כן נכו של קין מכי"ט וכוונתו על הקדמה לס ' נפנת פיננס .ג ) יש ספק לס קי"ל סימןל bנסיס 6ס לין ( ינ"ל
ל"ג נ ' הנקס נ ' ול"ס ל ' קנקס ג') וקרלסון כרלס יותר וכ"כ נסס"ג דלל כסס כונן ( גור לטרקטור ר"ל ) ויני קניה
סלסל ולת .ג) כ"ו סכיס ללס לינס כקכניס מומן פטירת מסל"י בירן ונו ( שהיתי סנת ס"ל לו ס"ו כדליניל כ"נ
נ ' קני :נ ' ) סל"כ יסיס קין מנייט נו שנת שנ"ס לו ס"ס וס כגד כל קלינית חלק משנת רפ"י סל fנתוני יין
:מכי"ט לדיין ננפת כדמוכח מתשובותיו ק"ג סי ' מ"ק וקנה כור גרלה נעלי .משנת פטירתו ליכת סמ"ס כמו סיני לתוכים
קח ' כונן כמקוס סכוכר סל"כ יהיה דיין ס' סנס חלל פנת ס"ס וסר"ק סימן לחלפיס ( עי' הנקה ג' ) וכן מוכח
עוד כמ"ס ר ' משה מטרחכי נסקדמס לסו"ת לכיו מסר"י מטללכי ק"ל ר ' קוסט' סכתן סס סלניו היו יוסף מולד תשרי
שנת לי"ט ק"י ( ויני ' כוכן כול ליטערטול סי"ג ) וסול סכת סכ"ט וליס כן י"ג שנה כמות לניו ( הרב מני"ט ) וח"ת
קרי נסקלמס סנזכרת כתוך סיין מכי"ט נפטר יוס ' 6כ"ג ניסן ונסנס ס"ס סיס כ"ג ניסן יוס ו ' וי"ל סנניל סי :
קון מסס מטללכי נוכרון יוס קטנוע מנו נפטר וקכו לע"פ סלל סכס סקיס כ"ג ניסן ( כחמת נסקדמתי לס ' נפנס פיננס
ליכו ללס סמת י"ט לקרון של פסח ,הכל"על כתכתי • ) 7קול סילן עס ר"י מטילני נסליחות סנת ס"ס לקוסט' כו " .
ניידמס לסו"ת מסל " מטרלכי · ה ) דף זה עין · ) יני ' סי"ג ק"ק כ ' מ"י (בית ועד אות ז ' .
1540 5300
ובהקדמת ס' אור נערב שכת ' החכ ' כ'הר גדליה קורדווירו בנו של הרב הנז ' אמר שאמן
אשת הרב היתה אחותו של הר"ש הלוי בן אלקאבץ וכתב עוד שם בסוף הספר כי אבין
נפטר בשנת הש"ל ליצירה ושמעתי מחכמי צפת תו"בב שכשהיו מוליכי ' אותו לבית הקברו
היה הולך לפניו עמוד של אש ולא ראה אותו רק הרב ר ' יצחק לוריא אשכנזי ז"ל והיו
גדליה בנו הנו היה תלמיד מהרב שלמה סאגיס וכמ"ש בס ' הנו' גם בדור ההוא היה
בצפת ת"ו ה"ר יוסף אשכנזי הנקרא התנא הגדול להיותו שונה תמיד המשניו ' בנגון .
ובזמן ההוא היה במצרים הרב הגדול מהרד באו והיינו רבינו דוד ו ' אבי ומרא ז"ל והרביץ
תורה הרבה בישראל והעמיד תלמידים רבים כלם חכמים גדולים וכתב יותר משני
אלפים פסקים ולא באו לדפוס אלא שלש מאות מהם ) 6ואף זה ע"י שבשביל ג ) סבה אחת
אין ראוי לגלותה על ספר ושמעתי מפי מגידי אמת כי הרב הזה מצא בתוך ביתו מטמון
גדול כמה אלפים דינרי זהב וחלקם לתלמידי חכמים חלק אחד לתלמידי חכמים במצרים
וחלק אחר שלח לחברון וחלק אחר שלח לירושלים תובב וחלק אחד שלח לצפת והוא
לעת זקנתו עקר דירתו ממצרים והלך לו לעיר צפת תובב ואומרים שהרב מהר"י קארו ז"ל
כבדו ונשאו בכבוד גדול והושיבו למעלה ממנו בכל הדברים הן לענין ישיבה הן לענין
חתימת כתבים או שטרות מפני שהיה זקן מופלג בשנים יותר מהרב ר ' יוסף קארו ואומרים
שחיה ק"י שנים ונפטר שם בצרפת .גם בזמן ההוא היה בצרפת ה"ר יששכר ז' שושאן
בעל ס ' תקון יששכר כדמוכח בספרו דף נ"ז וס"א וס"ד והיה תלמיד מהר"לן חביב כדמוכח
שם בדף כ"ט ונ"ו ושם בדף ע ' מביא להרב ר ' דוד ן ' זמרא .
שמות הרבנים אשר היו בזמן מהר"י קארו והובאו בספרו ה"ר שמואל סבע מקושטנדינא
וא
לה סי ' א ' וכבר כתבתי לעילג ) שזה ה"ר שמואל סבע היה אחות אשתו של מהר"י
קארן ה"ר שמואל בר משה הלוי דף ו ' ו ' וח' ה"ר אברהם שלום וה"ר יוסף סאניס וה"ר
משה מטראני שהיו חביריו בדף ט ' ושאר מקומות ה"ר יוסף בן צייאח בדף י"א והוא מרבני
דמשק ונזכר שם בכמה מקומות ה"ר יעקב בן נחמיאש בדף י"ד וט"ו ושאר מקומות ה"ר
יהודה חן בן ה"ר עמנואל מקנדיא דף פ"ג ושאר מקומות ה"ר שם טוב ן ' מניר וה"ר אברהם
בן נחמיאש דף כ"ה ה'ר משה קורדווירו בדף ל"א ול"ד ול"ז ה"ר אברהם ן ' אשרי ) וה"ר
ברוך וה"ר משה אלשיך וה'ר משה סעדי ר ' רבנים אלו הם תלמידי הרב ז"ל וכתבו כל
אחר מהם פסק לעזרת רבם מהר"י קארן ז"ל והקשו קושיות על דברי הר"ם מטראני וכ"מש
שם מורי ורבי הזקן הרב הגדול מה"רר מררכי קלעי ז"ל שם בדף ל"ז ע"ש הרב ר ' ישראל
בר מאיר והוא ה"ר ישראל די קוריאל בדף ס"ג וה"ר יצחק די מוליינא והוא מרבני מצרים
בדף ס"ג הרב משה דמוהי מרבני מצרים בדף פ"א ה"ר אברהם ן ' יעיש בדף פ"ב והוא
אביו של ה"ר יום טוב ן יעיש ה"ר יעקב סטוט מרבני שאלוניקי דף ק"ז וק"מו ושמעתי בעיר
שאלוניקי שהוא היה חותם בן סט"וט לרמוז אל ר"ת סור מרע ועשה טוב וראיתי כתיבה
מה"רר אברהם יצחקי ז"ל שכתב שם ושמעתי כי המצריך בדיקה לגלדי היה החכם השלם
כה"ר יעקב פירמון ז"ל והובאו דבריו לידי וז"ל שכתב בדין זה וכו ' ובסוף דבריו חתם יעקב
סמוט ומשם נראה בודאי שהוא יעקב פירמון והיה חותם סמוט מטעם האמור ה"ר אברהם
אלאשקר בדף ק"י ונראה שהוא בנו של מהירם אלאשקר שהיה שואל שאלות מאביו וכ"מש
בתשובותיו ס ) ה"ר בנימן הלוי בר מאיר הלוי בדף קי"ז ה"ר אברהם ירושלמי בדף קל"ד ה"ר
יום טוב בי"באס דף קל"ד וקל"ה ה"ר שם טוב אלפרנ"י דף קל"ו ה"ר יעקב אלחאמי
דף קל"ז ה"ר דוד | זמרא דף קל"ח ה"ר אליעזר מנייפרי ח"ר יצחק קארו דודו של הרב
בדף ק"מח ולפי דעתי כי זה ה"ר אברהם ן' אשר שנזכר שם בדף ל"ו שהיה מתלמידי הרב
מהר"י קארן ז"ל הוא אשר חבר פי ' על מדרש רבה וקראו אבא ר"ת אברהם ן ' אשר ונרפס
דברי המדרש באמצע ופרש"י מער אחד ופי ' אבא מצר אחד כנודע .
) 6וער ומככו זס כדפסו עוד נ' קלקיס מתשובותיו וע"ל כין נ ' קנקס ז ' • ) 3כרלס כנ"ל ולן זה נקני ... : :
סלסון ליכו מכוון • ג ) ל"ק ק ' • ) 7עי' כסמוך • ) 5עי ' וער לחכמיס ל' כ"ט •
לן
1560 5820
ואלה שמות הרבנים אשר היו בזמן הרב המבי"ט והובאו בספרו בח"א מתשובותיו הרב
ר ' יוסף בן זמרון בסי ' י"ג ושם אומר שהיה תלמיד מהרב ר ' שלמה בר שמעון
בר צמח ) 6הרב ר ' יעקב בירב סי' ט"ו וי"ז ושאר מקומות ה"ר שלמה חזק וה"ר יוסף סאניס
סי' ט"ו ה"ר לוי * חביב סי' כ"א ושאר מקומות ה"ר אליא קפסלי וה"ר יצחק משען סי'
ל"א ה"ר שלמה אלקאבץ וה"ר אברהם אלעלוף וה"ר אברהם בירב בנו של מהר"י בירב וה"ר
אברהם שלום חכירו וה"ר שלמה סיריליו סי ' ל"ב ושאר מקומות הר ' משה אלאשקאר
והרדב"ז מרבני מצרים סוף סימן ס"ב וס"ה הר' אברהם שלום והר ' יעקב קוריאל ) 3והר '
שלמה חזן וה"ר אברהם בירב והר ' ישועה סימן ס"ה הר' אברהם צרפתי והר' אברהם
שלום והר ' יוסף קארו והר ' יחיאל סי ' ס"ח הר ' שמואל עטיאה סי' ע"ח הר ' אלעזר בן
יוחאי סי' ( פ"א ) וע"ב ושאר מקומות הר ' יצחק ז ' לב בר צדיק ז ' לב מברוסא סי' קי"ו הר *
אברהם ן' יעיש מכרוסא והוא אביו של הר ' יום טוב ו ' יעישג) סי ' קכ"ה הר ' חיים עובדיא
סימן רי"ח הר ' שמואל ז ' וירנה סי ' רמ"ג ורמ"ה ושאר מקומות ומביאו הרב בית יוסף בכסף
משנה בפ"א מה' ק"ש הר ' יוסף ז ' צייאח בסי' רמ"ו הר ' יעקב בירב בן הר ' אברהם והוא
זמרא סי' נכדו של מהר"י בירב בסימן רמ"ז הר ' אברהם אפומאדו סי' רנ"ג הר' דוד
רנ"ג הר ' משה נגארה מדמשקי) סי' רפ"א והוא אביו של החכם המשורר כמה"רר ישראל
נאגרה בעל זמירות ישראל וחבר עוד שארית ישראל ולא נדפס ואביו הר ' משה חבר ספר
על פרש"י ועל המצות וקראו לקח טוב הר ' יצחק עראמה ):סי ' רפ"ד הר ' יוסף קורקוס
סי' ר"ץ הר ' שמואל די מדינה בסי' רצ"ב הר ' משה באולה סוף סי ' ש"ו ושם בסי ' ק"פ
על ענין ברכות השחר בהשיבו על דברי הר ' ישראל די קוריאל הזכיר להר' יוסף טיטאצאק
והר ' אברהם ירושלמי וכתב עוד גם אני הייתי בימי בחורותי שם ונתגדלתי במקום שנתגדל
הוא בישיבת מורינו הרב הגדול כמה"ר יוסף פאסי ז"ל ומעולם לא נהגו כן בכל בתי כנסיות
שבאנדרינפולי באותו זמן וכו ' ומשם נר ' כי הרב ר ' יוסף פאסי שהיה תלמיד מה"רר יצחק
אבוהב אחר שיצא מגרוש ספרד בא לו לאנדרינופלי ושם הרביץ תורה רבה בתלמידים .
ואלה שמות הרבנים שנזכרו בתשובותיו בחרב מהר"י בירב בסי ' נ ' ושאר מקומות הר '
יצחק די מוליינא סי' י"ו הר ' אלעזר בן יוחאי סי' ל"ה ושאר מקומות הר ' דוד ו '
אבי זמרא סימן ס"ו ושאר מקומות הר ' יעקב קאויילירוי) הרי משה נגארה והר ' משה
אלשיך והר ' אלישע גאליקו סימן ק ' והוא חבר פי ' על ס ' שיר השירים וס ' קהלת הר '
יצחק ארחא והוא אביו של הר ' אליעזר ארחא שהיה תושב חברון והר ' יעקב בירב נכדו
של הרב סוף סי' קכ"ח הר ' יצחק ארחא והר ' שמואל ז ' וירגה והר דוד | אבי זמרה סיי
קליב וקליג ושאר מקומות הר ' ברוך חזקיטו והר ' משה פרווינצאל והר ' פינחס והר' יצחק
מלטאש והר ' שמואל מפיסא והר ' יצחק צרפתי והר ' יצחק ממונצולינו והר ' יוסף אמינו והר '
יהודה ארדוטיאל והר ' מיכאל קורוטו והר ' משה פינצי והר' חזקיה לויז ) והר ' יצחק פינצי
והר ' יוסף טריווש בסי' קל"ח וכל אלו הרבנים הם רבני אטליא כמו שיראה המעיין שם
הר ' יוסף בן לב בסימן קצ"ט הר ' יוסף בן צייח והר' משה ברוך ס ' ר"ב הר ' חיים באסאן
מרודיש דף קי"ב ) הר ' יצחק אדרבי דף קי"ז הר ' יוסף פירמון והר ' שמואל קלעי והר
מנחם רוסו מגליל המוריאה דף קכ"ו הר ' יחיאל אשכנזי והר ' חייא ברוקאש והר ' יעקב
פאפו וחר ' משה חנון והר ' יוסף פירמון מגליל המוריאה דף קל"ד וכפי הנראה שם בדף
קנ"ג שהר ' יחיאל אשכנוי היה בזמן הר ' יוסף טאייטעק והיה ג"כ בעיר שאלוניקי שכ"כ
שם והראו לי העתק מכתיבת יד מה"ר יחיאל אשכנזי ז"ל וז"ל נשאלתי בשאלוניקי על מי
) 6ע"ל כ"ו נ ' קנקס י"ד · ג ) קלללל כיס סס נסיס מכי"ט ועי' קנקס ו' • ג ) עי' כסקדמס לשו"ת מהרי"ט
ולעיל ל"ו כ ' · ד ) עי' סי"ג ק"ק מ ' כ"ס ) 5 .קול ככלו של ניל עקידה ) 1 .ר ' ינקן די קוליקל כ"י סס ויני' הנקה
ל .ז) נסו"ת מני"ט סס ליתל משה קוקיה הלוויניו .ח ) יש לדינת פנסו"ת מנייט מין קסיכיס סולכיס מול ' ער
לכ"ק קייכו מדף ל ' על דף קיג ע"ג ( סס מתחיל עוד כי' ( ' 6ולל ידינתי למס) לכן סמקכל מלין מכלן ולילן נופיס
כולת לעיל כ"ו ל ' הגהה ט"ז .
1560 5320
עליו נזירות שמשון אם יכנס עוד בבית הכנסת פלוני אם יש לו התרת חכם בחרטה שקבל
לי ע"פ החכם מה"ר יוסף טאייטעק ) 6ז"ל ושאר החכמים וזה הרב יחיאל אשכנזי והותר
בירושלים והיה חכם חסיד ,ומקובל וחבר ספ ' מעט הכמות ורב האיכות בסודות הקבלה נפטר
ספר היכל ה ' עוד שם בס ' המבי"ט הרב ר ' אברהם די בוטון משאלוניקי דף קנ"ה ונקרא
זקע"ה הר ' משה דמוהי והר ' יעקב תבון והר' בצלאל אשכנזי מרבני מצרים דף ק"ץ הר '
בצלאל אשכנזי והר ' יעקב קסטרו דף קצ"ה .
ובזמן ההוא היו בשאלוניקי כמה רבנים גדולים והגדול שבהם היה הרב מהרי"בל דהיינו
הרב ר ' יוסף בן לב בר דוד ז ' לב רב מובהק ומפולפל גדול וכמו שנראה מעניין
תשובותיו כי למפורסמות אין צריך ראיה והיו לו ב' בנים חכמים ושמם ה"ר דוד וה"ר משה
ובח"אב ) מתשובותיו נדפסו כמה חדושין משם בניו וכמו שיראה המעיין שם בספרו וכתב
מהרש"ך בח"ג דף כי כי כל אותם הלשונות שכתב מהרי"בל בשס בנו בח"א הם שלו וכתבם
בשם בנו לסבה ידועה אצל כבוד חכמתו וכ"כ הרב מהרי"בל בתשובותיו סי' ס"טג) ולא
נודע לנו תלמיד של מי היה אך מה שנראה הוא שתחלתו היה מעיר מונשיטיריול ) כדמוכה
בח"ב מתשובותיו סי' ע"ז ואח"כ הלך משם לעיר שאלוניקי ושם למד עם הרבנים הזקנים
שהיו בדור ההוא ונתגדל מאר בתורה אבל לא נודע לי בבירור מי היה רבו מובהק מאותם
הרבנים הקדושים אשר היו בדור ההוא והנה שמעתי בשאלוניקי מפי זקנים כי יום אחד
אירע לו מחלוקת למהרי"כל בהיותו בישיבה עם הרב ר ' שלמה בן חסון הזקן אביו של
הרב ר ' אהרן חסון והוא הנזכר בתשובות הרשד"ם בחלק ,א"ח ויורה דעה סי' מ"ג על
ענין דבור אחד מהתוספות שהקשה הר"י מקורביל ואמר ה"ר שלמה ן ' חאסון שקושייתו של הר"י
מקורביל לא היה קושיא כלל אלא שטעה ועל זה נתגלגלו הדברים ונתרבה המחלוקת בין שני
הרבנים הנזכרים ונתגדלה המדורה עד שהגיע הדבר שבירכו זה את זה בישיבה בתוך [ חבורה ] גדולה
של חכמים ואחר ימים מועטים היתה מגפה בעיר שאלוניקי והלכו לכפרים ושם בהיותם בכפר נהרג
חחכם כה"ר דוד ז ' לב בנו של הרב מהרי"בל וזאת היתה לו סבה להרב מהרי"בל ז"ל שעקר דירתו
משאלוניקי והלך לו לדור בעיר קשטנדינא ושם הרביץ תורה הרבה בישראל ולמר כל שאר
ימי חייו בישיבת הגברת ט ' גראסיא נשיאי ) וכתב בסוף מחזור האשכנזים ומביאו ג"כ
בשלשלת הקבלה י ) .שישראל אחר איש בליעל נתקוטט עם הרב ר ' יוסף ז ' לב בשאלוניקי
על ענין פסק דין שכתב נגדו והכהו על הלחי בשוק בפני כל העם ולא היה מי שימחה
בידו ואין דובר אליו דבר על ענין זה מפני היות האיש הבליעל ההוא עשיר גדול ותקיף
ואלם מאד ובהיות הרב לפני החנות ההוא שהיה של בשם אחר ושמו אברהם קטלאנו קרע
את בגדיו ואמר שומו שמים על זאת ובלילה ההוא נכנס הבשם בחנות וראה שם עכבר
וקרב אליו הנר לשרפו והאור נאחז ונסכך בניירות שהיו לו בחנות ונתרבה הלהב וקם
שריפה גדולה ונשרפו כמו חמשת אלפים בתים מיהודים ומאתים נפשות וכמה בתי כנסיות
ובתי מדרשות ואח"כ עלה הנגף בעם והיו מתים בכל יום כמה נפשות מישראל עד שהגיעו
( ביום א ' ) ביום א' של שבוע שנקברו ביום ההוא שייך מתים כמנין שדי ומהיום ההוא
והלאה היה הנגף הולך ומתמעט עד שנעצרה המגפה וכל זה היה בשנת הש"ה ליצירה
וכבר נודע שהרב מהרי"כל ז"ל חבר ד ' חלקים משו"ת ושטות וחרושין על כמה
מסכתות וכמה לשונות חמורים מרש"י ותוס ' והפוסקים הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והר"ן ובעי
הטורים ורבינו ירוחם ויתר הפוסקים האחרונים בפלפול גדול ועצום וכמו שיראה המעיין
שם בספריו .
שנזכרו בספרו בח"א הרב ר ' יחיאל אשכנזי בסי' י"ב ה"ר חיים אל ואלה שמות הרבנים
) 6כ"ק סס .ג ) ע"ס סי' י"ק מס נקין כמכל מתסוכות ר ' דוד בן לב · ג ) לא ידעתי על קיוק חלק מסלי כל כוון
ולדעתי הסנת קילוינס קיל כדי לסקיס סס לככו קנקון נקני ימיו כלכסון • ) 7סכ"כ סס כי כימי קלפי נסיותי
) 5קיק קנבירה הישירה המפורסמת המוכרת לרון נשו"ת לסידס ( חלק ל"ק וי"ד סי' ל"ג וכ"ז ועוד ) כתוכיסטיריו
ונשו"ת סמכי"ט ק"ס סי' רל"ז וכפ"ק קרינ"ל קלנס ונכקלס ליסוסין קלנס ועי' כומולוניק פ"ד וסק ' לכס לס סון
ברלוי .י ) קי"ז ל' ועי ' ילס :ק"ק סין ·
לח
1550 5310
פעיל וה"ר חיים באסן רבני רודיש בסימן ס"נ ובח"ג ה"ר יצחק חן מקנדיא בסימן ב ' ובסימן
ק"ב כתב ואני מודיע לכית שזה יותר משלשים שנה היה מעשה בבריסא וכיוצא בזה וקצת
מהחכמים שהיו באותו זמן כתבו להתיר והחכם השלם הרב המובהק קרובי ושארי כמה"רר
יצחק ז ' לב כתב להחמיר וחכמי שאלוניקי אשר היו בימים ההם הסכימו לדעתו ולסברתו
וכתבו להחמיר ולאסור הכלים ובח"ר מביא להרב בית יוסף וכן הרב בית יוסף מביא להרי"בל
בטי"ד סימן י ' ובכסף משנה בפרק י"ג מהלכות גירושין ובזמנו היה ה"ר דוד בנבנשת וכט"ש
הר"ש הלוי בתשובותיו חלק חה"מ סימן כ"ח שכ"כ שם וקבלתי שאותו חכם אשר מדבר
עטו הר"י ן ' לב ז"ל הוא חכם המופלא גדול בדורו ורב מובהק כמה"ר דוד בנבנשת זלה"ה
ע'ש •
גם בדור ההוא היה בשאלוניקי מחביריושל מהר"י ז ' לכ הרב מהרשד"ם דהיינו הרב ר '
שמואל די מדינה רב גדול ומובהק ופסקן גדול וכמו שנראה מספריו שחבר שלש משו"ת
על ס ' ר ' טורים והדפיסם בנו ה"ר משה די מרינה ) 6ועוד חבר ס ' קטן הכמות משלשים
דרושים ונקרא ס ' בן שמואל והדפיסו נכדו בן בנו ה"ר שמעיה די מדינה בויניצאה ג ) וכמו
שיראה המעיין שם בספר ההוא והוא היה תלמיד מהרב מהר"י טיטאצק ו"ל וגם היה תלמיד
מהרב מהר"ל ז' חביב וכמ"ש הוא בעצמו בספריו שהיה מגדולי חביריו של מהרי"בל הנה
היה צעיר ממנו לימים .והנה בהיותי בשאלוניקי ספר לי זה שנים רבות זקן אחד נכבד
ושמו ר ' שלמה די מדינה נ"ע בן בנו של הרב הרשד"ם ז"ל שהרב זקנו ז"ל היו ימי חייו
פ"ו שנה ומשנכנס בזקנה עד היותו בן פ ' שנה קורא בכתי עיניים וכשהיה בן פ ' שנה יום
אחד בהיותו יושב בישיבה פתח הגמרא לקרות ההלכה כמו שהוא מנהג שארוניקי שהיה
ראש ישיבה קורא ההלכה הוא בעצמו ולא יכול לראות בבתי עינים ונתן הגמ ' לחכם היושב
בצדו שיקרא ההלכה וכשהלך בביתו פתח גמרא וקרא בלי בתי עינים ושוב לא הוצרך להם
כמו ד ' שנים עד יום פטירתו וזהו לקיים מאי דכתיב בהו בצדיקים וקויי ה ' יחליפו כח וכו'
ואני הכותב זכיתי לבקר על קברו שם בשאלוניקי כמה פעמים והרב ואשתו קבורים זה בצד
זה וכתוב על האבן של מצבת קבורתו פסוק זה לבר שלום רב לאוהבי תורתיך ואין למו
מכשול .ומחביריו של הרב מהרשד"ם ז"ל היו הרב מהרי"א דהיינו הרב ר ' יצחק אדרבי
שהיה תלמיד מהר"ר יוסף טיטאצאק וחבר ס ' דברי ריבות משו"ת וס ' דברי שלום מדרושים
וגם ה"ר מרדכי מטאלון רב מובהק וחסיד וכולל בכל מיני חכמות וכמו שהעיד עליו הרב
מהרשד"ם ז"ל שכתב בתשובות חלק ח"ס סי ' מ ' שהרב הנז' היה לומד באותם החכמות
לרקחות ולטבחות והיה לו אח חכם גדול ושמו ה"ר שלמה מטאלון וזה ה"ר שלמה היו לו
בי בנים חכמים ומתו בחייו והבן האחד שמו ה"ר יעקב מטאלון חבר ס ' שארית יעקב
מדרושים נחמדים וס ' תולדות יעקב והוא פי ' מאמרים רבים מהתלמוד וממדרשי רז"ל
בפלפול ודול ועצום ועוד שאר דרושים ומאמרים שלא נדפסו .וגם מחביריו של מהרשד"ם
היה הרב אלמושנינוג ) חכם גדול ועצום וכולל בחכמות וחבר כמה ספרים והם ידי משה פיי
על חמש מגילות ותפלה למשה ומאמץ כח ושאר ספרים ועוד חבר ספר בחכמת התכונה
והוא מכתיבת יד שלא נדפסי ) וגם כתב פסקים רבים ויש קצת מהם שנדפסו בתוך ספרי
האחרונים גם מחביריו של מהרשד"ם היה הרב ר ' בנימין הלוי אשכנזי רב ועצום ה) ,
גם בדור ההוא היה הרב ר ' יוסף פירמון בשאלוניקי והוא היה רב מובהק ואח"כ הלך
לגליל המוריאה וקבלוהו שם עליהם לראש ולקצין וה"ר יעקב הלוי בתשובותיו מכבד אותו
מאד שכ"כ שם בסי ' י"ז ושאלתי את פי זקני עירנו ואמרו שהיו זוכרים בימי קדם בזמן
) 6כוונת המסני על שו"ת וסיוס לפוס סלוניקי ( סכת סנ"ו) לכל כדפסו מפסקיו סכי קלקיס קודס לכן כקוסט '
נסיי קרס"וס ולילות שנילות ומכליתס לין עי' נסקלות ר ' משה די מליכס לס ' סות לניו ר ' שמולל ק"ק ( דפוס
סלוניקי .ג ) כיכטונס כנ"ל לפי דינתי וקול מסנס סינ"ס וע"ל ל ' נ ' • ג ) נדפוס סלפני לכווסיככו וכן קרנס פֿעוויס .
) 7יני ' וואלף ק"ג סי' קלף תקכ"ל • ה ) לולי כוונתו על ר ' בנימין נו מחיר הלוי ( לקמן ל"ט ל' ) סקלפיס מקול
לסכנויס נסלוניקי ( סוכל עול ניין :
10
1550 5310
הרב הקדוש מה"רר יוסף פירמון שהיה מאריה דאתרא הדין מכל אלו הגלילות וגם בסי '
והקדוש כמה"ר יוסף כ"ח כתב והנה מצאתי כתוב בפסק אחד אשר השיב הרב הגדול
פירמון ז"ל בזאנטי על מה שנשאל וכו' וזה הרב היה פסקן גדול וכתב פסקים רבים ולא
נדפסו והרביץ תורה הרבה בתלמידים והגדול שבתלמידיו היה הרב מהרש"ך דהיינו הרב
ר ' שלמה הכהן וכמ"ש מהרש"ך בעצמו בתשובותיו בח"א סימן קפ"ב וכחלק שני סימן ק"ס
ודע שהרב מהרש"ך תחלתו היה מעיר שירון הנקרא עיר שיריץ ואח"כ בא לעיר שאלוניקי
ושם נתגדל הן בתורה הן במעלה וגם כפי הנראה שעיר הרב מהר"י פירמון החלתו היה
מעיר שיריש שכ"כ מהרש"ך בחלק ג' סימן מ"ו וז"ל האמת כי לא הייתי רוצה להטפל
בענין זה וכו' שראוי לי לחוש ליקרא דשכבי כבוד הרב הגדול מורי ורבי זלה"ה זקנו של
החכם השלם כהה"ר יוסף נר"ו אשר עליו בא הענין הזה וכבוד החכם השלם החסיד אביו זל"הה
שנתגדלנו יחד באהבה ואחוה בארץ מולדתינו [ עיר ] שירון וכו' והרב מהרש"ך חבר ג ' ספרים
משו"ת ) 6ומענין השוכותיו נודע וניכר מעלת הכמתו הגדולה כי רבה היא והיו לו ב' בנים חכמים
שם הגדול החכם השלם וקן ונשוא פנים מגדולי העיר כמה"ר חיים הכהן ,ושם השני כמו
כן זקן נכבד החכם השלם החסיר כה"ר אברהם הכהן ז"ל והוא היה מגדולי חבירי בישיבתי
בשאלוניקי שלמדתי יחד בחברתו
גם בזמן ההוא היה ה"ר שלמה לבית הלוי הזקן בן ה"ר יצחק משטרי ( שלמה ) לבית הלוי
וזהו אשר גורש בזמן הגירוש ספרד ממלכות פורטוגאל ונתיישב בשאלוניקי וכמ"ש מהר"ש
הלוי עצמו בריש הקדמתו לס ' חשק שלמה שחבר על ישעיה ועוד הבר ס ' דברי שלמה
מדרושים וס ' לב אבות ופי ' על מסכת אבות ונוסף על זה ספ ' שו"ת וסוגיות מהתלמוד
בקושיות והויות וכמו שכתב שם בהקדמת ספ ' חשק שלמה בנו הרב ר ' יצחק הלוי ז"ל
והפסקים והסוגיות לא באו לדפוס .
גם בזמן ההוא היה הרב ר ' יוסף בן יחייא בן הרב דוד בן יחייא שעשה פי ' על חמש
מגילות וכתובים ונדפסו בעיר בולניאב ) וכתב בעל שלשלת הקבלה ג ) שזה הרב ר ' יוסף
ז ' יחיא היה במעי אמו כשיצאו הוריו מלישבונא וכתב עוד שם שוה הרב חבר אור תורה ל )
וס ' דרך החיים וס ' נר מצוה וכתב שם ששני חבורים אלו דרך חיים ונר מצוה נשרפו
בפראווה ושנפטר הרב הזה בן מ"ה שנה שנת הרצ"ט ליצירה ואחר פטירתו עשרה שנים
שלחו עצמותיו לצפת ונקברו ע"י הגאון ר ' יוסף קארו ז"ל ואביו ה"ר דוד ן ' יחיא היה מיוצאי
גרוש ספרד מלישבונא וכמ"ש שם בשלשלת הקבלה ודע שזה ה"ר דוד בן יחיא אביו של
ה"ר יוסף יחיא ( וזה ) הוא בן ה"ר יוסף בן יחיא כמבוא ' שם בספרו וה"ר גדליא בן יחיא
שחבר ס ' שלשלת הקבלה אשר מספרו העתקתי קצת דברים ממנו הוא בנו של זה הרב
דון יוסף בן יחיא וכמ"ש הוא עצמו שם ואחר ימים שכתבתי ענין זה בא לידי ס ' תורה
אור י ) וראיתי שם בהקדמתו שכתב שחבר שלשה ספרים אלו שזכרנו שהם תורה אור דרך
חיים נר מצוה והזכיר עוד שם מענין גרוש פורטוגאל שהיה בשנת רנ"ו דברים זרים וצרות
גדולות קשות ורעות שהם מבהילים לכל קורא בהם וכמו שיראה הרואה שם וכתב עוד
ה"ר גדליה בן יחיא בספרו שלשלת הקבלה שהוא חבר כ"א ספרים .
גם הרב מר שמואל טיטאצאק שהובא ו) בס ' שארית יהודה היה בזמן אלו הרבנים שזכרנו
לעיל והם מהרי"בל ומהרשד"ם ומהרי"א ומהרש"ך כדמוכח שם בספ' שארית יהודה
וגם בתשובות מהר"י אדרבי סימן רכ"ז ובתשובות מהרי"בל חלק ב ' דף ט"ו וכ"ט וס"ג וכל
אלו הרבנים היו בזמן הרב מהר"י קארו ז"ל שהיה עדין חי בעולם הזה וגם בוטן חרב
המבי"ט ז"ל •
) 6עכ"ל ל"ט נ' · ) 3נדפיס סלפכי כתוב פולכיס וקול ט"ס .ג) ס ' נ ' • ) 7כ"ס נפ"ק ולולס "3ל פולק לול עי'
לקמן נסמוך · ה ) כרפס כולוכיס לכיס ומסקרנותו יש לתקן קנת לכלי ס"ק כעכין תולדות לכותיו • ) 1ע"ל ליד
נ ' הנקה ד ' (לכליו כלן עיקל •
לט
1560 5320
גם בזמן ההוא היה בשאלוניקי הרב ר ' דוד ז ' שושן רב כולל בכל החכמות הן בתלמוד
הן בכל שאר החכמות בתכונה ובפלוסופיא וגם היה בקי מאד בספרי דת הישמעאלים
עד שהיו באים אצלו חכמי הישמעאלים ושופטיהם ללמוד ממנו בספרי דתם והיה סגי נהור
ועשיר גדול והלך לו משאלוניקי לקושטנדינא לדור שם וגדולי חכמי הישמעאלים היו
מכבדים אותו שם מאד מפני חכמתו הגדולה ונפטר שם בקושטנדינא
ואלה שמות הרבנים שהיו בזמן הרשד"ם ונזכרו בתוך ספריו בח"א בתשובות השייכות
לטא"ח וטי"ד ה"ר גדליא בן חיון סימן ל"ב ה"ר יוסף פאררו סימן ל"ב והוא אביו
של ה"ר יצחק פארדו והר ' אברהם פארדו ) 6הר ' שמואל ששון סי' ל"ג ורי"ג הר' שלמה בן
חסון הזקן סימן מ"ג הר ' אברהם סארדלווג ) סי ' מ"ד וק"ע ה"ר נסים הכהן מעיר ארטא
סימן ס"ו הר ' בנימן הלוי בר מאיר הלוי אשכנזי הר ' שמואל קלעי הר ' יעקב בר שמואל
סמוט סי ' ע"ה הר ' משה אלמושנינו סי' צ"ד הר ' משה עובדיא סי ' ק"ד הר ' יעקב קשטרן
ממצרים סי ' ק"ז הר ' אביי סי' קט"ו הר ' אברהם שלום הר ' יוסף קארו הר ' יוסף סאניס
רבני צפ"ת סי ' פ"ו הר ' יצחק לבית חזן סי' צ' ה"ר שמעיה שרביט הזהב סימן קל"ט הרי
מתתיא צרפתי סי ' קט"ח הר ' מרדכי מטאלון סי ' קנ"ח הר ' שמואל בר יצחק סבע סי ' ק"ע
הר ' יצחק אדרבי סוף סי' קפ"ב הר ' דוד בן יעקב הכהן סימן קצ"ח הר ' אהרן אביוב סי '
ר ' הר ' יוסף פירמון סימן ר"ך הר ' משה רוסו הר' מאיר יוחנן מגליל המוריאה סימן ר"ך
ונזכר עוד הר ' משה רוסו בסימן רכ"ו
בחלק ב ' בתשובות השייכות לאבן העזר הר ' חיים עובדיא בר יעקב עובדיא סי ' ב' וזה
ו
הרב חיים עובריא כתב פסקים רבים ולא נדפסו וקצת מהם מפוזרים בספרי הפוסקים
האחרונים ז"ל ועוד חבר ב ' ספרים קטנים באר מים חיים ומקור מים חיים ג ) ושמעתי אומרים
כי לזה הרב היו מיחסים אותו בשאלוניקי חר ' חיים דיבושאלי ) הר ' שלמה צרפתי סימן ט"ו
הר ' משה אלמושנינו סימן ל"ו הר' גדליא האיון סי' ל"ו הר ' יוסף ז ' לב סי ' ל"ו וקע"ט
הר ' בנימן הלוי סימן מ"ג הר ' מרדכי מטאלון סי ' נ ' ופ"ה הר' שמואל לבית קלעי סי '
כי הר ' שמואל בר משה הלוי והר ' אברהם ירושלמי סימן נ"ג הר ' בצלאל אשכנזי סי'
ס"ז ה"ר יוסף פירמון והר' שמואל הכהן סימן פ"ד הר ' מנחם פולסטארן סימן פ"ו הר '
חיים באסן מעיר רודיס סי ' פ"ח הר ' אהרן אביוב סי ' ק ' ורל"ט ור"ס עד סי' רמ"ד הר '
יעקב קשטרו ממצרים סי' קי"ט הרדב"ז סוף סימן קכ"ג הר ' חיים עובדיא והר ' שלמה
אלמושנינו והר ' יצחק אמירילייו סימן קכ"ז ה"ר יחיאל אשכנזי והר ' יוסף ז ' לב והר ' בנימן
לוי סימן קל"ח הר ' יהושע ז ' עזרא סי ' ק"ס הר ' משה אלבילדה מרביץ תורה באוילונהה)
סי ' ק"ס הר ' שמואל בר יוסף עוזיאל סימן קס"ה הר ' אברהם מונסון ממצרים סימן קע"ה
וקע"ו הר ' שם טוב עטיאס סימן רכ"ז ורל"ח הר ' שלמה הלוי סימן רל"ח •
'למה ברוך סימן קת השייכות לחשן משפט הר ' שמואל קלעי והר ש חו
ובחלק שלישי בתשיוצב
היר בצלאל אשכנזי סי' ע"ז ה"ר שמואל הלוי בן חכים סימן צ"ה ה"ר אליהו ארבארו מעיר
אסקופיא סי' קי"א הר ' דוד ז ' נחמיאס סי ' קס"א הר ' שמואל טיטאצאק ובנו הר ' יעקב
טיטאנאק סי ' ר"ג הר ' יוסף טיטאצאק והר ' יוסף ז' לב וה"ר שמואל הלוי ז ' חכים והרי
אברהם ירושלמי סי ' רכ"ד הר ' אברהם סיראלון והר ' חיים עובדיה סי' רכ"ו ה"ר אברהם
ו ' יעיש והוא אביו של הר ' יום טוב יעיש והר ' יום טוב בן ארוייוי ) סי' ר"ם ור"ס הר ' יעקב
ג ) פי' ) 6ע"ל מ"ק נ ' ונין ל ' ) 3 .ניסיוס סרסלו לו סילון וכנ"ל ומסו"ס לס"יס לל רליתי כי לס קלק ל '
נוללף סי' תרי"ס סלפי דבריו שס הספר נכלל כלל מיס קייס ( סלוניקי ס"ז ) ( חלק נ ' ממכו שמו מקור חייס וסכי קלקיס
כלסרוכיס כלכלו • ) 7וכ"כ נס"ק ס"ג נ ' וסול סס עיל נקיטליק • ק) קול ר ' מסס קלניללה הלסלון כמו סכרלס
עיל מ"ג לי • ) נרף זה ע"כ וסלל מקומות סגרול וקול קל •
* 10
1560 5320
טיטאצאק בן הר ' שמואל טיטאצאק והר' שלמה לבית הלוי והר ' דוד ז ' נחמיאש סי' רמ"ד
הרדב"ן והר ' חיים אלפואל והר' חיים בר יעקב באסאן והר ' מרדכי טיולי סימן רס"ה
והר ' יוסף די שיגוביא בן הר ' משה די שיגוביא בסי' רע"ז והוא זקנו של הרב ר ' שלמה
אלגאזי אבי אמו וחבר ספ ' דובב שפתי ישינים הר ' שמואל לבית קלעי סימן רצ"ז הרי
חנניא ו ' יקר סי ' רצ"ט והוא היה תלמיד מהרב מהרי"בל ז"ל וזה הרב הוא אביו של הר
יום טוב ן' יקר נר'ו הר ' יוסף ז' לב והר' בנימן בר מאיר הלוי אשכנזי והר ' אברהם סיראלון
סי ' ס"ה הר ' יוסף פירמון סימן שע"ט ות' ה'ר משה אלמושנינו סימן ה"א ה"ר אהרן אביוב
סי' תנ"א ותנ"ט ותס"ב הר ' שמואל יפה אשכנזי סימן תי"ט והרב הזה היה מקושטנדינא
חבר ספ ' יפה מראה על כל הגדות מתלמוד ירושלמי וספר יפה תואר פי ' על כל מדרש
רבה וחמש מגלות ועד עתה לא נדפס ממנו רק ס ' בראשית וס ' שמות וס ' ויקרא בלבד ) 6
וגם חבר ספ ' יפה עיניים מדרושים ושמעתי אומרים שחבר עוד ס ' משו"ת שלא נדפסו
וקרא שם הספר ההוא ב"ר יפה ):
ואלה שמות הרבנים אשר הובאו בס' דברי ריבות מהרב מהר"י אדרבי הרדב"ז סי' ד '
הר' יהושע צונצין סי ' ס ' הר ' חיים עובדיא סי ' ק"ל ושאר מקומות הר ' יוסף
טיטאצאק רבו סימן ק"ץ הר ' יוסף ז ' לב סי ' קצ"ו הר ' שמואל סבע בכ"ר יצחק סבע סימן
ס ' ה"ר שמואל די מדינה סימן רי"ז ושכ"ט הר ' מרדכי מטאלון סימן רי"ן ושכו הר ' יעקב
טאייטעק והר ' שלמה לבית הלוי סימן שכ"ו הר ' יום טוב בן אלרוייא * ) סימן רפ"ח הר ' גדליא
חאיון סי' רע"א רבני צפ"ת ה"ר יעקב בירב והר ' משה אלשיך והר ' שלמה אבסבאן סימן
שס"ט ונראה שזהו בן בנו של הרב הגדול מהר"י בירב ז"ל גם מתלמידי מהר"י טאייטעק
היה הר ' יצחק ז ' אלרויין שחבר ס ' תנחומות .אל והוא דרושים על התורהו ) וכן מוכח
בדברי הקדמת ספרו •
ואלה שמות הרבנים אשר הובאו בספרי הרב מהרש"ך בח"א מתשובותיו הרשד"ם והרים
מאטאלון והר ' שלמה ברוך מארטא סי ' א ' הרשד"ם סימן ד ' ושאר מקומות הר '
מרדכי מטאלון סי ' כ"ב ושאר מקומות הר ' יום טוב פאראנ"י סי ' ל"ב הר ' דוד ן' נחמיאש
סימן נ'א הר ' מאיר יוחנן סי' ק"ג הר ' יצחק בן ארויו סי ' קי"ד וזהו אשר חבר ספר תנחומות
אל הר' אשר ברודו סגי נהור סי ' קי"ד הר ' יוסף פירמון סי' קפ"ב והוא רבו של מהרש"ך
מהר"י קארן דף ר"ג הר ' חיים באסאן מרודיש דף נ"ב ונ"ד הר ' שמואל הכהן בר פרחיא
הכהן והוא אחיו של הר ' דניאל הכהן שהוסיף קצת חדושין על ס ' שארית יוסף מחכמת
העבור נזכר בסוף הספר וכתב שם בסוף דבריו שהוא ממשפחת הכהנים הגוריונים ראשונים
לכל דבר שבקדושה ר"ל שהוא ממשפחת יוסף בן גוריון הכהן וזה הר ' שמואל הוא אביו
•
של הר ' חסדאי הכהן שהוא מרבני שאלוניקי
'תשובותיו הרב אברהם מונסון ממצריםסי ' ה ' הרשד"ם סימן י"כ ושאר מקומות ובחלק ב מ
הר ' שמעון בר דוד שאבי סי ' מ ' הר ' יצחק בר יום טוב בן אלפארנ"י סי ' פ"א
הר ' יוסף אלבו מסופיא סי' צ"ה הר ' צדיק פורמון ה ) בן הר ' יוסף פורמון סימן קי"ח הר ' יוסף
בן עזרא בעל ס ' עצמות יוסף סי ' קי"ו הר ' אהרן אביוב סי ' ק"כ הר ' שמואל עוזיאל סי'
קל"ה הר ' מאיר ו ' שנג"י והר ' יוסף עוזיאל סי ' קמ"ד הרב ר ' יוסף פורמון רבו של מהרש"ך
סי ' ק"ס הר' יהודה בנבנשתי ) סי' קע"ג הר ' יהודה עוזיאל והר ' משה די מדינה בנו של
הרשד"ס סי ' קצ"ה הר"א מונסון סי' ר"ד ור"ה הר ' אברהם מוטאל קונטריס אחרון סי' נ '
הר' אליהו ארברו קונטריס אחרון סי' ט ' והוא היה מרביץ תורה בעיר אסקופיא הר ' שמואל
חאיון בעל ס ' בני שטואל קונטריס אחרון סימן כ ' .
) 6גס כלפס יגל מגלות קון מקהלת ( סה"ג ס"ק ס ' מ"כ ) וכקרל יפה ענף ויפה קול · ג ) וקול ככ"י כלוכל ספריס
של י"ד לוסנקייס ויני' וולף סי ' נ ' חלפיס פ"ו · ג ) עי' דף זה ע"ל קנקס ו ' · ) 7יני ' נסמך · ק ) כ"ס סס
) כלן ננפת כ"ז סס וע"ל ל"ג ל' קנקר נ ' .
מ
1560 5320
ובחלק שלישי מתשובותיו הר' דוד ו' שושן והר ' שלמה לבית הלוי הזקן והר ' דוד
יחייא בסימן א' ) 6הר ' אברהם מונסון סי ' כ ' ושאר מקומות הר ' יצחק בר יעקב
מיוני .סי' י"ב הרדב"ז סי ' ט"ו ה"ר דוד ן ' נחמיאס סי ' י"ח ושאר מקומות הר ' יוסף פירמון
בן בנו של הרב מהר"י פירמון סי ' מ"ו הר ' יוסף ז ' עזרא סי ' מ"ו הר ' משה עבאס מעיר
טיריא חכם גדול ורופא מובהק והיה לו פרס מאת המלך ) 3בסי' מ"ז והוא היה קרובי מצר
אמי שהיה חתנו של בעל לוית חן ג ) והיה פייטן גדול וחבר קצת תוכחות הר ' אברהם בון
דיאה והר ' שלמה גאביזון סי ' ס"ה והם מרבני מצרים הר ' בנימן אליאש סי ' ע"א הר ' יוסף
ז ' עזרא סי ' ע"ג וע"ט הר ' אברהם בון דיאה סי ' ע"ח הר ' אליהו ארברו סי ' ק"ב הר '
מרדכי קלעי ז"ל מורי ורבי הזקן סי ' פ"ה ובימים ההם היה ראש ישיבה בחברת תלמוד
תורה בשאלוניקי החכ ' החסיד הר ' יהושע ברזלי שהיה מרביץ תורה בתלמידים .
גם בדור ההוא היה בגליל המוריאה הרב ר ' שמואל לבית קלעי והיה תלמיד מהרב ר '
דוד הכהן ז"ל והיה חתנו של הרב בנימן בן מתתיא בעל ס ' בנימן זאב וזה הרב חבר
ס ' משפטי שמואל משו"ת
ואלה שמות הרבנים שהיו בזמנו והובאו בספרו הר ' מנחם רושו והר ' שלמה בר מתתיה
סי ' א ' ושאר מקומות הר' יוסף פירמון והרשד"ם והר"ם מטאלון סי ' כ"ג ושאר מקומות
הרב ר ' שמואל יהודה בן מהר"ם מפדאוה והר ' [ בן ] ציון צרפתי סי ' כ"ט הר ' יוסף ז ' לב סימן
ל"א ושאר מקומות הר ' יצחק אדרבי והר ' משה אלמושנינו סימן ל"ה ושאר מקומות הר '
שמואל קלעי קרובו סי ' ל"ו ושאר מקומות הר ' יעקב נחמיאס סי ' ס ' הר ' ישעיאי ) שרביט
הזהב הר ' דוד טוביא הר ' מנחם פולסטרו הר ' מנחם ן ' אלחרב סי ' ס"ה דוד ן ' זמירא סימן ס"ז
הר ' משה מטרנא הר ' יצחק ארחא ):הר ' שלמה אכסבן ה"ר שלמה הלוי בן אלקבץ
הר ' משה גאלאנטי הר' יעקב בירב נכדו של מהר"י בירב ושאר רבני צפ"ת שבדור ההוא
סי' ע"ג הר ' שמואל אלמושנינו סי ' ע"ט הר ' יוסף טאייטעק והר ' שמואל הלוי סימן פ"ב
הר ' משה חנין סי' צ ' ושאר מקומות הר ' יעקב בר שמריא סי' צ"א ושאר מקומות והרב
הזה היה זקנו של הרב ר ' יעקב הלוי כמ"ש בתשוכותיו סי ' נ ' ע"ש הר ' יעקב אלעלוף סימן
ציה הר ' מאיר מפדואה הר ' שמואל אלמושנים הר' בנימן הלוי אשכנזי הרשד"ם הר' חיים
עוברים סימן ק ' הר ' אברהם ירושלמי סי' ק"ז הר ' חייא מאיר סי ' קיג הר ' יצחק קאריאון
סי ' קכ"ו .
בדור ההוא היה באשכנז רש"ל דהיינו הרב ר ' שלמה לוריא אשכנזי בן הרב יחיאל
אשכנזי שחבר ס ' הכמת שלמה הגהות על השעה עשר מסכתות מלבד קצת מסכתות
אחרות שיש בקובץ אחר וחבר עוד ס ' ים שלמה משו"תי ) ועוד חבר ס ' עטרת שלמה והוא
פי' על ס ' שערי דורא וגם פי ' על הסטן ומתוכח עם דברי הרב ר ' איזאק שטיין ושם
הספר ההוא נקרא עמודי שלמה ·
גם בזמן ההוא היה הרב ר ' משה איסרלס מקראקא בעל המפה וחבר עוד ספר גדול וקרא
שמו דרכי משה ולא נדפסו ) וחבר עוד ס ' שו"ת והיה שואל ומשיב אל הרב מהר"י
קארו ז"ל כתלמיר השואל מרבו כדמוכח בתשובות בעל המפה עצמו סימן מ"ז ומ"ח וגם
אל הרב מהרם מפראוה בסימן מ"ח ונ"א ומקומות אחרים וגם אל הרב רש"ל ק ) בסימן
ה ' ו ' ומקומות אחרים •
גם בדור ההוא היה הרב ר ' עמנואל בר יקותיאל איש ביניונטו מגלילות אטליא והוא היה
אביו של זקני אבי אמי מרתי תמ"ב כה'ר יקותיאל המכונה יקותיאל עוון והיה מדקדק
גדול ומקובל וחסיד והוא חבר ס ' לוית חן בחכמת הדקדוק והגיהו והדפיסו וגם הדפיס
מממונו הוא ושני חביריו ט ) ס ' הזוהר וס ' תקוני הזוהר וס ' מערכת האלהות ) והגיהם
) 6תסונס זו סיל מסנת סנ"ד • ג ) עסריס פרקיס נכל יוס כמ"ס כס נמסר"כן ותית כמנכסיל · ג ) עי' לקין
נסמוך • י ) סמליס כנ"ל .ה ) ערכה כ"ס כמספטי סמולל · )1ירוין :ס ' יס סל סלמס ליכו סו"ת לכל קלוסיס
ופסקיס וקול לחוד ותכונותיו לסול וכנר היניר כזה נסר"ג ק"ק פ ' ל"ג וקרוב לומר שהמתנו כל כלה שו"ת וס"ל מפני לחוק
המקומות • ז ) ער וווככו זה כני כיפס רונו כגודין • ח ) ויי ' סל"ס ינ"ו נ ' · ט ) חולי קס ר ' מליל סופר גן
לפריס ור ' יעקב כהן בן נפתלי עי' גוכן כול ליטערקטור לכ'ג • : ):לכתס מלפוס מכטונס סנס סי"ק .
1560 5320
בטוב טעם ודעת ובזמנו היו הרבנים מהרי"בל ומהרשד"ם ומהר"י אדרבי ומהרש"ך ומהר"ש
הלוי הזקן ומהר"ם אלמושנינו ומהר"ם מטאלון ומה'רר אברהם יצחקי רבני שאלוניקי ו"להה
ומהר"א יצחקי היה סופר מתא ראש כל הסופרים בקי גדול ופסקן ואני הכותב ראיתי פסקים
שלו מכתיבת ידו ובזמנו של זה הרב מורי זקני ז"ל נשרף התלמוד בערי אדום ובכלל התלמודים
שנשרפו נשרף גם התלמוד שלו כאשר כתב הוא ז"ל בספרו ס' לוית חן ע"ש במקומו גם
מהרשד"ם בחלק ח"ט סי ' ש"ג הזכיר ענין שריפת התלמוד שהיה בזמנו וגם בזמן ההוא של
שריפת התלמוד היה הר ' יהודה לירמה הספרדי שחבר פי ' מ ' אבות ושם הספר לחם יהודה
ושם בהקדמת ספרו כתב ענין שריפת התלמוד והעין יעקב וגם הרב אלפסי והמשניות וגם
בתוך ספרי התלמוד שרפו כל ספריו שהיו אלף ת"ק ספרים וכתב עוד שם שגזרת מלכות
רומי שגזרו בכל מלכות אדום וגם גזרו בויניציאה לשרוף התלמוד ויתר ספרים היה בשנת
שי"ד לפ"ק וסימן כי המר שד"י לי מאד ע"ש בספרו . )6
גם בזמן ההוא היה בשאלוניקי הרב ר ' אברהם קונמבריאל ג ) חכם גדול ומרביץ תורה
בתלמידים ודרשן גדול והיה דורש מידי שבת בשבתו בחברת תלמוד תורה בתוך קהל
גדול והוא אבי זקנתי אם אמי והוא היה נכדו של הקדוש מה"ר אברהם קונמבריאל שנשרף
על קדוש ה ' בארגון יחד עם הרב ר ' שמעון אלמושנינו כמ"ש הרם אלמושנינו בספר
מאמץ כח .
וקרוב לזמן הרבנים האלו שזכרנו וסמוכים אליהם היו בעפ"ת הרב הקדוש המקובל האלהי
כמה"רר יצחק לוריא אשכנזי ז"ל שהיה נגלה לו אליהו ז"ל ומגלה לו סודות נפלאים
ורוין עילאין וחבר ספרים ודרושים בחכמת הקבלה וגם פי ' התפלות ע"ד הקבלה היה כתובים
כתיבת יד ושמעתי אומרים שבחכמת הקבלה למד עם הרב מהר"ם קורדווירו ושהיה לו
כמו תלמיד חבר אבל בחכמת התלמוד היה תלמיד מהרדב"ז ויש אומרים ג ) שהיה תלמיד
הרב בצלאל אשכנזי ולא יתכן לומר כן שהרי נמצא בידי פסק אחד מכתיבת יד מהר"ר
יהושע שונצינו וכתב שם שכתבו לו פסק אחד ג ' רבנים אשכנזים והם הרב יצחק לוריא
אשכנזי והר' בצלאל אשכנזי והר' שמעון קשטילאץ אשכנזי ומשם משמע ששלשתם היו
חבירים תלמידי הרדב"ז ז"ל והעמיד כמה תלמידים חכמים גדולים ומגדולי תלמידיו היה
מהר"חו ז"ל דהיינו ר ' חיים ויטאלי ) ז"ל בן החכם כמה"ר יוסף ויטאל סופר התפילין והיה
סופר מובהק ,וכותב תפילין בקדושה ובטהרה ובכנה גדולה ובטבילה כמו שהוא ידוע ומפורסם
לכל שהתפילין מכתיכת מהר"י ויטאל ז"ל בחזקת קדושה הם ולפיכך דמיהן יקרים יותר
משאר תפילין של שאר סופרים ונוהגים בהם קדושה יתירה וקורין אותו תפילין רב קלבריש
מפני שהיו אבותיו מגלילות קלברי'אה ובאו לדור בארץ ישראל והרי לך מ"ש הרמ"ע מפאנו
בתשובותיו סי ' ל"ח ומה שראיתי ובדקתי כמה פעמים בתפילין שעשה המומחה כהר ' יוסף
ויטאל דידיעה) הקאלבי'רסי ז"ל אביהן של בי בר חב"ו בצפת ושעשו סופרים אחרים בשאר
ערי הישיבות המפורסמות ומצאתים כהוגן יספיקו לומ' דאתמחי גברא ואתמחי תפילייהו
והמערער עליהם עתיד ליתן את הדין ע"כ והר ' יוסף ויטאל זכה שיצא ממנו הרב ר ' חיים
ויטאל מקובל גדול וחכמתו היתה קרובה לחכמת רבו מה"רר יצחק לוריא אשכנזי ז"ל וגם
מגדולי תלמידיו של הר ' יצחק לוריא הנוי היו הרב ישראל סרוק כדמוכח בהקדמת ס ' באר
שבע וגם הר ' יוסף טבול אביו של הגביר השר כה"ר יעקב טבול שנהרג במצרים על ידי
השר של מצרים גם מתלמידיו היה ה"ר יהודה משען חכם מקובל ועשיר מופלג וה"ר מסעוד
אזולאי והר ' אברהם הלוי שהיה מורו את העם בכל ע"ש על ענין שמירת שבת שיאפן
ויבשלו מבע"י ולא יבואו לחלל את השבת והיו קורים אותו הרב ברוכים והר ' משה ננארה
ד ) פיל ג ) פי' סר"ן ז"ל נ ' י"ו ( ) 6עי' פ"ק קי"ז ל ' (נניו ועי' כ"ח ק"ק קל"ג ) 3 .עי' כוכן מ"ע קס " •
מין לי • ה ) ר"ל המכונה ·
מא
1570 5330
אביו של הר ' ישראל ננארה בעל זמירות ישראל והר ' יצחק ארחא אביו של הר ' אליעזר
ארחא והר ' משה יונה והר ' יוסף תכון והר ' יצחק הכהן והר ' משה הכהן והר ' משה נגרין
שעשה ספר ראש אשמורות ופירש ספר היראה של רבינו יונה ז"ל וגם עשה כתיבות
אחרות ונזכר הר"ם נגרין בתשובות הרב המבי"ט בח"א סימן פ"ג וגם שאר רבנים שהיו
בדור ההוא שלא נודעו לנו שמותם וכל אלו החכמים הנזכרים כתבו ספרים ושאר כתיבות
אחרות בחכמת הקבלה ואני הכותב ראיתי קצת מספריהם וכתיבותיהם וכלם הם סודות
נפלאים ועמוקים והרב האר"י ז"להה הפליא לעשות כמה מעשיות גדולים ונוראים מאד וכמ"ש
בס ' כתיבת יד מספור של הרב הנו' ונפטר לב"ע כן ל"ח שנים במגפה בשנת הש ל"ג ) 6
ליצירה ונתנו הזקנים סי' עליו ח"ל עליו הובת הבעור כך שמעתי בשאלוניקי מפי זקנים
מקובלים נוחי נפש .
גם מתלמידי הר"ם קורדווירו היה החסיד וקדוש ה"ר אליה די וידאש שחבר ס ' ראשית
חכמה והוא קבור בחברון אצל הרב יששכר נפתלי הכהן אשכנזי בעל מתנות כהונה
זה בצד זה וכפי הנראה שניהם היו בזמן אחד שכ"כ בעל מתנות כהונה בסוף מדרש רבה
שהשלים חבורו בשנת השד"ם ליצירה וגם מתלמידי הר"ם קורדווירו היה הרב אברהם גלאנטי
בר מרדכי גלאנטי שחבר ס ' קול בוכים הנקרא קול נגידים פי' על מגילת איכה ע"ד הקבלה )
ונדפס ע"י הרבנים מנחם עזריה מפאנו ומה"רר יצחק גרשון בשנת השמיט ליצירה גם
מתלמידי הר ' משה קורדווירו היה הר ' משה רומי חכם גדול וכותב תפילין בקדושה גדולה
וכן בדור ההוא היה הר ' יהודה גדיליא בר משה גדיליא משאלוניקי שעשה הגהות על מדרש
רבה ונדפס בשנת הרשין ליצירה
גם בדור ההוא היה במצרים הרב ר ' בצלאל אשכנזי רב גדול מובהק בפילפול כדמוכח בתשובותיו
והיה תלמיד מהרדב"ז וגם היה תלמיד מה"רר ישראל די קוריאל וכ"כ בתשו ' סי ' א ' ובאותו
הקבוץ הנורא שני רבותי מהר"ר דוד בן אבי זמרה זצ"ל והר ' ישראל די קוריאל והר ' בצלאל
מלבד שחבר ספר שו"ת כנודע גם חבר שטות ג ) על הגמרא וספרים רבים ואני הכותב
ראיתי השיטה שכתב על מ' כתובות בלמדי בישיבת הרב אברהם סכנדרי ז"ל במצרים והיא
שיטה גדולה כמו קובץ מדרש רבה בפלפול גדול ועצום גם בהיותי בירושלים תובב בא
לירי תלמוד שלו מדפוס ויניציאה והיה כלו מוגה מכתיבת ידו וכפרטות בס ' קדשים וטהרות
וכל הגליון מלא פה לפה מכתיבת ידו וחשבתי לקנות אותו ומפני סבה ידועה אצלי לא
קניתיו שלא לחרחר ריב ומדנים בין גדולי וגבירי העיר ירושלים תובב ולכך מנעתי עצמי
מלקנותן
ואלה שמות הרבנים שהובאו בתוך תשובותיו שהיו בזמנו הר ' חיים באסן מרודיש סימן
ז ' הרשד"ם והר ' חיים כפוסי סי ' ח ' הר ' אברהם סאגיש סי ' כ"ג הר ' אברהם מונסון
והר ' אברהם הכהן סי ' כ"ד הרשד"ם סי' כ"ה הרב ר ' חיים עזוז נחמני בר שמעון נחמניל)
סי ' כ"ו ודע שזה הרב עזוז נחמני הלך ממצרים לברוסה וקבע שם דירתו ונפטר שם הרב
ר ' משה אלשיך סוף סי ' כ"ח ול"ז הרב ר ' יוסף ז ' לב סי' ל"ב הר ' שמעון אשכנזי סי' ל"ו
ונראה שזהו הרב ר ' שמעון קשטילאץ אשכנזי אביו של הרב אביגדור קשטילאץ שהיה
חכם חסיד ומקובל ורב במצרים ואני ראיתי ספר מפסקים מכתיבת יד של הרב שמעון
קשטילאץ והיו הרבה שו"ת וחרושין אחרים .
גם בזמן ההוא היה במצרים מהרי"קש ז"ל דהיינו הרב ר ' יעקב קסטרו ז"ל שעשה ספ '
מחרושין הגהות על שלחן ערוך ע"ד שעשה הר"ם איסרלס מקראקה בעל המפה וקראו
ספר ערך לחם וכתב ג"כ ספ ' שאלות ותשובות מכתיבת יד פסקים רבים וקראו ס ' אהלי
יעקב כמו שנודע ומפורסם במצרים ) ושמעתי מפי זקנים שהרב ר ' יעקב קסטרו הלך
ל ) ( נסס"ג ס"ק י' כ"ז כתן ס' לכ סל"ן · נ ) וגס ס ' ירק יקל על הזוסל פי ' סר"ן ק"ק ל' ל"ט · ג) עי' כונן
כול ליטערקטור כ"ק • ) 7נתסונס סס קוקס עז נלס"ק ר' שמעון כסמכי ) 5 .יני' סר"ן ק"ק ל ' ס"ק ·.
1570 5330
לצפת תוב"ב לבקר על קברות הצדיקים ונתאכסן בבית מהר"י קארו ז"ל והרב עשה לו כבוד
גדול ונפטר שם •
גם בזמן ההוא של מהר"י קשטרו היה במצרים ) 6הרב ר' אברהם מונסון ז"ל פסקן גדול
וכתב פסקים רבים ושטות ודרושים ואני הכותב ראיתי ספ' אחר מקצת דרושים שלו
והם כתובים מכתיבת יד וקצת מפסקיו באו כתובים בספרי האחרונים וגם היה סופר מהיר
בספ ' תורת ה ' וכתב כמה ספרי תורות מכתיבת ידו ויש מהם היו פה מצרים והיא כתיבה
נאה ומשובחת וכ"כ הרב מהרש"ך ז"ל בס ' שני מתשובותיו סימן ר"ה משבחו מאד בכתיבתו
שהיתה יפה ומשובחת מאד וכ"כ שם ויען כי עיני כבוד תורתך רואות כי כתיבתי אינה
מסולסלת ומיופה ולא אוכל לכוין לכתוב פסקי ( פסקי ) בכיוון וביושר על האופן שבא מכתב
פסק של כ"ת המשמח אלהים ואנשים וכו ' ע"ש ושמעתי אומרים שהיה תלמיד הרב
בצלאל אשכנזי ז"ל ואחר כך הלך הרב אברהם מונסון ממצרים לקושטנדינא ונפטר שם .
גם בדור ההוא היה במצרים הר ' משה דמוהי והר ' חיים כפוסי והר ' מאיר גאביזון והר '
אליעזר מנולאנואי והר ' בנימן קאנייני והר ' משה אלמלך חכמים גדולים ודיינין ושמעתי
כי הר ' בנימן קאנייני היה תלמיד מה"ר חייא רופא וגם הר ' אהרן בירב חכ ' חסיד וגביר
מחזיק ידי התור ' ולומדיה והוא היה בנו של הר ' יעקב בירב בן הר ' אברהם בירב בנו
של הרב מהר"י בירב ז"ל .
ובזמן ההוא היה בצרפת הרב ר ' משה אלשיך והיה תלמיד מובהק של מהר"י קארו והרים
אלשיך היה רב מובהק ודרשן גדול ועשה דרושים ופירושים על כל הכ"ד תורה
נביאים וכתובים והיה פסקן גדול וחבר ספר שאלות ותשובות .
ואלה הם שמית הרבנים שהובאו בס' תשובותיו הר' אברהם ז' יעיש סי ' נ ' הר ' חיים
החבר הר ' משה בן חיים ה"ר אלישע גאליקו ה"ר שלמה אבסבאן הר ' יעקב בירב
הר ' שלמה סאניס הר ' דוד נבארו הר ' יהושע ז ' דון הר' משה די קוריאל הר' משה גלאנטי
הר ' יוסף פיסו בסימן נ"ז הר ' יוסף פירמון והר ' דוד ויטאל סימן נ"ט הרב שמואל די מדינה
והר ' יעקב בר יששכר טאווסג ) סימן ק"ג ·
ובזמן ההוא היה בעיר חלב הרב ר ' שמואל לאנייאדו ז"ל חכם גדול ודרשן וחבר נ'
ספרים ספ ' כלי חמרה על התורה וספ ' כלי יקר על נביאים ראשונים וספ ' כלי
פו על ישעיה בלבד והיה לו בן חכם גדול ודיין שם בעיר חלב ושמן הר ' אברהם לאנייאדו
ו"לג )
גם בדור ההוא היה בעפ"ת ת"ו הר ' משה גלאנטי רב מובהק ומקובל ופסקן ועשה ספר
שו"ת וכפי הנראה מתשובותיו ל ) ,שהיה תלמיד הרב מהר"י קארו ז"ל ומלבד שחבר
ספר שו"ת גם עשה שטות על התלמוד ונדפסו שם עם תשובותיו ·
ואלה שמות הרבנים שהובאו בספרו שהיו בזמנו הר ' שס טוב עטיאה הר' אברהם גבריאל
הר ' יום טוב צהלון סי' נ"ב הר ' שלמה אכסבאן הר ' דוד נבארו והר ' שלמה בן
הר' משה סאניס סי ' ס"ה הר ' משה מטראני סי' ס"ז הר ' שלמה הנרבוני מחברון סי' קכ"ד
והוא אביו של הר ' צמח הנרבוני שנפטר בירושלים ומהר"ם גלאנטי היו לו ג ' בנים חכמים
גדולים שם האי הר ' ידידיה שהדפיס ס ' הנו ' ויש שם כמה חדושין של שטות שחדש הוא
וכתב שם שיש עוד לאביו ח"ב משו'ת .ושם .הבן הב ' הוא הר ' אברהם גלאנטי ונר' שאינו
הוא שחבר ס ' קול בוכיםק ) .והבן הג ' הוא הרב יונתן גלאנטי .גם בדור ההוא היו
בעפ"ת הרב ר ' חייא רופא ו ) רב מובהק ופסקן וחבר ס ' מעשה חייא משו"ת וחרושין על
) 6פי' שו"ת מסר"ן ק"ג סי' נ ' · ג ) עי' כוכן נמ"ע לכלין ק"ו סנ"ל •.ג) עי' לוכן ג"ס מ"ל .ו ) פי' כס
סי' קכ"ד .ה) פי ' סר"ן ק"ק ל"ט ,י) פי' ממולוניל ר ' ס"י ולפי דבריו כפטר סכת סיס ·
מב
1600 5360
קצת סוגיאות ונראה שהיה תלמיד מה"ר שלמה סאניס שכ"כ בספרו מעשה חייא דף פ"ג
וזכורני בימי חרפי מקרמוני בלמדי בישיבת הרב שלמה זללהה אמרתי דרך אחד אשר מורי
הרב הנז ' הסכים בו וכו' והוא היה חמיו של הר ' אברהם שלום והיה גם בזמן הר"י קשטרו
והר ' אברהם מונסון והר ' חיים כפוסי ז"ל כדמוכח בתשובותיו סי ' כ"ד וגם היו שם הר'
שם טוב עטיאה והר ' אברהם גבריאל והר ' יום טוב צהלון שהיה פסקן גדול ורב מובהק
וכתב פסקים רבים ולא נדפסו ,) 6וגם היו שם הר' יצחק ארחא והר ' יעקב פאלקון והר '
סלימאן אבו חנה ) מקובל גדול וחסיד והיה כותב התפילין בקדושה ובכונה גדולה ונזכר
בסוף ס' תשובות הר"ם גלאנטי ע"ש וגם הר ' סלימאן הלוי וגם הר ' שמואל אוידה שחבר
ספ' מדרש שמואל על מ ' אבות וס ' לחם דמעה על מגילת איכה וס' אגרת שמואל על
מגלת רות וגם הר ' משה מכיר שחבר ס ' סדר היום על התפלות וגם הר ' יעקב גוילי היה
חכם וחסיד גדול והיה מחזר בכפרים של סביבות צפ"ת והיה מל את התנוקות ומזהיר את
הנשים על ענין נדתן וטבילתן ומלמד את בני הכפרים ומדריכם בעבודת השי"ת ובמצותיו
והר ' אלישע גאליקו כל אלו הרבנים היו בדור ההוא .גם בזמן ההוא היה בדמשק הרב
ר ' יעקב אבואלעפיאג) רב מובהק ומוסמך ודיין והוא בן בתו של הרב מהר"י בירב וגם
הרב המקובל מהר"חול ) ז"ל והוא חבר ספרים בחכמת הקבלה והנם היום מכתיבת
ידו שלא נדפסו וא"ל בנו החכם השלם הרב כמה"ר שמואל ויטאל נר"ו כי אביו הרב ז"ל
בחכמת התלמוד היה תלמיד מהרב משה אלשיך ז"ל והיו ימי חייו ע"ז שנהה ) וא"ל בחלום
ודמשק מנוחתו ונפטר שם בדמשק ביום ר"ח אייר שנת הש"פ ליצירה וגם בימים ההם
היה בדמשק הר' אפרים פאנסירי שבא מקושטנדינא והיה זקן מופלג בשנים ורופא ומקובל
וחסיד והם קבורים שם בדמשק הרב מהר"חו ז"ל והר ' אפרים פאנסירי זה אצל זה ומכלל
החבורה ההיא של הרב מהרח"ו ז"ל היה הרב ר ' חיים הכהן י ) ז"ל שהיה מעיר חלב
והיה מקובל תלמיד הרב מהרח"ו ז"ל וחבר ספרים בחכמת הקבלה ומהם פירוש על שלחן
ערוך על דרך הקבלה ועוד חבר ספר גדול דרושים על התורה וקרא שמו תורת חכם והלך
לויניציאה והדפיסם ואחר כך בא לליוורני ונפטר שם וגם באותה חבורה היה החכם כהר
יפת מצרי חסיד ומקובל ובימי נערותי בא זה החכם לעיר שאלוניקי ,וישב שם קצת ימים
וכל אותם הימים זכיתי ללמוד עמו בספר הזוהר ובשאר ספרי הקבלה ואז הייתי אני הכותב
כבן י"ז או י"ח שנים ז ) ולמדתי ממנו קצת חדושין בחכמת הקבלה ממה שלמד וקבל מרבו
מהרח"ו ז"ל .
ובדור ההוא היה בקושטנדינא הרב מהרא"נח דהיינו מה"רב ר ' אליהו ז ' חיים רב מובהק
ופסקן וחבר ספר שו"ת ושטה גדולה על מסכת כתובות ועוד כתב פסקים אחרים
ונדפסו זה קצת שנים ח ) ושם הספר ההוא מים עמוקים ויש שם פסקים מהר"א מזרחי
ופסקים ממהראנ"ח וחבר עוד ס ' מדרושים נחמדים על התורה ונקרא שם הספר ההוא בפי
הדרשנים ס ' תנא דבי אליהו ט ) וגם בזמנו הר ' אליהו פילוסוף והיה חבירו שהיו מסדרין
נטין שניהם יחד ככתוב בספר שמות הנטין מהרב שמחה דף ע"ו .
ואלה שמות הרבנים שהיו בזמנו שהובאו בספרו הרשד"ם סי ' ב ' הר ' שמואל יפה סימן
ג ' הר ' מנחם אגוזי סי' ל"ח וזה הרב חכר ס ' דרושים על ס ' בראשית וקרא
שמו גל של אגוזים הר ' חיים באסן סי ' ל"ח ונ"ב הר' מנחם בר בנימן אשכנזי סי ' ט '
הר ' משה משולם בר אליעזר הלוי סי ' מ"ג הר ' אלעזר בן הדריאל ז ' נחמיאש סי' נ"א
ובס' מים עמוקים סי ' נ"ח מביא להרב דוד ז ' משולם עוד היו בזמנו החכמים הר' מאיר
) 6חלק מתשובותיו כרפס סכת תי"ו כוכיכילס • ג ) קול ר ' סלימלן ז' לוקכת וסי' שס"ג מ"ס ס ' י' .ג ) עי' סק"ג
ק"ק י' ע"ד וכוכן כור ליטערקטור מכ"ק קנקס ו' • י) ע"ל מ ' נ ' ( סלין ק"ק ק' י"ד · ק ) וכ"כ נסר"ג סס ·
)1עי' סק"ג ק"ק ק ' כ"ק וועל לסכניס ט ' ג ' ד ' וה' ( ): .ל"כ סיס זס סכת סנ"ס ע"ל מ"ד ק ' קנקס ס ' .ק ) ע"ל
ליק לי הנקה ו' • ט ) כדפס כוכיליס פ"ט וסול ס' למלי פפר ·
11
1600 5360
ו שאנג'י והר ' שמואל שונצין והר ' יוסף יפה בן הר ' שמואל יפה והר ' חיים שולם וכמ"ש
בריש ס ' יפה תואר ודע שמ"ש בתשובותיו סימן ק"א ,אלא שאח"כ ראיתי להרש"ך ז"ל שם
בסי' ל"א שהביא שם תשובת הרב הגדול רשד"ם ז"ל וגם חתימת מורי הרב הכולל מהר"ר
מרדכי מטאלון ז"ל שמדבריו אלה נראה שהיה תלמידו של מהר"ם מטאלון ואין הדבר
כן שהרי הפסק ההוא אינו ממהראנ"ח אלא הוא פסק מהרב מה"רר אהרון ששון ז"ל והוא
בתשובותיו בסימן קפ"ד ע"ש בספרו . ) 6גם בדור ההוא היה בגלילות איטליא הרמ"ע דהיינו
הרב ר ' מנחם עזריא מפאנו ונקרא עוד הר ' מנחם עמנואל ) והיה עשיר גדול תורה
וגדולה במקום אחר וזקן מופלג בשנים שהרי כששלח הרב מהר"י קארו ז"ל להדפיס ס '
כסף משנה עשה אותו פקיד על הדפסת הספר כדמוכח בריש ס ' כסף משנה דף א ' שבשנה
ההיא נפטר הרב לב"ע הצדק ומוכרח לומר שבאותו זמן עדין היה הר' מנחם בחור רך
בשנים ואב בחכמה וספר לי הרב כמה"ר ידידיא קארו ז"ל נכדו של הרב מהר"י קארו
שבהיותו בחור כשהלך הוא בגלילות אטליא והלך למנטובה נתאכסן בביתו של הרב מנחם
הנז ' ועשה לו כבוד גדול מפני זקנו הרב ז"ל וספר לי עוד שהיה חסיד גדול ומקובל ומראה
דמות פניו חיה דומה למלאך ה ' והרב הזה חבר ספר שאלות ותשובות מעט הכמות ורב
האיכות .
.
ואלה שמות הרבנים שהיו בזמנו שהובאו בס ' תשובותיו .הר ' ברוך עוזיאל סי ' פ"ו הר'
יצחק פואה סי ' פ"ו הרים מפראוה ג ) סי' פ"ו וק"ו הר ' חזקיה בר יצחק פואה סימן פ"ז
הר ' יצחק ברכיה סי ' פ"ח ושאר מקומות הר ' עובדיה בר ישראל ספורנו [ סי'פ"ט ] ) 7הר ' קלמן
סי ' ק"ו הר ' אברהם בר יצחק מפיסא סי ' ק"ו הר ' מצליח מגליל העליון והר ' שלמה מערבי
סי ' קכ"ו ועוד חבר ס ' עשרה מאמרות ולא נדפס ממנו אלא ג ' מאמרות לבד והשאר לא
בא בדפוסי) וענין הספר ההוא הוא עמוק מאד בחכמת הקבלה ואע"פ שיש עליו פירוש
מ"מ אינו מספיק לבאר רק הדברים הפשוטים אבל אינו מבאר עמקי דבריו וסודותיו שגם
הוא לא ירד לסוף דעתו של הרב להבין דבריו כי לא יבינו דבריו רק מעט מזער מהחכמים
הבריאים בחכמה ועוד חבר ספר עסיס רמונים בחכמת הקבלה שהספר ההוא חברוהו תחלה
הר ' שמואל גאליקו והר ' מרדכי דאטו תלמידי הרב ר ' משה קורדווירי ונדפס בטעיות ושבושים
והר' מנחם תקנו מטעיות וישרו בדרך נכונה כאשר כתב שם בהקדמתו י ) וזה הרב היה
תלמיד מהרב ישמעאל חנינא וגם הר ' מהר"ר עזרא וכמ"ש הוא בעצמו בספרו במא ' חקור
דין ח"א פ ' עשרים וח"ג פ"ד וגם בתשובותיו סי' ל"ב כתב זו היא השטה הנכונה וקלסה
מורי הרב ר ' ישמעאל חנינא נר"ו אשר ידעת דמחרון שמעתתיה ונהירן טובא וגם מביא
אותו שם בסי ' מ ' ובסי ' ק"ב וא"ל חכם א ' מחכמי אטליא ושמו כה"ר שבתי באר ז"ל שחבר
ס ' משו"ת והדפיסו עתה מקרוב ) וקראו באר עשק שהרמ"ע מפאנו נפטר בשנת הש"פ לפ"ק
ונתנו סי ' עליו ווי דשף מדוכתיה .וגם בדור ההוא היה בגלילות אטליא הר ' שמואל
ארקוולטי המדקדק שחבר ספ ' ערוגת הבשם בחכמת הדקדוק והוא הגיה ספר פי ' התורה
מהרב דון יצחק אברבנאל שנדפס שנת השל"ט ליצירה ק ) ובזמנו היה הר ' שמואל הכהן
מארם צובה שחבר ס ' נר מצוה מדרושים וחבר עוד ס ' תור ' אור וס ' דרך חיים וס '
תוכחת מוסר ככתוב שם בהקדמת ס ' נר מצוה .
גם בדור ההוא היה באשכנז הרב מרדכי יפה אשכנזי בעל הלבושים והוא היה תלמידו
של מהר"ם איסרלס בעל המפה וכמ"ש הוא עצמו בספרו בכמה מקומות והוא היה
רב מובהק וכולל בחכמות הן בקבלה הן בתכונה ועשה כמה חבורים וכמ"ש הוא ז"ל
בהקדמתו לס' הלבושים ע"ש כל הענין באורך וגם היה הרב בעל משאת בנימן שהוא ספי
) 6ע"ל מ"ג ל ' · ג ) וככולוניס ר' ט"ו קולקו ר' יכול .די פלכו וכתב סרחקו כריני סנפטר נמכטונה .ג ) נ"ט
קנת פונים לסו"ס מסללוות נכלל קונכיס סקיו כומן רמ"ע מפלכו ועי' פי"ג ס"ק כ ' מ"ז • ) 7ע"ל מ"ג נ' .
ה ) יני ' סק"ג ק"ק מ ' מ"ז )( .עי' ועל לסכניס כ ' נ ' וע ' ק' · ) קייכו תלין כויכיניקה • ק כרכיכילק •
1600 5360
שאלות ותשובות והיה תלמידו של מהרש"ל וגם תלמידו של בעל המפה כדמוכח שם
בספרו בכמה מקומות וגם היה הרב רבי יהושע פלק הכהן אשכנזי שחבר ס ' מאירת עינים
על חה"מ וס ' בית ישראל וס ' דרישה ופרישה וגם הרב הזה היה תלמיד מהרש"ל ומהרב
בעל המפה וכמ"ש בהקדמתו לסמ"ע · ) 6
ואלה שמות הרבנים שהיו בזמנו והובאו בתוך ספרו מהר"ש הלוי הזקן חמיו בסי ' א '
ובשאר מקומות הר ' אברהם יצחקי והר' אהרן ייאני והרב ר ' חיים שבתי בסי' א'
הר ' לוי קווין ס ' ה ' ו ' הר ' יעקב רוביו סי' ר ' הרב מהרש"ך סי ' ו ' ושאר מקומות הר '
חנניא ז' יקר והר ' שמריא שרביט הזהב והר ' אברהם ברוך והר ' משה משולם הלוי והר '
שמואל בר יהושע שונצין והרב ר ' ישועה קנדיוטי והר ' אליה גלמידי סי' י"ט הר ' יום טוב
צהלון מע"פת סי ' ע"ו וע"ח מהרשד"ם סי' קמ"ב הר ' דוד ז ' נחמיאש סי ' קמ"ז הר ' אברהם
ז ' נחמיאס סי ' קמ"ח וחבירו של מה"רר אהרן ז ' ששון היה הרב ר ' אהרן ז ' חסון בן ה"ר
שלמה חסון שהיה חבירו של מהרי"בל וזה הר ' אהרן ז ' חסון היה רב מובהק ופסקן
גדול וכתב פסקים רבים אלא שלא נדפסו ויש קצת פסקים ממנו מפוזרים בספרי הפוסקים
האחרונים ז"ל והרביץ תורה הרבה והעמיד תלמידים רבים גדולים בחכמה וטובים במעשים
טובים גם מחבירי אלו הרבנים היה הר ' אליהו רוסאנו חכם גדול ועשיר תורה וגדולה
במקום אחד והוא היה חמין של הר' שלמה ן ' חסון הבחור
גם בזמן ההוא היה בשאלוניקי הרב אברהם די בוטון שחבר ס ' לחם משנה על ספי
הרמב"ם ועוד חבר ספ ' שו"ת שנדפסו מקרובל ) ,ונקרא שמו לחם רב והוא היה תלמיד
מהרשד"ם ז"ל כדמוכח בתשובותיו בכמה מקומות ולא האריך ימים ולא בא לכלל זקנה
וכ"כ החכם השלם כמהר ' יוסף די נוביש בהקדמתו שעשה בס' לחם משנה ושמעתי מפי
זקנים כי נפטר בערב שבת במנפה ונקבר בין השמשות ובא השמש והתחילו מצטערי' לומר
שחללו את השבת וכשחזרו מבית הקברות לבתיהם זרחה השמש והאיר להם היום ושמחו
על שלא חללו את השבת והרב הזה הניח שלשה בנים חכמים גדולים שם הגדול הר
מאיר די בוטון שהיה מרביץ תורה בעיר גאליפול ושם השני הר ' יעקב די בוטון ס ) שהיה
בשאלוניקי ושם השלישי הר' אהרן בוטון שהיה בנאליפול
ואלה שמות הרבנים שהיו בזמנו והובאו בספרו לחם רב מהרש"ך סי ' ג ' ושאר מקומות
הר' חיים באסן סי' י ' ושאר מקומות מהרשד"ם רבו בכמה מקומות הר ' אברהם
מונסון סי ' כ"ח וכ"ט ושאר מקומות הר ' בצלאל אשכנזי סי' כ"ט ושאר מקומות הר ' אהרן
אביוב סי' ל"ב ול"ג הר ' שמריה שרביט הזהב סי ' ט"ל הר' משה אלשיך והר ' שלמה אבסאבן
והר ' יעקב בירב בן בנו של הרב מהר"י בירב והר ' שלמה סאניסו ) אלו רבני צפת בסי'
ע"א ה"ר משה אלבילדה שחבר מפר מדרושים ונקרא עולת התמיד בסימן ע"ג ונראה שזהו
בן בנו של הרב משה אלבילדה שהובא בתשובות הר"ל ז ' חביבז ) ה"ר משה עבאס סימן
קכ"ח והוא היה קרובי מצד אמי מפני שהיה חתנו של מורי זקני בעל לוית חן ק ) ז"ל ה"ר
יצחק בר יום טוב בן פרא"ג סי ' קנ"ז הר ' שמואל האיון סי' קע"ג הר ' יוסף אלמטירי סימן
) 6ס ' דריסה ופריסת קול קלק ס ' בית ישראל ועי' סק"ג ק"ק י ' ס"ז ווינר לחכמיס ק ' ל"ד וככתב סמ"ע בין שנת
סס"ט לסכת סע"ו עי' סס סי ' ס"ז .ג ) ע"ל מ"ן נ ' • ג ) קכול על סלמנ'ס ועל ק"ס וק"מ מס פירוסיס על
המקרל נדין סול ונשרפו נשריפת קוסט ' וכפטר מעט קורס סכס ספ"ו סל fכפס ספלו ע"י נכו · ד ) סייכו ק"כ
כוכיכיל ) 5 .עי' ועל לקכמיס ע ' ו' ו ) ע"ל מ"ד ל ' קנקס נ ' ,ז ) ע"ל ל"ג נ ' ול"ט ל' קנקס ק ' • ק ) ובין
לעיל כ ' ל' •
* 11
1610 5370
קצ"א הר ' שלמה מבורך מעיר קאשטוריא סי' רכ"ז וגם הר ' אברהם די בוטון היה שואל
שאלות מהרב המבי"ט כדאיתא בח"ב מתשובות הרב המבי"ט דף קנ"ה וקע"ה וקע"ו •
גם הרב ר ' יוסף ז ' עזרא שחבר ספ ' עצמות יוסף ,וספ' משא מלך היה תלמיד ממהרשד"ם
ז"ל כדמוכח בס ' משא מלך ואח"כ הלך משאלוניקי לעיר סופיאה ושם קבלוהו עליהם
לרב ולקצין והרביץ שם תורה הרבה בתלמידים ונפטר שם וגם הר ' אברהם בן עזוז המכונה
בן בורגיל שחבר ספ ' לחם אבירים היה מתלמידי הרב מהרשד"ם כדמוכח בהקדמת ספרו
וחבירו היה הר ' שמואל איריסה כדמוכח שם בהקדמת החכם הר ' יוסף די נוביש .
וגם בזמן ההוא היה בשאלוניקי הר ' יוסף פארדו חכם גדול וחסיד ובעל מעשים טובים
והוא היה אביו של הרב ר ' יצחק פארדו והר ' אברהם פארדו והלך לו משאלוניקי
לאמשטרדם ושם קבלוהו עליהם לרב ולקצין והרביץ שם תורה הרבה ונפטר שם וזהו
שנזכר בסוף ס ' יפה תואר בחלק בראשית בדברי החכם הר ' אברהם צלח ) 6ע"ש .
גם בזמן ההוא היה בשאלוניקי הר ' משה די מדינה בנו של הרשד"ם חכם גדול ועשיר
תורה וגדולה במקום אחד והוא מוציא ממון הרבה כדי להדפיס ספרים הן להדפיס
ספרי הרב אביו ז"ל הן להדפיס ספרים אחרים עין יעקב ומדרש רבה וזולתם ספרים אחרים )
כדי לזכות את הרבים זכות הרבים תלוי בו והיו לו שני בנים חכמים ועשירים שם הגדול
החכם השלם שר וגביר כמה"ר יהודה [ די ] מדינה ואירע מקרה רע ומר שהרגו גוי ערל פתאום
בפתח ביתו מחמת קנאה ושנאה והיהודים תפשוהו מיד ולקחו נקמתו ממנו ותלאוהו אצל
ביתו של החכם נ"ע ושם אחיו החכם השלם הרב כמה"ר שמעיה די מדינה ז"ל ולסבה
ידועה אצלנו הלך לו משאלוניקי לויניציאה ועסק כל ימיו שם בתורה והיה מרבני ויניציאה
ונפטר שם בכבוד גדול ועיין בהקדמתו שעשה לס' בן שמואל מזקנו הרב מהרשד"ם ז"ל
מ"ש והאריך שם בעניינו שאירע לו מחלוקת גדול עם גבירי אנשי שאלוניקי עד שהיו סבה
שנתגרש מעיר מולדתו מקום נחלת אבותיו הקדושים והלך לו לדור בעיר ויניציאה והאריך
למעניתו לשורר שיר חדש על גאולתו ועל פדות נפשו כאשר יראה המעיין שם בס ' בן
הספרים הנדפסים שם בעיר ויניציאה והרב הזה תחלתו היה מעיר צפ"ת ואח"כ הלך לעיר
ויניציאה ונתיישב שם וכפי הנראה שגם בזמן ההוא היה הר ' נפתלי לוי אשכנזיג ) תושב
צפ"ת שחבר ס ' אמרי שפר מדרושים וגם ה"ר אליעזר אוקריל ) תושב צפ"ת שחבר ס ' חרידים
על ענין המצות .גם בזמן ההוא היה הרב בעל באר שבע והיה תלמיד מהרב בעל
לבושים כדמוכח שם בספרו והיה בזמן הרב ר ' ליב סראוול אשכנזי והרב ר ' משה גלאנטי
והר ' אברהם גבריאל והר' סלימאן אבוחנה והר ' מסעוד אזולי והר ' חייא רופא והר ' אהרן
אבן חיים כדמוכח שם בפתיחת ספרו וגם משמע משם שהרב ר ' עזריא פינו היה תלמידו
וגם בזמן ההוא היה הרב ר ' מלכיאל אשכנזי תושב חברון וכתב פסקים רבים וכתיבות
אחרות ולא נדפסו והביאו הר ' ישעיה הלוי אשכנזי בס ' שני לוחות הברית דף רכ"ו ובשנת
הש"כה ) ליצירה נדפס ס ' דבק טוב ביאורים על פרש"י ז"ל על ס ' החומש והמחבר היה
הר ' שמעון הלוי אונשוברקי ) אשכנזי מעיר ורקנבורט ובהשלימו להדפיס הספר בויניציאה
הלך המחבר לירושלים
גם בזמן ההוא היה הר ' עובדיא ספורנוז ) והוא עשה פי ' על התורה והיה בזמן הרמ"ע
מפאנו והר"י סאמיגה כדמוכח בס ' דרך ימין להר"י סאמיגה ובתשובות הרמ"ע מפאנו
סימן פ"ט וקרוב לזמן הזה היה בשאלוניקי היה הרב ר ' שמואל פלורנטין רב מובהק ופסקן
ל ) ע " .מיר נ ' • ) 3נסקדמס לסו"ת וסו"ס ( נ"ל ל"ק ) ' 6כתן סקניס מלפיסיס מויכיכיס ( סניס מסס כקנילו על
ידן • ג ) נפטר סס"כ כוכיניס כוכן נ"ס ת"ל · ד ) לזכרי כנ"ל עי ' מ"ע נרק"ג ק"ג תקי"ד • ) 5כפ"ק כנ"ל .
ו ) לסנגורן כנ"ל • ז ) ע"ל מ"נ נ ' ·
מר
1610 5370
מק"ק שלום וגם הר ' שלמה חודאדה רב מובהק וחסיד וראש ישיבה והיה ראש ישיבה
הרב שמואל חאיון והוא בן בתו של מהרשד"ם וחבר ס ' מפסקים וחדושין מק"ק אבורה וגם
שם הספר בני שמואל מפני שהרב הנז' לא הניח בנים והוא היה תלמידו על טחה"מ ונקרא
די בוטון כדמוכח שם בספרו . של הר"א
ואלה שמות הרבנים שהיו בזמנו והובאו בספרו הר ' חיים פיזירו סי ' ג ' וד ' וה ' מהרש"ך
סי' ז' ושאר מקומות מהר"א די בוטון רבו בסי' ז' ול ' ול"ד ולו ה"ר אברהם
נחמיאס סי' ט' הר ' אברהם טוטאל סימן כ"ט ול"ח הר ' יוסף סאמיגה סי ' ל"ב והוא חבר
ספר מקראי קדש וס ' פורת יוסף על הרי"ף והר"ן מקצת מסכתות וס ' דרך ימין על ענין
כל פונות שאתה פונה יהיו דרך ימין והרב הזה תחלתו היה משאלוניקי ושם למד תורה
הרבה ואח"כ הלך לויניציאה והיה מרבני ויניציאה ושם נפטר הר ' בנימן אליאש סימן ל"ד
הר ' משה עבאס קרובי מצד אמי סי' ט ' ונ"ה ה"ר יוסף ז ' עזרא סי ' מ ' הר ' חיים ברוך
מקאשטוריא סימן מ"ג ומ"ד ומ"ה ומ"ו הר ' אברהם אורי אשכנזי בסי ' נ"ה וזה הרב היה
מקובל וראש ישיבה מק"ק אשכנזים הרב ר ' חיים שבתי סי ' נ"ה .
גם בזמן הזה היה הרב ר ' יצחק הלוי בן הרב ר ' שלמה הלוי הזקן ראש ישיבה מק"ק
עץ חיים וזה הרב היה כולל כחכמות וחסיד ודרשן והוא אביו של הר"ש הלוי הבחור
גם הר' יוסף הלוי ובנו כה"ר אברהם הלוי שנפטר בקצרות שנים שניהם חכמים
גדולים והר' אברהם הלוי היה תלמיד מהרב ר ' שבתי יונה כדמוכח בספ' שי למורא .
גם בזמן ההוא היה הרב ר ' יעקב רובי"ו רב מובהק ודרשן חסיד גדול זקן מופלג וחיה
יותר מתשעים שנה וגם בזמן ההוא היה הרב לוי קווין רב מובהק וחסיד ודרשן גדול
והיה כולל בחכמות והוא חבר ס ' עלית קיר קטנה דרושים על התורה וכתב עוד דרושים
רבים וכמה חדושין רבים אחרים מענייני שאר חכמות וכן ספר לי חבר אחד מחבירי ישיבתי
החכם השלם כה"ר אברהם יצחקי נר"ו שהוא ראה כתיבות שלו והיו כתיבות רבות מכל
מיני חכמות ולא נדפסו מכל כתיבותיו רק ס ' עלית קיר קטנה לבד על ב ' חלקים על יד בנו
החכם השלם כהר ' שמואל קווין ז"ל שהלך לויניציאה והדפיסו וגם נדפס שם בשאלוניקי
ס ' קטן וקראו תוצאות חיים שמדבר בענין מילי דחסידותא . )6גם בזמן ההוא היה בעפ"ת
הרב ר ' טוביה הלוי שחבר ס ' חן טוב דרושים על התורה והוא היה תלמידו של הרב
שלמה סאגיס וכמ"ש בהקדמתו ולפי זה נראה שהיה חבירו של הרב מהר"י מטראנים) .
גם בזמן ההוא היה בירושלים ה"ר מנחם די לונזאנוג ) שחבר ס' שתי ידות והיה רב מובהק
וחסיד ומקובל וכולל בכל החכמות ומדקדק ומשורר וכשהלך מהרשד"ם לקושטנדינא בשביל
שליחות העיר או נמצא מהר"ם די לונזאנו שם בקושטנדינא ולמד עמו קצת ימים ולכך
קורא אותו בספרו מורי ורבי וחבר עוד ב ' ספרים קטנים וקראם דרך חיים ועבודת מקדש
וחבר עוד ספרים אחרים ולא נדפסו והיה בזמן ה"ר יחיאל באסאן והר ' משה נגאריה
אביו של הר' ישראל נגארה ) 7והוא היה אבי חמי החכם כה"ר אדוניקם די לונזאנו ז"ל
שנפטר בקצרות שנים לבית עולמו הצדק .גם בזמן ההוא היה בשאלוניקי ה"ר אברהם
אספניא חכם גדול וזקן מופלג ונפטר שנת השצ"א ליצירה וביום שנפטר ירד מן השמים
במקום מטר אבק דק ועפר הרבה ואז הייתי אני הכותב ,נער בן י"ג שנה או י"ד שנהר)
וזכורני שהיו לוקחים מן האבק ההוא וגונזים למשמרת להראות לבאי העולם כמה גדולים
מעשי ה ' .
ריים שבתי רב מובהקובזמן ההוא היה בשאלוניקי הרב מהרח"ש ז"ל דהיינו הרב מה" ח
וגדול בדורו ראש ישיבה מק"ק שלום והוא היה תלמיד מחרב ר ' אהרן ששון ז"ל
) 6ע"ל מ"ק נ' • ג ) סמסל"י מטללכי היה תלמידו של ר ' שלמה מטללכי סנין סכיס על סוס ר ' שלמס כמנפה
סכת סמ"ז כמ"ס נסקלמס לשו"ת מסרי"ט וע"ל כ"ז נ ' · ג) עי' סק"ג ק"ק מ ' ס"ג ) 7 .ע"ל מ"ט ג ' .ק ) ומור I
מוכק ססמקנל כולו סנת סע"ק לו פעט ·
1610 5370
ככתוב בתשובות מהרח"ש עצמו בסימן מ"כ דף קפ"ו ודף רך ומגדולי חביריו היו הר ' יצחק
הלוי וה"ר יוסף הלוי וה"ר שמואל חאיון ,וה"ר יעקב רוביו וגם מחבריו היה ה"ר ראובן
חדידה רב מובהק וזקן מופלג בשנים והלך לעיר ניקופול ושם הרביץ תורה הרבה בישראל
ונפטר שם והרב מהרח"ש ז"ל הרביץ תורה הרבה בישראל והעמיד תלמידים רבים ומגדולי
תלמידיו היו הרב ר ' שלמה הלוי בנו של ה"ר יצחק הלוי והרב ר ' יצחק בארקי כדמוכח
בפסק אחד של מהר"י בארקי שנדפס בסוף ס ' בעל התרומות ) 6וגם אביו של מהר"י בארקי
ה"ר אליהו בארקי היה חכם גדול והלך לירושלים ונפטר שם וגם מגדולי תלמידיו היה
ה"ר אהרן קופינו וכמ"ש בס ' כנסת הגדולה חלק א"ח דף קנ"ח ע"א וזה הרב ר ' אהרן
קופינו אחר שלמד עם הרב מהרח"ש בעיר שאלוניקי הלך לקושטנדינא ושם הרביץ תורה
הרבה בתלמידים ונפטר שם וגם מכלל תלמידיו של מהרח"ש היה ה"ר אליהו גוארטיר
מעיין גדול ופלפלא חריפא והרביץ תורה בתלמידים ולא האריך ימים ונפטר בחיהם של
פסח שנת השצ"ד וגם מתלמידיו היה ה"ר עזריא יהושע ואחר שלמד עם הרב מהרח"ש
הלך לעיר איזמיר ושם הרביץ תורה הרבה ונפטר שם וגם מגדולי תלמידיו היו ה"ר אברהם
הלוי שהיה מרביץ תורה בתלמידים וה"ר יעקב טרפון וה"ר שלמה אביוב בן ה"ר אהרן
אביוב והלך לעיר אסקופיא והרביץ שם תורה ונפטר שם וה"ר יעקב טרשה והלך לעיר
רודיש והרביץ שם תורה ונפטר שם וה"ר יצחק רוסו מעיין גדול וחסיד ואחיו ה"ר יעקב
רוסו חכם גדול מעיין ודרשן שניהם כאחד טובים וגם מגדולי תלמידיו היה ר ' חסדאי הכהן
ממשפחת פרחיה רב מובהק ופסקן וכתב חדושין אחרים על טחה"ט ושטות על קצת
מסכתות והרביץ תורה הרבה בתלמידים ) 3וגם היו לו תלמידים רבים כיוצא בהם וגם
מגדולי ישיבתו היה ה"ר יוסף קראסו חכם גדול וחסיד ודרשן וה"ר יצחק פרנסיס מעיין
גדול ופלפלא חריפא והלך לקושטנדינא והרביץ שם תורה בתלמידים ונפטר שם ושני רבנים
אלו היו תלמידים מובהקים מהרב ר ' יצחק בארקי ואחר שנפטר הר " בארקי למדו תורה
הרבה מהרב מהרח"ש והרב מהרח"ש ז"ל כתב פסקים רבים לאין חקר ולא נדפסו מהם
עד עתה רק חלק התשובות השייכות לחלק א"ה עם קונטריס גדול הכמות ורב האיכות על
עגונא דאתתא ויתר הפסקים הם גנוזים ועומדיםג) ועוד כתב שטות רבות על מסכתות
רבות וכמעט על כל התלמוד ועוד חבר ס ' גדול מדרושים לבד מחדושין אחרים רבים ואני
הכותב הלכתי יום אחד לדבר עם הרב ז"ל על ענין אחד וראיתי ס ' הדרושים בידו והיה
כמו קובץ מדרש רבה ויותר גדול וגם זכיתי קצת פעמים לשאול ממנו קצת ספקות שנסתפקתי
בהם לענין ספיקא דדינא והוא ז"ל התיר לי ספקן ,והרב ז"ל האריך ימים יותר מתשעים
שנה ונפטר בשנת הת"ז ליצירה לבית עולמו הצדק .
ואלה שמות הרבנים שהובאו בספרו של מהרח"ש ז"ל הרי"ט ו ' יעיש בסי ' ב ' ה"ר יוסף
מטראני הרב שמואל וילייסיד סי ' נ ' ה"ר מאיר די בוטון סי' י"ב ה"ר אברהם
מלמד סי ' י"ז ומ"ט ה"ר שמואל בן ברוך ה"ר מצליח מגאנו ה"ר אשר זבולון ה"ר ברוך
הכהן ה"ר משה די קאנפוש ה"ר דניאל פרנספאל סי' י"ח וזה הרב ר ' שמואל ן' ברוך שנזכר
שם ובסי ' י"ט הוא אביו של חבירי החכם השלם כמה"ר משה בן ברוך ז"ל ה"ר עזריה
יהושע תלמידו סי' כ"ז ה"ר מרדכי קלעי ה"ר אברהם מוטאל ה"ר שלמה ז ' מאיור ה"ר
שלמה הלוי סי ' ל"א הר"א טוטאל סי ' מ"ג ה"ר אשטרוגו ז ' שאנג'י ה"ר יוסף נאליינו סי'
מ"ח ה"ר חיים אמינו סוף סי' מ"ט ה"ר אהרן ז' חסון סימן נ"ו •
ועוד מחביריו של הרב מהרח"ש היה ר ' אשר כהן ז ' ארדוט רב מובהק וכולל בחכמות
ג ) וככל כדפסו נס קלקיס לקליס עי ' פה " ( ) 6דפוס סלוניקי כוון סגרלס • ג ) יעיל ל"ט נ ' ולקמן כ"ק • ' 6
ק"ק ק' ט"ו .
מה
1620 5380
וראש ישיבה מק"ק ארגון ) 6והיה עשיר גדול תורה וגדולה במקום אחד והיה תלמיד מהיר
אשר ברודו סגי נהור בחכמת התלמוד ובשאר החכמות היה תלמיד מהרב ר ' דוד ן ' שושן
והיה לו בן חכם גדול ועשיר ושמו אברהם הכהן ונפטר בקצרות שנים בלא בנים בחיי אביו
ז"ל בשנת השצ"ד ליצירה ואביו ה"ר אשר נפטר בשנת הק"ה ליצירה לב"ע הצדק ומגדולי
ישיבתו היו ה"ר יאודה בנבנשת וה"ר יעקב די בוטון וה"ר ברוך אנגיל וה"ר שמואל דניאל
וה"ר שניאור אברבנאל מעיין גדול ודרשן ונפטר שם בקצרות שנים וה"ר אברהם די
בוטון בן ה"ר יעקב די בוטון וה"ר מרדכי פינצי וה"ר אברהם קטלאן ואחיו ה"ר אליהו
קטאלן ובנו ה"ר אברהם קטאלאן וה"ר אליעזר גיניליו וה"ר יוסף קאטריבש וה"ר נפתלי הלוי
כל אלו היו חכמים גדולים מעיינים •
גם מחביריו של הרב מהרח"ש היה מורי ורבי הזקן הרב הגדול מהיר מרדכי קלעי ז"ל בר
שלמה קלעי ז"ל חסיד גדול וענותן מאד כהלל הזקן וראש ישיבה מק"ק פורטוגאל יזיי"א
והוא היה תלמיד הרבנים מהר"א ו ' חסון ומהר"א ששון ז"להה וכך היה אומר לנו לתלמידיו
בני ישיבתו וכ"כ בחתימת פסק אחד מן הפסקים שלי שחתם יד ימינו עליהם ועוד היה
אומר לנו לתלמידיו שלמדו יחד ס ' הרמב"ם עם הרב מהר"א די בוטון ושרוב הדברים
שכתב הרב הנז' בספר לחם משנה הם לקוחים ממנו לפי שהיו מפלפלין שניהם ומחדשים
חרושים רבים וגם אחיו של מורי הרב הקטון ממנו היה רב מובהק ופסקן והוא הרב ר '
ברוך קלעי שחבר ס ' מקור ברוך משו"ת והוא גם כן היה תלמיד מהרב ר ' אהרן חסון
והיה מרביץ תורה בעיר סדרקופיס ומורי מהר"ם אלקלעי ז"ל היה פסקן גדול וכתב פסקים
רבים ודרושים רבים לאין חקר אלא שבשריפה הגדולה אשר שרף ה ' את עיר שאלוניקי
שנת שממ"ה ליצירה בליל ט"ב שאז נשרפו כמה אלפים בתים מיהודים וכ"ח בתי כנסיות
מלבד כמה בתי מדרשות ות"ת הגדול ומשנה תורה אז נשרפו כל כתביו ופסקיו ואחר
זמן השריפה חזר הרב והוסיף ידו שנית לכתוב כמה פסקין וכמה דרושין וחדושין
אחרים כפי מה שבא לידו ומלבד חכמתו וחסידותו גם היה בעל מעשה מאד עושה ומעשה
אחרים לכל דבר מצוה הן לפדיון שבוים הן להשיא יתומות הן לעניים הן לענין עוברים
ושבים הן לענין בעלי תורה והוא היה ראשון לכל דבר שבקדושה עד שהיו אומרים עליו
גדולים מעשי חייא שמעשיו היו כמעשיו של ר ' חייא רבה והרביץ תורה הרבה בישראל
והרחיב גבולו בתלמידים רבים גדולים וטובים גדולים בחכמה וטובים במעשים טובים
ומגדולי תלמידיו היו מורי ורבי הרב הגדול מה"ר דניאל אשטרוסאג) ז"להה וה"ר יהודה
בנבנשת וה"ר שלמה הכהן וה"ר יוסף פרץ שהיה מרביץ תורה בעיר לארסו וה"ר יוסף
צרפתי שהיה מעיין גדול ומפולפל והרביץ תורה בעיר סדרוקפיס ושם נפטר וה"ר ידידיה
קארו בן בנו של מהר"י קארן ז"ל וה"ר יהודה עוזיאל בן ה"ר שמואל עוזיאל חכם גדול
וחריף והרביץ תורה בתלמידים ונפטר בקערות שנים בשנת השצ"ד ליצירה וגם ה"ר אברהם
חנניא חכם גדול ופסקן וכתב פסקים רבים והלך לקושטנדינא ולמד גם עם הרב ר ' יוסף
מטראני ואח"כ הלך לדור בא"י ונפטר בירושלים תו"כב וגם ה"ר יהודה חנדלי חכם גדול
מעיין ורופא בקי בפילוסופיא וה"ר יוסף פרץ קרובו של מורי ורבי ז"ל וה"ר משה טאייטעק
מעיין גדול ודרשן ובקי בחכמת הפילוסופיא וה"ר משה ביויש וה"ר יוסף ביזיש ממשפחת
הבדרשי שניהם חכמים מעיינים גדולים וה"ר חיים רומאנו קרובי חכם מעיין ,גדול ועוד
חכמים אחרים רבים כיוצא בהם ואיני זוכר שמותם וכמה רבנים שהיו בכל גלילות המוריאה
גדולים וקטנים כלם היו תלמידיו שהיו באים מעריהם לשאלוניקי ללמוד עמו בישיבתו ומכללם
ג ) וכ"כ סממני מריר וכרלס סנ"ל לסטרומסס וכ"ק נסק"ג . ) 6י"ל בסלוניקי •
1630 5390
ומכללם היה הרב ר ' אברהם ברוך שהיה דר בעיר נאניאה והיו ימי חייו של הרב קרוב
לתשעים שנה וצוה בשעת פטירתו שיקברו אותו אצל הרב ר ' יצחק פרנקו ז"ל מפני שהוא
גם כן היה רבו ואמרו עליו על ה"ר יצחק פרנקו שהיה יודע התלמוד על פה וכן נעשה
כדבריו ונקבר אצלו ונפטר בשנת הת"ו ליצירה לב"ע הצדק ז"להה .גם מכלל הרבנים
הזקנים הנו היה הרב ר ' אברהם מוטאל בר יעקב טוטאל רב מובהק וחסיד גדול וראש
ישיבה מק"ק לישבונה ישן ופסקן גדול וכתב פסקים רבים ודרושים רבים ושטות רבות על
כמה מסכתות ועוד חבר ספר אחד כולל כל דיני נזירות וקראו ס ' תורת נזיר ועוד חבר
קונטריס על ענין שמות אנשים ונשים שנוגע לכתיבת הגט ולא נדפס שום ס ' מספריו ל )
ושמעתי מפי זקינים כי הוא העתיק הכתיבות של הרב מהרש"ך ואולי היה תלמידו שכ"כ
בח"ב מתשובותיו בקונטריס אחרון סי ' ז ' והנה ה"ר אברהם טוטאל י"צו ס ' על תלאותי
ע"ש והאריך ימים כמו תשעים שנה ויותר ונפטר בשנת התי"ח ליצירה לבית עולמו הצדק
והוא הרביץ תורה הרבה בישראל והעמיד תלמידים רבים ומגדולי תלמידיו היה הרב ר '
אחרון לפפא שהיה מרביץ תורה בעיר מונסיא שנים רבות ובסוף ימיו הלך לאיזמיר וחבר
ס ' שו"ת שנקרא בני אהרן שנדפס מקרוב ) 3וחבר עוד פי' על רבינו ירוחם ושטות על
קצת מסכתות ונפטר שם באזמיר וגם מגדולי תלמידיו היה הרב בנימן מלמדג ) חכם מעיין
גדול ומרביץ תורה בתלמידים בעיר אזמיר והלך לעיר מגנסיאה ונפטר שם וגם מתלמידיו
היה ה"ר שמואל אדרבי מעיין גדול והלך לקושטנדינא ונפטר שם וגם מתלמידיו היו אלופי
ומיודעי החכמים השליטים כמה"ר אברהם נחמיאש מעיין גדול וחסיד והלך לקושטנדינא
ונפטר שם וכה"ר אברהם גלאנטי מעיין גדול והרביץ תורה בתלמידים וכה"ר ישראל
נחמיאס מעיין גדול וכן כיוצא בהם חכמים אחרים ומגדולי ישיבתו היו ה"ר מנחם שלום
רב מובהק ופסקן וה"ר מנחם כהן חכם ועשיר וה"ר חיים אמינו תלמיד מהר"ש חיון והיה
דרשן גדול וה"ר אברהם מלמד רב מובהק ופסקן גדול ורופא והלך לאסקופיא ונפטר שם
וכה"ר יצחק בר נתנאל פארדו חכם מעיין ועשיר וכה"ר יצחק הלוי בן אלקאבץ חכם
ועשיר ונפטר בקושטנדינא וכה"ר וידאל סיד חכם ועשיר והרב ר' שמואל גאון רב מובהק
וה"ר שלמה פרנסיס חכם מעיין וקן וה"ר לוי פשריאל חכם גדול מעיין ודרשן ובקי בחכם
הפילוסופיא ובהיותינו בכפר בשנת ת"ח ליצירה לא תקום פעמים צרה בורחים מחמת אימת
המנפה למדנו שם יחד אני הכותב וה"ר לוי פשריאל ז"ל פרקים רבים מס' מורה נבוכים
בטוב טעם ודעת וראיתיו בקי מאד בספר ההוא עד שרוב הפרקים היו סדורים בפיו על
ציצת הלשן על פה כמו ק"ש ואז ידעתי שהוסיף על השמועה והרב הזה היה נכדו של
ה"ר לוי קוזין שחבר ספ ' עלית קיר קטנה וכן אחיו ה"ר יוסף פאשריאל חכם מעיין גדול
וחסיד והיו בני בתו של ה"ר לוי קווין ס ) •
גם מכלל הרבנים הזקנים הנו היה הרב ר ' יצחק פארדו בן ה"ר יוסף פארדו והוא היה
רב מובהק וחסיד גדול וכל ימיו היה בתענית זולת הימים שאין אומרים בהם תחנונים
שלא היה מתענה והיה ראש ישיבה בישיבת חבירי ת"ת והרביץ תורה הרבה והעמיד תלמידים
רבים וגם היה דרשן גדול והיה דורש בחברת ת"ת מידי שבת בשבתו ובסוף ימיו הלך לו
משאלוניקי לעיר אשקופיא אצל בניו שהיו דרים שם ובתוך ימים מועטים נפטר שם לב"ע
הצדק וגם אחיו החכם השלם כמה"ר אברהם פארדו .שהיה קטן ממנו והיה חתנו חכם גדול
וחסיד והלך לו משאלוניקי לירושלים ושם נפטר ועוד היה להם אח אחר ושמו ה"ר דוד
פארדו שהיה מרבני אמשטרדאם והוא חתום בהסכמת הרבנים בפתיחת ס ' עשרה
מאמרות י ) •
' . "1"'") 5 ) 6נ' ספריס ללו כדפסו בליוורט • ג ) קייס שנס קלד • ג ) עי' ועד לחכמיס נ ' כ"ז · (7
) 5ע"ל מ"ד ' 6ומ"ז נ' ) .וי"ל כ"כ ל' .
מן
1630 5390
גם מכלל הרבנים הזקנים היה ה"ר שלמה בן מאיור חכם וזקן וראש ישיבה מק"ק בעלי
תשובות ומנדולי ישיבתו היו החכמים השליטים כה"ר יוסף פלורנטין וכה"ר שמואל
הכהן וכה"ר אברהם פאלקון וכהר חיים הלוי וכה"ר משה די אבילה וכה"ר יצחק מנהם
וכה"ר משה בן מאיור בנו וכה"ר משה נאטיניו כלם הכמים מעיינים וקצת מהם היו
דרשנים ובעלי הגדה
גם מכלל הרבנים הזקנים הנז' היה ה"ר שלמה ן :חסון ) 6בן הרב ר ' אהרן ז ' חסון והיה
רב מובהק ופסקן ולא האריך ימים ולא בא לכלל זקנה והיה תלמידו של אביו והיה
חבירו של הרב מרדכי קלעי והרב ר ' אשר הכהן ז"ל .גם מכלל הרבנים הנו ' היה ה"ר
שבתי יונה ) 3רב מובהק וחסיד ופסקן וחבר ס ' שי למורא מפסקים והרושין על קצת
סוגיאות ועל מחה"ס ועוד הבר פי ' על רבינו ירוחם וקראו ספר מגיד לאדם ומגיד מישרים
והיה תלמיד מהרב ר ' אהרן ששון כדמוכח בתשובותיו סי' ט ' וקי"ז וגם היה תלמיד מהרב
אברהם די בוטון ומהרב יוסף ן ' עזרא כדמוכח שם בסי ' נ"ז וקי"ז ובכמה מקומות ואלה
שמות הרבנים שהיו בזמנו והובאו בספרו בתוך תשובותיו ה"ר יוסף ז ' עזרא סי' ב ' ושאר
מקומות ה"ר אהרן חסון סי ' ר ' ושאר מקומות ה"ר אברהם מוטאל סי ' י"ב ה"ר מאיר
מלמד סי ' י"ג ה"ר יוסף גאליינו סי' י"ו ה"ר חיים שבתי סי' י"ו ה"ר אברהם הלוי שהיה
תלמידו סי ' כ"א ושאר מקומות ה"ר יעקב הכהן תלמידו סי ' כ"ג ושאר מקומות ונראה לי
כפי מה ששמעתי שזהו רבן של ה"ר שמואל גאון ג ) ה"ר שם טוב שאלודיס בסי' כ"ג וכ"ד
וכ"ה וכ"ח וזה החכם היה מעיין גדול ופסקן ונפטר בקצרות שנים ה"ר אהרן קופינו סי '
כ"ה ה"ר שלמה ן ' חסון סימן ל"ה ולו הרב ר ' שמואל האיון סימן ט"ל ה"ר שמואל יצחק
סי ' מ"ו ושאר מקומות ה"ר משה אלקלעי סימן קי"ו וקי"ז ה"ר אברהם הולידאנו ה"ר יום
טוב חאלינואה סי ' קי"ו .
ובזמן ההוא היה ה"ר משה אמראנ"י חכם זקן ועשיר ורופא מובהק והוא היה מחזיק ביד
מהיר שבתי יונה כדי שיעסוק בתורה והלך לקושטנדינא ושם היה מהרופאים הקרובים
למלכות ולעת זקנתו בא לשאלוניקי לביתו ובתוך ימים מועטים נפטר שם ובנו של ה"ר שבתי
יונה היה החכם השלם אלופי ומיודעי כמה"ר דוד יונה ז"ל היה מעיין גדול ופסקן והוא
הניה ספרו של הרב אביו ז"ל וכתב כמה חדושין מדעת עצמו וכמו שיראה המעיין שם
בס ' שי למורא וגם היה חסיד ועניו מאד והיה תלמיד מהרב שמואל גאון ז"ל .גם מכלל
הרבנים הזקנים הנז ' היה הרב ר ' יוסף אישקאפהד ) חבירו של מהרח"ש רב מובהק ובזמן
היותו בשאלוניקי הרביץ תורה הרבה בתלמידים ואח"כ הלך לאומיר ושם קבלוהו לראש
ולרב עליהם וכבדוהו ונשאוהו הרבה ושם הרביץ עוד תורה הרבה בתלמידים ואחר
זמן שהלך ,מהר"י איסקאפה לאזמיר הלך ג"כ משאלוניקי לאומיר ה"ר עזריה ישועה אשכנזי
שהיה תלמיד ממהרח"ש וגם הוא הרביץ תורה הרבה בתלמידים והיה פסקן גדול והיה
מחלוקת גדולה בין ב ' רבנים אלו בהרבה דברים והיו שולחים פסקי דיניהם לרבני שאלוניקי
שיכריעו ביניהם ואח"כ נפטר ה"ר עזריא יהושע אשכנזי הנז' ונשאר הר"י אישקפה לבדו
לראש כל ימי חייו וחבר ס ' ראש יוסף ב ' הלקים חרושין על טא"ח וטחה"ט ואני הכותב
כשהלכתי לאיזמיר פעם א ' זכיתי להקביל פניו ולמדתי ממנו קצת חדושין והיה או זקן
מופלג בשנים והיה קרוב למאה שנה ונפטר שם בשיבה טובה זקן ושבע .
גם בזמן הרבנים הנזכרים היו מרביצים תורה בחברת ת"ת של שאלוניקי לתלמידים מעיינין
הרבנים ה"ר דוד לוי מינצי אשכנזי וה"ר יצחק ליאל וה"ר יום טוב גבירול ומשם היו
.יוצאים התלמידים לישיבות הרבנים שלחוץ ת"ת ) •
ל ) עי' סי"ג ק"ק ס ' מ"ס • ג ) שס ס ' מ"ד · ג ) סס ס ' כז ויני ' נ"ו אות י' · ו ) " :ן קיל י ' פ' ) 5 ,מייכו
סלמון מנות ת"ת לרכניס יותר מופלגיס •
12
1630 5390
גם בזמן הרבנים הנזכרים היה הרב ר ' שלמה הלוי בן הרב ר ' יצחק הלוי רב מובהק
ופסקן ודרשן והיה כולל בשאר החכמות ומקובל וחסיד והיה ראש ישיבה מק"ק עץ
חיים והיה תלמיד מובהק מהרב הגדול מהרח"ש והרביץ תורה הרבה ומגדולי תלמידיו
היה הר"ש פלורנטין האחרון חכם גדול מעיין ודרשן והוא היה בנו של החכ' כה"ר דוד
פלורנטין שהיה ראש הבודקים וה"ר דוד היה תלמידו של חמיו החכם כה"ר יוסף פיינון
שהיה בקי גדול מדיני שחיטות ובדיקות וכתב כמה מנהגים בדיני בדיקת הריאה וע ' טרפיות
ועוד היום נוהגים בשאלוניקי ע"פ המנהגים שכתב ה"ר יוסף פירגון ז"ל וזה החכם כמה"ר
יוסף פי"גון נזכר בס ' מקור ברוך סי ' ל"ח בדברי ה"ר אהרן חסון שכתב שם אחרי אשר
כתבתי מ"ש למעלה באו כל בודקי עירנו ובתוכם החכם השלם כמהר ,יוסף פי"גון נר"ו
ואמרו שכך נוהגים ומה שעושים נפיחה וכו' ע"ש והחכם כה"ר שמואל פלורנטין הלך
משאלוניקי לקושטנדינא ונפטר שם וגם מתלמידי הר"ש הלוי ה"ר יהודה גיראסי חכם גדול
מעיין הרבה ודרשן והוא היה בנו של החכם כה"ר דוד גיראסי שהיה מרביץ תורה בתלמידים
של גמרא בחברת ת"ת ואני הכותב למדתי שם עמו מי מציעא והיה חכם זקן וחסיד וגם
מתלמידיו של הר"ש הלוי היו ה"ר יוסף צרפתי הכם מעיין וחסיד והלך לירושלים ונפטר שם
וגם גיסי בעל אחותי ה"ר שלמה פרץ ז"ל חכם מעיין ומפולפל ונפטר בן כ"ח שנה
בקושטנדינא שנת הת"ה ליצירה ומגדולי ישיבתו היו החכמים השליטים כמה"ר אברהם
שיראנו חכם זקן וגביר וכמה"ר משה אלפנדארי ) 6חכם וחסיד ואחיו כמה"ר יצחק אלפנדרי
חכם מעיין גדול והלך לצפ"ת ונפטר שם וכמה"ר יוסף פאשריאל חכם וחסיד אחיו של
כמה"ר לוי פאשריאל וכבר כתבתי לעיל ג ) שה"ר ,יוסף פאשריאל ואחיו ה"ר לוי היו בני
בתו של הר"ל קוזין שחבר ס ' עלית קיר קטנה ושניהם היו מרביצים תורה לתלמידים
מעיינים וגם אביהם החכם כמה"ר אברהם פאשריאל היה חכם בעל ישיבה והיה לומר
בישיבת ה"ר יצחק הלוי והרב ר ' שלמה הלוי לא האריך ימים ולא בא לכלל זקנה רק נפטר
בן חמשים ושתים שנה כמו מיתתו של שמואל הרמתי ונפטר בשנת השצ"ה ליצירה ג )
ודרשו על פטירתו הרבנים מה"ר יעקב רובי"יו ומהרח"ש ומה"ר אשר כהן ומהיר מרדכי
קלעי ומהר"א מוטאל ז"ל וצוה בשעת פטירתו שאשתו לא תלבש שחורים בגדי אלמנות וצוה
שהספסל שהיה משים עליו הספרים כשהיה לומד שיעשו ממנו ארון כדי לקוברו בו ועוד
צוה שישליכו בתוך קכרו סיד וזמורות של גפנים ועוד צוה שכשאומרים השכבה עליו לא
יזכירו החזנים לא שם חכם ולא שם רב רק שמו לבדו וכך נעשה הכל כדבריו והיה לו
אח חכם גדול ופייטן ונפטר שנה או שנתיים קודם פטירתו ושמו החכם השלם כמה"ר
נסים הלוי ז"ל ומהר"ש הלוי כתב דרושים רבים וחדושין אחרים ופסקים ולא נדפסו רק
הפסקים בלבד ס ' שו"ת על ד ' טורים ) •
ואלה שמות הרבנים שהובאו בספרו ה"ר יעקב הלוי מעיר זאנטי סי' ח ' הרח"ש רבו סימן
ט ' ושאר מקומות ה"ר אברהם לבית חון סי ' ד ' ה"ר יצחק ,בארקי בן ה"ר אליה
בארקי סי ' ו ' ה"ר מרדכי קלעי סי ' י ' ושאר מקומות הרב יהודה לירמה מבילוגראדן סי )
י"ג ול"ד הר"א מלמד סי' י ' ול' הרב ר ' יצחק אביו סי ' י"ג ושאר מקומות הרב ר ' שמואל
הכהן סי ' ו ' הרב ר' יוסף הלוי סי ' ו ' ושאר מקומות הרב ר ' אהרן חסון סי ' ו ' ושאר
מקומות הרב ר ' שמואל חיון סימן ח ' ה"ר אברהם הלוי סי ' י"ד ושאר מקומות הרב ר '
אשר הכהן סי' כ"ה הרב דניאל אסטרוסה מורי ורבי ז"להה סי ' כ"ח ה"ר אברהם יצחקי
שם סי ' כ"א ה"ר חיים שבתי הרב ר ' מרדכי קלעי ה"ר אברהם מוטאל ה"ר מנחם שולם
סי' כ"ט הרב ר ' משה הכהן סי ' ל"ב ה"ר יהודה לירמא סי ' ל"ר ה"ר שם טוב סאלודיס
סי ' נ"ג ונ"ר .
ג) וכ"כ נסכ"ג ס"ק ס ' ג ) מ"ק כ ' . ) 6על לכסי משפחת ללפלנדולי עי' כוכן כול ליטערקטור מכ"ק ולילן ·
מי · ) 7סלוניקי קי"ג •
מז
1630 5390
גם בזמן הזה היה החכם ר ' יעקב בן נחמיאס ) 6זקן ובעל הגדה והיה לו בן חכם כה"ר
יאודה ן ' נחמיא ):שהיה תלמיד מהר"א מוטאל ז"ל וכבר כתבתי לעילג) שהרב ר '
ברוך קלעי אחיו של מורי הזקן מה'רר מרדכי קלעי ז"ל היה מרביץ תורה בעיר סרדקופיס
והיה תלמיד מהרב ר ' אהרן חסון וחבר ס ' שו"ת שנקרא מקור ברוך ואלה שמו' הרבני
שהובאו בספרן ה"ר אהרן חסון רבו בכמה מקומות ה"ר שלמה הלוי הזקן דף י"ב ה"ר
שמריה שרביט הזהב דף י"ב ה"ר דוד ז ' נחמיאס דף י"ג ה'ר מרדכי קלעי דף י"ו וי"ז ה"ר
אליעזר בר מנחם דף כ"ט ה"ר חיים שבתי וה"ר מרדכי קלעי דף ל"ד ה"ר אברהם לבית
חון דף ל"ח ה"ר מרדכי קלעי דף מ"ה ושאר מקומות ה"ר יוסף פיינון דף מ"ז ה"ר שלמה
ז ' חסון דף פ"ז .גם בזמן ההוא היה בגליל המוריאה הרב ר ' מאיר מלמד ) 7בן ה"ר
שם טוב מלמד שחבר ספר כתר שם טוב וזה ה"ר מאיר בא לשאלוניקי ולמד שם בישיבת
הר"א ן ' חסון והיה תלמיד מה"רר יוסף עזרא כדמוכח שם בתשובותיו ה"ב סי' ל"א והיה
פסקן גדול וחבר ג ' הלקים משו"ת והב ' חלקים נדפסו אך החלק הג' לא נדפס .
ואלה שמות הרבנים שהובאו בתוך ספריו בח"א ה"ר אהרן ז ' חסון בסי ' א ' ושאר מקומות
ה"ר שמואל פלורנטין ה"ר ליב סרוואל סי ' י"א ושאר מקומות ה"ר אהרן ר ' חיים
סי ' י"ב וי"ג ה"ר שמעיה די מדינה וה"ר שבתי יונה סי ' י"ג ה"ר מאיר יוחנן בקצת מקומות
ה"ר חיים אלשיך סי ' כ"ג ושאר מקומות הרב ר ' שמואל הלוי הזקן סי ' מ ' ה"ר אהרן ששון
סי ' מ ' ונ"ג ה"ר שמואל האיון סי ' נ ' ה"ר שלמה ן ' חסון סי ' ס"א
גם בזמן ההוא היה הרב רבי יעקב הלוי שחבר ס ' שו"ת והוא היה מגליל המוריאה ובא
לשאלוניקי והיה תלמיד מהרב הגדול מה"ר אהרון ז ' חסון ז"ל וא"חכ הלך לויניציא '
ולןנטי •
ואלה שמות הרבנים שהובאו בספרו ה"ר אהרן ז ' חסון רבו בכמה מקומות ה"ר שמואל
חיון סי ' ג ' ושאר מקומות ה"ר אהרן ז ' חיים בכמה מקומות ה"ר מאיר מלמד
וה"ר חיים אלשיך בן מה'רם אלשיך סי' ו ' ה"ר אשר הכהן סי ' ח ' ומ"ח ה"ר יצחק הלוי
סי ' ט ' ומ"ה ה"ר מאיר יוחנן זקנו וה"ר ליב סרוול אשכנזי וה"ר ציון צרפתי סי ' י"ב ה"ר
יהודה דילמדיגו מקנדיא סי' י"ד ה"ר שלמה ן ' חסון סי ' י"ד ה"ר אליא חן מקנדיא סי '
ל"ח הרחש וה"ר שלמה הלוי סי ' מ"א ה"ר יעקב שמריא המכונה יעקב פאפו שהיה זקני
והיה דר בפטרץ בסו ' סי ' נ ' ה"ר ישעיא הלוי אשכנזי סי' ע"ד ..גם בזמן ההוא היה
בויניציאה הרב ר ' עזריא פי"גו שחבר ס ' גדולי תרומה פי ' על ספר בעל התרומות בפלפול
גדול בטוב טעם ודעת וגם חבר ספר בינה לעתים מדרושים נחמדים ובזמן ההוא היה
ברומה הרב ר ' מנוח קורקוס .
גם בזמן ההוא היה הרב ר ' אהרון ז ' חיים שבא מארץ המערבי ) למצרי' והלך לירושליי
ונפטר שם ) וחבר קרבן אהרן פי ' על ספרא וספריז ) בפלפול גדול ועצום ומדות אהרן
פי' על בריתא די"ג מדות שהתורה נדרשת וחבר ס ' לב אהרון פי ' על יהושע ושופטים וגם
היה פסקן גדול ויש קצת מפסקיו מפוזרים בספרי האחרונים ז"ל והיו לו שני בנים חכמים
מעיינין גדולים שם הא ' ה"ר דוד ז' חיים ונפטר בירושלים שם הב ' הרב רבי אברהם ן '
חיים אלופי ומיודעי ז"ל והלך בשליחות חברון ת"ו ונפטר בעיר פונטיטיריוס ) ושניהם נפטרו
בקצרות שניהם .
ם בזמן ההוא היה מורי זקני החכם השלם הדיין המצויין החסיד העניו כמה"ר דוד
קונפורטי ז"ל והיה תלמידו של דודו אחי אמו הרב הכולל כמ"הר שאלתיאל חפץ ז"ל
שהיה כולל בחכמות הן בחכמי הקבלה הן בתכונה הן בפילוספיא וגם היה משורר גדול
) 6על לכסי משפחה זו עי' כוגן כול ליטערקטור תכ"ט וע"ס מכ"ק הנקה ס ' • ג ) " 3ל כקמילס • ג ) מ"ר ל' .
) נסר"ג ק"ג ל ' ק' מוכיס מללוס לסי ) 7עי ' סק"ג ס"ק מ ' ס"ז ..י ) קייכו מלין פלס סק"ג ק"ק ל ' מ"ג
ווס עליו קלן ניכס לעתיס סנסטל כוכיכיס וכ"כ די רוססי לקריו ונ"ע • ) קינן לסלון הכרפס ליכו חלק .
ספרס וקולס קיס לו ג"כ פירוס ינל ספרי ומכילתל כמ"ס נסר"ג ק"ק סס • ק) מוכיסטירק כנ"ל .
* 12
1630 5390
וגם היה יודע לחזיר הדרושים בלשון שיר ושבחה וכך היה נוהג אחריו מורי זקני ז"ל ומנדולי
חביריו של זקני הנז ' היה הרב ר ' ישראל אבא הנו' כס' מהירם מלמד וזה הרב היה רבו
של אדוני אבי ז"ל וא"ל א"א ז"ל כי הרב ר ' ישראל אבא רבו היה כולל בכל חכמות בעיון
התלמוד ובפסק ובדרוש ובקבלה ובפילוספיא וגם היה בקי בחכמת הניגון והיו ימיחייו
קרוב לס' שנה והוא היה גיסו של מורי הזקן מה"ר מרדכי קלעי ז"ל שהיו נשואים ב '
אחיות וגם מחביריו היו כה"ר יעקב דניאל וכ"הר שם טוב די הומאר ,וכה"ר לוי קורדילייא
וה"ר יעקב ן ' נחמיאש וכה"ר יוסף שם טוב כל אלו חכמים בעלי ישיבה ·
גם בזמן הרבנים הזקנים הנ"ל היו באשכנז הרב ר ' מאיר מלובלין רב מובהק וגדול בדורו
וחבר ס ' מאיר עיני חכמים שטות וחדושין על י"ז מסכתות וס ' מנהיר עיני חכמים
מטו"ת והיה רב מפורסם בכל גלילות אשכנז כאשר מפורסם בספרו וכמו שיראה המעיין
שם ועוד כתב ספרים אחרים וכ"מש בנו שם בהקדמתו לס' הפסקים אלא שלא נדפסו ) 6
ובזמנו היה הרב רבי שמואל אליעזר אשכנזי בר יהודה הלויב) והוא חבר ס ' חדושי הלכות
פלפול עצום ועמוק על כ"א מסכתות ועוד חבר ס ' חדושי הגדות על כל הגדות שיש
בתלמוד וגם בזמן ההוא היה הרב רבי ישעיה הלוי אשכנזי רב מובהק וחסיד ומקובל
שחבר ס ' שני לוחות הברית וכן מוכח בריש ס ' בעל העיקרים הנקרא עץ שתול ג ) ע"ש
והם ב ' חלקים ח"א הוא דרושים על התורה ע"ד הפשט וע"ד הקבלה וכמה כללים על
התלמוד ד ) ,וכמה חדושין אחרים רבים וכמו שיראה הקורא שם בספרן וגם אביו ה"ר
אברהם הלוי חבר ס ' עמק ברכה וס ' ברית אברהם ס ) וגם בנו הרב רבי שבתי הלוי המכונה
שעפטאל חבר ס ' קטן וקראו ס ' ווי העמודים ו ) ונדפס שם בהקדמת הספר ההוא והרב
ר ' ישעיה הלך לו מאשכנז לצפת ואח"כ הלך לירושלים ונפטר שם ) וגם בזמן ההוא היה
באשכנז הרב ר ' יום טוב הנקרא רבי ליפטן זולו שטיין ק ) שחבר פי' על שתא סדרי משנה
וקראו תוספת יום טוב וחבר עוד פי ' על פסקי הראש וקראו מעדני מלך ולחם חמודות
ושם בתחלת ס ' תוספת יום טוב כתוב הקדמה מה"ר שלמה אפרים והקדמה מה"ר ישעיה
הלוי שהיו כלם בזמן אחר ·
גם בזמן הרבנים הזקנים הנו' היו בקושטנדינא ה"ר יחיאל באסן בנו של ה"ר חיים באסן )6
והיה רב מובהק גדול בדורו ופסקן גדול והיה מנהגו לכתו ' פסקיו בדרך קצרה ובעומק
גדול .
גם בזמן ההוא היה הרב רבי יוסף מטראני בנו של הרב המבי"ט ז"ל והיה תלמיד מובהק
מהרב רבי שלמה סאניסט ) ז"ל והיה הרב מובהק וגדול בדורו ולמד תורה הרבה
בהיותו בצרפת תו"בב ובזבו ממון רב כדי ללמוד שם תורה ואחכ הלך לקושטנדינא ואו
היה הרב כבן ל"ה או ל"ו שנה וכן מוכח בספרו הראשון סי' כ"ט שכתב שם מכאן והלאה
השבתי בקושטנדינא משנת הש"סד ליצירה והוא נפטר בשנת הש"צט ליצירה והיו ימי
חייו ע"א שנה שהרי הרב המבי"ט אביו נפטר בשנת הש"ם ליצירה ואו הניחו אביו קטן
בן י"ב שנה כאשר כתב הרב עצמו בהקדמתו לס ' תשובות של הרב אביו ז"ל ע"שי) ושם
בקושטנדינא הרביץ תורה הרבה בישראל והעמיד תלמידים רבים גדולים בחכמה וטובים
במעשים טובים וחבר ב ' חלקים מש"ות ושטות על כמה מסכתות וחבר עוד ס ' צפנת
פענח מדרושים .
ואלה שמות הרבנים שהובאו בתוך ספריו שהיו בזמנו בח"א מהר"שך בסי' י"א מהירם
גלאנטי סי ' י"ד ושאר מקומות הרב רבי אליעזר אוקרי סי ' י"ז וזה הרב חבר סי
) 6ונפטר שנת שע"ו ( סי"ג ק"ק כ ' כ"ח ) · ג ) קול מקל"סל ככולי • ג ) הלשון ליכו מוכוון שהפילוס כקלל ען
שתול ולולס גס כלל זה מוכח פסיק בזמן זה ) 7 .כללי סתלמוד כס נקלק נ ' סנקרל קסנ"ס וכרלס סיס כלן מ"ס נונרי
המקני וסגכמטן ליוס תיכות סליכו לומל מס קול כק"ג · ה) וגס ס ' יס כוקלין • ) 1עי' סר"ג ק"ק י ' ג' .
) 1נסר"ג מומיק סנפטר כמנריס ע"ס ס"ק י ' ע"ו · ח) יוס טוב סנקלס ליפמן כן לק"ק קליל כתן זליקס כן לל"ז
החלון המלומס כמסל"י מפי וולגיסטיין ולק"ס לוי העליר כן סתס 6ת עכמו נילס פירושו על המשכס וקול כולל שליט
ונפטר ק"ט יני' סק"ג ס"ק י ' י"ג וכונן מר ליטערקטור רפ"ק ולכ"ס ולילך ( ש"ע .ה) עי' מוכן נ"פ מ"ל .ט ) י "
מ"ו ל ' סגיס נ ' .י ) י"ל ל"ז ל ' הנקה ג ' .
מה
1610 5370
חרידים הרב רבי סלימאן סי ' כ ' ונראה שהוא הרב רבי סולימאן ז ' אוחנה הרב רבי חייא
רופא סי' כ'א ושאר מקומות הרב רבי שלמה סאניס רבו סי ' כ"ד ושאר מקומות הרב רבי
מנחם סי' כ"ד ) 6ולא נודע מי הוא הרב רבי משה קשטילאץ סי' ל"א ושאר מקומות הרב
רבי שם טוב עטיאס סי ' ט ' ושאר מקומות הרב רבי משה ארניל סי' מ"ד הרב רבי יעקב
אבואלעפיא סי' מ"ט הרב רבי יחיאל באסן סי' נ"ד ושאר מקומות הרב רבי משה משולם
הלוי סי' ס"ב וקי"א הרב רבי חנניא ן' יקר סי' ס"ה הרב רבי ברוך ז ' ברוך מויניציאה סי '
ס"ח וס"ט ושאר מקומות והרב הזה חבר ס ' פי' על ס ' קהלת וקרא שמו קהלת יעקב
וקדש ישראל ב ) ומדבריו שס בספרו נר ' שהיה חכם כולל בחכמות ופילוסוף וכמו שיראה
הטעיין שם בס ' הנזכר הרב רבי חיים ויטאל המקובל סי ' ע"ב הרב רבי אברהם ן ' יעיש
סי ' ע"ו ונראה שזהו אביו של הרב ר ' יום טוב ר ' יעיש הרב רבי משה די בוטון סי ' צ"ו
הרב רבי אהרן ז ' הסון סי' ק"ג הרב רבי אברהם מונסון סי ' ק"ד ושאר מקומות הרב רבי
דוד הכהן סי ' כ"ה ה"ר שמואל לאניאדו סי' קכ"ד הרב רבי יהודה בינא סי' קל"ט חכם
דרשן ובעל הגדה וחבר ס ' קטן מדרושים וקרא שמו מלכי יהודה ג ) ותחלתו היה משאלוניקי
והלך לצפת ושם הרביץ תורה הרבה ברבים ונפטר שם והוא היה חמין של החכם השלם
אחי וריעי ה"ר שם טוב פילו ז"ל שהיה לומד בהברתי בבית מדרשי בירושלים תו"כב ונפטר
במצרים הרב רבי [ בן ציון צרפתי וה"ר ליב סרוואל והרב רבי יצחק גרשון שהיה מניה הספרים
והם רבני עיר ויניציאה סי' קמ"ח הרב רבי אברהם טוטאל סי ' ק"ן הרב רבי חיים בנבנשת
סי ' קנ"א .
ואלה שמות הרבנים שהיו בצפת בזמן שהרב ז"ל היה יושב שם בצפת קודם שהלך
לקושטנדינא והם כתובים ומפורשים שם בסי' פ"ב בשנת הש"ס א הרב ר ' שם
טוב עטיאשה ) הרב רבי משה ן ' מכיר וזהו שחבר ס ' סדר היום ה"ר שמואל [ די] אווירא
שחבר קצת ספרים מפירושים ודרושים ה ) הרב ר ' יום טוב צהלון והיה רב מובהק ופסקן ה"ר
יעקב ששון הרב ר ' יוסף ז ' טבול המקובל הרב ר ' חייא הרופא שחבר ס ' מעשה חייא
הרב ר ' גדליא הלוי ה"ר אברהם שלום תלמידו של ה"ר שלמה סאניס והוא היה בן החכם
כה"ר אליעזר שלום בנו של הרב ר ' אברהם שלום שהיה חבירו של מהר"י קארו ותלמידו
של מהר"י בירב ונזכר בתשובות מהר"ל ז ' חביב ובתשובות המבי"ט בח"א סי' קפ"וי ) הרב ר '
סלימאן ) אבוהנה ה"ר מסעוד אזולאי המקובל ה"ר טוביה הלוי [ שחבר ] ס ' הן טוב והוא תלמידו
של ה"ר שלמה סאניס הרב ר ' אברהם די בוטון ה"ר שלמה הכהן הרב ר ' יצחק די בוטון
ה"ר יהודה ברזלי והוא אביהם של הרב ר ' מאיר ברזלי וה"ר ברוך ברזלי והרב רבי דוד
די ,קאשיריש ק ) וזה הרב היה משאלוניקי והוא היה קרובי מצד אמי והלך לצפת ואחר
הלך לירושלים והרביץ שם תורה הרבה בתלמידים ונפטר שם הרב רבי יוסף קאלדירין
הרב רבי יעקב פאלקון וחתם עמהם גם הרב מהר"י מטראני ז"ל
ואלה שמות הרבנים שהובאו בח"ב מהר"י מטראני ה"ר כלב בחלק י"ד סי ' ט"ו והרב ר '
משה סאגיס בן מה"רר שלמה סאניס סי ' י"ז הרב ר ' משה צנוע מעיר פטרץ סי'
כ"א הרב ר ' אברהם אלגזי סי' כ"ט הרב רבי יחיאל באסן סי ' מ ' ושאר מקומות ה"ר
זרחיא גוטא סי ' נ"א בחלק אבן העזר הרב ר ' יחיאל באסן סי ' א ' ושאר מקומות ה"ר
משה סאניס סי' ה ' ה"ר גבריאל גאליקו בן הרב ר ' אלישע גאליקו מעיר טיריא סיי
ז ' ול"ה ואביו היה תושב עפ"ת וחבר ספרים מדרושיםט) ה"ר יצחק גרשון שהיה מניה
הספרים סי' ט ' והיה זקן מופלג בשנים כדמוכח בסוף ספר מנות הלוי שנדפס שנית השמ"הי)
• ג ) יש הכללי חלק תולדות קללס וכרפס נוכל לס סגיס וסנ"ט ועי' וואלף ק"ג ' 3 ) 6כ"ק ונטעות סס כ"ו
' • 7'n bev (1 סע"ו ) 7 .עטיין כ"ק סס · ) 5ע"ל מ"כ ל' • 6 13 529 (1 ג ) כדפס לוכלין סי' קי"ק
וכוסחתכו כללית עיקר • ט ) לולי כוונת הנוסנר על פירושיו על 6סתר קהלת סה " : ק ) קלסטריס כ"ס סס קי
ס"ס ותו לסכניס ל' ל ' • י ) כויכיניקס • יני' לעיל כ"ז ל' כוללף סי'
1620 5380
ליצירה ואז כבר היה הוא אדם גדול בשנים ומניה כל הספרים הנדפסים וגם תחלתו היה
מצרפת כדמוכח שם והיה תלמידו של מהר"ם אלשיך ואחכ הלך לעיר ויניציאה וקבע דירתו
שם והיה עושה מצוה זו על ידו מהגהת הספרים ) 6ה"ר שלמה חדירה והרב ר ' דוד די
קאשיריש סי ' י"א ה"ר אליה חן מקנדיא סי' ט"ו הרב רבי מאיר די בוטון מנאליפול סי ' כ"א
הרב רבי יוסף ששון מגאליפול בן ה"ר אהרן ששון סי ' כ"ב הרב רבי צמח הגרבוני בן הרב
שלמה הנרבוני סי ' ל"א ה"ר שמואל ערילה בן ה"ר יונה עדילה סי ' ל"ד הרב רבי שלמה
קארן בן הרב מהר"י קארו והרב ר ' שלמה חדידה סי ' ט"ל הרב רבי אברהם מונסון סי'
מי בחלק חה"ס הרב רבי יחיאל באסן סי ' ט ' ושאר מקומות הרב רבי יעקב אבואלעפיא
וה"ר יוסף ששון סי' י"ו הרב רבי מאיר די בוטון סי' י"ז ה"ר יום טוב ו ' יעיש סי' י"ט
הרב רבי עזריאל הלוי מעיר בודון סי ' כ"ג ה"ר משה אשכנזי ממגאנסיא תלמידו סי ' ל"ו
הרב ר ' יהושע בנבנשת הלמידן סי' ל"ז ה"ר אליהו בן חיים ה"ר שמריא שרביט הזהב
הרב רבי חנניא ו יקר ה"ר יחיאל באסן הרב רבי יום טוב ז ' יעיש ה"ר משה משולם הלוי
הרב ר ' יוסף הכהן הרב ר ' אליהו פילוסוף והרב ר ' יוסף בר יהודה שלום והוא מסיים
סיום מתשובות מה"ר הם בן יחיא הרב רבי נתנאל בר שלום ספרדי הרב ירמיה מוורוננטוב )
כל אלו הרבנים נזכרו בסי ' מ"ג ה"ר ישראל זאבי סי ' ס ' הרב רבי משה צנוע מפטרץ סי'
ע"ז הרב ר ' מרדכי קלעי מורי ורבי ז"ל סי ' פ"א הרב ר ' אברהם אלגאזי מעיר ברוסא סי'
פ"ה ה"ר יהודה ביטון מאנדרינופלא סי ' ק"ב הרב רבי יחיאל באסן ה"ר משה משולם הלוי
סי ' ק'ה הרב רבי שמואל לאנייאדו מעיר חלב סי ' ק"ו ה"ר מרדכי כהן סי ' ק"ו ואולי זהו
שחבר ס ' ראש מר דרור מדרושים על התורה שהיה חתנו של הרב שמואל לאנייאדו
כמ"ש בהקדמתו בס ' מר דרור או הוא הרב ר ' מרדכי הכהן שחבר ס ' שפתי כהן ג ) מדרושים
על התורה והוא היה מצ'פת והיה מתלמידי הרב רבי ישראל די קוריאל ככתוב שם
בתחלת ספרו ומחביריו של מהר"י מטראני ז"ל שהיו בזמנו בקושטנדינא הם הרב ר ' יחיאל
באסן וה"ר יום טוב ן ' יעיש בן הרב ר ' אברהם ן ' יעיש (והיה בן ה"ר אברהם ן ' יעיש ) והיה
רב מובהק גדול בדורו ועשיר מופלג תורה וגדולה במקום אחד והיה מהנה תלמידי חכמים מנכסיו
מאד וגם הרב ר ' שלמה קארו בנו של מהר"י קארו ז"ל והרב דוד אנוזי שהיה רב מן
הרומאניטיסל ) וה"ר חיים אגוזי קרובו והרב שמואל ו ' וילייסיד והרב רבי ירמיה מוורגונטו
ונזכר גם בתשובות מה"רר תם ן יחייא סי' ב ' וג ' שהיה מעיר קנדיא והלך לצפת ושם למד
בישיבת הרב מהר"י קארו ז"ל וא"חכ הלך לעיר קושטנדינא לדור שם והאריך ימים כמו מאה שנה או
יותר כל אלו רבנים מובהקים וגדולים וגם בזמן הרבנים הנו היו שם בקושטנדינא הרב
רבי אליעזר ששון רב מובהק וחסיד בן ה"ר דוד ששון שהיה משאלוניקי והרב רבי אהרון
קופינו רב מובהק שהיה תלמיד מהר"חש וה"ר מאיר יצחקי והרב רבי ברוך נ ' חיים וה"ר
אברהם אליגרי שחבר ס ' לב שמחה ) והרב רבי אברהם שרביט הזהב כל אלו ג"כ רבנים
מובהקים וגדולים ובירושלים היו בזמן הרבנים הזקנים הנז ' ה"ר שלמה חרידה שבא
מקושטנדינא לירושלים וה"ר דוד די קאשיריש שבא משאלוניקי לירושלים והרב רבי שמואל
סירילין רב מובהק וחסיד והוא בן בנו של הרב ר ' שמואל סירילייו הזקן שחבר ס ' כללי
שמואל שנדפס בצד ספר תומת ישריםו) והרב רבי ישראל בנימין וה"ר ישראל בנימין והיו
קורים אותו ג"כ ישראל אליקים והיה רב מובהק ומקובל ושני רבנים אלו הרב רבי ישראל
בנימין וה"ר שמואל סיריליו היו ממצרים ושניהם היו חבירים והיו תלמידים מהרב רבי
אליעזר ממנלאנואיז) והרב ישראל בנימין כתב דרושים ופסקים ובהיותי בירושלים יום אחד
ד) ע " עי' לוכן כמ"ע לר"ג ק"ק ל"ק .ג ) מורגוכטו כ"ר סס וכן לקמן כסמוך .ג ) המקרון כללי יותר •
ניק נ' · ה ) רמז על שם משפחתו ועי' ועל לחכמיס ל' מ"ג ) ( .ע"ל לין נ ' · ז) ע"ל מ"ק נ ' .
טמ
1680 5390
הלכתי לביתו של בנו החכם השלם כמ"הר ברוך בנימין ז"ל והראה לי ספר הפסקים של
אביו הרב ז"ל והיו כמו מאה פסקים או יותר וגם היה או בירושלים ה"ר יצחק סבאח שבא
מארץ המערב לירושלים ושם הרביץ תורה הרבה בתלמידים והיה דיין יותר מארבעים שנה
ה"ר ישראל זאבי בנו של החכם השלם הזקן כמה"ר עזריא זאבי והיו מעיר שאלוניקי
וזכורני בהיותי קטן בן עשר שנים או יותר מעט ) 6היינו לומדים עמו אני וחבירי חכמת
הדקדוק והוא היה זקן יותר משמנים שנה ובנו ה"ר ישראל הלך לירושלים ושם הרביץ
תורה הרבה בתלמידים וגם ה"ר יהודה אספריאל שבא מקושטנדינה וה"ר יעקב רומאנו חכם
זקן יותר משמנים שנה והיה יודע שתא סדרי משנה על פה וה"ר שמואל טרדיאולה חכם
זקן .בעל ישיבה וה"ר יואל הכם זקן שבא מגלילות אטליא וה"ר משה הלוי ,טרינקי שבא
מגלילות המוריאה והיה חכם זקן ומקובל והוא סדר והדפיס ספר הכונות למהירי לוריא
אשכנזי ז"לג) וגם ה"ר יעקב צמח חכם מקובל ורופא מובהק שבא מפורטוגאל ולמד תורה
בתחלתו בצרפת ואחכ הלך לדמשק ,ולמד שם בחכמת הקבלה ומשם הלך לדור בירושלים
וקבע בית מדרש בביתו ושם היו לומדים קצת חכמים בס ' הזוהר וכתיבות הרב מהר"י
לוריא אשכנזי ואני הכותב למדתי בבית מדרשו קצת ימים בס ' הזוהר עם פי' אור יקר
להר"מק וכתיבות הרב ז"ל ומחביריו של הרב יעקב צמח היה כה"ר יצחק גאון חכם זקן
ומקובל וכה"ר מרדכי הכהן חכם זקן ומקובל והרב נתן אשכנזי חכם זקן ומקובל
והוא הרב נתן שפירא אשכנזי שחבר קצת ספרים בחכמת הקבלה ג ) וגם בזמן ההוא
היה הרב משה די מדינה חכם מעיין גדול שבא מקושטנדינא וגם ה"ר יצחק איספניא חכם
גדול ורופא מובהק וגם ה"ר צמח נרבוני בן ה"ר שלמה נרבוני שהרביץ תורה בתלמידים
בקושטנדינא והיה זקן מופלג וב ' חכמים אלו באו מקושטנדינא לירושלים וגם ה"ר עזריא
ויילסיד וה"ר יום טוב נוקליר חכמים מעיינים שבאו מקושטנדינא לירושלים •
ובזמן ההוא היה בחברון ה"ר אליעזר ארחא בן ה"ר יצחק ארחא והוא היה רב מובהק
ורופא מובהק וחבר פי ' על עין יעקב ופי' על מדרש רבה ועוד כתב פסקים
ודרושים ו ) וגם היה שם הרב אברהם אזולאיה ) חכם מקובל וחבר ס ' זהרי חמה פי' על
ס ' הזוהר ס ' בראשית ועוד כתב כתיבות אחרות בחכמת הקבלה והרב רבי יוסף אבוהב
חכם מעיין וגם היה שם כה"ר לוי נחמיאס חכם זקן שבא מצידון לדור בחברון ואני הכותב
כשעליתי לירושלים תו"בב פעם א ' בשנת הת"ה ליצירה ופעם ב ' בשנת הת"יב ליצירה
זכיתי להקביל פני כל אלו הרבנים הנו ' זולת מעטים הם שכבר היו בבית עולמם הצדק
שהם ה"ר שמואל ז ' סיריליין וה"ר שלמה חדידה וה"ר דוד די קאשיריש וה"ר אברהם
אזולאי זל"הה ולא זכיתי להכירם ובשנת התי"ג בא בירושלים מארץ המערב הרב רבי
אברהם הכהן מערבי רב מובהק וזקן מופלג בשנים ואמר לנו שהיה בן מאה ועשר שנים
ושהיה חבירו של הרב ר ' אהרון בן חיים ז"ל ושהיו לו .ב' בנים רבנים בארץ המערב
ואחר ג ' או ד ' חדשים שבא בירושלים נפטר לב"ע הצדק וכשהלכתי פעם שניה לירושלים
לדור שם עם בני ביתי בשנת התי"ב למדתי קרוב לשנה אחת בישיבת החכ ' המקובל כהד
יצחק גאון ז"ל בחברת החכמים השליטים ה"ר יעקב צמח המקובל וה"ר עזריא זאבי בן
הרב ר ' ישראל זאבי מעיין גדול ופסקן ודרשן וה"ר ברוך בנימין בן ה"ר ישראל בנימין היה
מעיין גדול ופסקן וחסיד והלך למצרים ונפטר שם וכ"הר יצחק הלוי דיין וכה"ר דוד
נעמיאס ) וכה"ר זרחיא מכיר וכ"הר חיים גאון וזולתם תלמידי חכמים אחרים ז"ל וגם
כה"ר נסים נתן ) חכם מעיין שבא משאלוניקי לירושלים ובא למצרים ונפטר וגם כה"ר משה
ג ) כי' פר"ג ק"ק כ' י"ל · ) 1עי' ל ) קייכו סכת ספ"ט ע"ל מ"ד ל ' הגהה ה' · ) 3עי ' ועד לקכמיס כ ' י"ג
סס ל ' כ"ל שער לחכמיס ע ' ט"ז .ה ) פי' סר"ג ק"ק ' 6מ"ט .ו ) ע"ל מ"ז ל ' קנתה ל' • )6יני' כוכן מ"ע
כלל"ג ק ' :ל"ג ·
1630 5390
חליאגואה וכה"ר יהודה ביסאנדו וכ"הר שלמה ברוך חכמים זקנים וגם באותו זמן היו שם
ה"ר שמואל גורמיזאנו שהיה משאלוניקי והלך לירושלים והוא היה מעיין גדול ודרשן
וכתב דרושים רבים ושטות וחדושין וגם ה"ר חיים אבואלעפייא מעיין גדול ועוקר הרים
בתלמוד והוא בן הרב ר ' יעקב אבואלעפייא ז"ל וה"ר אברהם אמיגו מעיין גדול ועוקר
הרים בתלמוד וחסיד וה"ר אברהם גידיליא שעשה פי ' על הילקוט וכה"ר יעקב חאנין
שהרביץ שם תורה הרבה בתלמידים ועשה פי ' על שתא סדרי משנה וקראו עץ החיים
וגם עשה פי' על ס ' כריתות ) 6שחבר רבינו שמשון מקינון וקראו תחלת חכמה ועוד כתב
כתיבות אחרות והלך לקושטנדינא ונפטר שם ועוד ה"ר יוסף מולכו חכם מעיין שבא מצ'פת
לירושלים ובעיר עזה היה מרביץ תורה הרב ר' ישראל נגארה המשורר שחבר ס ' זמירות
ישראל וחבר עוד ס ' שארית ישראל מפזמונים אבל לא נדפס ועוד חבר ס ' מערכות
ישראל פי ' על התורה וס ' מקוה ישראל מארבעים דרושים וס ' פצעי אוהב פי' על ס '
איוב ולא נדפסו והוא בנו של מהר"ם נגאר"ה שהיה מרבני דמשק וחבר ס ' לקח טוב
ואחר שנפטר הרב ר ' ישראל נגא"רה בעזה נכנס במקומו בנו ה"ר משה נגא"רה והרביץ
שם תורה בעזה כמה שנים ואני הכותב בעלותי לירושלים פעם ראשונה שני הת"ה בעברי
דרך עזה אז ראיתי לה"ר משה נגארה שהיה מרביץ תורה שם ולמדתי בחברתן קצת
ההוא היו בצפית הרב ר ' אברהם שלום שהיה חתנו של הרב חייא רופא ימים •
,ן מ ז ב ו
והרב ר ' אליה ' פאלקון בן ה"ר יעקב פאלקון והרב ר ' מאיר ברזלי וה"ר ברוך ברולי אחיו
בני הרב ר ' יהודה ברזלי והרב ר ' יוסף די לה ריינא ואחיו ה"ר זרחיא די לה ריינא וה"ר
יהודה קרישפין וה"ר מנחם אל יאמן וה"ר שלמה אל יאמן אחיו אשכנזים וה"ר שלמה
אלמן האריך ימים יותר מע ' שנה והיה מעיין גדול ודרשן והלך לדור בחברון ונפטר שם
וה"ר אפרים פינטו שהיה מעיר שאלוניקי והיה חכם מעיין גדול וגם הרב ר ' יהושע אבודרץ
חכם מעיין וחסיד והלך לדור בחברון ונפטר שם וגם הרב ר ' יהושע חנדלי תלמידו של מהרח"ש
והלך לדור בעפ"ת והרביץ תורה הרבה והיה מעיין גדול ופסקן ודרשן ובנו הראה לי ספר
מהפסקים שכתב ולא נדפסו ונפטר שם בצרפת ואביו ( היה ) ה"ר יוסף חנדלי היה חבירו
של מורי זקני מה"רר דוד קונפורטי ז"ל ואביו היה מרביץ תורה בעיר אשקופיא והיה זקן
מופלג וכשזכיתי לראות פניו היה זקן קרוב לתשעים שנה וגם באותם הימים היו בעפ"ת
ה"ר בנימן הלוי חכם זקן מקובל וחסיד ותלמידו ה"ר דוד חביליו חכם מקובל וחסיד
ושניהם באו לדור בירושלים ואח"כ יצאו לחוצה לארץ והרב ר ' בנימין נפטר בעיר שהיא
קרובה לארם צובא והרב ר ' דוד חביליין נפטר בעיר איזמיר ז"להה ובזמן ההוא היה
בדמשק הרב ר ' יאשיהו פינטו רב מובהק ודרשן גדול תלמיד מובהק מהרב ר ' יעקב
אבואלעפייא ז"ל והוא חבר ס ' כסף נבחר וס ' כסף מזוקק דרושים על התורה ופי' על ספר
עין יעקב וא"ל חתנו הרב ר ' שמואל ויטאל שכתב ג"כ פסקים ולא נדפסו .ןבזמן ההוא
היה במצרים הרב ר ' אברהם סכנדרי רב מובהק ופסקן גדול וזקן מופלג והיה אומר
שהיה בן בנו של הרב ר ' יוסף איסכנדרני שמביא הרב בית יוסף ז"ל בטא"ה בה' תפילין ) 3
והיה תלמיד הרב אברהם מונסון והיה לו ישיבה בביתו בכל בקר ובקר ואני הכותב למדתי
בביתו בישיבתו קרוב לשנה אחת בשנת הת"ה ליצירה בחברת החכמים גדולים ה"ה הרב
ר ' זרחיא נוטה והרב ר ' יהודה הכהן והרב ר ' חנינא ברהום וה"ר משה שמחון והרב ר '
יהודה שראף וה"ר אהרן סיגורה וזולתם תלמידי חכמים גדולים •
וגם בזמן ההוא היה שם הרב ר ' משה הכהן רב מובחק ופסקן גדול וכמו כן למדתי
אני בישיבתו קרוב לשנה אחת בשנת התי"ב ליצירה בחברת חכמים גדולים היה הרב
) 3וכוס כתב לעיל ל ' כו (קסנת קרין ס"ג ק"ק ל ' מ"ג פמוקה . )6עי ' סי"ג ק"ק י' פ"ו •
1630 5390
אביגדור ,קשטלץ אשכנזי בנו של ה"ר שמעון קשטילץ אשכנזי וזה הרב אביגדור היה חכם
זקן מופלג יותר משמנים שנה ) והיה חסיד גדול ומקובל ואני ראיתי ס ' שו"ת כתיבת יד
מה"רר שמעון קשטילץ וגם היו שם באותה ישיבה הרב ר ' יעקב אבו שערה חכם גדול
מעיין ודרשן והרב ר ' יוספיא ברוך חכם גדול ומקובל וה"ר חנניא ברהום חכם ודרשןוה '
אהרון זייתון חכם ודרשן והרב ר ' יהודה חזקיטו חכם גדול ומעיין ודרשן וזה הרב ר '
משה הכהן תחלתו היה מעיר שאלוניקי והלך לרודיש והרביץ שם תורה כמה שנים ואחר
כך הלך לדמשק ואח"כ בא לפה מצרים והרביץ תורה .
גם בזמן ההוא היה במצרים הרב ר ' אברהם טריקה רב מובהק וחסיד ומקובל והרביץ
תורה בישראל והעמיד תלמידים רבים וכלם היו חכמים גדולים וב ' רבנים אלו הרב
ר ' משה הכהן והרב ר ' אברהם טריקה נפטרו שניהם בפה מצרים בשנת התיב ליצירה
ושניהם היו זקנים מופלגים בשנים ואני הכותב נמצאתי בפטירתם וגם היה בזמן ההוא ה"ר
מאיר חלפתא חכם גדול וזקן מופלג בשנים וחיה קרוב לע' שנה וא"ל ז"ל שהיה תחלתו
בעיר צפ"ת ושהיה תלמיד מהרב ר ' חייא רופא והיה לו בן חכם מעיין ושמו ר ' שלמה
חלפתא ונפטר בחיי אביו וגם היה בזמן ההוא הרב ר ' יצחק קסטרו ז"ל בנו של הרב
הגדול מה"רר יעקב קסטרו ז"ל והיה חכם גדול ופסקן ועשיר הורה וגדולה במקום אחד
וגם הרב ר ' אברהם קשטרן ז"ל בן אחיו של מהר"ר יעקב קשטרן ז"ל גם היה בזמן ההוא
ה"ר יוסף בירב חכם זקן ודרשן והיה ממשפחת הרב מהר"י בירב ז"ל גם היה הרב אברהם
ז ' אלאשקאר חכם מעיין מרביץ תורה בתלמידים ונראה שהיה ממשפחת הרב מהר"ם
אלאשקר ז"ל .
גם בזמן ההוא היה בברוסא ה"ר יוסף גאנסו חכם גדול ומובהק ומשורר והוא חבר ס'
פזמונים נאים ומשובחים כמו פוטונים של הרב ישראל נגארה ז"ל והוא היה רבו של
הרב ר ' שלמה אלגאזי ) 3ובזמן ההוא היו בויניציאה ה"ר ליב סרואל אשכנזי רב מובהק
ופסקן והובאו דבריו בספרי הפוסקים האחרונים בכמה פסקים וה"ר שמחה לוצאטו רב כולל
בחכמות וה"ר יהודה אריה ממודינה רב כולל והיה תלמיד מהרב ר ' שמואל ארקוולטי
בעל ערוגת הבושם כאשר כתב הוא בהקדמתו לס ' כ"ד שהדפיס החכם כה"ר יעקב
לומברוזו ג) ז"ל וגם היה שם ה"ר שמעיא די מדינה בן מהרשד"ם והוא היה אחיו של
כה"ר יהודה די מדינה המכונה קומפראדול ) די מדינה וכמש"לס ) וגם היה שם ה"ר עזריא
פי"נו שחבר ס' גדולי תרומה פי ' על ס ' בעל התרומות ועוד חבר ס ' בינה לעתים מדרושים
נאים ורבנים אלו כבר היו בזמן הרב ר ' אהרן ו ' חסון י ) ועוד רבני ויניציאה ואטליא שהיו
בזמן מה"רא ז' חסון הם הרב ר ' אביגדור צוידאל וה"ר ר ' ציון צרפתי וה"ר יוסף סאמינה
שחבר ס' מקראי קדש ועוד חבר ס ' על קצת הל ' הרי"ף ועל דברי הר"ן וחבר עוד סי
קטן הכמות וקראו דרך ימין ) וגם ה"ר ברוך בר שמואל וה"ר עזריא מפאנו איש מנטובה
וה"ר נחמן בר שבתי חנין וה"ר חזקיא פינצו מפיררה וה"ר משה מטארצינה וה"ר נתנאל
טרבוט ממודינה וה"ר יוסף מקרמיניצו וה"ר ישעיא בר מרדכי וה"ר מרדכי בשאן וה"ר מנחם
עזריא כל אלו הרבנים הנזכרים וקצת רבני רומא שבזמן ההוא נזכרו בס ' משבית מלחמות
על ענין מקוה המים ובס ' מקוה ישראל ובס ' פלגי מים ע"ש במקומם ובליוורני היו בזמן
ההוא ה"ר יוסף קטן שסדר ס ' הישרק ) וחבר עוד ס ' מדרושים ולא נדפסו וה"ר משה
קורדווירו חכם זקן ורופא מובהק ובעל צדקה והיה משתדל מאד במצות פדיון שבוים כנופו
ובממונו וה"ר מלאכי חכם זקן ומרביץ תורה בתלמידים ובזמן ההוא היה מרביץ תורה בעיר
קאשטוריאה וה"רט ) שלמה מבורך והיה רב מובהק פסקן ודרשן ובאנדרינופלא היה ה"ר
יוסף צרפתי שחבר ס ' יד יוסףי ) מדרושים וחבר עוד ספרים אחרים כאשר כתוב שם
ל ) נפטר שנת תי"ט ( סר"ג ק"ק ל' מ"ז ) · ג ) ע"ל כ"ק ל' • ג ) כוונתו על תנין סכרפס ויכיכילס סנ"ט עי'
מחלף ק"ג ד ' סעין · ו ) שס זס ליכי יודע מה טיבו ולולי קול קוכרללו · י ) מ"ג נ ' · )( . f i'n 5″x
) 1נס זס כסנס לעיל מין לי • ק ) מדפוס וכיכילס ספ"ס ועי' לוכן נ"ס קנ"ד ( לילן .ט ) כרלס סנ"ל כ"י שלמה
וכו ' ע"ל מין ריס ע"נ .י ) וכיליקת פעי •
13
1650 5410
בהקדמת ספרן אבל לא נדפסו וגם היו שם ה"ר אליהו עובדיא וה"ר פינחס הכהן וה"ר
ישראל אדאטו וכה"ר יעקב דנון חכמים גדולים מעיינין בעלי ישיבה .ואחרי הרבנים
הוקנים הנז"ל ,) 6שהיו בשאלוניקי קמו אחריהם הרב ר ' מנחם שולם רב מובהק ופסקן וראש
ישיבה מק"ק לישבונא ישן והיה תלמיד מהרב ר ' שבתי יונה שחבר ס ' שי למורא וכך
א"ל בנו החכם השלם כמה"ר דוד יונה ז"ל שהאריך ימים כמו צי שנה ויותר וה"ר יעקב
די בוטון בן ה"ר אברהם די בוטון בעל לחם משנה ולחם רב והיה חכם מעיין גדול וחסיד
וה"ר אברהם הכהן ממשפחת פרחיא חכם גדול וראש ישיבה מק"ק אטליא ישן ועשיר
תורה וגדולה במקום אחד וגם היה רופא מובהק וחשוב מאוד בין הגוים וה"ר אברהם מלמד
חכם גדול ופסקן וכולל בחכמות ורופא מובהק והוא היה קרובו של מהר"ם מלמד ז"ל
והר חיים אמיגו חכם זקן ודרשן גדול ובעל הגדה וחבר ס ' מדרושים ויום א ' בהיותי
בביתו מדבר עמו נתגלגלו הדברים בינינו והראה אותו אלי וראיתי שהיו דרושים נחמדים
וטובים והיה משתדל להדפיסו אבל לא עלה בידו להדפיסו והוא היה תלמיד מהירר
שמואל חאיון ז"ל שחכר ס ' בני שמואל וב ' רבנים אלו ה"ר חיים אמיגו וה"ר אברהם
מלמד הלכו משאלוניקי לעיר אסקופיא והיו שם מרביצים תורה כל אחד בקהל שלו
ונפטרו שם וגם בזמן ההוא היה שם ה"ר מנחם הכהן חכם גדול והיה חבירו של ה"ר מנחם
שולם ושל ה"ר חיים אמינו ושל ה"ר אברהם מלמד ז"ל גם היו שם ה"ר דוד באולו חכם
זקן והיה פקיד על חברת ת"ת וחבירו היה ה"ר דוד שמריא שעשה פי' על הזוהר וקראו
דוד הקטן גם היו שם הרב ר ' אברהם שיראנו וה"ר יהודה בנבנשת וה"ר יצחק בר נתנאל
פארדו שהיה תלמיד מה"ר שבתי יונה וה"ר יצחק הלוי בן אלקאבץ שנפטר בקושטנדינא כל
אלו היו חכמים ומעיינים גדולים ובעלי ישיבה והיו גבירים ומנהיגי עיר שאלוניקי • גם
מכלל הרבנים הנו היה מורי ורבי הרב הגדול המובהק מה"רר דניאל אשטרוסה ו"להה
והיה תלמיד מובהק מהרב הגדול והקדוש החסיד והעניו מה"רר מרדכי קלעי ז"להה
והיה ראש ישיבה מק'ק פורטוגאל יחיאב ) והיה פסקן גדול ודרשן וכתב פסקים רבים
ודרושים רבים והרבה שטות והיה בקי בשאר החכמות והיה חסיד ועניו מאד ומראהו
כמלאך ה ' צבאות והרביץ תורה הרבה והעמיד תלמידים רבים גדולים בחכמה וטובים
במעשים טובים יותר משבעה מהדורות מהדורא אחר מהדורא ואני הצעיר הכותב דוד
מכלל תלמידיו ממהדורא שניה והוא נפטר בשנת התי"ו ליצירה לבית עולמו הצדק ז"ל ·
גם מכלל הרבנים הנזכרים היה הרב ר ' ברוך אנגי"לג) ואני למדתי עמו בקטנותי בהיותי בן
י"ג שנה בעוד שהיה ראש ישיבה בחברת תלמוד תורה והיינו לומדים מ' בבא קמא והוא
היה רב מובהק ופסקן ודרשן ובקי בשאר החכמות והרביץ תורה הרבה והעמיד תלמידים
רבים וחבירו של הרב ברוך אנגי"ל היה ה"ר שמואל דניאל חכם מובהק מעיין גדול והלך
לאזמיר בזמן מהר"י אישקאפה והרביץ שם תורה הרבה ונפטר שם .
גם מכלל הרבנים הנז ' היה ה"ר שמואל גאון רב מובהק וחסיד ועניו והיה פסקן גדול
וכתב פסקים רבים עד אין חקר והיה בקי בחכמת הקבלה והיה תלמיד מה"רר יעקב
הכהן ז"ל שהוא נזכר בס ' שי למורא סי' כ"ג ד) ומשם נראה שהרב יעקב הכהן היה תלמיד
מה"רר שבתי יונה וגם הרביץ תורה הרבה בתלמידים ומגדולי תלמידיו היו אחי וריעי
אלופי ומיודעי החכמים השליטים הרבנים ה"ר יהודה ליאון וה"ר מאיר אליאש וה"ר דוד
יונה בנו של ה"ר שבתי יונה בעל ספר שי למורא וה"ר יצחק פאייש אשכנזי אחי אשתו
של ה"ר שמואל גאון והלך לדור בצרפת ואחר כך עלה לדור בירושלים ונפטר שם וזה
החכם כה"ר יצחק פאייש למד בבית מדרשי קצת זמן בהיותי יושב בירושלים תו"בב גם
ג ) עי' סי"ג ס"ק כ ' י"ק · .'b 1″N 3°v (7 ,ג ) י"ל כנ"ל ע"ל מ"ק ל ' ·
) 6דן כ"ו וכ"ז ·
נא
1650 5410
מכלל הרבנים הנזכרים היה כה"ר משה מאלייא חכם גדול ומעיין גדול והלך לקושטנדינא
ונפטר שם גם מכלל הרבנים הנז ' היה הרב ר ' חסדאי הכהן ממשפחת פרחיא והיה רב
מובהק ופסקן ודרשן והרביץ תורה הרבה בתלמידים ) ומהביריו של הרב הסראי הכהן
היה הרב ר ' משה חיים בנו של מהרח"ש והיה חכם גדול ופסקן וראש ישיבה מק"ק שלום
במקום אביו וגם היה שם ה"ר אברהם די בוטון בעל לחם משנה ז"ל גם בזמן ההוא
היו שם כה"ר משה ן ' יעיש וכה"ר ברכיא רוסו וכה"ר יוסף הלוי וכה"ר דוד יצחקי חכמים
מובהקים ומעיינין גדולים והיו תלמידים מה"רר אליהו גוארטילג ) ז"ל .גם בזמן ההוא
היה במצרים הרב ר ' זרחיא נוטה ז"ל ,שתחלתו היה מקושטנדינא והיה תלמיד מהרב
יחיאל באסן ומהר"י מטראני ז"ל והלך לירושלים וישב שם קצת זמן ואח"כ עלה לחברון
וישב שם קצת ימים ואח"כ הלך למצרים וקבע דירתו שם ג ) והיה רב מובהק ופסקן גדול
חסיד ועניו מאד ובקי בחכמת הקבלה וכתב פסקים רבים ודרושים ועוד הבר ס ' גדול פיי
על בית יוסף מכל דברי הפוסקים האחרונים ואני הכותב זכיתי ללמוד עמו בחברתו קרוב
לשנה אחת בשנת הת"ה ליצירה בישיבת הרב הגדול מהר"א סכנדרי ז"ל ויוםאחד בהיותי
בביתו מדבר עמו בענייני דברי תורה הראה לי ספר הנז ' והיה חבור גדול כמו קובץ רב
אלפס ממאורות והחכם השלם בנו כמה"ר נתן גוטה ז"ל הוליך לויניציאה להדפיס חלק
אבן העזר של ספרי הרב אביו ז"ל שהיה גדול כמו חלק אחד של רב אלפס ממאורות
ולא עלה בידו להדפיסו ונשאר שם בעיר ויניציאה ודע כי מחביריו של ה"ר זרחיא נוטה
היו ה"ר יהושע בנבנשת שחבר ס ' שדה יהושע פי ' על קצת מסכתות מהירושלמי מס ' זרעים
וחבר פי' על כל הירושלמי וקרא שם בפני עצמו לכל סדר וסדר אלא שלא נדפס אלא ס '
זרעים בלבד ועוד חבר ס ' מדרושים על התורה שנדפס שם מקרוב וקראו אזני יהושע ד )
וגם מחביריו של מה"ר זרחיא גוטה היה ה"ר חיים בנבנשת אחיו של ה"ר יהושע הנז '
ושני אחים אלו היו תלמידים מהר"י מטראני וה"ר חיים היה רב מובהק ופסקן גדול והיה
מרביץ תורה שם באזמיר וחבר ס ' כנסת הגדולה על כל ד ' טורים ועוד חבר ס ' שיירי
כנסת הגדולה וחבר עוד ס ' גדול פי ' על ס ' הסמ"ג וקרא שמו דינא דחיי אבל לא נדפס
וגם היה פסקן גדול וכתב פסקים רבים ואני הכותב כשהייתי באזמיר נשאתי ונתתי עמו
בכמה דברים לענין דינא וגם חתם יד ימינו על ג ' פסקים שלי ששלחתי לו לאזמיר ושם
האריך למעניתו בטוב טעם ודעתס) .גם בזמן ההוא היה באזמיר הרב ר ' שלמה
אלגאזי נר"ו רב מובהק ובקי בכל חדרי התלמוד ודרשן גדול וחבר כמו י ספרים או ט"ו
ספרים ) וכלם נדפסו בחייו וא"ל שחבר עוד פי ' על בעל העטור וקרא שמו ס ' זקנת
שלמה אבל לא עלה בידו להדפיסוז ) ואני בהיותי באזמיר למדתי בישיבתו בחברתו קצת
זמן וכבר כתבתי לעיל ק ) שרבו היה מהיר יוסף גאנסו שהיה מרבני ברוסה והלך לדור
גם באותם הימים היו בקושטנדינא מתלמידי הרב מהר"י
בואני הם הר שמואל
הרב ז"ל והיה חכם גדול מובהק ודרשן והרב ר ' שמואל עדילה בן הרב יונה עדילה
חכם מובהק ופסקן וכתב פסקים רבים והלך לצפ"ה ונפטר שם והרב ר ' חיים אלגאזי
שחבר ס ' נתיבות משפט פי ' על רבינו ירוחם והיה עשיר גדול תורה וגדולה במקום
אחר וגם מתלמידי הרב מהרי"מט היה הרב ר ' חיים אבואלעפיא בן הרב ר ' יעקב
אבואלעפייא שהיה מעיין גדול ובקי בחדרי התלמוד ומקשן ועוקר הרים והיה תושב
ירושלים ונפטר שם וכבר נזכר לעילי ) .גם מכלל הרבנים הנזכרים שהיו בקושטנדינא
הרב ר ' משה בנבנשת רב מובהק ופסקן גדול וחבר חלקים משו"ת ונדפסו מקרוב ט ) וגם
וינ"ל מיד נ ' וס ' תשובותיו ( שמו תורת חסד נדפס ל ) ר ' קסלסי פרקיס נפטר שנת תל"ז ( סי"ג ק"ק ק ' י"ז ) כללול
ניקל · ג ) וכפטל סס סנס ת"ק פי' סר"ן ק"ק סלוניקי תפ"נ • ג ) קול ר ' לליקו נורמטיר דליני ,והחסרון כללה
ונפטר י"ט אלול תל"ג ועי' סק"ג ק ' י"ק כ"ג . זי גי • ד ) סס י ' פ"ו · ה ) ר ' קייס נככנסת כולל סנת ס"ס
לסדפיסו וכלנו .טי ' ועד לחכמיס ז ' י"ג וע ' ו' . ) 1עי' סר"ג ס"ק ס ' מ"ק .ז ) ססיס גרין סמנס מלות גלוסוס
ק ) ג ' ל ' • ט ) פני מסס קוסט ' תל"ל .י ) ( " ט נ ' ·.
* 13
1650 5410
היו שם ה"ר יום טוב ן ' יקר בן הרב ר ' חנניא ן ' יקר חכם גדול וסופר מובהק וזקן
מופלג בשנים וה"ר אברהם שישי חכם מובהק וזקן וה"ר אליהו אביי חכם גדול ופסקן
וה"ר כלב שמואל חכם גדול ומובהק ..גם בזמן ההוא היה בעיר סופיאה ה"ר אשטרוק
ז ' שאנג'ו רב מובהק וגדול הדור והלך לירושלים ונפטר שם וגם היה שם ה"ר מאיר
המסורות והיה דרשן גדול והלך הברית הגדול ) 6פי' על אנגי"ל שחבר ס ' מסורת
לצפת ונפטר שם ובזמן הזה היה באשכנז הרב ר ' שבתיג ) אשכנזי ג ) שחבר ס ' שפתי
כהן ,פי ' על שלחן ערוך ונדפס בחייו בשנת הת'ול) ליצירה .גם בזמן ההוא היה
בגאליפול הרב ר ' מאיר די בוטון בנו הגדול של הר"ב לחם משנה ולחם רב וחבר ס '
שו"ת ) 5ואלה הם שמות הרבנים שהובאו בתוך ספרו הרי"ט ז' יעיש וה"ר אהרן קופינו
והרב ר ' שמואל הלוי סי' א ' הרב שמואל וילייסיד סי' כ"א ומ"ג ומ"ט ונ' ה"ר משה ן'
שנג'י סי ' לי ה"ר יהודה לירטה סי' ל"א הרב ר ' עזריה יהושע סי ' ט"ל ה"ר ישראל אדאטו
מאנדרינופלא סי ' מ"א הרי"ט ז ' יעיש סי ' ט"ו ה"ר יחיאל באסן סי ' נ"ה ה"ר שמואל הלוי
סי ' נ"ו ה"ר משה קשטלאץ מצפ"ת סי ' ס"ג וגם בזמן ההוא היה בגאליפול ה"ר שמעון ז
חביב חכם מעיין גדול .גם בזמן ההוא היה בבילוגראדו ה"ר יהודה לירמה רב מובהק
ופסקן גדול והיה תלמיד מהרב יחיאל באסן וכתב פסקים רבים ונשרפו בשריפת עיר
בילוגרארו ולא נמצאו כי אם שלשים תשובות מיתר הפליטה ונדפסו ע"י הרב כמה"ר
שמחה הכהן ז"ל שהיה תלמידו לכן קרא שם הס ' פליטת בית יהודה ואלה שמות הרבנים
אשר באו כתובים בספרו הרב ר ' מרדכי קלעי מורי ורבי ז"ל בסי ' ב ' ה"ר שלמה ן ' מאיור
שם ה"ר יהושע חנדלי בסי ' נ ' הרב ר ' יחיאל באסן ה"ר דוד אגווי סי' ד ' הרב ר ' שמחה
הכהן תלמידו סי' ט"ו וכ"א ולי .ה"ר אברהם הלוי ה"ר ברוך חוקי ) סי ' י"ט ה"ר
ישראל אהוכי סי' ל ' .גם בזמן ההוא היה שם בבילוגראדו ה"ר אשר זבולון מתלמידי
מורי זקני ה"ר דוד קונפורטי ז"ל ואח"כ היה תלמיד מהרב ר ' אברהם מוטאל ז"ל ואני
בקטנותי למדתי עמו גמר ' קצת ימים בהיותי בשאלוניקי ואח"כ הלך לשראי בושנה והרביץ
שם תורה הרבה עם הרב מצליח מוג'גון ועם אחיו ה"ר אליהו מוג'גון שהלך לצפת ונפטר
שם וה"ר רפאל פרספאל ואח"כ הלך משם לבילוגראדו והרביץ שם תורה הרבה יחזי עם
ה"ר שמחה הכהן ז"ל ונפטר שם וזה הרב ר ' שמחה הכהן היה חכם גדול ומעיין ופסקן
וחבר ס ' שמות הנטין וכתב פסקים רבים ולא נדפסו ולא האריך ימים ולא בא לכלל זקנה
ונפטר שם בבילוגראדו ועוד היו שם כה"ר יוסף אסיאו חכם מעיין גדול והוא היה מכלל
חבירי והלך שם ולמד יחד עם ה"ר שמחה הכהן ונפטר שם וגם כה"ר אהרן בר דוד
אשכנזי חכם מעיין והלך לדור בירושלים ונפטר שם ובזמן ההוא הלך משאלוניקי לשראי
בשנה החכם השלם כמה"ר שמואל בן ברוך והרביץ שם תורה יחד עם ה"ר מצליח
מוג'גון והיה מעיין גדול ופסקן ונזכר בתשובות מהרח"ש סימן ח"י וי"ט .
גם בזמן ההוא היה בעיר קשטוריאה מרביץ תורה הרב ר ' משה מאין והיה רב מובהק
וגדול הדור ובזמן ההוא היה במגנסיאה מרביץ תורה שם הרב ר ' אהרן לפפא והוא
הלך לעיר שאלוניקי ללמוד תורה והיה תלמיד מהרב אברהם טוטאל ז"ל והיה רבו רב
מובהק ופסקן גדול וזה זמן מועט ) שנדפס ס ' אחד משו"ת שלו ושם הס ' בני אהרן ועוד
יש לו כתיבות רבות משטות וחרושין אחרים רבים שלא נדפסו ובסוף ימיו הלך לעיר
איזמיר והרביץ שם תורה ונפטר שם ואלה שמות הרבנים שנזכרו בספרו הרב ר ' מרדכי
קלעי מורי ורבי סי ' א ' וב ' ושאר מקומות הרב ר ' אברהם מוטאל רבו של המחבר בסי' א '
וי"א הרב ר ' יוסף אישקאפה סי' י"ד ונ"ז ה"ר יוסף נאנסו סי' כי מהרח"ש ז"ל ומהר"ם
מלמד סי ' מ"ב ה"ר יצחק בארקי סי ' מ"ר ומ"ה הרב ר ' יוסף מטראני סי ' נ"ו הרב ר ' יום
) 6מכטונס כפ"ג ) 3 .כן ר ' לקלון ליל בן ר ' משה הכהן ועי ' חלקת מחוקק על ל"י סי' י"ז ס"ק כו ,ג ) בלובלין
י ) סייכו יל יורה דעה ועי עי' ס"ן י"ד סי' סמ"ג ס"ק ג ' תל מקוס קכורתו עי' ליול ,לככללען ק"נ ר ' קכ"ס
סק"ג ק"ק ס ' כ ' ועול כדפס זה זמן קרון ספרו הסלון · ) 5כדפסו ליומיר פי"ה • י ) כרוך לניק קון כ"ק סס
וקול ככון · ז ) שנת תל"ל וע"ל מ"י נ' .
נב
1650 5410
טוב ן ' יעיש סי ' נ"ט וס"א ה"ר שמואל הלוי סי ' ס ' ה"ר אהרון קופינו סי' ס"ב ה"ר
אברהם שרביט הזהב סי' ס"ג הרב ר ' חיים בנבנשת סי' ע"ט ופ"א ה"ר שמואל גאון סי'
פ"ב ה"ר יהודה עוזיאל סי ' ב ' וצ"א הרב ר ' שלמה אלגאזי סי ' ק"י ה"ר יהודה ליב אשכנזי
'י"א • ובזמן ההוא היה במצרים ה"ר יעקב בירב בן החכם ונביר כה"ר אהרון סי ק
כמה"ר יעקב בירב בן החכם כמה"ר אברהם בירב בן הרב המובהק בירב בן החכם
כמה"ר יעקב בירב ז"ל והרב ר ' שמואל ויטאל נר"ו בנו של הרב המקובל כמהר"חו ז"ל
וחבר ספרים רבים מדרושים ופסקי דינים וכתב עוד ס ' שו"ת והיה בקי בחכמת הקבלה
והיה חסיד ועניו מאד גם היה הרב ר ' יהודה כהן והרב ר ' מנחם כהן והרב ר ' יצחק
ז' אלחרב ) 6והרב ר ' דוד מדינה והרב ר ' יהודה חזקיטו וה"ר משה סרגוסי בן אחותו של
הרב ר ' יצחק קסטרו בנו של מהרי"קש ז"ל וה"ר אברהם אורינה וה"ר משה שמחון וה"ר
יהודה שראף שהיה תלמיד מהירר זרחיה גוטה ז"ל והלך לעיר ליוורני ונפטר שם וה"ר
יעקב חלאני כל אלו היו חכמים מעיינין גדולים ודיינים ועוד שם היה במצרים כה"ר יוסף
בונפיל וכה"ר עובדיה תמים ידיע ג ) פיומי ז"ל והיו חכמים גדולים זקינים וחסידים בעלי
ישיבות ועוד מכלל הרבנים הנזכרים היה הרב ר ' חיים ז ' חביב מזרע הרב מהר"ל ז ' חביב
ז"ל והלך לעיר עזה והרביץ שם תורה ונפטר שם ועוד שם היה במצרים ה'ר משה
יהודה עבאס ג ) חכם גדול ומעיין ופסקן ומשורר ופייטן גדול וחבר בי ספרים מפומונים
ועוד חבר פי ' על מסכת כלה ומ ' סופרים ומי שמחות וקרא שמו ס ' כסא כבוד ונפטר
בעיר רשיך ובנא אמון היה בימים ההם הרב ר ' כפואה שלום והיה חכם מעיין ודרשן
ופסקן ובירושלים היה בימים ההם הרב ר ' פייביש אשכנזי המכונה אור שרגא והיה
תלמיד מהרב ר ' מאיר מלובלין והיה רב מובהק ופסקן גדול והוא חתם יד ימינו על ב '
פסקים שלי והסכים עמדי על הדין ועל האמת ועוד היה שם ה"ר עובדיא הלוי חכם זקן
וחסיד ואו באותם הימים היו לומדים יחד עמי בבית מדרשי בירושלים תו"בב החכמים
השליטים במה"ר יצחק פאייש אשכנזי וכמה"ר שם טוב פילו ז"ל ותלמידי חכמים אחרים
ובאותו זמן היו מרביצים תורה בעיר סופיאה החכמים כה"ר חיים מבורך גאלפפה וכה"ר
עמנואל זוננה שלמד תורה בשאלוניקי בישיבת הרב ר ' אברהם מוטאל וה"ר אברהם הררי .
וגם בימים ההם היו כה"ר אהרן מפיסרו שחבר ס' תולדות אהרן מורה מקום מכל הפוסקים
שהובאו בתלמוד בבלי וכה"ר יעקב ששפורטאס שהיה מעיר והרוין מערי המערב וחבר עוד
גם בימים ההם ס ' תולדות יעקב מורה מקום מן הפסוקים שהובאו בתלמוד ירושלמי
היו במדינת אמשטרדם וכל סביבותיה הרבנים ה"ר מנחם מענדל וה"ר יעקב הכהן
וה"ר מתתיה הלוי וה"ר עזריאל בר יצחק וה"ר יהודה חיים וה"ר נתן בר יצחק יעקב וה"ר
נפתלי בר אהרן מרדכי וה"ר יהודה בר שמואל והרב ר ' שאול הלוי מורטירה שחבר ס '
גבעת שאול מדרושים ל ) וה"ר יהודה ליב בר אברהם דוד אליעזר והרב אברהם דמנשיקה
וה"ר דוד פארדו בנו של ה"ר יוסף פארדוס ) שהיה משאלוניקי וה"ר מנשה בן ישראל
וה"ר יצחק בר יהושע וה"ר אברהם בר יהושע וכל אלו הרבנים באו חתומים בתחלת ס '
עשרה מאמרותו) וגם מפרש הספר ההוא ה"ר משה בר שלמה הלוי וקרא שם הס' הואיל
משהו ) וגם בזמן ההוא היה ה"ר אברהם בר יוסף הלוי שעשה פי' על מ' מגילת תענית
וגם בזמן ההוא היה שם באמשטרדם הרב ר ' יעקב יהודה שחבר ס ' תבנית היכל ק) .
והנה כבר כתבתי לעיל ט ) שמגדולי חכמי חבירי ישיבתי שבשאלוניקי היו הרב אברהם
הכהן בנו של מהרש"ך ז"ל חכם זקן מופלג וחסיד וה"ר ידידיא קארו בן בנו של הרב
מהר"י קארו ז"ל וגם החכמים השלימים הרבנים כמה"ר שבתי פולסטרו וכמה"ר יצחק
טרוייא וכמה"ר יצחק ואני והם היו מגדולי תלמידי הרב מהר"י איסקאפה ז"ל והחכמים
) 6על לכסי משפחה או עי' כוכן כור ליטרקטול תכ"ג · ג ) ע"ל מ' נ' הנקה ה' • ג ) ( נסר"ג ק"ק י' פ"ט קללו
ר ' יהודה עכלס ע"ס ונספר די רוססי • ) 7עי' כונן נ"ס תל"ל · ה ) ע"ל מ"ס נ ' ) ( .ע " ! מין נ ' ·
)1יוליל מסס כנ"ל עי' וואלף ק"ק סי' קלף תר"כו • ק ) למסט ' ת'י .ט ) ל"ק נ ' ל"ק נ' ומ"ק לי ·
1650 5410
כה"ר שבתי פולסטרו וכמה"ר יצחק טרוייא עלו לירושלים והרביצו שם תורה רבה בתלמידים
ונפטרו שם וגם היו בישיבה כמה"ר יוסף צרפתי וכמה"ר יהודה עוזיאל וכמה"ר משה
טאייטעק וכמה"ר משה בדרשי וכמה"ר יוסף בדרשי ) 6וכמה"ר חיים רומאנו קרובי וכמה"ר
יהודה הנדלי וכמה"ר אליעזר מנחם מעיר ארטא מגליל המוריאה וגם כל אלו היו תלמידים
מחרב מהר"ם קלעי ז"ל וגם כבר כתבתיב ) שמורי חרב מהרר דניאל אסטרושה ולהה
הרביץ תורה הרבה בישראל והעמיד תלמידים רכים גדולים בחכמה וטובים במעשים טובים
ומגדולי תלמידיו היו החכמים השלימים אחי וריעי אלופי ומיודעי כמה"ר גרשון טוטאל בן
הרב כמה"רר אברהם מוטאל ז"ל וקבע דירתו בעיר אזמיר ושם היה מכלל רבני איזמיר
ונפטר שם וכמה"ר משה בן ברוך בן כמה"ר שמואל בן ברוך וכמה"ר יוסף הכהן וכמה"ר
יצחק די אל"בה שהלך לעיר אזמיר וקבע דירתו שם והיה מכלל רבני איזמיר
ייירו וכמה"ר אברהם ונפטר שם וכמה"ר אברהם | נחמיאש וכמה"ר יצחק קאב ל
יצחקי וכמה"ר גבריאל אספרנסא שהלך לדור בעפ"ת תרבב והיה מכלל רבני צפ"ת
וכמה"ר יעקב דניאל קרוכי שניי והיה מתחלה תלמיד מורי זקני מה"רר דוד קונפרטי ז"ל
ואח"כ למד עם מורי ורבי ז"ל והיה מרביץ תורה בעיר אישטיפי יחד עם החכם כה"ר
אברהם שמואל שהיה תלמיד מהרב ר ' אברהם מוטאל ז"ל וגם מהחכי השלם כמה"ר
יהודה ז ' נחמיאש בן החכם הישיש כה"ר יעקב ן ' נחמיאס ז"ל וזה החכם ר ' אברהם
שמואל מלבד שהיה מעיין ודרשן גם היה משורר ופייטן גדול וחכר ס ' גדול מפזמונים
שירים ותוכחות בטוב טעם ודעת וגם מכלל תלמידי מורי דל היו כה"ר יהודה שיבילו
שנפטר בעיר קושטנדינא וכה"ר שלמה קלעי בנו של הרב ז"ל שנפטר בחיי אביו וכה"ר
בנימין מדינה שנפטר בעיר מונישטיריו וכה"ר משה ביתון חתנו של הרב ר ' אברהם
טוטאל וכה"ר יוסף אשיאו שנפטר בעיר בילוגראדן וכה"ר משה יעקב וכה"ר רפאל
הכהן וכה"ר אברהם עטון וכה"ר שבתי רוסו שרי חכמים אלו היו מעיר ארט מגליל
המוריאה וכה"ר דוד אסטרושח בנו של הרב ז"ל וכה"ר שבתי חסאן שחבר ספר חסן
ישועות מורה מקום מהפוסקים על טור אבן העזר וחבר על כל ד ' טורים רק לא נדפס
אלא חלק זה בלבדג ) וכה"ר דוד לוי החסיד וכה"ר דוד חיים וזולתם חכמים אחרים רבים
כיוצא בהם וכל אלו הנזכרים היו חכמים נבונים מעיינין גדולים וקצת מהם היו פסקנים
מורי הוראות בישראל והן הן חבירי וריעי ז"ל
והנה גם בעת הזאת לא יחסר המזג ביינה של תורה שיש בכל תפוצות גלות ישר בכל
מקומות מושבותיהם בכל מקום שהם חכמים גדולים ודיינים מעיינים ופסקנים
ודרשנים והם ממלאים מקומות הראשונים שקדמום ע"ד שארז"ל בסוף ס ' ברכות ) גדיים
שהנחת נעשו תיישים (גדולים ) בעלי קרנים שמנגחים זה את זה במלחמתה של תורה
בפלפול הלכה ירבו כמותם בישראל ויוסף ה ' עליהם כהם אלף פעמים אתה ה ' תשמרם
תנערם לעד אמן כן יהי רצון .
סעס נתינת גדוליס ליכס סס · ג ) סלוניקי מיין · ) 1ס • 'b p®n b'v (hג ) כ ' נ '
הם .
נג
JJJ
ר ' אברהם גאלאנטי ( בן משח) בא ב . ראש ישיבה
מה ב . אברהם ( בתו ) טו ב
אברהם הגר טו ב ר ' אברהם ( חמיו של ר ' יהודה ) טו ב
בן דוד יא א וב .טוב .
ננננ
נז
ר ' אליה מאובריק הקדוש טו ב • ר ' אדונים הלוי בן לברטוב .
ר ' אליה ארבארו לט א וב .ט א . ר ' אדונים בן חמים זב .
ר אליה בארקי מר ב . אדוניקם די לונזאנו מר א .
ר ' אליה נאליפאפא נב א • אהרן כח ב
ר ' אליה נאליקו מב א . אהרן ( בתו ' ) טו ב •
אליה נוראטיל ( גוראטיר ) מד ב .נא א . אהרן אביוב לט א וב • מן א .
אליה גלמידי מג א . אהרן בן אביי כט א •
אליה די וידאש מא א אהרן אשכנזי נא ב •
ר ' אליה הזקן טוב . אהרן די בוטון מן א .
אליה בן חיים מב א וב .מח ב . אהרן בירב מא ב .
אליה הן מקאנדיא מן א .מח א וב . אהרן זייתום נ א
ר ' אליה בן יהודה טוב . אהרן ו ' חיים מגב .מן א .מטא .
אליה הלוי לא א .לג א .לד א וב ר ' אהרן חסון ( חאסון ) לו נ .מן א .מה ר '
אליה הלוי הבחור לך א • ר א .טו א וב .מן א .מח א .
אליה מלונטרא יח ב . אהרן מטראני לה ב .לו א .
אליה מונגון נא ב . ר' ר ' אהרן בן יוסף יט א
אליה מזרחי ( פרנס ) כט א .לא א .לג אהרן ייאני מן א
ב .לד א וב .מב א . מר ר ' אהרן הכהן בן מר ר ' יוסף וב .
אליה בן מנחם יח ב . ר ' אהרן הכהן כאב .
אליה עובדיאנב . ר' ר ' אהרן הלוי כב ב .
אליה פילוסוף מב א .מח ב . ר' אהרן לפפא מה ב .נא ב .
אליה פינטו מט ב . אהרן בן משה נ א .
אליה פלקון מט ב . ר' אהרן בן משולם יא א .
אליה פרנס עי ' ר"א מזרחי • ר' אהרן סיגורה מט ב .
אליה צרפתי טו ב · אהרן פאפנהיים כח ב •
JJJJ
}}
אשטרוק ו ' שאנני לט ב .נא נ אליעזר מנוולי יח ב . ר'
אשי ב א .ג א . אליעזר בן נתן יד א • טן א .כד א .
אשר ברודן לט ב מה א . ·
ועי ' ר"א הזקן ור"א ממגנצא
אשר זבולון מר נ .נא ב אליעזר מפלירא טו א ר'
אשר בן יחיאל יד א · כן ב· כה א ר' אליעזר משאנץ טו א .
כן א . אליעזר שלום לו א . ר'
אשר הכהן כח ב . ר' אליעזר בן שמואל יח ב ר'
אשר הכהן ו ' ארדוט לב · טר ב · טן ר' אליעזר השמעוני לב א .לג א וב .לד א .
א וב .מן א • אליעזר ששון מח ב . ר'
אשר מלוניל יא ב .טו א ר' אליקים בן אשר כה א . ר'
אשר בן משולם יא א וב . אליקים בן יוסף יד א . ר'
ר ' אשר ענשכן כח נ .כט א . אליקים הלוי כט א • ר'
אליקים הלוי ( שפי' כל התלמוד ) יד א
ב אלישע גאליקו לו א .מא ב .מח א
בוסתנאי ג א • אלעזר בן אשר כה א .
בחיי בן אשר כר ב · אלעזר מוורדנא יח ב .
בחיי בן בקודה י א . אלעזר מוירונא יח ב ·
ביביי הלוי גב . אלעזר מוורמשא יח ב .ועי' ר"א בן יהודה .
ר ' בינדיט אשכנזי עי ' ר ' אליעזר בינדיט אלעזר מטוך יח א וב • ר'
בנימין יא א • אלעזר בן יהודה ט א וב .טו א .יט א . ר'
בנימין בן אברהם כא א ועי ' ר"א מוורמשא
ר ' בנימין אליאש ט א .מר א אלעזר בן יוחאי לו א . ר'
בנימין מארטא לג ב .ועי ' ר"ב בן מתתיא ·. אלעזר הלוי כב א . ר'
ר ' אלעזר בן מואח יג ב .ועי' ר ' אליעזר | ד ' בנימין מטריקולא לג ב .
ר ' בנימין בן יחיאל כא א . מטוליטולא
בנימין בן יקותיאל יט א . ר ' אלעזר ז ' נחמיאש מב א ·
ר ' בנימין הלוי לח א .לט א וב .ט א . ר ' אלעזר קפסאלי לא א .
ר ' בנימין לפפא כו א . ר ' אלעזר בן שמואל יח ב .
בנימין מדינה נב ב · ר ' אלעזר בן שמשון יח ב .
ר ' בנימין מלמד מה ב . אמימר ג א .
בנימין בן מתתיה לד ב .ט א . ר ' אמנון כא ב .
בנימין קניני מא ב • דון אנריקו מלך כז א .
<<<
JJJ
JJJ
דוד יצחקי נא א · עוזיאל לד ב .מב ב .
דוד הכהן כר ב רוך בן שמואל נ א .
.
ברוך בן שמואל בעל ס ' החכמה טב .ר ' דוד הכהן ( בן יעקב ) לט א .מה א . ר'
דוד הכהן מקורפו לא ב .לב א .לגב . יח ב .
jjj
ן שושן לגב .לט א .ט א .מה א . לו א .לט א וב .ט א .
דוד שמריא נ ב . דוד אגוזי מח ב .נא ב . ר'
מר ר ' דימי בב . דוד אלמקמץ יב א •
דניאל איסטרוסא מב א דור אסטרוסה נב ב
מו ב .נ ב .נב ב . דוד באסלא נב .
דניאל בן יחיאל חב .ט א . דוד בונפייר כב ב .
דוד בנבנשת לח א .
נננ
333
ר ' חיים אלפואל לן ב .לט ב . ר ' הונא ב א
ר ' חיים אלשיך מו א . הונא ( ריש גלותא ) בב . ר'
חיים אמיגו מד ב .מה ב• נ א . הונא בר יוסף ג א .
חיים באסאן לו א .לח א • לט א וב . הונא הלוי גב ..
מא א מב א • הושיאל בן יוחנן יט א ר'
ר ' חיים די בושאל לט א . הושעיא כב ב ·
חיים בנבנשת מח א .נא א .נב א . ר ' הילאי גב
ננננ
מר
חיים ברוך מר א . הילאי בן חנינא נב . ר'
חיים גאון מט א . הילאי בן נטרונאי ו א .
חיים ויטאל מב .מב א .מח א · הלל טו א .
חיים ז ' חביב נב א . הלל מרומאניא ין א • ר'
חיים החבר מא ב .
חיים חסון מר ב . ן
יים בן יוסף טו א . דון וידאל (ויטאל ) די טולושא כו א .כו א .
יים בן יחיאל כה א . דון וידאל סיד מה ב
חיים בן יצחק טו ב .כב א •
חיים הכהן מב א •
JJJJ
ז
ר ' חיים הכהן ( בן חננאל ) יד ב טו א .
ר ' חיים הכהן ( בן שלמה ) לח ב • מר זוטרא בר חיננא בב .
יים כפוסי מא א וב טב א . זכריה הכהן לג א .
חיים הלוי מו א . זרחיה גוטא מח א .מטב .נא א .נבא .
חיים בר מרדכי טו א • זרחיה הלוי ח ב .ט ב .כב ב .
jjjj
נע
יהודה בנבנשת לב א .לד ב .לט ב
מה א .נב . ( ר ' חננאל מרומי ח א ) ·
s
יהודה בן בנימין כא א . ר ' חנניא גאון דב
יהודה ברולי מח א . חנניה ן ' יקר לט ב .מן א .מח א וב .
יהודה בן ברולי ח ב .טו א . חנניה בן משרשיא גב •
יהודה הגדול ח א וב ·. חסדאי הכהן פרחיה לט ב .מרב .נא א .
יהודה גריליא מא א . חסדאי הלוי יג ב .
יהודה גיראסי מו ב • חסדאי בן נסים כו א וב
יהודה חזקיטו נ א נב א . חסדאי הנשיא ו א .הב .
יהודה חיוג ז א וב • חסדאי קרשקש כו ב .כו א וב .
יהודה חייט ל א . ר ' חסדאי בן שלמה כז א .
יהודה חיים נב א .
ר ' יהודה חן בן עמנואל לוב .
ט
יהודה חנדלי מה א .נב ב .
יהודה חסיד ח א .יד ב .טז א . טוביה יד ב ר'
יהודה חריזי יב א . טוביה בן אליה טו א .
יהודה ) טרוטי טו א . טוביה מבורגוניא יח ב .
יהודה בן יום טוב טוב . טוביה הלוי מר א .מח א .
( ר ' יהודה בן יצחק הלוי טו ב ) טודרוס הלוי יט ב . ר'
יהודה בן יקר ח א • טודרוס הלוי בן יהודה יט ב . ר'
טרוייש טו א .
הכהן מט ב .נב ב . יהודה
טרכוס בן משה יג ב • ר'
הכהן ( בתו' ) טו ב יהודה
הכהן ( בעל ס ' דינים ) ח א וב . יהודה
הכהן ( בן משה ) כב . יהודה
הלוי ז א .ט א .י א .יב ב · יהודה
א .לג א . לוי מינצי כן ב יהודה יאיר בן מאיר יט א
. לד ב ידידיה יח ב
מסיר יהודה ליאון כח ב ידידיה גאלאנטי מא ב
ר ' יהודה ליאון נב ידידיה בן ישראל כב א .
ר ' יהודה ליב בן אברהם דוד אליעזר נב א . ידידיה פרדו נב א .
ר ' יהודה ליב אשכנזי נב א . ידידיה קארו לה ב .מבב .מה א .נב א .
יהודה לירמא מב .מו ב .נא ב . ידעיה בדרשי כב א •
יהודה ממגנצא יח ב . יהודאי (יהודה ) ג א וב .טז א .
יהודה דילמדינו מז א . יהודה ( בתו' ) טו א .
יהודה די מדינה מן ב .נ א • יהודה אדרוטיאל לו א
יהודה מוסקאטו י א · ן ' אדרת כב א . ודה
יהודה ממיץ טוב . אלפאכר יב ב . יהודה
יהודה מסעוד לט ב • אספריאל מט א . יהודה
· אריה ממודינה נ א . יהודה
יהודה משען ,מ ב .
יהודה נתן לה א . בן אשר כה א וב .כו א · יהודה
יהודה בן נתן ט ב · יד א .טו א וב . בן אשר ( בזמן רי"בש ) כן א יהודה
יהודה ז ' נחמיאש מן א .נב ב · ז ' בולאט לג א .לד א וב • יהודה
ר ' יהודה עוזיאל לט ב ביגא מח א . יהודה
ר ' יהודה עוזיאל ( בן שמואל ) מה א .נב א וב . יהודה ביטון מח ב
יהודה מפריש יד ב .טו ב .גב . יהודה ביסאנדן מט ב
Carr
יום טוב בן יהודה טו ב ר ' יהודה צדיק לו א
מר ר ' יום טוב בן מר ר ' יעקבו א יהודה צרפתי לט א
יום טוב בן יצחק טו ב יהודה קארו לא א .לה ב
יום טוב ן ' יעיש לג א .לו א • לט א . יהודה מקורוביל טו ב ·
יב .מח א וב ·.נא ב · יהודה בן קלונימוס ח א .טב .
ן יקר לט ב .נא ב . טוב ום יהודה מקאנדיא לגב .
כהן לד א · טוב יום יהודה ז ' קרדניאל י א .
ליפמאן וואלרשטיין מז ב . טוב ר ' יום יהודה ז ' קריש וב .
מיוני טוב . טוב ום יהודה קרישפין מט ב •
עטיאה מאב . טוב יהודה | שושן ל א .לד א .
פאראגי לט ב . טוב ס יהודה שיבילו נב ב .
מפלאנצו טוב . טוב ר ' יום יהודה בן שמואל גב א ר'
טוב צהלון מב א .מן א .מח א . ר ' יהודה בן שמואל ריש כלה ונ זר
יונה יב א • יהודה שראף מט א .נב א .
( בתו' ) טו ב יונה יהודה ז ' תבון וב .י א .יא א .
בן ( אחיו של ר ' יונה גירונדי ) יטב . יונה יהונתן טו ב .
גירונדי יט א וב . יונה הונתן דקונקא כא ב ·
י
ן' גנאח זב .יב ב יונה יהוסף הלוי ן ' מינאש וב .טב .י א
החסיד עי' ר"י גירונדי יונה וב .טו ב .
בן יוסף כב א · יונה יהוסף הנגיד ה א וב .וב ·
גאלאנטי מא ב . ר ' יונתן יהושע אבודרץ מט ב .
א וב .יג ב . יונתן הכהן ח ב .יב יהושע בנבנשת מח ב .נא א ·.
יוסי בר יצחק יח ב . יהושע ברולי מ א .
הלוי יט א . יהושע ו ' דון מא ב .
בן צדיקוב יהושע חנדלה מן ב .מט ב .נא ב .
<<
ר'
בן אליה יד א .ועי' ר"י אחי הר"ף . ר ' יוסף ועי ' רי"ט יום טוב בן אברהם כד ב . ר'
אלמושנינו מ א ·. יוסף אשבילי .
אלמטירי מן א . יוסף יום טוב ן ' ארויין לט א וב ר'
אמינו לו א . יוסף יום טוב אשבילי כה ב • ועי ' רייט בן ר'
אסיאו ( אשיאו ) נא ב .נבב . יוסף אברהם .
אשכנזי לוב • יוסף יום טוב ביבאש לו ב .
בדרשי מה א .נב ב •
ננננ
נננ
הכהן ( בן מרדכי) גב יעקב ר ' יחיאל נ א .
הכהן ( תלמיד ר ' שבתי יונה ) טו א . ר ' יעקב ר ' יחיאל ( בתו ' ) טו ב .
נ ג . יחיאל אשכנוי לו א וב .לט א ·
הכהן באמסטרדאם נב א יעקב ר' יחיאל בן אשר כא א .כה א ·
הלוי יז א . יעקב יחיאל באסאן מר א .מח א וב .טוב .
הלוי ( בן יצחק ) כב א • יעקב נא א וב ·
הלוי (מהרי"ל ) כוב .ועי' ר"י מולין . יעקב
ר' יחיאל בן יוסף עי ' ר"י מפריש •
( לבית ) הלוי לח א .טו ב .מן א . יעקב
ר' יחיאל בן יקותיאל כא א . ר'
לומברוזו נא . יעקב
ר' יחיאל בן משה לה א . ר'
( ברוך ) לינדא כן ב . יעקב
ר' יחיאל מפריש יד ב .טז ב .כד א .
יעקב בן מאיר יד א וב .טו ב ינוקה ג א •
jj
יעקב מטאלון לח א . יעבץ יד א .עי' ר ' יעקב הלוי · ר
.
יעקב מולין כו ב .כח ב .עי' ר ' יעקב יעקב לג ב .
הלוי יעקב ( בתו' ) טו ב ·
ר ' יעקב מרגלית כן ב .כח ב . יעקב בש"ה טוב .
יעקב מרוויש יח ב . יעקב אבואלעפיא מב א .מח א וב .
יעקב בן משולם יא א . יעקב אבושערה נ א .
יעקב | נחמיאש לו ב ט א .טז א וב . יעקב בר אבין ין א •
מר ר ' יעקב בן נטרונאי ו א יעקב מאורליינש טוב .
יעקב סבע לה א • יעקב אלחאמי לו ב .
נננננ
יעקב סמוט לו ב .לט א .עי' ר"י פירמון . יעקב אשכנזי כן ב •
ר ' יעקב עלוף ם א • יעקב בן אשר כה א .כו א .
יעקב בירב לב .לב א וב .לג ב .לד | ר ' יעקב עראמה ל א . ר'
א .לו א .לז א .לט ב .מא ב• מב א .ר ' יעקב פאלקון מב א · מח א ·-
יעקב פאפוי לו א ·.טן א נב א •
יעקב בירב ( בן אברהם ) לו א .מא .ר ' יעקב פיירו לג א • ר'
יעקב פירמון לו ב .עי' ר"י סמוט מן א .נב א •
יעקב צמח לו א .מט א • יעקב בירב (בן אהרן ) נב א . ר'
יעקב צרפתי לה א · יעקב גוילי מב א . ר'
יעקב קואליירו לו א יעקב ניקטליא כא א .
יעקב מקוצי טוב . יעקב דאנון נב .
J.
JJJ
טרוייש נב א וב . יצחק · לב 3
בן יהודה ח א .יו א . יצחק יצחק אברבנל כט ב .ל א .מב ב .
בן יהושע נב א . צחק יצחק בן אברהם יא ב .
יואני נב ב . יצחק ר ' יצחק בן אברהם ( ריצב"א ) יד א וב .ין
יעבץ ל א . ר ' יצחק א .יח א
יצחק בן אברהם ( רבו של רש"בא ) כאב .ר ' יצחק בן יצחק יז א . ר'
יצחק בן יקר יח ב כב א ·
יצחק אדרבי לז א .לח א .לט א.מ א וב .ר ' יצחק בן ישוש ח א . ר'
ר ' יצחק הישראלי ח א .יב ב יצחק ו אדרת כב א .
יצחק הישראלי ( בעל יסוד עולם ) כד א . יצחק אלבאליא וב .זא . ר'
יצחק הכהן מא א . יצחק די אלבא נבב .
ר ' יצחק הכהן שולל לא ב יצחק אלברגלוני עי' ר"י בן ראובן •
ר ' יצחק דלאטס לו א · יצחק ז ' אלחרב נב א .
יצחק ז ' לב לד א .לו א יצחק אליבורנה כח ב .
יצחק בן לוי יח ב · יצחק בן אליקים כב א ·
יצחק הלוי מר ב .מו ב ט א .
נננ
יצחק בן אלעזר יח ב . ר'
( ר ' יצחק הלוי ( בן יהודה ) ח א וב ) • יצחק אלפאסי וב .ז א .ט ב .י א
יצחק הלוי ( בן אחיו של הרא"ה ) כב ב יך ב .ין א .
ר ' יצחק הלוי ( בן אשר ) ח ב .יז א . יצחק אלפאסי ( בן ראובן) ז א . ר'
ר ' יצחק הלוי ( כן אשר הבחור ) יח ב . יצחק אלפאראני לט ב מג א ·. ר'
ר ' יצחק הלוי ( דיין ) מט א . יצחק אלפנדארי מן ב . ר'
יצחק הלוי (בן זרחיה ) יגב . יצחק אלקבץ מה נ .נב . ר'
ר ' יצחק הלוי ( רבו של רש"י ) ח א .יז א . יצחק אלרויין לט ב .
ר ' יצחק הלוי ( בן שלמה ) לח ב .מר א . יצחק אמאריליו לג א .לט א
ר ' יצחק ( לבית ) הלוי לח ב . יצחק אספניא מט א •
יצחק מלונדרי יח ב . יצחק ארחא לו א .ט א .מא א · מב א .
ר ' יצחק לוריא לו ב .מב . יצחק בארקי מר ב .מו ב .נא ב .
ר ' יצחק לטף כה ב . יצחק די בוטון מח א •
ליאון מו א . בעל החוטם ידב .עי ר"ימקורביל .ר ' יצחק יצחק
די ליאון כח א • יצחק בן ברוך ו ב .י א .ין א . יצחק
בן מאיר יד א .יז א יצחק ברכיה מב ב . יצחק
די מוליינא לו ב .לו א . ר ' יצחק גאון מט א . יצחק
ו ' גיאת וב .ז א .יב ב יצחק
JJJ
זנז
כז א יצחק בן ששת ( רי"בש ) כו ב ממילאן יז א . יצחק
ר ' יקותיאל הלוי טו ב . בן מלכיצדק י א יצחק
יקר יח ב . מנחם מו א . יצחק
יקר מקינון יז א בן מנחם יז א . יצחק
ירוחם כד ב• כה ב • מסעוד לו א . יצחק
ירמיה מורגונטו מח ב · בר מרדכי יד א .יז א . יצחק
ישועה לו א · בן משולם יא א . יצחק
ישועה בן הלל יט א · משען לו א • יצחק
ישועה הלוי כז ב ] . נתן כן ב . יצחק
ישועה קנדיוטי מן א · סבאח מט א חק
כט א . ישעיה סבע לה א .לט ב . יצחק
בן אבא מרי כא א וב כן א ישעיה מסיפונט ין א . יצחק
מטראני טו א וב .כא א .לה ב . ישעיה סכני ו א . ר ' יצחק
מטראני ( האחרון ) טו ב .כא א . ר ' ישעיה הסנגרי י א • יצחק
. לה ב עראמה ל א .לו א . יצחק
ר ' ישעיה מטראני ( בן יוסף) נא א פאייש נ ב .נב א וב יצחק
( ר' ישעיה הלוי כו ב ) . פואה מב ב • יצחק
ישעיה הלוי בן מר אבא גב · פינצי לו א . יצחק
ישעיה הלוי ( בעל של"ה ) מו א וב פעצח נב ב יצחק
ישעיה בן מרדכי נ א • פראג עי ' ר"י אלפאראני · ר ' יצחק
ישעיה שרביט הזהב ט א) · פראנקו ,מה ב • יצחק
ישראל אבא מן ב . פררו לט א .מן ב .מה ב . יצחק
ישראל אדאטו נ ב .נא ב . פררו ( בן נתנאל ) מה ב .נב יצחק
ישראל אהובי נא ב . מפריש כד א . יצחק
ר ' ישראל איסרלן כן ב . פרנסיס מך ב יצחק
ר ' ישראל אליקים מח ב . בן פרץ יח ב • יצחק
ר ' ישראל בנימין מח ב . צרפתי לו א . יצחק
ישראל ברונא כו ב כח ב . קאביליירו נב ב . ר ' יצחק
ישראל זאבי מח ב מט א · קארן לא א .לו ב . ר ' יצחק
ישראל הכהן יט א . קאריאן ט א • יצחק
ישראל נגארה לו א .מא א .מט ב . מקורביל יד ב .כך א . יצחק
ישראל נחמיאש מה ב מקינון יח ב . יצחק
ישראל סרוק מב בן קלונימוס יט א . יצחק
ר ' ישראל די קוריאל לו ב .לו א .טב . קמחי כב א וב • יצחק
מא א .מה ב .מח ב • קנפאנטון כן ב .כח א . יצחק
יששכר הלוי בן יקותיאל כה ב · קסטרו נ א .נב א . יצחק
ר ' יששכר נפתלי הכהן מא א . קרקושא יח ב . יצחק
ר ' יששכר ן ' ששון לו ב • מקרקשונא יח ב יצחק
בן ראובן אלברגלוני וב .יב א . יצחק
כ רוסו מד ב · יצחק
( הרב הכהן יח ב ) בן שושן כו ב . יצחק
שטיין כח ב .ועי' ר ' איזק שטיין ..מר ר ' כהנא בן מר ר ' חנינא גב יצחק
כהן צדק בן מר ר ' אבומאי גב . בן שמואל יד א וב .יז א • יח א | .מר יצחק
מר בר ר' כהן צדק רב .יא א . בן שניאור יז א . יצחק
ר ' כלב מח א . שפרוט כו ב • יצחק
טנ
jjj
כפואה שלום נב א
jjjj
נא ב .
מאיר בן משה יד א
מאיר עראמה לא .לב א .לג ב ל
.
מאיר מפאדווה כט א .לד ב .ט א .
מב ב . אלתבאן ח א
גרשום יט א .כד ב .כו ב .
מאיר ז ' שאנני לט ב .מב א .
מאיר בן שמואל טב ין א . בן חביב לב א .לג א וב • לר ב
ב .לז א . לו
-בר ר ' מבשר הכהן דב
נחמיאש מט א לוי
מיימון הדיין ט ב .ו א . פשריאל מה ב טו ב לוי
מיימון בן סעדיה כוב . קווין מן א .מד א • מה ב לוי
ר ' מיכאל קודוטן לו א .
מכיר ין א . לוי קורדילייא טו ב .
מכיר בן צמח כב ב · ליאון בן שבתי יח ב .
ר ' מלאכי נ א . ליאונתין הכהן יח ב .
מלכיאל אשכנזי מן ב ר ' ליב סאראוואל אשכנזי מן ב .מן א .
מלכיה נב · מח א •.
SS
משה אמראני מו א . מסעוד אזולאי טב .מן ב .מח א .
משה ארגיל מח א . מצליח מב ב .
משה אשכנזי מח ב • מעליה מנאנו טד ב .
בן אשר כה א משה מצליח מונגון נא ב .
באסלו לו ב .לו א . משה מרדכי יו א .
בדרשי מה א .נב ב משה מרדכי באסאן נ א •
מבהיים יו א . משה מרדכי דאטו מב ב •
מבורגוש יונ משה מרדכי בן הלל יט א .כ א .כד א
די בוטון מח א (נב ב ) • משה מרדכי טיולי לט ב .
ביויש עי ' ר"מ בדרשי • משה מרדכי יפה מו ב •
די ביתין נב ב . משה בן יצחק יז א מרדכי
בנבנשת נא א . משה הכהן מח ב מט א . מרדכי
ברור לו א . משה כומטינו לא ב מרדכי
בן ברוך מר ב נב ב . משה מטאלון לח א .לט א וב .ט א . מרדכי
נאטיניו מו א • משה . טג א
<<<<
מנוץ נ א • משה נתן כו ב .כח ב . מרדכי
ניקטליא זניח א • משה פינצי מה א • מרדכי
גלאנטי ט א .מא ב .מן ב .טוב . משה בן צמח כב ב • מרדכי
מן מה א קלעי לו ב .מר ב מרדכי
ננננננ
ענננ
משה בן יוסף בן מרן חב
משה מקוצי יד ב .יז א . ר ' משה בן יוסף ( ברנכונה ) יג ב
מא א . ר ' משה קורדוירו לו א ב .ט א ר משה ן ' יעיש לה א .נא א
מב ב.נ א . משה יעקב נב ב
משה די קוריאל מא ב · משה בן יעקב יז א .
משה מקינון יח ב · משה הכהן יג ב .יז א .
משה קלעי טו א . משה הכהן ( תלמיד האר"י) מא א .מו
משה קמחי כ א . ב .מט ב נ א •
משה קסטילאץ מח א .נא ב משה ו לב לו ב
.לד ב ... ר ' משה קפסאלי כח ב .לא משה הלוי כז א וב .כח ב .לא א •
משה קסטרו לגב . הלוי ( בן שלמה ) נב א . משה
מרגנשפורק יו א .יח ב . משה לוי מינצי כו ב משה
רומי מא א . משה מליאון כג א .. משה
רוסו לט א משה מאין נא ב . משה
די שינוביא לט ב משה משה ן ' מאיור מו א ..
משה שמחון מט ב .נב א משה מאלייא נא א .
משה ן' שנני נא ב . משה ממגנצא יח ב •.
משה ן ' שניאור יט ב · משה מדינה מט א
משולם בן יעקב חב יא א .יד ב ר ' משה די מדינה ( בן רש"דם ) לח א .לט
ר ' משולם הכהן יח ב . ב .מג ב .
משולם מלוניל עי' ר"ם בן יעקב ר' משה בן מיימון יא ב .יב א וב .יג א ר'
משולם בן משה חב .ט ב .יא א וב .יז א .
משולם בן משה בן איתיאל חב . משה בן מיימון מקורדובה יג ב ר
משולם בן נתן יג ב .יד א וב .יב . משה מכיר מב א .מח א .
משולם בן קלונימוס מב .יד ב .יו ב . משה בן מרדכי יח ב .
ר ' משרשיא כהנא גב . משה משולם יא א )
ר ' משרשיא בן תחליפא נא משה משולם הלוי מב א .מג א .מח א ר'
מתתיא לג א . ר' וב .
מתתיה גב . מר משה נברש יז א .
מתתיה היצהרי כן א · ר' משה נגארה לו א .מא א . ר'
מתתיה הלוי נב א . . ב ט מ משה נגארה ( בן ישראל )
JJ
< s
עזריה מפאנו נא • נסים הכהן לט א .
עזריה פינו מן ב .מן א .נא -נסים הלוי מו ב .
עזריאל יב . נסים נתן מט א .
עזריאל דיינו לד ב נסים בן ראובן כו א וב .כו א .
ר ' עזריאל בן יצחק נב א . נפתלי בר אהרון נב א .
ר עזריאל הלוי מח ב . ר ' נפתלי הלוי מה א .
עוריאל בן מנחם יא ב .עי' ר"ע נפתלי לוי .אשכנזי מג ב
ר ' עזריאל בן נתן יט א . יח ב •
עינא ב א וב . נתן ( בתו' ) ין ב .
עלי אבן אבוטאלב נ א . נתן האופציאל ין ב .
עמנואל אוננה נב א • ן האשכנוי לד ב מט א .
ר עמנואל בן יקותיאל יו ב .ט א . תן גוטה נא א .
תן מרודיא ין ב ·
עמרם גאון יז ב .
עמרם בן מרואס כן א • בן יחיאל ח ב .ט א .יב .
ר ' עמרם בן ר ' שישנא גב בן יצחק יעקב נב א .
ענן גב . נתן בן מאיר יח ב • כ א .
ר ' ענן בן מרינוס הכהן יח ב · נתן המכירי יא א .
ר ' ענשכן עי' ר ' אשר ענשכן . ר ' נתן בן משולם יד א .
נתן שפירא מט א •
פ נתנאל יוב .
ר ' פטר יד ב .ין ב • נתנאל טרבוט נא ·
ר ' פייבש אשכנזי נב א • ר ' נתנאל מקינון יו ב .
פירנאדו מלך כט ב · ר ' נתנאל בן שלום מח ב
ר ' פלטוי בן מר ר ' אביי גב .
פנחס כט א · ס
( ר ' פנחס ( בתו ' ) יז ב ) · • סימא בריה דרבנא יהודאי בב
• -סימונא ב א וב .
פנחס הכהן נב .
א .מגר' פנחס מלאטס לו א . ר ' סלימאן אבו חנה ( ו' אוחנה ) מב
פנחס הלוי כז ב . ב .מח א ·
פנחס בן משולם יג ב · ר ' סלימאן הלוי מב א .
ר ' פפולטאן בר שבתי יט א . ר ' סמא בריה דרבא ב ב ·
פרחיה הכהן לב א .לה א סניאור הכהן יח ב .
דיגורש ז א וב • . סעדיה ד א .ז ב .יב ב .יז ב
אליה יד ב• יז ב יח ב
.נננננ
וקן יח ב · ע
פרץ בן יחיאל כג א . כח ב . כד א .ר ' עובדיה מברטנורא יט א
הכהן .יז ב .כד א כו א וב . ל ב .
ר ' עובדיה בן דוד כה א .
צ עובדיה הלוי נב א .
מר ר ' צדיק גב . י עובדיה ספורנו לד ב • טב ב .מן ב .
ר ' צדיק פורמון לט ב עורא מב ב .
ר ' צדקיה בן אברהם כא א . עזרא הנביא יז א .יט א .
ר ' צדקיה בן בנימין כא א . עוריה וילייסיד מט א ·
סא
.
:
שבתי אשכנזי נא ב ר ' [ בן ציון צרפתי מ א .מר א .מח א •
שבתי באר מב ב . נ א .
שבתי בן זכריה יט א . מר ר ' צמח ו ב
שבתי חסאן נב ב . ר ' צמח בן מר ר ' חיים נב
שבתי יונה מר א .מן א .מן א.נב. ר ' צמח דוראן כו ב
שבתי כהן לרב • · טח א .
שבתי פולאסטרו נב א ·. ר ' צמח בן שלמה הנרבוני מא ב
מט א .
שבתי רוסו נב א .
שבתי שעפטאל מן ב P
שילה בן יצחק מסיפונט יג ב . קומפראדו די מדינה נ א .
ר ' שיננא ג א • ר ' קלונימוס יו ב .
שלחיה יא א . ר' קלונימוס הזקן ח ב .ט ב .יד ב .יז ב .
שלמה כג א . ר ' קלונימוס בן טודרוס יא א .
שלמה ( תלמיד ר"מ הדרשן ) חב . קלונימוס הנשיא יג א •
שלמה אביוב מר ב . ר' קלונימוס מרומי ח א .ט א וב .יו ב .
שלמה אנסבאן לט ב .ט א .מא ב . קלמן מך ב .
מג א . קלמן אשכנזי לד ב
שלמה בן אברהם יב א וב · ר' ר ' קמוי ו א •
שלמה ן' אדרת כא ב .כב א • ר' ר ' קמוי בר מר ר ' אשי גב .
נב א . שלמה אלגאזי לט ב .נא .נא א דון קרשקש ברפת כז א .
שלמה אליאמן מט ב . ר'
שלמה אלמולי לד א . י
שלמה אלמושנינו לט א . ר' ר ' ראובן חדידה מד ב .
שלמה אלעמי כט ב ר' דון ראובן בן נסים כ א וב
שלמה אלקבץ עי' ר ' שלמה לוי מר רבא נ א .ג א .
שלמה אפרים מן ב · ר ' רבאי מרוב ב א
שלמה בן אשר כה א . רבה ב א .
שלמה הבבלי יח ב . ר' רב בר מר ר ' הונא בב .
שלמה ברוך לט א .מט ב . ר' רבה יוסי בב .
שלמה גאביזון ט א • רבה מר נטרונאי גא ·
שלמה ז' גבירול זב .יב א וב . רבינא ב א .
שלמה דוראן כו ב .לז א . ר' רבינא בן אמוציא ב ב
שלמה מן ההר יח א וב · ר ' רחביה ין ב .
שלמה ווייל לד ב . ר' ר ' רחומי ( רחומאי ) ב א וב
שלמה חרידה מח ב .מט א . רפאל הכהן נגב •
שלמה חודארה מר א . ר ' רפאל פרנספל נא ב
שלמה חזן לה א .לז א .
שלמה חזק לו א · ר' ש
שלטה חלפתא נ א • ר שאול גב ·
שלמה ן ' חסון לו א .לט א .מן א · ר ' שאול אשכנזי כט ב .
ר ' שלמה ן ' חסון ( הבחור ) מן א .מו א . שאול הכהן יג ב .
מן א . שאול לוי מורטירא נב א •
שלמה ן ' טוראה כה ב . ר ' שאלתיאל יח ב .
שלמה מטורש יח ב . ר ' שאלתיאל חפץ מו א וב .
ר ' שלמה טיטאיצק לב ב .לה ב . ר ' שבתאי ין ב
שלמה מטריויש יז ב • ר ' שבתי ( הובא בעטור ) יג א •
שמואל די אוידה מב א .מח א . ( ר ' שלמה בן יוסף יז ב ) .
שמואל מאוטראנטו יג ב . ר' ( ר ' שלמה בן יוסף מוורדון יז ב ) .
שמואל איריסה מן ב . י א .ר' ר ' שלמה יצחקי ח א וב .ט א וב
שמואל אלבוכר לך ג • ר' יד א .
שמואל בן אלחנן יד א .יח א . ר' ר ' שלמה בן היתום יח ב
שמואל אליעזר הלוי מו ב . ר ' שלמה כהן ( ז' ארדוט ) לד ב
שמואל אלמושנינו לד א וב .לה א .טא . ר' שלמה כהן ( מהר"שך ) לט ב .ט א וב
שמואל מאניוב יח א . לח ב .מג א .מר א .מה ב .מן ב • ר '
שמואל ארקוולטי מך נ .נ א . ר' ר ' שלמה כהן (תלמיד ר"ס קלעי ) מה א
שמואל באלנסי ( ואלנסי ) כח א .לא ב . ר' מח א .
לב א . ר ' שלמה הכהן ( בלוניל ) יא א •
שמואל מבונבירק יח ב . ר ' שלמה הלוי לח ב לט א וב ט א וב .ר '
שמואל בחור יח א . ר מן א .מר א .
שמואל מבינייא כא א ר ' שלמה הלוי ( הבחור ) מד א וב • מו ב • ר '
שמואל בן ברוך מר ב .נא ב • ר' מז א •.
שמואל נאון מה ב .מו א .נב .נבא . ר ' שלמה הלוי אלקאבץ לו א וב .לו א .ר '
שמואל נאליקו מב ב . ר' ם א .
שמואל גורמיזאנו מט ב ר' ר ' שלמה בן לוי חב .
שמואל בן דוד חב . שלמה לוריא ט א • מן א ·
שמואל דניאל מה א .נב שלמה בן מאיור מר ב .מן א נא ב .ר '
שמואל ואלנסי עי' ר"ש באלנסי ר' ר ' שלמה בן מאיר יז ב .
שמואל ויטאל מב א .מט ב .נב א . ר ' שלמה מבורך מן ב .נ א .
שמואל וילייסיר מר ב .מח ב .נא ב . ר ' שלמה די מדינה לח א •
שמואל ז ' וירנא לן א . ר ' שלמה מטאלון לח א .
{{
S
כתר שם טוב לרש"ט מלמד מן א .
טורים עי ' ארבע טורים •
ל טעמי המצות כן ב •
לב אבות לח ב ·
לב אהרן מן א .
לבוש מב נ .מג ב . יאיר נתיב כן ב •
לב שמח מח ב . יד יוסף נ א .
להקת הנביאים כט ב . ידי משה לח א .
לוית חן ט א . יוחסין כט א •
לחם אבירים מן ב . יורה דעה הארוך כאב
לחם דמעה מב א • יורה חטאים יט א ·
לחם חמודות מוב . היחס ז ב .
לחם יהודה טב . ילקוט לב א .
לחם משנה מג א . ים של שלמה מ א
לחם רב מג א • היסודות ח א .
לפני ולפנים יט ב יסוד עולם כד א
טוב לו א .מט ב יפה מראה לט ב
לשון למודים לג א .לד א . יפה עינים לט ב .
לשון עברית זב • יפה תאר לט ב .
יפק רצון ל א .
מ יצירה ל א •
מאה שערים יד ב . היראה יט א .מא א •
המאור להריוה חב . יראים יד ב .כא א .
המאור להרמ"בם יב ב . ישועות משיחו כט ב
מאיר עיני חכמים מן ב .. הישר לר"ת יד א .
מאיר תהלות ל א הישר שסידר ר ' יוסף הקטן נ א .
מאירת עינים מג א .
מאמץ כח לח א · כ
המבוי ו ב . כד הקמח י א .כד ב .
מגדול עד כד ב • כוונות מט א ·
מגיד לאדם מן א · כל בן כה ב .
מגיד מישרים לר"י קארו לה ב כלי חמרה מא ב -
מגיד מישרים לר ' שבתי יונה מן א כלי יקר מא ב ·
מגיד משנה כו א · פן מא ב .
מגלת אסתר לר"י דיליאון כח א • כללי שמואל לב ב
מגלת אסתר לר"י טיטאיצאק לד ב כללי התלמוד לה ב •
מגלת סתרים ו א . כנסת הגדולה נא א .
מגן אבות להרב המאירי כב ב •. כסא כבוד נא א .
מגן אבות להרש"בץ כן ב .. כסף מזוקק מט ב •
המדות כז א . כסף משנה לה ב .טב
מדות אהרן מן א · כסף נבחר מט ב .
מדרשים על התורה יד א .כ א . הכפל זב
מדרש רבה מג ב כפתור ופרח כב ב • כן א .
מדרש שמואל מב א . כריתות יח ב .כך א .סט ג .
מהלך שבילי הדעת כ א . כתר מלכות וב .
משאת בנימין מב ב מורה נבוכים י א .יב א .
משבית מלחמות נ א . מחברת בב .
משא מלך מג ב • מחזור ויטרי ט א .יז א .יח א .
משכן העדות כג א . מחזיק בדק ב א •
משמיע ישועה כט ב מי כמוך ט ב •
משמרת הבית כב ב . מילי דאבות כן ב ·
משנה תורה יב א . מים עמוקים לא א .מב א .
משפטי שכועות ה א . מישרים כה ב •
משפטי שמואל לד ב .ט א מכלול כ א .
המשקל כן א . המכריע טי א .
מתנות כהונה מא א · יא ב .מילואים לר ' יצחק ישראלי
כך אמילואים לבעל יסוד עולם
נ .
מלחמות ה ' להרמ"בן יט א
·.
מלחמות ה ' להרל"כג כד ב
הנוח ז ב .
מלחמת מצוה כו ב .
נופת צופים כח ב •
מלכי יהודה מח א .
נחלת אבות כט ב .
מלכים ח א .
הנחמני כד א .
מנהיג כ א .
נסקי יוסף כו א .כז א . מנהיר עיני חכמים מן ב
נעים זמירות לו א •
מנוחה יו א .
הנקוד זב . מנורת המאור כח א
נר מצוה לר ' יוסף ז ' יחייא לח ב .
מנות הלוי לך א • לו א .מח א .
נר מצוה לר"ש כהן מב ב •
מנחת יהודה ל א ·
מודעא :הבאורים והפירושים וספרי התשובות אשר להם שמות מיוחדים באו כל אחד
במקומם וכיוצא באלה תמצא עוד ע"י שמות המחברים .
17
שמות המקומות בספר זה נרשמות •
ג א
ה
יון טו א .
יוני טו ב .יז א . הגריאים ח א .
ים המלח יב א . ההר יח א וב .
הר הזיתים כד א .
יינביל ,יינבלא יז ב .יח א .
הרפוט יו א .
ירושלים טו ב .יט א .נב א . .
ירחי יד א וכו ' . הפוליא כט ב .ועי' פוליא •
ן
ל
לארסן מה א . ואלנסי כח א .
Lasilla. והרון נב א . .
לובלין מן ב .
לומברדיאה כח ב • וידבורק יח ב ·
ויטרי יח א - .
לונדרי ( לונטרא ) יח ב •
לונןאנו מר א ויינא טו ב .יח ב .יט ב .גג .
ויניציא כח א .טו א .
לוניל ח ב .יא א וב ..יב ב וכר
וירונא יח ב .
לוקא יד ב .יז ב .יח ב .
ליוורנו מב א .נא וירצבורק נב .כד ב
ליאון יט א . וורוגונטא מח ב ·
ליאון כח ב . ווררון יו ב
לירטה מב · וורדנא יח ב .
וורסישא טו ב .יח ב
לישבונא כן ב · כט ב ל א .לג א
וורנקבורט לב א ·
מ
T
מאיורקה כט ב . זכשן כן ב ·
מאלקה זב . זנטי לח ב
Magnetica מגנאסיאה מה ב .נא ב
( ורונטו מח ב ) .
מננעה ח ב ט ב .טז א .יח ב
מודינא כח ב . ח
מולינה לא ב .
חברון יג ב .יט א .מט א
מונטישון כב א . בי חוזאה ב א ·
טונסון לט .ב . חלב לד א .מח ב
.א טונפוליא יב
( חמודה ל א ) .
מונצולינו לו א
מונטיטירא לו ב .נב ב .
מוריאה לד ב וכו' · טבריא יג ב
מטול יח ב . טוך יח א וב ..
מיישטרא כח ב . טולושא כו א .
*17
עין שילאן יט א .כד א . מילאן יב א .טו א .
עכו כן א . מינצפורק טן א .
מיץ יד ב .טו א •.
פ
טישון גא
פאדווה כט א .לב ב .לד ב מי שילוח כד א •
פאס ז ב מנופולי כט ב .
פוייאה ,פויאה ח א · כח א .כט א . מנטובה כח ב .לא וכו '
פויישטוש ין א • מנטוולא ח ב .
פוליא לה ב .ועי' הפוליא • מנשיקה נב א .
פומבדיתא ב ב .ג א . מסתערב לג א .
פונטיזא ין א . מערב ה א וב .יב א וכו' .
פורטוגאל כח א .כט ב . מצרים ו א • מא א .נ א .נא ב
Patras פטרץ לא ב .מח ב . מקרה לב א .
פיורו ,פיסרו יח ב .נב א • מרוויש יח ב .
פיילירא יח א . מרשיליא יב א .טו א ·
פינטו מט ב . משרוג יח ב .
פיסא לו א . מתא מחסיא ג א וב .ו א .
פיררה נ א .
פלט יג א . נ
פלישתים ה ב . נא אמון נב א .
פלנצן טוב • נאפולי טו א .כט ב
פרובנצה כב א • כג א .כה ב · נאברה כט א ·
פרס ג א . נבריש יו א .
פריש יד ב טן ב · כב · נהרדעא ב א וכו' ·
( פרשא טו א ) . נהר פקוד ג א .
פשקיריש יא א וב • נוולי יח ב •.
פתום זב · ניקופילי לה א •
נרבונה ח ב .יא א .יב ב .יג ב וכו'
נרש ג א .
ארץ הצבי ה א •
צור יג ב . ס
כר ב סביוניטה ז א .
צידון מט א · סבסתאן ה א
צפת לב א • מח א . סופיא לטב • נא ב .נב א .
צרפת הב• וא .ז א .טב .טוב .יטב . סורא ב א • ג א
סימפון ין א •
ק סיפונט יג ב ..יח ב •
קאריאון ט א . סלוניקי עי ' שאלוניקי .
קאשטוריא מג א .נ א .נא ב . סטורה של א ] .לב א •
קונימבריאל טב . ספרד ו א וב ה א וב .יא א וב וכו' •
קונקא כא א . סרדיניא כ א .כט ב .
קוצי יד ב .יח א .וכו ' •. סרדקופיס מה א וכו' .
קורטובה וב .כן א וכו' . סרקסטה זב .ח א .כך ב .
קורפו לב א .
קושטנדינא כח ב .טו ב .וכו' . ע
קטלוניא יט א .כב א .כו א . עזה מט ב .
סח
דף ק ' ע"ג נכנסות פולס ג ' מלמטה " 3ל י ' כמקוס ס' • ' -נ ' סולק כ"ס מלמעלס ו"ל כנ"ל וכן נסולס כ"ס ." 3
הגדול • -ט ' ל ' סולק ז ' מלמטס " 3ל וכפי ( סס פולס ד ' מלמטה ועמוד נ ' סולי כ"ס 3ין 6ליגול כמקוס קלייבור .
י' ל ' סולק י"ק ' 3כיון וסס סולק כ"ה כ"ל סלנכיס - ונהגהות פס סולס נ ' כ"ל ועי' ונקנקס ז ' כ"ל ק ' ל ' ·
י ' נ ' נסנסות סולת ק ' ומקלון כנ"ל -ט"ו נ ' נקנסות סולת ל ' " 3ל סיסס נמקוס סנסס וסולס נ ' וכו' ( סולת ו ' ר ' קייס
כליו -- •.ט"ז נ ' סורס כ ' ט"ז נמקוס ט ' - .י"ז ל ' סורה ו ' מלמטס מליגנסבורג כנ"ל - - .י"ז כ ' סולה
למיונס כ"ס כמקוס ס"ס ונקניק י"ק כ"ל נמקוס ל"ל ונהנית כ"ג " :י"ח ל 'fוסולס ג' מלמטה " 3ל כ"ס כמקוס כ"ד - .
― כ"ד ל ' סולת עליונה י"ט נ ' סורת י"ד כ"ל יסכיס • י"ט ל ' נסגרות כולס ג ' מלמטה כ"ל י"ד כמקוס יין ·
הנקרל כנ"ל • Gכ"ס ל ' הגהה י"ד יש למחוק תינות וה"ס כינ"ס נלוקס"פורד -כ"ס נ ' פולק י"ל מלמטה ובלו
כ"ז נ ' סולק י"ג לסל פינת מקומות יש להוסיף :ר"י יסרלל נרוכל לל כנ"ל ― .כ"ו נ ' קנקס ס ' " 3ל שנת -..
נקנת מקומות .קר ' יעקב וייל נקנת מקומות .כר ' יינקב הלוי הנייל מהר"י סג"ל נקנת מקומות -כ"ק ל ' סולר י '
·· לוני כנ"ל ונסנקת ס ' " 3ל כומולוגים לר ' -- .כ"ס נ ' סולק י ' " 3ל וסני - .כ"ט ל ' סורת י"ו גרין למקום הנקודה ..
כ"ט נ ' קנתה ל ' " 3ל תוניס ― .ל"ל נ ' סורק ט"ו מלווינלס " 3ל י"ג ונהגתי ד ' נ ' קיין ונתניה ק ' מס סיסיג - .
ל"ג נ ' סולי י"ז מלמילה ויכיניק -ל"ו ל ' סולת למכונת נקנרות גל י"ל ולק"כ י"ג - .ל"ד נ ' סולק כ"ק מלמעלה
-ל"ט נ ' סולס ג' מלמטה יש להוסיף לסל פינת ר"ס ללו קתיכות :ר"ל יסודס מסעוד סי ' ל"ל ק"ו נ"ל לכסילורלי..
―
לקין לכיון סי ' ל"ז קו' לסירוק ז ' סלכגו מסופילס נקוכטלס לקרון סי ' ה ' - .מ"ק ל ' סולי ד' מלמעלס נפנת סק"י
-כין ל ' סולק ט"ז מלמטה " 3ל פסוקיס כמקוס פוסקיס · כיס כרפיס סלפני פסוט ס . "3הת"ת
ספר קסום של החכס הגדול ר ' יוס טוב ליפמלן מוכן לסר קול נקסלו קמניס לי מעת התחלת קלפוס נוגין לקל נונין
למין יסיס כעולי הנחתי תמיד נסס לוי ליטערקטור ונתת ככלות הדפוס ידינתי ססמו קנמון לוי גישיכטע לוגו
יט ערלוי ויכולת לתקן יתקן •
ראשי תיבות •
( את אשר דרכם להשתמש בספרים לא ראיתי להביא פה ) .
--קופס מטמוכיס .בתולת בת יקולס · ג"ס -גאטטעסדינסטליכע פארטרענין • קיע ― הליכות עולם • ק"מ - כניי
-כתב עתי · סקיו --סדר הדורות •כיק -כן קול .כ"ק -כרס קמל • לטיכל ― ליטערלטולנלקטט ,מ"ע -
כיד -כמק לוד • רליג -ר ' מנרסס ניינער · לויין -ר ' זכריה פרנקל . סריק -ספר הקבלה
רימייז -ר ' יחיאל מיכל זקס .כמ"סס - .ר ' משה שטיינשניידער • רסיידל - ריו"ילל -ר ' יוסף קלמלכלי
סמואל דוד לונקטן • סריג -סס סגדוליס • סיייר -שלמת יסולס רפופורט · סיק -סלסלת קבלה ·.